https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&user=173.224.217.162&feedformat=atomחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2024-03-28T17:55:16Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.34.2https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=95577שבירת הכלים2011-01-17T21:47:31Z<p>173.224.217.162: /* הספירות של עולם התוהו */</p>
<hr />
<div>'''שבירת הכלים''' הוא מונח יסודי בקבלה המתאר את שבירת הכלים של [[עולם התוהו]] ונפילתם. לאחר שבירת הכלים, ירדו האורות של עולם התוהו לעולמות [[בי"ע]], ועל ידי עבודת האדם הם מתקנים ועולים ל[[עולם התיקון]], עולם האצילות.<br />
<br />
<br />
?עד מתי יהיה זה לנו למוקש<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
<br />
שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה. <br />
<br />
כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br />
<br />
הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br />
<br />
ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br />
<br />
לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים. <br />
<br />
קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br />
<br />
זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br />
<br />
שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br />
<br />
==הספירות של עולם התוהו==<br />
המדרש אומר שלפני בריאת העולם הבורא היה בונה עולמות ומחריבן. כותב על זה האריז"ל שאין הכוונה לעולם גשמי ממש אלא לעולם רוחני, שקרה בו תהליך שבירה - '''שבירת כלים''', והוא [[עולם התוהו]] הממוקם ב[[סדר ההשתלשלות]] למעלה מעולם ה[[אצילות]] (ונקרא גם עולם הנקודים). <br />
<br />
עניינו של [[עולם התוהו]] הוא אורות מרובים בכלים מועטים, בניגוד לעולם ה[[תיקון]] בו יש אורות מועטים בכלים רבים. משום כך כל ספירה מ[[עשר הספירות]] הופיעה בו במלא עוצמתה, ולא נתנה מקום לספירות האחרות. לדוגמא מידת ה[[חסד]] התגלתה ולא נתנה מקום להתגלות מידת ה[[גבורה]], וכן מידת הגבורה לא נתנה מקום למידת החסד. כתוצאה מההתנגשות הרוחנית הזו בין המידות השונות (או בביטוי קצת שונה - אורות מרובים בכלים מועטים) נשברו הכלים ונפלו לעולמות הנמוכים יותר, ומהם נוצרו הקליפות וכוחות ההסתר.<br />
<br />
באופן אחר מבואר כי היו בבחינת רצוא בלבד ולא בבחינת שוב, ואין קיום לבחינה זו. הספירות של עולם התוהו הרגישו את מקורם, ומשום כך לא רצו להתיישב בכלים.<br />
<br />
==מקום השבירה==<br />
שבירת הכלים היא רק בעולם התוהו, שהוא [[עולם הנקודים]], שהוא כנגד [[שם ס"ג]] שהוא כנגד [[ספירת הבינה]]. וטעם הדבר ששבירת הכלים היא בספירת הבינה, משום שה[[חכמה]] הוא בבחינת ביטול, וסיבת השבירה לא היה מבחינת [[ישות]] כמו "אנא אמלוך".<br />
<br />
ובפרטיות של [[עולם התוהו]] הייתה שבירת הכלים רק בשבע המידות התחתונות, ולא בג' ראשים. ותחילת השבירה היא בספירת ה[[דעת]] של עולם התוהו שזה ענין המלך הראשון של [[עולם התוהו]] שנקרא בשם בלע.<br />
<br />
==עניין השבירה==<br />
ענין השבירה של ה[[כלים]] ונפילתם של ה[[אורות]] הוא ענין של התפרדותם לחלקים רבים. הביאור לכך על דרך משל הוא ממילה, שכאשר מצטרפים האותיות למילה שלימה, מתלבשת השכלה, אבל אם מתפרדים האותיות זה מזה, אז לא ימצא בהם התלבשות ההשכלה. ועל דרך זה הוא שבירת הכלים של [[עולם התוהו]], שנתפרדו הכלים לחלקים רבים מפורדים זה מזה, עד שנסתלק מהם האור שהיה מתלבש בתוכן קודם פירוד זה. ומצד זה ירדו במדרגה על עולמות [[בי"ע]] ונתהוו מזה עולמות הנפרדים, ברואים רבים מינים ממינים שונים.<br />
<br />
והנה כאשר ירדו הכלים והנצוצות מאת פניו ית' לפי גודל הירידה כך נעשה בהם הפירוד והרבוי. וכל שעדיין לא ירדו כ"כ אזי לא הי' הפירוד כ"כ כי כל הקרוב יותר אליו ית' יש בו יותר הבטול והאחדות וכל שנתרחקו יותר אזי נעשה בהן יותר הפירוד והרבוי ונמצא כשנפלו למטה בעשייה נעשה הפירוד והרבוי ביותר<br />
<br />
כללות הניצוצות שנפלו בשבירה הם [[רפ"ח ניצוצים]]. מספר [[רפ"ח ניצוצים]] הוא בחינת הפירוד של הניצוצים שנפלו כפי שהיו באצילות שזהו ראשית ירידתם, אבל אחר כך כשנפל לעולם הבריאה כל ניצוץ מרפ"ח ניצוצים נתחלק לחלקים רבים, וכשנפלו מבריאה ליצירה נתחלקו יותר, וכך גם בעולם העשיה.<br />
<br />
==הטעם בשבירת הכלים==<br />
הטעם לכך שבריאת העולמות נעשתה דווקא על ידי שבירת הכלים, משום שעצמות המאציל הוא יחיד ומיוחד בתכלית היחוד, וכדי שיווצרו נבראים שהם בבחינת רבוי גדול ובבחינת פירוד שהם בחינת יש ודבר בפני עצמו שזהו ממש המנגד אל אמתות אחדותו ב"ה שאין עוד מלבדו, הוצרך להיות על ידי שבירת הכלים, שמחמת שנתפרדו לחלקים קטנים רבים מאד על ידי זה נעשה בחינת הרבוי של הנבראים וגם ע"י פירוד זה נעשה כל נברא מהות בפ"ע שכל מלאך מובדל מחבירו כו'.<br />
<br />
ויותר מכך, כדי שיווצר אפשרות של מציאות לרע, אין זה יכול להיווצר על ידי [[צמצום]] על על ידי שבירה בלבד.<br />
<br />
==בנפש האדם==<br />
תהליך זה הוא תהליך רוחני כמובן, ויש לו ביטויים שונים, גם בתוך [[נפש]] האדם. מצד בחינת שבירת הכלים נמשכים כל השינויים בדם, שאף על פי שמתפלל באהבה, עם כל זה אחר התפלה יכול להמשך אחרי תאוות עולם הזה.<br />
<br />
==להרחבה==<br />
*מאמר [[ד"ה]] "והנה אנחנו מאלמים אלומים" בפרשת וישב ב[[תורה אור]]<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:עולמות]]</div>173.224.217.162https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%99%D7%A5&diff=95576ציץ2011-01-17T21:46:22Z<p>173.224.217.162: /* צורת כתיבת קודש להוי"ה */</p>
<hr />
<div>'''הציץ''' הוא טס של זהב, רחב שתי אצבעות, המקיף את מצחו של הכהן הגדול מאוזן לאוזן, וכתוב עליו בשני שורות קדש לה'. קדש מלמטה לה' מלמעלה. אותיות ה"קודש לה'" היו בולטות. הוא היה נקוב בשתי קצותיו. ופתיל תכלת למטה ממנו נכנס מנקב לנקב, כדי שיהיה נקשר בפתיל מאחורי הראש, כנגד העורף.<br />
<br />
?עד מתי יהיה זה לנו למוקש<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
<br />
שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה. <br />
<br />
כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br />
<br />
הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br />
<br />
ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br />
<br />
לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים. <br />
<br />
קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br />
<br />
זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br />
<br />
שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br />
<br />
== צורת כתיבת קודש להוי"ה ==<br />
<br />
ישנה מחלוקת בגמרא{{הערת שוליים|[[מסכת שבת]] סג, ב. [[מסכת סוכה]] ה, א.}} כיצד הוא היה נעשה. לפי שיטת חכמים הוא היה כתוב בשתי שורות, "קודש ל" בשורה אחת, ושם [הויה]] בשורה שניה. ה[[תנא]] [[רבי אליעזר בן רבי יוסי]] חולק על דעת חכמים, ולפי עדותו ראה את הציץ ברומי שהיה בשורה אחת. ה[[רמב"ם]] פוסק עם זאת כחכמים, כי לפעמים עשו אותו גם בשורה אחת, אך לכתחילה יש לעשותו בשתי שורות. האוה"ח כותב שגם לפי שיטת חכמים בדיעבד זה כשר.<br />
<br />
גם [[המאירי]] כותב ש"חכמים לא הכחישו את הידוע להם, אף בעדות ראייה".<br />
===שיטת חכמים לאחר עדותו של ראב"י===<br />
[[הרבי]] מקשה, למה לא חזרו בהם חכמים לאחר עדותו המפורשת של רבי אליעזר בן רבי יוסי שראה את הציץ '''בעצמו''' ברומי.<br />
<br />
[[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16021&hilite=54f81d09-d433-4f86-8871-40ef53f16ca8&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8+%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99&pgnum=293 חלק כ"ו].}} מיישב על פי הידוע, שהמנורה שמצוירת בשער רומי היא בעל קנים עגולים כחצאי קשת, למרות שהמנורה האמיתית היתה בעל קנית אלכסונים כמו שכותב [[רש"י]] בפירוש, וכמצויר ב[[רמב"ם]]. ולכן בהכרח, שמכיון שהמנורה היה כלי חשוב כל כך, היו נוהגים אומות העולם לחקות אותו במקומות שונים ואף בבתי [[עבודה זרה]] שלהם באופן דומה ולא מדויק למנורה של בית המקדש, ואת מנורות אלו חיקו ברומי. ישנם טעויות נוספות באותה מנורה, עד שבראשה מצויר צורה של דרקון שהוא עבודה זרה{{הערת שוליים|עבודה זרה מב, ב.}}.<br />
<br />
ולכן גם כאשר ראב"י ראה את הציץ ברומי, אין זה הוכחה חד משמעית כי אכן כך היה ציור הציץ, מכיון שיתכן שהציור שם מחקה את הציץ כי שחיקו אותו, וקיימות אף אשוריות נוספות, כגון שהיהודים חיקו את הציץ ועשו ציץ דומה לציץ האמיתי כדי להציל את הציץ האמיתי. אפשרות נוספת היא, שאחד חיקה לעצמו את הציץ, ומכיון שקים איסור לחקות במדויק את הציץ שבבית המקדש - "לא תעשון איתי" - בית תבנית היכל וכיו"ב{{הערת שוליים|יתרו כ, ב. עבודה זרה מג, א.}} הוא עשה ציץ דומה. גם אם נאמר שבשינוי זה ג"כ ישנו האיסור הנ"ל, יתכן שהוא נעשה על ידי גוי.<br />
===שיטת ראב"י===<br />
עם זאת, הסיבה לכך שרבי אליעזר בן רבי יוסי עצמו לא חזר בו, כי דווקא חכמים שמקובל היה בידם שכך היה ציור הציץ, היו מתרצים כך, אך הוא עצמו שלא היה מקובל כך הידו לא היה חייב להעלות על דעתו אפשרות רחוקה כל כך שהיה להם דוודא ציץ אחר ולא את הציץ המקורי.<br />
===הסבר הרמב"ם===<br />
על פי זאת שוב קשה, מנין לרמב"ם לתרץ באופן דחוק כל כך, שאותו ציץ שראה רבי אליעזר בן רבי יוסי היה ציץ אמיתי, וכשר רק באופן של '''בדיעבד'''. הרבי מסביר כי קשה להעלות על הדעת, שהיה קל לרמות את הרומיים בדבר שהיה ידוע כל כך ומפורסם שהכהן הגדול הלך עם ציץ בעל שתי שורות, ולכן בהכרח לומר שגם ציץ זה היה ציץ אמיתי שהשתמשו בו בבית המקדש.<br />
<br />
על פי יסוד זה, שאין להביא ראייה מהגניזה וחכמים לא חזרו בהם משיטתם, מסיק כי למרות שלאחרונה מתגלים מגילות שונות בגניזות ישנות, ובהם ישנם שינויים שונים בחסירות ויתירות, אין להסיק בהם, מכיון שכאמור כאשר יש קבלה אין להביא ראייה מגניזות וכיו"ב, ואף יתכן שדווקא מכיון שהיו פסולים לכן שמום בגניזה.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{הר הבית}}<br />
[[קטגוריה:בית המקדש]]</div>173.224.217.162https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99_%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA&diff=95575ראשי תיבות2011-01-17T21:45:34Z<p>173.224.217.162: /* ראשי תיבות חסידיים */</p>
<hr />
<div>'''ראשי תיבות''' הוא צורה של כתיבת מילים בקיצור, בה נכתבת רק האות הראשונה (או השניה) של המילה ('ראש' ה'תיבה').<br />
<br />
?עד מתי יהיה זה לנו למוקש<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
