https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&user=%D7%9E%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%93&feedformat=atomחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2024-03-19T06:28:14Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.34.2https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99&diff=307947שניאור זלמן אשכנזי2018-03-21T18:39:53Z<p>מתמיד: /* ספרים שערך */תוכן</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שניאור אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שניאור אשכנזי]]<br />
[[קובץ:הכתרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|במעמד ההכתרה לרב בית הכנסת המרכזי בראשל"צ]]<br />
הרב '''שניאור זלמן אשכנזי''' (יליד שנת [[תש"מ]] - 1980), הוא [[שליח|שליח הרבי]] ורב בית הכנסת המרכזי ב[[ראשון לציון]], מנהל [[כולל]] '[[משכן מנחם]]' בעיר, ועורך סדרת 'בסוד הפרשה'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב אשכנזי נולד ב[[כ"א אדר]] [[תש"מ]] לרבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ולאימו הרבנית סימה כדור שמני ל[[אדמו"ר הזקן]]. את שנות ילדותו עשה במוסדות הלימוד החב"דיים המקומיים, ולאחריהם המשיך את לימודיו בישיבות חב"ד ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]. בשנת [[תש"ס]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה היה חבר מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] והוציא לאור את הספר 'מבית חיינו' הכולל חידושי תורה של תלמידי הישיבה.<br />
<br />
עם סיום שנת ה'קבוצה' החל לעסוק בלימודי [[הלכה|הלכות]] '[[סמיכה|יורה דעה]]', ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך להוראה]] על ידי רבני חב"ד.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ג]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה, בתו של הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]] רב קהילת חב"ד ב[[ראשון לציון]], כשבחתונה נוטלים חלק אישי ציבור רבים וחשובי הרבנים בארץ, ביניהם הרבנים הראשיים הרב [[ישראל מאיר לאו]], [[שלמה משה עמאר]] ו[[יונה מצגר]].<br />
<br />
לאחר חתונתו, קבע את מגוריו יחד עם רעייתו ב[[ראשון לציון]], והצטרף לצוות [[שליח|שלוחי הרבי]] בעיר.<br />
<br />
<br />
== הקמות פרוייקטים==<br />
עם הקמתו של פרוייקט 'בסוד הפרשה' בחסות ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] ובניהול בית חב"ד ב[[באר שבע]], התמנה הרב אשכנזי לעורך הראשי של הפרוייקט.<br />
<br />
בקיץ של שנת [[תשע"ג]] פרסם את ספרו 'ארץ ושמים'{{הערה|1=[http://www.shturem.net/images/news/65269_news_12082013_3623.pdf לצפיה בפרקים הראשונים של הספר] {{PDF}} - אתר שטורעם.}} המבוסס על משנתו של הרבי, והפיץ אותו דרך סוכנות הספרים הארצית 'ידיעות ספרים'. תוך ימים ספורים זינק הספר לראש רשימת רבי המכר בישראל{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php#!g=1&url=article&id=77578 הספר 'ארץ ושמים' מטפס לצמרת רבי המכר בישראל] {{אינפו}} ט"ו [[אלול]] תשע"ג.}}, נמכר בעשרות אלפי עותקים, וזכה לחשיפה רחבה בכלי התקשורת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77901 טובי שפיגל ב'גלי ישראל'] ● [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77849 ידידיה מאיר ב'רדיו כל חי'] ● [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77542 קובי אריאלי ב'גלי צה"ל'] ● [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77422 תשדירי רדיו פרסומיים ביוזמת 'ידיעות ספרים'].}}.<br />
<br />
לאחר קריירת שליחות מצליחה, התמנה ב[[חודש אלול]] [[תשע"ג]] כרב הראשי של בית הכנסת המרכזי בראשון לציון, והוכתר בטקס חגיגי בהשתתפותו של הרב הראשי הרב [[דוד ברוך לאו]], אביו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], שליח הרבי בעיר הרב [[יצחק גרוזמן]], ואישים נוספים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77688 דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.<br />
<br />
שיעוריו של הרב אשכנזי בשיחות הרבי על פרשת השבוע הנמסרים ב[[כולל]] '[[משכן מנחם]]', מוסרטים בוידאו על ידי אתר [[יהדות TV]] ומתפרסמים בו ובאתר [[col]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/homepage.rtx?cat=113 שיעורי הרב אשכנזי] באתר {{חב"ד און ליין}}}}. בשנת [[תשע"ח]] הופק דיסק המכיל את שיעוריו על [[פרשת השבוע|פרשיות השבוע]] שנמסרו בשנת [[תשע"ו]] כ[[תשורה]] ל[[בר מצוה|בר המצווה]] של בנו.<br />
<br />
==ספרים שערך==<br />
*'''14 כוסות תה בשבוע''' - מדריך ליחסים בין אישיים במשפחה ובעבודה, ברוח חכמת היהדות וגישתו של הרבי.<br />
*'''ארץ ושמיים''' - רעיונות ממשנתו של הרבי מליובאוויטש, ידיעות ספרים, תשע"ג.<br />
*עורך שותף, '''חומש קול מנחם''' - מכון 'קול מנחם', תשס"ח-תשע"ב.<br />
*עורך שותף, '''שערי תפילה ומנהג''' מאת אביו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], תשע"ד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.col.org.il/homepage.rtx?cat=113 שיעורי הרב אשכנזי]''' נמסרים ב[[כולל]] '[[משכן מנחם]]' שבראשותו, מצולמים ונערכים על ידי אתר [[יהדות TV]] מובאים באתר {{חב"ד און ליין}}<br />
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/ivrit/832861931563.html מה רע בלשון הרע?]''' - שיעור חסידות עם הרב אשכנזי {{וידאו}} - אתר [[שבועון בית משיח]]<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77445 לקריאה: פרקים ראשונים מהספר 'ארץ ושמים']''' פרקים ראשונים מתוך ספרו 'ארץ ושמים'{{אינפו}}<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9943&CategoryID=1783 'לחבר ארץ ושמיים']''' מדור 'חיים יהודיים' בעלון [[שיחת השבוע]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אשכנזי, שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
<br />
[[קטגוריה:קבוצה תש"ס]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ראשון לציון: אישים]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ראשון לציון: שלוחים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%9D_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=293403ישבעם סגל2017-05-21T12:17:24Z<p>מתמיד: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:ישבעם סגל.jpg|left|thumb|250px|הרב ישבעם סגל]]<br />
הרב '''ישבעם סגל''' - הוא משפיע ומרצה נודע ב[[תורת החסידות]]. מחבר ספר [[ערכים בחסידות]]. בנו של הרב [[משה צבי סגל]]. משמש כ[[משפיע]] [[אנ"ש]] ב[[כפר חב"ד]], ו[[משפיע]] ה[[חיידר]] [[בית חינוך ליובאוויטש]] בכפר חב"ד.<br />
הרב סגל מוסר שיעור קבוע בביתו מידי יום רביעי, אל השיעור מגיעים מכל האזור. השיעורים הם ב[[מאמר|מאמרי]] [[חסידות חב"ד]] ובעיקר של [[הרבי מליובאוויטש]].<br />
<br />
<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
[[קובץ:חסיד באמונתו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הקונטרס חסיד באמונתו יחי']]<br />
[[קובץ:קונטרס ההשגחה האלוקית בעולם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הקונטרס ההשגחה האלוקית בעולם]]<br />
<br />
*'''ערכים בחסידות''' - ביאור מושגים, משלים, פתגמים, פסוקים ומאמרי חז"ל על פי [[תורת החסידות]]. יצא לאור בחודש [[כסלו]] שנת [[תשנ"ח]].<br />
*'''הגדה (אגדה) ליום העצמאות''' - דעת [[הרבי]] על [[יום העצמאות]], [[אתחלתא דגאולה]] וה[[ציונות]] בניסוח הומוריסטי.<br />
*'''חסיד באמונתו יחי'''' - קונטרס המבאר את עקרונות ה[[אמונה]] האמיתית בה' וב[[הרבי]] כ[[מלך המשיח]] על פי [[תורת החסידות]], לאורם התחנכו [[חסיד]]ים מאז ומעולם.<br />
*'''ההתקשרות'''.<br />
*'''ההשגחה האלקית בעולם'''.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/images/update/395.pdf קונטרס ההשגחה האלוקית בעולם] {{אינפו}} {{PDF}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/images/update/426.doc ההגדה (אגדה) ליום העצמאות] ההשקפה החב"דית על הציונות והמדינה {{אינפו}} {{DOC}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84956_he_1.pdf הקונטרס חסיד באמונתו יחי'] {{אינפו}} {{PDF}}<br />
*[http://www.wix.com/behagen/shiduryashir שיעוריו של הרב] - אתר "חי" {{וידאו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:סגל ישבעם}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%9D_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=293402ישבעם סגל2017-05-21T12:11:10Z<p>מתמיד: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:ישבעם סגל.jpg|left|thumb|250px|הרב ישבעם סגל]]<br />
הרב '''ישבעם סגל''' - הוא משפיע ומרצה נודע ב[[תורת החסידות]]. מחבר ספר [[ערכים בחסידות]]. בנו של הרב [[משה צבי סגל]]. משמש כ[[משפיע]] [[אנ"ש]] ב[[כפר חב"ד]], חבר ה[[ועד כפר חב"ד|וועד הרוחני של כפר חב"ד]], ו[[משפיע]] ה[[חיידר]] [[בית חינוך ליובאוויטש]] בכפר חב"ד.<br />
הרב סגל מוסר שיעור קבוע בביתו מידי יום רביעי, אל השיעור מגיעים מכל האזור. השיעורים הם ב[[מאמר|מאמרי]] [[חסידות חב"ד]] ובעיקר של [[הרבי מליובאוויטש]].<br />
<br />
<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
[[קובץ:חסיד באמונתו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הקונטרס חסיד באמונתו יחי']]<br />
[[קובץ:קונטרס ההשגחה האלוקית בעולם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הקונטרס ההשגחה האלוקית בעולם]]<br />
<br />
*'''ערכים בחסידות''' - ביאור מושגים, משלים, פתגמים, פסוקים ומאמרי חז"ל על פי [[תורת החסידות]]. יצא לאור בחודש [[כסלו]] שנת [[תשנ"ח]].<br />
*'''הגדה (אגדה) ליום העצמאות''' - דעת [[הרבי]] על [[יום העצמאות]], [[אתחלתא דגאולה]] וה[[ציונות]] בניסוח הומוריסטי.<br />
*'''חסיד באמונתו יחי'''' - קונטרס המבאר את עקרונות ה[[אמונה]] האמיתית בה' וב[[הרבי]] כ[[מלך המשיח]] על פי [[תורת החסידות]], לאורם התחנכו [[חסיד]]ים מאז ומעולם.<br />
*'''ההתקשרות'''.<br />
*'''ההשגחה האלקית בעולם'''.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/images/update/395.pdf קונטרס ההשגחה האלוקית בעולם] {{אינפו}} {{PDF}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/images/update/426.doc ההגדה (אגדה) ליום העצמאות] ההשקפה החב"דית על הציונות והמדינה {{אינפו}} {{DOC}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84956_he_1.pdf הקונטרס חסיד באמונתו יחי'] {{אינפו}} {{PDF}}<br />
*[http://www.wix.com/behagen/shiduryashir שיעוריו של הרב] - אתר "חי" {{וידאו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:סגל ישבעם}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%94%D7%A9%D7%92%D7%97%D7%94_%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D.jpg&diff=293401קובץ:קונטרס ההשגחה האלוקית בעולם.jpg2017-05-21T12:09:39Z<p>מתמיד: </p>
<hr />
<div></div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%9D_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=293400ישבעם סגל2017-05-21T12:05:33Z<p>מתמיד: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:ישבעם סגל.jpg|left|thumb|250px|הרב ישבעם סגל]]<br />
הרב '''ישבעם סגל''' - הוא משפיע ומרצה נודע ב[[תורת החסידות]]. מחבר ספר [[ערכים בחסידות]]. בנו של הרב [[משה צבי סגל]]. משמש כ[[משפיע]] [[אנ"ש]] ב[[כפר חב"ד]], חבר ה[[ועד כפר חב"ד|וועד הרוחני של כפר חב"ד]], ו[[משפיע]] ה[[חיידר]] [[בית חינוך ליובאוויטש]] בכפר חב"ד.<br />
הרב סגל מוסר שיעור קבוע בביתו מידי יום רביעי, אל השיעור מגיעים מכל האזור. השיעורים הם ב[[מאמר|מאמרי]] [[חסידות חב"ד]] ובעיקר של [[הרבי מליובאוויטש]].<br />
<br />
<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
[[קובץ:חסיד באמונתו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הקונטרס חסיד באמונתו יחי']]<br />
*'''ערכים בחסידות''' - ביאור מושגים, משלים, פתגמים, פסוקים ומאמרי חז"ל על פי [[תורת החסידות]]. יצא לאור בחודש [[כסלו]] שנת [[תשנ"ח]].<br />
*'''הגדה (אגדה) ליום העצמאות''' - דעת [[הרבי]] על [[יום העצמאות]], [[אתחלתא דגאולה]] וה[[ציונות]] בניסוח הומוריסטי.<br />
*'''חסיד באמונתו יחי'''' - קונטרס המבאר את עקרונות ה[[אמונה]] האמיתית בה' וב[[הרבי]] כ[[מלך המשיח]] על פי [[תורת החסידות]], לאורם התחנכו [[חסיד]]ים מאז ומעולם.<br />
*'''ההתקשרות'''.<br />
*'''ההשגחה האלקית בעולם'''.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/images/update/395.pdf קונטרס ההשגחה האלוקית בעולם] {{אינפו}} {{PDF}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/images/update/426.doc ההגדה (אגדה) ליום העצמאות] ההשקפה החב"דית על הציונות והמדינה {{אינפו}} {{DOC}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84956_he_1.pdf הקונטרס חסיד באמונתו יחי'] {{אינפו}} {{PDF}}<br />
*[http://www.wix.com/behagen/shiduryashir שיעוריו של הרב] - אתר "חי" {{וידאו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:סגל ישבעם}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%95.jpg&diff=293399קובץ:חסיד באמונתו.jpg2017-05-21T12:03:32Z<p>מתמיד: מתמיד העלה גרסה חדשה של הקובץ קובץ:חסיד באמונתו.jpg</p>
<hr />
<div></div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%90%D7%A8_%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D&diff=268028פאר מקדושים2016-10-10T12:13:04Z<p>מתמיד: הגהה</p>
<hr />
<div>'''פאר מקדושים''' הוא שמו של בית הוצאת ספרים אשר מוציא לאור את ספרי תלמידי [[הבעל שם טוב]] במהדורה מחודשת ומפוארת. וזכה לעידודם של אדמו"רים רבים.<br />
<br />
==אופן ההוצאה==<br />
*נוסף ניקוד, פיסוק וקיטוע.<br />
*לצד כל קטע נוספה כותרת בשולי העמוד.<br />
*נפתחו בהם כל ראשי התיבות והקיצורים, ותוקנו שיבושי ראשי תיבות מדפוסים אחרים.<br />
*נסמנו במרכאות הציטוטים מפסוקים ומאמרי חז"ל, וכן תיבות שנדרשו עליהן גימטריא או ר"ת.<br />
*נסמנו מראי מקומות נוספים.<br />
*צויינו מקבילות בספרים קדמונים.<br />
*בסוף הספרים נערכו מפתחות נושאים.<br />
<br />
בנוסף לזה נערך גם 'מדור הפנינים', אשר בו קטעים נבחרים מדברי תורתם הפזורים בספר ונוגעים הלכה למעשה. קטעים אלו מסודרים לפי נושאים בסדר האל"ף בי"ת.<br />
===ספר התניא===<br />
גולת הכותרת של המכון הוא [[ספר התניא]] המפואר שהוציאו לאור, מנוקד ומעוצב באופן מושלם, עם מראי מקומות. בהוראת רבני חב"ד מופיע בספר גם צורת הדף של דפי ספר התניא. <br />
==רבני המכון==<br />
*הר' [[יוחנן גוראריה]] רבה של [[חולון]].<br />
*ר' יחיאל בוים מחשובי רבני [[צאנז]].<br />
*ר' אברהם דירנפלד מחשובי רבני [[בעלזא]].<br />
*ר' מנחם מנדל ויזניצר יו"ר מכון נחלת צבי.<br />
*ר' יצחק ישעי ווייס רבה של נווה אחיעזר.<br />
*ר' יעקב דוד וינטרויב מ[[סטריקוב]].<br />
*ר' דוד אברהם מנדלבוים יו"ר מכון גלעד.<br />
<br />
== הספרים שיצאו לאור ==<br />
*[[ספר התניא]] - מ[[אדמו"ר הזקן]]. <br />
*'[[עבודת ישראל]]', [[המגיד מקאז'ניץ]].<br />
*'[[דגל מחנה אפרים]]', הרה"ק חיים אפרים מסאדילקוב.<br />
*[[נועם אלימלך]]', הרה"ק [[אלימלך מליז'ענסק]].<br />
*'[[זאת זכרון]]', ה'[[חוזה מלובלין]]'.<br />
*'[[דברי אמת]]', ה'[[חוזה מלובלין]]'.<br />
*'[[אוהב ישראל]]', הרה"ק אברהם יהושע העשיל מ[[אפטא]].<br />
*'[[מאור עינים]]', [[המגיד מטשארנאביל]]. ב' כרכים.<br />
<br />
[[קטגוריה:הוצאות ספרים]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%9C%D7%A5)&diff=183340עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)2014-06-25T18:30:48Z<p>מתמיד: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:עדין אבן ישראל.jpg|left|thumb|250px|הרב עדין אבן ישראל ([[כפר חב"ד]], [[אדר]] [[תשע"ב]])]]<br />
הרב '''עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''' הוא [[רב]] [[חסיד חב"ד]], פילוסוף, מחבר ספרים ונשיא ישיבת 'תְּקוֹעַ'.<br />
<br />
== תולדות חייו ==<br />
נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרצ"ז]] למשפחה שאינה שומרת [[מצוות]]. בשנות העשרה שלו [[בעל תשובה|חזר בתשובה]] והיה למקורבם של הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[נחום שמריהו ששונקין]]. בשנת [[תש"כ]] מונה על ידי [[זלמן שז"ר]] לעמוד בראש [[חוגי חן למשנת חב"ד]] על שם הרב [[אברהם יהודה חן]]. בשנת [[תשכ"ג]] היה שותף בעריכת [[ספר הקן]]. בשנת [[תשכ"ה]] נישא לרעייתו, בתו של הרב [[חיים הלל אזימוב]].<br />
<br />
===פעילות ציבורית===<br />
ב[[י' בשבט]] שנת [[תש"ל]], במעמד סיום כתיבת [[ספר תורה של משיח]], כובד הרב שטיינזלץ בהוראת [[הרבי]] בהקראת פסוק. הרב [[אליהו סימפסון]] הציגו כ"הרב עדין שטיינזלץ [מקריא פסוק] בשם החוג אצל ידידינו שז"ר".<br />
<br />
בערך בתקופה זאת החל לשמש כרב של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדק"]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ד]] הקים ב[[ירושלים]] [[תלמוד תורה]] (כיתות א-ח) לבנים בשם "מקור חיים". בהמשך גם פתח אלף לבנות (כיתות א-ו) ו[[ישיבה קטנה]]. כיום ממוקמים המוסדות ב[[ירושלים]] וב[[כפר עציון]]. לרב שטיינזלץ היה גם [[ישיבה גדולה]] בשיתוף הרב [[מנחם פרומן]] והרב [[שמעון גרשון רוזנברג]]. ישיבה זו נסגרה לכמה שנים ונפתחה שוב כעבור מספר שנים כישיבת הסדר [[תקוע]] המשלבת לימודים ושירות צבאי עם גוון חסידי.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]] הוענק לו פרס ישראל ל[[יהדות]]. בשנת [[תשמ"ט]] הקים את [[ישיבת שמי"ר]] ב[[מוסקבה]] שהייתה הישיבה הראשונה שהוקמה ב[[ברית המועצות]], לאחר תקופת הגלוסנונט. הישיבה נוהלה על ידי ארגוני [[שמי"ר]] ו[[עזרת אחים]]. בשנת [[תנש"א]] שינה את שם משפחתו לאבן ישראל בעקבות המלצת [[הרבי]]{{הערה|1='''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339451 כשהרבי ביקש מהרב שטיינזלץ להחליף את שמו]''' - וידיאו מ[[חלוקת דולרים]] מתוך תוכנית הוידאו השבועית 'תורת חיים' במדור 'עין בעין' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}}}. כל אותו הזמן זכה הרב לקירובים גדולים מ[[הרבי]] ושוחח עם [[הרבי]] שיחות ארוכות יחסית במהלך [[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ס]] הוגדר על-ידי הטיים מגזין כאחד האנשים המשכילים ביותר במאה האחרונה. בשנת [[תשס"ו]] הרב פתח את מרכז שטיינזלץ לידע יהודי בירושלים ובו מעביר הרב את שיעוריו בחסידות. בשנת [[תשס"ד]] יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי תקליטור.<br />
<br />
===כתיבה והוצאה לאור===<br />
בשנת [[תשכ"ה]] הקים את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" השוכן כיום בשכונת 'נחלאות' ב[[ירושלים]] והתחיל עם פרוייקט חייו - ביאור ופירוש של ה[[תלמוד|תלמודים]], במטרה להנגישם לדובר שפת ה[[עברית]] המודרנית. ביאורו של "שטיינזלץ" על הלמוד כולל; [[ניקוד|מנוקד]], פיסוק, חלוקה לפסקאות, תרגום המילים ה[[ארמית|ארמיות]] של התלמוד, ביאור, הוספת מבואות, הסברים, סיכומים, ביוגרפיות חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות. כל אלה בנוסף לפירושים המקובלים ([[רש"י]] ו[[תוספות]])<br />
<br />
ביום [[א' בכסלו]] שנת [[תשע"א]] סיים את פרושו לתלמוד בבלי.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] סיים את סדרת הביאורים שלו על [[ספר התניא]], אותה החל להוציא לאור בשנת [[תשמ"ט]]. הסדרה כוללת תשעה כרכים, ונחשבת לאחת מהביאורים הפשטניים המנגישים בצורה הטובה ביותר את ספר התניא לציבור הכללי.<br />
<br />
בעבר, התנגדו לרב שטיינזלץ חלק מרבני הציבור ה[[ליטאי]] ויצאו נגד ספרי הפירושים שלו לגמרא, בין היתר עקב היותו [[חסיד]] [[חב"ד]].<br />
<br />
==מספריו==<br />
* '''תלמוד מבואר''', הידוע כ"[[תלמוד שטיינזלץ]]" - ניקוד וביאור ה[[תלמוד בבלי]] ו[[מסכת פאה]] ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]]. <br />
* '''ביאור על [[ספר התניא]]''' - ביאור על הספר הבסיסי של [[חסידות חב"ד]] בתשעה כרכים.<br />
* '''אישים בתלמוד''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''הסוציולוגיה של הבערות''', עם עמוס פונקנשטיין, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''דמויות מן המקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''נשים במקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''אשת חיל - אלבום''', הוצאה לאור: מילתא<br />
* '''[[הגדה של פסח]]''', עם הוראות, הסברים ומנהגים. הוצאה לאור: כרטא.<br />
* '''ה[[סידור]] וה[[תפילה]]''', מדריך למתפלל ולמעיין. הוצאה לאור: משכל (חמד+[[ידיעות אחרונות]])<br />
* '''התלמוד לכל''', הוצאה לאור: משכל (חמד+ידיעות אחרונות)<br />
* '''מדריך ל[[תלמוד]]''', הוצאה לאור: כתר<br />
* '''ששה מספורי המעשיות של ר' נחמן''' עם פירוש<br />
* '''שלושה עשר עלי השושנה''' - סיכום של נושאים חשובים בתורת הסוד, בשפה מובנת.<br />
* '''הבן יקיר לי''' - לקט שיחות ומאמרים על [[עם ישראל|העם היהודי]].<br />
* '''חיי שנה''' - אסופת שיחות ומאמרים על מועדי השנה, בהוצאת ידיעות אחרונות.<br />
* '''אור פני מלך - אסופת מאמרים לימים נוראים''', בהוצאת תלמידי ישיבת תקוע.<br />
* '''ביכורים - אסופת מאמרים לחג השבועות''', בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים.<br />
* '''יצא סוד''' שיחות ומאמרים על חג הפורים, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים<br />
* '''[[תהילים]] עם הארות''' - כשבראש כל מזמור כותרת קצרה המסבירה את תוכנו.<br />
כמו כן חיבר הרב ספרים רבים בשפות אחרות (חלקם תרגומים של ספריו בעברית אך רבים נכתבו במקור לשפות אלו), ביניהן [[אנגלית]], [[רוסית]], [[צרפתית]], [[פורטוגזית]], [[סינית]] ועוד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.hashefa.co.il/ "שפע" - אתר הבית של מוסדות הרב שטיינזלץ]<br />
*[http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=evenisrael הבלוג] של הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)<br />
*[http://www.steinsaltz.org Aleph society]<br />
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/hmidrash.asp?search=1&orderby=49 שיעורי הרב עדין אבן ישראל] מאתר ישיבת בית אל<br />
*מכתב מ[[הרבי]], אל הרב אבן ישראל [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9395&search=%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%9C%D7%A5 אגרות קודש]<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339452 נושא מתומצת]''' - הרב אבן ישראל מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br />
*צור ארליך, '''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54933 הדרן עלך: הרב שהגיע לקו הגמרא]''' - בתוך עיתון מקור ראשון {{COL}} ט' סיון תש"ע<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אבן ישראל, עדין}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי ועד למען שלימות העם]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&diff=183339ביאור תניא2014-06-25T18:20:08Z<p>מתמיד: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:ביאור תניא.jpg|left|thumb|250px|סידרת הספרים]]<br />
'''ביאור תניא''' של הרב [[עדין אבן ישראל]] (שטינזלץ) הינו ביאור מלא ל[[ספר התניא]], העוקב אחר כל דברי הספר ומבארם - תוך הבאת המקורות ומראי המקומות.<br />
<br />
בניסוח שיש בו גם מחן השיחה שבעל פה וגם מן הבהירות והדיוק, נוסף גם על ביאור רחב של מושגי היסוד והשקפת עולמה של ה[[חסידות]] בכלל.<br />
<br />
ואולם יש בו יותר מביאור: בהסברים הפונים אל משכיל בן דורנו בצד משלים בתוך חיינו היום, וסיפורים מתוך חיי החסידים בעבר - הוא ממשיך את עולמו ופנימיותו של ספר התניא אל תוך עולמו של הקורא.<br />
<br />
בסדרה 9 כרכים,<br />
בהוצאת 'ספרי מילתא'.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://chabadshop.com/?template=prod&prod_id=5488 לקניית הספרים] באתר חב"ד שופ.<br />
<br />
[[קטגוריה:ביאורים בחסידות]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=183338גבעתיים2014-06-25T18:14:58Z<p>מתמיד: /* פעילות חב"ד בעיר */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב יוסף יצחק בקרמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב יוסף יצחק בקרמן עם ידיד בית חב"ד מר דוד נחמני]]'''גבעתיים''' היא עיר במחוז [[תל אביב]] בישראל. הוכרזה כעיר בשנת [[תשי"ט]]. גבעתיים ממוקמת באזור הדרומי של מישור החוף והיא גובלת ב[[רמת גן]] וב[[תל אביב]]. היא ידועה בצביונה האנטי דתית, מאז הקמתה בחרו בה תושבי העיר במפלגות אנטי דתיות. מקור השם "גבעתיים" בשתי הגבעות שעליהן הייתה בנויה העיר כשהוכרזה: גבעת בורוכוב וגבעת קוזלובסקי. העיר משתרעת למעשה גם על גבעת רמב"ם. כיום מתגוררים בעיר 51,000 תושבים.<br />
<br />
== בית חב"ד ==<br />
את בית חב"ד בעיר מנהל הרב יוסף יצחק בקרמן. הרב בקרמן הגיע לעיר בשנת [[תשנ"א]].<br />
<br />
:'''בית חב"ד - סניף [[בורסת היהלומים]]'''. את בית חב"ד מנהל הרב '''חגי הלוי'''.<br />
<br />
ב[[ח"י אלול]] [[תשס"ט]], ערך בית חב"ד ערב הצדעה לפעילות חב"ד בעיר בהשתתפות [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[יונה מצגר]].<br />
<br />
בחודש [[תשרי]] [[תש"ע]] העניק ראש העיר מר '''ראובן בן שחר''', אות הוקרה לרב [[יעקב גלויברמן]] מנהל ארגון [[יד ביד]] על עזרתו לעיר במתן ילקוטים.<br />
<br />
===פעילי חב"ד בעיר===<br />
*הרב '''יוסי לוי''', המרכז את מבצע "מטבח כשר".<br />
<br />
*הרב '''עמי ברעם''' אשר מפעיל מהעיר את ארגון [[התקשרות - חויה יהודית רוחנית]].<br />
<br />
*הרב '''גלעד בר טוב''', מפעיל מחלקת תפילין ומזוזות.<br />
<br />
*הרב '''שלמה וולפא'''.<br />
<br />
*הרב '''אלימלך בינשטוק'''.<br />
<br />
== פעילות חב"ד בעיר ==<br />
'''בית כנסת חב"ד''' - במקום מתקיים תפילות בכל יום. בית הכנסת עורך קמפיין להגיע לתפילת שחרית שכותרתו "קבענו בשש".<br />
<br />
'''שיעורי תורה''' - בית חב"ד מפעיל רשת שיעורים לגברים ונשים בתורה פרשת שבוע וחסידות. השיעורים נערכים במהלך כל ימות השבוע. השיעורים נערכים בבית חב"ד ובבתי הכנסת ברחבי העיר.<br />
<br />
'''גני חב"ד''' - בעיר פועל מעון ושני גנים, "גן תרצה", "גן שירית" וצהרון.<br />
<br />
'''מכון 'KOSHER'''' - בעקבות פניות מתושבי העיר לסייע בהכשרת המטבח וכלי המטבח, פתח בית חב"ד מחלקה בניהול השליח הרב יוסי לוי אשר עוזר ומייעץ לקראת המעבר למטבח כשר.<br />
<br />
'''חלוקת מצרכים לנזקקים''' - במהלך השנה מחלק בית חב"ד מאות סלי מזון לנזקקים. עיקר הפעילות נעשית סביב חג הפסח.<br />
<br />
'''מסיבת ראש חודש''' - מספר שנים עורך בית חב"ד אחת לחודש מסיבה לנשים לכבוד ראש חודש.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
[http://www.chabadgivataim.com/ לאתר חב"ד גבעתיים]<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A9&diff=183337שמש2014-06-25T18:13:38Z<p>מתמיד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:השמש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השמש]]<br />
'''השמש''' היא משבעת כוכבי הלכת, מהנבראים הגדולים ביותר, ויש לה דעת יותר מבני אדם ופחות מה[[מלאכים]].{{הערת שוליים|רמב"ם הלכות יסודי התורה.}}<br />
<br />
== גודלה ==<br />
<br />
כתב [[הרמב"ם]] שגודלה של השמש, הוא כקס"ז פעמים מגודל כדור הארץ{{הערת שוליים|[[שער היחוד והאמונה]] פ"ז, על פי פסק הרמב"ם בהל' יסודי התורה פ"ג ה"ח<br />
(ודייק יותר בהקדמה לפרוש המשניות "קס"ו וג' שמיני פעם"). - הרבי.}}.<br />
<br />
יש המקשים, שבספר התכונה כתוב אחרת - 5/4 מליון פעמים ויותר. הרבי השיב על כך, שכמו בשאר הקושיות "המדעיות" מסוג זה - המקשן עם הארץ גם במדה!<br />
והתירוץ על כך הוא, הנאמר בתכונה 5/4 מליון ויותר הוא בנוגע לכמות (Volume), ואילו ברמב"ם המדובר על הקוטר.<br />
<br />
ערך הקוטר (Diametre) הנ"ל המובא בספר התכונה דעתה הוא - כמו 110 (ולא קס"ז), אלא שמדידת קוטר השמש זו מביאה בחשבון שכבות מסויימות של השמש ולא כולן מכיון שהשכבות החצוניות ביותר - (לפי דעת התוכנים דעתה) משתנות בתנועת כווץ והתפשטות מזמן לזמן במדה גדולה, לא כולן נראות לעין ורק "רואים" את השפעתן, - ולכן גם קשה לפעמים למודדן. כן אין מביאים בחשבון את Protuberance, אבל לפעמים עכ"פ ראו ומדדו שהתפשטו הנ"ל עד כדי כך שהיה אז קוטר השמש<br />
יותר מן ק"ע פעמים מקוטר הארץ, ונתכווץ אח"כ{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&hilite=4a2edce3-c116-4477-bf39-ec6ee2cf9876&st=%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97&pgnum=176 הרבי, שערי אמונה].}}.<br />
<br />
== המרחק בינה לארץ ==<br />
<br />
על פי חכמינו ז"ל{{הערת שוליים|מדרש רבה, ז, י.}}, לפני חטא [[אדם הראשון]] היה קרובה של החמה לארץ בשבעה פעמים יותר קרוב מאשר קרובה העכשווי, ועכשיו היא רחוקה שבעה פעמים יותר מהמרחק ההוא, ולכן גודלה היה נראה יותר.<br />
<br />
== הילוכה ==<br />
מכיון שאף אנשי המחקר החליטו כי בלתי אפשרי לדעת אם השמש סובבת את הירח או ההפך, ואין זה רק מחוסר מידע, אלא מכיון שכל שני גופים הנמצאים מתנועה יחסית, אי אפשר לקבוע מי מהם נע, אם כן וודאי שאין כל מניעה ללמוד כפשטות הפסוקים - שהשמש סובבת את הארץ{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&hilite=b36a8060-af87-44e2-a5d7-500de81c456a&st=%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97&pgnum=185 הרבי, שערי אמונה].}}.<br />
<br />
== ראו עוד ==<br />
<br />
[[אור השמש בשמש]]<br />
== מקורות ==<br />
<br />
*הרבי מליובאוויטש, בספר '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&hilite=b36a8060-af87-44e2-a5d7-500de81c456a&st=%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97&pgnum=176 שערי אמונה]'''<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:בריאת העולם]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_(%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%9F)&diff=102754בית משיח (שבועון)2011-04-30T21:50:31Z<p>מתמיד: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:שער בית משיחPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|שער אחד הגיליונות]]<br />
'''שבועון בית משיח''', הינו מגזין שבועי להפצת בשורת הגאולה המופץ באלפי עותקים ברחבי העולם. מלבד זאת מופיע העיתון בגירסה מקוונת באתר [[חב"ד אינפו]].<br />
<br />
בגיליון מגוון של כתבות, ראיונות, סיפורים, מאמרים וחדשות. מפעם לפעם העיתון מביא חשיפות מרעישות, ומסמכים וכתבי יד מאדמו"רי חב"ד בפרסום ראשון. עיקר תפקידו על פי הגדרת המוציא לאור היא, לבצע את [[השליחות היחידה]] והעיקרית 'להכין את העולם לקבלת פני [[משיח]] צדקנו' (לשון כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]]).<br />
<br />
העיתון החל לצאת בחודש מנחם אב [[תשנ"ד]], בעקבות שינוי בקו שנקט העיתון [[כפר חב"ד]]; הסרת ה"יחי" מעמוד השער (למרות החלטה של ועדת רבנים בנידון), הפסקת העיסוק בנושאי זהות [[משיח]] וזלזול בחסידים שהמשיכו להאמין בחייו הנצחיים של הרבי. בעקבות כך אף הופסקה כתיבתם של כותבים קבועים אשר פירסמו מאמרים שבועיים או לעיתים.<br />
<br />
הגיליונות הראשונים היו דומים יותר לגיליונות [[גיליון בית חיינו|בית חיינו]] שהיו יוצאים בתקופות שונות, ובהם דיווחים על הנעשה ב- [[770]]. עם הזמן התפתח הגיליון הדק, לגיליון גדוש בכתבות ראיונות וחשיפות מהמדריגה הראשונה. בשנת [[תשנ"ו]] בעקבות שינויים בהנהלה (כניסתם של עורכים חדשים והשפעת הנגיד ר' [[רחמים אנטיאן]]), התבסס העיתון; הן מבחינה השקפתית והן מבחינה כלכלית.<br />
<br />
==חלקים ומוספים==<br />
* הגיליון מחולק לשניים; החלק הראשון המהווה את רוב הגיליון, הוא בעברית וכולל בתוכו גם מוסף לילדים [[במחנה צבאות השם]] והחלק השני הוא באנגלית.<br />
<br />
* עטרת חיה - מוסף חודשי לנשים.<br />
<br />
* [[התמים]] - מוסף שיצא מידי חודש, עבור ה[[תמימים]]. הפסיק לצאת בשנת [[תשס"ו]] ובחודש תשרי [[תש"ע]] חזר לראות אור.<br />
<br />
==מערכת בית משיח==<br />
<br />
*מו"ל: הרב [[מנחם מענדל הענדל]], יו"ר [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]<br />
*עורך ראשי: הרב [[שלום יעקב חזן]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]].מטובי הכותבים וחוקרי ההיסטוריה החב"דיים. מעורכי סדרת ה[[אגרות קודש]] ספרי [[מאמרי חסידות]] ועוד.<br />
*עורך ב[[ארץ הקודש]]: הרב [[מנחם זיגלבוים]]. הוציא לאור עד עתה עשרות ספרי סיפורת וביוגרפיה.<br />
*רכז מערכת ומנהל מחלקת עיצוב: הרב [[אברהם רייניץ]]. הוציא לאור ספרים.<br />
*כותבים קבועים: הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[יוסף קרסיק]], הרב יעקב שמואלביץ, הרב [[שניאור זלמן ברגר]], הרב אסף חנוך פרומר (א. אברהם), הרב [[שבתי ויינטרוב]] (שי גפן), ר' נתן אברהם, ר' מנחם מענדל ערד, הרב נפתלי אסטולין, הרב [[שלום בער וולפא]], הרב [[הלל זלצמן]], הרב [[זלמן חנין]] ועוד.<br />
*כותבים בעבר: הרב [[יהושע דובראווסקי]], הרב [[חיים אשכנזי]], ר' [[משה סלונים]], הרב [[יצחק גנזבורג]], ר' שמואל קראוס ועוד.<br />
<br />
==סדרות מיוחדות==<br />
<br />
במשך השנים הופיעו ומופיעים ב"בית משיח" סדרות מיוחדות ופופולריות:<br />
<br />
*זכרונות ר' [[יצחק גנזבורג]] - בעריכת [[אברהם ישעיה רייניץ]]. נדפסו לאחר מכן בספר "[[חייל בשירות הרבי]]".<br />
*זכרונות הרב [[יצחק מישלובין]].<br />
*המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]] - (כמה סדרות שונות).<br />
*[[אלה תולדות פרץ]] - מאת הרב [[יהושע דובראווסקי]] על המשפיע ר' [[פרץ מוצ'קין]].<br />
*תולדות הרב [[מנחם מענדל מויטבסק]] מגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]] מאת [[מנחם זיגלבוים]] ([[מרומם ואיש עלייה|בתום הסדרה הודפס בספר]]).<br />
*זכרונות הרב [[חייקל חאנין]] מאת בנו הרב [[שניאור זלמן יצחק יהושע חאנין]].<br />
*[[חב"ד בשואה]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].<br />
*[[אדמו"ר הריי"צ]] בילדותו מאת [[מנחם זיגלבוים]] (הודפס כספר "הנסיך השישי").<br />
*מדינות המלך - [[בתי חב"ד]] בדרום אמריקה מאת ר' [[בן ציון ששון]].<br />
*קשרים של רבנים ואדמו"רים עם הרבי - מאת הרב [[שלום בער וולפא]] (חלק הודפס בשנית בספר [[שמן ששון מחבריך]]).<br />
*גדולי ישראל והגאולה - סקירה על גדולי ישראל בדורות עברו והקשר המיוחד שלהם לגאולה. מאת יהושע קעניג.<br />
*ביקור הרבי הריי"צ באמריקה - מאת שניאור זלמן ברגר.<br />
* זכרונות הרב [[הלל זלצמן]].<br />
<br />
== מדורים ==<br />
<br />
*דבר מלכות - [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]].<br />
*הפרשה החסידית - ליקוט דברי [[רבותינו נשיאנו]] על הפרשה. בעריכת הרב [[שלום יעקב חזן]].<br />
*[[מאוצר המלך]] - כתבי יד מאוצר המזכיר הרב [[שלום מענדל סימפסון]] ומקורות נוספים. יצא לאור בספר.<br />
*"לוח שבועי" - זמני השבוע ומורה שיעור ל[[רמב"ם (תקנה)|רמב"ם היומי]].<br />
*דבר המערכת - נכתב על ידי העורך המייסד - הרב [[שלמה הלפרן]].<br />
*[[התוועדות]] [[חסיד]]ותית - סיפורים מ[[ר' מענדל]] פוטרפס עם מסרים חסידיים אקטואליים - הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].<br />
*סיפורים מ[[בית חב"ד]] - הרב [[יעקב שמולאביץ]].<br />
*"סיפור חיים" של בעלי תשובה - נתן אברהם.<br />
*"הגות וואך" - מאמרי הגות שבועיים מאת א. אברהם (הרב [[אסף חנוך פרומר]]).<br />
*"פנסאי בעיר" - פעילותם הבלתי רשמית של שלוחים במקומותיהם מאת ש. מלאכי.<br />
*"שולחן שבת" - מאמרים בקבלה ובחסידות מאת הרב [[יוסף קרסיק]] - יצא לאחר מכן בכמה ספרים בשמות שונים.<br />
*"יומנו של [[תמים]] ב[[770]]" - יומן יומי מהמתרחש ב[[770]], נכתב בכל שנה על ידי א' מתלמידי הקבוצה.<br />
*[[שלימות הארץ]] - מאת דובר [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]], [[שי גפן]].<br />
*"מהנעשה והנשמע" - מדור חדשות, באדיבות אתר החדשות [[חב"ד אינפו]].<br />
*"חסידים איין משפחה" - מדור שמחות ב[[אנ"ש]].<br />
<br />
== חשיפות במשך השנים ==<br />
<br />
*תמונה נדירה של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]].<br />
*תמונה נדירה של [[הרבי]] באוניברסיטה בברלין - על ידי ר' [[דניאל גולדברג]].<br />
*[[ההתייסדות אגודת ישראל]] - חיבור מיוחד שחיבר [[אדמו"ר הריי"צ]]. נחשף על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] (גליון 388).<br />
*שיקום ה[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]] - על ידי הרב [[דוד אבא גורביץ]] ובנו בן התשע.נחשף על ידי הרב [[שניאור זלמן ברגר]] (גליון 394).<br />
*גלותם לצ'אילי של [[רבי לוי יצחק]] שניאורסון ובן דודו [[לוי יצחק שניאורסון (הקטן)]]. נחשף על ידיהרב [[שניאור זלמן ברגר]] (גליון 427).<br />
*לקט מכתבי הרב [[אברהם שניאורסון]] לביתו [[הרבנית נחמה דינה]] - ביניהם ההצעה ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יעבור לגור ב[[ארצות הברית]] - כבר בשנת [[תר"צ]]. נחשף על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]]. (גליון 433).<br />
*מסמך סודי שנשלח מהק.ג.ב. המקומי למרכז שלו ב[[לנינגרד]] בנגע להצתת בית כנסת [[חב"ד]] מלחובקה ב[[תש"כ]]. נחשף על ידי [[שניאור זלמן ברגר]]. (גליון 509).<br />
*חילוץ כתבי היד של [[רבותינו נשיאנו]] אשר היו ביד [[חסיד]]ים ב[[רוסיה]] - על ידי הרב [[הלל זלצמן]]. נחשף על ידי הרב [[אברהם רייניץ]]. (גליון 601).<br />
*סקירה על פעולות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] שנשלחה למשרד החינוך, מאת הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]. נחשף מ[[גנזך המדינה]] על ידי [[שניאור זלמן ברגר]]. (גליון 615).<br />
* המחתרת - סיפורה של המחתרת החסידית בישיבת אתרי. מאת הרב [[יעקב שמולאביץ]] - חבר המחתרת.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/hashavua.pdf גליון בית משיח השבועי בעברית] {{PDF}}<br />
*[http://beismoshiach.org/_pdf/current.pdf גליון בית משיח השבועי באנגלית] {{PDF}}<br />
*[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf ארכיון בית משיח בעברית]<br />
*[http://beismoshiach.org/pdf.htm ארכיון בית משיח באנגלית]<br />
*[http://chabad.info/bmnew/index.php האתר החדש של שבועון בית משיח בעברית]<br />
*[http://chabad.info/bm/index.php האתר הישן של שבועון בית משיח בעברית] <br />
*[http://www.beismoshiach.org/ האתר החדש של שבועון בית משיח באנגלית]<br />
*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=ee_ האתר הישן של שבועון בית משיח באנגלית]<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E1%E9%FA%20%EE%F9%E9%E7 כתבות מתוך שבועון בית משיח] {{אינפו}}<br />
[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_(%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%9F)&diff=102540בית משיח (שבועון)2011-04-28T21:58:29Z<p>מתמיד: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:שער בית משיחPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|שער אחד הגיליונות]]<br />
'''שבועון בית משיח''', הינו מגזין שבועי להפצת בשורת הגאולה המופץ באלפי עותקים ברחבי העולם. מלבד זאת מופיע העיתון בגירסה מקוונת באתר [[חב"ד אינפו]].<br />
<br />
בגיליון מגוון של כתבות, ראיונות, סיפורים, מאמרים וחדשות. מפעם לפעם העיתון מביא חשיפות מרעישות, ומסמכים וכתבי יד מאדמו"רי חב"ד בפרסום ראשון. עיקר תפקידו על פי הגדרת המוציא לאור היא, לבצע את [[השליחות היחידה]] והעיקרית 'להכין את העולם לקבלת פני [[משיח]] צדקנו' (לשון כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]]).<br />
<br />
העיתון החל לצאת בחודש מנחם אב [[תשנ"ד]], בעקבות שינוי בקו שנקט העיתון [[כפר חב"ד]]; הסרת ה"יחי" מעמוד השער (למרות החלטה של ועדת רבנים בנידון), הפסקת העיסוק בנושאי זהות [[משיח]] וזלזול בחסידים שהמשיכו להאמין בחייו הנצחיים של הרבי. בעקבות כך אף הופסקה כתיבתם של כותבים קבועים אשר פירסמו מאמרים שבועיים או לעיתים.<br />
<br />
הגיליונות הראשונים היו דומים יותר לגיליונות [[גיליון בית חיינו|בית חיינו]] שהיו יוצאים בתקופות שונות, ובהם דיווחים על הנעשה ב- [[770]]. עם הזמן התפתח הגיליון הדק, לגיליון גדוש בכתבות ראיונות וחשיפות מהמדריגה הראשונה. בשנת [[תשנ"ו]] בעקבות שינויים בהנהלה (כניסתם של עורכים חדשים והשפעת הנגיד ר' [[רחמים אנטיאן]]), התבסס העיתון; הן מבחינה השקפתית והן מבחינה כלכלית.<br />
<br />
==חלקים ומוספים==<br />
* הגיליון מחולק לשניים; החלק הראשון המהווה את רוב הגיליון, הוא בעברית וכולל בתוכו גם מוסף לילדים [[במחנה צבאות השם]] והחלק השני הוא באנגלית.<br />
<br />
* עטרת חיה - מוסף חודשי לנשים.<br />
<br />
* [[התמים]] - מוסף שיצא מידי חודש, עבור ה[[תמימים]]. הפסיק לצאת בשנת [[תשס"ו]] ובחודש תשרי [[תש"ע]] חזר לראות אור.<br />
<br />
==מערכת בית משיח==<br />
<br />
*מו"ל: הרב [[מנחם מענדל הענדל]], יו"ר [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]<br />
*עורך ראשי: הרב [[שלום יעקב חזן]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]].מטובי הכותבים וחוקרי ההיסטוריה החב"דיים. מעורכי סדרת ה[[אגרות קודש]] ספרי [[מאמרי חסידות]] ועוד.<br />
*עורך ב[[ארץ הקודש]]: הרב [[מנחם זיגלבוים]]. הוציא לאור עד עתה עשרות ספרי סיפורת וביוגרפיה.<br />
*רכז מערכת ומנהל מחלקת עיצוב: הרב [[אברהם רייניץ]]. הוציא לאור ספרים.<br />
*כותבים קבועים: הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[יוסף קרסיק]], הרב יעקב שמואלביץ, הרב [[שניאור זלמן ברגר]], הרב אסף חנוך פרומר (א. אברהם), הרב [[שבתי ויינטרוב]] (שי גפן), ר' נתן אברהם, ר' מנחם מענדל ערד, הרב נפתלי אסטולין, הרב [[שלום בער וולפא]], הרב [[הלל זלצמן]], הרב [[זלמן חנין]] ועוד.<br />
*כותבים בעבר: הרב [[יהושע דובראווסקי]], הרב [[חיים אשכנזי]], ר' [[משה סלונים]], הרב [[יצחק גנזבורג]], ר' שמואל קראוס ועוד.<br />
<br />
==סדרות מיוחדות==<br />
<br />
במשך השנים הופיעו ומופיעים ב"בית משיח" סדרות מיוחדות ופופולריות:<br />
<br />
*זכרונות ר' [[יצחק גנזבורג]] - בעריכת [[אברהם ישעיה רייניץ]]. נדפסו לאחר מכן בספר "[[חייל בשירות הרבי]]".<br />
*זכרונות הרב [[יצחק מישלובין]].<br />
*המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]] - (כמה סדרות שונות).<br />
*[[אלה תולדות פרץ]] - מאת הרב [[יהושע דובראווסקי]] על המשפיע ר' [[פרץ מוצ'קין]].<br />
*תולדות הרב [[מנחם מענדל מויטבסק]] מגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]] מאת [[מנחם זיגלבוים]] ([[מרומם ואיש עלייה|בתום הסדרה הודפס בספר]]).<br />
*זכרונות הרב [[חייקל חאנין]] מאת בנו הרב [[שניאור זלמן יצחק יהושע חאנין]].<br />
*[[חב"ד בשואה]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].<br />
*[[אדמו"ר הריי"צ]] בילדותו מאת [[מנחם זיגלבוים]] (הודפס כספר "הנסיך השישי").<br />
*מדינות המלך - [[בתי חב"ד]] בדרום אמריקה מאת ר' [[בן ציון ששון]].<br />
*קשרים של רבנים ואדמו"רים עם הרבי - מאת הרב [[שלום בער וולפא]] (חלק הודפס בשנית בספר [[שמן ששון מחבריך]]).<br />
*גדולי ישראל והגאולה - סקירה על גדולי ישראל בדורות עברו והקשר המיוחד שלהם לגאולה. מאת יהושע קעניג.<br />
*ביקור הרבי הריי"צ באמריקה - מאת שניאור זלמן ברגר.<br />
* זכרונות הרב [[הלל זלצמן]].<br />
<br />
== מדורים ==<br />
<br />
*דבר מלכות - [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]].<br />
*הפרשה החסידית - ליקוט דברי [[רבותינו נשיאנו]] על הפרשה. בעריכת הרב [[שלום יעקב חזן]].<br />
*[[מאוצר המלך]] - כתבי יד מאוצר המזכיר הרב [[שלום מענדל סימפסון]] ומקורות נוספים. יצא לאור בספר.<br />
*"לוח שבועי" - זמני השבוע ומורה שיעור ל[[רמב"ם (תקנה)|רמב"ם היומי]].<br />
*דבר המערכת - נכתב על ידי העורך המייסד - הרב [[שלמה הלפרן]].<br />
*[[התוועדות]] [[חסיד]]ותית - סיפורים מ[[ר' מענדל]] פוטרפס עם מסרים חסידיים אקטואליים - הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].<br />
*סיפורים מ[[בית חב"ד]] - הרב [[יעקב שמולאביץ]].<br />
*"סיפור חיים" של בעלי תשובה - נתן אברהם.<br />
*"הגות וואך" - מאמרי הגות שבועיים מאת א. אברהם (הרב [[אסף חנוך פרומר]]).<br />
*"פנסאי בעיר" - פעילותם הבלתי רשמית של שלוחים במקומותיהם מאת ש. מלאכי.<br />
*"שולחן שבת" - מאמרים בקבלה ובחסידות מאת הרב [[יוסף קרסיק]] - יצא לאחר מכן בכמה ספרים בשמות שונים.<br />
*"יומנו של [[תמים]] ב[[770]]" - יומן יומי מהמתרחש ב[[770]], נכתב בכל שנה על ידי א' מתלמידי הקבוצה.<br />
*[[שלימות הארץ]] - מאת דובר [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]], [[שי גפן]].<br />
*"מהנעשה והנשמע" - מדור חדשות, באדיבות אתר החדשות [[חב"ד אינפו]].<br />
*"חסידים איין משפחה" - מדור שמחות ב[[אנ"ש]].<br />
<br />
== חשיפות במשך השנים ==<br />
<br />
*תמונה נדירה של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]].<br />
*תמונה נדירה של [[הרבי]] באוניברסיטה בברלין - על ידי ר' [[דניאל גולדברג]].<br />
*[[ההתייסדות אגודת ישראל]] - חיבור מיוחד שחיבר [[אדמו"ר הריי"צ]]. נחשף על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] (גליון 388).<br />
*שיקום ה[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]] - על ידי הרב [[דוד אבא גורביץ]] ובנו בן התשע.נחשף על ידי הרב [[שניאור זלמן ברגר]] (גליון 394).<br />
*גלותם לצ'אילי של [[רבי לוי יצחק]] שניאורסון ובן דודו [[לוי יצחק שניאורסון (הקטן)]]. נחשף על ידיהרב [[שניאור זלמן ברגר]] (גליון 427).<br />
*לקט מכתבי הרב [[אברהם שניאורסון]] לביתו [[הרבנית נחמה דינה]] - ביניהם ההצעה ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יעבור לגור ב[[ארצות הברית]] - כבר בשנת [[תר"צ]]. נחשף על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]]. (גליון 433).<br />
*מסמך סודי שנשלח מהק.ג.ב. המקומי למרכז שלו ב[[לנינגרד]] בנגע להצתת בית כנסת [[חב"ד]] מלחובקה ב[[תש"כ]]. נחשף על ידי [[שניאור זלמן ברגר]]. (גליון 509).<br />
*חילוץ כתבי היד של [[רבותינו נשיאנו]] אשר היו ביד [[חסיד]]ים ב[[רוסיה]] - על ידי הרב [[הלל זלצמן]]. נחשף על ידי הרב [[אברהם רייניץ]]. (גליון 601).<br />
*סקירה על פעולות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] שנשלחה למשרד החינוך, מאת הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]. נחשף מ[[גנזך המדינה]] על ידי [[שניאור זלמן ברגר]]. (גליון 615).<br />
* המחתרת - סיפורה של המחתרת החסידית בישיבת אתרי. מאת הרב [[יעקב שמולאביץ]] - חבר המחתרת.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/hashavua.pdf גליון בית משיח של השבוע בעברית] {{PDF}}<br />
*[http://beismoshiach.org/_pdf/current.pdf גליון בית משיח של השבוע באנגלית] {{PDF}}<br />
<br />
*[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf ארכיון בית משיח בעברית]<br />
*[http://beismoshiach.org/pdf.htm ארכיון בית משיח באנגלית]<br />
<br />
*[http://chabad.info/bmnew/index.php האתר החדש של שבועון בית משיח בעברית]<br />
*[http://chabad.info/bm/index.php האתר הישן של שבועון בית משיח בעברית] <br />
<br />
*[http://www.beismoshiach.org/ האתר החדש של שבועון בית משיח באנגלית]<br />
*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=ee_ האתר הישן של שבועון בית משיח באנגלית]<br />
<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E1%E9%FA%20%EE%F9%E9%E7 כתבות מתוך שבועון בית משיח] {{אינפו}}<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%91%D7%98%D7%95%D7%97_(%D7%A1%D7%A8%D7%98)&diff=102538מקום בטוח (סרט)2011-04-28T21:10:23Z<p>מתמיד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מקום בטוח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הסרט 'מקום בטוח']]<br />
'''מקום בטוח''' הוא סרט עלילתי חינוכי על תקופת [[מלחמת המפרץ]]. הופק בשנת [[תשע"א]] על ידי ארגון [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם]] ב[[ארץ ישראל]], בשיתוף עם חברת המדיה "עולם ומלואו".<br />
<br />
הסרט בהשתתפות גדולי השחקנים הישראלים מעולם הקולנוע ובהם נתי רביץ, יגאל עדיקא, יניב שביט, אורי דור, גלעד פרלמן ומוטי עדן בשיתוף עם כוכבי סרטי המגזר החרדי מיכאל וייגל, אביתר לזר, גיא מסיקה, חזי צדיק, נתן נתנזון וגרגורי טל.<br />
<br />
הרעיון להפקת הסרט החדש עלה עם סיום ההפקה המרשימה של הסרט "שליחות באפריקה", כאשר מיטב המוחות התיישבו וקיבצו את כל הרשמים והתגובות הנלהבות של ה[[שלוחים]] והחליטו להתקדם כמה צעדים קדימה. יחד עם כך, לקראת 20 שנה למלחמת המפרץ, הוחלט בהתייעצות מקיפה למקד את העלילה בתקופת המלחמה, כאשר הצופה נחשף לנבואות [[הרבי]] [[מלך המשיח]] המנווטות את העלילה למקומות מפתיעים. <br />
<br />
הסרט מיועד להקרנות בלבד באירועי [[בתי חב"ד]], כנסי ראלי וקייטנות במהלך השנה.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://bmakom.com אתר הסרט]<br />
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2329 הפרומו לסרט]<br />
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2286 הטיזר לסרט]<br />
<br />
[[קטגוריה:דיסקים וקלטות לצפייה]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8&diff=102528מאמר2011-04-28T20:53:29Z<p>מתמיד: /* מאמרי הרבי */</p>
<hr />
<div>'''מאמר''' [[חסידות]] הינו דברי [[תורה]] - '''דא"ח'' ('''ד'''ברי '''א'''לוקים '''ח'''יים) - שנאמר או נכתב על ידי ה[[אדמו"ר]]. מקובל מפי החסיד רבי [[הלל מפאריטש]] שכאשר [[רבי]] אומר מאמר חסידות, שכינה מדברת מתוך גרונו. לפני שהרבי מתחיל באמירת מאמר, מנגנים החסידים ניגון מיוחד הנקרא [[ניגון הכנה]]. בשעת המאמר עומדים החסידים על מקומם. היו פעמים בהם אמר [[הרבי]] מאמר ללא ניגון הכנה.<br />
<br />
== סגנונות במאמרי חב"ד ==<br />
לכל רבי ישנו המאפיין המיוחד במאמריו. בתחילת נשיאותו של אדה"ז היו המאמרים קצרים, ונקראו "אימרות", לאחר כך התארכו יותר ונקראו "דרושים" (שם זה נשאר עד היום, ונקראים "דרושי חסידות"), ולאחר מכן התארכו יותר ונקראו "מאמרים".<br />
<br />
שינויים נוספים היו בין לפני המאסר בפטרבורג בשנת [[תקנ"ט]] לאחריו. המאמרים התארכו יותר ובהסברה יותר, משא"כ לפנ"ז, שהיו (לפ"ע) בקיצור.<br />
<br />
מאמריו של אדמו"ר האמצעי הם באריכות גדולה הרבה יותר, ובהסברה מרובה. ההסברה לכך היא, שאדה"ז היה בבחינת חכמה ואדמו"ר האמצעי בבחינת בינה שהיא באריכות ובהרחבה.<br />
<br />
מאמריו של אדמו"ר הצמח צדק היו משופעים במאמרי חז"ל וציטוטים מספרים אחרים, דבר שפעמים הקשה על ההבנה עבור מי שלא היה מורגל בכך.<br />
<br />
אצל אדמו"ר מהר"ש מצינו לראשונה את 'ההמשך'. כלומר, סדרת מאמרים שנאמרו לאורך זמן העוסקת בנושא משותף.<br />
<br />
אדמו"ר הרש"ב במאמריו ביאר את עניני החסידות בהרחבה ובצורה מוסברת, וכונה "הרמב"ם של תורת החסידות".<br />
<br />
הרבי הריי"ץ לראשונה הדפיס את המאמרים בתרגום לאידיש ובשפה המובנת גם לחסרי ידע ורקע (אפילו) בסיסי בהבנת החסידות. <br />
<br />
== חזרת מאמר ==<br />
בימי [[אדמו"ר האמצעי]] החל המנהג בקרב החסידים לחזור את מאמרי החסידות בעיירות הפזורות בדרכם למקום מגוריהם. מנהג זה נקרא בשם "חזרת דא"ח". <br />
<br />
גם כיום מכנים אמירת מאמר חסידות בעל-פה או מתוך הכתובים בשם "חזרת דא"ח", והמנהג מתקיים בעיקר בשעת [[רעווא דרעווין]] בכל [[שבת]], כמנהג חסידים, וב[[התוועדויות]] מיוחדות.<br />
<br />
== מאמרי הרבי ==<br />
<br />
[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] נוהג להחזיק מטפחת או חפץ גשמי כל שהוא בעת אמירת מאמר הדא"ח. [[חסיד]]ים היו מסבירים, שעובדה זו נעוצה בסיבה שהרבי רצה לאחוז במשהו "גשמי" בעת אמירת דברי אלוקים חיים.<br />
<br />
ישנם שני סוגי מאמרים: מאמר בניגון של מאמר או מאמר כעין שיחה. רוב המאמרים שאמר הרבי היו מהסוג השני.<br />
<br />
בשנים המאוחרות יותר מיעט הרבי באמירת מאמרים בניגון של מאמר, והמאמר האחרון מסוג זה היה בערב חג השבועות תשמ"ט, מאמר ד"ה אני ה' אלוקיך. המאמר נאמר בהפתעה (כמו קודמו בערב חג הפסח, ד"ה מצה זו שאנו אוכלים). המאמר האחרון כעין שיחה נאמר בשבת פרשת חיי שרה תנש"א.<br />
<br />
בשנים הראשונות מיעט הרבי להגיה את מאמריו והם נכתבו בתור [[הנחה|הנחות]] כשלעתים הרבי עובר עליהם ומעיר הערות אך לא בתור מאמר [[מוגה]]. יוצאים מן הכלל היו חלק ממאמרי באתי לגני אותם הגיה הרבי. החל משנת תשמ"ו, החל הרבי להגיה מאמרים משנים קודמות יותר וכך יצאו לאור עם התאריך של ההו"ל. <br />
<br />
המאמר האחרון אותו הגיה הרבי הינו קונטרס ואתה תצוה שי"ל לקראת פורים קטן תשנ"ב, והינו מאמר יסודי בענין ההתקשרות לנשיא הדור. לאחר מכן לקראת חג השבועות תשנ"ג, כשהתגלה בספריית ליובאוויטש עותק ממאמר שהרבי הגיה ומעולם לא פורסם, הסכים הרבי שייצא בתור מאמר מוגה באותה עת.<br />
<br />
למרות שהעבודה על הוצאת המאמרים היתה בידי [[ועד הנחות בלה"ק]], הרי לפועל מסר הרבי את האחריות (כולל החתימה בפתח המאמר) ל[[ועד להפצת שיחות]] שאף הוציא לאור את כל המאמרים בשישה כרכים הידועים בתור [[ספר המאמרים (מלוקט)]]. בשנת תשס"ה יצאה לאור סדרת המאמרים בארבעה כרכים לפי תאריכי השנה.<br />
<br />
לאחרונה יצאה על ידי [[את"ה המרכזי 770]] סדרת "[[מאמרים מבוארים]]" על מנת לבאר את מאמרי [[הרבי]].<br />
<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%91%D7%98%D7%95%D7%97_(%D7%A1%D7%A8%D7%98)&diff=102525מקום בטוח (סרט)2011-04-28T20:48:45Z<p>מתמיד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:634111.jpg|שמאל|ממוזער|250px]]<br />
הסרט '''מקום בטוח''' הוא סרט עלילתי חינוכי, בהפקה חסרת תקדים על תקופת [[מלחמת המפרץ]].<br />
<br />
הסרט בהשתתפות גדולי השחקנים הישראלים מעולם הקולנוע ובהם נתי רביץ, יגאל עדיקא, יניב שביט, אורי דור, גלעד פרלמן ומוטי עדן בשיתוף עם כוכבי סרטי המגזר החרדי מיכאל וייגל, אביתר לזר, גיא מסיקה, חזי צדיק, נתן נתנזון וגרגורי טל.<br />
<br />
הרעיון להפקת הסרט החדש עלה עם סיום ההפקה המרשימה של הסרט "שליחות באפריקה", כאשר מיטב המוחות התיישבו וקיבצו את כל הרשמים והתגובות הנלהבות של ה[[שלוחים]] והחליטו להתקדם כמה צעדים קדימה. יחד עם כך, לקראת 20 שנה למלחמת המפרץ, הוחלט בהתייעצות מקיפה למקד את העלילה בתקופת המלחמה, כאשר הצופה נחשף לנבואות [[הרבי]] [[מלך המשיח]] המנווטות את העלילה למקומות מפתיעים. <br />
<br />
הסרט הופק בשנת [[תשע"א]] על ידי תנועת הנוער [[צבאות השם בארץ הקודש]] וחברת המדיה "עולם ומלואו".<br />
<br />
הסרט מיועד להקרנות בלבד באירועי [[בתי חב"ד]], כנסי ראלי וקייטנות במהלך השנה.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://bmakom.com אתר הסרט]<br />
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2329 הפרומו לסרט]<br />
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2286 הטיזר לסרט]<br />
<br />
[[קטגוריה:דיסקים וקלטות לצפייה]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%91%D7%98%D7%95%D7%97.jpg&diff=102524קובץ:מקום בטוח.jpg2011-04-28T20:46:30Z<p>מתמיד: </p>
<hr />
<div></div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=102154רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)2011-04-26T16:21:10Z<p>מתמיד: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=רבי מנחם מנדל שניאורסון<br />
|כינוי=הרבי מליובאוויטש<br />
|תמונה=[[תמונה:אדמו"ר שליט"א - תמונה קטנה.JPG|250px|]]<br />
|תיאור=האדמו"ר השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]<br />
|תאריך לידה=[[י"א ניסן תרס"ב]]<br />
|מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]<br />
|תאריך פטירה=<br />
|מקום פטירה=<br />
|מקום פעילות=[[ארצות הברית]]<br />
|תפקידים נוספים=<br />
|רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו"ר הריי"צ]]<br />
|תלמידיו=[[חסידי חב"ד]] ברחבי העולם<br />
|חיבוריו=[[ליקוטי שיחות (ספר)|ליקוטי שיחות]] ועוד (ראה [[אדמו"ר שליט"א#חיבוריו|בהמשך]])<br />
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]<br />
}}{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br />
'''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' ('''שניאורסאהן''' בכתיב ה[[חב"ד]]י. מכונה '''אדמו"ר שליט"א''', '''הרבי מ[[לובביץ']]''', '''[[מלך המשיח]]''' או בקיצור '''הרבי''') הוא ה[[נשיא]] השביעי ב[[תנועת חב"ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י"א ניסן תרס"ב]] (18 באפריל 1902) לרבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. ביום [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] התכסה הרבי מעיני הציבור. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות לדבר, יחד עם זאת מאמינים כולם שהמצב החדש אינו אלא שלב נוסף בתהליך התגלותו של הרבי כמלך המשיח{{הערת שוליים|זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי [[רש"י]] בסוף ספר דניאל (פרק י"ב פסוק י"ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]}}.<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
===הולדתו וצעירותו===<br />
[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרבי בילדותו]]רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד ביום שישי, [[י"א ניסן תרס"ב]] (18 באפריל 1902), בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ומרת [[הרבנית חנה|חנה]] (בת ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב, שהיה נכד נכדו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], מר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק{{הערת שוליים|הרבי אם כן, דור שישי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]}}) ונקרא "מנחם מענדל" על שם סב-סבו. בשנת [[תרס"ט]] התמנה ר' לוי יצחק לרבה הראשי של [[דניפרופטרובסק]] (בעבר יקטרינוסלב) ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום.<br />
<br />
בגיל צעיר כבר נודע בשקידתו ורכש ידיעות מקיפות בכל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית הוא קיבל מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו על פיה יישם, בבוא היום, את החייאת ה[[יהדות]] בכלל ו[[חסידות חב"ד]] בפרט. באחד ממכתביו כותב הרבי:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=<br />
|מקור=מכתב משנת [[תשט"ז]], למר יצחק בן צבי<br />
|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה - גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}<br />
<br />
בתקופת מלחמת העולם הראשונה ([[תרע"ד]]-[[תרע"ח]]), עמד הרבי לימין אביו בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]] שהגיעו בהמוניהם, לאחר המלחמה, לדנייפרופטרובסק.<br />
<br />
בקיץ [[תרפ"ב]] ביקר הרבי ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]]. באותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]<ref>[[היום יום]] מהדורת [[תשס"ט]].</ref> ב[[חשוון]] [[תרפ"ג]] נסע עם אחיו ל[[רוסטוב]] אל [[אדמו"ר הריי"צ]] ולא ברור האם מדובר באותה נסיעה או בשניים נפרדות{{הערה|1=באותה נסיעה השתתף בברית של ר' [[אברהם סקובלו]], וראה פה - [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2277 "יא! איך האב געפארן מיטן ברודער צום רוסטוב"].}}.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ג]] הגיע לעיירת הנופש קיסלבודסק שם שהה עם אדמו"ר הריי"צ במשך זמן, לאחר מכן נסע עם אדמו"ר הריי"צ ל[[רוסטוב]], שם שהה עימו במשך שבוע. <br />
<br />
משנת [[תרפ"ד]] (1924) נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של אדמו"ר הריי"צ, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו גם במלחמתו הקדושה והמפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ברוסיה הסובייטית. מוגדר כ"שר ההשכלה" של אדמו"ר הריי"צ{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ"ג]].}}.<br />
<br />
ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ה]] נסע שוב ללנינגרד (שם שהה אדמו"ר הריי"צ באותן שנים עד צאתו מרוסיה), שם פגש את הגאון הרב [[יוסף רוז'ין]] (הגאון מרגצ'וב) וקיבל ממנו סמיכה לרבנות. מאז שמרו השניים על קשרי מכתבים.<br />
<br />
ב[[חודש חשון]] [[תרפ"ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אחר כך שהה בלנינגרד. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ"ז]] [[מאסר אדמו"ר הריי"צ|נאסר אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה הרבי הריי"צ במלחובקה ורק חסידים בודדים הותרו לבקר שם והחתן הרבי הוזמן אל אדמו"ר הריי"צ ובמשך ימים שוחח שעות ארוכות בכל יום עם אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
בחודש חשון [[תרפ"ח]] עזב הרבי את גבולות ברית המועצות ונסע לריגא לשמש כמזכירו האישי של אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
משנת [[תרפ"ט]] (1929) התחיל אדמו"ר הריי"צ להפנות אליו שאלות בהלכה, קבלה וחסידות והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים.<br />
<br />
===נישואיו===<br />
[[קובץ:המקום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המקום בו נערכה החתונה בוורשא (מבנה [[תומכי תמימים וורשא|הישיבה המקורי]] נהרס ב[[מלחמת העולם השניה]])]]<br />
[[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בצעירותו]]<br />
בשנת תרע"ט אמר אדמו"ר הרש"ב לבנו, אדמו"ר הריי"צ, אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות בנו של [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]"{{הערת שוליים|[[נישואי הנשיאים (ספר)]]}}. ביום [[ג' בכסלו]] שנת [[תרפ"ט]] בא אדמו"ר שליט"א בקישורי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".}}. בשבת [[פרשת ויצא]], ביום [[י"א בכסלו]], היה ה'שבת חתן' והוא עלה לתורה ("אופרופעניש") במנין של אדמו"ר הריי"צ. לאחר התפילה התקיימה התוועדות עם אדמו"ר הריי"צ, בו אמר [[מאמר]] [[ד"ה]] "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".<br />
<br />
שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י"ד בכסלו]], התקיימה חגיגת הנישואים בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. מסדר הקידושין היה אדמו"ר הריי"צ שגם אמר את כל שבע-הברכות בדביקות{{הערת שוליים|כשאדמו"ר הריי"צ אמר את שבע הברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע בהתפעלות: אוי, הרבי (אדמו"ר הרש"ב) הרי מסדר קידושין!}}. במהלך סעודת החתונה עבר אדמו"ר הריי"צ משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק [[משקה]] ובירך את המסובים. הסעודה נגמרה בשעה שלוש וחצי לערך. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי [[פולין]]). לאחר מכן רקדו אדמו"ר הריי"צ והרבי יד על כתף במהירות, כריקוד חסידי חב"ד והאדמו"רים נפרדו לשלום.<br />
<br />
על הוריו של הרבי נאסר לצאת מרוסיה ולהשתתף בחתונה, בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.<br />
<br />
על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=[[שיחה]] מיום [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]]<br />
|תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע להביא את הגאולה האמיתית והשלימה}}<br />
<br />
=== בברלין ופריז ===<br />
[[תמונה:הרבי צרפת.jpg|left|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ"ז]]]][[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו לארה"ב, עם [[אדמו"ר הריי"צ]], [[תש"ב]]]]<br />
בשנת [[תרפ"ט]] עברו הרבי והרבנית לגור בברלין בירת [[גרמניה]]. באותה תקופה ביקש אדמו"ר הריי"צ מהרבי שיחד עם אחיו ר' [[ישראל אריה לייב]], שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.<br />
<br />
ב[[חג הפורים]] שנת [[תרצ"ב]] יצא הרבי [[התוועדות|תהתוועד]] עם [[יהודי]]ם ברחוב בברלין ונעצר על ידי המשטרה המקומית בעוון "הפגנה בלתי חוקית". בעקבות התערבותו של הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] הסכימה המשטרה לשחרר אותו בערבות{{הערת שוליים|הרב חיים סימנט סיפר מפי הרב סולובייצ'יק.}}.<br />
<br />
ב[[ניסן]] [[תרצ"ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה בגרמניה של אותם שנים עזבו הרבי והרבנית את גרמניה והיגרו לפריז. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון. בפריז שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו אדמו"ר הריי"צ{{הערת שוליים|כעדות הד"ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380.}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו"ר הריי"צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. <br />
<br />
באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', את [[שיחה|שיחותיו]] ואגרותיו של אדמו"ר הריי"צ ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ועוד{{הערת שוליים|הרבי מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'"}}. לצורך עריכת אגרותיו של אדמו"ר הריי"צ, נשלח על ידי אחד ממזכיריו של אדמו"ר הריי"צ העתק של כל האגרות שיש בתוכנן עניין לציבור. את האגרות סידר הרבי, צירף להן מפתח ובחר את האגרות שיודפסו בתוספת הגהותיו, הערות וציונים. <br />
<br />
בחודש תשרי [[תרצ"ה]] מונה הרבי ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]] ומיד החל לבחון תלמידים שרצו להתקבל לישיבה. אך בגין היות הרבי אזרח רוסיה, לא היו בידיו אשרות מתאימות לשהייה בפולין ונאלץ לעזוב את המדינה וממילא הפסיק לנהל את הישיבה בוורשא.<br />
<br />
בתקופת טרום השואה, הגיעו רוב ההכנסות לפעילות הציבורית של אדמו"ר הריי"צ מ[[אגודת חב"ד בארצות הברית]]. העברת משלוחי הכספים מארצות הברית לפריז וההפך, נעשה בהוראת אדמו"ר הריי"צ, דרך הרבי ששהה בפריז.<br />
<br />
מספר פעמים ביקר הרבי בוורשה וב[[אוטווצק]], מקומות מגוריו של אדמו"ר הריי"צ. מאידך, אדמו"ר הריי"צ ביקר מספר פעמים בפריז, בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, חתם על כמה מאגרות אדמו"ר הריי"צ בשמו, פגש עמו רבנים חשובים, וביצע שליחויות חשובות.<br />
<br />
בחודש כסלו [[ת"ש]] החלה [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] בהוראת אדמו"ר הריי"צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה לארצות הברית עבור הרבי והרבנית. יהודי בשם מאיר ב. הרטון שהיה ממשפחה חב"דית, לקח תחת חסותו את הרבי והרבנית ואישר הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם לארצות הברית ("אפידייביט"). לאישור התמיכה צורף איזכור על עובדת היות הרבי מתחמה במקצוע הנדסת החשמל, שיקל עליו להתבסס בארצות הברית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת בארצות הברית, האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.<br />
<br />
באביב [[ת"ש]], ערב כניסת הנאצים לפריז, התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.<br />
<br />
בשנת ת"ש, מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה לארצות הברית), נאלצו לברוח מהעיר והלכו לתחנת הרכבת בפריז שם צבאו המונים על התחנה ורק בגין היות הרבי רשום בצבא ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל חג השבועות, הגיעו הרבי והרבנית לעיר ווישי. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון. <br />
<br />
בסוף קיץ ת"ש הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס (ניצה) שבדרום צרפת, שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ תש"א. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם "רושאנבי" שהיה סמוך לתחנת רכבת. במלון שהיה מלא בפליטים היה בית כנסת. גם בניס ריחפה סכנה ומיעטו לצאת לרחוב, בפרט בימים שהשלטונות הכריזו עוצר.<br />
<br />
=== בדרך לארצות הברית ===<br />
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם [[אדמו"ר הריי"צ]]]]<br />
המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית. בעקבות אי תיאום בין הבקשות (תחילה תחת התואר 'מנהיג רוחני' ובניצה כ'מהנדס' וכעיתונאי{{הערת שוליים|הכוונה לעבודתו בגיליון [[התמים]]}}, הודיע הקונסול שהוא רואה את הבקשה כ'רגילה' ולא כ'מיוחדת' והאשרות עוכבו, למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.<br />
<br />
ביום י"ט כסלו תש"א כתב אדמו"ר הריי"צ במברק לרבי כי אגודת חסידי חב"ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות. מכתב זה נועד להקל על הרבי את בקשת הויזה. זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי"צ והעסקנים. מאוחר יותר הועלתה אפשרות על פי העיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, כדמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים"{{הערת שוליים|קובץ "כ"ח סיון".}}. בכ"ו אדר תש"א בישרו הרבי והרבנית במכתב אל אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' ניסן תש"א]] במרסיי. מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.<br />
<br />
לאחר קבלת הויזות היו צריכים להפליג לעיר ליסבון שבפורטוגל - שנותרה נייטרלית בכל שנות המלחמה - ומשם לארצות הברית. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה ו'ויזות מעבר' שגם הושגו בהתערבותו של אדמו"ר הריי"צ. כשהגיעו לפורטוגל, נתקלו בקשיים ברכישת כרטיסי הפלגה לניו-יורק, כיון שבאותם ימים ההפגלות האזרחיות היו מעטות. לעזרתם באו ר' לוי ורוחמה לאגאוויר הי"ד (הזוג לאגאוויר היו מחסידי חב"ד ששהו בצרפת וגם רצו להפליג מפורטוגל). וחתנם ר' מרדכי ביסטריצקי. האחרון, שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברת ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו. <br />
<br />
כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק. <br />
<br />
ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל אדמו"ר הריי"צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ"לאגאוויר" ל"שניאורסאהן". הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מאדמו"ר הריי"צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה). <br />
<br />
ביום [[י"ז סיון תש"א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל. מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.<br />
<br />
===בארצות הברית===<br />
[[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]]]]<br />
ב[[כ"ח סיון תש"א]], בשעת בוקר הטילה "סורפה פינטו" עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים. את פניהם בנמל קיבלו משלחת חסידים ששלח אדמו"ר הריי"צ במיוחד עבורם. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]]. כמו כן הורה אדמו"ר הריי"צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.<br />
<br />
מיד עם הגעתו של הרבי לארה"ב התחיל לסייע לאדמו"ר הרי"צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום תורה וחסידות. בשנת [[תש"ב]] התמנה על [[אדמו"ר הריי"צ]] ליושב ראש מוסדות; [[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[הוצאת ספרים קה"ת]]. בשנת [[תש"ג]] מונה לעורך ראשי ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. בשנת [[תש"י]] התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו"ר הרי"צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש"י}}.<br />
<br />
==קבלת הנשיאות==<br />
[[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהתוועדות באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי"ב]]]]<br />
כשנודע על הסתלקות אדמו"ר הריי"צ החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את "הרמ"ש"{{הערת שוליים|או הרמ"מ. ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"רבי"}} כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם מכתבי התקשרות ושלחום ל-[[770]]. חלק ממכתבי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.<br />
<br />
על אף הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ"נ|פ"נים]]. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על ציון אדמו"ר הריי"צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ליחידות. הראשון שהתקבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]] ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים. <br />
<br />
ביו"ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו"ר הריי"צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא"ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת". <br />
<br />
בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה "[[הגהה|הוגה]] על ידי כ"ק שליט"א", הרבי תיקן זאת וכתב "ע"י הרמ"ש שליט"א". <br />
<br />
בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים ובח"י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב יום הכיפורים חילק הרבי '[[לעקח]]' לזקני ה[[חסיד]]ים על פי בקשתם. <br />
<br />
בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם "יעמוד", ובלחש "אדוננו מורנו ורבנו", ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק'. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה"מרשות לחתן" בראשית קרא אחד מזקני החסידים. כשהגיע הלה לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי. הרבי לא הגיב. <br />
<br />
בחודשים כסלו וטבת, ניתן היה למצוא רמזים בשיחות של הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן בולט. בכ"ו בטבת פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב"ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו"ר הריי"צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ"ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה בי' שבט תשי"א. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום ג' בשבט, פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב"ד על קבלת הנשיאות הצפויה. <br />
<br />
במוצאי [[י' שבט תשי"א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא"ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד"ה "[[באתי לגני]]", בהקדימו כי במאמר שניתן ל[[י' שבט]] על ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר, נאמר וכו'.<br />
<br />
לאחר י' שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק' של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו{{הערת שוליים|חשוב להוסיף את דבריו של הרב [[יוסף וינברג]]: "חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני ה[[חסיד]]ים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]] נ"ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה".}}.<br />
<br />
==פעולותיו==<br />
מפעולותיו של הרבי, המובאות בהקדמה לספר [[היום יום]].<br />
===העשור הראשון ([[תשי"ב]]-[[תש"כ]])===<br />
[[תמונה:הרבי ובגין.jpg|left|thumb|250px|מנחם בגין בביקורו אצל הרבי, [[תשל"ח]]]]<br />
*שנת [[תשי"ב]] (1952): ייסוד ארגון "[[צעירי אגודת חב"ד]]" ואגודת [[נשי ובנות חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת"ו; ייסוד רשת בתי-ספר תורניים בארץ ובאוסטרליה; ייסוד אכסניית נוער לתלמידים יהודיים במדריד - ספרד; ייסוד ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]]. <br />
*שנת [[תשי"ג]] (1953): ייסוד אגודת [[נשי ובנות חב"ד ארצות הברית]], באירופה ועוד.<br />
*שנת [[תשי"ד]] (1954): ייסוד [[מבצע ארבעת המינים]] ב[[חג הסוכות]]; ייסוד [[בית ספר למלאכה כפר חב"ד]]; ייסוד קופת "[[קרן השנה]]"; ייסוד [[מבצע מצה]].<br />
*שנת [[תשט"ו]] (1955): ייסוד ארגון [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] ובקנדה; ייסוד [[קופת קרן תורה]].<br />
*שנת [[תשט"ז]] (1956): ייסוד ישיבת [[אהלי תורה]]; ייסוד ארגון [[בית רבקה אוסטרליה]] ובקנדה; ייסוד מחנה קיץ תורני [[גן ישראל]].<br />
*שנת [[תשי"ז]] (1957): ייסוד ישיבת ליובאוויטש בטורונטו-קנדה.<br />
*שנת [[תשי"ח]] (1958): מעורר על הפצת יהדות באופן של "[[ופרצת]]" וכתוצאה מכך מתגברת הפעילות החב"דית ומתייסדים מוסדות חינוך חדשים רבים.<br />
*שנת [[תשי"ט]] (1959): ייסוד תלמודי-תורה לבנים ובתי-ספר לבנות בטוניס ובאי-ג'רבה; ייסוד ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]; ייסוד במילאנו-איטליה, סניף "המרכז לענייני חינוך" שדאג להקיף מוסדות יהודיים באזור.<br />
*שנת [[תש"כ]] (1960): ייסוד שידור ברדיו סדרת שיעורים ב[[ספר התניא]] בארצות הברית{{הערת שוליים|השיעורים שנסרו על ידי ר' [[יוסף וינברג]], [[מוגה|הוגהו]] על ידי [[הרבי]] ונדפסו בספר "[[שיעורים בספר התניא (ספר)|שיעורים בספר התניא]]"}}; ייסוד [[שיכון חב"ד ירושלים]].<br />
<br />
===העשור השני ([[תשכ"א]]-[[תש"ל]])===<br />
*שנת [[תשכ"א]] (1961): הקמת [[בית ליובאוויטש לונדון|בית ליובאוויטש הראשון בלונדון]] המהווה, כיום, בסיס מרכזי לפעולות חב"ד באירופה.<br />
*שנת [[תשכ"ב]] (1962): ייסוד [[כולל אברכים]]; ייסוד סניפי ה[[מרכז לענייני חינוך]] במיניסוטה ובפילדפיה (ארה"ב); ייסוד ישיבת [[הדר תורה]], הישיבה הראשונה בעולם ל"חוזרים בתשובה"!<br />
*שנת [[תשכ"ג]] (1963): סיום עריכת [[ספר חסידים]].<br />
*שנת [[תשכ"ד]] (1964): עריכת תעמולה לפדות היהודים שברוסיה הסובייטית; הוקם קרן מיוחד שסייע בהלוואות לנצרכים ובמיוחד למוסדות ומחנכים על טהרת הקודש.<br />
*שנת [[תשכ"ה]] (1965): ייסוד [[שיכון חב"ד לוד]].<br />
*שנת [[תשכ"ו]] (1967): ייסוד [[קרן חנה]]; ייסוד בתי-ספר לבנות ומכונים ליהדות "בית-חנה" בארץ וברחבי העולם.<br />
*שנת [[תשכ"ז]] (1967): מכריז שהשנה היא [[שנת הקהל]]; ייסוד ישיבה גדולה במלבורן, אוסטרליה; ייסוד [[מבצע-תפילין]] כהגנה מפני אויבי ישראל (היה זה בתקופת טרום [[מלחמת ששת הימים]]). הרב הבטיח בצורה ברורה כי יהיה ניצחון גדול לחיילי צה"ל על אוייביהם; לאחר המלחמה והנצחון הנסי קרא הרבי לנצל את ההתעוררות של עם ישראל לקרבם לתורה ומצוות; פתיחה במאבק למען [[שלימות הארץ]].<br />
*שנת [[תשכ"ח]] (1968): הוקם ועד ציבורי להפעלת [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית כנסת צמח צדק]] בירושלים העתיקה. <br />
*שנת [[תשכ"ט]] (1969): ייסוד [[נחלת הר חב"ד|שכונה חב"דית בקרית מלאכי]].<br />
*שנת [[תש"ל]] (1970): סיום את כתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו|ספר התורה המיוחד "לקבלת פני משיח צדקנו"]]; התחלת המאבק (בגלוי) נגד תיקון חוק השבות - [[מיהו יהודי]].<br />
<br />
===העשור השלישי ([[תשל"א]]-[[תש"מ]])===<br />
[[קובץ:התוועדות נשים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהתוועדות מיוחדת לנשים ובנות ב-[[770]]]]<br />
*שנת [[תשל"א]] (1971): יוצא בקריאה "לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה; ייסוד סניף המרכז לענייני חינוך בדרום-אפריקה ששהביא להקמת רשת מוסדות יהודיים בדרום אפריקה.<br />
*שנת [[תשל"ב]] (1972): ייסוד וועד שמטרתו הקמת 71 מוסדות. <br />
*שנת [[תשל"ג]] (1973): ייסוד מבצע [[בית מלא ספרים]]; ייסוד [[קרית חב"ד צפת]].<br />
*שנת [[תשל"ד]] (1974): ייסוד ישיבה גדולה במיאמי רבתי, פלורידה; פתיחת תעמולה אודות [[מבצע תורה]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע צדקה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], ו[[מבצע נרות שבת קודש]]; ייסוד כינוסי ילדים ב[[חנוכה]]. ייסוד הפצת היהדות באמצעות [[טנק מבצעים]].<br />
*שנת [[תשל"ה]] (1975): תעמולה אודות [[מבצע כשרות האכילה והשתיה]] ו[[מבצע טהרת המשפחה]]".<br />
*שנת [[תשל"ו]] (1977): ייסוד ישיבה גדולה בסיאטל, וושינגטון; שליחת [[שליח|שליחים]] לערי הקודש ירושלים וצפת; ייסוד ישיבה גדולה בניו-היבן, קונטיקט; ייסוד שינון ה[[י"ב פסוקים]] על ידי ילדי ישראל; ייסוד [[מבצע אהבת ישראל]].<br />
*שנת [[תשל"ז]] (1977): ייסוד ישיבה גדולה [[תומכי תמימים קראקס|בקראקס - ונצואלה]]; חידוש עניין ה[[משפיע]]" ו"משפיעות" לנשים ("[[עשה לך רב]]").<br />
*שנת [[תשל"ח]] (1978): בעקבות הסכמי "קעמפ דיוויד" מגביר את מאבקו למען שלימות הארץ; ייסוד ישיבה גדולה "[[אור אלחנן לוס אנג'לס]]", קליפורניה; שליחת שליחים נוספים לערי הקודש ירושלים וצפת; ייסוד ההדפסת ה"תניא" בכל העולם.<br />
*שנת [[תשל"ט]] (1979): ייסוד חברות-נשים המעוררות על דבר שמירת "[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]"; עוסק בדבר הצלת ילדי פרס והסתדרותם בארצות הרווחה; ייסוד כולל אברכים במלבורן, אוסטרליה.<br />
<br />
===העשור הרביעי ([[תשמ"א]]-[[תש"נ]])===<br />
[[קובץ:הרבי ונער.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[חלוקת דולרים]] ב-[[770]]]]<br />
[[תמונה:כז אדר תשנב.jpg|left|thumb|250px|אדמו"ר שליט"א ביציאה מ[[770]] לכיוון [[אוהל אדמו"ר הריי"צ]], [[כ"ז אדר תשנ"ב]]]]<br />
*שנת [[תש"מ]] (1980): ייסוד ישיבה גדולה ב[[בואנוס איירס]] - ארגנטינה; ייסוד [[תהלוכת ל"ג בעומר]]; נלחם נגד "תיכנון המשפחה"; ייסוד רשת כוללים; [[כולל תפארת זקנים]], [[תפארת חכמת נשים]] ו[[תפארת בחורים]].<br />
*שנת [[תשמ"א]] (1981): ייסוד [[מבצע הקהל]]; ייסוד [[צבאות השם]]; ייסוד [[שמחת בית השואבה]] ב[[חג הסוכות]], בחוצות; ייסוד [[תומכי תמימים קזבלנקה]]; ייסוד [[כולל תפארת בחורים מונטריאול]]; ייסוד [[ספר תורה לילדי ישראל|ספר תורה לילדי ישראל]].<br />
*שנת [[תשמ"ב]] (1982): ייסוד [[מבצע אות בספר התורה]]; ייסוד [[מבצע חנוכה]]; ייסוד כתיבת [[ספר תורה לחיילי צה"ל]]; הדפסת הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; מעורר על דבר ההכרח לסיים את "מבצע שלום הגליל" (מלחמת לבנון) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.<br />
*שנת [[תשמ"ג]] (1983): ייסוד מבצע פירסום [[שבע מצוות בני נח]]; ייסוד מבצע [[רגע של שתיקה]] בבתי הספר בעולם ובתחילת הלימודים.<br />
*שנת [[תשד"מ]] (1984): ייסוד אמירת קודם תפילת השחר "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך", ולאחרי כל תפלה "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך"; ייסוד [[תומכי תמימים יוהנסבורג]], דרום אפריקה; ייסוד הדפסת [[ספר התניא]] בכל עיר ועיירה שיש בה יהודים; הדפסת הוצאה מיוחדת של ספר התניא שבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; ייסוד [[תקנת הרמב"ם]].<br />
*שנת [[תשמ"ה]] (1985): ייסוד חגיגות סיום, בעקבות [[תקנת הרמב"ם]]; ייסוד המוסד [[בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש (כפר חב"ד)|בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש]]; ייסוד [[מחנה קיץ]] כשרים.<br />
*שנת [[תשמ"ו]] (1986): ייסוד [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] במקומות שטרם ישנו והרחבת הבתי-חב"ד הקיימים; ב[[י"א ניסן תשמ"ו]] התחיל הרבי עם מעמד [[חלוקת דולרים]] קבוע בימי ראשון בשבוע.<br />
*שנת [[תשמ"ז]] (1987): ביום [[ה' טבת תשמ"ז]] פסק "בית המשפט הפדרלי", ב[[משפט הספרים]] ש[[הרבי והספרים שייכים לחסידים]].<br />
*שנת [[תשמ"ח]] (1988): ייסוד שבכינוסים הכללים באו"ם ינאם איש דתי על השם ותורתו; חיזק המנהג של חגיגת [[שמחת בית השואבה]] בכל הלילות; במוצאי כ' חשוון, חילק הרבי מאמר "החלצו רנ"ט"; ב[[כ"ה חשוון תשמ"ח]], אישר השופט ב[[משפט הספרים]] ש[[דידן נצח]] וביום [[כ"ז חשוון תשמ"ח]]) הוחלט שהספרים יכולים לחזור למקומם. ביום [[ב' כסלו תשמ"ח]] הוחזרו הספרים לספריית ליובאוויטש ומיד הורה הרבי להדפיס הספר "[[דרך אמונה]]"; בכל לילה מלילי חנוכה נאם הרבי בנושא קריאת היום – נשיא המקריב; ייסוד [[מבצע בית מלא ספרים]] ושמחברי ספרים והמוציאים לאור שיואילו מטובם לשלוח העתק ל[[ספרית ליובאוויטש]] וכן אספני הספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים – לתרמם לספריה הנ"ל; יום רביעי, [[כ"ב שבט תשמ"ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה [[הרבנית חיה מושקא]], לאחר מחלה קצרה. באותו יום ייסד הרבי את [[קרן חמ"ש]] על שמה; מסיום ה"שלשים" להתסלקות הרבנית התחיל הרבי להתוועדות בכל שבת קדש ו[[מוגה|מגיה]] את השיחות של ההתוועדות; ייסוד [[מבצע יום הולדת]]; בכל לילות הפסח נאם בנושא החג ובסגנון מובן גם לילדים; התחיל לבאר בכל התוועדות של שבת את פירושו הראשון של רש"י על פרשת השבוע.<br />
*שנת [[תשמ"ט]] (1989): [[שנת הילד והילדה]]; באופן יוצא דופן וחד פעמים הורה הרבי לבחור בבחירות לכנסת בארץ ישראל למפלגת "אגודת ישראל" (שסימנה בקלפי "ג"); מייסד שביום [[כ' חשוון תרכ"א|כ' מרחשוון]] יכנס כל אחד, לשעה קלה, לישיבת [[תומכי תמימים]] ולעסוק בלימוד תורתו ולהתפלל שם ולתת [[צדקה]] עבור מוסדותיו של בעל יום ההולדת; מייסד שהחל מראש חדש כסלו (עד סיום החדש) ילמדו בכל יום קטע מתורות [[רבותינו נשיאנו]]; ייסוד לימד כל יום מ[[לוח היום יום]]; לקראת יום השנה לרבנית חיה מושקא ייסד שיקראו לילדים בשמה; ייסוד עריכת [[כינוס תורה]] ב"אסרו חג"; ייסוד הדפסת ספרי חסידות באותיות מרובעות; בקשר למלאות מאתיים שנה להולדת [[כ"ק אדמו"ר הצמח צדק]] מורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר [[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]] לאדמו"ר הצ"צ, ובאור לערב [[ראש השנה]] – [[כ"ט אלול תקמ"ט|יום ההולדת שלו]] – חילקו בצירוף שטר של דולר לצדקה.<br />
<br />
===העשור החמישי (מ[[תשנ"א]])===<br />
[[קובץ:תוף יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מקבל לידיו תוף ועליו הכיתוב [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]]]<br />
[[תמונה:תשנג.jpg|left|thumb|250px|הרבי במעמד 'קבלת המלכות'. [[י' בשבט]] [[תשנ"ג]]]]<br />
*שנת [[תש"נ]] (1990): ייסוד [[הקהלת קהילות]] ביום השבת; הודיע שה"מהפכות" קיצוניות המתרחשים בכמה מדינות גדולות בעולם – בשקט ובמנוחה, מעידים שנמצאים ברגעים האחרונים של ה[[גלות]]; הוצאה לאור קובץ מיוחד של [[כינוס השלוחים העולמי]]; ביום ה' של [[חנוכה]] נערך כינוס עולמי (באמצעות הלויין) לילדי ישראל מחמש מדינות: [[ארץ ישראל]], [[רוסיה]], [[לונדון]], [[פאריז]] ו[[ארצות הברית]]; ב[[יום שלישי]], [[י"ט טבת תש"נ]] – נגמר ה[[דידן נצח]]; הרחבת בנין [[ספרית אגודת חסידי חב"ד|הספריה של "אגודת חסידי חב"ד"]]; ייסוד הקמת מוסדות, לרגל מלאת "ארבעים שנה" (משנת [[תש"י]]) והשתתף מ[[קופת רבינו]]; בקשר ל[[י' שבט תש"י|יו"ד שבט]] הושלמו הקמת 1000 מוסדות חב"ד ברחבי העולם; הדפסת מיוחדת של [[ספר התניא]] (מוגדל) לרגל מלאת "ארבעים שנה" שחולק ביום יו"ד שבט (בצירוף דולר לצדקה); בקשר ל[[כ"ב שבט תשמ"ח|כ"ב שבט]], מעורר על הקמת מוסדות-חינוך חדשים לבנות; ייסוד [[תהלוכת ל"ג בעומר]]; ייסוד שבכל [[ראש חודש]] יתוועדו; בזמן מלחמת המפרץ הכריז הרבי שליט"א שאין ממה לדאוג ולפחד כהבטחת תורתנו על יושבי הארץ והורה לכל הפונים לנסוע לארץ-הקודש דווקא!; קרא לפרסם את המדרש "שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכו' "בני אל תתייראו כל מה שעשיתי... בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם"! ו"בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש ומשמיע לישראל: "ענווים, הגיע זמן גאולתכם" והמשיך והרגיע את האומה במשך כל "מלחמת המפרץ".<br />
<br />
*שנת [[תנש"א]] (1991): בקשר ל[[כינוס השלוחים העולמי]] יצא לאור [[ספר השלוחים]]; ייסוד עריכת "סדרים ציבוריים" ב[[חג הפסח]]; מייסד שבשבתות הקיץ ילמדו לפחות משנה אחת מפרקי אבות בעיון; מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כאו"א שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד"שופטייך" ו"יועצייך" שבדורנו – מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט [[נשיא דורנו]] – שופט דורנו יועץ דורנו ונביא דורנו.<br />
*שנת [[תשנ"ב]] (1992): עורר להוספה בזהירות והידור ב[[קידוש לבנה]]; הודיע שכבר נתבטלו כל העיכובים וישנה ההתגלות של משיח וצריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש; הכריז שעומדים במצב שצריכים רק לפתוח את העינים ולראות שהכל כבר מוכן לה[[גאולה]]; הכריז שמתקיים [[קיבוץ גליות]], כשיהודים מכמה מדינות מתקבצים מקצוי תבל אל [[ארץ הקודש]]; עורר על [[אחדות ישראל]].<br />
<br />
ביום [[כ"ז באדר א']] התרחש אירוע מוחי ('סטרוק') לרבי בעת ששהה [[אוהל]] של אדמו"ר הריי"צ. מאז חלו שינויים משמעותיים בהנהגתו; הרבי הפסיק לירד להתפלל בבית המדרש הגדול ב-[[770]], ה[[התוועדות|התוועדויות]] המקובלות פסקו לחלוטין, פרט להתוועדות אחת בה ירד הרבי לזאל הגדול (ביום [[ט"ז בתשרי]] [[תשנ"ג]]. ב[[חג השבועות]] יצא הרבי לכניסה הראשית של 770 לקבל את פני החוזרים מהתהלוכות.<br />
*שנת [[תשנ"ג]] (1993): ב[[שמחת תורה]] החל לעודד את שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]; ב[[חנוכה]] היה מעמד סאטלייט מיוחד לעיני העולם כולו; [[סאטלייט (י' שבט תשנ"ג)|מעמד סאטיילט מיוחד]] ב[[י' שבט תשנ"ג]], בו עודד הרבי את שירת היחי לכל העולם.<br />
*שנת [[תשנ"ד]] (1994): ב[[ראש השנה]] יצא הרבי לראשונה למרפסת מיוחדת שנבנתה במערב 770. ב[[חודש חשוון]] חודשה [[קופת רבינו]] על ידי מזכיריו ר' [[יהודה לייב גרונר]] ור' [[שלום מענדל סימפסון]]. ב[[ג' בתמוז]] התכסה הרבי מעניינו.<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
*[[ליקוטי שיחות (ספר)|'''ליקוטי שיחות''']] (39 כרכים) - ליקוט משיחותיו של הרבי שהוגהו על ידו.<br />
*[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|'''אגרות קודש''']] (30 כרכים, טרם הושלמה הסדרה) - אגרותיו של הרבי שיש בהם עניין לציבור.<br />
*[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|'''ספר השיחות''']] (כ-12 כרכים) - שיחותיו של הרבי בין השנים תשמ"ז-תשנ"ב, שהוגהו על ידו.<br />
*[[ספר המאמרים (אדמו"ר שליט"א)|'''ספר המאמרים''']] - ליקוט של כל המאמרים שנאמרו על ידי הרבי.<br />
*[[ספר המאמרים (מלוקט)|'''ספר המאמרים - מלוקט''']] (6 כרכים) - המאמרים שהוגהו על ידי הרבי.<br />
*[[שיחות קודש (ספר)|'''שיחות קודש''']] - שיחותיו של הרבי בין השנים תשי"א-תשמ"ח.<br />
*'''[[תורת מנחם - התוועדויות]]''' (כ-80 כרכים. טרם הושלמה הסידרה) - ליקוט כל תורתו של הרבי שנאמרה בציבור.<br />
*'''[[לוח היום יום]]''' - לוח שנה עם פתגם יומי לשנת תש"ח-תש"ט (מי"ט כסלו לי"ט כסלו).<br />
*[[רשימות (ספר)|'''רשימות''']] - הכתבים אותם כתב אדמו"ר שליט"א לעצמו (188 חוברות{{הערת שוליים|שנכתבו על-ידי הרבי בשלושה דפדפות.}}. חלקם לוקטו ויצאו לאור).<br />
*'''[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]]'''.<br />
*'''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]'''.<br />
*'''[[קונטרס עניינה של תורת החסידות]]'''.<br />
*'''קונטרס אהבת ישראל''' - הסברים והוראות בנושא אהבת ישראל מתך מקורות הלכתיים וליקוט מיוחד בנושא אהבת ישראל מתוך דברי רבותינו נשיאינו. יצא לאור בהוראת הרבי, לקראת [[ח"י באלול]] שנת [[תשל"ו]].<br />
*'''[[דבר מלכות]]''' (2 ספרים) - שיחותיו האחרונות של הרבי, שנאמרו עד עתה (תשנ"א-תשנ"ב).<br />
*'''לוח התיקון''' - מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים על [[ספר התניא]].<br />
*'''קונטרס בין המצרים''' - שלוש שיחות מימי [[בין המצרים]], שהרבי התחיל ב[[מוגה|הגהתם]] אך לא סיימם{{הערה|השיחות הם מהשנים [[תשמ"ג]], [[תשמ"ו]] ו[[תשמ"ז]].}} וכיוון שלא יכלו לצאת בסדרת [[ספר השיחות]], ומצד שני הרי חלק מוגה, יצאו לאור בקונטרס נפרד. יצא לאור ב[[ראש חודש]] [[מנחם אב]] [[תשנ"ד]], בעריכת ובהוצאת [[ועד הנחות התמימים]].<br />
*'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא. נכתב על ידי הרבי אך נתנם להדפסה. הודפס על ידי חברי [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] במסגרת ה[[רשימות]].<br />
<br />
==ניגוניו==<br />
[[תמונה:התנועות של הרבי.jpg|left|thumb|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]<br />
במהלך השנים לימד ניגונים שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.<br />
<br />
#'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו"ר שליט"א)|ניגון אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי בשמחת תורה בשנת [[תשכ"ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערת שוליים|מתוך פיוט "שיר הכבוד" הנהוג בקהילות אשכנז}}.<br />
#'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו"ר שליט"א)|ניגון אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י"ד בתמוז]] בשנת [[תשט"ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].<br />
#'''[[ניגון אתה בחרתנו|ניגון אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ"א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערת שוליים|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.<br />
#'''[[ניגון דרכך אלוקינו|ניגון דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל שמחת תורה לפנות בוקר בשנת [[תשט"ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.<br />
#'''[[ניגון האדרת והאמונה|ניגון האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט "האדרת והאמונה", בעת ההקפה הרביעית בליל שמחת תורה בשנת [[תשל"ד]].<br />
#'''[[ניגון הוא אלוקינו|ניגון הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"ץ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל שמחת תורה אחרי הקפות בשנת [[תשכ"ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת "כתר" שחזרת הש"ץ של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].<br />
#'''[[ניגון והיא שעמדה|ניגון והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט"ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.<br />
#'''[[ניגון כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי"ז]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך פיוט בחזרת הש"ץ של תפלת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.<br />
#'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ד]], על הפיוט המתחיל במילים "כי אנו עמך". הרבי סיפר שניגון שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.<br />
#'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|ניגון סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ"ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות "לחיים" ולנצל זאת לתועלת מעשית.<br />
#'''[[ניגון רחמנא דעני|ניגון רחמנא דעני]]''' - נגיון מהעיר [[ניקולייב]] שלימדו הרבי בשמחת תורה שנת [[תש"כ]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך ה"סליחות" שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.<br />
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו"ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ההתוועדות של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי"ד]]. מילות הניגון{{הערת שוליים|[[ספר תהלים]] פרק ס"ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.<br />
#'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי"ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו משל על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מהגוף ותחזור למקורה.<br />
<br />
===דיסקוגרפיה===<br />
*'''תנועות הרבי מחב"ד''' - מכיל ארבע עשרה ניגונים של הרבי.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
;ביוגרפיה<br />
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב"ד]] [[תשנ"א]]. <br />
* פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מכון ממש]], תשס"ז.<br />
* אליעזר יהושע זקליקובסקי ויוסף יצחק גרינברג, '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש"י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי"א]], הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ב]].<br />
<br />
;אלבומים<br />
* הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]], [[תשל"ז]].<br />
* [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ"ש|מ.מ.ש. הוצאה לאור]], [[תשס"ט]].<br />
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש"ל]] ו[[תשל"ב]].<br />
* זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה"ת]], [[תשנ"ג]].<br />
* זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום [[מקדש ישראל]]''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי הקידושין שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ח]].<br />
* [[שמואל קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב"ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ"ג]].<br />
<br />
;מחקרים<br />
* ד"ר [[יצחק קראוס]], "'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב"ד'''", הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס"ז]].<br />
<br />
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מ[[היהדות החרדית]], [[חולון]], [[תשנ"ה]] - [[תש"ע]].<br />
* הרב פרץ אוריאל בלוי, '''[[ממלכת התורה]] עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קרית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב"ש]], [[תשנ"ו]].<br />
;תורתו<br />
*[[סימון יעקובסון]], '''[[הדרך לחיים של משמעות]], חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ"ו]].<br />
*יעקב גוטליב, '''"שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של הרמב"ם במשנת חב"ד"''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס"ט]].<br />
*[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], "'''[[מה רבו מעשיך ה']]''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש", הוצאת [[שמי"ר]], [[תש"ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של '[[אמונה ומדע]]', [[כפר חב"ד]], [[תשל"ו]]).<br />
;שונות<br />
* הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב"ד אשדוד, [[תש"ס]].<br />
*הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
;כללי<br />
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=67 מדור הרבי מליבאוויטש] - {{חב}}<br />
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/391618 מדור הרבי מליובאוויטש] - [[אתר בית חב"ד]]<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס]<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=17439 "הרבי חי וקיים" - עכשיו ב-NRG, מתי טוכפלד]<br />
;חומר היסטורי<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר COL<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר "נישואי הנשיאים"<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3186 "ימי עברה וזעם"] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני.<br />
<br />
;וידאו<br />
*[http://www.770live.com/en770/770video.asp?lang=2&id=4&vid=0&spd=0 המגזין השבועי לראות את מלכנו] - מראות ושיחות של הרבי שליט"א - אתר 770live{{וידאו}} - {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=videonew_he&mador=19&page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי שליט"א]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&vid=33 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}} - {{אינפו}}<br />
<br />
;תמונות<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&cat=8 מאות תמונות של הרבי שליט"א ממוינות לפי נושאים]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br />
*[http://www.portraitofaleader.org/ אתר המציג תמונות נדירות מהרבי] - אתר מכון אבנר{{תמונה}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=שליט"א}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|9]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א|*]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א|*]]<br />
{{ערך חסר}}</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_(%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA)&diff=101681לחיות עם משיח (חוברת)2011-04-17T13:24:36Z<p>מתמיד: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:לחיות עם משיח.jpg|left|thumb|250px|חזית החוברת]]<br />
'''לחיות עם משיח''' הינה חוברת חודשית היוצאת לאור על ידי ארגון [[צעירי אגודת חב"ד באה"ק]]. <br />
<br />
בחוברת פתגמים יומיים בענייני [[משיח]] ו[[גאולה]] לימי החודש. הפתגמים מלוקטים בעיקר מ[[שיחות]] של [[הרבי]] ו[[מדרשים]]. החוברת מנוקדת ניקוד מלא, ומתאימה גם לתלמידי מוסדות החינוך ברחבי הארץ. החוברת יוצאת-לאור ביוזמת הוועדה לענייני משיח וגאולה.<br />
<br />
עורך החוברת הוא הרב [[מנחם ברוד]].<br />
<br />
[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%93%D7%94_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F)&diff=98912זלדה מישקובסקי (שניאורסון)2011-03-02T04:45:13Z<p>מתמיד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:Zelda.jpg|שמאל|ממוזער|250px]]<br />
'''שיינא זלדה מישקובסקי''' נולדה ב[[כ"ו סיון]] [[תרע"ד]], לאביה הרב [[שלום שלמה שניאורסאן]], אחיו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של הרבי), ולאימה רחל שניאורסון, ביתו של הרב [[דוד צבי חן]] (הרד"צ). היתה משוררת נודעת .<br />
<br />
זלדה היתה בת דודה ראשונה של הרבי, אך למרות זאת [[יראה|יראת]]ה לרבי היתה כשל [[חסיד]] ב[[ביטול]], ולא כשל שאר בשר.<br />
<br />
== ילדותה ==<br />
<br />
את שנות ילדותה העבירה בביתו של סבה הרד"צ יחד עם הוריה. היא הושפעה רבות מדמותו של סבה והדבר אף מוזכר בשיריה. זלדה התחנכה בין שתי תרבויות, דתית-חסידית מחד ורוסית מאידך. אף שאהבה לקרוא ספרות רוסית, ידענית היתה ב[[תורה]].<br />
<br />
היא למדה בגן עברי ואח"כ בבית ספר רוסי. בכדי לא לבוא לביה"ס ב[[שבת]] היה צריך כל שבוע תירוץ חדש, אבל בנוסף היה צריך שהמורה תעלים עין. בתחילה היתה מורה שהבינה לליבה והעלימה עין, אבל כשהתחלפה המורה היא נאלצה להפסיק לבוא לבי"ס.<br />
<br />
== בארץ ישראל ==<br />
<br />
ב[[תרפ"ה]] הגיעה ל[[ארץ ישראל]] עם משפחתה. כעבור [[שנה]] נפטר אביה ממחלה, וחודש לאחר מכן נפטר סבה, ובהעדר ברירה, בהיותה בת יחידה, קראה זלדה [[קדיש]] משך כל שנת האבל, והיא בת אחת-עשרה שנים. היא ואמה עברו לגור בחדר ב"שערי חסד", שב[[ירושלים]]. [[הרבי הריי"צ]] שלח מכתב ניחומים לאימה מרת רחל{{הערת שוליים|נדפס באג"ק אגרת ה'רה}}.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ב]] סיימה את לימודיה בבית חנה, היא ואימה שבנתיים עברו להתגורר ב[[חיפה]], העתיקו את מקום מושבן ל[[תל אביב]] וזלדה החלה ללמוד ציור. כעבור מספר שנים שבו השתיים להתגורר בירושלים. כיבוד האם שלה היה מופלג.<br />
<br />
בתום המלחמה השתדכה זלדה עם חיים אריה מישקובסקי. היה בן תורה, ועבד לפרנסתו כרואה חשבון. הם נישאו ב[[תש"י]], היא היתה בת 36 והוא בן 42, את ביתם קבעו בשכונת כרם אברהם שבירושלים. חיים אריה היה זה שעודד אותה לפרסם את שיריה.<br />
<br />
זלדה הקפידה בביתה על החומרות שהיו נהוגות בבית סבה.<br />
<br />
לא זכתה לזרע של קיימא, חרף רצונה העז.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ב]] לקה בעלה בהתקף לב ושהה שבועיים בבית הרפואה "הדסה". כעבור תשע שנים, ב[[תש"ל]] הלך לעולמו והוא בן שישים ושתיים. בעקבות פטירתו שיגר לה [[הרבי]] מכתב תנחומין.<br />
<br />
ממכתבי הרבי אליה (חלקם נדפסו ב[[אגרות קודש]]) אפשר לראות את הקשר המיוחד והביטול שלה כלפי הרבי, היא נועצה ברבי בכל בעיה שהתעוררה בחיה. ועל אף קרבתה המשפחתית, קיבלה את הדברים כ[[חסיד]] שמקבל את דברי רבו.<br />
<br />
נפטרה בכ"ח ניסן [[תשד"מ]]<br />
<br />
==שיריה==<br />
את שירה הראשון כתבה כשהיתה כבת שמונה.<br />
שיריה מושפעים מהאוירה ה[[חסידות|חסידית]] בה גדלה, והרבה מהם מדברים על נושאים כמו ניגודיות בין [[קודש]] וחול, השואה, קדושת השבת, התנ"ך, אביה וסבה ועוד.<br />
תחילה זלדה לא חשבה כלל להוציא את שיריה לאור מחמת צניעותה, אבל ידידים ומכרים שיכנעו אותה להוציאם לאור.<br />
הספר שמקבץ את שיריה נדפס ב17 מהדורות ונחשב לספר השירה העברי הפופולרי ביותר.<br />
שיריה נלמדים בבי"ס ואוניברסיטאות. זלדה קיבלה על שיריה פרסים ספרותיים רבים.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%93%D7%94_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F)&diff=98909זלדה מישקובסקי (שניאורסון)2011-03-02T03:44:25Z<p>מתמיד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:Zelda.jpg|שמאל|ממוזער|250px]]<br />
'''זלדה מישקובסקי''' נולדה ב[[כ"ו סיון]] [[תרע"ד]], לאביה הרב [[שלום שלמה שניאורסאן]], אחיו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של הרבי), ולאימה רחל שניאורסון, ביתו של הרב [[דוד צבי חן]] (הרד"צ). היתה משוררת נודעת .<br />
<br />
זלדה היתה בת דודה ראשונה של הרבי, אך למרות זאת [[יראה|יראת]]ה לרבי היתה כשל [[חסיד]] [[בביטול]], ולא כשל שאר בשר.<br />
<br />
== ילדותה ==<br />
<br />
את שנות ילדותה העבירה בביתו של סבה הרד"צ יחד עם הוריה. זלדה התחנכה בין שתי תרבויות, דתית-חסידית מחד ורוסית מאידך. אף שאהבה לקרוא ספרות רוסית, ידענית היתה בתורה.<br />
<br />
את שירה הראשון כתבה כשהיתה כבת שמונה. היא למדה בגן עברי ואח"כ בבית ספר רוסי.<br />
<br />
== בארץ ישראל ==<br />
<br />
ב[[תרפ"ה]] הגיעה ל[[ארץ ישראל]] עם משפחתה. כעבור [[שנה]] נפטר אביה ממחלה, וחודש לאחר מכן נפטר סבה, ובהעדר ברירה, בהיותה בת יחידה, קראה זלדה [[קדיש]] משך כל שנת האבל, והיא בת אחת-עשרה שנים. היא ואמה עברו לגור בחדר ב"שערי חסד", שב[[ירושלים]]. [[הרבי הריי"צ]] שלח מכתב ניחומים לאימה מרת רחל{{הערת שוליים|נדפס באג"ק אגרת ה'רה}}.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ב]] סיימה את לימודיה בבית חנה, היא ואימה שבנתיים עברו להתגורר ב[[חיפה]], העתיקו את מקום מושבן ל[[תל אביב]] וזלדה החלה ללמוד ציור. כעבור מספר שנים שבו השתיים להתגורר בירושלים. כיבוד האם שלה היה מופלג.<br />
<br />
בתום המלחמה השתדכה זלדה עם חיים אריה מישקובסקי. היה בן תורה, ועבד לפרנסתו כרואה חשבון. הם נישאו ב[[תש"י]], היא היתה בת 36 והוא בן 42, את ביתם קבעו בשכונת כרם אברהם שבירושלים. חיים אריה היה זה שעודד אותה לפרסם את שיריה.<br />
<br />
לא זכתה לזרע של קיימא, חרף רצונה העז.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ב]] לקה בעלה בהתקף לב ושהה שבועיים בבית הרפואה "הדסה". כעבור תשע שנים, ב[[תש"ל]] הלך לעולמו והוא בן שישים ושתיים. בעקבות פטירתו שיגר לה [[הרבי]] מכתב תנחומין.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Zelda.jpg&diff=98908קובץ:Zelda.jpg2011-03-02T03:42:12Z<p>מתמיד: </p>
<hr />
<div></div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94&diff=98905אור יהודה2011-03-02T02:48:28Z<p>מתמיד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב פרידמן אור יהודה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב מנחם מענדל פרידמן]]'''אור יהודה''' היא עיר במחוז '''תל אביב''', '''ישראל'''. מרוחקת כשבעה קילומטרים מתל אביב-יפו וסמוכה לנמל התעופה בן-גוריון. אור יהודה גובלת במערב בכביש 4 ובשטחים פתוחים, במזרח ביהוד-מונוסון;,בצפון בכביש 461, צומת השומר וצומת סביון ובדרום בכביש 412 ובשטחים פתוחים. נכון לשנת [[תש"ע]] מונה העיר 32,800 תושבים. <br />
<br />
== בית חב"ד ==<br />
את הבית חב"ד באור יהודה מנהל הרב '''[[מנחם מענדל פרידמן]]''' החל משנת [[תש"נ]]. <br />
<br />
בעיר אור יהודה קיימים כיום מספר [[בית חב"ד|בתי חב"ד]], בית כנסת, [[תומכי תמימים אור יהודה|ישיבה קטנה וגדולה]] שבראשה עומד השליח הרב '''[[שלום בער הנדל]]''', בית ספר בנים, בית ספר בנות, גני ילדים, ומעון.<br />
<br />
פעילות חסידי חב"ד באור יהודה החלה בשנת [[תשמ"ח]]. הרב [[טוביה בולטון]] ניהל באותם ימים את הפעילות החב"דית בעיר, באין בית חב"ד ושליח קבוע בעיר.<br />
<br />
==ימי בראשית==<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]], ביומה האחרון, עמד הרב בולטון במרכז העיר והציע לעוברים ושבים להניח תפילין. הוא נזכר במחשבתו בדברי הרבי כי שנה זו היא '[[שנת הבניין]]', וכאבה לו העובדה שהוא לא ניצל את סגולתה של שנה זו כדי להשיג משכן של קבע לבית חב"ד. <br />
<br />
בהחלטה של רגע, הלך הרב בולטון לעבר מקלט שכונתי שהיה בסמוך. המקלט היה מלוכלך ומוזנח, מנותק מחשמל ומים. הרב בולטון נטל אבן והניח אותה ליד קיר המקלט. בשמחה רבה אמר "[[לחיים]]" על 'רכישת' הבניין - שיהפוך בעזרת ה' לבית חב"ד אור יהודה.<br />
<br />
לאחר מניעות ועיכובים לא מעטים הפך המקלט למשכן קבע לבית חב"ד אור יהודה. <br />
<br />
זמן לא רב לאחר מכן, נאלץ הרב בולטון לעזוב את העיר לטובת עבודתו בישיבת '[[אור התמימים כפר חב"ד]]'. הרב [[נחום כהן]] שהיה אחראי מטעם [[צעירי אגודת חב"ד באה"ק]] על הסניפים תר אחר מועמד מתאים וההחלטה נפלה על הרב [[מנחם מענדל פרידמן]] שהיה אז חתן ב-[[770]].<br />
תשובת הרבי לרב פרידמן הייתה: "הסכמה וברכה אזכיר על הציון". בחודש [[תמוז]] [[תש"נ]] בא בברית הנישואין עם רעייתו וב[[ראש חודש]] [[אלול]] העתיקו את מגוריהם לאור יהודה, והחלו בפעילות.<br />
<br />
==תלמוד תורה==<br />
בי"ז [[אלול]] בשנת [[תשנ"ו]] פתח הרב פרידמן [[תלמוד תורה]] חב"ד באור יהודה, תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק]].התלמוד-התורה שכן במבנה [[בית חב"ד]] המרכזי באור יהודה. התלמוד-התורה היה פתוח בין השעות 1:30 - 8:00 בצהריים, כאשר לאחר-מכן פעל במקום "צוהרון", עד השעה 3:30 אחר-הצהריים. התלמוד תורה נסגר בשנת [[תש"ס]].<br />
<br />
== ישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר ==<br />
[[קובץ:בער הנדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב שלום דובער הכהן הנדל]]<br />
בשנת [[תשס"ד]] פנו הרבנים שלום דובער הכהן הנדל ומשה רוזנבלט, והעסקן ר' אברהם בן שמעון, בהצעה להקים ישיבה בעיר. הרב פרידמן הגיב בחיוב. כך קמה ישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ח]] נפתחה בעיר גם [[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|הישיבה גדולה]].<br />
<br />
==שליח לשכונת נווה סביון==<br />
[[קובץ:הרב שלמה כץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב שלמה אליעזר הכהן כץ]]<br />
בשנת תשס"ד הגיעו לגור בעיר הרב שלמה הכהן ורעייתו כ"ץ שהתמקמו בשכונה היוקרתית "נווה סביון" והחלו לפעול בה.<br />
בין השאר פתחו השלוחים הצעירים מעון חב"ד לילדים.<br />
<br />
במקום מתארגנת תהלוכה מטעם בית חב"ד, ובה למעלה מאלפים ילדים. <br />
<br />
==שליח לשכונת נווה רבין==<br />
אל השכונה 'נווה רבין', נשלחו הרב שלום דובער הכהן ורעייתו הנדל, ג"כ בשנת תשס"ד. כצעד ראשון החליטו לפתוח בית כנסת בשכונה. כיום פועל בית הכנסת שבעה ימים בשבוע, שלוש תפילות ביום. על ניהולו ואחזקתו מפקח השליח הרב הראל רחימי.<br />
<br />
כיום פועל בית הכנסת שבעה ימים בשבוע, שלוש תפילות ביום. על ניהולו ואחזקתו מפקח השליח הרב '''הראל רחימי'''. באותה שנה, בחודש [[אלול]] [[תשס"ד]] הקים הרב הנדל ישיבת תומכי תמימים - ישיבה קטנה. בחודש [[כסלו]] [[תשס"ו]] הגיע לשכונה שליח חדש הרב '''מיכאל פרידמן'''. <br />
<br />
ב[[תמוז]] [[תשס"ח]] נערכה הכנסת ספר תורה לבית הכנסת "בית מנחם" חב"ד בשכונה. את ספר התורה תרמה משפחת עמר לעילוי נשמת אביהם ר' שלום מנחם מענדל עמר ז"ל. <br />
<br />
בחודש [[אלול]] [[תשס"ח]] פתח הרב הנדל ישיבה גדולה. <br />
<br />
בחודש [[אייר]] [[תש"ע]], בעקבות התרחבות הקהילה לארבעים משפחות כן ירבו, קיבלה על עצמה הקהילה לערוך סדנאות חינוך שיעזרו לכל המשפחות בחינוך הילדים. הסדנאות הראשונות נערכו על ידי הרב [[מנחם מענדל גולוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ברחובות וסגן מזכיר בי"ד רבני חב"ד באה"ק. <br />
<br />
במקום מתארגנת תהלוכה מטעם בית חב"ד, ובה למעלה מאלפים ילדים.<br />
==נשי חב"ד אור יהודה==<br />
במסגרת ארגון 'נשי חב"ד אור יהודה', נפגשות נשות השלוחים לשיעור-[[התוועדות]] משותפים מדי שבועיים. <br />
בנוסף מתקיימת פעילות לבנות על ידי סניפי [[נשי חב"ד]], [[בת מלך]], [[בנות אח"ת]] - ארגון לאמירת תהילים בשבת מברכים.<br />
<br />
==770==<br />
בשנת [[תשס"ט]] החלה הכנת השטח לבניית [[770]] באור יהודה. הבניין ישמש כבית כנסת ו[[בית חב"ד]].<br />
<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A6%27%D7%99%D7%A7&diff=98903חיים סולובייצ'יק2011-03-02T02:11:40Z<p>מתמיד: /* קירבתו לחסידות */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=חיים סולובייצ'יק<br />
|כינוי=ר' חיים מבריסק<br />
|תמונה=[[קובץ:Chaim Soloveitchik.JPG|250px]]<br />
|תיאור= ראש ישיבת וולוז'ין ומחבר ספרים<br />
|תאריך לידה=[[שושן פורים]] [[תרי"ג]]<br />
|מקום לידה= <br />
|תאריך פטירה=[[כ"א במנחם אב]][[תרע"ח]]<br />
|מקום פטירה= <br />
|מקום פעילות=[[בריסק]]<br />
|תפקידים נוספים=<br />
|רבותיו=<br />
|תלמידיו= רבי [[ברוך בער ליבוביץ']] רבי [[שמעון יהודה שקופ]], רבי [[אלחנן בונם ווסרמן]], העילוי ממייצ'עט, רבי [[יחזקאל אברמסקי]], רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], רבי [[איסר זלמן מלצר]].<br />
|חיבוריו= חידושי רבי חיים הלוי, חידושי הגר"ח <br />
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]<br />
}}<br />
[[רב|הרב]] '''חיים הלוי סולוביצי'ק''' (מכונה '''ר' חיים מבריסק''' או '''ר' חיים בריסקער'''), ([[שושן פורים]] [[תרי"ג]] - [[כ"א במנחם אב]][[תרע"ח]]). נולד לאביו רבי יוסף דוב הלוי (רבי יושע בער) סולובייציק ה"בית הלוי", שהיה מגדולי הדור ההוא - בשנת [[תרי"ג]]. היה נשוי לנכדתו של הנצי"ב (בת לחתנו ר' רפאל שפירא שכיהן לצידו כמשנה ראש ישיבת וולוזי'ן ואחר כך היה לראש הישיבה ואב"ד וולוז'ין), ואף כיהן לצידו בראשות הישיבה. נקבר ליד סב אשתו הנצי"ב בבית הקברות היהודי בעיר וורשה.<br />
<br />
רבי חיים הלוי הלך לסלוצק בעקבות אביו שנאלץ לפרוש מהישיבה. אך הוא חזר אליה בשנת [[תרל"ג]]. בגיל 27 נהיה ראש ישיבה כמשנה לנצי"ב. בשנת [[תרנ"ב]] עם סגירת הישיבה נעשה ל[[רב]] העיר בריסק, אם כי לא התעסק בפסיקת הלכה יומיומית.<br />
<br />
== קירבתו לחסידות ==<br />
רבי חיים היה [[גאון]] גדול ומפורסם בדורו בגאונותו העצומה, בחכמתו, היה גם ידוע בחכמתו{{הערת שוליים|ראה [[רשימות הרבי]] חוברת ח', "הוא היה אדם חכם מאוד".}} ובצדקתו. הוא אהד ביותר את ה[[חסיד]]ים בדורו ואף השתדך אך ורק עם [[חסידים]], כל בניו ובנותיו שידך לחסידים ואנשי מעשה, למעט משידוך אחד שנעשה ללא רשותו ושלא בידיעתו. <br />
<br />
כמו כן היה ידידם של שאר גדולי ישראל בדורו. בצעירותו למד עם הגאון ר' [[יוסף רוזין]] (הגאון מרוגטשוב) שהיה חסיד חב"ד, והיה ידיד של [[החפץ חיים]] רבי ישראל מאיר הכהן מראדין. העריץ ביותר את האדמו"ר [[מגור]] - רבי [[יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת)]], ולאחר פטירתו של השפת אמת זירז הגר"ח להוציא לאור את כתביו על מסכתות סדר מועד וקדשים.<br />
<br />
הוא התנצל לפני רבה של מינסק, על ריבוי התלאות שהיו לאנשי עירו מצד ה[[מתנגדים]], והסביר את המנעותו של ה[[גר"א]] מלקבל את [[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], בכך שהיה אנוס בגזירת [[מצוות כיבוד אב ואם|כיבוד אם]]. {{הערת שוליים|[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 36.}}<br />
<br />
== ידידותו עם אדמו"ר הרש"ב ==<br />
היה ידיד קרוב של [[אדמו"ר הרש"ב]]. הידידות הגיעה עד לכדי כך שכאשר הקים [[הרש"ב]] את ישיבת [[תומכי תמימים]] ורצונו היה שהתמימים יהיו שקועים ראשם ורובם בהויות התורה ב[[עיון]] ובהעמקה כנהוג בחב"ד, הוא רצה למנות את הגאון רבי חיים מבריסק לראש הישיבה, והציע לו את ההצעה. רבי חיים התנה את קבלת התפקיד בקבלת אותו משכורת כפי שקיבל בעבר{{מקור}}. <br />
<br />
השתתפו יחד בפעולות ואסיפות שונות לחיזוק היהדות. באסיפות השתתפו גם [[אדמו"ר הריי"צ]], [[רבי חיים מבריסק]], [[רבי דוד מקרלין]] ועוד גדולי ישראל<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19&st=%u05de%u05d1%u05e8%u05d9%u05e1%u05e7&pgnum=367 אגרות קודש - אדמ"ר הרש"ב]</REF>. <br />
<br />
ב[[שבט]] [[תר"ע]] התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה"רב מטעם", בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי דיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימיליים. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של הגאון רבי דוד פרידמן מקרלין ורבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו רבי חיים מבריסק, בתמיכתו של אדמו"ר הרש"ב ו[[החפץ חיים]] צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים. הגר"ח נאם באסיפה, ובמהלך האסיפה, קרא הגר"ח לחפץ חיים שיבוא וינאם, על אף זקנותו וחולשתו{{הערת שוליים|תורת חיים עמ' ר'.}}. <br />
<br />
באותה אסיפה, כדרכו לספר סיפורי צדיקים, הוא סיפר כי אמירת ה[[כתר]] של רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ב[[ימים הנוראים]] היה בכוחה לפקוד עקרות ששמעו אותה, ורבי חיים אף הוכיח זאת על פי [[הלכה]] ב[[נגלה]], וזקני החסידים מאוד התפעלו מכך{{הערת שוליים|[[רשימות הרבי]], חוברת ח'.}}<br />
<br />
אחר אותה אסיפה, ב[[אייר]] תע"ר באו הגר"ח ואדמו"ר הרש"ב לפרטרבורג, והתעכבו בה עד סוף חודש סיוון, בכדי לסדר ענינים נחוצים עבור הכלל. ב[[חג השבועות]] התארח הגר"ח אצל אדמו"ר הרש"ב. אדמו"ר הרש"ב אמר מאמר על המדרש רבה "ברכי נפשי את ה', מה הקב"ה ממלא את כל העולם אף נשמה ממלאת את כל הגוף", והסביר על פי שיטת הרס"ג שכמו שהאדם מכיר חיותו על ידי שרואה בעין חיות נפשו, כך נכרת חיות ה' הממלאת ומחיית את כל העולם בעין. הגר"ח אמר מאמר על הפסוק תורת ה' תמימה, וע"פ המובא במ"ר: רבי ירמיה וחרינא, רבי ירמיה אמר למה היא תמימה משום שהיא משיבת נפש, וחרינא אמר למה היא משיבת נפש לפי שהיא תמימה{{הערת שוליים|אג"ק מהריי"צ מכתב א' תל"ט, תורת חיים.}}.<br />
<br />
באותם אסיפות, בהם השתתפו כל גדולי הדור, שהה רבי חיים ברוב הזמן עם ידידו [[אדמו"ר הרש"ב]]. לשאלת ידידיו מה ראה לעשות כך, הוא השיב: אמנם ה[[תורה]] ניתנה על [[הר סיני]], אך [[בית המקדש]] נבנה דווקא על [[הר המוריה]] בו נעקד [[יצחק אבינו]], שכן '''[[קדושה]]''' באה דווקא על ידי [[מסירות נפש]]{{הערת שוליים|תורת חיים, אמרים ועובדות לבית בריסק על התורה, עמ' כט.}}.<br />
<br />
באחת מהאסיפות הכפויות שקיימה הממשלה, השתתפו גדולי הדור החרדים ולהבדיל המשכילים. הגר"ח נאם נאום חוצב להבות אש, ומכיון שלמשכילים לא היה מה לענות, הם גיחכו וצחקו באמצע דבריו של הגר"ח. בראות זאת אדמו"ר הרש"ב, הוא עזב את האסיפה, כשהוא משאיר פתק ביד נאמן ביתו ר' [[מנדל חן]]. לאחר האסיפה דרש ר' מנדל שהאסיפה תברר את דבר הסתלקותו של הרש"ב מהאסיפה, ותוך כדי דיבור פתח את הפתק שמסר בידו אדמו"ר הרש"ב בה היה כתוב: "לא אוכל להשתתף באסיפה בה לועגים לגדולי ישראל". לאות הזדהות עם דברי אדמו"ר הרש"ב, עזבו כל גדולי הדור את האסיפה. באותה הזדמנות אמר הגר"ח: אני מקנא ברש"ב, שבין מקורביו נמצא אדם נפלא כר' מנדל חן.<br />
<br />
==מסע משותף==<br />
מסופר, כי כאשר נסעו הגר"ח ואדמו"ר הרש"ב יחד, ונעצרו בעיירות שונות, באו החסידים לקבל את פניו של אדמו"ר הרש"ב, ואילו את הגר"ח לא באו לקבל. אמר הגר"ח: עכשיו אני מבין את החילוק בין חסידים למתנגדים. החסידים מכבדים את רבם בחייו, אך כאשר רבם נפטר הם קוברים אותו מיד ללא שהיות והספדים. לעומת את, המתנגדים מכבדים את רבם דווקא לאחר מותו, אז הם מכבירים בהספדים ארוכים, אך בעודו חי אינם מעוניינים לכבדו{{הערת שוליים|תורת חייפ לפרשת ויקרא עמ' קי"ב.}}.<br />
<br />
באחד ממסעותיהם, נעצרו הגר"ח והרש"ב בעיירה נידחת, והתפללו בבית כנסת של קנטוניסטים. הם ראו את אחד מהקנטוניסטים ניגש לעמוד התפילה ואומר: רבונו של עולם, מה יש לנו להתפלל אליך. חיי? מה טעם יש לנו מחיים כאלו. בני? אני כבר זקנים, ולא יתכן שיהיו לנו בנים. מזוני? יש לנו די הצורך. אלא מה אנו רוצים להתפלל רבונו של עולם? יתגדל ויתקדש שמיה רבה{{הערת שוליים|ספר זכרון לרבי [[יעקב ליפשיץ]], קונטרס נאד של דמעות.}}.<br />
<br />
==סומך את רבי לוי יצחק לרב==<br />
יש לציין, כי כאשר הרה"ק רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]], אבי [[הרבי]], רצה לקבל סמיכה, בא רבי לוי יצחק לרבי חיים מבריסק, שאכן הסמיך אותו. דרכו היה שבנוסף לשאלות אותם שאל את הנבחן, היה גם נותן לנבחן להשיב על שאלות שבאו לפניו בשעת מעשה. <br />
<br />
כאשר בא אליו רבי יצחק לוי, היה אז [[חג הסוכות]], והתעוררה באותה זמן שאלה בנוגע למקום מסוים ששכחו לערב בו ערוב חצרות. רבי חיים הציג את השאלה בפניו של רבי לוי יצחק, שפסק כי ה[[סוכה]] עצמה מערבת, ובדיעבד אפשר לבשל<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25066&hilite=c79d1412-8e2d-42f4-afa7-b3108ec817a9&st=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&pgnum=241 תורת מנחם חל"ד תשכ"ב ח"ג עמ' 214 (241)] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14932&st=&pgnum=119&hilite= לקוטי שיחות ח"ט עמ' 91 (עמ' 119)]</REF>.<br />
<br />
רבי חיים היה נכד של הגאון [[רבי חיים מוולוז'ין]], שהיה היחיד מתלמידי ה[[גר"א]] שלא אבה להשתתף באסיפות שרקמו המתנגדים כנגד מחנה ידידי ה' של [[הבעל שם טוב]] ותלמידיו, ואף לא נטל צעד בכל הצעדים שרקמו נגדם. כאשר שאלו את רבי חיים מבריסק לימים אודות התחברותו עם החסידים למרות המלחמה נגדם על ידי הגר"א ותלמידיו, אמר: בשעת המחלוקת עם החסידים היו שתי מחנות בקרב המתגדים; אלו שחיפשו את האמת ומצאו אותה לבסוף, ולעומתם אלו שחיפשו לחרחר ריב. מנכדיהם של האחרונים, צריכים לשמור מרחק כמפני אש{{הערת שוליים|תורת חיים.}}. <br />
<br />
רבי חיים מבריסק נפטר בשנת [[תרע"ח]].<br />
<br />
== ספריו ==<br />
רבי חיים חיבר בעצמו את ספרו "חידושי רבינו חיים הלוי על הרמב"ם". הספר נודע בחשיבותו המיוחדת, ואף הרבי מזכירו ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&hilite=284bb8b3-971b-462e-92b2-9da33225bbd9&st=%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99+%D7%94%D7%92%D7%A8%22%D7%97&pgnum=83 לקוטי שיחות חלק ל"ד].}} מספר פעמים ודן בו, בייחוד בחידושו בהלכות תפילה{{הערה|ראה אגרות קודש חלק ח' עמ' של"ב, ולקו"ש חלק כ"ב שיחה הא' לפ' אמור.}}.<br />
<br />
ספרים נוספים יצאו לאחר פטירתו מתוך כתבי ידיו וכתבי תלמידיו, והם:<br />
<br />
*חידושי הגר"ח על הש"ס.<br />
*חידושי הגר"ח על ב"ק (מ' אורייתא).<br />
*חידושי הגר"ח על ב"מ (מ' אורייתא).<br />
<br />
== תלמידיו ==<br />
*הגאון רבי [[ברוך בער ליבוביץ']] - בעל ה"ברכת שמואל"<br />
*הגאון רבי [[שמעון יהודה שקופ]] - בעל ה'שערי יושר'<br />
*הגאון רבי [[אלחנן בונם ווסרמן]] בעל ה'קובץ שיעורים'<br />
*העילוי ממייצ'עט.<br />
*הגאון רבי [[יחזקאל אברמסקי]] זצ"ל<br />
*בנו הגאון רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] - ר' ועלול'ה זצ"ל.<br />
*הגאון רבי [[איסר זלמן מלצר]] מסלוצק.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבני ליטא|חיים]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8_(%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D)&diff=98902יהודה אריה לייב אלתר (בן הפני מנחם)2011-03-02T02:09:10Z<p>מתמיד: </p>
<hr />
<div>[[הרב]] '''יהודא אריה אלתר''' ע"ה הוא בנו הרביעי של ה[[אדמו"ר]] [[פנחס מנחם אלתר]] מ[[גור]]. <br />
<br />
הרב אלתר נולד ביום ט' [[שבט]] [[תשכ"א]] לכ"ק רבי פנחס מנחם אלתר מגור (ה'פני מנחם'), ונקרא על-שם ה'שפת אמת' זי"ע, "[[יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת)|יהודה אריה]]". לאחר הברית נודע כי לשפת אמת קראו גם לייב אלא ששם זה השתקע, והשם שונה ל'יהודה אריה לייב'. <br />
<br />
כבר בצעירותו נודע כ[[למדן]] עצום. בהתכתבויות של אביו עם הרבי, מתעניין הרבי בשלומו. באותו זמן היה ר' יהודה אריה מקורב מאד ל[[הסטייפלר]].<br />
<br />
בחודש [[סיוון]] [[תשל"ט]] נלקח ל[[חתן]] על ידי ר' [[מנשה קליין]] מאונגר והחתונה התקיימה ב[[ארצות הברית]] בחודש [[אלול]] [[תשל"ט]] בהשתתפותו של רבי [[שמחה בונם אלתר]]{{הערת שוליים|ראה בספר "פני משנה" בארוכה}}. בהמשך הם גם ערכו שבע ברכות בארץ ישראל בו השתתף גם הסטייפלר.<br />
<br />
בשבע ברכות, לפני שחזרו לארץ, בי"ג [[אלול]], נכנסו המחתונים עם החתן ל[[יחידות]] אצל הרבי. ביחידות זו היו ביטויים מפליאים אודות החתן, שחלקם לא באו בדפוס{{הערת שוליים|דברי ר' מנשה קליין בהספד על בעל הפני מנחם בשנת [[תשנ"ו]], וראה ג"כ ב[[שיחות קודש תשל"ט]] עמ' 761.}}. כבר בפתח השיחה ציווה הרבי שיביאו כסא לר' יהודה אריה, משום "כבוד מלכות" והתעניין בפרטי ה[[חתונה]] וה[[שבע ברכות]] ובהמשך התעניין אודותיו מספר פעמים.<br />
<br />
בהגיעו ל[[ירושלים]] נקרא ר' ארי' לשמש כרב ו[[מורה צדק]] בשכונת 'רובינשטיין' בירושלים, בד בבד עמד בראש כולל גור ב[[ירושלים]].<br />
<br />
בימים הסוערים בין [[חב"ד]] ו[[גור]] לבין חלק מהציבור הליטאי הי' ר' ארי' המקשר בין [[חסיד]]י [[חב"ד]] ו[[הועד למען שלימות העם]], לבין בית אביו ודודו ה'לב שמחה'.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ה]] הי' בין מארגני [[סיום הרמב"ם]] ב[[ירושלים]].<br />
<br />
בחודש [[אלול]] [[תשמ"ז]], בעת שיצא ר' ארי' ל[[תפילת שחרית]] פגע בו אוטובוס, במשך כ-3 שבועות שכב ר' ארי' ב[[בית רפואה]] כשהוא בסכנת חיים. הרבי התעניין מאוד במצבו ובמהלך [[כוס של ברכה]] כאשר עבר לפניו העסקן ר' [אלימלך ניימן]] התעניין: "מה שלום האחיין [של הלב שמחה]?", ודיבר על סוג הפגיעה ב[[מוח]] ודרכי ה[[רפואה]]. בערב [[סוכות]] שלח הרבי את ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] ר' [[לייבל גרונר]] לבדוק מה שלום ר' ארי'{{הערת שוליים|מפי הרב גרונר}}.<br />
<br />
בליל יום טוב ראשון של [[חג הסוכות]] [[תשמ"ח]] נפטר בהיותו בן 27 שנים בלבד. כשסיפרו לרבי את הבשורה ניכר על פני קדשו צער גדול{{הערת שוליים|מפי הרב גרונר}}, כמו כן, שלח הרבי לאביו מכתב תנחומים.<br />
<br />
==בנו==<br />
*הגה"ח ר' אברהם מרדכי.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4622&hilite=dac63389-5c58-40c1-8c2d-91ec92a9cace&st=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D+%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8 בביקור אצל הרבי בשנת תשל"ט. שיחות קודש תשל"ט עמ' 781]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:רבנים]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%92%D7%95%D7%A8&diff=98900חסידות גור2011-03-02T01:58:58Z<p>מתמיד: /* ראו עוד */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:בית המדרש בגור.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש בגור]]<br />
[[קובץ:ציון השפת אמת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונם של החידושי הרי"ם והשפת אמת]]<br />
[[תמונה:גור 3.jpg|left|thumb|250px|רבי אברהם מרדכי מגור קורא בעצרת תפילה בשנת תש"ב ב[[בית הכנסת החורבה]] ב[[ירושלים]] לאחר שהגיעו ידיעות על רצח יהודי פולין]]<br />
'''שושלת גור''' היא שושלת בת של פשיסחא, מיסודו של רבי בונם מפשיסחא. מיסודות החסידות: התחדשות ואמתיות בעבודת השם, ודבקות ב[[תורה]].<br />
==פשיסחא וקוצק ==<br />
רבי בונם היה למעשה ממשיך דרכו של היהודי הקדוש מפשיסחא, שהיה אמנם תלמיד מובהק של [[החוזה מלובלין]], אך עם זאת חידש דרך מיוחדת בעבודת השם. רבי בונם שהיה תלמיד החוזה והיהודי, המשיך את דרכו של היהודי הקדוש באופן קיצוני מעט יותר מרבו, אך בנו של היהודי הקדוש רבי ירחמיאל העיד כי רבו הקדוש סמך עליו את ידו והעריצו הערצה מופלגת.<br />
<br />
לאחר פטירתו של רבי בונם, מונה תלמידו רבי [[מנחם מנדל מקוצק]], שהיה גם תלמידם של החוזה והיהודי הקדוש, למלא את מקומו, ואף ידידו החידושי הרי"ם, תלמידו של רבי בונם, נכנע למרותו. לאחר שרבי מנחם מנדל מקוצק הסתגר עשר שנים בחדרו, פרשה קבוצה מחסידי קוצק ומינתה לרבן את הרב מאיזביצא. שאר חסידי קוצק ובתוכן החידושי הרי"ם נשארו נאמנים לרבי מנחם מנדל על אף הסתגרותו.<br />
==החידושי הרי"ם==<br />
לאחר פטירתו של רבי מנחם מנדל מונה לממשיך הדרך רבי [[יצחק מאיר רוטנברג-אלתר]] מגור בעל החידושי הרי"ם, שהיה ידוע במיוחד בגאונותו ובצדקותו העצומה. שם משפחתו האמיתי היה רוטנברג. בשנת [[תרי"א]] גזרה מלכות [[פולין]], כי על כל היהודים לגזור את פיאותיהם וזקנם, ולהוריד מהם את מלבושיהם המיוחדים. פקידי הממשלה רצו לתפוס את החידושי הרי"ם כדי להסיר ממנו את פיאותיו וזקנו. הוא הסתתר, ובאותה תקופה הוא שינה את שם משפחתו לשם אלתר.<br />
<br />
לאחר פטירתו של רבי יצחק מאיר, לאחר שכל בניו נפטרו בחייו, מונה לממשיך השושלת האדמו"ר רבי חנוך העניך הכהן לוין מאלכסנדר, שתורותיו לוקטו בספר חשבה לטובה.<br />
<br />
לאחר פטירתו חזרה המלכות לנכדו של רבי יצחק מאיר, הלא הוא רבי [[יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת)|יהודה אריה לייב אלתר]] מגור, בעל השפת אמת, אשר היה בקשרים תמידיים עם [[אדמו"ר הרש"ב]].<REF>המוזכרים בהרחבה באגרות הרש"ב.</REF> ועם אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
מכאן ואילך המשיכה השושלת במשפחתו, את הכתר נטלו לאחר פטירתו רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] מגור האמרי אמת אשר המשיך ג"כ את הקשרים עם הרש"ב ועם הריי"צ, ואח"כ שלושת בניו, שכולם היו בקשרים אדוקים עם נשיא דורנו [[הרבי]], הלא הם: רבי [[ישראל אלתר]] מגור הבית ישראל, רבי [[שמחה בונם אלתר]] מגור הלב שמחה, ורבי [[פנחס מנחם אלתר]] מגור - צעיר בניו של האמרי אמת מזיוו"ש, בעל הפני מנחם. את החסידות כהיום מנהיג האדמו"ר רבי [[יעקב אריה אלתר]] מגור, בנו של רבי שמחה בונים.<br />
<br />
==ראו עוד==<br />
*[[יהודה אריה לייב אלתר]] (השני)<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{חצרות}}<br />
[[קטגוריה:חצרות]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%92%D7%95%D7%A8&diff=98893חסידות גור2011-03-02T01:58:20Z<p>מתמיד: /* החידושי הרי"ם */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:בית המדרש בגור.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש בגור]]<br />
[[קובץ:ציון השפת אמת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונם של החידושי הרי"ם והשפת אמת]]<br />
[[תמונה:גור 3.jpg|left|thumb|250px|רבי אברהם מרדכי מגור קורא בעצרת תפילה בשנת תש"ב ב[[בית הכנסת החורבה]] ב[[ירושלים]] לאחר שהגיעו ידיעות על רצח יהודי פולין]]<br />
'''שושלת גור''' היא שושלת בת של פשיסחא, מיסודו של רבי בונם מפשיסחא. מיסודות החסידות: התחדשות ואמתיות בעבודת השם, ודבקות ב[[תורה]].<br />
==פשיסחא וקוצק ==<br />
רבי בונם היה למעשה ממשיך דרכו של היהודי הקדוש מפשיסחא, שהיה אמנם תלמיד מובהק של [[החוזה מלובלין]], אך עם זאת חידש דרך מיוחדת בעבודת השם. רבי בונם שהיה תלמיד החוזה והיהודי, המשיך את דרכו של היהודי הקדוש באופן קיצוני מעט יותר מרבו, אך בנו של היהודי הקדוש רבי ירחמיאל העיד כי רבו הקדוש סמך עליו את ידו והעריצו הערצה מופלגת.<br />
<br />
לאחר פטירתו של רבי בונם, מונה תלמידו רבי [[מנחם מנדל מקוצק]], שהיה גם תלמידם של החוזה והיהודי הקדוש, למלא את מקומו, ואף ידידו החידושי הרי"ם, תלמידו של רבי בונם, נכנע למרותו. לאחר שרבי מנחם מנדל מקוצק הסתגר עשר שנים בחדרו, פרשה קבוצה מחסידי קוצק ומינתה לרבן את הרב מאיזביצא. שאר חסידי קוצק ובתוכן החידושי הרי"ם נשארו נאמנים לרבי מנחם מנדל על אף הסתגרותו.<br />
==החידושי הרי"ם==<br />
לאחר פטירתו של רבי מנחם מנדל מונה לממשיך הדרך רבי [[יצחק מאיר רוטנברג-אלתר]] מגור בעל החידושי הרי"ם, שהיה ידוע במיוחד בגאונותו ובצדקותו העצומה. שם משפחתו האמיתי היה רוטנברג. בשנת [[תרי"א]] גזרה מלכות [[פולין]], כי על כל היהודים לגזור את פיאותיהם וזקנם, ולהוריד מהם את מלבושיהם המיוחדים. פקידי הממשלה רצו לתפוס את החידושי הרי"ם כדי להסיר ממנו את פיאותיו וזקנו. הוא הסתתר, ובאותה תקופה הוא שינה את שם משפחתו לשם אלתר.<br />
<br />
לאחר פטירתו של רבי יצחק מאיר, לאחר שכל בניו נפטרו בחייו, מונה לממשיך השושלת האדמו"ר רבי חנוך העניך הכהן לוין מאלכסנדר, שתורותיו לוקטו בספר חשבה לטובה.<br />
<br />
לאחר פטירתו חזרה המלכות לנכדו של רבי יצחק מאיר, הלא הוא רבי [[יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת)|יהודה אריה לייב אלתר]] מגור, בעל השפת אמת, אשר היה בקשרים תמידיים עם [[אדמו"ר הרש"ב]].<REF>המוזכרים בהרחבה באגרות הרש"ב.</REF> ועם אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
מכאן ואילך המשיכה השושלת במשפחתו, את הכתר נטלו לאחר פטירתו רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] מגור האמרי אמת אשר המשיך ג"כ את הקשרים עם הרש"ב ועם הריי"צ, ואח"כ שלושת בניו, שכולם היו בקשרים אדוקים עם נשיא דורנו [[הרבי]], הלא הם: רבי [[ישראל אלתר]] מגור הבית ישראל, רבי [[שמחה בונם אלתר]] מגור הלב שמחה, ורבי [[פנחס מנחם אלתר]] מגור - צעיר בניו של האמרי אמת מזיוו"ש, בעל הפני מנחם. את החסידות כהיום מנהיג האדמו"ר רבי [[יעקב אריה אלתר]] מגור, בנו של רבי שמחה בונים.<br />
<br />
==ראו עוד==<br />
*[[יהודה אריה לייב אלתר (השני)]]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{חצרות}}<br />
[[קטגוריה:חצרות]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_4&diff=98720חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 42011-02-27T18:33:22Z<p>מתמיד: /* chabadpedia.co.il */ צריך לתקן</p>
<hr />
<div>== מה דעתכם ==<br />
<br />
לאחד את כל הערכים ב[[:קטגוריה:ימי חב"ד]], כל ערך שלא כולל לפחות שלוש שורות - יאוחד לשנה לו הוא שייך. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום כ"ט בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 01:55, 11 ביוני 2010 (UTC)<br />
:דעתי: במקום לאחד, לנסות להרחיב. כל ערך שנמחק בעקבות איחוד, הסיכוי שהוא יכתב שוב כערך רציני קלוש. אמנם צריך שתהיה מינימום רמה בחב"דפדיה, וערכים של כמה מילים זאת לא רמה, אבל לפני שמוחקים כדאי לקחת את הנקודה הזאת בחשבון.<br />
:בנוסף לזה, בנוגע לימי חב"ד נראה לי שבכל מקרה לא כדאי למחוק ערכים, מכיון שאנשים מבחוץ שיכנסו לראות מה קרה בתאריך מסוים, ויחפשו לפי התאריך ולא לפי החודש, לא ידעו שקרה משהו. המטרה של הערכים לפי חודשים היא להביא את המאורעות שהתרחשו באותו חודש בצורה תמציתית. המטרה של הערכים על הימים היא להביא את המאורעות בהרחבה.<br />
:בכלל, בנוגע ל'מדיניות איחוד הערכים' אני מציע שלפני כל איחוד כזה, נעשה ניסיון של הרחבת הערכים. לדוגמא: בשבועיים הקרובים כולם ישתדלו ככול שביכולתם להרחיב את קטגורית ספרות חב"ד. לאחר שבועיים (או זמן אחר שנקציב), כל ערך שלא יעמוד בתנאים שנקבעו מראש - ימחק ויאוחד. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 06:41, 11 ביוני 2010 (UTC)<br />
::נראה לי שרוב הערכים על הימים אין ולא יהיה מה להוסיף עליהם (לדוגמא [[י"א כסלו תרפ"ט]], [[כ' כסלו תקנ"ט]], [[כ' כסלו תשמ"ו]]). הערכים הקצרים יהפכו להפניה ומי שיחפש יגיע לערך על השנה וכיו"ב. יחד עם זאת יש הרבה ערכים שאכן ניתן להרחיב אותם מתוך מה שכבר קיים בחב"דפדיה. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 10:08, 11 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::1. דווקא את הערכים שהבאת כדוגמא - נראה לי שבהחלט אפשר לפתח (בל"נ אשתדל להוכיח את זה בהמשך השבוע).<br />
:::2. הימי חב"ד בחב"דפדיה קנו לעצמם שם. במשך הרבה שבועות הועלתה ל[[חב"ד אינפו]] ידיעה עם הימי חב"ד של אותו שבוע מחב"דפדיה. אני מניח שהרבה מאד אנשים שמחפשים אם משהו התרחש בתאריך מסוים, נכנסים לקטגוריה של ימי חב"ד, ולאו דווקא מחפשים את התאריך בשורת החיפוש (מניסיון שלי ג"כ), ובפרט שאם מישהו מחפש אם משהו התרחש בתאריך מסוים, הוא בוודאי לא יודע באיזו שנה התרחש המאורע (...) ולכן בשורת החיפוש הוא יכניס רק את התאריך בחודש, ולא יגיע לשום מקום.. כרגע הימי חב"ד מסודרים בצורה ברורה בקטגוריה, כך שאם מישהו נכנס, הוא יכול בקלות לראות באלו תאריכים התרחש משהו. את זה נפסיד אם נאחד ערכים. בעיקר מהסיבות הללו, לדעתי ימי חב"ד צריכים להישאר בשלמותם, גם ערכים של שורה וחצי. נשתדל להגדיל ולהרחיב אותם. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 21:35, 12 ביוני 2010 (UTC)<br />
::::יש הגיון בדבריך. בעיה נוספת היא לדוגמא הערך [[כ"ד טבת תקע"ג]] שללא ספק ניתן להרחיבה על ידי הוספת הפיסקה "הסתלקות" שבערך [[אדמו"ר הזקן]]. הבעיה היא שאז יווצר מצב של מידע כפול שהוא בעייתי מבחינה אנציקלופדית. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 21:45, 12 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::::ישנו פתרון פשוט לבעיות שהציג חבדני"ק: א. בנוגע לחיפוש בתיבת החיפוש, זה ימצא גם הערכים יאוחדו. ב. בנוגע לאלו שמחפשים ערכים בקטגוריות, יש עצה להשאיר את הקטגוריות בערכים המפנים, וכך הם ישארו מופיעים בקטגוריות. --[[משתמש:סקרלט|סקרלט]] 02:19, 13 ביוני 2010 (UTC)<br />
::::::חיים נהר: מצב כזה לא נקרא "מידע כפול" כמו שהמידע שיש על [[אדמו"ר הזקן]] בערך [[חסידות חב"ד]] לא נקרא מידע כפול. זה הגיוני ומקובל בהחלט שבערל על אדמו"ר הזקן יופיע סיפור הסתלקותו, ובערך על תאריך ה[[הסתלקות]] יופיע הסיפור שוב. זאת דעתי עלכ"פ.<br />
::::::סקרלט: בתיבת החיפוש אנשים מכניסים בדרך כלל את התאריך בחודש ללא השנה (לדגומא: "ג' תמוז" ולא "ג' תמוז תשנ"ד"). רוב התאריכים ללא השנה לא מפנים לערך. בנוסף לזה, ישנם הרבה תאריכים שהתרחשו בהם מספר אירועים. מה שכן, נראה שהפיתרון הכי הגיוני (וכך זה גם בויקיפדיה) לעשות ערך על כל יום בשנה (א' בתשרי, ב' בתשרי וכו') ובערכים האלו יופיעו כל האירועים שהתרחשו בתאריך לפי שנים. בדף המשתמש שלי רשום כבר הרבה זמן שבתכנון שלי לעשות את זה.. כמה חבר'ה ביחד, כל אחד יקח על עצמו כמה חודשים, תוך ימים ספורים מסיימים את זה. מי שרוצה לראות דוגמא על מה אני מדבר יכול לראות [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%27_%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99 כאן]. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 16:26, 13 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::::::אפשר גם לראות [[תבנית:ניסן|כאן]] את הכיוון. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 16:35, 13 ביוני 2010 (UTC)<br />
::::::::הבעיה שהפתרון הוא לא כ"כ משמעותי, כי עדיין ישארו הערכים דלים. שהרי מקסימום ישנם 3 אירועים ביום אחד. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 16:36, 13 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::::::::אבל זה כבר אחרת לגמרי כשעושים ערך על כל תאריך בשנה. חוץ מזה שאפשר גם להוסיף כמה פרטים על התאריך עצמו גם ללא קשר לחב"ד (דברים כלליים שהתרחשו עם [[עם ישראל]] וכדומה). זה גם לא צריך להיות ערך ענק. תדפדף קצת בערכים הללו בויקיפדיה, תבין את כוונתי טוב יותר.<br />
:::::::::במידה ותהיה הסכמה לעניין, אתחיל בל"נ לעבוד על זה. <br />
:::::::::אגב, הדיון על חבד"דפדיה באנגלית הסתיים שהוא עבר לארכיון? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:10, 13 ביוני 2010 (UTC)<br />
:כן. הוחלט על מציאת דובר אנגלית רהוטה ופתיחת קטגוריית ערכים באנגלית. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 18:14, 13 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::::::::::לדעתי הרעיון האחרון לאיחוד שהציע חבדני"ק מוצלח ביותר. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום א' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 18:27, 13 ביוני 2010 (UTC)<br />
::::::::::::מי אני שאדחוק ראשי בין ההרים הגבוהים? הצעת חב"דניק נשמעת מעניינת, אבל צריך לבדוק האיך יתפתח. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
:::::::::::::חסיד, אל תמעיט בערך עצמך... אפשר יהיה לבדוק איך זה מתפתח רק לאחר שנגיע להסכמה ללכת על הפרוייקט. ישנה הסכמה? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:56, 13 ביוני 2010 (UTC)<br />
::::::::::::::אדם צריך לדעת מעלות עצמו, אך גם (וא"ד: בעיקר) את חסרונותיו... יש הסכמה לנסות 'ללכת על-זה', לפחות מצדי. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
:מצידי ישנה הסכמה. לאחרי הסכמת התורמים הכבודים. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:36, 13 ביוני 2010 (UTC)<br />
::כאמור לעיל אני מסכים, ולהזהר שלא ימעט אפילו ערך אחד מ4000 ערכים. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום א' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 23:01, 13 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::גם אני מסכים על פתיחת קטגוריית ערכים באנגלית. ובעצם יכולים להתחיל עם עריכם כללים, כמו על הרבי וכדומה שיכולים למצוא בקלות באתרים אחרים. ואדרבה, (אם לא מדובר בכתיבת יום יום) אנסה לשכנע כמה חברה אמריקיים שיעזרו - בהצלחה --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 06:23, 14 ביוני 2010 (UTC)<br />
::::אוקיי, אתחיל במלאכה על [[חודש תשרי]]. אשמח אם מישהו יצטרף לחודשים הבאים. בנתיים לא נמחק את הערכים הקימיים, אלא רק לאחר שהמלאכה תושלם. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 16:58, 14 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::::מצטרף לעזור ומציע לעבוד חודש חודש. כלומר, לפתוח ערכים על חודש תשרי, לדוגמא ואח"כ למחוק את כל הערכים והקטגוריה על חודש זה וכך ישאר מספר הערכים בפרופורציה ואז לעבור לחודש נוסף וכן הלאה. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 17:07, 14 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
== מיזם פרשות השבוע ==<br />
<br />
{{פרשות השבוע}}בעזרת השם אתחיל מידי שבוע להעלות תקציר של פרשת השבוע שעבר עם קישורים להרחבה, עד שכעבור שנה (קצת רחוק..) יהיו לנו ערכים על כל פרשות השבוע. אשמח לעזרה ורעיונות. מה דעתכם? --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 17:36, 13 ביוני 2010 (UTC)<br />
:יפה מאד. חסר את המבט של חסידות חב"ד לפרשה. כנראה שזה יגיע עם הזמן. הרבה הצלחה --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:10, 13 ביוני 2010 (UTC)<br />
::התוכן נלקח מ[[חב"ד בישראל (אתר)]] והוא הכי "חב"די" שמצאתי ברשת. כמובן שראוי להוסיף פיסקה בשם "חסידות לפרשה" וכיו"ב, אך אין לזה סוף. בכל אופן, בכל ערך יש בסופו קישור חיצוני לרעיונות החסידות לפרשת השבוע. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 18:13, 13 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::תומך בהחלט. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום א' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 18:28, 13 ביוני 2010 (UTC)<br />
::::מצויין! ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
:::::אם זה במילא מתוך חב"ד בישראל, כדאי להביא באותו לינק גם שיחה של הרבי מהאתר (בנוסף ללינק החיצוני).<br />
::::::השאלה היא איזה שיחה נעדיף בשיקול אנציקלופדי? --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:32, 13 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::::::טוב, אני הייתי מציע בכל פרשה קישור לכך הלקו"ש פרשיות עלי' - אם יש ברשת. באם לא אז קישור לשיחה מתוך ח"א-ב'-ג'-ד' וכיו"ב. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
::::::::לדעתי, חוץ מקישורים לשיחות - שזה רעיון חזק - בכל ערך על פרשה אפשר להכניס פיסקה על משמעות השם במבט החסידות, ומשמעות נושאים מרכזיים בפרשה (כמו ההסתכלות של חסידות על [[קרח]] וכל סיפור ה[[מחלוקת]] שלו). אין עניין להביא שיחה על פרט מסוים. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 16:57, 14 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::::::::כל הרעיונות מבורכים ומקובלים. האחריות שלי לפרויקט הוא אכן רק בסיס ראשוני להרחבה ה'''חב"ד'''ית בערכים על פרשיות השבוע. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 17:05, 14 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
== בהמשך ל[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 3#חב"ד פדיה באנגלית|חב"דפדיה באנגלית]] ==<br />
<br />
מאחר והוחלט ליישם את הרעיון, כדאי להוסיף כאן תוכנית עבודה ותורמים שיקחו אחריות למיזם. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 17:10, 14 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
== ימי חב"ד ==<br />
א. האם נראה לכם שנכון יהיה להוסיף בכל אחד מהימים גם אירועים כלליים שהתרחשו ביהדות, שאין להם קשר ישיר לחסידות חב"ד? כמו למשל: א' בתשרי: <br />
* היום השישי ל[[בריאת העולם (יהדות)|בריאת העולם]], בו נברא ה[[אדם]], על פי דעת [[רבי אליעזר]]<br />
*ע"פ המסורת [[שרה|שרה אמנו]] נפטרה.<br />
<br />
ב. כרגע כמעט כל ערך בימי חב"ד משוייך לחמש קטגוריות. נראה לי שזה יותר מדי.. צריך לדעתי לחשוב מה הכי הגיוני שבנאדם יחפש, ולא להפנות לערך מכל אופציה אפשרית.לדעתי כל ערך ישוייך רק לקטגורית ימי חב"ד. בערך על כל שנה ([[תש"א]], [[תש"ב]] וכו' יהיו כל האירועים שהתרחשו באותה שנה, ובערך של חודשי השנה תהיה התבנית עם ימי החודש. <br />
<br />
העריכה בצורה כזאת היא לא רעיון שלי, אלא הסתכלתי בויקיפדיה העברית איך הם חילקו את הימים שם, וזה בהחלט נראה הכי הגיוני, מובן ונגיש.<br />
<br />
מה דעתכם? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:16, 14 ביוני 2010 (UTC)<br />
:בקשר לא' - תומך, (כפשוט). ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
<br />
::תומך בכל דבריו של חבדני"ק כאן. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ב' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 19:02, 14 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::א. אכן כדאי להוסיף, אך רק אירועים כלליים מאוד (כדאי להגדיר אפילו. אולי עד תקופת התנאים וכיו"ב. שלא יתחילו מלחמות וכו'). ב. וודאי. חשבתי שעל זה הכוונה מלכתחילה. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 19:21, 14 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
===תבנית ניווט===<br />
{{חודש תשרי}}<br />
תבנית ראשונית. צריך להחליט: '''א'''. האם שמות הערכים יהיו [[א' תשרי]] או [[א' בתשרי]]. '''ב'''. האם לעשות לוח שמתאים לשנה מסויימת ואז צריך לבנות מערך שיהיה ניתן להתאים לכל שנה. או שיהיה רשימה גולמית של החודשים והתאריכים. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 19:38, 14 ביוני 2010 (UTC)<br />
:א. לכאורה אם ויקיפדיה משתמשים ב'א' בתשרי', זה נכון יותר.. א' תשרי יהיה [[דף הפניה]].<br />
:ב. לדעתי רשימה גולמית. רשימה לפי השנה לא מוסיפה שום דבר חוץ מלוח שנה. לא נראה לי שבשביל זה שווה להשקיע. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 19:52, 14 ביוני 2010 (UTC)<br />
::באם וכאשר תהיה הסכמה בעניין, אעצב את התבנית בהתאם. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:07, 14 ביוני 2010 (UTC)<br />
:יש. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ב' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 22:45, 14 ביוני 2010 (UTC)<br />
::כדי להקבל על עצמי על מלאכת פתיחת הערכים והניווט, ערכתי בינתיים את התבנית. ישנם שתי אפשרויות כיצד לארגן את התבניות. האם כמו אצל בבתבנית על רבותינו נשיאינו שכל החודשים יופיע ובכל חודש ספציפי יופיעו גם הימים, או כמו שזה עכשיו, שכל תבנית מכילה רק את אותו חודש ואפשר לנווט בין החודשים. מה דעתכם? --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 12:01, 15 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::לדעתי כמו שזה עכשיו. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 20:00, 15 ביוני 2010 (UTC)<br />
::וכן היא דעתי. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ג' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 22:54, 15 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
===[[תבנית:להיום יום]]===<br />
כדי להקל על ההפניה היומית ל[[לוח היום יום]] בפרוייקט הערכים על ימות השנה, יצרתי את תבנית בה יש להזין רק את היום בחודש ואת שם החודש על מנת לקבל הפניה לתבנית היומית ב"היום היום". לדוגמא: הזנת הטקסט '''<nowiki>{{להיום יום|ג'|תמוז}}</nowiki>''' יציג את התוצאה: {{להיום יום|ג'|תמוז}}<br />
<br />
נא לשכלל ולשפר את הטקסט. בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 12:26, 15 ביוני 2010 (UTC)<br />
:לא נראה לי שהבנתי את כוונתך. למה שלא תופיע האימרה מה[[היום יום]] בכל ערך של ימות השנה? או כפסקה, או במלבן יפה בצד השמאלי של הערך --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 20:02, 15 ביוני 2010 (UTC)<br />
::גם אפשרות. לפעמים זה קצת גדול. איך שיוחלט. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:08, 15 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::לפי איך שזה נראה ב[[א' בתשרי]] זה קצת מוגזם ומסיט את נושא הערך. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:09, 15 ביוני 2010 (UTC)<br />
::::שיניתי לפי הערתך. באם יהיה הסכמה, אמשיך לעצב את התבנית. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:25, 15 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::::לדעתי נראה טוב. עוד קצת עיצוב לא יזיק. נחכה לשמוע מה חושבים החברים --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 20:30, 15 ביוני 2010 (UTC)<br />
::::::יש לדעתי מעלה גדולה בכך שתופיע תבנית היום יום בערך עצמו. הדבר יועיל למשל, ביום בו אין הרבה אירועים חבדיי"ם, וכמו למשל א' בתשרי עצמו, ואז הערך חסר את ה"חב"ד שב"פדיה". זאת מוסיפה תבנית היום יום. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ג' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 22:59, 15 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
=== קו אחיד לימי חב"ד ===<br />
כל מי שמתעסק כרגע בקטגורית ימי חב"ד: אנחנו בונים עכשיו 365 ערכים בחב"דפדיה. כמה נקודות לפני הרצת הקטגוריה:<br />
*א. אנחנו לא רוצים ערכים דלים ושדופים, ויש לנו כן מטרה לנסות להרחיב ולהגדיל כל ערך. לא להגיע למצב של ערך עם שורה אחת.. תוכן קשור מהערך המקביל בויקיפדיה יכול לעזור (כמובן שבמקרה בו החומר כולו נלקח מויקיפדיה, צריך לתת קרדיט).<br />
*ב. קו אחיד לכל ערך, שזה אומר פתיח אחיד, ושמות פסקאות אחידות. הפתיח איתו התחלנו (ח' בתשרי הוא היום השמיני בחודש תשרי) יחד עם כמה מילים אם יש משהו מיוחד שהתרחש באותו יום (חג, צום וכדומ') מספיק לדעתי כפתיח. גם שמות הפסקאות שיש כרגע נראים בסדר. אך זאת דעת יחיד ואם יש למישהו מה להעיר ולהאיר - הוא יותר ממוזמן.<br />
*ג. האם כדאי שהפסקה של אירועים בחסידות תופיע לפני הפסקה של אירועים ביהדות? אם נלך מצד הסדר הכרונולוגי, בדרך כלל האירועים ביהדות התרחשו לפני האירועים בחסידות. מהי דעתכם? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 21:02, 15 ביוני 2010 (UTC)<br />
::א. לדעתי אין לקחת את החומר מוויקיפדיה. כמובן שניתן להיעזר במידע שם, אך זה חייב להסתגנן בהתאם לרוחה של חב"דפדיה וסינון מידע לא חב"די. ג. אצלי פשוט שהפיסקאות צריכות להיות בסדר כרנולוגי. '''בעיה נוספת''': האם כדאי לפתוח בחודשי אדר, ערכים נפרדים ל[[א' באדר א']] ו[[א' באדר ב']] או שרק [[א' באדר]] ובו יופיעו פיסקאות לב' ה'אדר'ים וכמו כן יבוצעו הפניות מתאריכי אדר א' וב'. לדעתי האפשרות השניה תועלתית יותר, שנשיג ערכים מלאי תוכן ולא דלוחים. חוו דעתכם! --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 22:31, 15 ביוני 2010 (UTC)<br />
:מצטרף לכל האמור בדברי [[משתמש:חיים נהר|ח. נ.]] --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ג' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 22:54, 15 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::מסכים איתך בנוגע לאדרים. בנוגע לסדר הכרונולוגי: הבעיה היא שלפעמים הסדר הוא הפוך - קודם מאורע שקרה בחסידות, ואח"כ מאורע כללי ביהדות. מה קורה במקרה כזה? לכן כן צריך להחליט על קו אחיד. ההגיון אומר שמכיון שברוב הפעמים המאורע שהתרחש ביהדות קדם לחסידות, אירועים ביהדות יופיעו ראשונים. דעתכם? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:56, 17 ביוני 2010 (UTC)<br />
::::כנ"ל - ערכים ביהדות לפני ערכים בחסידות. ולו מפני הסיבה הפשוטה שה"יהדות" היתה לפני ה"חסידות"... --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ה' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 19:15, 17 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
== [[תבנית:הערה]] ==<br />
:{{כתב קטן|הדיון הועבר מ'''[[שיחת תבנית:הערה]]'''}}<br />
<br />
תבנית מיותרת וכפולה ועוד יהיה בזה צורך. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 19:08, 16 ביוני 2010 (UTC)<br />
:צריך להחליט ולתקן את המקומות בהם מופיע. אישית: אני מעדי 'הערה' על-פני 'הערת שוליים', מסיבות מובנות. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
::בכל אופן, בסגנון התורני מקובל לקרוא להערות אלו "הערת שוליים". מאוד יכול להיות שעוד נצטרך תבנית אחרת בשם הערה עם מטרה שונה. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 19:15, 16 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::השאלה מה עדיף: סגונון או נוחות. למה נצטרף למטרה דומה? ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
::::לי נראה יותר לעניין גם מצד השם לקרוא לזה "הערת שוליים". הנוחות זה לא כ"כ משמעותי. למעשה, כדאי להעביר את הדיון לאולם הדיונים, להחלטת החב"דפדים. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 19:29, 16 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::::תומך, למרות שכפי הנראה, כבר יותר יעיל לבקש משלום להגיב כאן..:). ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
::::::תומך בדעת חסיד, ולמרות שהמשמעת הויקיפדית הקשוחה אותה מנהיג ח. נ. (וזה מחמאה) דורשת לבחור שמות מתאימים יותר בדווקא. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ה' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 03:32, 17 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
== אבות האומה ==<br />
<br />
בדעתי לפתוח קטגוריה לאבות האומה:[[אדם הראשון]], [[אברהם אבינו]], [[יצחק אבינו]], [[יעקב אבינו]], [[יהודה]], [[יוסף הצדיק]], [[שרה אימנו]], [[משה רבינו]], [[אהרן הכהן]], [[אלעזר בן משה]] [[דוד המלך]], [[שלמה המלך]], [[רחבעם המלך]]. השאלה היא מה יהיה שם הקטגוריה, ואיפא לדחוף את [[עשיו]] ואת הבעל תשובה הידוע [[ישמעאל]]. מה דעתכם? --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ה' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 03:29, 17 ביוני 2010 (UTC)<br />
:אולי "אישית בתנ"ך"? "אבות ואמהות האומה"? תעיין בויקיפדיה אלו שמות הם נתנו. אפשר להעזר בהם.. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 19:00, 17 ביוני 2010 (UTC)<br />
::מתאים ביותר, לדעתי "אישית בתנ"ך". כך נוכל לרכז בקטגוריה אחת מספר רב יותר של ערכים. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 09:52, 18 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::"אישים" התכוונו (אני עלכ"פ :)) --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 10:17, 18 ביוני 2010 (UTC)<br />
::::אכן טעות. תודה על תיקון..--[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 10:22, 18 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
== פרוייקט ימי השנה ==<br />
<br />
א. מה דעתכם לעבוד לפי סדר השנה. לי הרבה יותר נוח לעבוד כרגע על הערכים [[ו' בתמוז]], [[ה' בתמוז]] וכו' מאשר על חודש תשרי או שאפשר לעבוד במקביל. ב. בסיום העבודה, ערך כגון [[י"ב תמוז תרפ"ז]] לאן הוא יפנה. ל[[י"ב בתמוז]], [[תרפ"ז]] או ל[[אדמו"ר הריי"צ]]. לי באופן אישי נראית האפשרות האחרונה. מה דעתכם? --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 10:39, 18 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
:לדעתי מוטב להפנות לערך עליו אין הרבה תוכן כדי שיוכלו למצוא בקלות, ובעניננו - [[י"ב תמוז]]. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ו' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 13:06, 18 ביוני 2010 (UTC)<br />
::א. כל אחד איך שנוח לו. ב. מסכים לדעתו של משתמש שלום. מי שיחפש מידע על [[אדמו"ר הריי"צ]], יחפש "אדמו"ר הריי"צ", מי שיחפש [[י"ב תמוז]] ירצה להגיע לערך שמספר מה קרה בי"ב תמוז, ויותר הגיוני שימצא בקלות את מבוקשו בערך י"ב תמוז. בערך "אדמו"ר הריי"צ" הוא ילך לאיבוד. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:54, 23 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
== [http://chabadpedia.co.il chabadpedia.co.il] ==<br />
<br />
ב"ה עודכן סוף סוף הדומיין [http://chabadpedia.co.il chabadpedia.co.il] לגישה לחב"דפדיה בלא שנצטרך להגיש כתובת ארוכה כאורך הגלות. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 15:20, 18 ביוני 2010 (UTC)<br />
:צריך לעדכן את הכתובת הזו שיכנס גם עם התוספת של www <br />
:([http://www.chabadpedia.co.il www.chabadpedia.co.il])<br />
::העברתי. בטיפול. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 07:52, 27 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::טופל. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], ח' באלול ה'תש"ע 21:36, 18 באוגוסט 2010 (UTC)<br />
:צריך לתקן את ההפניה של הדומיין.<br />
<br />
== [[משתמש:שלום/פורטל:תורה|פורטל תורה]] ==<br />
<br />
מה אתם אומרים. בסוף כל סדר מששת סדרי המשנה, צריך להיות הפניה [[:קטגוריה:סדר מועד|לקטגוריה המליאה]]. האם לפי זה צריך להעביר את המסכתות ולחלקם לפי הסדרים, כדי שכל הפניה מסדר תהיה לקטגוריה אחרת? --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 03:11, 21 ביוני 2010 (UTC)<br />
:לדעתי אין צורך. עדיף שכל המסכתות יהיו בקטגוריה אחת ויחולקו לאותיות וכך נחסוך מהגולשים כניסות מיותרות לדפים. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 15:59, 21 ביוני 2010 (UTC)<br />
::מה אתם אומרים על העיצוב בכללותו, שישאר כמו שהוא עכשיו? --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 16:01, 21 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::יש מה לשפר ואעשה זאת בשמחה בסוף. קודם צריך להשקיע בתוכן, אח"כ בעיצוב. המשך הצלחה בעבודתך, שלום. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 16:23, 21 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
== [[הקב"ה]] ==<br />
יש עכשיו שני ערכים, שחיים הציב עליהם תבנית איחוד, [[הגדול]] ו[[הקדוש ברוך הוא]].<br />
<br />
הערך [[הקב"ה]] נכתב במטרתו על ידי להסביר את המושג "הקדוש" ב"ה, כפי שאדמו"ר הצ"צ מסביר אותו. הערך [[הגדול]] נכתב כדי להסביר את התואר "הגדול".<br />
<br />
א. לדעתי אין טעם לאחד אותם, מכיון שאין הם עוסקים במהותו של הקב"ה, ואיחודם מראה כאילו יש כאן ערך העוסק במהותו, דבר שכידוע אינו שייך, שהרי יש לנו השגה רק בישותו ולא במהותו, כידוע ללומדי ספרי [[אדמו"ר הצמח צדק]], ע"פ [[מורה נבוכים]].<br />
<br />
לדעתי אם כבר פותחים ערך על הקב"ה בעצמו, אפשר לכתוב בו רק את היסוד הנ"ל שיש לנו השגה רק בישותו ולא במהותו, (אפשר להרחיב בזה ויש לי). מלבד זאת, אין להכניס כלום בערך הנ"ל.<br />
<br />
אגב, אביא ציטוט מויקישבה: <br />
<br />
::''"למיטב הבנתי, הוחלט שלא יהיה ערך על ה', כיוון שה' נעלה מכל הגדרה(המקסימום שאפשר להגיע זה ידיעת השלילה ודוק'). ..."<br />
<br />
יש לציין, שבויקישבה הערך על [[אלוקים]] נמחק מהסיבה הנ"ל.<br />
<br />
ב. אם פותחים ערך על הקב"ה, מה יהיה שם הערך? [[אלוקים]] כמו בויקקליפה החילונית? --[[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] 16:53, 22 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
::הערכים עוסקים במושגים ולאו דווקא במהויות. אי לכך יש להכניס את כל מה שקשור להקב"ה לערך [[אלוקים]] (כפי שכתבתי כבר בעבר [[שיחה:הקדוש ברוך הוא|כאן]]). --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 17:06, 22 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::אולי נכון יהיה לפתוח ערך "שמותיו של הקב"ה" או משהו בסגנון, או יותר נכון יהיה לפתוח [[קטגוריה]] "שמותיו של הקב"ה" עם כל שמותיו. בוודאי שצריך שיהיה ערך [[אלוקים]] עם הסבר על שם אלוקים, ערך על "[[עצמות ומהות]]", על "[[אור אין סוף]]" וכו'. ההבדל ביננו לבין ויקישיבה, או ויקיפדיה הוא ששם היחס הוא שטחי, כל שמותיו ותואריו של הקב"ה הם היינו אך, אין הסבר למה נקרא לפעמים כך ולפעמים כך. בחסידות יש כל הנושא בלי סוף תוכן שמקומו בחב"דפדיה מוכרח. מה שכן, יהיה כדאי בתחילת רוב הערכים האלה לכתוב שורה של הסבר קצר על כך שהערך עוסק בתואר, ולא במהות. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 14:02, 23 ביוני 2010 (UTC)<br />
::::לפי דברי חבדני"ק, ההצעה נראית לכאורה: הערך על ההסבר של "הקדוש" ב"ה יכנס לקטגוריה של שמותיו של הקב"ה, ונפח ערך נוסף על החילוק שבין מהותו לישותו. שם אולי יהיה ניתן לשלב את "הגדול". חיים מה דעתך? --מחכים ל'''ביאת משיח, היום י"א בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 16:10, 23 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::::חיים, אין בכוונתך להגיב? --[[משתמש:המשחית|המשחית הסדרתי]], [[שיחת משתמש:המשחית|השחתות מקצועיות.]] 17:15, 24 ביוני 2010 (UTC)<br />
::::::במקום לדבר גבוהה וארוכה, אני מציע להתחיל לערוך קודם את הערך [[אלוקים]]. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 17:23, 24 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::::::במקום לדבר גבוהה וארוכה, תבדוק את הדיון דלעיל, ותראה שאפילו לא הוחלט מה יהיה שם הערך. זה הבעיה העיקרית כעת. --[[משתמש:המשחית|המשחית הסדרתי]], [[שיחת משתמש:המשחית|השחתות מקצועיות.]] 17:25, 24 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
=== עדכון מצב ===<br />
טוב אני רואה [[שיחה:הקדוש ברוך הוא|שלא הבחנתם]] בשינויים האחרונים. לתשומת לבכם, ראו את השינויים בערכים: [[הקדוש ברוך הוא]], [[הגדול]], ו[[אתה קדוש]]. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט"ו בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 15:20, 27 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
<br />
== פסיקים ==<br />
מה דעתכם אודות פסיקים במיזם התניא? האם גם כאן חלה ההקפדה שלא להוסיף פסיקים? לדעתי, דווקא בספר עצמו יש הקפדה שלא לעשות פסיקים. לעומת זאת, בביאורי התניא השונים, יש פסיקים כמובן גם בטקסט התניא. מיזם התניא בחבדפדיה מיועד להקל על הלימוד, על ידי הסבר, פתיחה, סיכום, וכן על ידי פתיחת ראשי תיבות ופסיקים. מה דעתכם? --מחכים ל'''ביאת משיח, היום י"א בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 14:27, 23 ביוני 2010 (UTC)<br />
:כדאי לשאול את הוועדה הרוחנית. אפשר אולי להעלות צילום של הפרק כפי שהוא כתמונה, ובגוף הערך להכניס את הפרק עם פסיקים, הסברים וכדומה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 15:23, 23 ביוני 2010 (UTC)<br />
::ידוע למישהו איפא אפשר להשיג תמונות של דפי התניא? --מחכים ל'''ביאת משיח, היום י"א בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 15:58, 23 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::אצלי יש כמעט את כולם. ניתן גם למצוא ברשת. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 16:04, 23 ביוני 2010 (UTC)<br />
::::תעלה אותם לחב"דפדיה? בכל אופן, גם אם לא, האם אוכל לסמוך על זה ולערוך פרקים עם פסיקים? --מחכים ל'''ביאת משיח, היום י"א בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 16:07, 23 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::::באם ה"צילום תניא" כבר מועצב אצלי, אעלה אותם בימים הקרובים. בנוגע לפסיקים, זוהי החלטה גורלית (מי, איך, כיצד וכו' לעשות זאת) ויש לחכות להסכמה רחבה. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 16:14, 23 ביוני 2010 (UTC)<br />
::::::אולי תשאל את ה"וועדה הרוחנית" (אם קיים כזה דבר). --מחכים ל'''ביאת משיח, היום י"א בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 16:16, 23 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::::::הי' קפידא מרבו"נ ע"ז. דעתי: להביא לפתח הוועדה הרוחנית: הרב ש"י חזן, הרב ש"ז הרצל והשלישי שאיני זוכרו. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
::::::::חבל, היית יכול לומר בעצמך בבירור: אין דרך לפתרון השאלה. הרי אתה יודע שאף אחד לא יעשה זאת? --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט"ו בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 15:18, 27 ביוני 2010 (UTC)<br />
== תבניות ==<br />
{| class="infobox" style="width:25%; border: 1px solid #aaaaaa; background-color: #f9f9f9; margin-bottom: 0.5em; margin-right: 1em; padding: 0.2em; color: black; float: left; text-align: center; font-size: 85%; clear:right;" <br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! <font size=4>[[מצוות]]</font><br />
|-<br />
| [[תרי"ג מצוות]] · [[רמ"ח איברין דמלכא]] · [[מצוות דרבנן]]<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! מצוות עשה נבחרות<br />
|-<br />
| [[אהבת ה']] · [[אהבת ישראל]] · [[אכילת מצה]] · [[ברית מילה]] · [[ברכת המזון]] · [[גמילות חסדים]] · [[האמנת אלקות]] · [[חיוב שילוח מן המחנה|שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש]] · [[יראת ה']] · [[כיבוד אב ואם]] · [[מזוזה]] · [[פריה ורביה]] · [[צדקה]] · [[ציצית]] · [[קידוש השם]] · [[קריאת שמע]] · [[שבת]]· [[שילוח הקן]] · [[תפילה]] · [[תפילין]] · [[תקיעת שופר]] · [[תשובה]]<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! מצוות לא תעשה נבחרות<br />
|-<br />
| [[עבודה זרה]] · [[גילוי עריות]] · [[יחוד]] · [[טהרת המשפחה]] · [[שפיכות דמים]] · [[גילוי עריות#איסור הסתכלות בנשים|ולא תתורו אחרי עיניכם]]<br />
|-<br />
|}<br />
<br />
נראה לי שכדאי להעביר את כל התבניות בחבדפדיה לתחתית הערך: מעלות: <br />
<br />
#הערך נהיה ארוך יותר. <br />
#התמונות שבערך, יופיעו מיד בתחילת הערך.<br />
#בערכים רבים אין מקום גם לתמונה וגם לתבניות. בעיה זו תסתדר בצורה העכשווית.<br />
<br />
מה דעתכם? <br />
<br />
בנתיים העברתי את תבנית מצוות לצורה החדשה, למטה. אם לא תתקבל החלטתי, בל"נ אשנה בחזרה. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום י"ג בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 16:49, 25 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
במחשבה שניה הצעתי היא רק לתבנית מצוות. העיצוב שלה הוא מוצלח יותר באורך החדש ולא הישן, מפני כמה סיבות מפני היחס הקיצוני בין מצוות לא תעשה (5 שורות) לעומת מצוות לא תעשה (1 וחצי שורה) דבר המסתדר בתבנית החדשה, משא"כ התבניות האחרות וצ"ע. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום י"ג בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 19:19, 25 ביוני 2010 (UTC)<br />
{{מצות}}<br />
:יש הרבה הגיון במחשבתך הראשונה. אישית אני תומך בה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 14:57, 27 ביוני 2010 (UTC)<br />
::אכן. מעלה נוספת, שאדם כשגומר לקרוא את הערך, יכול לעיין בנושאים קרובים ולראות את כל מרחב הערכים בנושא. אך קודם לכן עדיף להוסיף הרחבה בשם "NavHead". --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 15:02, 27 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::מה זה? --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט"ו בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 15:15, 27 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
== קישור שם הערך ופסקאות ==<br />
<br />
א. המדיניות בחב"דפדיה היא להכניס את שם הערך במשפט הראשון בערך. ישנם ערכים ששם הערך בשורה הראשונה מופיע כקישור לערכים (לדוגמא, בערך [[תומכי תמימים אלעד]] שם הערך מופיע כך: [[תומכי תמימים]] [[אלעד]]). לדעתי שם הערך לא אמור להוות קישור. נכון יותר יהיה לסגנן כך: "ישיבת '''תומכי תמימים אלעד''' שייכת לרשת ישיבות חב"ד המכונות "[[תומכי תמימים]]" וממוקמת בעיר [[אלעד]] שבמרכז ארץ ישראל".<br />
<br />
ב. כנ"ל גם שמות פסקאות לא אמורים להיות קישורים. זאת דעתי. מה דעתכם? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 15:04, 27 ביוני 2010 (UTC)<br />
:מסכים גם מסכים. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 15:08, 27 ביוני 2010 (UTC)<br />
::מסכים, '''[[משתמש:שלום/הודעות#כפשוט|כפשוט]]'''. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט"ו בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 15:11, 27 ביוני 2010 (UTC)<br />
המוטו שצריך להנחות אותנו הוא 'מכל מלמדי השכלתי'/איזהו חכם? הלומד מכל אדם. בכל עניין '''טכני''' לא צריך לפתוח דיון, אפשר לפתוח את ויקיפדיה (אצלי זה חסום) ולראות איך מתנהגים שם. כמובן ופשוט שבעניינים מהותיים בתורת החסידות לא ייקבעו אנשים 'מבחוץ' אלא הוועדה הרוחנית (אם יש כזו) המבינה בעניינים חבדיי"ם. --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 20:26, 28 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::אתה צודק, אבל בטח מבין שעל כל מדיניות שנלקחת מויקיפדיה צריך ליידע את שאר חברי קהילת חב"דפדיה, על מנת ליצור קו אחיד. את המדיניות הזאת אכן ראיתי בויקיפדיה עוד בתחילת דרכה של חב"דפדיה, אבל כשאני מסתובב בערכים בחב"דפדיה, אני רואה שלא כל מה שידוע וברור לי, ידוע לכולם. לכן יש צורך לכתוב את הדברים. ומכיון שמדובר בקהילה של חברים, ולא במיזם של איש פרטי, זה לא יהיה נכון לקבוע מדיניות לפני שנשמע אולי יש חברים שחושבים שמדיניות שונה נכונה יותר. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 20:34, 28 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
== ה"וועדה הרוחנית" ==<br />
<br />
עד מתי יהיה זה לנו למוקש. לא ניתן להעביר בקשות מצד המשתמשים לוועדה, וכל זמן שזה לא יקרה, אין להעביר דיונים להחלטת הוועדה! --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט"ז בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 07:19, 28 ביוני 2010 (UTC)<br />
:ההצעה להעביר את הדיון לוועדה היית של חב"דניק. אני באופן אישי מתנגד להוספת פסיקים בתניא. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 10:23, 28 ביוני 2010 (UTC)<br />
::אפשר לשאול אותם ישירות. לא צריך ממוצעים בשביל זה. אם הבנתי נכון, אתה מתגורר ב[[ניו יורק]], תיגש לאחד מחברי הוועדה ותשאל לדעתם. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:48, 28 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::באם תהיה תשובה חיובית, אני מציע להיעזר בניקוד שעבר הגהה מומחית (שטיינזלץ למשל) ולא כזו שתיעשה על ידינו. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 17:56, 28 ביוני 2010 (UTC)<br />
::::אני לא גר בקראון הייטס, ולא מקובל שכל החלטה בחבדפדיה תחכה עד שאבקר שם. עלינו להחליט בינינו לבין עצמינו. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט"ז בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 22:45, 28 ביוני 2010 (UTC)<br />
לשלום: בכל יום פותח חבר ההנהלה הרוחנית הרב חזן את המייל ואפשר לשלוח לשם שאלות. ב. אולי באמת אפשר להתחיל לבקר ב-770 יותר בתדירות (קח טרמפ עם הרב וינקלר שמגיע לסיומי הרמב"ם הנערכים ב-770 לעיתים קרובות). בזמן הביקורים תמצא ב-770 המון קונטרסים ועלונים שבועיים המכילים מידע רב שיוכל להתעדכן בחב"דפדיה. --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|שיחה]]) 20:19, 30 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
== תבניות ניווט במרחבי ערכים ==<br />
תבניות הניווט במרחבי ערכים משותפים, צריכות להיות דומות (כבוויקיפדיה). אני מציע שחברי הקהילה יחוו דעה, ישנו, יעצבו וכו' כדי לקבל מבנה אחיד שלתבנית בו ישתמשו עבור כל התבניות. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 13:17, 29 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 65%;"<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #E4DB77;" | <font size=4>[[כותרת ראשית]]</font><br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>[[כותרת משנית 1]]</font><br />
|-<br />
| [[ערך 1]] · [[ערך 2]] · [[ערך 3]] <br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>[[כותרת משנית 1]]</font><br />
|-<br />
| [[ערך 1]] · [[ערך 2]] · [[ערך 3]] <br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>[[כותרת משנית 1]]</font><br />
|-<br />
| [[ערך 1]] · [[ערך 2]] · [[ערך 3]] <br />
|}<br />
<br />
:האם כוונתך שכולם יהיו באותו צבע? נראה לי שיש לגוון. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום י"ז בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 20:04, 29 ביוני 2010 (UTC)<br />
::לדעתי, כולם צריכים להיות באותו צבע. צריך להפריד בין תבניות השייכות לנושא מסויים לבין תבניות ניווט בין נושאים קשורים. כמו כן, יש צורך לשנות את המבנה שלהם שיתאים לתחתית הערכים. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 21:12, 29 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::יש לשקול מה עדיף. לדעתי יש לגוון בצבעים. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום כ' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 07:06, 2 ביולי 2010 (UTC)<br />
===הצעה תבנית ניווט===<br />
<br />
{| class="toccolours collapsible autocollapse" style="width: 90%; clear: both; margin: 0.5em auto 0.5em auto;"<br />
! style="border-bottom:1px solid #aaaaaa;" align="center" colspan="3" | <div style="float:right;">[[תמונה:PictureFileName.jpg|30px]]</div><span style="font-weight: bold; font-size: 1.5em;">[[נושא מרחב הערכים]]</span><br />
|-<br />
| align="center" bgcolor="#ccccff" colspan="2" | '''נושא מישני 1'''<br />
| rowspan="10" style="border-right:1px #aaaaaa solid;"|<div style="text-align:center;">[אייקון פורטל]<br>'''[[שיוך לפורטל (אפציונלי)]]'''</div><br />
*[[נושאים קרובים-רחוקים מהפורטל]]<br />
|-<br />
| bgcolor="#eeeeff" | '''כותר''' || [[ערך]] | [[ערך]] | [[ערך]] <br />
|-<br />
| bgcolor="#eeeeff" | '''כותר''' || [[ערך]] | [[ערך]] | [[ערך]] <br />
|-<br />
| bgcolor="#eeeeff" | '''כותר''' || [[ערך]] | [[ערך]] | [[ערך]] <br />
|-<br />
|align=center bgcolor="#ccccff" colspan="2"| '''נושא מישני 2 (אופציונאלי)'''<br />
|-<br />
| bgcolor="#eeeeff" | '''כותר''' || [[ערך]] | [[ערך]] | [[ערך]] <br />
|-<br />
| bgcolor="#eeeeff" | '''כותר''' || [[ערך]] | [[ערך]] | [[ערך]] <br />
|-<br />
| bgcolor="#eeeeff" | '''כותר''' || [[ערך]] | [[ערך]] | [[ערך]] <br />
|}<br />
<br />
תבנית זו מרובת ענפים. ניתן לקצר להאריך, כפי המלצת המשתמשים. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 21:57, 29 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
== איחוד ערכים ==<br />
<br />
לא יהיה נכון לאחד את כל ערכי {{ראש השנה}}? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 20:46, 29 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
:מדובר בכמויות עצומות של חומר. ואיחודם יגרום לפיזור הנפש. מנסיון! --מחכים ל'''ביאת משיח, היום י"ז בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 20:47, 29 ביוני 2010 (UTC)<br />
::אז לכמה ערכים כלליים. המצב הנוכחי לא לעניין --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 20:49, 29 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::מסכים ביותר עם חב"דניק. נראה לי שכדאי שתגדיר את הערכים הכלליים וכך יהיה לכולנו קל יותר לארגן את המנהגים. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 21:13, 29 ביוני 2010 (UTC)<br />
::אשתדל בל"נ. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום י"ח בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 15:07, 30 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::עדכון: שורה שלימה קוצצה מהתבנית, לבנתיים. מקווה להמשיך בעבודה בעת פנאי. ובהדגש: קודם כל עורכים ערכים, מתמצתים אותם, ואח"כ מאחדים, זהו הסדר הנכון למבין. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום כ' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 07:02, 2 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== ערכים לכתיבה ==<br />
<br />
בשבוע האחרון הוצב מעל ל"שינויים האחרונים" ערכים הנדרשים לכתיבה. משום מה ההיענות הייתה קלושה והיה נראה לי מגוחך להשאיר זאת. ארצה לשמוע את חוות דעת התרומים בהקשר לעניין. מובאת בזה הצעה של לל. הצעות נוספות נא לרשום. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 21:19, 29 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
{{כתב קטן|הועבר מ'''[[שיחה:יהדות]]'''}}<br />
<br />
לענ"ד מומלץ בכל שלושה ימים להחליף את הערכים לכתיבה מהדף המופיע בשינויים אחרונים. אם ערך נשאר יותר משלושה ימים כנראה שהמשתמשים הקבועים לא 'מתחברים' לכתיבתו. במידה ומדובא בערך שמאד נחוץ לכותבו אפשר לנסות להחזירו לרשימה כשבוע וחצי אחר כך. --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 20:45, 29 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
מצטרף ללל, השורה הזו מאד חשובה. למרות שבאופן אישי לא יצא לי להשתמש בה, כבר הספקתי לשמוע מכמה משתמשים שזה היה שימושי עבורם. הרעיון שהביא לל ג"כ מעולה, ויתכן מאד שזה יפתור את בעיית ההיענות שחיים הציג. --יחי המלך המשיח! [[משתמש:28|'''28''']] ¤ [[שיחת משתמש:28|'''שיחה''']] 23:10, 29 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
::כנ"ל. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום י"ז בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 23:42, 29 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::אחזיר בקרוב את השורה ובינתיים מחכה להצעות נוספות. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 14:08, 30 ביוני 2010 (UTC)<br />
::::א. מה זה "בקרוב"? <br />
<br />
:::::ב. אני מציע להוסיףגם את רשימת המיזמים הפעילים בחבדפדיה בשורה מתחת. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום כ"ב בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 21:11, 4 ביולי 2010 (UTC)<br />
::::::א. אשתדל כבר מחר. ב. רעיון טוב, אבדוק כיצד לבצע זאת, גם מחר. לילה/יום טוב. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 21:30, 4 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
סוכם שבכל ימים יוחלפו הערכים לכתיבה. משום מה זה עדיין תקוע על הערכים שלא מעניינים (כנראה) את החבד"פדים הפעילים. --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|שיחה]]) 15:44, 3 באוגוסט 2010 (UTC)<br />
:כנראה שגם הרשימה לא מעניינת אותם. תוכל להציע ערכים ב[[שיחת מדיה ויקי:Recentchangestext]]. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 15:49, 3 באוגוסט 2010 (UTC)<br />
<br />
::מצד שני, המשתמשים הפעילים לרוב עסוקים יותר בעניניהם ובמיזמיהם, משא"כ המבקרים, ולכן כדאי תמיד להשאיר את הערכים שאולי יבוא מישהו ויערוך. לך אישית זה משפיע השורה הזו? נראה לך שתערוך פעם ערך בגללה? --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום כ"ג באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 15:48, 3 באוגוסט 2010 (UTC)<br />
<br />
== בשורה משמחת ==<br />
'''המשך מדיון ב[[שיחת משתמש:28]] על פיסוק וניקוד התניא החב"דפדי.'''<br />
<br />
היום התקבלה תגובת הרב [[שלום יעקב חזן]] שליט"א:<br />
<br />
::::''"לדעתי אפשר לעשות פסיקים, אבל בתנאי שתהי' הבהרה ברורה לקוראים שזה לא התניא המקורי ולשים בצד צילום מהמקורי".<br />
<br />
באם לא תתקבל תשובה אחרת מהרב הרצל תוך 24 שעות, נפעול לפי החלטת הוועדה. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום י"ח בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 15:12, 30 ביוני 2010 (UTC)<br />
:כאמור שזה יהיה רק על פי עבודה תורנית. אכן עבודת נמלים, אך עדיף מטעויות. אני לא חשוב שמי מאיתנו סומך על עצמו שינקד את התניא כפי כוונת אדמוה"ז. אפשר לחלק את התפקיד לפי פרקים וכו'. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 15:26, 30 ביוני 2010 (UTC)<br />
[[קובץ:קבר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פה נטמן הרעיון]]<br />
::אתה מכיר תניא מנוקד? --יחי המלך המשיח! [[משתמש:28|'''28''']] ¤ [[שיחת משתמש:28|'''שיחה''']] 15:32, 30 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::השאלה היא האם יש מישהו שנוטל על עצמו את העבודה מתוך הספר? זה וודאי עדיף, כהצעתו של חיים. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום י"ח בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 15:34, 30 ביוני 2010 (UTC)<br />
::::שיעורים בספר התניא בלה"ק מנוקד (צריך לברר מי עשה זאת) וכנראה גם ביאור תניא (ביאור בכרך אחד). כדאי לבדוק ביאורים נוספים. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 15:48, 30 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::::לי אין בבית ספר תניא עם פסיקים, ואין לי אפשרות לעשות זאת. [[משתמש:28]] רוצה לקחת על עצמו את העבודה, או מישהו אחר? --מחכים ל'''ביאת משיח, היום י"ח בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 16:52, 30 ביוני 2010 (UTC)<br />
::::::גם לי אין את הספרים הנ"ל בהשג יד, אולי זה נמצא איפה שהוא ברשת? באיברו בוקס לא מצאתי. --יחי המלך המשיח! [[משתמש:28|'''28''']] ¤ [[שיחת משתמש:28|'''שיחה''']] 17:13, 30 ביוני 2010 (UTC)<br />
קצת יהיה קשה להתחיל לעבוד על ספר שלם. המלצתי לקחת את החוברת השבועית המכונה 'דבר מלכות' ובכל יום לסדר את השיעור היומי של היום למחרת. --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|שיחה]]) 20:15, 30 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::פה נטמן הרעיון. חיים מתנגד לעריכת פסיקים לבד, אין אפשרות לערוך מתוך ספר. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום כ' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 07:37, 2 ביולי 2010 (UTC)<br />
::::מי שלמד תניא בעיון ודאי שם לב למשמעות הקריטית של הניקוד והרי לא לחינם התנגדו לכך רבותינו נשיאינו. ולשלום, מדוע אין אפשרות לעשות זאת מתוך ספר? --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 13:41, 2 ביולי 2010 (UTC)<br />
:::::כאמור לעיל: צריך משתמש שיש לו תניא מנוקד ליד המחשב - וגם מעוניין לעשות זאת. אני לא עונה על הקטגוריה הראשונה, ועדיין לא מצאתי מישהו שיענה על שני הקטגוריות. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום כ' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 16:27, 2 ביולי 2010 (UTC)<br />
::::::אני דווקא הייתי שמח לעשות זאת, הבעיה היא, שלדעתי, עריכת וניסוח ערכים בסיסיים קודמת לניקוד וסיכום התניא. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 21:20, 3 ביולי 2010 (UTC)<br />
=== סיכום הדיון ===<br />
:::::::למעשה - אפשר לשים פסיקים? שאלה נוספת, הערות בסוגריים מרובעות (שלא נכתבו ע"י אדה"ז אך נכנסו בגוף התניא) אפש' לשים בהערת שוליים? ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
::::::::א. בשאלה הראשונה, מכיון שלמעשה נראה שהאפשרות היחידה היא לעשות פסיקים, לבד, דבר שלא נשלל על ידי הוועדה הרוחנית, זו תהיה ההחלטה, וכפי שכבר הוחלט על פי דעת הרוב והוועדה. ב. קשה להחליט, מה היתה דעת רבותינו בענין? הרי הם עצמם הכניסו זאת בגוף התניא!? --בברכה, היום כ"ד בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 14:31, 6 ביולי 2010 (UTC)<br />
:::::::::ומילות קישור, והשלמות '''הכרחיות''' של מאחז"ל (עוד מעט אסיים את עריכת סי' כ"ח באגה"ק, ותבינו כוונתי). ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
:::::::::::חשבתי על זה, שחייבים להתחיל להוסיף הערות שוליים בטקסט התניא. לדעתי חבל על רגע, התחל להוסיף! למה לא? --בברכה, היום כ"ד בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 14:37, 6 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
===הוספת "השלמות"===<br />
ראיתי את העבודה של חסיד בפרק כ"ח. ראשית רציתי לציין יישר כח על העבודה היפה, אך במחילה מכת"ר נראה לי שקצת חרגנו. דובר על פתיחת ר"ת, פסיקים ונקודות, אך לא על הוספת מילים בתוך דברי אדמו"ר הזקן (למרות שזה רק השלמת פסוקים ומאחז"ל). ידוע ומפורסם עד כמה דקדק אדמו"ר הזקן בכל אות בספר התניא. אני מבין שהשלמות אלו מוסיפות המון, אפילו להבנת הפשט, אך בכ"ז... לפחות לא תחת הכותרת "גוף הפרק".<br />
<br />
למעשה, אם היה אפשרות שכאשר מציגים את העכבר על המילה "וכו'" מופיע השלמת הפסוק או המאחז"ל (כמו כשמצביעים על מילה המקושרת לערך), זה היה יכול להיות מעולה. אם לא, לענ"ד יש שלוש אפשרויות: א. עם כל הצער וכו' לגנוז את הרעיון. ב. להוסיף עוד פיסקא בסוף הדף, תחת הכותרת "הפרק בשפה קלה" או "ביאור הפרק" וכד' ושם אפשר לכתוב ולערוך ללא הגבלות כל שהם. ג. להוסיף את ההשלמות כהערות שוליים, (למרות שגם אפשרות זו, לא נראית לי במיוחד).<br />
<br />
למרות שאני די נחרץ, זוהי רק דעתי. מה דעתכם? --יחי המלך המשיח! [[משתמש:28|'''28''']] ¤ [[שיחת משתמש:28|'''שיחה''']] 01:04, 9 ביולי 2010 (UTC)<br />
:כמדומה לי, שגם הגמרא נוהגת לדייק בכל מילה, ואם זאת במהדורות הביאןר על הגמרא, כגון שטיינזלץ, שוטנשטיין, עוז והדר, מתיבתא, נוהגים להוסיף מילים בביאור הגמרא בתוך הטקסט, אם כי באותיות אחרות שניכר שאין זה לשון אדמו"ר הזקן. ולכן שאלתי: האם אדמו"ר הזקן דייק יותר מאשר הגמרא הקדושה דייקה בדבריה? --בברכה, היום כ"ז בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 03:02, 9 ביולי 2010 (UTC)<br />
::אין שום בעיה לכתוב ביאור על התניא (וכבר נכתבו הרבה כאלו, ויש ששילבו מילים בתוך דברי אדמו"ר הזקן) אך כל זה בתור '''ביאור''' לא תחת הכותרת "'''גוף הפרק'''". גם הרב אבן ישראל כתב את ביאורו '''לצד''' הגמ' ובמרכז הביא את דברי הגמ' כמו שהם (מלבד פיסוק, ניקוד וחלוקה למקטעים). --יחי המלך המשיח! [[משתמש:28|'''28''']] ¤ [[שיחת משתמש:28|'''שיחה''']] 06:03, 9 ביולי 2010 (UTC)<br />
:::לעניות דעתי, כיוון שמטרת מהדורת התניא הנ"ל היא [[הפצת המעיינות]], הוספת מילים '''הכרחיות''' להבנת הפשט (עיין בפיסקא הראשונה של סי' כ"ח, למה נסמכה..כו', הייתם מבינים א"ז בלי ההשלמה?). ואוי"ל, דהזהירות בהוספת מילים לתניא לא שייכת '''כ"כ''' באגה"ק, כיוון שהיא לא נכתבה כחלק מהתניא, והוספה ע"י בני אדה"ז לאחר ההסתלקות (שהוסיפו סוגריים וכיו"ב). כרגיל בכגו"ד דעתי - ש'''שייך לוועדה הרוחנית'''. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
::::אני מבין את החשיבות שבהשלמותיך, ואני מסכים אתך שבלי ההשלמה בפיסקא הראשונה, היא אינה מובנת. אבל זה צריך להיות מאד ברור; ברגע שהוספתי מילים בתוך התניא (ולא משנה כמה ואיזה), אני לא יכול לקרוא לזה "תניא", אנחנו לא יכולים לקרוא לאדם מהרחוב ולומר לו הנה זה התניא שחיבר אדמוה"ז. אפשר לומר לו, זה ביאור שכתבנו בדברי אדמוה"ז. אלו דברי אדמוה"ז שעברו עריכה שלנו, ע"מ להקל על הציבור להבין את הדברים, וכה"ג. אם נגיע פה להחלטה שזוהי הפצת המעינות, וכך אנו רוצים לראות את מיזם התניא. ראשית צריכים לקבוע כללי עריכה חדשים, ע"פ כללי העריכה נוכל גם לקבוע את הכותרת שניתן לחלק זה של המיזם (כמובן לא גוף או טקסט התניא), ואז יהיה ניתן לערוך את התניא בצורה שתהיה קלה וברורה לכל קורא, אך כל עוד לא נתקבלה כזו החלטה, לא מוסיפים אף לא מילה בתוך התניא. בנוגע לחילוק בין אגרת הקודש (וקונטרס אחרון) לשאר חלקי התניא, לא שמעתי על זה, ואדרבא אם יש לכך מקור מוסמך, יחכימנו רבנו. בנוגע לוועדה הרוחנית, אתה מוזמן לשטוח בפניהם את הדיון ולשאול לחוות דעתם, את פרטי הקשר של חברי הוועדה הרוחנית תוכל למצוא [[שיחת משתמש:28#פסיקים|כאן]]. ושוב אני רואה לנכון להדגיש (את מה שברור ומובן מאליו), למרות הסגנון התקיף שבדברי, כל הנ"ל הוא לעניות דעתי בלבד. --יחי המלך המשיח! [[משתמש:28|'''28''']] ¤ [[שיחת משתמש:28|'''שיחה''']] 12:30, 9 ביולי 2010 (UTC)<br />
:::::מדובר בהשלמה ש'''ניכר בעליל''' שהיא השלמה. באופן כזה אין כל בעיה לענ"ד. --בברכה, היום כ"ז בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 16:31, 9 ביולי 2010 (UTC)<br />
::::::כשמיזם התניא התחיל, דובר על סיכום בלבד של כל פרקי התניא. בזמנו, הציע משתמש (סומכוס) שכיון שאין תחליף לנוסח המדוייק של התניא וכידוע הדיוק הרב בזה, כדאי - כך הוא כתב - להביא גם את לשון התניא המקורי והסכימו כאן שהצדק איתו. באם כעת נכניס ביאורים ללשון התניא, נחזור שוב לצורך להביא את לשון אדמוה"ז. יחד עם זאת, מובן גם הצורך לעבד את הטקט המקורי כדי שיותר אנשים אכן יוכלו ללמוד את התניא עצמו. ולדעתי אפשר להרחיב את הפיסקה "סיכום" ולשכתב שם את כל הפרק עם ההוספות הלשוניות או לפתוח פיסקה חדשה נוספת. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:08, 10 ביולי 2010 (UTC)<br />
:::::::אני לא חושב שהעבודה של חסיד מתאימה לכותרת "סיכום", שכשמו כן הוא - סיכום ותמצות של הדברים, (לעומת העבודה של חסיד שהיא הרחבה והוספה על הטקסט של התניא). לדעתי הכותרת צריכה להיות בכיוון של "התניא בשפה קלה" או "תניא לעם" וכד'.<br />
:::::::אם הולכים על זה, חשוב מאד לסגננן כללי עריכה ברורים ומפורטים ככל האפשר. והסיבה לכך פשוטה, על הפרוייקט הזה (124 חלקים!) יעבדו במשך הזמן הרבה משתמשים, עד שיסיימו אותו. בשביל שיהיה קשר בין סגנון העריכה בפרק אחד למישנהו, חייבים כללים וכמה שיותר פרטניים. --יחי המלך המשיח! [[משתמש:28|'''28''']] ¤ [[שיחת משתמש:28|'''שיחה''']] 09:22, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
==מיזם תניא-שם הפרק==<br />
'''המשך מדיון ב[[שיחת משתמש:28]] על הוספת שם הפרק בתחילת כל פרק במיזם.'''<br />
<br />
אין צורך ואף מיותר להעתיק את המילים "פרק .." בהתחלת כל פרק, מכיון שזה מופיע כבר בשורה העליונה בראש כל הדף. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום י"ז בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 09:00, 29 ביוני 2010 (UTC)<br />
:למיטב ידיעתי הרבי מתייחס למילים "פרק א" וכו', כחלק מגוף התניא. שלכן כשחוזרים תניא בע"פ מקפידים לומר גם "פרק..". --יחי המלך המשיח! [[משתמש:28|'''28''']] ¤ [[שיחת משתמש:28|'''שיחה''']] 09:26, 29 ביוני 2010 (UTC)<br />
::אני חוזר בי, זה באמת לא נראה טוב לעין שמופיע "פרק.." בתחילת כל טקסט הפרק. בנוגע לטעמי לעיל שהמילים "פרק.." הם חלק מגוף הפרק, נראה לי שאפשר להסתפק בזה שבכותרת של כל תבנית (שמופיע צמוד לטקסט, ובמידה מסוימת אפשר לקוראם ברצף) מופיע "פרק..". מה חיים אומר על הנ"ל? --יחי המלך המשיח! [[משתמש:28|'''28''']] ¤ [[שיחת משתמש:28|'''שיחה''']] 00:09, 30 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::'''חיים''', אני מוריד את הטקסט "פרק א" וכו' מתחילת הפרקים? יש הסכמה? --יחי המלך המשיח! [[משתמש:28|'''28''']] ¤ [[שיחת משתמש:28|'''שיחה''']] 16:02, 30 ביוני 2010 (UTC)<br />
::::דווקא מאוד נהנתי מההוספה הזו. לא נראה לי שצריך להסירה, זה אכן חלק מהפרק. יחד עם זאת, אולי כדאי בכותרת להוסיף גרש/יים, בשונה מגוף הפרק. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 16:04, 30 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::::אני רואה שאין דעות נוספות בענין, לסיכום: היות שהמילים "פרק..." הם חלק מגוף התניא, והכותרת של התבנית כשמה כן היא - כותרת, ולא חלק מטקסט התניא. ע"כ בתחילת כל פרק יופיעו המילים "פרק...". בכותרות התבנית יצויין שם הפרק עם גרש/יים, כמו בשם הערך (בשונה מגוף התניא).<br />
:::::אני מקוה ששלום ישלים עם ההחלטה, הנ"ל נכתב בהתייעצות עם משתמש: לל. --יחי המלך המשיח! [[משתמש:28|'''28''']] ¤ [[שיחת משתמש:28|'''שיחה''']] 20:28, 4 ביולי 2010 (UTC)<br />
::::::להבא, מומלץ לערוך את ההתייעצויות בפומבי, אחרת לא יהיה לדבר סוף - כל אחד ידבר בשם חבירו ואבדנו. ניתן לדון באופן אישי, אך את המסקנות חובה להעלות, כל אחד באופן אישי. בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:35, 4 ביולי 2010 (UTC)<br />
:::::::אני משלים עם ההחלטה, מכיון שהיא נעשית בדעת הרוב. אך נראה לי מאוד מוזר לכתוב בהתחלה "פרק". זה לא מתאים ל[[משתמש:חיים נהר]] להסכים עם זה, אך כנראה שהוא ממלא את מקומו זמנית של [[משתמש:חסיד]] וד"ל. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום כ"ב בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 20:57, 4 ביולי 2010 (UTC)<br />
::::::::כאמור, המילים "פרק .." הם חלק מהתניא. האפשרות היחידה היא להסיר את ה"פרק" מראש התבנית, אך זה יקשה להבין על איזה פרק מדובר. לכן לא נותרו הרבה ברירות. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:59, 4 ביולי 2010 (UTC)<br />
:::::::::את זה שזה חלק מהפרק,צריכים לומר בע"פ לכל לומד, אבל לא להכניס זאת בגוף הטקסט. אפילו בספר התניא עצמו, זה מופיע ככותרת ולא כחלק מהטקסט. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום כ"ב בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 21:02, 4 ביולי 2010 (UTC)<br />
::::::::::מדוע החלטת שבתניא זה מופיע ככותרת? (אם בגלל שזה מודגש, אז אולי גם המילים "תניא", "ונפש", וכו' הם כותרות) --יחי המלך המשיח! [[משתמש:28|'''28''']] ¤ [[שיחת משתמש:28|'''שיחה''']] 21:59, 4 ביולי 2010 (UTC)<br />
:::::::::::ומדוע החלטת שכאן בחבדפדיה, כאשר זה מופיע בכותרת שבתבנית זה לא חלק מהפרק? --מחכים ל'''ביאת משיח, היום כ"ב בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 22:05, 4 ביולי 2010 (UTC)<br />
::::::::::::זו באמת נקודת ההתלבטות שלי מתחילת הדיון, האם ניתן להסתפק בכותרת התבנית או שלא, ועד לרגע זה אין לי החלטה ברורה בנידון. אך כאשר ראיתי את דעתו של חיים, ודעה נוספת שמפני כללי הדיון איני יכול לפרטה (לחיים: מה לעשות והוא אינו מעונין לכתוב בנושא) כתבתי את דברי הסיכום דלעיל. --יחי המלך המשיח! [[משתמש:28|'''28''']] ¤ [[שיחת משתמש:28|'''שיחה''']] 23:51, 4 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== דוגמא לתבנית ניווט ==<br />
<br />
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הזקן}}<br />
<br />
דוגמא לתבנית ניווט שיוצבו במרחבי הערכים. אנא חוו דעתכם. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:30, 30 ביוני 2010 (UTC)<br />
:יפה וברור, (בפרט ביחס לדוגמאות הקודמות) --יחי המלך המשיח! [[משתמש:28|'''28''']] ¤ [[שיחת משתמש:28|'''שיחה''']] 09:36, 1 ביולי 2010 (UTC)<br />
:מצטרף. --בברכה, היום כ"ד בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 16:40, 6 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== הצעה לסדר ==<br />
<br />
עלה רעיון בבית המדרש:<br />
<br />
לפתוח קטגוריה של כל האתרים והפורומים של חב"ד. כלומר גם אתרים שכותרתם חב"ד וגם כאלה שאינם לשים ערכים על פורומים של חבדניקים שלא נמצא באתרים חבדיים כמו בחדרי חרדים חבד, ערוץ 7 ועוד להכניס המון אתרים של בתי חב"ד.[לידיעתכם יש המון פורומים של שלוחים ושליחות, אתרים של נשי חב"ד(לנשים)] בקיצור זה יכול להיות מאוד מעניין.<br />
<br />
אני חושב שזה קטגוריה שיכולה למשוך המון אנשים או בלע"ז 'רייטינג' אם יהיה שם את כל האתרים והפורומים.<br />
אבל... זה מצריך החלטה רשמית של המערכת לפתוח קטגוריה מסוג זה.<br />
אישית אני חושב שאני יכול לשכלל את הענין, אבל רק אם יחליטו רשמית.<br />
(בקטגוריה אתרי אינטרנט שפעיל עכשיו (הפצת המעינות) לא שייך, כי לא הכל הפצת המעינות, לפחות במצב הגלותי כרגע.<br />
בברכה --[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 14:24, 2 ביולי 2010 (UTC)<br />
שבת שלום ויחי המלך<br />
:לדעתי, המידע החיוני יוכל להיכנס בערך אחד, בשם [[חב"ד באינטרנט]]. אין צורך בקטגוריה. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 14:59, 2 ביולי 2010 (UTC)<br />
:איך זה יראה כותרת לכל אתר? או כותרת לכל קבוצת אתרים כמו חדשות, פורומים,חבד אנגלית,חבד ספרדית?<br />
--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 15:11, 2 ביולי 2010 (UTC)<br />
::האפשרות השניה. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 15:50, 2 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
:::האם להכניס כל פורום לדוגמא פורום חב"ד ערוץ 7 למרות שהסביב שלו לא מתאים לאתר חבד"י?--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 15:55, 2 ביולי 2010 (UTC)<br />
לענ"ד חב"דפדיה לא צריכה לתת אזכור לאתרים שאינם הולמים את רוחנו. כל עוד היה מדובר על אתרי החדשות החב"דיים ניחא, אבל להתחיל לפרסם את ערוץ 7 ופורמים נוספים נראה לי לא מתאים ומיותר. --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|שיחה]]) 21:29, 2 ביולי 2010 (UTC)<br />
:1. אשמח לקבל הבהרה מה דעת ההנהלה (לפני שיוסיפו או ימחקו 100 אתרים) 2. איך לציין כאשר הכניסה היא למורשים בלבד? 3. האם/ איך להפנות לאתרים שבהם קיים ערך כבר, כלומר האם להפנות לאתר או לערך או שניהם?--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 18:52, 3 ביולי 2010 (UTC)<br />
::1. ההנהלה של חב"דפדיה זה אתה, שלום, לל, חסיד, אנוכי הקטן ושאר התורמים החשובים. מה שיוחלט כאן, תחשב כהחלטת הנהלה. 2. לדעתי אין צורך להפנות לפורומים וכיו"ב. אנחנו לא אינדקס אתרים ופורמים. צריך לכתוב על האתרים הגדולים של חב"ד (בחלוקה לאתרי מידע, חדשות וכו'), על אתרים של בתי חב"ד ועוד. בסוף אפשר לציין שישנם גם פורומים ואולי גם לציין כמה מהם, אבל בהחלט אין זה מעניינינו. 3. ערכים קצרים על אתרים חב"דיים יאוחדו עם הערך [[חב"ד באינטרנט]]. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 21:26, 3 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
ראיתי שחברי לא קיבלו דעתי. אולי אפשר לציין הסתייגות כלשהיא מתכני האתרים שלא תואמים את רוחנו. --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|שיחה]]) 02:44, 4 ביולי 2010 (UTC)<br />
:למה? לא תראה בכל הרשימה קישור לפורומים או אתרים שאינם בהנהלה חב"דית לגמרי. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 17:20, 4 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== בקשה דחופה!! ==<br />
<br />
מאגר קטעי הידעת המוצבים בעמוד הראשי, הולכים ודלים. קהל החב"דפדים מתבקש להוסיף קטעי מעניינים בדף [[חב"דפדיה:הידעת?/ארכיון 1]]. תודה! --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 22:16, 3 ביולי 2010 (UTC)<br />
יש מקום לעובדות לא ידועות מהשנים האחרונות? (סביב אירועי קבלת המלכות בנ"ג, התייחסות מיוחדת של הרבי בחלוקת דולרים,).<br />
<br />
עלה לי בראש עכשיו דוגמא כזו:<br />
<br />
בתחילת שנות הממי"ם [[התוועדות|התוועדו]] ב'[[זאל הקטן]] שב-[[770]] ר' [[דוד נחשון]] והטייס ר' גידי שרון. במהלך ההתוועדות התלהב דוד נחשון ואמר לר' גידי: לרבי יש צבא, חיל שריון אלו ה[[טנק מבצעים|טנקים]], חיל רגלים אלו ה[[שלוחים]] ההולכים לכל מקום ועכשיו הגיע הזמן לפתוח חיל האוויר...<br />
באותו ערב כתב ר' דוד לרבי את רעיונו והרבי השיב (תוכן) 'כבר הזהרתיו מעניינים של [[תוהו]]...'<br />
<br />
זו דוגמא קצת קיצונית אבל אני מתכיוון לעובדות שהתרחשו בדור האחרון. --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|שיחה]]) 03:33, 4 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
::מה דעתכם על הקטעים החדשים שהוספתי? להמשיך כך?--מחכים ל'''ביאת משיח, היום כ"ב בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 19:49, 4 ביולי 2010 (UTC)<br />
:::כן. אבל הדברים חייבים להיות כתובים במקורות מהימנים ולא שמועות וכן קצרים וקולעים, לא ארוכים מידי. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 19:51, 4 ביולי 2010 (UTC)<br />
::::לא התכוונתי לקטע על [[מדינת ישראל]],שלבטח אינו מוצא חן בעיניך :) אך האם יש שם לפחות קטע אחד או שנים מוצלחים? --מחכים ל'''ביאת משיח, היום כ"ב בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 19:56, 4 ביולי 2010 (UTC)<br />
:::::כאמור, כן. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:00, 4 ביולי 2010 (UTC)<br />
::::::את זה נראה באם אם יופיעו בעמוד הראשי.בנתיים,שום קטע שהוספתי, לא מופיע שם. (לדוגמא: משפחות אדמורי חב"ד) --מחכים ל'''ביאת משיח, היום כ"ב בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 20:09, 4 ביולי 2010 (UTC)<br />
:::::::לאט לך, שלום. יש תור. תמשיך לעדכן ותראה אותם מופיעים. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 16:16, 5 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== שימוש בקבצים ==<br />
<br />
לכל המשתמשים היקרים!<br />
<br />
עברתי על [[מיוחד:רשימת קבצים]] וגילתי המון קבצים שנמצאים על השרת ולא באו לידי שימוש בערכים הנוגעים. בזמנכם הפנוי אפשר לעבור ולהכניס את התמונות בתוך הערכים המתאימים. בד"כ כל תמונה יכולה להיכנס בכמה ערכים שקשורים לנושא.<br />
<br />
'''ערך עם תמונה שווה פי 10, מחיה את הערך ומוסיף בו המון טעם'''. --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|שיחה]]) 17:49, 5 ביולי 2010 (UTC)<br />
:יחד עם זאת, לא כדאי להכביר בתמונות. תמונה אנציקלופדית אחת שווה יותר מעשר תמונות סתם. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 18:07, 5 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
::מצטרף ביותר לדברי לל, וכן לדברי חיים נהר. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום כ"ג בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 19:14, 5 ביולי 2010 (UTC)<br />
מה ההגדרה לתמונה אנציקלופדית? --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|שיחה]]) 20:25, 5 ביולי 2010 (UTC)<br />
:::תמונה המשקפת את נושא הערך. אם זה חסיד - תמונת החסיד, אם זה צדיק - תמונתו או קברו, אם זה ספר - כריכת או שער הספר. --בברכה, היום כ"ד בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 16:07, 6 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== השלמת חיפוש אוטמטי ==<br />
<br />
הגיע הזמן שתהיה השלמת חיפוש אוטמטי, בשורת החיפוש של חב"דפדיה. יש מספיק ערכים ופעולה זו תעלה את הערך של הממשק ברמה ניכרת. --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|שיחה]]) 20:38, 5 ביולי 2010 (UTC)<br />
:מסכים ביותר. פניתי לאיש הטכני ואפנה אליו שוב בנידון. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 16:33, 6 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
==נוסח לכותרת==<br />
'''המשך מדיון ב[[שיחת משתמש:28]] על נוסח הכותרות בקונטרס אחרון.'''<br />
<br />
בנוגע לקונטרס אחרון גם לא מצאתי נוסח הולם, ואולי שם כן נכתוב "מבוא לפרק" וכו'. אני ישמח לשמוע את דעתך (חיים), ואולי גם דעות נוספות. --יחי המלך המשיח! [[משתמש:28|'''28''']] ¤ [[שיחת משתמש:28|'''שיחה''']] 07:57, 2 ביולי 2010 (UTC)<br />
:נראה לי שגם זה צריך להיות ב"קטעים". --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 13:31, 2 ביולי 2010 (UTC)<br />
::איך לכתוב "מבוא לקטע", "גוף הקטע"? --יחי המלך המשיח! [[משתמש:28|'''28''']] ¤ [[שיחת משתמש:28|'''שיחה''']] 23:49, 4 ביולי 2010 (UTC)<br />
:::לענ"ד לא מתאים לכתוב "גוף הקטע", ועדיף "גוף הפרק", למרות שבשונה מאגרת הקודש הקונטרס אחרון לא מצוין לפי סדר פרקים. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום כ"ג בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 03:42, 5 ביולי 2010 (UTC)<br />
::::תלוי בהחלטת המשתמשים. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 16:24, 5 ביולי 2010 (UTC)<br />
מצטרף לדעתו של שלום. --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|שיחה]]) 16:02, 6 ביולי 2010 (UTC)<br />
:מצטרף לחיים. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
::מה אתה מצטרף, ש"תלוי בהחלטת המשתמשים"? פשיטא?! --בברכה, היום כ"ה בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 13:21, 7 ביולי 2010 (UTC)<br />
:::הי' נראה לי שהוא בעד "מבוא לקטע", וכו'; אם לא, הריני בדעת מיעוט ומבטל דעתי כו'. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
::::דעתי שאין בעיה ב"מבוא לקטע" אולי "פסקה", אך כיוון שאי"ז עקרוני, לא מצאתי לנכון להסביר ולשכנע לעמדתי וייעשה כהחלטה המשמשים. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 14:39, 7 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
===הצעה חדשה===<br />
א. שמתי לב שיש כמה וכמה סוגים של כותרות ("מבוא לפרק" או לחילופין "הקדמה לפרק" או לחילופין "מבוא", וכן "גוף הפרק" או לחילופין "טקסט הפרק", וכן "צילום הפרק" או לחילופין "צילום דפוס התניא") ולענ"ד למרות שסגנון הכותרות הוא לא דבר כ"כ עיקרי, בכ"ז כדאי שיהיה נוסח אחיד. ב. אני חושב שמיותר לכתוב בכל כותרת "פרק" ("הקדמה ל'''פרק'''", "סיכום ה'''פרק'''" וכו'). כאשר נמצאים בערך על פרק א' זה די ברור ש"הקדמה" זה הקדמה לפרק א' וכן הלאה. ג. לאור האמור אני מציע שסגנון הכותרות יהיה: (ע"פ הסדר) "'''הקדמה'''", "'''טקסט התניא'''", "'''סיכום'''", "'''צילום דפוס התניא'''", "'''מושגים יסודיים'''". ד. אגב, על הדרך אנחנו חוסכים את כל הדיון הקודם. אני ישמח לשמוע את דעתכם על הרעיון בכללות, כמו גם השגות פרטיות. --יחי המלך המשיח! [[משתמש:28|'''28''']] ¤ [[שיחת משתמש:28|'''שיחה''']] 00:35, 9 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
:מסכים ביותר ובשינויים קלים: במקום '''טקסט התניא''' מספיק '''טקסט''' מאותה סיבה שהזכרת. ו'''סיכום תמציתי''' (לעומת סיכום מורחב יותר, באם יוחלט). --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:13, 10 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/חב"ד בישראל|מיזם חב"ד בישראל]] ==<br />
<br />
מיזם חב"ד בישראל יוצא לדרך, בהתעוררות של משתמש יוספי. כולם מוזמנים להשתתף. בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 17:43, 7 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
:מה היה רע בערך [[חב"ד באינטרנט]]? למה לא לעשות שני ערכים, אחד [[אתרי אינטרנט]] ואחד [[בתי חב"ד]]? הרי כל מיזם כזה בסופו מגיע לערכים, אז למה לא ישר לערך? --בברכה, היום כ"ה בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 18:34, 7 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
::א. אני שמח בנטילת חלקי בפיתוח המיזם חב"ד בישראל.<br />
::ב. רציתי ראשית להסביר את הצורך בפתיחת המיזם. הסיבה שנפתח המיזם זה כדי שכל המידע על הערים והיישובים בארף יהיה בעמוד אחד. לכן, אמנם המיזם יפנה לערכים אבל מוכרחים שמישהו רוצה מידע על עיר מסויימת, יהיה דף אחד שירכז הכל ומשם הפניה לדפים אחרים(אם יש צורך).<br />
::ג.הטענה 'מה רע בחב"ד באינטרנט', אין רע, אני חושב שהערך יישאר לכל מי שרוצה מידע ישיר באתרים של חב"ד. אבל, רוב הבתי חב"ד בארץ אין אתר אינטרנט, וכן רוב הקהילות ורוב המוסדות אין אתרי אינטרנט, וכאן נכנס הסעיף הקודם שבו יוכלו לקבל כל המידע על הערים במרוכז וכו'.<br />
::בתקווה לשיתוף פעולה ביחד עם כולם.--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 19:12, 7 ביולי 2010 (UTC)<br />
:::אם אתה מרוצה אז גם אני מרוצה. --בברכה, היום כ"ה בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 19:29, 7 ביולי 2010 (UTC)<br />
::::כמו בכל מיזם, השאיפה ההיא, כשיושלם, הוא יהווה "פורטל חב"ד בישראל" ולכן צריך לרכז ולעבוד בצורה מסודרת במיזם. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 19:39, 7 ביולי 2010 (UTC)<br />
===כותרת עליונה===<br />
הוספתי בראש כל דף קריאה להוספה במיזם חב"ד בישראל/בתי חב"ד. תקוותנו שתוך זמן קצר נמלא את רשימת הבתי חב"ד בישראל ונוכל לעבור לשלב הבא, קהילות וכדו'. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 22:10, 7 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== תבנית חדשה ==<br />
<br />
א. מה דעתכם על התבנית הזו?<br />
{{דורות}}<br />
<br />
ובאיזה קטגוריה לשים את כל הערכים האלו? יהדות? <br />
<br />
--בברכה, היום כ"ט בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 17:00, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
:מומלץ לעשות שימוש, בסרגל הזמן בכזה דבר, וזה מאוד נחמד. בכל אופן כל תבנית עושה את הדבר נגיש יותר.--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 18:32, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
::בעד, אבל עד שזה יהיה מוכן נשים את התבנית הקיימת. --בברכה, היום כ"ט בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 18:37, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
:::אולי לשנות את הכותרת ל"תקופות ביהדות" --יחי המלך המשיח! [[משתמש:28|'''28''']] ¤ [[שיחת משתמש:28|'''שיחה''']] 10:09, 12 ביולי 2010 (UTC)<br />
::::מה שבטוח שצריך לשנות. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 12:30, 12 ביולי 2010 (UTC)<br />
:::::אולי דורות ביהדות? --בברכה, היום א' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 18:42, 12 ביולי 2010 (UTC)<br />
::::::"תקופות" נשמע לי יותר (היות שזה לא דור האבות אלא תקופת האבות, שכוללת בתוכה כמה דורות) אבל אני לא יתעקש... --יחי המלך המשיח! [[משתמש:28|'''28''']] ¤ [[שיחת משתמש:28|'''שיחה''']] 21:38, 12 ביולי 2010 (UTC)<br />
:::::::מסכים עם 28. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 12:07, 13 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== תבנית:לאיחוד ==<br />
<br />
היה מן הראוי שגם כאן תהיה תבנית כזו. מה דעתכם? --בברכה, היום ב' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 04:58, 13 ביולי 2010 (UTC) <br />
:בעד. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 12:07, 13 ביולי 2010 (UTC)<br />
::הנה לכם. <br />
{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 90%;"<br />
|-<br />
! style="background-color: #FFF266;" | ערך זה מיועד לאיחוד עם הערך {{{סיבה}}}<br />
|- <br />
| אם נראה לכם כי האיחוד אינו נכון, ציינו זאת ב[[שיחה:{{PAGENAME}}|דף השיחה]]. <br />
|}<br />
<br />
<includeonly>[[קטגוריה:דפים מועמדים לאיחוד]]</includeonly><br />
<br />
<noinclude>[[קטגוריה:תבניות]]</noinclude><br />
<br />
דרך אגב, עשיתי כבר גם תבנית "לפישוט" כמו שם, מה דעתכם?<br />
<br />
{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 90%;"<br />
|-<br />
! style="background-color: #FFF266;" | ערך זה מיועד לפישוט.<br />
|- <br />
| אם נראה לכם כי הנימוק אינו נכון, ציינו זאת ב[[שיחה:{{PAGENAME}}|דף השיחה]]. <br />
|}<br />
<br />
--בברכה, היום ב' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 15:37, 13 ביולי 2010 (UTC)<br />
:תבנית לאיחוד - יפה מאוד! תבנית לפישוט מיותר. צריך לפשט את השימוש בתבניות.. אפשר לשים תבנית לעריכה ולרשום "פישוט". --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 14:09, 14 ביולי 2010 (UTC)<br />
==תבנית חצרות==<br />
האם לדעתכם מתאים שתבנית החצרות תהיה בכל הערכים של האדמורי"ם המשתייכים לחצרות, או רק לחצרות עצמם? --בברכה, היום ה' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 03:12, 16 ביולי 2010 (UTC)<br />
{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 65%;"<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #E4DB77;" | <font size=4>[[חב"ד וגדולי ישראל]]</font><br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[רוסיה]] [[ליטא]] ו[[אוקראינה]]</font><br />
|-<br />
<br />
| [[חסידות טולנא|טולנא]] • [[ברסלב]] • [[בריסק]] • [[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]] • [[חסידות סלונים|סלונים]] • [[חסידות סקווירא|סקווירא]] • [[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל]] • [[חסידות קרלין|קרלין]] • [[חסידות קפוסט|קאפוסט]] • [[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריבקא]] • [[חסידות רוז'ין|רוז'ין]] • [[חסידות סקוליא|סקוליא]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[גליציה]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות באבוב|באבוב]] • [[חסידות צאנז|צאנז]] • [[חסידות מחנובקה|מחנובקה]] • [[שושלת פשברסק|פשברסק]] • [[חסידות בעלז|בעלז]] • [[חסידות נדבורנא|נדבורנא]] • [[חסידות בישטינא|ביטשינא]] • [[שושלת קרטשניף|קרטשניף]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[פולין]] ו[[ואלין]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות אמשינוב|אמשינוב]] • [[חסידות גור|גור]] • [[חסידות זוויהל|זוויהל]] • [[חסידות לעלוב|לעלוב]] • [[חסידות סטרופקוב|סטרופקוב]] • [[חסידות ראדזין|ראדזין]] • [[חסידות ביאלא|ביאלא]] • [[חסידות פשיסחא|פשיסחא]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[הונגריה]] ו[[רומניה]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות פאפא|פאפא]] • [[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] • [[חסידות סאטמר|סאטמאר]] • [[חסידות ערלוי|ערלוי]]<br />
<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[מרוקו]] ו[[ארץ ישראל]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות שומרי אמונים|שומרי אמונים]] · [[אבוחצירא]]<br />
|}<br />
:לדעתי, רוב האדמו"רים צריכים להיאחד לערך על החצר. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 14:01, 16 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
[[קטגוריה: ארכיון אולם דיונים]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9&diff=98719יצחק ליפש2011-02-27T18:27:32Z<p>מתמיד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:יצחק ליפש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ליפש (מימין) ב-[[770]]]]<br />
הרב '''יצחק ליפש''' הוא מנהל סניף [[צעירי אגודת חב"ד]] ו[[שליח]] בעיר [[צפת]].<br />
<br />
הרב ליפש נולד ב[[חודש תמוז]] [[תש"כ]] לר' אלעזר ורבקה ליפש ב[[כפר חב"ד]]. בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] בהמשך נשלח יחד עם קבוצת בחורים לחזק את ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], שם שהה במשך תקופה. לאחר השליחות במגדל העמק, נסע לשנת ה[[קבוצה]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]. ולאחר מכן נשלח לחזק את [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]]. לאחר חתונתו התמנה למנהל סניף [[צעירי אגודת חב"ד]] ו[[שליח]] לעיר [[צפת]] בברכת [[הרבי]].<br />
<br />
הרב ליפש מתעסק בהחתמת רבנים מורי הוראה על [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]] והפצת הספר "זמן הגאולה" המכיל ליקוט משיחות הרבי בענייני [[משיח]] ו[[גאולה]] בתוספת מראי מקומות והערות.<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ליפש יצחק]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=98714מלך המשיח2011-02-27T16:09:06Z<p>מתמיד: /* סימני 'בחזקת משיח' */</p>
<hr />
<div>'''מלך המשיח''' הוא [[יעמוד מלך מבית דוד|מלך מבית דוד]], שנמשח ונבחר על ידי [[הקב"ה]] כדי לכוף את ה[[יהודים]] ל[[עבודת השם]] ולגאלם מה[[גלות]] ה[[רוחניות|רוחנית]] וה[[גשמיות|גשמית]] - להביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה.<br />
<br />
[[קובץ:39474.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משיח דורנו, [[הרבי מליובאוויטש]], רבי מנחם מענדל שניאורסאהן.]]<br />
<br />
בדורנו, [[חסיד]]י [[חב"ד]] כמו [[יהודי]]ם רבים מאמינים כי מלך המשיח הוא [[כ"ק אדמו"ר שליט"א|הרבי מליובאוויטש]]; הדבר רצוי ומתבקש, כפי שאומר הרבי{{הערה|משיחת ליל ה' ד[[חג הסוכות]] ה'[[תשמ"ז]]}}, ש"כל חסיד מאמין באמונה שלימה שהרבי שבדורו - '''בדוגמת נשיא דורנו''' - הוא הוא המשיח".<br />
<br />
==שמו==<br />
<br />
שמו של משיח נברא קודם [[:קטגוריה:בריאת העולם|בריאת העולם]]{{הערה|[[פרקי דרבי אליעזר]] פרק ג'.}}, וסימנך: בראשי"ת - בראשונה ראה תורה אף שם ינון{{הערה|סה"ק [[אגרא דכלא]], צירופי בראשית.}}. הוא נקרא בשם לפני שנולד{{הערה|מדרש חסירות ויתירות, בראשית, י"ד.}}, ושמו יתחדש לעתיד לבוא{{הערה|מדרש שלושה וארבעה, א', מ"ח.}}, הוא חקוק על אבן יקרה שנמצאת על-גבי ה[[מזבח]]{{הערה|ילקוט ראובני, בראשית, א', ב'.}} ועל [[אבן השתייה]].<br />
<br />
;שמותיו<br />
<br />
במקורות מופיעים לו עשרות שמות וכינויים{{הערה|חלקם נתבאר בס' [[נצח ישראל]] ל[[המהר"ל]].}}, "ואלו ואלו דברי אלוקים חיים". בין המרכזיים שבהם: בר נפלי, חיורא דבית רבי, חנינא, ינון, שילה, אבי עד{{הערה|[[הרמב"ם]] ב[[אגרת תימן]].}}, אליהו, אפריים, גיבור, דוד, זורבבל, חיים, חליא, יוסף, ילד, יצחק, נהירא, נחש, פלא, צמח, צדק, ינון, חנינא, שילה, יוסף יצחק{{הערה|"ואנן (חסידים) נעני' אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאנו, ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) - יוסף שמו, שנאמר "יוסיף אדנ-י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", יצחק שמו, שנאמר "אז ימלא שחוק פינו". (שיחת ש"פ תזו"מ [[תנש"א]] הערה 67).}}, מנחם{{הערה|פ"י דסנהדרין.}} מענדל{{הערה|"מנחם מענדל, '''שמו של משיח צדקנו וכינוי השם'''" - ספה"ש תנש"א ח"א עמ' 14.}}.<br />
<br />
בדפוסים של [[תלמוד בבלי]] שבידנו מופיע השם "(מנחם) בן חזקיה", אבל במקומות אחרים{{הערה|ירושלמי ואיכ"ר שנסמנו להלן.}} מופיע 'מנחם' סתם, וייתכן שזוהי הוספת המדפיס{{הערה|דבר מלכות לפרשת תזו"מ שוה"ג להע' 67.}}.<br />
<br />
הנעלה יותר מבין השמות הוא 'משיח'; המורה על מעלתו כאדם שנמשח בשמן להנהיג את ישראל; הפחות יותר הוא 'בן דוד', היינו שאין לו מגרמי' כלום, וכל מעלתו היא [[דוד המלך]]; בדרך כלל במאמרי חז"ל המדברים על הצרות שקודם הגאולה, ב[[עקבתא דמשיחא]], נזכר המשיח כ'בן דוד'{{הערה|ע"פ [[רשימות|רשימת]] "אין בן דוד בא עד שיבוקש דג לחולה ולא ימצא", ט"ז [[סיון]] [[תש"א]], [[ליסבון]] שב[[פורטוגל]].}}.<br />
<br />
===משיח===<br />
<br />
;מקור המילה<br />
<br />
מקור המילה "משיח" מן השורש מ.ש.ח, שמשמעותו משיחת אדם ב[[שמן המשחה]], כביטוי לכניסתו לתפקיד רם מעלה. כך נקרא ב[[תורה]]<ref>ויקרא פרק ד, ג</ref> [[כהן גדול|הכהן הגדול]] "הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ", מפני שהוא "הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ"<ref>במדבר פרק לה, כה</ref>. במקרא מתוארת גם משיחתם בשמן של מלכים, כמו [[שאול]], [[דוד]] ו[[שלמה]], ולפיכך דוד מכנה את שאול "מְשִׁיחַ ה'"<ref>שמואל א כד,ו</ref>, ואף דוד עצמו מכונה פעמים רבות "משיח". בהשאלה, נאמר הכינוי "משיח" גם על הנשלח על ידי ה' לתפקיד כלשהו, כמו [[כורש]] מלך [[ממלכת פרס|פרס]]<ref>ישעיהו פרק מה, א</ref>: "כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ", כביטוי לכך שמלכותו זכתה לסיוע שמיימי כדי להשיב את עם ישראל לארצו ולכונן את [[בית המקדש השני]]<ref>כדברי הפסוק הקודם (פרק מד פסוק כח): "הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם, וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד".</ref>. גם הנביא ישעיהו עצמו "נמשח" במובן זה<ref>ישעיהו סא,א</ref>.<br />
<br />
<br />
;פרטים נוספים<br />
<br />
הוא מכונה משיח בגלל שתי סיבות - <br />
<br />
* על שם שמושחים אותו בשמן{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] ח"א עמ' 201.}}.<br />
<br />
*כי משיח [[ראשי תיבות]]: מנחם, שילה, חנינא וינון - שמותיו העיקריים של משיח{{הערה|[[דון יצחק אברבנאל]] בספרו 'ישועות משיחו', ב, ג'.}}<br />
<br />
[[אדמו"ר הזקן]] אמר כי משיח פירושו: 'מ' שיח'; בפירוש אמרה זו נאמרו כמה ביאורים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ד]] עמ' 110.}}.<br />
<br />
====מלך המשיח====<br />
<br />
'משיח' סתם הוא 'משוח', שליח ה' הוא משיח של דור; מלך המשיח הוא זה שיגאל את ישראל בעתיד בפועל, משיח של [[דור הגאולה]]{{הערה|[[התוועדויות]] [[תשמ"ז]] ח"ב עמ' 308. וכ"ה במסורת [[תימן]].}}.<br />
<br />
משיח שבדורנו, כיוון שהוא משיח דור הגאולה, הוא כבר '''[[מלך]]''' המשיח, בעל דין מלך.<br />
<br />
==נשמתו==<br />
{{כתב קטן|ראה גם ב[[קונטרס עניינה של תורת החסידות]], משיחת [[י"ט כסלו]] [[תשכ"ו]].}}<br />
<br />
נשמתו של משיח, היא [[נשמה כללית]], ש[[ניצוץ משיח|ניצוץ]] ממנה ישנו בכל [[יהודי]], הסיבה לכך היא, שנשמת משיח היא בחינת [[יחידה]] הכללית של כלל [[עם ישראל]]{{הערה|רמ"ז לזח"ב מ, ב.}}, הכוללת את בחינת 'יחידה' בכל היהודים, וממילא את כל [[נשמות ישראל]].<br />
<br />
רק כיוון שנשמתו כוללת את '''כל''' ה[[יהודי]]ם, בכוחו של [[משיח]] לגאול את כל [[עם ישראל]], מבלי שאף יהודי אחד לא יישאר בגלות{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 522.}}.<br />
<br />
בנוסף לכך יכול משיח "לאתבא צדיקייא בתיובתא", כיוון שנשמתו רמה ונישאה משל-כל ה[[צדיק]]ים שקדמו לו{{הערה|[[ספר המאמרים מלוקט]] ח"א עמ' ק"ס.}}.<br />
<br />
בנשמת [[משיח]] מאירה בחינת [[אדם הראשון]] קודם [[חטא עץ הדעת]], וב[[גאולה]] תאיר נשמתו - כיוון שהיא נשמה כללית - הארה זו לכל [[יהודי]]{{הערה|ר' [[הלל מפאריטש]], '''[[פלח הרימון]]''' על [[חומש ויקרא]] דף תק"ה.}}.<br />
<br />
==דרגתו==<br />
<br />
מלך המשיח מרומם מ[[אברהם אבינו]], מנושא מ[[משה רבינו]] וגבוה מ[[מלאכי השרת]]{{הערה|מדרש תנחומא, תולדות פרק יד, וכן נוסחה דומה בילקוט שמעוני זכריה, פרק ד, רמז תקעא}}.<br />
<br />
;מרכז עם ישראל<br />
<br />
מלך המשיח - ככל מלך, ליבו לב כל קהל ישראל{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים פ"ג ה"ו}}, לא ייתכן קיומו של [[עם ישראל]] ללא ליבו, "המציאות דכל ישראל תלוי' במציאותו של מלך המשיח"{{הערה|לשון קדשו של הרבי מלך המשיח, [[התוועדויות]] [[תשמ"ו]] ח"ג עמ' 191}}, ואם הוא לא קיים בעולם הגשמי, הרי ח"ו עם ישראל כלה.<br />
<br />
==יחוסו==<br />
::'''ערך מורחב: [[יעמוד מלך מבית דוד#מיוחס לבית דוד|מגילת היוחסין של מלך המשיח עד לדוד המלך]]'''<br />
<br />
למלך המשיח יחוס מכובד{{הערה|[[ילקוט מעם לועז]], [[תהילים]], ח"א, עמ' רע"ג.}}, הוא מזרע [[יהודה]]{{הערה|ילקוט שמעוני, ויחי, מ"ט, ק"ס.}} ו[[תמר]]{{הערה|בראשית רבה, פ"ה, א.}}, [[מנשה]]{{הערה|במדבר רבה, י"ד, א'}} ו[[דן]]{{הערה|ילקוט שם.}}, הוא צאצא ישיר ל[[נחשון בן עמינדב]], ל[[רות]], אשת נינו, ולעמה מואב{{הערה|במדב"ר שם, נצח ישראל פל"ב, [[מסכת סנהדרין]], צ"ג, ב'.}}, [[דוד]]{{הערה|רמב:ם הלכות מלך המשיח פי"א.}} ו[[שלמה המלך]]{{הערה|ע"פ פירוש המשניות לפ' חלק, אלא שיחוסו לשלמה אינו מוכרח - עיין בארוכה קובץ הערות התמימים ואנ"ש, [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], [[אדר]] [[תשס"ג]].}}, ו[[זורבבל בן שאלתיאל]]{{הערה|מצו"ד, חגי, כב, כ"ג.}}.<br />
<br />
[כיוון שמשיח מזרע דוד ושלמה, יהיו אצלו שתי העניינים: עניין 'דוד' - מלכות, ועניין 'שלמה' - שלום.]<br />
<br />
כמו"כ [[הרבי מלך המשיח]] הוא צאצא של [[יחיאל הלל אלטשולר|בעל ה'מצודות']], של [[המהר"ל מפראג]] ובנו ר' [[בצלאל חריף]] ו[[אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
;מזכרים או מנקבות<br />
<br />
בספרות התורנית נידונה השאלה האם משיח צריך להיות מזרע [[דוד המלך]] מזכרים או מנקבות; [[יעמוד מלך מבית דוד#בן אחר בן|באחרונים משמע]] שמוכרח שיהי' דווקא בן אחר בן{{הערה|[http://jedwabny.narod.ru/letters/Hebrew/Kanevsky1.html ליקוט בעניין] במכתבי שואל לר' [[חיים קנייבסקי]].}}; אמנם ישנם חולקים וסוברים שאפשר ויהי' מנקיבות{{הערה|בארוכה ראה קובץ הערות התמימים ואנ"ש הנ"ל.}}.<br />
<br />
בידינו נמצאת מגילת יחוסין של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] המראה שהוא מזרע דוד - מנקיבות; היו שמצאו הוכחות לכך שהוא מיוחס לבית דוד גם מזכרים{{הערה|ולדוגמא - דרך משפחת אלטשולער.}}.<br />
<br />
;מזרע שלמה<br />
{{ערך מורחב|ערך=יעמוד מלך מבית דוד#משיח מזרע שלמה}}<br />
<br />
[[הרמב"ם]] כותב{{הערה|פירוש המשניות הקדמה לפ' חלק, [[אגרת תימן]] פ"ג, [[ספר המצוות]] מצווה ל"ת שס"ב, ועוד.}} שמשיח מוכרח להיות מזרע דוד ומזרע שלמה; הוא מתבסס עה"פ{{הערה|ש"ב, פ"ז, פס' י"ב.}} (בנוגע לשלמה): "וכוננתי את כס מלכותו עד עולם".<br />
<br />
פובשאלה זו ישנה גם-כן פולמוס רחב{{הערה|ראה באריכות קובץ הערות הנ"ל, ובס' שערי ישיבה ח"ה.}}. לשיטת הסובר שמשיח הינו דווקא בן אחרי בן, פשוט שמשיח הוא גם מזרע שלמה, דהרי לא נשתייר מבניו הזכרים ד[[דוד]] אלא [[יואש]] - שהוא מזרע שלמה{{הערה|[[ימות המשיח בהלכה]] במקומו.}}, לשיטה שמשיח יכול להיות גם מנקיבות הרי מוכרח שמשיח אינו מזרע שלמה.<br />
<br />
מדברי הרבי מלך המשיח{{הערה|לקו"ש חכ"ה עמ' 112, ובשיחת פ' אמור ה'תנש"א}} משמע שלמסקנה משיח מוכרח להיות (גם) מזרע [[שלמה]].<br />
<br />
היו שבדקו ועיינו{{הערה|קובץ הערות הנ"ל.}} ביחוסו של הרבי, ומצאו שהוא צאצא לדוד הן דרך [[שלמה המלך]] והן דרך שפטי'.<br />
<br />
==לידתו==<br />
<br />
===בתשעה באב===<br />
<br />
לאחר שנחרב [[בית המקדש]], ב[[תשעה באב]], נולדה נשמת משיח{{הערה|אריכות וסיפור בזה - ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד.}}, זמן עיבורו החל ב[[עשרה בטבת]]{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] ח"א עמ' 230.}}. אמנם, אין הכוונה ללידה כפשוטה, אלא ל[[התגלות]] משיח, שמאז הוא מוכן לגאול את [[יהודים|עם ישראל]]{{הערה|שם ח"ב עמ' 744 הערה 93; וראה ב'[[דבר מלכות]]' ל[[פרשת ואתחנן]] הע' 93}}.<br />
<br />
===י"א ניסן===<br />
<br />
לידתו (בגשמיות) של משיח דורנו ו[[נשיא הדור|נשיא דורנו]] - [[הרבי]] רבי מנחם מענדל שניאורסאהן, הייתה ב[[יום שישי]] ל[[פרשת מצורע]]{{הערה|חסידים מצאו רמז בכך ש[[משיח]] מכונה [[מצורע]], ראה [[מסכת סנהדרין]], צ"ח:, [[נצח ישראל]], פרקים מ"א-מ"ב, וש"נ.}}, [[י"א ניסן תרס"ב]], (18 באפריל 1902), בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ומרת [[הרבנית חנה|חנה]]. עם לידתו שלח [[אדמו"ר הרש"ב]] ששה מברקים ובהם הדרכות מה לעשות עם התינוק.<br />
<br />
==משיח בכל דור==<br />
::'''לערך מורחב: [[משיח בכל דור]]'''<br />
<br />
בפירושו של רבי עובדיה מברטנורא{{הערת שוליים|בפרושו למגילת רות.}} מובא: '''"בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל"'''. כן גם מובא בשו"ת [[חתם סופר]]{{הערת שוליים|חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.}}: ''"ומיום שחרב [[בית המקדש]] מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו, ואז יערה עליו רוחו של משיח הטמון וגנוז למעלה עד בואו"''. כן גם כתוב בפרי צדיק לרבי צדוק הכהן מלובלין{{הערת שוליים|פרשת דברים, אות י"ג.}}: ''"בכל דור יש נפש אחת שראויה להיות משיח אם יהיה הדור זכאי"''. <br />
<br />
בכל דור הי' משוער בקרב אנשי הדור מיהו המשיח של דורם{{הערה|[[שדי חמד]], פאת השדה, מערכת הא' כלל ע'.}}. מסתבר לומר ש[[נשיא הדור]] (הנשיא של תורת החסידות{{הערה|סה"ש תשנ"ב ח"ב עמ' 472.}}) הוא משיח שבדור{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] ח"ב עמ' 470.}}, והכוונה הן ל'משוח' והן למשיח כפשוטו{{הערה|[[שיחה|שיחת]] [[שמחת תורה]] [[תשמ"ו]].}}, וב[[דור הגאולה]] - דורנו - הרי שנשיא דור הגאולה הוא המשיח בפועל.<br />
<br />
כאמור, [[יהודי]]ם ו[[חסיד]]ים מאמינים כי ב[[דור השביעי|דורנו]] מלך המשיח הוא [[נשיא הדור]] שלנו - [[הרבי מליובאוויטש]]; [[הרבי]] בעצמו קבע, כי המשיח הוא ממלא מקומו של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|שיחו"ק - תשנ"ב, ח"א עמ' 318, משיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב.}}, עוד הוסיף הרבי, כי בדורנו, הראוי להיות משיח הוא "נשיא דורנו"{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/person/2642.html ובדורנו - נשיא דורנו], צילום כתי"ק באתר 'הגאולה'.}}.<br />
<br />
==מלוכתו בזמן הגלות==<br />
<br />
[[הרמב"ם]] כותב "יעמוד מלך מבית דוד", ודבריו אלו מתייחסים למי שיש לו גדר [[בחזקת משיח]] - בזמן ה[[גלות]]; היינו, שאותו אחד הוא כבר '[[מלך]]'{{הערה|(ע"פ) הוספת כ"ק אדמו"ר מה"מ בתי"ק עלי שיחת ש"פ תזו"מ, ו' אייר תנש"א.}}.<br />
<br />
פירוש מלך אינו בגדר ההלכתי, ע"פ בית-דין וכו', אלא פירושו 'מנהיג', המוכן בכל-עת לעבור ממצב של 'בחזקת' למצב של 'וודאי', וממילא להיות מלך (גם) בגדר ההלכתי{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ח"ח עמ' 631, בהערה.}}.<br />
<br />
כל [[נשיא דור]], בדורו, הוא [[מלך]]; מעין משיחתו למלוכה נעשה על-ידי אמירת [[דא"ח]]{{הערה|שיחת ש"פ וירא [[תשמ"ג]].}}.<br />
<br />
==חיים נצחיים==<br />
::'''לערך מורחב: [[חיים נצחיים במלך המשיח]]'''<br />
<br />
חייו של [[מלך המשיח]] הם [[חיים נצחיים]],הוא יאריך ימים "לעדי עולם"{{הערה|כתבי [[הרמב"ן]] ח"א עמ' שכ"ה.}}, לעולם לא ימות{{הערה|ברכת שמואל עה"ת, [[חומש בראשית]], פ"ב פ' סט"ז.}} ואף לא יטעום טעם מיתה{{הערה|אוצר ה[[מדרש]]ים (אייזנשטיין), ב, י'.}}, כיוון שהקדוש ברוך הוא משקהו כוס סם של חיים{{הערה|מדרש "אותיות ד[[רבי עקיבא]]" ח"א ד"ה 'דבר אחר'.}}.<br />
<br />
הסיבה לכך שחייו הם נצחיים כיוון שחיי [[משיח בן דוד]] מגיעים מ[[אין סוף]], לעומת חיי [[משיח בן יוסף]], שאינם נצחיים.{{הערה|[[תורת חיים]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], [[פרשת ויחי]] דף ק"ו}} ו[[דוד מלכא משיחא]], שחייו שאולים מ[[אדם הראשון]]{{הערה|ומה שנאמר "דוד מלך ישראל חי וקיים" אין הכוונה על [[דוד המלך]] כי אם על נינו, מלך המשיח. [[מאמרי אדמו"ר הזקן]] - [[נביאים]], [[ד"ה]] "לםרבה המשרה ושלום אין קץ".}}.<br />
<br />
חייו הנצחיים הם מתנה ישירה מ[[הקדוש ברוך הוא]] - לפני גילוי [[משיח בן דוד]] שואלו [[הקדוש ברוך הוא]]: "מה אתה מבקש?", והוא עונה: "איני מבקש ממך אלא חיים", עונה לו הקב"ה: "חייך נצחיים", שכבר התנבא עליך סבך, [[דוד המלך]] {{הערה|[[תהילים]], כ"א, ה'}}: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימי עולם ועד" {{הערה|[[מסכת סוכה]], נ"ב.).}}.<br />
<br />
==פעולותיו של מלך המשיח בזמן הגלות==<br />
<br />
בזמן הגלות פועל מלך המשיח מעין והתחלת פעולותיו בזמן ה[[גאולה]].<br />
<br />
#על כל העמים - משפטים נ"ב.<br />
<br />
#'בונה [[מקדש]] במקומו{{הערה|רמב"ם, בסימני [[משיח וודאי]].}}' - כהכנה והתחלה לבניין והתגלות [[בית המקדש השלישי]] על ידו, בונה מלך המשיח את [[מקדש מעט]] העיקרי שבדורו, שהוא מעין [[בית המקדש]], ואף יתחבר אליו בעתיד; [[770]]{{הערה|נתבאר בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבל]] הערה 35, וראה שם הערה 37.}}.<br />
<br />
==סימני 'בחזקת משיח'==<br />
<br />
"ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' - הרי זה [[בחזקת משיח|בחזקת שהוא משיח]]"{{הערה|[[רמב"ם]], [[הי"ד החזקה]], [[הלכות מלך המשיח]], פי"א ה"ד.}}.<br />
<br />
===יעמוד מלך מבית דוד===<br />
:;עוד בנושא - [[יעמוד מלך מבית דוד]]<br />
<br />
===הוגה בתורה===<br />
:;עוד בנושא - [[הוגה בתורה]]<br />
<br />
===עוסק במצוות כדוד אביו===<br />
:;עוד בנושא - [[עוסק במצוות כדוד אביו]]<br />
<br />
===ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה===<br />
[[תמונה:כינוס השלוחיםPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|שלוחי של משיח העוסקים ב'ויכוף כל ישראל' כפי שצולמו על יד משכנו בזמן הגלות, [[תשנ"ד]].]]<br />
:;עוד בנושא - [[ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה]]<br />
סימן נוסף להיות המלך [[בחזקת משיח]] הוא "ויכוף כל ישראל ללכת בה ולחזק בדקה"; גם עניין זה הוא תפקידו ופעולתו של מלך המשיח{{הערה|לקו"ש חל"ג שיחה ג' לפ' ויגש.}}.<br />
<br />
הכוונה{{הערה|נתבאר ע"י הרבי ב[[יחידות]], ה' [[מנחם אב]] [[תשכ"ז]] - [[צדי"ק למלך]] ח"ו עמ' 176, [[קונטרס יחי המלך]] גליון 300 - להרב [[שניאור חיים גוטניק]].}} אינה שיכוף בכח אלא בפועל, שילך הוא, או על-ידי שלוחיו, ושלוחי שלוחיו וכו' לכל [[יהודי]] ו[[יהודי]] ויגידו לו שיש לקיים [[תורה]] ו[[מצוות]]שהרי שלוחו של אדם '''כמותו''' ממש{{הערה|קידושין מא, ב.}}. ועצם הדבר שהשלוחים רק ילכו ויגידו ליהודים שצריך לשוב לתורה ומצוות, זה עצמו כבר מסייע ומביא לידי קיום “ויכוף” (כפשוטו), שהרי כפייה בדברים גם כן נקראת כפייה {{הערה|כדאיתא בכתובות נג, א. "אכפייה", ובקידושין מה, ב "כפתיה" עיי"ש.}}.<br />
<br />
פירוש נוסף הוא – שמשיח לא יתפעל מאלו שיטענו שצריך לילך אחר רוב דעות, ויש צורך ב"דמוקרטיא", ואילו הוא "דיקטאַטאָר" וכו'; כיון שישנה רק אמת אחת – האמת דאלקות, שנמסרה לנו ע"י תומ"צ. וכל הטענות אודות "צדק ויושר" כביכול – אם הם נגד התורה, הרי הם נגד האמת, ונגד הצדק והיושר{{הערה|משיחת [[אחרון של פסח]] [[תשח"י]].}}.<br />
<br />
כפיית כל ישראל היא תיקון לעניין החורבן, כי מצינו{{הערה|[[מסכת שבת]] קיט, ב. איכה רבה א, ו}} שמסיבות החורבן הוא שהשרים לא הוכיחו את החוטאים{{הערה|לקו"ש ח"ח ע' 361}}.<br />
<br />
===וילחם מלחמות ה'===<br />
:;עוד בנושא - [[ילחם מלחמות ה']]<br />
<br />
אחד הסימנים של [[בחזקת משיח]] הוא "לוחם מלחמות השם"; גם עניין זה הוא מתפקידיו ופעולותיו של מלך המשיח{{הערה|לקו"ש חל"ג שיחה ג' לפ' ויגש.}}.<br />
<br />
מלחמות אלו יהיו מלחמות על [[שלימות התורה]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חי"ח עמ' 281.}}, [[שלימות הארץ]] וכו', באופן של [[שלום]]{{הערה|ש"פ חיי שרה [[תשנ"ב]]}}, על ידי [[דיבור]] בלבד{{הערה|שנא' (ישעי' י"א ד'): "והכה ארץ בפיו וברוח שפתיו ימית רשע.}}, לדוגמא: אומרים לו למשיח: מדינה פלונית מרדה בך! – אומר: יבוא גובאי ויאכלנה{{הערה|מהר"י קרא עה"פ}} ולא בדרך של [[צבא]] וכו'.<br />
<br />
משיח כבר החל מלחמות אלו, ובכמה עניינים הוא כבר מנצח{{הערה|ש"פ חיי שרה שם.}}.<br />
<br />
==התגלותו==<br />
<br />
התגלותו של מלך המשיח, ב{{#זמןמ:xhxjj xjx xhxjY}}..<br />
<br />
מיד עם הגיעו יפתח מלך המשיח ב'שלום'{{הערה|תוי"ט בסוף [[מסכת עוקצין]]}}, וכל [[עם ישראל]] יבוא ויאמר לו 'שלום עליכם'.<br />
<br />
==מעשיו של מלך המשיח==<br />
<br />
עם גילויו של [[מלך המשיח]], הוא יעשה [[התוועדות]] לכל השבים ב[[קיבוץ גלויות]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חכ"ג עמ' 241.}}. <br />
<br />
בנוסף לכך, מלך המשיח יאמר שירה לפני [[הקדוש ברוך הוא]]{{הערה|מדרש תהילים.}}, יוריד את ה[[מן]] ויעלה את ה[[מים]] מה[[באר]] - כמו [[משה רבינו]], הגואל הראשון{{הערה|קהלת רבה, א, ט, א.}}.<br />
<br />
משיח ילמד תורה עם כל [[עם ישראל]]{{הערה|ראה רמב"ם סוף הל' מלכים, [[היום יום]] א' [[מנחם אב]], ועוד.}}; הלימוד יהי' באופן של [[ראיה]], הוא יראה להם את מהות ה[[תורה]], ועל-ידי כך יוכל ללמוד את כולם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/13/139&search=%d7%9e%d7%9c%d7%9a+%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97 תו"מ חט"ז עמ' 139].}}. אך פעולה זו אינה עיקר עניינו{{הערה|אלא עניין ה[[מלכות]]. [[שיחה|שיחת]] [[שבת בראשית]] [[תשמ"ב]], התוועדויות ח"ב עמ' 292.}}.<br />
<br />
==מידותיו של מלך המשיח==<br />
<br />
===ענווה===<br />
<br />
אחת המעלות הבולטות במלך המשיח היא ה[[ענווה]]; למרות שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד [[תורה]] עם האבות ו[[משה רבינו]] ע"ה, עם כל זה יהיה בתכלית הענוה וה[[ביטול]] ללמוד גם עם אנשים פשוטים{{הערה|ע"פ [[היום יום]] ל[[תבנית:היום יום/א' מנחם-אב|א' אב]], ועוד.}}.<br />
<br />
==מקום שהותו קודם הגאולה==<br />
[[תמונה:770 Eastern Parkway.jpg|left|thumb|250px|משכן משיח בזמן הגלות]]בהיותו ב[[גלות]], בשלבים שקודם הגאולה, נמצא [[מלך המשיח]], בעיר [[ניו יורק]]{{הערה|מ[[שיחה|שיחת]] [[שבת]] [[פרשת משפטים]] [[תשנ"ב]], [[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] עמ' 364-5.}}, ב[[770]]{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבל]].}}; שם הוא ממתין לגאול את ישראל{{הערה|שם.}}; משם יוצאת ההכרזה ל[[בני ישראל]] ש"הגיע זמן גאולתכם"{{הערה|ע"פ שיחת פ' חיי שרה [[תנש"א]], ספה"ש תנש"א ח"א עמ' 138 הע' 108.}}; משם הוא מתחיל לפעול בעולם{{הערה|ע"פ שיחת פ' משפטים שם.}}; ושם הוא יתגלה בב"א{{הערה|משיחת ש"פ האזינו [[תשמ"ט]],; קונטרס 'בית רבינו שבבל' שם.}}.<br />
<br />
==המצב הנוכחי==<br />
<br />
{{#שווה:{{{כל הערך|}}}|כן|{{מבנה תבנית עבודה|<br />
| מסגרת = #AFAFAF<br />
| תמונה = Gnome_globe_current_event_1.svg<br />
| גודל = 56px<br />
| כותרת = <u>ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך</u><br />
| הסבר = הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.<br />
{{#תנאי:{{{חדשות|}}}|ב[[ויקיחדשות|וויקיחדשות]] קיים מאמר בנושא זה: [[n:{{{חדשות}}}|{{{חדשות}}}]]}}<br />
}}|<div align="right" style="border: 1px solid #ddd; text-align: right; padding-left: 1em; padding-right: 1em; width: auto;"><br />
[[קובץ:אקטואליה.png|25px]] <small>קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים. </small></div>}}<includeonly>{{קטגוריה בתבנית|[[קטגוריה:ויקיפדיה: אקטואליה]]|NoCategory={{{NoCategory|}}}}}</includeonly><noinclude><br />
<br />
נכון לעכשיו, אנו עומדים בסוף ה[[גלות]]{{הערה|שיחת אחו"ק תנש"א.}}: [[משיח]] נמצא כבר בעולם, נשמה בגוף{{הערה|שיחת [[פרשת וישלח]] [[תשמ"ט]].}}, ומצפה בקוצר רוח{{הערה|תוך שהוא סובל מכאובים}} לזמן שיתאפשר לו להתגלות{{הערה|משית [[פרשת תזריע-מצורע]], [[תנש"א]]}}. המינוי של הרבי למלך המשיח כבר הי'{{הערה|על-פי [[בשורת הגאולה]] אות ט"ז.}}, והוא התחיל לפעול על העמים{{הערה|שיחת פ' משפטים תשנ"ב.}}, כמו גם פעולות אחרות. במסגרת מצב [[נכסה וחוזר ונגלה]], מאז [[ג' תמוז תשנ"ד]] משיח בשלב הכיסוי, ותקוותינו שתיכף ומיד, ב{{#זמןמ:xhxjj xjx xhxjY}}, יתגלה הרבי מלך המשיח, ויביא את [[גאולה|הגאולה]].<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מלך המשיח|*]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=98713מלך המשיח2011-02-27T15:57:28Z<p>מתמיד: /* יחוסו */</p>
<hr />
<div>'''מלך המשיח''' הוא [[יעמוד מלך מבית דוד|מלך מבית דוד]], שנמשח ונבחר על ידי [[הקב"ה]] כדי לכוף את ה[[יהודים]] ל[[עבודת השם]] ולגאלם מה[[גלות]] ה[[רוחניות|רוחנית]] וה[[גשמיות|גשמית]] - להביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה.<br />
<br />
[[קובץ:39474.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משיח דורנו, [[הרבי מליובאוויטש]], רבי מנחם מענדל שניאורסאהן.]]<br />
<br />
בדורנו, [[חסיד]]י [[חב"ד]] כמו [[יהודי]]ם רבים מאמינים כי מלך המשיח הוא [[כ"ק אדמו"ר שליט"א|הרבי מליובאוויטש]]; הדבר רצוי ומתבקש, כפי שאומר הרבי{{הערה|משיחת ליל ה' ד[[חג הסוכות]] ה'[[תשמ"ז]]}}, ש"כל חסיד מאמין באמונה שלימה שהרבי שבדורו - '''בדוגמת נשיא דורנו''' - הוא הוא המשיח".<br />
<br />
==שמו==<br />
<br />
שמו של משיח נברא קודם [[:קטגוריה:בריאת העולם|בריאת העולם]]{{הערה|[[פרקי דרבי אליעזר]] פרק ג'.}}, וסימנך: בראשי"ת - בראשונה ראה תורה אף שם ינון{{הערה|סה"ק [[אגרא דכלא]], צירופי בראשית.}}. הוא נקרא בשם לפני שנולד{{הערה|מדרש חסירות ויתירות, בראשית, י"ד.}}, ושמו יתחדש לעתיד לבוא{{הערה|מדרש שלושה וארבעה, א', מ"ח.}}, הוא חקוק על אבן יקרה שנמצאת על-גבי ה[[מזבח]]{{הערה|ילקוט ראובני, בראשית, א', ב'.}} ועל [[אבן השתייה]].<br />
<br />
;שמותיו<br />
<br />
במקורות מופיעים לו עשרות שמות וכינויים{{הערה|חלקם נתבאר בס' [[נצח ישראל]] ל[[המהר"ל]].}}, "ואלו ואלו דברי אלוקים חיים". בין המרכזיים שבהם: בר נפלי, חיורא דבית רבי, חנינא, ינון, שילה, אבי עד{{הערה|[[הרמב"ם]] ב[[אגרת תימן]].}}, אליהו, אפריים, גיבור, דוד, זורבבל, חיים, חליא, יוסף, ילד, יצחק, נהירא, נחש, פלא, צמח, צדק, ינון, חנינא, שילה, יוסף יצחק{{הערה|"ואנן (חסידים) נעני' אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאנו, ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) - יוסף שמו, שנאמר "יוסיף אדנ-י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", יצחק שמו, שנאמר "אז ימלא שחוק פינו". (שיחת ש"פ תזו"מ [[תנש"א]] הערה 67).}}, מנחם{{הערה|פ"י דסנהדרין.}} מענדל{{הערה|"מנחם מענדל, '''שמו של משיח צדקנו וכינוי השם'''" - ספה"ש תנש"א ח"א עמ' 14.}}.<br />
<br />
בדפוסים של [[תלמוד בבלי]] שבידנו מופיע השם "(מנחם) בן חזקיה", אבל במקומות אחרים{{הערה|ירושלמי ואיכ"ר שנסמנו להלן.}} מופיע 'מנחם' סתם, וייתכן שזוהי הוספת המדפיס{{הערה|דבר מלכות לפרשת תזו"מ שוה"ג להע' 67.}}.<br />
<br />
הנעלה יותר מבין השמות הוא 'משיח'; המורה על מעלתו כאדם שנמשח בשמן להנהיג את ישראל; הפחות יותר הוא 'בן דוד', היינו שאין לו מגרמי' כלום, וכל מעלתו היא [[דוד המלך]]; בדרך כלל במאמרי חז"ל המדברים על הצרות שקודם הגאולה, ב[[עקבתא דמשיחא]], נזכר המשיח כ'בן דוד'{{הערה|ע"פ [[רשימות|רשימת]] "אין בן דוד בא עד שיבוקש דג לחולה ולא ימצא", ט"ז [[סיון]] [[תש"א]], [[ליסבון]] שב[[פורטוגל]].}}.<br />
<br />
===משיח===<br />
<br />
;מקור המילה<br />
<br />
מקור המילה "משיח" מן השורש מ.ש.ח, שמשמעותו משיחת אדם ב[[שמן המשחה]], כביטוי לכניסתו לתפקיד רם מעלה. כך נקרא ב[[תורה]]<ref>ויקרא פרק ד, ג</ref> [[כהן גדול|הכהן הגדול]] "הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ", מפני שהוא "הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ"<ref>במדבר פרק לה, כה</ref>. במקרא מתוארת גם משיחתם בשמן של מלכים, כמו [[שאול]], [[דוד]] ו[[שלמה]], ולפיכך דוד מכנה את שאול "מְשִׁיחַ ה'"<ref>שמואל א כד,ו</ref>, ואף דוד עצמו מכונה פעמים רבות "משיח". בהשאלה, נאמר הכינוי "משיח" גם על הנשלח על ידי ה' לתפקיד כלשהו, כמו [[כורש]] מלך [[ממלכת פרס|פרס]]<ref>ישעיהו פרק מה, א</ref>: "כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ", כביטוי לכך שמלכותו זכתה לסיוע שמיימי כדי להשיב את עם ישראל לארצו ולכונן את [[בית המקדש השני]]<ref>כדברי הפסוק הקודם (פרק מד פסוק כח): "הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם, וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד".</ref>. גם הנביא ישעיהו עצמו "נמשח" במובן זה<ref>ישעיהו סא,א</ref>.<br />
<br />
<br />
;פרטים נוספים<br />
<br />
הוא מכונה משיח בגלל שתי סיבות - <br />
<br />
* על שם שמושחים אותו בשמן{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] ח"א עמ' 201.}}.<br />
<br />
*כי משיח [[ראשי תיבות]]: מנחם, שילה, חנינא וינון - שמותיו העיקריים של משיח{{הערה|[[דון יצחק אברבנאל]] בספרו 'ישועות משיחו', ב, ג'.}}<br />
<br />
[[אדמו"ר הזקן]] אמר כי משיח פירושו: 'מ' שיח'; בפירוש אמרה זו נאמרו כמה ביאורים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ד]] עמ' 110.}}.<br />
<br />
====מלך המשיח====<br />
<br />
'משיח' סתם הוא 'משוח', שליח ה' הוא משיח של דור; מלך המשיח הוא זה שיגאל את ישראל בעתיד בפועל, משיח של [[דור הגאולה]]{{הערה|[[התוועדויות]] [[תשמ"ז]] ח"ב עמ' 308. וכ"ה במסורת [[תימן]].}}.<br />
<br />
משיח שבדורנו, כיוון שהוא משיח דור הגאולה, הוא כבר '''[[מלך]]''' המשיח, בעל דין מלך.<br />
<br />
==נשמתו==<br />
{{כתב קטן|ראה גם ב[[קונטרס עניינה של תורת החסידות]], משיחת [[י"ט כסלו]] [[תשכ"ו]].}}<br />
<br />
נשמתו של משיח, היא [[נשמה כללית]], ש[[ניצוץ משיח|ניצוץ]] ממנה ישנו בכל [[יהודי]], הסיבה לכך היא, שנשמת משיח היא בחינת [[יחידה]] הכללית של כלל [[עם ישראל]]{{הערה|רמ"ז לזח"ב מ, ב.}}, הכוללת את בחינת 'יחידה' בכל היהודים, וממילא את כל [[נשמות ישראל]].<br />
<br />
רק כיוון שנשמתו כוללת את '''כל''' ה[[יהודי]]ם, בכוחו של [[משיח]] לגאול את כל [[עם ישראל]], מבלי שאף יהודי אחד לא יישאר בגלות{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 522.}}.<br />
<br />
בנוסף לכך יכול משיח "לאתבא צדיקייא בתיובתא", כיוון שנשמתו רמה ונישאה משל-כל ה[[צדיק]]ים שקדמו לו{{הערה|[[ספר המאמרים מלוקט]] ח"א עמ' ק"ס.}}.<br />
<br />
בנשמת [[משיח]] מאירה בחינת [[אדם הראשון]] קודם [[חטא עץ הדעת]], וב[[גאולה]] תאיר נשמתו - כיוון שהיא נשמה כללית - הארה זו לכל [[יהודי]]{{הערה|ר' [[הלל מפאריטש]], '''[[פלח הרימון]]''' על [[חומש ויקרא]] דף תק"ה.}}.<br />
<br />
==דרגתו==<br />
<br />
מלך המשיח מרומם מ[[אברהם אבינו]], מנושא מ[[משה רבינו]] וגבוה מ[[מלאכי השרת]]{{הערה|מדרש תנחומא, תולדות פרק יד, וכן נוסחה דומה בילקוט שמעוני זכריה, פרק ד, רמז תקעא}}.<br />
<br />
;מרכז עם ישראל<br />
<br />
מלך המשיח - ככל מלך, ליבו לב כל קהל ישראל{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים פ"ג ה"ו}}, לא ייתכן קיומו של [[עם ישראל]] ללא ליבו, "המציאות דכל ישראל תלוי' במציאותו של מלך המשיח"{{הערה|לשון קדשו של הרבי מלך המשיח, [[התוועדויות]] [[תשמ"ו]] ח"ג עמ' 191}}, ואם הוא לא קיים בעולם הגשמי, הרי ח"ו עם ישראל כלה.<br />
<br />
==יחוסו==<br />
::'''ערך מורחב: [[יעמוד מלך מבית דוד#מיוחס לבית דוד|מגילת היוחסין של מלך המשיח עד לדוד המלך]]'''<br />
<br />
למלך המשיח יחוס מכובד{{הערה|[[ילקוט מעם לועז]], [[תהילים]], ח"א, עמ' רע"ג.}}, הוא מזרע [[יהודה]]{{הערה|ילקוט שמעוני, ויחי, מ"ט, ק"ס.}} ו[[תמר]]{{הערה|בראשית רבה, פ"ה, א.}}, [[מנשה]]{{הערה|במדבר רבה, י"ד, א'}} ו[[דן]]{{הערה|ילקוט שם.}}, הוא צאצא ישיר ל[[נחשון בן עמינדב]], ל[[רות]], אשת נינו, ולעמה מואב{{הערה|במדב"ר שם, נצח ישראל פל"ב, [[מסכת סנהדרין]], צ"ג, ב'.}}, [[דוד]]{{הערה|רמב:ם הלכות מלך המשיח פי"א.}} ו[[שלמה המלך]]{{הערה|ע"פ פירוש המשניות לפ' חלק, אלא שיחוסו לשלמה אינו מוכרח - עיין בארוכה קובץ הערות התמימים ואנ"ש, [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], [[אדר]] [[תשס"ג]].}}, ו[[זורבבל בן שאלתיאל]]{{הערה|מצו"ד, חגי, כב, כ"ג.}}.<br />
<br />
[כיוון שמשיח מזרע דוד ושלמה, יהיו אצלו שתי העניינים: עניין 'דוד' - מלכות, ועניין 'שלמה' - שלום.]<br />
<br />
כמו"כ [[הרבי מלך המשיח]] הוא צאצא של [[יחיאל הלל אלטשולר|בעל ה'מצודות']], של [[המהר"ל מפראג]] ובנו ר' [[בצלאל חריף]] ו[[אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
;מזכרים או מנקבות<br />
<br />
בספרות התורנית נידונה השאלה האם משיח צריך להיות מזרע [[דוד המלך]] מזכרים או מנקבות; [[יעמוד מלך מבית דוד#בן אחר בן|באחרונים משמע]] שמוכרח שיהי' דווקא בן אחר בן{{הערה|[http://jedwabny.narod.ru/letters/Hebrew/Kanevsky1.html ליקוט בעניין] במכתבי שואל לר' [[חיים קנייבסקי]].}}; אמנם ישנם חולקים וסוברים שאפשר ויהי' מנקיבות{{הערה|בארוכה ראה קובץ הערות התמימים ואנ"ש הנ"ל.}}.<br />
<br />
בידינו נמצאת מגילת יחוסין של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] המראה שהוא מזרע דוד - מנקיבות; היו שמצאו הוכחות לכך שהוא מיוחס לבית דוד גם מזכרים{{הערה|ולדוגמא - דרך משפחת אלטשולער.}}.<br />
<br />
;מזרע שלמה<br />
{{ערך מורחב|ערך=יעמוד מלך מבית דוד#משיח מזרע שלמה}}<br />
<br />
[[הרמב"ם]] כותב{{הערה|פירוש המשניות הקדמה לפ' חלק, [[אגרת תימן]] פ"ג, [[ספר המצוות]] מצווה ל"ת שס"ב, ועוד.}} שמשיח מוכרח להיות מזרע דוד ומזרע שלמה; הוא מתבסס עה"פ{{הערה|ש"ב, פ"ז, פס' י"ב.}} (בנוגע לשלמה): "וכוננתי את כס מלכותו עד עולם".<br />
<br />
פובשאלה זו ישנה גם-כן פולמוס רחב{{הערה|ראה באריכות קובץ הערות הנ"ל, ובס' שערי ישיבה ח"ה.}}. לשיטת הסובר שמשיח הינו דווקא בן אחרי בן, פשוט שמשיח הוא גם מזרע שלמה, דהרי לא נשתייר מבניו הזכרים ד[[דוד]] אלא [[יואש]] - שהוא מזרע שלמה{{הערה|[[ימות המשיח בהלכה]] במקומו.}}, לשיטה שמשיח יכול להיות גם מנקיבות הרי מוכרח שמשיח אינו מזרע שלמה.<br />
<br />
מדברי הרבי מלך המשיח{{הערה|לקו"ש חכ"ה עמ' 112, ובשיחת פ' אמור ה'תנש"א}} משמע שלמסקנה משיח מוכרח להיות (גם) מזרע [[שלמה]].<br />
<br />
היו שבדקו ועיינו{{הערה|קובץ הערות הנ"ל.}} ביחוסו של הרבי, ומצאו שהוא צאצא לדוד הן דרך [[שלמה המלך]] והן דרך שפטי'.<br />
<br />
==לידתו==<br />
<br />
===בתשעה באב===<br />
<br />
לאחר שנחרב [[בית המקדש]], ב[[תשעה באב]], נולדה נשמת משיח{{הערה|אריכות וסיפור בזה - ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד.}}, זמן עיבורו החל ב[[עשרה בטבת]]{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] ח"א עמ' 230.}}. אמנם, אין הכוונה ללידה כפשוטה, אלא ל[[התגלות]] משיח, שמאז הוא מוכן לגאול את [[יהודים|עם ישראל]]{{הערה|שם ח"ב עמ' 744 הערה 93; וראה ב'[[דבר מלכות]]' ל[[פרשת ואתחנן]] הע' 93}}.<br />
<br />
===י"א ניסן===<br />
<br />
לידתו (בגשמיות) של משיח דורנו ו[[נשיא הדור|נשיא דורנו]] - [[הרבי]] רבי מנחם מענדל שניאורסאהן, הייתה ב[[יום שישי]] ל[[פרשת מצורע]]{{הערה|חסידים מצאו רמז בכך ש[[משיח]] מכונה [[מצורע]], ראה [[מסכת סנהדרין]], צ"ח:, [[נצח ישראל]], פרקים מ"א-מ"ב, וש"נ.}}, [[י"א ניסן תרס"ב]], (18 באפריל 1902), בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ומרת [[הרבנית חנה|חנה]]. עם לידתו שלח [[אדמו"ר הרש"ב]] ששה מברקים ובהם הדרכות מה לעשות עם התינוק.<br />
<br />
==משיח בכל דור==<br />
::'''לערך מורחב: [[משיח בכל דור]]'''<br />
<br />
בפירושו של רבי עובדיה מברטנורא{{הערת שוליים|בפרושו למגילת רות.}} מובא: '''"בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל"'''. כן גם מובא בשו"ת [[חתם סופר]]{{הערת שוליים|חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.}}: ''"ומיום שחרב [[בית המקדש]] מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו, ואז יערה עליו רוחו של משיח הטמון וגנוז למעלה עד בואו"''. כן גם כתוב בפרי צדיק לרבי צדוק הכהן מלובלין{{הערת שוליים|פרשת דברים, אות י"ג.}}: ''"בכל דור יש נפש אחת שראויה להיות משיח אם יהיה הדור זכאי"''. <br />
<br />
בכל דור הי' משוער בקרב אנשי הדור מיהו המשיח של דורם{{הערה|[[שדי חמד]], פאת השדה, מערכת הא' כלל ע'.}}. מסתבר לומר ש[[נשיא הדור]] (הנשיא של תורת החסידות{{הערה|סה"ש תשנ"ב ח"ב עמ' 472.}}) הוא משיח שבדור{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] ח"ב עמ' 470.}}, והכוונה הן ל'משוח' והן למשיח כפשוטו{{הערה|[[שיחה|שיחת]] [[שמחת תורה]] [[תשמ"ו]].}}, וב[[דור הגאולה]] - דורנו - הרי שנשיא דור הגאולה הוא המשיח בפועל.<br />
<br />
כאמור, [[יהודי]]ם ו[[חסיד]]ים מאמינים כי ב[[דור השביעי|דורנו]] מלך המשיח הוא [[נשיא הדור]] שלנו - [[הרבי מליובאוויטש]]; [[הרבי]] בעצמו קבע, כי המשיח הוא ממלא מקומו של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|שיחו"ק - תשנ"ב, ח"א עמ' 318, משיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב.}}, עוד הוסיף הרבי, כי בדורנו, הראוי להיות משיח הוא "נשיא דורנו"{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/person/2642.html ובדורנו - נשיא דורנו], צילום כתי"ק באתר 'הגאולה'.}}.<br />
<br />
==מלוכתו בזמן הגלות==<br />
<br />
[[הרמב"ם]] כותב "יעמוד מלך מבית דוד", ודבריו אלו מתייחסים למי שיש לו גדר [[בחזקת משיח]] - בזמן ה[[גלות]]; היינו, שאותו אחד הוא כבר '[[מלך]]'{{הערה|(ע"פ) הוספת כ"ק אדמו"ר מה"מ בתי"ק עלי שיחת ש"פ תזו"מ, ו' אייר תנש"א.}}.<br />
<br />
פירוש מלך אינו בגדר ההלכתי, ע"פ בית-דין וכו', אלא פירושו 'מנהיג', המוכן בכל-עת לעבור ממצב של 'בחזקת' למצב של 'וודאי', וממילא להיות מלך (גם) בגדר ההלכתי{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ח"ח עמ' 631, בהערה.}}.<br />
<br />
כל [[נשיא דור]], בדורו, הוא [[מלך]]; מעין משיחתו למלוכה נעשה על-ידי אמירת [[דא"ח]]{{הערה|שיחת ש"פ וירא [[תשמ"ג]].}}.<br />
<br />
==חיים נצחיים==<br />
::'''לערך מורחב: [[חיים נצחיים במלך המשיח]]'''<br />
<br />
חייו של [[מלך המשיח]] הם [[חיים נצחיים]],הוא יאריך ימים "לעדי עולם"{{הערה|כתבי [[הרמב"ן]] ח"א עמ' שכ"ה.}}, לעולם לא ימות{{הערה|ברכת שמואל עה"ת, [[חומש בראשית]], פ"ב פ' סט"ז.}} ואף לא יטעום טעם מיתה{{הערה|אוצר ה[[מדרש]]ים (אייזנשטיין), ב, י'.}}, כיוון שהקדוש ברוך הוא משקהו כוס סם של חיים{{הערה|מדרש "אותיות ד[[רבי עקיבא]]" ח"א ד"ה 'דבר אחר'.}}.<br />
<br />
הסיבה לכך שחייו הם נצחיים כיוון שחיי [[משיח בן דוד]] מגיעים מ[[אין סוף]], לעומת חיי [[משיח בן יוסף]], שאינם נצחיים.{{הערה|[[תורת חיים]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], [[פרשת ויחי]] דף ק"ו}} ו[[דוד מלכא משיחא]], שחייו שאולים מ[[אדם הראשון]]{{הערה|ומה שנאמר "דוד מלך ישראל חי וקיים" אין הכוונה על [[דוד המלך]] כי אם על נינו, מלך המשיח. [[מאמרי אדמו"ר הזקן]] - [[נביאים]], [[ד"ה]] "לםרבה המשרה ושלום אין קץ".}}.<br />
<br />
חייו הנצחיים הם מתנה ישירה מ[[הקדוש ברוך הוא]] - לפני גילוי [[משיח בן דוד]] שואלו [[הקדוש ברוך הוא]]: "מה אתה מבקש?", והוא עונה: "איני מבקש ממך אלא חיים", עונה לו הקב"ה: "חייך נצחיים", שכבר התנבא עליך סבך, [[דוד המלך]] {{הערה|[[תהילים]], כ"א, ה'}}: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימי עולם ועד" {{הערה|[[מסכת סוכה]], נ"ב.).}}.<br />
<br />
==פעולותיו של מלך המשיח בזמן הגלות==<br />
<br />
בזמן הגלות פועל מלך המשיח מעין והתחלת פעולותיו בזמן ה[[גאולה]].<br />
<br />
#על כל העמים - משפטים נ"ב.<br />
<br />
#'בונה [[מקדש]] במקומו{{הערה|רמב"ם, בסימני [[משיח וודאי]].}}' - כהכנה והתחלה לבניין והתגלות [[בית המקדש השלישי]] על ידו, בונה מלך המשיח את [[מקדש מעט]] העיקרי שבדורו, שהוא מעין [[בית המקדש]], ואף יתחבר אליו בעתיד; [[770]]{{הערה|נתבאר בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבל]] הערה 35, וראה שם הערה 37.}}.<br />
<br />
==סימני 'בחזקת משיח'==<br />
<br />
"ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' - הרי זה [[בחזקת משיח|בחזקת שהוא משיח]]"{{הערה|[[רמב"ם]], [[הי"ד החזקה]], [[הלכות מלך המשיח]], פי"א ה"ד.}}.<br />
<br />
===מלך===<br />
<br />
===מבית דוד===<br />
<br />
===הוגה בתורה===<br />
<br />
===ועוסק במצוות===<br />
<br />
===כפי תורה שבכתב ושבעל פה===<br />
<br />
===ויכוף כל ישראל===<br />
[[תמונה:כינוס השלוחיםPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|שלוחי של משיח העוסקים ב'ויכוף כל ישראל' כפי שצולמו על יד משכנו בזמן הגלות, [[תשנ"ד]].]]<br />
:;עוד בנושא - [[ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה]]<br />
סימן נוסף להיות המלך [[בחזקת משיח]] הוא "ויכוף כל ישראל ללכת בה ולחזק בדקה"; גם עניין זה הוא תפקידו ופעולתו של מלך המשיח{{הערה|לקו"ש חל"ג שיחה ג' לפ' ויגש.}}.<br />
<br />
הכוונה{{הערה|נתבאר ע"י הרבי ב[[יחידות]], ה' [[מנחם אב]] [[תשכ"ז]] - [[צדי"ק למלך]] ח"ו עמ' 176, [[קונטרס יחי המלך]] גליון 300 - להרב [[שניאור חיים גוטניק]].}} אינה שיכוף בכח אלא בפועל, שילך הוא, או על-ידי שלוחיו, ושלוחי שלוחיו וכו' לכל [[יהודי]] ו[[יהודי]] ויגידו לו שיש לקיים [[תורה]] ו[[מצוות]]שהרי שלוחו של אדם '''כמותו''' ממש{{הערה|קידושין מא, ב.}}. ועצם הדבר שהשלוחים רק ילכו ויגידו ליהודים שצריך לשוב לתורה ומצוות, זה עצמו כבר מסייע ומביא לידי קיום “ויכוף” (כפשוטו), שהרי כפייה בדברים גם כן נקראת כפייה {{הערה|כדאיתא בכתובות נג, א. "אכפייה", ובקידושין מה, ב "כפתיה" עיי"ש.}}.<br />
<br />
פירוש נוסף הוא – שמשיח לא יתפעל מאלו שיטענו שצריך לילך אחר רוב דעות, ויש צורך ב"דמוקרטיא", ואילו הוא "דיקטאַטאָר" וכו'; כיון שישנה רק אמת אחת – האמת דאלקות, שנמסרה לנו ע"י תומ"צ. וכל הטענות אודות "צדק ויושר" כביכול – אם הם נגד התורה, הרי הם נגד האמת, ונגד הצדק והיושר{{הערה|משיחת [[אחרון של פסח]] [[תשח"י]].}}.<br />
<br />
כפיית כל ישראל היא תיקון לעניין החורבן, כי מצינו{{הערה|[[מסכת שבת]] קיט, ב. איכה רבה א, ו}} שמסיבות החורבן הוא שהשרים לא הוכיחו את החוטאים{{הערה|לקו"ש ח"ח ע' 361}}.<br />
<br />
===לילך בה ולחזק בדקה===<br />
<br />
===וילחם מלחמות ה'===<br />
:;עוד בנושא - [[ילחם מלחמות ה']]<br />
<br />
אחד הסימנים של [[בחזקת משיח]] הוא "לוחם מלחמות השם"; גם עניין זה הוא מתפקידיו ופעולותיו של מלך המשיח{{הערה|לקו"ש חל"ג שיחה ג' לפ' ויגש.}}.<br />
<br />
מלחמות אלו יהיו מלחמות על [[שלימות התורה]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חי"ח עמ' 281.}}, [[שלימות הארץ]] וכו', באופן של [[שלום]]{{הערה|ש"פ חיי שרה [[תשנ"ב]]}}, על ידי [[דיבור]] בלבד{{הערה|שנא' (ישעי' י"א ד'): "והכה ארץ בפיו וברוח שפתיו ימית רשע.}}, לדוגמא: אומרים לו למשיח: מדינה פלונית מרדה בך! – אומר: יבוא גובאי ויאכלנה{{הערה|מהר"י קרא עה"פ}} ולא בדרך של [[צבא]] וכו'.<br />
<br />
משיח כבר החל מלחמות אלו, ובכמה עניינים הוא כבר מנצח{{הערה|ש"פ חיי שרה שם.}}.<br />
<br />
==התגלותו==<br />
<br />
התגלותו של מלך המשיח, ב{{#זמןמ:xhxjj xjx xhxjY}}..<br />
<br />
מיד עם הגיעו יפתח מלך המשיח ב'שלום'{{הערה|תוי"ט בסוף [[מסכת עוקצין]]}}, וכל [[עם ישראל]] יבוא ויאמר לו 'שלום עליכם'.<br />
<br />
==מעשיו של מלך המשיח==<br />
<br />
עם גילויו של [[מלך המשיח]], הוא יעשה [[התוועדות]] לכל השבים ב[[קיבוץ גלויות]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חכ"ג עמ' 241.}}. <br />
<br />
בנוסף לכך, מלך המשיח יאמר שירה לפני [[הקדוש ברוך הוא]]{{הערה|מדרש תהילים.}}, יוריד את ה[[מן]] ויעלה את ה[[מים]] מה[[באר]] - כמו [[משה רבינו]], הגואל הראשון{{הערה|קהלת רבה, א, ט, א.}}.<br />
<br />
משיח ילמד תורה עם כל [[עם ישראל]]{{הערה|ראה רמב"ם סוף הל' מלכים, [[היום יום]] א' [[מנחם אב]], ועוד.}}; הלימוד יהי' באופן של [[ראיה]], הוא יראה להם את מהות ה[[תורה]], ועל-ידי כך יוכל ללמוד את כולם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/13/139&search=%d7%9e%d7%9c%d7%9a+%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97 תו"מ חט"ז עמ' 139].}}. אך פעולה זו אינה עיקר עניינו{{הערה|אלא עניין ה[[מלכות]]. [[שיחה|שיחת]] [[שבת בראשית]] [[תשמ"ב]], התוועדויות ח"ב עמ' 292.}}.<br />
<br />
==מידותיו של מלך המשיח==<br />
<br />
===ענווה===<br />
<br />
אחת המעלות הבולטות במלך המשיח היא ה[[ענווה]]; למרות שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד [[תורה]] עם האבות ו[[משה רבינו]] ע"ה, עם כל זה יהיה בתכלית הענוה וה[[ביטול]] ללמוד גם עם אנשים פשוטים{{הערה|ע"פ [[היום יום]] ל[[תבנית:היום יום/א' מנחם-אב|א' אב]], ועוד.}}.<br />
<br />
==מקום שהותו קודם הגאולה==<br />
[[תמונה:770 Eastern Parkway.jpg|left|thumb|250px|משכן משיח בזמן הגלות]]בהיותו ב[[גלות]], בשלבים שקודם הגאולה, נמצא [[מלך המשיח]], בעיר [[ניו יורק]]{{הערה|מ[[שיחה|שיחת]] [[שבת]] [[פרשת משפטים]] [[תשנ"ב]], [[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] עמ' 364-5.}}, ב[[770]]{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבל]].}}; שם הוא ממתין לגאול את ישראל{{הערה|שם.}}; משם יוצאת ההכרזה ל[[בני ישראל]] ש"הגיע זמן גאולתכם"{{הערה|ע"פ שיחת פ' חיי שרה [[תנש"א]], ספה"ש תנש"א ח"א עמ' 138 הע' 108.}}; משם הוא מתחיל לפעול בעולם{{הערה|ע"פ שיחת פ' משפטים שם.}}; ושם הוא יתגלה בב"א{{הערה|משיחת ש"פ האזינו [[תשמ"ט]],; קונטרס 'בית רבינו שבבל' שם.}}.<br />
<br />
==המצב הנוכחי==<br />
<br />
{{#שווה:{{{כל הערך|}}}|כן|{{מבנה תבנית עבודה|<br />
| מסגרת = #AFAFAF<br />
| תמונה = Gnome_globe_current_event_1.svg<br />
| גודל = 56px<br />
| כותרת = <u>ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך</u><br />
| הסבר = הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.<br />
{{#תנאי:{{{חדשות|}}}|ב[[ויקיחדשות|וויקיחדשות]] קיים מאמר בנושא זה: [[n:{{{חדשות}}}|{{{חדשות}}}]]}}<br />
}}|<div align="right" style="border: 1px solid #ddd; text-align: right; padding-left: 1em; padding-right: 1em; width: auto;"><br />
[[קובץ:אקטואליה.png|25px]] <small>קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים. </small></div>}}<includeonly>{{קטגוריה בתבנית|[[קטגוריה:ויקיפדיה: אקטואליה]]|NoCategory={{{NoCategory|}}}}}</includeonly><noinclude><br />
<br />
נכון לעכשיו, אנו עומדים בסוף ה[[גלות]]{{הערה|שיחת אחו"ק תנש"א.}}: [[משיח]] נמצא כבר בעולם, נשמה בגוף{{הערה|שיחת [[פרשת וישלח]] [[תשמ"ט]].}}, ומצפה בקוצר רוח{{הערה|תוך שהוא סובל מכאובים}} לזמן שיתאפשר לו להתגלות{{הערה|משית [[פרשת תזריע-מצורע]], [[תנש"א]]}}. המינוי של הרבי למלך המשיח כבר הי'{{הערה|על-פי [[בשורת הגאולה]] אות ט"ז.}}, והוא התחיל לפעול על העמים{{הערה|שיחת פ' משפטים תשנ"ב.}}, כמו גם פעולות אחרות. במסגרת מצב [[נכסה וחוזר ונגלה]], מאז [[ג' תמוז תשנ"ד]] משיח בשלב הכיסוי, ותקוותינו שתיכף ומיד, ב{{#זמןמ:xhxjj xjx xhxjY}}, יתגלה הרבי מלך המשיח, ויביא את [[גאולה|הגאולה]].<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מלך המשיח|*]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94:%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8&diff=98712עזרה:איך ליצור קישור2011-02-27T15:56:55Z<p>מתמיד: /* קישורים לפסקאות */</p>
<hr />
<div>{{משתמש חדש}}<br />
ב'חב"דפדיה' יש אפשרות ליצור קישור - קטע מסומן בדף אינטרנט שלחיצה עליו עם העכבר מובילה ליעד אחר באותו דף או לדף אחר. דף עזרה זה מציג את הקישורים השונים שעומדים לרשותכם ומסביר כיצד יש להשתמש בהם. <br />
<br />
==קישורים פנימיים==<br />
<br />
קישורים פנימיים הם קישורים בין דפי חב"דפדיה לבין עצמם. יצירת קישור נעשית באמצעות הקוד הבא שמוכנס לתיבת הטקסט בדף העריכה:<br />
:<code><nowiki>[[קישור]]</nowiki></code><br />
לדוגמה, יצירת קישור לערך "אדמו"ר שליט"א" נעשית באמצעות הקוד <code><nowiki>[[אדמו"ר שליט"א]]</nowiki></code>. תוצאתו של קוד זה היא: [[אדמו"ר שליט"א]].<br />
<br />
לעיתים יש צורך ליצור קישור למילה שונה משם הערך, אך בעלת אותה משמעות. יצירת קישור מסוג זה פשוטה אף היא:<br />
:<code><nowiki>[[קישור|כותרת הקישור]]</nowiki></code><br />
לדוגמה, יצירת קישור לערך "התוועדות" כאשר המילה בערך היא "התוועד" תעשה באמצעות הקוד <code><nowiki>[[התוועדות|התוועד]]</nowiki></code>. תוצאתו של קוד זה היא: [[התוועדות|התוועד]].<br />
<br />
'''טיפ''': כאשר שם הערך כולל סיפא, כגון מאמר'''ים''' ניתן לקשר לערך בצורת יחיד בצורה זו:<br />
:<code><nowiki>[[קישור]]סיפא</nowiki></code><br />
לדוגמה, <code><nowiki>[[מאמר]]ים</nowiki></code>, והתוצאה: [[מאמר]]ים. אך שימו לב, קישור לערכים שבצורת היחיד שלהם מסתיימים באות סופית, לא יעבדו כראוי.<br />
<br />
'''עוד טיפ''': כאשר בכותרת הערך אליה ברצונכם יש סוגריים, כגון הערך [[אב (חודש)]], ניתן להוסיף קו אנכי ללא כותרת הקישור. קישור מסוג זה יתעלם מהסוגריים ויציג רק את התוכן המופיע לפני הסוגריים. הקוד נראה כך:<br />
:<code><nowiki>[[קישור כולל סוגריים|]]</nowiki></code><br />
לדוגמה, קישור לערך [[אב (חודש)]] יעשה באמצעות הקוד <code><nowiki>[[אב (חודש)|]]</nowiki></code>. תוצאתו: [[אב (חודש)|אב]]. <br />
<br />
בעת יצירת קישורים פנימיים בערך מסוים, אין לחזור שוב ושוב על קישור של אותו מושג. בדרך כלל די בקישור יחיד, במופע הראשון של המושג בערך. בערכים ארוכים ניתן לתת קישור חוזר כאשר יש מרחק ניכר בינו ובין הקישור הקודם. <br />
<br />
===קישורים לפסקאות===<br />
קישורים לפסקאות נעשה באמצעות סולמית (#) המפרידה בין שם הדף לבין כותרת הפסקה:<br />
:<code><nowiki>[[קישור#שם הפסקה]]</nowiki></code><br />
לדוגמה, קישור לפסקה "על הספר" בערך "ספר התניא" נעשה באמצעות הקוד <code><nowiki>[[ספר התניא#על הספר]]</nowiki></code>. תוצאתו של קוד זה היא: [[ספר התניא#על הספר]]. רצוי להוסיף קו אנכי לאחר שם הפסקה וכותרת מתאימה.<br />
<br />
ניתן בתוך ערך לקשר לפסקה אחרת באותו ערך, על ידי סולמית ושם הפסקה, בלי שם הערך.<br /><br />
לדוגמה, קישור לפסקה "קישורים פנימיים" בערך "עזרה:קישורים", '''כאשר הקישור מוצב בתוך הערך "עזרה:קישורים"''' יכול להיעשות כך <code><nowiki>[[#קישורים פנימיים]]</nowiki></code>. תוצאתו של קוד זה היא: [[#קישורים פנימיים]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
קישור חיצוני הוא מהצורה הבאה:<br />
לדוגמה, יצירת קישור לאתר החדשות "חב"ד אינפו" (<nowiki>http://chabad.info</nowiki>) תעשה באמצעות הקוד <code><nowiki>[http://chabad.info חב"ד אינפו]</nowiki></code>. אם ברצונכם להציג את כתובת האתר ככותרת הקישור, אין צורך להשתמש בסימונים כלשהם, אלא רק לכתוב את כתובת האתר - http://chabad.info.<br />
<br />
{{הכל ויקיפדיה}}<br />
<br />
{{שאלה}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חב"דפדיה עזרה|ב ג]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=94248משה פיינשטיין2011-01-05T02:08:20Z<p>מתמיד: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=משה פיינשטיין<br />
|כינוי=הרב פיינשטיין<br />
|תמונה=[[קובץ:פיינשטיין.jpg|250px]]<br />
|תיאור= יושב ראש מועצת גדולי התורה ב[[אמריקה]]<br />
|תאריך לידה=[[ז' באדר]] [[תרנ"ה]] <br />
|מקום לידה=[[רוסיה]]<br />
|תאריך פטירה= [[י"ג באדר]] שני [[תשמ"ו]]<br />
|מקום פעילות=[[ניו יורק]]<br />
|תפקידים נוספים=<br />
|רבותיו=ר' פסח פרוסקין<br />
|תלמידיו= <br />
|חיבוריו= <br />
|השתייכות=[[ליטא]]<br />
}}<br />
<br />
הרב '''משה פיינשטיין''' היה נשיא אגודת הרבנים בארצות הברית ומגדולי הפוסקים. היה בקשר עם [[אדמו"ר שליט"א]] במאבקיו ל[[שלימות התורה]] והיו ביניהם דיונים תורניים. נולד ביום [[ז' באדר]] שנת [[תרנ"ה]] ונפטר ביום [[י"ג באדר]] שני שנת [[תשמ"ו]] ומנוחתו כבוד ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
הרב פיינשטיין נולד ביום [[ז' באדר]] שנת [[תרנ"ה]] בפלך אוזדה שליד מינסק לר' דוד פיינשטיין שהיה [[רב]]. אביו היה מצאצאי משפחת [[הגאון מוילנא]]{{הערת שוליים|אביו היה נינו של רבי אברהם מווילנא, אחיו של הגר"א. על פי הקדמת הרב פיינשטיין לספרו "אגרות משה" חלק ח' ע' 5. בהמשך הקדמתו הוא כותב על אביו: {{ציטוטון|"הוא היה גאון עצום, צדיק חסיד ועניו. קשה למצוא דוגמתו במדות ובמעשים שכל כולם לשם שמים בלבד, כמו גם אהבתו את התורה ואת לומדיה, ואהבתו לכל יהודי מישראל."}}}} ואמו הייתה מגזע ה[[של"ה]]{{הערת שוליים|על אימו כתב הרב פיינשטיין {{ציטוטון|אין מי שידמה לה ב[[יראת שמים]] ואהבת התורה, כל ששאלה [[נפש]]ה היה שאנחנו נגדל ב[[תורה]].}}}}.<br />
<br />
בילדותו למד אצל אביו ובהיותו בגיל עשר כבר היה בקי בשלושת מסכתות ה[[גמרא]] העוסקים בדיני ממונות ([[בבא קמא]], [[בבא מציעא]] ו[[בבא בתרא]]). בהיותו פחות מגיל שלוש עשרה (גיל [[ישיבה]]) כבר החל ללמוד בישיבת "עץ החיים" שבסלוצק אצל הגאון ר' איסר זלמן מלצר. בשנת [[תר"ע]], בהיותו בן חמש עשרה, נסע יחד עם קבוצה מטובי הבחורים בישיבה, לייסד ישיבה בשקלוב בראשותו של ר' פסח פרוסקין (בעל "חידושי רבי פסח מקוברין"), שכל ימיו החשיבו הרב פיינשטיין לרבו המובהק. בהיותו בגיל שבע עשרה כבר היה בקי בכל ה[[ש"ס]] ובגיל תשע עשרה כבר היה בקי באופן מפליא בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]] עם מפרשיהם.<br />
<br />
בשנת [[תרע"ו]] התמנה לרב בעיר מולדתו, אוזדה. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] עסק רבות בהתרת עגונות שנותרו בעקבות המחלמה. בשנת [[תרפ"א]] התמנה כרב ואב-בית-דין בעיר לובאן ובתפקיד זה שימש עד שנת [[תרצ"ז]], בה הגיע ל[[ארצות הברית]]. זמן קצר לאחר הגיעו לארצות הברית הוצע לו משרת ראש הישיבה בישיבת "תפארת ירושלים" בניו יורק. הוא נענע להצעה ובתפקיד זה שימש במשך ארבעים ותשע שנים, עד לפטירתו.<br />
<br />
הרב פיינשטיין נחשב לפוסק מדרגה ראשונה ומגדולי ראשי הישיבות בתקופתו. גדלותו התורנית נודעה בעיקר בזכות תשובותיו ההלכתיות הרבות שרוכזו בספרו "אגרות משה". הוא היה נערץ על ידי הרבה גדולי ישראל ורבבות יהודים. ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמחה בונים אלתר]] (ה"לב שמחה") מ[[גור]] התבטא עליו שהוא ה"[[חפץ חיים]]" של הדור. מכריו העידו עליו שהוא עבר כמאה וחמישים פעמים על פירוש ה"פרי מגדים" על השולחן ערוך. חתנו, הרב טנדלר, העיד שבכל יום היה לומד שבעה דפי גמרא ובכך היה מסיים את כל הש"ס בכל שנה. כמו כן, היה לומד שני פרקי נ"ך ביום, [[פרשת השבוע]] עם פירוש ה[[רמב"ן]] וה"אור החיים" והמדרש רבה. יחד עם כישוריו היה הרב פיינטשיין אדם נוח ונעים שאינו רודף אחר הכבוד ואף היה דואג לתלמידיו כאב.<br />
<br />
ב[[חודש אדר שני]] בשנת [[תשכ"ט]], התמנה לנשיא אגודת הרבנים ב[[ארצות הברית]]{{הערת שוליים|באירוע המינוי נכחו; האדמו"ר מבלוז'וב, רבי [[יוסף דב סולוביצ'יק]], רבי שניאור קוטלר ועוד רבים מגדולי הדור.}}, במסגרת זו היה מגדולי הלוחמים נגד התנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות. בשנת [[תשמ"ג]] החלה אגודת הרבנים בארצות הברית ובהשתתפות חוגי היהדות החרדית, בכתיבת [[ספר תורה]] לזכות הרב פיינשטיין.<br />
<br />
בסוף ימיו חלה במחלה קשר ממנה נפטר ביום [[י"ג באדר]] שני בשנת [[תשמ"ו]] בהיותו בן תשעים שנה. הלווייתו יצאה בארצות הברית והמשיכה להר המנוחות ב[[ירושלים]]. בהלוויה השתתפו מאות אלפי יהודים ובראשם גדולי ישראל.<br />
<br />
== הקשר לחב"ד ==<br />
סבת אביו של הרב פיינשטיין, מרת רחל, הייתה ילידת העיר ליאזני, עירו של [[אדמו"ר הזקן]]. בילדותה התגלו אצלה כישרונות נדירים ואהבה גדולה ללימוד [[תורה]]. אביה פנה ל[[אדמו"ר הזקן]] והוא המליץ להכניס אותה ב'חדר' בצד, ללמוד יחד עם הילדים. באותו 'חדר' למד באותה תקופה גם [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהיה אז ילד.<br />
<br />
הרב פיינשטיין השתתף ב[[התוועדות]] חסידית שנערכה בביתו של ר' [[ניסן טלושניק]] ביום [[י"ט בכסלו]] שנת [[תרצ"ד]]{{הערת שוליים|"זכרון לבני ישראל" - זכרונותיו של ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] - ע' קצ"ז-ח'}}. כש[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] הגיעו לארצות הברית, נפגש הרב פיינשטיין עם הרבי, במסגרת חברת "[[עדינו]]" שהרב פיינשטיין אף מסר בה שיעור תורני לתלמידי הישיבות. בהמשך גם החלו להתכתב במגוון נושאים, ביניהם הנושא שנידון באותה תקופה בין גדולי ישראל; האם מותר ל[[יהודי]] לעלות באמצע שבוע על אוניה ישראלית שהפלגתה תמשיך ב[[שבת]]. הרבי שדעתו הייתה שאין לנסוע בכזו אוניה, פונה באחד ממכתביו ומבקש מהרב פיינשטיין שאגודת הרבנים תתערב בנושא{{הערת שוליים|ממכתב ב[[י"ד במנחם אב]] שנת [[תשט"ז]]. מודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] אגרת ד'תרכד}}. באחד ממכתביהם שאל הרב פיינשטיין את הרבי על כך שישנם רבנים ליטאים הטוענים שאין חיוב ללמוד [[פנימיות התורה]]. הרבי ענה לו שזהו היפך דעתו של [[הגאון מווילנא]] עצמו ועוד{{הערת שוליים|וכך כתב לו הרבי ""זהו היפך דעת הגר"א (פירוש משלי ה,יח. ז,יב. ד,כב. ובעיקר כ, ט. פירוש (הגר"א) להיכלות פקודי יז. ותקוני זוהר קז, ג) ועוד בכ"מ. היפך דעת הרב [[חיים ויטאל]] (בהקדמתו ל"שער ההקדמות"). היפך דעת [[רבינו הזקן]], ועוד. על פי תורה - בדיני ממונות צריך לשאול רב הבקי בדיני ממונות ועוסק בהם. בדיני איסור והיתר - רב העוסק בדינים אלה, (שלכן הלכה כרב באיסורי וכשמואל בממוני) - שמזה מובן, שבהנוגע לפנימיות התורה - הלכה כאלה היודעים בזה".}}.<br />
<br />
ב[[ראש חודש]] [[ניסן]] שנת [[תשל"ד]] הגיע הרב פיינשטיין לביקור אצל הרבי והוא נכנס ל[[יחידות]] ושהה שם, יחד עם עוזרו האישי הרב [[שמחה עלברג]], במשך כשעה. ביציאתו סיפר למקורביו על התפעלותו מהעמקות התורנית של הרבי ואף סיפר שהם שוחחו, בין היתר, בעניין ההלכה ש"[[חתן]] [[פטור]] מ[[קריאת שמע]]". הרב עלברג סיפור ל[[שבועון כפר חב"ד]] על היחסים והקשרים הטובים של הרב פיינשטיין עם חב"ד ועל הידידות הגדולה שלו לרבי"{{הערת שוליים|[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 149.}}.<br />
<br />
במלחמה לתיקון חוק [[מיהו יהודי]], עורר הרבי את הגאון ר' משה לפעול מתוקף תפקידו באגודת הרבנים בארה"ב, הגאון ר' משה אכן כינס אסיפה בענין בה מחאו על אי תיקון החוק, בהמשך למאבק זה כתב הגאון ר' משה מכתב חריף בו מוחה על הזלזול במאבק לאי תיקון החוק.<br />
<br />
גם בענייניו הפרטיים עמד הגאון ר' משה בקשר עם הרבי, לאחר ששמע על שיחתו של הרבי בדבר ההוראה להתחיל להניח תפילין דר"ת, עמד בקשר מכתבים עם הרבי בו דן עם הרבי על הנחת תפילין דר"ת, בסיום המכתב כתב הגאון ר' משה לרבי שבאם הרבי ימצא סופר מתאים שיכתוב לו תפילין אלו הוא יתחיל להניחם מחדש, הסופר ר' אליעזר זירקינד שעמד בקשר עם הרבי והגאון ר' משה נבחר למטרה זו, הוא קיבל מהגאון ר' משה מספר הוראות בנוגע לכתיבת התפילין והביא להגאון ר' משה תפילין חדשות דר"ת אותם הוא החל להניח.<br />
<br />
הרבי ציין מספר פעמים לפסיקותיו. דוגמא בולטת לכך מופיע בתשובה של הרבי בנוגע לכניסת הבעל לחדר לידה, שאחרי הדיון ההלכתי מסיים הרבי {{ציטוטון|האומנם אין ידוע שיש מכתב פסק דין בזה, שנדפס מהרב פיינשטיין ז"ל?!}}{{הערת שוליים|מופיע בספר "מאוצר המלך" חלק א' ע' 236. תשובה של הרבי לנשי חב"ד.}}. במקביל הפנה הרב פיינשטיין לרבי התלבטויות קשות בעניינים יסודיים; כגון נישואי תערובת{{הערת שוליים|את הרב דוד דב הולנדר, מראשי הסתדרות הרבנים בארה"ב, שהתלבט האם לכהן כרב בבית כנסת שאין בו מחיצה כהלכה, בין עזרת גברים לעזרת נשים, תמורת יכולת ההשפעה על מניעת איסורי תערובת באותה קהילה. [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 869.}} וענייני גיור{{הערת שוליים|מר יהודה אבנרי, איש משרד החוץ הישראלי, נשלח על ידי [[מנחם בגין]] לברר האם לפתוח בית דין ארצי לענייני גיור ב[[ארצות הברית]].}}.<br />
<br />
==מבצעי הרבי==<br />
הרב פיינשטיין היה תומך נלהב של הפעולות וה[[מבצעים]] של הרבי ואף הביע זאת בכתב בהרבה הזדמנויות.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ח]], לאחר האירוע הבריאותי שעבר הרבי ב[[שמיני עצרת תשל"ח|שמיני עצרת]], כתב הרב פיינשטיין מכתב כללי אל רבני ישראל: {{ציטוטון|בקשר עם מצב בריאותו של הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, אשר שם לילות כימים בהרבצת התורה להחזקת היהדות, ובקירוב לבבות אחינו בני ישראל לאביהם שבשמים. הנני פונה בזה אל כבוד הרבנים שליט"א די בכל אתר ואתר, לדבר בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, לעורר את אנשי קהילתם על דבר המבצעים הידועים של האדמו"ר מליובאוויטש לזכות את אחינו בני ישראל במצות [[מבצע תפילין|תפילין]] [[מבצע מזוזה|מזוזה]] [[מבצע נרות שבת קודש|נרות שבת]] וכו' . . הרי בודאי שכל פעולה במבצעים הנ"ל תחזק את בריאותו}}.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ו]], כשיצא הרבי עם [[מבצע נרות שבת קודש]], הוא כתב{{הערת שוליים|במכבת אל ידידו הרב [[נחום טרבניק]], הרב של [[כפר חב"ד]], באותה תקופה}}: {{ציטוטון|ובדבר ענין נרות שבת לנערות, שהאדמו"ר מליובאוויטש שליט"א עוסק להנהיג בישראל, שאיזה אינשי אמרו שאני מנגד לענין זה. הנה מעולם לא שמעו ממני דבר כזה, בפרט שגם היו הרבה בשנים הקודמות שנהגו כן ברבים. ואם הרבי שליט"א סובר שהוא ענין גדול לקרב בזה לתורה ולשמירת שבת, מי יכול לומר שאינו כן. ויצליחהו השי"ת בכוונתו לקדש שם שמים, וברצונו להרבות שומרי תורה ושומרי שבת בישראל}}.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ו]] הכריז על הרבי שזהו "שנת החינוך" ופתח ב[[מבצע חינוך]]. הרב פיינשטיין הצטרף לקריאה וכך הוא כותב{{הערת שוליים|במכתבו מיום [[ז' בתשרי]] שנת [[תשל"ט]]}}: {{ציטוטון|והנה זה לא זמן רב, אשר יצא האי גברא רבא, הגאון הצדיק מליובאוויטש שליט"א, בקריאת התעוררות, לחזק את ענין החינוך בכל מקום ומקום. הנני מצטרף לקריאתו, וכוונתי בזה, שכל אחד מחוייב להשתדל שכל ילד וילדה מבני ישראל שעדיין אינם מקבלים חינוך כשר יכנסו למוסדות הכשרים, לתלמודי תורה וישיבות על טהרת הקודש}}.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ב]], כשהרבי הכריז על כתיבת [[ספרי התורה הכללים]] ל[[אחדות]] [[עם ישראל]], קנה הרב פיינשטיין כחמישים אותיות עבורו ועבור בני משפחתו, באמצעות הרב [[אברהם שמואל לוין]], מזכיר אגודת הרבנים. הוא ביקש ממנו שימסור את הכסף והרשימות באמצעות ידידו הרב [[נחום טרבניק]] שהיה ראש הישיבה והרב של כפר חב"ד, כיון שהוא עורר אותו על זה. באותה הזדמנות שוחחו הרב פיינשטיין עם הרב לוין על התבטאויות שליליות שנאמרו על ידי מישהו, על פעולותיו של הרבי. הרב פיינשטיין סנגר עליו ואמר "הוא לא מתכוון נגד הרבי אישית, אלא פשוט אין הוא רגיל לפעילות החובקת עולם של הרבי. הוא רגיל לדרך של גדולי התורה בדור הקודם שהיו פעילים בד' אמות שלהם, והוא איננו מבין שהיום זה זמן אחר שחייבים לפעול גם בחוץ".<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ד]] הכריז על הרבי על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] הודיע הרב פיינשטיין שהוא מקיים את הוראת הרבי ומצטרף ללימוד יומי בספר "יד החזקה"{{הערת שוליים|על פי עדות נכדו, הרב מרדכי טנדלר}}. על המתנגדים לתקנה אמר ש"אינם מבינים כלל את דרכו של הרבי, שדבריו מיוסדים בהררי קודש". בכל שנה, לקראת ה"[[ירחי כלה]]" ב[[ניו יורק]], היה שולח פלפול תורני על הרמב"ם. בסיום המחזור הראשון של הרמב"ם, כאשר גברו קולות המתנגדים לתקנת הרמב"ם, כתב: {{ציטוטון|ברכתי ברכת התורה, שלוחה לכל המשתתפים בסיום המחזור הראשון של לימוד המשנה תורה של הרמב"ם . . ישר כחו וחילו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שזכה וזיכה את הרבנים במצות לימוד התורה לשמה, ששקולה כנגד כולם. יהי רצון מהשי"ת שיאריך ימיו ושנותיו, שיפוצו מעיינותיו חוצה להרביץ תורה ויראת ה' ברבים, עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן}}.<br />
<br />
את רשת [[ישיבות תומכי תמימים]], מיסודו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ראה הרב פיינשטיין כמרכזי קדושה וטהרה המשפיעים על אלפי קהילות יהודיות בעולם. במכתב ברכה לישיבה הוא מברך על הצלחת הישיבה לשרוד את ה[[שואה]] באירופה ושגשוגה ב[[ארצות הברית]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] בהנהגת הרבי{{הערת שוליים|לשון המכתב: {{ציטוטון|הנני בזה לברך את הישיבה הקדושה "תומכי תמימים" ליובאוויטש, שנתייסדה על ידי הגאון הצדיק מוהרש"ב זצוק"ל, בט"ו אלול שנת תרנ"ז . . וגם מקום הישיבה בליובאוויטש אשר שם הוכן המקום לקדושה ולטהרה להשפעת אדמור"י חב"ד שהשפיעו מרחוק על אלפי קהילות קדושות בישראל, והשי"ת הצליח שאף אחרי חורבן הקהילות הקדושות באירופא, זרחה השמש של ישיבת תומכי תמימים שנתיסדו בפה אמריקה ובכמה מדינות, שנמצאו ברחמי שמים במדינות הללו משארית הפליטה ע"י הגאון הצדיק מוהריי"צ זצוק"ל. אשר יתברכו בריבוי תלמידים כברכת השי"ת את יעבץ תחת הנהגת הגאון הצדיק הרמ"מ שליט"א, עד יבוא גואל צדק במהרה, בתוך כל העוסקים להרבצת תורה בישראל}}.}}. מכתבי ברכה ועידוד שלח גם ביסוד ישיבת תומכי תמימים בעיר הבירה של ונצואלה - קראקס{{הערת שוליים|לשון המכתב {{ציטוטון|הנני בזה לברך ולעודד את תלמידי הישיבה דקאראקאס ווענזועלא, והר"מ דישיבתם הרה"ג ר' ברוך ווינער שליט"א. אשר נתיסד על ידם בשליחותו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. ובמשך זמן קצר הצליחו בהרבצת תורה, וכעת הוציאו חוברת של חידושי תורה על מסכת כתובות ועוד ענינים, ובודאי יהנו מזה הלומדים. וכן על ידי זה יתרבה פלפול התלמידים ומשא ומתן של חידושי תורה. ואני מברכם שיצליחו בדבר גדול זה, וגם יזכו לחדש עוד חידושי תורה ולהוציאם לאור עולם. וע"ז באתי על החתום בערב שבת קודש כ"ח ניסן. משה פיינשטיין.}}}} ולישיבת "אור אלחנן" בלוס אנג'לס{{הערת שוליים|מכתב מיום [[ב' באייר]] שנת [[תשל"ח]]: {{ציטוטון|הנני בזה לברך ולעודד את הישיבה הגדולה, אור אלחנן חב"ד בלאס אנג'לס קאליפורניא, וביחוד אלו התלמידים והראש ישיבה הרה"ג ר' עזרא בנימין שוחט שליט"א, שנסעו לשם בשליחותו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א . . וכבר הוציאו חוברת חידושי תורה על [[מסכת כתובות]] שבודאי יהנו מזה הלומדים, וכן על ידי זה יתרבה פלפול התלמידים ומשא ומתן של חידושי תורה. ואשרי חלקם וגדול זכותם של כל אחד ואחד המסייע להצלחת והרחבת מוסד קדוש זה.}}}}.<br />
<br />
באחד ההזדמנויות הביע גם חתנו, הרב טנדלר, את הערצתו לפעילות הרבי בעולם{{הערת שוליים|היה זה בפני משתתפי ה"ירחי כלה" של חב"ד בהרי הקטסקילס ב[[ניו יורק]]}}: {{ציטוטון|בתוקף תפקידי אני נוסע רבות ברחבי תבל ומרבה להפגש עם חסידי חב"ד. ויכול אני לומר מנסיוני שחב"ד נמצאת בכל אתר ואתר בעולם הזה, כדי לעורר יהודים שלא לשכוח את התורה. לאחרונה יצא לי לבקר בלאס וואגס. במהלך הביקור שהיתי אצל השליח המקומי הרב הארליג, וראיתי מקרוב את גודל פעולתו . . כדי למנוע את שכחת התורה}}.<br />
<br />
==ציטוטים על הרבי==<br />
את גודל הידידות והערכה של הרב פיינשטיין אל הרבי ניתן לראות במכתביו אל הרבי, באחד מהם הוא כותב:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=<br />
|מקור=מכתב מ[[ראש חודש]] [[ניסן]] שנת [[תשל"ז]]<br />
|תוכן=הנני בזה לברך את הוד כבוד קדושת הגאון הצדיק מורנו הרב רבי מנחם מנדל שליט"א שניאורסאהן ה[[אדמו"ר]] מ[[ליובאוויטש]], שב[[מסירת נפש]] נפלאה שומר את חומות ה[[דת]] ומפיץ [[תורה]] ו[[יראה]] בקרב [[עם ישראל]]. יברכהו ה' יתברך באריכות ימים ושנים בהנהגת נשיאותו ברמה, ברוב פעליו המרובים לכבוד השי"ת ותורתו ו[[מצוות]]יו, ואשר מקרב בהם הרבה מהנחשלים לאבינו שבשמים ולאהבת תורתנו הקדושה וקיום מצוות התורה למעשה, עד ביאת הגואל [[משיח]] צדקנו, ובנין [[בית מקדש]]נו, ולחוג [[חג הפסח]] עם כל ישראל כהלכתו. הכותב וחותם ב[[אהבה]] וב[[שמחה]], בשמי ובשם כל הרבנים חברי אגודת הרבנים. משה פיינשטיין.}}<br />
<br />
לקראת [[י"א בניסן]] שנת [[תשמ"ב]], יום הולדתו השמונים של [[הרבי]], כתב הרב פיינשטיין מכתב ברכה בו הוא מבטא את הערצתו וידידותו אל הרבי:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור="ויהי בישורון מלך", [[תשמ"ב]]<br />
|תוכן=בקשר לידידי וחביבי מעלת הוד כבוד קדושת הגאון הצדיק האדמו"ר מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש, הנה ידוע בעולם אודות גאונותו בתורה ואיך שהוא באמת מתעסק גדול בתורה בגאון, שהוא עובד תמיד בתורה ושהוא באמת בעל תורה . . במשך השנים שאני מכיר את האדמו"ר שליט"א, שהקשר בינינו היה בידידות גדולה, היה לי כמה הזדמנויות להשתעשע עמו בענינים מסובכים בין בתורת הנגלה ובין בתורת הנסתר, ותמיד החשבתיו כרום גדולתו וגאונותו . . שקידש עצמו להכנס ראשו ורובו להרביץ תורה בכל העולם, בקטנים ובגדולים בכלל ישראל ביחד, ובאמת מתעסק בגאונות בענין של הרבצת תורה. וניכר שכל עבודתו הוא בזה . . בכל פעולותיו המרובים, הציבוריים והאישיים. וזה רציתי להזכיר שזה באמת השבח הכי גדול, והוא השבח שהיה לכל גדולי עולם במשך כל השנים, שהיו בעיקר בתורה . . לפיכך אני משתתף בשמחה להענין שנתקבל בעולם כולו, שיש שמחה גדולה שהשי"ת האריך ימיו לשנת השמונים. ואין מספיק סתם לברכו לאריכות ימים ושנים, שהיום לא מספיק ברכה זו, שמקוים שמלך המשיח יבוא מיד ובקרוב, ויזכה אז האדמו"ר שליט"א לעבוד לעולם ועד בתורה וביראת שמים . . ונברך שיזכה ידידי אדמו"ר שליט"א לאריכות זה, ושיזכו כל כלל ישראל לגאולה השלימה בקרוב מיד ביחד עם האדמו"ר שליט"א.}}<br />
<br />
שנה לאחר מכן, בשנת [[תשמ"ג]], כתב כנשיא אגודת הרבנים:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=<br />
|תוכן=מעלת כבוד ידידנו וידיד כל ישראל הגאון הצדיק מורנו הרב ר' מנחם מנדל שניאורסאהן שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש. באנו בזה בשמנו ובשם כל הרבנים חברי אגודת הרבנים, לברך את כבוד קדושת תורתנו הקדושה להגיעו לשנת שמונים ואחת, בחסדי ה' יתברך עליו ועל כל ישראל הצריכים לכקתר"ה ולחכמי התורה. אשר השם יתברך יאריך ימיו ושנותיו של כקתר"ה בחיים דשנים ורעננים להשפעתו על ישראל עוד ביתר שאת וביתר עוז, וינהיג נשיאותו לטובת כלל ישראל וכבוד שמים עד כי יבוא שילה. הכותב וחותם בשמנו ובשם כל הרבנים חברי אגודת הרבנים. משה פיינשטיין, נשיא".}}<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''אגרות משה''' (8 כרכים) - תשובותיו. ספרים אלו הנם נכסי צאן ברזל בספרות הפסיקה ההלכתית.<br />
*'''דברות משה''' (15 כרכים) - על הש"ס<br />
*'''קול רם''' (3 כרכים) - דרשותיו הציבוריות.<br />
*'''דרש משה'''.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://chabad.info/images/update/340.pdf הערך על הרב פיינשטיין באנציקלופדיה "שמן ששון מחבריך"] - [[חב"ד אינפו]]<br />
<br />
;ספריו<br />
*[http://hebrewbooks.org/916 'אגרות משה' חלק א' (אורח חיים)] - היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/917 'אגרות משה' חלק ב' וג' (יורה דעה)] - היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/918 'אגרות משה' חלק ד' (חושן משפט)] - היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/919 'אגרות משה' חלק ה' (יורה דעה)] - היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/920 'אגרות משה' חלק ו' (אורח חיים)] - היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/921 'אגרות משה' חלק ז' (אבן העזר)] - היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/922 'אגרות משה' חלק ח' (אורח חיים ואבן העזר)] - היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/40812 'דברות משה' בבא קמא חלק א'] - היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/40813 'דברות משה' בבא קמא חלק ב'] - היברו-בוקס<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבני ליטא]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1&diff=94111חלוקת הש"ס2011-01-03T01:50:56Z<p>מתמיד: </p>
<hr />
<div>'''חלוקת הש"ס''' הוא מנהג קדום, במסגרת החלוקה מחולק הש"ס וכל אחד לוקח על עצמו ללמוד מסכת במשך השנה.<br />
[[אדמו"ר הזקן]] עורר על כך ב[[אגרת הקודש]]{{הערת שוליים|אגה"ק ד"ה 'הוכח תוכיח', שבסו"ס התניא}}. על-פי זה נהגו מאז לסדר חלוקת הש"ס ב[[י"ט כסלו]] - [[ראש השנה לחסידות]], לכבוד [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|שחרור אדמו"ר הזקן ממאסרו]].<br />
<br />
== תולדות החלוקה ==<br />
<br />
עצם עניין חלוקת הש"ס הוא מנהג קדום בישראל, ובלשון כ"ק [[אדמו"ר מוהריי"צ]] נ"ע{{הערת שוליים|אג"ק שלו ח"י עמ' סא-סב}}: "המנהג הקדום בתפוצות ישראל לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה בכל עיר ועיר, ובמקום שאפשר - בכל בית-כנסת ובית-מדרש על-ידי חלוקת המסכתות". וידועה השתדלות כ"ק אדמו"ר הזקן בזה, וזה לשונו{{הערת שוליים|אגה"ק ד"ה 'הוכח תוכיח', שבסו"ס התניא}}: לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות על פי הגורל או ברצון, ועיר שיש בה מניינים הרבה - יגמרו בכל מניין ומניין, ואם איזה מניין קטן מהכיל - יצרפו אליהם אנשים מאיזה מניין גדול, בבל ישונה, חוק ולא יעבור".<br />
<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] כותב: "ולכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה{{הערת שוליים|"היום-יום י"ח אדר-ב; ובענייננו, סה"ש תשנ"ב ח"ב עמ' 499}}.<br />
<br />
על-פי זה נהגו מאז לסדר חלוקת הש"ס ביום חג הגאולה י"ט כסלו. משנת [[תרס"ג]] ואילך, מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו, הנהיגו בליובאוויטש חלוקת הש"ס ב[[כ"ד טבת]] - יום ההילולא של רבינו הזקן, ומשנת [[תשי"ג]] שוב קבע הרבי את המנהג של חלוקת הש"ס לי"ט כסלו{{הערת שוליים|ספר השיחות תשנ"א עמ' 492. ובמקור: 'תורת-מנחם - התוועדויות' תשי"ג ח"א עמ' 216}}.<br />
<br />
כשהיה כ"ק [[אדמו"ר מהורש"ב]] בזמן חלוקת הש"ס בחו"ל, היה מודיע במברק איזו מסכת הוא לוקח{{הערת שוליים|ס' ליובאוויטש וחייליה עמ' 45}}.<br />
<br />
בחלוקת הש"ס כמה עניינים{{הערת שוליים|מכתב בספר השיחות תשנ"א עמ' 497}}:<br />
<br />
א) תלמוד תורה של המסכת אשר לקח לחלקו. ב) לימוד המסכת בתור חלק מלימוד כל הש"ס. ג) כאילו לומד (בשותפות) את כל הש"ס כולו. ד) נחשב כלימוד בעשרה ויותר. ה) מקנה ומזכה לכל אחד ואחד מהמשתתפים חלק בלימודו.<br />
<br />
== פרטי החלוקה ==<br />
[[תמונה:חלוקת השס הרבי.jpg|left|thumb|350px|כרטיס חלוקת הש"ס בכתב יד קדשו ובחתימתו של אדמו"ר שליט"א]]<br />
<br />
במסגרת החלוקה מחולק הש"ס בין [[אנ"ש]] - כל אחד מסכת.<br />
כך יוצא שלומדים את הש"ס מספר רב של פעמים, כאשר בכל קהילה מתקיימת חלוקה נפרדת.<br />
<br />
נוהגים לחלק את הש"ס כולו, גם המסכתות שאין בהם גמרא (כמו זרעים וטהרות), וגם תמיד ומדות (אף שאינם אלא סיפור){{הערת שוליים|קונטרס ע"ד חלוקת הש"ס בי"ט כסלו תשנ"ב}}.<br />
<br />
כדאי וראוי שההתחייבות על לימוד המסכת תבוא בכתב ולתת את הכתב לאחר, שהרי רואים שזה פועל תוספת כוח וזירוז גם אם יהיו קשיים בדבר, בידעו שיכול לשאול ולברר אצלו האם אומנם קיים הבטחתו!{{הערת שוליים|קונטרס ע"ד חלוקת הש"ס בי"ט כסלו תשנ"ב}}.<br />
<br />
[[אדמו"ר שליט"א]] היה נוהג לקחת בדרך כלל את [[מסכת סנהדרין]].<br />
<br />
נוהגים להדביק בכותלי בית-הכנסת רשימת המשתתפים בחלוקת הש"ס, "לחיזוק ולזיכרון טוב בהיכל ה'"{{הערת שוליים|ממכתב בסה"ש תשנ"ב עמ' 496. 'בית חיינו', גיליון 117 עמ' 29}}.<br />
<br />
אלו שנמצאים במקום שהוא "קטן מהכיל" לחלק כל הש"ס - מצטרפים לחלוקת הש"ס הנעשית בבית מדרשו של הרבי ע"י "מחנה ישראל"{{הערת שוליים|ספר-המנהגים}}.<br />
<br />
על חלוקת הש"ס הפקיד הרבי את הרב [[שלום מענדל סימפסון]], במסגרת [[מחנה ישראל]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://spreadsheets1.google.com/viewform?formkey=dEU0WGRaWElCNEdMbjlIRUFpdDFIdlE6MQ רישום און-ליין ] בחלוקת הש"ס המרכזית.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ערכים חב"דים]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%94&diff=94093מסכת סוטה2011-01-03T00:00:04Z<p>מתמיד: </p>
<hr />
<div>'''מסכת סוטה''' היא מסכת מ[[סדר נשים]], וכוללת בתוכה תשעה פרקים, וארבעים ושמונה דפים.<br />
<br />
בימי ספירת העומר המנהג הוא ללמוד את מסכת סוטה - דף ליום.<br />
==נושא המסכת==<br />
המסכת עוסקת בדיני סוטה.<br />
<br />
[[אשה]] שבעלה מקנא לה, ואוסר עליה להימצא ביחידות עם אדם אחר, והיא עוברת על הזהרתו ונתפסת ביחידות עם אותו אדם, חל עליה דין 'סוטה'.<br />
<br />
על הסוטה להתייצב בפני ה[[כהן]] ולהביא [[קרבן]] מנחה מקמח שעורים. לאחר הקרבת המנחה נוטל הכוהן [[מים]] מה[[כיור]], ומערב בהם עפר מחצר [[בית המקדש]]. הכוהן מזהיר את האישה ומאפשר לה להודות אם נטמאה בהתייחדותה עם הגבר הזר. אם אינה מודה, הוא כותב את דברי פרשת סוטה מה[[תורה]] על קלף, ומוחה את הדיו שנכתב על הקלף אל תוך המים. הכוהן נותן לחשודה לשתות מן המים שבודקים את כשרותה: אם חטאה - תבקע ביטנה, ואם כשרה הייתה - יבואו המים האלו בבטנה ל[[ברכה]], ויסייעו לה בעת לידותיה הבאות ל[[לידה]] קלה ומוצלחת.<br />
<br />
== ענווה ויראת חטא ==<br />
<br />
בסיום [[מסכת סוטה]]{{הערת שוליים|1=[[סוטה]] כו, א.}} שנינו: "משמת [[רבי יהודה הנשיא|רבי]] בטלה [[ענוה]] ויראת [[חטא]]. אמר לי' רב יוסף לתנא לא תיתני ענוה דאיכא אנא{{הערת שוליים|שאני ענוותן – פרש"י.}}, אמר ליה רב נחמן לתנא לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא".<br />
<br />
מקשה [[הרבי]]: [[רב יוסף]] ו[[רב נחמן]] הם [[אמוראים]], ואיך יכולים לחלוק על ה[[תנא]] ולומר לו: "לא תיתני ענוה", "לא תיתני יראת חטא"? עוד מקשה הרבי, שהמאמר "לא תיתני ענוה דאיכא '''אנא'''", ובלשון [[רש"י]] "שאני ענוותן" – הוא לכאורה היפך הענוה?<br />
=== לא תתני ענווה ===<br />
מסביר הרבי, כי בענין ה[[ענווה]] מבואר, שהעניו יודע מעלת עצמו, ויודע שהמעלות הללו הם חשובים ביותר, אבל להיותו מכיר את האמת אינם חושבם למעלה ומדריגה שלו, שמכיר את האמת דכל ענין הטוב שיש לו אינו מצד עצמו כי אם מה שבא בירושה מ[[אבות|אבותינו]] כו', ולא עוד אלא שעושה חשבון בנפשו שאילו היו אלו הכוחות אצל אחר אפשר היה מגלה את הכוחות יותר.{{הערת שוליים|סד"ה וירא העם – קונטרס חג השבועות שנה זו (סה"מ תש"י ע' 236).}}.<br />
<br />
זה הוא גם הביאור כאן, רב יוסף בודאי ידע גודל מעלתו ב[[לימוד התורה]] – כאמרו "אי לאו האי יומא דקא גרים (שלמדתי תורה ונתרוממתי) כמה יוסף איכא בשוקא"{{הערת שוליים|1=[[פסחים]] סח, ב ובפרש"י.}} – עד שנקרא בשם "סיני"{{הערת שוליים|1=[[מסכת ברכות]] והוריות בסופן.}}, ע"ש ש"משניות וברייתות סדורות לו כנתינתן מהר סיני"{{הערת שוליים|1=פ[[רש"י]] [[הוריות]] שם.}}, ולמרות זאת לא החזיק טובה לעצמו, בידעו שכל מעלותיו ניתנו לו במתנה מלמעלה, ובלשונו: "אי לאו האי יומא דקא גרים". ולכן היה יכול לומר "אני ענוותן" – כיון שמדת הענוה אינה בסתירה כלל לידיעת מעלת עצמו, כולל גם מעלת הענוה עצמה.<br />
<br />
לכן גם אמר רב יוסף לתנא לא תיתני ענוה, מצד ענוותנותו של רב יוסף שהכיר שכל מעלותיו ניתנו לו במתנה מלמעלה – ייחס אותן לא לעצמו, אלא לרבי.ובאמרו לתנא לא תיתני ענוה דאיכא אנא", לא התכוין לחלוק על דברי התנא שאמר משמת רבי בטלה ענוה, כי הרי ללא רבי אין עוד מעלת הענוה, כי אם התכווין לומר שהעובדה שהוא ענוותן מוכיחה ש[[רבי יהודה הנשיא|רבי]] לא מת.<br />
<br />
ענוה אמיתית – ידיעת מעלת עצמו, מחד גיסא, ותכלית הביטול בידעו שמעלותיו אינם מצד עצמו, לאידך גיסא – אפשרית רק ע"י רבי.<br />
===לא תיתני יראת חטא ===<br />
מסביר הרבי, בהקדם החילוק שבין [[רב יוסף]], ענוה, לרב נחמן- יראת חטא, שרב יוסף, להיותו סגי נהור{{הערת שוליים|קידושין לא, א. וש"נ.}}, שיצה"ר פסק ממנו, לא היה שייך לחטא{{הערת שוליים|1=ראה ר"ן ו[[רמב"ן]] [[קידושין]] שם. לקו"ש ח"ה ע' 138.}}, ובמילא, אינו זקוק ליראת חטא, ולכן, מודגשת אצלו מעלת הענוה; מה שאין כן רב נחמן, מצינו בגמרא{{הערת שוליים|שבת קנו, ב ובפרש"י.}} ש"אימיה דר"נ אמרי לה כלדאי{{הערת שוליים|חוזים בכוכבים.}} בריך גנבא הוה, לא שבקתיה גלויי רישיה, אמרה ליה כסי רישיך כי היכא דתיהוו עלך אימתא דשמיא", ולכן מודגשת אצלו המעלה דיראת חטא.{{הערת שוליים|הרבי מעיר עוד: ויש לומר, שגם לאחרי שכיסה ראשו שתהיה לו יראת חטא נשאר אצלו הענין ד"גנבא" – בקדושה. וכאמור בהתחלת הסוגיא "האי מאן דבמאדים יהא גבר אשיד דמא . . אי אומנא אי גנבא אי טבחא אי מוהלא", היינו, שמנצל התכונה ד"אשיד דמא" לקדושה}}. <br />
<br />
הכח לזה "דתיהוו עלך אימתא דשמיא", הוא מרבי: אודות מעלתו של רבי מצינו ש"לא הכניס ידו תחת אבנטו"{{הערת שוליים|שם קיח, ב.}}, היינו, שאצלו לא היה חילוק בין ענינים נעלים ששייכים לשמים לענינים תחתונים ששייכים לארץ אלא, גם הענינים הגשמיים (מפלגך לתתאי) היו לשמים, ועד כדי כך, שאף על פי ש"לא פסק מעל שולחנו לא חזרת כו' לא בימות החמה ולא בימות הגשמים"{{הערת שוליים|1=[[מסכת עבודה זרה]] יא, א.}}, מכל מקום "בשעת פטירתו זקף עשר אצבעותיו כלפי מעלה אמר לא נהניתי מ[[עולם הזה]] אפילו באצבע קטנה"{{הערת שוליים|1=[[כתובות]] קד, א.}}. ובכחו של רבי, שכל מציאותו וכל עניניו (גם התחתונים) היו לשמים, נעשה גם אצל רב נחמן הענין דיראת חטא.<br />
<br />
ולכן אמר "לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא" – שבזה לא התכוין לחלוק על דברי התנא ("משמת רבי בטלה יראת חטא") שללא רבי אין עוד מעלת יראת חטא, כי אם, שהעובדה שיש לו יראת חטא (בכחו של רבי) מוכיחה ש"רבי לא מת".<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?daf=2&mesechta=18 מסכת סוטה] באתר [[היברו בוקס]].<br />
=== ביאורי הרבי ===<br />
לימוד מסכת סוטה בימי הספירה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25058&hilite=e278ac82-2e4d-4c6b-9b8d-050c949570b4&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=33 תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 33 (עמ' 33)]<br />
<br />
*'''למה נסמכה פרשת [[נזיר]] לפרשת סוטה לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה'''". [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=9d6819c1-2bd0-4cd6-b5e6-f6e679b87f4f&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=64 לקוטי שיחות חי"ח עמ' 55 (עמ' 64)]<br />
<br />
*'''ג א.''' תוס' ד"ה ורבי. אבל קשיא מירושלמי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=9d6819c1-2bd0-4cd6-b5e6-f6e679b87f4f&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=64 לקוטי שיחות חי"ח עמ' 55 (עמ' 64)]<br />
<br />
*'''ג א.''' אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16065&hilite=bc34319a-dca5-4a38-92df-d7b38c759548&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90 לקוטי שיחות עמ' 311 (עמ' 37)]<br />
<br />
*'''ג א.''' בעל שמחל על קינויו קינויו מחול. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25058&hilite=e278ac82-2e4d-4c6b-9b8d-050c949570b4&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=5 תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 5 (עמ' 5)]<br />
<br />
*'''יא א.''' ״רב ושמואל חד אמר חדש ממש וחד אמר שנתחדשו גזרותיו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16076&hilite=5a92c091-5830-479c-b74d-b70b4a424eb3&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=16 לקוטי שיחות חט"ס עמ' 1 (עמ' 16)]<br />
<br />
*'''יב א.''' עמד וגירש את אשתו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=846a7b87-3575-4d28-9df6-f604562e54da&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=258 לקוטי שיחות עמ' 245 (עמ' 158)]<br />
<br />
*'''יד א.''' הקב"ה ביקר חולים דכתיב וירא אליו ה' באלוני ממרא אף אתה בקר חולים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16077&hilite=7d9d1fe6-722f-4b8c-9c56-6c27eaa3ccfb&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=78 לקוטי שיחות ח"כ עמ' 63 הערה 17 (עמ' 76)]<br />
<br />
*'''לו ב.''' רב ושמואל חד אמר לעשות מלאכתו ממש וחד אמר לעשות צרכיו נכנס. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16076&hilite=5a92c091-5830-479c-b74d-b70b4a424eb3&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=18 לקוטי שיחות חט"ז עמ' 3 (עמ' 18)]<br />
<br />
*'''סיום המסכת.''' ת"ר, משמת רבי אליעזר נגנז ספר תורה... לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא. [http://chabadlibrary.org/books/ תורת מנחם חט"ז עמ' 290 (עמ' 290)]<br />
<br />
*'''סיום המסכת.''' לא תיתני [[ענוה]] דאיכא אנא... לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=84&hilite= לקוטי שיחות עמ' 72 (עמ' 84)]<br />
<br />
*'''סיום המסכת.''' לא תיתני [[ענוה]] דאיכא אנא... לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25058&hilite=e278ac82-2e4d-4c6b-9b8d-050c949570b4&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=3 תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 3 (עמ' 3)]<br />
<br />
=== ביאורי אדמו"ר הצמח צדק ===<br />
<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=4aaa62d0-abaa-4d75-83fa-e38fefb21de7&st=%u05e0%u05d3%u05e8%u05d9%u05dd&pgnum=209 פרק ראשון]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=214 פרק רביעי]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=215 פרק שישי]<br />
{{שס}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ש"ס]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=94092חסידות חב"ד2011-01-02T23:52:10Z<p>מתמיד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תיאור של נשיאי וזקני חב"ד ליד [[770]]]]<br />
'''חסידות חב"ד''' ([[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]]) הוקמה לפני למעלה ממאתיים שנה על ידי רבי [[שניאור זלמן מליאדי]], הנקרא בפי [[חסיד]]י חב"ד '''[[אדמו"ר הזקן]]''', וידוע בעולם היהדות כ'''בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך''']], או סתם '''הרב'''. החסידות מכונה גם [[ליובאוויטש]] (בכתיב עברי מודרני: לובביץ'), על שם העיירה בה פעלה במשך כמאה ועשר שנים.<br />
<br />
כיום מונה חסידות חב"ד עשרות אלפי חסידים בעשרות [[:קטגוריה:ערים וקהילות חב"ד|קהילות]] בחמשת היבשות, וארבעת אלפים וחמש מאות [[שליח|שלוחים]] ברחבי העולם.<br />
חסידות חב"ד משמשת ככוח דינמי ברחבי קהילות יהודיות רבות בעולם, גם כאלה שאינם חב"דיות.<br />
<br />
את החסידות מנהיג כיום [[רבי]] [[מנחם מענדל שניאורסון]] (מכונה הרבי מ[[ליובאוויטש]]). <br />
<br />
==ייסוד חסידות חב"ד==<br />
מיסד שיטת חב"ד רבי שניאור זלמן מליאדי, נולד ב[[ח"י אלול קה"ת]] (1745) בעיירה [[ליאוזנא]] שברוסיה הלבנה לאביו [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|רבי ברוך]], שהשתייך ל"[[מחנה הנסתרים]]" והיה מחסידיו של [[הבעל שם טוב]].<br />
<br />
אל עולם החסידות הגיע בהיותו בן 20-18. הוא נסע אז לעיירה [[מזריטש]] בה הנהיג את החסידות תלמידו של הבעש"ט וממלא מקומו – רבי דוב בער, המכונה "[[המגיד ממזריטש]]", והפך במהרה לאחד מתלמידיו.<br />
<br />
לאחר פטירת המגיד ממזריטש, בשנת [[תקל"ג]] (1773), נתמנה רבי שניאור זלמן לאחראי על צורת עבודתם ורשת פעולותיהם של החסידים. כעבור שלוש שנים נוספות, באסיפה הכללית של תלמידי המגיד ממזריטש, הוחלט למנות את רבי שניאור-זלמן לנשיא החסידות במדינת ליטא, היות שה[[התנגדות לחסידות]] שם היתה חזקה מבכל מקום אחר, ותלמידי המגיד ראו בו כמתאים ביותר, וגם בשל שיטתו השכלתנית - שהתאימה לאופיה הלמדני של ליטא. רבי שניאור זלמן אכן הצליח מאוד בעבודתו, ורבים מגדולי התורה באזור הצטרפו לתנועת החסידות.<br />
<br />
שנה זו - [[תקל"ו]] (1776) - היא גם, כפי הנראה, השנה שבה החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל יותר ויותר את הגוון החב"די. במשך השנים הבאות נתגלה כיוון זה כמיוחד במינו, ולא עבר זמן רב והתפרסם כי בשיטת החסידות נולד זרם חדש – הזרם החב"די.<br />
<br />
חסידות חב"ד הפכה מעתה למטרה העיקרית שאליה כוונו התקפותיהם של המתנגדים, ובהמשך - של ה[[משכילים]]. רבי שניאור זלמן סבל רבות בשל כך, ובשנת [[תקנ"ט]] (1799) אף [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|נאסר]] על-ידי השלטון הצארי, בעקבות הלשנה של המתנגדים והמשכילים. הוא ישב 53 יום במאסר, כאשר עונש מוות - המיועד למורדים במלכות - מרחף מעליו. אולם בסופו של דבר הצליח להוכיח את חפותו ויצא בכבוד ובניצחון גדול. יום צאתו לחירות, [[י"ט כסלו תקנ"ט | י"ט בכסלו]], הפך מאז לחג-הגאולה בקרב חסידי חב"ד והקרובים אליהם.<br />
<br />
==ספר היסוד התניא==<br />
:::'''לערך המלא: [[ספר התניא]]'''.<br />
במשך עשרים שנה משנת [[תקל"ה]] (1775) כתב אדמו"ר הזקן את הספר בו הוא פורש את משנתו, משנת חסידות חב"ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה' ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת [[תקנ"ה]] (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה. <br />
<br />
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר "כפרני". עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו"ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו. <br />
<br />
בשנת [[תקנ"ז]] (1797) שלח אדמו"ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]] לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו"ר הזקן ב-כ' כסלו [[תקנ"ז]]. <br />
<br />
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב"ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל. <br />
<br />
בספר זה מצויים יסודותיה של תורת חב"ד ופנימיות התורה. הספר מבאר בהרחבה את מבנה נפש האדם ואת מערך הכוחות הפועל בקרבו; הוא חודר לעומקן של בעיות פילוסופיות מקיפות, כמו היחס בין הבורא לעולם, בריאת [[יש מאין]], [[אחדות ה']], מטרת התורה והמצוות וכדומה, והוא סולל לפני האדם דרך בטוחה וקלה להגיע לדרגות נעלות ולעבוד את ה' כראוי.<br />
<br />
ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש"ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב"ה על עולמו. הבעש"ט חידש שההשגחה של הקב"ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו"ר הזקן, בביאורו את שיטת הבעש"ט בספרו, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל. <br />
<br />
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר"א, ר' חיים מוולוז'ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו 'נפש החיים' שהאמת כשיטת החסידות בענין "[[צמצום לא כפשוטו]]". <br />
<br />
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. חסידים רבים הצטרפו לחסידות חב"ד בעקבות לימוד התניא. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש"ט "[[יפוצו מעינותיך חוצה]]". <br />
<br />
==אדמו"רי חב"ד==<br />
{{ערך מורחב|ערך=פורטל:נשיאי חב"ד}}<br />
===אדמו"ר הזקן===<br />
{{ערך מורחב|ערך=אדמו"ר הזקן}}<br />
[[רבי]] שניאור זלמן בורוכוביץ{{הערת שוליים|נקרא כך על שם אביו "ברוך", כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} מ[[ליאדי]] - ה[[אדמו"ר]] הזקן(במקור ב[[אידיש]] דער אלטער רבי. מכונה גם הרב{{הערת שוליים|בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על אדמו"ר הזקן "הגאון הליטאי"}} או בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]{{הערת שוליים|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"בעל השולחן ערוך" - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}}) הוא מייסד שיטת חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון משבעת [[אדמו"רי חב"ד]]. מחבר הספרים; תניא ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. נולד ביום [[ח"י אלול קה"ת]] בעיירה ליאזני שבפלך מוהילוב בבלארוס, לר' [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]] (מצאצאי [[המהר"ל מפראג]]) ולמרת [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]]. [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות [[כ"ד טבת תקע"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר [[האדיטש]]. <br />
===אדמו"ר האמצעי===<br />
{{ערך מורחב|ערך=אדמו"ר האמצעי}}<br />
רבי דובער שניאורי - ה[[אדמו"ר]] האמצעי{{הערת שוליים|הכינוי "אדמו"ר האמצעי" דבק בו לאחר הסתלקותו ועלותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לממשיך דרכו. כהונתו הקצרה יחסית של רבי דובער יצרה מצב שחסידים רבים הכירו את שלושת האדמו"רים ([[אדמו"ר הזקן]], רבי דובער ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]) ורבי דובער שהיה האמצעי, כונה בשם "אדמו"ר האמצעי"}} הוא האדמו"ר השני בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וממשיך דרכו של אביו, [[אדמו"ר הזקן]]. נולד ב[[ט' כסלו תקל"ד]] לרבי [[אדמו"ר הזקן|שניאור זלמן]] ו[[סטערנא (אשת אדמו"ר הזקן)|סטערנא]]. הסתלק ביום [[ט' כסלו תקפ"ח]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין.<br />
<br />
===אדמו"ר הצמח צדק===<br />
{{ערך מורחב|ערך=אדמו"ר הצמח צדק}}<br />
רבי מנחם מענדל שניאורסון - האדמו"ר הצמח צדק הוא נשיאה השלישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ב[[יום ראשון]], [[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]] {{הערת שוליים|גרסאות נוספות: בשנת [[תקמ"ח]] או [[תק"נ]].}} בעיר [[ליאזני]], ל[[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] ו[[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] אלטשולער. [[הסתלק]] ביום [[י"ג בניסן]] [[תרכ"ו]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].<br />
===אדמו"ר המהר"ש===<br />
{{ערך מורחב|ערך=אדמו"ר המהר"ש}}<br />
רבי שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - האדמו"ר המהר"ש הוא האדמו"ר הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ביום [[ב' אייר תקצ"ד]] בעיירה [[ליובאוויטש]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק|רבי מנחם מענדל]] (אדמו"ר הצמח צדק) ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]]. מייסד השיטה [[לכתחילה אריבער]] (= מראש לדלג על בעיות). נפטר ביום [[י"ג תשרי תרמ"ג]], לאחר שסבל ממחלה קשה. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]], ליד ציון אביו [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
===אדמו"ר הרש"ב===<br />
{{ערך מורחב|ערך=אדמו"ר הרש"ב}}<br />
רבי שלום דובער שניאורסון - האדמו"ר הרש"ב הוא האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ביום [[כ' חשוון תרכ"א]] בעיירה [[ליובאוויטש]] לרבי שמואל (ה[[אדמו"ר המהר"ש]]) ו[[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה]] שניאורסון. ייסד את [[ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אם [[ישיבות חב"ד]] בעולם. [[הסתלק]] ביום [[ב' ניסן תר"פ]] ומנוחתו כבוד בעיר [[רוסטוב]].<br />
<br />
===אדמו"ר הריי"צ===<br />
{{ערך מורחב|ערך=אדמו"ר הריי"ץ}}<br />
רבי יוסף יצחק שניאורסון - האדמו"ר הריי"צ (בעגת חסידי חב"ד '''אדמו"ר הקודם''' ובמקור ב[[אידיש]] '''דער פריערדיקער רבי''') הוא האדמו"ר השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וחמיו של [[הרבי שליט"א]] מליובאוויטש. נולד ב[[י"ב תמוז תר"מ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב|רבי שלום דובער]] (האדמו"ר הרש"ב) ו[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] שניאורסון. [[הסתלק]] ב[[יום השבת]], [[י' שבט תש"י]] ומנוחתו כבוד ב[[האוהל|אוהל]] בבית העלמין "מונטיפיורי" ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].<br />
===אדמו"ר שליט"א===<br />
{{ערך מורחב|ערך=אדמו"ר שליט"א}}<br />
רבי מנחם מענדל שניאורסאהן (שניאורסון) - אדמו"ר שליט"א (מכונה הרבי מ[[ליובאוויטש]] (מלובביץ'), מלך המשיח או בקיצור "הרבי") הוא ה[[נשיא]] השביעי ב[[תנועת חב"ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י"א ניסן תרס"ב]] (18 באפריל 1902) לאביו ה[[מקובל]] ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ולאמו, [[הרבנית חנה|מרת חנה]]. ביום [[ג' תמוז תשנ"ד]], התכסה מעינינו ובקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] רבו הדיעות על הגדרת יום זה, אך כולם מאמינים שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של [[מלך המשיח]]. זאת גם על פי דברי רש"י בסוף ספר דניאל על הפסוק המדבר על מלך המשיח<ref>פרק י"ב פסוק י"ב.</ref>, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "..שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]].<br />
<br />
==עיקרי תורת חב"ד==<br />
תורת חב"ד היא התפתחות נוספת בגילוי תורת החסידות, אותה החל לגלות [[הבעש"ט]]. החסידות בכללותה הינה גילוי של פנימיות התורה, פנימיות של כל ארבעת חלקי התורה [[פרד"ס]] - פשט, רמז, דרש וסוד. <br />
<br />
התורה, כמו הגוף מחולקת ל"גוף" ול"נשמה" החלק שנקרא "נגלה" הוא בעצם החלק הגלוי, בחלק זה כלולים כל התנ"ך, המשנה, התלמוד ושאר הספרים שנוספו עליהם. החלק השני "הפנימיות" - הנשמה, זוהי החסידות.<br />
<br />
המילה חב"ד מהווה ראשי תיבות של שלושת היכולות האינטלקטואליות: [[חכמה]], [[בינה]], [[דעת]]. הפילוסופיה של התנועה מבוססת על המימד העמוק ביותר של תורת השם. היא מלמדת להבין ולהכיר את הבורא, את תפקידה ומטרתה של הבריאה, ואת החשיבות והשליחות הייחודית של כל יצור נברא. תורת חב"ד מדריכה את האדם לעדן ולשלוט בכל פעולה או רגש שלו באמצעות החכמה, הבינה והדעת.<br />
<br />
תורת חב"ד עוסקת למעשה בכל עולם ההגות והמחשבה של היהדות. היא דנה ביחסים שבין הבורא לבריאה, בדרכים שבהן שולט הבורא על עולמו, כיצד הוא מקיים ומחייה את העולם והמטרה שלשמה הוא ברא בכלל את העולם כולו. אנו מוצאים בתורת חב"ד הסברים מאלפים על מהותן של התורה ומצוותיה, על יחודו של עם ישראל ועל כוחותיה של הנשמה היהודית. בתורת חב"ד גם מצויים ניתוחים מעמיקים ונפלאים של נפש האדם וקיימת בה חדירה לרבדים העמוקים ביותר של הנשמה היהודית.<br />
<br />
ישנו מכלול רחב של שאלות-יסוד המהווה נושא מתמיד לדיון במשנתה של חסידות חב"ד. כמה מהן הן השאלות: לשם מה ברא הקדוש-ברוך-הוא את העולם? האם היה חסר לו דבר-מה שלשם כך ברא את העולם? וכיצד נוצר עולם כה מורכב ובעל כל כך הרבה ניגודים מהאלוקים האחד והיחיד אשר "מהותו" היא אחדות פשוטה?<br />
<br />
מקום נרחב מוקדש לעיסוק בשאלות המטרה והתכלית: מהי התכלית שבלימוד התורה ובקיום מצוותיה? לשם מה הייתה הנשמה האלוקית שלנו צריכה לרדת מן העולם הרוחני העליון שבו שרתה אל עולמנו הגשמי והתחתון? מהי התועלת שבירידה עצומה זו? מהו סופו של העולם, האם הוא יישאר כפי שהוא לנצח או שיחול שינוי בכל מהותו בשלב זה או אחר?<br />
<br />
המאפיין את צורת הדיון בחסידות הוא – ההגיון המוצק של ההסברים, הבהירות, העומק ועם זאת – הפשטות הניתנת להשגה לכל אדם.<br />
<br />
מפליאה במיוחד היא העובדה, שכמעט לא נמצא אדם שניסה לחדור למעיינותיה של חסידות חב"ד והדבר לא חולל אצלו שינויים. עצם העיסוק בתורת חב"ד משנה זוויות-ראיה, מגביר מודעות לתחומים עדינים שלא היו קרובים קודם-לכן והופך את האדם לאדם אחר: רציני יותר, שלם יותר עם השקפת עולמו, מיושב יותר – וגם בעל חיוניות ושמחת-חיים גדולה יותר.<br />
<br />
מהותה של חסידות חב"ד באופן מעמיק נתבארה על ידי הרבי שליט"א ב[[קונטרס ענינה של תורת החסידות]].<br />
<br />
[[תמונה:770 התוועדות.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] עם הרבי בה מתחזקים החסידים ב[[עבודת ה']]]]<br />
<br />
== עבודת ה' ==<br />
תורת חסידות חב"ד מטרתה הוא לגרום אשר האדם יחיה במצב בו ה[[מוח שליט על הלב]], דבר הבא מתוך יגיעה רבה. לשם מטרה זו חסידי חב"ד [[תפלה|מתפללים]] באריכות, [[התוועדות|מתוועדים]] לעיתים מזומנות ועוסקים ב[[אתכפיא]]. אין די בלימוד החסידות בלבד, כ[[משכיל|השכלה]] בלבד, אלא נחוצה ה[[עבודה]] בלב.<br />
<br />
בחסידות חב"ד מודגש הצורך בעבודת ה' מתוך [[שמחה]] וטוב לבב, ושלילת ה[[עצבות]]. כמו כן מדובר רבות אודות עבודת ה[[מדות]]. אולם בשונה מתורת ה[[מוסר]] וה[[קבלה]] אין היא מבטלת את ה[[גוף]], או מנתקת את ה[[נשמה]] מן המציאות ה[[גשמיות|גשמית]] אלא מלמדת את ה[[אדם]] להגביר את ה[[צורה]] על ה[[חומר]].<br />
<br />
==מאפייני חסידות חב"ד==<br />
===מרכז התנועה===<br />
[[תמונה:חזית_770.jpg|left|thumb|300px|חזית בנין [[770]], מרכז חב"ד העולמי]]<br />
בעיירה [[ליובאוויטש]] התקיימה מרכז תנועת חב"ד מתקופת אדמו"ר האמצעי שקבע בו את מושבו, בהמשך התגוררו בעיירה: אדמו"ר הצמח צדק; אדמו"ר המהר"ש; ואדמו"ר הרש"ב.<br />
<br />
בימי מלחמת העולם הראשונה, בתחילת שנת תרע"ו (1915), כשהתקרב הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, החליט הרבי הרש"ב לעזוב את ליובאוויטש. סך השנים בהם הייתה ליובאוייטש בירת התנועה הוא 102 שנים.<br />
<br />
כיום מרכזה של חסידות חב"ד הוא [[770 | סעוון סעוונטי]] - מרכז חב"ד העולמי (המוכר יותר כ-"[[770]]") בית מדרשו של הרבי. המרכז נמצא ברחוב איסטרן פארקווי 770 בשכונת קראון הייטס שבברוקלין, ניו יורק. <br />
<br />
את 770 לא ניתן להגדיר רק כמקום מסויים. בדור האחרון, הפך מקום זה ל"סמל" לרבבות אלפי חסידים השואבים מהבית הגדול הזה את כל חיותם; להמוני יהודים שהבית הזה משמש להם מקור לשמחה וביטחון, לאמונה ועוז-רוח; לנבוכים ומחפשי-דרך ש'סעוון סעוונטי', "שבע מאות שבעים", יצק בהם השקפת-עולם ברורה, איתנה ותקיפה. לאלפי-אלפים של לומדי תורה ועובדי ה', שהבית הגדול הזה, והשפע שנובע ממנו, היה להם למגדלור של תורה אמונה והדרכה בעבודת ה'. <br />
<br />
הרבי אף ביטא את חשיבות הבניין בהזכירו מספר פעמים ש"770" בגימטריא "[[פרצת]]", ושב[[השגחה פרטית]] הבניין נקרא בפי כל בשם "770" בלשון-הקודש באידית ובאנגלית, הרי בוודאי שלגבינו ישנה חשיבות וקדושה מיוחדת לבית רבינו. ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] גילה הרבי כי המספר 770 בגימטריא "[[בית משיח]]" והודיע כי כשירד בית המקדש השלישי משמים בדרכו לארץ ישראל, יעבור ב "770" ומשם, יחד עם בנין 770, יסע לארץ הקודש לירושלים.<br />
<br />
===לדאוג לכל העם===<br />
'''ייחודה של תנועת חב"ד ודרכה הרעיונית, לא להסתגר בד' אמותיה, אלא לדאוג לכל מחסורו של יהודי, באשר הוא, ולהפיץ את משנת החסידות ומעיינותיה - חוצה, לכל מקום'''.<br />
<br />
מי שהביא את הפעלתם של החסידים למען כל עם ישראל בכל מדינות פזורותיו לממדים מדהימים, הינו [[אדמו"ר שליט"א]]. הרבי פיתח את מושג ה[[שליחות]] והקים את ה"[[בתי חב"ד]]". במשך עשרות שנות מנהיגותו, שלח הרבי את אלפי תלמידיו לחמש יבשות תבל. הוא "כבש" מדינה אחר מדינה פתח סניפים, בתי כנסת ומוסדות חינוך, בכל עיר ויישוב. במדינות חופשיות מתקיימת הפעילות בחוצות ובפרסום רב, ובמדינות בהם שלט משטר עוין קמו ופעלו מחתרות של שליחיו האמיצים והמסורים של הרבי.<br />
<br />
כמעט בכל נקודה נידחת בעולם אפשר למצוא "[[בית חב"ד]]". נכון לשנת [[תש"ע]] פזורים כ-5000 [[שלוחים]] ברחבי העולם. חסידי חב"ד מנהלים בתי ספר יהודיים במדינות רבות בעולם, בראש ובראשונה במדינות ברית המועצות לשעבר.<br />
<br />
עבור ילדי ישראל הקים הרבי את תנועת הנוער "[[צבאות השם]]" מטרת הארגון להחדיר בקרב הילדים את המודעות להגברת הצד הטוב שלהם ולמלחמה ברע הקיים בתוכם, וזאת דווקא ע"י החינוך הבלתי פורמלי, בהפיכתם לחיילים המודרכים ע"י מפקדים הקרובים להלך רוחם לפעמים יותר מהמורה וההורה.<br />
<br />
הארגון פועל במדינות רבות בעולם כארגון בת של מוסדות [[שליחות | שלוחי]] הרבי, בעולם גדל הארגון מ-5000 ילדים בשנתו הראשונה לכחצי מליון ילדים היום, על חבריו נמנים ילדים מכל גווני הקשת מהחרדים ביותר ועד לכאלו שהקשר שלהם עם היהדות שואף לאפס. <br />
<br />
==מנהגים אופייניים==<br />
לחסידות חב"ד מספר מנהגים ייחודיים להלן מספר דוגמאות:<br />
*חסידות חב"ד שמה דגש על תפילה באריכות, תוך התבוננות מעמיקה בגדלותו האינסופית של הבורא, ואפסות האדם. התפילה מלווה לעתים בנגינה חרישית של [[ניגון חב"די]], כדי לעורר את הלב. עם זאת, בשונה מפלגים אחרים בחסידות, הם מקפידים שלא להבליט זאת בתנועות חיצוניות, ומרחיקים זאת מאוד. תפילה באריכות נקראת בעגה החב"דית "תפילה בעבודה", וחסיד הידוע בכך מכונה "[[עובד]]", מאחר וזהו הפן המעשי יותר בתורת חב"ד. עיסוק בהשכלת חב"ד לבד ללא שימת דגש על "עבודה" נחשב לעוון. <br />
*חסידי חב"ד אינם נוהגים [[שינה בסוכה|לישון בסוכה]] במהלך חג הסוכות.<br />
*חסידי חב"ד בדרך כלל סועדים [[סעודה שלישית]] בשבת ללא לחם. זמן זה, לקראת סוף השבת, מכונה "רעוא דרעוין" (רצון הרצונות - זמן אידאלי לבקש ולהתחנן). בזמן זה נהוג לשורר [[ניגונים חב"דיים | ניגונים חסידיים]], ואף להשמיע "[[מאמר חסידות]]" ברבים (מקובל לחזור בעל-פה דווקא). <br />
*[[נשיאי חב"ד | אדמו"רי חב"ד]] חדשו מספר לימודים יומיים:<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] הנהיג את לימוד ה[[חת"ת]] ('''ח'''ומש '''ת'''הילים '''ת'''ניא) היומי, חומש - קטע יומי מפרשת השבוע עם רש"י, תהילים - כפי שנחלק לימי החודש, "[[תניא]]" - יומי כפי שחילקו אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
על פי הוראתו של אדמו"ר הריי"צ, כתב [[אדמו"ר שליט"א]] את "[[היום יום]]" - דבר תורה יומי קצר בהלכה או בחסידות.<br />
<br />
אדמו"ר שליט"א הנהיג את לימוד "[[רמב"ם (תקנה)|הרמב"ם היומי]]" (פרק או שלושה פרקים ליום).<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[קונטרס ענינה של תורת החסידות]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ערך חסר}}<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%96%D7%99%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=88058שאול דובער זיסלין2010-09-27T07:04:47Z<p>מתמיד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שאול דובער זיסלין.JPG|שמאל|ממוזער|200px|הרב שאול דובער זיסלין]]<br />
הרב '''שאול דובער זיסלין''', מחשובי [[רבני חב"ד]] ומזקני ה[[חסיד]]ים וה[[משפיע]]ים , נולד בעיירה קריסלבה שב[[לטביה]], בשנת [[תרמ"א]]. הוא כיהן כמנהל ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים שצעדרין]] שהיתה סניף של הישיבה ב[[ליובאוויטש]]. במשך עשרים וחמש שנים כיהן ברבנות בקהילות בערעזין, צערניקא ואורשא בברית המועצות.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]] וכיהן במשך כשלושים שנה כרב שכונת מאה שערים ב[[תל אביב]] וכרב בית הכנסת בית שלמה בשכונה. השיב לבני קהילתו בהלכה ומנהג, נאם בימי שבת ומועד, בשמחה ובאירועי אבל, ומסר שיעורי תורה לרוב.<br />
<br />
המקווה בשכונת מאה שערים היה תחת פיקוחו, והוא הכניס בו באופן תדיר תיקונים שונים, בכדי שיהיה מהודר יותר ונגיש יותר.<br />
<br />
כיהן כחבר הרבנות הראשית בתל אביב יפו, ובערך משנת [[תש"א]] מונה לחבר בית הדין של הרבנות הראשית בתל אביב. במשך מספר שנים כיהן כראש מדור מקוואות של הרבנות, ובתקופה מסויימת אף פיקח על הכשרות בעיר. נחשב למומחה גדול למקוואות, מקרוב ומרחוק הפנו אליו שאלות הלכתיות בנושא.<br />
<br />
לשיעוריו והתוועדויותיו יצאו מוניטין ורבים נהרו לשמוע אותו מדבר. היה מדבר בבהירות, וגם כאשר היה מנתח ענינים עמוקים, היה בחושיו המיוחדים מצליח להבהיר לשומעי לקחו עד הפרט האחרון.<br />
<br />
היה ממייסדי ומנהלי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], ובתקופה הראשונה של הארגון אף כיהן כיו"ר האגודה.<br />
<br />
נחשב מראשי הקהילה החב"דית בתל אביב, ומזקני הקהילה. כמה מראשי הקהילה היו תלמידיו בישיבה בשצעדרין. פעמים מספר ביקש [[הרבי]] שיתחשבו בדעתו ויתנו לו מקום של כבוד לפעול בעניני מוסדות [[חב"ד]] בתל אביב. הוא אכן השתתף באופן פעיל באסיפות ובדיונים של ארגונים חב"דיים ארציים, והיה שותף פעיל באגודת חסידי חב"ד, ובהנהלת ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].<br />
<br />
נחשב בקרב חסידי חב"ד ברחבי תבל לרב מורה הוראה ובקיא גדול ב[[חסידות]], ומכל העולם הריצו אליו שאלות.<br />
<br />
שנה לפני פטירתו הספיק להדפיס קונטרס ובו תמליל התוועדות שלו (מי"ט כסלו [[ת"ש]]) בבית הכנסת בו כיהן כרב.<br />
<br />
נפטר במרכז הרפואי איכילוב, בליל שבת קודש פרשת נשא, אור לי"ב ב[[סיון]] [[תשכ"ד]] והוא בן 83 שנים.<br />
<br />
הותיר אחריו את רעייתו הרבנית, בתו, חתנו, נכדיו וניניו.<br />
<br />
בצוואתו הורה למשפחתו שלא להספידו, לא לקוברו מחוץ לעיר, לא לסדר מסגרת שחורה סביב מודעות האבל ולא להכתירו בתוארים מיוחדים. דבריו אלו קויימו, ובמודעות אבל הרבות שפורסמו ברחובות ובעיתונות, נכתב עליו התואר "הר"ר" ותו לא.<br />
<br />
במוצאי שבת הועברה המיטה לביתו ברחוב הכובשים 25 בתל אביב. שם התכנסו הרב הראשי לתל אביב, חברי הרבנות הראשית, חסידי חב"ד ושומעי לקחו הרבים, שקראו פרקי תהלים במשך כל הלילה.<br />
<br />
ביום ראשון בבוקר, פורסמו ידיעות בולטות בכמה עיתונים על אודות פטירתו. הלוייתו יצאה מביתו, עברה דרך בית הרבנות הראשית בתל אביב בדרכה לבית העלמין קרית שאול.<br />
<br />
ביטאון 'בית יעקב' האגודאי, סקר את ההלויה:<br />
<br />
{{ציטוט| תוכן=אדמו"רים, רבנים ודיינים, והרב הראשי לישראל, רבני וזקני חב"ד, המוני בני העיר וציבור חסידי מגוון, שבתוכו בלטו אנשי חב"ד מכל קצות הארץ - ליוו למנוחת עולמים את זקן רבני חב"ד בארץ, המשפיע הנערץ, הגאון והחסיד הר"ר שאול דב זיסלין זצ"ל שנתבקש לישיבה של מעלה.|מרכאות=כן}}<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://chabad.info/bmnew/view.php?id=66 גנזי הרב זיסלין - בעיתון בית משיח]<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|זיסלין שאול]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|זיסלין שאול]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|זיסלין שאול]]<br />
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|זיסלין שאול]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|זיסלין שאול דב]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=88037לובביץ'2010-09-22T05:22:36Z<p>מתמיד: הפניה לדף ליובאוויטש</p>
<hr />
<div>#הפניה [[ליובאוויטש]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=88036לובביץ2010-09-22T05:22:05Z<p>מתמיד: הפניה לדף ליובאוויטש</p>
<hr />
<div>#הפניה [[ליובאוויטש]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=88035ליובביץ'2010-09-22T05:21:45Z<p>מתמיד: הפניה לדף ליובאוויטש</p>
<hr />
<div>#הפניה [[ליובאוויטש]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%9E%D7%9E%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%9E%D7%A9&diff=86773מרכז ממעל ממש2010-08-31T18:30:50Z<p>מתמיד: </p>
<hr />
<div>'''ממעל ממש''' משמש כמרכז חב"די במרכז רחוב המלך ג'ורג' שב[[תל אביב]].<br />
<br />
הפעילות במרכז היא רציפה ויום יומית במהלך כל ימות השנה. בכל יום נמסרים שיעורים בשלל נושאים, מזוגיות על פי הקבלה והחסידות ועד לרעיונות בפרשת שבוע והלכה. כמו כן מתקיימים סדנאות בחסידות.<br />
<br />
בנוסף לפעילות השגרתית מקיים המרכז "ממעל ממש" התוועדויות ומסיבות ברוח חב"דית בתאריכים שונים.<br />
<br />
מטרת המרכז היא לתת לצעירים את הדחיפה הראשונית, ליווי בשלבים הראשונים, כשמאוחר יותר הם נכנסים ללמוד בישיבות [[תומכי תמימים רמת אביב|חב"ד ברמת אביב]] או ב[[חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|ישיבה בצפת]]; כשהנערות הולכות ללמוד ב'[[מכון אלטע]]'.<br />
<br />
המרכז הוקם על ידי ר' טל זיו, [[בעל תשובה]] בעצמו. הדבר קרה כאשר באחד הימים התקיים אצלו בחנות שיעור בחסידות אותו מסר הרב [[יוסף גינזבורג]] מ'[[רמת אביב]]'. משיעור זה נפתח בסופו של דבר ה'[[בית חב"ד]]' "בפועל ממש".<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1555 וידאו על פעילות המרכז]<br />
<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=86772ישראל אריה לייב שניאורסון2010-08-31T18:16:09Z<p>מתמיד: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:ישראל_אריה_ליב.jpg|left|thumb|250px|ציון ר' ישראל אריה לייב בצפת]]ר' '''ישראל אריה לייב שניאורסון''', כונה גם '''מרק גורארי''', נולד כ"א [[אייר]] [[תרס"ו]]{{הערת שוליים|בעבר היו שטענו שנולד ב[[ט"ז סיון תרס"ט]], ויש אומרים שנולד בכ"ח אייר תרס"ו.}}, בעיר [[ניקולייב]], לאביו [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] ולאמו [[הרבנית חנה]], כאחיו הצעיר של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]].<br />
<br />
תקופה מסוימת שהה ב[[לנינגרד]] והתחבב מאוד על כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] שקירבו, ואף היה אהוב על ה[[חסידים]] שהיו סובבים אותו ומתנצחים אתו בדברי הלכה ו[[חסידות]]. שאלות שונות הופנו אליו, ב[[נגלה]] וב[[פנימיות התורה|נסתר]]. <br />
<br />
בשנת [[תר"צ]], בהיותו בן 24 עזב את ברית המועצות והתיישב ב[[ברלין]] שבגרמניה, במהלך בריחתו שינה את שמו ל"מרק גורארי". <br />
<br />
בשנת [[תרצ"ד]] עלה לארץ והתיישב ב[[תל אביב]] – שם התחתן עם אשתו מרת גניה. <br />
<br />
בשנת [[תש"י]] נסע להשתלם בלימודים בליברפול שבאנגליה.<br />
<br />
ב[[י"ג אייר תשי"ב]] נפטר באנגליה והוא בן 46 שנה בלבד. <br />
<br />
על פי בקשת [[הרבי]], הועלה ארונו לארץ והוא נטמן בחלקת חב"ד ב[[צפת]]. <br />
<br />
השאיר אחריו בת יחידה, מרת דליה רוטמן - גורארי, שהיא ובני משפחתה, היו מקורבים מאוד לרבי ול[[הרבנית חיה מושקא|רבנית חיה מושקא]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}<br />
<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=86738רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)2010-08-30T19:58:39Z<p>מתמיד: /* העשור החמישי (מתשנ"א) */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=מנחם מנדל שניאורסון<br />
|כינוי=הרבי מליובאוויטש<br />
|תמונה=[[תמונה:אדמו"ר שליט"א - תמונה קטנה.JPG|250px|]]<br />
|תיאור=האדמו"ר השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]<br />
|תאריך לידה=[[י"א ניסן תרס"ב]]<br />
|מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]<br />
|תאריך פטירה=<br />
|מקום פטירה=<br />
|מקום פעילות=[[ארצות הברית]]<br />
|תפקידים נוספים=<br />
|רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו"ר הריי"צ]]<br />
|תלמידיו=[[חסידי חב"ד]] ברחבי העולם<br />
|חיבוריו=[[ליקוטי שיחות (ספר)|ליקוטי שיחות]] ועוד (ראה [[אדמו"ר שליט"א#ספריו|בהמשך]])<br />
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]<br />
}}{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]] [[מלך המשיח]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br />
'''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' (או '''שניאורסאהן''' בכתיב ה[[חב"ד]]י. מכונה '''אדמו"ר שליט"א''', '''הרבי מ[[ליובאוויטש]] (מלובביץ')''', '''מלך המשיח''' או בקיצור '''הרבי''') הוא ה[[נשיא]] השביעי ב[[תנועת חב"ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י"א ניסן תרס"ב]] (18 באפריל 1902) לאביו ה[[מקובל]] ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ולאמו, [[הרבנית חנה|מרת חנה]]. ביום [[ג' תמוז תשנ"ד]], התכסה מעינינו ובקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] רבו הדיעות על הגדרת יום זה, אך כולם מאמינים שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של [[מלך המשיח]]. זאת גם על פי דברי רש"י בסוף ספר דניאל על הפסוק המדבר על מלך המשיח<ref>פרק י"ב פסוק י"ב.</ref>, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "..שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]. <br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
===צעירותו===<br />
[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בילדותו]][[תמונה:הרבי ברלין.jpg|left|thumb|250px|הרבי בברלין, מעט אחרי נישואיו]]<br />
רבי מנחם מענדל שניאורסאהן נולד ביום שישי, [[י"א ניסן תרס"ב]] (18 באפריל 1902), בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ומרת [[הרבנית חנה|חנה]] (בת ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב, שהיה נכד נכדו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] (דרך ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק{{הערת שוליים|הרבי אם כן, דור שישי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]}}) ונקרא "מנחם מענדל" על שם סב-סבו. בשנת [[תרס"ט]] התמנה ר' לוי יצחק לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] ומשפחתו של הרבי עברה לגור ביקטרינוסלב (דנייפרפטרובסק).<br />
<br />
כבר בגיל צעיר בלט בשקידתו והצליח לרכוש ידיעה מקיפה ביותר בכל חלקי התורה, [[נגלה]] ו[[נסתר]]. את הדרכתו הלימודית קיבל מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו על פיה יישם את החייאת היהדות בכלל וחסידות חב"ד בפרט.. באחד ממכתביו{{הערת שוליים|משנת [[תשט"ז]], למר יצחק בן צבי}} כותב הרבי: " "מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות".<br />
<br />
בתקופת מלחמת העולם הראשונה (תרע"ד-תרע"ח), עמד הרבי לימין אביו בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]] שהגיעו בהמוניהם, לאחר המלחמה, לדנייפרופטרובסק.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] ביקר הרבי ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]]. באותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]<ref>[[היום יום]] מהדורת [[תשס"ט]].</ref>.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ג]] נסע לבקר ב[[רוסטוב]], שם נפגש לראשונה עם כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
משנת [[תרפ"ד]] (1924) נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של אדמו"ר הריי"צ ומילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו גם במלחמתו הקדושה והמפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ברוסיה הסובייטית. מוגדר כ"שר ההשכלה" של אדמו"ר הריי"צ{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ"ג]].}}.<br />
<br />
ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ה]] נסע שוב ללנינגרד (שם שהה אדמו"ר הריי"צ באותן שנים עד צאתו מרוסיה), שם פגש את הגאון הרב [[יוסף רוז'ין]] (הגאון מרגצ'וב) וקיבל ממנו סמיכה לרבנות. מאז שמרו השניים על קשרי מכתבים.<br />
<br />
ב[[חודש חשון]] [[תרפ"ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אחר כך שהה בלנינגרד. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ"ז]] [[מאסר אדמו"ר הריי"צ|נאסר אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו.<br />
<br />
בחודש חשון [[תרפ"ח]] עזב הרבי את גבולות ברית המועצות ונסע לריגא לשמש כמזכירו האישי של אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
משנת [[תרפ"ט]] (1929) התחיל אדמו"ר הריי"צ להפנות אליו שאלות בהלכה, קבלה וחסידות והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים.<br />
<br />
===נישואיו===<br />
[[תמונה:הרבי צרפת.jpg|left|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ"ז]]]]<br />
עוד בשנת תרע"ט אמר אדמו"ר הרש"ב לבנו, אדמו"ר הריי"צ, אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות בנו של [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]"{{הערת שוליים|[[נישואי הנשיאים]]}}.<br />
<br />
ביום [[י"ד כסלו תרפ"ט]] נישא הרבי ל[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], בתו של אדמו"ר הריי"צ{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו"}}. שמחת החתונה התקיימה בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. מסדר הקידושין היה אדמו"ר הריי"צ שגם אמר את כל השבע-ברכות במתיקות ודביקות{{הערת שוליים|כשאדמו"ר הריי"צ אמר את השבע ברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע בהתפעלות: אוי, הרבי (אדמו"ר הרש"ב) הרי מסדר קידושין!}}.<br />
<br />
במהלך החתונה עבר אדמו"ר הריי"צ משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק [[משקה]] ובירך את המסובים. הסעודה נגמרה בשעה שלוש וחצי לערך. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי [[פולין]]). לאחר מכן רקדו אדמו"ר הריי"צ והרבי יד על כתף במהירות, כריקוד חסידי חב"ד והאדמו"רים נפרדו לשלום.<br />
<br />
על הוריו של הרבי נאסר לצאת מרוסיה ולהשתתף בחתונה, בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.<br />
<br />
=== בברלין ופריז ===<br />
[[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו לארה"ב, עם [[אדמו"ר הריי"צ]], [[תש"ב]]]]<br />
בשנת [[תרפ"ט]] עברו הרבי והרבנית לגור בברלין בירת [[גרמניה]]. באותה תקופה ביקש אדמו"ר הריי"צ מהרבי שיחד עם אחיו ר' [[ישראל אריה לייב]], שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.<br />
<br />
ב[[ניסן]] [[תרצ"ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה בגרמניה של אותם שנים עזבו הרבי והרבנית את גרמניה והיגרו לפריז. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון. בפריז שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו אדמו"ר הריי"צ{{הערת שוליים|כעדות הד"ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380.}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו"ר הריי"צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. <br />
<br />
באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', את [[שיחה|שיחותיו]] ואגרותיו של אדמו"ר הריי"צ ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ועוד{{הערת שוליים|הרבי מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'"}}. לצורך עריכת אגרותיו של אדמו"ר הריי"צ, נשלח על ידי אחד ממזכיריו של אדמו"ר הריי"צ העתק של כל האגרות שיש בתוכנן עניין לציבור. את האגרות סידר הרבי, צירף להן מפתח ובחר את האגרות שיודפסו בתוספת הגהותיו, הערות וציונים. <br />
<br />
בחודש תשרי [[תרצ"ה]] מונה הרבי ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]] ומיד החל לבחון תלמידים שרצו להתקבל לישיבה. אך בגין היות הרבי אזרח רוסיה, לא היו בידיו אשרות מתאימות לשהייה בפולין ונאלץ לעזוב את המדינה וממילא הפסיק לנהל את הישיבה בוורשא.<br />
<br />
בתקופת טרום השואה, הגיעו רוב ההכנסות לפעילות הציבורית של אדמו"ר הריי"צ מ[[אגודת חב"ד בארצות הברית]]. העברת משלוחי הכספים מארצות הברית לפריז וההפך, נעשה בהוראת אדמו"ר הריי"צ, דרך הרבי ששהה בפריז.<br />
<br />
מספר פעמים ביקר הרבי בוורשה וב[[אוטווצק]], מקומות מגוריו של אדמו"ר הריי"צ. מאידך, אדמו"ר הריי"צ ביקר מספר פעמים בפריז, בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, חתם על כמה מאגרות אדמו"ר הריי"צ בשמו, פגש עמו רבנים חשובים, וביצע שליחויות חשובות.<br />
<br />
בחודש כסלו [[ת"ש]] החלה [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] בהוראת אדמו"ר הריי"צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה לארצות הברית עבור הרבי והרבנית. יהודי בשם מאיר ב. הרטון שהיה ממשפחה חב"דית, לקח תחת חסותו את הרבי והרבנית ואישר הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם לארצות הברית ("אפידייביט"). לאישור התמיכה צורף איזכור על עובדת היות הרבי מתחמה במקצוע הנדסת החשמל, שיקל עליו להתבסס בארצות הברית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת בארצות הברית, האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.<br />
<br />
באביב [[ת"ש]], ערב כניסת הנאצים לפריז, התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.<br />
<br />
בשנת ת"ש, מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה לארצות הברית), נאלצו לברוח מהעיר והלכו לתחנת הרכבת בפריז שם צבאו המונים על התחנה ורק בגין היות הרבי רשום בצבא ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל חג השבועות, הגיעו הרבי והרבנית לעיר ווישי. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון. <br />
<br />
בסוף קיץ ת"ש הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס (ניצה) שבדרום צרפת, שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ תש"א. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם "רושאנבי" שהיה סמוך לתחנת רכבת. במלון שהיה מלא בפליטים היה בית כנסת. גם בניס ריחפה סכנה ומיעטו לצאת לרחוב, בפרט בימים שהשלטונות הכריזו עוצר.<br />
<br />
=== בדרך לארצות הברית ===<br />
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם [[אדמו"ר הריי"צ]]]]<br />
המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית. בעקבות אי תיאום בין הבקשות (תחילה תחת התואר 'מנהיג רוחני' ובניצה כ'מהנדס' וכעיתונאי (הכוונה לעבודתו ב'התמים')), הודיעה הקונסול שהוא רואה את הבקשה כ'רגילה' ולא כ'מיוחדת' והאשרות עוכבו, למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.<br />
<br />
ביום י"ט כסלו תש"א כתב אדמו"ר הריי"צ במברק לרבי כי אגודת חסידי חב"ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות. מכתב זה נועד להקל על הרבי את בקשת הויזה. זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי"צ והעסקנים. מאוחר יותר הועלתה אפשרות על פי העיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, כדמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים"{{הערת שוליים|קובץ "כ"ח סיון".}}. בכ"ו אדר תש"א בישרו הרבי והרבנית במכתב אל אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' ניסן תש"א]] במרסיי. מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.<br />
<br />
לאחר קבלת הויזות היו צריכים להפליג לעיר ליסבון שבפורטוגל - שנותרה נייטרלית בכל שנות המלחמה - ומשם לארצות הברית. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה, ו'ויזות מעבר' וגם את זה השיגו בהתערבותו של אדמו"ר הריי"צ. אחרי שהגיעו לפורטוגל, נתקלו בקשיים לרכוש כרטיסי הפלגה לניו-יורק, כיון שבאותם ימים היו ההפגלות האזרחיות היו מעטות. לעזרתם באו ר' מרדכי ביסטריצקי ע"ה וחמיו ר' לוי ורוחמה לאגאוויר הי"ד (הזוג לאגאוויר היו מחסידי חב"ד ששהו בצרפת וגם רצו להפליג מפורטוגל). חתנם ר' מרדכי ביסטריצקי שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברת ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו. <br />
<br />
כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק. <br />
<br />
ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל אדמו"ר הריי"צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ"לאגאוויר" ל"שניאורסאהן". הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מאדמו"ר הריי"צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה). <br />
<br />
ביום [[י"ז סיון תש"א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל. מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.<br />
<br />
===בארצות הברית===<br />
[[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]]]]<br />
ב[[כ"ח סיון תש"א]], בשעת בוקר הטילה "סורפה פינטו" עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים. את פניהם בנמל קיבלו משלחת חסידים ששלח אדמו"ר הריי"צ במיוחד עבורם. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]]. כמו כן הורה אדמו"ר הריי"צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.<br />
<br />
מיד עם הגעתו של הרבי לארה"ב התחיל לסייע לאדמו"ר הרי"צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום תורה וחסידות. עד שנת [[תש"י]] (1950) מונה על ידי חותנו לתפקידים מיוחדים הקשורים להפצת התורה והחסידות. משנת תש"י התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו"ר הרי"צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש"י}}.<br />
<br />
==קבלת הנשיאות==<br />
[[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהתוועדות באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי"ב]]]]<br />
כשנודע על הסתלקות אדמו"ר הריי"צ החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את "הרמ"ש"{{הערת שוליים|או הרמ"מ. ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"רבי"}} כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם מכתבי התקשרות ושלחום ל-[[770]]. חלק ממכתי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.<br />
<br />
למרות הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ"נ|פ"נים]]. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על ציון אדמו"ר הריי"צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ליחידות. הראשון שהתקבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]] ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים. <br />
<br />
ביו"ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו"ר הריי"צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא"ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת". <br />
<br />
בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה "[[הגהה|הוגה]] על ידי כ"ק שליט"א", הרבי תיקן זאת וכתב "ע"י הרמ"ש שליט"א". <br />
<br />
בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים ובח"י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב יום הכיפורים חילק הרבי '[[לעקח]]' לזקני ה[[חסיד]]ים על פי בקשתם. <br />
<br />
בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם "יעמוד", ובלחש "אדוננו מורנו ורבנו", ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק'. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה"מרשות לחתן" בראשית קרא אחד מזקני החסידים. כשהגיע הלה לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי. הרבי לא הגיב. <br />
<br />
בחודשים כסלו וטבת, ניתן היה למצוא רמזים בשיחות של הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן בולט. בכ"ו בטבת פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב"ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו"ר הריי"צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ"ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה בי' שבט תשי"א. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום ג' בשבט, פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב"ד על קבלת הנשיאות הצפויה. <br />
<br />
במוצאי [[י' שבט תשי"א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא"ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד"ה "[[באתי לגני]]", בהקדימו כי במאמר שניתן ל[[י' שבט]] על ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר, נאמר וכו'.<br />
<br />
לאחר י' שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק' של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו{{הערת שוליים|חשוב להוסיף את דבריו של הרב [[יוסף וינברג]]: "חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני ה[[חסיד]]ים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]] נ"ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה".}}.<br />
<br />
==פעולותיו{{הערת שוליים|הקדמת [[היום יום]]}}==<br />
===העשור הראשון ([[תשי"ב]]-[[תש"כ]])===<br />
[[תמונה:הרבי ובגין.jpg|left|thumb|250px|מנחם בגין בביקורו אצל הרבי, [[תשל"ח]]]]<br />
*שנת [[תשי"ב]] (1952): ייסוד ארגון "[[צעירי אגודת חב"ד]]" ואגודת [[נשי ובנות חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת"ו; ייסוד רשת בתי-ספר תורניים בארץ ובאוסטרליה; ייסוד אכסניית נוער לתלמידים יהודיים במדריד - ספרד; ייסוד ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]]. <br />
*שנת [[תשי"ג]] (1953): ייסוד אגודת [[נשי ובנות חב"ד ארצות הברית]], באירופה ועוד.<br />
*שנת [[תשי"ד]] (1954): ייסוד [[מבצע ארבעת המינים]] ב[[חג הסוכות]]; ייסוד [[בית ספר למלאכה כפר חב"ד]]; ייסוד קופת "[[קרן השנה]]"; ייסוד [[מבצע מצה]].<br />
*שנת [[תשט"ו]] (1955): ייסוד ארגון [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] ובקנדה; ייסוד [[קופת קרן תורה]].<br />
*שנת [[תשט"ז]] (1956): ייסוד ישיבת [[אהלי תורה]]; ייסוד ארגון [[בית רבקה אוסטרליה]] ובקנדה; ייסוד מחנה קיץ תורני [[גן ישראל]].<br />
*שנת [[תשי"ז]] (1957): ייסוד ישיבת ליובאוויטש בטורונטו-קנדה.<br />
*שנת [[תשי"ח]] (1958): מעורר על הפצת יהדות באופן של "[[ופרצת]]" וכתוצאה מכך מתגברת הפעילות החב"דית ומתייסדים מוסדות חינוך חדשים רבים.<br />
*שנת [[תשי"ט]] (1959): ייסוד תלמודי-תורה לבנים ובתי-ספר לבנות בטוניס ובאי-ג'רבה; ייסוד ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]; ייסוד במילאנו-איטליה, סניף "המרכז לענייני חינוך" שדאג להקיף מוסדות יהודיים באזור.<br />
*שנת [[תש"כ]] (1960): ייסוד שידור ברדיו סדרת שיעורים ב[[ספר התניא]] בארצות הברית{{הערת שוליים|השיעורים שנסרו על ידי ר' [[יוסף וינברג]], [[מוגה|הוגהו]] על ידי [[הרבי]] ונדפסו בספר "[[שיעורים בספר התניא (ספר)|שיעורים בספר התניא]]"}}; ייסוד [[שיכון חב"ד ירושלים]].<br />
<br />
===העשור השני ([[תשכ"א]]-[[תש"ל]])===<br />
*שנת [[תשכ"א]] (1961): הקמת [[בית ליובאוויטש לונדון|בית ליובאוויטש הראשון בלונדון]] המהווה, כיום, בסיס מרכזי לפעולות חב"ד באירופה.<br />
*שנת [[תשכ"ב]] (1962): ייסוד [[כולל אברכים]]; ייסוד סניפי ה[[מרכז לענייני חינוך]] במיניסוטה ובפילדפיה (ארה"ב); ייסוד ישיבת [[הדר תורה]], הישיבה הראשונה בעולם ל"חוזרים בתשובה"!<br />
*שנת [[תשכ"ג]] (1963): סיום עריכת [[ספר חסידים]].<br />
*שנת [[תשכ"ד]] (1964): עריכת תעמולה לפדות היהודים שברוסיה הסובייטית; הוקם קרן מיוחד שסייע בהלוואות לנצרכים ובמיוחד למוסדות ומחנכים על טהרת הקודש.<br />
*שנת [[תשכ"ה]] (1965): ייסוד [[שיכון חב"ד לוד]].<br />
*שנת [[תשכ"ו]] (1967): ייסוד [[קרן חנה]]; ייסוד בתי-ספר לבנות ומכונים ליהדות "בית-חנה" בארץ וברחבי העולם.<br />
*שנת [[תשכ"ז]] (1967): מכריז שהשנה היא [[שנת הקהל]]; ייסוד ישיבה גדולה במלבורן, אוסטרליה; ייסוד [[מבצע-תפילין]] כהגנה מפני אויבי ישראל (היה זה בתקופת טרום [[מלחמת ששת הימים]]). הרב הבטיח בצורה ברורה כי יהיה ניצחון גדול לחיילי צה"ל על אוייביהם; לאחר המלחמה והנצחון הנסי קרא הרבי לנצל את ההתעוררות של עם ישראל לקרבם לתורה ומצוות; פתיחה במאבק למען [[שלימות הארץ]].<br />
*שנת [[תשכ"ח]] (1968): הוקם ועד ציבורי להפעלת [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית כנסת צמח צדק]] בירושלים העתיקה. <br />
*שנת [[תשכ"ט]] (1969): ייסוד [[נחלת הר חב"ד|שכונה חב"דית בקרית מלאכי]].<br />
*שנת [[תש"ל]] (1970): סיום את כתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו|ספר התורה המיוחד "לקבלת פני משיח צדקנו"]]; התחלת המאבק (בגלוי) נגד תיקון חוק השבות - [[מיהו יהודי]].<br />
<br />
===העשור השלישי ([[תשל"א]]-[[תש"מ]])===<br />
[[קובץ:התוועדות נשים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהתוועדות מיוחדת לנשים ובנות]]<br />
*שנת [[תשל"א]] (1971): יוצא בקריאה "לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה; ייסוד סניף המרכז לענייני חינוך בדרום-אפריקה ששהביא להקמת רשת מוסדות יהודיים בדרום אפריקה.<br />
*שנת [[תשל"ב]] (1972): ייסוד וועד שמטרתו הקמת 71 מוסדות. <br />
*שנת [[תשל"ג]] (1973): ייסוד מבצע [[בית מלא ספרים]]; ייסוד [[קרית חב"ד צפת]].<br />
*שנת [[תשל"ד]] (1974): ייסוד ישיבה גדולה במיאמי רבתי, פלורידה; פתיחת תעמולה אודות [[מבצע תורה]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע צדקה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], ו[[מבצע נרות שבת קודש]]; ייסוד כינוסי ילדים ב[[חנוכה]]. ייסוד הפצת היהדות באמצעות [[טנק מבצעים]].<br />
*שנת [[תשל"ה]] (1975): תעמולה אודות [[מבצע כשרות האכילה והשתיה]] ו[[מבצע טהרת המשפחה]]".<br />
*שנת [[תשל"ו]] (1977): ייסוד ישיבה גדולה בסיאטל, וושינגטון; שליחת [[שליח|שליחים]] לערי הקודש ירושלים וצפת; ייסוד ישיבה גדולה בניו-היבן, קונטיקט; ייסוד שינון ה[[י"ב פסוקים]] על ידי ילדי ישראל; ייסוד [[מבצע אהבת ישראל]].<br />
*שנת [[תשל"ז]] (1977): ייסוד ישיבה גדולה [[תומכי תמימים קראקס|בקראקס - ונצואלה]]; חידוש עניין ה[[משפיע]]" ו"משפיעות" לנשים ("[[עשה לך רב]]").<br />
*שנת [[תשל"ח]] (1978): בעקבות הסכמי "קעמפ דיוויד" מגביר את מאבקו למען שלימות הארץ; ייסוד ישיבה גדולה "[[אור אלחנן לוס אנג'לס]]", קליפורניה; שליחת שליחים נוספים לערי הקודש ירושלים וצפת; ייסוד ההדפסת ה"תניא" בכל העולם.<br />
*שנת [[תשל"ט]] (1979): ייסוד חברות-נשים המעוררות על דבר שמירת "[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]"; עוסק בדבר הצלת ילדי פרס והסתדרותם בארצות הרווחה; ייסוד כולל אברכים במלבורן, אוסטרליה.<br />
<br />
===העשור הרביעי ([[תשמ"א]]-[[תש"נ]])===<br />
[[תמונה:כז אדר תשנב.jpg|left|thumb|250px|אדמו"ר שליט"א ביציאה מ[[770]] לכיוון [[אוהל אדמו"ר הריי"צ]], [[כ"ז אדר תשנ"ב]]]]<br />
*שנת [[תש"מ]] (1980): ייסוד ישיבה גדולה ב[[בואנוס איירס]] - ארגנטינה; ייסוד [[תהלוכת ל"ג בעומר]]; נלחם נגד "תיכנון המשפחה"; ייסוד רשת כוללים; [[כולל תפארת זקנים]], [[תפארת חכמת נשים]] ו[[תפארת בחורים]].<br />
*שנת [[תשמ"א]] (1981): ייסוד [[מבצע הקהל]]; ייסוד [[צבאות השם]]; ייסוד [[שמחת בית השואבה]] ב[[חג הסוכות]], בחוצות; ייסוד [[תומכי תמימים קזבלנקה]]; ייסוד [[כולל תפארת בחורים מונטריאול]]; ייסוד [[ספר תורה לילדי ישראל|ספר תורה לילדי ישראל]].<br />
*שנת [[תשמ"ב]] (1982): ייסוד [[מבצע אות בספר התורה]]; ייסוד [[מבצע חנוכה]]; ייסוד כתיבת [[ספר תורה לחיילי צה"ל]]; הדפסת הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; מעורר על דבר ההכרח לסיים את "מבצע שלום הגליל" (מלחמת לבנון) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.<br />
*שנת [[תשמ"ג]] (1983): ייסוד מבצע פירסום [[שבע מצוות בני נח]]; ייסוד מבצע [[רגע של שתיקה]] בבתי הספר בעולם ובתחילת הלימודים.<br />
*שנת [[תשד"מ]] (1984): ייסוד אמירת קודם תפילת השחר "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך", ולאחרי כל תפלה "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך"; ייסוד [[תומכי תמימים יוהנסבורג]], דרום אפריקה; ייסוד הדפסת [[ספר התניא]] בכל עיר ועיירה שיש בה יהודים; הדפסת הוצאה מיוחדת של ספר התניא שבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; ייסוד [[תקנת הרמב"ם]].<br />
*שנת [[תשמ"ה]] (1985): ייסוד חגיגות סיום, בעקבות [[תקנת הרמב"ם]]; ייסוד המוסד [[בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש (כפר חב"ד)|בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש]]; ייסוד [[מחנה קיץ]] כשרים.<br />
*שנת [[תשמ"ו]] (1986): ייסוד [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] במקומות שטרם ישנו והרחבת הבתי-חב"ד הקיימים; ב[[י"א ניסן תשמ"ו]] התחיל הרבי עם מעמד [[חלוקת דולרים]] קבוע בימי ראשון בשבוע.<br />
*שנת [[תשמ"ז]] (1987): ביום [[ה' טבת תשמ"ז]] פסק "בית המשפט הפדרלי", ב[[משפט הספרים]] ש[[הרבי והספרים שייכים לחסידים]].<br />
*שנת [[תשמ"ח]] (1988): ייסוד שבכינוסים הכללים באו"ם ינאם איש דתי על השם ותורתו; חיזק המנהג של חגיגת [[שמחת בית השואבה]] בכל הלילות; במוצאי כ' חשוון, חילק הרבי מאמר "החלצו רנ"ט"; ב[[כ"ה חשוון תשמ"ח]], אישר השופט ב[[משפט הספרים]] ש[[דידן נצח]] וביום [[כ"ז חשוון תשמ"ח]]) הוחלט שהספרים יכולים לחזור למקומם. ביום [[ב' כסלו תשמ"ח]] הוחזרו הספרים לספריית ליובאוויטש ומיד הורה הרבי להדפיס הספר "[[דרך אמונה]]"; בכל לילה מלילי חנוכה נאם הרבי בנושא קריאת היום – נשיא המקריב; ייסוד [[מבצע בית מלא ספרים]] ושמחברי ספרים והמוציאים לאור שיואילו מטובם לשלוח העתק ל[[ספרית ליובאוויטש]] וכן אספני הספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים – לתרמם לספריה הנ"ל; יום רביעי, [[כ"ב שבט תשמ"ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה [[הרבנית חיה מושקא]], לאחר מחלה קצרה. באותו יום ייסד הרבי את [[קרן חמ"ש]] על שמה; מסיום ה"שלשים" להתסלקות הרבנית התחיל הרבי להתוועדות בכל שבת קדש ו[[מוגה|מגיה]] את השיחות של ההתוועדות; ייסוד [[מבצע יום הולדת]]; בכל לילות הפסח נאם בנושא החג ובסגנון מובן גם לילדים; התחיל לבאר בכל התוועדות של שבת את פירושו הראשון של רש"י על פרשת השבוע.<br />
*שנת [[תשמ"ט]] (1989): [[שנת הילד והילדה]]; באופן יוצא דופן וחד פעמים הורה הרבי לבחור בבחירות לכנסת בארץ ישראל למפלגת "אגודת ישראל" (שסימנה בקלפי "ג"); מייסד שביום [[כ' חשוון תרכ"א|כ' מרחשוון]] יכנס כל אחד, לשעה קלה, לישיבת [[תומכי תמימים]] ולעסוק בלימוד תורתו ולהתפלל שם ולתת [[צדקה]] עבור מוסדותיו של בעל יום ההולדת; מייסד שהחל מראש חדש כסלו (עד סיום החדש) ילמדו בכל יום קטע מתורות [[רבותינו נשיאנו]]; ייסוד לימד כל יום מ[[לוח היום יום]]; לקראת יום השנה לרבנית חיה מושקא ייסד שיקראו לילדים בשמה; ייסוד עריכת [[כינוס תורה]] ב"אסרו חג"; ייסוד הדפסת ספרי חסידות באותיות מרובעות; בקשר למלאות מאתיים שנה להולדת [[כ"ק אדמו"ר הצמח צדק]] מורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר [[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]] לאדמו"ר הצ"צ, ובאור לערב [[ראש השנה]] – [[כ"ט אלול תקמ"ט|יום ההולדת שלו]] – חילקו בצירוף שטר של דולר לצדקה.<br />
<br />
===העשור החמישי (מ[[תשנ"א]])===<br />
[[קובץ:תוף יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מקבל לידיו תוף ועליו הכיתוב [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]]]<br />
[[תמונה:תשנג.jpg|left|thumb|250px|[[י' שבט תשנ"ג]]]]<br />
*שנת [[תש"נ]] (1990): ייסוד [[הקהלת קהילות]] ביום השבת; הודיע שה"מהפכות" קיצוניות המתרחשים בכמה מדינות גדולות בעולם – בשקט ובמנוחה, מעידים שנמצאים ברגעים האחרונים של ה[[גלות]]; הוצאה לאור קובץ מיוחד של [[כינוס השלוחים העולמי]]; ביום ה' של [[חנוכה]] נערך כינוס עולמי (באמצעות הלויין) לילדי ישראל מחמש מדינות: [[ארץ ישראל]], [[רוסיה]], [[לונדון]], [[פאריז]] ו[[ארצות הברית]]; ב[[יום שלישי]], [[י"ט טבת תש"נ]] – נגמר ה[[דידן נצח]]; הרחבת בנין [[ספרית אגודת חסידי חב"ד|הספריה של "אגודת חסידי חב"ד"]]; ייסוד הקמת מוסדות, לרגל מלאת "ארבעים שנה" (משנת [[תש"י]]) והשתתף מ[[קופת רבינו]]; בקשר ל[[י' שבט תש"י|יו"ד שבט]] הושלמו הקמת 1000 מוסדות חב"ד ברחבי העולם; הדפסת מיוחדת של [[ספר התניא]] (מוגדל) לרגל מלאת "ארבעים שנה" שחולק ביום יו"ד שבט (בצירוף דולר לצדקה); בקשר ל[[כ"ב שבט תשמ"ח|כ"ב שבט]], מעורר על הקמת מוסדות-חינוך חדשים לבנות; ייסוד [[תהלוכת ל"ג בעומר]]; ייסוד שבכל [[ראש חודש]] יתוועדו; בזמן מלחמת המפרץ הכריז הרבי שליט"א שאין ממה לדאוג ולפחד כהבטחת תורתנו על יושבי הארץ והורה לכל הפונים לנסוע לארץ-הקודש דווקא!; קרא לפרסם את המדרש "שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכו' "בני אל תתייראו כל מה שעשיתי... בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם"! ו"בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש ומשמיע לישראל: "ענווים, הגיע זמן גאולתכם" והמשיך והרגיע את האומה במשך כל "מלחמת המפרץ".<br />
<br />
*שנת [[תנש"א]] (1991): בקשר ל[[כינוס השלוחים העולמי]] יצא לאור [[ספר השלוחים]]; ייסוד עריכת "סדרים ציבוריים" ב[[חג הפסח]]; מייסד שבשבתות הקיץ ילמדו לפחות משנה אחת מפרקי אבות בעיון; מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כאו"א שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד"שופטייך" ו"יועצייך" שבדורנו – מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט [[נשיא דורנו]] – שופט דורנו יועץ דורנו ונביא דורנו.<br />
*שנת [[תשנ"ב]] (1992): עורר להוספה בזהירות והידור ב[[קידוש לבנה]]; הודיע שכבר נתבטלו כל העיכובים וישנה ההתגלות של משיח וצריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש; הכריז שעומדים במצב שצריכים רק לפתוח את העינים ולראות שהכל כבר מוכן לה[[גאולה]]; הכריז שמתקיים [[קיבוץ גליות]], כשיהודים מכמה מדינות מתקבצים מקצוי תבל אל [[ארץ הקודש]]; עורר על [[אחדות ישראל]].<br />
*שנת [[תשנ"ג]] (1993): ב[[שמחת תורה]] החל לעודד את שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]; ב[[חנוכה]] היה מעמד סאטלייט מיוחד לעיני העולם כולו; [[סאטלייט (י' שבט תשנ"ג)|מעמד סאטיילט מיוחד]] ב[[י' שבט תשנ"ג]], בו עודד הרבי את שירת היחי לכל העולם.<br />
*שנת [[תשנ"ד]] (1994): ב[[חודש חשוון]] חודשה [[קופת רבינו]] ע"י מזכיריו ר' [[יהודה לייב גרונר]] ור' [[שלום מענדל סימפסון]]. ב[[ג' בתמוז]] התכסה הרבי מעניינו.<br />
<br />
==ספריו==<br />
<br />
*[[ליקוטי שיחות (ספר)|'''ליקוטי שיחות''']] (39 כרכים) - ליקוט משיחותיו של הרבי שהוגהו על ידו.<br />
*[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|'''אגרות קודש''']] (30 כרכים, טרם הושלמה הסדרה) - אגרותיו של הרבי שיש בהם עניין לציבור.<br />
*[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|'''ספר השיחות''']] (כ-12 כרכים) - שיחותיו של הרבי בין השנים תשמ"ז-תשנ"ב, שהוגהו על ידו.<br />
*[[ספר המאמרים (אדמו"ר שליט"א)|'''ספר המאמרים''']] - ליקוט של כל המאמרים שנאמרו על ידי הרבי.<br />
*[[ספר המאמרים (מלוקט)|'''ספר המאמרים - מלוקט''']] (6 כרכים) - המאמרים שהוגהו על ידי הרבי.<br />
*[[שיחות קודש (ספר)|'''שיחות קודש''']] - שיחותיו של הרבי בין השנים תשי"א-תשמ"ח.<br />
*'''[[תורת מנחם - התוועדויות]]''' (כ-80 כרכים. טרם הושלמה הסידרה) - ליקוט כל תורתו של הרבי שנאמרה בציבור.<br />
*'''[[לוח היום יום]]''' - לוח שנה עם פתגם יומי לשנת תש"ח-תש"ט (מי"ט כסלו לי"ט כסלו).<br />
*[[רשימות (ספר)|'''רשימות''']] - הכתבים אותם כתב אדמו"ר שליט"א לעצמו (188 חוברות{{הערת שוליים|שנכתבו על-ידי הרבי בשלושה דפדפות.}}. חלקם לוקטו ויצאור לאור).<br />
*'''[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]]'''.<br />
*'''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]'''.<br />
*'''[[קונטרס עניינה של תורת החסידות]]'''.<br />
*'''קונטרס אהבת ישראל''' - הסברים והוראות בנושא אהבת ישראל מתך מקורות הלכתיים וליקוט מיוחד בנושא אהבת ישראל מתוך דברי רבותינו נשיאינו. יצא לאור בהוראת הרבי, לקראת [[ח"י באלול]] שנת [[תשל"ו]].<br />
*'''[[דבר מלכות]]''' (2 ספרים) - שיחותיו האחרונות של הרבי, שנאמרו עד עתה (תשנ"א-תשנ"ב).<br />
*'''לוח התיקון''' - מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים על [[ספר התניא]].<br />
*'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא. נכתב על ידי הרבי אך נתנם להדפסה. הודפס על ידי חברי [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] במסגרת ה[[רשימות]].<br />
<br />
==ניגוניו==<br />
[[תמונה:התנועות של הרבי.jpg|left|thumb|250px|הדיסק 'התנועות של הרבי']]<br />
במהלך השנים לימד ניגונים שחלקם הלחין בעצמו:<br />
<br />
#[[ניגון אנעים זמירות (אדמו"ר שליט"א)|ניגון אנעים זמירות]]<br />
#[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו"ר שליט"א)|ניגון אסדר לסעודתא]]<br />
#[[ניגון אתה בחרתנו|ניגון אתה בחרתנו]]<br />
#[[ניגון דרכך אלוקינו|ניגון דרכך אלוקינו]]<br />
#[[ניגון האדרת והאמונה|ניגון האדרת והאמונה]]<br />
#[[ניגון הוא אלוקינו|ניגון הוא אלוקינו]]<br />
#[[ניגון והיא שעמדה|ניגון והיא שעמדה]]<br />
#[[ניגון כי אנו עמך (א)]]<br />
#[[ניגון כי אנו עמך (ב)]]<br />
#[[ניגון סטאוו יא פיטו|ניגון סטאוו יא פיטו]]<br />
#[[ניגון רחמנא דעני|ניגון רחמנא דעני]]<br />
#[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]<br />
#[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]<br />
<br />
===דיסקוגרפיה===<br />
*'''תנועות הרבי מחב"ד''' - מכיל ארבע עשרה ניגונים של הרבי.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
;ביוגרפיה<br />
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב"ד]] [[תשנ"א]]. <br />
* פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מ.מ.ש הוצאה לאור]], תשס"ז.<br />
* אליעזר יהושע זקליקובסקי ויוסף יצחק גרינברג, '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש"י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי"א]], הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ב]].<br />
<br />
;אלבומים<br />
* הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]], [[תשל"ז]].<br />
* [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ"ש|מ.מ.ש. הוצאה לאור]], [[תשס"ט]].<br />
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש"ל]] ו[[תשל"ב]].<br />
* זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה"ת]], [[תשנ"ג]].<br />
* זליקובסקי וגינברג, '''אלבום [[מקדש ישראל]]''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי הקידושין שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ח]].<br />
* [[שמואל קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב"ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ"ג]].<br />
<br />
;מחקרים<br />
* ד"ר [[יצחק קראוס]], "'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב"ד'''", הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס"ז]].<br />
<br />
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מ[[היהדות החרדית]], [[חולון]], [[תשנ"ה]] - [[תש"ע]].<br />
* הרב פרץ אוריאל בלוי, '''[[ממלכת התורה]] עם הרבי מליובאוויטש'', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קרית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב"ש]], [[תשנ"ו]].<br />
;תורתו<br />
*[[סימון יעקובסון]], '''[[הדרך לחיים של משמעות]], חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]][[תשנ"ו]].<br />
*יעקב גוטליב, '''"שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של הרמב"ם במשנת חב"ד"''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס"ט]].<br />
*[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], "'''[[מה רבו מעשיך ה']]''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש", הוצאת [[שמי"ר]], [[תש"ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של '[[אמונה ומדע]]', [[כפר חב"ד]], [[תשל"ו]]).<br />
;שונות<br />
* הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב"ד אשדוד, [[תש"ס]].<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
;כללי<br />
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=67 מדור הרבי מליבאוויטש] - אתר [[chabad.co.il]]<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=39286 שהניו יורק טיימס פירסם כתבת שער על הרבי] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=17439 "הרבי חי וקיים" - עכשיו ב-NRG, מתי טוכפלד] - חב"ד אינפו<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54752 הערך "אדמו"ר שליט"א" באתר ynet] - חב"ד אינפו<br />
<br />
;וידאו<br />
* [http://www.770live.com/en770/770video.asp?lang=2&id=4&vid=0&spd=0 המגזין השבועי לראות את מלכנו] - מראות ושיחות של הרבי שליט"א.<br />
* [http://chabad.info/index.php?url=videonew_he&mador=19&page=1 מאות קיטעי וידאו מהרבי שליט"א]<br />
* [http://chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&vid=33 משיח נאו] - וידיאו על נבואותיו של הרבי.<br />
<br />
;תמונות<br />
* [http://www.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&cat=8 מאות תמונות של הרבי שליט"א ממוינות לפי נושאים]<br />
*[http://www.portraitofaleader.org/ אתר של תמונות נדירות מהרבי] - מכון אבנר<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=שליט"א}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|9]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א|*]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א|*]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=86737רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)2010-08-30T19:53:14Z<p>מתמיד: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=מנחם מנדל שניאורסון<br />
|כינוי=הרבי מליובאוויטש<br />
|תמונה=[[תמונה:אדמו"ר שליט"א - תמונה קטנה.JPG|250px|]]<br />
|תיאור=האדמו"ר השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]<br />
|תאריך לידה=[[י"א ניסן תרס"ב]]<br />
|מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]<br />
|תאריך פטירה=<br />
|מקום פטירה=<br />
|מקום פעילות=[[ארצות הברית]]<br />
|תפקידים נוספים=<br />
|רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו"ר הריי"צ]]<br />
|תלמידיו=[[חסידי חב"ד]] ברחבי העולם<br />
|חיבוריו=[[ליקוטי שיחות (ספר)|ליקוטי שיחות]] ועוד (ראה [[אדמו"ר שליט"א#ספריו|בהמשך]])<br />
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]<br />
}}{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]] [[מלך המשיח]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br />
'''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' (או '''שניאורסאהן''' בכתיב ה[[חב"ד]]י. מכונה '''אדמו"ר שליט"א''', '''הרבי מ[[ליובאוויטש]] (מלובביץ')''', '''מלך המשיח''' או בקיצור '''הרבי''') הוא ה[[נשיא]] השביעי ב[[תנועת חב"ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י"א ניסן תרס"ב]] (18 באפריל 1902) לאביו ה[[מקובל]] ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ולאמו, [[הרבנית חנה|מרת חנה]]. ביום [[ג' תמוז תשנ"ד]], התכסה מעינינו ובקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] רבו הדיעות על הגדרת יום זה, אך כולם מאמינים שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של [[מלך המשיח]]. זאת גם על פי דברי רש"י בסוף ספר דניאל על הפסוק המדבר על מלך המשיח<ref>פרק י"ב פסוק י"ב.</ref>, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "..שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]. <br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
===צעירותו===<br />
[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בילדותו]][[תמונה:הרבי ברלין.jpg|left|thumb|250px|הרבי בברלין, מעט אחרי נישואיו]]<br />
רבי מנחם מענדל שניאורסאהן נולד ביום שישי, [[י"א ניסן תרס"ב]] (18 באפריל 1902), בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ומרת [[הרבנית חנה|חנה]] (בת ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב, שהיה נכד נכדו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] (דרך ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק{{הערת שוליים|הרבי אם כן, דור שישי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]}}) ונקרא "מנחם מענדל" על שם סב-סבו. בשנת [[תרס"ט]] התמנה ר' לוי יצחק לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] ומשפחתו של הרבי עברה לגור ביקטרינוסלב (דנייפרפטרובסק).<br />
<br />
כבר בגיל צעיר בלט בשקידתו והצליח לרכוש ידיעה מקיפה ביותר בכל חלקי התורה, [[נגלה]] ו[[נסתר]]. את הדרכתו הלימודית קיבל מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו על פיה יישם את החייאת היהדות בכלל וחסידות חב"ד בפרט.. באחד ממכתביו{{הערת שוליים|משנת [[תשט"ז]], למר יצחק בן צבי}} כותב הרבי: " "מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות".<br />
<br />
בתקופת מלחמת העולם הראשונה (תרע"ד-תרע"ח), עמד הרבי לימין אביו בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]] שהגיעו בהמוניהם, לאחר המלחמה, לדנייפרופטרובסק.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] ביקר הרבי ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]]. באותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]<ref>[[היום יום]] מהדורת [[תשס"ט]].</ref>.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ג]] נסע לבקר ב[[רוסטוב]], שם נפגש לראשונה עם כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
משנת [[תרפ"ד]] (1924) נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של אדמו"ר הריי"צ ומילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו גם במלחמתו הקדושה והמפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ברוסיה הסובייטית. מוגדר כ"שר ההשכלה" של אדמו"ר הריי"צ{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ"ג]].}}.<br />
<br />
ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ה]] נסע שוב ללנינגרד (שם שהה אדמו"ר הריי"צ באותן שנים עד צאתו מרוסיה), שם פגש את הגאון הרב [[יוסף רוז'ין]] (הגאון מרגצ'וב) וקיבל ממנו סמיכה לרבנות. מאז שמרו השניים על קשרי מכתבים.<br />
<br />
ב[[חודש חשון]] [[תרפ"ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אחר כך שהה בלנינגרד. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ"ז]] [[מאסר אדמו"ר הריי"צ|נאסר אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו.<br />
<br />
בחודש חשון [[תרפ"ח]] עזב הרבי את גבולות ברית המועצות ונסע לריגא לשמש כמזכירו האישי של אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
משנת [[תרפ"ט]] (1929) התחיל אדמו"ר הריי"צ להפנות אליו שאלות בהלכה, קבלה וחסידות והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים.<br />
<br />
===נישואיו===<br />
[[תמונה:הרבי צרפת.jpg|left|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ"ז]]]]<br />
עוד בשנת תרע"ט אמר אדמו"ר הרש"ב לבנו, אדמו"ר הריי"צ, אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות בנו של [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]"{{הערת שוליים|[[נישואי הנשיאים]]}}.<br />
<br />
ביום [[י"ד כסלו תרפ"ט]] נישא הרבי ל[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], בתו של אדמו"ר הריי"צ{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו"}}. שמחת החתונה התקיימה בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. מסדר הקידושין היה אדמו"ר הריי"צ שגם אמר את כל השבע-ברכות במתיקות ודביקות{{הערת שוליים|כשאדמו"ר הריי"צ אמר את השבע ברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע בהתפעלות: אוי, הרבי (אדמו"ר הרש"ב) הרי מסדר קידושין!}}.<br />
<br />
במהלך החתונה עבר אדמו"ר הריי"צ משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק [[משקה]] ובירך את המסובים. הסעודה נגמרה בשעה שלוש וחצי לערך. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי [[פולין]]). לאחר מכן רקדו אדמו"ר הריי"צ והרבי יד על כתף במהירות, כריקוד חסידי חב"ד והאדמו"רים נפרדו לשלום.<br />
<br />
על הוריו של הרבי נאסר לצאת מרוסיה ולהשתתף בחתונה, בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.<br />
<br />
=== בברלין ופריז ===<br />
[[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו לארה"ב, עם [[אדמו"ר הריי"צ]], [[תש"ב]]]]<br />
בשנת [[תרפ"ט]] עברו הרבי והרבנית לגור בברלין בירת [[גרמניה]]. באותה תקופה ביקש אדמו"ר הריי"צ מהרבי שיחד עם אחיו ר' [[ישראל אריה לייב]], שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.<br />
<br />
ב[[ניסן]] [[תרצ"ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה בגרמניה של אותם שנים עזבו הרבי והרבנית את גרמניה והיגרו לפריז. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון. בפריז שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו אדמו"ר הריי"צ{{הערת שוליים|כעדות הד"ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380.}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו"ר הריי"צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. <br />
<br />
באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', את [[שיחה|שיחותיו]] ואגרותיו של אדמו"ר הריי"צ ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ועוד{{הערת שוליים|הרבי מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'"}}. לצורך עריכת אגרותיו של אדמו"ר הריי"צ, נשלח על ידי אחד ממזכיריו של אדמו"ר הריי"צ העתק של כל האגרות שיש בתוכנן עניין לציבור. את האגרות סידר הרבי, צירף להן מפתח ובחר את האגרות שיודפסו בתוספת הגהותיו, הערות וציונים. <br />
<br />
בחודש תשרי [[תרצ"ה]] מונה הרבי ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]] ומיד החל לבחון תלמידים שרצו להתקבל לישיבה. אך בגין היות הרבי אזרח רוסיה, לא היו בידיו אשרות מתאימות לשהייה בפולין ונאלץ לעזוב את המדינה וממילא הפסיק לנהל את הישיבה בוורשא.<br />
<br />
בתקופת טרום השואה, הגיעו רוב ההכנסות לפעילות הציבורית של אדמו"ר הריי"צ מ[[אגודת חב"ד בארצות הברית]]. העברת משלוחי הכספים מארצות הברית לפריז וההפך, נעשה בהוראת אדמו"ר הריי"צ, דרך הרבי ששהה בפריז.<br />
<br />
מספר פעמים ביקר הרבי בוורשה וב[[אוטווצק]], מקומות מגוריו של אדמו"ר הריי"צ. מאידך, אדמו"ר הריי"צ ביקר מספר פעמים בפריז, בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, חתם על כמה מאגרות אדמו"ר הריי"צ בשמו, פגש עמו רבנים חשובים, וביצע שליחויות חשובות.<br />
<br />
בחודש כסלו [[ת"ש]] החלה [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] בהוראת אדמו"ר הריי"צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה לארצות הברית עבור הרבי והרבנית. יהודי בשם מאיר ב. הרטון שהיה ממשפחה חב"דית, לקח תחת חסותו את הרבי והרבנית ואישר הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם לארצות הברית ("אפידייביט"). לאישור התמיכה צורף איזכור על עובדת היות הרבי מתחמה במקצוע הנדסת החשמל, שיקל עליו להתבסס בארצות הברית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת בארצות הברית, האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.<br />
<br />
באביב [[ת"ש]], ערב כניסת הנאצים לפריז, התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.<br />
<br />
בשנת ת"ש, מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה לארצות הברית), נאלצו לברוח מהעיר והלכו לתחנת הרכבת בפריז שם צבאו המונים על התחנה ורק בגין היות הרבי רשום בצבא ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל חג השבועות, הגיעו הרבי והרבנית לעיר ווישי. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון. <br />
<br />
בסוף קיץ ת"ש הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס (ניצה) שבדרום צרפת, שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ תש"א. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם "רושאנבי" שהיה סמוך לתחנת רכבת. במלון שהיה מלא בפליטים היה בית כנסת. גם בניס ריחפה סכנה ומיעטו לצאת לרחוב, בפרט בימים שהשלטונות הכריזו עוצר.<br />
<br />
=== בדרך לארצות הברית ===<br />
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם [[אדמו"ר הריי"צ]]]]<br />
המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית. בעקבות אי תיאום בין הבקשות (תחילה תחת התואר 'מנהיג רוחני' ובניצה כ'מהנדס' וכעיתונאי (הכוונה לעבודתו ב'התמים')), הודיעה הקונסול שהוא רואה את הבקשה כ'רגילה' ולא כ'מיוחדת' והאשרות עוכבו, למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.<br />
<br />
ביום י"ט כסלו תש"א כתב אדמו"ר הריי"צ במברק לרבי כי אגודת חסידי חב"ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות. מכתב זה נועד להקל על הרבי את בקשת הויזה. זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי"צ והעסקנים. מאוחר יותר הועלתה אפשרות על פי העיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, כדמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים"{{הערת שוליים|קובץ "כ"ח סיון".}}. בכ"ו אדר תש"א בישרו הרבי והרבנית במכתב אל אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' ניסן תש"א]] במרסיי. מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.<br />
<br />
לאחר קבלת הויזות היו צריכים להפליג לעיר ליסבון שבפורטוגל - שנותרה נייטרלית בכל שנות המלחמה - ומשם לארצות הברית. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה, ו'ויזות מעבר' וגם את זה השיגו בהתערבותו של אדמו"ר הריי"צ. אחרי שהגיעו לפורטוגל, נתקלו בקשיים לרכוש כרטיסי הפלגה לניו-יורק, כיון שבאותם ימים היו ההפגלות האזרחיות היו מעטות. לעזרתם באו ר' מרדכי ביסטריצקי ע"ה וחמיו ר' לוי ורוחמה לאגאוויר הי"ד (הזוג לאגאוויר היו מחסידי חב"ד ששהו בצרפת וגם רצו להפליג מפורטוגל). חתנם ר' מרדכי ביסטריצקי שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברת ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו. <br />
<br />
כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק. <br />
<br />
ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל אדמו"ר הריי"צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ"לאגאוויר" ל"שניאורסאהן". הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מאדמו"ר הריי"צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה). <br />
<br />
ביום [[י"ז סיון תש"א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל. מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.<br />
<br />
===בארצות הברית===<br />
[[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]]]]<br />
ב[[כ"ח סיון תש"א]], בשעת בוקר הטילה "סורפה פינטו" עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים. את פניהם בנמל קיבלו משלחת חסידים ששלח אדמו"ר הריי"צ במיוחד עבורם. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]]. כמו כן הורה אדמו"ר הריי"צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.<br />
<br />
מיד עם הגעתו של הרבי לארה"ב התחיל לסייע לאדמו"ר הרי"צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום תורה וחסידות. עד שנת [[תש"י]] (1950) מונה על ידי חותנו לתפקידים מיוחדים הקשורים להפצת התורה והחסידות. משנת תש"י התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו"ר הרי"צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש"י}}.<br />
<br />
==קבלת הנשיאות==<br />
[[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהתוועדות באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי"ב]]]]<br />
כשנודע על הסתלקות אדמו"ר הריי"צ החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את "הרמ"ש"{{הערת שוליים|או הרמ"מ. ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"רבי"}} כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם מכתבי התקשרות ושלחום ל-[[770]]. חלק ממכתי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.<br />
<br />
למרות הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ"נ|פ"נים]]. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על ציון אדמו"ר הריי"צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ליחידות. הראשון שהתקבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]] ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים. <br />
<br />
ביו"ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו"ר הריי"צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא"ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת". <br />
<br />
בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה "[[הגהה|הוגה]] על ידי כ"ק שליט"א", הרבי תיקן זאת וכתב "ע"י הרמ"ש שליט"א". <br />
<br />
בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים ובח"י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב יום הכיפורים חילק הרבי '[[לעקח]]' לזקני ה[[חסיד]]ים על פי בקשתם. <br />
<br />
בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם "יעמוד", ובלחש "אדוננו מורנו ורבנו", ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק'. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה"מרשות לחתן" בראשית קרא אחד מזקני החסידים. כשהגיע הלה לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי. הרבי לא הגיב. <br />
<br />
בחודשים כסלו וטבת, ניתן היה למצוא רמזים בשיחות של הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן בולט. בכ"ו בטבת פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב"ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו"ר הריי"צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ"ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה בי' שבט תשי"א. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום ג' בשבט, פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב"ד על קבלת הנשיאות הצפויה. <br />
<br />
במוצאי [[י' שבט תשי"א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא"ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד"ה "[[באתי לגני]]", בהקדימו כי במאמר שניתן ל[[י' שבט]] על ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר, נאמר וכו'.<br />
<br />
לאחר י' שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק' של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו{{הערת שוליים|חשוב להוסיף את דבריו של הרב [[יוסף וינברג]]: "חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני ה[[חסיד]]ים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]] נ"ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה".}}.<br />
<br />
==פעולותיו{{הערת שוליים|הקדמת [[היום יום]]}}==<br />
===העשור הראשון ([[תשי"ב]]-[[תש"כ]])===<br />
[[תמונה:הרבי ובגין.jpg|left|thumb|250px|מנחם בגין בביקורו אצל הרבי, [[תשל"ח]]]]<br />
*שנת [[תשי"ב]] (1952): ייסוד ארגון "[[צעירי אגודת חב"ד]]" ואגודת [[נשי ובנות חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת"ו; ייסוד רשת בתי-ספר תורניים בארץ ובאוסטרליה; ייסוד אכסניית נוער לתלמידים יהודיים במדריד - ספרד; ייסוד ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]]. <br />
*שנת [[תשי"ג]] (1953): ייסוד אגודת [[נשי ובנות חב"ד ארצות הברית]], באירופה ועוד.<br />
*שנת [[תשי"ד]] (1954): ייסוד [[מבצע ארבעת המינים]] ב[[חג הסוכות]]; ייסוד [[בית ספר למלאכה כפר חב"ד]]; ייסוד קופת "[[קרן השנה]]"; ייסוד [[מבצע מצה]].<br />
*שנת [[תשט"ו]] (1955): ייסוד ארגון [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] ובקנדה; ייסוד [[קופת קרן תורה]].<br />
*שנת [[תשט"ז]] (1956): ייסוד ישיבת [[אהלי תורה]]; ייסוד ארגון [[בית רבקה אוסטרליה]] ובקנדה; ייסוד מחנה קיץ תורני [[גן ישראל]].<br />
*שנת [[תשי"ז]] (1957): ייסוד ישיבת ליובאוויטש בטורונטו-קנדה.<br />
*שנת [[תשי"ח]] (1958): מעורר על הפצת יהדות באופן של "[[ופרצת]]" וכתוצאה מכך מתגברת הפעילות החב"דית ומתייסדים מוסדות חינוך חדשים רבים.<br />
*שנת [[תשי"ט]] (1959): ייסוד תלמודי-תורה לבנים ובתי-ספר לבנות בטוניס ובאי-ג'רבה; ייסוד ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]; ייסוד במילאנו-איטליה, סניף "המרכז לענייני חינוך" שדאג להקיף מוסדות יהודיים באזור.<br />
*שנת [[תש"כ]] (1960): ייסוד שידור ברדיו סדרת שיעורים ב[[ספר התניא]] בארצות הברית{{הערת שוליים|השיעורים שנסרו על ידי ר' [[יוסף וינברג]], [[מוגה|הוגהו]] על ידי [[הרבי]] ונדפסו בספר "[[שיעורים בספר התניא (ספר)|שיעורים בספר התניא]]"}}; ייסוד [[שיכון חב"ד ירושלים]].<br />
<br />
===העשור השני ([[תשכ"א]]-[[תש"ל]])===<br />
*שנת [[תשכ"א]] (1961): הקמת [[בית ליובאוויטש לונדון|בית ליובאוויטש הראשון בלונדון]] המהווה, כיום, בסיס מרכזי לפעולות חב"ד באירופה.<br />
*שנת [[תשכ"ב]] (1962): ייסוד [[כולל אברכים]]; ייסוד סניפי ה[[מרכז לענייני חינוך]] במיניסוטה ובפילדפיה (ארה"ב); ייסוד ישיבת [[הדר תורה]], הישיבה הראשונה בעולם ל"חוזרים בתשובה"!<br />
*שנת [[תשכ"ג]] (1963): סיום עריכת [[ספר חסידים]].<br />
*שנת [[תשכ"ד]] (1964): עריכת תעמולה לפדות היהודים שברוסיה הסובייטית; הוקם קרן מיוחד שסייע בהלוואות לנצרכים ובמיוחד למוסדות ומחנכים על טהרת הקודש.<br />
*שנת [[תשכ"ה]] (1965): ייסוד [[שיכון חב"ד לוד]].<br />
*שנת [[תשכ"ו]] (1967): ייסוד [[קרן חנה]]; ייסוד בתי-ספר לבנות ומכונים ליהדות "בית-חנה" בארץ וברחבי העולם.<br />
*שנת [[תשכ"ז]] (1967): מכריז שהשנה היא [[שנת הקהל]]; ייסוד ישיבה גדולה במלבורן, אוסטרליה; ייסוד [[מבצע-תפילין]] כהגנה מפני אויבי ישראל (היה זה בתקופת טרום [[מלחמת ששת הימים]]). הרב הבטיח בצורה ברורה כי יהיה ניצחון גדול לחיילי צה"ל על אוייביהם; לאחר המלחמה והנצחון הנסי קרא הרבי לנצל את ההתעוררות של עם ישראל לקרבם לתורה ומצוות; פתיחה במאבק למען [[שלימות הארץ]].<br />
*שנת [[תשכ"ח]] (1968): הוקם ועד ציבורי להפעלת [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית כנסת צמח צדק]] בירושלים העתיקה. <br />
*שנת [[תשכ"ט]] (1969): ייסוד [[נחלת הר חב"ד|שכונה חב"דית בקרית מלאכי]].<br />
*שנת [[תש"ל]] (1970): סיום את כתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו|ספר התורה המיוחד "לקבלת פני משיח צדקנו"]]; התחלת המאבק (בגלוי) נגד תיקון חוק השבות - [[מיהו יהודי]].<br />
<br />
===העשור השלישי ([[תשל"א]]-[[תש"מ]])===<br />
[[קובץ:התוועדות נשים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהתוועדות מיוחדת לנשים ובנות]]<br />
*שנת [[תשל"א]] (1971): יוצא בקריאה "לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה; ייסוד סניף המרכז לענייני חינוך בדרום-אפריקה ששהביא להקמת רשת מוסדות יהודיים בדרום אפריקה.<br />
*שנת [[תשל"ב]] (1972): ייסוד וועד שמטרתו הקמת 71 מוסדות. <br />
*שנת [[תשל"ג]] (1973): ייסוד מבצע [[בית מלא ספרים]]; ייסוד [[קרית חב"ד צפת]].<br />
*שנת [[תשל"ד]] (1974): ייסוד ישיבה גדולה במיאמי רבתי, פלורידה; פתיחת תעמולה אודות [[מבצע תורה]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע צדקה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], ו[[מבצע נרות שבת קודש]]; ייסוד כינוסי ילדים ב[[חנוכה]]. ייסוד הפצת היהדות באמצעות [[טנק מבצעים]].<br />
*שנת [[תשל"ה]] (1975): תעמולה אודות [[מבצע כשרות האכילה והשתיה]] ו[[מבצע טהרת המשפחה]]".<br />
*שנת [[תשל"ו]] (1977): ייסוד ישיבה גדולה בסיאטל, וושינגטון; שליחת [[שליח|שליחים]] לערי הקודש ירושלים וצפת; ייסוד ישיבה גדולה בניו-היבן, קונטיקט; ייסוד שינון ה[[י"ב פסוקים]] על ידי ילדי ישראל; ייסוד [[מבצע אהבת ישראל]].<br />
*שנת [[תשל"ז]] (1977): ייסוד ישיבה גדולה [[תומכי תמימים קראקס|בקראקס - ונצואלה]]; חידוש עניין ה[[משפיע]]" ו"משפיעות" לנשים ("[[עשה לך רב]]").<br />
*שנת [[תשל"ח]] (1978): בעקבות הסכמי "קעמפ דיוויד" מגביר את מאבקו למען שלימות הארץ; ייסוד ישיבה גדולה "[[אור אלחנן לוס אנג'לס]]", קליפורניה; שליחת שליחים נוספים לערי הקודש ירושלים וצפת; ייסוד ההדפסת ה"תניא" בכל העולם.<br />
*שנת [[תשל"ט]] (1979): ייסוד חברות-נשים המעוררות על דבר שמירת "[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]"; עוסק בדבר הצלת ילדי פרס והסתדרותם בארצות הרווחה; ייסוד כולל אברכים במלבורן, אוסטרליה.<br />
<br />
===העשור הרביעי ([[תשמ"א]]-[[תש"נ]])===<br />
[[תמונה:כז אדר תשנב.jpg|left|thumb|250px|אדמו"ר שליט"א ביציאה מ[[770]] לכיוון [[אוהל אדמו"ר הריי"צ]], [[כ"ז אדר תשנ"ב]]]]<br />
*שנת [[תש"מ]] (1980): ייסוד ישיבה גדולה ב[[בואנוס איירס]] - ארגנטינה; ייסוד [[תהלוכת ל"ג בעומר]]; נלחם נגד "תיכנון המשפחה"; ייסוד רשת כוללים; [[כולל תפארת זקנים]], [[תפארת חכמת נשים]] ו[[תפארת בחורים]].<br />
*שנת [[תשמ"א]] (1981): ייסוד [[מבצע הקהל]]; ייסוד [[צבאות השם]]; ייסוד [[שמחת בית השואבה]] ב[[חג הסוכות]], בחוצות; ייסוד [[תומכי תמימים קזבלנקה]]; ייסוד [[כולל תפארת בחורים מונטריאול]]; ייסוד [[ספר תורה לילדי ישראל|ספר תורה לילדי ישראל]].<br />
*שנת [[תשמ"ב]] (1982): ייסוד [[מבצע אות בספר התורה]]; ייסוד [[מבצע חנוכה]]; ייסוד כתיבת [[ספר תורה לחיילי צה"ל]]; הדפסת הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; מעורר על דבר ההכרח לסיים את "מבצע שלום הגליל" (מלחמת לבנון) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.<br />
*שנת [[תשמ"ג]] (1983): ייסוד מבצע פירסום [[שבע מצוות בני נח]]; ייסוד מבצע [[רגע של שתיקה]] בבתי הספר בעולם ובתחילת הלימודים.<br />
*שנת [[תשד"מ]] (1984): ייסוד אמירת קודם תפילת השחר "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך", ולאחרי כל תפלה "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך"; ייסוד [[תומכי תמימים יוהנסבורג]], דרום אפריקה; ייסוד הדפסת [[ספר התניא]] בכל עיר ועיירה שיש בה יהודים; הדפסת הוצאה מיוחדת של ספר התניא שבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; ייסוד [[תקנת הרמב"ם]].<br />
*שנת [[תשמ"ה]] (1985): ייסוד חגיגות סיום, בעקבות [[תקנת הרמב"ם]]; ייסוד המוסד [[בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש (כפר חב"ד)|בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש]]; ייסוד [[מחנה קיץ]] כשרים.<br />
*שנת [[תשמ"ו]] (1986): ייסוד [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] במקומות שטרם ישנו והרחבת הבתי-חב"ד הקיימים; ב[[י"א ניסן תשמ"ו]] התחיל הרבי עם מעמד [[חלוקת דולרים]] קבוע בימי ראשון בשבוע.<br />
*שנת [[תשמ"ז]] (1987): ביום [[ה' טבת תשמ"ז]] פסק "בית המשפט הפדרלי", ב[[משפט הספרים]] ש[[הרבי והספרים שייכים לחסידים]].<br />
*שנת [[תשמ"ח]] (1988): ייסוד שבכינוסים הכללים באו"ם ינאם איש דתי על השם ותורתו; חיזק המנהג של חגיגת [[שמחת בית השואבה]] בכל הלילות; במוצאי כ' חשוון, חילק הרבי מאמר "החלצו רנ"ט"; ב[[כ"ה חשוון תשמ"ח]], אישר השופט ב[[משפט הספרים]] ש[[דידן נצח]] וביום [[כ"ז חשוון תשמ"ח]]) הוחלט שהספרים יכולים לחזור למקומם. ביום [[ב' כסלו תשמ"ח]] הוחזרו הספרים לספריית ליובאוויטש ומיד הורה הרבי להדפיס הספר "[[דרך אמונה]]"; בכל לילה מלילי חנוכה נאם הרבי בנושא קריאת היום – נשיא המקריב; ייסוד [[מבצע בית מלא ספרים]] ושמחברי ספרים והמוציאים לאור שיואילו מטובם לשלוח העתק ל[[ספרית ליובאוויטש]] וכן אספני הספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים – לתרמם לספריה הנ"ל; יום רביעי, [[כ"ב שבט תשמ"ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה [[הרבנית חיה מושקא]], לאחר מחלה קצרה. באותו יום ייסד הרבי את [[קרן חמ"ש]] על שמה; מסיום ה"שלשים" להתסלקות הרבנית התחיל הרבי להתוועדות בכל שבת קדש ו[[מוגה|מגיה]] את השיחות של ההתוועדות; ייסוד [[מבצע יום הולדת]]; בכל לילות הפסח נאם בנושא החג ובסגנון מובן גם לילדים; התחיל לבאר בכל התוועדות של שבת את פירושו הראשון של רש"י על פרשת השבוע.<br />
*שנת [[תשמ"ט]] (1989): [[שנת הילד והילדה]]; באופן יוצא דופן וחד פעמים הורה הרבי לבחור בבחירות לכנסת בארץ ישראל למפלגת "אגודת ישראל" (שסימנה בקלפי "ג"); מייסד שביום [[כ' חשוון תרכ"א|כ' מרחשוון]] יכנס כל אחד, לשעה קלה, לישיבת [[תומכי תמימים]] ולעסוק בלימוד תורתו ולהתפלל שם ולתת [[צדקה]] עבור מוסדותיו של בעל יום ההולדת; מייסד שהחל מראש חדש כסלו (עד סיום החדש) ילמדו בכל יום קטע מתורות [[רבותינו נשיאנו]]; ייסוד לימד כל יום מ[[לוח היום יום]]; לקראת יום השנה לרבנית חיה מושקא ייסד שיקראו לילדים בשמה; ייסוד עריכת [[כינוס תורה]] ב"אסרו חג"; ייסוד הדפסת ספרי חסידות באותיות מרובעות; בקשר למלאות מאתיים שנה להולדת [[כ"ק אדמו"ר הצמח צדק]] מורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר [[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]] לאדמו"ר הצ"צ, ובאור לערב [[ראש השנה]] – [[כ"ט אלול תקמ"ט|יום ההולדת שלו]] – חילקו בצירוף שטר של דולר לצדקה.<br />
<br />
===העשור החמישי (מ[[תשנ"א]])===<br />
[[קובץ:תוף יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מקבל לידיו תוף ועליו הכיתוב [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]]]<br />
[[תמונה:תשנג.jpg|left|thumb|250px|[[י' שבט תשנ"ג]]]]<br />
*שנת [[תש"נ]] (1990): ייסוד [[הקהלת קהילות]] ביום השבת; הודיע שה"מהפכות" קיצוניות המתרחשים בכמה מדינות גדולות בעולם – בשקט ובמנוחה, מעידים שנמצאים ברגעים האחרונים של ה[[גלות]]; הוצאה לאור קובץ מיוחד של [[כינוס השלוחים העולמי]]; ביום ה' של [[חנוכה]] נערך כינוס עולמי (באמצעות הלויין) לילדי ישראל מחמש מדינות: [[ארץ ישראל]], [[רוסיה]], [[לונדון]], [[פאריז]] ו[[ארצות הברית]]; ב[[יום שלישי]], [[י"ט טבת תש"נ]] – נגמר ה[[דידן נצח]]; הרחבת בנין [[ספרית אגודת חסידי חב"ד|הספריה של "אגודת חסידי חב"ד"]]; ייסוד הקמת מוסדות, לרגל מלאת "ארבעים שנה" (משנת [[תש"י]]) והשתתף מ[[קופת רבינו]]; בקשר ל[[י' שבט תש"י|יו"ד שבט]] הושלמו הקמת 1000 מוסדות חב"ד ברחבי העולם; הדפסת מיוחדת של [[ספר התניא]] (מוגדל) לרגל מלאת "ארבעים שנה" שחולק ביום יו"ד שבט (בצירוף דולר לצדקה); בקשר ל[[כ"ב שבט תשמ"ח|כ"ב שבט]], מעורר על הקמת מוסדות-חינוך חדשים לבנות; ייסוד [[תהלוכת ל"ג בעומר]]; ייסוד שבכל [[ראש חודש]] יתוועדו; בזמן מלחמת המפרץ הכריז הרבי שליט"א שאין ממה לדאוג ולפחד כהבטחת תורתנו על יושבי הארץ והורה לכל הפונים לנסוע לארץ-הקודש דווקא!; קרא לפרסם את המדרש "שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכו' "בני אל תתייראו כל מה שעשיתי... בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם"! ו"בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש ומשמיע לישראל: "ענווים, הגיע זמן גאולתכם" והמשיך והרגיע את האומה במשך כל "מלחמת המפרץ".<br />
<br />
*שנת [[תנש"א]] (1991): בקשר ל[[כינוס השלוחים העולמי]] יצא לאור [[ספר השלוחים]]; ייסוד עריכת "סדרים ציבוריים" ב[[חג הפסח]]; מייסד שבשבתות הקיץ ילמדו לפחות משנה אחת מפרקי אבות בעיון; מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כאו"א שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד"שופטייך" ו"יועצייך" שבדורנו – מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט [[נשיא דורנו]] – שופט דורנו יועץ דורנו ונביא דורנו.<br />
*שנת [[תשנ"ב]] (1992): עורר להוספה בזהירות והידור ב[[קידוש לבנה]]; הודיע שכבר נתבטלו כל העיכובים וישנה ההתגלות של משיח וצריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש; הכריז שעומדים במצב שצריכים רק לפתוח את העינים ולראות שהכל כבר מוכן לה[[גאולה]]; הכריז שמתקיים [[קיבוץ גליות]], כשיהודים מכמה מדינות מתקבצים מקצוי תבל אל [[ארץ הקודש]]; עורר על [[אחדות ישראל]].<br />
*שנת [[תשנ"ג]] (1993): ב[[שמחת תורה]] החל לעודד את שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]; ב[[חנוכה]] היה מעמד סאטלייט מיוחד לעיני העולם כולו; [[סאטלייט (י' שבט תשנ"ג)|מעמד סאטיילט מיוחד]] ב[[י' שבט תשנ"ג]], בו עודד הרבי את שירת היחי לכל העולם.<br />
*שנת [[תשנ"ד]] (1994): ב[[חודש חשוון]] חודש [[קופת רבינו]] ע"י מזכיריו ר' [[יהודה לייב גרונר]] ור' [[שלום מענדל סימפסון]]. ב[[ג' בתמוז]] התכסה הרבי מעניינו.<br />
<br />
==ספריו==<br />
<br />
*[[ליקוטי שיחות (ספר)|'''ליקוטי שיחות''']] (39 כרכים) - ליקוט משיחותיו של הרבי שהוגהו על ידו.<br />
*[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|'''אגרות קודש''']] (30 כרכים, טרם הושלמה הסדרה) - אגרותיו של הרבי שיש בהם עניין לציבור.<br />
*[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|'''ספר השיחות''']] (כ-12 כרכים) - שיחותיו של הרבי בין השנים תשמ"ז-תשנ"ב, שהוגהו על ידו.<br />
*[[ספר המאמרים (אדמו"ר שליט"א)|'''ספר המאמרים''']] - ליקוט של כל המאמרים שנאמרו על ידי הרבי.<br />
*[[ספר המאמרים (מלוקט)|'''ספר המאמרים - מלוקט''']] (6 כרכים) - המאמרים שהוגהו על ידי הרבי.<br />
*[[שיחות קודש (ספר)|'''שיחות קודש''']] - שיחותיו של הרבי בין השנים תשי"א-תשמ"ח.<br />
*'''[[תורת מנחם - התוועדויות]]''' (כ-80 כרכים. טרם הושלמה הסידרה) - ליקוט כל תורתו של הרבי שנאמרה בציבור.<br />
*'''[[לוח היום יום]]''' - לוח שנה עם פתגם יומי לשנת תש"ח-תש"ט (מי"ט כסלו לי"ט כסלו).<br />
*[[רשימות (ספר)|'''רשימות''']] - הכתבים אותם כתב אדמו"ר שליט"א לעצמו (188 חוברות{{הערת שוליים|שנכתבו על-ידי הרבי בשלושה דפדפות.}}. חלקם לוקטו ויצאור לאור).<br />
*'''[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]]'''.<br />
*'''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]'''.<br />
*'''[[קונטרס עניינה של תורת החסידות]]'''.<br />
*'''קונטרס אהבת ישראל''' - הסברים והוראות בנושא אהבת ישראל מתך מקורות הלכתיים וליקוט מיוחד בנושא אהבת ישראל מתוך דברי רבותינו נשיאינו. יצא לאור בהוראת הרבי, לקראת [[ח"י באלול]] שנת [[תשל"ו]].<br />
*'''[[דבר מלכות]]''' (2 ספרים) - שיחותיו האחרונות של הרבי, שנאמרו עד עתה (תשנ"א-תשנ"ב).<br />
*'''לוח התיקון''' - מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים על [[ספר התניא]].<br />
*'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא. נכתב על ידי הרבי אך נתנם להדפסה. הודפס על ידי חברי [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] במסגרת ה[[רשימות]].<br />
<br />
==ניגוניו==<br />
[[תמונה:התנועות של הרבי.jpg|left|thumb|250px|הדיסק 'התנועות של הרבי']]<br />
במהלך השנים לימד ניגונים שחלקם הלחין בעצמו:<br />
<br />
#[[ניגון אנעים זמירות (אדמו"ר שליט"א)|ניגון אנעים זמירות]]<br />
#[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו"ר שליט"א)|ניגון אסדר לסעודתא]]<br />
#[[ניגון אתה בחרתנו|ניגון אתה בחרתנו]]<br />
#[[ניגון דרכך אלוקינו|ניגון דרכך אלוקינו]]<br />
#[[ניגון האדרת והאמונה|ניגון האדרת והאמונה]]<br />
#[[ניגון הוא אלוקינו|ניגון הוא אלוקינו]]<br />
#[[ניגון והיא שעמדה|ניגון והיא שעמדה]]<br />
#[[ניגון כי אנו עמך (א)]]<br />
#[[ניגון כי אנו עמך (ב)]]<br />
#[[ניגון סטאוו יא פיטו|ניגון סטאוו יא פיטו]]<br />
#[[ניגון רחמנא דעני|ניגון רחמנא דעני]]<br />
#[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]<br />
#[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]<br />
<br />
===דיסקוגרפיה===<br />
*'''תנועות הרבי מחב"ד''' - מכיל ארבע עשרה ניגונים של הרבי.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
;ביוגרפיה<br />
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב"ד]] [[תשנ"א]]. <br />
* פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מ.מ.ש הוצאה לאור]], תשס"ז.<br />
* אליעזר יהושע זקליקובסקי ויוסף יצחק גרינברג, '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש"י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי"א]], הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ב]].<br />
<br />
;אלבומים<br />
* הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]], [[תשל"ז]].<br />
* [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ"ש|מ.מ.ש. הוצאה לאור]], [[תשס"ט]].<br />
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש"ל]] ו[[תשל"ב]].<br />
* זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה"ת]], [[תשנ"ג]].<br />
* זליקובסקי וגינברג, '''אלבום [[מקדש ישראל]]''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי הקידושין שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ח]].<br />
* [[שמואל קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב"ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ"ג]].<br />
<br />
;מחקרים<br />
* ד"ר [[יצחק קראוס]], "'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב"ד'''", הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס"ז]].<br />
<br />
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מ[[היהדות החרדית]], [[חולון]], [[תשנ"ה]] - [[תש"ע]].<br />
* הרב פרץ אוריאל בלוי, '''[[ממלכת התורה]] עם הרבי מליובאוויטש'', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קרית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב"ש]], [[תשנ"ו]].<br />
;תורתו<br />
*[[סימון יעקובסון]], '''[[הדרך לחיים של משמעות]], חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]][[תשנ"ו]].<br />
*יעקב גוטליב, '''"שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של הרמב"ם במשנת חב"ד"''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס"ט]].<br />
*[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], "'''[[מה רבו מעשיך ה']]''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש", הוצאת [[שמי"ר]], [[תש"ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של '[[אמונה ומדע]]', [[כפר חב"ד]], [[תשל"ו]]).<br />
;שונות<br />
* הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב"ד אשדוד, [[תש"ס]].<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
;כללי<br />
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=67 מדור הרבי מליבאוויטש] - אתר [[chabad.co.il]]<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=39286 שהניו יורק טיימס פירסם כתבת שער על הרבי] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=17439 "הרבי חי וקיים" - עכשיו ב-NRG, מתי טוכפלד] - חב"ד אינפו<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54752 הערך "אדמו"ר שליט"א" באתר ynet] - חב"ד אינפו<br />
<br />
;וידאו<br />
* [http://www.770live.com/en770/770video.asp?lang=2&id=4&vid=0&spd=0 המגזין השבועי לראות את מלכנו] - מראות ושיחות של הרבי שליט"א.<br />
* [http://chabad.info/index.php?url=videonew_he&mador=19&page=1 מאות קיטעי וידאו מהרבי שליט"א]<br />
* [http://chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&vid=33 משיח נאו] - וידיאו על נבואותיו של הרבי.<br />
<br />
;תמונות<br />
* [http://www.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&cat=8 מאות תמונות של הרבי שליט"א ממוינות לפי נושאים]<br />
*[http://www.portraitofaleader.org/ אתר של תמונות נדירות מהרבי] - מכון אבנר<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=שליט"א}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|9]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א|*]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א|*]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=86736ליובאוויטש2010-08-30T19:32:03Z<p>מתמיד: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:העיירה_ליובאוויטש.jpg|left|thumb|250px|תיאור העיירה ליובאוויטש]]<br />
<br />
'''ליובאוויטש''' (בכתיב עברי מודרני: לובביץ') היא עיירה קטנה ברוסיה במחוז סמולנסק סמוך לגבול בלארוס. נוסדה לפני כחמש מאות שנים ותמיד התקיימה בה קהילה חשובה של [[יהודי]]ם. ייחודיות עיירה זו היא, שבמשך מאה ושתיים שנים היתה העיירה מרכזה של תנועת [[חב"ד]] העולמית, מה שנתן לה את שמה '''תנועת ליובאוויטש''' ואת מנהיג התנועה ל- '''[[הרבי מליובאוויטש]]'''.<br />
<br />
בעיירה ליובאוויטש שכן מרכז תנועת חב"ד מתקופת [[אדמו"ר האמצעי]] שקבע בה את מושבו. בהמשך התגוררו בעיירה: [[אדמו"ר הצמח צדק]]; [[אדמו"ר המהר"ש]]; ו[[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
כרגיל באותן התקופות ובאותן המקומות, מזמן לזמן היו פורצות שריפות בעיירה. שריפות אלו גרמו לנזקים רבים ולאבדן בתי העץ שהיו נשרפים כליל. לאחר השריפות שהיו בעיירה קנו עוד חלקות באותה חצר בליובאוויטש ובנו עליהן בתים מרווחים יותר, עד שהפכה כל החצר להיות "'''החצר בליובאוויטש'''" - המתוארת בספרות החב"דית.<br />
<br />
==מדוע נבחרה ליובאוויטש?==<br />
<br />
מדוע נבחרה ליובאוויטש — עיירה קטנה, הנמצאת במקום נידח שהגישה אליה קשה - לעיר בירתה של ממלכת חב"ד?<br />
<br />
מבאר כ"ק [[אדמו"ר מוהריי"צ]]:<br />
לא בכדי נועדה [[ליובאוויטש]] לתפוס מקום כה נכבד, תחילה בחיי ה[[צדיק]]ים הנסתרים ומאוחר יותר בחיי אדמו"רי וחסידי חב"ד. ליובאוויטש, בגלל מעמדה הגיאוגרפי המיוחד, היתה מקום מתאים לאנשים בעלי שאר־רוח, להתנזרות מהעולם. החיצון והתמסרות מוחלטת לתורה ולעבודת ה', או כדי להתחיל בחיים חדשים המבוססים על העקרונות המוסריים הטהורים של התורה.<br />
<br />
ליובאוויטש היתה מוקפת מאז ומתמיד יערות גדולים ששיוו לה מראה של מקום מבודד והעניקו לתושביה תחושת התבודדות. כך נעשתה ליובאוויטש נקודת משיכה לאנשים שרצו להתבודד לנפשם, להתייחד עם בוראם ולהתקרב אל ה׳ ובריאתו.<br />
<br />
במשך מאה ושתיים שנה שימשה ליובאוויטש כמקום מושב לארבעה דורות של נשיאי חב"ד, וכמרכז לחסידות החב"דית על מאות אלפי חסידיה במרחבי רוסיה ובמדינות העולם.<br />
ליובאוויטש היתה עיירה קטנה, התגוררו בה כשלוש מאות משפחות יהודיות וכמאה משפחות נוכריות.{{הערת שוליים|מבוא ל׳ספר הזכרונות׳ ח"א}}<br />
<br />
== הקמת העיר ==<br />
בספר הזכרונות של האדמו"ר הריי"צ מסופר באריכות סיפור הקמתה של העיירה, על ידי יהודי בשם רבי מאיר, יהודי קדוש מן הנסתרים.<br />
<br />
העיר כונתה בשם זה, על שם האהבת יושביה לכל, אפילו לבעלי החיים.<br />
<br />
==ליובאוויטש בדור הראשון==<br />
<br />
מרכז תנועת חסידות חב"ד עבר לעיירה ליובאוויטש בתחלת הדור השני, בשלהי שנת [[תקע"ג]] (1813). בדור הראשון היה מרכז התנועה בעיירות [[לאזניא]] ([[תקמ"ג]] - [[תקס"א]]; 1783 - 1801) ו[[ליאדי]] ([[תקס"א]] - [[תקע"ב]]; 1801 - 1812) הסמוכות לליובאוויטש.<br />
<br />
אמנם כבר כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] - שהה בצעירותו בליובאוויטש, שם למד תורה מפי הרה"ק רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]].<br />
<br />
מקום מגורו של רבי שניאור זלמן היה אז בעיירה לאזניא, הסמוכה לליובאוויטש. רבה של ליובאוויטש היה החסיד רבי יששכר בער, מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]], ואליו נסע רבי שניאור זלמן ללמוד תורה. אחרי שיסד רבינו הזקן את תנועת חב"ד, הפך רבי יששכר בער מליובאוויטש להיות חסיד שלו. בנו רבי יוסף מליובאוויטש היה מגדולי התלמידים של רבינו הזקן.<br />
<br />
אחריו התמנה רבי בנימין להיות רבה של העיירה ליובאוויטש. הוא פנה בשאלות הלכתיות אל רבינו הזקן.<br />
<br />
רשימה של כחמישים משפחות שהתגוררו באותה תקופה בליובאוויטש נרשמה בשנת [[תקמ"ד]] (1784).<br />
<br />
אחד מתושבי ליובאוויטש בתקופת רבינו הזקן היה תלמידו החסיד ר' [[צבי הירש זרחי]].<br />
<br />
==ליובאוויטש בדור השני==<br />
<br />
[[אדמו"ר האמצעי]], התיישב בליובאוויטש מיד בתחלת ימי נשיאותו, בחודש [[חשוון]] [[תקע"ד]] (1813)<REF>ליקוטי דיבורים ח"א ע’ 36</REF>.<br />
<br />
היה זה מיד אחרי מלחמת נפוליון, כאשר כ"ק אביו אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד - רבי שניאור זלמן, עזב את ליאדי, עד אשר ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] נסתלקה נשמתו בכפר [[פיענא]].<br />
<br />
במשך הקיץ חזר בנו ממלא מקומו רבי דובער לרוסיה הלבנה וקבע את מקום מושבו בעיירה ליובאוויטש.<br />
<br />
בדיווח של החוקר קורביצקי שכתב אל בית המשפט בשנת [[תקפ"ו]] (1825) מספר, שבתחלה קנה בית עץ מאת בעל האחוזה מר קרויער, ואחר כך בחצר בית כנסת גדול של עץ. הבניה התחילה בשנת תקע"ד (1814) ונמשכה שנה או שנתיים.<br />
<br />
אורך בית הכנסת הוא 10 סאזשין (לערך 21 מטר) ורחבו 6 סאזשין (לערך 13 מטר). בכניסה לבית הכנסת יש פרוזדור שפתוח לשני הצדדים. באמצע בית הכנסת עומדת בימה עם שלחן הקריאה.<br />
<br />
עוד הולך ומונה את מספר ספרי התורה (שנכתבו על ידי הסופר מיאנאוויטש), המנורות (שהוזמנו מ[[פטרבורג]]), הפמוטים, הוילונות והמפות.<br />
<br />
אוסף הספרים, שבו 611 ספרים, עומד בביתו בארבע ארונות. הספרים עשויים להשאלה לאנשי העיירה.<br />
<br />
באותה שעה גרו בליובאוויטש מאה ועשר משפחות. את הבתים בנה באותו שטח שלמד בו כ"ק אביו אדמו"ר הזקן אצל הרב יששכר בער.<br />
<br />
לעומת דיווח החוקר הנזכר, כותב כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע ברשימותיו אשר גודל בית הכנסת שבנה כ"ק אדמו"ר האמצעי היה 60x40 ארשין (לערך 42 על 28 מטר).<br />
<br />
מיד כשהתיישב כ"ק אדמו"ר האמצעי בליובאוויטש התחילו לנהור לליובאוויטש [[אנ"ש]] מכל המדינה.<br />
<br />
כשהתרבה מאד מספר האורחים המגיעים לליובאוויטש הוכרח רבינו לתקן תקנות מיוחדות המגבילות את רשיון הנסיעות האלו.<br />
<br />
מלבד זאת היה כ"ק אדמו"ר האמצעי נוסע בעצמו מליובאוויטש אל העיירות שבהם גרים אנ"ש, לחזור לפניהם [[דא"ח]] ולקבלם ל[[יחידות]].<br />
<br />
==ליובאוויטש בדור השלישי==<br />
<br />
[[אדמו"ר הצמח צדק]], יחד עם כ"ק דודו וחותנו אדמו"ר האמצעי, התיישב בליובאוויטש בשלהי שנת תקע"ג - תחלת שנת תקע"ד (1813). אחרי הסתלקות כ"ק דודו וחותנו אדמו"ר האמצעי, בשנת [[תקפ"ח]] (1827) קיבל את נשיאות חב"ד.<br />
<br />
קרוב לארבעים שנה נהג את נשיאותו בליובאוויטש, שהיה אבן הפינה, שהכל פונים אליו בכל עת.<br />
<br />
מלבד זאת רגיל היה האדמו"ר לנסוע כל שנה לבקר את אנ"ש בעיירות, כל שנה באיזור אחר, לומר לפניהם דא"ח ולקבלם ליחידות.<br />
<br />
כך היה לפחות בעשרת השנים הראשונות לנשיאותו. מתוך "[[רשימת מאמרי דא"ח של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק]]" (קה"ת תשנ"ד) למדנו, כי עד שנת [[תקצ"ז]] (1837) ביקר ביותר משלושים עיירות.<br />
<br />
ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] מסופר שבמשך התקופה הזאת יסד רבינו ישיבה בליובאוויטש, ובעוד כמה עיירות.<br />
<br />
במשך השנים היו כמה שריפות בליובאוויטש, אמנם העיקרית והכי מפורסמת שבהם היא השריפה שהיתה בין השנים [[תרט"ז]]-[[תרי"ח]] (1856-1858), שבה נשרף בית רבינו, עם כל החצר, וחלק גדול של הספרים וכתבי-יד-קודש שלו. אחר כך בנו את כל החצר והבתים מחדש, באופן מרווח יותר.<br />
<br />
לפני השריפה היתה לו דירה קטנה בפינת החצר (מערבית צפונית), ולידה (לצד מזרח) בית הכנסת. אחרי השריפה הרחיב את ביתו - גם על שטח שהיה בתחלה בית הכנסת. גם קנה עוד שטח קרקע בתוך החצר (לצד מזרח) ובנה עליו בית הכנסת גדול מאד.<br />
<br />
בתוך ביתו (במקום שהיה בית הכנסת בתחלה) הקדיש שני חדרים גדולים לתפלה, שבו התפלל המנין במשך השנה. ואילו בית הכנסת הגדול הוקדש לתפלה וחזרת דא"ח בשעה שהיו מגיעים אורחים רבים לשהות ולשמוע חסידות מאת רבינו בליובאוויטש.<br />
<br />
ביתו החדש היה גדול ורחב, גדלו 30X30 ארשין (לערך 21X21 מטר). ואחרי הפסק קטן נבנה בית הכנסת, בשטח החדש שנקנה בחצר.<br />
<br />
ביתו של רבינו היה מלא ארונות ספרים. קירותיו של חדר היחידות ושל חדר הסמוך לו מכוסים היו בארונות מלאים וגדושים בספרים וכתבי יד.<br />
<br />
חלק מהספרים וכתבי היד נשרפו בשריפה הגדולה הנזכרת.<br />
<br />
מיד כשהתיישבו בליובאוויטש בנו שם גם [[מקוה]].<br />
<br />
אח"כ בנו את המקוה על שפת הנהר, לא רחוק מהחצר של רבותינו.<br />
<br />
רב העיירה ליובאוויטש בתקופת כ"ק אדמו"ר הצמח צדק: משנת [[תקצ"ב]] (1832) ואילך היה הרב יששכר בער הלוי הורביץ, ואחריו - הרב אברהם ב"ר אביגדור הכהן.<br />
<br />
כ"ק אדמו"ר הצמח צדק היה הראשון מבין אדמו"רי חב"ד שהיה בליובאוויטש עד יומו האחרון - ב[[י"ג ניסן תרכ"ו]] (1866), ושם מנוחתו כבוד.<br />
<br />
בצוואתו כתב שלא לבנות בנין על קברו לא מלבנים ולא מעצים. אמנם למעשה חששו שהערלים יחפרו בקבר לחפש שם זהב, שאולי הוטמן בו, ולכן הוכרחו לבנות אהל של קירות גבוהים מסביב לקברו, בלי גג. ואח"כ הוסיפו ובנו עוד חדר לצד הדרומי של האהל, להיות בית המדרש סמוך לקברו.<br />
<br />
==ליובאוויטש בדור הרביעי==<br />
<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] גר כל ימיו וגם נסתלק בליובאוויטש.<br />
<br />
בקיץ [[תרכ"ח]] (1868) כאשר נשרפה שוב כל החצר והבתים שבה והוצרכו לבנות את הבתים מחדש, נוצרה בעיה:<br />
<br />
כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" כתב בצוואתו שבניו לא יגורו בביתו רק יהיה מקום תלמוד תורה לתינוקות של בית רבן או בית מדרש. עתה שנשרף הבית הסתפק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע אם הוא יכול לבנות את ביתו על מקום בית אביו, שאולי לא היתה הצוואה אלא שלא יגורו בביתו כל זמן שהוא קיים.<br />
<br />
הוא כתב בזה שאלה ותשובה ([[אגרות קודש אדמו"ר המהר"ש]] אגרת מא), אבל למעשה בנה במקום הזה בשנת [[תרל"ב]] (1872) את [[האולם הגדול (ליובאוויטש)]], כגודל הבית אשר היה שם - 30X30 ארשין (21X21 מטר). תקרתו של האולם הגדול היתה גבוהה משאר הבנינים, עם חלונות גדולים וגבוהים לשלשת צדדיו.<br />
<br />
בפינה המזרחית דרומית של האולם היה חדר שני, ולידו פתח הכניסה, כיור וקיר לתליית המעילים.<br />
<br />
כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע רצה אם כן לבנות את בית דירתו במקום שבנה כ"ק אביו אדמו"ר ה"צמח צדק" את בית הכנסת, היינו לצד מזרח. אך גם בזה היתה לו שאלה, אם מותר לבנות בית דירה על מקום שהיה בנוי בתחלה בית המדרש.<br />
<br />
גם בזה כתב שאלה ותשובה, ושם מספר אשר למעשה לא התפללו בבית הכנסת הזה (שבנו לערך בשנת [[תרי"ט]]) רק ב[[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]], וגם אחרי ההסתלקות התפללו בו בר"ה ויוהכ"פ של שנת [[תרכ"ז]] (1866), משאין כן ביוהכ"פ של שנת [[תרכ"ח]] (1867) היה הקור גדול ולא התפללו בו, רק היה משמש לבית המדרש בימי הקיץ. ובמשך הקיץ של שנת תרכ"ח (1868) נשרף.<br />
<br />
למעשה קנה אז כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע שטח נוסף, בהמשך החצר לצד מזרח, ושם בנה את ביתו; ואילו על מקום בית הכנסת בנה את [[האולם הקטן (ליובאוויטש)]], שהיה מחובר לדירתו. בכותל המזרחי של האולם הקטן היה פתח ממנו אל חדר היחידות. באולם הקטן הזה היה גם חדר שני (חב"דניצע, למאריכים בתפלה ביחידות), ועל גביו - עזרת נשים.<br />
<br />
בין שני הבתים היה שער היוצא לרחוב שילעווע הסמוך - לצפון החצר.<br />
<br />
בשעה שבנה את האולם הקטן למקום תפלה, התנה רבינו שיוכל לעשות בו כרצונו בכל עת שירצה. ולכן בעת חתונת בנו [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|רבי זלמן אהרן]] שהתקיימה בתחלת שנת [[תרל"ד]] (1873), ערכו את סעודת הנישואין באולם הקטן הזה.<br />
<br />
ברשימת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מסופר, אשר במשך שנות נשיאותו בנה כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע גם את שאר הדירות אשר בחצר, דירה עבור בנו הרז"א (בפינה מזרחית צפונית של ביתו), עבור בתו [[הרבנית דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו"ר המהר"ש)]] (בפינה מערבית דרומית; שהיתה אח"כ דירתו של כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע), ודירה עבור כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע (באמצע הצד הדרומי של החצר).<br />
<br />
למזרחה של הדירה הזאת היה עוד שער כניסה לחצר, ולידה באר מים וגינה.<br />
<br />
רב העיירה ליובאוויטש בתקופת כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע היה הרב אברהם ב"ר יוסף זעליגסון.<br />
<br />
כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע נסתלק בליובאוויטש ב[[י"ג תשרי תרמ"ג]] (1882), ושם מנוחתו כבוד, באהל שבנו עבור כ"ק אביו אדמו"ר ה"צמח צדק".<br />
<br />
==ליובאוויטש בדור החמישי==<br />
<br />
בקיץ [[תרנ"ז]] (1897) ייסד [[אדמו"ר הרש"ב]] את ישיבת [[תומכי תמימים]]. בתחלה למדו התלמידים בכמה מקומות שבחצר, אמנם בשנת [[תרס"א]] (1901) התרבה מספר התלמידים, ואז התחילו הלימודים באולם הגדול.<br />
<br />
בשנת [[תרס"ב]] (1902) בנו מטבח וחדר אוכל בחצר לתלמידי הישיבה.<br />
<br />
במשך השנים הסמוכות נבנו שני בתי לבנים בחלק המזרחי של החצר, שבהם גם היה אולם הלימודים לתלמידי השיעורים, חדר האוכל המיוחד לחג הפסח ופינת תה לתלמידי הישיבה.<br />
<br />
גם מקוה התחיל אז כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לבנות בחלק המזרחי של החצר; אלא שהיו בזה מניעות עצומות, והוחלט לשפץ את המקוה במקומה הקודם.<br />
<br />
ישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש התקיימה במשך יותר מעשרים שנה, משלהי שנת תרנ"ז (1817) עד שנת [[תרע"ח]] (1918).<br />
<br />
רב העיירה ליובאוויטש בתקופת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע היה הרב דוד יעקבסון.<br />
<br />
בימי מלחמת העולם הראשונה, בתחילת שנת [[תרע"ו]] (1915), כשהתקרב הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, החליט הרבי הרש"ב לעזוב את ליובאוויטש. ואכן, ב[[ט"ז חשוון תרע"ו]], עלו משפחת בית הרב על המרכבה ועזבו את ליובאוויטש. בהיותם בדרך, התבטא הרבי הרש"ב באזני בנו, אדמו"ר הריי"צ, כי [[אדמו"ר האמצעי]] התיישב בליובאוויטש בחודש מרחשוון, וכעת - מאה ושתיים שנה לאחר מכן, בחודש מרחשוון תרע"ו, הם עוזבים את ליובאוויטש, וביאר באזניו ביאור נפלא על משקל המספר ק"ב - מספר השנים בה שכנה מרכז חסידות חב"ד בעיירה ליובאוויטש.<br />
<br />
משפחת בית הרב היו כמה שבועות בדרך. את יום הולדתו ב[[כ"ף מרחשוון]] חגג הרבי הרש"ב בעיר אוראל, ואחר כך התיישבו ב[[רוסטוב]].<br />
<br />
אחרי נסיעת הרבי ובני ביתו מליובאוויטש, נשארה הישיבה תומכי תמימים ללמוד בישיבה עוד שנתיים וחצי. אחרוני התלמידים עזבו את העיירה ליובאוויטש, בדרכם לישיבה ב[[קרמנטשוג]], בשלהי קיץ תרע"ח (1918).<br />
<br />
לפני נסיעת הקבוצה האחרונה של תלמידי הישיבה מליובאוויטש, סידרו את כל החפצים שנשארו, לחלקם ולהצניעם כמה שאפשר. חפרו בעומק, במרתף של בית הרבי, והצניעו שם את החפצים.<br />
<br />
==ליובאוויטש בדור הששי==<br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] נולד ב[[י"ב תמוז תר"מ]] (1880) בליובאוויטש.<br />
<br />
בקיץ [[תרנ"ג]] (1893) התקיימה הבר מצוה שלו באולם הגדול הנ"ל, ובשלהי שנת תרנ"ז (1897) התקיימה חתונתו באולם הגדול הנ"ל.<br />
<br />
אחר כך נפתחה הישיבה תומכי תמימים והוא מונה להיות מנהל הישיבה.<br />
<br />
אחרי חתונתו, בנו בבית כ"ק אביו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע עוד חדר אחד עבור דירתו ואחר כך עבר לגור בבית הסמוך, בפינה מערבית דרומית של החצר (הבית שנבנה בתחלה עבור מרת דבורה לאה גינזבורג - בת אדמו"ר מוהר"ש נ"ע).<br />
<br />
בחלק הקדמי של הבית (הפונה אל החצר) היו שני משרדי הישיבה. ובחלק האחורי (הפונה אל הרחוב שייער, המכונה "די קאלטע גאס") היתה דירתו.<br />
<br />
אחרי נסיעת אחרוני תלמידי הישיבה מליובאוויטש, בשלהי תרע"ח (1918), התנחלה העירייה בחצר. את האולם הגדול הפכו לתיאתרון העירוני. בית כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע - בית המשפט. חדרי כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע - ועד ההנהגה העירונית. חדרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע - בית הפקידות העירוני. בית החומה - בית הספר העירוני.<br />
<br />
בתחלת ניסן [[תרפ"א]] (1921), ככלות שנה ראשונה להסתלקות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, נשרפו כל הבתים שבחצר רבותינו בחצי שעה, וכל מה שהיה במרתפים נשדד ונשבר על ידי הנכרים.<br />
<br />
באותה שעה עדיין היו גרים כמה מ[[אנ"ש]] בליובאוויטש, אשר העבירו את בית הכנסת לבית החומה. גם בנין המקוה נחרב, ובתחלת שנת [[תרפ"ב]] (1921) שלח להם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע סכום מעות לתיקון המקוה.<br />
<br />
בערב [[ר"ח]] [[אלול]] של אותה שנה (1922) נסע כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לליובאוויטש להשתטח באהלי הקודש. בהיותו שם חזר [[מאמר]] חסידות בבית הכנסת אשר בבית החומה.<br />
<br />
היתה זאת הפעם היחידה שביקר בליובאוויטש אחרי קבלת נשיאות חב"ד.<br />
<br />
בקיץ [[תש"א]] (1941) כבשו הגרמנים את העיירה. ברביעי בנובמבר - ג' [[חשוון]] [[תש"ב]] רצחו את כל 483 היהודים אשר בה, הי"ד.<br />
<br />
בתקופה שנחרבה החצר נחרב גם האהל. גם בית המדרש המחובר לאהל נחרב והנכרים גנבו את כתלי הגדר. בשנת [[תרפ"ד]] (1924) השתדל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לתקן את האהל, אמנם המצב הכללי הלך והחמיר במשך השנים.<br />
<br />
האפשרות הראשונה שהיתה לאחדים מאנ"ש לבוא לליובאוויטש, היתה בשנת [[תשכ"ו]]. לצורך זה נסע הרב [[דוד גורביץ]], מסמרקנד הרחוקה אל ליובאוויטש, והקים שם את מצבות כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" וכ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע ההרוסות.<br />
<br />
את האהל בנו מחדש בשנת [[תשמ"ט]], הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]]. מאז ואילך מרבים אנ"ש לנסוע לליובאוויטש, לבקר בחצר רבותינו ולהשתטח על ציוני רבותינו.<br />
<br />
'''לערך מורחב: [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש]]'''<br />
<br />
==ליובאוויטש בתקופתינו==<br />
<br />
השם ליובאוויטש בתקופתינו מפורסם לא בגלל העיירה "ליובאוויטש" כי אם בגלל התנועה "ליובאוויטש".<br />
<br />
מאז עלה [[הרבי]], על כס נשיאות חב"ד, התחיל לשלוח [[שלוחים]] למרחבי תבל, לפתוח מרכזי יהדות וחסידות חב"ד בכל עיר ובכל פינה.<br />
<br />
"ליובאוויטש" מפורסמת היום בכל העולם, ויש לה היום לערך אלפיים מרכזים, במאות מדינות הפזורות בכל העולם.<br />
<br />
מאז נפתחו שערי ברית המועצות, ואחר כך "חבר העמים", שלח הרבי שלוחים רבים לפתוח מרכזי חב"ד גם בעיירות ומדינות רבות ב"חבר העמים".<br />
<br />
גם בליובאוויטש נקנתה חצר עם בית, בשנת תשמ"ט, שהפך להיות "[[בית חב"ד]]". בבית הזה נאספים כל הנוסעים להשתטח על אהלי הקודש בליובאוויטש, שם כותבים את הפדיון ומשם הולכים אל הציון הקדוש.<br />
<br />
עם פתיחת מסך הברזל, התחיל הרב [[נתן גוראריה]] לדון עם ממשלת רוסיה בקשר לבניית [[מוזיאון ליובאוויטש (רוסיה)|מוזיאון מיוחד]] על גבי חצר רבותינו בעיירה ליובאוויטש; במשך שנות הפעילות הירבה לקבל עידוד וזירוז מאת הרבי, להביא את התוכנית האמורה לביצוע.<br />
<br />
ביום השלישי - ג' [[ניסן]] [[תשס"א]] הושלמה בניית המוזיאון, ונפתח המוזיאון לציבור.<br />
<br />
::<small>(החומר בערך זה נלקח מתוך [[ליובאוויטש (ספר)|חוברת ליובאוויטש]])</small><br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד ברוסיה]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=86735חסידות חב"ד2010-08-30T19:30:30Z<p>מתמיד: </p>
<hr />
<div>{{לעריכה|הרחבה}}<br />
[[קובץ:חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תיאור של נשיאי וזקני חב"ד ליד [[770]]]]<br />
'''חסידות חב"ד''' ([[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]]) הוקמה לפני למעלה ממאתיים שנה על ידי רבי [[שניאור זלמן מליאדי]], הנקרא בפי [[חסיד]]י חב"ד '''[[אדמו"ר הזקן]]''', וידוע בעולם היהדות כ'''בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך''']], או סתם '''הרב'''. החסידות מכונה גם [[ליובאוויטש]] (בכתיב עברי מודרני: לובביץ'), על שם העיירה בה פעלה במשך כמאה ועשר שנים.<br />
<br />
כיום מונה חסידות חב"ד עשרות אלפי חסידים בעשרות [[:קטגוריה:ערים וקהילות חב"ד|קהילות]] בחמשת היבשות, וארבעת אלפים וחמש מאות [[שליח|שלוחים]] ברחבי העולם.<br />
חסידות חב"ד משמשת ככוח דינמי ברחבי קהילות יהודיות רבות בעולם, גם כאלה שאינם חב"דיות.<br />
<br />
את החסידות מנהיג כיום [[רבי]] [[מנחם מענדל שניאורסון]] (מכונה הרבי מ[[ליובאוויטש]]). <br />
<br />
==ייסוד חסידות חב"ד==<br />
מיסד שיטת חב"ד רבי שניאור זלמן מליאדי, נולד ב[[ח"י אלול קה"ת]] (1745) בעיירה [[ליאוזנא]] שברוסיה הלבנה לאביו [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|רבי ברוך]], שהשתייך ל"[[מחנה הנסתרים]]" והיה מחסידיו של [[הבעל שם טוב]].<br />
<br />
אל עולם החסידות הגיע בהיותו בן 20-18. הוא נסע אז לעיירה [[מזריטש]] בה הנהיג את החסידות תלמידו של הבעש"ט וממלא מקומו – רבי דוב בער, המכונה "[[המגיד ממזריטש]]", והפך במהרה לאחד מתלמידיו.<br />
<br />
לאחר פטירת המגיד ממזריטש, בשנת [[תקל"ג]] (1773), נתמנה רבי שניאור זלמן לאחראי על צורת עבודתם ורשת פעולותיהם של החסידים. כעבור שלוש שנים נוספות, באסיפה הכללית של תלמידי המגיד ממזריטש, הוחלט למנות את רבי שניאור-זלמן לנשיא החסידות במדינת ליטא, היות שה[[התנגדות לחסידות]] שם היתה חזקה מבכל מקום אחר, ותלמידי המגיד ראו בו כמתאים ביותר, וגם בשל שיטתו השכלתנית - שהתאימה לאופיה הלמדני של ליטא. רבי שניאור זלמן אכן הצליח מאוד בעבודתו, ורבים מגדולי התורה באזור הצטרפו לתנועת החסידות.<br />
<br />
שנה זו - [[תקל"ו]] (1776) - היא גם, כפי הנראה, השנה שבה החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל יותר ויותר את הגוון החב"די. במשך השנים הבאות נתגלה כיוון זה כמיוחד במינו, ולא עבר זמן רב והתפרסם כי בשיטת החסידות נולד זרם חדש – הזרם החב"די.<br />
<br />
חסידות חב"ד הפכה מעתה למטרה העיקרית שאליה כוונו התקפותיהם של המתנגדים, ובהמשך - של ה[[משכילים]]. רבי שניאור זלמן סבל רבות בשל כך, ובשנת [[תקנ"ט]] (1799) אף [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|נאסר]] על-ידי השלטון הצארי, בעקבות הלשנה של המתנגדים והמשכילים. הוא ישב 53 יום במאסר, כאשר עונש מוות - המיועד למורדים במלכות - מרחף מעליו. אולם בסופו של דבר הצליח להוכיח את חפותו ויצא בכבוד ובניצחון גדול. יום צאתו לחירות, [[י"ט כסלו תקנ"ט | י"ט בכסלו]], הפך מאז לחג-הגאולה בקרב חסידי חב"ד והקרובים אליהם.<br />
<br />
==ספר היסוד התניא==<br />
:::'''לערך המלא: [[ספר התניא]]'''.<br />
במשך עשרים שנה משנת [[תקל"ה]] (1775) כתב אדמו"ר הזקן את הספר בו הוא פורש את משנתו, משנת חסידות חב"ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה' ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת [[תקנ"ה]] (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה. <br />
<br />
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר "כפרני". עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו"ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו. <br />
<br />
בשנת [[תקנ"ז]] (1797) שלח אדמו"ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]] לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו"ר הזקן ב-כ' כסלו [[תקנ"ז]]. <br />
<br />
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב"ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל. <br />
<br />
בספר זה מצויים יסודותיה של תורת חב"ד ופנימיות התורה. הספר מבאר בהרחבה את מבנה נפש האדם ואת מערך הכוחות הפועל בקרבו; הוא חודר לעומקן של בעיות פילוסופיות מקיפות, כמו היחס בין הבורא לעולם, בריאת [[יש מאין]], [[אחדות ה']], מטרת התורה והמצוות וכדומה, והוא סולל לפני האדם דרך בטוחה וקלה להגיע לדרגות נעלות ולעבוד את ה' כראוי.<br />
<br />
ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש"ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב"ה על עולמו. הבעש"ט חידש שההשגחה של הקב"ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו"ר הזקן, בביאורו את שיטת הבעש"ט בספרו, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל. <br />
<br />
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר"א, ר' חיים מוולוז'ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו 'נפש החיים' שהאמת כשיטת החסידות בענין "[[צמצום לא כפשוטו]]". <br />
<br />
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. חסידים רבים הצטרפו לחסידות חב"ד בעקבות לימוד התניא. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש"ט "[[יפוצו מעינותיך חוצה]]". <br />
<br />
==אדמו"רי חב"ד==<br />
{{ערך מורחב|ערך=פורטל:נשיאי חב"ד}}<br />
===אדמו"ר הזקן===<br />
{{ערך מורחב|ערך=אדמו"ר הזקן}}<br />
[[רבי]] שניאור זלמן בורוכוביץ{{הערת שוליים|נקרא כך על שם אביו "ברוך", כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} מ[[ליאדי]] - ה[[אדמו"ר]] הזקן(במקור ב[[אידיש]] דער אלטער רבי. מכונה גם הרב{{הערת שוליים|בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על אדמו"ר הזקן "הגאון הליטאי"}} או בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]{{הערת שוליים|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"בעל השולחן ערוך" - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}}) הוא מייסד שיטת חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון משבעת [[אדמו"רי חב"ד]]. מחבר הספרים; תניא ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. נולד ביום [[ח"י אלול קה"ת]] בעיירה ליאזני שבפלך מוהילוב בבלארוס, לר' [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]] (מצאצאי [[המהר"ל מפראג]]) ולמרת [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]]. [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות [[כ"ד טבת תקע"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר [[האדיטש]]. <br />
===אדמו"ר האמצעי===<br />
{{ערך מורחב|ערך=אדמו"ר האמצעי}}<br />
רבי דובער שניאורי - ה[[אדמו"ר]] האמצעי{{הערת שוליים|הכינוי "אדמו"ר האמצעי" דבק בו לאחר הסתלקותו ועלותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לממשיך דרכו. כהונתו הקצרה יחסית של רבי דובער יצרה מצב שחסידים רבים הכירו את שלושת האדמו"רים ([[אדמו"ר הזקן]], רבי דובער ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]) ורבי דובער שהיה האמצעי, כונה בשם "אדמו"ר האמצעי"}} הוא האדמו"ר השני בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וממשיך דרכו של אביו, [[אדמו"ר הזקן]]. נולד ב[[ט' כסלו תקל"ד]] לרבי [[אדמו"ר הזקן|שניאור זלמן]] ו[[סטערנא (אשת אדמו"ר הזקן)|סטערנא]]. הסתלק ביום [[ט' כסלו תקפ"ח]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין.<br />
<br />
===אדמו"ר הצמח צדק===<br />
{{ערך מורחב|ערך=אדמו"ר הצמח צדק}}<br />
רבי מנחם מענדל שניאורסון - האדמו"ר הצמח צדק הוא נשיאה השלישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ב[[יום ראשון]], [[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]] {{הערת שוליים|גרסאות נוספות: בשנת [[תקמ"ח]] או [[תק"נ]].}} בעיר [[ליאזני]], ל[[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] ו[[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] אלטשולער. [[הסתלק]] ביום [[י"ג בניסן]] [[תרכ"ו]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].<br />
===אדמו"ר המהר"ש===<br />
{{ערך מורחב|ערך=אדמו"ר המהר"ש}}<br />
רבי שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - האדמו"ר המהר"ש הוא האדמו"ר הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ביום [[ב' אייר תקצ"ד]] בעיירה [[ליובאוויטש]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק|רבי מנחם מענדל]] (אדמו"ר הצמח צדק) ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]]. מייסד השיטה [[לכתחילה אריבער]] (= מראש לדלג על בעיות). נפטר ביום [[י"ג תשרי תרמ"ג]], לאחר שסבל ממחלה קשה. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]], ליד ציון אביו [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
===אדמו"ר הרש"ב===<br />
{{ערך מורחב|ערך=אדמו"ר הרש"ב}}<br />
רבי שלום דובער שניאורסון - האדמו"ר הרש"ב הוא האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ביום [[כ' חשוון תרכ"א]] בעיירה [[ליובאוויטש]] לרבי שמואל (ה[[אדמו"ר המהר"ש]]) ו[[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה]] שניאורסון. ייסד את [[ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אם [[ישיבות חב"ד]] בעולם. [[הסתלק]] ביום [[ב' ניסן תר"פ]] ומנוחתו כבוד בעיר [[רוסטוב]].<br />
<br />
===אדמו"ר הריי"צ===<br />
{{ערך מורחב|ערך=אדמו"ר הריי"ץ}}<br />
רבי יוסף יצחק שניאורסון - האדמו"ר הריי"צ (בעגת חסידי חב"ד '''אדמו"ר הקודם''' ובמקור ב[[אידיש]] '''דער פריערדיקער רבי''') הוא האדמו"ר השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וחמיו של [[הרבי שליט"א]] מליובאוויטש. נולד ב[[י"ב תמוז תר"מ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב|רבי שלום דובער]] (האדמו"ר הרש"ב) ו[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] שניאורסון. [[הסתלק]] ב[[יום השבת]], [[י' שבט תש"י]] ומנוחתו כבוד ב[[האוהל|אוהל]] בבית העלמין "מונטיפיורי" ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].<br />
===אדמו"ר שליט"א===<br />
{{ערך מורחב|ערך=אדמו"ר שליט"א}}<br />
רבי מנחם מענדל שניאורסאהן (שניאורסון) - אדמו"ר שליט"א (מכונה הרבי מ[[ליובאוויטש]] (מלובביץ'), מלך המשיח או בקיצור "הרבי") הוא ה[[נשיא]] השביעי ב[[תנועת חב"ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י"א ניסן תרס"ב]] (18 באפריל 1902) לאביו ה[[מקובל]] ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ולאמו, [[הרבנית חנה|מרת חנה]]. ביום [[ג' תמוז תשנ"ד]], התכסה מעינינו ובקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] רבו הדיעות על הגדרת יום זה, אך כולם מאמינים שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של [[מלך המשיח]]. זאת גם על פי דברי רש"י בסוף ספר דניאל על הפסוק המדבר על מלך המשיח<ref>פרק י"ב פסוק י"ב.</ref>, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "..שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]].<br />
<br />
==עיקרי תורת חב"ד==<br />
תורת חב"ד היא התפתחות נוספת בגילוי תורת החסידות, אותה החל לגלות [[הבעש"ט]]. החסידות בכללותה הינה גילוי של פנימיות התורה, פנימיות של כל ארבעת חלקי התורה [[פרד"ס]] - פשט, רמז, דרש וסוד. <br />
<br />
התורה, כמו הגוף מחולקת ל"גוף" ול"נשמה" החלק שנקרא "נגלה" הוא בעצם החלק הגלוי, בחלק זה כלולים כל התנ"ך, המשנה, התלמוד ושאר הספרים שנוספו עליהם. החלק השני "הפנימיות" - הנשמה, זוהי החסידות.<br />
<br />
המילה חב"ד מהווה ראשי תיבות של שלושת היכולות האינטלקטואליות: [[חכמה]], [[בינה]], [[דעת]]. הפילוסופיה של התנועה מבוססת על המימד העמוק ביותר של תורת השם. היא מלמדת להבין ולהכיר את הבורא, את תפקידה ומטרתה של הבריאה, ואת החשיבות והשליחות הייחודית של כל יצור נברא. תורת חב"ד מדריכה את האדם לעדן ולשלוט בכל פעולה או רגש שלו באמצעות החכמה, הבינה והדעת.<br />
<br />
תורת חב"ד עוסקת למעשה בכל עולם ההגות והמחשבה של היהדות. היא דנה ביחסים שבין הבורא לבריאה, בדרכים שבהן שולט הבורא על עולמו, כיצד הוא מקיים ומחייה את העולם והמטרה שלשמה הוא ברא בכלל את העולם כולו. אנו מוצאים בתורת חב"ד הסברים מאלפים על מהותן של התורה ומצוותיה, על יחודו של עם ישראל ועל כוחותיה של הנשמה היהודית. בתורת חב"ד גם מצויים ניתוחים מעמיקים ונפלאים של נפש האדם וקיימת בה חדירה לרבדים העמוקים ביותר של הנשמה היהודית.<br />
<br />
ישנו מכלול רחב של שאלות-יסוד המהווה נושא מתמיד לדיון במשנתה של חסידות חב"ד. כמה מהן הן השאלות: לשם מה ברא הקדוש-ברוך-הוא את העולם? האם היה חסר לו דבר-מה שלשם כך ברא את העולם? וכיצד נוצר עולם כה מורכב ובעל כל כך הרבה ניגודים מהאלוקים האחד והיחיד אשר "מהותו" היא אחדות פשוטה?<br />
<br />
מקום נרחב מוקדש לעיסוק בשאלות המטרה והתכלית: מהי התכלית שבלימוד התורה ובקיום מצוותיה? לשם מה הייתה הנשמה האלוקית שלנו צריכה לרדת מן העולם הרוחני העליון שבו שרתה אל עולמנו הגשמי והתחתון? מהי התועלת שבירידה עצומה זו? מהו סופו של העולם, האם הוא יישאר כפי שהוא לנצח או שיחול שינוי בכל מהותו בשלב זה או אחר?<br />
<br />
המאפיין את צורת דיון בחסידות הוא – ההגיון המוצק של ההסברים, הבהירות, העומק ועם זאת – הפשטות הניתנת להשגה לכל אדם.<br />
<br />
מפליאה במיוחד היא העובדה, שכמעט לא נמצא אדם שניסה לחדור למעיינותיה של חסידות חב"ד והדבר לא חולל אצלו שינויים. עצם העיסוק בתורת חב"ד משנה זוויות-ראיה, מגביר מודעות לתחומים עדינים שלא היו קרובים קודם-לכן והופך את האדם לאדם אחר: רציני יותר, שלם יותר עם השקפת עולמו, מיושב יותר – וגם בעל חיוניות ושמחת-חיים גדולה יותר.<br />
<br />
[[תמונה:770 התוועדות.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] עם הרבי בה מתחזקים החסידים ב[[עבודת ה']]]]<br />
== עבודת ה' ==<br />
תורת חסידות חב"ד מטרתה הוא לגרום אשר האדם יחיה במצב בו ה[[מוח שליט על הלב]], דבר הבא מתוך יגיעה רבה. לשם מטרה זו חסידי חב"ד [[תפלה|מתפללים]] באריכות, [[התוועדות|מתוועדים]] לעיתים מזומנות ועוסקים ב[[אתכפיא]]. אין די בלימוד החסידות בלבד, כ[[משכיל|השכלה]] בלבד, אלא נחוצה ה[[עבודה]] בלב.<br />
<br />
בחסידות חב"ד מודגש הצורך בעבודת ה' מתוך [[שמחה]] וטוב לבב, ושלילת ה[[עצבות]]. כמו כן מדובר רבות אודות עבודת ה[[מדות]]. אולם בשונה מתורת ה[[מוסר]] וה[[קבלה]] אין היא מבטלת את ה[[גוף]], או מנתקת את ה[[נשמה]] מן המציאות ה[[גשמיות|גשמית]] אלא מלמדת את ה[[אדם]] להגביר את ה[[צורה]] על ה[[חומר]].<br />
<br />
==מאפייני חסידות חב"ד==<br />
===מרכז התנועה===<br />
[[תמונה:חזית_770.jpg|left|thumb|300px|חזית בנין [[770]], מרכז חב"ד העולמי]]<br />
בעיירה [[ליובאוויטש]] התקיימה מרכז תנועת חב"ד מתקופת אדמו"ר האמצעי שקבע בו את מושבו, בהמשך התגוררו בעיירה: אדמו"ר הצמח צדק; אדמו"ר המהר"ש; ואדמו"ר הרש"ב.<br />
<br />
בימי מלחמת העולם הראשונה, בתחילת שנת תרע"ו (1915), כשהתקרב הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, החליט הרבי הרש"ב לעזוב את ליובאוויטש. סך השנים בהם הייתה ליובאוייטש בירת התנועה הוא 102 שנים.<br />
<br />
כיום מרכזה של חסידות חב"ד הוא [[770 | סעוון סעוונטי]] - מרכז חב"ד העולמי (המוכר יותר כ-"[[770]]") בית מדרשו של הרבי. המרכז נמצא ברחוב איסטרן פארקווי 770 בשכונת קראון הייטס שבברוקלין, ניו יורק. <br />
<br />
את 770 לא ניתן להגדיר רק כמקום מסויים. בדור האחרון, הפך מקום זה ל"סמל" לרבבות אלפי חסידים השואבים מהבית הגדול הזה את כל חיותם; להמוני יהודים שהבית הזה משמש להם מקור לשמחה וביטחון, לאמונה ועוז-רוח; לנבוכים ומחפשי-דרך ש'סעוון סעוונטי', "שבע מאות שבעים", יצק בהם השקפת-עולם ברורה, איתנה ותקיפה. לאלפי-אלפים של לומדי תורה ועובדי ה', שהבית הגדול הזה, והשפע שנובע ממנו, היה להם למגדלור של תורה אמונה והדרכה בעבודת ה'. <br />
<br />
הרבי אף ביטא את חשיבות הבניין בהזכירו מספר פעמים ש"770" בגימטריא "[[פרצת]]", ושב[[השגחה פרטית]] הבניין נקרא בפי כל בשם "770" בלשון-הקודש באידית ובאנגלית, הרי בוודאי שלגבינו ישנה חשיבות וקדושה מיוחדת לבית רבינו. ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] גילה הרבי כי המספר 770 בגימטריא "[[בית משיח]]" והודיע כי כשירד בית המקדש השלישי משמים בדרכו לארץ ישראל, יעבור ב "770" ומשם, יחד עם בנין 770, יסע לארץ הקודש לירושלים.<br />
<br />
===לדאוג לכל העם===<br />
'''ייחודה של תנועת חב"ד ודרכה הרעיונית, לא להסתגר בד' אמותיה, אלא לדאוג לכל מחסורו של יהודי, באשר הוא, ולהפיץ את משנת החסידות ומעיינותיה - חוצה, לכל מקום'''.<br />
<br />
מי שהביא את הפעלתם של החסידים למען כל עם ישראל בכל מדינות פזורותיו לממדים מדהימים, הינו [[אדמו"ר שליט"א]]. הרבי פיתח את מושג ה[[שליחות]] והקים את ה"[[בתי חב"ד]]". במשך עשרות שנות מנהיגותו, שלח הרבי את אלפי תלמידיו לחמש יבשות תבל. הוא "כבש" מדינה אחר מדינה פתח סניפים, בתי כנסת ומוסדות חינוך, בכל עיר ויישוב. במדינות חופשיות מתקיימת הפעילות בחוצות ובפרסום רב, ובמדינות בהם שלט משטר עוין קמו ופעלו מחתרות של שליחיו האמיצים והמסורים של הרבי.<br />
<br />
כמעט בכל נקודה נידחת בעולם אפשר למצוא "[[בית חב"ד]]". נכון לשנת [[תש"ע]] פזורים כ-5000 [[שלוחים]] ברחבי העולם. חסידי חב"ד מנהלים בתי ספר יהודיים במדינות רבות בעולם, בראש ובראשונה במדינות ברית המועצות לשעבר.<br />
<br />
עבור ילדי ישראל הקים הרבי את תנועת הנוער "[[צבאות השם]]" מטרת הארגון להחדיר בקרב הילדים את המודעות להגברת הצד הטוב שלהם ולמלחמה ברע הקיים בתוכם, וזאת דווקא ע"י החינוך הבלתי פורמלי, בהפיכתם לחיילים המודרכים ע"י מפקדים הקרובים להלך רוחם לפעמים יותר מהמורה וההורה.<br />
<br />
הארגון פועל במדינות רבות בעולם כארגון בת של מוסדות [[שליחות | שלוחי]] הרבי, בעולם גדל הארגון מ-5000 ילדים בשנתו הראשונה לכחצי מליון ילדים היום, על חבריו נמנים ילדים מכל גווני הקשת מהחרדים ביותר ועד לכאלו שהקשר שלהם עם היהדות שואף לאפס. <br />
<br />
==מנהגים אופייניים==<br />
לחסידות חב"ד מספר מנהגים ייחודיים להלן מספר דוגמאות:<br />
*חסידות חב"ד שמה דגש על תפילה באריכות, תוך התבוננות מעמיקה בגדלותו האינסופית של הבורא, ואפסות האדם. התפילה מלווה לעתים בנגינה חרישית של [[ניגון חב"די]], כדי לעורר את הלב. עם זאת, בשונה מפלגים אחרים בחסידות, הם מקפידים שלא להבליט זאת בתנועות חיצוניות, ומרחיקים זאת מאוד. תפילה באריכות נקראת בעגה החב"דית "תפילה בעבודה", וחסיד הידוע בכך מכונה "[[עובד]]", מאחר וזהו הפן המעשי יותר בתורת חב"ד. עיסוק בהשכלת חב"ד לבד ללא שימת דגש על "עבודה" נחשב לעוון. <br />
*חסידי חב"ד אינם נוהגים [[שינה בסוכה|לישון בסוכה]] במהלך חג הסוכות.<br />
*חסידי חב"ד בדרך כלל סועדים [[סעודה שלישית]] בשבת ללא לחם. זמן זה, לקראת סוף השבת, מכונה "רעוא דרעוין" (רצון הרצונות - זמן אידאלי לבקש ולהתחנן). בזמן זה נהוג לשורר [[ניגונים חב"דיים | ניגונים חסידיים]], ואף להשמיע "[[מאמר חסידות]]" ברבים (מקובל לחזור בעל-פה דווקא). <br />
*[[נשיאי חב"ד | אדמו"רי חב"ד]] חדשו מספר לימודים יומיים:<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] הנהיג את לימוד ה[[חת"ת]] ('''ח'''ומש '''ת'''הילים '''ת'''ניא) היומי, חומש - קטע יומי מפרשת השבוע עם רש"י, תהילים - כפי שנחלק לימי החודש, "[[תניא]]" - יומי כפי שחילקו אדמו"ר הריי"צ.<br />
על פי הוראתו של אדמו"ר הריי"צ, כתב [[אדמו"ר שליט"א]] את "[[היום יום]]" - דבר תורה יומי קצר בהלכה או בחסידות.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ערך חסר}}<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%91%D7%95%D7%91&diff=86715חסידות באבוב2010-08-30T15:27:30Z<p>מתמיד: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:באבובב.jpg|left|thumb|400px|רבי בן ציון מבאבוב, ונכדיו רנ"צ זצ"ל, רב"צ שליט"א]]<br />
[[תמונה:באבוב 1.jpg|left|thumb|250px|רבי מרדכי דוד מבאבוב בבית חב"ד בלונג איילנד]]<br />
'''שושלת באבוב''' היא שושלת בת של חסידות [[צאנז]], מיסודו של רבי חיים מצאנז.<br />
<br />
השושלת מסתעפת מרבי מאיר נתן זצ"ל, בנו של הרה"ק מצאנז. בנו של רבי מאיר נתן היה רבי שלמה, אביו של רבי בן ציון הלברשטם מבאבוב בעל הקדושת ציון, שנהרג על קידוש השם בשנות השואה הי"ד.<br />
<br />
ארבעה דורות של אדמו"רים עמדו בקשרים עם נשיאי חב"ד, רבי [[בן ציון הלברשטאם]], בנו רבי [[שלמה הלברשטאם]] שהוא וחסידיו התגורוו בשכנות לרבי משך שנים רבות בשכונת [[קראון הייטס]], ובנו רבי [[נפתלי צבי הלברשטאם]].<br />
<br />
== הדור הרביעי ==<br />
<br />
לאחר פטירתו של רבי נפתלי צבי בשנת [[תשס"ד]], מונו כממשיכי דרכו אחיו הגה"צ רבי בן ציון הלברשטאם שליט"א, וחתנו הגה"צ רבי [[מרדכי דוד אונגר]] שליט"א. הדיון על המוסדות נמשך מאז ההכתרה של שני האדמו"רים ועדיין לא נפסק. באלול תשנ"ז התקיימו בחירות, בו הצביעו 34% כי הם בוחרים ברבי מרדכי דוד אונגר לאדמו"ר. מפתחות המוסדות ושליטתן הוא בידי חסידיו של רבי בן ציון, ואף אחד מהמוסדות לא בידי הצד השני, עד תום דין התורה.<br />
<br />
רבי '''בן ציון הלברשטאם''' מנהיג את עדתו בבית המדרש הישן והגדול של חסידי באבוב, במרכז שכונת [[בורו פארק]]. <br />
<br />
בשנת [[תש"ע]] הנהיג תקנות מחמירות כנגד [[פאות נכריות]] ללא כיסוי, ובהן כל חתן נדרש להתנות לפני קשרי השידוכין כי הכלה תלך עם פאה [[נכרית]] מכוסה בדווקא.<br />
<br />
ב[[ב' תמוז]] תש"ע תיקן כי יש לומר בנוסח התפילה לפני [[קריאת התורה]] בנוסח "ויחון '''עלינו''' לפליטת עולמים" ולא כנהוג "ויחון '''אותנו''' לפליטת עולמים". לדבריו, הוא חקר בכל הסידורים הישנים{{הערת שוליים|1=ראה לדוגמא ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20298&hilite=7cf9cd6e-3e20-40f0-ba3a-1ea635b8a492&st=%D7%95%D7%99%D7%97%D7%95%D7%9F+%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%95+%D7%9C%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%AA&pgnum=277 סידור כל בו].}}, ומתברר כי בהם מופיע הנוסח "ויחון עלינו", אלא שה[[משכילים]] - ובראשם וואלף היידנהיים - הם מתוך ההקפדה הידועה שלהם על הדקדוק הנכון, 'תיקנו' את הנוסח,. וכמובן שמסיבה זו יש לומר בדווקא כפי הנוסח המקובל מדורי דורות. לדבריו, הוא אף התקשר אישית לגבאי [[ספריית חב"ד ליובאוויטש]] בשכונת [[קראון הייטס]], וביקש מהם לבדוק מה הנוסח המופיע ב[[סידור הבעל שם טוב]], ואכן מתברר כי זה הוא הנוסח הנכון יותר.<br />
<br />
יש לציין כי זה הוא גם הנוסח החבד"י, המופיע ב[[סידור תהלת ה']].{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16091&hilite=367076f6-69e1-4a6f-94e6-d6ca2111e8cd&st=%D7%95%D7%99%D7%97%D7%95%D7%9F+%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%95+%D7%9C%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%AA&pgnum=138 ראה כאן].}}<br />
<br />
רבי '''מרדכי אונגר''', הוא חתנו של האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם מבאבוב, וידוע מקטנותו בגאונות ועבודת השם נפלאה. לאחר פטירת רבי בן ציון הלברשטאם מבאבוב, כאשר דודו רבי בן ציון (השני) התפטר מראשות הישיבה, הוא מונה לעמוד בראשה, וסחף אחריו קבל גדול מבני הישיבה ומעריצים. לאחר פטירת חותנו רבי שלמה מבאבוב, הם הכתירו אותו לאדמו"ר, והוא מנהיג את עדתו בבית המדרש שלו החדש, מכיון שבית המדרש הישן הועבר לידי דודו. בשבתות הוא מנהיג את העדה בבנין בית יעקב בשכונה, שהושכר לידו לשבתות ומועדים.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&pgnum=546 רבי שלמה בניחום אבלים אצל הרבי]<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=48167 רבי מרדכי דוד מבאבוב בבית חב"ד בלונג איילנד]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{חצרות}}<br />
[[קטגוריה:חצרות]]<br />
{{ערך חסר}}</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%90%D7%99&diff=86177רבי שמעון בר יוחאי2010-08-26T20:10:05Z<p>מתמיד: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:רשבי.jpg|left|thumb|250px|חלקת ציון הרשב"י בל"ג בעומר]]<br />
'''רבי שמעון בר יוחאי''' היה מגדולי התנאים ב[[נגלה]] וב[[נסתר]], הוא גילה את חכמת ה[[קבלה]].<br />
<br />
הוא היה בבחינת [[צדיק יסוד עולם]], וכמובא ב[[מסכת סוכה]]{{הערת שוליים|כה, ב.}} שאמר יכול אני לפטור את כל העולם מה[[דין]], ואלמלא אלעזר בני עימי - מיום שנברא ה[[עולם]] ועד עכשיו, ואלמלא יותם בו עוזיהו עימי - מיום שנברא בו העולם עד סופו. מכך נראה שהוא היה בבחינת צדיק יסוד עולם, שהיה יכול לפטור את כל העולם בכל הדורות כולל דורו של [[אברהם אבינו]] עד [[ביאת המשיח]], שאז יהיה "רוח [[הטומאה]] אעביר מהארץ", וכל זאת מכוח היותו [[נשמה כללית]].<br />
<br />
הוא היה ניצוץ של [[משה רבינו]] עליו הכתוב ש"זכרו תורת משה עבדי", ובדומה לכך רבי שמעון ש"תורתו אומנתו", וכך גם מובא ב[[זוהר הקדוש]].<br />
<br />
עיקר ענינו של רשב"י הוא "תורתו אומנותו" עד שכל מי שעוסק בכך נקרא על שמו "רשב"י וחבריו". ומכאן שזה היה עיקר ענינו, ומובא בגמרא אודות גאונותו המופלגת, שאחרי שיצא מהמערה בה עסק בעיקר בנגלה{{הערת שוליים|1=[[אגרת הקודש - פרק כ"ו]].}} על כל שאלה ששאלו חותנו רבי פנחס בן יאיר, הוא תירץ כ"ד תירוצים. וכמובן, ששאלה ששאל רבי פנחס בן יאיר לא שאל אלא מפני שבאמת הוקשה לו ולא הבין, ואעפ"כ היה לרש"בי כ"ד תירוצים.<br />
<br />
בלימוד ה[[נגלה]] שלו היה יודע את כל פנימיות ההלכות{{הערת שוליים|1=מאמר המשך [[תרס"ו]].}}<br />
<br />
מובא בגמרא שפעם אחת יצא עם תלמידיו לבקעה, ולפתע על פי ציוויו היא התמלאה דינרי זהב, ואמר לתלמידיו שמי שרוצה לקחת יקח, וכאן נרמז שרשב"י ממשיך את ענין ה[[פרנסה]] בשפע, דבר הנמשך מהענין של "תורתו אומנתו", לכל [[יהודי]].{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ד]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&hilite=43e18ed7-5e5d-437d-885f-d8a8b850e8a1&st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90%D7%99%D7%9D&pgnum=111 חלק ב'].}}.<br />
<br />
==תיקוני זהר==<br />
'''תיקוני זוהר''' הוא ספר [[קבלה]] קדום, ובו מובאים שבעים תיקונים, שהם שבעים הפנים לתורה אותם מפרש רבי שמעון בר יוחאי במלת "בראשית". בהקדמה של תיקוני זוהר, מובא מאמר הזוהר [[פתח אליהו]].<br />
== ראו עוד ==<br />
<br />
*[[ל"ג בעומר]]<br />
*[[מירון]]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תנאים]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=106&article=310 תולדות חייו של רשב"י באתר חב"ד בישראל]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%99%D7%99&diff=86176אביי2010-08-26T20:06:36Z<p>מתמיד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:רבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונם של אביי ורבא{{הערת שוליים|1=[http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=848&safaid=6 מי צדיק.[}}]]<br />
'''אביי''' נולד בשנת ד' אלפים ו-ל"ט שנה לבריאת העולם, היה [[אמורא]], ותלמידו ובן אחיו של [[רבה בר נחמני]].<br />
<br />
אביי היה יתום, וראשי התיבות של שמו הם "אשר בך ירוחם יתום". בגמרא מסופר, כי מיד כאשר נתעברה אמו נפטר אביו, וכאשר ילדתו אמו היא נפטרה. בהזדמנות כאשר דיברו על חומרת קיום [[מצוות כיבוד אם ואם]], אמר אביי: אשרי מי שלא ראה את אביו ואמו, ולא נכשל באי כיבודם{{הערת שוליים|1=פ"א ד[[קידושין]].}}.<br />
<br />
הוא היה הבר פלוגתא של רבא, אך ה[[הלכה]] נפסקה כמותו רק בששה מקומות, שראשי התיבות שלהם הם "יע"ל קג"ם". שימש כראש ישיבת פומבדיתא, ולאחר פטירתו בשנת ד' צ"ט שימש במשרה זו רבא.<br />
<br />
שמו היה גם 'נחמני', ונקרא בשם 'אביי' כראשי תיבות של הפסוק{{הערת שוליים|הושע, פרק י"ד, פסוק ד'.}} "אשר בך ירוחם יתום". <br />
<br />
== בתורת החסידות ==<br />
<br />
ה[[צדיקים]] העושים אותות ומופתים בעולם, עושים זאת בשותפות עם אביי - שהוא מקור ל[[תורה שבעל פה]], ובכח התורה נעשים המופתים.<br />
<br />
רמז לדבר, כתוב: "ואם בריאה יברא הוי'" - ר"ת אביי, אלא שהפסוק מתחיל בתוספת [[וא"ו]] - ואם בריאה וגו', הרומז על המשכת התורה, כי כל מופת הוא ע"י התורה.<br />
<br />
פסוק זה נאמר על אות ומופת (נס) שעשה [[משה רבינו]], כאשר פצתה האדמה את פיה, וקורח עם עדתו נבלעו באדמה עקב היותם "נועדים על הוי'" - שהתנגדו לגילוי שם הוי' שלמעלה מה[[טבע]].<br />
<br />
ואף על פי ש"אין כל חדש תחת השמש" - וכיצד תברא בריאה חדשה? <br />
<br />
אלא ש"פי הארץ" לבליעת קורח כבר נברא בערב שבת בין השמשות והמופת היה בקרוב בריאה זו לזמן הזה.<br />
<br />
ובזה נבדלים ומתיחדים האותות והניסים הנעשים בעולם מכח הקדושה - שנעשים בכח התורה, לעומת השינויים בטבע הנעשים מכוחות הטומאה שברא ה' בעולם שהם בניגוד לתורה.{{הערת שוליים|קטע זה מהספר "ערכים בחסידות".}}<br />
<br />
== הבעל שם טוב ואביי ==<br />
<br />
ה[[בעל שם טוב]] אמר שאביי היה המקור של תורה שבעל פה{{הערת שוליים|1=[[כתר שם טוב]] הוספות כח.}}<br />
<br />
[[אדמו"ר הזקן]] העיד כי דרך הלימוד של [[הבעל שם טוב]] היתה כאביי. הוא אמר דרשה של שלוש שעות מתורתו של הבעל שם טוב בסוגיא של יאוש שלא מדעת בה נפסקה ההלכה כאביי, ואח"כ כאשר הקהל השיח כי דברי תורה אלו הם ממש כאביי ורבא, הוא עלה על הבמה ואמר כי ליתר דיוק יש לומר כי דרכו היתה כאביי דווקא.<br />
<br />
== אמרותיו ==<br />
<br />
כאשר רבו רבה בר נחמני אמר לו שהוא בינוני{{הערת שוליים|1-הערת הרבי:בכת"י הש"ס ועין יעקב שהובאו בדקדוקי סופרים לברכות (סא, ב), בפירוש ר"ח (נדפס בנספחים לאוצר הגאונים לברכות) - בכל מקומות אלו הגירסא בלשון רבים: "אנו בינונים" או "אנן בינונין". ולא מצאתי, לעת עתה חבר לאדה"ז בגירסתו "אנא בינוני" - לבד המשמעות דפירש"י על אתר שכותב "אם אתה מן הבינונים", ולא כמו שכתוב בפירוש ר"ח הנ"ל "אי אנן בינונין אנו לא שבק מר כו'".}}, אמר לו אביי: אם כן לא שבקת חיי לכל בריה! הרבי{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] כרך ג תמז.}} פירש מאמר זה בשם אביו רבי לוי יצחק, שהוא על פי מאמר רז"ל{{הערת שוליים|1=[[מסכת ראש השנה]] ח, ב.}} צדיקים נחתמים לאלתר לחיים. וכיון שאין צדיק גמור בעולם, הרי כל הבריות אין נכנסים בסוג זה.<br />
<br />
וביותר ניחא על פי הפירוש המוקף ברש"י שבעין יעקב "משווינין לכולי עלמא רשעים", שאם כן כל בריה הוא מאלו שנחתמין לאלתר למיתה.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אמוראים]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://chabad.co.il/?template=article&topic=106&article=1023 תולדות חייו של אביי באתר חב"ד בישראל]</div>מתמידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A9%22%D7%99&diff=86175רש"י2010-08-26T20:04:01Z<p>מתמיד: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:רשי.jpg|left|thumb|250px|ציור נפוץ של רש"י]]<br />
[[תמונה:רשי 2.jpg|left|thumb|250px|בית מדרשו של רשי בוורמיזא]]<br />
'''רבינו שלמה יצחקי''', הידוע בכינויו '''רש"י''', נולד לאביו רבי יצחק, בעיר טרואה (Troyes, 'טרויישׂ' בלשון הימים ההם) שבצפון צרפת קרוב לשנת ד' תתא. ונפטר בשנת ד'תתס"ה.<br />
<br />
פירושיו על התנ"ך ועל הש"ס נתפרסמו בכל תפוצות ישראל, אך בעיקר הפליאו גדולי הדורות את פירושו על התורה, עליו התבטא נכדו הרשב"ם: כפירושו על הש"ס אף אני אעשה, אך פירושו על התורה אין ביכולתי לעשות.<br />
<br />
== הפעולה הפנימית של לימוד רש"י על התורה ועל הש"ס ==<br />
<br />
[[אדמו"ר הזקן]] אמר פעם: פירוש [[רש"י]] אויף [[חומש]] איז יינה של [[תורה]], פותח ה[[לב]] ומגלה [[אהבה]] ו[[יראה]] [[עצמי]]ות, פירוש רש"י אויף [[גמרא]] איז פותח ה[[מוח]] ומגלה [[שכל]] עצמי. '''תרגום מ[[אידיש]]''': פירוש [[רש"י]] על [[חומש]] הוא יינה של [[תורה]], פותח ה[[לב]] ומגלה [[אהבה]] ו[[יראה]] [[עצמי]]ות, פירוש רש"י על [[גמרא]] פותח ה[[מוח]] ומגלה [[שכל]] עצמי.<REF>[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9B%22%D7%98_%D7%A9%D7%91%D7%98 היום יום, כ"ט שבט.]</REF><br />
<br />
הרבי העיד על עצמו: איך קָאך זעך דָאך בפירוש רש"י, שאמר על עצמו: אני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא.<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=0281c88c-ca4d-4ebb-8195-9656c74d9df3&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=689 התוועדויות תשמ"ה ח"א]</REF><br />
== כללי פירוש רש"י על התורה מ[[הרבי]] ==<br />
<br />
א. רש"י הינו פרשן ולא פסקן כידוע.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&st=&pgnum=228 לקוטי שיחות ח"ל עמ' 215 (עמ' 228)]</REF><br />
<br />
ב. אי אפשר לשאול סתירות לפירושו על הש"ס.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14933&st=&pgnum=51 ליקוטי שיחות חט"ו עמ' 38 (עמ' 49)]</REF><br />
<br />
ג. רש"י מזכיר בפירושו על התורה את מקור הפירוש הוא רק כשזה נוגע להבנת הפירוש.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14932&st=&pgnum=150&hilite= לקוטי שיחות ח"ט עמ' 122 (עמ' 150)]</REF><br />
<br />
ד. כאשר מזכיר רש"י שלוש פירושים שונים סימן הוא כי יש קושי מסוים שווה בשני הפירושים הראשונים.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=%D7%95%D7%94%D7%92%D7%99%D7%AA+%D7%91%D7%95&pgnum=53&hilite=06c7f35a-ba54-4d86-b833-0a3eae94111d לקוטי שיחות ח"ה בראשית עמ' 41 (עמ' 53)]</REF><br />
<br />
ה. כאשר אין רש"י מפרש כלל הרי זה סימן כי רש"י מבין כי דבר כזה מבין אף "בן חמש למקרא". אם היתה הסיבה לאי ידיעת רש"י את הפירוש, היה רש"י כותב "איני יודע".<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=%D7%95%D7%94%D7%92%D7%99%D7%AA+%D7%91%D7%95&pgnum=153&hilite=0378d1b7-4be8-47f9-b44b-ef6f98e4bc12 לקוטי שיחות ח"ה עמ' 141 (עמ' 153)]</REF><br />
<br />
== ראו גם == <br />
*[[ביאורים לפירוש רש"י]].<br />
*[[ביאורים לפירוש רש"י על התורה]]<br />
*[[כללי רש"י (ספר)]]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ראשונים]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://chabad.co.il/?template=article&topic=55&article=1206 תולדות חייו של רש"י באתר חב"ד בישראל]</div>מתמיד