https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&user=66.250.98.190&feedformat=atomחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2024-03-29T08:15:16Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.34.2https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=213402כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש2016-02-22T11:53:37Z<p>66.250.98.190: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:אגרות קודש אדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת האגרות קודש מהרבי]]<br />
'''כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש''' הינה אחת מדרכי ההתקשרות של חסידים בדור השביעי לאחר הסתתרותו של הרבי מעינינו. יהודים רבים נוהגים כיום לחזק את [[התקשרות|התקשרותם]] לרבי, לשאול שאלות ולבקש עצה וברכה בכל תחומי החיים על ידי פנייה לרבי באמצעות האגרות קודש. <br />
<br />
==מקור המנהג==<br />
להנהגה זו שורש ומקור בתורתו של הרבי:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיו"ב, היה להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו"ב|מקור=[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 309}}<br />
<br />
בספר [[לשמע אוזן]] של הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] מסופר ש[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר: "כאשר קורה משהו אצל יהודי, יש בכוחו של כל יהודי לפתוח את ספר התניא ולומר: רבי, עזרו לי! כנראה, שלכן נהוג להכניס פדיון לתוך ספר התניא"{{הערה|מספר ששמע מהרב יוסף ליפשיץ מקוריוקבקה, ששמע מאדמו"ר הרש"ב.}}.<br />
<br />
==אופן הכתיבה==<br />
[[קובץ:DSC_0432-740x491.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק וילשנסקי כותב עם יהודים לרבי]]<br />
הכתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת הבקשה או השאלה על דף. את הדף מכניסים בצורה אקראית לאחד מספרי האגרות. במקום האקראי בו הוכנס הדף, רואים הפונים התייחסות לבקשתם או תשובה והדרכה בעת הצורך. נהוג, כי לפני הכתיבה לרבי מקבלים [[החלטה טובה]], כגון קבלה לעתיד להשתפר בקיום [[מצווה]] או הידור נוסף במנהגי ישראל.<br />
<br />
==היחס למנהג==<br />
רובם הגדול של חסידי חב"ד נוהג במנהג זה, ומשפיעים רבים מעודדים את שומעי לקחם לכתוב לרבי באופן סדיר., ומדריכים אותם בנוגע לתדירות הכתיבה והאופן הנכון בו יש להתייחס לתשובות שמשיב הרבי באמצעות ה'אגרות קודש'.<br />
<br />
סיפורי ניסים רבים התרחשו באמצעות הכתיבה לרבי וביצוע ההוראות כפי שהרבי הדריך במכתב. סיפורים אלו התפרסמו הן בשבועונים החב"דיים דוגמת [[שבועון בית משיח]] ו[[הגאולה (עלון)|הגאולה]], והן בספרים מיוחדים שהוקדשו לצורך כך דוגמת 'רועה נאמן'.<br />
<br />
עם זאת, ישנם חסידים שאינם רואים הנהגה זו בעין יפה, וטוענים כי זוהי סטיה מהדרך החב"דית המקובלת ואין צורך להעניק לרבי דרכים איך לתת לחסידים תשובות למצוקותיהם והתלבטויותיהם והרבי ימצא את הדרך לעשות זאת.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[פדיון נפש]]<br />
*[[כתיבה לרבי]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*נספח לחוברת ''''[http://www.shluchimcenter.org/kvatzim/yechi.pdf יחי המלך המשיח]''', מכון תורתו של המשיח, בני ברק אלול תשס"ו.<br />
*הרב אשר גרשוביץ, '''שערי ישיבה''', [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] חלק ד'<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/12/9/704898004260.html בית ספר שמחנך לכתוב לרבי]''' - סקירה על בית הספר החב"די לבנות בצפת בו מושם דגש עיקרי על כתיבה לרבי באגרות קודש {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]]<br />
<br />
{{הערות שוליים|}}<br />
[[קטגוריה:התקשרות]]</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%92%D7%95&diff=187873משה ברדוגו2014-09-30T16:32:59Z<p>66.250.98.190: /* קישורים חיצוניים */ טעות!! זה לא השלטים של ברדוגו אלא 'היכונו' של צא"ח</p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה_ברדוגו_2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברדוגו (תש"ע)]] <br />
[[קובץ:משה ברדוגו.jpg|שמאל|ממוזער|250px| יחד עם חלק מתלמידי כיתתו במסיבת סיום שנה]]<br />
ר' '''משה ברדוגו''' הוא מלמד ב[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק]] ופעיל נמרץ בהפצת [[בשורת הגאולה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[מרוקו]] ב[[כ"ט אייר]] [[תשי"ח]] להוריו יוסף וג'ולייט ברדוגו. בגיל חמש עלה לארץ יחד עם הוריו ובהמשך התקרב לחסידות חב"ד בזמן [[צה"ל|שירותו הצבאי]] ו[[בעל תשובה|חזר בתשובה]], ופעל במסגרת צה"ל לחזק את הזהות היהודית ולשכנע חברים ליחידה להניח תפילין ולקיים מצוות מעשיות נוספות.<br />
<br />
לאחר נישואיו לרעייתו חמדה, התיישב ב[[מגדל העמק]] והצטרף לצוות החינוכי של [[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|התלמוד תורה החב"די בעיר]].<br />
<br />
בשנת [[תשנ"א|תנש"א]] היה מיוזמי הקמפיין של "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" והתעסק רבות בהפצת סטיקרים וכרזות עם תמונת [[הרבי]] והכיתוב "{{יחי}}" בצפון [[ארץ הקודש]]. בשנת [[תשנ"ב]] הוגש לרבי אלבום המתעד את פעילותו, ועל פני הרבי ניכרה שביעות רצון רבה.<br />
<br />
בחורף [[תשנ"ג]] במהלך כינוס ארצי שנערך ל[[חסידי חב"ד]] הרצה על פעילותו ב[[הפצת בשורת הגאולה]] ונתן עצות מעשיות למשתתפים בהפצת בשורת הגאולה [[האופן המתקבל|באופן המתקבל]].<br />
<br />
ביוזמתו ובמימונו, תלוי במשך למעלה מעשר שנים בכניסה המערבית למגדל העמק שלט חוצות ענק עם הכיתוב "ברוך הבא מלך המשיח", פועל רבות למען הפצת 'בשורת הגאולה' במגדל העמק עם רכבו המעוטר בשלטי 'ברוך הבא', מערכת כריזה ודגלי משיח.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
[[קובץ:ישראל ברדוגו.jpg|ימין|ממוזער|250px|ישראל ברדוגו מקבל את הפרס]]<br />
בנו, הוא הצלם ישראל ברדוגו, זוכה פרס פוליצר לצילום ישראלי. תצלומיו נחשבים לאומנותיים ומוערכים בקהיליית הצלמים הישראלים, והוא מקיים תערוכות צילום ומוזמן לצלם אירועים בכל רחבי העולם ומחזיק טור שבועי בעיתון ידיעות אחרונות תחת השם "ברדוגו בשחקים".<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=3096 היום הראשון של [[מוישי הולצברג]] בתלמוד תורה בכיתתו של הרב ברדוגו] {{וידאו}} (מסיום הדקה הראשונה ואילך) {{אינפו}}<br />
{{מיון רגיל: ברדוגו משה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:מלמדים]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: אישים]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%97%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%93&diff=187709שלום חסקינד2014-09-24T06:14:21Z<p>66.250.98.190: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:שלום חסקינד.jpg|left|thumb|200px|הרב שלום חסקינד ע"ה]]<br />
ר' '''שלום חסקינד''' ([[תרפ"ז]] - [[תשס"ז]]) היה [[משפיע]] וגבאי בבית כנסת חב"ד ב[[תל אביב]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[מוסקבה]] לר' [[דובער חסקינד]] ב[[ט"ו אלול]] [[תרפ"ז]]. בילדותו יצאו הוריו מרוסיה ולאחר תקופה ששהו ב[[ריגא]], עלו ל[[ארץ ישראל]]. בשנת [[ת"ש]] לערך הגיע לארה"ב.<br />
<br />
ר' שלום היה מהתלמידים הראשונים של ישיבת [[תומכי תמימים 770|תומכי תמימים בארה"ב]], והיה מהמקורבים ביותר ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ול[[פורטל:בית רבי|בית הרב]]. אביו הרה"ח ר' [[דובער חסקינד]] היה מגבאי הרבי הקודם.<br />
<br />
ההתכנסות הראשונה שהתרחשה בבנין [[770]] לאחר רכישתו על ידי [[אגודת חסידי חב"ד]] הייתה מסיבת הבר-מצוה של ר' שלום ע"ה שהתקיימה, בימים שטרם כניסתו של הרבי לבנין. <br />
<br />
בשנים שהיה בחור ב[[770]] היה עובד במשרד ה[[מרכז לעניני חינוך]] בעבודות משרדיות, עד [[תש"ח]] היה המשרד ב[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]] של [[הרבי]], ושם הוא היה ר' שלום יושב ועובד.<br />
<br />
השמועה אומרת שהרבי מלך המשיח אמר עליו שהוא [[בעל סוד]] מהדרגה השלישית, ושהוא חסיד אמת. <br />
<br />
בבחרותו זכה להשלח על ידי הרבי ל[[מרוקו]]. <br />
<br />
בשנת ה'תשי"ג נשא לאשה את רעייתו מריישא בת ר' [[חיים שמריהו גוראריה]] מ[[תל אביב]]. הוא התגורר בתל אביב, שם חי את מרבית שנותיו, והיה מתפלל ב[[בית הכנסת נחלת בנימין]]. <br />
<br />
בשנים האחרונות עבר להתגורר באשדוד עד פטירתו.<br />
<br />
היה בקי גדול בש"ס ובדיקדוק אבל היה מאד צנוע ולא הבליט את ידיעותיו.<br />
<br />
הוא ניהל את הגמ"ח של [[מרכז חב"ד בתל אביב]] במשך שנים רבות, ומסר נפשו על העניין. מספר רב של פעמים היה מכתת רגליו בנסיעות לחו"ל על מנת לאסוף כספים לפעילות הגמ"ח.<br />
<br />
נפטר ב[[שושן פורים]] בשנת [[תשס"ז]] בשנתו השמונים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*זוגתו מרת מריישא.<br />
*בתו מרת '''בלומה''' (אשת ר' '''אליהו טייטלבוים'''), ירושלים.<br />
*בנו ר' '''אליעזר שלמה''', ירושלים.<br />
*בתו מרת '''אסתר''' (אשת ר' '''יוסף יצחק זילברשטרום''', משפיע ושליח הרבי), לוד.<br />
*בנו ר' '''אלתר דובער''', ירושלים.<br />
*בתו מרת '''חיה שיינא מיכלא''' (אשת ר' '''יוסף קוביטשעק'''), אשדוד.<br />
<br />
{{מיון רגיל:חסקינד, שלום}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד תל אביב: אישים]]</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%97%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%93&diff=187708שלום חסקינד2014-09-24T06:12:48Z<p>66.250.98.190: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:שלום חסקינד.jpg|left|thumb|200px|הרב שלום חסקינד ע"ה]]<br />
ר' '''שלום חסקינד''' ([[תרפ"ז]] - [[תשס"ז]]) היה [[משפיע]] וגבאי בבית כנסת חב"ד ב[[תל אביב]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[מוסקבה]] לר' [[דובער חסקינד]] ב[[ט"ו אלול]] [[תרפ"ז]]. בילדותו יצאו הוריו מרוסיה ולאחר תקופה ששהו ב[[ריגא]], עלו ל[[ארץ ישראל]]. בשנת [[ת"ש]] לערך הגיע לארה"ב.<br />
<br />
ר' שלום היה מהתלמידים הראשונים של ישיבת [[תומכי תמימים 770|תומכי תמימים בארה"ב]], והיה מהמקורבים ביותר ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ול[[פורטל:בית רבי|בית הרב]]. אביו הרה"ח ר' [[דובער חסקינד]] היה מגבאי הרבי הקודם.<br />
<br />
ההתכנסות הראשונה שהתרחשה בבנין [[770]] לאחר רכישתו על ידי [[אגודת חסידי חב"ד]] הייתה מסיבת הבר-מצוה של ר' שלום ע"ה שהתקיימה, בימים שטרם כניסתו של הרבי לבנין. <br />
<br />
בשנים שהיה בחור ב[[770]] היה עובד במשרד ה[[מרכז לעניני חינוך]] בעבודות משרדיות, עד [[תש"ח]] היה המשרד ב[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]] של [[הרבי]], ושם הוא היה ר' שלום יושב ועובד.<br />
<br />
השמועה אומרת שהרבי מלך המשיח אמר עליו שהוא [[בעל סוד]] מהדרגה השלישית, ושהוא חסיד אמת. <br />
<br />
בבחרותו זכה להשלח על ידי הרבי ל[[מרוקו]]. <br />
<br />
בשנות היו"דים נשא לאשה את רעייתו מריאשא בת ר' [[חיים שמריהו גוראריה]] מ[[תל אביב]]. הוא התגורר בתל אביב, שם חי את מרבית שנותיו, והיה מתפלל ב[[בית הכנסת נחלת בנימין]]. <br />
<br />
בשנים האחרונות עבר להתגורר באשדוד עד פטירתו.<br />
<br />
היה בקי גדול בש"ס ובדיקדוק אבל היה מאד צנוע ולא הבליט את ידיעותיו.<br />
<br />
הוא ניהל את הגמ"ח של [[מרכז חב"ד בתל אביב]] במשך שנים רבות, ומסר נפשו על העניין. מספר רב של פעמים היה מכתת רגליו בנסיעות לחו"ל על מנת לאסוף כספים לפעילות הגמ"ח.<br />
<br />
נפטר ב[[שושן פורים]] בשנת [[תשס"ז]] בשנתו השמונים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*זוגתו מרת מריישא.<br />
*בתו מרת '''בלומה''' (אשת ר' '''אליהו טייטלבוים'''), ירושלים.<br />
*בנו ר' '''אליעזר שלמה''', ירושלים.<br />
*בתו מרת '''אסתר''' (אשת ר' '''יוסף יצחק זילברשטרום'''), לוד.<br />
*בנו ר' '''אלתר דובער''', ירושלים.<br />
*בתו מרת '''חיה שיינא מיכלא''' (אשת ר' '''יוסף קוביטשעק'''), אשדוד.<br />
<br />
{{מיון רגיל:חסקינד, שלום}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד תל אביב: אישים]]</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%9D&diff=187706שמשון פיזם2014-09-24T06:03:38Z<p>66.250.98.190: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שמשון פיזם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמשון פיזם ([[אלול]] [[תשס"ט]])]]<br />
הרב '''שמשון פיזם''' (יליד שנת [[תשכ"ז]], 1967) הינו מנכ"ל מוסדות "מרכז נפש חיה" ב[[קרית שמואל]] ו[[רב]] שכונת 'גבעת התמרים' ב[[עכו]].<br />
<br />
==קורות חייו==<br />
הרב פיזם נולד ב[[קרית שמואל]] ב[[ז' תמוז]] [[תשכ"ז]] לרב [[יגאל פיזם|יגאל וחנה פיזם]]. בילדותו למד בתלמוד תורה 'תורת אמת' ב[[חיפה]] ובבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[תורת אמת ירושלים]], [[תומכי תמימים מגדל העמק]]. בשנת [[תשמ"ז]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]] נישא לבתיה (לבית הרב [[אליעזר פרלשטיין]], סמזכ"ל [[הרבנות הראשית לישראל]] ובעל תפילה בבית הכנסת חב"ד ב[[קרית מטרסדוף]], [[ירושלים]]). שלושה ימים לאחר חתונתו יצא ל[[שליחות]] בשכונת גבעת התמרים ב[[עכו]], שם משמש כיום גם כרב.<br />
<br />
בהמשך, התמנה כמנכ"ל מוסדות "מרכז נפש חיה" ב[[קרית שמואל]].<br />
<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אשתו: '''מרת בתיה פיזם'''.<br />
<br />
;בניו<br />
*הת' '''חיים אליעזר'''<br />
*הת' '''מנחם מענדל'''<br />
*הת' '''שניאור זלמן'''<br />
*'''יוסף יצחק'''<br />
*'''שמואל'''<br />
<br />
;חתניו<br />
*הרב '''מנחם מענדל פיזם''', מורה בתלמוד תורה חב"ד [[צבאות מנחם]] חיפה והקריות<br />
*הרב '''יהונתן עמוס''', קרית שמואל<br />
*הרב '''שמעון דינר'''<br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:פיזם, שמשון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פיזם]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ז]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A2%D7%94&diff=187631השיחה הידועה2014-09-22T20:11:45Z<p>66.250.98.190: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:כ"ח ניסן נ"א.png|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בשעת אמירת ה[[שיחה]] ([[ניסן]] [[תשנ"א]]]]<br />
'''השיחה הידועה''' הינו כינוי שמקובל לייחס ל[[שיחה|שיחת]] [[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]], בה אמר [[הרבי]] ל[[חסיד|חסידים]] "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את [[משיח]] צדקנו" (תרגום חופשי). בכינוי 'השיחה הידועה' השתמש הרבי במכתב לר' [[רחמים אנטיאן]]{{הערה|בשנת תשמ"א, ארגן אנטיאן קייטנה לילדים ב[[צפת]], תחת הסיסמה: "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח". כשהסתימה הקייטנה, והמשיח עדיין לא בא, אחד הילדים שהיה חדור כל כך בכמיהה לביאת המשיח, לא פסק מלדבר על כך, עד כדי כך שהיה עולה לגג בלילות כדי לחפש את משיח... הורי הילד, שלא שמרו תורה ומצוות חששו שהוא יצא מדעתו. לאחר השיחה בכ"ח ניסן, נזכר רמי באותו אירוע - וכתב לרבי את הסיפור, וסיים בכאב: "ואני שואל, רבונו של עולם! ולו רק בגלל ילד יהודי אחד שאחרי אלפיים שנה ש"אותותינו לא ראינו" - שכלתה נפשו בציפייה למשיח האם אין זה מן הראוי שתבוא כבר הגאולה על-ידי מלך המשיח?!...". על כך ענה הרבי: '''"והרי זו טענתי בשיחה הידועה, אזכעה"צ".'''}}.<br />
<br />
השיחה נאמרה ביום חמישי אור ל[[כ"ח ניסן]] ה'[[תנש"א]] וגרמה להתעוררות רבה של [[אנ"ש]] [[חסידי]] [[חב"ד]] ברחבי העולם, ולקיחת אחריות אישית לבוא הגאולה.<br />
<br />
==תוכן השיחה==<br />
תוכן הדברים היה פירוט תוכנו המיוחד של הזמן הנוכחי, כ"ח בניסן, מבחינת ה[[שנה]], ה[[חודש]], [[פרשת השבוע]], מספר הימים ב[[ספירת העומר]] ועוד.<br />
<br />
הרבי פירט את כל אלו וביאר כיצד כל אחד מהם קשור בגאולה השלימה. לאחר מכן אמר הרבי את הדברים דלהלן (שנערכו והוגהו על ידו):<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=על פי האמור לעיל על דבר הדגשת ענין הגאולה (במיוחד) בזמן זה מתעוררת תמיהה הכי גדולה: היתכן שמבלי הבט על כל הענינים - עדיין לא פעלו ביאת משיח צדקנו בפועל ממש?!... '''דבר שאינו מובן כלל וכלל!'''<br />
<br />
ותמיהה נוספת - שמתאספים עשרה (וכמה וכמה עשיריות) מישראל ביחד, ובזמן זכאי בנוגע להגאולה, ואף על פי כן, אינם מרעישים לפעול ביאת המשיח תיכף ומיד. ולא מופרך אצלם, רחמנא ליצלן, שמשיח לא יבוא בלילה זו, וגם מחר לא יבוא משיח צדקנו, וגם מחרתיים לא יבוא משיח צדקנו, רחמנא ליצלן.<br />
<br />
גם כשצועקים "עד מתי" - הרי זה מפני הציווי כו', ואילו היו מתכוונים ומבקשים '''באמת''', בודאי ובודאי שמשיח כבר היה בא!!<br />
<br />
.. הדבר היחיד שיכולני לעשות - למסור הענין אליכם: '''עשו כל אשר ביכלתכם.. להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!<br />
<br />
.. אני את שלי, עשיתי, ומעתה והלאה אני מוסר זאת לכל אחד ואחת מכם, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם, ויהי רצון שימצאו ביניכם אחד, שנים שלושה, או עשרה עקשנים שיטכסו עצה מה לעשות וכיצד לעשות, והעיקר שיפעלו שיהיה תיכף ומיד ממש!}}<br />
<br />
לאחר שהרבי אמר את השיחה פנה הרב [[מרדכי אליהו]] ושאל את הרבי: "האם כבוד הרבי רוצה לפטור את עצמו מהמשימה, ולהטילה על אחרים?". ענה לו הרבי: "לא, אמשיך הלאה"{{הערה|מדבריו ב[[י"ט בכסלו]] [[תשנ"ה]] ב[[כפר חב"ד]].}}.<br />
<br />
== בעקבות השיחה ==<br />
[[קובץ:כינוס חרום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה לכינוס חרום שהתקיים בכפר חב"ד בעקבות השיחה]]<br />
השיחה גרמה לזעזוע עמוק אצל החסידים ברחבי העולם, ומיד לאחר השיחה התיישבו החסידים ב-[[770]] ל[[התוועדות|התוועדויות]] בניסיון להבין למה בדיוק הרבי מתכוון.<br />
<br />
ביום ראשון ל' ניסן בעת מעמד [[חלוקת דולרים]] על ידי הרבי, עברה אישה וביקשה מהרבי שהוא יפעל להביא את משיח, הרבי ענה בתקיפות שעכשיו זה תפקיד של כל אחד ואחת.<br />
<br />
===פסק דין===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[פסק דין שהרבי מלך המשיח]]}}<br />
במוצאי שבת ל' אייר התכנסו חסידי חב"ד לאסיפה דחופה בכפר חב"ד. במהלך האסיפה הועלתה הצעה על ידי הרב [[שמואל פרומר]], לערוך פסק דין מהרבנים שהרבי משיח. רעיון הפסק לא היה חדש, בעבר הרבי עצמו יזם{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי"ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב מרדכי אליהו שהגיע זמן הגאולה}} ופנה רבנים, מורי הוראה, שיפסקו שהגיע זמן הגאולה. ההצעה התקבלה ובאותו מעמד הכריז, מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[דוד חנזין]], בשם הרבנים שהרבי הוא מלך המשיח. באותו ערב, רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[מרדכי אשכנזי]], כתב את הנוסח המלא של פסק הדין.<br />
<br />
באותו לילה, הרב [[דוד]] נחשון ו[[אבי טאוב]] טסו לניו יורק, לחצר הרבי, על מנת להגיש לרבי את הפסק דין. למחרת בוקר, ב' אייר, נוספו ארבע חתימות נוספות של חבר [[בית הדין קראון הייטס]] הרב יוסף אברהם העלער, הרב [[גרשון מענדל גרליק]], רבה של מילאנו, הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]], והרב [[גדליה אקסלרוד]] אב בית הדין בחיפה.<br />
<br />
הרב נחשון חיכה לרבי ליד המקווה{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[אוהל]], היה טובל לפני כן במקווה}} וכשהגיע הגיש לרבי את פסק הדין, הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}}.<br />
<br />
כמו כן החלו ברחבי [[ארץ הקודש]] מבצע החתמה על [[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]] של הרבי כ[[מלך המשיח]].<br />
<br />
===לימוד עניני גאולה ומשיח===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הדרך הישרה]]}}<br />
בשיחות ה[[שבת]]ות שלאחר מכן הסביר הרבי את מהות העבודה הנדרשת מהחסידים, והתווה את הדרך המרכזית להבאת הגאולה האמיתית והשלימה - [[לימוד ענייני גאולה ומשיח]], שהיא "[[הדרך הישרה]]" להביא את הגאולה על ידי משיח צדקנו.<br />
<br />
הרב [[חיים גוטניק]] שלח מכתב לרבי בו שאל מה העבודה הנדרשת ממנו עכשיו, הרבי השיב לשלוח לו את השיחה שאמר באותה שבת, פרשת תזריע מצורע, בו מסביר שהדרך הישרה להביא את משיח הוא על ידי לימוד עניני גאולה ומשיח{{הערה|הרב גוטניק פרסם את סיפור זה בעיתון בית משיח גליון 287}}.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*קובץ [http://www.chabad.info/images/notimage/68347_he_3.pdf '''עשו כל אשר ביכלתכם'''], הוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], גיליון כ"א שנת ה'[[תשע"ג]].<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=867 הרבי אומר את השיחה]{{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://torah4blind.org/hebrew/dm54.pdf השיחה כפי שהוגהה והודפסה בכתב]{{PDF}} - אתר torah4blind<br />
*[https://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45809 יומן מבית חיינו - כ"ח ניסן תנש"א] {{אינפו}}<br />
*[https://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21382 פעילות חסידי חב"ד מיד אחרי כ"ח ניסן, בעידודו של הרבי - ראיון עם הרב שמואל בוטמן] {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61294 שיחה אחת: 20 שנים, 20 תובנות ● פרוייקט] - עשרים רבנים, שלוחים משפיעים ועוד, על המשמעות של השיחה{{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39399 חב"ד חיה ופועלת] "הרב ד"ר יצחק קראוס חוזר לאירוע המכונן בכ"ח ניסן תשנ"א" - מאמר שהתפרסם ב-ynet {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]<br />
[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A6%D7%9C%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A9%D7%90%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=187435בצלאל ווילשאנסקי2014-09-07T22:19:57Z<p>66.250.98.190: הסרת כל התוכן מדף זה</p>