<br />
שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה. <br />
<br />
כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br />
<br />
הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br />
<br />
ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br />
<br />
לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים. <br />
<br />
קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br />
<br />
זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br />
<br />
שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br />
<br />
== ראשי תיבות חסידיים ==<br />
יחד עם תורת החסידות, התפתחו עשרות רבות של ראשי תיבות יחודיים לחסידות, כגון: [[פ"נ]], [[דא"ח]], ועוד רבים.<br />
<br />
לצורך הקלת השימוש בראשי התיבות, נערכו כמה לוחות של ראשי תיבות המיוחדים לתורת החסידות בכלל ולחסידות חב"ד בפרט.<br />
<br />
== ראשי תיבות נפוצים ==<br />
ראשי תיבות נפוצים בספרי החסידות:<br />
=== א' ===<br />
*'''א"א''' - [[אריך אנפין]].<br />
*'''אבי"ע''' - [[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|אצילות בריאה יצירה עשיה]].<br />
*'''אהו"י''' - [[אהבה ויראה]].<br />
*'''או"א''' - [[יחוד או"א|אבא ואמא]].<br />
*'''אוא"ס''' - [[אור אין סוף]].<br />
*'''או"ח''' - [[אור חוזר]].<br />
*'''או"י''' - [[אור ישר]].<br />
*'''או"כ"''' - אורות וכלים.<br />
*'''או"מ''' - [[אור מקיף]].<br />
*'''או"פ''' - [[אור פנימי]].<br />
*'''א"ס''' - [[אין סוף]].<br />
*'''אצי'''' - [[אצילות]].<br />
*'''א"ק''' - [[אדם קדמון]].<br />
===ב'===<br />
*'''בג"ה''' - [[בג"ה|בינה גבורה הוד]].<br />
*'''בי"ע''' - [[בריאה יצירה עשיה]].<br />
===ג'===<br />
*'''ג"ע''' - [[גן עדן]].<br />
*'''ג"ק''' - [[שלוש קליפות הטמאות|ג' קליפות]].<br />
*'''ג"ר''' - ג' ראשונות.<br />
===ד'===<br />
*'''דו"ר''' - דחילו ורחימו.<br />
*'''דצח"מ''' - [[דומם צומח חי מדבר]].<br />
*'''דת"י''' - דעת תפארת יסוד.<br />
*'''דתי"מ''' - [[דתי"מ|דעת תפארת יסוד מלכות]].<br />
===ה'===<br />
*'''ה"ג''' - [[ה' גבורות]].<br />
*'''ה"ח''' - [[ה' חסדים]].<br />
===ו'===<br />
*'''ו"ק''' - [[שש קצוות|ו' קצוות]].<br />
===ז'===<br />
*'''ז"א''' - [[זעיר אנפין]].<br />
*'''זו"נ''' - [[זעיר אנפין|זעיר]] ו[[ספירת המלכות|נוקביה]].<br />
*'''ז"ת''' - [[שבע תחתונות|ז' תחתונות]].<br />
===ח'===<br />
*'''חב"ד''' - [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]].<br />
*'''חג"ת''' - [[חסד]] [[גבורה]] [[תפארת]].<br />
*'''חו"ג''' - חסד וגבורה.<br />
*'''חח"ן''' - [[חח"ן|חכמה חסד נצח]].<br />
*'''ח"ס''' - [[מוחא סתימאה|חכמה סתימאה]].<br />
*'''ח"ע''' - [[ספירת החכמה|חכמה עילאה]].<br />
===ט'===<br />
*'''טנת"א''' - [[טעמים נקודות תגין אותיות|טעמים נקודות תגים אותיות]].<br />
===י'===<br />
*'''י"ס''' - [[ספירות|י' ספירות]].<br />
*'''ישסו"ת''' - ישראל סבא ותבונה.<br />
===כ'===<br />
*'''כ"ע''' - [[ספירת הכתר|כתר עליון]]<br />
===מ'===<br />
*'''מ"ד''' - מיין דכורין.<br />
*'''מהו"ע''' - [[עצמות ומהות|מהותו ועצמותו]].<br />
*'''מה"מ''' - [[מלך המשיח]].<br />
*'''מו"ס''' - [[מוחא סתימאה]].<br />
*'''מחדו"מ''' - [[לבושים|מחשבה דיבור ומעשה]].<br />
*'''מל'''' - [[ספירת המלכות|מלכות]].<br />
*'''ממכ"ע''' - [[אור הממלא כל עלמין|ממלא כל עלמין]].<br />
*'''מ"ן''' - [[מים נוקבין|מיין נוקבין]]<br />
===נ'===<br />
*'''נוק'''' - [[ספירת המלכות|נוקבא]].<br />
*'''נה"י''' - [[נצח]] [[הוד]] [[יסוד]].<br />
*'''נהי"ם''' - [[נצח]] [[הוד]] [[יסוד]] [[מלכות]].<br />
*'''נר"נ''' - [[נפש]] רוח נשמה.<br />
*'''נרנח"י''' - [[נפש]] רוח נשמה חיה יחידה.<br />
===ס'===<br />
*'''סוכ"ע''' - [[אור הסובב כל עלמין|סובב כל עלמין]].<br />
===ע'===<br />
*'''עוה"ז''' - [[עולם העשיה הגשמי|עולם הזה]].<br />
*'''עו"ע''' - [[עילה ועלול]].<br />
*'''ע"י''' - [[עתיק יומין]].<br />
*'''ע"ס''' - [[ספירות|עשר ספירות]].<br />
*'''ע"ק''' - עתיקא קדישא.<br />
===פ'===<br />
*'''פרד"ס''' - [[פרד"ס|פשט רמז דרש סוד]].<br />
===ק'===<br />
*'''קו"ח''' - [[קו וחוט]].<br />
*'''ק"נ''' - [[קליפת נוגה]].<br />
===ר'===<br />
*'''רו"ש''' - [[רצוא ושוב]].<br />
===ש'===<br />
*'''שבה"כ''' - [[שבירת הכלים]].<br />
<br />
*'''ממ"ש''' - '''מ'''שיח '''מ'''נחם '''ש'''מו וכן '''מ'''נחם '''מ'''ענדל '''ש'''ניאורסון. הרבי התבטא{{הערת שוליים|ב[[שיחה|שיחת]] [[שבת]] [[פרשת משפטים]] [[תשנ"ב]]}} על ביאת הגאולה השלימה: "כן תהיה לנו בפועל ממש, ותיכף ומיד ממש, עם כל הפירושים שב"מיד", וכל הפירושים שב"ממש", ולכל לראש מיד ממש כפשוטו, ממש ממש ממש".<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://otzar770.com/rt/ מאגר ראשי תיבות ופיענוחם] - [[אוצר 770 (אתר)|אוצר 770]]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]</div>173.224.217.162https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%AA%D7%9D&diff=95574תפילין רבינו תם2011-01-17T21:45:30Z<p>173.224.217.162: /* מנהגי חב"ד בהנחת תפילין דר"ת */</p>
<hr />
