https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&user=164.138.124.64&feedformat=atomחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2024-03-29T05:36:22Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.34.2https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%91%D7%A1%D7%A7&diff=297438מנחם מענדל מוויטבסק2017-07-17T16:56:36Z<p>164.138.124.64: /* לאחר הסתלקותו */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:40240.jpg|left|thumb|290px|ציונו של הרב מנחם מענדל מויטבסק]]<br />
הרה"ק רבי '''מנחם מענדל מויטבסק''' (לעיתים נקרא רמ"מ '''מהורודוק''') ([[ת"צ]]-[[תקמ"ח]]) לפי צוואת רבו [[המגיד ממזריטש]] היה ל"ראש החסידים" לאחר פטירתו. השפעתו הייתה רבה על יהדות [[ליטא]] ו[[רוסיה]] הלבנה, ובימיו גדלה בהן התנועה החסידית.<br />
<br />
אישיותו התאפיינה בצניעות רבה. על כל איגרת נהג לחתום בתואר "השפל באמת", וגם על מצבתו לא הסכים שיכתבו דברי הלל, אלא רק את שמו.<br />
<br />
== קורות חייו ==<br />
רבי מנחם מענדל נולד ב[[ויטבסק]] לערך בשנת [[ת"צ]] (1730). אביו רבי משה היה ממקורביו של [[הבעל שם טוב]] ואף רבי מנחם מענדל ביקר בביתו כשהיה בן תשע. <br />
<br />
את רוב תורתו למד מפי [[המגיד ממזריטש]].<br />
<br />
בימי המגיד התגורר ב[[מינסק]]. לאחר פטירתו של המגיד חזר לויטבסק והשתקע ב[[הורודוק]] הסמוכה, כאן ריכז סביבו אלפי חסידים ובתוכם מן הגדולים, אנשי שם, מתלמידי המגיד, ביניהם [[אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
== האדמו"ר הזקן והאדמו"ר מהורודוק ==<br />
<br />
לאחר פטירת ה[[מגיד ממעזריטש]] היה [[אדמו"ר הזקן]], במשך תקופה מסוימת, חסידו של רבי מנחם מנדל ואף חתם על [[כתב התקשרות]] אליו{{הערה|ראה שיחת ליל שמח"ת [[תשמ"ח]] (סעיף י"ט) ש[[הרבי]] מחשיב את רבי מנחם מענדל מויטבסק כמנהיג החסידים מאז פטירת הרב המגיד עד הסתלקותו, וממילא לכאורה גם עליו להימנות ברשימת הנשיאים של חב"ד.}}. הוא שהה אצלו יחד עם ידידו, מי שהיה גם מלמדו בצעירותו, רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]].<br />
<br />
כשנשאל פעם [[אדמו"ר הזקן]] על ידי רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]] במה היה כוחו של רבינו, ענה לו אדמו"ר הזקן: רבי מנדלי ידע את מחשבותיו של כל אדם. המשיך ר' נחום לשאול: ומה בכך? הוסיף אדמו"ר הזקן: גם ידע מחשבותיו של האדם כל ימי חייו. אך גם מכך לא התפעל רבי מנחם נחום, הוסיף [[אדמו"ר הזקן]] ואמר: כשר' מנדלי עבר בבית הרגיש כל מה שחשבו בבית זה מעודו, וכל מה שעתידים לחשוב בו עד עולם. ומכך נתפעל רבי מנחם נחום עד מאוד{{הערה|מגדל עוז, עמ' קס קסא, בשם רבי [[ברוך מרדכי אטינגר]] רבה של בויברוסק, תלמיד אדמו"ר הזקן.}}.<br />
<br />
בשנת [[תקל"ו]] מינה רבי מנחם מנדל את [[אדמו"ר הזקן]] לנשיא החסידים ב[[רוסיה]].<br />
<br />
בשנת [[תקל"ז]] נסע ר' מנחם מענדל יחד עם [[אדמו"ר הזקן]] ל[[וילנא]] כדי להסביר ל[[הגאון מוילנא|גאון]] את דבר ה[[חסידות]] ולהסיר חששות מלבו, אולם הגאון סירב לקבלם. בעקבות התחזקות ההתנגדות מצד ה[[מתנגדים]], וברצותו להימנע ממריבות ומלחמות, החליט לעזוב את שדה המערכה הקשה ב[[ליטא]] ו[[עליית החסידים|לעלות לארץ ישראל]]. הוא עלה בשיירה בה היו גם רבי [[אברהם מקאליסק]] ואדמו"ר הזקן. בדרך ליד נהר הדניעפר (ליד גבול טורקיה, שוכנע על ידי רבי מנחם מענדל ורבי אברהם מקאליסק להישאר על מנת להנהיג את החסידים ב[[רוסיה]] הלבנה וליטא{{הערה|'''בית רבי''' ז', ב.}}, הוא נשאר שנה אחת בעיר{{הערה|בהקדמת בני המחבר ל[[שולחן ערוך הרב| שולחן ערוך שלו]] כותבים שבשנה זו חזר על הש"ס בפעם ה-16 בעיון.}} ולאחר מכן חזר ל[[רוסיה]].<br />
<br />
== בארץ ישראל ==<br />
<br />
בחודש [[אדר]] תקל"ז עלה ל[[ארץ ישראל]] בראש קבוצת [[חסידים]] בת שלוש מאות איש.<br />
<br />
הם הגיעו לארץ ב[[ה' אלול]] [[תקל"ז]] והתיישבו בתחילה בפקיעין. לאחר מכן עברו ל[[צפת]]. בשל רדיפות ערבים ותורכים בעיר, וכן מאחר שנדחו מהקהילה הקיימת העתיקו את מושבם לעיר [[טבריה]].<br />
<br />
אף ביושבו בארץ-ישראל עמד ר' מנחם מענדל בקשרים מהודקים עם חסידיו בגולה על ידי [[שד"ר|שדרי"ם]] ואגרות, ובזמן זה [[אדמו"ר הזקן]] היה אוסף כספים בחוץ לארץ עבורם. <br />
<br />
== פטירתו ==<br />
[[קובץ:מצבת רבי מנחם מענדיל מויטבסק.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מצבתו המחודשת על קברו של רבי מנחם מענדל ב[[טבריה]]]]<br />
לפני [[הסתלקות|הסתלקותו]] ציווה לאלו שעמדו לידו לצאת מהחדר, "כי הנה ה' נצב עלי". כעבור שעה יצאה נשמתו בקדושה ובטהרה. נקבר ב[[בית העלמין]] הישן בטבריה, בחלקת תלמידי [[הבעל שם טוב]].<br />
<br />
נפטר ב[[יום שני]], [[ר"ח אייר]] [[תקמ"ח]] (1788), בהשאירו את בנו יחידו ר' משה. נקבר בבית העלמין הישן בטבריה בחלקת תלמידי [[הבעש"ט]].<br />
<br />
ביום חמישי, [[א' אייר]] [[תשע"ג]] שופץ קברו בטבריה לרגל 225 שנה להסתלקותו{{הערה|1=[https://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75514 ידיעה באתר חב"ד אינפו].}}<br />
<br />
== לאחר הסתלקותו ==<br />
לאחר [[הסתלקות]]ו בשנת [[תקמ"ח]] שלח [[אדמו"ר הזקן]] איגרת ליושבי [[ארץ הקודש]] {{ציטוטון|לנחמם בכפליים לתושיה על פטירת הרב הגאון המפורסם איש אלוקים קדוש...}}{{הערה|האגרת נדפסה ב[[אגרת הקודש - פרק כ"ז|בפרק כ"ז באגרת הקדש]], ב[[ספר התניא]].}}.<br />
<br />
[[הרבנית דבורה לאה]] העידה שבנה [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה הראשון שנקרא על שמו של רבי מנחם מנדל מויטבסק במשפחת [[פורטל:בית רבי|בית רבי]].<br />
<br />
הרבי הצמח צדק גם הרבה בשבחו, ואמר ש'''"כשמדברים על רבי מענדילי צריכים להדליק הרבה נרות, כי הוא היה צדיק אמיתי ואור אמת"'''{{הערת שוליים|1="[[סיפורי חסידים]]" לרב [[שלמה יוסף זוין]], על התורה, ע' 561.}}<br />
<br />
== ספריו ==<br />
[[קובץ:ספר פרי עץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר 'פרי עץ']]<br />
*'''[[פרי הארץ]]''' (קאפוסט תקע"ד).<br />
*'''פרי עץ''' (ז'יטומיר תרל"ד).<br />
*'''לקוטי אמרים''' (לבוב תרע"א).<br />
==ניגוניו==<br />
*[[ניגון השתפכות הנפש]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[מנחם זיגלבוים]], '''מרומם ואיש עליה''' - תולדות חייו וקשריו עם אדמו"ר הזקן, תשס"ו.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54172 חסידים על קברו בטבריה] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]<br />
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בטבריה]]</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=297437שיחה:דוד צבי אריה שניאורסון2017-07-17T16:28:36Z<p>164.138.124.64: יצירת דף עם התוכן "יש כמה תמונות שלו בספר "מסע הרבי בארץ הקודש""</p>
<hr />
<div>יש כמה תמונות שלו בספר "מסע הרבי בארץ הקודש"</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=297436דוד צבי אריה שניאורסון2017-07-17T16:27:53Z<p>164.138.124.64: יצירת דף עם התוכן "הרב דוד צבי אריה שניאורסון (מכונה "הרצד"א"), נולד בירושלים בשנת תר"ל לרב שניאור זלמן שניא..."</p>
<hr />
<div>הרב דוד צבי אריה שניאורסון (מכונה "הרצד"א"), נולד בירושלים בשנת תר"ל לרב [[שניאור זלמן שניאורסון]] {{הערת שוליים|1=הידוע בשם "שזבנ"י" על שם ספרו – [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7950&pgnum=1'נימוקי שזבנ"י'].}}, והיה דור רביעי לאדמו"ר הזקן{{הערת שוליים|1=ראה פירוט בהמשך.}}. היה עורך דין תלמודי{{הערת שוליים|1=בימנו "טוען רבני".}} והוסמך על-ידי גדולי הדור בתקופתו.{{הערת שוליים|1=מטעם הבד"ץ האשכנזי בירושלים, רב העיר ירושלים, רבה הראשי של מצריים, ועוד.}} פדה את רוב המבנים סביב לכותל, וכן את קברי ה[[סנהדרין]] בירושלים.<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בירושלים בשנת [[תר"ל]] לאביו, הרב [[שניאור זלמן שניאורסון]]. היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן דרך אביו, שאמו של שזבנ"י, מרת שרה-רבקה, ביתו של ה[[משה שניאורי|ר' משה]], בן אדמו"ר הזקן. לאחר פטירת אביו, בשנת [[תרמ"ב]], גילה הרצד"א שטר 'תנאים'{{הערת שוליים|1=כנהוג באותם ימים, לשדך את הילדים בעודם קטנים. ראה ב"[[ספר הזכרונות]]". [[הרבי הרש"ב]] אף העלה את הרעיון לשידוך בין [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא]]. כך גם שידך [[אדמו"ר הצמח צדק]] בין [[אדמו"ר הרש"ב]] לרבנית שטערנא שרה, ביתו של ר' יוסף יצחק מאוורוטש.}} שכתב אביו עבורו, עם ביתו של הרב [[דובער אשכנזי]]. הוא נסע לחברון, התחתן עם ביתו של הרב דובער, שהיה גם חותנם של הרב [[מנחם מענדל נאה]] והרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב, שמאז היו גסיו.<br />
===פועלו===<br />
היה עורך דין תלמודי שנים רבות, אך גם התבקש לסייע במקרים קשים שנידונו בערכאות הערביים בירושלים. <br />
הרצד"א ערך פעילות רבה לפדיית המבנים מסביב לכותל המערבי{{הערת שוליים|1=רבני הבד"ץ האשכנזי והרב קוק נחלצו לעזרתו, והשפיעו על עסקנים נוספים לסייע לו}}, וכן פעל רבות לפדיית קברי ה[[סנהדרין]]. רכש עוד אדמות רבות בארץ ישראל.<br />
בזמן המלחמה בין טורקיה לאטילה, גורשו כל האזרחים האיטלקים למצרים – ביניהם הרדצ"א. מאוחר יותר, בזמן בו עבר [[הרבי הריי"צ]] במצריים, בדרך ל[[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]], נפגש עם [[אדמו"ר הריי"צ]] וסייע לו בביקור (ראה בפסקה הבאה).<br />
נפטר [[כ"ז אב]] [[תש"ח]].<br />
==קשריו עם [[הרבי הריי"צ]]==<br />
ביום שלישי [[כ"ט תמוז]] [[תרפ"ט]] ירד [[הרבי הריי"צ]] אל חופי אלכסנדריה, ובין מקבלי פניו היו הגיסים - הרב [[מנחם מענדל נאה]] והרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב, גיסיו של הרדצ"א. בעת שהותו של הרבי במלון 'רג'ינה פאלס' דאג לו הרדצ"א לאוכל כשר. במהלך הסיור בארץ הקודש, בניו של הרדצ"א, ר' משה יצחק שניאורסון, שהוזר פעמים רבות ביומן הנסיעה של הרבי הריי"צ, ואף הוזמן לחתונת ביתו של הרבי הריי"צ, הרבנית שיינא, ור' שניאור זלמן שניאורסון, תמך ברבי הריי"צ וגם הוא הוזמן לחתונת הרבנית שיינא. <br />
ביום שישי י"ז מנחם אב הגיע הרבי לאלסנדריה, שם קיבל את פניו הרדצ"א. מאוחר יותר, נכנס הרדצ"א לרבי ל'[[יחידות]]', בקשר למכירת קברי הסנהדרין. ה'יחידות' נמשכה ארבע שעות!<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[מסע הרבי לארץ הקודש]]<br />
==הערות שוליים==</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D)&diff=297427שניאור זלמן שניאורסון (ירושלים)2017-07-17T14:13:11Z<p>164.138.124.64: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>הרב '''שניאור זלמן שניאורסון''' היה גאון חסידי, נינו של [[אדמו"ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב"ד]], מראשי עדת חב"ד ב[[ירושלים]], מנהל [[כולל חב"ד]] ו[[שד"ר]] מטעמו. בעל מחבר הספר "נמוקי שזבנ"י".<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בסביבות שנת [[תקצ"א]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] להוריו [[נחום יוסף שניאורסון|נחום יוסף ושרה רבקה שניאורסון]]{{הערה|במספר ספרים כאשר חותם את שמו ואת שם אביו מופיע 'שניאור זלמן בן מנחם מענדל' או 'בן מנחם יוסף'. אך לדעת החוקרים ראיות רבות מצביעות על כך שמדובר באותו אדם.}} אמו, הייתה בתו של הרב [[משה שניאורי]] בנו של [[אדמו"ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב"ד]].<br />
<br />
בשנת [[תר"ד]] עלה יחד עם הוריו ואחיו הצעיר [[חיים צבי שניאורסון|חיים צבי]] לארץ הקודש. עלייה זו שהייתה בהוראתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] הייתה יחד עם בני משפחה נוספים, ומשפחת סלונים המפורסמת. <br />
<br />
בתחילה, התיישבו העולים ב[[חברון]] והצטרפו לקהילה החב"דית המקומית, אך בהמשך עברו להתגורר ב[[ירושלים]]. בירושלים, הכיר את זוגתו טויבה פיגה בתו של הרב אברהם וולפנזון איתה הקים את בתו. בהקדמה לספרו 'נמוקי שזבנ"י' מספר כי לאחר נישואיו נועץ עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] בקשר לרצונו להתעמק בלימוד דברי הראשונים, והצמח צדק חיזק את ידיו אלא שהורה לו להקדיש מידי יום שעה מסויימת ללימוד גמרא למיגרס.<br />
<br />
לפרנסתו, שימש כמגיה ספרים אצל בעל בית הדפוס הידוע ר' ישראל בק, כשמקביל נכנס יותר ויותר לתחום הספרים, ובשלב מסויים רכש את ספרייתו של החיד"א.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ג]] הוציא לאור את ספרו הראשון 'חמדה גנוזה' אותו ערך יחד עם גיסו ר' זאב וולפנזון מתוך כתבי יד עתיקים של הגאונים.<br />
<br />
===פעילות כשד"ר מטעם כולל חב"ד===<br />
מעמדו בקהילת חסידי חב"ד ב[[ירושלים]] הלך והתחזק, והוא מונה כחבר [[כולל חב"ד]], והפך לאחד הפעילים הבולטים במוסד. הוא נשלח כ[[שד"ר]] לאסוף כספים מקהילות יהודיות שונות ברחבי העולם.<br />
<br />
עוד בתחילת תפקידו נקלע להודו בזמן שפרץ המרד הגדול בממלכה הבריטית, והוא התייצב לצד הממלכה וחיבר תפילה מיוחדת לשלום המלכה ויקטוריה. תפילה זו הקנתה לו תהודה רבה, ומאוחר יותר פתחה בפניו את שערי ארמון המלוכה בלונדון שם קיבל מכתבי המלצה מיוחדים שסייעו לו לפתוח את ליבם של הנדיבים ברחבי העולם ולשכנע אותם לסייע לאנשי היישוב היהודי בארץ ישראל.<br />
<br />
בנוסף, נודע בכשרון הציור בו ניחן, והיה נוהג בפגישותיו עם נדבנים לצייר בפניהם את המקומות הקדושים בירושלים ואת ציוניהם של הצדיקים הטמונים באדמת ארץ ישראל. ציורים אלו פעלו רבות על הנדיבים, וכך ידוע לנו על משפחת ששון מבומבי שבהודו, שמלבד תרומתם הנדיבה להחזקת לומדי התורה בארץ, תרמו גם את בנייתם של בתי כנסת חב"ד בחברון ובירושלים.<br />
<br />
עם חזרתו ממסעותיו בגולה, פרסם בשנת [[תרל"ו]] את ספרו "זכרון ירושלים" בו כתב בפרוטרוט את המאורעות שעברו עליו בעת נידודיו בדרכים ותיאר את הקהילות היהודיות שפגש. מטרתו של הספר הייתה לשמר ולחזק את הקשר הראשוני שנוצר על ידו בין תושבי ארץ ישראל לבין היהודים ברחבי העולם.<br />
<br />
באותה שנה הוציא לאור את ספרו החשוב ביותר שהביא לפרסומו, בו כלל את חידושי תורתו מתוך מה שהעמיק ולמד בתורתם של רבותינו הראשונים. לספר קרא בשם "נמוקי שזבנ"י", בו רמז את שמו ושם אביו: '''ש'''ניאור '''ז'''למן '''ב'''ן '''נ'''חום '''י'''וסף (שניאורסון).<br />
<br />
נפטר בצעירותו בשנת [[תרמ"ב]], והותיר אחריו בנות בוגרות לא נשואות ומספר יתומים. בהרכב מיוחד של בית דין שהוקם אחר פטירתו אליו צורפו שני אחיו הצעירים, מונה אפוטרופוס על נכסיו שידאג לחלוקת הכספים בשווה בין היתומים לבין הבנות שעמדו באותו פרק בתקופת נישואיהן.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;אחיו:<br />
*הרב [[חיים צבי שניאורסון]], חסיד חב"ד מאנשי הישוב היהודי בירושלים שנמנה על מבשרי הציונות והיה בין הפועלים להקמת המדינה היהודית.<br />
*הרב פנחס אליהו שניאורסון.<br />
<br />
;גיסיו:<br />
*העסקן הירושלמי ר' זאב וולפנזון<br />
*הסופר ר' יעקב גולדמן<br />
<br />
;ילדיו:<br />
*בנו, ר' [[דוד צבי אריה שניאורסאהן]] - עו"ד מתושבי ירושלים, וגיסו של הרב [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב]].<br />
*בתו, מרת נחמה - אשת ר' ישראל פרלקוורט. <br />
*בתו, מרת מרים.<br />
*בתו, מרת הנדיל.<br />
*בתו, מרת שפרה.<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1355&pgnum=1 חמדה גנוזה]''' - ליקוט תשובות הגאונים (נערך יחד עם גיסו ר' זאב וולפנזון), דפוס ר' ישראל בק, [[ירושלים]] תרכ"ג<br />
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31351&pgnum=1 זכרון ירושלים]''' - סיפור קורות חייו ומאורעותיו כ[[שד"ר]] מטעם [[כולל חב"ד]] (לספר צורף קונטרס 'אם למסורת' של זקנו, הרב אריה לייב חריף), דפוס ר' [[ניסן]] בק, [[ירושלים]] תרל"ו<br />
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7950&pgnum=1 נמוקי שזבנ"י]''' - פירושים וביאורים בדברי הראשונים על הגמרא, דפוס ר' יואל שולמן, [[ירושלים]] תרל"ו<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:שניאורסון, שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A8%D7%9E%22%D7%91&diff=297425תרמ"ב2017-07-17T13:59:46Z<p>164.138.124.64: /* אירועים */</p>
<hr />
<div>==אירועים==<br />
*[[א' בחשוון]] - מרת [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]], אשת [[אדמו"ר הריי"צ]], נולדה בעיר [[קישינב]].<br />
<br />
*[[י"ד סיון תרמ"ב]] התקיימה חתונת הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]] בן [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
*נפטר הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (ירושלים)]].<br />
<br />
{{תר"א תר"נ}}<br />
<br />
{{תר"א}}</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&diff=297413שיחה:ספר התניא2017-07-17T12:35:15Z<p>164.138.124.64: </p>
<hr />
<div>יש מצב שלום בער שתכתוב את הערכים על שמות הספרים עם ביאור על התניא שהבאת בערך? --[[משתמש:Elchanan|Elchanan]] 05:05, 6 מאי 2007 (EDT)<br />
<br />
:לא מתאים יותר לשים את הפסיקה "תניא מהדורא קמא" אחרי הפיסקה "חלקיו"? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 08:53, 1 דצמבר 2008 (EST)<br />
::כן, מתאים יותר, נראה עם אספיק לשנות. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[משתמש:חסיד/הפצת המעיינות בחב"דפדיה - ארגז חול ג'|חב"דפדיה - באו נעשה את זה]]* [[אידישעפדיה]].<br />
<br />
== התמונה ==<br />
<br />
עדיף לשים כתמונה את שער הספר, שהיה לפני אדמו"ר הזקן, ובו פרטים רבים, מאשר הכריכה שלו שהיא כריכה סתמית, אז מי שיש לו כדאי שיעלה<br />
<br />
== ההתנגדות ==<br />
<br />
יש מקום בערך לכל ההתנגדות שגברה בעקבות התניא? --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 18:00, 20 ביוני 2010 (UTC)<br />
:ודאי. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:31, 20 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
== הפרקים הראשונים כמאמרים ==<br />
<br />
זכור לי במעומעם שהפרקים הראשונים של התניא היו [[מאמרים]] שנאמרו על ידי [[אדמו"ר הזקן]] ואח"כ עובדו לפרקים. מישהו זוכר את המקור לזה? [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]<br />
:נדמה לי שזה כתוב בהיום יום. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ' באייר ה'תשע"א 09:17, 24 במאי 2011 (UTC)<br />
::אכן, יישר כח. [[תבנית:היום יום/ט' כסלו|היום יום יום ט' כסלו]]. תודה! [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]<br />
:::קונטרס ר"ה תש"נ תחילת אות ב'. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 16:57, 22 באוקטובר 2011 (UTC)<br />
<br />
== הגהת הערך ==<br />
<br />
יש כאן הרבה עבודה. לכל לראש למצוא את המקורות לפרטים שכבר כתובים בערך (וחשובים מאוד), ולעדכן עוד. בטוח יש מה להוסיף על ספר היסוד של חסידות. מי מוכן להצטרף? [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]<br />
:בשמחה. אחרי שאסיים עם [[שמחה עלברג]]. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ' באייר ה'תשע"א 09:17, 24 במאי 2011 (UTC)<br />
<br />
== הדפסת התניא ==<br />
<br />
לדעתי, כל הפסקה על [[הדפסת התניא]] צריכה לבוא בערך נפרד. מה דעתכם? --[[משתמש:חסידים|חסידים]] - [[שיחת משתמש:חסידים|שיחה]] 19:45, 28 ביוני 2011 (UTC)<br />
:מסכים. אולי יותר מתאים [[מבצע הדפסת ספר התניא]]. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ז בסיוון ה'תשע"א 09:57, 29 ביוני 2011 (UTC)<br />
:: אני רק לא יודע האם אפשר לקרוא לזה "מבצע"? יכול להיות. --[[משתמש:חסידים|חסידים]] - [[שיחת משתמש:חסידים|שיחה]] 11:42, 29 ביוני 2011 (UTC)<br />
:::לכאורה זהו כמו כל מצבע אחר. בכל אופן, אברר את העניין. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ז בסיוון ה'תשע"א 11:46, 29 ביוני 2011 (UTC)<br />
<br />
== בקונטרס אחרון ==<br />
<br />
הפיסקה שהערך זקוק לעריכה מגוחכת כשלפסקאות שלפני זה לא נכתב דבר. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 09:09, 20 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
:"פיסקה זו" הכוונה פיסקת "שיטת התניא". --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ג בחשוון ה'תשע"ב 09:11, 20 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
::סלח לי אבל לא ממש הבנתי. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 09:15, 20 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
<br />
== פירוד ==<br />
<br />
כמדומני שכדאי לפתוח ערכים חדשים (מורחבים) ל'[[ערך לא קיים|הדפסות התניא]]' ו'[[ערך לא קיים|חלוקת התניא]]' (על ידי הרבי). [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • 12:14, 13 במרץ 2013 (IST)<br />
:להדפסת התניא וודאי שאין מה לפתוח ערך משום שאין מה לכתוב בו, וכנ"ל לדעתי לחלוקות. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 12:19, 13 במרץ 2013 (IST)<br />
::יש הרבה מה לכתוב על הדפסות התניא בשנה האחרונה אף הייתה על זה סדרת כתבות בבית משיח.<br />
::חלוקות התניא כנ"ל, ומספיק הטקסט הגדול שיש על החלוקות בערך תניא עצמו, כדי לפתוח על זה ערך. ביומיים האחרונים נפתחו כו"כ ערכים על חלוקות שונות של הרבי (ומאוגדים בקטגוריה), וחלוקת התניא, לדעתי עכ"פ, מצדיקה ערך (לפחות כמו שאר הערכים הדומים) [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • 12:55, 13 במרץ 2013 (IST)<br />
:::לדעתי האישית גם אין צורך לפתוח ערכים על חלוקות וגם לא על כל מאמר של רבותינו נשיאינו, חב"דפדיה אינה יומן ולא חסרים כאלו. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 13:06, 13 במרץ 2013 (IST)<br />
::::אין כאן כל קשר ל'יומן'. אם ספר נידח של מחבר עלום שם ראוי לקבל ערך בפני עצמו, אין שום סיבה שקונטרס שלם שהרבי טרח לחלק אותו במשך שעות רבות לא יזכה לערך שלם. כמובן שצריך לדאוג לכם שהערך יראה כמו '''ערך''' ולא כמו '''יומן''', אבל זה נוגע לגבי כל הערכים בחב"דפדיה, דוגמת ערכים על זקני החסידים, ועוד. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 16:20, 13 במרץ 2013 (IST)<br />
:::::אתה עוד תלמד לדעת שאני גם נגד ערכים על ספרים נידחים בעלי חמש שורות, ואל תדאג... כבר חטפתי על הראש על גישתי אך מה לעשות? אני נגד ערכים קצרצרים שלא יהיה כתוב בהם כלום. [בזה הרגע עולה לי רעיון לפשרה, כל ערך על חלוקת קונטרס ייכתב קודם בארגז חול ואחר כך המשתמשים יחליטו האם הוא ראוי להצטרף לעמרחב הערכים]. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 16:28, 13 במרץ 2013 (IST)<br />
::::::א. כדאי להעביר את כל הדיון לאולם הדיונים של חב"דפדיה. ב. גם אני נגד ערכים של חמש שורות, אבל כל הערכים שנפתחו לאחרונה, אינם בני חמש שורות, ואף לא זו היתה טענתך. להכירך, טענתך דלעיל היתה שחב"דפדיה אינה 'יומן', ועל זה היתה תגובתי. אני {{נגד}} הרעיון של ארגז חול. ו{{בעד}} פתיחת ערכים, אפילו קצרים. למחוק אפשר תמיד, לכתוב - צריך משתמשים בעלי יוזמה ומרץ, ואם לא' יש חשק לכתוב דוקא על קונטרס נידח ולא על האימפרייה הרוסית המעטירה (ואגב - יישר כח עצום!), אז שיכתוב. שאר החב"דפדים ישתדל לערוך להוסיף ולהשלים - ואם אחרי כהנ"ל זה לא יעבור את הביקורת המחמירה שלך, יהיה אפשר לפתוח דיון על מחיקת הערך. ואגב, זו רק דעתי, אתה רשאי לחלוק עלי {{קריצה}}. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 18:32, 13 במרץ 2013 (IST)<br />
:::::::זוננשיין, אני לא נגד ערכים ארוכים ומפורטים וטובים, אני אומר שערך על קונטרס צריך להיות יותר על תוכנו מאשר תיאור של חלוקתו, מי שבטוח שהערך יהיה מלא כמו שצריך מוזמן לעשות זאת, מי שלא שיעשה זאת קודם בארגז חול פרטי. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 19:27, 13 במרץ 2013 (IST)<br />
<br />
== תרגום לשפות שונות ==<br />
;יש להכניס פסקה על שפות שונות:<br />
<br />
*'''אנגלית''': הספר תורגם לאנגלית על ידי הרב [[עמנואל שוחט]], בשנת [[תשכ"ח]]<br />
*'''ערבית''': לאחרונה באינפו ובבית משיח.<br />
*'''טורקית''': [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77382]<br />
<br />
• [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ב' באלול ה'תשע"ג 04:48, 8 באוגוסט 2013 (UTC)<br />
<br />
<br />
== גדולי ישראל על התניא ==<br />
לענ"ד יש צורך להוסיף פיסקה "גדולי ישראל על התניא", יש הרבה התבטאויות מעריכות ומתפאלות ביותר מהספר וקדושתו - וקדושת כותבו.</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=297408אברהם יצחק קוק2017-07-17T12:17:24Z<p>164.138.124.64: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=הרב אברהם יצחק הכהן קוק <br />
|תמונה=[[קובץ:הרב קוק.jpg|שמאל|250px|]]<br />
|כינוי=הרב הראשי<br />
|תאריך לידה=[[ט"ז אלול]]<br />
|מקום לידה=גרייבה, לטביה<br />
|תאריך פטירה=[[ג' אלול]] [[תרצ"ה]]<br />
|מקום פטירה=[[ירושלים]]<br />
|מקום קבורה=[[הר הזיתים]], [[ירושלים]]<br />
|מקום פעילות=זוומיל, ויסק, יפו, [[ירושלים]]<br />
|רבותיו=ה[[משפיע]] ר' יחזקאל יאנובר (בגרייבה), הרב אליעזר דון יחיא והרב יעקב רבינוביץ (בלוצין), חותנו הרב אדר"ת, הרב ראובן הלוי לוין מדווינסק, הרב נח חיים אברהם שפירא וחתניו (הרב תנחום גרשון ביליצקי והרב מנשה יוסף גינצבורג - ב[[סמרגון]]), הנצי"ב (בוולוז'ין) הרב שלמה אלישיב (בעל ה"לשם")<br />
}} <br />
הרב '''אברהם יצחק הכהן קוק''' ([[ט"ז אלול]] [[תרכ"ה]]-[[ג' אלול]] [[תרצ"ה]], מכונה בראשי תיבות '''הראי"ה קוק'''), היה [[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשון]] של [[הרבנות הראשית]], מייסד ישיבת "מרכז הרב" ב[[ירושלים]], וממעצבי השיטה הרעיונית של [[הציונות הדתית]].<br />
<br />
==תולדותיו==<br />
<br />
הרב קוק נולד ב[[ט"ז באלול]] [[תרכ"ה]] בעיירה גרייבה במחוז דווינסק בלטביה כשהנהר דווינה זורם בינה לבין העיר הגדולה דווינסק (דננבורג בפי היהודים אז). אמו פרל זלטא הייתה בת ר' רפאל פלמן, מחסידיו הקרובים של ה[[צמח צדק]]. כן שמע דברי חסידות בדרך חב"ד מה[[משפיע]] ר' יחזקאל יאנובר שהיה בגרייבה. אביו של ר' רפאל, הרב אברהם פלמן, היה משומעי לקחו של [[הגר"א]] והשאיר אחריו חמישה כרכים של כתבים ב[[קבלה]]. אביו של הרב קוק, הרב שלמה זלמן, היה ממשפחת [[מתנגדים]] אך סבו או אב סבו, הרב יצחק הכהן כ"ץ שכונה "רבי יצחק מגיד", נעשה חסיד ואמו התעלפה כשמעה על כך.<br />
<br />
למד בבתי המדרש בלוצין וב[[סמרגון]] וב[[ישיבת וולוז'ין]]. ב[[ניסן]] [[תרמ"ו]] [[נישואין|נשא לאישה]] את אלטה בת-שבע, בת [[האדר"ת]] שנפטרה בדמי ימיה בתרמ"ט. בתר"ן [[נישואין|נשא]] את רייזה-רבקה, בת אחיו התאום של האדר"ת, צבי יהודה. בגיל 23 נבחר כרב העיירה זווימל ב[[ליטא]] ובתרנ"ה נבחר כרבה של העיירה בויסק בלטביה.<br />
<br />
הוא קיבל מקהילות סלנט וקובנה הזמנות לכהן כרבן, מווילנה קיבל הזמנה להיות מגיד מישרים, וכן קיבל מהרב אליעזר גורדון, ראב"ד טלז וראש ישיבת טלז הזמנה למשרת [[משגיח]] בישיבתו. אך הוא העדיף את הצעתה של קהילת יפו ובבכ"ח ב[[אייר]] [[תרס"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]] לכהן כרבן של [[יפו]] והמושבות, שם פישר בין קהילת [[חב"ד]] ל[[מתנגד]]ים ובין האשכנזים לספרדים.<br />
<br />
בסוף [[תרע"ד]] יצא לברלין להשתתף בכנסייה הגדולה הראשונה של [[אגודת ישראל]]. אך עקב פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] היא התבטלה והרב קוק נותר באירופה ללא יכולת לשוב ארצה. זמן מה שהה בס. גאלן בשווייץ עד שהוזמן לכהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון, והוא נעתר להזמנה לאחר שקהילת חסידי [[בעלז]] בלונדון קיבלה את תנאו שברגע שיתאפשר לחזור לארץ ישראל, הוא יחזור מיידית אליה. בתקופה זו שימש כמזכירו ומשמשו החסיד החב"די ר' [[שמעון גליצנשטיין]].<br />
<br />
בג' ב[[אלול]] [[תרע"ט]] חזר לארץ לאחר שהוזמן בידי 'הועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רבי מאיר בעל הנס' לכהן כרבה האשכנזי הראשי של ירושלים. לאחר התלבטותו נענה להפצרות הרבות ובטבת תר"ף התקבל רשמית כרבה של הקהילה האשכנזית בירושלים. עם זאת חלק גדול מהקהילה האשכנזית התנגד למינויו בשל דיעותיו המתקדמות, ובעקבות זאת הקימו את [[העדה החרדית]] ולרבה נבחר הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] ותוארו הוא: 'גאב"ד העדה החרדית', במערכה זו היו רוב חסידי חב"ד לצד הרב זוננפלד, בהסתייגות מדרכו הציונית של הרב קוק, שמנוגדת לדרך חב"ד, ובין המכתירים של הרב זוננפלד נמצאו גם נציגי [[כולל חב"ד]] הרב [[משה הורנשטיין]] והרב [[יוסף לוי חגיז]]. גם רבי [[חיים נאה]], פעל יחד עם הרב זוננפלד נגד חלק מפעולותיו של הרב קוק בירושלים, כבחירת נשים ונסיונותיו להחדרת הנהגות חדשניות בארץ הקודש{{הערה|נודע בשיעורים ע' 100-104}}.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"א]] הקים הממשל הבריטי בארץ מוסד רבנות כללי, שיועד לייצג את תושבים היהודים של ארץ ישראל בפני השלטונות (לאחר הקמת המדינה נקרא [[גוף]] זה בשם [[הרבנות הראשית לישראל]]) והרב קוק מונה לכהן כרבה הראשי האשכנזי בארץ ישראל והרב יעקב מאיר מונה להיות הראשון לציון והרב הראשי הספרדי בארץ ישראל.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ד]] הקים את ישיבת 'מרכז הרב' ב[[ירושלים]].<br />
<br />
חיבר ספרי [[הלכה]] רבים, ספרי הגות ועוד. רובם יצאו לאור לאחר פטירתו. <br />
<br />
נפטר ב[[ג' אלול]] [[תרצ"ה]], במלאות שש עשרה שנה בדיוק לשובו לארץ הקודש והתיישבותו ב[[ירושלים]], נטמן ב[[בית הקברות בהר הזיתים]].<br />
<br />
==הקשר לחב"ד==<br />
[[קובץ:מברק קוק על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מברקו של הרב קוק להצלת אדמו"ר הריי"צ מהמאסר (תרגום): {{ציטוטון|מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות}}]]<br />
הרב קוק הוא מגזע [[אדמו"ר הצמח-צדק]] מצד אימו, ובמשך השנים היה בקשר עם חסידי חב"ד ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. אמו פערל-ז'אלאטה היתה בתו של רבי רפאל, תלמיד ישיבת וולוז'ין, אשר מצא את דרכו לחסידות חב"ד, והיה קשור ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]. רבי רפאל שתלמיד-חכם גדול היה, הקים את השטיבעל החבד"י ב[[גריבה]], עיירת הולדתו של הרב קוק, במחוז קורלאנד שבלטביה. רבי רפאל היה גם מי שהביא לעיירה את ה[[משפיע]]-ה[[חוזר]] הגדול ר' [[יחזקאל יאנווער]] "החוזר מקאפוסט" לקהל החסידים בעיירה ובסביבה. הרב הספיק בילדותו לשמוע את שיחותיו של "החוזר" והושפע מהן רבות, כפי שהעיד באוזני תלמידיו.<br />
<br />
בי' בכסלו תר"פ שלחו נציגי חשובי המוסדות האשכנזיים בירושלים מכתב לרב קוק שבו מבקשים ממנו להענות לרצונם לראותו מכהן ברבנות ירושלים{{הערה|במכתב כתבו בין השאר: בעתו ובזמנו הודענו לרבנו הגדול את געגועי [[ירושלים]] להדר"ג ואת חפצה האדיר לראות כבוד רבנו לרב ראשי בירושלים... אנו מרשים לעצמנו לחלות את פני הדר"ג ולהסכים לרצון ירושלים..."}}. בין החותמים של המכתב היה נציג כולל חב"ד, הרב דוב באייוער ליפמן. זאת לעומת שאר נציגי חב"ד שהזמינו את הרב זוננפלד דוקא לכהן כרב{{הערה|ראה בערכו}}.<br />
<br />
==עם אדמו"ר הריי"צ==<br />
{{להשלים|סיבה=חסרים פרטים מהותיים אודות ביקור הרבי הרי"צ אצלו, ועוד}}<br />
<br />
בערב ראש חודש תמוז [[תרפ"ז]], בעת [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|מאסר אדמו"ר הריי"צ]], שיגר הרב קוק מברק אל משרדי ארגון הג'וינט ב[[ארצות הברית]]: {{ציטוטון|מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות}}. <br />
<br />
בשנת [[תרפ"ט]] ביקר הריי"צ בארץ ישראל, ובמהלך ביקורו ביקר גם אצל הרב קוק והודה לו על פועלו למען שחרורו. לקראת יב' תמוז [[תרפ"ח]] פרסם הרב קוק מודעה בעיתון מהתקופה, יחד עם הרב [[זוננפלד]], הקוראת לציבור להשתתף בהתוועדות י"ב תמוז לרגל שחרור הרבי הריי"צ.<br />
<br />
במהלך ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], נפגש עם הרב קוק. לאחר הביקור, שלח אדמו"ר הריי"צ אגרת אל הרב קוק: "כבוד ידידי הרה"ג הנודע והמפורסם בכל מרחבי תבל וקצוי ארץ לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב עה"י פטה"ח כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק שליט"א".<br />
האגרת עצמה המודפסת באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' ע' ר', מדברת על [[פרעות תרפ"ט]], ובה כותב האדמו"ר גם: "ועתה לקראת השנה החדשה... הנני לברך את כת"ר שליט"א ולהתברך מאתו בברכת שנה טובה ומתוקה"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9B%D7%99+%D7%92%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91&pgnum=266 ראה המכתב באגרות קודש]}}<br />
ולסיום לאחר החתימה: "פ"ש וברכה לבנו הרה"ג רבי צבי יהודה שליט"א".<br />
<br />
סייע ליהודים רבים ובהם חסידי חב"ד לצאת מ[[רוסיה|ברית המועצות]].<br />
<br />
כאשר חלה הרב קוק, ביקשו רבני חב"ד להתפלל עבורו, ואדמו"ר הריי"צ שיגר אליו מכתב מיוחד בו הודיע כי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים אטווצק]] שב[[פולין]] התפללו לרפואתו{{מקור}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
<br />
*[[אדמו"ר הריי"צ]]<br />
* [[מסע הרבי לארץ הקודש]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
