https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&user=66.250.99.185&feedformat=atomחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2024-03-29T13:57:43Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.34.2https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:1506_%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=173310שיחה:1506 יוניון2014-04-02T02:59:08Z<p>66.250.99.185: /* מעורבות הרבי בהזנחת המקווה ושיפוצו */</p>
<hr />
<div>==מעורבות הרבי בהזנחת המקווה ושיפוצו==<br />
אם כבר פותחים ערך, צריך לכתוב ובאריכות על כל המאורעות שהיו במקווה וההזנחה שלו, וכו' וכו'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:16, 1 באפריל 2014 (UTC).<br />
:לא בקי בפרטים האלה. ניסיתי לחפש מידע באינטרנט ולא מצאתי. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • א' בניסן ה'תשע"ד 17:42, 1 באפריל 2014 (UTC)<br />
::[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=65693&lang=he ראה כאן באריכות]. --[[מיוחד:תרומות/66.250.99.185|66.250.99.185]] 02:59, 2 באפריל 2014 (UTC)<br />
<br />
== השטח מול המקווה ==<br />
<br />
צריך מקור, וצריך לראות איך מכניסים, אבל האגדה מספרת כי כשניסו לבנות בניין מול המקווה זעק על כך הרבי בהתוועדות בשבת קודש, ולמחרת עלה הבניין בלהבות... את הפרט הזה אולי לא צריך להכניס, אבל האש לא ירדה מן השמים.. שמות אני לא זוכר. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • א' בניסן ה'תשע"ד 15:23, 1 באפריל 2014 (UTC)<br />
:באיזה שנים בערך זה היה? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:18, 1 באפריל 2014 (UTC)<br />
::עוד פרט שאני לא זוכר.. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • א' בניסן ה'תשע"ד 17:42, 1 באפריל 2014 (UTC)</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94&diff=151241שיחה:תומכי תמימים נתניה2013-10-02T06:28:16Z<p>66.250.99.185: /* תמונה לערך? */</p>
<hr />
<div>"מונה כיום כך וכך תלמידים" אין כזה משפט באנציקלופדיה, שאמורה להישאר למשך שנים. חייבים לציין נכון לשנה זו וזו פיני 08:54, 18 אוקטובר 2009 (IST)<br />
<br />
:צודק בהחלט! לדעתי צריך להוסיף בסוגריים את השנה (תש"ע), למשל. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 15:08, 18 אוקטובר 2009 (IST)<br />
<br />
== השלוחים ==<br />
<br />
השלוחים אינם חלק מצוות הישיבה ואין שום טעם לרשום זאת בערך. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 10:29, 21 אוקטובר 2009 (IST)<br />
<br />
== תמונה לערך? ==<br />
<br />
אין תמונה המתאימה לערך יותר מאשר תמונתו של ראש הישיבה שליט"א? איזו תמונה קבוצתית של הישיבה? זאל מלא בתלמידים? בוגרי נתניה לדין! • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ו' בתמוז ה'תשע"ג • 04:48, 14 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
:מה שהכי מבטא את מהותה וצורתה של הישיבה היא העובדה שמעולם לא נעשתה שם תמונה קבוצתית נורמלית...--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 15:14, 16 ביולי 2013 (UTC)<br />
::כבר חשבתי שאתה רוצה לומר שהכי מבטא את מהותה וצורתה של הישיבה זה תמונתו של הרב אורנשטיין... • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט' באב ה'תשע"ג 18:27, 16 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::ואין אף תמונה משבת אחדות כל שהיא, או לפחות זאל מלא בתלמידים (זה גם מבטא את הישיבה, שאין מצב כזה?...). בוגרי נתניה, אני חוזר וקורא אתכם לדין! • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' באב ה'תשע"ג • 19:03, 16 ביולי 2013 (UTC)<br />
::::את התמונה שהעליתי יש לי כבר מזמן. הבעיה הקטנה אתה היא שזה לא באמת הזאל של הישיבה אלא בית כנסת סמוך שהישיבה משתמשת בו רק בשבתות. אבל לא יכולתי לעמוד בתחנונים שלך...--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 21:27, 16 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::::מי מחק את התמונה שהעליתי (בחורים לומדים בזאל) ומדוע? היא נלקחה מאינפו!--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 11:29, 16 באוגוסט 2013 (UTC)<br />
::::::[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94&diff=145570&oldid=145458 תראה כאן]. [[מיוחד:תרומות/67.85.188.128|67.85.188.128]] 16:45, 16 באוגוסט 2013 (UTC)<br />
:::::::אבל עדיין אלו בחורי הישיבה וגם הישיבה משתמשת במקום הזה לעיתים!--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 11:30, 18 באוגוסט 2013 (UTC)<br />
:::::מה זה אני מריח זלזול מ[זוננשיין]..עכ"פ אני זוכר בערך עד לפני 10/9 שנים היו מצטלמים כל שיעור בנפרד ועוד שפעם אחת הביאו צלם לזאל של הישיבה וכו'.. צריך פשוט למצוא את התמונות האלו מבוגרי הישיבה..<br />
<br />
== עדכון הצוות ==<br />
<br />
האם נכונה השמועה שהרבנים גנדל (בנימין) והעכט עוזבים את הישיבה?--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 15:14, 16 ביולי 2013 (UTC)<br />
:נייעס? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט' באב ה'תשע"ג 18:26, 16 ביולי 2013 (UTC)</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=151047ישראל הלפרין2013-09-23T04:36:30Z<p>66.250.99.185: /* תולדות חייו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ישראל הלפרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל הלפרין נואם ב-[[770]]]]<br />
הרב '''ישראל הלפרין''' (יליד שנת [[תשט"ז]], 1956) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ורב קהילת חב"ד בעיר [[הרצליה]].<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
נולד ב[[ט"ו ניסן]] [[תשט"ז]] בעיר [[נתניה]], למשפחה של חובשי כיפות סרוגות. את שירותו הצבאי התחיל בחיל האוויר והמשיך בסיירת מטכ"ל{{הערה|סיירת קומנדו, שימשה במשך שנים כיחידת ההשתלטות הבכירה של ישראל}}.<br />
<br />
התקרב בצעירותו לחסידות [[חב"ד]], קודם חתונתו פעל כשליח היחיד והראשון בעיר הולדתו (נתניה) ולאחר נישואיו עבר להתגורר זמן קצר ב[[כפר חב"ד]]. בהמשך עבר לעיר [[הרצליה]] בה הוא פועל עד היום ב[[שליחות]] [[הרבי]].<br />
<br />
בשנת [[תש"מ]] הכריז [[הרבי]] על הצורך בקיום [[תהלוכת ל"ג בעומר]]. הרב הלפרין שעבד ב[[צעירי אגודת חב"ד]] 'הרים את הכפפה', והיה האחראי לקיומם של למעלה משישים תהלוכות.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ה]] הכריז הרבי על [[תקנת הרמב"ם]]. עם סיום המחזור הראשון הוקם בארץ ישראל [[מטה חגיגות הרמב"ם]] בהנהלתו של הרב הלפרין.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ג]] מונה הרב הלפרין לחבר [[המטה לשלום העם והארץ]], האחראי על ריכוז פעילות חב"ד בנושא [[שלימות הארץ]]. במסגרת תפקיד זה ארגן עצרת תפילה המונית בכותל לפני ביצוע [[תכנית ההתנתקות]] וכן חלוקת חומר הסברה אודות החומרה שבמסירת שטחים מ[[ארץ ישראל]]. <br />
<br />
בשנת [[תש"ע]] קיבל הרב ישראל הלפרין את תואר "יקיר העיר" לשנת תש"ע בטקס חגיגי בגן מוזיאון "בית ראשונים" בעיר{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54398 כבוד: הרב הלפרין נבחר ליקיר העיר הרצליה] - דיווח באתר {{אינפו}}.}}. התואר "יקיר העיר" הרצליה, מוענק לתושב העיר אשר פעל בפעילות ציבורית מתמשכת, תרם במעשיו תרומה משמעותית לחיי העיר או לקהילה בעשייה ייחודית שהישגיה ורישומה משמעותיים, ופועלו יכול לשמש סמל ומופת לרבים. הרב ישראל הלפרין, קיבל את התואר על פעילותו בהקמת מרכזי יהדות קהילתיים לציבור הרחב, מרכז חסד לנזקקים, הקמת מערכת חינוך וסיבסוד ילדים ממשפחות מצוקה והקמת "יד שרה" בהרצליה.<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=49863 ראיון עם הרב הלפרין במקומון של העיר הרצליה] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ערך חסר}}<br />
{{מיון רגיל:הלפרין, ישראל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד הרצליה: אישים]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%94&diff=151046הרצליה2013-09-23T04:33:30Z<p>66.250.99.185: /* קישורים חיצונים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרצליה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פעילי חב"ד בעיר ב[[בית חב"ד]] באזור התעשייה]]<br />
'''הרצליה''' היא עיר השוכנת בשרון הדרומי לחוף הים התיכון, בין [[נתניה]] ל[[תל אביב]], על מישור החוף. גובהה כ-50 מטר מעל פני הים. ומתגוררים בה 88,734 תושבים [[שליח]] [[הרבי]] ורב קהילת חב"ד בעיר הוא הרב [[ישראל הלפרין]].<br />
<br />
פעילות חב"ד בעיר הובילה להקמת קהילה חבדי"ת המונה כמאה משפחות. ילדי אנ"ש בעיר לומדים בבתי ספר [[חב"ד]] ב[[נתניה]], [[פתח תקווה]] ו[[בני ברק]]. [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] נוספים מפעילות חב"ד במקום, עברו להתגורר בקהילות חבדיו"ת בכל רחבי הארץ.<br />
<br />
== בתי חב"ד בעיר ==<br />
<br />
בעיר הרצליה פועלים, שבעה [[בית כנסת|בתי כנסת]] חב"ד, מרכז תשמישי קדושה, שני [[מקווה חב"ד|מקוואות בשיטת חב"ד]], כולל ללימודי 'סמיכה', כולל ערב, מכון בר מצווה, בית תמחוי, מרכז הלבשה והנעלה, גני ילדים, מרכז צבאות ה', מעון יום, ספריה תורנית.<br />
<br />
*'''הרצליה - דוברי צרפתית''' מנהל: הרב יוסף חדד<br />
<br />
*'''הרצליה - הרצליה פיתוח''' מנהל: הרב אריק שופט.<br />
<br />
*'''הרצליה - משיח סנטר''' מנהל: הרב יואל פורסט.<br />
<br />
*'''הרצליה - שכונת יד התשעה''' מנהל: הרב יעקב נקי.<br />
<br />
*'''הרצליה - כפר שמריהו''' מנהל: הרב מנחם מענדל מיידנצ'יק.<br />
<br />
*'''הרצליה - שיכון דרום''' מנהל: הרב מיכאל רויטבלט.<br />
<br />
==ישיבת חב"ד בעיר==<br />
בשנת תשע"ב נפתחה בשכונת הרצליה פיתוח ישיבת חב"ד ומכון סמיכה לרבנות ל[[תמימים]] שסיימו את מסלול הלימודים הישיבתי. הישיבה שוכנת בווילה מפוארת, ופועלת בראשותו של הרב מנשה אמיתי, תחת הנהלתו של הרב [[ישראל הלפרין]].<br />
<br />
הישבה משמשת גם כ[[בית כנסת]] לאנשי העסקים המקורבים לחב"ד המגיעים להתפלל במקום מידי יום, ובשטח הישיבה נבנה [[מקווה טהרה]] המשמש את תלמידי הישיבה ובאי בית הכנסת.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=49863 ראיון עם הרב הלפרין במקומון של הרצליה]<br />
* [http://www.chabadherzliya.com/ אתר חב"ד הרצליה]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%94&diff=151045הרצליה2013-09-23T04:31:33Z<p>66.250.99.185: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרצליה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פעילי חב"ד בעיר ב[[בית חב"ד]] באזור התעשייה]]<br />
'''הרצליה''' היא עיר השוכנת בשרון הדרומי לחוף הים התיכון, בין [[נתניה]] ל[[תל אביב]], על מישור החוף. גובהה כ-50 מטר מעל פני הים. ומתגוררים בה 88,734 תושבים [[שליח]] [[הרבי]] ורב קהילת חב"ד בעיר הוא הרב [[ישראל הלפרין]].<br />
<br />
פעילות חב"ד בעיר הובילה להקמת קהילה חבדי"ת המונה כמאה משפחות. ילדי אנ"ש בעיר לומדים בבתי ספר [[חב"ד]] ב[[נתניה]], [[פתח תקווה]] ו[[בני ברק]]. [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] נוספים מפעילות חב"ד במקום, עברו להתגורר בקהילות חבדיו"ת בכל רחבי הארץ.<br />
<br />
== בתי חב"ד בעיר ==<br />
<br />
בעיר הרצליה פועלים, שבעה [[בית כנסת|בתי כנסת]] חב"ד, מרכז תשמישי קדושה, שני [[מקווה חב"ד|מקוואות בשיטת חב"ד]], כולל ללימודי 'סמיכה', כולל ערב, מכון בר מצווה, בית תמחוי, מרכז הלבשה והנעלה, גני ילדים, מרכז צבאות ה', מעון יום, ספריה תורנית.<br />
<br />
*'''הרצליה - דוברי צרפתית''' מנהל: הרב יוסף חדד<br />
<br />
*'''הרצליה - הרצליה פיתוח''' מנהל: הרב אריק שופט.<br />
<br />
*'''הרצליה - משיח סנטר''' מנהל: הרב יואל פורסט.<br />
<br />
*'''הרצליה - שכונת יד התשעה''' מנהל: הרב יעקב נקי.<br />
<br />
*'''הרצליה - כפר שמריהו''' מנהל: הרב מנחם מענדל מיידנצ'יק.<br />
<br />
*'''הרצליה - שיכון דרום''' מנהל: הרב מיכאל רויטבלט.<br />
<br />
==ישיבת חב"ד בעיר==<br />
בשנת תשע"ב נפתחה בשכונת הרצליה פיתוח ישיבת חב"ד ומכון סמיכה לרבנות ל[[תמימים]] שסיימו את מסלול הלימודים הישיבתי. הישיבה שוכנת בווילה מפוארת, ופועלת בראשותו של הרב מנשה אמיתי, תחת הנהלתו של הרב [[ישראל הלפרין]].<br />
<br />
הישבה משמשת גם כ[[בית כנסת]] לאנשי העסקים המקורבים לחב"ד המגיעים להתפלל במקום מידי יום, ובשטח הישיבה נבנה [[מקווה טהרה]] המשמש את תלמידי הישיבה ובאי בית הכנסת.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=49863 ראיון עם הרב הלפרין במקומון של הרצליה]<br />
* [http://www.chabadherzliya.com/ לאתר חב"ד הרצליה]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%94&diff=151044הרצליה2013-09-23T04:28:40Z<p>66.250.99.185: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרצליה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פעילי חב"ד בעיר ב[[בית חב"ד]] באזור התעשייה]]<br />
'''הרצליה''' היא עיר השוכנת בשרון הדרומי לחוף הים התיכון, בין [[נתניה]] ל[[תל אביב]], על מישור החוף. גובהה כ-50 מטר מעל פני הים. ומתגוררים בה 88,734 תושבים [[שליח]] [[הרבי]] ורב קהילת חב"ד בעיר הוא הרב [[ישראל הלפרין]].<br />
<br />
פעילות חב"ד בעיר הובילה להקמת קהילה חבדי"ת המונה כמאה משפחות. ילדי אנ"ש בעיר לומדים בבתי ספר [[חב"ד]] בנתניה, פתח תקווה ו[[בני ברק]]. [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] נוספים מפעילות חב"ד במקום, עברו להתגורר בקהילות חבדיו"ת בכל רחבי הארץ.<br />
<br />
== בתי חב"ד בעיר ==<br />
<br />
בעיר הרצליה פועלים, שבעה [[בית כנסת|בתי כנסת]] חב"ד, מרכז תשמישי קדושה, שני [[מקווה חב"ד|מקוואות בשיטת חב"ד]], כולל ללימודי 'סמיכה', כולל ערב, מכון בר מצווה, בית תמחוי, מרכז הלבשה והנעלה, גני ילדים, מרכז צבאות ה', מעון יום, ספריה תורנית.<br />
<br />
*'''הרצליה - דוברי צרפתית''' מנהל: הרב יוסף חדד<br />
<br />
*'''הרצליה - הרצליה פיתוח''' מנהל: הרב אריק שופט.<br />
<br />
*'''הרצליה - משיח סנטר''' מנהל: הרב יואל פורסט.<br />
<br />
*'''הרצליה - שכונת יד התשעה''' מנהל: הרב יעקב נקי.<br />
<br />
*'''הרצליה - כפר שמריהו''' מנהל: הרב מנחם מענדל מיידנצ'יק.<br />
<br />
*'''הרצליה - שיכון דרום''' מנהל: הרב מיכאל רויטבלט.<br />
<br />
==ישיבת חב"ד בעיר==<br />
בשנת תשע"ב נפתחה בשכונת הרצליה פיתוח ישיבת חב"ד ומכון סמיכה לרבנות ל[[תמימים]] שסיימו את מסלול הלימודים הישיבתי. הישיבה שוכנת בווילה מפוארת, ופועלת בראשותו של הרב מנשה אמיתי, תחת הנהלתו של הרב [[ישראל הלפרין]].<br />
<br />
הישבה משמשת גם כ[[בית כנסת]] לאנשי העסקים המקורבים לחב"ד המגיעים להתפלל במקום מידי יום, ובשטח הישיבה נבנה [[מקווה טהרה]] המשמש את תלמידי הישיבה ובאי בית הכנסת.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=49863 ראיון עם הרב הלפרין במקומון של הרצליה]<br />
* [http://www.chabadherzliya.com/ לאתר חב"ד הרצליה]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A2%D7%A0%D7%A0%D7%94&diff=151043רעננה2013-09-23T04:02:12Z<p>66.250.99.185: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מרכז_משיח_רעננה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] ב'מרכז משיח' ברעננה, בהשתתפות הרב [[בן ציון גרוסמן]] מ[[מגדל העמק]]]]<br />
<br />
רעננה הינה עיר באזור השרון, הגובלת עם העיר [[כפר סבא]] ו[[הרצליה]], ומתגוררים בה מעל 70,000 תושבים. נכון לשנת [[תשע"ג]] קהילת חב"ד במקום מונה כארבעים משפחות, ומפעילה חמישה בתי חב"ד, גני חב"ד, ומרכז משיח.<br />
<br />
==קהילת חב"ד==<br />
קהילת חב"ד ברעננה מבוססת על בעלי משפחות מתושבי העיר, שהתקרבו לתורה ולחסידות בעקבות השתתפות בשיעוריהם של ה[[משפיע]] הרב [[ראובן דונין]], והרב [[יואל פורסט]] (כיום, [[שליח]] [[הרבי]] ב[[הרצליה]]).<br />
<br />
הראשון שהחל לפעול בעיר, הוא הרב פורסט, שהיה מוסר שיעורים שבועיים בישיבה התיכונית ברעננה, וקירב בחורים רבים לעולמה של חסידות חב"ד.<br />
<br />
לאחר מספר שנים של פעילות חב"דית בעיר, התקרבו צעירים רבים לחסידות חב"ד, ונכנסו ללמוד בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ובקיץ של שנת [[תש"ס]] הוקמה על ידם ישיבת בין הזמנים, בה נמסרו שיעורים מידי יום על ידי המשפיעים ר' [[זלמן לנדא]] ור' [[ראובן דונין]].<br />
<br />
לאחר הקמת ישיבת בין הזמנים הרב דונין החל לבקר בעיר בתדירות גבוהה, וגיבש סביבו קבוצת מקורבים שהיו מגיעים לשמוע את שיעוריו, ומתארחים אצלו בשבתות ובחגים.<br />
<br />
לאחר פטירתו של הרב דונין בשנת [[תשס"ב]], הוקם בעיר 'מרכז משיח', כשאת פתיחתו וביסוסו ליווה הרב [[חיים אשכנזי]].<br />
<br />
לאחר מספר נידודים, עבר 'מרכז משיח' למקום רחב ידיים במרכז העיר רעננה, ובמקום מתקיימים מידי יום מנינים רבים עם עשרות מתפללים, והמקום רוחש פעילות של שיעורי תורה וחסידות, [[התוועדות|התוועדויות חסידיות]], הרצאות וכינוסים.<br />
<br />
נכון לשנת תשע"ג הקהילה מונה כארבעים משפחות של חסידי חב"ד, והדמות הרוחנית המלווה את הקהילה הוא הרב [[זלמן לנדא]].<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בעיר==<br />
*'''מרכז משיח''' - בית כנסת רחב ידיים, הפתוח בכל ימות השבוע.<br />
<br />
הוקם על ידי ר' משה כהן. [[גבאי]] - ר' חיים אביעד. [[בעל קורא]] - ר' משה סידי.<br />
<br />
*'''בית חב"ד מרכז העיר''' - בניהול הרב [[אליהו שדמי]].<br />
<br />
נפתח בשנת [[תשמ"ו]], ובשנת [[תשס"ט]] עבר למשכן חדש ומרווח במרכז העיר, ברחוב אחוזה 153.<br />
<br />
*'''בית חב"ד צפון רעננה''' - בניהול הרב ברוך שנהב.<br />
<br />
בית חב"ד נפתח בחודש תמוז [[תש"ע]] בשכונת קרית שרת, והשליח מפעיל גם בית כנסת באזור התעשיה בעיר, בקניון רננים.<br />
<br />
*'''בית חב"ד לדוברי צרפתית''' - בית חב"ד ממוקם במערב רעננה, והוא משרת כאלף וחמש מאות משפחות צרפתיות, שהיגרו לאחרונה מצרפת לארץ הקודש, והתיישבו במערב רעננה.<br />
<br />
*'''גני חב"ד''' - בעיר פזורים חמישה גני חב"ד, תחת הנהלתו של השליח הרב אליהו שדמי.<br />
<br />
*'''ישיבה''' - מאז [[תשס"ה]] פועלת בעיר ישיבה בראשות ה[[שליח]] הרב אייל אונגר.<br />
<br />
==אישים בקהילה==<br />
*פרופסור [[אליהו סורקין]] - רופא בכיר ומנהל מחלקת טיפול נמרץ ב[[תל אביב]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* נתן אברהם, '''[http://new.chabad.info/index.php?url=article_he&id=74933 כך הוקמה קהילת חב"ד ברעננה]''', [[שבועון בית משיח]], כב אדר התשע"ג (04.03.2013) {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=57607 הרב מרדכי שמואל אשכנזי התוועד עם קהילת חב"ד ברעננה] {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabadraanana.com אתר בית חב"ד רעננה]<br />
*[http://www.chabad.org.il/News/NewsItem.asp?CategoryID=11&ArticleID=571&SearchParam=%F8%F2%F0%F0%E4 נחנך מרכז חב"ד לדוברי צרפתית ברעננה] - אתר צעירי חב"ד<br />
<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94&diff=151042חב"דפדיה2013-09-23T00:51:42Z<p>66.250.99.185: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:Chabadpedia.jpg|left|thumb|250px|הלוגו הישן של חב"דפדיה]]<br />
'''חב"דפדיה''' הינה אנציקלופדיה [[חב"ד]]ית ברשת האינטרנט, חופשית לקריאה וכתיבה. מטרתה היא לרכז את כל המידע בנושא [[חסידות חב"ד]], בשפה פשוטה המובנת גם לאלו שאינם מתמצאים בעולמה הפנימי של [[חסידות חב"ד]]. דגש מיוחד, מושם על הרחבת ערכים, העוסקים בתורת החסידות, זאת לאור מענה [[מלך המשיח]] ל[[בעל שם טוב]] שהתגלותו תלויה בהפצת מעיינות תורת החסידות חוצה.<br />
<br />
חב"דפדיה הוקמה ביום [[כ"ד בסיוון]] [[תשס"ז]] עם 1000 ערכים ומאז היא נכתבת בידי גולשים. כיום יש בה כבר {{NUMBEROFARTICLES}} ערכים.<br />
<br />
חב"דפדיה פועלת בחסות האתרים [[חב"ד בישראל (אתר)|חב"ד בישראל]] ואתר החדשות [[חב"ד אינפו (אתר)|חב"ד אינפו]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חב"דפדיה:עמוד ראשי|עמוד ראשי]]<br />
*[[חב"דפדיה:תרומות ויצירת קשר]]<br />
*[[מיוחד:סטטיסטיקות|סטטיסטיקות חב"דפדיה]]<br />
*[[חב"דפדיה:ציוני דרך]]<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58270 האנציקלופדיה החב"דית: 5,000,000 צפיות!] יז כסלו ה'תשע"א (24.11.2010) - {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61411 האנציקלופדיה החב"דית: 9,000,000 צפיות!] ח אייר ה'תשע"א (12.05.2011) - {{אינפו}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אתרי אינטרנט]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=150578ישראל הלפרין2013-09-03T22:09:33Z<p>66.250.99.185: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ישראל הלפרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל הלפרין נואם ב-[[770]]]]<br />
הרב '''ישראל הלפרין''' (יליד שנת [[תשט"ז]], 1956) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ורב קהילת חב"ד בעיר [[הרצליה]].<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
נולד ב[[ט"ו ניסן]] [[תשט"ז]] בעיר [[נתניה]], למשפחה של חובשי כיפות סרוגות ובצעירותו התקרב לחסידות [[חב"ד]]. את שירותו הצבאי התחיל בחיל האוויר והמשיך לשרת בסיירת מטכ"ל - הסיירת המובחרת בצה"ל.<br />
<br />
בימי צעירותו קודם חתונתו הוא פעל כשליח היחיד והראשון בעיר הולדתו (נתניה) ולאחר נישואיו עבר להתגורר זמן קצר ב[[כפר חב"ד]] ולאחר מכן עבר לעיר[[הרצליה]] ב[[שליחות]] [[הרבי]].<br />
<br />
בשנת [[תש"מ]] הכריז [[הרבי]] על הצורך בקיום [[תהלוכת ל"ג בעומר]]. הרב הלפרין שעבד ב[[צעירי אגודת חב"ד]] 'הרים את הכפפה', והיה האחראי לקיומם של למעלה משישים תהלוכות.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ה]] הכריז הרבי על [[תקנת הרמב"ם]]. עם סיום המחזור הראשון הוקם בארץ ישראל [[מטה חגיגות הרמב"ם]] בהנהלתו של הרב הלפרין.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ג]] מונה הרב הלפרין לחבר [[המטה לשלום העם והארץ]], האחראי על ריכוז פעילות חב"ד בנושא [[שלימות הארץ]]. במסגרת תפקיד זה ארגן עצרת תפילה המונית בכותל לפני ביצוע [[תכנית ההתנתקות]] וכן חלוקת חומר הסברה אודות החומרה שבמסירת שטחים מ[[ארץ ישראל]]. <br />
<br />
בשנת [[תש"ע]] קיבל הרב ישראל הלפרין את תואר "יקיר העיר" לשנת תש"ע בטקס חגיגי בגן מוזיאון "בית ראשונים" בעיר{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54398 כבוד: הרב הלפרין נבחר ליקיר העיר הרצליה] - דיווח באתר {{אינפו}}.}}. התואר "יקיר העיר" הרצליה, מוענק לתושב העיר אשר פעל בפעילות ציבורית מתמשכת, תרם במעשיו תרומה משמעותית לחיי העיר או לקהילה בעשייה ייחודית שהישגיה ורישומה משמעותיים, ופועלו יכול לשמש סמל ומופת לרבים. הרב ישראל הלפרין, קיבל את התואר על פעילותו בהקמת מרכזי יהדות קהילתיים לציבור הרחב, מרכז חסד לנזקקים, הקמת מערכת חינוך וסיבסוד ילדים ממשפחות מצוקה והקמת "יד שרה" בהרצליה.<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=49863 ראיון עם הרב הלפרין במקומון של העיר הרצליה] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ערך חסר}}<br />
{{מיון רגיל:הלפרין, ישראל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד הרצליה: אישים]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=150577ישראל הלפרין2013-09-03T22:08:17Z<p>66.250.99.185: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ישראל הלפרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל הלפרין נואם ב-[[770]]]]<br />
הרב '''ישראל הלפרין''' (יליד שנת [[תשט"ז]], 1956) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ורב קהילת חב"ד בעיר [[הרצליה]].<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
נולד ב[[ט"ו ניסן]] [[תשט"ז]] בעיר [[נתניה]], למשפחה של חובשי כיפות סרוגות ובצעירותו התקרב לחסידות [[חב"ד]]. את שירותו הצבאי התחיל בחיל האוויר והמשיך לשרת בסיירת מטכ"ל - הסיירת המובחרת בצה"ל.<br />
<br />
בימי צעירותו קודם חתונתו הוא פעל כשליח היחיד והראשון בעיר הולדתו (נתניה) ולאחר נישואיו עבר להתגורר זמן קצר ב[[כפר חב"ד]] ולאחר מכן עבר לעיר[[הרצליה]] ב[[שליחות]] [[הרבי]].<br />
<br />
בשנת [[תש"מ]] הכריז [[הרבי]] על הצורך בקיום [[תהלוכת ל"ג בעומר]]. הרב הלפרין שעבד ב[[צעירי אגודת חב"ד]] 'הרים את הכפפה', והיה האחראי לקיומם של למעלה משישים תהלוכות.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ה]] הכריז הרבי על [[תקנת הרמב"ם]]. עם סיום המחזור הראשון הוקם בארץ ישראל [[מטה חגיגות הרמב"ם]] בהנהלתו של הרב הלפרין.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ג]] מונה הרב הלפרין לחבר [[המטה לשלום העם והארץ]], האחראי על ריכוז פעילות חב"ד בנושא [[שלימות הארץ]]. במסגרת תפקיד זה ארגן עצרת תפילה המונית בכותל לפני ביצוע [[תכנית ההתנתקות]] וכן חלוקת חומר הסברה אודות החומרה שבמסירת שטחים מ[[ארץ ישראל]]. <br />
<br />
בשנת [[תש"ע]] קיבל הרב ישראל הלפרין את תואר "יקיר העיר" לשנת תש"ע בטקס חגיגי בגן מוזיאון "בית ראשונים" בעיר{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54398 כבוד: הרב הלפרין נבחר ליקיר העיר הרצליה] - דיווח באתר {{אינפו}}.}}. התואר "יקיר העיר" הרצליה, מוענק לתושב העיר אשר פעל בפעילות ציבורית מתמשכת, תרם במעשיו תרומה משמעותית לחיי העיר או לקהילה בעשייה ייחודית שהישגיה ורישומה משמעותיים, ופועלו יכול לשמש סמל ומופת לרבים. הרב ישראל הלפרין, קיבל את התואר על פעילותו בהקמת מרכזי יהדות קהילתיים לציבור הרחב, מרכז חסד לנזקקים, הקמת מערכת חינוך וסיבסוד ילדים ממשפחות מצוקה והקמת "יד שרה" בהרצליה.<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=49863 ראיון עם הרב הלפרין במקומון של העיר הרצליה] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ערך חסר}}<br />
{{מיון רגיל:הלפרין, ישראל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד הרצליה: אישים]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%90%D7%A0%22%D7%A9_-_%D7%97%D7%97%22%D7%9C_%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=150576הערות התמימים ואנ"ש - חח"ל צפת2013-09-03T21:41:53Z<p>66.250.99.185: /* מערכת פלפולים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:קובץ המאה.JPG|שמאל|ממוזער|150px|כריכת קובץ המאה]]<br />
מערכת '''הערות התמימים ואנ"ש - צפת''' הינה מערכת הוצאה לאור של קבצי הערות וחידושי תורה הנכתבים על ידי תלמידי "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש" בעיר [[צפת]].<br />
<br />
נכון לשנת [[תשע"ג]] יצאו על ידי המערכת 114 קבצים, ו-13 ספרי פלפולים הנקראים בשם 'שערי ישיבה'.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
המערכת הוקמה בשנת [[תש"מ]], על ידי תלמידי הישיבה הגדולה{{הערה|1=שבאותו זמן פעלה במתכונת של ישיבה לחוזרים בתשובה, בשונה מה[[ישיבה קטנה]] בראשות הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] שהיתה מיועדת לתלמידים ממשפחות חב"דיות.}} והחלה להוציא לאור קבצים בהם הופיעו חידושי תורה של רבני הישיבה, התלמידים, ואנ"ש מקהילת חב"ד בצפת.<br />
<br />
תדירות ההוצאה לאור היתה נמוכה באותם שנים, ובמשך שלוש עשרה שנים (משנת תש"מ ועד שנת תשנ"ג) יצאו לאור עשרים ושנים קבצים בלבד (ממוצע של שתי קבצים לשנה).<br />
<br />
עם התבססותה של הישיבה כ[[ישיבה גדולה]] מן המנין, והתרבות מספר התלמידים הלומדים בישיבה, גברה תדירות ההוצאה לאור, והגליון החל לקבל את צורתו הנוכחית, המופיע בתדירות של יותר מארבע קבצים לשנה, גדוש בהערות ובפלפולים בכל מקצועות התורה.<br />
<br />
חברי המערכת בשנותיה הראשונות היו רבני הישיבה בעצמם, הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[אשר גרשוביץ]]. בשנים המאוחרות יותר, הטילה הנהלת הישיבה את התפקיד על התלמידים.<br />
<br />
במקביל, הוציאה הישיבה לאור מידי כמה שנים ספר פלפולים עב כרס שנקרא בשם "שערי ישיבה", ובמשך השנים הוקמה מערכת נפרדת שתפקידה לערוך את הספר.<br />
<br />
==המערכת לאורך השנים==<br />
*'''[[תש"מ]]-[[תשנ"ג]]''' - הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[אשר גרשוביץ]]. (גליונות א'-כ"ב).<br />
*'''[[תשנ"ד]]''' - משה יהודה ליברוב. (גליונות כ"ג-כ"ו).<br />
*'''[[תשנ"ה]]''' - משה יהודה ליברוב, ישראל נח ויכנין. (גליונות כ"ז-כ"ט).<br />
*'''[[תשנ"ו]]''' - גרשון שיף. (גליונות ל'-ל"ב).<br />
*'''[[תשנ"ח]]''' - (גליון ל"ג).<br />
*'''[[תשנ"ט]]''' - (גליונות ל"ד-ל"ז).<br />
*'''[[תש"ס]]''' - (גליונות ל"ח-ל"ט).<br />
*'''[[תשס"א]]''' - נועם מרדכי אליאס, שלום דובער דקשטיין, מנחם מענדל הלפרין, ישעיהו מרנץ, חיים הלל שפרינגער, בן ציון פרישמן, יוסף יצחק רוך. (גליונות מ'-מ"ג).<br />
*'''[[תשס"ב]]''' - מנחם מענדל הלפרין, בן ציון פרישמן, שלום דובער קארף, ישי קלי. (גליונות מ"ד-מ"ו).<br />
*'''[[תשס"ג]]''' - דוד טרגר, ישראל מאיר בקשי, מנחם מענדל פרידמן, לוי יצחק ניסלביץ', שניאור זלמן ברנשטיין. (גליונות מ"ח-נ"א).<br />
*'''[[תשס"ד]]''' - לוי יצחק ניסלביץ', דוד מינסקי, שניאור זלמן ברנשטיין, דוד מרנץ, חיים אליעזר פיקארסקי. (גליונות נ"ב-נ"ד).<br />
*'''[[תשס"ה]]''' - יוסף יצחק קופצ'יק, לוי יצחק מרנץ, שלום דובער וולף, שלום דובער יהושע ליפש, מיכאל רויטבלט. (גליונות נ"ה-נ"ח).<br />
*'''[[תשס"ו]]''' - מנחם מענדל וירט, איסר שפרינגער, מיכאל רויטבלט, שלום דובער יהושע ליפש, ישראל יצחק זלמנוב. (גליונות נ"ט-ס"ד).<br />
*'''[[תשס"ז]]''' - ישראל יהודה לייב מעל, אברהם זקס, דובער בריסקי, ישראל יצחק זלמנוב. (גליונות ס"ה-ע').<br />
*'''[[תשס"ח]]''' - שלום יהודה לייב גינזבורג, מנחם מענדל וולף, חיים דוד לנדא, שמואל מקמל. (גליונות ע"א-פ"ד).<br />
*'''[[תשס"ט]]''' - (גליונות פ"ה-צ"א).<br />
*'''[[תש"ע]]''' - משה לידר, שלמה ברדה, לוי יצחק ליברוב, מנחם מענדל דורון, יחיאל יעקוקוביץ. (גליונות צ"ב-צ"ז).<br />
*'''[[תשע"א]]''' - חננאל רוזנבאום, מנחם מענדל דורון, יחיאל יעקובוביץ. (גליונות צ"ח-ק"ו).<br />
*'''[[תשע"ב]]''' - לוי זלמנוב, יחיאל יעקובוביץ, יוסף מיכאלשווילי. (גליונות ק"ז-ק"י).<br />
*'''[[תשע"ג]]''' - יוסף מיכאלשווילי, מנחם מענדל שפרינגער, יוסף יצחק דרחי (גליונות קי"א ואילך).<br />
<br />
==מערכת פלפולים==<br />
*'''שערי ישיבה - א'''' - יצא לאור בשנת תשמ"ז. <br />
*'''שערי ישיבה - ב'''' - יצא לאור בשנת תשנ"ג. <br />
*'''שערי ישיבה - ג''''. <br />
*'''שערי ישיבה - ד'''' - יצא לאור בשנת תשס"א, חברי המערכת: שמואל אלכסנדר סנדר וילשאנסקי. מאיר ערד, יוסף יצחק רוך, נועם מרדכי אליאס.<br />
*'''שערי ישיבה - ה'''' - יצא לאור בשנת תשס"ב, חברי המערכת: משה דוד אליהו רוזנבלט, דוד טרגר, מנחם מענדל פרידמן, לוי יצחק ניסלביץ'.<br />
*'''שערי ישיבה - ו'''' - יצא לאור בשנת תשס"ד, חברי המערכת: דוד טרגר, לוי יצחק ניסלביץ', ישראל מאיר בקשח, דוד מינסקי.<br />
*'''שערי ישיבה - ז'''' - יצא לאור בשנת תשס"ד, חברי המערכת: לוי יצחק ניסלביץ', דוד מינסקי, שלום דובער וולף, שניאור זלמן ברנשטיין, דוד מרנץ.<br />
*'''שערי ישיבה - ח''''. <br />
*'''שערי ישיבה - ט''''. <br />
*'''שערי ישיבה - י''''. <br />
*'''שערי ישיבה - י"א''' - יצא לאור בשנת תשס"ט, חברי המערכת: מיכאל עבאדי, מנחם מענדל ארבוב, עמוס שניאור ברדה, לוי יצחק פרידמן. - http://www.chabad.info/images/notimage/47521_he_1.pdf <br />
*'''שערי ישיבה - י"ב''' - יצא לאור בשנת תש"ע, חברי המערכת: נחום בארוויץ, דוד ברוך, נחמיה גרייזמן, שלמה זאב לנדא.<br />
*'''שערי ישיבה - י"ג''' - יצא לאור בשנת תשע"א (לא יצא לדפוס), חברי המערכת: נחום בארוויץ, דוד ברוך, נחמיה גרייזמן, שלמה זאב לנדא.<br />
<br />
==הוצאות לאור נוספות==<br />
במשך השנים מערכת ההוצאה לאור הוציאה קבצים נוספים, וביניהם:<br />
*גליון שבועי 'פנימי' עם נקודות להרחבה בקשר עם החומר הנלמד בישיבה (או ה[[דבר מלכות]] השבועי), בתוספת שאלות המופיעות בספרים הקדושים בקשר לזה. הגליון יצא בפורמטים שונים, החל מחוברת וכלה בדף בודד תחת השם: "קנאת סופרים".<br />
*מפתח מפורט להערות שנדפסו בקבצים לאורך השנים (צורף לגליון המאה, שיצא לאור בשנת תשע"א).<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%90%D7%A0%22%D7%A9_-_%D7%97%D7%97%22%D7%9C_%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=150575הערות התמימים ואנ"ש - חח"ל צפת2013-09-03T21:39:55Z<p>66.250.99.185: /* מערכת פלפולים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:קובץ המאה.JPG|שמאל|ממוזער|150px|כריכת קובץ המאה]]<br />
מערכת '''הערות התמימים ואנ"ש - צפת''' הינה מערכת הוצאה לאור של קבצי הערות וחידושי תורה הנכתבים על ידי תלמידי "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש" בעיר [[צפת]].<br />
<br />
נכון לשנת [[תשע"ג]] יצאו על ידי המערכת 114 קבצים, ו-13 ספרי פלפולים הנקראים בשם 'שערי ישיבה'.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
המערכת הוקמה בשנת [[תש"מ]], על ידי תלמידי הישיבה הגדולה{{הערה|1=שבאותו זמן פעלה במתכונת של ישיבה לחוזרים בתשובה, בשונה מה[[ישיבה קטנה]] בראשות הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] שהיתה מיועדת לתלמידים ממשפחות חב"דיות.}} והחלה להוציא לאור קבצים בהם הופיעו חידושי תורה של רבני הישיבה, התלמידים, ואנ"ש מקהילת חב"ד בצפת.<br />
<br />
תדירות ההוצאה לאור היתה נמוכה באותם שנים, ובמשך שלוש עשרה שנים (משנת תש"מ ועד שנת תשנ"ג) יצאו לאור עשרים ושנים קבצים בלבד (ממוצע של שתי קבצים לשנה).<br />
<br />
עם התבססותה של הישיבה כ[[ישיבה גדולה]] מן המנין, והתרבות מספר התלמידים הלומדים בישיבה, גברה תדירות ההוצאה לאור, והגליון החל לקבל את צורתו הנוכחית, המופיע בתדירות של יותר מארבע קבצים לשנה, גדוש בהערות ובפלפולים בכל מקצועות התורה.<br />
<br />
חברי המערכת בשנותיה הראשונות היו רבני הישיבה בעצמם, הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[אשר גרשוביץ]]. בשנים המאוחרות יותר, הטילה הנהלת הישיבה את התפקיד על התלמידים.<br />
<br />
במקביל, הוציאה הישיבה לאור מידי כמה שנים ספר פלפולים עב כרס שנקרא בשם "שערי ישיבה", ובמשך השנים הוקמה מערכת נפרדת שתפקידה לערוך את הספר.<br />
<br />
==המערכת לאורך השנים==<br />
*'''[[תש"מ]]-[[תשנ"ג]]''' - הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[אשר גרשוביץ]]. (גליונות א'-כ"ב).<br />
*'''[[תשנ"ד]]''' - משה יהודה ליברוב. (גליונות כ"ג-כ"ו).<br />
*'''[[תשנ"ה]]''' - משה יהודה ליברוב, ישראל נח ויכנין. (גליונות כ"ז-כ"ט).<br />
