באבא סאלי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי ישראל אבוחצירא

הצדיק הקדוש רבי ישראל אבוחצירא או רבי ישראל בן רבי מסעוד אבוחצירא מוכר בכינוי הבאבא סאלי היה רב גדול, אב"ד ומקובל אלוקי נולד א' בתשרי ה'תר"ן, הסתלק ד' בשבט ה'תשמ"ד (26 בספטמבר 1889 - 8 בינואר 1984).

תולדות חיים[עריכה]

הבבא סאלי נולד בשנת תר"נ בעיר ריסאני שבמרוקו.

בין השנים תשי"ד - תשכ"ד היה מגיע לצרפת לישיבת תומכי תמימים ברינואה ולמד שם ליקוטי תורה.

בשנת תשכ"ד הגיע לארץ הקודש ליבנה, אותה עזב בגלל ביטוי מזלזל שהשמיע ראש הכולל הליטאי בעיר כלפי הבעל שם טוב. אז עבר לנתיבות.

זכה לעמוד בקשר מכתבים רציף עם הרבי שלאחר מכן נדפסו חלקם באגרות קודש.

כאשר הביעו לפניו את אמונת החסידים שהרבי הוא המלך המשיח, ענה בחיוך "אישתהיל קילשי!" (ראוי לו הכל).

הבאבא סאלי נודע כצדיק גדול וקדוש שהייתה לו רוח הקודש גלויה ומלומד בניסים ובמופתים גדול שפעל ישועות ונפלאות למעלה מדרך הטבע ממש, בנוסף נודע כגאון עצום בתורת הנגלה והנסתר.

קשרים עם הרבי וחסידות חב"ד[עריכה]

הרבי מעודדו להציל חינוך ילדי מרוקו[עריכה]

קשריו עם הרבי היו מופלאים. בסדרת "אגרות קודש" מוצאים אנו את מכתב קבלת הפנים שכתב אליו הרבי ביום כ"ו טבת תשי"ב (אגרת א'שע), בה מכנה אותו: "עמוד התורה בוצינא דנהורא, חד מבני עלי' מראשו ומעלה עטרת זהב גדולה".

ואחר כך כותב: "לרגל עלותו לארצנו הקדושה, תבנה ותכונן על ידי משיח צדקנו בעגלא דידן אכי"ר, יהא בואו ברוך לה'. מה' מצעדי גבר כוננו, ומכיון שזיכהו הקב"ה לעלות לארצנו הקדושה ת"ו, הנה בטח העמיסה עליו ההשגחה העליונה תפקיד מיוחד על אדמת הקודש, להחיות רוח חיה בקרב אחב"י הספרדים, ולהשפיע עליהם בחיזוק התורה והמצווה בכלל, ובפרט אשר ישמרו על בניהם וטפם לבל יהיו לבז, ולא יפלו ברשת חינוך של הפקר ר"ל, אלא ישמרו עליהם בעינא פקיחא, אשר כולם, בניהם ובנותיהם בלי יוצא מן הכלל, יתחנכו על ברכי התורה והמצוה, ביראת שמים ומסורת אבותיו הקדושים, במוסדות חינוך המתנהלים על טהרת הקודש. ובזכות עבודתו למילוי תפקידו זה במסירות נפש, יאריך השי"ת ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים, ועוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים ויצליח בעבודתו הכבירה להגדיל תורה ולהאדירה, ובעניניו הפרטיים מנפש ועד בשר די והותר".

אחד התארים שהרבי כותב לבבא סאלי זה חד מבני עליה שפירושו צדיק גמור על פי תניא.