*הרב [[שלמה יוסף זוין]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33467&st=&pgnum=184&hilite= אישים ושיטות].<br />
*[[מסע הרבי לארץ הקודש]].<br />
[[קטגוריה:רבנים|קוק אברהם יצחק]]<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62320 כך פעל הרב קוק להצלת הרבי הריי"צ] - {{אינפו}}<br />
*[http://moreshet.co.il/beit-harav בית הרב קוק] אתר מורשת<br />
*[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/154078 סרט וידאו] באורך מלא, על חייו ופועלו של הרב קוק {{וידאו}}<br />
*[http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main_id.asp?id=6692 הרב קוק הרב סולובייצ'יק חב"ד רוזנצווייג הרב אליהו בן אמוזג], שעור מפי הרב אורי שרקי, מתוך הסדרה [http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main.asp?cat_id=42&page=1&rabbi=2 מבוא לתורה שבעל פה], אתר 'מכון מאיר' {{וידאו}}<br />
*'''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_139.pdf הרב קוק ותורת החסידות]''', [[קרוב אליך (עלון)|קרוב אליך]] גליון 139 - פרשת ראה אב תשע"ו<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=-|הבא=הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]|שנה=[[ט"ז אדר]] - [[תרפ"א]] - [[ג' אלול]] - [[תרצ"ה]]}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל|קוק אברהם יצחק]]<br />
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A9%D7%95_%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99&diff=297232שיחה:ישו הנוצרי2017-07-14T14:56:45Z<p>164.138.124.64: /* להוסיף בערך */</p>
<hr />
<div>נראה לי קצת מוזר להביא את את תולדותיו ביהדות ובנצרות (-ברית החדשה) כשווים. ובכלל לעניות דעתי פחות נוגע הפרטים בנצרות.<br />
אולי אני טועה. --[[מיוחד:תרומות/66.250.99.181|66.250.99.181]] 22:37, 1 במאי 2012 (IDT)<br />
:1. תולדות חייו בנצרות הובאו רק כהשלמה לערך, כאשר הפתיחה והבסיס הוא על פי המקורות שלנו. <br />
:2. אני חושב שכן יש צורך בכך, כדי להבין מה המשמעות והחשיבות שלו בנצרות. אלא שהשתדלתי לחסוך בפרטים. [[משתמש:Shneor|Shneor]] - [[שיחת משתמש:Shneor|שיחה]] 03:57, 2 במאי 2012 (IDT)<br />
<br />
== הרמב"ם על ישו ==<br />
<br />
הייתי רוצה לציין שהרמב"ם כתב שככל הנראה אין מדובר באותו ישו הנוצרי אצל הרב חסדא ובנצרות.<br />
זאת מכיון שרבי יהושע בן פרחיה חי כ 100 שנה לפני שהרומים נכנסו לארץ ישראל.<br />
<br />
::מחקתי את כל התוכן שהיה כאן, מכיון שמדובר באתר יהודי ואין מתפקידינו להביא את כל דברי ההבל שנכתבו בויקיפדיה באתר יהודי זה. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ה' בטבת ה'תשע"ג, למניינם 03:07, 18 בדצמבר 2012 (IST)<br />
:::שלום, ראשית יש"כ על מחיקת כל הדברים שאינם קשורים ליהדות ולא ראויים כאן. יחד עם זאת מחקת גם מידע רב שמקורו בספרי הקודש וטוב ונכון שנביא אותו. אשחזר אותו ברשותך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 16:12, 18 בדצמבר 2012 (IST)<br />
::::שחזרתי. הייתי כל כך כעוס על כך שבאתר שלנו הופיעו דברי כפירה, ומחקתי ללא הבחנה. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ה' בטבת ה'תשע"ג, למניינם 16:41, 18 בדצמבר 2012 (IST)<br />
:::::אכן, זה כשראיתי מה מחקת, הזדעזעתי מזה שזה היה אצלנו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 21:10, 19 בדצמבר 2012 (IST)<br />
==מי היה אביו==<br />
לא ברור לי מה המקור שאביו היה גוי. בכל אופן מי שיודע, אז בן של גוי אינו ממזר, גם אם נולד מאשת איש, ולכן הערך סותר את עצמו. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח בשבט ה'תשע"ד, למניינם 20:39, 29 בינואר 2014 (UTC)<br />
:שיע, לא הבנתי על סמך מה קבעת שהוא לא היה ממזר, יכול להיות שהטעות היא דוקא במה שאביו היה גוי, יש טוענים שאביו היה יהודי וראיתי איזה חוברת שטוענת כך אך לא הספקתי לברר את הנושא. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א באדר א' ה'תשע"ד, למניינם 01:50, 11 בפברואר 2014 (UTC)<br />
<br />
==קטגוריה==<br />
בינתיים הכנסתי לקטגוריה אישים. אולי מתאים להכניס ל[[:קטגוריה:גויים]] --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 15:16, 3 במאי 2017 (UTC)<br />
==להוסיף בערך==<br />
אנונימי הוסיף כי בקונטרס ומעיין יש התייחסות לכך שיש צד שאילו היו מקרבים אותו היה מתברר (משא"כ הציונים?)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 08:07, 16 ביוני 2017 (UTC)<br />
<br />
יש, אחת מהטענות בעד הציונים הייתה שגם אותו האיש הורחק - ועשה מה שעשה כו', ורצה הטוען לקרבם - כדי שלא יקרה אותו דבר כו', אך אדמו"ר הרש"ב חילק בין המקרים, משום ששם אם היו מקרבים אותו - היה הרע הטבוע בו נדחק, ואולי אף מתבטל -משא"כ בציונים שמתחילה הרשיעו כו' עיי"ש.</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%27&diff=297231קונטרס ומעין מבית ה'2017-07-14T14:19:34Z<p>164.138.124.64: /* נסיבות חיבור הקונטרס */</p>
<hr />
<div>{{קובץ|קונטרס ומעין}}<br />
קונטרס '''ומעין מבית ה' יצא והשקה את נחל השיטים''' כולל סדרת [[מאמר]]י חסידות של [[אדמו"ר הרש"ב]], העוסקים בביאור הפסוק הנ"ל על פי החסידות.<br />
<br />
==תוכן הקונטרס==<br />
בכל יהודי יש התוקף הנובע מה[[חכמה]] שב[[נפש|נפש]] והוא המעין המשקה גם את נחל השטים, שטות [[היצר הרע]]. הנלכד בפתויי היצר הרע צריך לעורר תוקף זה. בכך יוכל לעשות בפועל ההיפך מנטיותיו הטבעיות ובזה יברר חומרו הגס ויתנהג על פי הדעת דקדושה.<br />
<br />
== נסיבות חיבור הקונטרס ==<br />
את הספר קונטרס ומעין חיבר הרבי [[הרש"ב]] לאור בקשתם של ארבעים ושמונה קהילות חסידיות לחומר לימודים בחסידות, שיהיה לפי ערכם ויביא לחיזוקם בעבודת ה' על פי דרכי החסידות. ואכן, כלשונו של הרבי [[הריי"צ]], הספר קונטרס ומעין, למרות תכנו העמוק והעשיר, מבואר באופן כזה "שגם אנשים בינונים יוכלו להבינו".<br />
<br />
הקדמה לקונטרס כוללת יומן אורך ומפורט של [[אדמו"ר הריי"צ]] הכולל את הרקע לכתיבת הקונטרס - הקמת [[תומכי תמימים]], הקמת [[חברת מחזיקי הדת]], אסיפות הרבנים, המלחמה ב[[תנועת ההשכלה]] וב[[ציונות]].<br />
<br />
הקונטרס כולל כ"ח מאמרים, שבכל אחד מהם יש בין אחד לשישה פרקים.<br />
<br />
הרבי הריי"צ כתב לרבי{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15688&st=&pgnum=8בקונטרס עמוד 6.]}}, כי יהיה נכון לפרסם לפחות חלק מרשימותיו (של הרבי הריי"צ) מהשנים [[תר"ס]]-[[תרס"א]], בכדי שיוודע אופן ייסוד ישיבת [[תומכי תמימים]] והשפעתה.<br />
<br />
== הקונטרס בספרדית==<br />
[[תמונה:ומעין.jpg|left|thumb|250px|שער הקונטרס בספרדית]]<br />
<br />
כאשר הגיע ר' [[דובער בוימגרטן]] כשליח הראשון של הרבי למדינת ארגנטינה, הוא קיבל שורה של הוראות מיוחדות, ביניהם להוציא לאור בשפת המדינה, ספרדית, את [[קונטרס ומעין]] של הרבי הרש"ב. בשנת [[תשס"ט]] הוראה מיוחדת זו התמששה על ידי הוצאות קה"ת דרום אמריקה בהנהלת הרב נתן גרינבאלט, מתרגם ספר זה. <br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15688&pgnum=1 קונטרס ומעין] באתר [[Hebrewbooks]]<br />
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/umayon קונטרס ומעין - מנוקד] באתר [[ספריית חב"ד - ליובאוויטש (אתר)]]<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=705 מאמר דעה בקשר למאמר]<br />
<br />
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%27&diff=297230קונטרס ומעין מבית ה'2017-07-14T14:19:02Z<p>164.138.124.64: /* נסיבות חיבור הקונטרס */</p>
<hr />
<div>{{קובץ|קונטרס ומעין}}<br />
קונטרס '''ומעין מבית ה' יצא והשקה את נחל השיטים''' כולל סדרת [[מאמר]]י חסידות של [[אדמו"ר הרש"ב]], העוסקים בביאור הפסוק הנ"ל על פי החסידות.<br />
<br />
==תוכן הקונטרס==<br />
בכל יהודי יש התוקף הנובע מה[[חכמה]] שב[[נפש|נפש]] והוא המעין המשקה גם את נחל השטים, שטות [[היצר הרע]]. הנלכד בפתויי היצר הרע צריך לעורר תוקף זה. בכך יוכל לעשות בפועל ההיפך מנטיותיו הטבעיות ובזה יברר חומרו הגס ויתנהג על פי הדעת דקדושה.<br />
<br />
== נסיבות חיבור הקונטרס ==<br />
את הספר קונטרס ומעין חיבר הרבי [[הרש"ב]] לאור בקשתם של ארבעים ושמונה קהילות חסידיות לחומר לימודים בחסידות, שיהיה לפי ערכם ויביא לחיזוקם בעבודת ה' על פי דרכי החסידות. ואכן, כלשונו של הרבי [[הריי"צ]], הספר קונטרס ומעין, למרות תכנו העמוק והעשיר, מבואר באופן כזה "שגם אנשים בינונים יוכלו להבינו".<br />
<br />
הקדמה לקונטרס כוללת יומן אורך ומפורט של [[אדמו"ר הריי"צ]] הכולל את הרקע לכתיבת הקונטרס - הקמת [[תומכי תמימים]], הקמת [[חברת מחזיקי הדת]], אסיפות הרבנים, המלחמה ב[[תנועת ההשכלה]] וב[[ציונות]].<br />
<br />
הקונטרס כולל כ"ח מאמרים, שבכל אחד מהם יש בין אחד לשישה פרקים.<br />
<br />
הרבי הריי"צ כתב לרבי{{הערת שוליים|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15688&st=&pgnum=8בקונטרס עמוד 6.]}}, כי יהיה נכון לפרסם לפחות חלק מרשימותיו (של הרבי הריי"צ) מהשנים [[תר"ס]]-[[תרס"א]], בכדי שיוודע אופן ייסוד ישיבת [[תומכי תמימים]] והשפעתה.<br />
<br />
== הקונטרס בספרדית==<br />
[[תמונה:ומעין.jpg|left|thumb|250px|שער הקונטרס בספרדית]]<br />
<br />
כאשר הגיע ר' [[דובער בוימגרטן]] כשליח הראשון של הרבי למדינת ארגנטינה, הוא קיבל שורה של הוראות מיוחדות, ביניהם להוציא לאור בשפת המדינה, ספרדית, את [[קונטרס ומעין]] של הרבי הרש"ב. בשנת [[תשס"ט]] הוראה מיוחדת זו התמששה על ידי הוצאות קה"ת דרום אמריקה בהנהלת הרב נתן גרינבאלט, מתרגם ספר זה. <br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15688&pgnum=1 קונטרס ומעין] באתר [[Hebrewbooks]]<br />
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/umayon קונטרס ומעין - מנוקד] באתר [[ספריית חב"ד - ליובאוויטש (אתר)]]<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=705 מאמר דעה בקשר למאמר]<br />
<br />
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%9C_%D7%9C%D7%90%D7%96%D7%90%D7%A8&diff=297229בערל לאזאר2017-07-14T13:41:41Z<p>164.138.124.64: /* קישורים חיצונים */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:96151.jpg|left|thumb|250px|הרב לאזאר]]<br />
'''הרב שלמה דובער פנחס לאזאר''', (מכונה בקיצור ר' '''בערל לאזר''', יליד שנת [[תשכ"ד]], 1964) הוא [[שליח]] [[הרבי שליט"א|הרבי]], ו[[הרבנות הראשית לרוסיה|רבה הראשי של]] [[רוסיה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב לאזאר נולד ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]], לאביו הרב [[משה לאזאר]], שנשלח על ידי [[הרבי]]. <br />
<br />
בשנת [[תשל"ח]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]]. במהרה עבר לישיבת [[תומכי תמימים 770]] אותה סיים עם [[סמיכה]] לדיינות. בשנת [[תשמ"ח]] ביקר ברוסיה לראשונה מטעם [[עזרת אחים]]. בשנת [[תש"נ]] קיבל את ברכתו של [[הרבי]] ונשלח כשליח הרבי ל[[מוסקבה]] לחדש את החיים היהודיים בעיר כולה, הוא התמנה לרב [[בית הכנסת]] החב"די ההיסטורי ב[[מרינה רושצ'ה]]. בשנת [[תשנ"ג]] נבחר ליו"ר איחוד הרבנים של [[מדינות חבר העמים]] והתחיל בפעילות הקמת קהילות יהודיות מחדש. בשנת [[תשנ"ד]] מונה כחבר חלקי ב[[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]. בשנת [[תשנ"ט]] רבני חב"ד הקימו את איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה ובחרו ברב לאזאר לרבו הראשי. בשנת תשנ"ט האיגוד מנה 67 קהילות ובשנת [[תשס"א]] האיגוד מנה כבר 189 קהילות ב-170 ערים. <br />
<br />
בשנת [[תש"ס]] נבחר על ידי איגוד הקהילות לרבה של רוסיה. הרב לאזאר בתמיכתו של [[לוי לבייב]] הקימו בקהילות הגדולות בתי ספר ומכללות של "[[אור אבנר]]" לבנים ובנות יהודיים. כמו כן ביוזמתו של הרב לאזאר הוקמו בערים הגדולות ישיבות "[[תומכי תמימים]]". ארגון אור אבנר, מחזיק בנוסף עשרות בתי תמחוי ותומך בפעילות חסד.<br />
<br />
==יחסיו הציבוריים==<br />
[[קובץ:לזר פוטין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין]]<br />
לרב לאזר יחסים טובים עם נציגי השלטון, והוא זוכה לביקורים תכופים במוסדותיו של נציגי הממשל הבכירים וכן מתארח אצל נציגי ממשל לעתים תכופות. לחלק מהאוליגרכים היהודיים הנאמנים לשלטון יש קשר אליו. בעזרת לב לבייב, קשר קשרים קרובים עם נשיא רוסיה בעבר וגם בהווה ולדימיר פוטין, ב-[[תשס"ז]] הוא נפגש עם יורשו של פוטין דמיטרי מדבדב.<br />
<br />
בשנים [[תשס"ו]] ו-[[תשס"ז]] היה לאזאר חבר במושב הראשון של [[הלשכה הציבורית של רוסיה]], גוף ממשלתי הממונה על ידי הנשיא, שמטרתו לבחון את החקיקה ודרכי פעולות הממשלה בסובייקטים הפדרליים המרכיבים את הפדרציה הרוסית. בשנת [[תשס"ח]] מונה מחדש כחבר בלשכה, שתקופת כהונת חבריה שנתיים.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ד]], לקראת יום הולדתו החמישים, קיבל מברק ברכה ייחודי מאת נשיא רוסיה מר ולדימיר פוטין בו בירך אותו על פועלו למען יהדות רוסיה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=72125 נשיא רוסיה שיגר מכתב ברכה לרב לאזאר לרגל יום הולדתו] {{שטורעם}} י"ט [[אייר]] [[תשע"ד]] (19.05.2014)}}.<br />
<br />
ב[[חודש אב]] אותה שנה, קיבל הרב לאזאר מהנשיא פוטין אות כבוד על תרומתו למען רוסיה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=4086 היסטוריה: נשיא רוסיה העניק לרב לאזאר אות כבוד]. {{אינפו}}}}.<br />
==המשבר הכלכלי==<br />
<br />
בתחילת שנת [[תשס"ט]], בעת המשבר הכלכלי העולמי, בשעה שגבירים ותומכים רבים, ובתוכם ר' לוי לבייב, צמצמו את היקף תרומתם, הרב לאזר יחד עם ר' דוד מונדשיין מהנהלת אור אבנר לקחו על עצמם את גיוס הכספים עבור שלוחי הרבי ברוסיה, ובמדינות נוספות בחבר העמים.<br />
<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* '''"יום הולדת של כל אחד ואחד - מאמר מאת הרב לאזאר''', [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=96549 גליון "תחיינו" מס' 4], י"א ניסן תשע"ו<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=804 מנחה את שידור הלוין (הסאטעלייט) בשנת תשנ"ב] {{וידאו}}<br />
*[http://chabad.info/magazine/%D7%91%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%91-%D7%90%D7%93%D7%9D-%D7%9C%D7%A6%D7%90%D7%AA-%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA/ "בכל יום ויום חייב אדם לצאת לשליחות"] - מגזין דרך המלך, {{אינפו}}<br />
*'''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_50_%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97_%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%92%D7%92_50_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98_%D7%A2%D7%A0%D7%A7_83286.html 50 שביבי שליחות על השליח שחוגג 50]''' {{COL}} י"ד [[סיוון]] [[תשע"ד]] (12.06.2014)<br />
*{{קישור שטורעם|93306|news|כיצד הפכו נשיא רוסיה והרב לאזאר לחברים טובים?|יצחק טסלר, מוסקבה - YNET|ו' בטבת תשע"ז}}<br />
*[https://drive.google.com/file/d/0B7u2gT2DGxw_VjBIQTNTeUhIdFE/view תשורה מחתונת בנו של הרב לזר]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:לזר, שלמה דובער פנחס}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:רבני מדינות]]<br />
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מוסקבה: אישים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=297168אגודת ישראל2017-07-13T16:37:00Z<p>164.138.124.64: </p>
<hr />
<div>'''אגודת ישראל''' הינה תנועה חרדית עולמית שהוקמה בשנת תרע"ב. [[אדמו"ר הרש"ב]] היה מעורב בהקמת תנועת אגודת ישראל {{הערה|[[אדמו"ר הרש"ב]] גם הוצב במקום השני ב[[מועצת גדולי התורה]] של אגודת ישראל}}, אך פרש הימנה. [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב מכתב בקשת סיוע לאגודת ישראל בארץ ישראל, לעזור בהצלת האדמו"ר רבי [[אהרן רוקח]] מבעלז, ובו הוא מדגיש את התבדלותו מהשקפת האגודה. הוא כותב "ידוע כי ש"ב האדמו"ר מבעלזא אינו ממעריצי אגודת ישראל, וגם אני '''איני ממעריצם''' מנקודת ראות מפלגתי"...{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30687 צילום המכתב]}} <br />
<br />
==התנגדות הרבי הרש"ב לאגודה==<br />
הרבי הרש"ב היה בהתחלה ממקימי האגודה, אך פרש ממנה מחשש שהוועד ה'מוציא לפועל' של האגודה יתחבר ל[[ציונים]]{{הערה|ואכן, בשנת תש"ח חששותיו של הרבי הרש"ב התאמתו, ונציג אגו"י חתם על מסמכים הקשורים להקמת [[מדינת ישראל|"גופים שונים"]], '''בניגוד להחלטת האגודה'''. וראה בחוברת [http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/04/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94.pdf "בין גלות לגאולה"] באריכות.}}. נצגי האגודה אף הגיעו ל[[ליובאוויטש]] בכדי להשפיע על אדמו"ר הרש"ב לחזור לאגודה. הרבי הרש"ב לא חזר בו, ואף השפיע על הרב [[חיים מבריסק]] והחפץ חיים לפרוש מהאגודה. <br />
הרב חיים השתכנע, אולם הסביר לרבי הרש"ב כי אילצו אותו לחתום על מכתב התומך באגודה{{הערת שוליים|1=אג"ק אדמו"ר הרש"ב ח"ב אגרת שס"א.}}. השליח שנשלח ל"חפץ חיים" סירב לבצע את שליחותו, ולאחר לא הרבה זמן נפל למשכב ונפטר.<br />
<br />
גם אדמו"ר הריי"צ נמנע מלהשתתף בכנסותיה - גם כשהיה בקרבת מקום.<br />
<br />
===מכתבי הרבי הרש"ב נגד האגודה===<br />
<br />
'''"...מדי עברי דרך ווארשא התראתי עם הרב ר' חיים מבריסק נ״י ושאלתיו בדבר האגודה, ואמר לי שאינה טובה בעיניו ומ״מ נתן להם מכתב ותירץ א״ע שהכריחו אותו ע״ז אני כתבתי לו מפה שאינו ראוי כלל שיחזיק בידם, ואני חושש אשר במשך הזמן תהי׳ אגודת ציונית והשי׳׳ת ישמרנו מהם"'''{{הערת שוליים|1=אג"ק מוהרש"ב ח"ב אגרת שס"א.}}<br />
<br />
'''"בכל יום ויום ממש באים אנשים אם מפראנקפורט או מפה בענינים שונים הן בעניני האגודה.. האגודה מרעשת עולמו של אשכנז ונעשה פירוד גדול בין ברייער ויעקב ראזנהיים, וברייער יצא מן האגודה, ומתאונן מאד על הר"ח מבריסק יחי׳ אשר בקאטאויץ הבטיח לו בפה מלא להיות עמו, וגם כתב צעטיל והבטיח לו לשולחו בחתימתו מביתו, ועתה פרסם האיזרעליט שהגר״ח עמם אני כתבתי להגר״ח בחוזק שאנחנו אינו יכולים לילך אתם ולא להחזיקם כלל, כי יכול להיות אשר במשך יהיה נצרך להרחיקם ואפשר גם לצאת נגדם כי לפי השקפתי יהי׳ זה במשך הזמן כמו אגודת ציונית ועוד לא קיבלתי תשובה על זה"'''{{הערת שוליים|1=אג"ק מוהרש"ב ח"ב אגרת שס"ג.}}<br />
<br />
'''"...וכאשר מתחלה רציתי להיות על אסיפת קאטאויץ וכאשר ראיתי שבהנאספים היו ציונים כמו . . . וכדומה אמרתי בביתי שלפי השערתי לא טוב הדבר, וכאשר אין אצלם שום הגדרה את מי לקבל כ״א ההגדרה שיהיו שומרי תורה ומצות, וזה יסביר כל אחד לעצמו כרצונו, והציונים אומרים אשר שיטתם היא כל המצות וכנודע הדברים הלא יקבצו אלי׳ יהי׳ מי שיהי׳ וממילא גם הועד ישתנה גם אם יהי׳ מהיראים האמיתים ומה גם שא״א שיהי׳ הכלל לא מן הפרט, וגם כאשר מקבלים ציונים מזרחים די ומספיק לנו שלא נהי׳ אנחנו בהאגודה. לדוגמא אמרתי לו אשר אני לא אעבוד יחד עם ... וכדומה כי שונים אנחנו בדעתינו, ויבוא רק לידי מחלוקת וגם מי שיראה שאני מתחבר עם הנ״ל יכשיר זאת את הנ״ל בעיני הבריות ויאמרו התירו הפרושים כו' וגם יבוא לידי מחלוקת , ואינו כדאי לעשות אגודה על זאת והציונות היא מולדת רוסי׳ ויודעים אנחנו מה המה, והמזרחים המה כמו המערבים, ובאשכנז ג״כ המזרחים לא טובים המה, רק שבאשכנז אינו ניכר כ״כ ההבדל בין בלתי ציוני לציוני מזרחי כי זה מתנהג בכשרות וגם זה מתנהג בהדברים חיצונים כמוהו ... ואומר שהמזרחים האשכנזי׳ טובים המה רק יש להם איזה טעות, אמרתי לו שבהכרח יש מקום ויסוד דשם מוצא הטעות מקום לנוח. ובסוף אמרתי אשר יש חשש גדול שבהאגודה תהי׳ במשך הזמן אגודת ציונית ונתפעל מתרגש מאד ואומר להיפך אשר גם הציונים המזרחים הנכנסים בה לא יהיו ציונים במשך הזמן, ואני אמרתי לו עוד הפעם השקפתי הנ״ל שבאם יהי׳ רק תערובות ציונים יהפכו את כולם לציונים כו', ולא יהיו ערבים ובטוחים כלל בהתוקף שמדמים עתה, ובזה נגמר השיחה אתו. ראזנהיים עוד לא הי׳ אצלי. הראיתי לשטרויס שבין הנדבות על האגודה הנדפסים בהדרך ישנם נדבות מציונים גמורים כמו ... וכדומה , וא״ל אשר גאטליב מפינסק נסע למאסקווא לעשות נפשות אל האגודה ולקבל נדבות, ואין אחריות הדבר עליהם..."'''{{הערת שוליים|1=אג"ק <br />
למוהרש"ב ח"ב אגרת שסו.}}<br />
<br />
==אישי חב"ד באגו"י==<br />
<br />
כמה אישים חב"דיים היו חברים בגופים רשמיים של אגודת ישראל ומהם: הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], הרב [[מרדכי דובין]], הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[אליעזר מזרחי]].<br />
<br />
==דעת הרבי==<br />
<br />
[[הרבי]] הביע את דעתו השלילית למפלגה, ולצורת התנהלותה, כאשר אין מנהיג מסוים למפלגה אלא כל אחד ורבו הוא, דבר שאינו כשר על פי התורה כי דַבָּר - מנהיג - אחד לדור ולא שני דַבָּרִים לדור{{הערה|1=רש"י דברים לא, ז.}} הרבי סבר כי על המפלגה לקבוע להם בית דין וכינוס רבנים אשר הם יקבעו ויחליטו יחד את ההחלטות, כדרך התורה{{מקור}}.<br />
<br />
באופן חד -פעמי הורה הרבי לבחור באגודת ישראל בשנת [[תשמ"ט]].<br />
<br />
==בחירות תשמ"ט==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[בחירות תשמ"ט]]}}<br />
בתקופה שלפני הבחירות לכנסת ה-12, ניהל אחד מ[[בני ברק]] מסע תעמולה והשמצות נגד [[חסידות חב"ד]] והעומד בראשה - [[הרבי]]. הוא דרש מהנהלת אגודת ישראל לנדות את חסידי חב"ד מקרב הציבור החרדי בארץ ישראל, ואיים כי באם לא ייענו דרישותיו יפרשו הליטאים מהמפלגה ובכך - לדבריו - היא לא תצליח להכנס לכנסת.<br />
<br />
עקב סירובה של מועצת גדולי התורה - ובראשה האדמו"ר [[שמחה בונים אלתר|בעל ה'לב שמחה']] ואחיו [[פנחס מנחם אלתר|בעל ה'פני מנחם']] מגור - להיענות לרצונו, פרשו הליטאים מהמפלגה ורצו ברשימה נפרדת בשם "דגל התורה".<br />
<br />
לאור המצב המיוחד הורה הרבי באופן חד פעמי לכלל חסידי חב"ד בארץ להתגייס למערכה ולתמוך במפלגת אגודת ישראל, שסימנה בקלפי היה 'ג'.<br />
<br />
חסידי חב"ד פתחו בקמפיין נרחב לטובת המפלגה{{הערה| לפי כל הסקרים לפני פתיחת הקמפיין לא היתה המפלגה זוכה ליותר ממנדט אחד}}, שבסופו של דבר קיבלה חמישה מנדטים {{הערה|רק כמאתיים קולות חסרו למנדט השישי}}, בעוד המפלגה המתחרה עברה בקושי את סף שני המנדטים.<br />
<br />
== איחוד עם פועלי אגודת ישראל ==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
== חזית טכנית ==<br />
מר שלמה לורינץ נסע בתחילת שנות הקמת [[מדינת ישראל]], בשליחות [[החזון איש]] ל[[רבי]] ולאדמו"ר ר' [[יואל טייטלבום|יואל מסאטמאר]] בנוגע לאיחוד מפלגת אגודת ישראל עם המזרחי. הרבי עודד ביותר להקים חזית דתית בין החרדים למפד"ל, החזון איש התנגד לחזית, והאדמו"ר מסאטמאר קרא להחרים הבחירות לגמרי. לורנץ, בשליחות החזון איש, ניסה לתאם עמדות (לטענת מר שלמה לורינץ, ספרו המפורסם של ר' יואל "ויואל משה" יצא לאור בעקבות פגישה זו שגרמה לו להסביר דעתו בבהירות).<br />
<br />
נראה היה כי לורנץ קיבל את עמדתו של הרבי בנושא אך החזון איש סרב וטען כי "אנחנו והמפד"ל איננו שווים בהשקפה". כלפי טענה זו תמה הרבי: "כנסת זו 'השקפה'?!".{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44408 חב"ד אינפו]}}<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
<br />
*[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)]]<br />
*[[בחירות]]<br />
*[[ציונות]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שמן ששון מחבריך]]<br />
* [[נשיאי חב"ד ובני דורם]]<br />
* [[נודע בשיעורים]] <br />
*[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/04/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94.pdf "בין גלות לגאולה"]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:חסידות גור]]</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9D&diff=297160אליהו בעל שם2017-07-13T13:32:24Z<p>164.138.124.64: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>'''רבי אליהו{{הערה|הי כותב את שמו אליהו בא' (אליא) על מנת לא לחתום ב[[שם הוי"ה|שם המפורש]] (י-ה-ו-ה). }} בן משה לואנץ''' אשכנזי (מכונה: "רבי אליהו בעל שם") (1564 - 1636) היה [[רב]], הוגה דעות, [[מקובל]], דרשן ופייטן אשכנזי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
לואנץ נולד ב[[פרנקפורט]] ב[[כ"ג באייר]] שכ"ד{{הערה|ישנם דעות אחרות לגבי שנת הולדתו, שט"ו, שכ"ה. בספר "די יודען אי ווארמס" מופיע שנולד ב-1555.}} למשפחה מיוחסת. סבו, אבי אביו, היה השתדלן יוסף לואנץ, נודע בכינויו רבי יוסלמן, שהיה מאנשי חצרו של קיסר גרמניה. למד בישיבתו של ה[[מהר"ל מפראג]], ואצל רבנים נוספים. כיהן ברבנות בפולדא, הנאו, פרידברג, ולבסוף בורמייזא.<br />
<br />
בוורמס כיהן רבי אליהו כרב העיר וגם כראש הישיבה שפעלה בה. נודע בשל עיסוקו ב[[קבלה]] ובכתיבת [[קמע|קמעות]], והתפרסם בכינויו "רבי אליהו בעל שם".<br />
<br />
בנוסף לכהונתו כרב וראש ישיבה ולעיסוקו בקבלה, היה רבי אליהו גם דרשן, חזן, ופייטן. פיוטו המפורסם ביותר הוא "ויכוח היין עם המים".<br />
<br />
רבי אליהו לואנץ נפטר בוורמס ב[[כ"ט בתמוז]] שצ"ו, ויש אומרים שנפטר ביום [[כ"א בתמוז]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16071&st=&pgnum=127&hilite= שמועסן מיט קינדער און יוגנד]}} שצ"ו.<br />
<br />
רבי [[ברוך בטלן]], שהיה אביה של [[הרבנית רחל (זקנתו של אדמו"ר הזקן)]], היה תלמידו רבי יואל בעל שם - שהיה תלמיד רבי אליהו.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15929&hilite=55241a80-8105-45aa-b5e6-6862393d08dd&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D עטרת מלכות]. ספר הזרונות חלק ב' פרק פ'.}}<br />
<br />
== חבורת הנסתרים ==<br />
עבודתו העיקרית הייתה הקמת קבוצה של [[צדיקים נסתרים]] שהתעסקו בתורת הקבלה, ובעסקנות הכלל. חבורת תלמידיו, היו צדיקים נסתרים עובדי ה' שעסקו ב[[תורת הקבלה]] ב[[קדושה]] וב[[טהרה]], והם אשר הכינו את הדרך לשיטת הבעל שם טוב.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16055&hilite=86411683-e4e7-4fdb-9d75-c7afd3ed71c8&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D שמועסן מיט קינדער און יוגנד]}}<br />
<br />
בשנת שפ"א ייסד הרב אליהו את קבוצת התלמידים הנסתרים, שהפיצו את תורת רבם. לפני מותו העביר את עיקרי תורתו וסודותיו לבחיר תלמידיו, רבי יואל (שנקרא לאחר מכן רבי [[יואל בעל שם]]) שהנהיג אחריו את קבוצת הנסתרים. רבי יואל היה רבו של רבי [[אדם בעל שם]], מי שהכניס את רבי ישראל [[בעל שם טוב]] לקבוצת הצדיקים הנסתרים.<br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] מביא בזכרונותיו, סיפורים רבים על פעולותיהם של קבוצת הנסתרים, ועסקנותם הכללית לטובת היהודים ב[[אירופה]] באותה התקופה.<br />
<br />
==יצירת הגולם==<br />
כתב החיד"א, בהסתמכו על דברי ה'חכם צבי', כי הרב אליהו יצר גולם ע"י שימוש בשמות הקודש שב[[ספר יצירה]], לצורך הגנה מסכנות{{הערת שוליים|1='''"הג"מ אליהו אבד"ק חעלם, זקנו של הג"מ צבי כמ"ש בתשובותיו (חכם צבי) {{[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19566&pgnum=163סימן צ"ג]}}, והיה בקי ב[[ספר יצירה]] וברא גברא כמ"ש נכדו הנזכר שם. ושמעתי מעט"ר אמ"ן ששמע מפי בנו של הגאון שער אפרים ז"ל נפלאות שעשה הגאון מהר"ר אליהו הנזכר בכח קבלה מעשית אמתית לעת הצורך והסכנה"''' החיד"א זצ"ל בספר "שם הגדולים" מערכת גדולים א', קס"ג}}. כך כתב גם רבי צבי אשכנזי, בעל ה'חכם צבי', וחוקר בספרו אם גולם שכזה מצטרף למניין{{הערת שוליים|1=ב'שו"ת חכם צבי' סימן צ"ג, נשאל גם בספר 'משנה ברורה' לחפץ-חיים סימן נ"ה סעיף ק"ד.}}. נכתב גם ב'שו"ת שאלת יעב"ץ{{הערת שוליים|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1408&pgnum=225 סימן פ"ב]}} בנו של ה'חכם צבי', ששמע את סיפורי הגולם מאביו, פרסם אותם, ומאוחר יותר נכתב על סיפורים אלו ספר. <br />
== תלמידיו ==<br />
* ה[[תוספות יום טוב]]<br />
*תלמידו המובהק היה רבי [[יואל בעל שם]] מזאמושטש, שהיה רבו המובהק של הגאון הצדיק [[רבי אדם בעל שם]] מראפשיץ, מי שהיה רבו של [[הבעל שם טוב]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16081&hilite=c80c753d-cd83-406f-929f-1947c02101d8&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D כתר שם טוב], וכך כתב בספר הזכרונות}}.<br />
* רבי יוזפא שמש, מחבר "ספר מנהגי ורמיזא"<br />
<br />
== חיבוריו ==<br />
רבי אליהו לואנץ היה מחבר פורה, וחיבר ככל הנראה ספרים רבים שלא הגיעו לידינו. <br />
<br />
ספריו הידועים לנו:<br />
<br />
*'''רינת דודים''' על שיר השירים.<br />
*'''מכלול יופי''' על קהלת.<br />
*'''אדרת אליהו''' על ה[[ספר הזוהר|זוהר]].<br />
<br />
עדיין לא נדפסו:<br />
*פירוש על מדרש [[בראשית רבה]].<br />
*'''מעגלי צדק''' על פירוש רבי [[בחיי בן אשר]] על התורה.<br />
* פירוש על ספר [[חובות הלבבות]].<br />
*'''צפנת פענח''' על [[תיקוני זוהר]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://hebrewbooks.org/33720 הספר מכלול יופי באתר ספרים עבריים] <br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*שיחת [[י"ח באלול|ח"י אלול]] [[תש"א]]. <br />
*[[ספר הזכרונות]].<br />
*[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46423&pgnum=658 תולדותהרבי אליהו בעל שם בקובץ "ישורון"].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:רבני אשכנז]]<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:צדיקים נסתרים]]<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9D&diff=297159שיחה:אליהו בעל שם2017-07-13T13:23:52Z<p>164.138.124.64: </p>
<hr />
<div>== שם אבי ר' אליהו בע"ש ==<br />
<br />
הרי ברור בספר הזכרונות של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע (פכ"ב) דשם אביו הי' ר' יוסף יוזפא וכו' ולא משה, וצ"ע היטב.{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/96.250.109.161|96.250.109.161]] 21:51, 20 באפריל 2016 (UTC)<br />
--[[מיוחד:תרומות/96.250.109.161|96.250.109.161]] 21:51, 20 באפריל 2016 (UTC)<br />
<br />
== הערך הזה טעות בפיתחתו. אליהו בעל שם הוא לא ממשפחת ==<br />
<br />
הערך הזה טעות בפיתחתו. אליהו בעל שם הוא לא ממשפחת לואנץ. היה אליהו בעל שם אחר בוורמייזא. אפילו בערך חבורת הנסתרים, אליהו בעל שם, היה בן יוסף. ולא בן משה לואנץ. הערך סותר את כל הציטטות מספר הזכרונות של הריי"צ{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/37.142.23.242|37.142.23.242]] 19:42, 23 במאי 2016 (UTC)<br />
<br />
לםי ספר הזכרנות, חייבים לייחס את חבורת הנסתרים לאליהו בן יוסף ולא אליו<br />
<br />
== כפי שכבר העירו ==<br />
<br />
היה יותר מאחד, ודומני שעירוב פרשיות יש כאן. '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 04:09, 19 בינואר 2017 (UTC)<br />
<br />
==סתירה מספר הזכרונות===<br />
<br />
בספר הזכרונות ח"ב עמ' 133 פרק צ"א מובא שכאשר נפטר ר' שמואל נכד מהר"ל מפראג היה ר' אליהו בן 108!<br />
<br />
==סתירה בערך==<br />
בקובץ [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46423&pgnum=658 תולדות רבי אליהו בעל שם בספר "ישורון"] כתוב שכבר בגיל 15 הצטרף לישיבת הרמח"ל - עד התמנותו לרבה של חלם - כמצויין בדברי החיד"א (ראה בפסקה "יצירת הגולם"), ואך למד אצל המהר"ל? - שאגב, כלל לא הוזכר בערך לימודו אצל הרמח"ל ורבנותו בחלם!.</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9D&diff=297158אליהו בעל שם2017-07-13T12:55:51Z<p>164.138.124.64: </p>
<hr />
<div>'''רבי אליהו{{הערה|הי כותב את שמו אליהו בא' (אליא) על מנת לא לחתום ב[[שם הוי"ה|שם המפורש]] (י-ה-ו-ה). }} בן משה לואנץ''' אשכנזי (מכונה: "רבי אליהו בעל שם") (1564 - 1636) היה [[רב]], הוגה דעות, [[מקובל]], דרשן ופייטן אשכנזי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
לואנץ נולד ב[[פרנקפורט]] ב[[כ"ג באייר]] שכ"ד{{הערה|ישנם דעות אחרות לגבי שנת הולדתו, שט"ו, שכ"ה. בספר "די יודען אי ווארמס" מופיע שנולד ב-1555.}} למשפחה מיוחסת. סבו, אבי אביו, היה השתדלן יוסף לואנץ, נודע בכינויו רבי יוסלמן, שהיה מאנשי חצרו של קיסר גרמניה. למד בישיבתו של ה[[מהר"ל מפראג]], ואצל רבנים נוספים. כיהן ברבנות בפולדא, הנאו, פרידברג, ולבסוף בורמייזא.<br />
<br />
בוורמס כיהן רבי אליהו כרב העיר וגם כראש הישיבה שפעלה בה. נודע בשל עיסוקו ב[[קבלה]] ובכתיבת [[קמע|קמעות]], והתפרסם בכינויו "רבי אליהו בעל שם".<br />
<br />
בנוסף לכהונתו כרב וראש ישיבה ולעיסוקו בקבלה, היה רבי אליהו גם דרשן, חזן, ופייטן. פיוטו המפורסם ביותר הוא "ויכוח היין עם המים".<br />
<br />
רבי אליהו לואנץ נפטר בוורמס ב[[כ"ט בתמוז]] שצ"ו, ויש אומרים שנפטר ביום [[כ"א בתמוז]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16071&st=&pgnum=127&hilite= שמועסן מיט קינדער און יוגנד]}} שצ"ו.<br />
<br />
רבי [[ברוך בטלן]], שהיה אביה של [[הרבנית רחל (זקנתו של אדמו"ר הזקן)]], חונך על ידי תלמידיו.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15929&hilite=55241a80-8105-45aa-b5e6-6862393d08dd&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D עטרת מלכות]}}<br />
<br />
== חבורת הנסתרים ==<br />
עבודתו העיקרית הייתה הקמת קבוצה של [[צדיקים נסתרים]] שהתעסקו בתורת הקבלה, ובעסקנות הכלל. חבורת תלמידיו, היו צדיקים נסתרים עובדי ה' שעסקו ב[[תורת הקבלה]] ב[[קדושה]] וב[[טהרה]], והם אשר הכינו את הדרך לשיטת הבעל שם טוב.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16055&hilite=86411683-e4e7-4fdb-9d75-c7afd3ed71c8&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D שמועסן מיט קינדער און יוגנד]}}<br />
<br />
בשנת שפ"א ייסד הרב אליהו את קבוצת התלמידים הנסתרים, שהפיצו את תורת רבם. לפני מותו העביר את עיקרי תורתו וסודותיו לבחיר תלמידיו, רבי יואל (שנקרא לאחר מכן רבי [[יואל בעל שם]]) שהנהיג אחריו את קבוצת הנסתרים. רבי יואל היה רבו של רבי [[אדם בעל שם]], מי שהכניס את רבי ישראל [[בעל שם טוב]] לקבוצת הצדיקים הנסתרים.<br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] מביא בזכרונותיו, סיפורים רבים על פעולותיהם של קבוצת הנסתרים, ועסקנותם הכללית לטובת היהודים ב[[אירופה]] באותה התקופה.<br />
<br />
==יצירת הגולם==<br />
כתב החיד"א, בהסתמכו על דברי ה'חכם צבי', כי הרב אליהו יצר גולם ע"י שימוש בשמות הקודש שב[[ספר יצירה]], לצורך הגנה מסכנות{{הערת שוליים|1='''"הג"מ אליהו אבד"ק חעלם, זקנו של הג"מ צבי כמ"ש בתשובותיו (חכם צבי) {{[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19566&pgnum=163סימן צ"ג]}}, והיה בקי ב[[ספר יצירה]] וברא גברא כמ"ש נכדו הנזכר שם. ושמעתי מעט"ר אמ"ן ששמע מפי בנו של הגאון שער אפרים ז"ל נפלאות שעשה הגאון מהר"ר אליהו הנזכר בכח קבלה מעשית אמתית לעת הצורך והסכנה"''' החיד"א זצ"ל בספר "שם הגדולים" מערכת גדולים א', קס"ג}}. כך כתב גם רבי צבי אשכנזי, בעל ה'חכם צבי', וחוקר בספרו אם גולם שכזה מצטרף למניין{{הערת שוליים|1=ב'שו"ת חכם צבי' סימן צ"ג, נשאל גם בספר 'משנה ברורה' לחפץ-חיים סימן נ"ה סעיף ק"ד.}}. נכתב גם ב'שו"ת שאלת יעב"ץ{{הערת שוליים|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1408&pgnum=225 סימן פ"ב]}} בנו של ה'חכם צבי', ששמע את סיפורי הגולם מאביו, פרסם אותם, ומאוחר יותר נכתב על סיפורים אלו ספר. <br />
== תלמידיו ==<br />
* ה[[תוספות יום טוב]]<br />
*תלמידו המובהק היה רבי [[יואל בעל שם]] מזאמושטש, שהיה רבו המובהק של הגאון הצדיק [[רבי אדם בעל שם]] מראפשיץ, מי שהיה רבו של [[הבעל שם טוב]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16081&hilite=c80c753d-cd83-406f-929f-1947c02101d8&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D כתר שם טוב], וכך כתב בספר הזכרונות}}.<br />
* רבי יוזפא שמש, מחבר "ספר מנהגי ורמיזא"<br />
<br />
== חיבוריו ==<br />
רבי אליהו לואנץ היה מחבר פורה, וחיבר ככל הנראה ספרים רבים שלא הגיעו לידינו. <br />
<br />
ספריו הידועים לנו:<br />
<br />
*'''רינת דודים''' על שיר השירים.<br />
*'''מכלול יופי''' על קהלת.<br />
*'''אדרת אליהו''' על ה[[ספר הזוהר|זוהר]].<br />
<br />
עדיין לא נדפסו:<br />
*פירוש על מדרש [[בראשית רבה]].<br />
*'''מעגלי צדק''' על פירוש רבי [[בחיי בן אשר]] על התורה.<br />
* פירוש על ספר [[חובות הלבבות]].<br />
*'''צפנת פענח''' על [[תיקוני זוהר]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://hebrewbooks.org/33720 הספר מכלול יופי באתר ספרים עבריים] <br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*שיחת [[י"ח באלול|ח"י אלול]] [[תש"א]]. <br />
*[[ספר הזכרונות]].<br />
*[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46423&pgnum=658 תולדותהרבי אליהו בעל שם בקובץ "ישורון"].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:רבני אשכנז]]<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:צדיקים נסתרים]]<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=297148אהרון חריטונוב2017-07-13T12:19:20Z<p>164.138.124.64: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:אהרון חריטונוב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אהרון חריטונוב]]הרב '''אהרון חריטונוב''' מ[[ניקולייב]] היה [[חסיד חב"ד]], [[שוחט ובודק]] ו[[בעל מנגן]]. היה מחסידי [[הרבי הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] ומה[[התקשרות|מקושרים]] אליו ביותר. נפטר ב[[ט"ז אדר]] [[תרצ"ג]].<br />
<br />
===ניגוניו===<br />
הלחין את '''[[ניגון הבינוני]]''' (ניגון מ"ו בספר הניגונים), וכן גם את ה'''[[ניגון לי"ב י"ג תמוז]]'''{{הערת שוליים|ניגון נ"ו ב[[ספר הניגונים]]}}, אותו חיבר עוד בעת המאסר, מתוך תקווה וצפייה שהרבי ישתחרר. זו גם הסיבה, שהניגון מכיל קטעי געגועים - לרבי, הנתון במאסר, אך גם שמחה לרגל השיחרור. כמו-כן הלחין גם את '''[[וואלאך לר' אהרן שו"ב|וואלח געגועים]]''' {{הערת שוליים|1=[[ניגון ש"ד]]}} וכן את '''[[ניגון 'אשרינו']]'''.<br />
<br />
כמו כן היה שותף בעריכת הניגון '''[[ניגון לשבת ויום טוב לר' אשר מניקולייב]]'''. את שתי הבבות הראשונות שמע ה[[חסיד]] ר' [[אשר מניקולייב]] ממנגנים בכלי זמר. כשהגיע ל[[ליובאוויטש]] שר את זה לפני [[אדמו"ר הרש"ב]] וזה מאוד מצא חן בעיניו ואמר: "עם [[ניגון]] זה אפשר להתפלל טוב, אפשר לשטוף טוב את הכלי בדמעות חמות, וזה עוזר לפתיחת הלב". אחר-כך הוסיף החסיד ר' אהרן חריטונוב עוד כמה בבות לניגון שמצאו מאוד חן בעיני [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
<br />
===משפחתו וצאצאיו===<br />
*'''אחיו''', ר' [[שלום חריטונוב]].<br />
*'''בנו''', ר' מרדכי הערש (צבי) חריטונוב, ראש ישיבת [[תות"ל יקטרינוסלב]].<br />
*'''נכדתו''' לאה,(בת ר' מרדכי), נישאה לר' דובער דוברבסקי.<br />
*'''נינו''', הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]] (בן ר' דובער), רב קהילת חב"ד בראשון לציון.<br />
*'''בן נינו''', ר' מנחם מענדל דוברבסקי, מנהל כולל [[משכן מנחם]].<br />
<br />
==הערות שוליים ==<br />
<br />
{{מיון רגיל:חריטונוב, אהרון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=297147אגודת ישראל2017-07-13T12:18:54Z<p>164.138.124.64: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>'''אגודת ישראל''' הינה תנועה חרדית עולמית. [[אדמו"ר הרש"ב]] היה מעורב בהקמת תנועת אגודת ישראל {{הערה|[[אדמו"ר הרש"ב]] גם הוצב במקום השני ב[[מועצת גדולי התורה]] של אגודת ישראל}}, אך פרש הימנה{{הערה|משום שחשש שהוועד המוציא-לפועל של האגודה יעשה פעולות על-דעת עצמו, ויתחבר ל[[ציונים]]. ואכן, בשנת תש"ח חששותיו של הרבי הרש"ב התאמתו, ונציג אגו"י חתם על מסמכים הקשורים להקמת [[מדינת ישראל|"גופים שונים"]], '''בניגוד להחלטת האגודה'''. וראה בחוברת [http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/04/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94.pdf "בין גלות לגאולה"] באריכות.}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב מכתב בקשת סיוע לאגודת ישראל בארץ ישראל, לעזור בהצלת האדמו"ר רבי [[אהרן רוקח]] מבעלז, ובו הוא מדגיש את התבדלותו מהשקפת האגודה. הוא כותב "ידוע כי ש"ב האדמו"ר מבעלזא אינו ממעריצי אגודת ישראל, וגם אני '''איני ממעריצם''' מנקודת ראות מפלגתי"...{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30687 צילום המכתב]}} <br />
<br />
==אישי חב"ד באגו"י==<br />
<br />
כמה אישים חב"דיים היו חברים בגופים רשמיים של אגודת ישראל ומהם: הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], הרב [[מרדכי דובין]], הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[אליעזר מזרחי]].<br />
<br />
==דעת הרבי==<br />
<br />
[[הרבי]] הביע את דעתו השלילית למפלגה, ולצורת התנהלותה, כאשר אין מנהיג מסוים למפלגה אלא כל אחד ורבו הוא, דבר שאינו כשר על פי התורה כי דַבָּר - מנהיג - אחד לדור ולא שני דַבָּרִים לדור{{הערה|1=רש"י דברים לא, ז.}} הרבי סבר כי על המפלגה לקבוע להם בית דין וכינוס רבנים אשר הם יקבעו ויחליטו יחד את ההחלטות, כדרך התורה{{מקור}}.<br />
<br />
באופן חד -פעמי הורה הרבי לבחור באגודת ישראל בשנת [[תשמ"ט]].<br />
<br />
==בחירות תשמ"ט==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[בחירות תשמ"ט]]}}<br />
בתקופה שלפני הבחירות לכנסת ה-12, ניהל אחד מ[[בני ברק]] מסע תעמולה והשמצות נגד [[חסידות חב"ד]] והעומד בראשה - [[הרבי]]. הוא דרש מהנהלת אגודת ישראל לנדות את חסידי חב"ד מקרב הציבור החרדי בארץ ישראל, ואיים כי באם לא ייענו דרישותיו יפרשו הליטאים מהמפלגה ובכך - לדבריו - היא לא תצליח להכנס לכנסת.<br />
<br />
עקב סירובה של מועצת גדולי התורה - ובראשה האדמו"ר [[שמחה בונים אלתר|בעל ה'לב שמחה']] ואחיו [[פנחס מנחם אלתר|בעל ה'פני מנחם']] מגור - להיענות לרצונו, פרשו הליטאים מהמפלגה ורצו ברשימה נפרדת בשם "דגל התורה".<br />
<br />
לאור המצב המיוחד הורה הרבי באופן חד פעמי לכלל חסידי חב"ד בארץ להתגייס למערכה ולתמוך במפלגת אגודת ישראל, שסימנה בקלפי היה 'ג'.<br />
<br />
חסידי חב"ד פתחו בקמפיין נרחב לטובת המפלגה{{הערה| לפי כל הסקרים לפני פתיחת הקמפיין לא היתה המפלגה זוכה ליותר ממנדט אחד}}, שבסופו של דבר קיבלה חמישה מנדטים {{הערה|רק כמאתיים קולות חסרו למנדט השישי}}, בעוד המפלגה המתחרה עברה בקושי את סף שני המנדטים.<br />
<br />
== איחוד עם פועלי אגודת ישראל ==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
== חזית טכנית ==<br />
מר שלמה לורינץ נסע בתחילת שנות הקמת [[מדינת ישראל]], בשליחות [[החזון איש]] ל[[רבי]] ולאדמו"ר ר' [[יואל טייטלבום|יואל מסאטמאר]] בנוגע לאיחוד מפלגת אגודת ישראל עם המזרחי. הרבי עודד ביותר להקים חזית דתית בין החרדים למפד"ל, החזון איש התנגד לחזית, והאדמו"ר מסאטמאר קרא להחרים הבחירות לגמרי. לורנץ, בשליחות החזון איש, ניסה לתאם עמדות (לטענת מר שלמה לורינץ, ספרו המפורסם של ר' יואל "ויואל משה" יצא לאור בעקבות פגישה זו שגרמה לו להסביר דעתו בבהירות).<br />
<br />
נראה היה כי לורנץ קיבל את עמדתו של הרבי בנושא אך החזון איש סרב וטען כי "אנחנו והמפד"ל איננו שווים בהשקפה". כלפי טענה זו תמה הרבי: "כנסת זו 'השקפה'?!".{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44408 חב"ד אינפו]}}<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
<br />
*[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)]]<br />
*[[בחירות]]<br />
*[[ציונות]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שמן ששון מחבריך]]<br />
* [[נשיאי חב"ד ובני דורם]]<br />
* [[נודע בשיעורים]] <br />
*[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/04/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94.pdf "בין גלות לגאולה"]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:חסידות גור]]</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A8%D7%A6%22%D7%92&diff=297143תרצ"ג2017-07-13T11:52:41Z<p>164.138.124.64: /* נפטרו */</p>
<hr />
<div>==אירועים==<br />
<br />
*[[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא]] עזבו את ברלין ועברו ל[[פריז]]. לאחר כיבוש [[צרפת]] עברו לניצה.<br />
<br />
==נולדו==<br />
*[[כ' סיוון]] - נולד הרב [[יוסף יהודה מרטון]], מנהל מקהלת חסידי חב"ד בארץ הקודש.<br />
* ט"ו תשרי - נולד הגה"ח הרב [[ שמואל אלעזר היילפרין]], רב שכונת בית ישראל בירושלים ויו"ר איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן.<br />
<br />
==נפטרו==<br />
<br />
*[[כ"ג באלול]] - רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]], סבו של [[הרבי]] ואב [[בית דין]] של [[ניקולייב]], נפטר.<br />
*[[ט"ז אדר]] - נפטר הרב [[אהרון חריטונוב]].<br />
{{תרנ"א ת"ש}}<br />
<br />
{{תרנ"א}}</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%22%D7%96_%D7%91%D7%90%D7%93%D7%A8&diff=297141ט"ז באדר2017-07-13T11:48:23Z<p>164.138.124.64: /* נפטרו */</p>
<hr />
<div>{{חודש אדר}}{{אדרים}}<br />
'''ט"ז באדר''' הוא היום השישה עשר ב[[חודש אדר]].<br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
* ביום זה החלה בנייתם של חומות [[ירושלים]] על ידי עולי 'שיבת ציון', בהנהגת [[עזרא]] ו[[נחמיה]].<br />
*[[תשנ"ו]] - רבי [[פנחס מנחם אלתר]], ה[[אדמו"ר]] מ[[גור]] (ה"פני מנחם"), נפטר.<br />
<br />
==ימי חב"ד==<br />
*[[תש"ט]] - משלחת מיוחדת מטעם ממשלת [[ארצות הברית]] הגיעה לביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] על מנת להעניק לו אזרחות אמריקאית.<br />
<br />
===נולדו===<br />
*[[תרנ"ז]] {{הבהרה|אדר א' או ב'?}} - הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]], מנהל חשבונות ב[[כולל חב"ד]] ובישיבת [[תורת אמת]] וחבר הוועד המייסד של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
===נפטרו===<br />
*[[תרע"ט]] {{הבהרה|אדר א' או ב'?}} - הרב [[שמעון אהרן ייאכיל]], מאנשי קהילת חב"ד ב[[בוברויסק]].<br />
*[[תרצ"ג]] - נפטר הרב [[אהרון חריטונוב]].<br />
*[[תשל"ה]] - הרב [[שמואל זלמנוב]], עורך [[קובץ ליובאוויטש]] ו[[ספר הניגונים]], מנהל [[ניח"ח]], [[חוזר]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], וחבר הנהלת הארגונים החב"דיים בארה"ב.<br />
*[[תשל"ח]] (אדר ראשון) - הרב [[דובער בוימגרטן]], שליח הרבי לבואנוס איירס שבארגנטינה.<br />
*[[תשנ"א|תנש"א]] - מרת [[חנה גוראריה]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], רעייתו של הרב [[שמריהו גוראריה (גיס אדמו"ר שליט"א)|שמריהו גוראריה]], וגיסתו של [[הרבי]].<br />
*[[תשנ"ח]] - הרב [[יהודה אריה קורנט]], מוהל חסיד חב"ד שהתגורר בשליחות הרבי ב[[פרדס חנה]].<br />
<br />
{{להיום יום|ט"ז|אדר א'}}<br />
{{להיום יום|ט"ז|אדר ב'}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ו יו]]<br />
[[קטגוריה:חסידות גור]]</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=297137שיחה:אהרון חריטונוב2017-07-13T11:10:05Z<p>164.138.124.64: /* מצטער */</p>
<hr />
<div>יש ענין שיהיה כתוב "ומהמקושרים אליו '''ביותר'''"? וכי אנו נחלק ציונים מי מקושר יותר ומי מקושר פחות? נא דעתכם. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]<br />
:בד"כ לא, אבל זכור לי שכך מכנה אותו אדמו"ר הריי"צ איפ-שהוא. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]<br />
::נו נו... בכל מקרה, יש צורך במקור, אחרת אי אפשר לעשות איפה ואיפה. נכון? [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]<br />
<br />
== מצטער ==<br />
<br />
מצטער על הערך הקצרצר, אבל החלטתי לעשות סוף לאותם חמישה - ששה ערכים שהיו תקועים בבקשתם..--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 13:45, 16 אוגוסט 2009 (IDT)<br />
<br />
==אביו - ר' אברהם==<br />
יש צורך לעשות ערך על אביו - ר' אברהם, שהיה עוד מה'[[יושבים]]' אצל אדמו"ר הצ"צ (ואם בניו בזמן הרש"ב - פשוט שהיה גם בזמן אדמו"ר מהר"ש) והיה חזן וחיבר ניגונים? ואם כן, צריך לחפש עליו עוד מידע.</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=296804אגודת ישראל2017-07-12T19:17:11Z<p>164.138.124.64: </p>
<hr />
<div>'''אגודת ישראל''' הינה תנועה חרדית עולמית. [[אדמו"ר הרש"ב]] היה מעורב בהקמת תנועת אגודת ישראל {{הערה|[[אדמו"ר הרש"ב]] גם הוצב במקום השני ב[[מועצת גדולי התורה]] של אגודת ישראל}}, אך פרש הימנה{{הערה|משום שחשש שהוועד המוציא-לפועל של האגודה יעשה פעולות על-דעת עצמו, ויתחבר ל[[ציונים]]. ואכן, בשנת תש"ח חששותיו של הרבי הרש"ב התאמתו, ונציג אגו"י חתם על מסמכים הקשורים להקמת [[מדינת ישראל|"גופים שונים"]], '''בניגוד להחלטת האגודה'''. וראה בחוברת [http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/04/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94.pdf "בין גלות לגאולה"] באריכות.}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב מכתב בקשת סיוע לאגודת ישראל בארץ ישראל, לעזור בהצלת האדמו"ר רבי [[אהרן רוקח]] מבעלז, ובו הוא מדגיש את התבדלותו מהשקפת האגודה. הוא כותב "ידוע כי ש"ב האדמו"ר מבעלזא אינו ממעריצי אגודת ישראל, וגם אני '''איני ממעריצם''' מנקודת ראות מפלגתי"...{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30687 צילום המכתב]}} <br />
<br />
==אישי חב"ד באגו"י==<br />
<br />
כמה אישים חב"דיים היו חברים בגופים רשמיים של אגודת ישראל ומהם: הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], הרב [[מרדכי דובין]], הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[אליעזר מזרחי]].<br />
<br />
==דעת הרבי==<br />
<br />
[[הרבי]] הביע את דעתו השלילית למפלגה, ולצורת התנהלותה, כאשר אין מנהיג מסוים למפלגה אלא כל אחד ורבו הוא, דבר שאינו כשר על פי התורה כי דַבָּר - מנהיג - אחד לדור ולא שני דַבָּרִים לדור{{הערה|1=רש"י דברים לא, ז.}} הרבי סבר כי על המפלגה לקבוע להם בית דין וכינוס רבנים אשר הם יקבעו ויחליטו יחד את ההחלטות, כדרך התורה{{מקור}}.<br />
<br />
באופן חד -פעמי הורה הרבי לבחור באגודת ישראל בשנת [[תשמ"ט]].<br />
<br />
==בחירות תשמ"ט==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[בחירות תשמ"ט]]}}<br />
בתקופה שלפני הבחירות לכנסת ה-12, ניהל אחד מ[[בני ברק]] מסע תעמולה והשמצות נגד [[חסידות חב"ד]] והעומד בראשה - [[הרבי]]. הוא דרש מהנהלת אגודת ישראל לנדות את חסידי חב"ד מקרב הציבור החרדי בארץ ישראל, ואיים כי באם לא ייענו דרישותיו יפרשו הליטאים מהמפלגה ובכך - לדבריו - היא לא תצליח להכנס לכנסת.<br />
<br />
עקב סירובה של מועצת גדולי התורה - ובראשה האדמו"ר [[שמחה בונים אלתר|בעל ה'לב שמחה']] ואחיו [[פנחס מנחם אלתר|בעל ה'פני מנחם']] מגור - להיענות לרצונו, פרשו הליטאים מהמפלגה ורצו ברשימה נפרדת בשם "דגל התורה".<br />
<br />
לאור המצב המיוחד הורה הרבי באופן חד פעמי לכלל חסידי חב"ד בארץ להתגייס למערכה ולתמוך במפלגת אגודת ישראל, שסימנה בקלפי היה 'ג'.<br />
<br />
חסידי חב"ד פתחו בקמפיין נרחב לטובת המפלגה{{הערה| לפי כל הסקרים לפני פתיחת הקמפיין לא היתה המפלגה זוכה ליותר ממנדט אחד}}, שבסופו של דבר קיבלה חמישה מנדטים {{הערה|רק כמאתיים קולות חסרו למנדט השישי}}, בעוד המפלגה המתחרה עברה בקושי את סף שני המנדטים.<br />
<br />
== איחוד עם פועלי אגודת ישראל ==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
== חזית טכנית ==<br />
מר שלמה לורינץ נסע בתחילת שנות הקמת [[מדינת ישראל]], בשליחות [[החזון איש]] ל[[רבי]] ולאדמו"ר ר' [[יואל טייטלבום|יואל מסאטמאר]] בנוגע לאיחוד מפלגת אגודת ישראל עם המזרחי. הרבי עודד ביותר להקים חזית דתית בין החרדים למפד"ל, החזון איש התנגד לחזית, והאדמו"ר מסאטמאר קרא להחרים הבחירות לגמרי. לורנץ, בשליחות החזון איש, ניסה לתאם עמדות (לטענת מר שלמה לורינץ, ספרו המפורסם של ר' יואל "ויואל משה" יצא לאור בעקבות פגישה זו שגרמה לו להסביר דעתו בבהירות).<br />
<br />
נראה היה כי לורנץ קיבל את עמדתו של הרבי בנושא אך החזון איש סרב וטען כי "אנחנו והמפד"ל איננו שווים בהשקפה". כלפי טענה זו תמה הרבי: "כנסת זו 'השקפה'?!".{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44408 חב"ד אינפו]}}<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
<br />
*[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)]]<br />
*[[בחירות]]<br />
*[[ציונות]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שמן ששון מחבריך]]<br />
* [[נשיאי חב"ד ובני דורם]]<br />
* [[נודע בשיעורים]] <br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:חסידות גור]]</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=296803שיחה:מדינת ישראל2017-07-12T19:12:08Z<p>164.138.124.64: /* ג' שבועות */</p>
<hr />
<div>--צריך לדעתי לפתוח תבנית חדשה "לעריכה" בה יהיה כתוב למה הערך זקוק לעריכה.<br />
<br />
אריכות? פרטים שגויים? אי סדר? --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 17:50, 13 באפריל 2010 (UTC)<br />
:צודק. אעבוד על זה בתבנית הנוכחית. בעקרון צריך לרשום בדף השיחה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 11:46, 14 באפריל 2010 (UTC)<br />
<br />
== הבעת דיעה אישית ==<br />
אולי תוכל לפרט היכן יש כאן הבעת דיעה אישית? הכל עובדות, ולכל דבר יש מקורות בספרי חב"ד<br />
<br />
אדרבה דעתך שונה - הבא מקורות שונים! --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 15:32, 14 באפריל 2010 (UTC)<br />
:כיון שמדובר בנושא רגיש, א"כ כל מילה שאינה ציטוט ממקור מוסמך, כמוה כהבעת דעה. "את יסודותיה הקימו מייסדיה פורקי העול" מה המקור למשפט הזה בדיוק? הנושא ודאי נכון, אבל מכאן ועד לכתוב ציטוט כזה באנציקלופדיה, הדרך ארוכה. ועוד, כמובן שאין הכוונה למחוק הערך, אלא רק להתנצל על החוסר אנציקלופדיות שבערך. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 15:49, 14 באפריל 2010 (UTC)<br />
::אכן צודק אתה, פשוט קשה היה לי הניסוח בענין זה. תוכל לשפר את הערך. --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 15:51, 14 באפריל 2010 (UTC)<br />
:::עבודה קשה. אנסה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 15:57, 14 באפריל 2010 (UTC)<br />
:לפי דעתי איני רואה כל חיסרון בערך במצבו העכשווי. אין בו לא טעויות ולא אי דיוקים. אבקש להוריד את התבנית. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום י"ג בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 00:00, 26 במאי 2010 (UTC)<br />
::כלל וכלל לא! לדוגמא הפיסקה "התגרות באומות" זקוקה להרחבה ולהבעת הדיון המושלם ולא חד צדדי. ועוד הרבה. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 16:09, 26 במאי 2010 (UTC)<br />
<br />
== ג' שבועות ==<br />
<br />
המופיע על התגרות באומות, ובכלל על הג' שבועות צריך בירור נרחב, ואודות זה ישנו עוד הרבה חומר. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
:כוונתך היא חומר תלמודי או חבד"י? היום כ"ח בחשוון ה'תשע"א''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 18:10, 5 בנובמבר 2010 (UTC)<br />
::גם וגם. חסיד מחוץ לחשבון.<br />
<br />
הרבי הרש"ב מציין במכתבו [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=643 לספר "אור לישרים"] נגד הציונות, כי אחד מבעיות הציונות - היא "שלא לדחוק את הקץ", אחד מאיסורי "שלושת השבועות".<br />
<br />
== לעריכה ==<br />
<br />
עדיין יש הרבה מה להוסיף ולערוך, אבל בהחלט הרבה יותר טוב. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], ל' בניסן ה'תשע"א 20:34, 4 במאי 2011 (UTC)<br />
:תודה. חילך לאורייתא. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' באייר ה'תשע"א, למניינם 00:11, 5 במאי 2011 (UTC)<br />
<br />
כדאי לציין את מעשה רוזנברג ביום המנגלים האחרון וד"ל {{שכח|יש נוחלין}}<br />
:ראה בסוף הד"ה "רבי והמדינה". --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה באייר ה'תשע"א, למניינם 05:49, 29 במאי 2011 (UTC)<br />
<br />
ואני הקטן איני מבין מה הקשר בכלל דמעשה רוזנברג לעניננו, ובפרט לפיסקה "הרבי והמדינה". אגב יש להעיר בנוגע לביטוי שהוזכר לעיל "מייסדיה פורקי העול" דוקא כן יש בענין זה ציטוט מפורש בשיחת ראש השנה תש"ח עיי"ש. '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 14:18, 5 במרץ 2017 (UTC)<br />
<br />
==שאלה==<br />
האם הרבי מליובוויטש ראה ערך בעצם קיומה של שליטה יהודית על חלקים מארץ ישראל או שלדעתו יש לה ערך רק כמביאה מקום מקלט ליהודים? {{שכח|אנונימי}}<br />
:גם וגם ובעיקר כמקום מקלט. ההוכחה, כאשר דובר על מסירת שטחים על ידי יהודים, אמר שאם כך מוטב ותהיה ממשלה לא יהודית שתעשה זאת ויחסך חילול ה'. הנושא קצת יותר ארוך ומורכב ותוכל לעיין בספר "[[קראתי ואין עונה]]" המלקט שיחותיו של הרבי בנושא. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], ט' בחשוון ה'תשע"ב 08:07, 6 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
<br />
בפירוש כן. '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 14:20, 5 במרץ 2017 (UTC)<br />
<br />
== לשלב בהזדמנות... ==<br />
<br />
http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3516 דברי קודשו של הרבי על הכנסת --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו באב ה'תשע"ג 09:09, 22 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
== הוועדה הרוחנית ==<br />
<br />
בדף [[שיחת_קטגוריה:נשיאי_המדינה#הוועדה הרוחנית]] כתב שלום: '''תשובת רבני הוועדה מדהימה: לא די שאין ראוי שתהיה קטגוריה או ערך על מדינת ישראל ועל נשיאי המדינה, אלא שאין מתאים כלל שיהיה בכלל ערך על מדינת ישראל בחב"דפדיה! וז"ל {{ציטוטון|אני לא חושב שמתאים לחבדפדיה ערך מדינת ישראל, אלא יש לשנות זאת לארץ ישראל, ובתוכו לכתוב שבשנת תש"ח כו' כו'. ואז בתוכו גם אפשר להתייחס בקשר לנשיאי המדינה}}.'''<br />
<br />
לא שיש לי אינטרס בביצוע ההוראה, אבל אם יש פה מישהו שאכפת לו מהוראות הוועדה הרוחנית ויש לו הרשאות לבצעם - הריני מפנה את תשומת ליבו--[[משתמש:ד. שטרן|יחי המלך המשיח! • דָּרַךְ כּוֹכָב]] - [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] 22:29, 19 באוגוסט 2014 (UTC)<br />
<br />
== דחיית הגאולה ==<br />
<br />
שמעתי ש[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר שייסוד המדינה דחה את הגאולה בשמונים שנה, יש לזה מקור?--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 20:31, 7 במאי 2016 (UTC)<br />
:סביר להניח כי אם היית קורא את הערך, היית רואה כי מדובר על הענין. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בניסן ה'תשע"ו, למניינם 03:23, 8 במאי 2016 (UTC)<br />
<br />
וללא מקור. '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 14:21, 5 במרץ 2017 (UTC)<br />
<br />
== תמונה ==<br />
<br />
התמונה הנוכחית, לא ממש רלוונטית לערך, היות שהרבי קיבל את נתניהו לא כראש ממשלת ישראל. ואולי מתאים יותר לשים תמונה עם בגין שבא כראש ממשלה, או שז"ר שבא כפריזדנט -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 13:09, ט' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''<font size="1">(17 במאי למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''<span style="color: indigo">יחי המלך המשיח!</span>'''<br />
==מדינת ישראל?!==<br />
ה"י! הרבי לעולם לא הזכיר את הביטוי מדינת ישראל. ולדעתי צריך למחוק את ערך זה. <br />
ובנוגע להתיחסות למדינה, במבט קצר על שיחות ומכתבי [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]], ועל שיחות [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרש"ב]] (ראה גם הקדמת קונטרס ומעיין) ולהבין ש[חב"ד]] שוללת את המדינה מכל וכל. ואף מטרת חילי בית דוד זה להלחם בהם!.<br />
כן יש גם חוברת מיוחדת של הרב [[אוריאל צימר]] ע"ה. שהרבי אישר את הוצאתה הנקראת "יהדות ומדינה". שבה רואים מאת הגישה החריפה נגד הציונות.<br />
ובנוגע לניסי יום העצמאות, הנה יש סיפור שכשהגיע הרב נריה לרבי שאל אותו למה חב"ד לא אומרים [[הלל]] ביום העצמאות, אמר לו הרבי, שהשאלה היא למה לא צמים ביום כזה אשר נהרגו 6000 יהודים ר"ל.--[[מיוחד:תרומות/95.86.94.10|95.86.94.10]] 14:19, 21 ביוני 2016 (UTC)[[מיוחד:תרומות/95.86.94.10|95.86.94.10]] 14:18, 21 ביוני 2016 (UTC)-[[מיוחד:תרומות/95.86.94.10|95.86.94.10]] 14:18, 21 ביוני 2016 (UTC)<br />
:לפני שאתה מביע דעתך על מחיקה, קרא את תוכן הדברים שאתה רוצה למחוק, מילה במילה. אז גם לא תצטרך להשקיע בהעלאת הטענות, אשר נלקטו כבר בערך עצמו.. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 12:08, ט"ז בסיוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''<font size="1">(22 ביוני למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''<span style="color: indigo">יחי המלך המשיח!</span>'''</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=296802זוהר (ספר)2017-07-12T19:06:11Z<p>164.138.124.64: /* כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א */</p>
<hr />
<div>'''ספר הזוהר הקדוש''' הוא הספר המרכזי של תורת ה[[קבלה]]. הוא מורכב ממדרשים על ה[[תורה]] המחולקים לפי פרשות השבוע. הזוהר לא היה ידוע ומפורסם והועבר מדור לדור ליחידי סגולה בלבד. עד שרבי משה די-לאון בספרד שהפיץ את הזוהר לנחלת הכלל. לזוהר קמו מפרשים רבים שלימדו והרחיבו את תורת הקבלה, כמו ה[[רמ"ק]] - רבי משה קורדובירו, ה[[אריז"ל]] - רבי יצחק לוריא אשכנזי, ובדורות מאוחרים יותר ה[[רמח"ל]] - רבי משה חיים לוצאטו ועוד. <br />
<br />
==חלקיו==<br />
הזוהר מחולק לשלוש חטיבות עיקריות:<br />
<br />
*ספר הזוהר העיקרי.<br />
*סתרי תורה והמדרש הנעלם.<br />
*רעיא מהימנא והתיקונים.<br />
<br />
בנוסף לכך קיים חלק נוסף בשם "תיקוני זוהר".<br />
<br />
== מבנה הספר ==<br />
גופו של ספר הזוהר בנוי מדרשות מ[[רבי שמעון בר יוחאי]] (רשב"י) וחבריו סביב פרשיות התורה, ושפתו רובה ככולה ארמית. בספר כלולות "האידרות" - "אידרא רבא" (המושב הגדול), "אידרא זוטא" (המושב הקטן) ו"אידרא דבי משכנא" (מושב בית המשכן), שתוכנן:<br />
<br />
באידרא רבא [[רשב"י]] מגלה את "הפרצופים" גילויי אלוקות בדמות רוחנית ומופשטת הנמשלת לפני אדם על פי הפסוק "על הכיסא דמות במראה אדם עליו מלמעלה" (יחזקאל א' כ"ו) עשרה חברים משמיעים את דרשותיהם כל אחד בתורו, ו[[רשב"י]] חותם את הדיון ומגלה את הדברים שהחברים ידעו רק בראשי פרקים. בסוף ה"מושב" שלושה מהחברים נופחים את נשמתם מרוב הקדושה כיוון שלא היו מזוככים מספיק. <br />
באידרא זוטא מסופר על פטירתו של [[רשב"י]] ומשמיע באזני תלמידיו סודות שחשש לגלות לפני כן, לבסוף יוצאת נשמתו של [[רשב"י]] במילה "חיים". <br />
באידרא דבי משכנא דנים [[רשב"י]] ושלושה מתלמידיו בסודות התפילה על פי דרשות הבנויות על פסוקי הקמת המשכן. <br />
בזוהר נכלל גם תיאור ההיכלות העליונים בחלק שנקרא: 'היכלות דרשב"י' ובו מתוארים שבעת היכלות גן העדן השמורים לצדיקים מחד, ומאידך שבעת מדורי הגיהנום המיועדים לרשעים. בפרשת "ואתה תחזה" (יתרו) מובא מאמר המבאר את חכמת הפרצוף וחכמת היד, המיוחס בדרשה למשה בבחירתו אנשים כפי עצת יתרו. חלקים אחרים בזוהר מתייחסים לצדיקים נסתרים כגון [[רב ייבא סבא]] שהוא איש העוסק בחימר ונראה בתחילה כ[[עם הארץ]], אך מתגלה כמקובל גדול הדורש בענייני תורת הנפש. דמות אחרת היא "הינוקא" המופלא - אותו ילד-פלא, בנו של [[רב המנונא סבא]], שמגיל ינקות יודע לדרוש בסתרי תורה ועולה עליהם בחכמתו. סיפור אחר בזוהר מתאר את מפגשם של [[רשב"י]] וחבריו בגן עדן עם 'רב מתיבתא', הוא ראש הישיבה של מעלה, הדן אתם על ענייני העולם הבא והנשמה.<br />
<br />
בחטיבה השנייה של הזוהר כלולים החיבור 'סתרי תורה', בו מקובצים מאמרים על ספר בראשית; ומדרש הנעלם על התורה, ששפתו מעורבת עברית וארמית והוא עוסק בבריאה, עולם הבא והנשמה.<br />
<br />
עשרת החברים הנקראים חבריא קדישא (החבורה הקדושה) שהם בעלי הזוהר הם: [[רשב"י]] ראש החבורה; בנו - [[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]]; [[רבי אבא הסופר]]; [[רבי יהודה]]; [[רבי יוסי]]; [[רבי יצחק]]; [[רבי חזקיה]]; [[רבי חייא]]; [[רבי ייסא]]; [[רבי אחא]]. <br />
<br />
חלקים נוספים השייכים ל"ספר הזוהר", הם "רעיא מהימנא" (הרועה הנאמן - כלומר משה רבינו) ו"תיקוני זוהר". החיבור "רעיא מהימנא" משולב בתוך [[גוף]] ספר הזוהר והחיבור "תיקוני זוהר" הוא חלק נפרד.<br />
<br />
===תיקוני זהר===<br />
'''תיקוני זוהר''' הוא ספר חלק נוסף לספר הזוהר, ובו מובאים שבעים תיקונים, שהם שבעים הפנים לתורה אותם מפרש [[רבי שמעון בר יוחאי]] במלת "בראשית". בהקדמה של תיקוני זוהר, מובא המאמר [[פתח אליהו]].<br />
<br />
== תרגומי הזוהר ==<br />
הזוהר נכתב בארמית בניב השונה מהארמית של התלמוד הבבלי (ארמית בבלית), והוא אינו נגיש לרוב קוראי הזוהר היהודים, קל וחומר ללא-יהודים. על כן הזוהר תורגם במרוצת הדורות לכמה שפות: עברית, לטינית, יידיש, לאדינו, ערבית יהודית (ערבית באותיות עבריות), גרמנית, [[אנגלית]] וצרפתית.<br />
<br />
אחד מתרגומי הזוהר לעברית הוא תרגומו של הרב יהודה יודל רוזנברג בו תורגמו רק חלקים מהזוהר (5 כרכים, ניו יורק, 1927). תרגום נוסף בעברית לספר הזוהר הוא הספר מתוק מדבש של ה[[קבלה|מקובל]] הירושלמי רבי [[דניאל פריש]], מראשי ישיבת שער השמים ותלמידו המובהק של האדמו"ר [[רבי אהרן ראטה]]. הספר המופיע בסדרה מרובת כרכים כתרגום מתחת ללשון הזוהר, כתוב בשפה עממית יותר ובהסברים קבליים פשטניים, מתוך מטרה להביא את הספר לציבורים נוספים.<br />
<br />
<br />
== רבותינו נשיאינו וספר הזוהר ==<br />
<br />
שיטת ה[[חסידות]] מיוסדת בעיקרה על ספר הזוהר ותורת [[האר"י]] (שנכתבה ע"י [[רבי חיים ויטאל]]), ומשום כך ספר הזוהר מוזכר פעמים רבות ב[[חסידות]].<br />
<br />
===כ"ק אדמו"ר הזקן ===<br />
*ספר הזוהר מוזכר פעמים רבות בספר ה'''[[תניא]]'''.<br />
* "שמעתי מ[[מהר"ם הלוי יפה]] שאמר בשם [[אדמו"ר הזקן]] נבג"מ סגלה ל[[מחשבות זרות]] בעת [[התפילה]] הוא ג' דרכים כו', וכן ספר הזוהר הלשון מסוגל ל[[נשמה]] אעפ"י דלא ידע מאי קאמרי" כו' {{הערת שוליים|1=כתב בספר "[[מגדל עז]]", מאמרי דא"ח מאדמו"רי חב"ד עמוד תכ"ו }}.<br />
*"מי שהוא בעל עסק גדול יהיה רב לימודו בזוהר אף שאינו מבין, כי מה אכפת ליה שאינו מבין, - אפילו הי הוא סגולה"{{הערת שוליים|1=מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים, דף תקע"א}}.<br />
*לימוד בזוהר הקדוש מסיר טמטום הלב{{הערת שוליים|1=מאה שערים לאדמו"ר הזקן}}.<br />
*הלומד בספר הזוהר הקדוש בעולם הזה, אז לעתיד לבא לא ישב בבושה"{{הערת שוליים|1=כתב ע"ז בזוהר פרשת וישב דף קפ"ה עמוד א', והאריך בזה ב[[לקוטי תורה]] [[פרשת צו]]}}<br />
*י"ג דברים הם להסרת כל המונעים ב[[תפילה]] כו', והג' הוא עסק ולימוד דברי מוסר הנמצאים בזוהר מלשון הארה, שמאיר במקום החושך שהוא חמת אמת"{{הערת שוליים|1=[[לקוטי תורה]] פ' [[כי תבוא]]}}<br />
*אדמו"ר הצמח צדק כותב{{הערת שוליים|1=[[דרך מצוותיך]] שורש מצוות התפילה.}} ששמע מפיו של אדמו"ר הזקן, אשר שמע מפיו של רבו המגיד ממזריטש שהבעל שם טוב אמר שלא ילמדו את חכמת הקבלה, מבלי לימוד תורת החסידות יחד עימה{{הערת שוליים|1=הערת הרבי במכתב לגאב"ד שפראן זצ"ל}}, מפני שמי שהוא מגושם ויבין הדברים כפשוטו ויגשם, יכול לבוא ח"ו לאפיקורסות.<br />
<br />
===כ"ק אדמו"ר הצמח צדק===<br />
חיבר את הספר[[ביאורי הזוהר (אדמו"ר הצמח צדק)|ביאורי הזוהר]].<br />
<br />
*"ה"[[צמח צדק]]" אמר לר' הענדל ביחידות: זוהר מרומם הנפש"{{הערה|[[היום יום]] [[ט"ז טבת]].}}.<br />
<br />
===כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א===<br />
*ביחידות עם הרבנים הראשיים לישראל, הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]], ב[[א' בכסלו]] [[תשד"מ]] דיבר והפליג [[הרבי]] במעלת וחשיבות לימוד [[פנמיות התורה]] בכלל - והזוהר בפרט.<br />
<br />
'''''הרב שפירא''''': וכמו כן יש גם מה מכתבים של [[הרב קוק]] ז"ל שבהם מזכיר בדברים קשים אודות ההכרח והצורך בלימוד קבלה, שלולי זאת אי אפשר ללמוד תורה לעמיתה {{הערת שוליים|1=על-דרך מה שהזכיר הרבי מה-שכתב [[הגר"א]] בפרושו לספר משלי, שבלי ללמוד את חכמת הנסתר – אי אפשר שישיג את ה'נגלה'}} וותב שעי"ז מעכבים את הגאולה כו'.<br />
<br />
'''''כ"ק אדמו"ר''''': אם דבריו היו מתקבלים – לא היה מקום לפגישה שלנו בחוץ-לארץ, כי היינו כבר כולנו בארץ הקודש, ביחד עם משיח צדקנו!<br />
<br />
*בשנת [[תש"נ]] במעמד [[חלוקת הדולרים]] עבר לפני הרבי הרב [[אברהם שמחה אשלג]], וביקש ממנו לחתום על קול קורא שכל עם ישראל ילמדו את תורת הקבלה, ובכך נקרב את ה[[גאולה]] השלימה - מבוסס על הנאמר ב[[ספר הזהר]] שבספר הזהר יצאו מה[[גלות]] ב[[רחמים]]. <br />
<br />
הרבי השיב לו, כי מקובל ב[[חב"ד]] ש[[חסידות]] חב"ד בנויה על פי יסודות הקבלה אך בשיטה של [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], וממילא מי שלומד תורת חב"ד לומד גם קבלה. <br />
כשהאדמו"ר הכפיל את בקשתו השיב הרבי שבתור נכד של [[אדמו"ר הזקן]] אינו יכול לחתום על פסק שצריך ללמוד את תורת הקבלה, שעלול להיות משמע בזה שבתורת חב"ד אין יוצאים ידי חובה. המשיך האדמו"ר והביא ראיה מלשון אדמו"ר הזקן{{הערה|[[אגרת הקודש]] [[אגרת הקודש - פרק כ"ה|סוף פרק כ"ה]]}} שכותב "דברי [[הבעש"ט]] לפי קבלת [[האריז"ל]]" ומשמע מזה שאינו קבלה ממש. אך הרבי השיב כי כיון שהאדמו"ר הזקן כותב בפירוש ב[[אגרת הקודש]] אחרת, לא יתכן שסתר את דבריו במקום אחר.<br />
<br />
{{ספרי קבלה}}<br />
*[[:קטגוריה:חכמי הזוהר]]<br />
[[קטגוריה:ספרי קבלה]]<br />
<br />
== הערות שוליים ==</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=296801שיחה:אברהם יצחק קוק2017-07-12T18:24:54Z<p>164.138.124.64: </p>
<hr />
<div>== ערך חסר/מצונזר ==<br />
<br />
הרב קוק היה הרב של ירושלים! מדוע עובדה חשובה זו לא כתובה בערך? כמו כן, הוא לא נבחר על ידי הציונים לרב הראשי, אלא רוב חכמי א"י תמכו במינוי זה!<br />
<br />
כמו כן, יש לכתוב על תמיכתו של הרב קוק בציונות, ואין להתעלם מהעובדה שכל גדולי דורו ללא יוצא מן הכלל העריצוהו והעריכוהו מאד, כולל אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
::בעת שנערכו בחירות לרבנות הראשית לישראל, חב"ד נמנעה והתנגדה. במקביל נבחר הגרי"ח זוננפלד לגאב"ד ירושלים ובפועל לרבה של ירושלים, וחב"ד תמכו בו. אדמו"ר הריי"צ העריך וגם חלק עליו בכל הנוגע לציונות. ובעצם כל גדולי הדור החרדים העריכו את גאונותו ומנהיגותו, אבל חלקו עליו בצורה חריפה ביותר בענין הציונות ועוד. האם כוונתך שיש צורך להביא את התמונה האמיתית, כולל מכתבים חריפים ומכתבי מגננה? דוד ג.<br />
:::ערך חסר הוא לא ערך מצונזר. תוכל להוסיף את המידע שברשותך בגוף הערך. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"א בסיוון ה'תשע"א 13:16, 23 ביוני 2011 (UTC)<br />
::::מישהו יודע יותר פרטים על השקפת חסידות חב"ד כלפי אישיותו של הרב קוק, מלבד הכתוב בערך? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ד באב ה'תשע"ו, למניינם 05:47, 18 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
:::::"בחיצוניותו קשה כברזל, אך כשפוגשים בו - נמס כחמאה". אולי הלשון לא מדוייקת, אבל כך כתוב ביומן הידוע מהביקור הידוע. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:19, 18 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
<br />
הרב התנגד לבחירת נשים ואפי להשתתפות נשים בבחירות. מאמרי ראיה. אז איך נלחמו בו בו על שתמך בזה?<br />
<br />
== חיוב מחאה ==<br />
<br />
אני מוחה על שקרים וביזוי ת"ח בערך זה, שלא אתפס עם הכותבים בבי"ד של מעלה ח"ו. {{אנונימי}}<br />
:אם יש באתר מידע שאינו נכון, אנא פרט כדי שנוכל לתקנו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בתמוז ה'תשע"ז 08:58, 5 ביולי 2017 (UTC)<br />
<br />
==הפגישה עם [[הרבי הריי"צ]]==<br />
בקונטרס [http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/04/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94.pdf "בין גלות לגאולה"] מובאת הפסקה הבאה: ''"בביקורו בארץ הקודש בתרפ"ט נפגש עם הרב קוק בביתו בירושלים, הרחוב הירושלמי<br />
צהל ושמח, פשקוילים מזויפים בשם חב"ד<br />
פורסמו המתנצלים על הפגישה עם ’אותו האיש'<br />
הציוני, ומנסים לתרץ שהפגישה היא לדיון על<br />
מצבה הקשה של היהדות ברוסיה ואירופה,<br />
מיד יצאו פשקוילים נגד חב"ד, רבני חב"ד דאז פרסמו הכחשה על הפשקויל הראשון, והפגישה התקיימה כמתוכנן"'' - יש צורך בהוספת התוכן פסקה זו?</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=296799ברכת כהנים2017-07-12T18:09:28Z<p>164.138.124.64: /* נשיאת כפיים בכל יום */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ברכת_כהנים_בכותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד ברכת כהנים ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]], בחג הסוכות [[תשע"ג]]]]<br />
'''ברכת כהנים''' הינה אחת מרמ"ח [[מצוות עשה]] המוטלת על ה[[כהן|כהנים]], לברך את בני ישראל בנוסח הכתוב ב[[ספר תורה|תורה]]. מאז [[חורבן בית המקדש]], [[חז"ל]] תיקנו לומר זאת כחלק מנוסח ה[[תפילה]] ב[[חזרת הש"ץ]].<br />
<br />
==דיני המצוה==<br />
[[קובץ:ברכת_כהנים_פריד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הזמר [[אברהם פריד]] מנגן את ניגון חב"ד לברכת כהנים במעמד ה[[טלטון]] שנערך לטובת מרכז חב"ד בפלורידה]]<br />
נוסח הברכה ומקור המצוה מופיעים בפסוק ב[[חומש במדבר|ספר במדבר]]:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן={{כתב קטן|וידבר ה' אל משה לאמר. דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם:}}<br />
:יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ:<br />
::יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:<br />
:::יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:<br />
<br />
{{כתב קטן|ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם.}}|מקור=ספר במדבר, פרק ו', פסוקים כב-כז}}<br />
<br />
קודם שסודר נוסח ה[[תפילה]] בידי חברי ה[[סנהדרין]], הכהנים היו נושאים את כפיהם ומברכים את ישראל ב[[בית המקדש]], לאחר הקרבת [[קרבן התמיד]] בבוקרו של יום{{הערה|[[רמב"ם]], 'היד החזקה', ספר אהבה פי"ד ס"ט.}}.<br />
<br />
בעת שתיקנו [[חז"ל]] את נוסח התפילה המקובל כיום, נקבעה ברכת כהנים בסיומה של [[חזרת הש"ץ]], בין הברכה השמונה-עשרה 'ברכת ההודאה', לבין הברכה התשע-עשרה, ברכת 'שים שלום'.<br />
<br />
על פי ההלכה, כהן הנמצא בבית הכנסת בשעת חזרת הש"ץ, מחוייב לעלות לדוכן ולברך את הקהל. קודם הברכה על הכהן לחלוץ את נעליו{{הערה|[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], סקכ"ח ס"ו. הטעם הוא שמא הרצועות של הסנדל או קשרי השרוכים יפסקו ויפתחו, והכהן יתיירא שלא יתלוצצו עליו וישב לקשור את נעליו ולא יברך יחד עם אחיו הכהנים, ויוציאו עליו לעז שלא עלה לדוכן כי יש בו אחד מפסולי כהונה.}} וליטול את ידיו{{הערה|כמו קודם כל אחת מהברכות שאדם מברך, דבר הנלמד מהפסוק (תהילים קלד, ב): "שאו ידיכם קודש וברכו את ה'".}}, ועל פי המנהג{{הערה|זוהר פרשת נשא דף קמו עמוד ב. שו, ע [[אדמו"ר הזקן]] או"ח סקכ"ח ס"י.}} אחד הלויים נוטל את ידיו.<br />
<br />
בשעת הברכה, הכהן מתעטף בטלית, מכסה את עיניו וידיו עם הטלית, ופושט את ידיו כלפי מעלה, כשאצבעותיו פרושות לצדדים{{הערה|מנהג חב"ד בפרישת האצבעות: מניחים רווח בין ב' האצבעות לב' האצבעות, רווח נוסף בין ב' האצבעות לאגודל, ומצמידים את בסיס כף היד של ב' כפות הידיים, ומשאירים רווח נוסף בין האגודלים, כשבסך הכל ישנם חמישה רווחים (על פי קבלה). בשעת הברכה גב היד כלפי מעלה, ופנים היד כלפי מטה.}}. היות שעיניו של הכהן מכוסות ואין הסידור מונח לפניו, ה[[שליח ציבור]] מקריא לפניו את הברכה מילה במילה כדי שלא יתבלבל{{הערה|הלכה זו נלמדת גם מלשון הפסוק "אמור להם", וראו ב[[שולחן ערוך]] אורח חיים, סקכ"ח סכ"ב, ובפירוש [[הטורי זהב]] על המקום.}}.<br />
<br />
הציבור הנוכח בבית הכנסת בשעת הברכה מרכין את ראשו כלפי הכהנים, ובסיום כל פסוק אומר 'אמן'. על פי דברי הגמרא{{הערה|חגיגה, טז ע"א: "דרש רבי יהודה ברבי נחמני: כל המסתכל בשלשה דברים עיניו כהות: בקשת, ובנשיא, ובכהנים.. המסתכל בכהנים בזמן שבית המקדש קיים, שהיו עומדין על דוכנן ומברכין את ישראל בשם המפורש".}}, נהוג שלא להסתכל על הכהנים בעת שמברכים את העם, ועל כן נהוג שגם הציבור מכסה את עצמו בטליתות.<br />
<br />
לפני שהכהנים מתחילים את נוסח הברכה, הם מברכים בשם ומלכות: "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לברך את עמו ישראל באהבה", ועל כן, כהן שיש בינו ובין הקהל חילוקי דעות, אינו רשאי לישא את כפיו ולברך את הציבור.<br />
<br />
בזמן שהכהנים מנגנים את שלושת המילים האחרונות של הברכה, נוהגים הקהל לומר 'יהי רצון' מיוחד, העוסק בהטבת החלומות.<br />
<br />
עם סיום הברכה, הכהנים מסתובבים חזרה עם פניהם כלפי ארון הקודש ומבקשים מה' שיקיים את הברכה שבירכו כעת את עם ישראל, והקהל (כשהטליתות עדיין מכסות את פניהם) אומרים תפילה קצרה{{הערה|נוסח התפילה: "אדיר במרום שוכן בגבורה, אתה שלום ושמך שלום, יהי רצון שתשים עלינו ועל כל עמך בית ישראל חיים וברכה למשמרת שלום".}}.<br />
<br />
==ברכת כהנים בתורת החסידות==<br />
על פי פנימיות התורה, הכהן נחשב לאיש החסד{{הערה|זוהר חלק א' רסו, ב.}}, ועל כן דוקא הוא מצווה לברך את ישראל.<br />
<br />
ברכת כהנים ענינה הוא להמשיך אור ושפע אלוקי מהדרגות הגבוהות ביותר, הנמשכים על ידי הברכה באופן חלק ללא כל מניעות ועיכובים, בכחם של הכהנים שהם אנשי חסד, ועל ידי שהם מברכים את העם הם ממשיכים את ההשפעות האלוקיות גם למי שלא מגיע לו, באופן של חסד ולפנים משורת הדין{{הערה|[[לקוטי תורה]] פרשת קרח, דף נה עמוד ב.}}.<br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|ליל [[שמחת תורה]] תרצ"ט.}} שבברכת כהנים נרמזים כל עשר הספירות: הברכה עצמה ענינה הוא המשכת המוחין (חכמה, [[בינה]] ודעת), הכהנים הנושאים את כפיהם מסמלים את העלאת המידות (ששת המידות, חסד [[ספירת הגבורה|גבורה]] תפארת, נצח הוד ויסוד), ומברכים את בני ישראל שבהיותם בני מלכים הם מסמלים את ספירת המלכות.<br />
<br />
גם למיקומה של ברכת כהנים בסדר התפילה ניתן ביאור בדרושי תורת החסידות{{הערה|שיחות קודש, כ"ף [[מנחם אב]] תשי"ב, ועוד.}}, שהיות וענינה של ברכת כהנים הוא המשכת אורות אלוקיים נעלים, על מנת להמשיך אורות אלו מוכרח להיות בביטול גמור, ולכן נקבע בנוסח התפילה לומר את ברכת כהנים לאחר ברכת ההודאה, בה מגיע המתפלל לדרגת ביטול נעלית כזו, המאפשרת לו להמשיך את האורות הנעלים.<br />
<br />
==מנהגי חב"ד בברכת כהנים==<br />
===ניגון מיוחד לתיבות הברכה===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגון ברכת כהנים|ניגון חב"ד לברכת כהנים]]}}<br />
אצל חסידי חב"ד נהוג ללוות את ברכת כהנים (בחגים בלבד) בניגון חסידי עמוק.<br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] מבאר{{הערה|שיחתליל [[שמחת תורה]] תרצ"ט, נדפס בספר השיחות תרצ"ו-ת"ש, עמוד 307.}} שהניגון מסמל את ההעלאה של [[נשמה|נשמות]] ישראל כלפי מעלה, והמשכת השפע האלוקי כלפי מטה.<br />
<br />
בכל פסוק ופסוק הניגון מתחיל בתנועה העולה כלפי מעלה, ולאחר מכן ממשיכה ויורדת כלפי מטה. בעת אמירת תיבות שם ה', לא מנגנים כלל.<br />
<br />
===נשיאת כפיים בכל יום===<br />
{{פסקה חסרה|הפולמוס הרחב שהתעורר לאחרונה}}<br />
לאחר שיצאו ישראל לגלות, השתרש המנהג שהכהנים אינם עולים לדוכן לברך ברכת כהנים בימות החול ובשבתות, אלא בחגים וימים טובים בלבד - למרות שמעיקר הדין מצות ברכת כהנים אינה תלויה בזמן ומקום.<br />
<br />
למנהג זה ניתנו טעמים רבים, ביניהם:<br />
*שלא להטריח את הציבור ולהאריך את התפילה.<br />
*היות שהעם בחזקת טמאים, ואין לברך ברכת כהנים בלא טבילה{{הערה|[[סידור עם פירוש המילות]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], קיא, ג.}}.<br />
<br />
למרות השתרשות המנהג, [[אדמו"ר הזקן]] רצה לחזור ולהנהיג את ברכת כהנים מידי יום ביומו, ובשולחן ערוך שכתב ציין: יישר כוחם של בני ארץ ישראל וסביבותיהם שנושאים כפיהם בכל יום"{{הערה|[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], אורח חיים, סקכ"ח סנ"ז.}}. ב'יחידות' האחרונה עם [[הרב מרדכי אליהו]]{{הערה|בליל יום שני פרשת לך לך - ו' חשוון תשנ"ב}}, הזכיר הרבי את רצון [[אדמו"ר הזקן]], והתבטא ש'''"אשרי חלקם של הספרדים שזכו לנשיאת כפיים בכל יום - ולא רק ביום טוב"'''.<br />
<br />
בפועל לא צלח הדבר בידו, וחסידי חב"ד בתפוצות אינם נוהגים לישא את כפיהם בכל יום, אלא בחגים ובימים טובים בלבד.<br />
<br />
עם התבססותה והתפתחותה של קהילת חסידי חב"ד בארץ ישראל, התעורר פולמוס מחודש האם יש להמשיך ולהחזיק במנהג חב"ד בתפוצות שלא לישא כפיים בכל יום, או לנהוג כמנהג ארץ ישראל.<br />
<br />
הרבי עצמו לא הורה הוראה ברורה בנושא, וכל קהילה נוהגת כהוראת רבני חב"ד שעל אתר, כשבחלק מהקהילות נהוג שהכהנים עולים לדוכן בחגים בלבד, בחלק מהקהילות עולים גם בשבתות, ובחלקם גם בימי החול.<br />
<br />
===הרכנת הראש בעת הברכה===<br />
====השליח ציבור====<br />
'''יברכך''' - הרכנה, לימין שלו. '''ה'''' - בזקיפה, לימין שלו. '''וישמרך''' - הרכנה, לאמצע. '''יאר''' - הרכנה, לשמאל. '''ה'''' - בזקיפה, לשמאל. '''פניו אליך''' - הרכנה, לשמאל. '''ויחונך''' - הרכנה, לאמצע. '''ישא''' - הרכנה, לאמצע. '''ה'''' - בזקיפה, לאמצע. '''פניו אליך''' - הרכנה, לאמצע. '''וישם''' - הרכנה, לימין. '''לך''' - הרכנה, לשמאל. '''שלום''' - הרכנה, לאמצע{{הערה|[[ספר המנהגים]].}}.<br />
<br />
====הקהל====<br />
בתיבת '''יברך''' מכוון את פניו כנגד הכהנים, '''ה'''' - לימין, '''וישמרך''' - באמצע כנגד הכהנים, '''יאר''' - לשמאל, וכן הלאה עד סיום הברכה{{הערה|לוח היום יום לז' סיון, יום ב' של חג השבועות. על פי המסורת החב"דיצ, את המקור להנהגה זו יודעים מכך ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] עד גיל תשע היה עומד בשעת ברכת כהנים מתחת ל[[טלית]] של סבו, [[אדמו"ר הזקן]] וראה שכך נהג.}}.<br />
<br />
===כאשר הכהנים לא נושאים את כפיהם===<br />
בשעת התפילה שהכהנים לא נושאים את כפיהם, נוהגים להביט על ה[[שליח ציבור]] בעת שמברך.<br />
<br />
==ברכת כהנים במועדים נוספים==<br />
מלבד בשעת תפילת [[שמונה עשרה]], נהוג לומר את פסוקי ברכת כהנים בהזדמנויות רבות, ולאו דוקא על ידי כהנים.<br />
<br />
על אף שברכת כהנים יחד עם נשיאת כפיים נמסרה לזרע אהרון הכהן בלבד, וזר שנושא את כפיו עובר על מצוות לא תעשה, אין מניעה הלכתית לומר את פסוקי ברכת כהנים בלא נשיאת כפיים, ובכל בוקר כחלק מ[[ברכות השחר]] נהוג לומר את פסוקי ברכת כהנים לאחר [[ברכות התורה]]{{הערה|הרבי הורה לכהנים לכוון בברכה זו מלבד לימוד התורה, לברך את כלל ישראל.}}.<br />
<br />
כאשר מברכים את ברכת כהנים שלא בשעת התפילה, נהוג להוסיף את סיום הפסוקים: "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם", היינו שהברכה היא מ[[הקדוש ברוך הוא]] בעצמו.<br />
<br />
===בשעת החופה===<br />
יש חלק מהחסידים הנוהגים שהכהנים הנוכחים בשעת ה[[חופה]] נושאים את כפיהם ומברכים את החתן ואת הכלה.<br />
<br />
הרב [[יהודה לייב גרונר]] טוען שאין זה ממנהג חב"ד, והעיד שבאחת ההזדמנויות שנערכה חופה בחצר [[770]], [[הרבי]] הקשיב מחדרו למהלך החופה מבעד לחלון, ולאחר ששמע שהכהנים מברכים את החתן והכלה שאל את הרב גרונר מנין הגיעו מנהגים חדשים לליובאוויטש.<br />
<br />
===חסידים המברכים את הרבי===<br />
במספר מועדים בשנה נהוג שחסידים ניגשים אל הרבי לברך אותו. בדרך כלל ניגש אחד מזקני החסידים המיוחס למשפחת הכהונה, ופותח את ברכתו בפסוקי ברכת כהנים, ולאחריה מברך את הרבי בברכות נוספות, שיצליח בהנהגת כלל ישראל, מתוך בריאות איתנה, ויביא את הגאולה לכלל ישראל.<br />
<br />
גם בעת סיום ה[[שבעה (אבלות)|שבעה]] על [[הרבנית חיה מושקא]] ברכו החסידים את הרבי בברכת כהנים.<br />
<br />
==הזדמנויות בהם בירך הרבי ברכת כהנים==<br />
באופן יוצא דופן, הרבי ייחס לברכה זו חשיבות מרובה ועל אף שלא היה כהן בעצמו, השתמש במספר הזדמנויות (חלקן קבועות) לברך את החסידים וכלל ישראל באותו נוסח בו מברכים הכהנים את ישראל. אחת מההזדמנויות הייתה בשעת [[יחידות]] למשפחתו של הרב [[עמנואל שוחט]], בה בירך הרבי את בנו בברכת כהנים כשפרש את ידיו על ראשו של הילד{{הערה|1=[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2349233 עמנואל שוחט מספר על ההתרחשות] בתוכנית 'המפגש שלי' של [[חברת jem]] {{וידאו}}}}.<br />
<br />
===ברכת הבנים===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ברכת התמימים]]}}<br />
על פי מנהג ישראל, בערב יום כיפור לפני השקיעה האבות קודם צאתם ל[[בית הכנסת]] מברכים את בניהם בברכת כהנים.<br />
<br />
מידי שנה בערב [[יום כיפור]] [[הרבי]] יוצא אל [[הזאל הקטן]] שם מתאספים ה[[תמימים]] והרבי מברך אותם בברכת הבנים המסורתית הנפתחת בפסוקי ברכת כהנים, ולאחרי זה הרבי ממשיך ומברך את ה[[תמימים]] בהצלחה בלימוד התורה, ובתפקידם להכין את העולם לקבלת פני משיח.<br />
==אדיר במרום==<br />
בסידורי [[תהילת ה']] ובכלל בסידורי חב"ד - נאמר שלאחרי [[ברכת כהנים]], '''אומרים הקהל את תפילת "אדיר במרום"'''.<br />
<br />
הגאון רבי [[אברהם חיים נאה]] טוען שמנהג חב"ד שרק מי שחלם חלום אומר זאת, וכדמשמע מהגמ' [ברכות נה, ב] והשו"ע [או"ח סימן קל] שה"רבונו של עולם" וה"אדיר במרום" קשורים זה בזה.<br />
<br />
אך לפועל הרי מפורש בסידורי חב"ד ש"אחר הדוכן אומרים הקהל זה", ללא שום תנאי והגבלה. ואילו לפני ה"רבונו של עולם" נאמר "יאמר זה" בלשון יחיד, מאחר ומעיקרה נועדה תפילה זו ליחיד שחלם חלום ("ומה שנהגו הכל לומר כן ברגל כשהכהנים עולים לדוכן, זהו לפי שאי-אפשר שלא ראה חלום שצריך רפואה בין רגל לרגל" - [[שולחן ערוך הרב]] סימן קל).<br />
<br />
וכך מוכח מסידורי האריז"ל{{הערה|סי' ר' שבתי, סימן ר"י קאפיל, סימן ר' אשר, סימן [[משנת חסידים]]}} שאין קשר בין הרבש"ע ל"אדיר במרום", וביניהם נאמרות עוד בקשות לפרנסה ולימוד התורה וכו' (אף שאין להוכיח מזה כלל שזו דעתו של האריז"ל.). וכן הוא בעוד סידורים חסידיים לרוב.<br />
<br />
ויותר מזה מצינו בסידורים אחרים, שמפורש שם שתפילת "אדיר במרום" נאמרת הן על ידי הקהל והן על ידי הכהנים, ומוכח שאין לזה כל קשר לרבש"ע דחלומות{{הערה|כך הוא בסידורים "אור זרוע", "נהורא השלם", "בית אברהם" ועוד}}.<br />
<br />
ב"ערוך השולחן"{{הערה|סי' קל אות ג}} נראה לכאורה שגם הוא סבירא לי' שאמירת "אדיר במרום" אינה תלויה באמירת הרבש"ע, יעוין שם.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/9/128/index.htm דיני ברכת כהנים מתוך שולחן ערוך אדמו"ר הזקן] - ספריית ליובאוויטש<br />
*[http://www.chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/48/index.htm טעמי מצוות ברכת כהנים מתוך 'דרך מצוותיך' לאדמו"ר ה'צמח צדק'] - ספריית ליובאוויטש<br />
*[http://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/33/3/2/index.htm שיחת הרבי המבארת את פסוקי ברכת כהנים ([[ליקוטי שיחות]] חל"ג שבת פרשת נשא)] - ספריית ליובאוויטש<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46840 ניגון חב"ד לברכת כהנים בביצועו של אברהם פריד] {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3443 יחס הרבי לברכת כהנים] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2604 מעמד ברכת כהנים בכותל] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2111 הרב נתפלי רוט מברך את הרבי בברכת כהנים במעמד הסאטעלייט בי' שבט תשנ"ג] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/pardes/pardes17.pdf מאמר חריף של טוביה בלוי המעודד את מנהג נשיאת כפיים בארץ ישראל גם בימות החול] - [[פרדס חב"ד]] גליון י"ז {{PDF}}.<br />
*[http://col.org.il/pics/inbox/.725979_6431195.wmv ילדים מברכים את הרבי בברכת כהנים] {{וידאו}} - אתר COL<br />
{{הלכה|}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תפילה}}<br />
<br />
[[קטגוריה:תפילה]]<br />
[[קטגוריה:ברכות]]<br />
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]]</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=296796שיחה:חסידות שומרי אמונים2017-07-12T16:43:36Z<p>164.138.124.64: </p>
<hr />
<div>למיטב ידיעתי רבי אברהם חיים ראטה נפטר וכאדמו"רים משומרי אמונים מכהנים ארבעת בניו וכמו כן לאדמו"ר הקודם מתולדות הארון אין רק שני בנים (האדמו"רים מתולדות הארון ותולדות אברהם יצחק) אלה עוד שנים שמכהנים כאדמו"רים ממבקשי אמונה ונחלת הארון--[[משתמש:שלמה חיים|שלימער]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|כל היום היא שיחתי]] [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] 18:51, 22 באפריל 2014 (UTC)<br />
==חשיבות==<br />
:חשיבות הערך היא כמו ב[[שיחה:חסידות איזביצא-רדזין]] - חסידות שרוב ככל אדמוריה היו מקושרים עם נשיאי חב"ד. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' בכסלו ה'תשע"ז, למניינם 15:07, 1 בדצמבר 2016 (UTC)<br />
<br />
הצד השווה בין הערכים הוא שהמילה חב"ד כמעט ולא מוזכרת בהם (מלבד ציון העובדה שהאדמו"ר מראדזין "היה בקשר חם עם הרבי" ושהאדמו"ר משומרי אמונים "משתתף בהתוועדויות חב"דיות" [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]] 15:24, 1 בדצמבר 2016 (UTC)<br />
:אז זהו, שהחשיבות של הערך היא גם בקישורים הפנימיים שבערכים ולא רק במידע שבהם. הערך נותן מידע כללי ומהוה פתיח לערכים שעל האדמורים עצמם. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' בכסלו ה'תשע"ז, למניינם 15:38, 1 בדצמבר 2016 (UTC)<br />
<br />
:בראדזין עוד מילא, לרוב האדמו"רים יש קשר עם חב"ד (אבל גם שם, או שלא צריך ערך נפרד על החסידות, או שצריך לפרט על הקשרים בערך עצמו), אבל כאן, הקשר עם הרבי זה אפילו לא עם אדמו"רי שומרי אמונים, אלא עם האדמו"רים מתולדות אהרן ותולדות אברהם יצחק! [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]] 16:25, 1 בדצמבר 2016 (UTC)<br />
::זו שושלת אחת (משהו כמו לאדי - ליובאוויטש.) --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' בכסלו ה'תשע"ז, למניינם 20:12, 1 בדצמבר 2016 (UTC)<br />
<br />
::::כשאתה רוצה לכתוב משהו על ליאדי אתה כותב את זה בערך "ליובאוויטש"? אם גם לאדמו"ר משומרי אמונים היה קשר הייתי מבין למה צריך את הערך, אבל כל עוד זה רק תולדות אהרון ותולדות אברהם יצחק, לא צריך. (אגב, זכור לי, אם כי לא במאה אחוז, שיש עדיין 'שומרי אמונים') [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]] 20:20, 1 בדצמבר 2016 (UTC)<br />
::::הערך הזה הוא כמו ערך על חסידות חב"ד הכולל את אדה"ז והרבי וכל מי שבאמצע. אם יש בעיה עם השם ניתן להחליף, אבל לדעתי זה השם הנכון. ואגב מדובר כאן על 3 אדמורים הקשורים לחב"ד (אם תדייק טוב בערך) '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ב' בכסלו ה'תשע"ז, למניינם 01:10, 2 בדצמבר 2016 (UTC)<br />
<br />
===טענות נגד חב"ד===<br />
קראתי פעם שלר' אהרון היה טענות נגד דרך חב"ד בתפיסת האלוקות בשכל - שאדמו"רז ענה על טענות אלו. השאלה - איפה כתוב על הושייות והתשובות, ואם יש עניין להכניס אותם - בפרט שנדחו ונענו.</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%97_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9C%D7%91&diff=296778מוח שליט על הלב2017-07-12T13:06:54Z<p>164.138.124.64: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מח שליט על הלב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'מח שליט על הלב'. איור מאת יחיאל אופנר]]<br />
'''מח שליט על הלב'''{{הערה|1=מושג זה מוזר לראשונה בתניא פרק י"ב, מבוסס על מה שכתוב ב[[זוהר]] ברעיה מהימנה בפרשת פנחס.}} פירושו שה[[שכל]] שולט על ה[[מידות]] שב[[לב]], כלומר שדחף לעשיית מעשיו של האדם אינם המידות, אלא השכל הקר. פעולה זו הינה טבעית מצד [[נפש]] האדם, אשר אצלו השכל הוא השולט, (ולא כמו [[בהמה]] אשר אצלה שולטות המידות).<br />
[[מוח]] הוא מקום ומשכן הנפש האלקית{{הערה|1=תניא פרק י"א.}}.<br />
<br />
גוף האדם בנוי משלוש מערכות מרכזיות: מח, [[לב]], כבד.<br />
<br />
על פי החסידות המח מסמל את ה[[מוחין]] של האדם כלומר את שכלו, ואלו הלב מסמל את המידות של האדם.<br />
<br />
ה[[חסיד]] ר' [[משה מייזליש]] אמר: "הרבי ([[אדמו"ר הזקן]]) לימד אותנו שהאלף של חסידות היא, להשתמש בטבעיות בעבודה. וראשית העבודה היא להשתמש בטבע הכחות (שבנפש), כמו למשל הטבע של מוח שליט על הלב.<br />
<br />
ואפילו רשעים שהם ברשות לבם, אם יעשו תשובה נכונה הרי יחזור אצלם הטבע, שהמוח שליט על הלב בתולדתו.{{הערה|1=תניא.}}<br />
<br />
ר' [[משה מייזליש]] אמר שדרך עבודה זו הצילה את חייו כפשוטו. הדבר היה בזמן [[מלחמת נפוליון]]. [[אדמו"ר הזקן]] שלח את ר' משה שהיה מוכשר מאד ודובר כמה שפות, לרגל לטובת הרוסים. היותו מוכשר גרמה לו להיכנס לתוך החדרים הפנימים, מהם מנהלים את המלחמה, שם היו הצרפתים צריכים את עזרתו. באחת הפעמים בה שהה ר' משה בחדרים אלו נכנס נפוליון לחדר, וכשראה את ר' משה שם, פנה אליו בצעקה 'אתה מרגל', והניח את ידו על ליבו של ר' משה כדי לבדוק את פעימות ליבו. ר' משה, שהרגיל את עצמו שהמח שליט על הלב לא התפעל מצעקות אלו, והשיב לנפוליון שאינו מרגל, כך הצילה דרך עבודה זו, את חייו של ר' משה.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:עבודת ה']]<br />
[[קטגוריה:חסידות]]<br />
[[קטגוריה:נפש אלוקית]]</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95&diff=296771תקנות רבותינו נשיאינו2017-07-12T12:06:27Z<p>164.138.124.64: /* הרבי שליט"א */</p>
<hr />
<div>'''תקנות רבותינו נשיאינו''' הינם מכלול של הוראות כלליות שהורו לחסידים על מנת לאפשר להם להתעלות ו[[התקשרות|להתקשר]] אליהם, והם אחד מדרכי ההתקשרות העיקריות.<br />
<br />
במקומות רבים מתבטא הרבי כי קיום התקנות משפיע על האדם שפע של כל טוב בגשמיות וברוחניות.<br />
<br />
==מהות התקנות==<br />
בשיחה מיוחדת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/14 שיחת מוצאי פסח שני תש"י בסופה].}} ביאר הרבי כי ענינם של התקנות שמתחדשות על ידי [[נשיא ישראל|נשיאי ישראל]] בכל דור הוא כדי לברר ולתקן את האדם כפי מה שנצרך באותו דור. מסיבה זו נקראים הוראות אלו לא קרויות 'הוראות' או 'ציוויים', אלא קרואים בשם 'תקנות' מלשון תיקון.<br />
<br />
ובדיוק כפי ש"משה תיקן להם לישראל"{{הערה|[[מסכת מגילה]] בסופה. הובא גם ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] סימן תכ"ט ס"ד.}}, כך הם גם התקנות בכל דור ודור על ידי ה'משה רבינו' של אותו הדור.<br />
<br />
==קיום התקנות==<br />
קיום תקנות חכמי ישראל שבכל דור הוא מצוה מן התורה, כמו שכתב [[הרמב"ם]]{{הערה|הקדמת ספר המצות שורש א. היד החזקה ריש הלכות ממרים.}}: "כל מה שאמרו חכמים לעשותו וכל מה שהזהירו ממנו כבר צווה משה רבינו בסיני שיצוונו לקיימו, והוא אמרו 'על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה, '''והזהירנו מעבור בדבר מכל מה שתקנו או גזרו''', ואמר 'לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל'"{{הערה|1=גדר החיוב התבאר באריכות על ידי הרבי ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/31 שיחת יום ב' דחג השבועות סעיף י'].}}, וכן התבטא הרבי כי "ציווי ופקודה של הרבי (וגם בקשה שלו, כפי שאמר פעם: "בקשה שלי היא פקודה"), שיש חיוב לקיימה ככל מצוות דרבנן שחיובם נלמד מ"לא תסור מן הדרך אשר יגידו לך" . . שלדעת הרמב"ם העובר על מצות סנהדרין . . עובר על מ"ע ומל"ת מן התורה, ועד"ז אצל חסידים בנוגע לקיום ציווי ופקודה של הרבי באופן ד"לא תסור גו'", כיון שהרבי הוא עמוד ההוראה וממנו חק ומשפט יוצא לכל תלמידיו שהם חסידיו, וכשעוברים על ציווי ופקודה של הרבי ה"ז כמו שעוברים על מ"ע ומל"ת"{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/1/26/index.htm שיחת כ' מנחם אב תש"י סעיף ט"ו].}}.<br />
<br />
בנוגע לאופן קיום התקנות הורה הרבי שיש לעשות אותם לא מפני שמבינים אותם בטעם ודעת, אלא בביטול מוחלט ובקבלת עול שעל ידי זה לוקחים את ה'עצם' של הרבי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/15/13/index.htm שיחת יום שמחת תורה תשט"ז סעיף טז].}}.<br />
<br />
הרבי תבע מהחסידים לקיים את התקנות באופן רציף ועיקבי, ולא לבטל את קיום התקנות של הרבי אפילו פעם אחת. ובלשונו: "להזהר שלא תהי' חלישות ח"ו בענין ההתקשרות אל הרבי, היינו, לא רק שלילת הפסק ההתקשרות ח"ו, אלא גם שלילת איזו חלישות עכ"פ בקיום תקנותיו של הרבי . . שההפסק הוא גם כאשר עוברים על תקנה של הרבי פעם אחת בלבד"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/4/שיחת ש"פ וארא מברכים החודש שבט, תשי"ב סעיף ז'].}}.<br />
<br />
בנוגע לחלק מהתקנות, התבטא הרבי בחריפות כי מי שאינו שומר עליהם אינו יכול להיקרא [[שליח]] שלו: "אלה שאינם שומרים על התקנות בנוגע למשקה, אינם שלוחיי"{{הערה|בנוגע ל[[גזירת המשקה]] - ב[[יחידות]] לחברי [[מזכירות הרבי|המזכירות]] והנהלת [[צעירי אגודת חב"ד ארה"ב|צא"ח]] ב' [[סיוון]] תשכ"ח.}}.<br />
<br />
חסידים נוהגים לומר כי כשם ש"כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו", וכדי להיות קשור לקב"ה צריך גם ללמוד תורה וגם לקיים מצוות, כך הוא גם בנוגע ל[[התקשרות]] לרבי שכדי להיות קשורים באמת מוכרחים גם את לימוד התורה שלו וגם את קיום ה'מצוות' שלו, שהם התקנות שהנהיג.<br />
<br />
באחת השיחות הביא הרבי את הביטוי החסידי: "אשרי ובא לציון - מהיכי תיתי, אבל על השיעורים של חת"ת יש לשמור בכל התוקף"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_4614_508.pdf שיחת שבת פרשת מטות מסעי תשל"ו, שיחות קודש חלק ב' עמוד 497].}}, מכיון שזו תקנה השייכת לנו יותר מאשר תקנת חכמים בדורות הקדמונים.<br />
<br />
==תקנות רבותינו נשיאינו==<br />
===אדמו"ר הזקן===<br />
[[אדמו"ר הזקן]] היה פורץ דרך לא רק בתחום החסידות, אלא גם בתחום ההלכה והמנהג. מלבד השולחן ערוך שחיבר, הנהיג [[אדמו"ר הזקן]] מספר תקנות וחידושים, חלקם ייעודיות עבור קהל החסידים, וחלקם תקנות כלליות של הידורי מצוה, אותם תיקן עבור כלל ישראל:<br />
*[[תקנות ליאזנא]] - תקנות המגבילות ומגדירות את אופן [[נסיעה לרבי|נסיעת החסידים אל הרבי]] ואת זמני הנסיעות.<br />
*[[סכינים מלוטשים]] - ליטוש סכיני השחיטה מב' צדדי הלהב.<br />
*[[כתב אדמו"ר הזקן|כתב סת"ם]] - צורת [[אותיות]] חדשה המשלבת קבלה והלכה, כידוע הסיפור שהרב המגיד קרא לאדמו"ר הזקן ואמר לו שיש קיטרוג בשמים על כך שיש מחלוקת בין הנגלה והקבלה בנוגע לצורת הסת"ם וביקש ממנו לחבר כתב שיאחד בין הנגלה לקבלה. וכך נוצר הכתב והרב המגיד היה מרוצה מכך.<br />
*[[חלוקת הש"ס]] - סיום הש"ס מידי שנה על-ידי כל קהילה וקהילה מקהילות חב"ד.<br />
*[[מקווה בשיטת אדמו"ר הזקן|תקנת המקוה]] - פתרון הלכתי המקל על הטבילה במעיין.<br />
*[[מכירת חמץ בערב קבלן|ערב קבלן]] - מכירת החמץ לנכרי בערב הפסח באמצעות 'ערב קבלן'.<br />
*[[קשר תפילין בשיטת אדמו"ר הזקן|קשר התפילין]] - שיטה מיוחדת בקשירת תפילין של ראש{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן כ"ז סעיף י"ז. וראה גם הסיפור על כך בלשמע אזן (מהדורת תשע"ו) עמוד 82.}} ותפילין של יד{{הערה|קצות השולחן סימן ח' סעיף ה' בהגהה.}}.<br />
*[[שליח ציבור|שלוחי ציבור]] - כחלק מעיסוקו ודרישתו להחדיר את [[עבודת התפילה]] בין החסידים במתינות, תיקן לבחור אנשים קבועים הראוים לעבור כשלוחי ציבור על פי הגורל או בריצוי רוב המנין, שיתפללו מלה במלה בדרך המיצוע בקול רם מבלי להאריך או לקצר יתר על המדה{{הערה|1=[[קונטרס אחרון - פרק ט']].}}.<br />
<br />
מבין כלל התקנות ראה אדמו"ר הזקן כזכות לעצמו שלושה תיקונים עיקריים: תיקון המקווה שיהיה נח לחמם אותה, סכינים מלוטשות, ובטול המטות הרחבות{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Hecht%20-%20Tammuz%205,%205770.pdf זכרון הרז"ש דווארקין עמוד 59].}}.<br />
<br />
===אדמו"ר הרש"ב===<br />
*[[בור על גבי בור]] - בניית מקוואות טהרה בצורה מהודרת, המוסיפה בטהרת ישראל.<br />
*[[אורח לצדיק]] - השתטחות על ציוני רבותינו נשיאינו באמצעות שליחי ציבור נבחרים.<br />
<br />
===אדמו"ר הריי"צ===<br />
*[[חת"ת]] - אמירת השיעורים היומיים ב[[חומש]] [[תהילים]] ו[[תניא]].<br />
*[[שבת מברכים#מנהגי שבת מברכים|אמירת תהילים בשבת מברכים]] - אמירת ספר התהילים ב[[שבת מברכים]] קודם התפילה, על מנת להשפיע ברכה לכל ימי החודש כולו.<br />
*[[:קטגוריה:ניגוני רבותינו נשיאינו|ניגוני רבותינו נשיאינו]] - להכריז של מי מרבותינו נשיאינו כל ניגון{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91_-_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%22%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93%22 יומן תשרי תשנ"ב].}}.<br />
<br />
===הרבי שליט"א===<br />
{{תקנות הרבי}}<br />
*[[תקנת לימוד הרמב"ם|לימוד הרמב"ם]] - לימוד ספרי 'היד החזקה' בשלושה מסלולים, מתוך מטרה לאחד את כללות ישראל.<br />
*[[ספר התניא#לימודו|תניא לפני התפילה]] - לימוד פרק תניא כהכנה לתפילה - ועם הדגשה על [[חזרת פרק מ"א לפני התפילה|פרק מ"א]].<br />
*[[לימוד עניני בית הבחירה|לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים]] - עיסוק בעניני בית המקדש בשבועות של [[בין המיצרים]], על יסוד דברי חז"ל כי העוסק בתורת הבית מעלה עליו הקב"ה כאילו בונה אותו ממש.<br />
*[[לימוד עניני גאולה ומשיח]] - לימוד עניני גאולה ומשיח מתוך מטרה לקרב ולזרז ולהתחיל לחיות בזמן הגאולה.<br />
*[[לקוטי תורה#לימוד הספר|לימוד הפרשה החסידית]] - לימוד כל חלקי התורה אור ולקוטי תורה מידי שנה.<br />
*[[לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו]] - הוספה בלימוד החסידות בימי חודש כסלו, באמצעות לימוד יומי של קטעים מכל תורת רבותינו נשיאינו.<br />
*[[סיומי מסכת בתשעת הימים]] - הפיכת ימי האבל של 'תשעת הימים' לששון ושמחה, על ידי ההוספה בפקודי ה' ישרים משמחי לב, ועריכת סיומי מסכת ברבים.<br />
*[[כתיבת חידושי תורה]] - כתיבת ופרסום קבצי חידושי תורה, מתוך מטרה להגדיל תורה ולהאדיר.<br />
*[[תהלוכה]] - עריכת תהלוכות לבתי כנסת מרוחקים בחגים ובמועדים מתוך מטרה להביא גם אליהם את שמחת החג.<br />
*[[סמיכה לרבנות]] - השלמת לימודי סמיכה לרבנות על ידי בחורים מבוגרים קודם חתונתם.<br />
*[[כינוס תורה]] -עריכת כינוסי תורה בסמיכות לשלושת הרגלים.<br />
*[[תקנת המשקה]] - איסור שתיית משקאות חריפים יתר על רביעית בכל התוועדות, לצעירים מתחת גיל ארבעים.<br />
*[[תפילין רבינו תם#הנחתם|תפילין רבינו תם]] - הנחת תפילין דרבינו תם כבר על ידי בחורים צעירים בגיל בר מצוה.<br />
*[[דברי כיבושין]] - חידוש מנהג אמירת דברי כיבושין בימי התעניות בסמיכות לתפילת מנחה, מתוך מטרה לעורר את לב הציבור לתשובה ומעשים טובים.<br />
*[[שמחת בית השואבה#בדורנו|שמחת בית השואבה]] - עריכת חגיגות שמחת בית השואבה ברחובה של עיר.<br />
*[[ילדי ישראל#מראות לא טהורים|מניעת מראות לא טהורים מילדים]] - השתדלות לשמור על טהרתם של ילדי ישראל בכך שיראו רק מראות טהורים, ולמנוע מהם ראיית חיות וצורת טמאות, העלולות להשפיע על תכונות נפשם.<br />
*[[הריני מקבל (תפילה)|הוספות לתפילה]] - הוספות ותיקונים שונים בנוסח התפילה.<br />
*[[עשה לך רב]] - מינוי [[משפיע]] אישי לכל חסיד, שיסייע לו לבחון את מעמדו ומצבו בעבודת ה' בצורה בלתי משוחדת וייעץ לו כיצד להתקדם בעבודתו האישית.<br />
*[[קביעת קופת צדקה בקיר המטבח]] - הפיכת קירות הבית עצמם לקדושה, על ידי קביעת קופת צדקה בקיר המטבח.<br />
*[[מבצע יום הולדת|יום הולדת]] - הפיכת יום ההולדת לאירוע משמעותי, במהלכו מקבל האדם החלטות טובות, מוסיף בתורה ובמצוות, ועורך [[התוועדות חסידית]] לרגל המאורע.<br />
*[[רגע של שתיקה]] - ערך אוניברסלי של הקדשת זמן להתבוננות בתחילת היום על משמעות החיים ומציאות הבורא.<br />
*[[חיבור החג עם ימי החול]] - חיבור מועדי ישראל עם ימי החול, מתוך מטרה להמשיך את הכוחות והקדושה שמקבלים במהלך החג עם חיי היום-יום האפרוריים.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[אלישיב קפלון]], '''תקנות הרבי''' - הוצאת '[[לדורות (בית הוצאה לאור)|לדורות]]' תשע"ב<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:התקשרות]]</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%22%D7%90&diff=296769ליקוטי אמרים - פרק מ"א2017-07-12T11:31:15Z<p>164.138.124.64: /* מבוא לפרק */</p>
<hr />
<div>{{תניא}}<br />
<br />
==מבוא לפרק==<br />
הרבי תיקן ללמוד לפני ה[[בר מצוה]] ו[[הנחת תפילין]] את תחילת פרק מ"א עד סיום "כעומד לפני המלך", משום שקטע זה מבאר את יחוד הקב"ה על כל יהודי, וייחוד מלכותו על כל עם ישראל בכלל - ועל כל יהודי בפרט.<br />
{{ציטוט|תוכן="ותבקש את הר"ם והר"י שלך שילמדו אותך בהדגשה הדרושה ריש פרק מ"א בתניא קדישא בהאמור שם בהנוגע לתפילין כי כמו שמניחים תפילין בגשמיות בתור הכנה לזמן חיובם ע"פ השולחן ערוך, הנה הוא הדין בהנוגע להכנה ברוחניות, והשי"ת יצליחך" כו'|מרכאות=כן|מקור=[[אגרות קודש]] חלק י"א דף ש"מ איגרת ג'תשכ"ד}}<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן="ומהנכון שילמוד, אם בעצמו או עם מי הוא, הכתוב ב[[שולחן ערוך]] ומועתק ב[[תניא]] ריש פרק מ"א בהתבוננות הדרושה עם מצות [[תפלין]], עד שיחקקו הדברים במוח זכרונו, שאז בוודאי יפעלו פעולתם בהנוגע ללימוד התורה קיום המצוות כדבעי והנהגה טובה בכלל. |מרכאות=כן|מקור=[[אגרות קודש]] חי"ד עמוד תקל"ג איגרת ה'שכא }}<br />
כבר בפרק עצמו מציין אדמו"ר הזקן ש"יכוון מחשבה זו בשעת הנחת [[טלית]] ו[[תפילין]]".<br />
<br />
==גוף הפרק==<br />
{{פרק תניא|פרק=מא|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ"א}}}}<br />
<br />
==סיכום הפרק==<br />
<br />
<br />
<br />
==מושגים יסודיים בפרק==<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק מ'|פרק מ']]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק מ"ב|פרק מ"ב]]}}<br />
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:164.138.124.64&diff=296766שיחת משתמש:164.138.124.642017-07-12T11:23:30Z<p>164.138.124.64: /* מחלוקת */</p>
<hr />
<div>{{הזמנה}}<br />
-- '''בברכת "יהפכו [[בין המצרים|ימים אלו]] [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|לששון ולשמחה]]"''', • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:59, י"ז בתמוז ה'תשע"ז<br />
<br />
== מחלוקת ==<br />
<br />
שים לב שחזרתך על העריכה בערך '''[[מחלוקת]]''' עלולה להיחשב "מלחמת עריכה". אם אתה חושב שאני טועה, וזה צריך להכלל בערך, הדרך היא לפתוח דיון בנושא ב[[שיחה:מחלוקת]], ולהגיע להסכמה. במקרה שמשתמש בוחר להילחם ולחזור שוב ושוב על העריכה, ולא לדון, הוא עלול בסוף להיחסם.<br />
<br />
כמובן שאני בתוך שאר המשתמשים מעריכים את פעילותך הנמרצת, ומקווים שתמשיך, וכאן המקום לחזור על ההזמנה [[עזרה:למה ליצור חשבון|להירשם לחב"דפדיה]]. -- '''בברכת "יהפכו [[בין המצרים|ימים אלו]] [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|לששון ולשמחה]]"''', • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 16:04, י"ז בתמוז ה'תשע"ז<br />
<br />
כשתבתי זאת בשנית, חשבתי שלא שמרתי את הפסקה בצורה טובה. לאחר הערתך צפיתי בהסטוריית העריות של הדף - ושמתי לב להערה. אם זו דעתך - לא אתווכח.</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%22%D7%90&diff=296715ליקוטי אמרים - פרק מ"א2017-07-11T15:26:20Z<p>164.138.124.64: /* מבוא לפרק */</p>
<hr />
<div>{{תניא}}<br />
<br />
==מבוא לפרק==<br />
הרבי תיקן ללמוד לפני ה[[בר מצוה]] ו[[הנחת תפלין]] את תחילת פרק מ"א עד סיום "כעומד לפני המלך", משום שקטע זה מבאר את יחוד הקב"ה על כל יהודי, וייחוד מלכותו על כל עם ישראל בכלל - ועל כל יהודי בפרט. כבר בפרק עצמו מצויין ש"יכוון מחשבה זו בשעת הנחת טלית ותפילין".<br />
<br />
==גוף הפרק==<br />
{{פרק תניא|פרק=מא|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ"א}}}}<br />
<br />
==סיכום הפרק==<br />
<br />
<br />
<br />
==מושגים יסודיים בפרק==<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק מ'|פרק מ']]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק מ"ב|פרק מ"ב]]}}<br />
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%91%D7%9F_%D7%91%D7%92_%D7%91%D7%92&diff=296714יוחנן בן בג בג2017-07-11T15:12:32Z<p>164.138.124.64: /* אמרותיו */</p>
<hr />
<div>'''בן בג בג''' היה תנא קדמון בן דורו של [[הלל הזקן]].<br />
<br />
לפי התוספות{{הערה|ב[[מסכת חגיגה]] דף ט'}}, וכן מובא בספר '[[מדרש שמואל]]', בן בג בג גר היה, וכדי להסתירו מן המלשינים נקרא בכינוי זה. לעומת זאת, 'בג בג' בראשי תיבות זה: בן גר וגיורת. דעה זו לא דווקא סותרת את הדעה הקודמת. כי, יכול להיות, שהוריו התגיירו בהיותו קטן ורק אז נתגייר. כך שיוצא שהן אביו ואמו גרים, ואף הוא גר. ישנם הטוענים, כי הוא גם 'הא הא', המוזכר גם הוא במסכת אבות, והוא כונה בכינוי זה עקב רדיפות הרומאים.<br />
<br />
== אמרותיו ==<br />
הפך בה והפך בה, דכלא בה. ובה תחזי, וסיב ובלה בה, ומנה לא תזוע, שאין לך מדה טובה הימנה. {{הערת שוליים|[[מסכת אבות]] פרק ה', משנה כב.}}<br />
<br />
ב[[מסכת חגיגה]]{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=9b&format=pdfחגיגה דף ט' עמוד ב']}} "א"ל בר הי הי להלל מאי דכתיב ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלהים לאשר לא עבדו היינו צדיק היינו עובד אלהים היינו רשע היינו אשר לא עבדו א"ל עבדו ולא עבדו תרוייהו צדיקי גמורי נינהו ואינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד א"ל ומשום חד זימנא קרי ליה לא עבדו"<br />
על פי [[תורת החסידות]]{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אור התורה]]. מאמר אלה הדברים}} כשם שהשם [[בן הא הא]] רומז על ה"א הבחינות של [[יחידה חיה]] [[נפש]] [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] [[נשמה]]. גם השם בן בג בג רומז על כך, אלא שהוא רומז בנפרד הב' בחינות של חיה יחידה, והג' בחינות של [[נפש]] רוח נשמה{{הערת שוליים|ראו גם ביאור [[אדמו"ר מהר"ש]] [[תורת שמואל]] תרל"ב חלק ב' מאמרים עמ' תיא.}}.<br />
<br />
==מדרגותיו==<br />
בגמרא{{הערה|קידושין י, ב}} מובא כי היה בקי בחדרי תורה - וכבר שלח יוחנן בן בג בג אצל [[רבי יהודה בן בתירה]] לנציבין: שמעתי עליך שאתה אומר [[קידושין|ארוסה]] בת ישראל אוכלת ב[[תרומה]]? שלח לו ואתה אי אתה אומר כן '''מוחזקני בך שאתה בקי בחדרי תורה'''! לדרוש בקל וחומר אי אתה יודע? ומה שפחה כנענית שאין ביאתה מאכילתה בתרומה כספה מאכילתה בתרומה זו שביאתה מאכילתה בתרומה אינו דין שכספה מאכילתה בתרומה, אבל מה אעשה שהרי אמרו חכמים אין ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה.<br />
<br />
בירושלמי מופיע בגרסא אחרת{{הערה|תלמוד ירושלמי מסכת כתובות דף לד, ב}}: "מוחזק הייתי בך שאתה בקי בסיתרי תורה".<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{תנאים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:תנאים]]</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%91%D7%9F_%D7%91%D7%92_%D7%91%D7%92&diff=296713יוחנן בן בג בג2017-07-11T15:11:52Z<p>164.138.124.64: /* אמרותיו */</p>
<hr />
<div>'''בן בג בג''' היה תנא קדמון בן דורו של [[הלל הזקן]].<br />
<br />
לפי התוספות{{הערה|ב[[מסכת חגיגה]] דף ט'}}, וכן מובא בספר '[[מדרש שמואל]]', בן בג בג גר היה, וכדי להסתירו מן המלשינים נקרא בכינוי זה. לעומת זאת, 'בג בג' בראשי תיבות זה: בן גר וגיורת. דעה זו לא דווקא סותרת את הדעה הקודמת. כי, יכול להיות, שהוריו התגיירו בהיותו קטן ורק אז נתגייר. כך שיוצא שהן אביו ואמו גרים, ואף הוא גר. ישנם הטוענים, כי הוא גם 'הא הא', המוזכר גם הוא במסכת אבות, והוא כונה בכינוי זה עקב רדיפות הרומאים.<br />
<br />
== אמרותיו ==<br />
הפך בה והפך בה, דכלא בה. ובה תחזי, וסיב ובלה בה, ומנה לא תזוע, שאין לך מדה טובה הימנה. {{הערת שוליים|[[מסכת אבות]] פרק ה', משנה כב.}}<br />
<br />
ב[[מסכת חגיגה]] {{הערת שוליים|[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=9b&format=pdfחגיגה דף ט' עמוד ב']}}"א"ל בר הי הי להלל מאי דכתיב ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלהים לאשר לא עבדו היינו צדיק היינו עובד אלהים היינו רשע היינו אשר לא עבדו א"ל עבדו ולא עבדו תרוייהו צדיקי גמורי נינהו ואינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד א"ל ומשום חד זימנא קרי ליה לא עבדו"<br />
על פי [[תורת החסידות]]{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אור התורה]]. מאמר אלה הדברים}} כשם שהשם [[בן הא הא]] רומז על ה"א הבחינות של [[יחידה חיה]] [[נפש]] [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] [[נשמה]]. גם השם בן בג בג רומז על כך, אלא שהוא רומז בנפרד הב' בחינות של חיה יחידה, והג' בחינות של [[נפש]] רוח נשמה{{הערת שוליים|ראו גם ביאור [[אדמו"ר מהר"ש]] [[תורת שמואל]] תרל"ב חלק ב' מאמרים עמ' תיא.}}.<br />
<br />
==מדרגותיו==<br />
בגמרא{{הערה|קידושין י, ב}} מובא כי היה בקי בחדרי תורה - וכבר שלח יוחנן בן בג בג אצל [[רבי יהודה בן בתירה]] לנציבין: שמעתי עליך שאתה אומר [[קידושין|ארוסה]] בת ישראל אוכלת ב[[תרומה]]? שלח לו ואתה אי אתה אומר כן '''מוחזקני בך שאתה בקי בחדרי תורה'''! לדרוש בקל וחומר אי אתה יודע? ומה שפחה כנענית שאין ביאתה מאכילתה בתרומה כספה מאכילתה בתרומה זו שביאתה מאכילתה בתרומה אינו דין שכספה מאכילתה בתרומה, אבל מה אעשה שהרי אמרו חכמים אין ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה.<br />
<br />
בירושלמי מופיע בגרסא אחרת{{הערה|תלמוד ירושלמי מסכת כתובות דף לד, ב}}: "מוחזק הייתי בך שאתה בקי בסיתרי תורה".<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{תנאים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:תנאים]]</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=296712זוהר (ספר)2017-07-11T14:47:28Z<p>164.138.124.64: /* כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו */</p>
<hr />
<div>'''ספר הזוהר הקדוש''' הוא הספר המרכזי של תורת ה[[קבלה]]. הוא מורכב ממדרשים על ה[[תורה]] המחולקים לפי פרשות השבוע. הזוהר לא היה ידוע ומפורסם והועבר מדור לדור ליחידי סגולה בלבד. עד שרבי משה די-לאון בספרד שהפיץ את הזוהר לנחלת הכלל. לזוהר קמו מפרשים רבים שלימדו והרחיבו את תורת הקבלה, כמו ה[[רמ"ק]] - רבי משה קורדובירו, ה[[אריז"ל]] - רבי יצחק לוריא אשכנזי, ובדורות מאוחרים יותר ה[[רמח"ל]] - רבי משה חיים לוצאטו ועוד. <br />
<br />
==חלקיו==<br />
הזוהר מחולק לשלוש חטיבות עיקריות:<br />
<br />
*ספר הזוהר העיקרי.<br />
*סתרי תורה והמדרש הנעלם.<br />
*רעיא מהימנא והתיקונים.<br />
<br />
בנוסף לכך קיים חלק נוסף בשם "תיקוני זוהר".<br />
<br />
== מבנה הספר ==<br />
גופו של ספר הזוהר בנוי מדרשות מ[[רבי שמעון בר יוחאי]] (רשב"י) וחבריו סביב פרשיות התורה, ושפתו רובה ככולה ארמית. בספר כלולות "האידרות" - "אידרא רבא" (המושב הגדול), "אידרא זוטא" (המושב הקטן) ו"אידרא דבי משכנא" (מושב בית המשכן), שתוכנן:<br />
<br />
באידרא רבא [[רשב"י]] מגלה את "הפרצופים" גילויי אלוקות בדמות רוחנית ומופשטת הנמשלת לפני אדם על פי הפסוק "על הכיסא דמות במראה אדם עליו מלמעלה" (יחזקאל א' כ"ו) עשרה חברים משמיעים את דרשותיהם כל אחד בתורו, ו[[רשב"י]] חותם את הדיון ומגלה את הדברים שהחברים ידעו רק בראשי פרקים. בסוף ה"מושב" שלושה מהחברים נופחים את נשמתם מרוב הקדושה כיוון שלא היו מזוככים מספיק. <br />
באידרא זוטא מסופר על פטירתו של [[רשב"י]] ומשמיע באזני תלמידיו סודות שחשש לגלות לפני כן, לבסוף יוצאת נשמתו של [[רשב"י]] במילה "חיים". <br />
באידרא דבי משכנא דנים [[רשב"י]] ושלושה מתלמידיו בסודות התפילה על פי דרשות הבנויות על פסוקי הקמת המשכן. <br />
בזוהר נכלל גם תיאור ההיכלות העליונים בחלק שנקרא: 'היכלות דרשב"י' ובו מתוארים שבעת היכלות גן העדן השמורים לצדיקים מחד, ומאידך שבעת מדורי הגיהנום המיועדים לרשעים. בפרשת "ואתה תחזה" (יתרו) מובא מאמר המבאר את חכמת הפרצוף וחכמת היד, המיוחס בדרשה למשה בבחירתו אנשים כפי עצת יתרו. חלקים אחרים בזוהר מתייחסים לצדיקים נסתרים כגון [[רב ייבא סבא]] שהוא איש העוסק בחימר ונראה בתחילה כ[[עם הארץ]], אך מתגלה כמקובל גדול הדורש בענייני תורת הנפש. דמות אחרת היא "הינוקא" המופלא - אותו ילד-פלא, בנו של [[רב המנונא סבא]], שמגיל ינקות יודע לדרוש בסתרי תורה ועולה עליהם בחכמתו. סיפור אחר בזוהר מתאר את מפגשם של [[רשב"י]] וחבריו בגן עדן עם 'רב מתיבתא', הוא ראש הישיבה של מעלה, הדן אתם על ענייני העולם הבא והנשמה.<br />
<br />
בחטיבה השנייה של הזוהר כלולים החיבור 'סתרי תורה', בו מקובצים מאמרים על ספר בראשית; ומדרש הנעלם על התורה, ששפתו מעורבת עברית וארמית והוא עוסק בבריאה, עולם הבא והנשמה.<br />
<br />
עשרת החברים הנקראים חבריא קדישא (החבורה הקדושה) שהם בעלי הזוהר הם: [[רשב"י]] ראש החבורה; בנו - [[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]]; [[רבי אבא הסופר]]; [[רבי יהודה]]; [[רבי יוסי]]; [[רבי יצחק]]; [[רבי חזקיה]]; [[רבי חייא]]; [[רבי ייסא]]; [[רבי אחא]]. <br />
<br />
חלקים נוספים השייכים ל"ספר הזוהר", הם "רעיא מהימנא" (הרועה הנאמן - כלומר משה רבינו) ו"תיקוני זוהר". החיבור "רעיא מהימנא" משולב בתוך [[גוף]] ספר הזוהר והחיבור "תיקוני זוהר" הוא חלק נפרד.<br />
<br />
===תיקוני זהר===<br />
'''תיקוני זוהר''' הוא ספר חלק נוסף לספר הזוהר, ובו מובאים שבעים תיקונים, שהם שבעים הפנים לתורה אותם מפרש [[רבי שמעון בר יוחאי]] במלת "בראשית". בהקדמה של תיקוני זוהר, מובא המאמר [[פתח אליהו]].<br />
<br />
== תרגומי הזוהר ==<br />
הזוהר נכתב בארמית בניב השונה מהארמית של התלמוד הבבלי (ארמית בבלית), והוא אינו נגיש לרוב קוראי הזוהר היהודים, קל וחומר ללא-יהודים. על כן הזוהר תורגם במרוצת הדורות לכמה שפות: עברית, לטינית, יידיש, לאדינו, ערבית יהודית (ערבית באותיות עבריות), גרמנית, [[אנגלית]] וצרפתית.<br />
<br />
אחד מתרגומי הזוהר לעברית הוא תרגומו של הרב יהודה יודל רוזנברג בו תורגמו רק חלקים מהזוהר (5 כרכים, ניו יורק, 1927). תרגום נוסף בעברית לספר הזוהר הוא הספר מתוק מדבש של ה[[קבלה|מקובל]] הירושלמי רבי [[דניאל פריש]], מראשי ישיבת שער השמים ותלמידו המובהק של האדמו"ר [[רבי אהרן ראטה]]. הספר המופיע בסדרה מרובת כרכים כתרגום מתחת ללשון הזוהר, כתוב בשפה עממית יותר ובהסברים קבליים פשטניים, מתוך מטרה להביא את הספר לציבורים נוספים.<br />
<br />
<br />
== [[רבותינו נשיאינו]] ו[[ספר הזוהר]] ==<br />
<br />
שיטת ה[[חסידות]] מיוסדת בעיקרה על ספר הזוהר ותורת [[האר"י]] (שנכתבה ע"י [[רבי חיים ויטאל]]), ומשום כך ספר הזוהר מוזכר פעמים רבות ב[[חסידות]].<br />
<br />
===[[הבעל שם טוב]] הקדוש===<br />
על אחת כמה וכמה שיש לנו לרדוף בכל לב ונפש מאד אחר חמת האמונה, הוא חכמת דרך הקבלה, שהוא דרך אמת"{{הערת שוליים|1=בספר מאירות עיניים פרשת ראה}}<br />
<br />
===כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] והזוהר===<br />
*ספר הזוהר מוזכר פעמים רבות בספר ה'''[[תניא]]'''.<br />
* "שמעתי מ[[מהר"ם הלוי יפה]] שאמר בשם [[אדמו"ר הזקן]] נמב"ג סגלה ל[[מחשבות זרות]] בעת [[התפילה]] הוא ג' דרכים כו', וכן ספר הזוהר הלשון מסוגל ל[[נשמה]] אעפ"י דלא ידע מאי קאמרי" כו' {{הערת שוליים|1=כתב בספר "[[מגדל עז]]", מאמרי דא"ח מאדמו"רי חב"ד עמוד תכ"ו }}.<br />
*"מי שהוא בעל עסק גדול יהיה רב לימודו בזוהר אף שאינו מבין, כי מה אכפת ליה שאינו מבין, - אפילו הי הוא סגולה"{{הערת שוליים|1=מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים, דף תקע"א}}<br />
*לימוד בזוהר הקדוש מסיר טמטום הלב {{הערת שוליים|1=מאה שערים לאדמו"ר הזקן}}<br />
*הלומד בספר הזוהר הקדוש בעולם הזה, אז לעתיד לבא לא ישב בבושה"{{הערת שוליים|1=כתב ע"ז בזוהר פרשת וישב דף קפ"ה עמוד א', והאריך בזה ב[[לקוטי תורה]] [[פרשת צו]]}}<br />
*י"ג דברים הם להסרת כל המונעים ב[[תפילה]] כו', והג' הוא עסק ולימוד דברי מוסר הנמצאים בזוהר מלשון הארה, שמאיר במקום החושך שהוא חמת אמת"{{הערת שוליים|1=[[לקוטי תורה]] פ' [[כי תבוא]]}}<br />
*אדמו"ר הצמח צדק כותב{{הערת שוליים|1=[[דרך מצוותיך]] שורש מצוות התפילה.}} ששמע מפיו של אדמו"ר הזקן, אשר שמע מפיו של רבו המגיד ממזריטש שהבעל שם טוב אמר שלא ילמדו את חכמת הקבלה, מבלי לימוד תורת החסידות יחד עימה{{הערת שוליים|1=הערת הרבי במכתב לגאב"ד שפראן זצ"ל}}, מפני שמי שהוא מגושם ויבין הדברים כפשוטו ויגשם, יכול לבוא ח"ו לאפיקורסות.<br />
<br />
===כ"ק אדמו"ר [[הצמח צדק]]===<br />
חיבר את הספר [http://hebrewbooks.org/15926"'''ביאורי הזוהר'''"].<br />
*"ה"[[צמח צדק]]" אמר לר' הענדל ביחידות: זוהר מרומם הנפש" כו'{{הערה|[[היום יום]] [[ט"ז טבת]]}}<br />
<br />
===כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו===<br />
ביחידות עם הרבנים הראשים לישראל ([[הרב מרדכי אליהו]] ו[[הרב אלקנה שפירא]])דיבר והפליג הרבי במעלת וחשיבות לימוד הזוהר.<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] במעמד [[חלוקת הדולרים]] עבר לפני הרבי הרב [[אברהם שמחה אשלג]] וביקש ממנו לחתום על קול קורא שכל עם ישראל ילמדו את תורת הקבלה ובכך נקרב את ה[[גאולה]] השלימה. מבוסס על הנאמר ב[[ספר הזהר]] שבספר הזהר יצאו מה[[גלות]] ב[[רחמים]]. <br />
<br />
הרבי השיב לו, כי מקובל ב[[חב"ד]] ש[[חסידות]] חב"ד בנויה על פי יסודות הקבלה אך בשיטה של [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], וממילא מי שלומד תורת חב"ד לומד גם קבלה. <br />
כשהאדמו"ר הכפיל את בקשתו השיב [[הרבי]] שבתור נכד של [[אדמו"ר הזקן]] אינו יכול לחתום על פתק שצריך ללמוד את תורת הקבלה, שעלול להיות משמע בזה שבתורת [[חב"ד]] אין יוצאים ידי חובה. המשיך האדמו"ר והביא ראיה מלשון [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[אגרת הקודש]] [[אגרת הקודש - פרק כ"ה|סוף פרק כ"ה]]}} שכותב "דברי [[הבעש"ט]] לפי קבלת [[האריז"ל]]" ומשמע מזה שאינו קבלה ממש. אך הרבי השיב כי כיון שה[[אדמו"ר הזקן]] כותב בפירוש ב[[אגרת הקודש]] אחרת, לא יתכן שסתר את דבריו במקום אחר.<br />
<br />
<br />
<br />
{{ספרי קבלה}}<br />
*[[:קטגוריה:חכמי הזוהר]]<br />
[[קטגוריה:ספרי קבלה]]<br />
<br />
== הערות שוליים ==</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=296711זוהר (ספר)2017-07-11T14:46:16Z<p>164.138.124.64: /* כ"ק אדמו"ר הזקן והזוהר */</p>
<hr />
<div>'''ספר הזוהר הקדוש''' הוא הספר המרכזי של תורת ה[[קבלה]]. הוא מורכב ממדרשים על ה[[תורה]] המחולקים לפי פרשות השבוע. הזוהר לא היה ידוע ומפורסם והועבר מדור לדור ליחידי סגולה בלבד. עד שרבי משה די-לאון בספרד שהפיץ את הזוהר לנחלת הכלל. לזוהר קמו מפרשים רבים שלימדו והרחיבו את תורת הקבלה, כמו ה[[רמ"ק]] - רבי משה קורדובירו, ה[[אריז"ל]] - רבי יצחק לוריא אשכנזי, ובדורות מאוחרים יותר ה[[רמח"ל]] - רבי משה חיים לוצאטו ועוד. <br />
<br />
==חלקיו==<br />
הזוהר מחולק לשלוש חטיבות עיקריות:<br />
<br />
*ספר הזוהר העיקרי.<br />
*סתרי תורה והמדרש הנעלם.<br />
*רעיא מהימנא והתיקונים.<br />
<br />
בנוסף לכך קיים חלק נוסף בשם "תיקוני זוהר".<br />
<br />
== מבנה הספר ==<br />
גופו של ספר הזוהר בנוי מדרשות מ[[רבי שמעון בר יוחאי]] (רשב"י) וחבריו סביב פרשיות התורה, ושפתו רובה ככולה ארמית. בספר כלולות "האידרות" - "אידרא רבא" (המושב הגדול), "אידרא זוטא" (המושב הקטן) ו"אידרא דבי משכנא" (מושב בית המשכן), שתוכנן:<br />
<br />
באידרא רבא [[רשב"י]] מגלה את "הפרצופים" גילויי אלוקות בדמות רוחנית ומופשטת הנמשלת לפני אדם על פי הפסוק "על הכיסא דמות במראה אדם עליו מלמעלה" (יחזקאל א' כ"ו) עשרה חברים משמיעים את דרשותיהם כל אחד בתורו, ו[[רשב"י]] חותם את הדיון ומגלה את הדברים שהחברים ידעו רק בראשי פרקים. בסוף ה"מושב" שלושה מהחברים נופחים את נשמתם מרוב הקדושה כיוון שלא היו מזוככים מספיק. <br />
באידרא זוטא מסופר על פטירתו של [[רשב"י]] ומשמיע באזני תלמידיו סודות שחשש לגלות לפני כן, לבסוף יוצאת נשמתו של [[רשב"י]] במילה "חיים". <br />
באידרא דבי משכנא דנים [[רשב"י]] ושלושה מתלמידיו בסודות התפילה על פי דרשות הבנויות על פסוקי הקמת המשכן. <br />
בזוהר נכלל גם תיאור ההיכלות העליונים בחלק שנקרא: 'היכלות דרשב"י' ובו מתוארים שבעת היכלות גן העדן השמורים לצדיקים מחד, ומאידך שבעת מדורי הגיהנום המיועדים לרשעים. בפרשת "ואתה תחזה" (יתרו) מובא מאמר המבאר את חכמת הפרצוף וחכמת היד, המיוחס בדרשה למשה בבחירתו אנשים כפי עצת יתרו. חלקים אחרים בזוהר מתייחסים לצדיקים נסתרים כגון [[רב ייבא סבא]] שהוא איש העוסק בחימר ונראה בתחילה כ[[עם הארץ]], אך מתגלה כמקובל גדול הדורש בענייני תורת הנפש. דמות אחרת היא "הינוקא" המופלא - אותו ילד-פלא, בנו של [[רב המנונא סבא]], שמגיל ינקות יודע לדרוש בסתרי תורה ועולה עליהם בחכמתו. סיפור אחר בזוהר מתאר את מפגשם של [[רשב"י]] וחבריו בגן עדן עם 'רב מתיבתא', הוא ראש הישיבה של מעלה, הדן אתם על ענייני העולם הבא והנשמה.<br />
<br />
בחטיבה השנייה של הזוהר כלולים החיבור 'סתרי תורה', בו מקובצים מאמרים על ספר בראשית; ומדרש הנעלם על התורה, ששפתו מעורבת עברית וארמית והוא עוסק בבריאה, עולם הבא והנשמה.<br />
<br />
עשרת החברים הנקראים חבריא קדישא (החבורה הקדושה) שהם בעלי הזוהר הם: [[רשב"י]] ראש החבורה; בנו - [[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]]; [[רבי אבא הסופר]]; [[רבי יהודה]]; [[רבי יוסי]]; [[רבי יצחק]]; [[רבי חזקיה]]; [[רבי חייא]]; [[רבי ייסא]]; [[רבי אחא]]. <br />
<br />
חלקים נוספים השייכים ל"ספר הזוהר", הם "רעיא מהימנא" (הרועה הנאמן - כלומר משה רבינו) ו"תיקוני זוהר". החיבור "רעיא מהימנא" משולב בתוך [[גוף]] ספר הזוהר והחיבור "תיקוני זוהר" הוא חלק נפרד.<br />
<br />
===תיקוני זהר===<br />
'''תיקוני זוהר''' הוא ספר חלק נוסף לספר הזוהר, ובו מובאים שבעים תיקונים, שהם שבעים הפנים לתורה אותם מפרש [[רבי שמעון בר יוחאי]] במלת "בראשית". בהקדמה של תיקוני זוהר, מובא המאמר [[פתח אליהו]].<br />
<br />
== תרגומי הזוהר ==<br />
הזוהר נכתב בארמית בניב השונה מהארמית של התלמוד הבבלי (ארמית בבלית), והוא אינו נגיש לרוב קוראי הזוהר היהודים, קל וחומר ללא-יהודים. על כן הזוהר תורגם במרוצת הדורות לכמה שפות: עברית, לטינית, יידיש, לאדינו, ערבית יהודית (ערבית באותיות עבריות), גרמנית, [[אנגלית]] וצרפתית.<br />
<br />
אחד מתרגומי הזוהר לעברית הוא תרגומו של הרב יהודה יודל רוזנברג בו תורגמו רק חלקים מהזוהר (5 כרכים, ניו יורק, 1927). תרגום נוסף בעברית לספר הזוהר הוא הספר מתוק מדבש של ה[[קבלה|מקובל]] הירושלמי רבי [[דניאל פריש]], מראשי ישיבת שער השמים ותלמידו המובהק של האדמו"ר [[רבי אהרן ראטה]]. הספר המופיע בסדרה מרובת כרכים כתרגום מתחת ללשון הזוהר, כתוב בשפה עממית יותר ובהסברים קבליים פשטניים, מתוך מטרה להביא את הספר לציבורים נוספים.<br />
<br />
<br />
== [[רבותינו נשיאינו]] ו[[ספר הזוהר]] ==<br />
<br />
שיטת ה[[חסידות]] מיוסדת בעיקרה על ספר הזוהר ותורת [[האר"י]] (שנכתבה ע"י [[רבי חיים ויטאל]]), ומשום כך ספר הזוהר מוזכר פעמים רבות ב[[חסידות]].<br />
<br />
===[[הבעל שם טוב]] הקדוש===<br />
על אחת כמה וכמה שיש לנו לרדוף בכל לב ונפש מאד אחר חמת האמונה, הוא חכמת דרך הקבלה, שהוא דרך אמת"{{הערת שוליים|1=בספר מאירות עיניים פרשת ראה}}<br />
<br />
===כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] והזוהר===<br />
*ספר הזוהר מוזכר פעמים רבות בספר ה'''[[תניא]]'''.<br />
* "שמעתי מ[[מהר"ם הלוי יפה]] שאמר בשם [[אדמו"ר הזקן]] נמב"ג סגלה ל[[מחשבות זרות]] בעת [[התפילה]] הוא ג' דרכים כו', וכן ספר הזוהר הלשון מסוגל ל[[נשמה]] אעפ"י דלא ידע מאי קאמרי" כו' {{הערת שוליים|1=כתב בספר "[[מגדל עז]]", מאמרי דא"ח מאדמו"רי חב"ד עמוד תכ"ו }}.<br />
*"מי שהוא בעל עסק גדול יהיה רב לימודו בזוהר אף שאינו מבין, כי מה אכפת ליה שאינו מבין, - אפילו הי הוא סגולה"{{הערת שוליים|1=מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים, דף תקע"א}}<br />
*לימוד בזוהר הקדוש מסיר טמטום הלב {{הערת שוליים|1=מאה שערים לאדמו"ר הזקן}}<br />
*הלומד בספר הזוהר הקדוש בעולם הזה, אז לעתיד לבא לא ישב בבושה"{{הערת שוליים|1=כתב ע"ז בזוהר פרשת וישב דף קפ"ה עמוד א', והאריך בזה ב[[לקוטי תורה]] [[פרשת צו]]}}<br />
*י"ג דברים הם להסרת כל המונעים ב[[תפילה]] כו', והג' הוא עסק ולימוד דברי מוסר הנמצאים בזוהר מלשון הארה, שמאיר במקום החושך שהוא חמת אמת"{{הערת שוליים|1=[[לקוטי תורה]] פ' [[כי תבוא]]}}<br />
*אדמו"ר הצמח צדק כותב{{הערת שוליים|1=[[דרך מצוותיך]] שורש מצוות התפילה.}} ששמע מפיו של אדמו"ר הזקן, אשר שמע מפיו של רבו המגיד ממזריטש שהבעל שם טוב אמר שלא ילמדו את חכמת הקבלה, מבלי לימוד תורת החסידות יחד עימה{{הערת שוליים|1=הערת הרבי במכתב לגאב"ד שפראן זצ"ל}}, מפני שמי שהוא מגושם ויבין הדברים כפשוטו ויגשם, יכול לבוא ח"ו לאפיקורסות.<br />
<br />
===כ"ק אדמו"ר [[הצמח צדק]]===<br />
חיבר את הספר [http://hebrewbooks.org/15926"'''ביאורי הזוהר'''"].<br />
*"ה"[[צמח צדק]]" אמר לר' הענדל ביחידות: זוהר מרומם הנפש" כו'{{הערה|[[היום יום]] [[ט"ז טבת]]}}<br />
<br />
===כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו===<br />
ביחידות עם הרבנים הראשים לישראל ([[הרב מרדכי אליהו]] ו[[הרב אלקנה שפירא]])דיבר והפליג הרבי במעלת וחשיבות לימוד הזוהר.<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] במעמד [[חלוקת הדולרים]] עבר לפני הרבי הרב [[אברהם שמחה אשלג]] וביקש ממנו לחתום על קול קורא שכל עם ישראל ילמדו את תורת הקבלה ובכך נקרב את ה[[גאולה]] השלימה. מבוסס על הנאמר ב[[ספר הזהר]] שבספר הזהר יצאו מה[[גלות]] ב[[רחמים]]. <br />
<br />
הרבי השיב לו, כי מקובל ב[[חב"ד]] ש[[חסידות]] חב"ד בנויה על פי יסודות הקבלה אך בשיטה של [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], וממילא מי שלומד תורת חב"ד לומד גם קבלה. <br />
כשהאדמו"ר הכפיל את בקשתו השיב [[הרבי]] שבתור נכד של [[אדמו"ר הזקן]] אינו יכול לחתום על פתק שצריך ללמוד את תורת הקבלה, שעלול להיות משמע בזה שבתורת [[חב"ד]] אין יוצאים ידי חובה. המשיך האדמו"ר והביא ראיה מלשון [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[אגרת הקודש]] [[אגרת הקודש - פרק כ"ה|סוף פרק כ"ה]]}} שכותב "דברי [[הבעש"ט]] לפי קבלת [[האריז"ל]]" ומשמע מזה שאינו קבלה ממש. אך הרבי השיב כי כיון שה[[אדמו"ר הזקן]] כותב בפירוש ב[[אגרת הקודש]] אחרת, לא יתכן שסתר את דבריו במקום אחר.<br />
<br />
<br />
<br />
{{ספרי קבלה}}<br />
*[[:קטגוריה:חכמי הזוהר]]<br />
[[קטגוריה:ספרי קבלה]]</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=296709זוהר (ספר)2017-07-11T14:42:52Z<p>164.138.124.64: /* כ"ק אדמו"ר הזקן והזוהר */</p>
<hr />
<div>'''ספר הזוהר הקדוש''' הוא הספר המרכזי של תורת ה[[קבלה]]. הוא מורכב ממדרשים על ה[[תורה]] המחולקים לפי פרשות השבוע. הזוהר לא היה ידוע ומפורסם והועבר מדור לדור ליחידי סגולה בלבד. עד שרבי משה די-לאון בספרד שהפיץ את הזוהר לנחלת הכלל. לזוהר קמו מפרשים רבים שלימדו והרחיבו את תורת הקבלה, כמו ה[[רמ"ק]] - רבי משה קורדובירו, ה[[אריז"ל]] - רבי יצחק לוריא אשכנזי, ובדורות מאוחרים יותר ה[[רמח"ל]] - רבי משה חיים לוצאטו ועוד. <br />
<br />
==חלקיו==<br />
הזוהר מחולק לשלוש חטיבות עיקריות:<br />
<br />
*ספר הזוהר העיקרי.<br />
*סתרי תורה והמדרש הנעלם.<br />
*רעיא מהימנא והתיקונים.<br />
<br />
בנוסף לכך קיים חלק נוסף בשם "תיקוני זוהר".<br />
<br />
== מבנה הספר ==<br />
גופו של ספר הזוהר בנוי מדרשות מ[[רבי שמעון בר יוחאי]] (רשב"י) וחבריו סביב פרשיות התורה, ושפתו רובה ככולה ארמית. בספר כלולות "האידרות" - "אידרא רבא" (המושב הגדול), "אידרא זוטא" (המושב הקטן) ו"אידרא דבי משכנא" (מושב בית המשכן), שתוכנן:<br />
<br />
באידרא רבא [[רשב"י]] מגלה את "הפרצופים" גילויי אלוקות בדמות רוחנית ומופשטת הנמשלת לפני אדם על פי הפסוק "על הכיסא דמות במראה אדם עליו מלמעלה" (יחזקאל א' כ"ו) עשרה חברים משמיעים את דרשותיהם כל אחד בתורו, ו[[רשב"י]] חותם את הדיון ומגלה את הדברים שהחברים ידעו רק בראשי פרקים. בסוף ה"מושב" שלושה מהחברים נופחים את נשמתם מרוב הקדושה כיוון שלא היו מזוככים מספיק. <br />
