ארווין שרדינגר
ארווין שרדינגר (תרמ"ז - תשכ"א) היה פיזקאי אוסטרי מפורסם, נודע בשל משוואה אותה פיתח "משוואת שרדינגר" וניסוי מחשבתי אותו הציע שכונה בשם "החתול של שרדינגר".
תולדות חיים[עריכה]
נולד בשנת תרמ"ז בוינה שבאוסטריה, במהלך מלחמת עולם הראשונה שירת בצבא, לאחר המלחמה מונה לפרופסור חבר באונברסיטה שבשטוטגרט שבגרמניה, בשנת תרפ"א מונה לפרופסור מן המניין בורוצלב שבפולין, ושנה לאחר עבר לציריך. באותה תקופה הוא התפרסם בשל מספר מאמרים בפיזיקה אותם כתב. בשנת תרפ"ז עבר ללמד באוניברסיטת פרידריך וילהלם שבברלין.
בשנת תרצ"ג בשל רדיפות הנאצים, עזב ארווין שרדינגר את גרמניה ועבר ללמד באוניברסיטת אוקספורד, תקופה קצרה לאחר מכן הוא זכה בפרס נובל, זמן קצר לאחר מכן הוא פוטר בתפקידו באוניברסיטת אוקספורד. בשנת תרצ"ח לאחר שהיטלר סיפח את אוסטריה, הוא גורש מהמקום ועבר לאיטליה, בשנת ת"ש מונה לראש מחלקת פיזיקה במכון למדעים מתקדמים בדבלין.
בשנת תשט"ז חזר שרדינגר לוינה, מת בשנת תשכ"א.
עם הרבי[עריכה]
בשנים תרפ"ח - תר"צ השתתף הרבי במספר קורסים בפיזיקה אותם מסר שרדינגר באוניברסיטה בברלין[1], הרבי בהזדמנות התבטא עליו ש:"הוא היה מרצה מאוד מוצלח"[2].
במהלך פגישה בין פרופסור פול רוזנבלום להרבי, סיפר פרופסור רוזנבלום לרבי שלפרוסור שרדינגר יש ספר בשם "מה הם החיים?"[3] בו הוא כותב שלכל אדם יש "מוח אלוקי" בדומה לנכתב בספר התניא שלכל יהודי יש "נשמה אלוקית" , הרבי הגיב על כך שכאשר שליח חב"ד יגיד למקורב שיש לכל יהודי "נשמה אלוקית", יענה לו המקורב שהשליח מחיוב להגיד את זה משום שזאת העבודה שלו, אולם אם יגיד לו השליח ששרדינגר כתב כך, יאמין המקורב לשליח משום שלשרדינגר לא היה אינטרס להגיד זאת[2].
