אריך אנפין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף א"א)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עולמות אבי"ע
עולם האצילות
כתר עליון · עתיק יומין · אריך אנפין · אבא עילאה מקנן באצילות · אבא עילאה · אמא עילאה · זעיר אנפין · מלכות דאצילות · אדם העליון · חשמל · פרסא
עולם הבריאה
אמא עילאה מקננא בבריאה · שרפים · מט"ט · י"ב בקר · מרכבה
עולם היצירה
מלאכים · חיות הקודש · סנד"ל
עולם העשיה
אופן בעשיה · עולם העשיה הרוחני · אופנים · גלגלים · עולם העשיה הגשמי

אריך אנפין הינו הפרצוף של חיצוניות ספירת הכתר של עולם האצילות. כתר עליון הוא ספירת הכתר של עולם האצילות, פנימיותו היא פרצוף עתיק יומין, וחיצוניותו היא אריך אנפין.

הכתר עליון הוא בכלל עולמות אין סוף, והוא בחינת אותיות החקיקה שגבוהים מעשרת הספירות של עולם האצילות, שהן בחינת אותיות הכתב.

ובפרטיות מבואר כי כתר עליון הוא הממוצע בין המאציל לנאצלים, ועתיק יומין, היא דרגה האחרונה שבמאציל, ואריך אנפין היא הדרגה הראשונה שבנאצלים.

אריך אנפין ממשיך לפרצופים של עולם האצילות. אבא ואמא יונקים מן המזלות, ומלבישים לזרועות של אריך אנפין.

ענינו של אריך אנפין בנפש הוא ענין הרצון.


ענינו[עריכה]

כתר עליון שהוא הכתר של עולם האצילות בנוי משני פרצופים: פרצוף עתיק יומין - פנימיות הכתר, ופרצוף אריך אנפין - חיצוניות הכתר.

בכללות כל הכתר העליון הוא בכלל עולמות האין סוף. וזאת בשונה מהעשר ספירות של עולם האצילות שאף שבהם מתאחד אור האין סוף באחדות גמורה, עד שנאמר עליהם "איהו וחיוהי וגרמוהי חד", מכל מקום, הם נמשלו לבחינת אותיות הכתב; אבל בחינת עתיק יומין ואריך אנפין הם נמשלו לבחינת אותיות החקיקה. בחסידות מובא משל נוסף להבדל ביניהם: שהספירות כפי שהן באצילות הן בבחינת שלהבת גלויה לעומת הספירות כפי שהן כלולות באריך אנפין הן בדוגמת אש שבתוך הגחלת: למרות שלא נראית אש, הרי זהו העלם הקרוב לגילוי. דהיינו, כבר יש מציאות ממשית של אש - רק שאין רואים אותה.

וזהו מה שנאמר "בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה", שבהעלות הרצון לפניו יתברך להאציל את העשר ספירות, אזי מתחיל ב"גליף גליפו" (-חקק חקיקה), שהוא על דרך משל התהוות בחינת חקיקה בהאור הפשוט לחקוק את שרשי העשר ספירות. אך בעולם האצילות יש בחינת כלים ממש לאורות של העשר ספירות, ולכן הן נמשלו לאותיות הכתב - דיו על קלף לבן, שהקלף הוא משל לכלים שאינם ממהות האור הפשוט. מה שאין כן בעתיק יומין ואריך אנפין שאין הכלים ניכרים ומתגלים בהם עדיין אלא בהעלם גדול ונמשלו לאותיות החקיקה שאינם דבר זר כדיו וקלף.

מאחר ואריך אנפין הוא הרצון שיהיו עולמות, ועיקר העולמות הן שבע הספירות[1], לכן שורש הספירות כפי שהן באריך אנפין גם הוא במספר שבע[2].

ענינו בנפש[עריכה]

ענין אריך אנפין בנפש הוא הרצון. הרצון אינו שורה באיבר מסויים, אלא הוא מקיף את כל האיברים. והראיה: שתיכף כשאדם רוצה להניע את ידו, הוא מניע.

כח הרצון הוא כח כללי בנפש. ולפי זה, בחינת אחוריים של אריך אנפין הוא בבחינת "כמאן דשדי בתר כתפוי" (כאדם השונא לחבירו שזורק לו נגד רצונו לאחוריו).

אריך אנפין וזעיר אנפין[עריכה]

זעיר אנפין, שהוא פרצוף של המידות של עולם האצילות מלובש ממש בבחינת אריך אנפין. באריך נמצאים שרשי עשר הספירות.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קוצי דשערי

בעץ חיים נאמר כי חד קוצי דשערי של אריך אנפין מכה את עורף זעיר אנפין, ועל ידי זה הדעת דזעיר אנפין מחלק לחסד וגבורה. ומבואר כי ענין זה הוא ענין של ציצית. שטלית הוא אור מקיף הגדול המקיף לזעיר אנפין מראשו ועד סופו, וציצית הוא בחינת מקיף החוזר שהוא בבחינת שערות הנמשך להאיר בזעיר אנפין בבחינת אור פנימי בג' ראשונות שלו.

ירידתו לעולמות בי"ע[עריכה]

עגולי אריך אנפין מקיפים רגלי עולם העשיה. ענין עגולי אריך אנפין הוא המקיף העליון המקיף את כללות העולמות אבי"ע, ומשם יכול להשתלשל רצונו של הקב"ה גם בעולם הגשמי. והטעם שיכול להתפשט שם, כי לנגד אריך אנפין, שהוא בחינת הכתר שלמעלה מן השתלשלות, מעלה ומטה הכל אחד. ולכן נקרא הוא בשם "אריך אנפין" כמו שנאמר "ארך אפים", שיכול להמשך גם למטה.

לעתיד לבא[עריכה]

לעתיד לבא יתגלה אריך אנפין, וזהו מה שנאמר על אלף השביעי יום שכולו ארוך, שהכוונה לגילוי אור אין סוף המלובש באריך אנפין. וזהו מה שאמרו שכסא דמלכא משיח מחזיק רכ"א לוגין, שהכוונה שהכוס הוא הכלי לגילוי אור אין סוף, ויהיה בו הגילוי מבחינת אריך אנפין.
  1. חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות
  2. ומוחא סתימאה אינו אלא לצורך חיות העולמות ולא לעצם קיומם, וכן הדבר בעולמות עצמם, ויובן על דרך משל מכוחות הנפש: עיקר האדם הוא הרגש והשכל בדרך כלל אינו אלא משמש אותו, וכידוע שאדם המצביע על עצמו "אני" לא מראה באצבעו על ראשו אלא על חזהו - מקום משכן המידות