https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&user=%D7%9E%D7%9C%D7%9A&feedformat=atomחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2024-03-29T14:53:25Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.34.2https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%9C%D7%9A&diff=298948שיחת משתמש:מלך2017-08-04T10:35:39Z<p>מלך: /* יצירת קשר */</p>
<hr />
<div>{{בה}} --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ג בניסן ה'תשע"ג, למניינם 13:06, 3 באפריל 2013 (IDT)<br />
{| style="float: left; width: 300px;"<br />
|-<br />
! class="usermessage" style="padding: 1em;" | {{מצב דף שיחה}}<br />
|}<br />
<br />
== קישורים פנימיים ==<br />
<br />
נא להקפיד על הכנסת קישורים פנימיים במקומות המתאימים. זו עבודה כפולה ובזבוז זמן לעבור שוב על ערך קיים, כשהעבודה יכלה להיעשות תוך כדי. בתקווה להבנה. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • כ"ז בניסן ה'תשע"ג 08:48, 7 באפריל 2013 (IDT)<br />
<br />
== ניגונים ==<br />
<br />
מלך שלום. לשאלתך (את חיים), אין לנו כרגע אפשרות כזו יתכן שתיווסף בהמשך. אתה יכול להעלות אותו לגוגל דרייו ולהוסיף קישור, אם אינך יודע כיצד תוכל לשלוח אליי למייל שלי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז בכסלו ה'תשע"ד 17:14, 20 בנובמבר 2013 (UTC)<br />
:מלך שלום, אני שמח לבשר לך שנוספה לנו האפשרות להעלות קבצי שמע (אאודיו) לחב"דפדיה. בברכה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בניסן ה'תשע"ד 16:04, 22 באפריל 2014 (UTC)<br />
::איך מעלים?--[[משתמש:מלך|באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 18:06, 22 באפריל 2014 (UTC)<br />
<br />
:::פשוט תנסה... כנס לדף העלת קבצים ונסה... בקטע טוב. --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 19:22, 22 באפריל 2014 (UTC)<br />
<br />
== [[הירש'ל רבינוביץ']] ==<br />
<br />
יישר כח על הוספת הערך, קראתי ונהניתי. בכלל לא ידעתי מקיומו של יהודי זה. מה שכן, יש שם פרטים לא הגיוניים, הרי לא ייתכן שהוא נולד בתרצ,ו, ובגיל ארבע בשנת תש"א נשא אישה, אתה מסכים איתי? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:06, 24 באפריל 2014 (UTC)<br />
:חיפוש קצר במרשתת העלה שהטעות כבר [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/2/23/199769551725-2.html בכתבה המקורית] ממנה ככל הנראה לקחת את כל הפרטים המופיעים בערך. שלחתי אימייל לרש"ז ברגר ואמתין לתגובתו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:10, 24 באפריל 2014 (UTC)<br />
::אני כנראה באמת עייףץ קראתי פעמיים את המשפו גם בערך עצמו וגם בכתבה בבית משיח ובשתיהם קראתי עם פיסוק לא נכון. אבקש את סליחתך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:39, 24 באפריל 2014 (UTC)<br />
:::אם אכן הערך מבוסס על הכתבה הנ"ל, מן הראוי להוסיף אותה בערך בפסקה, לקריאה נוספת. זו גם דרך מסויימת לתת קרדיט שמגיע בצדק לכותב. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו בניסן ה'תשע"ד 21:15, 26 באפריל 2014 (UTC)<br />
<br />
== ניגונים 2 ==<br />
<br />
יש"כ על המשך פעולותיך. לגבי הניגונים שהעלית, כמו לגבי תמונות וקבצים אחרים. בבקשה ציין את מקור הניגונים, כדי שנוכל להתמודד עם טענות על זכויות יוצרים וכו'. כמו"כ רצוי לציין בדף תיאור הקובץ ובעברית, את שם הניגון, שם הבעל מנגן וכיו"ב. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ח בניסן ה'תשע"ד 19:33, 28 באפריל 2014 (UTC)<br />
<br />
== למה שמות כל כך ארוכים? ==<br />
<br />
זה מסרבל כל דבר אפשרי. אפשר למשל: "הרייצ ליארמוש". [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 18:45, 30 באפריל 2014 (UTC)<br />
<br />
== והוא יגאלנו ==<br />
<br />
אין לי מושג איך עושים הערות שוליים, לכן הוספתי מקור תסתכל בפיסקא האחרונה תוריד אותו להערות (אם לא הבנת תסתכל לבד ותבין.. יחי --[[משתמש:מענדוש|מענדוש]] - [[שיחת משתמש:מענדוש|שיחה]] 22:52, 5 ביולי 2014 (UTC)<br />
<br />
==סמל באחסון==<br />
{{חופשת ויקי|תאריך=הודעה חדשה|סיבה=[[לימוד תורה]], [[התוועדות|התוועדויות]] ועשיית "[[מבצעים]]"|תקשורת=|אחר=}}<br />
<br />
== ניגונים ==<br />
<br />
מלך שלום. ההארה הבאה מתייחסת לעריכותך מחודש ניסן, אבל תמיד אפשר לתקן, וחשוב לא פחות לנהוג בהתאם לכך להבא. <br />
<br />
העלאת מספר קבצי שמע של ניגונים לחב"דפדיה, ראשית יש"כ. שנית, בבקשה כתוב בכל העלאה את מקור הקובץ, זה גם יכול לחסוך לחב"דפדיה תביעות יוצרים, וגם לעזור לאנשים שרוצים להשתמש בקובץ לדעת אם יש בעיה עם הזכויות יוצרים שלו. בקבצים שכבר העלת אפשר לכתוב את המקור בלשונית 'עריכה' בדף הקובץ. בברכה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באב ה'תשע"ד 13:18, 5 באוגוסט 2014 (UTC)<br />
:מלך, אני מבקש שוב, אנא כתוב את מקור הניגונים שאתה מעלה (האם זה מהדיסק של 'היכל הנגינה'?). --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א באב ה'תשע"ד 15:09, 7 באוגוסט 2014 (UTC)<br />
::זה מתיקיה של ניגונים מפי ר' דוד הורביץ--[[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 15:14, 7 באוגוסט 2014 (UTC)<br />
:::זה לא עוזר. צריך לדעת מי בעל זכויות היוצרים, וזה מי שהפיק את התקליט ולאו דווקא מי ששר. אולי רשום על התיקיה, או על התיקיה שבתוכה התיקיה הנ"ל שם של הגוף שהפיק את זה? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד באב ה'תשע"ד 13:35, 10 באוגוסט 2014 (UTC)<br />
::::במסמך שנמצא אצלי בתוך התקיה המתאר את תוכנה, חתום בסופו - זאב וואלף ליפסקער --[[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 13:45, 10 באוגוסט 2014 (UTC)<br />
<br />
== עזרה ==<br />
<br />
אני רוצה לכתוב על ר' אלעזר החיגר שבא מירושלים לליאזנא , מחסידי אדמור הזקן, רק שאני לא מוצא את הערך שלו, תעשה טובה תחפש אותו ואם לא תמצא תשלח לי הודעה בהקדם ונכתוב עליו, יש לי קצת חומר, יחי המלך --[[משתמש:מענדוש|מענדוש]] - [[שיחת משתמש:מענדוש|שיחה]] 14:21, 6 באוגוסט 2014 (UTC)<br />
<br />
== תמונת הרבי הריי"צ ==<br />
<br />
מדוע החלפת את התמונה באחת הרבה פחות טובה? אתה מפחד שמישהו יתבע אותך על הפרת זכויות יוצרים?--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 19:35, 24 באוקטובר 2014 (UTC)<br />
<br />
כי מה שהיה מקודם היה ציור והיה הרבה פחות יפה. ומה שהעלתי זה מה שהצלחתי למצוא במקום --[[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 09:07, 26 באוקטובר 2014 (UTC)<br />
==ברכת יש"כ==<br />
ישכ עצום על תרומתיך לערך [[דף השער לספרי רבותינו נשיאנו]] המשך לתרום מידיעותיך הנרחבות. {{אנונימי}}<br />
<br />
== היום יום של [[{{#זמןמ:xhxjj xjx}}]] [[{{#time:xhxjY}}]] ==<br />
<div id="mp-otd">{{היום יום}}</div><br/><br />
<br />
== האוהל ==<br />
<br />
שלום לך, מלך. זה לא יפה למחוק דברים מערכים, שברגע זה ממש דנים עליהם בהרחבה בדף השיחה. הגש את טענותיך ואז תשנה כפי העולה על רוחך. תודה.<br />
:אולי הפוך, שאחרי שיחליטו שצריך לכתוב אז יכתבו?--[[מיוחד:תרומות/95.86.118.59|95.86.118.59]] 22:17, 13 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
<br />
::ממש לא. משום שהמשפט אותו אתה מתעקש למחוק, מופיע בערך כבר שנים רבות. זה שעכשיו יש דיון האם להוסיף מילים נוספות בערך - אינו מצדיק עריכה של הערך עצמו, בפרט שהנוסח הזה כבר הוסכם על הכל מזמן. אם יש לך טענות גם עליו - אתה מוזמן לכתוב אותם בדף השיחה של הערך. תודה.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 22:35, 13 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
<br />
:::מלך, עניתי לדבריך בדף השיחה שלי וכן ב[[שיחה:האוהל]]. אשמח לתגובתך בצורה עניינית. כמו כן, אני מבקש להביע את סליחתי אם גרמתי לך עגמת נפש, כאשר למול עיניך נראות שורות באתר שאינן תואמות את מהלך מחשבתך ורוחך... אני מקווה שתקבל זאת בהבנה ותנסה אכן להביא לשיפור המצב באמצעות טענות הגיוניות וענייניות ולא מתלהמות. בהצלחה!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 07:35, 14 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
==יצירת קשר== <br />
יש אפשרות לקבל את האמייל שלך לשיתוף פעולה, בברכה[[משתמש:דידן נצח|דידן נצח]] - [[שיחת משתמש:דידן נצח|שיחה]] 22:34, 3 באוגוסט 2017 (UTC)<br />
<br />
למה?? ואיך לשלוח לך אותו? --[[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 10:35, 4 באוגוסט 2017 (UTC)</div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%A1%D7%95%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A7&diff=203334שיחת משתמש:בנימין הכהן סוחייק2015-10-14T19:14:01Z<p>מלך: יצירת דף עם התוכן "{{בה}}--~~~~"</p>
<hr />
<div>{{בה}}--[[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 19:14, 14 באוקטובר 2015 (UTC)</div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:5778&diff=203318שיחת משתמש:57782015-10-14T16:48:55Z<p>מלך: </p>
<hr />
<div>אשמח אם תיצרו לכאן קישור לכל הודעה שאתם משאירים לי. תודה!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 11:45, 9 באוגוסט 2015 (UTC)<br />
<br />
== האוהל ==<br />
<br />
5778 שלום. עניתי לדבריך ב[[שיחה:האוהל#מקומו של הרבי]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב באלול ה'תשע"ה 17:30, 27 באוגוסט 2015 (UTC)<br />
<br />
בנוגע למה שכתבת לדי העכסטע צייט '''איזו אידיאולוגיה בדיוק תקבע את נקודת המבט של חב"דפדיה. האם דעתם של הבחורים, הנהלת הישיבות, רבני ומשפיעי אנ"ש, או רק המשתתפים במערכת.''' <br />
<br />
לפי מה שנראה בינתיים אלה שקובעים את האידיאולוגיה הם רק המשתתפים במערכת ובהם גופא רק אותם שהיו על המחשב בחודשיים האחרונים. כי כשאני התחלתי בחב"דפדיה לפני שנתיים וחצי למיטב זכרוני הקו הי' שונה ממה שאתה ושאר החברה, החלטתם לקבוע בזמן האחרון--[[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 02:46, 14 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
<br />
:אני שמח, מלך, שהתחלת לענות בהיגיון ולא סתם למחות. כתשובה לדבריך רק אחזור על בקשתי: האם תוכל להביא שם של אחד מהמשפיעים, הרבנים או הנהלת הישיבות, שסובר כך וגם פירסם את דעתו ברבים? רב שאכן ראוי לשמש מורה דרך בעיצוב ההשקפה?<br />
<br />
:באם כן, טענתי בטלה ומבוטלת. אני לא בא לשנות את האידיאולוגיה באתר (למרות שאני חולק עליה ואנסה להתווכח), אלא בנושא זה ספציפית נדמה לי שהוא לא נכתב ע"פ הכללים. אם תוכיח אחרת - זה יהיה לתועלת בדיון. יישר כח!<br />
<br />
:נ.ב. אם ממש תציק לך הראיה משיחת ש"פ שופטים תנש"א, אשתדל לענות עליה כאן. בכל אופן, לראשי הישיבה בצפת למשל זה לא מפריע. כל טוב.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 07:28, 14 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
::א. בצוות בנתניה, זה ששום רב לא מוחה זה לא בגלל שכולם מסכימים לראש הישיבה, אלא בגלל שהם כפופים לו. אבל בפועל המשפיע(ים) הרב רוזנבלט (שהוא דרך אגב דווקא כן קבוצה נ"ד) שממנו מחזיקים רוב הבחורים ולו יש הכי הרבה מושפעים בישיבה וממילא , אומר בפירוש שהרבי ב770 וכששואלים אותו בנוגע לאהל בער"ה, עונה שצריך ללכת כי יש הוראה של הרבי והרבי מקפיד ללכת בער"ה.<br />
::ב. בצפת הרבה המשפיעים העיקרים בישיבה רובם מורים לא ללכת ויש שלא הולכים בעצמם וגם הר"י שכן מחזיק מהמקום לא הופך את זה למקום הקבוע של הרבי, ודבר ראשון כשמגיע הולך ל770<br />
וידוע לי כמעט בוודאות על פעם, שנסע לרבי וברגע האחרון וויתר על הנסיעה לאהל.--[[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 16:32, 14 באוקטובר 2015 (UTC)</div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:5778&diff=203317שיחת משתמש:57782015-10-14T16:32:03Z<p>מלך: /* האוהל */</p>
<hr />
<div>אשמח אם תיצרו לכאן קישור לכל הודעה שאתם משאירים לי. תודה!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 11:45, 9 באוגוסט 2015 (UTC)<br />
<br />
== האוהל ==<br />
<br />
5778 שלום. עניתי לדבריך ב[[שיחה:האוהל#מקומו של הרבי]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב באלול ה'תשע"ה 17:30, 27 באוגוסט 2015 (UTC)<br />
<br />
בנוגע למה שכתבת לדי העכסטע צייט '''איזו אידיאולוגיה בדיוק תקבע את נקודת המבט של חב"דפדיה. האם דעתם של הבחורים, הנהלת הישיבות, רבני ומשפיעי אנ"ש, או רק המשתתפים במערכת.''' <br />
<br />
לפי מה שנראה בינתיים אלה שקובעים את האידיאולוגיה הם רק המשתתפים במערכת ובהם גופא רק אותם שהיו על המחשב בחודשיים האחרונים. כי כשאני התחלתי בחב"דפדיה לפני שנתיים וחצי למיטב זכרוני הקו הי' שונה ממה שאתה ושאר החברה, החלטתם לקבוע בזמן האחרון--[[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 02:46, 14 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
<br />
:אני שמח, מלך, שהתחלת לענות בהיגיון ולא סתם למחות. כתשובה לדבריך רק אחזור על בקשתי: האם תוכל להביא שם של אחד מהמשפיעים, הרבנים או הנהלת הישיבות, שסובר כך וגם פירסם את דעתו ברבים? רב שאכן ראוי לשמש מורה דרך בעיצוב ההשקפה?<br />
<br />
:באם כן, טענתי בטלה ומבוטלת. אני לא בא לשנות את האידיאולוגיה באתר (למרות שאני חולק עליה ואנסה להתווכח), אלא בנושא זה ספציפית נדמה לי שהוא לא נכתב ע"פ הכללים. אם תוכיח אחרת - זה יהיה לתועלת בדיון. יישר כח!<br />
<br />
:נ.ב. אם ממש תציק לך הראיה משיחת ש"פ שופטים תנש"א, אשתדל לענות עליה כאן. בכל אופן, לראשי הישיבה בצפת למשל זה לא מפריע. כל טוב.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 07:28, 14 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
::א. בצוות בנתניה, זה ששום רב לא מוחה זה לא בגלל שכולם מסכימים לראש הישיבה, אלא בגלל שהם כפופים לו. אבל בפועל המשפיע(ים) שממנו מחזיקים רוב הבחורים ולו יש הכי הרבה מושפעים בישיבה, אומר בפירוש שהרבי ב770 וכששואלים אותו בנוגע לאהל בער"ה, עונה שצריך ללכת כי יש הוראה של הרבי והרבי מקפיד ללכת בער"ה.<br />
::ב. בצפת הרבה המשפיעים העיקרים בישיבה רובם מורים לא ללכת ויש שלא הולכים בעצמם וגם הר"י שכן מחזיק מהמקום לא הופך את זה למקום הקבוע של הרבי, ודבר ראשון כשמגיע הולך ל770<br />
וידוע לי כמעט בוודאות על פעם, שנסע לרבי וברגע האחרון וויתר על הנסיעה לאהל.--[[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 16:32, 14 באוקטובר 2015 (UTC)</div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:5778&diff=203257שיחת משתמש:57782015-10-14T02:46:38Z<p>מלך: /* האוהל */</p>
<hr />
<div>אשמח אם תיצרו לכאן קישור לכל הודעה שאתם משאירים לי. תודה!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 11:45, 9 באוגוסט 2015 (UTC)<br />
<br />
== האוהל ==<br />
<br />
5778 שלום. עניתי לדבריך ב[[שיחה:האוהל#מקומו של הרבי]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב באלול ה'תשע"ה 17:30, 27 באוגוסט 2015 (UTC)<br />
<br />
בנוגע למה שכתבת לדי העכסטע צייט '''איזו אידיאולוגיה בדיוק תקבע את נקודת המבט של חב"דפדיה. האם דעתם של הבחורים, הנהלת הישיבות, רבני ומשפיעי אנ"ש, או רק המשתתפים במערכת.''' <br />
<br />
לפי מה שנראה בינתיים אלה שקובעים את האידיאולוגיה הם רק המשתתפים במערכת ובהם גופא רק אותם שהיו על המחשב בחודשיים האחרונים. כי כשאני התחלתי בחב"דפדיה לפני שנתיים וחצי למיטב זכרוני הקו הי' שונה ממה שאתה ושאר החברה, החלטתם לקבוע בזמן האחרון--[[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 02:46, 14 באוקטובר 2015 (UTC)</div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6&diff=203256שיחה:אוהל אדמו"ר הריי"צ2015-10-14T02:34:55Z<p>מלך: /* מיקוד הדיון - ב' */</p>
<hr />
<div><br />
<br />
== לכבוד הצנזור chabadnik ==<br />
<br />
השתדלתי לכתוב את הערך בצורה שכמעט כל חסיד אשר בשם חב"דניק יקרא, (אם יש לך הערות עניניות, אתה מוזמן להגיה ולשפץ את הערך), יהיה מוכן לחתום עליו, כעת יש לך הזדמנות להחליט האם אתה שייך לחב"ד, או לקומץ הקיצוני שנוהג להחרים ולבזות רח"ל את האהל הק' (ובדרך כלל אותם אנשים, הם גם אלו המבזים וקורעים רח"ל את שיחותיו ו[[רשימות|רשימותיו]] של כ"ק אדמו"ר).<br />
'''אל תחשוב שתוכל למחוק את הערך ואף אחד מלבדי לא ידע, דע לך שהערך נשמר וצולם ובמקרה ויימחק יוכלו כל אנ"ש והתמימים לידע מזה ויידעו עם מי יש להם עסק''' בתקווה שלא יהיה צורך בדרכים האלו ויה"ר שיערה ה' רוח ממרום ויתמו כו' ולא כו' וכולם יידעו את הוי' ונזכה להתקשר לאילנא דחיי, כ"ק אדמו"ר.--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]] 04:05, 8 מאי 2009 (EDT)<br />
:מר בן עטר - אני שניתי את הערך כפי הקו הנהוג - ומבחינתי זהו סוף פסוק! [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]<br />
<br />
לא זכיתי להבין מה הבעיה שהערך ייקרא "האוהל הק'"? האם למישהו שמאמין שזה האוהל של הרבי הריי"צ יפריע הכינוי הזה?<br />
:אין בעי', אך שם זה אינו מתאים לאנצקלופדיה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]<br />
והשם בית חיינו כן מתאים? ככה זה נקרא בפי כולם. חוץ מזה, גם אם לא מתאים השם הזה, בודאי אין טעם לכתוב "אוהל כ"ק אדמו"ר הריי"צ". ניתן לכתוב בפשיטות "האוהל".<br />
<br />
== תמונה ==<br />
<br />
<br />
איך מעלים תמונה מהאוהל לאתר?--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]] 04:30, 8 מאי 2009 (EDT)<br />
:יש להתייעץ עם הוועדה הרוחנית האם לעשות זאת, בכל מקרה - למי שאין רשייון מיוחד לכך אין אפשרות. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]<br />
<br />
למה שלא תעלה תמונה של האוהל?<br />
<br />
אני חושב ר' שרגא שעדיין לא קלטת עם יש פה עסק, זה ששינו את שם הערך וזה שלא מעוניינים להעלות תמונה מהאוהל, נובע מאותו מקום, מדובר באנשים שבשנים האחרונות החליטו ככל הנראה להשתדל שכמה שפחות אנשים יזכו להשתטח על הציון הק' ולכן מנסים למזער ככל האפשר את ערכו של האוהל, שים לב שללא כל בושה צינזרו את דבריו הק' של כ"ק אדמו"ר האמצעי בנוגע להשתטחות ושהשמיטו את המשפט על כך שרבבות אנשים פוקדים את המקום ורואים ישועות במקום, לצערי אותם גורמים מסתתרים מאחורי וועדה רוחנית מסתורית, ואינם מוכנים להסביר את מניעיהם לצנזורה ולמדיניות מזעור ערכו של האוהל הק' בכל פעם שלא מוצאים מפעילי המיזם תירוץ הולם למעשיהם הם מפנים את השואל אל אותה "וועדה רוחנית" מסתורית שרק הם מודעים אליה ויה"ר שיתמו כו' ולא כו' ויערה ה' רוח ממרום ו"כולם ידעו אותי" כי "מלאה הארץ דעה" תומ"י ממש--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]] 00:22, 11 מאי 2009 (EDT)<br />
:א. אוהל הרבי? - זה בניגוד לקו.[[משתמש:חסיד|חסיד]]<br />
<br />
'''(בדף שיחה של chanadnik טענת שאתם "אובייקטיבים" פתאום יש לכם "קוים" ש99% מאנ"ש לא אוחזים מהם)''' [[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]] 16:37 12 מאי 2009<br />
:99% מ[[אנ"ש]] טוענים ש[[הרבי]] טמון שם?? - נראה שאתה באמת ילד קטן. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]<br />
<br />
סליחה 95% ושוב לא ענית על גוף הטענה אתם אובייקטיטבים או לא--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]]<br />
<br />
ב. דברי אדמו"ר האמצעי - "אין זה שייך לענייינינו כלל וכללל" אלא לערך המלא על האוהל בכללות.<br />
<br />
ג.חדר וישיבה - נמחק בטעות.<br />
<br />
ד. ועדה רוחנית - הם הרב [[שלום יעקב חזן]], [[שניאור זלמן הרצל]] ו[[שמואל קסלמן]]. <br />
<br />
תודה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] - צנזור ראשי.<br />
::ומדוע צנזרו את זה שרבבות יהודים מגיעים למקום ורואים שם ישועות, אהה... שכחתי... בעצם זה עלול ח"ו לגרום לאנשים לבקר באוהל רח"ל , נו באמת, תפסיק להיתמם--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]] 16:37 12 מאי 2009<br />
:מה הקשר? ובערך על [[אגרות קודש]] כתוב שרבים רואים ישועות? זה דבר שלא קשור לחב"דפדיה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]<br />
::שרבבות אנשים מבקרים במקום זה אכן קשור לערך, נו אני מחכה בקוצר רוח שתתקן את ה"טעות" בנוגע לחדר והישיבה,--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]]<br />
:::תיקנתי, מה תגיד עכשיו? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]<br />
::::והיה זה שכרי!--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]]<br />
== הצנזורה מכה שוב ==<br />
<br />
למי מפריעה העובדה כי את האוהל פוקדים רבבות אנשים ורואים ישועות במקום? מדוע מחקו עובדה זו<br />
?<br />
<br />
מדוע מצנזרים את זה שיש במקום מקווה "חדר" וישיבה?<br />
<br />
וגרוע מזה, החוצפה והעזות שבצנזור דבריו הק' של כ"ק אדמו"ר האמצעי כי בהשתטחות על קברו של הצדיק שהכיר והתקשר אליו בחייו "מתקשרת בחי' היחידה שלו בבחי' היחידה של הצדיק", פשוט אין בושה!<br />
--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]]<br />
:לא ענו לך שזה לא קשור לערך '''הזה'''? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]<br />
<br />
אני כבר לא מדבר על העזות בהתעלמות מכך שהמקום הוא "בין השאר" גם ציונו הקדוש של כ"ק אדמו"ר, בכך מתעלמת הבדיחה שיש המכנים אותה חב"דפדיה מ'''כל''' רבני אנ"ש (כולל רבני שכונת קראון הייטס)ומרוב מוחלט של חסידי ומשפיעי חב"ד, אבל גם לדעת אותו מיעוט שולי עד זניח, המחרים רח"ל את האוהל הק', אין שום סיבה להתעלם מהעובדות הנ"ל.<br />
:כבר עניתי לך מה מראה מה שכתבת בקשר לגילך. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]<br />
<br />
[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=35983 האתר שטורעם על הצנזורה בחב"דפדיה] בקרוב באתרים נוספים...--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]] 01:57, 11 מאי 2009 (EDT)<br />
:כמו לדוגמא בפורום "בחדרי חרדים חב"ד" שאתה חבר בו וחברך - לויק 770 שנחסם פה בעבר הכניס אותו...[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]<br />
::ובעוד אתרים!!--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]]<br />
:::בעוד אתרים? אתה נראה משועמם רציני...בהצלחה :-) [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]<br />
<br />
== ג' תמוז ==<br />
<br />
בג' תמוז יש באוהל הק' יותר מבקרים מיו"ד שבט וער"ה ביחד--[[משתמש:יוסי בן יועזר|יוסי בן יועזר]] 13:01, 20 מאי 2009 (EDT)<br />
:זה בניגוד ל"קו" של חב"דפדיה...אל תיתן לעובדות לבלבל אותנו--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]]<br />
<br />
== שיפור גדול ==<br />
<br />
זה עתה נוכחתי בשינוי לטובה בערך וכנראה גם ב"קו" שלכם, אמנם עדיין דרוש עוד שיפור והתנסחויות פחות מפותלות, אבל כשצריך לפרגן גם את זה נעשה [[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]]<br />
:היה זה כתוצאה משינוי לטובה של מספר אנשים שחושבים קצת שונה מההנהלה בחב"דפדיה, אך ניגשו בצורה יפה ומכובדת ודרשו שיפורים במקומות המתאימים. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 13:20, 29 בינואר 2010 (UTC)<br />
<br />
== 'אוהל' ==<br />
<br />
לענ"ד יש לשנות (להחזיר) את שם הערך ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]]. האוהל זה שם כוללני מיד. ומה יהי' כאשר יהי' ערך על [[אוהל אדמו"ר הזקן]]? [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]<br />
:דומני שהשם הנוכחי נבחר מסיבות של אחדות החסידים.. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 22:15, 2 בפברואר 2010 (UTC)<br />
::ומהו השיקול העליון? ולכו"ע שדמוהריי"צ נמצא שם...[[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]<br />
:::אבל לדעת עוד כמה, הרי לא רק הוא נמצא שם. בכל אופן זו החלטתך חב"דניק. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 11:07, 3 בפברואר 2010 (UTC)<br />
::::נכון, אבלל...עכ"פ מהו השיקול העליון. אם יש לך קשר פא"פ עם חב"דניק, אודה למר במאד. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]<br />
<br />
יתכן שהשיקול העליון במצב כזה הוא - גדול השלום. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 19:19, 3 בפברואר 2010 (UTC)<br />
:טוב, לך (שלום) יש נגיע בעניין.. אני חושב שהודעה בדף השיחה שלו, כוחה יפה יותר מכל. ושוב, מדובר באחד הנושאים הרגישים ביותר שלא הוכרעו חד משמעית גם אצל רבני ומשפיעי המשיחיסטים ולכן אני מבין את הגישה ללכת בין הטיפות באופן שישתמע לשתי פנים. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 19:44, 3 בפברואר 2010 (UTC)<br />
::ללא כל קשר לדעתי - אוהל הריי"צ '''אין חולק ע"ז''', ואף אדם רציני לא יגיד טענות ומענות ("ולמה זה לא אוהל אד"ש?....)* כי יבין ת'נקודה (מלבד אלו שתואנה הם מבקשים כו'). וכך נצא ידי חובת השלום והדיוק. ו[[משתמש:חיים נהר|חיים]] ו[[משתמש:שלום|שלום]] על כל ה[[משתמש:חסיד|חסיד]]ים...[[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]<br />
:::"אוהל אדמו"ר הריי"ץ" אומר בבירור שאינו אוהל כ"ק אד"ש, דלא כדעת רבים וטובים. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:16, 3 בפברואר 2010 (UTC)<br />
<br />
== תשובה לשאלות מנחם ציון ==<br />
<br />
אני רואה שמאד מציקה לך השאלה על כך שלא מוזכר בערך קיומם של החיידר, המקווה והישיבה.<br />
הוספתי בערך דברים שהרב [[יקותיאל ראפ]] חוזר עליהם רבות, ובפרט ב[[סיום הרמב"ם]] ב-770. '''הרבי לא רצה שהמקום ייהפך למקום קבוע''' אפי ברז לנט"י הרבי לא רצה שם וק"ו לא בית כנסת וכו'.<br />
--[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 07:50, 8 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
:מן הראוי להוסיף לערך. --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום כ"ו בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 07:54, 8 ביוני 2010 (UTC)<br />
==השטתחות בשבת==<br />
האם לא כדאי לציין את המנהג לא להיות בציון בשבת. והוכחה לכך מהסיפור הידוע שהרבי כמעט נתקע בבית קברות ביום שישי ולבסוף שמח מאוד שלא נשאר שם שבת--[[משתמש:חצקל|יחי המלך!, חצקל]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 18:05, 29 במרץ 2013 (IDT)<br />
:הרבי מעולם לא 'נתקע' בשומקום, צריך להזהר בלשון בפרט כשזה בפומבי--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 23:33, 15 באוגוסט 2015 (UTC)<br />
<br />
== מקומו של הרבי ==<br />
<br />
כמדומני, שהיות שמעולם לא הוציא שום רב מכובד בחב"ד, שרבים וטובים סומכים על דבריו ונהנים ממנו עצה ותושיה וכו', שום מכתב או הבעת-דעה ברבים שהאהל הק' אינו מקום משכן כ"ק אדמו"ר - אין סיבה שחב"דפדיה תעשה זאת.<br />
<br />
יתירה מזו: העובדה הפשוטה שגופו הק' של הרבי נטמן שם - היא עובדה פשוטה. ניתן אולי להוסיף שיש המייחסים לעובדה זו את דברי התורה על ניסיון ודמיון וכו', אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה לחלוטין (אלא לכתוב ש'יש המתייחסים למקום כמקום הימצאו של הרבי').<br />
<br />
בסופו של דבר, גם 'חסיד' יודה ש-90% מחסידי חב"ד מכירים באהל הק' כמקום הימצאו של הרבי. כך שיותר אנציקלופדי ומכובד לכתוב את המיעוט כ'יש', ולא להיפך.<br />
<br />
אני לא משנה בפנים הערך לפני שאני שומע תגובות. מחכה לכם גם בדף השיחה שלי. יישר כח!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 18:43, 13 באוגוסט 2015 (UTC)<br />
<br />
:בהיות אשר מספר ימים איש לא הגיב, שיניתי בפנים הערך. שוב, אני מצפה לתגובותיכם, אפשר גם לנסח את מה שכתבתי בסגנון אחר קצת.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 20:41, 15 באוגוסט 2015 (UTC)<br />
<br />
::לכבוד האנונימי הנכבד, ביקשתי מכל מי שיערער על עריכתי להגיב בצורה עניינית כאן בדף השיחה או בשיחת המשתמש שלי. מה העניין לשנות בכוח? אתה הרי לא אחד ממפעילי המערכת...--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 21:02, 15 באוגוסט 2015 (UTC)<br />
:::::ל-5778 היקר, ראשית אני שמח לראותך פה, ובטוח שתוסיף לחב"דפדיה. אתה צודק בכך ששאלת בדף השיחה ואיש לא ענה. כמו"כ המשחזרים בערך, היו צריכים להגיב קודם בדף השיחה. <br />
<br />
לגופו של עניין, חב"דפדיה יוצאת מנקודת מבט אובייקטיבית, הכפופה לאמונה בה' ובתורתו כפי שניתנה לנו על ידי עבדיו הנביאים - רבותינו נשיאנו עד הרבי. <br />
<br />
למשל, ברור הדבר שנציין את העובדה שהשמש סובבת את הארץ. ונתעלם או לכל הפחות נציין כדעה מוטעית, את דעתם של מדענים ואפילו רבנים ותלמידי חכמים שסוברים שהכדור סובב את השמש. שום דעה או טענה לא תשנה את האמת האובייקטיבית שמקורה בדברי הרבי. <br />
<br />
עד"ז כך בעניין החייים הנצחיים של הרבי. חב"דפדיה רואה בדבריו של הרבי (כפי שהם מובנים על ידי הועדה הרוחנית של האתר, כמובן) מקור בלעדי לאמת האובייקטיבית והמציאותית. ולכן כל דעה אחרת, תוצג כאן באופן משני, במקביל לאמת לאמיתה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב באלול ה'תשע"ה 17:26, 27 באוגוסט 2015 (UTC)<br />
<br />
::טענתך אינה נכונה במקרה שלנו משום שהחולקים על דבריך הם חלק מחסידי חב"ד הנאמנים. ודבריהם נאמרים (לפי דבריהם!!, שבנידון דידן הוא העיקר) מתוך ועל פי דברי הרבי וממילא כשהנך כותב 'ספר אישי' רשותך לכתוב את דעתך ולחלוק בתוקף על דעת האחר.. אבל כשאתה כותב אנציקלופדיה על הרבי מכיוון שאינך בעה"ב על הדברים וישנם כאלו שמדגישים שדבריהם נובעים מדברי הרבי וחולקים עליך הרי שהאוביקטיביות היא לכתוב את כל הפירושים (שהרי כולם נאמרים בתוך ומדברי הרבי)<br />
<br />
::ומובן שאין כאן ראיה מכדור הארץ כי אין עניינה של אנציקלופדיה זו לסקור את דברי המדענים אלא את דעת התורה (ושאר רבנים פשוט שאילו יר"ש הם כשיראו דעת הרבי יבטלו דעתם, כפשוט) ובתורה אין שתי פירושים!!.<br />
<br />
::ולגבי הוועדה נ"ל שכמקימים אתר וקוראים לה חבדפדי"ה הכוונה שהאתר הוא בענייני חב"ד שזה הרבי ותורתו ולא שיטה מסויימת בתוך חב"ד ולכן סקירה של שיטה וכיוון חשיבה אחת בדברי הרבי והתעלמות מהסברותיהם של שיטה ארת של חסידים גדולים ויהודים שהתעסקו בתורתו של הרבי ומסורים ונתונים אליה היא התכחשות לאמת.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:42, 28 באוגוסט 2015 (UTC)<br />
<br />
:::יישר כח גדול, שייע, על תשובתך. דומני ש'הנחה' כבר ענה על מה שכתבת, לכן לא אוסיף כאן על דבריו ורק אשאל, אם אפשרי, האם תוכל לשלוח לי לאימייל את שמותם של חברי הועדה הרבנית של חב"דפדיה? אשמח לשוחח עמם ולהבין מדוע הם חושבים שהם מבינים בנושא טוב יותר מהרב וילשאנסקי, למשל. לי אישית לא ידוע על אף רב רציני בחב"ד שלדעתו מה שכתבתי אינו נכון.<br />
<br />
:::בכל מקרה, אני לא משחזר כרגע (אא"כ לא אזכה לתגובתך עד אחרי תשרי ע"ו, ובודאי שעד אז נחסוך את כ"ז כיון ש"לא ילמדו עוד איש את רעהו" וגו'...), ומצפה לתגובתך.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 19:08, 29 באוגוסט 2015 (UTC)<br />
::::ע"פ הכלל בחב"דפדיה שהעובדות הם ע"פ התורה ולא ע"פ מה שנראה בעיניים, וידוע ומפורסם שיחת הרבי מלך המשיח שבדור התשיעי אין שינוי דגניזה, הרי שאין מקום לכתוב על הדיעה המופיעה בראש ערך זה, ובטח לא בראש הערך.<br />
<br />
:::::אף שלא התייחסת כלל למה שכתבתי אגיב שוב, אם המסגרת של חבדפדיה החליטה לסקור דעתה של 'חסידות חב"ד' בצורה אובייקטיבית ברור שהיא אינה יכולה להתעלם מדעתם של חסידי חב"ד השונים שכל אחד לדעתו סובר שדעתו היא דעת הרבי והחלטה לא לסקור דעה מסויימת כי מנגדת לתורה היא הסתכלות לא נכונה שהרי שיטתם מיוסדת לשיטתם על התורה (ואינה כשיטת המתנגדים רח"ל שמלכתחילה מיוסדת על כפירה) וממילא בכתיבתך 'אנציקלופדיה' אין בכוחך לפסוק שהיא מנגדת לתורה (ההגדרה של אנציקלופדיה היא 'סקירת חיצונית של הנושא' ולא 'במה' לכתוב דעות) ופשוט.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:23, 30 באוגוסט 2015 (UTC)<br />
<br />
::::::לשייע הנכבד, אנסה לסכם כאן את טענותיי וטענות הנחה כדי שיהיה לך קל להגיב - או להשתכנע...<br />
<br />
::::::אם הגדרתה של 'חב"דפדיה' היא - אתר המעוניין לסכם את כל הידע האנציקלופדי על חסידות חב"ד, מתוך נקודת מבט חסידית אמנם, אך אובייקטיבית - הרי לא יתכן לכתוב בערך שלנו בצורה רשמית שהאהל אינו מקום הימצאו של הרבי.<br />
<br />
::::::ברור לכל, שאף גדולי רבני המשיחיסטים מכירים באהל כמקום הימצאו של הרבי, ואלו החולקים על כך - גם אם הם 'רבני' הועדה הרוחנית - מתי מספר המה. אי לכך, הערך צריך להיות כתוב - לטענתינו - בערך כך: האהל הוא המקום בו נטמן אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"י, והרבי בג' תמוז תשנ"ד; אך יש מחסידי חב"ד הטוענים שהרבי לא נטמן שם, ראה להלן 'פולמוסים' (או אולי קצת יותר אנציקלופדי).<br />
<br />
::::::ושוב, החילוק בין זה לבין השמש למשל הוא, שבהיות אשר האתר נכתב מנקודת מבט חב"דית - הרי זו ההשקפה של חב"ד בעניין, אך בנושא שלנו, דעתה של חב"ד מוגדרת בצורה קצת שונה, כנ"ל.<br />
<br />
::::::אלא אם כן תחליט הוועדה הרוחנית להגדיר את נקודת המבט של האתר בצורה שונה, המשוייכת לאותם מתי מספר בלבד, אך אזי לחלקם הגדול של חסידי חב"ד כבר יהיה קשה לתרום למערכת, מכיון שהם מרגישים שזו לא נקודת המבט שלהם (ואל תיקח את זה כאיום, אני סתם מספר על עצמי ומעריך שזו הרגשתם של שותפיי לדעה...).<br />
<br />
::::::אני מחכה לתגובתך, בהצלחה!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 18:58, 16 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
:::::::בעקבות פניה אישית ועניינית של 5778, ארשה לעצמי להתערב בנושא. 5778 מבקש שייכתב בראש הערך את היות האוהל כמקום הימצאו של הרבי, זאת מאחר ו"מעולם לא הוציא שום רב מכובד בחב"ד.. מכתב או הבעת-דעה ברבים שהאהל הק' אינו מקום משכן כ"ק אדמו"ר". הדיון בנושא צריך להתמקד במציאת מסמך-הבעת-דעה השוללת את האוהל כמקומו של הרבי, או, לחילופין, קבלת הצעתו. בין כך ובין כך ראוי לכתוב פיסקה הדנה בנושא ההלימה של נצחיות נשיא הדור עם סוגיית הגניזה והאוהל. כשאף אחד מהתנאים אינו קיים, טענתו של 5778 איתנה. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], ג' בתשרי ה'תשע"ו 20:11, 16 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
::::::::לחשיבות ונחיצות הענין אני מרשה לעצמי להתערב ולהביע עמדה: גם אם ישנם רבנים משיחסטים רבים המסכימים שבג' תמוז היה נסיון ולעינינו הגשמיות טמנו שם את גופו הק', אין ספק שכולם ללא יוצא מן הכלל - ובענין הזה מצטרפים אליהם אף רוב רובם של הרבנים האנטים שאינם נגועים בפוליטיקה - טוענים ש'''מקומו של הרבי''' הוא 770 עדי הגאולה האמיתית והשלימה. לשם צריך להגיע, וזהו מקום המקדש גופיה דלעתיד על כל המשתמע והנגזר מכך. אם צריך לבקר '''גם''' באוהל, באיזה עיתויים, ואיך להתייחס, זה דיון נפרד, אבל בנוגע לעצם ההגדרה של האוהל כ'''מקומו של הרבי''' זוהי תפיסה שגויה ומוטעית מיסודה שהשתרשה אפילו בין האנטים רק בשנים האחרונות ואין בה אמת כלל וכלל. מקווה שהובנתי ומפאת קוצר המזן קיצרתי ביחס לאריכות שראוי לדון בזה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:12, 17 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
:::::::::אחדד את מילותיו של להתראות: כל רבני חב"ד ללא יוצא מן הכלל מסכימים שמקומו של הרבי הוא ב-770, כמבואר בקונטרס בית רבינו שבבבל '''ביחס לרבי הריי"צ'''. השאלה היא רק על מקום גופו הק' של הרבי. אבל לקרוא לאוהל כמקומו של הרבי, ולכניסה לשם ככניסה לרבי/ל'יחידות', זה אינו, כי מקומו של הרבי הוא ב-770, ולכן שמה תתחיל התגלות משיח כמבואר בארוכה שם בקונטרס.--'''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • ד' בתשרי ה'תשע"ו 15:25, 17 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
<br />
: לדעתי צריך למחוק גם את השורה: '''המקום אותו פוקדים רבבות הרואים אותו כמקום המצאותו של הרבי''', גם להבדיל אלפי הבדלות יש המון המון אנשים בעולם שרואים את הר הבית כמקום המקודש לאיסלם... יש אמת אחת וזהו זה! זה לא הורס את האוביקטיביות והאינצקלופדיות אם יש לאתר הזה אידאולוגיה מסויימת, ויש דברים שפשוט לא כותבים! כמו הרבה הרבה דברים שלא כתובים פה באתר בכוונה תחילה כי כן יש פה כללים וכו' ולא כל איזה טמבל שחושב שהוא יסביר לחבדפדיה למה הם צריכים לכתוב את הכפירות שלו, זקוק בכלל ליחס, ואם כבר אז כבר, גם לגבי הדף של [[תשע"ו]], הוכתי תהדמה כאשר [[משתמש:הנחה]] עורך שוב ושוב את הקטע על השנה כשנת הגאולה ובעקבות איזה "נודניק" הוריד מהעוצמה של האמונה ששידר המשפט הזה, ולצערי הוא עומד על השינוי שלו... --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 18:35, 17 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
<br />
::אם היית בתדהמה מהשינוי בתשע"ו למה לא שינת אף פעם בזיהוי שמך. ואם אתה כל כך מזועזע מדוע אינך מסביר את עצמך בדף השיחה בצורה שכלית ולא מתלהמת. תראה שהדיון מתנהל בצורה לוגית ולא בהפרחת ססמאות והכרזות...<br />
::ועוד נקודה: אין אף אחד שאומר לחבדפדיה מה לכתוב בגלל שחבדפדיה היא 'אנציקלופדיה שיתופית' שהמשתמשים עצמם (זה שאתה מכנה אותם בתואר 'טמבל' ו'נודניק' וכו') הם הכותבים - הם חבדפדיה בעצמו. אלא שיש בזה כללים שקבעו מייסדי האתר ובזה יש דיון אם מייסדי האתר מטרתם היא לייסד אתר שתפרסם את שיטותיהם של פלוני ואלמוני 'בתוך' חסידות חב"ד, התוצאה היא: שלכל שאר האנשים שאינם נמנים על תלמידיהם לא יהיה ענין לכתוב (וודאי לא לקרוא) באתר. ומכיוון שברור (לבנתים נראה לי כך, אף שברור לי שחלק מהכותבים לא) שמטרת המייסדים היא לפרסם '''דעת חסידות חב"ד''' (באמת אפשר לכתוב '''דעת תורתנו הק'''' אין צורך אפי' לכתוב חסידות חב"ד משום שברור שחסידות הוא לא דבר נוסף על התורה! ובדברים שגדולי ישראל (האמיתיים) אחרים אמרו אחרת ברור שבכמה עניינים אלו ידעו מביאור הרבי היו מודים וכו' וראה בערך [[האמונה בביאת המשיח#ראיה משיטת רבי הלל]] בהסבר הרדב"ז איך הביאו את שיטת רבי הלל בגמרא הרי האוחז כשיטתו היא אפיקורסות? ומובן גם לנידון דידן וכפי שהביאו דעת בית שמאי אף שביחס לבית הלל אינה משנה!!) ומכיוון שהבעה"ב הבלעדי על חב"ד הוא הרבי וכ-ו-ל-נ-ו כולל כ-ו-ל המשפעים ביכולתם לומר ביאורים ופירושים בתורה לכן כשאתה בא לסקור את דעתה של חסידות חב"ד אינך בעה"ב להתעלם מפירושים אחרים (אלא א"כ כנ"ל אתה בא לסקור את שיטת פלוני בחסידות חב"ד וכנ"ל) (וכאמור בתגובתי הקודמות יש אפשרות שתפתח אתר מאמרים אישיים שלך בה תבאר בהרחבה עד כמה מופרכת השיטה שכנגד אבל ברור שאנציקלופדיה אינה במה לכך).<br />
::ואם יבוא חכם וישאל אולי נצטט את יאיר לפיד שאמר שהוא לומד מהרבי שצריך ללמוד השכלה.. הנה גם הוא לומד בדעת הרבי... (אני לא רוצה בכלל לדבר על ההשוואה בין ישראל לעמים ובזה גופא בין האוהל הק' לבין.. 'חצקל' יש גבולות....) הביאור פשוט שכל חסיד חב"ד נעמידנו על חזקתו שהוא בחזקת כשרות שמאמין בכל דברי הרבי ודבריו מיוסדים על דבריו ומבארים את דבריו (עכ"פ לשיטתו של המפרש (משא"כ אצל הנ"ל ופשוט)) וודאי כשמדובר בדעתם של אלו שהרבי סמך ידיו עליהם שהם ערכו וחזרו ודברו ויבארו את דברי הרבי עשיריות בשנים!!! (רק לחשוב על זה....) שדעתם ראויה לבמה ולדיון והבאת צדדי הדיון. (הארכתי.. סליחה, אבקש להגיב בהגיון ולא בהתלהתמות וכו')--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:39, 17 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
:::לצערי, בעקבות ריבוי שיחות עם ידידי ורעי מב' צידי המתרס, לא ברור לי בכלל "שכל חסיד חב"ד נעמידנו על חזקתו שהוא בחזקת כשרות שמאמין בכל דברי הרבי ודבריו מיוסדים על דבריו ומבארים את דבריו", והנסיונות שבהם מעמידים אותם כמה צעירים חמומי מוח שמחנכים דור שלם על שנאה כלפי אחיהם עצמם ובשרם, גורמים לעיוותים נוספים שאין כאן המקום לפרטם, וחלק עיקרי מהם הוא '''החלפת''' בית רבינו כמקום המקודש והעיקרי ביותר בתחליפים כגון הבית ברח' פרזידנט, הספריה, והאוהל. אין חולק שזהו מקום קדוש, ואין חולק שאין טעם לשלול ולהתעלם מדעתם של רבים מחסידי חב"ד, אך להכתיר את המקום כמקומו של הרבי זהו עיוות בלתי יסולח. אם יוחלט שכן להתייחס למגוון הדעות, אזי אפשר להתייחס רק באופן עובדתי למה שקרה בג' תמוז, ולציין בצמידות ובהדגשה שזה כנסיון בלבד ולעת עתה עדי הגאולה הקרובה לעיני בשר תומ"י ממש. לחיים ויחי המלך המשיח! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 03:59, 18 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
::::ראשית לא ענית על עצם העניין הרי ישנם מגדולי וזקני החסידים שהרבי סמך ידו עליהם וחזקתם הוא לא רק מצד חזקה סתם אלא שהם עשריות בשנים הצינור שדרכם הרבי פרסם את שיחותיו ומאמריו וביקש שיבארו את דבריו (כידוע כמה סיפורים בזה).<br />
::::שנית גם בנוגע לאלו שאינם שייכים להנ"ל ישנה תנועה בין כמה וכמה שמפני שסוברים כשיטה מסויימת ממילא השיטה השנייה לא רק שהיא כפירה אלא שגם ממציא השיטה לשיטתם הוא בכוונה תחילה התכוון לכפור...!! בעוד שכשמחפשים ומעיינים לראות מה באמת כתב אותו אחד או מי הוא ומה דיעותיו של אותו אחד רואים שכל כוונותיו לש"ש והוא מאמין בן מאמין (ואפשר לטעון שההוא אינו יודע מכל השיחות (ומילא אינו ראוי לציטוט, ושוב כשמעיינים רואים שההוא מתייחס ל-כ-ל השיחות) (ולכאורה הבעיה מתחילה במייסדי השיטה הנגדית, שכשאומרים שיטתם אינם מבארים כלל שיש שביארו כאן באו"א אלא שמוכיחים אחרת אלא טוענים מיד שההוא כופר ממילא אין צורך כלל להתייחס וכו' וכו') (וכשנוגע לאלו שהרבי סמך עליהם כנ"ל הרי זה חמור יותר, כפשוט (להפכם לכופרים ומזידים)...) ובדידי הווה עובדא שכשדנתי עם חברי (שהם מהקבוצה המכונה 'משיחיסתים') בשיחותיו של הרבי, ובין הדברים אמרתי שראיתי פעם שר' יואל דן בזה. היה הלה בתדהמה... מה ר' יואל מתייחס לזה (אני לא משלה את עצמי שכולם כאלו בורים אבל כשם שזה אצלו בגסות (הן בנוגע לאיש והן בנוגע לעניין) כך הוא אצל רבים מאיתנו בדקות (וממילא מובן הוספתי ש"כל אחד בחזקת כשרות" משום שכשהגישה שלנו תהיה כך, נוכל ללבן את הצדדים בצורה אובייקטיבית ועד הסוף. ויווכח האם המפרש והמבאר התכוון לכפור או אולי טעה או אולי בכלל צדק...)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:08, 18 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
:::::דרך אגב בנוגע למה שכתבת אודות מקומו של הרבי כלל לא שייך לכאן הדיון כאן הוא אודות מקומו הגשמי בנוסף לזה הינך יכול לדון על פי זה במקומו הרוחני אין ספק שאדם החושב שמבחינת '''המציאות הגשמית''' אין הבדל בין י' שבט לג' תמוז הרי שהאוהל הוא '''קודש קודשים''' בדיוק כשם שהרבי יחד עם שיחותיו אודות בית רבינו וכו' לא מצינו שהרבי ינהג מנהגי האוהל בשום מקום אחר!!! אופן הכניסה, דפיקה בדלת, קריאת פני"ם ומאמרים!! כשהרבי אמר שישאל את השווער היה ידוע שהכוונה באוהל כפי שאמר מפורש כמה פעמים, (הנסיעה ברכב בהלוך מקדימה וחזור מאחור) ועוד ועוד, אין זה נוגע לוויכוח היכן להיות בימי חג ושבת וכו' אבל ברור שמי שחושב כנ"ל אין בדבריך לסותרו.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:16, 18 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
::::::מי נתן לך את הסמכות להחליט לאיפה הדיון כן שייך או לא שייך, ומה אני יכול לומר ומה לא? אינני מכירך ואינני יודע על ברכי מי חונכת, אבל אני גדלתי בדור שבו לכולם היה ברור '''לכל אשר בשם חסיד חב"ד יכונה''' שישנו '''הבדל עצום''' ביותר בין י' שבט לג' תמוז, גם מבחינת המציאות הגשמית. אף אחד לא חלק על קדושתו של האוהל, אלא על הגדרתו כמקומו של הרבי, דבר הנותן לגיטמציה לדעות כוזבות ואפשרות לטעות ולהטעות. אין שום אפרשות לקחת את ההתייחסויות של הרבי לאוהל כמקומו של אדמו"ר הריי"צ ולהחיל אותם על הדרך בה אנו צריכים להתייחס כעת אל האוהל בדור השביעי בתקופת הנסיון שאחרי ג' תמוז, וכל נסיון שכזה (שנעשה כבר למעלה מעשר שנים על ידי הארגון הידוע וכיון שעשו ושנו נעשה להם כהיתר) הינו עשיית פלסתר מדבריו הק' של כ"ק אדמו"ר שליט"א.<br />