באידרא זוטא מסופר על פטירתו של [[רשב"י]] ומשמיע באזני תלמידיו סודות שחשש לגלות לפני כן, לבסוף יוצאת נשמתו של [[רשב"י]] במילה "חיים". <br />
באידרא דבי משכנא דנים [[רשב"י]] ושלושה מתלמידיו בסודות התפילה על פי דרשות הבנויות על פסוקי הקמת המשכן. <br />
בזוהר נכלל גם תיאור ההיכלות העליונים בחלק שנקרא: 'היכלות דרשב"י' ובו מתוארים שבעת היכלות גן העדן השמורים לצדיקים מחד, ומאידך שבעת מדורי הגיהנום המיועדים לרשעים. בפרשת "ואתה תחזה" (יתרו) מובא מאמר המבאר את חכמת הפרצוף וחכמת היד, המיוחס בדרשה למשה בבחירתו אנשים כפי עצת יתרו. חלקים אחרים בזוהר מתייחסים לצדיקים נסתרים כגון [[רב ייבא סבא]] שהוא איש העוסק בחימר ונראה בתחילה כ[[עם הארץ]], אך מתגלה כמקובל גדול הדורש בענייני תורת הנפש. דמות אחרת היא "הינוקא" המופלא - אותו ילד-פלא, בנו של [[רב המנונא סבא]], שמגיל ינקות יודע לדרוש בסתרי תורה ועולה עליהם בחכמתו. סיפור אחר בזוהר מתאר את מפגשם של [[רשב"י]] וחבריו בגן עדן עם 'רב מתיבתא', הוא ראש הישיבה של מעלה, הדן אתם על ענייני העולם הבא והנשמה.<br />
<br />
בחטיבה השנייה של הזוהר כלולים החיבור 'סתרי תורה', בו מקובצים מאמרים על ספר בראשית; ומדרש הנעלם על התורה, ששפתו מעורבת עברית וארמית והוא עוסק בבריאה, עולם הבא והנשמה.<br />
<br />
עשרת החברים הנקראים חבריא קדישא (החבורה הקדושה) שהם בעלי הזוהר הם: [[רשב"י]] ראש החבורה; בנו - [[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]]; [[רבי אבא הסופר]]; [[רבי יהודה]]; [[רבי יוסי]]; [[רבי יצחק]]; [[רבי חזקיה]]; [[רבי חייא]]; [[רבי ייסא]]; [[רבי אחא]]. <br />
<br />
חלקים נוספים השייכים ל"ספר הזוהר", הם "רעיא מהימנא" (הרועה הנאמן - כלומר משה רבינו) ו"תיקוני זוהר". החיבור "רעיא מהימנא" משולב בתוך [[גוף]] ספר הזוהר והחיבור "תיקוני זוהר" הוא חלק נפרד.<br />
<br />
===תיקוני זהר===<br />
'''תיקוני זוהר''' הוא ספר חלק נוסף לספר הזוהר, ובו מובאים שבעים תיקונים, שהם שבעים הפנים לתורה אותם מפרש [[רבי שמעון בר יוחאי]] במלת "בראשית". בהקדמה של תיקוני זוהר, מובא המאמר [[פתח אליהו]].<br />
<br />
== תרגומי הזוהר ==<br />
הזוהר נכתב בארמית בניב השונה מהארמית של התלמוד הבבלי (ארמית בבלית), והוא אינו נגיש לרוב קוראי הזוהר היהודים, קל וחומר ללא-יהודים. על כן הזוהר תורגם במרוצת הדורות לכמה שפות: עברית, לטינית, יידיש, לאדינו, ערבית יהודית (ערבית באותיות עבריות), גרמנית, [[אנגלית]] וצרפתית.<br />
<br />
אחד מתרגומי הזוהר לעברית הוא תרגומו של הרב יהודה יודל רוזנברג בו תורגמו רק חלקים מהזוהר (5 כרכים, ניו יורק, 1927). תרגום נוסף בעברית לספר הזוהר הוא הספר מתוק מדבש של ה[[קבלה|מקובל]] הירושלמי רבי [[דניאל פריש]], מראשי ישיבת שער השמים ותלמידו המובהק של האדמו"ר [[רבי אהרן ראטה]]. הספר המופיע בסדרה מרובת כרכים כתרגום מתחת ללשון הזוהר, כתוב בשפה עממית יותר ובהסברים קבליים פשטניים, מתוך מטרה להביא את הספר לציבורים נוספים.<br />
<br />
<br />
== [[רבותינו נשיאינו]] ו[[ספר הזוהר]] ==<br />
<br />
שיטת ה[[חסידות]] מיוסדת בעיקרה על ספר הזוהר ותורת [[האר"י]] (שנכתבה ע"י [[רבי חיים ויטאל]]), ומשום כך ספר הזוהר מוזכר פעמים רבות ב[[חסידות]].<br />
<br />
===[[הבעל שם טוב]] הקדוש===<br />
על אחת כמה וכמה שיש לנו לרדוף בכל לב ונפש מאד אחר חמת האמונה, הוא חכמת דרך הקבלה, שהוא דרך אמת"{{הערת שוליים|1=בספר מאירות עיניים פרשת ראה}}<br />
<br />
===כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] והזוהר===<br />
*ספר הזוהר מוזכר פעמים רבות בספר ה'''[[תניא]]'''.<br />
* "שמעתי מ[[מהר"ם הלוי יפה]] שאמר בשם [[אדמו"ר הזקן]] נמב"ג סגלה ל[[מחשבות זרות]] בעת [[התפילה]] הוא ג' דרכים כו', וכן ספר הזוהר הלשון מסוגל ל[[נשמה]] אעפ"י דלא ידע מאי קאמרי" כו' {{הערת שוליים|2=כתב בספר "[[מגדל עז]]", מאמרי דא"ח מאדמו"רי חב"ד עמוד תכ"ו }}.<br />
*"מי שהוא בעל עסק גדול יהיה רב לימודו בזוהר אף שאינו מבין, כי מה אכפת ליה שאינו מבין, - אפילו הי הוא סגולה"{{הערת שוליים|3=מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים, דף תקע"א}}<br />
*לימוד בזוהר הקדוש מסיר טמטום הלב {{הערת שוליים|4=מאה שערים לאדמו"ר הזקן}}<br />
*הלומד בספר הזוהר הקדוש בעולם הזה, אז לעתיד לבא לא ישב בבושה"{{הערת שוליים|5=כתב ע"ז בזוהר פרשת וישב דף קפ"ה עמוד א', והאריך בזה ב[[לקוטי תורה]] [[פרשת צו]]}}<br />
*י"ג דברים הם להסרת כל המונעים ב[[תפילה]] כו', והג' הוא עסק ולימוד דברי מוסר הנמצאים בזוהר מלשון הארה, שמאיר במקום החושך שהוא חמת אמת"{{הערת שוליים|6=[[לקוטי תורה]] פ' [[כי תבוא]]}}<br />
*אדמו"ר הצמח צדק כותב{{הערת שוליים|7=[[דרך מצוותיך]] שורש מצוות התפילה.}} ששמע מפיו של אדמו"ר הזקן, אשר שמע מפיו של רבו המגיד ממזריטש שהבעל שם טוב אמר שלא ילמדו את חכמת הקבלה, מבלי לימוד תורת החסידות יחד עימה{{הערת שוליים|8=הערת הרבי במכתב לגאב"ד שפראן זצ"ל}}, מפני שמי שהוא מגושם ויבין הדברים כפשוטו ויגשם, יכול לבוא ח"ו לאפיקורסות.<br />
<br />
===כ"ק אדמו"ר [[הצמח צדק]]===<br />
חיבר את הספר [http://hebrewbooks.org/15926"'''ביאורי הזוהר'''"].<br />
*"ה"[[צמח צדק]]" אמר לר' הענדל ביחידות: זוהר מרומם הנפש" כו'{{הערה|[[היום יום]] [[ט"ז טבת]]}}<br />
<br />
===כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו===<br />
ביחידות עם הרבנים הראשים לישראל ([[הרב מרדכי אליהו]] ו[[הרב אלקנה שפירא]])דיבר והפליג הרבי במעלת וחשיבות לימוד הזוהר.<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] במעמד [[חלוקת הדולרים]] עבר לפני הרבי הרב [[אברהם שמחה אשלג]] וביקש ממנו לחתום על קול קורא שכל עם ישראל ילמדו את תורת הקבלה ובכך נקרב את ה[[גאולה]] השלימה. מבוסס על הנאמר ב[[ספר הזהר]] שבספר הזהר יצאו מה[[גלות]] ב[[רחמים]]. <br />
<br />
הרבי השיב לו, כי מקובל ב[[חב"ד]] ש[[חסידות]] חב"ד בנויה על פי יסודות הקבלה אך בשיטה של [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], וממילא מי שלומד תורת חב"ד לומד גם קבלה. <br />
כשהאדמו"ר הכפיל את בקשתו השיב [[הרבי]] שבתור נכד של [[אדמו"ר הזקן]] אינו יכול לחתום על פתק שצריך ללמוד את תורת הקבלה, שעלול להיות משמע בזה שבתורת [[חב"ד]] אין יוצאים ידי חובה. המשיך האדמו"ר והביא ראיה מלשון [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[אגרת הקודש]] [[אגרת הקודש - פרק כ"ה|סוף פרק כ"ה]]}} שכותב "דברי [[הבעש"ט]] לפי קבלת [[האריז"ל]]" ומשמע מזה שאינו קבלה ממש. אך הרבי השיב כי כיון שה[[אדמו"ר הזקן]] כותב בפירוש ב[[אגרת הקודש]] אחרת, לא יתכן שסתר את דבריו במקום אחר.<br />
<br />
<br />
<br />
{{ספרי קבלה}}<br />
*[[:קטגוריה:חכמי הזוהר]]<br />
[[קטגוריה:ספרי קבלה]]</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=296707זוהר (ספר)2017-07-11T14:39:10Z<p>164.138.124.64: /* הבעל שם טוב הקדוש */</p>
<hr />
<div>'''ספר הזוהר הקדוש''' הוא הספר המרכזי של תורת ה[[קבלה]]. הוא מורכב ממדרשים על ה[[תורה]] המחולקים לפי פרשות השבוע. הזוהר לא היה ידוע ומפורסם והועבר מדור לדור ליחידי סגולה בלבד. עד שרבי משה די-לאון בספרד שהפיץ את הזוהר לנחלת הכלל. לזוהר קמו מפרשים רבים שלימדו והרחיבו את תורת הקבלה, כמו ה[[רמ"ק]] - רבי משה קורדובירו, ה[[אריז"ל]] - רבי יצחק לוריא אשכנזי, ובדורות מאוחרים יותר ה[[רמח"ל]] - רבי משה חיים לוצאטו ועוד. <br />
<br />
==חלקיו==<br />
הזוהר מחולק לשלוש חטיבות עיקריות:<br />
<br />
*ספר הזוהר העיקרי.<br />
*סתרי תורה והמדרש הנעלם.<br />
*רעיא מהימנא והתיקונים.<br />
<br />
בנוסף לכך קיים חלק נוסף בשם "תיקוני זוהר".<br />
<br />
== מבנה הספר ==<br />
גופו של ספר הזוהר בנוי מדרשות מ[[רבי שמעון בר יוחאי]] (רשב"י) וחבריו סביב פרשיות התורה, ושפתו רובה ככולה ארמית. בספר כלולות "האידרות" - "אידרא רבא" (המושב הגדול), "אידרא זוטא" (המושב הקטן) ו"אידרא דבי משכנא" (מושב בית המשכן), שתוכנן:<br />
<br />
באידרא רבא [[רשב"י]] מגלה את "הפרצופים" גילויי אלוקות בדמות רוחנית ומופשטת הנמשלת לפני אדם על פי הפסוק "על הכיסא דמות במראה אדם עליו מלמעלה" (יחזקאל א' כ"ו) עשרה חברים משמיעים את דרשותיהם כל אחד בתורו, ו[[רשב"י]] חותם את הדיון ומגלה את הדברים שהחברים ידעו רק בראשי פרקים. בסוף ה"מושב" שלושה מהחברים נופחים את נשמתם מרוב הקדושה כיוון שלא היו מזוככים מספיק. <br />
באידרא זוטא מסופר על פטירתו של [[רשב"י]] ומשמיע באזני תלמידיו סודות שחשש לגלות לפני כן, לבסוף יוצאת נשמתו של [[רשב"י]] במילה "חיים". <br />
באידרא דבי משכנא דנים [[רשב"י]] ושלושה מתלמידיו בסודות התפילה על פי דרשות הבנויות על פסוקי הקמת המשכן. <br />
בזוהר נכלל גם תיאור ההיכלות העליונים בחלק שנקרא: 'היכלות דרשב"י' ובו מתוארים שבעת היכלות גן העדן השמורים לצדיקים מחד, ומאידך שבעת מדורי הגיהנום המיועדים לרשעים. בפרשת "ואתה תחזה" (יתרו) מובא מאמר המבאר את חכמת הפרצוף וחכמת היד, המיוחס בדרשה למשה בבחירתו אנשים כפי עצת יתרו. חלקים אחרים בזוהר מתייחסים לצדיקים נסתרים כגון [[רב ייבא סבא]] שהוא איש העוסק בחימר ונראה בתחילה כ[[עם הארץ]], אך מתגלה כמקובל גדול הדורש בענייני תורת הנפש. דמות אחרת היא "הינוקא" המופלא - אותו ילד-פלא, בנו של [[רב המנונא סבא]], שמגיל ינקות יודע לדרוש בסתרי תורה ועולה עליהם בחכמתו. סיפור אחר בזוהר מתאר את מפגשם של [[רשב"י]] וחבריו בגן עדן עם 'רב מתיבתא', הוא ראש הישיבה של מעלה, הדן אתם על ענייני העולם הבא והנשמה.<br />
<br />
בחטיבה השנייה של הזוהר כלולים החיבור 'סתרי תורה', בו מקובצים מאמרים על ספר בראשית; ומדרש הנעלם על התורה, ששפתו מעורבת עברית וארמית והוא עוסק בבריאה, עולם הבא והנשמה.<br />
<br />
עשרת החברים הנקראים חבריא קדישא (החבורה הקדושה) שהם בעלי הזוהר הם: [[רשב"י]] ראש החבורה; בנו - [[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]]; [[רבי אבא הסופר]]; [[רבי יהודה]]; [[רבי יוסי]]; [[רבי יצחק]]; [[רבי חזקיה]]; [[רבי חייא]]; [[רבי ייסא]]; [[רבי אחא]]. <br />
<br />
חלקים נוספים השייכים ל"ספר הזוהר", הם "רעיא מהימנא" (הרועה הנאמן - כלומר משה רבינו) ו"תיקוני זוהר". החיבור "רעיא מהימנא" משולב בתוך [[גוף]] ספר הזוהר והחיבור "תיקוני זוהר" הוא חלק נפרד.<br />
<br />
===תיקוני זהר===<br />
'''תיקוני זוהר''' הוא ספר חלק נוסף לספר הזוהר, ובו מובאים שבעים תיקונים, שהם שבעים הפנים לתורה אותם מפרש [[רבי שמעון בר יוחאי]] במלת "בראשית". בהקדמה של תיקוני זוהר, מובא המאמר [[פתח אליהו]].<br />
<br />
== תרגומי הזוהר ==<br />
הזוהר נכתב בארמית בניב השונה מהארמית של התלמוד הבבלי (ארמית בבלית), והוא אינו נגיש לרוב קוראי הזוהר היהודים, קל וחומר ללא-יהודים. על כן הזוהר תורגם במרוצת הדורות לכמה שפות: עברית, לטינית, יידיש, לאדינו, ערבית יהודית (ערבית באותיות עבריות), גרמנית, [[אנגלית]] וצרפתית.<br />
<br />
אחד מתרגומי הזוהר לעברית הוא תרגומו של הרב יהודה יודל רוזנברג בו תורגמו רק חלקים מהזוהר (5 כרכים, ניו יורק, 1927). תרגום נוסף בעברית לספר הזוהר הוא הספר מתוק מדבש של ה[[קבלה|מקובל]] הירושלמי רבי [[דניאל פריש]], מראשי ישיבת שער השמים ותלמידו המובהק של האדמו"ר [[רבי אהרן ראטה]]. הספר המופיע בסדרה מרובת כרכים כתרגום מתחת ללשון הזוהר, כתוב בשפה עממית יותר ובהסברים קבליים פשטניים, מתוך מטרה להביא את הספר לציבורים נוספים.<br />
<br />
<br />
== [[רבותינו נשיאינו]] ו[[ספר הזוהר]] ==<br />
<br />
שיטת ה[[חסידות]] מיוסדת בעיקרה על ספר הזוהר ותורת [[האר"י]] (שנכתבה ע"י [[רבי חיים ויטאל]]), ומשום כך ספר הזוהר מוזכר פעמים רבות ב[[חסידות]].<br />
<br />
===[[הבעל שם טוב]] הקדוש===<br />
על אחת כמה וכמה שיש לנו לרדוף בכל לב ונפש מאד אחר חמת האמונה, הוא חכמת דרך הקבלה, שהוא דרך אמת"{{הערת שוליים|1=בספר מאירות עיניים פרשת ראה}}<br />
<br />
===כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] והזוהר===<br />
*ספר הזוהר מוזכר פעמים רבות בספר ה'''[[תניא]]'''.<br />
* "שמעתי מ[[מהר"ם הלוי יפה]] שאמר בשם [[אדמו"ר הזקן]] נמב"ג סגלה ל[[מחשבות זרות]] בעת [[התפילה]] הוא ג' דרכים כו', וכן ספר הזוהר הלשון מסוגל ל[[נשמה]] אעפ"י דלא ידע מאי קאמרי" כו' {{הערה|כתב בספר "[[מגדל עז]]", מאמרי דא"ח מאדמו"רי חב"ד עמוד תכ"ו }}.<br />
*"מי שהוא בעל עסק גדול יהיה רב לימודו בזוהר אף שאינו מבין, כי מה אכפת ליה שאינו מבין, - אפילו הי הוא סגולה"{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים, דף תקע"א}}<br />
*לימוד בזוהר הקדוש מסיר טמטום הלב {{הערה|מאה שערים לאדמו"ר הזקן}}<br />
*הלומד בספר הזוהר הקדוש בעולם הזה, אז לעתיד לבא לא ישב בבושה"{{הערה|כתב ע"ז בזוהר פרשת וישב דף קפ"ה עמוד א', והאריך בזה ב[[לקוטי תורה]] [[פרשת צו]]}}<br />
*י"ג דברים הם להסרת כל המונעים ב[[תפילה]] כו', והג' הוא עסק ולימוד דברי מוסר הנמצאים בזוהר מלשון הארה, שמאיר במקום החושך שהוא חמת אמת"{{הערה|[[לקוטי תורה]] פ' [[כי תבוא]]}}<br />
*אדמו"ר הצמח צדק כותב{{הערה|[[דרך מצוותיך]] שורש מצוות התפילה.}} ששמע מפיו של אדמו"ר הזקן, אשר שמע מפיו של רבו המגיד ממזריטש שהבעל שם טוב אמר שלא ילמדו את חכמת הקבלה, מבלי לימוד תורת החסידות יחד עימה{הערה|הערת הרבי במכתב לגאב"ד שפראן זצ"ל}}, מפני שמי שהוא מגושם ויבין הדברים כפשוטו ויגשם, יכול לבוא ח"ו לאפיקורסות.<br />
<br />
===כ"ק אדמו"ר [[הצמח צדק]]===<br />
חיבר את הספר [http://hebrewbooks.org/15926"'''ביאורי הזוהר'''"].<br />
*"ה"[[צמח צדק]]" אמר לר' הענדל ביחידות: זוהר מרומם הנפש" כו'{{הערה|[[היום יום]] [[ט"ז טבת]]}}<br />
<br />
===כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו===<br />
ביחידות עם הרבנים הראשים לישראל ([[הרב מרדכי אליהו]] ו[[הרב אלקנה שפירא]])דיבר והפליג הרבי במעלת וחשיבות לימוד הזוהר.<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] במעמד [[חלוקת הדולרים]] עבר לפני הרבי הרב [[אברהם שמחה אשלג]] וביקש ממנו לחתום על קול קורא שכל עם ישראל ילמדו את תורת הקבלה ובכך נקרב את ה[[גאולה]] השלימה. מבוסס על הנאמר ב[[ספר הזהר]] שבספר הזהר יצאו מה[[גלות]] ב[[רחמים]]. <br />
<br />
הרבי השיב לו, כי מקובל ב[[חב"ד]] ש[[חסידות]] חב"ד בנויה על פי יסודות הקבלה אך בשיטה של [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], וממילא מי שלומד תורת חב"ד לומד גם קבלה. <br />
כשהאדמו"ר הכפיל את בקשתו השיב [[הרבי]] שבתור נכד של [[אדמו"ר הזקן]] אינו יכול לחתום על פתק שצריך ללמוד את תורת הקבלה, שעלול להיות משמע בזה שבתורת [[חב"ד]] אין יוצאים ידי חובה. המשיך האדמו"ר והביא ראיה מלשון [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[אגרת הקודש]] [[אגרת הקודש - פרק כ"ה|סוף פרק כ"ה]]}} שכותב "דברי [[הבעש"ט]] לפי קבלת [[האריז"ל]]" ומשמע מזה שאינו קבלה ממש. אך הרבי השיב כי כיון שה[[אדמו"ר הזקן]] כותב בפירוש ב[[אגרת הקודש]] אחרת, לא יתכן שסתר את דבריו במקום אחר.<br />
<br />
<br />
<br />
{{ספרי קבלה}}<br />
*[[:קטגוריה:חכמי הזוהר]]<br />
[[קטגוריה:ספרי קבלה]]</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=296706זוהר (ספר)2017-07-11T14:37:50Z<p>164.138.124.64: /* הבעל שם טוב הקדוש */</p>
<hr />
<div>'''ספר הזוהר הקדוש''' הוא הספר המרכזי של תורת ה[[קבלה]]. הוא מורכב ממדרשים על ה[[תורה]] המחולקים לפי פרשות השבוע. הזוהר לא היה ידוע ומפורסם והועבר מדור לדור ליחידי סגולה בלבד. עד שרבי משה די-לאון בספרד שהפיץ את הזוהר לנחלת הכלל. לזוהר קמו מפרשים רבים שלימדו והרחיבו את תורת הקבלה, כמו ה[[רמ"ק]] - רבי משה קורדובירו, ה[[אריז"ל]] - רבי יצחק לוריא אשכנזי, ובדורות מאוחרים יותר ה[[רמח"ל]] - רבי משה חיים לוצאטו ועוד. <br />
<br />
==חלקיו==<br />
הזוהר מחולק לשלוש חטיבות עיקריות:<br />
<br />
*ספר הזוהר העיקרי.<br />
*סתרי תורה והמדרש הנעלם.<br />
*רעיא מהימנא והתיקונים.<br />
<br />
בנוסף לכך קיים חלק נוסף בשם "תיקוני זוהר".<br />
<br />
== מבנה הספר ==<br />
גופו של ספר הזוהר בנוי מדרשות מ[[רבי שמעון בר יוחאי]] (רשב"י) וחבריו סביב פרשיות התורה, ושפתו רובה ככולה ארמית. בספר כלולות "האידרות" - "אידרא רבא" (המושב הגדול), "אידרא זוטא" (המושב הקטן) ו"אידרא דבי משכנא" (מושב בית המשכן), שתוכנן:<br />
<br />
באידרא רבא [[רשב"י]] מגלה את "הפרצופים" גילויי אלוקות בדמות רוחנית ומופשטת הנמשלת לפני אדם על פי הפסוק "על הכיסא דמות במראה אדם עליו מלמעלה" (יחזקאל א' כ"ו) עשרה חברים משמיעים את דרשותיהם כל אחד בתורו, ו[[רשב"י]] חותם את הדיון ומגלה את הדברים שהחברים ידעו רק בראשי פרקים. בסוף ה"מושב" שלושה מהחברים נופחים את נשמתם מרוב הקדושה כיוון שלא היו מזוככים מספיק. <br />
באידרא זוטא מסופר על פטירתו של [[רשב"י]] ומשמיע באזני תלמידיו סודות שחשש לגלות לפני כן, לבסוף יוצאת נשמתו של [[רשב"י]] במילה "חיים". <br />
באידרא דבי משכנא דנים [[רשב"י]] ושלושה מתלמידיו בסודות התפילה על פי דרשות הבנויות על פסוקי הקמת המשכן. <br />
בזוהר נכלל גם תיאור ההיכלות העליונים בחלק שנקרא: 'היכלות דרשב"י' ובו מתוארים שבעת היכלות גן העדן השמורים לצדיקים מחד, ומאידך שבעת מדורי הגיהנום המיועדים לרשעים. בפרשת "ואתה תחזה" (יתרו) מובא מאמר המבאר את חכמת הפרצוף וחכמת היד, המיוחס בדרשה למשה בבחירתו אנשים כפי עצת יתרו. חלקים אחרים בזוהר מתייחסים לצדיקים נסתרים כגון [[רב ייבא סבא]] שהוא איש העוסק בחימר ונראה בתחילה כ[[עם הארץ]], אך מתגלה כמקובל גדול הדורש בענייני תורת הנפש. דמות אחרת היא "הינוקא" המופלא - אותו ילד-פלא, בנו של [[רב המנונא סבא]], שמגיל ינקות יודע לדרוש בסתרי תורה ועולה עליהם בחכמתו. סיפור אחר בזוהר מתאר את מפגשם של [[רשב"י]] וחבריו בגן עדן עם 'רב מתיבתא', הוא ראש הישיבה של מעלה, הדן אתם על ענייני העולם הבא והנשמה.<br />
<br />
בחטיבה השנייה של הזוהר כלולים החיבור 'סתרי תורה', בו מקובצים מאמרים על ספר בראשית; ומדרש הנעלם על התורה, ששפתו מעורבת עברית וארמית והוא עוסק בבריאה, עולם הבא והנשמה.<br />
<br />
עשרת החברים הנקראים חבריא קדישא (החבורה הקדושה) שהם בעלי הזוהר הם: [[רשב"י]] ראש החבורה; בנו - [[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]]; [[רבי אבא הסופר]]; [[רבי יהודה]]; [[רבי יוסי]]; [[רבי יצחק]]; [[רבי חזקיה]]; [[רבי חייא]]; [[רבי ייסא]]; [[רבי אחא]]. <br />
<br />
חלקים נוספים השייכים ל"ספר הזוהר", הם "רעיא מהימנא" (הרועה הנאמן - כלומר משה רבינו) ו"תיקוני זוהר". החיבור "רעיא מהימנא" משולב בתוך [[גוף]] ספר הזוהר והחיבור "תיקוני זוהר" הוא חלק נפרד.<br />
<br />
===תיקוני זהר===<br />
'''תיקוני זוהר''' הוא ספר חלק נוסף לספר הזוהר, ובו מובאים שבעים תיקונים, שהם שבעים הפנים לתורה אותם מפרש [[רבי שמעון בר יוחאי]] במלת "בראשית". בהקדמה של תיקוני זוהר, מובא המאמר [[פתח אליהו]].<br />
<br />
== תרגומי הזוהר ==<br />
הזוהר נכתב בארמית בניב השונה מהארמית של התלמוד הבבלי (ארמית בבלית), והוא אינו נגיש לרוב קוראי הזוהר היהודים, קל וחומר ללא-יהודים. על כן הזוהר תורגם במרוצת הדורות לכמה שפות: עברית, לטינית, יידיש, לאדינו, ערבית יהודית (ערבית באותיות עבריות), גרמנית, [[אנגלית]] וצרפתית.<br />
<br />
אחד מתרגומי הזוהר לעברית הוא תרגומו של הרב יהודה יודל רוזנברג בו תורגמו רק חלקים מהזוהר (5 כרכים, ניו יורק, 1927). תרגום נוסף בעברית לספר הזוהר הוא הספר מתוק מדבש של ה[[קבלה|מקובל]] הירושלמי רבי [[דניאל פריש]], מראשי ישיבת שער השמים ותלמידו המובהק של האדמו"ר [[רבי אהרן ראטה]]. הספר המופיע בסדרה מרובת כרכים כתרגום מתחת ללשון הזוהר, כתוב בשפה עממית יותר ובהסברים קבליים פשטניים, מתוך מטרה להביא את הספר לציבורים נוספים.<br />
<br />
<br />
== [[רבותינו נשיאינו]] ו[[ספר הזוהר]] ==<br />
<br />
שיטת ה[[חסידות]] מיוסדת בעיקרה על ספר הזוהר ותורת [[האר"י]] (שנכתבה ע"י [[רבי חיים ויטאל]]), ומשום כך ספר הזוהר מוזכר פעמים רבות ב[[חסידות]].<br />
<br />
===[[הבעל שם טוב]] הקדוש===<br />
על אחת כמה וכמה שיש לנו לרדוף בכל לב ונפש מאד אחר חמת האמונה, הוא חכמת דרך הקבלה, שהוא דרך אמת"{{הערת שוליים|בספר מאירות עיניים פרשת ראה}}<br />
<br />
===כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] והזוהר===<br />
*ספר הזוהר מוזכר פעמים רבות בספר ה'''[[תניא]]'''.<br />
* "שמעתי מ[[מהר"ם הלוי יפה]] שאמר בשם [[אדמו"ר הזקן]] נמב"ג סגלה ל[[מחשבות זרות]] בעת [[התפילה]] הוא ג' דרכים כו', וכן ספר הזוהר הלשון מסוגל ל[[נשמה]] אעפ"י דלא ידע מאי קאמרי" כו' {{הערה|כתב בספר "[[מגדל עז]]", מאמרי דא"ח מאדמו"רי חב"ד עמוד תכ"ו }}.<br />
*"מי שהוא בעל עסק גדול יהיה רב לימודו בזוהר אף שאינו מבין, כי מה אכפת ליה שאינו מבין, - אפילו הי הוא סגולה"{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים, דף תקע"א}}<br />
*לימוד בזוהר הקדוש מסיר טמטום הלב {{הערה|מאה שערים לאדמו"ר הזקן}}<br />
*הלומד בספר הזוהר הקדוש בעולם הזה, אז לעתיד לבא לא ישב בבושה"{{הערה|כתב ע"ז בזוהר פרשת וישב דף קפ"ה עמוד א', והאריך בזה ב[[לקוטי תורה]] [[פרשת צו]]}}<br />
*י"ג דברים הם להסרת כל המונעים ב[[תפילה]] כו', והג' הוא עסק ולימוד דברי מוסר הנמצאים בזוהר מלשון הארה, שמאיר במקום החושך שהוא חמת אמת"{{הערה|[[לקוטי תורה]] פ' [[כי תבוא]]}}<br />
*אדמו"ר הצמח צדק כותב{{הערה|[[דרך מצוותיך]] שורש מצוות התפילה.}} ששמע מפיו של אדמו"ר הזקן, אשר שמע מפיו של רבו המגיד ממזריטש שהבעל שם טוב אמר שלא ילמדו את חכמת הקבלה, מבלי לימוד תורת החסידות יחד עימה{הערה|הערת הרבי במכתב לגאב"ד שפראן זצ"ל}}, מפני שמי שהוא מגושם ויבין הדברים כפשוטו ויגשם, יכול לבוא ח"ו לאפיקורסות.<br />
<br />
===כ"ק אדמו"ר [[הצמח צדק]]===<br />
חיבר את הספר [http://hebrewbooks.org/15926"'''ביאורי הזוהר'''"].<br />
*"ה"[[צמח צדק]]" אמר לר' הענדל ביחידות: זוהר מרומם הנפש" כו'{{הערה|[[היום יום]] [[ט"ז טבת]]}}<br />
<br />
===כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו===<br />
ביחידות עם הרבנים הראשים לישראל ([[הרב מרדכי אליהו]] ו[[הרב אלקנה שפירא]])דיבר והפליג הרבי במעלת וחשיבות לימוד הזוהר.<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] במעמד [[חלוקת הדולרים]] עבר לפני הרבי הרב [[אברהם שמחה אשלג]] וביקש ממנו לחתום על קול קורא שכל עם ישראל ילמדו את תורת הקבלה ובכך נקרב את ה[[גאולה]] השלימה. מבוסס על הנאמר ב[[ספר הזהר]] שבספר הזהר יצאו מה[[גלות]] ב[[רחמים]]. <br />
<br />
הרבי השיב לו, כי מקובל ב[[חב"ד]] ש[[חסידות]] חב"ד בנויה על פי יסודות הקבלה אך בשיטה של [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], וממילא מי שלומד תורת חב"ד לומד גם קבלה. <br />
כשהאדמו"ר הכפיל את בקשתו השיב [[הרבי]] שבתור נכד של [[אדמו"ר הזקן]] אינו יכול לחתום על פתק שצריך ללמוד את תורת הקבלה, שעלול להיות משמע בזה שבתורת [[חב"ד]] אין יוצאים ידי חובה. המשיך האדמו"ר והביא ראיה מלשון [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[אגרת הקודש]] [[אגרת הקודש - פרק כ"ה|סוף פרק כ"ה]]}} שכותב "דברי [[הבעש"ט]] לפי קבלת [[האריז"ל]]" ומשמע מזה שאינו קבלה ממש. אך הרבי השיב כי כיון שה[[אדמו"ר הזקן]] כותב בפירוש ב[[אגרת הקודש]] אחרת, לא יתכן שסתר את דבריו במקום אחר.<br />
<br />
<br />
<br />
{{ספרי קבלה}}<br />
*[[:קטגוריה:חכמי הזוהר]]<br />
[[קטגוריה:ספרי קבלה]]</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=296705זוהר (ספר)2017-07-11T14:37:17Z<p>164.138.124.64: /* כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו */</p>
<hr />
<div>'''ספר הזוהר הקדוש''' הוא הספר המרכזי של תורת ה[[קבלה]]. הוא מורכב ממדרשים על ה[[תורה]] המחולקים לפי פרשות השבוע. הזוהר לא היה ידוע ומפורסם והועבר מדור לדור ליחידי סגולה בלבד. עד שרבי משה די-לאון בספרד שהפיץ את הזוהר לנחלת הכלל. לזוהר קמו מפרשים רבים שלימדו והרחיבו את תורת הקבלה, כמו ה[[רמ"ק]] - רבי משה קורדובירו, ה[[אריז"ל]] - רבי יצחק לוריא אשכנזי, ובדורות מאוחרים יותר ה[[רמח"ל]] - רבי משה חיים לוצאטו ועוד. <br />
<br />
==חלקיו==<br />
הזוהר מחולק לשלוש חטיבות עיקריות:<br />
<br />
*ספר הזוהר העיקרי.<br />
*סתרי תורה והמדרש הנעלם.<br />
*רעיא מהימנא והתיקונים.<br />
<br />
בנוסף לכך קיים חלק נוסף בשם "תיקוני זוהר".<br />
<br />
== מבנה הספר ==<br />
גופו של ספר הזוהר בנוי מדרשות מ[[רבי שמעון בר יוחאי]] (רשב"י) וחבריו סביב פרשיות התורה, ושפתו רובה ככולה ארמית. בספר כלולות "האידרות" - "אידרא רבא" (המושב הגדול), "אידרא זוטא" (המושב הקטן) ו"אידרא דבי משכנא" (מושב בית המשכן), שתוכנן:<br />
<br />
באידרא רבא [[רשב"י]] מגלה את "הפרצופים" גילויי אלוקות בדמות רוחנית ומופשטת הנמשלת לפני אדם על פי הפסוק "על הכיסא דמות במראה אדם עליו מלמעלה" (יחזקאל א' כ"ו) עשרה חברים משמיעים את דרשותיהם כל אחד בתורו, ו[[רשב"י]] חותם את הדיון ומגלה את הדברים שהחברים ידעו רק בראשי פרקים. בסוף ה"מושב" שלושה מהחברים נופחים את נשמתם מרוב הקדושה כיוון שלא היו מזוככים מספיק. <br />
באידרא זוטא מסופר על פטירתו של [[רשב"י]] ומשמיע באזני תלמידיו סודות שחשש לגלות לפני כן, לבסוף יוצאת נשמתו של [[רשב"י]] במילה "חיים". <br />
באידרא דבי משכנא דנים [[רשב"י]] ושלושה מתלמידיו בסודות התפילה על פי דרשות הבנויות על פסוקי הקמת המשכן. <br />
בזוהר נכלל גם תיאור ההיכלות העליונים בחלק שנקרא: 'היכלות דרשב"י' ובו מתוארים שבעת היכלות גן העדן השמורים לצדיקים מחד, ומאידך שבעת מדורי הגיהנום המיועדים לרשעים. בפרשת "ואתה תחזה" (יתרו) מובא מאמר המבאר את חכמת הפרצוף וחכמת היד, המיוחס בדרשה למשה בבחירתו אנשים כפי עצת יתרו. חלקים אחרים בזוהר מתייחסים לצדיקים נסתרים כגון [[רב ייבא סבא]] שהוא איש העוסק בחימר ונראה בתחילה כ[[עם הארץ]], אך מתגלה כמקובל גדול הדורש בענייני תורת הנפש. דמות אחרת היא "הינוקא" המופלא - אותו ילד-פלא, בנו של [[רב המנונא סבא]], שמגיל ינקות יודע לדרוש בסתרי תורה ועולה עליהם בחכמתו. סיפור אחר בזוהר מתאר את מפגשם של [[רשב"י]] וחבריו בגן עדן עם 'רב מתיבתא', הוא ראש הישיבה של מעלה, הדן אתם על ענייני העולם הבא והנשמה.<br />
<br />
בחטיבה השנייה של הזוהר כלולים החיבור 'סתרי תורה', בו מקובצים מאמרים על ספר בראשית; ומדרש הנעלם על התורה, ששפתו מעורבת עברית וארמית והוא עוסק בבריאה, עולם הבא והנשמה.<br />
<br />
עשרת החברים הנקראים חבריא קדישא (החבורה הקדושה) שהם בעלי הזוהר הם: [[רשב"י]] ראש החבורה; בנו - [[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]]; [[רבי אבא הסופר]]; [[רבי יהודה]]; [[רבי יוסי]]; [[רבי יצחק]]; [[רבי חזקיה]]; [[רבי חייא]]; [[רבי ייסא]]; [[רבי אחא]]. <br />
<br />
חלקים נוספים השייכים ל"ספר הזוהר", הם "רעיא מהימנא" (הרועה הנאמן - כלומר משה רבינו) ו"תיקוני זוהר". החיבור "רעיא מהימנא" משולב בתוך [[גוף]] ספר הזוהר והחיבור "תיקוני זוהר" הוא חלק נפרד.<br />
<br />
===תיקוני זהר===<br />
'''תיקוני זוהר''' הוא ספר חלק נוסף לספר הזוהר, ובו מובאים שבעים תיקונים, שהם שבעים הפנים לתורה אותם מפרש [[רבי שמעון בר יוחאי]] במלת "בראשית". בהקדמה של תיקוני זוהר, מובא המאמר [[פתח אליהו]].<br />
<br />
== תרגומי הזוהר ==<br />
הזוהר נכתב בארמית בניב השונה מהארמית של התלמוד הבבלי (ארמית בבלית), והוא אינו נגיש לרוב קוראי הזוהר היהודים, קל וחומר ללא-יהודים. על כן הזוהר תורגם במרוצת הדורות לכמה שפות: עברית, לטינית, יידיש, לאדינו, ערבית יהודית (ערבית באותיות עבריות), גרמנית, [[אנגלית]] וצרפתית.<br />
<br />
אחד מתרגומי הזוהר לעברית הוא תרגומו של הרב יהודה יודל רוזנברג בו תורגמו רק חלקים מהזוהר (5 כרכים, ניו יורק, 1927). תרגום נוסף בעברית לספר הזוהר הוא הספר מתוק מדבש של ה[[קבלה|מקובל]] הירושלמי רבי [[דניאל פריש]], מראשי ישיבת שער השמים ותלמידו המובהק של האדמו"ר [[רבי אהרן ראטה]]. הספר המופיע בסדרה מרובת כרכים כתרגום מתחת ללשון הזוהר, כתוב בשפה עממית יותר ובהסברים קבליים פשטניים, מתוך מטרה להביא את הספר לציבורים נוספים.<br />
<br />
<br />
== [[רבותינו נשיאינו]] ו[[ספר הזוהר]] ==<br />
<br />
שיטת ה[[חסידות]] מיוסדת בעיקרה על ספר הזוהר ותורת [[האר"י]] (שנכתבה ע"י [[רבי חיים ויטאל]]), ומשום כך ספר הזוהר מוזכר פעמים רבות ב[[חסידות]].<br />
<br />
===[[הבעל שם טוב]] הקדוש===<br />
על אחת כמה וכמה שיש לנו לרדוף בכל לב ונפש מאד אחר חמת האמונה, הוא חכמת דרך הקבלה, שהוא דרך אמת"{{הערה|בספר מאירות עיניים פרשת ראה}}<br />
<br />
===כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] והזוהר===<br />
*ספר הזוהר מוזכר פעמים רבות בספר ה'''[[תניא]]'''.<br />
* "שמעתי מ[[מהר"ם הלוי יפה]] שאמר בשם [[אדמו"ר הזקן]] נמב"ג סגלה ל[[מחשבות זרות]] בעת [[התפילה]] הוא ג' דרכים כו', וכן ספר הזוהר הלשון מסוגל ל[[נשמה]] אעפ"י דלא ידע מאי קאמרי" כו' {{הערה|כתב בספר "[[מגדל עז]]", מאמרי דא"ח מאדמו"רי חב"ד עמוד תכ"ו }}.<br />
*"מי שהוא בעל עסק גדול יהיה רב לימודו בזוהר אף שאינו מבין, כי מה אכפת ליה שאינו מבין, - אפילו הי הוא סגולה"{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים, דף תקע"א}}<br />
*לימוד בזוהר הקדוש מסיר טמטום הלב {{הערה|מאה שערים לאדמו"ר הזקן}}<br />
*הלומד בספר הזוהר הקדוש בעולם הזה, אז לעתיד לבא לא ישב בבושה"{{הערה|כתב ע"ז בזוהר פרשת וישב דף קפ"ה עמוד א', והאריך בזה ב[[לקוטי תורה]] [[פרשת צו]]}}<br />
*י"ג דברים הם להסרת כל המונעים ב[[תפילה]] כו', והג' הוא עסק ולימוד דברי מוסר הנמצאים בזוהר מלשון הארה, שמאיר במקום החושך שהוא חמת אמת"{{הערה|[[לקוטי תורה]] פ' [[כי תבוא]]}}<br />
*אדמו"ר הצמח צדק כותב{{הערה|[[דרך מצוותיך]] שורש מצוות התפילה.}} ששמע מפיו של אדמו"ר הזקן, אשר שמע מפיו של רבו המגיד ממזריטש שהבעל שם טוב אמר שלא ילמדו את חכמת הקבלה, מבלי לימוד תורת החסידות יחד עימה{הערה|הערת הרבי במכתב לגאב"ד שפראן זצ"ל}}, מפני שמי שהוא מגושם ויבין הדברים כפשוטו ויגשם, יכול לבוא ח"ו לאפיקורסות.<br />
<br />
===כ"ק אדמו"ר [[הצמח צדק]]===<br />
חיבר את הספר [http://hebrewbooks.org/15926"'''ביאורי הזוהר'''"].<br />
*"ה"[[צמח צדק]]" אמר לר' הענדל ביחידות: זוהר מרומם הנפש" כו'{{הערה|[[היום יום]] [[ט"ז טבת]]}}<br />
<br />
===כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו===<br />
ביחידות עם הרבנים הראשים לישראל ([[הרב מרדכי אליהו]] ו[[הרב אלקנה שפירא]])דיבר והפליג הרבי במעלת וחשיבות לימוד הזוהר.<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] במעמד [[חלוקת הדולרים]] עבר לפני הרבי הרב [[אברהם שמחה אשלג]] וביקש ממנו לחתום על קול קורא שכל עם ישראל ילמדו את תורת הקבלה ובכך נקרב את ה[[גאולה]] השלימה. מבוסס על הנאמר ב[[ספר הזהר]] שבספר הזהר יצאו מה[[גלות]] ב[[רחמים]]. <br />
<br />
הרבי השיב לו, כי מקובל ב[[חב"ד]] ש[[חסידות]] חב"ד בנויה על פי יסודות הקבלה אך בשיטה של [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], וממילא מי שלומד תורת חב"ד לומד גם קבלה. <br />
כשהאדמו"ר הכפיל את בקשתו השיב [[הרבי]] שבתור נכד של [[אדמו"ר הזקן]] אינו יכול לחתום על פתק שצריך ללמוד את תורת הקבלה, שעלול להיות משמע בזה שבתורת [[חב"ד]] אין יוצאים ידי חובה. המשיך האדמו"ר והביא ראיה מלשון [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[אגרת הקודש]] [[אגרת הקודש - פרק כ"ה|סוף פרק כ"ה]]}} שכותב "דברי [[הבעש"ט]] לפי קבלת [[האריז"ל]]" ומשמע מזה שאינו קבלה ממש. אך הרבי השיב כי כיון שה[[אדמו"ר הזקן]] כותב בפירוש ב[[אגרת הקודש]] אחרת, לא יתכן שסתר את דבריו במקום אחר.<br />
<br />
<br />
<br />
{{ספרי קבלה}}<br />
*[[:קטגוריה:חכמי הזוהר]]<br />
[[קטגוריה:ספרי קבלה]]</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=296704זוהר (ספר)2017-07-11T14:34:29Z<p>164.138.124.64: /* כ"ק אדמו"ר הצמח צדק */</p>
<hr />
<div>'''ספר הזוהר הקדוש''' הוא הספר המרכזי של תורת ה[[קבלה]]. הוא מורכב ממדרשים על ה[[תורה]] המחולקים לפי פרשות השבוע. הזוהר לא היה ידוע ומפורסם והועבר מדור לדור ליחידי סגולה בלבד. עד שרבי משה די-לאון בספרד שהפיץ את הזוהר לנחלת הכלל. לזוהר קמו מפרשים רבים שלימדו והרחיבו את תורת הקבלה, כמו ה[[רמ"ק]] - רבי משה קורדובירו, ה[[אריז"ל]] - רבי יצחק לוריא אשכנזי, ובדורות מאוחרים יותר ה[[רמח"ל]] - רבי משה חיים לוצאטו ועוד. <br />
<br />
==חלקיו==<br />
הזוהר מחולק לשלוש חטיבות עיקריות:<br />
<br />
*ספר הזוהר העיקרי.<br />
*סתרי תורה והמדרש הנעלם.<br />
*רעיא מהימנא והתיקונים.<br />
<br />
בנוסף לכך קיים חלק נוסף בשם "תיקוני זוהר".<br />
<br />
== מבנה הספר ==<br />
גופו של ספר הזוהר בנוי מדרשות מ[[רבי שמעון בר יוחאי]] (רשב"י) וחבריו סביב פרשיות התורה, ושפתו רובה ככולה ארמית. בספר כלולות "האידרות" - "אידרא רבא" (המושב הגדול), "אידרא זוטא" (המושב הקטן) ו"אידרא דבי משכנא" (מושב בית המשכן), שתוכנן:<br />
<br />
