https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&user=141.226.161.81&feedformat=atomחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2024-03-28T18:45:51Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.34.2https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=300417רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)2017-08-28T09:24:37Z<p>141.226.161.81: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br />
{{דמות<br />
|שם=רבי מנחם מענדל שניאורסון<br />
|כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]]<br />
|תמונה= [[קובץ:הרבי ז"ל מהמ.jpg|מרכז|240px]]<br />
|תיאור=ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]<br />
|תאריך לידה=[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]]<br />
|מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]<br />
|מקום פעילות=[[ארצות הברית]]<br />
|תפקידים נוספים=<br />
|רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר ז"ל)|רבי לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו"ר הריי"צ]]<br />
|תלמידיו=[[חסידי חב"ד]] ברחבי העולם<br />
|חיבוריו=ראו בפסקה - [[אדמו"ר ז"ל#תורתו ומשנתו|תורתו ומשנתו]]<br />
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]<br />
}}<br />
'''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' (נכתב ב[[אידיש]] '''שניאורסאהן'''. '''הרבי מ[[לובביץ']]''', או בקיצור '''הרבי''') הוא מנהיג [[רוחני]] בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי. מכהן כ[[נשיא הדור|נשיא]] השביעי של [[חסידות חב"ד]], ו[[הרבי כמלך המשיח|מוגדר כמלך המשיח]] שיגאל את העם ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה האמיתית והשלימה]]. בין פעולותיו הבולטות הוא מפעל ה[[שליחות]], וכן [[עשרת המבצעים]] שיזם, במטרה להביא את היהדות לכל יהודי ויהודי. כמו כן נודע בזכות פעילותו להגברת הציפיה והמודעות בנושא ה[[משיח]].<br />
<br />
הרבי נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902) להוריו רבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר ז"ל)|חנה שניאורסון]]. ביום ג' בתמוז [[תשנ"ד]] נעלם מעינינו; אם כי על פי דבריו מאמינים החסידים שהוא [[נצחיות חייו של הרבי|ממשיך לחיות בחיים נצחיים]]. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך ה[[גאולה]] ומצפים להתגלות [[הרבי כמלך המשיח]]{{הערת שוליים|זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי [[רש"י]] בסוף ספר דניאל (פרק י"ב פסוק י"ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]}}.<br />
<br />
==קורות חייו==<br />
===לידתו וצעירותו===<br />
{{ערך מורחב|הרבי בילדותו וצעירותו}}<br />
[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס"ד]])]]<br />
הרבי נולד ביום שישי, [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע לחסידים לראשונה בעת [[ביקור הרבי בפאריז (תש"ז)|ביקורו של הרבי בפריז]], כאשר בי"א ניסן פנתה אימו [[הרבנית חנה]] לקבוצת חסידים, ביניהם הרב [[בן ציון שם טוב]], והציעה להם לבקש מהרבי להתוועד לרגל יום הולדתו - ואכן כך היה והרבי הסכים והתוועד (ימי מלך חלק ג' ע' 997).}}, ב[[עיירה]] הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הינו דור שישי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר ז"ל)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] - שהיה גם סב אשתו, [[הרבנית חיה מושקא]].}} ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר ז"ל)|חנה שניאורסון]]. אמו הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב<br />
<br />
ביום [[י"ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י"ח בניסן]] שנת [[תרל"ח]].}}. הילד נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
בשנת [[תרס"ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום.<br />
<br />
כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=<br />
|מקור=מכתב משנת [[תשט"ז]], למר יצחק בן צבי<br />
|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,<br />
:התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -<br />
:גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -<br />
:::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ג]] נפגש לראשונה עם [[הרבי הריי"צ]], כאשר בהמשך נכנס להתעסק יחד עמו בפעילותו והנהגתו הציבורית, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. באותה תקופה הגדירו אדמו"ר הריי"צ כ"שר ההשכלה" שלו{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ"ג]].}}. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ"ז]] [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|נאסר אדמו"ר הריי"צ]], והרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה [[הרבי הריי"צ]] ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם, ביניהם היה הרבי שהוזמן אל אדמו"ר הריי"צ ובמשך ימים ארוכים שוחח עמו מידי יום מספר שעות ארוכות.<br />
<br />
ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ח]] שהה ב[[דנייפרופטרובסק]], לביקור אצל הוריו, ולאחר [[חג הסוכות]] נסעה אמו ללוותו ל[[לנינגרד]]. משם [[יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה|יצא מרוסיה]], יחד עם הרבי הריי"צ שהתעתד להיות חמיו, וכל בני ביתו. הרבי השתקע ב[[ריגא]] עם משפחת הרבי הריי"צ, אלא שחתונתו המיועדת התעכבה מחוסר אמצעים, ולכן הוחלט שיעבור לגור בעיר אחרת - ובחודש [[טבת]] של אותה שנה עבר לגור ב[[ברלין]].<br />
<br />
===נישואיו===<br />
{{ערך מורחב|חתונת אדמו"ר ז"ל}}<br />
ביום [[ו' בכסלו]] [[תרפ"ט]] בא הרבי בקשרי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר ז"ל)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".}}. ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]], ביום [[י"א בכסלו]], היה ה'[[שבת חתן]]' והוא עלה לתורה ("[[אופרופעניש]]") במנין של אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י"ד בכסלו]] [[תרפ"ט]], התקיימה [[חתונת הרבי והרבנית|חגיגת הנישואין]] בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. בחגיגה נטלו חלק רבנים ואדמו"רים רבים מרחבי פולין.<br />
<br />
להוריו של הרבי לא התירו השלטונות הסובייטים לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.<br />
<br />
על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]] {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם [[תשי"ד]] כרך א (י) עמ' 206. }}<br />
|תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}<br />
<br />
לאחר חתונתו התגורר הרבי לתקופה קצרה ב[[ריגה]]. חמיו, הרבי הריי"צ, הטיל עליו אז להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] ובימי חב"ד. כמו כן, החל הרבי הריי"צ להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.<br />
<br />
=== בברלין ופריז ===<br />
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[הרבי בברלין]], [[הרבי בפריז]]}}<br />
[[תמונה:הרבי צרפת.jpg|שמאל|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ"ז]]]]<br />
[[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה"ב]], עם אדמו"ר הריי"צ, [[תש"ב]]]]<br />
ב[[י' שבט]] [[תרפ"ט]] עזב הרבי את [[לטביה]] ונסע ל[[ברלין]] בירת [[גרמניה]], שם קבע את מגוריו יחד עם רעייתו הרבנית חיה מושקא. בהוראת חמיו, החל הרבי ללמוד לימודים אקדמאיים באוניברסיטת ברלין.<br />
<br />
במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את הרבי הריי"צ ב[[ריגה]]. כמו כן נסע לחצרו בחודש [[תשרי]] [[תר"צ]], כאשר הרבי הריי"צ [[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית|נסע לארצות הברית]], אז התוועד הרבי עם ה[[חסידים]] שם. באותן שנים נפגש עם גדולי ישראל רבים בשליחות חמיו.<br />
[[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]<br />
<br />
ב[[ניסן]] [[תרצ"ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] של אותם שנים, עזבו הרבי והרבנית את ברלין והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון.<br />
<br />
ב[[פריז]] שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו אדמו"ר הריי"צ{{הערת שוליים|כעדות הד"ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380.}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו"ר הריי"צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. הרבי ערך אז את חוברות '[[התמים]]', [[שיחה|שיחות]] ואגרות של הרבי הריי"צ ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ועוד קבצים תורניים אחרים. כמו כן ניהל את העברת הכספים ו[[דמי מעמד|דמי המעמד]] שנשלחו מ[[ארצות הברית]] אל חצרו של חמיו ב[[פולין]].<br />
<br />
=== בתקופת מלחמת העולם השניה ===<br />
{{ערך מורחב|הצלת הרבי והרבנית}}<br />
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר ז"ל)|הרבנית]]]]<br />
<br />
בחודש [[כסלו]] [[ת"ש]] החלה [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] בהוראת אדמו"ר הריי"צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]] עבור הרבי והרבנית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת ב[[ארצות הברית]], האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.<br />
<br />
בשנת ת"ש, מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), עזבו את העיר ונסעו לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל חג השבועות, הגיעו הרבי והרבנית לעיר [[ווישי]]. בסוף קיץ ת"ש עברו מווישי אל העיר [[ניס]] (ניצה), שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש"א]].<br />
<br />
כל העת נמשכו המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית, הן בניס והן בארצות הברית. ב[[כ' בניסן]] [[תש"א]] התקבלו הויזות ב[[מרסיי]]. מאז התגורר הרבי בעיר זו.<br />
<br />
לאחר קבלת הויזות הפליגו לעיר [[ליסבון]] שבפורטוגל. ביום [[י"ז בסיוון]] [[תש"א]] עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל, וב[[כ"ח בסיוון]] [[תש"א]] הגיעו לעיר [[ניו יורק]] ב[[ארצות הברית]]. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח אדמו"ר הריי"צ במיוחד עבורם.<br />
<br />
===בארצות הברית===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)]]}}<br />
מיד עם הגעתו של הרבי ל[[ארה"ב]] התחיל לסייע לאדמו"ר הרי"צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[חסידות]]. בשנת [[תש"ב]] התמנה על אדמו"ר הריי"צ ליושב ראש מוסדות; [[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[הוצאת ספרים קה"ת]]. בשנת [[תש"ג]] מונה לעורך ראשי ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. <br />
<br />
ב[[כ"ה אדר]] [[תש"ז]] נסע לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כב' חודשים, וביום [[כ"ח סיון]] חזר לניו יורק ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ"ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל התקשרות לאדמו"ר הריי"צ. <br />
<br />
בשנת [[תש"י]] התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו"ר הריי"צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש"י}}.<br />
<br />
===קבלת הנשיאות===<br />
{{ערך מורחב|קבלת הנשיאות של הרבי}}<br />
[[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי"ב]]]]<br />
כשנודע על [[הסתלקות]] אדמו"ר הריי"צ החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את חתנו הרבי כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ה[[הסתלקות]] כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[770]], אך הרבי סירב לקבל את הנשיאות. במשך החודשים הבאים התגברו ההפצרות מקהל החסידים וסירובי הרבי מאידך, אם כי בהדרגה קיבל הרבי על עצמו את הנהגת הכלל - בכתיבת [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]], הוראות, קבלה ל[[יחידות]] ועוד.<br />
[[קובץ:הרבי ביחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ביחידות עם [[הרבנים הראשיים לישראל]]]]<br />
במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי"א]], ב[[התוועדות]] לרגל יום ההילולא הראשון של הרבי הריי"צ, אמר הרבי את ה[[מאמר]] "[[באתי לגני]]" ובכך קיבל באופן רשמי את הנהגת חסידות חב"ד.<br />
<br />
== פועלו והשפעתו ==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]]}}<br />
=== השפעתו בעולם היהודי ===<br />
{{ערך מורחב|עשרת המבצעים}}<br />
לאחר עלותו לנשיאות, החל הרבי להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת החסידות]] בסיסמה "ופרצת", הלקוחה מהפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"{{הערה|[[s:בראשית כח יד|בראשית כ"ח י"ד]]}}. במסגרתם קורא הרבי לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, גם על כל היהודים, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קורא הרבי לעזור כספית למי שאין בידם יכולת כלכלית לקנות את תשמישי המצוות.<br />
<br />
מאוחר יותר יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות החגים והוא עונתי. כך לדוגמה, יוזמים חסידי חב"ד בשליחותו: הדלקת נרות [[חנוכה]] בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, [[תהלוכות ל"ג בעומר]], דוכנים לנטילת [[לולב]] ב[[סוכות]], חלוקת [[מצה שמורה]] לקראת [[חג הפסח]], תקיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], לאלו שאינם מגיעים ל[[בית כנסת|בתי הכנסת]], קיום ארבע מצוות ה[[פורים]] ועוד.<br />
<br />
הרבי מדגיש בתדירות את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי{{הערה|ראה לדוגמה: לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. [[אגרות קודש (אדמו"ר ז"ל)|אגרות קודש]], חלק י"ח עמוד קע"ז.}}. ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274.}}<br />
[[קובץ:הרבי מליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br />
פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה [[עשרת המבצעים]], הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן: [[מבצע אהבת ישראל|אהבת ישראל]], [[מבצע חינוך|חינוך יהודי]], [[לימוד תורה]], [[תפילין|הנחת תפילין]], קביעת [[מזוזה|מזוזות]] [[מבצע כשרות|כשרות]], נתינת צדקה, [[מבצע בית מלא ספרים|החזקת ספרי קודש בבית]], בערב [[שבת]] וחג: [[מבצע נרות שבת|הדלקת נרות שבת ויום טוב]] ו[[טהרת המשפחה]]{{הערה|[[ירמיהו ברנובר]], בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ"ג, עמוד 37.}}.<br />
<br />
בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב"ד להעמיד דוכני [[תפילין]] בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. [[נשי ובנות חב"ד]] פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב"ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.<br />
<br />
==== שלוחיו ברחבי העולם ====<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[בית חב"ד]]}}<br />
חמיו של הרבי, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] פעל לקרב יהודים ל[[תורה]] ול[[מצוות]], ושלח שלוחים למדינות שונות. עם זאת, בתקופתו היה היקף הפעילות מצומצם למדי, והרבי הרחיבה בקנה מידה עצום עד שהיקף השלוחים כיום מגיע לאלפים הפזורים ברחבי העולם. השלוחים הראשונים נשלחו ל[[מרוקו]] בתקופה הראשונה לנשיאות הרבי, ובמקביל נשלחו שלוחים גם ל[[ברזיל]] וברחבי [[ארצות הברית]].<br />
<br />
מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו ל[[חזרה בתשובה]] של יהודים רבים, ב[[ישראל]] ומחוצה לה, בעיקר החל משנות ה-60. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים ל[[יהדות|דת]], בהתאם להשקפה החב"דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי{{הערה|1= [[היום יום]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hymym/2/27 כ"ז טבת], ספריית חב"ד.}}. כך למשל נפוצים בתי חב"ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1788 כולל חב"ד חנך בית תמחוי לניצולי שואה]}}. בתי חב"ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30263 השליח בקאסול מסייע לחלץ את גופת הישראלי]}}.<br />
כיום, מונה מפעל השליחות כ-4000 שלוחים ברחבי העולם, עליהם ממונה ה[[מרכז לענייני חינוך]].<br />
<br />
==== תקנת לימוד הרמב"ם היומי ====<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תקנת לימוד הרמב"ם]]}}<br />
בשנת [[תשמ"ד]] יזם הרבי את מפעל [[הרמב"ם]] היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של ה[[רמב"ם]] לשיעורי לימוד יומיים{{הערה|אודות התקנה, ראה שיחת הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ב, עמוד 271 ואילך}}. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב"ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב"ם שמסיימים פעם בשנה.<br />
<br />
[[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער [[שבועון כפר חב"ד]] מ[[כ"ח בניסן]] [[תשמ"ט]] - "מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח"]]<br />
<br />
=== השפעתו מחוץ לעולם היהודי ===<br />
==== שבע מצוות בני נח ====<br />
{{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}<br />
החל משנות ה-80 קורא הרבי לפעול להנחלת [[שבע מצוות בני נח]] לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן. בהתבסס על פסיקת ה[[רמב"ם]]{{הערה|בספרו משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח, פרק ח הלכה יג}} כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג ש[[אומות העולם]] יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת.{{הערה|1= את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג ה[[פורים]] [[תשמ"ז]] שנדפסו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=611 כאן].}}<br />
<br />
את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות, רואה הרבי כחלק מתהליך ההכנה לקראת ה[[גאולה]] שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה, והתחלת פעולתו כמלך המשיח בתיקון העולם{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[וכתתו חרבותם לאיתים]]}}.<br />
<br />
בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא הצהיר הקונגרס של [[ארצות הברית]] על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.<br />
<br />
==== החינוך בקונגרס האמריקאי ====<br />
{{ערך מורחב|יום החינוך בארה"ב}}<br />
ב[[תשל"ח]] החליט הקונגרס של [[ארצות הברית]] להכריז על [[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, כ"יום החינוך והשיתוף" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא [[ארצות הברית]] (אז) ג'ימי קרטר מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז החקיקה, מוכרז "יום החינוך והשיתוף" של [[ארצות הברית]] בכל שנה, על ידי הנשיא המכהן, ביום המקביל לתאריך העברי י"א ניסן - יום הולדתו של הרבי.<br />
<br />
הרבי הביע את תודתו על החלטת הקונגרס, ואף ביאר ב[[התוועדות]] את משמעותה של קביעת יום זה כ"יום חינוך".<br />
[[קובץ:בוטמן בסנאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המושל והמחוקקים בהכרזת ימי חינוך]]<br />
בנוסף, במדינת ניו יורק מוכרזים מידי שנה לקראת י"א ניסן מספר רב של "ימי חינוך" בהתאם למספר שנותיו של הרבי. ההכרזה נמסרת מידי מושל מדינת ניו-יורק, שני בתי-המחוקקים ה'אסמבלי' והסנאט, בטקס מיוחד הנערך על ידי הרב [[שמואל בוטמן]]{{הערה|1='''[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%95-%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%A7-%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%96-%D7%A2%D7%9C-113-%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%9C%D7%9B/ הממשל בניו יורק הכריז על 113 ימי חינוך לכבוד הרבי]''', לקראת י"א ניסן [[תשע"ה]] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==== רגע של שתיקה ====<br />
{{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}<br />
בשנת [[תשמ"ג]] קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם '[[רגע של שתיקה]]' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם. מכיון שללא הכרה בבורא עולם אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית.<br />
<br />
קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי הסביר שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוקים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הדגיש הרבי, שבית הספר לא אמור להתערב בתוכן ה[[התבוננות]] של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.<br />
<br />
בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא [[ארצות הברית]] רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.<br />
<br />
==תורתו ומשנתו==<br />
===ספריו===<br />
[[תמונה:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ספרי הרבי מליובאוויטש]]}}<br />
<br />
מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי. חלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך הופעותיו בציבור בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים.<br />
רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על-ידי ה[[חוזרים]] - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים [[שיחות קודש]] ולאחר-מכן תורגמו ל[[עברית]] בסדרה [[תורת מנחם - התוועדויות]] (הסדרה עדיין לא הושלמה, עד היום ([[אייר]] [[תשע"ו]]) הודפסו -100 חלקים), שיחות רבות עובדו, עברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[לקוטי שיחות]] (39 כרכים) וב[[ספר השיחות]] (12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומיים: ב[[חסידות]] ב[[קבלה]] ב[[גמרא]] ואף בפשוטו של פירוש [[רש"י]] על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, כאשר נוהג לקשר זאת לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם.<br />
<br />
[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]<br />
[[מאמרי חסידות]] שנשא הרבי הודפסו בספרים רבים וחלקם לוקטו ב[[ספר המאמרים - מלוקט]].<br />
<br />
איגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים [[אגרות קודש]] (הסידרה עדיין לא הושלמה ועד היום נדפסו 32 כרכים).<br />
<br />
==הרבי כמלך המשיח==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}}<br />
הרבי מוגדר כ[[מלך המשיח]] העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות.<br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] הודיע הרבי על [[שנה שמלך המשיח נגלה בו|תחילת התגלותו של משיח]]{{הערה|ראה למשל שיחת ש"פ נשא תנש"א, סעיף י"ג. ובאריכות בספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]].}}, ובהמשך הודיע ש[[נשיא הדור|נשיא דורנו]] קיבל את השליחות מ[[הקדוש ברוך הוא]] להתגלות כמשיח{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף י"ג; וראה גם שיחת ש"פ וירא תשנ"ב סעיף י"ד.}}. באותה שנה קיבלה האמונה ברבי כמלך המשיח ביטוי פומבי, והרבי אישר לפרסמה כאשר עודד את שירת החסידים: {{יחי}}.<br />
<br />
אמונה זו הלכה והתחזקה, והגיעה לשיא בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]], אז עודד שירה זו בתדירות גבוהה. באותן שנים אף אישר הרבי לראשונה את פירסום זהותו כמלך המשיח בקנה מידה עולמי, כאשר אישר לחסיד הרב [[יצחק שפרינגר]] להדפיס בעיתון "ניו יורק טיימס" מודעות ענק עם תמונתו בכותרת "יחי המלך המשיח". אירוע מכונן בפרסום זה היה ב[[סאטלייט (י' שבט תשנ"ג)|מעמד קבלת המלכות עולמי]] שנערך ב[[י' שבט]] [[תשנ"ג]] ושודר בשידור חי ברשתות הטלויזיה המובילות בעולם כולו, בו עודד הרבי את שירת ה'יחי'{{הערה|להרחבה, ראו בספר "[[והוא יגאלנו]]", ברוקלין תשנ"ד.}}.<br />