::::::לפני שממשיכים בדיון, אשמח אם תוכל לענות לי בצורה כנה איזה מקום תופס 'קונטרס בית רבינו' בהתייחסותך למקומו של הרבי. (להזכיר, שקונטרס זה נאמר על ידי הרבי והוגה עבור חסידי הדור השביעי, ואינו נסיון של 'התאמת' דברי הרבי מענין אחד למשנהו - קרובים ככל שיהיו). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:04, 18 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
:::::::א. לא היה בדברי שמץ של הטלת סמכות וכו' אלא טענתי שמדובר בשני דיונים שונים כך שטענותיך אינם עונים ומתייחסים לטענה שכנגד.<br />
:::::::ב. גם אתה תסכים שבכל דבר יש את ה"מאורע התכני הגשמי" ויש את "משמעות הדברים" הויכוח סביב ג' תמוז הוא בשני הפרטים הן בפרט התכני שעל אף שאתה כותב שלכולם היה ברור וכו' הנה לי ברור וידוע על עשרות מהחסידים שיכולים להעיד (שדרך אגב טענה זו מקובלת על פי תורה - "על פי שני עדים יקום דבר") "שחנטו וכו' און מע האט געזאקט קדיש וכו' וכיו"ב" (לשונו של הרבי טו תמוז (?) תשמ"ה אודות י' שבט) ולכן על אף שידוע שיש כאלו שחולקים (ובטח יש להם טענות כנגד על פי תורה) סו"ס יש בחסידי חב"ד שכך חושבים וא"א להתעלם אפשר להסביר את דעת החולקים וכו' (כפי שרצה [[משתמש:5778]]). ומה שאתה כתבת אודות זה שאין אף אחד שמשווה בין י' שבט לג' תמוז הרי זה ב"משמעות הדברים" וד"ל '''ובזה אין חולק עד עצם היום הזה!!!''' (והויכוח בפרט זה הוא בפרטים)<br />
:::::::ג. דרך אגב במשפטך האחרון הוכחת את מה שכתבתי לעיל באריכות. כלומר: מכיוון שמוכח מדברי שהנני חסיד חב"ד ולומד תורתו של הרבי ומאמין בו מדוע ההנחה הראשונה שלך הוא שאם אני חולק עליך סימן שיש שיחות של הרבי שהם אצלי שוליים ח"ו. וכי כל כך בטוח הנך שרק אתה (או אלו שבסביבתך) הם היחידים שמבינים את שיחותיו של הרבי שהחולק עליהם וודאי חולק ח"ו במשה. וכאמור אילו היה מונח אצלך הפוך שהייתה מעמיד על החזקה (וכו' וכיו"ב) הייתה שואל את שאלתך בסגנון: אם אתה טוען כך איך הנך מבאר את דברי הרבי בשיחה פלונית?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:53, 18 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
<br />
===מיקוד הדיון===<br />
להתראות ואחרים, כדאי לשים לב שהדיון כאן הוא לא בערך "מקומו של הרבי", אלא בערך האוהל. השאלה היא האם לכתוב בערך שהאוהל הוא "מקום קבורתם של אדמו"ר הריי"צ והרבי", מבלי להתייחס להגדרת 'מקומו של נשיא הדור שנעלם'. חבל שהדיון מתפזר ומתפזר כאשר בכל פיזור ופיזור מתרחקים מפתרון הדיון. שוב, כנ"ל, אנו מחפשים מקורות לשלילת האוהל כ"מקום קבורת הרבי". זה יכול להיות שיחה, מאמר, מאמר השקפה או אפילו הקלטה מהתוועדות של איזה משפיע. ככל שהמקור יהיה מהימן וסמכותי יותר, כך יהיה לזה משקל אנציקלופדי רב יותר. נכון לכעת, חוץ ממנהג של חלק מהתמימים ומשפיעים בודדים שמקורו בהרגש האישי שלהם - לא ידוע על מקור 'גבוה' יותר להנהגה זו (כמובן שמאחר וזו הנהגה ידועה, כדאי וראוי לייחד לזה פיסקה בגוף הערך, אך כעת הדיון הוא על הפתיח לערך הדן בהגדרת האוהל). --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], ח' בתשרי ה'תשע"ו 08:02, 21 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
:רק לדייק: מקום המצאו של הרבי עצמו (שזה המהות האמיתית של צדיק, נשמתו ורוחו) הוא ללא ספק בשיחות ובמאמרים, ובבית רבינו שבבבל. לאנציקלופדיה חסידית מתאים לכתוב (לא דווקא על הרבי, אלא גם על כל נשיאי חב"ד) "המקום בו טמון '''גופו''' של הרבי". נוסח זה גם מוסכם, לכאורה, על רוב או כל המדיינים לפני (בהתבסס על הטענות שנכתבו עד עכשיו). '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' בתשרי ה'תשע"ו, למניינם 09:59, 21 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
::ר' חיים שליט"א: על אף שדבריך הגיוניים - אני בפירוש חולק על הדברים, ולא מוכן להתייחס לדברים בצורה אנציקלופדית. אני חושב שחב"דפדיה בנוסף לשלל מעלותיה היא גם מכשיר חינוכי וגורם משפיע בעיצוב השקפת עולמם של רבים מחסידי חב"ד, ובשל כך לפרשנות שאנשים נותנים לפתיח כזה יש משקל רב בדיון האם להגדיר כך את האוהל בשורות הראשונות של הדף. אני לא חושב שיש ענין לשלול עובדה נכונה, אך לענ"ד לא כל דבר נכון צריך להתנוסס בראש כל חוצות כשהוא עלול להביא לטעויות וסילופים. אגב, משמח אותי שחזרת להציץ מפעם לפעם בחב"דפדיה, כה יתן ה' וכה יוסיף. אגב, לאחרונה ממש התוודעתי מפי ר' ג.ש. מק.ט. לעניין נוסף שהינך מעורב בו, ואני מחכה כבר לראות את זה יוצא למרחב הציבורי, ובינתיים אסתפק באמירת יישר כח... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 20:11, 21 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
:::מסכים לחלוטין עם דעתו של להתראות (וברוך השב גם לך... {{קריצה}}). אצלנו - בשונה ממקומות אחרים - אנציקלופדיות אינה המדד החשוב ביותר. אני לא חושב שאפשר למצות דיון ציבורי המתנהל כבר שנים ללא הכרעה בכמה (וכמה) שורות באינטרנט, הוויכוח קיים והוא לא יוכרע, לא כאן. ואם כבר נאלצים לתפוס צד... --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 19:22, 25 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
::::הדיון ברח משום שהדיון הוא: אם יש להתייחס לכל הדעות בעניין ולכתוב בצורה אנציקלופדית (וזה כולל שכל צד שמובא בערך יובא גם טענתו ומענותיו לצד שכנגד) או שהאתר אינו מוגדר כאנציקלופדיה אלא כאוסף מאמרים של הצד X שלכן אין מקום להביא את הצד שכנגד... <br />
::::(ואין כאן כלל דיון מי צודק כי ברור שלא נכריע. אבל כל בר דעת מבין שאם כתוב בכניסה לאתר שהוא אנציקלופדיה ומיד כשנכנסים לערכים רואים התעלמות מוחלטת (!) מדברים ידועים (וכלשונו של הרבי לא רק מילתא דעבידא לאיגלויי אלא דברים שכבר התגלו ומפורסמים בכל רחבי תבל) מיד הוא מבין שאין מה לסמוך על הכתוב כאן כהוא זה.. ומי שמשלה את עצמו בזה אני לא חושב שאפשר לשכנע אותו 'יהי לו אשר לו..' וכלשון הידוע: א קאף קען מען נישט א רוף שטעלן....)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:36, 26 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
:::::אתה מתעקש להגדיר את הדיון איך שנח לך ולהניח 'הנחה' שאינה מקובלת על הרבה מהחב"דפדים במסגרת הגבולות שאתה החלטת עליהן. יש קבוצה לא מבוטלת של עמיתים לתרומות בחב"דפדיה שגם להם ישנה זכות הבעת עמדה, והם - ואני בתוכם - טוענים שזה בדיוק הדיון, האם במסגרת ההגדרה של האתר כאנציקלופדיה יש מקום לתת אפשרות להחדרת דעות שלענ"ד מטעות את הקוראים וגורמות להם להבין בדיוק הפוך מדעתו של הרבי. אם זה היה סתם ענין פוליטי, היה באמת עדיף להתעלם לחלוטין ולא לכתוב אף צד, אבל היות ומחוייבים להידרש לנושא, ממילא יש דיון מה הצורה הכי נכונה לכתוב את זה בצורה שלא יגרום לחלק מהתורמים להרגיש מנותקים ופגועים מכך שכותבים הפוך מדעתם, אך יחד עם זה מה הם הגבולות שאנו יכולים להתיר לעצמנו להתגמש (ובפירוש יש רצון להתגמש ולהסביר פנים ולכתוב בצורה הכי עדינה שתניח דעת כל הצדדים) מבלי לוותר על עקרונות. תאמין לי שאני ורבים כמותי היו מעדיפים שבכל מקום ששמו של הרבי מוזכר הוא יוזכר בצירוף התואר "מלך המשיח שליט"א" ובריבוי ערכים הייתי מעדיף שההתייחסות תהיה הרבה יותר ברורה והחלטית ובלתי מתפשרת, אבל היות שזו אנציקלופדיה שאני שואף שתהיה אנציקלופדיה כלל חב"דית שכולם מרגישים בנוח לתרום לה וכולם שותפים ביצירתה, אני מוותר על הרבה מהרצונות שלי למען המטרה המשותפת.<br />
:::::ובאשר לטענתך, אפשר לומר בדיוק הפוך על אלו שמתעלמים בצורה מופגנת ומוחלטת מבשורת הגאולה, מעידודי ה'יחי', מאמונת החסידים וכו' וכו', אלא שישנו הבדל עקרוני: אנחנו מעוניינים להתעלם מכך שיש '''חסידים''' שמבינים בצורה כזו או אחרת, ואילו אלו מעוניינים להתעלם מהדברים '''של הרבי''' מההוראות הברורות שנתן לנו ומהדרישה העכשווית הבלתי מתפשרת.<br />
:::::אומר לך את האמת, אני לא מתפעל מדיבורים נחרצים. אני יכול לכתוב יותר חריף ולהתנסח יותר פוגעני מאשר "יהי לו אשר לו", אבל למרות שיש לי יצר הרע לענות דברים כדרבנות, אני נוצר מקלדתי כדי לשמור על דיון נעים ונוח, ולהתייחס לגופם של דברים מבלי להתלהם ולהתנצח. אני מבקש גם ממך לרכך את דיבוריך ולקרוא שנית את הדברים לפני שאתה מפרסם אותם על גבי המרשתת. גוט יום טוב! תשאב שמחה ואמונה בריקודי בית השואבה, ויה"ר שנתכנס כבר במוצאי חג זה להתקהל בפני המלך ובמילא כל הדיון יהיה מיותר... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 20:00, 27 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
::::::'''אין כאן שום התנסחות פוגענית''' אלא תגובה ברורה שמכל הדיון מוכח שכלל לא 'שמעת' את הטענה.. ונקודתו: שאתה לבד כותב שברצונך שהאנציקלופדיה תהיה כלל חבדי"ת ולכן אתה מוותר (כמוני) אבל יחד עם זה אינך מבין שבמתכונתו העכשווית זה לא יהיה 'לעולם' (בדרך הטבע) כלל חבד"י... (ולכן אולי חבל לוותר על שאר העניינים).<br />
::::::בנוגע לתוכן טענתך אם הנך ברור כל כך שהחסידים הנ"ל בשיטתם מתעלמים מדברי הרבי במכוון מדוע שלא תכתוב ותביא את הדברים לעיני הקורא בשלמותם? הרי הקורא יבחין לבד שהם מתעלמים? (ואדרבה ההתעלמות מביאה לחשיבה שאינך מסוגל להתמודד עם הטענות וזה הרי לא נכון..) (ודא"ג גם בטענה זו הוכחת שלא קראת את תגובתי הקודמים)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 18:10, 28 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
:::::::שמעתי, וכתבתי שאני מבין את הטענה ומזדהה איתה, ולכן אני מוכן לוותר על התנסחויות אבל לא על עקרונות, ומבחינתי זה עקרון מקודש שאי אפשר לוותר עליו גם במחיר 'בריחה' של תרומים פוטנציאליים. זה כואב לי, אבל זו דעתי.<br />
:::::::סליחה שנסחפתי למקומות אחרים או שלא הייתי מספיק ברור, אם אתה רוצה להתוועד, אני ב770 ואשמח לשבת ולהגיד יחד לחיים ואם תרצה נוכל גם ללבן יחד נושאים כאוות נפשנו, ואז גם תראה שאני לא נושך... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 01:59, 30 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
::::::::אם כבר, אולי כבר כדאי לעשות התוועדות לכל הכותבים, ואז יכירו אחד את השני וכו', ויהיה אפשר לדון בהרבה נושאים מעניינים וכו'--'''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]'''<br />
::::::::"והיה עיני וליבי שם כל הימים" אני לדאבוני עדיין בגשמיות לא שם אבל תקבעו מקום. נו...--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 07:01, 1 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
:::::::::מפעילנו היקר ר' שיע ק. בדרך לכאן, ואני מוכן לקחת על עצמי לדאוג למקום ופארבייסען (ממוצאי שמח"ת ואילך, בימים שנותרו כבר לא שייך) אם מישהו מוכן לדאוג להזמין באופן אישי את כל החבראל'אך. מי יודע, אולי נזכה ונפגוש גם את ר' שלום. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 16:03, 1 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
:::::::::אני מוכן ומזומן לכל התוועדות. בפרט בימי חול המועד אני יכול לבא. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ח בתשרי ה'תשע"ו, למניינם 17:25, 1 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
<br />
:::::::::: חברים יקרים, חבל שהדיון שוב סוטה לנושא אחר, והפעם לנושא "מעמדה של חב"דפדיה כ"אנציקלופדיה" לעומת "חב"דית" ובזיקה למגוון הדעות בחב"ד". זהו דיון שחשיבותו גבוהה ביותר, אך יש לעשות זאת באולם דיונים. חשוב להבין שכתיבת אנציקלופדיה מורכבת משני שלבים מרכזיים: בשלב הראשון אוספים את כל המידע על נושא מסויים. לאחר שבטוחים שעל 'שולחן המערכת' מונח כל מה שנאמר ונכתב על נושא מסויים, אז אפשר לקבל תמונה מלאה על הנושא ולהחליט מה יוכנס לערך ומה לא. כפשוט שלא ניתן לדלג על השלב הראשון ועוד לפני שנאסף מידע על נושא מסויים, כבר להחליט מה ייכנס לערך ומה לא. זה בדיוק מה שקורה כאן. אני מבקש לכנס את כל המידע בנושא 'קבורת הרבי באוהל', שכל אחד יביא מקורות מכל הבא ליד, אך הדיון מתעקש שוב ושוב לדלג על שלב איסוף המידע ויש קופץ לשאלה הרת הגורל, מה להכניס לערך ומה לא, תוך סטייה טבעית לסוגיות כלליות. שוב, אנא ואנא, בוא נתחיל באיסוף המידע. הביאו כל בדל מידע על הנושא של הרבי כן\לא באוהל. לפני שלא יהיה לנו תמונה מלאה בנושא, אין שום טעם בדיון. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ד בתשרי ה'תשע"ו 19:24, 7 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
::::::::::אני לא רואה תועלת בהבאת מקורות לא רלוונטיים, היות שגם אם כל המקורות יגידו במפורש שכך היא העובדה - זה לא משנה את עמדתי הנ"ל. אם רוצים להשעות אותי מהדיון עד סיום השלב הראשון - אין לי בעיה אך לטעמי הוא מיותר. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 00:23, 8 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
:::::::::::למה כוונתך "מקורות לא רלוונטיים"? אם נמצא, היפותטית, שיחה שהרבי כותב בה שהוא עתיד להיגנז לפני התגלותו - עדיין לא תשנה את דעתך? --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ה בתשרי ה'תשע"ו 07:00, 8 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
:::::::::::בדיוק. אלא אם כן באותה שיחה יהיה כתוב במפורש ש'קונטרס בית רבינו' בטל ומבוטל ח"ו היל"ת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:24, 8 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
<br />
===מיקוד הדיון - ב'===<br />
שלום לכולם. בהיות שרק עתה חזרתי מחצרות קדשנו, לא הייתה לי האפשרות עד עתה לראות את הדיון הפורה שהתפתח פה... לא האמנתי מה חוללתי...<br />
<br />
לגופו של עניין: ראשית יש להוציא מהדיון, לדעתי, את הקונטרס 'בית רבינו שבבבל'. [אני אישית למדתי אותו כמ"פ קודם נסיעתי ובזמן שהותי ב-770... וח"ו אינני מוחק או מתעלם משום שיחה של כ"ק אדמו"ר, ולמי שיש שאלה או תמיהה - מוזמן לפנות אלי בשיחת המשתמש שלי].<br />
<br />
הסיבה, לדעתי, פשוטה: כל מי שרק יציץ בקונטרס (וכל שכן אם גם יעיין בו), יראה שהרבי לא אומר בשום מקום ש-770 הוא מקום הימצאו הגשמי של נשיא הדור לעולם. להיפך: הרבי מדגיש, ש"גם לאחר הסתלקותו [של הרבי הריי"צ] - "קדושה לא זזה ממקומה", ואדרבה - מוסיף והולך ביתר שאת ויתר עוז, עד ביאת גואל צדק" (מקווה שציטטתי נכון. התוכן עכ"פ ודאי נכון).<br />
<br />
הקטע הזה בא בהמשך לכך שהרבי אומר ש-770 הוא מרכז הפצת המעיינות בכל העולם כולו, ולכולם ברור שכן הוא "עד ביאת גואל צדק".<br />
<br />
יתירה מזו: אפילו אם אכן היה כתוב בקונטרס ש-770 הוא "בית רבינו" עד ביאת גואל צדק, לא היה בכך שום סתירה לקביעה שהאהל הק' הוא מקום הימצאות גופו הק' של הרבי. כשם שלא היה בכך סתירה להימצאותו בשנת תשמ"ח בביתו הק', ובשנת תשנ"ד בביה"ר "בית ישראל". והרי לא מצינו בשום מקום חילוק בין שלושה חודשים לעשרים שנה...<br />
<br />
והביאור הוא פשוט: "בית רבינו", הוא מקומו '''הקבוע''' של נשיא הדור. אין בדבר שום סתירה לכך שנשיא הדור יכול לצאת מביתו לטיול, נופש, או כהמצב דעתה. וכפי שהיה בשנים הנ"ל, שמפני כמה סיבות כך היה המצב.<br />
<br />
לכן, חצקל, 'להתראות' או כל הלחוצים, יכולים לנשום עמוק. כשכותבים שהאהל הק' הוא מקום הימצאו של גופו הטהור של הרבי - אין בכך שום סתירה לקונטרס בית רבינו שבבבל. [אם כבר, יש בכך סתירה לשיחת ש"פ שופטים תנש"א, שבה נאמר שאין שינוי דגניזה בנשיא הדור. אבל דומני שאין כאן המקום לדון בכך].<br />
<br />
ומכאן אנו שבים לנקודה המרכזית: אני חולק על דברים רבים שכתובים באנציקלופדיה זו, ואעפ"כ אינני תובע (בשלב זה עכ"פ...) את כתיבתם באופן אחר מכפי שאני רוצה. אני מודע לכך שבסופו של דבר, האניקלופדיה נכתבת מנקודת מבט מסויימת - ומביאה '''גם''' דעות נוספות.<br />
<br />
טענתי הפשוטה והברורה הייתה, כפי שהעורך חיים הזכיר כאן כמה פעמים, שאף מנקודת מבט משיחיסטית אין מקום לכתוב את הערך בצורה כזו, כיון ששום רב משיחיסט לא הביע את דעתו בצורה כזו, ורבים מהם סבורים ההיפך לגמרי. אי לכך, אין זה מן הראוי שהאנציקלופדיה תכתוב באופן ששום רב אינו כותב (למעט כמה קיצונים, שאינני חושב שהם המתאימים להיות הועדה הרוחנית של האתר).<br />
<br />
אשמח לתגובות ענייניות, ובעיקר - שנזכה כבר לגאולה שלימה, והדיון יהיה כבר לא רלוונטי, ותחזינה עינינו בפני הקודש של מלכנו נאו ממש!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 10:10, 13 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
:להתראות, למה אם תהיה שיחה מפורשת כנ"ל לא תשנה את דעתך? הרי גם להבנתך מקונטרס בית רבינו, עדיין יהיו אלו שתי שיחות סותרות, ולמה תעדיף שיחה אחת על חברתה? האם ייתכן שבעצם, דעתך בנושא מבוססת לא רק על שיחות או מקורות תורניים? --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ט בתשרי ה'תשע"ו 20:51, 12 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
::ר' חיים, ניסינו למקד את הדיון, ואתה בעצמך הערת על כך לכמה ממשתתפיו. מדוע, אם כן, אתה סוטה לתגובה אישית?...--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 10:10, 13 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
:::מיקוד הדיון אין משמעותו התעלמות מטענותיהם של שאר המשתתפים בו. כשטוענים שהדיון לא רלוונטי, אי אפשר לקפוץ לשלב הבא... ובאשר לשאלת ר' חיים, הנקודה היא פשוטה: לא טענתי שהמציאות אינה כזאת, אלא שזה לא נכון לכתוב את זה ועלינו להתעלם מהתייחסות לנושא (וזאת בעקבות הבנתי בקונטרס בית רבינו, שעליה אפשר להתדיין). וממילא גם אם נמצא שיחה שבה זה כתוב במפורש, אם פרסום השיחה הזו עלול לגרום לעיוות אצל הקוראים, לענ"ד עדיף לא להתייחס כלל לנושא.<br />
:::משתמש 5778 היקר, שים לב לטענתי. לא טענתי שבקונטרס בית רבינו כתוב ש770 הוא מקום הימצאות גופו הגשמי של הרבי לנצח נצחים. ואשתמש בהשוואה שלך, בדיוק כמו שלפני תשנ"ד אף אחד לא דרש שיסעו ל1304 פרזידנט אלא ל770 כי זהו בית רבינו ולא שום מקום אחר מלבדו, הוא הדין גם לגבינו כיום. וממילא לענ"ד אין ענין להפוך את הדיון אודות מקום גופו הגשמי של הרבי לעיקר ההתקשרות בדורנו, ואדרבה - אם גישה זו עלולה לנתק חלק מהקוראים מבית רבינו, היא מופרכת בעיני. מקווה שהייתי מספיק ברור למרות העייפות וכו'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:30, 13 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
<br />
::::שלום לך, להתראות. כתיבתך די קוממה אותי, ואעפ"כ אגיב עניינית בלבד: טענתך סוטה לחלוטין מהדיון, מכיוון שבקשתי היא לכתוב בפתיח לערך את העובדה הפשוטה, שבאהל טמון גופו הק' של כ"ק אדמו"ר. '''רק על כך''' מתנהל כאן דיון, כאשר מסקנתו תהיה האם לכתוב זאת, אולי בצירוף הערה המתייחסת לדעותיהם של שאר המשתתפים, או להשאיר את הערך כפי שהוא.<br />
<br />
::::לטענתי, שלא זכתה למענה עד עתה, האנציקלופדיה נכתבת מתוך נקודת מבט חסידית, וע"פ דבריו של הרבי. כאשר יש מחלוקת בהבנת דבריו הק', האנציקלופדיה נוקטת בעמדתם של הרבנים המוגדרים 'משיחיסטים', ומוסיפה את דעתם של רבני חב"ד נוספים.<br />
<br />
::::בנידון-דידן, אין רב משיחיסט רציני שעומד מאחרוי עמדה זו, וכיון שכך - אני תובע, '''למרות''' דעת שאר המשתתפים בדיון, לכתוב את הערך כפי שהצעתי.<br />
<br />
::::אשמח מאוד אם תצטרף למאמציי ולמאמצי ר' חיים שי', למקד את הדיון, ולא להפנות אותו לדיונים כמו שהצעת [האם ישנם חסידים המתעלמים מדבריו של הרבי, האם ללכת יותר או פחות לאהל (ובנקודה זו - לא אתאפק וכן אענה לטענתך: חסידים כן הלכו במהלך שנת תשמ"ח ל-1304 פרזידנט, כשהרבי היה שם בגופו הגשמי, וכן שהו במשך שבועות רבים במהלך קיץ תשנ"ד בביה"ר בית ישראל, כשהרבי היה שם בגופו הגשמי, והדבר לא סתר אצלם בכהוא-זה לשיחת קונטרס בית רבינו שבבבל, או לאמונה ש-770 הוא בית רבינו עד לביאת משיח), ועוד ועוד]. יישר כח גדול.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 16:09, 13 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
<br />
:::::5778, הבחן בין דיון סוטה לדיון אישי. בתגובתי זו פניתי אליו ישירות בשמו לבירור עניין תוך שמירה על תורף הדיון (ובהחלט העלתי השערה לגופו של אדם, דבר שלא מומלץ בדיון 'רגיל', אך במקרה זה לקחתי 'סיכון' שהתבררה כמושכלת, כדלקמן). נקודה נוספת: על פי הכללים הנהוגים, לא שייך "לתבוע" שינוי ובפרט לא "נגד דעת שאר המשתתפים". שינוים מתבצעים לאחר דיון ובהתאם להחלטה המשותפת של כל המתדיינים ומפעילי המערכת. במידה ודיון לא מצליח להגיע לכלל הכרעה, ישנם כללים כיצד לפעול (הצבעות, פניה לוועדה הרוחנית ועוד).<br />
<br />
:::::להתראות, נחדד את דבריך: אתה טוען שבערך זה אין להסתמך על מקורות, מאחר והוא נוגע בעניין חינוכי ועל כן יש לכתוב בו את אשר אנו מעוניינים לחנך את קוראי האינציקלופדיה. מיותר לציין שאנציקלופדיה (שתרגומה המדוייק הוא אכן 'חינוך מחדש'..) עושה זאת באמצעות חשיפת מידע ולא בהעלמת מידע. אם תת-נושא בערך זה יש לו חשיבות רבה בעיניך, אתה מוזמן לפתוח פיסקה מיוחדת שתעסוק בסוגיה של "המבט החינוכי על האוהל". גם שם, כפשוט, יש להביא מידע המגובה במקורות (ועיין ב[[חב"דפדיה:מקורות]]). אך, בשום אופן אין מקום לא לכתוב עובדות שיש לגביהם הסכמה גורפת (ובייחוד שטענת שגם אם הייתה שיחה מפורשת של הרבי - היית 'מעלים' אותה מכאן) --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], ל' בתשרי ה'תשע"ו 18:26, 13 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
<br />
::::::חיים, אתה צודק. שגיתי בלשוני, והגורם לכך הוא - כאשר אני קורא שוב ושוב את הדיון ומתתסכל (מלשון תיסכול) מחדש, כשטענתי ברורה ופשוטה - אך משום מה אין לה שום תגובה הגיונית, אלא רק פרץ רגשות מתלהם. אקווה לבשורות טובות יותר בהמשך, מכיון שבזמן הקרוב לא תהיה לי גישה חופשית לאינטרנט. כל טוב.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 18:54, 13 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
:::::::דעתי דומה לזו של חיים. ואוסיף יותר מכך: מנקודת מבט משיחסטית הגיונית, הייתי אומר כי אדם שנכנס לערך, ורואה כי האנציקלופדיה שלנו אינה מתעלמת כלל מהעובדות ואינה מכחישה אותם, אלא מתייחסת אליהם מנקודת מבט חסידית ותורנית, כפי שתורת החסידות מתייחסת למצבים כאלו ובפרטות כפי שהמשפיעים החסידיים מתייחסים למצב הזה (ויש לנו ערכים רבים שמבארים נושא זה), כל אדם שיראה זאת יקבל נקודת מבט טובה יותר לגבי הגישה של המשיחסטים לנושא הזה, (ויש לנו ערכים רבים המבארים את הענין ואפשר להפנות אליהם) וממילא יש גם סיכויים רבים יותר כי הדברים יכנסו ללבו. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בתשרי ה'תשע"ו, למניינם 19:35, 13 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
::::::::גם אני מצטרף להנ"ל (חיים, שלום, 5778) כמבואר בתגובתי הקודמים באריכות--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:42, 13 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
<br />
:::::::::לדעתי, באם בזמן הקרוב לא יביעו המתנגדים את עמדתם בצורה ברורה, ויהדפו בהיגיון את טענות המצדדים - יש לשקול שינוי של הערך ונעילתו ע"י מפעילי המערכת. חבל שהדיון נמרח ונמרח וללא תוצאות ברורות.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 21:02, 13 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
<br />
::::::::::יישר כח גדול, שלום, על נעילת הערך. נקווה לסיום טוב של הדיון.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 23:31, 13 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
:::::::::::לא יודע מי אתם ומה אתכם, אבל אנחנו המשיחיסטים מאמינים שע"פ מה שכותב הרבי: שנשיא הדור הוא ע"ד אבן השתיה שבו אין שינוי דגניזה, לכן לא יתכן לומר שנשיא דורנו גנוז בשום מקום. ולכן יש משפיעים שמורים למושפעיהם לא ללכת לשם למרות המעלה של המקום כאוהל הרבי הריי"צ, כפי שכותב הרבי. וגם המשיחסטים שהולכים כשחייבים כגון בער"ה, רובם מקפידים למחות, ולהביע את אמונתם בפירוש ע"י קריאת הקטע הנ"ל מדברי הרבי על אבן השתי'. וזוהי דעתם של כמעט כל התמימים בישבות המשיחיסטיות - צפת (וכל סניפי'), נתני', נצרת, ראשל"צ וכו'. וברוב המקומות זה לא מתחיל מהבחורים הלומדים בישיבה.--[[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 02:34, 14 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
<br />
=== המצב פה זוועה ===<br />
לא זכור לי בכל השנים האחרונות דיונים כל כך זיעתיים שמתאימים יותר לאלה שמשחיתים ערכים בחב"דפדיה בקצב הזה המשיחיסטים כבר יפתחו פדיה משלהם בלי כל הקונצלזיוס שלכם [[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 20:56, 13 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
:צודק בכל מילה!!--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 22:22, 13 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
::אתר זה הוא אכן אינציקלופדי אך מעל הכל יש לנו את הרבי ואת האמונה המוחלטת בדבריו!!--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 22:35, 13 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
<br />
:::די העסטע צייט היקר, אנא, לפני שאתה מגיב - תטרח לקרוא את הדיו כולו, כך תחסוך מכולנו זמן שהולך לאיבוד על שטויות. ולטובת העניין רק אסכם כאן את טענתי: בשם איזה 'רבי' אתה מדבר בדיוק, כאשר ישנה מחלוקת מפורסמת בהבנת דבריו הקדושים? האם אתה בטוח שהנך היחיד שיכול לדבר בשמו?<br />
<br />
:::אלא מה, [[חב"דפדיה]] נכתבת מתוך נקודת מבט משיחיסטית. אשר על כן ביקשתי לפחות לדעת, איזה רב עומד מאחורי הדעה אותה אתה מייצג. גם אתה מבין שאם אין בנמצא רב רציני כזה, אי אפשר להציג את דעתך בהבנת דברי הרבי כעובדה פשוטה.<br />
<br />
:::נשמח להערותיך המחכימות בגוף הדיון, ובתנאי שהם ייכתבו בצורה הגיונית ומשכנעת, לגופו של עניין. יישר כח מראש.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 22:39, 13 באוקטובר 2015 (UTC)</div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6&diff=203235אוהל אדמו"ר הריי"צ2015-10-13T20:59:01Z<p>מלך: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=אוהל בבית החיים מונטיפיורי (קבר הריי"צ)|אחר=אוהל אחר|ראו=[[אוהל (פירושונים)]]}}<br />
[[תמונה:הרבי באוהל.jpg|left|thumb|250px|[[אדמו"ר שליט"א|הרבי]] בכניסה לאוהל אדמו"ר הריי"צ]]<br />
'''האוהל''' הינו המקום בו נטמן [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תש"י]]. ממוקם בבית החיים "מונטיפיורי" שברובע קווינס, [[ניו יורק]].<br />
<br />
== האוהל ==<br />
[[אדמו"ר שליט"א|הרבי]] נהג לפקוד את המקום בקביעות בימים [[ראשון]] ו[[חמישי]] בכל שבוע (ובשנים האחרונות לאחר שהחל מעמד [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]], גם בימי [[שני]] וחמישי), בערבי [[ראש חודש]] ובימי הההילולא של [[רבותינו נשיאינו]], שם היה קורא הרבי את ה[[פ"נ|פ"נים]] ורבים מהמכתבים שקיבל.<br />
<br />
האוהל נבנה, בהוראת הרבי, ללא קורת גג על מנת שגם כוהנים יוכלו להשתטח במקום. כמו כן נבנתה מעין מחיצה בין מקום המצבות למקום שבו מתפללים הפוקדים את המקום.<br />
<br />
במשך השנים היה במקום חדר מיוחד ששימש את הרבי בעת ששהה במקום, החדר נשרף ב[[חודש אדר שני]] [[תשנ"ב]].<br />
<br />
במהלך שנת תשנ"ג נשאל הרבי על ידי הרופאים באם הוא מעוניין לנסוע לאוהל, והשיב בשלילה, אך השיב בחיוב לשאלה - אם ימשיך לנסוע ברגע שיתאפשר המצב{{מקור}}.<br />
<br />
לאוהל קיימת עמותה בה חברים הרב יוסף יצחק גוטניק והרב ירחמיאל בנימין קליין.<br />
<br />
רבבות מבקרים במקום במשך השנה כולה ובעיקר ב[[י' שבט]], בערב [[ראש השנה]] וב[[ג' תמוז]].<br />
<br />
== דברי הרבי על האוהל ==<br />
דבר שבשיגרה היה מענה הרבי {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}. על מעלת האוהל וההשתטחות בו דיבר הרבי רבות ומהם: ב[[שיחה|שיחת]] יו"ד שבט [[תשי"ד]] ביאר הרבי את מעלת ההשתטחות באוהל ואמר כי למקום יש קדושה כמו ב[[ארץ ישראל]]. באותה שיחה אמר הרבי כי כאשר יודע היצר הרע כי באפשרותו של האדם להשתטח באוהל זה עצמו מחליש את תקפו כיון ש"יש לו פת בסלו".<br />
<br />
באחת השיחות אמר הרבי כי "האוהל של הרבי הוא בקו השמחה".<br />
<br />
הרבי אמר כי אלו הכותבים לרבי ומניחים את המכתב באוהל מתוך התקשרות אמיתית ובאמונה כי הרבי קורא את המכתב - הרי הרבי ימצא את הדרך לענות להם.<br />
<br />
הרבי אמר לרב [[שלמה גורן]], כי, האוהל הוא כמו חלק מ-[[770]]{{מקור}}, כמו כן, אמר הרבי לרב גורן, כי אחת הסיבות שהוא אינו עולה לארץ, היא מאחר והוא מעוניין לפקוד את האוהל הק'.<br />
<br />
יחד עם זאת, ראו לכל אורך שנות הנשיאות של הרבי, כי הוא מקפיד לא להפוך את המקום ל'מקום קבוע'. הרבי לא הסכים שיקבעו באוהל אפי' ברז לנטילת ידיים, אלא נטל את ידיו בכל פעם כשחזר ל-770{{הערה|אך להעיר מהמפורש ביומן מערב ר"ה ה'תשי"א, שכאשר השער של בית החיים היה נעול והיה נראה שלא יספיקו לחזור לפני היכנס החג, התבטא הרבי ש"מניין ישנו, ויש גם חזן, חסר רק שופר!"}}.<br />
<br />
== מנהגי ההשתטחות ==<br />
את חלקם של מנהגי ההשתטחות הורה הרבי עצמו לנהוג וחלקם נלמדו מאופן הנהגתו של הרבי בעת היותו באוהל.<br />
<br />
'''א.''' נוקשים בדלת האוהל בטרם הכניסה.<br />
<br />
'''ב.''' באוהל נהוג לקרוא את המענה לשון.<br />
<br />
'''ג.''' נהוג שלא ללבוש נעלי עור בעת השהות באוהל.<br />
<br />
'''ד.''' אלו שזכו לראות את הרבי (הריי"צ) בעיני בשר יציירו לעצמם את ציור פניו ויחשבו על כך "אז דא איז ער" (שכאן הוא).<br />
<br />
'''ה.''' נהוג לקרוע את המכתב או הפ"נ ולהניחו על הציון.<br />
<br />
'''ו.''' אין אוכלים ביום ההליכה לאוהל קודם הכניסה לאוהל{{הערה|הרב [[יואל כהן]] מעיד שפעם הרבי שאל אותו לפני הנסיעה אם אכל משהו, ומשהשיב שאכל תפוח, הורה לו הרבי לנסוע ביום אחר.}}, אך שותים (בדווקא).<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[אוהל (קבר הצדיק)]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 וידאו מהרבי באוהל (12:45)]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אוהלי רבותינו נשיאינו]]</div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6&diff=203234שיחה:אוהל אדמו"ר הריי"צ2015-10-13T20:56:52Z<p>מלך: </p>
<hr />
<div><br />
<br />
== לכבוד הצנזור chabadnik ==<br />
<br />
השתדלתי לכתוב את הערך בצורה שכמעט כל חסיד אשר בשם חב"דניק יקרא, (אם יש לך הערות עניניות, אתה מוזמן להגיה ולשפץ את הערך), יהיה מוכן לחתום עליו, כעת יש לך הזדמנות להחליט האם אתה שייך לחב"ד, או לקומץ הקיצוני שנוהג להחרים ולבזות רח"ל את האהל הק' (ובדרך כלל אותם אנשים, הם גם אלו המבזים וקורעים רח"ל את שיחותיו ו[[רשימות|רשימותיו]] של כ"ק אדמו"ר).<br />
'''אל תחשוב שתוכל למחוק את הערך ואף אחד מלבדי לא ידע, דע לך שהערך נשמר וצולם ובמקרה ויימחק יוכלו כל אנ"ש והתמימים לידע מזה ויידעו עם מי יש להם עסק''' בתקווה שלא יהיה צורך בדרכים האלו ויה"ר שיערה ה' רוח ממרום ויתמו כו' ולא כו' וכולם יידעו את הוי' ונזכה להתקשר לאילנא דחיי, כ"ק אדמו"ר.--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]] 04:05, 8 מאי 2009 (EDT)<br />
:מר בן עטר - אני שניתי את הערך כפי הקו הנהוג - ומבחינתי זהו סוף פסוק! [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]<br />
<br />
לא זכיתי להבין מה הבעיה שהערך ייקרא "האוהל הק'"? האם למישהו שמאמין שזה האוהל של הרבי הריי"צ יפריע הכינוי הזה?<br />
:אין בעי', אך שם זה אינו מתאים לאנצקלופדיה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]<br />
והשם בית חיינו כן מתאים? ככה זה נקרא בפי כולם. חוץ מזה, גם אם לא מתאים השם הזה, בודאי אין טעם לכתוב "אוהל כ"ק אדמו"ר הריי"צ". ניתן לכתוב בפשיטות "האוהל".<br />
<br />
== תמונה ==<br />
<br />
<br />
איך מעלים תמונה מהאוהל לאתר?--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]] 04:30, 8 מאי 2009 (EDT)<br />
:יש להתייעץ עם הוועדה הרוחנית האם לעשות זאת, בכל מקרה - למי שאין רשייון מיוחד לכך אין אפשרות. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]<br />
<br />
למה שלא תעלה תמונה של האוהל?<br />
<br />
אני חושב ר' שרגא שעדיין לא קלטת עם יש פה עסק, זה ששינו את שם הערך וזה שלא מעוניינים להעלות תמונה מהאוהל, נובע מאותו מקום, מדובר באנשים שבשנים האחרונות החליטו ככל הנראה להשתדל שכמה שפחות אנשים יזכו להשתטח על הציון הק' ולכן מנסים למזער ככל האפשר את ערכו של האוהל, שים לב שללא כל בושה צינזרו את דבריו הק' של כ"ק אדמו"ר האמצעי בנוגע להשתטחות ושהשמיטו את המשפט על כך שרבבות אנשים פוקדים את המקום ורואים ישועות במקום, לצערי אותם גורמים מסתתרים מאחורי וועדה רוחנית מסתורית, ואינם מוכנים להסביר את מניעיהם לצנזורה ולמדיניות מזעור ערכו של האוהל הק' בכל פעם שלא מוצאים מפעילי המיזם תירוץ הולם למעשיהם הם מפנים את השואל אל אותה "וועדה רוחנית" מסתורית שרק הם מודעים אליה ויה"ר שיתמו כו' ולא כו' ויערה ה' רוח ממרום ו"כולם ידעו אותי" כי "מלאה הארץ דעה" תומ"י ממש--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]] 00:22, 11 מאי 2009 (EDT)<br />
:א. אוהל הרבי? - זה בניגוד לקו.[[משתמש:חסיד|חסיד]]<br />
<br />
'''(בדף שיחה של chanadnik טענת שאתם "אובייקטיבים" פתאום יש לכם "קוים" ש99% מאנ"ש לא אוחזים מהם)''' [[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]] 16:37 12 מאי 2009<br />
:99% מ[[אנ"ש]] טוענים ש[[הרבי]] טמון שם?? - נראה שאתה באמת ילד קטן. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]<br />
<br />
סליחה 95% ושוב לא ענית על גוף הטענה אתם אובייקטיטבים או לא--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]]<br />
<br />
ב. דברי אדמו"ר האמצעי - "אין זה שייך לענייינינו כלל וכללל" אלא לערך המלא על האוהל בכללות.<br />
<br />
ג.חדר וישיבה - נמחק בטעות.<br />
<br />
ד. ועדה רוחנית - הם הרב [[שלום יעקב חזן]], [[שניאור זלמן הרצל]] ו[[שמואל קסלמן]]. <br />
<br />
תודה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] - צנזור ראשי.<br />
::ומדוע צנזרו את זה שרבבות יהודים מגיעים למקום ורואים שם ישועות, אהה... שכחתי... בעצם זה עלול ח"ו לגרום לאנשים לבקר באוהל רח"ל , נו באמת, תפסיק להיתמם--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]] 16:37 12 מאי 2009<br />
:מה הקשר? ובערך על [[אגרות קודש]] כתוב שרבים רואים ישועות? זה דבר שלא קשור לחב"דפדיה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]<br />
::שרבבות אנשים מבקרים במקום זה אכן קשור לערך, נו אני מחכה בקוצר רוח שתתקן את ה"טעות" בנוגע לחדר והישיבה,--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]]<br />
:::תיקנתי, מה תגיד עכשיו? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]<br />
::::והיה זה שכרי!--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]]<br />
== הצנזורה מכה שוב ==<br />
<br />
למי מפריעה העובדה כי את האוהל פוקדים רבבות אנשים ורואים ישועות במקום? מדוע מחקו עובדה זו<br />
?<br />
<br />
מדוע מצנזרים את זה שיש במקום מקווה "חדר" וישיבה?<br />
<br />
וגרוע מזה, החוצפה והעזות שבצנזור דבריו הק' של כ"ק אדמו"ר האמצעי כי בהשתטחות על קברו של הצדיק שהכיר והתקשר אליו בחייו "מתקשרת בחי' היחידה שלו בבחי' היחידה של הצדיק", פשוט אין בושה!<br />
--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]]<br />
:לא ענו לך שזה לא קשור לערך '''הזה'''? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]<br />
<br />
אני כבר לא מדבר על העזות בהתעלמות מכך שהמקום הוא "בין השאר" גם ציונו הקדוש של כ"ק אדמו"ר, בכך מתעלמת הבדיחה שיש המכנים אותה חב"דפדיה מ'''כל''' רבני אנ"ש (כולל רבני שכונת קראון הייטס)ומרוב מוחלט של חסידי ומשפיעי חב"ד, אבל גם לדעת אותו מיעוט שולי עד זניח, המחרים רח"ל את האוהל הק', אין שום סיבה להתעלם מהעובדות הנ"ל.<br />
:כבר עניתי לך מה מראה מה שכתבת בקשר לגילך. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]<br />
<br />
[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=35983 האתר שטורעם על הצנזורה בחב"דפדיה] בקרוב באתרים נוספים...--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]] 01:57, 11 מאי 2009 (EDT)<br />
:כמו לדוגמא בפורום "בחדרי חרדים חב"ד" שאתה חבר בו וחברך - לויק 770 שנחסם פה בעבר הכניס אותו...[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]<br />
::ובעוד אתרים!!--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]]<br />
:::בעוד אתרים? אתה נראה משועמם רציני...בהצלחה :-) [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]<br />
<br />
== ג' תמוז ==<br />
<br />
בג' תמוז יש באוהל הק' יותר מבקרים מיו"ד שבט וער"ה ביחד--[[משתמש:יוסי בן יועזר|יוסי בן יועזר]] 13:01, 20 מאי 2009 (EDT)<br />
:זה בניגוד ל"קו" של חב"דפדיה...אל תיתן לעובדות לבלבל אותנו--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]]<br />
<br />
== שיפור גדול ==<br />
<br />
זה עתה נוכחתי בשינוי לטובה בערך וכנראה גם ב"קו" שלכם, אמנם עדיין דרוש עוד שיפור והתנסחויות פחות מפותלות, אבל כשצריך לפרגן גם את זה נעשה [[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]]<br />
:היה זה כתוצאה משינוי לטובה של מספר אנשים שחושבים קצת שונה מההנהלה בחב"דפדיה, אך ניגשו בצורה יפה ומכובדת ודרשו שיפורים במקומות המתאימים. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 13:20, 29 בינואר 2010 (UTC)<br />
<br />
== 'אוהל' ==<br />
<br />
לענ"ד יש לשנות (להחזיר) את שם הערך ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]]. האוהל זה שם כוללני מיד. ומה יהי' כאשר יהי' ערך על [[אוהל אדמו"ר הזקן]]? [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]<br />
:דומני שהשם הנוכחי נבחר מסיבות של אחדות החסידים.. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 22:15, 2 בפברואר 2010 (UTC)<br />
::ומהו השיקול העליון? ולכו"ע שדמוהריי"צ נמצא שם...[[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]<br />
:::אבל לדעת עוד כמה, הרי לא רק הוא נמצא שם. בכל אופן זו החלטתך חב"דניק. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 11:07, 3 בפברואר 2010 (UTC)<br />
::::נכון, אבלל...עכ"פ מהו השיקול העליון. אם יש לך קשר פא"פ עם חב"דניק, אודה למר במאד. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]<br />
<br />
יתכן שהשיקול העליון במצב כזה הוא - גדול השלום. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 19:19, 3 בפברואר 2010 (UTC)<br />
:טוב, לך (שלום) יש נגיע בעניין.. אני חושב שהודעה בדף השיחה שלו, כוחה יפה יותר מכל. ושוב, מדובר באחד הנושאים הרגישים ביותר שלא הוכרעו חד משמעית גם אצל רבני ומשפיעי המשיחיסטים ולכן אני מבין את הגישה ללכת בין הטיפות באופן שישתמע לשתי פנים. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 19:44, 3 בפברואר 2010 (UTC)<br />
::ללא כל קשר לדעתי - אוהל הריי"צ '''אין חולק ע"ז''', ואף אדם רציני לא יגיד טענות ומענות ("ולמה זה לא אוהל אד"ש?....)* כי יבין ת'נקודה (מלבד אלו שתואנה הם מבקשים כו'). וכך נצא ידי חובת השלום והדיוק. ו[[משתמש:חיים נהר|חיים]] ו[[משתמש:שלום|שלום]] על כל ה[[משתמש:חסיד|חסיד]]ים...[[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]<br />
:::"אוהל אדמו"ר הריי"ץ" אומר בבירור שאינו אוהל כ"ק אד"ש, דלא כדעת רבים וטובים. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:16, 3 בפברואר 2010 (UTC)<br />
<br />
== תשובה לשאלות מנחם ציון ==<br />
<br />
אני רואה שמאד מציקה לך השאלה על כך שלא מוזכר בערך קיומם של החיידר, המקווה והישיבה.<br />
הוספתי בערך דברים שהרב [[יקותיאל ראפ]] חוזר עליהם רבות, ובפרט ב[[סיום הרמב"ם]] ב-770. '''הרבי לא רצה שהמקום ייהפך למקום קבוע''' אפי ברז לנט"י הרבי לא רצה שם וק"ו לא בית כנסת וכו'.<br />
--[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 07:50, 8 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
:מן הראוי להוסיף לערך. --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום כ"ו בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 07:54, 8 ביוני 2010 (UTC)<br />
==השטתחות בשבת==<br />
האם לא כדאי לציין את המנהג לא להיות בציון בשבת. והוכחה לכך מהסיפור הידוע שהרבי כמעט נתקע בבית קברות ביום שישי ולבסוף שמח מאוד שלא נשאר שם שבת--[[משתמש:חצקל|יחי המלך!, חצקל]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 18:05, 29 במרץ 2013 (IDT)<br />
:הרבי מעולם לא 'נתקע' בשומקום, צריך להזהר בלשון בפרט כשזה בפומבי--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 23:33, 15 באוגוסט 2015 (UTC)<br />
<br />
== מקומו של הרבי ==<br />
<br />
כמדומני, שהיות שמעולם לא הוציא שום רב מכובד בחב"ד, שרבים וטובים סומכים על דבריו ונהנים ממנו עצה ותושיה וכו', שום מכתב או הבעת-דעה ברבים שהאהל הק' אינו מקום משכן כ"ק אדמו"ר - אין סיבה שחב"דפדיה תעשה זאת.<br />
<br />
יתירה מזו: העובדה הפשוטה שגופו הק' של הרבי נטמן שם - היא עובדה פשוטה. ניתן אולי להוסיף שיש המייחסים לעובדה זו את דברי התורה על ניסיון ודמיון וכו', אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה לחלוטין (אלא לכתוב ש'יש המתייחסים למקום כמקום הימצאו של הרבי').<br />
<br />
בסופו של דבר, גם 'חסיד' יודה ש-90% מחסידי חב"ד מכירים באהל הק' כמקום הימצאו של הרבי. כך שיותר אנציקלופדי ומכובד לכתוב את המיעוט כ'יש', ולא להיפך.<br />
<br />
אני לא משנה בפנים הערך לפני שאני שומע תגובות. מחכה לכם גם בדף השיחה שלי. יישר כח!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 18:43, 13 באוגוסט 2015 (UTC)<br />
<br />
:בהיות אשר מספר ימים איש לא הגיב, שיניתי בפנים הערך. שוב, אני מצפה לתגובותיכם, אפשר גם לנסח את מה שכתבתי בסגנון אחר קצת.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 20:41, 15 באוגוסט 2015 (UTC)<br />
<br />
::לכבוד האנונימי הנכבד, ביקשתי מכל מי שיערער על עריכתי להגיב בצורה עניינית כאן בדף השיחה או בשיחת המשתמש שלי. מה העניין לשנות בכוח? אתה הרי לא אחד ממפעילי המערכת...--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 21:02, 15 באוגוסט 2015 (UTC)<br />
:::::ל-5778 היקר, ראשית אני שמח לראותך פה, ובטוח שתוסיף לחב"דפדיה. אתה צודק בכך ששאלת בדף השיחה ואיש לא ענה. כמו"כ המשחזרים בערך, היו צריכים להגיב קודם בדף השיחה. <br />
<br />
לגופו של עניין, חב"דפדיה יוצאת מנקודת מבט אובייקטיבית, הכפופה לאמונה בה' ובתורתו כפי שניתנה לנו על ידי עבדיו הנביאים - רבותינו נשיאנו עד הרבי. <br />
<br />
למשל, ברור הדבר שנציין את העובדה שהשמש סובבת את הארץ. ונתעלם או לכל הפחות נציין כדעה מוטעית, את דעתם של מדענים ואפילו רבנים ותלמידי חכמים שסוברים שהכדור סובב את השמש. שום דעה או טענה לא תשנה את האמת האובייקטיבית שמקורה בדברי הרבי. <br />
<br />
עד"ז כך בעניין החייים הנצחיים של הרבי. חב"דפדיה רואה בדבריו של הרבי (כפי שהם מובנים על ידי הועדה הרוחנית של האתר, כמובן) מקור בלעדי לאמת האובייקטיבית והמציאותית. ולכן כל דעה אחרת, תוצג כאן באופן משני, במקביל לאמת לאמיתה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב באלול ה'תשע"ה 17:26, 27 באוגוסט 2015 (UTC)<br />
<br />
::טענתך אינה נכונה במקרה שלנו משום שהחולקים על דבריך הם חלק מחסידי חב"ד הנאמנים. ודבריהם נאמרים (לפי דבריהם!!, שבנידון דידן הוא העיקר) מתוך ועל פי דברי הרבי וממילא כשהנך כותב 'ספר אישי' רשותך לכתוב את דעתך ולחלוק בתוקף על דעת האחר.. אבל כשאתה כותב אנציקלופדיה על הרבי מכיוון שאינך בעה"ב על הדברים וישנם כאלו שמדגישים שדבריהם נובעים מדברי הרבי וחולקים עליך הרי שהאוביקטיביות היא לכתוב את כל הפירושים (שהרי כולם נאמרים בתוך ומדברי הרבי)<br />
<br />
::ומובן שאין כאן ראיה מכדור הארץ כי אין עניינה של אנציקלופדיה זו לסקור את דברי המדענים אלא את דעת התורה (ושאר רבנים פשוט שאילו יר"ש הם כשיראו דעת הרבי יבטלו דעתם, כפשוט) ובתורה אין שתי פירושים!!.<br />
<br />
::ולגבי הוועדה נ"ל שכמקימים אתר וקוראים לה חבדפדי"ה הכוונה שהאתר הוא בענייני חב"ד שזה הרבי ותורתו ולא שיטה מסויימת בתוך חב"ד ולכן סקירה של שיטה וכיוון חשיבה אחת בדברי הרבי והתעלמות מהסברותיהם של שיטה ארת של חסידים גדולים ויהודים שהתעסקו בתורתו של הרבי ומסורים ונתונים אליה היא התכחשות לאמת.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:42, 28 באוגוסט 2015 (UTC)<br />
<br />
:::יישר כח גדול, שייע, על תשובתך. דומני ש'הנחה' כבר ענה על מה שכתבת, לכן לא אוסיף כאן על דבריו ורק אשאל, אם אפשרי, האם תוכל לשלוח לי לאימייל את שמותם של חברי הועדה הרבנית של חב"דפדיה? אשמח לשוחח עמם ולהבין מדוע הם חושבים שהם מבינים בנושא טוב יותר מהרב וילשאנסקי, למשל. לי אישית לא ידוע על אף רב רציני בחב"ד שלדעתו מה שכתבתי אינו נכון.<br />
<br />
:::בכל מקרה, אני לא משחזר כרגע (אא"כ לא אזכה לתגובתך עד אחרי תשרי ע"ו, ובודאי שעד אז נחסוך את כ"ז כיון ש"לא ילמדו עוד איש את רעהו" וגו'...), ומצפה לתגובתך.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 19:08, 29 באוגוסט 2015 (UTC)<br />
::::ע"פ הכלל בחב"דפדיה שהעובדות הם ע"פ התורה ולא ע"פ מה שנראה בעיניים, וידוע ומפורסם שיחת הרבי מלך המשיח שבדור התשיעי אין שינוי דגניזה, הרי שאין מקום לכתוב על הדיעה המופיעה בראש ערך זה, ובטח לא בראש הערך.<br />
<br />
:::::אף שלא התייחסת כלל למה שכתבתי אגיב שוב, אם המסגרת של חבדפדיה החליטה לסקור דעתה של 'חסידות חב"ד' בצורה אובייקטיבית ברור שהיא אינה יכולה להתעלם מדעתם של חסידי חב"ד השונים שכל אחד לדעתו סובר שדעתו היא דעת הרבי והחלטה לא לסקור דעה מסויימת כי מנגדת לתורה היא הסתכלות לא נכונה שהרי שיטתם מיוסדת לשיטתם על התורה (ואינה כשיטת המתנגדים רח"ל שמלכתחילה מיוסדת על כפירה) וממילא בכתיבתך 'אנציקלופדיה' אין בכוחך לפסוק שהיא מנגדת לתורה (ההגדרה של אנציקלופדיה היא 'סקירת חיצונית של הנושא' ולא 'במה' לכתוב דעות) ופשוט.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:23, 30 באוגוסט 2015 (UTC)<br />
<br />
::::::לשייע הנכבד, אנסה לסכם כאן את טענותיי וטענות הנחה כדי שיהיה לך קל להגיב - או להשתכנע...<br />
<br />
::::::אם הגדרתה של 'חב"דפדיה' היא - אתר המעוניין לסכם את כל הידע האנציקלופדי על חסידות חב"ד, מתוך נקודת מבט חסידית אמנם, אך אובייקטיבית - הרי לא יתכן לכתוב בערך שלנו בצורה רשמית שהאהל אינו מקום הימצאו של הרבי.<br />
<br />
::::::ברור לכל, שאף גדולי רבני המשיחיסטים מכירים באהל כמקום הימצאו של הרבי, ואלו החולקים על כך - גם אם הם 'רבני' הועדה הרוחנית - מתי מספר המה. אי לכך, הערך צריך להיות כתוב - לטענתינו - בערך כך: האהל הוא המקום בו נטמן אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"י, והרבי בג' תמוז תשנ"ד; אך יש מחסידי חב"ד הטוענים שהרבי לא נטמן שם, ראה להלן 'פולמוסים' (או אולי קצת יותר אנציקלופדי).<br />
<br />
::::::ושוב, החילוק בין זה לבין השמש למשל הוא, שבהיות אשר האתר נכתב מנקודת מבט חב"דית - הרי זו ההשקפה של חב"ד בעניין, אך בנושא שלנו, דעתה של חב"ד מוגדרת בצורה קצת שונה, כנ"ל.<br />
<br />
::::::אלא אם כן תחליט הוועדה הרוחנית להגדיר את נקודת המבט של האתר בצורה שונה, המשוייכת לאותם מתי מספר בלבד, אך אזי לחלקם הגדול של חסידי חב"ד כבר יהיה קשה לתרום למערכת, מכיון שהם מרגישים שזו לא נקודת המבט שלהם (ואל תיקח את זה כאיום, אני סתם מספר על עצמי ומעריך שזו הרגשתם של שותפיי לדעה...).<br />
<br />
::::::אני מחכה לתגובתך, בהצלחה!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 18:58, 16 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
:::::::בעקבות פניה אישית ועניינית של 5778, ארשה לעצמי להתערב בנושא. 5778 מבקש שייכתב בראש הערך את היות האוהל כמקום הימצאו של הרבי, זאת מאחר ו"מעולם לא הוציא שום רב מכובד בחב"ד.. מכתב או הבעת-דעה ברבים שהאהל הק' אינו מקום משכן כ"ק אדמו"ר". הדיון בנושא צריך להתמקד במציאת מסמך-הבעת-דעה השוללת את האוהל כמקומו של הרבי, או, לחילופין, קבלת הצעתו. בין כך ובין כך ראוי לכתוב פיסקה הדנה בנושא ההלימה של נצחיות נשיא הדור עם סוגיית הגניזה והאוהל. כשאף אחד מהתנאים אינו קיים, טענתו של 5778 איתנה. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], ג' בתשרי ה'תשע"ו 20:11, 16 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
::::::::לחשיבות ונחיצות הענין אני מרשה לעצמי להתערב ולהביע עמדה: גם אם ישנם רבנים משיחסטים רבים המסכימים שבג' תמוז היה נסיון ולעינינו הגשמיות טמנו שם את גופו הק', אין ספק שכולם ללא יוצא מן הכלל - ובענין הזה מצטרפים אליהם אף רוב רובם של הרבנים האנטים שאינם נגועים בפוליטיקה - טוענים ש'''מקומו של הרבי''' הוא 770 עדי הגאולה האמיתית והשלימה. לשם צריך להגיע, וזהו מקום המקדש גופיה דלעתיד על כל המשתמע והנגזר מכך. אם צריך לבקר '''גם''' באוהל, באיזה עיתויים, ואיך להתייחס, זה דיון נפרד, אבל בנוגע לעצם ההגדרה של האוהל כ'''מקומו של הרבי''' זוהי תפיסה שגויה ומוטעית מיסודה שהשתרשה אפילו בין האנטים רק בשנים האחרונות ואין בה אמת כלל וכלל. מקווה שהובנתי ומפאת קוצר המזן קיצרתי ביחס לאריכות שראוי לדון בזה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:12, 17 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
:::::::::אחדד את מילותיו של להתראות: כל רבני חב"ד ללא יוצא מן הכלל מסכימים שמקומו של הרבי הוא ב-770, כמבואר בקונטרס בית רבינו שבבבל '''ביחס לרבי הריי"צ'''. השאלה היא רק על מקום גופו הק' של הרבי. אבל לקרוא לאוהל כמקומו של הרבי, ולכניסה לשם ככניסה לרבי/ל'יחידות', זה אינו, כי מקומו של הרבי הוא ב-770, ולכן שמה תתחיל התגלות משיח כמבואר בארוכה שם בקונטרס.--'''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • ד' בתשרי ה'תשע"ו 15:25, 17 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
<br />
: לדעתי צריך למחוק גם את השורה: '''המקום אותו פוקדים רבבות הרואים אותו כמקום המצאותו של הרבי''', גם להבדיל אלפי הבדלות יש המון המון אנשים בעולם שרואים את הר הבית כמקום המקודש לאיסלם... יש אמת אחת וזהו זה! זה לא הורס את האוביקטיביות והאינצקלופדיות אם יש לאתר הזה אידאולוגיה מסויימת, ויש דברים שפשוט לא כותבים! כמו הרבה הרבה דברים שלא כתובים פה באתר בכוונה תחילה כי כן יש פה כללים וכו' ולא כל איזה טמבל שחושב שהוא יסביר לחבדפדיה למה הם צריכים לכתוב את הכפירות שלו, זקוק בכלל ליחס, ואם כבר אז כבר, גם לגבי הדף של [[תשע"ו]], הוכתי תהדמה כאשר [[משתמש:הנחה]] עורך שוב ושוב את הקטע על השנה כשנת הגאולה ובעקבות איזה "נודניק" הוריד מהעוצמה של האמונה ששידר המשפט הזה, ולצערי הוא עומד על השינוי שלו... --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 18:35, 17 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
<br />
::אם היית בתדהמה מהשינוי בתשע"ו למה לא שינת אף פעם בזיהוי שמך. ואם אתה כל כך מזועזע מדוע אינך מסביר את עצמך בדף השיחה בצורה שכלית ולא מתלהמת. תראה שהדיון מתנהל בצורה לוגית ולא בהפרחת ססמאות והכרזות...<br />
::ועוד נקודה: אין אף אחד שאומר לחבדפדיה מה לכתוב בגלל שחבדפדיה היא 'אנציקלופדיה שיתופית' שהמשתמשים עצמם (זה שאתה מכנה אותם בתואר 'טמבל' ו'נודניק' וכו') הם הכותבים - הם חבדפדיה בעצמו. אלא שיש בזה כללים שקבעו מייסדי האתר ובזה יש דיון אם מייסדי האתר מטרתם היא לייסד אתר שתפרסם את שיטותיהם של פלוני ואלמוני 'בתוך' חסידות חב"ד, התוצאה היא: שלכל שאר האנשים שאינם נמנים על תלמידיהם לא יהיה ענין לכתוב (וודאי לא לקרוא) באתר. ומכיוון שברור (לבנתים נראה לי כך, אף שברור לי שחלק מהכותבים לא) שמטרת המייסדים היא לפרסם '''דעת חסידות חב"ד''' (באמת אפשר לכתוב '''דעת תורתנו הק'''' אין צורך אפי' לכתוב חסידות חב"ד משום שברור שחסידות הוא לא דבר נוסף על התורה! ובדברים שגדולי ישראל (האמיתיים) אחרים אמרו אחרת ברור שבכמה עניינים אלו ידעו מביאור הרבי היו מודים וכו' וראה בערך [[האמונה בביאת המשיח#ראיה משיטת רבי הלל]] בהסבר הרדב"ז איך הביאו את שיטת רבי הלל בגמרא הרי האוחז כשיטתו היא אפיקורסות? ומובן גם לנידון דידן וכפי שהביאו דעת בית שמאי אף שביחס לבית הלל אינה משנה!!) ומכיוון שהבעה"ב הבלעדי על חב"ד הוא הרבי וכ-ו-ל-נ-ו כולל כ-ו-ל המשפעים ביכולתם לומר ביאורים ופירושים בתורה לכן כשאתה בא לסקור את דעתה של חסידות חב"ד אינך בעה"ב להתעלם מפירושים אחרים (אלא א"כ כנ"ל אתה בא לסקור את שיטת פלוני בחסידות חב"ד וכנ"ל) (וכאמור בתגובתי הקודמות יש אפשרות שתפתח אתר מאמרים אישיים שלך בה תבאר בהרחבה עד כמה מופרכת השיטה שכנגד אבל ברור שאנציקלופדיה אינה במה לכך).<br />
::ואם יבוא חכם וישאל אולי נצטט את יאיר לפיד שאמר שהוא לומד מהרבי שצריך ללמוד השכלה.. הנה גם הוא לומד בדעת הרבי... (אני לא רוצה בכלל לדבר על ההשוואה בין ישראל לעמים ובזה גופא בין האוהל הק' לבין.. 'חצקל' יש גבולות....) הביאור פשוט שכל חסיד חב"ד נעמידנו על חזקתו שהוא בחזקת כשרות שמאמין בכל דברי הרבי ודבריו מיוסדים על דבריו ומבארים את דבריו (עכ"פ לשיטתו של המפרש (משא"כ אצל הנ"ל ופשוט)) וודאי כשמדובר בדעתם של אלו שהרבי סמך ידיו עליהם שהם ערכו וחזרו ודברו ויבארו את דברי הרבי עשיריות בשנים!!! (רק לחשוב על זה....) שדעתם ראויה לבמה ולדיון והבאת צדדי הדיון. (הארכתי.. סליחה, אבקש להגיב בהגיון ולא בהתלהתמות וכו')--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:39, 17 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
:::לצערי, בעקבות ריבוי שיחות עם ידידי ורעי מב' צידי המתרס, לא ברור לי בכלל "שכל חסיד חב"ד נעמידנו על חזקתו שהוא בחזקת כשרות שמאמין בכל דברי הרבי ודבריו מיוסדים על דבריו ומבארים את דבריו", והנסיונות שבהם מעמידים אותם כמה צעירים חמומי מוח שמחנכים דור שלם על שנאה כלפי אחיהם עצמם ובשרם, גורמים לעיוותים נוספים שאין כאן המקום לפרטם, וחלק עיקרי מהם הוא '''החלפת''' בית רבינו כמקום המקודש והעיקרי ביותר בתחליפים כגון הבית ברח' פרזידנט, הספריה, והאוהל. אין חולק שזהו מקום קדוש, ואין חולק שאין טעם לשלול ולהתעלם מדעתם של רבים מחסידי חב"ד, אך להכתיר את המקום כמקומו של הרבי זהו עיוות בלתי יסולח. אם יוחלט שכן להתייחס למגוון הדעות, אזי אפשר להתייחס רק באופן עובדתי למה שקרה בג' תמוז, ולציין בצמידות ובהדגשה שזה כנסיון בלבד ולעת עתה עדי הגאולה הקרובה לעיני בשר תומ"י ממש. לחיים ויחי המלך המשיח! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 03:59, 18 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
::::ראשית לא ענית על עצם העניין הרי ישנם מגדולי וזקני החסידים שהרבי סמך ידו עליהם וחזקתם הוא לא רק מצד חזקה סתם אלא שהם עשריות בשנים הצינור שדרכם הרבי פרסם את שיחותיו ומאמריו וביקש שיבארו את דבריו (כידוע כמה סיפורים בזה).<br />
::::שנית גם בנוגע לאלו שאינם שייכים להנ"ל ישנה תנועה בין כמה וכמה שמפני שסוברים כשיטה מסויימת ממילא השיטה השנייה לא רק שהיא כפירה אלא שגם ממציא השיטה לשיטתם הוא בכוונה תחילה התכוון לכפור...!! בעוד שכשמחפשים ומעיינים לראות מה באמת כתב אותו אחד או מי הוא ומה דיעותיו של אותו אחד רואים שכל כוונותיו לש"ש והוא מאמין בן מאמין (ואפשר לטעון שההוא אינו יודע מכל השיחות (ומילא אינו ראוי לציטוט, ושוב כשמעיינים רואים שההוא מתייחס ל-כ-ל השיחות) (ולכאורה הבעיה מתחילה במייסדי השיטה הנגדית, שכשאומרים שיטתם אינם מבארים כלל שיש שביארו כאן באו"א אלא שמוכיחים אחרת אלא טוענים מיד שההוא כופר ממילא אין צורך כלל להתייחס וכו' וכו') (וכשנוגע לאלו שהרבי סמך עליהם כנ"ל הרי זה חמור יותר, כפשוט (להפכם לכופרים ומזידים)...) ובדידי הווה עובדא שכשדנתי עם חברי (שהם מהקבוצה המכונה 'משיחיסתים') בשיחותיו של הרבי, ובין הדברים אמרתי שראיתי פעם שר' יואל דן בזה. היה הלה בתדהמה... מה ר' יואל מתייחס לזה (אני לא משלה את עצמי שכולם כאלו בורים אבל כשם שזה אצלו בגסות (הן בנוגע לאיש והן בנוגע לעניין) כך הוא אצל רבים מאיתנו בדקות (וממילא מובן הוספתי ש"כל אחד בחזקת כשרות" משום שכשהגישה שלנו תהיה כך, נוכל ללבן את הצדדים בצורה אובייקטיבית ועד הסוף. ויווכח האם המפרש והמבאר התכוון לכפור או אולי טעה או אולי בכלל צדק...)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:08, 18 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
:::::דרך אגב בנוגע למה שכתבת אודות מקומו של הרבי כלל לא שייך לכאן הדיון כאן הוא אודות מקומו הגשמי בנוסף לזה הינך יכול לדון על פי זה במקומו הרוחני אין ספק שאדם החושב שמבחינת '''המציאות הגשמית''' אין הבדל בין י' שבט לג' תמוז הרי שהאוהל הוא '''קודש קודשים''' בדיוק כשם שהרבי יחד עם שיחותיו אודות בית רבינו וכו' לא מצינו שהרבי ינהג מנהגי האוהל בשום מקום אחר!!! אופן הכניסה, דפיקה בדלת, קריאת פני"ם ומאמרים!! כשהרבי אמר שישאל את השווער היה ידוע שהכוונה באוהל כפי שאמר מפורש כמה פעמים, (הנסיעה ברכב בהלוך מקדימה וחזור מאחור) ועוד ועוד, אין זה נוגע לוויכוח היכן להיות בימי חג ושבת וכו' אבל ברור שמי שחושב כנ"ל אין בדבריך לסותרו.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:16, 18 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
::::::מי נתן לך את הסמכות להחליט לאיפה הדיון כן שייך או לא שייך, ומה אני יכול לומר ומה לא? אינני מכירך ואינני יודע על ברכי מי חונכת, אבל אני גדלתי בדור שבו לכולם היה ברור '''לכל אשר בשם חסיד חב"ד יכונה''' שישנו '''הבדל עצום''' ביותר בין י' שבט לג' תמוז, גם מבחינת המציאות הגשמית. אף אחד לא חלק על קדושתו של האוהל, אלא על הגדרתו כמקומו של הרבי, דבר הנותן לגיטמציה לדעות כוזבות ואפשרות לטעות ולהטעות. אין שום אפרשות לקחת את ההתייחסויות של הרבי לאוהל כמקומו של אדמו"ר הריי"צ ולהחיל אותם על הדרך בה אנו צריכים להתייחס כעת אל האוהל בדור השביעי בתקופת הנסיון שאחרי ג' תמוז, וכל נסיון שכזה (שנעשה כבר למעלה מעשר שנים על ידי הארגון הידוע וכיון שעשו ושנו נעשה להם כהיתר) הינו עשיית פלסתר מדבריו הק' של כ"ק אדמו"ר שליט"א.<br />
::::::לפני שממשיכים בדיון, אשמח אם תוכל לענות לי בצורה כנה איזה מקום תופס 'קונטרס בית רבינו' בהתייחסותך למקומו של הרבי. (להזכיר, שקונטרס זה נאמר על ידי הרבי והוגה עבור חסידי הדור השביעי, ואינו נסיון של 'התאמת' דברי הרבי מענין אחד למשנהו - קרובים ככל שיהיו). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:04, 18 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
:::::::א. לא היה בדברי שמץ של הטלת סמכות וכו' אלא טענתי שמדובר בשני דיונים שונים כך שטענותיך אינם עונים ומתייחסים לטענה שכנגד.<br />
:::::::ב. גם אתה תסכים שבכל דבר יש את ה"מאורע התכני הגשמי" ויש את "משמעות הדברים" הויכוח סביב ג' תמוז הוא בשני הפרטים הן בפרט התכני שעל אף שאתה כותב שלכולם היה ברור וכו' הנה לי ברור וידוע על עשרות מהחסידים שיכולים להעיד (שדרך אגב טענה זו מקובלת על פי תורה - "על פי שני עדים יקום דבר") "שחנטו וכו' און מע האט געזאקט קדיש וכו' וכיו"ב" (לשונו של הרבי טו תמוז (?) תשמ"ה אודות י' שבט) ולכן על אף שידוע שיש כאלו שחולקים (ובטח יש להם טענות כנגד על פי תורה) סו"ס יש בחסידי חב"ד שכך חושבים וא"א להתעלם אפשר להסביר את דעת החולקים וכו' (כפי שרצה [[משתמש:5778]]). ומה שאתה כתבת אודות זה שאין אף אחד שמשווה בין י' שבט לג' תמוז הרי זה ב"משמעות הדברים" וד"ל '''ובזה אין חולק עד עצם היום הזה!!!''' (והויכוח בפרט זה הוא בפרטים)<br />
:::::::ג. דרך אגב במשפטך האחרון הוכחת את מה שכתבתי לעיל באריכות. כלומר: מכיוון שמוכח מדברי שהנני חסיד חב"ד ולומד תורתו של הרבי ומאמין בו מדוע ההנחה הראשונה שלך הוא שאם אני חולק עליך סימן שיש שיחות של הרבי שהם אצלי שוליים ח"ו. וכי כל כך בטוח הנך שרק אתה (או אלו שבסביבתך) הם היחידים שמבינים את שיחותיו של הרבי שהחולק עליהם וודאי חולק ח"ו במשה. וכאמור אילו היה מונח אצלך הפוך שהייתה מעמיד על החזקה (וכו' וכיו"ב) הייתה שואל את שאלתך בסגנון: אם אתה טוען כך איך הנך מבאר את דברי הרבי בשיחה פלונית?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:53, 18 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
<br />
===מיקוד הדיון===<br />
להתראות ואחרים, כדאי לשים לב שהדיון כאן הוא לא בערך "מקומו של הרבי", אלא בערך האוהל. השאלה היא האם לכתוב בערך שהאוהל הוא "מקום קבורתם של אדמו"ר הריי"צ והרבי", מבלי להתייחס להגדרת 'מקומו של נשיא הדור שנעלם'. חבל שהדיון מתפזר ומתפזר כאשר בכל פיזור ופיזור מתרחקים מפתרון הדיון. שוב, כנ"ל, אנו מחפשים מקורות לשלילת האוהל כ"מקום קבורת הרבי". זה יכול להיות שיחה, מאמר, מאמר השקפה או אפילו הקלטה מהתוועדות של איזה משפיע. ככל שהמקור יהיה מהימן וסמכותי יותר, כך יהיה לזה משקל אנציקלופדי רב יותר. נכון לכעת, חוץ ממנהג של חלק מהתמימים ומשפיעים בודדים שמקורו בהרגש האישי שלהם - לא ידוע על מקור 'גבוה' יותר להנהגה זו (כמובן שמאחר וזו הנהגה ידועה, כדאי וראוי לייחד לזה פיסקה בגוף הערך, אך כעת הדיון הוא על הפתיח לערך הדן בהגדרת האוהל). --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], ח' בתשרי ה'תשע"ו 08:02, 21 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
:רק לדייק: מקום המצאו של הרבי עצמו (שזה המהות האמיתית של צדיק, נשמתו ורוחו) הוא ללא ספק בשיחות ובמאמרים, ובבית רבינו שבבבל. לאנציקלופדיה חסידית מתאים לכתוב (לא דווקא על הרבי, אלא גם על כל נשיאי חב"ד) "המקום בו טמון '''גופו''' של הרבי". נוסח זה גם מוסכם, לכאורה, על רוב או כל המדיינים לפני (בהתבסס על הטענות שנכתבו עד עכשיו). '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' בתשרי ה'תשע"ו, למניינם 09:59, 21 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
::ר' חיים שליט"א: על אף שדבריך הגיוניים - אני בפירוש חולק על הדברים, ולא מוכן להתייחס לדברים בצורה אנציקלופדית. אני חושב שחב"דפדיה בנוסף לשלל מעלותיה היא גם מכשיר חינוכי וגורם משפיע בעיצוב השקפת עולמם של רבים מחסידי חב"ד, ובשל כך לפרשנות שאנשים נותנים לפתיח כזה יש משקל רב בדיון האם להגדיר כך את האוהל בשורות הראשונות של הדף. אני לא חושב שיש ענין לשלול עובדה נכונה, אך לענ"ד לא כל דבר נכון צריך להתנוסס בראש כל חוצות כשהוא עלול להביא לטעויות וסילופים. אגב, משמח אותי שחזרת להציץ מפעם לפעם בחב"דפדיה, כה יתן ה' וכה יוסיף. אגב, לאחרונה ממש התוודעתי מפי ר' ג.ש. מק.ט. לעניין נוסף שהינך מעורב בו, ואני מחכה כבר לראות את זה יוצא למרחב הציבורי, ובינתיים אסתפק באמירת יישר כח... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 20:11, 21 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
:::מסכים לחלוטין עם דעתו של להתראות (וברוך השב גם לך... {{קריצה}}). אצלנו - בשונה ממקומות אחרים - אנציקלופדיות אינה המדד החשוב ביותר. אני לא חושב שאפשר למצות דיון ציבורי המתנהל כבר שנים ללא הכרעה בכמה (וכמה) שורות באינטרנט, הוויכוח קיים והוא לא יוכרע, לא כאן. ואם כבר נאלצים לתפוס צד... --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 19:22, 25 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
::::הדיון ברח משום שהדיון הוא: אם יש להתייחס לכל הדעות בעניין ולכתוב בצורה אנציקלופדית (וזה כולל שכל צד שמובא בערך יובא גם טענתו ומענותיו לצד שכנגד) או שהאתר אינו מוגדר כאנציקלופדיה אלא כאוסף מאמרים של הצד X שלכן אין מקום להביא את הצד שכנגד... <br />
::::(ואין כאן כלל דיון מי צודק כי ברור שלא נכריע. אבל כל בר דעת מבין שאם כתוב בכניסה לאתר שהוא אנציקלופדיה ומיד כשנכנסים לערכים רואים התעלמות מוחלטת (!) מדברים ידועים (וכלשונו של הרבי לא רק מילתא דעבידא לאיגלויי אלא דברים שכבר התגלו ומפורסמים בכל רחבי תבל) מיד הוא מבין שאין מה לסמוך על הכתוב כאן כהוא זה.. ומי שמשלה את עצמו בזה אני לא חושב שאפשר לשכנע אותו 'יהי לו אשר לו..' וכלשון הידוע: א קאף קען מען נישט א רוף שטעלן....)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:36, 26 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
:::::אתה מתעקש להגדיר את הדיון איך שנח לך ולהניח 'הנחה' שאינה מקובלת על הרבה מהחב"דפדים במסגרת הגבולות שאתה החלטת עליהן. יש קבוצה לא מבוטלת של עמיתים לתרומות בחב"דפדיה שגם להם ישנה זכות הבעת עמדה, והם - ואני בתוכם - טוענים שזה בדיוק הדיון, האם במסגרת ההגדרה של האתר כאנציקלופדיה יש מקום לתת אפשרות להחדרת דעות שלענ"ד מטעות את הקוראים וגורמות להם להבין בדיוק הפוך מדעתו של הרבי. אם זה היה סתם ענין פוליטי, היה באמת עדיף להתעלם לחלוטין ולא לכתוב אף צד, אבל היות ומחוייבים להידרש לנושא, ממילא יש דיון מה הצורה הכי נכונה לכתוב את זה בצורה שלא יגרום לחלק מהתורמים להרגיש מנותקים ופגועים מכך שכותבים הפוך מדעתם, אך יחד עם זה מה הם הגבולות שאנו יכולים להתיר לעצמנו להתגמש (ובפירוש יש רצון להתגמש ולהסביר פנים ולכתוב בצורה הכי עדינה שתניח דעת כל הצדדים) מבלי לוותר על עקרונות. תאמין לי שאני ורבים כמותי היו מעדיפים שבכל מקום ששמו של הרבי מוזכר הוא יוזכר בצירוף התואר "מלך המשיח שליט"א" ובריבוי ערכים הייתי מעדיף שההתייחסות תהיה הרבה יותר ברורה והחלטית ובלתי מתפשרת, אבל היות שזו אנציקלופדיה שאני שואף שתהיה אנציקלופדיה כלל חב"דית שכולם מרגישים בנוח לתרום לה וכולם שותפים ביצירתה, אני מוותר על הרבה מהרצונות שלי למען המטרה המשותפת.<br />
:::::ובאשר לטענתך, אפשר לומר בדיוק הפוך על אלו שמתעלמים בצורה מופגנת ומוחלטת מבשורת הגאולה, מעידודי ה'יחי', מאמונת החסידים וכו' וכו', אלא שישנו הבדל עקרוני: אנחנו מעוניינים להתעלם מכך שיש '''חסידים''' שמבינים בצורה כזו או אחרת, ואילו אלו מעוניינים להתעלם מהדברים '''של הרבי''' מההוראות הברורות שנתן לנו ומהדרישה העכשווית הבלתי מתפשרת.<br />
:::::אומר לך את האמת, אני לא מתפעל מדיבורים נחרצים. אני יכול לכתוב יותר חריף ולהתנסח יותר פוגעני מאשר "יהי לו אשר לו", אבל למרות שיש לי יצר הרע לענות דברים כדרבנות, אני נוצר מקלדתי כדי לשמור על דיון נעים ונוח, ולהתייחס לגופם של דברים מבלי להתלהם ולהתנצח. אני מבקש גם ממך לרכך את דיבוריך ולקרוא שנית את הדברים לפני שאתה מפרסם אותם על גבי המרשתת. גוט יום טוב! תשאב שמחה ואמונה בריקודי בית השואבה, ויה"ר שנתכנס כבר במוצאי חג זה להתקהל בפני המלך ובמילא כל הדיון יהיה מיותר... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 20:00, 27 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
::::::'''אין כאן שום התנסחות פוגענית''' אלא תגובה ברורה שמכל הדיון מוכח שכלל לא 'שמעת' את הטענה.. ונקודתו: שאתה לבד כותב שברצונך שהאנציקלופדיה תהיה כלל חבדי"ת ולכן אתה מוותר (כמוני) אבל יחד עם זה אינך מבין שבמתכונתו העכשווית זה לא יהיה 'לעולם' (בדרך הטבע) כלל חבד"י... (ולכן אולי חבל לוותר על שאר העניינים).<br />
::::::בנוגע לתוכן טענתך אם הנך ברור כל כך שהחסידים הנ"ל בשיטתם מתעלמים מדברי הרבי במכוון מדוע שלא תכתוב ותביא את הדברים לעיני הקורא בשלמותם? הרי הקורא יבחין לבד שהם מתעלמים? (ואדרבה ההתעלמות מביאה לחשיבה שאינך מסוגל להתמודד עם הטענות וזה הרי לא נכון..) (ודא"ג גם בטענה זו הוכחת שלא קראת את תגובתי הקודמים)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 18:10, 28 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
:::::::שמעתי, וכתבתי שאני מבין את הטענה ומזדהה איתה, ולכן אני מוכן לוותר על התנסחויות אבל לא על עקרונות, ומבחינתי זה עקרון מקודש שאי אפשר לוותר עליו גם במחיר 'בריחה' של תרומים פוטנציאליים. זה כואב לי, אבל זו דעתי.<br />
:::::::סליחה שנסחפתי למקומות אחרים או שלא הייתי מספיק ברור, אם אתה רוצה להתוועד, אני ב770 ואשמח לשבת ולהגיד יחד לחיים ואם תרצה נוכל גם ללבן יחד נושאים כאוות נפשנו, ואז גם תראה שאני לא נושך... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 01:59, 30 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
::::::::אם כבר, אולי כבר כדאי לעשות התוועדות לכל הכותבים, ואז יכירו אחד את השני וכו', ויהיה אפשר לדון בהרבה נושאים מעניינים וכו'--'''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]'''<br />
::::::::"והיה עיני וליבי שם כל הימים" אני לדאבוני עדיין בגשמיות לא שם אבל תקבעו מקום. נו...--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 07:01, 1 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
:::::::::מפעילנו היקר ר' שיע ק. בדרך לכאן, ואני מוכן לקחת על עצמי לדאוג למקום ופארבייסען (ממוצאי שמח"ת ואילך, בימים שנותרו כבר לא שייך) אם מישהו מוכן לדאוג להזמין באופן אישי את כל החבראל'אך. מי יודע, אולי נזכה ונפגוש גם את ר' שלום. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 16:03, 1 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
:::::::::אני מוכן ומזומן לכל התוועדות. בפרט בימי חול המועד אני יכול לבא. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ח בתשרי ה'תשע"ו, למניינם 17:25, 1 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
<br />
:::::::::: חברים יקרים, חבל שהדיון שוב סוטה לנושא אחר, והפעם לנושא "מעמדה של חב"דפדיה כ"אנציקלופדיה" לעומת "חב"דית" ובזיקה למגוון הדעות בחב"ד". זהו דיון שחשיבותו גבוהה ביותר, אך יש לעשות זאת באולם דיונים. חשוב להבין שכתיבת אנציקלופדיה מורכבת משני שלבים מרכזיים: בשלב הראשון אוספים את כל המידע על נושא מסויים. לאחר שבטוחים שעל 'שולחן המערכת' מונח כל מה שנאמר ונכתב על נושא מסויים, אז אפשר לקבל תמונה מלאה על הנושא ולהחליט מה יוכנס לערך ומה לא. כפשוט שלא ניתן לדלג על השלב הראשון ועוד לפני שנאסף מידע על נושא מסויים, כבר להחליט מה ייכנס לערך ומה לא. זה בדיוק מה שקורה כאן. אני מבקש לכנס את כל המידע בנושא 'קבורת הרבי באוהל', שכל אחד יביא מקורות מכל הבא ליד, אך הדיון מתעקש שוב ושוב לדלג על שלב איסוף המידע ויש קופץ לשאלה הרת הגורל, מה להכניס לערך ומה לא, תוך סטייה טבעית לסוגיות כלליות. שוב, אנא ואנא, בוא נתחיל באיסוף המידע. הביאו כל בדל מידע על הנושא של הרבי כן\לא באוהל. לפני שלא יהיה לנו תמונה מלאה בנושא, אין שום טעם בדיון. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ד בתשרי ה'תשע"ו 19:24, 7 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
::::::::::אני לא רואה תועלת בהבאת מקורות לא רלוונטיים, היות שגם אם כל המקורות יגידו במפורש שכך היא העובדה - זה לא משנה את עמדתי הנ"ל. אם רוצים להשעות אותי מהדיון עד סיום השלב הראשון - אין לי בעיה אך לטעמי הוא מיותר. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 00:23, 8 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
:::::::::::למה כוונתך "מקורות לא רלוונטיים"? אם נמצא, היפותטית, שיחה שהרבי כותב בה שהוא עתיד להיגנז לפני התגלותו - עדיין לא תשנה את דעתך? --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ה בתשרי ה'תשע"ו 07:00, 8 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
:::::::::::בדיוק. אלא אם כן באותה שיחה יהיה כתוב במפורש ש'קונטרס בית רבינו' בטל ומבוטל ח"ו היל"ת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:24, 8 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
<br />
===מיקוד הדיון - ב'===<br />
שלום לכולם. בהיות שרק עתה חזרתי מחצרות קדשנו, לא הייתה לי האפשרות עד עתה לראות את הדיון הפורה שהתפתח פה... לא האמנתי מה חוללתי...<br />
<br />
לגופו של עניין: ראשית יש להוציא מהדיון, לדעתי, את הקונטרס 'בית רבינו שבבבל'. [אני אישית למדתי אותו כמ"פ קודם נסיעתי ובזמן שהותי ב-770... וח"ו אינני מוחק או מתעלם משום שיחה של כ"ק אדמו"ר, ולמי שיש שאלה או תמיהה - מוזמן לפנות אלי בשיחת המשתמש שלי].<br />
<br />
הסיבה, לדעתי, פשוטה: כל מי שרק יציץ בקונטרס (וכל שכן אם גם יעיין בו), יראה שהרבי לא אומר בשום מקום ש-770 הוא מקום הימצאו הגשמי של נשיא הדור לעולם. להיפך: הרבי מדגיש, ש"גם לאחר הסתלקותו [של הרבי הריי"צ] - "קדושה לא זזה ממקומה", ואדרבה - מוסיף והולך ביתר שאת ויתר עוז, עד ביאת גואל צדק" (מקווה שציטטתי נכון. התוכן עכ"פ ודאי נכון).<br />
<br />
הקטע הזה בא בהמשך לכך שהרבי אומר ש-770 הוא מרכז הפצת המעיינות בכל העולם כולו, ולכולם ברור שכן הוא "עד ביאת גואל צדק".<br />
<br />
יתירה מזו: אפילו אם אכן היה כתוב בקונטרס ש-770 הוא "בית רבינו" עד ביאת גואל צדק, לא היה בכך שום סתירה לקביעה שהאהל הק' הוא מקום הימצאות גופו הק' של הרבי. כשם שלא היה בכך סתירה להימצאותו בשנת תשמ"ח בביתו הק', ובשנת תשנ"ד בביה"ר "בית ישראל". והרי לא מצינו בשום מקום חילוק בין שלושה חודשים לעשרים שנה...<br />
<br />
והביאור הוא פשוט: "בית רבינו", הוא מקומו '''הקבוע''' של נשיא הדור. אין בדבר שום סתירה לכך שנשיא הדור יכול לצאת מביתו לטיול, נופש, או כהמצב דעתה. וכפי שהיה בשנים הנ"ל, שמפני כמה סיבות כך היה המצב.<br />
<br />
לכן, חצקל, 'להתראות' או כל הלחוצים, יכולים לנשום עמוק. כשכותבים שהאהל הק' הוא מקום הימצאו של גופו הטהור של הרבי - אין בכך שום סתירה לקונטרס בית רבינו שבבבל. [אם כבר, יש בכך סתירה לשיחת ש"פ שופטים תנש"א, שבה נאמר שאין שינוי דגניזה בנשיא הדור. אבל דומני שאין כאן המקום לדון בכך].<br />
<br />
ומכאן אנו שבים לנקודה המרכזית: אני חולק על דברים רבים שכתובים באנציקלופדיה זו, ואעפ"כ אינני תובע (בשלב זה עכ"פ...) את כתיבתם באופן אחר מכפי שאני רוצה. אני מודע לכך שבסופו של דבר, האניקלופדיה נכתבת מנקודת מבט מסויימת - ומביאה '''גם''' דעות נוספות.<br />
<br />
טענתי הפשוטה והברורה הייתה, כפי שהעורך חיים הזכיר כאן כמה פעמים, שאף מנקודת מבט משיחיסטית אין מקום לכתוב את הערך בצורה כזו, כיון ששום רב משיחיסט לא הביע את דעתו בצורה כזו, ורבים מהם סבורים ההיפך לגמרי. אי לכך, אין זה מן הראוי שהאנציקלופדיה תכתוב באופן ששום רב אינו כותב (למעט כמה קיצונים, שאינני חושב שהם המתאימים להיות הועדה הרוחנית של האתר).<br />
<br />
אשמח לתגובות ענייניות, ובעיקר - שנזכה כבר לגאולה שלימה, והדיון יהיה כבר לא רלוונטי, ותחזינה עינינו בפני הקודש של מלכנו נאו ממש!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 10:10, 13 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
:להתראות, למה אם תהיה שיחה מפורשת כנ"ל לא תשנה את דעתך? הרי גם להבנתך מקונטרס בית רבינו, עדיין יהיו אלו שתי שיחות סותרות, ולמה תעדיף שיחה אחת על חברתה? האם ייתכן שבעצם, דעתך בנושא מבוססת לא רק על שיחות או מקורות תורניים? --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ט בתשרי ה'תשע"ו 20:51, 12 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
::ר' חיים, ניסינו למקד את הדיון, ואתה בעצמך הערת על כך לכמה ממשתתפיו. מדוע, אם כן, אתה סוטה לתגובה אישית?...--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 10:10, 13 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
:::מיקוד הדיון אין משמעותו התעלמות מטענותיהם של שאר המשתתפים בו. כשטוענים שהדיון לא רלוונטי, אי אפשר לקפוץ לשלב הבא... ובאשר לשאלת ר' חיים, הנקודה היא פשוטה: לא טענתי שהמציאות אינה כזאת, אלא שזה לא נכון לכתוב את זה ועלינו להתעלם מהתייחסות לנושא (וזאת בעקבות הבנתי בקונטרס בית רבינו, שעליה אפשר להתדיין). וממילא גם אם נמצא שיחה שבה זה כתוב במפורש, אם פרסום השיחה הזו עלול לגרום לעיוות אצל הקוראים, לענ"ד עדיף לא להתייחס כלל לנושא.<br />
:::משתמש 5778 היקר, שים לב לטענתי. לא טענתי שבקונטרס בית רבינו כתוב ש770 הוא מקום הימצאות גופו הגשמי של הרבי לנצח נצחים. ואשתמש בהשוואה שלך, בדיוק כמו שלפני תשנ"ד אף אחד לא דרש שיסעו ל1304 פרזידנט אלא ל770 כי זהו בית רבינו ולא שום מקום אחר מלבדו, הוא הדין גם לגבינו כיום. וממילא לענ"ד אין ענין להפוך את הדיון אודות מקום גופו הגשמי של הרבי לעיקר ההתקשרות בדורנו, ואדרבה - אם גישה זו עלולה לנתק חלק מהקוראים מבית רבינו, היא מופרכת בעיני. מקווה שהייתי מספיק ברור למרות העייפות וכו'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:30, 13 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
<br />
::::שלום לך, להתראות. כתיבתך די קוממה אותי, ואעפ"כ אגיב עניינית בלבד: טענתך סוטה לחלוטין מהדיון, מכיוון שבקשתי היא לכתוב בפתיח לערך את העובדה הפשוטה, שבאהל טמון גופו הק' של כ"ק אדמו"ר. '''רק על כך''' מתנהל כאן דיון, כאשר מסקנתו תהיה האם לכתוב זאת, אולי בצירוף הערה המתייחסת לדעותיהם של שאר המשתתפים, או להשאיר את הערך כפי שהוא.<br />
<br />
::::לטענתי, שלא זכתה למענה עד עתה, האנציקלופדיה נכתבת מתוך נקודת מבט חסידית, וע"פ דבריו של הרבי. כאשר יש מחלוקת בהבנת דבריו הק', האנציקלופדיה נוקטת בעמדתם של הרבנים המוגדרים 'משיחיסטים', ומוסיפה את דעתם של רבני חב"ד נוספים.<br />
<br />
::::בנידון-דידן, אין רב משיחיסט רציני שעומד מאחרוי עמדה זו, וכיון שכך - אני תובע, '''למרות''' דעת שאר המשתתפים בדיון, לכתוב את הערך כפי שהצעתי.<br />
<br />
::::אשמח מאוד אם תצטרף למאמציי ולמאמצי ר' חיים שי', למקד את הדיון, ולא להפנות אותו לדיונים כמו שהצעת [האם ישנם חסידים המתעלמים מדבריו של הרבי, האם ללכת יותר או פחות לאהל (ובנקודה זו - לא אתאפק וכן אענה לטענתך: חסידים כן הלכו במהלך שנת תשמ"ח ל-1304 פרזידנט, כשהרבי היה שם בגופו הגשמי, וכן שהו במשך שבועות רבים במהלך קיץ תשנ"ד בביה"ר בית ישראל, כשהרבי היה שם בגופו הגשמי, והדבר לא סתר אצלם בכהוא-זה לשיחת קונטרס בית רבינו שבבבל, או לאמונה ש-770 הוא בית רבינו עד לביאת משיח), ועוד ועוד]. יישר כח גדול.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 16:09, 13 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
<br />
:::::5778, הבחן בין דיון סוטה לדיון אישי. בתגובתי זו פניתי אליו ישירות בשמו לבירור עניין תוך שמירה על תורף הדיון (ובהחלט העלתי השערה לגופו של אדם, דבר שלא מומלץ בדיון 'רגיל', אך במקרה זה לקחתי 'סיכון' שהתבררה כמושכלת, כדלקמן). נקודה נוספת: על פי הכללים הנהוגים, לא שייך "לתבוע" שינוי ובפרט לא "נגד דעת שאר המשתתפים". שינוים מתבצעים לאחר דיון ובהתאם להחלטה המשותפת של כל המתדיינים ומפעילי המערכת. במידה ודיון לא מצליח להגיע לכלל הכרעה, ישנם כללים כיצד לפעול (הצבעות, פניה לוועדה הרוחנית ועוד).<br />
<br />
:::::להתראות, נחדד את דבריך: אתה טוען שבערך זה אין להסתמך על מקורות, מאחר והוא נוגע בעניין חינוכי ועל כן יש לכתוב בו את אשר אנו מעוניינים לחנך את קוראי האינציקלופדיה. מיותר לציין שאנציקלופדיה (שתרגומה המדוייק הוא אכן 'חינוך מחדש'..) עושה זאת באמצעות חשיפת מידע ולא בהעלמת מידע. אם תת-נושא בערך זה יש לו חשיבות רבה בעיניך, אתה מוזמן לפתוח פיסקה מיוחדת שתעסוק בסוגיה של "המבט החינוכי על האוהל". גם שם, כפשוט, יש להביא מידע המגובה במקורות (ועיין ב[[חב"דפדיה:מקורות]]). אך, בשום אופן אין מקום לא לכתוב עובדות שיש לגביהם הסכמה גורפת (ובייחוד שטענת שגם אם הייתה שיחה מפורשת של הרבי - היית 'מעלים' אותה מכאן) --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], ל' בתשרי ה'תשע"ו 18:26, 13 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
<br />
::::::חיים, אתה צודק. שגיתי בלשוני, והגורם לכך הוא - כאשר אני קורא שוב ושוב את הדיון ומתתסכל (מלשון תיסכול) מחדש, כשטענתי ברורה ופשוטה - אך משום מה אין לה שום תגובה הגיונית, אלא רק פרץ רגשות מתלהם. אקווה לבשורות טובות יותר בהמשך, מכיון שבזמן הקרוב לא תהיה לי גישה חופשית לאינטרנט. כל טוב.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 18:54, 13 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
::::::דעתי דומה לזו של חיים. ואוסיף יותר מכך: מנקודת מבט משיחסטית הגיונית, הייתי אומר כי אדם שנכנס לערך, ורואה כי האנציקלופדיה שלנו אינה מתעלמת כלל מהעובדות ואינה מכחישה אותם, אלא מתייחסת אליהם מנקודת מבט חסידית ותורנית, כפי שתורת החסידות מתייחסת למצבים כאלו ובפרטות כפי שהמשפיעים החסידיים מתייחסים למצב הזה (ויש לנו ערכים רבים שמבארים נושא זה), כל אדם שיראה זאת יקבל נקודת מבט טובה יותר לגבי הגישה של המשיחסטים לנושא הזה, (ויש לנו ערכים רבים המבארים את הענין ואפשר להפנות אליהם) וממילא יש גם סיכויים רבים יותר כי הדברים יכנסו ללבו. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בתשרי ה'תשע"ו, למניינם 19:35, 13 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
:::::::גם אני מצטרף להנ"ל (חיים, שלום, 5778) כמבואר בתגובתי הקודמים באריכות--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:42, 13 באוקטובר 2015 (UTC)<br />
<br />
=== המצב פה זוועה ===<br />
לא זכור לי בכל השנים האחרונות דיונים כל כך זיעתיים שמתאימים יותר לאלה שמשחיתים ערכים בחב"דפדיה בקצב הזה המשיחיסטים כבר יפתחו פדיה משלהם בלי כל הקונצלזיוס שלכם [[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 20:56, 13 באוקטובר 2015 (UTC)</div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%9C%D7%9A&diff=201777שיחת משתמש:מלך2015-08-13T11:17:45Z<p>מלך: </p>
<hr />
<div>{{בה}} --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ג בניסן ה'תשע"ג, למניינם 13:06, 3 באפריל 2013 (IDT)<br />
{| style="float: left; width: 300px;"<br />
|-<br />
! class="usermessage" style="padding: 1em;" | {{מצב דף שיחה}}<br />
|}<br />
<br />
== קישורים פנימיים ==<br />
<br />
נא להקפיד על הכנסת קישורים פנימיים במקומות המתאימים. זו עבודה כפולה ובזבוז זמן לעבור שוב על ערך קיים, כשהעבודה יכלה להיעשות תוך כדי. בתקווה להבנה. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • כ"ז בניסן ה'תשע"ג 08:48, 7 באפריל 2013 (IDT)<br />
<br />
== ניגונים ==<br />
<br />
מלך שלום. לשאלתך (את חיים), אין לנו כרגע אפשרות כזו יתכן שתיווסף בהמשך. אתה יכול להעלות אותו לגוגל דרייו ולהוסיף קישור, אם אינך יודע כיצד תוכל לשלוח אליי למייל שלי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז בכסלו ה'תשע"ד 17:14, 20 בנובמבר 2013 (UTC)<br />
:מלך שלום, אני שמח לבשר לך שנוספה לנו האפשרות להעלות קבצי שמע (אאודיו) לחב"דפדיה. בברכה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בניסן ה'תשע"ד 16:04, 22 באפריל 2014 (UTC)<br />
::איך מעלים?--[[משתמש:מלך|באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 18:06, 22 באפריל 2014 (UTC)<br />
<br />
:::פשוט תנסה... כנס לדף העלת קבצים ונסה... בקטע טוב. --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 19:22, 22 באפריל 2014 (UTC)<br />
<br />
== [[הירש'ל רבינוביץ']] ==<br />
<br />
יישר כח על הוספת הערך, קראתי ונהניתי. בכלל לא ידעתי מקיומו של יהודי זה. מה שכן, יש שם פרטים לא הגיוניים, הרי לא ייתכן שהוא נולד בתרצ,ו, ובגיל ארבע בשנת תש"א נשא אישה, אתה מסכים איתי? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:06, 24 באפריל 2014 (UTC)<br />
:חיפוש קצר במרשתת העלה שהטעות כבר [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/2/23/199769551725-2.html בכתבה המקורית] ממנה ככל הנראה לקחת את כל הפרטים המופיעים בערך. שלחתי אימייל לרש"ז ברגר ואמתין לתגובתו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:10, 24 באפריל 2014 (UTC)<br />
::אני כנראה באמת עייףץ קראתי פעמיים את המשפו גם בערך עצמו וגם בכתבה בבית משיח ובשתיהם קראתי עם פיסוק לא נכון. אבקש את סליחתך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:39, 24 באפריל 2014 (UTC)<br />
:::אם אכן הערך מבוסס על הכתבה הנ"ל, מן הראוי להוסיף אותה בערך בפסקה, לקריאה נוספת. זו גם דרך מסויימת לתת קרדיט שמגיע בצדק לכותב. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו בניסן ה'תשע"ד 21:15, 26 באפריל 2014 (UTC)<br />
<br />
== ניגונים 2 ==<br />
<br />
יש"כ על המשך פעולותיך. לגבי הניגונים שהעלית, כמו לגבי תמונות וקבצים אחרים. בבקשה ציין את מקור הניגונים, כדי שנוכל להתמודד עם טענות על זכויות יוצרים וכו'. כמו"כ רצוי לציין בדף תיאור הקובץ ובעברית, את שם הניגון, שם הבעל מנגן וכיו"ב. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ח בניסן ה'תשע"ד 19:33, 28 באפריל 2014 (UTC)<br />
<br />
== למה שמות כל כך ארוכים? ==<br />
<br />
זה מסרבל כל דבר אפשרי. אפשר למשל: "הרייצ ליארמוש". [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 18:45, 30 באפריל 2014 (UTC)<br />
<br />
== והוא יגאלנו ==<br />
<br />
אין לי מושג איך עושים הערות שוליים, לכן הוספתי מקור תסתכל בפיסקא האחרונה תוריד אותו להערות (אם לא הבנת תסתכל לבד ותבין.. יחי --[[משתמש:מענדוש|מענדוש]] - [[שיחת משתמש:מענדוש|שיחה]] 22:52, 5 ביולי 2014 (UTC)<br />
<br />
==סמל באחסון==<br />
{{חופשת ויקי|תאריך=הודעה חדשה|סיבה=[[לימוד תורה]], [[התוועדות|התוועדויות]] ועשיית "[[מבצעים]]"|תקשורת=|אחר=}}<br />
<br />
== ניגונים ==<br />
<br />
מלך שלום. ההארה הבאה מתייחסת לעריכותך מחודש ניסן, אבל תמיד אפשר לתקן, וחשוב לא פחות לנהוג בהתאם לכך להבא. <br />
<br />
העלאת מספר קבצי שמע של ניגונים לחב"דפדיה, ראשית יש"כ. שנית, בבקשה כתוב בכל העלאה את מקור הקובץ, זה גם יכול לחסוך לחב"דפדיה תביעות יוצרים, וגם לעזור לאנשים שרוצים להשתמש בקובץ לדעת אם יש בעיה עם הזכויות יוצרים שלו. בקבצים שכבר העלת אפשר לכתוב את המקור בלשונית 'עריכה' בדף הקובץ. בברכה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באב ה'תשע"ד 13:18, 5 באוגוסט 2014 (UTC)<br />
:מלך, אני מבקש שוב, אנא כתוב את מקור הניגונים שאתה מעלה (האם זה מהדיסק של 'היכל הנגינה'?). --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א באב ה'תשע"ד 15:09, 7 באוגוסט 2014 (UTC)<br />
::זה מתיקיה של ניגונים מפי ר' דוד הורביץ--[[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 15:14, 7 באוגוסט 2014 (UTC)<br />
:::זה לא עוזר. צריך לדעת מי בעל זכויות היוצרים, וזה מי שהפיק את התקליט ולאו דווקא מי ששר. אולי רשום על התיקיה, או על התיקיה שבתוכה התיקיה הנ"ל שם של הגוף שהפיק את זה? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד באב ה'תשע"ד 13:35, 10 באוגוסט 2014 (UTC)<br />
::::במסמך שנמצא אצלי בתוך התקיה המתאר את תוכנה, חתום בסופו - זאב וואלף ליפסקער --[[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 13:45, 10 באוגוסט 2014 (UTC)<br />
<br />
== עזרה ==<br />
<br />
אני רוצה לכתוב על ר' אלעזר החיגר שבא מירושלים לליאזנא , מחסידי אדמור הזקן, רק שאני לא מוצא את הערך שלו, תעשה טובה תחפש אותו ואם לא תמצא תשלח לי הודעה בהקדם ונכתוב עליו, יש לי קצת חומר, יחי המלך --[[משתמש:מענדוש|מענדוש]] - [[שיחת משתמש:מענדוש|שיחה]] 14:21, 6 באוגוסט 2014 (UTC)<br />
<br />
== תמונת הרבי הריי"צ ==<br />
<br />
מדוע החלפת את התמונה באחת הרבה פחות טובה? אתה מפחד שמישהו יתבע אותך על הפרת זכויות יוצרים?--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 19:35, 24 באוקטובר 2014 (UTC)<br />
<br />
כי מה שהיה מקודם היה ציור והיה הרבה פחות יפה. ומה שהעלתי זה מה שהצלחתי למצוא במקום --[[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 09:07, 26 באוקטובר 2014 (UTC)<br />
==ברכת יש"כ==<br />
ישכ עצום על תרומתיך לערך [[דף השער לספרי רבותינו נשיאנו]] המשך לתרום מידיעותיך הנרחבות. {{אנונימי}}<br />
<br />
== היום יום של [[{{#זמןמ:xhxjj xjx}}]] [[{{#time:xhxjY}}]] ==<br />
<div id="mp-otd">{{היום יום}}</div><br/></div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%95%27&diff=201665ליקוטי אמרים - פרק ו'2015-08-11T13:06:05Z<p>מלך: /* צילום דפוס התניא */</p>
<hr />
<div>{{תניא}}<br />
<br />
==הקדמה==<br />
'''פרק ו'''' של [[ספר התניא]] עוסק ב[[עשר הספירות]] של ה[[נפש הבהמית]] הנקראים בשם [[עשר כתרין דמסאבותא]]. וכן מבואר שני הדרגות השונות שיש בקליפות: [[קליפת נוגה]] ו[[שלוש הקליפות הטמאות]].<br />
<br />
==טקסט==<br />
{{פרק תניא|פרק=ו|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ו'}}}}<br />
<br />
==סיכום==<br />
כוחות ה[[נפש]] של [[סטרא אחרא]] הם לעומת [[כוחות הנפש]] של [[נפש אלוקית|הנפש האלוקית]]. כמו שלנפש האלוקית יש עשרה כוחות - [[מוחין]] ו[[מידות]] - ו[[שלושה לבושים]], כן יש ל[[נפש הבהמית]] [[עשר כתרין דמסאבותא]], שבע מידת הבאות מ[[ארבעה יסודות רעים]] ושלוש [[מוחין]] ררעים, וכן לבושים רעים.<br />
<br />
כל [[מעשה]] [[דיבור]] ו[[מחשבה]] אשר "אינו לה' הוא", לא רק שהוא רע אלא גם לא טוב, הרי הוא שורשו מלבושים הרעים הנ"ל.<br />
<br />
זו גם משמעות המושג [[סטרא אחרא]] - "צד אחר", כל מה שאינו לצד הקדושה, שייך לצד האחר.<br />
<br />
בקליפות עצמם ישנם ב' מדריגות - המדרגה התחתונה היא [[שלוש קליפות הטמאות]] שאין בהם טוב וכלל ומהם נמשכות נפשות וגופי [[אומות העולם]], דברים אסורים ו[[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]] של [[שס"ה מצוות לא תעשה]].<br />
<br />
==צילום דפוס התניא==<br />
<gallery widths="250px" heights="300px"><br />
קובץ:ו1.JPG|עמוד 1<br />
קובץ:ו2.JPG|עמוד 2<br />
קובץ:ו3.JPG|עמוד 3<br />
</gallery><br />
<br />
==מושגים יסודיים==<br />
*[[עשר כתרין דמסאבותא]]<br />
*[[סטרא אחרא]]<br />
*[[שלוש קליפות הטמאות]]<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ה'|פרק ה']]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ז'|פרק ז']]}}<br />
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]</div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%95_%D7%97%D7%9C%D7%A7_3.JPG&diff=201664קובץ:פרק ו חלק 3.JPG2015-08-11T13:03:04Z<p>מלך: </p>
<hr />
<div></div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%95_%D7%97%D7%9C%D7%A7_2.JPG&diff=201663קובץ:פרק ו חלק 2.JPG2015-08-11T13:02:32Z<p>מלך: </p>
<hr />
<div></div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%93%D7%A3_%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%95&diff=201646שיחה:דף השער לספרי רבותינו נשיאנו2015-08-11T11:23:36Z<p>מלך: יצירת דף עם התוכן "== מקור קביעת החלוקה == למישהו ידוע אולי מי קבע את חלוקת השערים וע"פ מה היתה החלוקה שנראית ל..."</p>
<hr />
<div>== מקור קביעת החלוקה ==<br />
למישהו ידוע אולי מי קבע את חלוקת השערים וע"פ מה היתה החלוקה שנראית לפעמים לא מסודרת (ראה לדוגמא שערי אדה"ז והמהר"ש) וכן מי קבע את ציורי השערים</div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A3_%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%95&diff=201643דף השער לספרי רבותינו נשיאנו2015-08-11T11:19:19Z<p>מלך: /* שער */ הרחבה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שער_ספרי_הרבי.gif |שמאל|ממוזער|250px|דף השער של הספר [[לקוטי שיחות]]]]<br />
לכל אחד מרבותינו נשיאנו יש '''דף שער''' קבוע המופיע בתחילת ספריו, לדף השער יש: ציור - מסגרת מסוימת המיוחד לאותו רבי,{{הערה|מלבד שער ספרי הרבי שהוא כמו שער ספרי כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]]}}, בשער מופיע "מספר ההיכל", ו"מספר השער", ענין זה נקרא "קובץ שלשלת האור"{{הערה|ראה שיחת [[ט' כסלו]] [[תשי"א]], שבתחילה היה מחשבה לקרוא לזה "קובץ שלשלת המאור", אך במאור אין חילוקים כי הוא עצמי, וכל [[רבי]] הוא [[מאור]] וספריו הם "[[הארה]]" ממנו}}.<br />
<br />
==ההיכל== <br />
בחלק העליון של השער מצד ימין, מובא מספר ההיכל, המציין את מספרו של הרבי בשלשלת נשיאי החסידות: היכל ראשון: ספרי ה[[בעש"ט]], היכל שני: ספרי [[המגיד]], היכל שלישי: ספרי [[אדמו"ר הזקן]],היכל רביעי: ספרי [[אדמו"ר האמצעי]], היכל חמישי: ספרי [[הצמח צדק]], היכל שישי: ספרי [[אדמו"ר מהר"ש]], היכל שביעי: ספרי [[אדמו"ר הרש"ב]], היכל שמיני: ספרי [[אדמו"ר הריי"צ]], היכל תשיעי: ספרי [[הרבי מלך המשיח שליט"א]].<br />
<br />
==שער==<br />
<br />
לכל אחד מרבותינו נשיאנו, יש חלוקת שערים (קטגוריות) לספריו, וכל ספרי השיחות נקראים בשם שער מסוים, ספרי המאמרים שער אחר, וספרי האיגרות בשער אחר.<br />
<br />
{{טורים|מספר=2|תוכן=<br />
===השערים בספרי [[הבעל שם טוב]]===<br />
*שער ראשון - [[כתר שם טוב]].<br />
*שער שני - [[צוואת הריב"ש]].<br />
===השערים בספרי [[המגיד ממזריץ']]===<br />
*שער ראשון - [[מגיד דבריו ליעקב (ספר)|מגיד דבריו ליעקב]].<br />
*שער שני - [[אור תורה]].<br />
===השערים בספרי [[אדמו"ר הזקן]]===<br />
*שער ראשון - [[ספר התניא]].<br />
*שער שני - [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].<br />
*שער שלישי - [[תורה אור (ספר)|תורה אור]].<br />
*שער רביעי - [[לקוטי תורה]].<br />
*שער חמישי - [[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)|ביאורי הזהר]].<br />
*שער ששי - [[סידור עם דא"ח]].<br />
*שער שביעי - [[מאמרי אדמו"ר הזקן (ספר)|מאמרי אדמו"ר הזקן]].<br />
*שער שמיני - [[מאמרי אדמו"ר הזקן - אתהלך ליאזנא]]<br />
*שער תשיעי - מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"ב כרך א'.<br />
*שער עשירי - מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"ח.<br />
*שער אחד עשר - מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"ו, תקס"ט.<br />
*שער שנים עשר - מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"ז.<br />
*שער שלושה עשר - [[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]].<br />
*שער ארבע עשר - מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"ד, תקס"ה כרך א'.<br />
*שער חמשה עשר - מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"ה כרך ב'.<br />
*שער ששה עשר - [[מאמרי אדמו"ר הזקן - הקצרים]].<br />
*שער שמונה עשר - מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"ג.<br />
*שער תשעה עשר - מאמרי אדמו"ר הזקן - תק"ע.<br />
*שער עשרים - מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"ב כרך ב'.<br />
*שער עשרים ואחד - [[מאמרי אדמו"ר הזקן - פרשיות ומועדים]].<br />
*שער עשרים ושנים - [[מאמרי אדמו"ר הזקן - ענינים]].<br />
*שער עשרים ושלושה - [[מאמרי אדמו"ר הזקן - מארז"ל]].<br />
*שער עשרים וארבעה - [[מאמרי אדמו"ר הזקן - נ"ך|מאמרי אדמו"ר הזקן - נביאים]].<br />
*שער עשרים וחמשה - [[מאמרי אדמו"ר הזקן - נ"ך|מאמרי אדמו"ר הזקן - כתובים]].<br />
*שער עשרים ושש - מאמרי אדמו"ר הזקן - תקע"א.<br />
*שער עשרים ושבע - מאמרי אדמו"ר הזקן - תקע"ב.<br />
<br />
<br />
===השערים בספרי [[אדמו"ר האמצעי]]===<br />
*שער ראשון - [[דרך חיים (ספר)|דרך חיים]], [[עטרת ראש (ספר)|עטרת ראש]], [[שערי אורה]], [[שערי תשובה]], [[ספר נר מצווה ותורה אור]].<br />
*שער שני - [[תורת חיים]].<br />
*שער שלישי - [[פירוש המילות]].<br />
*שער ששי - מאמר מזמור שיר ליום השבת<br />
*שער שביעי - [[קונטרס בד קודש]].<br />
*שער שמיני - [[פסקי דינים אדמו"ר האמצעי]].<br />
*שער עשירי - [[מאמרי אדמו"ר האמצעי]], [[אגרות קודש אדמו"ר האמצעי]].<br />
===השערים בספרי [[אדמו"ר הצמח צדק]]===<br />
=====[[שו"ת צמח צדק]]=====<br />
:*שער ראשון - אורח חיים.<br />
:*שער שני - יורה דעה.<br />
:*שער שלישי - אבן העזר.<br />
:*שער רביעי - חושן משפט.<br />
<br />
*שער חמישי - [[צמח צדק על הש"ס]].<br />
*שער שביעי - [[פסקי דינים צמח צדק]].<br />
*שער שמיני - [[דרך מצותיך (ספר)|דרך מצותיך]].<br />
*שער תשיעי - [[אור התורה (ספר)|אור התורה]] פרשיות, [[ספר החקירה (דרך אמונה)|ספר החקירה]], [[שער המילואים]].<br />
*שער עשירי - [[אור התורה]] נביאים וכתובים.<br />
*שער אחד עשר - [[אור התורה]] מגילות, רשימות על שיר השירים, קהלת, רות.<br />
* שער שלושה עשר - [[קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים תניא]].<br />
*שער ארבעה עשר - [[אור התורה]] מאמרי רז"ל ענינים. [[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)]], [[ביאורי הזהר (אדמו"ר הצמח צדק)|ביאורי הזהר]].<br />
*שער חמשה עשר - [[מאמרי אדמו"ר הצמח צדק (ספר)|מאמרי אדמו"ר הצמח צדק]]. [[אור התורה]] סידור (תפילה).<br />
===השערים בספרי [[אדמו"ר המהר"ש]]===<br />
*שער ארבעה עשר - [[אגרות קודש (אדמו"ר המהר"ש)]].<br />
*שער עשרים וחשה - מאמר שופטים ושוטרים תרל"ג.<br />
=====[[לקוטי תורה - תורת שמואל (ספר)|לקוטי תורה - תורת שמואל]]=====<br />
*שער שלישי - תרל"ו.<br />
*שער רביעי - תרל"ז (המשך 'וככה').<br />
*שער ששי - המשך; זאת חנוכת המזבח - תר"ם.<br />
*שער שביעי - המשך; מצה זו - תר"ם.<br />
*שער שמיני - המשך; יונתי - תר"ם.<br />
*שער תשיעי-ששה עשר - תרכ"ו-ל"ג.<br />
*שער עשרים-עשרים ושנים - תרל"ח, תרל"ט ותרמ"א.<br />
*שער שלושים ושנים - תרל"ד. <br />
*שער שלושים וארבעה - תרל"ה.<br />
*שער שלושים ושבעה - ספר דרושי חתונה.<br />
*שער שלושים ושמונה - תרמ"א.<br />
===השערים בספרי [[אדמו"ר הרש"ב]]===<br />
*שער ראשון - [[חנוך לנער (קונטרס)]].<br />
*שער שני - [[קונטרס התפילה]].<br />
*שער שלישי - [[קונטרס ומעין מבית ה']].<br />
*שער חמישי - [[קונטרס העבודה]], [[קונטרס עץ החיים]].<br />
*שער שישי - [[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)]].<br />
*שער שביעי - [[ספר השיחות (תורת שלום)]].<br />
*שער שמיני - [[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)]].<br />
===השערים בספרי [[אדמו"ר הריי"צ]]===<br />
*שער ראשון - [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)]].<br />
*שער שני - [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]].<br />
*שער שלישי - [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]].<br />
*שער רביעי - [[ספר הזכרונות]].<br />
===השערים בספרי [[הרבי]]===<br />
*שער ראשון - [[מאמרים]], (מלוקט).<br />
*שער שני - [[קונטרס ענינה של תורת החסידות]].<br />
*שער שלישי - [[ליקוטי שיחות]], [[ספר השיחות]], [[דבר מלכות]].<br />
*שער רביעי - [[הגדה של פסח]] עם ליקוטים וטעמים.<br />
*שער חמישי - [[אגרות קודש]], [[תשובות וביאורים]].<br />
*שער שישי - ספרי חידושים, ביאורים, הדרנים על הש"ס\רמב"ם.<br />
*שער שביעי - [[חידושים וביאורים על הלכות בית הבחירה]].<br />
*שער שמיני - [[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]].<br />
*שער תשיעי - [[התוועדויות]].<br />
}}<br />
{{תבנית:גלריה ציור שער}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* ספר [[שערי לימוד החסידות]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה: מושגים כלליים בחסידות]]</div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%92%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%A2%D7%A8&diff=201641תבנית:גלריה ציור שער2015-08-11T10:41:51Z<p>מלך: </p>
<hr />
<div>{{ניווט|<br />
|כותרת=[[קובץ:תבנית גלריה מוסתרת.png|20px|ימין]]ציורי - מסגרת דף השער של ספרי רבותינו נשיאינו<br />
|תוכן=<gallery widths="250px" heights="250px" perrow="5"><br />
תמונה:שער אדה''ז.jpg|צורת מסגרת השער של ספרי [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]] ו[[אדמו"ר הזקן]]<br />
תמונה:שער אדמו"ר האמצעי.jpg|צורת מסגרת השער של ספרי [[אדמו"ר האמצעי]]<br />
תמונה:שער הצ"צ.jpg|צורת מסגרת השער של ספרי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)]]<br />
תמונה:שער המהר"ש.jpg|צורת מסגרת השער של ספרי [[אדמו"ר המהר"ש]]<br />
תמונה:שער הרבי מה''מ.jpg|צורת מסגרת השער של ספרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[הרבי]] מלך המשיח<br />
תמונה:שער הריי''צ.jpg|צורת מסגרת השער של ספרי [[אדמו"ר הריי"צ]] <br />
</gallery><br />
| הסתרה = כן<br />
| מוסתר = לא<br />
}}<noinclude>[[קטגוריה:תבניות גלריות]]</noinclude></div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%94%27%27%D7%9E.jpg&diff=201640קובץ:שער הרבי מה''מ.jpg2015-08-11T10:40:57Z<p>מלך: </p>
<hr />
<div></div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A3_%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%95&diff=201638דף השער לספרי רבותינו נשיאנו2015-08-11T10:19:09Z<p>מלך: /* שער */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שער_ספרי_הרבי.gif |שמאל|ממוזער|250px|דף השער של הספר [[לקוטי שיחות]]]]<br />
לכל אחד מרבותינו נשיאנו יש '''דף שער''' קבוע המופיע בתחילת ספריו, לדף השער יש: ציור - מסגרת מסוימת המיוחד לאותו רבי,{{הערה|מלבד שער ספרי הרבי שהוא כמו שער ספרי כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]]}}, בשער מופיע "מספר ההיכל", ו"מספר השער", ענין זה נקרא "קובץ שלשלת האור"{{הערה|ראה שיחת [[ט' כסלו]] [[תשי"א]], שבתחילה היה מחשבה לקרוא לזה "קובץ שלשלת המאור", אך במאור אין חילוקים כי הוא עצמי, וכל [[רבי]] הוא [[מאור]] וספריו הם "[[הארה]]" ממנו}}.<br />
<br />
==ההיכל== <br />
בחלק העליון של השער מצד ימין, מובא מספר ההיכל, המציין את מספרו של הרבי בשלשלת נשיאי החסידות: היכל ראשון: ספרי ה[[בעש"ט]], היכל שני: ספרי [[המגיד]], היכל שלישי: ספרי [[אדמו"ר הזקן]],היכל רביעי: ספרי [[אדמו"ר האמצעי]], היכל חמישי: ספרי [[הצמח צדק]], היכל שישי: ספרי [[אדמו"ר מהר"ש]], היכל שביעי: ספרי [[אדמו"ר הרש"ב]], היכל שמיני: ספרי [[אדמו"ר הריי"צ]], היכל תשיעי: ספרי [[הרבי מלך המשיח שליט"א]].<br />
<br />
==שער==<br />
<br />
לכל אחד מרבותינו נשיאנו, יש חלוקת שערים (קטגוריות) לספריו, וכל ספרי השיחות נקראים בשם שער מסוים, ספרי המאמרים שער אחר, וספרי האיגרות בשער אחר.<br />
<br />
{{טורים|מספר=2|תוכן=<br />
===השערים בספרי [[הבעל שם טוב]]===<br />
*שער ראשון - [[כתר שם טוב]].<br />
*שער שני - [[צוואת הריב"ש]].<br />
===השערים בספרי [[המגיד ממזריץ']]===<br />
*שער ראשון - [[מגיד דבריו ליעקב (ספר)|מגיד דבריו ליעקב]].<br />
*שער שני - [[אור תורה]].<br />
===השערים בספרי [[אדמו"ר הזקן]]===<br />
*שער ראשון - [[ספר התניא]].<br />
*שער שני - [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].<br />
*שער שלישי - [[תורה אור (ספר)|תורה אור]].<br />
*שער רביעי - [[לקוטי תורה]].<br />
*שער חמישי - [[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)|ביאורי הזהר]].<br />
*שער ששי - [[סידור עם דא"ח]].<br />
*שער שביעי - [[מאמרי אדמו"ר הזקן (ספר)|מאמרי אדמו"ר הזקן]].<br />
*שער שמיני - [[מאמרי אדמו"ר הזקן - אתהלך ליאזנא]]<br />
*שער תשיעי - מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"ב כרך א'.<br />
*שער עשירי - מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"ח.<br />
*שער אחד עשר - מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"ו, תקס"ט.<br />
*שער שנים עשר - מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"ז.<br />
*שער שלושה עשר - [[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]].<br />
*שער ארבע עשר - מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"ד, תקס"ה כרך א'.<br />
*שער חמשה עשר - מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"ה כרך ב'.<br />
*שער ששה עשר - [[מאמרי אדמו"ר הזקן - הקצרים]].<br />
*שער שמונה עשר - מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"ג.<br />
*שער תשעה עשר - מאמרי אדמו"ר הזקן - תק"ע.<br />
*שער עשרים - מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"ב כרך ב'.<br />
*שער עשרים ואחד - [[מאמרי אדמו"ר הזקן - פרשיות ומועדים]].<br />
*שער עשרים ושנים - [[מאמרי אדמו"ר הזקן - ענינים]].<br />
*שער עשרים ושלושה - [[מאמרי אדמו"ר הזקן - מארז"ל]].<br />
*שער עשרים וארבעה - [[מאמרי אדמו"ר הזקן - נ"ך|מאמרי אדמו"ר הזקן - נביאים]].<br />
*שער עשרים וחמשה - [[מאמרי אדמו"ר הזקן - נ"ך|מאמרי אדמו"ר הזקן - כתובים]].<br />
*שער עשרים ושש - מאמרי אדמו"ר הזקן - תקע"א.<br />
*שער עשרים ושבע - מאמרי אדמו"ר הזקן - תקע"ב.<br />
<br />
<br />
===השערים בספרי [[אדמו"ר האמצעי]]===<br />
*שער ראשון - [[דרך חיים (ספר)|דרך חיים]], [[עטרת ראש (ספר)|עטרת ראש]], [[שערי אורה]], [[שערי תשובה]], [[ספר נר מצווה ותורה אור]].<br />
*שער שני - [[תורת חיים]].<br />
*שער שלישי - [[פירוש המילות]].<br />
*שער ששי - מאמר מזמור שיר ליום השבת<br />
*שער שביעי - [[קונטרס בד קודש]].<br />
*שער שמיני - [[פסקי דינים אדמו"ר האמצעי]].<br />
*שער עשירי - [[מאמרי אדמו"ר האמצעי]], [[אגרות קודש אדמו"ר האמצעי]].<br />
===השערים בספרי [[אדמו"ר הצמח צדק]]===<br />
=====[[שו"ת צמח צדק]]=====<br />
:*שער ראשון - אורח חיים.<br />
:*שער שני - יורה דעה.<br />
:*שער שלישי - אבן העזר.<br />
:*שער רביעי - חושן משפט.<br />
<br />
*שער חמישי - [[צמח צדק על הש"ס]].<br />
*שער שביעי - [[פסקי דינים צמח צדק]].<br />
*שער שמיני - [[דרך מצותיך (ספר)|דרך מצותיך]].<br />
*שער תשיעי - [[אור התורה (ספר)|אור התורה]] פרשיות, [[ספר החקירה (דרך אמונה)|ספר החקירה]], [[שער המילואים]].<br />
*שער עשירי - [[אור התורה]] נביאים וכתובים.<br />
*שער אחד עשר - [[אור התורה]] מגילות, רשימות על שיר השירים, קהלת, רות.<br />
* שער שלושה עשר - [[קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים תניא]].<br />
*שער ארבעה עשר - [[אור התורה]] מאמרי רז"ל ענינים. [[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)]], [[ביאורי הזהר (אדמו"ר הצמח צדק)|ביאורי הזהר]].<br />
*שער חמשה עשר - [[מאמרי אדמו"ר הצמח צדק (ספר)|מאמרי אדמו"ר הצמח צדק]]. [[אור התורה]] סידור (תפילה).<br />
===השערים בספרי [[אדמו"ר המהר"ש]]===<br />
*שער ארבעה עשר - [[אגרות קודש (אדמו"ר המהר"ש)]].<br />
*שער עשרים וחשה - מאמר שופטים ושוטרים תרל"ג.<br />
=====[[לקוטי תורה - תורת שמואל (ספר)|לקוטי תורה - תורת שמואל]]=====<br />
*שער שלישי - תרל"ו.<br />
*שער רביעי - תרל"ז (המשך 'וככה').<br />
*שער תשיעי-ששה עשר - תרכ"ו-ל"ג.<br />
*שער עשרים-עשרים ושנים - תרל"ח, תרל"ט ותרמ"א.<br />
*שער שלושים ושנים - תרל"ד. <br />
*שער שלושים וארבעה - תרל"ה.<br />
*שער שלושים ושבעה - ספר דרושי חתונה.<br />
*שער שלושים ושמונה - תרמ"א.<br />
===השערים בספרי [[אדמו"ר הרש"ב]]===<br />
*שער ראשון - [[חנוך לנער (קונטרס)]].<br />
*שער שני - [[קונטרס התפילה]].<br />
*שער שלישי - [[קונטרס ומעין מבית ה']].<br />
*שער חמישי - [[קונטרס העבודה]], [[קונטרס עץ החיים]].<br />
*שער שישי - [[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)]].<br />
*שער שביעי - [[ספר השיחות (תורת שלום)]].<br />
*שער שמיני - [[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)]].<br />
===השערים בספרי [[אדמו"ר הריי"צ]]===<br />
*שער ראשון - [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)]].<br />
*שער שני - [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]].<br />
*שער שלישי - [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]].<br />
*שער רביעי - [[ספר הזכרונות]].<br />
===השערים בספרי [[הרבי]]===<br />
*שער ראשון - [[מאמרים]], (מלוקט).<br />
*שער שני - [[קונטרס ענינה של תורת החסידות]].<br />
*שער שלישי - [[ליקוטי שיחות]], [[ספר השיחות]], [[דבר מלכות]].<br />
*שער רביעי - [[הגדה של פסח]] עם ליקוטים וטעמים.<br />
*שער חמישי - [[אגרות קודש]], [[תשובות וביאורים]].<br />
*שער שישי - ספרי חידושים, ביאורים, הדרנים על הש"ס\רמב"ם.<br />
*שער שביעי - [[חידושים וביאורים על הלכות בית הבחירה]].<br />
*שער שמיני - [[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]].<br />
*שער תשיעי - [[התוועדויות]].<br />
}}<br />
{{תבנית:גלריה ציור שער}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* ספר [[שערי לימוד החסידות]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה: מושגים כלליים בחסידות]]</div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%92%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%A2%D7%A8&diff=201075תבנית:גלריה ציור שער2015-07-27T12:10:09Z<p>מלך: </p>
<hr />
<div>{{ניווט|<br />
|כותרת=[[קובץ:תבנית גלריה מוסתרת.png|20px|ימין]]ציורי - מסגרת דף השער של ספרי רבותינו נשיאינו<br />
|תוכן=<gallery widths="150px" heights="150px" perrow="5"><br />
תמונה:שער אדה''ז.jpg|צורת מסגרת השער של ספרי [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]] ו[[אדמו"ר הזקן]]<br />
תמונה:שער אדמו"ר האמצעי.jpg|צורת מסגרת השער של ספרי [[אדמו"ר האמצעי]]<br />
תמונה:שער הצ"צ.jpg|צורת מסגרת השער של ספרי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)]]<br />
תמונה:שער המהר"ש.jpg|צורת מסגרת השער של ספרי [[אדמו"ר המהר"ש]]<br />
תמונה:שער הרבי.gif|צורת מסגרת השער של ספרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[הרבי]] מלך המשיח<br />
תמונה:שער הריי''צ.jpg|צורת מסגרת השער של ספרי [[אדמו"ר הריי"צ]] <br />
</gallery><br />
| הסתרה = כן<br />
| מוסתר = לא<br />
}}<noinclude>[[קטגוריה:תבניות גלריות]]</noinclude></div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%92%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%A2%D7%A8&diff=201074תבנית:גלריה ציור שער2015-07-27T12:09:11Z<p>מלך: </p>
<hr />
<div>{{ניווט|<br />
|כותרת=[[קובץ:תבנית גלריה מוסתרת.png|20px|ימין]]ציורי - מסגרת דף השער של רבותינו נשיאינו<br />
|תוכן=<gallery widths="150px" heights="150px" perrow="5"><br />
תמונה:שער אדה''ז.jpg|צורת מסגרת השער של ספרי [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]] ו[[אדמו"ר הזקן]]<br />
תמונה:שער אדמו"ר האמצעי.jpg|צורת מסגרת השער של ספרי [[אדמו"ר האמצעי]]<br />
תמונה:שער הצ"צ.jpg|צורת מסגרת השער של ספרי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)]]<br />
תמונה:שער המהר"ש.jpg|צורת מסגרת השער של ספרי [[אדמו"ר המהר"ש]]<br />
תמונה:שער הרבי.gif|צורת מסגרת השער של ספרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[הרבי]] מלך המשיח<br />
תמונה:שער הריי''צ.jpg|צורת מסגרת השער של ספרי [[אדמו"ר הריי"צ]] <br />
</gallery><br />
| הסתרה = כן<br />
| מוסתר = לא<br />
}}<noinclude>[[קטגוריה:תבניות גלריות]]</noinclude></div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A3_%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%95&diff=201073דף השער לספרי רבותינו נשיאנו2015-07-27T12:07:06Z<p>מלך: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שער_ספרי_הרבי.gif |שמאל|ממוזער|250px|דף השער של הספר [[לקוטי שיחות]]]]<br />
לכל אחד מרבותינו נשיאנו יש '''דף שער''' קבוע המופיע בתחילת ספריו, לדף השער יש: ציור - מסגרת מסוימת המיוחד לאותו רבי,{{הערה|מלבד שער ספרי הרבי שהוא כמו שער ספרי כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]]}}, בשער מופיע "מספר ההיכל", ו"מספר השער", ענין זה נקרא "קובץ שלשלת האור"{{הערה|ראה שיחת [[ט' כסלו]] [[תשי"א]], שבתחילה היה מחשבה לקרוא לזה "קובץ שלשלת המאור", אך במאור אין חילוקים כי הוא עצמי, וכל [[רבי]] הוא [[מאור]] וספריו הם "[[הארה]]" ממנו}}.<br />
<br />
==ההיכל== <br />
בחלק העליון של השער מצד ימין, מובא מספר ההיכל, המציין את מספרו של הרבי בשלשלת נשיאי החסידות: היכל ראשון: ספרי ה[[בעש"ט]], היכל שני: ספרי [[המגיד]], היכל שלישי: ספרי [[אדמו"ר הזקן]],היכל רביעי: ספרי [[אדמו"ר האמצעי]], היכל חמישי: ספרי [[הצמח צדק]], היכל שישי: ספרי [[אדמו"ר מהר"ש]], היכל שביעי: ספרי [[אדמו"ר הרש"ב]], היכל שמיני: ספרי [[אדמו"ר הריי"צ]], היכל תשיעי: ספרי [[הרבי מלך המשיח שליט"א]].<br />
<br />
==שער==<br />
<br />
לכל אחד מרבותינו נשיאנו, יש חלוקת שערים (קטגוריות) לספריו, וכל ספרי השיחות נקראים בשם שער מסוים, ספרי המאמרים שער אחר, וספרי האיגרות בשער אחר.<br />
<br />
{{טורים|מספר=2|תוכן=<br />
===השערים בספרי [[הבעל שם טוב]]===<br />
*שער ראשון - [[כתר שם טוב]].<br />
*שער שני - [[צוואת הריב"ש]].<br />
===השערים בספרי [[המגיד ממזריץ']]===<br />
*שער ראשון - [[מגיד דבריו ליעקב (ספר)|מגיד דבריו ליעקב]].<br />
*שער שני - [[אור תורה]].<br />
===השערים בספרי [[אדמו"ר הזקן]]===<br />
*שער ראשון - [[ספר התניא]].<br />
*שער שני - [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].<br />
*שער שלישי - [[תורה אור (ספר)|תורה אור]].<br />
*שער רביעי - [[לקוטי תורה]].<br />
*שער חמישי - [[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)|ביאורי הזהר]].<br />
*שער שביעי - [[מאמרי אדמו"ר הזקן (ספר)|מאמרי אדמו"ר הזקן]].<br />
*שער שלושה עשר - [[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]].<br />
===השערים בספרי [[אדמו"ר האמצעי]]===<br />
*שער ראשון - [[דרך חיים (ספר)|דרך חיים]], [[עטרת ראש (ספר)|עטרת ראש]], [[שערי אורה]].<br />
*שער שני - [[תורת חיים]].<br />
*שער שביעי - [[קונטרס בד קודש]].<br />
*שער שמיני - [[פסקי דינים אדמו"ר האמצעי]].<br />
*שער עשירי - [[מאמרי אדמו"ר האמצעי]], [[אגרות קודש אדמו"ר האמצעי]].<br />
===השערים בספרי [[אדמו"ר הצמח צדק]]===<br />
*שער ראשון - [[שו"ת צמח צדק]].<br />
*שער חמישי - [[צמח צדק על הש"ס]].<br />
*שער שביעי - [[פסקי דינים צמח צדק]].<br />
*שער שמיני - [[דרך מצותיך (ספר)|דרך מצותיך]].<br />
*שער תשיעי - [[אור התורה (ספר)|אור התורה]], [[ביאורי הזהר (אדמו"ר הצמח צדק)|ביאורי הזהר]].<br />
*שער ארבעה עשר - [[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)]].<br />
*שער חמשה עשר - [[מאמרי אדמו"ר הצמח צדק (ספר)|מאמרי אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
===השערים בספרי [[אדמו"ר המהר"ש]]===<br />
*שער ארבעה עשר - [[אגרות קודש (אדמו"ר המהר"ש)]].<br />
*שער עשרים וחשה - מאמר שופטים ושוטרים תרל"ג.<br />
=====[[לקוטי תורה - תורת שמואל (ספר)|לקוטי תורה - תורת שמואל]]=====<br />
*שער שלישי - תרל"ו.<br />
*שער רביעי - תרל"ז (המשך 'וככה').<br />
*שער תשיעי-ששה עשר - תרכ"ו-ל"ג.<br />
*שער עשרים-עשרים ושנים - תרל"ח, תרל"ט ותרמ"א.<br />
*שער שלושים ושנים - תרל"ד. <br />
*שער שלושים וארבעה - תרל"ה.<br />
*שער שלושים ושבעה - ספר דרושי חתונה.<br />
*שער שלושים ושמונה - תרמ"א.<br />
===השערים בספרי [[אדמו"ר הרש"ב]]===<br />
*שער ראשון - [[חנוך לנער (קונטרס)]].<br />
*שער שני - [[קונטרס התפילה]].<br />
*שער שלישי - [[קונטרס ומעין מבית ה']].<br />
*שער חמישי - [[קונטרס העבודה]], [[קונטרס עץ החיים]].<br />
*שער שישי - [[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)]].<br />
*שער שביעי - [[ספר השיחות (תורת שלום)]].<br />
*שער שמיני - [[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)]].<br />
===השערים בספרי [[אדמו"ר הריי"צ]]===<br />
*שער ראשון - [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)]].<br />
*שער שני - [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]].<br />
*שער שלישי - [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]].<br />
*שער רביעי - [[ספר הזכרונות]].<br />
===השערים בספרי [[הרבי]]===<br />
*שער ראשון - [[מאמרים]], (מלוקט).<br />
*שער שני - [[קונטרס ענינה של תורת החסידות]].<br />
*שער שלישי - [[ליקוטי שיחות]], [[ספר השיחות]], [[דבר מלכות]].<br />
*שער רביעי - [[הגדה של פסח]] עם ליקוטים וטעמים.<br />
*שער חמישי - [[אגרות קודש]], [[תשובות וביאורים]].<br />
*שער שישי - ספרי חידושים, ביאורים, הדרנים על הש"ס\רמב"ם.<br />
*שער שביעי - [[חידושים וביאורים על הלכות בית הבחירה]].<br />
*שער שמיני - [[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]].<br />
*שער תשיעי - [[התוועדויות]].<br />
}}<br />
{{תבנית:גלריה ציור שער}}<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* ספר [[שערי לימוד החסידות]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה: מושגים כלליים בחסידות]]</div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%92%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%A2%D7%A8&diff=201072תבנית:גלריה ציור שער2015-07-27T12:05:09Z<p>מלך: יצירת דף עם התוכן "{{ניווט| |כותרת=ימיןציורי מסגרת דף השער של רבותינו נשיאינו..."</p>
<hr />
<div>{{ניווט|<br />
|כותרת=[[קובץ:תבנית גלריה מוסתרת.png|20px|ימין]]ציורי מסגרת דף השער של רבותינו נשיאינו<br />
|תוכן=<gallery widths="150px" heights="150px" perrow="5"><br />
תמונה:שער אדה''ז.jpg|צורת מסגרת השער של ספרי [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]] ו[[אדמו"ר הזקן]]<br />
תמונה:שער אדמו"ר האמצעי.jpg|צורת מסגרת השער של ספרי [[אדמו"ר האמצעי]]<br />
תמונה:שער הצ"צ.jpg|צורת מסגרת השער של ספרי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)]]<br />
תמונה:שער המהר"ש.jpg|צורת מסגרת השער של ספרי [[אדמו"ר המהר"ש]]<br />
תמונה:שער הרבי.gif|צורת מסגרת השער של ספרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[הרבי]] מלך המשיח<br />
תמונה:שער הריי''צ.jpg|צורת מסגרת השער של ספרי [[אדמו"ר הריי"צ]] <br />
</gallery><br />
| הסתרה = כן<br />
| מוסתר = לא<br />
}}<noinclude>[[קטגוריה:תבניות גלריות]]</noinclude></div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%27%27%D7%A6.jpg&diff=201071קובץ:שער הריי''צ.jpg2015-07-27T12:02:38Z<p>מלך: </p>
<hr />
<div></div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9.jpg&diff=201070קובץ:שער המהר"ש.jpg2015-07-27T12:01:12Z<p>מלך: </p>
<hr />
<div></div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99.gif&diff=201069קובץ:שער הרבי.gif2015-07-27T11:59:17Z<p>מלך: </p>
<hr />
<div></div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%A6%22%D7%A6.jpg&diff=201068קובץ:שער הצ"צ.jpg2015-07-27T11:55:19Z<p>מלך: </p>
<hr />
<div></div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%90%D7%93%D7%94%27%27%D7%96.jpg&diff=201066קובץ:שער אדה''ז.jpg2015-07-27T11:45:49Z<p>מלך: </p>
<hr />
<div></div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A3_%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%95&diff=201065דף השער לספרי רבותינו נשיאנו2015-07-27T11:20:37Z<p>מלך: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שער_ספרי_הרבי.gif |שמאל|ממוזער|250px|דף השער של הספר [[לקוטי שיחות]]]]<br />
לכל אחד מרבותינו נשיאנו יש '''דף שער''' קבוע המופיע בתחילת ספריו, לדף השער יש: ציור - מסגרת מסוימת המיוחד לאותו רבי,{{הערה|מלבד שער ספרי הרבי שהוא כמו שער ספרי כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]]}}, בשער מופיע "מספר ההיכל", ו"מספר השער", ענין זה נקרא "קובץ שלשלת האור"{{הערה|ראה שיחת [[ט' כסלו]] [[תשי"א]], שבתחילה היה מחשבה לקרוא לזה "קובץ שלשלת המאור", אך במאור אין חילוקים כי הוא עצמי, וכל [[רבי]] הוא [[מאור]] וספריו הם "[[הארה]]" ממנו}}.<br />
<br />
==ההיכל== <br />
בחלק העליון של השער מצד ימין, מובא מספר ההיכל, המציין את מספרו של הרבי בשלשלת נשיאי החסידות: היכל ראשון: ספרי ה[[בעש"ט]], היכל שני: ספרי [[המגיד]], היכל שלישי: ספרי [[אדמו"ר הזקן]],היכל רביעי: ספרי [[אדמו"ר האמצעי]], היכל חמישי: ספרי [[הצמח צדק]], היכל שישי: ספרי [[אדמו"ר מהר"ש]], היכל שביעי: ספרי [[אדמו"ר הרש"ב]], היכל שמיני: ספרי [[אדמו"ר הריי"צ]], היכל תשיעי: ספרי [[הרבי מלך המשיח שליט"א]].<br />
<br />
==שער==<br />
לכל אחד מרבותינו נשיאנו, יש חלוקת שערים (קטגוריות) לספריו, וכל ספרי השיחות נקראים בשם שער מסוים, ספרי המאמרים שער אחר, וספרי האיגרות בשער אחר.<br />
<br />
{{טורים|מספר=2|תוכן=<br />
===השערים בספרי [[הבעל שם טוב]]===<br />
*שער ראשון - [[כתר שם טוב]].<br />
*שער שני - [[צוואת הריב"ש]].<br />
===השערים בספרי [[המגיד ממזריץ']]===<br />
*שער ראשון - [[מגיד דבריו ליעקב (ספר)|מגיד דבריו ליעקב]].<br />
*שער שני - [[אור תורה]].<br />
===השערים בספרי [[אדמו"ר הזקן]]===<br />
*שער ראשון - [[ספר התניא]].<br />
*שער שני - [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].<br />
*שער שלישי - [[תורה אור (ספר)|תורה אור]].<br />
*שער רביעי - [[לקוטי תורה]].<br />
*שער חמישי - [[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)|ביאורי הזהר]].<br />
*שער שביעי - [[מאמרי אדמו"ר הזקן (ספר)|מאמרי אדמו"ר הזקן]].<br />
*שער שלושה עשר - [[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]].<br />
===השערים בספרי [[אדמו"ר האמצעי]]===<br />
*שער ראשון - [[דרך חיים (ספר)|דרך חיים]], [[עטרת ראש (ספר)|עטרת ראש]], [[שערי אורה]].<br />
*שער שני - [[תורת חיים]].<br />
*שער שביעי - [[קונטרס בד קודש]].<br />
*שער שמיני - [[פסקי דינים אדמו"ר האמצעי]].<br />
*שער עשירי - [[מאמרי אדמו"ר האמצעי]], [[אגרות קודש אדמו"ר האמצעי]].<br />
===השערים בספרי [[אדמו"ר הצמח צדק]]===<br />
*שער ראשון - [[שו"ת צמח צדק]].<br />
*שער חמישי - [[צמח צדק על הש"ס]].<br />
*שער שביעי - [[פסקי דינים צמח צדק]].<br />
*שער שמיני - [[דרך מצותיך (ספר)|דרך מצותיך]].<br />
*שער תשיעי - [[אור התורה (ספר)|אור התורה]], [[ביאורי הזהר (אדמו"ר הצמח צדק)|ביאורי הזהר]].<br />
*שער ארבעה עשר - [[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)]].<br />
*שער חמשה עשר - [[מאמרי אדמו"ר הצמח צדק (ספר)|מאמרי אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
===השערים בספרי [[אדמו"ר המהר"ש]]===<br />
*שער ארבעה עשר - [[אגרות קודש (אדמו"ר המהר"ש)]].<br />
*שער עשרים וחשה - מאמר שופטים ושוטרים תרל"ג.<br />
=====[[לקוטי תורה - תורת שמואל (ספר)|לקוטי תורה - תורת שמואל]]=====<br />
*שער שלישי - תרל"ו.<br />
*שער רביעי - תרל"ז (המשך 'וככה').<br />
*שער תשיעי-ששה עשר - תרכ"ו-ל"ג.<br />
*שער עשרים-עשרים ושנים - תרל"ח, תרל"ט ותרמ"א.<br />
*שער שלושים ושנים - תרל"ד. <br />
*שער שלושים וארבעה - תרל"ה.<br />
*שער שלושים ושבעה - ספר דרושי חתונה.<br />
*שער שלושים ושמונה - תרמ"א.<br />
===השערים בספרי [[אדמו"ר הרש"ב]]===<br />
*שער ראשון - [[חנוך לנער (קונטרס)]].<br />
*שער שני - [[קונטרס התפילה]].<br />
*שער שלישי - [[קונטרס ומעין מבית ה']].<br />
*שער חמישי - [[קונטרס העבודה]], [[קונטרס עץ החיים]].<br />
*שער שישי - [[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)]].<br />
*שער שביעי - [[ספר השיחות (תורת שלום)]].<br />
*שער שמיני - [[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)]].<br />
===השערים בספרי [[אדמו"ר הריי"צ]]===<br />
*שער ראשון - [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)]].<br />
*שער שני - [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]].<br />
*שער שלישי - [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]].<br />
*שער רביעי - [[ספר הזכרונות]].<br />
===השערים בספרי [[הרבי]]===<br />
*שער ראשון - [[מאמרים]], (מלוקט).<br />
*שער שני - [[קונטרס ענינה של תורת החסידות]].<br />
*שער שלישי - [[ליקוטי שיחות]], [[ספר השיחות]], [[דבר מלכות]].<br />
*שער רביעי - [[הגדה של פסח]] עם ליקוטים וטעמים.<br />
*שער חמישי - [[אגרות קודש]], [[תשובות וביאורים]].<br />
*שער שישי - ספרי חידושים, ביאורים, הדרנים על הש"ס\רמב"ם.<br />
*שער שביעי - [[חידושים וביאורים על הלכות בית הבחירה]].<br />
*שער שמיני - [[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]].<br />
*שער תשיעי - [[התוועדויות]].<br />
}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* ספר [[שערי לימוד החסידות]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה: מושגים כלליים בחסידות]]</div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99.gif&diff=201064קובץ:שער ספרי הרבי.gif2015-07-27T11:18:46Z<p>מלך: </p>
<hr />
<div></div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%9C%D7%A0%D7%A2%D7%A8_(%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1)&diff=199327חנוך לנער (קונטרס)2015-06-26T08:20:01Z<p>מלך: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שער חנוך לנער .jpg|שמאל|ממוזער|200px|דף השער מהוצאת [[תש"ס]]]]<br />
<br />
{{פירוש נוסף|נוכחי=קונטרס חנוך לנער|אחר=ישיבת חנוך לנער|ראו=[[ישיבת חנוך לנער]]}}<br />
'''חנוך לנער''' הינו קונטרס שמכיל את צוואתו הראשונה של [[אדמו"ר הרש"ב]]. הצוואה נרשמה ב[[ליובאוויטש]] לערך בשנת [[תרמ"ח]]. חלקה הראשון של הצוואה מושמט מהקונטרס מפאת שאינו ניתן לפירסום.<br />
<br />
בהקדמה לקונטרס כותב [[הרבי]] על התוכנית להוציא לאור קובצי [[שלשלת האור]]. כל קובץ יהיה מיוחד לאחד מ[[נשיאי חסידות חב"ד]]; החל מ[[הבעש"ט]] ועד ל[[אדמו"ר הריי"צ]]. החוברות יכילו: ראשי פרקים מתולדות חיי הנשיא, רשימת חיבוריו, חידושי התורה שלו, [[מאמר]]יו ו[[מכתב]]יו שטרם נדפסו. "מפני כמה סיבות - כותב הרבי - יוצא לאור ראשונה חוברת המוקדשת לכ"ק אדמו"ר מהורש"ב ".<br />
<br />
את ההקדמה מסיים הרבי בתפילה שנזכה להוציא גם את ההמשכים של אדמו"ר הרש"ב, [[תרס"ו]] ו[[תרע"ב]] (אז טרם באו ספרי חסידות אלה למכבש הדפוס).<br />
<br />
יצא לאור על ידי [[קה"ת]] בשנת [[תש"ג]], בעריכת הרבי שליט"א. הוצאה מחודשת ומהודרת בשנת [[תש"ס]].<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
<br />
*[http://hebrewbooks.org/15679 הקונטרס באתר היברו-בוקס]<br />
*[http://shop.chabad.info/?string=%E7%F0%E5%EA+%EC%F0%F2%F8&url=search&lang=he לרכישת הקונטרס בחב"ד-שופ]<br />
<br />
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]</div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)&diff=196581רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)2015-04-18T19:29:24Z<p>מלך: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=רבי דובער שניאורי<br />
|תמונה=[[קובץ:אדמו"ר האמצעי.jpg|250px|]]<br />
|כינוי=אדמו"ר האמצעי<br />
|תיאור=שער [[ספר המאמרים (אדמו"ר האמצעי)|ספר המאמרים]] של אדמו"ר האמצעי <BR>(תמונה ממנו לא נמצאת)<br />
|תאריך לידה=[[ט' כסלו תקל"ד]]<br />
|מקום לידה=<br />
|תאריך פטירה=[[ט' כסלו תקפ"ח]]<br />
|מקום פטירה=ניעז'ין<br />
|מקום פעילות=[[ליובאוויטש]]<br />
|תפקידים נוספים=<br />
|רבותיו=<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=<br />
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]<br />
}}<br />
'''[[רבי]] דובער שניאורי - ה[[אדמו"ר]] האמצעי''' (במקור ב[[אידיש]] '''דער מיטעלער רבי'''){{הערת שוליים|הכינוי "האמצעי" דבק בו לאחר הסתלקותו ועלותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לממשיך דרכו. כהונתו הקצרה יחסית של רבי דובער יצרה מצב שחסידים רבים הכירו את שלושת האדמו"רים ([[אדמו"ר הזקן]], רבי דובער ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]). רבי דובער שהיה האמצעי, כונה בשם "אדמו"ר האמצעי"}} הוא ה[[אדמו"ר]] השני בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וממשיך דרכו של אביו, [[אדמו"ר הזקן]]. נולד ב[[ט' בכסלו]] [[תקל"ד]] לרבי [[אדמו"ר הזקן|שניאור זלמן]] ומרת [[סטערנא (אשת אדמו"ר הזקן)|סטערנא שניאורסון]]. הסתלק ביום [[ט' בכסלו]] [[תקפ"ח]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין.<br />
<br />
אף שאין בנמצא תמונת תואר קודשו הרי ידוע המסורה מדורי דורות מה שמקובל כי תואר קלסתר זיו פניו היו דומות לשל אביו כ"ק אדמו"ר הזקן<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===לידתו===<br />
ל[[אדמו"ר הזקן]] נולדו, במשך ארבע עשרה שנות נישואין, רק בנות. הוא נסע לרבו, [[המגיד ממזריטש]], להתברך בבן זכר. כשהגיע אמר לו המגיד: כתוב "במה יזכה נער את אורחו". במה זוכים לנער? - "את אורחו", על ידי קיום מצוות הכנסת אורחים זוכים שייוולד בן זכר. בעקבות כך החל אדמו"ר הזקן להכניס לביתו הרבה אורחים. בשנת [[תקל"ג]] סיפר המגיד ממזריטש לאדמו"ר הזקן את הסדר של "שלום בן זכר" ואמר לו שייוולד לו בן ושיקרא לו על שמו ובלילה לפני הברית יזכיר את שאמרתי לך הלילה. <br />
<br />
ביום [[ט' בכסלו]] [[תקל"ד]], נולד דובער, בנו הראשון של אדמו"ר הזקן. היה שנה לאחר הסתלקות המגיד ועל שמו הוא נקרא. בליל הברית, בנוכחות רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ורבי [[אברהם מקליסק]] הזכיר אדמו"ר הזקן את אשר אמר לו רבו. <br />
<br />
בפעם הראשונה שרחצו את אדמו"ר האמצעי, נתן האדמו"ר הזקן חתיכת בד מיוחדת שהייתה שמורה אצלו בכדי לחתל בה את ר' דובער.<br />
<br />
===נישואין===<br />
בשנת [[תקמ"ח]], בהיות אדמו"ר האמצעי בן ארבע עשרה, בחר אביו עבורו לשידוך את מרת [[שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|שיינא]], בתו של ר' יעקב, מלמד עני מהעיירה ינאוויטש. אביה של שיינא התאונן בפני אדמו"ר הזקן שראשו טרוד כיצד לחתן את שלושת בנותיו שהגיעו לפרקן ולכן אינו יכול להתפלל בכוונה. אדמו"ר הזקן הציע לו את בנו, ר' דובער, שאף נתן את הסכמתו לשידוך ובלבד שיצא לפועל במהירות האפשרית, בכדי שיוכל לשמוע את [[מאמר]]י ה[[חסידות]] שיאמר אביו בחתונתו.<br />
<br />
==קבלת הנשיאות==<br />
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] ביום [[כ"ד בטבת]] שנת [[תקע"ג]], מילא את מקומו באופן טבעי ר' דובער, שהיה בנו הבכור של אדמו"ר הזקן. בעקבות שריפת מגוריו של אדמו"ר הזקן במלחמה, שהה תחילה אדמו"ר האמצעי תקופה קצרה בעיר [[קרמנצ'וג]] שברוסיה הלבנה (כיום באוקראינה).<br />
<br />
בשלושת החודשים הראשונים שלאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, קמה התעוררות גדולה בין חסידי חב"ד בכל מדינת רוסיה. חסידים בכמה ערים מרכזיות ברוסיה שלחו משלחת אל אדמו"ר האמצעי וביקשו ממנו שיקבע את דירתו באחת הערים שברוסיה. חסידי רוסיה הלבנה שלחו גם משלחת לבקש ממנו לשוב לרוסיה הלבנה ולקבוע בה את משכנו באחת הערים. בפועל החליט אדמו"ר האמצעי להיענות לחסידי רוסיה הלבנה ולאחר [[חג השבועות]] [[תקע"ג]] עזב את קרמנצ'וג והחל במסע לרוסיה הלבנה. מסע זה כונה "מסע הכתרה" שהיווה מעין קבלת הנשיאות בפועל של אדמו"ר האמצעי. <br />
<br />
כשלושה חודשים ארך מסעו של אדמו"ר האמצעי לויטבסק. בכל מקום שהגיע אמר [[מאמר]]י [[חסידות]] עמוקים וקיבל חסידים ל[[יחידות]]. את פני השיירה קיבלו בכל מקום בכבוד גדול, על ידי חסידים, יהודים וכן גם על ידי פקידי מימשל ואנשי המשטרה שקיבלו הוראה ממשרד הפנים להדר בכבודו של אדמו"ר האמצעי, בנו של אדמו"ר הזקן, שעשה רבות לטובת ארץ המולדת בכך שסייע במאמץ המלחמה כנגד נפוליאון הצרפתי. במהלך המסע הצטרפו חסידים רבים לאדמו"ר האמצעי.<br />
<br />
==ליובאוויטש==<br />
[[תמונה:העיירה_ליובאוויטש.jpg|left|thumb|250px|תיאור העיירה ליובאוויטש]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ליובאוויטש]]}}<br />
המסע הסתיים בבחירת אדמו"ר האמצעי למקום מגוריו את העיירה [[ליובאוויטש]], אליה הגיע יחד עם אלפי חסידים ביום [[ח"י באלול]] [[תקע"ג]]. מליובאוויטש החלה תורתו, תורת חסידות חב"ד, להתפשט בכל רוסיה הלבנה וליטא, ומספר הנוסעים לליובאויטש הלך וגדל. <br />
<br />
כעבור שנה מקביעת אדמו"ר האמצעי את מקום מגוריו בליובאוויטש, רבים מזקני החסידים שהסתופפו אצל אביו אדמו"ר הזקן, החלו להגיע אליו לשמוע ממנו חסידות. כולם היו מלאי התפעלות מהנהגתו של האדמו"ר החדש, ממאמרי החסידות אותם אמר בשפע רב כדרכו. לעיתים היה אומר חסידות מספר פעמים באותה שבת ובכל פעם כמה שעות. בחג השבועות של אחת השנים, אמר הרבי 11 פעמים חסידות ביום אחד! ועל כך אמר לו דודו [[רבי יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|רבי יהודה לייב]], אחיו של אדמו"ר הזקן: "לאו כל מוחא סביל דא" (לא כל מוח סובל זאת). <br />
<br />
בימי נשיאותו התרבו החסידים, הוכפל ושולש לעומת מספרם בימי אדמו"ר הזקן. זקני החסידים סיפרו כי בשנה הראשונה לנשיאותו נתווספו ברוסיה הלבנה לבדה חמש-עשרה אלף חסידים, ובשנה השניה, תקע"ה, כל פלך צ'רניגוב הפך למרכז חסידות [[ליובאוויטש]].<br />
<br />
