אהרן קליין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף אהרן משה קליין)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Male no free image yet-he.svg.png

ר' אהרן קליין נולד בוינה למשפחה מפורסמת במעשי הצדקה שלה, וברבנים הגאונים שפיארו את שושלת המשפחה.

תולדות חיים[עריכה]

כשהחלו רוחות מלחמת העולם השניה לנשב באירופה, עקרו הוריו של ר' אהרן לאנגליה, וכך ניצלו מהגורל האכזר שהיה מנת חלקם של אחיהם שנשארו בוינה. כשנכנסה אנגליה למלחמה נגד הנאצים ימ"ש במסגרת ‘בנות הברית', עצרו כוחות הביטחון האנגלים את כל נתיני גרמניה שהתגוררו באנגליה, וכן את כל אלה שדיברו בשפה הגרמנית, על מנת להקשות על שירותי המודיעין הנאציים למצוא מרגלים בתחומי אנגליה. בהתאם לקבעון המחשבתי האנגלי, הם לא הבחינו בין טוב לרע, ועצרו גם את היהודים נתיני גרמניה ודוברי הגרמנית, את קבוצת העצורים הזאת שלחה ממשלת אנגליה למחנה מעצר בקנדה.

גם ר' אהרן שדיבר גרמנית, נעצר ונשלח למחנה מעצר בקנדה. במחנה עצמו שרר מחסור חמור בצרכים יהודיים: לא היו בנמצא סידורים וספרי דת אחרים, שלא לדבר על אוכל כשר ומבנה לבית הכנסת. ר' אהרן - אף שלא היה חסיד חב"ד - שלח מכתב נרגש לאדמו"ר הריי"צ, בו הוא מבקש מהרבי להתערב לטובתם ולעזור להם במצבם העגום.

אדמו"ר הריי"צ אכן נרתם לעניין ושלח אליהם צורכי דת שונים. נוסף על כך שלח הרבי מכתב למשפיע הרב שמואל לויטין, שנשלח על ידי הרבי בשלהי חשוון תש"ב כדי לעזור בהקמת ישיבת תומכי תמימים מונטריאול. במכתב מבקשו הרבי הריי"צ להתעניין במצבם של העצורים היהודים במחנות, ואם אפשר שגם יוכלו ללמוד עמם במחנה המעצר.

בישיבת תומכי תמימים מונטריאול[עריכה]

לאחר חצי שנה, בסביבות חג הפסח תש"ב, שוחררו חלק מן הבחורים היהודיים והצטרפו לישיבת תומכי תמימים מונטריאול. הבחורים התקבלו בשמחה רבה על ידי התמימים השלוחים שלמדו במקום ולכבוד שחרורם אף שלח להם הרבי הריי"צ מכתב מיוחד בו הוא מברכם בברכת מזל טוב כפולה על שחרורם ועל הכנסם ללמוד בישיבת תומכי תמימים.

ר' אהרן למד מספר שנים בישיבה ולאחר מכן נשא את רעייתו זיסל. הזוג התגורר מספר שנים במונטריאול ולאחר מכן עבר לגור בקראון הייטס.

הקשר עם הרבי[עריכה]

ר' אהרן אהב מאוד את חסידות ליובאוויטש בכלל ואת הרבי הריי"צ ואת הרבי בפרט. רעייתו התבטאה: "לליובאוויטש הייתה אהבה אלינו, ואנו אוהבים אותה". ר' אהרן תמיד חיפש רעיונות כיצד לעזור או לשמח את הרבי.

בשנת תשל"ד, קנה ר' אהרן גביע מזהב עם תחתית מזהב טהור שערכם הכולל נאמד בכ 7,000 $ (בימים ההם!) ונתנו לרבי. על הגביע נחרט הכתוב: "לית מחשבה תפיסא ביה כלל" ועל תחתיתו נחרט "ופרצת". כמה מאנ"ש חפצו להשתתף איתו בנתינת המתנה, אך ר' אהרן סירב.

בשנת תשל"ו הביא לרבי חנוכיית קנים מזהב שעמדה בסלון ביתו של הרבי עליה חרט 'ערכתי נר למשיחי. י"א ניסן תשל"ו. נשיא ישראל'[1]. הוא כתב לרבי, כי הוא יודע שהרבי לא ישתמש בזה, אך מלך צריך שיהיה לו דבר כזה. יחד עם זה, הרבי השתמש בחנוכיה זו בשנת תשל"ח ולטענת אחד מהמשמשים השתמש בה פעם אחת נוספת בשנות המ"מים.

באחת השנים הציע ר' אהרן לרבי ב'יחידות' לעשות מגבית מסוימת, והרבי קיבל את הצעתו והכריז על המגבית בהתוועדות שלאחר מכן.

הרבי מצידו החזיר לר' אהרן אהבה רבה. דוגמא לכך ניתן היה לראות באחת התקופות בהן נפל ר' אהרן למשכב. כמעט מידי יום התקשרו מהמזכירות לביתו של ר' אהרן כדי לשאול בשם הרבי לשלומו. בנוסף לכך שלח הרבי את רופאו כדי לבדוק את ר' אהרן.

הרחבת 770[עריכה]

בתחילת שנות הכפי"ם החלה בריחה של תושבים יהודיים מקראון הייטס. עד אז הייתה קראון הייטס המרכז היהודי החרדי בניו יורק, אך מאימת הכושים שהחלו לקנות עוד ועוד בתים ברחבי השכונה, עקרו משפחות יהודיות רבות לשכונות הסמוכות: וויליאמסבורג, בורו פארק, ופלטבוש. הרבי דיבר ועודד את היהודים להישאר בקראון הייטס, אך למרות זאת נמשכה העזיבה ההמונית מקראון הייטס.

ר' אהרן הביט בעיניים כלות בעוזבים שרבו מיום ליום. הוא הבין כי בכדי שקראון הייטס תשאר מרכז לחסידות חב"ד גם בעוד שנים, וכדי שיהודים יוכלו להסתובב בה בחופשיות, חייבים לעשות מעשה שיגרום להרחיב ולבסס את השליטה היהודית סביב 770. הבסיס ייתן כוח ליהודים להשאר בשכונה, דבר שיגרום להם לנוע בחופשיות ובביטחון בשכונה בכללותה. ואכן ר' אהרן היה מאלו שדאגו ודחפו את הרחבת הזאל הגדול של בנין 770, ואף השתתף בגופו וממונו בבניה עצמה.

משפחתו[עריכה]


הערות שוליים

  1. מגזין 'תחיינו', ראיתי, והנה מנורת זהב, בהוצאת 'ועד תלמידי התמימים העולמי', גליון 2 עמוד 29.