אליהו סורקין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב סורקין נואם בכנס ב-770
בעבודתו כמנהל מחלקת טיפול נמרץ ב'איכילוב'

פרופסור אליהו סורקין (יליד שנת תש"ח) הינו מנהל מחלקת טיפול נמרץ בבית הרפואה 'מעייני הישועה' בבני ברק, ובעבר ב'איכילוב' בתל אביב.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בפריז בשנת תש"ח.

בשנות ילדותו לא התוודע לדבר היותו יהודי עד כדי כך שבהגיעו לגיל מצוות ביקש מהוריו שיערכו לו טקס בכנסייה משסרבו הוריו לבקשתו התאכזב קשות, להוריו לא נותר אלא לגלות לו את דבר היותו יהודי שמבטא את היותו שונה משאר העמים אך לא ידעו להסביר מה יחודו של העם היהודי.

מאז התוודע לדבר היותו יהודי החל במסע ארוך של חיפוש אחר שורשיו היהודים שבעטיו התחיל לחוש זיקה לארץ ישראל. ובתשכ"ז בעת מלחמת ששת הימים פנה לסניף הסוכנות היהודית בצרפת והציע את התנדבותו, משנתקל באדישות נסע באופן עצמאי לישראל והרגיש הרגשה עילאית בעת ביקורו בארץ. לאחר תום המלחמה שב לצרפת תוך שהוא מרגיש את שייכותו לעם היהודי, אך עדיין לא היה לזה משמעות מעשית. והחל ללמוד את לימודי הרפואה ולאחר מכן לשמש כרופא כשמעת לעת הוא מתקדם במעמדו הרפואי.

בארץ ישראל[עריכה]

בהמשך הגשים את חלומו ועלה לארץ הקודש ושימש כרופא בכיר במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה והיה משוייך לקהילת עולי צרפת, לאחר מכן עבר להתגורר ברעננה שם שלח את ילדיו ללמוד ברשת המזרחי אך חש עדיין בחסר.

כשעבר להתגורר ברעננה נפגש בשליח הרבי בעיר - הרב אליהו שדמי ובעקבות שיחותיו עימו רשם את ילדיו לחינוך חב"ד, וכן החל להשתתף בשיעורי תניא ובהתוועדויות עם הרב ראובן דונין, וכתוצאה מכך התגבשה אצלו ההחלטה להשתייך לחסידות חב"ד.

לאחר תחושתו הקשה עקב פטירתו (בחודש אב תשס"ב) של הרב דונין (שהיה משפיעו). זכה לראות בחלום את הרבי ובעקבות כך נסע ל770 לראשונה.

הרב סורקין במעמד הדפסת ספר התניא במרכז הרפואי מעייני הישועה

עם פרוץ נגיף הקורונה, הפך לדמות משמעותית בין הקוראים לחסידי חב"ד לנהוג באחריות ולהישמע להוראות משרד הבריאות, ואף בצורה רחבה יותר בקרב כלל הציבור הישראלי, כשאת תפקידו המרכזי ניצל פעמים רבות להשמיע את קולו של הרבי ואת דבר הגאולה. על פעילותו זו נבחר בשנת תשפ"א על ידי אתר חב"ד אינפו כאחד מ'אנשי השנה'[1].

בשנת תשפ"ד ערך הדפסת ספר התניא במרכז הרפואי מעייני הישועה בשיתוף בית חב"ד בשיכון ה' בבני ברק[2].

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים