https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&user=%D7%9E%D7%A9%D7%94+%D7%9B%D7%94%D7%9F&feedformat=atomחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2024-03-29T14:15:04Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.34.2https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6&diff=634091אוהל אדמו"ר הריי"צ2023-09-14T17:06:34Z<p>משה כהן: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=אוהל בבית החיים מונטיפיורי (ציון [[אדמו"ר הריי"צ]])|אחר=אוהל אחר|ראו=[[אוהל (פירושונים)]]}}<br />
[[קובץ:האוהל.jpg|ממוזער|פנים ציון [[אדמו"ר הריי"צ]]]]<br />
[[קובץ:הרבי באוהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אדמו"ר שליט"א|הרבי]] בכניסה לאוהל מנוחתו כבוד של אדמו"ר הריי"צ]]<br />
'''ציון [[אדמו"ר הריי"צ]]''' (מכונה '''האוהל''') הינו מקום {{מונחון|מנוחתו כבוד|קברו}} של אדמו"ר הריי"צ. ממוקם בבית החיים "מונטיפיורי" שברובע קווינס, [[ניו יורק]].<br />
<br />
== הוועד לבנין האוהל ==<br />
לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י' שבט]] [[תש"י]] נוסד 'הועד לבנין האוהל' על מנת להקים אוהל על קברו.<br />
<br />
[[קובץ:מכתב תודה לתורם.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב תודה שקיבל הרב יצחק יעקב קאוואלסקי בחודש [[תשרי]] [[תשי"א]]. המכתב נחתם על ידי הועד בו הוא מודה על תרומה של 18 דולר לטובת בניית האוהל]]<br />
בין תפקידיו, היה ה'ועד' אחראי לגייס תרומות עבור בניית האוהל מאת מוקירי זכרו של אדמו"ר הריי"צ, ומי שנדב מכיסו למען הקמת האוהל קיבל מכתב תודה מאת הועד.<br />
<br />
יו"ר הועד היה הרב [[שמואל לויטין]] וחבריו היו: הרב [[ניסן טלושקין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[אליהו סימפסון]], הרב [[מאיר אשכנזי]], הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], הרב [[משה דובער ריבקין]], הרב [[ירחמיאל בנימינסון]] והרב [[משה לייב רודשטיין]].<br />
<br />
== האוהל ==<br />
[[הרבי]] נוהג לפקוד את המקום בקביעות ולקרוא בו מכתבים ובקשות ברכה שהגיעו אליו מכך קצווי תבל. בשנים המוקדמות נהג כך הרבי בערבי [[ראש חודש]] ו[[בט"ו בחודש]] ובימי סגולה מיוחדים כדוגמת ימי ההילולא של [[רבותינו נשיאינו]], ובשנים המאוחרות לעיתים תכופות יותר, בימים [[שני]]{{הערה|לכתחילה היה היום הקבוע ביום ראשון אך הרבי שינה זאת ליום למחרת לבקשת חסידים שדאגו לבריאותו}} ו[[חמישי]], ועוד.<br />
מעולם לא פקד הרבי את המקום ב[[שבת|שבתות]] ו[[יום טוב|ימים טובים]] ואף לא שהה בסמיכות על ידו.<br />
<br />
האוהל נבנה, בהוראת הרבי, ללא קורת גג על מנת שגם כוהנים יוכלו להשתטח במקום. כמו כן נבנתה מחיצה גבוהה עשרה טפחים בין מקום המצבות למקום שבו מתפללים הפוקדים את המקום.<br />
<br />
במשך השנים נבנה במקום חדרון מיוחד ששימש את הרבי בעת שהותו במקום, החדר נשרף בחודש [[אדר שני]] [[תשנ"ב]].<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ד]] נבנה בסמוך [[בית אהל חב"ד ליובאוויטש]] לבאים להשתטח על הציון. המקום נבנה ונוהל על ידי ר' [[חיים ברוך הלברשטם]], לאחריו עבר לניהול ר' [[אבא רפסון]].<br />
<br />
כיון יש באזור [[ישיבה]], 2 [[מקווה|מקוואות טהרה]], ומספר מבנים בהם אפשר להתכונן לכניסה לאוהל.<br />
<br />
רבבות מבקרים במקום במשך השנה כולה ובעיקר ב[[י' שבט]], [[ג' תמוז]], בערב [[ראש השנה]], ערב ראש חודש וביום ראשון.<br />
<br />
== מעלת האוהל ==<br />
על מעלת האוהל וחשיבות ההליכה אליו דיבר הרבי רבות במשך השנים.<br />
<br />
הרבי אמר כי אלו הכותבים לרבי ומניחים את המכתב באוהל מתוך [[התקשרות]] אמיתית ובאמונה כי הרבי קורא את המכתב - הרי הרבי ימצא את הדרך לענות להם.<br />
<br />
בשיחת ל"ג בעומר תש"י אמר הרבי כי "האוהל של הרבי הוא בקו השמחה" על דרך ציונו של רשב"י.<br />
<br />
ב[[שיחה|שיחת]] יו"ד שבט [[תשי"ד]] בה ביאר הרבי את מעלת ההשתטחות ואמר כי למקום יש קדושה כמו ב[[ארץ ישראל]]. באותה שיחה אמר הרבי כי כאשר יודע [[היצר הרע]] כי באפשרותו של האדם להשתטח באוהל מצד סמיכות המקום הרי זה עצמו כבר מחליש את תקפו כיון ש"יש לו פת בסלו".<br />
<br />
הרב [[שלמה גורן]] סיפר שהרבי אמר לו שמהאוהל ל-770 יש מעין פרוזדור ולכן נסיעותיו לאוהל אינם נחשבות כיציאה מ[[770]]{{הערה|מאמרו של הרב [[שלמה גורן]] שפורסם בעיתונות אחרי ג' תמוז.}}, כמו כן, אמר הרבי לרב גורן, כי אחת הסיבות שהוא אינו עולה לארץ, היא מאחר והוא מעוניין לפקוד את האוהל הק'.<br />
<br />
עם זאת, ראו לכל אורך שנות הנשיאות של הרבי, כי הוא מקפיד לא להפוך את המקום ל'מקום קבוע'. הרבי לא הסכים שיקבעו באוהל אפילו ברז לנטילת ידיים{{הערה|מפי הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]]}}, אלא נטל את ידיו בכל פעם כשחזר ל-770, כמו כן הרבי שלל הצעות של הקמת מבנים או בתי תפילה ליד האוהל{{מקור}}.<br />
<br />
ב[[חודש מנחם אב]] [[תשנ"ג]], שאל אחד הרופאים את הרבי האם כשישתפר המצב ימשיך לנסוע לאוהל, והרבי השיב בחיוב{{הערה|יומן קבלת המלכות עמ' 352, כ"ב [[מנחם אב]] תשנ"ג}}.<br />
<br />
== מנהגי ההשתטחות ==<br />
[[קובץ:בית קברות בשבת.jpg|שמאל|ממוזער|280px|מכתב הרבי בו כותב: "יש להבטיח (באווארענען) שלא יטעו לומר דמבקרים בבית הקברות בשבת קודש"]]<br />
את חלקם של מנהגי ההשתטחות הורה הרבי עצמו לנהוג וחלקם נלמדו מאופן הנהגתו של הרבי בעת היותו באוהל.<br />
<br />
'''א.''' נוקשים בדלת האוהל שלוש פעמים בטרם הכניסה.<br />
<br />
'''ב.''' באוהל נהוג לקרוא את ה[[מענה לשון]].<br />
<br />
'''ג.''' נהוג שלא ללבוש נעלי [[עור]] בעת השהות באוהל.<br />
<br />
'''ד.''' אלו שזכו לראות את הרבי (הריי"צ) בעיני בשר יציירו לעצמם את ציור פניו ויחשבו על כך "אז דא איז ער" (שכאן הוא).<br />
<br />
'''ה.''' נהוג לקרוע את המכתב ולהניחו על הציון.<br />
<br />
'''ו.''' אין אוכלים ביום ההליכה לאוהל קודם הכניסה לאוהל{{הערה|הרב [[יואל כהן]] העיד שפעם הרבי שמע מאחד הבחורים שנכנס לאוהל אחרי שאכל תפוח, והרבי התבטא: '''רחמנות אויף איר!''' (רחמנות עליך){{מקור}}}}, כשנכנסים לאוהל בלילה לא אוכלים מה[[שקיעת החמה|שקיעה]]. אך שותים (בדווקא).<br />
<br />
ועל דרך זה הורה הרבי למזכירו ר' [[בנימין קליין]].<br />
<br />
==אזכיר על הציון==<br />
[[קובץ:מכתב אזכיר עה''צ.png|ממוזער| "'''אזכיר עה"צ''' [=על הציון]" בכתב יד קודשו של הרבי במענה לבקשת ברכה שבמכתב ]]<br />
המענה הרגיל והמצוי של הרבי לבקשות ידיעות ושאלות שקיבל היה שיזכיר זאת על הציון של כ"ק אדמו"ר הריי"צ. ב[[מענות קודש]] היה הנוסח בדרך כלל: "'''אזכיר על הציון'''", כשלעיתים מוסיף "בלי נדר". ב[[אגרות קודש]] היה כותב תוכן זה בלשונות שונים. גם ב[[חלוקת הדולרים]] ענה הרבי כמה פעמים בתשובה לבקשות ברכה שמנהגו להזכיר הכל על הציון, ושמכבר הודיע שזוהי תשובתו ותגובתו למכתבי הפונים{{הערה|ראה לדוגמא בחלוקת הדולרים מג' טבת תש"נ - [[חדשות 770 בית חיינו]] גליון 22 עמ' 1}}.<br />
<br />
לפעמים, ובמיוחד בשנים הראשונות, היה הרבי מבשר בתשובתו לכותב המכתב שאכן הזכיר אותו על הציון, ולעיתים אף תוך פירוט התאריך המדוייק בו הייתה ההזכרה, כשכמה פעמים ביאר הרבי את הודעתו זאת הרבי לאור מאמר חז"ל: "הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו". אולם ברוב הפעמים היה מסתפק בהודעתו על כך מראש שיזכיר על הציון, ובשנים המאוחרות הודיע על כך כמה פעמים באופן כללי ב[[שיחה|שיחות הקודש]].<br />
<br />
===משמעות התשובה כברכה ועידוד===<br />
מסופר כי לאחר שענה הרבי ליהודי מ[[קראון הייטס]] שהיה זקוק לברכה לביתו שחלתה, בנוסה זה, פנה היהודי למשב"ק [[שלום בער גנזבורג]] ודרש שהרבי יבטיח שהיא תבריא. כאשר העביר גנזבורג את הדברים לרבי, השיב הרבי: "אזכיר על הציון היא אינה ברכה? תאמר לו שהיא תהיה כלה יפה"{{הערה|בקודש פנימה, עמ' 69, סיפור 41.}}.<br />
<br />
פעם ניגש השד"ר הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] לרבי בפרוזדור הכניסה של 770 אחרי שהרבי יצא מתפילת מנחה וביקש ברכה לזוג מסויים שלא זכו לזרעא חייא וקיימא וביקשו ממנו שיבקש עבורם מהרבי. לאחר שר' זלמן מסר את שמם השיב הרבי שכשיהיה באוהל יזכיר אותם, אך ר' זלמן לא הרפה ושאל: "מדוע שהרבי לא ייתן להם ברכה אמיתית?!". הרבי לא הגיב על דבריו אלו והמשיך לחדרו הקדוש. כעבור כשנה נולדה לזוג ילדה ולאחר שהדבר נודע לר' זלמן הוא ניגש לרבי שוב בעת שיצא מתפילת מנחה ובישר זאת. הרבי בתחילה לא הגיב והמשיך לעבר חדרו אך כשעמד לפתוח את דלת חדרו, הסתובב לר' זלמן ואמר בבת שחוק: "נו ר' זלמן, אזכיר על הציון, היא ברכה אמיתית?!"{{הערה|תשורה גרינברג תשע"ה עמ' 4}}. <br />
<br />
כך גם בתקופה שישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] הייתה נתונה בחובות גדולים והנהלתה עמדה תחת לחצים שיתפה הנהלת הישיבה את הרבי בכל הצעדים ותמיד התשובה הייתה: "אזכיר על הציון". בשלב מסויים חש ראש הישיבה הרב [[משה הבלין]] חלישות הדעת וכתב לרבי שאינו מרגיש עידוד מצד הרבי למצבם. בתגובה כתב הרבי: {{ציטוטון|עניתי כבר כמה וכמה פעמים 'אזכיר על הציון'. ישאל רבני אנ"ש, היש עידוד גדול מזה?}}{{הערה|הרב הבלין ב[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/12/342.-Vaeira-5782.pdfראיון לעלון 'הסיפור שלי']}}.<br />
<br />
בחורף תש"נ ענה הרבי לאחד מ[[אנ"ש]] שהתעתד לנסוע עם רעייתו לרוסיה וציין שעדיין לא קיבל שום ברכה מהרבי לנסיעה וגם כשעבר ב[[חלוקת הדולרים]] ביום ראשון לא קיבל ברכה על כך: {{ציטוטון|כמה פעמים צריכים לומר לו שאזכיר עה"צ שלדעתו יהיה זה ברכה?}}{{הערה|ליקוט מענות קודש מילואים ח"א (תשמ"ט-תנש"א) ע' 45}}.<br />
<br />
ב[[ערב יום כיפור]] [[תנש"א]] כתב הרבי לרב [[מנחם מענדל גרונר]], במענה למכתבו בו כתב שמהסס אודות להתנהלות מסויימת שננקטה בקשר לישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] - התנהלות שדווח עליה לרבי כשהרבי משיב רק ב"אזכיר על הציון"{{הערה|במכתבו לא הזכיר הרב גרונר שזה נשאל אצל הרבי והתשובה הייתה אזכיר על הציון}}) - האם אכן זה לרצונו של הרבי כשהוא כותב שאם זה לא לרצון אזי אין לו כל חלק בזה (תוכן): {{ציטוטון|כמדומה שכבר עניתי, אזכיר על הציון, ומה זאת אומרת אזכיר על הציון? שמבקשים ברכה}}{{הערה|מפי הרב מנחם מענדל גרונר}}.<br />
<br />
עם זאת במענה מקיץ [[תש"נ]] בקשר לשליח הרב [[שבתי סלבטיצקי]], שהיו שרצו [[השגת גבול|להשיג את גבולו]] כשמי שהשיג את גבולו הבין ממענה הרבי "אזכיר עה"צ" שיש לו הסכמה – הרבי סימן את המילים "שיש לו הסכמה", וכתב: {{ציטוטון|זה ארבעים שנה שאני עונה אזכיר על הציון, והפירוש בזה, אזכיר עה"צ '''ותו לא!!'''}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תש"נ ע' 129}}.<br />
<br />
===הזכרה בציון גם בלא קריאת כל המכתב===<br />
בשנים המאוחרות, בשתי הזדמנויות בהם הגיעו יחדיו ריבוי עצום של מכתבים{{הערה|בשיחת ו' טבת תשמ"ז - שאז הרבי הודיע שזו עת רצון לבקשת ברכות והגיעו מכל העולם המוני פתקאות, וכן בשיחת כ"ב אלול תשמ"ח - בימי הסליחות בהם מגיעים המוני ה[[פ"נים]]}}, הודיע הרבי ב[[שיחה]] שלא יהיה לו פנאי לקרוא את כל המכתבים אלא רק יניחם וימסרם על הציון.<br />
<br />
במענה מחודש [[חשוון]] [[תשמ"ז]] על הדו"ח מ[[כינוס השלוחים]] בדרום [[אמריקה]] כתב הרבי שגם באופן כזה זוהי הזכרה על הציון וביאר זאת במשל ממחשב: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן '''ואזכיר על הציון'''. ואין הזמן גרמא לקרות אפילו – אבל הנתינה כבר '''בשלימותה ובכל הפרטים''' כפסק דין תורת '''אמת'''. להקל '''ההבנה''' גם לאלו '''וכו'''' הראו דוקא בזמנינו דוגמא בולטת ושעל פיה עושים '''בפועל''' ואפילו בענינים הכי עיקריים והכי גדולים, שאפילו '''בדומם''' – ביכולת בני אדם '''לפעול''' כהנ"ל: תיכף שמכניסים לקאמפיוטר מספר פרטים עקריים – ברגע '''כמימרא''' יודעים כל המסקנות ופסק דין '''לפועל ממש'''. וכשמוסרים-מזכירים כהנ"ל על הציון (דכ"ק מו"ח אדמו"ר) הרי זה '''כפשוט''' ביתר שאת ועד לאין ערוך – ממסירה לדומם הנ"ל, '''להבדיל באין ערוך'''}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ז מענה לה}}.<br />
<br />
===הזכרה בציון גם מבלי לצאת מ-770===<br />
הרב [[שלום מענדל סימפסון]] מזכיר הרבי סיפר שפעם צלצל אחד מ[[אנ"ש]] למזכירות וביקש שיכניס לרבי בקשת ברכה דחופה לחולה, ומיד לאחר שהכניס הוא את הפתק הוציא הרבי מענה: "אזכיר על הציון". כעבור כמה שעות, קיבל המזכיר טלפון נוסף עם עדכון שמצבו של החולה השתפר. שוב הכניס הוא פתק לרבי, ולהפתעתו קיבלתי את המענה הבא: "אזכירו עוד הפעם על הציון". זאת למרות שמאז המענה הקודם לא יצא הרבי מחדרו, מסתבר שהרבי לא צריך לצאת מחדרו כדי להזכיר לברכה על הציון, וכפי שהסיק המזכיר בספרו זאת: "מסתבר שהרבי לא צריך לצאת מחדרו כדי להזכיר לברכה על הציון"{{הערה|[https://chabad.info/magazine/504905/ בלעדי: המזכיר של הרבי מספר סודות מהחדר]] {{אינפו}}}}. <br />
<br />
כעין זה מספר הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] ששאר בשרו ר' [[יעקב יוסף לפקיבקר]] שהה ברוסיה והיה מסורב עליה וביקש מקרובי משפחתו שהתגוררו ב[[קראון הייטס]] שיבקשו את ברכת הרבי שייצא מרוסיה. ר' בערל ליפסקר כתב על כך לרבי פעם אחת והרבי ענה: "אזכיר על הציון". כעבור כמה ימים כתב ר' בערל לרבי שוב בענין זה והרבי ענה: "הזכרתיו על הציון ואזכירו עוד הפעם". הדבר היה למרות שבכל אותה התקופה הרבי לא נסע לאוהל{{הערה|מפי הרב בערל ליפסקער - בית חיינו גל' 155 (צורף לגל' 541 של כפ"ח), בית משיח גל' 500}}.<br />
<br />
גם לאחרי [[כ"ז אדר ראשון תשנ"ב]] השיב הרבי{{הערה|בנענוע ראש לחיוב על הצעת המזכיר}} בנוסח: "אזכיר על הציון"{{הערה|לדוגמא לכמה תמימים מישיבת אהלי תורה וביניהם ר' [[פסח צבי שמערלינג]]. כמו כן שלח הרבי באותה התקופה כו"כ איגרות שנחתמו על ידי המזכירים ובהם שולב הנוסח שיזכיר את הבקשה על הציון.}}.<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[אוהל (קבר הצדיק)]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''התקשרות אמיתית לנשיא הדור''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1893 עמוד 36<br />
*'''וישאירום שם ברשותו''', סקירה על הביטוי השגור אצל הרבי 'אזכיר על הציון', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1911 עמוד 37<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 וידאו מהרבי באוהל (12:45)] {{אינפו}}<br />
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3371590 כשהרבי ביקר באוהל...]''' {{וידאו}} {{בית חבד}}<br />
*'''[https://forum.otzar.org/download/file.php?id=75027 ליקוט מסודר ודקדקני על הנהגת הרבי בענין הנסיעה לציון כ"ק אדמו"ר הריי"צ]''', הרב [[מיכאל אהרן זליגסון]].<br />
*'''[https://col.org.il/news/122917 כך נבנה החדרון עבור הרבי באהל הקדוש • כתבה מרתקת]''' {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/135998 ככה נבנה האוהל: הבנייה התעכבה, עד שהחסידים הקימו ועד {{col}}]'''<br />
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/651742/ רבי לילדים: נְסִיעָה לָאֹהֶל]''' {{וידפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/in-focus/30525/ הרבי מעתיר בתפילה באוהל הק', גלריה] {{אינפו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br />
[[קטגוריה:אוהלי רבותינו נשיאינו]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9F&diff=634042שלמה שניאור זלמן קייזן2023-09-14T12:32:51Z<p>משה כהן: ביטול גרסה 633956 של יוסף בן מלמד (שיחה)</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה שניאור זלמן קייזן 1.png|ממוזער|תמונת הרב שלמה שניאור זלמן קייזן ב[[כינוס השלוחים העולמי]]]]<br />
הרב '''שלמה שניאור זלמן קייזן (קצנלבויגן)''' ([[ג' חשון]] [[תרע"ח]]-[[ח' תמוז]] [[תשע"א]]) היה מראשוני השלוחים שנבחרו על ידי הרבי לפעול להפצת יהדות, וזכה לעסוק במלאכת הקודש במשך קרוב לששים שנה כרב קהילת 'צמח צדק' ומנהל מוסדות חב"ד בקליבלנד, אוהיו.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ג' בחשוון]] [[תרע"ח]] ב[[עיירה]] גאגארין להוריו החסיד ר' [[מיכאל קצנלבויגן]] ולאמו מרת [[שרה קצנלבויגן|שרה]].<br />
<br />
שנות ילדותו ובחרותו עברו עליו בצל המהפכה הקומוניסטית והוא נאלץ ללמוד יהדות במחתרת. בתחילה למד בחדר המחתרתי המקומי, ולאחר מכן נדד בין סניפי ישיבות תומכי תמימים הפזורות לאורכה ולרוחבה של רוסיה, כשהוא נמלט מצפרני ה[[ק.ג.ב.|משטרה החשאית]].<br />
<br />
כשהגיע לגיל חתונה, [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת שולה שפרה{{הערה|1=[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4336106/jewish/Rebbetzin-Shula-Kazen-96-the-Queen-of-Cleveland.htm כתבה אודותיה באתר בית חבד].}} בתו של החסיד ר' [[יצחק אלחנן שגלוב]], כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] סומך ידיו על השידוך וכותב: "ההצעה נכונה ויתקרב לגמור בכי טוב, והשי"ת יצליחם בגו"ר".<br />
<br />
עם סיום [[מלחמת העולם השנייה]], נטלה על עצמה אמו ה'[[מומע שרה]]' את ניהול מבצע ההברחה שכונה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]' ותוך סיכון נפשי עצום הצליחה להבריח אלפי חסידים מברית המועצות תחת זהות פולנית בדויה. עם התקדמות מבצע ההברחה, הפך השם 'קצנלבויגן' לשם מפליל שהנושא אותו יכול להישלח למאסר מבלי קשר למעשיו, ובשל כך החליף ר' שלמה זלמן את שם משפחתו ל'קייזן', כאשר אח אחר החליף את שם משפחתו ל'רסקין'.<br />
<br />
===בשליחות הרבי===<br />
הוא עצמו יחד עם זוגתו הצליחו לצאת את רוסיה במסגרת מבצע ההברחה שניהלה אמו, והם שהו בתחנות הביניים באירופה במשך מספר שנים, ובשנת [[תשי"ג]] הגיעו ל[[ארצות הברית]] ובהוראת הרבי נשלחו לפעול להפצת יהדות בקליבלנד שבאוהיו{{הערה|עם הגיעם לארה"ב נכנסו ליחידות, וכשאמרו לרבי שמחלקת ההגירה הפנתה אותם לקךיבלנד, אמר הרבי שזוהי 'עיר טובה' ועבור הילדים יש שם בית ספר טוב.}}..<br />
<br />
זמן קצר לאחר שהגיעו למקום, הוצע לו לשמש כרב ו[[שליח ציבור]] בבית הכנסת 'צמח צדק' המקומי{{הערה|שנוסד על ידי צאצאי הצמח צדק אך לא היה בית כנסת חב"די.}}, ואף שההצעה עם השכר שבצידה הייתה משתלמת מאוד, נמנע מלהשיב באישור בשל גובה המחיצה בבית הכנסת שלא הייתה כשרה כהלכה. לאחר חליפת מכתבים עם הרבי ואף [[יחידות]] פרטית לה זכתה רעייתו, אביו של ה'פרזידנט' בבית הכנסת הגיע אליו ב[[חלום]] והזהיר אותו שיש לשמוע להוראתו של הרבי ולהגביה את המחיצה ולא רע ומר יהיה גורלו, ובעקבות [[חלום]] זה המחיצה תוקנה ור' שלמה זלמן החל לשמש כרב בית הכנסת.<br />
<br />
בנוסף לשיעורים והפעילות שקיים עם באי [[בית הכנסת]] 'צמח צדק', החל לפעול רבות עם יוצאי רוסיה, כשבמקביל אשתו עוסקת בהקמת וניהול ארגון 'נשי ובנות חב"ד קליבלנד'.<br />
<br />
במהלך שנות שליחותם, פעלו רבות בהקמת וביסוס מוסדות חב"ד המקומיים, וזכו להוראות מפורטות מהרבי ולעשרות אגרות ומענות עידוד על פעילותם ושליחותם.<br />
<br />
ר' שלמה זלמן האריך ימים, והיה לאחד מזקני השלוחים. נפטר בגיל 92 ביום ראשון [[ח' תמוז]] [[תשע"א]] ונטמן בחלקת חב"ד ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק, בסמיכות ל{{ה|אוהל}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' [[יוסף יצחק קייזן]] - קראון הייטס<br />
*בתו מרת רבקה, רעייתו של הרב [[משה קוטלרסקי]] – מנהל משרד השלוחים שעל ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]]<br />
*בתו מרת דבורה, רעיית הרב [[יהודה לייב אלבסקי]] - שלוחי הרבי בקליבלנד אוהיו<br />
*בתו מרת הניה ליין, ניו יורק<br />
*בתו מרת בלומה - רעיית הרב [[שלום בער ויינברג]], קנזס<br />
*בתו מרת רחל גולדמן, דרום אפריקה<br />
*בתו מרת אסתר הלפרין, רעייתו של הרב [[שבתי אלפרין]] מנהל מוסדות חב'"ד ברזיל{{הערה|נפטרה ב[[ה' מנחם אב]] [[תשס"ב]]}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קישור שטורעם|50583|news|זקן השלוחים: הרב שניאור זלמן קייזן|מערכת שטורעם|ח' בתמוז תשע"א}}<br />
*'''[https://anash.org/eldest-of-the-shluchim/ זקן השלוחים]'''{{אנש}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קייזן, שלמה שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באוהיו]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קנצלבויגן]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=633928רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)2023-09-13T21:48:12Z<p>משה כהן: /* תורה ומדע */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br />
{{דמות<br />
|שם=רבי מנחם מענדל שניאורסון<br />
|כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]]<br />
|תמונה=לערך הרבי שליט"א.png<br />
|תיאור=ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]<br />
|תאריך לידה=[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]]<br />
|מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]<br />
|מקום פעילות=[[ארצות הברית]]<br />
|תפקידים נוספים=<br />
|רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו"ר הריי"צ]]<br />
|תלמידיו=[[חסידי חב"ד]] ברחבי העולם<br />
|חיבוריו=ראו בפסקה - [[אדמו"ר שליט"א#תורתו ומשנתו|תורתו ומשנתו]]<br />
|השתייכות=<br />
}}<br />
'''רבי מנחם מענדל שניאורסון''' (ב[[אידיש]] '''שניאורסאהן'''; מכונה '''הרבי מלובביץ'{{הערה|בכתיב מסורתי, הרבי מ[[ליובאוויטש]]}}''' ובחסידות חב"ד '''הרבי'''. יליד שנת [[תרס"ב]] (1902), הוא מנהיג [[רוחני]] בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי, [[נשיא הדור|נשיא]] השביעי של [[חסידות חב"ד]], ו[[הרבי כמלך המשיח|מוגדר]] כ[[מלך המשיח]] שיגאל את העם ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה האמיתית והשלימה]]. בין פעולותיו הבולטות הוא מפעל ה[[שליחות]], וכן [[עשרת המבצעים]] שיזם, במטרה להביא את היהדות לכל [[יהודי]] ויהודי. בעשייתו, דיבוריו והשפעתו מודגשת הציפיה ל[[משיח]] ופעילות להחשת ה[[גאולה]].<br />
<br />
ב[[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] נעלם מעיני בשר ודם, אם כי על פי דבריו מאמינים החסידים אודות [[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו]] בדורנו. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך ה[[גאולה]] ומצפים להתגלות [[הרבי כמלך המשיח]]{{הערה|זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי [[רש"י]] בסוף ספר דניאל (פרק י"ב פסוק י"ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]}}, ונוהגים ב[[אחדות החסידים]], כהוראת הרבי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===לידתו וצעירותו===<br />
{{ערך מורחב|הרבי בילדותו וצעירותו}}<br />
[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס"ד]])]]<br />
הרבי נולד ביום שישי, [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע לחסידים לראשונה בעת [[ביקור הרבי בפאריז (תש"ז)|ביקורו של הרבי בפריז]], כאשר בי"א ניסן פנתה אימו [[הרבנית חנה]] לקבוצת חסידים, ביניהם הרב [[בן ציון שם טוב]], והציעה להם לבקש מהרבי להתוועד לרגל יום הולדתו - ואכן כך היה והרבי הסכים והתוועד (ימי מלך חלק ג' ע' 997)}} ב[[עיירה]] הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]], לרבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הינו דור שישי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק - שהיה גם סב אשתו, [[הרבנית חיה מושקא]]}} ולהרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב.<br />
<br />
ב[[י"ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] של הרבי, והסעודת מצוה התקיימה בבית סבו של הרבי, רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מניקולייב השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י"ח בניסן]] שנת [[תרל"ח]]}}. הרבי נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
לאחר שבשנת [[תרס"ט]] התמנה אביו של הרבי, ר' לוי יצחק לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) משפחתו עברה לגור במקום.<br />
<br />
כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר [[יצחק בן צבי]] הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=<br />
|מקור=מכתב משנת [[תשט"ז]], למר יצחק בן צבי<br />
|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,<br />
:התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -<br />
:גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -<br />
:::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}<br />
<br />
בשנת [[תר"פ]], כשהוא בן 18 בלבד, התמנה לשמש כרב באחד מבתי הכנסת בעיר{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/10/6175838e2fcfa_1635091342.pdf אוצרות ליובאוויטש גליון 29] על פי [[שנים ראשונות]] חלק א' עמוד 131.}}.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ג]] [[המסע לקיסלבודסק (תרפ"ג)|נפגש]] לראשונה עם [[הרבי הריי"צ]], כאשר בהמשך נכנס להתעסק יחד עמו בפעילותו והנהגתו הציבורית, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. באותה תקופה הגדירו אדמו"ר הריי"צ כ"שר ההשכלה" שלו{{הערה|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ"ג]]}}. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ"ז]] [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|נאסר]] הרבי הריי"צ, והרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה הרבי הריי"צ ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם, ביניהם היה הרבי שהוזמן אל הרבי הריי"צ ובמשך ימים ארוכים שוחח עמו מידי יום מספר שעות ארוכות.<br />
<br />
ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ח]] שהה ב[[דנייפרופטרובסק]] וביקר אצל הוריו, ולאחר [[חג הסוכות]] נסעה אמו ללוותו ל[[לנינגרד]]. משם [[יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה|יצא]] מ[[רוסיה]], יחד עם הרבי הריי"צ, שהתעתד להיות חמיו, ועם כל בני ביתו. הרבי השתקע ב[[ריגא]] עם משפחת הרבי הריי"צ, אלא שחתונתו המיועדת התעכבה מחוסר אמצעים, ולכן הוחלט שיעבור לגור בעיר אחרת, ובחודש [[טבת]] של אותה שנה עבר לגור ב[[ברלין]].<br />
<br />
===נישואיו===<br />
{{ערך מורחב|חתונת אדמו"ר שליט"א}}<br />
ב[[ו' בכסלו]] [[תרפ"ט]] בא הרבי בקשרי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של הרבי הריי"צ. החתונה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערה|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו"}}. ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]], [[י"א בכסלו]], היה ה'[[שבת חתן]]' והרבי עלה לתורה ("[[אופרופעניש]]") במניין של אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ב[[י"ד בכסלו]] [[תרפ"ט]], התקיימה [[חתונת הרבי והרבנית|חגיגת הנישואין]] בחצר ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]]. בחגיגה נטלו חלק רבנים ואדמו"רים רבים מרחבי [[פולין]].<br />
<br />
להוריו של הרבי לא התירו השלטונות הסובייטים לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה, והם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.<br />
<br />
על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]] {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם [[תשי"ד]] כרך א (י) עמ' 206}}<br />
|תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}<br />
<br />
לאחר חתונתו, התגורר הרבי לתקופה קצרה ב[[ריגה]]. חמיו, הרבי הריי"צ, הטיל עליו אז להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] ובימי חב"ד. כמו כן, החל הרבי הריי"צ להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.<br />
<br />
=== בברלין ופריז ===<br />
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[הרבי בברלין]], [[הרבי בפריז]]}}<br />
[[קובץ:הרבי צרפת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ"ז]]]]<br />
[[קובץ:תשב.JPG|שמאל|ממוזער|200px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה"ב]], עם אדמו"ר הריי"צ, [[תש"ב]]]]<br />
ב[[י' שבט]] [[תרפ"ט]] עזב הרבי את [[לטביה]], ונסע ל[[ברלין]] בירת [[גרמניה]], שם קבע את מגוריו יחד עם רעייתו הרבנית חיה מושקא. בהוראת חמיו, החל הרבי ללמוד לימודים אקדמאיים באוניברסיטת ברלין.<br />
<br />
במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את הרבי הריי"צ בריגה. כמו כן נסע לחצרו בחודש תשרי [[תר"צ]], כאשר הרבי הריי"צ [[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית|נסע]] ל[[ארצות הברית]], אז התוועד הרבי עם החסידים שם. באותן שנים נפגש עם גדולי ישראל רבים בשליחות חמיו.<br />
[[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]<br />
ב[[ניסן]] [[תרצ"ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] באותה תקופה, עזבו הרבי והרבנית את ברלין והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון.<br />
<br />
בפריז שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו אדמו"ר הריי"צ{{הערה|כעדות הד"ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערה|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו"ר הריי"צ שישב באותה עת בפולין. הרבי ערך אז את חוברות '[[התמים]]', [[שיחה|שיחות]] ואגרות של הרבי הריי"צ ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ועוד קבצים תורניים אחרים. כמו כן ניהל את העברת הכספים ו[[דמי מעמד|דמי המעמד]] שנשלחו מ[[ארצות הברית]] אל חצרו של חמיו בפולין.<br />
<br />
=== בתקופת מלחמת העולם השנייה ===<br />
{{ערך מורחב|הצלת הרבי והרבנית}}<br />
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק [[שחמט]] עם אדמו"ר הריי"צ בעיירת המרפא [[פרכטולדסדורף]] בשנת [[תרצ"ז]]]]<br />
[[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] מפורטוגל ל[[ניו יורק]]]]<br />
<br />
בחודש [[כסלו]] [[ת"ש]] החלה [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] בהוראת הרבי הריי"צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה לארצות הברית עבור הרבי והרבנית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל, פעלו עסקנים לזרז את האשרות ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת באזור ארצות הברית, האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בפועל, טרם התקבל האישור.<br />
<br />
בשנת ת"ש, מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), עזבו את העיר ונסעו לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל חג השבועות, הגיעו הרבי והרבנית לעיר [[ווישי]]. בסוף קיץ ת"ש עברו מווישי אל העיר [[ניס]] (ניצה), שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש"א]]. באותה העת, נמשכו המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית, הן בניס והן בארצות הברית. ב[[כ' בניסן]] תש"א התקבלו הויזות ב[[מרסיי]], ומאז התגורר הרבי בעיר זו.<br />
<br />
לאחר קבלת הויזות הפליגו לעיר [[ליסבון]] שבפורטוגל. ביום [[י"ז בסיוון]] תש"א עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל, וב[[כ"ח בסיוון]] תש"א הגיעו לעיר [[ניו יורק]] בארצות הברית. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח הרבי הריי"צ במיוחד עבורם.<br />
<br />
===בארצות הברית===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)]]}}<br />
מיד עם הגעתו של הרבי ל[[ארה"ב]], התחיל לסייע לחמיו הרבי הריי"צ בכל פעולותיו, ובראשן מאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[חסידות]]. בשנת [[תש"ב]] התמנה על ידי הרבי הריי"צ ליושב ראש מוסדות [[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[הוצאת ספרים קה"ת]]. בשנת [[תש"ג]] מונה לעורך ראשי של ספרי [[קה"ת]]. באותם שנים עבד הרבי במקביל גם בהנדסת אוניות בחיל הים האמריקאי{{הערה|ב[[חלוקת דולרים]] אישר זאת הרבי במענה לשאלת מר מאיר מורג מחיל הים הישראלי. הרבי גם הסביר זאת לאור החלוקה הידועה הקיימת בין 'יששכר' ל'זבולון': חיל הים שייך לחלקו של 'זבולון' והרבי שעוסק בתורה הוא כ'יששכר', אך במסגרת חלוקה זו מתעניין יששכר מה קורה עם זבולון - [[דברי משיח]]}}.<br />
<br />
ב[[כ"ה אדר]] [[תש"ז]] נסע לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כשלושה חודשים, ובכ"ח סיון חזר ל[[ניו יורק]] ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ"ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל [[התקשרות]] לרבי הריי"צ.<br />
<br />
בשנת [[תש"י]] התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד הרבי הריי"צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה, ובכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות עם הרבי|להתוועדויות]] שלו החלו לנהור המוני חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערה|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש"י}}.<br />
<br />
===קבלת הנשיאות===<br />
{{ערך מורחב|קבלת הנשיאות של הרבי}}<br />
[[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי"ב]]]]<br />
לאחר [[י' שבט]] תש"י (1950), כאשר נודע על [[הסתלקות]] הרבי הריי"צ, החלו החסידים לדבר אודות צורך במינוי חתנו, הרבי, שכונה אז "הרמ"ש"{{הערה|שם=הרמש|ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"[[רבי]]"}}, כממלא מקומו, ביניהם היו הרב [[אברהם פאריז]]{{הערה|ראה בספר אחד היה אברהם עמוד 88}}, הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[שמואל זלמנוב]], הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]]{{הערה|ראה אודות כך בספר בכל ביתי נאמן הוא בפרק שקיעה וזריחה, עמוד 201}}, הרב [[ניסן נמנוב]] והרב [[סעדיה ליברוב]], שתמכו בצורה נלהבת בנשיאותו של הרבי והשפיעו על חסידי חב"ד בארצות הברית, בארץ הקודש וברחבי העולם לקבל עליהם את נשיאותו של הרבי. עם זאת, חלק מ[[חסידי חב"ד]], וכן [[הרבנית נחמה דינה]], אשת הרבי הריי"צ, תמכו בכך שחתנו הבכור של הרבי הריי"צ, הרב [[שמריהו גוראריה]] (הרש"ג) ינהיג את החסידות, אך לאחר קבלת הנשיאות על ידי הרבי, התבטל הרש"ג כלפי הרבי בצורה מיוחדת.<br />
<br />
בחודשים שלאחר ההסתלקות, כתבו [[חסיד]]ים רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[770]], אך הרבי סירב לקבל את הנשיאות. במשך החודשים הבאים התגברו ההפצרות מקהל החסידים וסירובי הרבי מאידך, אם כי בהדרגה קיבל הרבי על עצמו את הנהגת הכלל - בכתיבת [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]], הוראות, קבלה ל[[יחידות]] ועוד.<br />
במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי"א]], ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לרגל יום ההילולא הראשון של הרבי הריי"צ, אמר הרבי את ה[[מאמר]] "[[באתי לגני]]", ובכך קיבל באופן רשמי את הנהגת חסידות חב"ד.<br />
<br />
==בהנהגת חסידות חב"ד==<br />
[[קובץ:תשיא 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו הרשמית הראשונה של הרבי שצולמה ב[[ל' שבט]] [[תשי"א]] ב[[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פנים]] של ר' [[יהודה לייב פוזנר]]{{הערה|תשרי בליובאוויטש - מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], עמ' 51, [[תשרי]] [[תש"פ]].}}]]<br />
===תפקידו כרבי===<br />
זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות התבטא הרבי, ששליחותו בעולם הזה הוא לפעול עניינים "בחסד וברחמים" ושכל עניינו הוא שכל יהודי יהיה ב[[שמחה]] ולהפוך את כולם לחסידים{{הערה|ימי בראשית, עמ' 387}}. <br />
<br />
במהלך [[התוועדות]] [[פורים]] [[תשי"א]] שנערכה מספר שבועות לאחר קבלת הנשיאות, החל הרבי לרבי אודות עצמו ואל עניין נשיאותו והתבטא "איך בין נאָר אַ צינור [=אני רק צינור]", "מקושר דאַרף מען זיין צום רבי'ן, איך בין אַ ממלא מקום נאָר אין איין פרט [=מקושר צריך להיות לרבי, אני רק ממלא מקום של פרט]". בין שאר הדברים אמר: "לאחר הסתלקות כ"ק אדנ"ע אמר פעם כ"ק מו"ח אדמו"ר שאינו אומר אודות אביו "נשמתו עדן", שכן, לשם מה לומר "נשמתו עדן" כשנקל וטוב יותר לומר "נשמתו בי". כך גם על הרבי – אינני אומר "נשמתו עדן", אלא "נשמתו בי"!..."{{הערה|תורת מנחם, תשי"א - חלק ג', עמ' 326.}}. בהזדמנות נוספת התבטא "איני אלא צינור למלאות רצון כ"ק מו"ח אדמו"ר"{{הערה|מכתב מתאריך [[ד' תשרי]] [[תש"י]] וראו גם שיחת שבת [[פרשת פינחס]] [[תשמ"ה]]}}. בגישה זו המשיך להתנהג כל אורך שנות נשיאותו, והחשיב את עצמו כ[[התקשרות|מקושר]] לחותנו [[אדמו"ר הריי"צ]], היה הולך בקביעות ל[[אוהל (אדמו"ר הריי"צ)|אוהל שלו]] שם היה קורא את הפ"נים והבקשות לברכה שהגיעו אליו.<br />
<br />
הרבי שם דגש על "המעשה הוא העיקר", אך הבהיר שכל דרשותיו ובקשותיו הם בגדר עצה בלבד ולא פקודה{{הערה|מכתב מ[[כ"ג אלול]] [[תשכ"ג]]}}, והקפיד שלא לומר מוסר לאנשים{{הערה|"בכלל אין עניני לומר מוסר", התוועדויות תשמ"ח חלק ב עמ' 533}}.<br />
<br />
על אף גאונתו הגדולה של הרבי ובקיאותו בתורה, הוא לא השיב על שאלות הלכתיות והפנה בעניינים כעין אלו לרבנים מורי הוראה. לשאלה מדוע הוא לא עונה בענייני הלכה{{הערה|שאלתו של הרב [[שמואל הלוי וואזנר]] בעת ביקורו אצל הרבי בשנת [[תשל"ו]]}}, השיב שהוא "ירא הוראה"{{הערה|"שמן ששון מחברך", ב, עמ' 15}}. פעם נוספת התבטא הרבי ש"אין ענייני לפסוק דינים"{{הערה|מכתב מ[[ל' תשרי]] [[תשכ"ה]]}}.<br />
<br />
===סדר יומו===<br />
{{ערך מורחב|סדר יומו של הרבי}}<br />
במשך רוב היום, עיסוקו של הרבי נסוב ברובו סביב [[לימוד תורה]] ומענה ל[[מכתב]]ים הנשלחים אליו מכל רחבי העולם. בנוסף בתדירות שהלכה וגברה עם השנים, נהג הרבי לפקוד את [[אוהל]] חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|בערבי ראש חודש, פעם נוספת באמצעו של החודש, ובשנים מאוחרות יותר גם בימי [[שני]] ו[[חמישי]] ועוד.}}. בנוסף, במשך עשרות שנים היה הרבי מקדיש זמן שלוש פעמים בשבוע לקבל אנשים ל[[יחידות]] [[חדר הרבי|בחדרו הפרטי]], שבו היה עונה לאנשים על שאלותיהם ומדריך אותם ב[[עבודת ה']]. בשנים מאוחרות יותר בשל העומס הרב, הפסיק הרבי את היחידות הפרטית והחל לקבל את הציבור ב[[יחידות כללית]] בבית מדרשו. ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]] החל הרבי ל[[חלוקת דולרים|חלק]] מידי יום ראשון דולרים ל[[צדקה]]. פוליטיקאים, רבנים ואישי ציבור רבים הגיעו לרבי בחלוקת דולרים וביחידות כדי לקבל את ברכתו ועצתו.<br />
<br />
מידי [[שבת]] מתקיימת [[התוועדות]] עם הרבי, בה נושא [[שיחה|שיחות]] העוסקות הן ב[[תורת הנגלה]] והן ב[[תורת החסידות]] והן בעניני השעה. החל משנת [[תשכ"ה]] החל הרבי לעסוק בכל התוועדות בעיון באחד מפירושי [[רש"י]] ב[[פרשת השבוע]].<br />
<br />
===פעולותיו===<br />
[[קובץ:הרבי.jpeg|ממוזער|250px|הרבי]]<br />
{{ערך מורחב|פעולותיו של הרבי מליובאוויטש בסדר כרונולוגי}}<br />
בשנת [[תשי"ב]] ייסד הרבי את הארגון "[[צעירי אגודת חב"ד]]" ו"[[נשי ובנות חב"ד]]", בשנת [[תשי"ד]] יצא הרבי לראשונה ב[[מבצע ארבעת המינים]] ו[[מבצע מצה]], ב[[י"ב תמוז]] [[תשי"ח]] בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] יצא הרבי בקריאה לפעול בצורה של "[[ופרצת]]": {{ציטוטון|ועל דרך זה נדרש גם מכל אחד ואחד מאתנו בעבודתו לקונו - לפעול הענין ד"ופרצת" בהגבלה ד"ימה וקדמה וצפונה ונגבה" של הגוף ונפש הבהמית, ועל ידי זה יפעל גם בחלקו בעולם}}.<br />
<br />
החל משנת [[תשכ"ד]] החל הרבי לפעול למען יהודי [[רוסיה]], ובשנת [[תשכ"ט]] ייסד עבור העולים את שכונת [[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]].<br />
<br />
ב[[ל"ג בעומר]] [[תשכ"ז]], כמה שבועות לפני [[מלחמת ששת הימים]] ייסד הרבי את [[מבצע תפילין]] כהגנה מפני האויבים, לאחר המלחמה החל הרבי את המערכה למען [[שלימות הארץ]], במשך השנים נשא הרבי שיחות רבות נגד מסירת שטחים לערבים. בשנת [[תשל"ט]] בעת הדיבורים על הסכמי [[קעמפ דייויד]] התנגד הרבי בתוקף למסירת חצי האי סיני ונלחם נגד כך.<br />
<br />
בשנת [[תש"ל]] יצא הרבי במערכה למען תיקון חוק "[[מיהו יהודי]]".<br />
<br />
בשנת [[תשמ"א]] הקים הרבי את ארגון [[צבאות ה']], ושנה לאחר מכן פתח ב[[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]].<br />
<br />
בשנת [[תשנ"א]] נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה]] בה דרש מהחסידים "עשו כל אשר ביכלתכם" להבאת משיח צדקנו.<br />
<br />
== פועלו והשפעתו ==<br />
=== פעולותיו בעולם היהודי ===<br />
{{ערך מורחב|עשרת המבצעים}}<br />
לאחר עלותו לנשיאות, החל הרבי להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת החסידות]] בסיסמת "ופרצת", הלקוחה מהפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"{{הערה|בראשית כח, יד}}. במסגרתם קרא הרבי לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר, על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קרא הרבי לעזור כספית לאלו שאין בידם יכולת כלכלית לקנות [[תשמישי המצוות]].<br />
<br />
מאוחר יותר, יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות המועדים והם עונתיים, לדוגמה הדלקת [[נרות חנוכה]] בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, [[תהלוכות ל"ג בעומר]], [[נטילת לולב]] עם יהודים ב[[סוכות]], חלוקת [[מצה שמורה]] לקראת [[חג הפסח]], תקיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], שמיעת [[עשרת הדברות]] ב[[חג השבועות]] לאלו שאינם מגיעים ל[[בית כנסת|בתי הכנסת]], קיום ארבע מצוות ה[[פורים]], ועוד.<br />
<br />
הרבי הדגיש בתדירות את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי{{הערה|ראה לדוגמה בלקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], חלק י"ח עמוד קע"ז}}, ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274}}.<br />
<br />
פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה בשם '[[עשרת המבצעים]]', הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן, אשר כוללות את מצות [[מבצע אהבת ישראל|אהבת ישראל]], [[מבצע חינוך|חינוך יהודי]], [[לימוד תורה]], [[תפילין|הנחת תפילין]], קביעת [[מזוזה|מזוזות]], [[מבצע כשרות|כשרות]] המאכלים, [[מבצע צדקה|נתינת צדקה]], [[מבצע בית מלא ספרים|החזקת ספרי קודש בבית]], בערב [[שבת]] וחג [[מבצע נרות שבת|הדלקת נרות שבת ויום טוב]] ו[[טהרת המשפחה]]{{הערה|[[ירמיהו ברנובר]], בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ"ג, עמוד 37}}.<br />
<br />
בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב"ד להעמיד דוכני [[תפילין]] בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. [[נשי ובנות חב"ד]] פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב"ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.<br />
<br />
==== מפעל השליחות ====<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[בית חב"ד]]}}<br />
{{קובץ|שלוחים|שלוחי הרבי בתמונה המסורתית ([[תשע"ג]])}}<br />
חמיו של הרבי, הרבי הריי"צ, פעל לקרב יהודים ל[[תורה]] ול[[מצוות]], ושלח שלוחים למדינות שונות. עם זאת, בתקופתו היה היקף הפעילות מצומצם למדי, והרבי הרחיב בקנה מידה עצום, עד שהיקף השלוחים כיום מגיע לכאלפים הפזורים ברחבי העולם. השלוחים הראשונים נשלחו ל[[מרוקו]] בתקופה הראשונה לנשיאות הרבי, ובמקביל נשלחו שלוחים גם ל[[ברזיל]] וברחבי [[ארצות הברית]]. בהנהגתו של הרבי, מושג השליחות הפך לדרישה מרכזית של הרבי - מ[[חסידי חב"ד]] בפרט, ומכל [[יהודי]] בכלל, לעזוב את מקומו ולהתמסר ל[[הפצת היהדות]] וה[[הפצת המעיינות חוצה|חסידות]] במקומות הזקוקים לכך. כחלק מדרישה זו הוקם על ידי הרבי מפעל השליחות, על ידי מינוי חסידיו לשלוחים בכל מקום ומקום והקמת [[בתי חב"ד]] ברחבי העולם, הנותנים סיוע גשמי ורוחני לכל יהודי. במשך השנים התרחב מפעל השליחות, וכיום הוא מקיף כמעט כל עיר ויישוב בעולם שבו נמצאים יהודים, ומונה מעל ל-5000 שלוחים, מתוכם 1,000 שלוחים בארץ ישראל{{הערה|1=[https://col.org.il/news/128933 מנהל אגף הסניפים חשף: השבוע ייצא השליח האלף בארה"ק] {{COL}}}}.<br />
<br />
מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו ל[[חזרה בתשובה]] של יהודים רבים, ב[[ישראל]] ומחוצה לה, בעיקר החל משנות ה-60. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים ל[[יהדות|דת]], בהתאם להשקפה החב"דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי{{הערה|1= [[היום יום]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hymym/2/27 כ"ז טבת], ספריית חב"ד.}}. כך למשל, נפוצים בתי חב"ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1788 כולל חב"ד חנך בית תמחוי לניצולי שואה]}}. בתי חב"ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום{{הערה|1=ראו לדוגמה: [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30263 השליח בקאסול מסייע לחלץ את גופת הישראלי]}}.<br />
<br />
==== תקנת לימוד הרמב"ם היומי ====<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תקנת לימוד הרמב"ם]]}}<br />
בשנת [[תשד"מ]] יזם הרבי את מפעל [[הרמב"ם]] היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של ה[[רמב"ם]] לשיעורי לימוד יומיים{{הערה|אודות התקנה, ראה שיחת הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ב, עמוד 271 ואילך}}. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב"ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל היד החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב"ם שמסיימים פעם בשנה.<br />
<br />
באחת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]]{{הערה|שבת פרשת [[וישב]], [[כ' כסלו]]}} בשנת [[תשד"מ]], אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר הרבי ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה ל[[חלוקת הש"ס]] בלימוד ספר [[משנה תורה]] לה[[רמב"ם]]. ההוראה לא יושמה מידית, אך [[התלמידים השלוחים]] ב[[ישיבת חב"ד קזבלנקה|בישיבת חב"ד בקזבלנקה]] שב[[מרוקו]], בה התגורר [[הרמב"ם]] מספר שנים, שלמדו את השיחה הזו, חילקו את כל ספר משנה תורה בין כלל הציבור התורני במרוקו, על מנת שיילמדו אותם בין [[י' שבט]] יום [[קבלת הנשיאות של הרבי]] עד ל[[יום הולדת]]ו של הרבי ב[[י"א ניסן]] ויום הולדתו של הרמב"ם ב[[י"ד ניסן]]. את "הלכות שלוחין ושותפין" לקחו התלמידים השלוחים בעצמם בקשר עם תפקידם כשלוחים של הרבי, ור' [[שלמה מטוסוב]], השליח הראשי ומנהל הישיבה, מסר להם שיעור בהלכות אלו. ב[[חודש אדר]] א' קבלו התמימים מכתב כללי-פרטי מ[[הרבי]] שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-חן מצד הרבי. המכתב פותח במילים: "המכתב הדו"ח והמצו"ב נתקבל ות"ח".<br />
=== השפעתו מחוץ לעולם היהודי ===<br />
==== שבע מצוות בני נח ====<br />
[[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער [[שבועון כפר חב"ד]] מ[[כ"ח בניסן]] [[תשמ"ט]] - "מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח"]]<br />
{{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}<br />
החל משנות ה-80 קרא הרבי לפעול להנחלת [[שבע מצוות בני נח]] לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן, בהתבסס על פסיקת ה[[רמב"ם]]{{הערה|בספרו משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח, פרק ח הלכה יג}}, כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג ש[[אומות העולם]] יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת{{הערה|1= את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג ה[[פורים]] [[תשמ"ז]] שהובאו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=611 כאן]}}.<br />
<br />
את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות, ראה הרבי כחלק מתהליך ההכנה לקראת ה[[גאולה]] שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה, והתחלת פעולתו כמלך המשיח בתיקון העולם{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[וכתתו חרבותם לאיתים]]}}.<br />
<br />
בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא, הצהיר הקונגרס של ארצות הברית על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.<br />
<br />
==== החינוך בקונגרס האמריקאי ====<br />
[[קובץ:בוטמן בסנאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המושל והמחוקקים בהכרזת ימי חינוך]]<br />
{{ערך מורחב|יום החינוך בארה"ב}}<br />
בשנת [[תשל"ח]] החליט הקונגרס של [[ארצות הברית]] להכריז על [[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, כ"יום החינוך והשיתוף" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא ארצות הברית דאז, ג'ימי קרטר, מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז החקיקה, מוכרז "יום החינוך והשיתוף" של ארצות הברית בכל שנה, על ידי הנשיא המכהן, ביום המקביל לתאריך העברי י"א ניסן, יום הולדתו של הרבי, שהביע את תודתו על החלטת הקונגרס, ואף ביאר ב[[התוועדות]]{{הערה|י"א ניסן [[תשל"ח]]}} את משמעותה של קביעת יום זה כ"יום חינוך":<br />
{{ציטוט|תוכן=<br />
הממשלה הכריזה על יום מסויים (י"א ניסן) כ"יום החינוך" בכל רחבי ארצות הברית. לכל דבר צריך להיות מקור בתורה. ולכאורה - היכן המקור לענין זה, לקשר ענין עיקרי וחשוב עם יום מיוחד בשנה? ומה גם ענין החינוך, שהוא דבר נמשך ותמידי בכל רגע ורגע.<br />
<br />
התשובה על כך היא: החיוב של קבלת עול מלכות שמים הוא תמידי בכל רגע, ולמרות זאת נקבע על כך יום מיוחד בשנה - ראש השנה; חייבים להזכיר [[יציאת מצרים]] בכל יום, ביום ובלילה, וביחד עם זה נקבע יום מיוחד בשנה, חג הפסח, כ"זמן חירותנו"; החיוב של [[לימוד התורה]] הוא בכל רגע פנוי, ואף על פי כן קבעו יום מיוחד בשנה, חג השבועות, כיום של התעוררות מחודשת בכל הקשור לקבלת התורה ולימודה.<br />
<br />
והנה, בענין זה רואים איך העולם מתקרב לביאת המשיח. שכן לעתיד לבוא יקויים היעוד "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה . . לעבדו שכם אחד", שאחד הענינים בזה הוא, שמלכות אדירה, "מעצמת-על", שהיא בעלת השפעה בעולם כולו, הכריזה בגלוי לעין כל אודות גודל החשיבות והחיוניות של ענין החינוך.<br />
<br />
|מקור=משיחת י"א ניסן תשל"ח - רשימת השומעים|מרכאות=כן}}<br />
<br />
בנוסף, במדינת ניו יורק מוכרזים מידי שנה לקראת י"א ניסן מספר רב של "ימי חינוך" בהתאם למספר שנותיו של הרבי. ההכרזה נמסרת מידי מושל מדינת ניו-יורק, שני בתי-המחוקקים ה'אסמבלי' והסנאט, בטקס מיוחד הנערך על ידי הרב [[שמואל בוטמן]]{{הערה|1='''[http://chabad.info/news/הממשל-בניו-יורק-הכריז-על-113-ימי-חינוך-לכ/ הממשל בניו יורק הכריז על 113 ימי חינוך לכבוד הרבי]''', לקראת י"א ניסן [[תשע"ה]] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==== רגע של שתיקה ====<br />
{{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}<br />
בשנת [[תשמ"ג]] קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם '[[רגע של שתיקה]]' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם, לאור כך שללא הכרה בבורא עולם, אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/387046/ הרבי מעורר על "רגע של שתיקה"]{{אינפו}}}}.<br />
<br />
קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי הסביר שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוקים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הדגיש הרבי, שבית הספר לא אמור להתערב בתוכן ה[[התבוננות]] של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.<br />
<br />
בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא [[ארצות הברית]] רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.<br />
<br />
==תורתו ומשנתו==<br />