*'''[[תשנ"ו]]''' - גרשון שיף. (גליונות ל'-ל"ב).<br />
*'''[[תשנ"ח]]''' - (גליון ל"ג).<br />
*'''[[תשנ"ט]]''' - (גליונות ל"ד-ל"ז).<br />
*'''[[תש"ס]]''' - (גליונות ל"ח-ל"ט).<br />
*'''[[תשס"א]]''' - נועם מרדכי אליאס, שלום דובער דקשטיין, מנחם מענדל הלפרין, ישעיהו מרנץ, חיים הלל שפרינגער, בן ציון פרישמן, יוסף יצחק רוך. (גליונות מ'-מ"ג).<br />
*'''[[תשס"ב]]''' - מנחם מענדל הלפרין, בן ציון פרישמן, שלום דובער קארף, ישי קלי. (גליונות מ"ד-מ"ו).<br />
*'''[[תשס"ג]]''' - דוד טרגר, ישראל מאיר בקשי, מנחם מענדל פרידמן, לוי יצחק ניסלביץ', שניאור זלמן ברנשטיין. (גליונות מ"ח-נ"א).<br />
*'''[[תשס"ד]]''' - לוי יצחק ניסלביץ', דוד מינסקי, שניאור זלמן ברנשטיין, דוד מרנץ, חיים אליעזר פיקארסקי. (גליונות נ"ב-נ"ד).<br />
*'''[[תשס"ה]]''' - יוסף יצחק קופצ'יק, לוי יצחק מרנץ, שלום דובער וולף, שלום דובער יהושע ליפש, מיכאל רויטבלט. (גליונות נ"ה-נ"ח).<br />
*'''[[תשס"ו]]''' - מנחם מענדל וירט, איסר שפרינגער, מיכאל רויטבלט, שלום דובער יהושע ליפש, ישראל יצחק זלמנוב. (גליונות נ"ט-ס"ד).<br />
*'''[[תשס"ז]]''' - ישראל יהודה לייב מעל, אברהם זקס, דובער בריסקי, ישראל יצחק זלמנוב. (גליונות ס"ה-ע').<br />
*'''[[תשס"ח]]''' - שלום יהודה לייב גינזבורג, מנחם מענדל וולף, חיים דוד לנדא, שמואל מקמל. (גליונות ע"א-פ"ד).<br />
*'''[[תשס"ט]]''' - (גליונות פ"ה-צ"א).<br />
*'''[[תש"ע]]''' - משה לידר, שלמה ברדה, לוי יצחק ליברוב, מנחם מענדל דורון, יחיאל יעקוקוביץ. (גליונות צ"ב-צ"ז).<br />
*'''[[תשע"א]]''' - חננאל רוזנבאום, מנחם מענדל דורון, יחיאל יעקובוביץ. (גליונות צ"ח-ק"ו).<br />
*'''[[תשע"ב]]''' - לוי זלמנוב, יחיאל יעקובוביץ, יוסף מיכאלשווילי. (גליונות ק"ז-ק"י).<br />
*'''[[תשע"ג]]''' - יוסף מיכאלשווילי, מנחם מענדל שפרינגער, יוסף יצחק דרחי (גליונות קי"א ואילך).<br />
<br />
==מערכת פלפולים==<br />
*'''שערי ישיבה - א'''' - יצא לאור בשנת תשמ"ז. <br />
*'''שערי ישיבה - ב'''' - יצא לאור בשנת תשנ"ג. <br />
*'''שערי ישיבה - ג''''. <br />
*'''שערי ישיבה - ד'''' - יצא לאור בשנת תשס"א, חברי המערכת: שמואל אלכסנדר סנדר וילשאנסקי. מאיר ערד, יוסף יצחק רוך, נועם מרדכי אליאס.<br />
*'''שערי ישיבה - ה'''' - יצא לאור בשנת תשס"ב, חברי המערכת: משה דוד אליהו רוזנבלט, דוד טרגר, מנחם מענדל פרידמן, לוי יצחק ניסלביץ'.<br />
*'''שערי ישיבה - ו'''' - יצא לאור בשנת תשס"ד, חברי המערכת: דוד טרגר, לוי יצחק ניסלביץ', ישראל מאיר בקשח, דוד מינסקי.<br />
*'''שערי ישיבה - ז'''' - יצא לאור בשנת תשס"ד, חברי המערכת: לוי יצחק ניסלביץ', דוד מינסקי, שלום דובער וולף, שניאור זלמן ברנשטיין, דוד מרנץ.<br />
*'''שערי ישיבה - ח''''. <br />
*'''שערי ישיבה - ט''''. <br />
*'''שערי ישיבה - י''''. <br />
*'''שערי ישיבה - י"א''' - יצא לאור בשנת תשס"ט, חברי המערכת: מיכאל עבאדי, מנחם מענדל ארבוב, עמוס שניאור ברדה, לוי יצחק פרידמן. <br />
*'''שערי ישיבה - י"ב''' - יצא לאור בשנת תש"ע, חברי המערכת: נחום בארוויץ, דוד ברוך, נחמיה גרייזמן, שלמה זאב לנדא.<br />
*'''שערי ישיבה - י"ג''' - יצא לאור בשנת תשע"א (לא יצא לדפוס), חברי המערכת: נחום בארוויץ, דוד ברוך, נחמיה גרייזמן, שלמה זאב לנדא.<br />
<br />
==הוצאות לאור נוספות==<br />
במשך השנים מערכת ההוצאה לאור הוציאה קבצים נוספים, וביניהם:<br />
*גליון שבועי 'פנימי' עם נקודות להרחבה בקשר עם החומר הנלמד בישיבה (או ה[[דבר מלכות]] השבועי), בתוספת שאלות המופיעות בספרים הקדושים בקשר לזה. הגליון יצא בפורמטים שונים, החל מחוברת וכלה בדף בודד תחת השם: "קנאת סופרים".<br />
*מפתח מפורט להערות שנדפסו בקבצים לאורך השנים (צורף לגליון המאה, שיצא לאור בשנת תשע"א).<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=150574ישראל הלפרין2013-09-03T19:03:02Z<p>66.250.99.185: /* תולדות חייו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ישראל הלפרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל הלפרין נואם ב-[[770]]]]<br />
הרב '''ישראל הלפרין''' (יליד שנת [[תשט"ז]], 1956) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ורב קהילת חב"ד בעיר [[הרצליה]].<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
נולד ב[[ט"ו ניסן]] [[תשט"ז]] בעיר [[נתניה]], למשפחה של חובשי כיפות סרוגות ובצעירותו התקרב לחסידות [[חב"ד]]. את שירותו הצבאי התחיל בחיל האוויר והמשיך לשרת בסיירת מטכ"ל - הסיירת המובחרת בצה"ל.<br />
<br />
בימי צעירותו קודם חתונתו הוא פעל כשליח היחיד והראשון בעיר הולדתו (נתניה) ולאחר נישואיו עבר להתגורר זמן קצר ב[[כפר חב"ד]] ולאחר מכן עבר לעיר[[הרצליה]] ב[[שליחות]] [[הרבי]].<br />
<br />
בשנת [[תש"מ]] הכריז [[הרבי]] על הצורך בקיום [[תהלוכת ל"ג בעומר]]. הרב הלפרין שעבד ב[[צעירי אגודת חב"ד]] 'הרים את הכפפה', והיה האחראי לקיומם של למעלה משישים תהלוכות.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ה]] הכריז הרבי על [[תקנת הרמב"ם]]. עם סיום המחזור הראשון הוקם בארץ ישראל [[מטה חגיגות הרמב"ם]] בהנהלתו של הרב הלפרין.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ג]] מונה הרב הלפרין לחבר [[המטה לשלום העם והארץ]], האחראי על ריכוז פעילות חב"ד בנושא [[שלימות הארץ]]. במסגרת תפקיד זה ארגן עצרת תפילה המונית בכותל לפני ביצוע [[תכנית ההתנתקות]] וכן חלוקת חומר הסברה אודות החומרה שבמסירת שטחים מ[[ארץ ישראל]]. <br />
<br />
בשנת [[תש"ע]] קיבל הרב ישראל הלפרין את תואר "יקיר העיר" לשנת תש"ע בטקס חגיגי בגן מוזיאון "בית ראשונים" בעיר{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54398 כבוד: הרב הלפרין נבחר ליקיר העיר הרצליה] - דיווח באתר {{אינפו}}.}}. התואר "יקיר העיר" הרצליה, מוענק לתושב העיר אשר פעל בפעילות ציבורית מתמשכת, תרם במעשיו תרומה משמעותית לחיי העיר או לקהילה בעשייה ייחודית שהישגיה ורישומה משמעותיים, ופועלו יכול לשמש סמל ומופת לרבים. הרב ישראל הלפרין, קיבל את התואר על פעילותו בהקמת מרכזי יהדות קהילתיים לציבור הרחב, מרכז חסד לנזקקים, הקמת מערכת חינוך וסיבסוד ילדים ממשפחות מצוקה והקמת "יד שרה" בהרצליה.<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=49863 ראיון עם הרב הלפרין במקומון של העיר הרצליה] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ערך חסר}}<br />
{{מיון רגיל:הלפרין, ישראל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד הרצליה: אישים]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%94&diff=150573הרצליה2013-09-03T18:55:53Z<p>66.250.99.185: /* ישיבת חב"ד בעיר */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרצליה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פעילי חב"ד בעיר ב[[בית חב"ד]] באזור התעשייה]]<br />
'''הרצליה''' היא עיר השוכנת בשרון הדרומי לחוף הים התיכון, בין [[נתניה]] ל[[תל אביב]], על מישור החוף. גובהה כ-50 מטר מעל פני הים. [[שליח]] [[הרבי]] ורב קהילת חב"ד בעיר הוא הרב [[ישראל הלפרין]].<br />
<br />
פעילות חב"ד בעיר הובילה להקמת קהילה חבדי"ת המונה כמאה משפחות. ילדי אנ"ש בעיר לומדים בבתי ספר [[חב"ד]] בנתניה, פתח תקווה ו[[בני ברק]]. [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] נוספים מפעילות חב"ד במקום, עברו להתגורר בקהילות חבדיו"ת בכל רחבי הארץ.<br />
<br />
== בתי חב"ד בעיר ==<br />
<br />
בעיר הרצליה פועלים, שבעה [[בית כנסת|בתי כנסת]] חב"ד, מרכז תשמישי קדושה, שני [[מקווה חב"ד|מקוואות בשיטת חב"ד]], כולל ללימודי 'סמיכה', כולל ערב, מכון בר מצווה, בית תמחוי, מרכז הלבשה והנעלה, גני ילדים, מרכז צבאות ה', מעון יום, ספריה תורנית.<br />
<br />
*'''הרצליה - דוברי צרפתית''' מנהל: הרב יוסף חדד<br />
<br />
*'''הרצליה - הרצליה פיתוח''' מנהל: הרב אריק שופט.<br />
<br />
*'''הרצליה - משיח סנטר''' מנהל: הרב יואל פורסט.<br />
<br />
*'''הרצליה - שכונת יד התשעה''' מנהל: הרב יעקב נקי.<br />
<br />
*'''הרצליה - כפר שמריהו''' מנהל: הרב מנחם מענדל מיידנצ'יק.<br />
<br />
*'''הרצליה - שיכון דרום''' מנהל: הרב מיכאל רויטבלט.<br />
<br />
==ישיבת חב"ד בעיר==<br />
בשנת תשע"ב נפתחה בשכונת הרצליה פיתוח ישיבת חב"ד ומכון סמיכה לרבנות ל[[תמימים]] שסיימו את מסלול הלימודים הישיבתי. הישיבה שוכנת בווילה מפוארת, ופועלת בראשותו של הרב מנשה אמיתי, תחת הנהלתו של הרב [[ישראל הלפרין]].<br />
<br />
הישבה משמשת גם כ[[בית כנסת]] לאנשי העסקים המקורבים לחב"ד המגיעים להתפלל במקום מידי יום, ובשטח הישיבה נבנה [[מקווה טהרה]] המשמש את תלמידי הישיבה ובאי בית הכנסת.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=49863 ראיון עם הרב הלפרין במקומון של הרצליה]<br />
* [http://www.chabadherzliya.com/ לאתר חב"ד הרצליה]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%9B%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=150155הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח2013-08-25T13:30:05Z<p>66.250.99.185: /* קבלת המלכות */</p>
<hr />
<div>{{מפנה|הרבי מלך המשיח|תולדות חייו של הרבי|הרבי מליובאוויטש}}<br />
[[תמונה:דבר מלכות.jpg|left|thumb|250px|הרבי מחזיק בידו חוברת "דבר מלכות" ובו שיחותיו. חסידים רואים בכך הסכמה ברורה של הרבי על היותו "מלך"]]<br />
'''[[הרבי מליובאוויטש]]''' מוגדר '''כ[[מלך המשיח]]''' העתיד [[גאולה|לגאול]] את [[עם ישראל]]. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים ב[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] [[הלכה|הלכתי]] המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות.<br />
<br />
החל מהשנים [[תשנ"א]]-[[תשנ"ב]], כאשר החלה התקופה המוגדרת על ידי הרבי כ"התגלות המשיח" והתחלת [[פעולות משיח בזמן הגלות|פעולתו בעולם]], קיבלה האמונה ביטוי פומבי ובמקרים רבים אפשר הרבי אף לפרסמה.<br />
<br />
==זיהוי אדם כמשיח בהיסטוריה==<br />
{{ערך מורחב|משיח שבכל דור}}<br />
[[קובץ:חן כותב לרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החסיד ר' [[בערקע חן]] כותב לרבי בתואר 'מלך משיח'. ז' תמוז [[תשמ"ב]]]]<br />
בכל דור ישנו אדם הראוי להיות משיח ובאם הדור זכאי, יגאל הוא את עם ישראל מה[[גלות]] וכך כותב ה[[חתם סופר]]{{הערה|שו"ת [[חתם סופר]] חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.}}: {{ציטוטון|מיום שחרב בית המקדש, מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו ה' יתברך וישלחו . . ובעוונותינו כי רבו כבר כמה וכמה מתו ולא זכינו שיערה עליהם רוחו של משיח גם כי הם ראוים לכך, אבל הדור לא היה ראוי, אולם כשיגיע אם ירצה ה' יגלה אליו ה׳ כמו למשה בסנה וישלחהו}}. <br />
<br />
על בסיס זה, בכל דור חיפשו מיהו המשיח שבדור. אין בזיהוי זה להבטיח שהוא יהיה המשיח אשר יגאל את ישראל בפועל, אלא רק לומר שבאותו זמן הוא המתאים ביותר לגאול את ישראל באם אכן יזכו{{הערה|וכפי שדייקו רב ורב נחמן בלשונם ואמרו (סנהדרין צח,ב.) "אי מן חייא הוא", ופירש [[רש"י]] "אם משיח מאותן שחיין עכשיו", כדבר המוטל בספק. כיון שביאת הגאולה תלויה בזכותם של ישראל, ואם חלילה לא יזכו ותתעכב הגאולה, לא יהי' משיח מאותן שחיין עכשיו, אלא מהדורות הבאים לאחר מכן}}. הגמרא ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערה|צח, ב.}} מספרת על כך שתלמידי ה[[תנאים]] מצאו רמזים לכך שרבם הוא המשיח: {{ציטוטון|מה שמו? דבי רבי שילא אמרי שילה שמו, שנאמר עד כי יבא שילה. דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו, שנאמר יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו. דבי רבי חנינה אמר חנינה שמו, שנאמר אשר לא אתן לכם חנינה, ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו, שנאמר כי רחק ממני מנחם משיב נפשי. ..אמר רב נחמן אי מן חייא הוא כגון אנא, שנאמר והיה אדירו ממנו ומושלו מקרבו יצא. אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש}}.<br />
<br />
הרבי מדייק בלשונו של [[רש"י]] כי לא שהתלמידים דייקו כך, אלא שרבם דייק זאת לפניהם, באומרו אשר שמו של המשיח צריך להיות כך, וכך הוא שמו (לדוגמא; ר' ינאי אמר לתלמידיו כי משיח שמו 'ינאי' כי זה דומה ל'ינון'){{הערה|שולי הגליון הא' להערה 67 בשיחת ש"פ תזו"מ תנש"א.}}.<br />
<br />
על דרך זה לאורך הדורות ישנם ביטויים רבים בקשר לגדולי ישראל, שתלמידיהם ציפו לגאולה השלימה בימיהם ולהתגלותו של רבם כמלך המשיח{{הערה|דבריהם נלקטו בקונטרס '[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?141550& משיח שבכל דור]' (קראון הייטס תנש"א). וראה בספר 'מאוצר המלך' חלק א' עמ' 185 בנוגע לרמב"ם בדורו.}}. כן יש ביטויים של גדולי ישראל על עצמם, כי שמם הוא כשמו של משיח{{הערה|לדוגמא: ר' שכנא רבו של הרמ"א כתב על גליון הגמרא בסוגיא זו - משיח שכנא שמו שנאמר לשכנו תדרשו. וכן האור החיים כתב שמשיח 'חיים' שמו. (הובא בקונטרס הנ"ל).}}.<br />
<br />
עם התגלות החסידות באה אמונה{{הערה|"כל חסיד מאמין באמונה שלימה שהרבי שבדורו - בדוגמת נשיא דורנו - הוא הוא המשיח" (משיחת הרבי בליל ה' דחג הסוכות תשמ"ז)}} זאת בביטוי על [[נשיאי חב"ד]]. גם את האדמו"ר הקודם בחב"ד, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]], ראו כאדם הראוי להיות משיח{{הערה|1=[[נחום שמריהו ששונקין]], בספרו 'זכרונותי' פרק ל"א 'מלכות בית דוד'. נדפס גם בספר 'אוצר החסידים' - [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69608 כך קבע רבינו הזקן את זהותו של משיח], והתבטאות מפיו של הרב [[ניסן נמנוב]] (נדפסה בסוף הספר 'ביאורי הרב ניסן על התניא'.}} וכך גם העיד הרבי על חותנו{{הערה|ראה כדוגמא שיחת שבת פרשת נשא תש"כ}}.<br />
<br />
בשונה מדורות קודמים, בהם האדם המזוהה כראוי להיות משיח, היה בספק האם דורו יהיה זכאי לכך, בדורנו, עם קבלת הנשיאות של הרבי ב[[י' שבט תשי"א]] נשא הרבי [[מאמר]] בו הודיע{{הערה|מאמר "באתי לגני" תשי"א}} כי בדורו תבוא הגאולה. במשך השנים חזר על כך פעמים רבות, תוך הדגשה: {{ציטוטון|דבר ברור הוא שדורנו זה הוא דור האחרון של הגלות, ודור הראשון של הגאולה}}{{הערה|שיחות ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנ"א ה’תשמ"ח}}. ואף הודיע{{הערה|1=שיחת פרשת שמות תשנ"ב אות י"ד - [http://www.chabad.fm/63/5217.html השיחה בגרסת טקסט]}} שכבר ישנו מלך שהוא [[בחזקת משיח]]. בשנים מאוחרות יותר אף ציווה לפרסם זאת כנבואה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[שופטים]] תשנ"א}}. בהתבטאויות אלו, הגדיר הרבי את המשיח בדורנו כוודאי ולא רק כראוי.<br />
<br />
בשנת תשנ"ב, בשיחה ל[[שלוחים]] הסביר הרבי כי ה' כבר הורה לאותו משיח שבדור לצאת ולגאול את ישראל: {{ציטוטון|ע"פ הידוע ש"בכל דור ודור נולד א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל", "א' הראוי מצדקתו להיות גואל וכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו כו'", וע"פ הודעת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, השליח היחיד שבדורנו, המשיח היחיד שבדורנו, שכבר סיימו את כל העבודה – הרי מובן, ש'''מתחיל להתקיים ה"שלח נא ביד תשלח'''{{הערה|1=ביטוי אותו אמר ה' כשציווה את משה לצאת ולגאול את ישראל}}", השליחות של [[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]]}}{{הערה|שיחת [[פרשת חיי שרה]] ה'תשנ"ב, סעיף י"ג}}.<br />
<br />
==גדרו ההלכתי==<br />
===סימני הרמב"ם===<br />
{{ערך מורחב|בחזקת משיח}}<br />
[[תמונה:ספר תורה של משיח.jpg|left|thumb|250px|הרבי מלובאוויטש. מלך מבית דוד]]<br />
[[הרמב"ם]] הינו הפוסק היחיד שהגדיר [[הלכה|הלכתית]] את תהליך ה[[גאולה]] והתגלות ה[[משיח]]. הרמב"ם קבע כי [[מלך המשיח]] הוא בהכרח אדם בשר ודם, ילוד אישה{{הערה|כך כותב גם [[האריז"ל]], שער הגלגולים פרק י"ג: "בוודאי משיח יהיה אדם צדיק נולד מאיש ואשה ויגדל בצדקתו עד קץ הימין"}}, הצאצא ל[[דוד]] המלך{{הערה|כפי הנאמר במפורש בדברי הנביאים: "ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה", ישעיהו י"א א}}.<br />
<br />
לשון הרמב"ם{{הערה|הלכות מלכים י"א א'}}: {{ציטוטון|ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח: אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי. ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד: שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד}}.<br />
<br />
בשונה מ[[משיח שבכל דור]], שהוא רק ראוי להיות משיח, הגדר של 'בחזקת משיח' הוא שיש לו כבר דין משיח וכך צריכים להתייחס אליו. כאשר המשיח פועל להבאת הגאולה עוד בזמן הגלות, טרם שהצליח בפעולותיו וטרם שנצח במלחמותיו, הוא מוגדר עדיין כ"חזקת שהוא משיח". רק כאשר המשיח הצליח בפעולותיו וניצח במלחמותיו עד שהביא למצב של גאולה בפועל ובשלימות על ידי שבנה את בית המקדש וקיבץ נדחי ישראל, רק אז "הרי זה משיח בודאי".<br />
<br />
סימניו של 'בחזקת משיח' נועדו, על מנת שעוד בזמן הגלות יוכל עם ישראל לזהות את מלך המשיח. הרבי על פי סימנים אלו, מגלם בדמותו, באישיותו ובפעולותיו את דמותו של המשיח המתואר ברמב"ם{{הערה|1=ד"ר יעקב גוטליב, [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46303 הרבי מממש את דגם המשיח על-פי הרמב"ם], ראיון בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]}}.<br />
<br />
כך גם אמר הרבי{{הערה|שיחת פרשת שמות תשנ"ב: "ישנו כבר ה"מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו . . ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמת ה'" – שאז "בחזקת שהוא משיח""}}, שבדורנו כבר ישנו אדם שהוא ב'חזקת משיח'.<br />
<br />
====• [[יעמוד מלך מבית דוד]]:====<br />
התואר מלך אינו במשמעות המלאה של המושג. מלך המשיח אינו מלך פוליטי{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]], תומת ישרים תנחם עמ' 86}} או מדיני{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]], יחי המלך המשיח עמ' קמו}}. וכן אינו מלך משוח, שהרי בזמן הגלות אין סנהדרין שתמנה מלך{{הערה|הרבי, לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361: על כרחך צריך לומר שאין הכוונה על פי בית דין של ע' ונביא, ועל דרך ראיית הרמב"ם "אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא אמר על בן כוזיבא המלך שהוא המלך המשיח" (ולא הי' שם נביא וכו') – כי אם על דרך שכותב על בן כוזיבא המלך". וראה גם שיחת פרשת מסעי [[תשכ"ז]], שלבר-כוכבא היו את סימני המשיח, אף על פי שלא היה מלך בהגדרתו ההלכתית.}} אלא, הכוונה למנהיג היהדות{{הערה|על דרך בן כוזיבא, שרבי עקיבא ראהו כמלך המשיח, שמלך רק בארץ ישראל, בעוד שרוב העם כבר היה באותה העת מפוזר בין העמים בבבל ורומי וכו'. אך הוא מצדו נטל על עצמו את האחריות לכלל האומה ויצא למשימה כלל ישראלית לגרש את האויבים מארץ ישראל ולבנות בחזרה את המקדש}} בעל כח הנהגה על רבים מבני ישראל, [[נשיא הדור]]{{הערה|כפי שמובן גם מדברי הגמרא שהדוגמאות למשיח שבדור הם [[רבינו הקדוש]], רבי יהודה מסדר ה[[משנה]], שהיה נשיא ה[[סנהדרין]], ורב נחמן שהיה מבית [[ראש הגולה]], וראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]] תשנ"ב: "מסתבר לומר שהוא הנשיא שבדור, כמו רבי יהודה הנשיא"}}.<br />
<br />
על מלך זה להיות מזעו של דוד{{הערה|רמב"ם, הלכות מלכים פרק א': "כיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות, והרי המלכות לו ולבניו הזכרים הכשרים עד עולם, שנאמר כסאך יהיה נכון עד עולם"}}, מכיון שמלכות דוד לא בטלה אפילו בזמן הגלות כפי שאומר הרמב"ם "לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם{{הערה|משנה תורה, הלכות מלכים פרק א'}}{{הערה|וכהבטחת התורה (ויחי מט, ו) שלעולם לא תפסק המלכות מזרע יהודה: "לא יסור שבט מיהודה . . עד כי יבוא שילה", "מלך המשיח שהמלוכה שלו". ודרשו חז"ל לשאלה במה מתבטאת מלכותו הנצחית של דוד בזמן הזה בה אין מלך בישראל, וביארו "אלו ראשי גליות שבבבל (ראה רמב"ם הל' סנהדרין, "ראשי גולה שבבבל במקום מלך הם עומדין") ונשיא שבארץ ישראל" הממשיכים את מלכות דוד גם בזמן הגלות.<br />
<br />
וכך ביאר ה[[של"ה]] (פרשת ויחי) ש"בכל דור ודור לא ימנע אנשים חשובים מיהודה ואם אינם במלכות זה הם במלכות אחר... וכלל העניין שלא תפסוק מיהודה ממשלה, יהיה ממשלה גדולה או קטנה, ודבר זה יהיה נוהג עד שיבא משיח, ואז עליו יקהתו כל העמים וימלוך בכיפה עולמי עד"}}".<br />
<br />
סימן זה אינו רק יחוסו של משיח אלא מהותו העיקרית "להחזיר מלכות בית דוד"{{הערה|"מפשטות לשון הרמב"ם משמע שענין זה ("מלך מבית דוד") הוא (לא רק מצד ההבטחה ש"לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם", אלא) הגדר דמשיח" (הדרן על הרמב"ם תשמ"ו)}}{{הערה|1=ראה בהרחבה:[http://www.chabad.info/images/notimage/51851_he_3.pdf כתר מלכות] {{PDF}} עמ' 74}}.<br />
<br />
[[הרבי הרש"ב]] העיד על שלשלת נשיאי חב"ד שהם ממשיכי מלכות דוד{{הערה|שיחת י"ט כסלו תער"ג}}: "חסידות תהי' עד משיח . . עלינו נאמר שלא יכבה נרו לעולם ועד".<br />
<br />
הרבי מיוחס לדוד המלך בן אחר בן וגם בן אחר בת{{הערה|1=הרב שלום דובער וולפא, [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63386 הרבי מיוחס לדוד המלך: גם בן אחר בן וגם בן אחר בת]}}. כפי שהעיד הרבי בעצמו{{הערה|שיחת שבת פרשת שמות תשנ"ב סעיף י"ג}}: {{ציטוטון|[[רבותינו נשיאנו]], שהינם מיוחסים לבית דוד משבט יהודה}}.<br />
<br />
ב[[ט"ו אייר]] תשנ"א חילק הרבי קונטרס בשם "[[דבר מלכות]]" בו נדפסו ארבע משיחותיו ביאוריו ברמב"ם הלכות מלכים. חסידים ראו בכך רמז והסכמה לכך שהרבי עונה לתואר מלך.<br />
<br />
====• [[הוגה בתורה]]:====<br />
[[תמונה:הוגה בתורה.jpg|left|thumb|250px|תמונה נדירה. הרבי הוגה בתורה בחדרו ב-[[770]]]]<br />
מעלתו הראשונה של משיח היא 'הוגה בתורה', שכן המשיח הינו בעל דמות תורנית ובכוח זה גואל את ישראל{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"א עמ' 8}}, בכח התורה גם מבטל את ידי עשו{{הערה|פרקי דרבי אליעזר סוף פרק ל"ב}}, על פי חז"ל דרגת ההוגה בתורה הנדרשת ממשיח הינה, שמחדש חידושים לאחר ש"גרסת התלמוד ופרושו שגורה לו בפיו{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה יט, א}}.<br />
<br />
כשהוכנס הספר [[היום יום]] להגהה אצל הרבי, הוסיף הרבי ברשימת הביוגרפיה שלו ביחס לילדותו: "לומד בשקידה עצומה ומצליח{{הערה|1=[[שלשלת היחס]], [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?27247& נדפס בספר היום יום, עמ' 21]}}".<br />
<br />
הרבי הוא אחד המורים והוגי הדעות הפוריים והמעמיקים ביותר בתולדות העם היהודי. ברבבות [[שיחה|שיחותיו]], באלפי [[מאמר|מאמריו]], באין ספור [[אגרות קודש|אגרותיו]] הוא מאיר את כל הנושאים הקשורים בעולמה של היהדות.<br />
<br />
היקף תורתו של הרבי חסר תקדים בספרות התורנית. משנתו משתרעת על כ-[[ספרי הרבי מילובאוויטש|300 ספרים]] שיצאו עד היום, המכילים: עיון ומחקר בכל תחומי הידע התורניים ב[[הלכה]], ב[[קבלה]], ב[[תורת הנגלה]] וב[[תורת החסידות]], פרקי הגות ומחשבה ותשובות ועצות לשואלים וזאת בשילוב של כל חלקי התורה: פשט, רמז, דרוש וסוד. [[התוועדות|התוועדויותיו]] של הרבי לפני קהל חסידיו היו נמשכות לעיתים עד שבע ושמונה שעות. כל אותו הזמן שפע הרבי דברי תורה, הגות והדרכה, שכללו מאות ציטוטים מן המקורות. מעולם לא נזקק במהלך אותן ההתוועדויות לספר פתוח או לרישום כלשהו של הדברים בראשי פרקים.<br />
<br />
ספריו של הרבי נמצאים כיום בכל בית יהודי. צוותים של תלמידי חכמים במכונים שונים ברחבי תבל עוסקים בריכוז חידושיו של הרבי, וכך יוצאים-לאור עשרות ספרים שמגישים את תפיסתו של הרבי בנושאים שונים ומגוונים.<br />
<br />
====• [[עוסק במצוות כדוד אביו]]:====<br />
הדגש בסימן זה הוא על כך שמשיח אינו רק מקיים את מצוות התורה בשלימות ובהידור, אלא אף עוסק בהם{{הערה|ר"ן, מסכת סוכה כה, א}}, בטרחה והשקעה. וזאת כפי דוד, שהקדים תשובה ומעשים טובים{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}}.<br />
<br />
====• [[יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה]]:====<br />
[[קובץ:כינוס השלוחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"יכוף כל ישראל באמצעות שלוחיו", תמונה קבוצתית של [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ומנהלי [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ברחבי העולם במהלך [[כינוס השלוחים]]]]<br />
סימנו הנוסף של משיח, הוא בכך שיכפה את העם בקיום התורה והמצוות, כפיה זו אינה בכוח כי אם בדברים{{הערה|שגם נחשבת ככפיה. כתובות נג, א}}, בדרכי נועם{{הערה|הלכות ממרים ג: "בני אותן הטועים ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם ונולדו במינות וגדלו אותן עליו, הרי הן כתינוק שנשבה לבין הגוים וגדלוהו הגוים על דתם שהוא אנוס . . לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשוך אותם בדרכי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה, ולא ימהר אדם להרגן"}}, בהשפעה פנימית ויראה להם דרך האמת{{הערה|שיחת [[אחרון של פסח]] תשח"י: "הפירוש במה שכתב הרמב״ם ״ויכוף כל ישראל כו'״ הוא שמשיח לא יתפעל מאלו שיטענו שצריך לילך אחר רוב דעות ויש צורך בדמוקרטיה, ואילו הוא דיקטטור וכו'. כיון שישנה רק אמת אחת האמת דאלקות, שנמסרה לנו ע״י תומ״צ. וכל הטענות אודות "צדק ויושר״ כביכול – אם הם נגד התורה, הרי הם נגד האמת, ונגד הצדק והיושר"}}. כן, אינו יעשה זאת בעצמו, כי אם על ידי שלוחיו{{הערה|נתבאר ע"י הרבי ביחידות, ה' מנחם אב תשכ"ז - [[צדי"ק למלך]] ח"ו עמ' 176, [[קונטרס יחי המלך]] גליון 300 - להרב [[שניאור חיים גוטניק]]}}.<br />
<br />
כפיית כל ישראל היא גם תיקון ל[[חורבן בית המקדש]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}}, מכיון שאחת מסיבות החורבן הוא שהשרים לא הוכיחו את החוטאים{{הערה|מסכת שבת קיט, ב}}.<br />
<br />
מלשון הרמב"ם, מבאר הרבי{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}} שהשפעת המשיח היא אף על הצדיקים{{הערה|"לילך בה" - היא על צדיקים שלא חטאו, ו"לחזק בדקה" - לבעלי תשובה שעברו ופרצו}}. <br />
<br />
גם את סימן זה מגלם הרבי. מעולם לא נעמד מנהיג לישראל, אשר נעמד מול מצב של ירידה וחלישות ביהדות בעקבות ה[[שואה]], וביומו הראשון על כס הנשיאות הצהיר שמשימתו היא להפיץ יהדות בכל מקום ומקום, ומשימה זו היא הקו המרכזי של הנהגתו לאורך <br />
כל השנים, ונטל על עצמו את האחריות לדאוג לכל יהודי בכל קצוי תבל, באמצעות שלוחיו הקים את מפעל היהדות הגדול בעולם והגיע גם ליהודים הנידחים ועוררם לקיום תורה ומצוות, על ידי [[מבצעי המצוות]] אותם יזם. נוסף לכך, קיים הרבי את 'חיזוק בדקה', כאשר עורר והתריע רבות על עניינים הדורשים תיקון, כגון על שמירת [[שלימות העם]] במאבקו למען תיקון חוק [[מיהו יהודי]],[[שלימות הארץ]] ו[[שלימות התורה]].<br />
<br />
====• [[ילחם מלחמות ה']]:====<br />
[[קובץ:אובמה מצמצם את הנשק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דמיטרי מדבדב, נשיא רוסיה וברק אובמה נשיא ארה"ב (8 באפריל 2010) מחדשים את ההסכם 'סטארט' לצמצום הנשק גרעיני שנחתם ב1992, זאת בעקבות התחלת פעולת משיח בעולם]]<br />
הסימן האחרון אותו מביא הרמב"ם, הוא המלחמות אותם יערוך המשיח עוד בתקופת הגלות{{הערה|כמוכח מכך שעדיין יש מנגדים שאיתם צריך להלחם (שיחת פרשת חיי שרה תשנ"ב)}}.<br />
<br />
מטרת המלחמות הם "להרים את דת האמת ולמלאות העולם צדק{{הערה|רמב"ם, הלכות מלכים פרק ד' הלכה ד'}}{{הערה|מטרות אלו יושגו עוד בתקופת הגלות ואילו המטרה הנוספת "לשבור זרוע הרשעים" תעשה בגאולה (לקוטי שיחות חלק ט' עמ' 263)}}". אין הכרח שמלחמות אלו יערכו דווקא בזרוע. בדברי הנביאים וב[[מדרש]]ים אנו מוצאים תיאורים על עריכת המלחמות בשלום, באמצעות דיבור{{הערה|ישעיה י"א, ד: "והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע". ראה בפירוש מהר"י קרא לפסוק: "אומרים לו למשיח: מדינה פלונית מרדה בך! – אומר: יבוא גובאי ויאכלנה" (מתוך מדרש)}} וברוחניות{{הערה|כחזקיהו שניצח במלחמה על ידי תפלתו, מבלי שיצא למחמה גשמית. מלכים-ב', יט, טו}}{{הערה|1=ההיסטוריון אריה מורגנשטרן [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54973 מספר על שליחות שהטיל עליו הרבי, בו הוא רואה את אופן מלחמות ה' שמנהל הרבי] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
על דורנו העיד הרבי {{ציטוטון|שכבר רואים בפועל איך שנפעל ה"וילחום מלחמת ה'" וינצח בכמה וכמה ענינים, ודוקא מתוך מלחמה של שלום}}. כוונת הרבי היתה להתפרקות הקומוניזם, באותה תקופה{{הערה|עוד קודם לכן, בפורים תשי"ג הרג הרבי את סטלין במהלך התוועדות, [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/529103 הסיפור המלא]}}, שנעשתה בלי מלחמה ושפיכות דמים, ומאז כל בני ישראל כמעט בכל מקום בעולם חפשיים לקיים תורה ומצוות כרצונם{{הערה|שיחת פרשת ויגש תשנ"ב}}.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ב]] חתמו רוסיה וארצות הברית על הסכם לצמצום הנשק הגרעיני והעברת הכספים למטרות חינוך וצדקה, את אירוע זה ייחס הרבי להתחלת פעולתו של משיח (הדר בניו יורק){{הערה|שיחת שבת פרשת שופטים תשנ"ב}}.<br />
<br />
===פסק דין===<br />
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]<br />
====הפסק הראשון====<br />
בכ"ח ניסן תשנ"א, נשא הרבי שיחה שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו"{{הערה|[http://torah4blind.org/hebrew/dm54.pdf שיחת ליל כ"ח בניסן ה'תנש"א – ספר-השיחות תנש"א כרך ב עמ' 474] {{PDF}}}}{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=867"מחזה מאוים, מבהיל ומפחיד"] וידאו ויומן - {{אינפו}}}}. הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. במוצאי שבת ל’ אייר התכנסו חסידי חב"ד לאסיפה דחופה בכפר חב"ד. במהלך האסיפה הועלתה הצעה על ידי הרב [[שמואל פרומר]], לערוך פסק דין מהרבנים שהרבי משיח. רעיון הפסק לא היה חדש, בעבר הרבי עצמו יזם{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי"ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב מרדכי אליהו שהגיע זמן הגאולה}} ופנה רבנים, מורי הוראה, שיפסקו שהגיע זמן הגאולה. ההצעה התקבלה ובאותו מעמד הכריז, מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[דוד חנזין]], בשם הרבנים שהרבי הוא מלך המשיח. <br />
<br />
באותו ערב, רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[מרדכי אשכנזי]], כתב את הנוסח המלא של פסק הדין:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=מוצאי שבת קודש [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל’ דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א’ ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תשנ"א|שנת נפלאות אראנו]] <br />
<br />
אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, <br />
<br />
בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של כ”ק אדמו”ר שליט”א במשך למעלה מארבעים שנה, <br />
<br />
מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק כ”ק אדמו”ר שליט”א בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,<br />
<br />
בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של כ”ק אדמו”ר שליט”א בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה כ”ק אדמו”ר שליט”א תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}<br />
<br />
באותו לילה, הרב [[דוד]] נחשון ו[[אבי טאוב]] טסו לניו יורק, לחצר הרבי, על מנת להגיש לרבי את הפסק דין. למחרת בוקר, ב' אייר, נוספו ארבע חתימות נוספות של חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]] הרב יוסף אברהם העלער, הרב [[גרשון מענדל גרליק]], רבה של מילאנו, הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]], והרב [[גדליה אקסלרוד]] אב בית הדין בחיפה.<br />
<br />
הרב נחשון חיכה לרבי ליד המקווה{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[אוהל]], היה טובל לפני כן במקווה}} וכשהגיע הגיש לרבי את פסק הדין, הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]].<br />
<br />
לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס.<br />
<br />
====הפסק השני====<br />
[[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]<br />
[[קובץ:הפסק דין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]<br />
במוצאי [[חג השבועות]], התקיימה אסיפה של רבני חב"ד בעולם שהגיעו לניו יורק לחג, שם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על החכות הרמב"ם וכך נכתב בין היתר: <br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=הרי ברור על פי דין תורת אמת שחל על כ”ק אדמו”ר שליט”א הלכה זו ד”בחזקת שהוא משיח”, שהרי נתקיימו בכ”ק אדמו”ר שליט”א כל התנאים המנויים ברמב”ם הנ”ל|מרכאות=כן}} <br />
<br />
הרבנים גם חתמו על כתב מינוי להרב נחשון ולטאוב שיסעו לקברי [[נשיאי חב"ד]] ברוסיה, להקריא את פסק הדין. ביום ראשון י”ג סיוון. במעמד [[חלוקת דולרים]] פנה הרבי מיוזמתו, לאבי טאוב, הגיש לו דולר נוסף ואמר: {{ציטוטון|ברכה והצלחה, זה עבור הנסיעה}} מיד למחרת ביום שני יצאה המשלחת למוסקבה משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על קברם של [[אדמו”ר הצמח צדק]] ו[[אדמו”ר המהר”ש]], במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו”ר האמצעי]] ב[[ניעז’ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]{{הערה|1=לקריאת יומן המסע והשתלשלות הדברים בקובץ [http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf העובדות שמאחורי הפסק] {{PDF}}}} ביום רביעי חזרה המשלחת ל770{{הערה|מספר הרב נחשון: כשהרבי יצא מתפילת ערבית, עבר לידנו ועשה בידו הק’ תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומייד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו, כאומר "כבר הספקתם?", ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברנו.}}. <br />
<br />
ביום ההילולא של [[האריז”ל]], ב[[ה' מנחם אב]], עלו על קברו בצפת מנין חסידים והקריאו את נוסח פסק הדין, על דו"ח שהוכנס לרבי על כך, ענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו’ והזמן גרמא וכו’ אזכיר על הציון}} ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]].<br />
<br />
בחורף תשנ"ב, לאחר חתימת הסכם לצמצום כלי הנשק בין רוסיה לארצות הברית{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68650 רוסיה וארה"ב: פירקנו את רוב הנשק הכימי והגרעיני]}}, בשיחה שנתן הרבי{{הערה|שבת [[פרשת משפטים]] תשנ"ב}}, ייחס את האירוע לכך שמשיח החל לפעול בעולם וזאת כתוצאה של פסק הדין שנתן לו את הכח:{{ציטוטון|רואים כבר (מעין ו) התחלת פעולתו של מלך המשיח על העמים... שהחלטת והכרזת מנהיגי אומות העולם בערב שבת פרשת משפטים על דבר מעמד ומצב ד"[[וכתתו חרבותם לאתים]]", היא כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן" ש"הנה זה (מלך המשיח) בא", ...הפסק דין של הרבנים ו[[מורה הוראה|מורי הוראה]] בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו'. בחזקת שהוא משיח" ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה משיח בוודאי" – פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם}}.<br />
<br />
לאחר כ"ז אדר תשנ"ב, ביקשו שוב הרבנים מהרב נחשון ומטאוב לנסוע קברי נשיאי חב"ד ברוסיה, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.<br />
<br />
====הפסק השלישי====<br />
<br />
הפסק השלישי נחתם על ידי חשובי הרבנים בראשות הרב [[פנחס הירשפרונג]] והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]]. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].<br />
<br />
====הפסק הרביעי====<br />
בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] התארגנו מספר רבנים ב[[ארץ הקודש]] וניסחו את פסק הדין מחדש ובו מופיע: {{ציטוטון|הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה – מבוסס על ההלכה שברמב"ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' – שכבוד קדושת אדמו"ר מלך המשיח יש לו דין נביא. ומפורש בשיחותיו הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא, ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד", וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'מלחמת ששת הימים' וב'מלחמת המפרץ' ועוד ועוד. ועל כן מחוייבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו, מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה – שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}.<br />
<br />
על הפסק חתומים מאות [[אדמו"ר|אדמו"רים]] רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים, בינהם: הרב [[אהרון יחיאל לייפער]], האדמו"ר מ[[נדבורנא]]. הרב [[אהרן הכהן רוזנפלד]], האדמו"ר מ[[פינסק קרלין]]. הרב [[אליהו שמואל שמרלר]], ראש ישיבות [[צאנז]] וחבר הנהלת 'מפעל הש"ס'. הרב [[יורם אברג'ל]], ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות. הרב [[יעקב יוסף]], רב גבעת משה וראש כולל חזון יעקב, בנו של הרב עובדיה יוסף. חכם [[רפאל אלאשוילי]], רב ראשי ליהודי יוצאי [[גרוזיה]]{{הערה|[http://www.chabad.info/files/pdf/psak.pdf רשימה מלאה של הרבנים] {{PDF}}}}.<br />
<br />
וגם רבני חב"ד מכל העולם, בינהם: הרב [[יצחק הענדל]], אב בית הדין ב[[מונטריאול]]. הרב [[יצחק גינזבורג]] וכן חתנו של ה[[בבא סאלי]], הרב [[ישר אדרעי]]. <br />
<br />
את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.<br />
<br />
==התייחסות הרבי==<br />
הרבי לא הכריז על עצמו כמשיח באופן הצהרתי. פעמיים רבות כשהתבטא הרבי בנושאים אלו, היה אומר זאת בקשר ל[[יוסף יצחק שניאורסון|חותנו]] הרבי הקודם, כשכוונתו לומר זאת על עצמו{{הערה|1="כך נהג הרבי (=הקודם), כשהיה רוצה לספר משהו על עצמו היה מספר זאת על אביו" (שיחות קודש תשי"ב עמ' 137)}}.<br />
<br />
אולם בשיחותיו במשך השנים הביא לכך רמזים ברורים{{הערה|ד"ר יעקב גוטליב בספרו 'שכלתנות בלבוש חסידי' עמ' 174: "ואולם האמת צריכה להאימר: העיון בכתבי רמ"מ מוביל למסקנה כי רמ"מ ראה עצמו כמי שעליו הטילה ההשגחה העליונה להביא את הגאולה . . . התבטאויותיו ורמיזותיו הברורות בשנותיו האחרונות הן בבחינת "סופו מעיד על תחילתו"}}:<br />
<br />
*דוגמה אחת היא הערה בסוף [[שיחה]] שהוגהה על הרבי טרם פרסומה, ובה מופיעים [[ראשי תיבות]] של המילה 'מיד' תוך אזכור שמו כמשיח בהמשך לשמות אדמו"רי חב"ד הקודמים: {{ציטוטון|לפי סדר הקירבה אלינו משיח (מנחם שמו) [[יוסף יצחק שניאורסון|יוסף יצחק]] ו[[שלום דובער שניאורסון|דובער]]}}{{הערה|1=הערה לשיחת פרשת משפטים תשנ"ב, תורת מנחם - התוועדויות, תשנ"ב חלק ב, [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15987&st=&pgnum=306&hilite= עמוד 282 הערה מספר 148].}}<br />
<br />
*בשיחות אחרות מתעכב הרבי על דברי חז"ל{{הערה|סנהדרין צח, ב. "יש אומרים מנחם בן חזקיה שמו"}} שמשיח "מנחם שמו" (שמו הפרטי של הרבי הוא מנחם מענדל). ובכמה מקומות{{הערה|שיחת ש"פ תרומה תש"נ. וראה גם שיחת ש"פ האזינו תנש"א, "מנחם מענדל, שמו של משיח צדקנו וכינוי השם"}} מוסיף גם בנוגע לשמו השני מענדל, שהוא בגימטריא "צדק", ש"צדק" הוא שמו של משיח{{הערה|על פי הפסוק (ישעי' יא, ה) "והיה צדק אזור מתניו".}}.<br />
<br />
*הרבי גם רמז בכך שאמר שביתו של הרבי, [[770]], הוא בגמטריא "בית משיח"{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] סעיף ז' הערה 92}} וכן אמר שההכרזה של משיח תבוא מחו"ל{{הערה|שיחת שבת פרשת חיי שרה סעיף י"ב הערה 108}}, זאת על פי דברי חז"ל{{הערה|הגמרא (סנהדרין צח) מספרת שמשיח נמצא ברומי, ובדורנו "פתחה של רומי", דהיינו המדינה הגדולה בעולם (גבורות ה' פרק י"ח), הוא באמריקה, שם יושב המלך המשיח ומצפה לגאולה. וכן מובא בשם המלבי"ם (רב"ב מקמניץ, קכ"ד) "שמשיח בהכרח שיבוא מאמריקה", וכן אמר בעל ה"דברי חיים" מצאנז (ספר ארצות החיים מכתב ו') "משיח יתגלה באמריקה"}}.<br />
<br />
==פרסום זהותו של הרבי כמשיח==<br />
[[קובץ:מנשר - הרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המנשר שהרב פריז פרסם]]<br />
[[תמונה:ברוך הבא.jpg|left|thumb|250px|סטיקר הקמפיין ברוך הבא מלך המשיח]]<br />
בנוסף ל[[נבואת הגאולה]] אותה ביקש הרבי{{הערה|שיחת פרשת שופטים תשנ"א: "ישנה ההוראה כנ"ל, שצריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו שהקב"ה בחר ומינה בעל-בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהי' ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל וכל האנשים דדור זה, בכל עניני תורה ומצוות, ובנוגע לחיי והנהגות היום-יום הרגילים, גם ב"בכל דרכיך (דעהו)" ו"כל מעשיך (יהיו לשם שמים)", עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא".}} לפרסם, חסדי חב"ד רואים חשיבות גדולה בפרסום זהותו של הגואל. על אף שהרבי לא הורה זאת מפורשות, חסידים ראו בכך כמין הוראה סמויה{{הערה|1=הרב יחזקאל סופר, [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47066 מכתב לידיד ש"החמיץ"]: "האם לא ברי לך, ידידי, שאחר הדברים האלה, לא יוכל מאן דהו להתנצל על העדר פעולתו בפרסום הכי גדול ש"המינוי דדוד מלכא משיחא כבר היה. . .צריכה להיות רק קבלת מלכותו על ידי העם" (ש"פ משפטים נ"א) בטענה: לא קיבלנו הוראה מפורשת מהרבי לפרסם, את מי צריכים לקבל עליהם כמלך המשיח? ואולי התכוון שיקבלו עליהם את מלכות דוד בן ישי הידוע מספר שמואל? התתאר לך את מבט הנזיפה הכפול ומכופל ביום ההוא?!}} וחשיבות רבה בכדי שהעם יוכל לקבל את מלכותו{{הערה|כפי שביקש הרבי בשיחה משבת פר' משפטים תשנ"א "המינוי דדוד מלכא משיחא הרי כבר היה כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו", '''צריכה רק להיות קבלת מלכותו''' על ידי העם וההתקשרות בין המלך והעם בשלימות הגילוי בגאולה האמיתית והשלימה".}} ועל מנת לזרז את הגאולה{{הערה|כפי שאמר הרבי בשיחת ז"ך חשון תשמ"ט: "הזכרת שמו של משיח - "איש צמח שמו" - ממהרת ומזרזת עוד יותר את ביאת צמח, תיכף ומיד ממש".}}.<br />
<br />
כבר שנים רבות לפני שהחל הרבי לעסוק באופן מוגבר בפרסום משיח, חסידים רבים פנו אל הרבי במכתבים בתואר "מלך המשיח"{{הערה|1=כך לדוגמא כתב הרב [[שלום בער קסלמן]] (פירוט נרחב בנספח לספר על אביו ר' [[שלמה חיים קסלמן]] שיצא לאור בשנת [[תשע"ג]]), [[אברהם פריז]] (בספר שנדפס עליו נתפרסמו חלק ממכתביו לרבי הנושאים תוארים אלו, קטעי מכתבים נתפרסמו גם ב[http://www.beismoshiach.org/pdf/349/Mas349_B_1.pdf בית משיח גליון 349 עמוד 39]), ועוד.}}, הרבי קיבל מכתבים אלו ואף השיב אליהם.<br />
<br />
עם זאת, בשנים הראשונות התנגד הרבי לפרסום. יוזמת הפרסום הראשונה, היא משנת [[תשכ"ה]], אז הפיץ הרב [[אברהם פריז]] כרוזים בהם נכתב: "בשמחה רבה יכולים אנו לבשר לכם כי הנה המלך המשיח... כבר נמצא עתה כאן איתנו, הנה הוא הרבי הקדוש מליובאוויטש". עוד לפני פרסום הכרוז דיווח על כך הרב פריז לרבי והרבי לא השיב. לאחר פרסום הכרוז, מספר אנשים התלוננו בפני הרבי, אז ביקש הרבי להפסיק את החלוקה{{הערה|1=[[משה סלונים]], [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29506 פרקי הסטוריה], נדפס בספר [[והוא יגאלנו]].}}.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ג]] פרסם ר' [[משה סלונים]] קובץ (במימונו של ר' [[זושא ריבקין]]), בו הסביר באריכות מדוע [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]]. הרבי דרש להפסיק את פרסום הקונטרס{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=127 איגרת לידיד" - הרב יהושע מונדשיין, תשנ"ב], המענה נדפס גם ב[[ימי תמימים]] חלק ו'}}<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ד]] הכין הרב [[שלום דובער וולפא]] לדפוס את הספר [[יחי המלך (ספר)]], בו רמז ברורות כי הרבי הוא המלך המשיח. בקיץ של אותה שנה הורה הרבי בחריפות לעצור את הוצאת הספר. כמו כן, בשבת פרשת [[בראשית]] [[תשמ"ה]] דיבר הרבי בחריפות על כך שכתוצאה מפרסום זהות הגואל יכולים לבוא עניינים שליליים והרחקת יהודים מ[[לימוד החסידות]], ולכן אין לפרסם את זהות משיח.<br />
<br />
החל מ[[תשנ"א]] (1991) חסידים הבחינו בכך שהחלה "תקופה חדשה" ביחס הרבי לפרסום זהות משיח. את האישור הראשון קיבל הרב [[זמרוני ציק]], מנהל בית חב"ד בבת ים. לאחר שיחת הרבי בחורף תשנ"א, שאל הרב צ'יק את הרבי: {{ציטוטון|לאור דברי הרבי אודות "[[שנה שמלך המשיח נגלה בו]]" ו"ענוים הגיע זמן גאולתכם", שזו הכרזתו של מלך המשיח על פי המדרש - מבקש אני לאפשר לי לפרסם שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח.}}, על כך ענה לו הרבי: {{ציטוטון|כמדובר בהתוועדות בארוכה לפי ערך, אזכיר על ה[[ציון]]}}{{הערה|נדפס בספר והוא יגאלנו עמ' 40}}. מענה זה היה הפתח הראשון לסדרת מענות נוספות בהם אישר הרבי את הפרסום. <br />
<br />
בקיץ תשנ"א שאל הרב וולפא את הרבי האם אפשר שוב להדפיס את ספרו, הוראת הרבי הייתה אישור להדפסת הספר לאחר התייעצות עם ידידים מבינים, שימחקו קטעים העלולים להרחיק יהודים. לאחר שהספר עבר את הגהתם של שלושה מאנ"ש{{הערה|הרבנים [[מענדל ווכטר]], [[יצחק גולדברג]] ו[[מנחם ברוד]]}}, בתאריך י"ז חשון תשנ"ב, ענה הרבי על הדפסת הספר: {{ציטוטון|נתקבל, תשואות חן, תשואות חן, מצורף בזה, שיוציא לאור, שיחליפו במכורך{{הערה|היינו שידפיסו עם כריכה.}} - ותשואות חן מראש. ויהא בהצלחה ולבשורות טובות, אזכיר על הציון לכל הנ"ל}}.<br />
<br />
בדומה לזאת גם קיבל הרב [[יונה אבצן]] אישור להדפסת הספר [[מגולה לגאולה]], אותו שלל הרבי לפני כן{{הערה|1= [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=11267 הספר ש"יעורר מלחמה" מקבל אישור מהרבי] {{אינפו}}}}. <br />
<br />
התיחסותו של הרבי לפרסומים במהלך השנים [[תשנ"ב]] (1992) -[[תשנ"ד]] (1994) היו שונות, לרבים מה[[שלוחים]] אישר הרבי לפרסם את זהותו כמלך המשיח, אך התנה זאת בשיקול הדעת של "חב"ד של אתר" - הרבנים והשלוחים המקומיים{{הערה|מענות כעין אלו קיבלו הרב [[נחמן ברנרד]] מדרום אפריקה והרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], [[מרא דאתרא|רב קהילת חב"ד]] ב[[לוד]].}}.וכן לשלוחים שדיווחו כי עסקו בפרסום זהות הרבי ועידוד ל[[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]], ענה הרבי בעידוד והביע שביעות רצון מהפרסום. מאידך, ל[[שליח]] הרב דוד אליעזרי ענה הרבי בניד ראש כי אין עיקר עניינם של השלוחים כיום לפרסם כי הרבי הוא משיח{{הערה|הרב [[שניאור זלמן הרצל]] בספרו 'שליט"א - אמונת החסידים בדור השביעי', מסביר את התשובות הסותרות בכך שהרבי מיתן את המתונים ואישר לאלו החפצים בכך, על פי הכלל 'כפי ששואלים כך עונים', היינו, שהתשובה מיחיחסת לפני השואל, מי ששאל 'כיוון שהפרסום מזיק לעבודת השלוחים, האם להמשיך לפרסם', ענה הרבי שלא, ואלו שביקשו את רשותו להמשיך ולפרסם - ענה הרבי שכן.}}.<br />
<br />
את התנגדותו הנחרצת של הרבי בעבר, אל מול אישור הפרסום בשנים האחרונות, הסביר [[חוזר|חוזרו]] של הרבי, הרב [[יואל כהן]]: {{ציטוטון|הציווי לא לומר על הרבי שליט"א שהוא זה שבקרוב יתגלה כמלך המשיח, נאמר מלכתחילה על מנת להשתנות. הרי הכל מודים שבקרוב ממש כאשר הרבי שליט"א יקבל הוראה ונתינת כח מאת הקב"ה להתגלות כמלך המשיח, לבנות בית המקדש ולקבץ נדחי ישראל - בודאי שאפשר יהיה לומר בפה מלא שהוא מלך המשיח, ומזה מובן שמלכתחילה הציווי הזה היה עתיד להשתנות}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=28818&lang=he ראיון] ב[[שבועון כפר חב"ד]], שבט תשנ"ג, גיליון 558, עמוד 15. וכן הוסיף: "אם הרבי היה מתכוין לשלול את עצם העניין, בוודאי היה אומר שהדבר עצמו לא נכון ולא היה נזקק להצביע על תוצאה בלתי רצויה שעלולה לצאת מזה..."}}.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ג]] (1993) הוציא הרב וולפא את ספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]] כהמשך לספרו הקודם, בספר זה מוסבר כיצד סימני המשיח מתקיימים ברבי. הספר קיבל הסכמות מרבנים רבים, אף מחוץ לחב"ד, כגון: הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]] והרב [[מאיר מאזוז]]. הרבי אישר את תרגומם של פרקים מסויימים מתוך הספר לשפות אחרות, אך התנה זאת באישורם של הרבנים והשלוחים המקומיים.<br />
<br />
[[קובץ:ברוך הבא מלך המשיח3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלט "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" שנתלה ב[[770]] מול הרבי]]<br />
לקראת [[חנוכה]] תשנ"ג, יצאו [[ניידות חב"ד]] בקמפיין תחת הסלוגן "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" המלווה בתמונתו של הרבי. הקמפיין זכה לברכתו של [[הרבי]] {{מקור}} וכיוון שכך, גם לעידודם של רבני חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/397.pdf מכתב הרב אשכנזי התומך בשיירה] {{PDF}} עמ' 15}} וקיבל הד תקשורתי נרחב.<br />
<br />
אחד מפוליגלים אלו עם הכיתוב 'ברוך הבא מלך המשיח', אף נתלה ב-[[770]] בשנת תשנ"ג, והיה למראה עיניו של [[הרבי]]. בשלט זה לא הופיע תמונתו של הרבי, כפי המתאים להלכה האוסרת תליית תמונות בבית הכנסת{{הערה|טושו"ע או"ח סי' צ סכ"ג.}}. השלט נתלה בראשונה מול מקום מושבו הזמני של הרבי ב[[מרפסת]] ואחר כך הועבר לקיר הצפוני לשמאלו של הרבי.<br />
<br />
באותה שנה לקראת חודש [[מנחם אב]] אישר הרבי לראשונה, להוסיף את התואר 'מלך המשיח' לשמו בתוך הספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]] שיצא בהוצאת הספרים הרשמית של חב"ד, [[קה"ת]]{{הערה|1=[http://www.hageula.com/tishrey/video/8887.html הרבי מליובאוויטש אמר לכתוב עליו את התואר "מלך המשיח"]{{וידיאו}} - עורך הספר הרב [[שלמה חיים בלומינג]] מספר את השתלשלות הסיפור}}. <br />
<br />
במשך השנים ממשיכים חסידי חב"ד לפרסם את [[בשורת הגאולה]] עם דגש על זהותו של הגואל. בין היתר נוסדו הארגונים [[האגודה למען הגאולה]], [[מטה משיח]], [[ממ"ש]] ואחרים המתעסקים בהפצת הבשורה באמצעות קמפיינים, עלונים וכינוסים.<br />
<br />
====פירסום בעיתונים====<br />
בחודש [[טבת]] [[תשנ"ג]] יצא הרב [[יצחק שפרינגר]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75455 הרב שפרינגר: הרבי אישר לי לפרסם זהות הגואל].}}, במבצע פרסום זהותו של משיח, בקנה מידה עולמי. במסגרת המבצע, פרסם בעיתון ה"ניו-יורק טיימס" ובעיתונים נוספים, סידרת מודעות בהן התבשרו הקוראים כי הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח, וכדי לקבל את פניו עליהם לקבל את מלכותו ולהוסיף במעשים טובים. המודעות התפרסמו בשפות [[אנגלית]], [[יידיש]] ו[[לשון הקודש]].<br />
<br />
בעקבות מספר עסקנים שטענו כי פרסום בקנה מידה עולמי על ה[[אמונה]] כי הרבי הוא המשיח, עלול להיגרם נזק לתדמית של [[חב"ד]], ולאור כך ביקשו מהרב שפרינגר לקבל אישור מפורש מהרבי לפרסום בעיתונות הכללית. אותם עסקנים טענו גם שפרסום עולמי חודר לתחומי פעילות של [[שלוחים]] אחרים שלאו דווקא חפצים בכך.<br />
<br />
לאחר שהמודעות היו מוכנות, הכניס אותם לרבי, כל מודעה בנפרד, והמזכיר ר' [[לייבל גרונר]] הקריא לפני הרבי את תוכן המודעות, והרבי נתן את הסכמתו לפירסום.<br />
<br />
לשם הבהרת דעתו החיובית של הרבי על פרסום המודעות, ביקש ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] מ[[ועד רבני ליובאוויטש]] הכללי, שר' לייבל יכתוב על דף תיאור מדוייק מהסכמתו של הרבי. ר' לייבל אכן כתב תיאור על אישור הפרסום שעורר הדים בקרב חסידי חב"ד.<br />
{| align=center<br />
|<gallery widths="150px" heights="200px" perrow="3"><br />
תמונה:Shpringer.jpg|המודעה שהדפיס בעיתונות הישראלית באישור [[הרבי]]<br />
תמונה:springer - 2.jpg|המודעה שהדפיס בעיתונות האמריקאית באישור [[הרבי]]<br />
תמונה:Maane_springer.jpeg|כתב ידו של [[לייבל גרונר]], המביא את תשובתו של [[הרבי]]<br />
</gallery><br />
|}<br />
<br />
==קבלת המלכות==<br />
[[קובץ:קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב קבלת המלכות שהוגש לרבי, עליו חתמו 250 איש, ד' אייר תשנ"א]]<br />
[[קובץ:קבלת המלכות - מענה הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענה הרבי שנכתב על ידי המזכיר הרב גרונר]]<br />
[[קובץ:דוכן קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוכן לקבלת המלכות, מירון, תשס"ט]]<br />
===הרקע===<br />
בסוף זמן הגלות כשעומדים על סף הגאולה, ישנו מצב של שינה במלך המשיח{{הערה|שיחת שבת פרשת וארא, סעיף ג'}} ועל ידי שהעם מקבלים עליהם את מלכותו של מלך המשיח הם מעוררים את התחדשות המלוכה שלו{{הערה|אור התורה לנ"ך חלק א' עמ' תעא-ב}}, העם לא בוחר את המלך{{הערה|כיון שהמינוי הוא מאת ה', כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו"}}, אך על העם לזהות את מלך המשיח עוד קודם הגאולה כבר בסוף זמן ה[[גלות]] ולקבל את מלכותו כמלך המשיח. הכוונה במצות מינוי מלך היא שעל ידי שהעם בטלים למלך, שהוא בטל בתכלית ל[[אלקות]], מתחזק בבני ישראל הביטול למלכות שמים{{הערה|[[דרך מצוותיך]], מצות מינוי מלך}}. <br />
<br />
בתאריך ב' ניסן תשמ"ח נשא הרבי שיחה בה הסביר, אשר קבלת מלכותו של מלך המשיח מתבטא בהכרזה "יחי המלך", שתוכנה היא ענין ההכתרה{{הערה|שיחת ב' ניסן תשמ"ח סעיפים ד'-ה'}}, הכרזה זו היתה במלכי בית דוד בעת הכתרתם{{הערה|מלכים א', א' לד-לט}} והוסיף הרבי{{הערה|שיחה הנ"ל סעיף יב, וראה הושע ב,ב שלאחרי שבני ישראל יתקבצו וימנו עליהם את מלך המשיח - אז יעלו מארצות הגולה}} שכשנסיים את הכרזה זו {{ציטוטון|בזריזות הכי גדולה הקשורה עם שמחה וחיות נזכה לזריזות אצל הקב"ה...לגאול את בני ישראל בזריזות הכי גדולה תיכף ומיד ממש}}. <br />
<br />
הקשר בין המלך לעם, נוסף על כך שהם מקבלים את חיותם מהמלך, מציאותו של המלך תלוי בעם: "אין מלך בלא עם"{{הערה|1=רבינו בחיי, פרשת וישב, לח, ל. שם ר"פ בלק. וראה עוד [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25048&hilite=a74fe300-d5e1-4371-b8ad-d6906161185a&st=%D7%90%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%9C%D7%9A+%D7%91%D7%9C%D7%90+%D7%A2%D7%9D תורת מנחם.]}} ולכך ביטול זה של העם המתבטא בהכרזה זו, לא רק פועלת את התגלות המלוכה, אלא מוסיפה חיים בחיי המלך כפשוטו{{הערה|שיחת ב' ניסן תשמ"ח סעיפים ד'-ה'.}}.<br />
<br />
בשיחת ש"פ תולדות תשנ"ב, הסביר הרבי, שלאחר שה[[מציאות של משיח]] כבר ישנה, הכרזת "יחי המלך" מביאה לכך שיתגלה בפועל{{הערה|[http://www.chabad.info/images/notimage/57443_he_6.pdf השליחות היחידה] {{PDF}} עמ' 30}}: {{ציטוטון|ההפטרה דשבוע שעבר מסתיימת בהכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם" . . שתוכנה של הכרזה זו הוא התגלות מציאותו דמלך המשיח. ועל ידי זה ולאחרי זה באה התגלותו לעין כל ע"י פעולותיו כו'}}.<br />
<br />
האופן העיקרי של קבלת המלכות הוא דווקא בדיבור, כפי שמסביר הרבי{{הערה|שיחת יום ב' דר"ה תשל"ז}}{{ציטוטון|מלכיות הוא ענין הדיבור, כיון שבנוגע לההכתרה לא נוגע הרי המחשבה, אלא העיקר הוא ענין הביטול, שזה מתבטא בענין הדיבור דוקא, שאומרים יחי המלך וכיו"ב}}.<br />
<br />
בשנת [[תש"ל]] בעקבות בקשת הרבי להקים 71 מוסדות חדשים, יזם הרב [[בן ציון שם טוב]] הצעה לפיה ילמדו חסידי חב"ד את מצוות מינוי מלך מתוך הספר [[דרך מצותיך]] זאת מכיוון "שכולנו מצפים ומחכים לרגע שנוכל לקיים את מצות "מינוי מלך", בקבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח, וכאשר נלמד זאת כולנו במיוחד ב[[י"א ניסן]], בוודאי יעורר הדבר למעלה ויגרום ויפעל שאכן נוכל לקיים זאת בפועל בהתגלות", הרבי הגיב בחריפות לההצעה {{ציטוטון|פשוט אין הזמן גרמא כלל וכלל לזה}}. כשראה הרב שם טוב את התשובה, שמח מאוד ואמר: {{ציטוטון|קודם כל, הרבי כותב שעתה אין הזמן גרמא לזה, ומזה מוכח שבעתיד אכן תבוא העת שכן יהיה הזמן גרמא לזה!}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/74196_he_1.pdf הרב לוי יצחק גינזבורג] עמ' 6: ועוד הוסיף הרב [[מענדל פוטרפס]] ואמר: אכן, מצינו שישנם דברים מסויימים אצל רבותינו נשיאינו שצריכים לבוא דוקא מלמטה, ואילו מצידם, "מלמעלה", אין הם מסכימים כלל בתחילה, ורק אחר כך אולי נותנים איזה שהוא רמז בלבד, ו"חסידים זיינען דאך קלוג" (=הרי הינם פקחים), ואם כן צריכים "לחטוף" כל שביב של גילוי כזה בשתי ידיים, ולנסות שוב ושוב עד שהדבר יתקבל}}.<br />
<br />
===הכרזת ושירת 'יחי אדוננו' בפני הרבי===<br />
[[תמונה:כינוס השלוחיםPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|כסלו תשנ"ד. שלוחי הרבי בחזית 770 עם שלט ה'יחי']]<br />
המשפט [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]], הפך בשנים האחרונות לסיסמת הדגל בחסידות חב"ד. נוהגים לכתוב זאת בכל פרסום ורבים אף חובשים כיפה עליה מצוין משפט זה. הכרזה זאת מבטאת את קבלת מלכות של הרבי על ידי מי שאומרה. ההכרזה נאמרה והושרה בפני הרבי פעמים רבות ואף קיבלה את עידודו.<br />
<br />
הפעם הראשונה בה הוכרזה בפני הרבי בנוסח המלא{{הערה|עד אז היו מכריזים בפני הרבי "יחי אדוננו מורנו ורבינו" בלבד}}, היה בשבת פרשת [[תזריע-מצורע]], ו' אייר תשנ"א. לפני השבת הכניס הרב נחשון בקבוק [[משקה]] למזכירות הרבי, על מנת לקבלו מיד הרבי ב[[התוועדות]] בשבת עצמה. במהלך ההתוועדות בשבת, קרא הרבי להרב נחשון לקבל את הבקבוק. הרב נחשון קיבל מהרבי את הבקבוק והכריז: כיוון שלאחרונה היו פסקי דינים ע"י רבנים ובתי דין בישראל שהגיע עת הגאולה, ולאחרונה ממש ישנם פסקי דינים שהרבי הוא מלך המשיח והוא צריך להתגלות ולגאול את עם ישראל, לכן אנחנו מקבלים עלינו בזאת את מלכותו של הרבי מלך המשיח, לעשות כל מה שיבקש מאיתנו במסירות נפש, ואנחנו כולנו מכריזים: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! הקהל היה בהתרגשות עצומה מהמעמד ההיסטורי וענה אחריו: יחי, יחי, יחי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf יומן מהשבת] {{PDF}} עמ' 16}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57766 העדכון לשלוחים] הרב גדליה שמטוב מעדכן את השלוחים בעולם על אירועי השבת}}.<br />
<br />
במוצאי שבת לפני תפילת ערבית, הכריזו זאת שוב בפני הרבי, שהפעם הוצמד למילים [[ניגון יחי אדוננו 1|לחן של ניגון חבד"י ישן]], הרבי עודד את השירה.<br />
<br />
ביום שני ט"ו אייר [[תנש"א]] אחרי תפילת מנחה, הרבי חילק את הקונטרס [[דבר מלכות]], בסיום החלוקה החלו לשיר "יחי אדוננו" והרבי עודד בידו את השירה{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 ט"ו אייר תשנ"א, הרבי מעודד את שירת ה"יחי"] - {{וידאו}}}}. גם אחרי תפילת ערבית באותו יום, כשיצא הרבי עודד את השיר הנ"ל בחוזק רב.<br />
<br />
בשנת תשנ"ג, יצא הרבי לעיתים להתראות עם חסידים דרך [[המרפסת]], בימים אלו שרו עשרות פעמים את השיר "יחי אדוננו" בפני הרבי ובכל פעם הרבי עודד את השירה{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/cat.php?id=%F0%E6%EB%F8%E9%ED%20%E5%F0%F2%F9%E9%ED הרבי מעודד את שירת "יחי אדוננו בתשנ"ג]{{וידיאו}} - עשרות סרטי וידיאו של עידוד השירה בשנת תשנ"ג}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72586 יומן] ו[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 וידיאו] מכינוס השלוחים תשנ"ג בו יצא הרבי לבאנקעט סיום הכינוס ועודד את שירת היחי}}.<br />
<br />
===התייחסות הרבי להחתמות===<br />
בחודש אייר תשנ"א, בעקבות [[השיחה הידועה]] הוקם בקראון הייטס [[המטה העולמי להבאת המשיח]], עם יסודו של ארגון התקיימה אסיפה ב[[770]], במהלכה חתמו 250 מחסידי חב"ד על טופס בו הם מקבלים את מלכותו של הרבי: <br />
{{ציטוט|תוכן=כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, הננו החתומים מטה מקבלים עלינו את עול מלכותו, של הרבי מלך המשיח ולעשות כל מה שירצה מאיתנו בכל מה שיבקש מאיתנו ובכל הענינים, ולעשות את כל זה במסירות נפש|מרכאות=כן}}<br />
<br />
למחרת האסיפה, ערב שבת פרשת תזריע מצורע, ו’ אייר, הגיש הרב דוד נחשון את החתימות למזכיר הרב גרונר על מנת שיכניס אותם לרבי, לאחר זמן קצר יצאה התשובה:<br />
{{ציטוט|תוכן=נתקבל ותשואות חן, ותהא פעולה נמשכת ובהוספה והזמן גרמא, כנתינת כח דחכמינו זכרונם לברכה וברכתם דכל המוסיף מוסיפין לו, ובמיוחד ברכתו דהקב"ה שתוספתו מרובה כו'. <br />
<br />
והזמן גרמא שבאים מחודש ניסן והשפעתו ונכנסים לחודש אייר (ר"ת האבות ורחל- רגל הד') כמפורש בכמה מקומות.<br />
<br />
בשנת ה(י’) ת(הא) ש(נת) א(ראנו) נ(פלאות). אזכיר על ה[[האוהל|ציון]]".|מרכאות=כן}}<br />
<br />
* בח' אייר תנש"א כתב הרב דוד נחשון עם עוד כמה מחסידי חב"ד, שבאסיפה של למעלה מעשרה עסקנים ומשפיעים הוחלט להמשיך את החתמות 'קבלת המלכות'. על מכתב זה - שצורפו אליו עוד חתימות - השיב הרבי: "אזכיר על הציון ויבשר טוב".<br />
<br />
* בחודש כסלו תשנ"ב, השיב הרבי לרב דוד נחשון, על דו"ח מהחתמת אנשים על טופסי 'קבלת המלכות' ועל הרצאה שמסר בנושא "הרבי כמשיח" בערב מיוחד בו נכחו גם אישי ציבור: "ויקויים בהם מי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות וכו'. אזכיר על הציון".<br />
<br />
===פעילות הנשים===<br />
[[קובץ:נשים מגישות קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב' מר חשון תשנ"ב, נשי חב"ד מגישות לרבי קופסה ובה חתימות של נשים המקבלות את מלכותו של הרבי]]<br />
[[קובץ:תוף יחיPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px| גברת ח. כהן מגישה לרבי תוף עליו הכיתוב "{{יחי}}"]]<br />
בשנת [[תשנ"ב]] בחלוקת ה[[לעקאח]] ב[[הושענא רבה]], עברה לפני הרבי קבוצה של עשר נשים מנשות חב"ד, שהגישו לרבי מעטפה המכילה חתימות של נשים המקבלות עליהן את מלכותו של הרבי. דוברת המשלחת אמרה: "אנחנו כאן, מניין נשים "עם קשה עורף" מבקשות מהרבי שיתגלה לעין כל כמלך המשיח ויוציאנו מהגלות מיד". בתגובה, נתן הרבי דולר ואמר: {{ציטוטון|אמן, הצלחה רבה, בשורות טובות. בשביל המכתב, בשביל הפ"נ ובשביל השמות}}. בהמשך לכך, נערך בראש חודש [[מר חשוון]] כינוס מיוחד שמטרתו המוצהרת היא: לעורר את העם לקבלת מלכותו של הרבי, בפרט על ידי החתמות על ההצהרה לקבלת מלכותו. ההזמנה לאירוע, נשלחה לרבי שנתן את עידודו לכך {{הערה|על ההזמנה ענה הרבי: {{ציטוטון|אביא את המצורף בזה בעזרת השם על הציון. והזמן גרמא}} במכתב נוסף ששלחו, כתבו הנשים שהכינוס מתקיים בזכות ובעקבות העידוד שניתן מהרבי לכך בהושענא רבה. על מכתב זה, השיב הרבי: {{ציטוטון|ויהא בהצלחה רבה, והזמן גרמא והענינים, אזכיר על הציון}}}}. <br />
<br />
לאחר הכינוס, הכינו הנשים דו"ח מפורט, בו נכתבו הנושאים המרכזיים שנידונו במהלכו, ביניהם: הצורך לעורר את מידת המלכות של המלך על ידי קבלת המלכות, הכח המיוחד והחובה של נשי ישראל בהבאת הגאולה והחשיבות המיוחדת של המכתב והחתימות. על דו"ח זה השיב הרבי: {{ציטוטון|אזכיר על הציון עוד הפעם להמשך הצלחה רבה ונפלאה בכל מכל וכו'}}. למחרת הכינוס, ב[[חלוקת דולרים]], ניגשו קבוצת נשים והביאו לרבי קופסא ובתוכה טפסי חתימות קבלת המלכות{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1436 נשות חב"ד מגישות טפסי קבלת המלכות לרבי]{{וידיאו}}}}. דוברת הנציגות אמרה: "ברוך השם יש פעילות נפלאה במבצע 'ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם' – ומצאו, ומתפשט תחת נשי חב"ד, ובכל העולם כולו ולכל השלוחות, אנו מקבלות בזה, נשי ובנות חב"ד את פני משיח צדקנו, כ"ק אדמו"ר שליט"א, ויוליכנו קוממיות לארצנו" הרבי השיב: {{ציטוטון|אמן}} (התבונן בקופסא, ואמר:) {{ציטוטון|זה בשבילי? בשורות טובות}}, (שוב התבונן בקופסא ובחתימות, והוסיף:) {{ציטוטון|בשביל כל הענינים צריך לשלם לצדקה ותהיה הצלחה רבה, וללכת מחיל אל חיל עד שתלכו אל אלקים בציון בגאולה האמיתית והשלימה. ברכה והצלחה, הצלחה רבה}}.<br />
<br />
לקראת חודש [[טבת]], התקבלה ההחלטה בארגון [[נשי חב"ד]] ב[[קראון הייטס]] על עריכת כינוס לנשות השכונה והאיזור שיתקיים ב[[770]], תחת הכותרת "סעודת קבלת פנים למשיח צדקנו", עם שלבי התכנון, דיווחו בארגון על כך לרבי, שהשיב: {{ציטוטון|אזכיר על הציון והזמן גרמא והענינים ויהא בהצלחה רבה וכו'}}.<br />
<br />
מאוחר יותר התקבלה החלטה שלא להשאיר את האירוע במסגרת פנימית, אלא לפרסם אודותיו בעולם כולו. בעקבות כך הוחל בפרסום על כך הגיע מענה נוסף וברכה מיוחדת: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן ותהא פעולה נמשכת ובהוספה}}.<br />
<br />
בעיצומו של הערב, פנו נציגות הנשים במכתב לרבי, בשם כל המשתתפות בכינוס ב-770 וכל המשתתפות באמצעות השידור – בכל רחבי העולם ובשם כל בית ישראל שמוכן ומצפה ברגע זה להתגלות המלך. בין השאר, נכתב שם: "הוד מלכותו כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מלך המשיח, נשי ישראל בכלל ונשי חב"ד בפרט, מוכנות לקבל את פני משיח צדקנו ולשמוע את דברי כבוד קדושתו באופן של "תורה חדשה מאתי תצא" בסעודה שערכו לכבודו, ומתפללות שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה עם ענני שמיא וכו' תיכף ומיד ממ"ש" על מכתב זה השיב הרבי: {{ציטוטון|וכל המברך מתברך בברכתו של הקב"ה שתוספתו מרובה על העיקר, ובמיוחד ברכה מיוחדת בזמן מיוחד. אזכיר על הציון}}.<br />
<br />
במהלך הערב נעמדה הרבנית סימה אשכנזי מ[[כפר חב"ד]], והכריזה "{{יחי}}"{{הערה|לימים סיפרה שחששה שמא עשתה דבר שאינו לרצונו של הרבי. אך למחרת, כשעברה בחלוקת הדולרים וכן במענות שנתקבלו בימים שלאחרי, הסתבר שמעשה אמיץ זה, היה לרצון הרבי וסלל את הדרך לקבלת המלכות בשלימות}}.<br />
<br />
הרב [[חיים ברוך הלברשטאם]] מ[[מרכז שידורי חב"ד]] הכניס לרבי דו"ח על 129 נקודות בערים ומדינות ברחבי העולם, שהשתתפו בשידור חי בסעודת ה'מלוה מלכה', על כך השיב הרבי: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן על הנחת רוח שגרם וגורם, אזכיר על הציון}}{{הערה|1=צילום הדו"ח ומענה הרבי [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66313&search=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%94+%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99&page=1 20 שנה: העובדות והמענות של כנס קבלת המלכות] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
לאחר זמן, נשי חב"ד בלונדון, שלחו דו"ח לרבי ובו פירוט מפעולותיהן בלימוד ענייני משיח, בתשובה הורה הרבי לפעול בקשר ובתיאום עם נשי חב"ד שב[[קראון הייטס]] כשהרבי מדגיש במיוחד על הפעולה האחרונה: {{ציטוטון|נתקבל והמצורף בזה ותשואות חן ויהא בהצלחה רבה ובטח עומדות בקשר עם נשי חב"ד תחיינה דכאן לדעת על דבר חגיגתן כאן לאחרונה. אזכיר על הציון}}{{הערה|1=ראה בהרחבה את כל השתלשלות האירועים בקובץ [https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDI3NjU1ODcxMjk0NDg4NzE3NDABc05abkg4ZnVqa3dKATQBAXYy העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}} בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]]}}.<br />
<br />
===מעמד קבלת המלכות===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מעמד הסאטלייט]]}}<br />
[[קובץ:י' שבט תשנ"ג.jpg|200px|thumb|left|קריאת רבני חב"ד להשתתף במעמד ה'[[סאטלייט]]' (י' שב"ט תשנ"ג)]]<br />
[[קובץ:תשנג.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרבי במעמד]]<br />
לקראת [[י' שבט]] [[תשנ"ג]] התאספו כמה פעילים מ[[המטה העולמי להבאת המשיח]] ביניהם: הרב [[שמואל בוטמן]], הרב [[מנחם גערליצקי]], הרב [[יעקב שפריצער]], הרב [[משה רובשקין]], הרב יוסי פאריז והרב [[זושא זילברשטיין]] והחלו בארגון המעמד שבמרכזו קבל מלכותו של הרבי על ידי הכרזת 'יחי'. יחד עם הכינוס תוכנן לשלב גם את חגיגת סיום ציור, על ימות המשיח, שעורך הצייר מר [[מיכאל שוורץ]]. הציור שצויר, על פי בקשת הרבי מהצייר בעבר{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1760 סיפורו של הציור]{{וידיאו}}}}, הסתיים כבר בי"א ניסן בשנה הקודמת (תשנ"ב) אך עקב המאורעות נדחה, לקראת הכינוס ביקש מר שוורץ מהרבי לסיים זאת בי' שבט, והרבי השיב בחיוב. במשך השבוע הקודם לאירוע, הכניסו המארגנים את תוכנית הכינוס ובקשת ברכה, והרבי נענה בראשו לאות חיוב.<br />
<br />
בעקבות הפרסום, גורמים שונים בחב"ד החלו להצר את צעדי המארגנים{{הערה|1= [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21382 הרב שמואל בוטמן בראיון ל"בית משיח"]}}, הרבנים שחששו מכך פרסמו אזהרה שלא לפרסם את האירוע בתקשורת, ביום חמישי ו' שבט, שלושה ימים לפני הכינוס שתוכנן ליום ראשון, הכניסו המארגנים, אל הרבי, את כל פרטי התוכנית, ביניהם: שידור ישיר מהמעמד לכל העולם באמצעות ה'לוין'. הרבי השיב ב'הסכמה וברכה' לתוכנית. בעקבות הסכמת הרבי לשידור המעמד, התכנסו הרבנים על מנת לבטל את הודעתם הקודמת, וכך כתבו: {{ציטוטון|הבהרה- לאור הסכמה וברכה מפורשת מכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א (ושנמסר ע"י המשב"ק הרב לייבל שי' גרונר) לעשות סאטעלייט (הוק-אפ) ביום ראשון ט' שבט בשעה 5:00 אחה"צ, הננו להודיע שאין לאחר דברי המלך כלום, (ובמילא הפתק שנמסר בשם ה[[בד"צ]] בנוגע להנ"ל בטל ומבוטל)}}. על החתום בשם בית הדין: הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]], הרב [[יצחק הענדל]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].<br />
<br />
הכינוס עצמו נפתח בשעה 5:00. לאחר קריאת פרקו של הרבי בתהילים על ידי הרב [[משה טלישבסקי]], פתח המנחה, הרב שמואל בוטמן בהסבר על המעמד. נאמו בערב: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], כנציג בית בהדין של [[קראון הייטס]]. הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], כנציג [[ועד רבני ליובאוויטש]] ו[[אגודת חסידי חב"ד]], אשר הסביר את טיבו של מעמד זה שאינו הכתרה, מכיון שההכתרה למלך המשיח נעשית ע"י ה', אלא קבלת המלכות מצד העם. בנוסף דיברו הרבנים: [[יצחק הנדל]], אשר הקריא את [[פסק דין]] שהרבי הוא [[מלך המשיח]]. הרב [[יואל כהן]].<br />
<br />
תוך כדי המעמד יצא הרבי לבית הכנסת, שם נערך הכינוס, לתפילת ערבית, בסיום התפילה נכנס הרבי אל ה[[מרפסת]] ומשם צפה בסיום הציור על הצייר מר שוורץ. הרב גוראריה בירך את הרבי ואמר: "בזמן זה שבו הרבי קיבל על עצמו את הנשיאות... אנו מברכים את הרבי בברכה של 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד', כל הקהל הכריז יחד עמו שלוש פעמים 'יחי', ומיד החלו לנגן בשירת 'יחי'. הרבי הסתכל באותה עת לעבר הקהל ממול וכן סקר את בימת הצלמים. הניגון נמשך למעלה מ-8 דק' כשבסיומו סימן הרבי לסגירת הוילון{{הערה|1= [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34944 "מאות אלפים ראו ומליונים שמעו" ● יומן] {{אינפו}}}}.<br />
התקשורת בישראל ובעולם סיקרו את האירוע ועסקו בכך בימים שאחרי. בעת האירוע עצמו נכחו ב-770 למעלה מעשרים נציגים מרשתות הטלוויזיה הגדולות בעולם. ששידרו את האירוע בשידור חי וישיר. באותו ערב משחק ה"סופר-בול" השנתי נדחה בכמה שעות. ובינתיים שודר המעמד מ-770. כמות הצופים הגיעה לעשרות מליונים.<br />
{{תבנית:גלריה משיח}}<br />
<br />
==האמונה לאחר ג' במוז==<br />
גם כיום לאחר [[ג' בתמוז תשנ"ד]], אשר מאז לא רואים את הרבי, האמונה בהיותו המשיח לא נפסקה וחסידי חב"ד ממשיכים לפרסם זאת, את העלמות הרבי משייכים למובא בדברי חז"ל{{הערה|רש"י, דניאל י"ב, י"ב}} אשר מלך המשיח יתגלה בשלב הראשוני על מנת לבשר לעם את בוא הגאולה, ולאחר מכן [[נכסה וחוזר ונגלה]] והתגלות זו גואל בפועל את עם ישראל.<br />
<br />
הרב אהרן סולובייצ'יק פרסם לאחר ג' בתמוז מודעה בעיתון ג'ואיש פרס: "בקשר לאמונה של רבים מחסידי חב”ד... שהרבי יכול עדיין להיות משיח - לאור הגמרא בסנהדרין, הזוהר, האברבנאל, כתבי האריז”ל, השדי חמד ועוד מקורות - אני לא יכול לומר שהאמונה הזאת היא דבר שמחוץ לזרם האורתודוקסי"{{הערה|1=ראו לדוגמה [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46089 צילום ממכתב שפורסם בעיתון ג'ואיש פרס] {{אינפו}}}}<br />
<br />
ביום ו' תמוז תשנ"ד, נערכה אסיפה דחופה של כל רבני חב"ד בישראל, בה הוחלט להמשיך עם פירסום זהותו של משיח וכן הורו ל[[עיתון כפר חב"ד]] להמשיך ולפרסם בשער העיתון את הכרזת 'יחי'{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/originalsize/1048/104774.jpg צילום מכתב הרב ירוסלבסקי לאהרון דב הלפרין, עורך העיתון]}}{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2975 הרב יורקוביץ' מספר על אסיפת הרבנים אחרי ג' תמוז]{{וידיאו}}}}{{הערה|הסיפור המלא נדפס בספר [[תומת ישרים תנחם]], של הרב [[שלום בער וולפא]].}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''יחי המלך המשיח''', הוצאת המחבר, תשנ"ב(1992)<br />
*הרב [[חיים ששון]], '''עתה ידעתי''', הוצאת המחבר, תש"ס(2000)<br />
*הרב [[יוסף יצחק מייזליש]], '''התקופה והגאולה''' - במשנתו של הרבי מילובאוויטש, בהוצאת [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], תשס"ה (2005).<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.info/images/notimage/44706_he_1.pdf סוגיות בגאולה - מלך המשיח] {{PDF}}<br />
<br />
====גדרו ההלכתי====<br />
'''סימני הרמב"ם'''<br />
*[http://www.hageula.com/moshiach/person/3808.html סימני הרמב"ם על מלך המשיח]{{וידאו}} סרט וידאו המציג כיצד כל הסימנים הללו נתקיימו ברבי - אתר הגאולה<br />
*[http://www.hageula.com/study/books/2357.html ביאור פסק הדין "בחזקת שהוא משיח"] - אתר הגאולה<br />
*הרב שלום דובער וולף, [http://www.chabad.info/images/notimage/51851_he_3.pdf כתר מלכות] {{PDF}} - סיכום וביאור שיטת הרבי בענין מלכות בית דוד והגאולה העתידה<br />
<br />
'''פסק דין'''<br />
*[http://chabad.info/files/pdf/psak.pdf פסק הדין] {{PDF}}<br />
*[http://psakdin.net 'אתר פסק דין']<br />
*[http://chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'] {{PDF}} - קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.<br />
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ"ד] המשפיע הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
<br />
====פרסום האמונה====<br />
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21467&search=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA%D7%95+%D7%A9%D7%9C+%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97+-+%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8,+%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8,+%D7%90%D7%95+%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%94%3F&page=1 פירסום זהותו של משיח - אסור, מותר, או מצווה] - רב שיח עם רבנים ומשפיעים {{אינפו}}<br />
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2976 הרב חנזין: בשורת הגאולה והגואל לציבור]{{וידיאו}}<br />
<br />
====קבלת המלכות====<br />
'''שיחות הרבי'''<br />
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1430 שיחת] [[ב' ניסן תשמ"ח]] - בה מבואר תוכן ההכרזה "יחי המלך". {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37253 צילום קטע מהשיחה, כפי שהוגהה על ידי הרבי והודפסה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37264 שיעור בשיחת ב' ניסן תשמ"ח] מפי הרב [[שלמה מאיעסקי]] {{שמע}} {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/images/notimage/67977_he_5.pdf 'יחי המלך'] {{PDF}} קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] הסוקר את מהות ההכרזה<br />
<br />
'''יחי אדוננו בעידודו של הרבי'''<br />
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67796 הכרזת "יחי המלך" בפני הרבי]{{וידאו}} - [[ד' בניסן]] [[תשמ"ח]] - {{אינפו}}<br />
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 הרבי מעודד את שירת ה"יחי"] [[ט"ו אייר תנש"א]] - השירה הראשונה המתועדת {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 כינוס השלוחים תשנ"ג] - ה[[שלוחים]] שרים [[הרבי]] מעודד {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2111 כינוס השלוחים תשנ"ג] - הרבנים והשלוחים מכריזים בהתלהבות 'יחי אדוננו' {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3121 ונענע לנו בראשו - 20 שנה לקבלת המלכות] {{וידאו}}<br />
<br />
'''פעולות הנשים'''<br />
* [[ועד חיילי בית דוד - 770]], [http://www.chabad.info/images/notimage/72071_he_1.pdf קובץ העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}}, תיעוד מלא ומקיף על פעילותן של נשי חב"ד לקבלת המלכות - {{אינפו}}<br />
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1436 מגישים לרבי חתימות 'קבלת המלכות'] ב' מר חשון תשנ"ב{{וידאו}} - {{אינפו}} <br />
<br />
'''מעמד קבלת המלכות - י' שבט תשנ"ג'''<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=17588 לקריאת יומן השידור משנת תשנ"ג] - {{אינפו}}<br />
* [https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDI3NjU1ODcxMjk0NDg4NzE3NDABc05abkg4ZnVqa3dKATQBAXYy העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}} - הסיפור המלא. בהוצאת "[[ועד חיילי בית דוד]]". <br />
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3307 הסאטלייט מי' שבט תשנ"ג • הוידאו המלא]{{וידאו}}<br />
<br />
'''שונות'''<br />
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?27712 יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד] {{PDF}}- ליקוט מעניינם בתורה המבארים את תוכן הענין של קבלת מלכותו של מלך המשיח המתבטא בהכרזה "יחי המלך".<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75094 "פעולת העם שמכריזים: יחי המלך!" ● סקירה] {{אינפו}}<br />
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61251 המסמכים מוכיחים: הרבי אישר ועודד את "קבלת המלכות"]{{תמונה}} - {{אינפו}} <br />
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2338 הרב ברוד מסביר: החשיבות בחתימה על קבלת המלכות] חודש ניסן תשנ"ד{{וידאו}} - {{אינפו}} <br />
* [http://www.chabad.info/index2.php?url=article_he&id=60913 סגן רה"ע שיקאגו: מקבל את מלכותו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br />
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות] [[ניסן]] [[תשנ"ד]] ר' [[מענדל פוטרפס]] מכריז "יחי" {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1599 כנס התעוררות בכיכר מלכי ישראל] [[תשנ"ה]] הרב [[יונה מצגר]] מכריז "יחי" {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
<br />
====האמונה לאחר ג' תמוז====<br />
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55295 בשורת הגאולה לאחר ג' תמוז] - ראיון עם הרב שימי גולדשטיין<br />
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46509 הרב וולפא עונה לרב מנשה הקטן]<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|*]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%94&diff=132826הרצליה2013-04-17T20:34:13Z<p>66.250.99.185: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרצליה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פעילי חב"ד בעיר ב[[בית חב"ד]] באזור התעשייה]]<br />
'''הרצליה''' היא עיר השוכנת בשרון הדרומי לחוף הים התיכון, בין [[נתניה]] ל[[תל אביב]], על מישור החוף. גובהה כ-50 מטר מעל פני הים. [[שליח]] [[הרבי]] בעיר הוא הרב [[ישראל הלפרין]].<br />
<br />
פעילות חב"ד בעיר הובילה להקמת קהילה חבדי"ת המונה כמאה משפחות. ילדי אנ"ש בעיר לומדים בבתי ספר [[חב"ד]] בנתניה, פתח תקווה וב[[בני ברק]]. [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] נוספים מפעילות חב"ד במקום, עברו להתגורר בקהילות חבדיו"ת בכל רחבי הארץ.<br />
<br />
== בתי חב"ד בעיר ==<br />
<br />
בעיר [[הרצליה]] פועלים, שבעה בתי כנסת חב"ד, מרכז תשמישי קדושה, שני [[מקווה חב"ד|מקוואות בשיטת חב"ד]], כולל ללימודי 'סמיכה', כולל ערב, מכון בר מצווה, בית תמחוי, מרכז הלבשה והנעלה, גני ילדים, מרכז צבאות ה', מעון יום, ספריה תורנית.<br />
<br />
*'''הרצליה - דוברי צרפתית''' מנהל: הרב יוסף חדד<br />
<br />
*'''הרצליה - הרצליה פיתוח''' מנהל: הרב אריק שופט.<br />
<br />
*'''הרצליה - משיח סנטר''' מנהל: הרב יואל פורסט.<br />
<br />
*'''הרצליה - שכונת יד התשעה''' מנהל: הרב יעקב נקי.<br />
<br />
*'''הרצליה - כפר שמריהו''' מנהל: הרב מנחם מענדל מיידנצ'יק.<br />
<br />
*'''הרצליה - שיכון דרום''' מנהל: הרב מיכאל רויטבלט.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
<br />
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=49863 ראיון עם הרב הלפרין במקומון של הרצליה]<br />
* [http://www.chabadherzliya.com/ לאתר חב"ד הרצליה]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=132825ישראל הלפרין2013-04-17T20:33:01Z<p>66.250.99.185: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ישראל הלפרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל הלפרין נואם ב-[[770]]]]<br />
הרב '''ישראל הלפרין''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] ורב קהילת חב"ד בעיר [[הרצליה]]. נולד בעיר נתניה למשפחה של חובשי כיפות סרוגות ובצעירותו התקרב לחסידות [[חב"ד]]. את שירותו הצבאי התחיל בחיל האוויר ולאחמ"כ בסיירת מטכ"ל - הסיירת המובחרת בצה"ל.<br />
<br />
לאחר נישואיו התגורר זמן קצר בכפר חב"ד ולאחמ"כ עבר להתגורר בהרצליה בשליחות הרבי מלך המשיח.<br />
<br />
בשנת תש"מ הכריז הרבי על הצורך בקיום [[תהלוכת ל"ג בעומר]]. הרב הלפרין שעבד ב[[צעירי אגודת חב"ד]] 'הרים את הכפפה', והיה האחראי לקיומם של למעלה משישים תהלוכות.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ה]] הכריז הרבי על [[תקנת הרמב"ם]]. עם סיום המחזור הראשון הוקם בארץ ישראל [[מטה חגיגות הרמב"ם]] בהנהלתו של הרב הלפרין.<br />
<br />
בשנת תשנ"ג מונה הרב הלפרין לחבר [[המטה לשלום העם והארץ]], האחראי על ריכוז פעילות חב"ד בנושא שלימות הארץ. במסגרת תפקיד זה ארגן עצרת תפילה המונית בכותל לפני ביצוע תכנית ההתנתקות וכן חלוקת חומר הסברה אודות החומרה שבמסירת שטחים מארץ ישראל. <br />
<br />
בשנת [[תש"ע]] קיבל הרב ישראל הלפרין את תואר "יקיר העיר" תש"ע בטקס מרגש בגן מוזיאון "בית ראשונים" בעיר{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54398 כבוד: הרב הלפרין נבחר ליקיר העיר הרצליה] - דיווח באתר {{אינפו}}.}}. התואר "יקיר העיר" הרצליה, מוענק לתושב העיר אשר פעל בפעילות ציבורית מתמשכת, תרם במעשיו תרומה משמעותית לחיי העיר או לקהילה בעשייה ייחודית שהישגיה ורישומה משמעותיים, ופועלו יכול לשמש סמל ומופת לרבים. הרב ישראל הלפרין, קיבל את התואר על פעילותו בהקמת מרכזי יהדות קהילתיים לציבור הרחב, מרכז חסד לנזקקים, הקמת מערכת חינוך וסיבסוד ילדים ממשפחות מצוקה והקמת "יד שרה" בהרצליה.<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=49863 ראיון עם הרב הלפרין במקומון של הרצליה]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ערך חסר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|הלפרין ישראל]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|הלפרין ישראל]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=116159משה אבלסקי2011-12-01T02:49:50Z<p>66.250.99.185: </p>
<hr />
<div>הרב משה הכהן אבלסקי התמסר במשך למעלה מעשרים שנה לחינוך ילדי ישראל בקראון הייטס, בניידות חב"ד להפצת יהדות, ולשכת עזרת אחים ליהודי חבר העמים.<br />
<br />
הרב משה הכהן אבלסקי נולד בכ"ד אלול בארץ הקודש לאביו יבדלט"א הרב זלמן טובי' הכהן אבלסקי, השליח והרב הראשי למולדובה, ולאימו מרת לאה. בצעירותו למד בבית הספר החב"די בקרית גת אותו ניהל אביו, ובישיבות תורת אמת ליובאוויטש בירושלים ותומכי תמימים כפר חב"ד, ובישיבת תות"ל המרכזית ב770 במשך מספר שנים.<br />
בבחרותו סייע רבות בניידות חב"ד להפצת יהדות. <br />
לאחר נישואיו שימש כמזכיר לשכת עזרת אחים ליבאוויטש ליהודי חבר העמים, שמשרדם היה ממוקם בשכונת המלך קראון הייטס, והיה עוזרו ואיש ימינו של מנכ"ל הלשכה הרב החסיד משה ע"ה סלונים, גם לאחר נפילתו של הארגון הגדול לשכת עזרת אחים ליהודי חבר העמים, המשיך לסייע לאביו בשליחותו במדינתו בחבר העמים, ושימש כחבר הנהלה בלשכת עזרת אחים ליהדות מולדובה.<br />
<br />
ר' משה איש הצנע לכת ואהוב על הבריאות במסירות ובנתינות המיוחדת לו השקיע רבות בחינוך תלמידי אהלי מנחם במאור פנים למעלה מעשרים שנה.<br />
<br />
<br />
נפטר בב' מר חשון ה'תשע"ב, בדרכו האחרונה השתתפו אלפי תלמידי אוהלי תורה שהתמסר רבות לחינוכם ומאות תושבי השכונה שכה הוקירו.</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=116158משה אבלסקי2011-12-01T02:31:17Z<p>66.250.99.185: </p>
<hr />
<div>הרב משה הכהן אבלסקי התמסר במשך למעלה מעשרים שנה לחינוך ילדי ישראל בקראון הייטס, בניידות חב"ד להפצת יהדות, ולשכת עזרת אחים ליהודי חבר העמים.<br />
<br />
הרב משה הכהן אבלסקי נולד בכ"ד אלול בארץ הקודש לאביו יבדלט"א הרב זלמן טובי' הכהן אבלסקי, השליח והרב הראשי למולדובה, ולאימו מרת לאה. בצעירותו למד בבית הספר החב"די בקרית גת אותו ניהל אביו, ובישיבות תורת אמת ליובאוויטש בירושלים ותומכי תמימים כפר חב"ד, ובישיבת תות"ל המרכזית ב770 במשך מספר שנים.<br />
בבחרותו סייע רבות בניידות חב"ד להפצת יהדות במשרדיהם בניו יורק. <br />
לאחר נישואיו שימש כמזכיר לשכת עזרת אחים ליבאוויטש ליהודי חבר העמים, שמשרדם היה ממוקם בשכונת המלך קראון הייטס, והיה עוזרו ואיש ימינו של מנכ"ל הלשכה הרב החסיד משה ע"ה סלונים בהתדנבות מלאה, גם לאחר נפילתו של הארגון הגדול לשכת עזרת אחים ליהודי חבר העמים, המשיך לסייע לאביו בשליחותו במדינתו בחבר העמים, ושימש כחבר הנהלה בלשכת עזרת אחים ליהדות מולדובה.<br />
<br />
ר' משה איש הצנע לכת ואהוב על הבריאות במסירות ובנתינות המיוחדת לו השקיע רבות בחינוך תלמידי אהלי מנחם במאור פנים למעלה מעשרים שנה.<br />
<br />
<br />
נפטר בב' מר חשון ה'תשע"ב, בדרכו האחרונה השתתפו אלפי תלמידי אוהלי תורה שהתמסר רבות לחינוכם ומאות תושבי השכונה שכה הוקירו.</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=116157משה אבלסקי2011-12-01T02:29:19Z<p>66.250.99.185: דף חדש: הרב משה הכהן אבלסקי התמסר במשך למעלה מעשרים שנה לחינוך ילדי ישראל בקראון הייטס, עבד בניידות חב"ד להפצת…</p>
<hr />
<div>הרב משה הכהן אבלסקי התמסר במשך למעלה מעשרים שנה לחינוך ילדי ישראל בקראון הייטס, עבד בניידות חב"ד להפצת יהדות, ולשכת עזרת אחים ליהודי חבר העמים.<br />
<br />
הרב משה הכהן אבלסקי נולד בכ"ד אלול בארץ הקודש לאביו יבדלט"א הרב זלמן טובי' הכהן אבלסקי, השליח והרב הראשי למולדובה, ולאימו מרת לאה. בצעירותו למד בבית הספר החב"די בקרית גת אותו ניהל אביו, ובישיבות תורת אמת ליובאוויטש בירושלים ותומכי תמימים כפר חב"ד, ובישיבת תות"ל המרכזית ב770 במשך מספר שנים.<br />
בבחרותו סייע רבות בניידות חב"ד להפצת יהדות במשרדיהם בניו יורק. <br />
לאחר נישואיו שימש כמזכיר לשכת עזרת אחים ליבאוויטש ליהודי חבר העמים, שמשרדם היה ממוקם בשכונת המלך קראון הייטס, והיה עוזרו ואיש ימינו של מנכ"ל הלשכה הרב החסיד משה ע"ה סלונים בהתדנבות מלאה, גם לאחר נפילתו של הארגון הגדול לשכת עזרת אחים ליהודי חבר העמים, המשיך לסייע לאביו בשליחותו במדינתו בחבר העמים, ושימש כחבר הנהלה בלשכת עזרת אחים ליהדות מולדובה.<br />
<br />
ר' משה איש הצנע לכת ואהוב על הבריאות במסירות ובנתינות המיוחדת לו השקיע רבות בחינוך תלמידי אהלי מנחם במאור פנים למעלה מעשרים שנה.<br />
<br />
<br />
נפטר בב' מר חשון ה'תשע"ב, בדרכו האחרונה השתתפו אלפי תלמידי אוהלי תורה שהתמסר רבות לחינוכם ומאות תושבי השכונה שכה הוקירו.</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94&diff=112111גיליון אורות במדינה2011-09-04T17:28:25Z<p>66.250.99.185: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:אורות במדינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו העלון 'אורות במדינה']]'''אורות במדינה''' הינו גיליון דו-חודשי היוצא לאור על ידי לשכת [[עזרת אחים]] ל[[יהדות]] [[מולדובה]], ובו סיקור מפעילות מוסדות התורה והחסד במדינת מולדובה וגלילותי'ה, בהנהגת השליח הרב [[זלמן אבלסקי]], רבה הראשי של מולדובה.<br />
<br />
הגיליון מודפס על נייר כרומו צבעוני, המגלה טפח זעיר מן ה[[שליחות]] לקבלת פני משיח במדינה, נשלח לידידי [[חב"ד]] מולדובה על מנת שיעמדו מקרוב על הפעילות הברוכה, הגיליון מופק ויוצא לאור על ידי מנהל לשכת עזרת אחים הרב זושא אבלסקי.<br />
<br />
הגליון יוצא כהמשך לגיליון שיצא לאור בזמנו על ידי לשכת עזרת אחים בהנהלת הרב [[משה סלונים]], גיליון באנגלית הנקרא בשם: 'ליובאוויטש בחבר העמים - חדשות עזרת אחים', שם דווח על פעילותו הענפה של השליח הרב זלמן אבלסקי ורעייתו, לצד יתר ה[[שלוחים]] במרחבי חבר העמים ([[ברית המועצות]] לשעבר).<br />
<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*גיליונות 'אורות במדינה': [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52952 מספר 1], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=53695 מספר 2], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54230 מספר 3], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55529 מספר 4], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56927 מספר 5], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57499 מספר 6], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=59753 מספר 7], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=59666 מספר 8], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=63708 מספר 12]<br />
<br />
[[קטגוריה:גליונות ועלונים|א]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%A9%D7%9B%D7%AA_%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%97%D7%99%D7%9D&diff=111973לשכת עזרת אחים2011-08-31T19:57:13Z<p>66.250.99.185: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:גיליון עזרת אחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער אחד הגליונות '[[ליובאוויטש]] בחבר העמים' בהוצאת 'לשכת עזרת אחים']]<br />
'''לשכת עזרת אחים''' הינה מוסד שנועד לעזור ליהודים בברית המועצות. המוסד הוקם בשנת [[תשכ"ד]] על ידי הרב [[משה לברטוב]].<br />
<br />
בסוף שנות המ"מים, מונה הרב [[משה סלונים]] למנהל הארגון.<br />
לאחר מכאן בשנותיו האחרונות (עד ה'תשנ"ה) לפעילות נוהל על ידי הרב משה סלונים והרב גדלי'ה קארף, שעזרו לשלוחים רבים ברחבי חבר העמים כמה שניתן.<br />
<br />
עיקר העזרה של המוסד התבססה בשליחת שלוחים חשאיים ליהודים שחיו מאחורי מסך הברזל, ושליחת מזון ותשמישי קדושה (תפילין מזוזות, מצות לפסח וכו'). <br />
<br />
במשך השנים הצליח ר' משה לברטוב יחד עם חבריו להנהלה, להגדיל את המוסד למסגרת פעילות גדולה ועניפה מאד, כאשר כל הפעילות מתנהלת מתוך ביתו ששם הוקמו כל משרדי המוסד. <br />
<br />
הפעילות במוסד זה היתה קשורה בחשאיות עצומה וסודיות מוחלטת, בגלל הסכנה ליהודים ברוסיה הסובייטית.<br />
<br />
כל העת היה [[הרבי]] מעורב בכל פרטי פעילות המוסד ובכל הקורות אצל היהודים שם. בגלל החשאיות לא יכלו העסקנים והיהודים בבריה"מ להתקשר ישר אל [[מזכירות]] הרבי, ודברים רבים היו עוברים דרך ר' משה. לצורך זה אף סודרו כמה פעמים פגישות חשאיות של הרבי עם ר' משה בפתח ביתו של הרבי, באשר הרבי לא רצה שכמה פרטים והוראות בזה ידוברו בגלוי מתוך חדרו הקדוש, ופרטי הדברים היו ידועים רק למתי מספר. <br />
<br />
כאשר החלה הפרסטרויקה, החל הארגון לשלוח שלוחים לברית המועצות ולימים חבר העמים.<br />
חלק מהשלוחים, הינם קבועים, ותופסים היום מקום בשורה הראשונה של שלוחי חסידות חב"ד, ומאידך נשלחו בחורים רבים לסייע לשלוחים הקבועים, וגם לערים אחרות. <br />
<br />
הוצאות הענק של הארגון, הכבידו, ולבסוף הארגון קרס, ובמקומו תפס את הנהגת השלוחים בחבר העמים - ארגון 'אור אבנר', שלדאבון לב, אף הוא קרס.<br />
<br />
עם נפילת ארגון 'עזרת אחים', הוקם לשכת עזרת אחים ליהדות מולדובה, ע"י הרב '''זושא אבלסקי''' שהיה מפעילו הנמרצים של הארגון בשנותיו הטובות בארגון בחורים לשליחות לימי הקיץ למדינות חבר העמים, ועוד. לאחר שהארגון נחלש, המשיך להפעילו במתכונת מצומצמת, למדינת [[מולדובה]] וגלילותיה שם מכהן בשליחות אביו הרה"ח ר' [[זלמן טוביה אבלסקי]] הרב הראשי, כיום הארגון ממשיך ומסייע ליהדות ויהודי מולדובה ובירתה [[קישינב]], בין חברי הנהלת הלשכה כיום הינו הרב משה אבלסקי מקראון הייטס, שבשנים ההם היה מנהל משרדי הלשכה ומזכירו ועוזרו של הרב משה סלונים, שהפך את הארגון לממסדי וגדול, כיום פועלת לשכת עזרת אחים בארץ הקודש, כסניף של המרכז בניו יורק.<br />
<br />
<br />
קישורים:<br />
20 שנה לניסי המהפכה ברוסיה ● סקירה מרתקת באדיבות בית משיח http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=63653<br />
<br />
==הוצאה לאור==<br />
<br />
לשכת עזרת אחים מפעילה מערכת הוצאה לאור המפיקה עזרים לחגי ומועדי ישראל לשלוחים הפועלים במדינות ויוצאי חבר העמים, ההפקות המהודרות בעיצוב מרשים בידי אומן נושאים בגאון את בשורת הגאולה והגואל, ומהווים נדבך נוסף בהכנת העולם לקבלת פני משיח.<br />
<br />
עוד מוצאים לאור גיליון חדשות מהודר בשם "[[אורות במדינה]]" המופץ לתרומים של יהדות ומוסדות חב"ד ליובאוויטש במדינת מולדובה וגלילותיה הגיליון יוצא לאור בעברית ובאנגלית.<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9C&diff=110409ישראל אברהם פרטיגול2011-07-21T15:20:59Z<p>66.250.99.185: /* הקשר עם חב"ד */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אליעזר זוסיא פרטיגול עם בנו ישראל אברהם.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[אליעזר זוסיא פרטיגול]] (משמאל) עם בנו הרב ישראל אברהם (מימין) - ה[[אדמו"ר]] מסוקלן הנוכחי]]<br />
'''רבי ישראל אברהם פרטיגול'''{{הערה|מקור השם "פרטיגול" הוא מפני שהמשפחה מוצאה מגולי פורטוגל אשר השתקעו ב[[רוסיה]].}} הוא ה[[אדמו"ר]] השני מסקולען, בנו של רבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול]] מייסד חסידות סקולען וידיד [[חסידות חב"ד]].<br />
<br />
==קורות חייו==<br />
הרב פרטיגול נולד בשנת [[תרפ"ג]] לרבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול|אליעזר זוסיא]] ושיינא רחל פרטיגול. לאחר [[מלחמת העולם השניה]] פעל יחד עם אביו להצלת יהודים ובעיקר ילדים יתומים. ביום [[א' בניסן]] שנת [[תשי"ט]] נכלא יחד עם אביו ופעילותם הופסקה. חמישה חודשים ישבו בכלא ובצינוק וסבלו יסורים קשים. ב[[יום שישי]] ערב שבת קודש 'נחמו' שנת [[תשי"ט]] הם שוחררו{{הערת שוליים|היה זה כשר' אליעזר זוסיא היה באמירת "הודו" שב[[תפלת המנחה]] של ערב שבת. כשאחז במילים "יוציאם מחושך וצלמות", נפתחה הדלת והוא התבשר על שחרורו.}}, אך מאחר שלא רצו לחלל שבת הושארו בכלא עוד כמה ימים.<br />
<br />
בהקדמה לספרו "שם ושארית ישראל" שהוציא הרב פורטיגול מכתבי אביו, הוא מתאר את המאסר: {{ציטוטון|וממש היה כפסע ביני לבין המות, כי לא היה דרך הטבע להנצל מהם, ובדרך נס ממש נצלנו ממוות לחיים}}. כעבור שנה, ביום [[א' בניסן]] שנת [[תש"כ]], יצא יחד עם אביו מרומניה והתיישב בשכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]] שב[[ניו יורק]], שם פתח אביו בית כנסת והמשיך בפעולותיו להצלת יהודי רומניה.<br />
<br />
==הקשר עם חב"ד==<br />
[[קובץ:זלמן אבלסקי ואדמור מסקולען.jpg|שמאל|ממוזער|250px| רבי ישראל אברהם פרטיגול עם [[שליח]] [[הרבי]] ל[[מולדובה]], הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] ([[אייר]] [[תשע"א]])]]<br />
<br />
[[קובץ:ירחמיאל זלצר שליח אדמור מסקולן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ירחמיאל זלצר, שליח ה[[אדמו"ר]] מסקולן ב[[סיום הרמב"ם]] ב[[קראון הייטס]] ([[כסלו]] [[תשס"ג]])]]<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]] הגיע רבי ישראל אברהם לנחם את [[הרבי]] על פטירת רעייתו, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]]. הם שוחחו בעניין מה שנאמר "ואל עפר תשוב"{{הערה|בנושא "ואל עפר תשוב" אמר הרבי: {{ציטוטון|בהכרח לומר שהמעבר ד"ואל עפר תשוב", אינו אלא כדי שעל ידי זה יתוסף עוד יותר בקיום ה[[מצוות]], שהרי לאחר [[תחיית המתים]] יהיה קיום המצוות בתכלית השלימות, כמצות רצונך. אמנם בימים אלו יוצאים ידי חובת "ואל עפר תשוב" באופן ד"נשמות בגופים" - על ידי עבודת ה[[ביטול]] דונפשי כעפר לכל תהיה".}}}} במהלך הביקור אמר לו הרבי:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=<br />
|תוכן=בודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין [[ליובאוויטש]] וסקולן בפעולות שנעשו ב[[רוסיה|מדינה ההיא]].}}<br />
<br />
מידי שנה שולח הרב פרטיגול את הרב ירחמיאל זלצר, נציגו לחגיגת [[סיום הרמב"ם]] ב[[קראון הייטס]]. מדברי הרב זלצר בסיומי הרמב"ם בשם רבו האדמו"ר רבי ישראל אברהם פרטיגול מסקולן (בשנים [[תש"נ]] עד [[תשנ"ד]]):<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=<br />
|תוכן=יזכה כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש להנהיג את העולם עד ביאת [[משיח צדקנו]] במהרה בימינו אמן . . הנני מסיים במילוי שליחותי מאת כ"ק אדמו"ר מסקולן שליט"א, שביקשני למסור את ברכתו, שכל מעשיה של ליובאוויטש ל[[תורה]] ו[[יהדות]] יהיו בהצלחה רבה ברכה מיוחדת לכבוד-קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שיזכה בתוך כלל ישראל ללכת לקראת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן. "האדמו"ר מסקולען שליט"א בקשני למסור את ברכתו: ברוכים יהיו כל לומדי הרמב"ם די בכל אתר ואתר, וברוך יהיה האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א שיתרפא ברפואה שלימה, ויזכה להוביל את כלל ישראל לגאולה שלימה.<br />
}}<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]], במהלך ביקורו ב[[מולדובה]], ביקר ב[[מוסדות חב"ד]] בעיר הבירה קישינב ו[[התוועדות|התוועד]] עם [[שליח]] [[הרבי]] במולדובה, הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] הרב הראשי למולדובה.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[רבי אליעזר זוסיא פרטיגול]]<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61878 ביקורו של האדמו"ר מסקולען בחב"ד ליובאוויטש במולדובה]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אדמור"ים]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9C&diff=110408ישראל אברהם פרטיגול2011-07-21T15:19:07Z<p>66.250.99.185: /* קישורים חיצונים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אליעזר זוסיא פרטיגול עם בנו ישראל אברהם.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[אליעזר זוסיא פרטיגול]] (משמאל) עם בנו הרב ישראל אברהם (מימין) - ה[[אדמו"ר]] מסוקלן הנוכחי]]<br />
'''רבי ישראל אברהם פרטיגול'''{{הערה|מקור השם "פרטיגול" הוא מפני שהמשפחה מוצאה מגולי פורטוגל אשר השתקעו ב[[רוסיה]].}} הוא ה[[אדמו"ר]] השני מסקולען, בנו של רבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול]] מייסד חסידות סקולען וידיד [[חסידות חב"ד]].<br />
<br />
==קורות חייו==<br />
הרב פרטיגול נולד בשנת [[תרפ"ג]] לרבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול|אליעזר זוסיא]] ושיינא רחל פרטיגול. לאחר [[מלחמת העולם השניה]] פעל יחד עם אביו להצלת יהודים ובעיקר ילדים יתומים. ביום [[א' בניסן]] שנת [[תשי"ט]] נכלא יחד עם אביו ופעילותם הופסקה. חמישה חודשים ישבו בכלא ובצינוק וסבלו יסורים קשים. ב[[יום שישי]] ערב שבת קודש 'נחמו' שנת [[תשי"ט]] הם שוחררו{{הערת שוליים|היה זה כשר' אליעזר זוסיא היה באמירת "הודו" שב[[תפלת המנחה]] של ערב שבת. כשאחז במילים "יוציאם מחושך וצלמות", נפתחה הדלת והוא התבשר על שחרורו.}}, אך מאחר שלא רצו לחלל שבת הושארו בכלא עוד כמה ימים.<br />
<br />
בהקדמה לספרו "שם ושארית ישראל" שהוציא הרב פורטיגול מכתבי אביו, הוא מתאר את המאסר: {{ציטוטון|וממש היה כפסע ביני לבין המות, כי לא היה דרך הטבע להנצל מהם, ובדרך נס ממש נצלנו ממוות לחיים}}. כעבור שנה, ביום [[א' בניסן]] שנת [[תש"כ]], יצא יחד עם אביו מרומניה והתיישב בשכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]] שב[[ניו יורק]], שם פתח אביו בית כנסת והמשיך בפעולותיו להצלת יהודי רומניה.<br />
<br />
==הקשר עם חב"ד==<br />
[[קובץ:זלמן אבלסקי ואדמור מסקולען.jpg|שמאל|ממוזער|250px| רבי ישראל אברהם פרטיגול עם [[שליח]] [[הרבי]] ל[[מולדובה]], הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] ([[אייר]] [[תשע"א]])]]<br />
<br />
[[קובץ:ירחמיאל זלצר שליח אדמור מסקולן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ירחמיאל זלצר, שליח ה[[אדמו"ר]] מסקולן ב[[סיום הרמב"ם]] ב[[קראון הייטס]] ([[כסלו]] [[תשס"ג]])]]<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]] הגיע רבי ישראל אברהם לנחם את [[הרבי]] על פטירת רעייתו, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]]. הם שוחחו בעניין מה שנאמר "ואל עפר תשוב"{{הערה|בנושא "ואל עפר תשוב" אמר הרבי: {{ציטוטון|בהכרח לומר שהמעבר ד"ואל עפר תשוב", אינו אלא כדי שעל ידי זה יתוסף עוד יותר בקיום ה[[מצוות]], שהרי לאחר [[תחיית המתים]] יהיה קיום המצוות בתכלית השלימות, כמצות רצונך. אמנם בימים אלו יוצאים ידי חובת "ואל עפר תשוב" באופן ד"נשמות בגופים" - על ידי עבודת ה[[ביטול]] דונפשי כעפר לכל תהיה".}}}} במהלך הביקור אמר לו הרבי:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=<br />
|תוכן=בודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין [[ליובאוויטש]] וסקולן בפעולות שנעשו ב[[רוסיה|מדינה ההיא]].}}<br />
<br />
מידי שנה שולח הרב פרטיגול את הרב ירחמיאל זלצר, נציגו לחגיגת [[סיום הרמב"ם]] ב[[קראון הייטס]]. מדברי הרב זלצר בסיומי הרמב"ם בשם רבו האדמו"ר רבי ישראל אברהם פרטיגול מסקולן (בשנים [[תש"נ]] עד [[תשנ"ד]]):<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=<br />
|תוכן=יזכה כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש להנהיג את העולם עד ביאת [[משיח צדקנו]] במהרה בימינו אמן . . הנני מסיים במילוי שליחותי מאת כ"ק אדמו"ר מסקולן שליט"א, שביקשני למסור את ברכתו, שכל מעשיה של ליובאוויטש ל[[תורה]] ו[[יהדות]] יהיו בהצלחה רבה ברכה מיוחדת לכבוד-קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שיזכה בתוך כלל ישראל ללכת לקראת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן. "האדמו"ר מסקולען שליט"א בקשני למסור את ברכתו: ברוכים יהיו כל לומדי הרמב"ם די בכל אתר ואתר, וברוך יהיה האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א שיתרפא ברפואה שלימה, ויזכה להוביל את כלל ישראל לגאולה שלימה.<br />
}}<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]], במהלך ביקורו ב[[מולדובה]], ביקר ב[[מוסדות חב"ד]] בעיר ו[[התוועדות|התוועד]] עם [[שליח]] [[הרבי]] במולדובה, הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[רבי אליעזר זוסיא פרטיגול]]<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61878 ביקורו של האדמו"ר מסקולען בחב"ד ליובאוויטש במולדובה]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אדמור"ים]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%91&diff=88798תומכי תמימים קישינב2010-10-10T08:03:43Z<p>66.250.99.185: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שיעור קישינב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בישיבה בקישינב]][[קובץ:בית כנסת קישינב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הלימודים בישיבה בקישינב]]<br />
'''ישיבת [[תומכי תמימים]] בקישינב''' [[מולדובה]] נוסדה בשנת תש"נ בית הכנסת הגדול ברחוב "חב"ד ליובאוויטש" ע"י השליח הרב [[זלמן אבלסקי]] שעומד בראשה, לאחר שנפתחה הישיבה פנה הרב אבלסקי להרב [[משה סלונים]] מ[[לשכת עזרת אחים]], על מנת שידווח לרבי, שברוך השם נפתחה ישיבה, ולשאול באיזה שם לקרוא לישיבה [["אחי תמימים"]] או [["תומכי תמימים"]]. מענה הרבי שליט"א שקיבל הרב סלונים: "ישיבת תומכי תמימים, ברכה והצלחה".<br />
<br />
כבר בשנה הראשונה מנתה הישיבה, כשלושים בחורים ששקדו על לימודים דבר שהיה חידוש בפני עצמו, וכך גם המשיך ביתר השנים. כיום יש לישיבה ייבול מבורך של בוגרים המכהנים בשליחות המלך ברחבי תבל ובארץ הקודש, כשבעיקר מתעסקים עם יוצאי חבר העמים, עוד יצאו מהשיבה: שוחטים, סופרי סת"ם, ורמ"ים בישיבות לדוברי השפה הרוסית. כמו אז עד היום, לומדים ומתקרבים תלמידים מבוגרים כצעירים, לדרך התורה והחסידות ונמנים על תלמידי ישיבות "תומכי תמימים". בהרבה שנים מגיעים לישיבה בחורים 'שלוחים'.<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%A9%D7%9B%D7%AA_%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%97%D7%99%D7%9D&diff=88797לשכת עזרת אחים2010-10-10T01:54:14Z<p>66.250.99.185: </p>
<hr />
<div>'''לשכת עזרת אחים''' הינה מוסד שנועד לעזור ליהודים בברית המועצות. המוסד הוקם בשנת [[תשכ"ד]] על ידי הרב [[משה לברטוב]].<br />
<br />
בסוף שנות המ"מים, מונה הרב [[משה סלונים]] למנהל הארגון.<br />
לאחר מכאן בשנותיו האחרונות (עד ה'תשנ"ה) לפעילות נוהל על ידי הרב משה סלונים והרב גדלי'ה קארף, שעזרו לשלוחים רבים ברחבי חבר העמים כמה שניתן.<br />
<br />
עיקר העזרה של המוסד התבססה בשליחת שלוחים חשאיים ליהודים שחיו מאחורי מסך הברזל, ושליחת מזון ותשמישי קדושה (תפילין מזוזות, מצות לפסח וכו'). <br />
<br />
במשך השנים הצליח ר' משה לברטוב יחד עם חבריו להנהלה, להגדיל את המוסד למסגרת פעילות גדולה ועניפה מאד, כאשר כל הפעילות מתנהלת מתוך ביתו ששם הוקמו כל משרדי המוסד. <br />
<br />
הפעילות במוסד זה היתה קשורה בחשאיות עצומה וסודיות מוחלטת, בגלל הסכנה ליהודים ברוסיה הסובייטית.<br />
<br />
כל העת היה [[הרבי]] מעורב בכל פרטי פעילות המוסד ובכל הקורות אצל היהודים שם. בגלל החשאיות לא יכלו העסקנים והיהודים בבריה"מ להתקשר ישר אל [[מזכירות]] הרבי, ודברים רבים היו עוברים דרך ר' משה. לצורך זה אף סודרו כמה פעמים פגישות חשאיות של הרבי עם ר' משה בפתח ביתו של הרבי, באשר הרבי לא רצה שכמה פרטים והוראות בזה ידוברו בגלוי מתוך חדרו הקדוש, ופרטי הדברים היו ידועים רק למתי מספר. <br />
<br />
כאשר החלה הפרסטרויקה, החל הארגון לשלוח שלוחים לברית המועצות ולימים חבר העמים.<br />
חלק מהשלוחים, הינם קבועים, ותופסים היום מקום בשורה הראשונה של שלוחי חב"ם, ומאידך נשלחו בחורים רבים לסייע לשלוחים הקבועים, וגם לערים אחרות. <br />
<br />
הוצאות הענק של הארגון, הכבידו, ולבסוף הארגון קרס, ובמקומו תפס את הנהגת השלוחים בחבר העמים - ארגון 'אור אבנר', שלדאבון לב, אף הוא קרס.<br />
<br />
לשכת עזרת אחים - ידידי יהדות קישינב ומולדובה, החל את פעולתו עם נפילת ארגון 'עזרת אחים', ע"י הרב '''זושא אבלסקי''' שהיה מפעילו הנמרצים של הארגון בשנותיו הטובות בארגון בחורים לשליחות לימי הקיץ למדינות חבר העמים, ועוד. לאחר שהארגון נחלש, המשיך להפעילו במתכונת מצומצמת, למדינת [[מולדובה]] וגלילותיה שם מכהן בשליחות אביו הרה"ח ר' [[זלמן טוביה אבלסקי]] הרב הראשי, כיום הארגון ממשיך ומסייע ליהדות ויהודי מולדובה ובירתה [[קישינב]], בין חברי הנהלת הלשכה כיום הינו הרב משה אבלסקי מקראון הייטס, שבשנים ההם היה מנהל משרדי הלשכה ומזכירו ועוזרו של הרב משה סלונים, שהפך את הארגון לממסדי וגדול, כיום פועלת לשכת עזרת אחים בארץ הקודש, כסניף של המרכז בניו יורק.<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברוסיה]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=88796משה שלמה סלונים2010-10-10T01:36:21Z<p>66.250.99.185: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:משה סלונים.jpg|left|thumb|250px|הרב סלונים נואם בכנס של [[המטה העולמי להבאת המשיח]] שהתקיים ב[[770]].]]<br />
[[תמונה:סלונים 2.jpg|left|thumb|250px|הרב סלונים באסיפת הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], קיצוני מימין.]]<br />
הרב '''משה סלונים''' - הי' מנהל [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ובשנים מאוחרות יותר מנהל [[עזרת אחים]].<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
<br />
נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], יו"ר [[כולל חב"ד]], ולאימו מ' ציפורה פייגל ע"ה, בצעירותו למד בת"ת ליובאוויטש בירושלים ובישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], אז עסק בפעילויות ציבוריות, כארגון ה'[[שידור]]ים' במסגרת חברת '[[וידיאו חי]]', ועוד.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו תחי' התיישב ב[[ירושלים]], והחל לנהל את פעילות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ב[[ארץ הקודש]], וכעבור תקופה קצרה הפך ליושב-ראש הנהלת הרשת.<br />
<br />
בד בבד פרסם מאמרים שונים תחת השם 'מ. שלמה', קיצור של שמו הראשון ושמו השני, ב[[בטאון חב"ד]], ב[[שבועון כפר חב"ד]] וב[[שבועון בית משיח]] ובספרים שונים. תחת שם זה כתב גם את המבוא לספר [[מגדל עז]], שעסק בתולדות חייו של אביו ע"ה.<br />
<br />
עקב חובותיו וקשייו נאלץ בשנת [[תשמ"ו]] לברוח ל[[ארצות הברית]], והוא התיישב ב[[קראון הייטס]]. את מקומו בראשות הרשת מילא ר' [[מאיר פריימן]].<br />
<br />
באותו זמן ביקשו הרב [[דובער לברטוב]] לנהל את [[לשכת עזרת אחים]], החל לנהלה וייסד את מפעל השליחות ב[[חבר העמים]]. הוא שלח את הרב אבא דוד גורביץ לאוזבקיסטאן, הרב [[בערל לאזאר]] - למוסקבה, הרב משה חיים לוין למוסקבה, ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]], ועוד.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ג]] הי' חבר ההנהלה המייסדת של [[המטה העולמי להבאת המשיח]], והי' אחד מפעילו הנמרצים. בשנת [[תשנ"ד]] ייסד את [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]] ואת [[שבועון בית משיח]].<br />
<br />
נפטר בשנת [[תשנ"ו]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
*בנו הרב [[חיים סלונים]] - [[שליח]], [[צרפת]].<br />
<br />
*חתנו הרב [[שניאור זלמן בלומנפלד]] - [[שליח]], [[פרו]].<br />
<br />
==קישורים==<br />
<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=42212 מכתבו משנת תשנ"ג לר' אברהם קארף על תפקיד השלוחים בדורנו]<br />
<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=30996 מאמר מחודש אלול תשנ"ה שפרסם בשבועון בית משיח על חשיבות הנסיעה לרבי]<br />
<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=29506 מאמר מתוך הספר 'והוא יגאלנו' על פרסום משיח]<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|סלונים משה]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%91&diff=88552תומכי תמימים קישינב2010-10-06T11:36:07Z<p>66.250.99.185: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שיעור קישינב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בישיבה בקישינב]][[קובץ:בית כנסת קישינב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הלימודים בישיבה בקישינב]]<br />
'''ישיבת [[תומכי תמימים]] בקישינב''' [[מולדובה]] נוסדה בשנת תש"נ בית הכנסת הגדול ברחוב "חב"ד ליובאוויטש" ע"י השליח הרב [[זלמן אבלסקי]] שעומד בראשה, לאחר שנפתחה הישיבה פנה הרב אבלסקי להרב [[משה סלונים]] מ[[לשכת עזרת אחים]], על מנת שידווח לרבי, שברוך השם נפתחה ישיבה, ולשאול באיזה שם לקרוא לישיבה [["אחי תמימים"]] או [["תומכי תמימים"]]. מענה הרבי שליט"א שקיבל הרב סלונים: "ישיבת תומכי תמימים, ברכה והצלחה".<br />
<br />
כבר בשנה הראשונה מנתה הישיבה, כ30 בחורים ששקדו על לימודים דבר שהיה חידוש בפני עצמו, וכך גם המשיך ביתר השנים.<br />
<br />
לישיבה בקישינב ייבול מבורך של בוגרים המכהנים בשליחות המלך ברחבי תבל ובארץ הקודש, כשבעיקר מתעסקים עם יוצאי חבר העמים, עוד יצאו מהשיבה: שוחטים, סופרי סת"ם, ורמ"ים בישיבות לדוברי השפה הרוסית.<br />
כמו אז עד היום, לומדים ומתקרבים תלמידים מבוגרים כצעירים, לדרך התורה והחסידות ונמנים על תלמידי ישיבות "תומכי תמימים".<br />
<br />
מהתלמידים השלוחים שהיו בישיבה: <br />
ה'תש"נ: הת' זושא אבלסקי. <br />
התשנ"א: הת' [[שניאור זלמן הרצל]], הת' עוזיהו קפלון.<br />
ה'תשס"א: הת' אליהו קליינברג<br />
ה'תשס"ג: הת' מנחם מענדל נחשון<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98&diff=88541חב"ד באינטרנט2010-10-06T11:12:42Z<p>66.250.99.185: /* אתרים בשפה האנגלית (English) */</p>
<hr />
<div>{{לעריכה|עריכה כללית}}<br />
[[קובץ:חבד בישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הלוגו של [[חב"ד בישראל (אתר)|אתר הבית של חב"ד בישראל]]]]<br />
<br />
הופעתה של '''חב"ד באינטרנט''' הינה אחד האמצעים של חסידי חב"ד להפצת [[תורת חב"ד]] לעולם כולו. <br />
<br />
על פי הוראת [[הרבי]] מלך המשיח, חסידי חב"ד משתדלים לקחת כל דבר בעולם ולעלות אותו לקדושה על ידי שבדבר עצמו יועבר מידע רוחני. לפי הסבר הרבי, הסיבה להיווצרות של כל [[נברא]] וכח בעולם - וכן גם האינטרנט - הוא בשביל שישתמשו בו לענייני קדושה. כך הרבי הסביר על שיעורי תניא ששודרו ברדיו וכך התייחס הרבי לשידור לווין שהיה ב[[770]] בחנוכה ועוד.<br />
<br />
ואכן במשך השנים נראה שלכל טכנולוגיה שבאה לעולם פועלים החסידים לעלות את הדבר לקדושה. ומכיוון שהדבר כבר קיים, אז משתמשים בו לקדושה.<br />
<br />
==אתרי מידע==<br />
{{ערך מורחב|ערך=חב"ד בישראל (אתר)}}<br />
'''חב"ד בישראל''' ('''chabad.co.il''') הינו אתר הבית של חב"ד בישראל. באתר מידע מגוון בנושאי [[יהדות]], [[חסידות]], [[פרשת השבוע]] וחגי ישראל, תוך מתן דגש מיוחד על הסברת עניני [[גאולה]] ו[[משיח]] ופרסום [[בשורת הגאולה]]. נוסד בשנת [[תש"ע]] על ידי חברי הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|אגודת חסידי חב"ד בארץ ישראל]]. הושק באופן רשמי ביום כ"א סיוון תש"ע במשרדו של שר התקשורת מר משה כחלון.<br />
<br />
*[http://www.chabad.co.il/ דף הבית של חב"ד בישראל]<br />
<br />
==אתרי חדשות==<br />
===חב"ד אינפו===<br />
[[קובץ:חבד אינפו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו האתר חב"ד אינפו]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=חב"ד אינפו (אתר)}}<br />
'''חב"ד אינפו''' ('''chabad.info''') הינו אתר חדשות חב"די, המביא את החדשות מהנעשה והנשמע בקרב [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] בארץ ובעולם. את הידיעות באתר שולחים [[שלוחים]] ו[[אנ"ש]], לצד עבודת איסוף של ידיעות על חב"ד המתפרסמות בכלי תקשורת שונים. האתר הוקם בשנת [[תשס"ג]] על ידי ר' שרגא שמואל קרומבי. לאתר וועדה רוחנית, החברים בוועדה הם הרב [[שלום יעקב חזן]], הרב [[שניאור זלמן הרצל]] והרב [[שמואל קסלמן]].<br />
<br />
*[http://www.chabad.info// דף הבית של חב"ד אינפו]<br />
<br />
===חב"ד און ליין===<br />
[[תמונה:חבד און ליין.png|left|thumb|250px|סמל האתר]]<br />
'''חב"ד און ליין''' ('''col.org.il''') הוא אתר חדשות חב"די שהוקם בשנת [[תש"ס]] על ידי ר' דוד זאב רוטנברג ור' פנחס גורליק. כעבור מספר שנים נרכש האתר ר' שמואל ריבקין וכיום הוא בניהולו של בנו ר' יוסף ריבקין. העורך הראשי הינו ר' שרון גושן מ[[ראשון לציון]]. בשנת [[תשס"ח]] השיק האתר מהדורה באנגלית בשם "COL LIVE" על ידי ר' יהודה לייב צייטלין מ[[קראון הייטס]], המשמש גם כעורכה הראשי.<br />
<br />
ב[[חודש כסלו]] [[תשס"ט]] הוציא האתר מגזין שבועי שהכיל בין היתר את התכנים המיוחדים שפורסמו באותו שבוע באתר. ב[[חודש ניסן]] [[תשס"ט]] נסגר המגזין על פי הוראת [[בית דין רבני חב"ד]]{{מקור}}.<br />
<br />
* [http://www.col.org.il// דף הבית של חב"ד און ליין]<br />
<br />
===שטורעם===<br />
[[קובץ:Logo block.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו האתר 'שטורעם']]<br />
'''שטורעם''' ('''shturem.net''') הוא אתר חדשות חב"די שהוקם בשנת ה'[[תשס"ו]] ומשמש גם כבמה לכותבים חב"דיים, גלריות וקטעי וידיאו ואודיו על חב"ד, מדורי נוסטלגיה וזכרונות, מדור תורני ועוד. העורך הראשי הוא ר' [[יאיר בורוכוב]] מ[[רחובות]].<br />
<br />
* [http://www.shturem.net// דף הבית של שטורעם]<br />
<br />
==אתרי בתי חב"ד==<br />
*'''אבן יהודה''' - מנהל: הרב מנחם נוימן. [http://www.even-yehuda.org/hp17.htm/ לאתר חב"ד אבן יהודה]<br />
*'''אופקים''' - מנהל: הרב ישראל הרשקוביץ. [http://www.ofakim.net/ לאתר חב"ד אופקים]<br />
*'''איתמר''' - מנהל: הרב יחזקאל נואמה. [http://www.kedem770.com/ לאתר חב"ד איתמר]<br />
*'''אלקנה''' - מנהל: הרב יצחק קעניג. [http://www.chabad-elkana.org/ לאתר חב"ד אלקנה]<br />
*'''אפרת''' - מנהל: הרב ניסן נחשון. [http://www.chabadefrat.com/ לאתר חב"ד אפרת]<br />
*'''אריאל''' - מנהל: הרב אהרון מושקוביץ. [http://www.myariel.org/ לאתר חב"ד אריאל]<br />
*'''אשדוד''' - מנהל: הרב שניאור גודמן. [http://www.chabadashdod.co.il/ לאתר חב"ד אשדוד]<br />
*'''אשקלון''' - מנהל: הרב מנחם מענדל ליברמן. [http://www.cashkelon.com/ לאתר חב"ד אשקלון]<br />
*'''באר יעקב''' - מנהל: הרב שמואל בקרמן. [http://www.beeryakov.com/ לאתר חב"ד באר יעקב]<br />
*'''באר שבע''' - מנהל: הרב זלמן גורליק. [http://www.beer7.org/ לאתר חב"ד באר שבע]<br />
*'''ברקת''' - מנהל: הרב סעדיה מעטוף. [http://www.bareketsheli.com/ לאתר חב"ד ברקת]<br />
*'''גבעת שמואל''' - מנהל: הרב שבתי פישר. [http://givatshmuel.org/ לאתר חב"ד גבעת שמואל]<br />
*'''גבעתיים''' - מנהל: הרב יוסף יצחק בקרמן. [http://www.chabadgivataim.com/ לאתר חב"ד גבעתיים]<br />
*'''גן נר''' - מנהל: הרב אבשלום קיל. [http://www.gan-ner.org/ לאתר חב"ד גן נר]<br />
*'''גני תקווה''' - מנהל: הרב גרשון שנור. [http://www.ganei-tikva.com/ לאתר חב"ד גני תקווה]<br />
*'''דימונה''' - מנהל: הרב ישראל גליס. [http://www.dimona.org.il/ לאתר חב"ד דימונה]<br />
*'''הוד השרון''' - מנהל: הרב שמשון טל. [http://www.hodhasharon.org/ לאתר חב"ד הוד השרון]<br />
*'''הרצליה''' - מנהל: הרב ישראל הלפרין. [http://www.chabadherzliya.com/ לאתר חב"ד הרצליה]<br />
*'''זכרון יעקב''' - מנהל: הרב יוסף יצחק פריימן. [http://www.zichronyaakov.org/ לאתר חב"ד זכרון יעקב]<br />
*'''חברון - קרית ארבע''' - המנהל בחברון: הרב דניאל כהן. [http://www.chabad-hebron.com/ לאתר חב"ד חברון - קרית ארבע]<br />
*'''בית חב"ד חולון''' - מנהל: הרב ירחמיאל גורליק. [http://www.holon.co.il/ לאתר חב"ד חולון]<br />
<br />
*'''חיפה''' - מנהל: הרב דב גינזבורג. הגיע ל[[חיפה]] בשנת [[תשמ"ח]]. בעיר פועלת רשת גני חב"ד, בית ספר בנים, בית ספר בנות, ישיבה גדולה ושני מקוואות על פי שיטת חב"ד.<br />
** [http://www.chabadhaifa.com/ לאתר חב"ד חיפה]<br />
<br />
*'''חיפה - נווה דוד''' - מנהל: הרב נתן לירנובוי. בשכונה פועלת בית חב"ד, בית כנסת חב"ד, מכון בר מצוה וחלוקת מזון לנזקקים מידי שבוע.<br />
** [http://www.nevedavid.com/ לאתר חב"ד חיפה - נווה דוד]<br />
<br />
*'''חיפה - רמות/קמפוס''' - מנהל: הרב יוסי רוזנברג. רכז פעילות סטודנטים: הרב אליעזר ש.ז. מורגשטרן. בשכונה פועלת בית כנסת, שיעורי תורה וסעודות שבת לסטודנטים.<br />
** [http://www.chabadoncampus.co.il/ לאתר חב"ד חיפה - רמות/קמפוס]<br />
<br />
*'''חשמונאים''' - מנהל: הרב ברק כוכבי. ביישוב [[חשמונאים]] פועל בית חב"ד, בתי כנסת חב"ד, מרכז שיעורי תורה, מכון בר מצוה ועזרה לנזקקים.<br />
** [http://www.hashmonaim.org/ לאתר חב"ד חשמונאים]<br />
<br />
*'''יבנה''' - מנהל: הרב יוסף יצחק לרר. בעיר [[יבנה]] פועלת בבית כנסת חב"ד, 'חיי שרה' - מרכז החסד, 'חסדי שלמה' - בית התבשיל, 'חסדי יוסף' - חלוקת מזון.<br />
** [http://www.chabadyavne.com/ לאתר חב"ד יבנה]<br />
<br />
*'''יהוד''' - מנהל: הרב שמעון וינר. הגיע ל[[יהוד]] בשנת [[תשמ"ח]]. מנהל הפעילות: הרב שמואל וולף. בעיר פועלת בתי כנסת חב"ד, גן חב"ד, בית חם - בית התבשיל.<br />
** [http://www.yehudim.org.il/ לאתר חב"ד יהוד]<br />
<br />
*'''ים המלח - מצדה''' - מנהל: הרב שמעון אלהרר. הגיע ל[[ים המלח]] - [[מצדה]] בשנת [[תשס"ד]]. הבית חב"ד מפעיל מכון 'בר/בת מצוה על המצדה', כתיבת ספר תורה על המצדה.<br />
** [http://www.deadsea-chabad.com/ לאתר חב"ד ים המלח - מצדה]<br />
<br />
*'''יקנעם''' - מנהל: הרב נעם דקל. הגיע ל[[יקנעם]] בשנת [[תשמ"ז]]. בעיר פועלת בית חב"ד, בית כנסת חב"ד, גן חב"ד, רשת שיעורים לגברים ונשים.<br />
** [http://www.chabadyokneam.org/ לאתר חב"ד יקנעם]<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
;אתרי חדשות<br />
* [http://www.ncl.org.il/ חדשות נשי חב"ד]<br />
* [http://www.chabadi.022.co.il// לאתר חב"ד בית שמש]<br />
* [http://www.hageula.com/ האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]<br />
* [http://news.chabad.fm// חב"ד FM]<br />
* [http://www.770tv.org// רדיו מבשר טוב]<br />
* [http://chabad.info/bmnew/index.php/ בית משיח - שבועון]<br />
;אתרי מידע<br />
* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99/ חב"דפדיה]<br />
* [http://www.chabad.org.il// צעירי חב"ד]<br />
* [http://www.tanya.co.il/ חכמת התניא]<br />
* [http://hitbonenut.net/ מכון התבוננות]<br />
* [http://www.portraitofaleader.org/ מכון אבנר - תמונות נדירות של הרבי]<br />
* [http://jewish-education.info/ חינוך יהודי]<br />
* [http://www.chasidut.net// חסידות.נט]<br />
* [http://kolel.chasidut.net// כולל חסידות.נט]<br />
* [http://www.tanyaor.com/ עמותת תניא]<br />
* [http://maori.yerushalmi.co.il/Front/NewsNet/newspaper.asp/ מאור החסידות]<br />
* [http://chabadlibrary.org// חב"ד לייבורי - ספריית אגו"ח]<br />
* [http://www.he.chabad.org// בית חב"ד]<br />
* [http://hebrewbooks.org// איברו בוקס]<br />
* [http://chabadlibrarybooks.com// איברו בוקס חבד]<br />
* [http://www.otzar.org/wotzar/otzar.asp/ אוצר החכמה]<br />
* [http://www.otzar770.com// אוצר 770]<br />
* [https://www.mikvahcalendar.com/login.php/ אתר לחישוב דיני טהרת המשפחה]<br />
* [http://www.lubavitchnetworks.com// ליובאוויטש Network]<br />
* [http://www.challah.co.il/ לקראת חלה]<br />
* [http://www.yoffner.com/ אתר ציורים - יחיאל אופנר]<br />
* [http://www.nernechoma.org/ אתר לע"נ הגב' נחמה רייזמן]<br />
* [http://www.the-rabbi.com/ תמונת הרבי]<br />
* [http://jem.co.il/ תורת חיים] <br />
* [http://www.hitgaloot.co.il/ התגלות - חיים ששון]<br />
* [http://www.yadut.com/ קול מבשר - מכון]<br />
* [http://www.deadsea-hotelz.co.il/chabad/ בית חב"ד ים המלח]<br />
<br />
;אתרי משיח וגאולה<br />
* [http://770live.com/ 770 חי] (עברית,English)<br />
* [http://www.mamesh.org// ממש הוצאה לאור]<br />
* [http://www.igrot.com// אגרות קודש]<br />
* [http://mashiach.org.il/ משיח - צעירי חב"ד]<br />
* [http://www.yehudi.co.il// יהודי]<br />
* [http://www.mnow.co.il// המשיח כבר כאן]<br />
* [http://www.chabad.am// חב"ד AM]<br />
* [http://www.psakdin.net// פסק דין]<br />
* [http://www.yoman770.com/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99/ יומן 770]<br />
* [http://www.chabad.fm// חבד FM]<br />
<br />
* [http://www.chabadgilo.net/ ירושלים - גילה]<br />
* [http://www.chabad-katamon.org.il/ ירושלים - קטמון]<br />
* [http://www.chabadky.co.il/ ירושלים - קרית היובל]<br />
* [http://www.ramot770.com/ ירושלים - רמות]<br />
* [http://www.chabadtalpiot.com/ ירושלים - תלפיות]<br />
* [http://www.chabadks.co.il/ כפר סבא]<br />
* [http://www.karmiel.co.il/ כרמיאל]<br />
* [http://he.shaareyaliya.org/ לוד - שערי עליה]<br />
* [http://www.tovvahesed.com/ מגדל העמק - בית התבשיל]<br />
* [http://www.maale-adumim.com/hp18.htm/ מעלה אדומים]<br />
* [http://www.chabadmerchavim.com/ מרחבים]<br />
* [http://www.m-chesed.net/index.asp/ נווה ים - רמת אליהו]<br />
=== בית חב"ד ניצן - גוש קטיף ===<br />
<br />
* [http://www.chabadgushkatif.com/ לאתר חב"ד ניצן - גוש קטיף]<br />
* [http://www.ness-ziona.com/ נס ציונה]<br />
* [http://www.chabadelit.com/ נצרת עילית]<br />
* [http://www.chabad-netanya.org/hp16.htm/ נתניה]<br />
* [http://www.chabadbinyamin.org/ עלי]<br />
* [http://www.ness-ziona.com/ פרדסיה]<br />
* [http://www.chabadpt.org/ פתח תקווה]<br />
* [http://www.chabad-ks.org/ קריות - מרכז נפש חיה]<br />
* [http://www.chabadka.org/ קרית אתא]<br />
* [http://www.chabadrh.org.il/ ראש העין]<br />
* [http://www.rishonlezion.org/ ראשון לציון - מזרח]<br />
* [http://www.chabadrehovot.co.il/ רחובות]<br />
* [http://k-moshe.reshet.org.il/home/?c=7/ רחובות - קרית משה - גני חב"ד]<br />
* [http://www.lihiot-behavod.org.il/ רחובות - בית התבשיל 'לחיות בכבוד']<br />
* [http://www.chabadmaromnave.com/ רמת גן - מרום נווה]<br />
* [http://www.chabad-rh.co.il/ רמת השרון]<br />
* [http://www.ramatyishay.com/hp34.htm/ רמת ישי]<br />
* [http://www.chabadraanana.com/ רעננה]<br />
* [http://www.chabadsderot.com/ שדרות]<br />
* [http://www.chabadtlv.org/ תל אביב]<br />
* [http://www.kshalom.com/ תל אביב - קרית שלום]<br />
* [http://www.chabadaviv.com/hp33.htm/ תל אביב - רמת אביב]<br />
* [http://www.chabadnorthtelaviv.org.il/ תל אביב - שכונות הצפון החדש]<br />
* [http://avital.reshet.org.il/home/?c=9/ תענך - בית ספר חב"ד]<br />
<br />
== מוסדות חב"ד בארץ ==<br />
* [http://nes.reshet.org.il/home/?c=6/ נס ציונה - גני חב"ד]<br />
* [http://habad.eilatinter.co.il/ בית ספר חב"ד - אור אבנר אילת]<br />
* [http://www.orhasidut.co.il/ אור החסידות לאקדמיה]<br />
* [http://www.beiteliezer.org/ חדרה - בית אליעזר - בית כנסת 'שערי מנחם']<br />
* [http://www.yahad.org/ 'יחד' - הוצאה לאור עברית ורוסית]<br />
* [http://www.rivka.org.il/ מכללת בית רבקה - כפר חב"ד]<br />
* [http://he.naale-chabad.org/ נעל"ה חב"ד - תיכון בית רבקה - כפר חב"ד]<br />
* [http://www.chabadevents.com/ המאגר לאירועי נשות חב"ד]<br />
* [http://www.sos-israel.com/ המטה העולמי להצלת העם והארץ]<br />
* [http://www.7for70.com/ 7 מצוות בני נח]<br />
* [http://www.sefertora.org/index.html/ ספר תורה כללי לאחדות ישראל]<br />
* [http://www.hitkashroot.com/ התקשרות]<br />
* [http://www.daat.org.il// ישיבת דעת - רחובות]<br />
* [http://www.chasdeilev.com// עמותת חסדי לב]<br />
* [http://www.shalombeinenu.org/ עמותת שלום בינינו]<br />
* [http://bul.770.org.il/hebrew.htm/ וועדת חב"ד להנפקת בול]<br />
* [http://lahak.org/ ועד הנחות בלשון הקודש]<br />
* [http://www.kinus.info/ כינוס השלוחים]<br />
* [http://www.tanya.org.il/ אחדות ישראל בהפצת המעיינות]<br />
* [http://www.reshet.org.il/chinuch/ רשת אהלי יוסף יצחק]<br />
* [http://www.brit-mila.net/CMS/sites/82-BIRT-NET_HEBROW/Brit-mila-milah.aspx/ ברית יוסף יצחק]<br />
* [http://www.olal.org.il/ עמותת עול"ל - עזרה ואהבה לילד ולהורה]<br />
* [http://www.cow.org.il/ חב"ד שעל אתר]<br />
<br />
== מוסדות חב"ד בעולם ==<br />
* [http://bulding.770florida.com/ בית משיח - פלורידה]<br />
* [http://www.yeshivabrunoy.com/ תומכי תמימים ברינוא - צרפת]<br />
* [http://hebrew.fjc.ru/ איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים]<br />
* [http://www.chabad4u.org/ חב"ד מוסקבה]<br />
* [http://www.chabad.md/ חב"ד מולדובה]<br />
* [http://www.evreinn.ru/heb/ ניז'ני נובגורוד]<br />
* [http://www.chabadmarrakech.com/ חב"ד מרוקו - מרקש]<br />
* [http://www.chabad4g.org/ חב"ד גרוזיה]<br />
* [http://www.shliachtefila.org/ חב"ד פולטבה]<br />
* [http://www.chamah.org/ חמ"ה]<br />
* [http://www.jewishcyprus.com/ חב"ד קפריסין]<br />
* [http://www.cyijs.com/ קפריסין - בית ספר חב"ד]<br />
* [http://www.chabadjapan.org/indexh.htm/ בית חב"ד יפן] (English)<br />
* [http://www.rce.eu.com/index.asp?lang=hebrew/ מרכז רבני אירופה] (English)<br />
* [http://www.chabadisraelsi.com/site/index-4.asp?depart_id=87331/ מרכז דוברי עברית - סטטן איילנד]<br />
* [http://chabadindia.info/hp1.htm/ חב"ד הודו]<br />
* [http://www.jewishnikolaev.org/ ניקולייב - הקהילה היהודית]<br />
* [http://www.melch.co.il/ בית חב"ד למטייל - מלבורן]<br />
<br />
<br />
;אתרים בשפות שונות<br />
<br />
== אתרים בשפה האנגלית (English)==<br />
* [http://chabadworld.net/ חב"ד בעולם] (English)<br />
* [http://www.jewishvenice.org/ חב"ד ונציה] (English)<br />
* [http://www.kishinev.org/ חב"ד מולדובה] (English<br />
* [http://www.chabad.kz/ חב"ד קאזחסטן] (English)<br />
* [http://www.collive.com// COLIVE המהדורה האנגלית](English)<br />
* [http://www.kingmessiah.com/ Chabad.AM] (אנגלית)<br />
* [http://www.shefayamim.com/ חברת שפע ימים] (English)<br />
* [http://www.chabad.org// בית חב"ד] (English)<br />
* [http://www.tzfat-kabbalah.org/ המרכז הבינלאומי לקבלה הצפתית] (English)<br />
* [http://www.rcp.org.il/ קונגרס רבנים למען השלום] (English)<br />
* [http://www.chabadtzfat.org/ אגודת קרית חב"ד - צפת] (English)<br />
* [http://www.hatzalah.ch/index.html/ ארגון הצלה - קראון הייטס] (English)<br />
* [http://www.chayol.com/ קעמפ - חיילי המלך] (English)<br />
* [http://www.kolmenachem.com/ קול מנחם - חומשים] (English)<br />
* [http://www.lubavitchkollel.org/the-rosh.html/ ביתר עילית - כולל תורה אור] (English)<br />
* [http://home.jemedia.org/ תורת חיים] (English)<br />
* [http://www.kishinev.org/ חב"ד מולדובה] (English)<br />
* [http://www.ohelchabad.org/templates/articlecco_cdo/aid/78445/ בית חב"ד שע"י האוהל] (English)<br />
* [http://www.ohrtmimim.org/ ישיבת אור תמימים] (English)<br />
* [http://www.hadarhatorah.org/ ישיבת הדר התורה] (English)<br />
* [http://www.sichosinenglish.com/ ועד שיחות](English)<br />
* [http://www.machonalte.com/ מכון אלטע] (English)<br />
* [http://www.myshliach.com/ מיי שליח] (English)<br />
* [http://www.chabadoh.org/ חב"ד אוהיו] (English)<br />
* [http://ascentofsafed.com/cgi-bin/ascent.cgi/ מכון אסנט] (English)<br />
* [http://www.shamir.info/ שמיר] (English)<br />
* [http://www.chamah.org/ חמ"ה] (English)<br />
* [http://www.jcm.museum/ מוזיאון צבאות ה'] (English)<br />
* [http://www.beismoshiach.org// בית משיח - שבועון] (English)<br />
<br />
== אתרים בשאר השפות ==<br />
<br />
* [http://www.machiaharrive.com// משיח] (Français)<br />
* [http://www.moshiach.ru// משיח] (Русский)<br />
* [http://www.es.chabad.org// בית חב"ד] (Español)<br />
* [http://www.de.chabad.org// בית חב"ד] (Deutsch)<br />
* [http://www.fr.chabad.org// בית חב"ד] (Français)<br />
* [http://www.ru.chabad.org// בית חב"ד] (Русский)<br />
* [http://www.pt.chabad.org// בית חב"ד] (Português)<br />
* [http://www.balebatim.com.ar// בית חב"ד - דרום אמריקה] (Español)<br />
* [http://www.djc.com.ua/ בית חב"ד דנייפרפטרובסק] (Русский)<br />
* [http://jewishpetersburg.ru/ חב"ד פטרבוג] (Русский)<br />
<br />
{{ערך חסר}}<br />
[[קטגוריה:אתרי אינטרנט]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98&diff=88540חב"ד באינטרנט2010-10-06T11:11:17Z<p>66.250.99.185: /* מוסדות חב"ד בעולם */</p>
<hr />
<div>{{לעריכה|עריכה כללית}}<br />
[[קובץ:חבד בישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הלוגו של [[חב"ד בישראל (אתר)|אתר הבית של חב"ד בישראל]]]]<br />
<br />
הופעתה של '''חב"ד באינטרנט''' הינה אחד האמצעים של חסידי חב"ד להפצת [[תורת חב"ד]] לעולם כולו. <br />
<br />
על פי הוראת [[הרבי]] מלך המשיח, חסידי חב"ד משתדלים לקחת כל דבר בעולם ולעלות אותו לקדושה על ידי שבדבר עצמו יועבר מידע רוחני. לפי הסבר הרבי, הסיבה להיווצרות של כל [[נברא]] וכח בעולם - וכן גם האינטרנט - הוא בשביל שישתמשו בו לענייני קדושה. כך הרבי הסביר על שיעורי תניא ששודרו ברדיו וכך התייחס הרבי לשידור לווין שהיה ב[[770]] בחנוכה ועוד.<br />
<br />
ואכן במשך השנים נראה שלכל טכנולוגיה שבאה לעולם פועלים החסידים לעלות את הדבר לקדושה. ומכיוון שהדבר כבר קיים, אז משתמשים בו לקדושה.<br />
<br />
==אתרי מידע==<br />
{{ערך מורחב|ערך=חב"ד בישראל (אתר)}}<br />
'''חב"ד בישראל''' ('''chabad.co.il''') הינו אתר הבית של חב"ד בישראל. באתר מידע מגוון בנושאי [[יהדות]], [[חסידות]], [[פרשת השבוע]] וחגי ישראל, תוך מתן דגש מיוחד על הסברת עניני [[גאולה]] ו[[משיח]] ופרסום [[בשורת הגאולה]]. נוסד בשנת [[תש"ע]] על ידי חברי הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|אגודת חסידי חב"ד בארץ ישראל]]. הושק באופן רשמי ביום כ"א סיוון תש"ע במשרדו של שר התקשורת מר משה כחלון.<br />
<br />
*[http://www.chabad.co.il/ דף הבית של חב"ד בישראל]<br />
<br />
==אתרי חדשות==<br />
===חב"ד אינפו===<br />
[[קובץ:חבד אינפו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו האתר חב"ד אינפו]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=חב"ד אינפו (אתר)}}<br />
'''חב"ד אינפו''' ('''chabad.info''') הינו אתר חדשות חב"די, המביא את החדשות מהנעשה והנשמע בקרב [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] בארץ ובעולם. את הידיעות באתר שולחים [[שלוחים]] ו[[אנ"ש]], לצד עבודת איסוף של ידיעות על חב"ד המתפרסמות בכלי תקשורת שונים. האתר הוקם בשנת [[תשס"ג]] על ידי ר' שרגא שמואל קרומבי. לאתר וועדה רוחנית, החברים בוועדה הם הרב [[שלום יעקב חזן]], הרב [[שניאור זלמן הרצל]] והרב [[שמואל קסלמן]].<br />
<br />
*[http://www.chabad.info// דף הבית של חב"ד אינפו]<br />
<br />
===חב"ד און ליין===<br />
[[תמונה:חבד און ליין.png|left|thumb|250px|סמל האתר]]<br />
'''חב"ד און ליין''' ('''col.org.il''') הוא אתר חדשות חב"די שהוקם בשנת [[תש"ס]] על ידי ר' דוד זאב רוטנברג ור' פנחס גורליק. כעבור מספר שנים נרכש האתר ר' שמואל ריבקין וכיום הוא בניהולו של בנו ר' יוסף ריבקין. העורך הראשי הינו ר' שרון גושן מ[[ראשון לציון]]. בשנת [[תשס"ח]] השיק האתר מהדורה באנגלית בשם "COL LIVE" על ידי ר' יהודה לייב צייטלין מ[[קראון הייטס]], המשמש גם כעורכה הראשי.<br />
<br />
ב[[חודש כסלו]] [[תשס"ט]] הוציא האתר מגזין שבועי שהכיל בין היתר את התכנים המיוחדים שפורסמו באותו שבוע באתר. ב[[חודש ניסן]] [[תשס"ט]] נסגר המגזין על פי הוראת [[בית דין רבני חב"ד]]{{מקור}}.<br />
<br />
* [http://www.col.org.il// דף הבית של חב"ד און ליין]<br />
<br />
===שטורעם===<br />
[[קובץ:Logo block.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו האתר 'שטורעם']]<br />
'''שטורעם''' ('''shturem.net''') הוא אתר חדשות חב"די שהוקם בשנת ה'[[תשס"ו]] ומשמש גם כבמה לכותבים חב"דיים, גלריות וקטעי וידיאו ואודיו על חב"ד, מדורי נוסטלגיה וזכרונות, מדור תורני ועוד. העורך הראשי הוא ר' [[יאיר בורוכוב]] מ[[רחובות]].<br />
<br />
* [http://www.shturem.net// דף הבית של שטורעם]<br />
<br />
==אתרי בתי חב"ד==<br />
*'''אבן יהודה''' - מנהל: הרב מנחם נוימן. [http://www.even-yehuda.org/hp17.htm/ לאתר חב"ד אבן יהודה]<br />
*'''אופקים''' - מנהל: הרב ישראל הרשקוביץ. [http://www.ofakim.net/ לאתר חב"ד אופקים]<br />
*'''איתמר''' - מנהל: הרב יחזקאל נואמה. [http://www.kedem770.com/ לאתר חב"ד איתמר]<br />
*'''אלקנה''' - מנהל: הרב יצחק קעניג. [http://www.chabad-elkana.org/ לאתר חב"ד אלקנה]<br />
*'''אפרת''' - מנהל: הרב ניסן נחשון. [http://www.chabadefrat.com/ לאתר חב"ד אפרת]<br />
*'''אריאל''' - מנהל: הרב אהרון מושקוביץ. [http://www.myariel.org/ לאתר חב"ד אריאל]<br />
*'''אשדוד''' - מנהל: הרב שניאור גודמן. [http://www.chabadashdod.co.il/ לאתר חב"ד אשדוד]<br />
*'''אשקלון''' - מנהל: הרב מנחם מענדל ליברמן. [http://www.cashkelon.com/ לאתר חב"ד אשקלון]<br />
*'''באר יעקב''' - מנהל: הרב שמואל בקרמן. [http://www.beeryakov.com/ לאתר חב"ד באר יעקב]<br />
*'''באר שבע''' - מנהל: הרב זלמן גורליק. [http://www.beer7.org/ לאתר חב"ד באר שבע]<br />
*'''ברקת''' - מנהל: הרב סעדיה מעטוף. [http://www.bareketsheli.com/ לאתר חב"ד ברקת]<br />
*'''גבעת שמואל''' - מנהל: הרב שבתי פישר. [http://givatshmuel.org/ לאתר חב"ד גבעת שמואל]<br />
*'''גבעתיים''' - מנהל: הרב יוסף יצחק בקרמן. [http://www.chabadgivataim.com/ לאתר חב"ד גבעתיים]<br />
*'''גן נר''' - מנהל: הרב אבשלום קיל. [http://www.gan-ner.org/ לאתר חב"ד גן נר]<br />
*'''גני תקווה''' - מנהל: הרב גרשון שנור. [http://www.ganei-tikva.com/ לאתר חב"ד גני תקווה]<br />
*'''דימונה''' - מנהל: הרב ישראל גליס. [http://www.dimona.org.il/ לאתר חב"ד דימונה]<br />
*'''הוד השרון''' - מנהל: הרב שמשון טל. [http://www.hodhasharon.org/ לאתר חב"ד הוד השרון]<br />
*'''הרצליה''' - מנהל: הרב ישראל הלפרין. [http://www.chabadherzliya.com/ לאתר חב"ד הרצליה]<br />
*'''זכרון יעקב''' - מנהל: הרב יוסף יצחק פריימן. [http://www.zichronyaakov.org/ לאתר חב"ד זכרון יעקב]<br />
*'''חברון - קרית ארבע''' - המנהל בחברון: הרב דניאל כהן. [http://www.chabad-hebron.com/ לאתר חב"ד חברון - קרית ארבע]<br />
*'''בית חב"ד חולון''' - מנהל: הרב ירחמיאל גורליק. [http://www.holon.co.il/ לאתר חב"ד חולון]<br />
<br />
*'''חיפה''' - מנהל: הרב דב גינזבורג. הגיע ל[[חיפה]] בשנת [[תשמ"ח]]. בעיר פועלת רשת גני חב"ד, בית ספר בנים, בית ספר בנות, ישיבה גדולה ושני מקוואות על פי שיטת חב"ד.<br />
** [http://www.chabadhaifa.com/ לאתר חב"ד חיפה]<br />
<br />
*'''חיפה - נווה דוד''' - מנהל: הרב נתן לירנובוי. בשכונה פועלת בית חב"ד, בית כנסת חב"ד, מכון בר מצוה וחלוקת מזון לנזקקים מידי שבוע.<br />
** [http://www.nevedavid.com/ לאתר חב"ד חיפה - נווה דוד]<br />
<br />
*'''חיפה - רמות/קמפוס''' - מנהל: הרב יוסי רוזנברג. רכז פעילות סטודנטים: הרב אליעזר ש.ז. מורגשטרן. בשכונה פועלת בית כנסת, שיעורי תורה וסעודות שבת לסטודנטים.<br />
** [http://www.chabadoncampus.co.il/ לאתר חב"ד חיפה - רמות/קמפוס]<br />
<br />
*'''חשמונאים''' - מנהל: הרב ברק כוכבי. ביישוב [[חשמונאים]] פועל בית חב"ד, בתי כנסת חב"ד, מרכז שיעורי תורה, מכון בר מצוה ועזרה לנזקקים.<br />
** [http://www.hashmonaim.org/ לאתר חב"ד חשמונאים]<br />
<br />
*'''יבנה''' - מנהל: הרב יוסף יצחק לרר. בעיר [[יבנה]] פועלת בבית כנסת חב"ד, 'חיי שרה' - מרכז החסד, 'חסדי שלמה' - בית התבשיל, 'חסדי יוסף' - חלוקת מזון.<br />
** [http://www.chabadyavne.com/ לאתר חב"ד יבנה]<br />
<br />
*'''יהוד''' - מנהל: הרב שמעון וינר. הגיע ל[[יהוד]] בשנת [[תשמ"ח]]. מנהל הפעילות: הרב שמואל וולף. בעיר פועלת בתי כנסת חב"ד, גן חב"ד, בית חם - בית התבשיל.<br />
** [http://www.yehudim.org.il/ לאתר חב"ד יהוד]<br />
<br />