באידרא רבא [[רשב"י]] מגלה את "הפרצופים" גילויי אלוקות בדמות רוחנית ומופשטת הנמשלת לפני אדם על פי הפסוק "על הכיסא דמות במראה אדם עליו מלמעלה" (יחזקאל א' כ"ו) עשרה חברים משמיעים את דרשותיהם כל אחד בתורו, ו[[רשב"י]] חותם את הדיון ומגלה את הדברים שהחברים ידעו רק בראשי פרקים. בסוף ה"מושב" שלושה מהחברים נופחים את נשמתם מרוב הקדושה כיוון שלא היו מזוככים מספיק. <br />
באידרא זוטא מסופר על פטירתו של [[רשב"י]] ומשמיע באזני תלמידיו סודות שחשש לגלות לפני כן, לבסוף יוצאת נשמתו של [[רשב"י]] במילה "חיים". <br />
באידרא דבי משכנא דנים [[רשב"י]] ושלושה מתלמידיו בסודות התפילה על פי דרשות הבנויות על פסוקי הקמת המשכן. <br />
בזוהר נכלל גם תיאור ההיכלות העליונים בחלק שנקרא: 'היכלות דרשב"י' ובו מתוארים שבעת היכלות גן העדן השמורים לצדיקים מחד, ומאידך שבעת מדורי הגיהנום המיועדים לרשעים. בפרשת "ואתה תחזה" (יתרו) מובא מאמר המבאר את חכמת הפרצוף וחכמת היד, המיוחס בדרשה למשה בבחירתו אנשים כפי עצת יתרו. חלקים אחרים בזוהר מתייחסים לצדיקים נסתרים כגון [[רב ייבא סבא]] שהוא איש העוסק בחימר ונראה בתחילה כ[[עם הארץ]], אך מתגלה כמקובל גדול הדורש בענייני תורת הנפש. דמות אחרת היא "הינוקא" המופלא - אותו ילד-פלא, בנו של [[רב המנונא סבא]], שמגיל ינקות יודע לדרוש בסתרי תורה ועולה עליהם בחכמתו. סיפור אחר בזוהר מתאר את מפגשם של [[רשב"י]] וחבריו בגן עדן עם 'רב מתיבתא', הוא ראש הישיבה של מעלה, הדן אתם על ענייני העולם הבא והנשמה.<br />
<br />
בחטיבה השנייה של הזוהר כלולים החיבור 'סתרי תורה', בו מקובצים מאמרים על ספר בראשית; ומדרש הנעלם על התורה, ששפתו מעורבת עברית וארמית והוא עוסק בבריאה, עולם הבא והנשמה.<br />
<br />
עשרת החברים הנקראים חבריא קדישא (החבורה הקדושה) שהם בעלי הזוהר הם: [[רשב"י]] ראש החבורה; בנו - [[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]]; [[רבי אבא הסופר]]; [[רבי יהודה]]; [[רבי יוסי]]; [[רבי יצחק]]; [[רבי חזקיה]]; [[רבי חייא]]; [[רבי ייסא]]; [[רבי אחא]]. <br />
<br />
חלקים נוספים השייכים ל"ספר הזוהר", הם "רעיא מהימנא" (הרועה הנאמן - כלומר משה רבינו) ו"תיקוני זוהר". החיבור "רעיא מהימנא" משולב בתוך [[גוף]] ספר הזוהר והחיבור "תיקוני זוהר" הוא חלק נפרד.<br />
<br />
===תיקוני זהר===<br />
'''תיקוני זוהר''' הוא ספר חלק נוסף לספר הזוהר, ובו מובאים שבעים תיקונים, שהם שבעים הפנים לתורה אותם מפרש [[רבי שמעון בר יוחאי]] במלת "בראשית". בהקדמה של תיקוני זוהר, מובא המאמר [[פתח אליהו]].<br />
<br />
== תרגומי הזוהר ==<br />
הזוהר נכתב בארמית בניב השונה מהארמית של התלמוד הבבלי (ארמית בבלית), והוא אינו נגיש לרוב קוראי הזוהר היהודים, קל וחומר ללא-יהודים. על כן הזוהר תורגם במרוצת הדורות לכמה שפות: עברית, לטינית, יידיש, לאדינו, ערבית יהודית (ערבית באותיות עבריות), גרמנית, [[אנגלית]] וצרפתית.<br />
<br />
אחד מתרגומי הזוהר לעברית הוא תרגומו של הרב יהודה יודל רוזנברג בו תורגמו רק חלקים מהזוהר (5 כרכים, ניו יורק, 1927). תרגום נוסף בעברית לספר הזוהר הוא הספר מתוק מדבש של ה[[קבלה|מקובל]] הירושלמי רבי [[דניאל פריש]], מראשי ישיבת שער השמים ותלמידו המובהק של האדמו"ר [[רבי אהרן ראטה]]. הספר המופיע בסדרה מרובת כרכים כתרגום מתחת ללשון הזוהר, כתוב בשפה עממית יותר ובהסברים קבליים פשטניים, מתוך מטרה להביא את הספר לציבורים נוספים.<br />
<br />
<br />
== [[רבותינו נשיאינו]] ו[[ספר הזוהר]] ==<br />
<br />
שיטת ה[[חסידות]] מיוסדת בעיקרה על ספר הזוהר ותורת [[האר"י]] (שנכתבה ע"י [[רבי חיים ויטאל]]), ומשום כך ספר הזוהר מוזכר פעמים רבות ב[[חסידות]].<br />
<br />
===[[הבעל שם טוב]] הקדוש===<br />
על אחת כמה וכמה שיש לנו לרדוף בכל לב ונפש מאד אחר חמת האמונה, הוא חכמת דרך הקבלה, שהוא דרך אמת"{{הערה|בספר מאירות עיניים פרשת ראה}}<br />
<br />
===כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] והזוהר===<br />
*ספר הזוהר מוזכר פעמים רבות בספר ה'''[[תניא]]'''.<br />
* "שמעתי מ[[מהר"ם הלוי יפה]] שאמר בשם [[אדמו"ר הזקן]] נמב"ג סגלה ל[[מחשבות זרות]] בעת [[התפילה]] הוא ג' דרכים כו', וכן ספר הזוהר הלשון מסוגל ל[[נשמה]] אעפ"י דלא ידע מאי קאמרי" כו' {{הערה|כתב בספר "[[מגדל עז]]", מאמרי דא"ח מאדמו"רי חב"ד עמוד תכ"ו }}.<br />
*"מי שהוא בעל עסק גדול יהיה רב לימודו בזוהר אף שאינו מבין, כי מה אכפת ליה שאינו מבין, - אפילו הי הוא סגולה"{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים, דף תקע"א}}<br />
*לימוד בזוהר הקדוש מסיר טמטום הלב {{הערה|מאה שערים לאדמו"ר הזקן}}<br />
*הלומד בספר הזוהר הקדוש בעולם הזה, אז לעתיד לבא לא ישב בבושה"{{הערה|כתב ע"ז בזוהר פרשת וישב דף קפ"ה עמוד א', והאריך בזה ב[[לקוטי תורה]] [[פרשת צו]]}}<br />
*י"ג דברים הם להסרת כל המונעים ב[[תפילה]] כו', והג' הוא עסק ולימוד דברי מוסר הנמצאים בזוהר מלשון הארה, שמאיר במקום החושך שהוא חמת אמת"{{הערה|[[לקוטי תורה]] פ' [[כי תבוא]]}}<br />
*אדמו"ר הצמח צדק כותב{{הערה|[[דרך מצוותיך]] שורש מצוות התפילה.}} ששמע מפיו של אדמו"ר הזקן, אשר שמע מפיו של רבו המגיד ממזריטש שהבעל שם טוב אמר שלא ילמדו את חכמת הקבלה, מבלי לימוד תורת החסידות יחד עימה{הערה|הערת הרבי במכתב לגאב"ד שפראן זצ"ל}}, מפני שמי שהוא מגושם ויבין הדברים כפשוטו ויגשם, יכול לבוא ח"ו לאפיקורסות.<br />
<br />
===כ"ק אדמו"ר [[הצמח צדק]]===<br />
חיבר את הספר [http://hebrewbooks.org/15926"'''ביאורי הזוהר'''"].<br />
*"ה"[[צמח צדק]]" אמר לר' הענדל ביחידות: זוהר מרומם הנפש" כו'{{הערה|[[היום יום]] [[ט"ז טבת]]}}<br />
<br />
===כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו===<br />
ביחידות עם הרבנים הראשים לישראל ([[הרב מרדכי אליהו]] ו[[הרב אלקנה שפירא]])דיבר והפליג הרבי במעלת וחשיבות לימוד הזוהר.<br />
<br />
<br />
{{ספרי קבלה}}<br />
*[[:קטגוריה:חכמי הזוהר]]<br />
[[קטגוריה:ספרי קבלה]]</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=296703זוהר (ספר)2017-07-11T14:33:39Z<p>164.138.124.64: /* כ"ק אדמו"ר הזקן והזוהר */</p>
<hr />
<div>'''ספר הזוהר הקדוש''' הוא הספר המרכזי של תורת ה[[קבלה]]. הוא מורכב ממדרשים על ה[[תורה]] המחולקים לפי פרשות השבוע. הזוהר לא היה ידוע ומפורסם והועבר מדור לדור ליחידי סגולה בלבד. עד שרבי משה די-לאון בספרד שהפיץ את הזוהר לנחלת הכלל. לזוהר קמו מפרשים רבים שלימדו והרחיבו את תורת הקבלה, כמו ה[[רמ"ק]] - רבי משה קורדובירו, ה[[אריז"ל]] - רבי יצחק לוריא אשכנזי, ובדורות מאוחרים יותר ה[[רמח"ל]] - רבי משה חיים לוצאטו ועוד. <br />
<br />
==חלקיו==<br />
הזוהר מחולק לשלוש חטיבות עיקריות:<br />
<br />
*ספר הזוהר העיקרי.<br />
*סתרי תורה והמדרש הנעלם.<br />
*רעיא מהימנא והתיקונים.<br />
<br />
בנוסף לכך קיים חלק נוסף בשם "תיקוני זוהר".<br />
<br />
== מבנה הספר ==<br />
גופו של ספר הזוהר בנוי מדרשות מ[[רבי שמעון בר יוחאי]] (רשב"י) וחבריו סביב פרשיות התורה, ושפתו רובה ככולה ארמית. בספר כלולות "האידרות" - "אידרא רבא" (המושב הגדול), "אידרא זוטא" (המושב הקטן) ו"אידרא דבי משכנא" (מושב בית המשכן), שתוכנן:<br />
<br />
באידרא רבא [[רשב"י]] מגלה את "הפרצופים" גילויי אלוקות בדמות רוחנית ומופשטת הנמשלת לפני אדם על פי הפסוק "על הכיסא דמות במראה אדם עליו מלמעלה" (יחזקאל א' כ"ו) עשרה חברים משמיעים את דרשותיהם כל אחד בתורו, ו[[רשב"י]] חותם את הדיון ומגלה את הדברים שהחברים ידעו רק בראשי פרקים. בסוף ה"מושב" שלושה מהחברים נופחים את נשמתם מרוב הקדושה כיוון שלא היו מזוככים מספיק. <br />
באידרא זוטא מסופר על פטירתו של [[רשב"י]] ומשמיע באזני תלמידיו סודות שחשש לגלות לפני כן, לבסוף יוצאת נשמתו של [[רשב"י]] במילה "חיים". <br />
באידרא דבי משכנא דנים [[רשב"י]] ושלושה מתלמידיו בסודות התפילה על פי דרשות הבנויות על פסוקי הקמת המשכן. <br />
בזוהר נכלל גם תיאור ההיכלות העליונים בחלק שנקרא: 'היכלות דרשב"י' ובו מתוארים שבעת היכלות גן העדן השמורים לצדיקים מחד, ומאידך שבעת מדורי הגיהנום המיועדים לרשעים. בפרשת "ואתה תחזה" (יתרו) מובא מאמר המבאר את חכמת הפרצוף וחכמת היד, המיוחס בדרשה למשה בבחירתו אנשים כפי עצת יתרו. חלקים אחרים בזוהר מתייחסים לצדיקים נסתרים כגון [[רב ייבא סבא]] שהוא איש העוסק בחימר ונראה בתחילה כ[[עם הארץ]], אך מתגלה כמקובל גדול הדורש בענייני תורת הנפש. דמות אחרת היא "הינוקא" המופלא - אותו ילד-פלא, בנו של [[רב המנונא סבא]], שמגיל ינקות יודע לדרוש בסתרי תורה ועולה עליהם בחכמתו. סיפור אחר בזוהר מתאר את מפגשם של [[רשב"י]] וחבריו בגן עדן עם 'רב מתיבתא', הוא ראש הישיבה של מעלה, הדן אתם על ענייני העולם הבא והנשמה.<br />
<br />
בחטיבה השנייה של הזוהר כלולים החיבור 'סתרי תורה', בו מקובצים מאמרים על ספר בראשית; ומדרש הנעלם על התורה, ששפתו מעורבת עברית וארמית והוא עוסק בבריאה, עולם הבא והנשמה.<br />
<br />
עשרת החברים הנקראים חבריא קדישא (החבורה הקדושה) שהם בעלי הזוהר הם: [[רשב"י]] ראש החבורה; בנו - [[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]]; [[רבי אבא הסופר]]; [[רבי יהודה]]; [[רבי יוסי]]; [[רבי יצחק]]; [[רבי חזקיה]]; [[רבי חייא]]; [[רבי ייסא]]; [[רבי אחא]]. <br />
<br />
חלקים נוספים השייכים ל"ספר הזוהר", הם "רעיא מהימנא" (הרועה הנאמן - כלומר משה רבינו) ו"תיקוני זוהר". החיבור "רעיא מהימנא" משולב בתוך [[גוף]] ספר הזוהר והחיבור "תיקוני זוהר" הוא חלק נפרד.<br />
<br />
===תיקוני זהר===<br />
'''תיקוני זוהר''' הוא ספר חלק נוסף לספר הזוהר, ובו מובאים שבעים תיקונים, שהם שבעים הפנים לתורה אותם מפרש [[רבי שמעון בר יוחאי]] במלת "בראשית". בהקדמה של תיקוני זוהר, מובא המאמר [[פתח אליהו]].<br />
<br />
== תרגומי הזוהר ==<br />
הזוהר נכתב בארמית בניב השונה מהארמית של התלמוד הבבלי (ארמית בבלית), והוא אינו נגיש לרוב קוראי הזוהר היהודים, קל וחומר ללא-יהודים. על כן הזוהר תורגם במרוצת הדורות לכמה שפות: עברית, לטינית, יידיש, לאדינו, ערבית יהודית (ערבית באותיות עבריות), גרמנית, [[אנגלית]] וצרפתית.<br />
<br />
אחד מתרגומי הזוהר לעברית הוא תרגומו של הרב יהודה יודל רוזנברג בו תורגמו רק חלקים מהזוהר (5 כרכים, ניו יורק, 1927). תרגום נוסף בעברית לספר הזוהר הוא הספר מתוק מדבש של ה[[קבלה|מקובל]] הירושלמי רבי [[דניאל פריש]], מראשי ישיבת שער השמים ותלמידו המובהק של האדמו"ר [[רבי אהרן ראטה]]. הספר המופיע בסדרה מרובת כרכים כתרגום מתחת ללשון הזוהר, כתוב בשפה עממית יותר ובהסברים קבליים פשטניים, מתוך מטרה להביא את הספר לציבורים נוספים.<br />
<br />
<br />
== [[רבותינו נשיאינו]] ו[[ספר הזוהר]] ==<br />
<br />
שיטת ה[[חסידות]] מיוסדת בעיקרה על ספר הזוהר ותורת [[האר"י]] (שנכתבה ע"י [[רבי חיים ויטאל]]), ומשום כך ספר הזוהר מוזכר פעמים רבות ב[[חסידות]].<br />
<br />
===[[הבעל שם טוב]] הקדוש===<br />
על אחת כמה וכמה שיש לנו לרדוף בכל לב ונפש מאד אחר חמת האמונה, הוא חכמת דרך הקבלה, שהוא דרך אמת"{{הערה|בספר מאירות עיניים פרשת ראה}}<br />
<br />
===כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] והזוהר===<br />
*ספר הזוהר מוזכר פעמים רבות בספר ה'''[[תניא]]'''.<br />
* "שמעתי מ[[מהר"ם הלוי יפה]] שאמר בשם [[אדמו"ר הזקן]] נמב"ג סגלה ל[[מחשבות זרות]] בעת [[התפילה]] הוא ג' דרכים כו', וכן ספר הזוהר הלשון מסוגל ל[[נשמה]] אעפ"י דלא ידע מאי קאמרי" כו' {{הערה|כתב בספר "[[מגדל עז]]", מאמרי דא"ח מאדמו"רי חב"ד עמוד תכ"ו }}.<br />
*"מי שהוא בעל עסק גדול יהיה רב לימודו בזוהר אף שאינו מבין, כי מה אכפת ליה שאינו מבין, - אפילו הי הוא סגולה"{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים, דף תקע"א}}<br />
*לימוד בזוהר הקדוש מסיר טמטום הלב {{הערה|מאה שערים לאדמו"ר הזקן}}<br />
*הלומד בספר הזוהר הקדוש בעולם הזה, אז לעתיד לבא לא ישב בבושה"{{הערה|כתב ע"ז בזוהר פרשת וישב דף קפ"ה עמוד א', והאריך בזה ב[[לקוטי תורה]] [[פרשת צו]]}}<br />
*י"ג דברים הם להסרת כל המונעים ב[[תפילה]] כו', והג' הוא עסק ולימוד דברי מוסר הנמצאים בזוהר מלשון הארה, שמאיר במקום החושך שהוא חמת אמת"{{הערה|[[לקוטי תורה]] פ' [[כי תבוא]]}}<br />
*אדמו"ר הצמח צדק כותב{{הערה|[[דרך מצוותיך]] שורש מצוות התפילה.}} ששמע מפיו של אדמו"ר הזקן, אשר שמע מפיו של רבו המגיד ממזריטש שהבעל שם טוב אמר שלא ילמדו את חכמת הקבלה, מבלי לימוד תורת החסידות יחד עימה{הערה|הערת הרבי במכתב לגאב"ד שפראן זצ"ל}}, מפני שמי שהוא מגושם ויבין הדברים כפשוטו ויגשם, יכול לבוא ח"ו לאפיקורסות.<br />
<br />
===כ"ק אדמו"ר [[הצמח צדק]]===<br />
חיבר את הספר [http://hebrewbooks.org/15926"ביאורי הזוהר"].<br />
*"ה"[[צמח צדק]]" אמר לר' הענדל ביחידות: זוהר מרומם הנפש" כו'{{הערה|[[היום יום]] [[ט"ז טבת]]}}<br />
<br />
===כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו===<br />
ביחידות עם הרבנים הראשים לישראל ([[הרב מרדכי אליהו]] ו[[הרב אלקנה שפירא]])דיבר והפליג הרבי במעלת וחשיבות לימוד הזוהר.<br />
<br />
<br />
{{ספרי קבלה}}<br />
*[[:קטגוריה:חכמי הזוהר]]<br />
[[קטגוריה:ספרי קבלה]]</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=296702שיחה:זוהר (ספר)2017-07-11T14:25:50Z<p>164.138.124.64: </p>
<hr />
<div>זה בא מויקיפדיה, כמובן בסינון כל הזבל והשטויות שיש שם (50% מהערך!) אבל עדיין צריך להכניס כמו שהוא ע"פ חסידות.--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 04:56, 10 אוגוסט 2009 (IDT)<br />
<br />
צריך להוציא את התמונה של הציון של ר' יוסי מפני שהציון הזה מיוחס לר' יוסי הידוע חבירו של רשב"י, ולא ר' יוסי מחכמי הזוהר - תלמידו של רשב"י!--[[משתמש:מנוח|מנוח]] 01:55, 27 באוקטובר 2010 (UTC)מנוח אור לי"ט חשון ה'תשע"א<br />
<br />
:בוצע. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י"ט בחשוון ה'תשע"א''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 08:20, 27 באוקטובר 2010 (UTC)<br />
<br />
לא ברור לי, מהיכן הגיע הביטוי "מקובלים נוצרים"... המופיע בקטע "חידושי הזהר".<br />
:מקור 'חיצוני'. תוקן יש"כ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז באדר ב' ה'תשע"ד 18:48, 19 במרץ 2014 (UTC)<br />
<br />
<br />
<br />
== קטגוריית "רבותינו נשיאינו וספר הזוהר" ==<br />
הפסקה לא מושלמת, וצריכה הוספה משאר אדמו"רי חב"ד, ובמיוחד מכ"ק אדמו"ר - בדבר הפגישה עם הרבנים (שהתקיימה באור ליום שני פרשת ויצא ב' של ראש חודש סליו [[תשד"ם]]. שנדפס בספר "[[שיח שרפי קודש]]" עמוד 424 כו'.<br />
<br />
הערה: המקורות לפסקה זו '''לא נבדקו ע"י הכותב''', והועתקו ממקום שרכזם. וטוב יעשה מי שיעבור עליהם.</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=296701זוהר (ספר)2017-07-11T14:17:50Z<p>164.138.124.64: /* כ"ק אדמו"ר הזקן והזוהר */</p>
<hr />
<div>'''ספר הזוהר הקדוש''' הוא הספר המרכזי של תורת ה[[קבלה]]. הוא מורכב ממדרשים על ה[[תורה]] המחולקים לפי פרשות השבוע. הזוהר לא היה ידוע ומפורסם והועבר מדור לדור ליחידי סגולה בלבד. עד שרבי משה די-לאון בספרד שהפיץ את הזוהר לנחלת הכלל. לזוהר קמו מפרשים רבים שלימדו והרחיבו את תורת הקבלה, כמו ה[[רמ"ק]] - רבי משה קורדובירו, ה[[אריז"ל]] - רבי יצחק לוריא אשכנזי, ובדורות מאוחרים יותר ה[[רמח"ל]] - רבי משה חיים לוצאטו ועוד. <br />
<br />
==חלקיו==<br />
הזוהר מחולק לשלוש חטיבות עיקריות:<br />
<br />
*ספר הזוהר העיקרי.<br />
*סתרי תורה והמדרש הנעלם.<br />
*רעיא מהימנא והתיקונים.<br />
<br />
בנוסף לכך קיים חלק נוסף בשם "תיקוני זוהר".<br />
<br />
== מבנה הספר ==<br />
גופו של ספר הזוהר בנוי מדרשות מ[[רבי שמעון בר יוחאי]] (רשב"י) וחבריו סביב פרשיות התורה, ושפתו רובה ככולה ארמית. בספר כלולות "האידרות" - "אידרא רבא" (המושב הגדול), "אידרא זוטא" (המושב הקטן) ו"אידרא דבי משכנא" (מושב בית המשכן), שתוכנן:<br />
<br />
באידרא רבא [[רשב"י]] מגלה את "הפרצופים" גילויי אלוקות בדמות רוחנית ומופשטת הנמשלת לפני אדם על פי הפסוק "על הכיסא דמות במראה אדם עליו מלמעלה" (יחזקאל א' כ"ו) עשרה חברים משמיעים את דרשותיהם כל אחד בתורו, ו[[רשב"י]] חותם את הדיון ומגלה את הדברים שהחברים ידעו רק בראשי פרקים. בסוף ה"מושב" שלושה מהחברים נופחים את נשמתם מרוב הקדושה כיוון שלא היו מזוככים מספיק. <br />
באידרא זוטא מסופר על פטירתו של [[רשב"י]] ומשמיע באזני תלמידיו סודות שחשש לגלות לפני כן, לבסוף יוצאת נשמתו של [[רשב"י]] במילה "חיים". <br />
באידרא דבי משכנא דנים [[רשב"י]] ושלושה מתלמידיו בסודות התפילה על פי דרשות הבנויות על פסוקי הקמת המשכן. <br />
בזוהר נכלל גם תיאור ההיכלות העליונים בחלק שנקרא: 'היכלות דרשב"י' ובו מתוארים שבעת היכלות גן העדן השמורים לצדיקים מחד, ומאידך שבעת מדורי הגיהנום המיועדים לרשעים. בפרשת "ואתה תחזה" (יתרו) מובא מאמר המבאר את חכמת הפרצוף וחכמת היד, המיוחס בדרשה למשה בבחירתו אנשים כפי עצת יתרו. חלקים אחרים בזוהר מתייחסים לצדיקים נסתרים כגון [[רב ייבא סבא]] שהוא איש העוסק בחימר ונראה בתחילה כ[[עם הארץ]], אך מתגלה כמקובל גדול הדורש בענייני תורת הנפש. דמות אחרת היא "הינוקא" המופלא - אותו ילד-פלא, בנו של [[רב המנונא סבא]], שמגיל ינקות יודע לדרוש בסתרי תורה ועולה עליהם בחכמתו. סיפור אחר בזוהר מתאר את מפגשם של [[רשב"י]] וחבריו בגן עדן עם 'רב מתיבתא', הוא ראש הישיבה של מעלה, הדן אתם על ענייני העולם הבא והנשמה.<br />
<br />
בחטיבה השנייה של הזוהר כלולים החיבור 'סתרי תורה', בו מקובצים מאמרים על ספר בראשית; ומדרש הנעלם על התורה, ששפתו מעורבת עברית וארמית והוא עוסק בבריאה, עולם הבא והנשמה.<br />
<br />
עשרת החברים הנקראים חבריא קדישא (החבורה הקדושה) שהם בעלי הזוהר הם: [[רשב"י]] ראש החבורה; בנו - [[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]]; [[רבי אבא הסופר]]; [[רבי יהודה]]; [[רבי יוסי]]; [[רבי יצחק]]; [[רבי חזקיה]]; [[רבי חייא]]; [[רבי ייסא]]; [[רבי אחא]]. <br />
<br />
חלקים נוספים השייכים ל"ספר הזוהר", הם "רעיא מהימנא" (הרועה הנאמן - כלומר משה רבינו) ו"תיקוני זוהר". החיבור "רעיא מהימנא" משולב בתוך [[גוף]] ספר הזוהר והחיבור "תיקוני זוהר" הוא חלק נפרד.<br />
<br />
===תיקוני זהר===<br />
'''תיקוני זוהר''' הוא ספר חלק נוסף לספר הזוהר, ובו מובאים שבעים תיקונים, שהם שבעים הפנים לתורה אותם מפרש [[רבי שמעון בר יוחאי]] במלת "בראשית". בהקדמה של תיקוני זוהר, מובא המאמר [[פתח אליהו]].<br />
<br />
== תרגומי הזוהר ==<br />
הזוהר נכתב בארמית בניב השונה מהארמית של התלמוד הבבלי (ארמית בבלית), והוא אינו נגיש לרוב קוראי הזוהר היהודים, קל וחומר ללא-יהודים. על כן הזוהר תורגם במרוצת הדורות לכמה שפות: עברית, לטינית, יידיש, לאדינו, ערבית יהודית (ערבית באותיות עבריות), גרמנית, [[אנגלית]] וצרפתית.<br />
<br />
אחד מתרגומי הזוהר לעברית הוא תרגומו של הרב יהודה יודל רוזנברג בו תורגמו רק חלקים מהזוהר (5 כרכים, ניו יורק, 1927). תרגום נוסף בעברית לספר הזוהר הוא הספר מתוק מדבש של ה[[קבלה|מקובל]] הירושלמי רבי [[דניאל פריש]], מראשי ישיבת שער השמים ותלמידו המובהק של האדמו"ר [[רבי אהרן ראטה]]. הספר המופיע בסדרה מרובת כרכים כתרגום מתחת ללשון הזוהר, כתוב בשפה עממית יותר ובהסברים קבליים פשטניים, מתוך מטרה להביא את הספר לציבורים נוספים.<br />
<br />
<br />
== [[רבותינו נשיאינו]] ו[[ספר הזוהר]] ==<br />
<br />
שיטת ה[[חסידות]] מיוסדת בעיקרה על ספר הזוהר ותורת [[האר"י]] (שנכתבה ע"י [[רבי חיים ויטאל]]), ומשום כך ספר הזוהר מוזכר פעמים רבות ב[[חסידות]].<br />
<br />
===[[הבעל שם טוב]] הקדוש===<br />
על אחת כמה וכמה שיש לנו לרדוף בכל לב ונפש מאד אחר חמת האמונה, הוא חכמת דרך הקבלה, שהוא דרך אמת"{{הערה|בספר מאירות עיניים פרשת ראה}}<br />
<br />
===כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] והזוהר===<br />
*ספר הזוהר מוזכר פעמים רבות בספר ה'''[[תניא]]'''.<br />
* "שמעתי מ[[מהר"ם הלוי יפה]] שאמר בשם [[אדמו"ר הזקן]] נמב"ג סגלה ל[[מחשבות זרות]] בעת [[התפילה]] הוא ג' דרכים כו', וכן ספר הזוהר הלשון מסוגל ל[[נשמה]] אעפ"י דלא ידע מאי קאמרי" כו' {{הערה|כתב בספר "[[מגדל עז]]", מאמרי דא"ח מאדמו"רי חב"ד עמוד תכ"ו }}.<br />
*"מי שהוא בעל עסק גדול יהיה רב לימודו בזוהר אף שאינו מבין, כי מה אכפת ליה שאינו מבין, - אפילו הי הוא סגולה"{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים, דף תקע"א}}<br />
*לימוד בזוהר הקדוש מסיר טמטום הלב {{הערה|מאה שערים לאדמו"ר הזקן}}<br />
*הלומד בספר הזוהר הקדוש בעולם הזה, אז לעתיד לבא לא ישב בבושה"{{הערה|כתב ע"ז בזוהר פרשת וישב דף קפ"ה עמוד א', והאריך בזה ב[[לקוטי תורה]] [[פרשת צו]]}}<br />
*י"ג דברים הם להסרת כל המונעים ב[[תפילה]] כו', והג' הוא עסק ולימוד דברי מוסר הנמצאים בזוהר מלשון הארה, שמאיר במקום החושך שהוא חמת אמת"{{הערה|[[לקוטי תורה]] פ' [[כי תבוא]]}}<br />
<br />
===כ"ק אדמו"ר [[הצמח צדק]]===<br />
חיבר את הספר [http://hebrewbooks.org/15926"ביאורי הזוהר"].<br />
*"ה"[[צמח צדק]]" אמר לר' הענדל ביחידות: זוהר מרומם הנפש" כו'{{הערה|[[היום יום]] [[ט"ז טבת]]}}<br />
<br />
===כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו===<br />
ביחידות עם הרבנים הראשים לישראל ([[הרב מרדכי אליהו]] ו[[הרב אלקנה שפירא]])דיבר והפליג הרבי במעלת וחשיבות לימוד הזוהר.<br />
<br />
<br />
{{ספרי קבלה}}<br />
*[[:קטגוריה:חכמי הזוהר]]<br />
[[קטגוריה:ספרי קבלה]]</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%98%D7%99%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D&diff=296696יואל טייטלבוים2017-07-11T13:35:57Z<p>164.138.124.64: /* קשריו עם הרבי */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יואל טייטלבום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר]]<br />
רבי '''יואל טייטלבום''' ([[י"ז טבת]] [[תרמ"ז]]-[[כ"ו אב]] [[תשל"ט]]) האדמו"ר מ[[סאטמר]] ונשיא [[העדה החרדית]], שימש שנים לפני המלחמה כרב בסאטו-מרה (סאטמאר), בשנות המלחמה ניצל מהתופת על ידי רכבת ההצלה, איתה נסע לשוויץ, לאחר מכן הגיע ל[[ארה"ב]] שם בנה את מוסדותיו הרבים בעיקר ב[[מונרו]] ו[[ויליאמסבורג]] וב[[בורו פארק]]. נודע בהתנגדותו החריפה ל[[ציונות]] ולכל מי שהשתייך אליה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י"ז טבת]] [[תרמ"ז]] בעיר סיגט שבהונגריה (כיום במרמורש שברומניה), לחנה (לבית אשכנזי) ורבי חנניה יום טוב טייטלבוים מסיגעט (מצאצאי רבי משה מאיהל), בעל ספר "קדושת יום טוב". לאחר מות אביו, עבר להתגורר ב[[עיירה]] סאטמר שבטרנסילבניה. [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] ו[[נישואין|נשא]] את חוה (לבית הורוביץ). כשהיה בן 24 התקבל לרב באורשיווא שב[[רוסיה]] הקרפטית, לאחר מכן היה רב העיר קראלי בהונגריה. בשנת [[תרפ"ט]] נבחר לרבנות בסאטמר, שם הקים את קהילתו, אז החל להתפרסם בציבור היהודי בהונגריה. <br />
<br />
בשנת [[תרצ"ט]] לאחר כיבוש הונגריה בידי ה[[נאצים]] הוברח על ידי חסידיו לקלויזנבורג, שם נאסר והועבר לגטו. בסופו של דבר ניצל באמצעות רכבת ההצלה של קסטנר, באמצעותה הגיע ל[[שווייץ]]. <br />
<br />
בשנת [[תש"ד]] עלה משווייץ ל[[ארץ ישראל]]. ב-[[תש"ט]] היגר ל[[ארצות הברית]], שם הקים קהילה חרדית שמרכזה ברובע [[ויליאמסבורג]] שב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. הוא נבחר לכהן גם כנשיא [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] ואף סיכם עמם שיבקר בארץ ישראל אחת לשלוש שנים. הוא לא מימש את ההסכם, ככל הנראה עקב מצב בריאותו, וספג בשל כך ביקורת נוקבת, אך חשאית, מרבנים בעדה החרדית.<br />
<br />
הרחיב את מוסדותיו גם מחוץ לאזור [[ויליאמסבורג]] וארצות הברית. בשנת [[תשל"ד]] הוקמה קרית יואל באזור הררי ב[[מונרו]], השוכנת במרחק של שעה וחצי נסיעה מהעיר ניו יורק. כיום מתגוררים שם כעשרת אלף איש מהחסידות, ויש בה קרוב למאה בתי מדרש. <br />
<br />
אשתו השנייה של רבי יואל, אלטא פייגא, לקחה חלק פעיל בהקמת מוסדות סאטמר. בין היתר הקימה את מוסד ביקור חולים של החסידות המסייע לחולים המאושפזים בבתי חולים וליולדות. היא נפטרה בשנת [[תשנ"ט]].<br />
<br />
ר' יואל זכה להערכה גם בקרב רבנים שאינם בני העדה החרדית. <br />
<br />
לרבי יואל היו שלוש בנות מאשתו הראשונה: אסתר, רייזל ורחל. שלושתן ושני חתניו נפטרו עוד בחייו, ללא צאצאים. לאחר מותו קיבל רובם המכריע של החסידים כיורש את רבי [[משה טייטלבוים]], אחיינו של ר' יואל, בן אחיו ר' צבי חיים מחבר הספר "עצי חיים". קבוצה קטנה בחסידות, בגיבוייה של הרבנית אלטא פייגא, מיאנה לקבל על עצמה אדמו"ר במקום ר' יואל, ולימים הוענק להם השם בני יואל.<br />
<br />
==קשריו עם הרבי==<br />
הרבי העריך מאוד את האדמו"ר מסאטמאר. במכתב{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15914&st=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=343&hilite=898cb8bb-6797-46b6-b92e-2813d094fc4d אגרות קודש חלק כ"א]}} כותב הרבי: <br />
<br />
{{ציטוטון|במענה על מכתבו מי"ד כסליו, ולפלא שאינו מזכיר דבר על דבר שהותו של הרב הרב הגאון כו' מסאטמאר שהיה במחנם הט', ובטח ימלא בהזדמנות הבאה, ובפרטיות הדרושה}}.<br />
<br />
מסופר {{הערה|1=לפי רשימת הרה"ת ר' יעקב שי' הלוי הורוויץ - ראש-[[חודש שבט]] תשל"ג.}} כי יהודי מ[[ארגנטינה]], כנראה מחשובי הקהילה הספרדית ב[[בואנוס איירס]], הגיע לפני כמה שנים לארצות-הברית וערך סבב בחצרות החסידים ושאר מנהיגי היהדות החרדית, והתפעל מאוד ממצב היהדות כאן בארצות-הברית. הלה ביקר גם אצל רבי יואל, ושאל את האדמו"ר מדוע הוא קיצוני כל-כך בדעותיו. האדמו"ר השיב: למעלה יש ב' מידות - "[[חסד]]" ו"[[גבורה]]" - ואני ממידת ה[[גבורה]]. לאחר מכן ביקר אצל [[הרבי]] (נכנס ביחד עם הרה"ת ר' [[דובער בוימגרטן]], שליח הרבי שם. דיברו בספרדית והרבי תיקן לו טעויות בשפה, אך בעצמו לא דיבר בספרדית). ושאל את הרבי גם כן את השאלה הנ"ל. תשובת הרבי היתה: האדמו"ר מסאטמער רואה שה'ציונים' עוברים להכעיס, ומעבירים על הדת וכו', ואינו יכול לסבול זאת. לכן מכנה אותם פושעים וכו'. אך לי יש כתפיים רחבות "איך האב ברייטע פלייצעס") ואני יכול להבחין בין האיש והשיטה...{{הערה|1=מתוך [http://chabad-il.org/hit/hit243.htm שבועות התקשרות גליון רמ"ג]}}<br />
<br />
כידוע דעתו של הרבי בנושא [[מדינת ישראל]], ו[[אתחלתא דגאולה]], דומה לזאת של האדמו"ר מסאטמאר, אם כי אופן ההתייחסות היתה אחרת. האדמו"ר מסאטמאר היה בביקור אצל [[הרבי]], בו דיברו על נושאי הציונות וחורבנה. בתום השיחה יצא האדמו"ר מחדר הרבי כשהוא אומר: גם הוא קנאי, אף יותר גדול ממני, אך בדרכים משלו.{{הערה|1=שמן ששון מחבריך.}}.<br />
<br />
מסופר כי באחד מהשנים, בחג ה[[פורים]], עלו כמה בני בליעל לשולחנו של האדמו"ר מסאטמאר, וברצונם ל"שמח" את הקהל ב"[[מילתא דבדיחותא]]" חיקו את תנועותיו הקדושות של הרבי. תגובת האדמו"ר מסאטמאר היתה קיצונית: הוא החוויר ביותר, ודומה היה כי עוד רגע קט ומתעלף. בראות הגבאים מחזה מפחיד זה, ניגשו אל השולחן והשליכו החוצה את אותם אנשים מפוקפקים.<br />
<br />
הרבי התבטא{{הערה|ראה בספר שיח שרפי קודש}} ב'[[יחידות]]', כי:"מעוררי המחלוקת הם ה[[דתן ועבירם]]!"<br />
<br />
ב'[[יחידות]]'{{הערה|ראה בספר '[[בין אור לחושך]]' עמוד 31}} עם הרב [[שניאור חיים גוטניק]] אמר הרבי:"ישנם שלושה בדורנו שלא יתנו לדור להגיע למצב של "[[כולו חייב]]"{{הערה|ע"פ מ"ש ב[[מסכת סנהדרין]] דף צ"ח ע' א' "אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי '''או כולו חייב'''"}}; הרה"ק יואל מסאטמר, הרב קצנלבויגן, ומ.מ.ש." (כאן נקב בשמו הק').<br />
<br />
==שיטתו בענין הציונות==<br />
האדמו"ר מסטמר היה מראשי ה[[מתנגדים]] ל[[ציונות|רעיון הציוני]] על כל פלגיו והתטבאויותיו, ושלל בחריפות את כל מי שקשור לציונים ואפילו אלו שמקבלים מהם תמיכה כספית בלבד, עד שסבר שהציונות היא כפירה ממש, ואסור לסייע לאנשים הציוניים כלל, אין להשתתף בבחירות, ואין לקבל כסף מאישים האוחזים מהשיטה הציונית.<br />
<br />
את שיטתו התורנית בנושא זה ביאר באריכות בספר 'על הגאולה ועל התמורה' (ניו יורק, תשכ"ז), בה התבסס על 'שלושת השבועות' שהשביע [[הקב"ה]] את ישראל קודם צאתם ל[[גלות]], ובתוכם - שלא יעלו בחומה, ולא ידחקו את הקץ וינסו לזרז את בוא הגאולה על ידי התקבצות לארץ ישראל וכינון ממשלה יהודית {{הערה|למעשה, גם אדמו"ר הרש"ב לומד מ[['שלושת השבועות']] להלכה (וראה מכתבו בספר "אור לישרים" נגד הציונות, שם מציין הרבי [[קל-וחומר]] מכך שאם חל איסור "לדחוק את הקץ" על תפילה, ק"ו על נסיונות גשמיים}}.<br />
<br />
כמענה לכך, כתב הרב [[יואל כהן]] מכתב ארוך ומפורט, בו ביאר בטוב טעם את שיטת חב"ד בענין זה, ולימד זכות על כל האנשים הציוניים, לאחר שדחה בהוכחות ברורות את כל ראיותיו של האדמו"ר מסאטמר שאנשים אלה נחשבים כופרים בתורה. בהמשך לכך נכתב מכתב נוסף, שענה על שאלות נוספות שעלו אחרי שכתב את מכתבו הראשון.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] הוקלדו מכתבים אלו ויצאו בספר 'מענה חכם', כשאליהם צורפו נספחים בהם דעתם של גדולי ישראל בנושא זה, ששוללים את שיטתם החריפה של חסידי רבי יואל, המגדירים את כל האנשים הציוניים ככופרים.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''<br />
*'''[[שיח שרפי קודש]]'''<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&pgnum=547 האדמו"ר מסאטמאר בניחום אבלים אצל הרבי]<br />
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/17/144&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 הרבי בניחום אבלים אצל האדמו"ר מסאטמאר]<br />
{{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו"רי [[סאטמר]]|שנה=[[י"ז טבת]] [[תרמ"ז]]-[[כ"ו אב]] [[תשל"ט]]|הבא=האדמו"ר רבי [[משה טייטלביום]] מסאטמר}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אדמו"רים|טייטלבוים יואל]][[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%A8&diff=296691חסידות סאטמר2017-07-11T13:13:29Z<p>164.138.124.64: /* רבי ברוך אהרן טייטלבוים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:טיטלבום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי משה טייטלבוים]]'''חסידות סאטמר''' היא חצר הונגרית בסגנון חסידי שהפכה בארצות-הברית להיות מהגדולה שבחצרות, שמקורה בעיר 'סאטו מארה' שב[[רומניה]]. מייסדה היה הרב [[יואל טייטלבוים]] ואחריו הנהיג את החצר אחיינו, הרב [[משה טייטלבוים]], ששימש גם כנשיא [[העדה החרדית]]. לאחר פטירתו בשנת [[תשס"ו]] התפצלה החצר בין שני בניו, הרב [[אהרן טייטלבוים]] והרב [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]] (המכונה זלמן לייב). מרכזי החצר היום הם ב[[וויליאמסבורג]]. חסידי סאטמר גרים גם ב[[ארץ ישראל]], בעיקר ב[[ירושלים]] וב[[בני ברק]] (ב"שיכון סאטמר" בעיר, שבו מתגוררות כ-250 משפחות).<br />
<br />
==הקשר עם חב"ד==<br />
[[קובץ:כפר חב"ד על וכטר וקארף.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער [[שבועון כפר חב"ד]] (גיליון 110) בו מדווח על הרב [[פנחס קארף]] והרב [[מנחם מענדל וכטר]] ([[אלול]] [[תשמ"ג]])]]<br />
רבי משה היה אצל [[הרבי]] בשנת [[תשי"ח]] כדי לבקשו להגן על סאטמר בעקבות מאבק בינם לבין הציונים. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הרבי הוא היחיד שדעתם תאמה במאה אחוז. הרבי אמר לו, כי אינו יוצא לפומבי משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אך מאחורי הפרגוד הוא אף פועל בעניין. ב[[התוועדות]] שנערכה לאחר מכן ב[[י"ב בתמוז]] הזכיר הרבי את העניין{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19635 חב"ד און ליין]}}.<br />
<br />
בתקופת [[מבצע אנטבה]] היו חיכוכים בין [[חסידות חב"ד]] וסאטמר, סביב הגדרת המבצע. ב[[חודש טבת]] שנת [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]] ופעם קשקשו חסידי סאטמר על [[האוהל]]. פרשיה כואבת נוספת היא כששני חסידי סאטמר הגיעו לאהל והביאו לשם פגר של חזיר. הרבי אז זעק על עניין זה ואמר שחייהם בסכנה ותקוותם היחידה היא לסור שוב לאהל ולבקש את מחילתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. אחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה. חסיד אחר סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר{{מקור}}.<br />
<br />
בקיץ [[תשמ"ג]] הרב [[אברהם מענדל וכטר]] - חסיד סאטמר שהפך לחסיד חב"ד - הוכה קשות על ידי בריונים מחסידי סאטמר, [[זקן|זקנו]] ו[[פיאות|פיאותיו]] נגזזו, ולבסוף הושלך על ידם מחוסר [[בגד|בגדים]], לכביש סואן בלב גשר וויליאמסבורג. הרב [[פנחס קארף]] שמסר שיעור תניא, נגזז זקנו. מאורעות אלו עוררו סערה גדולה ביהדות החרדית ורבנים מכל החוגים חתמו על מחאות נגד המעשים. הרבי התייחס לכך בהתוועדות [[חג הגאולה י"ב תמוז]] באותה שנה, ומחה בחריפות נגד עושי המעשה (בקשרו זאת לאירועי [[מאסר אדמו"ר הריי"צ]] - שאפילו היהודים ש"שנו ופירשו" שהיו בין ה[[יבסקציה|יבסקים]] שאסרו וחקרו את [[הרבי הריי"צ]], לא העלו בדעתם אפילו לאיים לגעת בזקנו ופיאותיו), נגד הרבנים מאותו חוג שמגבים אותם בשתיקה, וכן נגד הרבנים שמחו נגדם במחאה מאולצת, רק לצאת ידי חובה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49906&st=&pgnum=48&hilite= התוועדויות תשמ"ג, ד, ע' 1752].}}.<br />
<br />
