בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מבנה בית הכנסת

בית הכנסת צמח צדק הוא בית הכנסת חב"ד שנוסד בחודש מנחם אב ה'תרל"ט (1879) ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים.

בית הכנסת ממוקם בקומה השניה של מבנה ברחוב חב"ד, מול בית הכנסת החורבה, במקום שכונה "חצר חב"ד".

לבית הכנסת מוכנסים ספרי התורה של ילדי ישראל.

הקמת בית הכנסת[עריכה]

השד"ר הרב שניאור זלמן, נסע לגייס כספים עבור קהילת חב"ד בירושלים, בעיר מומבאי שבהודו, שם יצר קשר עם שתי משפחות של יוצאי עיראק: משפחת ששון ומשפחת יהודה. הוא רכש את אימונם והם החליטו[1] להקים בירושלים בית כנסת לקהילת חב"ד.

בבית הכנסת ישנה הקדשה לזכות התורמים:

  • מעלת הגביר השר אליהו ששון הי"ו מעי"ה (מעיר התהילה) במביי לעילוי נשמת אשתו.
  • מרום כבוד אחיו השר והטפסר סיר עבדאלה הי"ו וכן למעלת אחיו הגבירים.

בני המשפחה ביקשו לקיים תפילת השכבה ומי שברך בכל השבתות והחגים לאליהו טכבטד אחיו.

בסוף ההקדשה ישנה אזהרה שאין למכור ואין למשכן את בית הכנסת.

שמו המקורי של בית הכנסת היה "כנסת אליהו" על שם תורמי בית הכנסת, אך בשנת תרפ"ח שונה שמו של בית הכנסת לצמח צדק.

המבנה[עריכה]

המבנה ממוקם במקום הנקרא "חצר חב"ד" והוא בן שתי קומות.

אישי בית הכנסת[עריכה]

יחס הרבי לבית הכנסת[עריכה]

מאז גאולת בית הכנסת בזמן מלחמת ששת הימים, גילה הרבי יחס מיוחד כלפי בית הכנסת והתעניין בו ובשיפוצו באופן מיוחד, כשלצורך כך רתם הרבי את הפרזידנט מר זלמן שז"ר, הקים ועד מיוחד, דרבן את השיפוץ והשיקום במכתבים רבים, ועוד.

הרבי הסביר כי היחס המיוחד שלו כלפי בית הכנסת נובע מכך שאינו "ככל שאר בתי כנסיות אנ"ש בכל מקומות מושבותיהם", היות והוא בית כנסת כללי המהווה "נחלת כל אנ"ש בכל קצווי תבל, וכל התקדמות בזה הרי היא התקדמות הנוגעת לכל אנ"ש בכל קצוי תבל"[2], והוא "נכס כללי, אחוזת כללות אנ"ש בכל מקום שהם וחלקת בירושלים עיר הקודש"[3].

ועד הציבורי למען בית הכנסת[עריכה]

בב' ניסן ה'תשכ"ח הקים הרבי ועד שתפקידו לגאול את בית הכנסת, לשפצו ולנהל אותו. הרבי נתן לוועד את השם "ועד ציבורי למען בית כנסת צמח צדק בירושלים" ואף בחר את חבריו, שמהווים למעשה נציגים של כל מוסדות חב"ד העיקריים שפעלו באותה עת בארץ הקודש ובירושלים, בהתאם ליחסו של הרבי לבית הכנסת כבית כנסת השייך לכללות אנ"ש:

ליו"ר הועד נבחר הרב סלונים.

לגבאי ומנהל המקום מונה הרב יהושע יוזביץ.

ספר תורה מהרבי[עריכה]

לאחר מלחמת ששת הימים בתשכ"ז, שבו אליו חסידי חב"ד ובהוראת הרבי החלה במקום פעילות חב"דית. בכדי לחזק את העושים במלאכה, שלח הרבי ספר תורה על ידי הרב יעקב יהודה מאיעסקי, שכיהן כמנהל רוחני במוסדות בית רבקה בקראון הייטס. ספר התורה הגיע למחרת שושן פורים תשכ"ט.

בשעה ארבע אחר הצהרים יצא ספר התורה מהכותל המערבי בליווי תהלוכה חגיגית, תזמורת וריקודים לעבר בית הכנסת "צמח צדק".

כיום[עריכה]

כיום משמש המבנה כבית כנסת פעיל בשבתות וחגים ומרכז להתוועדויות חסידיות בכל מועד ויום חג חסידי.

במהלך ימי החול מתקיים בבית הכנסת כולל אברכים בניהולם של הרב חיים שלום דייטש והרב יוסף צבי סגל.

בקומת הכניסה של בית הכנסת (ששם קיבל כ"ק אדמו"ר הריי"צ ליחידות), מתקיים בימי החול בית חב"ד ראשי בניהולו של הרב מענדל אזדאבא.

בקומת הכניסה ישנו אולם המשמש כמקום סעודת המצווה בהכנסות ספר התורה של ילדי ישראל. ובימי השנה את אנ"ש העורכים אירועים קטנים בעיר העתיקה.

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • בית שמגדלים בו תורה, סקירה על תולדות בית הכנסת בגליון כי קרוב גיליון פרשת בלק תשפ"א, עמוד 4

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. במקומות אחרים מובא כי מי שדאג להשגת תרומה זו היה קרוב משפחתם, בנימין יחזקאל יהודה, שהשיג את הכספים לקומה השניה מדודיו למשפחת ששון, ואף עסק בעצמו בבניה.
  2. אגרות קודש חלק כ"ה עמוד קמה.
  3. אגרות קודש חלק כ"ה אגרת ט'תנד, עמוד צא.