===ספריו===<br />
[[קובץ:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לקוטי שיחות על סדר הפרשית]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ספרי הרבי מליובאוויטש]]}}<br />
<br />
מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי, וחלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך [[התוועדות עם הרבי|הופעותיו בציבור]] בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים.<br />
רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על ידי ה'[[חוזרים]]' - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים [[שיחות קודש]] ולאחר-מכן תורגמו ל[[עברית]] בסדרות [[דברי משיח]] ו[[תורת מנחם - התוועדויות]]. שיחות רבות עובדו ועברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[לקוטי שיחות]] (המונה כ-40 כרכים) וב[[ספר השיחות]] (המונה כ-12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומים, ב[[חסידות]], ב[[קבלה]], ב[[גמרא]] ואף בפשוטו של פירוש [[רש"י]] על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, וכמנהגו של הרבי לקשר את הדברים לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם.<br />
[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]<br />
[[מאמרי חסידות]] שנשא הרבי הודפסו ב[[ספר המאמרים פרשיות]], וחלקם עברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[ספר המאמרים - מלוקט]].<br />
חלק מאיגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים [[אגרות קודש]].<br />
<br />
===הפצת המעיינות===<br />
{{ערך מורחב|הפצת המעיינות חוצה}}<br />
הרבי הפך את המושג הפצת המעיינות לעבודת הדור השביעי, ואף התבטא כמה פעמים שזהו העניין הכי כללי בדורנו, והמצוה המיוחדת שבה צריכים להיות 'זהיר טפי' אנשי דורנו{{הערה|ראה אגרות קודש חלק יב ע' רפא. חלק יד ע' קסה. ועוד}}. לצורך כך הקים הרבי את מפעל ה[[שלוחים]] ו[[בתי חב"ד]], אשר הביאו את תורת החסידות לכל מקום ומקום.<br />
<br />
הרבי התבטא שהפצת המעיינות קודמת להפצת היהדות, היות שהיא בגדר של "מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים", ובפרט שעל פי רוב הפצת המעיינות מביאה בדרך ממילא לשינוי בעולמם של הלומדים אותה, גם בעניני שמירת תורה ומצוות{{הערה|מכתב הרבי לסופר והחוקר ד"ר [[יצחק אלפסי]]}}.<br />
<br />
בשנים האחרונות הודיע הרבי שהסתיימה עבודת הפצת המעיינות, ואין כבר עוד מעכב לבוא הגאולה, וצריכים רק להכין את אנשי הדור ואת העולם ל[[קבלת פני משיח]]{{הערה|1=ראה שיחות: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=37 ש"פ וישב תנש"א סעיף יא]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=197 ש"פ עקב סעיף יד ואילך]. ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף יג. וראה שיחת [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=286&hilite= ש"פ תצא תשמ"ח] באריכות}}.<br />
===לימוד חכמות חיצוניות===<br />
{{ערך מורחב|חכמות חיצוניות}}<br />
הרבי למד בילדותו שפות זרות בזמנים בהם שהה במקומות שאסור ב[[לימוד תורה]]{{הערה|ימי מלך, א, ע' 137}}. בנערותו למד לימודים כלליים נוספים עבור בחינות הבגרות, בזמן שלא גרע מאומה מלימודי הקודש הרבים שלו{{הערה|ימי מלך, א, ע' 158}}. אחר נישואיו, למד לימודים אקדמיים בהוראת חותנו הרבי הריי"צ. הרבי התמקד בעיקר בלימוד מדעי הטבע, וידוע על תארים שקיבל בתחומי הנדסה ופיזיקה{{הערה|ימי מלך, א, ע' 380 ואילך. ע' 453 ואילך}}. הרבי השתמש בידע שרכש באוניברסיטה על מנת להוכיח את דעתו ההלכתית בנוגע לשאלות הלכתיות-טכנולוגיות{{הערה|1=מכתב הרבי, נדפס ב[[יגדיל תורה (ירושלים)]] שנה שלישית גליון א (ט) ע' 8. וראה בהרחבה בימי מלך שם, ע' 408}}.<br />
<br />
עם זאת, פעמים רבות הביע הרבי בכל תוקף את דעתו בשלילת הלימוד במכללה (קולג'), מכמה סיבות: א. האווירה בלימודים אלו חדורה ב[[כפירה]] בה' וב[[השגחת ה'|השגחתו]]. ב. בלימודים אקדמיים משולבים לימודים שהם בגדר [[עבודה זרה]]. ג. האווירה בקמפוסים היא של פריצות מוחלטת והיפך ה[[צניעות]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ו, שיחת נח ב.}}.<br />
<br />
במכתב לאברך ששימש ב[[שליחות]] ורצה ללמוד במכללה, האריך הרבי בחומרת הענין בפרט בתור שלוחו של הרבי, שכאשר הולך ללמוד במכללה, הוא מושך עימו את הרבי לשם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/755.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג, אגרת תשנה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/809.htm חלק ד, אגרת תתט].}}.<br />
<br />
===היחס למדינת ולארץ ישראל===<br />
[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ"ב]]–1991, הרבי מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מדינת ישראל]] {{*}} [[שלימות הארץ]] {{*}} [[הבקשות מהרבי שיגיע לארץ ישראל והמענות]]}}<br />
הרבי כאדמו"רי חב"ד הקודמים ([[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]) התנגד לרעיון ה[[ציונות|ציוני]], עם זאת ראה ב[[מדינת ישראל]] כ"נס הצלה"{{הערה| יהודה פלדי, שערים, תמוז תשכ"ט. נדפס ב"הרבי שלושים שנות נשיאות", כפר חב"ד, תש"מ, ע' 119.}}, אולם הכיר בכ"דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון){{הערה|הרב טוביה בלוי, פרדס חב"ד, גליון 11 (קיץ התשס"ג), עמ' 189; לקט ופרט, חלק ב', ה'תשע"ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב אוריאל צימר, בחוברת יהדות התורה והמדינה פרק יז שהייתה לעיני הרבי, בשם ד"ר יצחק ברויאר, מהוגי הדעות של אגודת ישראל}}.<br />
<br />
הרבי גם גילה מעורבות אקטיבית בחיי המדינה, ונפגש עם מנהיגי המדינה, קציני צה"ל וראשי מערכת הביטחון בישראל. הרבי התנגד נחרצות למסירת שטחים לידי הערבים, והציג את דעתם של מומחים צבאיים שמסירת שטחים יכולה להביא לסכנת נפשות{{הערה|לקוטי שיחות חלק טו עמוד 489 ואילך}}, את התנגדותו תלה הרבי ב[[שולחן ערוך]] וחזר על ה[[הלכה]]{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים, סימן שכ"ט}} שגויים שהתקרבו אל עיירות ישראל הסמוכים לגבול, אפילו אם רוצים לבוא רק לצורך קישוש תבן וקש, מחללים עליהם את השבת, שמא ילכדו העיר ומשם תהיה הארץ נוחה להיכבש בפניהם{{הערה|מוצאי ש"פ האזינו י"ג תשרי תשל"ט, ועוד.}}.<br />
<br />
עם זאת, הרבי לא [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] מעולם, כאשר נשאל על כך ענה מספר תשובות, ביניהם זה שהוא רוצה להיות קרוב לציון חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[https://col.org.il/news/98156 ספרו של הרב גורן "משנת הגורן"] (הוצאת "ידיעות ספרים"). באתר {{col}}}}, בשיחה פומבית משנת [[תשי"ט]] נימק זאת הרבי בכך ש:{{ציטוטון|ישנם השואלים למה אני בעצמי אינני נוסע להתיישב שם. ובכן, זהו עניין שאינו תלוי בי, ובינתיים אינני יכול לעשות זאת, אבל אין לזה שייכות לכל השאר, חוץ ממני. אינני יודע אם הם משערים מה מעכב אותי, ואם זה נוגע שהם יֵדעו או לא, ובכל אופן, לא על זה מדובר עתה"}}{{הערה| שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט}}.<br />
<br />
===תורה ומדע===<br />
[[קובץ:טכנולוגיה.jpeg|ממוזער|מאמץ את הטכנולוגיה לקדושה. בשנים תש"נ-תשנ"ב נשא הרבי שיחה ב[[חנוכה]] בשידור חי לכל העולם באמצעות [[לוויין|לווינים]]. מולו נראה המסך המשדר (חנוכה תשנ"ב]]<br />
הרבי תמך בדעה לפיה אין המדע מהווה סתירה לדת, וטען שענינו של המדע הוא לשער השערות בלבד, ולכך אין להביא אותו בחשבון כנגד דברי התורה הוודאיים{{הערה|ראה אגרות קודש, כרך יח, עמ' תצג. ועוד.}}. הרבי אף התרעם נגד מדענים שומרי תורה ומצוות שניסו להסתיר את דעת התורה לנוכח "היפותזות מדעיות"{{הערה|ממכתב הרבי - נדפס באמונה ומדע עמ' 41. תרגום מאנגלית.}} ב'[[יחידות]]' עם אחד הפרופסורים{{הערה|נדפס באמונה ומדע עמ' 143.}}, הביא הרבי כדוגמא את הדיון לגבי מקומה של השמש ביחס לכדור הארץ, שבעוד לפני כמאה וחמשים שנה היו בטוחים רוב המדענים שדעתם המהפכנית היא בגדר 'עובדה מדעית', הרי שתורת היחסות של [[אלברט איינשטיין]] הוכיחה שלא כך הם פני הדברים, ובדברים כגון אלו אין לנו אפשרות לדעת מי הוא המסובב באמת.<br />
<br />
הרבי גם סבר, שכיון ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו", וכל התגליות המדעיות שהתחדשו ומתגלים בשנים האחרונות, תכליתם ומטרתם הם להוסיף בכבודו של הקב"ה, ע"י ניצולם לתורה ולקדושה{{הערה|ראה באריכות שיחת ש"פ משפטים תשד"מ. כ"ד כסלו תשנ"ב. ועוד.}}, במשך השנים הקפיד הרבי לנצל את ה[[טכנולוגיה]] לקדושה, ועודד שיעורי תניא ברדיו, ואף את התוועדויותיו העביר מספר פעמים בלייו{{הערה| עלון 'תחיינו' מספר 4, בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, תשע"ו; 'רישומה של שנה - תשד"מ', עמוד 345.}}.<br />
<br />
==הרבי כמלך המשיח==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}}<br />
הרבי מוגדר כ[[מלך המשיח]] העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות.<br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] הודיע הרבי על [[שנה שמלך המשיח נגלה בו|תחילת התגלותו של משיח]]{{הערה|ראה למשל שיחת ש"פ נשא תנש"א, סעיף י"ג. ובאריכות בספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]].}}, ובהמשך הודיע ש[[נשיא הדור|נשיא דורנו]] קיבל את השליחות מ[[הקדוש ברוך הוא]] להתגלות כמשיח{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף י"ג; וראה גם שיחת ש"פ וירא תשנ"ב סעיף י"ד.}}. באותה שנה קיבלה האמונה ברבי כמלך המשיח ביטוי פומבי בכמה הזדמנויות, והרבי אישר לפרסמה כאשר עודד את שירת החסידים: {{יחי}}.<br />
<br />
אמונה זו הלכה והתחזקה, והגיעה לשיא בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]], אז עודד שירה זו בתדירות גבוהה. באותן שנים אף אישר הרבי לראשונה את פירסום זהותו כמלך המשיח בקנה מידה עולמי, כאשר אישר לחסיד הרב [[יצחק שפרינגר]] להדפיס בעיתון "ניו יורק טיימס" מודעות ענק עם תמונתו בכותרת "יחי המלך המשיח". אירוע מכונן בפרסום זה היה ב[[סאטלייט (י' שבט תשנ"ג)|מעמד קבלת המלכות עולמי]] שנערך ב[[י' שבט]] תשנ"ג ושודר בשידור חי ברשתות הטלויזיה המובילות בעולם כולו, בו עודד הרבי את שירת ה'יחי'{{הערה|להרחבה, ראו בספר "[[והוא יגאלנו]]", ברוקלין תשנ"ד.}}.<br />
<br />
על פי דבריו של הרבי{{הערה|ראה למשל שיחת ש"פ בא תשנ"ב, סעיף י"ג. ובאריכות בערך המורחב [[נצחיות חייו של הרבי]].}}, גם לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] מאמינים חסידיו שהוא ממשיך להנהיג כמו קודם לכן והוא [[נצחיות חייו של הרבי|חי בגשמיות בחיים נצחיים]]. בהתאם לכך ממשיך גם מנהג ה[[כתיבה לרבי]], כאשר את ההדרכות מהרבי מקבלים כיום גם [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|על ידי ספרי ה'אגרות קודש']], באמצעותם זוכים אנשים רבים לברכתו הקדושה וחווים במופתים מופלאים.<br />
<br />
==ניגוניו==<br />
{{ערך מורחב|ניגונים שהרבי לימד}}<br />
[[קובץ:התנועות של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]<br />
בשנים הראשונות לנשיאותו לימד הרבי [[ניגונים]] שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.<br />
<br />
#'''[[ניגון דרכך אלוקינו|דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל [[שמחת תורה]] לפנות בוקר בשנת [[תשט"ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערה|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.<br />
#'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו"ר שליט"א)|אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י"ד בתמוז]] בשנת [[תשט"ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].<br />
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשח"י]]. זהו ניגון ישן מתקופת החסידים הראשונים, חציו הראשון על המילים מהתהלים: "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים". חציו השני שברוסית, מופנה ל[[יצר הרע]] וה[[נפש הבהמית]]: שאינם מועילים ורק מחוללים בעיות.<br />
#'''[[ניגון אתה בחרתנו|אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ"א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערה|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.<br />
#'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו"ר שליט"א)|אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערה|מתוך פיוט "שיר הכבוד" הנהוג בקהילות אשכנז}}.<br />
#'''[[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל [[שמחת תורה]] אחרי הקפות בשנת [[תשכ"ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת "כתר" של [[חזרת הש"ץ]] של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].<br />
#'''[[ניגון והיא שעמדה|והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט"ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערה|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.<br />
#'''[[ניגון כי אנו עמך (א)|כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי"ז]] על המילים{{הערה|מתוך פיוט ב[[חזרת הש"ץ]] של תפילת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.<br />
#'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)|כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי על הפיוט המתחיל במילים "כי אנו עמך", ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ד]]. הרבי סיפר שניגון זה שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.<br />
#'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ"ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות "לחיים" ולנצל זאת לתועלת מעשית.<br />
#'''[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]''' - ניגון מהעיר [[ניקולייב]] שחיבר סבו של הרבי ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלימדו הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תש"כ]] על המילים{{הערה|מתוך ה"סליחות" שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.<br />
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו"ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי"ד]]. מילות הניגון{{הערה|[[ספר תהלים]] פרק ס"ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.<br />
#'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי"ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו [[משל]] על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מה[[גוף]] ותחזור למקורה.<br />
#'''[[ניגון האדרת והאמונה|האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט "האדרת והאמונה", בעת ההקפה הרביעית בליל [[שמחת תורה]] בשנת [[תשל"ד]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
;ביוגרפיה<br />
* [[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]].<br />
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב"ד]] [[תנש"א]].<br />
* פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מרכז ההפצה ממש]], תשס"ז.<br />
* [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]] ו[[יוסף יצחק גרינברג]], '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש"י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי"א]], הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ב]].<br />
* ד"ר [[יחיאל הררי]], '''[[סודו של הרבי]]''', הוצאת ידיעות ספרים, [[תשע"ג]].<br />
*יוסף טלושקין '''Rebbe: The life and teachings of Menachem M. Schneerson, the most influential Rabbi in Modern History''' (תשע"ד)<br />
<br />
<br />
;אלבומים<br />
* הרב [[טוביה בלוי]], '''הרבי מליובאוויטש''', [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]], [[תשל"ז]].<br />
* [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ"ש|מ. מ. ש. הוצאה לאור]], [[תשס"ט]].<br />
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''הרבי - שלושים שנות נשיאות''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש"ל]] ו[[תשל"ב]].<br />
* זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה"ת]], [[תשנ"ג]].<br />
* זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום מקדש ישראל''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מ[[מסדר קידושין|סידורי הקידושין]] שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, קה"ת, [[ניו יורק]], [[תשנ"ח]].<br />
* [[יוסף יצחק קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב"ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ"ג]].<br />
<br />
;מחקרים<br />
* ד"ר [[יצחק קראוס]], "'''השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב"ד'''", הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס"ז]].<br />
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מהיהדות החרדית, [[חולון]], [[תשנ"ה]] - [[תש"ע]].<br />
* הרב פרץ אוריאל בלוי, '''ממלכת התורה עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קריית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב"ש]], [[תשנ"ו]].<br />
;תורתו<br />
*[[סימון יעקובסון]], '''הדרך לחיים של משמעות, חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ"ו]].<br />
*יעקב גוטליב, '''"שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של [[הרמב"ם]] במשנת חב"ד"''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס"ט]].<br />
*[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], "'''מה רבו מעשיך ה'''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש", הוצאת [[שמי"ר]], [[תש"ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של 'אמונה ומדע', [[כפר חב"ד]], [[תשל"ו]]).<br />
<br />
<br />
;שונות<br />
* הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב"ד אשדוד, [[תש"ס]].<br />
*הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].<br />
* יוסף אשכנזי, '''בקודש פנימה''', זיכרונותיו של המשב"ק הרב שלום בער גאנזבורג.<br />
*'''עומק חסיד - רבי''', סקירה על קשר רבי וחסיד. מוסף [[שבועון בית משיח]], [[י"א ניסן]] [[תשע"ב]].<br />
*'''תורתו אמת''', סקירת תורת הרבי, [[שמחת תורה]] [[תשע"ג]].<br />
*'''ארבעים לנבואה''', ארבעים שנה לנבואת הרבי על [[מלחמת יום הכיפורים]]. מוסף [[שבועון בית משיח]], יצא לקראת [[יום כיפור]] [[תשע"ד]]. <br />
*'''הבשורה''' של הרבי בענין משיח וגאולה - מוסף ייחודי ונדיר המאגד קטעי עיתונות כללית על בשורת הגאולה של הרבי, מוסף [[שבועון בית משיח]], [[ג' תמוז]] [[תשע"ד]].<br />
*'''במענה למכתבו''', סקירה אודות אגרות מענות ותשובות מהרבי, מוסף [[שבועון בית משיח]], [[ג' תמוז]] [[תשע"ז]].<br />
*'''ד' אמות''' של הרבי - מוסף הגות על אופי הנסיעה והשהות אצל הרבי בימינו, מוסף [[שבועון בית משיח]], [[תשרי]] [[תשע"ח]].<br />
*'''מצווה עלינו לספר''' סיפורי הרבי - 120 סיפורים על הרבי, מוסף [[שבועון בית משיח]], [[פסח]] [[תשפ"ב]].<br />
*'''אמנות יהודית בדור השביעי''' - קשרים של הרבי עם אמנים רובם ציירים - מוסף חג הפסח תשפ"ג, עורך: [[מנחם זיגלבוים]]. מסכת הקשרים של הרבי עם האמנים הפופולריים: ר' [[הענדל ליברמן]], ז'אק ליפשיץ, מיכל שוורץ, ר' [[ברוך נחשון]], ר' [[יעקב אגם]], ר' [[זלמן קליימן]], ר' [[מיכאל מוצ'ניק]], [[רפאל נוריאל]], ר' [[חיים שרף]], ד"ר בן ציון בר עמי, ר' אליעזר טיפנברון, ר' יוסי רוזנשטיין.[[משתמש:ניו|ניו]] - [[שיחת משתמש:ניו|שיחה]], 18:51, ב' באייר, ה'תשפ"ג 18:51, 23 באפריל 2023 (UTC)<br />
{{בית|תמי הולצמן|רבי וחסידים בעין המצלמה|1315|20-26|תשפ"ג}}<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
;כללי<br />
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=67 מדור הרבי מליובאוויטש] - {{חב"ד בישראל}}<br />
*[http://www.he.chabad.org/therebbe/default.htm מדור הרבי מליובאוויטש] - [[אתר בית חב"ד]] {{בית חב"ד|}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס] {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=17439 "הרבי חי וקיים" - אתר NRG, מתי טוכפלד] {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}<br />
<br />
;היסטוריה<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר {{COL|}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]] {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}} <br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר "נישואי הנשיאים" {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול] מתוך הספר "נישואי הנשיאים" {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3186 "ימי עברה וזעם"] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני. {{שבועון בית משיח|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב שניאור זלמן ברגר {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}<br />
*'''[https://toratchabad.com/הרבי-וגדולי-הדור הרבי וגדולי הדור]''', מכתבי הערכה אל הרבי מאת חשובי הרבנים ברחבי העולם, באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]<br />
<br />
;וידאו<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=videonew_he&mador=19&page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}<br />
* {{קישור חבד און ליין|87945|"הרבי קיבל את ה'כתב התקשרות' והתייפח בבכי" - אירועי יום [[קבלת הנשיאות של הרבי]]. עדות מדהימה||י"ב שבט תשע"ה}} <br />
<br />
{{אדמו"ר שליט"א|אדמו"ר=שליט"א}}<br />
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הריי"צ]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=מ[[י' בשבט]] [[תש"י]]|הבא=-}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}<br />
{{ניווט|מוסתר=כן|כותרת=עץ משפחת חייקין|תוכן={{עץ משפחת חייקין}}}}<br />
{{אחרונים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|9]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א|*]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א|*]]<br />
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|ש]]<br />
[[קטגוריה:נשיאי הועד למען שלימות העם|*]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס|*]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ב|*]]<br />
[[קטגוריה:אישים בניקולייב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בפריז]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים|*]]<br />
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל 120]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%AA%D7%94_%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95_%D7%9C%D7%9B%D7%9D_(%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F)&diff=633927ועתה כתבו לכם (ניגון)2023-09-13T21:26:23Z<p>משה כהן: </p>
<hr />
<div>הניגון '''ועתה כתבו לכם''' הוא לחן חב"די על הפסוקים של מצוות כתיבת ספר תורה, שחובר בקשר עם המבצע של הרבי לכתיבת [[אות בספר התורה לילדי ישראל]] ו[[ספר תורה הכללי לאחדות ישראל]], ושרו אותו לפני הרבי.<br />
<br />
==רקע==<br />
בשנת [[תשמ"א]] הכריז הרבי על מבצע [[אות בספר התורה לילדי ישראל]] והפציר בחסידים להתאמץ ולהשתדל שכמה שיותר ילדים יהודים ישתתפו בזכות וירכשו אות בספר התורה. הרבי הכריז על היוזמה בי"א ניסן של אותה שנה, והחסידים נענו לקריאה בהתלהבות גדולה ועסקו בנושא בכל הלהט ותוך שלושה חודשים בלבד נמכרו כל 304,805 האותיות של הספר הראשון.<br />
<br />
בהמשך לזה הכריז הרבי על מבצע [[ספר תורה הכללי לאחדות ישראל]], והעיסוק סביב מצוות כתיבת ספר תורה בקרב חסידי חב"ד היתה מוחשית.<br />
<br />
בהמשך לכך, הלחינה מקהלת צבאות השם בניו יורק את הפסוקים הנוגעים לכתיבת ספר תורה על הלחן הידוע של [[ניגון חיילי אדוננו]], ובמהלך [[חלוקת כוס של ברכה]] ב[[מוצאי שמחת תורה]] [[תשמ"ב]] שרו זאת לפני הרבי, והרבי עודד את השירה{{הערה|היתה זו הפעם הראשונה שהביאו מקהלה של ילדי צבאות השם לשיר במעמד חלוקת כוס של ברכה.}}.<br />
<br />
==מילות הניגון==<br />
{{ציטוט|תוכן=וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם:|מקור=[[דברים]] לא, יט}}<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [https://chabadpedia.co.il/images/b/bc/ועתה_כתבו_לכם.mp4 כתבו לכם את השירה הזאת], הרבי מעודד את השירה (מתוך ערוץ [[ארגון זמן הגאולה|זמן הגאולה]]) {{וידיאו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד שלא נכללו בספר הניגונים]]<br />
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]<br />
[[קטגוריה:ניגונים על פסוקים בתורה]]<br />
[[קטגוריה:שירים על מבצעי הרבי]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A7&diff=633926שניאור זלמן גורליק2023-09-13T21:24:22Z<p>משה כהן: </p>
<hr />
<div><br />
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[שליח]] [[הרבי]] ב[[באר שבע]]|אחר=רבה של [[כפר חב"ד]]|ראו=[[שניאור זלמן גרליק]]}}<br />
[[קובץ:ר' זלמן גרליק.jpg|ממוזער|ר' זלמן]]<br />
הרב '''שניאור זלמן גורליק''' (יליד שנת [[תשכ"ז]]), הינו שליח הרבי ל[[באר שבע]], ומנהל בית חב"ד המרכזי בעיר.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:שניאור זלמן גורליק1.jpg|ממוזער|250px]]<br />
נולד ב[[טשקנט]] ב[[י"ד טבת]] [[תשכ"ז]] ב[[ברית המועצות]] להוריו [[שלום דובער גורליק|שלום דובער]] ושרה רבקה גורליק, מחסידי חב"ד שנשארו בברית המועצות גם לאחרי [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]], והמשיכו לשמור על הגחלת היהודית. הוא נקרא שניאור זלמן על שם סבא רבה שלו, הרב [[שניאור זלמן וילנקין]] (שזכה לשמש כ[[מלמד]] של הרבי בילדותו).<br />
<br />
עוד בהיותו ילד בשנת [[תשל"א]] עלו הוריו ל[[ארץ ישראל]], והתיישבו ב[[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי, והוא נכנס ללמוד במוסדות חב"ד המקומיים, כשהוא יונק את השפעתו מסבו הרב [[שלום וילנקין]] שכיהן בהוראת הרבי כ[[משפיע]] הקהילה.<br />
<br />
בהיותו ילד בן 12 בשנת [[תשל"ט]] נסע עם אביו וסבו אל הרבי, וזכה להיכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, במהלכה בחן אותו הרבי על לימודיו.<br />
<br />
כשהגיע לגיל ישיבה, נכנס ללמוד בישיבת חב"ד ב[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], שם עשה את כל מסלול הלימודים הישיבתי, גם ב[[ישיבה קטנה]] וגם ב[[ישיבה גדולה]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ו]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]], והמשיך לשהות בישיבה ארבע שנים, עד שנת [[תשמ"ט]]. בזמן לימודיו בישיבה, היה עורך [[ראשי דברים]] מ[[שיחה|שיחותיו]] של הרבי בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] על מנת לשלוח את הדברים לחסידי חב"ד ברחבי העולם שיהיו מעודכנים בדברים האחרונים ובהוראות שמסר הרבי.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם מרת בלה לבית הרב [[בערל שייקביץ]] בחתונתו שהתקיימה בחודש אלול [[תש"נ]], החל ללמוד ב[[כולל אברכים]] ב[[כפר חב"ד]], וזמן קצר לאחר מכן כתב לרבי שהוזמן על ידי הרב [[תנחום בורושנסקי]] לצאת ב[[שליח]]ות הרבי ל[[באר שבע]]. בשונה מהמקובל שהרבי הורה לאברכים להישאר ללמוד בכולל במשך שנה לאחר החתונה, קיבל את ברכת הרבי - ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תנש"א: {{ציטוטון|ויהא בשעה טובה ומוצלחת, אזכיר על הציון}} ומיד עבר הור להתגורר בעיר. ב[[כינוס השלוחים]] ב[[תשנ"ב]], כינוס השלוחים הראשון שהרב גורליק השתתף בו, העניק לו הרבי שני דולר נוספים: {{ציטוטון|עבור כל היהודים בבאר שבע. שזכות אבות תעמוד להם}}.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] נבחר על ידי מקומון 'זמן הנגב' כאחד מהאנשים הכי משפיעים בבאר שבע{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=14962 הרב זלמן גורליק נבחר כאחד המשפיעים בבאר-שבע] - אתר col.}}.<br />
<br />
ב[[חודש תמוז]] [[תשע"א]] חנך בניין חדש ומפואר לבית חב"ד שבהנהלתו, בנוכחות אישי ציבור רבים שבאו לחגוג את פתיחת הבית חב"ד.<br />
<br />
כיום מרכז הרב גורליק את הפעילות בשכונה א' בבאר שבע, וידוע בשל פועלו הרב עם עולי מרוקו. כמו כן הוא אחראי על הפעילות בכל עיר והוציא שליח לכל שכונה בבאר שבע.<br />
<br />
לאחר חתונת בתו עם ר' שניאור זלמן גרוזמן הוסיף לעצמו את השם ישראל על מנת למנוע שם תואם בין החתן לחותנו.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''מבט לקודש הקודשים''', רגעים אישיים עם הרבי, בתוך שבועון כפר חב"ד 1852 עמוד 31<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*המדור 'מילה של חסיד' עם הרב גורליק באתר 'שטורעם' - [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4244 תשס"ו] [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=67251 תשע"ד]. {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}<br />
*[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/07/21-07-2016-15-34-30-דרך-תמים-ג-3.pdf תהא שנת משיח ודאי], בתוך [[דרך תמים (עלון)|דרך תמים]] גליון ג', תמוז תשע"ו {{PDF}} {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}<br />
*[https://col.org.il/news/100882 השליח שנטע אש"ל בבאר שבע ● מיוחד] {{col}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גורליק, שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:מניחים]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבאר שבע]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ז]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גורליק (2)]]<br />
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]<br />
[[קטגוריה:משפחת שייקביץ]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A7&diff=633925שניאור זלמן גורליק2023-09-13T21:24:00Z<p>משה כהן: </p>
<hr />
<div><br />
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[שליח]] [[הרבי]] ב[[באר שבע]]|אחר=רבה של [[כפר חב"ד]]|ראו=[[שניאור זלמן גרליק]]}}<br />
[[קובץ:ר' זלמן גרליק.jpg|ממוזער|ר' זלמן]]<br />
הרב '''שניאור זלמן גורליק''' (יליד שנת [[תשכ"ז]]), הינו שליח הרבי ל[[באר שבע]], ומנהל בית חב"ד המרכזי בעיר.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:שניאור זלמן גורליק1.jpg|ממוזער|250px]]<br />
נולד ב[[טשקנט]] ב[[י"ד טבת]] [[תשכ"ז]] ב[[ברית המועצות]] להוריו [[שלום דובער גורליק|שלום דובער]] ושרה רבקה גורליק, מחסידי חב"ד שנשארו בברית המועצות גם לאחרי [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]], והמשיכו לשמור על הגחלת היהודית. הוא נקרא שניאור זלמן על שם סבא רבה שלו, הרב [[שניאור זלמן וילנקין]] (שזכה לשמש כ[[מלמד]] של הרבי בילדותו).<br />
<br />
עוד בהיותו ילד בשנת [[תשל"א]] עלו הוריו ל[[ארץ ישראל]], והתיישבו ב[[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי, והוא נכנס ללמוד במוסדות חב"ד המקומיים, כשהוא יונק את השפעתו מסבו הרב [[שלום וילנקין]] שכיהן בהוראת הרבי כ[[משפיע]] הקהילה.<br />
<br />
בהיותו ילד בן 12 בשנת [[תשל"ט]] נסע עם אביו וסבו אל הרבי, וזכה להיכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, במהלכה בחן אותו הרבי על לימודיו.<br />
<br />
כשהגיע לגיל ישיבה, נכנס ללמוד בישיבת חב"ד ב[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], שם עשה את כל מסלול הלימודים הישיבתי, גם ב[[ישיבה קטנה]] וגם ב[[ישיבה גדולה]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ו]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]], והמשיך לשהות בישיבה ארבע שנים, עד שנת [[תשמ"ט]]. בזמן לימודיו בישיבה, היה עורך [[ראשי דברים]] מ[[שיחה|שיחותיו]] של הרבי בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] על מנת לשלוח את הדברים לחסידי חב"ד ברחבי העולם שיהיו מעודכנים בדברים האחרונים ובהוראות שמסר הרבי.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם מרת בלה לבית הרב [[בערל שייקביץ]] בחתונתו שהתקיימה בחודש אלול [[תש"נ]], החל ללמוד ב[[כולל אברכים]] ב[[כפר חב"ד]], וזמן קצר לאחר מכן כתב לרבי שהוזמן על ידי הרב [[תנחום בורושנסקי]] לצאת ב[[שליח]]ות הרבי ל[[באר שבע]]. בשונה מהמקובל שהרבי הורה לאברכים להישאר ללמוד בכולל במשך שנה לאחר החתונה, קיבל את ברכת הרבי - ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תנש"א: {{ציטוטון|ויהא בשעה טובה ומוצלחת, אזכיר על הציון}} ומיד עבר הור להתגורר בעיר. ב[[כינוס השלוחים]] ב[[תשנ"ב]], כינוס השלוחים הראשון שהרב גורליק השתתף בו, העניק לו הרבי שני דולר נוספים: {{ציטוטון|עבור כל היהודים בבאר שבע. שזכות אבות תעמוד להם}}.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] נבחר על ידי מקומון 'זמן הנגב' כאחד מהאנשים הכי משפיעים בבאר שבע{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=14962 הרב זלמן גורליק נבחר כאחד המשפיעים בבאר-שבע] - אתר col.}}.<br />
<br />
ב[[חודש תמוז]] [[תשע"א]] חנך בניין חדש ומפואר לבית חב"ד שבהנהלתו, בנוכחות אישי ציבור רבים שבאו לחגוג את פתיחת הבית חב"ד.<br />
<br />
כיום מרכז הרב גורליק את הפעילות בשכונה א' בבאר שבע, וידוע בשל פועלו הרב עם עולי מרוקו. כמו כן הוא אחראי על הפעילות בכל עיר והוציא שליח לכל שכונה בבאר שבע.<br />
<br />
לאחר חתונת בתו עם ר' שניאור זלמן גרוזמן הוסיף לעצמו את השם ישראל על מנת למנוע שם תואם בין החתן לחותנו.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''מבט לקודש הקודשים''', רגעים אישיים עם הרבי, בתוך שבועון כפר חב"ד 1852 עמוד 31<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*המדור 'מילה של חסיד' עם הרב גורליק באתר 'שטורעם' - [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4244 תשס"ו] [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=67251 תשע"ד]. {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}<br />
*[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/07/21-07-2016-15-34-30-דרך-תמים-ג-3.pdf תהא שנת משיח ודאי], בתוך [[דרך תמים (עלון)|דרך תמים]] גליון ג', תמוז תשע"ו {{PDF}} {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}<br />
*[https://col.org.il/news/100882 השליח שנטע אש"ל בבאר שבע ● מיוחד] {{col}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גורליק, שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:מניח]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבאר שבע]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ז]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גורליק (2)]]<br />
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]<br />
[[קטגוריה:משפחת שייקביץ]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%9C%D7%94%22%D7%A7&diff=633924ועד הנחות בלה"ק2023-09-13T21:05:11Z<p>משה כהן: /* הוצאה לאור */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ועד הנחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הוועד - ר' [[חיים שאול ברוק (ניו יורק)|חיים שאול ברוק]] ור' [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]] - ב[[התוועדות]] ב-[[770]]]]<br />
'''ועד הנחות ב[[לשון הקודש]]''' (נקרא בקיצור '''ועד הנחות בלה"ק''') הינו מוסד הפועל לכתיבת ועריכת דברי [[הרבי]] בתרגום ל[[לשון הקודש]], באופן שיותאם לקהל שאינו דובר [[אידיש]]. הארגון מוציא לאור את תורת הרבי בכרכים בסדרות שונות. בשנים האחרונות משתתף הארגון בעריכת סדרת [[אגרות קודש]].<br />
<br />
==תולדות הוועד==<br />
===שנים ראשונות===<br />
הוועד נוסד באופן רשמי לאחר חג הפסח של שנת [[תשמ"א]] על ידי הרב [[מנחם מענדל וולף]]. כמנהל הוועד מונה הרב אלימלך גורביץ', וכעורך - הרב [[דוד פלדמן]]. בשנת [[תשמ"ב]] הצטרף לוועד הרב [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]]. על הפצת ה[[הנחה|הנחות]] ב[[ארץ הקודש]] הופקד הרב [[דובער חן]].<br />
<br />
הוועד החל בעריכת הנחות משיחות [[הרבי]] בלה"ק, כשמפעם לפעם הכניסו שיחה ל[[מוגה|הגהה]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ז]] החלו בכל שבוע שני [[עיתונים]], [[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]] ו[[אלגעמיינער זשורנאל]], לפרסם את השיחה של השבוע האחרון. לשם כך, כל מערכת הייתה זקוקה לשיחה מוגהת, ועל כן ועד הנחות בלה"ק הכניס שיחה בלה"ק, ו[[ועד הנחות התמימים]] באידיש. [[הרבי]] לא רצה להמשיך בסדר זה (להגיה כל שיחה פעמיים), עד שבתחילת שנת [[תשמ"ח]] נקבע הסכם (על ידי [[בית דין קראון הייטס|בית הדין בשכונת קראון הייטס]]) בין הוועד לבין ועד הנחות התמימים, לפיו שבוע אחד תכנס להגהת הרבי ההנחה בלה"ק ושבוע אחד - ההנחה באידיש.<br />
וכך במקום שבכל שבוע הועד יתרגם עבור כפ"ח את השיחה מאידיש ללה"ק, נקבע כעת שיתרגמו רק פעם בשבועיים.<br />
<br />
החוברות בלשון הקודש הופצו ברחבי ה[[עולם]] (בשנים האחרונות - בסיוע מערכת [[פאקס א שיחה]]), ומידי סוף שנה נלקט תוכן החוברות למספר כרכים, מתוכם יצאו לאור ארבעים ושלושה כרכים של "[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]]" בלשון-הקודש, הכוללים את כל ה[[שיחה|שיחות]] וה[[מאמר]]ים שנאמרו בין השנים [[תשמ"ב]]-[[תשנ"ב]]. (השיחות מתשמ"א נכנסו לתוך סדרת ה[[שיחות קודש]]).<br />
<br />
בתחילת קיץ [[תנש"א]] הכינו חברי הוועד קונטרס מלוקט משיחות שונות של הרבי אודות מעלת בית המדרש - 770, תחת השם "[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]", בקשר עם השיפוצים שנערכו אז בבית המדרש. הקונטרס הוכנס לרבי, ואחרי כחצי שנה, באמצע חודש [[חשוון]] [[תשנ"ב]], הוציא הרבי בפתאומיות את הקונטרס מוגה והורה להדפיסו לתאריך כ' חשוון.<br />
<br />
===התפתחות הוועד===<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשנ"ב]], נכנס, בברכת [[הרבי]], הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] למשרת ניהול משרד הוועד. מינוי זה גרר אחריו התפתחות מואצת של פעילות הוועד, שתיגבר את פעילותו בייחוד אחרי [[כ"ז אדר תשנ"ב]].<br />
<br />
עיקר פעולתו של הוועד בשנים אלו, התרכזה בעיקר באיסוף, תרגום ללשון-הקודש ועריכה מחודשת של דברי הרבי שנאמרו בשנים [[תש"י]]-[[תשמ"א]]. נכון להיום ([[תשפ"ג]]) יצאו לאור שמונים כרכים, הכוללים את השיחות והמאמרים שנאמרו עד שבת מבה"ח [[תמוז]] [[תשל"ה]].<br />
<br />
במהלך השנים יצאה הנהלת הוועד מספר פעמים בבקשות לאנ"ש לסייע לפעילותם, הן בתרומות כספיות{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=29616 סיוון תשס"ז], [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35649 שבט תשס"ח]}}, והן במסירת רשימות פרטיות שנכתבו על ידם לאורך השנים, במטרה להשלים את השיחות החסרות, ולהוציא לאור סדרה שלימה הכוללת ומקיפה את כל דברי הרבי בשיחות ובמאמרים לאורך השנים.<br />
<br />
כיום, מכון זה הינו מהמוציאים לאור העיקריים של ספרי תורתו של הרבי, ובשנת [[תשע"ט]] לבדה הודפסו על ידי המכון למעלה ממאה אלף עותקים של ספרים מתורת הרבי{{הערה|'המהפכנים' מוסף שבועון כפר חב"ד חג הסוכות תש"פ עמוד 4.}}.<br />
<br />
==משרדי הוועד==<br />
משרדי הוועד ממוקמים בקומה העליונה בבניין המשרדים [[788 איסטרן פארקווי|788]] ב[[רחוב איסטערן פארקווי]]. משרדים אלו עברו שיפוץ בשנת [[תשס"ז]] בעזרתם של מספר נדיבים, ויחד עם עשרות חסידי חב"ד שהצטרפו לפרוייקט 'מגן האלף' והשתתפו בשיפוצים בסכום של אלף דולר.<br />
<br />
השיפוץ ורכישת הציוד החדשני והמתקדם, הושלם ב[[חודש תמוז]] של אותה שנה, ועם הכניסה למשרדים המחודשים נערכה [[חנוכת הבית]] חגיגית{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=30285 נחנכו המשרדים החדשים של ועד הנחות בלה"ק] {{COL}} ה' תמוז תשס"ז}} בהשתתפות אישים רבים שעסקו בהוצאת תורת הרבי במשך השנים.<br />
<br />
במסדרון המשרדים, הוקמה ספרייה עשירה ומפוארת המסייעת לחברי הוועד בעבודתם.<br />
<br />
בתשפ"ב רכש הועד את הבניין הסמוך לכולל אברכים ברחוב יונין ובעתיד הבניין ישופץ ומשרדי הועד ישכנו בו<br />
<br />
==הוצאה לאור==<br />
===תורת מנחם - התוועדויות===<br />
{{ערך מורחב|תורת מנחם התוועדויות}}<br />
בשנת [[תשמ"ו]] החל הוועד לעסוק בעריכת הסדרה [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]] המלקטת את ביאורי של הרבי על דברי תורת של אביו רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. את הסדרה ערך הרב [[דוד פלדמן]], בסיוע ר' [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] והת' פנחס גרינברג, והיא קיבלה, לראשונה מאז עלה על כס נשיאות חב"ד ליובאוויטש, את אישורו של הרבי לכלול את שמו הק' על ספר מדברי תורתו, ויצאה לאור תחת השם "תורת מנחם - תפארת לוי יצחק".<br />
<br />
במקביל, עסק הועד בהוצאה לאור של סדרת ה[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] שכללו את שיחותיו של הרבי משנת [[תשמ"ב]] ואילך.<br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] הצטבר אצל חברי המערכת חומר רב של שיחות קודש מתחילת נשיאותו של הרבי, ובחורף של שנת [[תשנ"ב]] קיבלו חברי הוועד אישור מהרבי להתחילת בעריכת החומר והוצאתו לאור תחת השם{{הערה|מי שהציע לקרוא לסדרה בשם זה היה המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]].}} "תורת מנחם - התוועדויות", ולהדפיסו עם סמל של [[קה"ת]] בשונה ממה שהיה נהוג עד אז שספרים שלא עברו את הגהתו של הרבי יצאו לאור בלי חותמת המוטבעת על הכריכה.<br />
<br />
סדרה זו הפכה לסדרת הדגל של המערכת, ונכון לשנת [[תשפ"ג]] יצאו לאור שמונים כרכים.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ט]] החלה המערכת להוציא לאור את הכרכים הראשונים של הסדרה מנוקדים, כדי להנגיש את תורת הרבי גם עבור ילדים בגיל צעיר.<br />
<br />
===תורת מנחם - מאמרים מלוקט===<br />
בשנת [[תשס"ד]] ערכו חברי הועד מחדש את [[מאמר|מאמרי החסידות]] המופיעים בששת הספרים בסדרת [[ספר המאמרים (מלוקט)|ספר המאמרים מלוקט]], השוו אותם מחדש ל[[מוגה|דפי ההגהות]] המקוריים עליו הוסיף הרבי תיקונים ושינויים למאמרים, ותיקנו טעויות דפוס המוכרחות לפי הבנתם.<br />
<br />
השינוי העיקרי במהדורה זו, היה סידורם המחודש של המאמרים שלא לפי סדר כרונולוגי של תאריך הוצאתם לאור על ידי הרבי, אלא לפי סדר ימות השנה מתוך מטרה להקל על הלומדים שלא יצטרכו לחפש את מבוקשם בין ששה ספרים שונים כאשר הם מחפשים מאמר הקשור לפרשה או למועד מסויים.<br />
<br />
בשנים האחרונות עוסק הוועד גם בהוצאת כלל מאמריו של הרבי, בסדרה מיוחדת לפי סדר המועדים ויומא דפגרא. הכרכים שהופיעו עד עתה: ראש השנה - שבת שובה, י"ד כסלו - דרושי חתונה, י"ט-כ' כסלו, חג החנוכה, יו"ד שבט - באתי לגני שני כרכים, חג הפורים, י"א ניסן - שני כרכים, חג השבועות, חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז.<br />
<br />
===ספרים נוספים===<br />
* '''[[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]]''' - ביאורי הרבי על תורת אביו, כ"ק הרה"ק המקובל הרב לוי יצחק שניאורסאהן. עריכת הספר החלה בשנת [[תש"נ]]. בשנת [[תש"פ]] במלאת 30 שנה לתחילת הסדרה, הופיעה המהדורה המחודשת שכללה חמשה כרכים.<br />
* '''[[יין מלכות]]''' - ליקוט ביאורי הרבי על [[משנה תורה]] להרמב"ם, משיחות שנאמרו מאז תחילת תקנת לימוד הרמב"ם היומי. מהדורה ראשונה יצאה לאור בשנת תשמ"ז בשני כרכים, ומהדורה חדשה ומורחבת יצאה לאור בשנת תשע"ז בשלושה כרכים{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=93667 שטורעם]}}.<br />
* '''תורת מנחם - [[הדרנים על הרמב"ם והש"ס]]''' - ההדרנים על הרמב"ם שהופיעו במשך העשור התשיעי של הרבי. מהדורה חדשה ומורחבת יצאה לאור בשנת תשע"ז.<br />
* '''[[מעייני הישועה]]''' - ליקוט שיחות הרבי בלילות חג הסוכות מהשנים ה'תשמ"א-ה'תשמ"ז. חוברות מילואים יצאו לאור בשנים ה'תשמ"ח - ה'תשנ"ג. לקראת חודש תשרי [[תשפ"א]] מלאות ארבעים שנה לתחילת השיחות המיוחדות על שמחת בית השואבה, הופיע הספר מחדש במהדורה מורחבת שכוללת את כל השיחות מי"ב שנים אלו.<br />
*'''התניא השלם''', ספר התניא עם ביאורי [[רבותינו נשיאינו]].<br />
<br />
===חוברות שבועיות===<br />
החל משנת [[תשנ"ז]] יוצא לאור מידי שבוע קונטרס "התוועדות" הכולל חלקים מהשיחות הנערכות באותה תקופה, לרוב כאלו הקשורים לפרשת השבוע או לחג ומועד סמוך.<br />
<br />
השיחות המתפרסמות בחוברות אלו מופיעות בדרך כלל בפעם הראשונה בתרגום ללשון הקודש, ופעמים רבות הם הפעם הראשונה בה הדברים רואים את אור הדפוס מכיון שהתוכן לא נכלל בשעתו בסדרת שיחות קודש.<br />
<br />
חוברות אלו מתקבלות בהתעניינות גדולה אצל החסידים, ובהוצאתם לאור ישנה מטרה נלווית - לקבל את הערותיהם של הלומדים, על מנת לתקן ולשפר את הדברים לפני שהם מודפסים בספר.<br />
<br />
בתור הוספה לחוברות, מתפרסמים מידי שבוע מכתבים שנכתבו על ידי הרבי ולא נכללו בסדרת ה[[אגרות קודש]] מסיבות שונות. העריכה שמושקעת במכתבים אלו ניכרת בצורה בולטת, והיא נרחבת יותר מאשר ההערות בשולי הגליון של סדרת האגרות קודש. הם מתאפיינים בהערות שוליים רבות המבארות את תוכן המכתב ואת המקורות עליהם הוא מתבסס, וכן פרטים רבים יותר לגבי מקבל המכתב, ופעמים גם ציטוטים נרחבים ממה ששלח הכותב המסייע להבנת התשובה, לעיתים נעשית לצורך זה עבודת מחקר של ממש.<br />
<br />
ייחודיות נוספת במכתבים אלו, כאשר מדובר במכתבים שנכתבו במקור בשפת האידיש, ומתורגמים בידי חברי המערכת ללשון הקודש, דבר שלא נעשה בסדרת האגרות קודש{{הערה|ובשל כך יצאה לאור סדרה נפרדת של 'אגרות קודש בתרגום ללה"ק' בת שלושה כרכים על ידי [[מערכת אוצר החסידים]].}}.<br />
<br />
בשבועות רבים, בשל תאריך מיוחד וכדומה, מודפסים חוברות כפולות, כאשר אחת קשורה לשבת ואחד קשורה לתאריך החסידי וכדומה{{הערה|בשנת תשע"ט לדוגמא, הודפסו 73 חוברות לאורך השנה.}}.<br />
<br />
==חברי הוועד==<br />
*מייסד - הרב [[מנחם מענדל וולף]], הרב אלימלך גורביץ'<br />
*מנהל - הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]]<br />
*עורך ראשי - הרב [[דוד פלדמן]]<br />
*עריכה ומראי מקומות ומפתחות - הרב [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]]<br />
*הקלדת השיחות על-פי סרטי ההקלטה - הרב [[צבי הירש נאטיק]]<br />
*עריכה ומראי מקומות למאמרים - הרב [[אהרון לייב רסקין]]<br />
*עריכת מפתחות ועוד - הרב [[ישעיהו מרנץ]]<br />
*מסדר לדפוס - הרב חיים אליעזר טברסקי<br />
*הגהה - הרב [[משה זקליקובסקי]]<br />
*אדמיניסטרציה ופרויקטים מיוחדים - ר' ישראל יונתן זילברשטרום<br />
<br />
==חברי מערכת נוספים, שעבדו במשך תקופות מסויימות==<br />
*הרב [[אלימלך גורביץ']]<br />
*הרב [[שמריהו מטוסוב]]<br />
*הרב מנחם מענדל קפלן (ברא"ל)<br />
*הרב [[אסף חנוך פרומר]]<br />
*הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]]<br />
*התמים [[פנחס גרינברג]] (פינטו)<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[וועד להפצת שיחות]].<br />
<br />
* [[מערכת שיחות קודש בלה"ק]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''מפיצי המעיינות חוצה''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 4<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://lahak.org/ אתר ועד הנחות בלה"ק].<br />
*{{קישור חבד און ליין|90560|צפו בוידאו: הצצה ראשונה לעבודת ועד הנחות בלה"ק ● בלעדי||ב' תמוז תשע"ה}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|104017|הגיליון החגיגי: הצצה ללקסיקון של 'ועד הנחות בלה"ק' ● מיוחד||א' אייר תשע"ז}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/130078 40 שנה להקמת המכון שמוציא לאור את שיחות הרבי בעברית]''', מנהל המוסד הרב ברוק מתראיין להרצל קוסאשווילי בתכנית הרדיו של האתר {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/130645 בהתוועדות בכפר חב"ד נחשף: כך הוקם "וועד הנחות בלה"ק"]''', י"ג אייר תשפ"א {{COL}}<br />
*[https://col.org.il/news/140691 חשיפה: מסמכים מימי הבראשית של 'ועד הנחות בלה"ק'] {{col}}<br />
<br />
{{770}}<br />
{{תורת הרבי}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%9C%D7%94%22%D7%A7&diff=633923ועד הנחות בלה"ק2023-09-13T21:03:33Z<p>משה כהן: /* תורת מנחם - מאמרים מלוקט */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ועד הנחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הוועד - ר' [[חיים שאול ברוק (ניו יורק)|חיים שאול ברוק]] ור' [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]] - ב[[התוועדות]] ב-[[770]]]]<br />
'''ועד הנחות ב[[לשון הקודש]]''' (נקרא בקיצור '''ועד הנחות בלה"ק''') הינו מוסד הפועל לכתיבת ועריכת דברי [[הרבי]] בתרגום ל[[לשון הקודש]], באופן שיותאם לקהל שאינו דובר [[אידיש]]. הארגון מוציא לאור את תורת הרבי בכרכים בסדרות שונות. בשנים האחרונות משתתף הארגון בעריכת סדרת [[אגרות קודש]].<br />
<br />
==תולדות הוועד==<br />
===שנים ראשונות===<br />
הוועד נוסד באופן רשמי לאחר חג הפסח של שנת [[תשמ"א]] על ידי הרב [[מנחם מענדל וולף]]. כמנהל הוועד מונה הרב אלימלך גורביץ', וכעורך - הרב [[דוד פלדמן]]. בשנת [[תשמ"ב]] הצטרף לוועד הרב [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]]. על הפצת ה[[הנחה|הנחות]] ב[[ארץ הקודש]] הופקד הרב [[דובער חן]].<br />
<br />
הוועד החל בעריכת הנחות משיחות [[הרבי]] בלה"ק, כשמפעם לפעם הכניסו שיחה ל[[מוגה|הגהה]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ז]] החלו בכל שבוע שני [[עיתונים]], [[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]] ו[[אלגעמיינער זשורנאל]], לפרסם את השיחה של השבוע האחרון. לשם כך, כל מערכת הייתה זקוקה לשיחה מוגהת, ועל כן ועד הנחות בלה"ק הכניס שיחה בלה"ק, ו[[ועד הנחות התמימים]] באידיש. [[הרבי]] לא רצה להמשיך בסדר זה (להגיה כל שיחה פעמיים), עד שבתחילת שנת [[תשמ"ח]] נקבע הסכם (על ידי [[בית דין קראון הייטס|בית הדין בשכונת קראון הייטס]]) בין הוועד לבין ועד הנחות התמימים, לפיו שבוע אחד תכנס להגהת הרבי ההנחה בלה"ק ושבוע אחד - ההנחה באידיש.<br />
וכך במקום שבכל שבוע הועד יתרגם עבור כפ"ח את השיחה מאידיש ללה"ק, נקבע כעת שיתרגמו רק פעם בשבועיים.<br />
<br />
החוברות בלשון הקודש הופצו ברחבי ה[[עולם]] (בשנים האחרונות - בסיוע מערכת [[פאקס א שיחה]]), ומידי סוף שנה נלקט תוכן החוברות למספר כרכים, מתוכם יצאו לאור ארבעים ושלושה כרכים של "[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]]" בלשון-הקודש, הכוללים את כל ה[[שיחה|שיחות]] וה[[מאמר]]ים שנאמרו בין השנים [[תשמ"ב]]-[[תשנ"ב]]. (השיחות מתשמ"א נכנסו לתוך סדרת ה[[שיחות קודש]]).<br />
<br />
בתחילת קיץ [[תנש"א]] הכינו חברי הוועד קונטרס מלוקט משיחות שונות של הרבי אודות מעלת בית המדרש - 770, תחת השם "[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]", בקשר עם השיפוצים שנערכו אז בבית המדרש. הקונטרס הוכנס לרבי, ואחרי כחצי שנה, באמצע חודש [[חשוון]] [[תשנ"ב]], הוציא הרבי בפתאומיות את הקונטרס מוגה והורה להדפיסו לתאריך כ' חשוון.<br />
<br />
===התפתחות הוועד===<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשנ"ב]], נכנס, בברכת [[הרבי]], הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] למשרת ניהול משרד הוועד. מינוי זה גרר אחריו התפתחות מואצת של פעילות הוועד, שתיגבר את פעילותו בייחוד אחרי [[כ"ז אדר תשנ"ב]].<br />
<br />
עיקר פעולתו של הוועד בשנים אלו, התרכזה בעיקר באיסוף, תרגום ללשון-הקודש ועריכה מחודשת של דברי הרבי שנאמרו בשנים [[תש"י]]-[[תשמ"א]]. נכון להיום ([[תשפ"ג]]) יצאו לאור שמונים כרכים, הכוללים את השיחות והמאמרים שנאמרו עד שבת מבה"ח [[תמוז]] [[תשל"ה]].<br />
<br />
במהלך השנים יצאה הנהלת הוועד מספר פעמים בבקשות לאנ"ש לסייע לפעילותם, הן בתרומות כספיות{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=29616 סיוון תשס"ז], [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35649 שבט תשס"ח]}}, והן במסירת רשימות פרטיות שנכתבו על ידם לאורך השנים, במטרה להשלים את השיחות החסרות, ולהוציא לאור סדרה שלימה הכוללת ומקיפה את כל דברי הרבי בשיחות ובמאמרים לאורך השנים.<br />
<br />
כיום, מכון זה הינו מהמוציאים לאור העיקריים של ספרי תורתו של הרבי, ובשנת [[תשע"ט]] לבדה הודפסו על ידי המכון למעלה ממאה אלף עותקים של ספרים מתורת הרבי{{הערה|'המהפכנים' מוסף שבועון כפר חב"ד חג הסוכות תש"פ עמוד 4.}}.<br />
<br />
==משרדי הוועד==<br />
משרדי הוועד ממוקמים בקומה העליונה בבניין המשרדים [[788 איסטרן פארקווי|788]] ב[[רחוב איסטערן פארקווי]]. משרדים אלו עברו שיפוץ בשנת [[תשס"ז]] בעזרתם של מספר נדיבים, ויחד עם עשרות חסידי חב"ד שהצטרפו לפרוייקט 'מגן האלף' והשתתפו בשיפוצים בסכום של אלף דולר.<br />
<br />
השיפוץ ורכישת הציוד החדשני והמתקדם, הושלם ב[[חודש תמוז]] של אותה שנה, ועם הכניסה למשרדים המחודשים נערכה [[חנוכת הבית]] חגיגית{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=30285 נחנכו המשרדים החדשים של ועד הנחות בלה"ק] {{COL}} ה' תמוז תשס"ז}} בהשתתפות אישים רבים שעסקו בהוצאת תורת הרבי במשך השנים.<br />
<br />
במסדרון המשרדים, הוקמה ספרייה עשירה ומפוארת המסייעת לחברי הוועד בעבודתם.<br />
<br />
בתשפ"ב רכש הועד את הבניין הסמוך לכולל אברכים ברחוב יונין ובעתיד הבניין ישופץ ומשרדי הועד ישכנו בו<br />
<br />
==הוצאה לאור==<br />
===תורת מנחם - התוועדויות===<br />
{{ערך מורחב|תורת מנחם התוועדויות}}<br />
בשנת [[תשמ"ו]] החל הוועד לעסוק בעריכת הסדרה [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]] המלקטת את ביאורי של הרבי על דברי תורת של אביו רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. את הסדרה ערך הרב [[דוד פלדמן]], בסיוע ר' [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] והת' פנחס גרינברג, והיא קיבלה, לראשונה מאז עלה על כס נשיאות חב"ד ליובאוויטש, את אישורו של הרבי לכלול את שמו הק' על ספר מדברי תורתו, ויצאה לאור תחת השם "תורת מנחם - תפארת לוי יצחק".<br />
<br />
במקביל, עסק הועד בהוצאה לאור של סדרת ה[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] שכללו את שיחותיו של הרבי משנת [[תשמ"ב]] ואילך.<br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] הצטבר אצל חברי המערכת חומר רב של שיחות קודש מתחילת נשיאותו של הרבי, ובחורף של שנת [[תשנ"ב]] קיבלו חברי הוועד אישור מהרבי להתחילת בעריכת החומר והוצאתו לאור תחת השם{{הערה|מי שהציע לקרוא לסדרה בשם זה היה המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]].}} "תורת מנחם - התוועדויות", ולהדפיסו עם סמל של [[קה"ת]] בשונה ממה שהיה נהוג עד אז שספרים שלא עברו את הגהתו של הרבי יצאו לאור בלי חותמת המוטבעת על הכריכה.<br />
<br />
סדרה זו הפכה לסדרת הדגל של המערכת, ונכון לשנת [[תשפ"ג]] יצאו לאור שבעים ושמונה כרכים.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ט]] החלה המערכת להוציא לאור את הכרכים הראשונים של הסדרה מנוקדים, כדי להנגיש את תורת הרבי גם עבור ילדים בגיל צעיר.<br />
<br />
===תורת מנחם - מאמרים מלוקט===<br />
בשנת [[תשס"ד]] ערכו חברי הועד מחדש את [[מאמר|מאמרי החסידות]] המופיעים בששת הספרים בסדרת [[ספר המאמרים (מלוקט)|ספר המאמרים מלוקט]], השוו אותם מחדש ל[[מוגה|דפי ההגהות]] המקוריים עליו הוסיף הרבי תיקונים ושינויים למאמרים, ותיקנו טעויות דפוס המוכרחות לפי הבנתם.<br />
<br />
השינוי העיקרי במהדורה זו, היה סידורם המחודש של המאמרים שלא לפי סדר כרונולוגי של תאריך הוצאתם לאור על ידי הרבי, אלא לפי סדר ימות השנה מתוך מטרה להקל על הלומדים שלא יצטרכו לחפש את מבוקשם בין ששה ספרים שונים כאשר הם מחפשים מאמר הקשור לפרשה או למועד מסויים.<br />
<br />
בשנים האחרונות עוסק הוועד גם בהוצאת כלל מאמריו של הרבי, בסדרה מיוחדת לפי סדר המועדים ויומא דפגרא. הכרכים שהופיעו עד עתה: ראש השנה - שבת שובה, י"ד כסלו - דרושי חתונה, י"ט-כ' כסלו, חג החנוכה, יו"ד שבט - באתי לגני שני כרכים, חג הפורים, י"א ניסן - שני כרכים, חג השבועות, חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז.<br />
<br />
===ספרים נוספים===<br />
* '''[[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]]''' - ביאורי הרבי על תורת אביו, כ"ק הרה"ק המקובל הרב לוי יצחק שניאורסאהן. עריכת הספר החלה בשנת [[תש"נ]]. בשנת [[תש"פ]] במלאת 30 שנה לתחילת הסדרה, הופיעה המהדורה המחודשת שכללה חמשה כרכים.<br />
* '''[[יין מלכות]]''' - ליקוט ביאורי הרבי על [[משנה תורה]] להרמב"ם, משיחות שנאמרו מאז תחילת תקנת לימוד הרמב"ם היומי. מהדורה ראשונה יצאה לאור בשנת תשמ"ז בשני כרכים, ומהדורה חדשה ומורחבת יצאה לאור בשנת תשע"ז בשלושה כרכים{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=93667 שטורעם]}}.<br />
* '''תורת מנחם - [[הדרנים על הרמב"ם והש"ס]]''' - ההדרנים על הרמב"ם שהופיעו במשך העשור התשיעי של הרבי. מהדורה חדשה ומורחבת יצאה לאור בשנת תשע"ז.<br />
* '''[[מעייני הישועה]]''' - ליקוט שיחות הרבי בלילות חג הסוכות מהשנים ה'תשמ"א-ה'תשמ"ז. חוברות מילואים יצאו לאור בשנים ה'תשמ"ח - ה'תשנ"ג. לקראת חודש תשרי [[תשפ"א]] מלאות ארבעים שנה לתחילת השיחות המיוחדות על שמחת בית השואבה, הופיע הספר מחדש במהדורה מורחבת שכוללת את כל השיחות מי"ב שנים אלו.<br />
*'''התניא השלם''', ספר התניא עם ביאורי [[רבותינו נשיאינו]].<br />
<br />
===חוברות שבועיות===<br />
החל משנת [[תשנ"ז]] יוצא לאור מידי שבוע קונטרס "התוועדות" הכולל חלקים מהשיחות הנערכות באותה תקופה, לרוב כאלו הקשורים לפרשת השבוע או לחג ומועד סמוך.<br />
<br />
השיחות המתפרסמות בחוברות אלו מופיעות בדרך כלל בפעם הראשונה בתרגום ללשון הקודש, ופעמים רבות הם הפעם הראשונה בה הדברים רואים את אור הדפוס מכיון שהתוכן לא נכלל בשעתו בסדרת שיחות קודש.<br />
<br />
חוברות אלו מתקבלות בהתעניינות גדולה אצל החסידים, ובהוצאתם לאור ישנה מטרה נלווית - לקבל את הערותיהם של הלומדים, על מנת לתקן ולשפר את הדברים לפני שהם מודפסים בספר.<br />
<br />
בתור הוספה לחוברות, מתפרסמים מידי שבוע מכתבים שנכתבו על ידי הרבי ולא נכללו בסדרת ה[[אגרות קודש]] מסיבות שונות. העריכה שמושקעת במכתבים אלו ניכרת בצורה בולטת, והיא נרחבת יותר מאשר ההערות בשולי הגליון של סדרת האגרות קודש. הם מתאפיינים בהערות שוליים רבות המבארות את תוכן המכתב ואת המקורות עליהם הוא מתבסס, וכן פרטים רבים יותר לגבי מקבל המכתב, ופעמים גם ציטוטים נרחבים ממה ששלח הכותב המסייע להבנת התשובה, לעיתים נעשית לצורך זה עבודת מחקר של ממש.<br />
<br />
ייחודיות נוספת במכתבים אלו, כאשר מדובר במכתבים שנכתבו במקור בשפת האידיש, ומתורגמים בידי חברי המערכת ללשון הקודש, דבר שלא נעשה בסדרת האגרות קודש{{הערה|ובשל כך יצאה לאור סדרה נפרדת של 'אגרות קודש בתרגום ללה"ק' בת שלושה כרכים על ידי [[מערכת אוצר החסידים]].}}.<br />
<br />
בשבועות רבים, בשל תאריך מיוחד וכדומה, מודפסים חוברות כפולות, כאשר אחת קשורה לשבת ואחד קשורה לתאריך החסידי וכדומה{{הערה|בשנת תשע"ט לדוגמא, הודפסו 73 חוברות לאורך השנה.}}.<br />
<br />
==חברי הוועד==<br />
*מייסד - הרב [[מנחם מענדל וולף]], הרב אלימלך גורביץ'<br />
*מנהל - הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]]<br />
*עורך ראשי - הרב [[דוד פלדמן]]<br />
*עריכה ומראי מקומות ומפתחות - הרב [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]]<br />
*הקלדת השיחות על-פי סרטי ההקלטה - הרב [[צבי הירש נאטיק]]<br />
*עריכה ומראי מקומות למאמרים - הרב [[אהרון לייב רסקין]]<br />
*עריכת מפתחות ועוד - הרב [[ישעיהו מרנץ]]<br />
*מסדר לדפוס - הרב חיים אליעזר טברסקי<br />
*הגהה - הרב [[משה זקליקובסקי]]<br />
*אדמיניסטרציה ופרויקטים מיוחדים - ר' ישראל יונתן זילברשטרום<br />
<br />
==חברי מערכת נוספים, שעבדו במשך תקופות מסויימות==<br />
*הרב [[אלימלך גורביץ']]<br />
*הרב [[שמריהו מטוסוב]]<br />
*הרב מנחם מענדל קפלן (ברא"ל)<br />
*הרב [[אסף חנוך פרומר]]<br />
*הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]]<br />
*התמים [[פנחס גרינברג]] (פינטו)<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[וועד להפצת שיחות]].<br />
<br />
* [[מערכת שיחות קודש בלה"ק]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''מפיצי המעיינות חוצה''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 4<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://lahak.org/ אתר ועד הנחות בלה"ק].<br />
*{{קישור חבד און ליין|90560|צפו בוידאו: הצצה ראשונה לעבודת ועד הנחות בלה"ק ● בלעדי||ב' תמוז תשע"ה}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|104017|הגיליון החגיגי: הצצה ללקסיקון של 'ועד הנחות בלה"ק' ● מיוחד||א' אייר תשע"ז}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/130078 40 שנה להקמת המכון שמוציא לאור את שיחות הרבי בעברית]''', מנהל המוסד הרב ברוק מתראיין להרצל קוסאשווילי בתכנית הרדיו של האתר {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/130645 בהתוועדות בכפר חב"ד נחשף: כך הוקם "וועד הנחות בלה"ק"]''', י"ג אייר תשפ"א {{COL}}<br />
*[https://col.org.il/news/140691 חשיפה: מסמכים מימי הבראשית של 'ועד הנחות בלה"ק'] {{col}}<br />
<br />
{{770}}<br />
{{תורת הרבי}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=633904לקוטי שיחות2023-09-13T14:36:40Z<p>משה כהן: </p>
<hr />
<div><br />
[[קובץ:ליקוטי שיחות רגיל.jpg|שמאל|ממוזער|300px|סדרת ה'ליקוטי שיחות']]<br />
'''לקוטי שיחות''' (40{{הערה|כרך מ' (מילואים) מחולק ל־2 חלקים.}} כרכים) הינה סדרת הספרים העיקרית הכוללת את תורת [[הרבי מליובאוויטש מלך המשיח]]. הסדרה מכילה אוסף נבחר של [[שיחה|שיחות]] שאמר הרבי במהלך השנים ו[[מוגה|הוגהו]] מדי שבוע בקפידה על ידו, לצורך פירסומן והפצתן בכל העולם.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
מאז בואו של [[הרבי]] ל[[ארצות הברית]] בשנת [[תש"א]], החל בהוראת חמיו [[הרבי הריי"צ]] [[התוועדות עם הרבי|להתוועד]] עם ה[[חסידים]] ב[[770]] מידי [[שבת מברכים]]. החל מהסתלקות הרבי הריי"צ בשנת [[תש"י]] היו ה[[שיחות]] שנאמרו בהתוועדויות אלו ובהזדמנויות נוספות [[הנחה|מועלות על הכתב]] על ידי כמה מ[[תמימים|תלמידי]] [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית|הישיבה ב770]], וחלקן אף הוגהו על ידו והופצו ברחבי העולם, אך לא בצורה קבועה ומסודרת{{הערה|ראו ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=859&ArticleID=306 יומני הרב מרדכי דובינסקי] מחורף [[תשי"א]].}}. וכך המשיך הדבר גם אחרי [[קבלת הנשיאות]]. לקראת [[חג השבועות]] [[תשי"ח]], פנו [[צעירי אגודת חב"ד]] וביקשו מהרבי שיגיה מדי שבוע אחת משיחותיו מהשנים שעברו על [[פרשת השבוע]], כדי לספק חומר עבור החסידים ל[[הקהלת קהילות|חזרת חסידות]] ב[[בית כנסת|בתי כנסיות]] ב[[ניו יורק]]. הרבי הסכים, ומאז החלו להופיע מדי שבוע חוברות שנקראו אז בשם '''תוכן עניינים לחזרת [[דא"ח]] בבתי כנסיות'''. שיחות אלו הופיעו במשך שנה, עד חג השבועות [[תשי"ט]]. מאוחר יותר, לרגל חגיגת שנת השלושים ל[[חתונת הרבי והרבנית]] הדפיסו את שיחות אלו יחד בשני כרכים כמתנה לרבי{{הערה|שם=חלקא|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14924&st=&pgnum=3 פתח דבר ללקוטי שיחות חלק א'].}}.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ג]], שנת ה250 ל[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]], התחדשה ההתעוררות להפצת השיחות והרבי חזר להגיה שיחות מדי שבוע, החל מ[[שבת בראשית]] תשכ"ג ועד ל[[שמחת תורה]] [[תשכ"ד]], וחוברות אלו נאגדו בשני הכרכים הבאים בסדרה{{הערה|שם=חלקג|ראו [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14926&st=&pgnum=4 פתח דבר ללקוטי שיחות חלק ג'].}}. לאחר מכן הייתה הפסקה בהגהת השיחות לשנים ספורות.<br />
<br />
ארבעת הכרכים של ה'תוכן עניינים' נדפסו על ידי [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית|צא"ח בארצות הברית]]{{הערה|אחר כך נמסרה הזכות עליהם ל[[וועד להפצת שיחות]].}}. השם 'לקוטי שיחות' ניתן רק מאוחר יותר{{הערה|ראו פיסקה 'הקמת ועד להפצת שיחות'.}}.<br />
<br />
לאחר [[הסתלקות]] אמו של הרבי, הרבנית [[חנה שניאורסון]], בשנת [[תשכ"ה]], [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] [[הרבי]] מידי שבת והקדיש בכל פעם [[שיחה]] מיוחדת לביאור פירוש [[רש"י]] הראשון והאחרון של [[פרשת השבוע|הפרשה]]. גם חלק משיחות אלו שנאמר בחורף של אותה שנה{{הערה|משבת נח ועד שבת וישלח}} יצא לאור במתכונת דומה כאשר הרבי [[מוגה|מגיה]] את ה[[הנחה]] המלאה מההתוועדות.<br />
<br />
===הקמת ועד להפצת שיחות===<br />
{{ערך מורחב|ועד להפצת שיחות}}<br />
בשנים הראשונות השיחות נכתבו על ידי התמימים וה'[[חוזר]]ים'{{הערה|בכתיבת ארבעת הכרכים הראשונים וב'תוכן עניינים' השתתפו הרבנים [[יואל כהן]], [[אליהו חיים קרליבך]], [[צבי הירש גנזבורג]] ו[[שלום בער בוטמן]], כשהעיבוד לפני הגהת הרבי נעשה על ידי הרב [[אוריאל צימער]], ונדפס על ידי [[צעירי אגודת חב"ד]]}}.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]] החליט הרב [[בן ציון שם טוב]] לחזק את הפצת השיחות בחוגים רחבים, והקים וביסס את ה[[וועד להפצת שיחות]]. באותה שנה דאג הרב שם-טוב להדפיס מחדש את אחת מחוברות 'תוכן ענינים לחזרת דא"ח' ולהפיצן באופן שבועי ברחבי [[ניו יורק]]. כאשר הרב שם-טוב הכין את הקונטרס הראשון ומסרו לרבי בצירוף הודעה כי מתכוונים להפיצו ברבים, העניק להם הרבי את השם "לקוטי שיחות", וציין להוסיף את סמל הוצאת הספרים [[קה"ת]]. מעתה הפכו ה'לקוטי שיחות' לחוברות היוצאות באופן רשמי.<br />
<br />
בחורף [[תשכ"ט]], לאחר שהדפיסו במשך שנתיים את השיחות מתוך ארבעת הכרכים הקיימים, ביקש הרב שם-טוב מהרבי להגיה שיחות נוספות עבור השבועות הבאים. לקראת שבת [[פרשת מקץ]] תשכ"ט הופיע 'ליקוט' חדש מהרבי. אולם בסך הכול, השיחות הוגהו באותה שנה רק לשמונה שבתות{{הבהרה}}.<br />
<br />
===ה'ליקוט' השבועי===<br />
<br />
בשנת [[תש"ל]], כשתמו כל השיחות הישנות, החל הרבי להגיה שיחה מדי שבוע לקראת כל שבת, סדר זה נמשך כשנתיים, ומהשיחות שהוגהו באותן שנים נדפסו השיחות המופיעות בחלקים ה' - ט'.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ב]], בעקבות התעסקותו של ר' [[יואל כהן]] בכתיבת [[ספר הערכים]] לא נותר לו זמן לעריכת השיחות, ובשל כך הפסיק הרבי להגיה את השיחות, ובשנת [[תשל"ג]] ביוזמתו של הרב [[יהודה לייב שפירא]] ניגשו יחד חברי ה[[וועד להפצת שיחות]] בשעת חלוקת [[כוס של ברכה]] במוצאי שמחת תורה, וקיבלו את ברכתו של הרבי עבור הועד ובהמשך לכך חזר הרבי להגיה את החוברות שערכו, כשבהשפעתו של הרב שפירא החלו לערוך את השיחות בלשון הקודש (עקב טענתם של אנשים בעלי רקע תורני שמעולם לא ראו ספר 'לומדות' שנכתב באידיש), וכך זה המשיך עד לשנת [[תשל"ו]], עם הפסקה קצרה בשנת [[תשל"ה]], ומאז תשל"ו ברצף עד לשבוע של [[פרשת ויקהל]] [[תשנ"ב]]{{הערה|הליקוט האחרון נדפס לאחר מכן בחלק ל"ו עמוד 187.}}.<br />
<br />
משיחות אלו נכרכו כל 39 כרכי הלקוטי שיחות, המכילים 1227 ליקוטים. הכרך האחרון הודפס בשנת [[תש"ס]].<br />
<br />
מאוחר יותר הורגש צורך לאגד את ה[[שיחות]] ה[[מוגה]]ות של הרבי שלא נכללו בסדרה זו, והם יצאו לאור בכרך מ' (בשתי חלקים) שיצאו לאור לכבוד [[יו"ד שבט]] [[תשפ"א]].<br />
<br />
==סגנון השיחות==<br />
===חלקים א' - ד'===<br />
ה'שיחות' שבארבעת החלקים הראשונים הן מתוך חוברות שיועדו עבור [[הקהלת קהילות|חזרת חסידות בבתי כנסת]], ולצורך כך נבחרו [[שיחות]] או [[מאמרים]] שנאמרו על ידי [[הרבי]] בשנים עברו (ולעיתים נדירות גם נקודות מתוך [[אגרות קודש|מכתב]]) בהם מבאר את היסודות מ[[תורת החסידות]] על [[פרשת השבוע]], ונערכו באופן מעובד ובצורה קלה. כמתבקש ממטרת החוברות, שונה במעט הסגנון, וכן הדברים נכתבו בסדר שונה מכפי שנאמרו{{הערה|שם=חלקא}}{{הערה|שם=חלקג}}.<br />
<br />
בעריכת שיחות אלו עבור [[מוגה|הגהתם]] על ידי [[הרבי]] השתתפו הרבנים [[יואל כהן]], [[אליהו חיים קרליבך]], [[צבי הירש גנזבורג]] ו[[שלום בער בוטמן]], כשהעיבוד הסופי לפני הגהת הרבי נעשה על ידי הרב [[אוריאל צימר]].<br />
<br />
בפי [[חסיד]]ים מקובל שבארבעת החלקים הראשונים של הסדרה נמצאים יסודות ההשקפה ה[[יהודי]]ת - חסידית. הרב [[יואל כהן]] כינה חלקים אלו: '''ה'[[לקוטי תורה]]' [[אמריקה|האמריקני]]''' (ב[[יידיש]] 'דער אמריקאנער לקוטי תורה'){{הערה|הרב [[סימון יעקבסון]] בראיון ל[[בית משיח]] גיליון 1272.}}. או: ארבעת חלקי 'ה[[שולחן ערוך]] החסידי{{הערה|מפי הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]].}}.<br />
<br />
===חלקים ה' - ט'===<br />
השיחות שבחלקים אלו הן החוברות הראשונות שיצאו כ"לקוטי שיחות", ויועדו עבור הפצתן בקרב [[חסידי חב"ד]], ובקרב [[יהודים]] בכל רחבי העולם. לכן הסגנון של השיחות השתנה מקודמיהן, והן ערוכות כחידושים על פרשיות השבוע והמועדים. השיחות בדרך כלל פותחות בשאלות, ממשיכות בביאור ומסתיימות בהוראה ב[[עבודת השם]]. וכך נקבעה הצורה של השיחות גם בשאר כרכי הסדרה.<br />
<br />
כמו כן, שיחות אלו יצאו לאור אחרי שהרבי החל לבאר מידי שבוע את [[פירוש רש"י]] על התורה בשיטתו המיוחדת, ולכן חלק גדול מהשיחות בכרכים אלו (ובכרכים הבאים) כוללות ביאורים אלו{{הערה|ראו [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=&pgnum=3 פתח דבר ללקוטי שיחות חלק ג'].}}. כמה משיחות בחלקים אלו כוללים שיחות עיוניות ב[[השכלה]] של [[תורת החסידות]], ובזכותן התפרסמו חידושיו של הרבי בסוגיות העמוקות ביותר.<br />
<br />
בעבודת העריכה של השיחות התעסק הרב [[יואל כהן]] בסיוע הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]]{{הערה|במקביל לעבודתם המשותפת בעריכת [[ספר הערכים]]. ראו לקט [[יחידות|יחידויות]] של הרב ליפסקר בתוך [https://drive.google.com/file/d/1ZpTNIfkjxMIA10Hup-zKMcuqsitkhUTn/view?usp=drive_link 'התמים' גיליון מט].}}. הרבי הורה שכיוון שהשיחות מופיעות בדפוס, עליהן להיות כתובות בצורה בהירה{{הערה|ב[[יחידות]] לרב [[יואל כהן]] משנת [[תשכ"ז]], על פי [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1185&ArticleID=5119 רשימת הרב אברהם גרליצקי].}}.<br />
<br />
===חלקים י' - ל"ט===<br />
בשנים בהם יצאו שיחות אלו לאור, התרחבה [[הפצת המעיינות]] עוד ועוד, וממילא השתנה קצת סגנון השיחות, לסגנון של הציבור התורני, ובהמשך גם בצורה בשפה פשוטה עבור ציבור רחב יותר. שיחות אלו נערכו בידי ה[[וועד להפצת שיחות]], כשהעריכה מלווה בהנחיות מפורטות מ[[הרבי]], אפילו בנוגע למבנה, למשל: מה צריך להיות בגוף השיחה ומה בהערות השוליים. כמו כן הרבי הקפיד שהסגנון והניסוח יהיו מקצועיים ונוחים לקריאה, יחד עם דיוק מפליא בכל מילה ואות{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/PLS-Teitzei.pdf ראו דוגמה משיחה שלמה עם הגהות הרבי].}}.<br />
<br />
כל שיחה הוגהה על ידי הרבי בדרך כלל פעמיים, כאשר בפעם השניה סידרו את כל השיחה בטור אחד ארוך, ולפעמים בהגהה השניה שינה הרבי או הוסיף קטעים שלמים, כשפעמים רבות הוסיף הרבי בהגהה קטעים וענינים שלמים שלא נאמרו בשיחה מסיבות שונות{{הערה|עדות הרב שלום ג'ייקובסון. שבועון כפר חב"ד 1923 עמוד 22. ושם, שקטע שמודגש כולו הוא הוספה בכתב ידו של הרבי (יש חמישה כאלו בכל הלקוטי שיחות), וכן סימן שאלה בתוך סוגריים, הוא מהרבי. כשהרבי הגיה שיחות, לא נהג להסביר את ההגהות, בשונה מהגהת כתבות שונות שהוכנסו שהרבי הסביר בדרך כלל את סיבת ההגהה.}}.<br />
<br />
בהוראת הרבי, הסגנון בשיחות המופיעות בחלקים ל - לט הותאם יותר עבור לומדי התורה שאינם רגילים לביטויים אפילו הפשוטים של עולם החסידות{{מקור}}.<br />
<br />
===שפת הכתיבה===<br />
בעקבות סיבות שונות, חלקים מהסדרה מופיעים בשפת ה[[אידיש]] וחלקים אחרים ב[[לשון הקודש]].<br />
<br />
בשנים הראשונות אחרי השואה, רוב קהל [[חסיד|חסידי חב"ד]] היו יוצאי ארצות אירופה ושפת הדיבור שלהם הייתה אידיש. זוהי גם שפת הדיבור של הרבי, ומובן איפוא שהשיחות נכתבו אף הן בשפה זו.<br />
<br />
עם השנים גדל היישוב החב"די ב[[ארץ הקודש]], ואט אט, במיוחד אחרי התפתחות תנועת החזרה ב[[תשובה]], התהווה ציבור חסידים גדל והולך שלא הבין את לשונו של הרבי ונוצר צורך בשיחות בלשון הקודש.<br />
<br />
בתחילת שנת [[תשל"ג]] הסכים הרבי להתחיל להגיה את הליקוטים בלשון הקודש. לשם כך נבחרו קבוצת אברכים שלמדו בכולל שעל ידי מזכירות הרבי ב[[קראון הייטס]]{{מקור}}.<br />
<br />
בשנתיים הבאות יצאו לאור הליקוטים בלה"ק, אלו הן השיחות המרכיבות את כרכים י' - י"ד. במשך הזמן התברר שהאברכים שעסקו בהכנת השיחות אינם בקיאים די הצורך בלשון הקודש, והם לא עמדו בציפיות המקצועיות של הרבי. בתחילת שנת [[תשל"ה]] הודיע הרבי שסדר זה אינו יכול להמשך ופסק מהגהת השיחות למשך כשנה.<br />
<br />
במשך השנה הבאה יצאו לאור חוברות "לקוטי שיחות - הנחה בלתי מוגה", ובהם בדרך כלל ליקוטים מעובדים מהשיחות של אותה שנה ([[תשל"ה]]). כמה מהם הוגהו על ידי הרבי אחר כך והודפסו בספרי הלקוטי שיחות{{הערה|והם הליקוטים לפ' בראשית, נח, בשלח ופקודי, וכן כמה בהוספות לכרכים י'-י"ד.}}, וחלקם עברו עריכה מחדש והוגהו והודפסו בשנים הבאות. רובם נערכו בלשון הקודש וחלקם באידיש.<br />
<br />
ב[[תשל"ו]] חזר הרבי להגיה את השיחות באידיש (השיחות מחלקים ט"ו - כ"ט), ורק בשנת [[תשמ"ז]] חזר הרבי שוב להגיה את השיחות בלשון הקודש, עד [[דבר מלכות ויקהל|שבת פרשת ויקהל תשנ"ב]]. אלו הן השיחות המופיעות בכרכים ל' - ל"ט.<br />
<br />
==מבנה הסדרה==<br />
[[קובץ:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]<br />
[[קובץ:לקוש כרך מ.png|250px|שמאל|ממוזער|200px|כרכי המילואים]]<br />
סדרת ספרי ה'לקוטי שיחות' מסודרת לפי סדר פרשיות התורה והמועדים, ומורכבת מתשעה 'ספרים' (ספר = השלמת סדרה של שיחות על פרשיות כל התורה). הספר הראשון כמו הספר השני (מתוך התשעה), מחולקים כל אחד לשני כרכים, כך שכרך א' כולל שיחות על פרשות שלושת החומשים; "בראשית" "שמות" ו"ויקרא". וכרך ב' כולל שיחות על שני החומשים; "במדבר" ו"דברים". באותו האופן מסודרים גם כרכים ג' וד', שהם שני חלקים של ה'ספר' השני.<br />
<br />
החל מה'ספר' השלישי, כל 'ספר' מתחלק לחמישה כרכים, בחלוקה מקבילה לחמשת חומשי התורה, כשכל כרך כולל [[שיחה|שיחות]] השייכות (רק) לאחד מחמשת חומשי התורה. נמצא אם כן, שבכל סדרת "לקוטי שיחות", ישנם תשעה 'ספרים' על חמשה חומשי תורה.<br />
<br />
הסדרה מורכבת מ'לקוטים' שיצאו לאור במשך השנים (כל שבוע יצא 'ליקוט'), ולאחר כמה שנים כשהצטברו הליקוטים הם הודפסו יחד בתוך ספר ליקוטי שיחות לחומש מסויים, כשלכל פרשה מופיעות בספר בין שתים לחמש שיחות.<br />
<br />
בנוסף לכך הודפסו בכרכים אלה "הוספות", והם ליקוטי מכתבים ושיחות{{הערה|וקטעי שיחות.}} בהם יש ביאורים, רמזים והוראות בעניני פרשיות השבוע והמועדים, כלולים ובלולים מכל חלקי התורה, פעם בקיצור ופעם בארוכה, ואף אלו נלקטו "מגילה מגילה" בכל כרך וכרך{{הבהרה}}. ענין זה התחיל שנים רבות לפני תחילת ההו"ל של סדרת [[אגרות קודש]]. בשנים אלו היה זה המקום היחיד בו פורסמו מכתביו של הרבי. המכתבים התקבלו מידי המקבלים, והיוו בסיס לסדרת האגרות.<br />
<br />
לקראת הוצאה לאור של השיחות בספר, הגיה הרבי פעם נוספת את השיחות והמכתבים שבהוספות, והוסיף ותיקן בהם{{הערה|מסיבה זו כשיש שינוי בין המכתבים באגרות קודש למכתבים כפי שנדפסו בלקוטי שיחות, המהדורה הסופית והמדוייקת היא דווקא זו שנדפסה בלקוטי שיחות. הגהה זו היא הסיבה שאחרי [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]], כאשר לא רואים את הרבי באופן זמני, התעכבה ההוצאה לאור של כרכים נוספים של לקוטי שיחות, כיון שהעורכים רצו להמתין להגהת הרבי על הספרים, עד שהתקבלה ההחלטה במשרדי ה[[וועד להפצת שיחות]] להוציא לאור את הספרים בכל זאת כפי שהם ללא הגהה.}}.<br />
<br />
החל מחורף [[תשל"ח]] הרבי [[מוגה|הגיה]], לעיתים תכופות יותר, שיחות שלימות של התוועדויות משבתות וימים טובים. שיחות אלו נדפסו בהוספות לכרכים האחרונים של לקוטי שיחות במדור בפני עצמו, ונסדרו לפי תאריך אמירתן (כאשר הגהת ההתוועדויות נהפכה לדבר קבוע, אותם החלו להדפיס בכרכים בפני עצמם, והיא הסדרה '''[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] [[תשמ"ז]] - [[תשנ"ב]]''' (שנים-עשר כרכים, בהוצאת ה[[וועד להפצת שיחות]]).<br />
<br />
הסדרה מורכבת מ-41 כרכים (בנוסף ישנם שבעה ספרי 'מפתחות'){{הערה|חלק א' על כרכים א' - י', חלק ב' כרכים י"א - ט"ו, חלק ג' כרכים ט"ו - כ', חלק ד' כרכים כ"א - כ"ה, סט "מפתח ספרים ומאחז"ל כרכים א' - כ"ט" ב' חלקים (מפתח ענינים לכרכים כ"ה - ל"ט נדפס בסוף כל כרך), ספר "תוכן ומפתח".}}.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ב]] יצא לאור כרך מיוחד בשם "לקוטי שיחות - ביאורים ב[[לקוטי לוי יצחק]] על [[אגרת התשובה]]". בהדפסה המחודשת הוא הודפס כחלק מכרך ל"ט בסדרה הכללית.<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר, נדפסו סדרות ליקוטים מיוחדות — מתוך 39 כרכים אלו של הסדרה הכללית, כמו הסדרה "לקוטי שיחות מועדים", הכוללת אחד-עשר כרכים{{הערה|[[חנוכה]] (3 כרכים), [[פורים]] (3 כרכים), ד' פרשיות (2 כרכים), סוכות, שמיני-עצרת וחודש אייר.}}. וכמו סדרת "[[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]", הכוללת חמשה כרכים{{הערה|וכרך הוספות.}}.<br />
<br />
לקראת [[י' שבט]] [[תשפ"א]] יצא לאור על ידי ה[[וועד להפצת שיחות]] שני כרכי מילואים - כרך מ', המכילים את שיחותיו המוגהות של הרבי שלא באו בדפוס{{הערה|כגון השיחות שהוגהו עבור בטאון '[[המאור]]' של הרב מאיר אמסעל, השיחה על משחק ה[[שחמט]] שהגיה הרבי עבור הספר 'ימי בראשית', 'קונטרס ענינה של תורת החסידות', ועוד.}}, הכרך הראשון מכיל שיחות שלמות, והכרך השני מכיל קטעי שיחות, המסודרות לפי סדר אמירתם{{הערה|[https://chabad.info/magazine/648264/ חברי הועד להפצת שיחות בראיון חגיגי לרגל הוצאת הכרך החדש]{{אינפו|}}}}{{הערה|[https://chabad.info/special/648113/ שני כרכים חדשים בסדרת לקוטי שיחות] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/648128/ שיחה בפרסום ראשון מהכרך החדש של לקוטי שיחות] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://chabadshop.com/collections/המומלצים-שלנו/products/לקוטי-שיחות-חלק-מ-מילואים-2-כרכים הספר לקנייה באתר חב"ד שופ]}}.<br />
<br />
במהדורה שיצאה לאור ע"י קה"ת בשנת תשע"ט הוקלדו מחדש כרכים א'-ד', ובהוצאת תשפ"א הוקלדו כרכים י'-י"ד. במהדורה שיצאה לאור ע"י ה'ועד להפצת שיחות' בשנת תשפ"א הוקלדו כרכים י'-י"ד{{הערה|ההוספות לא נכתבו מחדש על ידם, והם יודפסו מחדש בהוצאות הבאות כחלק מפרוייקט ההקלדה מחדש של תורת הרבי.}} וכרכים ל' - ל"ט.<br />
<br />
==מימון ההוצאה לאור==<br />
[[קובץ:מאיר זאיינץ מוסר לקוש.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב [[מאיר זאינץ]] מוסר לרבי כרך חדש בסדרה]]<br />
מראשי התורמים להדפסת הלקוטי שיחות ולשאר ספרי ה[[ועד להפצת שיחות]] בעבר ובהווה הם:<br />
*הרב [[חיים אליעזר לפידות]] מארגנטינה.<br />
*הרב [[מאיר זאינץ]] מברזיל שאף זכה לקירובים מיוחדים מהרבי בקשר לכך.<br />
* מר זאב הורביץ מברזיל, שגם הוא זכה לקירובים מיוחדים על כך.<br />
<br />
==חלוקתו על ידי הרבי==<br />
הרבי חילק במספר הזדמנויות חלקים שונים שיצאו לאור מתוך הסדרה, בסמוך למועד הוצאתם לאור.<br />
<br />
*כאשר הקבוצה הראשונה של [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] יצאה בשליחות הרבי בשנת [[תשל"ו]] (בי"א שבט), חילק להם הרבי את חלק י"א שיצא באותה שעה ממכבש הדפוס.<br />
<br />
*גם לקבוצה הבאה שנשלחה על ידי הרבי לארץ הקודש בשנת [[תשל"ז]], חילק הרבי לחברי הקבוצה את חלק י"ב.<br />
*הדבר חזר ונשנה ב[[שושן פורים]] [[תשל"ח]] כאשר חברי הקבוצה השלישית נכנסו לרבי קודם הנסיעה וזכו לקבל את חלק י"ג כשהוא כרוך בכריכת עור.<br />
<br />
*ב[[ל' שבט|א' דראש חודש אדר]] [[תש"מ]], חילק הרבי את חלק ט"ו ל{{ה|תלמידים השלוחים}} לישיבת חב"ד באוסטרליה.<br />
<br />
==לימוד הלקוטי שיחות==<br />
[[קובץ:פרוייקט לקוטי שיחות.png|שמאל|ממוזער|200px|סמל 'פרוייקט לקוטי שיחות']]<br />
===סדר לקוטי שיחות===<br />
סדר לקוטי שיחות הוא [[סדר]] רשות בישיבות חב"ד בו לומדים התמימים מידי לילה שיחה של הרבי על הפרשה. ה'סדר' נוסד על-ידי התמימים כמתנת יום הולדת לרבי לקראת [[י"א ניסן]] [[שנת השבעים]] - תשל"א, בו הקדישו מדי ערב שבעים דקות לעיון ולימוד בשיחותיו של הרבי.<br />
<br />
עם השנים הפך הסדר והתקבע, וכיום הוא מצוי בישיבות [[תומכי תמימים]] בעולם.<br />
<br />
=== פרוייקט ליקוטי שיחות ===<br />
<br />
{{הפניה לערך מורחב|פרוייקט לקוטי שיחות}}<br />
<br />
פרוייקט לקוטי שיחות, הנו פרוייקט המיועד לכלל חסידי חב"ד, שנפתח לרגל 70 שנה לנשיאות הרבי מלך המשיח ב[[י' שבט]] [[תש"פ]], על-ידי כמה [[שלוחים]], ובמסגרתו לומדים אלפי חסידים ומקורבים מדי שבוע שתים או שלוש שיחות של [[הרבי]] מתוך סדרת לקוטי שיחות, לפי סדר מסויים, כאשר המטרה היא לגמור בתוך שמונה שנים את כל הסדרה.<br />
<br />
==הוצאות שונות לסדרה==<br />
[[קובץ:לקוטי שיחות באנגלית.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[לקוטי שיחות]] בתרגום לאנגלית]]<br />
[[קובץ:אוצר לקוטי שיחות6.jpg|שמאל|ממוזער|200px|'''אוצר ליקוטי שיחות''']]<br />
* '''בעברית''' - בשנת [[תשל"ד]] הוקם ב[[ישראל]] [[מכון לוי יצחק]] כאשר הפרויקט המרכזי שלהם הוא תרגום הסדרה לעברית. בשנת [[תשע"ד]] השלים המכון את הוצאת כרך כ"ט, ובכך הושלמה הסדרה (אלא שלא הודפסו השיחות באידיש שנדפסו בהוספות). בנוסף לכך, בשנים תש"ל-תשל"א תורגמו השיחות של כרכים א' - ד' והודפסו בב' כרכים. וכן בשנים תשנ"ג - תשנ"ו הדפיסו ועד להפצת שיחות תרגומים ללה"ק (ולא ל[[עברית]] מדוברת כמו ההוצאה שתחת מכון לוי יצחק) של רוב השיחות מכרכים כ"ה - כ"ט, וחלק מכרכים ו' - ז'. משום מה, בשנת תשנ"ו הופסקה עריכה זו.<br />
* כחלק מ[[פרוייקט לקוטי שיחות]] יוצא מדי שבוע תרגום מדוייק וחדיש לשיחות הנלמדות באותו שבוע כולל מספר עמודים תואם ללקוטי שיחות באידיש.<br />
* '''באנגלית''' - תרגום הסדרה ל[[אנגלית]] נעשה על ידי 'ועד להפצת שיחות' - חלקים 1–5 הכוללים את כרכים א' - ב' תורגמו ע"י הרב [[עמנואל שחט]], וחלקים 6–10 הכוללים את כרכים ג'- ד' תורגמו ע"י הרב [[אליהו תגר]]. משום מה, תרגום הסדרה הופסק. בנוסף לזה, יצא לאור ע"י [[ועד שיחות באנגלית]] "selections from likkutei sichos", והוא כולל ג' שיחות לשבוע מתוך הסדרה. <br />
* '''ליקוטי שיחות פרשיות''' - בשנת [[תשס"ד]] הוציא לאור ה[[וועד להפצת שיחות]] מהדורה של "ליקוטי שיחות פרשיות", המרכזת את כל השיחות של אותה פרשה לכרך אחד. במהדורה זו הוסיפו לכל כרך גם את השיחות שהודפסו בסדרת [[ספר השיחות]]. בשנת [[תשע"א]] יצא סט זה במהדורת כיס.<br />
*'''[[אוצר לקוטי שיחות]]''' - בשנת תשע"א החלה לצאת סדרת ספרים נוספת המאגדת את השיחות - בתרגום לעברית, לפי נושאים בצירוף פתיחים וסיכומים. הסדרה יצאה על ידי [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] תחת הוצאת [[מעיינותיך]] ונקראה 'אוצר לקוטי שיחות'. בין עורכי הסדרה נימנים הרבנים [[שניאור זלמן הכט]] ו[[אלי וולף]]. הסדרה מתייחדת בתרגום חדיש ומדוייק ומחולקת לשלושה נושאים, פשוטו של מקרא, חסידות בפרשה וסוגיה בפרשה כשכל כרך מקיף את שלושתם. בנוסף לכרכים על-פי סדר הפרשיות והמועדים, ישנם כרכים על נושאים מיוחדים, כמו 'אוצר לקוטי שיחות לשיטתייהו' - ליקוט שיחות העוסקות במחלוקות [[תנאים]] ו[[אמוראים]], וכן 'אוצר ליקוטי שיחות כלל ישראל' - מבחר שיחות על ייחודם של [[עם ישראל]], 'אוצר לקוטי שיחות תשובה' הכולל את השיחות בחלק ל"ט על אגרת התשובה, ועוד. הסדרה יצאה גם בפורמט קטן.<br />
<br />
===ליקוטים ערוכים של רעיונות מתוך הסדרה===<br />
*'''[[ביאורים לפירש"י על התורה]]'''<br />
*'''[[ביאורים לפרקי אבות]]'''<br />
*'''[[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]'''<br />
*'''[[חידושים וביאורים בש"ס]]'''<br />
*'''[[חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב"ם]]'''<br />
*ועוד.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[מוגה]]<br />
* [[ועד להפצת שיחות]]<br />
* [[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]<br />
* [[אוצר לקוטי שיחות]]<br />
* [[פרוייקט לקוטי שיחות]]<br />
* [[תורת מנחם - התוועדויות]]<br />
* [[דברי משיח]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[ועד חיילי בית דוד]], '''כך יוצאים לאור שיחותיו של הרבי מלך המשיח''', בתוך "[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57211_he_1.pdf תורתו של משיח]", תשרי [[תשע"א]], ע' 19<br />
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7241&CategoryID=1444 שלבים בהפצת תורתו של הרבי]'''<br />
*הרב [[אליהו מאיר אליטוב]], '''משנתו של הרבי מליובאוויטש''' - ספר הסוקר את דרך לימודו של הרבי בלקוטי שיחות, [[תשע"ב]].<br />
*הרב [[ישראל אלפנביין]], '''חיי רבי''' - שבועון כפר חב"ד גליונות 1737, 1738, 1739, 1740, 1846.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
;כרכי ה'לקוטי שיחות'<br />
* לצפייה והורדה לפי חלקים: '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/9d/לקוטי_שיחות_כרך_א'.pdf כרך א']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/1/1a/לקוטי_שיחות_כרך_ב'.pdf כרך ב']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/7/76/לקוטי_שיחות_כרך_ג'.pdf כרך ג']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/a/ac/לקוטי_שיחות_כרך_ד'.pdf כרך ד']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/e7/לקוטי_שיחות_כרך_ה'.pdf כרך ה']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/94/לקוטי_שיחות_כרך_ו'.pdf כרך ו']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/לקוטי_שיחות_כרך_ז'.pdf כרך ז']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/0/0e/לקוטי_שיחות_כרך_ח'.pdf כרך ח']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/4/45/לקוטי_שיחות_כרך_ט'.pdf כרך ט']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/86/לקוטי_שיחות_כרך_י'.pdf כרך י']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/f/f1/לקוטי_שיחות_כרך_י%22א.pdf כרך י"א]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/6/61/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ב.pdf כרך י"ב]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/d/d6/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ג.pdf כרך י"ג]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/d/d5/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ד.pdf כרך י"ד]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/9f/לקוטי_שיחות_כרך_ט%22ו.pdf כרך ט"ו]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/93/לקוטי_שיחות_כרך_ט%22ז.pdf כרך ט"ז]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/81/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ז.pdf כרך י"ז]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/0/0d/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ח.pdf כרך י"ח]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/3f/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ט.pdf כרך י"ט]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/0/08/לקוטי_שיחות_כרך_כ'.pdf כרך כ']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/d/d9/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22א.pdf כרך כ"א]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5d/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ב.pdf כרך כ"ב]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/d/df/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ג.pdf כרך כ"ג]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/1/1c/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ד.pdf כרך כ"ד]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/1/11/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ה.pdf כרך כ"ה]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8e/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ו.pdf כרך כ"ו]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/6/62/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ז.pdf כרך כ"ז]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/3c/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ח.pdf כרך כ"ח]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c5/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ט.pdf כרך כ"ט]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/9c/לקוטי_שיחות_כרך_ל'.pdf כרך ל']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/b3/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22א.pdf כרך ל"א]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/0/0a/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ב.pdf כרך ל"ב]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/0/03/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ג.pdf כרך ל"ג]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c0/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ד.pdf כרך ל"ד]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/d/d9/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ה.pdf כרך ל"ה]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/5/58/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ו.pdf כרך ל"ו]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a9/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ז.pdf כרך ל"ז]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/2/28/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ח.pdf כרך ל"ח]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/b0/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ט.pdf כרך ט"ל]<br />
* '''[https://drive.google.com/drive/folders/18ZT9YZtpBslNz_Ooo1AW1jK7bNEcigzu?usp=sharing כל ספרי ה'לקוטי שיחות' בתוך תיקיית דרייב מסודרת]''' - לצפייה והורדה (למעט כרכי מ')<br />
* '''[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/index.htm חלק מספרי ה'לקוטי שיחות' בפורמט טקסט]''' {{ספרייה}}<br />
<br />
;על הסדרה<br />
* [[זושא וולף]], '''[https://col.org.il/news/121190 סקירה היסטורית על ההוצאה לאור של הלקוטי שיחות - פרק א']''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/121323 פרק ב']''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/121405 פרק ג']''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/121530 פרק ד']''' - {{וידאו}}{{COL}}<br />
* [https://col.org.il/news/136151 כך תורתו של הרבי יצאה לאור • ראיון וידיאו עם חברי ועד להפצת שיחות] לחברת [[JEM]] {{וידאו}}{{COL}}<br />
* [https://chabad.info/magazine/648264/ חברי ה'ועד להפצת שיחות' בראיון חגיגי לרגל הוצאת הכרך המילואים (כרך מ') החדש] {{אינפו}}<br />
* '''[https://chabad.info/seven-seventy/648198/ הכרכים החדשים של ה'לקוטי שיחות' התקבלו בשמחה ובהתרגשות]''' {{אינפו}}<br />
<br />
;שונות<br />
*'''[https://toratchabad.com/גדולי-ישראל-על-הלקוטי-שיחות מדברי גדולי ישראל על ה'לקוטי שיחות']''', בתוך אתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]<br />
* [https://chabad.info/magazine/746146/ הגביר מאחורי הדפסת 1,200,000 ספרי הרבי מלך המשיח שליט"א] {{אינפו}}<br />
<br />
{{תורת הרבי}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ערך מובחר}}<br />
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:סדרות]]<br />
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A7&diff=622903שניאור זלמן גורליק2023-08-13T12:41:05Z<p>משה כהן: </p>
<hr />
<div><br />
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[שליח]] [[הרבי]] ב[[באר שבע]]|אחר=רבה של [[כפר חב"ד]]|ראו=[[שניאור זלמן גרליק]]}}<br />
[[קובץ:ר' זלמן גרליק.jpg|ממוזער|ר' זלמן]]<br />
הרב '''שניאור זלמן גורליק''' (יליד שנת [[תשכ"ז]]), הינו שליח הרבי ל[[באר שבע]], ומנהל בית חב"ד המרכזי בעיר.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:שניאור זלמן גורליק1.jpg|ממוזער|250px]]<br />
נולד ב[[טשקנט]] ב[[י"ד טבת]] [[תשכ"ז]] ב[[ברית המועצות]] להוריו [[שלום דובער גורליק|שלום דובער]] ושרה רבקה גורליק, מחסידי חב"ד שנשארו בברית המועצות גם לאחרי [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]], והמשיכו לשמור על הגחלת היהודית. הוא נקרא שניאור זלמן על שם סבא רבה שלו, הרב [[שניאור זלמן וילנקין]] (שזכה לשמש כ[[מלמד]] של הרבי בילדותו).<br />
<br />
עוד בהיותו ילד בשנת [[תשל"א]] עלו הוריו ל[[ארץ ישראל]], והתיישבו ב[[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי, והוא נכנס ללמוד במוסדות חב"ד המקומיים, כשהוא יונק את השפעתו מסבו הרב [[שלום וילנקין]] שכיהן בהוראת הרבי כ[[משפיע]] הקהילה.<br />
<br />
בהיותו ילד בן 12 בשנת [[תשל"ט]] נסע עם אביו וסבו אל הרבי, וזכה להיכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, במהלכה בחן אותו הרבי על לימודיו.<br />
<br />
כשהגיע לגיל ישיבה, נכנס ללמוד בישיבת חב"ד ב[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], שם עשה את כל מסלול הלימודים הישיבתי, גם ב[[ישיבה קטנה]] וגם ב[[ישיבה גדולה]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ו]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]], והמשיך לשהות בישיבה ארבע שנים, עד שנת [[תשמ"ט]]. בזמן לימודיו בישיבה, היה עורך [[ראשי דברים]] מ[[שיחה|שיחותיו]] של הרבי בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] על מנת לשלוח את הדברים לחסידי חב"ד ברחבי העולם שיהיו מעודכנים בדברים האחרונים ובהוראות שמסר הרבי.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם מרת בלה לבית הרב [[בערל שייקביץ]] בחתונתו שהתקיימה בחודש אלול [[תש"נ]], החל ללמוד ב[[כולל אברכים]] ב[[כפר חב"ד]], וזמן קצר לאחר מכן כתב לרבי שהוזמן על ידי הרב [[תנחום בורושנסקי]] לצאת ב[[שליח]]ות הרבי ל[[באר שבע]]. בשונה מהמקובל שהרבי הורה לאברכים להישאר ללמוד בכולל במשך שנה לאחר החתונה, קיבל את ברכת הרבי - ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תנש"א: {{ציטוטון|ויהא בשעה טובה ומוצלחת, אזכיר על הציון}} ומיד עבר הור להתגורר בעיר. ב[[כינוס השלוחים]] ב[[תשנ"ב]], כינוס השלוחים הראשון שהרב גורליק השתתף בו, העניק לו הרבי שני דולר נוספים: {{ציטוטון|עבור כל היהודים בבאר שבע. שזכות אבות תעמוד להם}}.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] נבחר על ידי מקומון 'זמן הנגב' כאחד מהאנשים הכי משפיעים בבאר שבע{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=14962 הרב זלמן גורליק נבחר כאחד המשפיעים בבאר-שבע] - אתר col.}}.<br />
<br />
ב[[חודש תמוז]] [[תשע"א]] חנך בניין חדש ומפואר לבית חב"ד שבהנהלתו, בנוכחות אישי ציבור רבים שבאו לחגוג את פתיחת הבית חב"ד.<br />
<br />
כיום מרכז הרב גורליק את הפעילות בשכונה א' בבאר שבע, וידוע בשל פועלו הרב עם עולי מרוקו. כמו כן הוא אחראי על הפעילות בכל עיר והוציא שליח לכל שכונה בבאר שבע.<br />
<br />
לאחר חתונת בתו עם ר' שניאור זלמן גרוזמן הוסיף לעצמו את השם ישראל על מנת למנוע שם תואם בין החתן לחותנו.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''מבט לקודש הקודשים''', רגעים אישיים עם הרבי, בתוך שבועון כפר חב"ד 1852 עמוד 31<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*המדור 'מילה של חסיד' עם הרב גורליק באתר 'שטורעם' - [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4244 תשס"ו] [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=67251 תשע"ד]. {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}<br />
*[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/07/21-07-2016-15-34-30-דרך-תמים-ג-3.pdf תהא שנת משיח ודאי], בתוך [[דרך תמים (עלון)|דרך תמים]] גליון ג', תמוז תשע"ו {{PDF}} {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}<br />
*[https://col.org.il/news/100882 השליח שנטע אש"ל בבאר שבע ● מיוחד] {{col}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גורליק, שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חוזרים]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבאר שבע]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ז]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גורליק]]<br />
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]<br />
[[קטגוריה:משפחת שייקביץ]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%9C_%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93)&diff=622902אפרים פישל דמיחובסקי (כפר חב"ד)2023-08-13T12:40:31Z<p>משה כהן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:אפרים דמיכובסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דמיחובסקי (במרכז) ב[[התוועדות]] חסידית (מימין נראה שליח הרבי בבני עייש הרב [[אהרון קרניאל]])]]<br />
{{מפנה|אפרים פישל דמיכובסקי|שוחט ובודק, ו[[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[מינסק]]|אפרים פישל דמיכובסקי (מינסק)}}<br />
הרב '''אפרים פישל דמיחובסקי''' הינו [[משגיח]] ראשי ל[[דא"ח]] ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]] ומשפיע בביהכנ"ס [[מענדל'ס שול]]. כיהן בעבר כחבר בצוות ה[[חוזר|חוזרים]] על תורת הרבי. <br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י"ב סיון]] [[תשל"א]] ב[[סמרקנד]] שבברית המועצות להוריו [[אריה ליב דמיכובסקי|ר' אריה ליב]] ונחמה דמיכובסקי, כנצר למשפחה ותיקה של חסידי חב"ד, ונקרא על שם סבו החסיד [[אפרים פישל דמיכובסקי (מינסק)|ר' אפרים פישל]] שהיה אחיינו של [[הגאון הרוגוצ'ובי]] וגדל במחיצתו מכיוון שהתייתם מהוריו בגיל צעיר.<br />
<br />
בילדותו, עלו הוריו לארץ הקודש, וקבעו את מגוריהם בעיר רחובות. בגיל ישיבה, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ולאחר מכן המשיך את מסלול לימודיו ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס|תומכי תמימים אהלי תורה]] שבשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות לחצר הרבי במשך מספר שנים. בשנת [[תנש"א]] התקבל כתלמיד מן המניין בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
בקיץ של שנת [[תש"נ]] הצטרף לצוות ה'[[חוזר|חוזרים]]' של תורת הרבי, והיה מסייע בחזרה על דברי הרבי שנאמרו ב[[התוועדות]] השבת.<br />
באותה תקופה, נבחר להיות יו"ר מערכת "[[פאקס א שיחה]]", ששלחה מדי שבוע לאלפי מנויים ברחבי העולם, באמצעות מכשיר הפאקס, תקציר מה[[התוועדות]] שהתקיימה ב[[שבת]] האחרונה. הנחותיו לוקטו ויצאו בשני כרכים של [[שיחות קודש תנש"א|שיחות קודש]] על שנת תשנ"ב. בהמשך יצאו שני כרכים של שיחות קיץ [[תנש"א]].<br />
<br />
גם לאחר שסיים את מסלול הלימודים, נשאר לשהות במחיצת הרבי והוסמך לרבנות, ובשנת [[תשנ"ד]] חזר לארץ הקודש ו[[נישואין|נשא]] את מרת שילי בת ר' [[יצחק צבי פיין]]. במהלך השנים כיהן כר"מ בנגלה לשיעור ב' בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]; תקופה מסוימת שימש כר"מ בנגלה לשיעור ג' בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]], וכן בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. <br />
<br />
במהלך השנים הצטרף לצוות החינוכי של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] כמשגיח ומשפיע דא"ח ובהמשך גם כ[[נו"נ]] בסדרי לימוד הנגלה.<br />
<br />
כיום הינו משגיח דא"ח בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ומשפיע בש"ב בישיבה. התועדויותיו בישיבה הם לשם דבר, ודבריו במידה רבה מתווי דרכה של הישיבה.<br />
<br />
[[הרב דמיחובסקי]] עוסק רבות ב[[הפצת המעיינות]] בקרב ציבור בני התורה, והוא משמש כמנהל מערך הלימודים של תוכנית [[לב לדעת - תפארת שמשון]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, הרב מנחם מענדל אייזנבך, שליח הרבי באילת.<br />
<br />
{{תורת הרבי}}<br />
{{מיון רגיל:דמיכובסקי אפרים פישל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חוזרים]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תנש"א]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99_(%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91_-_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%93)&diff=594766האירוע הבריאותי (תשנ"ב - תשנ"ד)2023-05-14T10:12:49Z<p>משה כהן: /* הכנות שונות */</p>
<hr />
<div>{{עריכה}}<br />
{{בעבודה}}<br />
{{תולדות הרבי}}<br />
[[קובץ:כז אדר תשנב.jpg|left|ממוזער|250px|[[הרבי]] יוצא מ-[[770]], מנופף לשלום רגע לפני כניסתו לרכב בדרכו ל[[האוהל|אוהל]] בכ"ז אדר א' [[תשנ"ב]]. התמונה הפכה לאייקון סמלי, המזוהה עם האירוע המוחי והתקופה שלאחריו]]<br />
את '''האירוע הבריאותי הראשון''' עבר הרבי ביום [[כ"ז אדר א']] [[תשנ"ב]] בעת שהותו ב[[אוהל]]. השפעות האירוע פעלו על צורת התנהלותה של חסידות חב"ד וצורת הקשר של החסידים עם הרבי, שהשתנו עקב תנאי המצב שנוצרו. במשך תקופה זו עד להאירוע הבריאותי השני היה הרבי מופיע בפני החסידים דרך ה[[מרפסת]] שהותקנה במיוחד בתקופה זו.<br />
<br />
==אירועים שקדמו לאירוע==<br />
[[קובץ:ליל כז אדר.jpg|250px|ממוזער|הרבי בליל כ"ז אדר, בחזור מהזאל הגדול לאחר תפילת ערבית]]<br />
[[קובץ:כז אדר.png|ממוזער|ריקודי החסידים ב-[[770]] עם השמע הידיעה על הקלת מצבו של הרבי]]<br />
במשך החודשים והשנים שקדמו לאירוע, התרחשו אירועים רבים, אותם פירשו חסידים כרמז והכנה מצד הרבי לאירוע ונסיבות שיוצרו בתקופה שלאחריו.<br />
<br />
===ביטויים בשיחות===<br />
החל מתחילת חודש [[אדר א']] החל [[הרבי]] באופן נדיר לומר כמעט בכל ערב [[שיחה]], בה דיבר בעיקר על ההוספה בריבוי השמחה בימי חודש אדר, במיוחד בשנת תשנ"ב להיותה שנה מעוברת עם שישים ימי שמחה, שבהם יבוטלו כל הדברים השליליים באופן של "[[ביטול בשישים]]". [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ארגן אז ריקודים ב[[זאל הגדול]] שזכו לעידודו של הרבי{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/ואביטה-נפלאות/907664/ כך החלו ריקודי חודש אדר ב-770 • סקירה מרתקת] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
בשיחות שנשא הרבי בשבוע שלפני המאורע, דיבר הרבי על המצב שבו: {{ציטוטון|נעשית ירידה לפי שעה (ע"ד מה שנאמר "ברגע קטן עזבתיך") ובחיצוניות (רק למראה עיניים), בכדי להביא את העלייה שלא בערך, ולא רק עלייה לרגע קטן, (כנגד "רגע קטן עזבתיך") אלא עלייה נצחית שאין אחריה הפסק בכלל}}{{הערה|[[דבר מלכות כי תשא]], שיחת ש"פ כי תשא תשנ"ב אות ז'.}}.<br />
<br />
בהתוועדות השבת האחרונה שלפני הסטרוק, שבת פרשת ויקהל תשנ"ב, דיבר הרבי (בין השאר) דיבורים ותכנים שלמפרע התפרשו כרומזים לאירוע הסטרוק ולהמסתעף ממנו. הרבי דיבר אז באריכות על עניינה של [[אהבת ישראל]] ו[[אחדות ישראל]] והצורך בה ושדברים אלו מודגשים במיוחד כשמתרחש בשנים האחרונות "ויקהל" במובנו הפשטני - [[קיבוץ גלויות]]. בהקשר זה ציין הרבי את העבודה ש[[רבותינו נשיאנו]] לא [[עלייה לארץ ישראל|עלו לארץ ישראל]], וגם [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל]] היה מכיוון שלא יכל לבקר את קברי אבותיו ב[[רוסיה]]{{הערה|[[דבר מלכות ויקהל]], שיחת ש"פ ויקהל תשנ"ב.}}.<br />
<br />
===חלוקות===<br />
<br />
===הכנות שונות===<br />
במהלך החודשים האחרונים לפני האירוע הבריאותי החל הרבי בסידור אינסטטיבי של חדרו הקדוש, הוא דאג להחזיר את הספרים שהסתובבו למקומם בספרייה, לשרוף את הפתקים שהצטברו ולהוציא לאור מספר מאמרים שהגיהם בעבר אך עדיין לא יצאו לאור ושכבו בחדר{{הערה|חשבונו של עולם, פרק שביעי "סדר חדש", עמ' 113 - 127.}}. <br />
<br />
מספר ימים קודם [[י' שבט]] [[תשנ"ב]] ביקש הרבי מהמשב"ק ר' [[שלום בער גנזבורג]] למכור את הבית ותכולתו עד לי' ישבט, בלי שיוודע לכך לאיש. גאנזבורג צירף אליו בהסכמת הרבי איש נוסף שיעזור לו במטלתו, וביחד התחילו לברור את החפצים מה ראוי למכירה ומה לו, לאחר שהגיע מספר פעמים לרבי על מנת לברר על מספר חפצים ספצייפים מה לעשות עמם, אמר לו הרבי: "אני רואה שאינך מרוצה מכך, אני גם לא מרוצה מזה וגם באים אלי בטענות אודות כך, הנך יודע מה, שיישאר כך עד ביאת המשיח כמו שזה", ולאחר מכן הוסיף "ובבוא היום כשירצו לשפץ להגדיל ולהרחיב, שלא יחששו מהכסף, ויעשו הכל כדבעי"{{הערה|חשבונו של עולם, פרק אחד עשר "למכור את הבית", עמ' 163 - 177.}}.<br />
<br />
מספר ימים קודם כ"ז אדר, התהלך הרבי אנה ואנה בחדרו הק' ותוך כדי החל לדבר: "נולדתי ביום שישי, וכשנולדים ביום שישי -מאחרים בכול, ואני בכל מאחר, ואיני מספיק להשיג את מבוקשי", המשב"ק גאנזבורג שנכח אז הגיב מידית כיצד הרבי יכול לומר כך הרי הרבי הופך את העולם, והזכיר מספר עניינים שפעל הרבי, אולם רק כשהזכיר את בעלי התשובה נרגע הרבי ואמר "נו, גוט"{{הערה|בקודש פנימה, עמ' 32.}}.<br />
<br />
==יום כ"ז אדר==<br />
ב[[יום ראשון]] [[כ"ו אדר א']] [[חלוקת דולרים|חילק הרבי דולרים]], בחלוקה שאל הרבי באופן מפתיע ונדיר "עד כמה התור ארוך?". כשנפנו לסגור את התור הורה הרבי שאלו שכבר עומדים בתור ב[[בית הכנסת]] יעברו אך אפשר לסגור את דלתות בית הכנסת{{הערה|1= מפי המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]].}}.<br />
<br />
בליל כ"ז אדר לאחר תפילת ערבית, ביקש הרבי באופן מפתיע להזמין את הרופא ד"ר פלדמן שיבדוק אותו. ד"ר פלדמן בדק את הרבי וקבע שהרבי לא בקו הבריאות וביקש ממנו לא לנסוע למחרת לאוהל, אך הרבי הגיב "ומה יאמרו החסידים?"{{הערה|חשבונו של עולם, עמ' 14.}}. בפועל למחרת יצא [[הרבי]] ל[[אוהל]] הקדוש ושם עבר את השבץ מוחי. כאשר פורסמה הידיעה, החל נהירה של אנשים רבים לעבר [[770]], שהחלו באמירת [[תהילים]] במקום. לקראת הערב נודע שמצבו של הרבי השתפר. בשעות הלילה המאוחרות נערך ב770 ריקודים, תוך שירת הניגון "[[דער רבי איז געזונט]]" וציפייה לרפואתו השלימה{{הערה|[https://www.yoman770.com/wiki/כ%22ז_אדר-ראשון_תשנ%22ב כ"ז אדר א' תשנ"ב] באתר יומן 770.}}.<br />
<br />
==תקופת נ"ב - נ"ד==<br />
===יחס החסידים לאירועים===<br />
בתקופה שלאחר האירוע הבריאותי שהתרחש ב[[כ"ז אדר תשנ"ב]], האמונה בנבואת הרבי בקרב החסידים לא נחלשה אלא הלכה והתגברה. זאת גם בזכות התגברותם של עידודי הרבי באותה תקופה לשירת '[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]', כמעט בכל הזדמנות בה יצא אל הקהל. למרות הצער והכאב, ואמירת התהלים לרפואת הרבי, האמינו כולם שזהו מצב זמני שעתיד להיפסק בקרוב - והחלמת הרבי תתגשם בד בבד עם התגלותו המושלמת כמשיח צדקנו. היו שנתמכו גם בתיאורי המקורות אודות ייסורי מלך המשיח{{הערה|ראה [[ישעיה]] נג, ד. [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צח, א-ב.}}.<br />
<br />
כלל חסידי חב"ד סירבו לעסוק באפשרות לפיה ציפייה זו לא תתגשם. בהתאם לדברי הרבי - היו כולם מאוחדים באמונה ש[[הרבי כמלך המשיח]], שכבר החל להתגלות, יחיה [[חי וקיים|חיים נצחיים]] - ואפשרות אחרת מופרכת כמו הפסקת זריחתה של השמש{{הערה|1=ראה בראיון של הרב [[יואל כהן]] לאמנון לוי, "'''האמונה שלי בביאת המשיח, יותר חזקה מהביטחון שלי בזריחת השמש מחר'''", 'חדשות השבוע', י"ד ניסן תשנ"ב; נדפס ב[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwWVdmQnZicTkwMEE מוסף הבשורה].}}.<br />
<br />
הפעם הראשונה שהחסידים ראו את [[הרבי]] לאחר הסטרוק היה ב[[חג השבועות]] [[תשנ"ב]] ואז שוב חל הפסק זמן ממושך בו לא נראה הרבי לחסידים עד [[ראש השנה]] [[תשנ"ג]] שמני אז ואילך נראה הרבי לחסידים כמה פעמים ב'חדר המיוחד' ובהמשך, לעיתים תכופות, ב[[מרפסת]].<br />
<br />
ה[[משב"ק]] [[מאיר הארליג]] סיפר, כי באותה תקופה היה פעם שהרבי היה נסער מאוד, הרופא המטפל ניסה לברר אצל הרבי והרבי השיב על הכל בשלילה, עד ששאל האם הרבי מודאג ממה שיהיה לאחר זמן ([[ג' תמוז]]), ואז השיב הרבי בהנהון, והמשיך האם הרבי מודאג ממה שיהיה עם המוסדות, ושוב הנהן הרבי, והמשיך האם הרבי מודאג ממה שיהיה עם החסידים המקושרים אליו, והרבי השיב בהנהון{{הערה|[https://col.org.il/news/139450 הרופא שאל: אתה מודאג ממה שיהיה עם החסידים? הרבי הנהן] {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
===היציאה למרפסת===<br />
[[קובץ:יחי מעודד....png|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעודד יחי ב[[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ג]]]]{{ערך מורחב|המרפסת}}[[קובץ:המרפסת ב770 בבניה.jpg|ממוזער|200px|בניית חדר התפילה לרבי בצידו המערבי של ה"זאל הגדול" (תשנ"ג)]]<br />
בשנת תשנ"ג, בעקבות מצבו הבריאותי של הרבי, נעשו מספר שינויים ב-[[770]]. לפני [[ראש השנה]] בנו חדר תפילה מיוחד לרבי, מעל הפירמידות במערב 770, עם חיבור ישיר ל[[חדרו של הרבי]]. לקראת [[שמחת תורה]] בנו גם [[מרפסת]], שתאפשר את השתתפותו של הרבי ב[[הקפות]] באופן שיוכלו לראותו היטב. לאחר [[חג הסוכות]] בנו גרם מדרגות מהמרפסת ל[[הבימה|בימה]] ב-770. היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת - הורדו חמשת הנברשות שנתלו בתקרת 770, בכדי לאפשר לקהל לראות את הרבי. בשנת [[תשנ"ד]] נעשה שינוי קטן במבנה המרפסת, באופן שיקל על הרבי להסתכל למטה ולראות את ה[[חסיד]]ים.<br />
<br />
תפילת המנחה של [[י"ד חשוון תשנ"ד]] הייתה הפעם האחרונה שבה ראו כלל החסידים את [[הרבי]] באופן ציבורי דרך המפרסת, היה זה זמן קצר לפני כניסת [[שבת]] בשעה 17:20, כשה'ביפרים' ציפצפו והודיעו: "מנחה נאו" (כלומר, עכשיו הרבי יוצא לתפילת מנחה). שבועיים לאחר מכן ב[[א' כסלו]] עברו השולחים במסגרת [[כינוס השלוחים]] לפני הרבי, ומאז לא נראה הרבי כלל בפני הקהל.<br />
<br />
===יחידויות וחלוקות===<br />
באותה תקופה קיבל הרבי אנשים ליחידויות כלליות, בהם היו האנשים עוברים לפני הרבי מציעים את שאלותיהם ובקשתם והרבי היה מניד בראשו לחיוב או שלילה ולפעמים עונה בפיו. היחידויות הכלליות היו מתקיימות בעיקר עבור האורחים שנסעו לתשרי, חתנים וכלות, ילדים ובחורים וחברי [[קרן ידידי מחנה ישראל]]. בנוסף היו מתקיימות לעיתים נדירות אף יחידויות פרטיות{{הערה|כדוגמת היחידות של הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] ב[[י"ג חשוון]] [[תשנ"ד]].}} באותה תקופה. במהלך היחידות כללית ב[[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]], חילק הרבי דולרים בידו השמאלית, לראשונה מאז המאורע של כ"ז אדר והאחרונה בה ראו את הרבי מחלק דולרים{{הערה|[https://www.yoman770.com/wiki/כ%22ו_תשרי_תשנ%22ד יומן מהמאורע] באתר יומן 770.}}. הפעם האחרונה שבה ראו את הרבי מקבל ליחידות כללית היתה ב[[ל' מרחשוון]] תשנ"ד ל[[שלוחים]] במהלך [[כינוס השלוחים|הכינוס]].<br />
<br />
===תשובות לשאלות===<br />
ימים אחדים לאחר המאורע, הודיע הרבי למזכיר הרב גרונר שיהיה "רפואה בקרוב ברוב שירה וזימרה"{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/ואביטה-נפלאות/907014/ המילים שאמר הרבי אחרי כ"ז אד"ר • תיעוד ראשוני] {{אינפו}}}}, גם למשב"ק [[משה קליין]] אמר הרבי באותו מרחב זמן: "שרב יפסוק שהקב"ה יתן לי רפואה קרובה ואריכות ימים ושנים טובות, כפי שנתן לי עד עכשיו, בשיבה טובה ורחבה בכלי טובה ורחבה, שלום ועושר טובה והרחבה. וכפי שזה בהרחבה – שיהיה גם עבור כלל ישראל. כפי שהיה שיבה טובה ורחבה עד עתה, כך יהיה הלאה, ושיהיה נחת מכל החסידים"{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/ואביטה-נפלאות/907014/ המשב"ק חושף: מה אמר לי הרבי אחרי כ"ז אדר? • שלושים שנה] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
גם באותה תקופה המשיך הרבי לענות לחסידים דרך הנהון ראשו, ומופתים ונבואות רבות יצאו אז מפתח חדרו. כבר כחודש לאחר המאורע, ניבא הרבי כי אין חשש מדליפת הגז הרדיואקטיבי מהכור הגרעיני הסמוך ל[[פטרבורג]] ואין למה להיכנס לפאניקה, המזכיר גרונר שהודיע לרבי על התגשמות רוח קודשו, נענה בהנהון ראשו הקדוש{{הערה|ליקוט מענות קודש קיץ תשנ"ב - תשנ"ד, מענה ט' - י'.}}. בחודש [[אב]] של שנת [[תשנ"ב]] דיווחו החדשות על סופת הוריקן עוצמתית באזור [[מיאמי]], הרבי שנשאל על כך הניד בראשו בביטול מוחלט, והורה לשלוחים להישאר{{הערה|ליקוט מענות קודש קיץ תשנ"ב - תשנ"ד, מענות מ"ו, מ"ז, מ"ח, נ"א.}}. נבואת הרבי התגשמה במלואה, וסוקרה בחדשות באופן ניכר.<br />
<br />
אחת מנשות חב"ד בשבועות הסמוכים למאורע, שאלה את הרבי האם המאורע כ"ז אדר נובע כתוצאה מהפועלות להבאת הגאולה והאמירה שהרבי הוא מלך המשיח, ואם כן יש לחדול מפעולות אלו, הרבי השיב בשלילה ואדרבא סימן לחיוב לדברי המזכיר שיש בדברים אלו{{הערה|ליקוט מענות קודש קיץ תשנ"ב - תשנ"ד, מענה ט"ז.}}.<br />
<br />
באותה תקופה אישר הרבי מספר פעמים את [[פרסום זהות משיח|פרסום זהותו של משיח]], שהתבטא בעיקר באישור שניתן לר' [[יצחק שפרינגער]] לפרסם מודעות פומביות בעיתונים על זהותו של מלך המשיח.<br />
<br />
===י' שבט תשנ"ג===<br />
ב[[י' שבט תשנ"ג]] נערכה ב-[[770]] [[התוועדות]] [[י' שבט]], [[שידור|ששודרה]] על ידי [[לוויין]] לרחבי העולם, באישורו של הרבי, בה עודד את שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] בידיו הקדושות.<br />
[[קובץ:כינוס השלוחים תשנ"ג.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרבי ביציאתו לשלוחים. - [[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ג]]]]<br />
<br />
==תמונות משנות תשנ"ג-ד==<br />
<gallery><br />
כיפת הרבי.jpg|[[הרבי]] ב[[י' אלול]] ה'[[תשנ"ג]]<br />
תשנג.jpg|הרבי במעמד ה'[[סאטעלייט]]', [[י' שבט]] תשנ"ג<br />
עידוד_יחי.jpg|הרבי מעודד את שירת 'יחי אדוננו'<br />
הוליון... 2.jpg|הוילון נסגר בפעם האחרונה לעת עתה [[י"ד חשוון]] [[תשנ"ד]]<br />
</gallery><br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב יוסף צבי צירקוס, '''כ"ז אדר הוא יום שאמור לטלטל אותנו''', שבועון בית משיח 1254 עמוד 17.<br />
*'''שום דבר לא נחלש ח"ו''', משה מרינובסקי, גיליון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 1948 ע' 34-37.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://col.org.il/news/116714 שרשרת האירועים לפני היום הגורלי כ"ז אדר תשנ"ב ● עד מתי?!] באתר {{col}}<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/03/blog-post_25.html גלרייה נדירה: הרבי ביממה האחרונה לפני האירוע בכ"ז אדר]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]'<br />
<br />
{{ימי חב"ד לפי תקופות}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%90%D7%A0%22%D7%A9_-_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%95%D7%93&diff=589451הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד2023-04-18T19:19:10Z<p>משה כהן: קובץ זה לא יצא עולם</p>
<hr />
<div>'''הערות התמימים ואנ"ש - לוד''' הינה מערכת [[הוצאה לאור]] של קבצי הערות וחידושי תורה הנכתבים על ידי תלמידי [[תומכי תמימים לוד]]. מערכת זו הינה סניף של הארגון [[הערות התמימים ואנ"ש]]. מערכת זו זכתה במשך השנים לעשרות מכתבים, מענות קודש והתייחסויות מהרבי.<br />
<br />
במשך השנים, הוציאה המערכת מאה גיליונות.<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
[[קובץ:כ טבת תשכא.JPG|שמאל|ממוזער|300px|מכתב הרבי להנהלת הישיבה]]<br />
הקובץ הראשון של הישיבה יצא ב[[חודש אדר]] ב' תשי"ד, ונקרא בשם '[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]'. באותה העת, היה הקובץ התורני הראשון שיצא לאור בין ישיבות חב"ד ב[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
בסופו של דבר, לאחר שהחוברת יצאה לאור במאות עותקים, הרבי מנע את הפצת החוברת שיצאה לאור בלי רשותו.<br />
<br />
במשך שנים אלו עד לשנת [[תשל"ב]] יצאו לאור מידי פעם בישיבה קבצים בשם "'''פלפול התלמידים'''". <br />
<br />
במכתב מיום כ"ף [[טבת]] [[תש"כ]] כותב הרבי להנהלת הישיבה:<br />
{{ציטוט|תוכן=אכפול עוד הפעם אשר מובן וגם פשוט שמצער במאוד מאוד מה שזה כמה וכמה חדשים עוררתי על דבר קובץ [[פלפול]] התלמידים ועד עתה לא יצא לפועל.|מקור=[[אגרות קודש]] חלק יט אגרת ז'קסב להנהלת הישיבה.|מרכאות=כן}}<br />
<br />
החל משנת [[תשל"ב]] החלו קבצים אלו לקבל את השם "'''הערות התמימים ואנ"ש'''", בתור אחד מהע"א מתנות לרבי לקראת שנת השבעים.<br />
<br />
== המערכת כיום ==<br />
[[קובץ:אורי_ליפש_כותב_לרבי.jpeg|שמאל|ממוזער|300px|המכתב בכתב ידו של הרב [[יוסף יצחק בוטמן|בוטמן]]]]<br />
המערכת מנוהלת בדרך-קבע על ידי בחורים תלמידי שיעור ג, שעמלים במשך השנה להוציא קובץ לקראת סוף שנה (בעבר היו יוצאים גליונות ליומא דפגרא כגון י"ט כסליו י' שבט וכדו'. <br />
<br />
נכון לשנת [[תשפ"ב]] יצאו לאור ק' קבצים, כאשר האחרון מהם הוא ספר, ובזה הוא הספר הראשון של הערות שמוציאה הישיבה.<br />
<br />
===מימון ההדפסה===<br />
בכללות, את המימון עבור עלות ההדפסה צריכים התמימים להשיג בכוחות עצמם, הנהלת הישיבה אינה משתתפת באופן קבוע בהדפסה. מידי פעם היא ממנת חצי מהעלות, ולאחרונה את רוב העלות.<br />
<br />
בחודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] כתב הת' [[אורי ליפש]] (ראה צילום משמאל), אז תלמיד בישיבה, לרבי בזה הלשון: "הודענו לרבי שהחוברת יצאה במימון הת' ואנ"ש (על ידי התמימים) היות ולא היה מי שיממן זאת. אין ביכלתינו לזאת עוד את המשא הזה על כתפינו ואנו נאלצים לסגור את המערכת".<br />
<br />
תשובת הרבי לא אחרה לבוא:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כפשוט - משא הכספי אינו שייך לכתפים שלהם '''כלל וכלל''' וענינם - כחמור למשא '''דלימוד''' התורה הנגלה והחסידות ולמשא לה. '''ולא''' יקחו ע"ע משא דאחרים שה"ז '''גורע''' במשא שלהם וק"ל ויקבלו שכר על הפרישה.|מקור= [[לקוטי שיחות]] חל"ט ע' 241.}}<br />
<br />
== חברי המערכת במשך השנים ==<br />
*[[תשס"ו]]: הת' מנחם מענדל אלבז, יעקב בלינוב, שלום דובער חדד, לוי יצחק טננבוים, נחום לבקובסקי (גליונות עט-פ)<br />
*[[תשס"ז]]: הת' אהרן אליעזר ברוך, אלימלך וויסברג, יחיאל משה וויצמן, חיים ויסמן, ישראל אריה לייב לאופר (גליונות פא-פג)<br />
*[[תשס"ח]]: הת' [[נחמיה גרייזמן]], הת' לוי יצחק דינרי, חיים צבי הרשקוביץ, שניאור זלמן לסקר, אהרן ישראל סגל (גליונות פד-פה)<br />
*[[תשס"ט]]: הת' יהודה זונדל אייזנבך, הת' לוי גולדברג, מנחם מענדל כהן (בר"ה) (גליונות פו-פז)<br />
*[[תש"ע]]: הת' מנחם מענדל גולדשמיד, קלמן דלוין, יוסף יעקובוביץ, בנימין רוזנויר (גליון פח).<br />
*[[תשע"א]]: הת' מנחם מענדל גראבסקי, דובער גרשוביץ, עמנואל וויספיש, ברוך יעקובוביץ, לוי מושקוביץ (גליונות פט-צא).<br />
*[[תשע"ב]]: הת' שניאור בריכטא, חננאל חדד, לוי שוחט (גליון צב).<br />
*[[תשע"ה]]: הת' שלום דוב בער אשכנזי, שלום אליהו דוברוסקין, אריה יונתן חדד, אברהם הכהן פרידמן (גליון צג).<br />
*[[תשע"ו]]: הת' שמואל בצלאל אלטהויז, שאול הרשקוביץ, אברהם משה ויינפלד, מנחם מענדל ישעיהו (גליונות צד-צה).<br />
*[[תשע"ט]]: הת' יוסף יצחק גבאי, הלל גואטה, ברוך אריה ליב וואלף, מנחם מענדל יעקובוביץ (גליון צז).<br />
*[[תש"פ]]: הת' יוסף ישראל אשכנזי, שלום דב בער בלויא, מנחם מענדל הכהן, מרדכי קפלן (גליון צח).<br />
*[[תשפ"א]]: הת' מנחם מענדל אייזנברג, לוי ביסטריצקי [בה"מ], חיים עוזר כ"ץ, אבנר מיכאלי, מנחם מענדל קוק, חיים עוזר רבינוביץ (גליון צט).<br />
*[[תשפ"ב]]: הת' מנחם מענדל אופן, מנחם מענדל גבעוני, שמואל דרורי, דובער למברג, שניאור זלמן קזידו, שניאור זלמן הכהן רוט, זאב ריפקין (גליון ק{{הערה|ספר ובו מאה ועשרים הערות י"ל לרגל י"T ניסן תשפ"ב - מאה ועשרים שנה.}} ).<br />
<br />
== הוצאות לאור נוספות ==<br />
גליון הערות פנימי הנושא את השם 'הערות וביאורים', היוצא לאור על ידי המערכת מידי שלשה שבועות, בו מתפרסמים הערות והארות בכל מכמני התורה, ובמיוחד ב[[תורת הרבי]], שנכתבים על-ידי תלמידי התמימים, וכן תגובות לשאלות שנשאלו בעבר וכדומה. בגליון מדור מיוחד לעיונים [[לקוטי שיחות|בלקוטי שיחות]]. הגליון נועד על-מנת להוסיף חיות בלימוד בלימוד התורה בקרב תלמידי הישיבה.<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%9C_%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=589443בערל שייקביץ2023-04-18T18:53:11Z<p>משה כהן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:בערל שייקביץ.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שייקביץ מתפלל]]<br />
[[קובץ:בערל שייקביץ ספר החסידים.png|ממוזער|שמאל|כרטיסיית ספר החסידים של משפחת שייקביץ]]<br />
הרב '''דובער שייקביץ''' ([[י' בתשרי]] [[תרצ"א]] – [[ז' באייר]] [[תשפ"א]]) היה מראשוני וזקני תושבי כפר חב"ד, מייסד מפעל "בשר שייקביץ" ומשפיע בבית הכנסת [[בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
נולד ב[[יום כיפור]] [[תרצ"א]] לר' חיים משה ולדובא רבקה שייקביץ בנעוול שב[[רוסיה]], למד בישיבת [[תומכי תמימים טשקנט|תומכי תמימים המחתרתית בטשקנט]] אצל הרב [[זלמן לייב אסטולין]], ר' [[ישראל נעוולער]]{{הערה|אמו, אחותו של ר' [[ישראל כהנסון]], היתה בת דודתו של ר' ישראל נעוולער.}} ועוד.<br />
<br />
בשנת [[תש"ז]] עלה לבדו לארץ ישראל ונסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br />
<br />
בשנת [[תשח"י]] התחתן עם איטא רבקה בת הרב משה מרדכי לאופר והתיישב בכפר חב"ד.<br />
<br />
בתחילה עסק לפרנסתו כנהג, ובהמשך, הקים בכפר חב"ד את מפעל הבשר המיתולוגי 'שייקביץ' המוכר בשר והודו [[שחיטת ליובאוויטש]] במרכז כפר חב"ד{{הערה|לאחר ששאל את הרבי האם לפתוח את המפעל ענה לו הרבי שיפתח רק אם ימכור בשר מהודר ברמת כשרות כזו שהוא בעצמו (ר' בערל) יאכל גם.}}.<br />
<br />
ברבות השנים, החנות הפכה ל'מותג' חב"די ידוע, ומוצריה המקוריים נפוצים ברחבי הארץ ובפרט אצל חסידי חב"ד, נשא ונתן באמונה וגמל חסדים.<br />
<br />
לצד ניהול חנותו הקדיש המנוח את עיתותיו ל[[לימוד תורה]] בשיעורים קבועים בבית הכנסת 'בית מנחם', בצניעות ובענווה.<br />
<br />
לאורך השנים שיכל שניים מבניו, בנו מנחם מענדל נפטר בגיל עשר וחצי ובנו הרב [[חיים משה מרדכי שייקביץ]] משלוחי הרבי במילאנו, נפטר באורח פתאומי ב[[ה' חשוון]] [[תשפ"א]]{{הערה|עקב גילו ומצבו הבריאותי של אביו ר' בערל, הידיעה על האסון הכבד הוסתרה ממנו.}}.<br />
<br />
נפטר ב[[ז' באייר]] [[תשפ"א]] ונטמן בחלקת חב"ד ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*דודו, ר' [[ישראל כהנסון]]<br />
*גיסו, הרב [[יעקב יהושע לאופר]] - מזקני חסידי חב"ד בארץ הקודש, ומשפיע בבית הכנסת חב"ד ברחוב רש"י ב[[בני ברק]]<br />
* בנו, הרב [[חיים משה מרדכי שייקביץ]] - משלוחי הרבי ב[[מילאנו]], [[איטליה]]<br />
* בנו, הרב יוסף שמעון שייקביץ - [[כפר חב"ד]]<br />
* בנו, הרב אליעזר שייקביץ - [[נחלת הר חב"ד]]<br />
* בנו, מנחם מענדל שייקביץ - נפטר בגיל 10<br />
* בתו, מרת בלה אשת הרב [[שניאור זלמן גורליק]] - [[שליח]] הרבי ל[[באר שבע]]<br />
* בתו, מרת נחמה דינה אשת ר' פנחס שנור - [[ירושלים]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/130624 אוסף שביבים ואנקדוטות לדמותו של הרה"ח ר' בערל שייקביץ ע"ה]''' {{COL}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:שייקיביץ, דובער}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%9C_%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=589442בערל שייקביץ2023-04-18T18:50:38Z<p>משה כהן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:בערל שייקביץ.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שייקביץ מתפלל]]<br />
[[קובץ:שם הקובץ.png|שמאל|ממוזער|250px|כרטיסיית ספר החסידים של משפחת שייקביץ]]<br />
הרב '''דובער שייקביץ''' ([[י' בתשרי]] [[תרצ"א]] – [[ז' באייר]] [[תשפ"א]]) היה מראשוני וזקני תושבי כפר חב"ד, מייסד מפעל "בשר שייקביץ" ומשפיע בבית הכנסת [[בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
נולד ב[[יום כיפור]] [[תרצ"א]] לר' חיים משה ולדובא רבקה שייקביץ בנעוול שב[[רוסיה]], למד בישיבת [[תומכי תמימים טשקנט|תומכי תמימים המחתרתית בטשקנט]] אצל הרב [[זלמן לייב אסטולין]], ר' [[ישראל נעוולער]]{{הערה|אמו, אחותו של ר' [[ישראל כהנסון]], היתה בת דודתו של ר' ישראל נעוולער.}} ועוד.<br />
<br />
בשנת [[תש"ז]] עלה לבדו לארץ ישראל ונסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br />
<br />
בשנת [[תשח"י]] התחתן עם איטא רבקה בת הרב משה מרדכי לאופר והתיישב בכפר חב"ד.<br />
<br />
בתחילה עסק לפרנסתו כנהג, ובהמשך, הקים בכפר חב"ד את מפעל הבשר המיתולוגי 'שייקביץ' המוכר בשר והודו [[שחיטת ליובאוויטש]] במרכז כפר חב"ד{{הערה|לאחר ששאל את הרבי האם לפתוח את המפעל ענה לו הרבי שיפתח רק אם ימכור בשר מהודר ברמת כשרות כזו שהוא בעצמו (ר' בערל) יאכל גם.}}.<br />
<br />
ברבות השנים, החנות הפכה ל'מותג' חב"די ידוע, ומוצריה המקוריים נפוצים ברחבי הארץ ובפרט אצל חסידי חב"ד, נשא ונתן באמונה וגמל חסדים.<br />
<br />
לצד ניהול חנותו הקדיש המנוח את עיתותיו ל[[לימוד תורה]] בשיעורים קבועים בבית הכנסת 'בית מנחם', בצניעות ובענווה.<br />
<br />
לאורך השנים שיכל שניים מבניו, בנו מנחם מענדל נפטר בגיל עשר וחצי ובנו הרב [[חיים משה מרדכי שייקביץ]] משלוחי הרבי במילאנו, נפטר באורח פתאומי ב[[ה' חשוון]] [[תשפ"א]]{{הערה|עקב גילו ומצבו הבריאותי של אביו ר' בערל, הידיעה על האסון הכבד הוסתרה ממנו.}}.<br />
<br />
נפטר ב[[ז' באייר]] [[תשפ"א]] ונטמן בחלקת חב"ד ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*דודו, ר' [[ישראל כהנסון]]<br />
*גיסו, הרב [[יעקב יהושע לאופר]] - מזקני חסידי חב"ד בארץ הקודש, ומשפיע בבית הכנסת חב"ד ברחוב רש"י ב[[בני ברק]]<br />
* בנו, הרב [[חיים משה מרדכי שייקביץ]] - משלוחי הרבי ב[[מילאנו]], [[איטליה]]<br />
* בנו, הרב יוסף שמעון שייקביץ - [[כפר חב"ד]]<br />
* בנו, הרב אליעזר שייקביץ - [[נחלת הר חב"ד]]<br />
* בנו, מנחם מענדל שייקביץ - נפטר בגיל 10<br />
* בתו, מרת בלה אשת הרב [[שניאור זלמן גורליק]] - [[שליח]] הרבי ל[[באר שבע]]<br />
* בתו, מרת נחמה דינה אשת ר' פנחס שנור - [[ירושלים]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/130624 אוסף שביבים ואנקדוטות לדמותו של הרה"ח ר' בערל שייקביץ ע"ה]''' {{COL}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:שייקיביץ, דובער}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%9C_%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A5_%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D.png&diff=589441קובץ:בערל שייקביץ ספר החסידים.png2023-04-18T18:48:30Z<p>משה כהן: מתוך אתר הספייה</p>
<hr />
<div>== תקציר ==<br />
מתוך אתר הספייה</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A9_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99&diff=589188שיחה:לבוש חסידי2023-04-17T22:28:00Z<p>משה כהן: /* אבנט */</p>
<hr />
<div>אפשר להוסיף קישור לסרטון של קעניג מוסקבה על הלבוש החסידי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:06, 13 במרץ 2018 (UTC)<br />
:"לכותבו אודות הלבוש החיצוני - רואים במוחש שלבוש חיצוני פועל סוף סוף גם על הפנימיות, ופשיטא שאין מקום לשינוי"{{הערה|ראו במכתב שנדפס כהוספה לקובץ 'התוועדות' שבת פרשת בלק תשע"ח בהוצאת ועד הנחות בלה"ק, שהרבי כינה ימים אלו בשם "ימים השמחים".}}.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
==הוצאת הערך מהמרחב הפרטי==<br />
לדעתי אפשר כבר להוציא אותו למרחב הציבורי. מה אתם אומרים? <span class="mw-userlink">[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]</span> • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 10:30, 21 ביולי 2020 (UTC)<br />
:יש עדין מה לעבור על זה, במיוחד מצחיק הקישור לתמונות והמיספור שלהם אבל מיד אחרי שתעבור על זה תוכל להוציא למרחב הציבורי ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 17:42 • כ"ט בתמוז ה'תש"ף<br />
::לעניות דעתי כדאי להוציא למרחב הציבורי ולהמשיך לעבוד על זה שם וכך לתת לעוד רבים וטובים לעבוד על כך--[[משתמש:ד.ר|יחי המלך המשיח ד.ר]] - [[שיחת משתמש:ד.ר|שיחה]], 07:57, א' באב, ה'תש"ף 07:57, 22 ביולי 2020 (UTC)<br />
:::אפשר לעבוד עליו גם כאן כעת. אתה מוזמן--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 08:15, א' באב, ה'תש"ף 08:15, 22 ביולי 2020 (UTC)<br />
::::אמת. אך לי ולהרבה נח יותר לעבוד על ערכים שבמרחב הציבורי--[[משתמש:ד.ר|יחי המלך המשיח ד.ר]] - [[שיחת משתמש:ד.ר|שיחה]], 08:23, א' באב, ה'תש"ף 08:23, 22 ביולי 2020 (UTC)<br />
::::: פתחתי דיון באולם הדיונים על הנושא. כל מי שרוצה להביע דעה מוזמן--[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 21:33, 18 במאי 2022 (UTC)<br />
<br />
== הנושא החדש שפיצקייט ==<br />
<br />
אני לא יודע לסגנן מילים אז אני יכול לתת כאן את כל מה שידוע לי ומישהו יכתוב את זה טוב? [[משתמש:חייל שעומד על המשמר|חייל שעומד על המשמר]] - [[שיחת משתמש:חייל שעומד על המשמר|שיחה]], 05:49, ט' בניסן, ה'תשפ"ב<br />
:קדימה, שפוך ידע וננסה לעזור לך לסגנן זאת כראוי.[דרך אגב לפי דעתי אפשר לפתוח את זה בתור ערך נפרד על השם "לבושי הרבי" וכד' - מה דעתכם?] --[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 23:23, 14 באפריל 2022 (UTC)<br />
::השאלה כמה מידע שונה יש. אפשר להתחיל כאן וכשיהיה הרבה להעביר לערך נפרד ● [[User:חלוקת קונטרסים|<font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ד בניסן ה'תשפ"ב • 20:20, 15 באפריל 2022 (UTC)<br />
<br />
העברתי לכאן את מירב החומר שאני יודע חוץ מכמה דברים שקצת קשה לתאר. <br />
אני מתייג את {{א|דבר מלכות פנחס}} ואת {{א|חלוקת קונטרסים}}<br />
<br />
* כובע: לכק אדמור מהמ שליטא יש כובע בורסלינו טראיונפו במידה 63/64 ברוחב שוליים 7 וחצי בשנת נג נד לרבי הנה שלויים 9.<br />
* תספורת: כק אדמור מהמ שליטא מסתפר אחת לכמה חודשים בדך כלל ביום רביעי בלילה.<br />
* משקפיים: כק אדמור מהמ שליטא לובש משקפי קריאה עגולות בצבע מנומר (כתום וחום) לא כתומות מדי ולא חומות מדי. [[קובץ:הרבי עם המשקפיים.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|המשקפיים המנומרות שיש לרבי]] <br />
* חולצה: כק אדמור מהמ שליטא לובש תמיד חולצות קצרות (גם בימות החורף) עם סגירה של הכפתורים ימין על שמאול {{הערה| כפי שהרבי אומר בשיחה של ה' טבת תשמז }}.<br />
* עניבה: לכק אדמור מהמ שליטא יש עניבה שחורה {{הערה| משתנה בין השנים האם צרה או רחבה. אני לא יודע בדיוק מהם השנים}} [[קובץ:הרבי עם עניבה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|העניבה השחורה שיש לרבי]] .<br />
* שלייקס: כק אדמור מהמ שליטא לובש שלייקס לבן עם כפתורים (שני כפתורים בכל צד).<br />
* חגורה: כק אדמור מהמ שליטא לא לובש חגורה אלא לובש שלייקס.<br />
* סירטוק/חליפת דאבל: כק אדמור מהמ שליטא נוהג ללבוש סירטוק משי (אגב, שנהרס הרבה יותר מהר). לפני החתונה (וגם כמה שנים אחרי) כק אדמור מהמ שליטא לבש חליפות דאבל בצבעים: שחור כחול ואפור עם פסים לאורך בצבע בורדו. [[קובץ:הרבי עם חליפת הדאבל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הדאבל שיש לרבי ]]<br />
* מכנסיים:כק אדמור מהמ שליטא לובש מכנסיים שחורות רחבות (שמעתי שיש גם לכק אדמור מהמ שליטא קפלים במכנס באיזור המותניים).<br />
* גרביים: כק אדמור מהמ שליטא לובש גרבי ניילון בצבע שחור שקוף. (קצת קשה לתיאור). [[קובץ:גרבי הרבי.png|שמאל|ממוזער|250px|ניתן לראות את גרבי הרבי (כפי שמודגש)]]<br />
* נעליים: כק אדמור מהמ שליטא לובש (עד שנת תשנ את אותו נעליים עד שבשנת תשנ כק אדמור מהמ שליטא החליף נעליים.) נעלי שבת בתמידיות עם שרוכים עם סרט שבתוך הסרט יש עיגולים עיגולים וגם בצד מתחת לשרוכים יש גם פס עם עיגולים עיגולים. [[קובץ:הנעלים של הרבי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הנעלים של הרבי. ניתן לראות את הסרט עם העיגולים (התמונה באדיבות חברת ג'ם {{הערה|יש כאלו שיגידו שהיא קצת בעייתית}})]]<br />
* נעלי בית - בד: לכ"ק אדש" מה"מ נעלי בית עשויות בד בצבע שחור עם סוליה לבנה. [ראה תמונה] [[קובץ: הרבי עם נעלי בד בדרך לאהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נעלי הבד של הרבי]]<br />
<br />
* שעון: לכק אדמור מהמ שליטא יש שעון בצבע זהב עם רצועה שחורה עם סגנון לבנים. <br />
תסגננו אותו ותעבירו אותו לערך. [[משתמש:חייל שעומד על המשמר|חייל שעומד על המשמר]] - [[שיחת משתמש:חייל שעומד על המשמר|שיחה]], 11:32, י"ח בניסן, ה'תשפ"ב<br />
יש לי גם תמונות לנעליים למשקפיים לכובע ולנעלים החדשות בפראד תשנ. [[משתמש:חייל שעומד על המשמר|חייל שעומד על המשמר]] - [[שיחת משתמש:חייל שעומד על המשמר|שיחה]], 11:34, י"ח בניסן, ה'תשפ"ב<br />
::::יש לך גם מקורות לדברים האלו? (מעשה מלך, יומנים או משהו אחר). ישנם כמה דברים שנראים לי לא מדוייקים. גם לא כל הפרטים אמורים להיכנס לערך. ● [[User:חלוקת קונטרסים|<font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ט בניסן ה'תשפ"ב • 04:05, 20 באפריל 2022 (UTC)<br />
::::: לרוב יש מקורות ותמונות שיפתח הערך אני יעלה אותם לערך. יש לדאבל יש לנעלים, יש לעניבה, יש וידאו שרואים את כק אדמור מהמ שליטא מסדר את השלייקס ועוד... [[משתמש:חייל שעומד על המשמר|חייל שעומד על המשמר]] - [[שיחת משתמש:חייל שעומד על המשמר|שיחה]], 14:11, כ' בניסן, ה'תשפ"ב<br />
::::::הנעליים שבתמונה הם הנעליים הישנות של הרבי שליט"א מלך המשיח. הנעליים החדשות הם בסגנון שונה וכפי שהבנתי נעליים חלקות עם פס אחד בקדמת הנעליים.--[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]]<br />
:::::::אני חושב שאפשר כבר לפתוח את זה בתור ערך בפני עצמו(אפשר לקרוא לערך לבושי המלך וכד'). '''מה דעתכם?''' --[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 20:35, 27 באפריל 2022 (UTC)<br />
:::::::: אני כנ"ל סובר גם שאפשר כבר לפתוח את זה בתור ערך. השאלה מה {{א|חלוקת קונטרסים}} אומר על זה?או שנפתח את זה שוב ב[[אולם דיונים]]? --08:57, 28 באפריל 2022 (UTC)~<br />
:::::::::כפי שנכתב באולם דיונים - לא. חלק מהפרטים עדיין יכולים להיכנס לכאן. ● [[User:חלוקת קונטרסים|<font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"א באייר ה'תשפ"ב • 00:39, 22 במאי 2022 (UTC)<br />
:::::::::: שעון הרבי מתוך הוידאו של מעמד קבלת האזרחות של הרבי הריי"צ. [[קובץ:שעון הרבי.jpg|250px|ממוזער|שעון הרבי מתוך קבלת האזרחות של הרבי הריי"צ]] ● <span style="color:khaki">[[משתמש: Mmkaye770 |<font face="Guttman yad-brush">מנחם מענדל קיי</font>]]</span> 20:01, 6 באפריל 2023 (UTC)<br />
::::::::::: יש למישהו אולי פרטים לגבי מה הרבי הכניס בסידור בגומיות? לפי סדר בדיוק או בכללי. ● <span style="color:khaki">[[משתמש: Mmkaye770 |<font face="Guttman yad-brush">מנחם מענדל קיי</font>]]</span> 20:07, 6 באפריל 2023 (UTC)<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
== אבנט ==<br />
הרבי הרייצ העיד על כק אדמור שליטא מהמ שהוא הולך בקביעות עם גארטעל {{הערה| זה גם כתוב במעשה מלך}} (מקור: קובץ התמים (תשסד) גיליון כז עמוד 33)<br />
:הרבי אומר על עצמו שהוא חגור תמיד בגרטל ובתפילות 2 לא זוכר תאריך מדוייק בד' אב תשנ"א הרבי הוציא את זה באמצע התפילה ובעקבות כך ביומן בית חיינו הופיע השיחה --[[משתמש:משה כהן|מוישלה הכהן]] ~ [[שיחת משתמש:משה כהן|לחיים חסידים!]]~ ונזכה זעהן זיך מיט'ן רבי'ו דא למטה אין הגוף ולמטה מעשרה טפחים [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|והוא יגאלנו!]] {{ #תנאי: |[[{{תאריך עברי נוכחי|xhxjj xjx{{!}}xhxjj|}}]] [[{{#שווה:{{תאריך עברי נוכחי|xjF|}}|שבט|שבט (חודש){{!}}בשבט|{{תאריך עברי נוכחי|xjF{{!}}xjx|}}}}]] [[{{תאריך עברי נוכחי|xhxjY|}}]] {{#תנאי:{{מועד עברי}}|- {{מועד עברי}}}} | {{תאריך עברי נוכחי|xhxjj xjx xhxjY|}} }}[[ס:כתב רש"י]] 22:28, 17 באפריל 2023 (UTC)<br />
<br />
== הוספת תוכן ==<br />
<br />
יש את ההקדמה של אסף פרומר לספר מעשי מלך שאפשר לקחת חלקים ממנה לערך על המשמעות והחשיבות של השפיצקייט ומנהגי הרבי שליט"א מלך המשיח.<br />
נוסף לכך אפשר להוסיף בערך גם את סגנון כתיבתו של הרבי שליט"א מלך המשיח, ויש התייחסות לכך גם במכתב אד"ש באגרות קודש (לא זוכר איפה בדיוק) לכך שחסידים תמיד היו מחכים את כתיבת רבם.--[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 21:33, 18 במאי 2022 (UTC)</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%94%27&diff=589050סידור תהילת ה'2023-04-17T15:05:26Z<p>משה כהן: /* חלוקתו על ידי הרבי */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:סידור תהלת ה' פב.jpg|250px|ממוזער|סידור תהלת ה', הוצאת תשפ"ב (גודל בינוני)]]<br />
[[קובץ:סידור תהלת ה' פא.jpg|250px|ממוזער|סידור תהלת ה', הוצאת תשפ"א (גודל רגיל)]]<br />
'''סידור תהילת השם''' הינו פורמט של סידור בנוסח ה[[אריז"ל]], כפי שערך [[אדמו"ר הזקן]] והוא צילום מסידור "סדר העבודה", הוצאת [[וילנא]] [[תרע"א]], עם תיקונים והוספות מ[[הרבי]], בסידור זה נוהגים חסידי חב"ד להתפלל.<br />
<br />
הסידור הודפס לראשונה בשנת [[תש"ה]] על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]] עבור תלמידי בתי הספר היהודיים ב[[ארצות הברית]]. על עריכת הסידור הופקדו; [[הרבי]] והרב [[ניסן מינדל]]. ההגהות נדפסו ב[[הגהות לסידור אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
חלק מהמהדורות של [[סידור רוסטוב]] נקראות גם-כן בשם "סידור תהילת ה'".<br />
<br />
==ההוצאה הראשונה==<br />
סידור 'תהלת השם השלם', בנוסח התפילה שתיקן [[אדמו"ר הזקן]] ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]] בנוסח האריז"ל, הודפס לראשונה בשנת [[תש"ה]] על ידי קה"ת שתחת ה'מרכז לעניני חינוך', במתכונת עבור תלמידי בתי הספר היהודיים בארצות הברית.<br />
<br />
סידור 'סדר העבודה' שהודפס בוילנא בשנת תרע"א, הוא הבסיס לסידור זה, וכולל תיקונים והוספות שהכניס הרבי בשנים הראשונות לבואו לארצות הברית, כאשר עמד בראש הוצאת הספרים קה"ת מיום הקמתו במינוי של הרבי הריי"צ (זאת לבד מסידור 'תהלת השם' שהודפס ברוסטוב). מכיוון שב[[סידור תורה אור]] לא נמצאות התפילות כסדרן, יזם הרבי הוצאת סידור מסודר שלא יהיה בו צורך לדפדף הלוך ושוב. לצידו של הרבי, הכין את הסידור לדפוס המזכיר הרב ניסן מינדל.<br />
<br />
מכיוון שבסיס הסידור נלקח מסידור 'סדר העבודה', רוב השמות בו הם שני [[י|יו"דים]]. אולם בכל מקום שהנוסח היה שונה בתכלית, העתיקו את הנוסח של סידור 'תורה אור', שם השמות הם [[שם הוי']] במילואו.<br />
<br />
==הגהות ותיקונים במהדורות הבאות==<br />
אף שהרבי עצמו טרח רבות על הכנת הסידור, כתב בנוגע להלכה מסויימת שנכתבה בסידור שאיננה נכונה, וסיים: "'''וסידור תהלת השם השלם הוא {{מונחון|פוטוגראפיה|מהדורת צילום}} מסידור שקדמו, ולא הספיק הזמן להגיהו כדבעי'''"{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג', [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/503.htm אגרת תקג].}}. מסיבה זו תוקנו בסידור טעויות רבות בהוצאות הבאות.<br />
<br />
לאחר ההוצאה הראשונה, כאשר הדפיס ר' [[דוד ברוומן]] את הסידור בשנת [[תש"ז]] ב[[מינכן]], הרבי שלח לו הגהות על הסידור, אך הן לא באו לידי מימוש.<br />
<br />
הגהות אחרות, 47 במספר (יתכן שהן זהות לקודמות) נעשו לקראת מהדורת [[תשט"ז]], אז נדפס הסידור גם בפורמט רגיל וגם בפורמט כיס.<br />
<br />
===מהדורת תשל"ח===<br />
[[קובץ:תהלת ה שער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער סידור תהלת השם בהוצאה משנת תשל"ח]]<br />
לקראת תרגום הסידור לשפה ה[[אנגלית]] על ידי הרב [[ניסן מנגל]], בשנת [[תשל"ח]], עבר (יחד עם הרב [[טוביה זילברשטרום]]) על הסידור המודפס ומצא בו טעויות רבות - בנוסח, בניקוד, במראי מקומות, בהלכות ועוד. לקראת ההדפסה הורכבה רשימה של שינויים נדרשים, שהועברה להכרעת רבנים ומומחים, והענינים שנשארו בספק הועברו להכרעת הרבי. על חלקן ענה בכתב, ועל חלקם החליט הרבי לדבר ברוב עם בעת ההתוועדות ולעורר עליהן בפומבי וכך להשיב בעצם מהו סדר התפילה מעתה ואילך.<br />
<br />
חלק מהתיקונים שנעשו במהדורה זו:<br />
* בנוסח הזימון - שעד אז נכתב "ברשות מרנן ורבותי", ומאז נוסף "ברשות מרנן ורבנן ורבותי", כנוסח שנהגו לומר כל רבותינו נשיאנו.<br />
* בסיום קריאת שמע שעל המיטה - הוכנסו התפילות 'יהי רצון' ו'ריבון העולמים' במקומן. סופר כי בשעתו הרב חדקוב שאל על כך את הרבי, האם להכניס זאת גם בסידור והרבי השיב בחיוב. והמשיך ושאל את הרבי הלוא אין מקום בפנים, והרבי השיב שיעשו סימן כמין זה * ויכניסו זאת בסוף הסידור, וכך בחלק מהסידורים היה היהי רצון, אבל ריבון העולמים למרות שנאמר בכל ימות השנה לא היה בסידור תהלת ה'.<br />
* הוספת הערות הלכתיות - כמו ב"א-ל ארך אפיים", נוספה ההערה "וכן בכל יום שאין אומרים תחנון". מתחת ברכת "ברוך שפטרנו", נוספה ההערה "יש אומרים בלא שם ומלכות - וכן מנהגנו". מתחת למזמור כ' שאומרים קודם "ובא לציון", נוספה ההערה "וכן אין אומרים אבינו מלכנו הארוך".<br />
<br />
חידוש מיוחד במהדורה זו היה הסכמת הרבי לנסח "דף שער" לסידור, שעד אז לא היה לו נוסח מיוחד, בשילוב שמו הקדוש של אדמו"ר הזקן מחבר הנוסח על פי האריז"ל, וכן עם [[דף השער לספרי רבותינו נשיאנו|המסגרת המתאימה של ספרי אדמו"ר הזקן]]. הנוסח שהסכים עליו הרבי היה: "סדור '''תהלת ה'''' על פי נוסח האר"י ז"ל, כפי אשר יסד קדוש עליון אדונינו ומורינו ורבינו הרב הגאון הגדול חסיד והעניו אור עולם מפת הדור איש אלקים קדוש וטהור כ"ק שם תפארתו מוהר"ר '''שניאור זלמן''' נבג"מ - בעל התניא והשו"ע. כל תפילה ותפילה באה על מקומה בשלמות, מבלי שיצטרך המתפלל לחפש הדפים בשעת תפילתו. הוצאה חדשה ומתוקנת".<br />
<br />
הרבי ביקש להוציא לאור את רשימת התיקונים בהוצאה זו בחוברת נפרדת, עבור המשתמשים בסידורים הישנים. אולם בפועל לא יצאה לאור חוברת כזו. רשימת התיקונים הודפסה בתשורה מחתונה לבנו של הרב זילברשטרום{{הערה|בקישורים חיצוניים, ע' 46 ואילך.}}.<br />
<br />
על רובם ככולם של השינויים הייתה הכרעה לכאן ולכאן, אך בכל זאת נשארו כמה דברים בלתי פתורים. מעניין לציין ששנתיים לאחר מכן, בשנת [[תש"מ]], כתב הרבי לרב מנגל שישנם עוד הרבה דברים עליו לעסוק בהם במסגרת עבודתו בהוצאה לאור של קה"ת, ושיחדל להתעסק בההדרת הסידור ותיקונו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75581 הרבי הורה: לא להכניס שינויים בסידור תהילת ה']}}.<br />
<br />
לגבי ההוצאה לאור עצמה, הרבי ביקש שהסידור ייצא לאור בצורה נאה ויפה, שגם יוכלו לתיתו מתנה, כגון חתן לכלה וכיוצא בזה. את הסידור הזה במהדורתו החדשה, הדפיסו בכריכה נאה דמוי עור.<br />
<br />
====קריאת התורה שבסידור====<br />
בסיום הסידור, באים הפסוקים הראשונים של פרשיות התורה שנקראים במנחה של שבת, ובשני וחמישי. לגבי פרשיות המועדים, הצילום שלהם בא ממחזורים ישנים, שהיו בעליות הגג של הבניין בו מצוייה כיום ישיבת 'חובבי תורה', ושם היו לומדים תלמידי ה'קבוצה' במשך שנים רבות. המקום שימש בעבר כבית כנסת קהילתי, והמתפללים הותירו אחריהם סידורים ומחזורים וכיוצא בזה. כמו כן נוספו הוראות והדרכות לגבי הקריאות השונות בימים טובים וחגים המצריכים שינוי בקביעויות שונות של ימי השבוע וכו'. ברבות השנים נעשה שימוש בסידור נאה זה של הקריאות וההפטרות לימים טובים, גם על ידי הרבי. אך בכל הנוגע לקריאה של ימי החול, היה חסר מקור של סידור נאה באותיות מאירות עיניים.<br />
<br />
בהוצאת תשל"ח נמצא באחד הסידורים מספרייתו של הרבי סידור עם קריאות נאות, ומשם הועתקו בצילומים כל הפרשיות. אלא שבפרשת 'מסעי' בה על פי מנהג חב"ד משלימים את כל המ"ב מסעות, לא היה את ההמשך בסידורים רגילים שם נהוג לסיים את הקריאה מוקדם יותר. ר' טוביה זילברשטרום מצא חומש שאותיות הדפוס שלו היו קרובות ביותר לצילום אותיות הדפוס באותו סידור מספרייתו של הרבי, ומשם נלקח חציו השני של פרשת מסעי.<br />
<br />
לימים, זכה לשמוע מפיו של ר' [[יהודה קרינסקי]], את תגובת הרבי על כך. היה זה כאשר הרב קרינסקי הגיש לרבי את המהדורה של תהלת השם שהודפסה בברוקלין. הרבי מיד שאל 'ומה עם פרשת מסעי?' והמזכיר השיב, שהכניסו את זה בפנים לראשונה, ותגובת הרבי הייתה 'א גרויסן יישר כח'.<br />
<br />
===שינויים בשנים הבאות===<br />
====פסוקי "רוממו"====<br />
בעת עריכת הסידור בשנת תשל"ח, סיפר הרב [[צבי הירש גנזבורג]] כי שאל את הרבי מדוע לא אומרים את שני הפסוקים 'רוממו' בעת הוצאת ספר התורה מארון הקודש, כפי שרשום בסידורים אחרים, והרבי השיב לו שהוא עצמו נוהג לכפול ולומר את שניהם.<br />
<br />
אמנם, תיקון זה לא נכנס באותה הוצאה, והרבי עורר על כך באתערותא דלעילא שנים אחר כך, בשיחת צום גדליה תשמ"ט. הרבי עורר מדוע לא שמים לב שיש פסוק חסר בסדר התפילה, והורה ברבים שמעתה ואילך יאמרו את ב' הפסוקים, וכן שיכניסו את התיקון לסידור{{הערה|משיחת צום גדליה ה'תשמ"ט: "... יש להעיר אודות ענין הדורש תיקון בבנין התפילה, אשר למרבית הפלא לא שמו לב על זה עד עתה: בסידורי התפילה (הן בנוסח תהלת ה' והן בנוסח בתורה אור), מובא שלאחר שהש"ץ לוקח הס"ת, אומרים הקהל: "לך ה' הגדולה גו' רוממו ה' אלוקינו והשתחוו להר קדשו כי קדוש ה' אלוקינו". ולפני ה"רוממו גו'" נשמט (בטעות על ידי "הבחור הזעצער") הפסוק ד"רוממו" הא' – "רוממו ה' אלוקינו והשתחוו להדום רגליו קדוש הוא", כפי שנדפס בכו"כ סידורים.{{ש}}ולפלא שדוקא בסידורים שהייתה בהם הגהה חזקה, ובצירוף הגהות וסימנים, מצינו טעות. ולכאורה מכיון שצ"ל "אסתכל באורייתא", היו צריכים ללמוד מההנהגה בס"ת, דכשם שס"ת מגיהים אותו מזמן לזמן, אף על פי שקודם הייתה הגהה מושלמת, ועד שקראו בס"ת ובברכה לפני' ולאחרי', כך צריכים להגיה את הסידור מזמן לזמן. ומצוה לפרסם זאת, ובוודאי ידפיסו זאת בליקוטים הנדפסים מידי שבוע, בעתונים וכיוצא בזה".}}. מיד הודפסו מדבקות ונכנסו לרוב הסידורים הישנים, במהדורות הבאות נדפס הנוסח הנכון.<br />
<br />
===סדר הניקוד===<br />
בהתוועדות [[א' אלול|ראש חודש אלול]] [[תשמ"ב]], אמר הרבי שלכאורה צריך להיות סדר אחר בניקוד שבתחילת הסידור, והשווא מקומו לאחר כל הנקודות לפי חכמת הדקדוק שיש תנועות שהם מלך לדוגמא קמץ, ויש עבד לדוגמא פתח, ושוו"א הוא עבד לעבדים, ולכן מקומו לאחר כל הנקודות.<br />
<br />
בהתוועדות [[ח"י אלול]] תשמ"ב אמר הרבי, שאף שיש לבאר את הסדר העכשווי על פי הקבלה, אך בסידור צריך להיות על דרך הפשט.<br />
<br />
בפועל, כאשר ר' [[זלמן חאנין]] האחראי על קה"ת הכניס לרבי להגהה סדר של הנקודות כאשר שוו"א אחר כל הנקודות - הרבי שלל את השינוי, והורה להשאיר כמו שהיה עד עכשיו.<br />
<br />
באותה תקופה הודפס על ידי קה"ת בארץ הקודש סידור עם סדר חדש של ניקוד, אבל לאחר שהתברר שהרבי לא מעוניין בפועל ממש לשנות, חזרו להדפיס באופן הישן.<br />
<br />
===הוספת "הריני מקבל" ו"אך צדיקים"===<br />
{{ערך מורחב|הריני מקבל}}<br />
בהתוועדות [[י"ט כסלו]] [[תשד"מ]] הורה הרבי שמכיוון שמצב העולם הולך ומתדרדר, "מלכיות מתגרות זו בזו", וגם בין בנ"י מתפשטת ההנהגה דהיפך אהבת ישראל - מן הראוי להוסיף בתפילה ענינים הנוגעים לב' ענינים אלו: אמירת "הריני מקבל כו'" (שענינו – אהבת ישראל, הפועלת אחדות גם בעולם כולו) לפני התפילה, ו"אך צדיקים גו' ישבו ישרים גו'" (ישיבה במנוחה, היפך הענין ד"מלכיות מתגרות")<br />
הרבי הוסיף בנוגע לטענה ש"חדש אסור מן התורה" - הרי מנהגים אלו הובאו בכו"כ ספרים בדורות שלפנינו, וההצעה היא רק לנהוג כך בגלל המצב כו'{{הערה|השיחה י"ל מוגה בפ"ע – משיחת י"ט כסלו וש"פ וישב כ' כסלו תשד"מ.}}.<br />
<br />
===תיקונים שלא תוקנו===<br />
טעויות רבות לא תוקנו בסידור, וחלק גדול מהם הודפס (עם הערות וציונים) בחוברת השמטות ותיקונים לסידור אדמו"ר הזקן, שיצאה לאור ב[[ניו יורק]] בשנת [[תשס"ד]].<br />
<br />
חלק מהתיקונים כוללים תיקונים קלים כמו הוספת נקודות ופסיקים. חלק מהם הם הערות שונות על שינויי נוסח, לדוגמא - ב'יהי רצון' שאחר אמירת [[תהלים]] מוסיף הרבי כי על פי נוסח הסידור בתפילת [[ראש השנה]], צריכים להיות מספר שינויים ותיקונים.<br />
<br />
ההגהות נדפסו מחדש במהדורה מורחבת בהגהות לסידור אדמו"ר הזקן.<br />
<br />
== חלוקתו על ידי הרבי ==<br />
===בשנת תשט"ז===<br />
בשנת [[תשט"ז]], קודם שיצאו [[קבוצת השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)|קבוצת השלוחים לארץ הקודש]] לחזק את קהילות חב"ד, לאחר [[רצח יד החמשה]] ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]] – נתן [[הרבי]] לכל נוכח סידור תהילת ה'.<br />
<br />
===ימי הספירה תשל"ב===<br />
[[קובץ:מכתב כללי תשלב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המכתב כללי בסידור בחתימתו של הרבי (צולם ע"י [[משתמש:משה כהן|משה כהן]])]]<br />
[[קובץ:דף השער תשלב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|דף השער של הסידור - הוצאה עשרים (צולם ע"י [[משתמש:משה כהן|משה כהן]])]]<br />
ב'ימי הספירה' בשנת תשל"ב, העניק הרבי לכל אחד מהילדים ברחבי תבל שהשתתפו ב'מתנה לרבי' (של הוספת בלימוד וכו') לקראת יום ההולדת השבעים (ושלחו מכתבי ברכה לרבי) – [[תניא]]-כיס או סידור תהילת ה', כשמצורף אליו [[מכתב כללי פרטי]] לכל אחד מהילדים.<br />
(הרבי ביקש שיוסיפו לכל תלמיד "האברך.. שי'" ולתלמידות "התלמידה .. תי'" ובמכתבים לבנות "לשנות ללשון נקבה כמובן"). וגם הוסיף בקשר להוראה זו:<br />
מהנכון ביותר שבכיתות המתאימות יוסיפו המורים בעל-פה ביאור בתוכן המכתב (והענין בכלל) ויסיימו במסקנא על-דבר הוספה בהתמדה וכו' וכו'.<br />
<br />
====נוסח המכתב כללי (בסידור)====<br />
מכתב נתקבל ות"ח על ברכותיך<br />
ןבלשון חכמינו ז"ל - כבר מילתי' אמורה כבר בתורתנו הק' - "ואברכה (הוי'- מקור הברכות) מברכיך", בברכתו של הקב"ה שתוספתו מרובה על העיקר.<br />
ויהי רצון מהשם יתברך אשר, על פי המבואר בסידור זה (בתחילתו – "השכמת הבוקר"), תרגיל את עצמך להתבונן לפני מי אתה עומד "לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא כמו שכתוב הלא את השמים ואת הארץ אני מלא וכו'", שעל-ידי זה בוודאי תזדרז בלימוד התורה ובקיום מצוותי[ה] ובהנהגה טובה בכלל ובאופן דמוסיף והולך ואור.<br />
וכל זה מתוך שמחה וטוב לבב.<br />
<br />
===י"א שבט תשל"ו===<br />
<br />
[[קובץ:השליח הראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px| חלוקת סידור לנשות השלוחים ב[[י"א שבט]] [[תשל"ו]]]]<br />
<br />
קודם שיצאו [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת השלוחים לארץ הקודש תשל"ו]] חילק להם הרבי בכניסה לחדרו הק' ספר [[לקוטי שיחות|לקוטי שיחות כרך י"א]] ולנשות השלוחים סידור.<br />
<br />
===כ"ה תשרי תשל"ט===<br />
בעת ה[[יחידות לאורחים]] אמר הרבי: "ימלא הקב"ה משאלות לבבכם. תכנסו ל[[מזכירות]] לקחת תניא בתור מזכרת<br />
מחודש תשרי, שנדפס (התניא) בברוקלין, ותלמדו בו)"<br />
לנשים ובנות אמר: "א סידור וואס איר זאלט אין דעם דאוונען". (היינו, שיקחו [[סידור]] ויתפללו בו).<br />
על הספרים חתם הרבי בידו הק'. על התניא בעמוד האחורי ועל הסידור בעמוד הראשון.<br />
<br />
===ערב שבועות תשל"ט===<br />
[[קובץ:חלוקת סידור תהלת ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת סידור תהלת ה' לילדים בערב [[חג השבועות]] תשל"ט]]<br />
בתחילת [[חודש סיון]] [[תשל"ט]] הורה הרבי להדפיס אלף וחמש מאות סידורים ב"פורמט כיס", בכדי לחלקם לילדי ישראל. לשער הפנימי של כל סידור צורף דולר ל[[צדקה]] ומכתב 'אישי' מהרבי לילדים.<br />
<br />
ביום רביעי, ליל ה' סיון, ערב [[חג השבועות]] ה'תשל"ט, בסיומה של [[התוועדות]] ליל ערב חג-השבועות, חילק הרבי את הסידורים בידו הק' לכל אחד ואחת מהילדים והילדות שלפני גיל מצוות.<br />
<br />
בתחילת החלוקה הכניס הרבי את הדולרים לתוך הסידורים בעצמו ובהמשך עשו זאת חברי המזכירות.<br />
<br />
הרבה מהילדים שעברו, שאלם הרבי אם הם לפני גיל בר מצוה, כשענו בחיוב נתן להם סידור. לא' ההורים שבא לקבל עבור ילדיו, אמר הרבי שהילד יבוא לקבל בעצמו. הרבה הורים הביאו את ילדיהם מביתם.<br />
<br />
החלוקה לילדים נמשכה כשעה, ואחר כך נכנסו הילדות מעזרת נשים והרבי חילק להן.<br />
<br />
בתוך הסידור שחולק צורף שטר של דולר, וכן הוצמד אליו מכתב.<br />
<br />
'''נוסח המכתב:'''<br />
<br />
{{ציטוט| תוכן=ב"ה, בחדש השלישי, חודש מתן תורתנו, התשל"ט<br />
שלום וברכה!<br />
ויהי רצון מהשם יתברך אשר, על פי המבואר בסידור זה (בתחלתו "השכמת הבקר"), תרגיל את עצמך להתבונן לפני מי אתה עומד - "לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה.. כמו שכתוב.. הלא את השמים ואת הארץ אני מלא וכו'", ועל ידי זה בוודאי תזדרז בלימוד התורה ובקיום מצותי' ובהנהגה טובה בכלל, ובכל זה - באופן דמוסיף והולך ואור בשמחה ובטוב לבב, ויקויים בך מה שנאמר: בניהם לדור אחרון מספרים תהלות הוי' ונפלאותיו אשר עשה. והודיעה תורתנו תורת אמת אשר קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו.<br />
בברכת הצלחה בכל האמור<br />
ובברכה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות|מרכאות=כן}}<br />
<br />
לבנים החל המכתב המצורף עם המילים "שלום וברכה", ולבנות התחיל "ברכה ושלום".<br />
<br />
בין הדברים אמר הרבי שבאם המכתב המצורף נשמט מהסידור - ניתן לבוא לה"מזכירות" ולקבל מכתב אחר על מנת להדביק.<br />
<br />
כל עת החלוקה הקהל שר ניגונים, ואדמו"ר שליט"א רמז בידו הק' להגברת השירה. צוה לנגן הניגונים 'עוצו עצה', 'הושיעה את עמך', 'פרזות תשב', 'אין אדיר', 'אתה בחרתנו', ומחה כפיו הק', ואחר כך התחיל לנגן 'ניעט ניעט'.<br />
<br />
== מהדורות נוספות ==<br />
מהדורות נוספות נדפסו על ידי גופים שונים במשך השנים:<br />
* [[קה"ת]] ניו יורק - בשנת [[תש"ז]] הודפס ב[[מינכן]], וב[[תשי"ז]] ב[[ניו יורק]].<br />
* [[תשמ"ב]] - [[מרכז לעניני חינוך]], ניו יורק.<br />
* [[תשנ"ב]], [[תשנ"ג]] - [[סניף קה"ת כפר חב"ד]].<br />
* [[תשנ"ח]], [[תשס"א]] - [[אוצר ספרי ליובאוויטש]], [[ניו יורק]]{{הערה|יוצא ללא חותמת קה"ת.}}.<br />
* [[תשע"א]] - [[אוצר ספרי ליובאוויטש]], בגופן אחר ובתוספת הערות מסוימות בשולי הגיליון.<br />
* [[תשע"ו]], [[תשפ"א]] - [[אוצר ספרי ליובאוויטש]], עם הוספות.<br />
* [[תש"פ]], [[תשפ"א]], [[תשפ"ב]] - [[מרכז לעניני חינוך]], ניו יורק (פוטוגרפיא{{הערה|מהדורת צילום.}} מהסידור דהוצאת [[תשנ"ב]]).<br />
<br />