*'''ים המלח - מצדה''' - מנהל: הרב שמעון אלהרר. הגיע ל[[ים המלח]] - [[מצדה]] בשנת [[תשס"ד]]. הבית חב"ד מפעיל מכון 'בר/בת מצוה על המצדה', כתיבת ספר תורה על המצדה.<br />
** [http://www.deadsea-chabad.com/ לאתר חב"ד ים המלח - מצדה]<br />
<br />
*'''יקנעם''' - מנהל: הרב נעם דקל. הגיע ל[[יקנעם]] בשנת [[תשמ"ז]]. בעיר פועלת בית חב"ד, בית כנסת חב"ד, גן חב"ד, רשת שיעורים לגברים ונשים.<br />
** [http://www.chabadyokneam.org/ לאתר חב"ד יקנעם]<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
;אתרי חדשות<br />
* [http://www.ncl.org.il/ חדשות נשי חב"ד]<br />
* [http://www.chabadi.022.co.il// לאתר חב"ד בית שמש]<br />
* [http://www.hageula.com/ האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]<br />
* [http://news.chabad.fm// חב"ד FM]<br />
* [http://www.770tv.org// רדיו מבשר טוב]<br />
* [http://chabad.info/bmnew/index.php/ בית משיח - שבועון]<br />
;אתרי מידע<br />
* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99/ חב"דפדיה]<br />
* [http://www.chabad.org.il// צעירי חב"ד]<br />
* [http://www.tanya.co.il/ חכמת התניא]<br />
* [http://hitbonenut.net/ מכון התבוננות]<br />
* [http://www.portraitofaleader.org/ מכון אבנר - תמונות נדירות של הרבי]<br />
* [http://jewish-education.info/ חינוך יהודי]<br />
* [http://www.chasidut.net// חסידות.נט]<br />
* [http://kolel.chasidut.net// כולל חסידות.נט]<br />
* [http://www.tanyaor.com/ עמותת תניא]<br />
* [http://maori.yerushalmi.co.il/Front/NewsNet/newspaper.asp/ מאור החסידות]<br />
* [http://chabadlibrary.org// חב"ד לייבורי - ספריית אגו"ח]<br />
* [http://www.he.chabad.org// בית חב"ד]<br />
* [http://hebrewbooks.org// איברו בוקס]<br />
* [http://chabadlibrarybooks.com// איברו בוקס חבד]<br />
* [http://www.otzar.org/wotzar/otzar.asp/ אוצר החכמה]<br />
* [http://www.otzar770.com// אוצר 770]<br />
* [https://www.mikvahcalendar.com/login.php/ אתר לחישוב דיני טהרת המשפחה]<br />
* [http://www.lubavitchnetworks.com// ליובאוויטש Network]<br />
* [http://www.challah.co.il/ לקראת חלה]<br />
* [http://www.yoffner.com/ אתר ציורים - יחיאל אופנר]<br />
* [http://www.nernechoma.org/ אתר לע"נ הגב' נחמה רייזמן]<br />
* [http://www.the-rabbi.com/ תמונת הרבי]<br />
* [http://jem.co.il/ תורת חיים] <br />
* [http://www.hitgaloot.co.il/ התגלות - חיים ששון]<br />
* [http://www.yadut.com/ קול מבשר - מכון]<br />
* [http://www.deadsea-hotelz.co.il/chabad/ בית חב"ד ים המלח]<br />
<br />
;אתרי משיח וגאולה<br />
* [http://770live.com/ 770 חי] (עברית,English)<br />
* [http://www.mamesh.org// ממש הוצאה לאור]<br />
* [http://www.igrot.com// אגרות קודש]<br />
* [http://mashiach.org.il/ משיח - צעירי חב"ד]<br />
* [http://www.yehudi.co.il// יהודי]<br />
* [http://www.mnow.co.il// המשיח כבר כאן]<br />
* [http://www.chabad.am// חב"ד AM]<br />
* [http://www.psakdin.net// פסק דין]<br />
* [http://www.yoman770.com/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99/ יומן 770]<br />
* [http://www.chabad.fm// חבד FM]<br />
<br />
* [http://www.chabadgilo.net/ ירושלים - גילה]<br />
* [http://www.chabad-katamon.org.il/ ירושלים - קטמון]<br />
* [http://www.chabadky.co.il/ ירושלים - קרית היובל]<br />
* [http://www.ramot770.com/ ירושלים - רמות]<br />
* [http://www.chabadtalpiot.com/ ירושלים - תלפיות]<br />
* [http://www.chabadks.co.il/ כפר סבא]<br />
* [http://www.karmiel.co.il/ כרמיאל]<br />
* [http://he.shaareyaliya.org/ לוד - שערי עליה]<br />
* [http://www.tovvahesed.com/ מגדל העמק - בית התבשיל]<br />
* [http://www.maale-adumim.com/hp18.htm/ מעלה אדומים]<br />
* [http://www.chabadmerchavim.com/ מרחבים]<br />
* [http://www.m-chesed.net/index.asp/ נווה ים - רמת אליהו]<br />
=== בית חב"ד ניצן - גוש קטיף ===<br />
<br />
* [http://www.chabadgushkatif.com/ לאתר חב"ד ניצן - גוש קטיף]<br />
* [http://www.ness-ziona.com/ נס ציונה]<br />
* [http://www.chabadelit.com/ נצרת עילית]<br />
* [http://www.chabad-netanya.org/hp16.htm/ נתניה]<br />
* [http://www.chabadbinyamin.org/ עלי]<br />
* [http://www.ness-ziona.com/ פרדסיה]<br />
* [http://www.chabadpt.org/ פתח תקווה]<br />
* [http://www.chabad-ks.org/ קריות - מרכז נפש חיה]<br />
* [http://www.chabadka.org/ קרית אתא]<br />
* [http://www.chabadrh.org.il/ ראש העין]<br />
* [http://www.rishonlezion.org/ ראשון לציון - מזרח]<br />
* [http://www.chabadrehovot.co.il/ רחובות]<br />
* [http://k-moshe.reshet.org.il/home/?c=7/ רחובות - קרית משה - גני חב"ד]<br />
* [http://www.lihiot-behavod.org.il/ רחובות - בית התבשיל 'לחיות בכבוד']<br />
* [http://www.chabadmaromnave.com/ רמת גן - מרום נווה]<br />
* [http://www.chabad-rh.co.il/ רמת השרון]<br />
* [http://www.ramatyishay.com/hp34.htm/ רמת ישי]<br />
* [http://www.chabadraanana.com/ רעננה]<br />
* [http://www.chabadsderot.com/ שדרות]<br />
* [http://www.chabadtlv.org/ תל אביב]<br />
* [http://www.kshalom.com/ תל אביב - קרית שלום]<br />
* [http://www.chabadaviv.com/hp33.htm/ תל אביב - רמת אביב]<br />
* [http://www.chabadnorthtelaviv.org.il/ תל אביב - שכונות הצפון החדש]<br />
* [http://avital.reshet.org.il/home/?c=9/ תענך - בית ספר חב"ד]<br />
<br />
== מוסדות חב"ד בארץ ==<br />
* [http://nes.reshet.org.il/home/?c=6/ נס ציונה - גני חב"ד]<br />
* [http://habad.eilatinter.co.il/ בית ספר חב"ד - אור אבנר אילת]<br />
* [http://www.orhasidut.co.il/ אור החסידות לאקדמיה]<br />
* [http://www.beiteliezer.org/ חדרה - בית אליעזר - בית כנסת 'שערי מנחם']<br />
* [http://www.yahad.org/ 'יחד' - הוצאה לאור עברית ורוסית]<br />
* [http://www.rivka.org.il/ מכללת בית רבקה - כפר חב"ד]<br />
* [http://he.naale-chabad.org/ נעל"ה חב"ד - תיכון בית רבקה - כפר חב"ד]<br />
* [http://www.chabadevents.com/ המאגר לאירועי נשות חב"ד]<br />
* [http://www.sos-israel.com/ המטה העולמי להצלת העם והארץ]<br />
* [http://www.7for70.com/ 7 מצוות בני נח]<br />
* [http://www.sefertora.org/index.html/ ספר תורה כללי לאחדות ישראל]<br />
* [http://www.hitkashroot.com/ התקשרות]<br />
* [http://www.daat.org.il// ישיבת דעת - רחובות]<br />
* [http://www.chasdeilev.com// עמותת חסדי לב]<br />
* [http://www.shalombeinenu.org/ עמותת שלום בינינו]<br />
* [http://bul.770.org.il/hebrew.htm/ וועדת חב"ד להנפקת בול]<br />
* [http://lahak.org/ ועד הנחות בלשון הקודש]<br />
* [http://www.kinus.info/ כינוס השלוחים]<br />
* [http://www.tanya.org.il/ אחדות ישראל בהפצת המעיינות]<br />
* [http://www.reshet.org.il/chinuch/ רשת אהלי יוסף יצחק]<br />
* [http://www.brit-mila.net/CMS/sites/82-BIRT-NET_HEBROW/Brit-mila-milah.aspx/ ברית יוסף יצחק]<br />
* [http://www.olal.org.il/ עמותת עול"ל - עזרה ואהבה לילד ולהורה]<br />
* [http://www.cow.org.il/ חב"ד שעל אתר]<br />
<br />
== מוסדות חב"ד בעולם ==<br />
* [http://bulding.770florida.com/ בית משיח - פלורידה]<br />
* [http://www.yeshivabrunoy.com/ תומכי תמימים ברינוא - צרפת]<br />
* [http://hebrew.fjc.ru/ איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים]<br />
* [http://www.chabad4u.org/ חב"ד מוסקבה]<br />
* [http://www.chabad.md/ חב"ד מולדובה]<br />
* [http://www.evreinn.ru/heb/ ניז'ני נובגורוד]<br />
* [http://www.chabadmarrakech.com/ חב"ד מרוקו - מרקש]<br />
* [http://www.chabad4g.org/ חב"ד גרוזיה]<br />
* [http://www.shliachtefila.org/ חב"ד פולטבה]<br />
* [http://www.chamah.org/ חמ"ה]<br />
* [http://www.jewishcyprus.com/ חב"ד קפריסין]<br />
* [http://www.cyijs.com/ קפריסין - בית ספר חב"ד]<br />
* [http://www.chabadjapan.org/indexh.htm/ בית חב"ד יפן] (English)<br />
* [http://www.rce.eu.com/index.asp?lang=hebrew/ מרכז רבני אירופה] (English)<br />
* [http://www.chabadisraelsi.com/site/index-4.asp?depart_id=87331/ מרכז דוברי עברית - סטטן איילנד]<br />
* [http://chabadindia.info/hp1.htm/ חב"ד הודו]<br />
* [http://www.jewishnikolaev.org/ ניקולייב - הקהילה היהודית]<br />
* [http://www.melch.co.il/ בית חב"ד למטייל - מלבורן]<br />
<br />
<br />
;אתרים בשפות שונות<br />
<br />
== אתרים בשפה האנגלית (English)==<br />
* [http://chabadworld.net/ חב"ד בעולם] (English)<br />
* [http://www.jewishvenice.org/ חב"ד ונציה] (English)<br />
* [http://www.chabad.kz/ חב"ד קאזחסטן] (English)<br />
* [http://www.collive.com// COLIVE המהדורה האנגלית](English)<br />
* [http://www.kingmessiah.com/ Chabad.AM] (אנגלית)<br />
* [http://www.shefayamim.com/ חברת שפע ימים] (English)<br />
* [http://www.chabad.org// בית חב"ד] (English)<br />
* [http://www.tzfat-kabbalah.org/ המרכז הבינלאומי לקבלה הצפתית] (English)<br />
* [http://www.rcp.org.il/ קונגרס רבנים למען השלום] (English)<br />
* [http://www.chabadtzfat.org/ אגודת קרית חב"ד - צפת] (English)<br />
* [http://www.hatzalah.ch/index.html/ ארגון הצלה - קראון הייטס] (English)<br />
* [http://www.chayol.com/ קעמפ - חיילי המלך] (English)<br />
* [http://www.kolmenachem.com/ קול מנחם - חומשים] (English)<br />
* [http://www.lubavitchkollel.org/the-rosh.html/ ביתר עילית - כולל תורה אור] (English)<br />
* [http://home.jemedia.org/ תורת חיים] (English)<br />
* [http://www.kishinev.org/ חב"ד מולדבה] (English)<br />
* [http://www.ohelchabad.org/templates/articlecco_cdo/aid/78445/ בית חב"ד שע"י האוהל] (English)<br />
* [http://www.ohrtmimim.org/ ישיבת אור תמימים] (English)<br />
* [http://www.hadarhatorah.org/ ישיבת הדר התורה] (English)<br />
* [http://www.sichosinenglish.com/ ועד שיחות](English)<br />
* [http://www.machonalte.com/ מכון אלטע] (English)<br />
* [http://www.myshliach.com/ מיי שליח] (English)<br />
* [http://www.chabadoh.org/ חב"ד אוהיו] (English)<br />
* [http://ascentofsafed.com/cgi-bin/ascent.cgi/ מכון אסנט] (English)<br />
* [http://www.shamir.info/ שמיר] (English)<br />
* [http://www.chamah.org/ חמ"ה] (English)<br />
* [http://www.jcm.museum/ מוזיאון צבאות ה'] (English)<br />
* [http://www.beismoshiach.org// בית משיח - שבועון] (English)<br />
<br />
== אתרים בשאר השפות ==<br />
<br />
* [http://www.machiaharrive.com// משיח] (Français)<br />
* [http://www.moshiach.ru// משיח] (Русский)<br />
* [http://www.es.chabad.org// בית חב"ד] (Español)<br />
* [http://www.de.chabad.org// בית חב"ד] (Deutsch)<br />
* [http://www.fr.chabad.org// בית חב"ד] (Français)<br />
* [http://www.ru.chabad.org// בית חב"ד] (Русский)<br />
* [http://www.pt.chabad.org// בית חב"ד] (Português)<br />
* [http://www.balebatim.com.ar// בית חב"ד - דרום אמריקה] (Español)<br />
* [http://www.djc.com.ua/ בית חב"ד דנייפרפטרובסק] (Русский)<br />
* [http://jewishpetersburg.ru/ חב"ד פטרבוג] (Русский)<br />
<br />
{{ערך חסר}}<br />
[[קטגוריה:אתרי אינטרנט]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%93_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%94_%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94)&diff=84568יוכבד שניאורסון (אם הרבנית נחמה דינה)2010-08-12T02:05:19Z<p>66.250.99.185: </p>
<hr />
<div>{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}}הרבנית '''יוכבד שניאורסון''' הייתה בתו של ה[[חסיד]] ר' [[יהושע פאליק שיינברג]], מחסידי העיר [[קישינוב]]. בשנת [[תרל"ה]] נישאה לרב [[אברהם שניאורסון (חמיו של אדמו"ר הריי"צ)|אברהם שניאורסון]] אביה של [[הרבנית נחמה דינה]].<br />
אחיה היה הרב בן ציון שיינבערג, שהיה ר"מ בקישינב{{הערת שוליים|ראה מוסדות התורה למירסקי, וקובץ ישיבת קישינב}} ולאחר מכן רב בדומברוביץ.<br />
<br />
נפטרה ב[[ט"ז חשוון תר"פ]] ומנוחתה כבודה בקישינב מולדובה.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:נשים]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%91&diff=83326קישינב2010-08-02T09:34:40Z<p>66.250.99.185: /* תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בחבר העמים */</p>
<hr />
<div>{{לעריכה|חוסר ניסוח ועריכה מינימאליים}}[[קובץ:שיעור קישינב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בישיבה בקישינב]][[קובץ:בית כנסת קישינב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הלימודים בישיבה בקישינב]]<br />
<br />
'''קישינב''' היא בירת מולדובה והעיר הגדולה ביותר בה. בעיר ישנו [[בית חב"ד]] שמתופעל על ידי שלוחי [[הרבי]] [[מלך המשיח]] בראשותו של השליח הרב [[זלמן אבלסקי]].<br />
<br />
ב-1903 התרחשו בעיר [[פרעות קישינב]] נגד היהודים.<br />
<br />
<br />
==פעילות חב"דית במקום==<br />
===בית כנסת===<br />
ברחוב [[חב"ד]] [[ליובאוויטש]], ממוקם בית הכנסת המרכזי "חב"ד ליובאוויטש", בית הכנסת היחיד שנותר לאחרי המלחמה ופעיל עד היום. יצויין כי לפני המלחמה היו בעיר קישינב כשבעים בתי כנסת יהודיים.<br />
<br />
===בית חם===<br />
יהודים רבים מהעיר קישינב, נתמכים בבית חם, המספק שלוש אחרוחות מזינות ומבושלות ביום, לקראת החגים מקיים בית חם חלוקת מזון רחבת היקף.<br />
<br />
===ישיבת "תומכי תמימים"===<br />
עם הגעתו של הרב אבלסקי לשליחות במדינת מולדובה הוא התיישב בבירתה קישינב, פתח ישיבת [[תומכי תמימים]], וביקש, מהרב משה סלונים, מנהל עזרת אחים, שיכתוב ל[[רבי]] על פתיחת הישיבה, ולשאול באיזה שם לקרוא לה "אחי תמימים" או "תומכי תמימים". המענה שקיבל הרב סלונים: "ישיבת תומכי תמימים, ברכה והצלחה".<br />
<br />
===מקווה טהרה===<br />
ברחוב חב"ד ליובאוויטש נבנה [[מקווה]] טהרה מפואר המשמש את הקהילה היהודית. המנה נבנה בסיועו של ר' [[זושא אבלסקי]] מנהל עזרת אחים - ידידי יהדות חב"ד קישינב מולדובה והרב [[יצחק רייטפארט]] מבורו פארק.<br />
<br />
'''מעונות חב"ד'''<br />
<br />
מעונות חב"ד פועלים בקישינב הבירה במבנה רחב ממימדים המכיל גם את הגנים<br />
<br />
'''גני חב"ד'''<br />
<br />
גני חב"ד בקישינב פועלים ומחכנים את ילדי יהודי קישינב הבירה עוד בקטונתם, הגנים ממוקמים יחד במבנה משותף למעונות והגנים חב"ד ליובאוויטש קישינב.<br />
<br />
===חב"ד סטודנטים===<br />
הגעתם של עשרות סטודנטים יהודיים מישראל ללמוד באוניברסיטאות הרפואה של קישינב, הצריך הקמת בית חב"ד לסטודנט, הפועל עמם סביב ימות השנה ומועדי ישראל.<br />
<br />
===מרכז הקהילות היהודיות חב"ד - מולדובה===<br />
<br />
משרדי הקילות היהודיות, הדואגות ליהודי מולדובה הפזורים בערי השדה, משלוח קבוע של תשמישי קדושה, וצורכי החג, בחגי ישראל.<br />
<br />
===מכון הוצאה לאור===<br />
במכון הוצאה לאור הנמצא רחובות ספורים מרחוב חב"ד ליובאווייטש, יוצא לאור מידי חודש בחודשו, עיתון רב עמודים בשם "מעינות החיים", המופץ בכל רחבי המדינה, ואף מחוצה לה. כמו כן הוציא המכון, ארבע ספרי יהדות בשפה הרוסית, הראשון על תולדות חייו של המהר"ל מפארג, השני על תולדות חייו של השל"ה, השלישי על מפעל השליחות של הרבי מליובאוויטש, והרביעי, על מלך המשיח. מלבד זאת מידי חג יוצא לאור חומר הסברה על מהותו של החג.<br />
<br />
===בית חי'ה מושקא===<br />
מכללה ומכון לנשים ונערות ללימודי יהדות וחסידיות, על שם הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]]. יחד עם פעילות בענייני [[מבצעים]] ברחבי העיר בחלוקת נרות שבת ביקורי בית אצל נשים מבוגרות. בית חי'ה מושקא מאגד תחתיו את הארגונים לנשים: נשי ובנות חב"ד, שפרה ופועה - עזר ליולדות, סדנאות ושיעורים לנשים, חב"ד סטודנטיות.<br />
<br />
==תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בחבר העמים==<br />
[[קובץ:הכנות לתהלוכה קישינב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכנות לתהלוכה]][[קובץ:Lag baomer55750 (Large).jpg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס ל"ג בעומר]]<br />
'''תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בחבר העמים''' התקיימה בשנת [[תש"נ]] בקישינב בירת מולדובה.<br />
<br />
=== רקע ===<br />
<br />
בראשית שנת תש"נ, התמוטט המשטר הקומוניסטי, ו[[ברית המועצות]] התפרקה ל15 מדינות עצמאיות, ביניהם רפובליקת מולדובה שנודעה בעבר כחבל בסרביה, הידועה לכולכם בעקבות פוגרום קישינב שארע בה לפני 107 שנה, בו נבזז רכוש יהודי רב, וחיים של יהודים רבים הופסקו באחת, מרבית יהודי המדינה נספו בשואה.<br />
<br />
לאלו ששרדו את השואה, ציפתה התמודדות עם אימי השלטון הקומוניסטי, שדיכא כל פעילות יהודית. לאחר התפוררות ברית המועצות, הפך המצב האקונומי במדינה, קשה מנשוא. יהודים רבים סובלים גם הם מהמחסור בגשמיות, ולאלו מצטרפות עשרות שנות דיכוי רוחני.<br />
<br />
=== ההכנות לתהלוכה ===<br />
<br />
תחייתה והגאווה היהודית של יהודי מולדובה, התרחשה לו במעט, בזכות תהלוכת ל"ג בעומר ברחובה של עיר, על ידי הרב הראשי הרב [[זלמן אבלסקי]] ורעייתו, שהחלו את פעילותיהם בחג החנוכה בשלהי תש"נ, כמו גם את יתר החגים, אך המיוחד מכולם לשנה זו, היה בהחלט התהלוכה הגדולה של ל"ג בעמור שלמעשה הייתה באותה שנה התהלוכה הראשונה והיחידה בכל מרחבי חבר העמים, זאת מכיוון שהפחד, שרר ברחובות, ואף אחד אינו ידע מה צופן העתיד.<br />
<br />
אז כך בכל העולם עושים תהלוכות, אך בחבר העמים היה פחד נורא. מחד הייתה ההרגשה שכעת ישנו חופש דת והיהודים יכולים לקיים את מצוות דתם בחופשיות. אך מאידך הכל היה בזהירות והאנשים האחראים לכך ברמת השטח לא ממש ידעו כיצד עליהם לנהוג בהרבה מקרים, מכיוון שהדברים לא היו ברורים עד שנת [[תשנ"א]].<br />
<br />
בימים הסמוכים ל"ג בעומר, החלו בהכנות לתהלוכה הראשונה בכל רחבי ברית המועצות, השליח הצעיר, ר' [[זושא אבלסקי]] יחד עם חברו ר' [[פניע וישצקי]], בא לסייע בפעילות בקישינב, התפקדו על הארגון, ונכנסו במרץ לפעולה, התכוננו וארגנו את התהלוכה ההיסטורית. ור' זאב ביטקין, עימהם שעזר ככל האפשר.<br />
<br />
במקום פעלה כבר ישיבת "תומכי תמימים" שקיבלה את אישור וברכת [[הרבי]], בה למדו 30 בחורים(!) שפעלו ופירסמו את התהלוכה בכל העיר, ועזרו ביתר הפרטים. <br />
<br />
יתירה מכך פרסמו את התהלוכה, בבית הכנסת בשיחות עם הורים וביקורי בית, ואפילו שכנעו את כל העיתונים המקומיים שבסופו של דבר פרסמו בגאון על התהלוכה הגדולה!<br />
<br />
היה צריך פרסום ושכנוע מאסיבי במיוחד, כי אנשים הסכימו לקיים מצוות ולהגיע לבית הכנסת, אבל ברחוב, נשמע להם מופרך במיוחד, אך לאחר עבוד שטח רבה הצלחנו לשכנע את יהודי העיר, להגיע אם ילדיהם לתהלוכה, ואכן מאות הגיע.<br />
<br />
=== התהלוכה ===<br />
<br />
התהלוכה עברה דרך בית הכנסת המרכזי ברחוב חב"ד ליובאוויטש במרכז העיר קישינב והמשיכה דרך הרחוב הראשי: לנינה, כיום שטפן צ'למריי, עד לתחנת הרכבת בעיר, ומשם צעדו אל האולם הענק לכינוס צבאות השם.<br />
<br />
בכל מקום בו עברו היהודים, עצרו האנשים כולם ברחוב, והביטו במחזה הגדול, לראשונה בחייהם של התושבים בקישינב, ובעצם בברית המועצות כולה...<br />
<br />
לאחר מכאן התקיים כינוס ענק, ובו אמרנו יחד עם הילדים את 12 הפסוקים, הגרלנו פרסים, והתקיימה מהקלת ילדים, לאחר מכאן הסברנו לילדים על מהותו של יום, והתרגשות היתה מורגשת בחלל האוויר.<br />
<br />
לאחר התהלוכה התקיימה התוועדות גדולה בבית הכנסת למאות היהודים, שהגיעו לשמוח בשמחתו של רשב"י, שמעו על ל"ג בעומר, כמובן, לראשונה בחייהם, ועל הרבי שדואג לכל יהודי בקצה העולם.<br />
<br />
לאחר התהלוכה, אנשי העיר הכירו כבר בחב"דניקים הפועלים במרץ רב בעיר, לאחר מכאן הקמנו סוכת ענק בחג הסוכות ברחוב הראשי, חנוכייה מוארת הרשימה ביופייה את העיר אף היא ברחוב הראשי, ולאחר שנה שוב התהלוכה הגדולה ברחובה של עיר, שהמשכיה גם ביתר שנותינו כאן בשליחות המלך.<br />
<br />
לאחר התהלוכה הראשונה, כתב השליח הרב זלמן אבלסקי דו"ח מפורט לכ"ק אדמו"ר שליט"א, כנהוג בפי חסידים, והמענה שקיבל באמצעות המזכירות היה, נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה.<br />
<br />
יצויין שאף שבסופו של דבר הושג אישור רשמי לצעוד ברוחבה של עיר בתהלוכת ל"ג בעומר, השלטונות לא ידעו כיצד להתמודד עם התהלוכה הבלתי חוקית מלכתחילה, והחליטו לבסוף לשלוח את שני הרבנים הצעירים שבחבורה מארגן התהלוכה ר' זושא אבלסקי וחברו ור' פנחס וישצקי, ממדינת מולדובה בתואנה שחיפשו מתחת לשטיח, ממש כמו בזמני הק.ג.ב. שאסור להם לישון בבית פרטי וכי היה עליהם להתגורר בבית מלון מכיוון שהם אורחים, טענה מגוחכת כשלעצמה, אך הסיבה היתה ברורה לכל.<br />
<br />
אך כל זה היה שווה, שהתהלוכה במולדובה שברה את הקרח, וכבר בתשנ"א התקיימו תהלוכות מעין אלו במרחבי חבר העמים.<br />
<br />
<br />
'''קברו של הרב הקדוש ר' אברהם שניאורסאהן נ"ע, חותנו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ'''<br />
<br />
ב' מר-חשון הוא יום הסתלקותו של הרה"ק ר' אברהם שניאורסאהן מקישינב, חותנו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ. הרה"ק ר' אברהם, נולד בליובאוויטש ביום י"א סיון תר"כ לאביו אדמו"ר המהרי"ן - ישראל נח - מנעז'ין, בנו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק. בשנת תרל"ה נשא לאשה את הרבנית יוכבד בת הרה"ח ר' יהושע פאליק שיינברג מקישינב. לאחר חתונתו התיישב ר' אברהם בקישינב וישב על התורה ועל העבודה. הוא התפרסם בצדקותו, חסידותו וענוותנו המופלאה. לאחר הסתלקות אביו, הפצירו בו החסידים שישב על כסאו בעיר נעז'ין, אולם הוא סירב לקבל עצמו את הנשיאות. <br />
ביום י"ג באלול תרנ"ז התקיימה בליובאוויטש חתונת בתו, הרבנית נחמה דינה, עם כ"ק אדמו"ר הריי"צ. הרה"ק ר' אברהם היה לומד ומתענג ממאמרי החסידות של חתנו, אדמו"ר הריי"צ. באחד המכתבים לבתו הוא כותב: ...מאישך חתני היקר הרה"ק שליט"א (אדמו"ר הריי"צ) קבלתי את החסידות של י"ב י"ג תמוז מאמריקה לנחת רוח גדול ב"ה. זהו כל נחת הרוח והתענוג שיש בעולם... הוא הסתלק ביום ב' מר-חשון שנת תרח"צ ומנוחתו כבוד בעיר קישינב שבמולדובה.<br />
<br />
==פוגרום קישינב==<br />
<br />
'עַל הַשְּׁחִיטָה בְּעִיר הַהֲרֵגָה'. היסטוריית 'קישינעווער שחיטה' - 'פרעות קישינב'.<br />
<br />
פרעות [[קישינב]] פרצו בפסח תרמ"ג 1903 אז זו היתה עיר בחבל בסרביה שסופח לאימפריה רוסית ב 1812 היום זו בירתה של רפובליקת מדינת [[מולדובה]]. לפוגרום קדמה תעמולה אנטישמית פרועה, שהופצה בעיר במשך שנים, על ידי העיתונות, ובעידוד מושל פלך בסרביה ר"ס פון ראאבן, מפקדי הצבא והמשטרה המקומיים, וכן גורמים בשלטון המרכזי ובראשם שר הפנים הרוסי פון פְּלֶבֶה.<br />
<br />
היהודים הואשמו ברצח נער נוצרי למטרות דתיות ובעיר הופצו כרוזים שבהם נכתב, כי הצאר מתיר לעשות שפטים ביהודים. בקישינב הופיעו בריונים, שקראו "מוות ליהודים" והפיצו כרוזים שבהם נכתב כי הצאר ניקולאי השני התיר לפגוע ביהודים לכבוד חג הפסחא. הפוגרום החל בניפוץ שמשות והתפתח להתקפה כללית על דירות היהודים וחנויותיהם. לפנות ערב החלו גם מעשי הרצח. הפורעים השליכו ילדים מן הקומות העליונות. עקרו עיניים של יהודים ותקעו מסמרים בראשי קרבנותיהם. <br />
<br />
פוגרום קישינב הצטיין במספר גדול של אבידות בנפש ובאכזריות מבחילה מצד הפורעים, שהתעללו בקורבנותיהם ועינו אותם בכל מיני עינויים. במקומות שהיהודים ניסו להגן על עצמם, עצרה המשטרה את המתגוננים, דבר שעודד את הפורעים<br />
<br />
המשטרה לא התערבה במעשי הפורעים במשך יומיים בימים 6–8 באפריל. ביום השלישי הגיעה הפקודה להפסיק את הפוגרום, והחיים שבו לשגרתם. בסך הכול נרצחו בפרעות 49 יהודים, כ-600 נפצעו, ואלפי בתים וחנויות נשדדו ונהרסו. הפוגרום האכזרי זיעזע את דעת הקהל.<br />
<br />
מידי שנה נערך אירועי זיכרון מרכזיים על ידי הקהילה היהודית ב[[קישינב]] בהנהגת השליח הרב [[זלמן אבלסקי]] הרב הראשי ל[[מולדובה]]<br />
<br />
[[קטגוריה:בתי חב"ד בעולם]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:66.250.99.185&diff=77158שיחת משתמש:66.250.99.1852010-07-06T02:24:00Z<p>66.250.99.185: </p>
<hr />
<div>שכוייח על העריכות הרבות. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[פורטל:הקהל|בעוד שלושה ימים מגיע הרגע - רוצו להשלים את הפורטל!]]* [[אידישעפדיה]]*<br />
<br />
:נשמח אם תואיל למצוא תמונה ל[[תומכי תמימים קישינב]]. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום ה' בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 05:09, 18 במאי 2010 (UTC)<br />
<br />
::האם ידוע לך מי זה מענדלוביץ? --מחכים ל'''ביאת משיח, היום כ"ב בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 21:38, 4 ביולי 2010 (UTC)<br />
::: כן זה אני.<br />
::::ולמה לא תקרא גם כאן לעצמך בשם זה או אחר? --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:42, 5 ביולי 2010 (UTC)<br />
::::: אכן.</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%A8_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=77157אגודת רבני חבר העמים2010-07-06T02:10:03Z<p>66.250.99.185: </p>
<hr />
<div>'''אגודת רבני חבר העמים''' נוסדה על ידי [[אגודת חסידי חב"ד - רוסיה]] בשנת [[תשנ"ב]] במטרה לאגד את כלל רבני [[חבר העמים]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ס]] מונה הרב [[בערל לאזאר]] יו"ר האגודה, לרבה הראשי של [[רוסיה]], והאגודה פורקה וסמכויותיה הועברו לאיגוד הקהילות היהודיות במדינות חבר העמים.<br />
<br />
== הנהלת האגודה ==<br />
<br />
=== ועד המייסד ===<br />
<br />
*יו"ר: הרב [[שלום בער לוין]].<br />
*חברים: הרב [[עזריאל חייקין]] נציג בריסל (כעת באוקראינה), הרב דן יואל ליווי נציג [[ארצות הברית]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] מארה"ק.<br />
<br />
=== ההנהלה ===<br />
<br />
*יו"ר ואב"ד - הרב [[בערל לאזאר]] ממוסקבה.<br />
*יועץ לעניני אישות - הרב [[עזריאל חייקין]].<br />
*יועץ לעניני כשרות - הרב [[דן יואל ליווי]].<br />
*ועד ההנהלה: הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] - [[מולדובה]]. הרב [[דוד אבא גורביץ]] - קזחסטן. הרב [[שמואל קמינצקי]] - [[דניפרופטרובסק]]. הרב משה מושקוביץ - חרקוב. הרב [[דובער קרסיק]] - [[אוקראינה]]. הרב שלמה פלוטקין - זיטאמיר. הרב עמנואל שמעונוב - סמרקנד.<br />
<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברוסיה]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים שנסגרו]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%A0%D7%9B%D7%93_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=77156אברהם שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)2010-07-06T02:08:43Z<p>66.250.99.185: </p>
<hr />
<div>{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}}רבי '''אברהם שניאורסון''', בן רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]] וחותן [[אדמו"ר הריי"צ]] - אבי [[הרבנית נחמה דינה]].<br />
<br />
נולד בי"א [[סיוון]] [[תר"כ]] ב[[ליובאוויטש]] לאביו המהרי"ן. בשנת [[תרל"ה]] נשא לאשה את הרבנית [[יוכבד שניאורסון (אם הרבנית נחמה דינה)]], בת הרב יהושע פאליק שיינברג מקישינב.<br />
<br />
לאחר חתונתו התיישב בקישינוב והחל לעמול בלימוד תורה.<br />
<br />
הוא נודע בצדקותו הרבה. כאשר נפטר אביו המהרי"ן בקשו חסידי ניעז'ין מר' אברהם למלא את מקום אביו ב[[אדמו"ר]]ות, אך הוא סרב.<br />
<br />
נפטר [[ב' חשוון תרח"צ]], ומנחתו כבוד ב[[קישינב]] [[מולדובה]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
*בתו מרת מלכה היתה אשת ר' פנחס הכהן זוניס.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
[http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=20973 תולדות חייו ומקום מנוחתו]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%91%D7%94&diff=77155מולדובה2010-07-06T02:06:55Z<p>66.250.99.185: /* ישיבת "תומכי תמימים" - קישינב */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:זלמן אבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח רבה של מולדובה הרב [[זלמן אבלסקי]]]]<br />
'''מולדובה''' היא מדינה רפובליקנית הממוקמת במזרח אירופה, בין רומניה ואוקראינה.<br />
==מוסדות חב"ד מולדובה==<br />
===בתי כנסת ===<br />
<br />
'''קישינב''': ברחוב חב"ד ליובאוויטש, ממוקם בית הכנסת המרכזי "חב"ד ליובאוויטש", בית הכנסת היחיד שנותר לאחרי המלחמה ופעיל עד היום. יצויין כי לפני המלחמה היו בעיר קישינב כשבעים בתי כנסת יהודיים.<br />
<br />
'''בצלי''': בית הכנסת בבלצי לקהילה היהודית במקום, מידי חג נשלחים צורכי החג ותשמישי קדושה, לצד התלמידים השלוחים ותלמידי הישיבה הפוקדים את בית הכנסת בתקופות החגים.<br />
<br />
'''טירספול''': בית הכנסת בעיר טירספול בחבל המסתפח למדינת מולדובה, לקהילה היהודית במקום, מידי חג נשלחים צורכי החג ותשמישי קדושה, לצד התלמידים השלוחים ותלמידי הישיבה הפוקדים את בית הכנסת בתקופות החגים.<br />
<br />
'''ארגייב''': בית הכנסת בעיר ארגייב לקהילה היהודית במקום, מידי חג נשלחים צורכי החג ותשמישי קדושה, לצד התלמידים השלוחים ותלמידי הישיבה הפוקדים את בית הכנסת בתקופות החגים.<br />
<br />
'''סורוקה''': גם בעיר זאת פועל בית הכנסת חב"ד לקהילה היהודית בעיר ומקבלים את מיטב הסיוע ממרכז הקהילות היהודיות חב"ד ליובאוויטש במולדובה<br />
<br />
== ישיבת "תומכי תמימים" - קישינב ==<br />
<br />
עם הגעתו של השליח הרב '''[[זלמן אבלסקי]]''' לשליחות במדינת מולדובה בתש"נ התיישב בבירתה קישינב והתמנה לרבה הראשי למדינה, בד בבד, פתח ישיבה, וביקש, מהרב משה סלונים, מנהל עזרת אחים, שיכתוב לרבי על פתיחת הישיבה, ולשאול באיזה שם לקרוא לישיבה "אחי תמימים" או "תומכי תמימים". המענה שקיבל הרב סלונים: "ישיבת תומכי תמימים", ברכה והצלחה".<br />
<br />
לישיבה בקישינב ייבול מבורך של בוגרים המכהנים בשליחות המלך ברחבי תבל ובארץ הקודש, כשבעיקר מתעסקים עם יוצאי חבר העמים, עוד יצאו מהשיבה: שוחטים, סופרי סת"ם, ורמ"ים בישיבות לדוברי השפה הרוסית.<br />
<br />
כמו אז עד היום, לומדים ומתקרבים תלמידים מבוגרים כצעירים, לדרך התורה והחסידות ונמנים על תלמידי "תומכי תמימים".<br />
<br />
== פעילות בעיר ==<br />
<br />
יהודים רבים מהעיר קישינב, נתמכים בבית חם, המספק שלוש אחרוחות מזינות ומבושלות ביום, לקראת החגים מקיים בית חם חלוקת מזון רחבת היקף.<br />
<br />
ברחוב חב"ד ליובאוויטש נבנה מקווה טהרה מפואר המשמש את הקהילה היהודית. המנה נבנה בסיועו של ר' זושא אבלסקי מנהל עזרת אחים - ידידי יהדות חב"ד קישינב מולדובה והרב יצחק רייטפארט מבורו פארק.<br />
<br />
הגעתם של עשרות סטודנטים יהודיים מישראל ללמוד באוניברסיטאות הרפואה של קישינב, הצריך הקמת בית חב"ד לסטודנט, הפועל עמם סביב ימות השנה ומועדי ישראל.<br />
<br />
משרדי הקהילות היהודיות, דואגות ליהודי מולדובה הפזורים בערי השדה, משלוח קבוע של תשמישי קדושה, וצורכי החג, בחגי ישראל.<br />
<br />
== מוסדות בעיר ==<br />
<br />
במכון הוצאה לאור הנמצא רחובות ספורים מרחוב חב"ד ליובאווייטש, יוצא לאור מידי חודש בחודשו, עיתון רב עמודים בשם "מעינות החיים", המופץ בכל רחבי המדינה, ואף מחוצה לה. כמו כן הוציא המכון, ארבע ספרי יהדות בשפה הרוסית, הראשון על תולדות חייו של המהר"ל מפארג, השני על תולדות חייו של השל"ה, השלישי על מפעל השליחות של הרבי מליובאוויטש, והרביעי, על מלך המשיח. מלבד זאת מידי חג יוצא לאור חומר הסברה על מהותו של החג.<br />
<br />
"בית חיא מושקא", הוא מכללה ומכון לנשים ונערות ללימודי יהדות וחסידיות, על שם הרבנית חיה מושקא שניאורסהן אשת אדמו"ר שליט"א. יחד עם פעילות בענייני מבצעים ברחבי העיר בחלוקת נרות שבת ביקורי בית אצל נשים מבוגרות. בית חי'ה מושקא מאגד תחתיו את הארגונים לנשים: נשי ובנות חב"ד, שפרה ופועה - עזר ליולדות, סדנאות ושיעורים לנשים, חב"ד סטודנטיות.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.chabad.md אתר הקהילות היהודיות חב"ד ליובאוויטש מולדובה - עברית]<br />
*[http://www.kishinev.org אתר הקהילות היהודיות חב"ד ליובאוויטש מולדובה - אנגלית]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בעולם]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%91%D7%94&diff=77154מולדובה2010-07-06T02:05:19Z<p>66.250.99.185: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:זלמן אבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח רבה של מולדובה הרב [[זלמן אבלסקי]]]]<br />
'''מולדובה''' היא מדינה רפובליקנית הממוקמת במזרח אירופה, בין רומניה ואוקראינה.<br />
==מוסדות חב"ד מולדובה==<br />
===בתי כנסת ===<br />
<br />
'''קישינב''': ברחוב חב"ד ליובאוויטש, ממוקם בית הכנסת המרכזי "חב"ד ליובאוויטש", בית הכנסת היחיד שנותר לאחרי המלחמה ופעיל עד היום. יצויין כי לפני המלחמה היו בעיר קישינב כשבעים בתי כנסת יהודיים.<br />
<br />
'''בצלי''': בית הכנסת בבלצי לקהילה היהודית במקום, מידי חג נשלחים צורכי החג ותשמישי קדושה, לצד התלמידים השלוחים ותלמידי הישיבה הפוקדים את בית הכנסת בתקופות החגים.<br />
<br />
'''טירספול''': בית הכנסת בעיר טירספול בחבל המסתפח למדינת מולדובה, לקהילה היהודית במקום, מידי חג נשלחים צורכי החג ותשמישי קדושה, לצד התלמידים השלוחים ותלמידי הישיבה הפוקדים את בית הכנסת בתקופות החגים.<br />
<br />
'''ארגייב''': בית הכנסת בעיר ארגייב לקהילה היהודית במקום, מידי חג נשלחים צורכי החג ותשמישי קדושה, לצד התלמידים השלוחים ותלמידי הישיבה הפוקדים את בית הכנסת בתקופות החגים.<br />
<br />
'''סורוקה''': גם בעיר זאת פועל בית הכנסת חב"ד לקהילה היהודית בעיר ומקבלים את מיטב הסיוע ממרכז הקהילות היהודיות חב"ד ליובאוויטש במולדובה<br />
<br />
== ישיבת "תומכי תמימים" - קישינב ==<br />
<br />
עם הגעתו של הרב אבלסקי לשליחות במדינת מולדובה בתש"נ התיישב בבירתה קישינב, ופתח ישיבה, וביקש, מהרב משה סלונים, מנהל עזרת אחים, שיכתוב לרבי על פתיחת הישיבה, ולשאול באיזה שם לקרוא לישיבה "אחי תמימים" או "תומכי תמימים". המענה שקיבל הרב סלונים: "ישיבת תומכי תמימים", ברכה והצלחה".<br />
<br />
לישיבה בקישינב ייבול מבורך של בוגרים המכהנים בשליחות המלך ברחבי תבל ובארץ הקודש, כשבעיקר מתעסקים עם יוצאי חבר העמים, עוד יצאו מהשיבה: שוחטים, סופרי סת"ם, ורמ"ים בישיבות לדוברי השפה הרוסית.<br />