<br />
על פי דבריו של הרבי{{הערה|ראה למשל שיחת ש"פ בא תשנ"ב, סעיף י"ג. ובאריכות בערך המורחב [[נצחיות חייו של הרבי]].}}, גם לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] מאמינים חסידיו שהוא ממשיך להנהיג כמו קודם לכן והוא [[נצחיות חייו של הרבי|חי בגשמיות בחיים נצחיים]]. בהתאם לכך ממשיך גם מנהג ה[[כתיבה לרבי]], כאשר את ההדרכות מהרבי מקבלים כיום [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|על ידי ספרי ה'אגרות קודש']], באמצעותם זוכים אנשים רבים לברכתו הקדושה וחווים במופתים מופלאים.<br />
<br />
==ניגוניו==<br />
[[תמונה:התנועות של הרבי.jpg|left|thumb|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]<br />
בשנים הראשונות לנשיאותו לימד הרבי [[ניגונים]] שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.<br />
<br />
#'''[[ניגון דרכך אלוקינו|דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל [[שמחת תורה]] לפנות בוקר בשנת [[תשט"ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.<br />
#'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו"ר ז"ל)|אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י"ד בתמוז]] בשנת [[תשט"ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].<br />
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"רז"ל)|צמאה לך נפשי]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשח"י]]. זהו ניגון ישן מתקופת החסידים הראשונים, חציו הראשון על המילים מהתהלים: "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים". חציו השני שברוסית, מופנה ל[[יצר הרע]] וה[[נפש הבהמית]]: שאינם מועילים ורק מחוללים בעיות. <br />
#'''[[ניגון אתה בחרתנו|אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ"א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערת שוליים|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.<br />
#'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו"רז"ל)|אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערת שוליים|מתוך פיוט "שיר הכבוד" הנהוג בקהילות אשכנז}}.<br />
#'''[[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"ץ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל [[שמחת תורה]] אחרי הקפות בשנת [[תשכ"ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת "כתר" ש[[חזרת הש"ץ]] של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].<br />
#'''[[ניגון והיא שעמדה|והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט"ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.<br />
#'''[[ניגון כי אנו עמך (א)|כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי"ז]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך פיוט ב[[חזרת הש"ץ]] של תפלת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.<br />
#'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)|כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי על הפיוט המתחיל במילים "כי אנו עמך", ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ד]]. הרבי סיפר שניגון שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.<br />
#'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ"ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות "לחיים" ולנצל זאת לתועלת מעשית.<br />
#'''[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]''' - נגיון מהעיר [[ניקולייב]] שחיבר סבו של הרבי ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלימדו הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תש"כ]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך ה"סליחות" שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.<br />
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר ז"ל)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו"ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי"ד]]. מילות הניגון{{הערת שוליים|[[ספר תהלים]] פרק ס"ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.<br />
#'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי"ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו [[משל]] על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מה[[גוף]] ותחזור למקורה.<br />
#'''[[ניגון האדרת והאמונה|האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט "האדרת והאמונה", בעת ההקפה הרביעית בליל [[שמחת תורה]] בשנת [[תשל"ד]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
;ביוגרפיה<br />
* [[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]].<br />
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב"ד]] [[תשנ"א]]. <br />
* פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מכון ממש]], תשס"ז.<br />
* [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]] ו[[יוסף יצחק גרינברג]], '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש"י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי"א]], הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ב]].<br />
* ד"ר [[יחיאל הררי]], '''[[סודו של הרבי]]''', הוצאת ידיעות ספרים, [[תשע"ג]].<br />
<br />
;אלבומים<br />
* הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]], [[תשל"ז]].<br />
* [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ"ש|מ. מ. ש. הוצאה לאור]], [[תשס"ט]].<br />
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש"ל]] ו[[תשל"ב]].<br />
* זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה"ת]], [[תשנ"ג]].<br />
* זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום [[מקדש ישראל]]''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי ה[[קידושין ונישואין|קידושין]] שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ח]].<br />
* [[יוסף יצחק קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב"ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ"ג]].<br />
<br />
;מחקרים<br />
* ד"ר [[יצחק קראוס]], "'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב"ד'''", הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס"ז]].<br />
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מ[[היהדות החרדית]], [[חולון]], [[תשנ"ה]] - [[תש"ע]].<br />
* הרב פרץ אוריאל בלוי, '''[[ממלכת התורה]] עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קרית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב"ש]], [[תשנ"ו]].<br />
;תורתו<br />
*[[סימון יעקובסון]], '''[[הדרך לחיים של משמעות]], חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ"ו]].<br />
*יעקב גוטליב, '''"שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של [[הרמב"ם]] במשנת חב"ד"''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס"ט]].<br />
*[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], "'''[[מה רבו מעשיך ה']]''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש", הוצאת [[שמי"ר]], [[תש"ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של '[[אמונה ומדע]]', [[כפר חב"ד]], [[תשל"ו]]).<br />
;שונות<br />
* הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב"ד אשדוד, [[תש"ס]].<br />
*הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].<br />
* יוסף אשכנזי, '''בקודש פנימה''', זיכרונותיו של המשב"ק הרב שלום בער גאנזבורג.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
;כללי<br />
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=67 מדור הרבי מליובאוויטש] - {{חב}}<br />
*[http://www.he.chabad.org/therebbe/default.htm מדור הרבי מליובאוויטש] - [[אתר בית חב"ד]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=17439 "הרבי חי וקיים" - אתר NRG, מתי טוכפלד]<br />
<br />
;היסטוריה<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר COL<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר "נישואי הנשיאים"<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול] מתוך הספר "נישואי הנשיאים"<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3186 "ימי עברה וזעם"] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני.<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
<br />
;וידאו<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=videonew_he&mador=19&page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}}<br />
* {{קישור חבד און ליין|87945|"הרבי קיבל את ה'כתב התקשרות' והתייפח בבכי" - אירועי יום קבלת הנשיאות. עדות מדהימה||י"ב שבט תשע"ה}}<br />
;תמונות<br />
*[http://www.portraitofaleader.org/ אתר המציג תמונות נדירות מהרבי] - אתר מכון אבנר{{תמונה}}<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=ז"ל}}<br />
{{סדרה|הקודם=אדמו"ר הריי"צ|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=מ[[י"א בניסן]] - [[תרס"ב]]|הבא=-}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר ז"ל}}<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|9]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר ז"ל|*]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר ז"ל|*]]<br />
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון מנחם מנדל]]</div>141.226.161.81https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=300416רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)2017-08-28T09:21:31Z<p>141.226.161.81: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br />
{{דמות<br />
|שם=רבי מנחם מענדל שניאורסון<br />
|כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]]<br />
|תמונה= [[קובץ:הרבי שליטא מהמ.jpg|מרכז|240px]]<br />
|תיאור=ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]<br />
|תאריך לידה=[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]]<br />
|מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]<br />
|מקום פעילות=[[ארצות הברית]]<br />
|תפקידים נוספים=<br />
|רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר ז"ל)|רבי לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו"ר הריי"צ]]<br />
|תלמידיו=[[חסידי חב"ד]] ברחבי העולם<br />
|חיבוריו=ראו בפסקה - [[אדמו"ר שליט"א#תורתו ומשנתו|תורתו ומשנתו]]<br />
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]<br />
}}<br />
'''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' (נכתב ב[[אידיש]] '''שניאורסאהן'''. '''הרבי מ[[לובביץ']]''', או בקיצור '''הרבי''') הוא מנהיג [[רוחני]] בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי. מכהן כ[[נשיא הדור|נשיא]] השביעי של [[חסידות חב"ד]], ו[[הרבי כמלך המשיח|מוגדר כמלך המשיח]] שיגאל את העם ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה האמיתית והשלימה]]. בין פעולותיו הבולטות הוא מפעל ה[[שליחות]], וכן [[עשרת המבצעים]] שיזם, במטרה להביא את היהדות לכל יהודי ויהודי. כמו כן נודע בזכות פעילותו להגברת הציפיה והמודעות בנושא ה[[משיח]].<br />
<br />