יש להעיר שהסידורים שאינם צורת הדף של הוצאת [[תשנ"ג]] (בה מודפסים רוב הסידורים עד עתה) אלא צורת דף שונה, אף שנקראים בשם תהלת ה' הוסף בהם ונשמט בהם הוראות והערות כפי רצון המוצאים לאור, ואין הוא הסידור "תהלת ה'" שהרבי ערך ולקח אחריות עליו, אלא להיפך, התנגד לכך נחרצות{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75581 הרבי הורה: לא להכניס שינויים בסדור תהלת ה'] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==סידורים בהשראת תהלת ה'==<br />
<br />
הרב [[לוי ביסטריצקי]] קיבל אישור לערוך סידור על הערות בשם "שער מנחם" - סידור הרב עם הנהגות, ביאורים ומנהגי חב"ד, יצא לאור לאחר פטירתו.<br />
<br />
סידר רינת ישראל הוא סידור תפילה שיצא לאור לראשונה בשנת [[תש"ל]], בהוצאת מורשת, בעריכת ד"ר שלמה טל. הסידור מותאם לציבור הדתי לאומי ונפוץ בציבור זה. הנה בנוסח ספרד שלו, נהג בכל ספק כבסידור תהלת ה', שהוא סידור מפורסם ומדוייק{{הערה|ראה בהקדמת העורך לסידור "רינת ישראל"}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[סידור אדמו"ר הזקן]]<br />
*[[סידור עם דא"ח]]<br />
*[[סידור תורה אור]]<br />
*[[סידור רוסטוב]]<br />
*[[סידור תהלת ה' באנגלית]]<br />
*[[ישראל אלתר#מתפלל בסידור תהילת ה'|רבי ישראל מגור וסידור תהלת ה']]<br />
* [[סידור תהילת ה' מהדורה מוערת]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
;מהדורות<br />
* [http://www.770live.com/En770/siddur/siddur.htm סריקה] של דפי סידור תהילת ה' - אתר 770LIVE {{תמונה}}<br />
* [https://drive.google.com/file/d/1tZYBURqJAuCTwuAzaaYo6yky65-L3WlC/view?usp=sharing סידור תהלת ה' לשבת ויו"ט], קה"ת, תשפ"א {{PDF}}<br />
*{{היברובוקס||סידור תהלת ה'|15723|מהדורת ניו-יורק תש"ז|עמוד=1}}<br />
*{{היברובוקס||סידור תהלת ה' עם תרגום אנגלי|16091|עמוד=1}}<br />
*{{היברובוקס||סידור תהלת ה'|32581|מהדורת ניו-יורק תש"נ|עמוד=1}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zilberstrom-Katan%20%20Shevat%2025%2C%205777.pdf תמיד תהלתו בפי]''', סקירה על המהדורה המחודשת של הסידור שיצאה לאור בשנת תשל"ח - בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע"ז<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:במחיצת הרבי}}<br />
[[קטגוריה:סידורים]]<br />
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&diff=589039חלוקת תניא2023-04-17T14:56:57Z<p>משה כהן: </p>
<hr />
<div>{{מפנה|חלוקת התניא|חלוקת ספר התניא לשיעורי לימוד יומיים|שיעורים יומיים#תניא}}<br />
[[קובץ:חלוקת תניא בנ"א.jpg|ממוזער|הרבי בחלוקת [[תניא]] ב[[י"ט כסלו]] [[תנש"א]]]]<br />
'''חלוקת תניא''' הינו שם כולל לסדרת מעמדים בהם חילק הרבי לקהל הרחב את ספר התניא בקשר עם מאורעות מיוחדים. בסך הכול עד עתה חילק הרבי שש {{הערה|ועוד פעם א' ע"י אברכי הכולל(ראה להלן [[חלוקת תניא#י"ט כסלו תשמ"ד|י"ט תשמ"ד]].}} פעמים את [[ספר התניא]] לקהל הרחב: ב[[ט"ז סיון]] [[תשל"ה]], ב[[כ"ה תשרי]] [[תשל"ט]], [[י"א ניסן]] [[תשמ"ב]] , ב[[יו"ד שבט]] [[תש"נ]] וב[[י"ט כסלו]] [[תנש"א]] {{הערה| ב[[י"א ניסן]] [[תשד"מ]] חילק הרבי באמצעות אברכיע הכולל הכולל.}} .<br />
וכן בימי הספירה [[תשל"ב]]<br />
<br />
== מעמדי החלוקה ==<br />
===ימי הספירה תשל"ב===<br />
ב'ימי הספירה' בשנת [[תשל"ב]], העניק [[הרבי]] לכל אחד מהילדים ברחבי תבל שהשתתפו ב'מתנה ל[[רבי]]' (של הוספת בלימוד וכו') לקראת יום ההולדת השבעים (ושלחו<br />
מכתבי ברכה ל[[רבי]]) – '[[תניא]]-כיס' או '[[סידור תהילת ה']]', כשמצורף אליו [[מכתב כללי פרטי]] לכל אחד מהילדים.<br />
(הרבי ביקש שיוסיפו לכל תלמיד "האברך.. שי'" ולתלמידות "התלמידה .. תי'" ובמכתבים לבנות "לשנות ללשון נקבה כמובן"). וגם הוסיף בקשר להוראה זו:<br />
מהנכון ביותר שבכיתות המתאימות יוסיפו המורים בעל-פה ביאור בתוכן המכתב (והענין בכלל) ויסיימו במסקנא על-דבר הוספה בהתמדה וכו' וכו'.<br />
<br />
====נוסח המכתב כללי (בתניא)====<br />
{{ציטוטון|על פי המבואר בספר תניא זה (פרק מ"א בתחילתו), תרגיל את עצמך להתבונן בהנאמר אודות כל אחד ואחת מישראל אשר "הנה ה' ניצב עליו ומלא כל הארץ כבודו ומביט עליו ובוחן כליות ולב אם עובדו כראוי, ועל כן צריך לעבוד לפניו באימה וביראה כעומד לפני המלך", בענייני לימוד התורה וקיום מצוותיה}}.<br />
<br />
=== ט"ז סיון תשל"ה===<br />
[[קובץ:הרבי תניא באנגלית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק את הכרך הראשון של [[ספר התניא]] במהדורה מתורגמת ל[[אנגלית]] למר ברנרד פרין - מי שמונה על ידי הרבי לראש הוועדה להדפסת התניא באנגלית.]]<br />
ב[[ט"ז סיון]] [[תשל"ה]], בעת ה"[[צאתכם לשלום]]" לאורחים שהגיעו מ[[אנגליה]], נשא [[הרבי]] בעומדו בכניסה ל-[[770]], [[שיחה]] מיוחדת שארכה למעלה מעשר דקות. לאחריה חילק [[הרבי]] ל[[שלוחים]] מרחבי [[אמריקה]] ו[[אנגליה]] [[תניא]] [[תרגומי התניא|מתורגם]] ל[[אנגלית]], ולשאר האנשים – [[תניא]] כיס.<br />
<br />
===כ"ה תשרי תשל"ט===<br />
בעת ה[[יחידות לאורחים]] אמר הרבי: "ימלא הקב"ה משאלות לבבכם. תכנסו ל[[מזכירות]] לקחת תניא בתור מזכרת<br />
מחודש תשרי, שנדפס (התניא) בברוקלין, ותלמדו בו)"<br />
לנשים ובנות אמר: "א סידור וואס איר זאלט אין דעם דאוונען". (היינו, שיקחו [[סידור]] ויתפללו בו).<br />
על הספרים חתם הרבי בידו הק'. על התניא בעמוד האחורי ועל הסידור בעמוד הראשון.<br />
<br />
====פנינים====<br />
לא' אמר: "כשתלמד בתניא הזה אזי תקבל את ההחלטה הנכונה".<br />
<br />
לא' אמר: "כשתלמד תניא בשקידה והתמדה הבעיות יעלמו".<br />
<br />
לא' אמר "ותלמוד ב[[אגרת התשובה]]"<br />
<br />
לא' אמר (אחר שבירכו): "כשתלמד בתניא הזה, יקויימו כל הברכות".<br />
<br />
א' שנהיה חסיד ליובאוויטש אבל לא שינה את נוסח<br />
התפילה (ולא סיפר מזה מאומה ל[[רבי]]), נכנס עם אשתו. ואמר לו [[הרבי]] ליקח תניא ולאשתו<br />
שתקח [[סידור תהלת ה']], ואח"כ פנה שוב אליו ואמר לו שיקח ג"כ [[סידור תהלת ה']], ואז הבין הנ"ל<br />
והחליט לשנות גם נוסח התפילה לנוסח האריז"ל.<br />
<br />
[[בעלת תשובה]] מ[[צרפת]] נכנסה ולא יכלה לדבר ודיבר [[הרבי]] אליה ע"י שפת סימנים.<br />
<br />
א' כתב לרבי בחול המועד [[סוכות]] ושאל שאלות בעינינים פרטיים, ו[[הרבי]] לא ענהו<br />
בכתב. כשנכנס הנ"ל ל[[יחידות]] (אחר כמה וכמה אנשים) התחיל [[הרבי]] להשיב לו<br />
תשובות על השאלות ולפי הסדר שכתבם.<br />
<br />
א' שעובד ברדיו באה"ק שאל אם זה אמת ש[[הרבי]] אמר<br />
שיבא עם משיח לארץ הק'?, וענה [[הרבי]] שכן. ושאל מתי? וענה [[הרבי]]<br />
שמיד אך צריכים לברר הבירורים האחרונים וגם הסבירו הפירוש בזה.<br />
<br />
=== י"א ניסן תשמ"ב ===<br />
[[קובץ:חלוקת תניא תשמ"ב גירסא מוקטנת.jpeg|ממוזער|250px|הרבי בחלוקת התניא - [[תשמ"ב]]]]<br />
לרגל [[הגבלות בנסיעה לרבי#תשמ"ב|י"א ניסן תשמ"ב]], הורה [[הרבי]] להדפיס הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] לכל אחד מהנוכחים שהגיעו. לקראת סוף ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] חילק הרבי את ספר התניא עם דולר ל[[צדקה]] לכל מי שהשתתף באותה ההתוועדות.<br />
<br />
בהוצאה המיוחדת הדפיסו את כל עמודי השער של כל ספרי התניא שהודפסו עד אז, כפי שציין אז הרבי. הרבי הדגיש שמטרת החלוקה היא שילמדו בספרים "עד שיקרעו" (זאת אומרת, שהחסידים לא ישמרו את התניא כבשאר החפצים שמקבלים מהרבי, אלא ישתמשו בהם). הרבי העניק גם לנשים, באומרו שגם הם מחויבות ב[[ידיעת הבורא|ידיעת אלוקות]].<br />
<br />
במהלך החלוקה היו הרבה דחיפות וחוסר סדר, ובאמצע מרוב דחיפות: התיישב הרבי על [[כסא הרבי|כסאו]], והודיע שעד שיפסיקו לדחוף - לא יחלק עוד{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/139963/ חלוקת תניא בהתוועדות '''י"א ניסן''']{{וידאו}} באתר {{אינפו}}}}.<br />
<br />
לאחר החלוקה, שאלו את הרבי מה לעשות עם שלושת אלפים ספרי התניא שנשארו. וענה שישיב על כך כשיחזור מ[[האוהל]]. לאחרי שחזר אמר שימכרו אותם בזול לקהל הרחב, אלא שישנו את התאריך "[[י"א ניסן]]" שבדף השער, ואכן שינו זאת ל"[[י"ג ניסן]]".<br />
<br />
=== י"א ניסן תשד"מ ===<br />
<br />
לקראת [[י"א ניסן]] [[תשד''מ]], הורה [[הרבי]] להדפיס בהוצאה מיוחדת את [[ספר התניא]] 'הוצאת האלף', כשגם בו יודפסו צילומי דף השער של כל ספרי התניא שנדפסו עד אז. בסוף [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י"א ניסן]] חילק הרבי את ספר התניא - בצירוף דולר ל[[צדקה]], לכל אחד ואחת מהמשתתפים, על ידי שלוחים - [[כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי|אברכי הכולל שעל ידי המזכירות]].<br />
<br />
בסיום ה[[התוועדות]], הזכיר הרבי את חשיבות ההשתדלות בהדפסת התניא בכל מקום בו נמצא יהודי, ובישר על הדפסת ספר התניא הוצאת האלף (תוך שהוא מבאר את עניינו המיוחד של מספר זה), שבסופו נדפסו כל דפי השער של הוצאת התניא שיכלו להשיג כב[[חלוקת תניא#י"א ניסן תשמ"ב|פעם הקודמת]].<br />
<br />
הרבי הוסיף שכל אחד ואחד שתהיה לו סבלנות להמתין, יקבל מהדורה זו, בצירוף שטר של [[דולר לצדקה]]. הרבי ביקש שיגשו בסדר מסודר, וללא דחיפות, כי יהיה מספיק לכולם. ושאין שום עניין לקחת שתיים שאין זה מוסיף לא בכמות ולא באיכות.<br />
<br />
עוד אמר הרבי, שבשונה מהחלוקה הקודמת - ב[[תשמ"ב]], שארכה החלוקה שעות רבות בגלל שהרבי בעצמו חילק לכולם, יחולקו הפעם ספרי התניא ושטרות ה[[צדקה]] על ידי "שלוחים" - חמישים אברכי ה[[כולל]], וכך תהיה החלוקה מהירה פי חמישים מאשר בפעם הקודמת, ותלמידי הישיבה המבוגרים יסייעו בסחיבת ארגזים לאברכי הכולל.<br />
<br />
הרבי הציע שאברכי הכולל יעמדו בצפונו של [[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]] קרוב אל מקום היציאה, ושאר כל הקהל ישארו לשבת על מקומם, ויגשו אחד אחד לקבל את ספר התניא ושטר של דולר, ואז יוכלו לצאת מ770 ולפנות את המקום לאלו שעדיין לא קיבלו.<br />
<br />
חברי הכולל עלו לבימת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] וקיבלו חפיסות של שטרות בני דולר. בינתיים נתחוללה בבית המדרש מהומה קלה, כי לא ידעו מהיכן יגיעו הארגזים, הרבי שאל (ברמקול) "מה קורה שם?" ושוב קרא, "אולי מישהו יביא איזה ידיעה מהנעשה?".<br />
<br />
בינתיים חברי המזכירות הרב[[בנימין קליין]], והרב [[יהודה לייב גרונר]] סימנו לכל הבחורים לרדת מהספסלים שעל ידי היציאות. הרב גרונר גם התקדם לכיוון אחת היציאות לראות אם הספרים הגיעו, ואילו ר' בנימין סימן והכריז מהבמה. הרבי פנה אליו ואמר לו בחיוך: "למה אתה עומד פה, וצועק.."<br />
<br />
לבסוף חזר הרב גרונר והודיע שהגיעו הארגזים, הרבי קם ממקומו ואמר: "אם כן - יכול אני לגשת לקבל את ספר התניא..." כל<br />
המעמד היה מרתק ומרגש במאוד, כשכל דבר אומר הרבי בחיוך רחב.<br />
<br />
אחר כך עמד הרבי ממקומו והלך לעבר היציאה, שם עמד אחד מהאברכים יוסף יצחק לברטוב וחילק ספרי תניא, כשהרבי עבר לידו טרם יציאתו, שאל משהו. אך הוא לא הבין מה קורה ומה הרבי רוצה, והיה מופתע לגמרי. הרב [[יהודה ליב גרונר]] סימן לו שיתן לרבי תניא. לברטוב לקח תניא מהארגז בצירוף דולר ונתן לרבי, שחייך לו חיוך רחב{{הערה|יש אומרים שהרבי מצא שהיו 2 דולרים ולקח את שניהם{{מקור}}}}.<br />
<br />
אחר כך חיכה הרבי עד שגם [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חדקוב]], הרב [[בנימין קליין]] והרב [[יהודה ליב גרונר|גרונר]] יקבלו ספרי תניא בצירוף דולר ויצא מה[[זאל הגדול]]. אחר כך נמשכה החלוקה מחוץ ל'זאל' ליד כל היציאות, והבחורים המבוגרים הזדרזו להוביל את הארגזים מקרון משא ענק, שעמד ברחוב הסמוך (יוניון סטריט, על יד הכולל).<br />
<br />
===יו"ד שבט תש"נ===<br />
[[קובץ:חלוקת תניא י' שבט תש"נ.jpg|ממוזער|הרבי בסיום החלוקה.]]<br />
לכבוד יום הבהיר [[י' שבט]] [[ה'תש"נ]] - שנת הארבעים לנשיאות הרבי, הורה [[הרבי]] להדפיס הוצאה מיוחדת (מוגדלת) של [[ספר התניא]].<br />
<br />
לרגל המעמד הגיע קהל עצום 12,000 איש (!). לאחר שחזר הרבי מ[[האוהל]] נכנס לבית הכנסת ל[[תפילת מנחה]] ו[[ערבית]]. למנחה התפלל הרבי לפני העמוד. לאחר תפילת מנחה עלה להבימה והתפללו מעריב, ואחר כך אמר שיחה מספר דקות, בה דיבר על הארבעים שנה שעברו מנשיאות ה[[אדמו"ר הריי"צ]], ואמר לקהל שיחלק לכל אחד ואחת ספר התניא (בפורמט גדול ובכריכה דקה) ושטר של דולר לצדקה.<br />
<br />
לאחר השיחה ירד הרבי מהבימה והחל לחלק.<br />
<br />
על שער התניא נכתב: "'''יו"ד שבט תש"נ - ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א'''".<br />
<br />
החלוקה התחילה בשעה שבע-ועשר דקות לערך. בתחילת החלוקה לא היה סדר מסודר, ועמדו מסביב הרבי הרבה "עוזרים" ו"מסדרים", פנה אליהם הרבי ונתן להם תניא וסימן להם בידו הק' שילכו הצידה, ואמר שהוא יכול להסתדר לבד - בלעדם...<br />
<br />
באמצע החלוקה היה בלגן ודחיפות, ונשמעו צעקות רבות, הרבי פנה כמה פעמים למזכיר ושאל מה קורה שם ושיעשו סדר. לאחד שעמד על השולחן סימן הרבי שירד. לאחר כמה זמן כבר נהיה סדר, והחלוקה המשיכה כרגיל.<br />
<br />
====פנינים====<br />
כשעברו כמה ילדים וביקשו לקבל עוד תניא עבור מישהו אחר, ענה הרבי "לא", וסימן גם בראשו לשלילה. היו כמה שהרבי נתן להם עוד תניא.<br />
<br />
באמצע החלוקה עבר הרופא של הרבי יחד עם בנו של הרב גרונר והרבי דיבר עמו קצת.<br />
<br />
באמצע החלוקה מסרו לרבי את ה"קובץ חידושי תורה לב לדעת" שהוציאו לאור לרגל מלאות ארבעים שנה לנשיאות הרבי. הרבי קיבל זאת כשאמר "זאל זיין בשורות טובות, הצלחה רבה" [=שיהיו בשורות טובות הצלחה רבה].<br />
<br />
הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)|עדין אבן-ישראל]] הגיע בסוף והרבי שאלו "דו ביסט אויכעט פון די נמושות?", [=אתה גם מהנמושות - שמגיעים לבסוף]. הוא ענה שהוא מהאנשים הפשוטים, והרבי חייך חיוך רחב כשעושה תנועה של ביטול.<br />
<br />
בסיום החלוקה חיכה קצת ושאל אם יש כאלה שעדיין לא קיבלו, וכשנענה בשלילה, הכניס לתוך הספר "לב לדעת" את הפתקים הרבים שקיבל מאנשים שונים שעברו במשך החלוקה, ולקח את סידורו ועוד שני ספרי תניא.<br />
<br />
כשניגש לפרוכת, סימן בידו (א' על ידו השניה) לרופא הנ"ל שעמד שם, כאומר: האם רוצה לבדוק את הדופק? וחייך חיוך רחב מאד.<br />
<br />
===י"ט כסלו תנש"א===<br />
<br />
[[קובץ:תניא יט כסלו תשנא.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק תניא ל[[צ'ארלי (בוטנס)|צ'ארלי]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תנש"א]]<br />
[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] חזר מ[[אוהל]] בחמש וארבעים-וחמש דקות.<br />
<br />
כבר בצהריים נודע שכ"ק אדמו"ר שליט"א יחלק הלילה [[תניא]] לכאו"א. ה'[[ועד המסדר]]' סידרו את הביהכ"נ במיוחד עבור החלוקה.<br />
<br />
קהל רב הגיע ל[[תפילת מנחה]] ומעריב, לקראת החלוקה. בתפילת [[מנחה]] אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א ה[[קדיש|קדישים]], בסיום תפילת [[ערבית]] לאחר הכרזת הגבאי ירד לסטענדער החלוקות והחל בחלוקת התניא (החלוקה החלה בערך בשעה שש ורבע).<br />
<br />
את התניא חילק הרבי בצירוף שטר של דולר לצדקה.<br />
<br />
על שער התניא היה כתוב: "'''חג הגאולה [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] – קצב שנה – ה'תקנ"ט- ה'תנש"א, ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א'''".<br />
<br />
לכמה שביקשו תניא נוסף עבור מישהו – לא נתן, ואמר לא' שזה רק עבור אלה הנמצאים כאן. חייך להרבה מהעוברים. לחתן וכלה שעברו (וכן לבני משפחתם) חייך<br />
ואמר לכ"א: "בשעה טובה ומוצלחת".<br />
<br />
בסיום החלוקה לקח תניא אחד והניחו תחת סידורו. ליד הפרוכת נעצר קמעא וסידר את הגאַרטעל, ואז נגע בפרוכת כרגיל ויצא כשמעודד את שירת הקהל "דידן נצח". בדרך חילק לעוד כמה שלא קיבלו.<br />
<br />
החלוקה נמשכה עד השעה עשר-ועשר דקות לערך{{הערה|<br />
[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/638544 החלוקה ב'''י"ט כסלו תנש"א'''] {{וידאו}} באתר {{אינפו}}}}.<br />
<br />
ב[[שבת]] הסמוכה, ש"פ [[וישב]], [[כ"א כסלו]] – כ"ק אדמו"ר שליט"א נכנס ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] עם ספר התניא שחולק ב[[י"ט כסלו]], והיה מונח על השולחן במשך כל זמן ההתוועדות.<br />
<br />
בעת ההתוועדות אמר הרבי שהשנה מלאו קצ"ב שנה להגאולה ד[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] בפעם הראשונה (תקנ"ט – תנש"א), והאותיות קצ"ב מורות על כמה דברים: א) כבר נסתיימה<br />
העבודה דקיבוץ הנצוצות. ב שכבר "נקצב" ונסתיים הזמן "ד[[הפצת המעיינות]] חוצה", ומוכנים לקיום ההבטחה "דאתי מר דא מלכא משיחא".<br />
<br />
ב[[מוצאי שבת קודש]] חולקו ספרי תניא על ידי [[המזכירות]].<br />
<br />
=== קיצורים והערות לספר ליקוטי אמרים ===<br />
<br />
{{ערך מורחב|קיצורים והערות לספר ליקוטי אמרים#חלוקתו ע"י הרבי}}<br />
<br />
הקונטרס '''[[קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים]]''' הוא אוסף מכתביו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] על [[ספר התניא]], שנמצאו ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. בספר נכללו רק כתבי הצמח צדק שנכתבו על ספר התניא ולא שאר ביאוריו על התניא הפזורים ב[[אדמו"ר הצמח צדק#ספריו|ספריו]]{{הערה|דברי הרבי בהקדמת הספר}}. ספר זה נלקט ונערך על ידי [[הרבי]].<br />
קונטרס זה חולק על ידי הרבי, בצירף דולר ל[[צדקה]] ביום חמישי ליל כ"ט [[אלול]] [[תשמ"ט]], ערב [[ראש השנה]] [[תש"נ]], לרגל מלאות באותו היום מאתיים שנה להולדת [[הרבי הצמח צדק]] ([[כ"ט אלול תקמ"ט]]).<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''10 עובדות חב"דיות - הרבי מחלק את ספר התניא''', שבועון בית משיח גליון 1197, עמוד 31<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
<br />
{{תבנית:במחיצת הרבי}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי|תניא]]<br />
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]<br />
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&diff=589037חלוקת תניא2023-04-17T14:50:54Z<p>משה כהן: </p>
<hr />
<div>{{מפנה|חלוקת התניא|חלוקת ספר התניא לשיעורי לימוד יומיים|שיעורים יומיים#תניא}}<br />
[[קובץ:חלוקת תניא בנ"א.jpg|ממוזער|הרבי בחלוקת [[תניא]] ב[[י"ט כסלו]] [[תנש"א]]]]<br />
'''חלוקת תניא''' הינו שם כולל לסדרת מעמדים בהם חילק הרבי לקהל הרחב את ספר התניא בקשר עם מאורעות מיוחדים. בסך הכול עד עתה חילק הרבי שבע פעמים את [[ספר התניא]] לקהל הרחב: ב[[ט"ז סיון]] [[תשל"ה]], ב[[כ"ה תשרי]] [[תשל"ט]], [[י"א ניסן]] [[תשמ"ב]] , ב[[יו"ד שבט]] [[תש"נ]] וב[[י"ט כסלו]] [[תנש"א]] {{הערה| ב[[י"א ניסן]] [[תשד"מ]] חילק הרבי באמצעות חברי הכולל.}} .<br />
וכן בימי הספירה [[תשל"ב]]<br />
<br />
== מעמדי החלוקה ==<br />
===ימי הספירה תשל"ב===<br />
ב'ימי הספירה' בשנת [[תשל"ב]], העניק [[הרבי]] לכל אחד מהילדים ברחבי תבל שהשתתפו ב'מתנה ל[[רבי]]' (של הוספת בלימוד וכו') לקראת יום ההולדת השבעים (ושלחו<br />
מכתבי ברכה ל[[רבי]]) – '[[תניא]]-כיס' או '[[סידור תהילת ה']]', כשמצורף אליו [[מכתב כללי פרטי]] לכל אחד מהילדים.<br />
(הרבי ביקש שיוסיפו לכל תלמיד "האברך.. שי'" ולתלמידות "התלמידה .. תי'" ובמכתבים לבנות "לשנות ללשון נקבה כמובן"). וגם הוסיף בקשר להוראה זו:<br />
מהנכון ביותר שבכיתות המתאימות יוסיפו המורים בעל-פה ביאור בתוכן המכתב (והענין בכלל) ויסיימו במסקנא על-דבר הוספה בהתמדה וכו' וכו'.<br />
<br />
====נוסח המכתב כללי (בתניא)====<br />
{{ציטוטון|על פי המבואר בספר תניא זה (פרק מ"א בתחילתו), תרגיל את עצמך להתבונן בהנאמר אודות כל אחד ואחת מישראל אשר "הנה ה' ניצב עליו ומלא כל הארץ כבודו ומביט עליו ובוחן כליות ולב אם עובדו כראוי, ועל כן צריך לעבוד לפניו באימה וביראה כעומד לפני המלך", בענייני לימוד התורה וקיום מצוותיה}}.<br />
<br />
=== ט"ז סיון תשל"ה===<br />
[[קובץ:הרבי תניא באנגלית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק את הכרך הראשון של [[ספר התניא]] במהדורה מתורגמת ל[[אנגלית]] למר ברנרד פרין - מי שמונה על ידי הרבי לראש הוועדה להדפסת התניא באנגלית.]]<br />
ב[[ט"ז סיון]] [[תשל"ה]], בעת ה"[[צאתכם לשלום]]" לאורחים שהגיעו מ[[אנגליה]], נשא [[הרבי]] בעומדו בכניסה ל-[[770]], [[שיחה]] מיוחדת שארכה למעלה מעשר דקות. לאחריה חילק [[הרבי]] ל[[שלוחים]] מרחבי [[אמריקה]] ו[[אנגליה]] [[תניא]] [[תרגומי התניא|מתורגם]] ל[[אנגלית]], ולשאר האנשים – [[תניא]] כיס.<br />
<br />
===כ"ה תשרי תשל"ט===<br />
בעת ה[[יחידות לאורחים]] אמר הרבי: "ימלא הקב"ה משאלות לבבכם. תכנסו ל[[מזכירות]] לקחת תניא בתור מזכרת<br />
מחודש תשרי, שנדפס (התניא) בברוקלין, ותלמדו בו)"<br />
לנשים ובנות אמר: "א סידור וואס איר זאלט אין דעם דאוונען". (היינו, שיקחו [[סידור]] ויתפללו בו).<br />
על הספרים חתם הרבי בידו הק'. על התניא בעמוד האחורי ועל הסידור בעמוד הראשון.<br />
<br />
====פנינים====<br />
לא' אמר: "כשתלמד בתניא הזה אזי תקבל את ההחלטה הנכונה".<br />
<br />
לא' אמר: "כשתלמד תניא בשקידה והתמדה הבעיות יעלמו".<br />
<br />
לא' אמר "ותלמוד ב[[אגרת התשובה]]"<br />
<br />
לא' אמר (אחר שבירכו): "כשתלמד בתניא הזה, יקויימו כל הברכות".<br />
<br />
א' שנהיה חסיד ליובאוויטש אבל לא שינה את נוסח<br />
התפילה (ולא סיפר מזה מאומה ל[[רבי]]), נכנס עם אשתו. ואמר לו [[הרבי]] ליקח תניא ולאשתו<br />
שתקח [[סידור תהלת ה']], ואח"כ פנה שוב אליו ואמר לו שיקח ג"כ [[סידור תהלת ה']], ואז הבין הנ"ל<br />
והחליט לשנות גם נוסח התפילה לנוסח האריז"ל.<br />
<br />
[[בעלת תשובה]] מ[[צרפת]] נכנסה ולא יכלה לדבר ודיבר [[הרבי]] אליה ע"י שפת סימנים.<br />
<br />
א' כתב לרבי בחול המועד [[סוכות]] ושאל שאלות בעינינים פרטיים, ו[[הרבי]] לא ענהו<br />
בכתב. כשנכנס הנ"ל ל[[יחידות]] (אחר כמה וכמה אנשים) התחיל [[הרבי]] להשיב לו<br />
תשובות על השאלות ולפי הסדר שכתבם.<br />
<br />
א' שעובד ברדיו באה"ק שאל אם זה אמת ש[[הרבי]] אמר<br />
שיבא עם משיח לארץ הק'?, וענה [[הרבי]] שכן. ושאל מתי? וענה [[הרבי]]<br />
שמיד אך צריכים לברר הבירורים האחרונים וגם הסבירו הפירוש בזה.<br />
<br />
=== י"א ניסן תשמ"ב ===<br />
[[קובץ:חלוקת תניא תשמ"ב גירסא מוקטנת.jpeg|ממוזער|250px|הרבי בחלוקת התניא - [[תשמ"ב]]]]<br />
לרגל [[הגבלות בנסיעה לרבי#תשמ"ב|י"א ניסן תשמ"ב]], הורה [[הרבי]] להדפיס הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] לכל אחד מהנוכחים שהגיעו. לקראת סוף ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] חילק הרבי את ספר התניא עם דולר ל[[צדקה]] לכל מי שהשתתף באותה ההתוועדות.<br />
<br />
בהוצאה המיוחדת הדפיסו את כל עמודי השער של כל ספרי התניא שהודפסו עד אז, כפי שציין אז הרבי. הרבי הדגיש שמטרת החלוקה היא שילמדו בספרים "עד שיקרעו" (זאת אומרת, שהחסידים לא ישמרו את התניא כבשאר החפצים שמקבלים מהרבי, אלא ישתמשו בהם). הרבי העניק גם לנשים, באומרו שגם הם מחויבות ב[[ידיעת הבורא|ידיעת אלוקות]].<br />
<br />
במהלך החלוקה היו הרבה דחיפות וחוסר סדר, ובאמצע מרוב דחיפות: התיישב הרבי על [[כסא הרבי|כסאו]], והודיע שעד שיפסיקו לדחוף - לא יחלק עוד{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/139963/ חלוקת תניא בהתוועדות '''י"א ניסן''']{{וידאו}} באתר {{אינפו}}}}.<br />
<br />
לאחר החלוקה, שאלו את הרבי מה לעשות עם שלושת אלפים ספרי התניא שנשארו. וענה שישיב על כך כשיחזור מ[[האוהל]]. לאחרי שחזר אמר שימכרו אותם בזול לקהל הרחב, אלא שישנו את התאריך "[[י"א ניסן]]" שבדף השער, ואכן שינו זאת ל"[[י"ג ניסן]]".<br />
<br />
=== י"א ניסן תשד"מ ===<br />
<br />
לקראת [[י"א ניסן]] [[תשד''מ]], הורה [[הרבי]] להדפיס בהוצאה מיוחדת את [[ספר התניא]] 'הוצאת האלף', כשגם בו יודפסו צילומי דף השער של כל ספרי התניא שנדפסו עד אז. בסוף [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י"א ניסן]] חילק הרבי את ספר התניא - בצירוף דולר ל[[צדקה]], לכל אחד ואחת מהמשתתפים, על ידי שלוחים - [[כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי|אברכי הכולל שעל ידי המזכירות]].<br />
<br />
בסיום ה[[התוועדות]], הזכיר הרבי את חשיבות ההשתדלות בהדפסת התניא בכל מקום בו נמצא יהודי, ובישר על הדפסת ספר התניא הוצאת האלף (תוך שהוא מבאר את עניינו המיוחד של מספר זה), שבסופו נדפסו כל דפי השער של הוצאת התניא שיכלו להשיג כב[[חלוקת תניא#י"א ניסן תשמ"ב|פעם הקודמת]].<br />
<br />
הרבי הוסיף שכל אחד ואחד שתהיה לו סבלנות להמתין, יקבל מהדורה זו, בצירוף שטר של [[דולר לצדקה]]. הרבי ביקש שיגשו בסדר מסודר, וללא דחיפות, כי יהיה מספיק לכולם. ושאין שום עניין לקחת שתיים שאין זה מוסיף לא בכמות ולא באיכות.<br />
<br />
עוד אמר הרבי, שבשונה מהחלוקה הקודמת - ב[[תשמ"ב]], שארכה החלוקה שעות רבות בגלל שהרבי בעצמו חילק לכולם, יחולקו הפעם ספרי התניא ושטרות ה[[צדקה]] על ידי "שלוחים" - חמישים אברכי ה[[כולל]], וכך תהיה החלוקה מהירה פי חמישים מאשר בפעם הקודמת, ותלמידי הישיבה המבוגרים יסייעו בסחיבת ארגזים לאברכי הכולל.<br />
<br />
הרבי הציע שאברכי הכולל יעמדו בצפונו של [[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]] קרוב אל מקום היציאה, ושאר כל הקהל ישארו לשבת על מקומם, ויגשו אחד אחד לקבל את ספר התניא ושטר של דולר, ואז יוכלו לצאת מ770 ולפנות את המקום לאלו שעדיין לא קיבלו.<br />
<br />
חברי הכולל עלו לבימת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] וקיבלו חפיסות של שטרות בני דולר. בינתיים נתחוללה בבית המדרש מהומה קלה, כי לא ידעו מהיכן יגיעו הארגזים, הרבי שאל (ברמקול) "מה קורה שם?" ושוב קרא, "אולי מישהו יביא איזה ידיעה מהנעשה?".<br />
<br />
בינתיים חברי המזכירות הרב[[בנימין קליין]], והרב [[יהודה לייב גרונר]] סימנו לכל הבחורים לרדת מהספסלים שעל ידי היציאות. הרב גרונר גם התקדם לכיוון אחת היציאות לראות אם הספרים הגיעו, ואילו ר' בנימין סימן והכריז מהבמה. הרבי פנה אליו ואמר לו בחיוך: "למה אתה עומד פה, וצועק.."<br />
<br />
לבסוף חזר הרב גרונר והודיע שהגיעו הארגזים, הרבי קם ממקומו ואמר: "אם כן - יכול אני לגשת לקבל את ספר התניא..." כל<br />
המעמד היה מרתק ומרגש במאוד, כשכל דבר אומר הרבי בחיוך רחב.<br />
<br />
אחר כך עמד הרבי ממקומו והלך לעבר היציאה, שם עמד אחד מהאברכים יוסף יצחק לברטוב וחילק ספרי תניא, כשהרבי עבר לידו טרם יציאתו, שאל משהו. אך הוא לא הבין מה קורה ומה הרבי רוצה, והיה מופתע לגמרי. הרב [[יהודה ליב גרונר]] סימן לו שיתן לרבי תניא. לברטוב לקח תניא מהארגז בצירוף דולר ונתן לרבי, שחייך לו חיוך רחב{{הערה|יש אומרים שהרבי מצא שהיו 2 דולרים ולקח את שניהם{{מקור}}}}.<br />
<br />
אחר כך חיכה הרבי עד שגם [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חדקוב]], הרב [[בנימין קליין]] והרב [[יהודה ליב גרונר|גרונר]] יקבלו ספרי תניא בצירוף דולר ויצא מה[[זאל הגדול]]. אחר כך נמשכה החלוקה מחוץ ל'זאל' ליד כל היציאות, והבחורים המבוגרים הזדרזו להוביל את הארגזים מקרון משא ענק, שעמד ברחוב הסמוך (יוניון סטריט, על יד הכולל).<br />
<br />
===יו"ד שבט תש"נ===<br />
[[קובץ:חלוקת תניא י' שבט תש"נ.jpg|ממוזער|הרבי בסיום החלוקה.]]<br />
לכבוד יום הבהיר [[י' שבט]] [[ה'תש"נ]] - שנת הארבעים לנשיאות הרבי, הורה [[הרבי]] להדפיס הוצאה מיוחדת (מוגדלת) של [[ספר התניא]].<br />
<br />
לרגל המעמד הגיע קהל עצום 12,000 איש (!). לאחר שחזר הרבי מ[[האוהל]] נכנס לבית הכנסת ל[[תפילת מנחה]] ו[[ערבית]]. למנחה התפלל הרבי לפני העמוד. לאחר תפילת מנחה עלה להבימה והתפללו מעריב, ואחר כך אמר שיחה מספר דקות, בה דיבר על הארבעים שנה שעברו מנשיאות ה[[אדמו"ר הריי"צ]], ואמר לקהל שיחלק לכל אחד ואחת ספר התניא (בפורמט גדול ובכריכה דקה) ושטר של דולר לצדקה.<br />
<br />
לאחר השיחה ירד הרבי מהבימה והחל לחלק.<br />
<br />
על שער התניא נכתב: "'''יו"ד שבט תש"נ - ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א'''".<br />
<br />
החלוקה התחילה בשעה שבע-ועשר דקות לערך. בתחילת החלוקה לא היה סדר מסודר, ועמדו מסביב הרבי הרבה "עוזרים" ו"מסדרים", פנה אליהם הרבי ונתן להם תניא וסימן להם בידו הק' שילכו הצידה, ואמר שהוא יכול להסתדר לבד - בלעדם...<br />
<br />
באמצע החלוקה היה בלגן ודחיפות, ונשמעו צעקות רבות, הרבי פנה כמה פעמים למזכיר ושאל מה קורה שם ושיעשו סדר. לאחד שעמד על השולחן סימן הרבי שירד. לאחר כמה זמן כבר נהיה סדר, והחלוקה המשיכה כרגיל.<br />
<br />
====פנינים====<br />
כשעברו כמה ילדים וביקשו לקבל עוד תניא עבור מישהו אחר, ענה הרבי "לא", וסימן גם בראשו לשלילה. היו כמה שהרבי נתן להם עוד תניא.<br />
<br />
באמצע החלוקה עבר הרופא של הרבי יחד עם בנו של הרב גרונר והרבי דיבר עמו קצת.<br />
<br />
באמצע החלוקה מסרו לרבי את ה"קובץ חידושי תורה לב לדעת" שהוציאו לאור לרגל מלאות ארבעים שנה לנשיאות הרבי. הרבי קיבל זאת כשאמר "זאל זיין בשורות טובות, הצלחה רבה" [=שיהיו בשורות טובות הצלחה רבה].<br />
<br />
הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)|עדין אבן-ישראל]] הגיע בסוף והרבי שאלו "דו ביסט אויכעט פון די נמושות?", [=אתה גם מהנמושות - שמגיעים לבסוף]. הוא ענה שהוא מהאנשים הפשוטים, והרבי חייך חיוך רחב כשעושה תנועה של ביטול.<br />
<br />
בסיום החלוקה חיכה קצת ושאל אם יש כאלה שעדיין לא קיבלו, וכשנענה בשלילה, הכניס לתוך הספר "לב לדעת" את הפתקים הרבים שקיבל מאנשים שונים שעברו במשך החלוקה, ולקח את סידורו ועוד שני ספרי תניא.<br />
<br />
כשניגש לפרוכת, סימן בידו (א' על ידו השניה) לרופא הנ"ל שעמד שם, כאומר: האם רוצה לבדוק את הדופק? וחייך חיוך רחב מאד.<br />
<br />
===י"ט כסלו תנש"א===<br />
<br />
[[קובץ:תניא יט כסלו תשנא.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק תניא ל[[צ'ארלי (בוטנס)|צ'ארלי]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תנש"א]]<br />
[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] חזר מ[[אוהל]] בחמש וארבעים-וחמש דקות.<br />
<br />
כבר בצהריים נודע שכ"ק אדמו"ר שליט"א יחלק הלילה [[תניא]] לכאו"א. ה'[[ועד המסדר]]' סידרו את הביהכ"נ במיוחד עבור החלוקה.<br />
<br />
קהל רב הגיע ל[[תפילת מנחה]] ומעריב, לקראת החלוקה. בתפילת [[מנחה]] אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א ה[[קדיש|קדישים]], בסיום תפילת [[ערבית]] לאחר הכרזת הגבאי ירד לסטענדער החלוקות והחל בחלוקת התניא (החלוקה החלה בערך בשעה שש ורבע).<br />
<br />
את התניא חילק הרבי בצירוף שטר של דולר לצדקה.<br />
<br />
על שער התניא היה כתוב: "'''חג הגאולה [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] – קצב שנה – ה'תקנ"ט- ה'תנש"א, ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א'''".<br />
<br />
לכמה שביקשו תניא נוסף עבור מישהו – לא נתן, ואמר לא' שזה רק עבור אלה הנמצאים כאן. חייך להרבה מהעוברים. לחתן וכלה שעברו (וכן לבני משפחתם) חייך<br />
ואמר לכ"א: "בשעה טובה ומוצלחת".<br />
<br />
בסיום החלוקה לקח תניא אחד והניחו תחת סידורו. ליד הפרוכת נעצר קמעא וסידר את הגאַרטעל, ואז נגע בפרוכת כרגיל ויצא כשמעודד את שירת הקהל "דידן נצח". בדרך חילק לעוד כמה שלא קיבלו.<br />
<br />
החלוקה נמשכה עד השעה עשר-ועשר דקות לערך{{הערה|<br />
[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/638544 החלוקה ב'''י"ט כסלו תנש"א'''] {{וידאו}} באתר {{אינפו}}}}.<br />
<br />
ב[[שבת]] הסמוכה, ש"פ [[וישב]], [[כ"א כסלו]] – כ"ק אדמו"ר שליט"א נכנס ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] עם ספר התניא שחולק ב[[י"ט כסלו]], והיה מונח על השולחן במשך כל זמן ההתוועדות.<br />
<br />
בעת ההתוועדות אמר הרבי שהשנה מלאו קצ"ב שנה להגאולה ד[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] בפעם הראשונה (תקנ"ט – תנש"א), והאותיות קצ"ב מורות על כמה דברים: א) כבר נסתיימה<br />
העבודה דקיבוץ הנצוצות. ב שכבר "נקצב" ונסתיים הזמן "ד[[הפצת המעיינות]] חוצה", ומוכנים לקיום ההבטחה "דאתי מר דא מלכא משיחא".<br />
<br />
ב[[מוצאי שבת קודש]] חולקו ספרי תניא על ידי [[המזכירות]].<br />
<br />
=== קיצורים והערות לספר ליקוטי אמרים ===<br />
{{ערך מורחב|קיצורים והערות לספר ליקוטי אמרים|חלוקתו ע"י הרבי}}<br />
הקונטרס '''[[קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים]]''' הוא אוסף מכתביו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] על [[ספר התניא]], שנמצאו ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. בספר נכללו רק כתבי הצמח צדק שנכתבו על ספר התניא ולא שאר ביאוריו על התניא הפזורים ב[[אדמו"ר הצמח צדק#ספריו|ספריו]]{{הערה|דברי הרבי בהקדמת הספר}}. ספר זה נלקט ונערך על ידי [[הרבי]].<br />
קונטרס זה חולק על ידי הרבי, בצירף דולר ל[[צדקה]] ביום חמישי ליל כ"ט [[אלול]] [[תשמ"ט]], ערב [[ראש השנה]] [[תש"נ]], לרגל מלאות באותו היום מאתיים שנה להולדת [[הרבי הצמח צדק]] ([[כ"ט אלול תקמ"ט]]).<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''10 עובדות חב"דיות - הרבי מחלק את ספר התניא''', שבועון בית משיח גליון 1197, עמוד 31<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
<br />
{{תבנית:במחיצת הרבי}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי|תניא]]<br />
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]<br />
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&diff=589034חלוקת תניא2023-04-17T14:41:36Z<p>משה כהן: הסרת תווים בלתי נראים</p>
<hr />
<div>{{מפנה|חלוקת התניא|חלוקת ספר התניא לשיעורי לימוד יומיים|שיעורים יומיים#תניא}}<br />
[[קובץ:חלוקת תניא בנ"א.jpg|ממוזער|הרבי בחלוקת [[תניא]] ב[[י"ט כסלו]] [[תנש"א]]]]<br />
'''חלוקת תניא''' הינו שם כולל לסדרת מעמדים בהם חילק הרבי לקהל הרחב את ספר התניא בקשר עם מאורעות מיוחדים. בסך הכול עד עתה חילק הרבי שבע פעמים את [[ספר התניא]] לקהל הרחב: ב[[ט"ז סיון]] [[תשל"ה]], ב[[כ"ה תשרי]] [[תשל"ט]], [[י"א ניסן]] [[תשמ"ב]] , ב[[יו"ד שבט]] [[תש"נ]] וב[[י"ט כסלו]] [[תנש"א]] {{הערה| ב[[י"א ניסן]] [[תשד"מ]] חילק הרבי באמצעות חברי הכולל.}} .<br />
וכן בימי הספירה [[תשל"ב]]<br />
<br />
== מעמדי החלוקה ==<br />
===ימי הספירה תשל"ב===<br />
ב'ימי הספירה' בשנת [[תשל"ב]], העניק [[הרבי]] לכל אחד מהילדים ברחבי תבל שהשתתפו ב'מתנה ל[[רבי]]' (של הוספת בלימוד וכו') לקראת יום ההולדת השבעים (ושלחו<br />
מכתבי ברכה ל[[רבי]]) – '[[תניא]]-כיס' או '[[סידור תהילת ה']]', כשמצורף אליו [[מכתב כללי פרטי]] לכל אחד מהילדים.<br />
(הרבי ביקש שיוסיפו לכל תלמיד "האברך.. שי'" ולתלמידות "התלמידה .. תי'" ובמכתבים לבנות "לשנות ללשון נקבה כמובן"). וגם הוסיף בקשר להוראה זו:<br />
מהנכון ביותר שבכיתות המתאימות יוסיפו המורים בעל-פה ביאור בתוכן המכתב (והענין בכלל) ויסיימו במסקנא על-דבר הוספה בהתמדה וכו' וכו'.<br />
<br />
====נוסח המכתב כללי (בתניא)====<br />
{{ציטוטון|על פי המבואר בספר תניא זה (פרק מ"א בתחילתו), תרגיל את עצמך להתבונן בהנאמר אודות כל אחד ואחת מישראל אשר "הנה ה' ניצב עליו ומלא כל הארץ כבודו ומביט עליו ובוחן כליות ולב אם עובדו כראוי, ועל כן צריך לעבוד לפניו באימה וביראה כעומד לפני המלך", בענייני לימוד התורה וקיום מצוותיה}}.<br />
<br />
=== ט"ז סיון תשל"ה===<br />
[[קובץ:הרבי תניא באנגלית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק את הכרך הראשון של [[ספר התניא]] במהדורה מתורגמת ל[[אנגלית]] למר ברנרד פרין - מי שמונה על ידי הרבי לראש הוועדה להדפסת התניא באנגלית.]]<br />
ב[[ט"ז סיון]] [[תשל"ה]], בעת ה"[[צאתכם לשלום]]" לאורחים שהגיעו מ[[אנגליה]], נשא [[הרבי]] בעומדו בכניסה ל-[[770]], [[שיחה]] מיוחדת שארכה למעלה מעשר דקות. לאחריה חילק [[הרבי]] ל[[שלוחים]] מרחבי [[אמריקה]] ו[[אנגליה]] [[תניא]] [[תרגומי התניא|מתורגם]] ל[[אנגלית]], ולשאר האנשים – [[תניא]] כיס.<br />
<br />
===כ"ה תשרי תשל"ט===<br />
בעת ה[[יחידות לאורחים]] אמר הרבי: "ימלא הקב"ה משאלות לבבכם. תכנסו ל[[מזכירות]] לקחת תניא בתור מזכרת<br />
מחודש תשרי, שנדפס (התניא) בברוקלין, ותלמדו בו)"<br />
לנשים ובנות אמר: "א סידור וואס איר זאלט אין דעם דאוונען". (היינו, שיקחו [[סידור]] ויתפללו בו).<br />
על הספרים חתם הרבי בידו הק'. על התניא בעמוד האחורי ועל הסידור בעמוד הראשון.<br />
<br />
====פנינים====<br />
לא' אמר: "כשתלמד בתניא הזה אזי תקבל את ההחלטה הנכונה".<br />
<br />
לא' אמר: "כשתלמד תניא בשקידה והתמדה הבעיות יעלמו".<br />
<br />
לא' אמר "ותלמוד ב[[אגרת התשובה]]"<br />
<br />
לא' אמר (אחר שבירכו): "כשתלמד בתניא הזה, יקויימו כל הברכות".<br />
<br />
א' שנהיה חסיד ליובאוויטש אבל לא שינה את נוסח<br />
התפילה (ולא סיפר מזה מאומה ל[[רבי]]), נכנס עם אשתו. ואמר לו [[הרבי]] ליקח תניא ולאשתו<br />
שתקח [[סידור תהלת ה']], ואח"כ פנה שוב אליו ואמר לו שיקח ג"כ [[סידור תהלת ה']], ואז הבין הנ"ל<br />
והחליט לשנות גם נוסח התפילה לנוסח האריז"ל.<br />
<br />
[[בעלת תשובה]] מ[[צרפת]] נכנסה ולא יכלה לדבר ודיבר [[הרבי]] אליה ע"י שפת סימנים.<br />
<br />
א' כתב לרבי בחול המועד [[סוכות]] ושאל שאלות בעינינים פרטיים, ו[[הרבי]] לא ענהו<br />
בכתב. כשנכנס הנ"ל ל[[יחידות]] (אחר כמה וכמה אנשים) התחיל [[הרבי]] להשיב לו<br />
תשובות על השאלות ולפי הסדר שכתבם.<br />
<br />
א' שעובד ברדיו באה"ק שאל אם זה אמת ש[[הרבי]] אמר<br />
שיבא עם משיח לארץ הק'?, וענה [[הרבי]] שכן. ושאל מתי? וענה [[הרבי]]<br />
שמיד אך צריכים לברר הבירורים האחרונים וגם הסבירו הפירוש בזה.<br />
<br />
=== י"א ניסן תשמ"ב ===<br />
[[קובץ:חלוקת תניא תשמ"ב גירסא מוקטנת.jpeg|ממוזער|250px|הרבי בחלוקת התניא - [[תשמ"ב]]]]<br />
לרגל [[הגבלות בנסיעה לרבי#תשמ"ב|י"א ניסן תשמ"ב]], הורה [[הרבי]] להדפיס הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] לכל אחד מהנוכחים שהגיעו. לקראת סוף ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] חילק הרבי את ספר התניא עם דולר ל[[צדקה]] לכל מי שהשתתף באותה ההתוועדות.<br />
<br />
בהוצאה המיוחדת הדפיסו את כל עמודי השער של כל ספרי התניא שהודפסו עד אז, כפי שציין אז הרבי. הרבי הדגיש שמטרת החלוקה היא שילמדו בספרים "עד שיקרעו" (זאת אומרת, שהחסידים לא ישמרו את התניא כבשאר החפצים שמקבלים מהרבי, אלא ישתמשו בהם). הרבי העניק גם לנשים, באומרו שגם הם מחויבות ב[[ידיעת הבורא|ידיעת אלוקות]].<br />
<br />
במהלך החלוקה היו הרבה דחיפות וחוסר סדר, ובאמצע מרוב דחיפות: התיישב הרבי על [[כסא הרבי|כסאו]], והודיע שעד שיפסיקו לדחוף - לא יחלק עוד{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/139963/ חלוקת תניא בהתוועדות '''י"א ניסן''']{{וידאו}} באתר {{אינפו}}}}.<br />
<br />
לאחר החלוקה, שאלו את הרבי מה לעשות עם שלושת אלפים ספרי התניא שנשארו. וענה שישיב על כך כשיחזור מ[[האוהל]]. לאחרי שחזר אמר שימכרו אותם בזול לקהל הרחב, אלא שישנו את התאריך "[[י"א ניסן]]" שבדף השער, ואכן שינו זאת ל"[[י"ג ניסן]]".<br />
<br />
=== י"א ניסן תשד"מ ===<br />
<br />
לקראת [[י"א ניסן]] [[תשד''מ]], הורה [[הרבי]] להדפיס בהוצאה מיוחדת את [[ספר התניא]] 'הוצאת האלף', כשגם בו יודפסו צילומי דף השער של כל ספרי התניא שנדפסו עד אז. בסוף [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י"א ניסן]] חילק הרבי את ספר התניא - בצירוף דולר ל[[צדקה]], לכל אחד ואחת מהמשתתפים, על ידי שלוחים - [[כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי|אברכי הכולל שעל ידי המזכירות]].<br />
<br />
בסיום ה[[התוועדות]], הזכיר הרבי את חשיבות ההשתדלות בהדפסת התניא בכל מקום בו נמצא יהודי, ובישר על הדפסת ספר התניא הוצאת האלף (תוך שהוא מבאר את עניינו המיוחד של מספר זה), שבסופו נדפסו כל דפי השער של הוצאת התניא שיכלו להשיג כב[[חלוקת תניא#י"א ניסן תשמ"ב|פעם הקודמת]].<br />
<br />
הרבי הוסיף שכל אחד ואחד שתהיה לו סבלנות להמתין, יקבל מהדורה זו, בצירוף שטר של [[דולר לצדקה]]. הרבי ביקש שיגשו בסדר מסודר, וללא דחיפות, כי יהיה מספיק לכולם. ושאין שום עניין לקחת שתיים שאין זה מוסיף לא בכמות ולא באיכות.<br />
<br />
עוד אמר הרבי, שבשונה מהחלוקה הקודמת - ב[[תשמ"ב]], שארכה החלוקה שעות רבות בגלל שהרבי בעצמו חילק לכולם, יחולקו הפעם ספרי התניא ושטרות ה[[צדקה]] על ידי "שלוחים" - חמישים אברכי ה[[כולל]], וכך תהיה החלוקה מהירה פי חמישים מאשר בפעם הקודמת, ותלמידי הישיבה המבוגרים יסייעו בסחיבת ארגזים לאברכי הכולל.<br />
<br />
הרבי הציע שאברכי הכולל יעמדו בצפונו של [[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]] קרוב אל מקום היציאה, ושאר כל הקהל ישארו לשבת על מקומם, ויגשו אחד אחד לקבל את ספר התניא ושטר של דולר, ואז יוכלו לצאת מ770 ולפנות את המקום לאלו שעדיין לא קיבלו.<br />
<br />
חברי הכולל עלו לבימת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] וקיבלו חפיסות של שטרות בני דולר. בינתיים נתחוללה בבית המדרש מהומה קלה, כי לא ידעו מהיכן יגיעו הארגזים, הרבי שאל (ברמקול) "מה קורה שם?" ושוב קרא, "אולי מישהו יביא איזה ידיעה מהנעשה?".<br />
<br />
בינתיים חברי המזכירות הרב[[בנימין קליין]], והרב [[יהודה לייב גרונר]] סימנו לכל הבחורים לרדת מהספסלים שעל ידי היציאות. הרב גרונר גם התקדם לכיוון אחת היציאות לראות אם הספרים הגיעו, ואילו ר' בנימין סימן והכריז מהבמה. הרבי פנה אליו ואמר לו בחיוך: "למה אתה עומד פה, וצועק.."<br />
<br />
לבסוף חזר הרב גרונר והודיע שהגיעו הארגזים, הרבי קם ממקומו ואמר: "אם כן - יכול אני לגשת לקבל את ספר התניא..." כל<br />
המעמד היה מרתק ומרגש במאוד, כשכל דבר אומר הרבי בחיוך רחב.<br />
<br />
אחר כך עמד הרבי ממקומו והלך לעבר היציאה, שם עמד אחד מהאברכים יוסף יצחק לברטוב וחילק ספרי תניא, כשהרבי עבר לידו טרם יציאתו, שאל משהו. אך הוא לא הבין מה קורה ומה הרבי רוצה, והיה מופתע לגמרי. הרב [[יהודה ליב גרונר]] סימן לו שיתן לרבי תניא. לברטוב לקח תניא מהארגז בצירוף דולר ונתן לרבי, שחייך לו חיוך רחב{{הערה|יש אומרים שהרבי מצא שהיו 2 דולרים ולקח את שניהם{{מקור}}}}.<br />
<br />
אחר כך חיכה הרבי עד שגם [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חדקוב]], הרב [[בנימין קליין]] והרב [[יהודה ליב גרונר|גרונר]] יקבלו ספרי תניא בצירוף דולר ויצא מה[[זאל הגדול]]. אחר כך נמשכה החלוקה מחוץ ל'זאל' ליד כל היציאות, והבחורים המבוגרים הזדרזו להוביל את הארגזים מקרון משא ענק, שעמד ברחוב הסמוך (יוניון סטריט, על יד הכולל).<br />
<br />
===יו"ד שבט תש"נ===<br />
[[קובץ:חלוקת תניא י' שבט תש"נ.jpg|ממוזער|הרבי בסיום החלוקה.]]<br />
לכבוד יום הבהיר [[י' שבט]] [[ה'תש"נ]] - שנת הארבעים לנשיאות הרבי, הורה [[הרבי]] להדפיס הוצאה מיוחדת (מוגדלת) של [[ספר התניא]].<br />
<br />
לרגל המעמד הגיע קהל עצום 12,000 איש (!). לאחר שחזר הרבי מ[[האוהל]] נכנס לבית הכנסת ל[[תפילת מנחה]] ו[[ערבית]]. למנחה התפלל הרבי לפני העמוד. לאחר תפילת מנחה עלה להבימה והתפללו מעריב, ואחר כך אמר שיחה מספר דקות, בה דיבר על הארבעים שנה שעברו מנשיאות ה[[אדמו"ר הריי"צ]], ואמר לקהל שיחלק לכל אחד ואחת ספר התניא (בפורמט גדול ובכריכה דקה) ושטר של דולר לצדקה.<br />
<br />
לאחר השיחה ירד הרבי מהבימה והחל לחלק.<br />
<br />
על שער התניא נכתב: "'''יו"ד שבט תש"נ - ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א'''".<br />
<br />
החלוקה התחילה בשעה שבע-ועשר דקות לערך. בתחילת החלוקה לא היה סדר מסודר, ועמדו מסביב הרבי הרבה "עוזרים" ו"מסדרים", פנה אליהם הרבי ונתן להם תניא וסימן להם בידו הק' שילכו הצידה, ואמר שהוא יכול להסתדר לבד - בלעדם...<br />
<br />
באמצע החלוקה היה בלגן ודחיפות, ונשמעו צעקות רבות, הרבי פנה כמה פעמים למזכיר ושאל מה קורה שם ושיעשו סדר. לאחד שעמד על השולחן סימן הרבי שירד. לאחר כמה זמן כבר נהיה סדר, והחלוקה המשיכה כרגיל.<br />
<br />
====פנינים====<br />
כשעברו כמה ילדים וביקשו לקבל עוד תניא עבור מישהו אחר, ענה הרבי "לא", וסימן גם בראשו לשלילה. היו כמה שהרבי נתן להם עוד תניא.<br />
<br />
באמצע החלוקה עבר הרופא של הרבי יחד עם בנו של הרב גרונר והרבי דיבר עמו קצת.<br />
<br />
באמצע החלוקה מסרו לרבי את ה"קובץ חידושי תורה לב לדעת" שהוציאו לאור לרגל מלאות ארבעים שנה לנשיאות הרבי. הרבי קיבל זאת כשאמר "זאל זיין בשורות טובות, הצלחה רבה" [=שיהיו בשורות טובות הצלחה רבה].<br />
<br />
הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)|עדין אבן-ישראל]] הגיע בסוף והרבי שאלו "דו ביסט אויכעט פון די נמושות?", [=אתה גם מהנמושות - שמגיעים לבסוף]. הוא ענה שהוא מהאנשים הפשוטים, והרבי חייך חיוך רחב כשעושה תנועה של ביטול.<br />
<br />
בסיום החלוקה חיכה קצת ושאל אם יש כאלה שעדיין לא קיבלו, וכשנענה בשלילה, הכניס לתוך הספר "לב לדעת" את הפתקים הרבים שקיבל מאנשים שונים שעברו במשך החלוקה, ולקח את סידורו ועוד שני ספרי תניא.<br />
<br />
כשניגש לפרוכת, סימן בידו (א' על ידו השניה) לרופא הנ"ל שעמד שם, כאומר: האם רוצה לבדוק את הדופק? וחייך חיוך רחב מאד.<br />
<br />
===י"ט כסלו תנש"א===<br />
<br />
[[קובץ:תניא יט כסלו תשנא.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק תניא ל[[צ'ארלי (בוטנס)|צ'ארלי]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תנש"א]]<br />
[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] חזר מ[[אוהל]] בחמש וארבעים-וחמש דקות.<br />
<br />
כבר בצהריים נודע שכ"ק אדמו"ר שליט"א יחלק הלילה [[תניא]] לכאו"א. ה'[[ועד המסדר]]' סידרו את הביהכ"נ במיוחד עבור החלוקה.<br />
<br />
קהל רב הגיע ל[[תפילת מנחה]] ומעריב, לקראת החלוקה. בתפילת [[מנחה]] אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א ה[[קדיש|קדישים]], בסיום תפילת [[ערבית]] לאחר הכרזת הגבאי ירד לסטענדער החלוקות והחל בחלוקת התניא (החלוקה החלה בערך בשעה שש ורבע).<br />
<br />
את התניא חילק הרבי בצירוף שטר של דולר לצדקה.<br />
<br />
על שער התניא היה כתוב: "'''חג הגאולה [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] – קצב שנה – ה'תקנ"ט- ה'תנש"א, ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א'''".<br />
<br />
לכמה שביקשו תניא נוסף עבור מישהו – לא נתן, ואמר לא' שזה רק עבור אלה הנמצאים כאן. חייך להרבה מהעוברים. לחתן וכלה שעברו (וכן לבני משפחתם) חייך<br />
ואמר לכ"א: "בשעה טובה ומוצלחת".<br />
<br />
בסיום החלוקה לקח תניא אחד והניחו תחת סידורו. ליד הפרוכת נעצר קמעא וסידר את הגאַרטעל, ואז נגע בפרוכת כרגיל ויצא כשמעודד את שירת הקהל "דידן נצח". בדרך חילק לעוד כמה שלא קיבלו.<br />
<br />
החלוקה נמשכה עד השעה עשר-ועשר דקות לערך{{הערה|<br />
[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/638544 החלוקה ב'''י"ט כסלו תנש"א'''] {{וידאו}} באתר {{אינפו}}}}.<br />
<br />
ב[[שבת]] הסמוכה, ש"פ [[וישב]], [[כ"א כסלו]] – כ"ק אדמו"ר שליט"א נכנס ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] עם ספר התניא שחולק ב[[י"ט כסלו]], והיה מונח על השולחן במשך כל זמן ההתוועדות.<br />
<br />
בעת ההתוועדות אמר הרבי שהשנה מלאו קצ"ב שנה להגאולה ד[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] בפעם הראשונה (תקנ"ט – תנש"א), והאותיות קצ"ב מורות על כמה דברים: א) כבר נסתיימה<br />
העבודה דקיבוץ הנצוצות. ב שכבר "נקצב" ונסתיים הזמן "ד[[הפצת המעיינות]] חוצה", ומוכנים לקיום ההבטחה "דאתי מר דא מלכא משיחא".<br />
<br />
ב[[מוצאי שבת קודש]] חולקו ספרי תניא על ידי [[המזכירות]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''10 עובדות חב"דיות - הרבי מחלק את ספר התניא''', שבועון בית משיח גליון 1197, עמוד 31<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
<br />
{{תבנית:במחיצת הרבי}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי|תניא]]<br />
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]<br />
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%9C%D7%97%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=589033נתינת סידור לחתנים2023-04-17T14:35:38Z<p>משה כהן: /* הנוהג כיום */</p>
<hr />
<div>'''סידור לחתנים''' הינו נוהג בקרב חסידי חב"ד ב{{ה|דור השביעי}}, הנוהגים להתפלל את [[תפילת מנחה]] הסמוכה ל[[חתונה]] מתוך סידורו האישי של [[הרבי]], אותו נוהג הרבי להעניק לחתנים תוך כדי שהרבי מאחל: "זאָלסט אויסבעטן אַלע גוטע זאַכן" [= "שתבקש את כל הדברים הטובים"].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
עם הגעתו של הרבי לחופי [[ארצות הברית]], לאחר שהצליח להימלט מאירופה בזמן [[השואה]], החל לערוך [[סידור קידושין]] בשמחות ה[[חתונה]] החב"דיות שהתקיימו בסמיכות ל-[[770]], ופעמים רבות אף השתתף גם במעמד ה'[[קבלת פנים]]' ונשא דברים. בהמשך היה הסדר שהרבי גם סידר קידושין וגם אמר את השבע ברכות{{הערה|הסדר התחיל בחתונה ר' לייבל פויזנער, שהזמין את החתן של הרבי הקודם [[הרש"ג]] לומר את השבע ברכות, והוא לא הגיע, אזי נתן לרבי את שני הכיבודים, ומאז התחיל הסדר שבדרך כלל, כאשר הרבי סידר קידושין הרבי גם אמר הברכות.}}.<br />
<br />
לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תש"י]], נמנע הרבי מלהשתתף בשמחות, וכתחליף לכך החל הרבי להעניק את הסידור האישי שלו לחתנים, על מנת שיתפללו בסידור זה את התפילה האחרונה שלהם קודם החופה, בהתאם למופיע בספרים הקדושים שיש להתפלל תפילה זו בכוונה עצומה.<br />
<br />
בתקופה הראשונה, העניק הרבי את הסידור לחתנים ב[[חדר היחידות]] של [[אדמו"ר הריי"צ]], ואף צירף לעיתים דפים משיחותיו של אדמו"ר הריי"צ ב[[גוף כתב יד קודש|כתב ידו האישי]], וכן נתן לחתנים את ה[[גארטל|אבנט]] האישי שלו, אותו חגר באופן קבע מעל הציצית{{הערה|נוהג זה נפסק בשל חתנים שפרמו חלקים מהגארטל על מנת לשמור זאת לעצמם.}}.<br />
<br />
בדרך כלל נהג הרבי לומר לחתן בעת נתינת הסידור: "זאָלסט אויסבעטן אַלע גוטע זאַכן" [= תבקש כל טוב], ולעיתים נהג לומר בנוסח מעט שונה: "דאַווען געזונטערהייט, און בעט אויס אַלעס גוט" [= תתפלל בהצלחה, ותבקש כל טוב]{{הערה|1=כאשר השליח הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]] עמד כחתן לקבל את הסידור מהרבי, אמר לו הרבי: "און מפרסם זיין אז משיח קומט" [= ותפרסם שמשיח מגיע] (לפי גירסא אחרת, אמר הרבי לקבוצת החתנים: "זייט מודיע אז משיח קומט").}}.<br />
<br />
על פי הוראת הרבי לחתנים, נהגו החתנים להתפלל תפילה זו בחגירת אבנט כשהוא חגור מתחת לחליפה.<br />
<br />
==התמסדות המנהג==<br />
במשך השנים, כאשר החל הנוהג לפיו בחורים שחתונתם התקיימה במדינה אחרת ניצלו את תקופת הזמן בין השידוך לחתונה על מנת ללמוד בחצר הרבי ולהתכונן לחתונה בסמיכות אליו, החלו גם הם להתפלל בסידור, כשהם ניגשים לבקש מהרבי את הסידור בתפילת המנחה האחרונה לשהותם ב-[[770]] לפני נסיעתם, ומאז ואילך התפללו את כל התפילות עד החתונה בחגירת אבנט מתחת לחליפה.<br />
<br />
עם התרבות החתנים, הפך הדבר לנוהג של קבע, ומספר פעמים במהלך השבוע נעמדו החתנים ובני משפחותיהם בסמיכות לחדר הרבי לפני יציאתו ל[[תפילת מנחה]]{{הערה|בימים בהם נסע הרבי ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]], המתינו החתנים מוקדם יותר, וקיבלו את הסידור לפני יציאתו של הרבי לנסיעה, וכאשר היו מקרים בהם החתן לא הגיע לקחת את הסידור, או שהרבי יצא לאוהל מבלי שהחתנים ידעו על כך מראש – השאיר הרבי את הסידור אצל אחד המזכירים, דבר המשמש יסוד להנהגה כיום, שהמזכירים מעניקים את הסידור בשליחות הרבי לחתנים.}}, וכאשר הרבי יצא לתפילה – העניק הרבי את הסידור לחתן, וכן העניק מטבע ל[[צדקה]] לחתן ובני משפחתו.<br />
<br />
כאשר היו מספר חתנים שהיו צריכים להתפלל בסידור באותו יום, העניק הרבי את הסידור לחתן אחד{{הערה|סדר הקדימה בהענקת הסידור במקרים אלו השתנתה מעת לעת: פעמים העניק הרבי זכות קדימה לחתן שמתחתן ראשון, פעמים העדיף להעניק ראשון לכהן, ולפעמים הורה לערוך הגרלה מי מהחתנים יקבל ראשון. היו גם מקרים בהם נקבע הסדר לפי גיל החתנים או לפי סדר האל"ף-בי"ת.}}, והוא היה מעביר את הסידור לחתן הבא אחריו עד שהאחרון היה מחזיר את הסידור ל[[מזכירות הרבי]].<br />
<br />
כאשר החל מעמד [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]] להתארך ולגרום לעיכוב ביציאת הרבי לתפילת מנחה, החל הרבי להעניק את הסידור לחתנים לפני התחלת החלוקה, וב[[שנת אבלות|שנת האבלות]] אחר הסתלקות [[הרבנית חיה מושקא]], העניק הרבי את הסידור לחתנים ב[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] כאשר ירד לתפילת מנחה, והעניק את הסידור לחתנים לפני תחילת התפילה, במעמד כל הקהל.<br />
<br />
כאשר הסידור החל להתבלות, ביקשו המזכירים לכרוך אותו ולעטוף אותו, אך הרבי שלל את הרעיון ברצונו שהחתנים יוכלו לנגוע בעצמם בסידור ש[[אדמו"ר הריי"צ]] נגע בעצמו.<br />
<br />
==הנוהג כיום==<br />
על יסוד הנהגתו של הרבי להעניק את הסידור לחתנים באמצעות המזכירים{{הערה|כאשר יצא לאוהל של אדמו"ר הריי"צ באופן פתאומי וכדומה.}}, ממשיך נוהג זה גם כיום{{הערה|לאחר כ"ז אדר תשנ"ב החלו המזכירים להעניק את הסידור לחתנים, וביום שישי ב' כסלו תשנ"ג חזר הרבי להעניק את הסידור בעצמו לחתנים לפני תפילת מנחה בחדר המיוחד הסמוך למרפסת שבנו עבור הרבי, ובהמשך – חזר הרבי להעניק את הסידור לחתנים באמצעות המזכירות, אך כאשר יצא הרבי לתפילה היה נותן זאת בעצמו.}}, כאשר הסידור שקיבלו החתנים מידו הקדושה של הרבי במשך השנים ניתן לחתנים בשליחותו של הרבי על ידי המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]{{הערה|או על ידי חתנו הרב בוימגארטן.}}, וסידורו האישי של הרבי ניתן לחתנים על ידי המזכיר [[חיים יהודה קרינסקי]]. החתנים המקבלים את הסידור באמצעות הרב גרונר, מתפללים את התפילה בחדרון הסמוך למשרדו של הרב גרונר, דרכו עבר הרבי לחדר המיוחד ב[[המרפסת|מרפסת]] בשנים [[תשנ"ג]]-[[תשנ"ד]].<br />
<br />
חתנים רבים נוהגים לקיים את דברי אביו של הרבי, ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]], לרבי במכתבו: ללמוד קודם תפילת מנחה מתוך הסידור את [[ליקוטי אמרים - פרק כ"ה|פרק כ"ה בתניא]] "בכוונה ולא בעיון" גם ביום בו מתפללים בסידור, מלבד יום החתונה עצמו (שעליו מדבר ר' לוי יצחק במכתבו).<br />
<br />
==הסידור שהוענק לחתנים על ידי הרבי==<br />
הסידור אותו נוהג הרבי להעניק לחתנים, הינו [[סידור תורה אור]] בהוצאת [[קה"ת]] שנדפס לאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]] ב[[שנחאי]]{{הערה|בשל העלויות הכספיות הנמוכות בהן היה ניתן להדפיס ספרים במדינות שהשתתפו במלחמה וסבלו משפל כלכלי, והיה ניתן להשיג בהן מחירים זולים באמצעות תשלום במטבע זר.}}.<br />
<br />
זהו הסידור שבו התפלל [[אדמו"ר הריי"צ]], ובעמוד של הכוונות היומיות ב[[ספירת העומר]] מופיע בו תיקון ב[[גוף כתב יד קודש|כתב ידו]]{{הערה|1=הרבי התייחס לתיקון זה ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/13/39 התוועדות ב' אייר תש"י]: "נשיא ישראל בזמן הגלות, ובפרט בעקבתא דמשיחא, צריך לכתוב ה'חסד שבהוד' (על דרך המבואר בלקוטי תורה פרשת מסעי בפירוש הכתוב "ויכתוב משה")".}}.<br />
<br />
במשך השנים התבלה סידור זה, וחלקים ממנו נקרעו ונתלשו{{הערה|חלקים מהתפילות נקרעו, ובשביל להתפלל תפילת מנחה מתוך הסידור יש לדפדף בין העמודים ולהתפלל אותם מתוך קטעי התפילות הנמצאים: אשרי - בתפילת נעילה, עמוד קסד. הברכות הראשונות והאחרונות של תפילת שמונה עשרה בעמוד קסו בתפילת נעילה או בעמודים סז-סח בתפילת שבת (הברכות האמצעיות - לא נמצאות). תפילת 'על חטא' - עמוד קנח (צידי העמוד קרועים, בחדר בו מתפללים מונח סידור נוסף מתוכו ניתן להשלים את החלקים החסרים). 'עלינו לשבח' -בעמוד קמו (הדף קרוע ומונח בתחילת הסידור).}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''חיי רבי''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1885 עמוד 30<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*אברהם רייניץ, '''[https://chabad.info/magazine/736001/ סידור לפני קידושין]''' - סקירה מקיפה על התפילה בסידור של הרבי לפני החתונה. שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] {{בית משיח}}<br />
<br />
{{במחיצת הרבי}}<br />
{{חתונה}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%92_%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%94%D7%95%D7%99%D7%96_(%D7%9C%D7%95%D7%93)&diff=588859חיים זעליג אלטהויז (לוד)2023-04-16T19:52:32Z<p>משה כהן: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:זעליג אלטהויז.png|ממוזער|הרב אלטהויז נואם בכנס הכנה לטיסת הפנסאים]]<br />
הרב '''חיים זעליג אלטהויז''' (יליד שנת [[תש"נ]], 1990) הוא [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב[[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית לוד]] ושליח הרבי בשכונה בעיר [[רמלה]].<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב חיים זעליג אלטהויז נולד ב[[ט"ו סיון]] [[תש"נ]] לאביו הרב [[מנשה אלטהויז (קרית טבעון)|מנשה אלטהויז]] שליח הרבי ב[[קרית טבעון]] ולאמו מרת טובה.<br />
<br />
בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים המרכזית לוד]], [[תומכי תמימים מגדל העמק]] וב[[תומכי תמימים טבריה]]. <br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770|תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה[[קבוצה|'קבוצה']].<br />
<br />
לאחר שנת שליחות בישיבת תומכי תמימים במגדל העמק, בהגיעו לגיל נישואין, נשא את ביתו של הרב דוד פרידמן, מזכיר [[תלמוד תורה כפר חב"ד|התלמוד תורה בכפר חב"ד]].<br />
<br />
לאחר נישואיו מונה כ[[משפיע]] בישיבת תות"ל המרכזית לוד ו[[משגיח]] ב'סדר גרסא' בישיבה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ו]] יצא בשליחות הרבי בשכונת אפקה בעיר רמלה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ט]] מונה כמשגיח על שיעור ב' בישיבה.<br />
<br />
בשנים האחרונות מתלווה יחד עם הרב [[חוני רייצעס]] והרב [[מני רוט]] לטיסת נערי בר מצווה של [[ארגון הפנסאים]].<br />
<br />
{{מיון רגיל:אלטהויז, חיים זעליג}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשע"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אלטהויז]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"נ]]<br />
[[קטגוריה:אישים ברמלה]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=588858אברהם יצחק ששונקין2023-04-16T19:51:31Z<p>משה כהן: ביטול גרסה 588834 של דער רעבע איז דא (שיחה) פיגוע זה היה בגשר מנהטן בח"י אדר תשנ"ד כידוע לכל מבין עניין עיין בערך ארי הלברשטם</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אברמל ששונקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ששונקין ב[[התוועדות חסידית]] ב[[תל אביב]] (שני משמאל)]]<br />
<br />
הרב '''אברהם יצחק ששונקין''' ([[ב' טבת]] [[תרצ"ח|תרח"צ]] - [[ו' כסלו]] [[תשפ"ג]]) היה [[משפיע]] קהילת חב"ד ביישוב [[אביטל]] שבחבל תענך, ו[[משפיע]] במחלקה לדוברי רוסית בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:ששונקין_1.jpg|שמאל|ממוזער|הרב ששונקין עוסק ב[[מבצע תפילין]]]]<br />
נולד ב[[לנינגרד]] ב[[ב' טבת]] [[תרצ"ח|תרח"צ]] לאביו הרב [[משה ששונקין]] ולאמו מרת איטה. בילדותו, נלקח אביו בפתאומיות על ידי [[המשטרה החשאית]] באשמת הפצת יהדות ולא נודעו עקבותיו.<br />
<br />
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ברחה משפחת ששונקין ל[[סמרקנד]], שם גדל במחיצת סבו, הרב [[נחום שמריהו ששונקין]], עם סיום המלחמה בשנת [[תש"ו]] יצאה משפחת ששונקין את גבולות רוסיה במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הידועה]], והגיעו לצ'כוסלובקיה.<br />
<br />
על מנת להמשיך ולעבור את הגבול לארצות החופש, היה צורך לגנוב את הגבול לכיוון [[פולין]], ולצורך כך השתמשו במבריחים מנוסים, שקיבלו כסף עבור משימת ההברחה.<br />
<br />
במהלך הבריחה, נוצר צורך להמתין עם המשך הדרך עד שהאזור יהיה נקי מפלוגות צבאיות שסרקו את השטח, וחבורת הבורחים ומשפחת ששונקין בתוכם נעצרו במרחק של שישה קילומטרים מגבול רוסיה-פולין. משהתארך הזמן, אחת מנשות השיירה לא יכלה לסבול את העיכוב והחלה להרים את קולה. המבריחים נלחצו מהקולות, והחלו לירות באוויר על מנת לאיים על החבורה להמשיך לשבת בשקט כדי שלא יתגלה מקום מחבואם.<br />
<br />
בטעות טראגית, אחד הכדורים עף לכיוונה של אם המשפחה, מרת איטה ששונקין, וכעבור יום (בט"ו [[מנחם אב]] תש"ו) היא נפטרה מפצעיה{{הערה|סיפור פטירת מרת איטה ששונקין, על פי הספר [[גבורה יהודית במלכות הרשע]].}}.<br />
<br />
כעת, לאחר הבריחה, נותר יתום מאב ומאם, והוא אומץ על ידי סבו וסבתו נחום שמריהו ומלכה ששונקין, וגדל אצלם כבן.<br />
<br />
בשנת [[תש"י]] עלה ל[[ארץ הקודש]] ונכנס ללמוד בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]], ובהמשך, בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br />
<br />
בערב [[חג הפסח]] [[תש"כ]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לראשונה יחד עם חברו לספסל הלימודים ר' [[אברהם דונין]]. כאשר פג תוקף אשרת השהיה שלהם, קיבלו השניים אישור מהרבי להישאר תקופת זמן נוספת, ובסיומה, הורה להם [[הרבי]] לחזור לארץ על מנת שלא לנעול את הדלת בפני בחורים אחרים, כאשר השלטונות בישראל יראו שהבחורים שנוסעים לא עומדים בהבטחותיהם.<br />
<br />
בדרכם חזור, נסעו באניה, והרבי הטיל על כל אחד מהשלושה לשהות בחניית הביניים במדינה אחרת ולהפיץ בה חסידות, כשעל הרב ששונקין הוטל לעצור ב[[אנגליה]].<br />
<br />
עם חזרתו לארץ, חזר כתלמיד מן המנין בישיבה בלוד, והתמנה שם למנהל ארגון [[את"ה]]{{הערה|בשנת [[תשכ"א]] קיבל יחד עם חבריו לניהול את"ה מכתב מהרבי, המורה להם להניח את כל העסקנויות בצד, ולהשקיע את מרצם בלימוד התורה. לאחר שקיבלו עליהם את שמירת הסדרים, התיר להם הרבי לשוב לעסקנות.}}.<br />
<br />
כאשר החל להתעניין בשידוכים, הרבי היה מעורב בתהליך השידוך ולפני שנתן את ברכתו לשידוך, התבטא עליו ביחידות בפני המשודכת: "זהו בחור עם מעלות רבות"{{הערה|בשפת המקור: "דאס איז א בחור מיט א סאך מעלות".}}.<br />
<br />
ב[[חודש תמוז]] [[תשכ"ב]] התקיימה חתונתו עם מרת שרה רבקה, בתו של הרב [[שלום פוזנר]] מ[[פיטסבורג]] שב[[פנסליבניה]]. למרות שבאותה תקופה הרבי כבר לא נהג ל[[מסדר קידושין|סדר חופה וקידושין]], ולמרות שבני הזוג לא ביקשו הרבי מיוזמתו אמר לאבי הכלה שהוא יסדר את הקידושין והם היו אחד מהזוגות האחרונים שזכו שהרבי ישתתף בחופתם ויקדש אותם.<br />
<br />
מתוך התחשבות במשפחת הכלה, נערכה החופה בצהריים בחצר [[770]], לאחר החופה נכנסו בני המשפחה הקרובה לאחד הבתים בשכונה וטעמו מעט מאפים ואמרו '[[לחיים]]', ולאחר מכן עלו על מטוס והמשיכו את שמחת החתונה בפיטסבורג.<br />
<br />
לאחר חתונתם נסעו בני הזוג ב[[שליחות]] [[הרבי]] לארץ הקודש, והתיישבו תחילה ב[[קריית גת]] ולאחר תקופה עברו להתגורר ב[[אביטל]] שבחבל תענך, שם הצטרפו לצוות בית הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] שהוקם במקום.<br />
<br />
הפעילות לא התצמצמה לבית הספר בלבד, ומורי בית הספר פעלו בהפצת יהדות בשליחות הרבי בכל אזור הסביבה. פעילות זו הייתה הפעילות החב"דית הממוסדת הראשונה באיזור הצפון, ואלו שדיווחו על פעולותיהם לרבי, זכו לקבל מענות מפורטים ומעודדים על מעשיהם.<br />
<br />
בהשפעת בית הספר, התגבשה ב[[אביטל]] קהילה חב"דית סביב מנהל בית הספר הרב [[יצחק ידגר]], והרב ששונקין מונה ל[[משפיע]] הקהילה.<br />
<br />
עם פרוץ [[מלחמת ששת הימים]] התגייס ל[[צה"ל]], שירת בחיל השריון, והוצב יחד עם חברי הפלוגה שלו בתעלת סואץ.<br />
<br />
במשך שנים רבות עבד כטכנאי בבזק, ובזכותו התקיימו שידורים מ[[התוועדות|התוועדויות]] של הרבי גם באזור הצפון, וזאת למרות שבקהילות אחרות גדולות הרבה יותר לא יכלו להרשות לעצמם את העלות הכספית הכרוכה בכך, הוא הצליח לסדר את השידור על הצד הטוב ביותר.<br />
<br />
עם הקמת המחלקה לחוזרים בתשובה דוברי רוסית ב[[ישיבת חב"ד מגדל העמק]], מונה הרב ששונקין ל[[משפיע]] ראשי, והוא אחד הדמויות החשובות והמשפיעות בישיבה.<br />
<br />
===נס הצלת בנו נחומי מפיגוע===<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ד]] בוצע נסיון פיגוע שמטרתו המקורית הייתה לפגוע חס ושלום ברבי עצמו, אך המחבל טעה בזיהוי הרכב, וירה בטעות על רכב הליווי של הרבי בו היה נוכח גם בנו של הרב ששונקין, נחומי, שבניסים רבים הצליח להינצל מהקליע שחדר למוחו ולחזור לתפקוד רגיל כאחד האדם{{הערה|ראה גם [[ארי הלברשטם]]}}.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ד]] הצטרף לפרוייקט '[[עשה לך רב]]' של ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]].<br />
<br />
נלב”ע ביום רביעי ו' לחודש כסלו ה'תשפ"ג לאחר שנאבק בגבורה במחלה האיומה ל”ע, והוא בגיל 84.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
'''בניו:'''<br />
<br />
*הרב [[מנחם מענדל ששונקין]] - [[שליח]] [[הרבי]] באקרון, [[אוהיו]]<br />
*הרב [[משה ששונקין (מטולה)]] - [[שליח]] [[הרבי]] ל[[מטולה]]<br />
*הרב [[חיים דוב בער ששונקין]] שליח הרבי בלונג איילנד<br />
*ר' [[נחום ששונקין]] - [[קראון הייטס]]<br />
*ר' יחזקאל ששונקין - [[ערד]]<br />
*ר' יהודה לייב ששונקין - לונג איילנד<br />
<br />
'''בנותיו וחתניו:'''<br />
*מרת חנה בעלה הרב [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]] - חבר [[ועד הנחות בלה"ק]], [[קראון הייטס]].<br />
*מרת איטה ובעלה הרב יצחק גולדשמיד - שליח הרבי בלונג איילנד.<br />
*מרת מלכה ובעלה הרב שלום גולדשמיד - שליח הרבי בפילדלפיה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*שלום מגידמן, '''הייתי בודד, הרגשתי שהרבי הוא אבא שלי''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1881 עמוד 22<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*דוד אבשלום, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=17713 מילה של חסיד]''', ראיון עם הרב ששונקין, כ"ב [[מנחם אב]] תשס"ז, אתר שטורעם.<br />
*ארי אליסון, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1343 חתונה בטעם של פעם]''' בני הזוג ששונקין מספרים כיצד הרבי סידר את מעמד החופה שלהם, מתוך [[שבועון כפר חב"ד]] באתר שטורעם.<br />
*'''[http://ih.chabad.info/upload/Derech11/index.html#p=3 להתנקות מספיקות באמונה]''', בתוך מגזין [[דרך המלך]], [[ניסן]] תשע"ד<br />
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3212664 כשהמורה כתבה לרבי: "אף אחד לא מתעניין במה שאני עושה!"]''' {{וידאו}}{{בית חבד}} רעיית הרב ששונקין מתראיינת לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: ששונקין אברהם יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בתענכים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים ראשון לציון]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ששונקין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ח]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פוזנר]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%91&diff=588857שבתי מרשקוב2023-04-16T19:49:58Z<p>משה כהן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:כתב יד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב יד מהרבי בו הוא משוה בין נוסחאות ב[[סידור הבעש"ט]] לנוסחאות ב[[סידור רבי שבתי]]]]<br />
רבי '''שבתי מרשקוב''' ([[תט"ו]] - [[כ"א בסיון]] [[תקכ"ה]]) היה [[מקובל]] מבני היכלו של [[הבעל שם טוב]]. מחבר '''סידור רבי שבתי מרשקוב''' שנדפס ב[[קוריץ]] בשנת [[תקנ"ו]]. כמו כן חיבר את הספר '''כללות תיקון ועליית העולמות'''.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
{{פיסקה חסרה|}}<br />
==סידורו==<br />
רבי שבתי ידוע בעיקר על שם סידורו הידוע בתואר "סידור רבי שבתי מרשקוב" - סידור על פי קבלת [[האר"י]]. נדפס במהדורות רבות, ואדמו"רים רבים נהגו להשתמש בו בתפילות היום יום.<br />
<br />
סידור זה מוזכר בספרי רבותינו, ובספרי חסידות בכלל, ונחשב כמקור בר סמכא בנוגע לדעתו של [[הבעל שם טוב]] בנושאים רבים. בסידור מופיעים חידושים ב[[קבלה]] ששמע מחבר הספר מהבעל שם טוב בעצמו.<br />
<br />
===בחסידות חב"ד===<br />
לפי עדות [[הרבי]]{{הערה|משיחות חג הפסח תשכ"ד}}, אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], ומסתמא גם אצל אביו [[אדמו"ר הרש"ב]], בעת התקיעות היה לפניו סידור האריז"ל ("סידור ר' שבתי מרשקוב"). סידור זה היה גם אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] בעת התקיעות וכן בעת אמירת [[הגדה של פסח]] ב[[ליל הסדר]]. <br />
<br />
גם הרבי היה לוקח עמו לפעמים לתקיעות גם את סידור האריז"ל של רבי שבתי מרשקוב (בנוסף לסידור [[תורה אור]]), וכן הרבי השתמש בהגדה של פסח בליל הסדר (בנוסף ל[[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]]).<br />
<br />
בשיחה אודות השינויים בין נוסח סידור האריז"ל ל[[סידור אדמו"ר הזקן|נוסח אדמו"ר הזקן]], אמר הרבי כי מבין סידורי האריז"ל הרבים שהודפסו, סידור רבי שבתי מרשקוב הוא המוסמך ביותר לקבוע מהו נוסח האריז"ל{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&st=&pgnum=410&hilite= שיחת ש"פ משפטים תשמ"ב].}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=588763קלמן ויינפלד2023-04-16T13:03:00Z<p>משה כהן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב קלמן ויינפלד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ויינפלד בהרצאה בעניני כשרות]]<br />
[[קובץ:קלמןויינפלד.png|ממוזער|הרב ויינפלד עם הגאון רבי דוד פיינשטין]]<br />
[[קובץ:מנהטן ביר.png|ממוזער|מניח תפילין לבעל חברת 'מנהטן ביר'ס']]<br />
הרב '''קלמן קלונימוס ויינפלד''' הוא רב בית כנסת בית אליעזר יצחק, ממנהלי ארגון [[כשרות OK]] ורבה של חברת הבירות המפורסמת 'מנהטן ביר'ס'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת תשכ"ז להוריו הרב שמואל יהודה וינפלד ואמו מרת פערל פנינה בירושלים.<br />
<br />
למד בתלמוד תורה המסורה בירושלים ולאחר מכן בתלמוד תורה ובישיבת תורת אמת בירושלים. למד בתומכי תמימים המרכזית 770 במחיצת הרבי בשנים תשמ"ז-תשמ"ח ובמחציתה של שנת תשמ"ט.<br />
<br />
לאחר שהתחתן פעל כשליח ביישוב מיתר במשך כחמש עשרה שנה. לאחר מכן עבר להתגורר בשכונת קראון הייטס, שם פעל כראש מחלקת הפוד סערוויס בארגון הכשרות OK. לאחר פטירת דודו הרב דן יואל ליווי, מונה לכהן כרב בית הכנסת בית אליעזר יצחק בקראון הייטס וחבר בהנהלה הראשית בארגון הכשרות העולמי או קיי <br />
<br />
הרב וויינפעלד קיבל סמיכה -היתר הוראה יורה יורה ידין ידין - מרבני חב"ד ומרבני העדה החרדית בירושלים ומהרב מנחם מאיר ווייסמאנדעל ממונסי,ניו יורק.<br />
הרב וויינפעלד זכה בילדותו לשמש את רבה של ירושלים הגאון הרב יעקב יצחק ווייס בעל המנחת יצחק, בעת אשר משפחת וינפלד התגוררה באותו בנין בו התגורר המנחת יצחק, והרב קלמן זכה תקופה ארוכה לצחצח את נעליו של הרב ווייס בערבי שבתות כאשר הרב ווייס בעצמו היה מגיש לרב קלמן את נעלי השבת ומבקשו לצחצח. ועוד היה משמשו בערבי שבתות כפי הצורך.<br />
<br />
==פעילות ציבורית==<br />
הרב קלמן שימש כמנהל הרוחני של ישיבת [[חובבי תורה (קראון הייטס)|חובבי תורה]], ולאחר מכן עבר לעבוד בארגון הכשרות [[כשרות OK|OK]]. שנוהל על ידי דודו הרב [[דן יואל ליווי]], ומונה כראש מחלקת הקייטרינג והמסעדות של הארגון.<br />
<br />
לאחר פטירת דודו, הרב [[דן יואל ליווי]] ב[[מגפת הקורונה]] מונה לצוות ההנהלה של ארגון הכשרות{{הערה|[https://col.org.il/news/125226 על מינוייו באתר {{COL|}}] }}<br />
<br />
וכן מונה למלא מקום דודו כרב של בית הכנסת ובית המדרש, [[בית אליעזר יצחק]] במרכז קראון הייטס.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ח]] פעל רבות ושכנע את מר שמעון ברגסון, הבעלים של ענקית הבירה והמשקאות בארצות הברית, 'מנהטן ביר', למכור את החמץ כדין{{הערה|[https://chabad.info/news/466279/ כתבה על מכירת חמץ שיזם] באתר {{אינפו}}}}. אודות מכירת חמץ זאת, התפרסמו כתבות רבות בכלי התקשורת{{הערה|'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16189&CategoryID=2492 העוגה ההונגרית פתחה את הלב]''' בעיתון [[שיחת השבוע]] {{*}} '''[https://www.kikar.co.il/311915.html קידוש ה': הבעלים של ענקית הבירה מכר חמץ והניח תפילין]''' באתר 'כיכר השבת'}}. לאחר המכירת חמץ, פעל בשיתוף עם מר ברגסון, לחלוקת בירות בכמות ענקית ל'[[שלום זכר]]', לתושבי [[ניו יורק]]{{הערה|'''[https://chabad.info/news/477327/ בקבוקי בירה יחולקו ל'שלום זכר' בנוי יורק]''' באתר {{אינפו}}}}.<br />
<br />
אחד ממיזמיו של הרב ווינפלד הוא ארגון חברותא של חסידי חב"ד בשכונה, אשר כל אחד לוקח לעצמו חברותא אתו הוא לומד מדי ערב בבית אליעזר יצחק.<br />
<br />
בחודש [[אלול]] [[תש"פ]] פתח שיעור באמונה וביטחון לנשי קהילת חב"ד ב[[קראון הייטס]]{{הערה| '''[https://chabad.info/crown_heights/615722/ ידיעה על השיעור]''' באתר {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==ספרו==<br />
*'''שער הכניסה לעיר הבטחון''', ספר המבוסס על 'שער הבטחון' שבספר [[חובת הלבבות (ספר)|חובת הלבבות]], תשפ"א. ב[[אדר ב']] [[תשפ"ב]] יצא לאור בתרגום לאנגלית.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב משה ויינפלד - טורנטו, קנדה. משמש כמחנך בחיידר חב"ד ליובאוויטש וממשפיעי אנ"ש בקנדה<br />
*בתו מרת אסתר אשת הרב שניאור עטיה המשמש ראש צוות כשרות מייקבי בוטיק העומדים תחת השגחת האו קיי.<br />
*בתו מרת חיה מושקא אשת הרב יעקב בק, המשמש כמנהל ארגון אירוח שלוחי הרבי במסגרת כינוס השלוחים.<br />
*בנו הרב מנחם מענדל ויינפלד וזוגתו מרת חיה מושקא (בת הרב לייבקה משפיע בקראון הייטס ומנהל חיידר חב"ד במונסי ניו יורק), שליחי הרבי בעמק הסיליקון, [[קליפורניה]].<br />
*בתו מרת שירה היצל אשת הרב יהודה לייב וויינברגר, שלוחי הרבי לנוער בעיר יהוד<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/seven-seventy/676650 מאות תמימים בהרצאה מקיפה על עולם הכשרות בניו יורק]''' באתר{{חב"ד אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/571196 הביקור בתא הטייס נגמר בחגיגת בר-מצוה]''' באתר{{חב"ד אינפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/116151 תשורה מחתונת בתו]''' באתר {{COL|}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/36456 שש עשרה שנה לכ"ז אד"ר, התמימים התכנסו 770]''' באתר {{COL|}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/128520 כך ילדינו ירגישו שאנחנו אוהבים אותם באמת]''', הרצאת חינוכית, טבת תשפ"א {{וידאו}}{{COL}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ויינפלד, קלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ויינפלד]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=588762קלמן ויינפלד2023-04-16T13:01:47Z<p>משה כהן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב קלמן ויינפלד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ויינפלד בהרצאה בעניני כשרות]]<br />
[[קובץ:קלמןויינפלד.png|ממוזער|הרב ויינפלד עם הגאון רבי דוד פיינשטין]]<br />
[[קובץ:מנהטן ביר.png|ממוזער|מניח תפילין לבעל חברת 'מנהטן ביר']]<br />
הרב '''קלמן קלונימוס ויינפלד''' הוא רב בית כנסת בית אליעזר יצחק, ממנהלי ארגון [[כשרות OK]] ורבה של חברת הבירות המפורסמת 'מנהטן ביר'ס'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת תשכ"ז להוריו הרב שמואל יהודה וינפלד ואמו מרת פערל פנינה בירושלים.<br />
<br />
למד בתלמוד תורה המסורה בירושלים ולאחר מכן בתלמוד תורה ובישיבת תורת אמת בירושלים. למד בתומכי תמימים המרכזית 770 במחיצת הרבי בשנים תשמ"ז-תשמ"ח ובמחציתה של שנת תשמ"ט.<br />
<br />
לאחר שהתחתן פעל כשליח ביישוב מיתר במשך כחמש עשרה שנה. לאחר מכן עבר להתגורר בשכונת קראון הייטס, שם פעל כראש מחלקת הפוד סערוויס בארגון הכשרות OK. לאחר פטירת דודו הרב דן יואל ליווי, מונה לכהן כרב בית הכנסת בית אליעזר יצחק בקראון הייטס וחבר בהנהלה הראשית בארגון הכשרות העולמי או קיי <br />
<br />
הרב וויינפעלד קיבל סמיכה -היתר הוראה יורה יורה ידין ידין - מרבני חב"ד ומרבני העדה החרדית בירושלים ומהרב מנחם מאיר ווייסמאנדעל ממונסי,ניו יורק.<br />
הרב וויינפעלד זכה בילדותו לשמש את רבה של ירושלים הגאון הרב יעקב יצחק ווייס בעל המנחת יצחק, בעת אשר משפחת וינפלד התגוררה באותו בנין בו התגורר המנחת יצחק, והרב קלמן זכה תקופה ארוכה לצחצח את נעליו של הרב ווייס בערבי שבתות כאשר הרב ווייס בעצמו היה מגיש לרב קלמן את נעלי השבת ומבקשו לצחצח. ועוד היה משמשו בערבי שבתות כפי הצורך.<br />
<br />
==פעילות ציבורית==<br />
הרב קלמן שימש כמנהל הרוחני של ישיבת [[חובבי תורה (קראון הייטס)|חובבי תורה]], ולאחר מכן עבר לעבוד בארגון הכשרות [[כשרות OK|OK]]. שנוהל על ידי דודו הרב [[דן יואל ליווי]], ומונה כראש מחלקת הקייטרינג והמסעדות של הארגון.<br />
<br />
לאחר פטירת דודו, הרב [[דן יואל ליווי]] ב[[מגפת הקורונה]] מונה לצוות ההנהלה של ארגון הכשרות{{הערה|[https://col.org.il/news/125226 על מינוייו באתר {{COL|}}] }}<br />
<br />
וכן מונה למלא מקום דודו כרב של בית הכנסת ובית המדרש, [[בית אליעזר יצחק]] במרכז קראון הייטס.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ח]] פעל רבות ושכנע את מר שמעון ברגסון, הבעלים של ענקית הבירה והמשקאות בארצות הברית, 'מנהטן ביר', למכור את החמץ כדין{{הערה|[https://chabad.info/news/466279/ כתבה על מכירת חמץ שיזם] באתר {{אינפו}}}}. אודות מכירת חמץ זאת, התפרסמו כתבות רבות בכלי התקשורת{{הערה|'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16189&CategoryID=2492 העוגה ההונגרית פתחה את הלב]''' בעיתון [[שיחת השבוע]] {{*}} '''[https://www.kikar.co.il/311915.html קידוש ה': הבעלים של ענקית הבירה מכר חמץ והניח תפילין]''' באתר 'כיכר השבת'}}. לאחר המכירת חמץ, פעל בשיתוף עם מר ברגסון, לחלוקת בירות בכמות ענקית ל'[[שלום זכר]]', לתושבי [[ניו יורק]]{{הערה|'''[https://chabad.info/news/477327/ בקבוקי בירה יחולקו ל'שלום זכר' בנוי יורק]''' באתר {{אינפו}}}}.<br />
<br />
אחד ממיזמיו של הרב ווינפלד הוא ארגון חברותא של חסידי חב"ד בשכונה, אשר כל אחד לוקח לעצמו חברותא אתו הוא לומד מדי ערב בבית אליעזר יצחק.<br />
<br />
בחודש [[אלול]] [[תש"פ]] פתח שיעור באמונה וביטחון לנשי קהילת חב"ד ב[[קראון הייטס]]{{הערה| '''[https://chabad.info/crown_heights/615722/ ידיעה על השיעור]''' באתר {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==ספרו==<br />
*'''שער הכניסה לעיר הבטחון''', ספר המבוסס על 'שער הבטחון' שבספר [[חובת הלבבות (ספר)|חובת הלבבות]], תשפ"א. ב[[אדר ב']] [[תשפ"ב]] יצא לאור בתרגום לאנגלית.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב משה ויינפלד - טורנטו, קנדה. משמש כמחנך בחיידר חב"ד ליובאוויטש וממשפיעי אנ"ש בקנדה<br />
*בתו מרת אסתר אשת הרב שניאור עטיה המשמש ראש צוות כשרות מייקבי בוטיק העומדים תחת השגחת האו קיי.<br />
*בתו מרת חיה מושקא אשת הרב יעקב בק, המשמש כמנהל ארגון אירוח שלוחי הרבי במסגרת כינוס השלוחים.<br />
*בנו הרב מנחם מענדל ויינפלד וזוגתו מרת חיה מושקא (בת הרב לייבקה משפיע בקראון הייטס ומנהל חיידר חב"ד במונסי ניו יורק), שליחי הרבי בעמק הסיליקון, [[קליפורניה]].<br />
*בתו מרת שירה היצל אשת הרב יהודה לייב וויינברגר, שלוחי הרבי לנוער בעיר יהוד<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/seven-seventy/676650 מאות תמימים בהרצאה מקיפה על עולם הכשרות בניו יורק]''' באתר{{חב"ד אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/571196 הביקור בתא הטייס נגמר בחגיגת בר-מצוה]''' באתר{{חב"ד אינפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/116151 תשורה מחתונת בתו]''' באתר {{COL|}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/36456 שש עשרה שנה לכ"ז אד"ר, התמימים התכנסו 770]''' באתר {{COL|}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/128520 כך ילדינו ירגישו שאנחנו אוהבים אותם באמת]''', הרצאת חינוכית, טבת תשפ"א {{וידאו}}{{COL}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ויינפלד, קלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ויינפלד]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%9D&diff=588761ארי הלברשטם2023-04-16T13:01:13Z<p>משה כהן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ארי הלברשטאם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הת' ארי הלברשטם]]<br />
[[קובץ:זירת הרצח הלברשטאם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זירת הרצח והרכב הפגוע]]<br />
[[הת']] '''אהרן יוסף הלברשטאם''' (נולד בקיץ [[תשל"ז]]), נרצח ביום ראשון [[כ"ג באדר]] [[תשנ"ד]] בידי ערבי טרוריסט על גשר ברוקלין כאשר חזר מ[[בית הרפואה]] [[עין ואוזן]] במנהטן ללוות את [[הרבי]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
{{להשלים}}<br />
ארי נולד בקיץ [[תשל"ז]] לאביו ר' [[חס"ד הלברשטאם]], [[משב"ק]] ב[[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי והרבנית]] ולאמו מרת דבורה ונקרא על שם אב סבו הצדיק רבי אהרן יוסף לוריא.<br />
<br />
למד ב[[ליובאוויטשער ישיבה]] בשדרות אושן פארקוויי בברוקלין.<br />
<br />
בגלל היותו בנו של המשב"ק זכה לגדול בקטנותו בביתו של הרבי ובכל יום אחר הלימודים היה מבקר בבית הרבי והרבנית שאהבו להשתעשע עמו{{הערה|כך העיד אביו לראיון שהעניק לעיתון בקהילה, סוכות תשע"ד.}}. בגיל 3 הרבי גזר את שערותיו{{הערה|[https://col.org.il/news/104365 תמונות שהרבי גוזר את השערות של ארי הלברשטאם (ב"ר חס"ד) בי"ט אייר תש"מ {{col}}]}}.<br />
<br />
לעיתים קרובות הייתה הרבנית נוסעת עם אביו בכדי לאסוף אותו בסיום יום הלימודים.<br />
=== הרצחו ===<br />
====רקע====<br />
בשנת [[תש"נ]] הגה [[שמעון פרס]] את "[[התרגיל המסריח]]" על ידו תכנן להתמנות כראש הממשלה, במקומו של [[יצחק שמיר]]. לאור קריאתו של [[הרבי]] חזרו בהם ברגע האחרון שנים מחברי הכנסת של מפלגת [[אגודת ישראל]], ותוכניתו נפלה. לאחר מכן הוקמה בעידודו של הרבי ממשלת ימין צרה בראשותו של יצחק שמיר.<br />
<br />
ארגוני טרור שונים תכננו באותה עת להתנקש בחייו של מי ששיבש את תכניתם לקבל חלקים נרחבים מ[[ארץ ישראל]] על ידי "[[התרגיל המסריח]]", ותכננו לעשות זאת כנגד [[הרבי]] בדרכו מבית חיינו - [[770]] לביצוע ניתוח להסרת קטרקט בעיניו הק' ב[[בית הרפואה]] '[[בית ישראל (בית רפואה)|בית ישראל]]' שבמנהטן.<br />
<br />
בפורים תשנ"ד ירה [[ברוך גולדשטיין]] בערבים במערת המכפלה.<br />
<br />
====הרצח====<br />
<br />
ביום שלישי [[י"ח באדר]] [[תשנ"ד]] החליטו קבוצת בחורים הלומדים ב{{ה|ישיבה המרכזית}} ב-770 להתלוות לרבי בנסיעתו ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] בכדי לשהות במחיצתו ולהתפלל.<br />
<br />
ארי הלברשטאם החליט ברגע האחרון להצטרף, הוא לקח את [[תפילין|תפיליו]] ורץ לרכב, בלי לדעת שבאותו רגע הינו מקריב את חייו לרבי.<br />
<br />
בשעה 10:30, ראשיד באז, מחבל ממוצא לבנוני שהתגורר אז בניו ג'רזי, נצמד עם רכבו לוואן שהסיע את ה[[תמימים|תלמידים]] וירה עם תת מקלע אל עבר המושבים האחוריים. לאחר מספר יריות הנשק נתקע, והוא החליף לאקדח חצי אוטומטי שהיה מונח על רצפת המושב במכונית. בינתיים הנהג המשיך לקידמת הוואן, אז ירה ראשיד בעזרת האקדח ופגע בארי הלברשטאם שנפצע באורח אנוש בראשו. שלושה נוספים נפצעו, אחד מהם קשה.<br />
<br />
לאחר הפיגוע, אביו [[חס"ד הלברשטאם]] ביקש את ברכת הרבי לרפואה שלימה לבנו והרבי לא הגיב. וכששאל האם להוסיף לבנו את השם "חיים", נענע הרבי את ראשו הק' לצדדים לאות שלילה{{הערה|[https://www.hageula.com/uploads/source/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%20%D7%A0%D7%91-%D7%A0%D7%93.pdf ליקוט מענות קודש תשנ"ב-נ"ד עמ' 92].}}.<br />
<br />
חמישה ימים אחרי הפיגוע ביום ראשון [[כ"ג אדר]], ארי נפטר מפצעיו בהיותו בגיל 16.<br />
<br />
[[קובץ:הלויית ארי הלברשטאם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מסע ההלוויה ליד [[770]]]]<br />
הלווייתו התקיימה ברחוב [[איסטרן פארקווי]] מחוץ ל-[[770]] והשתתפו בה כ-10,000 איש. ההלוויה אובטחה בידי יותר מ-250 שוטרים. ארי נטמן ב[[בית העלמין]] על שם מונטיפיורי ב[[ניו יורק]].<br />
קברו הינו הקבר השביעי מ[[אוהל הרבי הריי"צ]].<br />
<br />
ב[[י' בסיוון]] [[תשע"ג]] דיווחה התקשורת שנתפסה חוליית פלסטינים מניו יורק, אושן סיטי ומרילנד שמימנו פיגועי טרור ביניהם את רצח הלברשטאם.<br />
<br />
בחקירתו של הרוצח התברר, שתכנן תחילה לפגוע ב{{ה|רבי}} עצמו כנקמה על אירוע הירי הגדול ב[[פורים]] [[תשנ"ד]] שערך ברוך גולדשטיין במערת המכפלה. המחבל קישר בין ברוך גולדשטיין לרבי לאחר שקרא בעיתונות ששם אמו של גולדשטיין לפני נישואיה היה שניאורסאהן. האדם היחיד שהכיר באותה תקופה שנשא שם זהה היה הרב שניאורסאהן מברוקלין.<br />
<br />
== הנצחתו ==<br />
[[קובץ:שלט הנצחה הלברשטאם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד משלטי ההנצחה בכניסה לגשר ברוקלין]]<br />
הרצח זעזע את הקהילה החב"דית בעולם, ובניו יורק בפרט. מיד לאחר הרצח נעשו פעולות רבות להנצחת זכרו, ביניהם של עיריית ניו יורק והממשלה הפדרלית.<br />
* ראש עיריית [[ניו יורק]], מר רודולף ג'וליאני העמיד אנדרטה לזכרו ביציאה מגשר ברוקלין. הרמפה בכניסה לגשר קרויה על שמו.<br />
* הוקמה "'''קרן זכרון ארי הלברשטאם'''". הקרן עורכת מבצעי גיוס כספים לחלק כספים לגורמים שונים. הקרן של ארי מסייעת לתת מלגות חינוכיות לתלמידים מעוטי יכולת ועובדת בשיתוף פעולה הדוק עם ארגונים קהילתיים אחרים במאמצי גיוס הכספים שלהם. רבים מהפרויקטים הבאים מומנו על ידי ארי הלברשטאם קרן הזיכרון:<br />
* [[מוזיאון הילדים היהודי]] ב[[קראון הייטס]]. שעל חזיתו נמצאת תמונתו של ארי מורכבת מאלפי תמונות של ילדים.<br />
* אמבולנס של ארגון [[הצלה קראון הייטס]].<br />
* [[בית חב"ד|מרכז חב"ד]] בקינגס הייווי.<br />
* [[ספר תורה]] שנכתב לעילוי נשמתו.<br />
===בעקבות האירוע===<br />
* חוקק חוק חדש האוסר על מכירת חלקי אקדח בדואר, וחיוב על רשיון להחזקת אקדח.<br />
* הותקנו חלונות חסיני כדורים בבניין [[770]].<br />
<br />
עם השנים כשזכרון הרצח נחלש נעשו ניסיונות רבים להחלפת השלטים ושם העלייה המנציחים את זכרו בגשר ברוקלין, אך לאחר מלחמות שניהלה אמו השלטים נותרו במקומם {{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52083 באתר {{חב"ד אינפו}}]}}.<br />
<br />
==ייחוסו (כפי שפורט על מצבתו)==<br />
אהרן יוסף הלברשטאם, הינו מגזע אראלים ותרשישים הצדיקים:<br />
* המהרש"ל.<br />
* ה'חכם צבי'.<br />
* ה'שר שלום' מבעלז.<br />
הצדיקים הקדושים נבג"מ מבית:<br />
* זלאטשוב.<br />
* ליזענסק.<br />
* ראפשיץ.<br />
* [[צאנז]].<br />
* פרימישלאן.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אביו, הרב [[חס"ד הלברשטאם]].<br />
* אמו, מרת דבורה (הכט).<br />
* אחיו, ר' יהושע הלברשטאם.<br />
* אחיו, ר' מענדל הלברשטאם.<br />
* אחותו, מרת חנה (אפפלבאום).<br />
* אחותו, מרת שרה (גוטניק).<br />
* סבו, רבי מאיר הלברשטאם - האדמו"ר מטשעקווא.<br />
* סבו, הרב [[פרץ הכט]].<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* '''[https://www.arihalberstam.com אתר ההנצחה לזכרו של ארי]''' (באנגלית)<br />
* [https://www.arihalberstam.com/sequence-of-events/ סיפור ההתקפה, הפציעה, הלוויה, המעצר וגזר הדין] באתר לזכרו של ארי (באנגלית)<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1822 דיווחי התקשורת על הרצח] {{וידאו}} {{אינפו}} (קישור שבור)<br />
*הרב מענדל קפלן, '''[https://chabad.info/blogs/657094/ הילד שהרבי הכיר אישית]''' {{אינפו}} [[כ"ג באדר]] [[תשפ"א]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:הלברשטאם אהרון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:תמימים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:נפגעי פעולות איבה]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הכט]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ד]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=588760אברהם יצחק ששונקין2023-04-16T12:57:54Z<p>משה כהן: /* נס הצלת בנו נחומי מפיגוע */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אברמל ששונקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ששונקין ב[[התוועדות חסידית]] ב[[תל אביב]] (שני משמאל)]]<br />
<br />
הרב '''אברהם יצחק ששונקין''' ([[ב' טבת]] [[תרצ"ח|תרח"צ]] - [[ו' כסלו]] [[תשפ"ג]]) היה [[משפיע]] קהילת חב"ד ביישוב [[אביטל]] שבחבל תענך, ו[[משפיע]] במחלקה לדוברי רוסית בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:ששונקין_1.jpg|שמאל|ממוזער|הרב ששונקין עוסק ב[[מבצע תפילין]]]]<br />
נולד ב[[לנינגרד]] ב[[ב' טבת]] [[תרצ"ח|תרח"צ]] לאביו הרב [[משה ששונקין]] ולאמו מרת איטה. בילדותו, נלקח אביו בפתאומיות על ידי [[המשטרה החשאית]] באשמת הפצת יהדות ולא נודעו עקבותיו.<br />
<br />
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ברחה משפחת ששונקין ל[[סמרקנד]], שם גדל במחיצת סבו, הרב [[נחום שמריהו ששונקין]], עם סיום המלחמה בשנת [[תש"ו]] יצאה משפחת ששונקין את גבולות רוסיה במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הידועה]], והגיעו לצ'כוסלובקיה.<br />
<br />
על מנת להמשיך ולעבור את הגבול לארצות החופש, היה צורך לגנוב את הגבול לכיוון [[פולין]], ולצורך כך השתמשו במבריחים מנוסים, שקיבלו כסף עבור משימת ההברחה.<br />
<br />
במהלך הבריחה, נוצר צורך להמתין עם המשך הדרך עד שהאזור יהיה נקי מפלוגות צבאיות שסרקו את השטח, וחבורת הבורחים ומשפחת ששונקין בתוכם נעצרו במרחק של שישה קילומטרים מגבול רוסיה-פולין. משהתארך הזמן, אחת מנשות השיירה לא יכלה לסבול את העיכוב והחלה להרים את קולה. המבריחים נלחצו מהקולות, והחלו לירות באוויר על מנת לאיים על החבורה להמשיך לשבת בשקט כדי שלא יתגלה מקום מחבואם.<br />
<br />
בטעות טראגית, אחד הכדורים עף לכיוונה של אם המשפחה, מרת איטה ששונקין, וכעבור יום (בט"ו [[מנחם אב]] תש"ו) היא נפטרה מפצעיה{{הערה|סיפור פטירת מרת איטה ששונקין, על פי הספר [[גבורה יהודית במלכות הרשע]].}}.<br />
<br />
כעת, לאחר הבריחה, נותר יתום מאב ומאם, והוא אומץ על ידי סבו וסבתו נחום שמריהו ומלכה ששונקין, וגדל אצלם כבן.<br />
<br />
בשנת [[תש"י]] עלה ל[[ארץ הקודש]] ונכנס ללמוד בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]], ובהמשך, בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br />
<br />
בערב [[חג הפסח]] [[תש"כ]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לראשונה יחד עם חברו לספסל הלימודים ר' [[אברהם דונין]]. כאשר פג תוקף אשרת השהיה שלהם, קיבלו השניים אישור מהרבי להישאר תקופת זמן נוספת, ובסיומה, הורה להם [[הרבי]] לחזור לארץ על מנת שלא לנעול את הדלת בפני בחורים אחרים, כאשר השלטונות בישראל יראו שהבחורים שנוסעים לא עומדים בהבטחותיהם.<br />
<br />
בדרכם חזור, נסעו באניה, והרבי הטיל על כל אחד מהשלושה לשהות בחניית הביניים במדינה אחרת ולהפיץ בה חסידות, כשעל הרב ששונקין הוטל לעצור ב[[אנגליה]].<br />
<br />
עם חזרתו לארץ, חזר כתלמיד מן המנין בישיבה בלוד, והתמנה שם למנהל ארגון [[את"ה]]{{הערה|בשנת [[תשכ"א]] קיבל יחד עם חבריו לניהול את"ה מכתב מהרבי, המורה להם להניח את כל העסקנויות בצד, ולהשקיע את מרצם בלימוד התורה. לאחר שקיבלו עליהם את שמירת הסדרים, התיר להם הרבי לשוב לעסקנות.}}.<br />
<br />
כאשר החל להתעניין בשידוכים, הרבי היה מעורב בתהליך השידוך ולפני שנתן את ברכתו לשידוך, התבטא עליו ביחידות בפני המשודכת: "זהו בחור עם מעלות רבות"{{הערה|בשפת המקור: "דאס איז א בחור מיט א סאך מעלות".}}.<br />
<br />
ב[[חודש תמוז]] [[תשכ"ב]] התקיימה חתונתו עם מרת שרה רבקה, בתו של הרב [[שלום פוזנר]] מ[[פיטסבורג]] שב[[פנסליבניה]]. למרות שבאותה תקופה הרבי כבר לא נהג ל[[מסדר קידושין|סדר חופה וקידושין]], ולמרות שבני הזוג לא ביקשו הרבי מיוזמתו אמר לאבי הכלה שהוא יסדר את הקידושין והם היו אחד מהזוגות האחרונים שזכו שהרבי ישתתף בחופתם ויקדש אותם.<br />
<br />
מתוך התחשבות במשפחת הכלה, נערכה החופה בצהריים בחצר [[770]], לאחר החופה נכנסו בני המשפחה הקרובה לאחד הבתים בשכונה וטעמו מעט מאפים ואמרו '[[לחיים]]', ולאחר מכן עלו על מטוס והמשיכו את שמחת החתונה בפיטסבורג.<br />
<br />
לאחר חתונתם נסעו בני הזוג ב[[שליחות]] [[הרבי]] לארץ הקודש, והתיישבו תחילה ב[[קריית גת]] ולאחר תקופה עברו להתגורר ב[[אביטל]] שבחבל תענך, שם הצטרפו לצוות בית הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] שהוקם במקום.<br />
<br />
הפעילות לא התצמצמה לבית הספר בלבד, ומורי בית הספר פעלו בהפצת יהדות בשליחות הרבי בכל אזור הסביבה. פעילות זו הייתה הפעילות החב"דית הממוסדת הראשונה באיזור הצפון, ואלו שדיווחו על פעולותיהם לרבי, זכו לקבל מענות מפורטים ומעודדים על מעשיהם.<br />
<br />
בהשפעת בית הספר, התגבשה ב[[אביטל]] קהילה חב"דית סביב מנהל בית הספר הרב [[יצחק ידגר]], והרב ששונקין מונה ל[[משפיע]] הקהילה.<br />
<br />
עם פרוץ [[מלחמת ששת הימים]] התגייס ל[[צה"ל]], שירת בחיל השריון, והוצב יחד עם חברי הפלוגה שלו בתעלת סואץ.<br />
<br />
במשך שנים רבות עבד כטכנאי בבזק, ובזכותו התקיימו שידורים מ[[התוועדות|התוועדויות]] של הרבי גם באזור הצפון, וזאת למרות שבקהילות אחרות גדולות הרבה יותר לא יכלו להרשות לעצמם את העלות הכספית הכרוכה בכך, הוא הצליח לסדר את השידור על הצד הטוב ביותר.<br />
<br />
עם הקמת המחלקה לחוזרים בתשובה דוברי רוסית ב[[ישיבת חב"ד מגדל העמק]], מונה הרב ששונקין ל[[משפיע]] ראשי, והוא אחד הדמויות החשובות והמשפיעות בישיבה.<br />
<br />
===נס הצלת בנו נחומי מפיגוע===<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ד]] בוצע נסיון פיגוע שמטרתו המקורית הייתה לפגוע חס ושלום ברבי עצמו, אך המחבל טעה בזיהוי הרכב, וירה בטעות על רכב הליווי של הרבי בו היה נוכח גם בנו של הרב ששונקין, נחומי, שבניסים רבים הצליח להינצל מהקליע שחדר למוחו ולחזור לתפקוד רגיל כאחד האדם{{הערה|ראה גם [[ארי הלברשטם]]}}.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ד]] הצטרף לפרוייקט '[[עשה לך רב]]' של ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]].<br />
<br />
נלב”ע ביום רביעי ו' לחודש כסלו ה'תשפ"ג לאחר שנאבק בגבורה במחלה האיומה ל”ע, והוא בגיל 84.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
'''בניו:'''<br />
<br />
*הרב [[מנחם מענדל ששונקין]] - [[שליח]] [[הרבי]] באקרון, [[אוהיו]]<br />
*הרב [[משה ששונקין (מטולה)]] - [[שליח]] [[הרבי]] ל[[מטולה]]<br />
*הרב [[חיים דוב בער ששונקין]] שליח הרבי בלונג איילנד<br />
*ר' [[נחום ששונקין]] - [[קראון הייטס]]<br />
*ר' יחזקאל ששונקין - [[ערד]]<br />
*ר' יהודה לייב ששונקין - לונג איילנד<br />
<br />
'''בנותיו וחתניו:'''<br />
*מרת חנה בעלה הרב [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]] - חבר [[ועד הנחות בלה"ק]], [[קראון הייטס]].<br />
*מרת איטה ובעלה הרב יצחק גולדשמיד - שליח הרבי בלונג איילנד.<br />
*מרת מלכה ובעלה הרב שלום גולדשמיד - שליח הרבי בפילדלפיה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*שלום מגידמן, '''הייתי בודד, הרגשתי שהרבי הוא אבא שלי''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1881 עמוד 22<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*דוד אבשלום, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=17713 מילה של חסיד]''', ראיון עם הרב ששונקין, כ"ב [[מנחם אב]] תשס"ז, אתר שטורעם.<br />
*ארי אליסון, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1343 חתונה בטעם של פעם]''' בני הזוג ששונקין מספרים כיצד הרבי סידר את מעמד החופה שלהם, מתוך [[שבועון כפר חב"ד]] באתר שטורעם.<br />
*'''[http://ih.chabad.info/upload/Derech11/index.html#p=3 להתנקות מספיקות באמונה]''', בתוך מגזין [[דרך המלך]], [[ניסן]] תשע"ד<br />
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3212664 כשהמורה כתבה לרבי: "אף אחד לא מתעניין במה שאני עושה!"]''' {{וידאו}}{{בית חבד}} רעיית הרב ששונקין מתראיינת לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: ששונקין אברהם יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בתענכים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים ראשון לציון]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ששונקין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ח]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פוזנר]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99&diff=561935דובער ליווי2022-08-24T11:01:49Z<p>משה כהן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלוחים חשאים.png|ממוזער|הרב ליווי (במרכז) עם הקהילה החב"דית ברוסיה במסגרת שליחותו החשאית למדינה]]<br />
הרב '''דובער ליווי''' (מכונה גם: '''בער'ל''', [[ה'תרפ"ג]] - [[ה' ניסן]] [[ה'תשמ"ז]]), תלמיד [[תומכי תמימים]] ו[[שליח]] [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]]. [[מסירות נפש|מסר את נפשו]] ב[[שליחות]] הרבי למען יהודי [[רוסיה]]. עמד בראש [[OK (כשרות)|מערכת הכשרות OK]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
ר' דובער נולד בריגד'פורט שב[[ארצות הברית]], שהיה מקום מנותק מחיי [[תורה]] ו[[מצוות]]. בגיל עשר החליט לנסוע ל[[ניו יורק]], אל דודו, כדי שיוכל ללמוד במוסד חינוכי על טהרת הקודש.<br />
<br />
ר' דובער נרשם ל[[ישיבת תורה ודעת]], הישיבה היחידה שהייתה קיימת באותם ימים, והיה נוסע כל יום משך שעה מבית דודו אל הישיבה. את הדרך לישיבה היה עושה בחברת הרב ויילער, מורה בישיבה, והשניים היו לומדים יחד בזמן הנסיעה.<br />
<br />
לאמו של ר' דובער היה דוד, גדול ומפורסם באותם ימים, ר' [[אברהם דובער לוין]] ("המלאך"). ר' אברהם בער היה בעל כשרון, ודיבורו היה [[משפיע]] על קהל השומעים. הרב מנדלוביץ', [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] תורה ודעת ביקש מר' אברהם בער למסור שיעורי חסידות בישיבה. ר' אברהם בער הסכים, וצירף לשיעוריו את אחיינו, ר' דובער, למרות גילו הצעיר. ר' אברהם השפיע מאוד על אחיינו הצעיר, וזה התחיל לאט לאט לקנות לו מנהגים של דודו. בזמן קצר שינה את לבושו והתחיל ללכת עם חליפה ארוכה וציציות גדולות, וסירב ללמוד לימודי חול (דבר שהיה נהוג אז בישיבה).<br />
<br />
==הנסיעה לרבי==<br />
באותם ימים החל ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] למסור שיעורי חסידות בישיבה, ור' דובער הושפע מאוד מהשיעורים. באחד הימים סיפר לר' ישראל שרצונו עז לנסוע אל [[הרבי הריי"צ]], ל[[אטוואצק]].<br />
<br />
ר' ישראל הסכים, ועבור תשלום הנסיעה הסתובב ר' דובער ב[[בית כנסת|בתי כנסת]] כדי לאסוף את הסכום הדרוש. ב[[י' חשוון]] ה'[[תרצ"ט]] עלו ר' דובער וחברו [[אברהם בראנצקי]] על סיפונה של האוניה 'קווין מרי' לכיוון אטוואצק. נסיעה זו עוררה רגשות עזים אצל בחורים נוספים, ולאחר תקופה קצרה יצאה קבוצה נוספת{{הערה|ראה בערך [[אברהם דוב הכט#התקרבותו לחסידות חב"ד|אברהם דוב הכט]].}}.<br />
<br />
===באטווצק===<br />
ר' דובער וחבירו התקשו להסתגל למקום החדש, וכעבור שבועיים נדבק החבר במחלה קשה, שריתקה אותו למיטה תקופה ארוכה{{הערה|לאחר הגעתם שלח ר' [[יחזקאל פייגין]], מנהל הישיבה, מכתב לר' ישראל בו הוא מספר על קשיי הסתגלותם של ה[[תמימים]] הצעירים}}. הישיבה נאצלה לשכור עבור שני הבחורים הצעירים חדר מיוחד, יפה יותר משאר החדרים כדי להקל עליהם מקשיי ההסתגלות.<br />
<br />
ר' דובער למד בישיבה אצל ה[[משפיע]]ים ר' [[ברוך פרידמן]] ור' [[דובער גרפונקל|בער'ל קורניצר]].<br />
<br />
===בחזרה לארצות הברית===<br />
ביום שישי, [[י"ז באלול]] ה'[[תרצ"ט]], הופצצה העיר [[אטווצק]] על ידי מטוסים גרמניים. [[הרבי הריי"צ]] הורה לתלמידים לנסוע ל[[ריגא]]. מריגא נסעו קבוצת התלמידים האמריקאיים ל[[שוודיה]], [[נורווגיה]], ומשם בחזרה לארצות הברית.<br />
<br />
זמן קצר אחרי הגעתו ל[[ארצות הברית]] נפתחה [[ישיבת תומכי תמימים]] ב-[[770]] ור' דובער היה מתלמידיה הראשונים.<br />
<br />
==בשליחות==<br />
בשנת ה'[[תש"ד]] התחתן ר' דובער עם רעייתו תלמה, וחודש לאחר החתונה נסע ל[[ניו הייבן]] לעזור בביסוס הישיבה אותה פתח זמן קצר קודם לכן ר' [[מרדכי דב אלטיין]] בשליחות הרבי.<br />
<br />
מניו הייבן עבר לליקווד ([[ניו ג'רזי]]), שם עבד יותר משלוש שנים בבית ספר יהודי. אחרי ליקווד עבר לאליזבת', שם התגורר שבע שנים כ[[שליח]].<br />
<br />
בשנת ה'[[תש"כ]] עבר חזרה ל[[ברוקלין]] והחל לעבוד בישיבת תורה ומסורה.<br />
<br />
באותם שנים שימש כצינור בלתי רשמי של [[הרבי]] לעניינים שונים עם מנהיגי [[יהדות ארצות הברית]] ביניהם האדמו"ר מ[[סאטמר]] ור' [[משה פיינשטיין]].<br />
<br />
באמצע שנות הכ"פים החל להתעסק ב[[כשרות]], ובשנת ה'[[תשכ"ח]] קנה את [[כשרות OK|ארגון הכשרות או-קיי]] (OK). בנסיעותיו השונות בין מדינות לצורך עבודת הכשרות ביצע שליחויות שונות מהרבי, בפרט במדינת [[רוסיה]] הקומוניסטית. במהלך השנים היה מסריט את ה[[יהודי]]ם המתגוררים ב[[רוסיה]] ואת אורח חייהם, והרבי היה צופה בקלטות ב[[ליל ניטל]]. מספר פעמים בכה הרבי כשראה את הקלטות{{הערה|כדוגמת שנת ה'[[תשל"ז]] אז הראה לרבי את [[אוהל (קבר הצדיק)|אוהלי]] [[רבותינו נשיאנו]] במצבם המוזנח ו[[התוועדות חסידית]] בה ניגנו החסידים "[[וכל קרני רשעים אגדע]]" - [[ניגון]] "[[י"א ניסן]]" של אותה השנה. כמו כן בשנת ה'[[תשל"ט]], לאחר הצפיה בוידאו ר' דובער מסר דרישת שלום לרבי מהחסידים ברוסיה, ואמר בשמם, שאינם שונים מהחסידים באמריקה - גם הם אומרים '[[לחיים]]' לשלום הרבי.}}.<br />
<br />
ר' דובער נפטר ב[[ה' ניסן]] ה'[[תשמ"ז]], ונקבר ב[[בית העלמין]] מונטיפיורי בסמיכות ל[[אוהל (הרבי הריי"צ)|אוהל]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[דן יואל ליווי]] - יו"ר [[OK (כשרות)|מערכת הכשרות OK]]<br />
*בנו, הרב [[אליעזר יצחק ליווי]] (ע"ה) - שליח הרבי<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*רפי דינרי, [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], גיליון 873.<br />
*[[דוד זקליקובסקי (קראון הייטס)|דוד זקליקובסקי]], '''Kosher Investigator'''<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
[https://col.org.il/news/131383 הסרטונים שהוברחו מברית המועצות וגרמו לרבי לבכות בהתוועדות] {{חב"ד און ליין}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ליווי, דובער}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]<br />
[[קטגוריה:שלוחי הרבי בברית המועצות]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ז]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%99_%D7%A8%D7%91%D7%99_(%D7%A9%D7%99%D7%A8)&diff=561930אוי רבי (שיר)2022-08-24T10:35:05Z<p>משה כהן: </p>
<hr />