<div>'''תפילין דרבינו תם'''.<br />
<br />
קיימים [[ארבע זוגות תפילין|ארבע שיטות]] בסדר הנחת הפרשיות בתוך בתי ה[[תפילין]], השיטות הידועות הם שיטת רש"י ושיטת ר"ת, ההלכה נפסקה כרש"י ולכן נהגו כל עם ישראל להניח תפילין הקרויות תפילין דרש"י. עם זאת נפסק ב[[שו"ע אדה"ז]] ש"כל ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה ב' זוגי תפילין ויניחם".<br />
<br />
על פי פנימיות התורה, תפילין דר"ת דורשים קדושה יתירה של האדם המניחם, ולכן בקהילות רבות נהגו להתחיל להניחם רק לאחר החתונה. [[חסידי חב"ד]] נהגו בעבר להתחיל להניח תפילין דר"ת רק על פי הוראת הרבי, ב[[פורים]] [[תשל"ו]] הורה הרבי שיתחילו להניחם החל מה[[בר מצוה]] ועוד קודם לכן מהזמן שבו מתחילים להתרגל להניח תפילין, עקב כך נהוג בקהילות חב"ד להתחיל להניח תפילין דר"ת יחד עם תפילין דרש"י בזמן שקודם הבר מצוה.<br />
<br />
?עד מתי יהיה זה לנו למוקש<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
<br />
שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה. <br />
<br />
כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br />
<br />
הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br />
<br />
ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br />
<br />
לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים. <br />
<br />
קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br />
<br />
זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br />
<br />
שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br />
<br />
==מנהגי חב"ד בהנחת תפילין דר"ת==<br />
<br />
מנהג להניח תפילין דר"ת אחר התפילה בלי ברכה ולקרות [[קריאת שמע]] בהם, ויש נוהגים לומר גם פרשת קדש והיה כי יביאך. <br />
<br />
בתפילין דר"ת אומרים תחלת ג' פרשיות דקריאת שמע ואחר כך וידבר גו' קדש. <br />
<br />
בקריאת שמע דתפילין ר"ת אין כופלים את ג' התיבות "אני ה' אלוקיכם" (כפי שכופלים בקריאת שמע שבכל תפילה), אבל אומרים "אמת".<br />
<br />
כדאי ונכון להניח תפילין דר"ת תיכף אחרי התפילה, שאז מקושר לברכת תפילין דרש"י (שאינו דומה הפסק תפילה להפסק עניני חול), יכול להניחם כל היום.<br />
<br />
==ראה גם==<br />
'''[[שו"ע אדה"ז|שלחן ערוך-אדמו"ר הזקן]]''', '''סימן ל"ד''' - המחלוקת בין רש"י לר"ת בסדר הנחת הפרשיות.<br />
<br />
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]]</div>173.224.217.162https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A8&diff=95573ישראל פנחס שרייבר2011-01-17T21:45:29Z<p>173.224.217.162: /* צעירותו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פנחס מראקשיק.JPG|שמאל|ממוזער|200px|הרה"ח ר' פנחס מראקשיק]]<br />
הרב פנחס שרייבר הידוע בכנויו - 'פיני'ע ראקשיקער' נולד בשנת [[תרנ"ב]], ליד העיירה [[ראקשיק]] - ליטא. <br />
<br />
?עד מתי יהיה זה לנו למוקש<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
<br />
שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה. <br />
<br />
כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br />
<br />
הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br />
<br />
ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br />
<br />
לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים. <br />
<br />
קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br />
<br />
זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br />
<br />
שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br />
<br />
==צעירותו==<br />
בהיותו כבן 14 נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. זמן קצר לאחר מכן, היגרה משפחתו לארצות הברית. אחיו הבכור, שהיה האחרון מבני המשפחה אשר היגר לארצות הברית, ביקש לקחת איתו גם את הנער פנחס. אחד הנימוקים לכך היה, מצב הנערים שאכלו לחם חסד על שולחן זרים (״אכלו ימים״ כפי שקראו לזה) וביניהם היה צריך להיות גם פנחס הצעיר אם ישאר.<br />
משנודע הדבר לרבו בישיבה, הרב [[יחזקאל הימלשטיין]] הי״ד — שהעריך מאד את הנער המצוין — השפיע על הנהלת הישיבה להקציב לו תמיכה כספית מדי חודש בחודשו בכדי שיוכל לפרנס עצמו, והוא נשאר בישיבה.<br />
<br />
למד בישיבה בשנים תרס"ו-תרע"ד. <br />
<br />
פנחס מראקשיק מיזג בתוכו 'עבודה' ו'השכלה' גם יחד והיתה לו הבנה יסודית ועמוקה הן בלמוד הניגלה והן בתורת ההסידות.<br />
בשנים ההן יזם כ״ק [[אדמו"ר הרש"ב]] הקמת ישיבה חב״דית בארץ ישראל בשם ״[[תורת אמת]]״. למטרה זו שלח הרבי קבוצת צעירים נבחרים מישיבת ליובאוויטש לארץ ישראל, כדי שישמשו גרעין לישיבה המוקמת שם. תחלה נכלל גם פנחס ברשימת הנוסעים. אולם הוא עשה מאמץ שיוציאו אותו מהרשימה, כדי שיוכל להשאר בקרבת הרבי.<br />
<br />
==נישואיו==<br />
בשנת תרע"ד נשא לאשה את בתו של הרה״ח ר׳ [[דוד שימנוביץ]] השו״ב מעיר [[פולטבה]], שנפטר זמן קצר לאחר נישואי בתו. לפי הוראת הרבי, למד ר׳ פנחס את אמנות השחיטה ובדיקה ומילא את מקום חמיו בעיר.<br />
יצוין, שדבר זה לא היה לפי רוחו ונטיותיו, כי הוא רצה להשאר על התורה ועל העבודה ולמצוא גם את מחייתו מזה. אולם, הוראת הרבי היתה לו לחוק, והוא מילא אחריה. ודוקא כאן באה לידי ביטוי חסידותו המובהקת. על אף היותו טרוד במלאכתו, קבע עתים ללמוד גפ״ת ותורת חב״ד מדי יום ביומו. והאדיר בזה שעות רבות בלילות חמישי. בשבת נמשכה תפלתו רובו של היום, בימי החורף הקצרים הספיק בקושי לקדש על היין לפני שקיעת החמה.<br />
<br />
כאשר נפתח סניף של תומכי תמימים בפולטבה, בראשית שנת [[תר״פ]]. לפי הוראת [[אדמו"ר הריי"ץ]], החל ר׳ פנחס לשמש בתור משפיע רוחני בישיבה.<br />
<br />
עקב הרדיפות, נאלצה קבוצת חסידי חב״ד שבעיר פולטבה להקים ״מנין״ לתפלה בבית פרטי. מקומו של ה״מנין״ היה ביתו של ר׳ פנחס. יחד, עם התפלה נקבעו על ידו גם שיעורים ללימוד חסידות.<br />
בעיר נותרו עדיין צעירים נאמנים לדת ישראל. הם התלכדו יחד במסגרת ארגונית בשם ״תפארת בחורים״.<br />
מדריכם הרוחני היה ר׳ פנחס, בלמדו אתם בקביעות תורת החסידות וערך אתם התועדויות חסידיות בביתו. בזכותו ובהשפעתו נשארו אלה שומרי משמרת הקודש כל חייהם.<br />
<br />
ביתו של ר׳ פנחס שימש לא רק מקום לתורה ותפלה בלבד, אלא גם להכנסת אורחים.<br />
ביתו היה פתוח לרווחה לכל יהודי נודד שנקלע לעירו — אם כשליח לדבר מצוה, או כבורח גולה מרדיפות הקומוניסטים.<br />
<br />
==הרדיפות==<br />
גם בשנות מצוקה כלכלית הפריש ממשכורתו הדלה מעשר לצדקה. שמו של ר׳ פנהס היה מפורסם בעיר לא בין חסידי חב״ד בלבד ולא רק בגלל חסידותו, אלא גם בתור אדם בעל תבונה, עד כדי כך שגם אנשים שהתרחקו מיהדות, היו באים לשאול בעצתו בכל מיני ענינים אישיים כגון הבאת שלום בין איש לאשתו וכיוצא בזה. בשנות העשרים האחרונות וראשית שנת [[תר״צ]], הלכו וגברו רדיפות הדת והמשרתים בקודש: רבנים, שוחטים, וכד׳. פופולריותו של ר׳ פנחס בעיר הפכה לו לרועץ. הקומוניםטים בעיר החלו להתחקות אחריו ולחקור עליו. הוא נאלץ משך זמן להסתתר פן יבולע לו. בסופו של דבר עזב את העיר פולטבה ועבר לגור בעיירה סמוכה למוסקבה. מלאכתו היתה עתה לא השחיטה, אלא מלאכת יד — פעם בכה ופעם בכה והעיקר שהיתה זאת עבודת בית שאיפשרה לשמור על קדושת השבת. גם בתנאים אלה שמר בקפידה על מנהגו בקביעת עתים לתורה וחסידות ולתפלה בשבת וכדו'.<br />
<br />
גם ב[[מוסקבה]] נודע ר׳ פנחס לשם דבר בין חסידי חב״ד. בהתועדויות החסידיות שנערכו מזמן לזמן במקומות שונים, היה הוא ראש המדברים. הנ.ק.וו.ד. החלה להתענין בו. באחד הלילות הופיעו אנשי הבולשת לדירה בה התגורר ובקשו מבעלת הבית (גויה רוסית) להראות להם את ״ספר הדיירים״ (בכל בית ברוסיה קיים ספר מיוהד עם רשימת הדיירים). הם לא מצאו ברשימה זו שם ״פינייע ראקשיקער״, כפי שנמסר להם ע״י המלשין, אלא 'פנחם שרברק' והם חשבו שהוטעו על ידו. בהיותם רוסיים, לא הבינו ש״פינייע ראקשיקער״ אינו אלא כינוי האיש באידיש לפי מוצאו, וכך ניצל ר׳ פנחס ממאסר בטוח — אם לא יותר מזה... מעניין לציין, שכאשר עזבו אנשי הנ.ק.וו.ד. את המקום מיהר ר׳ פנחם לעזוב את הבית ושם את פעמיו לבית החסיד ר׳ [[שמואל לייב לוין]], שהיה גר בקצה עיירה סמוכה למוסקבה. עם בואו של ר׳ פנחס לבית ר' שמואל ליב, הבינו בני הבית שבלילה זה מבוצעים מאסרים של כל ראשי החסידים (כפי שבאמת היה) והם החלו לעקוב אהרי כל תנועה חשודה הבאה מבחוץ. ואמנם, הם קלטו קול פסיעות המתקרבות לעבר הבית ור׳ פנהס ורש״ל ברחו דרך החלון וניצלו שניהם.<br />
<br />
גורלו בעתיד נראה היה כמסוכן ביותר והוא נאלץ, איפוא, לעזוב את מוסקבה ולהסתתר במקום מרוחק, כחצי שנה התגורר ב[[האדיטש]] — (לשמחת לב אנ״ש שם). לבסוף חזר אל משפחתו והחליף דירתו לכפר אחר ליד מוסקבה.<br />
<br />
==עוני ומחסור== <br />
בקיץ שנת תש״א פלשה [[גרמניה]] ל[[ברית המועצות]]. כשהתקרבו הגרמנים לשערי מוסקבה, נדד עם משפחתו לעיר [[סמרקנד]] אשר באסיה המרכזית הרחוקה מחזית המלחמה, שם נמצאו אחדים ממכריו לשעבר, וביניהם יהודי בוכרי — אחד מיחידי סגולה שבין יהודי בוכרה.<br />
הלה השיג עבורו חדר בן ד׳ אמות (בתנאים ששררו אז נחשב גם זה להישג גדול). כעבור חודשים מספר פשט רעב בעיר. אלה שהיה להם לחם לשובע נחשבו כמאושרים. גם בתנאים אלה של רעב, מצוקה וצפיפות, לא נשברה רוחו של ר׳ פנחס. דרכו בקודש לא השתנתה אף כמלוא הנימה. הוא נהג כמנהגו בשנים הטובות.<br />
<br />
משהכירו אותו יהודי בוכרה שומרי התורה והמצוות, התרכזה סביבו קבוצה מהם שבקשה ממנו לשמש להם מורה ומדריך ביהדות, והוא נענה לבקשתם. למד אתם את ספר ה״[[תניא]]״ וערך אתם התועדויות. הערצתם אליו היתה ללא גבול, הם ראו בו את רבם המובהק.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
כעבור שנה של חיים בתנאים של סבל, מצוקה ורעב, נשבר גופו של ר׳ פנחם. הוא חלה 3 פעמים במשך פחות משנה, ונאסף לבית עולמו, כשהוא רק בן חמישים שנה.<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|פנחס שרייבר]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|פנחס שרייבר]]</div>173.224.217.162https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8&diff=95572משה ובר2011-01-17T21:45:23Z<p>173.224.217.162: /* תולדות חייו */</p>
<hr />
<div>הגה"ח הרב '''חיים משה וובר''' ע"ה היה אחד המיוחדים שבחסידי חב"ד בארץ הקודש, שהרבי התבטא עליו פעם: "אם יש לי חסיד אחד בירושלים, הרי זה רבי משה וובר, הוא מסור בכל כוחות הנפש לעניינים שלי"...<br />
<br />
בצעירותו, התמנה על ידי הרבי [[הריי"צ]] למשרת משפיע בישיבת תורת אמת בירושלים.<br />
<br />
?עד מתי יהיה זה לנו למוקש<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
<br />
שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה. <br />
<br />
כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br />
<br />
הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br />
<br />
ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br />
<br />
לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים. <br />
<br />
קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br />
<br />
זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br />
<br />
שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
<br />
נולד בה' כסלו תרע"ה, לאביו הגאון הרב פנחס לייביש וובר, מגדולי ירושלים וגאוניה, שהיה מבאי ביתם של גדולי הדור. <br />
<br />
עוד בהיותו ילד נתייתם מאביו, והתחנך על ידי אמו, בתו של הגגה"ח הרב [[אלימלך פרלמן]] ע"ה מדמויות ההוד של ירושלים.<br />
<br />
בגיל צעיר נכנס ללמוד ב'תורת אמת' ב[[ירושלים]], וכעבור תקופה הפך לתלמיד מובהק ומקבל 'פנימי' של המשפיע הנערץ הגה"ח ר' אלתר שמחוביץ. <br />
<br />
בתקופת הישיבה, התמיד בלימודו, כאשר אופן לימודו הוא להגיע לידי מעשה בעבודת ה' בקדושה ובטהרה.<br />
<br />
היה מקושר ביותר לאדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
== עם רבותינו נשיאנו ==<br />
<br />
בשנת [[תש"ו]] נתמנה על פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] למשפיע בישיבה הגדולה 'תורת אמת', ומאז דבקו בו מאות [[תמימים]] ואברכים, אשר נהנו לשמוע ממנו דברי חסידות. <br />
<br />
לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, התקשר אל [[הרבי]], והיה מהראשונים שנסעו להסתופף בצל קודשו בשנת [[תשי"ז]]. ובהוראת הרבי בא המזכיר ר' בנימין קליין ועוד חסיד לקבל את הרב וובר בשדה התעופה בניו יורק. <br />
<br />
הפעם הבאה שהיה אצל הרבי היה בשנת [[תשמ"א]] ואחר כך ב[[תשד"מ]], [[תשמ"ז]] ו[[תשמ"ט]]. למרות שלא ביקר הרבה, הרי הקשר עם הרבי, היה קרוב ואמיץ. זכה לקבל באופן תדיר, מענות מהרבי, בנושאים פרטיים וכלליים. <br />
<br />
כשביקר אצל הרבי בשנת תשמ"א, הביא לרבי את ספרו 'ירים משה' על התורה. הרבי התעניין בספר ונהנה ממנו מאוד ואף אמר 'אין צורך עוד להתווכח עם 'מתנגדים', רק תראה להם את הספר שלך'. <br />
<br />
במשך כל השנים נשא את דגלו של הרבי ברמה והיה ראש וראשון לכל ה'מבצעים' שתיקן הרבי. <br />
<br />
במיוחד השתתף במבצע על ידי דוכן ה[[תפילין]] ב[[כותל]], הוא עמד בדוכן במשך שנים רבות, מידי יום.<br />
<br />
היה דוגמא לעבודת ה', חסיד אמיתי, אשר אהבת ישראל בראש מעייניו.<br />
<br />
נפטר ללא השאיר אחריו זש"ק, בח"י [[אדר]] [[תש"ס]].<br />
<br />
== מקורות ==<br />
<br />
על פי מאמר שפורסם ב[[שבועון בית משיח]]<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ובר משה]]<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ובר משה]]</div>173.224.217.162https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%A6%D7%A4%22%D7%9A&diff=95571מנצפ"ך2011-01-17T21:45:20Z<p>173.224.217.162: /* מקורות לעיון: */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=אותיות מנצפ"ך|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[אותיות (פירושונים)]]}}<br />
'''אותיות מנצפ"ך''' הן אותיות כפולות (מם פתוחה ומם-סתומה, נון כפופה ופשוטה וכדו') ואמרו רז"ל: "מנצפ"ך צופים אמרו", שהם נביאי הדורות, אשר גילו והזכירו את אופן השימוש באותיות הללו, אלו מהן בראש התיבה או בתוכה, ואלו בסוף התיבה.<br />
<br />
כי מאחר ש[[לשון הקודש]] אינה שפה הסכמית שבני האדם יצרוה והסכימו עליה, אלא היא תורה שניתנה מאת ה', ולכל אות יש ערך ומשמעות רוחנית בהתאם לשורשה העליון, לכן רק ה[[נביא|נביאים]] מוסמכים להורות את אופן השימוש באותיות התורה.<br />
<br />
ועל פי החסידות והקבלה הנה מנצפ"ך הן שרש האותיות, שהן [[ה' גבורות]] המחלקות ומפרידות ההבל והקול בה' מוצאות הפה להתהוות כ"ב אותיות.<br />
<br />
?עד מתי יהיה זה לנו למוקש<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
<br />
שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה. <br />
<br />
כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br />
<br />
הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br />
<br />
ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br />
<br />
לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים. <br />
<br />
קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br />
<br />
זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br />
<br />
שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br />
<br />
==מקורות לעיון:==<br />
<br />
*[[שער היחוד והאמונה]] פ"ד.<br />
<br />
{{סגל}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אותיות]]<br />
{{מבט}}</div>173.224.217.162https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%9B%22%D7%98&diff=95570תשכ"ט2011-01-17T21:45:15Z<p>173.224.217.162: /* אירועים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תשכט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, תשכ"ט]]<br />
?עד מתי יהיה זה לנו למוקש<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
<br />
שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה. <br />