<hr />
<div></div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%98%D7%99%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D&diff=187434מיכאל טייטלבוים2014-09-07T22:14:13Z<p>66.250.98.190: /* מלחמת העולם השניה */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:מט.jpg|left|thumb|250px|הרב מיכאל טייטלבוים]]<br />
הרב '''מיכאל טייטלבוים''' ע"ה נולד בוועליקי-לוקי בשנת [[תער"ב]] להוריו הרב חיים משה ולאמו מרת צביה ע"ה. <br />
תאריך לידתו המדוייק אינו ידוע, אך בנו - יבלחט"א - הרה"ח ר' אליעזר מספר שאביו היה חוגג את יום הולדתו בחודש חשוון, היום בו ראה לראשונה את [[הרבי]] [[מלך המשיח]]. <br />
<br />
במקביל לעיסוקיו הרבים, עסק ר' מיכאל ב[[תורת החסידות]] ו[[עבודת התפילה]]. ספר ה[[תניא]] היה שגור על לשונו בעל-פה.<br />
<br />
מלבד היותו [[חסיד]] דגול, היה לוחם ללא חת שלחם להפצת [[תורה]] ו[[חסידות]] בימי האימים ב[[רוסיה]] הקומוניסטית. מעולם לא חשש על עצמו, והשליך את חייו מנגד באומץ לב וללא חת. הוא התבלט גם בטוב לבו, והיה 'נחשון' לכל דבר שבקדושה ובצדקה.<br />
<br />
כמו ב[[חינוך]] על טהרת הקודש, בכל התחומים התמסר ר' מיכאל לרצונו הקדוש של הרבי מלך המשיח, ולחם למען קיום הוראותיו של הרבי. כאשר היה מדובר בקיום הוראה של הרבי, היה ר' מיכאל תקיף בדעתו, ופועל ללא שהיות בהתאם להוראות הרבי.<br />
<br />
נפטר בחודש [[אדר]] בשנת [[תשס"ה]].<br />
<br />
ב[[שבת קודש]] פרשת [[כי תצא]] - [[י"א אלול]] [[תשע"ד]] נפטרה אשתו '''מרת אסתר''', כשהיא בת 96. הותירה אחריה את בנה '''הרב אליעזר''', נכדים ונינים ואלפי תלמידים במוסדות [[אהלי תורה]].<br />
<br />
==שנות צעירותו==<br />
<br />
כמה שבועות לפני שנולד, נפטר דודו זקנו, הרה"ח ר' [[מיכאל בלינער]] ("דער אלטער"), ה[[משפיע]] מ[[ליובאוויטש]]. שמו ניתן לו על שמו לאחר שאמו ראתה את ר' מיכאל בחלומה וזה הורה לה כי תיתן לבנה הנולד את שמו.<br />
<br />
ר' מיכאל זכה בשנות בחרותו להיות אצל כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[לנינגרד]]. <br />
<br />
בשנת [[תרפ"ז]], בהיותו נער כבן חמש-עשרה, נכנס ללמוד בישיבת '[[תומכי תמימים]]'.<br />
<br />
תקופה מסויימת למד ר' מיכאל בישיבת [[תומכי תמימים ויטבסק]]. <br />
<br />
בתקופת חורף [[תרצ"א]] למד ר' מיכאל במחלקה של [[תומכי תמימים זארוציי]], אלא שבאחד הימים נכנסו הקלגסים ועצרו אותו יחד עם תמימים נוספים שלמדו עמו.<br />
<br />
ר' מיכאל ביקש ויזה מממשלת [[ריגא]] כדי לצאת לשם. אולם לא הצליח לצאת את רוסיה, כנראה בשל החלטת ממשלת לטביה להפסיק את מתן הויזות לפליטי רוסיה.<br />
<br />
==במחלקות תומכי תמימים== <br />
<br />
זמן קצר לאחר מכן, שוחרר ר' מיכאל, אך הוא המשיך בנחישות ללמוד תורה. בהמשך למד בישיבת [[תומכי תמימים סטראיא]].<br />
<br />
ר' מיכאל למד במחלקה זו עד שלהי שנת [[תרצ"ד]], או אז נסע ללמוד ב[[תומכי תמימים קורסק]]. <br />
<br />
בהמשך, לאחר החלטה כי התמימים שאינם נשואים ינהלו את ישיבות תומכי תמימים, ניהל את ישיבת [[תומכי תמימים ז'יטומיר]], במקומו של ראש הישיבה הרב [[אליעזר פינסקי]], שנישא בנתיים. <br />
<br />
המחלקה בז'יטומיר החזיקה מעמד יותר משלוש שנים בשלהי קיץ [[תרצ"ז]] נסגרה הישיבה, ור' מיכאל, המשיך אל הסניף [[תומכי תמימים וורוניז']]. כאשר ר' [[שלום וילנקין]] - ראש הישיבה - נאלץ לעזוב את העיר, התמנה ר' מיכאל למשגיח במקומו, כשהוא מלמד ומשגיח על סדרי לימודים תקינים. הלימודים בישיבה נמשכו עד אמצע ה[[חורף]] כאשר נודע לתלמידים על בואו הצפוי לעיר של דוד איצ'ה המוסר. <br />
<br />
בסוף שנת [[תרח"צ]] נשא ר' מיכאל לאישה את מרת אסתר, בת החסיד הרב [[אליעזר דבוסקין]] הי"ד. בתחילה התגורר ב[[חרסון]], אולם מכיוון שבעיר הקטנה לא היה אפשר להתחמק מעבודה בשבתות - עבר להתגורר ב[[חרקוב]], שם יכל לעבוד לפרנסתו באופן עצמאי. <br />
<br />
באותה תקופה נסגרה הישיבה בקורסק על מנעול ובריח, והבחורים נמלטו על נפשם. חלקם הגיעו לחרקוב וכמה מהם החלו ללמוד אצל ר' מיכאל בביתו, כשהוא עצמו מלמדם תורה, למרות הסטטוס החדש בו היה, אברך נשוי.<br />
<br />
==מלחמת העולם השניה== <br />
<br />
בעיצומם של ימי תשרי תש"ב, החלו הגרמנים ימ"ש להפציץ את חרקוב. ר' מיכאל החליט לעזוב את העיר מיד לאחר שבת בראשית. לאחר מסע נדודים ארוך הגיע לעיר [[סמרקנד]], שם הקים ר' מיכאל את ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] יחד עם ר' [[ישראל לוין]].<br />
<br />
בתום המלחמה הורשו אזרחי פולין הפליטים לחזור לארצם ולמולדתם, ואז החלה הבריחה הגדולה של חסיד חב"ד ברוסיה שלימים נקראה בשם "[[יציאת רוסיה תש"ו]]". לר' מיכאל היו הניירות ובניסים גלויים קיבל היתר יציאה מ"אוביר". <br />
<br />
ביום שני, ד' ב[[סיון]] [[תש"ו]], ארז ר' מיכאל את חפציו ונסע אל תחנת הרכבת, שם עלה על משאית המסע - 'עשאלון'. לאחר שלושה שבועות, ביום חמישי, כ"א ב[[סיון]], עצרה הרכבת סמוך לעיר וורוצלאוו, תחנתה האחרונה.<br />
<br />
ר' מיכאל המשיך עם משפחתו ברכבת מיוחדת ללודז', משם המשיך לוואלדשטאט "[[פאקינג]]", לא הרחק ממינכן, שם כבר הוקם מחנה גדול ובו כשבעת אלפים יהודים. <br />
<br />
ביום רביעי [[ט"ו אלול]] ערך הרה"ח ר' [[ניסן נמנוב]] אסיפה של כל העסקנים ה[[חב"ד]]יים, ובהסכם כולם מינה ועד מיוחד לניהול הקהילה החב"דית הזמנית במחנה. ר' מיכאל, שהוכח כעסקן מסור, מונה לחבר בוועד המיוחד. באותה הזדמנות הוקמה [[תומכי תמימים פאקינג|הישיבה החב"דית במחנה]], כאשר ר' מיכאל נבחר למלמד באחת הכיתות הגבוהות. <br />
<br />
רוב אנ"ש שהו ב[[פאקינג]] זמן קצר, אולם ר' מיכאל וידידו הטוב ר' ישראל נשארו עוד תקופה ארוכה במקום. היה קשה להשיג אשרות מעבר, והתמזל מזלם שגם אשר הצליחו סוף סוף להשיג אשרות, התקלקלו האשרות, והיו צריכים להשיג חדשות. <br />
<br />
ר' מיכאל המשיך לעסוק בחינוך הנערים היהודיים במחנה, כאשר במקביל הוא עוסק בענייני הכלל. באותה תקופה היה אפשר להדפיס בפאקינג במחירים זולים במיוחד, ו[[הרבי]], שעמד בראש הוצאת הספרים [[קה"ת]], הדפיס ספרי חסידות רבים ב[[פאקינג]], בתחילה התעסק בזה הרב [[דוד ברוורמן]], וכשנסע משם התחיל ר' מיכאל להתעסק בזה. בין השאר היה אחראי על משלוח הספרים לארצות הברית. <br />
<br />
בחורף [[תש"ח]], לאחר עשר שנות נישואין, נולד לבני הזוג טייטלבוים בנם יחידם אליעזר שי' בשעה טובה ומוצלחת.<br />
<br />
==בארצות הברית==<br />
<br />
[[קובץ:מיכאל טייטלבוים בחלוקת דולרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מיכאל טייטלבוים ב[[חלוקת דולרים]]]]בשנת [[תשי"א]] שאל ר' מיכאל את הרבי האם לעלות ל[[ארץ הקודש]] או להגר ל[[ארצות הברית]], ומענה הרבי היה שעליו להגיע לארצות הברית. <br />
[[קובץ:טיטלבוים קארף.jpg||שמאל|ממוזער|250px|הרב טייטלבוים (קיצוני משמאל) לצידו יושב הרב [[פנחס קארף]] בהתוועדות ב-[[770]]]]<br />
<br />
את האשרות לארצות הברית השיג ר' מיכאל לאחר זמן קצר יחסית, ובראשית שנת [[תשי"ב]] הגיע עם משפחתו לחופי ארצות הברית. הוא קבע את דירתו בשכונת ברונקס, ומיד החל בפעילות לחינוך הילדים. מאחר שרוב הילדים היהודיים באותה תקופה למדו בבתי הספר הציבוריים, פתח עבורם ר' מיכאל [[תלמוד תורה]] לשעות אחר הצהריים. <br />
<br />
ר' מיכאל לא היה מסוגל לגור רחוק מהרבי ולאחר כמה חודשים העתיק את מושבו לשכונת בראנזוויל, ולפרנסתו עבד כשמש באחד הבתי כנסת. <br />
<br />
באותן שנים התגורר ר' מיכאל בברונזוויל, שם התגוררו רוב [[אנ"ש]]. מאוחר יותר, בשנת [[תש"כ]], עבר לגור בשכונת איסט פלטבוש. מכיוון שבאותן שנים מצבה הכלכלי של הישיבה היה קשה ור' מיכאל לא הרשה לעצמו לקחת משכורת מהישיבה, עבד ר' מיכאל לפרנסתו כשמש בבית הכנסת בשכונת איסט פלטבוש. <br />
<br />
כעבור כמה שנים, בעקבות השתלטות השחורים על האזור, החלה בריחה המונית של יהודים משכונת איסט פלטבוש. גבאי בית הכנסת בו עבד ר' מיכאל, החליט למוכרו. ר' מיכאל, ששמע את שיחותיו החריפות של הרבי נגד עזיבת השכונות היהודיות בכלל, ונגד מכירת בתי הכנסת בפרט, נלחם בחירוף נפש נגד ההחלטה עד שהדבר הגיע לבית המשפט שפסק כי לגבאי בית הכנסת אין רשות למכור את בית הכנסת, כל עוד יש מתפללים שמעוניינים להמשיך להתפלל במקום. <br />
<br />
ר' מיכאל המשיך לקיים את המניין בבית הכנסת בחירוף נפש, ועד היום מתקיים בבית הכנסת מניין קבוע שלוש פעמים ביום. בשנים מאוחרות יותר העביר ר' מיכאל את גני הילדים של 'אהלי תורה' לבית הכנסת באיסט פלטבוש. <br />
<br />
בנוסף לזה לקח ר' מיכאל על עצמו את עול החזקת המקוה שבשכונה, ובמשך הזמן אף עבר לגור בבניין המקווה. <br />
<br />
ר' מיכאל פעל רבות להחדרת עניין הצניעות בתוככי אנ"ש. <br />
<br />
ר' מיכאל אף בשנותיו האחרונות המשיך להלחם בחירוף נפש בעד מוסדותיו של הרבי וציביונם, גם לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] המשיך לדגול באמירת 'יחי' ובהחדרת זהות הרבי כ[[מלך המשיח]].<br />
<br />
==פטירתו==<br />
<br />
בשנים האחרונות לחייו סבל ר' מיכאל מאירוע מוחי, למרות זאת לא הפסיק לרגע מעבודתו בקודש, וכיתת את רגליו מבית לבית בכדי לאסוף את האמצעים הכספיים לבנות את הבניין החדש של ישיבת אהלי תורה.<br />
נפטר ב[[ו' אדר]] [[תשס"ה]].<br />
<br />
אלפים השתתפו בהלוויתו של ר' מיכאל. מסע הלוייה החל בבית הכנסת שלו שבאיסט פלטבוש מקום מגורו והמשיך לעבר "[[אהלי תורה]]" המוסד אותו ייסד בהוראת [[הרבי]]. לאחר מכן הגיע מסע ההלוויה לכניסה ל-[[770]] שם נשא דברים מנכ"ל המוסד כיום הרב [[יוסף רוזנפלד]]. הרב רוזנפלד הבטיח שמוסדות "[[אהלי תורה]]" ימשיכו להתנהל ברוחו של הרב טייטלבוים ולא יזוזו אף זיז כלשהו מדרכו. משם המשיך מסע ההלוויה ל[[בית עלמין|בית העלמין]] של אגודת חב"ד אשר בקווינס, ושם נטמן.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג<br />
<br />
{{מיון רגיל:טייטלבוים מיכאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים סמרקנד]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תורה]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]]</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%98%D7%99%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D&diff=187432מיכאל טייטלבוים2014-09-07T22:13:36Z<p>66.250.98.190: /* במחלקות תומכי תמימים */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:מט.jpg|left|thumb|250px|הרב מיכאל טייטלבוים]]<br />
הרב '''מיכאל טייטלבוים''' ע"ה נולד בוועליקי-לוקי בשנת [[תער"ב]] להוריו הרב חיים משה ולאמו מרת צביה ע"ה. <br />
תאריך לידתו המדוייק אינו ידוע, אך בנו - יבלחט"א - הרה"ח ר' אליעזר מספר שאביו היה חוגג את יום הולדתו בחודש חשוון, היום בו ראה לראשונה את [[הרבי]] [[מלך המשיח]]. <br />
<br />
במקביל לעיסוקיו הרבים, עסק ר' מיכאל ב[[תורת החסידות]] ו[[עבודת התפילה]]. ספר ה[[תניא]] היה שגור על לשונו בעל-פה.<br />
<br />
מלבד היותו [[חסיד]] דגול, היה לוחם ללא חת שלחם להפצת [[תורה]] ו[[חסידות]] בימי האימים ב[[רוסיה]] הקומוניסטית. מעולם לא חשש על עצמו, והשליך את חייו מנגד באומץ לב וללא חת. הוא התבלט גם בטוב לבו, והיה 'נחשון' לכל דבר שבקדושה ובצדקה.<br />
<br />
כמו ב[[חינוך]] על טהרת הקודש, בכל התחומים התמסר ר' מיכאל לרצונו הקדוש של הרבי מלך המשיח, ולחם למען קיום הוראותיו של הרבי. כאשר היה מדובר בקיום הוראה של הרבי, היה ר' מיכאל תקיף בדעתו, ופועל ללא שהיות בהתאם להוראות הרבי.<br />
<br />
נפטר בחודש [[אדר]] בשנת [[תשס"ה]].<br />
<br />
ב[[שבת קודש]] פרשת [[כי תצא]] - [[י"א אלול]] [[תשע"ד]] נפטרה אשתו '''מרת אסתר''', כשהיא בת 96. הותירה אחריה את בנה '''הרב אליעזר''', נכדים ונינים ואלפי תלמידים במוסדות [[אהלי תורה]].<br />
<br />
==שנות צעירותו==<br />
<br />
כמה שבועות לפני שנולד, נפטר דודו זקנו, הרה"ח ר' [[מיכאל בלינער]] ("דער אלטער"), ה[[משפיע]] מ[[ליובאוויטש]]. שמו ניתן לו על שמו לאחר שאמו ראתה את ר' מיכאל בחלומה וזה הורה לה כי תיתן לבנה הנולד את שמו.<br />
<br />
ר' מיכאל זכה בשנות בחרותו להיות אצל כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[לנינגרד]]. <br />
<br />
בשנת [[תרפ"ז]], בהיותו נער כבן חמש-עשרה, נכנס ללמוד בישיבת '[[תומכי תמימים]]'.<br />
<br />
תקופה מסויימת למד ר' מיכאל בישיבת [[תומכי תמימים ויטבסק]]. <br />
<br />
בתקופת חורף [[תרצ"א]] למד ר' מיכאל במחלקה של [[תומכי תמימים זארוציי]], אלא שבאחד הימים נכנסו הקלגסים ועצרו אותו יחד עם תמימים נוספים שלמדו עמו.<br />
<br />
ר' מיכאל ביקש ויזה מממשלת [[ריגא]] כדי לצאת לשם. אולם לא הצליח לצאת את רוסיה, כנראה בשל החלטת ממשלת לטביה להפסיק את מתן הויזות לפליטי רוסיה.<br />
<br />
==במחלקות תומכי תמימים== <br />
<br />
זמן קצר לאחר מכן, שוחרר ר' מיכאל, אך הוא המשיך בנחישות ללמוד תורה. בהמשך למד בישיבת [[תומכי תמימים סטראיא]].<br />
<br />
ר' מיכאל למד במחלקה זו עד שלהי שנת [[תרצ"ד]], או אז נסע ללמוד ב[[תומכי תמימים קורסק]]. <br />
<br />
בהמשך, לאחר החלטה כי התמימים שאינם נשואים ינהלו את ישיבות תומכי תמימים, ניהל את ישיבת [[תומכי תמימים ז'יטומיר]], במקומו של ראש הישיבה הרב [[אליעזר פינסקי]], שנישא בנתיים. <br />
<br />
המחלקה בז'יטומיר החזיקה מעמד יותר משלוש שנים בשלהי קיץ [[תרצ"ז]] נסגרה הישיבה, ור' מיכאל, המשיך אל הסניף [[תומכי תמימים וורוניז']]. כאשר ר' [[שלום וילנקין]] - ראש הישיבה - נאלץ לעזוב את העיר, התמנה ר' מיכאל למשגיח במקומו, כשהוא מלמד ומשגיח על סדרי לימודים תקינים. הלימודים בישיבה נמשכו עד אמצע ה[[חורף]] כאשר נודע לתלמידים על בואו הצפוי לעיר של דוד איצ'ה המוסר. <br />
<br />
בסוף שנת [[תרח"צ]] נשא ר' מיכאל לאישה את מרת אסתר, בת החסיד הרב [[אליעזר דבוסקין]] הי"ד. בתחילה התגורר ב[[חרסון]], אולם מכיוון שבעיר הקטנה לא היה אפשר להתחמק מעבודה בשבתות - עבר להתגורר ב[[חרקוב]], שם יכל לעבוד לפרנסתו באופן עצמאי. <br />
<br />
באותה תקופה נסגרה הישיבה בקורסק על מנעול ובריח, והבחורים נמלטו על נפשם. חלקם הגיעו לחרקוב וכמה מהם החלו ללמוד אצל ר' מיכאל בביתו, כשהוא עצמו מלמדם תורה, למרות הסטטוס החדש בו היה, אברך נשוי.<br />
<br />
==מלחמת העולם השניה== <br />
<br />
בעיצומם של ימי תשרי תש"ב, החלו הגרמנים ימ"ש להפציץ את חרקוב. ר' מיכאל החליט לעזוב את העיר מיד לאחר שבת בראשית. לאחר מסע נידודים ארוך הגיע לעיר [[סמרקנד]], שם הקים ר' מיכאל את ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] יחד עם ר' [[ישראל לוין]].<br />
<br />
בתום המלחמה הורשו אזרחי פולין הפליטים לחזור לארצם ולמולדתם, ואז החלה הבריחה הגדולה של חסיד חב"ד ברוסיה שלימים נקראה בשם "[[יציאת רוסיה תש"ו]]". לר' מיכאל היו הניירות ובניסים גלויים קיבל היתר יציאה מ"אוביר". <br />
<br />
ביום שני, ד' ב[[סיון]] [[תש"ו]], ארז ר' מיכאל את חפציו ונסע אל תחנת הרכבת, שם עלה על משאית המסע - 'עשאלון'. לאחר שלושה שבועות, ביום חמישי, כ"א ב[[סיון]], עצרה הרכבת סמוך לעיר וורוצלאוו, תחנתה האחרונה.<br />
<br />
ר' מיכאל המשיך עם משפחתו ברכבת מיוחדת ללודז', משם המשיך לוואלדשטאט "[[פאקינג]]", לא הרחק ממינכן, שם כבר הוקם מחנה גדול ובו כשבעת אלפים יהודים. <br />
<br />
ביום רביעי [[ט"ו אלול]] ערך הרה"ח ר' [[ניסן נמנוב]] אסיפה של כל העסקנים ה[[חב"ד]]יים, ובהסכם כולם מינה ועד מיוחד לניהול הקהילה החב"דית הזמנית במחנה. ר' מיכאל, שהוכח כעסקן מסור, מונה לחבר בוועד המיוחד. באותה הזדמנות הוקמה [[תומכי תמימים פאקינג|הישיבה החב"דית במחנה]], כאשר ר' מיכאל נבחר למלמד באחת הכיתות הגבוהות. <br />
<br />
רוב אנ"ש שהו ב[[פאקינג]] זמן קצר, אולם ר' מיכאל וידידו הטוב ר' ישראל נשארו עוד תקופה ארוכה במקום. היה קשה להשיג אשרות מעבר, והתמזל מזלם שגם אשר הצליחו סוף סוף להשיג אשרות, התקלקלו האשרות, והיו צריכים להשיג חדשות. <br />
<br />
ר' מיכאל המשיך לעסוק בחינוך הנערים היהודיים במחנה, כאשר במקביל הוא עוסק בענייני הכלל. באותה תקופה היה אפשר להדפיס בפאקינג במחירים זולים במיוחד, ו[[הרבי]], שעמד בראש הוצאת הספרים [[קה"ת]], הדפיס ספרי חסידות רבים ב[[פאקינג]], בתחילה התעסק בזה הרב [[דוד ברוורמן]], וכשנסע משם התחיל ר' מיכאל להתעסק בזה. בין השאר היה אחראי על משלוח הספרים לארצות הברית. <br />
<br />
בחורף [[תש"ח]], לאחר עשר שנות נישואין, נולד לבני הזוג טייטלבוים בנם יחידם אליעזר שי' בשעה טובה ומוצלחת.<br />
<br />
==בארצות הברית==<br />
<br />
[[קובץ:מיכאל טייטלבוים בחלוקת דולרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מיכאל טייטלבוים ב[[חלוקת דולרים]]]]בשנת [[תשי"א]] שאל ר' מיכאל את הרבי האם לעלות ל[[ארץ הקודש]] או להגר ל[[ארצות הברית]], ומענה הרבי היה שעליו להגיע לארצות הברית. <br />
[[קובץ:טיטלבוים קארף.jpg||שמאל|ממוזער|250px|הרב טייטלבוים (קיצוני משמאל) לצידו יושב הרב [[פנחס קארף]] בהתוועדות ב-[[770]]]]<br />
<br />
את האשרות לארצות הברית השיג ר' מיכאל לאחר זמן קצר יחסית, ובראשית שנת [[תשי"ב]] הגיע עם משפחתו לחופי ארצות הברית. הוא קבע את דירתו בשכונת ברונקס, ומיד החל בפעילות לחינוך הילדים. מאחר שרוב הילדים היהודיים באותה תקופה למדו בבתי הספר הציבוריים, פתח עבורם ר' מיכאל [[תלמוד תורה]] לשעות אחר הצהריים. <br />
<br />
ר' מיכאל לא היה מסוגל לגור רחוק מהרבי ולאחר כמה חודשים העתיק את מושבו לשכונת בראנזוויל, ולפרנסתו עבד כשמש באחד הבתי כנסת. <br />
<br />
באותן שנים התגורר ר' מיכאל בברונזוויל, שם התגוררו רוב [[אנ"ש]]. מאוחר יותר, בשנת [[תש"כ]], עבר לגור בשכונת איסט פלטבוש. מכיוון שבאותן שנים מצבה הכלכלי של הישיבה היה קשה ור' מיכאל לא הרשה לעצמו לקחת משכורת מהישיבה, עבד ר' מיכאל לפרנסתו כשמש בבית הכנסת בשכונת איסט פלטבוש. <br />
<br />
כעבור כמה שנים, בעקבות השתלטות השחורים על האזור, החלה בריחה המונית של יהודים משכונת איסט פלטבוש. גבאי בית הכנסת בו עבד ר' מיכאל, החליט למוכרו. ר' מיכאל, ששמע את שיחותיו החריפות של הרבי נגד עזיבת השכונות היהודיות בכלל, ונגד מכירת בתי הכנסת בפרט, נלחם בחירוף נפש נגד ההחלטה עד שהדבר הגיע לבית המשפט שפסק כי לגבאי בית הכנסת אין רשות למכור את בית הכנסת, כל עוד יש מתפללים שמעוניינים להמשיך להתפלל במקום. <br />
<br />
ר' מיכאל המשיך לקיים את המניין בבית הכנסת בחירוף נפש, ועד היום מתקיים בבית הכנסת מניין קבוע שלוש פעמים ביום. בשנים מאוחרות יותר העביר ר' מיכאל את גני הילדים של 'אהלי תורה' לבית הכנסת באיסט פלטבוש. <br />
<br />
בנוסף לזה לקח ר' מיכאל על עצמו את עול החזקת המקוה שבשכונה, ובמשך הזמן אף עבר לגור בבניין המקווה. <br />
<br />
ר' מיכאל פעל רבות להחדרת עניין הצניעות בתוככי אנ"ש. <br />
<br />
ר' מיכאל אף בשנותיו האחרונות המשיך להלחם בחירוף נפש בעד מוסדותיו של הרבי וציביונם, גם לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] המשיך לדגול באמירת 'יחי' ובהחדרת זהות הרבי כ[[מלך המשיח]].<br />
<br />
==פטירתו==<br />
<br />
בשנים האחרונות לחייו סבל ר' מיכאל מאירוע מוחי, למרות זאת לא הפסיק לרגע מעבודתו בקודש, וכיתת את רגליו מבית לבית בכדי לאסוף את האמצעים הכספיים לבנות את הבניין החדש של ישיבת אהלי תורה.<br />
נפטר ב[[ו' אדר]] [[תשס"ה]].<br />
<br />
אלפים השתתפו בהלוויתו של ר' מיכאל. מסע הלוייה החל בבית הכנסת שלו שבאיסט פלטבוש מקום מגורו והמשיך לעבר "[[אהלי תורה]]" המוסד אותו ייסד בהוראת [[הרבי]]. לאחר מכן הגיע מסע ההלוויה לכניסה ל-[[770]] שם נשא דברים מנכ"ל המוסד כיום הרב [[יוסף רוזנפלד]]. הרב רוזנפלד הבטיח שמוסדות "[[אהלי תורה]]" ימשיכו להתנהל ברוחו של הרב טייטלבוים ולא יזוזו אף זיז כלשהו מדרכו. משם המשיך מסע ההלוויה ל[[בית עלמין|בית העלמין]] של אגודת חב"ד אשר בקווינס, ושם נטמן.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג<br />
<br />
{{מיון רגיל:טייטלבוים מיכאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים סמרקנד]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תורה]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]]</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%98%D7%99%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D&diff=187431מיכאל טייטלבוים2014-09-07T22:12:06Z<p>66.250.98.190: /* שנות צעירותו */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:מט.jpg|left|thumb|250px|הרב מיכאל טייטלבוים]]<br />
הרב '''מיכאל טייטלבוים''' ע"ה נולד בוועליקי-לוקי בשנת [[תער"ב]] להוריו הרב חיים משה ולאמו מרת צביה ע"ה. <br />
תאריך לידתו המדוייק אינו ידוע, אך בנו - יבלחט"א - הרה"ח ר' אליעזר מספר שאביו היה חוגג את יום הולדתו בחודש חשוון, היום בו ראה לראשונה את [[הרבי]] [[מלך המשיח]]. <br />
<br />
במקביל לעיסוקיו הרבים, עסק ר' מיכאל ב[[תורת החסידות]] ו[[עבודת התפילה]]. ספר ה[[תניא]] היה שגור על לשונו בעל-פה.<br />
<br />
מלבד היותו [[חסיד]] דגול, היה לוחם ללא חת שלחם להפצת [[תורה]] ו[[חסידות]] בימי האימים ב[[רוסיה]] הקומוניסטית. מעולם לא חשש על עצמו, והשליך את חייו מנגד באומץ לב וללא חת. הוא התבלט גם בטוב לבו, והיה 'נחשון' לכל דבר שבקדושה ובצדקה.<br />
<br />
כמו ב[[חינוך]] על טהרת הקודש, בכל התחומים התמסר ר' מיכאל לרצונו הקדוש של הרבי מלך המשיח, ולחם למען קיום הוראותיו של הרבי. כאשר היה מדובר בקיום הוראה של הרבי, היה ר' מיכאל תקיף בדעתו, ופועל ללא שהיות בהתאם להוראות הרבי.<br />
<br />
נפטר בחודש [[אדר]] בשנת [[תשס"ה]].<br />
<br />
ב[[שבת קודש]] פרשת [[כי תצא]] - [[י"א אלול]] [[תשע"ד]] נפטרה אשתו '''מרת אסתר''', כשהיא בת 96. הותירה אחריה את בנה '''הרב אליעזר''', נכדים ונינים ואלפי תלמידים במוסדות [[אהלי תורה]].<br />
<br />
==שנות צעירותו==<br />
<br />
כמה שבועות לפני שנולד, נפטר דודו זקנו, הרה"ח ר' [[מיכאל בלינער]] ("דער אלטער"), ה[[משפיע]] מ[[ליובאוויטש]]. שמו ניתן לו על שמו לאחר שאמו ראתה את ר' מיכאל בחלומה וזה הורה לה כי תיתן לבנה הנולד את שמו.<br />
<br />
ר' מיכאל זכה בשנות בחרותו להיות אצל כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[לנינגרד]]. <br />
<br />
בשנת [[תרפ"ז]], בהיותו נער כבן חמש-עשרה, נכנס ללמוד בישיבת '[[תומכי תמימים]]'.<br />
<br />
תקופה מסויימת למד ר' מיכאל בישיבת [[תומכי תמימים ויטבסק]]. <br />
<br />
בתקופת חורף [[תרצ"א]] למד ר' מיכאל במחלקה של [[תומכי תמימים זארוציי]], אלא שבאחד הימים נכנסו הקלגסים ועצרו אותו יחד עם תמימים נוספים שלמדו עמו.<br />
<br />
ר' מיכאל ביקש ויזה מממשלת [[ריגא]] כדי לצאת לשם. אולם לא הצליח לצאת את רוסיה, כנראה בשל החלטת ממשלת לטביה להפסיק את מתן הויזות לפליטי רוסיה.<br />
<br />
==במחלקות תומכי תמימים== <br />
<br />
זמן קצר לאחר מכן, שוחרר ר' מיכאל, אך הוא המשיך בנחישות ללמוד תורה. בהמשך למד בישיבת [[תומכי תמימים סטראיא]].<br />
<br />
ר' מיכאל למד במחלקה זו עד שלהי שנת [[תרצ"ד]], או אז נסע ללמוד ב[[תומכי תמימים קורסק]]. <br />
<br />
בהמשך, לאחר החלטה כי התמימים שאינם נשואים ינהלו את ישיבות תומכי תמימים, ניהל את ישיבת [[תומכי תמימיפ ז'יטומיר]], במקומו של ראש הישיבה הרב [[אליעזר פינסקי]], שנישא בנתיים. <br />
<br />
המחלקה בז'יטומיר החזיקה מעמד יותר משלוש שנים בשלהי קיץ [[תרצ"ז]] נסגרה הישיבה, ור' מיכאל, המשיך אל הסניף [[תומכי תמימים וורוניז']]. כאשר ר' [[שלום וילנקין]] - ראש הישיבה - נאלץ לעזוב את העיר, התמנה ר' מיכאל למשגיח במקומו, כשהוא מלמד ומשגיח על סדרי לימודים תקינים. הלימודים בישיבה נמשכו עד אמצע ה[[חורף]] כאשר נודע לתלמידים על בואו הצפוי לעיר של דוד איצ'ה המוסר. <br />
<br />
בסוף שנת [[תרח"צ]] נשא ר' מיכאל לאישה את מרת אסתר, בת החסיד הרב [[אליעזר דבוסקין]] הי"ד. בתחילה התגורר ב[[חרסון]], אולם מכיוון שבעיר הקטנה לא היה אפשר להתחמק מעבודה בשבתות - עבר להתגורר ב[[חרקוב]], שם יכל לעבוד לפרנסתו באופן עצמאי. <br />
<br />
באותה תקופה נסגרה הישיבה בקורסק על מנעול ובריח, והבחורים נמלטו על נפשם. חלקם הגיעו לחרקוב וכמה מהם החלו ללמוד אצל ר' מיכאל בביתו, כשהוא עצמו מלמדם תורה, למרות הסטטוס החדש בו היה, אברך נשוי.<br />
<br />
==מלחמת העולם השניה== <br />
<br />
בעיצומם של ימי תשרי תש"ב, החלו הגרמנים ימ"ש להפציץ את חרקוב. ר' מיכאל החליט לעזוב את העיר מיד לאחר שבת בראשית. לאחר מסע נידודים ארוך הגיע לעיר [[סמרקנד]], שם הקים ר' מיכאל את ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] יחד עם ר' [[ישראל לוין]].<br />
<br />
בתום המלחמה הורשו אזרחי פולין הפליטים לחזור לארצם ולמולדתם, ואז החלה הבריחה הגדולה של חסיד חב"ד ברוסיה שלימים נקראה בשם "[[יציאת רוסיה תש"ו]]". לר' מיכאל היו הניירות ובניסים גלויים קיבל היתר יציאה מ"אוביר". <br />
<br />
ביום שני, ד' ב[[סיון]] [[תש"ו]], ארז ר' מיכאל את חפציו ונסע אל תחנת הרכבת, שם עלה על משאית המסע - 'עשאלון'. לאחר שלושה שבועות, ביום חמישי, כ"א ב[[סיון]], עצרה הרכבת סמוך לעיר וורוצלאוו, תחנתה האחרונה.<br />
<br />
ר' מיכאל המשיך עם משפחתו ברכבת מיוחדת ללודז', משם המשיך לוואלדשטאט "[[פאקינג]]", לא הרחק ממינכן, שם כבר הוקם מחנה גדול ובו כשבעת אלפים יהודים. <br />
<br />
ביום רביעי [[ט"ו אלול]] ערך הרה"ח ר' [[ניסן נמנוב]] אסיפה של כל העסקנים ה[[חב"ד]]יים, ובהסכם כולם מינה ועד מיוחד לניהול הקהילה החב"דית הזמנית במחנה. ר' מיכאל, שהוכח כעסקן מסור, מונה לחבר בוועד המיוחד. באותה הזדמנות הוקמה [[תומכי תמימים פאקינג|הישיבה החב"דית במחנה]], כאשר ר' מיכאל נבחר למלמד באחת הכיתות הגבוהות. <br />
<br />
רוב אנ"ש שהו ב[[פאקינג]] זמן קצר, אולם ר' מיכאל וידידו הטוב ר' ישראל נשארו עוד תקופה ארוכה במקום. היה קשה להשיג אשרות מעבר, והתמזל מזלם שגם אשר הצליחו סוף סוף להשיג אשרות, התקלקלו האשרות, והיו צריכים להשיג חדשות. <br />
<br />
ר' מיכאל המשיך לעסוק בחינוך הנערים היהודיים במחנה, כאשר במקביל הוא עוסק בענייני הכלל. באותה תקופה היה אפשר להדפיס בפאקינג במחירים זולים במיוחד, ו[[הרבי]], שעמד בראש הוצאת הספרים [[קה"ת]], הדפיס ספרי חסידות רבים ב[[פאקינג]], בתחילה התעסק בזה הרב [[דוד ברוורמן]], וכשנסע משם התחיל ר' מיכאל להתעסק בזה. בין השאר היה אחראי על משלוח הספרים לארצות הברית. <br />
<br />
בחורף [[תש"ח]], לאחר עשר שנות נישואין, נולד לבני הזוג טייטלבוים בנם יחידם אליעזר שי' בשעה טובה ומוצלחת.<br />
<br />
==בארצות הברית==<br />
<br />
[[קובץ:מיכאל טייטלבוים בחלוקת דולרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מיכאל טייטלבוים ב[[חלוקת דולרים]]]]בשנת [[תשי"א]] שאל ר' מיכאל את הרבי האם לעלות ל[[ארץ הקודש]] או להגר ל[[ארצות הברית]], ומענה הרבי היה שעליו להגיע לארצות הברית. <br />
[[קובץ:טיטלבוים קארף.jpg||שמאל|ממוזער|250px|הרב טייטלבוים (קיצוני משמאל) לצידו יושב הרב [[פנחס קארף]] בהתוועדות ב-[[770]]]]<br />
<br />
את האשרות לארצות הברית השיג ר' מיכאל לאחר זמן קצר יחסית, ובראשית שנת [[תשי"ב]] הגיע עם משפחתו לחופי ארצות הברית. הוא קבע את דירתו בשכונת ברונקס, ומיד החל בפעילות לחינוך הילדים. מאחר שרוב הילדים היהודיים באותה תקופה למדו בבתי הספר הציבוריים, פתח עבורם ר' מיכאל [[תלמוד תורה]] לשעות אחר הצהריים. <br />
<br />
ר' מיכאל לא היה מסוגל לגור רחוק מהרבי ולאחר כמה חודשים העתיק את מושבו לשכונת בראנזוויל, ולפרנסתו עבד כשמש באחד הבתי כנסת. <br />
<br />
באותן שנים התגורר ר' מיכאל בברונזוויל, שם התגוררו רוב [[אנ"ש]]. מאוחר יותר, בשנת [[תש"כ]], עבר לגור בשכונת איסט פלטבוש. מכיוון שבאותן שנים מצבה הכלכלי של הישיבה היה קשה ור' מיכאל לא הרשה לעצמו לקחת משכורת מהישיבה, עבד ר' מיכאל לפרנסתו כשמש בבית הכנסת בשכונת איסט פלטבוש. <br />
<br />
כעבור כמה שנים, בעקבות השתלטות השחורים על האזור, החלה בריחה המונית של יהודים משכונת איסט פלטבוש. גבאי בית הכנסת בו עבד ר' מיכאל, החליט למוכרו. ר' מיכאל, ששמע את שיחותיו החריפות של הרבי נגד עזיבת השכונות היהודיות בכלל, ונגד מכירת בתי הכנסת בפרט, נלחם בחירוף נפש נגד ההחלטה עד שהדבר הגיע לבית המשפט שפסק כי לגבאי בית הכנסת אין רשות למכור את בית הכנסת, כל עוד יש מתפללים שמעוניינים להמשיך להתפלל במקום. <br />
<br />
ר' מיכאל המשיך לקיים את המניין בבית הכנסת בחירוף נפש, ועד היום מתקיים בבית הכנסת מניין קבוע שלוש פעמים ביום. בשנים מאוחרות יותר העביר ר' מיכאל את גני הילדים של 'אהלי תורה' לבית הכנסת באיסט פלטבוש. <br />
<br />
בנוסף לזה לקח ר' מיכאל על עצמו את עול החזקת המקוה שבשכונה, ובמשך הזמן אף עבר לגור בבניין המקווה. <br />
<br />
ר' מיכאל פעל רבות להחדרת עניין הצניעות בתוככי אנ"ש. <br />
<br />
ר' מיכאל אף בשנותיו האחרונות המשיך להלחם בחירוף נפש בעד מוסדותיו של הרבי וציביונם, גם לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] המשיך לדגול באמירת 'יחי' ובהחדרת זהות הרבי כ[[מלך המשיח]].<br />
<br />
==פטירתו==<br />
<br />
בשנים האחרונות לחייו סבל ר' מיכאל מאירוע מוחי, למרות זאת לא הפסיק לרגע מעבודתו בקודש, וכיתת את רגליו מבית לבית בכדי לאסוף את האמצעים הכספיים לבנות את הבניין החדש של ישיבת אהלי תורה.<br />
נפטר ב[[ו' אדר]] [[תשס"ה]].<br />
<br />
אלפים השתתפו בהלוויתו של ר' מיכאל. מסע הלוייה החל בבית הכנסת שלו שבאיסט פלטבוש מקום מגורו והמשיך לעבר "[[אהלי תורה]]" המוסד אותו ייסד בהוראת [[הרבי]]. לאחר מכן הגיע מסע ההלוויה לכניסה ל-[[770]] שם נשא דברים מנכ"ל המוסד כיום הרב [[יוסף רוזנפלד]]. הרב רוזנפלד הבטיח שמוסדות "[[אהלי תורה]]" ימשיכו להתנהל ברוחו של הרב טייטלבוים ולא יזוזו אף זיז כלשהו מדרכו. משם המשיך מסע ההלוויה ל[[בית עלמין|בית העלמין]] של אגודת חב"ד אשר בקווינס, ושם נטמן.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג<br />
<br />
{{מיון רגיל:טייטלבוים מיכאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים סמרקנד]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תורה]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]]</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2_%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=185553מבצע עשרת הדברות2014-08-05T06:21:38Z<p>66.250.98.190: </p>
<hr />
<div>'''מבצע עשרת הדברות''' הוא אחד מהמבצעים להפצת היהדות אותם ייסד הרבי. מבצע זה הוא להביא לכך שילדי ישראל ישמעו את עשרת הדברות.<br />
<br />
בערב [[ראש חודש]] [[סיוון]] [[תש"מ]], נשא [[הרבי]] שיחת קודש מיוחדת ובה ביקש שביום חג השבועות יבואו לבתי הכנסת ילדים וילדות לשמיעת עשרת הדברות - {{ציטוטון|אז אלע בתי כנסיות זאלן זיין אנגעפילט דעם חג השבועות בשעת קריאת התורה עשרת הדברות - מיט קינדער...}} [=שכל בתי הכנסיות יהיו מלאים בחג השבועות בשעת קריאת התורה עשרת הדיברות - עם ילדים].<br />
[[קטגוריה:מבצעי הרבי]]</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=172651נחמן יוסף טברסקי2014-03-28T03:24:34Z<p>66.250.98.190: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:נחמן יוסף.jpg|left|thumb|250px|הרב נחמן יוסף טווערסקי ב[[התוועדות]] ([[י"ט כסלו]] [[תש"ע]], [[כפר חב"ד]])]]<br />
רבי '''נחמן יוסף טברסקי''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1954) הוא חסיד חב"ד המכהו כ[[ר"מ]] בישיבת [[אהלי תורה מתיבתא שיעור א' (קראון הייטס)|אהלי תורה]] ו[[משפיע]] בשכונת [[קראון הייטס]], ונחשב לאיש חינוך מצליח.<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ט אדר]] [[תשי"ד]] לאביו כ"ק ה[[אדמו"ר]] רבי [[ישראל מרדכי טברסקי]] מ[[רחמסטריבקא]] ולאמו הרבנית מרת שרה גרינא.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ב]] נתקרב ל[[חסידות חב"ד]] והתחבב על ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] ובשנת [[תשל"ג]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]]. בתקופת לימודו בישיבה התעסק גם בהנחת השיחות של שיחות קודש ועד הנחות התמימים.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ז]] סיים את לימודיו ונישא לרעייתו אסתר, ביתו של הרב [[משה אשכנזי]] ונכדת הרב [[אליעזר קרסיק]], רבני קהילת חב"ד ב[[תל אביב]]. לאחר נישואיו למד שנתיים ב[[מזכירות אדמו"ר שליט"א#כולל אברכים|כולל מנחם]] - שע"י [[מזכירות כ"ק אדמו"ר]]. בשנת [[תשל"ט]] יצא ל[[שליחות]] ל[[דטרויט]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4622&st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=784&hilite=a57e92e0-8b17-4da7-877d-9dc4e8a5ef87 שיחות קודש תשל"ט חלק ג' (784)].}}. בתקופה מאוחרת יותר שימש כחבר ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].<br />
<br />
כיום הוא מתגורר ב[[קראון הייטס]] ומשמש כרב ומשפיע בקהילת בית הכנסת 'בית מנחם מענדל' ב[[קראון הייטס]], שרבים נוהרים לשמוע אותו בהתוועדויות ביומי דפגרא. וכן כר"מ בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ידוע כבעל גישה מיוחדת להנחלת לימוד הגמרא מתוך תענוג מעמיד תלמידים רבים לומדי תורה באמת.<br />
<br />
נוהג לנסוע לשבועות ל[[מז'יבוז']] שם נפגש עם רבים שאינם חסידי חב"ד ומתוועד ביום פטירת הבעל שם טוב יום ראשון של שבועות. להתוועדות שלו מגיעים המונים שאינם חסידי חב"ד ושותים בשקיקה דברי חסידות ושיחות של הרבי.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3744 כיצד נגרום לילד לאהוב את הבית?]''' הרצאה חינוכית מאת הרב טברסקי {{וידאו}} {{אינפו}} ד' אדר ראשון תשע"ד (05.02.2014)<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:טברסקי, נחמן יוסף}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ג]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:אנשי חינוך]]</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F_(%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94)&diff=155106שיחה:מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)2014-01-15T11:33:55Z<p>66.250.98.190: יצירת דף עם התוכן "הוא כבר מזמן לא חבר בוועדת משיח של צאח ונא לא לכתוב זאת שוב.. תודה."</p>
<hr />
<div>הוא כבר מזמן לא חבר בוועדת משיח של צאח ונא לא לכתוב זאת שוב.. תודה.</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F_(%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94)&diff=155105מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)2014-01-15T11:33:15Z<p>66.250.98.190: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:מנחם מענדל פרידמן.jpg|left|thumb|250px|הרב מנחם מענדל פרידמן]]<br />
ר' '''מנחם מענדל הכהן פרידמן''' (יליד שנת [[תשכ"ז]], 1967) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] ומוסדות חב"ד ב[[אור יהודה]].<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
הרב פרידמן נולד בירושלים ב[[ג' אדר]] [[ה'תשכ"ז]] לאביו הרב [[שמעון פרידמן]] המכונה "שמעון הצדיק". בילדותו ובחרותו למד ב[[תלמוד תורה]] ובישיבה קטנה '[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]' בירושלים. כבר באותם שנים פעל רבות בהפצת מעיינות החסידות בעיר ונטל חלק בהפצת שיחות הרבי והמכתבים הכלליים לקראת החגים. לישיבה גדולה נסע ללמוד בישיבת 'חובבי תורה' בקראון הייטס ובמשך כמה שנים שהה במחיצת הרבי. במשך תקופה שימש כ'תמים שליח' בישיבת תות"ל ע"ד כבליובאוויטש בברינואה, צרפת. <br />
<br />
בי"ב תמוז ה'תש"נ נישא לזוגתו מרת נחמה דינה בת הרב [[ישעיהו הרצל]], אז רב היישוב כפר תבור וכיום רב העיר [[נצרת עלית]]. בראש חודש אלול באותה שנה, עבר להתגורר בשליחות הרבי ב[[אור יהודה]] בה הוא פועל בהצלחה עד היום, ומשמש כשליח, משפיע ומנהל המוסדות.<br />
<br />
הרב פרידמן הינו משפיע ומחנך מפורסם ועוסק רבות בעבודת החינוך על פי 'כללי החינוך וההדרכה' של הרבי הריי"צ נ"ע, ואף הוציא את החוברות "שביל הזהב לחינוך" ו"דור ישרים יבורך" המסכמות ומבארות כללים אלו בשפה פשוטה ובהסברה פרקטית ומעשית. <br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו<br />
*הת' משיח. <br />
*הת' יחימלך. <br />
*הת' שמואל. <br />
*יעקב. <br />
<br />
;חתניו<br />
*הרב [[שלום דובער טאלר]] - שליח הרבי במרכז העיר אור יהודה.<br />
*הרב שמואל פרלשטיין - מפעילי ארגון [[מרכז את"ה בארץ הקודש]].<br />
<br />
{{מיון רגיל:פרידמן מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F_(%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94)&diff=155104מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)2014-01-15T11:32:10Z<p>66.250.98.190: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:מנחם מענדל פרידמן.jpg|left|thumb|250px|הרב מנחם מענדל פרידמן]]<br />
ר' '''מנחם מענדל הכהן פרידמן''' (יליד שנת [[תשכ"ז]], 1967) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] ומוסדות חב"ד ב[[אור יהודה]], וחבר הועדה לעניני [[גאולה ומשיח]] שע"י מרכז [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]].<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
הרב פרידמן נולד בירושלים ב[[ג' אדר]] [[ה'תשכ"ז]] לאביו הרב [[שמעון פרידמן]] המכונה "שמעון הצדיק". בילדותו ובחרותו למד ב[[תלמוד תורה]] ובישיבה קטנה '[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]' בירושלים. כבר באותם שנים פעל רבות בהפצת מעיינות החסידות בעיר ונטל חלק בהפצת שיחות הרבי והמכתבים הכלליים לקראת החגים. לישיבה גדולה נסע ללמוד בישיבת 'חובבי תורה' בקראון הייטס ובמשך כמה שנים שהה במחיצת הרבי. במשך תקופה שימש כ'תמים שליח' בישיבת תות"ל ע"ד כבליובאוויטש בברינואה, צרפת. <br />
<br />
בי"ב תמוז ה'תש"נ נישא לזוגתו מרת נחמה דינה בת הרב [[ישעיהו הרצל]], אז רב היישוב כפר תבור וכיום רב העיר [[נצרת עלית]]. בראש חודש אלול באותה שנה, עבר להתגורר בשליחות הרבי ב[[אור יהודה]] בה הוא פועל בהצלחה עד היום, ומשמש כשליח, משפיע ומנהל המוסדות.<br />
<br />
הרב פרידמן הינו משפיע ומחנך מפורסם ועוסק רבות בעבודת החינוך על פי 'כללי החינוך וההדרכה' של הרבי הריי"צ נ"ע, ואף הוציא את החוברות "שביל הזהב לחינוך" ו"דור ישרים יבורך" המסכמות ומבארות כללים אלו בשפה פשוטה ובהסברה פרקטית ומעשית. <br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו<br />
*הת' משיח. <br />
*הת' יחימלך. <br />
*הת' שמואל. <br />
*יעקב. <br />
<br />
;חתניו<br />
*הרב [[שלום דובער טאלר]] - שליח הרבי במרכז העיר אור יהודה.<br />
*הרב שמואל פרלשטיין - מפעילי ארגון [[מרכז את"ה בארץ הקודש]].<br />
<br />
{{מיון רגיל:פרידמן מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F_(%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94)&diff=154817מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)2014-01-13T13:17:39Z<p>66.250.98.190: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:מנחם מענדל פרידמן.jpg|left|thumb|250px|הרב מנחם מענדל פרידמן]]<br />
ר' '''מנחם מענדל הכהן פרידמן''' (יליד שנת [[תשכ"ז]], 1967) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] ומוסדות חב"ד ב[[אור יהודה]].<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
הרב פרידמן נולד בירושלים ב[[ג' אדר]] [[ה'תשכ"ז]] לאביו הרב [[שמעון פרידמן]] המכונה "שמעון הצדיק". בילדותו ובחרותו למד ב[[תלמוד תורה]] ובישיבה קטנה '[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]' בירושלים. כבר באותם שנים פעל רבות בהפצת מעיינות החסידות בעיר ונטל חלק בהפצת שיחות הרבי והמכתבים הכלליים לקראת החגים. לישיבה גדולה נסע ללמוד בישיבת 'חובבי תורה' בקראון הייטס ובמשך כמה שנים שהה במחיצת הרבי. במשך תקופה שימש כ'תמים שליח' בישיבת תות"ל ע"ד כבליובאוויטש בברינואה, צרפת. <br />
<br />
בי"ב תמוז ה'תש"נ נישא לזוגתו מרת נחמה דינה בת הרב [[ישעיהו הרצל]], אז רב היישוב כפר תבור וכיום רב העיר [[נצרת עלית]]. בראש חודש אלול באותה שנה, עבר להתגורר בשליחות הרבי ב[[אור יהודה]] בה הוא פועל בהצלחה עד היום, ומשמש כשליח, משפיע ומנהל המוסדות.<br />
<br />
הרב פרידמן הינו משפיע ומחנך מפורסם ועוסק רבות בעבודת החינוך על פי 'כללי החינוך וההדרכה' של הרבי הריי"צ נ"ע, ואף הוציא את החוברות "שביל הזהב לחינוך" ו"דור ישרים יבורך" המסכמות ומבארות כללים אלו בשפה פשוטה ובהסברה פרקטית ומעשית. <br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו<br />
*הת' משיח. <br />
*הת' יחימלך. <br />
*הת' שמואל <br />
<br />
;חתניו<br />
*הרב [[שלום דובער טאלר]] - שליח הרבי במרכז העיר אור יהודה.<br />
*הרב שמואל פרלשטיין - מפעילי ארגון [[מרכז את"ה בארץ הקודש]].<br />
<br />
{{מיון רגיל:פרידמן מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F_(%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94)&diff=152303מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)2013-11-11T06:58:17Z<p>66.250.98.190: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:מנחם מענדל פרידמן.jpg|left|thumb|250px|הרב מנחם מענדל פרידמן]]<br />
ר' '''מנחם מענדל פרידמן''' הוא השליח הראשי ו[[משפיע]] בעיר [[אור יהודה]], מנהל [[בית חב"ד אור יהודה]] ושאר המוסדות בעיר.<br />
<br />
הרב פרידמן הוא בנו של הרב [[שמעון פרידמן]] המכונה "שמעון הצדיק". בצעירותו פעל רבות בהפצת מעיינות החסידות. לאחר חתונתו עם בתו של הרב [[ישעיה הרצל]], אז רב היישוב כפר תבור וכיום רב העיר [[נצרת עלית]] יצא לשליחות ב[[אור יהודה]], בה הוא פועל עד היום, ומשמש כשליח וכראש המוסדות. <br />
<br />
{{ערך חסר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|פרידמן מנחם]]</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%96_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=152000ברוך בועז יורקוביץ'2013-10-28T02:20:58Z<p>66.250.98.190: /* קורות חיים */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:יורקוביץ.jpg|left|thumb|250px|הרב ברוך בועז יורקוביץ']] '''הרב ברוך בועז יורקוביץ'''' הוא [[רב]] [[שיכון חב"ד לוד|קהילת חב"ד לוד]] ואב"ד [[היכל ליובאוויטש (בד"ץ)|בד"צ היכל ליובאויטש]].<br />
<br />
==קורות חיים==<br />
[[קובץ:ברוך בועז יורקוביץ מתוועד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יורקוביץ [[התוועדות|מתוועד]] ב[[770 כפר חב"ד]]]]<br />
הרב יורקוביץ' נולד ביום [[י"א באדר]] שנת [[תשי"ב]] ב[[מונטריאול]] שבקנדה לרב יעקב בן ציון ועטיל יורקוביץ'. אביו מגזע חסידי חב"ד ואמו היא בת החסיד השו"ב הרב [[נפתלי יוניק]].<br />
<br />
בצעירותו התחנך במוסדות חב"ד במונטריאול. בשנת [[תשל"א]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[אוסטרליה]] (הקבוצה השלישית), שם שהה עד שנת [[תשל"ג]]. באותה שנה עבר ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] ונמנה על אחד מ[[שבעת הקנים]] (תלמידים מובחרים).<br />
<br />
ב[[חודש כסלו]] שנת [[תשל"ו]] נישא לרעייתו מרת רסיא לבית הרב יהושע פינסון (הגבאי הראשי של 770). לאחר חתונתו התמנה לראש ישיבת תומכי תמימים בניו-הייבן. בשנת [[תשל"ח]], בעקבות סגירת הישיבה, עבר לכהן כ[[משפיע]] ו[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]] נשלח על ידי הרבי לשמש כרב ב[[ארץ ישראל]] והוא התיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] ב[[קרית מלאכי]], שם שימש כראש כולל 'בית הר"מ' ובמקביל כראש ישיבת תורת אמת. בשנת [[תשנ"א]] התחיל לכהן כרב קהילת חב"ד בלוד ובשנת [[תשנ"ב]] התמנה ע"י המועצה הדתית לרב השכונה{{הערה|באותו שנה זכה לקבל מענה מיוחד מהרבי בנוגע לפרסום משיח "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות"}}. באותה שנה גם החל לכהן כדיין ב[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] עד לפרישתו בשנת [[תשס"ה]]. בשנת [[תשנ"ו]] פתח מערכת כשרות בשם 'בד"ץ היכל ליובאוויטש'.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
[[קובץ:הרב יורקוביץ בביקור במשחטה באוסטרליה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יורוקביץ מפקח על המשחטה ב[[אוסטרליה]]]]<br />
;בניו<br />
*שמואל יורקוביץ'.<br />
*לוי יצחק יורקוביץ'.<br />
*הרב נחום יורקוביץ'.<br />
*הת' אברהם אליהו יורקוביץ'.<br />
*הת' דובער יורקוביץ.<br />
<br />
;חתניו<br />
*ר' יוסי ליפסקר, מנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[מוסקבה]].<br />
*ר' שמוליק סופר.<br />
*הרב ד"ר אייל אונגר, רב, [[רעננה]].<br />
*ר' דובער גולדברג, שליח בנונסי, [[צרפת]].<br />
*ר' איציק אייזנבך, שליח בהונג קונג, [[סין]].<br />
*ר' מנחם סגל, שליח באזור אה"ק.<br />
*ר' יאיר בייטש.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44588 ראיון מיוחד עם הרב יורקוביץ'] - [[שבועון בית משיח]].<br />
*[http://www.chabad.info/images/originalsize/1505/150496.jpg טור של הרבי יורקוביץ' על השיחה הידועה] - שבועון בית משיח {{תמונה}}<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69631 הרב יורקוביץ' נואם על חשיבות הכרזת "יחי אדוננו" גם ג' תמוז ועוד ([[שבט]] [[תשנ"ה]])]{{וידאו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:יורקוביץ', ברוך בועז}}<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד לוד: אישים]]</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=151889יוסף יצחק אהרונוב2013-10-22T20:55:15Z<p>66.250.98.190: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:אהרונוב.jpg|left|thumb|250px|הרב יוסף יצחק אהרונוב (מימין) עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]].]]<br />
הרב '''יוסף יצחק אהרונוב''' ([[ד' אלול]] [[תשי"ד]]) הינו יושב ראש [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. הוא משמש גם כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]] ויו"ר [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. <br />
==ביוגרפיה==<br />
הרב אהרונוב נולד לר' מענדל אהרונוב ב[[קנדה]] ב[[ד' אלול]] [[תשי"ד]]. לאחר נישואיו עם שפרה ריבקין עלה ל[[כפר חב"ד]]. לאחר עלייתו ארצה, החל לעבוד בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד. באמצע שנות ה-מ"ם מונה למנהל [[שבועון כפר חב"ד]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ז]] מונה למנכ"ל ארגון צעירי אגודת חב"ד, שבראשו עמד הרב [[ישראל לייבוב]]. לאחר פטירתו של הרב לייבוב ב[[תשנ"ד]] נתמנה גם ליו"ר הארגון. בשנת [[תש"נ]] מונה לחבר ולסגן יו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראל. שנה אחר כך מונה על ידי הרבי לחבר המשלחת להשבת ספרי [[אוסף שניאורסון]] ולחבר אגודת חסידי חב"ד ברוסיה.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ו]], בעקבות האסון הגרעיני בצ'רנוביל הקים את פרויקט ילדי צ'רנוביל והוא עומד בראשו.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"א]] נמנה אהרונוב עם חברי משלחת חב"ד ששלח הרבי לרוסיה לפדות חלק גדול מספריית חב"ד, בה היו מאות ספרים שהשתייכו ל[[אדמו"ר הריי"צ]], שנשארה ברוסיה. בשנת [[תשנ"ו]] התמנה אהרונוב ליו"ר רשת אהלי יוסף יצחק. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]], לאחר פטירתו של יו"ר אגו"ח הקודם ר' [[שלמה מיידנצ'יק]], מינו רבני [[בית דין רבני חב"ד]] את הרב אהרונוב ליו"ר אגו"ח. רבנים אחרים מחו על מינוי זה והנושא היה נתון להכרעת בית המשפט. <br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] לאחרי דיונים ארוכים בבית משפט אוחלט על הסכם, שאהרונוב יהיה יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]<br />
{{ערך חסר}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אהרונוב יוסף יצחק]] <br />
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|אהרונוב יוסף יצחק]]<br />
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים|אהרונוב יוסף יצחק]]</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=151888יוסף יצחק אהרונוב2013-10-22T20:54:34Z<p>66.250.98.190: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:אהרונוב.jpg|left|thumb|250px|הרב יוסף יצחק אהרונוב (מימין) עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]].]]<br />
הרב '''יוסף יצחק אהרונוב''' ([[ד' אלול]] [[תשי"ד]]) הינו יושב ראש [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. הוא משמש גם כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]] ויו"ר [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. <br />
==ביוגרפיה==<br />
הרב אהרונוב נולד לר' מענדל אהרונוב ב[[קנדה]] ב[[ד' אלול]] [[תשי"ד]]. לאחר נישואיו עם שפרה ריבקין עלה ל[[כפר חב"ד]]. לאחר עלייתו ארצה, החל לעבוד בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד. באמצע שנות ה-מ"ם מונה למנהל [[שבועון כפר חב"ד]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ז]] מונה למנכ"ל ארגון צעירי אגודת חב"ד, שבראשו עמד הרב [[ישראל לייבוב]]. לאחר פטירתו של הרב לייבוב ב[[תשנ"ד]] נתמנה גם ליו"ר הארגון. בשנת [[תש"נ]] מונה לחבר ולסגן יו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראל. שנה אחר כך מונה על ידי הרבי לחבר המשלחת להשבת ספרי [[אוסף שניאורסון]] ולחבר אגודת חסידי חב"ד ברוסיה.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ו]], בעקבות האסון הגרעיני בצ'רנוביל הקים את פרויקט ילדי צ'רנוביל והוא עומד בראשו.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"א]] נמנה אהרונוב עם חברי משלחת חב"ד ששלח הרבי לרוסיה לפדות חלק גדול מספריית חב"ד, בה היו מאות ספרים שהשתייכו ל[[אדמו"ר הריי"צ]], שנשארה ברוסיה. בשנת [[תשנ"ו]] התמנה אהרונוב ליו"ר רשת אהלי יוסף יצחק. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]], לאחר פטירתו של יו"ר אגו"ח הקודם ר' [[שלמה מיידנצ'יק]], מינו רבני [[בית דין רבני חב"ד]] את הרב אהרונוב ליו"ר אגו"ח. רבנים אחרים מחו על מינוי זה והנושא היה נתון להכרעת בית המשפט. <br />
<br />
בשנת {{תשע"ג}} לאחרי דיונים ארוכים בבית משפט אוחלט על הסכם, שאהרונוב יהיה יו"ר {{אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש}}<br />
{{ערך חסר}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אהרונוב יוסף יצחק]] <br />
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|אהרונוב יוסף יצחק]]<br />
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים|אהרונוב יוסף יצחק]]</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=151866יוסף יצחק אהרונוב2013-10-21T21:11:21Z<p>66.250.98.190: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:אהרונוב.jpg|left|thumb|250px|הרב יוסף יצחק אהרונוב (מימין) עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]].]]<br />
הרב '''יוסף יצחק אהרונוב''' ([[ד' אלול]] [[תשי"ד]]) הינו יושב ראש [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. הוא משמש גם כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]] ויו"ר [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. <br />
==ביוגרפיה==<br />
הרב אהרונוב נולד לר' מענדל אהרונוב ב[[קנדה]] ב[[ד' אלול]] [[תשי"ד]]. לאחר נישואיו עם שפרה ריבקין עלה ל[[כפר חב"ד]]. לאחר עלייתו ארצה, החל לעבוד בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד. באמצע שנות ה-מ"ם מונה למנהל [[שבועון כפר חב"ד]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ז]] מונה למנכ"ל ארגון צעירי אגודת חב"ד, שבראשו עמד הרב [[ישראל לייבוב]]. לאחר פטירתו של הרב לייבוב ב[[תשנ"ד]] נתמנה גם ליו"ר הארגון. בשנת [[תש"נ]] מונה לחבר ולסגן יו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראל. שנה אחר כך מונה על ידי הרבי לחבר המשלחת להשבת ספרי [[אוסף שניאורסון]] ולחבר אגודת חסידי חב"ד ברוסיה.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ו]], בעקבות האסון הגרעיני בצ'רנוביל הקים את פרויקט ילדי צ'רנוביל והוא עומד בראשו.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"א]] נמנה אהרונוב עם חברי משלחת חב"ד ששלח הרבי לרוסיה לפדות חלק גדול מספריית חב"ד, בה היו מאות ספרים שהשתייכו ל[[אדמו"ר הריי"צ]], שנשארה ברוסיה. בשנת [[תשנ"ו]] התמנה אהרונוב ליו"ר רשת אהלי יוסף יצחק. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]], לאחר פטירתו של יו"ר אגו"ח הקודם ר' [[שלמה מיידנצ'יק]], מינו חלק מרבני [[בית דין רבני חב"ד]] את הרב אהרונוב ליו"ר אגו"ח. רבנים אחרים מחו על מינוי זה והנושא נתון להכרעת בית המשפט. <br />
<br />
ב[[תשס"ז]] נעצר בחשד להעלמות מס והלבנת כספים, הרב אהרונוב טען שזו עלילה ונאבק להסרת ההגבלות שהוטלו עליו ובכלל זה איסור היציאה לחו"ל. ב[[תשס"ח]] הסיר בית המשפט את הגבלת היציאה לחו"ל תמורה פקדון של 1.5 מיליון ש"ח.<br />
<br />
{{ערך חסר}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אהרונוב יוסף יצחק]] <br />
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|אהרונוב יוסף יצחק]]<br />
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים|אהרונוב יוסף יצחק]]</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=151865אהרן לייב רסקין2013-10-21T21:02:13Z<p>66.250.98.190: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:הרב אהרן לייב ראסקין.jpg|left|thumb|250px|הרב אהרן לייב רסקין]]<br />
הרב '''אהרון לייב רסקין''' (בן הרב שלום דוב בער רסקין) הינו [[משפיע]] ב[[ישיבה גדולה]] [[סיגיט]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]] - עורך סדרת הספרים [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]], עורך ה[[מאמר]]ים בסדרת [[תורת מנחם - התוועדויות]], חבר מערכת [[חסידות מבוארת]] - [[תניא]] וחבר צוות מכון [[שיחות קודש תנש"א]].<br />
<br />
נישא לרעייתו בת הרב [[מרדכי שניאור]].<br />
<br />
היה חבר [[מכון להכנת דרושי דא"ח לדפוס]].<br />
<br />
{{מיון רגיל:רסקין, אהרון לייב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=151776חב"דפדיה:אולם דיונים2013-10-18T18:53:18Z<p>66.250.98.190: /* ספאמרים */</p>
<hr />
<div>{{אולם דיונים}}<br />
{{ארכיון|מספר ארכיון= [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 1|1]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 2|2]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 3|3]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 4|4]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 5|5]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 6|6]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 7|7]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 8|8]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 9|9]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 10|10]] •[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 11|11]]{{ש}}<br />
[[חב"דפדיה:פיתוח התשתית|פיתוח התשתית]]}}<br />
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]<br />
<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. --><br />
<br />
<br />
== תבניות בעמוד הראשי - תאריך לועזי ==<br />
<br />
אני לא בטוח במה שאני אומר, אבל ייתכן ועם נלך לפי התאריך הלועזי, נוכל בקלות יותר להפעיל את העדכון האוטומטי בכל התבניות בעמוד הראשי. השאלה, מתאים? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ב' באלול ה'תשע"ג 05:25, 8 באוגוסט 2013 (UTC)<br />
:לענ"ד לא. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ב' באלול ה'תשע"ג • 12:28, 8 באוגוסט 2013 (UTC)<br />
::המתכנת יערוך בעז"ה בזמן הקרוב עדכון כללי של גרסת תוכנת ה'ויקי' של חב"דפדיה. אולי זה יעזור. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב באלול ה'תשע"ג 17:19, 28 באוגוסט 2013 (UTC)<br />
<br />
== שם הערך עזרת ישראל ==<br />
<br />
לדעתי יש להחליף את שם הערך "[[עזרת ישראל]]" ל"העזרה", או אפילו "עזרת כהנים" (ראה ב[[שיחה:עזרת ישראל|דף השיחה]]).--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 11:50, 16 באוגוסט 2013 (UTC)<br />
<br />
== תורת החסידות ==<br />
<br />
למרות זמני הדל בחודש החגים, גלשתי היום והתפתתי [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=151146&oldid=144884 לערוך את הפתיח] של הערך 'תורת החסידות' במהלך העבודה אני מגלה מצב עגום: ישנם 3 ערכים שעוסקים באותו נושא וכמובן שכולם דלים ורחוקים מלהיות מושלמים או אפילו נחמדים; [[חסידות הכללית]], [[חסידות]] ו[[תורת החסידות]]. דרושה עבודה רצינית של איחוד הערכים לערך גדול ומושקע.<br />
<br />
אגב ישנו ערך נוסף כפול כנ"ל; [[התנגדות לחסידות]] ו[[התנגדות לתורת החסידות]]. א גוט מועד --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 09:48, 25 בספטמבר 2013 (UTC)<br />
:בויקישיבה יש ערך בסיסי ביותר. אפשר להעתיק משם --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"א בתשרי ה'תשע"ד, למניינם 13:56, 25 בספטמבר 2013 (UTC)<br />
<br />
== '''[[בטאון חב"ד]]''' ==<br />
<br />
משום מה אי אפשר להיכנס לערך '''[[בטאון חב"ד]]'''???<br />
<br />
== ספאמרים ==<br />
<br />
לאחרונה יש הרבה משתמשים חדשים שנרשמים דרך ספאם, וזה ממלא את כל הדף שינויים אחרונים.<br />
ראיתי שחסמו אותם, אך האם שייך 1 לחסום את המחשבים שזה נשלח מהם, ו2 למחוק לגמרי את המשמשים האלה? '''[[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]]'''<br />
:1. לא 2. לא --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ד בחשוון ה'תשע"ד, למניינם 14:36, 18 באוקטובר 2013 (UTC)<br />
::אז מה עושים עם כל הכתובות המיותרות הללו (אנו מדליקין...) '''[[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]]'''</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A7%D7%91%D7%A5_%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%99&diff=151228חב"דפדיה:מקבץ שבועי2013-10-01T08:59:56Z<p>66.250.98.190: מה אתם אומרים?</p>
<hr />
<div>{{סטטוס מיזם|פעיל}}<br />
<div cellpadding="2" cellspacing="0" style="border: 2px #0000C0 solid; padding: 3px; background: #FFF;"><br />
<div style="background: #4682B4; border-style: solid; border-width: 2px; border-color: #B0C4DE; color: white; padding:5px; text-align: center;"> <div style="float:left;">[[תמונה:Evolution-tasks.png|32px]]</div> <div style="font-weight:bold;font-size:larger;">המקבץ השבועי</div><br />
<div style="border-bottom:1px #B0C4DE solid;"></div><br />
מיזם זריז, פשוט, מהנה למשתתפים בו ושיתופי מאוד שבו מתמקדים בשיפור ערך בנושא מסוים וערכי לוויין משיקים לו.<br />
</div><br />
{| border="1" style="border: 1px #AAA solid;border-collapse:collapse;width:100%;background:transparent;margin:0;"<br />
| width="20%" valign="top" |<br />
<div style="padding-right:5px;background:#AAEEFF;border-bottom:1px #0000C0 solid;"><br />
===תיאור המיזם===<br />
</div><br />
מיזם זריז, פשוט, מהנה למשתתפים בו ושיתופי מאוד שבו מתמקדים בשיפור ערך בנושא מסוים וערכי לוויין משיקים לו. התכנון של שיבוץ הערכים יתבצע לפחות שבועיים מראש, כדי לאפשר לוויקיפדים להיערך לשיפור ולהרחבת הערך ממקורות שונים.<br />
<br />
<div style="padding-right:5px;background:#AAEEFF;border-bottom:1px #0000C0 solid;"><br />
<br />
===קריטריונים לבחירת ערכים===<br />
</div><br />
* מצריכים יד אוהבת, כלומר מצבם גרוע עד סביר מינוס <br />
* מעניינים קהל קוראים רחב<br />
* זמינים לשיפור על ידי קהל כותבים רחב<br />
* אקטואליים במובן האנציקלופדי של המילה (נאמר, אישיות שמלאו מאה שנה להולדתה) אך לא במובן הפוליטי/עיתונאי של המילה<br />
* אינם מזוהים מדי עם כותב ספציפי, ולא יולידו מלחמות בעלות<br />
* אינם נפיצים או רגישים מדי, ולא יולידו מלחמות עריכה <br />
* מכל תחומי הידע שמיוצגים בחב"דפדיה<br />
<div style="padding-right:5px;background:#AAEEFF;border-bottom:1px #0000C0 solid;"><br />
<br />
===חזות===<br />
</div><br />
שיבוץ תמונות ואיורים בערך מוסיף לא רק לחזותו אלא גם מעשיר את המידע המוצג בערך. רצוי לתרגם איורים, מפות ודיאגרמות על-מנת להפיק מהם תועלת מרבית.<br />
<div style="padding-right:5px;background:#AAEEFF;border-bottom:1px #0000C0 solid;"><br />
<br />
<!--נא להוסיף הודעות חדשות מעל שורה זו בלבד--><br />
<div style="padding-right:5px;background:#AAEEFF;border-bottom:1px #0000C0 solid;"><br />
<br />
===שיבוץ מקבצים לשבועות ===<br />
</div><br />
<br />
| width="50%" valign="top" |<br />
<br />
<div style="padding-right:5px;background:#AAEEFF;border-bottom:1px #0000C0 solid;"><br />
<br />
===והשבוע...===<br />
<div style="font-size:smaller;margin:5px;float:left;"></div><br />
</div> <big><big>רשימת רעיונות וערכים לשיפור במסגרת מיזם [[חב"דפדיה:המקבץ השבועי]], בנושא <span style="color: blue;"> '''גאולה ומשיח''' </span></big></big><br />
<!-- כאן יש להכליל דף משנה למקבץ השבועי--><br />
<br />
<div style="padding-right:5px;background:#AAEEFF;border-bottom:1px #0000C0 solid;"><br />
<br />
=== הצעות למקבצים שבועיים לשבועות הבאים ===<br />
</div><br />
<big>רעיונות לשבועות הבאים:</big> ...<br />
<br />
<br />
__NOTOC__<br />
[[קטגוריה:ויקיפדיה: מיזמים פעילים]]</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%92_%D7%A6%D7%99%D7%A7&diff=151193זמרוני זליג ציק2013-09-29T22:17:58Z<p>66.250.98.190: /* אצל הרבי בפעם השנייה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ציק זמרוני - פנים.JPG|300px|thumb|left|הרב זמרוני ציק נואם ב[[התוועדות]] מרכזית לכבוד [[י"א בניסן]] ה'[[תשע"ג]]]]<br />
הרב '''זמרוני זליג ציק''' הינו [[משפיע]], [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] בעיר [[בת ים]], יושב ראש [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] ומחברי [[איגוד המשפיעים]]. בעבר עמד ב[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים הדר התמימים בת ים (נסגר)|הדר התמימים בבת ים]].<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
נולד ב[[כ"ט חשון]] [[תש"ט]] לחיים וציפורה ציק, במשפחה המשתייכת לזרם [[המזרחי]]. כשהיה ילד חיפשו הוריו מסגרת [[קייטנה]] [[דת]]ית, ושלחו אותו לקייטנה ב[[כפר חב"ד]]. בצעירותו למד ב[[ישיבה תיכונית|ישיבה התיכונית]] שבמושב [[נחלים]].<br />
<br />
===התקרבותו לחסידות חב"ד===<br />
בשנת ה'[[תשכ"ז]] לערך גוייס ל[[צבא הגנה לישראל|צבא]], וכשהיה באמצע קורס מ"כים פרצה [[מלחמת ששת הימים]]. הרב ציק נשלח לחזית המצרית, שם הכיר את ר' אהרון טננבוים איש מילואים, ויחד למדו פרק מ[[ספר התניא]]. ההיכרות שנוצרה בינו לר' אהרון הלכה והעמיקה, והוא הזמינו לשבת ב[[כפר חב"ד]]. באותה שבת ביקר הרב ציק ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה]] שם למד עם [[תלמידי התמימים]] מ[[תורת החסידות]], ונפשו נקשרה בתורה זו{{הערת שוליים|ע"פ ראיון עמו ב[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 611}}. מאז אותו ביקור, בכל שבת בה הורשה לצאת מהבסיס, היה מגיע לכפר חב"ד.<br />
<br />
במשך הזמן נפגש עם חייל מהמחלקה בוגר [[בית הספר למלאכה]], שהיה ברשותו [[חת"ת]]. יחד התחילו ללמוד [[ליקוטי שיחות|שיחות]] של הרבי שחולקו ב[[בית הכנסת]].<br />
<br />
בשנת ה'[[תשכ"ח]] התחתן תוך כדי שירותו הצבאי, ועבר לגור ב[[בני ברק]] סמוך להורי אשתו. המעבר לבני ברק היה מרובה בחששות, כיוון שכתב על כך לרבי ולא זכה לקבל מענה. כשידידו ר' אהרון טננבוים נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, שאל האם כדאי להשפיע עליו לעבור לכפר חב"ד. הרבי ענה ש{{ציטוטון|מכיוון שהוא התקרב זה עתה וגם זוגתו התקרבה, המעבר מהעיר לכפר עלול לפעול שבירה, ולכן לא כדאי להשפיע בכיוון זה}}.<br />
<br />
הורי אשתו הכירו את הרב אקסלרוד מ[[רמת גן]], וזה הציע לו ללמוד חסידות בקביעות עם הרב [[מאיר בליז'ינסקי]]{{הערת שוליים|כשנפטר הרב בליז'ינסקי החל ללמוד אצל ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענד'ל פוטרפס]].}}.<br />
<br />
===כמדריך בישיבת נחלים===<br />
בשנת ה'[[תשכ"ט]] סיים את שירותו הצבאי, והרב [[בא-גד]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "[[נחלים]]" הציע לו לשמש כמדריך בישיבה. לאחר קבלת ברכתו של הרבי, החל לעבוד בישיבה. בנחלים פעל רבות עם בחורי הישיבה בדרך תורת החסידות, והשפיע על רבים מהם לנהוג במנהגי חסידים. הנהלת הישיבה לא ראתה בעין יפה את התקרבותם של הבחורים לחסידות חב"ד, ובסביבות [[חג הפסח]] בשנת ה'[[תש"ל]] התבקש לעזוב את הישיבה.<br />
<br />
==אצל הרבי==<br />
באותה תקופה ידיד נעורים שלו מישיבת נחלים, ר' [[דוד נחשון]], הציע לו לנסוע לרבי, ומכיוון שבדיוק פוטר מהישיבה ניצל את הזמן ונסע לרבי בחודש [[אייר]]. כשהגיע ל-[[770]] כתב לרבי שברצונו לעבוד כדי לכסות את הוצאות הנסיעה, אך הרבי השיב לו {{ציטוטון|יעשה כעצת הנהלת הישיבה}}. ההנהלה הציעה שישקיע בלימודים.<br />
<br />
===ביחידות הראשונה===<br />
הרב ציק רצה מאוד להיכנס ל[[יחידות]], אך מהמזכירות נמסר לו שעליו לחכות זמן רב. לאחר תקופה שהמתין והתור עדיין נותר רחוק כתב לרבי שרצונו עז להיכנס ליחידות, ואם אין אפשרות בזמן הרגיל הוא מבקש להיכנס שלא בזמן הרגיל. תשובת הרבי הייתה ש{{ציטוטון|הזמן הזה אינו מסוגל לזה ומה יועילנו?!}}.<br />
<br />
ב[[י"ג בתמוז]] הגיע תורו להיכנס ליחידות. טרם היכנסו לרבי הכין רשימת שאלות שהתפרשה על דפים רבים, והגיש למזכירות כדי שיכניסו לרבי. דקות לפני שנכנס ליחידות ניגש אליו [[תמים|בחור]] ודיבר איתו על האמונה ברבי כ[[משיח]], אז החליט הרב ציק שצריך לכתוב הכול בצורה אחרת ובסוף הדף החדש כתב כי מאחר שהרבי הוא משיח, הוא מתקשר ומתבטל לפניו כמשיח ומבקש ברכה.<br />
<br />
כשנכנס לרבי, הרבי שאלו באיזו שפה לדבר. הרב ציק ענה ש[[אידיש]] קשה לו, והרבי החל לדבר ב[[לשון הקודש]]. כשהגיש לרבי את דף השאלות החדש הרבי הגיב {{ציטוטון|הרי כבר כתבת}}. במהלך היחידות ענה לו הרבי על כל השאלות, מלבד שתי נושאים עליהם הרבי דילג. בסוף היחידות שאל את הרבי על שתי הנושאים והרבי השיב לו גם עליהם.<br />
<br />
כשיצא מהיחידות התיישב ל[[התוועדות|התוועד]] עם חבריו ה[[תמימים]], אז שם לב שאינו זוכר חלק מתשובותיו של הרבי אליו. בעצת חבר הכניס לרבי פתק בו כתב את התשובות אותם הוא זוכר, והשאיר מקום ריק לתשובות אותם שכח. כעבור זמן השיב לו הרבי את הפתק מלא.<br />
<br />
====חלק ממענות הרבי====<br />
חלק מהשאלות אותם שאל את הרבי:<br />
*האם להירשם ללימודים באוניברסיטת "בר אילן" למחשבת ישראל ופילוסופיה במטרה לחדור באמצעות הלימודים לבתי ספר בשביל להפיץ חסידות - '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|שאלת [[רב|רב מורה הוראה]]}}{{הערת שוליים|לאחר שחזר לארץ נסע הרב ציק ל[[הרב זוין|רב זוין]] שהיה "נשיא כבוד" של האוניברסיטה. הרב זוין ענה לו {{ציטוטון|כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא מחשבת ישראל - מחשבת בר-אילן"..}}}}.<br />
*האם למסור הרצאות בנושא "[[אמונה]] ו[[ידיעת השם|ידיעה]]". '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|אין זה פדגוגי כלל לגבי נושא שאינו ברור אצלו כל צרכו, יברר תחילה יותר את הנושא עם הרב מאיר בליז'ינסקי, ובינתיים ידבר על נושאים שכבר לימד בעבר}}.<br />
*במהלך השירות הצבאי, קיבל על עצמו [[צום|צומות]] רבים כהודאה ל[[הקב"ה|השם]] על הצלתו. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|מבואר ב[[תניא]] שאין עניין בצומות, אלא אותם צומות שקבעו לנו [[חז"ל]] כגון [[י"ז בתמוז]], אלא יפדה אותם ב[[צדקה]] ובתוספת [[יראת שמים]]}}.<br />
*באופן קירוב אחרים לחסידות חב"ד. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|אבל בדרכי נועם.}}.<br />
*שאלה שהפנה בשם בחור שלמד בישיבת "נחלים", עד כמה יש להילחם על גידול [[זקן]] במשפחה ובישיבה. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|מה ש[[אסור]] על פי [[שולחן ערוך]] - הרי אסור, ומה ש[[מותר]] - יתייעץ ב[[משפיע]]}}.<br />
*בנוגע למקום מגורים בעתיד, '''ענה הרבי''' שהיות ויש להם דירה בקריית באבוב בבת ים ויש בה כמה שומרי [[מצוות]] עליהם לגור שם ולהוסיף ב[[הפצת המעיינות]].<br />
<br />
אחרי חודשיים מאז הגיע ל-770, הורה לו הרבי לחזור לארץ.<br />
<br />
==בבת ים==<br />
לאחר שחזר לארץ עבר בהוראת הרבי{{הערת שוליים|ראה לעיל במענות הרבי אליו במהלך היחידות.}} לקריית באבוב ב[[בת ים]], והחל לעבוד כמדריך בישיבת "אדרת" שפעלה במתכונת דומה לישיבת נחלים. גם שם פעל רבות בקרוב הנוער לחסידות חב"ד ובסוף השנה פוטר גם משם.<br />
<br />
לאחר שפוטר מ"אדרת" התחיל ללמד בכיתה ו' בבית ספר חב"ד בעיר, והשפיע רבות על הילדים לצאת ל"[[מבצעים]]" בחנויות הסביבה. לאחר שנה נסגר בית הספר ממחסור בתלמידים, בשל האוכלוסייה המבוגרת שהתגוררה באזור.<br />
<br />
===בית חב"ד הראשון בעולם===<br />
בקיץ ה'[[תשל"ד]] הציע לחבריו רעיון לפתוח ספריה, בה ימסרו שיעורי תורה ותפעל חנות לממכר [[תשמישי קדושה]]. בשנים אלו עדיין לא פעלו "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]] והרעיון היה חדש. בשל כך התקשר לרב [[חיים חודקוב]], מזכירו של הרבי והציע את הרעיון.<br />
<br />
הרב חודקוב בירר מה מתוכנן לפעול בספריה, ובאיזה אופן, כשבמשך כל זמן השיחה היה על הקו הרבי בעצמו. הרב חודקוב התעניין האם הדבר ייעשה בפרסום וב[[שטורעם]] גדול, ואיך יגיעו לכמות גדולה של אנשים. הרב ציק הציע שיעברו בכל הקייטנות הפועלות בעיר ויפרסמו את [[עשרת המבצעים|חמשת המבצעים]]{{הערת שוליים|עד לשנת ה'[[תשל"ד]] היו רק חמישה מבצעי מצוות של הרבי.}}, והתקבל האישור.<br />
<br />
מיד בפתיחת הספריה (בית חב"ד) הפיצו בעיר עלונים על [[מזוזה|בדיקת מזוזות]], חלוקת [[צדקה|קופות צדקה]] ועוד. בזמן קצר החלו להופיע בעיתונים המקומיים כתבות אוהדות על הפעילות.<br />
<br />
===אצל הרבי בפעם השנייה===<br />
בחודש [[אלול]] אותה שנה נסע בפעם השניה לרבי, וכשהגיע היה הרבי באמצע [[התוועדות]]. כשנכנס פנימה שאל הרבי האם הקבוצה שצריכה להגיע הערב כבר הגיעה, וכשנענה בחיוב שאל מי בקבוצה. אחרי שאמרו לרבי כמה שמות וביניהם את הרב ציק, שאל הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|איפה זמרוני? הוא כותב כל הזמן אודות מאות יהודים מכתבים, שיגיד [[לחיים]] עבורם ועל כוס גדולה. אינני מכירו בפנים - היכן הוא?}}. כשהצליח להתקרב לרבי ואמר לחיים על כוס גדולה, אמר הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|זה זמרוני? איני אחראי אם הוא לא ישכים מחר לסליחות..}}<br />
<br />
באותה הזדמנות שהיה אצל הרבי גם נכנס ליחידות בפעם השנייה. במענה על שאלתו מה יהיה עיקר עיסוקו כעת, הפנה אותו הרבי לעסוק ב[[חינוך]].<br />
<br />
אחרי קרוב לשנתיים, בשנת ה'[[תשל"ז]] בהם התעסק בשעות הבוקר בחינוך ילדי ישראל, ביקש מהרבי רשות להשקיע את כל מרצו רק בעבודה בבית חב"ד, וקיבל ברכה.<br />
<br />
בשנת ה'[[תשל"ט]] פתח את ישיבת [[הדר התמימים בת ים]] המיועדת לצעירים בעלי תשובה.<br />
<br />
בחודש [[סיוון]] ה'[[תנש"א]] החל להוציא לאור את עיתון [[הגאולה האמיתית והשלימה (גיליון)|הגאולה האמיתית והשלימה]]. מטרת העיתון הייתה לקשר מאורעות שקורים בעולם, עם תהליך התגלותו ופעולתו של [[משיח]] בעולם. הדבר הגיע כתוצאה מ[[שיחות קודש|שיחות]] של הרבי בהם ביאר מאורעות מיוחדים שקרו בעולם, והראה כיצד הם חלק מפעולתו של משיח שהתחילה בעולם{{הערת שוליים|כדוגמת שיחת [[שבת]] [[פרשת משפטים]] - על החלטת [[האו"ם|אומות העולם]] לצמצם את כלי הנשק עבור הקצאת משאבים לטובת האנושות כולה.}}. באחת הפעמים לקח הרבי עותק מהעיתון אל ה[[אוהל הרבי הריי"צ|אוהל]].<br />
<br />
בנוסף לפתיחת ה"[[בית חב"ד]]" הראשון בעולם על ידי הרב ציק, זכה וגם היה הראשון שהפעיל מאפיית [[מצות]] לילדים{{מקור}} והוביל את [[טנק המבצעים]] הראשון{{מקור}}{{הערת שוליים|טנק המבצעים הראשון היה רכב רגיל , עליו רמקולים ובתוכו עשרות ספרי קודש}}.<br />
<br />
בסוף שנות הלמ"דים (שנות השבעים) קיבל הרב ציק מ[[הרבי]] את [[קונטרס אהבת ישראל]] - בתור [[משפיע]]. מאז משמש כמשפיע [[אנ"ש]] בבת ים וכ"[[עשה לך רב]]" של רבים.<br />
<br />
==פעולות נוספות==<br />
===האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה===<br />
{{ערך מורחב|האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה}}<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
===עלון שיחת הגאולה===<br />
{{ערך מורחב|שיחת הגאולה}}<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
<br />
חבר ב[[איגוד המשפיעים]] ב[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
במשך השנים עמד לימין ר' [[ישראל לייבוב]] שעמד בראשות [[צא"ח]], ועזר לו בבעיות של כל מיני [[שלוחים]]{{מקור}}.<br />
<br />
==ארבעה זוגות תפילין==<br />
הרב זמרוני מניח [[תפילין|ארבעה זוגות תפילין]]{{הערת שוליים|באישור ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענד'ל פוטרפס]].}}, על פי שיחת קודש של הרבי{{מקור}}.<br />
<br />
הרב זמרוני מתוועד רבות שכל אחד צריך להתחיל ולהניח ארבעה זוגות על פי השיחה, ומעודד בחורים מתקרבים להתחיל להניח תפילין דרבינו תם.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
יצחק ברנדלר, '''[[שבועון כפר חב"ד]]''', גיליון 611, [[ה' ניסן]] [[תשנ"ד]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* "שבועת אמונים לצבא המשיח באישון לילה" כתבה אודות הרב זמרוני ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"א ניסן תשנ"ד עמודים: [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/1_001_904.jpg 1], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/2_002.jpg 2], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/3_189.jpg 3], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/4_177.jpg 4], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/5_001.jpg 5], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/6_123.jpg 6], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/7_882.jpg 7], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/8_211.jpg 8]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br />
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62630 אמונת חסידים בנצחיותו של נשיא הדור], הרב ציק בראיון לערוץ הרדיו 'קול חי'.{{שמע}} - {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ציק זמרוני]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל|ציק זמרוני]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד|ציק זמרוני]]</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=151033ישראל אריה לייב שניאורסון2013-09-22T14:22:49Z<p>66.250.98.190: /* ראו גם */ לא קשור</p>
<hr />
<div>[[תמונה:ישראל_אריה_ליב.jpg|left|thumb|250px|קברו של ר' ישראל אריה לייב שניאורסון בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]]]ר' '''ישראל אריה לייב שניאורסון''' (או '''מרק גורארי''' כפי שכונה מאז יציאתו את ברית המועצות) היה אחיו של [[הרבי מליובאוויטש]]. נולד ב[[כ"א באייר]] [[תרס"ו]] לרבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ומרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] ב[[ניקולייב]] ונפטר ב[[י"ג באייר]] [[תשי"ב]] ליברפול [[אנגליה]]. בהוראת הרבי, ארונו הובא ל[[ארץ ישראל]] ונקבר בבית העלמין ב[[צפת]].<br />
<br />
==קורות חייו==<br />
===לידתו וילדותו===<br />
[[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גניה שניאורסון (במרכז) עם בתה, מרת [[דליה רויטמן]] (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל)]]<br />
ר' ישראל אריה לייב נולד ביום [[כ"א באייר]] שנת [[תרס"ו]]{{הערת שוליים|גרסאות נוספות לתאריך הלידה: [[כ"ח באייר]] [[תרס"ו]], [[ג' בסיוון]] [[תרס"ט]] ו[[ט"ז בסיוון]] [[תרס"ט]] (גירסה זו מופיעה בקובץ "[[י"ג אייר]] - ארבעים שנה").}} בעיר [[ניקולייב]], כבנם הצעיר של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ומרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. נקרא "ישראל אריה לייב" על שם דודו (אחי אמו), הרב ישראל לייב ינובסקי, שנפטר בצעירותו וסבה-רבה שלו, הרב ישראל לייב ינובסקי, ראש הישיבה ברומנובקה, [[חרסון]]{{הערת שוליים|[[תולדות לוי יצחק]], חלק ב' עמוד 395}}.<br />
<br />
בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה עמקן, בעל זכרון מעולה ולמדן מתמיד. בעיתון לילדים "[[האח (עיתון ילדים)|האח]]" שיצא באותה תקופה, מופיע שמו של ישראל אריה לייב יחד עם אחיו, [[הרבי]] ו[[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער]], כתורמים עבור בחורי ישיבת [[תומכי תמימים]]. כשהיה בן שלוש, כבר היה חוזר משניות בעל פה{{הערה|מפי הרב נחום גורלניק, שבהיותו בחור, בשנת [[תרע"ב]], הוזמן על ידי אביו של הרבי, הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], לבקר בביתו, שם ראה את ישראל אריה לייב רכון כשראשו בין זרועותיו מעל ספר ובכל שעת הביקור לא הרים את הראש. ר' נחום חשב שזה משחק ולבסוף התברר לו שהילד למד משניות.}}. פעמים רבות הייתה צריכה אימו לנתקו מהלימוד כדי שילך לאכול, לשתות וכדומה{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שאמו של ישראל אריה לייב, מרת חנה, קראה להראות לו את שקדנותו של בנה. היא קראה לו פעם ופעמיים והוא לא ענה גם לאחר שאמו נענעה אותו בשרוולו.}}. בהזדמנות מסויימת אמר עליו הרבי: "יש לו את הראש של [[אדמו"ר הצמח צדק]]"{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: "ער האט דעם צמח-צדק'ס קאפ".}}. תחילה למד הילד ב[[תלמוד תורה]] יחד עם ילדים נוספים ובשלב מסויים שכר אביו מלמד פרטי עבור ילדיו.<br />
<br />
בשנת [[תרע"ה]] אמר סבו של ר' ישראל אריה לייב, הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ש{{ציטוטון|יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי ב[[גמרא]] וב[[מדרש]] ויכול ללמוד היטב}}. אדמו"ר הרש"ב שאל: "כמה שנים יש לו?" והסב השיב: "בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם [[חג השבועות]] תשע שנים".<br />
<br />
===בחרותו===<br />
[[קובץ:מודעה ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה על עליה לציון מטעם ארגון [[התאחדות החסידים]] ([[אייר]] [[תשע"ב]])]]<br />
בתשעה הימים שמ[[ראש חודש]] [[אב]] ועד [[תשעה באב]] נהג לסיים בכל יום מסכת [[גמרא]] אותה למד בלילה שלפני כן{{הערה|מפי הרב שמחה גורודצקי שראה אותו לומד במשך כל לילה.}}. פעם התעורר דיון סוער בין בני המשפחה אודות המושגים [[מ"ה]] ו[[ב"ן]] ב[[קבלה]]. הוויכוח נמשך מספר חודשים, במהלכם אמר ישראל אריה לייב שכל הדיון הוא רק '''על''' המושגים מ"ה וב"ן, אבל [[מהות]] המ"ה וב"ן הם עניין אחר והוא נתן הסבר במושגים הללו על פי [[חקירה]]{{הערה|מפי אמו, מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]].}}.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ד]], לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] עבר להתגורר ב[[פטרבורג]], עבר לגור בעיר ובמשך תקופה התגורר אצל אדמו"ר הריי"צ, יחד עם אחיו. אדמו"ר הריי"צ קירבו מאוד והוא היה נכנס אליו מידי פעם ל[[יחידות]]. באחת היחידויות שאל את אדמו"ר הריי"צ שאלה ב[[תורת החסידות]] והוא נמנע מלתרץ לו אותה, באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית ולא שאל את שאלתו הקודמת ואדמו"ר הריי"צ פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו את שאלתו. ביציאתו מהיחידות הסביר ר' ישראל אריה לייב לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר' ולכן נמנע תחילה אדמו"ר הריי"צ מלענות לו{{הערת שוליים|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=14950 שני סיפורים לי"ג אייר] - מפי ר' [[יואל כהן]].}}.<br />
<br />
ר' אריה לייב התרועע עם [[חסידי חב"ד]] ב[[לנינגרד]] והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]]. בחורי הישיבה מאותה תקופה זוכרים שהוא היה בקיא בכל '[[המשך]]' [[תרס"ו]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. באותה תקופה גם נרשם ללימודים סדירים באוניברסיטה ובמקביל סייע לארגון החב"די "[[תפארת בחורים]]" לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים.<br />
<br />
בשנת [[תר"צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם "מרדכי גוראריה" שהיה בחור חב"די מ[[דנייפרופטרובסק]] שטבע בים. מאז ועד לסוף ימיו, כינה את עצמו בשם "מרק גוראריה". בהיותו בברלין חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערת שוליים|מפי [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)]]}}.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ"ג]]. באותה תקופה גם הכיר את אשתו לעתיד, מרת גניה רויטמן (נולדה ביום [[כ"ה באלול]] שנת [[תר"ע]] להירש מאיר ושרה מילגרם מ[[לודז']], שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז').<br />
<br />
באותה תקופה עבר ל[[פריז]] [[צרפת]] שם גר אחיו, הרבי. לאחר זמן קצר החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]] יחד עם גניה ולשם כך הם היו זקוקים למסמכים מגרמניה בה שהו קודם, אלא שבגרמניה היה כבר שלטון נאצי. גיסתם, הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], התנדבה במסירות נפש להגיע לגרמניה ומשם דאגה להשיג להם את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמודים 392-393}}. <br />
<br />
===בארץ ישראל===<br />
בשנת [[תרצ"ד]] עלו ל[[ארץ ישראל]] וגרו בעיר [[תל אביב]], שם עבד ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3) כשבמקביל, עבדה גניה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.<br />
<br />
ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ"ט]] נישאו הזוג שניאורסון-רויטמן.<br />
<br />
בתקופת שהותו בתל אביב היה ר' ישראל אריה לייב מגיע לעתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב"ד]] בתל אביב והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב[['חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]]. <br />
<br />
בשנת [[תש"ג]], כשהרבי הדפיס ה[[לוח היום יום]], הוא שלח עותק אחד לאחיו רבי ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: {{ציטוטון|אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה}}. בהזדמנות אחרת אמר על ה"היום יום": {{ציטוטון|תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!}}.<br />
<br />
ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש"ה]] נולדה להם בתם היחידה, [[דליה רויטמן|דליה]].<br />
<br />
ב[[חודש אייר]] שנת [[תש"י]], בעזרתו של מר [[שניאור זלמן שזר|שז"ר]] (שר החינוך, באותה תקופה), נסע ל[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו. ביום [[כ"א באייר]] הגיע ל[[לונדון]] והמשיך לאוניברסיטה בליברפול, שם השתלם בחשבון וחיבר מאמרים מדעיים.<br />
<br />
חיבורו המדעי על מתמטיקה נמסר ע"י כ"ק אדמו"ר (באחת ההתוועדויות דשנת [[תשל"ה]]) לפרופסור פסח רוזנבלום ממיניסוטה שיכין את זה לדפוס, ויצא לאור בדפוס.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
[[קובץ:עליה לקבר אח הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד עולים לקברו של ר' ישראל אריה לייב ביום-השנה ([[אייר]] [[תשס"ט]])]]<br />
[[קובץ:עליה לציון אח הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד]] ב[[צפת]] שעלו לקבר ר' ישראל אריה לייב.<BR>פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): {{ציטוטון|הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י"ג אייר רוב אנ"ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו תהלים ונתנו צדקה לרגלי היארצייט י"ג אייר}}. <BR>אחרי המילים "ביקש למסור", כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ות"ח ת"ח'''}}.<BR>בסיום הפתק כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ויה"ר שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בנ"י שי' "ותעשינה הכל"'''}}]]<br />
<br />
בתחילת [[חודש אייר]] שנת [[תשי"ב]], בעודו שוהה באנגליה, לקה בהתקף לב חמור ואושפז ב[[בית רפואה|בית הרפואה]]. כעבור שבוע, ביום [[י"ג באייר]] שנת [[תשי"ב]] נפטר, בהיותו בן ארבעים ושש שנה. ר' ישראל אריה לייב לא השאיר מי שיוכל להגיד אחריו קדיש ו[[הרבי]] היה אומר עליו קדישים בשלוש התפילות ביום השנה שלו.<br />
<br />
את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב"ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ"ה]].<br />
<br />
===העברת ארונו לארץ הקודש===<br />
לאחר פטירתו ביקש הרבי מחסידי חב"ד באנגליה ובהם הרב [[בן ציון שם טוב]] שישלחו את ארון אחיו ל[[ארץ ישראל]]. במקביל שלח הרבי מברק לחברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] שהתגוררו ב[[תל אביב]] שיקבלו את הארון שאמור להגיע לנמל חיפה ושיטפלו בקבורה. ביום ההגעה נסעו חברי אגו"ח לקבל את הארון ובהם: הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] ונהג המשאית [[ברוך גופין]]. אליהם הצטרפו גם כמה חסידי חב"ד מ[[כפר חב"ד]]. את הארון מברזל העביר מנוף מהאוניה למשאית ומשם נסעו לבית העלמין העתיק ב[[צפת]], שם כבר נכחו אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה. ומנין חסידי חב"ד.<br />
<br />
כמה ימים לאחר הקבורה, שלח הרבי מכתבי תודה לאלו שדאגו לכך, ביניהם: הרב יצחק דובוב, הרב בן ציון שם טוב, הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס אלטהויז.<br />
<br />
===עליה לקברו===<br />
החל משנת [[תש"ל]]{{הערת שוליים|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1680 ע"פ ההוראה שמסר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לר' [[אפרים וולף]]]}} עולים חסידי חב"ד לציונו של ר' ישראל אריה לייב ביום השנה. בשנת [[תשס"ה]] החל ארגון [[התאחדות החסידים]] לסדר גישה נוחה לעולים וכן מעמד תפילה מרכזי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61505 מעמד תפילה על קבר אח הרבי, בארגון "התאחדות החסידים" (אייר תשע"א)]{{תמונה}}}}.<br />
<br />
כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב"ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקבר של ר' ישראל אריה לייב, אמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]], ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן . . ויהי-רצון שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בני ישראל שיחיו "ותעשינה הכל"}}.<br />
<br />
===הנצחתו===<br />
לזכרו הוקם מכון ריא"ל (ראשי תיבות של שמו הפרטי), בניהולו של הרב פרופסור [[שמעון סילמן]], מומחה למתמטיקה וחבר הסגל המקצועי של אוניברסיטת טור קולג', בניו-יורק.<br />
<br />
הארגון מפעיל קרן מחקר מיוחדת, ומקיים מידי שנה כנס מדע יהודי, העוסק בביטוי המוחשי במגוון תחומי המדע להתרחשות תהליך ה[[גאולה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=53&article=257 דיווח מהכנס של שנת תש"ע] {{חב"ד בישראל}}}}.<br />
<br />
==מדברי הרבי על אחיו==<br />
בשנים [[תשמ"ה]], [[תשמ"ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו. בשנת [[תשנ"א]] ביאר הרבי ב[[שיחה]] את תוכן שמותיו ("ישראל", "אריה" ו"לייב") על פי [[תורת החסידות]] וההוראה ב[[עבודת השם]] הנלמדת מכך{{הערת שוליים|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]] [http://www.torah4blind.org/hebrew/dm02.pdf שיחת י"ג אייר ה'תנש"א]{{PDF}}.}}:<br />
<br />
*'''ישראל''' - ראשי התיבות של "'''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה" המקבילות לשישים ריבוא הנשמות שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.<br />
<br />
*'''אריה''' - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה' משנה כ'}}: "הוי . . גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים" - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.<br />
<br />
*'''לייב''' - תרגום לועזי של המילה "אריה" - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים [[גשמי]]ים ו[[חומרי]]ים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ב]] הודפס קובץ "י"ג אייר - ארבעים שנה" לרגל מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, בו רוכזו שיחותיו של הרבי שנאמרו בהקשר לאחיו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* '''אשתו''': גב' דבורה (גניה) (נטמנה בחלקת חב"ד החדשה בבית החיים בצפת).<br />
* '''בתו''': גב' [[דליה רויטמן]], היתה נשואה לאבנר רוטמן.<br />
*'''נכדיו''': אריאל רוטמן (נולד [[כ"ד באלול]] [[תשל"ה]]) ודניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל"ח]]).<br />
* '''אחיו''': ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]'''.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו] - {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/images/notimage/46080_he_1.pdf קובץ 'י"ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות] - בהוצאת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=36100 פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי] - אתר COL<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68627 הדו"ח המפורט מקבורת אחיו של הרבי], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} על פי [[עבד אברהם אנכי]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%90%D7%94%D7%9F&diff=151032ישראל אריה לייב שניאורסאהן2013-09-22T14:22:21Z<p>66.250.98.190: הפניה לדף ישראל אריה לייב שניאורסון</p>
<hr />
<div>#הפניה [[ישראל אריה לייב שניאורסון]]</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=150996משולם זושא אלפרוביץ'2013-09-18T17:47:26Z<p>66.250.98.190: ביטול גרסה 150990 של 95.86.65.97 (שיחה)</p>
<hr />
<div>[[קובץ:זושא אלפרוביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זושא אלפרוביץ']]<br />
הרב '''משולם זושא אלפרוביץ'''' הינו מ[[השלוחים לארץ הקודש]] ומכהן כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] (גדולה).<br />
<br />
הרב אלפרוביץ נולד ב[[י' בסיוון]] [[תשי"ז]] לאביו ר' שלום דובער אלפרוביץ' בהרה"ח [[חיים משה אלפרוביץ']]. בשנות ילדותו התגורר בשכונת [[קראון הייטס]], בסמיכות לד' אמותיו של [[הרבי]], ואף זכה בשנים אלו למספר קירובים מהרבי, שהבולט שבהם הוא הכינוי שכינהו הרבי "ילד המשניות שלי".<br />
<br />
בשנת [[תש"ל]] החל ללמוד בישיבה גדולה במוריסטאון, תחת הדרכת ה[[משפיע]] ר' [[אלימלך צוויבל]]. מאוחר יותר, בשנת [[תשל"ו]], נבחר על-ידי הרבי לשמש כשליח ב[[ישיבה גדולה סיאטל וושינגטון|ישיבת תומכי תמימים בסיאטל]], וושינגטון, שם שהה גם בשנת [[תשל"ז]]. בשנת [[תשל"ח]] נשלח פעם נוספת על-ידי הרבי, והפעם יחד עם הקבוצה השלישית של [[השלוחים לארץ הקודש]]. שם נישא למרת אסתר, בתו של ר' [[זאב וולף זלמנוב]].<br />
<br />
את תחילת עבודתו כמשפיע בישיבות [[תות"ל]], עשה בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תומכי תמימים בכפר חב"ד]], שם שימש כמשפיע באחת הכיתות. כעבור מספר שנים עבר לשמש כמשפיע הראשי של ישיבת תות"ל בקרית גת, שם משמש גם כחבר הנהלת הישיבה. <br />
<br />
{{ערך חסר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אלפרוביץ' משולם זושא]]<br />
[[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש|אלפרוביץ משולם זושא]]</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=150995משולם זושא אלפרוביץ'2013-09-18T17:47:09Z<p>66.250.98.190: ביטול גרסה 150991 של 95.86.65.97 (שיחה)</p>
<hr />
<div>[[קובץ:זושא אלפרוביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זושא אלפרוביץ']]<br />
הרב '''משולם זושא אלפרוביץ'''' הינו מ[[השלוחים לארץ הקודש]] ומכהן כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] (גדולה).<br />
<br />
הרב אלפרוביץ נולד ב[[י' בסיוון]] [[תשי"ז]] לאביו ר' שלום דובער אלפרוביץ' בהרה"ח [[חיים משה אלפרוביץ']]. בשנות ילדותו התגורר בשכונת [[קראון הייטס]], בסמיכות לד' אמותיו של [[הרבי]], ואף זכה בשנים אלו למספר קירובים מהרבי, שהבולט שבהם הוא הכינוי שכינהו הרבי "ילד המשניות שלי".<br />
<br />
בשנת [[תש"ל]] החל ללמוד בישיבה גדולה במוריסטאון, תחת הדרכת ה[[משפיע]] ר' [[אלימלך צוויבל]]. מאוחר יותר, בשנת [[תשל"ו]], נבחר על-ידי הרבי לשמש כשליח ב[[ישיבה גדולה סיאטל וושינגטון|ישיבת תומכי תמימים בסיאטל]], וושינגטון, שם שהה גם בשנת [[תשל"ז]]. בשנת [[תשל"ח]] נשלח פעם נוספת על-ידי הרבי, והפעם יחד עם הקבוצה השלישית של [[השלוחים לארץ הקודש]]. שם נישא למרת אסתר, בתו של ר' [[זאב וולף זלמנוב]].<br />
<br />
את תחילת עבודתו כמשפיע בישיבות [[תות"ל]], עשה בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תומכי תמימים בכפר חב"ד]], שם שימש כמשפיע באחת הכיתות. כעבור מספר שנים עבר לשמש כמשפיע הראשי של ישיבת תות"ל בקרית גת, שם משמש גם כחבר הנהלת הישיבה. <br />
<br />
שיעוריו בחסידות, אותם מוסר לשיעורי ב' וג' קנו להם שם מיוחד בעמקותם בפשטותם. הרב אלפרוביץ ידוע כנושא בקו ייחודי בהתייחסותו ל"פולמוס המשיחיות בחב"ד". התבטאות יוצאת דופן אמר בהתוועדות י' שבט תשע"א לקהל תלמידי הישיבה: "משיחיסט' הוא משוגע ואנטי משיחיסט הוא אפיקורס, עדיף להיות משוגע מלהיות אפיקורס". בשל הסערה שקמה בעקבות התבטאות זו, הבהיר כמה ימים מאוחד יותר, בעת התוועדות כ"ב שבט.<br />
<br />
{{ערך חסר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אלפרוביץ' משולם זושא]]<br />
[[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש|אלפרוביץ משולם זושא]]</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=150994משולם זושא אלפרוביץ'2013-09-18T17:46:48Z<p>66.250.98.190: ביטול גרסה 150992 של 95.86.65.97 (שיחה)</p>
<hr />
<div>[[קובץ:זושא אלפרוביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זושא אלפרוביץ']]<br />
הרב '''משולם זושא אלפרוביץ'''' הינו מ[[השלוחים לארץ הקודש]] ומכהן כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] (גדולה).<br />
<br />
<br />
== תולדותיו ==<br />
<br />
----<br />
<br />
הרב אלפרוביץ נולד ב[[י' בסיוון]] [[תשי"ז]] לאביו ר' שלום דובער אלפרוביץ' בהרה"ח [[חיים משה אלפרוביץ']]. בשנות ילדותו התגורר בשכונת [[קראון הייטס]], בסמיכות לד' אמותיו של [[הרבי]], ואף זכה בשנים אלו למספר קירובים מהרבי, שהבולט שבהם הוא הכינוי שכינהו הרבי "ילד המשניות שלי".<br />
<br />
בשנת [[תש"ל]] החל ללמוד בישיבה גדולה במוריסטאון, תחת הדרכת ה[[משפיע]] ר' [[אלימלך צוויבל]]. מאוחר יותר, בשנת [[תשל"ו]], נבחר על-ידי הרבי לשמש כשליח ב[[ישיבה גדולה סיאטל וושינגטון|ישיבת תומכי תמימים בסיאטל]], וושינגטון, שם שהה גם בשנת [[תשל"ז]]. בשנת [[תשל"ח]] נשלח פעם נוספת על-ידי הרבי, והפעם יחד עם הקבוצה השלישית של [[השלוחים לארץ הקודש]]. שם נישא למרת אסתר, בתו של ר' [[זאב וולף זלמנוב]].<br />
<br />
את תחילת עבודתו כמשפיע בישיבות [[תות"ל]], עשה בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תומכי תמימים בכפר חב"ד]], שם שימש כמשפיע באחת הכיתות. כעבור מספר שנים עבר לשמש כמשפיע הראשי של ישיבת תות"ל בקרית גת, שם משמש גם כחבר הנהלת הישיבה. <br />
<br />
<br />
== אורחותיו ==<br />
<br />
----<br />
<br />
שיעוריו בחסידות, אותם מוסר לשיעורי ב' וג' קנו להם שם מיוחד בעמקותם בפשטותם. הרב אלפרוביץ ידוע כנושא בקו ייחודי בהתייחסותו ל"פולמוס המשיחיות בחב"ד". התבטאות יוצאת דופן אמר בהתוועדות י' שבט תשע"א לקהל תלמידי הישיבה: "משיחיסט' הוא משוגע ואנטי משיחיסט הוא אפיקורס, עדיף להיות משוגע מלהיות אפיקורס". בשל הסערה שקמה בעקבות התבטאות זו, הבהיר כמה ימים מאוחד יותר, בעת התוועדות כ"ב שבט.<br />
<br />
<br />
<br />
{{ערך חסר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אלפרוביץ' משולם זושא]]<br />
[[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש|אלפרוביץ משולם זושא]]</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%93%D7%A8%D7%9F&diff=150964יחזקאל דרן2013-09-18T03:15:17Z<p>66.250.98.190: ביטול גרסה 150962 של 142.68.219.221 (שיחה)</p>
<hr />
<div>הרב '''יחזקאל דרן''' (מכונה '''חצ'יע''') היה [[רב]] ו[[עסקן]].<br />
<br />
נולד במדינת [[רוסיה]]; בגיל צעיר, בעקבות [[מלחמת העולם השניה]], נמלט עם משפחתו ל[[יפן]].<br />
<br />
לאחר מכן הגיעו ל[[שנחאי]] שם למד ב[[תומכי תמימים שנחאי|ישיבה]] במקום, והי' לתלמיד לרב [[מאיר אשכנזי]], בשנת [[תש"ו]] עבר ל[[ניו יורק]], שם נשאת את רעייתו, בתו של ר' [[שלום פויזנר]].<br />
<br />
במשך השנים מילא תפקידי עסקנות רבים בשליחות [[הרבי מלך המשיח]] לטובת [[חסידות חב"ד]].<br />
<br />
נפטר ב[[ט"ז במנחם אב]] [[תשל"ט]] ומנוחתו כבוד בניו יורק. <br />
<br />
== משפחתו ==<br />
<br />
*בנו הרב ישראל דרן - [[שליח]] בסטמפורד שבקונטיקט.<br />
<br />
*בנו הרב יוסף יצחק דרן - שליח בפיטסבורג פאנסילווניא.<br />
<br />
*בנו הרב מנחם מענדל דרן - שליח הרבי לעיר העתיקה ב[[ירושלים]] ומשפיע קהילת חב"ד ב[[לוד]]<br />
<br />
*חתנו הרב [[שלמה דובער פנחס לאזר]] - רב מדינת [[רוסיה]].<br />
<br />
* חתנו הרב [[אליקים וולף]].<br />
<br />
{{ערך חסר}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: דרן יחזקאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שנחאי]]</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:Mobile_Extension_Feedback&diff=150853חב"דפדיה:Mobile Extension Feedback2013-09-15T06:08:17Z<p>66.250.98.190: תקלה – נשלח באופן אוטומטי באמצעות כלי המשוב למכשירים ניידים</p>
<hr />
<div><br />
== הרבה דברים לא מדוייקים ==<br />
גם תאריכים ומקומות וגם שמות הילדים. <br />
בברכה [[מיוחד:תרומות/95.35.54.73|95.35.54.73]] 22:02, 14 בספטמבר 2013 (UTC)<br />
<br><small>User agent: <code>Mozilla/5.0 (iPhone; U; CPU iPhone OS 3_1_3 like Mac OS X; he-il) AppleWebKit/528.18 (KHTML, like Gecko) Version/4.0 Mobile/7E18 Safari/528.16</code> Source: <code>MobileFrontend</code> Referring page: קובץ:אברהם מיכאל הלפרין.jpg</small><br />
== ב"ה ==<br />
אפשרןת המשוב עובדת! תודה להשי"ת והכרת הטוב לערן '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בתשרי ה'תשע"ד, למניינם 01:47, 15 בספטמבר 2013 (UTC)<br />
<br><small>User agent: <code>Mozilla/5.0 (compatible; MSIE 10.0; Windows NT 6.1; WOW64; Trident/6.0)</code> Source: <code></code> Referring page: </small><br />
== תקלה ==<br />
בערך 'הרבי כמשיח' החל מהפסקא האמונה לאחר ג' תמוז - הכל נהיה קטן בתוך מסגרת... [[מיוחד:תרומות/66.250.98.190|66.250.98.190]] 06:08, 15 בספטמבר 2013 (UTC)<br />
<br><small>User agent: <code>Mozilla/5.0 (Windows NT 6.1; WOW64) AppleWebKit/537.36 (KHTML, like Gecko) Chrome/29.0.1547.66 Safari/537.36</code> Source: <code></code> Referring page: </small></div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A2%D7%A8%D7%9F&diff=150838שיחת משתמש:ערן2013-09-13T07:55:34Z<p>66.250.98.190: </p>
<hr />
<div>{{בה}}<br />
אשמח לעזור בכל המצטרך • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ו באב ה'תשע"ג • 12:24, 2 באוגוסט 2013 (UTC)<br />
----<br />
אגב, יש אצלנו את התבנית {{בוצע}} שאפשר להשתמש בה בדף [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית]]. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ו באב ה'תשע"ג • 12:24, 2 באוגוסט 2013 (UTC)<br />
<br />
<br />
<br />
'''אשריך!'''. מקבלים את פניך בחמימות... זוננשיין, בלי חנופה, הייתי מוריד את התבנית <nowiki>{{ב"ה}}</nowiki>... • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו באב ה'תשע"ג 18:35, 2 באוגוסט 2013 (UTC)<br />
:זה בשביל האחידות. {{קריצה}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ו באב ה'תשע"ג • 18:41, 2 באוגוסט 2013 (UTC)<br />
::אולי תעיר לו על החתימה בשביל האחידות?... {{חיוך}} • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו באב ה'תשע"ג 18:51, 2 באוגוסט 2013 (UTC)<br />
<br />
==מקורות==<br />
סילחה שאני פונה אליך ישירות, אך אודה אם תוכל לסדר את זה שהמקורות בערכים יוצגו במעבר עכבר כמו בויקיפדיה ולא בלחיצת עכבר כמו שזה עכשיו. תודה על הכל. --[[מיוחד:תרומות/66.250.98.190|66.250.98.190]] 07:55, 13 בספטמבר 2013 (UTC)</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%9F&diff=146930מנחם בן ציון גרוסמן2013-07-24T19:54:23Z<p>66.250.98.190: </p>
<hr />
<div>הרב '''מנחם בן ציון גרוסמן''' הוא [[משפיע]] בקהילת חב"ד במגדל העמק, ומרצה מבוקש בכל שכבות הציבור. בעבר היה מחברי ההנהלה הגשמית של ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
נולד ב[[י"א אב]] [[תש"ה]] ב[[ירושלים]], לאביו הרב [[ישראל גרוסמן]] (לימים - ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]) ולאימו מרת פנינה.<br />
<br />
בצעירותו התחנך במוסדות חב"ד בירושלים, ולאחר סיום מסלול הלימודים נישא למרת חיה שרה, וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]], והצטרף להנהלה הגשמית של ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]] שקמה באותם שנים, ועסק בגיוס משאבים יחד עם המשפיע החסידי ומנהל הישיבה, הרב [[מרדכי קוזלינר|מוט'ל קוזלינר]].<br />
<br />
היה מבאי ביתו ומקורביו של רבי [[ישראל אבוחצירא]] (הבבא סאלי), ובמשך תקופה היה מחבר צוות המוסד "חסד לאברהם", שהוקם על ידי האדמו"ר [[אליעזר זוסיא פרטיגול]], ועסק בהצלת ילדים ממשפחות עולים, שלא יגיעו לקיבוצים וליהודים שאינם שומרי תורה ומצוות שישכיחו מהם את יהדותם.<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר עבר להתגורר ב[[מגדל העמק]] בסמיכות לאחיו הרב [[יצחק דוד גרוסמן]], והשתכן בעיר, כשהוא מכהן כאחד מ[[משפיע]]י הקהילה, ומוזמן להרצאות ול[[התוועדות|התוועדויות]] בכל רחבי הארץ.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, הרב [[אריה וועג]] - [[שליח]] [[הרבי]] בכפר ברוך.<br />
*חתנו, הרב [[נחום רפאל ברגר]] - רב [[בית כנסת|בית הכנסת]] ב[[מרכז שיקום גארבסקי]] ב[[מגדל העמק]], ו[[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|מחלקת אור מנחם בישיבה]].<br />
*חתנו, הרב מנחם מענדל קרסיק.<br />
*בנו, הרב מרדכי גרוסמן - מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ב[[מוסקבה]].<br />
*חתנו, הרב [[אלימלך טאלער]] - מנכ"ל [[מרכז ההפצה ממ"ש]].<br />
<br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:גרוסמן, מנחם בן ציון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: אישים]]</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91&diff=146927פסקי הרב2013-07-24T19:43:22Z<p>66.250.98.190: </p>
<hr />
<div>הספר '''פסקי הרב''' כולל את פסקי [[אדמו"ר הזקן]] בעניני [[שולחן ערוך]] [[יורה דעה]], מלוקטים מתוך [[שולחן ערוך הרב]], ומסודרים לפי סדר חלק יורה דעה בשולחן ערוך המחבר.<br />
<br />
הפסקים נלקטו על-ידי הרב [[אפרים בוגרד]].<br />
<br />
הספר מעוטר בהסכמות גדולי הרבנים, ביניהם - הגאון הגדול רבי [[משה הלברשטאם]] זצ"ל, מו"צ בבית הדין של העדה החרדית ב[[ירושלים]] וראש ישיבת "דברי חיים - טאשקווע", הגאון הרב [[אברהם צבי כהן|אברהם צבי הכהן]] ע"ה, מחשובי רבני [[חב"ד]] וראש כולל אברכים ב[[ירושלים]], הרב [[ישראל גרוסמן]] ע"ה, ראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[ישיבת קרלין]] ור"מ ב[[ירושלים]], הגאון הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]] שליט"א, ראש כולל "שבט ומחוקק" וכולל "דעת משה - סדיגורא" והגאון הראשון לציון רבי [[מרדכי אליהו]] זצ"ל.<br />
<br />
הספר יצא לאור ע"י [[שמי"ר]] ב[[ירושלים]], בחודש [[תשרי]] [[תש"נ]]. <br />
<br />
[[קטגוריה:ביאורים בהלכה]]<br />
[[קטגוריה:ליקוטים מרבותינו נשיאנו]]</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1&diff=133702תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס2013-04-24T22:18:58Z<p>66.250.98.190: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:2אור מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית התלמוד תורה]]<br />
[[קובץ:3אור מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתה בתלמוד תורה]]<br />
[[תלמוד תורה]] '''אור מנחם''' הוקם בחודש [[אלול]] [[תשס"ה]] בשכונת [[קראון הייטס]].<br />
המוסד החדש הוקם על ידי קבוצת אברכים שמעוניינים לשפר את החינוך של ילדי השכונה, ולתת לתושבי השכונה את האפשרות לחנך את ילדיהם במוסד חינוכי איכותי, עם רמת לימודים נאותה ויחס אישי לכל תלמיד.<br />
<br />
הלימודים במוסד מתקיימים גם בחודשי הקיץ והחופש מצטמצם לשלושה שבועות בלבד, דבר הנחשב פריצת דרך ב[[ארצות הברית]], בה מקובל - חופש במשך חודשיים.<br />
<br />
לצד 'אור מנחם' פועלים בשכונה מספר מוסדות חינוך נוספים, בהם ה[[ליובאוויטשער ישיבה]] ו[[אהלי תורה]].<br />
<br />
== מנהל התלמוד תורה ==<br />
בעבר: הרב [[לוי טננבוים]], הרב [[דוד כהנוב]], הרב יהודה לוין, הרב [[שניאור זלמן הרצל]].<br />
כיום המנהל: הרב מנחם יוזביץ<br />
<br />
== הנהלה רוחנית ==<br />
הרב [[רפאל ווילשאנסקי]].<br />
הרב [[יצחק שפרינגר]].<br />
הרב [[שלום דובער ליפסקר]].<br />
<br />
== הנהלה גשמית ==<br />
הרב קלמן ביאלסטוק.<br />
הרב מנחם מענדל הכהן הענדל.<br />
הרב מנחם פרידפרטיג.<br />
הרב זאב קדנר.<br />
הרב מנחם הלוי שגלוב.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47082 וידאו על התלמוד תורה]<br />
<br />
[[קטגוריה:תלמודי תורה ובתי ספר בנים]]</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9D_(%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C)&diff=133399צבאות השם (ישראל)2013-04-21T21:39:23Z<p>66.250.98.190: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:בפקודת.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר 'בפקודת הרמטכ"ל', בהוצאת 'צבאות השם' בארץ ישראל]]<br />
'''צבאות השם בארץ ישראל''' הוא סניף של הארגון [[צבאות השם]] העולמי ולה כ-200 מוקדים ב[[ארץ ישראל]] המשמשים כמועדני פעילות שבועיות, בהתאם לדרישות האוכלוסיה במקום. מרכז הארגון הוא ב[[נצרת עילית]].<br />
<br />
ארגון צבאות השם בארץ ישראל נוסד בשנת [[תשמ"א]] על ידי הרב [[דוד נחשון]] שהיה מקבל תקציב קבוע מ[[הרבי]] עבור הארגון וכן עשרות מענות קודש. הרבי אף שלח דרכו מכתב מיוחד עבור חיילים וחיילות בצבאות ה'.<br />
<br />
==מחלקות הארגון==<br />
*מחלקת רישום - אחראי לרישום כמה שיותר חיילים לצבאות השם.<br />
*מרכז הכשרה והדרכה - הוצאת חוברות פעילות חודשיים וארגון כנסי הכשרה למדריכים בקייטנות וקעמפים.<br />
*מרכז צבאות השם - הספקת ספרי קודש והפקת מוצרים מיוחדים לצרכי הסניפים.<br />
*מחלקת הוצאה לאור - עריכת עלון שבועי בשם "[[במחנה צבאות השם]]" במהדורה מיוחדת לילדי ישראל ומהדורה נוספת המיועדת לילדי חב"ד. כמו כן מנפיק הארגון מידי שנה ספרון המחולק ב[[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר]]. הארגון גם הוציא סדרת ספרי [[דבר מלכות לנוער]] וספר בשם "בפקודת הרמטכ"ל" המכיל 'פקודה' יומית מדברי הרבי להבאת [[הגאולה]] שיצא לאור בשנת בשנת [[תשס"ט]].<br />
*מחלקת המדיה - הפקת דיסקים וקלטות חינוכיים לילדים. עד עתה הונפקו: [[הבית המסתורי]], [[מסיפורי רבותינו נשיאנו]], [[שרגא ושמשון בשושן הבירה]], [[המאסר והגאולה (דיסק)|המאסר והגאולה]]. דיסק לצפייה בשם [[הרפתקאה במצרים]] (בשיתוף עם [[ניצוצות של קדושה]]), [[שליחות באפריקה]]. הצגת [[המחזמר החסידי]] הראשון אורגנה אף היא על ידי צבאות השם. בשנת [[תשע"א]] יזם צבאות השם הקרנת הסרט [[מקום בטוח (סרט)|מקום בטוח]] על ידי בתי חב"ד, בכנסי צבאות השם וכדומה. החל משנת תשע"ב מפיק הארגון תוכנית וידאו חודשית לילדים הקרויה בשם 'ראלי'.<br />
<br />
==הנהלה==<br />
*הרב [[דוד נחשון]] - יושב ראש.<br />
*הרב לוי נחשון - מנהל הפעילות.<br />
*הרב מנחם מענדל שטיינר - מנהל פרוייקטים.<br />
*הרב שניאור ערד - עורך תכנית חודשית ה'ראלי'.<br />
*מנוחה רחל זקס - רכזת הסניפים ומנהלת הפרסומים.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[צבאות השם]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&cat=17 עלוני 'במחנה צבאות ה<nowiki>''</nowiki>]<br />
*[https://secure.chabad.info/tz/ רישום מקוון ל'צבאות השם' בישראל].<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_(%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%9F)&diff=125570בית משיח (שבועון)2013-01-09T12:24:19Z<p>66.250.98.190: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:שער בית משיחPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|שער אחד הגיליונות]]<br />
'''שבועון בית משיח''', הינו מגזין שבועי להפצת בשורת הגאולה המופץ באלפי עותקים ברחבי העולם. מלבד זאת מופיע העיתון בגירסה מקוונת באתר [[חב"ד אינפו]].<br />
<br />
בגיליון מגוון של כתבות, ראיונות, סיפורים, מאמרים וחדשות. מפעם לפעם העיתון מביא חשיפות מרעישות, ומסמכים וכתבי יד מאדמו"רי חב"ד בפרסום ראשון. עיקר תפקידו על פי הגדרת המוציא לאור היא, לבצע את [[השליחות היחידה]] והעיקרית 'להכין את העולם לקבלת פני [[משיח]] צדקנו' (לשון כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]]).<br />
<br />
העיתון החל לצאת בחודש מנחם אב [[תשנ"ד]], ומטרתו הוגדרה בכותרת המשנה של שמו "שבועון בית משיח - שבועון עולמי להפצת בשורת הגאולה". <br />
<br />
העיתון הוקם בעקבות שינוי דרמטי שנקט העיתון הקודם של חב"ד - [[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|עיתון כפר חב"ד חדל להופיע בחודש שבט בשנת תשע"ב}}; הסרת ה"[[יחי]]" מעמוד השער (למרות החלטה של ועד רבני אנ"ש שלא להסירה{{הערת שוליים|[http://www.chabad.info/images/originalsize/1048/104774.jpg צילום המכתב] בו כותב הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] למערכת שבועון כפר חב"ד כי: "ענין הדפסת יחי אדוננו וכו' כמו שהי' עד היום בעיתון כפר חב"ד, הוחלט ע"ד הרוב לא לשנות ולהמשיך להדפיס כן גם עתה ללא שינויים" {{תמונה}}}}), הפסקת העיסוק בנושאי זהות [[משיח]] וזלזול בחסידים שהמשיכו להאמין בחייו הנצחיים של הרבי. בעקבות כך אף הופסקה כתיבתם של כותבים קבועים אשר פירסמו בו מאמרים שבועיים או לעיתים.<br />
<br />
הגיליונות הראשונים היו דומים יותר לגיליונות [[גיליון בית חיינו|בית חיינו]] שהיו יוצאים בתקופות שונות, ובהם דיווחים על הנעשה ב- [[770]]. עם הזמן התפתח הגיליון הדק, לגיליון גדוש בכתבות ראיונות וחשיפות מהמדריגה הראשונה. בשנת [[תשנ"ו]], בעקבות שינויים בהנהלה (כניסתם של עורכים חדשים והשפעת הנגיד ר' [[רחמים אנטיאן]]), התבסס העיתון; הן מבחינה השקפתית והן מבחינה כלכלית.<br />
<br />
==חלקים ומוספים==<br />
* הגיליון מחולק לשניים; החלק הראשון המהווה את רוב הגיליון, הוא בעברית וכולל בתוכו גם מוסף לילדים [[במחנה צבאות השם]] והחלק השני הוא באנגלית.<br />
<br />
* עטרת חיה - מוסף חודשי ל[[נשים]].<br />
<br />
* [[התמים (בית משיח)|התמים]] - מוסף תקופתי עבור ה[[תמימים]] - בהוצאת [[את"ה העולמי]]. יצא לאור באופן סדיר בשנים תשס"א-תשס"ד, ובשנים מאוחרות יותר יצא לסירוגין (בין היתר בתשס"ט ובתש"ע).<br />
<br />
==מערכת בית משיח==<br />
<br />
*מו"ל: הרב [[מנחם מענדל הענדל]], יו"ר [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]<br />
*עורך ראשי: הרב [[שלום יעקב חזן]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]], מטובי הכותבים וחוקרי ההיסטוריה החב"דיים. מעורכי סדרת ה[[אגרות קודש]] ספרי [[מאמרי חסידות]] ועוד.<br />
*עורך ב[[ארץ הקודש]]: הרב [[מנחם זיגלבוים]]. הוציא לאור עד עתה עשרות ספרי סיפורת וביוגרפיה.<br />
*רכז מערכת ומנהל מחלקת עיצוב: הרב [[אברהם רייניץ]]. הוציא לאור ספרים.<br />
*כותבים קבועים: הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[יוסף קרסיק]], הרב [[יעקב שמולביץ]], הרב [[שניאור זלמן ברגר]], הרב [[אסף חנוך פרומר]] (א. אברהם), הרב [[שבתי וינטרוב]] (שי גפן), ר' נתן אברהם, ר' מנחם מענדל ערד (מענדל צפתמן), הרב [[נפתלי אסטולין]], הרב [[שלום בער וולפא]], הרב [[הלל זלצמן]], הרב [[זלמן חנין]] ועוד.<br />
*כותבים בעבר: הרב [[יהושע דובראווסקי]], הרב [[חיים אשכנזי]], ר' [[משה סלונים]], הרב [[יצחק גנזבורג]], ר' [[שמואל קראוס]] ועוד.<br />
<br />
==סדרות מיוחדות==<br />
<br />
במשך השנים הופיעו ומופיעים ב"בית משיח" סדרות מיוחדות ופופולריות:<br />
<br />
*זכרונות ר' [[יצחק גנזבורג]] - בעריכת [[אברהם ישעיה רייניץ]]. נדפסו לאחר מכן בספר "[[חייל בשירות הרבי]]".<br />
*זכרונות הרב [[יצחק מישלובין]].<br />
*המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]] - (סדרות שונות).<br />
*[[אלה תולדות פרץ]] - מאת הרב [[יהושע דובראווסקי]] על המשפיע ר' [[פרץ מוצ'קין]].<br />
*תולדות הרב [[מנחם מענדל מויטבסק]] מגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]] מאת [[מנחם זיגלבוים]] (בתום הסדרה הודפס [[מרומם ואיש עלייה|בספר]]).<br />
*זכרונות הרב [[חייקל חאנין]] מאת בנו הרב [[שניאור זלמן יצחק יהושע חאנין]].<br />
*[[חב"ד בשואה]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].<br />
*[[אדמו"ר הריי"צ]] בילדותו מאת [[מנחם זיגלבוים]] (הודפס כספר "הנסיך השישי").<br />
*מדינות המלך - [[בתי חב"ד]] בדרום אמריקה מאת ר' בן ציון ששון.<br />
*קשרים של רבנים ואדמו"רים עם הרבי - מאת הרב [[שלום בער וולפא]] (חלק הודפס בשנית בספר [[שמן ששון מחבריך]]).<br />
*גדולי ישראל והגאולה - סקירה על גדולי ישראל בדורות עברו והקשר המיוחד שלהם לגאולה, מאת יהושע קעניג.<br />
*ביקור הרבי הריי"צ באמריקה - מאת שניאור זלמן ברגר.<br />
* זכרונות הרב [[הלל זלצמן]].<br />
<br />
== מדורים ==<br />
<br />
*דבר מלכות - [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]].<br />
*הפרשה החסידית - ליקוט דברי [[רבותינו נשיאנו]] על הפרשה. בעריכת הרב [[שלום יעקב חזן]].<br />
*[[מאוצר המלך]] - כתבי יד מאוצר המזכיר הרב [[שלום מענדל סימפסון]] ומקורות נוספים. יצא לאור בספר.<br />
*"לוח שבועי" - זמני השבוע ומורה שיעור ל[[רמב"ם (תקנה)|רמב"ם היומי]].<br />
*דבר המערכת - נכתב על ידי העורך המייסד - הרב [[שלמה הלפרן]].<br />
*[[התוועדות]] [[חסיד]]ותית - סיפורים מ[[ר' מענדל]] פוטרפס עם מסרים חסידיים אקטואליים - הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].<br />
*סיפורים מ[[בית חב"ד]] - הרב [[יעקב שמולאביץ]].<br />
*"סיפור חיים" של בעלי תשובה - נתן אברהם.<br />
*"הגות וואך" - מאמרי הגות שבועיים מאת א. אברהם (הרב [[אסף חנוך פרומר]]).<br />
*"פנסאי בעיר" - פעילותם הבלתי רשמית של שלוחים במקומותיהם מאת ש. מלאכי.<br />
*"שולחן שבת" - מאמרים בקבלה ובחסידות מאת הרב [[יוסף קרסיק]] - יצא לאחר מכן בכמה ספרים בשמות שונים.<br />
*"יומנו של [[תמים]] ב[[770]]" - יומן יומי מהמתרחש ב[[770]], נכתב בכל שנה על ידי א' מתלמידי הקבוצה.<br />
*[[שלימות הארץ]] - מאת דובר [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]], [[שי גפן]].<br />
*"מהנעשה והנשמע" - מדור חדשות, באדיבות אתר החדשות [[חב"ד אינפו]].<br />
*"חסידים איין משפחה" - מדור שמחות ב[[אנ"ש]].<br />
<br />
== חשיפות במשך השנים ==<br />
<br />
*תמונה נדירה של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]].<br />
*תמונה נדירה של [[הרבי]] באוניברסיטה בברלין - על ידי ר' [[דניאל גולדברג]].<br />
*[[ההתייסדות אגודת ישראל]] - חיבור מיוחד שחיבר [[אדמו"ר הריי"צ]]. נחשף על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] (גליון 388).<br />
*שיקום ה[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]] - על ידי הרב [[דוד אבא גורביץ]] ובנו בן התשע.נחשף על ידי הרב [[שניאור זלמן ברגר]] (גליון 394).<br />
*גלותם לצ'אילי של [[רבי לוי יצחק]] שניאורסון ובן דודו [[לוי יצחק שניאורסון (הקטן)]]. נחשף על ידיהרב [[שניאור זלמן ברגר]] (גליון 427).<br />
*לקט מכתבי הרב [[אברהם שניאורסון]] לביתו [[הרבנית נחמה דינה]] - ביניהם ההצעה ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יעבור לגור ב[[ארצות הברית]] - כבר בשנת [[תר"צ]]. נחשף על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]]. (גליון 433).<br />
*מסמך סודי שנשלח מהק.ג.ב. המקומי למרכז שלו ב[[לנינגרד]] בנגע להצתת בית כנסת [[חב"ד]] מלחובקה ב[[תש"כ]]. נחשף על ידי [[שניאור זלמן ברגר]]. (גליון 509).<br />
*חילוץ כתבי היד של [[רבותינו נשיאנו]] אשר היו ביד [[חסיד]]ים ב[[רוסיה]] - על ידי הרב [[הלל זלצמן]]. נחשף על ידי הרב [[אברהם רייניץ]]. (גליון 601).<br />
*סקירה על פעולות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] שנשלחה למשרד החינוך, מאת הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]. נחשף מ[[גנזך המדינה]] על ידי [[שניאור זלמן ברגר]]. (גליון 615).<br />
* המחתרת - סיפורה של המחתרת החסידית בישיבת אתרי. מאת הרב [[יעקב שמולביץ]] - חבר המחתרת.<br />
<br />
==מוספי חג==<br />
בשנת ה'תשע"ב החל שבועון 'בית משיח' להוציא לאור מוספי חג לכבוד תאריכים חסידיים המצורפים לשבועון.<br />
<br />
לקראת כינוס השלוחים ה'תשע"ב יצא לאור המוסף "השליחות היחידה".<br />
<br />
לקראת י' שבט ה'תשע"ב יצא לאור המוסף "בתוקף ובנועם".<br />
<br />
לקראת י"א ניסן ה'תשע"ב יצא לאור המוסף "עומק חסיד - רבי".<br />
<br />
לקראת שמחת תורה ה'תשע"ג יצא לאור המוסף "תורתו אמת".<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://beismoshiachmagazine.org אתר בית משיח] (בעברית ובאנגלית)<br />
*[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf ארכיון בית משיח בעברית]{{PDF}} - גיליונות 378 -800.<br />
*[http://beismoshiach.org/pdf.htm ארכיון בית משיח באנגלית]{{PDF}} - גיליונות 383 - 801.<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E1%E9%FA%20%EE%F9%E9%E7 כתבות מתוך שבועון בית משיח] - {{אינפו}}<br />
* [http://www.chabad.info/htdocs/bmpdf/betokef/Betokef%20U'benoam.html '''בתוקף ובנועם'''] - מוסף נושא מיוחד.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%97%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%95%D7%A4%D7%90%D7%9C%D7%95&diff=118076אחי תמימים בופאלו2012-01-29T00:29:03Z<p>66.250.98.190: </p>
<hr />
<div>{{לעריכה|טקסט לא ערוך}}<br />
<br />
ישיבת אחי תמימים בופולו, ניו-יורק<br />
<br />
בשנת תש"ד התרחבה מאד עבודתו של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, שבע ישיבות חדשות נוספו במשך שנה זו, ברחבי ארה״ב, ושתי ישיבות בשנת תש״ה. בנוסף להרחבת וביסוס הישיבות שכבר נוסדו, במשך השנים תש״ב־תש״ג.<br />
<br />
'''הישיבה בבופולו'''<br />
<br />
ביסודן והרחבתן של ישיבות אלו דן חלק גדול של אגרות תש״ד־ה. ונסקור אותן כאן בקצרה, מתחיל מהישיבה בבופולו, שנוסדה עוד באלול תש״ג, כנזכר, אך אז היתה רק ההתחלה, ועיקר בנינה הי׳ במשך שנת תש״ד, שבמ״ח קנו בנין מיוחד לישיבה.<br />
<br />
הנהלת הישיבה נמסרה להר״ר יהודה צבי שי׳ פאגלמאן, שהתעסק גם בשאר עניני הפצת היהדות שבעיר, אך עיקר התעסקותו היתה בעניני הישיבה, כפי שכותב לו רבנו בי׳ מ״ח תש״ד:<br />
<br />
''במענה על מכתבו, שמחתי במאד מאשר דיבר ברבים והצעתו בדבר חיזוק היהדות בכללו׳ אבל עיקר התעסקותו לבד מעניני הישיבה (כפי אשר דברנו אשר ראשו ורובו צ״ל מסור ונתון לישיבה א) ללמוד ולחנך את תלמידיו יחיו ולהשפיע עליהם בעניני הטבת המדות בכלל ובעניני כבוד או״א ודרך ארץ בפרט. ב) להשיג עוד תלמידים. ג) בדבר הבית דירה והכנסה) הוא להתענין בעניני חינוך כמו מסבות שבת ולעורר לי[סד] בית ספר לילדות ע״י שייסד תחלה ווינטער קלאס ולדבר לפניהן אשר יבחרו בקאמיטא לזה, והסדר בזה הוא אשר יעורר את הועד של הישיבה לייסד לעידיס אוקזילערי עבור הישיבה ובשעת האספות לעורר ע״ד התיסדות בית רבקה או בית שרה והעיקר להתחיל מהאחיות של התלמידים, והשי״ת יצליח לו.''<br />
<br />
עליו לשים לב ודעת איך לקרב את הצעירים, לדבר לפניהם באנגלית לקרבם לעניני יהדות ולקבוע להזדמן ולהתועד ביום א׳ וכן בכל יום חופש מעבודה.<br />
<br />
(מתוך ה"מבוא" לאגרות קודש כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ חלק ח')<br />
<br />
כעבור כמה שנים נסגרה הישיבה מחמת כמה סיבות, אך נפתחה שוב לפני כ-15 שנים (בשנת תשנ"ח), ברשות שליח הרבי מלך המשיח הרה"ח ר' יוסף יצחק שי' מוניץ. שם הישיבה "מתיבתא מנחם".<br />
<br />
יש לציין, כי ותיק השלוחים לעיר בופלו הרה"ח נתן גורארי' שאל את הרבי מלך המשיח כמה פעמים במשך השנים האם לפתוח מחדש את הישיבה, הרבי ענה בשלילה והוסיף שלפני ביאת המשיח תפתח הישיבה מחדש.</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%97_(%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D)&diff=116581האח (עיתון ילדים)2011-12-08T19:07:54Z<p>66.250.98.190: </p>
<hr />
<div>{{בעבודה}}<br />
'''האח''' הוא שבועון [[ילד]]ים [[חסידות חב"ד|חב"די]], שיצא לאור ב[[רוסיה]] משנת-[[תר"ע]] עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-[[תרע"ד]], במטרה להוסיף ב[[חינוך]] הילדים.<br />
<br />
לעתים התפרסמו בעיתון גם "חדשות ליובאוויטש", כגון דיווח על מסיבה שערכה [[הרבנית שטערנא שרה]], או מסיבת בר-מצוה "להילד התמים הלומד פה בחדרים מר פנחס טודרוס אלטהויז יחי' מ[[ניקולאייב|ניקולאיוב]]. והוא דרש באזני הקרואים מעיני הפרשה והתפלין על פי למוד החסידות, כי בינה יתירה ניתנה בתלמידי החדרים בפה לדעת ולהבין גם בתורה הנפלאה הזאת". במדור "חדשות חוץ" התפרסם דווח על ישיבת 'תורת אמת' ב[[חברון]], והבחורים שנשלחו אליה מליובאוויטש ע"י אדמו"ר [[הרש"ב]].<br />
<br />
גם הפרסומות היו על ל"טליתות כשירות ומהודרות מצמר רחלים לבן ונקי" תוצרת [[ליובאוויטש]], ויין-גפן שנעשה בהשגחתו של הר"ר אברהם שניאורסאהן מקישינוב "ו[[שלום דובער שניאורסון|אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א]] ו[[חיים הלוי סולובייצ'יק|הרה"ג ר' חיים הלוי סאלוועייציק מבריסק]] שליט"א מפליגים מאד בהידור היי"ג הזה, וכל האדמו"רים מ[[פולין]], [[ליטא]] ו[[בלארוס|רייסין]] מהדרים אחרי יי"ג זה".<br />
<br />
[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94&diff=116331גיליון אורות במדינה2011-12-04T04:38:13Z<p>66.250.98.190: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אורות במדינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו העלון 'אורות במדינה']]'''אורות במדינה''' הינו גיליון דו-חודשי היוצא לאור על ידי לשכת [[עזרת אחים]] ל[[יהדות]] [[מולדובה]], ובו סיקור מפעילות מוסדות התורה והחסד במדינת מולדובה וגלילותי'ה, בהנהגת השליח הרב [[זלמן אבלסקי]], רבה הראשי של מולדובה.<br />
<br />
הגיליון מודפס על נייר כרומו צבעוני, המגלה טפח זעיר מן ה[[שליחות]] לקבלת פני משיח במדינה, נשלח לידידי [[חב"ד]] מולדובה על מנת שיעמדו מקרוב על הפעילות הברוכה, הגיליון מופק ויוצא לאור על ידי מנהל לשכת עזרת אחים הרב זושא אבלסקי.<br />
<br />
הגליון יוצא כהמשך לגיליון שיצא לאור בזמנו על ידי לשכת עזרת אחים בהנהלת הרב [[משה סלונים]], גיליון באנגלית הנקרא בשם: 'ליובאוויטש בחבר העמים - חדשות עזרת אחים', שם דווח על פעילותו הענפה של השליח הרב זלמן אבלסקי ורעייתו, לצד יתר ה[[שלוחים]] במרחבי חבר העמים ([[ברית המועצות]] לשעבר).<br />
<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*גיליונות 'אורות במדינה': [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52952 מספר 1], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=53695 מספר 2], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54230 מספר 3], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55529 מספר 4], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56927 מספר 5], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57499 מספר 6], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=59753 מספר 7], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=59666 מספר 8], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=64677 מספר 9], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65070 מספר 10], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65269 מספר 11], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=63708 מספר 12], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65227 מספר 13 14 ו15]<br />
<br />
[[קטגוריה:גליונות ועלונים|א]]</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94&diff=116330גיליון אורות במדינה2011-12-04T04:37:25Z<p>66.250.98.190: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אורות במדינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו העלון 'אורות במדינה']]'''אורות במדינה''' הינו גיליון דו-חודשי היוצא לאור על ידי לשכת [[עזרת אחים]] ל[[יהדות]] [[מולדובה]], ובו סיקור מפעילות מוסדות התורה והחסד במדינת מולדובה וגלילותי'ה, בהנהגת השליח הרב [[זלמן אבלסקי]], רבה הראשי של מולדובה.<br />
<br />
הגיליון מודפס על נייר כרומו צבעוני, המגלה טפח זעיר מן ה[[שליחות]] לקבלת פני משיח במדינה, נשלח לידידי [[חב"ד]] מולדובה על מנת שיעמדו מקרוב על הפעילות הברוכה, הגיליון מופק ויוצא לאור על ידי מנהל לשכת עזרת אחים הרב זושא אבלסקי.<br />
<br />
הגליון יוצא כהמשך לגיליון שיצא לאור בזמנו על ידי לשכת עזרת אחים בהנהלת הרב [[משה סלונים]], גיליון באנגלית הנקרא בשם: 'ליובאוויטש בחבר העמים - חדשות עזרת אחים', שם דווח על פעילותו הענפה של השליח הרב זלמן אבלסקי ורעייתו, לצד יתר ה[[שלוחים]] במרחבי חבר העמים ([[ברית המועצות]] לשעבר).<br />
<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*גיליונות 'אורות במדינה': [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52952 מספר 1], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=53695 מספר 2], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54230 מספר 3], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55529 מספר 4], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56927 מספר 5], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57499 מספר 6], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=59753 מספר 7], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=59666 מספר 8], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=64677 מספר 9], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65070 מספר 10], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65269 מספר 11],[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=63708 מספר 12],[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65227 מספר 13 14 ו15]<br />
<br />
[[קטגוריה:גליונות ועלונים|א]]</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93_(770)&diff=102490שיחה:ועד חיילי בית דוד (770)2011-04-28T15:53:58Z<p>66.250.98.190: /* אם לא נותנים להכניס לפחות תכניסו אתם את הקטע הבא: בכותרת ספרים! */</p>
<hr />
<div>עיקר התפוצה של הקונט' היא באמצעות המייל, ע"כ לדעתי כדאי לציין זאת בערך. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
:יש לקונטרסים אלו גם תפוצה ידנית רחבה. ב. קשה מאוד לאמוד את התפוצה האימיילית. הרי א"א לדעת כמה מהם נשלחים לספאם וכדו'. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 18:34, 24 במאי 2010 (UTC)<br />
::בנוגע לטענתך לגבי הספאם, זה כמה שנים שהתפוצה האימיילית של ה"ועד" השתנתה, והיא עובדת דרך "קבוצות גוגל", שבהם כל חבר הצטרף מרצונו או ברשותו בלבד, וביכולתו להסיר את עצמו מרשימת התפוצה בכל רגע נתון, הרי שהתפוצה האימיילית היא כפי מספר החברים בקבוצה, ואינו מגיע לדואר זבל בכלל!!! כרגע מס' החברים בקבוצה עומד בערך על 726 חברים! והוא הולך וגדל כל הזמן, כפי שתוכל להיווכח בעצמך. המס' המעודכן מופיע ב"דף הבית" של הקבוצה מצד שמאל. [[פלוני]] {{שכח|אנונימי}}<br />
:::יש קישור לקבוצה הגוגל וכן כתוב בתחילת הערך על התפוצה הרשתית. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 06:46, 31 במאי 2010 (UTC)<br />
::::'''הערה קטנה:'''<br />
:::: על ערך זה הופעלה [http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93_(770)&diff=92070&oldid=92069 הגנה חלקית] נגד שינויים אנונימיים ע"י חב"דפד מצוי, בטענה של "ריבוי שינויים אנונימיים מיותרים".<br />
::::ברצוני להעיר שבעוד שבעריכה האנונימית האחרונה נעשו עשרות תיקונים והוספות שאינן מיותרות (כפי שאפשר לראות [http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93_(770)&diff=91933&oldid=91847 כאן]), מה שהביא את חב"דפד מצוי להפעיל הגנה חלקית על הערך (כפי שאפשר לראות [http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93_(770)&diff=92069&oldid=91933 כאן]) הם שתי עריכות קטנות שהוסרו על-ידו, ומסתבר שהן אלו ה"שינויים המיותרים" שהתכוון, אך נראה שדוקא עריכתו שלו וכן ההגנה שהפעיל מיותרים!<br />
::::'''א.''' הסרת קישור חיצוני לחיפוש בחב"ד אינפו (אתר הבית של חב"דפדיה), שבו מופיעים עוד עשרות קבצים שלא מופיעים בערך!!! זהו קישור ל(1)אתר הולם ש(2)מוסיף במידע ו(3)בהפצת היהדות והחסידות! ולא מובן כלל מדוע הוסר?! ראה [http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA#.D7.A7.D7.99.D7.A9.D7.95.D7.A8.D7.99.D7.9D_.D7.97.D7.99.D7.A6.D7.95.D7.A0.D7.99.D7.9D מדיניות חב"דפדיה אודות קישורים חיצונים].<br />
::::'''ב.''' הסרת הערך מהקטגוריה "[http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99 מוסדות וארגונים כללי]" גם אינה מובנת, בה בשעה ש(עד כמה שידוע לי) לארגון ישנם כמו"כ סניפים (כמדומני שיותר מעשרה) בישיבות תות"ל ברחבי העולם! וראה למשל [http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%90%D7%AA%22%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99_770 כאן] ו[http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D כאן] - ערכים בחב"דפדיה על ארגונים דומים שגם מרכזם הוא בק.ה. ופועלים בישיבות תות"ל בעולם, ומכח זה נכנסו תחת הקטגוריה "מוסדות וארגונים כללי".<br />
::::לאור זה נראה ברור שנעשתה כאן טעות. ולפלא לי שחב"דפד מצוי לא מתנהג בהגיון ובהתאם למדיניות חב"דפדיה וביחס שווה בין ערכים דומים בחב"דפדיה. אשמח לראות, אם ביכולת חב"דפד מצוי להודות בטעות ולתקנה.<br />
::::הנני רואה לנכון להעיר על פרטים קטנים אלו, כי הפעלת הגנה מיותרת כגון דא, לא תורמת כלל להתפתחות חב"דפדיה, כיון שעורכים אנונימיים (גם כאלו שמשום מה לא רואים לנכון ליצור חשבון משתמש) לעיתים תורמים רבות לאתר, והגנה כזו לא מדרבנת כלל (בלשון המעטה) להמשך התרומה לאתר חשוב זה, אלא פועלת את ההיפך לגמרי! ובנדו"ד: ראה למשל [http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8 כאן] שדף זה הינו הדף ה-10 במספר העריכות הגבוה ביותר בחב"דפדיה, וכן (כפי שאפשר לראות ב"[http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93_(770)&action=history גרסאות קודמות]") רוב העריכות בדף זה הן עריכות אנונימיות, ואילו מאז הפעלת ההגנה נגד שינויים אנונימיים, לא נעשתה בו עריכה אחת!<br />
::::כנראה תבוא פה תגובה עם קישור לכללים נוקשים של חב"דפדיה... (למרות שלע"ע לא זכיתי למצוא ב[http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%91%D7%94%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%AA מדיניות החסימות] של חב"דפדיה התייחסות להגנה חלקית בעקבות "שינויים אנונימיים מיותרים"), או אולי הסבר על האפשרות לעריכה ע"י חשבון משתמש אנונימי, והחשיבות שבזה וכדו', אז כדאי להוסיף (שגם אם כן ישנה התייחסות להגנה כזו היכנשהו, או שתיווצר כעת מאין ליש.. וגם ולמרות כל ההסברים הצודקים למיניהם שיהיו) ההגיון מחייב להפעיל שיקול דעת נכון לגבי כל הפעלת הגנה איזו שתהיה (ולמרות הכללים יבשים ונוקשים, כל חב"דפד מבין שאין תפקידו להיות "ראש קטן" ולא להפעיל את ההגיון), דבר שנעשה בד"כ במקרה של השחתת ערך מכוונת וכדו', ולא לחסום מיד בכל מקרה של עריכה אנונימית מצויה.<br />
