אליהו לייב ריבקין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף אליהו ליב ריבקין)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אליהו ליב ריבקין.PNG

ר' אליהו לייב (אלי) ריבקין, אוד מוצל מאש מהעיירה שווינציאן, היה בעל מנגן בכפר חב"ד.

תולדות חיים[עריכה]

ר' אליהו לייב נולד בכ"א חשון תרפ"ו לאביו הרב יצחק ריבקין מצאצאי ר' שלמה מצ'אשניק, בעיירה טראב הסמוכה לשווינציאן שבליטא. בהיותו בן 12 נשלח ללמוד אצל סבו הרב מנחם צבי ריבקין אב"ד במנצ'סטר שבאנגליה, ובזכות זה היה הניצול היחיד מכל בני משפחתו שנספו בשואה בחול המועד סוכות תש"ב יחד עם שאר בני העיירה, ומלבדו לא נותר איש.

בחודש אייר תש"ב כתב הרבי הריי"צ מכתב לסביו, הרב מנחם צבי ריבקין "יעזור השי"ת אשר נכדו מר אלי' ליב שי' ישקוד בלימודו ובהנהגה דיראת שמים, ויהיה ירא אלקים חסיד ולמדן"[1]

כעבור מספר שנים, בשנת תש"ח, כתב ר' בנציון שמטוב מכתב לרבי הריי"צ אודות ר' אליהו לייב, והרבי השיב במכתב: ".. התענגתי לקרוא כל אשר כותב במעלותיו של נכד ידידנו הרב רמ"צ ריבקין ממאנטשעסטער, אשר הוא בעל כשרון ונושא חן בעיני הבריות, וביחוד אשר ידידינו אנ"ש - ה' עליהם יחיו - מחבבים ומייקרים אותו, ובשמחה קראתי את מכתבו אלי, והנני כותב לו בקירוב הדעת בהתעוררות, ומברכו בהסתדרות טובה, ומבקשו להכניס עצמו לעבודה בעניני חינוך, ובוודאי ימלא את בקשתי".[2]

בשנת תש"ט עלה ר' אליהו לארץ הקודש, התיישב בכפר חב"ד, והתחיל להתעסק בשדה החינוך. בג' ניסן תש"י נשא את רעייתו אסתר.

בשנת תשט"ו רכש מספר שתילי אתרוגים מיהודי מכפר חסידים שהגיע לכפר חב"ד להציע את מרכולתו. את העצים נטע בחצר ביתו, ומדי שנה, משנת תשי"ט היה שולח אתרוג נבחר לרבי לחג הסוכות. בשנים מאוחרות יותר החלו לשלוח בעלי פרדסים נוספים בכפר, והייתה יוצאת משלחת מאורגנת מטעם ועד כפר חב"ד, כשהאתרוגים נארזו בקופסה מהודרת מתוצרת בית הספר למלאכה.

בשנת תשכ"ג נסע ר' אליהו לרבי לחודש החגים, וביקש מהרבי את האתרוג עליו בירך, על מנת לנוטעו בארץ. הרבי נענה לבקשתו, וב'יחידות' נתן לו הרבי את האתרוג שהשתמש בו במהלך החג.

כשהגיע לארץ לקח שני עדים, את הרב מרדכי שמואל אשכנזי והרב משה סלונים, ובמעמד שניהם חתך את האתרוג לארבעה ושתל בקרקע הפרדס. את שאר העצים שניטעו קודם - ייבש. אתרוגי מטע זה, מוכרים כיום כ'אתרוגי לוריא'.

בעל מנגן[עריכה]

היה בעל מנגן נודע ואצר בזכרונו ניגוני חב"ד רבים מאות ניגונים שמע מסבו. קיבל במסורת משפחתו ניגונים רבים מהעיירה קובליץ שבבלארוס.

הרב יצחק גינזבורג שהיה איתו בקשרי ידידות, הביא את תלמידו ר' דניאל שליט שיכתוב את הניגונים בתווים מפי ר' אליהו. מספר ר' דניאל: "השתדלתי למצוא דרך להעלות על הכתב את הדקויות ששפעו ממנו. . הרב גינזבורג עודד אותו להיזכר בעוד ועוד ניגונים. תמיד היה ר' אלי' נזכר לא בניגון אחד, אלא בקבוצות של ניגונים. עוד שלושה, ואחרי שנכתבו - עוד ששה. ועוד ארבעה. ויום אחד, לאחר חמישים ניגונים, אמר: "די. אין יותר". ואז למחרת, נדרס למוות".

הרב גינזבורג הוציא לאור חוברת ובה כחמישים מהניגונים שנרשמו מפי ר' אליהו, וכן הוציא אותם בקלטות.

פטירתו[עריכה]

נפטר בתאונת דרכים קשה בכפר חב"ד בדרכו לבית הכנסת המרכזי, בכסלו תשמ"ג.

משפחתו[עריכה]

ניגונים שלימד[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ועוד

לקריאה נוספת[עריכה]

  • שבועון כפר חב"ד, גליון 80, י"ד טבת תשמ"ג.

הערות שוליים

  1. אגרות קודש כרך ו, עמ' שלח
  2. אגרות קודש, כרך יד, עמ' תלג