<br />
כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br />
<br />
הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br />
<br />
ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br />
<br />
לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים. <br />
<br />
קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br />
<br />
זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br />
<br />
שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br />
<br />
==אירועים==<br />
<br />
*[[הרבי]] מתחיל לבאר את "[[אגרת התשובה]]" ל[[אדמו"ר הזקן]], וממשיך בזה בשנת [[תש"ל]]. <br />
<br />
*הרבי מעורר אודות חיזוק שכונות שגרים בהן יהודים. <br />
<br />
*הרבי מייסד את שיכון "[[נחלת הר חב"ד]]" באה"ק.<br />
<br />
<br />
{{תש"א תש"נ}}<br />
<br />
{{תש"א}}</div>173.224.217.162https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%27_%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99&diff=95569ה' בתשרי2011-01-17T21:45:13Z<p>173.224.217.162: /* אירועים ביהדות */</p>
<hr />
<div>{{חודש תשרי}}'''ה' בתשרי''' הוא היום החמישי ב[[חודש תשרי]].<br />
<br />
?עד מתי יהיה זה לנו למוקש<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
<br />
שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה. <br />
<br />
כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br />
<br />
הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br />
<br />
ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br />
<br />
לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים. <br />
<br />
קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br />
<br />
זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br />
<br />
שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br />
<br />
== אירועים ביהדות ==<br />
*ב'קצ"ה - [[נפתלי]] בנו השמיני של [[יעקב]] אבינו, נולד.<br />
*ב'שכ"ז - [[נפתלי]] בנו השמיני של [[יעקב]] אבינו, נפטר.<br />
*ג'תתפ"ד - [[רבי עקיבא]] נהרג על [[קידוש השם]]{{הערת שוליים|לגרסה אחת}}.<br />
*ת"ו - רבי נפתלי כץ, מחבר ספר 'סמיכת חכמים', נפטר.<br />
*[[תשנ"ב]] - רבי ברוך שלום אשלג, מחבר ספר 'ברכת שלום', נפטר.<br />
<br />
== [[ימי חב"ד]] ==<br />
*[[תרס"ח]] - ר' [[מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|מרדכי שניאורסון]], נכד [[אדמו"ר הצמח צדק]], רב העיר [[ויטבסק]], נפטר.<br />
<br />
{{להיום יום|ה'|תשרי}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד|א ה]]<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש תשרי|ב ה]]</div>173.224.217.162https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A3_%D7%A7%D7%99%D7%A6%D7%A1&diff=95567זאב וולף קיצס2011-01-17T21:44:56Z<p>173.224.217.162: /* קורות חייו */</p>
<hr />
<div>רבי '''זאב וולף קִיצֶס''' היה מתלמידי הבעל שם טוב, בן לוויתו ומהאישים הבולטים ב[[תנועת החסידות]]. הוא נקרא כך על שם אמו קיצעס.{{הערת שוליים|במכתב נ"ד של הגניזה החרסונית הוא חותם עצמו בשם "זאב וולף בן קיצעס".}} יש אומרים כי שם אמו היה "קיצע", ועל שמה נקרא - "קיצע'ס".{{הערת שוליים|כך נראה יותר, וכך הוא חותם את עצמו במכתב צד - "זאב וואלף בן קיצע.}}<br />
<br />
?עד מתי יהיה זה לנו למוקש<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
<br />
שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה. <br />
<br />
כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br />
<br />
הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br />
<br />
ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br />
<br />
לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים. <br />
<br />
קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br />
<br />
זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br />
<br />
שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br />
<br />
==קורות חייו==<br />
<br />
ר' וולף היה רבה של [[קהילה|קהילת]] [[טולצ'ין]], ומאוחר יותר עבר ל[[מז'יבוז']] - שם עמד יחד עם רבי דוד פורקיס בראשות חבורת ה[[חסידים]] שקדמו לבעל שם טוב{{מקור}}. הגעת הבעש"ט למז'יבוז' עוררה בתחילה את התנגדותם של ראשי החסידים, אולם בשלב מאוחר יותר הם קיבלו על עצמם את הנהגתו של הבעש"ט.<br />
<br />
הי' בן לוויה לבעל שם טוב וכאשר הגיע הבעש"ט להתגורר ב[[מזיבוז]] בשנת [[ת"ק]] הנגיע עמו ר' וולף.<br />
<br />
ר' וולף ייצג כמה פעמים את הבעש"ט ב[[פולמוס]]ים מול ה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]]. הבעש"ט אמר עליו: "אין ביני לבינך אלא כחוט השערה, אבל החוט הזה לא תוכל לעברו לעולם".{{הערת שוליים|הרב [[יעקב עמנואל שוחט]], '''[[כתר שם טוב השלם]]''', הוצאת [[קה"ת]], [[תשס"ד]], עמ' 483.}} <br />
<br />
ר' זאב וולף ניסה [[עלייה לארץ ישראל|לעלות]] ל[[ארץ ישראל]], אך מסיבות שונות חזר בו. הוא נפטר בי"ב חשוון [[תק"ל]], ונקבר באוהל הבעש"ט אשר ב[[מז'יבוז']].<br />
<br />
==חומרותיו==<br />
<br />
