בית הכנסת בית אריה (לוד)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בית הכנסת בית אריה הוא בית הכנסת המרכזי של קהילת חב"ד בלוד, והוא קרוי על שם אחד מראשוני המתיישבים החב"דיים בעיר ומראשי העסקנים לביסוסה ופיתוחה של הקהילה ומוסדותיה, הרב אריה זאב ליפסקר.

היסטוריה[עריכה]

השיכון החב"די בלוד נוסד בשנת תשכ"ה, ונתקל בקשיים רבים בשנותיו הראשונות בהקצאות שטח עבור המוסדות החב"דיים ויחידות דיור ממשרד הקליטה עבור העולים.

עיקר פיתוחו של השיכון הגיע בעקבות מוסדות החינוך שנוסדו בו, ובראשם ישיבת תומכי תמימים לוד, ובשל כך הקדישו עסקני הקהילה את רוב מרצם לפיתוח המוסדות.

רק כעבור קרוב לעשור גבר הצורך במבנה הולם עבור ציבור המתפללים[1], ועסקני הקהילה בראשות ר' גרשון דב (בורקע) שיף החלו באיתור נדבנים שיתרמו את סכום הכסף ההתחלתי עבור הבניה, ולקבל הקצאה עבור הקמת מבנה גדול של קבע שיתאים לקהילה גם לאחר התפתחותה והתבססותה.

בחודש אב תשל"ה הועלתה הצעה של משפחת ליפסקר לתרום 100,000 לירות עבור הבניה, ולקבוע את בית הכנסת כנר זכרון לאביהם הרב אריה זאב ליפסקר, שהיה אחד מראשוני המתיישבים החב"דיים בעיר ומראשי העסקנים לביסוסה ופיתוחה של הקהילה ומוסדותיה.

לאחר הצעתם של משפחת ליפסקר, הסכים גם הרב אברהם פרשן לתרום סכום של 50,000 לירות עבור הבניה, וקבוצה של חמישים תושבים מחסידי חב"ד המקומיים קיבלו על עצמם להתאגד ולתרום 100,000 נוספים (כל אחד 2,000 לירות), ומתוך השערה שהמשרדים הממשלתיים יתנו גם הם את חלקם, החלו התכנונים להקמת בית הכנסת.

העוסק הראשי בבניה היה העסקן החסידי ר' יוסף בלוי, בשיתוף ועד בית הכנסת הרב ברוך שיף הרב יעקב מינסקי והרב יוסף פרסיה, והעבודות בפועל החלו בי"א ניסן תשל"ז.

בחורף של שנת תשל"ח הושלמה בניית השלד, אך עקב פיגור בתשלומים לקבלן הופסקו העבודות למספר חודשים, ובחודש תמוז של אותה שנה אישרה הוועדה הבין-משרדית בכנסת תקציב של 400,000 לירות עבור בית הכנסת, ובנייתו הושלמה בחורף של שנת תשל"ט.

מיקום בית הכנסת[עריכה]

בית הכנסת ממוקם במרכז השכונה החב"דית, ובסמיכות למקווה טהרה ישיבת תומכי תמימים לוד, והסופרמרקט המרכזי במקום.

מבנה בית הכנסת[עריכה]

בית הכנסת דומה בתבניתו לבית הכנסת 'בית יצחק' בנחלת הר חב"ד שהוקם במקביל, ותוכנן בצורה כזו שישמש את המתפללים הרבים הפוקדים את בית הכנסת בצורה מיטבית לפי הצרכים.

בקומה הראשונה של בית הכנסת, ממוקמים ארבעה חדרי תפילה בעלי כניסות נפרדות, בהן מתקיימים עשרות מניני תפילה בימי החול. בנוסף, נמצאים בקומה זו חדרי השירות, מטבח ומשרדי בית הכנסת, ואולם בו נערכים התוועדויות חסידיות מידי שבת.

בקומה השניה של בית הכנסת, ממוקם אולם התפילה הגדול בו מתקיימים מניני התפילה המרכזיים בשבתות ובחגים, ובו נערכות ההתוועדויות הגדולות עבור כל בני הקהילה במועדים חסידיים מיוחדים. כמו כן לאחר שנים רבות הוקמו חדרי תפילה נוספים במרפסת בחלקו האחורי של בית הכנסת, על מנת לענות על הצורך הגובר והולך בחדרי תפילה נוספים.

עזרת הנשים ממוקמת בקומה השלישית של בית הכנסת, והכניסה אליה הינה מצידו האחורי של הבנין, על מנת לשמור על הפרדה מקסימלית תוך הקפדה על כללי הצניעות.

פעילות בבית הכנסת[עריכה]

בימי החול פועלים בבית הכנסת בשעות הבוקר 'כולל לוי יצחק' למבוגרים בניהולו של הרב יוסף יצחק זילברשטרום המיועד גם לציבור הכללי, ו'כולל זקנים - חב"ד' בניהול משפיע הקהילה הרב נחום קפלן.

מידי ערב פועל במקום כולל אברכים בניהול הרב אברהם אלאשווילי, בהשתתפות קרוב למאה אברכים הלומדים גמרא הלכה וחסידות.

בנוסף, מתקיימת במקום מסגרת 'צבאות השם' לילדים.

בתי כנסת נוספים בעיר[עריכה]

  • בית כנסת לעולי גרוזיה, שיכון חב"ד.
  • היכל יהונתן - שכונת גני אביב. רב בית הכנסת: הרב חיים ברוד.
  • ניסן-חב"ד - מרכז העיר.
  • בית דוד ורפאל - בית כנסת לצעירים (מתחם ישיבת תות"ל לוד). רב: הרב אריה קדם.

אישים בבית הכנסת[עריכה]

ר' ירחמיאל שיף (גבאי)

  • ר' חיים אוחיון - גבאי
  • ר' צמח חיל - גבאי
  • ר' שמעון מלכיאלי - גבאי

קישורים חיצוניים[עריכה]


הערות שוליים

  1. בתחילה הוקם מבנה בית כנסת עבור בני העדה הגרוזינית שחגיגת חנוכת הבית שלו התקיימה בכ' מנחם אב תשל"ה, והוא שימש באופן זמני כבית כנסת לכלל תושבי שיכון חב"ד.