אדם (עולם)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אדם הוא כינוי לכל אחד מהעולמות שברא ה' - משום שהעולמות נבראו בציור אדם.

בחסידות נקרא האדם עולם קטן, ואילו העולם נקרא אדם גדול.

העולם הזה[עריכה]

מובא במדרש[1]: "אמר ר' ברכיה בשם ר' שמעון בן לקיש כל מה שברא הקב"ה באדם ברא בארץ, לדוגמא:

  • אדם יש לו ראש והארץ יש לה ראש שנאמר וראש עפרות תבל.
  • אדם יש לו עיניים והארץ יש לה עיניים שנאמר וכסה את עין הארץ.
  • אדם יש לו אזנים והארץ יש לה אזנים שנאמר והאזיני ארץ.
  • אדם יש לו פה והארץ יש לה פה שנאמר ותפתח הארץ את פיה.
  • אדם אוכל והארץ אוכלת שנאמר ארץ אוכלת יושביה.
  • אדם שותה והארץ שותה שנאמר למטר השמים תשתה מים.
  • אדם מקיא והארץ מקיאה שנאמר ולא תקיא הארץ.
  • אדם יש לו ידים והארץ יש לה ידים שנאמר והארץ הנה רחבת ידים.
  • אדם יש לו ירכים והארץ יש לה ירכים שנאמר וקבצתים מירכתי ארץ.
  • אדם יש לו טבור והארץ יש לה טבור שנאמר יושבי על טבור הארץ.
  • אדם יש לו ערוה והארץ יש לה ערוה שנאמר לראות את ערות הארץ באתם.
  • אדם יש לו רגלים והארץ יש לה רגלים, שנאמר והארץ לעולם עומדת".


העולמות העליונים[עריכה]

אף אלו מכונים בשם אדם, על שם התלבשות האור אין סוף בכלים של עשר הספירות שהם בציור אדם כביכול, כדאיתא בזוהר "חסד דרוע ימינא גבורה דרוע שמאלא", כלומר, הראש הוא כנגד החב"ד, הידים הן חסד וגבורה, הגוף תפארת, הרגליים - נצח והוד, המילה - יסוד ומלכות - פה. כמו כן הגולגולת היא כנגד הכתר.

בנוסף לכך האור אין סוף ברוך הוא מתלבש בהם. שכמו שהנשמה מתלבשת בגוף להאיר בו ולהתגלות באמצעותו גם בסביבתו - חוצה לו, כן האור אין סוף ברוך הוא מתלבש בעולמות העליונים.

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות").


הערות שוליים

  1. קהלת רבה פ"א