כיום התמעטו החיכוכים בין חב"ד וסטמר והאדמו"רים החדשים של סאטמר, רבי [[אהרן טייטלבום]] ורבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]], הינם ידידי חב"ד{{הערה|1=ראו גם [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 רבי יקותיאל יהודה טיילבוים בביקור אצל הרב משה יהודה לייב לנדא] - {{אינפו}}}}. כמו כן נערכים ביקורים של רבנים ועסקנים מחב"ד אצל אדמו"רי סאטמר{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 הרב גרונר בניחום אבלים אצל רבי זלמן לייב טייטלבוים], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 משלחת חב"דית בניחום אבלים אצל רבי אהרן טייטלבוים] - {{אינפו}}.}}.<br />
<br />
בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר ו[[בעלז]], בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.{{הערה|1=בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"ח אדר תש"ע.}}<br />
<br />
==רבי ברוך אהרן טייטלבוים==<br />
[[קובץ:אהרן טייטלבוים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אהרן טייטלבוים אצל ה[[שליח]] במרילנד, הרב לוי שמטוב ([[שבט]] [[תשע"א]])]]<br />
רבי אהרן טייטלבוים, מאדמו"רי סאטמר, נפגש ב[[חודש אייר]] בשנת [[תשס"ח]] עם שני שלוחים של הרבי בביתו בקריית יואל במונרו. הפגישה נמשכה כחצי שעה והשלוחים העניקו לאדמו"ר ספר בנושא [[גאולה ומשיח]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38133 השליח בפרינסטון, הרב דוד דובוב וראש מכון הסמיכה לרבנות במוריסטון, הרב חיים שפירא בפגישה עם האדמו"ר מסאטמר] - {{אינפו}}.}}. בשנת [[תשס"ט]], בעקבות הפיגע בבית חב"ד בבומביי, דיבר על מעלת מפעל השליחות של הרבי כשהוא מתבטא {{ציטוטון|בית חב"ד הוא מקום קדוש}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42890 האדמו"ר מסאטמר: "בית חב"ד הוא מקום קדוש"] - {{אינפו}}.}} ובעצמו גם ביקר במספר בתי חב"ד בעולם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44254 רבי אהרן יחד עם האדמו"ר מפאפא בבית חב"ד בפלאם ספרינגרס]. [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59484 רבי אהרן טיילבוים בבית חב"ד במרילנד] וכן ב[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59372 בפאלם ספרינקס, קליפורניה] -{{אינפו}}.}}.<br />
<br />
ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"ע]] נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים, ומשלחת רבני ועסקני חב"ד באו לנחמו. המשלחת הייתה בראשות המרא דאתרא וחבר ה[[בד"צ בקראון הייטס]], הרב [[אהרון יעקב שווי]] ומזכירו של [[הרבי]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] יחד עם שלוחים ועסקנים חב"דים{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 חב"ד אינפו].}}.<br />
<br />
כששמע במהלך ראיון כי המראיין{{הערה|בראיון לר' [[אריה ארליך]], בראיון לעיתון 'משפחה'. גליון מס' 1254}} מקורב ל[[ליובאוויטש]] אמר:"אגיד לך סוד -אני ליובאוויטשער אייניקל (היינו, [[ספר הצאצאים|צאצא]] ל[[אדמו"ר הזקן]])"<br />
<br />
==רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים==<br />
[[קובץ:גרונר אצל סאטמאר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[לייבל גרונר]] (עומד מימין) בניחום אבלים אצל האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה מסאטמר]]<br />
<br />
רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, מאדמו"רי סאטמר השתתף במספר התוועדויות של הרבי בשנים [[תשכ"ד]] ו[[תשכ"ה]]. גבאו של האדמו"ר העיד כי רבו עוסק בקביעות בספרי חב"ד, ולומד [[תניא]], [[ליקוטי תורה]] ו[[תורה אור]].<br />
<br />
ב[[חודש סיון]] שנת [[תשס"ט]] ביקר ב[[עיירה]] ווטרבורי בקונטיקט, שם נפגש עם השליח במקום, הרב יוסי אייזנבך שאף העניק לאדמו"ר [[ספר המאמרים (אדמו"ר הזקן)|ספר מאמרים מהאדמו"ר הזקן]] וכן מגילת ייחוסין בה נראה ייחוסו של האדמו"ר מסאטמר דור אחרי דור עד ל[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46612 חב"ד אינפו]}}.<br />
<br />
ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"ע]] נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי [[משה טייטלבוים]]. משלחת חבדי"ת בראשות הרב יהודה לייב גרונר מזכירו של הרבי ומספר מעסקני חב"ד הגיעה לנחמו{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 חב"ד אינפו].}}.<br />
{{סדרה|הקודם=-האדמו"ר [[משה רבי טייטלביום]] מסאטמר|רשימה=אדמו"רי [[סאטמר]]|שנה=?|הבא=-}}<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59372 האדמו"ר מסאטמר מדבר על אדמו"ר הזקן]<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 האדמו"ר מסאטמר ביקר את הרב החב"די]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24543 האדמו"ר מסאטמר בביקור בביתו של הרב לנדא]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45166 האדמו"ר מסאטמר בספר הצאצאים של האדמו"ר הזקן]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55681 האדמו"ר מסאטמר במכתב עידוד לרובאשקין]<br />
*[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%95/ האדמו"ר ר' [[ברוך אהרון מסאטמר]] מתפעל מהתמימים ב[[פוסטוויל אייווה]]].<br />
*[http://chabad.info/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-317/ האדמו"ר ר' [[ברוך אהרון מסאטמר]] עורך '[[מבצעים]]' בבית חב"ד בפאלם ספרינג]<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[יואל טייטלבום]]<br />
*[[מונרו]]<br />
*[[ויליאמסבורג]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{חצרות}}<br />
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%A8&diff=296688חסידות סאטמר2017-07-11T13:09:45Z<p>164.138.124.64: /* רבי ברוך אהרן טייטלבוים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:טיטלבום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי משה טייטלבוים]]'''חסידות סאטמר''' היא חצר הונגרית בסגנון חסידי שהפכה בארצות-הברית להיות מהגדולה שבחצרות, שמקורה בעיר 'סאטו מארה' שב[[רומניה]]. מייסדה היה הרב [[יואל טייטלבוים]] ואחריו הנהיג את החצר אחיינו, הרב [[משה טייטלבוים]], ששימש גם כנשיא [[העדה החרדית]]. לאחר פטירתו בשנת [[תשס"ו]] התפצלה החצר בין שני בניו, הרב [[אהרן טייטלבוים]] והרב [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]] (המכונה זלמן לייב). מרכזי החצר היום הם ב[[וויליאמסבורג]]. חסידי סאטמר גרים גם ב[[ארץ ישראל]], בעיקר ב[[ירושלים]] וב[[בני ברק]] (ב"שיכון סאטמר" בעיר, שבו מתגוררות כ-250 משפחות).<br />
<br />
==הקשר עם חב"ד==<br />
[[קובץ:כפר חב"ד על וכטר וקארף.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער [[שבועון כפר חב"ד]] (גיליון 110) בו מדווח על הרב [[פנחס קארף]] והרב [[מנחם מענדל וכטר]] ([[אלול]] [[תשמ"ג]])]]<br />
רבי משה היה אצל [[הרבי]] בשנת [[תשי"ח]] כדי לבקשו להגן על סאטמר בעקבות מאבק בינם לבין הציונים. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הרבי הוא היחיד שדעתם תאמה במאה אחוז. הרבי אמר לו, כי אינו יוצא לפומבי משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אך מאחורי הפרגוד הוא אף פועל בעניין. ב[[התוועדות]] שנערכה לאחר מכן ב[[י"ב בתמוז]] הזכיר הרבי את העניין{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19635 חב"ד און ליין]}}.<br />
<br />
בתקופת [[מבצע אנטבה]] היו חיכוכים בין [[חסידות חב"ד]] וסאטמר, סביב הגדרת המבצע. ב[[חודש טבת]] שנת [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]] ופעם קשקשו חסידי סאטמר על [[האוהל]]. פרשיה כואבת נוספת היא כששני חסידי סאטמר הגיעו לאהל והביאו לשם פגר של חזיר. הרבי אז זעק על עניין זה ואמר שחייהם בסכנה ותקוותם היחידה היא לסור שוב לאהל ולבקש את מחילתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. אחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה. חסיד אחר סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר{{מקור}}.<br />
<br />
בקיץ [[תשמ"ג]] הרב [[אברהם מענדל וכטר]] - חסיד סאטמר שהפך לחסיד חב"ד - הוכה קשות על ידי בריונים מחסידי סאטמר, [[זקן|זקנו]] ו[[פיאות|פיאותיו]] נגזזו, ולבסוף הושלך על ידם מחוסר [[בגד|בגדים]], לכביש סואן בלב גשר וויליאמסבורג. הרב [[פנחס קארף]] שמסר שיעור תניא, נגזז זקנו. מאורעות אלו עוררו סערה גדולה ביהדות החרדית ורבנים מכל החוגים חתמו על מחאות נגד המעשים. הרבי התייחס לכך בהתוועדות [[חג הגאולה י"ב תמוז]] באותה שנה, ומחה בחריפות נגד עושי המעשה (בקשרו זאת לאירועי [[מאסר אדמו"ר הריי"צ]] - שאפילו היהודים ש"שנו ופירשו" שהיו בין ה[[יבסקציה|יבסקים]] שאסרו וחקרו את [[הרבי הריי"צ]], לא העלו בדעתם אפילו לאיים לגעת בזקנו ופיאותיו), נגד הרבנים מאותו חוג שמגבים אותם בשתיקה, וכן נגד הרבנים שמחו נגדם במחאה מאולצת, רק לצאת ידי חובה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49906&st=&pgnum=48&hilite= התוועדויות תשמ"ג, ד, ע' 1752].}}.<br />
<br />
כיום התמעטו החיכוכים בין חב"ד וסטמר והאדמו"רים החדשים של סאטמר, רבי [[אהרן טייטלבום]] ורבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]], הינם ידידי חב"ד{{הערה|1=ראו גם [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 רבי יקותיאל יהודה טיילבוים בביקור אצל הרב משה יהודה לייב לנדא] - {{אינפו}}}}. כמו כן נערכים ביקורים של רבנים ועסקנים מחב"ד אצל אדמו"רי סאטמר{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 הרב גרונר בניחום אבלים אצל רבי זלמן לייב טייטלבוים], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 משלחת חב"דית בניחום אבלים אצל רבי אהרן טייטלבוים] - {{אינפו}}.}}.<br />
<br />
בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר ו[[בעלז]], בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.{{הערה|1=בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"ח אדר תש"ע.}}<br />
<br />
==רבי ברוך אהרן טייטלבוים==<br />
[[קובץ:אהרן טייטלבוים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אהרן טייטלבוים אצל ה[[שליח]] במרילנד, הרב לוי שמטוב ([[שבט]] [[תשע"א]])]]<br />
רבי אהרן טייטלבוים, מאדמו"רי סאטמר, נפגש ב[[חודש אייר]] בשנת [[תשס"ח]] עם שני שלוחים של הרבי בביתו בקריית יואל במונרו. הפגישה נמשכה כחצי שעה והשלוחים העניקו לאדמו"ר ספר בנושא [[גאולה ומשיח]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38133 השליח בפרינסטון, הרב דוד דובוב וראש מכון הסמיכה לרבנות במוריסטון, הרב חיים שפירא בפגישה עם האדמו"ר מסאטמר] - {{אינפו}}.}}. בשנת [[תשס"ט]], בעקבות הפיגע בבית חב"ד בבומביי, דיבר על מעלת מפעל השליחות של הרבי כשהוא מתבטא {{ציטוטון|בית חב"ד הוא מקום קדוש}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42890 האדמו"ר מסאטמר: "בית חב"ד הוא מקום קדוש"] - {{אינפו}}.}} ובעצמו גם ביקר במספר בתי חב"ד בעולם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44254 רבי אהרן יחד עם האדמו"ר מפאפא בבית חב"ד בפלאם ספרינגרס]. [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59484 רבי אהרן טיילבוים בבית חב"ד במרילנד] וכן ב[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59372 בפאלם ספרינקס, קליפורניה] -{{אינפו}}.}}.<br />
<br />
ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"ע]] נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים, ומשלחת רבני ועסקני חב"ד באו לנחמו. המשלחת הייתה בראשות המרא דאתרא וחבר ה[[בד"צ בקראון הייטס]], הרב [[אהרון יעקב שווי]] ומזכירו של [[הרבי]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] יחד עם שלוחים ועסקנים חב"דים{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 חב"ד אינפו].}}.<br />
<br />
כששמע במהלך ראיון כי המראיין מקורב ל[[ליובאוויטש]] אמר:"אגיד לך סוד -אני ליובאוויטשער אייניקל (היינו, [[ספר הצאצאים|צאצא]] ל[[אדמו"ר הזקן]])"<br />
<br />
==רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים==<br />
[[קובץ:גרונר אצל סאטמאר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[לייבל גרונר]] (עומד מימין) בניחום אבלים אצל האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה מסאטמר]]<br />
<br />
רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, מאדמו"רי סאטמר השתתף במספר התוועדויות של הרבי בשנים [[תשכ"ד]] ו[[תשכ"ה]]. גבאו של האדמו"ר העיד כי רבו עוסק בקביעות בספרי חב"ד, ולומד [[תניא]], [[ליקוטי תורה]] ו[[תורה אור]].<br />
<br />
ב[[חודש סיון]] שנת [[תשס"ט]] ביקר ב[[עיירה]] ווטרבורי בקונטיקט, שם נפגש עם השליח במקום, הרב יוסי אייזנבך שאף העניק לאדמו"ר [[ספר המאמרים (אדמו"ר הזקן)|ספר מאמרים מהאדמו"ר הזקן]] וכן מגילת ייחוסין בה נראה ייחוסו של האדמו"ר מסאטמר דור אחרי דור עד ל[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46612 חב"ד אינפו]}}.<br />
<br />
ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"ע]] נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי [[משה טייטלבוים]]. משלחת חבדי"ת בראשות הרב יהודה לייב גרונר מזכירו של הרבי ומספר מעסקני חב"ד הגיעה לנחמו{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 חב"ד אינפו].}}.<br />
{{סדרה|הקודם=-האדמו"ר [[משה רבי טייטלביום]] מסאטמר|רשימה=אדמו"רי [[סאטמר]]|שנה=?|הבא=-}}<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59372 האדמו"ר מסאטמר מדבר על אדמו"ר הזקן]<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 האדמו"ר מסאטמר ביקר את הרב החב"די]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24543 האדמו"ר מסאטמר בביקור בביתו של הרב לנדא]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45166 האדמו"ר מסאטמר בספר הצאצאים של האדמו"ר הזקן]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55681 האדמו"ר מסאטמר במכתב עידוד לרובאשקין]<br />
*[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%95/ האדמו"ר ר' [[ברוך אהרון מסאטמר]] מתפעל מהתמימים ב[[פוסטוויל אייווה]]].<br />
*[http://chabad.info/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-317/ האדמו"ר ר' [[ברוך אהרון מסאטמר]] עורך '[[מבצעים]]' בבית חב"ד בפאלם ספרינג]<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[יואל טייטלבום]]<br />
*[[מונרו]]<br />
*[[ויליאמסבורג]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{חצרות}}<br />
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%A8&diff=296687חסידות סאטמר2017-07-11T13:08:25Z<p>164.138.124.64: /* רבי ברוך אהרן טייטלבוים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:טיטלבום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי משה טייטלבוים]]'''חסידות סאטמר''' היא חצר הונגרית בסגנון חסידי שהפכה בארצות-הברית להיות מהגדולה שבחצרות, שמקורה בעיר 'סאטו מארה' שב[[רומניה]]. מייסדה היה הרב [[יואל טייטלבוים]] ואחריו הנהיג את החצר אחיינו, הרב [[משה טייטלבוים]], ששימש גם כנשיא [[העדה החרדית]]. לאחר פטירתו בשנת [[תשס"ו]] התפצלה החצר בין שני בניו, הרב [[אהרן טייטלבוים]] והרב [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]] (המכונה זלמן לייב). מרכזי החצר היום הם ב[[וויליאמסבורג]]. חסידי סאטמר גרים גם ב[[ארץ ישראל]], בעיקר ב[[ירושלים]] וב[[בני ברק]] (ב"שיכון סאטמר" בעיר, שבו מתגוררות כ-250 משפחות).<br />
<br />
==הקשר עם חב"ד==<br />
[[קובץ:כפר חב"ד על וכטר וקארף.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער [[שבועון כפר חב"ד]] (גיליון 110) בו מדווח על הרב [[פנחס קארף]] והרב [[מנחם מענדל וכטר]] ([[אלול]] [[תשמ"ג]])]]<br />
רבי משה היה אצל [[הרבי]] בשנת [[תשי"ח]] כדי לבקשו להגן על סאטמר בעקבות מאבק בינם לבין הציונים. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הרבי הוא היחיד שדעתם תאמה במאה אחוז. הרבי אמר לו, כי אינו יוצא לפומבי משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אך מאחורי הפרגוד הוא אף פועל בעניין. ב[[התוועדות]] שנערכה לאחר מכן ב[[י"ב בתמוז]] הזכיר הרבי את העניין{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19635 חב"ד און ליין]}}.<br />
<br />
בתקופת [[מבצע אנטבה]] היו חיכוכים בין [[חסידות חב"ד]] וסאטמר, סביב הגדרת המבצע. ב[[חודש טבת]] שנת [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]] ופעם קשקשו חסידי סאטמר על [[האוהל]]. פרשיה כואבת נוספת היא כששני חסידי סאטמר הגיעו לאהל והביאו לשם פגר של חזיר. הרבי אז זעק על עניין זה ואמר שחייהם בסכנה ותקוותם היחידה היא לסור שוב לאהל ולבקש את מחילתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. אחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה. חסיד אחר סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר{{מקור}}.<br />
<br />
בקיץ [[תשמ"ג]] הרב [[אברהם מענדל וכטר]] - חסיד סאטמר שהפך לחסיד חב"ד - הוכה קשות על ידי בריונים מחסידי סאטמר, [[זקן|זקנו]] ו[[פיאות|פיאותיו]] נגזזו, ולבסוף הושלך על ידם מחוסר [[בגד|בגדים]], לכביש סואן בלב גשר וויליאמסבורג. הרב [[פנחס קארף]] שמסר שיעור תניא, נגזז זקנו. מאורעות אלו עוררו סערה גדולה ביהדות החרדית ורבנים מכל החוגים חתמו על מחאות נגד המעשים. הרבי התייחס לכך בהתוועדות [[חג הגאולה י"ב תמוז]] באותה שנה, ומחה בחריפות נגד עושי המעשה (בקשרו זאת לאירועי [[מאסר אדמו"ר הריי"צ]] - שאפילו היהודים ש"שנו ופירשו" שהיו בין ה[[יבסקציה|יבסקים]] שאסרו וחקרו את [[הרבי הריי"צ]], לא העלו בדעתם אפילו לאיים לגעת בזקנו ופיאותיו), נגד הרבנים מאותו חוג שמגבים אותם בשתיקה, וכן נגד הרבנים שמחו נגדם במחאה מאולצת, רק לצאת ידי חובה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49906&st=&pgnum=48&hilite= התוועדויות תשמ"ג, ד, ע' 1752].}}.<br />
<br />
כיום התמעטו החיכוכים בין חב"ד וסטמר והאדמו"רים החדשים של סאטמר, רבי [[אהרן טייטלבום]] ורבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]], הינם ידידי חב"ד{{הערה|1=ראו גם [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 רבי יקותיאל יהודה טיילבוים בביקור אצל הרב משה יהודה לייב לנדא] - {{אינפו}}}}. כמו כן נערכים ביקורים של רבנים ועסקנים מחב"ד אצל אדמו"רי סאטמר{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 הרב גרונר בניחום אבלים אצל רבי זלמן לייב טייטלבוים], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 משלחת חב"דית בניחום אבלים אצל רבי אהרן טייטלבוים] - {{אינפו}}.}}.<br />
<br />
בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר ו[[בעלז]], בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.{{הערה|1=בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"ח אדר תש"ע.}}<br />
<br />
==רבי ברוך אהרן טייטלבוים==<br />
[[קובץ:אהרן טייטלבוים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אהרן טייטלבוים אצל ה[[שליח]] במרילנד, הרב לוי שמטוב ([[שבט]] [[תשע"א]])]]<br />
רבי אהרן טייטלבוים, מאדמו"רי סאטמר, נפגש ב[[חודש אייר]] בשנת [[תשס"ח]] עם שני שלוחים של הרבי בביתו בקריית יואל במונרו. הפגישה נמשכה כחצי שעה והשלוחים העניקו לאדמו"ר ספר בנושא [[גאולה ומשיח]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38133 השליח בפרינסטון, הרב דוד דובוב וראש מכון הסמיכה לרבנות במוריסטון, הרב חיים שפירא בפגישה עם האדמו"ר מסאטמר] - {{אינפו}}.}}. בשנת [[תשס"ט]], בעקבות הפיגע בבית חב"ד בבומביי, דיבר על מעלת מפעל השליחות של הרבי כשהוא מתבטא {{ציטוטון|בית חב"ד הוא מקום קדוש}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42890 האדמו"ר מסאטמר: "בית חב"ד הוא מקום קדוש"] - {{אינפו}}.}} ובעצמו גם ביקר במספר בתי חב"ד בעולם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44254 רבי אהרן יחד עם האדמו"ר מפאפא בבית חב"ד בפלאם ספרינגרס]. [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59484 רבי אהרן טיילבוים בבית חב"ד במרילנד] וכן ב[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59372 בפאלם ספרינקס, קליפורניה] -{{אינפו}}.}}.<br />
<br />
ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"ע]] נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים, ומשלחת רבני ועסקני חב"ד באו לנחמו. המשלחת הייתה בראשות המרא דאתרא וחבר ה[[בד"צ בקראון הייטס]], הרב [[אהרון יעקב שווי]] ומזכירו של [[הרבי]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] יחד עם שלוחים ועסקנים חב"דים{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 חב"ד אינפו].}}.<br />
<br />
כששמע במהלך ראיון כי המראיין מקורב ל[[ליובוויטש]] אמר:"אגיד לך סוד -אני ליובאוויטשער אייניקל (היינו, [[ספר הצאצאים|צאצא]] ל[[אדמו"ר הזקן]])"<br />
<br />
==רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים==<br />
[[קובץ:גרונר אצל סאטמאר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[לייבל גרונר]] (עומד מימין) בניחום אבלים אצל האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה מסאטמר]]<br />
<br />
רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, מאדמו"רי סאטמר השתתף במספר התוועדויות של הרבי בשנים [[תשכ"ד]] ו[[תשכ"ה]]. גבאו של האדמו"ר העיד כי רבו עוסק בקביעות בספרי חב"ד, ולומד [[תניא]], [[ליקוטי תורה]] ו[[תורה אור]].<br />
<br />
ב[[חודש סיון]] שנת [[תשס"ט]] ביקר ב[[עיירה]] ווטרבורי בקונטיקט, שם נפגש עם השליח במקום, הרב יוסי אייזנבך שאף העניק לאדמו"ר [[ספר המאמרים (אדמו"ר הזקן)|ספר מאמרים מהאדמו"ר הזקן]] וכן מגילת ייחוסין בה נראה ייחוסו של האדמו"ר מסאטמר דור אחרי דור עד ל[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46612 חב"ד אינפו]}}.<br />
<br />
ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"ע]] נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי [[משה טייטלבוים]]. משלחת חבדי"ת בראשות הרב יהודה לייב גרונר מזכירו של הרבי ומספר מעסקני חב"ד הגיעה לנחמו{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 חב"ד אינפו].}}.<br />
{{סדרה|הקודם=-האדמו"ר [[משה רבי טייטלביום]] מסאטמר|רשימה=אדמו"רי [[סאטמר]]|שנה=?|הבא=-}}<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59372 האדמו"ר מסאטמר מדבר על אדמו"ר הזקן]<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 האדמו"ר מסאטמר ביקר את הרב החב"די]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24543 האדמו"ר מסאטמר בביקור בביתו של הרב לנדא]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45166 האדמו"ר מסאטמר בספר הצאצאים של האדמו"ר הזקן]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55681 האדמו"ר מסאטמר במכתב עידוד לרובאשקין]<br />
*[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%95/ האדמו"ר ר' [[ברוך אהרון מסאטמר]] מתפעל מהתמימים ב[[פוסטוויל אייווה]]].<br />
*[http://chabad.info/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-317/ האדמו"ר ר' [[ברוך אהרון מסאטמר]] עורך '[[מבצעים]]' בבית חב"ד בפאלם ספרינג]<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[יואל טייטלבום]]<br />
*[[מונרו]]<br />
*[[ויליאמסבורג]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{חצרות}}<br />
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%99_%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94&diff=296686נוי סוכה2017-07-11T12:59:25Z<p>164.138.124.64: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:סוכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קישוט סוכה ביינות ופירות]]<br />
מנהג ישראל לקשט את ה[[סוכה]] בקישוטים פירות ותמונות הנקראים בלשון חז"ל "נוי סוכה". יש נוהגים שלא לתלות קישוטים על הסכך אלא רק על הדפנות מטעם סכך פסול. הגמרא מספרת במסכת ביצה {{הערה|דף ל עמוד ב}} שהיו נוהגים לתלות מיני פירות בסוכה כנוי סוכה אך אין להוריד אותם לפני סיום החג: "התניא: סככה כהלכתה, ועטרה בקרמים ובסדינין המצויירין, ותלה בה אגוזים, שקדים, אפרסקים, ורמונים, ופרכילי ענבים, יינות, שמנים, וסלתות, ועטרות שבלים - אסור להסתפק מהן עד מוצאי יום טוב האחרון של חג. ואם התנה עליהם - הכל לפי תנאו".<br />
<br />
[[חסיד]]ים מסבירים שמנהג זה הוא הדגשה לעניין חביבות ה[[סוכה]] - לדגיש את הנוי הפנימי שיש לה מצד עצמה - הנוי הרוחני של המצווה. ועל כן לא שמים קישוטים גשמיים.<br />
<br />
בפועל נהגו חסידים רבים לשים בסוכה תמונות של רבותינו נשיאינו.<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=ב[[ליובאוויטש]] לא נהגו ב[[נוי סוכה]], ולא בתלייה על ה[[סכך]], ולא על-גבי הדפנות<br />
|מרכאות=כן|מקור=[[היום יום]] חלק ב' (שלא נדפס), קטע א'}}<br />
ת.<br />
''<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9913&CategoryID=1779 אין מנהגנו בנוי סוכה]''', [[שבועון התקשרות]] גליון תתר<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:סוכות]]<br />
[[קטגוריה:מנהגי תשרי]]</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA&diff=296685מחלוקת2017-07-11T12:56:48Z<p>164.138.124.64: /* מחלוקת לשם שמים */</p>
<hr />
<div><br />
'''מחלוקת''' בין [[יהודים]], היא כאשר יהודים אינם ב[[אחדות]], ואף ישנה [[שנאה]] ביניהם, המחלקת אותם ב[[לב]]ם זה מזה.<br />
<br />
בספרי רבותינו נאמרו ביטויים חריפים בגנות המחלוקת, אחת היא מהם היא מאמרו של [[אדמו"ר האמצעי]]:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[אגרות קודש אדמו"ר האמצעי]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=267 אגרת ט]|תוכן=כמה קשה ה[[מחלוקת]], עד אבדון תאכל ממש ברוחניות ובגשמיות}}<br />
<br />
מחלוקת היא אחת הסיבות המעכבות את ה[[גאולה]]. הרבי הבהיר בשיחה מסוימת, כי מכיון שחורבן [[בית המקדש]] נגרם על ידי שנאת חינם, וכאשר בטל הסיבה בטל ממילא המסובב, ולכן מיד כאשר תבטל שנאת החינם והמחלוקת מכלל ישראל יבוא [[משיח]], וכל סיבת עיכובו היא אכן בשביל בעלי המחלוקת המרבים שנאת חינם.<br />
<br />
באותה שיחה הוסיף הרבי, כי גם התקוטטות ומחלוקת עם ה[[רשעים]], היא דבר שאינו הגון, מכיון שהמתאבק עם מנוול מתנוול גם כן {{הערה|1=[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ז]].}} כמותו{{הערה|1=הרבי, בשיחה לר' [[צבי כהנא]].}}.<br />
<br />
<br />
==דברי הרבי בנושא==<br />
בט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] כתב הרבי לרבו של כפר חב"ד, הרב [[שניאור זלמן גרליק]]:<br />
{{ציטוט|תוכן=לצערי הכי גדול, בנוגע לכפר חב"ד אשר השנה נעשה בן עשרים לכח, לא זכיתי להתבשר עד עתה על דבר קירוב הלבבות, או על כל פנים שאין המצב פוחת בזה, כי אם חדשים לבקרים מתקבלות ידיעות שנתוסף פירוד בנוגע לענין פלוני, מתחילה מחלוקת בנוגע לבעי' פלונית, ותיכף ומיד מתחלקים התושבים לשני צדדים או שלשה צדדים ויותר, וכמובן שנמשכים לזה האנשים והנשים גם יחד, ולפעמים גם הבנים והבנות, והתוצאות מובנות. ואם בזמן הרגיל כך, על אחת כמה וכמה בסמיכות לבחירות ממשמשות ובאות.<br />
<br />
.. כיון שבכל ענין אמרו (זח"ב קסא, ב ובכ"מ) חכמינו דמה קודשא בריך הוא אסתכל באורייתא וברא עלמא, כך בר נש עסק באורייתא ומתקן עלמא, כדאי שיקבעו לימוד בכל בתי הכנסיות בכפר חב"ד - ואשר ישתתפו בלימוד זה פשיטא - אלה העומדים בראש הצדדים החלוקים איש על רעהו וגם כל אלה ההולכים בעקבותיהם - לימוד השייך בנידון דידן, ב[[קונטרס החלצו]], אשר בודאי מצוי הוא, כיון שנדפס כאן בהוספת מאמר מו"ח אדמו"ר בזה. ובאם צורך בזה, הרי יוכלו להדפיסו בהקדם (על ידי פוטוסטאַט) מקונטרס שנדפס מאז, ובלבד שיתחילו בהקדם בלימודו, לימוד אליבא דנפשא, לימוד המביא לידי מעשה, אשר יחלצו כל הנ"ל וכל תושבי [[כפר חב"ד]] לנקום נקמת הוי' במדין, וכפירוש רבנו הזקן בזה, ונשיאי חב"ד ממלאי מקומו ועד לנשיא דורנו מו"ח אדמו"ר.|מרכאות=כן}}<br />
==מחלוקת לשם שמים==<br />
<br />
פעמים רבות מוצאים אנו '''מחלוקת''' בין תנאים ואמוראים, במשנה או בגמרא. לכן, למרות שבכל מחלוקת, מוכרעת ההלכה על ידי התנאים או האמוראים שאחריהם. מחלוקת זו היא מחלוקת לשם שמים שסופה להתקיים. אין הדיעה השניה מתבטלת על ידי ההכרעה, מכיון שההכרעה היא רק בעולם המעשה, אך בעולם ה[[מידות]] נשארת עדיין הדיעה. כדוגמא, גם כש[[תפארת]] מכריעה בין [[חסד]] ל[[גבורה]], אין זה אומר שהמידות התבטלו בעצם, אלא שזו היא הכרעה מעשית וזמנית.<br />
<br />
ואכן, לעתיד לבוא, תהיה ההלכה כ[[בית שמאי]], על אף שבעולם הזה הוכרעה ההלכה לרוב כבית הלל. {{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ד]] חלק ב' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&hilite=c5e37670-affb-4f00-90a0-b67e1bca7a0a&st=%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A עמ' 13, (168)].}}<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=איזוהי מחלוקת שסופה להתקיים?<br />
שכולם בטוחים שהיא לשם שמים...|מרכאות=כן|מקור=הרה"ק [[מנחם מנדל מקוצק]]}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מידות ורגשות]]</div>164.138.124.64https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA&diff=296684מחלוקת2017-07-11T12:52:45Z<p>164.138.124.64: /* מחלוקת לשם שמים */</p>
<hr />
<div><br />
'''מחלוקת''' בין [[יהודים]], היא כאשר יהודים אינם ב[[אחדות]], ואף ישנה [[שנאה]] ביניהם, המחלקת אותם ב[[לב]]ם זה מזה.<br />
<br />
בספרי רבותינו נאמרו ביטויים חריפים בגנות המחלוקת, אחת היא מהם היא מאמרו של [[אדמו"ר האמצעי]]:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[אגרות קודש אדמו"ר האמצעי]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=267 אגרת ט]|תוכן=כמה קשה ה[[מחלוקת]], עד אבדון תאכל ממש ברוחניות ובגשמיות}}<br />
<br />
מחלוקת היא אחת הסיבות המעכבות את ה[[גאולה]]. הרבי הבהיר בשיחה מסוימת, כי מכיון שחורבן [[בית המקדש]] נגרם על ידי שנאת חינם, וכאשר בטל הסיבה בטל ממילא המסובב, ולכן מיד כאשר תבטל שנאת החינם והמחלוקת מכלל ישראל יבוא [[משיח]], וכל סיבת עיכובו היא אכן בשביל בעלי המחלוקת המרבים שנאת חינם.<br />
<br />
באותה שיחה הוסיף הרבי, כי גם התקוטטות ומחלוקת עם ה[[רשעים]], היא דבר שאינו הגון, מכיון שהמתאבק עם מנוול מתנוול גם כן {{הערה|1=[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ז]].}} כמותו{{הערה|1=הרבי, בשיחה לר' [[צבי כהנא]].}}.<br />
<br />
<br />
==דברי הרבי בנושא==<br />
בט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] כתב הרבי לרבו של כפר חב"ד, הרב [[שניאור זלמן גרליק]]:<br />
{{ציטוט|תוכן=לצערי הכי גדול, בנוגע לכפר חב"ד אשר השנה נעשה בן עשרים לכח, לא זכיתי להתבשר עד עתה על דבר קירוב הלבבות, או על כל פנים שאין המצב פוחת בזה, כי אם חדשים לבקרים מתקבלות ידיעות שנתוסף פירוד בנוגע לענין פלוני, מתחילה מחלוקת בנוגע לבעי' פלונית, ותיכף ומיד מתחלקים התושבים לשני צדדים או שלשה צדדים ויותר, וכמובן שנמשכים לזה האנשים והנשים גם יחד, ולפעמים גם הבנים והבנות, והתוצאות מובנות. ואם בזמן הרגיל כך, על אחת כמה וכמה בסמיכות לבחירות ממשמשות ובאות.<br />
<br />
.. כיון שבכל ענין אמרו (זח"ב קסא, ב ובכ"מ) חכמינו דמה קודשא בריך הוא אסתכל באורייתא וברא עלמא, כך בר נש עסק באורייתא ומתקן עלמא, כדאי שיקבעו לימוד בכל בתי הכנסיות בכפר חב"ד - ואשר ישתתפו בלימוד זה פשיטא - אלה העומדים בראש הצדדים החלוקים איש על רעהו וגם כל אלה ההולכים בעקבותיהם - לימוד השייך בנידון דידן, ב[[קונטרס החלצו]], אשר בודאי מצוי הוא, כיון שנדפס כאן בהוספת מאמר מו"ח אדמו"ר בזה. ובאם צורך בזה, הרי יוכלו להדפיסו בהקדם (על ידי פוטוסטאַט) מקונטרס שנדפס מאז, ובלבד שיתחילו בהקדם בלימודו, לימוד אליבא דנפשא, לימוד המביא לידי מעשה, אשר יחלצו כל הנ"ל וכל תושבי [[כפר חב"ד]] לנקום נקמת הוי' במדין, וכפירוש רבנו הזקן בזה, ונשיאי חב"ד ממלאי מקומו ועד לנשיא דורנו מו"ח אדמו"ר.|מרכאות=כן}}<br />
==מחלוקת לשם שמים==<br />
<br />
פעמים רבות מוצאים אנו '''מחלוקת''' בין תנאים ואמוראים, במשנה או בגמרא. לכן, למרות שבכל מחלוקת, מוכרעת ההלכה על ידי התנאים או האמוראים שאחריהם. מחלוקת זו היא מחלוקת לשם שמים שסופה להתקיים. אין הדיעה השניה מתבטלת על ידי ההכרעה, מכיון שההכרעה היא רק בעולם המעשה, אך בעולם ה[[מידות]] נשארת עדיין הדיעה. כדוגמא, גם כש[[תפארת]] מכריעה בין [[חסד]] ל[[גבורה]], אין זה אומר שהמידות התבטלו בעצם, אלא שזו היא הכרעה מעשית וזמנית.<br />
<br />
ואכן, לעתיד לבוא, תהיה ההלכה כ[[בית שמאי]], על אף שבעולם הזה הוכרעה ההלכה לרוב כבית הלל. {{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ד]] חלק ב' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&hilite=c5e37670-affb-4f00-90a0-b67e1bca7a0a&st=%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A עמ' 13, (168)].}}<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=איזוהי מחלוקת שסופה להתיים?<br />
שולם בטוחים שהיא לשם שמים...|מרכאות=כן|מקור=הרה"ק [[מנחם מנדל מקוצק]]}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מידות ורגשות]]</div>164.138.124.64