רבי יצחק מיכלוביץ מראדויל כתב עליו שהיה מפורסם מאוד בצדקותו ובדקדוקיו בקיום המצוות, עד ש"היה טובל אפילו [[מחט]]".{{הערת שוליים|רבי יצחק מיכלוביץ, '''אור יצחק''', ירושלים תשכ"א, פר' עקב, ע' קפח.}} מסופר שרבי זאב החמיר על עצמו שלא לאכול בשר שלא הוכשר בנוכחותו, אפילו כאשר רבו הבעל שם טוב כן אכל מבשר זה.<ref>'''מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים''', אוצר החסידים 1981, עמ' 531 [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33086&hilite=4a88360e-9b68-4384-8e4b-f5f5f5bce776&st=וואלף+קיצעס].</ref><br />
<br />
מסופר כי הוא לא היה אוכל מהבשר של הבעל שם טוב, מכיון שהמליחה לא הוטבה בעיניו.<REF> ראה הנסמן בספר [[מגדל עז]] (כפ"ח, תש"מ) ע' שעה הערה 34.</REF><br />
<br />
[[אדמו"ר הזקן]]<REF> [[מאה שערים]] ע' 78. מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים ע' תקלא ואילך.</REF> מסביר כי [[המגיד ממזריטש]] העיד על הבעל שם טוב שאם היה בימי התנאים היה פלאי ממיוחדים שבתנאים, כי רוב תנאים בבריאה<REF> ראה גם הנסמן שם ע' שסז-שסח.</REF> כי משנה ביצירה<REF> תקו"ז בהקדמה (יד, א). ע"ח שער ק"נ פ"ה. שער המצוות וטעמי המצוות פ' ואתחנן. פרי עץ חיים שער הנהגת הלימוד.</REF> והתנא שהוא "בעל המשנה" הוא מדרגה גבוהה יותר, מבריאה. ואילו נשמתו של הבעל שם טוב היתה מ[[עולם האצילות]], כמו המיוחדים שבתנאים.<br />
<br />
זהו ההסבר. לפי שורש נשמתו הגבוהה של הבעל שם טוב, היה יכול לאכול גם בדרגה זו של כשרות, כי לפי דרגתו לא היה חושש מיניקת החיצונים, ולא צריך היה לגדר חמור כל כך כמו מי שבדרגה נמוכה יותר, אך רבי וולף קיצס, לפי דרגתו הנמוכה יותר, צריך היה להחמיר יותר.<br />
<br />
<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<references/><br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.cousinsconnection.com/genftre.htm מאגר צאצאי רבי זאב וולף קיצעס באנגלית]<br />
*[http://www.judaicaplus.com/Tzadikim/kitzes.htm אודות הרב קיציס באנגלית]<br />
*[http://www.nehora.com/Tzadikim/tz_viewer.cfm?id=108&page=kitzes.htm&t=Rabbi%20Ze'ev%20Wolf%20Kitzes תולדות הרב קיציס מאתר נהורא - באנגלית]<br />
<br />
==קריאה נוספת==<br />
*"עיר מבצר" תולדות העיר מזיבוז ורבניה.<br />
*"קול מהיכל" תולדות הרה"ק ר' וואלף קיצעס. <br />
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]</div>173.224.217.162https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=95566אור תורה2011-01-17T21:44:53Z<p>173.224.217.162: /* קישורים חיצונים */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:אור תורה.jpg|left|thumb|250px|שער ההוצאה הראשונה - [[תקס"ח]]]]<br />
<br />
הספר '''אור תורה''' הינו ליקוט מדבריו של [[המגיד ממעזריטש]] על פרשיות השבוע, כפי שנרשמו על ידי תלמידיו ובעיקר על ידי ר' [[פנחס מקוריץ]].<br />
<br />
הספר יצא לראשונה בעיירה [[קוריץ]] בשנת [[תקס"ד]] ולאחרי זה מספר פעמים במשך מאתיים השנים האחרונות. בשנת [[תשל"ג]] הדפיסה מערכת "[[אוצר החסידים]]" את הספר, זאת על פי הוראה של [[הרבי שליט"א]]. בשנת [[תשס"ו]] הודפסה הוצאה חדשה הכוללת; סידור הספר מחדש, חלוקת הדרושים לסימנים, חלוקת הסימנים לקטעים, השלמות, תקינוים ושינויי נוסחאות בהתאמה לשאר ספרי תורת הרב המגיד, ציוני המקבילות ומראי המקומות בשולי הגיליונות, הערות, ציונים ומפתחות. מהדורה זו נקראה בשם '''אור תורה השלם'''.<br />
<br />
האדרת המהדורות בראשות ר' [[יעקב עמונאל שוחט]].<br />
<br />
בחג הגאולה [[י"ב-י"ג תמוז]] [[תש"ט]] [[התוועדות|התוועד]] [[הרבי הריי"צ]] ובין יתר דבריו דיבר במעלת שלושת הספרים; [[כתר שם טוב]], [[אור תורה]] ו[[תניא]]. וז"ל (בתרגום ל[[לה"ק]]):<br />
<br />
"קשה לגלות, אבל אי אפשר להעלים, ובפרט מצד [[אהבת ישראל]], [[אהבת חינם]], וכפי שמקובל אצל [[חסידים]], שאימרה מקובלת פועלת, לכן ברצוני לגלות זאת:<br />
<br />
הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק היה מסתכל מידי פעם בשלושת הספרים: כתר שם טוב, אור התורה ותניא. . . הוא היה נוהג להסתכל בהם קודם [[יחידות]] ולפני שלושת התפילות, ולפני קריאת שמע שעל המטה. נחוץ ונכון הדבר, שיהיה לחסידים את שלושת הספרים ומטעמים ידועים, לא לכורכם בכרך אחד. ללמוד בהם כמה שירצה, אבל שיהיה ללמוד, כל יום, לכל הפחות בשבתות וימים טובים ובזמנים ידועים".<br />
<br />
?עד מתי יהיה זה לנו למוקש<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br />
<br />
שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה. <br />
<br />
כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br />
<br />
הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br />
<br />
ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br />
<br />
לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים. <br />
<br />
קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br />
<br />
זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br />
<br />
שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://hebrewbooks.org/15877 הספר באתר היברו-בוקס]<br />
*[http://www.chabadlibrary.org/magid/index.htm הספר באתר ספריית ליובאוויטש]<br />
<br />
[[קטגוריה:ספרי המגיד ממעזריטש]]</div>173.224.217.162