איש וביתו

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

איש וביתו משמעותו היא - איש ואשתו, זאת על בסיס מאמר רב יוסי בתלמוד[1] "מעולם לא קרייתי לאשתי אשתי ולשורי שורי אלא לאשתי ביתי ולשורי שדי". מקור נוסף לביטוי הוא "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה, בית יעקב איש וביתו באו[2]", וכן מאמר חז"ל במסכת יומא[3] "ביתו - זו אשתו".

הרבי מסביר באחת משיחותיו, שהמשמעות בכינוי 'ביתי' היא, שרב יוסי התייחס למטרה האמיתית של הנישואין - להעמיד בית בישראל[4].

בשנת תשמ"ו הכריז המשב"ק - ר' מאיר הרליג - בנוכחות הרבי ב-770 שתיערך התוועדות לרגל כ"ח סיון, היום בו הגיע הרבי לארצות הברית. הרבי העיר לו, שיאמר "איש וביתו", כאומר - לא לבדי הגעתי לארצות הברית אלא יחד עם הרבנית חיה מושקא.

ומיני אז, מופיע ביטוי זה בתיאור אירועי הימים ההם שנדפס בקובץ כ"ח סיון תנש"א - (קה"ת) בהגהת הרבי, וב"שלשלת היחס" בהקדמה ל"לוח היום יום".

הערות שוליים

  1. שבת קיח, ב.
  2. שמות א, א.
  3. יומא א, א.
  4. לקוטי שיחות חלק י"ז שיחה א' לפרשה אחרי.