<br />
כמו אז עד היום, לומדים ומתקרבים תלמידים מבוגרים כצעירים, לדרך התורה והחסידות ונמנים על תלמידי "תומכי תמימים".<br />
<br />
== פעילות בעיר ==<br />
<br />
יהודים רבים מהעיר קישינב, נתמכים בבית חם, המספק שלוש אחרוחות מזינות ומבושלות ביום, לקראת החגים מקיים בית חם חלוקת מזון רחבת היקף.<br />
<br />
ברחוב חב"ד ליובאוויטש נבנה מקווה טהרה מפואר המשמש את הקהילה היהודית. המנה נבנה בסיועו של ר' זושא אבלסקי מנהל עזרת אחים - ידידי יהדות חב"ד קישינב מולדובה והרב יצחק רייטפארט מבורו פארק.<br />
<br />
הגעתם של עשרות סטודנטים יהודיים מישראל ללמוד באוניברסיטאות הרפואה של קישינב, הצריך הקמת בית חב"ד לסטודנט, הפועל עמם סביב ימות השנה ומועדי ישראל.<br />
<br />
משרדי הקהילות היהודיות, דואגות ליהודי מולדובה הפזורים בערי השדה, משלוח קבוע של תשמישי קדושה, וצורכי החג, בחגי ישראל.<br />
<br />
== מוסדות בעיר ==<br />
<br />
במכון הוצאה לאור הנמצא רחובות ספורים מרחוב חב"ד ליובאווייטש, יוצא לאור מידי חודש בחודשו, עיתון רב עמודים בשם "מעינות החיים", המופץ בכל רחבי המדינה, ואף מחוצה לה. כמו כן הוציא המכון, ארבע ספרי יהדות בשפה הרוסית, הראשון על תולדות חייו של המהר"ל מפארג, השני על תולדות חייו של השל"ה, השלישי על מפעל השליחות של הרבי מליובאוויטש, והרביעי, על מלך המשיח. מלבד זאת מידי חג יוצא לאור חומר הסברה על מהותו של החג.<br />
<br />
"בית חיא מושקא", הוא מכללה ומכון לנשים ונערות ללימודי יהדות וחסידיות, על שם הרבנית חיה מושקא שניאורסהן אשת אדמו"ר שליט"א. יחד עם פעילות בענייני מבצעים ברחבי העיר בחלוקת נרות שבת ביקורי בית אצל נשים מבוגרות. בית חי'ה מושקא מאגד תחתיו את הארגונים לנשים: נשי ובנות חב"ד, שפרה ופועה - עזר ליולדות, סדנאות ושיעורים לנשים, חב"ד סטודנטיות.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.chabad.md אתר הקהילות היהודיות חב"ד ליובאוויטש מולדובה - עברית]<br />
*[http://www.kishinev.org אתר הקהילות היהודיות חב"ד ליובאוויטש מולדובה - אנגלית]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בעולם]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:66.250.99.185&diff=77136שיחת משתמש:66.250.99.1852010-07-05T20:34:48Z<p>66.250.99.185: </p>
<hr />
<div>שכוייח על העריכות הרבות. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[פורטל:הקהל|בעוד שלושה ימים מגיע הרגע - רוצו להשלים את הפורטל!]]* [[אידישעפדיה]]*<br />
<br />
:נשמח אם תואיל למצוא תמונה ל[[תומכי תמימים קישינב]]. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום ה' בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 05:09, 18 במאי 2010 (UTC)<br />
<br />
::האם ידוע לך מי זה מענדלוביץ? --מחכים ל'''ביאת משיח, היום כ"ב בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 21:38, 4 ביולי 2010 (UTC)<br />
::: כן זה אני.</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=77131זלמן טוביה אבלסקי2010-07-05T20:13:14Z<p>66.250.99.185: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:אבלסקי.jpg|left|thumb|250px|הרב אבלסקי לצד שר התיירות של [[מדינת ישראל]]]]<br />
הרב '''זלמן טוביה הכהן אבלסקי''' הוא שליח [[אדמו"ר שליט"א]] ורבה הראשי של [[מולדובה]]. נולד ב[[רוסיה]] ולמד בישיבות [[תומכי תמימים]] מחתרתיות.<br />
<br />
בשנת בשנת [[תש"ז]] יצא מרוסיה ולמד ב[[תומכי תמימים פאקינג]], לאחר מכן נסע בשליחות חשאית של [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]]. בעקבות שליחות זו, כפי הנראה, מינהו הרבי ל"שגריר" רומניה בהתוועדות שמחת תורה הידועה בשנת [[תשל"ד]] (בה מינה הרבי חסידים ידועים כ"שגרירי מדינות" בעולם), למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות.<br />
<br />
ב[[תש"י]] נסע ל[[ארצות הברית]] וב[[תשי"א]] נסע ל[[ארץ הקודש]]. הרבי שלח אז מכתב ל[[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] לדאוג להסתדרותו באה"ק. מיד עם בואו לאה"ק נכנס לעבוד בעבודת הקודש כפעיל ב[[יד לאחים]], וחבר הנהלת [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ו[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. בשנת תש"כ יצא הרב אבלסקי בהוראת הרבי לשליחות בקרית גת הרב אבלסקי הקים וניהל בברכת הרבי את קהילת חב"ד, בית הכנסת חב"ד ובית הספר "אהלי יוסף יצחק" ב[[קרית גת]], שהניח יסוד לקהילה חב"דית במקום. כמו כן הקים רשת שיעורי תורה בקיבוצים במסגרת ניידות חב"ד, בחן המיוחד לו כבש את אנשי הקיבוץ, ואף את הקשים ביותר. <br />
<br />
בשנת ה'תשמ"ז במעמד [[חלוקת דולרים]], כשעבר הרב אבלסקי אמר לו [[הרבי]], "ברך יהודים, ואני אברכם", מאז מעניק הרב אבלסקי ברכות בהוראה מיוחדת שהורה לו הרבי.<br />
<br />
בקיץ [[תשמ"ט]] פנו אליו אנשי [[עזרת אחים]] וביקשוהו לנסוע לשליחות ב[[קישינב]] שבמולדובה. הוא פנה ל[[אדמו"ר שליט"א]], וקיבל את הסכמתו ברכתו הק'. בשנת [[תשנ"ב]] כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לועד ההנהלה.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
===בניו===<br />
*הרב שמריהו אבלסקי - "ביקור חולים" ב[[בורו פארק]].<br />
*הרב יוסף אבלסקי - טנקיסט בניידות חב"ד.<br />
*הרב משה אבלסקי - [[אהלי תורה]] [[קראון הייטס]].<br />
*הרב ישעיה [[זושא אבלסקי]] - מנהל [[עזרת אחים]] - ידידי יהדות חב"ד קישינב מולדובה.<br />
<br />
===חתניו===<br />
*הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר [[צבאות השם בארץ הקודש]] ו[[ניידות חב"ד באה"ק]].<br />
*הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] - מנהל [[בית חב"ד]] בשדה התעופה בן גוריון וחבר [[אגו"ח]] באה"ק.<br />
*הרב [[משה זלמנוב]] - מנהל ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)]].<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|אבלסקי זלמן]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אבלסקי זלמן]]<br />
[[קטגוריה: רבני חב"ד כיום|אבלסקי זלמן]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|אבלסקי זלמן]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=77007זלמן טוביה אבלסקי2010-07-04T21:37:17Z<p>66.250.99.185: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:אבלסקי.jpg|left|thumb|250px|הרב אבלסקי לצד שר התיירות של [[מדינת ישראל]]]]<br />
הרב '''זלמן טוביה אבלסקי''' הוא שליח [[אדמו"ר שליט"א]] ורבה הראשי של [[מולדובה]]. נולד ב[[רוסיה]] ולמד בישיבות [[תומכי תמימים]] מחתרתיות.<br />
<br />
בשנת בשנת [[תש"ז]] יצא מרוסיה ולמד ב[[תומכי תמימים פאקינג]], לאחר מכן נסע בשליחות חשאית של [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]]. בעקבות שליחות זו, כפי הנראה, מינהו הרבי ל"שגריר" רומניה בהתוועדות שמחת תורה הידועה בשנת [[תשל"ד]] (בה מינה הרבי חסידים ידועים כ"שגרירי מדינות" בעולם), למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות.<br />
<br />
ב[[תש"י]] נסע ל[[ארצות הברית]] וב[[תשי"א]] נסע ל[[ארץ הקודש]]. הרבי שלח אז מכתב ל[[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] לדאוג להסתדרותו באה"ק. מיד עם בואו לאה"ק נכנס לעבוד בעבודת הקודש כפעיל ב[[יד לאחים]], וחבר הנהלת [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ו[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. הרב אבלסקי הקים וניהל בברכת הרבי את בית הספר "אהלי יוסף יצחק" ב[[קרית גת]], שהניח יסוד לקהילה חב"דית במקום. כמו כן הקים רשת שיעורי תורה בקיבוצים במסגרת ניידות חב"ד, בחן המיוחד לו כבש את אנשי הקיבוץ, ואף את הקשים ביותר. <br />
<br />
בשנת ה'תשמ"ו במעמד [[חלוקת דולרים]], כשעבר הרב אבלסקי אמר לו [[הרבי]], "ברך יהודים, ואני אברכם", מאז מעניק הרב אבלסקי ברכות בהוראה מיוחדת שהורה לו הרבי.<br />
<br />
ב[[חנוכה]] [[תשמ"ט]] פנו אליו אנשי [[עזרת אחים]] וביקשוהו לנסוע לשליחות ב[[קישינב]] שבמולדובה. הוא פנה ל[[אדמו"ר שליט"א]], וקיבל את ברכתו הק'. בשנת [[תשנ"ב]] כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לועד ההנהלה.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
===בניו===<br />
*הרב שמריהו אבלסקי - "ביקור חולים" ב[[בורו פארק]].<br />
*הרב יוסף אבלסקי - טנקיסט בניידות חב"ד.<br />
*הרב משה אבלסקי - [[אהלי תורה]] [[קראון הייטס]].<br />
*הרב ישעיה [[זושא אבלסקי]] - מנהל [[עזרת אחים]] - ידידי יהדות חב"ד קישינב מולדובה.<br />
<br />
===חתניו===<br />
*הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר [[צבאות השם בארץ הקודש]] ו[[ניידות חב"ד באה"ק]].<br />
*הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] - מנהל [[בית חב"ד]] בשדה התעופה בן גוריון וחבר [[אגו"ח]] באה"ק.<br />
*הרב [[משה זלמנוב]] - מנהל ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)]].<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|אבלסקי זלמן]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אבלסקי זלמן]]<br />
[[קטגוריה: רבני חב"ד כיום|אבלסקי זלמן]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|אבלסקי זלמן]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=77006זלמן טוביה אבלסקי2010-07-04T21:36:46Z<p>66.250.99.185: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:אבלסקי.jpg|left|thumb|250px|הרב אבלסקי לצד שר התיירות של [[מדינת ישראל]]]]<br />
הרב '''זלמן טוביה אבלסקי''' הוא שליח [[אדמו"ר שליט"א]] ורבה הראשי של [[מולדובה]]. נולד ב[[רוסיה]] ולמד בישיבות [[תומכי תמימים]] מחתרתיות.<br />
<br />
בשנת בשנת [[תש"ז]] יצא מרוסיה ולמד ב[[תומכי תמימים פאקינג]], לאחר מכן נסע בשליחות חשאית של [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]]. בעקבות שליחות זו, כפי הנראה, מינהו הרבי ל"שגריר" רומניה בהתוועדות שמחת תורה הידועה בשנת [[תשל"ד]] (בה מינה הרבי חסידים ידועים כ"שגרירי מדינות" בעולם), למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות.<br />
<br />
ב[[תש"י]] נסע ל[[ארצות הברית]] וב[[תשי"א]] נסע ל[[ארץ הקודש]]. הרבי שלח אז מכתב ל[[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] לדאוג להסתדרותו באה"ק. מיד עם בואו לאה"ק נכנס לעבוד בעבודת הקודש כפעיל ב[[יד לאחים]], וחבר הנהלת [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ו[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. הרב אבלסקי הקים וניהל בברכת הרבי את בית הספר "אהלי יוסף יצחק" ב[[קרית גת]], שהניח יסוד לקהילה חב"דית במקום. כמו כן הקים רשת שיעורי תורה בקיבוצים במסגרת ניידות חב"ד, בחן המיוחד לו כבש את אנשי הקיבוץ, ואף את הקשים ביותר. <br />
<br />
בשנת ה'תשמ"ו במעמד[[חלוקת דולרים]], כשעבר הרב אבלסקי אמר לו [[הרבי]], "ברך יהודים, ואני אברכם", מאז מעניק הרב אבלסקי ברכות בהוראה מיוחדת שהורה לו הרבי.<br />
<br />
ב[[חנוכה]] [[תשמ"ט]] פנו אליו אנשי [[עזרת אחים]] וביקשוהו לנסוע לשליחות ב[[קישינב]] שבמולדובה. הוא פנה ל[[אדמו"ר שליט"א]], וקיבל את ברכתו הק'. בשנת [[תשנ"ב]] כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לועד ההנהלה.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
===בניו===<br />
*הרב שמריהו אבלסקי - "ביקור חולים" ב[[בורו פארק]].<br />
*הרב יוסף אבלסקי - טנקיסט בניידות חב"ד.<br />
*הרב משה אבלסקי - [[אהלי תורה]] [[קראון הייטס]].<br />
*הרב ישעיה [[זושא אבלסקי]] - מנהל [[עזרת אחים]] - ידידי יהדות חב"ד קישינב מולדובה.<br />
<br />
===חתניו===<br />
*הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר [[צבאות השם בארץ הקודש]] ו[[ניידות חב"ד באה"ק]].<br />
*הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] - מנהל [[בית חב"ד]] בשדה התעופה בן גוריון וחבר [[אגו"ח]] באה"ק.<br />
*הרב [[משה זלמנוב]] - מנהל ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)]].<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|אבלסקי זלמן]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אבלסקי זלמן]]<br />
[[קטגוריה: רבני חב"ד כיום|אבלסקי זלמן]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|אבלסקי זלמן]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%A9%D7%9B%D7%AA_%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%97%D7%99%D7%9D&diff=76969לשכת עזרת אחים2010-07-04T20:31:10Z<p>66.250.99.185: </p>
<hr />
<div>'''לשכת עזרת אחים''' הינה מוסד שנועד לעזור ליהודים בברית המועצות. המוסד הוקם בשנת [[תשכ"ד]] על ידי הרב [[משה לברטוב]].<br />
<br />
בסוף שנות המ"מים, מונה הרב [[משה סלונים]] למנהל הארגון.<br />
לאחר מכאן בשנותיו האחרונות (עד ה'תשנ"ה) לפעילות נוהל על ידי הרב משה סלונים והרב גדלי'ה קארף, שעזרו לשלוחים רבים ברחבי חבר העמים כמה שניתן.<br />
<br />
עיקר העזרה של המוסד התבססה בשליחת שלוחים חשאיים ליהודים שחיו מאחורי מסך הברזל, ושליחת מזון ותשמישי קדושה (תפילין מזוזות, מצות לפסח וכו'). <br />
<br />
במשך השנים הצליח ר' משה לברטוב יחד עם חבריו להנהלה, להגדיל את המוסד למסגרת פעילות גדולה ועניפה מאד, כאשר כל הפעילות מתנהלת מתוך ביתו ששם הוקמו כל משרדי המוסד. <br />
<br />
הפעילות במוסד זה היתה קשורה בחשאיות עצומה וסודיות מוחלטת, בגלל הסכנה ליהודים ברוסיה הסובייטית.<br />
<br />
כל העת היה [[הרבי]] מעורב בכל פרטי פעילות המוסד ובכל הקורות אצל היהודים שם. בגלל החשאיות לא יכלו העסקנים והיהודים בבריה"מ להתקשר ישר אל [[מזכירות]] הרבי, ודברים רבים היו עוברים דרך ר' משה. לצורך זה אף סודרו כמה פעמים פגישות חשאיות של הרבי עם ר' משה בפתח ביתו של הרבי, באשר הרבי לא רצה שכמה פרטים והוראות בזה ידוברו בגלוי מתוך חדרו הקדוש, ופרטי הדברים היו ידועים רק למתי מספר. <br />
<br />
כאשר החלה הפרסטרויקה, החל הארגון לשלוח שלוחים לברית המועצות ולימים חבר העמים.<br />
חלק מהשלוחים, הינם קבועים, ותופסים היום מקום בשורה הראשונה של שלוחי חב"ם, ומאידך נשלחו בחורים רבים לסייע לשלוחים הקבועים, וגם לערים אחרות. <br />
<br />
הוצאות הענק של הארגון, הכבידו, ולבסוף הארגון קרס, ובמקומו תפס את הנהגת השלוחים בחבר העמים - ארגון 'אור אבנר', שלדאבון לב, אף הוא קרס.<br />
<br />
עזרת אחים - ידידי יהדות קישינב ומולדובה, החל את פעולתו עם נפילת ארגון 'עזרת אחים', ע"י הרב '''זושא אבלסקי''' שהיה מפעילו הנמרצים של הארגון בשנותיו הטובות בארגון בחורים לשליחות לימי הקיץ למדינות חבר העמים, ועוד. לאחר שהארגון נחלש, המשיך להפעיל את הארגון במתכונת מצומצמת, למדינת [[מולדובה]] וגלילותי'ה שם מכהן בשליחות אביו הרה"ח ר' [[זלמן טוביה אבלסקי]], כיום הארגון ממשיך ומסייע ליהדות מולדובה ובירתה [[קישינב]], לצד סינפו שנפתח בשנים האחרנות בארץ הקודש, הפועל יחד עם המרכז בניו יורק.<br />
<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברוסיה]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=74777יהודה לייב צירלסון2010-06-23T21:12:39Z<p>66.250.99.185: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:יהודה_לייב_צירלסון.jpg|left|thumb|250px|הרב יהודה לייב צירלסון]]<br />
הרב '''יהודה לייב צירלסון''' נולד בשנת [[תר"כ]] להורים [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]]. אביו ר' משה חיים היה רבה של קוזלץ שבמחוז צ'רניהיב באוקראינה. בתקופה שלפני [[מלחמת העולם השנייה]] כיהן כרבו הראשי של חבל בסרביה ושל העיר [[קישינב]], ושימש גם כציר בפרלמנט הרומני.<br />
<br />
== ביוגרפיה ==<br />
בגיל חמש עשרה הגיע לעיר [[נעז'ין]], שם למד תורה מפיו של כ"ק אדמו"ר רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]] מניעז'ין. המהרי"ן אף הסמיך אותו לרבנות. <br />
<br />
בנעז'ין הכיר את בנו של המהרי"ן, הרה"ק ר' [[אברהם שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]], חותנו של [[אדמו"ר הריי"צ]], שמאחור יותר התגורר בעיר קישינוב, והיו בידידות גדולה כל ימי חייהם. <br />
<br />
בגיל עשרים התמנה לרבה של העיר פרילוקי שבאוקראינה, שם שימש כרב במשך כשלושים שנה. במקביל החל לכתוב מאמרים פובליציסטיים, שהתפרסמו בכתבי עת בעברית, יידיש ורוסית. בין השאר התפרסמו מאמריו בעיתונים: "הפלס", "הצפירה", "המליץ" ו"המודיע". מאמריו עסקו בעיקר בנושאים קהילתיים ופוליטיים יהודיים.<br />
<br />
בשנת [[תרס"ח]] נתמנה הרב צירלסון לרבה הראשי של העיר [[קישינב]]. ב-[[תרע"א]], בעת משפט בייליס, ארגן עצומה נגד האנטישמיות שנחשפה במהלך המשפט. על עצומה זו חתמו כ-300 רבנים בולטים נוספים. באותה שנה זכה צירלסון באזרחות כבוד מטעם האימפריה הרוסית. ב-[[תרע"ב]] נמנה הרב צירלסון על קבוצת הרבנים והעסקנים שהקימה את "אגודת ישראל", ואף היה חבר במועצת גדולי התורה של התנועה.<br />
<br />
ב-[[תרע"ח]], לקראת סוף [[מלחמת העולם הראשונה]], סופחה בסרביה לרומניה, והרב צירלסון נתמנה לרבה הראשי של בסרביה כולה. הוא החל בהקמת מערכת חינוך חרדית מקיפה, החל מגילאי הגן, תלמודי תורה, [[תומכי תמימים|ישיבות לצעירים]] וישיבות גדולות. הרב צירלסון כיהן כראש ישיבת קישינב, ובמוסדותיו למדו רבים מרבני ואדמו"רי דור העתיד. במקביל פעל בתחומים רוחניים נוספים. הוא ייסד בקישינב סניף של תנועת אגודת ישראל, הקים את הגימנסיה החרדית "מגן דוד", תמך ברעיון 'הדף היומי'.<br />
<br />
בשנת [[תר"פ]], לאחר שרכש הרב צירלסון ידיעה מקיפה ברומנית, הוא נבחר לשמש כציר בפרלמנט הרומני בבוקרשט. שנתיים לאחר מכן הוא נותר הנציג היהודי היחיד בבית הנבחרים. בתפקידו זה נקט הרב צירלסון בפעילות שתדלנית לטובת יהודי בסרביה, בעיקר בקרב שרי החינוך, הפנים והשר לענייני בסרביה. שתדלנותו אצל שר ההשכלה הרומני הועילה לבטל את גזירת הממשלה להכריח את התלמידים היהודים בבתי הספר לכתוב ב[[שבת]], אף כי הדבר כרוך בחילול שבת.<br />
<br />
האנטישמיות שפרחה ברומניה בשנים ההן, הכריחה אותו לזעוק ולהתריע נגדה בפני חברי הבית, אך נאומים אלו לא פורסמו בכתב העת של הפרלמנט, עקב התנגדות הצירים האנטישמיים. כתוצאה מכך התפטר צירלסון בשנת [[תרפ"ו]] מחברותו בפרלמנט.<br />
<br />
באותן שנים נמלטו רבבות יהודים מאוקראינה לבסרביה. השלטונות הרומניים החלו לרכז אותם במחנות לצורך גירושם חזרה אל מעבר לדנייסטר. הרב צירלסון פעל רבות למניעת הגירוש, עסק בארגון תמיכה חומרית עבור הפליטים, ולאחר מכן סייע להם להיקלט ברומניה, או להגר ל[[ארצות הברית]] או ל[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
לאחר הסכם ריבנטרופ-מולוטוב סופחה בסרביה לברית המועצות. הקומוניסטים, שהרסו את חיי הקהילה היהודית בקישינב, החלו להצר את צעדי הרב צירלסון, והציגו אותו בעיתונות הסובייטית כסוכן אנטי-סובייטי. למרות זאת לא נטש הרב צירלסון את תפקידו.<br />
<br />
== הריגתו ומקום קבורתו ==<br />
הרב צירלסון נהרג ב[[מלחמת העולם השנייה]], בעת הפצצה אווירית שהונחתה על קישינב על ידי הגרמנים. היה זה ב[[יום ראשון]], י"א ב[[תמוז]] [[תש"א]] (6 ביולי 1941). תחילה הוא הובא למנוחות בבית העלמין הישן של העיר, אך בשנת [[תשי"א]] החליטו השלטונות להניח מסילת ברזל באזור זה, וגופתו הועברה למקום אחר בבית העלמין. לאחר שנים ספורות החליטה עיריית קישינב להקים במקום פארק שעשועים, וגופת הרב צירלסון הועברה בשנית. מקום מנוחתו הסופי הוא מתחת לאנדרטה הענקית שהוקמה על קברם של הרוגי פרעות קישינב.<br />
<br />
ב[[תשי"ד]] נקרא על שמו רחוב בתל אביב. גם בבני ברק נקרא רחוב על שמו, בעיר קישינב הרחוב המרכזי הסמוך לרחוב חב"ד ליובאוויטש, קרוי גם על שמו, יצויין כי ברחוב זה עדיין עומדים שרידי המבנה מהישיבה והתלמוד תורה שעמד בראשם.<br />
<br />
== מכתב אדמו"ר הריי"צ על הרב צירלסון ==<br />
על הרב צירלסון כותב כ"ק אדמו"ר הריי"צ:<br />
<br />
"... הרב צירעלסאן ע"ה תופס מקום חשוב ביומני ונזכר אצלי לרגלי מאורעות שונים... הפעם הראשון שראיתי את הרב צירלסאהן הי' בשנת תרמ"ט...הרב צירלסאן למד בבחרותו בנעז'ין אצל הוד כ"ק דודי זקני אדמו"ר מוהרי"נ וסמך אותו בסמיכת חכמים והי' מהללו בגודל כשרונותיו, וכשנסתלק הוד כ"ק ד"ז נתקשר לכ"ק אדמו"ר מוהרש"ז מקאפוסט והי' נחשב מגדולי מקושריו... באספות אודות עניני הכלל שנתקיימו בליובאוויטש, פטרבורג, חרקוב, ויטבסק ומוסקבה משתתף הרב צירלסאן... בשנת תר"ע הוא נבחר ליושב ראש באסיפת הרבנים אשר על יד שר הפנים בפטרבורג... ומאז המהפכה הוא משתתף בכל הועידות ועומד בקישור מכתבים בעניני הכלל עם הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק. <br />
<br />
משבאתי בשנת תרפ"ח לריגא, השתתף הרב צירלסאן בכל עניני הכלל אשר עסקתי בהם עד פרוץ המלחמה באלול תרצ"ט. אהבה וחיבה גדולה היתה בין כ"ק חותני הרה"ח ובין הרב צירלסאן...".<br />
<br />
== ספריו ==<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=27&pgnum=1 עצי הלבנון]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1436&pgnum=1 מערכי לב]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21624&pgnum=1 לב יהודה] <br />
<br />
{{ויקיפדיה}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
[http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?cat_id=38&topic_id=2371614&forum_id=19616 תולדותיו, ספריו, תמונות וקישורים]<br />
<br />
[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52848 השקת ספר לזכרו בקישינב מולדובה]<br />
<br />
[[קטגוריה:רבנים]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=74776יהודה לייב צירלסון2010-06-23T21:11:55Z<p>66.250.99.185: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:יהודה_לייב_צירלסון.jpg|left|thumb|250px|הרב יהודה לייב צירלסון]]<br />
הרב '''יהודה לייב צירלסון''' נולד בשנת [[תר"כ]] להורים [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]]. אביו ר' משה חיים היה רבה של קוזלץ שבמחוז צ'רניהיב באוקראינה. בתקופה שלפני [[מלחמת העולם השנייה]] כיהן כרבו הראשי של חבל בסרביה ושל העיר [[קישינב]], ושימש גם כציר בפרלמנט הרומני.<br />
<br />
== ביוגרפיה ==<br />
בגיל חמש עשרה הגיע לעיר [[נעז'ין]], שם למד תורה מפיו של כ"ק אדמו"ר רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]] מניעז'ין. המהרי"ן אף הסמיך אותו לרבנות. <br />
<br />
בנעז'ין הכיר את בנו של המהרי"ן, הרה"ק ר' [[אברהם שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]], חותנו של [[אדמו"ר הריי"צ]], שמאחור יותר התגורר בעיר קישינוב, והיו בידידות גדולה כל ימי חייהם. <br />
<br />
בגיל עשרים התמנה לרבה של העיר פרילוקי שבאוקראינה, שם שימש כרב במשך כשלושים שנה. במקביל החל לכתוב מאמרים פובליציסטיים, שהתפרסמו בכתבי עת בעברית, יידיש ורוסית. בין השאר התפרסמו מאמריו בעיתונים: "הפלס", "הצפירה", "המליץ" ו"המודיע". מאמריו עסקו בעיקר בנושאים קהילתיים ופוליטיים יהודיים.<br />
<br />
בשנת [[תרס"ח]] נתמנה הרב צירלסון לרבה הראשי של העיר [[קישינב]]. ב-[[תרע"א]], בעת משפט בייליס, ארגן עצומה נגד האנטישמיות שנחשפה במהלך המשפט. על עצומה זו חתמו כ-300 רבנים בולטים נוספים. באותה שנה זכה צירלסון באזרחות כבוד מטעם האימפריה הרוסית. ב-[[תרע"ב]] נמנה הרב צירלסון על קבוצת הרבנים והעסקנים שהקימה את "אגודת ישראל", ואף היה חבר במועצת גדולי התורה של התנועה.<br />
<br />
ב-[[תרע"ח]], לקראת סוף [[מלחמת העולם הראשונה]], סופחה בסרביה לרומניה, והרב צירלסון נתמנה לרבה הראשי של בסרביה כולה. הוא החל בהקמת מערכת חינוך חרדית מקיפה, החל מגילאי הגן, תלמודי תורה, [[תומכי תמימים|ישיבות לצעירים]] וישיבות גדולות. הרב צירלסון כיהן כראש ישיבת קישינב, ובמוסדותיו למדו רבים מרבני ואדמו"רי דור העתיד. במקביל פעל בתחומים רוחניים נוספים. הוא ייסד בקישינב סניף של תנועת אגודת ישראל, הקים את הגימנסיה החרדית "מגן דוד", תמך ברעיון 'הדף היומי'.<br />
<br />
בשנת [[תר"פ]], לאחר שרכש הרב צירלסון ידיעה מקיפה ברומנית, הוא נבחר לשמש כציר בפרלמנט הרומני בבוקרשט. שנתיים לאחר מכן הוא נותר הנציג היהודי היחיד בבית הנבחרים. בתפקידו זה נקט הרב צירלסון בפעילות שתדלנית לטובת יהודי בסרביה, בעיקר בקרב שרי החינוך, הפנים והשר לענייני בסרביה. שתדלנותו אצל שר ההשכלה הרומני הועילה לבטל את גזירת הממשלה להכריח את התלמידים היהודים בבתי הספר לכתוב ב[[שבת]], אף כי הדבר כרוך בחילול שבת.<br />
<br />
האנטישמיות שפרחה ברומניה בשנים ההן, הכריחה אותו לזעוק ולהתריע נגדה בפני חברי הבית, אך נאומים אלו לא פורסמו בכתב העת של הפרלמנט, עקב התנגדות הצירים האנטישמיים. כתוצאה מכך התפטר צירלסון בשנת [[תרפ"ו]] מחברותו בפרלמנט.<br />
<br />
באותן שנים נמלטו רבבות יהודים מאוקראינה לבסרביה. השלטונות הרומניים החלו לרכז אותם במחנות לצורך גירושם חזרה אל מעבר לדנייסטר. הרב צירלסון פעל רבות למניעת הגירוש, עסק בארגון תמיכה חומרית עבור הפליטים, ולאחר מכן סייע להם להיקלט ברומניה, או להגר ל[[ארצות הברית]] או ל[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
לאחר הסכם ריבנטרופ-מולוטוב סופחה בסרביה לברית המועצות. הקומוניסטים, שהרסו את חיי הקהילה היהודית בקישינב, החלו להצר את צעדי הרב צירלסון, והציגו אותו בעיתונות הסובייטית כסוכן אנטי-סובייטי. למרות זאת לא נטש הרב צירלסון את תפקידו.<br />
<br />
== הריגתו ומקום קבורתו ==<br />
הרב צירלסון נהרג ב[[מלחמת העולם השנייה]], בעת הפצצה אווירית שהונחתה על קישינב על ידי הגרמנים. היה זה ב[[יום ראשון]], י"א ב[[תמוז]] [[תש"א]] (6 ביולי 1941). תחילה הוא הובא למנוחות בבית העלמין הישן של העיר, אך בשנת [[תשי"א]] החליטו השלטונות להניח מסילת ברזל באזור זה, וגופתו הועברה למקום אחר בבית העלמין. לאחר שנים ספורות החליטה עיריית קישינב להקים במקום פארק שעשועים, וגופת הרב צירלסון הועברה בשנית. מקום מנוחתו הסופי הוא מתחת לאנדרטה הענקית שהוקמה על קברם של הרוגי פרעות קישינב.<br />
<br />
ב[[תשי"ד]] נקרא על שמו רחוב בתל אביב. גם בבני ברק נקרא רחוב על שמו, בעיר קישינב הרחוב המרכזי הסמוך לרחוב חב"ד ליובאוויטש, קרוי גם על שמו, יצויין כי ברחוב זה עדיין עומדים שרידי המבנה מהישיבה והתלמוד תורה שעמד בראשם.<br />
<br />
== מכתב אדמו"ר הריי"צ על הרב צירלסון ==<br />
על הרב צירלסון כותב כ"ק אדמו"ר הריי"צ:<br />
<br />
"... הרב צירעלסאן ע"ה תופס מקום חשוב ביומני ונזכר אצלי לרגלי מאורעות שונים... הפעם הראשון שראיתי את הרב צירלסאהן הי' בשנת תרמ"ט...הרב צירלסאן למד בבחרותו בנעז'ין אצל הוד כ"ק דודי זקני אדמו"ר מוהרי"נ וסמך אותו בסמיכת חכמים והי' מהללו בגודל כשרונותיו, וכשנסתלק הוד כ"ק ד"ז נתקשר לכ"ק אדמו"ר מוהרש"ז מקאפוסט והי' נחשב מגדולי מקושריו... באספות אודות עניני הכלל שנתקיימו בליובאוויטש, פטרבורג, חרקוב, ויטבסק ומוסקבה משתתף הרב צירלסאן... בשנת תר"ע הוא נבחר ליושב ראש באסיפת הרבנים אשר על יד שר הפנים בפטרבורג... ומאז המהפכה הוא משתתף בכל הועידות ועומד בקישור מכתבים בעניני הכלל עם הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק. <br />
<br />
משבאתי בשנת תרפ"ח לריגא, השתתף הרב צירלסאן בכל עניני הכלל אשר עסקתי בהם עד פרוץ המלחמה באלול תרצ"ט. אהבה וחיבה גדולה היתה בין כ"ק חותני הרה"ח ובין הרב צירלסאן...".<br />
<br />
== ספריו ==<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=27&pgnum=1 עצי הלבנון]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1436&pgnum=1 מערכי לב]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21624&pgnum=1 לב יהודה] <br />
<br />
{{ויקיפדיה}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
[http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?cat_id=38&topic_id=2371614&forum_id=19616 תולדותיו, ספריו, תמונות וקישורים]<br />
<br />
http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52848 [השקת ספר לזכרו בקישינב מולדובה]<br />
<br />
[[קטגוריה:רבנים]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=74775יהודה לייב צירלסון2010-06-23T21:11:09Z<p>66.250.99.185: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:יהודה_לייב_צירלסון.jpg|left|thumb|250px|הרב יהודה לייב צירלסון]]<br />
הרב '''יהודה לייב צירלסון''' נולד בשנת [[תר"כ]] להורים [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]]. אביו ר' משה חיים היה רבה של קוזלץ שבמחוז צ'רניהיב באוקראינה. בתקופה שלפני [[מלחמת העולם השנייה]] כיהן כרבו הראשי של חבל בסרביה ושל העיר [[קישינב]], ושימש גם כציר בפרלמנט הרומני.<br />
<br />
== ביוגרפיה ==<br />
בגיל חמש עשרה הגיע לעיר [[נעז'ין]], שם למד תורה מפיו של כ"ק אדמו"ר רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]] מניעז'ין. המהרי"ן אף הסמיך אותו לרבנות. <br />
<br />
בנעז'ין הכיר את בנו של המהרי"ן, הרה"ק ר' [[אברהם שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]], חותנו של [[אדמו"ר הריי"צ]], שמאחור יותר התגורר בעיר קישינוב, והיו בידידות גדולה כל ימי חייהם. <br />
<br />
בגיל עשרים התמנה לרבה של העיר פרילוקי שבאוקראינה, שם שימש כרב במשך כשלושים שנה. במקביל החל לכתוב מאמרים פובליציסטיים, שהתפרסמו בכתבי עת בעברית, יידיש ורוסית. בין השאר התפרסמו מאמריו בעיתונים: "הפלס", "הצפירה", "המליץ" ו"המודיע". מאמריו עסקו בעיקר בנושאים קהילתיים ופוליטיים יהודיים.<br />
<br />
בשנת [[תרס"ח]] נתמנה הרב צירלסון לרבה הראשי של העיר [[קישינב]]. ב-[[תרע"א]], בעת משפט בייליס, ארגן עצומה נגד האנטישמיות שנחשפה במהלך המשפט. על עצומה זו חתמו כ-300 רבנים בולטים נוספים. באותה שנה זכה צירלסון באזרחות כבוד מטעם האימפריה הרוסית. ב-[[תרע"ב]] נמנה הרב צירלסון על קבוצת הרבנים והעסקנים שהקימה את "אגודת ישראל", ואף היה חבר במועצת גדולי התורה של התנועה.<br />
<br />
ב-[[תרע"ח]], לקראת סוף [[מלחמת העולם הראשונה]], סופחה בסרביה לרומניה, והרב צירלסון נתמנה לרבה הראשי של בסרביה כולה. הוא החל בהקמת מערכת חינוך חרדית מקיפה, החל מגילאי הגן, תלמודי תורה, [[תומכי תמימים|ישיבות לצעירים]] וישיבות גדולות. הרב צירלסון כיהן כראש ישיבת קישינב, ובמוסדותיו למדו רבים מרבני ואדמו"רי דור העתיד. במקביל פעל בתחומים רוחניים נוספים. הוא ייסד בקישינב סניף של תנועת אגודת ישראל, הקים את הגימנסיה החרדית "מגן דוד", תמך ברעיון 'הדף היומי'.<br />
<br />
בשנת [[תר"פ]], לאחר שרכש הרב צירלסון ידיעה מקיפה ברומנית, הוא נבחר לשמש כציר בפרלמנט הרומני בבוקרשט. שנתיים לאחר מכן הוא נותר הנציג היהודי היחיד בבית הנבחרים. בתפקידו זה נקט הרב צירלסון בפעילות שתדלנית לטובת יהודי בסרביה, בעיקר בקרב שרי החינוך, הפנים והשר לענייני בסרביה. שתדלנותו אצל שר ההשכלה הרומני הועילה לבטל את גזירת הממשלה להכריח את התלמידים היהודים בבתי הספר לכתוב ב[[שבת]], אף כי הדבר כרוך בחילול שבת.<br />
<br />
האנטישמיות שפרחה ברומניה בשנים ההן, הכריחה אותו לזעוק ולהתריע נגדה בפני חברי הבית, אך נאומים אלו לא פורסמו בכתב העת של הפרלמנט, עקב התנגדות הצירים האנטישמיים. כתוצאה מכך התפטר צירלסון בשנת [[תרפ"ו]] מחברותו בפרלמנט.<br />
<br />
באותן שנים נמלטו רבבות יהודים מאוקראינה לבסרביה. השלטונות הרומניים החלו לרכז אותם במחנות לצורך גירושם חזרה אל מעבר לדנייסטר. הרב צירלסון פעל רבות למניעת הגירוש, עסק בארגון תמיכה חומרית עבור הפליטים, ולאחר מכן סייע להם להיקלט ברומניה, או להגר ל[[ארצות הברית]] או ל[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
לאחר הסכם ריבנטרופ-מולוטוב סופחה בסרביה לברית המועצות. הקומוניסטים, שהרסו את חיי הקהילה היהודית בקישינב, החלו להצר את צעדי הרב צירלסון, והציגו אותו בעיתונות הסובייטית כסוכן אנטי-סובייטי. למרות זאת לא נטש הרב צירלסון את תפקידו.<br />
<br />
== הריגתו ומקום קבורתו ==<br />
הרב צירלסון נהרג ב[[מלחמת העולם השנייה]], בעת הפצצה אווירית שהונחתה על קישינב על ידי הגרמנים. היה זה ב[[יום ראשון]], י"א ב[[תמוז]] [[תש"א]] (6 ביולי 1941). תחילה הוא הובא למנוחות בבית העלמין הישן של העיר, אך בשנת [[תשי"א]] החליטו השלטונות להניח מסילת ברזל באזור זה, וגופתו הועברה למקום אחר בבית העלמין. לאחר שנים ספורות החליטה עיריית קישינב להקים במקום פארק שעשועים, וגופת הרב צירלסון הועברה בשנית. מקום מנוחתו הסופי הוא מתחת לאנדרטה הענקית שהוקמה על קברם של הרוגי פרעות קישינב.<br />
<br />
ב[[תשי"ד]] נקרא על שמו רחוב בתל אביב. גם בבני ברק נקרא רחוב על שמו, בעיר קישינב הרחוב המרכזי הסמוך לרחוב חב"ד ליובאוויטש, קרוי גם על שמו, יצויין כי ברחוב זה עדיין עומדים שרידי המבנה מהישיבה והתלמוד תורה שעמד בראשם.<br />
<br />
== מכתב אדמו"ר הריי"צ על הרב צירלסון ==<br />
על הרב צירלסון כותב כ"ק אדמו"ר הריי"צ:<br />
<br />
"... הרב צירעלסאן ע"ה תופס מקום חשוב ביומני ונזכר אצלי לרגלי מאורעות שונים... הפעם הראשון שראיתי את הרב צירלסאהן הי' בשנת תרמ"ט...הרב צירלסאן למד בבחרותו בנעז'ין אצל הוד כ"ק דודי זקני אדמו"ר מוהרי"נ וסמך אותו בסמיכת חכמים והי' מהללו בגודל כשרונותיו, וכשנסתלק הוד כ"ק ד"ז נתקשר לכ"ק אדמו"ר מוהרש"ז מקאפוסט והי' נחשב מגדולי מקושריו... באספות אודות עניני הכלל שנתקיימו בליובאוויטש, פטרבורג, חרקוב, ויטבסק ומוסקבה משתתף הרב צירלסאן... בשנת תר"ע הוא נבחר ליושב ראש באסיפת הרבנים אשר על יד שר הפנים בפטרבורג... ומאז המהפכה הוא משתתף בכל הועידות ועומד בקישור מכתבים בעניני הכלל עם הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק. <br />
<br />
משבאתי בשנת תרפ"ח לריגא, השתתף הרב צירלסאן בכל עניני הכלל אשר עסקתי בהם עד פרוץ המלחמה באלול תרצ"ט. אהבה וחיבה גדולה היתה בין כ"ק חותני הרה"ח ובין הרב צירלסאן...".<br />
<br />
== ספריו ==<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=27&pgnum=1 עצי הלבנון]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1436&pgnum=1 מערכי לב]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21624&pgnum=1 לב יהודה] <br />
<br />
{{ויקיפדיה}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
[http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?cat_id=38&topic_id=2371614&forum_id=19616 תולדותיו, ספריו, תמונות וקישורים]<br />
http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52848 השקת ספר לזכרו בקישינב מולדובה<br />
<br />
[[קטגוריה:רבנים]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%A9%D7%9B%D7%AA_%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%97%D7%99%D7%9D&diff=72531לשכת עזרת אחים2010-06-09T20:34:11Z<p>66.250.99.185: </p>
<hr />
<div>'''לשכת עזרת אחים''' הינה מוסד שנועד לעזור ליהודים בברית המועצות. המוסד הוקם בשנת [[תשכ"ד]] על ידי הרב [[משה לברטוב]].<br />
