אליהו פינקל

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אליהו פינקל

הרב אליהו פינקל (י' אדר תרפ"א - י' שבט תשע"ג) היה מחשובי חסידי חב"ד בחיפה, ושוחט במקצועו.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בי' אדר ראשון תרפ"א להוריו ר' אברהם יהודה ומרת לובא פייגע פינקל, בעיירה קלעצק שבפולין.

בנעוריו נשלח ר' אליהו ללמוד אצל ר' אלחנן בונים וסרמן בברנוביץ, ונמנה עם מניין בחורים מובחרים שידעו את הגמרא ומפרשיה בעל פה.

בשנות המלחמה גורש עם קבוצת בחורים לסיביר שם שהה במחנה שבויי מלחמה. לאחר שחרורו נסע לקזחסטן, שם פגש בחסידי חב"ד שקירבו אותו מאוד ולמדו עימו את תורת החסידות. בהמשך הם אף שידכו לו את מרת דבורה שטרן[1], בת למשפחת חסידים מפורסמת מהעיר הומיל ומבברויסק. החתונה התקיימה בשנת תש"ה כשלאחריה חזר הזוג לעיירה הומיל, שם חיו מספר שנים.

עם יציאת החסידים הגדולה מרוסיה לפולין, יצא גם הוא יחד עם רעייתו מעמק הבכא הסובייטי. בהגיעם לפולין נסעו ללודז', שם מצא בגטו ההרוס מרתף ששימש בעבר כבית מדרש לחסידי גור וכעת עמד נטוש לאחר המלחמה. על מנת להציל את הספרים מאבדון, רכש שתי מזוודות ומילא אותם בספרי קודש, איתם היטלטל לכל אורך הדרך עד שהגיע לארץ ישראל, והם אלו שהיוו את הבסיס לספרייתו התורנית האישית.

עלייתו לארץ[עריכה]

מפולין נסעו למחנה העקורים שבפוקינג בגרמניה, ובהמשך יצאו לצרפת, שם שהו יחד עם קבוצת חסידים שהתעתדה לעלות לארץ ישראל וליישב את כפר חב"ד. בסופו של דבר, על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, הם הגיעו לחיפה.

מספר שנים עבד כמגיד שיעור בישיבת 'תפארת ישראל' שבחיפה, וכשהוקמה ישיבת תומכי תמימים בחיפה בשנת תשט"ו, שימש גם בה מגיד שיעור.

הקהילה החב"דית בחיפה מנתה בימים ההם, מספר קטן של משפחות ובהם הרב גרשון חן, הרב מנחם מענדל קופרשטוך, הרב יחיאל מיכל דוברוסקין, המשפיע ר' ראובן דונין, והרב שלמה קופצ'יק. ר' אליהו עזר ותמך בביסוס בית הכנסת ששכן בתחילה בביתו של הרב דוברוסקין, ושימש כבעל קורא וכבעל תוקע. קולו הנעים והרועם, היה לשם דבר בקהילה שגדלה והתפתחה במשך השנים.

ר' אליהו דאג גם לכלל הקהילה החרדית בחיפה, והיה ממקימי 'חברת המתמידים' ששכנה בבית המדרש של חסידי גור. גם בשנותיו האחרונות היה מעמודי התווך של הכולל זקנים ששכן בבית המדרש של חסידי בעלז.

מלאכת השחיטה[עריכה]

אליהו פינקל.PNG

שנים רבות היה נוסע פעמיים בשנה לשחיטה בחו"ל, בדרך כלל בדרום אמריקה. כל נסיעה כזו ארכה חודשים אחדים. בדרכו חזרה מתקופת שחיטה בסוף חודש אלול, היה נשאר לחודש תשרי אצל הרבי כך נהג במשך שנים רבות.

בפעם הראשונה שנסע לרבי זכה להיכנס ליחידות ולקבל הנחיות מיוחדות בקשר לעניינים אישיים. כמו כן מידי שנה קיבל מצה שלימה מהרבי לחג הפסח.

היה בעל צדקה וחסד בצורה מופלאה. במשך שנים רבות עשה לעצמו מנהג שבחזרתו ממסע שחיטה בחו"ל רכש מספר ארגזי בשר מתוצרת המפעל בו עבד, וחילק אותם בין משפחות אנ"ש. ובמשך שנים רבות ניהל גמ"ח ממנו הלווה כספים רבים.

הדגיש תמיד את חשיבותה של העבודה, ובעצמו היה יוצא למשחטה יום יום, בשעות של לפנות בוקר, בשעה 8:00 בבוקר כבר היה בדרכו למשחטה נוספת, והתמיד בעבודה גם בשנותיו האחרונות כשכבר החל לסבול ממחלת הפרקינסון, ואף בתקופה זו המשיך לנסוע לחו"ל כמשגיח.

בשנתיים האחרונות לחייו התגברה מחלת הפרקינסון והוא התקשה לצאת מביתו, בנוסף גם התקשה בראייה, אולם המשיך ללמוד בעל פה ולחזור על לימודו.

נפטר ביום שני י' שבט תשע"ג, דקות ספורות לפני השקיעה.

משפחתו[עריכה]

  • בתו מרת חנה אשת הרב שלמה גרוס - שליח הרבי בשכונת 'נווה יוסף', חיפה
  • בנו, ר' יהודה פינקל - מודיעין.

הערות שוליים

  1. נפטרה בכ"ז אייר תשע"ד.