אהרון שור

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרב אהרון שור היה ממקימי בית הכנסת חב"ד בתל אביב בשנותיה הראשונות של ההתיישבות החב"דית בארץ הקודש, וסוחר מצליח שעסק רבות במתן צדקה.


תולדות חיים[עריכה]

נולד בעיירה ליאדי בשנת תרל"ח לאביו הרב נחום שור ששימש כחוזר בבית מדרשו של אדמו"ר הרש"ב בתקופת החגים.

בהיות בגיל שבע עשרה הוסמך לרבנות, והחל לעסוק במסחר עצים, והצליח בעסקיו. בעקבות עסקיו המסועפים, עברה משפחתו להתגורר בעיר גומל השוכנת בחוף הים, והוא הפך לסוחר בעל השפעה על חוגי השלטון.

את קשריו עם אישי הממשל, ניצל לעזרה לבני קהילתו, בהשגת אישורי פטור מעבודת הצבא, הקמת בית רפואה יהודי, בית תבשיל לנצרכים, ועוד מעשי חסד רבים. כחלק מפעולותיו לטובת עניי העיר, הקים לשכה מיוחדת בה ישב פקיד שחילק צדקה במשך כל שעות היום והלילה.

לאחר המהפכה הקומוניסטית שהחלה בשנת תרע"ח, נאלץ לנדוד יחד עם בני משפחתו מחשש אנשי השלטון החדש שהתנכל לבעלי ממון והחרים את רכושם, והוא הפליג עם משפחתו על ספינת פליטים, עד שהורשו לרדת בבולגריה, משם המשיך את מסעו והתיישב בוינה שבאוסטריה.

בשנת תרצ"ג עזב את אוסטריה ועלה לארץ הקודש והתגורר חודשים ספורים בחדרה, ולאחריהם עבר להשתקע בקהילת חב"ד בתל אביב שהיתה אז בשלבי התפתחות ראשוניים, והקים מכספו את בית הכנסת הראשון של קהילת חב"ד בתל אביב ברחוב מונטיפיורי 36 בשנת תרצ"ה[1].

בכ"ה ניסן של אותה שנה, קיבל מאדמו"ר הריי"צ מכתב ארוך בן תשעה עמודים, בו עורר אותו על כך שהינו מגזע חסידי חב"ד, דבר המחייב אותו לקבוע עיתים ללימוד תורת החסידות למרות עיסוקיו הרבים במסחר[2].

נפטר בי"ט מר חשון תרצ"ז, בהיותו בן חמישים ותשע שנה.

משפחתו[עריכה]

אחיו, הרב אלתר שור[3].

חמש בנותיו, עלו יחד עמו לארץ הקודש.

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים

  1. בית הכנסת זה שימש את הקהילה במשך חמש שנים, עד שנת ת"ש, אז החליטה הקהילה לעבור למבנה ברחוב נחלת בנימין, המשרת עד היום את קהילת חב"ד בעיר.
  2. האגרת נדפסה באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד שיב. אגרות נוספות הממוענות אליו נסמנו באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חל' יא עמוד תא.
  3. נזכר בהקדמה לספר 'פלח הרימון' לר' הלל מפאריטש על כך שמסר את כתבי ר' הלל מעזבון אביו, ר' נחום.