==חברון==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[בית כנסת אדמו"ר האמצעי בחברון]]}}<br />
בשנת [[תקפ"ג]], עלו חסידי חב"ד ל[[חברון]], ואדמו"ר האמצעי קנה חדר מבית הכנסת הספרדי "אברהם אבינו" וייעד אותו לבית הכנסת מיוחד עבור חסידי חב"ד.<br />
בית כנסת זה הוא כיום בית הכנסת החב"די העתיק בעולם.<br />
<br />
==מאסרו וגאולתו==<br />
[[תמונה:מצבת אדמור האמצעי.jpg|left|thumb|250px|מצבת כ"ק אדמו"ר האמצעי בניעז'ין]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי]]}}<br />
בשנים האחרונות לנשיאותו של אדמו"ר האמצעי הגיש אדם בשם שמחה קיסין, תביעה על אדמו"ר האמצעי ובעקבות כך הובל אדמו"ר האמצעי למעצר. ביום י' לחודש כסלו השתחרר ממאסרו. תאריך זה נקרא בשם "חג הגאולה" ונחגג עד היום.<br />
<br />
== תורתו ==<br />
אדמו"ר האמצעי היה אומר מאמרי חסידות בהמשכים פעמיים או שלוש בכל [[שבת]], כשבכל פעם היה אומר בין שלושת-רבעי השעה לשעה. ב[[יום כיפור]] היה אומר חסידות שלוש פעמים; בערב יום כיפור בבוקר לאחר תפילת שחרית (נהגו להתפלל מוקדם), במוצאי יום-כיפור ולמחרת יום-כיפור לפני תפילת שחרית.<br />
<br />
לפני שהיה אומר מאמר היה מוסר אותו בכתב ידו ובעקבות כך לא קיימים הרבה [[הנחות]] של חסידים על מאמריו. בהזדמנויות בהם לא מסר אדמו"ר האמצעי את רשימת דברי עצמו אלא את ההנחה ממאמר אביו, [[אדמו"ר הזקן]], עליו היה מבוסס המאמר שלו, חסרים החידושים שהוסיף אדמו"ר האמצעי באותם מאמרי אביו שחזר אז. כתבי אדמו"ר האמצעי של מאמריו דומים לסגנון של מאמרי אביו, אדמו"ר הזקן ובין הדברים, נהג להוסיף את ביאוריו והסבריו. סגנונו בדיבור היה ארוך ומוסבר, בשונה מאביו.<br />
<br />
==הסתלקותו==<br />
[[תמונה:אדמור_האמצעי.jpg|left|thumb|250px|אוהל כ"ק אדמו"ר האמצעי בניעז'ין]]<br />
לפני הסתלקותו רמז אדמו"ר האמצעי על כך לחסידים באומרו על שנת [[תקפ"ח]] שיהיו בהם גזירות. בהזדמנות אחרת אמר שכשאביו, אדמו"ר הזקן, נלקח ל[[פטרבורג]] בפעם השניה, בהיותו בגיל 54 ובחר בייסורים וכפי הנראה השאיר לי את האפשרות השניה - הסתלקות. לאחר חגי [[חודש תשרי]] כשאדמו"ר האמצעי חזר ל[[ליובאוויטש]], חלה ונאלץ לשהות בנעז'ין. חוליו התגבר וכל פעם שהיו נוגעים בו הוא היה מתעלף. מצב זה נמשך עד ליום [[ח' בכסלו]]. באותו יום רצה לכתוב חסידות על ענייני חנוכה, אך כיון שהעולם שרוי בצער, לא רצה להתענג בכתיבת החסידות ועל כן לא כתב. במקום זה אמר לחסידיו שילכו לבתיהם בשמחה ושיאמרו "לחיים". בלילה התעלף רבות וביקש שילבישו אותו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים.<br />
<br />
ב[[יום רביעי]] [[ט' בכסלו]] שנת [[תקפ"ח]] התחיל אדמו"ר האמצעי לומר ב[[התלהבות]] גדולה [[מאמר]] [[חסידות]] על הפסוק "אחרי ה' תלכו". לקראת עלות השחר סיים את המאמר במילים "כי עמך מקור חיים מחיי החיים" והסתלק בהיותו בן 54. <br />
<br />
אדמו"ר האמצעי השאיר ספר תורה שעבר בירושה לבנו רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] ומשם לנכדיו משפחת פופקו; ר' יצחק חיים פופקו ור' מרדכי דובער פופקו. כיום מוחזק ספר התורה בבית הכנסת "בית תורה דמשק אליעזר" בפלטבוש.<br />
<br />
== ספריו ==<br />
חלק גדול מהדרושים שאמר אדמו"ר האמצעי, הודפסו בהוראתו בספרים שהוציא לאור במשך שנות נשיאותו, וכנראה שינה סגנונם לסגנון של ספר לפני ההדפסה. חלק אחר של ספריו הודפסו רק לאחר הסתלקותו.<br />
<br />
*[[שער התשובה והתפלה]] (ח"א נדפס בשנת [[תקע"ז]] וח"ב בשנת [[תקע"ח]]).<br />
*[[דרך חיים]] - [[תקע"ט]].<br />
*[[נר מצוה ותורה אור]] (שער האמונה ושער היחוד) - [[תק"פ]].<br />
*[[אמרי בינה]] - [[תקפ"א]].<br />
*[[עטרת ראש]] - [[תקפ"א]].<br />
*[[שערי אורה]] - [[תקפ"ב]].<br />
*[[תורת חיים]] ([[בראשית]]-[[חיי שרה]] הודפס ב[[תקפ"ו]] וחלק ב' מ[[תולדות]] עד [[ויחי]] הודפס ב[[תרכ"ו]]).<br />
*[[פירוש המלות]] - [[תרכ"ז]].<br />
* תורת חיים שמות - [[תש"ז]].<br />
*[[מאמרי אדמו"ר האמצעי]] על התורה, נ"ך, דרושי חתונה וקונטרסים (י"ח כרכים - [[תשמ"ה]]-[[תשנ"א]]).<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[ספר התולדות]] - אדמו"ר האמצעי, [[חנוך גליצנשטיין]], [[קה"ת]].<br />
* [[בית רבי]], הרב [[חיים מאיר הילמן]], קה"ת.<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=88 הרבי מספר על אדמו"ר האמצעי] - קובץ אודיו מ[[חב"ד אינפו]]<br />
* [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=193&article=1788 סוד נשמתו של אדמו"ר האמצעי] - סיפור מאת [[מנחם זיגלבוים]] באתר [[אתר חב"ד בישראל|חב"ד בישראל]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=האמצעי}}<br />
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הזקן]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[ט' בכסלו]] - [[תקל"ד]] - [[ט' בכסלו]] - [[תקפ"ח]]|הבא=[[אדמו"ר הצמח צדק]]}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|4]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר האמצעי|*]]</div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA&diff=196575חב"דפדיה:לוח מודעות2015-04-17T12:23:23Z<p>מלך: /* דרוש מתנדב - הפניות 'האוהל' */</p>
<hr />
<div>__NEWSECTIONLINK__<br />
{{לוח מודעות}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. --><br />
<noinclude>[[קטגוריה:חב"דפדיה]]</noinclude><br />
<br />
== דרוש מתנדב - קטגוריות ==<br />
===בניית עץ הקטגוריות===<br />
בשעטו"מ יש לנו תוסף שמאפשר שינוי קטגוריות של ערכים רבים בקלות ובפשטות, כעת רק דרוש מתנדב שיקח על עצמו את המשימה ליישם את מבנה הקטגוריות החדש המוצע ב[[משתמש:שנוזל/עץ קטגוריות]]. על הכלי תוכלו לקרוא ב[[שיחת מדיה ויקי:Gadget-Cat-a-lot]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ל' בכסלו ה'תשע"ה 18:32, 22 בדצמבר 2014 (UTC)<br />
=== תיקון ויצירת קטגוריות ===<br />
הדף הזה צריך להיות ריק. תכוונתי כפשוט '''[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA&limit=500&offset=0 לדף הזה]''' שאין כל הגיון שהוא יהיה מלא. מה שצריך - נפתח קטוגריות, ומה שלא, נמחק בערכים המקושרים אליהם. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 00:42, 20 באפריל 2014 (UTC)<br />
:צודק. צריך לעבוד על זה... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בניסן ה'תשע"ד 15:42, 22 באפריל 2014 (UTC)<br />
::התחלתי. אמשיך בהזדמנות. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ד בניסן ה'תשע"ד 11:22, 24 באפריל 2014 (UTC)<br />
*'''[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA&limit=500&offset=0 גם הדף הזה]!!! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 00:48, 2 במאי 2014 (UTC)'''<br />
:לתשומת לב הטכנאי - בויקיפדיה יש בוט פשוט שעושה זאת בקלות. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ב' באייר ה'תשע"ד, למניינם 00:55, 2 במאי 2014 (UTC)<br />
::'''[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA מתנדב?]''' • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו באייר ה'תשע"ד 19:32, 26 במאי 2014 (UTC)<br />
:::בוצע חלקית. משהו השתגע שם גם עם הפורטלים וגם עם 770. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 22:27, 26 במאי 2014 (UTC)<br />
::::770 תמיד היה משוגע. הפורטלים מאז שהכניסו את המושג 'פורטל' לממשק. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ז באייר ה'תשע"ד 13:53, 27 במאי 2014 (UTC)<br />
<br />
==דרוש מתנדב - הפניות 'האוהל'==<br />
כרגע 'האוהל' מפנה לדף פירושונים, מה שגורם לכך שכל אחד שלוחץ על קישור בגוף אחד מהערכים, מגיע לדף פירושונים ועלול להתבלבל. צריך לעבור על כל אחד מהדפים המופיעים בקישורים דלקמן, לבדוק לאיזה אוהל התכוון המקשר, ולקשר ישירות לערך הרצוי.<br />
<br />
*[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9B%D7%90%D7%9F/%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D) דפים המקשרים לדף אוהל (פירושונים)]<br />
*[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9B%D7%90%D7%9F&target=%D7%94%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C דפים המקשרים לדף האוהל]<br />
<br />
תודה מראש לכל המסייעים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:19, 3 ביוני 2014 (UTC)<br />
:אני חושב שהמשמעות הראשית היא [[אוהל הרבי הריי"צ]] ושם להניח תבנית פירוש נוסף. הרבה יותר פשוט והרבה יותר נכון. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ה' בסיוון ה'תשע"ד 16:14, 3 ביוני 2014 (UTC)<br />
::אולי. אבל תמיד כדאי שזה יקשר ישירות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:37, 3 ביוני 2014 (UTC)<br />
<br />
בוצע (חצי ראשון) --[[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 12:23, 17 באפריל 2015 (UTC)</div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A8%D7%91_%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94&diff=196574ערב ראש השנה2015-04-17T12:17:52Z<p>מלך: /* השתטחות */</p>
<hr />
<div>==סליחות ושחרית==<br />
<br />
עד פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] ע"ה בשנת [[תשמ"ח]], היתה תפילת שחרית של ערב ראש השנה אחת מתפילות השחרית הבודדות - בימות החול - שבהן נהג הרבי להתפלל עם הציבור.<br />
<br />
==יום הולדת [[הצמח צדק]]==<br />
<br />
כ"ט אלול, יום הולדת את כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. נולד בשנת [[תקמ"ט]], ביום כ"ט באלול ערב ראש־השנה.<br />
<br />
בכל ערב ראש־השנה, נהג הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק הצמח־צדק לומר מאמר חסידות אחר סליחות, ואחר־כך אמר דברי התעוררות<ref>[[ס' השיחות]] [[תש"ד]], עמ' 162.</ref>.<br />
<br />
בשנים [[תשל"ב]]-[[תשמ"ז]] נהג [[הרבי]] להתוועד באור לכ"ט באלול, והיה אומר שיחות וגם מאמר דא"ח. התוועדות זו היתה גם כעין "קבלת פנים" לחסידים האורחים שבאו אל הרבי לראש־השנה.<br />
<br />
==קבלת הידור==<br />
<br />
כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לקבל על עצמו הידור נוסף לפני כל ראש־השנה<ref>[[ספר המנהגים]].</ref>.<br />
<br />
==השתטחות ==<br />
<br />
נוהגים - הנמצאים בקירוב מקום - להשתטח על [[ציון]] כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] <ref>ספר המנהגים.</ref>.<br />
<br />
הרבי היה בא ל[[האוהל|אוהל]] מוהריי"צ אחר חצות היום, והיה שוהה שם שעות רבות עד עת ה[[מנחה]].<br />
<br />
==בעד ביתו==<br />
<br />
בערב ראש־השנה, סמוך לכניסת החג, נהגו רבותינו נשיאינו להכנס ולשוחח זמן מה עם זוגתם הרבנית<ref>משיחות י' [[שבט]] [[תשי"ב]], ב' דר"ה [[תשל"ה]] ו[[תשמ"ח]].</ref>. <br />
==פרוזבול==<br />
בערב ראש השנה נוהגים לעשות פרוזבול, וכן נוהגים לעשות [[התרת נדרים]].<br />
<br />
'''לערכים מורחבים: '''[[שמיטה]]''' ו[[התרת נדרים]]'''<br />
<br />
==פדיון נפש בערב ראש השנה==<br />
בערב ראש-השנה מוסר כל אחד [[פדיון נפש]] עבורו ועבור בני־ביתו - ליד כ"ק ה[[אדמו"ר]] המברך את כל אחד ואחד בכתיבה וחתימה טובה. אלו שהם בריחוק מקום - משתדלים לשלוח את ה'פ"נ' באופן שיתקבל לכ"ק האדמו"ר קודם ראש-השנה<ref>ספר המנהגים</ref>.<br />
<br />
====אצל כ"ק אדמו"ר הרש"ב====<br />
בתקופת שנת [[תר"נ]] בערך, נהג כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבל את הפדיונות בערב ראש השנה בבוקר, אחר "סליחות", קודם התפילה. אחר־כך התפלל וערך התרת־נדרים<ref>ספר השיחות [[תש"ד]], עמ' 1</ref>. בערב ר"ה, אחרי תפלת שחרית, כל אחד הגיש פדיון נפש לכ"ק אדמו"ר הרש"ב<ref>[[רשימות דברים]], א, עמ' שכז.</ref>.<br />
<br />
בערב ראש השנה היה הרבי הרש"ב מקבל פדיונות בבוקר. את הפדיונות היה מקבל בדלת אחרת, לא בדלת שנכנסים ליחידות. בתוך הפ"נ היו כורכים מעות־פ"נ, אף הבחורים<ref>[[ליובאוויטש וחייליה]], עמ' 27.</ref>... היו עומדים בחדר החיצון, ומזמן לזמן היה אדמו"ר הרש"ב זי"ע יוצא מהדלת האדומה ונוטל את הפדיונות. בנו, אדמו"ר מוהריי"צ, יצא מחדר־האוכל, נעמד והביט. וכך עמד זמן רב. סביב השולחן שליד החלונות עמדו כמה בחורים מבוגרים מהתמימים. אחר־כך ניגש אדמו"ר הריי"צ זי"ע לדלת, ואביו אדמו"ר הרש"ב זי"ע נכנס עמו פנימה...<br />
<br />
בי"ט כסלו [[תרפ"ה]] (או [[תרפ"ו]]), דיבר [[אדמו"ר הריי"צ]] על האופן שבו היה נוטל אביו את הפדיונות, שלא מכולם היה נוטל בשווה: מאחד היה מקבל בידו, ומאחר בין אצבעותיו. ואמר לפנחס בנימינ'ס [אלטהויז]..: ממך, כשהיית ילד קטן, נטל אבי את הפדיון כפי שנהג לגבי המקורבים - בין אצבעותיו! והראה בידו בין אלו אצבעות...<ref>[[לשמע אזן]], עמ' 140.</ref><br />
<br />
====אצל כ"ק אדמו"ר הריי"צ====<br />
בימי ראש השנה [[תרצ"ז]] היתה ההנהגה והסדר כבשנים קדמוניות בלי שינויים כלל, רק בזה שבכל פעם היה הסדר אשר [מוהריי"צ] היה יוצא בערב ר"ה בעת קבלת הפ"נ והיה עומד על פתח חדרו והיה מקבל הפ"נ, וכעת לא היה ביכולתו, רק ישב על מקומו ונכנסו אליו באותו הסדר הרגיל, היינו כי דרכו היה לצאת לא פחות משלוש פעמים, ושנה זו היה בדיוק, כי נכנסו בשלוש כתות לא פחות<ref>ממכתב הרב ר"י פייגין הי"ד. אגרות־קודש מוהריי"צ, ד, עמ' 7</ref>.<br />
<br />
בערב ראש השנה [דשנת תש"ה] נכנסו לחדרו של כ"ק אדמו"ר [מוהריי"צ] שליט"א כל הרבנים, אנ"ש והתמימים שעל אתר, וכן אורחים רבים מערי־השדה שבאו אל הרבי ליום־טוב, כדי למסור את ה'פדיון־נפש' - פיתקת בקשה להתעוררות רחמים, בהזכרת שמו ושם אמו ושמות כל בני משפחתו ושם אמם - לרבי שליט"א<ref>קובץ־ליובאוויטש, 5, עמ' 70</ref>.<br />
<br />
====אצל הרבי====<br />
בערב ראש השנה דשנת [[תש"ז]], בעת שמסרו לו [למוהריי"צ] הר"ש לוויטין שי' והר"א סימפסון שי' את הפדיונות של אנ"ש, נתן ברכתו הק': השי"ת ימלא כל הברכות וואס מען בענטשט אידען בגשמיות וברוחניות<ref>שיחות תש"ז - כת"י</ref>.<br />
<br />
אחר התפילה והתרת־נדרים [בערב ר"ה־דשנת ה'תשט"ז], נערך כל ה'עולם' בשורה ליד דלתו של הרבי, כדי למסור את ה'פ"נ' - פיתקת בקשה להתעוררות רחמים, בהזכרת שמות בני משפחתם ושם אמם - לפני ראש־השנה, כפי הסדר הנהוג בליובאוויטש. והרביבירך את כל אחד ואחד, בברכת "שנה טובה ומתוקה"<ref>קובץ ליובאוויטש, 13, עמ' 56</ref>.<br />
<br />
[בערב ר"ה דשנת תשכ"ג]: הרביעומד בפתח חדרו, ומקבל בחיבה את פתקו של כל אחד, ובברכה "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה"<ref>בטאון־חב"ד, 20, עמ' 16</ref>.<br />
<br />
[בערב ר"ה דשנת תשכ"ד]:.. מברך בברכת "שנה טובה ומתוקה".. הרבי עמד במפתן חדרו, לקח את הפדיון המושט לו בידו הימנית, בירך את הנותן בשנה טובה ומתוקה, שם את הפדיון בידו השמאלית, וכאשר נערמה בידו ערימה גדולה של פדיונות, נכנם לחדרו, שהה איזה משך זמן, ויצא שוב להמשיך לקבל את הפדיונות.. לא כולם הספיקו למסור את פדיונותיהם, בינתיים הרבי נוסע לאוהל.. אלו שלא הספיקו, עומדים אחרי הצהרים ומחכים שהרבי יצא ויקבל מהם את הפדיונות<ref>בטאון־חב''ד, 24, עמ' 11</ref>.<br />
<br />
[בערב ר"ה־דשנת־תשכ"ח]: כמה פעמים סגר הדלת כשלא היו אנשים, וחזר ופתחה אחר־כך. בדרך־כלל לקח את הפ"נ בכל חמש אצבעותיו, והעביר כל פ"נ לידו השניה. אמר לכל אחד: "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה"<ref>רשימות יומן</ref>.<br />
<br />
החל משנת תשל"ח, מחמת ריבוי אנ"ש כ"י, קיבל הרבי את הפדיונות במשך כמה ימים לפני ראש השנה (בנוסף לערב ר"ה), והיה מקבלם בפתח חדרו.<br />
<br />
הרבי נהג במשך שנים רבות להשיב על כל מכתבי ה'פ"נ' שנשלחו אליו, ובדרך־כלל היה עונה במכתב בזה הלשון:<br />
<br />
ב"ה, ימי הסליחות [ה'תש...]... שלום וברכה! הפ"נ נתקבל. ולקראת השנה החדשה, הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי, לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה והתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות. בברכה...<br />
<br />
גם הבחורים היו מקבלים מכתב דומה, אבל בשינוי לשון:.. הנני בזה להביע לו ברכתי, ברכת כתיבה וחתימה טובה... בברכה לתלמוד תורה ביראת שמים...<br />
<br />
==פדיון נפש כללי==<br />
החסידים מוסרים 'פ"נ' עבור הרבי ובני ביתו, ועבור כלל ישראל, הנקרא בשם 'פ"נ הכללי'.<br />
<br />
בעת קבלת ה'פ"נ הכללי' נוהג כ"ק האדמו"ר לברך את כל בני־ישראל, בכל מקום שהם, בברכת "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה"<ref>ספר המנהגים</ref>.<br />
<br />
====אצל כ"ק אדמו"ר הריי"צ====<br />
בשנים האחרונות של המלחמה העולמית הונהג, שלבד מהפדיונות שכל אחד מוסר באופן פרטי, נותנים זקני אנ"ש, הרבנים והתמימים לרבי [מוהריי"צ] שליט"א, 'פדיון כללי' עבור אחינו בני־ישראל, ובפרט עבור אנ"ש והתמימים שמעבר לים. הרביאומר בשעת מעשה כמה דברי התעוררות, ומאחל שנה טובה ומתוקה<ref>קובץ־ליובאוויטש, 5, עמ' 70</ref><br />
<br />
בספר השיחות תש"ב<ref>עמ' 1</ref> מובאים דברי אדמו"ר מוהריי"צ שאמר "אחרי קריאת הפ"נ על־דבר בריאותו", ו"אחרי קריאת הפ"נ אודות אנ"ש וכלל ישראל מעבר לים".<br />
<br />
ובספר השיחות תש"ד<ref>עמ' 2</ref> נדפסו הדברים שאמר "אחר מסירת הפ"נ הכללי מזקני אנ"ש והתמימים", ו"אחרי מסירת הפ"נ השני על־דבר אחינו בני־ישראל בכלל, ואנ"ש בפרט, שמעבר לים".<br />
<br />
בספר השיחות תש"ה<ref>עמ' 2</ref>: בעת שמסרו אנ"ש לכ"ק אדמו"ר [מוהריי"צ] את ה'פ"נ' עבורו ביחוד, אחרי שקרא את ה'פ"נ' והשמות החתומים שעליו, אמר...; אחר־כך מסרו אנ"ש את ה'פ"נ הכללי' עבור אחינו בני ישראל ואנ"ש שמעבר לים. תיכף ומיד כשהתחיל כ"ק אדמו"ר לקרוא את ה'פ"נ' הזה זלגו עיניו דמעות שליש באנחה חרישית, ולאחר קראו אותו ואת שמות החתומים עליו התחיל לספר...<br />
<br />
בערב ראש השנה דשנת תש"ז, בעת שמסרו לו [לאדמו"ר מוהריי"צ] את הפדיון הפרטי הידוע, בירך: השי"ת ימלא משאלותיכם בגו"ר<ref>שיחות תש"ז - כת"י</ref> <br />
<br />
[בערב ר"ה דשנת תש"י], בעת שנתנו לכ"ק אדמו"ר [מוהריי"צ] את הפדיון על־דבר כלל ישראל, והפדיון השייך לכ"ק אדמו"ר בעצמו, אמר [בפתיחת דבריו]: "היום הוא הזמן שהפרט צריך להיכלל בכלל". ומעיר הרבי : "זו הפעם היחידה שענה כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ כנ"ל אודות הפדיון שלו"<ref>ס' המאמרים תשי''א - מלוקט - עמ' 17</ref>.<br />
<br />
====אצל הרבי====<br />
אחר מסירת הפדיונות הפרטיים [בערב ר"ה דשנת תשט"ז], נכנסה אל הרביקבוצה מזקני הרבנים ואנ"ש, ומסרו את ה'פדיון כללי' - כפי המנהג הידוע - והרביאמר... <ref>קובץ־ליובאוויטש, 13, עמ' 57</ref><br />
<br />
אחר מסירת הפדיונות הפרטיים [בערב ר"ה דשנת תשי"ז] לידי הרבי, נכנסה להיכל קדשו קבוצה מזקני הרבנים ואנ"ש, ומסרו את ה'פ"נ הכללי' כפי המנהג הידוע בליובאוויטש, זו פיתקת בקשה להתעוררות רחמים על כללות בית חיינו, ועל הרבי בפרט, שהשי"ת יתן לו הצלחה מופלגה לבצע את הכוונה העליונה בהרבצת התורה והפצת מעיינות תורת החסידות, מתוך הרחבה בגשמיות וברוחניות, ושהרבייוליכנו בתוך כלל בני ישראל לקבל את פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן. בשעת נתינת ה'פ"נ כללי' אמר הרבי שליט"א...<ref>קובץ־ליובאוויטש, 15, עמ' 2</ref><br />
<br />
זה כמה שנים נהוג שמוסרים 'פ"נ כללי' לרבי בערב ראש השנה (חוץ ממה שכל אחד מוסר 'פ"נ' עבורו), היינו שמבקשים את הרבי לעורר רחמים רבים על כללות בית חיינו ועל כ"ק אדמו"ר בעצמו, שרצון קדשו ורצון כל הנשיאים זי"ע יושלם בנו כפי הכוונה העליונה, ושיהיה בהצלחה מתוך הרחבה<ref>בטאון־חב"ד, יג [תשי'"ז], עמ' לג</ref><br />
<br />
בדרך־כלל נכנסים למסור את ה'פ"נ' רק הזקנים מאנ"ש<ref>שם</ref><br />
<br />
בערב ר"ה שלהי תשי"ט, קודם שנכנסו למסור את ה'פ"נ הכללי', ציוה הרבי להכריז שיכנסו רק הנשואים, ולא התלמידים. ואחר מסירת ה'פ"נ' הסביר: מה שבקשו להכריז שהתלמידים לא יכנסו, אין זאת בגלל שהם קטנים יותר, אלא היות וכל עניינם צריך להיות בתורה, ועל־ידי התורה נמשכים כל העניינים. אין להם לעסוק בשום עניינים אחרים, אלא רק היות מונחים בתורה<ref>שיחות־קודש תש"כ, עמ' 1</ref>.<br />
<br />
==עיון בפירוש המלות דראש השנה==<br />
הוראת נשיאינו הק', אשר היורד לפני התיבה - ובפרט בימים הנוראים - יעבור תחילה על התפילות, ובפרט הפיוטים, לדעת לכל הפחות את פירוש המלות. ואף אם עשה כזה לפני שנה, הנה יעשה ככה גם בכל שנה קודם שיורד לפני התיבה בתור ש"ץ<ref>אגרות־קודש כ"ק אדמו"ר יא, עמ' טז</ref>.<br />
<br />
הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ] להעובר לפני התיבה בראש השנה ויוהכ"פ, לעבור על פירוש המלות לכל הפחות כפשוטו - הן של התפילה והן של הפיוטים - בימים שלפניהם<ref>שם, ז. עמ' שסג</ref>.<br />
<br />
ובטח נוהג הוא בזה כמו שנהגו מאז, שהש"ץ ילמד פירוש המלות של כל הפיוטים (נוסף על פירוש המלות של התפלה). ולאו מלתא זוטרתא היא, ובפרט בפיוטים המיוסדים על מאמרי רז"ל אשר במדרשים וכו'<ref>שם, ד, עמ' תעז</ref>.<br />
<br />
המנהג הטוב של ישראל, ואפילו של גדולי ישראל שהיו ש"ץ, לעבור ולחזור קודם ראש השנה ויום־הכיפורים על התפילות והפיוטים עם פירוש המלות שבהם, וגם מדרשות רז"ל<ref>שם, ו, עמ' שכד</ref>.<br />
==ליל ערב ראש השנה==<br />
ליל ה"זכור ברית" [=ליל ערב־ראש־השנה] היה ה"וואך נאכט" [ליל־שימורים] של הימים הנוראים. מאז היותי בן שש שנים, לא זכור לי שבליל ערב־ראש השנה ילכו לישון בבלילה רגיל; כל אחד התכונן בדרכו שלו לערב־ר"ה הממשמש ובא, שהוא המבוא לימי הדין והמשפט<ref>ספר השיחות ה'ש"ת, עמ' 10</ref>.<br />
<br />
==אמירת תהלים קודם ערבית דראש השנה==<br />
קודם תפילת מעריב - אמירת תהלים<ref>ספר המנהגים</ref>.<br />
<br />
===אצל הרבי===<br />
אחר אמירת התהלים שלפני תפילת ערבית, היה הרבי מתחיל לנגן "אבינו מלכנו" (וכן קודם כל התפילות דר"ה).<br />
<br />
בשנת תשד"מ לא נגנו "אבינו מלכנו" קודם תפילות ערבית (שאין אומרים בהן "אבינו מלכנו" בפועל), ונתבאר הטעם בשיחת היום השני דראש השנה דההיא שתא. ומאז לא היתה דומה שנה לחברתה, הן בתפילת ערבית והן בשאר התפילות.<br />
<br />
בשנת תשנ"ב, נגנו "אבינו מלכנו" רק קודם תפילת ערבית של היום השני.<br />
<br />
==הדלקת הנרות==<br />
ברכות הדלקת הנרות דראש־השנה: "של יום הזכרון", "שהחיינו"<ref>ספר המנהגים</ref>.<br />
<br />
בנוסח ברכת הדלקת נרות דר"ה.. "של יום הזכרון", הנה זה היה קשה לי.. כיון שזה בנוסח ברכה חדש בהדלקת הנרות. ושאלתי את פי כ"ק מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ].. ואמר לי אשר פלפל בזה כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) עם הרה"ג הר"י רפלוביץ מקרמנצוג.. והשיב כ"ק אדמו"ר [מוהרש"ב] שצריכים לומר "יום הזכרון". וכן הוא מנהג בית רבנו, ומעשה רב. ואולי הטעם, דמדמינן לקידוש ולהפטרה וכו'. וכן הוא מנהג בית רבנוו, ומעשה רב<ref>אגרות־קודש כ"ק אדמו"ר ו, עמ' קכה</ref>.<br />
<br />
שקו"ט בזה - עפ"י סיפורו של כ"ק מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ] - הרב רפאלאוויטש מקרעמעגטשוג עם כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב). וכ"ק אדמו"ר אמר לו שזהו מעשה רב דבית רבי<ref>שם ח"ג, עמ' קמ</ref>.<br />
<br />
המברך "שהחיינו" בהדלקת הנרות, אין לו לברך ברכה זו בקידוש<ref>ספר המנהגים</ref>.<br />
<br />
==תפלת מנחה==<br />
כשהיה הוד כ"ק [[רבינו הזקן]] אצל מורו ורבו הרב [[המגיד ממזריטש]], ראה כי רבו המגיד מתפלל את תפילת המנחה של ערב ראש־ראש השנה באריכות גדולה, בקול ניגון של התעוררות ובבכיות עצומות, כמי שנפרד מאוהבו הנאמן.. בסדר זה הדריך כ"ק רבינו הזקן את בניו ונכדיו, וכך נהגו אבותינו רבותינו הקדושים בכל דור ודור<ref>[[ספר השיחות]] [[תש"ב]], עמ' 2.</ref>.<br />
<br />
הרבי התפלל תפילת מנחה דערב ראש השנה [[תשי"א]] בבכיות נוראות להפליא. אחרי תפילת מנחה התחיל הרבי לומר תהלים (בס' תהלים עם פירוש ה"מצודות") בדביקות עצומה, במשך שעה ומחצה.. אמר מאוד בלחש, ורצינות איומה היתה נסוכה על פניו הקדושים<ref>[[ימי בראשית]], עמ' 248.</ref>.<br />
<br />
בערב ראש השנה קודם תפילת מנחה - שהיא התפילה האחרונה דשנה העברה - עושה חשבון־צדק בנפשו מכל אשר עבר עליו במשך השנה, הן בענייני מצוות־עשה ומצוות לא־תעשה, והן בענייני המידות ויראת־שמים, בין בעניינים שבין אדם למקום והן בעניינים שבין אדם לחבירו, והחשבון שעושה הוא אדעתא דנפשיה באמת לאמיתו..<br />
<br />
וכשמתבונן במעמדו ומצבו הכללי בגשמיות וברוחניות, רואה הוא כי השי"ת התנהג עמו ועם בני־ביתו בחסד חינם.. שלא כפי המגיע לו עבור הנהגותיו.. הנה כאשר מתבונן בכל זה באריכות והתבוננות הרי הוא מכיר בחטאו ופשעו, ובתפילת המנחה שהיא התפילה האחרונה דהשנה העוברת הרי הוא מתעורר בהתעוררות גדולה בחרטה מעומקא דליבא על כל העבר, והוא שב להוי' לקבל עול מלכותו ית'<ref>[[ספר המאמרים]] [[תשי"ג]], עמ' 42־41.</ref>.<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
{{תבנית:אוצר מנהגי חב"ד}}<br />
{{ראש השנה}}<br />
[[קטגוריה: מנהגי ראש השנה]]</div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8&diff=196573שמחה בונם אלתר2015-04-17T12:17:23Z<p>מלך: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הלב שמחה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי שמחה בונים אלתר, מאחוריו בנו רבי [[יעקב אריה אלתר]]]]<br />
<br />
רבי '''שמחה בונם אלתר מגור''' (מכונה ה'''לב שמחה''' על שם ספרו) נולד בכ"ד [[ניסן]] [[תרנ"ח]], בעיירה [[גורה קלוואריה]] ש[[בפולין]], לאביו ה[[אדמו"ר]] מ[[גור]] רבי [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] בעל ה'אמרי אמת', בימים בהם כיהן סבו השפת אמת כאדמו"ר.<br />
<br />
בשנות הצדי"ק, לאחר פטירת אמו ונישואי אביו מחדש, עלה ל[[ארץ הקודש]]. בשנת [[תרצ"ט]] חזר ל[[פולין]] להביא את אביו ל[[ארץ הקודש]] ונתר שם עד לשנת [[ת"ש]]. בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ח]] סייע לאביו בייסוד מוסדות גור ב[[ארץ הקודש]]. לאחר פטירת אביו ביום [[חג השבועות]] [[תש"ח]], נבחר אחיו רבי [[ישראל אלתר מגור]] בעל ה'בית ישראל' ל[[אדמו"ר]] והוא יצא למשך תקופה עם משפחתו מ[[ארץ ישראל]], לסן ז'רמן, מפרברי [[פריז]] שב[[צרפת]], ואחר כך התיישב ב[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]]. <br />
<br />
בשנת [[תשל"ז]], עם פטירתו של אחיו ה[[אדמו"ר]], הוכתר על ידי חסידי גור כ[[אדמו"ר]]. [[הרבי]] הקדיש באופן נדיר [[שיחה]] שלימה למינוי ה[[אדמו"ר]].<br />
<br />
למרות גילו המופלג אז - 79 שנים. שימש כאדמו"ר עד לשנת [[תשנ"ב]], אך במשך השנים חלה מאוד ואיבד את כושרו הקוגניטיבי ויכולתו לתקשר עם העולם פחתה, אך המשיך להיות מנהיג ואדמו"ר לחסידי גור, ולעתים נלקח להופעות פומביות, ביניהם למאבק על כנסיית המורמונים בעיה"ק שאותו יזם והנהיג. נפטר ביום ז' ב[[תמוז]] תשנ"ב, ואת מקומו באדמו"רות מילא אחיו מאביו, ר' פינחס מנחם אלתר בעל ה'פני מנחם' מגור. ליקוטים מחידושיו ב[[טישים]] שערך לפני שנת [[תשמ"ה]] כונסו בספר "לב שמחה".<br />
<br />
רבי שמחה בונים אלתר נודע בבקיאותו ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] ובשנת [[תש"מ]] יזם את לימוד [[הדף היומי]] בתלמוד הירושלמי. שני מפעלים של פרשנות הירושלמי נקראו על שמו: פירושי "נטיעה של שמחה" ו"בנין של שמחה".<br />
<br />
== קשריו עם הרבי ==<br />
[[קובץ:שמחה בונם אלתר.JPG|left|thumb|250px|רבי שמחה בונם אלתר מגור בביקור אצל הרבי]]<br />
רבי שמחה בונים אלתר היה ידידו של [[הרבי]], והעריצו. בשעה שהתחילה הסערה של סביב הנושא של [[משיח]] ובאו אל ה"לב שמחה" עם טענות, ש[[חסידי חב"ד]] אומרים שהרבי הוא המשיח, ענה כדרכו בקצרה ובחריפות: "מה אתם רוצים? יש לכם יהודי טוב ממנו?!"<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]] הגין על כבודו של [[הרבי]] במסירות נפש ואף פילג לשם כך את [[אגודת ישראל]] מדגל התורה. הרבי השיב לו על כך בתגמול הולם על ידי שציווה באופן חד פעמי (ב[[בחירות תשמ"ט]]) לבחור במפלגת אגודת ישראל. בעקבות הוראת הרבי זכתה אגודת ישראל כמעט ל-6 מנדטים (והיה חסר 600 קולות) - נצחון היסטורי למפלגת [[אגודת ישראל]].<br />
<br />
בזמן חליו בא בנו [[רבי יעקב אריה אלתר]] (לימים האדמו"ר מגור) לביקור אצל הרבי מלווה בעסקני בית גור. לאחר סיום הביקור בו כיבד הרבי את רבי יעקב אריה בכבוד רב, נכנסו אל הרבי חתנו של הרבי מגור עם עסקני גור, והרבי התעניין אצל כל אחד מהם על מצבו של האדמו"ר מגור, שהתאושש באותה עת ממחלה קשה, ושאל בפרטות על מצבו של האדמו"ר מגור<REF>.[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1236 בית גור אצל הרבי - מדור הוידאו חב"ד אינפו]</REF>.<br />
<br />
== מלך בשדה ==<br />
<br />
ב[[אלול]] [[תשמ"ה]] כשנכנס [[הרבי]] ל[[תפילת ערבית]] נעצר ליד פתח ה[[זאל]], שם עמד ר' יוסף אלימלך ניימאן מעסקני גור בארה"ב, ו[[הרבי]] התעניין בשלומו של האדמו"ר מגור. כאשר סיפר לו ריא"נ כי הוא מרגיש יותר טוב וככל הנראה יצא למלון, הגיב [[הרבי]]: 'דאס איז א גלייכע זאך' (=זה דבר נכון), על פי המשל המבואר ב[[ליקוטי תורה]] מ[[אדמו"ר הזקן]] שבחודש אלול המלך בשדה.<br />
<br />
לאחר מכן אמר הרבי: שיעשו מחר מי שברך, וכמו כן תכניסו שמו ושם אמו של האדמו"ר מגור ל[[מזכירות]], ומחר אסע ל[[האוהל|אוהל]] ואקרא את זה. שתהיה לו רפואה שלימה, כתיבה וחתימה טובה' ושנשמע בשורות טובות. <br />
<br />
זמן קצר לאחר מכן יצאה הוראה מ[[הרבי]] להתפלל לרפואתו של האדמו"ר מגור, ומודעות על כך נתלו ב[[770]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
בנו היחיד - הרב [[יעקב אריה אלתר]] הוא האדמו"ר מגור הנוכחי.<br />
בתו היחידה - מרת רבקה פייגא. הייתה נשואה לרב מאיר מנדל, מחשובי חסידי גור ב[[לונדון]] ונתגרשה ממנו. לאחר מכן נישאה לרב חזקיהו לב. נפטרה בתאריך י"א [[אב]] [[תשנ"ז]], והותירה את בנה היחיד, הרב נחמיה מנדל, ראש כולל בית ישראל ד[[חסידות גור|חסידי גור]], [[אשדוד]].<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
*'''[[שיח שרפי קודש]]''' שיחות גדולי ישראל עם הרבי, מכון באהלי צדיקים, [[תשס"ח]].<br />
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''.<br />
<br />
== קישורים חיצונים==<br />
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1236 רבי שמחה בונים בביקור אצל הרבי (00:13)]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=5f56ffc1-83dc-4862-8536-c8cc3fc31fd7&st=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94+%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&pgnum=18 אגרות קודש כ"ז תשלא - תשל"ב עמ' 18] - הרבי ורבי שמחה בונים בנושא [[מיהו יהודי]]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=5f56ffc1-83dc-4862-8536-c8cc3fc31fd7&st=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94+%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&pgnum=237 מכתב מהרבי בנושא מיהו יהודי, ע' 18]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4616&st=%D7%A8%D7%91%D7%99&pgnum=706&hilite=be087937-a7e2-45d7-93c7-741df1495bdc שיחות קודש תשל"ז עמ' 12 (עמ' 706)] - שליחו של רבי שמחה בונים אצל הרבי.<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[ישראל אלתר]] מגור|רשימה=אדמו"רי [[גור]]|שנה=[[כ"ד ניסן]] [[תרנ"ח]] - [[ז' תמוז]] [[תשנ"ב]]|הבא=האדמו"ר רבי [[פנחס מנחם אלתר]] מגור}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי גור|אלתר שמחה בונם]]</div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%A0%D7%95&diff=196572מים שלנו2015-04-17T12:16:59Z<p>מלך: </p>
<hr />
<div><br />
[[תמונה:מים שלנו.jpg|left|thumb|250px|הרבי בשאיבת מים שלנו]]<br />
'''מים שלנו''', הם מים ש"לנו" (מלשון לינה) כל הלילה לאחר שאיבתם, ורק הם כשרים לאפיית המצות. הסיבה לכך היא שחום מכל סוג שהוא גורם לקמח שבא במגע עם מים להחמיץ מהר יותר, ולכן משתדלים שהמים יהיו פושרים ככל האפשר.<br />
<br />
== מנהגי השאיבה ==<br />
המנהג בליובאוויטש, לנהג את [[ניגון אלי אתה]] של [[אדמו"ר הזקן]] בשעת השאיבה.<br />
<br />
למים שלנו של שמורת [[ערב פסח]] היה הולך [[אדמו"ר הריי"צ]] בעצמו. העמידו הצלוחית עם המים שלנו - של זכוכית<REF>ראה שו"ע אדמו"ר הזקן שם סתנ"ה סי"ט.</REF> בחדרו עד [[ערב פסח|למחרת]]. ביום הובילוה, עטופה בנייר ומגבת למקום האפיה.<REF> [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/688-91/7/10/212&search=%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%9C%D7%A0%D7%95 רשימות הרבי]</REF><br />
<br />
מנהגי שאיבת מים שלנו אצל [[הרבי]]: בדרך-כלל, כשחל [[ראש חודש]] [[ניסן]] לפני יום רביעי בשבוע, היו שואבים בו ביום מים שלנו לאפיית ה[[מצות]] שהחלה למחרת. ואם חל ראש חודש בשאר הימים, היו שואבים ביום הראשון בשבוע הבא. הרבי היה משתתף בעצמו בשאיבת המים שלנו, לבד משנים ספורות שלא היה נוכח במעמד זה, מכיון שהיה באותה שעה ב[[האוהל|אוהל]] וכד'.<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/chasidim/otzar/2/6/16&search=%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%9C%D7%A0%D7%95 אוצר מנהגי חב"ד]</REF><br />
<br />
== היגיעה במים שלנו משנה את המהות ==<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]], סיפר על אביו [[אדמו"ר הרש"ב]]: בין הערבים י"ג ניסן אחר שאיבת מים שלנו בשנת [[תרע"א]], וכאשר הביאו את המים להעמידם במקומם, נכנס לדירת כבוד א"ז - הרבנית הצדקנית זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, וישב בחדר היוצא להחצר, לא רחוק מהחלון (לחכות על ביאת [[הרב]] לסדר [[מכירת החמץ]], להתפלל ערבית, ולהתחיל ב[[בדיקת חמץ]]).<br />
<br />
בתוך כך עברו כמה תלמידים מה שחזרו מבית האוכל, מקום שם העמידו את ההין מים שלנו, ויעבור אחד התלמידים אשר בקיץ [[תרס"ט]] הצטער ממנו, אם כי שקד בלימוד ב[[נגלה]] ו[[דא"ח]], בדרך כלל למד הרבה, ובעל חושים נעלים, רק שהיה מגושם בטבע בחומריות ואהב צחות (א גלייך וערטיל) והדומה. כאשר עבר התלמיד הזה, אמר לי:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=זעה ואס עבודה בפועל מאכט, ער איז דאך גאר א אנדערער ויא גיוען, טראגין מים שלנו מיט א הרגש איז משנה את המהות ממש. ר' הלל האט גיזאגט אז ער איז א זהיר במצות כדי פארשטיין און עם זאל זעך אפלייגן א וארט [[חסידות]]. {{כתב קטן|תרגום: ראה מה ש[[עבודה בפועל]] עושה, הרי הוא אחרת לגמרי מאשר היה.}}|מרכאות=כן}}<br />
<br />
תרגום הדברים הוא: '''לסחוב מים שלנו בהרגש משנה את המהות ממש.''' רבי הלל אמר שהוא זהיר במצוות כדי להבין היטב דברי חסידות לעומקם.<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5114&search=%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%9C%D7%A0%D7%95 אגרות הריי"צ חי"ד]</REF><br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1447 מנהגי הרבי בשאיבת מים שלנו]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67720 הרבי יוצא לשאיבת "מים שלנו" בו' ניסן תש"נ]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{פסח}}<br />
[[קטגוריה:פסח]]</div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA_%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%AA&diff=196571חברת תהלים העולמית2015-04-17T12:16:16Z<p>מלך: </p>
<hr />
<div>'''חברת תהלים העולמית''' נוסדה בשנת [[תש"ב]] על ידי [[הרבי הריי"צ]] כמחלקה נוספת בפעילות "[[מחנה ישראל]]" בהוספת זכויות ותפילות על עם ישראל, להסרת "[[חבלי משיח]]".<br />
<br />
החברה פועלת מ[[ירושלים]] ומידי יום אומרים חבריה את כל [[ספר התהלים]] על ציון דוד המלך ע"ה בהר ציון.<br />
<br />
החברה מאגדת בתוכה חברים מחברות תהלים מכל העולם, המחויבים לתקנון החברה ובעלי זכויות כפי התקנון. את החברה ניהלו במשך השנים הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]] עד להפסקת פעילותה בשנת [[תש"ז]] בעקבות הפרעות שערכו ערביי ירושלים, והסכנה הגדולה שבהליכה לקבר דוד. בשנים שלאחר [[מלחמת ששת הימים]] הציעו חברי [[כולל חב"ד]] לחדש את פעילות החברה אך הרבי לא הגיב להצעות. רק בערב [[שבועות]] [[תש"נ]] הורה הרבי במפתיע להנהלת [[כולל חב"ד]] לחדש את פעילות החברה.<br />
<br />
<br />
== הקמת החברה ==<br />
בסעודת חג ב[[אחרון של פסח]] [[תש"ב]] אמר [[הרבי הריי"צ]] שיחה ודיבר על כך שבימים אלו (ימי [[מלחמת העולם השניה]]) סובלים הכל מ[[חבלי משיח]], ולכן צריך להצטרף לפעילות "[[מחנה ישראל]]" (ארגון שנוסד שנתיים קודם לכן ומטרתו חיזוק עניני היהדות)<br />
<br />
בעקבות זאת הורה הרבי לפתוח מחלקה חדשה בארגון - "[[חברת משניות בעל פה]]", שחבריה חילקו ביניהם את [[ששה סדרי משנה]] וחזרו עליהם בעל פה מידי שבוע.<br />
<br />
כמה שבועות לאחר מכן, ב[[י"ד אייר]], יצא הרבי הריי"צ במכתב{{הערה|המכתב הודפס ב[[קובץ מכתבים]] המצורף לספר [[תהלים אוהל יוסף יצחק]]}} בו מורה על הקמת "חברת תהלים" בכל מקום בעולם, ובו הצעה כי החברה הראשית תהיה ב[[ירושלים]] ואת התהלים יאמרו על ציון [[דוד המלך]] ע"ה. בסיום המכתב ציין שיש לזה הסכמה מאת הרבנים הראשיים ב[[ארץ ישראל]], הרב דושינסקי, הרב עוזיאל והרב הראשי לירושלים, הרב הרצוג. יומיים לאחר מכן, ב[[ט"ז אייר]], מסר את המכתב ל"[[מחנה ישראל]]" וביקש מהם לפרסם ולהפיץ את המכתב ככל האפשר.<br />
<br />
הניהול המעשי של חברת תהלים העולמית הוטל על הרבנים [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]], רב הכותל. שניהם הוציאו מכתב לציבור בבקשה להצטרף לחברה.<br />
<br />
באותה עת עמלה החברה ליצור קשרם עם כל חברות התהלים שבעולם, ולקבוע אמירת תהלים אחידה כלל עולמית.<br />
<br />
על פי הוראת הרבי הריי"צ יצא מחנה ישראל במכתב כללי לכל רבני הקהילות וגבאי בתי הכנסת ובוא קריאה לחזק את חברות התהלים ולייסד חברות חדשות. למכתב צורף המכתב הכללי של הרבי הריי"צ על יסוד החברה ותקנותיה.<br />
<br />
ב[[חודש אדר]] [[תש"ג]] ביקש הרבי מהרב אליעזרוב להדפיס תעודות חבר עבור כל החברים, אלא שבקשה זו לא יצאה לפועל מחמת חוקי הממשל הבריטי ששלט אז בארץ ואסר הדפסות מסוג זה. זאת מלבד היוקר המופרז שנדרש עבור הדפסה כזו באותם ימים.<br />
<br />
== תקנות החברה ==<br />
את תקנות החברה כתבו על פי הוראת הרבי הריי"צ הרב [[אלתר שמחוביץ]] והרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]]. לאחר פטירתו של הרב שימחוביץ ביקש הרבי מהרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] לעסוק בזה.<br />
<br />
התקנות מורכבות ממספר פרקים, והן מתוות את מטרת הארגון, וכן את הזכויות והחובות של החברים בו. עיקרי התקנות:<br />
# אם יש כמה מניינים בבית כנסת אחד, לכל מנין צריך להיות חברת תהלים בפני עצמה, כשכל החברות כלולות בחברת התהלים העולמית.<br />
#יהיו שלושה סוגים של חברו תהלים:{{ש}}'''חברת תהלים ותיקין''' - החברים המתפללים "ותיקין" אומרים את ספר התהלים לפי החלוקה השבועית קודם התפילה.{{ש}}'''חברת תהלים היומית''' - אמירת תהלים לאחר התפילה לפי החלוקה החודשית.{{ש}}'''חברת תהלים בשבת''' - החברים אומרים תהלים לפני שחרית או בין מנחה למעריב ביום השבת ומשתדלים לגמור את כל ספר התהלים.<br />
#בכל בית כנסת אפשר להקים חברת תהלים מכל הסוגים, ואדם אחד יכול להיות חבר בכל סוגי חברת התהלים.<br />
<br />
בכל חברה יהיה גבאי, סגן גבאי, קורא ברבים, סגן קורא ברבי, סוכן וסגן סוכן. תפקידם לדאוג שיהיו כמה שיותר חברים בחברה, וכן לארגן שיהיו מספקי ספרי תהלים. תפקידם גם לשלם לחברים ולנהל חשבון מסודר של הכנסות והוצאות.<br />
<br />
'''מזכויות החברים''' - רשימות של כל החברים ישלחו ב[[חודש אלול]] לחברת תהלים שבירושלים, והם יתפללו על כל החברים בעולם בקבר דוד המלך או ב{{ה|כותל המערבי}}. כמו כן יתפללו על כל החברים בכל [[שבת מברכים]], וזכותו של כל חבר לשלוח שם לבבקשה להתפלל עליו.<br />
<br />
מידי שנה, ביום הראשון של [[חג השבועות]] יערכו סעודת מצווה ויוסיפו באמירת תהלים. בכך גם יציינו את יום ההילולא של דוד המלך.<br />
<br />
ביום השני של סליחות בשנת היסוד, [[תש"ב]], שלח [[הרבי]] פתק לרב אליעזרוב ש"על פי הצעת {{מונחון|כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א|אדמו"ר הריי"צ}}, הנה הודענו פה אשר חברת תהלים העולמית בירושלים בליל הושענא רבה תעורר רחמים לקבל פתקאות טבין, ולמחר ביום הושענא רבה תעשה "מי שברך" בעד כל חברות תהלים שבעולם וחברים יחידים". על פי אותה בקשה יום [[הושענא רבה]] נקבע כיום תפילה לכל חברי חברות תהלים בעולם, והרבי בעצמו היה שולח שמות של אנשים כדי שחברת התהלים תתפלל עליהם. באחת השנים צירף הרבי לשמות את שם אביו [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] שיתפללו ויאמרו משניות לעילוי נשמתו, ושם אמו [[הרבנית חנה]] שיתפללו לרפואתה.<br />
<br />
== הפסקת וחידוש פעילות החברה ==<br />
בשנת [[תש"ז]] התגברו פרעות ערביי ירושלים, וההליכה לציון דוד המלך הייתה כרוכה בסכנת נפשות מוחשית. בשל כך נאלצו חברי החברה את אמירת התהלים על הציון, וזו הופסקה כליל. גם לאחר [[מדינת ישראל|קום המדינה]] ו[[מלחמת ששת הימים]], כשהשליטה על ירושלים הייתה כולה בידי ישראל, לא חודשה פעילות החברה. מספר פעמים שאלו על כך את הרבי, אולם הרבי לא הגיב על כך.<br />
<br />
בסמיכות ל[[חג השבועות]] [[תש"נ]] עורר הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] רבה של שכונת [[בית ישראל]] בירושלים ויו"ר [[איגוד צאצאי רבנו הזקן]], את הרב [[משה שמואל דייטש]], מהנהלת [[כולל חב"ד]], על חידוש חברת התהלים. מנהל כולל חב"ד, הרב [[שלום דוכמן|שלום הלוי דוכמן]] כתב על כך לרבי, ובערב החג בעת ששהה הרבי ב'[[האוהל|אוהל]]' קרא במפתיע למזכירו [[יהודה קרינסקי]] והורה לו להודיע לרב דוכמן, לחדש את פעילות ה'חברה' על קבר דוד המלך עוד בחג השבועות אותה שנה.<br />
<br />
ההוראה הגיעה ל[[ארץ הקודש]] דקות ספורות לפני כניסת החג, ומיד בסיומו ארגנו מנין לאמירת ספר תהלים, ולמחרת באסרו חג חגגו את יום החג של החברה.<br />
<br />
מאז נמשך המנהג, ובכל יום עולה מניין אברכים יראי שמים בראשות הרב אפרים פרוס, לסיים את כל ספר התהלים. לאומרי התהלים בחברה בירושלים נקבע תקנון לפיו צריכים כולם להיות בעלי זקן, לומר את התהלים בנעימות, יתנהגו בכבוד וירחיקו כל מיני קפידא. העליה מידי יום בשעה אחת עשרה בבוקר, ואמירת התהלים נמשכת עד לשעה אחת.<br />
<br />
הרבי ייחס חשיבות רבה לחברה הישנה-חדשה ומספר פעמים התקשרו מ[[מזכירות הרבי]] וביקשו את שמם ושם אמם של החברים, ופירוט הזמנים המדוייק של אמירת התהלים. באחת הפעמים, בערב [[י' שבט]] [[תשנ"א]], בזמן [[מלחמת המפרץ]], ביקש הרבי את הרשימה וחיכה עם נסיעתו ל'[[האוהל|אוהל]]' עד שזו הגיעה.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''סערה בהר ציון''', [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], ר"ח סיון תשע"ד, גיליון 928.<br />
* משה מרינובסקי, '''מזמור לדוד''', [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], ר"ח סיון תשע"ד, גיליון 1559.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: מוסדות]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות שהקים הרבי הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:מחנה ישראל]]</div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A9%D7%91%D7%98&diff=196570חודש שבט2015-04-17T12:15:22Z<p>מלך: /* נסתלקו */</p>
<hr />
<div>{{חודש שבט}}<br />
'''חודש שבט''' הוא החודש החמישי בחודשי השנה מ[[תשרי]] והאחד עשר מ[[אדר]].<br />
שבט הוא [[ראשי תיבות]] "'''ש'''נתבשר '''ב'''שורות '''ט'''ובות".<br />
<br />
==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]==<br />
===אירועים===<br />
*[[ג' בשבט]] [[תקצ"ז]] - הספר [[תורה אור]] של [[אדמו"ר הזקן]] הודפס לראשונה, על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
*[[ו' בשבט]] [[תקע"א]] - מרת [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|דבורה לאה]], בתו של [[אדמו"ר האמצעי]], התחתנה עם רבי [[יעקב ישראל טברסקי (חתן אדמו"ר האמצעי)|יעקב ישראל טברסקי]].<br />
*[[ט' בשבט]] [[תש"ל]] - [[הרבי]] ערך [[התוועדות]] סיום כתיבת [[ספר תורה של משיח]] ב-[[770]].<br />
