בכל דרכיך דעהו

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"בכל דרכיך דעהו"[1] הוא אחד מיסודות עבודת ה' והחסידות. ענינו, שכיוון שהקב"ה מצוי בכל מקום, הרי שבכל דבר שאדם עושה עליו לכוון לעשותו לשם ה'. מבואר שגם לאחר התפילה, כאשר אדם עוסק בצרכיו, יהיה "בכל דרכיך דעהו", שימשיך גם בדרכיו את ההתקשרות באלקות שבשעת התפילה.

פירוש הפסוק[עריכה]

בכל דרכיך דעהו - על ידי כל פרט מחייך תעבוד את ה', ועוד יותר - תגיע לידיעת ה' (דע את אלוקי אביך) על ידי דרכיך עצמם - חייך עצמם.

וכלשון הרמב"ם[2]: "כשם שהחכם ניכר בחכמתו ובדעותיו, והוא מובדל בהם משאר העם - כך צריך שיהיה ניכר: במעשיו, במאכלו, ובמשקהו, ובבעילתו. ובעשיית צרכיו, ובדבורו, ובהילוכו, ובמלבושו, ובכלכול דבריו, ובמשאו ובמתנו ויהיו כל המעשים האלו נאים ומתוקנים ביותר. כיצד...".

החילוק בין דרך עבודה זו ל"כל מעשיך יהיו לשם שמיים"[עריכה]

אנחנו מוצאים משנה במסכת אבות[3] האומרת: וכל מעשיך יהיו לשם שמיים. לכאורה זהו אותה המשמעות של הפסוק דלעיל.

אך הרבי בשיחות מוצא חילוק עמוק בעניין זה, המשליך על כל חיי היהודי.

כשאומרים "כל מעשיך יהיו לשם שמיים" - המשמעות היא שהחיים הגשמיים בעולם הזה הם בשביל מטרה חיצונית, שלא מתבצעת עכשיו. אנחנו עובדים 'לשם שמיים', אך בעבודה עצמה לא ניכר החיבור לאלוקות.

בכל דרכיך דעהו - משמעו שהדרכים עצמם (החיים עצמם) לא רק שאינם מפריעים לעבודת ה', ולא רק שהם מסייעים לעבודת ה', אלא אדרבה הם מרוממים את היהודי למקום שהוא לא יכל להגיע בלעדיהם. וזה נובע מהבנה עמוקה של חסידות - בעניין אחדות ה'. לא רק שהעולם לא מנגד לגילוי רצון ה' בעולם, ולא רק שהוא מסייע, אלא כל מציאותו מתחדשת ע"י הבורא בכל רגע. ולכן מובן שע"י כל דרכיך אפשר לגלות אלוקות.

שמחה[עריכה]

יוצא מהפסוק "בכל דרכיך דעהו" שעבודת השם[4] היא כל רגע מהיום. ישנו ציווי "עבדו את השם בשמחה" שעבודת השם צריכה להיות בשמחה. על פי זה צריכים להיות בשמחה כל היום כי בכל רגע עובדים את השם[5].

עוד[עריכה]

לפשט.svg.png יש לפשט ערך זה: הערך מנוסח בצורה תורנית ובשפה גבוהה מידי, וקשה להבנה לקהל הרחב.
יש להוסיף מבוא אינטואיטיבי שיסביר את הרעיונות והמושגים בצורה פשוטה יותר, רצוי בליווי דוגמאות. אם אתם סבורים כי הערך אינו ברור דיו או שיש נקודה שאינכם מבינים בו, ציינו זאת בדף השיחה שלו. יש לציין כי ערכים רבים המסבירים מושגים בחסידות מצריכים רקע מוקדם.

ביחידות הצמח צדק אצל רבינו הזקן ב' תצא בשישי באלול תקס"ד סיפר לו רבינו: שבת פרשת תבוא תקכ"ח אמר מורי ורבי תורה, והתחלתה: "ושבת עד הוי"ה אלוקיך", וביאר כי עבודת התשובה צריכה להיות עד אשר 'הוי"ה', שהוא למעלה מהעולמות, יהיה 'אלוקיך', אלוקים בגמטריא הטבע, "בראשית ברא אלקים".

כל החבריא קדישא היו בהתעוררות גדולה מתורה ההיא. הרב הצדיק רבי משולם זוסיא מאניפולי אמר, כי הוא אינו יכול להגיע למעלת תשובה כזו, ועל כן יחלק את התשובה לחלקים, כי תשובה - ראשי תיבות:

ת, "תמים תהיה עם הוי"ה אלוקיך". ש, "שויתי הוי"ה לנגדי תמיד". ו, "ואהבת לרעך כמוך". ב, "בכל דרכיך דעהו". ה, "הצנע לכת עם אלוקיך"[6].

ביאור עבודה זו של "בכל דרכיך דעהו" - היא, האדם השׁם לבו ודעתו על כל הנעשה עמו ומסביב לו, רואה הוא אלוקות במוחש, וכמו שאמר אדמו"ר האמצעי ביתרון הבעלי עסקים על היושבי אהל בענין ראיית אלקות במוחש. עבודת התשובה הבאה בראיית השגחה פרטית[7].

לקריאה נוספת[עריכה]

  • לקוטי שיחות חלק ג' שיחה לפרשת תרומה, ויקהל.
  • מאמר ד"ה השם נפשנו בחיים תשח"י

הערות שוליים

  1. משלי ג, ו
  2. פרק ה' מהלכות דעות הלכה א'.
  3. פרק ב' משנה י"ב.
  4. עבודת השם עצמה לא רק מה שהוא לשם שמים.
  5. כמה מאגרות הרבי[דרוש מקור].
  6. היום יום ג' תשרי.
  7. היום יום ז' תשרי.