אלי ליפסקר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Male no free image yet-he.svg.png

אלי ליפסקר (כ"א בסיון ת"ש, 27 ביוני 1940 - כ' בשבט תשע"ז - 16 בפברואר 2017) היה חזן, מוזיקאי ומלחין חסידי, כונה על ידי הרבי "בעל המנגן שלי.

ביוגרפיה[עריכה]

נולד בעיר כותאיסי שבמערב גאורגיה לאביו הרב השליח אריה זאב ומלכה ליפסקר, בט"ו בכסלו תש"ט עלה לישראל עם משפחתו. הוריו התיישבו בהתחלה במעברה בבאר יעקב, כעבור חודש עברו לבתים הנטושים ליד תחנת הרכבת בלוד, והיו מהמייסדים של קהילת חב"ד בלוד[1].

למד בתלמוד תורה חב"ד בלוד ובישיבת תומכי תמימים בלוד, בחורף תשי"ז נסע יחד עם אחיו שניאור זלמן ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770, שם התחיל ללמוד מוזיקה, אצל מורה ובהמשך בבית ספר למוזיקה.

בשנת תשכ"ג התחתן עם לאה בת משה בוקטמן, והתגורר בשכונת קראון הייטס.

בשנת תשל"ז הקים ליפסקר את "קרן אברהם אליעזר" - במטרה להעניק לילדים מועטי יכולת הזדמנות להשתתף בקעמפ[2].

לליפסקר שני בנים ובת, אחיו בן ציון היה הרב של ערד.

קריירה[עריכה]

בשנת תש"כ בהיות בחור בישיבה ביקשו ממנו להמציא רעיון מוזיקלי לתהלוכת ל"ג בעומר אצל הרבי, והוא הקים תזמורת של ילדים מתופפים שעברו מול הרבי בתהלוכה.

בסוף שנות ה-60[דרושה הבהרה] הקים את מקהלת הילדים 'אלי והילדים' שהייתה המקהלה החרדית הראשונה בניו יורק, הופיעה בקרב קהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית וישראל, בין ילדי המקהלה היה הזמר אברהם פריד, בין השירים המפורסמים של המקהלה היה "ישמחו" הוא היה הראשון שהקליט את הניגון פדה בשלום החבד"י והנרות הללו.

במסגרת עבודתו הקליט את נוסח התפילה החב"די לימים הנוראים, שבתות וחגים.

בימים נוראים ליפסקר היה חזן בבית הכנסת של הרבי שאמר כי ליפסקר הוא "בעל המנגן שלי", בנוסף היה חזן בבתי כנסת בקהילות שונות בעולם, הוציא מספר אלבומים וכן השתתף כחזן אורח באלבומים נוספים כמו ניח"ח ועוד.

ליפסקר נפטר לאחר מחלה קצרה בגיל 76.

דיסקוגרפיה חלקית[עריכה]

  • אליך ה' אקרא
  • יבנה המקדש
  • ניגונים חסידים אורגנלים 1
  • ניגונים חסידים אורגנלים 2
  • פרחי ציון, (שני דיסקים)
  • הנרות הללו
  • נוסח התפילה לשבת
  • נוסח התפילה לראש השנה ויום כיפור
  • נוסח התפילה לשלש הרגלים, הלל ותפילת הגשם וטל

כן הוציא שני ספרי מוזיקה המכילים תווי ניגוני חב"ד.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • חיים גיל, פס הקול נדם, עיתון כפר חב"ד, גיליון 1696, כ"ח בשבט תשע"ז

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. בהתחלה נקרא "שכונת הרכבת" ומאוחר יותר שיכון חב"ד
  2. 40 שנה לרצח שזיעזע את קראון הייטס באתר col כ"ז בסיוון תשע"ז