*[[י' בשבט]] [[תקכ"ט]] - תלמידי [[המגיד ממעזריטש]] התאספו בעיירה הורדוק אצל רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] והחליטו שהוא יהיה אחראי על ה[[חסיד]]ים ב[[רוסיה]] הלבנה.<br />
*[[י' בשבט]] [[תשנ"ג]] - נערך כינוס גדול ב-[[770]] בו ניגנו לפני הרבי את הכרזת "{{יחי}}". מעמד זה שודר באמצעות ריבוי רשתות הטלויזיה לעולם כולו.<br />
*[[י' בשבט]] [[תשנ"ו]] - נערך מעמד התאחדות עולמי ([[סאטעלייט]]) - המעמד ההיסטורי שאיחד את כל קצווי תבל בקבלת מלכותו של [[הרבי מלך המשיח שליט"א]].<br />
*[[י' בשבט]] [[תשע"ה]] - נערך מעמד התאחדות עולמי ([[סאטעלייט]]) של [[תלמידי התמימים]], מעמד שהקיף את העולם כולו בדרישה ותביעה להתגלות השלימה.<br />
*[[י"א בשבט]] [[תשי"א]] - הרבי קיבל על עצמו את ה[[נשיאות]] [[חסידות חב"ד]] באמירת [[מאמר]] [[ד"ה]] "[[באתי לגני]]".<br />
*[[י"ד בשבט]] [[תקס"ח]] - מרת ברכה, בתו של [[אדמו"ר האמצעי]], התחתנה עם הרב יונה מז'יטומיר.<br />
*[[ט"ו בשבט]] [[תר"כ]] - החלה כתיבת ספר תורה לקראת הולדתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], בעקבות חלומה של מרת [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]], אשת [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
*[[ט"ו בשבט]] [[ת"ש]] - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]], הגיע לעיר [[אלמא אטא]] לְרַצות חמש שנות מאסר.<br />
*[[ט"ו בשבט]] [[תש"ב]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] חזר משיקאגו ל-[[770]] ב[[ניו יורק]] ללווית אמו מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]].<br />
*[[י"ט בשבט]] [[ת"ש]] - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] הגיע למקום גלותו בצ'יאלי במדינת [[קזחסטאן]].<br />
<br />
===[[יום הולדת|נולדו]]===<br />
*[[ט"ו בשבט]] [[תקמ"ח]] - הרב [[נחמיה מדוברובנה (חתן בן אדמו"ר הזקן)|נחמיה מדוברובנה]], חתן בנו של [[אדמו"ר הזקן]] (מבנו ר' [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]]), נולד.<br />
<br />
===[[הסתלקות|נסתלקו]]===<br />
*[[ב' בשבט]] [[תק"ס]] - ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]], נפטר.<br />
*[[ז' בשבט]] [[תרפ"ו]] - ר' [[שלום שלמה שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שלום שלמה שניאורסון]], דודו של [[הרבי]], נפטר.<br />
*[[י' בשבט]] [[תרע"ד]] - מרת [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]], אשת [[אדמו"ר המהר"ש]], נפטרה.<br />
*[[י' בשבט]] [[תש"י]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] נפטר ומנוחתו כבוד ב[[האוהל|אוהל]] ב[[ניו יורק]].<br />
*[[י"ג בשבט]] [[תש"ב]] - מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], אשת [[אדמו"ר הרש"ב]], נפטרה.<br />
*[[ט"ו בשבט]] [[תרי"ב]] - ר' [[נחמיה מדוברובנה (חתן בן אדמו"ר הזקן)|נחמיה מדוברובנה]], חתן בנו של אדמו"ר הזקן (מבנו ר' [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]]), נפטר.<br />
*[[ט"ז בשבט]] [[תרכ"ט]] - ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] וסב סבו של [[הרבי]], נפטר.<br />
*[[כ"א בשבט]] - מרת [[דבורה (אחות אדמו"ר הצמח צדק)|דבורה]], אחותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] (מאביו), נפטרה.<br />
*[[כ"ב בשבט]] [[תשמ"ח]] - מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], אשתו של [[הרבי]], נפטרה לאחר מחלה קצרה ומנוחתה כבוד בניו יורק. <br />
*[[כ"ד בשבט]] [[תרמ"ח]] - מרת [[מנוחה רחל סלונים]], בתו של [[אדמו"ר האמצעי]], נפטרה ומנוחתה כבוד ב[[חברון]]. <br />
*[[כ"ו בשבט]] [[תשמ"ו]] - רבי [[יעקב לנדא]], רבה של [[בני ברק]], נפטר.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ט"ו בשבט]]<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=227 חודש שבט הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}<br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=145 ט"ו בשבט, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}<br />
<br />
{{חודשי השנה}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד|*]]<br />
[[קטגוריה:חודשי השנה]]</div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%9C%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7&diff=196569אורח לצדיק2015-04-17T12:14:28Z<p>מלך: </p>
<hr />
<div>בחורף [[תרע"ג]] תיקן [[אדמו"ר הרש"ב]] תקנה - בשם '''אורח לצדיק'''.<br />
<br />
לרגל מאה שנה ל[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]], תוקנה התקנה - כי מידי שנה ביום הסתלקות אדמו"ר הזקן, כ"ד טבת, יבחרו כמה שלוחים (פעמים על ידי ה[[אדמו"ר]] ופעמים על ידי הגרלה), שייסעו ל[[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]] [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]] ויבקשו רחמים על עם ישראל.<br />
<br />
השלוחים הראשונים בשנת תרע"ג היו הרב [[משה רוזנבלום]] ור' [[משה מזעמבין]].<br />
<br />
בשנת [[תרע"ד]] נשלחו [[ר' שילם]] ור' [[אלחנן דב מרוזוב]].<br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח ברוב השנים את ר' [[מיכאל דבורקין]].<br />
<br />
לאחר יציאת אדמו"ר הריי"צ מרוסיה, בשנת [[תרפ"ח]], המשיכו ה[[חסיד]]ים לשלוח שליח - בעיקרון היה הדבר נקבע על פי הגרלה, אך עקב טרדות השנים היו נוסעים אז ר' מיכאל דבורקין או ר' שמעון דובער ליפשיץ (קריוקובקער).<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
*'''[[לשמע אוזן]]''' עמ' קי"ט ואילך.<br />
<br />
*'''[[סיפורי חסידים]]''' חלק ב' עמ' 62-63.<br />
<br />
[[קטגוריה:תקנות חב"ד]]</div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%93%D7%A8&diff=196568ועד המסדר2015-04-17T12:13:26Z<p>מלך: </p>
<hr />
<div>'''ועד המסדר''' הינו ועד שסידר וארגן את [[התוועדות|ההתוועדויות]] של [[הרבי]], וכן סידר את נסיעות [[הרבי]] ל[[האוהל|אוהל]], קבלת ה[[פ"נ]]ים, [[חלוקת דולרים]] הקבועה ב[[יום ראשון]] - עליו היה מופקד הרב [[יהודה לייב גרונר]], ושאר עניני [[770]].<br />
<br />
בראש הוועד עמדו הרבנים [[שניאור זלמן גוראריה]], [[אליהו ייאכיל סימפסון]] ו[[פנחס משה כ"ץ]].<br />
<br />
כיום פועל 'ועד המסדר' הדואג לסדר את כסאו הקדוש של [[הרבי]] בזמני התפילות הקבועות ב[[770]], לדאוג לאיסוף הפ"נים ולארגן את סידור השולחנות והספסלים לקראת ההתוועדויות ב-770. עבודת הועד נעשית בשיתוף פעולה עם גבאי 770.<br />
<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]</div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%A8&diff=196567מיכאל ליפסקר2015-04-17T12:13:05Z<p>מלך: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מיכאל ליפסקר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב מיכאל ליפסקר]]<br />
הרב '''מיכאל ליפסקר''' הינו [[שליח]] שנשלח ל[[מרוקו]] בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] אך נשלח בפועל על ידי [[הרבי]]. הוא נשלח למרוקו בכ' [[שבט]] [[תש"י]] וכיהן כמורם הרוחני של אלפי יהודים בקזבלנקה בפרט וב[[מרוקו]] בכלל.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[פולטבה]] בשנת [[תרס"ז]] לאביו הרב [[חיים צבי ליפסקר (פולטבה)|חיים צבי ליפסקר]].<br />
<br />
נישא לרעייתו לבי הרב [[אליהו פאר]], ובתקופות הקשות ברוסיה היה מהדמויות הבולטות בין [[אנ"ש]] ב[[לנינגרד]], שפעלו בעסקנות הכלל, ובין שאר פעולותיו זכה יחד עם הרב [[יהושע נימוטין]] להביא אלפים לקבורה בקבר ישראל. כמו כן שימש כ[[משפיע]] ומשגיח בישיבת [[תומכי תמימים כותאיס]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ו]] ברח מרוסיה תחת זהות פולנית בדויה כחלק מתכנית בריחה מאורגנת של אלפי חסידים שנראה בשם [[יציאת רוסיה תש"ו]]. לאחר נידודים במחנות, התיישב ב[[פריז]], שם זכה לשהות לצד הרבי כאשר בא ללוות את אימו בדרכה לניו יורק.<br />
<br />
בשנת [[תש"י]] קיבל הוראה מאדמו"ר הריי"צ לנסוע למרוקו לפעול שם בעניני יהדות, אך עוד קודם שהספיק לנסוע אירעה הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ, ותוכניתו התעכבה. עשר ימים לאחר ההתסלקות שאל את הרבי מה עליו לעשות, והרבי אמר לו שיצא לשליחות ללא שהיות, כפי שנצטווה.<br />
<br />
נפטר ב[[ה' אייר]] [[תשמ"ה]] ונטמן בבית החיים ע"ש מונטיפיורי שבקווינס, בסמיכות ל[[האוהל|אוהל]] של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, הרב [[עזריאל חייקין]], רבה הראשי של אוקראינה לשעבר.<br />
*גיסו, הרב [[ברוך שיפרין]].<br />
*אחיו, הרב [[אריה זאב ליפסקר]].<br />
<br />
{{מיון רגיל:ליפסקר, מיכאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]</div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C&diff=196566ועד לבניין האוהל2015-04-17T12:12:31Z<p>מלך: </p>
<hr />
<div>'''ועד לבניין האוהל''' הוקם לאחר פטירתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י' שבט]] [[תש"י]] על מנת להקים [[האוהל|אוהל]] על קברו.<br />
<br />
יו"ר הועד היה הרב [[שמואל לויטין]] וחבריו היו: הרב [[ניסן טלושקין]]; הרב [[ישראל ג'ייקובסון]]; הרב [[אליהו סימפסון]]; הרב [[מאיר אשכנזי]]; הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]]; הרב [[משה דובער ריבקין]]; הרב [[ירחמיאל בנימינסון]] והרב [[משה לייב רודשטיין]].<br />
<br />
[[קטגוריה:חברי ועד לבנין האוהל|*]][[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]] [[קטגוריה:מוסדות וארגונים שנסגרו]]</div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%9C_%D7%9E%D7%90%D7%A4%D7%98%D7%90&diff=196565אברהם יהושע העשיל מאפטא2015-04-17T12:11:57Z<p>מלך: /* תולדותיו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אפטא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית מדרשו של רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא]]<br />
[[קובץ:קבר אברהם יהושע העשיל מאפטא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו]]<br />
הרב '''אברהם יהושע העשיל מאפטא''' (נקרא גם הרבי מאפטא ולפי זה כונה אפטר רב (Apter Ruv), והאוהב ישראל על פי ספרו) נולד בז'מיגריד (Zhmigrid) ב[[פולין]] ב[[תק"ח]] ונפטר ב[[מז'יבוז']] באימפריה הרוסית (כיום ב[[אוקראינה]]) ב[[ה' בניסן]], [[תקפ"ה]].<br />
<br />
==תולדותיו==<br />
הרבי מאפטא היה נצר למשפחות רבניות מפורסמות מצד שני הוריו, ואביו, הרב שמואל, שכיהן כר[[אב"ד]] ניישטאט ("עיר חדש"), היה מחשובי רבני פולין. עוד בילדותו, הפגין הרב מאפטא יכולות מבטיחות. הוא למד אצל רבי [[אלימלך מליז'נסק]] ונודע כבקי גדול ב[[תלמוד]]. החל את דרכו כרב העיירה קולובשובה בפולין, וב[[תק"ס]] הסכים להתמנות ל[[רב]] ב[[אפטא]]. ב[[תקס"ח]] הוזמן להיות [[רב|לרב]] ב[[יאסי]], על ידי הבנקאי ה[[חסידות|חסיד]] יחיאל דניאל, שהבטיח להעמיד לרשותו בית בו יוכל לארח את הבאים ללמוד איתו [[תורה]]. <br />
<br />
ב[[תקע"ו]], לאחר פטירת האדמו"ר של מז'יבוז' ולאחר מחלוקות בקהילת יאשי, עזב והתיישב ב[[מז'יבוז']], עירו של [[הבעש"ט]] וערש [[חסידות|החסידות]], שם זכה בהערצתם של [[חסידים]] רבים. הוא המשיך לשמור על קשרים עם הקהילות החסידיות של נסיכות מולדובה ונקרא לעתים, כדי לפתור בעיות [[הלכה|הלכתיות]]. תכונתו הבולטת ביותר הייתה אהבתו לכל [[יהודי]]. כתב שני ספרים בשם "תורת אמת" (לבוב [[תרי"א]]) ו"אוהב ישראל" (ז'יטומיר [[תרכ"ה]]) שעל שמו כונה ה"אוהב ישראל".<br />
<br />
הרבי מאפטא נקבר ב[[מז'יבוז']] ליד [[הבעש"ט]] ו[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] מציין את קברו. האגדה החסידית מספרת ש[[מלאכים]] נשאו את גופתו וקברוה [[בית קברות|בבית הקברות]] [[טבריה|בטבריה]] שם מוצבת אבן סמלית לכבודו. ביאשי הוקם בית כנסת על שמו.<br />
<br />
==עבודה מספר התניא==<br />
רבי יוסף מאיר מספינקא העיד משמו שלקח לו דרך בעבודה מ[[ספר התניא]], ושאמר שדרך התניא היא הדרך שהלכו בה האבות הקדושים [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]]. <REF>תולדות התניא מונקאטש.</REF><br />
<br />
==יחסיו עם אדמו"ר הזקן==<br />
לאחר שבני בלייעל ניסו לגרום למריבה בין הרב מאפטא ל[[אדמו"ר הזקן]], כתב לו אדמו"ר הזקן מכתב ש"חיל ורעדה אחזתני שאנשים בני בלייעל רוצים לעשות ריב ומדון בין אנשים אוהבים כמונו, שאוהב אני את רום מעלת קדושתו ותורתו הרמה עד בלי קץ..."<REF>מפי הרמ"ל שפירא, [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 28.</REF><br />
<br />
למרות זאת, הצליחה עצתם של אנשי הבלייעל, ובפרט לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן שרר ריב קשה בין חסידי אפטא ל[[חסידי חב"ד]].<br />
<br />
כאשר החסיד רבי [[יצחק משה מיאסי]] חזר [[חסידות]] בבית מדרשו מבלי שידע שזהו בית מדרשו, הוא הקפיד מאוד, מפני שסבר שאין לומר דברי חסידות ברבים, וקיללו שלא יוציא את שנתו. כאשר רבי משה יצחק חזר ל[[אדמו"ר האמצעי]] וסיפר על הקללה ש'זכה' לה בשוגג, ניחמו האדמו"ר האמצעי ובירכו שיאריך ימים יותר מבניו של הרב מאפטא, וכן אכן היה.<REF> [[אוצר סיפורי חב"ד]] חלק ט"ז עמ' 63.</REF>.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי אפטא]]</div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1&diff=196564מהומות קראון הייטס2015-04-17T12:10:25Z<p>מלך: /* רקע */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:6.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פרעות בקראון הייטס]]<br />
[[קובץ:6a010536b72a74970b015390c4a251970b-800wi.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נפגעים מהמהומות]]<br />
[[קובץ:1-יענקל רוזנבאום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'ה[[תמים]]' יענקל רוזנבאום]]<br />
[[קובץ:Dinkins2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מר דייוויד דינקינס]]<br />
'''מהומות קראון הייטס''' היו סדרת התפרעויות שהתרחשה בשכונת [[קראון הייטס]] ברובע ברוקלין שב[[ניו יורק]], במשך שלושה ימים, מיום שני - [[ט' אלול]] ועד ליום רביעי [[י"א אלול]] [[תשנ"א]]. המהומות החלו לאחר שילד שחור-עור נהרג בתאונת דרכים בה היה מעורב רכב שהיה חלק משיירתו של [[הרבי]]. במהלך המהומות נרצח [[חסיד חב"ד]] ונגרם נזק רב לרכוש יהודי.<br />
<br />
המהומות הפכו לסמל לא רק במאבק הפוליטי והתרבותי בין יהודים ושחורים בקראון הייטס, אלא חשפו גם את מערכת היחסים של רדיקלים שחורים נגד הממסד הפוליטי השחור בברוקלין; ראש העיר ומפכ"ל המשטרה השחורים כנגד השוטרים הלבנים; משרד המשפטים של ארה"ב כנגד הפוליטיקאים בניו יורק; הארגונים היהודיים המבוססים במנהטן כנגד יהודים ברבעים החיצוניים; העלו חששות לגבי גובה האנטישמיות השחורה; הובילו את ארצות הברית לכלול את היהדות בחוק זכויות האזרח הפדרלי והשפיעו על הדחתו של ראש עיריית ניו יורק, מר דייוויד דינקינס.<br />
<br />
יש הטוענים כי מדובר באירוע האנטישמי החמור ביותר בהיסטוריה של [[ארצות הברית]]<ref>http://books.google.com/books?id=StQXz-ClGuUC&hl=en</ref>.<br />
<br />
== רקע ==<br />
<br />
כחודש לפני פרוץ המהומות, לנארד ג'פריז, איש ציבור בולט, נאם בסיטי קולג' נאום רווי אמירות אנטישמיות שכללו תיאורים בוטים על יהודי ארצות הברית. למרות הגינויים בעיתונות, החל ג'פריז לקבל תמיכה משחורים גזעניים כמו הכומר אל שרפטון ואחרים. ליבוי האווירה האנטישמית הכשיר את הקרקע למהומות.<br />
<br />
בצהרי ט' באלול, נסע [[הרבי]] אל [[האוהל|ציונו]] של [[הרבי הריי"צ]] שבבית החיים מונטיפיורי ברובע [[קווינס]]. כרגיל, ניידת משטרה ליוותה את רכבו של הרבי באורות מהבהבים. בדרך חזרה מה[[האוהל|אוהל]], הצטרף לשיירה רכב נוסף של חסידים צעירים שהיה נהוג בידי יוסף ליפש. כשהשיירה הגיעה לשדרת יוטיקה, מכונית המשטרה ומכוניתו של הרבי שנסעה אחריה חצו את הצומת באור אדום או כתום. הרכב השלישי, ניסה להדביק את השיירה וחצה את הצומת באור אדום. רכב אחר פגע ברכב בו נהגו החסידים, הרכב סטה ימינה, עלה על המדרכה ופגע בילד שחור כבן שבע, גאבין קאטו. הילד הועף אל קיר בניין המגורים שבסביבתו שיחק עם בת דודתו, אנג'לה קאטו בת השבע. הילדה אנג'לה נפצעה קשה והילד גאבין מת מפצעיו.<br />
<br />
כעשר דקות לאחר התאונה הגיעו למקום אמבולנס של הארגון היהודי "הצלה" ואמבולנס עירוני. נהג האמבולנס של "הצלה" טיפל בנהג הרכב, יוסף ליפש.<br />
<br />
במקום האירוע התאספו קבוצת שחורים שתקפו את ליפש וקבוצת החסידים, דקות ספורות לאחר מכן הגיעה המשטרה והורתה לנהג האמבולנס של "הצלה" להסתלק מהמקום עם קבוצת החסידים מחשש לאלימות השחורים. השוטרים אמרו שאמבולנסים נוספים עושים דרכם למקום והם אלה שיטפלו בילדים.<br />
<br />
== טענות הצדדים ==<br />
<br />
לאחר מותו של גאווין קאטו, חברי הקהילה השחורה טענו כי ההחלטה לפנות ראשון את ליפש מהמקום היתה ממניעים גזעניים. הם טענו גם כי זו רק דוגמה ליחס מועדף המוענק ליהודים בקראון הייטס. בנוסף לאכיפת חוק מוטה והקצאת משאבים ממשלתיים, בין היתר. רבים מהקהילה השחורה היו מודאגים גם לגבי ההתרחבות של הקהילה היהודית בשכונה.<br />
<br />
בקהילה היהודית טענו כי טענות השחורים בדבר משוא פנים לא נתמכו בעובדות: מספר מחקרים הפריכו את הטענות, כולל מחקר שנערך במיוחד בתגובה לטענה זו. בקהילה היהודית רווחה הדעה כי טענות אלה היו ניסיון להסוות את האנטישמיות הבוטה במהלך המהומות. כדוגמאות, הם מצביעים על התבטאויות אנטישמיות שנעשו על ידי מפגינים ברחבי המהומות, ואת הדברים שנאמרו בהלוויתו של גאבין קאטו.<br />
<br />
הכומר אל שרפטון השתמש במילים אנטישמיות בוטות במהלך ההספד, והגדיר את היהודים כ"יהלומנים", הכריז על התנגדות ל"אמבולנס האפרטהייד" וטען כי כוחות ההצלה היהודיים הפקירו את הילדים למותם וכי "אין לעצור את בני הנוער המכלים את זעמם במתעללים בהם", כמו כן טען שהנהג היה תחת השפעת אלכוהול ונהג ללא רישיון. על פי עדויות, באותו ערב התבטא שרפטון שיש "לרצוח את היהודים".<br />
<br />
== המהומות ==<br />
<br />
במשך ארבעה ימים לאחר התאונה נחשפו יהודי שכונת קראון הייטס לתקיפות אלימות ולמעשי בריונות מצד בני נוער מקומיים, אליהם הצטרפו רבים מחוץ לשכונה.<br />
<br />
שלוש שעות לאחר התאונה פנה צ'ארלס פרייס אל הצעירים השחורים בנאום תוקפני וזועם, שפורסם לאחר מכן ברשת NBC. פרייס טען שאילו אדם שחור היה הגורם לתאונה, המשטרה היתה עוצרת אותו ולא דוחפת אותו לאמבולנס למען ביטחונו האישי: "אנחנו לא יכולים לסבול את זה יותר. הם הורגים את ילדינו. היהודים משיגים את כל מה שהם רוצים. המשטרה מגינה עליהם. מה אנחנו הולכים לעשות עם זה? האם נמשיך לסבול? עין תחת עין. אם אין צדק אין שלום... בואו ל[[רחוב קינגסטון]] ונמצא שם יהודים".<br />
<br />
במהלך המהומות, יהודים נפצעו, חנויות נבזזו, מכוניות ובתים ניזוקו. המתפרעים זיהו בתים יהודיים על ידי ה[[מזוזה|מזוזות]] שעל משקוף דלת הכניסה לבתים. בוזזים צעדו בקראון הייטס ונשאו שלטים ועליהם כתובות אנטישמיות, ושרפו דגלי ישראל. במהלך לוויתו של גאבין הונף שלט: "היטלר לא עשה את העבודה". המתפרעים השליכו לבנים ובקבוקים גם לעבר השוטרים, נורו יריות לעבר שוטרים וניידות משטרה נרגמו והושחתו.<br />
<br />
באחד המקרים, חבורה של כעשרים שחורים הקיפה את [[יענקל רוזנבאום]], סטודנט אוסטרלי בן 29, שלמד באותה עת בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שב-770, היכתה בו באכזריות וסדקה את גולגלתו. אחד מהם דקר את רוזנבאום שוב ושוב בגבו, והוא נפטר באותו לילה בבית הרפואה קינגס קאונטי.<br />
<br />
בהמשך, נקלע לאספסוף הזועם רוכב אופנוע לא-יהודי בן 67 בשם אנתוני גרזיולי, לאחר שתעה בדרכו ונקלע לרחובות השכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי. <br />
<br />
תושבת קראון הייטס, קשישה יוצאת אירופה, שמעה את הזעקות הקוראות לפגיעה ביהודים, וסברה שפורעים מאירופה עשו את דרכם אל מעבר לים לבצע פוגרומים ביהודי ניו יורק. מרוב בהלה היא קפצה מחלון ביתה אל מותה, כדי לא ליפול בידי הפורעים.<br />
<br />
ביומיים הראשונים, משטרת ניו יורק הגיבה בפאסיביות רבה למהומות.<br />
<br />
תושב השכונה, המוזיקאי יצחק ביטון, התחנן בפני השוטרים שילוו אותו הביתה, אך הם סירבו. הוא נלכד בתוך מטר אבנים ובקבוקים ונפצע. לאחר מכן זכה ביטון בתביעה משפטית על סך 200,000 דולר נגד העירייה, משום שהמשטרה, המצוידת באמצעים לפיזור הפגנות, עמדה מן הצד כאשר הותקף על ידי ההמון הזועם.<br />
<br />
לאחר הלילה השני של אדישות המשטרה קיבלו כל [[שלוחים|שליחי חב"ד]] ברחבי ארצות הברית פקס נואש ממנהיגי הקהילה בקראון הייטס: "ראש העיר שלנו לא עושה דבר, המשטרה לא מגנה עלינו, אנא התקשרו לנבחרים שלכם ובקשו שהם יפעילו לחץ להפסקת האלימות". בתוך מספר שעות פנו שליחי התנועה לרוב חברי הקונגרס והסנאט, והמהומה שנוצרה הביאה את הבית הלבן לדרוש ממושל ניו יורק להציב בשכונה כוחות אבטחה גדולים.<br />
<br />
המהומות עלו לכותרות בכל רחבי ארצות הברית וכלי תקשורת מקומיים וארציים גדשו את קראון הייטס. רוב כלי התקשורת בחרו לייחס את ההתפרעויות להתעללות בשחורים על רקע גזעני.<br />
<br />
במהלך המהומות היו גם מקרים של אזרחים שבחרו לנסות לעצור את המהומות. קורטיס סליווה, מייסד ומנהיג ארגון המשמר האזרחי 'משמרות המלאכים', הגיע יחד עם אנשי הארגון לקראון הייטס כדי להגן על אנשי השכונה. בתגובה לתמיהת העיתונות השיב סליווה כי באחד מימי ילדותו, כשלמד בבית ספר קתולי בקראון הייטס "היכה בי בריון בחצר בית הספר, כשהוא מנסה לקחת מידי את הכסף שנועד לארוחת הצהריים. בדיוק אז עבר במקום גבר בלבוש חסידי. מבטינו נפגשו, הוא התערב, גרש את התוקף וקנה לי סודה וגלידה. מעולם לא שכחתי את האיש הזה, והנה אני כאן בקראון הייטס כדי להחזיר את החוב".<br />
<br />
== תוצאות המהומות ==<br />
<br />
ביום חמישי, לאחר שפלוגה של 200 שוטרים הותקפה ונאלצה לסגת וקבוצות של שחורים צעדו בקראון הייטס בקריאות "מוות ליהודים!", דיבר ראש העיר דייוויד דינקינס בתחת הרדיו בניו יורק והתחנן בפני "הנוער הסוער" שלא לגרום ל"חוסר שקט" נוסף, משום שהרשויות לא יסבלו התפרעויות חוק ואם יהיה צורך יתבצעו מעצרים. <br />
<br />
רק לאחר התערבות הבית הלבן ולאחר שנציגי השכונה פנו למושל ניו יורק בבקשה לגייס את המשמר הלאומי, שמטפל במקרי חירום ובאסונות, אישר ראש העיר למשטרה לפזר אלפי שוטרים ויחידות אופנועים ברחובות השכונה כדי לדכא את המהומות.<br />
<br />
תוצאות המהומות היו הרוג אחד ועוד אחת שקפצה אל מותה, 188 תקיפות של יהודים, 152 שוטרים ו-38 אזרחים פצועים, 27 כלי רכב שהושחתו, 225 מקרי גניבה, שריפות ובזיזת חנויות של יהודים, ונזק לרכוש בסך מיליון דולר.<br />
<br />
לאור הסערה הציבורית הקים מושל ניו יורק, ב-[[כ"א חשון]] [[תשנ"ג]], ועדת חקירה לבדיקת הטיפול באירועים, בראשות ריצ'רד גירגנטי. דו"ח גירגנטי, שפורסם ב-[[ב' מנחם אב]] [[תשנ"ג]], נערך על ידי למעלה מ-40 עורכי דין וחוקרים, וכלל שני כרכים ו-600 עמודים של מסמכים. הדו"ח הטיל את מירב האחריות על מפכ"ל המשטרה, לי בראון, ועל ראש העיר דיויד דינקינס, ראש העיר השחור הראשון בניו יורק, שנבחר מטעם המפלגה הדמוקרטית.<br />
<br />
על פי הדו"ח, דינקינס היסס לפרוס מספר רב של כוחות שיטור כדי לעצור את המהומות משום שהוא נבחר כ'איש שלום'. לדבריו, הוא לא אפשר למשטרה לעצור את המתפרעים מכיוון ש"צריך לאפשר לקהילה לפרוק מתחים". הוא ציין כי הוא לא רצה שהמשטרה תתערב מהר מדי, כדי למנוע הסלמה מצד הפורעים. עם זאת, דינקינס הכחיש לאחר מכן שהוא מנע מן המשטרה להגן על אזרחים בקראון הייטס: "אני אהיה זה שלעולם יואשם על ידי חלק שמנעתי מהמשטרה לפעול, ונתתי לשחורים לתקוף יהודים. זה לא מדויק וזה לא מה שקרה".<br />
<br />
מהומות קראון הייטס היו נושא חשוב במערכת הבחירות ב-[[תשנ"ג]]. רודולף ג'וליאני, לימים ראש העירייה הבא של ניו יורק, כינה את המהומות בקראון הייטס "פוגרום", משום ש"במשך שלושה ימים אנשים נפצעו ונשלחו ל[[בית רפואה|בית הרפואה]], כי הם היו יהודים. אין ספק כי לא נעשה כל מה שצריך על ידי ראשי העיר ניו יורק". התושבים לא שכחו, ובמהלך הבחירות של אותה שנה הביס ג'וליאני את דינקינס בנצחון מוחץ של 53,367 קולות. לאחר בחירתו התנצל ג'וליאני רשמית בשם העיר ניו יורק: "אני מתנצל על אובדן החיים, על הטרגדיה האנושית, על הנזק ועל תפקודה של העיר ניו יורק בפרשה".<br />
<br />
הכומר אל שרפטון שליבה את המהומות הועבר ממשרתו והורחק מהאזור.<br />
<br />
== משפטי נלסון ==<br />
<br />
באחד המקרים, חבורה של כעשרים שחורים הקיפה את [[יענקל רוזנבאום]], סטודנט אוסטרלי בן 29, שלמד באותה עת בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שב-770, היכתה בו באכזריות וסדקה את גולגלתו. למריק נלסון, בן 16, דקר את רוזנבאום שוב ושוב בגבו. רוזנבאום זיהה את נלסון, כאשר שכב גוסס. מאוחר יותר באותו לילה הוא נפטר מפצעיו בבית הרפואה קינגס קאונטי.<br />
<br />
נלסון, שבעת מעצרו היה בן 16, הכחיש את אשמת הרצח וזוכה על ידי חבר מושבעים ב-[[תשנ"ב]]. הזיכוי עורר סערה וב-[[תשנ"ז]] נפתח משפט נוסף. מכיוון שלפי החוק האמריקאי אי אפשר לשפוט שנית חשוד ברצח שזוכה, ניצלה התביעה פרצה בחוק והגישה נגד נלסון תביעה מחודשת באשמה שהפר את זכויות האדם של הנרצח. בחודש [[סיון]] [[תשנ"ז]] נמצא נלסון אשם בהפרת זכויותיו של רוזנבאום. אך ערכאה גבוהה ביטלה את האשמה בנימוק שהשופט פעל באופן בולט לאזן את הרכב חבר המושבעים במספר שווה של יהודים ולא-יהודים.<br />
<br />
התביעה עירערה והוחלט על משפט שלישי, בו שינה נלסון את עמדתו והודה כי ביצע את הרצח, אך לא משום שרוזנבאום היה יהודי, אלא "הצירוף הנוראי של אלכוהול, נעורים וטרגדיה גרם להתלקחות של אלימות ודחף את למריק נלסון למעשה רצח". הטיעון שהרצח בוצע תחת השפעת אלכוהול ולא בגין זהותו הדתית של הנרצח, נועד לערער את האשמה כי זכויות האזרח של רוזנבאום הופרו. במשפט שהתקיים לפני חבר מושבעים שרובו שחור, הציגה התביעה שוב את ההצהרות של פרקליטי נלסון משני המשפטים הקודמים, שדחו בתוקף את החשד שנלסון רצח את רוזנבאום. חבר המושבעים קבע כי "בליל הרצח היה למריק נלסון חלק מאספסוף זועם. הוא רצה לנקום וחיפש יהודי שעיר לעזאזל". הוא הואשם ונדון ל-10 שנות מאסר, אך מכיוון שכבר ריצה את רוב התקופה שנגזרה עליו, הוא שוחרר ב[[תשס"ד]] ולא סיים את ריצוי העונש.<br />
<br />
דו"ח של המדינה משנת [[תשנ"ד]] הסיק כי נראה שרוזנבאום לא היה מת אילו טופל כראוי ב[[בית רפואה|בית הרפואה]]. הצוות הרפואי לא שם לב לפציעה מן הדקירה. משפחת רוזנבאום תבעה את בית הרפואה על רשלנות, וזה הורה לעיריית ניו יורק, שבית הרפואה תחת אחריותה, לשלם לה 1.25 מיליון דולר לאחר שהודתה בטעות.<br />
<br />
==התייחסות הרבי==<br />
<br />
יום למחרת התאונה ופריצת המהומות, ביום שלישי י' באלול, נסע הרבי שוב פעם [[האוהל|לאוהל]] של הרבי הריי"צ (שלא כפי הסדר הרגיל בזה). בשעות אלו הקימו 'הועד המסדר' דופן מעץ, המסתירה את חלון חדרו של הרבי למניעת אפשרות של גרימת נזק ח"ו מצד הפורעים, ושדרת [[איסטערן פארקווי]] נחסמה לתנועה על ידי חסידים, כאות מחאה על התנהלותה הפאסיבית של המשטרה באירועים האלימים.<br />
<br />
כשחזר הרבי מהאוהל, נכנס להתפלל תפילת ערבית ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי#קומת מרתף (הזאל הגדול)|'זאל']], ובסיום התפילה החל לומר שיחת קודש. בין הדברים אמר הרבי: '''"ליהודי אין כל שייכות למלחמות, בהיותו בנו יחידו של מלך מלכי המלכים הקב"ה"'''. השיחה שהיתה רווייה בביטויים שמיימיים{{הערה|היו שראו בשיחה רמז למדינת אוסטרליה - מקום מגוריו של הקדוש הת' יעקב רוזנבאום, בה הרבי התבטא ש"שלחו שלוחים למדינת אוסטרליה, בחצי כדור התחתון, שם יפיצו נגלה ופנימיות התורה.. "כמותו דהמשלח ממש"...".}}, נסכה בחסידים ביטחון רב, והרגיעה את הרוחות הלוהטות.<br />
<br />
במהלך חלוקות הדולרים שהתקיימו בימי המהומות{{הערה|הרבי חילק דולרים לברכה והצלחה במשך שלושה ימים רצופים, בימים שלישי, רביעי וחמישי.}} ולאחריהם{{הערה|ביום ראשון ט"ו אלול.}}, עברו אנשים שונים שהיו קשורים עם הרגעת המהומות, מפקדי המשטרה, ראשי ארגוני שמירה חיצוניים, ופוליטקאים שסייעו להפעיל לחץ על משטרת ניו-יורק.<br />
<br />
הרבי הודה לכל המסייעים מחד, ומאידך, העביר את כל האחריות על הגנת השכונה והפעולות הצריכות להינקט לידי אלו שנבחרו כנציגי הקהילה.<br />
<br />
להלן לקט נבחר מהתייחסויותיו של הרבי:<br />
<br />
למר גליקר, מפקד משטרת ניו-יורק באזור דרום ברוקלין אמר הרבי: '''"תודה רבה עבור הגנתך, ואני מקווה של יהיה שום צורך בהגנה''' מיוחדת''' מכיון שתביא את כל הרוגע הדרוש לכל האנשים של עיריים ניו-יורק, ובברוקלין במיוחד"'''.<br />
<br />
לכתב הניו-יורק-טיימס אמר הרבי: '''"השם יתברך יברך אותך לכתוב תמיד בשורות טובות אודות כל אוכלוסיית ניו-יורק, ואני בכללם..."'''.<br />
<br />
מר אורי סביר, קונסול ישראל בניו-יורק עבר לפני הרבי באומרו: "כל עם ישראל מתפלל לשלום הקהילה", והרבי השיב לו: '''"בשורות טובות מכל ארץ ישראל, ולא רק בשביל מה שהם עושים בשביל חו"ל, אלא בעיקר במה שהם עושים בשביל שארץ ישראל"'''.<br />
<br />
עורך העיתון ניו-יורק-פוסט, מר ג'רי נחמן, עבר לפני הרבי באומרו: "אני מקוה שבקרוב יהיה לנו שלום", והרבי השיב לו: '''"השם יתברך יברך אותך שכל הרצונות שלך יקויימו בעתיד הקרוב, ובאם זה יוקדם ביום אחד - הרי זה ריוח של יום עבור כל אוכלוסיית ניו-יורק, לא רק עבור היהודים"'''.<br />
<br />
לעו"ד בארי סלאטניק אמר הרבי: '''"השי"ת יברך אותך ללכת מחיל אל חיל, כולל גם כל העזר הדרוש לשכונת קראון-הייטס"'''.<br />
<br />
במהלך חלוקת הדולרים ביום ראשון, עבר כתב נוסף של הניו-יורק-טיימס, ושאל את הרבי האם יש לו מה לומר לאנשים הדואגים בקשר למצב בשכונה. הרבי השיב לו: '''"כל ענינים אלו אתה תידון עם ועד הקהל, עם הוועדה המייצגת את האנשים כאן. אני אינני מייצג אותם"'''.<br />
<br />
לאחר המהומות, ראש העיר מר דיוויד דינקינס עבר מול הרבי בחלוקת דולרים, והרבי איחל לו "שכור ההיתוך יהיה כל כך פעיל, שלא יצטרכו להדגיש זה שחור, זה לבן, זה היספני, משום שהם אינם שונים, כולם נבראו על ידי הקב"ה במטרה להוסיף טוב בסביבתם".<br />
<br />
למרות הערכות שונות, גם לאחר המהומות הורה הרבי לחסידים להישאר בשכונה והיהודים לא עזבו את קראון הייטס, כפי העמדה החד-משמעית שקבע הרבי בעבר נגד עזיבת השכונה.<br />
<br />
==כיום==<br />
היחסים בין שחורים ליהודים בקראון הייטס החלו להשתפר כמעט מיד לאחר המהומות. מספר ימים לאחר תום המהומות, זימן נשיא רובע ברוקלין את מנהיגי כל הקהילות, להקמת הגוף שמוכר בשם 'קואליציית קראון הייטס' (באנגלית: The Crown Heights Coalition).<br />
<br />
תקופה קצרה לאחר מכן, סטה נהג משאית שחור ופגע בילד יהודי. הילד נהרג במקום. הנהג, שלחלוטין לא התכוון לפגוע באיש, היה בהלם מוחלט. חסידי חב"ד שהיו במקום לא התנפלו עליו או התקיפו אותו - הם סייעו לו, הציעו לו כוס קפה וניסו לעזור לו לצאת מההלם.<br />
<br />
ארבעה שבועות אחרי התאונה הוזמן יוסף ליפש, נהג הרכב שגרם לתאונה שהחלה את המהומות, להעיד לפני חבר מושבעים גדול, הליך קדם משפטי שבו 27 מושבעים קובעים אם יוגש כתב אישום. ליפש העיד במשך שש שעות, שבסופן החליט חבר המושבעים הגדול לא להגיש נגדו כתב אישום. מיד אחר כך עזב ליפש את ארצות הברית, המהומות שפרצו ברעש גדול, שכחו במהירות, ובתוך מספר שנים הכפילה כמות החסידים בשכונה את עצמה.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס]]</div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%98%D7%9F_-_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91&diff=196563קונטרס פורים קטן - תשנ"ב2015-04-17T12:09:54Z<p>מלך: /* חלוקת המאמר */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:ואתה תצוה.jpg|left|thumb|300px|הרבי בסיום חלוקת הקונטרסים]]<br />
'''קונטרס פורים קטן - תשנ"ב''', הינו קונטרס המכיל [[מאמר חסידות]] "ואתה תצווה" שנאמר על ידי [[הרבי מלובביץ']] בשנת [[תשמ"א]].<br />
<br />
ב[[פורים קטן]] [[תשנ"ב]] חילק הרבי את הקונטרס לחסידים, וזו הייתה למעשה חלוקת הקונטרסים האחרונה של הרבי, לעת עתה.<br />
<br />
==תוכן הקונטרס==<br />
הקונטרס מכיל את המאמר "ואתה תצווה" שנאמר על ידי הרבי בשבת [[פרשת תצוה]] בשנת תשמ"א.<br />
<br />
המאמר מיוסד על המאמר של [[אדמו"ר הריי"צ]] 'וקיבל היהודים' שנאמר בשנת [[תרפ"ז]], בזמן המשטר הקומוניסטי בברית המועצות, תקופה קצרה לפני מאסרו הידוע.<br />
<br />
במאמר זה מדובר אודות מהות תפקידו של [[משה רבינו]] בדורו וכמו כן של נשיאי ישראל שבכל דור ודור שהם ה'משה רבינו' שבכל דור ודור - לעורר את ההתקשרות של היהודים עם הקב"ה, על ידי שהוא מעורר את [[עצם הנשמה]] שלהם.<br />
<br />
במאמר זה מדובר אודות חידוש בעבודה הנדרשת בדורנו.<br />
<br />
==חלוקת המאמר==<br />
לקראת [[פורים קטן]] תשנ"ב נערך המאמר על ידי חברי מערכת [[אוצר החסידים]] ואף הוגה על ידי הרבי. הקונטרס נדפס ביום שני י"ג אדר ראשון, פורים קטן תשנ"ב.<br />
<br />
למחרת, ביום שלישי לאחר [[תפילת שחרית]], נסע הרבי ל[[האוהל|אוהל]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] וביקש באמצעות הרב [[יהודה לייב גרונר]] שידפיסו עותקים נוספים מהחוברת, על מנת לחלק אותה בערב - לאחר שיחזור מהנסיעה לאוהל{{הערה|1=ביום זה התקיימה חתונתו של הרב [[יוסף יצחק מייזליש]] שליח הרבי למקסיקו, וחברי המערכת עשו מאמצים רבים כדי שהחוברת אכן תספיק לראות את אור הדפוס ביום חתונתו, ותחולק כ[[תשורה]] בחתונה, מבלי לדעת שהרבי בעצמו יחלק את החוברת לחסידים. בערבו של יום, באמצע החתונה, עברו החתן ואשתו לפני הרבי, והרבי העניק לכל אחד מהם שני קונטרסים.}}.<br />
<br />
השמועה על חלוקת המאמר התפרסמה בין החסידים, ומכיון שעבר זמן רב מאז שהשמועה התפרסמה, היו חסידים רבים שהגיעו במיוחד מהערים הרחוקות, על מנת להיות נוכחים בשעת חלוקת החוברות, ובתפילת ערבית נכח ב-[[770]] קהל גדול מאוד. אחרי תפילת ערבית, נשא הרבי [[שיחה]] שארכה כ-12 דקות, ולאחר מכן חילק שמונת אלפים קונטרסים.{{הערה|1=על הדו"ח אודות הדפסת והפצת המאמר ענה [[הרבי]]: "ויה"ר שיפעל הפעולה הרצוי' והזמ"ג וברי מזלי' כו'. אזכיר עה"צ".}}<br />
<br />
החוברות היו עטופות בנרתיק פלסטיק, בתוך כל נרתיק הונחו 2 שטרות בודדים של דולר, כשלכל אחת מהחבילות מצורפת חתיכת [[לעקאח]] (עוגת דבש).<br />
<br />
מאמר זה הינו המאמר האחרון לעת עתה שזכו החסידים לקבל מהרבי, היות ושבועיים לאחר מכן, ב[[כ"ז אדר]], עבר הרבי אירוע מוחי בעת שהותו ב[[האוהל|אוהל]] של אדמו"ר הריי"צ, וחלוקת הקונטרסים פסקה.<br />
<br />
החסידים מייחסים למאמר חשיבות רבה, ובמשך השנים יצאו מספר ביאורים המבארים אותו.<br />
<br />
==ביטויים מיוחדים במאמר==<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=סעיף ז' במאמר<br />
|תוכן=על ידי שמביא בהמאמר מה שכתוב במדרש שמרדכי בדורו היה שקול כמשה בדורו, על ידי זה פסק בעל המאמר את הדין על עצמו, שהוא הרעיא מהימנא (בגילוי) של כל אנשי הדור.}}<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=סעיף ט' במאמר<br />
|תוכן=זה שישראל הם שבורים מזה שהם בגלות (גם כשיש להם הרחבה בגשמיות וברוחניות), הוא, כי רצונו האמיתי של כל אחד מישראל הוא שיהי' גילוי אלקות, ועד שזה נוגע לעצם מציאותו, ולכן, זה שבזמן הגלות אין מאיר גילוי אלקות כמו שהי' בזמן הבית, הנה מזה עצמו איז ער אינגאַנצן צוטרייסלט, כתית.}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.info/images/notimage/67177_he_1.pdf קונטרס 'ואתה תצוה' בתוספת ביאור]<br />
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2220 וידאו מחלוקת הקונטרס]{{וידאו}}<br />
*[http://www.hageula.com/moshiach/deeds/3626.html וידאו ויומן מחלוקת המאמר] - אתר 'הגאולה'.<br />
*[http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/7/index.htm המאמר בגרסת טקסט] - אתר 'ספרית ליובאוויטש'.<br />
{{תבנית:במחיצת הרבי}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]<br />
[[קטגוריה:מאמרים מכ"ק אדמו"ר שליט"א]]</div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%AA%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%AA_%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7&diff=196562תורת מנחם תפארת לוי יצחק2015-04-17T12:09:19Z<p>מלך: </p>
<hr />
<div>סדרת הספרים '''תורת מנחם - תפארת לוי יצחק''' הינם ליקוט של ביאורי [[הרבי]] על חידושי אביו רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], שחידש בשנות גלותו בצ'יאלי ונכתבו על גליונות [[ספר הזוהר]].<br />
<br />
סגנון ביאוריו של רבי לוי יצחק הינו קשה במיוחד להבנה, דבר הנובע ממספר גורמים, החל מהתוכן העמוק העוסק בסודות של ספר הזוהר ותורת הקבלה, וכלה בכך שהערותיו נכתבו בהערות קצרות וברמזים דקים. דבר נוסף המקשה על הבנתם הוא העובדה שההערות נכתבו תוך ייסורים קשים ובתנאי רעב, כשהיה צורך במאמץ מיוחד כדי להשיג דיו לכתיבה, וממילא הדברים נכתבו בקיצור נמרץ.<br />
<br />
בשנת [[תשל"א]] החל הרבי לבאר את חידושי אביו על ספר הזוהר, ובשנת [[תש"נ]] החלו לצאת הספרים המלקטים את ביאוריו, בעריכת הרב [[דוד פלדמן]] חבר מערכת [[אוצר החסידים]].<br />
<br />
הספרים נקראו בשם 'תורת מנחם - תפארת לוי יצחק'{{הערה|ביום שני [[כ"ה טבת]] [[תש"נ]] נכנס המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] וביקש מהרבי רשות לקרוא לספר בשם זה, והרבי הסכים אך שאל אם הספר יוכל להיות מודפס עד לשבת. חברי הועד הזדרזו בעבודתם וכבר ביום חמישי הספר היה מוכן, והרבי לקח את הספר יחד איתו ל[[האוהל|אוהל]]. התאריך היה [[כ"ח טבת]] יום הולדתה של אימו של הרבי, שבזכותה נכתבו ביאורים אלו מכיון שדאגה לבעלה רבי לוי יצחק לכלי כתיבה. הדבר גרם לרבי נחת רוח רב.}}, ועד היום יצאו שלושה כרכים. הכרך הראשון על חומש בראשית, השני על חומש שמות, והשלישי על חומש ויקרא.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ליקוטי לוי יצחק]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?27253 חלק ראשון] - הערות לזוהר ספר בראשית, [http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?27254 חלק שלישי] - הערות לזוהר ספר ויקרא, באתר אוצר החכמה<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]</div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%9B%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=196561הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח2015-04-17T12:08:32Z<p>מלך: </p>
<hr />
<div>{{מפנה|הרבי מלך המשיח|תולדות חייו של הרבי|הרבי מליובאוויטש}}<br />
[[תמונה:דבר מלכות.jpg|left|thumb|250px|הרבי מחזיק בידו חוברת "דבר מלכות" ובו שיחותיו. חסידים רואים בכך הסכמה ברורה של הרבי על היותו "מלך"]]<br />
'''[[הרבי מליובאוויטש]]''' מוגדר '''כ[[מלך המשיח]]''' העתיד [[גאולה|לגאול]] את [[עם ישראל]]. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים ב[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] [[הלכה|הלכתי]] המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא.<br />
<br />
החל מהשנים [[תשנ"א]]-[[תשנ"ב]], כאשר החלה התקופה המוגדרת על ידי הרבי כ"התגלות המשיח" והתחלת [[פעולות משיח בזמן הגלות|פעולתו בעולם]], החלה האמונה לקבל ביטוי פומבי בשירת "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו.. מלך המשיח לעולם ועד]]" למול הרבי. <br />
<br />
האמונה שהרבי משיח הפכה לפופולרית בעקבות קמפיינים פרסומיים באמצעים שונים, שהתפרסמו (וממשיכים להתפרסם) בעידוד הרבי. <br />
<br />
==זיהוי אדם כמשיח בהיסטוריה==<br />
{{ערך מורחב|משיח שבכל דור}}<br />
[[קובץ:חן כותב לרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החסיד ר' [[בערקע חן]] כותב לרבי בתואר 'מלך משיח'. ז' תמוז [[תשמ"ב]]]]<br />
בכל דור ישנו אדם הראוי להיות משיח ובאם הדור זכאי, יגאל הוא את עם ישראל מה[[גלות]] וכך כותב ה[[חתם סופר]]{{הערה|שו"ת [[חתם סופר]] חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.}}: {{ציטוטון|מיום שחרב בית המקדש, מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו ה' יתברך וישלחו.. ובעוונותינו כי רבו כבר כמה וכמה מתו ולא זכינו שיערה עליהם רוחו של משיח גם כי הם ראוים לכך, אבל הדור לא היה ראוי, אולם כשיגיע אם ירצה ה' יגלה אליו ה' כמו למשה בסנה וישלחהו}}. <br />
<br />
על בסיס זה, בכל דור חיפשו מיהו המשיח שבדור. אין בזיהוי זה להבטיח שהוא יהיה המשיח אשר יגאל את ישראל בפועל, אלא רק לומר שבאותו זמן הוא המתאים ביותר לגאול את ישראל באם אכן יזכו{{הערה|וכפי שדייקו רב ורב נחמן בלשונם ואמרו (סנהדרין צח, ב.) "אי מן חייא הוא", ופירש [[רש"י]] "אם משיח מאותן שחיין עכשיו", כדבר המוטל בספק. כיון שביאת הגאולה תלויה בזכותם של ישראל, ואם חלילה לא יזכו ותתעכב הגאולה, לא יהי' משיח מאותן שחיין עכשיו, אלא מהדורות הבאים לאחר מכן}}. הגמרא ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערה|צח, ב.}} מספרת על כך שתלמידי ה[[תנאים]] מצאו רמזים לכך שרבם הוא המשיח: {{ציטוטון|מה שמו? דבי רבי שילא אמרי שילה שמו, שנאמר עד כי יבא שילה. דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו, שנאמר יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו. דבי רבי חנינה אמר חנינה שמו, שנאמר אשר לא אתן לכם חנינה, ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו, שנאמר כי רחק ממני מנחם משיב נפשי... אמר רב נחמן אי מן חייא הוא כגון אנא, שנאמר והיה אדירו ממנו ומושלו מקרבו יצא. אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש}}.<br />
<br />
הרבי מדייק בלשונו של [[רש"י]] כי לא שהתלמידים דייקו כך, אלא שרבם דייק זאת לפניהם, באומרו אשר שמו של המשיח צריך להיות כך, וכך הוא שמו (לדוגמא; ר' ינאי אמר לתלמידיו כי משיח שמו 'ינאי' כי זה דומה ל'ינון'){{הערה|שולי הגליון הא' להערה 67 בשיחת שבת פרשת תזו"מ תנש"א.}}.<br />
<br />
על דרך זה לאורך הדורות ישנם ביטויים רבים בקשר לגדולי ישראל, שתלמידיהם ציפו לגאולה השלימה בימיהם ולהתגלותו של רבם כמלך המשיח{{הערה|דבריהם נלקטו בקונטרס '[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?141550& משיח שבכל דור]' (קראון הייטס תנש"א). וראה בספר 'מאוצר המלך' חלק א' עמ' 185 בנוגע לרמב"ם בדורו.}}. כן יש ביטויים של גדולי ישראל על עצמם, כי שמם הוא כשמו של משיח{{הערה|לדוגמא: ר' שכנא רבו של הרמ"א כתב על גליון הגמרא בסוגיא זו - משיח שכנא שמו שנאמר לשכנו תדרשו. וכן האור החיים כתב שמשיח 'חיים' שמו. (הובא בקונטרס הנ"ל).}}.<br />
<br />
עם התגלות החסידות באה אמונה{{הערה|"כל חסיד מאמין באמונה שלימה שהרבי שבדורו - בדוגמת נשיא דורנו - הוא הוא המשיח" (משיחת הרבי בליל ה' דחג הסוכות תשמ"ז)}} זאת בביטוי על [[נשיאי חב"ד]]. גם את האדמו"ר הקודם בחב"ד, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]], ראו כאדם הראוי להיות משיח{{הערה|1=[[נחום שמריהו ששונקין]], בספרו 'זכרונותי' פרק ל"א 'מלכות בית דוד'. נדפס גם בספר 'אוצר החסידים' - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69608 כך קבע רבינו הזקן את זהותו של משיח], והתבטאות מפיו של הרב [[ניסן נמנוב]] (נדפסה בסוף הספר 'ביאורי הרב ניסן על התניא'.}} וכך גם העיד הרבי על חותנו{{הערה|ראה כדוגמא שיחת שבת פרשת נשא תש"כ}}.<br />
<br />
בשונה מדורות קודמים, בהם האדם המזוהה כראוי להיות משיח, היה בספק האם דורו יהיה זכאי לכך, בדורנו, עם קבלת הנשיאות של הרבי ב[[י' שבט תשי"א]] נשא הרבי [[מאמר]] בו הודיע{{הערה|מאמר "באתי לגני" תשי"א}} כי בדורו תבוא הגאולה. במשך השנים חזר על כך פעמים רבות, תוך הדגשה: {{ציטוטון|דבר ברור הוא שדורנו זה הוא דור האחרון של הגלות, ודור הראשון של הגאולה}}{{הערה|שיחות שבת פרשת ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנ"א ה'תשמ"ח}}. ואף הודיע{{הערה|1=שיחת פרשת שמות תשנ"ב אות י"ד - [http://www.chabad.fm/63/5217.html השיחה בגרסת טקסט]}} שכבר ישנו מלך שהוא [[בחזקת משיח]]. בשנים מאוחרות יותר אף ציווה לפרסם זאת כנבואה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[שופטים]] תשנ"א}}. בהתבטאויות אלו, הגדיר הרבי את המשיח בדורנו כוודאי ולא רק כראוי.<br />
<br />
בשנת תשנ"ב, בשיחה ל[[שלוחים]] הסביר הרבי כי ה' כבר הורה לאותו משיח שבדור לצאת ולגאול את ישראל: {{ציטוטון|ע"פ הידוע ש"בכל דור ודור נולד א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל", "א' הראוי מצדקתו להיות גואל וכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו כו'", וע"פ הודעת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, השליח היחיד שבדורנו, המשיח היחיד שבדורנו, שכבר סיימו את כל העבודה - הרי מובן, ש'''מתחיל להתקיים ה"שלח נא ביד תשלח'''{{הערה|1=ביטוי אותו אמר משה אל ה' כאשר ציווה אותו לצאת ולגאול את ישראל ממצרים}}", השליחות של [[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]]}}{{הערה|שיחת [[פרשת חיי שרה]] ה'תשנ"ב, סעיף י"ג}}.<br />
<br />
==גדרו ההלכתי==<br />
===סימני הרמב"ם===<br />
{{ערך מורחב|בחזקת משיח}}<br />
[[תמונה:ספר תורה של משיח.jpg|left|thumb|250px|הרבי מלובאוויטש. מלך מבית דוד]]<br />
[[הרמב"ם]] הינו הפוסק היחיד שהגדיר [[הלכה|הלכתית]] את תהליך ה[[גאולה]] והתגלות ה[[משיח]]. הרמב"ם קבע כי [[מלך המשיח]] הוא בהכרח אדם בשר ודם, ילוד אישה{{הערה|כך כותב גם [[האריז"ל]], שער הגלגולים פרק י"ג: "בוודאי משיח יהיה אדם צדיק נולד מאיש ואשה ויגדל בצדקתו עד קץ הימין"}}, הצאצא ל[[דוד]] המלך{{הערה|כפי הנאמר במפורש בדברי הנביאים: "ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה", ישעיהו י"א א}}.<br />
<br />
לשון הרמב"ם{{הערה|הלכות מלכים י"א א'}}: {{ציטוטון|ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח: אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי. ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד: שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד}}.<br />
<br />
בשונה מ[[משיח שבכל דור]], שהוא רק ראוי להיות משיח, הגדר של 'בחזקת משיח' הוא שיש לו כבר דין משיח וכך צריכים להתייחס אליו. כאשר המשיח פועל להבאת הגאולה עוד בזמן הגלות, טרם שהצליח בפעולותיו וטרם שנצח במלחמותיו, הוא מוגדר עדיין כ"חזקת שהוא משיח". רק כאשר המשיח הצליח בפעולותיו וניצח במלחמותיו עד שהביא למצב של גאולה בפועל ובשלימות על ידי שבנה את בית המקדש וקיבץ נדחי ישראל, רק אז "הרי זה משיח בודאי".<br />
<br />
סימניו של 'בחזקת משיח' נועדו, על מנת שעוד בזמן הגלות יוכל עם ישראל לזהות את מלך המשיח. הרבי על פי סימנים אלו, מגלם בדמותו, באישיותו ובפעולותיו את דמותו של המשיח המתואר ברמב"ם{{הערה|1=ד"ר יעקב גוטליב, [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46303 הרבי מממש את דגם המשיח על-פי הרמב"ם], ראיון בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]}}.<br />
<br />
כך גם אמר הרבי{{הערה|שיחת פרשת שמות תשנ"ב: "ישנו כבר ה"מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו.. ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמת ה'" - שאז "בחזקת שהוא משיח""}}, שבדורנו כבר ישנו אדם שהוא ב'חזקת משיח'.<br />
<br />
====• [[יעמוד מלך מבית דוד]]:====<br />
התואר מלך אינו במשמעות המלאה של המושג. מלך המשיח אינו מלך פוליטי{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]], תומת ישרים תנחם עמ' 86}} או מדיני{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]], יחי המלך המשיח עמ' קמו}}. וכן אינו מלך משוח, שהרי בזמן הגלות אין סנהדרין שתמנה מלך{{הערה|הרבי, לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361: על כרחך צריך לומר שאין הכוונה על פי בית דין של ע' ונביא, ועל דרך ראיית הרמב"ם "אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא אמר על בן כוזיבא המלך שהוא המלך המשיח" (ולא היה שם נביא וכו') - כי אם על דרך שכותב על בן כוזיבא המלך". וראה גם שיחת פרשת מסעי [[תשכ"ז]], שלבר-כוכבא היו את סימני המשיח, אף על פי שלא היה מלך בהגדרתו ההלכתית.}} אלא, הכוונה למנהיג היהדות{{הערה|על דרך בן כוזיבא, שרבי עקיבא ראהו כמלך המשיח, שמלך רק בארץ ישראל, בעוד שרוב העם כבר היה באותה העת מפוזר בין העמים בבבל ורומי וכו'. אך הוא מצדו נטל על עצמו את האחריות לכלל האומה ויצא למשימה כלל ישראלית לגרש את האויבים מארץ ישראל ולבנות בחזרה את המקדש}} בעל כח הנהגה על רבים מבני ישראל, [[נשיא הדור]]{{הערה|כפי שמובן גם מדברי הגמרא שהדוגמאות למשיח שבדור הם [[רבינו הקדוש]], רבי יהודה מסדר ה[[משנה]], שהיה נשיא ה[[סנהדרין]], ורב נחמן שהיה מבית [[ראש הגולה]], וראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]] תשנ"ב: "מסתבר לומר שהוא הנשיא שבדור, כמו רבי יהודה הנשיא"}}.<br />
<br />
על מלך זה להיות מזרעו של דוד{{הערה|רמב"ם, הלכות מלכים פרק א': "כיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות, והרי המלכות לו ולבניו הזכרים הכשרים עד עולם, שנאמר כסאך יהיה נכון עד עולם"}}, מכיון שמלכות דוד לא בטלה אפילו בזמן הגלות כפי שאומר הרמב"ם "לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם{{הערה|משנה תורה, הלכות מלכים פרק א'}}{{הערה|וכהבטחת התורה (ויחי מט, ו) שלעולם לא תפסק המלכות מזרע יהודה: "לא יסור שבט מיהודה.. עד כי יבוא שילה", "מלך המשיח שהמלוכה שלו". ודרשו חז"ל לשאלה במה מתבטאת מלכותו הנצחית של דוד בזמן הזה בה אין מלך בישראל, וביארו "אלו ראשי גליות שבבבל (ראה רמב"ם הלכות סנהדרין, "ראשי גולה שבבבל במקום מלך הם עומדין") ונשיא שבארץ ישראל" הממשיכים את מלכות דוד גם בזמן הגלות.<br />
<br />
וכך ביאר ה[[של"ה]] (פרשת ויחי) ש"בכל דור ודור לא ימנע אנשים חשובים מיהודה ואם אינם במלכות זה הם במלכות אחר... וכלל העניין שלא תפסוק מיהודה ממשלה, יהיה ממשלה גדולה או קטנה, ודבר זה יהיה נוהג עד שיבא משיח, ואז עליו יקהתו כל העמים וימלוך בכיפה עולמי עד"}}".<br />
<br />
סימן זה אינו רק יחוסו של משיח אלא מהותו העיקרית "להחזיר מלכות בית דוד"{{הערה|"מפשטות לשון הרמב"ם משמע שענין זה ("מלך מבית דוד") הוא (לא רק מצד ההבטחה ש"לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם", אלא) הגדר דמשיח" (הדרן על הרמב"ם תשמ"ו)}}{{הערה|1=ראה בהרחבה:[http://www.chabad.info/images/notimage/51851_he_3.pdf כתר מלכות] {{PDF}} עמ' 74}}.<br />
<br />
[[הרבי הרש"ב]] העיד על שלשלת נשיאי חב"ד שהם ממשיכי מלכות דוד{{הערה|שיחת י"ט כסלו תער"ג}}: "חסידות תהי' עד משיח.. עלינו נאמר שלא יכבה נרו לעולם ועד".<br />
<br />
הרבי מיוחס לדוד המלך בן אחר בן וגם בן אחר בת{{הערה|1=הרב שלום דובער וולפא, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63386 הרבי מיוחס לדוד המלך: גם בן אחר בן וגם בן אחר בת]}}. כפי שהעיד הרבי בעצמו{{הערה|שיחת שבת פרשת שמות תשנ"ב סעיף י"ג}}: {{ציטוטון|[[רבותינו נשיאנו]], שהינם מיוחסים לבית דוד משבט יהודה}}.<br />
<br />
ב[[ט"ו אייר]] תשנ"א חילק הרבי קונטרס בשם "[[דבר מלכות]]" בו נדפסו ארבע משיחותיו ביאוריו ברמב"ם הלכות מלכים. חסידים ראו בכך רמז והסכמה לכך שהרבי עונה לתואר מלך.<br />
{{תבנית:שלשלת יחוס המשיח}}<br />
<br />
====• [[הוגה בתורה]]:====<br />
[[תמונה:הוגה בתורה.jpg|left|thumb|250px|תמונה נדירה. הרבי הוגה בתורה בחדרו ב-[[770]]]]<br />
מעלתו הראשונה של משיח היא 'הוגה בתורה', שכן המשיח הינו בעל דמות תורנית ובכוח זה גואל את ישראל{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"א עמ' 8}}, בכח התורה גם מבטל את ידי עשו{{הערה|פרקי דרבי אליעזר סוף פרק ל"ב}}, על פי חז"ל דרגת ההוגה בתורה הנדרשת ממשיח הינה, שמחדש חידושים לאחר ש"גרסת התלמוד ופרושו שגורה לו בפיו{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה יט, א}}.<br />
<br />
כשהוכנס הספר [[היום יום]] להגהה אצל הרבי, הוסיף הרבי ברשימת הביוגרפיה שלו ביחס לילדותו: "לומד בשקידה עצומה ומצליח{{הערה|1=[[שלשלת היחס]], [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?27247& נדפס בספר היום יום, עמ' 21]}}".<br />
<br />
הרבי הוא אחד המורים והוגי הדעות הפוריים והמעמיקים ביותר בתולדות העם היהודי. ברבבות [[שיחה|שיחותיו]], באלפי [[מאמר|מאמריו]], באין ספור [[אגרות קודש|אגרותיו]] הוא מאיר את כל הנושאים הקשורים בעולמה של היהדות.<br />
<br />
היקף תורתו של הרבי חסר תקדים בספרות התורנית. משנתו משתרעת על כ-[[ספרי הרבי מילובאוויטש|300 ספרים]] שיצאו עד היום, המכילים: עיון ומחקר בכל תחומי הידע התורניים ב[[הלכה]], ב[[קבלה]], ב[[תורת הנגלה]] וב[[תורת החסידות]], פרקי הגות ומחשבה ותשובות ועצות לשואלים וזאת בשילוב של כל חלקי התורה: פשט, רמז, דרוש וסוד. [[התוועדות|התוועדויותיו]] של הרבי לפני קהל חסידיו היו נמשכות לעיתים עד שבע ושמונה שעות. כל אותו הזמן שפע הרבי דברי תורה, הגות והדרכה, שכללו מאות ציטוטים מן המקורות. מעולם לא נזקק במהלך אותן ההתוועדויות לספר פתוח או לרישום כלשהו של הדברים בראשי פרקים.<br />
<br />
ספריו של הרבי נמצאים כיום בכל בית יהודי. צוותים של תלמידי חכמים במכונים שונים ברחבי תבל עוסקים בריכוז חידושיו של הרבי, וכך יוצאים-לאור עשרות ספרים שמגישים את תפיסתו של הרבי בנושאים שונים ומגוונים.<br />
<br />
====• [[עוסק במצוות כדוד אביו]]:====<br />
הדגש בסימן זה הוא על כך שמשיח אינו רק מקיים את מצוות התורה בשלימות ובהידור, אלא אף עוסק בהם{{הערה|ר"ן, מסכת סוכה כה, א}}, בטרחה והשקעה. וזאת כפי דוד, שהקדים תשובה ומעשים טובים{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}}.<br />
<br />
====• [[יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה]]:====<br />
[[קובץ:כינוס השלוחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"יכוף כל ישראל באמצעות שלוחיו", תמונה קבוצתית של [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ומנהלי [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ברחבי העולם במהלך [[כינוס השלוחים]]]]<br />
סימנו הנוסף של משיח, הוא בכך שיכפה את העם בקיום התורה והמצוות, כפיה זו אינה בכוח כי אם בדברים{{הערה|שגם נחשבת ככפיה. כתובות נג, א}}, בדרכי נועם{{הערה|הלכות ממרים ג: "בני אותן הטועים ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם ונולדו במינות וגדלו אותן עליו, הרי הן כתינוק שנשבה לבין הגוים וגדלוהו הגוים על דתם שהוא אנוס.. לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשוך אותם בדרכי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה, ולא ימהר אדם להרגן"}}, בהשפעה פנימית ויראה להם דרך האמת{{הערה|שיחת [[אחרון של פסח]] תשח"י: "הפירוש במה שכתב הרמב"ם "ויכוף כל ישראל כו'" הוא שמשיח לא יתפעל מאלו שיטענו שצריך לילך אחר רוב דעות ויש צורך בדמוקרטיה, ואילו הוא דיקטטור וכו'. כיון שישנה רק אמת אחת האמת דאלקות, שנמסרה לנו על ידי תומ"צ. וכל הטענות אודות "צדק ויושר" כביכול - אם הם נגד התורה, הרי הם נגד האמת, ונגד הצדק והיושר"}}. כן, אינו יעשה זאת בעצמו, כי אם על ידי שלוחיו{{הערה|נתבאר על ידי הרבי ביחידות, ה' מנחם אב תשכ"ז - [[צדי"ק למלך]] ח"ו עמ' 176, [[קונטרס יחי המלך]] גליון 300 - להרב [[שניאור חיים גוטניק]]}}.<br />
<br />
כפיית כל ישראל היא גם תיקון ל[[חורבן בית המקדש]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}}, מכיון שאחת מסיבות החורבן הוא שהשרים לא הוכיחו את החוטאים{{הערה|מסכת שבת קיט, ב}}.<br />
<br />
מלשון הרמב"ם, מבאר הרבי{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}} שהשפעת המשיח היא אף על הצדיקים{{הערה|"לילך בה" - היא על צדיקים שלא חטאו, ו"לחזק בדקה" - לבעלי תשובה שעברו ופרצו}}. <br />
<br />
גם את סימן זה מגלם הרבי. מעולם לא נעמד מנהיג לישראל, אשר נעמד מול מצב של ירידה וחלישות ביהדות בעקבות ה[[שואה]], וביומו הראשון על כס הנשיאות הצהיר שמשימתו היא להפיץ יהדות בכל מקום ומקום, ומשימה זו היא הקו המרכזי של הנהגתו לאורך <br />
כל השנים, ונטל על עצמו את האחריות לדאוג לכל יהודי בכל קצוי תבל, באמצעות שלוחיו הקים את מפעל היהדות הגדול בעולם והגיע גם ליהודים הנידחים ועוררם לקיום תורה ומצוות, על ידי [[מבצעי המצוות]] אותם יזם. נוסף לכך, קיים הרבי את 'חיזוק בדקה', כאשר עורר והתריע רבות על עניינים הדורשים תיקון, כגון על שמירת [[שלימות העם]] במאבקו למען תיקון חוק [[מיהו יהודי]],[[שלימות הארץ]] ו[[שלימות התורה]].<br />
<br />
====• [[ילחם מלחמות ה']]:====<br />
[[קובץ:אובמה מצמצם את הנשק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דמיטרי מדבדב, נשיא רוסיה וברק אובמה נשיא ארה"ב (8 באפריל 2010) מחדשים את ההסכם 'סטארט' לצמצום הנשק גרעיני שנחתם ב1992, זאת בעקבות התחלת פעולת משיח בעולם]]<br />
הסימן האחרון אותו מביא הרמב"ם, הוא המלחמות אותם יערוך המשיח עוד בתקופת הגלות{{הערה|כמוכח מכך שעדיין יש מנגדים שאיתם צריך להלחם (שיחת פרשת חיי שרה תשנ"ב)}}.<br />
<br />
מטרת המלחמות הם "להרים את דת האמת ולמלאות העולם צדק{{הערה|רמב"ם, הלכות מלכים פרק ד' הלכה ד'}}{{הערה|מטרות אלו יושגו עוד בתקופת הגלות ואילו המטרה הנוספת "לשבור זרוע הרשעים" תעשה בגאולה (לקוטי שיחות חלק ט' עמ' 263)}}". אין הכרח שמלחמות אלו יערכו דווקא בזרוע. בדברי הנביאים וב[[מדרש]]ים אנו מוצאים תיאורים על עריכת המלחמות בשלום, באמצעות דיבור{{הערה|ישעיה י"א, ד: "והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע". ראה בפירוש מהר"י קרא לפסוק: "אומרים לו למשיח: מדינה פלונית מרדה בך! - אומר: יבוא גובאי ויאכלנה" (מתוך מדרש)}} וברוחניות{{הערה|כחזקיהו שניצח במלחמה על ידי תפלתו, מבלי שיצא למלחמה גשמית. מלכים-ב', יט, טו}}{{הערה|1=ההיסטוריון אריה מורגנשטרן [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54973 מספר על שליחות שהטיל עליו הרבי, בו הוא רואה את אופן מלחמות ה' שמנהל הרבי] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
על דורנו העיד הרבי {{ציטוטון|שכבר רואים בפועל איך שנפעל ה"וילחום מלחמת ה'" וינצח בכמה וכמה ענינים, ודוקא מתוך מלחמה של שלום}}. כוונת הרבי היתה להתפרקות הקומוניזם, באותה תקופה{{הערה|עוד קודם לכן, בפורים תשי"ג הרג הרבי את סטלין במהלך התוועדות, [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/529103 הסיפור המלא]}}, שנעשתה בלי מלחמה ושפיכות דמים, ומאז כל בני ישראל כמעט בכל מקום בעולם חפשיים לקיים תורה ומצוות כרצונם{{הערה|שיחת פרשת ויגש תשנ"ב}}.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ב]] חתמו רוסיה וארצות הברית על הסכם לצמצום הנשק הגרעיני והעברת הכספים למטרות חינוך וצדקה, את אירוע זה ייחס הרבי להתחלת פעולתו של משיח (הדר בניו יורק){{הערה|שיחת שבת פרשת שופטים תשנ"ב}}.<br />
<br />
===פסק דין===<br />
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]<br />
====הפסק הראשון====<br />
בכ"ח ניסן תשנ"א, נשא הרבי שיחה שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו"{{הערה|[http://torah4blind.org/hebrew/dm54.pdf שיחת ליל כ"ח בניסן ה'תנש"א - ספר-השיחות תנש"א כרך ב עמ' 474] {{PDF}}}}{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=867"מחזה מאוים, מבהיל ומפחיד"] וידאו ויומן - {{אינפו}}}}. הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. במוצאי שבת ל' אייר התכנסו חסידי חב"ד לאסיפה דחופה בכפר חב"ד. במהלך האסיפה הועלתה הצעה על ידי הרב [[שמואל פרומר]], לערוך פסק דין מהרבנים שהרבי משיח. רעיון הפסק לא היה חדש, בעבר הרבי עצמו יזם{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי"ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב מרדכי אליהו שהגיע זמן הגאולה}} ופנה רבנים, מורי הוראה, שיפסקו שהגיע זמן הגאולה. ההצעה התקבלה ובאותו מעמד הכריז, מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[דוד חנזין]], בשם הרבנים שהרבי הוא מלך המשיח. <br />
<br />
באותו ערב, רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[מרדכי אשכנזי]], כתב את הנוסח המלא של פסק הדין:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=מוצאי שבת קודש [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל' דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תשנ"א|שנת נפלאות אראנו]] <br />
<br />
אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, <br />
<br />
בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה, <br />
<br />
מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,<br />
<br />
בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}<br />
<br />
באותו לילה, הרב [[דוד]] נחשון ו[[אבי טאוב]] טסו לניו יורק, לחצר הרבי, על מנת להגיש לרבי את הפסק דין. למחרת בוקר, ב' אייר, נוספו ארבע חתימות נוספות של חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]] הרב יוסף אברהם העלער, הרב [[גרשון מענדל גרליק]], רבה של מילאנו, הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]], והרב [[גדליה אקסלרוד]] אב בית הדין בחיפה.<br />
<br />
הרב נחשון חיכה לרבי ליד המקווה{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], היה טובל לפני כן במקווה}} וכשהגיע הגיש לרבי את פסק הדין, הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]].<br />
<br />
לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס.<br />
<br />
====הפסק השני====<br />
[[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]<br />
[[קובץ:הפסק דין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]<br />
במוצאי [[חג השבועות]], התקיימה אסיפה של רבני חב"ד בעולם שהגיעו לניו יורק לחג, שם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות הרמב"ם וכך נכתב בין היתר: <br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=הרי ברור על פי דין תורת אמת שחל על הרבי הלכה זו ד"בחזקת שהוא משיח", שהרי נתקיימו בהרבי כל התנאים המנויים ברמב"ם הנ"ל|מרכאות=כן}} <br />
<br />
הרבנים גם חתמו על כתב מינוי להרב נחשון ולטאוב שיסעו לקברי [[נשיאי חב"ד]] ברוסיה, להקריא את פסק הדין. ביום ראשון י"ג סיוון. במעמד [[חלוקת דולרים]] פנה הרבי מיוזמתו, לאבי טאוב, הגיש לו דולר נוסף ואמר: {{ציטוטון|ברכה והצלחה, זה עבור הנסיעה}} מיד למחרת ביום שני יצאה המשלחת למוסקבה משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על קברם של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]], במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]{{הערה|1=לקריאת יומן המסע והשתלשלות הדברים בקובץ [http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf העובדות שמאחורי הפסק] {{PDF}}}} ביום רביעי חזרה המשלחת ל770{{הערה|מספר הרב נחשון: כשהרבי יצא מתפילת ערבית, עבר לידנו ועשה בידו הק' תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומייד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו, כאומר "כבר הספקתם?", ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברנו.}}. <br />
<br />
ביום ההילולא של [[האריז"ל]], ב[[ה' מנחם אב]], עלו על קברו בצפת מנין חסידים והקריאו את נוסח פסק הדין, על דו"ח שהוכנס לרבי על כך, ענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}} ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]].<br />
<br />
בחורף תשנ"ב, לאחר חתימת הסכם לצמצום כלי הנשק בין רוסיה לארצות הברית{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68650 רוסיה וארה"ב: פירקנו את רוב הנשק הכימי והגרעיני]}}, בשיחה שנתן הרבי{{הערה|שבת [[פרשת משפטים]] תשנ"ב}}, ייחס את האירוע לכך שמשיח החל לפעול בעולם וזאת כתוצאה של פסק הדין שנתן לו את הכח:{{ציטוטון|רואים כבר (מעין ו) התחלת פעולתו של מלך המשיח על העמים... שהחלטת והכרזת מנהיגי אומות העולם בערב שבת פרשת משפטים על דבר מעמד ומצב ד"[[וכתתו חרבותם לאתים]]", היא כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן" ש"הנה זה (מלך המשיח) בא",... הפסק דין של הרבנים ו[[מורה הוראה|מורי הוראה]] בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו'. בחזקת שהוא משיח" ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה משיח בוודאי" - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם}}.<br />
<br />
לאחר כ"ז אדר תשנ"ב, ביקשו שוב הרבנים מהרב נחשון ומטאוב לנסוע קברי נשיאי חב"ד ברוסיה, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.<br />
<br />
====הפסק השלישי====<br />
<br />
הפסק השלישי נחתם על ידי חשובי הרבנים בראשות הרב [[פנחס הירשפרונג]] והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]]. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].<br />
<br />
====הפסק הרביעי====<br />
בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] התארגנו מספר רבנים ב[[ארץ הקודש]] וניסחו את פסק הדין מחדש ובו מופיע: {{ציטוטון|הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב"ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו"ר מלך המשיח יש לו דין נביא. ומפורש בשיחותיו הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא, ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד", וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'מלחמת ששת הימים' וב'מלחמת המפרץ' ועוד ועוד. ועל כן מחוייבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו, מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}.<br />
<br />
על הפסק חתומים מאות [[אדמו"ר|אדמו"רים]] רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים, בינהם: הרב [[אהרון יחיאל לייפער]], האדמו"ר מ[[נדבורנא]]. הרב [[אהרן רוזנפלד]], האדמו"ר מ[[פינסק קרלין]]. הרב [[אליהו שמואל שמרלר]], ראש ישיבות [[צאנז]] וחבר הנהלת 'מפעל הש"ס'. הרב [[יורם אברג'ל]], ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות. הרב [[יעקב יוסף]], רב גבעת משה וראש כולל חזון יעקב, בנו של הרב עובדיה יוסף. חכם [[רפאל אלאשוילי]], רב ראשי ליהודי יוצאי [[גרוזיה]]{{הערה|[http://www.chabad.info/files/pdf/psak.pdf רשימה מלאה של הרבנים] {{PDF}}}}.<br />
<br />
וגם רבני חב"ד מכל העולם, בינהם: הרב [[יצחק הענדל]], אב בית הדין ב[[מונטריאול]]. הרב [[יצחק גינזבורג]] וכן חתנו של ה[[בבא סאלי]], הרב [[ישר אדרעי]]. <br />
<br />
את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.<br />
<br />
==התייחסות הרבי==<br />
הרבי לא הכריז על עצמו כמשיח באופן הצהרתי. פעמים רבות כשהתבטא הרבי בנושאים אלו, היה אומר זאת בקשר ל[[יוסף יצחק שניאורסון|חותנו]] הרבי הקודם, כשכוונתו לומר זאת על עצמו{{הערה|1="כך נהג הרבי (=הקודם), כשהיה רוצה לספר משהו על עצמו היה מספר זאת על אביו" (שיחות קודש תשי"ב עמ' 137)}}.<br />
<br />
אולם בשיחותיו במשך השנים הביא לכך רמזים ברורים{{הערה|ד"ר יעקב גוטליב בספרו 'שכלתנות בלבוש חסידי' עמ' 174: "ואולם האמת צריכה להאימר: העיון בכתבי רמ"מ מוביל למסקנה כי רמ"מ ראה עצמו כמי שעליו הטילה ההשגחה העליונה להביא את הגאולה... התבטאויותיו ורמיזותיו הברורות בשנותיו האחרונות הן בבחינת "סופו מעיד על תחילתו"}}:<br />
<br />
*דוגמה אחת היא הערה בסוף [[שיחה]] שהוגהה על הרבי טרם פרסומה, ובה מופיעים [[ראשי תיבות]] של המילה 'מיד' תוך אזכור שמו כמשיח בהמשך לשמות אדמו"רי חב"ד הקודמים: {{ציטוטון|לפי סדר הקירבה אלינו משיח (מנחם שמו) [[יוסף יצחק שניאורסון|יוסף יצחק]] ו[[שלום דובער שניאורסון|דובער]]}}{{הערה|1=הערה לשיחת פרשת משפטים תשנ"ב, תורת מנחם - התוועדויות, תשנ"ב חלק ב, [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15987&st=&pgnum=306&hilite= עמוד 282 הערה מספר 148].}}<br />
<br />
*בשיחות אחרות מתעכב הרבי על דברי חז"ל{{הערה|סנהדרין צח, ב. "יש אומרים מנחם בן חזקיה שמו"}} שמשיח "מנחם שמו" (שמו הפרטי של הרבי הוא מנחם מענדל). ובכמה מקומות{{הערה|שיחת שבת פרשת תרומה תש"נ. וראה גם שיחת שבת פרשת האזינו תנש"א, "מנחם מענדל, שמו של משיח צדקנו וכינוי השם"}} מוסיף גם בנוגע לשמו השני מענדל, שהוא בגימטריא "צדק", ש"צדק" הוא שמו של משיח{{הערה|על פי הפסוק (ישעי' יא, ה) "והיה צדק אזור מתניו".}}.<br />
<br />
*הרבי גם רמז בכך שאמר שביתו של הרבי, [[770]], הוא בגמטריא "בית משיח"{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] סעיף ז' הערה 92}} וכן אמר שההכרזה של משיח תבוא מחו"ל{{הערה|שיחת שבת פרשת חיי שרה סעיף י"ב הערה 108}}, זאת על פי דברי חז"ל{{הערה|הגמרא (סנהדרין צח) מספרת שמשיח נמצא ברומי, ובדורנו "פתחה של רומי", דהיינו המדינה הגדולה בעולם (גבורות ה' פרק י"ח), הוא באמריקה, שם יושב המלך המשיח ומצפה לגאולה. וכן מובא בשם המלבי"ם (רב"ב מקמניץ, קכ"ד) "שמשיח בהכרח שיבוא מאמריקה", וכן אמר בעל ה"דברי חיים" מצאנז (ספר ארצות החיים מכתב ו') "משיח יתגלה באמריקה"}}.<br />
<br />
==פרסום זהותו של הרבי כמשיח==<br />
[[קובץ:מנשר - הרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המנשר שהרב פריז פרסם]]<br />
[[תמונה:ברוך הבא.jpg|left|thumb|250px|סטיקר הקמפיין ברוך הבא מלך המשיח]]<br />
בנוסף ל[[נבואת הגאולה]] אותה ביקש הרבי{{הערה|שיחת פרשת שופטים תשנ"א: "ישנה ההוראה כנ"ל, שצריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו שהקב"ה בחר ומינה בעל-בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהי' ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל וכל האנשים דדור זה, בכל עניני תורה ומצוות, ובנוגע לחיי והנהגות היום-יום הרגילים, גם ב"בכל דרכיך (דעהו)" ו"כל מעשיך (יהיו לשם שמים)", עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא".}} לפרסם, חסדי חב"ד רואים חשיבות גדולה בפרסום זהותו של הגואל. על אף שהרבי לא הורה זאת מפורשות, חסידים ראו בכך כמין הוראה סמויה{{הערה|1=הרב יחזקאל סופר, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47066 מכתב לידיד ש"החמיץ"]: "האם לא ברי לך, ידידי, שאחר הדברים האלה, לא יוכל מאן דהו להתנצל על העדר פעולתו בפרסום הכי גדול ש"המינוי דדוד מלכא משיחא כבר היה... צריכה להיות רק קבלת מלכותו על ידי העם" (ש"פ משפטים נ"א) בטענה: לא קיבלנו הוראה מפורשת מהרבי לפרסם, את מי צריכים לקבל עליהם כמלך המשיח? ואולי התכוון שיקבלו עליהם את מלכות דוד בן ישי הידוע מספר שמואל? התתאר לך את מבט הנזיפה הכפול ומכופל ביום ההוא?!}} וחשיבות רבה בכדי שהעם יוכל לקבל את מלכותו{{הערה|כפי שביקש הרבי בשיחה משבת פר' משפטים תשנ"א "המינוי דדוד מלכא משיחא הרי כבר היה כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו", '''צריכה רק להיות קבלת מלכותו''' על ידי העם וההתקשרות בין המלך והעם בשלימות הגילוי בגאולה האמיתית והשלימה".}} ועל מנת לזרז את הגאולה{{הערה|כפי שאמר הרבי בשיחת ז"ך חשון תשמ"ט: "הזכרת שמו של משיח - "איש צמח שמו" - ממהרת ומזרזת עוד יותר את ביאת צמח, תיכף ומיד ממש".}}.<br />
<br />
כבר שנים רבות לפני שהחל הרבי לעסוק באופן מוגבר בפרסום משיח, חסידים רבים פנו אל הרבי במכתבים בתואר "מלך המשיח"{{הערה|1=כך לדוגמא כתב הרב [[שלום בער קסלמן]] (פירוט נרחב בנספח לספר על אביו ר' [[שלמה חיים קסלמן]] שיצא לאור בשנת [[תשע"ג]]), [[אברהם פריז]] (בספר שנדפס עליו נתפרסמו חלק ממכתביו לרבי הנושאים תוארים אלו, קטעי מכתבים נתפרסמו גם ב[http://www.beismoshiach.org/pdf/349/Mas349_B_1.pdf בית משיח גליון 349 עמוד 39]), ועוד.}}, הרבי קיבל מכתבים אלו ואף השיב אליהם.<br />
<br />
עם זאת, בשנים הראשונות התנגד הרבי לפרסום. יוזמת הפרסום הראשונה, היא משנת [[תשכ"ה]], אז הפיץ הרב [[אברהם פריז]] כרוזים בהם נכתב: "בשמחה רבה יכולים אנו לבשר לכם כי הנה המלך המשיח... כבר נמצא עתה כאן איתנו, הנה הוא הרבי הקדוש מליובאוויטש". עוד לפני פרסום הכרוז דיווח על כך הרב פריז לרבי והרבי לא השיב. לאחר פרסום הכרוז, מספר אנשים התלוננו בפני הרבי, אז ביקש הרבי להפסיק את החלוקה{{הערה|1=[[משה סלונים]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29506 פרקי הסטוריה], נדפס בספר [[והוא יגאלנו]].}}.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ג]] פרסם ר' [[משה סלונים]] קובץ (במימונו של ר' [[זושא ריבקין]]), בו הסביר באריכות מדוע [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]]. הרבי דרש להפסיק את פרסום הקונטרס{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=127 איגרת לידיד" - הרב יהושע מונדשיין, תשנ"ב], המענה נדפס גם ב[[ימי תמימים]] חלק ו'}}<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ד]] הכין הרב [[שלום דובער וולפא]] לדפוס את הספר [[יחי המלך (ספר)]], בו רמז ברורות כי הרבי הוא המלך המשיח. בקיץ של אותה שנה הורה הרבי בחריפות לעצור את הוצאת הספר. כמו כן, בשבת פרשת [[בראשית]] [[תשמ"ה]] דיבר הרבי בחריפות על כך שכתוצאה מפרסום זהות הגואל יכולים לבוא עניינים שליליים והרחקת יהודים מ[[לימוד החסידות]], ולכן אין לפרסם את זהות משיח.<br />
<br />
החל מ[[תשנ"א]] (1991) חסידים הבחינו בכך שהחלה "תקופה חדשה" ביחס הרבי לפרסום זהות משיח. את האישור הראשון קיבל הרב [[זמרוני ציק]], מנהל בית חב"ד בבת ים. לאחר שיחת הרבי בחורף תשנ"א, שאל הרב צ'יק את הרבי: {{ציטוטון|לאור דברי הרבי אודות "[[שנה שמלך המשיח נגלה בו]]" ו"ענוים הגיע זמן גאולתכם", שזו הכרזתו של מלך המשיח על פי המדרש - מבקש אני לאפשר לי לפרסם שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח.}}, על כך ענה לו הרבי: {{ציטוטון|כמדובר בהתוועדות בארוכה לפי ערך, אזכיר על ה[[ציון]]}}{{הערה|נדפס בספר והוא יגאלנו עמ' 40}}. מענה זה היה הפתח הראשון לסדרת מענות נוספות בהם אישר הרבי את הפרסום. <br />
<br />
בקיץ תשנ"א שאל הרב וולפא את הרבי האם אפשר שוב להדפיס את ספרו, הוראת הרבי הייתה אישור להדפסת הספר לאחר התייעצות עם ידידים מבינים, שימחקו קטעים העלולים להרחיק יהודים. לאחר שהספר עבר את הגהתם של שלושה מאנ"ש{{הערה|הרבנים [[מענדל ווכטר]], [[יצחק גולדברג]] ו[[מנחם ברוד]]}}, בתאריך י"ז חשון תשנ"ב, ענה הרבי על הדפסת הספר: {{ציטוטון|נתקבל, תשואות חן, תשואות חן, מצורף בזה, שיוציא לאור, שיחליפו במכורך{{הערה|היינו שידפיסו עם כריכה.}} - ותשואות חן מראש. ויהא בהצלחה ולבשורות טובות, אזכיר על הציון לכל הנ"ל}}.<br />
<br />
בדומה לזאת גם קיבל הרב [[יונה אבצן]] אישור להדפסת הספר [[מגולה לגאולה]], אותו שלל הרבי לפני כן{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=11267 הספר ש"יעורר מלחמה" מקבל אישור מהרבי] {{אינפו}}}}. <br />
<br />
התיחסותו של הרבי לפרסומים במהלך השנים [[תשנ"ב]] (1992) -[[תשנ"ד]] (1994) היו שונות, לרבים מה[[שלוחים]] אישר הרבי לפרסם את זהותו כמלך המשיח, אך התנה זאת בשיקול הדעת של "חב"ד של אתר" - הרבנים והשלוחים המקומיים{{הערה|מענות כעין אלו קיבלו הרב [[נחמן ברנרד]] מדרום אפריקה והרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], [[מרא דאתרא|רב קהילת חב"ד]] ב[[לוד]].}}. וכן לשלוחים שדיווחו כי עסקו בפרסום זהות הרבי ועידוד ל[[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]], ענה הרבי בעידוד והביע שביעות רצון מהפרסום. מאידך, ל[[שליח]] הרב דוד אליעזרי ענה הרבי בניד ראש כי אין עיקר עניינם של השלוחים כיום לפרסם כי הרבי הוא משיח{{הערה|הרב [[שניאור זלמן הרצל]] בספרו 'שליט"א - אמונת החסידים בדור השביעי', מסביר את התשובות הסותרות בכך שהרבי מיתן את המתונים ואישר לאלו החפצים בכך, על פי הכלל 'כפי ששואלים כך עונים', היינו, שהתשובה מתיחסת לפני השואל, מי ששאל 'כיוון שהפרסום מזיק לעבודת השלוחים, האם להמשיך לפרסם', ענה הרבי שלא, ואלו שביקשו את רשותו להמשיך ולפרסם - ענה הרבי שכן.}}.<br />
<br />
את התנגדותו הנחרצת של הרבי בעבר, אל מול אישור הפרסום בשנים האחרונות, הסביר [[חוזר|חוזרו]] של הרבי, הרב [[יואל כהן]]: {{ציטוטון|הציווי לא לומר על הרבי שליט"א שהוא זה שבקרוב יתגלה כמלך המשיח, נאמר מלכתחילה על מנת להשתנות. הרי הכל מודים שבקרוב ממש כאשר הרבי שליט"א יקבל הוראה ונתינת כח מאת הקב"ה להתגלות כמלך המשיח, לבנות בית המקדש ולקבץ נדחי ישראל - בודאי שאפשר יהיה לומר בפה מלא שהוא מלך המשיח, ומזה מובן שמלכתחילה הציווי הזה היה עתיד להשתנות}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=28818&lang=he ראיון] ב[[שבועון כפר חב"ד]], שבט תשנ"ג, גיליון 558, עמוד 15. וכן הוסיף: "אם הרבי היה מתכוין לשלול את עצם העניין, בוודאי היה אומר שהדבר עצמו לא נכון ולא היה נזקק להצביע על תוצאה בלתי רצויה שעלולה לצאת מזה..."}}.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ג]] (1993) הוציא הרב וולפא את ספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]] כהמשך לספרו הקודם, בספר זה מוסבר כיצד סימני המשיח מתקיימים ברבי. הספר קיבל הסכמות מרבנים רבים, אף מחוץ לחב"ד, כגון: הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]] והרב [[מאיר מאזוז]]. הרבי אישר את תרגומם של פרקים מסויימים מתוך הספר לשפות אחרות, אך התנה זאת באישורם של הרבנים והשלוחים המקומיים.<br />
<br />
[[קובץ:ברוך הבא מלך המשיח3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלט "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" שנתלה ב[[770]] מול הרבי]]<br />
לקראת [[חנוכה]] תשנ"ג, יצאו [[ניידות חב"ד]] בקמפיין תחת הסלוגן "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" המלווה בתמונתו של הרבי. הקמפיין זכה לברכתו של [[הרבי]]{{הערה|1=ראה מכתב וועד רבני אנ"ש בה מאשרים את הקמפיין לאור ברכת הרבי. [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79175 הרבנים, העסקנים והשלוחים כותבים על שיירת הטנקים]{{תמונה}}}} וכיוון שכך, גם לעידודם של רבני חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/397.pdf מכתב הרב אשכנזי התומך בשיירה] {{PDF}} עמ' 15}} וקיבל הד תקשורתי נרחב.<br />
<br />
אחד מפוליגלים אלו עם הכיתוב 'ברוך הבא מלך המשיח', אף נתלה ב-[[770]] בשנת תשנ"ג, והיה למראה עיניו של [[הרבי]]. בשלט זה לא הופיע תמונתו של הרבי, כפי המתאים להלכה האוסרת תליית תמונות בבית הכנסת{{הערה|טושו"ע או"ח סימן צ סכ"ג.}}. השלט נתלה בראשונה מול מקום מושבו הזמני של הרבי ב[[מרפסת]] ואחר כך הועבר לקיר הצפוני לשמאלו של הרבי.<br />
<br />
באותה שנה לקראת חודש [[מנחם אב]] אישר הרבי לראשונה, להוסיף את התואר 'מלך המשיח' לשמו בתוך הספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]] שיצא בהוצאת הספרים הרשמית של חב"ד, [[קה"ת]]{{הערה|1=[http://www.hageula.com/tishrey/video/8887.html הרבי מליובאוויטש אמר לכתוב עליו את התואר "מלך המשיח"]{{וידאו}} - עורך הספר הרב [[שלמה חיים בלומינג]] מספר את השתלשלות הסיפור}}. <br />
<br />
במשך השנים ממשיכים חסידי חב"ד לפרסם את [[בשורת הגאולה]] עם דגש על זהותו של הגואל. בין היתר נוסדו הארגונים [[האגודה למען הגאולה]], [[מטה משיח]], [[ממ"ש]] ואחרים המתעסקים בהפצת הבשורה באמצעות קמפיינים, עלונים וכינוסים.<br />
<br />
====פירסום בעיתונים====<br />
בחודש [[טבת]] [[תשנ"ג]] יצא הרב [[יצחק שפרינגר]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75455 הרב שפרינגר: הרבי אישר לי לפרסם זהות הגואל].}}, במבצע פרסום זהותו של משיח, בקנה מידה עולמי. במסגרת המבצע, פרסם בעיתון ה"ניו-יורק טיימס" ובעיתונים נוספים, סידרת מודעות בהן התבשרו הקוראים כי הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח, וכדי לקבל את פניו עליהם לקבל את מלכותו ולהוסיף במעשים טובים. המודעות התפרסמו בשפות [[אנגלית]], [[יידיש]] ו[[לשון הקודש]].<br />
<br />
בעקבות מספר עסקנים שטענו כי פרסום בקנה מידה עולמי על ה[[אמונה]] כי הרבי הוא המשיח, עלול להיגרם נזק לתדמית של [[חב"ד]], ולאור כך ביקשו מהרב שפרינגר לקבל אישור מפורש מהרבי לפרסום בעיתונות הכללית. אותם עסקנים טענו גם שפרסום עולמי חודר לתחומי פעילות של [[שלוחים]] אחרים שלאו דווקא חפצים בכך.<br />
<br />
לאחר שהמודעות היו מוכנות, הכניס אותם לרבי, כל מודעה בנפרד, והמזכיר ר' [[לייבל גרונר]] הקריא לפני הרבי את תוכן המודעות, והרבי נתן את הסכמתו לפירסום.<br />
<br />
לשם הבהרת דעתו החיובית של הרבי על פרסום המודעות, ביקש ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] מ[[ועד רבני ליובאוויטש]] הכללי, שר' לייבל יכתוב על דף תיאור מדוייק מהסכמתו של הרבי. ר' לייבל אכן כתב תיאור על אישור הפרסום שעורר הדים בקרב חסידי חב"ד.<br />
{| align=center<br />
|<gallery widths="150px" heights="200px" perrow="4"><br />
תמונה:Shpringer.jpg|המודעה שהדפיס הרב שפרינגר בעיתונות הישראלית באישור [[הרבי]]<br />
תמונה:springer - 2.jpg|המודעה שהדפיס בעיתונות האמריקאית באישור [[הרבי]]<br />
תמונה:משיח בעיתונות אנגלית.JPG|מודעה בשפה ה[[אנגלית]] שפורסמה בעיתון 'ניו יורק טיימס'<br />
תמונה:Maane_springer.jpeg|תגובתו החיובית של הרבי לפרסומים, בפתק שכתב המזכיר הרב [[לייבל גרונר|גרונר]]<br />
</gallery><br />
|}<br />
<br />
==קבלת המלכות==<br />
[[קובץ:קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב קבלת המלכות שהוגש לרבי, עליו חתמו 250 איש, ד' אייר תשנ"א]]<br />
[[קובץ:קבלת המלכות - מענה הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענה הרבי שנכתב על ידי המזכיר הרב גרונר]]<br />
[[קובץ:דוכן קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוכן לקבלת המלכות, מירון, תשס"ט]]<br />
===הרקע===<br />
בסוף זמן הגלות כשעומדים על סף הגאולה, ישנו מצב של שינה במלך המשיח{{הערה|שיחת שבת פרשת וארא, סעיף ג'}} ועל ידי שהעם מקבלים עליהם את מלכותו של מלך המשיח הם מעוררים את התחדשות המלוכה שלו{{הערה|אור התורה לנ"ך חלק א' עמ' תעא-ב}}, העם לא בוחר את המלך{{הערה|כיון שהמינוי הוא מאת ה', כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו"}}, אך על העם לזהות את מלך המשיח עוד קודם הגאולה כבר בסוף זמן ה[[גלות]] ולקבל את מלכותו כמלך המשיח. הכוונה במצות מינוי מלך היא שעל ידי שהעם בטלים למלך, שהוא בטל בתכלית ל[[אלקות]], מתחזק בבני ישראל הביטול למלכות שמים{{הערה|[[דרך מצוותיך]], מצות מינוי מלך}}. <br />
<br />
בתאריך ב' ניסן תשמ"ח נשא הרבי שיחה בה הסביר, אשר קבלת מלכותו של מלך המשיח מתבטא בהכרזה "יחי המלך", שתוכנה היא ענין ההכתרה{{הערה|שיחת ב' ניסן תשמ"ח סעיפים ד'-ה'}}, הכרזה זו היתה במלכי בית דוד בעת הכתרתם{{הערה|מלכים א', א' לד-לט}} והוסיף הרבי{{הערה|שיחה הנ"ל סעיף יב, וראה הושע ב, ב שלאחרי שבני ישראל יתקבצו וימנו עליהם את מלך המשיח - אז יעלו מארצות הגולה}} שכשנסיים את הכרזה זו {{ציטוטון|בזריזות הכי גדולה הקשורה עם שמחה וחיות נזכה לזריזות אצל הקב"ה... לגאול את בני ישראל בזריזות הכי גדולה תיכף ומיד ממש}}. <br />
<br />
הקשר בין המלך לעם, נוסף על כך שהם מקבלים את חיותם מהמלך, מציאותו של המלך תלוי בעם: "אין מלך בלא עם"{{הערה|1=רבינו בחיי, פרשת וישב, לח, ל. שם ר"פ בלק. וראו עוד [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25048&hilite=a74fe300-d5e1-4371-b8ad-d6906161185a&st=%D7%90%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%9C%D7%9A+%D7%91%D7%9C%D7%90+%D7%A2%D7%9D תורת מנחם.]}} ולכך ביטול זה של העם המתבטא בהכרזה זו, לא רק פועלת את התגלות המלוכה, אלא מוסיפה חיים בחיי המלך כפשוטו{{הערה|שיחת ב' ניסן תשמ"ח סעיפים ד'-ה'.}}.<br />
<br />
בשיחת שבת פרשת תולדות תשנ"ב, הסביר הרבי, שלאחר שה[[מציאות של משיח]] כבר ישנה, הכרזת "יחי המלך" מביאה לכך שיתגלה בפועל{{הערה|[http://www.chabad.info/images/notimage/57443_he_6.pdf השליחות היחידה] {{PDF}} עמ' 30}}: {{ציטוטון|ההפטרה דשבוע שעבר מסתיימת בהכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם".. שתוכנה של הכרזה זו הוא התגלות מציאותו דמלך המשיח. ועל ידי זה ולאחרי זה באה התגלותו לעין כל על ידי פעולותיו כו'}}.<br />
<br />
האופן העיקרי של קבלת המלכות הוא דווקא בדיבור, כפי שמסביר הרבי{{הערה|שיחת יום ב' דר"ה תשל"ז}}{{ציטוטון|מלכיות הוא ענין הדיבור, כיון שבנוגע לההכתרה לא נוגע הרי המחשבה, אלא העיקר הוא ענין הביטול, שזה מתבטא בענין הדיבור דוקא, שאומרים יחי המלך וכיו"ב}}.<br />
<br />
בשנת [[תש"ל]] בעקבות בקשת הרבי להקים 71 מוסדות חדשים, יזם הרב [[בן ציון שם טוב]] הצעה לפיה ילמדו חסידי חב"ד את מצוות מינוי מלך מתוך הספר [[דרך מצותיך]] זאת מכיוון "שכולנו מצפים ומחכים לרגע שנוכל לקיים את מצות "מינוי מלך", בקבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח, וכאשר נלמד זאת כולנו במיוחד ב[[י"א ניסן]], בוודאי יעורר הדבר למעלה ויגרום ויפעל שאכן נוכל לקיים זאת בפועל בהתגלות", הרבי הגיב בחריפות לההצעה {{ציטוטון|פשוט אין הזמן גרמא כלל וכלל לזה}}. כשראה הרב שם טוב את התשובה, שמח מאוד ואמר: {{ציטוטון|קודם כל, הרבי כותב שעתה אין הזמן גרמא לזה, ומזה מוכח שבעתיד אכן תבוא העת שכן יהיה הזמן גרמא לזה!}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/74196_he_1.pdf הרב לוי יצחק גינזבורג] עמ' 6: ועוד הוסיף הרב [[מענדל פוטרפס]] ואמר: אכן, מצינו שישנם דברים מסויימים אצל רבותינו נשיאינו שצריכים לבוא דוקא מלמטה, ואילו מצידם, "מלמעלה", אין הם מסכימים כלל בתחילה, ורק אחר כך אולי נותנים איזה שהוא רמז בלבד, ו"חסידים זיינען דאך קלוג" (=הרי הינם פקחים), ואם כן צריכים "לחטוף" כל שביב של גילוי כזה בשתי ידיים, ולנסות שוב ושוב עד שהדבר יתקבל}}.<br />
<br />
===הכרזת ושירת 'יחי אדוננו' בפני הרבי===<br />
[[תמונה:כינוס השלוחיםPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|כסלו תשנ"ד. שלוחי הרבי בחזית 770 עם שלט ה'יחי']]<br />
המשפט [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]], הפך בשנים האחרונות לסיסמת הדגל בחסידות חב"ד. נוהגים לכתוב זאת בכל פרסום ורבים אף חובשים כיפה עליה מצוין משפט זה. הכרזה זאת מבטאת את קבלת מלכותו של הרבי על ידי מי שאומרה. ההכרזה נאמרה והושרה בפני הרבי פעמים רבות ואף קיבלה את עידודו.<br />
<br />
הפעם הראשונה בה הוכרזה בפני הרבי בנוסח המלא{{הערה|עד אז היו מכריזים בפני הרבי "יחי אדוננו מורנו ורבינו" בלבד}}, היה בשבת פרשת [[תזריע-מצורע]], ו' אייר תשנ"א. לפני השבת הכניס הרב נחשון בקבוק [[משקה]] למזכירות הרבי, על מנת לקבלו מיד הרבי ב[[התוועדות]] בשבת עצמה. במהלך ההתוועדות בשבת, קרא הרבי להרב נחשון לקבל את הבקבוק. הרב נחשון קיבל מהרבי את הבקבוק והכריז: כיוון שלאחרונה היו פסקי דינים על ידי רבנים ובתי דין בישראל שהגיע עת הגאולה, ולאחרונה ממש ישנם פסקי דינים שהרבי הוא מלך המשיח והוא צריך להתגלות ולגאול את עם ישראל, לכן אנחנו מקבלים עלינו בזאת את מלכותו של הרבי מלך המשיח, לעשות כל מה שיבקש מאיתנו במסירות נפש, ואנחנו כולנו מכריזים: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! הקהל היה בהתרגשות עצומה מהמעמד ההיסטורי וענה אחריו: יחי, יחי, יחי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf יומן מהשבת] {{PDF}} עמ' 16}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57766 העדכון לשלוחים] הרב גדליה שמטוב מעדכן את השלוחים בעולם על אירועי השבת}}.<br />
<br />
במוצאי שבת לפני תפילת ערבית, הכריזו זאת שוב בפני הרבי, כשהפעם הוצמד למילים [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|הלחן שהושר עד אז עם המילים: 'זאל שיין זיין די גאולה]], הרבי עודד את השירה.<br />
<br />
ביום שני ט"ו אייר [[תנש"א]] אחרי תפילת מנחה, הרבי חילק את הקונטרס [[דבר מלכות]], בסיום החלוקה החלו לשיר "יחי אדוננו" והרבי עודד בידו את השירה{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 ט"ו אייר תשנ"א, הרבי מעודד את שירת ה"יחי"] - {{וידאו}}}}. גם אחרי תפילת ערבית באותו יום, כשיצא הרבי עודד את השיר הנ"ל בחוזק רב.<br />
<br />
בשנת תשנ"ג, יצא הרבי לעיתים להתראות עם חסידים דרך [[המרפסת]], בימים אלו שרו עשרות פעמים את השיר "יחי אדוננו" בפני הרבי ובכל פעם הרבי עודד את השירה{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/cat.php?id=%F0%E6%EB%F8%E9%ED%20%E5%F0%F2%F9%E9%ED הרבי מעודד את שירת "יחי אדוננו בתשנ"ג]{{וידאו}} - עשרות סרטי וידאו של עידוד השירה בשנת תשנ"ג}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72586 יומן] ו[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 וידאו] מכינוס השלוחים תשנ"ג בו יצא הרבי לבאנקעט סיום הכינוס ועודד את שירת היחי}}.<br />
