אברהם דוד פוזנר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרב אברהם דוד פוזנר מקלימוביץ', היה מהקבוצה הראשונה של התמימים שנכנסו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, בעל זכרון טוב, ומהחוזרים של תורת אדמו"ר הרש"ב.

תולדות חיים[עריכה]

נולד לשוחט של העיירה החסידית קלימוביץ', והיה מראשוני התלמידי שהגיעו ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש עם הקמתה בשנת תרנ"ז.

בזכות כשרונותיו הנעלים, זכה לקירובים רבים ולחיבה מופגנת מצד אדמו"ר הרש"ב והתמנה לחוזר, ועסק בכתיבת הנחות מהמאמרים שאדמו"ר הרש"ב אמר. בזכות הצלחתו בכתיבת האמרמים, יכל אדמו"ר הרש"ב באותן שנים לפנות זמן נוסף לצרכי עסקנות הכלל, כשהוא מסתפק בהוספת הערות ותיקונים על המאמרים שכתב, ונתן לו אפשרות להיכנס לחדרו ללא הכנות מיותרות על מנת לברר שאלות שהוקשו לו בכתיבת המאמרים[1].

עבודתו זו נמשכה בין השנים תרנ"ט-תרס"א, ובזכות עבודתו זו זכה שאדמו"ר הריי"צ יתבטא אודותיו: "שלשה עשר חוזרים היו אשר העמידו ענין חזרת המאמרים על בסיס נכון, וראויים לברכה וזכרון נצחי, בדברי ימי החסידים"[2], ובמקום אחר התבטא אודותיו: "היה תפסן גדול, בור סוד שאינו מאבד טיפה.. במשך הזמן היה מגדולי המצויינים מבין תלמידי ישיבת תומכי תמימים"[3].

בשנת תר"ס הוציא אדמו"ר הרש"ב את קונטרס התפילה, ובאות א' כתב אודות דרגות נעלות מאוד בעבודת התפילה. כאשר הרשב"צ שאל את אדמו"ר הרש"ב עבור מי הוא כתב דרגות נעלות אלו, שכמעט אין ביכולתו של אף אחד להגיע אליהם, ענה אדמו"ר הרש"ב שהוא כתב אות זו בשביל הרב אברהם דוד פוזנר, שהיה באותה עת תלמיד בישיבה.

לאחר שסיים את לימודיו בישיבה, נשא את רעייתו מרת ליבא, ונשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב כשוחט לאחת מהעיירות החסידיות, אך לא המשיך בתפקיד זה זמן רב.

בשנת תרע"ג התמנה כמשפיע בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, והתיישב בצד הדרומי של העיירה, בסמיכות למקוה ולהעניא מוכרת הכעכים, ועסק בהדרכת תלמידי הישיבה בעבודת ה', מתוך יראת שמים ואהבת ישראל.

כיהן כמשפיע בישיבה עד לפריצתה של מלחמת העולם הראשונה בשנת תרע"ח, שאז התפזרו תלמידי הישיבה בעיירות רוסיה, כיון שהחזית התקרבה לליובאוויטש, והיתה סכנת נפשות להמשיך ולהתגורר במקום.

בעקבות סכנת המלחמה עבר גם הוא להתגורר בראמען, שם תקפה אותו מחלה קשה, והוא סבל ייסורים במשך שלוש שנים, עד לפטירתו בשנת תרפ"א[4].

משפחתו[עריכה]

היו לו שלושה בנים, שניים מתוכם היו יראי שמים, ואחד מהם הצטרף לתנועת הנוער הקומוניסטית, ה'קומסמול'. גיסו היה הרב אלחנן דב מרוזוב (התחתן בזיווג ראשון לאחותו אסתר, עד לפטירתה בעת לידת בנה החמישי).

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים

  1. לקוטי דיבורים בלשון הקודש, עמוד 392.
  2. ספר השיחות תרפ"א עמוד 17.
  3. שיחת ערב ראש חודש תמוז תש"ב.
  4. אצל חסידים מקובל שבשנה שלאחר הסתלקותו של אדמו"ר הרש"ב, היה 'מנין' של עשרה חסידים שנפטרו גם הם מפני שנשמותיהם היו שייכות לאדמו"ר הרש"ב, והרא"ד פוזנר היה אחד מעשרה אלו.