אגרת ויכוח והשלום
אגרת ויכוח והשלום הוא קונטרס העוסק במענה על טענות המתנגדים על תנועת החסידות, ובקריאה לשלום בין שני המחנות. האיגרת פורסמה על ידי ר' ברוך בלוי יפית מפטרבורג, וכללה תמצית מדבריו של "רב גאון" בנושא.
האגרת הועתקה בשנית בשנת תרפ"ז בירושלים על ידי רבי חיים יעקב ווידרביץ:"למען השתדלות... להגיע למטרתי לבנות ישיבה... בשכונת 'מקור חיים' שיהיה מקור חיים... בעד כל בני הישיבות... הן בעד חסידים והן בעד מתנגדים..."[1].
בפתיח לקונטרס במהדורה של שנת תרפ"ז, כתב המוציא לאור שהאיגרת מיוחסת לאדמו"ר הצמח צדק, ולפי דעה נוספת לר' בנימין קלעצקער תלמיד אדמו"ר הזקן. ר' פולע כהן סיפר שהוא ראה את האיגרת אצל אדמו"ר הרש"ב, והוא זיהה לפי הכתב יד, שהיא שייכת לאדמו"ר הצמח צדק[2]. יהושע מונדשיין טען שסגנון האיגרת, אינו תואם לסגנונו של הצמח צדק, והיא אינה שלו[3].
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב אליהו מטוסוב, ""אגרת הויכוח והשלום" – חסידים ומתנגדים בתורת חב"ד", היכל הבעש"ט, גליון מג, חורף תשפ"ג, ע' סט–קי
קישורים חיצוניים[עריכה]
הרב יהושע מונדשיין, כרם חב"ד גליון רביעי חלק ב', "אגרת הויכוח והשלום", באתר HebrewBooks