<div>'''אוי רבי''' הוא שיר מרירות המבטא געגועים לתקופה בה ראו את הרבי יוצא לתפילות ואומר [[שיחות]], שהושר לפני [[הרבי]] ב[[כ' אב]] [[תשנ"ג]].<br />
==היסטוריה==<br />
השיר הולחן ב[[קעמפ גן ישראל]] בשנת [[תשנ"ג]]{{הערה|במהלך מלחמת "התקשרות" שבמהלכה הולחנו שירים רבים המבטאים את הגעגועים לרבי.}}. השיר מבטא געגועים לתקופה בה ראו את הרבי יוצא לתפילות ואומר [[שיחות]]. השיר הושר לפני הרבי בש"פ עקב, כ' אב תשנ"ג, בתפילת שחרית אחרי שהרבי יצא לתפילה שבה נכחו הילדים של מחנות הקיץ. מסופר שבמהלך השיר בכה הרבי, ואף בפזמון העביר את היד מעל הסידור עם דמעות רבות{{הערה|[https://col.org.il/news/140301 כ' אב תשנ"ג: "כששרו 'אוי רבי' הרבי עודד עם הידיים"] {{חב"ד און ליין}}}},<br />
כיום הוא מושר בעיקר בקעמפים, מחנות קיץ וכינוסי ילדים מיוחדים.<br />
<br />
==מילות השיר==<br />
'''באנגלית''':<br />
<br />
(T.T.T.O Ani Maamin – J.E.P)<br />
With a Tehillim he sat through the night, Pondering deeply into his plight<br />
The Rebbe's image in front of his eyes, Oh where is Moshiach, he cries<br />
<br />
,Three time a day we would have the great Z'chus, The Nossi Hador would come daven with us<br />
.How can I live when a Shabbos goes by, Without a farbrengen he cries<br />
<br />
Chorus:<br />
,Rebbe, oh Rebbe, we need you, Hashem, Hashem, Keil rachum<br />
,We're sick of this Golus can't bear any more, Why don't you open the door<br />
<br />
,Your children are yearning to be with you, How long can this Golus continue<br />
!Bring the Geulah, fulfilling your vow, To bring Moshiach right now<br />
<br />
'''עברית''':<br />
<br />
פִּרְקֵי תְּהִילִּים רוֹחֲשׁוֹת שְׂפָתָיו, כֹּה שָׁקוּעַ בַּהֲגִיגָיו, דְּמוּתוֹ שֶׁל הֲרַבִּי לְנֶגֶד עֵינָיו, זוֹעֵק הוּא מָשִׁיחַ עַכְשָׁיו.<br />
<br />
כָּל יוֹם עִם הַרְבִּי זָכִינוּ לִהְיוֹת, עִימּוֹ לְהִתְפַּלֵּל אֶת פָּנָיו לִרְאוֹת, אֵיךְ נִתְקַיֵּים בְּמַצָּב כֹּה נוֹרָא? פָּרָץ הוּא בִּבְכִי וְקָרָא:<br />
<br />
רֶבֶּה אוֹי רֶבֶּה זְקוּקִים לָךְ, ה' ה' רַחֵם נָא, סָבַלְנוּ מְרוֹרִים הַגָּלוֹת כֹּה קָשַׁה, מַדּוּעַ לֹא הִגִּיעַ הַגְּאֻולָּה? בָּנֶיךָ צְמֵאִים לִהְיוֹת אִיתְּךָ, כָּמַהּ יוּכְלוּ לִסְבּוֹל חֶסְרוֹנְךָ, תָּבוֹא הַגְּאֻולָּה תְּקֻויַּם הַנְּבוּאָה, הִנֵּה זֶה מָשִׁיחַ בָּא.<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/video/musical-videos/moshiach-songs-videos/494158/ השיר שריגש רבבות: אוי רבי, זקוקים לך!] {{אינפו}}.<br />
*[https://col.org.il/news/140301 כ' אב תשנ"ג: "כששרו 'אוי רבי' הרבי עודד עם הידיים"] באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
*[https://chabad.info/video/musical-videos/chassidic-music/63401/ כך זה נראה: הקלטות השיר המפורסם "אוי רבי"] {{אינפו}} <br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%99_%D7%A8%D7%91%D7%99_(%D7%A9%D7%99%D7%A8)&diff=561929אוי רבי (שיר)2022-08-24T10:34:48Z<p>משה כהן: </p>
<hr />
<div>'''אוי רבי''' הוא שיר המבטא געגועים לתקופה בה ראו את הרבי יוצא לתפילות ואומר [[שיחות]], שהושר לפני [[הרבי]] ב[[כ' אב]] [[תשנ"ג]].<br />
==היסטוריה==<br />
השיר הולחן ב[[קעמפ גן ישראל]] בשנת [[תשנ"ג]]{{הערה|במהלך מלחמת "התקשרות" שבמהלכה הולחנו שירים רבים המבטאים את הגעגועים לרבי.}}. השיר מבטא געגועים לתקופה בה ראו את הרבי יוצא לתפילות ואומר [[שיחות]]. השיר הושר לפני הרבי בש"פ עקב, כ' אב תשנ"ג, בתפילת שחרית אחרי שהרבי יצא לתפילה שבה נכחו הילדים של מחנות הקיץ. מסופר שבמהלך השיר בכה הרבי, ואף בפזמון העביר את היד מעל הסידור עם דמעות רבות{{הערה|[https://col.org.il/news/140301 כ' אב תשנ"ג: "כששרו 'אוי רבי' הרבי עודד עם הידיים"] {{חב"ד און ליין}}}},<br />
כיום הוא מושר בעיקר בקעמפים, מחנות קיץ וכינוסי ילדים מיוחדים.<br />
<br />
==מילות השיר==<br />
'''באנגלית''':<br />
<br />
(T.T.T.O Ani Maamin – J.E.P)<br />
With a Tehillim he sat through the night, Pondering deeply into his plight<br />
The Rebbe's image in front of his eyes, Oh where is Moshiach, he cries<br />
<br />
,Three time a day we would have the great Z'chus, The Nossi Hador would come daven with us<br />
.How can I live when a Shabbos goes by, Without a farbrengen he cries<br />
<br />
Chorus:<br />
,Rebbe, oh Rebbe, we need you, Hashem, Hashem, Keil rachum<br />
,We're sick of this Golus can't bear any more, Why don't you open the door<br />
<br />
,Your children are yearning to be with you, How long can this Golus continue<br />
!Bring the Geulah, fulfilling your vow, To bring Moshiach right now<br />
<br />
'''עברית''':<br />
<br />
פִּרְקֵי תְּהִילִּים רוֹחֲשׁוֹת שְׂפָתָיו, כֹּה שָׁקוּעַ בַּהֲגִיגָיו, דְּמוּתוֹ שֶׁל הֲרַבִּי לְנֶגֶד עֵינָיו, זוֹעֵק הוּא מָשִׁיחַ עַכְשָׁיו.<br />
<br />
כָּל יוֹם עִם הַרְבִּי זָכִינוּ לִהְיוֹת, עִימּוֹ לְהִתְפַּלֵּל אֶת פָּנָיו לִרְאוֹת, אֵיךְ נִתְקַיֵּים בְּמַצָּב כֹּה נוֹרָא? פָּרָץ הוּא בִּבְכִי וְקָרָא:<br />
<br />
רֶבֶּה אוֹי רֶבֶּה זְקוּקִים לָךְ, ה' ה' רַחֵם נָא, סָבַלְנוּ מְרוֹרִים הַגָּלוֹת כֹּה קָשַׁה, מַדּוּעַ לֹא הִגִּיעַ הַגְּאֻולָּה? בָּנֶיךָ צְמֵאִים לִהְיוֹת אִיתְּךָ, כָּמַהּ יוּכְלוּ לִסְבּוֹל חֶסְרוֹנְךָ, תָּבוֹא הַגְּאֻולָּה תְּקֻויַּם הַנְּבוּאָה, הִנֵּה זֶה מָשִׁיחַ בָּא.<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/video/musical-videos/moshiach-songs-videos/494158/ השיר שריגש רבבות: אוי רבי, זקוקים לך!] {{אינפו}}.<br />
*[https://col.org.il/news/140301 כ' אב תשנ"ג: "כששרו 'אוי רבי' הרבי עודד עם הידיים"] באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
*[https://chabad.info/video/musical-videos/chassidic-music/63401/ כך זה נראה: הקלטות השיר המפורסם "אוי רבי"] {{אינפו}} <br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%99_%D7%A8%D7%91%D7%99_(%D7%A9%D7%99%D7%A8)&diff=560985אוי רבי (שיר)2022-08-21T09:28:51Z<p>משה כהן: </p>
<hr />
<div>'''אוי רבי''' הוא שיר שהושר לפני [[הרבי]] מספר פעמים במהלך היציאות ל[[תפילה]] בשנים [[תשנ"ג]] ו[[תשנ"ד]].<br />
==היסטוריה==<br />
השיר הולחן ב[[קעמפ גן ישראל]] בשנת [[תשנ"ג]]{{הערה|במהלך מלחמת "התקשרות" שבמהלכה הולחנו שירים רבים המבטאים את הגעגועים לרבי.}}. השיר מבטא געגועים לתקופה בה ראו את הרבי יוצא לתפילות ואומר [[שיחות]]. השיר הושר מלפני הרבי בש"פ עקב, כ' אב תשנ"ג , בתפילת שחרית אחרי שהרבי יצא לתפילה שבה נכחו הילדים של מחנות הקיץ. מסופר שבמהלך השיר בכה הרבי, ואף בפזמון העביר את היד מעל הסידור עם דמעות רבות{{מקור}}.<br />
<br />
כיום הוא מושר בעיקר בקעמפים, מחנות קיץ וכינוסי ילדים מיוחדים.<br />
==מילות השיר==<br />
'''באנגלית''':<br />
<br />
(T.T.T.O Ani Maamin – J.E.P)<br />
With a Tehillim he sat through the night, Pondering deeply into his plight<br />
The Rebbe's image in front of his eyes, Oh where is Moshiach, he cries<br />
<br />
,Three time a day we would have the great Z'chus, The Nossi Hador would come daven with us<br />
.How can I live when a Shabbos goes by, Without a farbrengen he cries<br />
<br />
Chorus:<br />
,Rebbe, oh Rebbe, we need you, Hashem, Hashem, Keil rachum<br />
,We're sick of this Golus can't bear any more, Why don't you open the door<br />
<br />
,Your children are yearning to be with you, How long can this Golus continue<br />
!Bring the Geulah, fulfilling your vow, To bring Moshiach right now<br />
<br />
'''עברית''':<br />
<br />
פִּרְקֵי תְּהִילִּים רוֹחֲשׁוֹת שְׂפָתָיו, כֹּה שָׁקוּעַ בַּהֲגִיגָיו, דְּמוּתוֹ שֶׁל הֲרַבִּי לְנֶגֶד עֵינָיו, זוֹעֵק הוּא מָשִׁיחַ עַכְשָׁיו.<br />
<br />
כָּל יוֹם עִם הַרְבִּי זָכִינוּ לִהְיוֹת, עִימּוֹ לְהִתְפַּלֵּל אֶת פָּנָיו לִרְאוֹת, אֵיךְ נִתְקַיֵּים בְּמַצָּב כֹּה נוֹרָא? פָּרָץ הוּא בִּבְכִי וְקָרָא:<br />
<br />
רֶבֶּה אוֹי רֶבֶּה זְקוּקִים לָךְ, ה' ה' רַחֵם נָא, סָבַלְנוּ מְרוֹרִים הַגָּלוֹת כֹּה קָשַׁה, מַדּוּעַ לֹא הִגִּיעַ הַגְּאֻולָּה? בָּנֶיךָ צְמֵאִים לִהְיוֹת אִיתְּךָ, כָּמַהּ יוּכְלוּ לִסְבּוֹל חֶסְרוֹנְךָ, תָּבוֹא הַגְּאֻולָּה תְּקֻויַּם הַנְּבוּאָה, הִנֵּה זֶה מָשִׁיחַ בָּא.<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/video/musical-videos/moshiach-songs-videos/494158/ השיר שריגש רבבות: אוי רבי, זקוקים לך!] {{אינפו}}.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7_%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8_(%D7%A6%27%D7%90%D7%A8%D7%9C%D7%99)&diff=547101שיחה:צדיק נסופר (צ'ארלי)2022-06-16T20:59:48Z<p>משה כהן: /* בד"ה? */</p>
<hr />
<div>== שמו הפרטי ==<br />
למיטב ידיעתי שמו אינו צדוק אלא צדיק למישהו ידוע אחרת?<br />
אגב הוא לוי ומכונה בקביעות ע"י ר' [[מנחם נחום גרליצקי]] כשבא לנאום ב[[סיום הרמב"ם|סיומי הרמב"ם]] בשם ר' צדיק הלוי<br />
<br />
== אני לא יודע ==<br />
<br />
אם עשיתי טוב שהכנסתי את הערך על צ'ארלי,ועוד יותר,אם להכניס את הנאום הקבוע שלו:<br />
<br />
לחיים! לחיים ולברכה תורה ומצוות חסידות, משיח עכשיו! יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! (ג"פ) הרבי מליובאוויטש הוא המשיח של הדור שלנו, הרבי מליובאוויטש הוא המשיח של כל הדורות, שדבר המשיח יצא לכל האומות. ישראל זה ארץ אחת, עם אחת, תורה אחת, לא יתחלק ע"י נשיאי ארצה"ב או הפוליטיקאים של ישראל כפי שנעשה עתה - חתיכה אחרי חתיכה אחרי חתיכה! לא יהיה שלום עד שישראל תהיה אחת כמ"ש בתורה: מנהר עד נהר, מים עד ים, מנהר מצרים עד נהר פרת, ואז המשיח יתגלה, לחיים! יחי צ'רלי,יחי היחי, יחי קופצ'יק, נהר נהר ים ים סיגייט, קבר אף פעם רבי לעולם, מה עם הארמון (אולי: החרמון?) זק"א! אגו"ח מאיידאנציק כל פעם שהיה פיגוע התאבדות בישראל הנשיא אמר: "תעשו שלום! תחזירו חתיכה של הארץ!" היה פיגוע התאבדות בישראל הנשיא אמר: "תעשו שלום! תחזירו חתיכה של הארץ!" אבל, אם היה פיגוע התאבדות באמריקה, מה הנשיא היה עושה אז? זה הדוגמא שאחריה אנחנו צריכים ללכת! להפציץ אותם! להפציץ אותם! להפציץ אותם! ודברת בם! לחיים! [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]] * [[אידישעפדיה]] 13:59, 27 יולי 2008 (EDT)<br />
<br />
נשמע לי מאד מוזר כל הערך הזה, מדובר פה באנציקלופדיה, ולא בהעברת חוייות מטיפוסים ב-770<br />
<br />
== קטע מיותר? ==<br />
"בליל שבת מתארח צ'ארלי בקביעות אצל משפחת צירקנד מקראון הייטס." אולי הקטע הזה מיותר?<br />
: בהמשך אולי כדאי יהיה לפתוח קטגוריה על "דמויות בליובאוויטש".. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 14:54, 27 יולי 2008 (EDT)<br />
<br />
== דחוף! ==<br />
<br />
יש לי פה ראיון עם צארלי שהתפרסם באון ליין,לפרסם????<br />
<br />
דחוף! [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]] * [[אידישעפדיה]]<br />
<br />
:לדעתי אל תכניס את זה לגוף הערך משתי סיבות: א. בעיה של זכויות (אם אינני טועה, לפי החוק ישנה בעיה של זכויות יוצרים מ-200 מילים. לכן גם מכאן אני מוחק את את הראיון). ב. גם אם לא הייתה בעיה של זכויות, זה ערך אנציקלופדי. יש לפעמים שמצטטים בגוף הערך משפט מנאום או ראיון שמישהו נשא בשביל להביא את דעתו באותו נושא, אבל לא ראיון או נאום שלם. הצלחה רבה בהמשך. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 09:01, 3 אוגוסט 2008 (EDT)<br />
<br />
== להעביר ==<br />
<br />
להעביר לשם "צדיק (צ'ארלי) בוטנס".<br />
<br />
==אנשים מוזרים==<br />
<br />
כל מוזר כותבים פה עליו? [[משתמש:128.139.226.34|128.139.226.34]] 14:34, 21 אוקטובר 2009 (IST)<br />
:יכול להיות שהערך משעשע. אבל צ'ארלי זכה לעידוד כה רב מרבינו שליט"א, שלדעתי ערך עליו הוא סביר בהחלט. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br />
::אכן, ההסבר היחיד ההגיוני.. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 22:55, 22 אוקטובר 2009 (IST)<br />
<br />
== ערך הזוי. ==<br />
<br />
הערך אכן משעשע, הבעיה בערך היא שהערך אינו מדבר עליו אלא על היחס שקיבל ועל נאומו המטורף צריך יותר פרטים עליו. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 08:48, 21 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
:אם כך צריך להוסיף את ה[[תבנית:ערך חסר]] ואז הערך יהיה בדיוני ממש.. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ה בחשוון ה'תשע"ב 13:21, 22 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
::אשמח לקבל הבהרה, מה הכוונה בדיוני ממש? [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 13:27, 22 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
:::אני אוהב את הענייניות שלך.. בִּדְיוֹן הוא הזיה "שלא מן העולם הזה".. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ה בחשוון ה'תשע"ב 13:46, 22 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
::::תודה על המחמאות. וקדימה ! שים תבנית. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 13:47, 22 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
:::::אהא.. נראה לי בדיוני ממש. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ה בחשוון ה'תשע"ב 14:00, 22 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
<br />
ערך יפה!<br />
<br />
== בד"ה? ==<br />
<br />
לפי ידיעתי לעצרנו הרב לקראת סיום תשע"ו הלך לעולמו, האם אחד מהמשתמשים השוהה בחצרות קודשנו יוכל להגיד מה קורה אתו?--גמר חתימה טובה [[משתמש:חבר|אני אוהב כל יהודי]] - [[שיחת משתמש:חבר|יחי המלך המשיח]] [[ט' בתשרי]] [[ה'תשע"ז]] 07:07, 11 באוקטובר 2016 (UTC)<br />
:חלילה!! כשראיתי את [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%27%D7%90%D7%A8%D7%9C%D7%99_(%D7%91%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A1)&diff=prev&oldid=267609 השינוי שעשית], נבהלתי, והיות שלא שמעתי ע"כ כלום, מיהרתי לחפש ברשת אם כתוב משהו בנידון. להפתעתי לא הופיעה שום תוצאה רלוונטית. ב"ה כעבור זמן קצר יחסית ראיתיו ב-[[770 בית משיח]]!!! חי וקיים בגוף גשמי לאורך ימים ושנים טובות, יחזק ה' את בריאותו ויחיה [[חיים נצחיים]]. <br />
::מאיפה הבאת את ידיעתך? ובכל אופן, להבא, הקפד לשים לב.. בברכה ל[[גאולה האמיתית והשלימה]] ב[[מלך המשיח#התגלותו|התגלות]] [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] תיכף ומיד ממש! [[משתמש:הקהל|הקהל]] - [[שיחת משתמש:הקהל|שיחה]] 17:05, 13 באוקטובר 2016 (UTC)<br />
ב"ה אלוקי ישראל מין העולם ועד העולם, שמעתי על כך מידיד ונבהלתי מהבשורה, כעת אתה מרגיע אותי... אדבר איתו. --[[משתמש:חבר|אני אוהב כל יהודי]] - [[שיחת משתמש:חבר|יחי המלך המשיח]] [[י"א בתשרי]] [[ה'תשע"ז]] 18:58, 13 באוקטובר 2016 (UTC)<br />
:::לאחר זמן רב שלא ביקר ב770 עקב חוליו בי"א ניסן תשפ"ב - מאה ועשרים שנה, ביקר ב770 --[[משתמש:משה כהן|מוישלה הכהן]] ~ [[שיחת משתמש:משה כהן|לחיים חסידים!]]~ ונזכה זעהן זיך מיט'ן רבי'ו דא למטה אין הגוף ולמטה מעשרה טפחים [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|והוא יגאלנו!]] {{ #תנאי: |[[{{תאריך עברי נוכחי|xhxjj xjx{{!}}xhxjj|}}]] [[{{#שווה:{{תאריך עברי נוכחי|xjF|}}|שבט|שבט (חודש){{!}}בשבט|{{תאריך עברי נוכחי|xjF{{!}}xjx|}}}}]] [[{{תאריך עברי נוכחי|xhxjY|}}]] {{#תנאי:{{מועד עברי}}|- {{מועד עברי}}}} | {{תאריך עברי נוכחי|xhxjj xjx xhxjY|}} }}[[ס:כתב רש"י]] 20:59, 16 ביוני 2022 (UTC)<br />
<br />
== נאומו ==<br />
<br />
{{א|ד. שטרן}}, שמא תוכל להסביר מה הקשר בין נאומו לאנציקלופדיה? זה מתאים אולי לקישור, מה שבטוח לא לגוף הערך. [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]] 12:57, 6 בדצמבר 2016 (UTC)<br />
:מה שבטוח אצלך, לאו דוקא שגם אצל שאר המשתמשים. למשתמש שכתב את הערך זה כנראה היה פחות בטוח, וכך גם למשתמשים אחרים שהוסיפו וערכו אותו במשך השנים.<br />
:אני אישית סבור שמתאים מאד לצטט בערך נאום קבוע השגור בפיו ומזוהה עם דמותו. ובמכ"ש מאישים אחרים שמצטטים נאומים שאמרו פעם אחת בלבד.<br />
:באשר לקישור, יש לציין שהקישור המופיע כאן אינו פעיל, ובאם לדעתך מתאים שיהי' כאן קישור {{קטן|(בנוסף לטקסט כמובן...)}} מטובך למצוא כזה. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 14:02, ו' בכסלו, ה'תשע"ז ''<font size="1">(6 בדצמ' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''<span style="color: indigo">יחי המלך המשיח!</span>'''<br />
::לקחתי את הנאום והכנסתי אותו לגוגל תרגם, את התרגום לקחתי והכנסתי אותו לגוגל תרגם כדי להחזיר את זה לעיברית וזה מה שיצא:<br />
{{ציטוטון|מרכאות= כן|הידד! חיים וברכת תורה ומצווה חסידים, משיח עכשיו! יחי מורה אדוננו שליט"א מלך המשיח לנצח! יחי מורה אדוננו שליט"א מלך המשיח לנצח! יחי מורה אדוננו שליט"א מלך המשיח לנצח! הרבי הוא המשיח של הדור שלנו, הרבי מליובאוויטש הוא המשיח של כל הגילאים, משהו המשיח יצא לכל האומות. ישראל היא מדינה אחת, עם אחד, בכל פעם אחד, לא מחולק על ידי נשיא ארצות הברית או הפוליטיקאים של ישראל כפי שקורה עכשיו - חתיכה אחרי חתיכה אחרי חתיכה! אין שלום עד שישראל יהיה אחת כמו שכתוב בתורה: נהר אל הנהר, מים עד ים, מנהר מצרים עד ההפרה, ואז המשיח יתגלה, לחיים! יחי צ'רלי, ברד ברד, ברד Koftz'ik, הים התיכון לנהר נהר Seagate, קבר רבי לעולם [אוי ויי..], מה עם הארמון, זק"א! לפני "h Miidntz'ik, בכל פעם שהיה פיגוע התאבדות בישראל, אמר הנשיא:" עשו שלום! להחזירו חלקת האדמה, "אבל אם זה היה פיגוע התאבדות באמריקה, מה הנשיא עושה אז? זו הדוגמא הבאה אנחנו צריכים ללכת! מופצץ! מופצצת! הפצצתי אותם! וכדי לדבר עליהם! הידד!}} {{שכח|חבר}}<br />
<br />
אני {{בעד}} להשאיר את הנאום, וזאת בתנאי שגם בערך [[מנחם גרליצקי]] ייכתב נאומו המלא (ברוכים הבאים אלע חשוב'ע פארזאמלטע אנ"ש תמימים אורחים תושבי השכונה... מ'וועט איצט ליינען היום יום. היום יום איז דא?), וכן נאומו המלא של [[שמואל עומר]] (אובמה! אני מזהיר אותך!), וכן נאומו המלא של [[יקותיאל ראפ|קותי ראפ]] וכן נאומו המלא של [[דוד מנדלבוים]] בכל פעם שמישהו עובר מאחוריו באמצע קריאת התורה. כל הנאומים הנ"ל מאוד שגורים בפיהם ומזוהים עם דמותם (להעיר שלדעתי צ'ארלי לא היה זכאי לערך לולא הקירובים שקיבל מהרבי). '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 18:11, 6 בדצמבר 2016 (UTC)<br />
<br />
:זה מאוד נחמד ומוסיף צבע לחב"דפדיה, אבל באמת לא מתאים. אפשר ליצור דף משתמש עם הטקסט, ולקשר אליו (כמו ברשימת הקבוצע'ס). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 18:59, 6 בדצמבר 2016 (UTC)<br />
::סתם דר"ג ולמי שמכיר, האנגלית שלו גם שבורה ומקוטעת? כי אם לא אז התרגום כאן הוא ממש אומלל... (בקשר לדיון שהתפתח, לפי "רוח" הדברים אני רואה שלשה מתנגדים, אני בעד להשאיר את הפסקה בערך, בעיני היא מסמלת משהו מאוד יפה כי בפשיטותו של היהודי הפשוט מתגלה פשיטות העצמות (במילים פשוטות זה יפה לראות איך מסכם הוא -מצידו - את ה-כ-ל) (וכאן גם התשובה לשף ויתיב (כשאתה יושב בפנים וחי עם וכו' אתה לא רואה את מעלת הדבר, לא כן כשאתה בחוץ ומסתובב בכל מיני-מקומות ונפגש עם הממוגנטים שלהם ואתה רואה מה בין בני לבין..)) אלא שצריך עריכה כזאת שתדגיש את יחודיותו ואת מסריו שאותם הוא משדר ומעביר.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:56, 6 בדצמבר 2016 (UTC)<br />
<br />
:::האנגלית שלו בסדר, תרגום גוגל... לידיעתך, כל מכריי יעידו שהדבר הראשון שאני עושה כשאני רואה מגנט, ולא משנה מאיזה חוג, אני רץ לדבר איתו. אני מאמין שגם עם מיודענו צ'ארלי פטפטתי יותר ממך, ואני עדיין סבור שאין צורך להביא את כל נאומו. '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:09, 6 בדצמבר 2016 (UTC)<br />
<br />
::::אי משום הא צריך להשמיט עד שיתורגם כדבעי.<br />
:::: התכוונת "ממוגנט" כי המגנט משך גם אותנו...<br />
::::אכן אולי לא צריך להביא את נאומו, כוונתי היתה שזכותו לערך לא נובעת רק מיחס הרבי אלא גם מייצוגו את השפעת הרבי גם על אנשים ברמה שלו (עכ"פ כפי שאני שבחיי לא דיברתי עמו רואה זאת)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:14, 6 בדצמבר 2016 (UTC)<br />
<br />
:::::עכ"פ ברור לפי מספר הדיעות (אחרי שאתה גם הצטרפת) שיש למחוק את הנאום. וכאן המקום לבקש שמישהו ירים את הכפפה ויכתוב ערך על ה[[מגנט]], וכן לפתוח קטגוריה "אנשים ממוגנטים". '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:23, 6 בדצמבר 2016 (UTC)<br />
::::::היות שאתה חדש וכנראה לא בקי בכללים (אלא רק באופן הצווחה על קיומם...), אזכיר שלהצבעה מקובל להקצות פרק זמן בו יכולים המשתמשים הפעילים להביע את דעתם, של יום-יומיים לפחות כמדומני. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 21:45, ו' בכסלו, ה'תשע"ז ''<font size="1">(6 בדצמ' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''<span style="color: indigo">יחי המלך המשיח!</span>'''<br />
<br />
הכלל שהזכרת אינו קיים. כמו רוב הכללים בחב"דפיליה. '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 22:00, 6 בדצמבר 2016 (UTC)<br />
<br />
ואולי אתה היית צריך להקדיש פרק זמן לדיון בטרם שאתה משחזר את העריכה של יעקב בן שמואל? '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 22:03, 6 בדצמבר 2016 (UTC)<br />
::שף ויתיב כנראה לא שמע על הכלל ששמו "גרסא יציבה". כלומר, כאשר גרסא מסויימת בערך קיימת במשך זמן ממושך, הרוצה לשנותו ידו על התחתונה וניתן לבטל את עריכתו עד סוף הדיון. וכן, יש להקצות לדיון זמן סביר של מספר ימים עד שיסתיים. '''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ז' בכסלו ה'תשע"ז, למניינם 01:17, 7 בדצמבר 2016 (UTC)<br />
<br />
מר שף ויתיב הנכבד דוקא '''כן''' שמע על גירסא יציבה. מה שהוא מתכוון לומר (כנראה, לא שאלתי אותו) אשר לחב"דפיליה אין מדיניות כלל, ולכן לומר על משהו 'לפי הכללים' זה פשוט מגוחך. ומלבד זאת, גירסא יציבה היא במקרה של מלחמות עריכה שמעמידים את זה על הגירסא שלפני המלחמות (למשל, לו היו מיישמים את הכלל בערך [[חמדת ימים]] היו מוחקים את הדף), משא"כ בנידון דידן. <br />
<br />
נ"ב אין 'מצוה' לכתוב נגד מר שף ויתיב החביב במקרה שבו הינך מסכים איתו. '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:37, 7 בדצמבר 2016 (UTC)<br />
:::שף ויתיב מתוקף היותו משתייך לצד השמאל, דואג לכתוב את דבריו בצורה מחוכמת ועוקצנית ולכן ייתכן שלא הבנתי את דבריו העמוקים... לגופו של דבר לא אגיב על דבריו האחרונים שנכתבו כאן, מכיון שאין אדם נתפס על צערו. '''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ז' בכסלו ה'תשע"ז, למניינם 01:55, 7 בדצמבר 2016 (UTC)<br />
<br />
רק ב[[מדות דתוהו]] [[חסד]] חייב לנגד ל[[גבורה]]. '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 02:04, 7 בדצמבר 2016 (UTC)<br />
:{{נגד}} הורדת הנאום, חב"דפדיה צריכה גם צבעוניות!--[[משתמש:חבר|אני אוהב כל יהודי]] - [[שיחת משתמש:חבר|יחי המלך המשיח]] [[ז' בכסלו]] [[ה'תשע"ז]] 17:30, 7 בדצמבר 2016 (UTC)<br />
<br />
הערך עצמו הוא צבעוני מספיק, לא צריך להוסיף גם את הנאום. [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]] 19:09, 7 בדצמבר 2016 (UTC)<br />
<br />
מכיון שהצבעתו של {{א|חבר}} אינה ממניעים אנציקלופדיים לכאורה אין להחשיב אותה (יתירה מזה, ייתכן ואפשר לספור אותו כעוד אחד שאינו רואה בזה חשיבות אנציקלופדית). '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:19, 7 בדצמבר 2016 (UTC)<br />
:במחילה, לא היתה כאן הצבעה. טענות והבעת דעה בדיון לא נחשבים להצבעה. אפשר כמובן לפתוח כאן ועכשיו.• [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 01:35, ח' בכסלו ה'תשע"ז<br />
<br />
טוב אז התכוונתי חוו"ד. '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 03:46, 8 בדצמבר 2016 (UTC)<br />
<br />
== שם אביו ==<br />
<br />
יצא לי להעלות אותו לתורה, והוא עולה בשם "צדיק בן איזי הלוי", ולא "בן ישראל אליעזר" כמובא בערך. [[משתמש:עזריאל|עזריאל]] - [[שיחת משתמש:עזריאל|שיחה]], 15:55, י"ט באב, ה'תשע"ט 15:55, 20 באוגוסט 2019 (UTC)</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7_%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8_(%D7%A6%27%D7%90%D7%A8%D7%9C%D7%99)&diff=547100צדיק נסופר (צ'ארלי)2022-06-16T20:57:00Z<p>משה כהן: /* מנהגיו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:B042.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צ'ארלי מקבל יחס מיוחד מ[[הרבי]]]]<br />
'''צדיק הלוי נסופר''', ידוע בכינוי '''צַ'ארְלִי בוטנס''', (יליד שנת [[תש"ד]]) הינו אחת הדמויות הססגוניות ב-[[770]], מזוהה בלבושו הייחודי שכולל סרבל וכובע המעוטרים בסיכות וסמלילים שונים.<br />
[[קובץ:צארלי2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br />
[[קובץ:צ'ארלי מנפח בלון.jpg|ממוזער|צ'ארלי מנפח בלון]]<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד בשנת ה'[[תש"ד]]. שמו הפרטי הינו 'צדיק' וכינויו הוא 'בוטנס' ('כפתורים' באנגלית - על שם הסיכות העגולות המעטרות את בגדיו). שמו של אביו הוא ישראל אליעזר (איזי?).<br />
<br />
במשך תקופה מסוימת עבד ברשות הדואר של ארצות הברית.<br />
<br />
צ'ארלי חבר בארגון חסד בניו יורק, ויום אחד בשנה, לאחר הדינר השנתי של הארגון, הוא מסתובב עם תלבושת הארגון.<br />
<br />
==קירובים מהרבי==<br />
<br />
צ'ארלי זכה לקבל עידודים וחיוכים רבים מ[[הרבי]] במשך השנים, בעיקר כאשר עבר ב[[חלוקת דולרים]].<br />
<br />
בעת ששחה בחוף הים בלאנג איילנד, כיפתו נסחפה בזרם, וזכה לקבל כיפה חדשה מ[[הרבי]].<br />
<br />
==מנהגיו==<br />
<br />
צ'ארלי מנצל כל הזדמנות (אירוע או [[התוועדות]] חסידית) לנאום ב[[אנגלית]] בענייני [[שלימות הארץ]] ו[[משיח]]. בין ההתוועדויות הקבועות אליהן הגיע בדרך כלל, נמנות התוועדויות [[סיום הרמב"ם|סיום ההלכות ברמב"ם]] הקבועות ב-[[770]], המאורגנות על ידי הרב [[מנחם גרליצקי]], וכן ה[[התוועדות]] השבועית בפינה הצפונית מזרחית של 770 לחיזוק האמונה ב[[בשורת הגאולה]] ו[[הרבי כמלך המשיח|הגואל]]. כמו כן מקפיד להגיע בכל ליל שבת לכל התוועדויות ה'[[שלום זכר]]' המתקיימות בשכונת [[קראון הייטס]], וכן לכל החתונות המתקיימות בשכונה, ולברך את בעלי השמחה. בדרך כלל מחלק בלונים מיוחדים לילדים כדי להגביר את השמחה.<br />
<br />
צ'ארלי נוהג להמשיך ולספור את ימי [[חנוכה]] כל השנה כולה (בעיקר כשחל בחנוכה תחילת השנה הלועזית), זאת ע"פ דברי [[הרבי]]{{הערה|לקו"ש חט"ו עמ' 382}} שמכיון שראש חודש טבת חל בימי [[חנוכה]] הרי כל ימי חודש טבת שייכים לחנוכה.<br />
<br />
[[קובץ:צ'ארלי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צ'ארלי עם הרב [[ישראל מאיר לאו]]]]<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*'''[http://chabad.info/files/Movie_0002.wmv צ'ארלי נואם]''' ב[[סיום הרמב"ם]] ב[[770]] {{וידאו}} <br />
* {{קישור חבד און ליין|27633|האיש עם הבלונים / צ'רלי במיטבו||י"ג אדר תשס"ז}}<br />
*{{קישור שטורעם|77687|news|גם אני שארלי • טור מיוחד מהשליח הרב חיים גרייזמאן|הרב חיים גרייזמאן, שטוקהולם|כ"ב בטבת תשע"ה}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:צ'ארלי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ד]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%90_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%92&diff=547096פינטא גרינבערג2022-06-16T20:43:32Z<p>משה כהן: </p>
<hr />
<div>הת' '''פנחס (פינטו) גרינברג''' ([[כ"ב שבט]] [[תש"כ]] - [[י"ג שבט]] [[תש"פ]]), היה מן האחראים על המחשוב במשרדי ה[[מל"ח]], ומהדמויות הבולטות ב-[[770]].<br />
<br />
[[קובץ:פינטו_גרינברג_מצבה.jpeg|שמאל|ממוזער]]<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
{{להשלים}}<br />
נולד ב[[כ"ב שבט]] [[תש"כ]] להוריו הרב [[ברוך עקיבא גרינברג|ברוך עקיבא]] ומרת הדסה גרינברג. הוא נקרא על שם סבו{{הערה|אבי אמו, מרת הדסה.}} הרב פנחס סגלוב שנרצח בהפגנות השבת בירושלים בשנת [[תשט"ו]], לאחר שהוכה על ידי שוטרים{{הערה|[https://col.org.il/news/106645 נכדו של ר' פנחס כותב על המאורע].}}.<br />
<br />
בשנות המ"מים הגיע ללמוד בבית חיינו ב-[[770]], והצטרף לצוות ה[[הנחה|מניחים]] ומתרגמי ה[[שיחה|שיחות]] של [[הרבי]].<br />
<br />
היה מן הדמויות הבולטות ב-[[770]], ושהה באופן קבוע בבית חיינו. היה אף מן האחראים על המחשוב במשרדי המל"ח. היה מקורב אל הרב [[יואל כהן]] ומבאי ביתו.<br />
<br />
ב[[ט"ז תשרי]] [[תש"פ]] עבר התקף לב, ואושפז ב[[בית הרפואה]], והיה בתרדמת זמן רב. נפטר בשבת [[י"ג שבט]] [[תש"פ]]{{הערה|[https://col.org.il/news/123030 ידיעה על פטירתו]}}.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[https://col.org.il/news/123059 להתראות, חבר! להתראות, אח! - חבירו של פינטו נפרד ממנו בדמע] {{חב"ד און ליין}}<br />
*[https://col.org.il/news/123050 תיעוד מהלוויתו] {{חב"ד און ליין}}<br />
*[https://col.org.il/news/128979 הכנסת ספר תורה ל770, לעילוי נשמתו] {{חב"ד און ליין}}<br />
*[https://chabad.info/exclusive/694764/ עדותו על אישור הרבי לפרסם את מאמרו של ר' יואל כהן אודות זהותו של משיח] {{חב"ד אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"כ]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=547094שיחה:חלוקת דולרים2022-06-16T20:39:30Z<p>משה כהן: /* כיום */</p>
<hr />
<div>הוספתי: גם היום, כאשר איננו זוכים לראות את הרבי שליט"א מלך המשיח בעיני בשר, עוברים החסידים באותו מקום קבוע בזמן הקבוע ומקבלים דולר לברכה, והיום כמו אז זוכים לראות ניסים ונפלאות. <br />
<br />
חשבתי שאתם עובדתיים. העובדה היא כיום שיש שעוברים כנ"ל. אם אתם מחפשים "לייפות" את המציאות, לעולם לא ילך לכם האתר הזה. בויקיפדיה האוריגנלית נותנים מקום לכל הדברים כיו"ב, אלא שמדגישים שרק "יש כאלו" וכו'. ע"כ הנני מכניס א"ז שוב, ומתקן מעט את הלשון (כדי שיהי' ברור שזה לא כולם) ואני מקוה שתהיו "פייר" ולא תמחקו זאת שוב.<br />
<br />
:ערכתי קצת את כל הערך ויש עוד המון מה להוסיף. גם סיגננתי קצת את הפיסקה האחרונה, מקווה שגם אתה מרוצה. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 00:38, 1 יולי 2007 (EDT)<br />
<br />
::לאחר שקראתי את הדברים כאן, אני מסיר את ההגנה מהדף, בתקווה שלאחר שתראה שלמרות ההערה שלך השורות הנ"ל נמחקו, לא תוסיף אותן שוב. אני לא רואה עניין לפתוח כאן דיון על הנושא, ויותר מזה - אני רואה עניין לא לפתוח כאן דיון על הנושא (ואם דיון כזה יפתח, גם הדף שיחה יחסם). הצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 01:19, 1 יולי 2007 (EDT)<br />
<br />
אין שום בעיה. כבר עזרתי רבות להוסיף בערכים הקיימים וכו', אך אם זה השיטה שלכם - אין לי יותר מה לעשות פה. שבוע טוב.<br />
<br />
:לחב"דניק: למה בעצבים, דברי חכמים בנחת נשמעים.<br />
:לאנונימי: באם אתה אכן כ"כ מחבב את המקום מדוע שלא תירשם כחבר ונוכל לראות את תרומותיך הכבודות? באיי. פי. איתו השתמשת לאחרונה לא ניצפו תרומות כלל!!. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 15:08, 1 יולי 2007 (EDT)<br />
==זמן החלוקה==<br />
כדאי לציין כזה זמן זה נמשך, ומתי היה החלוקה הכי ארוכה וכו׳ [[מיוחד:תרומות/109.186.69.60|109.186.69.60]] 15:10, 2 באפריל 2018 (IST)<br />
<br />
:נכתב כי דרוש מקור בקשר לכך שחלוקת־הדולרים נקראת "יחידות דעתה". בגיליון "תחיינו" האחרון שיצא מסופר שר' בערל יוניק, שזכה מדי עשר שנים ליחידות החל מתש"כ, שאל בתש"נ את הרבי כיצד יתקבל כעת ליחידות, ובמענה אמר הרבי שהיחידות תתקיים בחלוקת־הדולרים. ככה"נ זהו מקור הביטוי. ([[משתמש:לו&#34;י|לו&#34;י]] - [[שיחת משתמש:לו&#34;י|שיחה]] 20:33, 15 באוקטובר 2018 (IST))<br />
<br />
::כמדומה שהתפרסם לאחרונה בלקט מענות קודש {{אנונימי}}<br />
<br />
== חסר חשיבות ==<br />
<br />
נדמה שחסר חשיבות להכניס לערך, המקטע שמדבר על המעמד שמארגנים הבחורים, מאחר שמדובר ביוזמה של בחורים צעירים והיפך גמור מעמדתם של מרבית רבני ומשפיעי המשיחיסטים (כולל רוב רובם של הנהלות ישיבות תומכי תמימים). ממש לא כמו שניסו להציג זאת בערך, שרק 'יש המתנגדים'. הכנסת מקטע זה לערך דומה במקצת לכך שיכניסו בערך על 'חיים נצחיים', שישנם כאלו שטוענים (כמובן לפי שיחותיו של הרבי..) שכל אנשי דורנו חיים לעד ואף אחד מאז תשנ"ב לא נפטר..<br />
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 14:21, י"ג באייר, ה'תש"ף 14:21, 7 במאי 2020 (IST)<br />
<br />
אתה חסר חשיבות וגם דמגוג לא קטן. מה עם קישור לאתר לחלוחית גאולתית במקטע בו נאמר נגד הדולרים?--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 15:19, י"ג באייר, ה'תש"ף 15:19, 7 במאי 2020 (IST)<br />
:זה ממש לא חסר חשיבות, זה דבר הנעשה ב770 ומשפיעים כמו הרב [[זלמן נוטיק]] והרב [[זמרוני ציק]] ועוד מעודדים אותו וחלקם אף משתתפים בו באופן פעיל.<br />
::לגבי ה'חיים נצחיים מאז נ"ב, עוד לא ראיתי א' שיראה לי מקור ברור לענין, ואדרבה, ממש לא אכפת לי לגלות שזו דעת הרבי..--[[משתמש:בנימין770|בנימין770]] - [[שיחת משתמש:בנימין770|שיחה]], 05:23, י"ד באייר, ה'תש"ף 05:23, 8 במאי 2020 (IST)<br />
:::הכל בסדר, הבאתי מקור שזה לא רק כמה תמימים שהחליטו על דעת עצמם אלא משפיעים מוכרים שמדברים על הענין ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"ד באייר ה'תש"ף • 05:55, 8 במאי 2020 (IST)<br />
::::א. נחוץ יותר הסבר, מה זאת אומרת הרבי עצמו. ב. האין זה נכון שלפני כל פעולה ב770 שואלים את הרבי?--[[משתמש:בנימין770|בנימין770]] - [[שיחת משתמש:בנימין770|שיחה]], 06:09, י"ד באייר, ה'תש"ף 06:09, 8 במאי 2020 (IST)<br />
:::::א. הבאתי עוד מקור. ב. זה נכון אבל לא זו הסיבה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"ד באייר ה'תש"ף • 06:34, 8 במאי 2020 (IST)<br />
:::::הסגנון שזה מובא בגוף הערך, הוא כאילו רוב חסידי חב"ד שמאמינים בנצחיות חייו של הרבי, משתתפים באירוע ורק 'יש שהתנגדו'.. כאשר העובדות הם הפוכות לחלוטין. רוב החסידים והמשפיעים הם נגד מעמדות אלו בצורה נחרצת. אולי 'יש שעודדו'.. אך צריך להעמיד תמונת מצב נכונה.--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 16:51, י"ב בסיוון, ה'תש"ף 16:51, 4 ביוני 2020 (IST)<br />
::::::לא מוזכר מה רוב החסידים מאמינים (וגם אין נפק"מ) אלא שיש דעות לכאן ולכאן וזה נכון.. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 00:44 • ט"ו בסיוון ה'תש"ף<br />
<br />
== מקור ברור ==<br />
<br />
אני ממש לא מבין על מה הדיון, בהתוועדות ש"פ נשא (הראשונה) אומר הרבי מה"מ שההוספה בצדקה שהונהגה בכל יום ראשון כאן (ב770) היות שהיא נערכה כבר יותר מג' פעמים הרי היא דבר ניצחי שלא שייך בו שינוי והפסק. מי שרוצה לראות את הציטוט המדוייק מוזמן לפתוח דברי משיח, התנש"א, ח"ד עמ' 144.--[[משתמש:משהו|משהו]] - [[שיחת משתמש:משהו|שיחה]], 19:43, ח' באדר, ה'תשפ"א 19:43, 20 בפברואר 2021 (UTC) מתגיסים ומרימים את כבוד ליובאוייטש. חבדפדיה.<br />
<br />
== לשון עבר או לשון הווה ==<br />
<br />
{{א|יוסי מ.}} אני מסכים אם המשתמש האנונומי שהערך צריך להיות כתוב בלשון עבר. ואם רוצים (ואני רואה שיש) להוסיף ולערוך פיסקה שמסביר החלוקת דולרים העכשווי. (ועכ"פ יש שינויים בהחלוקה שהיה הפסק של כמה שנים והחלוקה העכשווית הוא יותר מהיר ולא שעות ארוכות ועוד) ולכאורה זה צריך דיון --[[משתמש:בנציון|בנציון]] - [[שיחת משתמש:בנציון|שיחה]], 18:44, י' בניסן, ה'תשפ"א 18:44, 23 במרץ 2021 (UTC)<br />
:על המהות כבר היה דיון, ההפסק והאורך הם עניינים טכניים ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:17 • י"א בניסן ה'תשפ"א<br />
::אני רואה רק דיון על עצם העובדה שיש מאמינים (ואולי יש להם על מה שיסמוכו) ויש חלוקת דולרים וכו'. אבל אני רואה שיש הפרש לציין העובדה לכל הערך שיהיה בלשון הווה. ויכולים לראות שהשינוי בזה נעשה על ידי משתמשמים לא רצינים. זה לא איכפת לי כל כך (ובגלל זה לא הכנסתי לאתר) אבל אני רואה שיש מקום לדיון --[[משתמש:בנציון|בנציון]] - [[שיחת משתמש:בנציון|שיחה]], 02:45, י"א בניסן, ה'תשפ"א 02:45, 24 במרץ 2021 (UTC)<br />
<br />
== מועתק ==<br />
<br />
חלקים נרחבים מהערך מעותקים מגיליון תחיינו, אלא אם כן אפשר להגיד שאת אותם קטעים כתב מי שהוסיף אותם (משתמש חב"ד איז אקטיב), {{א|חב"ד איז אקטיב|מתייג אותו}}{{הערה|בדרך אגב, אם יתברר שהערך לא מפר זכויות יוצרים, נראה לי שהוא ראוי למומלצות (אולי מעט עריכה והרחבה), דעתכם?}} --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:30, 2 בנובמבר 2021 (UTC)<br />
<br />
== כיום ==<br />
<br />
ניתן לןהוסיף מקור נוסף לחולקות העכשוויות<br />
יש משל מהאדמו"ר האמצעי על הבן החכם שמחפש את אביו והולך בכל השבילים שבהם היה אבא שלו הולך ומחפש אותו [אני ישמח אם מישהו ימצא את המקור המלא ויעלה אותו]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=547093שיחה:חלוקת דולרים2022-06-16T20:39:06Z<p>משה כהן: /* כיום */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>הוספתי: גם היום, כאשר איננו זוכים לראות את הרבי שליט"א מלך המשיח בעיני בשר, עוברים החסידים באותו מקום קבוע בזמן הקבוע ומקבלים דולר לברכה, והיום כמו אז זוכים לראות ניסים ונפלאות. <br />
<br />
חשבתי שאתם עובדתיים. העובדה היא כיום שיש שעוברים כנ"ל. אם אתם מחפשים "לייפות" את המציאות, לעולם לא ילך לכם האתר הזה. בויקיפדיה האוריגנלית נותנים מקום לכל הדברים כיו"ב, אלא שמדגישים שרק "יש כאלו" וכו'. ע"כ הנני מכניס א"ז שוב, ומתקן מעט את הלשון (כדי שיהי' ברור שזה לא כולם) ואני מקוה שתהיו "פייר" ולא תמחקו זאת שוב.<br />
<br />
:ערכתי קצת את כל הערך ויש עוד המון מה להוסיף. גם סיגננתי קצת את הפיסקה האחרונה, מקווה שגם אתה מרוצה. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 00:38, 1 יולי 2007 (EDT)<br />
<br />
::לאחר שקראתי את הדברים כאן, אני מסיר את ההגנה מהדף, בתקווה שלאחר שתראה שלמרות ההערה שלך השורות הנ"ל נמחקו, לא תוסיף אותן שוב. אני לא רואה עניין לפתוח כאן דיון על הנושא, ויותר מזה - אני רואה עניין לא לפתוח כאן דיון על הנושא (ואם דיון כזה יפתח, גם הדף שיחה יחסם). הצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 01:19, 1 יולי 2007 (EDT)<br />
<br />
אין שום בעיה. כבר עזרתי רבות להוסיף בערכים הקיימים וכו', אך אם זה השיטה שלכם - אין לי יותר מה לעשות פה. שבוע טוב.<br />
<br />
:לחב"דניק: למה בעצבים, דברי חכמים בנחת נשמעים.<br />
:לאנונימי: באם אתה אכן כ"כ מחבב את המקום מדוע שלא תירשם כחבר ונוכל לראות את תרומותיך הכבודות? באיי. פי. איתו השתמשת לאחרונה לא ניצפו תרומות כלל!!. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 15:08, 1 יולי 2007 (EDT)<br />
==זמן החלוקה==<br />
כדאי לציין כזה זמן זה נמשך, ומתי היה החלוקה הכי ארוכה וכו׳ [[מיוחד:תרומות/109.186.69.60|109.186.69.60]] 15:10, 2 באפריל 2018 (IST)<br />
<br />
:נכתב כי דרוש מקור בקשר לכך שחלוקת־הדולרים נקראת "יחידות דעתה". בגיליון "תחיינו" האחרון שיצא מסופר שר' בערל יוניק, שזכה מדי עשר שנים ליחידות החל מתש"כ, שאל בתש"נ את הרבי כיצד יתקבל כעת ליחידות, ובמענה אמר הרבי שהיחידות תתקיים בחלוקת־הדולרים. ככה"נ זהו מקור הביטוי. ([[משתמש:לו&#34;י|לו&#34;י]] - [[שיחת משתמש:לו&#34;י|שיחה]] 20:33, 15 באוקטובר 2018 (IST))<br />
<br />
::כמדומה שהתפרסם לאחרונה בלקט מענות קודש {{אנונימי}}<br />
<br />
== חסר חשיבות ==<br />
<br />
נדמה שחסר חשיבות להכניס לערך, המקטע שמדבר על המעמד שמארגנים הבחורים, מאחר שמדובר ביוזמה של בחורים צעירים והיפך גמור מעמדתם של מרבית רבני ומשפיעי המשיחיסטים (כולל רוב רובם של הנהלות ישיבות תומכי תמימים). ממש לא כמו שניסו להציג זאת בערך, שרק 'יש המתנגדים'. הכנסת מקטע זה לערך דומה במקצת לכך שיכניסו בערך על 'חיים נצחיים', שישנם כאלו שטוענים (כמובן לפי שיחותיו של הרבי..) שכל אנשי דורנו חיים לעד ואף אחד מאז תשנ"ב לא נפטר..<br />
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 14:21, י"ג באייר, ה'תש"ף 14:21, 7 במאי 2020 (IST)<br />
<br />
אתה חסר חשיבות וגם דמגוג לא קטן. מה עם קישור לאתר לחלוחית גאולתית במקטע בו נאמר נגד הדולרים?--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 15:19, י"ג באייר, ה'תש"ף 15:19, 7 במאי 2020 (IST)<br />
:זה ממש לא חסר חשיבות, זה דבר הנעשה ב770 ומשפיעים כמו הרב [[זלמן נוטיק]] והרב [[זמרוני ציק]] ועוד מעודדים אותו וחלקם אף משתתפים בו באופן פעיל.<br />
::לגבי ה'חיים נצחיים מאז נ"ב, עוד לא ראיתי א' שיראה לי מקור ברור לענין, ואדרבה, ממש לא אכפת לי לגלות שזו דעת הרבי..--[[משתמש:בנימין770|בנימין770]] - [[שיחת משתמש:בנימין770|שיחה]], 05:23, י"ד באייר, ה'תש"ף 05:23, 8 במאי 2020 (IST)<br />
:::הכל בסדר, הבאתי מקור שזה לא רק כמה תמימים שהחליטו על דעת עצמם אלא משפיעים מוכרים שמדברים על הענין ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"ד באייר ה'תש"ף • 05:55, 8 במאי 2020 (IST)<br />
::::א. נחוץ יותר הסבר, מה זאת אומרת הרבי עצמו. ב. האין זה נכון שלפני כל פעולה ב770 שואלים את הרבי?--[[משתמש:בנימין770|בנימין770]] - [[שיחת משתמש:בנימין770|שיחה]], 06:09, י"ד באייר, ה'תש"ף 06:09, 8 במאי 2020 (IST)<br />
:::::א. הבאתי עוד מקור. ב. זה נכון אבל לא זו הסיבה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"ד באייר ה'תש"ף • 06:34, 8 במאי 2020 (IST)<br />
:::::הסגנון שזה מובא בגוף הערך, הוא כאילו רוב חסידי חב"ד שמאמינים בנצחיות חייו של הרבי, משתתפים באירוע ורק 'יש שהתנגדו'.. כאשר העובדות הם הפוכות לחלוטין. רוב החסידים והמשפיעים הם נגד מעמדות אלו בצורה נחרצת. אולי 'יש שעודדו'.. אך צריך להעמיד תמונת מצב נכונה.--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 16:51, י"ב בסיוון, ה'תש"ף 16:51, 4 ביוני 2020 (IST)<br />
::::::לא מוזכר מה רוב החסידים מאמינים (וגם אין נפק"מ) אלא שיש דעות לכאן ולכאן וזה נכון.. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 00:44 • ט"ו בסיוון ה'תש"ף<br />
<br />
== מקור ברור ==<br />
<br />
אני ממש לא מבין על מה הדיון, בהתוועדות ש"פ נשא (הראשונה) אומר הרבי מה"מ שההוספה בצדקה שהונהגה בכל יום ראשון כאן (ב770) היות שהיא נערכה כבר יותר מג' פעמים הרי היא דבר ניצחי שלא שייך בו שינוי והפסק. מי שרוצה לראות את הציטוט המדוייק מוזמן לפתוח דברי משיח, התנש"א, ח"ד עמ' 144.--[[משתמש:משהו|משהו]] - [[שיחת משתמש:משהו|שיחה]], 19:43, ח' באדר, ה'תשפ"א 19:43, 20 בפברואר 2021 (UTC) מתגיסים ומרימים את כבוד ליובאוייטש. חבדפדיה.<br />
<br />
== לשון עבר או לשון הווה ==<br />
<br />
{{א|יוסי מ.}} אני מסכים אם המשתמש האנונומי שהערך צריך להיות כתוב בלשון עבר. ואם רוצים (ואני רואה שיש) להוסיף ולערוך פיסקה שמסביר החלוקת דולרים העכשווי. (ועכ"פ יש שינויים בהחלוקה שהיה הפסק של כמה שנים והחלוקה העכשווית הוא יותר מהיר ולא שעות ארוכות ועוד) ולכאורה זה צריך דיון --[[משתמש:בנציון|בנציון]] - [[שיחת משתמש:בנציון|שיחה]], 18:44, י' בניסן, ה'תשפ"א 18:44, 23 במרץ 2021 (UTC)<br />
:על המהות כבר היה דיון, ההפסק והאורך הם עניינים טכניים ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:17 • י"א בניסן ה'תשפ"א<br />
::אני רואה רק דיון על עצם העובדה שיש מאמינים (ואולי יש להם על מה שיסמוכו) ויש חלוקת דולרים וכו'. אבל אני רואה שיש הפרש לציין העובדה לכל הערך שיהיה בלשון הווה. ויכולים לראות שהשינוי בזה נעשה על ידי משתמשמים לא רצינים. זה לא איכפת לי כל כך (ובגלל זה לא הכנסתי לאתר) אבל אני רואה שיש מקום לדיון --[[משתמש:בנציון|בנציון]] - [[שיחת משתמש:בנציון|שיחה]], 02:45, י"א בניסן, ה'תשפ"א 02:45, 24 במרץ 2021 (UTC)<br />
<br />
== מועתק ==<br />
<br />
חלקים נרחבים מהערך מעותקים מגיליון תחיינו, אלא אם כן אפשר להגיד שאת אותם קטעים כתב מי שהוסיף אותם (משתמש חב"ד איז אקטיב), {{א|חב"ד איז אקטיב|מתייג אותו}}{{הערה|בדרך אגב, אם יתברר שהערך לא מפר זכויות יוצרים, נראה לי שהוא ראוי למומלצות (אולי מעט עריכה והרחבה), דעתכם?}} --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:30, 2 בנובמבר 2021 (UTC)<br />
<br />
== כיום ==<br />
<br />
ניתן לןהוסיף מקור נוסף לחולקות העכשוויות<br />
יש משל מהאדמו"ר האמצעי על הבן כם שמחפש את אביו והולך בכל השבילים שבהם היה אבא שלו הולך ומחפש אותו [אני ישמח אם מישהו ימצא את המקור המלא ויעלה אותו]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%90_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%92&diff=522609שיחה:פינטא גרינבערג2022-02-17T17:52:31Z<p>משה כהן: יצירת דף עם התוכן "האם מגיע לו ערך ? לא לשכוח שזה "פינטו" --~~~~"</p>
<hr />
<div>האם מגיע לו ערך ? לא לשכוח שזה "פינטו" --[[משתמש:משה כהן|מוישלה הכהן]] ~ [[שיחת משתמש:משה כהן|לחיים חסידים!]]~ ונזכה זעהן זיך מיט'ן רבי'ו דא למטה אין הגוף ולמטה מעשרה טפחים [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|והוא יגאלנו!]] {{ #תנאי: |[[{{תאריך עברי נוכחי|xhxjj xjx{{!}}xhxjj|}}]] [[{{#שווה:{{תאריך עברי נוכחי|xjF|}}|שבט|שבט (חודש){{!}}בשבט|{{תאריך עברי נוכחי|xjF{{!}}xjx|}}}}]] [[{{תאריך עברי נוכחי|xhxjY|}}]] {{#תנאי:{{מועד עברי}}|- {{מועד עברי}}}} | {{תאריך עברי נוכחי|xhxjj xjx xhxjY|}} }}[[ס:כתב רש"י]] 17:52, 17 בפברואר 2022 (UTC)</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%94&diff=508728חנוכיה2021-12-02T22:17:46Z<p>משה כהן: /* חנוכיית הרבי */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:חנוכיה 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החנוכיה בבית מדרשו של הרבי ב-[[770]], שנבנתה בהשראת צורתה של [[מנורה|מנורת המקדש]]]]<br />
'''חנוכיה''' (מכונה גם: '''מנורת חנוכה''') הינו פריט יודאיקה, המשמש להדלקת נרות [[חג החנוכה|חנוכה]]. בחנוכיה ישנם מקומות לשמונה נרות ושמש.<br />
<br />
==השם 'חנוכיה'==<br />
בספרות ההלכתית, מופיעה החנוכיה בדרך כלל בתואר 'מנורת חנוכה', אך כבר לפני שנים רבות החלו לכנות אותה בשם זה בארצות הבלקן וספרד{{הערה|לדוגמה בספר "שדה הארץ" (אורח־חיים סימן ל"ח) {{ציטוטון|ראובן היה לו פמוט של־נחושת, שקורין אותו חנוקיאה, והאומן עשה הנר הנוסף שקורין שמש, בעבור שזה הנר הוא, שאם יבוא להשתמש לאור הנרות לא ישתמש לאור נרות עיקר המצוה אלא ישתמש לאור הנר הלז הנוסף}}.}}.<br />
<br />
השימוש במילה הפך לרווח עם הפעילות ל'החייאת' השפה העברית{{הערה|על ידי אשתו של אליעזר בן יהודה.}}, ובשל כך ישנם רבים המקפידים שלא להשתמש בכינוי זה.<br />
<br />
גם הרבי נוקט על פי רוב בכינוי 'מנורת חנוכה', אך לא נמנע לחלוטין מלהשתמש בכינוי זה{{הערה|1=ראו לדוגמה: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14944&st=&pgnum=182 לקוטי שיחות חלק כ"א עמוד 169].}}.<br />
<br />
==מבנה החנוכיה==<br />
שמונה מקני החנוכיה מיועדים להדלקת נרות החג. הקנה הנוסף, התשיעי - מיועד ל'שַמָּש', הנר שאיתו משתמשים להדלקת הנרות (כיון שבנרות עצמם אסור להשתמש). קנה זה נבנה בגובה שונה, על מנת להבדילו משאר הקנים. שאר הקנים צריכים להיות שוים בגובהם.<br />
==הוראות הרבי==<br />
===חנוכיות ציבוריות===<br />
[[קובץ:החנוכיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החנוכיה הציבורית הגדולה בעולם מוצבת במנהטן]]<br />
{{ערך מורחב|חנוכיה ציבורית}}<br />
היוזמה להדלקת חנוכיה ציבורית החלה על ידי [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] במסגרת [[מבצע חנוכה]]. בהדלקה זו לא יוצאים ידי חובת המצוה, אך היא נעשית על מנת לפרסם את נס [[חנוכה]] באופן המקסימלי לכמה שיותר יהודים. כיום התפשטו החנוכיות הציבוריות לכל פינה ברחבי העולם, מהם במקומות בולטים כמו בבית הלבן, ליד מגדל אייפל ועוד.<br />
<br />
היוזמה נתקלה בעבר בהתנגדות עזה מצד חוגים יהודיים שונים ב[[אמריקה]], כמו ה[[התנועה הרפורמית|רפורמים]] ודומיהם, אולם לאחר מאבק משפטי ממושך נחלו חסידי חב"ד ניצחון מוחץ בעידודו של הרבי.<br />
<br />
===קני החנוכיה===<br />
{{ערך מורחב|קני המנורה}}<br />
למרות ההבדל בין מספר קני החנוכיה, לאלו של [[מנורת המקדש]] - כתב [[הרבי]] ש"כדאי לעשות קניהן באלכסון... ולמה לשנות בגוף צורת המנורה שקניה היו ביושר ולא כחצי עיגול"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14944&st=&pgnum=182 לקוטי שיחות חלק כ"א עמוד 169].}}.<br />
<br />
===חנוכיה לכל ילד===<br />
בחג החנוכה [[תשל"ד]] הורה הרבי שכל ילד ידליק חנוכייה משלו{{הערה|שיחות קודש תשל"ד, חלק א' עמוד 174.}}, וכן הורה שהילדים ידליקו את החנוכיה בפתח החדר שלהם וכך יהפכו אותו ל'מקדש מעט' פרטי, והדבר ישפיע על החדר ויקדש אותו, ואף ישפיע על הילד בצורה חזקה יותר{{הערה|שיחת זאת חנוכה תש"ל.}}.<br />
<br />
===שימוש בפתילות הישנות===<br />
בקונטרס "ברוך שעשה ניסים" [[תשי"א]] כתב הרבי שהמנהג הוא להחליף את הפתילות מידי יום, וישנם שאינם מקפידים על כך. הרבי הוסיף שלא עלה בידו לברר את הנהגת [[אדמו"ר הריי"צ]] בנידון.<br />
<br />
בשנת [[תשט"ז]], גילה הרבי שאדמו"ר הריי"צ נהג להשתמש דווקא בפתילות הישנות הואיל והם דולקים טוב יותר, ובזה עצמו - שם את הפתילה הישנה בנר החדש דווקא, וביאר את הטעם לכך לפי פנימיות הענינים{{הערה|שיחת שבת פרשת וישב תשט"ז.}}.<br />
<br />
עם זאת, ב[[ספר המנהגים]] שהודפס בשנת [[תשכ"ו]], הותיר הרבי את הוראתו משנת תשי"א על כנה. וה[[משב"ק]]ים בבית הרבי מספרים שהרבי עצמו משתמש בפתילות חדשות{{הערה|מעשה מלך - חנוכה. בקדש פנימה.}}.<br />
<br />
===הדפסה===<br />
כאשר הכניסו לרבים ציורים לשער הגליון של 'משיח טיימס' הורה שהחנוכיה צריכה להופיע דווקא באמצע הציור היות וענינה הוא פרסום הנס, וכן שיראו את כל שמונת הנרות דולקים.<br />
<br />
==חנוכיות ייחודיות==<br />
===חנוכיית אדמו"ר הזקן ואדמו"ר הריי"צ===<br />
[[קובץ:חנוכיה אדמור הרייצ.jpg|ממוזער|תצלום החנוכיה של [[אדמו"ר הריי"צ]] (ניתן להבחין בגב החנוכיה בתבליט עיטור של [[מנורה עגולה]])]]<br />
[[קובץ:חנוכיה אדמור הרייצ1.jpg|ממוזער|[[אדמו"ר הריי"צ]] יושב בפתח חדר ה[[יחידות]] על יד מנורת החנוכה שלו]]<br />
כפי העדויות שנשתמרו בידינו, החנוכיות של אדמו"ר הזקן ואדמו"ר הריי"צ הם חנוכיה עם 'גב'{{הערה|1={{קישור שטורעם|97648|news|התמונה האחרונה של כ"ק מוהריי"צ נ"ע בעיבוד מחודש|כתב שטורעם בארצות הברית|כ"ה בכסלו תשע"ח}}}}.<br />
<br />
===חנוכיית הרבי===<br />
[[קובץ:חנוכי' - הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החנוכיה בה השתמש בדרך כלל הרבי{{הערה|1=[https://chabad.info/special/554870/ כך נראית החנוכיה הפרטית של הרבי] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/10/14-10-2021-00-14-57-1633885450087-768x512.jpg?v=1634170514 החנוכיה מוצגת בתערוכת ספריית ליובאוויטש, תשפ"ב].}}]]<br />
[[קובץ:חנוכית הזהב.png |שמאל|ממוזער|250px| חנוכיית הזהב בה השתמש הרבי בתשל"ח]]<br />
[[הרבי]] הדליק בדרך כלל בחנוכיית 'פס' ישרה עם גב, עשויה אלומניום, אותה קנה (כפי הנראה) ב[[אירופה]], או בשנת [[תש"ב]] ב[[איסט סייד]]{{הערה|על פי עדותו של המזכיר [[חס"ד הלברשטאם]], כפי ששמע מהרבנית. נדפס בספר 'מעשה מלך' חג החנוכה.}}, לעומת זאת על פי עדויות אחרות, הרבי הקפיד להשתמש דווקא בחנוכיה זו היות והוא קיבל אותה מחמיו, [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|מעשה מלך - חנוכה.}}.<br />
<br />
החנוכיה של הרבי מעוטרת בסמל [[מגן דוד]] ובשתי אריות שביניהם ניצבים [[לוחות הברית]] עם ראשים עגולים.<br />
<br />
ב[[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי]], הרבי היה מדליק את החנוכיה בקומת הכניסה, בצידו הדרומי של סלון הבית, בדלת המפרידה בין הסלון לבין החדרון האחורי הקטן והמטבח. משנת [[תש"נ]] החל הרבי להדליק את החנוכיה ב[[חדר הרבי|חדרו הקדוש]] ב[[770]]. הרבי היה פותח את דלת חדרו הקדוש - בחלל הפתח, ממול למזוזה, הוצב כסא עליו הונחה החנוכיה, בה היה הרבי מדליק. דלת חדרו של הרבי הייתה נותרת פתוחה כל משך הזמן הנדרש להדלקה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=228 שטורעם נט.], עם מספר תיקונים קלים, והובא (בלא ציון מקור) גם בקובץ 'חנוכה ה'תשע"א', בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים]]. [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5489&CategoryID=1235 חג חנוכה בקודש פנימה], [[התקשרות (גליון)|התקשרות]] 752.}}.<br />
<br />
במשך מספר שנים, כאשר הדליק הרבי ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]], הדליק הרבי במנורה אחרת, ישרה, בלא גב. בשנת [[תשל"ח]] הדליק פעם אחת במנורת [[זהב]] שניתנה לו על ידי ר' [[אהרון קליין]] ועליה הכיתוב "ערכתי נר ל[[משיח]]י"{{הערה|א' המשמשים (ר' שלמה רייניץ) טוען כי גם בשנות המ"מים ראה פעם אחת את מנורת הזהב עם סימני שימוש טריים.}}.<br />
<br />
בנוסף לחנוכיות אלו, החזיק הרבי בחנוכייתו של [[המהרי"ן מניעז'ין]], אותה קיבל ב[[חתונת הרבי והרבנית|חתונתו]] כ'דורון דרשה' מהסבא של הכלה הרבנית [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], הרב [[אברהם שניאורסון (חמיו של אדמו"ר הריי"צ)|אברהם שניאורסון]]{{הערה|על חנוכיה זו כתב אביו של הרבי, ר' [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]]: "בשלום ובבריאות תשמש בהנר חנוכה שנתנו לך, מסתמא הוא של כסף, ונר מצוה ותורה אור יאירו לפניך כל הימים, וזכות אביכם זקנכם מהרי"ן נ"ע זי"ע יגן עליכן לטוב כל הימים".}}.<br />
<br />
===החנוכיה ב-770===<br />
<br />
החנוכיה ב-770 מעוצבת בדומה ל[[מנורת המקדש]], והיא מצופה זהב טהור.<br />
<br />
את החנוכיה בנה האמן החסידי ר' [[הירשל פקר]] בשנת [[תשמ"ג]] ביוזמתו של הרב [[חיים ניסילביץ']] והרב זלמן שארף.<br />
<br />
החנוכיה הודלקה לראשונה בנר שישי של חנוכה ה'[[תשמ"ג]]. בתחילה לא היה מקומו של השמש מוגבה, אלא מוטה, והרבי הורה שלא להניח את השמש במקומו כדי שלא יראה שדולקים שבעה נרות{{הערה|היות ומדובר היה ביום השישי של חנוכה שבו מדליקים 6 נרות מלבד השמש.}}{{הערה|על פי עדותו של הרב [[פרץ אוריאל בלוי]]}}, כמו במנורת המקדש. בעקבות זאת הוגבה מקום השמש.<br />
<br />
החנוכיה מוצבת מידי שנה על בימה מוגבהת בגובה הבימה של הרבי, שנבנית במיוחד עבורה. במשך שנים הדליק אותה החזן ר' [[משה טלישבסקי]], עד לפטירתו בשנת [[תשע"ד]].<br />
<br />
בנוגע לסיבה שמדליקים בחנוכיה זו בנרות שעווה על אף שעשו אותה בדומה למנורה בבית המקדש שם הדליקו בשמן, הסביר הרבי עצמו{{הערה|1=[https://w3.chabad.org/media/pdf/1030/qmlj10309933.pdf הוספה לקובץ ועד הנחות בלה"ק חנוכה תשע"ח].}}, שזה כדי למעט בטורח הציבור ולהוסיף בשמירת נקיון בית הכנסת.<br />
<br />
===החנוכיה הגדולה בעולם===<br />
החנוכיה הגדולה בעולם מוצבת ומודלקת מידי שנה בפינת השדרה החמישית ורחוב 59 באי [[מנהטן]] שב[[ניו יורק]]. החנוכיה דולקת בחסות קון אדיסון - חברת ה[[נורה חשמלית|חשמל]] המקומית. מידי לילה מימות החנוכה מוזמנים אישי ציבור ואנשי עסקים מהשורה הראשונה להדליק את החנוכיה, כאשר המוני אנשים צופים במחזה. את טקס ההדלקה מארגנים [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] שתחת ניהולו של הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]].<br />
<br />
רעיון הקמת החנוכיה היה של הגב' צ'חנובר, אשת מר [[יוסף צ'חנובר]]. החנוכיה תוכננה על ידי האמן [[יעקב אגם]], בהשראת איור ה[[מנורה]] המקורית מ[[בית המקדש]] ב[[ירושלים]] על פי ה[[רמב"ם]], ודגם מוקטן שלה הוצב על שולחנו של הרבי{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]], גליון שבת פ' מקץ תשע"ז.}}. החנוכיה שוקלת כמעט שתי טונות וגובהה קרוב לעשרה מטרים - הגובה המקסימלי המותר מבחינה הלכתית.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''והדליקו נרות בחצרות קדשך''', שבועון בית משיח כ"ה כסלו תשפ"א עמוד 48<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5489&CategoryID=1235 חג חנוכה בקודש פנימה], [[התקשרות (גליון)|התקשרות]] 752<br />
* {{קישור חבד אינפו|85429|מדוע הורכבה חנוכיה עגולה על הרכב?||{{תע|12/25/2014}}}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|101924|סיפורה של המנורה הגדולה בעולם||ה' טבת תשע"ז}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%a8%d7%a6%d7%90%d7%95%d7%aa/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%93%d7%95%d7%91%d7%a2%d7%a8-%d7%9c%d7%95%d7%99%d7%9f-%d7%91%d7%a9%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%97%d7%a0%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%95%d7%aa/ הרב שלום דובער לוין בשיעור על החנוכיות של רבותינו נשיאינו]''' {{וידפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/128189 ילד מביא לרבי חנוכיה שהכין]''' {{וידאו}}{{COL}}<br />
{{חנוכה}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חנוכה]]<br />
[[קטגוריה:הפצת המעיינות]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%96%D7%94%D7%91.png&diff=508727קובץ:חנוכית הזהב.png2021-12-02T22:14:45Z<p>משה כהן: הועתק מחב"ד און ליין</p>
<hr />
<div>== תקציר ==<br />
הועתק מחב"ד און ליין</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%90%D7%A0%22%D7%A9&diff=484648הערות התמימים ואנ"ש2021-07-15T20:44:27Z<p>משה כהן: /* השתלשלות הענינים */</p>
<hr />
<div>{{תקנות הרבי|}}<br />
'''הערות התמימים ואנ"ש''' הינו שם כללי לספרים וקבצים אשר נכתבים בעקבות בקשותיו של [[הרבי]] לתלמידי ה[[תמימים]] ו[[אנ"ש]] לכתוב ולפרסם את חידושיהם ב[[תורה]].<br />
<br />
הקבצים מכילים הערות וביאורים בכל מקצועות התורה; ב[[נגלה]], [[חסידות]], תורתו של הרבי, ביאורי [[הלכה]], פשוטו של מקרא, [[גאולה ומשיח]] ועוד.<br />
<br />
כיום בכל [[ישיבה]] או מוסד [[חב"ד]]י בעולם, מוציאים לאור באופן תקופתי חוברת חידושי תורה או ספר פלפולים.<br />
<br />
==מטרת הקבצים==<br />
מטרת הקבצים העיקרית היא הוספה בלימוד התורה <br />
<br />
==השתלשלות הענינים==<br />
בחורף [[תשל"ב]] חשבו ה[[תמים|תמימים]] בישיבה המרכזית ב-770 על מתנה ראויה ל[[הרבי|רבי]] לכבוד יום הולדת השבעים והחליטו לשבת מידי יום בסיום הסדרים ללמוד [[לקוטי שיחות]].<br />
<br />
במהלך הלימוד עלו כמה שאלות ותשובות בשיחות, ולפני שבת פרשת [[תצווה]] (י' אדר) אותה שנה יצא לאור גליון בשם "הערות התמימים" ובו חלק מהשקו"ט שנתעוררה.<br />
<br />
כמה חדשים אחר כך, הכינו כמה תמימים קובץ מכובד ובו לקט מהקבצים שיצאו לאור עד אז. הקובץ הוכנס אל הרבי שהגיה את ה'פתח דבר' וקבע את התאריך - ח"י אלול. הרבי אף הודיע ש"[[קרן השבעים]]" תממן עשרה אחוזים מעלות ההדפסה.<br />
<br />
במשך השנים הרבה הרבי לצטט בהתועדויות מתוך הקובצי הערות השונים שיצאו לאור (לדוגמה התועדויות [[תשמ"ג]] חלק א' ע' 99 בו מביא מתוך הקובץ של אוהלי תורה) ולפעמים פרך הערות וחידושים שונים.<br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
*מתפקידה של המערכת שבד בבד עם נתינת אפשרות לכל הרוצה להשמיע את דעתו, עליה לצרף גם את הערותיה בפרט אם מדובר אודות שאלות בענינים הכי פשוטים, שאין כל מקום לשאלה וכיוצא בזה{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16056&st=&pgnum=698 התוועדויות תשד"מ חלק ג' עמוד 2083, משיחת שבת פרשת חוקת].}}.<br />
*הרבי דרש מהמערכת לערוך החומרים הנשלחים אליהם ולא לפרסמם ללא בדיקת נכונות מראי המקומות והציטוטים המובאים בהערה{{הערה|בלשון הרבי: מערכת - עורכת או רק '''מעתיקה'''.}}.<br />
*במענה לאחד מאנ"ש ששלח לרבי מפתחות בתניא, הציע לו הרבי לפרסם זאת בא' מהקבצים, אך לא את כל החומר בבת אחת אלא בכמה חלקים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/Tshura_Ravisky_Gruzman.pdf תשורה גרוזמן-רביסקי עמוד 10].}}.<br />
*העיסוק במימון הדפסת קובצי 'הערות התמימים' – לא צריכה להיות קשורה לבחורי הישיבה כלל, כיון שתפקידם הוא להתמסר ללימוד בלבד{{הערה|1=הוראת הרבי למערכת הערות בלוד בשנת תשל"ט. וב[https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות קסז].}}.<br />
*אין למערכת להוציא לאור שוב ושוב את אותם ההערות כי אם במטרה של "לאפשא לה". אמנם הורה הרבי שבשעה שכן מוציאים מהדורה שנייה יש "לתקן '''התוכן''' והסגנון ככל האפשרי"{{הערה|ראה קובץ "להעיר" של וועד חיילי בית דוד}}.<br />
*אין זה דבר נכון לקחת מהזמן של ילדי צבאות השם לכתיבת הערות, כיון שאין זה ענינם, ועדיף שינצלו את הזמן לענינים אחרים של תורה ומצוות{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות ח].}}.<br />
<br />
==מערכות "הערות"==<br />
{{טורים|תוכן=<br />
{{גודל|4|'''בארץ הקודש'''}}<br />
* הערות התמימים ואנ"ש - [[תומכי תמימים ראשון לציון]].<br />
*[[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הערות וביאורים]] - [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)]]<br />
*הערות התמימים ואנ"ש - [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].<br />
*[[הערות התמימים ואנ"ש - צפת|קובץ הערות התמימים ואנ"ש]] - [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]].<br />
*קובץ הערות התמימים ואנ"ש - [[תומכי תמימים פתח תקווה]].<br />
*[[קריית מלך רב - תומכי תמימים קריית גת|קריית מלך רב]] - ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] גדולה.<br />
*[[הערות ועיונים - קריית גת קטנה|הערות ועיונים]] - ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] קטנה.<br />
*[[הערות התמימים ואנ"ש לוד|הערות התמימים ואנ"ש]] - [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לוד]].<br />
*מנחת התמימים - [[תומכי תמימים נתניה]].<br />
*הערות התמימים ואנ"ש - [[תומכי תמימים באר שבע (קטנה)|ישיבת קטנה באר שבע]].<br />
*הערות התמימים ואנ"ש - [[תומכי תמימים אלעד]].<br />
*שערי התמימים ואנ"ש - [[תומכי תמימים ביתר עילית]].<br />
*קובץ ביאורים והערות - [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (חיפה)|ישיבת חח"ל חיפה]].<br />
*הערות התמימים ואנ"ש - [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)]].<br />
*[[הערות התמימים ואנ"ש - נצרת|הערות התמימים ואנ"ש]] - [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)]].<br />
*הערות התמימים ואנ"ש - [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה חח"ל צפת]].<br />
*קובץ הערות התמימים ואנ"ש - [[תומכי תמימים באר שבע]].<br />
*קובץ הערות וביאורים - ישיבת חב"ד חולון.<br />
*פרי ביכורי התמימים - תומכי תמימים בית מנחם - בני ברק.<br />
*הערות התמימים - [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים בית מנחם - בני ברק]].<br />
*קובץ הערות התמימים ואנ"ש - [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]].<br />
*עיונים וביאורים - [[ישיבה גדולה תורת אמת]] ירושלים.<br />
*הערות התמימים ואנ"ש - [[ישיבה קטנה תורת אמת]] ירושלים.<br />
*הערות התמימים ואנ"ש - [[תומכי תמימים קריות|ישיבת תות"ל קריות]].<br />
*שיח תמים - [[תומכי תמימים נתניה|ישיבת תות"ל נתניה]].<br />
*הערות התמימים ואנ"ש - התמימים דארץ הקודש.<br />
*הערות התמימים ואנ"ש - ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי התמימים]] [[כפר חב"ד]] ([[ראשון לציון]]).<br />
*[[רחובות הנהר]] - [[מאור מנחם רחובות|ישיבת חב"ד אור מנחם רחובות]].<br />
*תורת נחלת הר חב"ד - אנ"ש דנחלת הר חב"ד (על ידי ועד המוסיפין).<br />
{{גודל|4|'''בחוץ לארץ'''}}<br />
*[[הערות התמימים ואנ"ש 770]] - [[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br />
*[[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה|קובץ הערות וביאורים]] - [[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]].<br />
*ביאורים והערות - אהלי תורה.<br />
*[[צרפת - פרצת]] - [[תומכי תמימים ברינוא]].<br />
*[[לאפשה לה]] - [[תומכי תמימים קווינס]].<br />
*קובץ עיוני תורה - ישיבה גדולה חב"ד ארגנטינה.<br />
*קובץ הערות התמימים ואנ"ש - מתיבתא חדר חב"ד סידני.<br />
*קובץ הערות וביאורים - ישיבת ליובאוויטש מנשנסתר.<br />
*מגדל אור - ישיבת 'אור אלחנן', לוס אנגל'ס.<br />
*אל בנה - ישיבת חב"ד אלבני.<br />
*באהלה של תורה - מתיבתא אהלי תורה.<br />
*פלפול התלמידים - ישיבה גדולה סיאטעל, וואשינגטאן.<br />
*פלפול התלמידים - ישיבת תות"ל מונטריאול.<br />
*פלפול התלמידים - ישיבת תות"ל (קטנה) מוסקבה.<br />
*קובץ הערות התמימים ואנ"ש - ישיבת תות"ל (גדולה) מוסקבה.<br />
*קובץ הערות התמימים ואנ"ש - ישיבת תות"ל אשען פארקווי.<br />
*קובץ הערות התמימים ואנ"ש - ישיבה שעל ידי האוהל.<br />
*[[הערות התמימים ואנ"ש - מוריסטון|הערות התמימים ואנ"ש]] - ישיבת תות"ל מוריסטון.<br />
*דרך המלך - ישיבה גדולה לונדון.<br />
*קובץ הערות וביאורים - ישיבת מנחם מענדל ליובאוויטש דטרויט, משיגן.<br />
*קובץ עיוני תורה - ישיבה גדולה בוענוס איירס, ארגנטינה.<br />
*עיונים וביאורים - ישיבת תות"ל - בית רבותינו נשיאינו - רוסטוב.<br />
*קובץ חידושי תורה - ישיבת ליובאוויטש בולטימור, מרילנד.<br />
*שערי ישיבה גדולה - ישיבה גדולה מיאמי ביטש, פלורידה.<br />
*תורת אשכנז - ישיבת תות"ל פרנקפורט דמיין.<br />
{{גודל|5|'''ספרי פלפולים'''}}<br />
*"ספר פלפולים" - ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] (כ"ד כרכים).<br />
*"שערי ישיבה" - [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]] (י"ח כרכים).<br />
*"[[מגדל דוד]]" - ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] (ט"ו כרכים).<br />
*"[[לכבודו של מלך]]" - ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] (י"ד כרכים).<br />
*"מנחת התמימים" - ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] (כרך אחד).<br />
*"אור התמימים" - ישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]] (כרך אחד).<br />
*"[[צרפת - פרצת]]" - ישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]] (ז' כרכים).<br />
*"שערי תורה" - [[תומכי תמימים טבריה]] (ד' כרכים).<br />
*קובץ "אהלי תורה" - [[אהלי תורה קראון הייטס]].<br />
*"באהלה של תורה" - ישיבת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש - דטרויט, משיגן.<br />
*"בדרך תמים" - ישיבת חב"ד מנשסתר.<br />
*"מנחת תמים" - ישיבות חב"ד בואנוס איירס.<br />
*קובץ "חידושי תורה" - ישיבת תות"ל אהל מנחם מענדל - ס. פאולו, ברזיל.<br />
*"שערי ישיבה גדולה" - ישיבה גדולה מיאמי ביטש, פלורידה (כעשרים כרכים)<br />
*קובץ "חידושי תורה" - מלבורן (וסידני), אוסטרליה.}}<br />
<br />
==מיזם קיבוץ והנגשת 'הערות'==<br />
בחודש [[תמוז]] [[תש"פ]] לקחו על עצמם מספר [[תמימים]] יוזמה להנגשת קבצי [[הערות התמימים]], בהקמת אתר שמהווה ספריה רחבה לכל הקובצים שיצאו לאחרונה בישיבות ובקהילות חב"ד ברחבי הארץ והעולם. האתר מקבץ את הקבצים ומציגם בצורה ממויינת לפי הישיבות המוציאות לאור. האתר פועל תחת אתר [[רבי דרייב]]{{הערה|[https://www.rebbedrive.com/kovtzim לכניסה לאתר].}}.<br />
<br />
==במות אלקטרוניות של 'הערות'==<br />
כפי הוראת הרבי לנצל גם את התקדמות הטכנולוגיה לעבודת השם, במשך השנים נפתחו מספר במות לדיון ופלפול בדברי תורה שנפתחו על ידי חסידי חב"ד כהמשך להוראת הרבי בנוגע להוצאה לאור של קבצי ההערות ומופנים לציבור החב"די{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewforum.php?f=11&sid=af63d4449b4e27a7a43397054f2fbd89 פורום חב"ד אינפו - הערות התמימים ואנ"ש].}}, בנוסף קיימות בימות נוספות שהוקמו ללא קשר לחב"ד{{הערה|דוגמת 'פורום אוצר החכמה', פורום שו"ת בר אילן, ועוד.}}.<br />
<br />
בשונה מהקבצים היוצאים לאור על ידי מערכות הקבצים, ההערות והפלפולים המופיעים בפורומים אלו שונים בכך שאינם ערוכים לא מבחינה תוכנית ולא מבחינה לשונית, וכן הם נכתבים על פי רוב על ידי מספר כותבים, בשונה מהקבצים הנדפסים בהם רוב ההערות והפלפולים נכתבים על ידי אותו כותב.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חידושי תורה]]<br />
*[[פלפול]]<br />
*[[שבעת קני המנורה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1b2GNgdsAK8QVdmPdeuDKKKHwdJ1XQBzL קבצי הערות (תיקיית דרייב).]'''<br />
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/16-10-2016-07-21-28-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%93-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf "להעיר..."]''', סקירה על התפתחות מערכת 'הערות התמימים' {{PDF}} בתוך קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] תשרי תשע"ז<br />
*'''[https://anash.org/wp-content/uploads/2020/02/5e31e572a29b0_1580328306.pdf תולדות 'הערות התמימים']''' {{PDF}} הוספה לספר הפלפולים של תלמידים בישיבת תומכי תמימים המרכזית י' שבט תש"פ, עמוד 413 (בצירוף תמונות ומסמכים)<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br />
[[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים|*]]<br />
[[קטגוריה:מושגים ישיבתיים]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%90%D7%A0%22%D7%A9_-_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%95%D7%93&diff=484647הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד2021-07-15T20:43:28Z<p>משה כהן: /* חברי המערכת במשך השנים */</p>
<hr />
<div>'''הערות התמימים ואנ"ש לוד''' הינה מערכת הוצאה לאור של קבצי הערות וחידושי תורה הנכתבים על ידי תלמידי [[תומכי תמימים לוד]]. מערכת זו הינה סניף של הארגון [[הערות התמימים ואנ"ש]]. מערכת זו זכתה במשך השנים לעשרות מכתבים, מענות קודש והתייחסויות מהרבי.<br />
<br />
במשך השנים, הוציאה המערכת לאור קרוב למאה גיליונות.<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
[[קובץ:כ טבת תשכא.JPG|שמאל|ממוזער|300px|מכתב הרבי להנהלת הישיבה]]<br />
הקובץ הראשון של הישיבה יצא ב[[חודש אדר]] ב' תשי"ד, ונקרא בשם '[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]'. באותה העת, היה הקובץ התורני הראשון שיצא לאור בין ישיבות חב"ד ב[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
בסופו של דבר, לאחר שהחוברת יצאה לאור במאות עותקים, הרבי מנע את הפצת החוברת שיצאה לאור בלי רשותו.<br />
<br />
במשך שנים אלו עד לשנת [[תשל"ב]] יצאו לאור מידי פעם בישיבה קבצים בשם "'''פלפול התלמידים'''". <br />
<br />
במכתב מיום כ"ף [[טבת]] [[תש"כ]] כותב הרבי להנהלת הישיבה:<br />
{{ציטוט|תוכן=אכפול עוד הפעם אשר מובן וגם פשוט שמצער במאוד מאוד מה שזה כמה וכמה חדשים עוררתי על דבר קובץ [[פלפול]] התלמידים ועד עתה לא יצא לפועל.|מקור=[[אגרות קודש]] חלק יט אגרת ז'קסב להנהלת הישיבה.|מרכאות=כן}}<br />
<br />
החל משנת [[תשל"ב]] החלו קבצים אלו לקבל את השם "'''הערות התמימים ואנ"ש'''", בתור אחד מהע"א מתנות לרבי לקראת שנת השבעים.<br />
<br />
== המערכת כיום ==<br />
[[קובץ:אורי_ליפש_כותב_לרבי.jpeg|שמאל|ממוזער|300px|המכתב בכתב ידו של הרב [[יוסף יצחק בוטמן|בוטמן]]]]<br />
המערכת מנוהלת בדרך-קבע על ידי בחורים תלמידי שיעור ג, שעמלים במשך השנה להוציא קובצים לקראת [[יומא דפגרא|ימי דפגרא]] (כגון: [[י"ט כסלו]], [[ה' טבת]], [[יו"ד שבט]], [[י"א ניסן]], [[י"ב-י"ג תמוז]], וכיו"ב). <br />
<br />
נכון לשנת [[תשפ"א]] יצאו לאור צ"ח קבצים.<br />
<br />
===מימון ההדפסה===<br />
בכללות, את המימון עבור עלות ההדפסה צריכים התמימים להשיג בכוחות עצמם, הנהלת הישיבה אינה משתתפת באופן קבוע בהדפסה. מידי פעם היא ממנת חצי מהעלות.<br />
<br />
בחודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] כתב הת' [[אורי ליפש]] (ראה צילום משמאל), אז תלמיד בישיבה, לרבי בזה הלשון: "הודענו לרבי שהחוברת יצאה במימון הת' ואנ"ש (על ידי התמימים) היות ולא היה מי שיממן זאת. אין ביכלתינו לזאת עוד את המשא הזה על כתפינו ואנו נאלצים לסגור את המערכת".<br />
<br />
תשובת הרבי לא אחרה לבוא:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כפשוט - משא הכספי אינו שייך לכתפים שלהם '''כלל וכלל''' וענינם - כחמור למשא '''דלימוד''' התורה הנגלה והחסידות ולמשא לה. '''ולא''' יקחו ע"ע משא דאחרים שה"ז '''גורע''' במשא שלהם וק"ל ויקבלו שכר על הפרישה.|מקור= [[לקוטי שיחות]] חל"ט ע' 241.}}<br />
<br />
כיום, הנהלת הישיבה ממנת את הוצאתם הכספית של הקבצים.<br />
<br />
== חברי המערכת במשך השנים ==<br />
*[[תשס"ו]]: הת' מנחם מענדל אלבז, יעקב בלינוב, שלום דובער חדד, לוי יצחק טננבוים, נחום לבקובסקי (גליונות עט-פ)<br />
*[[תשס"ז]]: הת' אהרן אליעזר ברוך, אלימלך וויסברג, יחיאל משה וויצמן, חיים ויסמן, ישראל אריה לייב לאופר (גליונות פא-פג)<br />
*[[תשס"ח]]: הת' [[נחמיה גרייזמן]], הת' לוי יצחק דינרי, חיים צבי הרשקוביץ, שניאור זלמן לסקר, אהרן ישראל סגל (גליונות פד-פה)<br />
*[[תשס"ט]]: הת' יהודה זונדל אייזנבך, הת' לוי גולדברג, מנחם מענדל כהן (בר"ה) (גליונות פו-פז)<br />
*[[תש"ע]]: הת' מנחם מענדל גולדשמיד, קלמן דלוין, יוסף יעקובוביץ, בנימין רוזנויר (גליון פח).<br />
*[[תשע"א]]: הת' מנחם מענדל גראבסקי, דובער גרשוביץ, עמנואל וויספיש, ברוך יעקובוביץ, לוי מושקוביץ (גליונות פט-צא).<br />
*[[תשע"ב]]: הת' שניאור בריכטא, חננאל חדד, לוי שוחט (גליון צב).<br />
*[[תשע"ה]]: הת' שלום דוב בער אשכנזי, שלום אליהו דוברוסקין, אריה יונתן חדד, אברהם הכהן פרידמן (גליון צג).<br />
*[[תשע"ו]]: הת' שמואל בצלאל אלטהויז, שאול הרשקוביץ, אברהם משה ויינפלד, מנחם מענדל ישעיהו (גליונות צד-צה).<br />
*[[תשע"ט]]: הת' יוסף יצחק גבאי, הלל גואטה, ברוך אריה ליב וואלף, מנחם מענדל יעקובוביץ (גליון צז).<br />
*[[תש"פ]]: הת' יוסף ישראל אשכנזי, שלום דב בער בלויא, מנחם מענדל הכהן, מרדכי קפלן (גליון צח).<br />
*[[תשפ"א]]: הת' מנחם מענדל אייזנברג, לוי ביסטריצקי, חיים עוזר כ"ץ, אבנר מיכאלי, מנחם מענדל קוק, חיים עוזר רבינוביץ (גליון צח).<br />
<br />
== הוצאות לאור נוספות ==<br />
גליון הערות פנימי הנושא את השם 'עיונים', היוצא לאור על ידי המערכת מידי שבת בשבתו, בו מתפרסמים הערות והארות בכל מכמני התורה, ובמיוחד ב[[תורת הרבי]], שנכתבים על-ידי תלמידי התמימים, וכן תגובות לשאלות שנשאלו בעבר וכדומה. הגליון נועד על-מנת להוסיף חיות בלימוד בלימוד התורה בקרב תלמידי הישיבה.<br />
<br />
כמו-כן, מעת לעת, מוציאה המערכת לאור קטעי צילומים מתורת הרבי העוסקים בחומר הנלמד באותו העת בעיונא ובגירסא, על מנת לעודד ולדרבן את הבחורים בכתיבת הערות וביאורים.<br />
<br />
[[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%90%D7%A0%22%D7%A9_-_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%95%D7%93&diff=484646הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד2021-07-15T20:42:46Z<p>משה כהן: /* חברי המערכת במשך השנים */</p>
<hr />
<div>'''הערות התמימים ואנ"ש לוד''' הינה מערכת הוצאה לאור של קבצי הערות וחידושי תורה הנכתבים על ידי תלמידי [[תומכי תמימים לוד]]. מערכת זו הינה סניף של הארגון [[הערות התמימים ואנ"ש]]. מערכת זו זכתה במשך השנים לעשרות מכתבים, מענות קודש והתייחסויות מהרבי.<br />
<br />
במשך השנים, הוציאה המערכת לאור קרוב למאה גיליונות.<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
[[קובץ:כ טבת תשכא.JPG|שמאל|ממוזער|300px|מכתב הרבי להנהלת הישיבה]]<br />
הקובץ הראשון של הישיבה יצא ב[[חודש אדר]] ב' תשי"ד, ונקרא בשם '[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]'. באותה העת, היה הקובץ התורני הראשון שיצא לאור בין ישיבות חב"ד ב[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
בסופו של דבר, לאחר שהחוברת יצאה לאור במאות עותקים, הרבי מנע את הפצת החוברת שיצאה לאור בלי רשותו.<br />
<br />
במשך שנים אלו עד לשנת [[תשל"ב]] יצאו לאור מידי פעם בישיבה קבצים בשם "'''פלפול התלמידים'''". <br />
<br />
במכתב מיום כ"ף [[טבת]] [[תש"כ]] כותב הרבי להנהלת הישיבה:<br />
{{ציטוט|תוכן=אכפול עוד הפעם אשר מובן וגם פשוט שמצער במאוד מאוד מה שזה כמה וכמה חדשים עוררתי על דבר קובץ [[פלפול]] התלמידים ועד עתה לא יצא לפועל.|מקור=[[אגרות קודש]] חלק יט אגרת ז'קסב להנהלת הישיבה.|מרכאות=כן}}<br />
<br />
החל משנת [[תשל"ב]] החלו קבצים אלו לקבל את השם "'''הערות התמימים ואנ"ש'''", בתור אחד מהע"א מתנות לרבי לקראת שנת השבעים.<br />
<br />
== המערכת כיום ==<br />
[[קובץ:אורי_ליפש_כותב_לרבי.jpeg|שמאל|ממוזער|300px|המכתב בכתב ידו של הרב [[יוסף יצחק בוטמן|בוטמן]]]]<br />
המערכת מנוהלת בדרך-קבע על ידי בחורים תלמידי שיעור ג, שעמלים במשך השנה להוציא קובצים לקראת [[יומא דפגרא|ימי דפגרא]] (כגון: [[י"ט כסלו]], [[ה' טבת]], [[יו"ד שבט]], [[י"א ניסן]], [[י"ב-י"ג תמוז]], וכיו"ב). <br />
<br />
נכון לשנת [[תשפ"א]] יצאו לאור צ"ח קבצים.<br />
<br />
===מימון ההדפסה===<br />
בכללות, את המימון עבור עלות ההדפסה צריכים התמימים להשיג בכוחות עצמם, הנהלת הישיבה אינה משתתפת באופן קבוע בהדפסה. מידי פעם היא ממנת חצי מהעלות.<br />
<br />
בחודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] כתב הת' [[אורי ליפש]] (ראה צילום משמאל), אז תלמיד בישיבה, לרבי בזה הלשון: "הודענו לרבי שהחוברת יצאה במימון הת' ואנ"ש (על ידי התמימים) היות ולא היה מי שיממן זאת. אין ביכלתינו לזאת עוד את המשא הזה על כתפינו ואנו נאלצים לסגור את המערכת".<br />
<br />
תשובת הרבי לא אחרה לבוא:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כפשוט - משא הכספי אינו שייך לכתפים שלהם '''כלל וכלל''' וענינם - כחמור למשא '''דלימוד''' התורה הנגלה והחסידות ולמשא לה. '''ולא''' יקחו ע"ע משא דאחרים שה"ז '''גורע''' במשא שלהם וק"ל ויקבלו שכר על הפרישה.|מקור= [[לקוטי שיחות]] חל"ט ע' 241.}}<br />
<br />
כיום, הנהלת הישיבה ממנת את הוצאתם הכספית של הקבצים.<br />
<br />
== חברי המערכת במשך השנים ==<br />
*[[תשס"ו]]: הת' מנחם מענדל אלבז, יעקב בלינוב, שלום דובער חדד, לוי יצחק טננבוים, נחום לבקובסקי (גליונות עט-פ)<br />
*[[תשס"ז]]: הת' אהרן אליעזר ברוך, אלימלך וויסברג, יחיאל משה וויצמן, חיים ויסמן, ישראל אריה לייב לאופר (גליונות פא-פג)<br />
*[[תשס"ח]]: הת' [[נחמיה גרייזמן]], הת' לוי יצחק דינרי, חיים צבי הרשקוביץ, שניאור זלמן לסקר, אהרן ישראל סגל (גליונות פד-פה)<br />
*[[תשס"ט]]: הת' יהודה זונדל אייזנבך, הת' לוי גולדברג, מנחם מענדל כהן (בר"ה) (גליונות פו-פז)<br />
*[[תש"ע]]: הת' מנחם מענדל גולדשמיד, קלמן דלוין, יוסף יעקובוביץ, בנימין רוזנויר (גליון פח).<br />
*[[תשע"א]]: הת' מנחם מענדל גראבסקי, דובער גרשוביץ, עמנואל וויספיש, ברוך יעקובוביץ, לוי מושקוביץ (גליונות פט-צא).<br />
*[[תשע"ב]]: הת' שניאור בריכטא, חננאל חדד, לוי שוחט (גליון צב).<br />
*[[תשע"ה]]: הת' שלום דוב בער אשכנזי, שלום אליהו דוברוסקין, אריה יונתן חדד, אברהם הכהן פרידמן (גליון צג).<br />
*[[תשע"ו]]: הת' שמואל בצלאל אלטהויז, שאול הרשקוביץ, אברהם משה ויינפלד, מנחם מענדל ישעיהו (גליונות צד-צה).<br />
*[[תשע"ט]]: הת' יוסף יצחק גבאי, הלל גואטה, ברוך אריה ליב וואלף, מנחם מענדל יעקובוביץ (גליון צז).<br />
*[[תש"פ]]: הת' יוסף ישראל אשכנזי, שלום דב בער בלויא, מנחם מענדל הכהן, מרדכי קפלן (גליון צח).<br />
*[[תשפ"א]]: הת' מנחם מענדל אייזנברג, הת' לוי ביסטריצקי, הת' חיים עוזר כ"ץ, הת' אבנר מיכאלי, הת' מנחם מענדל קוק, הת' חיים עוזר רבינוביץ (גליון צח).<br />
<br />
== הוצאות לאור נוספות ==<br />
גליון הערות פנימי הנושא את השם 'עיונים', היוצא לאור על ידי המערכת מידי שבת בשבתו, בו מתפרסמים הערות והארות בכל מכמני התורה, ובמיוחד ב[[תורת הרבי]], שנכתבים על-ידי תלמידי התמימים, וכן תגובות לשאלות שנשאלו בעבר וכדומה. הגליון נועד על-מנת להוסיף חיות בלימוד בלימוד התורה בקרב תלמידי הישיבה.<br />
<br />
כמו-כן, מעת לעת, מוציאה המערכת לאור קטעי צילומים מתורת הרבי העוסקים בחומר הנלמד באותו העת בעיונא ובגירסא, על מנת לעודד ולדרבן את הבחורים בכתיבת הערות וביאורים.<br />
<br />
[[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%27%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%91%D7%AA%D7%9D_%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%A9%D7%95%D7%9F%27&diff=484645שיחה:מאמר 'ושאבתם מים בששון'2021-07-15T20:32:56Z<p>משה כהן: </p>
<hr />
<div>הכריכה שהרבי חילק בתש"נ אינה כריכה כתומה??<br />
:לא. אדום חזק (אם יהיה לי זמן אני ינסה להעלות את התמונה של המאמר לערך --[[משתמש:משה כהן|מוישלה הכהן]] ~ [[שיחת משתמש:משה כהן|לחיים חסידים!]]~ ונזכה זעהן זיך מיט'ן רבי'ו דא למטה אין הגוף ולמטה מעשרה טפחים [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|והוא יגאלנו!]] {{ #תנאי: |[[{{תאריך עברי נוכחי|xhxjj xjx{{!}}xhxjj|}}]] [[{{#שווה:{{תאריך עברי נוכחי|xjF|}}|שבט|שבט (חודש){{!}}בשבט|{{תאריך עברי נוכחי|xjF{{!}}xjx|}}}}]] [[{{תאריך עברי נוכחי|xhxjY|}}]] {{#תנאי:{{מועד עברי}}|- {{מועד עברי}}}} | {{תאריך עברי נוכחי|xhxjj xjx xhxjY|}} }}[[ס:כתב רש"י]] 20:32, 15 ביולי 2021 (UTC)</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%27%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%91%D7%AA%D7%9D_%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%A9%D7%95%D7%9F%27&diff=484644מאמר 'ושאבתם מים בששון'2021-07-15T20:31:59Z<p>משה כהן: /* חלוקתו על ידי הרבי */</p>
<hr />
<div>{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}}<br />
המאמר [[דיבור המתחיל]] '''ושאבתם [[מים]] בששון''' נאמר על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת [[תרט"ו]], יצא לאור בקונטרס מיוחד במוצאי [[ו' תשרי]] שנת [[תש"נ]] והרבי חילק אותו לאלפי חסידים.<br />
<br />
== תוכנו ==<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
== חלוקתו על ידי הרבי ==<br />
בתחילת חודש [[תשרי]] [[ה'תש"נ]], הורה [[הרבי]] להוציא לאור לראשונה בהדפסה מיוחדת ובכריכה חגיגית (אדומה) - את המאמר ד"ה ושאבתם - לאדמו"ר הצ"צ.<br />
<br />
בליל ו' תשרי, לאחר [[תפילת ערבית]] הסתובב [[הרבי]] לה"[[סטענדר]]" המיוחד ואמר [[שיחה]], ארוכה יותר מהרגיל - כמחצית השעה - שהוקדשה לאמו הרבנית הצדקנית מרת [[חנה]] ע"ה שניאורסאהן, לרגל עשרים וחמש שנה להסתלקותה.<br />
<br />
בסיום השיחה ירד אדמו"ר מעל הבימה שלו, והחל בחלוקה המיוחדת: כ"א קיבל מידיו הק' מעטפה בצבע חום-שעווה שהכילה: מאמר חדש של אדמו"ר הצ"צ ד"ה "ושאבתם [[מים]] בששון" ב"כריכה חגיגית(בצבע אדום)", פרוסת "לעקאח", מכתב כללי דוא"ו תשרי, ושטר של דולר א' לצדקה.<br />
<br />
במכתב כללי המיוחד שחילק [[הרבי]], עומד בהרחבה על סימנה של השנה, [[תהא שנת נסים]], ההולך ומתפשט בתפוצות ישראל, ומעורר להוספה ב[[אהבת ה']] ויראתו בהקשר ל"שליחות" מיוחדת זו. אדמו"ר מסביר את עניינן של ההנהגה הנסית והטבעית של הקב"ה, ואיך על ידי "הנהגה נסית" בעבודת ה' מעוררים - "מידה כנגד מידה" - הנהגה כזו למעלה, ומתקיימים בפשטות ראשי-תיבותיה של השנה "שתהיה בוודאי - וכבר התחילה כן בפועל - שנת נסים".<br />
<br />
הגיע קהל עצום לחלוקה. במשך שעות ארוכות עמד [[הרבי]], לאחר יום שלם שהיה ב"אוהל", וחילק לכל אחד ואחת, אנשים נשים וטף, את המעטפה המיוחדת, כשהוא מברך כל אחד מהקהל, שבאו מקרוב ומרחוק להתברך מפיו קדשו בהתקרב יום הקדוש - "(האב) א זיסע יאר", או בלשון הקודש "לשנה טובה ומתוקה".<br />
<br />
באמצע החלוקה ניגש א' תושב השכונה ורצה לבקש עבור קרובו, אלא שהתלבט האם לומר ולבקש מהרבי, ולפועל כשניגש לבקש, מלמל משהו בשקט,הרבי המשיך בחלוקה ללא התייחסות מיוחדת, ולאחר כחצי שעה של חלוקה פנה הרבי למזכיר שעמד לידו ושאל מה פלוני [ונקט בשמו] רצה לפני כן. המזכיר מיד שלח לקרוא לו {{הערה|הלה כבר היה בביתו}} וכשהגיע ניגש שוב ואמר להרבי שרוצה עוד א' נוסף עבור קרובו. הרבי נתן לו עבורו.<br />
<br />
במשך החלוקה עברה הגברת אסתר פולארד אשתו של יונתן פולארד וביקשה ברכה עבור בעלה, הרבי ברכה "שתצליח בכל ענינה". <br />
<br />
לאחר כמה שעות של חלוקה עבר הר' י.י. העכט, ואמר להרבי שזה יותר מידי זמן... ושהרבי צריך לטעום משהו. הרבי ענה לו: "מארגן וועל איך מיישב זיין אין דעם". בתרגום חופשי:(מחר אני אפתור את זה).<br />
<br />
החלוקה נמשכה כארבע וחצי שעות!, משעה רבע-לתשע לערך עד השעה אחת ועשרים בלילה. בהחלוקה עברו למעלה מתשעת אלפים חמש מאות אנשים נשים וטף. להרבה שביקשו עוד א' נוסף עבור מישהו אחר נתן להם הרבי.<br />
<br />
בסיום החלוקה יצא הרבי במאור פנים מיוחד, ועודד את שירת הקהל בחזקה בתנועת ידו הק'. בדרכו לחדרו הק' נעצר והביט על מעטפת "פדיון כפרות" שהייתה על הרצפה. מיד הזדרזו להרים אותה.<br />
<br />
בהתוועדות שבת פר' האזינו, ח' תשרי, דיבר הרבי (בשיחה הב') אודות ה"לעקאח" שחילק, ואמר שמקבלים את הלעקאח "פון דעם אויבערשטן אליין נאר דורך א שליח,<br />
ממוצע המחבר, ממוצע המאחד", (בתרגום חופשי: מהקב"ה עצמו, אלא דרך שליח, מומצע)<br />
ובפרט שהלעקאח קשור לפנימיות התורה – "חלב ודבש", וגם צירפו ללעקאח מאמר (ד"ה ושאבתם כנ"ל) שזה "א זיסער לעקאח, און א זיסער מאמר און א זיסער צדקה"<br />
(בתרגום חופשי: עוגת דבש, מאמר וצדקה 'מתוקים'), וגם דף הכריכה של המאמר "א רויטען בלעטל, א יום טוב'דיקן בלעטל", (בתרגום חופשי: אותיות אדומות, אותיות של יו"ט)<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabadlibrary.org/books/zz/maamarei/1/3/8/index.htm המאמר בגרסת טקסט]''' {{ספרייה}}<br />
<br />
{{במחיצת הרבי}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]<br />
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הצמח צדק]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%96%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%98_1304&diff=484643פרזידנט 13042021-07-15T20:30:46Z<p>משה כהן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הבית של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבית ברחוב פרזידנט]]<br />
'''בית מס' 1304 ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]]''' שבשכונת [[קראון הייטס]] הינו ביתו הפרטי של [[הרבי]]. בבית זה התגוררו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] עד פטירתה בכ"ב שבט [[תשמ"ח]].<br />
<br />
==במשך השנים==<br />
בשנת [[תשט"ו]], קנו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] את הבית{{הערה|זמן מה לאחר שעברו הרבי והרבנית אל ביתם זה, סיפרה הרבנית לאחד מנאמני הבית, ר' [[יעקב צבי הולצמן]]: "אבא [[הרבי הריי"צ]] אמר תמיד שצריך לחפש בית צנוע מבחוץ, גם אם מקשטים את הבפנים".}}, לאחר שהתגוררו עד אז בבניין הדירות שבצומת הרחובות ניו-יורק ו[[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], 346 [[ניו יורק אוועניו]] בקומה העליונה.<br />
<br />
אנ"ש והחסידים לא נכנסו אל הבית שהיה סגור בפני קהל החסידים, מלבד מי אשר הוזמן אל הקודש על ידי הרבנית לביקור שבהחלט נחשב לביקור פרטי.<br />
לאחר [[הסתלקות]] הרבנית בליל [[כ"ב בשבט]] [[תשמ"ח]], שהה הרבי בביתו לאורך כל שנת האבל, כשהתפילות ומעמדי [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]] נעשים שם. או אז נפתח הבית לראשונה לפני קהל החסידים.<br />
<br />
==הקומה הראשונה==<br />
[[קובץ:קופה במטבח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קופת צדקה|קופת הצדקה]] הקבועה בקיר המטבח בביתו של הרבי (תשמ"ט)]]<br />
[[קובץ:הקומה הראשונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקומה הראשונה]]<br />
הכניסה אל הבית היא לתוך חדר צר דרכו נכנסים אל סלון גדול שתופס שטח נכבד מהקומה הראשונה של הבית, אותו סלון הפך ב[[תשמ"ח]] למקום בו התפלל הרבי ונשא שיחות קודש.<br />
<br />
במשך כל השנים עמדו במרכז הסלון שתי ספות אירוח מעוגלות, שם הייתה [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] מקבלת את אורחיה. מלבד הספות כמעט ולא היה ריהוט נוסף בסלון. בקצה הימני, עמדה וויטרינה בה היו מדליות שונות שקיבל הרבי לאות הוקרה.<br />
<br />
החדר יותר פנימה היא חדר האוכל, שם עומד שולחן אוכל רחב ידיים ומסביבו שמונה כסאות. רוב החלל היה ריק מרהיטים.<br />
<br />
לצד חדר האוכל עומד קיטון ובו ארונות אכסון לכלי החמץ וכלי ה[[פסח]], ארון פינתי נוסף (בו אוכסנו תבלינים בכל ימות השנה, ובו נעל הרבי את ה'חמץ בעין' שמכר בחג הפסח), חדר שירותים ולצדו כיור, וכן מעלית.<br />
החלק הפנימי של הבית<br />
<br />
בבית יש שני גרמי מדרגות, הראשון מהסלון המרכזי אל הקומה השניה, והאחורי במקביל לחדר האוכל הגדול, כשבינו לבין חדר האוכל חוצצת דלת.<br />
<br />
בחלק השלישי, הפנימי יותר של הקומה, היה שולחן אוכל נוסף שלידו היו [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] סועדים בימות החול, בעיקר בשעות הערב.<br />
<br />
בפינת חדר האוכל, בין זה לחדר האוכל הגדול, ניצב מעמד בעבור הטלפון, ועליו קופת [[צדקה]]. כאשר הגיע [[הרבי]] לאכול ארוחת ערב, הוא לקח קודם את קופת הצדקה, הציבה על השולחן ושלשל לתוכה מטבע של חמישה סנט וגם נתן מטבע לרבנית על מנת שתשלשל לקופה{{הערה|סיפר ה[[משב"ק]] הרב [[חס"ד הלברשטאם]], כי בשנים מאוחרות יותר, כשבנו, הק' [[ארי הלברשטם|אהרן יוסף הלברשטאם]] היה במקום, נתן הרבי גם לו מטבע על מנת לתתו לצדקה".}}.<br />
<br />
על מעמד זה היה מונח גם [[חומש]] של הרבי, שבסופו נכרך סידור ("רוסטובער סידור"), ובו בירך הרבי לאחר הסעודה. ב[[ליל שבת]] לאחר הסעודה נהג הרבי לשבת במקומו ולומר 'שנים מקרא ואחד תרגום' מחומש זה.<br />
<br />
בפינה ממול, באמצע הפתח שבין חדר האוכל הגדול לחדר האוכל הקטן, הדליק הרבי את ה[[חנוכייה]].<br />
<br />
בהמשך, מצדו של חדר האוכל הפנימי, עומד המטבח, כמעט דל"ת על דל"ת, מדהים בפשטותו וביושנו (עשרות שנים לא החליפו בו רהיטים או שיפצוהו). במטבח יש משטחי שיש וארונות משני צידי המטבח. בפינה עומד המקרר, ישן ופשוט, בתווך עמד תנור ולא הרחק ממנו שולחן [[חלב]]י. מול המקרר עומד הכיור, בו נטל הרבי את ידיו לסעודות שבת.<br />
<br />
במרפסת של המטבח, עמד מקרר עתיק, שבעבר הופעל באמצעות בלוקי-קרח, ושנים אחר-כך שימש כארון איחסון לצרכים שונים. [[תשמ"ח|בשנת האבילות]], היו החתנים ובני משפחותיהם [[נתינת סידור לחתנים|מקבלים מהרבי את הסידור]] לתפילת [[מנחה]], במקום זה.<br />
<br />
במטבח יש פתח כניסה/יציאה נוסף אל החצר האחורית. האכסדרה המובילה החוצה, שימשה גם כ[[סוכה]] פרטית עבור הרבי והרבנית, משנת [[תשל"ח]] ואילך (בשנים שלפני זה היו מקימים את הסוכה במרפסת הקומה השלישית). מאז שנת [[תשמ"ב]], עברו הרבי והרבנית להתגורר בשבתות ובימים טובים בבניין [[ספריית אגודת חסידי חב"ד|הספרייה]] הסמוך ל-[[770]], אך אף על פי כן, הורה הרבי ל[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]], להמשיך ולהקים את הסוכה כל השנים.<br />
<br />
הדלת האחורית המובילה מהמטבח אל כעין מרפסת קטנה, וממנה כמה מדרגות אל החצר האחורית של הבית, שהייתה ירוקה ומטופחת.<br />
<br />
בליל הסתלקותה של הרבנית, פונו מהקומה הראשונה כל חפציהם האישיים של הרבי והרבנית שהיו מונחים דרך קבע בקומה.<br />
<br />
==קומה השניה==<br />
[[קובץ:תמונת הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|התמונה היחידה של הרבי שהייתה בבית של הרבי. הרבי כשהוא [[מסדר קידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]]]<br />
<br />
בין הקומה הראשונה לשניה היו שני גרמי מדרגות פנימיים, האחד מהסלון הגדול והשני בסמוך לחדר האוכל. בשנת האבילות הרבי ירד תמיד דרך גרם המדרגות המרכזי אל הסלון, שם כבר המתין לו הקהל.<br />
<br />
סמוך לחדר הלינה יש את חדר השירות והרחצה, ואחריו חדר שירותים נוסף המחובר לחדר העבודה של הרבי. בשניהם עומד כיור.<br />
<br />
בהמשך המסדרון, בסמוך לחדר הרחצה והשירות, מן העבר השני, נמצא חדר עבודתו של הרבי, שאף הוא חדר גדול ורחב מימדים. בקירות חדרו של הרבי, קבועים ארבעה 'בתי מנורה' עם נרות בארבעה מקומות בחדר. שני 'בתים' קבועים בקיר שבצד מזרח, ושניים נוספים בקיר שבצד מערב. אחר [[הסתלקות]] הרבנית, הורה הרבי ל[[משב"ק]] להשאיר את אחד המנורות הקבועים בקיר שבצד מערב, דולק תמיד.<br />
<br />
בחדר זה ישב הרבי ולמד, כמו גם עסק בעבודתו הק'. פעמים רבות הרבי הלך לביתו בשעות הערב כשעמו שק מכתבים, וכששב למחרת בבוקר, העביר הרבי את תשובותיו על המכתבים שהחזיר עמו מביתו. הרבי שהה בחדרו כאשר הדלת סגורה, והוא עסוק בענייני קודשו. במשך הלילה יצא הרבי מפעם לפעם מחדרו לחדר אחר בבית, וכשהיה משאיר את דלת החדר פתוחה, היה זה לסימן עבור המשב"ק שיש לו הרשות להיכנס פנימה אם היה זקוק לדבר מה.<br />
<br />
בתום הפרוזדור של הקומה השניה, נמצא סלון נוסף וספרייה. במרכז הסלון ספה רחבה ולידה שולחן מיוחד שנבנה ביד-אמן על ידי ר' [[יעקב ליפסקר]], מי שזכה לבנות גם (באותו סגנון מיוחד) את ארון הקודש ורהיטים נוספים ב-[[770]]. הקירות עטופים בספריות עמוסים ספרים שעמדו לשימושו של הרבי.<br />
<br />
בשנותיה האחרונות של הרבנית, כאשר התקשתה לרדת במדרגות, הובא לסלון שולחן-אוכל עם כיסאות, והרבי והרבנית סעדו את ארוחותיהם על שולחן זה.<br />
<br />
באותן שנים היו פעמים רבות שהרבי נשאר בסלון לאחר הסעודה, ועבר על מכתבים שקיבל. בלילות שבת ישב הרבי ולמד בסלון [[לקוטי תורה]].<br />
<br />
בסלון זה הייתה תמונת הרבי כשהוא [[מסדר קידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]. ככל הנראה, זו התמונה היחידה של הרבי שהייתה בבית{{הערה|על הגעת התמונה לסלון הרבי, סיפר פעם ר' בערל: "כמה שנים לאחר חתונתנו, מסגרתי את אחת התמונות מחתונתנו ונתתי במתנה לרבנית חיה מושקא. בתמונה הזו נראה הרבי תחת החופה, כשהרב חודקוב קורא את הכתובה. הרבנית הניחה את התמונה בחדר הספרייה של הרבי. ([[בית משיח]] גיליון 508).}}, בנוסף לתמונה הזו, היו בבית הרבי רק שתי תמונות של [[הרבי הריי"צ]], שעמדו גלויות בחדר השינה.<br />
<br />
==קומה השלישית==<br />
הקומה השלישית של הבית, הייתה ריקה מאדם. אמנם אף היא הייתה רחבה וגדולה כקודמותיה, והיו בה חדרי אורחים. אורחים כמובן לא נטו ללון בבית הרבי והרבנית, מלבד דוד הרבנית, הרב [[בן ציון שניאורסון]] ואחייניתו של הרבי, מרת [[ישראל אריה לייב שניאורסון#בתו|דליה רויטמן]], בת רבי [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ישראל אריה לייב]], שכשהייתה מגיעה לניו יורק, הייתה מתארחת במקום ברוב כבוד.<br />
<br />
לאחר שנת [[תשכ"ה]], עם פטירתה של [[הרבנית חנה]] שהתגוררה אף היא ברחוב '[[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]]', מרחק של שני 'בלאקים', אוחסנו בקומה זו רהיטים וחפצים שהיו בביתה, והם למעשה נמצאים שם עד עצם היום הזה.<br />
<br />
בראשית שנות המ"מים, לאחר שה[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]] היה צריך לסייע לרבנית לעיתים קרובות יותר, הוא קבע את דירתו בקומה השלישית של בית הרבי.<br />
<br />
==המעלית==<br />
המעלית היא אחד השינויים המהותיים היחידים שנערכו בבית הרבי והרבנית מאז שנקנה הבית. היא הותקנה לאחר שהרבנית חשה ברגליה והתקשתה לעלות במדרגות הפנימיות שבתוך הבית.<br />
<br />
בתחילה הובא כיסא מיוחד ה'מתלבש' על גרם המדרגות שבתוך הבית, ובאמצעותו יכלה הרבנית לעלות ולרדת באופן אוטומטי. אולם הכיסא לא היה לנחת רוחו של [[הרבי]],{{מקור}} ולכן הוצע לבנות מעלית במקום מעלית אחרת שהייתה בבית, שבה היה ניתן רק להעלות ולהוריד חפצים.<br />
<br />
כמה מבאי הבית סברו שלא ניתן יהיה לבנות במקום הצר הזה מעלית המיועדת לבני אדם באופן שאלה השוהים בה ירגישו בנוח, כיוון שהמקום קטן מאוד. ה[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]] חשב שאכן כן ניתן לבנות את המעלית. על מנת להוכיח זאת, בנה 'מעלית לדוגמה' מעץ, והעמידה, אז ניתן היה להבחין בבירור שהמקום אכן רחב מספיק על מנת שאפשר יהיה לעלות ולרדת באמצעות המעלית בצורה נוחה.<br />
<br />
כשהגיע הרבי הביתה, ראה את 'מעלית' העץ שנבנתה, נתן את הסכמתו לבניית מעלית אמיתית. ר' [[מענדל גאנזבורג]], שהיה בין ה[[משב"ק]]ים, הביא פועלים, וביחד בנו מעלית חדשה.<br />
<br />
מאז הרבנית אכן נהגה לעלות ולרדת באמצעות מעלית זו.<br />
<br />
==הבית כיום==<br />
סמוך ל[[י' בשבט]] [[תשנ"ב]], קרא הרבי ל[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]], והורה לו למכור את הבית ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]] ואת כל תכולתו, עד יו"ד שבט. את כסף המכירה, אמר הרבי, יש להעביר לטובת אחד המוסדות ("איינע פון די מוסדות").<br />
<br />
ר' שלום בער גנזבורג נבהל מאוד מההוראה הלא-שגרתית, ומכיוון שהיה אמון על שמירת הסוד, לא יכול היה לשתף אף אחד בסוד הכמוס.<br />
<br />
הוא לא ידע האם מתכוון הרבי למכור ממש את כל תכולת הבית, או שיש חפצים שברצונו להשאיר. ואם אכן ירצה הרבי להשאיר חלק מהחפצים - היכן יישארו? ובכלל, איך יקבלו החסידים את הידיעה שהרבי מעוניין למכור את ביתו הפרטי?!<br />
<br />
בהזדמנות הראשונה שנוצרה, פנה ר' [[שלום בער גנזבורג]] לרבי ואמר שיש דברים רבים שהוא אינו יודע כיצד לנהוג בהם. הרבי השיב כי אם יהיו חפצים אישיים שיהיה ספק לגביהם, תבוא ותשאל אותי. הרבי גם הוסיף ואמר לר' שלום בער גנזבורג שהוא יכול לצרף אליו חסיד נוסף, שאף הוא היה מהמשמשים בקודש בבית הרבי.<br />
<br />
השניים ערכו רשימה של חפצים אודותם הסתפקו, האם יימכרו אף הם, או יישארו ברשות הרבי, ור' שלום בער גנזבורג ניגש אל הרבי בשלישית. הוא היה נרגש מאוד לנוכח הנושא העדין שעליו לדבר עם הרבי, אולם להפתעתו הגדולה, עוד בטרם החל לדבר פתח הרבי ואמר בזה הלשון:<br />
<br />
"אני רואה שאינך מרוצה מכך. גם אני לא מרוצה מזה, ואף באים אלי בטענות על כך. הנך יודע מה? שיישאר כך עד ביאת המשיח, כמו שזה". והוסיף "וכאשר יגיע הזמן ויצטרכו להרחיב וליפות, שלא יחששו מהכסף ויעשו כל מה שצריך".<br />
<br />
ר' [[שלום בער גנזבורג]] לא הבין למה ירמזו דבריו האחרונים של הרבי. הוא עמד מבולבל, והרבי פנה אליו שוב ואמר: "מה אתה דואג? אתה דואג איפוא תהיה? במקום שאני אהיה - שם אתה תהיה".<br />
<br />
במשך השנים נשאר ר' שלום בער גנזבורג לדור בביתו של הרבי{{הערה|לטענתו, הוא קיבל על כך כמה רמזים מהרבי.}}. בשנת [[תשס"ד]], על פי פסק בית המשפט, עברה השליטה בבית לרשות [[אגודת חסידי חב"ד]] ו[[מרכז לענייני חינוך]]. כיום ר' [[שלום בער גנזבורג]] ישן בקומה השניה של [[770]]{{מקור}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* '''הביאני המלך חדריו''' [[מנחם זיגלבוים]] סוקר בשבועון בית משיח את ביתו של הרבי: [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52833 הקומה הראשונה], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52946 סקירה על הקומה השניה והשלישית] - {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60859 הרבי בשריפת חמץ במרפסת ביתו] - [[תשמ"ח]] - {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79947 השלג מכסה את ביתו הפרטי של הרבי] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
* [http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2808274 הרבי מתפלל ערבית בביתו] - עשרה בטבת [[תשמ"ט]] {{בית חבד}}<br />
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/12-02-2017-13-48-16-במחנה.pdf בבית המלך]''', מגזין 'במחנה צבאות השם' שבט תשע"ז<br />
*'''[https://chabad.info/magazine/651715/ המשב"ק מספר: זכרונות מבית הרבי והרבנית]''', זכרונות מאת ר' שמשון אהרון יוניק {{אינפו}}, מתוך [[שבועון בית משיח]] ערב כ"ב שבט תשפ"א<br />
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3002782 תפילת מנחה בבית הרבי]''' - תשעה באב נדחה, תשמ"ח {{וידאו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=477264ברכה אחרונה2021-05-22T21:15:53Z<p>משה כהן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרבי מברך ברכה אחרונה.jpeg|ממוזער|250px|שמאל|הרבי מברך ברכה אחרונה בסוף ה[[התוועדות]]]]<br />
'''ברכות אחרונות''' לאחר האכילה נחלקות לשלוש במיניהן:<br />
<br />
ברכת המזון, ברכה מעין שלוש, ברכת בורא נפשות.<br />
<br />
בעוד ש[[ברכת המזון]] היא לכל הדיעות מה[[תורה]], ישנה מחלוקת על חיוב הברכה מעין שלוש, אם הינה מהתורה. ברכת בורא נפשות היא מדרבנן לכל הדיעות.<br />
<br />
{{ערך מורחב|ברכת המזון}}<br />
<br />
== ברכת מעין שלוש ==<br />
על אף ש[[אדמו"ר הזקן]] אינו מזכיר ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]] את הדיעות שברכת מעין שלוש היא מהתורה, ישנה דיעה כזו, ולכן חמורה ברכה זו.<br />
<br />
== להזכיר לאחרים ==<br />
מנהגו של רבי [[משה איסרליש]], הרמ"א, היה ללכת ב[[יום הפורים]] לכל בתי העיר ולעורר ולהכיר אודות הברכה האחרונה.<br />
<br />
[[הרבי]] למד מאנקדוטה זו שיש להזכיר לסועדים בסיומם של מסיבות חגיגיות ו[[התוועדות|התוועדויות]] לברך ברכה אחרונה.<br />
<br />
[[הרבי]] הוסיף שדבר זה הוא קל וחומר: אם בזמנו של הרמ"א, שהמצב הכללי של שמירת המצוות בין היהודים היה חזק יותר, ובפרט בעיר קראקא בה התגורר הרמ"א שהייתה עיר מלאה בתלמידי חכמים, ובכל זאת הוא ראה צורך להזכיר לבני עירו לברך ברכה אחרונה, והסתובב לצורך כך בכל רחבי העיר, על אחת כמה וכמה שבדורנו יש צורך לעורר ולהזכיר על כך.<br />
<br />
ואכן כך הרבי נוהג בסיום כל [[התוועדות]] להזכיר על דבר אמירת ברכה אחרונה.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שיחות קודש]] [[תשל"ו]] חלק א', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=a0242edc-8cf1-467e-87b2-fdf959110d1d&st=%D7%94%D7%97%D7%96%D7%95%D7%9F+%D7%90%D7%99%D7%A9 עמ' (374)]<br />
{{מצוות}}<br />
[[קטגוריה:ברכות]][[קטגוריה:אכילה ושתיה]]</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%9A_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94.jpeg&diff=477263קובץ:הרבי מברך ברכה אחרונה.jpeg2021-05-22T21:14:00Z<p>משה כהן: תמונה פרטית</p>
<hr />
<div>== תקציר ==<br />
תמונה פרטית</div>משה כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=476684משתמש:משה כהן2021-05-19T12:05:51Z<p>משה כהן: </p>
<hr />
<div>{{ב"ה}}<br />
[[קובץ:הרבי תפילה 1304 פרזידנט.jpg|ממוזער|ימין|"הוא מלכנו ומושיענו"]] <br />
{{תיבות משתמש|<br />
{{יחי}}<br />
{{משתמש - דביר נגבי}}<br />
{{משתמש - אגו"ח}} <br />
{{משתמש - 770}} <br />
{{משתמש - התגלות היום}}<br />
{{משתמש - אוהב חסידות}}<br />
{{משתמש - מגלה ענין בכתי"קים}}<br />
{{משתמש - מפרסם גאולה}}<br />
{{משתמש - מצפה לגאולה}}<br />
{{משתמש - תמים}}<br />
{{משתמש - דובר אידיש}}<br />
}}<br />
שלום לכולם אני חושב שחב"דפדיה זה דבר מצוין שיכול להפיץ את המעיינות חוצה כפי רצון כ"ק אדמו"ר.</div>משה כהן