<br />
בסוף שנות המ"מים, מונה הרב [[משה סלונים]] למנהל הארגון.<br />
לאחר מכאן בשנותיו האחרונות (עד ה'תשנ"ה) לפעילות נוהל על ידי הרב משה סלונים והרב גדלי'ה קארף, שעזרו לשלוחים רבים ברחבי חבר העמים כמה שניתן.<br />
<br />
עיקר העזרה של המוסד התבססה בשליחת שלוחים חשאיים ליהודים שחיו מאחורי מסך הברזל, ושליחת מזון ותשמישי קדושה (תפילין מזוזות, מצות לפסח וכו'). <br />
<br />
במשך השנים הצליח ר' משה לברטוב יחד עם חבריו להנהלה, להגדיל את המוסד למסגרת פעילות גדולה ועניפה מאד, כאשר כל הפעילות מתנהלת מתוך ביתו ששם הוקמו כל משרדי המוסד. <br />
<br />
הפעילות במוסד זה היתה קשורה בחשאיות עצומה וסודיות מוחלטת, בגלל הסכנה ליהודים ברוסיה הסובייטית.<br />
<br />
כל העת היה [[הרבי]] מעורב בכל פרטי פעילות המוסד ובכל הקורות אצל היהודים שם. בגלל החשאיות לא יכלו העסקנים והיהודים בבריה"מ להתקשר ישר אל [[מזכירות]] הרבי, ודברים רבים היו עוברים דרך ר' משה. לצורך זה אף סודרו כמה פעמים פגישות חשאיות של הרבי עם ר' משה בפתח ביתו של הרבי, באשר הרבי לא רצה שכמה פרטים והוראות בזה ידוברו בגלוי מתוך חדרו הקדוש, ופרטי הדברים היו ידועים רק למתי מספר. <br />
<br />
כאשר החלה הפרסטרויקה, החל הארגון לשלוח שלוחים לברית המועצות ולימים חבר העמים.<br />
חלק מהשלוחים, הינם קבועים, ותופסים היום מקום בשורה הראשונה של שלוחי חב"ם, ומאידך נשלחו בחורים רבים לסייע לשלוחים הקבועים, וגם לערים אחרות. <br />
<br />
הוצאות הענק של הארגון, הכבידו, ולבסוף הארגון קרס, ובמקומו תפס את הנהגת השלוחים בחבר העמים - ארגון 'אור אבנר', שלדאבון לב, אף הוא קרס.<br />
<br />
עזרת אחים - ידידי יהדות קישינב ומולדובה, החל את פעולתו עם נפילת ארגון 'עזרת אחים', ע"י הרב '''זושא אבלסקי''' שהיה מפעילו הנמרצים של הארגון בשנותיו הטובות בארגון בחורים לשליחות לימי הקיץ למדינות חבר העמים, ועוד. לאחר שהארגון נחלש, המשיך להפעיל את הארגון במתכונת מצומצמת, למדינת[[מולדובה]] וגלילותי'ה שם מכהן בשליחות אביו הרה"ח ר' [[זלמן טוביה אבלסקי]], כיום הארגון ממשיך ומסייע ליהדות מולדובה ובירתה [[קישינב]], לצד סינפו שנפתח בשנים האחרנות בארץ הקודש, הפועל יחד עם המרכז בניו יורק.<br />
<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברוסיה]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%AA_%D7%9C%22%D7%92_%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%97%D7%91%D7%A8_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=70201תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בחבר העמים2010-05-23T13:45:16Z<p>66.250.99.185: דף חדש: '''תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בחבר העמים''' תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בחבר העמים התקיימה בשנת תש"נ בעיר [[קי…</p>
<hr />
<div>'''תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בחבר העמים'''<br />
<br />
תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בחבר העמים התקיימה בשנת תש"נ בעיר [[קישינב]] בירת מדינת [[מולדובה]], על ידי השליח הרב [['''זלמן אבלסקי''']] הרב הראשי למולדובה.<br />
<br />
'''רקע'''<br />
בראשית שנת תש"נ, התמוטט המשטר הקומוניסטי, וברית המועצות התפרקה ל15 מדינות עצמאיות, ביניהם רפובליקת מולדובה שנודעה בעבר כחבל בסרביה, הידועה לכולכם בעקבות פוגרום קישינב שארע בה לפני 107 שנה, בו נבזז רכוש יהודי רב, וחיים של יהודים רבים הופסקו באחת, מרבית יהודי המדינה נספו בשואה.<br />
לאלו ששרדו את השואה, ציפתה התמודדות עם אימי השלטון הקומוניסטי, שדיכא כל פעילות יהודית. לאחר התפוררות ברית המועצות, הפך המצב האקונומי במדינה, קשה מנשוא. יהודים רבים סובלים גם הם מהמחסור בגשמיות, ולאלו מצטרפות עשרות שנות דיכוי רוחני.<br />
<br />
'''ההכנות לתהלוכה'''<br />
תחייתה והגאווה היהודית של יהודי מולדובה, התרחשה לו במעט, בזכות תהלוכת ל"ג בעומר ברחובה של עיר, על ידי הרב הראשי הרב זלמן אבלסקי ורעייתו, שהחלו את פעילותיהם בחג החנוכה בשלהי תש"נ, כמו גם את יתר החגים, אך המיוחד מכולם לשנה זו, היה בהחלט התהלוכה הגדולה של ל"ג בעומר שלמעשה הייתה באותה שנה התהלוכה הראשונה והיחידה בכל מרחבי חבר העמים, זאת מכיוון שהפחד, שרר ברחובות, ואף אחד אינו ידע מה צופן העתיד.<br />
אז כך בכל העולם עושים תהלוכות, אך בחבר העמים היה פחד נורא. מחד הייתה ההרגשה שכעת ישנו חופש דת והיהודים יכולים לקיים את מצוות דתם בחופשיות. אך מאידך הכל היה בזהירות והאנשים האחראים לכך ברמת השטח לא ממש ידעו כיצד עליהם לנהוג בהרבה מקרים, מכיוון שהדברים לא היו ברורים עד שנת תשנ"א.<br />
בימים הסמוכים ל"ג בעומר, החלו בהכנות לתהלוכה הראשונה בכל רחבי ברית המועצות, השליח הצעיר, ר' זושא אבלסקי יחד עם חברו ר' פניע וישצקי, בא לסייע בפעילות בקישינב, התפקדו על הארגון, ונכנסו במרץ לפעולה, התכוננו וארגנו את התהלוכה ההיסטורית. ור' זאב ביטקין, עימהם שעזר ככל האפשר.<br />
במקום פעלה כבר ישיבת "תומכי תמימים" שקיבלה את אישור וברכת הרבי, בה למדו 30 בחורים(!) שפעלו ופירסמו את התהלוכה בכל העיר, ועזרו ביתר הפרטים.<br />
יתירה מכך פרסמו את התהלוכה, בבית הכנסת בשיחות עם הורים וביקורי בית, ואפילו שכנעו את כל העיתונים המקומיים שבסופו של דבר פרסמו בגאון על התהלוכה הגדולה!<br />
היה צריך פרסום ושכנוע מאסיבי במיוחד, כי אנשים הסכימו לקיים מצוות ולהגיע לבית הכנסת, אבל ברחוב, נשמע להם מופרך במיוחד, אך לאחר עבוד שטח רבה הצלחנו לשכנע את יהודי העיר, להגיע אם ילדיהם לתהלוכה, ואכן מאות הגיע.<br />
<br />
'''התהלוכה'''<br />
התהלוכה עברה דרך בית הכנסת המרכזי ברחוב חב"ד ליובאוויטש במרכז העיר קישינב והמשיכה דרך הרחוב הראשי: לנינה, כיום שטפן צ'למריי, עד לתחנת הרכבת בעיר, ומשם צעדו אל האולם הענק לכינוס צבאות השם.<br />
בכל מקום בו עברו היהודים, עצרו האנשים כולם ברחוב, והביטו במחזה הגדול, לראשונה בחייהם של התושבים בקישינב, ובעצם בברית המועצות כולה...<br />
לאחר מכאן התקיים כינוס ענק, ובו אמרנו יחד עם הילדים את 12 הפסוקים, הגרלנו פרסים, והתקיימה מהקלת ילדים, לאחר מכאן הסברנו לילדים על מהותו של יום, והתרגשות היתה מורגשת בחלל האוויר.<br />
לאחר התהלוכה התקיימה התוועדות גדולה בבית הכנסת למאות היהודים, שהגיעו לשמוח בשמחתו של רשב"י, שמעו על ל"ג בעומר, כמובן, לראשונה בחייהם, ועל הרבי שדואג לכל יהודי בקצה העולם.<br />
לאחר התהלוכה, אנשי העיר הכירו כבר בחב"דניקים הפועלים במרץ רב בעיר, לאחר מכאן הקמנו סוכת ענק בחג הסוכות ברחוב הראשי, חנוכייה מוארת הרשימה ביופייה את העיר אף היא ברחוב הראשי, ולאחר שנה שוב התהלוכה הגדולה ברחובה של עיר, שהמשכיה גם ביתר שנותינו כאן בשליחות המלך.<br />
לאחר התהלוכה הראשונה, כתב השליח הרב זלמן אבלסקי דו"ח מפורט לכ"ק אדמו"ר שליט"א, כנהוג בפי חסידים, והמענה שקיבל באמצעות המזכירות היה, נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה.<br />
יצויין שאף שבסופו של דבר הושג אישור רשמי לצעוד ברוחבה של עיר בתהלוכת ל"ג בעומר, השלטונות לא ידעו כיצד להתמודד עם התהלוכה הבלתי חוקית מלכתחילה, והחליטו לבסוף לשלוח את שני הרבנים הצעירים שבחבורה מארגן התהלוכה ר' זושא אבלסקי וחברו ור' פנחס וישצקי, ממדינת מולדובה בתואנה שחיפשו מתחת לשטיח, ממש כמו בזמני הק.ג.ב. שאסור להם לישון בבית פרטי וכי היה עליהם להתגורר בבית מלון מכיוון שהם אורחים, טענה מגוחכת כשלעצמה, אך הסיבה היתה ברורה לכל.<br />
אך כל זה היה שווה, שהתהלוכה במולדובה שברה את הקרח, וכבר בתשנ"א התקיימו תהלוכות מעין אלו במרחבי חבר העמים.</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%AA_%D7%9C%22%D7%92_%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8&diff=70200תהלוכת ל"ג בעומר2010-05-23T13:38:56Z<p>66.250.99.185: /* התהלוכות הראשונות */</p>
<hr />
<div>{{לעריכה}}[[תמונה:תהלוכה.jpg|left|thumb|280px|התהלוכה הראשונה בפתח תקווה]]<br />
“תהלוכות ל”ג בעומר” הינם תהלוכות ענק של ילדים, הצועדים ברחובה של עיר ביום [[ל"ג בעומר]] לכבודו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. <br />
<br />
==התהלוכות ב-770==<br />
התהלוכות החלו למעשה כבר מאז שנות התש"י בהוראת הרבי, אלא שתהלוכות אלה היו רק בחצר [[770]] ולא בארץ ובעולם. עד אז התקיימו פעולות אחרות: פעילות במירון, פעילות עם חיילים ו[[התוועדות|התוועדויות]]. בשנת [[תש"מ]], חל המהפך בפעילות ל”ג בעומר, לאחר שהרבי הורה להעתיק את רעיון התהלוכה גם בישראל ובעולם. ומאז מדי שנה בשנה, נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה גדולה את הקשר שלהם עם הקב”ה, ואף נושאים סיסמאות ברוח אהבת ישראל, ואהבת ה’.<br />
<br />
==ההוראה מהרבי לארגון התהלוכות==<br />
<br />
שבועיים ימים בלבד לפני ל”ג בעומר תש”מ. פרופסור ר’ [[ירמיהו ברנובר]] חזר באותם ימים משהייה ב[[770]] לארץ-ישראל כששליחות תחת ידו. ספק אם הוא עצמו ידע כי שליחות זו היא בבחינת תקדים יהדותי היסטורי, וכי היא תהפוך לתופעה בקנה מידה עצום. <br />
<br />
קודם שיצא בדרכו לשדה התעופה, הורה לו הרבי להעביר לאה”ק 60 שטרות בני 50 לירה כל אחת, אותם יש לחלק לכל מי שיארגן בפועל תהלוכת ילדים לכבוד ל”ג בעומר. <br />
<br />
בהוראתו של הרבי היו גם תנאים שונים: הרבי דרש לקיים תהלוכות בכל מקום ומדינה בעולם, בהדגישו שצריך להשתדל ולארגן לפחות 30 תהלוכות בכל מדינה, לציון “שנת השלושים” להסתלקותו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. כך בכל מקום בעולם, ואילו בארץ ישראל, “כפליים לתושייה”, יש לארגן לכל הפחות 60 תהלוכות בערים השונות. הרבי הוסיף כי במדינות שבהם אין אפשרות להגיע למספר כה רב של תהלוכות, יחברו יחדיו מספר מדינות אזוריות כדי להגיע למספר הזה. <br />
<br />
ב[[יום ראשון]] ד’ ב[[אייר]] תש”מ, שיגר הרבי 120 דולר עבור ארגון של 120 תהלוכות בארצות הברית, כאשר 30 דולר שוגרו לכל מדינה בה ייערכו 30 תהלוכות. הרבי הוסיף: “אלה שלא יארגנו תהלוכות - ישתדלו לקיים לכל הפחות מסיבות”. יחד עם זה הבהיר הרבי כי יש “לתת רק למי שמארגן תהלוכה ללא חוכמות”, ולמי ש”מארגן בפועל”. אם לא יגיעו למספר הזה, יש “להחזיר לכאן” את יתרת השטרות. באם יהיו יותר תהלוכות, הודיע הרבי, יישלחו שטרות נוספים. <br />
<br />
על היקף הפעילות אותה רצה הרבי, אפשר ללמוד מההוראה הבאה: “להשתדל שלא ישאר ילד יהודי בארצנו-הקדושה שלא יטול חלק בתהלוכה”. על החשיבות שייחס הרבי לתהלוכות, ניתן ללמוד מתשובה ששיגר: “..יהיה הצלחה וכו’ וזכות הרשב”י ודאי היא גדולה במאוד מאוד, אעה”צ”. <br />
<br />
מבצע זה הגיע בהמשך לקריאתו של הרבי בחודש [[ניסן]], להגביר את הפעילות בחודשי הפסח, תחת הסיסמא “והשיב לב אבות על בנים”. זה היה הכיוון החדש בפעילות של הרבי במטרה להגביר את ההשפעה על ילדי ישראל, ודרכם, גם על האבות. <br />
<br />
==התהלוכות הראשונות==<br />
<br />
הפריסה הארצית החב”דית בתחילת שנות הממ”ים, היתה מצומצמת למדי. כעשרים בתי חב”ד בלבד היו פזורים ברחבי הארץ, אולם הרב [[ישראל הלפרין]] החליט שהמבצע הזה שנעשה בהוראת הרבי חייב להתבצע בהיקף רחב, ויחד עם זאת - בסדר מופתי. <br />
<br />
בעוד צוות רחב עמל במלאכה כנגד השעון, גויסו לצורך המבצע כל תלמידי ישיבות חב”ד בארץ, אברכי הכוללים, ואנ”ש בכל אתר. בעזרת אלו הורכבו צוותי הדרכה וארגון בכל אתר ואתר בארץ הקודש. על כל תהלוכה היה ממונה מקומי, ומעל כל כמה אחראים היה ממונה אזורי. בכל ישיבה מונה בחור שתפקידו היה לארגן ולסדר את כוח האדם מהישיבה. <br />
<br />
במקביל הופקו דפי תדרוך מפורטים המציינים כיצד יש לפעול להצלחת התהלוכה. בדפים אלו הובאו כל הבעיות שיכולות להתעורר, וכן עצות, פתרונות ורעיונות כדי להגביר את האפקטיביות של התהלוכה. בנוסף לדפי התדרוך השונים לא נשכחו גם מנחי הכינוסים, וגם עבורם הוצא חומר עזר מיוחד. <br />
<br />
ב[[שבת]] קודש פרשת אמור, ערב ל”ג בעומר, [[התוועדות|התוועד]] הרבי, התוועדות שהקודשה כמעט כליל ליום ההילולא ל”ג בעומר ולרשב”י. ב[[שיחה|שיחות]] אלה הרבי דיבר גם על התהלוכות העתידות להתקיים למחרת, וביקש כי במהלך התהלוכה ידאגו לקיים עם הילדים את שלושת הקווים שעליהם העולם עומד: תורה, תפילה וצדקה. כמו כן הורה לעמוד בקשר עם הילדים גם לאחר התהלוכה. הרבי גם הציע לפרסם ספר תמונות מהתהלוכות ברחבי העולם, שיכלול גם התרשמויות וסיפורים ויודפס בכל הלשונות שבהם מדברים ילדי ישראל: לשון הקודש, אנגלית, רוסית ופרסית, ושאר הלשונות. <br />
<br />
הרבי דאג להזכיר לציבור גם בנוגע לצד הכספי, ועורר להירתם ולסייע בנושא. את השיחה סיים הרבי בבקשה “שכל אחד יעלה רעיונות, הצעות וסברות - והעיקר (בנוגע לתהלוכות) שיקויים מיניה ומיניה יתקלס עילאה - שיהיה קידוש-ה’, קידוש עם-ישראל וקידוש התורה, וילכו עם הילדים לקבל פני [[משיח]] צדקנו ורשב”י בתוכם ובראשם”. <br />
<br />
הרבי אף דיבר דברים חריגים במהותם בחשיבות ההתעסקות בתהלוכות באומרו: “כל אחד יש לו ענייני משאלת לבבו, פרטיים וכלליים - על כך אומרים לו: בזכות התעסקות עם הילדים יתן לך ה’ כל רצונותיך”. ובהמשך הוסיף הרבי: “כ”ק מו”ח אדמו”ר מסר נפשו וחינך כל אחד שבד’ אמותיו יעסקו בפועל ממש, לא יחפשו כבוד וכו’.. אלה שפעלו עד עתה בפועל ממש עם ילדים, ובפרט בפעולות להשתתפותם של בנים ובנות בתהלוכה לכבוד שמחת רשב”י - יוסיף בכך שהדבר יתנהל ביתר הצלחה”. <br />
<br />
מארגני התהלוכות בארץ שראו את החשיבות הרבה שהרבי מקדיש לעניין, לא הסתפקו בשישים התהלוכות בהם נצטוו, ויצאו מגדרם כדי להגיע לכל מקום אפשרי לנחת רוחו של הרבי. <br />
<br />
מארגני התהלוכות הראשונות, לא הסתפקו רק בערי וישובי פנים הארץ, והוחלט לערוך תהלוכות גם מעבר לקו-הירוק - ביש”ע ורמת הגולן. משלחת [[אנ"ש]] נשלחה לישובים היהודים בעזה, שם הוציאו את הילדים לרחובות. בצפון הארץ נרתמו השלוחים הצפתיים, והם ארגנו שש תהלוכות, בהם גם ברמת הגולן. אפילו בימית נערכה תהלוכה מרשימה.<br />
<br />
<br />
<br />
'''תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בחבר העמים'''<br />
<br />
בל"ג בעומר ה'תש"נ, קיים השליח הרב הראשי הרב [[זלמן אבלסקי]] ורעייתו את [[תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בחבר העמים]] ברחובה הראשי של העיר [[קישינב]] בירת מדינת [[מולדובה]], התהלוכה הגדולה של ל"ג בעומר שלמעשה הייתה באותה שנה התהלוכה הראשונה והיחידה בכל מרחבי חבר העמים, זאת מכיוון שהפחד, שרר ברחובות, ואף אחד אינו ידע מה צופן העתיד.<br />
בימים הסמוכים ל"ג בעומר, החלו בהכנות לתהלוכה הראשונה בכל רחבי ברית המועצות, השליח הצעיר, ר' זושא אבלסקי יחד עם חברו ר' פניע וישצקי, בא לסייע בפעילות בקישינב, התפקדו על הארגון, ונכנסו במרץ לפעולה, התכוננו וארגנו את התהלוכה ההיסטורית. ור' זאב ביטקין, עימהם שעזר ככל האפשר.<br />
<br />
לאחר התהלוכה הראשונה, כתב השליח הרב זלמן אבלסקי דו"ח מפורט לכ"ק אדמו"ר שליט"א, כנהוג בפי חסידים, והמענה שקיבל באמצעות המזכירות היה, נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה.<br />
יצויין שאף שבסופו של דבר הושג אישור רשמי לצעוד ברוחבה של עיר בתהלוכת ל"ג בעומר, השלטונות לא ידעו כיצד להתמודד עם התהלוכה הבלתי חוקית מלכתחילה, והחליטו לבסוף לשלוח את שני הרבנים הצעירים שבחבורה מארגן התהלוכה ר' זושא אבלסקי וחברו ור' פנחס וישצקי, ממדינת מולדובה בתירוץ מפוקפק, כבזמני הק.ג.ב.<br />
<br />
אך כל זה היה שווה, שהתהלוכה במולדובה שברה את הקרח, וכבר בתשנ"א התקיימו תהלוכות מעין אלו במרחבי חבר העמים.<br />
<br />
==מכתב להחרמת התהלוכות== <br />
באותה שנה לקחו על עצמם הרב [[ישראל צבי הבר]] הרב [[רמי אנטיאן]] והרב [[משה דיקשטיין]] לארגן את התהלוכה בתל אביב והם פירסמו שיבוא "קוסם" וכו' ושני רבנים ליטאיים - ראש ישיבת פונוביז' המפורסם והרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] יצאו נגד התהלוכה בחרפות וגידופים, אי לכך היו חסידים שחשבו כי כדאי לבטל את התהלוכה הזו, אולם ההכנות נמשכו בעידוד משפיעים ורבנים. אחרי התהלוכה הרב [[משה דיקשטיין]] נסע לרבי ואז הרבי אמר לו אתה רצוי ומעשיך רצויים ובסביבות חג השבועות אמר הרבי את השיחה הידועה שמי שמדבר כך על יהודים אז הוא צריך לבדוק את התפילין שלו כי כנראה הם פסולות<br />
<br />
===מכתב נגד מבזי הרבי===<br />
<br />
הרב [[ישראל צבי הבר]] ממארגני התהלוכה, פירסם מכתבנגד החתומים על הכרוז הנ"ל בעיתון 'שערים' של [[פועלי אגודת ישראל]], ובו הוא מתאר את החיוב שבתהלוכה.<br />
<br />
==דו"ח לרבי==<br />
<br />
במטה הפעילות הארצי הוחלט כי עוד בטרם יסתיים יום ל”ג בעומר, קודם השקיעה, יועבר לרבי דו”ח מלא של הפעילות: המקום, שם האחראי, וכמות הילדים. לשם כך, כל אחראי קיבל מראש דו”ח מפורט שהיה עליו למלאותו, ולאחר מכן להתקשר אל המשרד בכפר חב”ד שבו שכן המטה כדי ששם יחוברו יחדיו כל הנתונים. <br />
<br />
ברגעים האחרונים קודם השקיעה של ל”ג בעומר, הסתיימה מלאכת קיבוץ הנתונים (ראה מסגרת) והדו”ח הועבר טלפונית לרבי על-ידי מזכירו, הרב [[יהודה לייב גרונר]]. <br />
<br />
מיד לאחר ל”ג בעומר הרבי שלח לארץ עוד 107 שטרות נוספים עבור כל תהלוכה! <br />
<br />
<br />
<br />
==התהלוכות כיום==<br />
<br />
משנת תש"מ, מדי שנה בשנה, נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה גדולה את הקשר שלהם עם הקב”ה, ואף נושאים סיסמאות ברוח אהבת ישראל, אהבת ה’. בשנים האחרונות התווסף מסר של [[גאולה]] ע"פ הוראתו של הרבי "שהדבר היחידי שנשאר עכשיו בעבודת השליחות, הוא – לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש" (ש"פ חיי שרה - פתיחת כינוס השלוחים העולמי ה'תשנ"ב). בשנת ה'תנש"א כתב הרב יוסף הכט ל[[רבי]] שחושש כי הנפת שלטים בנושא גאולה ומשיח ירחיקו משתתפים מהתהלוכה, בתגובה ענה הרבי "באם כך אזי יסירו השלטים". בפירוש הדבר ישנם חולקים.{{הערת שוליים|ראה מאמרו ר' [[מענדי ברוד]] ב[[שבועון כפר חב"ד]] ושל הרב [[שלמה הלפרן]] ב[[שבועון בית משיח]].}}. <br />
<br />
כרבע מליון ילדים, לפי אומדנים שונים, משתתפים בשנים האחרונות בתהלוכות ל”ג בעומר המתקיימים במאות נקודות ברחבי הארץ, ממטולה שבצפון ועד אילת שבדרום. מערכות לוגיסטיות עתירות נסיון מפיקות את סמלי התהלוכות, כובעים, ספרונים, שתיה קרה, וכן את האטרקציות למיניהן.<br />
<br />
==הפאראד==<br />
[[קובץ:302021.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פארד, תש"נ]]<br />
[[פאראד]] (מילה באנגלית שתרגומה הוא: מצעד) הוא כינוי לתהלוכת ל"ג בעומר המתקיימת בשכונת [[קראון הייטס]] בשדרת איסטערן פארקוואי, הזוכה בדרך כלל להשתתפותו האישית של הרבי. <br />
<br />
הפאראד מתקיים רק כשהקביעות של ל"ג בעומר היא ביום ראשון בשבוע (משום שאז אין לימודים בבתי ספר הממשלתיים, כך שהילדים היהודים הלומדים בהם יכולים להשתתף).<br />
<br />
הפאראד החל עוד בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]] כאשר הילדים שנטלו בו חלק היו אלו שהשתתפו בפעילות הארגון "[[מסיבות שבת]]" שתחת ה[[מרכז לעניני חינוך]].<br />
הפעם הראשונה היתה בחול המעוד פסח [[תש"ב]],חצי שנה לאחר התייסדות "[[מסיבות שבת]]". הפעם השניה היתה בט"ו תמוז, והפעם השלישית היתה בפורים של שנת [[תש"ג]].<br />
<br />
השנים בהם התקיים הפארד בהשתתפותו של הרבי: [[תשי"ג]], [[תשט"ז]], [[תשי"ז]], [[תש"כ]],[[תשכ"ג]], [[תשכ"ו]], [[תשכ"ז]],(שנה בה נשא כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א את השיחה המרגיעה המפורסמת, לפני [[מלחמת ששת הימים]]). [[תש"ל]],[[תשל"ג]] [[תשל"ו]] (לא חל ביום ראשון אך עקב כך שהרבי קרא לשנה זו "[[שנת החינוך]]" התקיימה התהלוכה בשנה זו באמצע השבוע), [[תש"מ]], [[תשמ"ג]], [[תשד"מ]], [[תשמ"ז]] ו[[תש"נ]].<br />
<br />
את הפאראד הי' מנחה מידי שנה הרב [[יעקב יהודה הכט]], וכיום מנה ותו בנו ר' משעון הכט.<br />
<br />
ב[[תשנ"ג]] נראה היה שהרבי ישתתף אך בעוונותינו הרבים חלה באותו יום החמרה במצבו של הרבי ומשום כך התקיים הפארד בלי הרבי למרות שאותו יום היה יום ראשון.<br />
<br />
כיום ממשיך הפארד להתקיים כאשר ל"ג בעומר יוצא בימי ראשון - אך איננו זוכים לראות את הרבי במעמדים אלו.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
<br />
*הפארד בשנת [[תש"מ]] עם הרבי, [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54163 וידיאו]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מבצעי הרבי]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%AA_%D7%9C%22%D7%92_%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8&diff=70199תהלוכת ל"ג בעומר2010-05-23T13:36:22Z<p>66.250.99.185: /* התהלוכות הראשונות */</p>
<hr />
<div>{{לעריכה}}[[תמונה:תהלוכה.jpg|left|thumb|280px|התהלוכה הראשונה בפתח תקווה]]<br />
“תהלוכות ל”ג בעומר” הינם תהלוכות ענק של ילדים, הצועדים ברחובה של עיר ביום [[ל"ג בעומר]] לכבודו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. <br />
<br />
==התהלוכות ב-770==<br />
התהלוכות החלו למעשה כבר מאז שנות התש"י בהוראת הרבי, אלא שתהלוכות אלה היו רק בחצר [[770]] ולא בארץ ובעולם. עד אז התקיימו פעולות אחרות: פעילות במירון, פעילות עם חיילים ו[[התוועדות|התוועדויות]]. בשנת [[תש"מ]], חל המהפך בפעילות ל”ג בעומר, לאחר שהרבי הורה להעתיק את רעיון התהלוכה גם בישראל ובעולם. ומאז מדי שנה בשנה, נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה גדולה את הקשר שלהם עם הקב”ה, ואף נושאים סיסמאות ברוח אהבת ישראל, ואהבת ה’.<br />
<br />
==ההוראה מהרבי לארגון התהלוכות==<br />
<br />
שבועיים ימים בלבד לפני ל”ג בעומר תש”מ. פרופסור ר’ [[ירמיהו ברנובר]] חזר באותם ימים משהייה ב[[770]] לארץ-ישראל כששליחות תחת ידו. ספק אם הוא עצמו ידע כי שליחות זו היא בבחינת תקדים יהדותי היסטורי, וכי היא תהפוך לתופעה בקנה מידה עצום. <br />
<br />
קודם שיצא בדרכו לשדה התעופה, הורה לו הרבי להעביר לאה”ק 60 שטרות בני 50 לירה כל אחת, אותם יש לחלק לכל מי שיארגן בפועל תהלוכת ילדים לכבוד ל”ג בעומר. <br />
<br />
בהוראתו של הרבי היו גם תנאים שונים: הרבי דרש לקיים תהלוכות בכל מקום ומדינה בעולם, בהדגישו שצריך להשתדל ולארגן לפחות 30 תהלוכות בכל מדינה, לציון “שנת השלושים” להסתלקותו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. כך בכל מקום בעולם, ואילו בארץ ישראל, “כפליים לתושייה”, יש לארגן לכל הפחות 60 תהלוכות בערים השונות. הרבי הוסיף כי במדינות שבהם אין אפשרות להגיע למספר כה רב של תהלוכות, יחברו יחדיו מספר מדינות אזוריות כדי להגיע למספר הזה. <br />
<br />
ב[[יום ראשון]] ד’ ב[[אייר]] תש”מ, שיגר הרבי 120 דולר עבור ארגון של 120 תהלוכות בארצות הברית, כאשר 30 דולר שוגרו לכל מדינה בה ייערכו 30 תהלוכות. הרבי הוסיף: “אלה שלא יארגנו תהלוכות - ישתדלו לקיים לכל הפחות מסיבות”. יחד עם זה הבהיר הרבי כי יש “לתת רק למי שמארגן תהלוכה ללא חוכמות”, ולמי ש”מארגן בפועל”. אם לא יגיעו למספר הזה, יש “להחזיר לכאן” את יתרת השטרות. באם יהיו יותר תהלוכות, הודיע הרבי, יישלחו שטרות נוספים. <br />
<br />
על היקף הפעילות אותה רצה הרבי, אפשר ללמוד מההוראה הבאה: “להשתדל שלא ישאר ילד יהודי בארצנו-הקדושה שלא יטול חלק בתהלוכה”. על החשיבות שייחס הרבי לתהלוכות, ניתן ללמוד מתשובה ששיגר: “..יהיה הצלחה וכו’ וזכות הרשב”י ודאי היא גדולה במאוד מאוד, אעה”צ”. <br />
<br />
מבצע זה הגיע בהמשך לקריאתו של הרבי בחודש [[ניסן]], להגביר את הפעילות בחודשי הפסח, תחת הסיסמא “והשיב לב אבות על בנים”. זה היה הכיוון החדש בפעילות של הרבי במטרה להגביר את ההשפעה על ילדי ישראל, ודרכם, גם על האבות. <br />
<br />
==התהלוכות הראשונות==<br />
<br />
הפריסה הארצית החב”דית בתחילת שנות הממ”ים, היתה מצומצמת למדי. כעשרים בתי חב”ד בלבד היו פזורים ברחבי הארץ, אולם הרב [[ישראל הלפרין]] החליט שהמבצע הזה שנעשה בהוראת הרבי חייב להתבצע בהיקף רחב, ויחד עם זאת - בסדר מופתי. <br />
<br />
בעוד צוות רחב עמל במלאכה כנגד השעון, גויסו לצורך המבצע כל תלמידי ישיבות חב”ד בארץ, אברכי הכוללים, ואנ”ש בכל אתר. בעזרת אלו הורכבו צוותי הדרכה וארגון בכל אתר ואתר בארץ הקודש. על כל תהלוכה היה ממונה מקומי, ומעל כל כמה אחראים היה ממונה אזורי. בכל ישיבה מונה בחור שתפקידו היה לארגן ולסדר את כוח האדם מהישיבה. <br />
<br />
במקביל הופקו דפי תדרוך מפורטים המציינים כיצד יש לפעול להצלחת התהלוכה. בדפים אלו הובאו כל הבעיות שיכולות להתעורר, וכן עצות, פתרונות ורעיונות כדי להגביר את האפקטיביות של התהלוכה. בנוסף לדפי התדרוך השונים לא נשכחו גם מנחי הכינוסים, וגם עבורם הוצא חומר עזר מיוחד. <br />
<br />
ב[[שבת]] קודש פרשת אמור, ערב ל”ג בעומר, [[התוועדות|התוועד]] הרבי, התוועדות שהקודשה כמעט כליל ליום ההילולא ל”ג בעומר ולרשב”י. ב[[שיחה|שיחות]] אלה הרבי דיבר גם על התהלוכות העתידות להתקיים למחרת, וביקש כי במהלך התהלוכה ידאגו לקיים עם הילדים את שלושת הקווים שעליהם העולם עומד: תורה, תפילה וצדקה. כמו כן הורה לעמוד בקשר עם הילדים גם לאחר התהלוכה. הרבי גם הציע לפרסם ספר תמונות מהתהלוכות ברחבי העולם, שיכלול גם התרשמויות וסיפורים ויודפס בכל הלשונות שבהם מדברים ילדי ישראל: לשון הקודש, אנגלית, רוסית ופרסית, ושאר הלשונות. <br />
<br />
הרבי דאג להזכיר לציבור גם בנוגע לצד הכספי, ועורר להירתם ולסייע בנושא. את השיחה סיים הרבי בבקשה “שכל אחד יעלה רעיונות, הצעות וסברות - והעיקר (בנוגע לתהלוכות) שיקויים מיניה ומיניה יתקלס עילאה - שיהיה קידוש-ה’, קידוש עם-ישראל וקידוש התורה, וילכו עם הילדים לקבל פני [[משיח]] צדקנו ורשב”י בתוכם ובראשם”. <br />
<br />
הרבי אף דיבר דברים חריגים במהותם בחשיבות ההתעסקות בתהלוכות באומרו: “כל אחד יש לו ענייני משאלת לבבו, פרטיים וכלליים - על כך אומרים לו: בזכות התעסקות עם הילדים יתן לך ה’ כל רצונותיך”. ובהמשך הוסיף הרבי: “כ”ק מו”ח אדמו”ר מסר נפשו וחינך כל אחד שבד’ אמותיו יעסקו בפועל ממש, לא יחפשו כבוד וכו’.. אלה שפעלו עד עתה בפועל ממש עם ילדים, ובפרט בפעולות להשתתפותם של בנים ובנות בתהלוכה לכבוד שמחת רשב”י - יוסיף בכך שהדבר יתנהל ביתר הצלחה”. <br />
<br />
מארגני התהלוכות בארץ שראו את החשיבות הרבה שהרבי מקדיש לעניין, לא הסתפקו בשישים התהלוכות בהם נצטוו, ויצאו מגדרם כדי להגיע לכל מקום אפשרי לנחת רוחו של הרבי. <br />
<br />
מארגני התהלוכות הראשונות, לא הסתפקו רק בערי וישובי פנים הארץ, והוחלט לערוך תהלוכות גם מעבר לקו-הירוק - ביש”ע ורמת הגולן. משלחת [[אנ"ש]] נשלחה לישובים היהודים בעזה, שם הוציאו את הילדים לרחובות. בצפון הארץ נרתמו השלוחים הצפתיים, והם ארגנו שש תהלוכות, בהם גם ברמת הגולן. אפילו בימית נערכה תהלוכה מרשימה.<br />
<br />
<br />
<br />
'''תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בחבר העמים'''<br />
<br />
בל"ג בעומר ה'תש"נ, קיים השליח הרב הראשי הרב זלמן אבלסקי ורעייתו תהלוכת ל"ג בעומר ברחובה של עיר, התהלוכה הגדולה של ל"ג בעומר שלמעשה הייתה באותה שנה התהלוכה הראשונה והיחידה בכל מרחבי חבר העמים, זאת מכיוון שהפחד, שרר ברחובות, ואף אחד אינו ידע מה צופן העתיד.<br />
בימים הסמוכים ל"ג בעומר, החלו בהכנות לתהלוכה הראשונה בכל רחבי ברית המועצות, השליח הצעיר, ר' זושא אבלסקי יחד עם חברו ר' פניע וישצקי, בא לסייע בפעילות בקישינב, התפקדו על הארגון, ונכנסו במרץ לפעולה, התכוננו וארגנו את התהלוכה ההיסטורית. ור' זאב ביטקין, עימהם שעזר ככל האפשר.<br />
<br />
לאחר התהלוכה הראשונה, כתב השליח הרב זלמן אבלסקי דו"ח מפורט לכ"ק אדמו"ר שליט"א, כנהוג בפי חסידים, והמענה שקיבל באמצעות המזכירות היה, נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה.<br />
יצויין שאף שבסופו של דבר הושג אישור רשמי לצעוד ברוחבה של עיר בתהלוכת ל"ג בעומר, השלטונות לא ידעו כיצד להתמודד עם התהלוכה הבלתי חוקית מלכתחילה, והחליטו לבסוף לשלוח את שני הרבנים הצעירים שבחבורה מארגן התהלוכה ר' זושא אבלסקי וחברו ור' פנחס וישצקי, ממדינת מולדובה בתירוץ מפוקפק, כבזמני הק.ג.ב.<br />
<br />
אך כל זה היה שווה, שהתהלוכה במולדובה שברה את הקרח, וכבר בתשנ"א התקיימו תהלוכות מעין אלו במרחבי חבר העמים.<br />
<br />
==מכתב להחרמת התהלוכות== <br />
באותה שנה לקחו על עצמם הרב [[ישראל צבי הבר]] הרב [[רמי אנטיאן]] והרב [[משה דיקשטיין]] לארגן את התהלוכה בתל אביב והם פירסמו שיבוא "קוסם" וכו' ושני רבנים ליטאיים - ראש ישיבת פונוביז' המפורסם והרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] יצאו נגד התהלוכה בחרפות וגידופים, אי לכך היו חסידים שחשבו כי כדאי לבטל את התהלוכה הזו, אולם ההכנות נמשכו בעידוד משפיעים ורבנים. אחרי התהלוכה הרב [[משה דיקשטיין]] נסע לרבי ואז הרבי אמר לו אתה רצוי ומעשיך רצויים ובסביבות חג השבועות אמר הרבי את השיחה הידועה שמי שמדבר כך על יהודים אז הוא צריך לבדוק את התפילין שלו כי כנראה הם פסולות<br />
<br />
===מכתב נגד מבזי הרבי===<br />
<br />
הרב [[ישראל צבי הבר]] ממארגני התהלוכה, פירסם מכתבנגד החתומים על הכרוז הנ"ל בעיתון 'שערים' של [[פועלי אגודת ישראל]], ובו הוא מתאר את החיוב שבתהלוכה.<br />
<br />
==דו"ח לרבי==<br />
<br />
במטה הפעילות הארצי הוחלט כי עוד בטרם יסתיים יום ל”ג בעומר, קודם השקיעה, יועבר לרבי דו”ח מלא של הפעילות: המקום, שם האחראי, וכמות הילדים. לשם כך, כל אחראי קיבל מראש דו”ח מפורט שהיה עליו למלאותו, ולאחר מכן להתקשר אל המשרד בכפר חב”ד שבו שכן המטה כדי ששם יחוברו יחדיו כל הנתונים. <br />
<br />
ברגעים האחרונים קודם השקיעה של ל”ג בעומר, הסתיימה מלאכת קיבוץ הנתונים (ראה מסגרת) והדו”ח הועבר טלפונית לרבי על-ידי מזכירו, הרב [[יהודה לייב גרונר]]. <br />
<br />
מיד לאחר ל”ג בעומר הרבי שלח לארץ עוד 107 שטרות נוספים עבור כל תהלוכה! <br />
<br />
<br />
<br />
==התהלוכות כיום==<br />
<br />
משנת תש"מ, מדי שנה בשנה, נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה גדולה את הקשר שלהם עם הקב”ה, ואף נושאים סיסמאות ברוח אהבת ישראל, אהבת ה’. בשנים האחרונות התווסף מסר של [[גאולה]] ע"פ הוראתו של הרבי "שהדבר היחידי שנשאר עכשיו בעבודת השליחות, הוא – לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש" (ש"פ חיי שרה - פתיחת כינוס השלוחים העולמי ה'תשנ"ב). בשנת ה'תנש"א כתב הרב יוסף הכט ל[[רבי]] שחושש כי הנפת שלטים בנושא גאולה ומשיח ירחיקו משתתפים מהתהלוכה, בתגובה ענה הרבי "באם כך אזי יסירו השלטים". בפירוש הדבר ישנם חולקים.{{הערת שוליים|ראה מאמרו ר' [[מענדי ברוד]] ב[[שבועון כפר חב"ד]] ושל הרב [[שלמה הלפרן]] ב[[שבועון בית משיח]].}}. <br />
<br />
כרבע מליון ילדים, לפי אומדנים שונים, משתתפים בשנים האחרונות בתהלוכות ל”ג בעומר המתקיימים במאות נקודות ברחבי הארץ, ממטולה שבצפון ועד אילת שבדרום. מערכות לוגיסטיות עתירות נסיון מפיקות את סמלי התהלוכות, כובעים, ספרונים, שתיה קרה, וכן את האטרקציות למיניהן.<br />
<br />
==הפאראד==<br />
[[קובץ:302021.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פארד, תש"נ]]<br />
[[פאראד]] (מילה באנגלית שתרגומה הוא: מצעד) הוא כינוי לתהלוכת ל"ג בעומר המתקיימת בשכונת [[קראון הייטס]] בשדרת איסטערן פארקוואי, הזוכה בדרך כלל להשתתפותו האישית של הרבי. <br />
<br />
הפאראד מתקיים רק כשהקביעות של ל"ג בעומר היא ביום ראשון בשבוע (משום שאז אין לימודים בבתי ספר הממשלתיים, כך שהילדים היהודים הלומדים בהם יכולים להשתתף).<br />
<br />
הפאראד החל עוד בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]] כאשר הילדים שנטלו בו חלק היו אלו שהשתתפו בפעילות הארגון "[[מסיבות שבת]]" שתחת ה[[מרכז לעניני חינוך]].<br />
הפעם הראשונה היתה בחול המעוד פסח [[תש"ב]],חצי שנה לאחר התייסדות "[[מסיבות שבת]]". הפעם השניה היתה בט"ו תמוז, והפעם השלישית היתה בפורים של שנת [[תש"ג]].<br />
<br />
השנים בהם התקיים הפארד בהשתתפותו של הרבי: [[תשי"ג]], [[תשט"ז]], [[תשי"ז]], [[תש"כ]],[[תשכ"ג]], [[תשכ"ו]], [[תשכ"ז]],(שנה בה נשא כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א את השיחה המרגיעה המפורסמת, לפני [[מלחמת ששת הימים]]). [[תש"ל]],[[תשל"ג]] [[תשל"ו]] (לא חל ביום ראשון אך עקב כך שהרבי קרא לשנה זו "[[שנת החינוך]]" התקיימה התהלוכה בשנה זו באמצע השבוע), [[תש"מ]], [[תשמ"ג]], [[תשד"מ]], [[תשמ"ז]] ו[[תש"נ]].<br />
<br />
את הפאראד הי' מנחה מידי שנה הרב [[יעקב יהודה הכט]], וכיום מנה ותו בנו ר' משעון הכט.<br />
<br />
ב[[תשנ"ג]] נראה היה שהרבי ישתתף אך בעוונותינו הרבים חלה באותו יום החמרה במצבו של הרבי ומשום כך התקיים הפארד בלי הרבי למרות שאותו יום היה יום ראשון.<br />
<br />
כיום ממשיך הפארד להתקיים כאשר ל"ג בעומר יוצא בימי ראשון - אך איננו זוכים לראות את הרבי במעמדים אלו.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
<br />
*הפארד בשנת [[תש"מ]] עם הרבי, [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54163 וידיאו]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מבצעי הרבי]]</div>66.250.99.185https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%91&diff=70134פרעות קישינב2010-05-23T06:16:57Z<p>66.250.99.185: </p>
<hr />
<div>'''פוגרום קישינב'''<br />
<br />
'עַל הַשְּׁחִיטָה בְּעִיר הַהֲרֵגָה'<br />
היסטוריית 'קישינעווער שחיטה' - 'פרעות קישינב'<br />
<br />
פרעות [[קישינב]] פרצו בפסח תרמ"ג 1903 אז זו היתה עיר בחבל בסרביה שסופח לאימפריה רוסית ב 1812 היום זו בירתה של רפובליקת מדינת [[מולדובה]]. לפוגרום קדמה תעמולה אנטישמית פרועה, שהופצה בעיר במשך שנים, על ידי העיתונות, ובעידוד מושל פלך בסרביה ר"ס פון ראאבן, מפקדי הצבא והמשטרה המקומיים, וכן גורמים בשלטון המרכזי ובראשם שר הפנים הרוסי פון פְּלֶבֶה.<br />
<br />
היהודים הואשמו ברצח נער נוצרי למטרות דתיות ובעיר הופצו כרוזים שבהם נכתב, כי הצאר מתיר לעשות שפטים ביהודים. בקישינב הופיעו בריונים, שקראו "מוות ליהודים" והפיצו כרוזים שבהם נכתב כי הצאר ניקולאי השני התיר לפגוע ביהודים לכבוד חג הפסחא. הפוגרום החל בניפוץ שמשות והתפתח להתקפה כללית על דירות היהודים וחנויותיהם. לפנות ערב החלו גם מעשי הרצח. הפורעים השליכו ילדים מן הקומות העליונות. עקרו עיניים של יהודים ותקעו מסמרים בראשי קרבנותיהם. <br />
<br />
פוגרום קישינב הצטיין במספר גדול של אבידות בנפש ובאכזריות מבחילה מצד הפורעים, שהתעללו בקורבנותיהם ועינו אותם בכל מיני עינויים. במקומות שהיהודים ניסו להגן על עצמם, עצרה המשטרה את המתגוננים, דבר שעודד את הפורעים<br />
<br />
המשטרה לא התערבה במעשי הפורעים במשך יומיים בימים 6–8 באפריל. ביום השלישי הגיעה הפקודה להפסיק את הפוגרום, והחיים שבו לשגרתם. בסך הכול נרצחו בפרעות 49 יהודים, כ-600 נפצעו, ואלפי בתים וחנויות נשדדו ונהרסו. הפוגרום האכזרי זיעזע את דעת הקהל.<br />
<br />
מידי שנה נערך אירועי זיכרון מרכזיים על ידי הקהילה היהודית ב[[קישינב]] בהנהגת השליח הרב [[זלמן אבלסקי]] הרב הראשי ל[[מולדובה]]</div>66.250.99.185