<br />
===התייחסות הרבי להחתמות===<br />
בחודש אייר תשנ"א, בעקבות [[השיחה הידועה]] הוקם בקראון הייטס [[המטה העולמי להבאת המשיח]], עם יסודו של ארגון התקיימה אסיפה ב[[770]], במהלכה חתמו 250 מחסידי חב"ד על טופס בו הם מקבלים את מלכותו של הרבי: <br />
{{ציטוט|תוכן=כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, הננו החתומים מטה מקבלים עלינו את עול מלכותו, של הרבי מלך המשיח ולעשות כל מה שירצה מאיתנו בכל מה שיבקש מאיתנו ובכל הענינים, ולעשות את כל זה במסירות נפש|מרכאות=כן}}<br />
<br />
למחרת האסיפה, ערב שבת פרשת תזריע מצורע, ו' אייר, הגיש הרב דוד נחשון את החתימות למזכיר הרב גרונר על מנת שיכניס אותם לרבי, לאחר זמן קצר יצאה התשובה:<br />
{{ציטוט|תוכן=נתקבל ותשואות חן, ותהא פעולה נמשכת ובהוספה והזמן גרמא, כנתינת כח דחכמינו זכרונם לברכה וברכתם דכל המוסיף מוסיפין לו, ובמיוחד ברכתו דהקב"ה שתוספתו מרובה כו'. <br />
<br />
והזמן גרמא שבאים מחודש ניסן והשפעתו ונכנסים לחודש אייר (ר"ת האבות ורחל- רגל הד') כמפורש בכמה מקומות.<br />
<br />
בשנת ה(י') ת(הא) ש(נת) א(ראנו) נ(פלאות). אזכיר על ה[[האוהל|ציון]]".|מרכאות=כן}}<br />
<br />
* בח' אייר תנש"א כתב הרב דוד נחשון עם עוד כמה מחסידי חב"ד, שבאסיפה של למעלה מעשרה עסקנים ומשפיעים הוחלט להמשיך את החתמות 'קבלת המלכות'. על מכתב זה - שצורפו אליו עוד חתימות - השיב הרבי: "אזכיר על הציון ויבשר טוב".<br />
<br />
* בחודש כסלו תשנ"ב, השיב הרבי לרב דוד נחשון, על דו"ח מהחתמת אנשים על טופסי 'קבלת המלכות' ועל הרצאה שמסר בנושא "הרבי כמשיח" בערב מיוחד בו נכחו גם אישי ציבור: "ויקויים בהם מי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות וכו'. אזכיר על הציון".<br />
<br />
===פעילות הנשים===<br />
[[קובץ:נשים מגישות קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב' מר חשון תשנ"ב, נשי חב"ד מגישות לרבי קופסה ובה חתימות של נשים המקבלות את מלכותו של הרבי]]<br />
[[קובץ:תוף יחיPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px| גברת ח. כהן מגישה לרבי תוף עליו הכיתוב "{{יחי}}"]]<br />
בשנת [[תשנ"ב]] בחלוקת ה[[לעקאח]] ב[[הושענא רבה]], עברה לפני הרבי קבוצה של עשר נשים מנשות חב"ד, שהגישו לרבי מעטפה המכילה חתימות של נשים המקבלות עליהן את מלכותו של הרבי. דוברת המשלחת אמרה: "אנחנו כאן, מניין נשים "עם קשה עורף" מבקשות מהרבי שיתגלה לעין כל כמלך המשיח ויוציאנו מהגלות מיד". בתגובה, נתן הרבי דולר ואמר: {{ציטוטון|אמן, הצלחה רבה, בשורות טובות. בשביל המכתב, בשביל הפ"נ ובשביל השמות}}. בהמשך לכך, נערך בראש חודש [[מר חשוון]] כינוס מיוחד שמטרתו המוצהרת היא: לעורר את העם לקבלת מלכותו של הרבי, בפרט על ידי החתמות על ההצהרה לקבלת מלכותו. ההזמנה לאירוע, נשלחה לרבי שנתן את עידודו לכך {{הערה|על ההזמנה ענה הרבי: {{ציטוטון|אביא את המצורף בזה בעזרת השם על הציון. והזמן גרמא}} במכתב נוסף ששלחו, כתבו הנשים שהכינוס מתקיים בזכות ובעקבות העידוד שניתן מהרבי לכך בהושענא רבה. על מכתב זה, השיב הרבי: {{ציטוטון|ויהא בהצלחה רבה, והזמן גרמא והענינים, אזכיר על הציון}}}}. <br />
<br />
לאחר הכינוס, הכינו הנשים דו"ח מפורט, בו נכתבו הנושאים המרכזיים שנידונו במהלכו, ביניהם: הצורך לעורר את מידת המלכות של המלך על ידי קבלת המלכות, הכח המיוחד והחובה של נשי ישראל בהבאת הגאולה והחשיבות המיוחדת של המכתב והחתימות. על דו"ח זה השיב הרבי: {{ציטוטון|אזכיר על הציון עוד הפעם להמשך הצלחה רבה ונפלאה בכל מכל וכו'}}. למחרת הכינוס, ב[[חלוקת דולרים]], ניגשו קבוצת נשים והביאו לרבי קופסא ובתוכה טפסי חתימות קבלת המלכות{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1436 נשות חב"ד מגישות טפסי קבלת המלכות לרבי]{{וידאו}}}}. דוברת הנציגות אמרה: "ברוך השם יש פעילות נפלאה במבצע 'ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם' - ומצאו, ומתפשט תחת נשי חב"ד, ובכל העולם כולו ולכל השלוחות, אנו מקבלות בזה, נשי ובנות חב"ד את פני משיח צדקנו, הרבי, ויוליכנו קוממיות לארצנו" הרבי השיב: {{ציטוטון|אמן}} (התבונן בקופסא, ואמר:) {{ציטוטון|זה בשבילי? בשורות טובות}}, (שוב התבונן בקופסא ובחתימות, והוסיף:) {{ציטוטון|בשביל כל הענינים צריך לשלם לצדקה ותהיה הצלחה רבה, וללכת מחיל אל חיל עד שתלכו אל אלקים בציון בגאולה האמיתית והשלימה. ברכה והצלחה, הצלחה רבה}}.<br />
<br />
לקראת חודש [[טבת]], התקבלה ההחלטה בארגון [[נשי חב"ד]] ב[[קראון הייטס]] על עריכת כינוס לנשות השכונה והאיזור שיתקיים ב[[770]], תחת הכותרת "סעודת קבלת פנים למשיח צדקנו", עם שלבי התכנון, דיווחו בארגון על כך לרבי, שהשיב: {{ציטוטון|אזכיר על הציון והזמן גרמא והענינים ויהא בהצלחה רבה וכו'}}.<br />
<br />
מאוחר יותר התקבלה החלטה שלא להשאיר את האירוע במסגרת פנימית, אלא לפרסם אודותיו בעולם כולו. בעקבות כך הוחל בפרסום על כך הגיע מענה נוסף וברכה מיוחדת: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן ותהא פעולה נמשכת ובהוספה}}.<br />
<br />
בעיצומו של הערב, פנו נציגות הנשים במכתב לרבי, בשם כל המשתתפות בכינוס ב-770 וכל המשתתפות באמצעות השידור - בכל רחבי העולם ובשם כל בית ישראל שמוכן ומצפה ברגע זה להתגלות המלך. בין השאר, נכתב שם: "הוד מלכותו כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מלך המשיח, נשי ישראל בכלל ונשי חב"ד בפרט, מוכנות לקבל את פני משיח צדקנו ולשמוע את דברי כבוד קדושתו באופן של "תורה חדשה מאתי תצא" בסעודה שערכו לכבודו, ומתפללות שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה עם ענני שמיא וכו' תיכף ומיד ממ"ש" על מכתב זה השיב הרבי: {{ציטוטון|וכל המברך מתברך בברכתו של הקב"ה שתוספתו מרובה על העיקר, ובמיוחד ברכה מיוחדת בזמן מיוחד. אזכיר על הציון}}.<br />
<br />
במהלך הערב נעמדה הרבנית סימה אשכנזי מ[[כפר חב"ד]], והכריזה "{{יחי}}"{{הערה|לימים סיפרה שחששה שמא עשתה דבר שאינו לרצונו של הרבי. אך למחרת, כשעברה בחלוקת הדולרים וכן במענות שנתקבלו בימים שלאחרי, הסתבר שמעשה אמיץ זה, היה לרצון הרבי וסלל את הדרך לקבלת המלכות בשלימות}}.<br />
<br />
הרב [[חיים ברוך הלברשטאם]] מ[[מרכז שידורי חב"ד]] הכניס לרבי דו"ח על 129 נקודות בערים ומדינות ברחבי העולם, שהשתתפו בשידור חי בסעודת ה'מלוה מלכה', על כך השיב הרבי: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן על הנחת רוח שגרם וגורם, אזכיר על הציון}}{{הערה|1=צילום הדו"ח ומענה הרבי [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66313&search=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%94+%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99&page=1 20 שנה: העובדות והמענות של כנס קבלת המלכות] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
לאחר זמן, נשי חב"ד בלונדון, שלחו דו"ח לרבי ובו פירוט מפעולותיהן בלימוד ענייני משיח, בתשובה הורה הרבי לפעול בקשר ובתיאום עם נשי חב"ד שב[[קראון הייטס]] כשהרבי מדגיש במיוחד על הפעולה האחרונה: {{ציטוטון|נתקבל והמצורף בזה ותשואות חן ויהא בהצלחה רבה ובטח עומדות בקשר עם נשי חב"ד תחיינה דכאן לדעת על דבר חגיגתן כאן לאחרונה. אזכיר על הציון}}{{הערה|1=ראה בהרחבה את כל השתלשלות האירועים בקובץ [https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDI3NjU1ODcxMjk0NDg4NzE3NDABc05abkg4ZnVqa3dKATQBAXYy העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}} בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]]}}.<br />
<br />
===מעמד קבלת המלכות===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מעמד הסאטלייט]]}}<br />
[[קובץ:י' שבט תשנ"ג.jpg|200px|thumb|left|קריאת רבני חב"ד להשתתף במעמד ה'[[סאטלייט]]' (י' שב"ט תשנ"ג)]]<br />
[[קובץ:תשנג.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרבי במעמד]]<br />
לקראת [[י' שבט]] [[תשנ"ג]] התאספו כמה פעילים מ[[המטה העולמי להבאת המשיח]] ביניהם: הרב [[שמואל בוטמן]], הרב [[מנחם גערליצקי]], הרב [[יעקב שפריצער]], הרב [[משה רובשקין]], הרב יוסי פאריז והרב [[זושא זילברשטיין]] והחלו בארגון המעמד שבמרכזו קבל מלכותו של הרבי על ידי הכרזת 'יחי'. יחד עם הכינוס תוכנן לשלב גם את חגיגת סיום ציור, על ימות המשיח, שעורך הצייר מר [[מיכאל שוורץ]]. הציור שצויר, על פי בקשת הרבי מהצייר בעבר{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1760 סיפורו של הציור]{{וידאו}}}}, הסתיים כבר בי"א ניסן בשנה הקודמת (תשנ"ב) אך עקב המאורעות נדחה, לקראת הכינוס ביקש מר שוורץ מהרבי לסיים זאת בי' שבט, והרבי השיב בחיוב. במשך השבוע הקודם לאירוע, הכניסו המארגנים את תוכנית הכינוס ובקשת ברכה, והרבי נענה בראשו לאות חיוב.<br />
<br />
בעקבות הפרסום, גורמים שונים בחב"ד החלו להצר את צעדי המארגנים{{הערה|1= הרב [[שמואל בוטמן]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21382 מאחרי הקלעים של קבלת המלכות] בראיון ל[[שבועון בית משיח]]}}, הרבנים שחששו מכך פרסמו אזהרה שלא לפרסם את האירוע בתקשורת, ביום חמישי ו' שבט, שלושה ימים לפני הכינוס שתוכנן ליום ראשון, הכניסו המארגנים, אל הרבי, את כל פרטי התוכנית, ביניהם: שידור ישיר מהמעמד לכל העולם באמצעות ה'לוין'. הרבי השיב ב'הסכמה וברכה' לתוכנית. בעקבות הסכמת הרבי לשידור המעמד, התכנסו הרבנים על מנת לבטל את הודעתם הקודמת, וכך כתבו: {{ציטוטון|הבהרה- לאור הסכמה וברכה מפורשת מכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א (ושנמסר על ידי המשב"ק הרב לייבל שי' גרונר) לעשות סאטעלייט (הוק-אפ) ביום ראשון ט' שבט בשעה 5:00 אחה"צ, הננו להודיע שאין לאחר דברי המלך כלום, (ובמילא הפתק שנמסר בשם ה[[בד"צ]] בנוגע להנ"ל בטל ומבוטל)}}. על החתום בשם בית הדין: הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]], הרב [[יצחק הענדל]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].<br />
<br />
הכינוס עצמו נפתח בשעה 5:00. לאחר קריאת פרקו של הרבי בתהילים על ידי הרב [[משה טלישבסקי]], פתח המנחה, הרב שמואל בוטמן בהסבר על המעמד. נאמו בערב: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], כנציג בית בהדין של [[קראון הייטס]]. הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], כנציג [[ועד רבני ליובאוויטש]] ו[[אגודת חסידי חב"ד]], אשר הסביר את טיבו של מעמד זה שאינו הכתרה, מכיון שההכתרה למלך המשיח נעשית על ידי ה', אלא קבלת המלכות מצד העם. בנוסף דיברו: הרב [[יצחק הנדל]], אשר הקריא את [[פסק דין]] שהרבי הוא [[מלך המשיח]], והרב [[יואל כהן]].<br />
<br />
תוך כדי המעמד יצא הרבי לבית הכנסת, שם נערך הכינוס, לתפילת ערבית, בסיום התפילה נכנס הרבי אל ה[[מרפסת]] ומשם צפה בסיום הציור על הצייר מר שוורץ. הרב גוראריה בירך את הרבי ואמר: "בזמן זה שבו הרבי קיבל על עצמו את הנשיאות... אנו מברכים את הרבי בברכה של 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד', כל הקהל הכריז יחד עמו שלוש פעמים 'יחי', ומיד החלו לנגן בשירת 'יחי'. הרבי הסתכל באותה עת לעבר הקהל ממול וכן סקר את בימת הצלמים. הניגון נמשך למעלה מ-8 דק' כשבסיומו סימן הרבי לסגירת הוילון{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34944 "מאות אלפים ראו ומליונים שמעו" ● יומן] {{אינפו}}}}.<br />
התקשורת בישראל ובעולם סיקרו את האירוע ועסקו בכך בימים שאחרי. בעת האירוע עצמו נכחו ב-770 למעלה מעשרים נציגים מרשתות הטלוויזיה הגדולות בעולם. ששידרו את האירוע בשידור חי וישיר. באותו ערב משחק ה"סופר-בול" השנתי נדחה בכמה שעות. ובינתיים שודר המעמד מ-770. כמות הצופים הגיעה לעשרות מליונים.<br />
{{תבנית:גלריה משיח}}<br />
<br />
==האמונה לאחר ג' בתמוז==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
ביום ג' בתמוז שנת תשנ"ד התכסה הרבי מעינינו. בקרב חסידי חב"ד קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך הגאולה ומצפים לכך שהרבי יתגלה כמלך המשיח. בהקשר לכך מזכירים החסידים את דברי חז"ל{{הערה|רש"י, דניאל י"ב, י"ב}} "שעתיד משיחנו [[נכסה וחוזר ונגלה|להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה]]".<br />
<br />
ביום ו' תמוז תשנ"ד, נערכה אסיפה דחופה של כל רבני חב"ד בישראל, בה הוחלט להמשיך עם פירסום זהותו של משיח וכן הורו ל[[עיתון כפר חב"ד]] להמשיך ולפרסם בשער העיתון את הכרזת 'יחי'{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/originalsize/1048/104774.jpg צילום מכתב הרב ירוסלבסקי לאהרון דב הלפרין, עורך העיתון]}}{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2975 הרב יורקוביץ' מספר על אסיפת הרבנים אחרי ג' תמוז]{{וידאו}}}}{{הערה|הסיפור המלא נדפס בספר [[תומת ישרים תנחם]], של הרב [[שלום בער וולפא]].}}.<br />
<br />
הרב [[אהרן סולובייצ'יק]] פרסם לאחר ג' בתמוז מודעה בעיתון ג'ואיש פרס: "בקשר לאמונה של רבים מחסידי חב"ד... שהרבי יכול עדיין להיות משיח - לאור הגמרא בסנהדרין, הזוהר, האברבנאל, כתבי האריז"ל, השדי חמד ועוד מקורות - אני לא יכול לומר שהאמונה הזאת היא דבר שמחוץ לזרם האורתודוקסי"{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46089 צילום ממכתב שפורסם בעיתון ג'ואיש פרס] {{אינפו}}}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''יחי המלך המשיח''', הוצאת המחבר, תשנ"ב (1992)<br />
*הרב [[חיים ששון]], '''עתה ידעתי''', הוצאת המחבר, תש"ס (2000)<br />
*הרב [[יוסף יצחק מייזליש]], '''התקופה והגאולה''' - במשנתו של הרבי מילובאוויטש, בהוצאת [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], תשס"ה (2005).<br />
*משיח פרידמן, '''[[ימי בשורה]]''' - תיעוד אירועי התגלות מלך המשיח ובשורת הגאולה, אלול תשע"ג (09.2013) ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77955 העמודים הראשונים של הספר] {{תמונה}})<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.info/images/notimage/44706_he_1.pdf סוגיות בגאולה - מלך המשיח] {{PDF}}<br />
<br />
====גדרו ההלכתי====<br />
'''סימני הרמב"ם'''<br />
*[http://www.hageula.com/moshiach/person/3808.html סימני הרמב"ם על מלך המשיח]{{וידאו}} סרט וידאו המציג כיצד כל הסימנים הללו נתקיימו ברבי - אתר הגאולה<br />
*[http://www.hageula.com/study/books/2357.html ביאור פסק הדין "בחזקת שהוא משיח"] - אתר הגאולה<br />
*הרב שלום דובער וולף, [http://www.chabad.info/images/notimage/51851_he_3.pdf כתר מלכות] {{PDF}} - סיכום וביאור שיטת הרבי בענין מלכות בית דוד והגאולה העתידה<br />
<br />
'''פסק דין'''<br />
*[http://chabad.info/files/pdf/psak.pdf פסק הדין] {{PDF}}<br />
*[http://psakdin.net 'אתר פסק דין']<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'] {{PDF}} - קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.<br />
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ"ד] המשפיע הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
<br />
====פרסום האמונה====<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21467&search=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA%D7%95+%D7%A9%D7%9C+%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97+-+%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8,+%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8,+%D7%90%D7%95+%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%94%3F&page=1 פירסום זהותו של משיח - אסור, מותר, או מצווה] - רב שיח עם רבנים ומשפיעים {{אינפו}}<br />
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2976 הרב חנזין: בשורת הגאולה והגואל לציבור]{{וידאו}}<br />
<br />
====קבלת המלכות====<br />
'''שיחות הרבי'''<br />
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1430 שיחת] [[ב' ניסן תשמ"ח]] - בה מבואר תוכן ההכרזה "יחי המלך". {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37253 צילום קטע מהשיחה, כפי שהוגהה על ידי הרבי והודפסה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37264 שיעור בשיחת ב' ניסן תשמ"ח] מפי הרב [[שלמה מאיעסקי]] {{שמע}} {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/images/notimage/67977_he_5.pdf 'יחי המלך'] {{PDF}} קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] הסוקר את מהות ההכרזה<br />
<br />
'''יחי אדוננו בעידודו של הרבי'''<br />
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67796 הכרזת "יחי המלך" בפני הרבי]{{וידאו}} - [[ד' בניסן]] [[תשמ"ח]] - {{אינפו}}<br />
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 הרבי מעודד את שירת ה"יחי"] [[ט"ו אייר תנש"א]] - השירה הראשונה המתועדת {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 כינוס השלוחים תשנ"ג] - ה[[שלוחים]] שרים [[הרבי]] מעודד {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2111 כינוס השלוחים תשנ"ג] - הרבנים והשלוחים מכריזים בהתלהבות 'יחי אדוננו' {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3121 ונענע לנו בראשו - 20 שנה לקבלת המלכות] {{וידאו}}<br />
<br />
'''פעולות הנשים'''<br />
* [[ועד חיילי בית דוד - 770]], [http://www.chabad.info/images/notimage/72071_he_1.pdf קובץ העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}}, תיעוד מלא ומקיף על פעילותן של נשי חב"ד לקבלת המלכות - {{אינפו}}<br />
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1436 מגישים לרבי חתימות 'קבלת המלכות'] ב' מר חשון תשנ"ב{{וידאו}} - {{אינפו}} <br />
<br />
'''מעמד קבלת המלכות - י' שבט תשנ"ג'''<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=17588 לקריאת יומן השידור משנת תשנ"ג] - {{אינפו}}<br />
* [https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDI3NjU1ODcxMjk0NDg4NzE3NDABc05abkg4ZnVqa3dKATQBAXYy העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}} - הסיפור המלא. בהוצאת "[[ועד חיילי בית דוד]]". <br />
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3307 הסאטלייט מי' שבט תשנ"ג • הוידאו המלא]{{וידאו}}<br />
<br />
'''שונות'''<br />
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?27712 יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד] {{PDF}}- ליקוט מעניינם בתורה המבארים את תוכן הענין של קבלת מלכותו של מלך המשיח המתבטא בהכרזה "יחי המלך".<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75094 "פעולת העם שמכריזים: יחי המלך!" ● סקירה] {{אינפו}}<br />
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61251 המסמכים מוכיחים: הרבי אישר ועודד את "קבלת המלכות"]{{תמונה}} - {{אינפו}} <br />
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2338 הרב ברוד מסביר: החשיבות בחתימה על קבלת המלכות] חודש ניסן תשנ"ד{{וידאו}} - {{אינפו}} <br />
* [http://www.chabad.info/index2.php?url=article_he&id=60913 סגן רה"ע שיקאגו: מקבל את מלכותו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br />
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות] [[ניסן]] [[תשנ"ד]] ר' [[מענדל פוטרפס]] מכריז "יחי" {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1599 כנס התעוררות בכיכר מלכי ישראל] [[תשנ"ה]] הרב [[יונה מצגר]] מכריז "יחי" {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
<br />
====האמונה לאחר ג' תמוז====<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55295 בשורת הגאולה לאחר ג' תמוז] - ראיון עם הרב שימי גולדשטיין<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46509 הרב וולפא עונה לרב מנשה הקטן]<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|*]]</div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=196560נחלת הר חב"ד2015-04-17T12:07:39Z<p>מלך: /* ספר תורה מהרבי */</p>
<hr />
<div>[[קובץ: נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נחלת הר חב"ד בימיה הראשונים]][[קובץ:נחלת הר חב"ד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|נחלת הר חב"ד]]<br />
[[קובץ:הר חבד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|המכתב הראשון של הרבי לתושבי השכונה]][[קובץ: נחלת הר חבד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] בבית הכנסת]]<br />
[[שכונה|שכונת]] '''נחלת הר חב"ד''' שב[[קרית מלאכי]], נוסדה על ידי [[הרבי]] בשנת [[תשכ"ט]]. כיום מתגוררים בה מאות משפחות [[חב"ד]]יות, ובה מוסדות [[חינוך]] רבים.<br />
<br />
==תהליכי בנייה==<br />
כאשר הרבי הורה לאתר מקום מתאים להקמת [[שכונה]] לעולים וחסידים, חיפשו כמה מעסקני חב"ד שטח הולם, עד אשר הגיעו לקרית מלאכי, וראו כי יש בה שכונה בהקמה שאינה מאוכלסת. לאחר גיבוש צעדים אופרטיביים, נשלח מכתב מפורט לרבי, ואז התקבל מענה במברק מכ"ג [[שבט]] [[תשכ"ט]]: "נכונה ההצעה דקריית-מלאכי בהתנאים שמסרם, וכן שחלק דאברכי הכולל דכפר חב"ד יתיישבו שם. בברכת הצלחה לגמר [[טוב]] בהנזכר לעיל". במהלך שלבי הבניה ביקש הרבי מהרב [[אפרים וולף]] ע"ה לאסוף קבוצת אברכים ולהכין רשימה של [[שלוחים]] שיבואו לקרית מלאכי. ובסמיכות לשבת פרשת זכור הגיעו המתיישבים הראשונים להתיישב בנחל'ה.<br />
<br />
בשנת [[תשל"א]] הציע הרבי לפתוח [[גמ"ח]] בראשות הרב [[בערל ריקמן]].<br />
<br />
בשנת [[תשל"ב]] נפתחה [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בנשיאות הרבי ובעידודו על ידי הרב [[מרדכי קוזלינר]] ע"ה.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ג]] - בהתעסקותו של ר' מוטל קוזלינר הוקם [[ועד נחלת הר חב"ד]] בנשיאות הרבי. תחת הועד היו המוסדות: [[בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד|בית הספר למלאכה]], ובית ספר בנות, והכולל. חברי הועד: הרב יצחק ירוסלבסקי, הרב גורדצקי, הרב מרדכי קוזלינר, הרב לוי פרסמן, הרב אלתר הבר, הרב משה חכשוילי, הרב [[ברל ריקמן]], הרב אלייב.<br />
<br />
==ספר תורה מהרבי==<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ט]], בהוראת הרבי בחרו שני ספרי תורה מתוך הספרים שעמדו בארון הקודש בבית חיינו [[770]]. לאחר שנבחרו שני ספרי התורה, הועברו אלו לחדרו של הרבי, כאשר במקביל הוכנו להם מעילים עליהם נרקם הכיתוב: "ביהכ"נ חב"ד בנחלת הר חב"ד באה"ק תובב"א, נשלח על ידי הרבי (ליובאוויטש)". ספרי התורה היו שונים לחלוטין זה מזה - האחד קטן ולו נתפר מעיל בצבע לבן, ואילו השני גדול ממדים, ולו נתפר מעיל בצבע שחור כהה. בתום מלאכת תפירת המעילים והלבשתם, הושבו ספרי התורה לארון הקודש.<br />
<br />
הרבי הסביר את סיבת שליחת הספר תורה, כי הם נשלחו לקראת פסח שכן במהלכו צריכים להוציא שני ספרי תורה.<br />
<br />
לקראת משלוח הספרים הורה הרבי שפמליה של עשרה חסידים תלווה את ספרי התורה לשדה התעופה ע"ש קנדי, מתוכם יהיו שלושה חברי כולל האברכים שב[[קראון הייטס]]. הרבי הורה שהרב [[זלמן שמעון דבורקין]], רב השכונה, יבחר את השלושה. <br />
<br />
המשלוח נקבע ליום [[י"א ניסן]], יום הולדתו של הרבי. באותו יום נסע הרבי ל[[האוהל|אוהל]] הק' ולפני יציאתו לדרך נכנס לבית הכנסת ב– 770 יחד עם הרב [[בנימין גורודצקי]] ומזכיריו הרב חודקוב, הרב קליין והרב גרונר. הרבי ניגש לארון קודש שם עמד כבר גבאי בית המדרש הרב [[יוחנן גורדון]]. הרבי נתן לו מאתיים דולרים בהם נרכשו ספרי התורה שנבחרו מבעוד מועד.<br />
<br />
הרבי חייך אל הרב גורדון ובירכו במאור פנים 'איר זאלט דערלעבן משיח'ן' [= תזכו להתראות עם המשיח]. ספר תורה אחד נתן הרבי בידי מזכירו הרב חודקוב והשני בידי הרב בנימין גורודצקי, והם העלום אל בית הכנסת הקטן בקומה הראשונה של 770 (ה'זאל הקטן'). כאשר נכנסו לבית הכנסת, נמסרו ספרי התורה לרבי והוא מסרם לרב חודקוב שהכניסם לתוך ארון הקודש. <br />
<br />
לאחר מכן נסע הרבי ל'אוהל' ובשובו התפלל מנחה. בתום התפילה הוציאו את ספרי התורה מארון הקודש וכשהרבי לבוש בגדי שבת אזור באבנט, ליווה את ספרי התורה עד מכוניתו של הרב בנימין קליין. מסביב למכונית כבר עמדו זקני החסידים הרב [[אליהו ייאכיל סימפסאן]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[זלמן דוכמן]]. במרחק מה נעמדו חסידים ותמימים רבים.<br />
הרב קליין פתח את דלתות הרכב והכניס את ספרי התורה למכונית. המדובר היה שהרב גורודצקי ייסע עם הספרים לארץ הקודש והרב חודקוב ילווה אותם עד לשדה התעופה ויחזור. לפתע הורה הרבי שהרב חודקוב ילווה את הספר תורה כשהוא לבוש סרטוק. הרבי אמר לו שילך לחדרו הקדוש ויקח משם את הסרטוק של הרבי, הרבי נתן לרב חודקוב את המפתח לחדרו הקדוש כדי שבחזרתו משדה התעופה, אם הרבי לא יהיה בחדרו, יוכל הרב חודקוב להחזיר את הסרטוק למקומו.<br />
<br />
הרב חודקוב אכן לבש את הסרטוק, וביחד עם הפמליה שהוכנה מבעוד מועד, נסעו לשדה התעופה 'קנדי'. הקהל הרב שנכח במקום ליווה את המכונית עם ספרי התורה עד לפינת הרחוב. בשדה התעופה 'קנדי' חזר הרב נתן גורארי' מאמר חסידות.<br />
<br />
בשדה התעופה בן גוריון בלוד, כבר המתינה משלחת רבנים ונכבדים וקיבלה ברוב כבוד את הרב גורודצקי שהגיע עם ספרי התורה. <br />
<br />
יחד עם ספרי התורה שלח הרבי אגרת מיוחדת בה הבהיר כי אין הוא צריך להסביר מדוע הוא שולח את ספרי התורה, אלא ציטט בארוכה את אגרת אדמו"ר הריי"צ בעת ששלח ספרי תורה למייסדי כפר חב"ד. באותו מכתב כותב הרבי הריי"צ שצריך להתבונן בכך שההשגחה העליונה הביאה את המתיישבים לארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה, וספר התורה יהיה לאות זכרון לסדר את החיים על פי התורה, ולחנך את הבנים והבנות בדרך התורה ללא פשרות. <br />
<br />
חגיגת הכנסת ספרי התורה התקיימה ביום [[י"ט בניסן]], ד' [[חול המועד]] [[פסח]], בהשתתפות חסידי חב"ד המקומיים וחסידי חב"ד שבאו מכל קצות הארץ ליטול חלק בחגיגה מיוחדת זו. התהלוכה יצאה מבנין המועצה המקומית לעבר בית הכנסת בנחלת הר חב"ד, תוך שירה וריקודים ושמחה פורצת גדר. שני ספרי התורה הוכנסו ברוב פאר והדר לבית הכנסת בשכונה החדשה. <br />
<br />
כעבור מספר שנים נבנה בית כנסת המרכזי בשכונה עבור חסידי חב"ד ובני הקהילה הגרוזינית נותרו להתפלל בבית הכנסת הישן. ספר תורה הגדול נותר בבית הכנסת הישן, ואילו ספר תורה הקטן הועבר לבית כנסת חב"ד החדש. עם הזמן התיישן הספר והתגלו בו בעיות רבות אשר עיכבו את תיקונו. בשנת [[תשס"ט]], לאחר התעוררות של קבוצת חסידים, גויס מימון לתקן את הספר ולאחר עמל רב חודש הספר וגם נקנה בעבורו כתר תואם לכתר של ספר התורה הקטן ב-770 המכונה "הספר תורה של הרבי. ספר התורה מוצא בשבתות לקריאת [[מפטיר]].<br />
<br />
== עמותת נחלת הר חב"ד ==<br />
[[קובץ:עמותת נחלה.jpg|שמאל|ממוזער|180px|העמוד הראשון מתקנון העמותה]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[עמותת נחלת הר חב"ד]]}}<br />
בשנת [[תשל"ג]] הוקמה באופן רשמי עמותת "נחלת הר חב"ד", ואף אושר כחוק תקנון העמותה בה חברים כל חסידי חב"ד המתגוררים בנחלת הר חב"ד "הסרים למרות כ"ק האדמו"ר שליט"א מליובאוויטש". התקנון נשלח לרבי, ואנ"ש זכו למכתב מהרבי על הקורת רוח שהדבר גרם לו.<br />
<br />
==תפקידים בקהילה==<br />
*רב הקהילה - הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]].<br />
*[[משפיע]] הקהילה - הרב [[מיכאל מישולובין]].<br />
*יו"ר ועד השכונה - הרב [[מרדכי גורודצקי]].<br />
* מזכיר הועד - הרב [[אברהם אלתר הבר]]<br />
*מנהל ישיבת תומכי תמימים - הרב שמואל אליעזר קוזלינר<br />
*יו"ר '[[ועד המוסיפין]]' - הרב [[אברהם מענדל פרידלנד|אברהם (בומי) פרידלנד]].<br />
*מנהל בית חב"ד - הרב [[ליפא קורצוויל]].<br />
*גבאי בית-הכנסת חב"ד המרכזי - הרב [[אליהו וולוביק]].<br />
*רב אנ"ש מק"ק ביכנ"ס עולי גרוזיה ורב ראשי ליהדות גרוזיה - הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]].<br />
*מנהל תלמוד תורה וישיבת בית הר"מ - הרב [[נתן וולף]].<br />
* ראש ישיבת בית הר"מ - הרב [[שלום דובער כהן]]<br />
*נציג חב"ד בעירייה - ר' [[חיים שטיינר]].<br />
*ראש כולל האברכים - הרב [[אברהם מנדל ווכטר]], הרב [[שמואל כהן]].<br />
* מנהל [[בית כנסת לצעירים]] - הרב [[אליהו וילהלם]].<br />
* משפיע בית כנסת לצעירים - הרב [[משה הבר]].<br />
* מנהלי [[חמ"ה]] - הרב [[שלום בער גורליק]], הרב [[שמואל לוין]].<br />
* יו"ר מרכזי יד לילד - הרב אלימלך הרצל.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*'''קונטרס נחלת הר חב"ד'''<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[[זושא וולף]], '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus,%20Av%2017%205768.pdf ייסודה והתפתחותה של שכונת נחלת הר חב"ד, ההוראות, הדיווחים ואגרות-הקודש]''', [[תשס"ח]]. {{PDF}}<br />
<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד|*]]<br />
[[קטגוריה:שכונות חב"דיות]]</div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=196559אוהל (פירושונים)2015-04-17T12:06:25Z<p>מלך: </p>
<hr />
<div>{{פירושונים|<br />
*[[אוהל אדמו"ר הזקן]]<br />
*[[אוהל אדמו"ר האמצעי]]<br />
*[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש]]<br />
*[[אוהל אדמו"ר הרש"ב]]<br />
*[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]] - בית העלמין "מונטיפיורי" בקווינס<br />
*[[אוהל ר' לוי יצחק שניאורסון]]<br />
*[[אוהל (השפעת המקיף)]] <br />
*[[אוהל (קבר הצדיק)]]<br />
*[[אוהל מועד (אוהל משה)]]<br />
*[[אוהל מועד (המשכן)]]<br />
*[[אוהל מועד (בנפש)]]<br />
}}</div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%9D_%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=196558חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)2015-04-17T12:04:59Z<p>מלך: /* הסתלקותה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרבנית חנה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרבנית חנה]]'''הרבנית חנה שניאורסון''' ([[כ"ח בטבת]] [[תר"מ]] - [[ו' תשרי]] [[תשכ"ה]]), היא רעייתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], ואימו של [[הרבי]]. <br />
<br />
==הולדתה וצעירותה==<br />
הרבנית חנה שניאורסון, נולדה ביום [[כ"ח בטבת]] [[תר"מ]] בעיר רומנובקה, לאביה ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]], שהיה רבה של [[ניקולייב]] ולאמה [[רחל ינובסקי|הרבנית רחל]]. הוריה העניקו לה חינוך חסידי שורשי מגיל צעיר. באותם הימים הייתה העיירה ניקולייב משכן לקהילה תוססת של [[חסידי חב"ד]], כאשר היה מתקבל [[מאמר חסידות]] מ[[ליובאוויטש]], הייתה חנה מעתיקה אותו בכתב יד נאה לתועלת החסידים כולם.<br />
<br />
חנה ניחנה בכשרון מוזיקלי יוצא דופן אותו קיבלה מאביה הרב מאיר שלמה, שאף חיבר כמה [[ניגוני חב"ד|ניגונים חבדיי"ם]] של דביקות הנפש.<br />
<br />
==נישואין==<br />
[[קובץ:הרבנית חנה בצעירותה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית חנה בצעירותה]]<br />
<br />
בגיל עשרים נישאה חנה לרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]. את השידוך הציע [[אדמו"ר הרש"ב]]. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר [[חג השבועות]], אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלח שליח מיוחד לאדמו"ר הרש"ב בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום חמישי [[י"ג בסיוון]] [[תר"ס]].<br />
<br />
לאחר החתונה שיגר [[אדמו"ר מוהרש"ב]] מכתב ברכה לאבי החתן רבי [[ברוך שניאור שניאורסון]], וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו.<br />
<br />
=="עזר כנגדו"==<br />
[[קובץ:כרטיס בקשה חנה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טופס בקשת ההגירה של מרת חנה, אותה רשמה בעת היותה במחנה הפליטים [[פוקינג]] שב[[גרמניה]], יעד ההגירה הוא [[צרפת]] (משם המשיכה ל[[ארצות הברית]])]]<br />
בשנת [[תרס"ז]] (1907 למנינם), קיבל הרב לוי יצחק הצעה לכהן ברבנות בעיר [[יקטרינוסלב]] (כיום דנייפרופטרובסק). הוא קיבל את ההצעה ועבר עם משפחתו לעיר, שם כיהן ברבנות במשך 32 שנה. כל אותה העת עמדה לצידו הרבנית חנה כשהיא מעורבת ופעילה בחיים הקהילתיים. בזמן מלחמת העולם הראשונה, הקימה הרבנית חנה ארגון שדאג לספק מקום לינה ומזון לפליטים.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ט]], נערכה חתונת בנם הבכור, [[הרבי]] בוורשה שב[[פולין]], על הוריו של הרבי נאסר לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה בעקבות פעילותם למען היהדות. ביום החתונה ערכו רבי לוי יצחק והרבנית חנה סעודת מצווה למרות האיסור החמור לכנס אסיפות דתיות.<br />
<br />
כאשר השלטונות הסובייטים החלו לרדוף את חיי הדת בברית המועצות, נלחם רבי לוי יצחק על שמירת המצוות. עקב פעילותו נאסר ונשלח לגלות לכפר צ'אילי בקזחסטן. הרבנית חנה מיהרה להצטרף אליו כדי לדאוג לכל צרכיו. היא הפיקה דיו מעשבים כדי לאפשר לבעלה להעלות את חידושי התורה שלו על הכתב. מאוחר יותר סיכנה את חייה כשנטלה עמה את כתביו בנדודיה. בסופו של דבר הוברחו כתבים אלו אל מחוץ לברית המועצות והודפסו בסדרת ספרים בשם [[ליקוטי לוי יצחק]].<br />
<br />
לאחר שנות הגלות עבר רבי לוי יצחק ל[[אלמא אטא]] אך שם חלה במחלה קשה וסופנית, ממנה נפטר ב[[כ' במנחם אב]] [[תש"ד]] (1944).<br />
<br />
==בארצות הברית==<br />
[[תמונה:הרבנית מגיעה.jpg|שאמל|thumb|250px|תעודה המעידה על בואה של [[הרבנית חנה]] עם בנה [[הרבי]] לארה"ב]]<br />
<br />
בחורף [[תש"ו]] יצאה מ[[אלמא אטא]], בעזרת ידידים הצליחה הרבנית להגיע ל[[מוסקבה]]. הרבנית שהתה בביתו של ר' [[דובער ריקמן]], בפרוור ליד מוסקבה, בקראסקאווע. בתחילה התעקשה לצאת מ[[רוסיה]] באופן רשמי בטענה כי יש לה בן ב[[ארה"ב]] ולא הסכימה להבריח את הגבול באמצעות ה'[[עשאלונים]]'. לבסוף הסכימה והבריחה את הגבול ל[[פולין]], שם נדדה מעיר לעיר עד שהגיעה ל[[פריז]], [[צרפת]], שם פגש אותה בנה, [[הרבי]]. הם הפליגו יחד באוניה והגיעו לחופי ארצות הברית ב[[כ"ח בסיוון]] [[תש"ז]] (1947). הרבנית חיתה את שבע עשרה שנותיה האחרונות בסמוך ל-[[770]] (ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], בבית מספר 1418 המחובר כיום עם [[1414 פרזידנט|פנימיית ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]).<br />
<br />
3 שנים לאחר שהגיעה ל[[ניו יורק]] הסתלק [[הרבי הריי"צ]] ובנה הבכור, [[הרבי]], מילא את מקומו. למרות סדר יומו העמוס היה הרבי מקפיד לבקר את אמו בכל יום ללא יוצא מן הכלל. <br />
<br />
הרבנית הייתה מעורה בחיי החסידים בקראון הייטס. רבים מבין החסידים היו פוקדים את ביתה, משוחחים עמה ומעלים זכרונות על בעלה, [[רבי לוי יצחק]]. היא מצידה פקדה בקביעות את התפילות וההתוועדויות ב-[[770]] ואת שמחות החסידים. כמו כן, שימשה כחברת נשיאות [[נשי ובנות חב"ד בארצות הברית]].<br />
<br />
==זכרונות הרבנית== <br />
<br />
בניו יורק העלתה הרבנית חנה על הכתב את קורות חייה ברוסיה הסובייטית. תולדות חיים אלו מלאים בתלאות אך גדושים בתעצומות רוח ובמסירות נפש; הרבנית נתנה העתק מתוקתק מזכרונות אלו לסופר החסידי [[ניסן גורדון]] שידפיסם ב[[די אידישע היים]], ואכן הודפסו שם בדרת כתבות בתשכ"ד, בתוספת פרטים מראיונות שערך [[ניסן גורדון]] עם הרבנית, ובהשמטת כל החלק אודות סבלו של הרלוי"צ (ע"פ הוראת הרבנית, שביקשה שלא לצער את הרבי עם הידיעות הכואבות).<br />
<br />
כ15 שנה לאחר-מכן הרב [[אליהו אלתר פרידמאן]] מצפת ערך את הספר [["אם בישראל"]] ותרגם זכרונות אלו ללה"ק, וערך אותם מחדש לפי התאריכים. משום מה - כל הקטעים על סבלו של הרלוי"צ הודפסו בספר.<br />
בשנת תשנ"ג כמה בחורים קיבלו את העתק הזכרונות הנ"ל, ותקתקו את הכל (מלא טעויות כרימון) והודפס כסדרו ב"צדי"ק למלך" חוברת ד, ושם תוקתק על פי הסדר של הכתיבה (ולא סדר המאורעות).<br />
<br />
בשנת ה'תשע"ב הגיע לידי מערכת [[ועד הנחות בלה"ק]] המחברת האורגינלית של זכרונות הרבנית, וכן מחברת נוספת של זכרונות שכתבה לעצמה לאחר מכן, הכוללת זכרונות מילדותו של הרבי ועד למה שעבר בראשה בעת שישבה וצפתה ברבי בהתוועדויות לאחר קבלת הנשיאות. הזכרונות החלו להתפרסם מהעותק המקורי באידיש, ובתרגום ללה"ק, אנגלית, צרפתית ורוסית, ויוצא בחוברות שבועיות בשם "רשימת זכרונות". לקראת שבת פרשת תזריע-מצורע ה'תשע"ב יצאה חוברת מס' כז המסיימת את המחברת הראשונה של הזכרונות, ולכבוד שבת פרשת אחו"ק יצא חוברת מס' כח שבה המחברת השני' (שמעולם לא הודפסה, אם-כי פרטים רבים ממנה הובאו בכתבות של ניסן גורדון ב"די אידישע היים" בשנת תשכ"ד).<br />
<br />
המחברות הועברו ל[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].<br />
<br />
נשים שהכירוה באופן אישי מספרות שהייתה אישיות נדירה. סבלה שנים רבות ולמרות זאת אצרה את כאבה ושידרה שמחת חיים.<br />
<br />
==הסתלקותה==<br />
[[תמונה:ציון הרבנית חנה.jpg|left|thumb|250px|ציון הרבנית חנה]]<br />
<br />
הרבנית נפטרה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php? יומן הסתלקותה של הרבנית חנה] {{שטורעם}}.}} בעלות המנחה ביום ה[[שבת]] ב[[ו' בתשרי]] [[תשכ"ה]] (1964), ואלפי חסידים ליוו את ארונה למנוחות. מנוחתה כבוד בחלקת הרבניות הסמוכה ל[[האוהל|אוהל]] [[הרבי הריי"צ]] ברובע קווינס שב[[ניו יורק]]. <br />
<br />
ביום הסתלקותה, עלה באש כסאה שבמקום מושבה ב'עזרת נשים' ב770.<br />
<br />
בנות רבות נושאות את השם חנה ומוסדות נוסדו חינוך רבים לזכרה.<br />
<br />
לאחר פטירתה החל הרבי לבאר בהתוועדויות השבת פירושי רש"י על התורה. כמו"כ הדפיס הרבי חוברת עם [[אגרת התשובה]] עם הקדשה לזכרה.<br />
<br />
==משפחתה==<br />
* '''בעלה''': הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].<br />
*'''בניה''': [[הרבי]], ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]] ור' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]].<br />
* '''נכדתה''': גב' [[דליה רויטמן]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
<br />
* '''אם בישראל''' בהוצאת [[קה"ת]], [[תשמ"ג]].<br />
<br />
* '''תולדות לוי יצחק''', כרך ג', בהוצאת [[קה"ת]].<br />
<br />
* קובץ '''אם המלכות''' בהוצאת הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://lahak.org/RebbetzinHE.aspx '''זכרונות הרבנית חנה'''] באתר [[ועד הנחות בלה"ק]]<br />
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=64244 ספר התהלים של רלוי"צ והרבנית חנה] - {{אינפו}}.<br />
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28440 ל"ג בעומר בפריז] - {{אינפו}}.<br />
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47729 זכרונות הגב' זלמנוב אודות הרבנית חנה] - {{אינפו}}.<br />
* [http://www.shturem.net/images/news/45158_news_15092010_7304.pdf קובץ '''אם המלכות'''], [[ועד תלמידי התמימים]], [[תשע"א]]. {{PDF}}<br />
* '''[http://www.chabad.info/images/notimage/77907_he_1.pdf אמנו המלכה]''' {{PDF}} {{אינפו}} [[ועד חיילי בית דוד]] חודש תשרי [[תשע"ג]]<br />
* '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84219_he_1.pdf אם המלך- 50 שנה להסתלקות הרבנית]''' {{PDF}} {{אינפו}} [[ועד חיילי בית דוד]] חודש תשרי [[תשע"ה]]<br />
<br />
<br />
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:נשים|חנה]]</div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=196557אוהל (פירושונים)2015-04-17T12:02:44Z<p>מלך: </p>
<hr />
<div>{{פירושונים|<br />
*[[אוהל אדמו"ר הזקן]]<br />
*[[אוהל אדמו"ר האמצעי]]<br />
*[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש]]<br />
*[[אוהל אדמו"ר הרש"ב]]<br />
*[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]] - בית העלמין "מונטיפיורי" בקווינס<br />
*[[אוהל (השפעת המקיף)]] <br />
*[[אוהל (קבר הצדיק)]]<br />
*[[אוהל מועד (אוהל משה)]]<br />
*[[אוהל מועד (המשכן)]]<br />
*[[אוהל מועד (בנפש)]]<br />
}}</div>מלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=196556בנימין אליהו גורודצקי2015-04-17T12:01:45Z<p>מלך: /* מפעולותיו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:גורודצקי ליד הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב גורודצקי ליד [[הרבי]]]]<br />
[[תמונה:גורודצקי.jpg|left|thumb|200px|הרב גורודצקי ב[[חדר הרבי]]]]<br />
הרב '''בנימין אליהו גורודצקי''', ([[תרס"ה]] - [[ה' באב]] [[תשס"ה]]), כיהן כבא כוח [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]] ל[[צרפת]], [[ארץ הקודש]] ולצפון [[אפריקה]] במשך קרוב ל-70 שנה.<br />
<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[בוברויסק]] שב[[ביילרוסיה]] בשנת [[תרס"ה]], לאביו הרב [[מרדכי לייב גורודצקי]] בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]], בשנות [[ברית המועצות|המהפכה הקומוניסטית]]. למד בבית מדרש לרבנים, שם [[סמיכה|הוסמך]] ל[[רב]]נות.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ו]] התחתן עם בתו של הרב [[שמואל לויטין]], [[מזכיר]] [[הרבי הריי"צ]]. ובאותה שנה בהוראת הרבי הריי"צ קיבל על עצמו את רבנות העיר [[קייב]]. <br />
<br />
בשנת [[תרצ"א]] ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים קורסק]].<br />
<br />
כשהרבי הריי"צ שהה במעון קיץ ליד [[לנינגרד]], ביקר אותו הרב גורודצקי, ולאחר שסיפר לו על סיבת בואו אמר הרבי הריי"צ: "מ'דארף ארבעטין מיט די קישקעס אין די גידערים און נישט נתפעל ווערן". מלים אלו נחקקו בזכרונו והיוו את צו חוקו עד יומו האחרון.<br />
<br />
== מפעולותיו ==<br />
[[קובץ:גורודצקי-.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br />
הרביץ [[לימוד תורה|תורה]] והקים [[ישיבה|ישיבות]] ו[[חיידר|חדרים]] ב[[רוסיה]] הקומוניסטית, כבר מגיל צעיר, ואף נאסר והוגלה.<br />
<br />
בקיץ [[תש"ו]] הגיע ל[[פריז]], והחל לעסוק בעסקנות ציבורית חרף הדוחק הגדול בו היה שרוי.<br />
<br />
יו"ר [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], חבר [[מרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]] ו"ועד הפועל" של [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]]. ניהל במשך קרוב ליובל שנים את ה[[לשכה לעזרת פליטים]], ייסד את מוסדות "[[אוהלי יוסף יצחק]]", סניפים של ישיבות [[תומכי תמימים]], [[בית שרה]], [[בית רבקה]], ו[[בית הספר למלאכה|בתי הספר למלאכה]]. ייסד את ה[[שכונה]] ה[[חב"ד]]ית [[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
לרב גורודצקי היו קשרים מסועפים עם ה[[ג'וינט]], שראו בו כחלוץ בכל מה שקשור לפעילות במקומות נידחים. קשריו עם הג'וינט התחילו כשעוד ב[[רוסיה הקומוניסטית]], והיה נוהג לשלוח לרבי הריי"צ דוחות מהפעילות העניפה בקייב ובערים נוספות. הרבי הריי"צ היה מעביר את הדוחות למשרדי הג'וינט ב[[ארצות הברית]] וב[[ברלין]]. באמצעות כך התוודעו מנהלי הג'וינט לרב גורודצקי והחלו לסייע לו בהשגת תקציבים.<br />
<br />
נפטר ב[[ה' מנחם אב]] [[תשנ"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין]] [[מונטיפיורי]], [[ניו יורק]], בסמיכות ל"[[האוהל|אוהל]]".<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
*נכדו הרב [[יוסף יצחק גורודצקי]] ממלא תפקיד בניהול [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[נפתלי צבי גוטליב]], '''60 שנות פעילות ברוסיה וברחבי העולם''', הוצאת "אגודת אנשי קיוב".<br />
:הספר תורגם לשפות [[אידיש]], [[אנגלית]], [[עברית]], צרפתית ורוסית. הספר יצא לאור לרגל יום הולדתו ה-75.<br />
<br />
{{מיון רגיל: גורודצקי, בנימין}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]<br />
[[קטגוריה:חברי ועד הפועל באגודת חסידי חב"ד העולמית]]<br />
[[קטגוריה:חברי מחנה ישראל]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באפריקה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br />
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]</div>מלך