אדם (תואר)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אדם הוא תואר בקבלה ובחסידות לאדם שכלתני (רציונליסט), היינו שהחכמה והשכל הם עיקר ענינו, וכל פעולותיו מונחות ומונעות רק על פי השכל וההגיון הקר, הוא אחד מהארבעה השמות שנקרא בהם - מין המדבר; אדם, איש, גבר, אנוש. אדם הוא הסוג הנעלה והגבוהה מביניהם[1].

השכל הוא עולם קר ומיושב, בניגוד להתפעלות המידות שהן עולם רותח ומבוהל. ולכן אדם הוא זה שאצלו השכל הקר והמיושב שולט ומורה הדרך בחייו. ואז גם המידות שבו נעשות מתונות ומשמשות כשאיפה חיובית בחיי האדם המונחה על פי שכלו.

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים

  1. היום יום ד' אלול. זוהר חלק ג' מח, א.