מלך ומנהיג לאחינו בני ישראל הספרדים[עריכה]

בספר תולדותיו "סידנא באבא סאלי"[1] מסופר, כי כבר בשנת תשי"ב היה מתייעץ עם הרבי. וכך נאמר שם אודות מכתבו אל הרבי בענין מקום קביעת מגוריו: "כל מטרתו בעלותו לארץ הקודש היתה לישב על התורה ועל העבודה בשלוה, ומפאת המצב הרוחני הירוד בארץ ישראל.. חושב הוא לצאת מקודש לחול, ואולי להגר לארצות הברית.. ששם אפשר לשבת על התורה ועל העבודה בלי שום טרדה.. הרבי ענה לאדמו"ר תשובה ארוכה ומנומקת בדבר חז"ל ובדברי קבלה וחסידות.. באגרתו לאדמו"ר כותב הרבי, כי משמיא זיכו לאדמו"ר להיות "איש כללי ומנהיג בישראל" אשר מאות ואלפים נשמעים לקולו, וכי מן השמים ניתנו לו כוחות חזקים כאלה. הנה כי כן רצוי שישאר בסמיכות למקומות בהם נמצאים מאחינו הספרדים שליט"א הצמאים לדבר ה'.. ולכן הוא מייעץ לרבינו להשאר בארץ". עד כאן חלק מהמתואר בספר הנ"ל.

ואמנם באגרת מיום ט' ניסן תשי"ב כותב לו הרבי: "בנועם קיבלתי יקרת אגרתו מראש ומקדם, וגם אגרת השנית הזאת משלהי אדר. ואבוא בזה בהצעת חוות דעת בשאלתו.. אשר כיון שרצונו לישב על התורה והעבודה לכן העתיק אהלו לארה"ק ת"ו, ויש סברא אשר אולי יסע לארצות הברית".

הרבי כתב אליו מכתב מלא בדברי קבלה, ויעץ לו לקבוע מושבו בארץ הקודש משום שהוא בבחינת מלך, מאן מלכי רבנן "איש כללי ומנהיג בישראל אשר מאות ואלפים נשמעים לקולו.. הנה זכות עצום וגדול נפל בחלקו של כהדר"ג שליט"א, אשר הוא ישתמש בהכשרונות והסגולות אשר חננו השי"ת ובהאוצרות מלכים אשר נמסרו לו מאבותיו הקדושים דור אחר דור, לצאת במלחמה נגד היצר, קליפות וסטרא אחרא, בראש צבאות קהלות הקודש המושפעים ונשמעים לרצונו, ללחום מלחמת ד' ולפרסם אלקותו יתברך בכל סביבתם". הרבי סיים את המכתב לבבא סאלי בצורה נדירה שכנראה לא כתב לאף אחד והוא מסיים במילים האלה "בכבוד הוקרה והערצה".

בי"ג בניסן תשי"ג שמח הרבי לשמוע כי אין לו תרעומת על מכתבו הנ"ל שיעץ לו "להקדיש כוחותיו למען הכלל ולא לישב בדד. וכמובן באגרת הידועה של רב שרירא גאון, אשר כשבא רב לבבל והגיע למקום תורה, לא קבע שם מושבו, אלא אדרבא הלך למקום שאין בו תורה, והקדיש כוחותיו לגדור גדר בבקעה אשר מצא".

"קירוב הדעת בטח יביא תועלת"[עריכה]

בכ"א בתמוז תשי"ב[2] כותב הרבי אל הנהלת רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש: "נודע לי אשר הרב אבוחצירא שי' פרסם מכתב אודותם, ולפלא שלא הודיעו לי על דבר זה מקודם, ונא לשלוח העתק מכתבו".

שוב כתב אליהם הרבי בט' אלול תשי"ג[3]: "בטח יעמדו בקישור עם הרב הגאון והרב החסיד כו' כו' מוה"ר ישראל אבוחצירא שי'... הקירוב הדעת משני הצדדים בטח יביא תועלת".

גם אל הרב אליעזר קרסיק מחשובי זקני רבני חב"ד בארה"ק כתב הרבי בט' ניסן תשי"ב [4]: "מוסג"פ העתק מכתבי שכתבתי להרב וכו' מוה"ר ישראל אביחצירא. ובאם לא טרחה יחשב, הנה בקשתי, שכת"ר יצרף אליו עוד אחד או שנים, ויבקרו את הנ"ל בביתו, ויאמרו לו שעפ"י בקשתי עושים זאת להבעת כבוד".

מעודד ומסייע בפעולות חב"ד[עריכה]

מאז ומתמיד תמך רבי ישראל אבוחצירא בכל הפעולות של הרבי. כאשר חזר למרוקו בתשי"ד, וראה את אשר חוללו שם שליחיו בכל הערים והכפרים, שיגר אל הרבי מכתב תודה נלהב ביותר.

כפי שסיפר, היה הרבי שולח אליו למרוקו את ספריהם של אדמו"רי חב"ד, והוא היה שולח את ספרי סבו האדמו"ר רבי יעקב אבוחצירה זצוק"ל.

כאשר חזר לארה"ק בשנת תשכ"ד המשיך את הקשר החם עם הרבי ושלוחיו בארץ ישראל. כשהוכרז על "מבצע תפילין", יצא בקריאת הצטרפות למבצע ביחד עם רבי עזרא עטיה ורבי רפאל ברוך טולידאנו. וכן יצא בקריאת קודש גם לעידוד מבצע נרות שבת קודש על ידי בנות שהגיעו לחינוך.

במאבק לתיקון חוק מיהו יהודי נלחם לצידו של הרבי, חתם על הכרוז של גדולי ישראל לתמיכה במאבק נגד גיורי ווינה, ובעד תיקון החוק שיאמר בו "גיור כהלכה".

בשנת תשמ"א פירסם מכתב ברכה לכל אלו שהשתתפו בקנית אותיות בספר התורה של ילדי ישראל: "כולנו מחכים ומצפים לגאולה השלימה שתבוא מיד עם משיח צדקנו, ולשם כך עלינו להתלכד וללכד את כל עם ישראל. הרבי מליובאוויטש פנה בימים האחרונים ללכד את כל ילדי ישראל, על ידי כתיבת ספר תורה מיוחד לילדי ישראל שהם צבאות ה'. זכות גדולה לכל אחד ואחת מילדי ישראל לקנות אות אחת בספר תורה זה, ועל ההורים לעשות הכל, שילדיהם יקנו ויזכו באות אחת מספר התורה, ברכתי האישית שלוחה לכל ילד וילדה שירשמו לספר התורה של צבאות ה'. ובודאי נזכה כולנו מיד לביאת המלך המשיח, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו הקדושה. עבד ה' המצפה לגאולה קרובה. ישראל אבוחצירה".

בתחילת חודש מנחם אב תשמ"ג פירסם (ביחד עם רבי יצחק כדורי) קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו בחסידים שלימדו את ספר התניא בוויליאמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת תורת החסידות ודביקותם באור שבעת הימים הבעש"ט הקדוש זיע"א בדרך משנת חב"ד העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי רבנו בעל התניא והשו"ע זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדלחט"א מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".

הסתלקותו[עריכה]

הסתלק בד' שבט בשנת תשד"מ.

לאחר הסתלקותו הגיע מכתב מהרבי לבני המשפחה:

"משפחת אבוחצירה. מאד נצטערתי להשמועה, מפטירת הרב הצדיק הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ רברבן ובר רברבן, מוכתר במעלות ומדות תרומיות, מפורסם בתורתו ויראתו, יראת ה' אוצרו, ישב על מדין ומצודתו היתה פרוסה וכו', מוהר"ר ישראל. המקום ינחם אותם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים. ומכאן ולהבא אך טוב וחסד ימצא אותם תמיד כל הימים".

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הקודם:
-
רבני אבוחצירא
א' בתשרי תר"נ - ד' שבט תשד"מ
הבא:
האדמו"ר הבאבא ברוך אבוחצירא (נתיבות) והאדמו"ר הבאבא מאיר אבוחצירא (אשדוד)

הערות שוליים

  1. כרך ב' עמוד קלד.
  2. אגרות קודש הרבי, אגרת א'תשכא.
  3. אגרת ז'תתקעח.
  4. אגרות קודש הרבי, אגרת א'תק