::::אם חב"דפד זה מתלונן בויקיפדיה על [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93#.D7.AA.D7.95.D7.A6.D7.90.D7.95.D7.AA_.D7.94.D7.93.D7.99.D7.95.D7.9F_-_.D7.9C.D7.94.D7.A1.D7.A8.D7.AA_.D7.97.D7.A1.D7.99.D7.9E.D7.94 הפעלת הגנה מיותרת על הערך "חסידות חב"ד"], או על [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%94%D7%A8#.D7.A0.D7.97.D7.A1.D7.9E.D7.AA חסימתו המיותרת], אזי היה ראוי שיקיים "טול קורה" וכו'.. ויתנהג כאן בצורה שבה היה רוצה שיתנהגו כלפיו שם. כל זאת כמובן לצורך השוואה והסבר בלבד, וללא כוונה לפגוע במאן-דהו חלילה וחס. ואולי כעת תופעל הגנה גם על דף שיחה זה (או על מחשב זה) בטענה של חריגה מכללים מסויימים?!... (ליתר ביטחון - אם כתבתי משהו פוגע ו/או שאינו מתאים - נא להשמיטו). כהנ"ל לתשומת לב חב"דפדים עם שיקול דעת נכון! ובתקוה טובה לחב"דפדיה פורה ומצליחה! {{שכח|אנונימי}}<br />
:::::[http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93_(770)&oldid=70196 הערך הזה בתחילה] היה מאוד לא מסודר וקריא [http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93_(770)&diff=87125&oldid=70196 והשקעתי רבות על מנת לסדר ולערוך אותו]. אך דא עקא נערכו עריכות אנונימיות רבות שרובן מתאפיינות בהוספת תיאורים בלתי אנציקלופדיים והוספת קישורים פנימיים מיותרים, ללא התמצאות במקובל במיזמים כגון דא וללא יכולת לתקשר עם האנונימי ולהעמיד אותו על טעותו. אי לכך, הגנתי על הערך מפני עריכות אנונימיות, כדי שהלה יאלץ להירשם (ואז יוכל לערוך כאוות נפשו) וכך אוכל ליצור עימו דיאלוג ולהסביר לו תרבות חב"דפדיה ובכך יגרום לתועלת במקום להיפך. בנוסף נוכל גם לתקשר בצורה אנושית ולהתייחס לפרטי השאלות שהעלה לעיל. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], ל' באדר א' ה'תשע"א 15:59, 6 במרץ 2011 (UTC)<br />
<br />
== אם לא נותנים להכניס לפחות תכניסו אתם את הקטע הבא: בכותרת ספרים! ==<br />
<br />
'''[[דרכי החסידים]]''' - מכיל לקט שיחות ומכתבים מרבותינו נשיאינו אודות דרכי החסידים והנהגתם בקודש. השיחות והמכתבים המופעים בספר הינם מאגד של קבצים שראו אור במשך השנים ע"י [[ועד חיילי בית דוד (770)]] הספר נערך ויצא-לאור ע"י [[ועד חיילי בית דוד (770)]] לרגל [[יו"ד]]-[[י"א]] [[שבט]] [[תשע"א]]. בספר למעלה מ-270 עמודים ומטעמי נוחות מופיע בפורמט של כריכה רכה.<br />
:הוספתי. להבא תוכל להירשם ולהוסיף לבד. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ה באדר ב' ה'תשע"א 07:24, 31 במרץ 2011 (UTC)<br />
::לכאורה כדאי שתכניסו את התמונה של הספר גם בערך הזה, כמו שאר התמונות. בהצלחה!<br />
:::מיותר. מספיק שהתמונה נמצאת בערך ויש קישור לשם. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], ו' בניסן ה'תשע"א 20:40, 10 באפריל 2011 (UTC)<br />
::::גם אם לדעתך זה מיותר, נראה שעדיף התמונה של "דרכי החסידים" ע"פ "משקה המשמח", כי "דרכי החסידים" זה '''ספר''' וגם כל כולו מורכב מתוכן של קבצי ה"ועד", משא"כ "משקה המשמח" זה חוברת דקה וגם עוסק בנושא ספציפי. בהצלחה!</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=101179שיחה:מצות מכונה2011-04-10T23:08:34Z<p>66.250.98.190: דף חדש: לא עודכנו בערך זה ההתפתחויות שארעו בנושא בשנת תשע"א</p>
<hr />
<div>לא עודכנו בערך זה ההתפתחויות שארעו בנושא בשנת תשע"א</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93_(770)&diff=101159שיחה:ועד חיילי בית דוד (770)2011-04-10T20:12:46Z<p>66.250.98.190: הצעה</p>
<hr />
<div>עיקר התפוצה של הקונט' היא באמצעות המייל, ע"כ לדעתי כדאי לציין זאת בערך. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
:יש לקונטרסים אלו גם תפוצה ידנית רחבה. ב. קשה מאוד לאמוד את התפוצה האימיילית. הרי א"א לדעת כמה מהם נשלחים לספאם וכדו'. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 18:34, 24 במאי 2010 (UTC)<br />
::בנוגע לטענתך לגבי הספאם, זה כמה שנים שהתפוצה האימיילית של ה"ועד" השתנתה, והיא עובדת דרך "קבוצות גוגל", שבהם כל חבר הצטרף מרצונו או ברשותו בלבד, וביכולתו להסיר את עצמו מרשימת התפוצה בכל רגע נתון, הרי שהתפוצה האימיילית היא כפי מספר החברים בקבוצה, ואינו מגיע לדואר זבל בכלל!!! כרגע מס' החברים בקבוצה עומד בערך על 726 חברים! והוא הולך וגדל כל הזמן, כפי שתוכל להיווכח בעצמך. המס' המעודכן מופיע ב"דף הבית" של הקבוצה מצד שמאל. [[פלוני]] {{שכח|אנונימי}}<br />
:::יש קישור לקבוצה הגוגל וכן כתוב בתחילת הערך על התפוצה הרשתית. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 06:46, 31 במאי 2010 (UTC)<br />
::::'''הערה קטנה:'''<br />
:::: על ערך זה הופעלה [http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93_(770)&diff=92070&oldid=92069 הגנה חלקית] נגד שינויים אנונימיים ע"י חב"דפד מצוי, בטענה של "ריבוי שינויים אנונימיים מיותרים".<br />
::::ברצוני להעיר שבעוד שבעריכה האנונימית האחרונה נעשו עשרות תיקונים והוספות שאינן מיותרות (כפי שאפשר לראות [http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93_(770)&diff=91933&oldid=91847 כאן]), מה שהביא את חב"דפד מצוי להפעיל הגנה חלקית על הערך (כפי שאפשר לראות [http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93_(770)&diff=92069&oldid=91933 כאן]) הם שתי עריכות קטנות שהוסרו על-ידו, ומסתבר שהן אלו ה"שינויים המיותרים" שהתכוון, אך נראה שדוקא עריכתו שלו וכן ההגנה שהפעיל מיותרים!<br />
::::'''א.''' הסרת קישור חיצוני לחיפוש בחב"ד אינפו (אתר הבית של חב"דפדיה), שבו מופיעים עוד עשרות קבצים שלא מופיעים בערך!!! זהו קישור ל(1)אתר הולם ש(2)מוסיף במידע ו(3)בהפצת היהדות והחסידות! ולא מובן כלל מדוע הוסר?! ראה [http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA#.D7.A7.D7.99.D7.A9.D7.95.D7.A8.D7.99.D7.9D_.D7.97.D7.99.D7.A6.D7.95.D7.A0.D7.99.D7.9D מדיניות חב"דפדיה אודות קישורים חיצונים].<br />
::::'''ב.''' הסרת הערך מהקטגוריה "[http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99 מוסדות וארגונים כללי]" גם אינה מובנת, בה בשעה ש(עד כמה שידוע לי) לארגון ישנם כמו"כ סניפים (כמדומני שיותר מעשרה) בישיבות תות"ל ברחבי העולם! וראה למשל [http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%90%D7%AA%22%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99_770 כאן] ו[http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D כאן] - ערכים בחב"דפדיה על ארגונים דומים שגם מרכזם הוא בק.ה. ופועלים בישיבות תות"ל בעולם, ומכח זה נכנסו תחת הקטגוריה "מוסדות וארגונים כללי".<br />
::::לאור זה נראה ברור שנעשתה כאן טעות. ולפלא לי שחב"דפד מצוי לא מתנהג בהגיון ובהתאם למדיניות חב"דפדיה וביחס שווה בין ערכים דומים בחב"דפדיה. אשמח לראות, אם ביכולת חב"דפד מצוי להודות בטעות ולתקנה.<br />
::::הנני רואה לנכון להעיר על פרטים קטנים אלו, כי הפעלת הגנה מיותרת כגון דא, לא תורמת כלל להתפתחות חב"דפדיה, כיון שעורכים אנונימיים (גם כאלו שמשום מה לא רואים לנכון ליצור חשבון משתמש) לעיתים תורמים רבות לאתר, והגנה כזו לא מדרבנת כלל (בלשון המעטה) להמשך התרומה לאתר חשוב זה, אלא פועלת את ההיפך לגמרי! ובנדו"ד: ראה למשל [http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8 כאן] שדף זה הינו הדף ה-10 במספר העריכות הגבוה ביותר בחב"דפדיה, וכן (כפי שאפשר לראות ב"[http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93_(770)&action=history גרסאות קודמות]") רוב העריכות בדף זה הן עריכות אנונימיות, ואילו מאז הפעלת ההגנה נגד שינויים אנונימיים, לא נעשתה בו עריכה אחת!<br />
::::כנראה תבוא פה תגובה עם קישור לכללים נוקשים של חב"דפדיה... (למרות שלע"ע לא זכיתי למצוא ב[http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%91%D7%94%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%AA מדיניות החסימות] של חב"דפדיה התייחסות להגנה חלקית בעקבות "שינויים אנונימיים מיותרים"), או אולי הסבר על האפשרות לעריכה ע"י חשבון משתמש אנונימי, והחשיבות שבזה וכדו', אז כדאי להוסיף (שגם אם כן ישנה התייחסות להגנה כזו היכנשהו, או שתיווצר כעת מאין ליש.. וגם ולמרות כל ההסברים הצודקים למיניהם שיהיו) ההגיון מחייב להפעיל שיקול דעת נכון לגבי כל הפעלת הגנה איזו שתהיה (ולמרות הכללים יבשים ונוקשים, כל חב"דפד מבין שאין תפקידו להיות "ראש קטן" ולא להפעיל את ההגיון), דבר שנעשה בד"כ במקרה של השחתת ערך מכוונת וכדו', ולא לחסום מיד בכל מקרה של עריכה אנונימית מצויה.<br />
::::אם חב"דפד זה מתלונן בויקיפדיה על [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93#.D7.AA.D7.95.D7.A6.D7.90.D7.95.D7.AA_.D7.94.D7.93.D7.99.D7.95.D7.9F_-_.D7.9C.D7.94.D7.A1.D7.A8.D7.AA_.D7.97.D7.A1.D7.99.D7.9E.D7.94 הפעלת הגנה מיותרת על הערך "חסידות חב"ד"], או על [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%94%D7%A8#.D7.A0.D7.97.D7.A1.D7.9E.D7.AA חסימתו המיותרת], אזי היה ראוי שיקיים "טול קורה" וכו'.. ויתנהג כאן בצורה שבה היה רוצה שיתנהגו כלפיו שם. כל זאת כמובן לצורך השוואה והסבר בלבד, וללא כוונה לפגוע במאן-דהו חלילה וחס. ואולי כעת תופעל הגנה גם על דף שיחה זה (או על מחשב זה) בטענה של חריגה מכללים מסויימים?!... (ליתר ביטחון - אם כתבתי משהו פוגע ו/או שאינו מתאים - נא להשמיטו). כהנ"ל לתשומת לב חב"דפדים עם שיקול דעת נכון! ובתקוה טובה לחב"דפדיה פורה ומצליחה! {{שכח|אנונימי}}<br />
:::::[http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93_(770)&oldid=70196 הערך הזה בתחילה] היה מאוד לא מסודר וקריא [http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93_(770)&diff=87125&oldid=70196 והשקעתי רבות על מנת לסדר ולערוך אותו]. אך דא עקא נערכו עריכות אנונימיות רבות שרובן מתאפיינות בהוספת תיאורים בלתי אנציקלופדיים והוספת קישורים פנימיים מיותרים, ללא התמצאות במקובל במיזמים כגון דא וללא יכולת לתקשר עם האנונימי ולהעמיד אותו על טעותו. אי לכך, הגנתי על הערך מפני עריכות אנונימיות, כדי שהלה יאלץ להירשם (ואז יוכל לערוך כאוות נפשו) וכך אוכל ליצור עימו דיאלוג ולהסביר לו תרבות חב"דפדיה ובכך יגרום לתועלת במקום להיפך. בנוסף נוכל גם לתקשר בצורה אנושית ולהתייחס לפרטי השאלות שהעלה לעיל. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], ל' באדר א' ה'תשע"א 15:59, 6 במרץ 2011 (UTC)<br />
<br />
== אם לא נותנים להכניס לפחות תכניסו אתם את הקטע הבא: בכותרת ספרים! ==<br />
<br />
'''[[דרכי החסידים]]''' - מכיל לקט שיחות ומכתבים מרבותינו נשיאינו אודות דרכי החסידים והנהגתם בקודש. השיחות והמכתבים המופעים בספר הינם מאגד של קבצים שראו אור במשך השנים ע"י [[ועד חיילי בית דוד (770)]] הספר נערך ויצא-לאור ע"י [[ועד חיילי בית דוד (770)]] לרגל [[יו"ד]]-[[י"א]] [[שבט]] [[תשע"א]]. בספר למעלה מ-270 עמודים ומטעמי נוחות מופיע בפורמט של כריכה רכה.<br />
:הוספתי. להבא תוכל להירשם ולהוסיף לבד. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ה באדר ב' ה'תשע"א 07:24, 31 במרץ 2011 (UTC)<br />
::לכאורה כדאי שתכניסו את התמונה של הספר גם בערך הזה, כמו שאר התמונות. בהצלחה!</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93_(770)&diff=99198שיחה:ועד חיילי בית דוד (770)2011-03-05T02:34:15Z<p>66.250.98.190: הערה קטנה</p>
<hr />
<div>עיקר התפוצה של הקונט' היא באמצעות המייל, ע"כ לדעתי כדאי לציין זאת בערך. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
:יש לקונטרסים אלו גם תפוצה ידנית רחבה. ב. קשה מאוד לאמוד את התפוצה האימיילית. הרי א"א לדעת כמה מהם נשלחים לספאם וכדו'. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 18:34, 24 במאי 2010 (UTC)<br />
::בנוגע לטענתך לגבי הספאם, זה כמה שנים שהתפוצה האימיילית של ה"ועד" השתנתה, והיא עובדת דרך "קבוצות גוגל", שבהם כל חבר הצטרף מרצונו או ברשותו בלבד, וביכולתו להסיר את עצמו מרשימת התפוצה בכל רגע נתון, הרי שהתפוצה האימיילית היא כפי מספר החברים בקבוצה, ואינו מגיע לדואר זבל בכלל!!! כרגע מס' החברים בקבוצה עומד בערך על 726 חברים! והוא הולך וגדל כל הזמן, כפי שתוכל להיווכח בעצמך. המס' המעודכן מופיע ב"דף הבית" של הקבוצה מצד שמאל. [[פלוני]]<br />
:::יש קישור לקבוצה הגוגל וכן כתוב בתחילת הערך על התפוצה הרשתית. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 06:46, 31 במאי 2010 (UTC)<br />
::::'''הערה קטנה:'''<br />
:::: על ערך זה הופעלה [http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93_(770)&diff=92070&oldid=92069 הגנה חלקית] נגד שינויים אנונימיים ע"י חב"דפד מצוי, בטענה של "ריבוי שינויים אנונימיים מיותרים".<br />
::::ברצוני להעיר שבעוד שבעריכה האנונימית האחרונה נעשו עשרות תיקונים והוספות שאינן מיותרות (כפי שאפשר לראות [http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93_(770)&diff=91933&oldid=91847 כאן]), מה שהביא את חב"דפד מצוי להפעיל הגנה חלקית על הערך (כפי שאפשר לראות [http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93_(770)&diff=92069&oldid=91933 כאן]) הם שתי עריכות קטנות שהוסרו על-ידו, ומסתבר שהן אלו ה"שינויים המיותרים" שהתכוון, אך נראה שדוקא עריכתו שלו וכן ההגנה שהפעיל מיותרים!<br />
::::'''א.''' הסרת קישור חיצוני לחיפוש בחב"ד אינפו (אתר הבית של חב"דפדיה), שבו מופיעים עוד עשרות קבצים שלא מופיעים בערך!!! זהו קישור ל(1)אתר הולם ש(2)מוסיף במידע ו(3)בהפצת היהדות והחסידות! ולא מובן כלל מדוע הוסר?! ראה [http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA#.D7.A7.D7.99.D7.A9.D7.95.D7.A8.D7.99.D7.9D_.D7.97.D7.99.D7.A6.D7.95.D7.A0.D7.99.D7.9D מדיניות חב"דפדיה אודות קישורים חיצונים].<br />
::::'''ב.''' הסרת הערך מהקטגוריה "[http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99 מוסדות וארגונים כללי]" גם אינה מובנת, בה בשעה ש(עד כמה שידוע לי) לארגון ישנם כמו"כ סניפים (כמדומני שיותר מעשרה) בישיבות תות"ל ברחבי העולם! וראה למשל [http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%90%D7%AA%22%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99_770 כאן] ו[http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D כאן] - ערכים בחב"דפדיה על ארגונים דומים שגם מרכזם הוא בק.ה. ופועלים בישיבות תות"ל בעולם, ומכח זה נכנסו תחת הקטגוריה "מוסדות וארגונים כללי".<br />
::::לאור זה נראה ברור שנעשתה כאן טעות. ולפלא לי שחב"דפד מצוי לא מתנהג בהגיון ובהתאם למדיניות חב"דפדיה וביחס שווה בין ערכים דומים בחב"דפדיה. אשמח לראות, אם ביכולת חב"דפד מצוי להודות בטעות ולתקנה.<br />
::::הנני רואה לנכון להעיר על פרטים קטנים אלו, כי הפעלת הגנה מיותרת כגון דא, לא תורמת כלל להתפתחות חב"דפדיה, כיון שעורכים אנונימיים (גם כאלו שמשום מה לא רואים לנכון ליצור חשבון משתמש) לעיתים תורמים רבות לאתר, והגנה כזו לא מדרבנת כלל (בלשון המעטה) להמשך התרומה לאתר חשוב זה, אלא פועלת את ההיפך לגמרי! ובנדו"ד: ראה למשל [http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8 כאן] שדף זה הינו הדף ה-10 במספר העריכות הגבוה ביותר בחב"דפדיה, וכן (כפי שאפשר לראות ב"[http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93_(770)&action=history גרסאות קודמות]") רוב העריכות בדף זה הן עריכות אנונימיות, ואילו מאז הפעלת ההגנה נגד שינויים אנונימיים, לא נעשתה בו עריכה אחת!<br />
::::כנראה תבוא פה תגובה עם קישור לכללים נוקשים של חב"דפדיה... (למרות שלע"ע לא זכיתי למצוא ב[http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%91%D7%94%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%AA מדיניות החסימות] של חב"דפדיה התייחסות להגנה חלקית בעקבות "שינויים אנונימיים מיותרים"), או אולי הסבר על האפשרות לעריכה ע"י חשבון משתמש אנונימי, והחשיבות שבזה וכדו', אז כדאי להוסיף (שגם אם כן ישנה התייחסות להגנה כזו היכנשהו, או שתיווצר כעת מאין ליש.. וגם ולמרות כל ההסברים הצודקים למיניהם שיהיו) ההגיון מחייב להפעיל שיקול דעת נכון לגבי כל הפעלת הגנה איזו שתהיה (ולמרות הכללים יבשים ונוקשים, כל חב"דפד מבין שאין תפקידו להיות "ראש קטן" ולא להפעיל את ההגיון), דבר שנעשה בד"כ במקרה של השחתת ערך מכוונת וכדו', ולא לחסום מיד בכל מקרה של עריכה אנונימית מצויה.<br />
::::אם חב"דפד זה מתלונן בויקיפדיה על [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93#.D7.AA.D7.95.D7.A6.D7.90.D7.95.D7.AA_.D7.94.D7.93.D7.99.D7.95.D7.9F_-_.D7.9C.D7.94.D7.A1.D7.A8.D7.AA_.D7.97.D7.A1.D7.99.D7.9E.D7.94 הפעלת הגנה מיותרת על הערך "חסידות חב"ד"], או על [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%94%D7%A8#.D7.A0.D7.97.D7.A1.D7.9E.D7.AA חסימתו המיותרת], אזי היה ראוי שיקיים "טול קורה" וכו'.. ויתנהג כאן בצורה שבה היה רוצה שיתנהגו כלפיו שם. כל זאת כמובן לצורך השוואה והסבר בלבד, וללא כוונה לפגוע במאן-דהו חלילה וחס. ואולי כעת תופעל הגנה גם על דף שיחה זה (או על מחשב זה) בטענה של חריגה מכללים מסויימים?!... (ליתר ביטחון - אם כתבתי משהו פוגע ו/או שאינו מתאים - נא להשמיטו). כהנ"ל לתשומת לב חב"דפדים עם שיקול דעת נכון! ובתקוה טובה לחב"דפדיה פורה ומצליחה!</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=99197שיחות קודש2011-03-04T23:33:26Z<p>66.250.98.190: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שיחות קודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כרכי השיחות קודש]]<br />
סדרת '''שיחות קודש''', הינן שיחות מהרבי, שנכתבו על ידי כותבים שונים, ולא הוגהו על ידו.<br />
<br />
כמעט כל מאמריו ושיחותיו של [[הרבי]] הועלו על הכתב ע"י [[מניח|"מניחים"]] שונים, כאשר רק בחלק מן המקרים [[מוגה|הגיה]] הרבי את הדברים לאחר מכן. את השיחות הבלתי מוגהות הדפיסו בעמוד בעל טור אחד, זאת בשונה מההדפסה של השיחות ה[[מוגה]]ות - אותם הדפיסו בעמוד בעל שני טורים.<br />
<br />
בשנים הראשונות לנשיאות הסתייג הרבי נחרצות מכך שההנחות הבלתי מוגהות יודפסו באופן רגיל. רק דבר שהוגה או נחתם ע"י הרבי אושר לדפוס (ואף זה לא היה חזון נפרץ). השיחות הבלתי מוגהות אישר הרבי להפיצם ב"קופיר", כפי שהדבר נקרא אז, או במכונת-שכפול ("סטנסיל") שעבדה על ספירט והדפיסה בצבע כחול. ה"הנחות" היו איפוא פרסום פנימי לחלוטין, והפצתם נעשתה מיד ליד במספר עותקים מצומצם ביותר.<br />
<br />
לאחר מכן נדפסו השיחות בסדרת שיחות קודש.<br />
<br />
== ראה גם ==<br />
<br />
* [[שיחות קודש - קודם הנשיאות]]<br />
* [[בלתי מוגה]]<br />
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=99196שיחות קודש2011-03-04T23:32:41Z<p>66.250.98.190: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שיחות קודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כרכי השיחות קודש]]<br />
סדרת '''שיחות קודש''', הינן שיחות מהרבי, שנכתבו על ידי כותבים שונים, ולא הוגהו על ידו.<br />
<br />
כמעט כל מאמריו ושיחותיו של [[הרבי]] הועלו על הכתב ע"י [[מניח|"מניחים"]] שונים, כאשר רק בחלק מן המקרים [[מוגה|הגיה]] הרבי את הדברים לאחר מכן. את השיחות הבלתי מוגהות הדפיסו בעמוד בעל טור אחד, זאת בשונה מההדפסה של השיחות ה[[מוגה]]ות - אותם הדפיסו בעמוד בעל שני טורים.<br />
<br />
בשנים הראשונות לנשיאות הסתייג הרבי נחרצות מכך שההנחות הבלתי מוגהות יודפסו באופן רגיל. רק דבר שהוגה או נחתם ע"י הרבי אושר לדפוס (ואף זה לא היה חזון נפרץ). השיחות הבלתי מוגהות אישר הרבי להפיצם ב"קופיר", כפי שהדבר נקרא אז, או במכונת-שכפול ("סטנסיל") שעבדה על ספירט והדפיסה בצבע כחול. ה"הנחות" היו איפוא פרסום פנימי לחלוטין, והפצתם נעשתה מיד ליד במספר עותקים מצומצם ביותר.<br />
<br />
לאחר מכן נדפסו השיחות בסדרת שיחות קודש.<br />
<br />
== ראה גם ==<br />
<br />
[[שיחות קודש - קודם הנשיאות]]<br />
[[בלתי מוגה]]<br />
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%91&diff=97989מיכאל חנוך גולומב2011-02-10T02:45:48Z<p>66.250.98.190: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:גולומב.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב גולומב מוסר שיעור ב[[זאל הקטן]] ב-[[770]]]]הרב '''מיכאל חנוך גולומב''' בן הרב [[משה יוסף גולמב]]. [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] וחבר מערכת [[אוצר החסידים]].<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''שערי לימוד החסידות''' (2 כרכים) - ליקוט מתורת [[אדמו"ר שליט"א]] ו[[רבותינו נשיאנו]] בדבר לימוד [[תורת החסידות]] והאופנים בזה. בכרך ב' שלושה שערים; שער העוסק במאמרי [[המשכים|המשך]] ר"ה תש"ג, שער העוסק ב[[המשך תרס"ו]] ושער שלישי העוסק במאמרי כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]]. <br />
<br />
*'''שערי עיונים בדא"ח''' (4 כרכים) - פלפולים בתורת החסידות.<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|גולומב מיכאל]] [[קטגוריה:חברי אוצר החסידים|גולומב מיכאל]]<br />
עוד ספרים<br />
קיצור סדר ההשתלשלות <br />
קונטרס יסודות בשער היחוד והמונה</div>66.250.98.190https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=7288שיחת משתמש:ישראל2007-06-14T02:46:18Z<p>66.250.98.190: /* הערך [[חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת) */</p>
<hr />
<div>{{בה}} --[[משתמש:Elchanan|Elchanan]] 23:33, 9 יוני 2007 (EDT)<br />
<br />
== הערך [[חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת) ==<br />
<br />
החומר שהבאת ב[[דף השיחה]] של הערך על ישיבת חב"ד בצפת מופיע גם באתר של col. אם לא אתה כתבת את החומר, אין ביכולתנו להכניסו לערך. כך שבבקשה ממך, תודיע לנו האם אתה הוא משתמש 'ישראל' שהכניס את החומר גם שם, או שבבקשה תערוך את החומר מחדש. תודה רבה. המשך הצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 17:20, 13 יוני 2007 (EDT)<br />
<br />
אכן. אני הכנסתי את הערך בוויקי של col. לקחתי את זה מפורום חב"ד אינפו.<br />
--[[משתמש:66.250.98.190|66.250.98.190]] 22:46, 13 יוני 2007 (EDT)</div>66.250.98.190