הרבי נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902) להוריו רבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. ביום ג' בתמוז [[תשנ"ד]] נעלם מעינינו; אם כי על פי דבריו מאמינים החסידים שהוא [[נצחיות חייו של הרבי|ממשיך לחיות בחיים נצחיים]]. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך ה[[גאולה]] ומצפים להתגלות [[הרבי כמלך המשיח]]{{הערת שוליים|זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי [[רש"י]] בסוף ספר דניאל (פרק י"ב פסוק י"ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]}}.<br />
<br />
==קורות חייו==<br />
===לידתו וצעירותו===<br />
{{ערך מורחב|הרבי בילדותו וצעירותו}}<br />
[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס"ד]])]]<br />
הרבי נולד ביום שישי, [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע לחסידים לראשונה בעת [[ביקור הרבי בפאריז (תש"ז)|ביקורו של הרבי בפריז]], כאשר בי"א ניסן פנתה אימו [[הרבנית חנה]] לקבוצת חסידים, ביניהם הרב [[בן ציון שם טוב]], והציעה להם לבקש מהרבי להתוועד לרגל יום הולדתו - ואכן כך היה והרבי הסכים והתוועד (ימי מלך חלק ג' ע' 997).}}, ב[[עיירה]] הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הינו דור שישי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] - שהיה גם סב אשתו, [[הרבנית חיה מושקא]].}} ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. אמו הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב<br />
<br />
ביום [[י"ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י"ח בניסן]] שנת [[תרל"ח]].}}. הילד נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
בשנת [[תרס"ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום.<br />
<br />
כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=<br />
|מקור=מכתב משנת [[תשט"ז]], למר יצחק בן צבי<br />
|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,<br />
:התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -<br />
:גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -<br />
:::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ג]] נפגש לראשונה עם [[הרבי הריי"צ]], כאשר בהמשך נכנס להתעסק יחד עמו בפעילותו והנהגתו הציבורית, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. באותה תקופה הגדירו אדמו"ר הריי"צ כ"שר ההשכלה" שלו{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ"ג]].}}. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ"ז]] [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|נאסר אדמו"ר הריי"צ]], והרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה [[הרבי הריי"צ]] ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם, ביניהם היה הרבי שהוזמן אל אדמו"ר הריי"צ ובמשך ימים ארוכים שוחח עמו מידי יום מספר שעות ארוכות.<br />
<br />
ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ח]] שהה ב[[דנייפרופטרובסק]], לביקור אצל הוריו, ולאחר [[חג הסוכות]] נסעה אמו ללוותו ל[[לנינגרד]]. משם [[יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה|יצא מרוסיה]], יחד עם הרבי הריי"צ שהתעתד להיות חמיו, וכל בני ביתו. הרבי השתקע ב[[ריגא]] עם משפחת הרבי הריי"צ, אלא שחתונתו המיועדת התעכבה מחוסר אמצעים, ולכן הוחלט שיעבור לגור בעיר אחרת - ובחודש [[טבת]] של אותה שנה עבר לגור ב[[ברלין]].<br />
<br />
===נישואיו===<br />
{{ערך מורחב|חתונת אדמו"ר שליט"א}}<br />
ביום [[ו' בכסלו]] [[תרפ"ט]] בא הרבי בקשרי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".}}. ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]], ביום [[י"א בכסלו]], היה ה'[[שבת חתן]]' והוא עלה לתורה ("[[אופרופעניש]]") במנין של אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י"ד בכסלו]] [[תרפ"ט]], התקיימה [[חתונת הרבי והרבנית|חגיגת הנישואין]] בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. בחגיגה נטלו חלק רבנים ואדמו"רים רבים מרחבי פולין.<br />
<br />
להוריו של הרבי לא התירו השלטונות הסובייטים לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.<br />
<br />
על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]] {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם [[תשי"ד]] כרך א (י) עמ' 206. }}<br />
|תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}<br />
<br />
לאחר חתונתו התגורר הרבי לתקופה קצרה ב[[ריגה]]. חמיו, הרבי הריי"צ, הטיל עליו אז להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] ובימי חב"ד. כמו כן, החל הרבי הריי"צ להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.<br />
<br />
=== בברלין ופריז ===<br />
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[הרבי בברלין]], [[הרבי בפריז]]}}<br />
[[תמונה:הרבי צרפת.jpg|שמאל|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ"ז]]]]<br />
[[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה"ב]], עם אדמו"ר הריי"צ, [[תש"ב]]]]<br />
ב[[י' שבט]] [[תרפ"ט]] עזב הרבי את [[לטביה]] ונסע ל[[ברלין]] בירת [[גרמניה]], שם קבע את מגוריו יחד עם רעייתו הרבנית חיה מושקא. בהוראת חמיו, החל הרבי ללמוד לימודים אקדמאיים באוניברסיטת ברלין.<br />
<br />
במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את הרבי הריי"צ ב[[ריגה]]. כמו כן נסע לחצרו בחודש [[תשרי]] [[תר"צ]], כאשר הרבי הריי"צ [[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית|נסע לארצות הברית]], אז התוועד הרבי עם ה[[חסידים]] שם. באותן שנים נפגש עם גדולי ישראל רבים בשליחות חמיו.<br />
[[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]<br />
<br />
ב[[ניסן]] [[תרצ"ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] של אותם שנים, עזבו הרבי והרבנית את ברלין והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון.<br />
<br />
ב[[פריז]] שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו אדמו"ר הריי"צ{{הערת שוליים|כעדות הד"ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380.}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו"ר הריי"צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. הרבי ערך אז את חוברות '[[התמים]]', [[שיחה|שיחות]] ואגרות של הרבי הריי"צ ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ועוד קבצים תורניים אחרים. כמו כן ניהל את העברת הכספים ו[[דמי מעמד|דמי המעמד]] שנשלחו מ[[ארצות הברית]] אל חצרו של חמיו ב[[פולין]].<br />
<br />
=== בתקופת מלחמת העולם השניה ===<br />
{{ערך מורחב|הצלת הרבי והרבנית}}<br />
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]]]]<br />
<br />
בחודש [[כסלו]] [[ת"ש]] החלה [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] בהוראת אדמו"ר הריי"צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]] עבור הרבי והרבנית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת ב[[ארצות הברית]], האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.<br />
<br />
בשנת ת"ש, מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), עזבו את העיר ונסעו לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל חג השבועות, הגיעו הרבי והרבנית לעיר [[ווישי]]. בסוף קיץ ת"ש עברו מווישי אל העיר [[ניס]] (ניצה), שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש"א]].<br />
<br />
כל העת נמשכו המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית, הן בניס והן בארצות הברית. ב[[כ' בניסן]] [[תש"א]] התקבלו הויזות ב[[מרסיי]]. מאז התגורר הרבי בעיר זו.<br />
<br />
לאחר קבלת הויזות הפליגו לעיר [[ליסבון]] שבפורטוגל. ביום [[י"ז בסיוון]] [[תש"א]] עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל, וב[[כ"ח בסיוון]] [[תש"א]] הגיעו לעיר [[ניו יורק]] ב[[ארצות הברית]]. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח אדמו"ר הריי"צ במיוחד עבורם.<br />
<br />
===בארצות הברית===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)]]}}<br />
מיד עם הגעתו של הרבי ל[[ארה"ב]] התחיל לסייע לאדמו"ר הרי"צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[חסידות]]. בשנת [[תש"ב]] התמנה על אדמו"ר הריי"צ ליושב ראש מוסדות; [[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[הוצאת ספרים קה"ת]]. בשנת [[תש"ג]] מונה לעורך ראשי ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. <br />
<br />
ב[[כ"ה אדר]] [[תש"ז]] נסע לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כב' חודשים, וביום [[כ"ח סיון]] חזר לניו יורק ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ"ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל התקשרות לאדמו"ר הריי"צ. <br />
<br />
בשנת [[תש"י]] התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו"ר הריי"צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש"י}}.<br />
<br />
===קבלת הנשיאות===<br />
{{ערך מורחב|קבלת הנשיאות של הרבי}}<br />
[[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי"ב]]]]<br />
כשנודע על [[הסתלקות]] אדמו"ר הריי"צ החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את חתנו הרבי כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ה[[הסתלקות]] כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[770]], אך הרבי סירב לקבל את הנשיאות. במשך החודשים הבאים התגברו ההפצרות מקהל החסידים וסירובי הרבי מאידך, אם כי בהדרגה קיבל הרבי על עצמו את הנהגת הכלל - בכתיבת [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]], הוראות, קבלה ל[[יחידות]] ועוד.<br />
[[קובץ:הרבי ביחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ביחידות עם [[הרבנים הראשיים לישראל]]]]<br />
במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי"א]], ב[[התוועדות]] לרגל יום ההילולא הראשון של הרבי הריי"צ, אמר הרבי את ה[[מאמר]] "[[באתי לגני]]" ובכך קיבל באופן רשמי את הנהגת חסידות חב"ד.<br />
<br />
== פועלו והשפעתו ==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]]}}<br />
=== השפעתו בעולם היהודי ===<br />
{{ערך מורחב|עשרת המבצעים}}<br />
לאחר עלותו לנשיאות, החל הרבי להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת החסידות]] בסיסמה "ופרצת", הלקוחה מהפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"{{הערה|[[s:בראשית כח יד|בראשית כ"ח י"ד]]}}. במסגרתם קורא הרבי לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, גם על כל היהודים, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קורא הרבי לעזור כספית למי שאין בידם יכולת כלכלית לקנות את תשמישי המצוות.<br />
<br />
מאוחר יותר יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות החגים והוא עונתי. כך לדוגמה, יוזמים חסידי חב"ד בשליחותו: הדלקת נרות [[חנוכה]] בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, [[תהלוכות ל"ג בעומר]], דוכנים לנטילת [[לולב]] ב[[סוכות]], חלוקת [[מצה שמורה]] לקראת [[חג הפסח]], תקיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], לאלו שאינם מגיעים ל[[בית כנסת|בתי הכנסת]], קיום ארבע מצוות ה[[פורים]] ועוד.<br />
<br />
הרבי מדגיש בתדירות את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי{{הערה|ראה לדוגמה: לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], חלק י"ח עמוד קע"ז.}}. ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274.}}<br />
[[קובץ:הרבי מליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br />
פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה [[עשרת המבצעים]], הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן: [[מבצע אהבת ישראל|אהבת ישראל]], [[מבצע חינוך|חינוך יהודי]], [[לימוד תורה]], [[תפילין|הנחת תפילין]], קביעת [[מזוזה|מזוזות]] [[מבצע כשרות|כשרות]], נתינת צדקה, [[מבצע בית מלא ספרים|החזקת ספרי קודש בבית]], בערב [[שבת]] וחג: [[מבצע נרות שבת|הדלקת נרות שבת ויום טוב]] ו[[טהרת המשפחה]]{{הערה|[[ירמיהו ברנובר]], בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ"ג, עמוד 37.}}.<br />
<br />
בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב"ד להעמיד דוכני [[תפילין]] בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. [[נשי ובנות חב"ד]] פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב"ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.<br />
<br />
==== שלוחיו ברחבי העולם ====<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[בית חב"ד]]}}<br />
חמיו של הרבי, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] פעל לקרב יהודים ל[[תורה]] ול[[מצוות]], ושלח שלוחים למדינות שונות. עם זאת, בתקופתו היה היקף הפעילות מצומצם למדי, והרבי הרחיבה בקנה מידה עצום עד שהיקף השלוחים כיום מגיע לאלפים הפזורים ברחבי העולם. השלוחים הראשונים נשלחו ל[[מרוקו]] בתקופה הראשונה לנשיאות הרבי, ובמקביל נשלחו שלוחים גם ל[[ברזיל]] וברחבי [[ארצות הברית]].<br />
<br />
מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו ל[[חזרה בתשובה]] של יהודים רבים, ב[[ישראל]] ומחוצה לה, בעיקר החל משנות ה-60. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים ל[[יהדות|דת]], בהתאם להשקפה החב"דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי{{הערה|1= [[היום יום]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hymym/2/27 כ"ז טבת], ספריית חב"ד.}}. כך למשל נפוצים בתי חב"ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1788 כולל חב"ד חנך בית תמחוי לניצולי שואה]}}. בתי חב"ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30263 השליח בקאסול מסייע לחלץ את גופת הישראלי]}}.<br />
כיום, מונה מפעל השליחות כ-4000 שלוחים ברחבי העולם, עליהם ממונה ה[[מרכז לענייני חינוך]].<br />
<br />
==== תקנת לימוד הרמב"ם היומי ====<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תקנת לימוד הרמב"ם]]}}<br />
בשנת [[תשמ"ד]] יזם הרבי את מפעל [[הרמב"ם]] היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של ה[[רמב"ם]] לשיעורי לימוד יומיים{{הערה|אודות התקנה, ראה שיחת הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ב, עמוד 271 ואילך}}. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב"ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב"ם שמסיימים פעם בשנה.<br />
<br />
[[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער [[שבועון כפר חב"ד]] מ[[כ"ח בניסן]] [[תשמ"ט]] - "מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח"]]<br />
<br />
=== השפעתו מחוץ לעולם היהודי ===<br />
==== שבע מצוות בני נח ====<br />
{{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}<br />
החל משנות ה-80 קורא הרבי לפעול להנחלת [[שבע מצוות בני נח]] לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן. בהתבסס על פסיקת ה[[רמב"ם]]{{הערה|בספרו משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח, פרק ח הלכה יג}} כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג ש[[אומות העולם]] יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת.{{הערה|1= את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג ה[[פורים]] [[תשמ"ז]] שנדפסו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=611 כאן].}}<br />
<br />
את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות, רואה הרבי כחלק מתהליך ההכנה לקראת ה[[גאולה]] שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה, והתחלת פעולתו כמלך המשיח בתיקון העולם{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[וכתתו חרבותם לאיתים]]}}.<br />
<br />
בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא הצהיר הקונגרס של [[ארצות הברית]] על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.<br />
<br />
==== החינוך בקונגרס האמריקאי ====<br />
{{ערך מורחב|יום החינוך בארה"ב}}<br />
ב[[תשל"ח]] החליט הקונגרס של [[ארצות הברית]] להכריז על [[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, כ"יום החינוך והשיתוף" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא [[ארצות הברית]] (אז) ג'ימי קרטר מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז החקיקה, מוכרז "יום החינוך והשיתוף" של [[ארצות הברית]] בכל שנה, על ידי הנשיא המכהן, ביום המקביל לתאריך העברי י"א ניסן - יום הולדתו של הרבי.<br />
<br />
הרבי הביע את תודתו על החלטת הקונגרס, ואף ביאר ב[[התוועדות]] את משמעותה של קביעת יום זה כ"יום חינוך".<br />
[[קובץ:בוטמן בסנאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המושל והמחוקקים בהכרזת ימי חינוך]]<br />
בנוסף, במדינת ניו יורק מוכרזים מידי שנה לקראת י"א ניסן מספר רב של "ימי חינוך" בהתאם למספר שנותיו של הרבי. ההכרזה נמסרת מידי מושל מדינת ניו-יורק, שני בתי-המחוקקים ה'אסמבלי' והסנאט, בטקס מיוחד הנערך על ידי הרב [[שמואל בוטמן]]{{הערה|1='''[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%95-%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%A7-%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%96-%D7%A2%D7%9C-113-%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%9C%D7%9B/ הממשל בניו יורק הכריז על 113 ימי חינוך לכבוד הרבי]''', לקראת י"א ניסן [[תשע"ה]] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==== רגע של שתיקה ====<br />
{{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}<br />
בשנת [[תשמ"ג]] קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם '[[רגע של שתיקה]]' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם. מכיון שללא הכרה בבורא עולם אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית.<br />
<br />
קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי הסביר שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוקים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הדגיש הרבי, שבית הספר לא אמור להתערב בתוכן ה[[התבוננות]] של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.<br />
<br />
בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא [[ארצות הברית]] רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.<br />
<br />
==תורתו ומשנתו==<br />
===ספריו===<br />
[[תמונה:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ספרי הרבי מליובאוויטש]]}}<br />
<br />
מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי. חלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך הופעותיו בציבור בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים.<br />
רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על-ידי ה[[חוזרים]] - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים [[שיחות קודש]] ולאחר-מכן תורגמו ל[[עברית]] בסדרה [[תורת מנחם - התוועדויות]] (הסדרה עדיין לא הושלמה, עד היום ([[אייר]] [[תשע"ו]]) הודפסו -100 חלקים), שיחות רבות עובדו, עברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[לקוטי שיחות]] (39 כרכים) וב[[ספר השיחות]] (12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומיים: ב[[חסידות]] ב[[קבלה]] ב[[גמרא]] ואף בפשוטו של פירוש [[רש"י]] על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, כאשר נוהג לקשר זאת לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם.<br />
<br />
[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]<br />
[[מאמרי חסידות]] שנשא הרבי הודפסו בספרים רבים וחלקם לוקטו ב[[ספר המאמרים - מלוקט]].<br />
<br />
איגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים [[אגרות קודש]] (הסידרה עדיין לא הושלמה ועד היום נדפסו 32 כרכים).<br />
<br />
==הרבי כמלך המשיח==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}}<br />
הרבי מוגדר כ[[מלך המשיח]] העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות.<br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] הודיע הרבי על [[שנה שמלך המשיח נגלה בו|תחילת התגלותו של משיח]]{{הערה|ראה למשל שיחת ש"פ נשא תנש"א, סעיף י"ג. ובאריכות בספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]].}}, ובהמשך הודיע ש[[נשיא הדור|נשיא דורנו]] קיבל את השליחות מ[[הקדוש ברוך הוא]] להתגלות כמשיח{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף י"ג; וראה גם שיחת ש"פ וירא תשנ"ב סעיף י"ד.}}. באותה שנה קיבלה האמונה ברבי כמלך המשיח ביטוי פומבי, והרבי אישר לפרסמה כאשר עודד את שירת החסידים: {{יחי}}.<br />
<br />
אמונה זו הלכה והתחזקה, והגיעה לשיא בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]], אז עודד שירה זו בתדירות גבוהה. באותן שנים אף אישר הרבי לראשונה את פירסום זהותו כמלך המשיח בקנה מידה עולמי, כאשר אישר לחסיד הרב [[יצחק שפרינגר]] להדפיס בעיתון "ניו יורק טיימס" מודעות ענק עם תמונתו בכותרת "יחי המלך המשיח". אירוע מכונן בפרסום זה היה ב[[סאטלייט (י' שבט תשנ"ג)|מעמד קבלת המלכות עולמי]] שנערך ב[[י' שבט]] [[תשנ"ג]] ושודר בשידור חי ברשתות הטלויזיה המובילות בעולם כולו, בו עודד הרבי את שירת ה'יחי'{{הערה|להרחבה, ראו בספר "[[והוא יגאלנו]]", ברוקלין תשנ"ד.}}.<br />
<br />
על פי דבריו של הרבי{{הערה|ראה למשל שיחת ש"פ בא תשנ"ב, סעיף י"ג. ובאריכות בערך המורחב [[נצחיות חייו של הרבי]].}}, גם לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] מאמינים חסידיו שהוא ממשיך להנהיג כמו קודם לכן והוא [[נצחיות חייו של הרבי|חי בגשמיות בחיים נצחיים]]. בהתאם לכך ממשיך גם מנהג ה[[כתיבה לרבי]], כאשר את ההדרכות מהרבי מקבלים כיום [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|על ידי ספרי ה'אגרות קודש']], באמצעותם זוכים אנשים רבים לברכתו הקדושה וחווים במופתים מופלאים.<br />
<br />
==ניגוניו==<br />
[[תמונה:התנועות של הרבי.jpg|left|thumb|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]<br />
בשנים הראשונות לנשיאותו לימד הרבי [[ניגונים]] שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.<br />
<br />
#'''[[ניגון דרכך אלוקינו|דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל [[שמחת תורה]] לפנות בוקר בשנת [[תשט"ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.<br />
#'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו"ר שליט"א)|אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י"ד בתמוז]] בשנת [[תשט"ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].<br />
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשח"י]]. זהו ניגון ישן מתקופת החסידים הראשונים, חציו הראשון על המילים מהתהלים: "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים". חציו השני שברוסית, מופנה ל[[יצר הרע]] וה[[נפש הבהמית]]: שאינם מועילים ורק מחוללים בעיות. <br />
#'''[[ניגון אתה בחרתנו|אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ"א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערת שוליים|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.<br />
#'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו"ר שליט"א)|אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערת שוליים|מתוך פיוט "שיר הכבוד" הנהוג בקהילות אשכנז}}.<br />
#'''[[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"ץ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל [[שמחת תורה]] אחרי הקפות בשנת [[תשכ"ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת "כתר" ש[[חזרת הש"ץ]] של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].<br />
#'''[[ניגון והיא שעמדה|והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט"ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.<br />
#'''[[ניגון כי אנו עמך (א)|כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי"ז]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך פיוט ב[[חזרת הש"ץ]] של תפלת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.<br />
#'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)|כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי על הפיוט המתחיל במילים "כי אנו עמך", ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ד]]. הרבי סיפר שניגון שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.<br />
#'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ"ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות "לחיים" ולנצל זאת לתועלת מעשית.<br />
#'''[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]''' - נגיון מהעיר [[ניקולייב]] שחיבר סבו של הרבי ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלימדו הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תש"כ]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך ה"סליחות" שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.<br />
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו"ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי"ד]]. מילות הניגון{{הערת שוליים|[[ספר תהלים]] פרק ס"ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.<br />
#'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי"ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו [[משל]] על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מה[[גוף]] ותחזור למקורה.<br />
#'''[[ניגון האדרת והאמונה|האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט "האדרת והאמונה", בעת ההקפה הרביעית בליל [[שמחת תורה]] בשנת [[תשל"ד]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
;ביוגרפיה<br />
* [[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]].<br />
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב"ד]] [[תשנ"א]]. <br />
* פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מכון ממש]], תשס"ז.<br />
* [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]] ו[[יוסף יצחק גרינברג]], '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש"י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי"א]], הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ב]].<br />
* ד"ר [[יחיאל הררי]], '''[[סודו של הרבי]]''', הוצאת ידיעות ספרים, [[תשע"ג]].<br />
<br />
;אלבומים<br />
* הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]], [[תשל"ז]].<br />
* [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ"ש|מ. מ. ש. הוצאה לאור]], [[תשס"ט]].<br />
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש"ל]] ו[[תשל"ב]].<br />
* זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה"ת]], [[תשנ"ג]].<br />
* זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום [[מקדש ישראל]]''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי ה[[קידושין ונישואין|קידושין]] שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ח]].<br />
* [[יוסף יצחק קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב"ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ"ג]].<br />
<br />
;מחקרים<br />
* ד"ר [[יצחק קראוס]], "'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב"ד'''", הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס"ז]].<br />
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מ[[היהדות החרדית]], [[חולון]], [[תשנ"ה]] - [[תש"ע]].<br />
* הרב פרץ אוריאל בלוי, '''[[ממלכת התורה]] עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קרית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב"ש]], [[תשנ"ו]].<br />
;תורתו<br />
*[[סימון יעקובסון]], '''[[הדרך לחיים של משמעות]], חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ"ו]].<br />
*יעקב גוטליב, '''"שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של [[הרמב"ם]] במשנת חב"ד"''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס"ט]].<br />
*[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], "'''[[מה רבו מעשיך ה']]''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש", הוצאת [[שמי"ר]], [[תש"ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של '[[אמונה ומדע]]', [[כפר חב"ד]], [[תשל"ו]]).<br />
;שונות<br />
* הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב"ד אשדוד, [[תש"ס]].<br />
*הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].<br />
* יוסף אשכנזי, '''בקודש פנימה''', זיכרונותיו של המשב"ק הרב שלום בער גאנזבורג.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
;כללי<br />
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=67 מדור הרבי מליובאוויטש] - {{חב}}<br />
*[http://www.he.chabad.org/therebbe/default.htm מדור הרבי מליובאוויטש] - [[אתר בית חב"ד]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=17439 "הרבי חי וקיים" - אתר NRG, מתי טוכפלד]<br />
<br />
;היסטוריה<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר COL<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר "נישואי הנשיאים"<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול] מתוך הספר "נישואי הנשיאים"<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3186 "ימי עברה וזעם"] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני.<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
<br />
;וידאו<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=videonew_he&mador=19&page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}}<br />
* {{קישור חבד און ליין|87945|"הרבי קיבל את ה'כתב התקשרות' והתייפח בבכי" - אירועי יום קבלת הנשיאות. עדות מדהימה||י"ב שבט תשע"ה}}<br />
;תמונות<br />
*[http://www.portraitofaleader.org/ אתר המציג תמונות נדירות מהרבי] - אתר מכון אבנר{{תמונה}}<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=שליט"א}}<br />
{{סדרה|הקודם=אדמו"ר הריי"צ|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=מ[[י"א בניסן]] - [[תרס"ב]]|הבא=-}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|9]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א|*]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א|*]]<br />
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון מנחם מנדל]]</div>141.226.161.81https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_2&diff=300415שיחה:רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)/ארכיון 22017-08-28T09:20:23Z<p>141.226.161.81: /* חייו הנצחיים של הרבי שליט"א!! */</p>
<hr />
<div>{{ארכיון|מספר ארכיון= [[שיחה:מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)/ארכיון 1|1]] - [[שיחה:מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)2|2]] }}<br />
<br />
== חייו הנצחיים של הרבי ז"ל ==<br />
הייתכן????? באתר חב"דפדיה היה כתוב [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=next&oldid=204952 כך]?? רחמנא ליצלן!!!<br />
<br />
מתוך חב"דפדיה:מדיניות וכללי כתיבה - על הרבי יש לכתוב בתואר -הרבי. '''ההדגשה בדבר נצחיות חייו של הרבי''' ותפקידו כמלך המשיח יופיעו בערכים הרלוונטיים. <br />
<br />
צריך לשים מעקב על פרט זה כך שיופיע כאזהרה למפעילים באופן אוטומטי, או לחסום אפשרות לעריכת פרט זה באופן קבוע.<br />
<br />
בברכת יתמו חטאים ולא חוטאים ומלאה הארץ דעה את ה' וראו כל בשר את האמת הנצחית והמוחלטת מיד ממש!! [[משתמש:הקהל|הקהל]] - [[שיחת משתמש:הקהל|שיחה]] 23:25, 30 בדצמבר 2015 (UTC)<br />
<br />
: לאחר עוד בדיקה אני מגלה שזה ניסיון חוזר ונשנה ע"י כמה כתובות IP שונות (ייתכן וזה אותו כותב), וכן בעוד מקומות בענין זה. נא לטפל כנ"ל בהקדם!!! יחי המלך! [[משתמש:הקהל|הקהל]] - [[שיחת משתמש:הקהל|שיחה]] 23:29, 30 בדצמבר 2015 (UTC)<br />
<br />
== ההתוועדות בפורים והמעצר ==<br />
<br />
ראיתי בסיפורו של חג(של מנחם זיגלבוים) שהוא נעצר בצרפת. [[משתמש:דוד שפירא|דוד מלך ישראל חי וקיים]] - [[שיחת משתמש:דוד שפירא|שיחה]]<br />
<br />
== הרבי כמלך המשיח ==<br />
כדאי להוסיף כותרת בסוף "ראה גם" ולתת קישור לקטגוריה "הרבי כמלך המשיח". --בברכה, [[משתמש:יצחק ב|יצחק]] ([[שיחת משתמש:יצחק ב|מטכסים עצה]]) 01:56, 8 במאי 2011 (UTC)<br />
:למען האמת צריך להיות פיסקה שלמה בנושא. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], ד' באייר ה'תשע"א 11:57, 8 במאי 2011 (UTC)<br />
::אפשר להפנות לערך המורחב [[מלך המשיח]], שעוסק למעשה כל כולו בנושא זה. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ד' באייר ה'תשע"א, למניינם 18:41, 8 במאי 2011 (UTC)<br />
:::זו בעיה נוספת, שגם בה צריך לטפל.. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], ד' באייר ה'תשע"א 20:15, 8 במאי 2011 (UTC)<br />
<br />
== שאלה בדבר שליט"א ==<br />
<br />
:שאלה לגבי התואר 'שליט"א' הנכתב אחר הרבי או אדמו"ר, ונמשך כפי שהיה בחיי חיותו ממש. <br />
<br />
:כידוע, '''דוד מלך ישראל חי וקים''' (סימן לקידוש החודש שמסר רבי לר' חייא (ר"ה) בפרק אם אינן מכירין - על המשנה מעשה שבאו שנים ואמרו "ראינוהו שחרית במזרח וערבית במערב"). <br />
:ובספר שושן סודות (על פי אייזנשטיין באוצר ישראל [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2032 נכתב בידי הרמ"ה] בן זמנו ומתנגדו של הרמב"ם) על ברכת שהחיינו לרואה חבירו לאחר ל' יום: ''וקיימנו - כענין דוד מלך ישראל חי וקיים''.<br />
:ולמרות זאת בכל הספרים הקדושים רושמים '''דהע"ה''' או '''דוד המלך ע"ה''', או במפורש דוד המלך עליו השלום. ואין נשארים בביטוי שליט"א, או דומה לו.<br />
<br />
:(ובתענית) פר' מאימתי מזכירין: <br />
:א"ל רב נחמן לר' יצחק: לימא מר מילתא? <br />
:א"ל: הכי א"ר יוחנן - אין מסיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט, ויבא לידי סכנה. <br />
:בתר דסעוד א"ל: הכי א"ר יוחנן - '''יעקב אבינו לא מת''' <br />
:א"ל: וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא?! <br />
:א"ל: מקרא אני דורש שנאמר: <br />
::ואתה - אל תירא עבדי יעקב נאם ה', ואל תחת ישראל - <br />
::כי הנני '''מ'''ושיעך '''מ'''רחוק, ואת זרעך - '''מ'''ארץ '''שִ'''בְיָם... (''ירמיהו, פרשת עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע'')<br />
:מקיש הוא לזרעו: מה זרעו - בחיים, אף הוא - בחיים!<br />
:וגם כאן בכל הספרים הקדושים כולל מגיד דבריו ליעקב של אדומו"ר אדיר הארזים רבי דב בער זצוקלה"ה ממעזריטש<br />
:רשום תמיד יעקב אבינו עליו השלום, או '''יעקב אבינו ע"ה''', או יעע"ה. <br />
:וכך גם בעניין אליהו הנביא, אמנם כאן אין אומרים עליו השלום, אך אין שום תואר שליט"א, שיחי' וכדו'?<br />
:אגב, שימו לב לראשי התיבות בפסוק הנ"ל: '''מ'''ושיעך '''מ'''רחוק, '''מ'''ארץ '''ש'''בים... <br />
:כט"ס וחג שמח! [[משתמש:Pashute|'''מנחם משה פלאם (משתמש:פשוט)''']] [[שיחת משתמש:Pashute|'''שיחה''']] י"ב בתשרי ה'תשע"ב 23:26, 10 באוקטובר 2011 (UTC)<br />
<br />
::שכחתי לשאול את רבני בית שמש (הרב ריפקין, הרב אלישע שפירא, ומו"ר הרב ויינר) הנוסעים מחר לכנס השליחים בתש"ע (770) ולציוּן, <br />
::וכבר עבר כמעט חודש.<br />
::זו לא שאלה קנטרנית אלא אמיתית. מישהו מכם יכול להתייחס? [[משתמש:Pashute|'''מנחם משה פלאם (משתמש:פשוט)''']] [[שיחת משתמש:Pashute|'''שיחה''']] כ"ג בחשוון ה'תשע"ב 14:20, 20 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
:::שאלה בסיסית מכדי לשאולה כאן. רבות רבות נכתב על זה וצא (מהאינטרנט) ולמד. כפתיח לסוגיה מצו"ב קישור לקונטרס בשם "[http://www.shluchimcenter.org/kvatzim/yechi.pdf יחי המלך המשיח]" הסוקר את הנושא. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ג בחשוון ה'תשע"ב 14:36, 20 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
<br />
:תודה! קראתי מתחילתו ועד סופו (לא כולל החלק על הגורל - שאלמד בע"ה בקרוב). את הרוב הכרתי. ועדיין שאילתי ובקשתי במקומה עומדת. ואינה בסיסית כלל. היא מרכזית לשם הערך הכולל '(אדמו"ר שליט"א)' [[משתמש:Pashute|'''מנחם משה פלאם (משתמש:פשוט)''']] [[שיחת משתמש:Pashute|'''שיחה''']] כ"ג בחשוון ה'תשע"ב 15:36, 20 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
::על הביטוי שליט"א לאחר הסתלקות ראה שיחת ר"ח סיון תש"י וש"נ. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ד בחשוון ה'תשע"ב 08:01, 21 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
:::וש"נ זה ראשי תיבות ''ושם נכתב''? יש לך קישור לשיחה זו? מצאתי רק [http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%22%D7%99_-_%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA#.D7.99.D7.95.D7.9D_.D7.90.27.2C_.D7.A8.22.D7.97_.D7.A0.D7.99.D7.A1.D7.9F_.D7.94.27.D7.AA.D7.A9.22.D7.99 את זה] ושם מופיע לגבי הרבי הריי"צ שנפטר בסמוך: הכ"מ (הריני כפרת משכבו) וכן נ"ע (נוחו עדן או נשמתו עדן) תודה. [[משתמש:Pashute|'''מנחם משה פלאם (משתמש:פשוט)''']] [[שיחת משתמש:Pashute|'''שיחה''']] כ"ד בחשוון ה'תשע"ב 21:01, 21 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
::::ושם-נסמן. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ה בחשוון ה'תשע"ב 13:33, 22 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
:::אם כן, השאלה בעינה עומדת. היכן בשיחת ר"ח סיון יש התייחסות לתואר 'שליט"א'? תודה (וסליחה על האיחור בתגובתי) [[משתמש:Pashute|'''מנחם משה פלאם (משתמש:פשוט)''']] [[שיחת משתמש:Pashute|'''שיחה''']] כ"ג בשבט ה'תשע"ב 09:39, 16 בפברואר 2012 (UTC)<br />
:::נו? פסח כשר ושמח [[משתמש:Pashute|'''מנחם משה פלאם (משתמש:פשוט)''']] [[שיחת משתמש:Pashute|'''שיחה''']] י"ד בניסן ה'תשע"ב 05:57, 6 באפריל 2012 (IDT)<br />
:::'''היש תשובה?''' אני לא מקנטר, אלא שואל אתכם ברצינות! מוצאי יוה"כ תשע"ז [[משתמש:Pashute|'''מנחם משה פלאם (משתמש:פשוט)''']] [[שיחת משתמש:Pashute|'''שיחה''']] י"א בתשרי ה'תשע"ז 15:50, 13 באוקטובר 2016 (UTC)<br />
<br />
== באם אפשר ==<br />
<br />
לערוך את הפיסקא הראשונה בסופה [בנוגע לחילוקי הדעות] או למוחקה לגמרי משום שאינה שייכת לעניינה של הפיסקא. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 09:40, 20 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
:כשכותבים על אדם ש"התכסה מעניניו" חייבים לציין משהו בהקשר לזה. ערכתי קצת. אם יש לך הערות והצעות טובות יותר - שתף אותנו. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ג בחשוון ה'תשע"ב 14:24, 20 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
::המשפט "אך כולנו מאמינים..." מיותר עדיף לכתוב משהו על לעיני בשר ועל ריבוי הדעות בלא המשפט כולנו מאמינים. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 17:21, 20 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
<br />
== המשפט שמחקתי ==<br />
<br />
חיים. לא הבנתי את הסיבה לשחזור עריכתי. אכן ישנה חשיבות רבה לעניין אך האם זה שייך לפתיח???? [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 14:06, 5 באפריל 2012 (IDT)<br />
:אכן. סוגיית היחס לרבי לאחר ג' בתמוז, היא נושא מרכזי וראויה לאיזכור קצר בפתיח. יחד עם זאת, חסר התייחסות רחבה לנושא בערך עצמו. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], י"ט בניסן ה'תשע"ב 11:30, 11 באפריל 2012 (IDT)<br />
<br />
:::והמשפט שאני מחקתי.. נכתב כי בתקופה בה שהה הרבי בצרפת, שימש כמזכיר אדמו"ר הריי"צ וזה מופרך וק"ל. 09:22, 22 ביוני 2012 (IDT)<br />
<br />
== מענדל ==<br />
<br />
קצת פלא שחרי ההדגשה של הרבי שליט"א כמ"פ 'מענדל בעי"ן' על שמו הק' הערך הרשמי כאן הוא 'מנדל'. האם דנו בזה אי פעם? ההייתה החלטה בנידון? ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
:לא יודע אם היה דיון, אבל לכאורה הסיבה העיקרית לכך היא בשביל שזה יקפוץ ברשימת התוצאות של גוגל כאשר אשים מבחות מחפשים את שמו של הרבי. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' בניסן ה'תשע"ג • 01:29, 20 במרץ 2013 (IST)<br />
::זוננשיין, קלעת. דנו, וזה היה הנימוק להחלטה. בעבר השם היה עם ע'. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 17:32, 18 באפריל 2013 (IDT)<br />
::: עשיתי חיפוש "מנחם מנדל שניאורסון" בגוגל. התוצאה השניה זה דף הפניה ממנחם מענדל, ורק השלישי זה הערך עצמו. כשעשיתי בגוגל את החיפוש "מנחם מנדל" התוצאות היו: הארבע הראשונות של ויקי, החמישי זה הדף הפניה מ"מנחם מענדל" והערך עצמו אפי' לא הופיע (לפחות בדף הראשון). לכן אני חושב שכדאי בחזרה להחזיר את השם ל"מענדל" בברכת הגאולה השלמה * [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 03:42, ח' בכסלו, ה'תשע"ז ''<font size="1">(8 בדצמ' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
<br />
== השחתה! ==<br />
<br />
ניתן לראות בהסטוריית הגרסאות, שנעשתה כאן השחתה (נוספו תארים שאינם מתאימים, ועוד בצורה גרועה וחובבנית שהצריכה אותי לעבור כמה שינויים אחרונים ולבטל). שיחזרתי את העריכות. אולי צריכים לנעול את הערך (ממילא לא נראה לי שבחדשים האחרונים הוסיפו עליו משהו רציני)?--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 18:07, 18 באוגוסט 2013 (UTC)<br />
<br />
== עבודת הרבי בצבא האמריקאי ==<br />
<br />
יש מספרים שהרבי עבד בצבא האמריקאי קודם הנשיאות, ואף אגדות נשזרו בזה, לדוגמא:<br />
<br />
הטענה שהרבי הוא מי שהמציא את מטוס החמקן הראשון (התוכנית נקראה project yehudi), וזה התפרסם בעלון "הגאולה מענין ועכשווי", אך דא עקא שהמציאות אינה מתאימה לכך, כי ברשימת המשתתפים לא מופיע שמו של הרבי (dtic.mil/dtic/tr/fulltext/u2/221102.pdf) וגם השם של הפרוייקט הוא ע"ש "יהודי מנוחין" שהי' קרוב משפחתו של הרבי (ואולי משם נובעת הטעות).<br />
<br />
הטענה שהרבי הוא מי שהמציא את הגשר המתנפח וצף, גם זה לא מתאים עם המציאות כי הדבר הומצא כמאה שנים קודם לכן, והטעות נובעת מכך שיש אומרים שהרבי הציע לשרון להשתמש בזה בהגנה על תעלת סואץ. {{אנונימי}}<br />
<br />
== בקיאות בשפות ==<br />
<br />
איפה והאם כדאי להכניס את בקיאותו של הרבי בשפות רבות? [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 16:44, 16 בפברואר 2014 (UTC)<br />
<br />
== היחסים בין הרבי לרבי הריי"צ ==<br />
<br />
"בשעת ה[[טהרת המת|טהרה]] ו[[הלויית המת|הלוויה]], לא ראו אצל [[הרבי]] שום התפעלות חיצונית, בשונה ממשך שנת האבלות, אז כמעט בכל מפטיר ובכל שיחה בכה הרבי ממושכות." נגזר מהערך על [[הרבי הריי"צ]]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ט באדר א' ה'תשע"ד 10:12, 19 בפברואר 2014 (UTC)<br />
*הרבי רשם את הנהגותיו במחברות מיוחדות<br />
*אדמו"ר הריי"צ שלח שלוחים לקבל את פניו והתבטא עליו בביטויים מיוחדים<br />
*אדמו"ר הריי"צ שלח לו אגרות רבות המבארות את תוכנה הפנימי של חסידות חב"ד, פורסמו ב'התמים' ווארשה<br />
*כאשר זקני החסידים התלוננו על ההוספות של הרבי במאמרים התבטא בצורה חריפה ביותר<br />
*ישנו כרך שלם של אגרות קודש אליו, עם ביטויים נפלאים.<br />
*הרבי 'חיקה' אותו על צעד ושעל.<br />
*אין שיחה/מאמר של הרבי שאדמו"ר הריי"צ לא מוזכר!<br />
*גם אחרי הנשיאות הרבי ביקר בציון שלו בתדירות גבוהה מאוד, וזו הייתה היציאה היחידה שלו מגבולות קראון הייטס משנת תשי"ז ואילך.<br />
<br />
יש עוד הרבה מה לכתוב. כתבתי רק מה שנזכרתי תוך כדי כתיבה. [[מיוחד:תרומות/173.3.196.1|173.3.196.1]] 12:30, 19 בפברואר 2014 (UTC)<br />
<br />
::אפשר לראות הרבה גם בספר 'סודו של הרבי'. אך חס ושלום לא להעתיק משם מסקנות.. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ט באדר א' ה'תשע"ד 15:16, 19 בפברואר 2014 (UTC)<br />
<br />
== בתבנית ==<br />
<br />
בתבנית הפרטים על הרבי, ההפניה לערך על אביו של הרבי אינה פועלת. נא לבדוק ולתקן.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 13:52, 2 במאי 2016 (UTC)<br />
<br />
:{{בוצע|}} -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • כ"ד בניסן ה'תשע"ו, 14:21 • '''<span style="color: indigo">יחי המלך המשיח!</span>'''<br />
<br />
== מדליה ==<br />
<br />
האם מישהו מוכן להתנדב ולהוסיף פרטים על המדליה שקיבל הרבי בתשנ"ה מהקונגרס האמריקאי? <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 22:02, 17 במאי 2016 (UTC)<br />
<br />
== פתיח ==<br />
<br />
ערכתי את הפתיח על מנת לקשר לערך [[נצחיות חייו של הרבי]], ובינתיים שמתי לב שהפתיח הזה ממש בדיחה - חצי ממנו עוסק ביום ג' תמוז ובהתייחסות החסידים אליו... האם זה המידע היחיד שצריך הקורא לקבל על הרבי בשורות הראשונות? {{כתב קטן|ובכלל, כל הערך חייב שיפוץ רציני... ואולי יום יבוא...}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:32, ב' בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו<br />
:{{טופל|}} בשביל ההתחלה, וכולם מוזמנים לשפץ. ומדעסקינן בערך זה, יש להעיר שהוא מלא בפרטים קטנים וארוכים שלא צריכים להכתב בערך ביוגרפי מתומצת. תחשבו איך הקורא מבחוץ מרגיש כשהוא קורא על כל מיני אסיפות שבהם השתתף הרבי בשנות הפ"א, או על התיקונים של הרבי בעלי ההגהה של השיחה המוגהת הראשונה. כל אלו פרטים יפים וחשובים, אבל אין כאן מקומם - לכן לדעתי כדאי לפתוח ערכים חדשים מורחבים של [[הרבי בילדותו וצעירותו]], [[הרבי בברלין]], [[הרבי בפריז]], [[קבלת הנשיאות]] וכד' (כמו שיש כבר [[ברית אדמו"ר שליט"א]], [[חתונת אדמו"ר שליט"א]], [[הצלת הרבי והרבנית]]). ואת המידע כאן לקצר למינימום. דעתכם? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:34, י"ב בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו<br />
::{{טופל}} שוב. ועדיין הערך זקוק לעריכה אנציקלופדית רצינית. למה, למה למען ה' הערך באתר התועבה מכובד יותר מכאן?!?! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:50, כ' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו<br />
<br />
== שם הערך ==<br />
<br />
למה צריכים ללכת בעיניים עצומות אחרי אתרים שונים ומשונים ולהוריד את התואר "רבי" משמו הק' של הרבי בערך?<br />
<br />
ניחא בערכי חסידים, הרי אין לדבר סוף (וזה גם כנראה הסיבה שהביאה למדיניות בויקי להוריד תוארים משמות רבנים). אבל הרי יש יוצאים מן הכלל כמו [[רבי עקיבא]] או [[האר"י]], אם כן למה שרבותינו נשיאנו הקדושים לא יהיו יוצאים מן הכלל?<br />
<br />
אולי צריכים בשביל חיפוש גוגל לקרוא לערך בשמותיהם הפרטיים של רבותינו ולא בתאריהם ("הרבי מליובאוויטש", "הרבי הריי"צ" וכד') - אף שגם זה לא בטוח בכלל - אבל הוספת המילה "רבי" בתחילת השם בודאי לא תפגע בכהוא זה. מחכה להסכמה ולשינוי זריז, • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:55, כ' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו<br />
:כבר היה כאן דיון בתקופה אחרת, בה הצעתי לכלול שם רבי בכל מי שכיהן כאדמו"ר, ובכל גדול בישראל. לתת שם רבי רק לרבותינו נשיאינו? נשמע קצת מוזר, שלרבותינו נשיאינו כן, ולרבי [[זושא מאניפולי]], או לרבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] לא. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' באב ה'תשע"ו, למניינם 04:58, 24 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
::למען האמת לא מפריע לי "רבי" על כל האדמו"רים, אבל בנוגע לרבותינו נשיאנו זה ממש צורם. עם הסכמה של דעות נוספות בע"ה נביא לשינוי. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:02, כ' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו<br />
::::אני סומך עליך שתפתח פסקה נמרצת באולמינו הממוזג עם הפניה לכאן, סע לשלום, המפתחות בפנים. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' באב ה'תשע"ו, למניינם 05:04, 24 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
:::::כמו שתווכח '''רבי''' שלום, כבר התחלתי מעין וטעימה ממסקנת הדיון בפסקה הנ"ל באולם הדיונים (וכן בתחלת שורה זו). זאת כאשר הוספתי את התואר רבי לאחד מגדולי ישראל המשוטט במחוזותינו. {{קריצה|}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:11, כ' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו<br />
:::::::תודה רבה! אני דווקא לא שוקל כ"כ הרבה... ואפילו לא גבוה במיוחד. אבל זה בסדר, בלאו הכי התואר הוא לשם המשתמש שלי, ולא לי בעצמי. {{קריצה}} --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' באב ה'תשע"ו, למניינם 05:17, 24 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
::::::::סח לי אחד, שאחד הדברים שהפליאו בעיניו את מעלת חסידות חב"ד הוא: שבספר [[סיפורי חסידים (זוין)]] התואר [[אדמו"ר]] מופיע רק על [[אדמו"רי חב"ד]]. ולכאורה הוא הדין לגבי התואר [[רבי]] השקול כ[[ראש בני ישראל]]. <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 05:23, 24 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
:::::::::לענ"ד יהיה בזיון בכך לכמה מאלו שאדמו"ר הזקן החשיב את עצמן כתלמיד - חבר שלהם, למשל רבי [[אברהם המלאך]] או רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]]. וא"כ עדיף שלא להכנס לשאלה מי כן ומי לא, ולהסתפק בכך ששמות הערכים הם טכניים בלבד לצורך חיפוש, והמופיע בערך עצמו הוא הקובע. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' באב ה'תשע"ו, למניינם 05:26, 24 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
::::::::::לא מבין מה השאלה, ולא מבין למה צריך להכניס את זה לשאר הערכים שאינם רבותינו נשיאינו. מגיל אפס אני יודע שרבי יש רק אחד, ואדמו"רים הרבה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 18:55, 24 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
:::::::::::רק אנא לפני שהדיון מתפזר (ובפרט שחלק הצביעו באולם הדיונים...) בא נסגור הסכמה לגבי רבו"נ, ואחר כך נמשיך לדון על השאר. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:57, כ' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו<br />
<br />
===הצבעה===<br />
(הועתק מאולם הדיונים)<br />
:{{בעד}}--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] • '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • כ' באב ה'תשע"ו<br />
:{{בעד}} אם כי בהסתייגות. רק את נשיאי ישראל יש לכנות בתואר 'רבי' (ראש בני ישראל) ואת מנהיגי העדות וכדו' בתארי רב ואדמו"ר בלבד.--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 16:19, 24 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
:{{בעד}}--לחיים! [[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! כ' באב ה'תשע"ו 16:23, 24 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
:{{בעד}} לרבותינו נשיאינו בלבד ו{{נגד}}{{נגד}}{{נגד}} לשאר הערכים שאינם מתשעת רבותינו נשיאינו. ואגב, לא הבנתי למה ההצבעה כאן ולא במקומה בדיון שמתקיים עליה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 18:57, 24 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
:{{בעד}} חב"דפדיה היא קודם כל חב"ד, ורק אח"כ היא גם פדיה.--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה ]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 14:56, 25 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
:{{מצטרף}} ל[[משתמש:להתראות|להתראות]]. וכמו שכתבתי ב[[שיחה:מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|מנחם מנדל שניאורסון]]. <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 19:39, 24 באוגוסט 2016 (UTC<br />
:::בכוונה לא מצביע (הרב זמרוני אמר שצריך להצביע משיח ומאז הפנמתי שכל הצבעה בכל ענין זה דבר שלא שייך אלינו) אבל מביע את דעתי ש א) אפשר וראוי על ה"גוטער אידען" לכתוב הרב -ציון שמו :אדמור מ. יחד עם זאת חשוב ביותר לציין שצריך לצרף לתואר רבי את רבי מנחם מענדל מהורודוק.[[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 21:16, 24 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
::::אני מציע להפעיל מיד את המסקנה המוסכמת כעת ולשנות את שבעת רבותינו נשיאנו. במקביל אפשר לפתוח דיון באולם על שאר מנהיגי הקהילות.<br />
<br />
{{כתב קטן|הערה ל[[משתמש:דור השביעי]]: אנא הקפד לפתוח את תגובותיך בשורה נפרדת, ובתוספת סימן נקודותיים (:) אחד יותר מאשר בשורה שלפני כן, כמקובל בדפי שיחה}}. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:19, כ"א באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו<br />
<br />
== שבת מברכים ==<br />
<br />
בפסקה {{קפ|מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|נישואיו}} כתוב ש{{ציטוטון|לאחר חתונתו התגורר הרבי לתקופה קצרה בריגה. חמיו, הרבי הריי"צ, הטיל עליו אז להתוועד בשבתות מברכים ובימי חב"ד. כמו כן, החל הרבי הריי"צ להפנות אל הרבי שאלות בהלכה, קבלה וחסידות והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.}}<br />
<br />
ולפי הידוע לי, זה היה אחד מה"[[תנאים (חתונה)]]" של הרבי (בנוסף ללהיות ער בליל שישי ושבת, ולא להכניס שום עצם זר לפה (כסתימות, שתלים ותותבות) - מפי השמועה (עכ"פ לי)). <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 05:31, 24 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
<br />
== דיסקוגרפיה ==<br />
<br />
#האם מישהו יכול להסביר מה בדיוק צריך לכתוב שם?!<br />
#אגב, האם יש בעיה לשים קישור כאן לאתר של [[JEM]]? ששם יש ריבוי וידיאו'ס של הרבי, וכן סקירות כמו [[שנים ראשונות (סרט)]] וכיו"ב.<br />
<br />
* לדעתי צריך להריץ את הערך הזה להיות [[חב"דפדיה:ערכים מומלצים|ערך מומלץ]] <br />
<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 05:42, 24 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
:אם עושים את זה ערך מומלץ - בוודאי שזה 'חייב' להיות בתוספת התואר 'רבי'. כמו"כ, מה דעתכם שבסוגריים של ערך זה יהיה כתוב 'אדמו"ר שליט"א מלך המשיח'. לענ"ד הוא נצרך וחשוב '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • כ' באב ה'תשע"ו<br />
::הדיסקוגרפיה לענ"ד מיותרת. אין בעיה לקשר לjem. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 18:54, 24 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
:::אני בעד שיהיה בסוגריים:"אדמו"ר שליט"א מלך המשיח", שיהיה ברור לכתחילה במאי עסקינן ע"ד דברי הרבי בנוגע להכרזה - "משיח נאו", שזה הדבר הראשון שאומרים ליהודי, ולא אחרי פתיחה 'נורמלית' יותר.) [[יחי המלך]]! --[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה ]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 15:00, 25 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
<br />
== כתיב... ==<br />
<br />
א. מדוע "לובביץ'/ליובאוויטש" למה אי אפשר לאמץ כתיב אחיד?<br />
<br />
ב. ענין שעוררתי עליו שמונה מאות פעם לפחות ועדיין לא קיבלתי תגובה הולמת. מדוע שמו הק' של הרבי נרשם ללא עיי"ן '''בניגוד לדעתו הקדושה''' כפי שכתב להרב זליגסון מה'היום יום'?????????????<br />
'''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''<br />
:יש דיון לעיל בנושא (גוגל). --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 18:28, 10 באוקטובר 2016 (UTC)<br />
::אוקיי, טיעון זה (על אף שלדעתי אינו אמור להכריע, מי שאינו חב"דניק יעדיף את הערך בויקיפדיה) הוא אך ורק לגבי הרבי, וגם זה רק בכותרת הדף. מה עם שאר עשרות ה"מנדל" כאן? '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''<br />
:::::רובם כבר הוחלפו (היום). --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 19:28, 10 באוקטובר 2016 (UTC)<br />
::::::איך אפשר להגיד שלרבי לא קוראים מנחם מענדל! הרי בברית של הרבי קראו לו מנחם מענדל, וכך קראו גם לאדמו"ר הצמח צדק וכן קראו כך לרבי מנחם מענדל מויטבסק!.--גמר חתימה טובה [[משתמש:חבר|אני אוהב כל יהודי]] - [[שיחת משתמש:חבר|יחי המלך המשיח]] [[ח' בתשרי]] [[ה'תשע"ז]] 18:47, 10 באוקטובר 2016 (UTC)<br />
<br />
== תואר אקדמאי ==<br />
<br />
{{א|ינון גלעדי}}, ברצינות... אינני יודע למה אתה כ"כ נאחז בקרנות המזבח על הקטגוריה הזו, אבל לדחוף אותה עד כאן? כשכתבתי ב[[שיחת קטגוריה:בעלי תואר אקדמאי]] הייתי בטוח שזה ברור שעד לכאן זה לא יגיע, ורגע אח"כ עשית את זה... אם אתה לא מבין כמה זה מגוחך, אני מציע לך לפתוח את הערך על הרבי בויקיקליפה ולקבל משם השראה לעוד כמה קטגוריות על הרבי (מהנדסי חשמל, בוגרי סורבון ועוד ועוד...) • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:31, י' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז<br />
<br />
== מחיקה ==<br />
<br />
פעם היה כאן [[:תבנית:למחוק]]<br />
<br />
א"א לשים בערך אז אני שם בדף שיחה. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 10:39, י"ד בטבת, ה'תשע"ז ''<font size="1">(12 בינו' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
<br />
:בטעות שמתי את התבנית כאן במקום במקום אחר. צריך להוריד את התבנית? בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 22:59, י"ד בטבת, ה'תשע"ז ''<font size="1">(12 בינו' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
<br />
::המקום של התבנית הוא [[שיחה:מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|כאן]]. התבלבלתי כי הדף שיחה שם שימש כדף הפניה לכאן, ולא שמתי לב. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 23:25, י"ד בטבת, ה'תשע"ז ''<font size="1">(12 בינו' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
<br />
== העין ==<br />
<br />
בכל ניר המכתבים כתוב מנחם מענדל שניאורסאהן - ליובאוויטש<br />
<br />
אם כן מה הועילו מי שכותב בעברית "שניאורסון" ובשם הפרטי באידיש "מענדל". <br />
החליטו כך או כך. לדעתי (העניה) כשמדובר בדמוי ויקיפדיה השאירו את העברית, וכתבו שבידיש השם הוא מענדל, ושבידיש שם המשפחה הוא שניאורסאהן, וכפי שהיה קודם. נראה שהשינוי האחרון בודאי אינו הדרך. הצלחה רבה עם כמ"ד [[משתמש:Pashute|'''מנחם משה פלאם (משתמש:פשוט)''']] [[שיחת משתמש:Pashute|'''שיחה''']] כ"א באייר ה'תשע"ז 00:24, 17 במאי 2017 (UTC)<br />
<br />
== למפעילי המערכת ==<br />
<br />
בעקבות ההעברה לע', יש לתקן הרבה מההפניות לערך זה ע"י החלפת הטקסט הבא:<br />
<nowiki><br />
#הפניה [[רבי מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)]]<br />
<br />
ב:<br />
<br />
#הפניה [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)]]</nowiki><br />
<br />
יישר כח! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:45, י"ז בסיוון ה'תשע"ז<br />
:בוצע. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' י"ז בסיוון ה'תשע"ז, למניינם 23:55, 11 ביוני 2017 (UTC)</div>141.226.161.81