ניגון אך לאלוקים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תווי הניגון אך לאלוקים. מתוך ספר הניגונים

אך לאלוקים הינו ניגון שמצא חן אצל אדמו"ר הריי"צ והיו שרים אותו בעיקר בתחילת כל התוועדות של יום טוב ויומא דפגרא. "תנועות ניגון זה משמשות כעין גשר המעביר את האדם מגשמיותו וחילונותו לאוירה מעולה וסביבה של קדושה. מבבא לבבא מתגבר הרגש, שמפשיר הכפור והגלידה ומחמם הנשמה בגעגועים של מעלה"[1].

יש אומרים שניגון זה מקורו מחסידי אדמו"ר הזקן.

מילות הניגון מתהלים:

י.png אך לאלוקים דומי נפשי כי ממנו תקוותי, אך הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט. י.png
– תהלים פרק ס"ב פסוקים ז' וח'

בהקלטות מהתוועדויות הרבי, שומעים שבחלק השני של הניגון הרבי שר את המנגינה בלבד, ללא המילים "אך הוא צורי וישועתי".

ניגון זה הוא ניגון ק' בספר הניגונים.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים