https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&user=%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A2+%D7%96%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%A8&feedformat=atomחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2024-03-29T13:53:48Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.34.2https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99&diff=641983ברוך מרדכי אזרחי2023-10-26T05:55:06Z<p>מוישע זוכמיר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ברוך מרדכי אזרחי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב ברוך מרדכי אזרחי]]<br />
הרב '''ברוך מרדכי אזרחי''' ([[תרפ"ט]] - [[י"א חשוון]] [[תשפ"ד]]), היה [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "עטרת ישראל" ב[[ירושלים]] וממנהיגי הציבור הליטאי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב אזרחי נולד בשנת [[תרפ"ט]], ב[[פתח תקווה]] לישראל והינדא אזרחי. בצעירותו עברה משפחתו ל[[ירושלים]]. למד ב[[ישיבת חברון]] עד גיל 28 אז [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב מאיר חדש, ה[[משגיח]] של הישיבה.<br />
<br />
החל למסור שיעורים בישיבת חברון ולבני ה"קיבוץ" בישיבת כנסת חזקיהו שבכפר חסידים. בשנת [[תשכ"ד]] ייסד את תנועת "בני תורה".<br />
<br />
בשנת [[תשל"ו]] ייסד את ישיבת עטרת ישראל (על שם אביו). הוא נחשב לאחד מחשובי ראשי הישיבות בציבור הליטאי.<br />
<br />
לאחר פטירת מנהיג הציבור הליטאי הרב [[גרשון אדלשטיין]] בסיוון תשפ"ג התחזק מעמדו של הרב אזרחי והוא נחשב לזקן הרבנים הליטאים בישראל.<br />
<br />
== קשריו עם חסידות חב"ד ==<br />
הרב אזרחי ביקר ב[[770]] בשנת [[תשל"ב]] כשהוא משתתף בהתוועדות [[יו"ד שבט]] של [[הרבי]] על הבימה ליד הרש"ג. באותה הזדמנות הוא אף נכנס אל הרבי ל[[יחידות]].<br />
<br />
במהלך ביקור ב[[ארגנטינה]] ב[[תשע"ב]] ביקר בכולל החב"די ב[[בואנוס איירס]] ומסר באוזני האברכים שיעור תורני מעמיק בנושא הלכות ביעור [[חמץ]].<br />
<br />
במהלך ביקור ב[[גרמניה]] סייר במוסדות חב"ד בעיר דרזדן בראשות השליח ורב העיר הרב שניאור הבלין שסקר בפניו את הפעילות החב"דית בעיר, ואף חנך יחד עימו את [[מקווה]] הטהרה החב"די שנבנה בעיר. בהמשך הביקור במעמד סיום ה[[ש"ס]] שהתקיים בעיר ישב הרב אזרחי לצד השליח, ובנאומו אמר: {{ציטוטון|אם רב המקום מזמינני לחנוך מקווה טהרה בעיר הזו, זהו הסימן המובהק ש'נצח ישראל לא ישקר}}.<br />
<br />
ב[[כ' מנחם אב]] [[תשע"ג]] היה מאורחי הכבוד של מעמד ה"[[ירחי כלה]]" ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה בכפר חב"ד]] המקיים לרגל היארצייט של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי ומסר באזוני הנוכחים שיעור מעמיק. הופעתו בכפר חב"ד הייתה להפתעה.<br />
<br />
בחודש [[אב]] [[תשע"ה]] לפני צאתו למסע להשטתחות על קברי צדיקים בפולין נשא שיחת חיזוק לתלמידי הישיבה בו חידד כי מטרתו ללמוד מגדולי החסידות הטמונים בפולין וללכת בדרכיהם. הרב אזרחי ציין כי עולם החסידות - עולמם של גדולי החסידות הטמונים בפולין הוא "עולם מופלא" וש"עבודת השם התרכזה בעולם החסידות".<br />
<br />
כמה פעמים נצפה הרב אזרחי מנגן בדביקות את הניגון [[צמאה לך נפשי]] שלימד [[הרבי]], הן באופן פרטי והן בהשתתפות תלמידיו ובנוכחות ציבור ליטאי גדול{{הערה|1=לדוגמה: [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64731 הניגון 'צמאה לך נפשי' מושר על ידי הרב ברוך מרדכי אזרחי, ראש ישיבת "עטרת ישראל"]{{וידאו}} {{אינפו}}}}.<br />
<br />
ב[[ט' אייר]] [[תשפ"ב]] נעצר על יד דוכן חב"ד בשדה התעופה ב[[ניו יורק]] וקיבל כרטיס עם תמונת הרבי הכיתוב "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]" מצד אחד ותפילת הדרך מהצד האחר{{הערה|[https://col.org.il/feed/p/7841 הרב אזרחי בדוכן חב"ד בשדה התעופה]}}.<br />
<br />
בחודש [[תמוז]] [[תשפ"ג]] השתתף באירוע [[סיום הרמב"ם]] של מסלול פרק אחד ליום הנלמד בציבור החרדי הודות לארגון [[שיננא]]. במעמד נשא הרב אזרחי דברים ובירך בשפע ברכות את לומדי הרמב"ם.<br />
<br />
== ספריו ==<br />
*'''ברכת מרדכי''' - על ה[[תלמוד]]<br />
*'''ברכת מרדכי''' - על ה[[תורה]]<br />
*'''ברכת מרדכי''' - על ה[[מועדים]]<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=[[גרשון אדלשטיין]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=החל מ[[י' סיון]] [[תשפ"ג]]|| הבא=}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אזרחי ברוך מרדכי}}<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חברון]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ט]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=608350התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)2023-07-04T12:11:14Z<p>מוישע זוכמיר: /* חב"ד קאפוסט */</p>
<hr />
<div>{{הפיצול בחב"ד|<br />
|שם=התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)<br />
|תמונה=[[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|250px]]<br />
|כתובית=מפת העיירה [[ליובאוויטש]] - העיירה בה התרחשו המאורעות שהובילו לפיצול, ובה קבע [[אדמו"ר המהר"ש]] את מושבו. במרכז המפה נתן לראות את חצר רבותינו נשיאנו<br />
|תאריך התחלה=ניסן [[תרכ"ו]], לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר [[הצמח צדק]]<br />
|תאריך סיום=[[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]], הסתלקות אחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבוברויסק<br />
|משך הפיצול=חב"ד קאפוסט - 57 שנים{{ש}}חב"ד ליאדי - 43 שנים {{ש}}חב"ד ניעז'ין - 15 שנים<br />
|ענפים שקמו=[[חסידות חב"ד - קאפוסט]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ליאדי]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]<br />
|מייסדי הענפים=[[חב"ד קאפוסט]] - רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]]{{ש}}[[חב"ד ליאדי]] - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]]{{ש}}[[חב"ד ניעז'ין]] - רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]]<br />
|ממשיכו של הצ"צ=[[אדמו"ר המהר"ש]] שהמשיך את הנשיאות בעיירה [[ליובאוויטש]]<br />
|אירועים משמעותיים=פרישת [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] וליאדי בשנת [[תרע"ב]] מ[[כולל חב"ד]] והקמת [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד}} {{*}} קפידה בשעתו מרבותינו נשיאנו על הלומדים בספרי קאפוסט{{הערה|שם=קפידה|הקפידה הייתה נכונה רק לזמן הפיצול, אך נכון להיום בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] אין קפידא ואפשר ללמוד בספריהם.}} {{*}} מאז ועד היום חסידות חב"ד החלה להקרא בשם '''חסידות חב"ד-ליובאוויטש'''{{הערה|נקראה כך גם על שם מקום מושבו של [[אדמו"ר המהר"ש]] בעיירה ליובאוויטש, וגם כדי להבדיל אותה מהענפים האחרים (חב"ד-קאפוסט, חב"ד-ליאדי וחב"ד-ניעז'ין)}}<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|חסידי אדמו"ר הצמח צדק (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
|חסידי קאפוסט (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידי קאפוסט|חסידי קאפוסט]]<br />
}}<br />
'''התפצלות חסידות חב"ד''' היה מאורע היסטורי שהתרחש בין השנים [[תרכ"ו]] ל[[תרפ"ג]] שבו התפצלה בהדרגתיות [[חסידות חב"ד]] למספר ענפים. הפיצול התרחש לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] בעקבות מחלוקת בשאלת יורשו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], שלושה מבניו ([[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]], [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]], ו[[ישראל נח שניאורסון|המהרי"ן]]) פתחו חצרות נפרדות מ[[חסידות חב"ד|חב"ד-ליובאוויטש]]. ממשיך דרכו בפועל של [[מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|הצמח צדק]] היה בנו הצעיר [[אדמו"ר המהר"ש]] ששימש באדמו"רות ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|על פי פסק בית הדין שדן בעניין יורשו של [[מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|הצמח צדק]], להרחבה ראה בפסקה [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)#הצוואות, פסק הבית דין והפיצול|הצוואות, פסק הבית דין והפיצול]]}} ובמקביל אליו שימשו שלושת אחיו כאדמו"רים ברוח חב"ד: [[המהרי"ל מקאפוסט|רבי יהודה לייב]] שהיה אדמו"ר בעיירה [[קאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]] שהיה אדמו"ר בעיירה [[ליאדי]], ורבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]] שהיה אדמו"ר בעיירה [[ניעז'ין]].<br />
<br />
במהלך השנים חזרו רוב חסידי הענפים הללו ל[[חסידות חב"ד|חסידות חב"ד - ליובאוויטש]]. הפיצול הסתיים בשנת [[תרפ"ג]], לאחר שאחרון אדמו"רי קאפוסט, [[רבי שמריה נח שניאורסון]], שהיה אדמו"ר בעיר בוברויסק, הסתלק ולא נמצא לו יורש. לאחר הסתלקותו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ובמקביל חלק מחסידי קאפוסט עזבו את חב"ד או את דרך החסידות.<br />
<br />
==רקע==<br />
[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוקן פניו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], הפיצול בחסידות חב"ד בין בניו השונים התרחש לאחר הסתלקותו]]<br />
ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] היו שבעה בנים{{הערה|ראה ספר התולדות אדמו"ר הצמח צדק, עמ' 228 ואילך, פרק "משפחתו". בספר [[לשמע אוזן]] (מדור הצמח צדק סיפור ט"ו), כותב הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] שלאדמו"ר הצמח צדק היה בן נוסף בשם ירחמיאל, שנפטר בגיל צעיר, אך אודות ילדו זה לא מובא בשום מקום מלבד בספר זה.}}: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]]{{הערה|כונה הרב"ש, לאחר הפיצול התקשר ל[[אדמו"ר המהר"ש]].}}, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]]{{הערה|כונה המהרי"ל, ייסד את ענף [[חב"ד קאפוסט]].}}, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]]{{הערה|כונה הרחש"ז, ייסד את ענף [[חב"ד ליאדי]].}}, רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]]{{הערה|כונה המהרי"ן, ייסד את ענף [[חב"ד ניעז'ין]].}}, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]]{{הערה|כונה הריי"ץ, כיהן כ[[אדמו"ר]] בעיירה אוורוטש בסגנון חצרות טשערנוביל עוד בחיי אביו אדמו"ר הצמח צדק.}}, רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]]{{הערה|כונה רבי יעקב מאורשה, נפטר עוד בחיי אביו [[הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"ז]].}}, ורבי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|שמואל]] - [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|ממלא מקום אביו ב[[ליובאוויטש]].}}.<br />
<br />
בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר ביקשו ממנו [[חסיד]]ים, בנוסף על מאמרי אביהם [[הצמח צדק]] שנאמרו ב[[שבת]], והיה מקבל את פניהם של ה[[חסיד]]ים שהגיעו לבקרו{{הערה|ראה היכל הבעש"ט חלק ט"ז, עמ' קס"ח, וראה פירוט על-כך ברשימות תרכ"ו של [[אדמו"ר הריי"צ]].}}. בשונה משאר האחים, לא היה [[אדמו"ר המהר"ש]] מקבל את פניהם של רוב החסידים וחוזר לפניהם [[חסידות]] והיה מרבה להתרועע עם ה[[יהודי]]ם הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה 'מודרנית' יותר{{הערה|שם=תרכ"ו}}, אך היה חוזר לעיתים דברי תורה בפני [[הרשב"ץ]] והרב [[שמואל דובער מבוריסוב]]{{הערה|[[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] תרצ"ז, עמ' 195}}. בשנותיו האחרונות של [[אדמו"ר הצמח צדק]] הוא נהג לשלוח את בניו לחזור מאמרי חסידות בעיירות השונות, היו חסידים שהיו מקושרים מאוד ל[[מהרי"ל]] בנו של [[הצמח צדק]], עד כדי כך שהיו מעיזים לבקש מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] שישלח להם דווקא את ה[[מהרי"ל]]{{הערה|כך סיפר הרב [[פרץ חן (צ'רניגוב)]] וכן היה בעוד עיירות - ראה היכל הבעש"ט חלק ט"ז, עמ' קס"א.}}.<br />
<br />
בנו החמישי של ה[[צמח צדק]] רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] נהג כבר בחיי אביו ה[[צמח צדק]] באדמו"רות בסגנון חצרות טשערנוביל בעיירה אוורוטש{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז - עמ' קמ"ו ואילך.}}, ומדי פעם היה מגיע ל[[ליובאוויטש]] ואמר [[חסידות]] לפני יחידי סגולה המקושרים אליו. האח השישי רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] נפטר בחיי אביו, בערך בשנת [[תקצ"ז]]{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ו עמ' קט"ו.}}.<br />
<br />
===מסעות ילדי הצמח צדק===<br />
בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מסביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] לאחר [[הסתלקות]]ו. היות ובשנים קודמות יצא סבו [[אדמו"ר הצמח צדק]] למסעות בקרב חסידיו בעיירות הקטנות, בהם אמר לפניהם [[חסידות]], הוא אף פנה אל חסידי [[חב"ד]] הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שיבקשו מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] שישלח אליהם את אחד מבניו שיחזור להם [[חסידות]], בטענה שלא התאפשר להם להגיע ל[[ליובאוויטש]] מפני טורח הדרך, הזמן הרב שהיא ערכה והעלויות שלה, ועודד אותם לבקש מה[[צמח צדק]] שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו ויחזור חסידות{{הערה|שם=תרכ"ו}}. פניות רבות נשלחו אל ה[[צמח צדק]] ללא ציון שם בן מסוים מבין הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל ה[[מהרי"ל]] בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה, וכש[[המהרי"ל]] קיבל את פניות ה[[חסיד]]ים שיבוא לחזור בעיירתם [[דא"ח]] הלך בתום לב לעיירות אלה, ולא ידע שהכל נעשה בעקבות תעמולתו של בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון|שלמה זלמן]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}.<br />
<br />
לפועל החליט ה[[צמח צדק]] לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}{{הערה|שמועות וסיפורים [[תשל"ד]], עמ' 57}}.כחלק מהתעמולה של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בקשו החסידים ב[[צ'רניגוב]] מר' [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן]] שיבקש מאדמו"ר [[הצמח צדק]] שישלח את בנו [[המהרי"ל]] לעירם כדי שיחזור להם [[דא"ח]], בתחילה ר' פרץ חן לא רצה לכתוב מפורשות, אלא לכתוב שישלח את אחד מבניו, אך לאחר הפצרותיהם של החסידים בצ'רניגוב שיפרש שכוונתם היא דווקא על [[המהרי"ל]] הוא כתב כך, וכאשר ר' [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן]] הגיע ל[[ליובאויטש]] מתח על-כך [[אדמו"ר הצמח צדק]] ביקורת ואמר לו {{ציטוטון|{{מונחון|וואס זיינען זיי בעלי-בתים אויף מיינע קינדער וועמען צו שיקן|מי הם בעלי הבית על ילדיי למי לשלוח}}}}. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של [[הצמח צדק]] רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו [[המהרי"ל]] אל הנעשה מסביבו.<br />
<br />
===מסעות אדמו"ר המהר"ש===<br />
בשנת [[תרכ"ב]], הורה [[הצמח צדק]] לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב אליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]]{{הערה|פטירתו הייתה בשנת תרי"ז, עוד קודם תחילת הפיצול והסתלקות הצמח צדק.}}, ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב"ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}.<br />
<br />
{{ציטוט-צף|סדר המסע לקיעוו <small>[קייב]</small> הי' דרך כמה עיירות מאנ"ש שהתעכב בהם רק כשעות אחדות, ובכל מקום עברו הי' חוזר דא"ח כפי אשר הבטיח לכ"ק אביו הרה"ק אשר ציוהו לחזור דא"ח וגם לקבל אנשים. אמנם את זאת – לקבל אנשים – לא קיים. ונסיעתו זו עשתה כנפיים, עד כי בבואו לקיעוו <small>[קייב]</small> הייתה לו קבלת פנים מהודרה <small>[מהודרת]</small> מכל נכבדי העדה כמעט בלי הבדל מפלגה. לא מיבעי ממפלגת החסידים ויראי אלקים, אלא גם המשכילים הנלהבים באו לקבל פניו. ובמשך ימי שבתו בקיעוו כעשרה ימים, הייתה העיר והסביבה מליאה ברגש נפלא במינו, ורבים מהחסידים מצערניגעוו, פלטאוע, חערסאן, ניעזין, לובען, ראמען באו לקיעוו. אך חוק שם לו לבלי לקבל ביחידות, רק הי' יוצא אל הנאספים לשוחח עמהם שעה קלה. וכמעט אשר בכל יום בשעה השביעית אחר הצהרים הי' אומר דא"ח כחצי שעה או כג' רבעי שעה. ורבו המתאוננים על אשר אינו מקבל על יחידות.|[[רשימות תרכ"ו]] של [[אדמו"ר הריי"צ]]|}}<br />
בשנת [[תרכ"ג]] נסע אדמו"ר המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת אדמו"ר הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל קייב. בדרכו עבר בעיירות רבות בהן התגוררו חסידים, וקיים בהן את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. אדמו"ר המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגו עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות, אך אז נתגלה לכלל החסידים בקיאותו הרבה של [[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[נגלה]] וב[[חסידות]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ו]], שוב הורה לו אביו אדמו"ר [[הצמח צדק]] לחזור [[חסידות]]. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|שם=תרכ"ו|מבוסס על 'רשימת תרכ"ו' שכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]], וכן ב[[רשימות היומן]], חוברת קמ, עמ' 4. מ'יומן' שנת [[תרצ"ג]]}}.<br />
<br />
===חביבותם של אדמו"ר המהר"ש והמהרי"ל בעיני הצמח צדק===<br />
במקביל ה[[צמח צדק]] נהג לחזור בין השנים [[תר"י]] לשנת [[תרכ"ד]] מאמרים מיוחדים לפני [[אדמו"ר המהר"ש]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|שם=ספר התולדות 37|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 37}}. וגם כאשר חלה ושכב במיטתו כדי לנוח, המשיך הצמח צדק לבוא אליו מדי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו עובדות מיוחדות על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=ספר התולדות 35|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 35}}. וכן אדמו"ר [[הצמח צדק]] היה נוהג לכתוב ל[[אדמו"ר המהר"ש]] [[פ"נ]] לעיתים{{הערה|שם=פ"נ|ספר [[קיצור תולדות חב"ד]], עמ' 167 למטה}}.<br />
<br />
אך אדמו"ר הצמח צדק גם קירב קירובים מיוחדים את בנו השני, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] והורה לו להגיד תורות ברבים, וכשראה אותו אדמו"ר הצמח צדק אומר מאמרי חסידות ברבים אמר עליו שהוא {{ציטוטון|נאה דורש נאה מקיים}}{{הערה|שם=היכל|על פי [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 156 - 160}}. וכן הצ"צ הורה לו להדריך ולתת עצות בעבודת ה' לחסידי חב"ד{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 141}}, והוא אף התיר למהרי"ל להיות נוכח בחדר בשעה שהיה מקבל אנשים ל[[יחידות]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' קצ"ז}}, כמו כן הצ"צ היה מרבה להתייעץ עם המהרי"ל בשאלות שצצו לו, בין השאר בנושא זיווגו השני של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|דברי ימי הרבנית רבקה עמ' מ'}}. הצמח צדק רצה לעקור מ[[ליובאוויטש]] עקב קפידה שלו על ה'בעלי בתים' שם, ובעזרתו של בנו המהרי"ל נשאר לבסוף בליובאוויטש{{הערה|שם=היכל}}. הצמח צדק אף היה מכנה אותו בשם {{ציטוטון|מיין גוטער ייד}} ("יהודי טוב" - היה כינוי לאדמו"ר){{הערה|ביחובסקי, עמ' קמ"ב}}. ובערב [[ראש השנה]] הצמח צדק נהג לכתוב [[פ"נ]] לבנו המהרי"ל{{הערה|שם=היכל}}. אך כאמור אדמו"ר [[הצמח צדק]] היה נוהג לכתוב פני"ם גם לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=פ"נ}}.<br />
<br />
ביטוי נוסף לחיבה ששררה בין האחים, היה בעובדה שבעת לידת [[אדמו"ר הרש"ב]], נדחתה ה[[ברית]] בהוראת הסבא [[אדמו"ר הצמח צדק]], ובעת שהגיע זמן הברית התנה זאת הסבא בכך שהאבא לא ישתף אף מוזמן בטקס והוא יערוך לבדו את הברית בחדרו הקדוש, וכשראה אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] כי בחצר מסתובב אחיו המהרי"ל (דוד התינוק), התחנן לאביו שלכל הפחות אחיו המהרי"ל ישתתף - והצמח צדק נתן את אישורו לכך.<br />
<br />
==הצוואות, פסק הבית דין והפיצול==<br />
<gallery widths="180px" heights="150px" style="float: left; text-align: center;"><br />
קובץ:מכתב הצמח צדק למהרש.png|מכתב שכתב הצמח צדק לבנו, אדמו"ר המהר"ש בו כותב את רצונו שינהיג את עדת החסידים<br />
קובץ:זכרון הפסק דין.png|הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] על הפסק דין שבו פסק לטובת [[אדמו"ר המהר"ש]] שהוא זה שימשיך את [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]] <small>(נתן לקרוא את נוסך הזכרון בחלונית למטה)</small><br />
</gallery><br />
<br />
===הצוואה וההסתלקות===<br />
<br />
[[אדמו"ר הצמח צדק]] נתן משקל רב למהרי"ל ולאדמו"ר מהר"ש שינהיגו ביחד את הבית הכנסת בליובאוויטש{{הערה|אגרות קודש הצמח צדק, אגרת ע"ט.}}. <br />
<br />
עם זאת הצמח צדק אמר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש"ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו"ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"י עמ' 163}}. כמו כן [[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ"ו]] הוא השאיר כמה פתקים המיועד לחסידים באחד מהם כתב על [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|שם=פתקים|[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 36. [[אוצר סיפורי חב"ד]], חלק ח', עמ' 32. 'אורות אמונים' עמ' ד'. [[קיצור תולדות חב"ד]] עמ' 167, ועוד.}}.<br />
{{חלונית<br />
|כותרת = נוסח הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]<br />
|תוכן = {{ציטוטון|הלא בעזה"י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו"ר ז"ל נבג"מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ"ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, ונכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי"ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|שם=המכתב|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 המכתב התפרסם] בקובץ "אגרות בעל תורת חסד"}}.<br />
|מקור =<br />
}}<br />
ב[[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.<br />
<br />
===המחלוקת והכרעת הבית דין===<br />
בזמן [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] היה [[המהרי"ל]] בעיירה [[קרמנצ'וג]]{{הערה|שם=דברים|[[רשימות דברים]] חלק ב' דף פ"ה.}}, והוא תכנן לשבות שם את [[חג הפסח]]. כשהתקבלה הידיעה בדבר הסתלקותו של הצמח צדק לקרמנצ'וג ביקשו ממנו החסידים שימלא את מקום אביו, המהרי"ל ענה להם שקודם הוא רוצה ללכת ל[[ליובאוויטש]] ולשבת עם אחיו. בין האחים הוא הזכיר גם את [[אדמו"ר המהר"ש]], והחסידים ענו על כך בזלזול "גם הוא מסכת"?!, המהרי"ל ענה להם:{{ציטוטון|בכבוד והוקרה, בודאי שהוא מסכת, ועוד איזה מסכת!}}{{הערה|בספר [[ליקוטי סיפורים]] מובאת הגרסא: "א גרויסע מסכת" (מסכת גדולה).}}{{הערה|שם=דברים}}. לימים כתב המהרי"ל על לכתו ל[[ליובאוויטש]] באיגרת ששלח לגיסו ר' זלמן וויליז ש: {{ציטוטון|ידוע לכל שבקרמנצ'וג בחזירתי בכל העיירות שדברו עמי לקבל על עצמי השבתי לכולם שאיני רוצה בשום שינוי שם חדש כלל מכמו שהוא מקודם רק התנהג כמו שהיה בחיים חיותו לחזור דא"ח כו'}}{{הערה|ראה היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' קס"ח.}}. ב[[בית רבי]] מסופר שכאשר חזר המהרי"ל מ[[קרמנצ'וג]] לליובאוויטש:{{ציטוטון|מצא העיר כמרקחה מתבערת המחלוקת שהתעוררה ולא יכלו להשקיטה בשום אופן}}{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'.}}.<br />
<br />
כבר בימי השבעה, ביום הראשון של פסח, ובעיקר לאחר גמר השבעה, דרשו חסידי [[המהרי"ל]] שרבם ימונה לממלא מקומו של הצמח צדק בנשיאות{{הערה|ראה ספר "ספריית ליובאוויטש", פרק ד', עמ' ל"ו-ל"ז}}, ובמקום החל פולמוס נרחב בנוגע לכך. בנוסף הופצו אז פתקים שבהם משמע שהצמח צדק מתנגד למינויו של המהרי"ל כאדמו"ר{{הערה|בני הצמח צדק, עמ' 97.}}. בין דין של הרבנים ר' [[מנחם טוביה פיראטין]], ר' מרדכי מדיסנא ור' משה ישראל מדריסא קבעו שהפתקים מזויפים{{הערה|בני הצמח, עמ' 98.}}.<br />
<br />
בעקבות המחלוקת שהתעוררה, כתב המהרי"ל מכתב לגיסו רבי זלמן בו כתב שיש לעשות בין האחים דין תורה כדי ליישב את המחלוקת ביניהם{{הערה|ראה [[רשימות הרב"ש]] עמ' מ"ה ועמ' ס"ח, וכן ספר 'עדה ומדינה' עמ' 130.}}.<br />
<br />
בשל כך הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ויכהן בליובאוויטש. בית דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|ראה אגרת בעל תורת חסד אגרת ל"ד}}. הדיינים ציוו על כל הבנים להגיד [[מאמר חסידות]], וכששמעו את מאמר החסידות שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]], קבעו שאדמו"ר המהר"ש הוא זה שימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת נשיאות חב"ד{{הערה|שם=א|ספר התולדות עמ' 37, היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 172.}}.<br />
<br />
החלטת בית הדין נבעה בין השאר גם בקיאותו של אדמו"ר המהר"ש ב[[נגלה]]{{הערה|שם=א}}, למרות גילו הצעיר יחסית, ומראיות המוכיחות את הערכתו של הצמח צדק אליו, שהתבטאו במספר פתקים שכתב הצמח צדק בהם הביע את רצונו שהמהר"ש ימלא את מקומו{{הערה|שם=פתקים}}. מסופר לאחר שהמהר"ש הראה את בקיאותו הגדולה בנגלה, שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו צעיר, [[אדמו"ר המהר"ש]] ענה לו ש:{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ|ספר השיחות]] תש"ח עמ' 35}}.<br />
<br />
בתקופה מאוחרת יותר כתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]], בו הוא כותב על היסורים שסבל בעקבות כך שפסק ש[[אדמו"ר המהר"ש]] ימלא את מקום אביו{{הערה|שם=המכתב|}}.<br />
<br />
===אחרית דבר===<br />
לאחר פרסום הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ונקשר לאדמו"ר המהר"ש{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון מספר 10 עמ' 8}}. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] הוסע מתוך לחץ ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם נפתחה חצר חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. היו שטענו ש[[המהרי"ל]] ובנו רבי שלמה זלמן שניאורסון היו אחראים להתפרצות המחלוקת{{הערה|היכל הבעש"ט, ט"ז, 169 - 170}}, וזו הייתה אחת הסיבות שחסידיו של המהרי"ל עזבו איתו (בעל-כרחו) את [[ליובאוויטש]] ועברו לעיירה קאפוסט{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק י'}}{{הערה|לפני ההתיישבות בקאפוסט, היה המהרי"ל תקופה מסויימת ב[[ליאדי]] (לאחר בדיקתם של בניו על המקום), אך עזב את ליאדי, יש שאומרים שעזב מפני שרצו לתת לו את השטח עליו עמד בית אדמו"ר הזקן בעבר (לאחר שנשרף במהלך מלחמת נפוליאון בונפרטה), ולא רצה שתתפתח מחלוקת לאיזה מן הזרמים שייך המקום - בני הצמח צדק, עמ' 102.}}. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נשאר כשנתיים בעיירה ליובאוויטש, ולאחר כך נסע לעיירה [[ניעז'ין]], לבקשת יהודי המקום{{הערה|שם=לכתחילה|לכתחילה היה זה לרבנות.}}, שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נשאר גם הוא כמה שנים בליובאוויטש{{הערה|שם=ליאדי|היכל הבעש"ט, חלק י"ח עמ' ק"ג}} ולאחר כך נסע ל[[ליאדי]], לבקשת יהודי המקום {{הערה|שם=לכתחילה}} וייסד שם את [[חסידות חב"ד - ליאדי]]. בן זקוניו של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לגור בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך משם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפי פסק הבית דין.<br />
<br />
אדמו"ר המהר"ש הציע לאחיו להישאר בליובאוויטש ולחלק ביניהם את אמירת החסידות בשבתות, אומנם קבוצת חסידים הובילה את [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] ל[[קאפוסט]], טרם נסיעתו רבי יהודה לייב מקאפוסט אמר לאדמו"ר המהר"ש: {{ציטוטון|{{מונחון|אן עבירה א ברודער|זוהי עבירה כלפי אחי}}}}{{הערה|מפי הרב [[יעקב לנדא]], [[אוצר החסידים (ספר)]]{{הבהרה|איפה בדיוק?}}}}.<br />
<br />
==חב"ד ליובאוויטש והפיצול==<br />
[[חב"ד ליובאוויטש]] כאמור היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, על פי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ספר התולדות 37}}.<br />
<br />
מסופר שכאשר נודע לחסיד ר' [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[הצמח צדק]], הוא החל לפרוץ בבכי ולשבור את החלונות, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של הצמח צדק, כשהגיע לליובאוויטש הודיע שהוא לא יתפלל ולא יאכל כלום עד שישמע מה יאמר לו הצמח צדק וכך עשה. ר' יקותיאל מליעפלי שהה על הציון במשך כל היום, ולאחר זמן, שר' יקותיאל לא יצא, נכנסו החסידים לציון וראו אותו מעולף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד, והחל לחזור על מאמר חסידות ששמע מהצמח צדק בציון. לאחר מכן שמע ר' יקותיאל מאמר חסידות מכל האחים, ולאחר ששמע את מאמר החסידות של אדמו"ר המהר"ש, בחר רבי יקותיאל באדמו"ר המהר"ש כרבי, באומרו:ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} .<br />
<br />
מסופר שהחסיד ר' [[שמואל דובער ליפוב מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מה יהיה עם החסידים{{הערה|בהתכוונו למספרם המועט של חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], שכאמור בזמן זה הייתה ליובאוויטש קטנה}}, ואדמו"ר המהר"ש ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}{{מקור}}. ואכן לאחר חצי שנה (לאחר עלותו של הרבי מהר"ש לנשיאות) ב[[חודש חשון]] שנת [[תרכ"ז]] הסתלק [[המהרי"ל מקאפוסט]], וחסידי קאפוסט רבים חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
עד שנת [[תרפ"ג]] התמזגו ענפיה השונים של חב"ד ורוב חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו לליובאוויטש כליל וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==הענפים שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש==<br />
<br />
שלושה מבני הצמח צדק פתחו ענפים חדשים ונהגו באדמו"רות כל אחד בעיירה אחרת. שלושת הענפים שקמו בעקבות כך הם:<br />
<br />
===חב"ד קאפוסט===<br />
{{ערך מורחב|חסידות קאפוסט}}<br />
<gallery widths="150px" heights="145px" style="float: left; text-align: center;"><br />
קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|ציור המיוחס לאדמו"ר המהר"ש, ממשיכו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
קובץ:מהריל.jpg|מצבתו של [[המהרי"ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]<br />
</gallery><br />
מייסד הענף היה [[המהרי"ל מקאפוסט]].<br />
<br />
בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצמח צדק שהסכים לנהוג באדמו"רות, והיה אף זה שזכה לראות את פני [[אדמו"ר הזקן]], נהרו אליו מרבית החסידים, והענף [[חב"ד קאפוסט]] היה בתחילה הענף הגדול ביותר ב[[חסידות חב"ד]]. בחגי תשרי של שנת [[תרכ"ז]] התאספו בחצרו של [[המהרי"ל]] רבבות חסידים ממקומות רבים, גם כאילו שלא נמנו על עדת חסידי חב"ד{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ו עמ' 173, [[הקריאה והקדושה]] חשון [[תש"ב]]}}<br />
<br />
המהרי"ל הסתלק כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר הוקמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה[[מגן אבות]]. לאחר שהסתלק מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].<br />
<br />
הענף התקיים במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]].<br />
<br />
===חב"ד ליאדי===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ליאדי}}<br />
מייסד הענף היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]]. עוד לפני שאדמו"ר [[הצמח צדק]] [[הסתלקות|הסתלק]], היו חסידים רבים שנקשרו ל[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|אלו]], כגון החסיד ר' [[מרדכי יואל דוכמן]] מהאמלי, אחיו ר' זלמן דוכמן מקארמה, ועוד. לאחר פטירתו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] נהרו מאות מחסידיו לליובאוויטש, ומקצתם נקשרו ל[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|רחש"ז]] שהתגורר אז עדיין בעיירה [[ליובאוויטש]], כגון ר' משה ישראל מדריסא (בנו של ר' [[מרדכי מליעפלי]]), ר' מרדכי מקאמיל, ועוד{{הערה|שם=ליאדי ב'}}.<br />
<br />
כאשר נסע לעיירה ליאדי בשנת [[תרכ"ח]], בקשו ממנו החסידים במקום, שינהג באדמו"רות וישמש להם כרבי, ואכן רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות. מסופר כאשר הוא הגיע לשם התבטא:{{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}{{הערה|שם=ליאדי ב'|ראה היכל הבעש"ט, חלק י"ח עמ' ק"ג - ק"ד, ועוד..}}. עד שהגיע ל[[ליאדי]] הייתה הקהילה במקום קטנה ונידחת, וכשהגיע לליאדי הוא החיה מחדש את המקום והחזיר עטרה ליושנה{{הערה|[[בית רבי]] חלק א', פרק כ"ג}}. לליאדי נהרו אליו עוד רבים מגדולי תלמידיו של הצמח צדק, ביניהם הר"ז מדיסנא{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג', פרק י'}}, החסיד ר' רפאל נחמן מנאווע, ועוד עשרות חסידים גדולים וחשובים{{הערה|שם=ליאדי ב'}}.<br />
<br />
חסידות [[חב"ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, במשך ארבעים ושלוש שנה, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה "סירטשין-ליאדי". לאחר שהסתלקו האדמו"רים חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב"ד קאפוסט]]. לאחר פטירתם חזרו חלק גדול מחסידיהם לחב"ד ליובאוויטש.<br />
<br />
===חב"ד ניעז'ין===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ניעז'ין}}<br />
מייסד הענף היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בנו של [[הצמח צדק]].<br />
<br />
הענף התקיים במשך כחמש עשרה שנה, משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת תרמ"ג עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב"ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.<br />
<br />
===חסידות אוורוטש===<br />
{{ערך מורחב|חסידות אוורוטש}}<br />
בן נוסף של אדמו"ר הצמח צדק, האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]] (ה"צ'רקאסר"), עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש, בשנת תרי"ט. אך החסידות התנהלה בסגנון [[חסידות צ'רנוביל|חסידויות צ'רנוביל]] ולא בדרכה של חסידות חב"ד{{הערה|1= ציטוט מ[[בית רבי (ספר)]], חלק ג', דף ט"ו, עמוד א': {{ציטוטון|אח"כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין}} ובחלק ג' עמוד ט"ו: {{ציטוטון|הנהגת רבנותו הי' כדרך רבני פולין}} {{!}} מ[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12184&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה כסלו תש"ה]: {{ציטוטון|כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי"ט הכריחו כ"ק חותנו אדמו"ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר' יעקב ישראל מטשערקאסס.. לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ"ק אדמו"ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמו"ר ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל..}}. אדמו"ר הריי"צ מונה את רבי יוסף יצחק כאחד מבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] שישבו על כסאו במקומות שונים לאחר פטירתם אביהם ([[הקריאה והקדושה]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12182&st=&pgnum=7 תשרי תש"ה, מדור "זכרון זכות אבות - י"ג תשרי"]) כמו כן הוא מכונה בשלשלת היחס בתואר "כ"ק אדמו"ר".}}{{הערה|שם=כדרך_פולין|1=אם כי בפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב"ד. ראה למשל: [[בית רבי (ספר)]], עמוד קכ"ג: "הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב"ד"}}.<br />
<br />
את שושלת זו פתח לאחר שהכריחו חותנו בניגוד לרצון אביו, אך מהמכתבים שבהם התדיינו בנושא, ניתן לראות כי אדמו"ר הצמח צדק כבר מחל לחותנו.<br />
<br />
את מקומו של רבי יוסף יצחק לאחר פטירתו מילא בנו האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]{{הערה|1=לגבי נחום דובער שניאורסון כתוב ב[[בית רבי (ספר)]], חלק ג' דף ט"ו עמוד ב': {{ציטוטון|שמילא מקומו אחריו}} (אחרי אביו בהנגת חסידות ארווטש כדרך צ'רנוביל ולא בדרך חב"ד). וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12149&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה טבת תש"ב]: {{ציטוטון|בנו השלישי וממלא מקום אביו באוורוטש כ"ק אדמו"ר חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מוהר"ר נחום דובער בן הוד כ"ק אדמו"ר הגאון חסידא ופרישא כ"ק שם תפארתו מרנא ר' יוסף יצחק.. נולד בשנת תר"ב בעיר ליובאוויטש והוא בן הזקונים לאביו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ודור חמישי לנשיאי טשערנוביל בעיר אוורוטש פלך זיטומיר}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל ד. אדמור הרה"ק מוהריי"צ}}}}.<br />
<br />
יש לציין שבמשפחת בית הרב היו צאצאים נוספים [[שושלת צ'רקס|שפתחו חצרות נוספות]], כדרך חסידות [[טשרנוביל]]. והם [[חסידות טומושפול]] ו[[חסידות הורנסטייפל]].<br />
<br />
==אדמו"רי חב"ד בתקופת הפיצול==<br />
השנים מציינות את שנות כהונת האדמו"ר או הענף<br />
{| class="wikitable" border="1"<br />
! ענף !! בני הצמח צדק !! נכדי הצמח צדק !! שנות הענף !! הערות<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד קאפוסט]]''' || מייסד הענף - [[המהרי"ל מקאפוסט|המהרי"ל]] (ניסן [[תרכ"ו]] - חשון [[תרכ"ז]]) || {{*}}בנו: רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] (קאפוסט, תרכ"ז - [[תר"ס]]) {{שורה אחת|{{*}}בנו: רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] (רצ'יצ'ה, [[תרמ"ג]] - [[תרס"ט]])}}{{ש}}{{*}}בנו: רבי [[שמריה נח שניאורסון]] (בברויסק, [[תר"ס]] - [[תרפ"ג]]) || [[תרכ"ו]] - תרפ"ג{{ש}}(57 שנים) || בשנים תרכ"ו - תרמ"ג התקיים בענף חצר אחת (קאפוסט), בשנים תרמ"ג - תר"ס התקיימו במקביל החצרות בקאפוסט ורצ'יצ'ה, בשנים תר"ס - תרס"ט התקיימו במקביל החצרות ברצ'יצ'ה ובברויסק ובשנים תרס"ט - תרפ"ג התקיימה שוב חצר אחת (בברויסק).<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ליאדי]]''' || מייסד הענף - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שנ"ז]] ([[תרכ"ז]] - [[תר"מ]]) || {{*}}בנו: רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (ליאדי, תר"מ - [[תר"ע]]){{ש}}{{שורה אחת|{{*}}חתנו: רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק גוטרמן]] (סיראטשין, [[תר"מ]] - [[תרס"ה]])}} || [[תרכ"ז]] - [[תר"ע]]{{ש}}(43 שנים) || רבי יצחק דובער ורבי לוי יצחק כיהנו במקביל בחצרות נפרדות.<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ניעז'ין]]''' || מייסד הענף - [[ישראל נח שניאורסון|המהרי"ן]] {{ללא גלישה|([[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]])}} || {{יישור טקסט|מרכז|בני המהרי"ן סרבו להתמנות כאדמו"רים והענף חדל מלהתקיים}} || {{שורה אחת|[[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]]{{ש}}(15 שנים)}} || נכדתו של המהרי"ן היא [[הרבנית נחמה דינה]] רעייתו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
|-<br />
! colspan="5" style="border-bottom: 1px solid #aaaaaa; border-top: 1px solid #aaaaaa;" | השוואה לחב"ד ליובאוויטש<br />
|-<br />
|'''{{שורה אחת|[[חב"ד ליובאוויטש]]}}''' || ממשיכו של הצמח צדק בליובאוויטש - [[אדמו"ר המהר"ש]] ([[תרכ"ו]] - [[תרמ"ג]]) || {{*}}בנו: רבי שלום דובער שניאורסון - [[אדמו"ר הרש"ב]] (תרמ"ג - [[תר"פ]]) || {{טקסט מוקטן|התקיימה לאורך כל תקופת הפיצול עד היום}} || בשנת [[תרפ"ג]] - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ]], הסתיימה תקופת הפיצול. רוב החסידים מהענפים המקבילים חזרו לליובאוויטש.<br />
|}<br />
<br />
==מרכזי הענפים שהתפצלו==<br />
בזמן ההתפצלות כל אחד מהבנים נסע עם חסידיו לעיירה אחרת שם ריכז את החצר שלו, ועל שם העיירה שבה קבע את מגוריו נקראה גם הענף שהקים{{הערה|[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]], [[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] בעיירה [[ליאדי]], ו[[חב"ד ניעז'ין|חסידי ניעז'ין]] בעיירה [[ניעז'ין]]}}. במקביל בכל העיירות הללו התקיימו אף קומץ [[חסידי חב"ד]] מענפים אחרים (כדוגמת החסיד ר' [[שמעון אהרן ייאכיל]] שהיה חסיד ליובאוויטש והתגורר בעיירה [[בוברויסק]] שהשתייכה ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]).<br />
<br />
בשנת [[תר"ס]] כשהאדמו"ר מקאפוסט רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] [[הסתלקות|הסתלק]] שני אחיו היו אדמו"רים, כל אחד בעיר אחרת. רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[רציצא]] ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[בברויסק]]. כך שלחסידי קאפוסט היו שני ריכוזים בתקופות שונות: הריכוז הגדול בעיירה [[קאפוסט]], ולאחריו בעיר בברויסק, וכן חלק מרכזי היו בעיירה רציצא{{הערה|הריכוז ב[[רציצא]] היה במקביל ל[[קאפוסט]] ול[[בברויסק]]}}.<br />
<br />
כך גם ב[[חב"ד ליאדי|ליאדי]], כשבשנת [[תרמ"ג]] [[הסתלקות|הסתלק]] מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], מיד לאחר הסתלקותו חסידות ליאדי התפצלה בין בנו לחתנו. בנו המשיך להנהיג את החסידים ב[[ליאדי]], וחתנו, רבי [[לוי יצחק גוטרמן]] עבר עם חסידיו לעיירה [[סיראטשין]] משם הנהיג את החצר שלו.<br />
<br />
==ריכוזי חב"ד בתקופת הפיצול{{הערה|פסקה זו לא יורדת לפרטים אלא היא באה לתת נקודת מבט '''כללית''' על המצב שנוצר בריכוזי חב"ד ברוסיה ובליטא לאחר ההתפצלות מליובאוויטש. אם כי לרוב המצב שנכתב מבטא את המציאות ששררה אז בשנים הראשונות להסתלקות הצמח צדק ויתכן מאוד שלאחר שהמהומות שכחו המצב בעיירות אלה השתנה}}==<br />
[[קובץ:ביהכ חבד דאקשיץ.png|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד המרכזי ב[[דוקשיץ]] בו התקיימו מניין ל[[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] ולחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:תומכי תמימים ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]]]]<br />
[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]] שהשתייך לחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:אוהל יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] לומדים ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת אהל יצחק]] בירושלים, בית הכנסת שהשתייך בעבר ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]]]<br />
בעיר [[סטרדוב]] שבפלך צ'רגינוב ב[[רוסיה]] התקיימה קהילה חב"דית גדולה, ועוד בימי [[אדמו"ר הצמח צדק]] כשהוא שלח את בניו לומר [[דא"ח]] בעיירות השונות בקשו החסידים בסטרדוב שדווקא [[המהרי"ל]] יבוא אליהם{{הערה|שם=היכל|}}. ולאחר פטירת [[הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] רוב חסידי חב"ד בעיר קבלו על עצמם את נשיאותו של המהרי"ל מקאפוסט, וחלקם את של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] מליאדי. רק מקצת החסידים קבלו על עצמם את נשיאותם של [[אדמו"ר המהר"ש]] ורבי [[ישראל נח שניאורסון]]. בהקשר לביקוריו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] בעיר סיפר אחד מנכדיו{{הערה|ספר 'כחה של סנגוריה' עמ' 73}} שהעיר הייתה חביבה מאוד על מהרי"ל ונהג לבקר בה פעמים רבות. אך כש[[המהרי"ל]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[חודש חשון]] [[תרכ"ז]] חזרו רוב החסידים לחסידות ליובאוויטש וקבלו על עצמם את הנהגתו של אדמו"ר המהר"ש{{הערה|כוחה של סניגוריה, עמ' 141 ו142}}.<br />
<br />
גם בעיר [[מוהילוב]] היו ל[[מהרי"ל מקאפוסט]] מאות חסידים. בין החסידים הנלהבים ביותר שלו היה ידידו הגביר ר' בעריל ליב שאצלו המהרי"ל היה מתאכסן כשהגיע לעיר. עוד חסיד גדול היה ר' שמעון אהרן שהיה שייך למשפחת [[מתנגדים]] מיוחסת, וכשראה את המהרי"ל הפך ל[[חסיד]] נלהב שלו, והיה [[מקושר]] אליו בכל נפשו, והמהרי"ל מצידו כבדו מאוד ואף התיישב לאכול עימו בביתו לעיתים. כשהגיע המהרי"ל למוהילוב היו כל עשירי העיר - שברובם היו מתנגדים באים לקבל את פניו ויושבים לשמוע את תורתו{{הערה|שם=חסיד|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 166}}. אך עם זאת היו בעיר גם קהילת ליובאוויטש קטנה, וכותב הזכרון הזה על בואו של המהרי"ל לעיר היה בעצמו חסיד ליובאוויטש{{הערה|שם=חסיד|}}.<br />
<br />
בעיירה קראוטה היה ריכוז חב"די גדול שרובם ככולם נמנו על חסידיו של [[המהרי"ל מקאפוסט]]. כשהתקבלה בקראוטה הידיעה על [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נכנסה העיירה כולה למשבר, ואחד מגדולי חסידי הצמח צדק שקראו לו ר' בער זעק שזה לא ייתכן שלא שייך שיהיה מישהו שיוכל להחליף את הצמח צדק, ובזמן הזה החלו לבוא לעיירה שמועות על גדולתו של [[המהרי"ל]] (כנראה כחלק מהתעמולה של אנשי קאפוסט שרצו שהמהרי"ל ימלא את מקום הצמח צדק) ואותו ר' בער הלך ל[[ליובאוויטש]]{{הערה|זה היה עוד בזמן בו המהרי"ל היה בליובאוויטש, כנראה בשבעה של הצמח צדק}} כדי לבדוק אם השמועות נכונות, לאחר ארבע שבועות חזר ר' בער לעיירה וכולו היה מלא בשמחה והודיע להם שהוא שייך לר' לייב (כינוי להמהרי"ל), שבת לאחר מכן מאות חסידים מהעיירה הגיעו לעיירה [[קאפוסט]] כדי לשמוע את המהרי"ל ובמהרה נהיו חסידים שלו{{הערה|על פי [[היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 176}}.<br />
<br />
ב[[ליאזנה]] כיהן כרב העיירה הרב [[אהרן לוין]], שהיה עוד חסיד של [[אדמו"ר הזקן]]. וכשהסתלק [[הצמח צדק]] נהיה מקושר לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]].<br />
<br />
גם בעיירה לאחוביץ שבפלך פולטובה היו לחסידי קאפוסט רוב, כאשר רצה אחד מהחסידים להתמנות לרב העיירה היה זקוק להסכמתו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[בברויסק]]{{הערה|שם=י"ז}}. כמו כן גם בעיירה רודניא שהייתה סמוכה מאוד ל[[ליובאוויטש]] היו רוב חסידי חב"ד מקושרים לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בעיירה פאלאצק בפלך ויטבסק היו רוב החסידים חסידי קאפוסט, אך למרות זאת רב העיר היה חסיד ליובאוויטש, דבר שאילץ אותו לעזוב את העיר לאחר מכן{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בעיירה ברז'ניגובאטה רובם ככולם של [[חסידי חב"ד]] היו חסידי ליובאוויטש, ורק מקצתם חסידי קאפוסט{{הערה|יראת ה' אוצרו, עמ' 22}}.<br />
<br />
ב[[פולוצק]] היו רוב החסידים [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] אך למרות זאת חסידי קאפסוט בפולוצק חבבו את אנשי ליובאוויטש ולא היה מחלוקת ביניהם. בהקשר לכך מסופר שאנשי קאפוסט בעיירה בקשו מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שישלח עבורם משפיע, בתחילה אדמו"ר הריי"צ שלח להם חסיד שלא הצליח להסתדר אתם כי דרך ליובאוויטש שונה מקאפסוט, ולאחר שאנשי קאפוסט כתבו על-כך לאדמו"ר הריי"צ הוא שלח את המשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] שיכהן כמשפיע בעירם באמרו ש{{ציטוטון|חסיד פלוני אינו מצליח להסתדר עם חסידי קאפוסט, אבל אתה הרי טיפוס אוהב שלום ובוודאי תוכל להסתדר איתם}}{{הערה|נוסך אחר (מפי זכרונו של ר' [[יהושע מונדשיין]]): {{ציטוטון|אתה נח לבריות, ואתה תסדר איתם}}}}{{הערה|המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן, עמ' 29}}.<br />
<br />
קהילת חב"ד ב[[וורשה]] יוסדה על-ידי חסידי ליובאוויטש שברחו מרוסיה בעקבות "גירוש מוסקבה" שבו הצאר הורה לגרש את היהודים מהעיר [[מוסקבה]] שב[[רוסיה]]. לאחר הגזירה קבוצה של עשרות משפחות חשובות מחסידי ליובאוויטש עברה לעיר ורשה שב[[פולין]] שהייתה מרכז יהודי חשוב בימים ההם, הקהילה החב"דית התפחתה ומנתה מאות משפחות חב"דיות חסידי ליובאוויטש. ובשנת [[תרפ"א]] ייסדו כמה ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] את ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].<br />
<br />
בעיירה [[דוקשיץ]] שב[[ווילנה]] התקיימה קהילת חב"דית גדולה וותיקה, כאשר בבית כנסת חב"ד המרכזי בעיירה התקיימו מספר מניינים, בניהם מניין לחסידי ליובאוויטש ומניין לחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]]{{הערה|1=ניסן גורדון, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3041 זכרונות מלאי געגועים מה"חב"דניצע של דוקשיץ"] {{שטורעם}}}}.<br />
<br />
ב[[ריגא]] התקיימה קהילה גדולה של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] מכל הענפים, הקהילה החב"דית הגדולה ביותר בריגא הייתה של [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] והשנייה של ליובאוויטש. ר' [[אברהם גודין]] מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גילון 899 עמ' 74}} שעד לשנת [[תרל"ח]] היה לחסידים בריגא [[בית כנסת]] אחד ובו שני מניינים, ובשנת תרל"ח הסכימו שלטונות [[לטביה]] להרחיב את בניין בית הכנסת של ה[[חסידים]] כך שיוכל להחיל עוד מניין בחדר נפרד, ומאז התקיים בבניין בית הכנסת החסידי בריגא שלושה מניינים חב"דים מרכזיים: במניין הראשון היו מתפללים כל [[חסידי חב"ד]] מכל הענפים, ה[[מניין]] השני היה שייך לליובאוויטש, והמניין השלישי (שהיה המניין הגדול מבין המניינים) היה שייך לחסידי קאפוסט. כמו כן כשעבר החסיד הגביר ר' [[ישעיה ברלין]] מליובאוויטש לריגא ייסד בעיר עוד מניין לחסידי ליובאוויטש{{הערה|ליובאוויץ' ומלחמותיה (עבודת גמר של איליא לוריא) פרק 1.3 – על פי מסמכים שבארכיון}}.<br />
<br />
בעיר [[דווינסק]] שב[[לטביה]] הייתה קהילה חב"דית גדולה ומגוונת, שרובה נמנו על חסידיהם של אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|ראה ספר [[מגדל עוז]] עמ' פ"ט, וכן [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ה]] עמ' 29}}. ר' חיים אבא וייל מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גליון 918 עמ' 38}} שבעיר התקיימו עשרות מניינים של [[חסידי חב"ד]]. מתפללי בית הכנסת בו התפלל ר' חיים היו חלקם חסידי ליובאוויטש, חלקם חסידי קאפסוט, וחלקם הסתובבו בין [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] לליובאוויטש וקבלו חסידות משני הענפים, כאלה היו הרבה חסידים בעיר, אך רוב החסידים ב[[דווינסק]] היו חסידי קאפוסט{{הערה|שם=י"ז|ראה קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלק י"ז עמ' 140 - 142}}. אחד הרבנים החב"דים הבולטים בעיר הוא [[הרוגוצ'ובר]] שהיה חסיד קאפוסט אך גם מקושר לרבותינו נשיאנו בליובאוויטש.<br />
<br />
בעיר גרייבא שבבמחוז קורלאנד ב[[לטביה]] הקים החסיד ר' רפאל יאווער (סבו של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]]) שטיבל חב"די שהשתייך לחסידי קאפוסט, ואף מדי פעם היה מגיע ר' [[יחזקאל יאנווער]] - החוזר של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" להתוועד עם היהודים והיה חוזר ליהודי העיר חסידות על דרך קאפסוט{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בית כנסת חב"ד המיתולוגי [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|אהל יצחק]] בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] השתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ו[[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הצמח צדק]] בירושלים השתייך לחסידי ליובאוויטש.<br />
<br />
ב[[ארצות הברית]] היו קהילות של חסידי ליובאוויטש לצד חסידי ניעז'ין, בין השאר בעיר [[ניו יורק]] שם הייתה לחסידי ניעז'ין חלקה משותפת ב[[חלקת אנשי ליובאוויטש (ניו יורק)|בית העלמין היהודי]] עם חסידי ליובאוויטש{{הערה|שם=ניו}}{{הערה|שם=עוד|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82462 חשיפה: החלקה החב"דית הראשונה בבית עלמין בניו יורק {{חב"ד אינפו}}]}}, וכן בעיר [[בולטימור]] היו קהילות של חסידי ליובאוויטש להם היה בית הכנסת בשם "אנשי ליובאוויטש נוסח האר"י" ולחסידי ניעז'ין את בית הכנסת "אנשי ניעז'ין". בעיר [[פילדלפיה]] היה לחסידי ניעז'ין בית כנסת בשם "אהבת אחים אנשי ניעז'ין"{{הערה|ראה בספר [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_30475_138.pdf תולדות חב"ד בארצות הברית, [[שלום דובער לוין]] - עמוד קכ"ח]}}{{הבהרה|שמות כמו 'אנשי ניעזין' יכולים להורות על כך שמוצא המתפללים מהעיר נייז'ין, ולא לאיזו חסידות הם משתייכים. בדיוק כמו 'אנשי וויטעבסק'.}}.<br />
<br />
==היחסים בין ליובאוויטש לענפים שהתפצלו==<br />
[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק - קאפוסט. בהוראתו חסידיו וחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] פרשו מ[[כולל חב"ד]] והקימו את [[כולל חב"ד המיוחד]]]]<br />
במהלך השנים הראשונות לפיצול שררה מערכת יחסים חמה יחסית בין מייסדי הענפים - בניו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], אך לאחר הסתלקותם המחלוקת החריפה בין החצרות השונים.<br />
<br />
*'''הערה: חילוקי הדעות המובאים כאן נכונים אך ורק לשעתם, אך כיום [[אדמו"ר הריי"צ]] ולאחר מכן הרבי בהתוועדויות ובהזדמנויות שונות התייחסו בכבוד רב לבני ונכדי [[הצמח צדק]] ששמשו כאדמו"רי הענפים השונים ויש להיזהר בכבודם.'''<br />
<br />
===יחסי ליובאוויטש עם חב"ד קאפוסט===<br />
היחסים בין ליובאוויטש וקאפוסט היו מלווים במתיחות גדולה משנת הקמת הענף, ובמיוחד לאחר ש[[המהרי"ל]] הסתלק.<br />
<br />
בין השאר שררו חילוקי דעות בין ליובאוויטש וקאפוסט בעניינים מופשטים בחסידות, ואף במנהגים. לדוגמא התעוררה מחלוקת בין חסידי ליובאוויטש ולרבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון|שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" מקאפוסט בשאלה האם [[הצמצום]] נגע ב[[אותיות הרשימו]] או לא, אדמו"ר המהר"ש כתב ש[[הצמצום]] לא נגע ב[[אותיות הרשימו]]{{הערה|ראה גם ב[[תורת שמואל]] - מאמר ד"ה אז ישיר [[תר"מ]]. וכן ד"ה שובה ישראל (הנחה א') [[תר"מ]]. ועוד}} ובעל ה"מגן אבות" השיג על-כך וטען שהצמצום נגע גם באותיות הרשימו{{הערה|ראה ספר [[מגן אבות]] להרש"ז מקאפוסט, ד"ה ויגש אליו יהודה. קטע המאמר בו כותב הרש"ז את דעתו בעניין הרשימו צוטט בספר [[המלך במסיבו]] חלק ב' בנספחים בעמוד רע"ג}} (החסיד המפורסם ר' דוב תומארקין - מחסידי הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש - התפלפל על-כך בחילופי מכתבים עם אדמו"ר בעל המגן אבות מקאפוסט){{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב', עמוד פ"ב, וכן בנספחים עמודים רס"ז - רצ"ג}}. אף במנהגי חסידים היו שינויים קלים - לדוגמא חסידי קאפוסט הקפידו לחגוג את [[חג הגאולה י"ט כסלו]] בליל י"ט כסלו, ולאומת זאת חסידי ליובאוויטש נוהגים לחגוג את י"ט כסלו דווקא בליל כ' כסלו{{הערה|הובא בספר "החייל - סיפורו של תמים" (הוצאת [[ממש - מרכז ההפצה בארץ הקודש|ממש]]) עמוד 101. ולהעיר שלמרות שיש העורכים התוועדויות אף בליל י"ט כסלו, עדיין ההתוועדות המרכזית היא ביום י"ט כסלו הגולשת לליל כ' כסלו.}}.<br />
<br />
[[חסידי חב"ד]] ליובאוויטש הקפידו במשך תקופת הפיצול שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] וההקדמה לספר נכתבה על-ידיהם{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב' עמוד פ"ה}}. באחת הפעמים כשראה [[אדמו"ר הרש"ב]] [[חסיד]] מעיין בספר דרך מצוותיך הוא נטל ממנו את הספר{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
על אף המחלוקת הורה [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרל"ב]] ל[[שמריהו נח שניאורסון]] להתמנות לרב החסידים ב[[בברויסק]].<br />
<br />
לאחר הסתלקותו של אדמו"ר המהר"ש הלכו חסידי ליובאוויטש ל[[ווילנא]] כדי להדפיס את ספרו [[לקוטי תורה לג' פרשיות]], [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] ששמעו על-כך רצו לעשות תחבולה ולהחליף את המאמרים שנכתבו שם על-ידי אדמו"ר המהר"ש במאמרים של אדמו"ר [[הצמח צדק]] המיוסדים על אותם פסוקים, ובכך "להוכיח" שאדמו"ר המהר"ש לא חידש כלום כביכול אלא רק חזר על מאמריו של אביו. ואכן השלוחים שבאו לוילנא כדי להדפיס את הספר לא שמו לב לכך שהדפים שהיו בידיהם ובם מאמריו של אדמו"ר המהר"ש הוחלפו במאמריו של אדמו"ר הצמח צדק, וכך הם הדפיסו את הלקוטי תורה לג' פרשיות בתחילה. וכשהביאו את הספר ל[[ליובאוויטש]] והוא החל להתפרסם עשו מכך חסידי קאפוסט רעש גדול, בטענם שזה חיקוי למאמריו של הצמח צדק והספר הופסק להתפרסם למספר שנים{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב', עמוד ע"ט, ועמוד פ"ב}}.<br />
<br />
מסופר שפעם הגיע רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] לביקור ב[[ליובאוויטש]] כדי להשתטח על קברו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ולאחר מכן הוא הגיע לבקר את [[אדמו"ר המהר"ש]]. כאשר הם נפגשו, אמר לו אדמו"ר המהר"ש: "יודע אתה למה לא מצאת את הרבי [בציון]? - כי הוא היה אצלי"{{הערה|בני הצמח צדק, עמ' 260, בנוסח דומה ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/11/638483b9166c6_1669628857.pdf תשורה קפלון תשפ"ג, עמ' 23].}}.<br />
<br />
ב[[שמחת תורה]] [[תרע"א]] התבטא [[אדמו"ר הרש"ב]] שאין במאמריו של רבי שלמה זלמן שניאורסון שום חידוש{{הערה|[[רשימות הרב"ש]], ע' כד.}}, ושהחסידות בקאפוסט היא "ללא יסודות כלל"{{הערה|[[רשימות הרב"ש]], ע' סט.}}. לעומת זאת, רבי שלמה זלמן שיבח את אדמו"ר הרש"ב שהוא ירא שמים גדול{{הערה|[[רשימות הרב"ש]], ע' כו.}}. <br />
<br />
לפני ש[[הסתלקות|הסתלק]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" הוא שלח [[פ"נ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שיקרא על ציון [[הצמח צדק]], כשחזר אדמו"ר הרש"ב מהציון הוא היה נראה מוטרד ועצוב, כשראתה זאת [[הרבנית רבקה]] היא שאלה אותו מדוע פניו נפולות, ואדמו"ר הרש"ב ענה לה שמיד כשהדליק את הנר לזכות רבי שלמה זלמן הוא כבה. ואכן זמן קצר לאחר מכן הסתלק רבי שלמה זלמן שניאורסון{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' רכ"ו}}.<br />
<br />
מאורע משמעותי היה בשנת [[תרע"ב]], כאשר חסידי קאפוסט פרשו מ[[כולל חב"ד]] בעקבות כמה חילוקי דעות בין האדמו"ר מוהרש"נ מבאברויסק ל[[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|בענין מנהלי הכולל, ראה ב[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], פרק מ"א בארוכה.}}, שהיה נתון לשליטתם של כל אדמו"רי הענפים השונים, ופתחו כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד|[[ישראל ג'ייקובסון]], זכרון לבני ישראל, עמוד ל"ג, הערה ס"ד. נדפס בתשנ"ו}}, בציינם שזה על מנת לחזור חזרה ולהתאחד ולהשקיט את המחלוקת שבינתיים. יש לציין שכאשר ביקר אדמו"ר הריי"צ בארץ בשנת [[תרפ"ט]], שלוש שנים לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] [[הסתלקות|הסתלק]] והפיצול הסתיים באופן רשמי, קיבלו על עצמם אנשי כולל חב"ד המיוחד באופן רשמי את נשיאות אדמו"ר הריי"צ על הכולל.<br />
<br />
===יחסי ליובאוויטש עם חב"ד ליאדי===<br />
בתחילה היו הייחסים בין ליובאוויטש ל[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] מהודקים וקרובים זה לזה, במיוחד במהלך נשיאותו של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]]. אך לאחר שהרחש"ז [[הסתלקות|הסתלק]] והענף חב"ד ליאדי נחלק בין חתנו ולבין בנו השתפרו היחסים בין ליאדי ו[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], ובמקביל היחסים התקררו עם ליובאוויטש{{הערה|שם=המיוחד}}.<br />
<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז מליאדי]] חבבו מאוד זה את זה. הקרבה המיוחדת ביניהם התחילה כאשר [[הצמח צדק]] שידך בין אדמו"ר המהר"ש ולבן בתו של הרחש"ז, ה[[חתונה]] נערכה ברוב פאר והדר ובין המוזמנים היה החסיד ר' [[הלל מפאריטש]], כשראה ר' הלל את הרחש"ז אמר לו בבדיחות {{ציטוטון|איך אתם משתדכים עם מחותן שאינכם מכירים?}} כששמע זאת אדמו"ר הצמח צדק אמר לר' הלל {{ציטוטון|הוא גם לא מכיר את החתן...}}{{הערה|[[לקוטי סיפורים]], עמ' קי"ב}}. אך במהלך ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה ונפטרה. אך גם כ[[אדמו"ר המהר"ש]] [[נישואים|נישא]] ל[[רבנית רבקה]] הקשר ביניהם לא הפסיק{{הערה|שם=ליאדי ג'|היכל הבעש"ט, חלק י"ח, עמ', קי"ח - ק"כ}}.<br />
<br />
כמו כן לפני חגיגת ה[[בר מצווה]] של [[אדמו"ר הרש"ב]], אביו אדמו"ר המהר"ש שלח אותו ביחד עם אחיו ר' זלמן אהרן לקבל ברכה מ[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] ב[[ליאדי]] ולשמוע ממנו מאמרי חסידות{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 135}}.<br />
<br />
בהקשר לכך אחד מילידי ליאדי סיפר שהרחש"ז מליאדי היה נוהג לעלות פעם בשנה לציונו של [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]], ובכל פעם שהיה מגיע לעיירה היה נפגש עם [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ליאדי ג'}}, ולפני [[הסתלקות]]ו של הרחש"ז אדמו"ר המהר"ש שלח את בניו [[אדמו"ר הרש"ב]] ור' זלמן אהרן לשמוע ממנו חסידות, ולמרות חוליו וחולשתו הרחש"ז התיישב במיטתו ואמר בפניהם מאמר ד"ה "כרע שכב כארי"{{הערה|[[בית רבי]] - אידיש עמ' 183}}.<br />
<br />
עוד סיפור שממחיש את קרבתה של ליאדי לליובאוויטש בשנים הראשונות סיפר החסיד ר' רפאל קימין, שפעם בא מעיירתו ביעשינקאוויטש אל [[אדמו"ר המהר"ש]] בעניין שהטריד אותו, ואדמו"ר המהר"ש לא התייחס לשאלותיו אלא אמר לו {{ציטוטון|מדוע אין אביך ר' יהודה יוסף מתמנה לרב בביעשינקאוויטש?}} הדבר הפליא אותו מכיון שבעיירה היה כבר רב אחר, ואמר זאת לאדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר המהר"ש מצידו אמר לו ללכת להתייעץ עם אחיו [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז מליאדי]]. ר' רפאל הלך אל הרחש"ז ודבר אתו בדבר שהטריד אותו, אך הרחש"ז כמו אדמו"ר המהר"ש לא התייחס לדבריו ושאל אותה שאלה "מדוע אין אביך מר מתמנה כרב בביעשינקאוויטש"? ר' רפאל העיד שהדבר הפליא אותו שבעתיים, הן השאלה התמוהה והן רוח הקודש השורה בין האחים מ[[ליובאוויטש]] ו[[ליאדי]]. וכשחזר לעיירתו הרב הקודם נפטר כעבור מספר ימים ואביו החליף את מקומו, אז הבין את שאלתם של הרחש"ז ואדמו"ר המהר"ש{{הערה|היכל הבעש"ט חלק י"ח עמ' קי"ח קי"ט. וכן ב[[שמועות וסיפורים]]{{הבהרה|איזה חלק, איזה עמוד}}.}}.<br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] סירב לשמוע מאמר חסידות מרבי שמריה נח שניאורסון (שהיה אדמו"ר ממבוברויסק-קאפוסט), והסכים לשמוע רק מאדמו"רי ליאדי{{הערה|[[רשימות הרב"ש]], עמ' קנ"א.}}.<br />
<br />
===יחסי ליובאוויטש עם חב"ד ניעז'ין===<br />
הרבנית [[נחמה דינה שניאורסון]] אשת [[אדמו"ר הריי"צ]] היא נכדתו של מייסד הענף רבי [[ישראל נח שניאורסון]].<br />
<br />
בנו של המהרי"ן רבי [[אברהם שניאורסון]] כשהיה אברך בא בהזדמנות מ[[קישינב]] עירו אל אביו המהרי"ן ואמר לו:"אבא, לא אקבל ממך שלום, כי הפעם לא באתי כבן אל אבא, אלא כחסיד לפני רבו" אמר לו אביו המהרי"ן "זאת אומרת שאתה זקוק לעצה? עצתי היא שתסע אל דודך [[אדמו"ר המהר"ש]] בליובאוויטש", רבי אברהם אכן נסע לליובאוויטש והתקבל ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר המהר"ש, כאשר חזר מליובאוויטש לקישינב הוא עבר דרך ניעז'ין, וכשהגיע לאביו, אמר לו אביו:"נו, עצה טובה נתתי לך?..."{{הערה|[[לשמע אוזן]], מדור אדמו"ר המהר"ש, אות ט'.}}.<br />
<br />
באחד מבתי העלמין היהודים ב[[ניו יורק]] יש חלקה משותפת לחסידי ליובאוויטש וניעז'ין, הנקראת בשם [[חלקת אנשי ליובאוויטש (ניו יורק)|חלקת אנשי ליובאוויטש וניעז'ין]]{{הערה|שם=ניו|[[בית משיח]] גיליון 1262 עמודים 34 - 35}}{{הערה|שם=עוד}}.<br />
<br />
==ניסיונות ליישוב המחלוקת==<br />
{{חלונית<br />
|כותרת =האגרת שכתב רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בשם אביו [[המהרי"ל]] ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]<br />
|תוכן ={{ציטוטון|צוויתי מכאאמו"ר שליט"א לכתוב לאנ"ש שיחי' בקשה עצומה מלב ונפש חפצה לגבור עצמם בכל עוז, שלא יתקוטטו עם צד השני כלל ועיקר, ובפרט לפני החג הבע"ל כי מי יודע מה שיוכל ליצמח מזה ואף אם ישמעו דברים קשים כגידים לא יטו אוזן כלל וזהו לטובתינו ברוחניות וגשמיות בלי ספק, וכמו"כ לשאר מקומות ימחלו להעתיק זאת ולשלוח לטשערניגוב ולקאמין}}<br />
|מקור = [[היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 171, בשם כת"י שנמצא<br />
}}<br />
ניסיונות ליישוב המחלוקת מצינו כמעט אצל כל בני [[הצמח צדק]], בימי השבעה על הצ"צ בחודש ניסן [[תרכ"ו]] כשהגיע [[המהרי"ל]] ל[[ליובאוויטש]] ראה שכל העיירה מלאה במחרחרי ריב ויש מחלוקת גדולה מאוד, הוא ניסה לדבר עם הצדדים וליישב את המחלוקת אך לא הצליח{{הערה|שם=כתר א'|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 170}}, לאחר שראה המהרי"ל שהוא לא מצליח הוא הציע כאמור שיעשו דין תורה בין הבנים, וכשזכה [[אדמו"ר המהר"ש]] תכנן לנסוע עם חסידיו לעיירה [[ליאדי]]{{הערה|אז [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] התגורר בעיירה [[ליובאוויטש]] ולא פתח עדיין את חצרו}}, וכשחשש שמא הדבר יעורר עוד יותר מחלוקת קבע את מגוריו ב[[קאפוסט]]{{הערה|[[היכל הבעש"ט]], חלק ט"ז, עמ' קע"ב קע"ג}}.<br />
<br />
כדי לנסות שלא להרבות את המחלוקת שיגר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] אגרת {{גודל|2|(ראה האגרת בחלונית בצד שמאל)}} בשם אביו המהרי"ל ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בה קרא להם שלא לעורר מהומות ולא להכנס למחלוקות מיותרות{{הערה|שם=כתר א'|}}.<br />
<br />
כאשר [[הסתלקות|הסתלק]] [[המהרי"ל]] מקאפוסט, שיגר [[אדמו"ר המהר"ש]] מכתב לבנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]], במכתב קרא אדמו"ר המהר"ש לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב"ד{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 37}}.<br />
<br />
כמו כן כשנת [[תר"מ]] כאשר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז מליאדי]] נחלה בא אליו אדמו"ר המהר"ש כדי לבקרו ולהתפלל עליו, וכן הביא איתו רופא מומחה שיבדוק את הרחש"ז (מכאן רואים את גודל החשיבות והכבוד שיחס אדמו"ר המהר"ש לאחיו למרות המחלוקת בין חסידיהם) כמה ימים לאחר מכן ב[[ד' טבת]] [[הסתלקות|הסתלק]] הרחש"ז מליאדי{{הערה|על פי היכל הבעש"ט חלק י"ח, עמ' קי"ט, וכן [[בית רבי]] - אידיש עמ' 183}}.<br />
<br />
[[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן מקאפוסט]] העיר באחת הפעמים על הערה של [[אדמו"ר המהר"ש]] על הספר [[תורה אור]], הדבר גרם לויכוח חריף בינו לבין החסיד ר' [[דן תומרקין]] שהגן על עמדתו של אדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר הרש"ב הצטער אחרי זה שלא בא להגן על עמדתו של אביו אדמו"ר המהר"ש ואמר שהחסידים לא נתנו לו להגיב מחשש שהדבר יגרום לחידוש המחלוקת בין החסידיות{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב' עמוד רפד}}. אך לאחר זמן ענה אדמו"ר הרש"ב על שאלותיו של הרש"ז מקאפוסט בנושא למעט שאלה אחת (ישנם הלומדים תשובה לשאלה זו מתשובה אחרת){{הערה|[https://chabadlibrary.org/catalog/pdf.php?config=eyJocmVmIjoiaHR0cHM6XC9cL3MzLndhc2FiaXN5cy5jb21cL2NoYWJhZGxpYnJhcnlcL21zXC97JHBkZmxpbmt9XC97JHBkZmxpbmt9X3BhZ2VfeyRwYWdlbnVtfS5wZGYiLCJjb3VudGVyIjpudWxsLCJsaW5rcyI6eyJ0YWJsZSI6Im1zY2F0YWxvZ19tYXAiLCJwYWdlcyI6eyJoZWFkZXIiOiJcdTA1ZTJcdTA1ZGVcdTA1ZDVcdTA1ZDNcdTA1ZDlcdTA1ZGQiLCJsaW5rIjoiXHUwNWUyXHUwNWRlXHUwNWQ1XHUwNWQzIn0sInVzZWlkIjp0cnVlLCJpbWFnZSI6ZmFsc2V9LCJyb3ciOnsiMCI6IjIzNTUiLCJoYl9pZCI6IjIzNTUiLCIxIjoiMTYiLCJwYWdlcyI6IjE2IiwiMiI6IjIzNTUiLCJ2b2xubyI6IjIzNTUiLCIzIjoiaHR0cHM6XC9cL3MzLndhc2FiaXN5cy5jb21cL2NoYWJhZGxpYnJhcnlcL21zIiwicHJlZml4IjoiaHR0cHM6XC9cL3MzLndhc2FiaXN5cy5jb21cL2NoYWJhZGxpYnJhcnlcL21zIiwiNCI6IjAiLCJzaGFhciI6IjAiLCI1IjoiXC97JHBkZmxpbmt9XC97JHBkZmxpbmt9X3BhZ2VfeyRwYWdlbnVtfS5wZGYiLCJwb3N0Zml4IjoiXC97JHBkZmxpbmt9XC97JHBkZmxpbmt9X3BhZ2VfeyRwYWdlbnVtfS5wZGYifX0= כתבי המחלוקת], באתר ספריית ליובאוויטש.}}.<br />
<br />
==יחס רבותינו נשיאנו לענפים השונים==<br />
[[קובץ:בזפלוב שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שמואל בזפלוב]], שעקב היותו מקושר לליובאוויטש סירב לרשת את מקומו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק באדמו"ריות, ובפועל החליפו רק ברבנות]]<br />
בזמן הפיצול היה בליובאוויטש יחס ביקורתי כלפי הענפים השונים בחב"ד, אך כיום דבר זה השתנה. [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי החשיבו את אדמו"רי הענפים השונים בחב"ד כחלק מאדמו"רי חב"ד, אך כענפים שונים{{הערה|ראה ב[[היום יום]] שם מגדיר הרבי את כל האדמו"רים הללו בתואר "אדמו"ר" וכן בקובץ [[יגדיל תורה]] שבו הורה הרבי לשים את רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] מליאדי במדור "רבותינו נשיאנו" (ראה פר "עבודת הקודש" עמוד כ"ג)}}.<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ שציין את בני ונכדי הצמח צדק ב[[הקריאה והקדושה]] כינה אותם בשם "אדמו"ר", [[הרבי]] ציין זאת באחת מ[[שיחה|שיחותיו]] והתבטא שמכך לומדים שכל יהודי יכול לקחת את ההתפשטות וההתרחבות דהתואר אדמו"ר{{הערה|[[שיחה|שיחת]] ליל [[הושענא רבא]] [[תשנ"ב]].}}<br />
<br />
כאשר ערכו את [[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הכניסו העורכים מדבריו של רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (המהרי"ד) מ[[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]] במדור "חסידים הראשונים", וכשהביאו את הקובץ לפני הרבי ל[[הגהה]] העביר הרבי את זה למדור "רבותינו נשיאנו", אך בהפסק שלוש נקודות בינו לבין אדמו"ר הרש"ב{{הערה|[[שלום דובער לוין]], ספר "עבודת הקודש" עמ' כ"ג}}.<br />
<br />
ב[[תל אביב]] התגורר נכדו של [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] שהיה לו כתבי קודש של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ר' [[בנימין גורודצקי]] רצה להעניקם ל[[הרבי]], ואותו נכד הסכים לאחר הפצרות, כתגובה הרבי הדפיס את הספר שמ"ן למאור - דרושיו של הרב שמריה נח{{הערה|[[רבי שמריהו נח מבברויסק|רבי שמריה נח]] ציווה בצוואתו להדפיס את תורתו, אך לא הגיעו לזה מפני מאורעות השואה וכו'.}}. כאשר הרב [[שאול דובער זיסלין]] שמע שספרו של האדמו"ר מבברויסק שמן למאור הודפס ב[[כפר חב"ד]] הוא הלך לר' [[פנחס אלטהויז]] ושאל: 'הייתכן?', כאשר ר' פיניע אמר לו שזה באישור הרבי, נרגע הרב זיסלין{{הערה|מפי הרב אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]{{הבהרה|איפה בדיוק, איזה עמוד?}}.}}.<br />
<br />
כאשר [[הרבי]] בא לנחם את [[הרש"ג]] בב[[כ"ה תשרי]] [[תש"ל]] אחרי פטירת אמו, נרשמו חילופי דברים בינו לבין הרש"ג בהקשר לספר "מגן אבות" של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בין השאר הרש"ג שאל את הרבי אם הרבי עיין בספר "מגן אבות" והרבי השיב בחיוב. הרש"ג הוסיף ואמר שבתחילה חשש מלעיין בספר זה מכיון שידוע שיש קפידה על הלומדים בספרי קאפוסט, אך כששמע מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שהספר "מגן אבות" מיוסד על מאמרי [[הצמח צדק]] הוא נרגע והחל לעיין בספר. הרבי אף אמר שמאמרי המגן אבות הם "זיי זיינען געשמאק מאמרים" [= אלו מאמרים ערבים]. בהמשך השיחה הרבי הוסיף וציין שבזמן הפיצול אף היה איסור וקפידה על הלומדים בספר [[דרך מצוותיך]] של הצמח צדק למרות שרק ההקדמה נכתבה על ידי חסיד קאפוסט, אך הרבי ציין שאז הייתה זו הוראת שעה בלבד, וכיום ניתן ללמוד במגן אבות{{הערה|שם=המלך|[[המלך במסיבו]] חלק ב' בעריכת ר' משה מרדכי לאופר - הוצאת קה"ת, עמודים ס"ז ואילך}}{{הערה|[[היכל הבעש"ט]] חלק י"ז, עמ' קמ"ג}}.<br />
<br />
==אחרית דבר==<br />
במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב"ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנעלם היה של [[חב"ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י"ז ניסן]] תרמ"ג עברו רוב חסידיו ל[[חב"ד קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב"ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס"ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. הענף החסידי סירטשין ליאדי שרד זמן קצר ממש, ורוב חסידי סירטשין ליאדי עברו לחב"ד ליובאוויטש. ולאחר שהגיע הקץ על חסידות ליאדי רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר חמש עשרה שנה ו[[חב"ד ניעז'ין]] נסגרה. לאחר ארבעים ושלוש שנה חב"ד ליאדי נסגרה. במשך שתים עשרה שנה נשאר רק ענף [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] מיתר הענפים. יש לציין שבתקופה האחרונה קאפוסט על חצרותיה הייתה מאוד קטנה בעוד שליובאוויטש הייתה גדולה מאוד.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ג]] כשהאדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט הסתלק ולא השאיר אחריו בנים חיים - מכיון ששני בניו ר' זלמן ור' מנחם מענדל נפטרו עוד בחייו{{הערה|שם=ברוך|ספר "תולדות ברוך מרדכי" עמ' 11 - 112}}, אז הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו"ר במקומו{{הערה|ראה ספר כתבי הרח"א ביחובסקי עמוד ק"נ ואילך}} וחסידיו אכן כתבו כבר מכתבי התקשרות אל נכדיו, אולם הם סירבו. תושבי בבוירסק בקשו מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שידבר עם חתן ביתו של רבי שמריהו נח, הרב [[שמואל בזפלוב]] שיקבל על עצמו את האדמו"רות ואדמו"ר הריי"צ אכן כתב לו מכתב, אולם הוא סירב לקבל את עול האדמו"רת עקב היותו מקורב לאדמו"רי חב"ד - ליובאוויטש וכיהן רק כרב העיר עד שנרצח ב[[שואה]]{{הערה|שם=ברוך}}. בעקבות כך רוב [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים לאדמו"ר הריי"צ וחזרו לליובאוויטש.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[חב"ד קאפוסט]]<br />
* [[חב"ד ליאדי]]<br />
* [[חב"ד ניעז'ין]]<br />
* [[שושלת צ'רקס]]<br />
* [[כולל חב"ד#כולל חב"ד המיוחד|התפלגות כולל חב"ד]]<br />
*[[חסידות סטרשלה]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[עמרם בלוי|בלוי עמרם]], '''בני הצמח צדק''', תשפ"א, הוצאת מעיינותיך{{הערה|1=[https://anash.org/how-much-do-you-know-about-kopust/ סקירת הספר] באתר אנ"ש (אנגלית).}}<br />
* קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפוסט"<br />
* [[רשימות תרכ"ו]]<br />
* '''חב"ד ליובאוויטש''', מוסף בית משיח 'במחנה צבאות השם' כ"ד מנחם אב תש"פ עמוד 6<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/16-10-2016-07-21-28-קובץ-ד-לקריאה.pdf קובץ "ליובאוויטש שבליובאוויטש"] עמוד 18 ואילך {{PDF}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ערך מובחר}}<br />
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חצרות חב"ד]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=608340התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)2023-07-04T12:02:16Z<p>מוישע זוכמיר: /* המחלוקת והכרעת הבית דין */</p>
<hr />
<div>{{הפיצול בחב"ד|<br />
|שם=התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)<br />
|תמונה=[[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|250px]]<br />
|כתובית=מפת העיירה [[ליובאוויטש]] - העיירה בה התרחשו המאורעות שהובילו לפיצול, ובה קבע [[אדמו"ר המהר"ש]] את מושבו. במרכז המפה נתן לראות את חצר רבותינו נשיאנו<br />
|תאריך התחלה=ניסן [[תרכ"ו]], לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר [[הצמח צדק]]<br />
|תאריך סיום=[[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]], הסתלקות אחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבוברויסק<br />
|משך הפיצול=חב"ד קאפוסט - 57 שנים{{ש}}חב"ד ליאדי - 43 שנים {{ש}}חב"ד ניעז'ין - 15 שנים<br />
|ענפים שקמו=[[חסידות חב"ד - קאפוסט]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ליאדי]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]<br />
|מייסדי הענפים=[[חב"ד קאפוסט]] - רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]]{{ש}}[[חב"ד ליאדי]] - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]]{{ש}}[[חב"ד ניעז'ין]] - רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]]<br />
|ממשיכו של הצ"צ=[[אדמו"ר המהר"ש]] שהמשיך את הנשיאות בעיירה [[ליובאוויטש]]<br />
|אירועים משמעותיים=פרישת [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] וליאדי בשנת [[תרע"ב]] מ[[כולל חב"ד]] והקמת [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד}} {{*}} קפידה בשעתו מרבותינו נשיאנו על הלומדים בספרי קאפוסט{{הערה|שם=קפידה|הקפידה הייתה נכונה רק לזמן הפיצול, אך נכון להיום בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] אין קפידא ואפשר ללמוד בספריהם.}} {{*}} מאז ועד היום חסידות חב"ד החלה להקרא בשם '''חסידות חב"ד-ליובאוויטש'''{{הערה|נקראה כך גם על שם מקום מושבו של [[אדמו"ר המהר"ש]] בעיירה ליובאוויטש, וגם כדי להבדיל אותה מהענפים האחרים (חב"ד-קאפוסט, חב"ד-ליאדי וחב"ד-ניעז'ין)}}<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|חסידי אדמו"ר הצמח צדק (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
|חסידי קאפוסט (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידי קאפוסט|חסידי קאפוסט]]<br />
}}<br />
'''התפצלות חסידות חב"ד''' היה מאורע היסטורי שהתרחש בין השנים [[תרכ"ו]] ל[[תרפ"ג]] שבו התפצלה בהדרגתיות [[חסידות חב"ד]] למספר ענפים. הפיצול התרחש לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] בעקבות מחלוקת בשאלת יורשו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], שלושה מבניו ([[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]], [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]], ו[[ישראל נח שניאורסון|המהרי"ן]]) פתחו חצרות נפרדות מ[[חסידות חב"ד|חב"ד-ליובאוויטש]]. ממשיך דרכו בפועל של [[מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|הצמח צדק]] היה בנו הצעיר [[אדמו"ר המהר"ש]] ששימש באדמו"רות ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|על פי פסק בית הדין שדן בעניין יורשו של [[מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|הצמח צדק]], להרחבה ראה בפסקה [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)#הצוואות, פסק הבית דין והפיצול|הצוואות, פסק הבית דין והפיצול]]}} ובמקביל אליו שימשו שלושת אחיו כאדמו"רים ברוח חב"ד: [[המהרי"ל מקאפוסט|רבי יהודה לייב]] שהיה אדמו"ר בעיירה [[קאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]] שהיה אדמו"ר בעיירה [[ליאדי]], ורבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]] שהיה אדמו"ר בעיירה [[ניעז'ין]].<br />
<br />
במהלך השנים חזרו רוב חסידי הענפים הללו ל[[חסידות חב"ד|חסידות חב"ד - ליובאוויטש]]. הפיצול הסתיים בשנת [[תרפ"ג]], לאחר שאחרון אדמו"רי קאפוסט, [[רבי שמריה נח שניאורסון]], שהיה אדמו"ר בעיר בוברויסק, הסתלק ולא נמצא לו יורש. לאחר הסתלקותו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ובמקביל חלק מחסידי קאפוסט עזבו את חב"ד או את דרך החסידות.<br />
<br />
==רקע==<br />
[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוקן פניו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], הפיצול בחסידות חב"ד בין בניו השונים התרחש לאחר הסתלקותו]]<br />
ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] היו שבעה בנים{{הערה|ראה ספר התולדות אדמו"ר הצמח צדק, עמ' 228 ואילך, פרק "משפחתו". בספר [[לשמע אוזן]] (מדור הצמח צדק סיפור ט"ו), כותב הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] שלאדמו"ר הצמח צדק היה בן נוסף בשם ירחמיאל, שנפטר בגיל צעיר, אך אודות ילדו זה לא מובא בשום מקום מלבד בספר זה.}}: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]]{{הערה|כונה הרב"ש, לאחר הפיצול התקשר ל[[אדמו"ר המהר"ש]].}}, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]]{{הערה|כונה המהרי"ל, ייסד את ענף [[חב"ד קאפוסט]].}}, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]]{{הערה|כונה הרחש"ז, ייסד את ענף [[חב"ד ליאדי]].}}, רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]]{{הערה|כונה המהרי"ן, ייסד את ענף [[חב"ד ניעז'ין]].}}, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]]{{הערה|כונה הריי"ץ, כיהן כ[[אדמו"ר]] בעיירה אוורוטש בסגנון חצרות טשערנוביל עוד בחיי אביו אדמו"ר הצמח צדק.}}, רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]]{{הערה|כונה רבי יעקב מאורשה, נפטר עוד בחיי אביו [[הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"ז]].}}, ורבי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|שמואל]] - [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|ממלא מקום אביו ב[[ליובאוויטש]].}}.<br />
<br />
בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר ביקשו ממנו [[חסיד]]ים, בנוסף על מאמרי אביהם [[הצמח צדק]] שנאמרו ב[[שבת]], והיה מקבל את פניהם של ה[[חסיד]]ים שהגיעו לבקרו{{הערה|ראה היכל הבעש"ט חלק ט"ז, עמ' קס"ח, וראה פירוט על-כך ברשימות תרכ"ו של [[אדמו"ר הריי"צ]].}}. בשונה משאר האחים, לא היה [[אדמו"ר המהר"ש]] מקבל את פניהם של רוב החסידים וחוזר לפניהם [[חסידות]] והיה מרבה להתרועע עם ה[[יהודי]]ם הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה 'מודרנית' יותר{{הערה|שם=תרכ"ו}}, אך היה חוזר לעיתים דברי תורה בפני [[הרשב"ץ]] והרב [[שמואל דובער מבוריסוב]]{{הערה|[[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] תרצ"ז, עמ' 195}}. בשנותיו האחרונות של [[אדמו"ר הצמח צדק]] הוא נהג לשלוח את בניו לחזור מאמרי חסידות בעיירות השונות, היו חסידים שהיו מקושרים מאוד ל[[מהרי"ל]] בנו של [[הצמח צדק]], עד כדי כך שהיו מעיזים לבקש מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] שישלח להם דווקא את ה[[מהרי"ל]]{{הערה|כך סיפר הרב [[פרץ חן (צ'רניגוב)]] וכן היה בעוד עיירות - ראה היכל הבעש"ט חלק ט"ז, עמ' קס"א.}}.<br />
<br />
בנו החמישי של ה[[צמח צדק]] רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] נהג כבר בחיי אביו ה[[צמח צדק]] באדמו"רות בסגנון חצרות טשערנוביל בעיירה אוורוטש{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז - עמ' קמ"ו ואילך.}}, ומדי פעם היה מגיע ל[[ליובאוויטש]] ואמר [[חסידות]] לפני יחידי סגולה המקושרים אליו. האח השישי רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] נפטר בחיי אביו, בערך בשנת [[תקצ"ז]]{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ו עמ' קט"ו.}}.<br />
<br />
===מסעות ילדי הצמח צדק===<br />
בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מסביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] לאחר [[הסתלקות]]ו. היות ובשנים קודמות יצא סבו [[אדמו"ר הצמח צדק]] למסעות בקרב חסידיו בעיירות הקטנות, בהם אמר לפניהם [[חסידות]], הוא אף פנה אל חסידי [[חב"ד]] הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שיבקשו מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] שישלח אליהם את אחד מבניו שיחזור להם [[חסידות]], בטענה שלא התאפשר להם להגיע ל[[ליובאוויטש]] מפני טורח הדרך, הזמן הרב שהיא ערכה והעלויות שלה, ועודד אותם לבקש מה[[צמח צדק]] שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו ויחזור חסידות{{הערה|שם=תרכ"ו}}. פניות רבות נשלחו אל ה[[צמח צדק]] ללא ציון שם בן מסוים מבין הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל ה[[מהרי"ל]] בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה, וכש[[המהרי"ל]] קיבל את פניות ה[[חסיד]]ים שיבוא לחזור בעיירתם [[דא"ח]] הלך בתום לב לעיירות אלה, ולא ידע שהכל נעשה בעקבות תעמולתו של בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון|שלמה זלמן]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}.<br />
<br />
לפועל החליט ה[[צמח צדק]] לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}{{הערה|שמועות וסיפורים [[תשל"ד]], עמ' 57}}.כחלק מהתעמולה של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בקשו החסידים ב[[צ'רניגוב]] מר' [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן]] שיבקש מאדמו"ר [[הצמח צדק]] שישלח את בנו [[המהרי"ל]] לעירם כדי שיחזור להם [[דא"ח]], בתחילה ר' פרץ חן לא רצה לכתוב מפורשות, אלא לכתוב שישלח את אחד מבניו, אך לאחר הפצרותיהם של החסידים בצ'רניגוב שיפרש שכוונתם היא דווקא על [[המהרי"ל]] הוא כתב כך, וכאשר ר' [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן]] הגיע ל[[ליובאויטש]] מתח על-כך [[אדמו"ר הצמח צדק]] ביקורת ואמר לו {{ציטוטון|{{מונחון|וואס זיינען זיי בעלי-בתים אויף מיינע קינדער וועמען צו שיקן|מי הם בעלי הבית על ילדיי למי לשלוח}}}}. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של [[הצמח צדק]] רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו [[המהרי"ל]] אל הנעשה מסביבו.<br />
<br />
===מסעות אדמו"ר המהר"ש===<br />
בשנת [[תרכ"ב]], הורה [[הצמח צדק]] לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב אליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]]{{הערה|פטירתו הייתה בשנת תרי"ז, עוד קודם תחילת הפיצול והסתלקות הצמח צדק.}}, ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב"ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}.<br />
<br />
{{ציטוט-צף|סדר המסע לקיעוו <small>[קייב]</small> הי' דרך כמה עיירות מאנ"ש שהתעכב בהם רק כשעות אחדות, ובכל מקום עברו הי' חוזר דא"ח כפי אשר הבטיח לכ"ק אביו הרה"ק אשר ציוהו לחזור דא"ח וגם לקבל אנשים. אמנם את זאת – לקבל אנשים – לא קיים. ונסיעתו זו עשתה כנפיים, עד כי בבואו לקיעוו <small>[קייב]</small> הייתה לו קבלת פנים מהודרה <small>[מהודרת]</small> מכל נכבדי העדה כמעט בלי הבדל מפלגה. לא מיבעי ממפלגת החסידים ויראי אלקים, אלא גם המשכילים הנלהבים באו לקבל פניו. ובמשך ימי שבתו בקיעוו כעשרה ימים, הייתה העיר והסביבה מליאה ברגש נפלא במינו, ורבים מהחסידים מצערניגעוו, פלטאוע, חערסאן, ניעזין, לובען, ראמען באו לקיעוו. אך חוק שם לו לבלי לקבל ביחידות, רק הי' יוצא אל הנאספים לשוחח עמהם שעה קלה. וכמעט אשר בכל יום בשעה השביעית אחר הצהרים הי' אומר דא"ח כחצי שעה או כג' רבעי שעה. ורבו המתאוננים על אשר אינו מקבל על יחידות.|[[רשימות תרכ"ו]] של [[אדמו"ר הריי"צ]]|}}<br />
בשנת [[תרכ"ג]] נסע אדמו"ר המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת אדמו"ר הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל קייב. בדרכו עבר בעיירות רבות בהן התגוררו חסידים, וקיים בהן את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. אדמו"ר המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגו עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות, אך אז נתגלה לכלל החסידים בקיאותו הרבה של [[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[נגלה]] וב[[חסידות]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ו]], שוב הורה לו אביו אדמו"ר [[הצמח צדק]] לחזור [[חסידות]]. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|שם=תרכ"ו|מבוסס על 'רשימת תרכ"ו' שכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]], וכן ב[[רשימות היומן]], חוברת קמ, עמ' 4. מ'יומן' שנת [[תרצ"ג]]}}.<br />
<br />
===חביבותם של אדמו"ר המהר"ש והמהרי"ל בעיני הצמח צדק===<br />
במקביל ה[[צמח צדק]] נהג לחזור בין השנים [[תר"י]] לשנת [[תרכ"ד]] מאמרים מיוחדים לפני [[אדמו"ר המהר"ש]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|שם=ספר התולדות 37|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 37}}. וגם כאשר חלה ושכב במיטתו כדי לנוח, המשיך הצמח צדק לבוא אליו מדי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו עובדות מיוחדות על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=ספר התולדות 35|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 35}}. וכן אדמו"ר [[הצמח צדק]] היה נוהג לכתוב ל[[אדמו"ר המהר"ש]] [[פ"נ]] לעיתים{{הערה|שם=פ"נ|ספר [[קיצור תולדות חב"ד]], עמ' 167 למטה}}.<br />
<br />
אך אדמו"ר הצמח צדק גם קירב קירובים מיוחדים את בנו השני, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] והורה לו להגיד תורות ברבים, וכשראה אותו אדמו"ר הצמח צדק אומר מאמרי חסידות ברבים אמר עליו שהוא {{ציטוטון|נאה דורש נאה מקיים}}{{הערה|שם=היכל|על פי [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 156 - 160}}. וכן הצ"צ הורה לו להדריך ולתת עצות בעבודת ה' לחסידי חב"ד{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 141}}, והוא אף התיר למהרי"ל להיות נוכח בחדר בשעה שהיה מקבל אנשים ל[[יחידות]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' קצ"ז}}, כמו כן הצ"צ היה מרבה להתייעץ עם המהרי"ל בשאלות שצצו לו, בין השאר בנושא זיווגו השני של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|דברי ימי הרבנית רבקה עמ' מ'}}. הצמח צדק רצה לעקור מ[[ליובאוויטש]] עקב קפידה שלו על ה'בעלי בתים' שם, ובעזרתו של בנו המהרי"ל נשאר לבסוף בליובאוויטש{{הערה|שם=היכל}}. הצמח צדק אף היה מכנה אותו בשם {{ציטוטון|מיין גוטער ייד}} ("יהודי טוב" - היה כינוי לאדמו"ר){{הערה|ביחובסקי, עמ' קמ"ב}}. ובערב [[ראש השנה]] הצמח צדק נהג לכתוב [[פ"נ]] לבנו המהרי"ל{{הערה|שם=היכל}}. אך כאמור אדמו"ר [[הצמח צדק]] היה נוהג לכתוב פני"ם גם לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=פ"נ}}.<br />
<br />
ביטוי נוסף לחיבה ששררה בין האחים, היה בעובדה שבעת לידת [[אדמו"ר הרש"ב]], נדחתה ה[[ברית]] בהוראת הסבא [[אדמו"ר הצמח צדק]], ובעת שהגיע זמן הברית התנה זאת הסבא בכך שהאבא לא ישתף אף מוזמן בטקס והוא יערוך לבדו את הברית בחדרו הקדוש, וכשראה אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] כי בחצר מסתובב אחיו המהרי"ל (דוד התינוק), התחנן לאביו שלכל הפחות אחיו המהרי"ל ישתתף - והצמח צדק נתן את אישורו לכך.<br />
<br />
==הצוואות, פסק הבית דין והפיצול==<br />
<gallery widths="180px" heights="150px" style="float: left; text-align: center;"><br />
קובץ:מכתב הצמח צדק למהרש.png|מכתב שכתב הצמח צדק לבנו, אדמו"ר המהר"ש בו כותב את רצונו שינהיג את עדת החסידים<br />
קובץ:זכרון הפסק דין.png|הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] על הפסק דין שבו פסק לטובת [[אדמו"ר המהר"ש]] שהוא זה שימשיך את [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]] <small>(נתן לקרוא את נוסך הזכרון בחלונית למטה)</small><br />
</gallery><br />
<br />
===הצוואה וההסתלקות===<br />
<br />
[[אדמו"ר הצמח צדק]] נתן משקל רב למהרי"ל ולאדמו"ר מהר"ש שינהיגו ביחד את הבית הכנסת בליובאוויטש{{הערה|אגרות קודש הצמח צדק, אגרת ע"ט.}}. <br />
<br />
עם זאת הצמח צדק אמר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש"ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו"ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"י עמ' 163}}. כמו כן [[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ"ו]] הוא השאיר כמה פתקים המיועד לחסידים באחד מהם כתב על [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|שם=פתקים|[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 36. [[אוצר סיפורי חב"ד]], חלק ח', עמ' 32. 'אורות אמונים' עמ' ד'. [[קיצור תולדות חב"ד]] עמ' 167, ועוד.}}.<br />
{{חלונית<br />
|כותרת = נוסח הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]<br />
|תוכן = {{ציטוטון|הלא בעזה"י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו"ר ז"ל נבג"מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ"ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, ונכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי"ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|שם=המכתב|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 המכתב התפרסם] בקובץ "אגרות בעל תורת חסד"}}.<br />
|מקור =<br />
}}<br />
ב[[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.<br />
<br />
===המחלוקת והכרעת הבית דין===<br />
בזמן [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] היה [[המהרי"ל]] בעיירה [[קרמנצ'וג]]{{הערה|שם=דברים|[[רשימות דברים]] חלק ב' דף פ"ה.}}, והוא תכנן לשבות שם את [[חג הפסח]]. כשהתקבלה הידיעה בדבר הסתלקותו של הצמח צדק לקרמנצ'וג ביקשו ממנו החסידים שימלא את מקום אביו, המהרי"ל ענה להם שקודם הוא רוצה ללכת ל[[ליובאוויטש]] ולשבת עם אחיו. בין האחים הוא הזכיר גם את [[אדמו"ר המהר"ש]], והחסידים ענו על כך בזלזול "גם הוא מסכת"?!, המהרי"ל ענה להם:{{ציטוטון|בכבוד והוקרה, בודאי שהוא מסכת, ועוד איזה מסכת!}}{{הערה|בספר [[ליקוטי סיפורים]] מובאת הגרסא: "א גרויסע מסכת" (מסכת גדולה).}}{{הערה|שם=דברים}}. לימים כתב המהרי"ל על לכתו ל[[ליובאוויטש]] באיגרת ששלח לגיסו ר' זלמן וויליז ש: {{ציטוטון|ידוע לכל שבקרמנצ'וג בחזירתי בכל העיירות שדברו עמי לקבל על עצמי השבתי לכולם שאיני רוצה בשום שינוי שם חדש כלל מכמו שהוא מקודם רק התנהג כמו שהיה בחיים חיותו לחזור דא"ח כו'}}{{הערה|ראה היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' קס"ח.}}. ב[[בית רבי]] מסופר שכאשר חזר המהרי"ל מ[[קרמנצ'וג]] לליובאוויטש:{{ציטוטון|מצא העיר כמרקחה מתבערת המחלוקת שהתעוררה ולא יכלו להשקיטה בשום אופן}}{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'.}}.<br />
<br />
כבר בימי השבעה, ביום הראשון של פסח, ובעיקר לאחר גמר השבעה, דרשו חסידי [[המהרי"ל]] שרבם ימונה לממלא מקומו של הצמח צדק בנשיאות{{הערה|ראה ספר "ספריית ליובאוויטש", פרק ד', עמ' ל"ו-ל"ז}}, ובמקום החל פולמוס נרחב בנוגע לכך. בנוסף הופצו אז פתקים שבהם משמע שהצמח צדק מתנגד למינויו של המהרי"ל כאדמו"ר{{הערה|בני הצמח צדק, עמ' 97.}}. בין דין של הרבנים ר' [[מנחם טוביה פיראטין]], ר' מרדכי מדיסנא ור' משה ישראל מדריסא קבעו שהפתקים מזויפים{{הערה|בני הצמח, עמ' 98.}}.<br />
<br />
בעקבות המחלוקת שהתעוררה, כתב המהרי"ל מכתב לגיסו רבי זלמן בו כתב שיש לעשות בין האחים דין תורה כדי ליישב את המחלוקת ביניהם{{הערה|ראה [[רשימות הרב"ש]] עמ' מ"ה ועמ' ס"ח, וכן ספר 'עדה ומדינה' עמ' 130.}}.<br />
<br />
בשל כך הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ויכהן בליובאוויטש. בית דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|ראה אגרת בעל תורת חסד אגרת ל"ד}}. הדיינים ציוו על כל הבנים להגיד [[מאמר חסידות]], וכששמעו את מאמר החסידות שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]], קבעו שאדמו"ר המהר"ש הוא זה שימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת נשיאות חב"ד{{הערה|שם=א|ספר התולדות עמ' 37, היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 172.}}.<br />
<br />
החלטת בית הדין נבעה בין השאר גם בקיאותו של אדמו"ר המהר"ש ב[[נגלה]]{{הערה|שם=א}}, למרות גילו הצעיר יחסית, ומראיות המוכיחות את הערכתו של הצמח צדק אליו, שהתבטאו במספר פתקים שכתב הצמח צדק בהם הביע את רצונו שהמהר"ש ימלא את מקומו{{הערה|שם=פתקים}}. מסופר לאחר שהמהר"ש הראה את בקיאותו הגדולה בנגלה, שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו צעיר, [[אדמו"ר המהר"ש]] ענה לו ש:{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ|ספר השיחות]] תש"ח עמ' 35}}.<br />
<br />
בתקופה מאוחרת יותר כתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]], בו הוא כותב על היסורים שסבל בעקבות כך שפסק ש[[אדמו"ר המהר"ש]] ימלא את מקום אביו{{הערה|שם=המכתב|}}.<br />
<br />
===אחרית דבר===<br />
לאחר פרסום הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ונקשר לאדמו"ר המהר"ש{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון מספר 10 עמ' 8}}. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] הוסע מתוך לחץ ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם נפתחה חצר חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. היו שטענו ש[[המהרי"ל]] ובנו רבי שלמה זלמן שניאורסון היו אחראים להתפרצות המחלוקת{{הערה|היכל הבעש"ט, ט"ז, 169 - 170}}, וזו הייתה אחת הסיבות שחסידיו של המהרי"ל עזבו איתו (בעל-כרחו) את [[ליובאוויטש]] ועברו לעיירה קאפוסט{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק י'}}{{הערה|לפני ההתיישבות בקאפוסט, היה המהרי"ל תקופה מסויימת ב[[ליאדי]] (לאחר בדיקתם של בניו על המקום), אך עזב את ליאדי, יש שאומרים שעזב מפני שרצו לתת לו את השטח עליו עמד בית אדמו"ר הזקן בעבר (לאחר שנשרף במהלך מלחמת נפוליאון בונפרטה), ולא רצה שתתפתח מחלוקת לאיזה מן הזרמים שייך המקום - בני הצמח צדק, עמ' 102.}}. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נשאר כשנתיים בעיירה ליובאוויטש, ולאחר כך נסע לעיירה [[ניעז'ין]], לבקשת יהודי המקום{{הערה|שם=לכתחילה|לכתחילה היה זה לרבנות.}}, שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נשאר גם הוא כמה שנים בליובאוויטש{{הערה|שם=ליאדי|היכל הבעש"ט, חלק י"ח עמ' ק"ג}} ולאחר כך נסע ל[[ליאדי]], לבקשת יהודי המקום {{הערה|שם=לכתחילה}} וייסד שם את [[חסידות חב"ד - ליאדי]]. בן זקוניו של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לגור בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך משם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפי פסק הבית דין.<br />
<br />
אדמו"ר המהר"ש הציע לאחיו להישאר בליובאוויטש ולחלק ביניהם את אמירת החסידות בשבתות, אומנם קבוצת חסידים הובילה את [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] ל[[קאפוסט]], טרם נסיעתו רבי יהודה לייב מקאפוסט אמר לאדמו"ר המהר"ש: {{ציטוטון|{{מונחון|אן עבירה א ברודער|זוהי עבירה כלפי אחי}}}}{{הערה|מפי הרב [[יעקב לנדא]], [[אוצר החסידים (ספר)]]{{הבהרה|איפה בדיוק?}}}}.<br />
<br />
==חב"ד ליובאוויטש והפיצול==<br />
[[חב"ד ליובאוויטש]] כאמור היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, על פי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ספר התולדות 37}}.<br />
<br />
מסופר שכאשר נודע לחסיד ר' [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[הצמח צדק]], הוא החל לפרוץ בבכי ולשבור את החלונות, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של הצמח צדק, כשהגיע לליובאוויטש הודיע שהוא לא יתפלל ולא יאכל כלום עד שישמע מה יאמר לו הצמח צדק וכך עשה. ר' יקותיאל מליעפלי שהה על הציון במשך כל היום, ולאחר זמן, שר' יקותיאל לא יצא, נכנסו החסידים לציון וראו אותו מעולף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד, והחל לחזור על מאמר חסידות ששמע מהצמח צדק בציון. לאחר מכן שמע ר' יקותיאל מאמר חסידות מכל האחים, ולאחר ששמע את מאמר החסידות של אדמו"ר המהר"ש, בחר רבי יקותיאל באדמו"ר המהר"ש כרבי, באומרו:ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} .<br />
<br />
מסופר שהחסיד ר' [[שמואל דובער ליפוב מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מה יהיה עם החסידים{{הערה|בהתכוונו למספרם המועט של חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], שכאמור בזמן זה הייתה ליובאוויטש קטנה}}, ואדמו"ר המהר"ש ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}{{מקור}}. ואכן לאחר חצי שנה (לאחר עלותו של הרבי מהר"ש לנשיאות) ב[[חודש חשון]] שנת [[תרכ"ז]] הסתלק [[המהרי"ל מקאפוסט]], וחסידי קאפוסט רבים חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
עד שנת [[תרפ"ג]] התמזגו ענפיה השונים של חב"ד ורוב חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו לליובאוויטש כליל וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==הענפים שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש==<br />
<br />
שלושה מבני הצמח צדק פתחו ענפים חדשים ונהגו באדמו"רות כל אחד בעיירה אחרת. שלושת הענפים שקמו בעקבות כך הם:<br />
<br />
===חב"ד קאפוסט===<br />
{{ערך מורחב|חסידות קאפוסט}}<br />
<gallery widths="150px" heights="145px" style="float: left; text-align: center;"><br />
קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|ציור המיוחס לאדמו"ר המהר"ש, ממשיכו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
קובץ:מהריל.jpg|מצבתו של [[המהרי"ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]<br />
</gallery><br />
מייסד הענף היה [[המהרי"ל מקאפוסט]].<br />
<br />
בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצמח צדק שהסכים לנהוג באדמו"רות, והיה אף זה שזכה לראות את פני [[אדמו"ר הזקן]], נהרו אליו מרבית החסידים, והענף [[חב"ד קאפוסט]] היה בתחילה הענף הגדול ביותר ב[[חסידות חב"ד]]. בחגי תשרי של שנת [[תרכ"ז]] התאספו בחצרו של [[המהרי"ל]] רבבות חסידים ממקומות רבים, גם כאילו שלא נמנו על עדת חסידי חב"ד{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ו עמ' 173, [[הקריאה והקדושה]] חשון [[תש"ב]]}}<br />
<br />
המהרי"ל הסתלק כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר הוקמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה[[מגן אבות]]. לאחר שהסתלק מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].<br />
<br />
הענף התקיים במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]].<br />
<br />
===חב"ד ליאדי===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ליאדי}}<br />
מייסד הענף היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]]. עוד לפני שאדמו"ר [[הצמח צדק]] [[הסתלקות|הסתלק]], היו חסידים רבים שנקשרו ל[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|אלו]], כגון החסיד ר' [[מרדכי יואל דוכמן]] מהאמלי, אחיו ר' זלמן דוכמן מקארמה, ועוד. לאחר פטירתו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] נהרו מאות מחסידיו לליובאוויטש, ומקצתם נקשרו ל[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|רחש"ז]] שהתגורר אז עדיין בעיירה [[ליובאוויטש]], כגון ר' משה ישראל מדריסא (בנו של ר' [[מרדכי מליעפלי]]), ר' מרדכי מקאמיל, ועוד{{הערה|שם=ליאדי ב'}}.<br />
<br />
כאשר נסע לעיירה ליאדי בשנת [[תרכ"ח]], בקשו ממנו החסידים במקום, שינהג באדמו"רות וישמש להם כרבי, ואכן רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות. מסופר כאשר הוא הגיע לשם התבטא:{{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}{{הערה|שם=ליאדי ב'|ראה היכל הבעש"ט, חלק י"ח עמ' ק"ג - ק"ד, ועוד..}}. עד שהגיע ל[[ליאדי]] הייתה הקהילה במקום קטנה ונידחת, וכשהגיע לליאדי הוא החיה מחדש את המקום והחזיר עטרה ליושנה{{הערה|[[בית רבי]] חלק א', פרק כ"ג}}. לליאדי נהרו אליו עוד רבים מגדולי תלמידיו של הצמח צדק, ביניהם הר"ז מדיסנא{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג', פרק י'}}, החסיד ר' רפאל נחמן מנאווע, ועוד עשרות חסידים גדולים וחשובים{{הערה|שם=ליאדי ב'}}.<br />
<br />
חסידות [[חב"ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, במשך ארבעים ושלוש שנה, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה "סירטשין-ליאדי". לאחר שהסתלקו האדמו"רים חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב"ד קאפוסט]]. לאחר פטירתם חזרו חלק גדול מחסידיהם לחב"ד ליובאוויטש.<br />
<br />
===חב"ד ניעז'ין===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ניעז'ין}}<br />
מייסד הענף היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בנו של [[הצמח צדק]].<br />
<br />
הענף התקיים במשך כחמש עשרה שנה, משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת תרמ"ג עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב"ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.<br />
<br />
===חסידות אוורוטש===<br />
{{ערך מורחב|חסידות אוורוטש}}<br />
בן נוסף של אדמו"ר הצמח צדק, האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]] (ה"צ'רקאסר"), עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש, בשנת תרי"ט. אך החסידות התנהלה בסגנון [[חסידות צ'רנוביל|חסידויות צ'רנוביל]] ולא בדרכה של חסידות חב"ד{{הערה|1= ציטוט מ[[בית רבי (ספר)]], חלק ג', דף ט"ו, עמוד א': {{ציטוטון|אח"כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין}} ובחלק ג' עמוד ט"ו: {{ציטוטון|הנהגת רבנותו הי' כדרך רבני פולין}} {{!}} מ[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12184&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה כסלו תש"ה]: {{ציטוטון|כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי"ט הכריחו כ"ק חותנו אדמו"ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר' יעקב ישראל מטשערקאסס.. לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ"ק אדמו"ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמו"ר ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל..}}. אדמו"ר הריי"צ מונה את רבי יוסף יצחק כאחד מבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] שישבו על כסאו במקומות שונים לאחר פטירתם אביהם ([[הקריאה והקדושה]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12182&st=&pgnum=7 תשרי תש"ה, מדור "זכרון זכות אבות - י"ג תשרי"]) כמו כן הוא מכונה בשלשלת היחס בתואר "כ"ק אדמו"ר".}}{{הערה|שם=כדרך_פולין|1=אם כי בפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב"ד. ראה למשל: [[בית רבי (ספר)]], עמוד קכ"ג: "הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב"ד"}}.<br />
<br />
את שושלת זו פתח לאחר שהכריחו חותנו בניגוד לרצון אביו, אך מהמכתבים שבהם התדיינו בנושא, ניתן לראות כי אדמו"ר הצמח צדק כבר מחל לחותנו.<br />
<br />
את מקומו של רבי יוסף יצחק לאחר פטירתו מילא בנו האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]{{הערה|1=לגבי נחום דובער שניאורסון כתוב ב[[בית רבי (ספר)]], חלק ג' דף ט"ו עמוד ב': {{ציטוטון|שמילא מקומו אחריו}} (אחרי אביו בהנגת חסידות ארווטש כדרך צ'רנוביל ולא בדרך חב"ד). וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12149&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה טבת תש"ב]: {{ציטוטון|בנו השלישי וממלא מקום אביו באוורוטש כ"ק אדמו"ר חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מוהר"ר נחום דובער בן הוד כ"ק אדמו"ר הגאון חסידא ופרישא כ"ק שם תפארתו מרנא ר' יוסף יצחק.. נולד בשנת תר"ב בעיר ליובאוויטש והוא בן הזקונים לאביו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ודור חמישי לנשיאי טשערנוביל בעיר אוורוטש פלך זיטומיר}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל ד. אדמור הרה"ק מוהריי"צ}}}}.<br />
<br />
יש לציין שבמשפחת בית הרב היו צאצאים נוספים [[שושלת צ'רקס|שפתחו חצרות נוספות]], כדרך חסידות [[טשרנוביל]]. והם [[חסידות טומושפול]] ו[[חסידות הורנסטייפל]].<br />
<br />
==אדמו"רי חב"ד בתקופת הפיצול==<br />
השנים מציינות את שנות כהונת האדמו"ר או הענף<br />
{| class="wikitable" border="1"<br />
! ענף !! בני הצמח צדק !! נכדי הצמח צדק !! שנות הענף !! הערות<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד קאפוסט]]''' || מייסד הענף - [[המהרי"ל מקאפוסט|המהרי"ל]] (ניסן [[תרכ"ו]] - חשון [[תרכ"ז]]) || {{*}}בנו: רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] (קאפוסט, תרכ"ז - [[תר"ס]]) {{שורה אחת|{{*}}בנו: רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] (רצ'יצ'ה, [[תרמ"ג]] - [[תרס"ט]])}}{{ש}}{{*}}בנו: רבי [[שמריה נח שניאורסון]] (בברויסק, [[תר"ס]] - [[תרפ"ג]]) || [[תרכ"ו]] - תרפ"ג{{ש}}(57 שנים) || בשנים תרכ"ו - תרמ"ג התקיים בענף חצר אחת (קאפוסט), בשנים תרמ"ג - תר"ס התקיימו במקביל החצרות בקאפוסט ורצ'יצ'ה, בשנים תר"ס - תרס"ט התקיימו במקביל החצרות ברצ'יצ'ה ובברויסק ובשנים תרס"ט - תרפ"ג התקיימה שוב חצר אחת (בברויסק).<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ליאדי]]''' || מייסד הענף - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שנ"ז]] ([[תרכ"ז]] - [[תר"מ]]) || {{*}}בנו: רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (ליאדי, תר"מ - [[תר"ע]]){{ש}}{{שורה אחת|{{*}}חתנו: רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק גוטרמן]] (סיראטשין, [[תר"מ]] - [[תרס"ה]])}} || [[תרכ"ז]] - [[תר"ע]]{{ש}}(43 שנים) || רבי יצחק דובער ורבי לוי יצחק כיהנו במקביל בחצרות נפרדות.<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ניעז'ין]]''' || מייסד הענף - [[ישראל נח שניאורסון|המהרי"ן]] {{ללא גלישה|([[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]])}} || {{יישור טקסט|מרכז|בני המהרי"ן סרבו להתמנות כאדמו"רים והענף חדל מלהתקיים}} || {{שורה אחת|[[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]]{{ש}}(15 שנים)}} || נכדתו של המהרי"ן היא [[הרבנית נחמה דינה]] רעייתו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
|-<br />
! colspan="5" style="border-bottom: 1px solid #aaaaaa; border-top: 1px solid #aaaaaa;" | השוואה לחב"ד ליובאוויטש<br />
|-<br />
|'''{{שורה אחת|[[חב"ד ליובאוויטש]]}}''' || ממשיכו של הצמח צדק בליובאוויטש - [[אדמו"ר המהר"ש]] ([[תרכ"ו]] - [[תרמ"ג]]) || {{*}}בנו: רבי שלום דובער שניאורסון - [[אדמו"ר הרש"ב]] (תרמ"ג - [[תר"פ]]) || {{טקסט מוקטן|התקיימה לאורך כל תקופת הפיצול עד היום}} || בשנת [[תרפ"ג]] - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ]], הסתיימה תקופת הפיצול. רוב החסידים מהענפים המקבילים חזרו לליובאוויטש.<br />
|}<br />
<br />
==מרכזי הענפים שהתפצלו==<br />
בזמן ההתפצלות כל אחד מהבנים נסע עם חסידיו לעיירה אחרת שם ריכז את החצר שלו, ועל שם העיירה שבה קבע את מגוריו נקראה גם הענף שהקים{{הערה|[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]], [[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] בעיירה [[ליאדי]], ו[[חב"ד ניעז'ין|חסידי ניעז'ין]] בעיירה [[ניעז'ין]]}}. במקביל בכל העיירות הללו התקיימו אף קומץ [[חסידי חב"ד]] מענפים אחרים (כדוגמת החסיד ר' [[שמעון אהרן ייאכיל]] שהיה חסיד ליובאוויטש והתגורר בעיירה [[בוברויסק]] שהשתייכה ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]).<br />
<br />
בשנת [[תר"ס]] כשהאדמו"ר מקאפוסט רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] [[הסתלקות|הסתלק]] שני אחיו היו אדמו"רים, כל אחד בעיר אחרת. רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[רציצא]] ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[בברויסק]]. כך שלחסידי קאפוסט היו שני ריכוזים בתקופות שונות: הריכוז הגדול בעיירה [[קאפוסט]], ולאחריו בעיר בברויסק, וכן חלק מרכזי היו בעיירה רציצא{{הערה|הריכוז ב[[רציצא]] היה במקביל ל[[קאפוסט]] ול[[בברויסק]]}}.<br />
<br />
כך גם ב[[חב"ד ליאדי|ליאדי]], כשבשנת [[תרמ"ג]] [[הסתלקות|הסתלק]] מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], מיד לאחר הסתלקותו חסידות ליאדי התפצלה בין בנו לחתנו. בנו המשיך להנהיג את החסידים ב[[ליאדי]], וחתנו, רבי [[לוי יצחק גוטרמן]] עבר עם חסידיו לעיירה [[סיראטשין]] משם הנהיג את החצר שלו.<br />
<br />
==ריכוזי חב"ד בתקופת הפיצול{{הערה|פסקה זו לא יורדת לפרטים אלא היא באה לתת נקודת מבט '''כללית''' על המצב שנוצר בריכוזי חב"ד ברוסיה ובליטא לאחר ההתפצלות מליובאוויטש. אם כי לרוב המצב שנכתב מבטא את המציאות ששררה אז בשנים הראשונות להסתלקות הצמח צדק ויתכן מאוד שלאחר שהמהומות שכחו המצב בעיירות אלה השתנה}}==<br />
[[קובץ:ביהכ חבד דאקשיץ.png|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד המרכזי ב[[דוקשיץ]] בו התקיימו מניין ל[[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] ולחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:תומכי תמימים ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]]]]<br />
[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]] שהשתייך לחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:אוהל יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] לומדים ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת אהל יצחק]] בירושלים, בית הכנסת שהשתייך בעבר ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]]]<br />
בעיר [[סטרדוב]] שבפלך צ'רגינוב ב[[רוסיה]] התקיימה קהילה חב"דית גדולה, ועוד בימי [[אדמו"ר הצמח צדק]] כשהוא שלח את בניו לומר [[דא"ח]] בעיירות השונות בקשו החסידים בסטרדוב שדווקא [[המהרי"ל]] יבוא אליהם{{הערה|שם=היכל|}}. ולאחר פטירת [[הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] רוב חסידי חב"ד בעיר קבלו על עצמם את נשיאותו של המהרי"ל מקאפוסט, וחלקם את של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] מליאדי. רק מקצת החסידים קבלו על עצמם את נשיאותם של [[אדמו"ר המהר"ש]] ורבי [[ישראל נח שניאורסון]]. בהקשר לביקוריו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] בעיר סיפר אחד מנכדיו{{הערה|ספר 'כחה של סנגוריה' עמ' 73}} שהעיר הייתה חביבה מאוד על מהרי"ל ונהג לבקר בה פעמים רבות. אך כש[[המהרי"ל]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[חודש חשון]] [[תרכ"ז]] חזרו רוב החסידים לחסידות ליובאוויטש וקבלו על עצמם את הנהגתו של אדמו"ר המהר"ש{{הערה|כוחה של סניגוריה, עמ' 141 ו142}}.<br />
<br />
גם בעיר [[מוהילוב]] היו ל[[מהרי"ל מקאפוסט]] מאות חסידים. בין החסידים הנלהבים ביותר שלו היה ידידו הגביר ר' בעריל ליב שאצלו המהרי"ל היה מתאכסן כשהגיע לעיר. עוד חסיד גדול היה ר' שמעון אהרן שהיה שייך למשפחת [[מתנגדים]] מיוחסת, וכשראה את המהרי"ל הפך ל[[חסיד]] נלהב שלו, והיה [[מקושר]] אליו בכל נפשו, והמהרי"ל מצידו כבדו מאוד ואף התיישב לאכול עימו בביתו לעיתים. כשהגיע המהרי"ל למוהילוב היו כל עשירי העיר - שברובם היו מתנגדים באים לקבל את פניו ויושבים לשמוע את תורתו{{הערה|שם=חסיד|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 166}}. אך עם זאת היו בעיר גם קהילת ליובאוויטש קטנה, וכותב הזכרון הזה על בואו של המהרי"ל לעיר היה בעצמו חסיד ליובאוויטש{{הערה|שם=חסיד|}}.<br />
<br />
בעיירה קראוטה היה ריכוז חב"די גדול שרובם ככולם נמנו על חסידיו של [[המהרי"ל מקאפוסט]]. כשהתקבלה בקראוטה הידיעה על [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נכנסה העיירה כולה למשבר, ואחד מגדולי חסידי הצמח צדק שקראו לו ר' בער זעק שזה לא ייתכן שלא שייך שיהיה מישהו שיוכל להחליף את הצמח צדק, ובזמן הזה החלו לבוא לעיירה שמועות על גדולתו של [[המהרי"ל]] (כנראה כחלק מהתעמולה של אנשי קאפוסט שרצו שהמהרי"ל ימלא את מקום הצמח צדק) ואותו ר' בער הלך ל[[ליובאוויטש]]{{הערה|זה היה עוד בזמן בו המהרי"ל היה בליובאוויטש, כנראה בשבעה של הצמח צדק}} כדי לבדוק אם השמועות נכונות, לאחר ארבע שבועות חזר ר' בער לעיירה וכולו היה מלא בשמחה והודיע להם שהוא שייך לר' לייב (כינוי להמהרי"ל), שבת לאחר מכן מאות חסידים מהעיירה הגיעו לעיירה [[קאפוסט]] כדי לשמוע את המהרי"ל ובמהרה נהיו חסידים שלו{{הערה|על פי [[היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 176}}.<br />
<br />
ב[[ליאזנה]] כיהן כרב העיירה הרב [[אהרן לוין]], שהיה עוד חסיד של [[אדמו"ר הזקן]]. וכשהסתלק [[הצמח צדק]] נהיה מקושר לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]].<br />
<br />
גם בעיירה לאחוביץ שבפלך פולטובה היו לחסידי קאפוסט רוב, כאשר רצה אחד מהחסידים להתמנות לרב העיירה היה זקוק להסכמתו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[בברויסק]]{{הערה|שם=י"ז}}. כמו כן גם בעיירה רודניא שהייתה סמוכה מאוד ל[[ליובאוויטש]] היו רוב חסידי חב"ד מקושרים לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בעיירה פאלאצק בפלך ויטבסק היו רוב החסידים חסידי קאפוסט, אך למרות זאת רב העיר היה חסיד ליובאוויטש, דבר שאילץ אותו לעזוב את העיר לאחר מכן{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בעיירה ברז'ניגובאטה רובם ככולם של [[חסידי חב"ד]] היו חסידי ליובאוויטש, ורק מקצתם חסידי קאפוסט{{הערה|יראת ה' אוצרו, עמ' 22}}.<br />
<br />
ב[[פולוצק]] היו רוב החסידים [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] אך למרות זאת חסידי קאפסוט בפולוצק חבבו את אנשי ליובאוויטש ולא היה מחלוקת ביניהם. בהקשר לכך מסופר שאנשי קאפוסט בעיירה בקשו מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שישלח עבורם משפיע, בתחילה אדמו"ר הריי"צ שלח להם חסיד שלא הצליח להסתדר אתם כי דרך ליובאוויטש שונה מקאפסוט, ולאחר שאנשי קאפוסט כתבו על-כך לאדמו"ר הריי"צ הוא שלח את המשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] שיכהן כמשפיע בעירם באמרו ש{{ציטוטון|חסיד פלוני אינו מצליח להסתדר עם חסידי קאפוסט, אבל אתה הרי טיפוס אוהב שלום ובוודאי תוכל להסתדר איתם}}{{הערה|נוסך אחר (מפי זכרונו של ר' [[יהושע מונדשיין]]): {{ציטוטון|אתה נח לבריות, ואתה תסדר איתם}}}}{{הערה|המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן, עמ' 29}}.<br />
<br />
קהילת חב"ד ב[[וורשה]] יוסדה על-ידי חסידי ליובאוויטש שברחו מרוסיה בעקבות "גירוש מוסקבה" שבו הצאר הורה לגרש את היהודים מהעיר [[מוסקבה]] שב[[רוסיה]]. לאחר הגזירה קבוצה של עשרות משפחות חשובות מחסידי ליובאוויטש עברה לעיר ורשה שב[[פולין]] שהייתה מרכז יהודי חשוב בימים ההם, הקהילה החב"דית התפחתה ומנתה מאות משפחות חב"דיות חסידי ליובאוויטש. ובשנת [[תרפ"א]] ייסדו כמה ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] את ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].<br />
<br />
בעיירה [[דוקשיץ]] שב[[ווילנה]] התקיימה קהילת חב"דית גדולה וותיקה, כאשר בבית כנסת חב"ד המרכזי בעיירה התקיימו מספר מניינים, בניהם מניין לחסידי ליובאוויטש ומניין לחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]]{{הערה|1=ניסן גורדון, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3041 זכרונות מלאי געגועים מה"חב"דניצע של דוקשיץ"] {{שטורעם}}}}.<br />
<br />
ב[[ריגא]] התקיימה קהילה גדולה של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] מכל הענפים, הקהילה החב"דית הגדולה ביותר בריגא הייתה של [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] והשנייה של ליובאוויטש. ר' [[אברהם גודין]] מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גילון 899 עמ' 74}} שעד לשנת [[תרל"ח]] היה לחסידים בריגא [[בית כנסת]] אחד ובו שני מניינים, ובשנת תרל"ח הסכימו שלטונות [[לטביה]] להרחיב את בניין בית הכנסת של ה[[חסידים]] כך שיוכל להחיל עוד מניין בחדר נפרד, ומאז התקיים בבניין בית הכנסת החסידי בריגא שלושה מניינים חב"דים מרכזיים: במניין הראשון היו מתפללים כל [[חסידי חב"ד]] מכל הענפים, ה[[מניין]] השני היה שייך לליובאוויטש, והמניין השלישי (שהיה המניין הגדול מבין המניינים) היה שייך לחסידי קאפוסט. כמו כן כשעבר החסיד הגביר ר' [[ישעיה ברלין]] מליובאוויטש לריגא ייסד בעיר עוד מניין לחסידי ליובאוויטש{{הערה|ליובאוויץ' ומלחמותיה (עבודת גמר של איליא לוריא) פרק 1.3 – על פי מסמכים שבארכיון}}.<br />
<br />
בעיר [[דווינסק]] שב[[לטביה]] הייתה קהילה חב"דית גדולה ומגוונת, שרובה נמנו על חסידיהם של אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|ראה ספר [[מגדל עוז]] עמ' פ"ט, וכן [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ה]] עמ' 29}}. ר' חיים אבא וייל מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גליון 918 עמ' 38}} שבעיר התקיימו עשרות מניינים של [[חסידי חב"ד]]. מתפללי בית הכנסת בו התפלל ר' חיים היו חלקם חסידי ליובאוויטש, חלקם חסידי קאפסוט, וחלקם הסתובבו בין [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] לליובאוויטש וקבלו חסידות משני הענפים, כאלה היו הרבה חסידים בעיר, אך רוב החסידים ב[[דווינסק]] היו חסידי קאפוסט{{הערה|שם=י"ז|ראה קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלק י"ז עמ' 140 - 142}}. אחד הרבנים החב"דים הבולטים בעיר הוא [[הרוגוצ'ובר]] שהיה חסיד קאפוסט אך גם מקושר לרבותינו נשיאנו בליובאוויטש.<br />
<br />
בעיר גרייבא שבבמחוז קורלאנד ב[[לטביה]] הקים החסיד ר' רפאל יאווער (סבו של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]]) שטיבל חב"די שהשתייך לחסידי קאפוסט, ואף מדי פעם היה מגיע ר' [[יחזקאל יאנווער]] - החוזר של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" להתוועד עם היהודים והיה חוזר ליהודי העיר חסידות על דרך קאפסוט{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בית כנסת חב"ד המיתולוגי [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|אהל יצחק]] בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] השתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ו[[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הצמח צדק]] בירושלים השתייך לחסידי ליובאוויטש.<br />
<br />
ב[[ארצות הברית]] היו קהילות של חסידי ליובאוויטש לצד חסידי ניעז'ין, בין השאר בעיר [[ניו יורק]] שם הייתה לחסידי ניעז'ין חלקה משותפת ב[[חלקת אנשי ליובאוויטש (ניו יורק)|בית העלמין היהודי]] עם חסידי ליובאוויטש{{הערה|שם=ניו}}{{הערה|שם=עוד|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82462 חשיפה: החלקה החב"דית הראשונה בבית עלמין בניו יורק {{חב"ד אינפו}}]}}, וכן בעיר [[בולטימור]] היו קהילות של חסידי ליובאוויטש להם היה בית הכנסת בשם "אנשי ליובאוויטש נוסח האר"י" ולחסידי ניעז'ין את בית הכנסת "אנשי ניעז'ין". בעיר [[פילדלפיה]] היה לחסידי ניעז'ין בית כנסת בשם "אהבת אחים אנשי ניעז'ין"{{הערה|ראה בספר [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_30475_138.pdf תולדות חב"ד בארצות הברית, [[שלום דובער לוין]] - עמוד קכ"ח]}}{{הבהרה|שמות כמו 'אנשי ניעזין' יכולים להורות על כך שמוצא המתפללים מהעיר נייז'ין, ולא לאיזו חסידות הם משתייכים. בדיוק כמו 'אנשי וויטעבסק'.}}.<br />
<br />
==היחסים בין ליובאוויטש לענפים שהתפצלו==<br />
[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק - קאפוסט. בהוראתו חסידיו וחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] פרשו מ[[כולל חב"ד]] והקימו את [[כולל חב"ד המיוחד]]]]<br />
במהלך השנים הראשונות לפיצול שררה מערכת יחסים חמה יחסית בין מייסדי הענפים - בניו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], אך לאחר הסתלקותם המחלוקת החריפה בין החצרות השונים.<br />
<br />
*'''הערה: חילוקי הדעות המובאים כאן נכונים אך ורק לשעתם, אך כיום [[אדמו"ר הריי"צ]] ולאחר מכן הרבי בהתוועדויות ובהזדמנויות שונות התייחסו בכבוד רב לבני ונכדי [[הצמח צדק]] ששמשו כאדמו"רי הענפים השונים ויש להיזהר בכבודם.'''<br />
<br />
===יחסי ליובאוויטש עם חב"ד קאפוסט===<br />
היחסים בין ליובאוויטש וקאפוסט היו מלווים במתיחות גדולה משנת הקמת הענף, ובמיוחד לאחר ש[[המהרי"ל]] הסתלק.<br />
<br />
בין השאר שררו חילוקי דעות בין ליובאוויטש וקאפוסט בעניינים מופשטים בחסידות, ואף במנהגים. לדוגמא התעוררה מחלוקת בין חסידי ליובאוויטש ולרבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון|שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" מקאפוסט בשאלה האם [[הצמצום]] נגע ב[[אותיות הרשימו]] או לא, אדמו"ר המהר"ש כתב ש[[הצמצום]] לא נגע ב[[אותיות הרשימו]]{{הערה|ראה גם ב[[תורת שמואל]] - מאמר ד"ה אז ישיר [[תר"מ]]. וכן ד"ה שובה ישראל (הנחה א') [[תר"מ]]. ועוד}} ובעל ה"מגן אבות" השיג על-כך וטען שהצמצום נגע גם באותיות הרשימו{{הערה|ראה ספר [[מגן אבות]] להרש"ז מקאפוסט, ד"ה ויגש אליו יהודה. קטע המאמר בו כותב הרש"ז את דעתו בעניין הרשימו צוטט בספר [[המלך במסיבו]] חלק ב' בנספחים בעמוד רע"ג}} (החסיד המפורסם ר' דוב תומארקין - מחסידי הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש - התפלפל על-כך בחילופי מכתבים עם אדמו"ר בעל המגן אבות מקאפוסט){{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב', עמוד פ"ב, וכן בנספחים עמודים רס"ז - רצ"ג}}. אף במנהגי חסידים היו שינויים קלים - לדוגמא חסידי קאפוסט הקפידו לחגוג את [[חג הגאולה י"ט כסלו]] בליל י"ט כסלו, ולאומת זאת חסידי ליובאוויטש נוהגים לחגוג את י"ט כסלו דווקא בליל כ' כסלו{{הערה|הובא בספר "החייל - סיפורו של תמים" (הוצאת [[ממש - מרכז ההפצה בארץ הקודש|ממש]]) עמוד 101. ולהעיר שלמרות שיש העורכים התוועדויות אף בליל י"ט כסלו, עדיין ההתוועדות המרכזית היא ביום י"ט כסלו הגולשת לליל כ' כסלו.}}.<br />
<br />
[[חסידי חב"ד]] ליובאוויטש הקפידו במשך תקופת הפיצול שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] וההקדמה לספר נכתבה על-ידיהם{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב' עמוד פ"ה}}. באחת הפעמים כשראה [[אדמו"ר הרש"ב]] [[חסיד]] מעיין בספר דרך מצוותיך הוא נטל ממנו את הספר{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
על אף המחלוקת הורה [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרל"ב]] ל[[שמריהו נח שניאורסון]] להתמנות לרב החסידים ב[[בברויסק]].<br />
<br />
לאחר הסתלקותו של אדמו"ר המהר"ש הלכו חסידי ליובאוויטש ל[[ווילנא]] כדי להדפיס את ספרו [[לקוטי תורה לג' פרשיות]], [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] ששמעו על-כך רצו לעשות תחבולה ולהחליף את המאמרים שנכתבו שם על-ידי אדמו"ר המהר"ש במאמרים של אדמו"ר [[הצמח צדק]] המיוסדים על אותם פסוקים, ובכך "להוכיח" שאדמו"ר המהר"ש לא חידש כלום כביכול אלא רק חזר על מאמריו של אביו. ואכן השלוחים שבאו לוילנא כדי להדפיס את הספר לא שמו לב לכך שהדפים שהיו בידיהם ובם מאמריו של אדמו"ר המהר"ש הוחלפו במאמריו של אדמו"ר הצמח צדק, וכך הם הדפיסו את הלקוטי תורה לג' פרשיות בתחילה. וכשהביאו את הספר ל[[ליובאוויטש]] והוא החל להתפרסם עשו מכך חסידי קאפוסט רעש גדול, בטענם שזה חיקוי למאמריו של הצמח צדק והספר הופסק להתפרסם למספר שנים{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב', עמוד ע"ט, ועמוד פ"ב}}.<br />
<br />
מסופר שפעם הגיע רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] לביקור ב[[ליובאוויטש]] כדי להשתטח על קברו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ולאחר מכן הוא הגיע לבקר את [[אדמו"ר המהר"ש]]. כאשר הם נפגשו, אמר לו אדמו"ר המהר"ש: "יודע אתה למה לא מצאת את הרבי [בציון]? - כי הוא היה אצלי"{{הערה|בני הצמח צדק, עמ' 260, בנוסח דומה ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/11/638483b9166c6_1669628857.pdf תשורה קפלון תשפ"ג, עמ' 23].}}.<br />
<br />
ב[[שמחת תורה]] [[תרע"א]] התבטא [[אדמו"ר הרש"ב]] שאין במאמריו של רבי שלמה זלמן שניאורסון שום חידוש{{הערה|[[רשימות הרב"ש]], ע' כד.}}, ושהחסידות בקאפוסט היא "ללא יסודות כלל"{{הערה|[[רשימות הרב"ש]], ע' סט.}}. לעומת זאת, רבי שלמה זלמן שיבח את אדמו"ר הרש"ב שהוא ירא שמים גדול{{הערה|[[רשימות הרב"ש]], ע' כו.}}. <br />
<br />
לפני ש[[הסתלקות|הסתלק]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" הוא שלח [[פ"נ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שיקרא על ציון [[הצמח צדק]], כשחזר אדמו"ר הרש"ב מהציון הוא היה נראה מוטרד ועצוב, כשראתה זאת [[הרבנית רבקה]] היא שאלה אותו מדוע פניו נפולות, ואדמו"ר הרש"ב ענה לה שמיד כשהדליק את הנר לזכות רבי שלמה זלמן הוא כבה. ואכן זמן קצר לאחר מכן הסתלק רבי שלמה זלמן שניאורסון{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' רכ"ו}}.<br />
<br />
מאורע משמעותי היה בשנת [[תרע"ב]], כאשר חסידי קאפוסט פרשו מ[[כולל חב"ד]] בעקבות כמה חילוקי דעות בין האדמו"ר מוהרש"נ מבאברויסק ל[[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|בענין מנהלי הכולל, ראה ב[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], פרק מ"א בארוכה.}}, שהיה נתון לשליטתם של כל אדמו"רי הענפים השונים, ופתחו כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד|[[ישראל ג'ייקובסון]], זכרון לבני ישראל, עמוד ל"ג, הערה ס"ד. נדפס בתשנ"ו}}, בציינם שזה על מנת לחזור חזרה ולהתאחד ולהשקיט את המחלוקת שבינתיים. יש לציין שכאשר ביקר אדמו"ר הריי"צ בארץ בשנת [[תרפ"ט]], שלוש שנים לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] [[הסתלקות|הסתלק]] והפיצול הסתיים באופן רשמי, קיבלו על עצמם אנשי כולל חב"ד המיוחד באופן רשמי את נשיאות אדמו"ר הריי"צ על הכולל.<br />
<br />
===יחסי ליובאוויטש עם חב"ד ליאדי===<br />
בתחילה היו הייחסים בין ליובאוויטש ל[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] מהודקים וקרובים זה לזה, במיוחד במהלך נשיאותו של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]]. אך לאחר שהרחש"ז [[הסתלקות|הסתלק]] והענף חב"ד ליאדי נחלק בין חתנו ולבין בנו השתפרו היחסים בין ליאדי ו[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], ובמקביל היחסים התקררו עם ליובאוויטש{{הערה|שם=המיוחד}}.<br />
<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז מליאדי]] חבבו מאוד זה את זה. הקרבה המיוחדת ביניהם התחילה כאשר [[הצמח צדק]] שידך בין אדמו"ר המהר"ש ולבן בתו של הרחש"ז, ה[[חתונה]] נערכה ברוב פאר והדר ובין המוזמנים היה החסיד ר' [[הלל מפאריטש]], כשראה ר' הלל את הרחש"ז אמר לו בבדיחות {{ציטוטון|איך אתם משתדכים עם מחותן שאינכם מכירים?}} כששמע זאת אדמו"ר הצמח צדק אמר לר' הלל {{ציטוטון|הוא גם לא מכיר את החתן...}}{{הערה|[[לקוטי סיפורים]], עמ' קי"ב}}. אך במהלך ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה ונפטרה. אך גם כ[[אדמו"ר המהר"ש]] [[נישואים|נישא]] ל[[רבנית רבקה]] הקשר ביניהם לא הפסיק{{הערה|שם=ליאדי ג'|היכל הבעש"ט, חלק י"ח, עמ', קי"ח - ק"כ}}.<br />
<br />
כמו כן לפני חגיגת ה[[בר מצווה]] של [[אדמו"ר הרש"ב]], אביו אדמו"ר המהר"ש שלח אותו ביחד עם אחיו ר' זלמן אהרן לקבל ברכה מ[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] ב[[ליאדי]] ולשמוע ממנו מאמרי חסידות{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 135}}.<br />
<br />
בהקשר לכך אחד מילידי ליאדי סיפר שהרחש"ז מליאדי היה נוהג לעלות פעם בשנה לציונו של [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]], ובכל פעם שהיה מגיע לעיירה היה נפגש עם [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ליאדי ג'}}, ולפני [[הסתלקות]]ו של הרחש"ז אדמו"ר המהר"ש שלח את בניו [[אדמו"ר הרש"ב]] ור' זלמן אהרן לשמוע ממנו חסידות, ולמרות חוליו וחולשתו הרחש"ז התיישב במיטתו ואמר בפניהם מאמר ד"ה "כרע שכב כארי"{{הערה|[[בית רבי]] - אידיש עמ' 183}}.<br />
<br />
עוד סיפור שממחיש את קרבתה של ליאדי לליובאוויטש בשנים הראשונות סיפר החסיד ר' רפאל קימין, שפעם בא מעיירתו ביעשינקאוויטש אל [[אדמו"ר המהר"ש]] בעניין שהטריד אותו, ואדמו"ר המהר"ש לא התייחס לשאלותיו אלא אמר לו {{ציטוטון|מדוע אין אביך ר' יהודה יוסף מתמנה לרב בביעשינקאוויטש?}} הדבר הפליא אותו מכיון שבעיירה היה כבר רב אחר, ואמר זאת לאדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר המהר"ש מצידו אמר לו ללכת להתייעץ עם אחיו [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז מליאדי]]. ר' רפאל הלך אל הרחש"ז ודבר אתו בדבר שהטריד אותו, אך הרחש"ז כמו אדמו"ר המהר"ש לא התייחס לדבריו ושאל אותה שאלה "מדוע אין אביך מר מתמנה כרב בביעשינקאוויטש"? ר' רפאל העיד שהדבר הפליא אותו שבעתיים, הן השאלה התמוהה והן רוח הקודש השורה בין האחים מ[[ליובאוויטש]] ו[[ליאדי]]. וכשחזר לעיירתו הרב הקודם נפטר כעבור מספר ימים ואביו החליף את מקומו, אז הבין את שאלתם של הרחש"ז ואדמו"ר המהר"ש{{הערה|היכל הבעש"ט חלק י"ח עמ' קי"ח קי"ט. וכן ב[[שמועות וסיפורים]]{{הבהרה|איזה חלק, איזה עמוד}}.}}.<br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] סירב לשמוע מאמר חסידות מרבי שמריה נח שניאורסון (שהיה אדמו"ר ממבוברויסק-קאפוסט), והסכים לשמוע רק מאדמו"רי ליאדי{{הערה|[[רשימות הרב"ש]], עמ' קנ"א.}}.<br />
<br />
===יחסי ליובאוויטש עם חב"ד ניעז'ין===<br />
הרבנית [[נחמה דינה שניאורסון]] אשת [[אדמו"ר הריי"צ]] היא נכדתו של מייסד הענף רבי [[ישראל נח שניאורסון]].<br />
<br />
בנו של המהרי"ן רבי [[אברהם שניאורסון]] כשהיה אברך בא בהזדמנות מ[[קישינב]] עירו אל אביו המהרי"ן ואמר לו:"אבא, לא אקבל ממך שלום, כי הפעם לא באתי כבן אל אבא, אלא כחסיד לפני רבו" אמר לו אביו המהרי"ן "זאת אומרת שאתה זקוק לעצה? עצתי היא שתסע אל דודך [[אדמו"ר המהר"ש]] בליובאוויטש", רבי אברהם אכן נסע לליובאוויטש והתקבל ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר המהר"ש, כאשר חזר מליובאוויטש לקישינב הוא עבר דרך ניעז'ין, וכשהגיע לאביו, אמר לו אביו:"נו, עצה טובה נתתי לך?..."{{הערה|[[לשמע אוזן]], מדור אדמו"ר המהר"ש, אות ט'.}}.<br />
<br />
באחד מבתי העלמין היהודים ב[[ניו יורק]] יש חלקה משותפת לחסידי ליובאוויטש וניעז'ין, הנקראת בשם [[חלקת אנשי ליובאוויטש (ניו יורק)|חלקת אנשי ליובאוויטש וניעז'ין]]{{הערה|שם=ניו|[[בית משיח]] גיליון 1262 עמודים 34 - 35}}{{הערה|שם=עוד}}.<br />
<br />
==ניסיונות ליישוב המחלוקת==<br />
{{חלונית<br />
|כותרת =האגרת שכתב רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בשם אביו [[המהרי"ל]] ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]<br />
|תוכן ={{ציטוטון|צוויתי מכאאמו"ר שליט"א לכתוב לאנ"ש שיחי' בקשה עצומה מלב ונפש חפצה לגבור עצמם בכל עוז, שלא יתקוטטו עם צד השני כלל ועיקר, ובפרט לפני החג הבע"ל כי מי יודע מה שיוכל ליצמח מזה ואף אם ישמעו דברים קשים כגידים לא יטו אוזן כלל וזהו לטובתינו ברוחניות וגשמיות בלי ספק, וכמו"כ לשאר מקומות ימחלו להעתיק זאת ולשלוח לטשערניגוב ולקאמין}}<br />
|מקור = [[היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 171, בשם כת"י שנמצא<br />
}}<br />
ניסיונות ליישוב המחלוקת מצינו כמעט אצל כל בני [[הצמח צדק]], בימי השבעה על הצ"צ בחודש ניסן [[תרכ"ו]] כשהגיע [[המהרי"ל]] ל[[ליובאוויטש]] ראה שכל העיירה מלאה במחרחרי ריב ויש מחלוקת גדולה מאוד, הוא ניסה לדבר עם הצדדים וליישב את המחלוקת אך לא הצליח{{הערה|שם=כתר א'|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 170}}, לאחר שראה המהרי"ל שהוא לא מצליח הוא הציע כאמור שיעשו דין תורה בין הבנים, וכשזכה [[אדמו"ר המהר"ש]] תכנן לנסוע עם חסידיו לעיירה [[ליאדי]]{{הערה|אז [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] התגורר בעיירה [[ליובאוויטש]] ולא פתח עדיין את חצרו}}, וכשחשש שמא הדבר יעורר עוד יותר מחלוקת קבע את מגוריו ב[[קאפוסט]]{{הערה|[[היכל הבעש"ט]], חלק ט"ז, עמ' קע"ב קע"ג}}.<br />
<br />
כדי לנסות שלא להרבות את המחלוקת שיגר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] אגרת {{גודל|2|(ראה האגרת בחלונית בצד שמאל)}} בשם אביו המהרי"ל ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בה קרא להם שלא לעורר מהומות ולא להכנס למחלוקות מיותרות{{הערה|שם=כתר א'|}}.<br />
<br />
כאשר [[הסתלקות|הסתלק]] [[המהרי"ל]] מקאפוסט, שיגר [[אדמו"ר המהר"ש]] מכתב לבנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]], במכתב קרא אדמו"ר המהר"ש לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב"ד{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 37}}.<br />
<br />
כמו כן כשנת [[תר"מ]] כאשר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז מליאדי]] נחלה בא אליו אדמו"ר המהר"ש כדי לבקרו ולהתפלל עליו, וכן הביא איתו רופא מומחה שיבדוק את הרחש"ז (מכאן רואים את גודל החשיבות והכבוד שיחס אדמו"ר המהר"ש לאחיו למרות המחלוקת בין חסידיהם) כמה ימים לאחר מכן ב[[ד' טבת]] [[הסתלקות|הסתלק]] הרחש"ז מליאדי{{הערה|על פי היכל הבעש"ט חלק י"ח, עמ' קי"ט, וכן [[בית רבי]] - אידיש עמ' 183}}.<br />
<br />
[[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן מקאפוסט]] העיר באחת הפעמים על הערה של [[אדמו"ר המהר"ש]] על הספר [[תורה אור]], הדבר גרם לויכוח חריף בינו לבין החסיד ר' [[דן תומרקין]] שהגן על עמדתו של אדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר הרש"ב הצטער אחרי זה שלא בא להגן על עמדתו של אביו אדמו"ר המהר"ש ואמר שהחסידים לא נתנו לו להגיב מחשש שהדבר יגרום לחידוש המחלוקת בין החסידיות{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב' עמוד רפד}}. אך לאחר זמן ענה אדמו"ר הרש"ב על שאלותיו של הרש"ז מקאפוסט בנושא למעט שאלה אחת (ישנם הלומדים תשובה לשאלה זו מתשובה אחרת){{הערה|[https://chabadlibrary.org/catalog/pdf.php?config=eyJocmVmIjoiaHR0cHM6XC9cL3MzLndhc2FiaXN5cy5jb21cL2NoYWJhZGxpYnJhcnlcL21zXC97JHBkZmxpbmt9XC97JHBkZmxpbmt9X3BhZ2VfeyRwYWdlbnVtfS5wZGYiLCJjb3VudGVyIjpudWxsLCJsaW5rcyI6eyJ0YWJsZSI6Im1zY2F0YWxvZ19tYXAiLCJwYWdlcyI6eyJoZWFkZXIiOiJcdTA1ZTJcdTA1ZGVcdTA1ZDVcdTA1ZDNcdTA1ZDlcdTA1ZGQiLCJsaW5rIjoiXHUwNWUyXHUwNWRlXHUwNWQ1XHUwNWQzIn0sInVzZWlkIjp0cnVlLCJpbWFnZSI6ZmFsc2V9LCJyb3ciOnsiMCI6IjIzNTUiLCJoYl9pZCI6IjIzNTUiLCIxIjoiMTYiLCJwYWdlcyI6IjE2IiwiMiI6IjIzNTUiLCJ2b2xubyI6IjIzNTUiLCIzIjoiaHR0cHM6XC9cL3MzLndhc2FiaXN5cy5jb21cL2NoYWJhZGxpYnJhcnlcL21zIiwicHJlZml4IjoiaHR0cHM6XC9cL3MzLndhc2FiaXN5cy5jb21cL2NoYWJhZGxpYnJhcnlcL21zIiwiNCI6IjAiLCJzaGFhciI6IjAiLCI1IjoiXC97JHBkZmxpbmt9XC97JHBkZmxpbmt9X3BhZ2VfeyRwYWdlbnVtfS5wZGYiLCJwb3N0Zml4IjoiXC97JHBkZmxpbmt9XC97JHBkZmxpbmt9X3BhZ2VfeyRwYWdlbnVtfS5wZGYifX0= כתבי המחלוקת], באתר ספריית ליובאוויטש.}}.<br />
<br />
==יחס רבותינו נשיאנו לענפים השונים==<br />
[[קובץ:בזפלוב שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שמואל בזפלוב]], שעקב היותו מקושר לליובאוויטש סירב לרשת את מקומו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק באדמו"ריות, ובפועל החליפו רק ברבנות]]<br />
בזמן הפיצול היה בליובאוויטש יחס ביקורתי כלפי הענפים השונים בחב"ד, אך כיום דבר זה השתנה. [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי החשיבו את אדמו"רי הענפים השונים בחב"ד כחלק מאדמו"רי חב"ד, אך כענפים שונים{{הערה|ראה ב[[היום יום]] שם מגדיר הרבי את כל האדמו"רים הללו בתואר "אדמו"ר" וכן בקובץ [[יגדיל תורה]] שבו הורה הרבי לשים את רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] מליאדי במדור "רבותינו נשיאנו" (ראה פר "עבודת הקודש" עמוד כ"ג)}}.<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ שציין את בני ונכדי הצמח צדק ב[[הקריאה והקדושה]] כינה אותם בשם "אדמו"ר", [[הרבי]] ציין זאת באחת מ[[שיחה|שיחותיו]] והתבטא שמכך לומדים שכל יהודי יכול לקחת את ההתפשטות וההתרחבות דהתואר אדמו"ר{{הערה|[[שיחה|שיחת]] ליל [[הושענא רבא]] [[תשנ"ב]].}}<br />
<br />
כאשר ערכו את [[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הכניסו העורכים מדבריו של רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (המהרי"ד) מ[[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]] במדור "חסידים הראשונים", וכשהביאו את הקובץ לפני הרבי ל[[הגהה]] העביר הרבי את זה למדור "רבותינו נשיאנו", אך בהפסק שלוש נקודות בינו לבין אדמו"ר הרש"ב{{הערה|[[שלום דובער לוין]], ספר "עבודת הקודש" עמ' כ"ג}}.<br />
<br />
ב[[תל אביב]] התגורר נכדו של [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] שהיה לו כתבי קודש של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ר' [[בנימין גורודצקי]] רצה להעניקם ל[[הרבי]], ואותו נכד הסכים לאחר הפצרות, כתגובה הרבי הדפיס את הספר שמ"ן למאור - דרושיו של הרב שמריה נח{{הערה|[[רבי שמריהו נח מבברויסק|רבי שמריה נח]] ציווה בצוואתו להדפיס את תורתו, אך לא הגיעו לזה מפני מאורעות השואה וכו'.}}. כאשר הרב [[שאול דובער זיסלין]] שמע שספרו של האדמו"ר מבברויסק שמן למאור הודפס ב[[כפר חב"ד]] הוא הלך לר' [[פנחס אלטהויז]] ושאל: 'הייתכן?', כאשר ר' פיניע אמר לו שזה באישור הרבי, נרגע הרב זיסלין{{הערה|מפי הרב אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]{{הבהרה|איפה בדיוק, איזה עמוד?}}.}}.<br />
<br />
כאשר [[הרבי]] בא לנחם את [[הרש"ג]] בב[[כ"ה תשרי]] [[תש"ל]] אחרי פטירת אמו, נרשמו חילופי דברים בינו לבין הרש"ג בהקשר לספר "מגן אבות" של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בין השאר הרש"ג שאל את הרבי אם הרבי עיין בספר "מגן אבות" והרבי השיב בחיוב. הרש"ג הוסיף ואמר שבתחילה חשש מלעיין בספר זה מכיון שידוע שיש קפידה על הלומדים בספרי קאפוסט, אך כששמע מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שהספר "מגן אבות" מיוסד על מאמרי [[הצמח צדק]] הוא נרגע והחל לעיין בספר. הרבי אף אמר שמאמרי המגן אבות הם "זיי זיינען געשמאק מאמרים" [= אלו מאמרים ערבים]. בהמשך השיחה הרבי הוסיף וציין שבזמן הפיצול אף היה איסור וקפידה על הלומדים בספר [[דרך מצוותיך]] של הצמח צדק למרות שרק ההקדמה נכתבה על ידי חסיד קאפוסט, אך הרבי ציין שאז הייתה זו הוראת שעה בלבד, וכיום ניתן ללמוד במגן אבות{{הערה|שם=המלך|[[המלך במסיבו]] חלק ב' בעריכת ר' משה מרדכי לאופר - הוצאת קה"ת, עמודים ס"ז ואילך}}{{הערה|[[היכל הבעש"ט]] חלק י"ז, עמ' קמ"ג}}.<br />
<br />
==אחרית דבר==<br />
במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב"ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנעלם היה של [[חב"ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י"ז ניסן]] תרמ"ג עברו רוב חסידיו ל[[חב"ד קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב"ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס"ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. הענף החסידי סירטשין ליאדי שרד זמן קצר ממש, ורוב חסידי סירטשין ליאדי עברו לחב"ד ליובאוויטש. ולאחר שהגיע הקץ על חסידות ליאדי רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר חמש עשרה שנה ו[[חב"ד ניעז'ין]] נסגרה. לאחר ארבעים ושלוש שנה חב"ד ליאדי נסגרה. במשך שתים עשרה שנה נשאר רק ענף [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] מיתר הענפים. יש לציין שבתקופה האחרונה קאפוסט על חצרותיה הייתה מאוד קטנה בעוד שליובאוויטש הייתה גדולה מאוד.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ג]] כשהאדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט הסתלק ולא השאיר אחריו בנים חיים - מכיון ששני בניו ר' זלמן ור' מנחם מענדל נפטרו עוד בחייו{{הערה|שם=ברוך|ספר "תולדות ברוך מרדכי" עמ' 11 - 112}}, אז הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו"ר במקומו{{הערה|ראה ספר כתבי הרח"א ביחובסקי עמוד ק"נ ואילך}} וחסידיו אכן כתבו כבר מכתבי התקשרות אל נכדיו, אולם הם סירבו. תושבי בבוירסק בקשו מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שידבר עם חתן ביתו של רבי שמריהו נח, הרב [[שמואל בזפלוב]] שיקבל על עצמו את האדמו"רות ואדמו"ר הריי"צ אכן כתב לו מכתב, אולם הוא סירב לקבל את עול האדמו"רת עקב היותו מקורב לאדמו"רי חב"ד - ליובאוויטש וכיהן רק כרב העיר עד שנרצח ב[[שואה]]{{הערה|שם=ברוך}}. בעקבות כך רוב [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים לאדמו"ר הריי"צ וחזרו לליובאוויטש.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[חב"ד קאפוסט]]<br />
* [[חב"ד ליאדי]]<br />
* [[חב"ד ניעז'ין]]<br />
* [[שושלת צ'רקס]]<br />
* [[כולל חב"ד#כולל חב"ד המיוחד|התפלגות כולל חב"ד]]<br />
*[[חסידות סטרשלה]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[עמרם בלוי|בלוי עמרם]], '''בני הצמח צדק''', תשפ"א, הוצאת מעיינותיך{{הערה|1=[https://anash.org/how-much-do-you-know-about-kopust/ סקירת הספר] באתר אנ"ש (אנגלית).}}<br />
* קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפוסט"<br />
* [[רשימות תרכ"ו]]<br />
* '''חב"ד ליובאוויטש''', מוסף בית משיח 'במחנה צבאות השם' כ"ד מנחם אב תש"פ עמוד 6<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/16-10-2016-07-21-28-קובץ-ד-לקריאה.pdf קובץ "ליובאוויטש שבליובאוויטש"] עמוד 18 ואילך {{PDF}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ערך מובחר}}<br />
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חצרות חב"ד]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A4%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%A8&diff=608336יצחק זלמן פוזנר2023-07-04T11:46:40Z<p>מוישע זוכמיר: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:זלמן פוזנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק זלמן פוזנר שליח הרבי למדינת טנסי]]<br />
'''הרב יצחק זלמן פוזנר''' ([[י"ב בכסלו]] [[תרפ"ז]] - [[כ"ג בניסן]] [[תשע"ד]]) היה השליח לנאשוויל, טנסי, משלוחי [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]] ומרצה מפורסם ב[[תורת החסידות]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב יצחק זלמן פוזנר נולד לר' [[שלום פויזנר|שלום]] ומרת חיה (לבית צייטלין) ב[[י"ב כסלו]] [[תרפ"ז]] ונקרא על שמו של סביו, ר' יצחק זלמן פויזנר.<br />
<br />
עם פתיחת המחלקה לתלמידים צעירים בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] בשנת [[תש"א]], כשנה אחרי בואו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לחופי ארצות הברית, עבר מישיבת תורה ודעת ללמוד שם. ככזה, זכה לקירובים גדולים מאדמו"ר הריי"צ, ופעל רבות ב[[הפצת המעיינות]] בקרב תלמידי הישיבות בארצות הברית.<br />
<br />
בשנת [[תש"ח]] נשלח ביחד עם הרב [[מנחם מענדל בוימגארטן]] לאירופה על מנת לעודד את רוחם של היהודים ניצולי השואה ויוצאי בריה"מ.<br />
<br />
ב[[ו' כסלו]] [[תש"י]] [[נישואין|נשא]] את מרת ריסיא, בתו של ר' [[שלמה אהרן קזרנובסקי]]. שבועיים לאחר החתונה, שנערכה בהשתתפות [[הרבי]], יצאו הזוג פויזנר לשליחות בנאשוויל, טנסי. שם כיהן הרב פויזנר כרב הקהילה 'שארית ישראל' והקים, יחד עם זוגתו, את מוסדות החינוך 'עקיבא', שזכו להצלחה גדולה.<br />
<br />
במקביל לשליחותו בטנסי הפך הרב פויזנר למרצה מבוקש ל[[תורת החסידות]]. הייתה לו שפה רהוטה והיכרות קרובה עם הלך ה[[מחשבה]] האמריקני, ואלו זיכו אותו בפופולאריות גדולה, והוא היה למרצה מבוקש במאות סמינריונים והרצאות, תוך שהוא סוחף אחריו מאות צעירים יהודיים. מהרצאותיו יצאו לאור ספרים רבים, שאחד מהם אף תורגם לעברית. כמו כן, היה הרב פויזנר שותף בתרגומם של ספרי חסידות רבים, ובראשם [[ספר התניא]], ל[[אנגלית]].<br />
<br />
בעשורים האחרונים לחייו כיהן כחבר ב[[וועד רבני ליובאוויטש]] בארצות הברית.<br />
<br />
נפטר ב[[כ"ג בניסן]] [[תשע"ד]] ונטמן ב[[בית העלמין]] על שם מונטיפיורי בקווינס, ניו יורק.<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''לחשוב כיהודי''' - השקפה יהודית על העולם בזמננו, הוצאת [[רשת אהלי יוסף יצחק ארץ הקודש]] [[כפר חב"ד]] [[תשמ"ג]] (תרגום מהוצאה ראשונה באנגלית, טנסי תשל"ט).<br />
*תרגום ל[[אנגלית]] של [[קובץ מכתבים לתהלים]]<br />
*תרגום לאנגלית של [[קונטרס לימוד החסידות]]<br />
*תרגום ל[[אנגלית]] של [[קונטרס תורת החסידות]]<br />
*תרגום לאנגלית של [[אגרת התשובה]] ו[[קונטרס אחרון]] של [[ספר התניא]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* חתנו, השליח הרב [[ישראל דערען]] - קונטיקט<br />
* בנו, ר' מנחם מענדל פוזנר, אטלנטה<br />
* חתנו, השליח הרב יונתן לוי דננבוים - פאלם ספרינגס, קליפורניה<br />
* חתנו, השליח הרב [[משה מנחם מענדל ליברוב (ברזיל)|משה מנחם מענדל ליברוב]] - ברזיל<br />
* בנו, השליח הרב שמעון הלל פוזנר - רנצ'ו מיראז', קליפורניה<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.scribd.com/doc/221575493/924 על משמרת השליחות]''', [[שבועון בית משיח]] גליון 924 עמוד 38<br />
*[[משה מרינובסקי]], '''החלוץ''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1555 עמוד 14<br />
*אברהם הולצברג, '''הרבי אמר לי ולאחי: "אתם הילדים שלי"''', שבועון כפר חב"ד גליון 725<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2561928/jewish/Rabbi-Zalman-I-Posner-Prolific-Author-Pioneer-in-Jewish-Outreach-87.htm מחבר פורה, חלוץ בהסברה יהודית]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br />
<br />
{{מיון רגיל:פוזנר, זלמן יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]<br />
[[קטגוריה:אישים בארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קזרנובסקי]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פוזנר]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=608329כפר חב"ד2023-07-04T11:42:45Z<p>מוישע זוכמיר: /* מוסדות חינוך */</p>
<hr />
<div>{{לשכתב}}<br />
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישוב בארץ הקודש|אחר=שבועון "כפר חב"ד"|ראו=[[שבועון כפר חב"ד]]}}<br />
{{כפר חב"ד|<br />
|שם=כפר חב"ד<br />
|תמונה=[[קובץ:בית אגודדת חסידי חב''ד - 770.png|250px]]<br />
|כתובית=[[770 כפר חב"ד]] במבט אווירי<br />
|כפר=<br />
|שטח שיפוטי=2,500 דונם<br />
|רשות מונציפאלית=[[ועד כפר חב"ד]], מועצה אזורית שדות דן<br />
|שכונות= אזור המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, [[שכונת לוי יצחק]] א', וב', ושכונת בנה ביתך<br />
|ארץ=[[ארץ ישראל|ישראל]]<br />
|עיר תאומה=[[קראון הייטס]], ברוקלין. נ.י.<br />
|ממייסדי הכפר=[[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי מלך המשיח שליט"א]]<br />
|רב=הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]]<br />
|יו"ר ועד האגודה=[[נחמן רייכמן]]<br />
|יו"ר הועד המקומי=[[שמעון רבינוביץ']]<br />
|משפיעים בבירה=<br />
|גופים ומוסדות=[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]], [[סניף קה"ת בארץ הקודש]], משרדי [[שבועון כפר חב"ד]], [[בית משיח]], [[אות בספר התורה לילדי ישראל]],[[מטה משיח]]ועוד<br />
|מוסדות הקהילה=[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], [[בית ספר למלאכה]], [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|תלמוד תורה אהלי תורה]], [[תלמוד תורה אור ליובאוויטש כפר חב"ד|תלמוד תורה אור ליובאוויטש]], [[תלמוד תורה כפר חב"ד]], [[בית רבקה]] ועוד<br />
|בתי כנסת=22 בתי כנסת<br />
|מספר משפחות=1,800 משפחות<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בכפר (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בכפר חב"ד|אישים בכפר חב"ד]]<br />
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד|מוסדות בכפר חב"ד]]<br />
|שלוחים המתגוררים בכפר (קטגוריה)=<br />
}}<br />
'''כפר חב"ד''' הוא יישוב ב[[ארץ ישראל]] הממוקם במרכז הארץ, דרומית לעיר [[תל אביב]] וצפונית לעיר [[לוד]], ונמצא תחת שיפוט המועצה האיזורית שדות דן (בעבר עמק לוד). בכפר נמצא הריכוז הגדול בישראל והשני בגודלו בעולם של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ומוסדות חב"ד, והוא משמש מרכז רוחני וארגוני לחסידות חב"ד בישראל. בכפר גרים נכון לשנת [[תש"פ]] כ-1,800 משפחות{{מקור}}.<br />
<br />
היישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי לקלוט את החסידים שעלו מ[[רוסיה]] בתום [[מלחמת העולם השנייה]]{{הערה|ראו גם "[[יציאת רוסיה תש"ו]]".}}. הוא נבנה על חרבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש - ותושביו התבססו בשנים הראשונות על חקלאות. במשך השנים - עם התפתחות הטכנולוגיה - התמעט מאוד העיסוק בחקלאות וכיום ישנם משקים בודדים בלבד. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום לולים, כוורות דבש ופרדסי אתרוגים ותפוזים.<br />
<br />
==שם הכפר==<br />
במשך השנים נערך מאבק על שמו של הכפר.<br />
בתחילה נקרא הכפר בשם "ספריא" על שם הכפר הערבי ששכן במקום ולאחר מכן "לוד ה'" ולאחר מכן ועדת השמות החליטה לעברת את השם הערבי ל"מושב שפריר", בשנת [[תשט"ו]] ביקשו תושבי הכפר בהוראת הרבי לשנות את השם, לשם "כפר חב"ד"{{הערה|שמואל קראוס, נשיא וחסיד, עמוד 147.}}, הרבי גם לאחר מכן החל לפעול שהשם ישונה ל"כפר חב"ד" במסמכים שונים ובעיתונות{{הערה|אגה"ק, חט"ו, עמ' 18.}}, השם נכנס בסופו של דבר לתודעה הציבורית לאחר הטבח בבית ספר למלאכה{{הערה|[https://col.org.il/news/138199 ברקע הפיגוע: הרבי שב ומתעקש – השם הוא "כפר חב"ד" בלבד! {{COL}}]}}.<br />
<br />
הרבי בהזדמנות ביאר את משמעות השם: "כפר" - על פי המבואר בחסידות שאדם שהוא "בן הכפר" מתפעל יותר מלראות את ה[[מלך]], כך שיבוא [[מלך המשיח]] יתפעלו ביותר תושבי הכפר, ו"חב"ד" - שממנו יפוצו מעיינות חב"ד{{הערה|התוועדויות תשמ"ז, ח"ג, עמ' 92}}{{הערה|[https://col.org.il/news/134656 ספריא? שפריר? לוד ה'? ולמה לא פשוט - "כפר חב"ד"?]{{col}}.}}.<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
===רעיון ההקמה===<br />
בשנת [[תש"ד]] הציע לראשונה הרב [[אליעזר קרסיק]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים התיישבות חב"דית בארץ ישראל. הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' [[אליהו צבי דונחין]]{{הערה|1='''[https://col.org.il/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!]''' {{COL}}}}.<br />
<br />
ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש"ו|יצאו חסידי חב"ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], הרב קרסיק יחד עם גיסו [[משה גוראריה]] נסעו אז למחנות העקורים ובדקו את הלך הרוח, ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]] נכנסו השניים לאדמו"ר הריי"צ ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב"ד.}}, ולאחריהם נכנס שז"ר ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש{{הערה|נשיא וחסיד, עמ' 83.}}.<br />
<br />
ומתוך מכתב שזר אל הרבי שפורסם ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|גיליון 1359}}, עולה כי כבר בקיץ תש"ז, שזר היה אצל אדמו"ר הריי"צ וסוכם על הקמת כפר חב"ד. על פרשנות זו חולק הרב [[שמואל קראוס]] מחבר הספר [[נשיא וחסיד]] אודות קשרי שזר והרבי. במאמרו שפורסם כמכתב למערכת ב[[שבועון בית משיח|בית משיח]] גיליון 1361, מבהיר כי גם לאחר המכתב שפורסם בבית משיח, ברור כי שזר הגיע לאדמו"ר הריי"צ לראשונה בכסלו תש"ח ואזי יתקיימה הפגישה בה הוכרע להקים יישוב חב"די ולכן לדעתו שנת הקמת כפר חב"ד היא: תש"ח.<br />
<br />
ב[[י"ט כסלו]] תש"ח פנה [[שז"ר]] אז לאדמו"ר הריי"צ וסוכם על תוכנית להקמת יישוב חב"די בארץ הקודש. <br />
<br />
בי"ט כסלו [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי, מר שזר הציע לערוך מגבית בארצות הברית לכיסוי ההוצאות, וכמו כן דיבר על שיכון חסידי חב"ד במושבה ליד [[צפת]] או [[מירון]]. שזר ביקש לדעת האם בזמן הקרוב אמורים להגיע קבוצה גדולה של חסידים, שרק אז יוכלו לעזור להם בצורה מסודרת. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], ששלח להם את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]] בכדי שיעזרו להם{{הערה|ממכתב לאדמו"ר הריי"צ מ[[כ' בטבת]] [[תש"ח]]}}.<br />
<br />
<br />
ב[[כ"ה באדר]] נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית: {{ציטוטון|בתור מענה כללי על הצעתם לייסד מושבה בעד פליטי אנש בארץ הקדושה תבנה ותכונן ובמענה על מכתבו של מר זלמן שי' רובאשוו [מר שזר] בעניין זה הנני להשיבם אשר בכלל הנני מסכים להצעה זו בשביל אלו מפליטי אנ"ש שרצונם בכך}}{{הערה|[[נשיא וחסיד]], עמ' 93.}}.<br />
<br />
באותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות{{הערה|נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".}}.<br />
<br />
לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב אליעזר קרסיק, הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=עבד אברהם אנכי|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב"ד און ליין}} מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]].}}.<br />
<br />
===יסוד הכפר===<br />
[[קובץ:מכתב הרבי הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מכתב [[הרבי הריי"צ]] לעולים הראשונים ליישוב, כשהוא מצרף למכתבו לספר תורה מיוחד שנשלח עבורם]]<br />
[[קובץ:מרכז כפר חבד תשט.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מרכז כפר חב"ד בשנת [[תש"ט]]]]<br />
[[קובץ:כפר חבד תשט.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חסידים משתלמים בעבודה חקלאית, חצי שנה לאחר יסוד הכפר, [[אלול]] תש"ט]]<br />
[[קובץ:השר שפירא מבקר בכפר בשנותיו הראשונות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|השר [[חיים שפירא]] מבקר בכפר בשנותיו הראשונות]]<br />
במקביל לוועד לסידור הפליטים, הוקם ועד נוסף על ידי העולים שעסק בהקמת המושבה שבראשו הועמד ר' [[זלמן פלדמן]], שלצידו:ר' [[זלמן ברונשטיין]], ר' [[יצחק מאיר גרינברג]], ר' [[אברהם שמואל גרליק]], ר' [[דוד חן]] ור' [[זלמן סודקביץ']]. אנשי תנועת המזרחי הציעו להם ולועד לסידור הפליטים לייסד את המושבה החב"דית על חורבות הכפר הערבי "ספריא", אולם הם התנו זאת בכך שתושבי הכפר ירשמו בפנקסי המפלגה.<br />
<br />
חברי אג"וח סרבו לכך בכל תוקף וניסו לפעול בסוכנות היהודית, להקמת הכפר גם בלי להירשם בפנקסי תנועת המזרחי. במקביל חסידי חב"ד רבים החלו ב[[חודש אייר]] [[תש"ט]] להתיישב במקום באופן בלתי רשמי. ב[[כ"א אייר]] תש"ט העניק [[לוי אשכול]] את ההסכמה להקמת הכפר, והוא הוקם באופן רשמי. בערב [[שבת קודש]] פרשת בהר־בחוקותי תש"ט שלח [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|עם ר' [[אברהם פריז]]}}מכתב עידוד למתיישבים הראשונים בכפר חב"ד ובו מודיע להם על [[ספר תורה]] שנשלח אליהם.<br />
<br />
במשך השנים [[תש"ט]]-[[תש"י]] עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאמצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד. לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], המשיך [[הרבי]] לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר{{הערה|שם=עבד אברהם אנכי}}.<br />
<br />
בהתאם לבקשת [[אגו"ח בארץ הקודש|אגו"ח]] ו[[הרש"ג]], התחייב מר אשכול לצייד את התושבים בציוד משקי מתאים תוך מספר שנים, וכמו כן הוקצב סך של 26,000 לירות עבור תושבי הכפר החדש.<br />
<br />
[[קובץ:תוחלת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרכב המיתולוגי של ר' ישראל קוק (לאש) בכפר שעליו השלט 'תוחלת']]<br />
בתחילה התיישבו בכפר ארבעים וחמש משפחות, ולאחר [[חג השבועות]] הגיעו עוד שלושים משפחות. הבתים בהם התיישבו המתיישבים היו במצב לא טוב, ובעזרתה של הסוכנות הם שופצו.<br />
<br />
הכפר נחנך רשמית ב[[י"ב תמוז]] תש"ט, באירוע גדול שנערך בו השתתף [[הרש"ג]] כנציגו של [[הרבי הריי"צ]]. באותה תקופה שלח אדמו"ר הריי"צ ספר תורה לכפר חב"ד{{הערה|עם השנים הפרוכת התיישנה ובח' סיוון תשע"ח נשלחה לתיקון ונערכה הכנסת ספר תורה, שיצאה מחדר הרבי ב-770 שבכפר חב"ד, לבית מנחם.}}.<br />
<br />
<br />
בתקופת ייסוד הכפר, התיישבו מספר אנשי תנועת המזרחי, לצד הישוב החדש, והקימו בו ישוב משלהם שכונה אז "תוחלת", בטענה כי השטח שאליו מתגוררים תושבי הכפר שייך למפלגתם. במכתב לנגיד החסידי ר' [[שלמה פלמר]], מתאר הרב קרסיק את פרשיית הדברים:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הכפר שהעמידו לרשותנו פלשו לתוכו, בטענה שהכפר שלהם הוא, והתחוללה מלחמה בין המזרחי והשמאל, כי המה רצו לבוא לעזרתנו בלי שום קבלת פרס כנגד, וסוף סוף ניצחנו בעזרת ה', וחילקו את הכפר לשניים, ואין אנחנו שייכים כלל וכלל להמזרחי, ואצלנו תהיה מועצה מיוחדת וגם אפילו שם אחר על הכפר}}<br />
לאחר מספר שנים עזבו מרבית תושבי "תוחלת" את מקומם, למעט מספר תושבים בודדים שהתעקשו לחיות במעין אוטונומיה בתוככי כפר חב"ד{{הערה|לפני בניית [[770 כפר חב"ד|770 בכפר]] פינו את תושבי תוחלת מהגבנה על מנת לבנות את הבנין (מלבד 2 משפחות שהתעקשו להישאר)}}.<br />
<br />
בראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בענפי חקלאות שונים כגידול בעלי חיים, עופות, ירקות שונים ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה, ננטשה אט אט עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצמת בכפר{{הערה|שם=עבד אברהם אנכי}}.<br />
<br />
===השנים הראשונות===<br />
ב[[תשרי]] [[תש"י]] נערכה אסיפה, בקרב התושבים בה הוחלט למנו את הרב [[שניאור זלמן גרליק]] כרב העיר. אדמו"ר הריי"צ שלח לאחר מכן להרב גרליק מכתב ברכה על המינוי{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, ח"י, עמ' של"ב.}}. מפעולותיו הראשונים של הרב גרליק במסגרת תפקידו, היה הקמת ה[[מקווה]] בכפר שנעשה בעידודו של הרבי{{הערה|התמים הראשון, עמ' 100 - 101.}}. לקראת שנת ה[[שמיטה]] שחלה בשנת [[תשי"ב]], שלח הרבי מכתב לתושבי הכפר בו הורה להם שלא להסתמך על [[היתר מכירה]], ובמקביל פעל הרבי להשגת סיוע כספי לתושבי הכפר למשך שנת השמיטה{{הערה|התמים הראשון, עמ' 101 - 105, וראה בערך [[קרן השביעית]].}}.<br />
<br />
בשנת [[תשט"ו]] הוקם בכפר [[בית הספר למלאכה]], בליל יום חמישי, אור ל[[א' אייר]] [[תשט"ז]], בערך בשעה שמונה בערב, כאשר התלמידים והמדריכים עמדו בתפילת ערבית, [[רצח יד החמישה|הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד על ידי מחבלי ה'פידאיון' שהסתננו מירדן. בטבח האכזרי נהרג המדריך הת' [[שמחה זילברשטרום]] וארבעה תלמידים. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: 'יד החמשה'.<br />
<br />
לאחר שנודע לרבי שלבנות הכפר אין מוסד חינוכי לשהות בו לאחר גמר לימודיהם, הורה הרבי לפעול להקמת תיכון חב"די בכפר, שבמקביל הורה לדאוג שהבנות ישלחו למוסד הכי חרדי שקיים{{הערה|מכתב מ[[י"ד אב]] [[תשט"ז]].}}. בשנת [[תשי"ז]] הוקם [[בית רבקה כפר חב"ד]].<br />
<br />
בשנת [[תשי"ט]] הוקם [[סניף קה"ת כפר חב"ד]], לזכר נרצחי בית הספר למלאכה. בשנת [[תש"כ]] נבנו מספר בתים חדשים ליד הרכבת בכפר שכונו אז "כפר חב"ד ב'"{{הערה|אגרת שלמה זלמן שרגאי, עמ' 319.}}. בשנת [[תשכ"ג]] הועברה ישיבת תומכי תמימים ב[[תל אביב]] לכפר חב"ד.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ו]] בעקבות הוראת הרבי, הוקם וועד מיוחד שדאג להתקנת [[גנרטור]] בכפר.<br />
<br />
בשנת [[תש"ל]] הוקם בכפר [[ישיבת הבוכרים]] "אור שמחה" על ידי ר' [[שמחה גורודצקי]], ובשנת [[תשל"ג]] - הוקם [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד]] על ידי ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] ור' [[משה וישצקי]]. באותם שנים החלה בנייתו של בית הכנסת [[בית מנחם]], שנחנך ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ח]].<br />
<br />
ב[[ח' סיוון]] [[תשל"ד]] נפטר הרב הרב גרליק בתאונת דרכים. לאחר פטירתו הוחלט למנות את הרב [[נחום טרבניק]] בתור הרב, ואת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בתור מו"צ.<br />
<br />
===משנות הממי"ם ואילך===<br />
{{להשלים}}<br />
ב[[ג' תשרי]] [[תשמ"ד]] נפטר רבה של כפר חב"ד הרב [[נחום טרבניק]], והרב אשכנזי מונה בתור ממלא מקומו.<br />
<br />
בעקבות [[פרשיית הספרים]], הוקם בכפר בהוראה ישירה של הרבי, דגם של [[770 כפר חב"ד|770 בכפר]]. הבניין נחנך ב[[ט"ו תמוז]] [[תשמ"ו]].<br />
<br />
ב[[שבט]] [[תשנ"ב]] הונחה [[אבן הפינה]] ל[[ארמון למלך המשיח]], שמקומו נבחר על ידי הרבי ליד הדגם של 770.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ב]] הוקם בכפר תלמוד חדש בשם "[[חדר ליובאוויטש]]". <br />
<br />
ב[[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]] נפטר רבה של הכפר הרב אשכנזי, ובמקומו מונה בנו הרב [[מאיר אשכנזי]]. <br />
<br />
בתחילת שנת הלימודים [[תשפ"א]] הוקמו בכפר [[תלמוד תורה אור ליובאוויטש]] ו[[ישיבת הבוכרים]].<br />
<br />
==בירת ארץ ישראל==<br />
[[הרבי]] התבטא מספר פעמים שכפר חב"ד הוא עיר הבירה של [[ארץ ישראל]] ושם אפשר לחוש אלוקות במוחש{{הערה|משבחי רבי, עמ' 179}} על אף שהוא נקרא "כפר"{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"ח]], ח"א, עמ' 402.}}. להרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] שסיפר לרבי שהוא מתכוון לגור ב[[ירושלים]] או ב[[תל אביב]], ענה הרבי ש:"מדוע לא בכפר חב"ד, עיר הבירה של ארץ ישראל?"{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גיליון 685, עמ' 26.}}.<br />
<br />
הרבי הוסיף שתפקידם של תושבי כפר חב"ד הוא לכבוש את [[ארץ ישראל]] בענייני כפר חב"ד{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"ט]], ח"א, עמ' 330.}}, ושכפר חב"ד עצמו הוא מקום שנוגע לכל ארץ ישראל{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"א]], עמ' 279.}}.<br />
<br />
כמו כן הרבי אמר לר' [[שלמה מיידנצ'יק|שלוימק'ה מיידנצ'יק]] ביחידות בשנת [[תשמ"ד]] שכאשר בכפר חב"ד תשרור שמחה המצב ישפיע על כל ארץ ישראל שכולם יהיו בה בשמחה, והמצב בארץ ישראל ישפיע על כל העולם.<br />
==התייחסויות מהרבי==<br />
[[קובץ:עעעעעע.png|ממוזער|משלחת מכפר חב"ד מוסרת ל[[הרבי|רבי]] [[אתרוג קלבריה#נתינת האתרוג לרבי|אתרוגים מהפרדים בכפר חב"ד]]]]<br />
[[הרבי]] במשך השנים עודד את תושבי הכפר, והיה מקבל לעיתים תכופות ל[[יחידות]] משלחת המייצגת תושבי כפר חב"ד, הרבי אף פעמים רבות היה מעודד אישים חשובים להגיע לביקור בכפר חב"ד, ל[[שז"ר]] כתב הרבי:""בוודאי כמנהגו הטוב כמה שנים יבקר בכפר חב"ד ביום הבהיר הוא יום י"ט כסליו הבע"ל"{{הערה|'איגרות-קודש' כרך חי עמ' צ}}, הרבי היה אומר לאישים שהגיעו לארץ, למסור דרישת שלום לכפר חב"ד.<br />
<br />
[[הרבי]] היה אף מעורב בכל פרט בכפר חב"ד.<br />
<br />
ביחידות לתושבי כפר חב"ד ב[[תשרי]] [[תשמ"ד]], אמר [[הרבי]]:<br />
{{ציטוטון|היסודות הרוחניים של כפר חב"ד הם בראשונה ("לכל לראש") כמובן כשמו של כפר חב"ד – לימוד פנימיות התורה, נשמת התורה, חב"ד דתורה יחד עם לימוד נגלה דתורה. ולזה דרושה גם הקדמת עבודת התפילה{{הערה|משבחי רבי' עמ' 180}}}}.<br />
<br />
בהמשך היחידות אמר הרבי גם:{{ציטוטון|לנשי ובנות ישראל יש השפעה גדולה מאוד על בעליהן, הוריהן, אחיהן ואחיותיהן. מובן, אפוא, שקיום כל עניינים אלו- של "האמת והשלום אהבו" – תלוי בהן. ובוודאי הן תראינה דוגמה חיה בכך, ובשמחה ובטוב לבב. וכך לא תהיה ל"מלך זקן וכסיל" שום דריסת רגל בכפר חב"ד{{הערה|משבחי רבי' עמ' עמ' 187-186}}}}.<br />
<br />
במשך שנות כהונתו של ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]] הרבי היה נוהג להתקשר אליו לעיתים תכופות על-ידי אחד המזכירים ולהתענין בנעשה בכפר, כמו כן הרב מיידנצ'יק קיבל פתקים סודיים מהרבי בנוגע לניהול הכפר, פתקים אלו הורה הרבי להשמיד מיד בתום קריאתם{{הערה|מעדות אחד ממזכיריו ובני משפחתו. כמה פתקים נמצאו לאחר מכן.}}.<br />
<br />
== גאוגרפיה ==<br />
[[קובץ:נוף כפחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שכונת לוי יצחק]] א' וב' במבט מהאוויר]]<br />
שטחו של הכפר הוא כ-2,500 דונם, נכון לשנת [[תש"פ]] אכלוסיית הכפר מונה למעלה מ-2,000 בתי אב וכ-8,500 נפשות. במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימת ההתפתחות במועצה האזורית שדות דן. גם בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר. הכפר הוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל. כמו כן בכפר מתגוררת קהילת חב"ד הגדולה בישראל והשנייה בגודלה בעולם (לאחר [[קראון הייטס]]).<br />
<br />
=== שכונות ורחובות===<br />
[[קובץ:השכונה החדשה כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שכונת לוי יצחק]] א' במבט אווירי]]<br />
<br />
בכפר קיימות כ-8 שכונות-אזורים: המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, [[שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד)|שכונת לוי יצחק]] א' וב', ושכונת בנה ביתך (שלושת האחרונות הן האחרונות שנבנו נכון לשנת תש"פ).<br />
<br />
בשנת [[תשע"ו]] ביוזמת יו"ר הועד ר' שמעון רבינוביץ קיבל ועד כפר-חב"ד החלטה להעניק שמות לרחובות הכפר. המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (צפת)|מאיר אשכנזי]] גיבה את ההחלטה, ונסמך על דברי [[הרבי]] לרב [[יצחק מענדל ליס]] שהציע ב'יחידות' לתת שמות לרחובות הכפר: {{הדגשה|אשר הרעיון עצמו הוא דבר נכון מאד, אלא שכיון שבניית הכפר טרם נסתיימה, ובוודאי יתווספו עוד שכונות ורחובות, אולי יצטרכו לשנות שמות של רחובות מסויימים, 'ויהיה קשה להתעסק עם שמות קדושים', לכן יש להמתין בביצוע הדבר}}.<br />
<br />
הרב אשכנזי ציין ש{{ציטוטון|בימינו אשר עיקר שטח הכפר כבר נבנה ב"ה, וניכר אלו רחובות הינם ראשיים, ואלו רחובות הינם צדדיים, ניתן לתת שמות לרחובות}}, והוסיף ש{{ציטוטון|הצורך בשמות לרחובות גובל לעיתים בפיקוח נפש, כאשר שירותי ההצלה מתקשים להגיע למשפחה הזקוקה לעזרה עקב העדר כתובת ברורה לבית, והעוברים ושבים גם הם אינם יכולים לסייע בזה מפני שהם עצמם אינם מכירים לעיתים את המשפחה הקוראת לעזרה - בגלל ריבוי המשפחות בכפר, כן ירבו}}{{הערה|[http://chabad.info/news/הרב-אשכנזי-תומך-רחובות-כפר-חבד-יקבלו-ש/ הרב אשכנזי תומך: רחובות כפר חב"ד יקבלו שמות] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
הועד מינה ועדה מיוחדת על מנת לבחור את השמות לרחובות והכיכרות בכפר. וב[[ג' אייר]] פורסמה רשימת שמות 42 הרחובות, ובהם בראש ובראשונה כמובן שמותם של רבותינו נשיאינו, וכן שמו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי)]] וכן שמות ספרי החסידות ושלושת רבני הכפר. הכיכרות בכפר נקראו על שמם של [[עשרת המבצעים]] שהכריז הרבי{{הערה|[http://chabad.info/news/ואלה-שמותרחובות-כפר-חבד/ מפת הכפר] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
== מוסדות וגופים השוכנים בכפר ==<br />
[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בניין 770 בכפר]]<br />
*בית אגודת חסידי חב"ד [[770 כפר חב"ד]]<br />
*[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]<br />
*[[סניף קה"ת בארץ הקודש]]<br />
*[[אור אבנר]]<br />
*[[מעון עולים כפר חב"ד]]<br />
*איגוד תלמידי הישיבות - [[את"ה המרכזי - 770]]<br />
*[[אשנב לחב"ד]]<br />
*[[מטה משיח באה"ק]]<br />
*משרדי "[[התאחדות החסידים]]"<br />
*[[יד לילד המיוחד]]<br />
*[[מכון לוי יצחק]]<br />
*[[ספר התורה של ילדי ישראל]]<br />
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]<br />
*[[רשת אהלי יוסף יצחק]]<br />
*[[ארגון הפנסאים|הפנסאים]]<br />
*[[שבועון בית משיח]]<br />
*[[שבועון כפר חב"ד]]<br />
*[[מרכז את"ה בארץ הקודש]]<br />
*[[תורת חב"ד לבני הישיבות]]<br />
<br />
=== בתי כנסת ===<br />
<br />
[[קובץ:הקפות שניות כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הקפות שניות]] בבית הכנסת 'בית מנחם']]<br />
*[[בית נחום יצחק]]. ע"ש הרב [[נחום יצחק פינסון]]. משפיע בית הכנסת - הרב [[זלמן גופין]]<br />
*בית הכנסת לצעירים "שטיינבאך שול" בשכונת השיכונים החדשים<br />
[[קובץ:רייטשיק שול.png|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת רייטשיק שול בכפר חב"ד]]<br />
*[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]]. ע"ש [[הרבי]]. [[בית הכנסת]] הגדול והמרכזי בכפר, בו יש מניינים משעות הבוקר המוקדמות ועד אחר חצות הלילה ובו מתקיימות ה[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] המרכזיות בימים מיוחדים כ[[י"ט כסלו]], [[ח"י אלול]], ועוד.<br />
*"מניין זושא" - מרתף [[בית מנחם]]<br />
*[[בית כנסת 'המרכזי']]<br />
[[קובץ:בית_מנחם_כפח.PNG|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת [[בית מנחם]]]]<br />
*בית הכנסת "אהל יעקב"<br />
*בית הכנסת בית מרדכי שמואל. ע"ש הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של כפר חב"ד<br />
*בית הכנסת בבניין [[770 בכפר חב"ד|770]]<br />
*ר' מענדל'ס שול. ע"ש הרב [[מנחם מענדל ברוק]]. רב ו[[משפיע]] בית הכנסת: הרב [[ברוך שלמה בלז'ינסקי]]<br />
*[[בית הכנסת ישראל אריה לייב (כפר חב"ד)| ישראל אריה לייב]]. ע"ש [[ישראל אריה לייב|אחיו של הרבי]]. רב בית הכנסת - הרב [[אליעזר ברוד]]<br />
*[[רייטשיק שול]]. ע"ש הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]]. רב בית הכנסת - הרב [[אשר אייזנבאך]]<br />
*ברק'ה שול. ע"ש הרב [[שלום דובער ליפסקר]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68643 בית-כנסת חדש בכפר חב"ד: "ברק'ה שול"] {{אינפו}}}}<br />
*בית הכנסת לצעירים גבעת ליובאוויטש. רב ביהכ"נ - הרב [[שמעון גופין]]<br />
*יעקב אבינו - [[אברהם גינדי|משפחת גינדי]]<br />
*שערי אליהו<br />
*בית הכנסת בכפר חב"ד ב'<br />
*דן יואל'ס שול <br />
*משכן יעקב<br />
*אוהל יוסף יצחק בורובסקי<br />
*צמח צדק<br />
<br />
=== מוסדות חינוך ===<br />
<br />
[[קובץ:ישיבה כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בחורים בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בערך [[תשכ"ד]]]]<br />
[[קובץ:חיידר אידיש - 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכת המבנה החדש ב[[אהלי תורה כפר חב"ד]]]]<br />
*גני ילדים<br />
*[[תלמוד תורה כפר חב"ד]]<br />
*[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה - חדר אידיש]]<br />
*[[תלמוד תורה אור ליובאוויטש כפר חב"ד|אור ליובאוויטש]], בעבר [[תלמוד תורה בית חינוך ליובאוויטש כפר חב"ד|בית חינוך ליובאוויטש]]<br />
*[[בית ספר למלאכה]] (נסגר)<br />
*[[בית רבקה כפר חב"ד|תיכון בית רבקה]]<br />
*[[בית רבקה כפר חב"ד|מכללת בית רבקה]]<br />
*מוסדות [[אור שמחה]]<br />
*[[גן ישראל כפר חב"ד]]<br />
*ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
*ישיבת [[אור תמימים]] בראשות ראש הישיבה הרב [[שניאור זלמן גפני]]<br />
*[[ישיבת אהלי תמימים כפר חב"ד|ישיבת אהלי תמימים]] בראשות ראש הישיבה הרב [[משה הלל]]<br />
*[[ישיבת אור מנחם (כפר חב"ד)|ישיבת אור מנחם]]<br />
*[[ישיבת הבוכרים]] בראשות ראש הישיבה הרב [[יצחק אקסלרוד]]<br />
*ישיבת 'אהלי מנחם מענדל' לבוגרי קבוצה, בראשות ראשי הישיבה הרב זלמן טורנהיים והרב [[יהודה לייב נחמנסון]]{{הערה|1=נוסד בשנת הלימודים תשפ"ב.[https://chabad.info/news/725274/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}<br />
<br />
=== מבני ציבור ===<br />
<br />
[[קובץ:מבנה שדות דן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה מועצה אזורית שדות דן ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
* משרדי [[ועד כפר חב"ד]].<br />
* המועצה האזורית שדות דן.<br />
* מעיינות - מתנ"ס כפר חב"ד.<br />
* מרפאת "שירותי בריאות - כללית" ו"טיפת חלב".<br />
* מרפאת קופת "מאוחדת".<br />
* אוהל אירועים בסמוך לבית הכנסת '[[בית מנחם]]' (הוקם ב[[תשס"ג]])<br />
* אולם אירועים ב[[כפר חב"ד ב']] (החל לפעול ב[[תשע"ג]]){{הערה|באולמות אלו מתקיימות רובם של החתונות החב"דיות ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]]}}.<br />
*אולם ה[[תלמוד תורה]].<br />
*אולם [[הפנסאים]].<br />
<br />
===שונות===<br />
* "'''[[מאחורי הדבש]]'''" - מרכז לימודי-חווייתי על פעילות הדבורה וייצור הדבש<br />
* '''בריכת כפר חב"ד''' - בריכה נפרדת לנשים ולגברים במתחם בית הספר למלאכה<br />
* '''[[מאפיית מצות כפר חב"ד]]'''.<br />
* שני פרדסי אתרוגים.<br />
<br />
=== מקוואות ===<br />
* המקוה המרכזי.<br />
* מקוה [[בית מנחם]].<br />
* 'מקוה ישראל' בביהכ"נ נחום יצחק.<br />
* מקווה '[[רייטשיק שול]]'.<br />
* 'יענקל'ס מקווה' על שם ר' [[יעקב סטמבלר]].<br />
* מקווה ב[[כפר חב"ד ב']].<br />
<br />
== כלכלה ==<br />
[[קובץ:מאחורי הדבש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכוורת "[[מאחורי הדבש]]" ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"[[מאחורי הדבש]]") ופרדסי אתרוגי קלברי.<br />
<br />
בכפר יש 3 צרכניות, חנויות [[בגד]]ים, תכשיטים, כלי בית, מסעדות, דגים, משחטת עופות, 2 איטליזים, סניף של דואר ישראל וחברת השכרת רכבים. כמו כן, בכפר פועלים מספר מפעלים כגון מאפיות (ביניהן מאפיית מצות יד הגדולה בעולם), מפעל לעיבוד [[עור]] ומפעל ליצור חלקי מזגנים. בכפר נמצאת גם מכוורת דבש "מכוורת שניאורסון" כשלצידה פועל מרכז מבקרים "[[מאחורי הדבש]]" המיועד בעיקר לילדי הגנים ובתי-ספר.<br />
<br />
סניף הדואר בכפר חב"ד נפתח ב[[י"ד אדר א']] [[תשי"ט]], בשנת [[תשס"ז]] עבר סניף הדואר שיפוץ וכן עבר למקום חדש.<br />
<br />
== תחבורה ==<br />
רוב התחבורה לכפר וממנו נעשית על ידי רכבת ישראל המחזיקה תחנה בכפר חב"ד ומשמשת את כלל יישובי הסביבה, כן קיימים מספר קווי אוטובוסים של חברת אגד, סופרבוס ודן.<br />
*'''קו 354''' מכפר חב"ד ל[[בני ברק]] וחזרה (תחנה ראשונה ואחרונה ביישוב באר יעקב) פועל כל ימי החול וגם במוצאי שבת.<br />
* '''קו 357''' - מכפר חב"ד ל[[ירושלים]] וחזרה. פועל בימי חמישי ושישי ו[[מוצאי שבת]].<br />
*'''קו 134''' - מכפר חב"ד ל[[ביתר עילית]] וחזרה.<br />
* '''קו 548''' - מ[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]] לכפר חב"ד וחזרה. הקו יוצא מנחלת הר חב"ד לכפר חב"ד בבוקר, וחוזר בערב. פועל רק בחלק מימי השבוע ובשעות שונות. קו תלמידים.<br />
*'''קו 174''' מכפר חב"ד ל[[אלעד]] וחזרה.<br />
<br />
=== תחנת הרכבת ===<br />
{{ערך מורחב|תחנת הרכבת כפר חב"ד}}<br />
תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת [[תשי"ב]] בפיקוח העסקן הרב [[יצחק מענדל ליס]]. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי [[כפר חב"ד]]. התחנה סמוכה למושב צפריה.<br />
<br />
עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה "נקודת עצירה" שנקראה ספריא על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת ל[[ירושלים]]. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטרים עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת [[תשנ"ט]], שודרגה התחנה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים.<br />
<br />
ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו [[נתניה]] - [[רחובות]].<br />
<br />
== ועד כפר חב"ד ==<br />
[[קובץ:ועד כפר חב"ד.png|שמאל|ממוזער|250px|הלוגו של [[ועד כפר חב"ד]]]]<br />
<br />
[[קובץ:רבני כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב של לשכת הרבנות בכפר חב"ד, עליו חתומים המרא דאתרא אז, הרב [[נחום טרבניק]], והמו"צ דאז הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].]]<br />
{{ערך מורחב|ועד כפר חב"ד}}<br />
הכפר מתנהל על ידי ועד מיוחד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכות בחירות, אך פעמים והרב קורא לתושבים לאסיפה כללית, וע"פ הצבעה - מאריכים את כהונת הוועד הנוכחי (ללא בחירות).<br />
<br />
בשנות הבראשית של כפר חב"ד, ועד כפר חב"ד נוהל תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]], והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז|פיניע אלטהויז]] פעלו בדרכים שונות בכדי לבסס ולפתח את כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר יוכל לפעול, למרות השינויים התכופים בהרכב חברי הוועד והיו"ר.<br />
<br />
בשנת [[תש"כ]] מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו"ר ועד כפר חב"ד בנה את הבתים במרכז הכפר ואת ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים נרחבים עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים אחרים לטובת כפר חב"ד בפרט וחב"ד בכלל.<br />
<br />
אחריו בתפקיד כיהן [[מנחם לרר]] ואחריו הרב [[בנימין ליפשיץ]]. אחריו כיהן הרב [[שמעון רבינוביץ']].<br />
<br />
לצד עסקנים רשמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, הן כאשר נשאו בתפקידים רשמיים והן כאשר פרשו מתפקידם והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר. בין הבולטים שבהם:<br />
<br />
הרב [[זושא וילימובסקי]] הפרטיזן, שפעל בתוקף תפקידו כמזכיר [[ועד כפר חב"ד]], וגם לאחר שפרש במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והן לצידו של הרב [[מנחם לרר]]. הרב [[יונה איידלקופ]], שפעל יד ביד עם הרב זושא וילימובסקי והרב שלמה מיידנצ'יק. הרב ברוך גופין, הרב [[דוד חן]], הרב [[איצ'ה מענדל ליס]] - מזכיר הכפר, הרב [[מענדל פוטרפס]], הרב [[משה צבי סגל]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[ברק'ה וולף]]. הרב [[מאיר פריימן]] ששימש בתור מזכיר הועד לצידו של הרב שלמה מיידנצ'יק.<br />
<br />
ב[[חודש שבט]] [[תשע"ו]] נערכו בכפר חב"ד בחירות לחברי הוועד של כפר חב"ד, ר' [[שמעון רבינוביץ]] קיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר ובאסיפה שנערכה בערב [[י' שבט]] עם תום ספירת הקולות, בנוכחות המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] ובנוכחותו של יושב ראש המועצה דוד יפרח, נבחר הרב רבינוביץ על ידי כל חברי הוועד לשמש כיושב ראש וועד הכפר.<br />
בנאום שנשא לאחר מען התחייב לשמור על צביונו הגשמי והרוחני של כפר חב"ד לנחת רוח [[הרבי]].<br />
<br />
ב[[חודש אדר]] [[תשע"ח]] נערכו בחירות נוספות לוועד הכפר, מערכת הבחירות הייתה סוערת בעיקר בגלל התערבות הרב [[מאיר אשכנזי]] שתמך בוועד החדש. באסיפה שקיים בכ' אדר שאל הרב שאלות נוקבות ביותר על התנהלותו המלאה של הועד הקודם בראשות ר' [[שמעון רבינוביץ]] והראה חוסר שביעות רצון מריצה נוספת של רוב חברי הוועד. בעקבות ריצתו של הוועד חרף נאומו של הרב, הדגיש הרב לתושבים את גודל האחריות וחילול השם היכול להיגרם ותמך באופן בולט בוועד החדש.<br />
ביום חמישי כ"ח אדר נערכו הבחירות ונבחר הוועד החדש בראשות ר' [[נחמן רייכמן]].<br />
<br />
{{ערך מורחב|ועד מקומי כפר חב"ד}}<br />
בשנת [[תשע"ט]] נערכו בחירות נוספות ל[[ועד מקומי כפר חב"ד|וועד המקומי]]. בחירות אלו שנויים במחלוקת עקב היותם הפעם הראשונה בה שני הוועדים של הכפר, המונציפלי ווועד האגודה עומדים להתפצל עקב הוראתו של הרב בנושא.<br />
<br />
אף שהרב תמך ברשימה בראשות ר' [[נחמן רייכמן]] - יו"ר ועד האגודה, נבחר בסופו של דבר לראשות הועד ר' [[שמעון רבינוביץ']].<br />
<br />
== רבני כפר חב"ד ==<br />
* הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו הראשון של כפר חב"ד.<br />
* הרב [[נחום טרבניק]] חתנו של הרב גרליק.<br />
* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. נכדו של אחד ממייסדי כפר חב"ד - הרב [[אליעזר קרסיק]]. בתקופת הרב טרבניק, היה הרב אשכנזי מו"צ, ולאחר פטירתו מונה לרבו של כפר חב"ד.<br />
* הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] - ממלא מקום אביו ברבנות כפר חב"ד מאז פטירתו בשנת [[תשע"ה]].<br />
<br />
== כפר חב"ד ב' ==<br />
[[קובץ:כפר חבד ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת [[ספר תורה]] לבית הכנסת בכפר חב"ד ב']]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב"ד ב']]}}<br />
כפר חב"ד ב' הוא שמה של קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קריית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללה להכשרת מורות "[[בית רבקה כפר חב"ד]]" אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון. בקריית החינוך לומדות כ 800 תלמידות מכל הארץ.<br />
<br />
הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב [[שמואל חפר]] ובהקמה נעזר בר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יונה איידלקופ]].<br />
<br />
בעקבות הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום מתגוררות שם כמה עשרות משפחות (בעיקר משפחות אנשי הצוות), שהקימו [[בית כנסת]] ומקווה טהרה לנשים. <br />
<br />
<gallery widths="150px" ;"<br />
! style="padding: 35.5px; text-align: center;" heights="120px" perrow="8"><br />
קובץ:כפר חבד ב ברדוגו.jpg|כפר חב"ד ב' במבט מהאויר<br />
קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלום אווירי<br />
קובץ:שכונת בנה ביתך ברדוגו.jpg|השכונה החדשה 'בנה ביתך' בצפון כפר חב"ד<br />
קובץ:בניין המועצה והוועד.jpg|בנייני המועצה האזורית עמק לוד, וועד כפר חב"ד<br />
</gallery><br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שבועון בית משיח]] גיליון 1359 עמוד 19. חשיפה, מתי הוקם כפר חב"ד?<br />
*[[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ו[[שמואל חפר]], '''[[אלבום חב"ד בישראל]]''', [[תשל"ז]].<br />
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].<br />
*[[שמואל קראוס]], '''[[נשיא וחסיד]]''', [[תשנ"ט]].<br />
*שלומי חסקי, '''מיידנצ'יק - הקטר של חב"ד''', [[תשע"ג]] - ביוגרפית יו"ר ועד כפר חב"ד<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], [[תשס"ה]] - ביוגרפית מזכיר ועד כפר חב"ד<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''', [[תשע"ב]].<br />
*[[שניאור זלמן רודרמן]], '''70 פנים לכפר חב"ד''', [[תשע"ח]].<br />
*שניאור זלמן רבינוביץ', '''התמים הראשון''' תולדות הרב [[שניאור זלמן גרליק]], פרק רביעי "רב פעלים", [[תשפ"א]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד)]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* '''[https://kfar-chabad.com/ אתר הבית]''' של [[ועד כפר חב"ד]]<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13282&CategoryID=2162 יחס הרבי לכפר חב"ד]'''<br />
*'''[https://kfar-chabad.com/מכתבי-הרבי-לתושבים מכתב הרבי לכפר חב"ד]'''<br />
;מדיה<br />
*[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=38425 ווידאו של הסוכנות משנת תשכ"א - 1961] מתחנת הרכבת בכפר חב"ד, 12 שנים לאחר קום הכפר {{חב"ד און ליין}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68851 חוברת על 'מראות כפר חב"ד' בשנת הכ"פים] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80207 כפר חב"ד בתצלום מהאוויר] {{אינפו}}<br />
*[|95522|בסרטון חדש: ציורים מכפר חב"ד פרי מכחולו של יחיאל אופנר|כ"ג אדר תשע"ו] {{חב"ד און ליין}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/130802 תשכ"ו: סרט דוקומנטרי נדיר ומרגש על כפר חב"ד]''' {{וידאו}}{{COL}}<br />
<br />
;כתבות היסטוריות<br />
*'''[https://col.org.il/news/134656 המערכה על השם "כפר חב"ד"]''' {{COL}}<br />
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_פלישה_באישון_לילה_כל_השלבים_שהביאו_להקמת_כפר_חב"ד_68445.html פלישה באישון לילה] סקירה על הקמת כפר חב"ד מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]] - {{חב"ד און ליין}}<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=676 סקירה על החשמל בכפר חב"ד והגנרטור שהותקן בה עבור שבתות וימים טובים] {{אינפו}}<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/21/432953421071.html תחנת כפר חב"ד סניף וילנה]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] [[אייר]] [[תשע"ו]]<br />
*'''[https://col.org.il/news/131954 ימי הבראשית של כפר חב"ד - כך הוא היה נראה לפני עשרות שנים • נדיר]''' {{COL}}<br />
*[https://chabad.info/in-focus/751519/ מגבעת על הראש וטורייה ביד: התמונות הנדירות מכפר חב"ד {{אינפו}}]<br />
*[https://col.org.il/news/135890 הסנאטור האמריקני ביקר בכפר. כעת נחשפות התמונות • נדיר] {{col}}<br />
*[https://col.org.il/news/138589 73 שנים להקמתו של כפר חב"ד: העיתונות דאז עם צילומים נדירים{{col}}]<br />
;גלריה<br />
*[https://col.org.il/news/124991 פרויקט מיוחד: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק ראשון {{col}}]<br />
*[https://col.org.il/news/124993 פרויקט COL: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק שני | צפו {{col}}]<br />
*[https://col.org.il/news/125003 פרויקט COL: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק שלישי | צפו {{col}}]<br />
*[https://chabad.info/in-focus/889528/ הכטמן מגיש: בנין 770 בכפר חב"ד • תיעוד מרהיב] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד|*]]<br />
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=608325כפר חב"ד2023-07-04T11:39:25Z<p>מוישע זוכמיר: /* מוסדות חינוך */</p>
<hr />
<div>{{לשכתב}}<br />
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישוב בארץ הקודש|אחר=שבועון "כפר חב"ד"|ראו=[[שבועון כפר חב"ד]]}}<br />
{{כפר חב"ד|<br />
|שם=כפר חב"ד<br />
|תמונה=[[קובץ:בית אגודדת חסידי חב''ד - 770.png|250px]]<br />
|כתובית=[[770 כפר חב"ד]] במבט אווירי<br />
|כפר=<br />
|שטח שיפוטי=2,500 דונם<br />
|רשות מונציפאלית=[[ועד כפר חב"ד]], מועצה אזורית שדות דן<br />
|שכונות= אזור המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, [[שכונת לוי יצחק]] א', וב', ושכונת בנה ביתך<br />
|ארץ=[[ארץ ישראל|ישראל]]<br />
|עיר תאומה=[[קראון הייטס]], ברוקלין. נ.י.<br />
|ממייסדי הכפר=[[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי מלך המשיח שליט"א]]<br />
|רב=הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]]<br />
|יו"ר ועד האגודה=[[נחמן רייכמן]]<br />
|יו"ר הועד המקומי=[[שמעון רבינוביץ']]<br />
|משפיעים בבירה=<br />
|גופים ומוסדות=[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]], [[סניף קה"ת בארץ הקודש]], משרדי [[שבועון כפר חב"ד]], [[בית משיח]], [[אות בספר התורה לילדי ישראל]],[[מטה משיח]]ועוד<br />
|מוסדות הקהילה=[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], [[בית ספר למלאכה]], [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|תלמוד תורה אהלי תורה]], [[תלמוד תורה אור ליובאוויטש כפר חב"ד|תלמוד תורה אור ליובאוויטש]], [[תלמוד תורה כפר חב"ד]], [[בית רבקה]] ועוד<br />
|בתי כנסת=22 בתי כנסת<br />
|מספר משפחות=1,800 משפחות<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בכפר (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בכפר חב"ד|אישים בכפר חב"ד]]<br />
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד|מוסדות בכפר חב"ד]]<br />
|שלוחים המתגוררים בכפר (קטגוריה)=<br />
}}<br />
'''כפר חב"ד''' הוא יישוב ב[[ארץ ישראל]] הממוקם במרכז הארץ, דרומית לעיר [[תל אביב]] וצפונית לעיר [[לוד]], ונמצא תחת שיפוט המועצה האיזורית שדות דן (בעבר עמק לוד). בכפר נמצא הריכוז הגדול בישראל והשני בגודלו בעולם של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ומוסדות חב"ד, והוא משמש מרכז רוחני וארגוני לחסידות חב"ד בישראל. בכפר גרים נכון לשנת [[תש"פ]] כ-1,800 משפחות{{מקור}}.<br />
<br />
היישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי לקלוט את החסידים שעלו מ[[רוסיה]] בתום [[מלחמת העולם השנייה]]{{הערה|ראו גם "[[יציאת רוסיה תש"ו]]".}}. הוא נבנה על חרבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש - ותושביו התבססו בשנים הראשונות על חקלאות. במשך השנים - עם התפתחות הטכנולוגיה - התמעט מאוד העיסוק בחקלאות וכיום ישנם משקים בודדים בלבד. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום לולים, כוורות דבש ופרדסי אתרוגים ותפוזים.<br />
<br />
==שם הכפר==<br />
במשך השנים נערך מאבק על שמו של הכפר.<br />
בתחילה נקרא הכפר בשם "ספריא" על שם הכפר הערבי ששכן במקום ולאחר מכן "לוד ה'" ולאחר מכן ועדת השמות החליטה לעברת את השם הערבי ל"מושב שפריר", בשנת [[תשט"ו]] ביקשו תושבי הכפר בהוראת הרבי לשנות את השם, לשם "כפר חב"ד"{{הערה|שמואל קראוס, נשיא וחסיד, עמוד 147.}}, הרבי גם לאחר מכן החל לפעול שהשם ישונה ל"כפר חב"ד" במסמכים שונים ובעיתונות{{הערה|אגה"ק, חט"ו, עמ' 18.}}, השם נכנס בסופו של דבר לתודעה הציבורית לאחר הטבח בבית ספר למלאכה{{הערה|[https://col.org.il/news/138199 ברקע הפיגוע: הרבי שב ומתעקש – השם הוא "כפר חב"ד" בלבד! {{COL}}]}}.<br />
<br />
הרבי בהזדמנות ביאר את משמעות השם: "כפר" - על פי המבואר בחסידות שאדם שהוא "בן הכפר" מתפעל יותר מלראות את ה[[מלך]], כך שיבוא [[מלך המשיח]] יתפעלו ביותר תושבי הכפר, ו"חב"ד" - שממנו יפוצו מעיינות חב"ד{{הערה|התוועדויות תשמ"ז, ח"ג, עמ' 92}}{{הערה|[https://col.org.il/news/134656 ספריא? שפריר? לוד ה'? ולמה לא פשוט - "כפר חב"ד"?]{{col}}.}}.<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
===רעיון ההקמה===<br />
בשנת [[תש"ד]] הציע לראשונה הרב [[אליעזר קרסיק]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים התיישבות חב"דית בארץ ישראל. הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' [[אליהו צבי דונחין]]{{הערה|1='''[https://col.org.il/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!]''' {{COL}}}}.<br />
<br />
ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש"ו|יצאו חסידי חב"ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], הרב קרסיק יחד עם גיסו [[משה גוראריה]] נסעו אז למחנות העקורים ובדקו את הלך הרוח, ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]] נכנסו השניים לאדמו"ר הריי"צ ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב"ד.}}, ולאחריהם נכנס שז"ר ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש{{הערה|נשיא וחסיד, עמ' 83.}}.<br />
<br />
ומתוך מכתב שזר אל הרבי שפורסם ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|גיליון 1359}}, עולה כי כבר בקיץ תש"ז, שזר היה אצל אדמו"ר הריי"צ וסוכם על הקמת כפר חב"ד. על פרשנות זו חולק הרב [[שמואל קראוס]] מחבר הספר [[נשיא וחסיד]] אודות קשרי שזר והרבי. במאמרו שפורסם כמכתב למערכת ב[[שבועון בית משיח|בית משיח]] גיליון 1361, מבהיר כי גם לאחר המכתב שפורסם בבית משיח, ברור כי שזר הגיע לאדמו"ר הריי"צ לראשונה בכסלו תש"ח ואזי יתקיימה הפגישה בה הוכרע להקים יישוב חב"די ולכן לדעתו שנת הקמת כפר חב"ד היא: תש"ח.<br />
<br />
ב[[י"ט כסלו]] תש"ח פנה [[שז"ר]] אז לאדמו"ר הריי"צ וסוכם על תוכנית להקמת יישוב חב"די בארץ הקודש. <br />
<br />
בי"ט כסלו [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי, מר שזר הציע לערוך מגבית בארצות הברית לכיסוי ההוצאות, וכמו כן דיבר על שיכון חסידי חב"ד במושבה ליד [[צפת]] או [[מירון]]. שזר ביקש לדעת האם בזמן הקרוב אמורים להגיע קבוצה גדולה של חסידים, שרק אז יוכלו לעזור להם בצורה מסודרת. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], ששלח להם את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]] בכדי שיעזרו להם{{הערה|ממכתב לאדמו"ר הריי"צ מ[[כ' בטבת]] [[תש"ח]]}}.<br />
<br />
<br />
ב[[כ"ה באדר]] נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית: {{ציטוטון|בתור מענה כללי על הצעתם לייסד מושבה בעד פליטי אנש בארץ הקדושה תבנה ותכונן ובמענה על מכתבו של מר זלמן שי' רובאשוו [מר שזר] בעניין זה הנני להשיבם אשר בכלל הנני מסכים להצעה זו בשביל אלו מפליטי אנ"ש שרצונם בכך}}{{הערה|[[נשיא וחסיד]], עמ' 93.}}.<br />
<br />
באותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות{{הערה|נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".}}.<br />
<br />
לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב אליעזר קרסיק, הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=עבד אברהם אנכי|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב"ד און ליין}} מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]].}}.<br />
<br />
===יסוד הכפר===<br />
[[קובץ:מכתב הרבי הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מכתב [[הרבי הריי"צ]] לעולים הראשונים ליישוב, כשהוא מצרף למכתבו לספר תורה מיוחד שנשלח עבורם]]<br />
[[קובץ:מרכז כפר חבד תשט.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מרכז כפר חב"ד בשנת [[תש"ט]]]]<br />
[[קובץ:כפר חבד תשט.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חסידים משתלמים בעבודה חקלאית, חצי שנה לאחר יסוד הכפר, [[אלול]] תש"ט]]<br />
[[קובץ:השר שפירא מבקר בכפר בשנותיו הראשונות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|השר [[חיים שפירא]] מבקר בכפר בשנותיו הראשונות]]<br />
במקביל לוועד לסידור הפליטים, הוקם ועד נוסף על ידי העולים שעסק בהקמת המושבה שבראשו הועמד ר' [[זלמן פלדמן]], שלצידו:ר' [[זלמן ברונשטיין]], ר' [[יצחק מאיר גרינברג]], ר' [[אברהם שמואל גרליק]], ר' [[דוד חן]] ור' [[זלמן סודקביץ']]. אנשי תנועת המזרחי הציעו להם ולועד לסידור הפליטים לייסד את המושבה החב"דית על חורבות הכפר הערבי "ספריא", אולם הם התנו זאת בכך שתושבי הכפר ירשמו בפנקסי המפלגה.<br />
<br />
חברי אג"וח סרבו לכך בכל תוקף וניסו לפעול בסוכנות היהודית, להקמת הכפר גם בלי להירשם בפנקסי תנועת המזרחי. במקביל חסידי חב"ד רבים החלו ב[[חודש אייר]] [[תש"ט]] להתיישב במקום באופן בלתי רשמי. ב[[כ"א אייר]] תש"ט העניק [[לוי אשכול]] את ההסכמה להקמת הכפר, והוא הוקם באופן רשמי. בערב [[שבת קודש]] פרשת בהר־בחוקותי תש"ט שלח [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|עם ר' [[אברהם פריז]]}}מכתב עידוד למתיישבים הראשונים בכפר חב"ד ובו מודיע להם על [[ספר תורה]] שנשלח אליהם.<br />
<br />
במשך השנים [[תש"ט]]-[[תש"י]] עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאמצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד. לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], המשיך [[הרבי]] לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר{{הערה|שם=עבד אברהם אנכי}}.<br />
<br />
בהתאם לבקשת [[אגו"ח בארץ הקודש|אגו"ח]] ו[[הרש"ג]], התחייב מר אשכול לצייד את התושבים בציוד משקי מתאים תוך מספר שנים, וכמו כן הוקצב סך של 26,000 לירות עבור תושבי הכפר החדש.<br />
<br />
[[קובץ:תוחלת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרכב המיתולוגי של ר' ישראל קוק (לאש) בכפר שעליו השלט 'תוחלת']]<br />
בתחילה התיישבו בכפר ארבעים וחמש משפחות, ולאחר [[חג השבועות]] הגיעו עוד שלושים משפחות. הבתים בהם התיישבו המתיישבים היו במצב לא טוב, ובעזרתה של הסוכנות הם שופצו.<br />
<br />
הכפר נחנך רשמית ב[[י"ב תמוז]] תש"ט, באירוע גדול שנערך בו השתתף [[הרש"ג]] כנציגו של [[הרבי הריי"צ]]. באותה תקופה שלח אדמו"ר הריי"צ ספר תורה לכפר חב"ד{{הערה|עם השנים הפרוכת התיישנה ובח' סיוון תשע"ח נשלחה לתיקון ונערכה הכנסת ספר תורה, שיצאה מחדר הרבי ב-770 שבכפר חב"ד, לבית מנחם.}}.<br />
<br />
<br />
בתקופת ייסוד הכפר, התיישבו מספר אנשי תנועת המזרחי, לצד הישוב החדש, והקימו בו ישוב משלהם שכונה אז "תוחלת", בטענה כי השטח שאליו מתגוררים תושבי הכפר שייך למפלגתם. במכתב לנגיד החסידי ר' [[שלמה פלמר]], מתאר הרב קרסיק את פרשיית הדברים:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הכפר שהעמידו לרשותנו פלשו לתוכו, בטענה שהכפר שלהם הוא, והתחוללה מלחמה בין המזרחי והשמאל, כי המה רצו לבוא לעזרתנו בלי שום קבלת פרס כנגד, וסוף סוף ניצחנו בעזרת ה', וחילקו את הכפר לשניים, ואין אנחנו שייכים כלל וכלל להמזרחי, ואצלנו תהיה מועצה מיוחדת וגם אפילו שם אחר על הכפר}}<br />
לאחר מספר שנים עזבו מרבית תושבי "תוחלת" את מקומם, למעט מספר תושבים בודדים שהתעקשו לחיות במעין אוטונומיה בתוככי כפר חב"ד{{הערה|לפני בניית [[770 כפר חב"ד|770 בכפר]] פינו את תושבי תוחלת מהגבנה על מנת לבנות את הבנין (מלבד 2 משפחות שהתעקשו להישאר)}}.<br />
<br />
בראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בענפי חקלאות שונים כגידול בעלי חיים, עופות, ירקות שונים ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה, ננטשה אט אט עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצמת בכפר{{הערה|שם=עבד אברהם אנכי}}.<br />
<br />
===השנים הראשונות===<br />
ב[[תשרי]] [[תש"י]] נערכה אסיפה, בקרב התושבים בה הוחלט למנו את הרב [[שניאור זלמן גרליק]] כרב העיר. אדמו"ר הריי"צ שלח לאחר מכן להרב גרליק מכתב ברכה על המינוי{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, ח"י, עמ' של"ב.}}. מפעולותיו הראשונים של הרב גרליק במסגרת תפקידו, היה הקמת ה[[מקווה]] בכפר שנעשה בעידודו של הרבי{{הערה|התמים הראשון, עמ' 100 - 101.}}. לקראת שנת ה[[שמיטה]] שחלה בשנת [[תשי"ב]], שלח הרבי מכתב לתושבי הכפר בו הורה להם שלא להסתמך על [[היתר מכירה]], ובמקביל פעל הרבי להשגת סיוע כספי לתושבי הכפר למשך שנת השמיטה{{הערה|התמים הראשון, עמ' 101 - 105, וראה בערך [[קרן השביעית]].}}.<br />
<br />
בשנת [[תשט"ו]] הוקם בכפר [[בית הספר למלאכה]], בליל יום חמישי, אור ל[[א' אייר]] [[תשט"ז]], בערך בשעה שמונה בערב, כאשר התלמידים והמדריכים עמדו בתפילת ערבית, [[רצח יד החמישה|הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד על ידי מחבלי ה'פידאיון' שהסתננו מירדן. בטבח האכזרי נהרג המדריך הת' [[שמחה זילברשטרום]] וארבעה תלמידים. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: 'יד החמשה'.<br />
<br />
לאחר שנודע לרבי שלבנות הכפר אין מוסד חינוכי לשהות בו לאחר גמר לימודיהם, הורה הרבי לפעול להקמת תיכון חב"די בכפר, שבמקביל הורה לדאוג שהבנות ישלחו למוסד הכי חרדי שקיים{{הערה|מכתב מ[[י"ד אב]] [[תשט"ז]].}}. בשנת [[תשי"ז]] הוקם [[בית רבקה כפר חב"ד]].<br />
<br />
בשנת [[תשי"ט]] הוקם [[סניף קה"ת כפר חב"ד]], לזכר נרצחי בית הספר למלאכה. בשנת [[תש"כ]] נבנו מספר בתים חדשים ליד הרכבת בכפר שכונו אז "כפר חב"ד ב'"{{הערה|אגרת שלמה זלמן שרגאי, עמ' 319.}}. בשנת [[תשכ"ג]] הועברה ישיבת תומכי תמימים ב[[תל אביב]] לכפר חב"ד.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ו]] בעקבות הוראת הרבי, הוקם וועד מיוחד שדאג להתקנת [[גנרטור]] בכפר.<br />
<br />
בשנת [[תש"ל]] הוקם בכפר [[ישיבת הבוכרים]] "אור שמחה" על ידי ר' [[שמחה גורודצקי]], ובשנת [[תשל"ג]] - הוקם [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד]] על ידי ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] ור' [[משה וישצקי]]. באותם שנים החלה בנייתו של בית הכנסת [[בית מנחם]], שנחנך ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ח]].<br />
<br />
ב[[ח' סיוון]] [[תשל"ד]] נפטר הרב הרב גרליק בתאונת דרכים. לאחר פטירתו הוחלט למנות את הרב [[נחום טרבניק]] בתור הרב, ואת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בתור מו"צ.<br />
<br />
===משנות הממי"ם ואילך===<br />
{{להשלים}}<br />
ב[[ג' תשרי]] [[תשמ"ד]] נפטר רבה של כפר חב"ד הרב [[נחום טרבניק]], והרב אשכנזי מונה בתור ממלא מקומו.<br />
<br />
בעקבות [[פרשיית הספרים]], הוקם בכפר בהוראה ישירה של הרבי, דגם של [[770 כפר חב"ד|770 בכפר]]. הבניין נחנך ב[[ט"ו תמוז]] [[תשמ"ו]].<br />
<br />
ב[[שבט]] [[תשנ"ב]] הונחה [[אבן הפינה]] ל[[ארמון למלך המשיח]], שמקומו נבחר על ידי הרבי ליד הדגם של 770.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ב]] הוקם בכפר תלמוד חדש בשם "[[חדר ליובאוויטש]]". <br />
<br />
ב[[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]] נפטר רבה של הכפר הרב אשכנזי, ובמקומו מונה בנו הרב [[מאיר אשכנזי]]. <br />
<br />
בתחילת שנת הלימודים [[תשפ"א]] הוקמו בכפר [[תלמוד תורה אור ליובאוויטש]] ו[[ישיבת הבוכרים]].<br />
<br />
==בירת ארץ ישראל==<br />
[[הרבי]] התבטא מספר פעמים שכפר חב"ד הוא עיר הבירה של [[ארץ ישראל]] ושם אפשר לחוש אלוקות במוחש{{הערה|משבחי רבי, עמ' 179}} על אף שהוא נקרא "כפר"{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"ח]], ח"א, עמ' 402.}}. להרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] שסיפר לרבי שהוא מתכוון לגור ב[[ירושלים]] או ב[[תל אביב]], ענה הרבי ש:"מדוע לא בכפר חב"ד, עיר הבירה של ארץ ישראל?"{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גיליון 685, עמ' 26.}}.<br />
<br />
הרבי הוסיף שתפקידם של תושבי כפר חב"ד הוא לכבוש את [[ארץ ישראל]] בענייני כפר חב"ד{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"ט]], ח"א, עמ' 330.}}, ושכפר חב"ד עצמו הוא מקום שנוגע לכל ארץ ישראל{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"א]], עמ' 279.}}.<br />
<br />
כמו כן הרבי אמר לר' [[שלמה מיידנצ'יק|שלוימק'ה מיידנצ'יק]] ביחידות בשנת [[תשמ"ד]] שכאשר בכפר חב"ד תשרור שמחה המצב ישפיע על כל ארץ ישראל שכולם יהיו בה בשמחה, והמצב בארץ ישראל ישפיע על כל העולם.<br />
==התייחסויות מהרבי==<br />
[[קובץ:עעעעעע.png|ממוזער|משלחת מכפר חב"ד מוסרת ל[[הרבי|רבי]] [[אתרוג קלבריה#נתינת האתרוג לרבי|אתרוגים מהפרדים בכפר חב"ד]]]]<br />
[[הרבי]] במשך השנים עודד את תושבי הכפר, והיה מקבל לעיתים תכופות ל[[יחידות]] משלחת המייצגת תושבי כפר חב"ד, הרבי אף פעמים רבות היה מעודד אישים חשובים להגיע לביקור בכפר חב"ד, ל[[שז"ר]] כתב הרבי:""בוודאי כמנהגו הטוב כמה שנים יבקר בכפר חב"ד ביום הבהיר הוא יום י"ט כסליו הבע"ל"{{הערה|'איגרות-קודש' כרך חי עמ' צ}}, הרבי היה אומר לאישים שהגיעו לארץ, למסור דרישת שלום לכפר חב"ד.<br />
<br />
[[הרבי]] היה אף מעורב בכל פרט בכפר חב"ד.<br />
<br />
ביחידות לתושבי כפר חב"ד ב[[תשרי]] [[תשמ"ד]], אמר [[הרבי]]:<br />
{{ציטוטון|היסודות הרוחניים של כפר חב"ד הם בראשונה ("לכל לראש") כמובן כשמו של כפר חב"ד – לימוד פנימיות התורה, נשמת התורה, חב"ד דתורה יחד עם לימוד נגלה דתורה. ולזה דרושה גם הקדמת עבודת התפילה{{הערה|משבחי רבי' עמ' 180}}}}.<br />
<br />
בהמשך היחידות אמר הרבי גם:{{ציטוטון|לנשי ובנות ישראל יש השפעה גדולה מאוד על בעליהן, הוריהן, אחיהן ואחיותיהן. מובן, אפוא, שקיום כל עניינים אלו- של "האמת והשלום אהבו" – תלוי בהן. ובוודאי הן תראינה דוגמה חיה בכך, ובשמחה ובטוב לבב. וכך לא תהיה ל"מלך זקן וכסיל" שום דריסת רגל בכפר חב"ד{{הערה|משבחי רבי' עמ' עמ' 187-186}}}}.<br />
<br />
במשך שנות כהונתו של ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]] הרבי היה נוהג להתקשר אליו לעיתים תכופות על-ידי אחד המזכירים ולהתענין בנעשה בכפר, כמו כן הרב מיידנצ'יק קיבל פתקים סודיים מהרבי בנוגע לניהול הכפר, פתקים אלו הורה הרבי להשמיד מיד בתום קריאתם{{הערה|מעדות אחד ממזכיריו ובני משפחתו. כמה פתקים נמצאו לאחר מכן.}}.<br />
<br />
== גאוגרפיה ==<br />
[[קובץ:נוף כפחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שכונת לוי יצחק]] א' וב' במבט מהאוויר]]<br />
שטחו של הכפר הוא כ-2,500 דונם, נכון לשנת [[תש"פ]] אכלוסיית הכפר מונה למעלה מ-2,000 בתי אב וכ-8,500 נפשות. במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימת ההתפתחות במועצה האזורית שדות דן. גם בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר. הכפר הוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל. כמו כן בכפר מתגוררת קהילת חב"ד הגדולה בישראל והשנייה בגודלה בעולם (לאחר [[קראון הייטס]]).<br />
<br />
=== שכונות ורחובות===<br />
[[קובץ:השכונה החדשה כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שכונת לוי יצחק]] א' במבט אווירי]]<br />
<br />
בכפר קיימות כ-8 שכונות-אזורים: המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, [[שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד)|שכונת לוי יצחק]] א' וב', ושכונת בנה ביתך (שלושת האחרונות הן האחרונות שנבנו נכון לשנת תש"פ).<br />
<br />
בשנת [[תשע"ו]] ביוזמת יו"ר הועד ר' שמעון רבינוביץ קיבל ועד כפר-חב"ד החלטה להעניק שמות לרחובות הכפר. המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (צפת)|מאיר אשכנזי]] גיבה את ההחלטה, ונסמך על דברי [[הרבי]] לרב [[יצחק מענדל ליס]] שהציע ב'יחידות' לתת שמות לרחובות הכפר: {{הדגשה|אשר הרעיון עצמו הוא דבר נכון מאד, אלא שכיון שבניית הכפר טרם נסתיימה, ובוודאי יתווספו עוד שכונות ורחובות, אולי יצטרכו לשנות שמות של רחובות מסויימים, 'ויהיה קשה להתעסק עם שמות קדושים', לכן יש להמתין בביצוע הדבר}}.<br />
<br />
הרב אשכנזי ציין ש{{ציטוטון|בימינו אשר עיקר שטח הכפר כבר נבנה ב"ה, וניכר אלו רחובות הינם ראשיים, ואלו רחובות הינם צדדיים, ניתן לתת שמות לרחובות}}, והוסיף ש{{ציטוטון|הצורך בשמות לרחובות גובל לעיתים בפיקוח נפש, כאשר שירותי ההצלה מתקשים להגיע למשפחה הזקוקה לעזרה עקב העדר כתובת ברורה לבית, והעוברים ושבים גם הם אינם יכולים לסייע בזה מפני שהם עצמם אינם מכירים לעיתים את המשפחה הקוראת לעזרה - בגלל ריבוי המשפחות בכפר, כן ירבו}}{{הערה|[http://chabad.info/news/הרב-אשכנזי-תומך-רחובות-כפר-חבד-יקבלו-ש/ הרב אשכנזי תומך: רחובות כפר חב"ד יקבלו שמות] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
הועד מינה ועדה מיוחדת על מנת לבחור את השמות לרחובות והכיכרות בכפר. וב[[ג' אייר]] פורסמה רשימת שמות 42 הרחובות, ובהם בראש ובראשונה כמובן שמותם של רבותינו נשיאינו, וכן שמו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי)]] וכן שמות ספרי החסידות ושלושת רבני הכפר. הכיכרות בכפר נקראו על שמם של [[עשרת המבצעים]] שהכריז הרבי{{הערה|[http://chabad.info/news/ואלה-שמותרחובות-כפר-חבד/ מפת הכפר] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
== מוסדות וגופים השוכנים בכפר ==<br />
[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בניין 770 בכפר]]<br />
*בית אגודת חסידי חב"ד [[770 כפר חב"ד]]<br />
*[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]<br />
*[[סניף קה"ת בארץ הקודש]]<br />
*[[אור אבנר]]<br />
*[[מעון עולים כפר חב"ד]]<br />
*איגוד תלמידי הישיבות - [[את"ה המרכזי - 770]]<br />
*[[אשנב לחב"ד]]<br />
*[[מטה משיח באה"ק]]<br />
*משרדי "[[התאחדות החסידים]]"<br />
*[[יד לילד המיוחד]]<br />
*[[מכון לוי יצחק]]<br />
*[[ספר התורה של ילדי ישראל]]<br />
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]<br />
*[[רשת אהלי יוסף יצחק]]<br />
*[[ארגון הפנסאים|הפנסאים]]<br />
*[[שבועון בית משיח]]<br />
*[[שבועון כפר חב"ד]]<br />
*[[מרכז את"ה בארץ הקודש]]<br />
*[[תורת חב"ד לבני הישיבות]]<br />
<br />
=== בתי כנסת ===<br />
<br />
[[קובץ:הקפות שניות כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הקפות שניות]] בבית הכנסת 'בית מנחם']]<br />
*[[בית נחום יצחק]]. ע"ש הרב [[נחום יצחק פינסון]]. משפיע בית הכנסת - הרב [[זלמן גופין]]<br />
*בית הכנסת לצעירים "שטיינבאך שול" בשכונת השיכונים החדשים<br />
[[קובץ:רייטשיק שול.png|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת רייטשיק שול בכפר חב"ד]]<br />
*[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]]. ע"ש [[הרבי]]. [[בית הכנסת]] הגדול והמרכזי בכפר, בו יש מניינים משעות הבוקר המוקדמות ועד אחר חצות הלילה ובו מתקיימות ה[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] המרכזיות בימים מיוחדים כ[[י"ט כסלו]], [[ח"י אלול]], ועוד.<br />
*"מניין זושא" - מרתף [[בית מנחם]]<br />
*[[בית כנסת 'המרכזי']]<br />
[[קובץ:בית_מנחם_כפח.PNG|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת [[בית מנחם]]]]<br />
*בית הכנסת "אהל יעקב"<br />
*בית הכנסת בית מרדכי שמואל. ע"ש הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של כפר חב"ד<br />
*בית הכנסת בבניין [[770 בכפר חב"ד|770]]<br />
*ר' מענדל'ס שול. ע"ש הרב [[מנחם מענדל ברוק]]. רב ו[[משפיע]] בית הכנסת: הרב [[ברוך שלמה בלז'ינסקי]]<br />
*[[בית הכנסת ישראל אריה לייב (כפר חב"ד)| ישראל אריה לייב]]. ע"ש [[ישראל אריה לייב|אחיו של הרבי]]. רב בית הכנסת - הרב [[אליעזר ברוד]]<br />
*[[רייטשיק שול]]. ע"ש הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]]. רב בית הכנסת - הרב [[אשר אייזנבאך]]<br />
*ברק'ה שול. ע"ש הרב [[שלום דובער ליפסקר]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68643 בית-כנסת חדש בכפר חב"ד: "ברק'ה שול"] {{אינפו}}}}<br />
*בית הכנסת לצעירים גבעת ליובאוויטש. רב ביהכ"נ - הרב [[שמעון גופין]]<br />
*יעקב אבינו - [[אברהם גינדי|משפחת גינדי]]<br />
*שערי אליהו<br />
*בית הכנסת בכפר חב"ד ב'<br />
*דן יואל'ס שול <br />
*משכן יעקב<br />
*אוהל יוסף יצחק בורובסקי<br />
*צמח צדק<br />
<br />
=== מוסדות חינוך ===<br />
<br />
[[קובץ:ישיבה כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בחורים בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בערך [[תשכ"ד]]]]<br />
[[קובץ:חיידר אידיש - 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכת המבנה החדש ב[[אהלי תורה כפר חב"ד]]]]<br />
*גני ילדים.<br />
*[[תלמוד תורה כפר חב"ד]]<br />
*[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה - חדר אידיש]]<br />
*[[תלמוד תורה בית חינוך ליובאוויטש כפר חב"ד|בית חינוך ליובאוויטש]] (נסגר והתמזג עם [[חדר אור ליובאוויטש כפר חב"ד|חדר אור ליובאוויטש]])<br />
*[[תלמוד תורה אור ליובאוויטש כפר חב"ד|אור ליובאוויטש]]<br />
*[[בית ספר למלאכה]] (נסגר)<br />
*[[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]] תיכון<br />
*[[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]] מכללה<br />
*ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
*מוסדות [[אור שמחה]]<br />
*ישיבת [[אור תמימים]] בראשות ראש הישיבה הרב [[שניאור זלמן גפני]]<br />
*[[ישיבת אהלי תמימים כפר חב"ד|ישיבת אהלי תמימים]] בראשות ראש הישיבה הרב [[משה הלל]]<br />
*[[ישיבת אור מנחם (כפר חב"ד)|ישיבת אור מנחם]]<br />
*ישיבת 'אהלי מנחם מענדל' לבוגרי קבוצה, בראשות ראשי הישיבה הרב זלמן טורנהיים והרב [[יהודה לייב נחמנסון]]{{הערה|1=נוסד בשנת הלימודים תשפ"ב.[https://chabad.info/news/725274/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}<br />
*[[גן ישראל כפר חב"ד]].<br />
*[[ישיבת הבוכרים]] בראשות ראש הישיבה הרב [[יצחק אקסלרוד]]<br />
<br />
=== מבני ציבור ===<br />
<br />
[[קובץ:מבנה שדות דן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה מועצה אזורית שדות דן ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
* משרדי [[ועד כפר חב"ד]].<br />
* המועצה האזורית שדות דן.<br />
* מעיינות - מתנ"ס כפר חב"ד.<br />
* מרפאת "שירותי בריאות - כללית" ו"טיפת חלב".<br />
* מרפאת קופת "מאוחדת".<br />
* אוהל אירועים בסמוך לבית הכנסת '[[בית מנחם]]' (הוקם ב[[תשס"ג]])<br />
* אולם אירועים ב[[כפר חב"ד ב']] (החל לפעול ב[[תשע"ג]]){{הערה|באולמות אלו מתקיימות רובם של החתונות החב"דיות ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]]}}.<br />
*אולם ה[[תלמוד תורה]].<br />
*אולם [[הפנסאים]].<br />
<br />
===שונות===<br />
* "'''[[מאחורי הדבש]]'''" - מרכז לימודי-חווייתי על פעילות הדבורה וייצור הדבש<br />
* '''בריכת כפר חב"ד''' - בריכה נפרדת לנשים ולגברים במתחם בית הספר למלאכה<br />
* '''[[מאפיית מצות כפר חב"ד]]'''.<br />
* שני פרדסי אתרוגים.<br />
<br />
=== מקוואות ===<br />
* המקוה המרכזי.<br />
* מקוה [[בית מנחם]].<br />
* 'מקוה ישראל' בביהכ"נ נחום יצחק.<br />
* מקווה '[[רייטשיק שול]]'.<br />
* 'יענקל'ס מקווה' על שם ר' [[יעקב סטמבלר]].<br />
* מקווה ב[[כפר חב"ד ב']].<br />
<br />
== כלכלה ==<br />
[[קובץ:מאחורי הדבש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכוורת "[[מאחורי הדבש]]" ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"[[מאחורי הדבש]]") ופרדסי אתרוגי קלברי.<br />
<br />
בכפר יש 3 צרכניות, חנויות [[בגד]]ים, תכשיטים, כלי בית, מסעדות, דגים, משחטת עופות, 2 איטליזים, סניף של דואר ישראל וחברת השכרת רכבים. כמו כן, בכפר פועלים מספר מפעלים כגון מאפיות (ביניהן מאפיית מצות יד הגדולה בעולם), מפעל לעיבוד [[עור]] ומפעל ליצור חלקי מזגנים. בכפר נמצאת גם מכוורת דבש "מכוורת שניאורסון" כשלצידה פועל מרכז מבקרים "[[מאחורי הדבש]]" המיועד בעיקר לילדי הגנים ובתי-ספר.<br />
<br />
סניף הדואר בכפר חב"ד נפתח ב[[י"ד אדר א']] [[תשי"ט]], בשנת [[תשס"ז]] עבר סניף הדואר שיפוץ וכן עבר למקום חדש.<br />
<br />
== תחבורה ==<br />
רוב התחבורה לכפר וממנו נעשית על ידי רכבת ישראל המחזיקה תחנה בכפר חב"ד ומשמשת את כלל יישובי הסביבה, כן קיימים מספר קווי אוטובוסים של חברת אגד, סופרבוס ודן.<br />
*'''קו 354''' מכפר חב"ד ל[[בני ברק]] וחזרה (תחנה ראשונה ואחרונה ביישוב באר יעקב) פועל כל ימי החול וגם במוצאי שבת.<br />
* '''קו 357''' - מכפר חב"ד ל[[ירושלים]] וחזרה. פועל בימי חמישי ושישי ו[[מוצאי שבת]].<br />
*'''קו 134''' - מכפר חב"ד ל[[ביתר עילית]] וחזרה.<br />
* '''קו 548''' - מ[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]] לכפר חב"ד וחזרה. הקו יוצא מנחלת הר חב"ד לכפר חב"ד בבוקר, וחוזר בערב. פועל רק בחלק מימי השבוע ובשעות שונות. קו תלמידים.<br />
*'''קו 174''' מכפר חב"ד ל[[אלעד]] וחזרה.<br />
<br />
=== תחנת הרכבת ===<br />
{{ערך מורחב|תחנת הרכבת כפר חב"ד}}<br />
תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת [[תשי"ב]] בפיקוח העסקן הרב [[יצחק מענדל ליס]]. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי [[כפר חב"ד]]. התחנה סמוכה למושב צפריה.<br />
<br />
עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה "נקודת עצירה" שנקראה ספריא על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת ל[[ירושלים]]. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטרים עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת [[תשנ"ט]], שודרגה התחנה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים.<br />
<br />
ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו [[נתניה]] - [[רחובות]].<br />
<br />
== ועד כפר חב"ד ==<br />
[[קובץ:ועד כפר חב"ד.png|שמאל|ממוזער|250px|הלוגו של [[ועד כפר חב"ד]]]]<br />
<br />
[[קובץ:רבני כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב של לשכת הרבנות בכפר חב"ד, עליו חתומים המרא דאתרא אז, הרב [[נחום טרבניק]], והמו"צ דאז הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].]]<br />
{{ערך מורחב|ועד כפר חב"ד}}<br />
הכפר מתנהל על ידי ועד מיוחד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכות בחירות, אך פעמים והרב קורא לתושבים לאסיפה כללית, וע"פ הצבעה - מאריכים את כהונת הוועד הנוכחי (ללא בחירות).<br />
<br />
בשנות הבראשית של כפר חב"ד, ועד כפר חב"ד נוהל תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]], והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז|פיניע אלטהויז]] פעלו בדרכים שונות בכדי לבסס ולפתח את כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר יוכל לפעול, למרות השינויים התכופים בהרכב חברי הוועד והיו"ר.<br />
<br />
בשנת [[תש"כ]] מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו"ר ועד כפר חב"ד בנה את הבתים במרכז הכפר ואת ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים נרחבים עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים אחרים לטובת כפר חב"ד בפרט וחב"ד בכלל.<br />
<br />
אחריו בתפקיד כיהן [[מנחם לרר]] ואחריו הרב [[בנימין ליפשיץ]]. אחריו כיהן הרב [[שמעון רבינוביץ']].<br />
<br />
לצד עסקנים רשמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, הן כאשר נשאו בתפקידים רשמיים והן כאשר פרשו מתפקידם והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר. בין הבולטים שבהם:<br />
<br />
הרב [[זושא וילימובסקי]] הפרטיזן, שפעל בתוקף תפקידו כמזכיר [[ועד כפר חב"ד]], וגם לאחר שפרש במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והן לצידו של הרב [[מנחם לרר]]. הרב [[יונה איידלקופ]], שפעל יד ביד עם הרב זושא וילימובסקי והרב שלמה מיידנצ'יק. הרב ברוך גופין, הרב [[דוד חן]], הרב [[איצ'ה מענדל ליס]] - מזכיר הכפר, הרב [[מענדל פוטרפס]], הרב [[משה צבי סגל]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[ברק'ה וולף]]. הרב [[מאיר פריימן]] ששימש בתור מזכיר הועד לצידו של הרב שלמה מיידנצ'יק.<br />
<br />
ב[[חודש שבט]] [[תשע"ו]] נערכו בכפר חב"ד בחירות לחברי הוועד של כפר חב"ד, ר' [[שמעון רבינוביץ]] קיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר ובאסיפה שנערכה בערב [[י' שבט]] עם תום ספירת הקולות, בנוכחות המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] ובנוכחותו של יושב ראש המועצה דוד יפרח, נבחר הרב רבינוביץ על ידי כל חברי הוועד לשמש כיושב ראש וועד הכפר.<br />
בנאום שנשא לאחר מען התחייב לשמור על צביונו הגשמי והרוחני של כפר חב"ד לנחת רוח [[הרבי]].<br />
<br />
ב[[חודש אדר]] [[תשע"ח]] נערכו בחירות נוספות לוועד הכפר, מערכת הבחירות הייתה סוערת בעיקר בגלל התערבות הרב [[מאיר אשכנזי]] שתמך בוועד החדש. באסיפה שקיים בכ' אדר שאל הרב שאלות נוקבות ביותר על התנהלותו המלאה של הועד הקודם בראשות ר' [[שמעון רבינוביץ]] והראה חוסר שביעות רצון מריצה נוספת של רוב חברי הוועד. בעקבות ריצתו של הוועד חרף נאומו של הרב, הדגיש הרב לתושבים את גודל האחריות וחילול השם היכול להיגרם ותמך באופן בולט בוועד החדש.<br />
ביום חמישי כ"ח אדר נערכו הבחירות ונבחר הוועד החדש בראשות ר' [[נחמן רייכמן]].<br />
<br />
{{ערך מורחב|ועד מקומי כפר חב"ד}}<br />
בשנת [[תשע"ט]] נערכו בחירות נוספות ל[[ועד מקומי כפר חב"ד|וועד המקומי]]. בחירות אלו שנויים במחלוקת עקב היותם הפעם הראשונה בה שני הוועדים של הכפר, המונציפלי ווועד האגודה עומדים להתפצל עקב הוראתו של הרב בנושא.<br />
<br />
אף שהרב תמך ברשימה בראשות ר' [[נחמן רייכמן]] - יו"ר ועד האגודה, נבחר בסופו של דבר לראשות הועד ר' [[שמעון רבינוביץ']].<br />
<br />
== רבני כפר חב"ד ==<br />
* הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו הראשון של כפר חב"ד.<br />
* הרב [[נחום טרבניק]] חתנו של הרב גרליק.<br />
* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. נכדו של אחד ממייסדי כפר חב"ד - הרב [[אליעזר קרסיק]]. בתקופת הרב טרבניק, היה הרב אשכנזי מו"צ, ולאחר פטירתו מונה לרבו של כפר חב"ד.<br />
* הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] - ממלא מקום אביו ברבנות כפר חב"ד מאז פטירתו בשנת [[תשע"ה]].<br />
<br />
== כפר חב"ד ב' ==<br />
[[קובץ:כפר חבד ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת [[ספר תורה]] לבית הכנסת בכפר חב"ד ב']]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב"ד ב']]}}<br />
כפר חב"ד ב' הוא שמה של קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קריית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללה להכשרת מורות "[[בית רבקה כפר חב"ד]]" אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון. בקריית החינוך לומדות כ 800 תלמידות מכל הארץ.<br />
<br />
הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב [[שמואל חפר]] ובהקמה נעזר בר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יונה איידלקופ]].<br />
<br />
בעקבות הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום מתגוררות שם כמה עשרות משפחות (בעיקר משפחות אנשי הצוות), שהקימו [[בית כנסת]] ומקווה טהרה לנשים. <br />
<br />
<gallery widths="150px" ;"<br />
! style="padding: 35.5px; text-align: center;" heights="120px" perrow="8"><br />
קובץ:כפר חבד ב ברדוגו.jpg|כפר חב"ד ב' במבט מהאויר<br />
קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלום אווירי<br />
קובץ:שכונת בנה ביתך ברדוגו.jpg|השכונה החדשה 'בנה ביתך' בצפון כפר חב"ד<br />
קובץ:בניין המועצה והוועד.jpg|בנייני המועצה האזורית עמק לוד, וועד כפר חב"ד<br />
</gallery><br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שבועון בית משיח]] גיליון 1359 עמוד 19. חשיפה, מתי הוקם כפר חב"ד?<br />
*[[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ו[[שמואל חפר]], '''[[אלבום חב"ד בישראל]]''', [[תשל"ז]].<br />
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].<br />
*[[שמואל קראוס]], '''[[נשיא וחסיד]]''', [[תשנ"ט]].<br />
*שלומי חסקי, '''מיידנצ'יק - הקטר של חב"ד''', [[תשע"ג]] - ביוגרפית יו"ר ועד כפר חב"ד<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], [[תשס"ה]] - ביוגרפית מזכיר ועד כפר חב"ד<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''', [[תשע"ב]].<br />
*[[שניאור זלמן רודרמן]], '''70 פנים לכפר חב"ד''', [[תשע"ח]].<br />
*שניאור זלמן רבינוביץ', '''התמים הראשון''' תולדות הרב [[שניאור זלמן גרליק]], פרק רביעי "רב פעלים", [[תשפ"א]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד)]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* '''[https://kfar-chabad.com/ אתר הבית]''' של [[ועד כפר חב"ד]]<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13282&CategoryID=2162 יחס הרבי לכפר חב"ד]'''<br />
*'''[https://kfar-chabad.com/מכתבי-הרבי-לתושבים מכתב הרבי לכפר חב"ד]'''<br />
;מדיה<br />
*[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=38425 ווידאו של הסוכנות משנת תשכ"א - 1961] מתחנת הרכבת בכפר חב"ד, 12 שנים לאחר קום הכפר {{חב"ד און ליין}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68851 חוברת על 'מראות כפר חב"ד' בשנת הכ"פים] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80207 כפר חב"ד בתצלום מהאוויר] {{אינפו}}<br />
*[|95522|בסרטון חדש: ציורים מכפר חב"ד פרי מכחולו של יחיאל אופנר|כ"ג אדר תשע"ו] {{חב"ד און ליין}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/130802 תשכ"ו: סרט דוקומנטרי נדיר ומרגש על כפר חב"ד]''' {{וידאו}}{{COL}}<br />
<br />
;כתבות היסטוריות<br />
*'''[https://col.org.il/news/134656 המערכה על השם "כפר חב"ד"]''' {{COL}}<br />
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_פלישה_באישון_לילה_כל_השלבים_שהביאו_להקמת_כפר_חב"ד_68445.html פלישה באישון לילה] סקירה על הקמת כפר חב"ד מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]] - {{חב"ד און ליין}}<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=676 סקירה על החשמל בכפר חב"ד והגנרטור שהותקן בה עבור שבתות וימים טובים] {{אינפו}}<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/21/432953421071.html תחנת כפר חב"ד סניף וילנה]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] [[אייר]] [[תשע"ו]]<br />
*'''[https://col.org.il/news/131954 ימי הבראשית של כפר חב"ד - כך הוא היה נראה לפני עשרות שנים • נדיר]''' {{COL}}<br />
*[https://chabad.info/in-focus/751519/ מגבעת על הראש וטורייה ביד: התמונות הנדירות מכפר חב"ד {{אינפו}}]<br />
*[https://col.org.il/news/135890 הסנאטור האמריקני ביקר בכפר. כעת נחשפות התמונות • נדיר] {{col}}<br />
*[https://col.org.il/news/138589 73 שנים להקמתו של כפר חב"ד: העיתונות דאז עם צילומים נדירים{{col}}]<br />
;גלריה<br />
*[https://col.org.il/news/124991 פרויקט מיוחד: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק ראשון {{col}}]<br />
*[https://col.org.il/news/124993 פרויקט COL: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק שני | צפו {{col}}]<br />
*[https://col.org.il/news/125003 פרויקט COL: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק שלישי | צפו {{col}}]<br />
*[https://chabad.info/in-focus/889528/ הכטמן מגיש: בנין 770 בכפר חב"ד • תיעוד מרהיב] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד|*]]<br />
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%96%D7%A4%D7%98&diff=608318אריה קירשנזפט2023-07-04T11:36:32Z<p>מוישע זוכמיר: /* ספריו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב אריה קירשנזפט.JPG|ממוזער|שמאל|200px|הרב אריה קירשנזפט]]<br />
הרב '''אריה יהודה קירשנזפט''' (יליד שנת [[תשמ"ה]]) הוא מחנך ב[[תלמוד תורה אור ליובאוויטש כפר חב"ד|תלמוד תורה אור ליובאוויטש]] ומשפיע ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
<br />
הרב אריה קירשנזפט נולד בב' טבת תשמ"ה לאביו הרב [[יגאל קירשנזפט]], שליח הרבי ל[[גוש קטיף]].<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים בבני ברק]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד בצפת]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ה]] נסע לרבי לשנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
לאחר נישואיו למרת דבורה לאה (בת ר' [[פנחס טרבניק]] (כפר חב"ד)), היה שותף בהקמת ובניהול [[בית ליובאוויטש|חדר ליובאוויטש]] בכפר חב"ד.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] החל לשמש כמשפיע בישיבת [[ישיבת דעת רחובות|דעת]] ברחובות עד שנת [[תשפ"ג]].<br />
<br />
משמש כמלמד ב[[חדר ליובאוויטש]] בכפר חב"ד וכ[[משפיע]] החדר.<br />
<br />
במסגרת פעילותו החינוכית היה חבר הרב קירשנזפט במערכת 'דבר מלכות לילדים' ומשמש כמגיה תוכן ב[[הוצאה לאור]] של [[צבאות ה' בארץ הקודש|צבאות ה' בארה"ק]].<br />
<br />
במסגרת פעולותיו ב[[כפר חב"ד]] פעל להקים את מוסדות החינוך על טהרת הקודש בכפר בהם [[חדר ליובאוויטש]], [[בנות חיה מושקא (כפר חב"ד)|בנות חיה מושקא]] ו[[גן משיחי (כפר חב"ד)|גן משיחי]].<br />
<br />
==ספריו==<br />
<br />
*'''המקדש הנודד''' - שיחת קונטרס [[בית רבינו שבבבל]] בעיבוד והסברה בלשון קלילה, עם ביאור משולב במילות השיחה עצמן.<br />
*'''המקדש הנודד (קומיקס)''' - שיחת קונטרס [[בית רבינו שבבבל]] בעיבוד קומיקס לילדים.<br />
*'''הילדים של היום''' - חינוך הילדים לאור [[תורת החסידות]], תורתו של הרבי ושיחות ה'[[דבר מלכות]]'.<br />
*'''איך להפוך לזוג מאושר''' - חיי המשפחה ושלום הבית לאור [[תורת החסידות]], תורתו של הרבי ושיחות ה'[[דבר מלכות]]'.<br />
*'''מעשה בשמן המלך''' - ביאור על בסיס מאמר [[ביום עשתי עשר תשל"א]] ושיחות ה'[[דבר מלכות]]' בצורת סיפור-משל.<br />
<br />
=== פרסומי גאולה ומשיח בעריכתו ===<br />
<br />
במשך השנים היה שותף לעריכת פרסומים רבים בענייני גאולה למשיח, בהם בין השאר:<br />
<br />
*'''האוצר הגדול''' - על [[בשורת הגאולה]] של הרבי, [[מלך המשיח|סימני המלך המשיח ברמב"ם]], [[נצחיות חייו של הרבי]], ה[[כתיבה לרבי]] על ידי ה[[אגרות קודש]], ועוד.<br />
*'''המלך המשיח''' - זהותו של [[הרבי כמלך המשיח]] ו[[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו]].<br />
*'''בפועל ממש''' - רעיונות, דרכי פעולה ועצות במישור הפצת והסברת [[בשורת הגאולה]].<br />
*'''הלב שלך''' - הסברה על [[קבלת המלכות]] ו[[יחי המלך|הכרזת יחי המלך]].<br />
*'''רק תבקש''' - הסברה על ה[[כתיבה לרבי]] על ידי ה[[אגרות קודש]].<br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:קירשנזפט, אריה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קירשנזפט]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ה]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%96%D7%A4%D7%98&diff=608316אריה קירשנזפט2023-07-04T11:36:19Z<p>מוישע זוכמיר: /* ספריו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב אריה קירשנזפט.JPG|ממוזער|שמאל|200px|הרב אריה קירשנזפט]]<br />
הרב '''אריה יהודה קירשנזפט''' (יליד שנת [[תשמ"ה]]) הוא מחנך ב[[תלמוד תורה אור ליובאוויטש כפר חב"ד|תלמוד תורה אור ליובאוויטש]] ומשפיע ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
<br />
הרב אריה קירשנזפט נולד בב' טבת תשמ"ה לאביו הרב [[יגאל קירשנזפט]], שליח הרבי ל[[גוש קטיף]].<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים בבני ברק]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד בצפת]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ה]] נסע לרבי לשנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
לאחר נישואיו למרת דבורה לאה (בת ר' [[פנחס טרבניק]] (כפר חב"ד)), היה שותף בהקמת ובניהול [[בית ליובאוויטש|חדר ליובאוויטש]] בכפר חב"ד.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] החל לשמש כמשפיע בישיבת [[ישיבת דעת רחובות|דעת]] ברחובות עד שנת [[תשפ"ג]].<br />
<br />
משמש כמלמד ב[[חדר ליובאוויטש]] בכפר חב"ד וכ[[משפיע]] החדר.<br />
<br />
במסגרת פעילותו החינוכית היה חבר הרב קירשנזפט במערכת 'דבר מלכות לילדים' ומשמש כמגיה תוכן ב[[הוצאה לאור]] של [[צבאות ה' בארץ הקודש|צבאות ה' בארה"ק]].<br />
<br />
במסגרת פעולותיו ב[[כפר חב"ד]] פעל להקים את מוסדות החינוך על טהרת הקודש בכפר בהם [[חדר ליובאוויטש]], [[בנות חיה מושקא (כפר חב"ד)|בנות חיה מושקא]] ו[[גן משיחי (כפר חב"ד)|גן משיחי]].<br />
<br />
==ספריו==<br />
<br />
*'''המקדש הנודד''' - שיחת קונטרס [[בית רבינו שבבבל]] בעיבוד והסברה בלשון קלילה, עם ביאור משולב במילות השיחה עצמן.<br />
*'''המקדש הנודד''' (קומיקס) - שיחת קונטרס [[בית רבינו שבבבל]] בעיבוד קומיקס לילדים.<br />
*'''הילדים של היום''' - חינוך הילדים לאור [[תורת החסידות]], תורתו של הרבי ושיחות ה'[[דבר מלכות]]'.<br />
*'''איך להפוך לזוג מאושר''' - חיי המשפחה ושלום הבית לאור [[תורת החסידות]], תורתו של הרבי ושיחות ה'[[דבר מלכות]]'.<br />
*'''מעשה בשמן המלך''' - ביאור על בסיס מאמר [[ביום עשתי עשר תשל"א]] ושיחות ה'[[דבר מלכות]]' בצורת סיפור-משל.<br />
<br />
=== פרסומי גאולה ומשיח בעריכתו ===<br />
<br />
במשך השנים היה שותף לעריכת פרסומים רבים בענייני גאולה למשיח, בהם בין השאר:<br />
<br />
*'''האוצר הגדול''' - על [[בשורת הגאולה]] של הרבי, [[מלך המשיח|סימני המלך המשיח ברמב"ם]], [[נצחיות חייו של הרבי]], ה[[כתיבה לרבי]] על ידי ה[[אגרות קודש]], ועוד.<br />
*'''המלך המשיח''' - זהותו של [[הרבי כמלך המשיח]] ו[[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו]].<br />
*'''בפועל ממש''' - רעיונות, דרכי פעולה ועצות במישור הפצת והסברת [[בשורת הגאולה]].<br />
*'''הלב שלך''' - הסברה על [[קבלת המלכות]] ו[[יחי המלך|הכרזת יחי המלך]].<br />
*'''רק תבקש''' - הסברה על ה[[כתיבה לרבי]] על ידי ה[[אגרות קודש]].<br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:קירשנזפט, אריה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קירשנזפט]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ה]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%96%D7%A4%D7%98&diff=608315אריה קירשנזפט2023-07-04T11:35:48Z<p>מוישע זוכמיר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב אריה קירשנזפט.JPG|ממוזער|שמאל|200px|הרב אריה קירשנזפט]]<br />
הרב '''אריה יהודה קירשנזפט''' (יליד שנת [[תשמ"ה]]) הוא מחנך ב[[תלמוד תורה אור ליובאוויטש כפר חב"ד|תלמוד תורה אור ליובאוויטש]] ומשפיע ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
<br />
הרב אריה קירשנזפט נולד בב' טבת תשמ"ה לאביו הרב [[יגאל קירשנזפט]], שליח הרבי ל[[גוש קטיף]].<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים בבני ברק]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד בצפת]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ה]] נסע לרבי לשנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
לאחר נישואיו למרת דבורה לאה (בת ר' [[פנחס טרבניק]] (כפר חב"ד)), היה שותף בהקמת ובניהול [[בית ליובאוויטש|חדר ליובאוויטש]] בכפר חב"ד.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] החל לשמש כמשפיע בישיבת [[ישיבת דעת רחובות|דעת]] ברחובות עד שנת [[תשפ"ג]].<br />
<br />
משמש כמלמד ב[[חדר ליובאוויטש]] בכפר חב"ד וכ[[משפיע]] החדר.<br />
<br />
במסגרת פעילותו החינוכית היה חבר הרב קירשנזפט במערכת 'דבר מלכות לילדים' ומשמש כמגיה תוכן ב[[הוצאה לאור]] של [[צבאות ה' בארץ הקודש|צבאות ה' בארה"ק]].<br />
<br />
במסגרת פעולותיו ב[[כפר חב"ד]] פעל להקים את מוסדות החינוך על טהרת הקודש בכפר בהם [[חדר ליובאוויטש]], [[בנות חיה מושקא (כפר חב"ד)|בנות חיה מושקא]] ו[[גן משיחי (כפר חב"ד)|גן משיחי]].<br />
<br />
==ספריו==<br />
<br />
*'''המקדש הנודד''' - שיחת קונטרס [[בית רבינו שבבבל]] בעיבוד והסברה בלשון קלילה, עם ביאור משולב במילות השיחה עצמן.<br />
*'''המקדש הנודד''' - שיחת קונטרס [[בית רבינו שבבבל]] בעיבוד קומיקס לילדים.<br />
*'''הילדים של היום''' - חינוך הילדים לאור [[תורת החסידות]], תורתו של הרבי ושיחות ה'[[דבר מלכות]]'.<br />
*'''איך להפוך לזוג מאושר''' - חיי המשפחה ושלום הבית לאור [[תורת החסידות]], תורתו של הרבי ושיחות ה'[[דבר מלכות]]'.<br />
*'''מעשה בשמן המלך''' - ביאור על בסיס מאמר [[ביום עשתי עשר תשל"א]] ושיחות ה'[[דבר מלכות]]' בצורת סיפור-משל.<br />
<br />
=== פרסומי גאולה ומשיח בעריכתו ===<br />
<br />
במשך השנים היה שותף לעריכת פרסומים רבים בענייני גאולה למשיח, בהם בין השאר:<br />
<br />
*'''האוצר הגדול''' - על [[בשורת הגאולה]] של הרבי, [[מלך המשיח|סימני המלך המשיח ברמב"ם]], [[נצחיות חייו של הרבי]], ה[[כתיבה לרבי]] על ידי ה[[אגרות קודש]], ועוד.<br />
*'''המלך המשיח''' - זהותו של [[הרבי כמלך המשיח]] ו[[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו]].<br />
*'''בפועל ממש''' - רעיונות, דרכי פעולה ועצות במישור הפצת והסברת [[בשורת הגאולה]].<br />
*'''הלב שלך''' - הסברה על [[קבלת המלכות]] ו[[יחי המלך|הכרזת יחי המלך]].<br />
*'''רק תבקש''' - הסברה על ה[[כתיבה לרבי]] על ידי ה[[אגרות קודש]].<br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:קירשנזפט, אריה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קירשנזפט]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ה]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%96%D7%A4%D7%98&diff=608314אריה קירשנזפט2023-07-04T11:35:08Z<p>מוישע זוכמיר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב אריה קירשנזפט.JPG|ממוזער|שמאל|200px|הרב אריה קירשנזפט]]<br />
הרב '''אריה יהודה קירשנזפט''' (יליד שנת [[תשמ"ה]]) הוא מחנך ב[[תלמוד תורה אור ליובאוויטש כפר חב"ד|תלמוד תורה אור ליובאוויטש]] ומשפיע ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
<br />
הרב אריה קירשנזפט נולד בב' טבת תשמ"ה לאביו הרב [[יגאל קירשנזפט]], שליח הרבי ל[[גוש קטיף]].<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים בבני ברק]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד בצפת]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ה]] נסע לרבי לשנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
לאחר נישואיו למרת דבורה לאה (בת ר' [[פנחס טרבניק]] (כפר חב"ד)), היה שותף בהקמת ובניהול [[בית ליובאוויטש|חדר ליובאוויטש]] בכפר חב"ד.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] החל לשמש כמשפיע בישיבת [[ישיבת דעת רחובות|דעת]] ברחובות עד שנת [[תשפ"ג]].<br />
<br />
משמש כמלמד ב[[חדר ליובאוויטש]] בכפר חב"ד וכ[[משפיע]] החדר.<br />
<br />
במסגרת פעילותו החינוכית היה חבר הרב קירשנזפט במערכת 'דבר מלכות לילדים' ומשמש כמגיה תוכן ב[[הוצאה לאור]] של [[צבאות ה' בארץ הקודש|צבאות ה' בארה"ק]].<br />
<br />
במסגרת פעולותיו ב[[כפר חב"ד]] פעל להקים את מוסדות החינוך על טהרת הקודש בכפר בהם [[חדר ליובאוויטש]], [[בנות חיה מושקא (כפר חב"ד)|בנות חיה מושקא]] ו[[גן משיחי (כפר חב"ד)|גן משיחי].<br />
<br />
==ספריו==<br />
<br />
*'''המקדש הנודד''' - שיחת קונטרס [[בית רבינו שבבבל]] בעיבוד והסברה בלשון קלילה, עם ביאור משולב במילות השיחה עצמן.<br />
*'''המקדש הנודד''' - שיחת קונטרס [[בית רבינו שבבבל]] בעיבוד קומיקס לילדים.<br />
*'''הילדים של היום''' - חינוך הילדים לאור [[תורת החסידות]], תורתו של הרבי ושיחות ה'[[דבר מלכות]]'.<br />
*'''איך להפוך לזוג מאושר''' - חיי המשפחה ושלום הבית לאור [[תורת החסידות]], תורתו של הרבי ושיחות ה'[[דבר מלכות]]'.<br />
*'''מעשה בשמן המלך''' - ביאור על בסיס מאמר [[ביום עשתי עשר תשל"א]] ושיחות ה'[[דבר מלכות]]' בצורת סיפור-משל.<br />
<br />
=== פרסומי גאולה ומשיח בעריכתו ===<br />
<br />
במשך השנים היה שותף לעריכת פרסומים רבים בענייני גאולה למשיח, בהם בין השאר:<br />
<br />
*'''האוצר הגדול''' - על [[בשורת הגאולה]] של הרבי, [[מלך המשיח|סימני המלך המשיח ברמב"ם]], [[נצחיות חייו של הרבי]], ה[[כתיבה לרבי]] על ידי ה[[אגרות קודש]], ועוד.<br />
*'''המלך המשיח''' - זהותו של [[הרבי כמלך המשיח]] ו[[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו]].<br />
*'''בפועל ממש''' - רעיונות, דרכי פעולה ועצות במישור הפצת והסברת [[בשורת הגאולה]].<br />
*'''הלב שלך''' - הסברה על [[קבלת המלכות]] ו[[יחי המלך|הכרזת יחי המלך]].<br />
*'''רק תבקש''' - הסברה על ה[[כתיבה לרבי]] על ידי ה[[אגרות קודש]].<br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:קירשנזפט, אריה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קירשנזפט]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ה]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%96%D7%A4%D7%98&diff=608312אריה קירשנזפט2023-07-04T11:34:32Z<p>מוישע זוכמיר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב אריה קירשנזפט.JPG|ממוזער|שמאל|200px|הרב אריה קירשנזפט]]<br />
הרב '''אריה יהודה קירשנזפט''' (יליד שנת [[תשמ"ה]]) הוא מחנך ב[[תלמוד תורה אור ליובאוויטש כפר חב"ד|תלמוד תורה אור ליובאוויטש]] ומשפיע ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
<br />
הרב אריה קירשנזפט נולד בב' טבת תשמ"ה לאביו הרב יגאל קירשנזפט, שליח הרבי לגוש קטיף.<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים בבני ברק וישיבת חב"ד בצפת.<br />
<br />
בשנת תשס"ה נסע לרבי לשנת ה'קבוצה'.<br />
<br />
לאחר נישואיו למרת דבורה לאה (בת ר' פנחס טרבניק (כפר חב"ד)), היה שותף בהקמת ובניהול חדר ליובאוויטש בכפר חב"ד.<br />
<br />
בשנת תשע"ז החל לשמש כמשפיע בישיבת דעת ברחובות עד שנת תשפ"ג.<br />
<br />
משמש כמלמד בחדר ליובאוויטש בכפר חב"ד וכמשפיע החדר.<br />
<br />
במסגרת פעילותו החינוכית היה חבר הרב קירשנזפט במערכת 'דבר מלכות לילדים' ומשמש כמגיה תוכן בהוצאה לאור של צבאות ה' בארה"ק.<br />
<br />
במסגרת פעולותיו בכפר חב"ד פעל להקים את מוסדות החינוך על טהרת הקודש בכפר בהם חדר ליובאוויטש, בנות חיה מושקא ו[[גן משיחי (כפר חב"ד)|גן משיחי].<br />
<br />
==ספריו==<br />
<br />
*'''המקדש הנודד''' - שיחת קונטרס [[בית רבינו שבבבל]] בעיבוד והסברה בלשון קלילה, עם ביאור משולב במילות השיחה עצמן.<br />
*'''המקדש הנודד''' - שיחת קונטרס [[בית רבינו שבבבל]] בעיבוד קומיקס לילדים.<br />
*'''הילדים של היום''' - חינוך הילדים לאור [[תורת החסידות]], תורתו של הרבי ושיחות ה'[[דבר מלכות]]'.<br />
*'''איך להפוך לזוג מאושר''' - חיי המשפחה ושלום הבית לאור [[תורת החסידות]], תורתו של הרבי ושיחות ה'[[דבר מלכות]]'.<br />
*'''מעשה בשמן המלך''' - ביאור על בסיס מאמר [[ביום עשתי עשר תשל"א]] ושיחות ה'[[דבר מלכות]]' בצורת סיפור-משל.<br />
<br />
=== פרסומי גאולה ומשיח בעריכתו ===<br />
<br />
במשך השנים היה שותף לעריכת פרסומים רבים בענייני גאולה למשיח, בהם בין השאר:<br />
<br />
*'''האוצר הגדול''' - על [[בשורת הגאולה]] של הרבי, [[מלך המשיח|סימני המלך המשיח ברמב"ם]], [[נצחיות חייו של הרבי]], ה[[כתיבה לרבי]] על ידי ה[[אגרות קודש]], ועוד.<br />
*'''המלך המשיח''' - זהותו של [[הרבי כמלך המשיח]] ו[[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו]].<br />
*'''בפועל ממש''' - רעיונות, דרכי פעולה ועצות במישור הפצת והסברת [[בשורת הגאולה]].<br />
*'''הלב שלך''' - הסברה על [[קבלת המלכות]] ו[[יחי המלך|הכרזת יחי המלך]].<br />
*'''רק תבקש''' - הסברה על ה[[כתיבה לרבי]] על ידי ה[[אגרות קודש]].<br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:קירשנזפט, אריה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קירשנזפט]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ה]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A7&diff=608304אלעזר גורליק2023-07-04T11:19:34Z<p>מוישע זוכמיר: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:א. גורליק .jpg|ממוזער|הרב אלעזר גורליק]]<br />
הרב '''אלעזר מרדכי גורליק''' (יליד שנת [[תרצ"ה]]) הינו חסיד תושב [[כפר חב"ד]], ומנהל פרדס אתרוגים ייחודי שנשתל בהוראת הרבי, וכיום כל האתרוגים בו גדלים על עצים שנשתלו מזרעים של האתרוג שהרבי עצמו בירך עליו.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ג כסלו]] [[תרצ"ה]] לאביו ר' [[אברהם שמואל גורליק]] ולאמו מרת פסיה, כאשר מצד אביו היה נכדו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]] (לימים רבה הראשון של [[כפר חב"ד]]).<br />
<br />
בשנת [[תש"ו]] יצאה משפחתו מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]], ובשנת תש"ט נמנתה משפחתו על 34 המשפחות הראשונות שהתיישבות בשפריר וייסדו את [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
אביו עסק בחקלאות, ובשנת [[תש"כ]] שתל בשותפות עם ר' נחמן אלבוים מטע אתרוגים וניהל אותו יחד עמו עד שנת [[תש"ל]]. לאחר הגירתו של אלבוים, רכש ממנו את חלקו ובמשך כעשור שנים המשיך להתמודד עם הקשיים השונים בגידול ושימור התארוגים כאשר לאורך כל הדרך זכה אביו לברכת ועידוד הרבי.<br />
<br />
בשנת [[תש"ל]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לראשונה לחודש החגים, ולאחר שובו החל לעסוק בחינוך. כאשר הועלתה הצעה בשנת תשל"ז שיפסיק את עיסוקו בחינוך ויעזור לאביו בגידול האתרוגים, שלל זאת הרבי באומרו שעל פי הידיעות שמגיעות אליו הוא מצליח בעבודת החינוך.<br />
<br />
בהגיעו לגיל חתונה נשא לאשה את מרת ליובה, בת ר' [[פנחס מרוזוב]] בנו של ר' [[אלחנן דוב מרוזוב]], ולאחר מכן שימש כמורה ב[[בית הספר למלאכה כפר חב"ד]].<br />
<br />
גם לאחר שקיבל לידיו את ניהול הפרדס בשתפות עם גיסו הרב [[משה נפרסטק]] המשיך לעסוק בחינוך, ועל פי הוראת הרבי העסיקו הגיסים עובדים בתשלום שיעסקו בגידול האתרוגים.<br />
<br />
לאורך השנים זכה ליחס חם מהרבי בכל הנוגע לפרדס ולמספר הוראות אישיות בנוגע לנטיעת האתרוגים, ועל פי עדותו של המזכיר הרב [[לייבל גרונר]] הרבי אף השתמש באתרוגים מהפרדס שבבעלותו בימי חג הסוכות.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*גיסו, ר' [[אברהם דוד מרוזוב]]<br />
*בנו, הרב פנחס גורליק - [[כפר חב"ד]]<br />
*בנו, [[שמעון גורליק]] - [[נהריה]]<br />
*בנו, הרב [[מנחם מענדל גורליק (אשקלון)|מנחם מענדל גורליק]] - משלוחי הרבי ב[[אשקלון]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/10/70.-Haazinu-5776-Hebrew.pdf חייבים אתרוגים לא מורכבים]''' {{PDF}} בגליון 'הסיפור שלי' של חברת המדיה החב"דית [[JEM]], י"ב תשרי תשע"ז<br />
<br />
{{מיון רגיל:גורליק, אלעזר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גורליק]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A7&diff=608303אלעזר גורליק2023-07-04T11:19:22Z<p>מוישע זוכמיר: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:א. גורליק .jpg|ממוזער|הרב אלעזר גורליק]]<br />
הרב '''אלעזר מרדכי גורליק''' (יליד שנת [[תרצ"ה]]) הינו חסיד תושב [[כפר חב"ד]], ומנהל פרדס אתרוגים ייחודי שנשתל בהוראת הרבי, וכיום כל האתרוגים בו גדלים על עצים שנשתלו מזרעים של האתרוג שהרבי עצמו בירך עליו.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ג כסלו]] [[תרצ"ה]] לאביו ר' [[אברהם שמואל גורליק]] ולאמו מרת פסיה, כאשר מצד אביו היה נכדו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]] (לימים רבה הראשון של [[כפר חב"ד]]).<br />
<br />
בשנת [[תש"ו]] יצאה משפחתו מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]], ובשנת תש"ט נמנתה משפחתו על 34 המשפחות הראשונות שהתיישבות בשפריר וייסדו את [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
אביו עסק בחקלאות, ובשנת [[תש"כ]] שתל בשותפות עם ר' נחמן אלבוים מטע אתרוגים וניהל אותו יחד עמו עד שנת [[תש"ל]]. לאחר הגירתו של אלבוים, רכש ממנו את חלקו ובמשך כעשור שנים המשיך להתמודד עם הקשיים השונים בגידול ושימור התארוגים כאשר לאורך כל הדרך זכה אביו לברכת ועידוד הרבי.<br />
<br />
בשנת [[תש"ל]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לראשונה לחודש החגים, ולאחר שובו החל לעסוק בחינוך. כאשר הועלתה הצעה בשנת תשל"ז שיפסיק את עיסוקו בחינוך ויעזור לאביו בגידול האתרוגים, שלל זאת הרבי באומרו שעל פי הידיעות שמגיעות אליו הוא מצליח בעבודת החינוך.<br />
<br />
בהגיעו לגיל חתונה נשא לאשה את מרת ליובה, בת ר' [[פנחס מרוזוב]] בנו של ר' [[אלחנן דוב מרוזוב]], ולאחר מכן שימש כמורה ב[[בית הספר למלאכה כפר חב"ד]].<br />
<br />
גם לאחר שקיבל לידיו את ניהול הפרדס בשתפות עם גיסו הרב [[משה נפרסטק]] המשיך לעסוק בחינוך, ועל פי הוראת הרבי העסיקו הגיסים עובדים בתשלום שיעסקו בגידול האתרוגים.<br />
<br />
לאורך השנים זכה ליחס חם מהרבי בכל הנוגע לפרדס ולמספר הוראות אישיות בנוגע לנטיעת האתרוגים, ועל פי עדותו של המזכיר הרב [[לייבל גרונר]] הרבי אף השתמש באתרוגים מהפרדס שבבעלותו בימי חג הסוכות.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*גיסו, ר' [[אברהם דוד מרוזוב]]<br />
*בנו, הרב פנחס גורליק - [[כפר חב"ד]]<br />
*בנו, [[שמעון גורליק]] - [[נהריה]]<br />
*בנו, הרב [[מנחם מענדל גורליק (אשקלון)|מנחם מענדל גורליק]] - משלוחי חב"ד ב[[אשקלון]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/10/70.-Haazinu-5776-Hebrew.pdf חייבים אתרוגים לא מורכבים]''' {{PDF}} בגליון 'הסיפור שלי' של חברת המדיה החב"דית [[JEM]], י"ב תשרי תשע"ז<br />
<br />
{{מיון רגיל:גורליק, אלעזר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גורליק]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%9F&diff=605145דוד צבי הילמן2023-06-25T18:09:41Z<p>מוישע זוכמיר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:DTH.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד צבי הילמן קורא כתובה בחופה]]<br />
<br />
הרב '''דוד צבי הילמן''' ([[כ"ו בשבט]] [[תרפ"ו]] - [[כ"ז באלול]] [[תש"ע]]) היה חוקר תורני ומהדיר ספרים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:מכתב1חייםנאהלהילמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרב [[חיים נאה]] להילמן - חלק א - מארכיון הרב [[שניאור זלמן ברגר]]]]<br />
[[קובץ:מכתב2חייםנאהלהילמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרב [[חיים נאה]] להילמן - חלק ב - מארכיון הרב [[שניאור זלמן ברגר]]]]<br />
נולד בשנת [[תרפ"ו]] לר' אשר ומרת מרים דבורה הילמן{{הערה|בתו של יהושע דוברוסקין, חתנו של [[הרד"ץ חן]]}} בעיר [[חסלביץ']] כחודשיים אחר פטירת סבו הרב [[הרד"ץ חן]] ונקרא על שמו{{הערה|"שושני חן" עמוד 62}}. אביו היה מחסידי [[הרבי הריי"צ]] ואף התייעץ עימו אודות חינוך בנו{{הערה|הרבי הריי"צ ענה כתשובה כי יש להדגיש אצלו את הרגש החסידי, ולשולחו ל[[תומכי תמימים|ישיבה חב"דית]] (ככול הנראה בהקשר להצעה לשולחו לישיבת פונביז' במקום ל[[אחי תמימים תל אביב|ישיבת אחי תמימים]] שבתל אביב - שהתממשה לבסוף). [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [חלק ד' עמודים ב-ג]}}. אביו התכתב תכופות עם [[הרבי]]{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ב' אגרות: [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/244.htm רמ"ד], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/267.htm רס"ז], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/293.htm רצ"ג], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/317.htm שי"ז], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/350.htm ש"נ], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/383.htm שפ"ג].}} ואף העיר על ה[[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]] שחיבר{{הערה|שם=אג"ק}}, ובשנת [[תש"ח]] אף ביקש מהרבי לכתוב אל בנו, והרבי ענה לו כי יכתוב לו בהזדמנות{{הערה|שם=אג"ק|[[אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/317.htm חלק ב' עמוד ר"פ (איגרת שיז)]}}. בצעירותו כתב לרבי ואף נהג לבקש ברכה מהרבי{{מקור}}.<br />
<br />
היה בעל כשרונות מיוחדים, אך ביקר בחריפות את מי שלא נראה בעיניו.<br />
<br />
למד בישיבת פוניבז', ונמנה עם עשרים הבחורים הראשונים שלה, ובתחילה עוד החזיק עצמו כחסיד חב"ד{{הערה|באותה תקופה הרבה לבקר אצל המשפיע הרב [[חיים שאול ברוק]] בישיבת [[אחי תמימים]] שבתל אביב. גם בזקנתו זכר אותו לטובה, ואף התראיין לרב [[מנחם מענדל קסטל]] לספר שנערך עליו, ואמר לרב קסטל שעדיין מחזיק מאוד מהרבי מהוריי"צ.}}.<br />
<br />
היה תלמיד של הגאון הרב [[חיים נאה]] שאף ציטט אותו בספריו{{הערה|1="העירני על זה ידידי הבחור החכם ובקי נפלא עדיו לגאון מורנו הרב דוד צבי הילמן שליט"א" [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21951&st=&pgnum=181&hilite= שיעור מקוה (ירושלים תשי"א) עמוד קס"ח]}}, ואף כתב לו מכתבים בנושאים תורניים, בהם פנה אליו בתארים מיוחדים עוד בבחרותו{{הערה|"הרב המצויין בקי בחדרי תורה, עדיו לגאון, אין גומרין עליו את ההלל, כו' כבוד שם תפארתו, מורנו הרב דוד צבי הלמן שליט"א, שלומו ישגא לעד אמן" מכתב מ[[כ"ג ניסן]] [[תשי"א]], ראה בתמונות שבערך.}}, אך גם הביע את מורת רוחו מכך שתלמידו החל לסגל לעצמו סגנון כתיבה [[התנגדות לתורת החסידות|מתנגדי]]{{הערה|"ומאד תמיהני עליך שספגת מדות המתנגדים, שכתבת "עד כאן לאמיתה של תורה", כן דרכם על כל חידוש הערב להם (כותבים תואר כמו) "והמכה בפטיש הוא", "קרוב לאמת", "אז אמת גמור" וכו', לא כן אתנו החסידים יודעים מך ערכנו, "והמצודה פרושה כו'", אמנם יכולים להחליט על מה שאינו אמת, כיון שנראה לעין שהוא פטפוט, אך לאידך גיסא להשתבח שכיוון אל האמת זה מעשה מתנגד וד"ל" מכתב מ[[כ"ג ניסן]] [[תשי"א]], ראה בתמונות שבערך}}. הילמן התנצל והתחייב שלא יחזור על כך{{הערה|"אבקש מכבוד תורתו סליחה ומחילה, על אשר מבלי כל כוונת זדון, נפלט מקולמסי ביטוי הנטל"פ בעיני אדוני. לא למדתי כלום מסיגנון בעל [[הסטייפלר|'האיפת צדק']], וכתבתי ברהיטת המליצה ובחפזי כל אדם כוזב. ומעתה אשמור עטי לכתוב בהדרת כבוד, שלא תחול עלי שום קפידא ח"ו" ממכתבו של הילמן}}. הקשר עם הרב נאה המשיך עד סמוך לפטירת הרב נאה{{הערה|1=ראה [http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=20938&hilit=הילמן+נאה כאן] מכתב מער"ח אדר תשי"ד. הרב נאה נפטר בתמוז תשי"ד.}}.<br />
<br />
נפטר ב[[כ"ז באלול]] [[תש"ע]].<br />
<br />
==עיסוקו ושיטותיו==<br />
היה בקיא בתולדות חיי היהודים בארצות אירופה בכלל וברוסיה בפרט, ניבם, שיגם ושיחם, סדרי קהילות, שמות עיירות, ותולדות אישים מרכזיים בה.<br />
<br />
עסק בעיקר בהדרת ספרים והתאמת גירסאות שונות. היה נוהג להגיה מהגיון ולהשלים חסרונות שנשמטו מפני הדומות{{הערה|כלומר: כששני משפטים סמוכים המסתיימים באותה מילה, המעתיק/מדפיס השמיט בשגגה אחד מהם, בדרך כלל מפני שטעה מהדמיון שביניהם לחשוב במבט ראשון שהמשפט נכתב בטעות פעמיים בשל הדמיון, ולא הכניסו לתבנית הדפוס.}}.<br />
<br />
במהלך השנים כתב כמה ערכים ב[[אנציקלופדיה תלמודית]], אך נמנע לכתוב את שמו בין עורכיה שוב מחמת השתייכותו לחוג חזון איש{{מקור}}. כמו כן ציין הערות ותיקונים רבים על כרכי האנציקלופדיה, שנכנסו במהדורותו החדשות שלה.<br />
<br />
כאשר ביקשו ממנו לפרסם מאמר בקובץ התורני [[אור ישראל]] שיוצא לאור במונסי בעריכת הרב [[גדליה אוברלנדר]] שהוא חסיד חב"ד, ומפרסם מאמרים גם מחסידים וכותבים שאינם מחב"ד, התבטא שאינו יכול לשתתף בו שכן זה הקובץ יותר מדי חב"די עבורו{{הערה|מפי העורך הרב [[גדליה אבערלאנדער]]}}.<br />
<br />
בספר [[אבני חן]] על תולדות משפחת חן (בעיקר) החב"דית, מובאים פרקי זכרונות מרשימותיו.<br />
<br />
הילמן סבר שבמחלוקת בין [[הסטייפלר]] לבין רבו הרב [[חיים נאה]] בענין המידות, הצדק עם הרב נאה ואין מקום למידות בשיטת [[חזון איש]], אך כאשר הילמן היה אחראי על ההוצאת לאור של [[רמב"ם מהדורת פרנקל]] לא הופיע במפתח שבסופו ספרי הרב נאה{{הערה|הילמן שהיה באותם שנים חשוב בחוג חזון איש, כנראה לא רצה לציין לספרי הגאון החב"די, כאשר את הרמב"ם ערך בסגנון הישיבות הליטאיות ועל פי הנחיות הסטייפלר.}}.<br />
<br />
עם השנים התקרב יותר ל[[חזון איש]], עזב את דרך החסידות ואף נהפך להיות שונא לה. הרבי התבטא עליו ועל הרב [[שלמה ברמן]] שכואב לו שיהודים שמגיעים מגזע חסידים לא רק שאינם הולכים בדרך חסידות ומסיתים נגדה{{מקור}}. נקודת מפנה משמעותית בתחום הייתה הפולמוס שפתח נגד דעת רבותינו נשיאנו בענין [[הגניזה החרסונית]], כדלהלן.<br />
<br />
למרות שזנח את דרך החסידים, יש אומרים שהמשיך להתפלל ב[[סידור אדמו"ר הזקן|נוסח התפילה של אדמו"ר הזקן]]{{מקור}}.<br />
<br />
===הגניזה החרסונית===<br />
<br />
בחלקו האחרון של הספר [[אגרות בעל התניא ובני דורו]] עוסק ב[[גניזה החרסונית]]. הילמן עסוק בהפרכת מהימנותם של המסמכים. טענותיו הועלו בפני הרבי שהאריך לענות עליהן בכמה מכתבים. אך משהאריך הילמן להוכיח שהמסמכים מזוייפים, פסק הרבי מלענות לו{{הערה|בכמה מאגרות הרבי שלא נדפסו באגרות קודש, כתב כי תשובותיו הוסיפו להילמן ברגש הנצחנות, והרבי לא רצה שייגרם לו רגש כזה ח"ו. ראו קטע ממכתב י"א ניסן תשט"ז, שנדפס ב"ימי מלך", חלק א, עמ' 430, ובבמות נוספות.}}.<br />
<br />
==הוצאה לאור==<br />
<br />
===רמב"ם מהדורת פרנקל בעריכתו===<br />
<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[רמב"ם מהדורת פרנקל]]}}<br />
*'''[[רמב"ם מהדורת פרנקל]]''' - בתחילת שנות הל"מדים{{הערה|כינוי לשנים שבין [[תש"ל]]-[[תש"מ]]}} מונה על ידי הרב שבתי פרנקל לעמוד בראש מערכת שההדירה והוציאה את ה[[משנה תורה]] במהדורה חדשה. ערך גם את [[ספר המצוות]] שבהוצאה זו (סידרה זו יצאה לאור בין השנים [[תשל"ה]]-[[תשס"ה]]). הילמן נהג שלא לציין במהדורה זו מפרשים כמו הרב [[יוסף קאפח]] הרב [[אברהם יצחק קוק]] הרב [[בן ציון אבא שאול]], ואף לא לדברי רבו הרב חיים נאה. כמו כן לא היפנה לדברי הרבי - גם במקרים בהם הובאו חידושיו והוצגו כחידושי המערכת. עם זאת, הרבי העריך את המהדורה והיפנה אליה. מספרים שספר זמנים הגיע לרבי לפני חג הפסח, והרבי התבטא שהספר גרם לו ל"פסח מואר"{{מקור}}.<br />
<br />
===מספריו===<br />
<br />
* '''"[[אגרות בעל התניא ובני דורו]]"''' ([[תשי"ג]]; מהדורת צילום נדפסה בשנת [[תשנ"ג]]).<br />
*'''פירוש הרשב"ץ על ברכות''', בתוספת הגהות, הערות ומראי מקומות ([[תשל"א]]).<br />
*'''שיטה קדמונית על מסכת קידושין''', לחכם קדמון מזמן הרמב"ן ([[תשל"ב]]; מהדורת צילום נדפסה בשנת [[תשמ"ד]]).<br />
*'''ספר האגרות, הנקרא בלשון ערבי כתאב אלרסאיל, לרבנו מאיר ב"ר טודרוס הלוי המכונה אבו אלעפיה''' (פורסם בתוך ספר זיכרון בית אהרן, [[תשס"ג]]).<br />
*נושאי מאמרים שפורסמו במהלך השנים ב'צפונות': נוסח ברכת המינים, לשונות המאירי שנכתבו לתשובת המינים, לעזי רש"י, הערות בתרגומי ספר המצוות ופירוש המשניות.<br />
*כתב מספר ערכים ב[[אנציקלופדיה תלמודית]], ביניהם: הפרשת תרומות ומעשרות, הפרשת חלה, חציצה, טעמים, כתובה, כתובת בנים דכרין, וכתובת יבמין. כמו כן השתתף בכתיבת ה[[הגדה של פסח]] עם ביאורי אנציקלופדיה תלמודית{{הערה|מזכר ב[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?62591& רשימת העורכים בעמוד 3]}}.<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:הילמן, דוד צבי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ע]]<br />
[[קטגוריה:סופרים]]<br />
[[קטגוריה:חוקרים]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%9F&diff=605141דוד צבי הילמן2023-06-25T18:06:03Z<p>מוישע זוכמיר: /* מחקריו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:DTH.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד צבי הילמן קורא כתובה בחופה]]<br />
<br />
הרב '''דוד צבי הילמן''' ([[כ"ו בשבט]] [[תרפ"ו]] - [[כ"ז באלול]] [[תש"ע]]) היה חוקר תורני ומהדיר ספרים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:מכתב1חייםנאהלהילמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרב [[חיים נאה]] להילמן - חלק א - מארכיון הרב [[שניאור זלמן ברגר]]]]<br />
[[קובץ:מכתב2חייםנאהלהילמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרב [[חיים נאה]] להילמן - חלק ב - מארכיון הרב [[שניאור זלמן ברגר]]]]<br />
נולד בשנת [[תרפ"ו]] לר' אשר ומרת מרים דבורה הילמן{{הערה|בתו של יהושע דוברוסקין, חתנו של [[הרד"ץ חן]]}} בעיר [[חסלביץ']] כחודשיים אחר פטירת סבו הרב [[הרד"ץ חן]] ונקרא על שמו{{הערה|"שושני חן" עמוד 62}}. אביו היה מחסידי [[הרבי הריי"צ]] ואף התייעץ עימו אודות חינוך בנו{{הערה|הרבי הריי"צ ענה כתשובה כי יש להדגיש אצלו את הרגש החסידי, ולשולחו ל[[תומכי תמימים|ישיבה חב"דית]] (ככול הנראה בהקשר להצעה לשולחו לישיבת פונביז' במקום ל[[אחי תמימים תל אביב|ישיבת אחי תמימים]] שבתל אביב - שהתממשה לבסוף). [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [חלק ד' עמודים ב-ג]}}. אביו התכתב תכופות עם [[הרבי]]{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ב' אגרות: [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/244.htm רמ"ד], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/267.htm רס"ז], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/293.htm רצ"ג], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/317.htm שי"ז], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/350.htm ש"נ], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/383.htm שפ"ג].}} ואף העיר על ה[[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]] שחיבר{{הערה|שם=אג"ק}}, ובשנת [[תש"ח]] אף ביקש מהרבי לכתוב אל בנו, והרבי ענה לו כי יכתוב לו בהזדמנות{{הערה|שם=אג"ק|[[אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/317.htm חלק ב' עמוד ר"פ (איגרת שיז)]}}. בצעירותו כתב לרבי ואף נהג לבקש ברכה מהרבי{{מקור}}.<br />
<br />
היה בעל כשרונות מיוחדים, אך ביקר בחריפות את מי שלא נראה בעיניו.<br />
<br />
למד בישיבת פוניבז', ונמנה עם עשרים הבחורים הראשונים שלה, ובתחילה עוד החזיק עצמו כחסיד חב"ד{{הערה|באותה תקופה הרבה לבקר אצל המשפיע הרב [[חיים שאול ברוק]] בישיבת [[אחי תמימים]] שבתל אביב. גם בזקנתו זכר אותו לטובה, ואף התראיין לרב [[מנחם מענדל קסטל]] לספר שנערך עליו, ואמר לרב קסטל שעדיין מחזיק מאוד מהרבי מהוריי"צ.}}.<br />
<br />
היה תלמיד של הגאון הרב [[חיים נאה]] שאף ציטט אותו בספריו{{הערה|1="העירני על זה ידידי הבחור החכם ובקי נפלא עדיו לגאון מורנו הרב דוד צבי הילמן שליט"א" [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21951&st=&pgnum=181&hilite= שיעור מקוה (ירושלים תשי"א) עמוד קס"ח]}}, ואף כתב לו מכתבים בנושאים תורניים, בהם פנה אליו בתארים מיוחדים עוד בבחרותו{{הערה|"הרב המצויין בקי בחדרי תורה, עדיו לגאון, אין גומרין עליו את ההלל, כו' כבוד שם תפארתו, מורנו הרב דוד צבי הלמן שליט"א, שלומו ישגא לעד אמן" מכתב מ[[כ"ג ניסן]] [[תשי"א]], ראה בתמונות שבערך.}}, אך גם הביע את מורת רוחו מכך שתלמידו החל לסגל לעצמו סגנון כתיבה [[התנגדות לתורת החסידות|מתנגדי]]{{הערה|"ומאד תמיהני עליך שספגת מדות המתנגדים, שכתבת "עד כאן לאמיתה של תורה", כן דרכם על כל חידוש הערב להם (כותבים תואר כמו) "והמכה בפטיש הוא", "קרוב לאמת", "אז אמת גמור" וכו', לא כן אתנו החסידים יודעים מך ערכנו, "והמצודה פרושה כו'", אמנם יכולים להחליט על מה שאינו אמת, כיון שנראה לעין שהוא פטפוט, אך לאידך גיסא להשתבח שכיוון אל האמת זה מעשה מתנגד וד"ל" מכתב מ[[כ"ג ניסן]] [[תשי"א]], ראה בתמונות שבערך}}. הילמן התנצל והתחייב שלא יחזור על כך{{הערה|"אבקש מכבוד תורתו סליחה ומחילה, על אשר מבלי כל כוונת זדון, נפלט מקולמסי ביטוי הנטל"פ בעיני אדוני. לא למדתי כלום מסיגנון בעל [[הסטייפלר|'האיפת צדק']], וכתבתי ברהיטת המליצה ובחפזי כל אדם כוזב. ומעתה אשמור עטי לכתוב בהדרת כבוד, שלא תחול עלי שום קפידא ח"ו" ממכתבו של הילמן}}. הקשר עם הרב נאה המשיך עד סמוך לפטירת הרב נאה{{הערה|1=ראה [http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=20938&hilit=הילמן+נאה כאן] מכתב מער"ח אדר תשי"ד. הרב נאה נפטר בתמוז תשי"ד.}}. הילמן סבר שבמחלוקת בין [[הסטייפלר]] לבין הרב נאה בענין המידות, הצדק עם הרב נאה ואין מקום למידות בשיטת [[חזון איש]], אך כאשר הילמן היה אחראי על ההוצאת לאור של [[רמב"ם מהדורת פרנקל]] לא הופיע במפתח שבסופו ספרי הרב נאה{{הערה|הילמן שהיה באותם שנים חשוב בחוג חזון איש, כנראה לא רצה לציין לספרי הגאון החב"די, כאשר את הרמב"ם ערך בסגנון הישיבות הליטאיות ועל פי הנחיות הסטייפלר.}}.<br />
<br />
עם השנים התקרב יותר ל[[חזון איש]], עזב את דרך החסידות ואף נהפך להיות שונא לה. הרבי התבטא עליו ועל הרב [[שלמה ברמן]] שכואב לו שיהודים שמגיעים מגזע חסידים לא רק שאינם הולכים בדרך חסידות ומסיתים נגדה{{מקור}}. נקודת מפנה משמעותית בתחום הייתה הפולמוס שפתח נגד דעת רבותינו נשיאנו בענין [[הגניזה החרסונית]], כדלהלן.<br />
<br />
למרות שזנח את דרך החסידים, יש אומרים שהמשיך להתפלל ב[[סידור אדמו"ר הזקן|נוסח התפילה של אדמו"ר הזקן]]{{מקור}}.<br />
<br />
==עיסוקו ושיטותיו==<br />
היה בקיא בתולדות חיי היהודים בארצות אירופה בכלל וברוסיה בפרט, ניבם, שיגם ושיחם, סדרי קהילות, שמות עיירות, ותולדות אישים מרכזיים בה.<br />
<br />
עסק בעיקר בהדרת ספרים והתאמת גירסאות שונות. היה נוהג להגיה מהגיון ולהשלים חסרונות שנשמטו מפני הדומות{{הערה|כלומר: כששני משפטים סמוכים המסתיימים באותה מילה, המעתיק/מדפיס השמיט בשגגה אחד מהם, בדרך כלל מפני שטעה מהדמיון שביניהם לחשוב במבט ראשון שהמשפט נכתב בטעות פעמיים בשל הדמיון, ולא הכניסו לתבנית הדפוס.}}.<br />
<br />
במהלך השנים כתב כמה ערכים ב[[אנציקלופדיה תלמודית]], אך נמנע לכתוב את שמו בין עורכיה שוב מחמת השתייכותו לחוג חזון איש{{מקור}}. כמו כן ציין הערות ותיקונים רבים על כרכי האנציקלופדיה, שנכנסו במהדורותו החדשות שלה.<br />
<br />
כאשר ביקשו ממנו לפרסם מאמר בקובץ התורני [[אור ישראל]] שיוצא לאור במונסי בעריכת הרב [[גדליה אוברלנדר]] שהוא חסיד חב"ד, ומפרסם מאמרים גם מחסידים וכותבים שאינם מחב"ד, התבטא שאינו יכול לשתתף בו שכן זה הקובץ יותר מדי חב"די עבורו{{הערה|מפי העורך הרב [[גדליה אבערלאנדער]]}}.<br />
<br />
בספר [[אבני חן]] על תולדות משפחת חן (בעיקר) החב"דית, מובאים פרקי זכרונות מרשימותיו.<br />
<br />
===הגניזה החרסונית===<br />
<br />
בחלקו האחרון של הספר [[אגרות בעל התניא ובני דורו]] עוסק ב[[גניזה החרסונית]]. הילמן עסוק בהפרכת מהימנותם של המסמכים. טענותיו הועלו בפני הרבי שהאריך לענות עליהן בכמה מכתבים. אך משהאריך הילמן להוכיח שהמסמכים מזוייפים, פסק הרבי מלענות לו{{הערה|בכמה מאגרות הרבי שלא נדפסו באגרות קודש, כתב כי תשובותיו הוסיפו להילמן ברגש הנצחנות, והרבי לא רצה שייגרם לו רגש כזה ח"ו. ראו קטע ממכתב י"א ניסן תשט"ז, שנדפס ב"ימי מלך", חלק א, עמ' 430, ובבמות נוספות.}}.<br />
<br />
==הוצאה לאור==<br />
* '''"[[אגרות בעל התניא ובני דורו]]"''' ([[תשי"ג]]; מהדורת צילום נדפסה בשנת [[תשנ"ג]]).<br />
*'''פירוש הרשב"ץ על ברכות''', בתוספת הגהות, הערות ומראי מקומות ([[תשל"א]]).<br />
*'''שיטה קדמונית על מסכת קידושין''', לחכם קדמון מזמן הרמב"ן ([[תשל"ב]]; מהדורת צילום נדפסה בשנת [[תשמ"ד]]).<br />
*'''ספר האגרות, הנקרא בלשון ערבי כתאב אלרסאיל, לרבנו מאיר ב"ר טודרוס הלוי המכונה אבו אלעפיה''' (פורסם בתוך ספר זיכרון בית אהרן, [[תשס"ג]]).<br />
*נושאי מאמרים שפורסמו במהלך השנים ב'צפונות': נוסח ברכת המינים, לשונות המאירי שנכתבו לתשובת המינים, לעזי רש"י, הערות בתרגומי ספר המצוות ופירוש המשניות.<br />
*כתב מספר ערכים ב[[אנציקלופדיה תלמודית]], ביניהם: הפרשת תרומות ומעשרות, הפרשת חלה, חציצה, טעמים, כתובה, כתובת בנים דכרין, וכתובת יבמין. כמו כן השתתף בכתיבת ה[[הגדה של פסח]] עם ביאורי אנציקלופדיה תלמודית{{הערה|מזכר ב[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?62591& רשימת העורכים בעמוד 3]}}.<br />
===רמב"ם מהדורת פרנקל===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[רמב"ם מהדורת פרנקל]]}}<br />
*'''[[רמב"ם מהדורת פרנקל]]''' - בתחילת שנות הל"מדים{{הערה|כינוי לשנים שבין [[תש"ל]]-[[תש"מ]]}} מונה על ידי הרב שבתי פרנקל לעמוד בראש מערכת שההדירה והוציאה את ה[[משנה תורה]] במהדורה חדשה. ערך גם את [[ספר המצוות]] שבהוצאה זו (סידרה זו יצאה לאור בין השנים [[תשל"ה]]-[[תשס"ה]]). הילמן נהג שלא לציין במהדורה זו מפרשים כמו הרב [[יוסף קאפח]] הרב [[אברהם יצחק קוק]] הרב [[בן ציון אבא שאול]], ואף לא לדברי רבו הרב חיים נאה. כמו כן לא היפנה לדברי הרבי - גם במקרים בהם הובאו חידושיו והוצגו כחידושי המערכת. עם זאת, הרבי העריך את המהדורה והיפנה אליה. מספרים שספר זמנים הגיע לרבי לפני חג הפסח, והרבי התבטא שהספר גרם לו ל"פסח מואר"{{מקור}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:הילמן, דוד צבי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ע]]<br />
[[קטגוריה:סופרים]]<br />
[[קטגוריה:חוקרים]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%9E%D7%9F&diff=598908אהרן יהודה לייב שטיינמן2023-05-30T11:09:17Z<p>מוישע זוכמיר: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=אהרן יהודה לייב שטיינמן<br />
|כינוי=<br />
|תמונה=[[קובץ:שטיינמן.jpg|250px]]<br />
|תיאור= הרב שטיינמן<br />
|תאריך לידה= [[י"ד חשוון]] [[תרע"ד]]<br />
|מקום לידה=קמניץ, בלארוס<br />
|תאריך פטירה= [[כ"ד כסלו]] [[תשע"ח]]<br />
|מקום פטירה= ישראל<br />
|מקום פעילות=[[בני ברק]]<br />
|תפקידים נוספים= מנהיג דגל התורה<br />
|רבותיו=<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו= אילת השחר<br />
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]<br />
}}<br />
הגאון הרב '''אהרן יהודה לייב שטיינמן''' ([[י"ד חשוון]] [[תרע"ד]]-[[כ"ד כסלו]] [[תשע"ח]]) עמד בראשות הישיבות 'אורחות תורה' ו'גאון יעקב', וכן כיהן כנשיא ארגון 'לב לאחים'.<br />
<br />
לאורך שנותיו פעל לאחדות בתוך הציבור הליטאי, וכן פעל להסיר את המחיצות בין הציבור הליטאי וזרמים נוספים בציבור החרדי וביניהם בין הציבור הליטאי וחסידי חב"ד.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י"ד חשוון]] [[תרע"ד]], בעיר בריסק לאביו הרב נח צבי. לפני שנות [[השואה]] נמלט ל[[שווייץ]] שם שימש כ[[ר"מ]] בישיבת היכל אליהו.<br />
<br />
בשנת [[תש"ו]] עלה לארץ ישראל. תקופה קצרה לאחר מכן מונה על ידי ה[[חזון איש]] לראש ישיבה ב[[כפר סבא]].<br />
<br />
הקים רשת כוללי אברכים "עטרת שלמה" ו"יששכר באהליך".<br />
<br />
כיהן כנשיא ארגון "לב לאחים" מתחרהו של [[יד לאחים]]. ארגון לב לאחים הוקם על ידי ליטאים שעבדו ביד לאחים, ועזבו בגלל שיושב ראש הארגון הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] הוא חסיד חב"ד.<br />
<br />
בחודש כסלו תש"מ, כשביקר הרב חנניה יוסף אייזנבך אצל הרבי, זכה להיכנס ליחידות לרבי לקראת נר ראשון של חנוכה. מיד לאחר מכן נכנס ליחידות ר' שניאור זלמן גורארי' שיום הולדתו חל בנר ראשון של חנוכה ונהג להיכנס לרבי בכל שנה ליחידות ביום זה. כשיצא מהיחידות, אמר הרב גורארי' לרב אייזנבך שהיחידות שלו הייתה המשך ליחידות של הרב אייזנבך. (הרב גורארי' גם ביקש מהרב אייזנבך שיקבע פגישה עם הרב חדקוב, מזכירו של הרבי. הפגישה התקיימה ונמשכה 40 דקות.)<br />
<br />
הרב אייזנבך סיפר {{הערה|בכל ביתי נאמן הוא, עמ' 416.}}: "הדברים שהרבי דיבר (=ביחידות) איתי ועם ר' זלמן (=גורארי'), נסבו אודות השנאה העיוורת כנגד הרבי שיצאה מבני ברק והייתה באותם ימים בשיאה. - הרבי ביקש ממני במפורש שאפגש עם גדולי תורה, "ניט חסידישע" (= לא חסידיים), בלשונו הקדושה, על מנת לנסות לצנן מעט את אש המחלוקת. בהדרכתו של ר' זלמן ישבתי אז עם האריות שבחבורה... בין השאר היו אלו הגרי"י פרבשטיין, הגראי"ל שטיינמן (עימו ישבתי שעה וחצי, והוא עצמו אכן לא חתם מאז ומעולם על שום כרוז נגד חב"ד) ועוד". <br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]] הצטרף הרב שטיינמן למפלגת דגל התורה, אם כי גם אז מעולם לא דיבר נגד [[הרבי]], גם כשנשא דרשות נגד שיטת חב"ד בנושא הציפייה למשיח, שהייתה נתונה למחלוקת גדולה באותם ימים.<br />
<br />
בשנות [[תש"ס]] נסע פעמיים לחו"ל יחד עם [[יעקב אריה אלתר|האדמו"ר מגור]] למסע תרומות.<br />
<br />
לאחר פטירת הרב [[יוסף שלום אלישיב]] בשנת [[תשע"ב]] החל לשמש כמנהיג הציבור הליטאי בישראל.<br />
<br />
בשנים האחרונות לחייו אושפז מדי פעם בבית הרפואה מעייני הישועה שבבני ברק, בו טופל בידי הפרופסור החב"די [[אליהו סורקין]]. שבוע לפני פטירתו של הרב שטיינמן הסתבך מצבו, ועם זאת קיבל פרופסור סורקין בקשה מ[[חסידות ויז'ניץ|חסדי ויז'ניץ]] שב[[מונסי]] לטפל ב[[מרדכי הגר|אדמו"ר מויז'ניץ מונסי]]. בכדי להכריע במי לטפל כתב פרופסור סורקין לרבי באגרות קודש, וקיבל מענה{{הערה|מתוך [[אגרות קודש]] חלק כ"ט עמוד ר"ו, איגרת מספר יא'קפ"ט}} שהוא פירש אותה כתשובה לשאלתו, כי:'''"אינו מעשי להתעניין על דבר רבנים מחו"ל - כי אם רבנים הדרים בארץ הקודש"'''{{הערה|1=[http://chabad.info/news/פרופ-סורקין-חושף-תשובת-הרבי-שהשאירה-א/ פרופ' סורקין חושף: תשובת הרבי שהשאירה אותו בארץ] [http://chabad.info/news/קול-ברמה-פרופ-סורקין-מספר-על-תשובת-הרב/ קול ברמה: פרופ' סורקין מספר על תשובת הרבי] {{אינפו}}}}. שבוע לאחר מכן נפטר הרב בבית הרפואה כתוצאה מזיהום בתאריך [[כ"ד כסלו]] [[תשע"ח]] בגיל 104.<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד==<br />
[[קובץ:ר' יואל והרב ושטיינמן.jpeg|ממוזער|הרב [[יואל כהן]] בפגישה עם הרב שטיינמן]]<br />
בשנת [[תשי"ב]], לאחר שהוקם ב[[כפר סבא]] בית הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] (על ידי ר' [[זלמן אבלסקי]] ור' [[זושא וילימובסקי]]), שלח לשם הרב שטיינמן את בניו.<br />
<br />
כמו כן היה מארח בביתו ל[[אש"ל]] את תלמידי ישיבות חב"ד, שהגיעו לבצע רישום בקרב משפחות העולים לבית ספר חב"ד בכפר סבא, כך שביתם היה מוקד תוסס לרישום ילדים למוסד חב"ד המקומי{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=108208 בני הרב שטיינמן זצ"ל: "ביתנו היה מוקד רישום למוסדות חב"ד"] {{חב"ד און ליין}}. <br />
<br />
(בספר "הפנקס" (יומנו של יצחק לוינשטיין, מקורבו של הרב שטיינמן) עמ' 180, מסופר בשם הרב שטיינמן ששלח את בנו משה ללמוד בביה"ס החרדי היחיד של חב"ד בכפר סבא, "ואח"ז כאשר חב"ד הצטרפו לזרם בממשלה, (=כנראה כוונתו ל'זרם בלתי זרמי'), שאלתי את החזון איש אם להוציאו משם, וענה לי: צריך לחשוב"... (ובפועל, לפי העדויות דלעיל נראה שלבסוף לא הוציאו משם). עוד מסופר שם בשם הרב שטיינמן כי היו שני בחורים בפוניבז', האחד נמשך לחסידות ברסלב והשני התקרב לחסידות חב"ד, וכשאמרו זאת להגאון ר' יחזקאל לווינשטיין אמר שאת אותו שנמשך לברסלב יש להוציא מהישיבה, ואילו את הבחור שהתקרב לחסידות חב"ד - "לא נורא ולהשאיר"...) (וראה בספר שמן ששון מחבריך, חלק ב, עמ' 206 ואילך אודות קשריו של ר' יחזקאל לווינשטיין לחב"ד ועל כך שעודד את מבצע תפילין).}}. <br />
כמו כן הרב שטיינמן והרב [[זלמן אבלסקי]] היו בקשר חם ולבבי, יחד למדו חברותא בספר התניא קדישא, וכן מסר הרב אבעלסקי שיעור תניא בישיבתו.<br />
<br />
ב[[חשוון]] [[תשס"ט]] גער בעסקני דגל התורה על שלא הלכו עם החסידים בעיר [[בני ברק]], באמרו "למה לא הלכתם בצוותא עם החסידים? אומרים בשם גדולי החסידות{{הערה|1=הכוונה ל[[המגיד ממזריטש]].}} שברכו ש'תמיד תהיה יד החסידים על העליונה', ואכן רואים זאת שהחסידים תמיד מצליחים. למה לא הלכתם יחד עם החסידים?. בהזדמנות מסויימת התבטא כי הכוונה במילה 'יד' היא ל[[גימטריה]] שלה - '[[חב"ד]]'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=41906 הרב שטיינמן: רואים שיד החסידים על העליונה] {{*}} [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=42290 כשהרב שטיינמן ציטט את המגיד ממזריטש...].}}...<br />
<br />
ב[[אלול]] [[תשס"ט]] נפגש עם הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], שהזמינו לחתונת בנו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48631 הרב החב"די עם הרב הליטאי].}}.<br />
<br />
ב[[כ"ד טבת]] [[תש"ע]] חתם יחד עם הרב [[יוסף שלום אלישיב]] על מכתב קריאה מיוחד לאירוע של [[שערי הוראה]] לעידוד לימוד ההלכה של ספרי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52334 אלפי בני ישיבות נבחנו על שו"ע אדה"ז].}}.<br />
<br />
בשנת [[תש"ע]] נפגש עם הרב [[יואל כהן]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=39839 ה'חוזר' הרב יואל כהן נפגש עם הגראי"ל שטיינמן].}}. ר' יואל העניק לו את הספר [[חסידות מבוארת]]. בעקבות הפגישה הושמץ בעיתון יתד נאמן, (אף שהוא נחשב כעומד בראש הציבור שעתון זה נחשב כבטאון שלהם) שהשמיץ גם את הרבנים [[ברוך דב פוברסקי]] (ראש ישיבת פונביז'{{הערה|שגם למד אצל אביו של ר' יואל - ר' [[רפאל נחמן כהן]] בילדותו}}) והרב חיים פרץ ברמן ([[ר"מ]] בישיבת פונביז') על פגישותיהם עם מי שידוע כ[[חוזר]] של [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51568 התגובה לביקור "החוזר" החב"די: מאמר קטלני ב"יתד"]. [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51892 אוסף מאמרים בנושא] {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
ב[[תמוז]] [[תש"ע]] יצאו הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן והרב [[ניסים קרליץ]] במכתב תמיכה לרב [[יוסף יצחק בלינוב]], בו הם מכנים את חותנו הרב [[משה לנדא]] "גאב"ד עירנו" ומכירים בו כרב העיר, למרות שבשנת [[תשמ"ו]] הם לא התערבו בנושא גלויות מחשש ראשי המתנגדים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55849 לקריאת המכתב].}}.<br />
<br />
ב[[י"ב אדר ב']] [[תשע"א]] התבטא הרב שטיינמן (בפני הרב [[יעקב חביב]]) על הרבי בתור "גאון הגאונים"{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=108118 כשהרב שטיינמן זצ"ל התבטא: "הרבי מליובאוויטש - גאון הגאונים''] {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
ב[[תשע"ג]] בעת שהגיה את עיתון "יתד נאמן" לא הסכים בשום פנים ואופן שיכתבו נגד מוסדות חב"ד, ואף מחק בעצמו את המילה חב"ד מכל הכתבה. והתבטא שעדיף שיתקפו אותו ולא אותם{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=108085 הרב שטיינמן: "שלא תהיה כתבה וגם לא יהיה מחלוקת"]}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הפגישה_ההיסטורית_החוזר_אצל_הרב_שטיינמן_הקלטה_מלאה_51448.html הקלטה מפגישת הרב שטיינמן עם הרב יואל כהן] {{חב"ד און ליין}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=108075 דיווח על הפגישה בעיתון 'בקהילה'] {{חב"ד און ליין}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=108085 הרב שטיינמן: "שלא תהיה כתבה וגם לא יהיה מחלוקת"] {{חב"ד און ליין}}<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=97378 גלריית תמונות מפגישת הרב יואל כהן עם הרב שטיינמן] {{שטורעם}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=108100 כשהרב שטיינמן המליץ היכן לפתוח בית חב"ד] {{חב"ד און ליין}}<br />
<br />
===ספריו===<br />
* {{HebrewBooks||אילת השחר - [[יבמות]]|19893|[[תש"ס]]}}<br />
* {{HebrewBooks||אילת השחר - [[כתובות]]|47631|[[תשמ"ד]], הדפסה חדשה עם תוספות [[תשנ"ב]]}}<br />
* {{HebrewBooks||אילת השחר - [[נדרים]]|19891|[[תשנ"ד]]}}<br />
* {{HebrewBooks||אילת השחר - [[גיטין]]|19888|[[תשמ"ב]]. מהדורה שלישית [[תשס"ד]]}}<br />
* {{HebrewBooks||אילת השחר - [[קידושין]]|19889|[[תשנ"ב]]}}<br />
* {{HebrewBooks||אילת השחר - [[בבא קמא]]|19884|[[תשל"ז]], הדפסה חדשה עם תוספות [[תשמ"ט]]}}<br />
* {{HebrewBooks||אילת השחר - [[בבא מציעא]]|19885|הדפסה חדשה עם תוספות [[תשמ"ה]]}}<br />
* {{HebrewBooks||אילת השחר - [[בבא בתרא]]|51152|הדפסה חדשה עם תוספות [[תש"ע]]}}<br />
* {{HebrewBooks||אילת השחר - [[מכות]], [[שבועות]]|19890|[[תשמ"ז]]}}<br />
* {{HebrewBooks||אילת השחר - [[זבחים]], חלק א, ב.-לב:|19895|[[תשס"ה]]}}<br />
* {{HebrewBooks||אילת השחר - [[זבחים]], חלק ב, לג.-ע.|19896|[[תשס"ז]]}}<br />
* {{HebrewBooks||אילת השחר - [[זבחים]], חלק ג, ע:-קכ:|19894|[[תשס"ז]]}}<br />
<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=[[יוסף שלום אלישיב]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[כ"ח תמוז]] [[תשע"ב]] - [[כ"ד כסלו]] [[תשע"ח]]|הבא=[[חיים קנייבסקי]]}}<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:שטיינמן, יהודה לייב}}<br />
[[קטגוריה:רבני ליטא]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=598907ירחמיאל גרשון אדלשטיין2023-05-30T11:07:54Z<p>מוישע זוכמיר: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=ירחמיאל גרשון אדלשטיין<br />
|כינוי=<br />
|תמונה=[[קובץ:גרשון אדלשטיין.jpg|ללא מסגרת|ממוזער]]<br />
|תיאור= הרב גרשון אדלשטיין<br />
|תפקידים נוספים=ראש ישיבת פוניבז'<br />
|תאריך לידה=[[ב' באייר]] [[תרפ"ג]]<br />
|תאריך פטירה=[[י' בסיוון]] [[תשפ"ג]]<br />
|מקום לידה=[[ברית המועצות]]<br />
|מקום פעילות=[[בני ברק]]<br />
<br />
|רבותיו=[[זלמן לייב אסטולין]], [[מרדכי אליהו שניאור]], [[משה אקסלרוד]]<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=<br />
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|מנהיג הציבור הליטאי]]<br />
}}<br />
הרב ''' ירחמיאל גרשון אדלשטיין''' (ב' אייר [[תרפ"ג]] - י' סיון [[תשפ"ג]]) היה מראשי [[ישיבת פוניבז']] הליטאית ומגדולי מנהיגי הציבור הליטאי.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד ב[[ב' אייר]] [[תרפ"ג]] לאביו הרב צבי יהודה ב[[ברית המועצות]], ולמד תורה מפי הרב [[זלמן לייב אסטולין]] כשבתמורה לכך אביו היה לומד עם הרב אסטולין. מאז היה מכנה את הרב אסטולין כמורו ורבו המובהק.<br />
<br />
כשאמו חלתה ב[[טיפוס]], נשלח עם אחיו הצעיר יעקב לדודתו, הרבנית רבקה צביה פז, בעיר [[קלימוביץ']], שם למדו תורה בסתר אצל הרב [[מרדכי אליהו שניאור|מרדכי אליהו ('מוניע') שניאור]] . כאשר עלה ל[[ארץ ישראל]] עם אחיו הרב [[יעקב אדלשטיין]], המשיכו לשמור על קשר עם רבותיהם החב"דיים במשך כל השנים. לאחר פטירתו של הרב שניאור הגיע יחד עם אחיו להשתתף בהלוויתו שנערכה ב[[כפר חב"ד]] וכעבור מספר ימים הגיעו שוב לכפר חב"ד לנחם את המשפחה האבלה.<br />
<br />
רב חב"די נוסף ממנו למד תורה וקיבל הדרכה הוא הרב [[משה אקסלרוד]] רב העיירה [[ז'לובין]] וסוראז' שברוסיה הלבנה ולאחר מכן רב העיר [[רמת גן]]. עד לפטירתו בתש"כ ועימו היה בקשר מיוחד עד שהתבטא באוזני בני משפחתו 'כי הוא שהעמידו על רגליו ברוחניות'.<br />
<br />
בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב יהושע זליג דיסקין וכך דרך חמיו נהיה קרוב משפחה של מספר חסידי חב"ד.<br />
אח חמיו הוא - הרב [[אהרן יעקב דיסקין]] - חסיד חב"ד. נכדו הוא הרב [[חיים שלמה דיסקין]], שליח הרבי ורב העיר [[קריית אתא]].<br />
אחות חמיו גיסא, אשת הרב [[ישעיהו מאטלין]] - חסיד חב"ד. בתם שצערע הייתה אשת הרב [[שמשון חריטונוב]].<br />
אחות חמיו תמר איטה, אשת הרב [[נפתלי גלוסקין]] - חסיד חב"ד. בנם הרב משה חיים גלוסקין הוא משגיח בישיבת חמד לצעירים.<br />
[[קובץ:הרב נפתולי אסטולין מוסר את הספר להרב גרשון אדלשטיין מראשי-ישיבת פונובז.jpg|ממוזער|הרב [[נפתלי אסטולין]] מגיש לרב אדלשטיין את הספר "גאון וחסיד" על אביו ר' [[זלמן לייב אסטולין]]]]<br />
לאחר נישואיו החל לשמש כר"מ בישיבת פוניבז'.<br />
<br />
בחודש [[אייר]] [[תש"ס]] החל הרב אדלשטיין באמירת שיעור כללי לתלמידי הישיבה, ובכך הפך למעשה לראש הישיבה, יחד עם הרב [[ברוך דב פוברסקי]].<br />
<br />
עם פטירתו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בשנת תשע"ח מונה לכהן כיו"ר מועצת גדולי התורה של מפלגת הציבור הליטאי [[דגל התורה]].<br />
<br />
החל מפטירתו של הרב [[חיים קנייבסקי]] בחודש אדר תשפ"ב, שימש כמנהיג הבולט והמשמעותי ביותר בציבור הליטאי בישראל.<br />
<br />
בליל חג השבועות תשפ"ג לקה באירוע לבבי ואושפז. לאחר מספר ימים בי' בסיוון תשפ"ג, לאחר החמרה במצבו הבריאותי, הלך לעולמו כשהוא בן מאה שנים.<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד==<br />
[[קובץ:אדלשטיין.jpg|ממוזער|עם רבני [[מרכז רבני אירופה]]]]<br />
למרות המאורעות סביב [[בחירות תשמ"ט]] והרקע שקדם להם, שהביאו להתנגדות חריפה לליובאויטש בשנים ההם מצד הזרם הליטאי, ועל אף כהונתו כר"מ בישיבת פוניבז' - לא השתתף הרב אדלשטיין בהתקפות נגד ליובאוויטש, אך גם לא הביע תמיכה בה (כמו נטילת חלק באירועים חב"דיים רשמיים).<br />
<br />
כאשר למד ר' דוד אסטולין, בנו של הרב [[זלמן לייב אסטולין]], בישיבת פוניבז' נהג להפיץ בישיבה את חוברות ה[[לקוטי שיחות]]. ר' דוד שח באוזני אביו שיש מן התלמידים שמונעים ממנו את הפצת השיחות ואף משחיתים אותן. האב יצר קשר עם הרב אדלשטיין שנדהם מהדברים והחליט להיות נוכח בקרבת מקום בעת החלוקה השיחות הבאה. כשנחשף למעשי התלמידים נזף בהם נמרצות והודיע שמי שאינו מעוניין בלימוד השיחות יכול שלא לעשות זאת, אך קריעתם ומניעת חלוקתם מופרכת - ובכך אפשר את המשך הפצת השיחות בישיבתו {{הערה|[https://col.org.il/news/27885 מסכת הידידות בין הרב אסטולין לגדולי הליטאים: מה עשה הרב אדלשטיין כשראה תלמידים קורעים שיחות של הרבי?] באתר {{COL}}}}.<br />
<br />
[[קובץ:אליעזר ברוד אדלשטיין.jpg|ממוזער|הרב [[אליעזר ברוד]] אצל הרב אדלשטיין]]<br />
במשך השנים נפגש עם אישים חב"דיים שונים, כמו בשנת [[תש"ע]] עם משלחת של מרכז רבני אירופה בה נכחו שניים מרבני חב"ד{{הערה|[https://col.org.il/news/53705 ראשי ה'מרכז' נפגשו עם גדולי הליטאים והאדמו"רים] באתר {{COL}}}}, עם ר' בן ציון גגולה ודן עמו בגדרי [[נבואה]] בימינו ועל גדר ה[[נביא]] שחל ב[[הרבי|רבי]] (במהלך סבב ביקוריו אצל רבנים ומשפיעים), עם הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] הגיע לבקרו בניחום אבלים לאחר פטירת בנו ב[[תמוז]] [[תשע"ח]]{{הערה|[https://col.org.il/news/111800 תמונת הלילה: המקום ינחם אתכם] באתר {{חב"ד און ליין}}}}, עם הרב [[שלום מרדכי רובשקין]] בחודש [[אלול]] [[תשע"ח]] לאחר צאתו לחירות ממאסרו{{הערה|[https://col.org.il/news/112963 ר' שלום רובשקין בביקור אצל גדולי הרבנים וראשי הישיבות] באתר {{חב"ד און ליין}}}}, עם הרב [[אליעזר ברוד]] בחודש [[שבט]] [[תשפ"ב]] לרגל הוצאת ספרו החדש של הרב ברוד על הלכות תערובות{{הערה|[https://chabad.info/news/757741 '''הרב אליעזר ברוד בביקור אצל גדולי הרבנים בבני ברק'''] באתר {{חב"ד און ליין}}}}, עם הרב [[עזרא שוחט]] בחול המועד פסח [[תשפ"ב]] שקיבלו בביתו ודברו בלימוד{{הערה|[https://chabad.info/news/783934 '''ביקור חג רב רושם: הרב שוחט ביקר אצל הרבנים בבני ברק'''] באתר {{חב"ד אינפו}}}}, עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] שהגיע בפגישה מיוחדת יחד עם ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]] והרב [[מרדכי גולדשמיד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/108128 וידאו מהמעמד] באתר {{COL}}}}, ועוד רבים.<br />
<br />
כמו כן בחודש [[אדר]] [[תשע"ט]] קיבל בביתו את הנגיד החב"די ר' דודי פרקש עם בנו שהגיע לגיל מצוות, נכדו של הרב אסטולין. חתן הבר מצווה העניק לרב את הספר 'גאון וחסיד' על סבו שהודה לו על כך, וכתמורה העניק לחתן את ספרו של אבי 'הוד צבי' ובירכו לרגל ה[[בר מצווה]]. בחודש [[אלול]] [[תשפ"א]] קיבל בביתו את ר' ישראל אלינסון מ[[כפר חב"ד]], לרגל בר המצווה של נכדו עקב קרבתם המשפחתית. במעמד חזר חתן הבר מצווה [[מאמר חסידות]], כשהרב אדלשטיין האזין בצורה מיוחדת. לאחר מכן העניק לחתן הבר מצווה את ספרו 'דרכי החיזוק' עם הקדשה אישית<ref>[https://col.org.il/news/145743 '''כשהרב אדלשטיין האזין לחסידות מבן משפחתו החב"די'''] באתר {{חב"ד און ליין}}</ref>.<br />
<br />
בחודש [[שבט]] [[תשע"א]] השתתף באירוע הכשרה להוראה מקדמת בגמרא על פי "שיטת הרב וובר" מיסודו הרב [[ישעיהו וובר]], כשהוא נושא דברים בשבח השיטה מיוחדת ומעודד את האברכים שהשתלמו בה. הרב אדלשטיין ציין כי השיטה התפרסמה בשמה הטוב וזכתה להצלחה מרובה{{הערה|[https://col.org.il/news/59748 חסיד חב"ד ערך אירוע, גדולי הליטאים הגיעו לברך] באתר {{COL}}}}.<br />
<br />
בחודש [[תשרי]] [[תשע"ח]] במעמד [[הקפות שניות]] של תלמידי ישיבת פוניבז' בראשותו (ובראשות הרב [[ברוך דוב פוברסקי]] והרב אליעזר כהנמן) ניגנו תלמידי הישיבה את ניגון [[ד' בבות]] ואת הניגון [[צמאה לך נפשי]] שלימד הרבי{{הערה|[https://col.org.il/news/107086 במעמד ראשי הישיבה: 'צמאה לך נפשי' וד' בבות בפונביז'] באתר {{COL}}}}.<br />
<br />
לאחר פטירת הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] העניק את הסכמתו וברכתו למהלך מינוי בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרב העיר [[בני ברק]] כשלצידו יכהן הרב [[שבח צבי רוזנבלט]]<ref>[https://chabad.info/news/708016 '''תמיכה מלאה בהכשר רבני בני ברק'''] באתר {{חב"ד אינפו}}</ref>.<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''ממגד גרש ירחים''' - על תלמוד בבלי<br />
*'''הערות וביאורים על סדר הרמב"ם'''<br />
*'''הערות וביאורים על הש"ס''' - כרך ראשון על מסכת בבא בתרא<br />
<br />
סביב תחילת שנות הסמ"ך החלו להופיע חוברות מודפסות של שיעוריו שנערכו על ידי תלמידיו. בסדרה זו הופיעו:<br />
<br />
*'''שיעורי רבי גרשון''' - על המסכתות שנלמדו בישיבת פוניבז'<br />
*'''שיעורי הגרי"ג''' - שיעוריו על מסכת יבמות<br />
*'''זכרון יעקב''' - שיעוריו (יחד עם שיעורי הרב [[ברוך דב פוברסקי]]) על מסכת בבא בתרא<br />
*'''אסיפת שמועות''' - על מועדי השנה<br />
*'''דרכה של תורה''' - בענייני דרך הלימוד<br />
*'''קונטרס דעת מבינים''' - על דרכי הלימוד<br />
*'''פתגם המלך''' - על חג הפורים<br />
*'''ענני כבוד''' - על חג הסוכות<br />
*'''חותמו של כהן גדול''' - על ימי החנוכה<br />
*'''דרכי החיזוק - פרקי הדרכה''', '''דרכי החיזוק - ענייני ציבור''' - לקט משיחותיו השבועיות. שיחות אלו ואחרות התפרסמו בעלון שבועי בשם "דרכי החיזוק"<br />
בשנת [[תשע"ט]] החל לצאת מדי שבוע עלון ובו לקט מדברי תורתו, בשם "ממגד גרש ירחים"<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/145738 ברוך דיין האמת: בבני ברק נפטר הגאון הרב גרשון אדלשטיין]''' באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
{{סדרה|הקודם=[[חיים קנייבסקי]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]] - [[י' סיון]] [[תשפ"ג]]|הבא=}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אדלשטיין, ירחמיאל גרשון}}<br />
[[קטגוריה:רבני ליטא]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=598906ירחמיאל גרשון אדלשטיין2023-05-30T10:58:03Z<p>מוישע זוכמיר: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=ירחמיאל גרשון אדלשטיין<br />
|כינוי=<br />
|תמונה=[[קובץ:גרשון אדלשטיין.jpg|ללא מסגרת|ממוזער]]<br />
|תיאור= הרב גרשון אדלשטיין<br />
|תפקידים נוספים=ראש ישיבת פוניבז'<br />
|תאריך לידה=[[ב' באייר]] [[תרפ"ג]]<br />
|תאריך פטירה=[[י' בסיוון]] [[תשפ"ג]]<br />
|מקום לידה=[[ברית המועצות]]<br />
|מקום פעילות=[[בני ברק]]<br />
<br />
|רבותיו=[[זלמן לייב אסטולין]], [[מרדכי אליהו שניאור]], [[משה אקסלרוד]]<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=<br />
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|מנהיג הציבור הליטאי]]<br />
}}<br />
הרב ''' ירחמיאל גרשון אדלשטיין''' (ב' אייר [[תרפ"ג]] - י' סיון [[תשפ"ג]]) היה מראשי [[ישיבת פוניבז']] הליטאית ומגדולי מנהיגי הציבור הליטאי.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד ב[[ב' אייר]] [[תרפ"ג]] לאביו הרב צבי יהודה ב[[ברית המועצות]], ולמד תורה מפי הרב [[זלמן לייב אסטולין]] כשבתמורה לכך אביו היה לומד עם הרב אסטולין. מאז היה מכנה את הרב אסטולין כמורו ורבו המובהק.<br />
<br />
כשאמו חלתה ב[[טיפוס]], נשלח עם אחיו הצעיר יעקב לדודתו, הרבנית רבקה צביה פז, בעיר [[קלימוביץ']], שם למדו תורה בסתר אצל הרב [[מרדכי אליהו שניאור|מרדכי אליהו ('מוניע') שניאור]] . כאשר עלה ל[[ארץ ישראל]] עם אחיו הרב [[יעקב אדלשטיין]], המשיכו לשמור על קשר עם רבותיהם החב"דיים במשך כל השנים. לאחר פטירתו של הרב שניאור הגיע יחד עם אחיו להשתתף בהלוויתו שנערכה ב[[כפר חב"ד]] וכעבור מספר ימים הגיעו שוב לכפר חב"ד לנחם את המשפחה האבלה.<br />
<br />
רב חב"די נוסף ממנו למד תורה וקיבל הדרכה הוא הרב [[משה אקסלרוד]] רב העיירה [[ז'לובין]] וסוראז' שברוסיה הלבנה ולאחר מכן רב העיר [[רמת גן]]. עד לפטירתו בתש"כ ועימו היה בקשר מיוחד עד שהתבטא באוזני בני משפחתו 'כי הוא שהעמידו על רגליו ברוחניות'.<br />
<br />
בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב יהושע זליג דיסקין וכך דרך חמיו נהיה קרוב משפחה של מספר חסידי חב"ד.<br />
אח חמיו הוא - הרב [[אהרן יעקב דיסקין]] - חסיד חב"ד. נכדו הוא הרב [[חיים שלמה דיסקין]], שליח הרבי ורב העיר [[קריית אתא]].<br />
אחות חמיו גיסא, אשת הרב [[ישעיהו מאטלין]] - חסיד חב"ד. בתם שצערע הייתה אשת הרב [[שמשון חריטונוב]].<br />
אחות חמיו תמר איטה, אשת הרב [[נפתלי גלוסקין]] - חסיד חב"ד. בנם הרב משה חיים גלוסקין הוא משגיח בישיבת חמד לצעירים.<br />
[[קובץ:הרב נפתולי אסטולין מוסר את הספר להרב גרשון אדלשטיין מראשי-ישיבת פונובז.jpg|ממוזער|הרב [[נפתלי אסטולין]] מגיש לרב אדלשטיין את הספר "גאון וחסיד" על אביו ר' [[זלמן לייב אסטולין]]]]<br />
לאחר נישואיו החל לשמש כר"מ בישיבת פוניבז'.<br />
<br />
בחודש [[אייר]] [[תש"ס]] החל הרב אדלשטיין באמירת שיעור כללי לתלמידי הישיבה, ובכך הפך למעשה לראש הישיבה, יחד עם הרב [[ברוך דב פוברסקי]].<br />
<br />
עם פטירתו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בשנת תשע"ח מונה לכהן כיו"ר מועצת גדולי התורה של מפלגת הציבור הליטאי [[דגל התורה]].<br />
<br />
החל מפטירתו של הרב [[חיים קנייבסקי]] בחודש אדר תשפ"ב, שימש כמנהיג הבולט והמשמעותי ביותר בציבור הליטאי בישראל.<br />
<br />
בליל חג השבועות תשפ"ג לקה באירוע לבבי ואושפז. לאחר מספר ימים בי' בסיוון תשפ"ג, לאחר החמרה במצבו הבריאותי, הלך לעולמו כשהוא בן מאה שנים.<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד==<br />
[[קובץ:אדלשטיין.jpg|ממוזער|עם רבני [[מרכז רבני אירופה]]]]<br />
למרות המאורעות סביב [[בחירות תשמ"ט]] והרקע שקדם להם, שהביאו להתנגדות חריפה לליובאויטש בשנים ההם מצד הזרם הליטאי, ועל אף כהונתו כר"מ בישיבת פוניבז' - לא השתתף הרב אדלשטיין בהתקפות נגד ליובאוויטש, אך גם לא הביע תמיכה בה (כמו נטילת חלק באירועים חב"דיים רשמיים).<br />
<br />
כאשר למד ר' דוד אסטולין, בנו של הרב [[זלמן לייב אסטולין]], בישיבת פוניבז' נהג להפיץ בישיבה את חוברות ה[[לקוטי שיחות]]. ר' דוד שח באוזני אביו שיש מן התלמידים שמונעים ממנו את הפצת השיחות ואף משחיתים אותן. האב יצר קשר עם הרב אדלשטיין שנדהם מהדברים והחליט להיות נוכח בקרבת מקום בעת החלוקה השיחות הבאה. כשנחשף למעשי התלמידים נזף בהם נמרצות והודיע שמי שאינו מעוניין בלימוד השיחות יכול שלא לעשות זאת, אך קריעתם ומניעת חלוקתם מופרכת - ובכך אפשר את המשך הפצת השיחות בישיבתו {{הערה|[https://col.org.il/news/27885 מסכת הידידות בין הרב אסטולין לגדולי הליטאים: מה עשה הרב אדלשטיין כשראה תלמידים קורעים שיחות של הרבי?] באתר {{COL}}}}.<br />
<br />
[[קובץ:אליעזר ברוד אדלשטיין.jpg|ממוזער|הרב [[אליעזר ברוד]] אצל הרב אדלשטיין]]<br />
במשך השנים נפגש עם אישים חב"דיים שונים, כמו בשנת [[תש"ע]] עם משלחת של מרכז רבני אירופה בה נכחו שניים מרבני חב"ד{{הערה|[https://col.org.il/news/53705 ראשי ה'מרכז' נפגשו עם גדולי הליטאים והאדמו"רים] באתר {{COL}}}}, עם ר' בן ציון גגולה ודן עמו בגדרי [[נבואה]] בימינו ועל גדר ה[[נביא]] שחל ב[[הרבי|רבי]] (במהלך סבב ביקוריו אצל רבנים ומשפיעים), עם הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] הגיע לבקרו בניחום אבלים לאחר פטירת בנו ב[[תמוז]] [[תשע"ח]]{{הערה|[https://col.org.il/news/111800 תמונת הלילה: המקום ינחם אתכם] באתר {{חב"ד און ליין}}}}, עם הרב [[שלום מרדכי רובשקין]] בחודש [[אלול]] [[תשע"ח]] לאחר צאתו לחירות ממאסרו{{הערה|[https://col.org.il/news/112963 ר' שלום רובשקין בביקור אצל גדולי הרבנים וראשי הישיבות] באתר {{חב"ד און ליין}}}}, עם הרב [[אליעזר ברוד]] בחודש [[שבט]] [[תשפ"ב]] לרגל הוצאת ספרו החדש של הרב ברוד על הלכות תערובות{{הערה|[https://chabad.info/news/757741 '''הרב אליעזר ברוד בביקור אצל גדולי הרבנים בבני ברק'''] באתר {{חב"ד און ליין}}}}, עם הרב [[עזרא שוחט]] בחול המועד פסח [[תשפ"ב]] שקיבלו בביתו ודברו בלימוד{{הערה|[https://chabad.info/news/783934 '''ביקור חג רב רושם: הרב שוחט ביקר אצל הרבנים בבני ברק'''] באתר {{חב"ד אינפו}}}}, עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] שהגיע בפגישה מיוחדת יחד עם ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]] והרב [[מרדכי גולדשמיד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/108128 וידאו מהמעמד] באתר {{COL}}}}, ועוד רבים.<br />
<br />
כמו כן בחודש [[אדר]] [[תשע"ט]] קיבל בביתו את הנגיד החב"די ר' דודי פרקש עם בנו שהגיע לגיל מצוות, נכדו של הרב אסטולין. חתן הבר מצווה העניק לרב את הספר 'גאון וחסיד' על סבו שהודה לו על כך, וכתמורה העניק לחתן את ספרו של אבי 'הוד צבי' ובירכו לרגל ה[[בר מצווה]]. בחודש [[אלול]] [[תשפ"א]] קיבל בביתו את ר' ישראל אלינסון מ[[כפר חב"ד]], לרגל בר המצווה של נכדו עקב קרבתם המשפחתית. במעמד חזר חתן הבר מצווה [[מאמר חסידות]], כשהרב אדלשטיין האזין בצורה מיוחדת. לאחר מכן העניק לחתן הבר מצווה את ספרו 'דרכי החיזוק' עם הקדשה אישית<ref>[https://col.org.il/news/145743 '''כשהרב אדלשטיין האזין לחסידות מבן משפחתו החב"די'''] באתר {{חב"ד און ליין}}</ref>.<br />
<br />
בחודש [[שבט]] [[תשע"א]] השתתף באירוע הכשרה להוראה מקדמת בגמרא על פי "שיטת הרב וובר" מיסודו הרב [[ישעיהו וובר]], כשהוא נושא דברים בשבח השיטה מיוחדת ומעודד את האברכים שהשתלמו בה. הרב אדלשטיין ציין כי השיטה התפרסמה בשמה הטוב וזכתה להצלחה מרובה{{הערה|[https://col.org.il/news/59748 חסיד חב"ד ערך אירוע, גדולי הליטאים הגיעו לברך] באתר {{COL}}}}.<br />
<br />
בחודש [[תשרי]] [[תשע"ח]] במעמד [[הקפות שניות]] של תלמידי ישיבת פוניבז' בראשותו (ובראשות הרב [[ברוך דוב פוברסקי]] והרב אליעזר כהנמן) ניגנו תלמידי הישיבה את ניגון [[ד' בבות]] ואת הניגון [[צמאה לך נפשי]] שלימד הרבי{{הערה|[https://col.org.il/news/107086 במעמד ראשי הישיבה: 'צמאה לך נפשי' וד' בבות בפונביז'] באתר {{COL}}}}.<br />
<br />
לאחר פטירת הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] העניק את הסכמתו וברכתו למהלך מינוי בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרב העיר [[בני ברק]] כשלצידו יכהן הרב [[שבח צבי רוזנבלט]]<ref>[https://chabad.info/news/708016 '''תמיכה מלאה בהכשר רבני בני ברק'''] באתר {{חב"ד אינפו}}</ref>.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/145738 ברוך דיין האמת: בבני ברק נפטר הגאון הרב גרשון אדלשטיין]''' באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
{{סדרה|הקודם=[[חיים קנייבסקי]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]] - [[י' סיון]] [[תשפ"ג]]|הבא=}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אדלשטיין, ירחמיאל גרשון}}<br />
[[קטגוריה:רבני ליטא]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=598905חיים יצחק אייזיק לנדא2023-05-30T10:33:51Z<p>מוישע זוכמיר: /* רב העיר ואב"ד בני ברק */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=הרב חיים יצחק אייזיק לנדא<br />
|תמונה=<br />
[[קובץ:אייזיק לנדא תשפ"ב.jpeg|250px|לא ממוסגר]]<br />
|כינוי=רבה של בני ברק<br />
|תאריך לידה=[[ו' באדר]] [[תשכ"א]]<br />
|מקום פעילות=[[בני ברק]]<br />
}}<br />
הרב '''חיים יצחק אייזיק לנדא''' (יליד שנת [[תשכ"א]], 1961) הוא רב העיר ואב"ד [[בני ברק]] (יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט) וראש מערכת הכשרות "הרב לנדא". בעבר כיהן כמורה-צדק בקהילת חב"ד ב[[צפת]], נמנה על ראשי קהילת חב"ד המקומית, ושימש עשרות שנים כ[[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ולפני כן כראש הישיבה-קטנה '[[תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)|תומכי תמימים צפת]]'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:אייזיק לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לנדא נואם בכנס של חסידי חב"ד]]<br />
<br />
הרב לנדא נולד ב[[ו' אדר]] [[תשכ"א]] לרב [[משה יהודה לייב לנדא]], [[רב]] העיר [[בני ברק]] ולאמו מרת מרים. בילדותו למד בתלמוד תורה חב"ד בבני ברק. בבחרותו למד ב[[ישיבה קטנה]] [[ליטא]]ית "אור ישראל" בפתח תקווה, וב[[ישיבה גדולה]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בזמן לימודיו בישיבה בכפר חב"ד, היה מהבחורים המצטיינים, ולאור זאת ביקש ממנו ראש הישיבה הרב [[יעקב כץ]] לנסוע לשליחות לישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבה במגדל העמק]] שהוקמה כשנה וחצי קודם על ידי מוסדות "[[מגדל אור]]" של [[יצחק דוד גרוסמן|הרב גרוסמן]]. בשליחות תורנית זו שהה הרב לנדא במשך כשנה. <br />
<br />
בשנת [[תשמ"א]] נסע ל[[קבוצה|שנת ה'קבוצה']] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]. בלימודיו בישיבה זכה לשמש את [[הרבי]] ולעזור ל[[מזכירות הרבי|מזכירות]] באמצעים שונים. בהזדמנות קרא לו ה[[מזכיר]] [[יהודה לייב גרונר|הרב גרונר]] וביקש ממנו לקנות במכולת מול 770 (במקום שנמצא היום [[מוזיאון צבאות השם]]) חתיכת עוגה וגבינה (ששימשה כארוחת הבוקר של הרבי), מאז היה קונה בכל יום את ארוחת הבוקר של הרבי. כמו כן היה פורט באופן קבוע את הצ'קים שהיו מגיעים למזכירות, של [[דמי מעמד]] או תרומות למוסדות השונים שתחת הנשיאות של הרבי.<br />
<br />
לאחר סיום מסלול לימודיו והסמכתו לרבנות, עם פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים צפת (קטנה)|תומכי תמימים צפת]], החל לשמש בה כ[[ראש ישיבה]] ובאותה שנה [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת נחמה רבקה, בת ר' משה בצלאל וקסלשטיין מירושלים, וקבע את מגוריו בקריית חב"ד ב[[צפת]]. בתוך השנה הראשונה לחתונתו, בו' תמוז [[תשמ"ט]] עבר ב[[חלוקת דולרים]] והרבי שאלו אם הוא זה שנהיה [[חתן]], והוא השיב כי אחיו (הרב [[שלמה זלמן לנדא]]) הוא החתן אך גם הוא בתוך השנה הראשונה לחתונתו. הרבי נתן לו דולר נוסף ואמר לו שהיות והוא האח של החתן יש לו את הזכות של החתן.<br />
<br />
בקהילת חב"ד צפת החל לשמש במסירות מיוחדת בתפקיד של מו"צ ופוסק הלכה. ידיעותיו העצומות בהלכה, יחד עם גישתו המעשית שרכש מאביו - קנו להם שם בצפת ובאזור הצפון בכלל. זכה לעשות שימוש אצל אביו במשך השנים בעניני הלכה ובעניני מערכת הכשרות.<br />
<br />
בתפקידו כראש ישיבת [[תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)|תומכי תמימים צפת]], שימש עד לסגירתה. לאחר מכן מונה למגיד שיעור, בשיעור ב' של [[ישיבה גדולה]] - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] עד שנת הלימודים [[תשע"ד]], אז עבר למסור שיעורים לשיעור ג' בישיבה. שיטת לימודו מתייחדת בעמקות מחד גיסא ובהסברה המותאמת לתלמידים הצעירים מאידך גיסא. שיעוריו מלווים בדפי סיכום המבהירים את מהלך השיעור.<br />
<br />
בין השנים [[תשס"ה]] ו[[תשס"ט]] היה חבר הנהלה בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|תומכי תמימים אור יהודה]] ומסר שיעורים ב[[נגלה]].<br />
<br />
==רב מערכת הכשרות "הרב לנדא"==<br />
[[קובץ:החותמת בלי סמל של כיכר השבת.png|שמאל|ממוזער|150px|חותמת הכשרות החדשה]]<br />
הרב לנדא הוא מנהל מערכת הכשרות "הרב לנדא" שייסדו סביו הרב [[יעקב לנדא]] ואביו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], תפקיד אותו קיבל על עצמו לאור בקשת אביו הרב לנדא בשנותיו האחרונות. אביו הרב לנדא, התבטא כמה פעמים באזני מקורביו, לגבי בנו הרב יצחק אייזיק בביטוי "בר סמכא", ובפטירת אביו, באדר תשע"ט, מונה באופן רשמי.<br />
<br />
==ברבנות העיר ואב"ד בני ברק==<br />
בהלוויית אביו הוכרז כממלא מקום אביו על פי בקשתו והוראת גדולי התורה והחסידות, יחד עם הרב [[שבח צבי רוזנבלט]] בתור נציג רבני הציבור הליטאי.<br />
<br />
ביום שלישי ג' ניסן תשע"ט יצא ה'קול קורא' הראשון של הרבנים על בלנק רשמי כאשר מצד ימין חתום הרב לנדא עם התואר "רב אב"ד דבני ברק", ובו קריאה לחתום על היתר עיסקא בעת מכירת חמץ.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* חתנו, הרב [[שמעיה הכט]], לשעבר [[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] וכעת שליח ביפו, ומרצה ב[[מכון למען ילמדו]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
* [https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/340439 הרב לנדא בריקוד [[יחי אדוננו]] עם רבני [[ישיבת חח"ל צפת]]] {{אינפו}}<br />
* [http://chabad.info/special/כתבת-פרופיל-אבד-ורבה-של-בני-ברק-הרב-איי/ פרופיל: הרב אייזיק לנדא] {{אינפו}}<br />
* [http://chabad.info/news/הרב-לנדא-מינה-את-בנו-הרב-יצחק-אייזיק-כממ/ הרב לנדא מינה את בנו הרב יצחק אייזיק כממשיך דרכו בכשרות] {{אינפו}}<br />
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=117402 פניו לאחדות: "השגחה אחת לחסידים וליטאים": ראיון עם הרב לנדא] {{COL}}<br />
*[https://chabad.info/beis-medrash/256108/ שואלין ודורשין: שיעור בהלכות פסח מהרב לנדא] - שיעור להאזנה {{אינפו}} {{שמע}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:לנדא, חיים יצחק אייזיק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]<br />
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"א]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=598904חיים יצחק אייזיק לנדא2023-05-30T10:33:32Z<p>מוישע זוכמיר: /* רב העיר ואב"ד בני ברק */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=הרב חיים יצחק אייזיק לנדא<br />
|תמונה=<br />
[[קובץ:אייזיק לנדא תשפ"ב.jpeg|250px|לא ממוסגר]]<br />
|כינוי=רבה של בני ברק<br />
|תאריך לידה=[[ו' באדר]] [[תשכ"א]]<br />
|מקום פעילות=[[בני ברק]]<br />
}}<br />
הרב '''חיים יצחק אייזיק לנדא''' (יליד שנת [[תשכ"א]], 1961) הוא רב העיר ואב"ד [[בני ברק]] (יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט) וראש מערכת הכשרות "הרב לנדא". בעבר כיהן כמורה-צדק בקהילת חב"ד ב[[צפת]], נמנה על ראשי קהילת חב"ד המקומית, ושימש עשרות שנים כ[[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ולפני כן כראש הישיבה-קטנה '[[תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)|תומכי תמימים צפת]]'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:אייזיק לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לנדא נואם בכנס של חסידי חב"ד]]<br />
<br />
הרב לנדא נולד ב[[ו' אדר]] [[תשכ"א]] לרב [[משה יהודה לייב לנדא]], [[רב]] העיר [[בני ברק]] ולאמו מרת מרים. בילדותו למד בתלמוד תורה חב"ד בבני ברק. בבחרותו למד ב[[ישיבה קטנה]] [[ליטא]]ית "אור ישראל" בפתח תקווה, וב[[ישיבה גדולה]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בזמן לימודיו בישיבה בכפר חב"ד, היה מהבחורים המצטיינים, ולאור זאת ביקש ממנו ראש הישיבה הרב [[יעקב כץ]] לנסוע לשליחות לישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבה במגדל העמק]] שהוקמה כשנה וחצי קודם על ידי מוסדות "[[מגדל אור]]" של [[יצחק דוד גרוסמן|הרב גרוסמן]]. בשליחות תורנית זו שהה הרב לנדא במשך כשנה. <br />
<br />
בשנת [[תשמ"א]] נסע ל[[קבוצה|שנת ה'קבוצה']] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]. בלימודיו בישיבה זכה לשמש את [[הרבי]] ולעזור ל[[מזכירות הרבי|מזכירות]] באמצעים שונים. בהזדמנות קרא לו ה[[מזכיר]] [[יהודה לייב גרונר|הרב גרונר]] וביקש ממנו לקנות במכולת מול 770 (במקום שנמצא היום [[מוזיאון צבאות השם]]) חתיכת עוגה וגבינה (ששימשה כארוחת הבוקר של הרבי), מאז היה קונה בכל יום את ארוחת הבוקר של הרבי. כמו כן היה פורט באופן קבוע את הצ'קים שהיו מגיעים למזכירות, של [[דמי מעמד]] או תרומות למוסדות השונים שתחת הנשיאות של הרבי.<br />
<br />
לאחר סיום מסלול לימודיו והסמכתו לרבנות, עם פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים צפת (קטנה)|תומכי תמימים צפת]], החל לשמש בה כ[[ראש ישיבה]] ובאותה שנה [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת נחמה רבקה, בת ר' משה בצלאל וקסלשטיין מירושלים, וקבע את מגוריו בקריית חב"ד ב[[צפת]]. בתוך השנה הראשונה לחתונתו, בו' תמוז [[תשמ"ט]] עבר ב[[חלוקת דולרים]] והרבי שאלו אם הוא זה שנהיה [[חתן]], והוא השיב כי אחיו (הרב [[שלמה זלמן לנדא]]) הוא החתן אך גם הוא בתוך השנה הראשונה לחתונתו. הרבי נתן לו דולר נוסף ואמר לו שהיות והוא האח של החתן יש לו את הזכות של החתן.<br />
<br />
בקהילת חב"ד צפת החל לשמש במסירות מיוחדת בתפקיד של מו"צ ופוסק הלכה. ידיעותיו העצומות בהלכה, יחד עם גישתו המעשית שרכש מאביו - קנו להם שם בצפת ובאזור הצפון בכלל. זכה לעשות שימוש אצל אביו במשך השנים בעניני הלכה ובעניני מערכת הכשרות.<br />
<br />
בתפקידו כראש ישיבת [[תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)|תומכי תמימים צפת]], שימש עד לסגירתה. לאחר מכן מונה למגיד שיעור, בשיעור ב' של [[ישיבה גדולה]] - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] עד שנת הלימודים [[תשע"ד]], אז עבר למסור שיעורים לשיעור ג' בישיבה. שיטת לימודו מתייחדת בעמקות מחד גיסא ובהסברה המותאמת לתלמידים הצעירים מאידך גיסא. שיעוריו מלווים בדפי סיכום המבהירים את מהלך השיעור.<br />
<br />
בין השנים [[תשס"ה]] ו[[תשס"ט]] היה חבר הנהלה בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|תומכי תמימים אור יהודה]] ומסר שיעורים ב[[נגלה]].<br />
<br />
==רב מערכת הכשרות "הרב לנדא"==<br />
[[קובץ:החותמת בלי סמל של כיכר השבת.png|שמאל|ממוזער|150px|חותמת הכשרות החדשה]]<br />
הרב לנדא הוא מנהל מערכת הכשרות "הרב לנדא" שייסדו סביו הרב [[יעקב לנדא]] ואביו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], תפקיד אותו קיבל על עצמו לאור בקשת אביו הרב לנדא בשנותיו האחרונות. אביו הרב לנדא, התבטא כמה פעמים באזני מקורביו, לגבי בנו הרב יצחק אייזיק בביטוי "בר סמכא", ובפטירת אביו, באדר תשע"ט, מונה באופן רשמי.<br />
<br />
==רב העיר ואב"ד בני ברק==<br />
בהלוויית אביו הוכרז כממלא מקום אביו על פי בקשתו והוראת גדולי התורה והחסידות, יחד עם הרב [[שבח צבי רוזנבלט]] בתור נציג רבני הציבור הליטאי.<br />
<br />
ביום שלישי ג' ניסן תשע"ט יצא ה'קול קורא' הראשון של הרבנים על בלנק רשמי כאשר מצד ימין חתום הרב לנדא עם התואר "רב אב"ד דבני ברק", ובו קריאה לחתום על היתר עיסקא בעת מכירת חמץ.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* חתנו, הרב [[שמעיה הכט]], לשעבר [[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] וכעת שליח ביפו, ומרצה ב[[מכון למען ילמדו]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
* [https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/340439 הרב לנדא בריקוד [[יחי אדוננו]] עם רבני [[ישיבת חח"ל צפת]]] {{אינפו}}<br />
* [http://chabad.info/special/כתבת-פרופיל-אבד-ורבה-של-בני-ברק-הרב-איי/ פרופיל: הרב אייזיק לנדא] {{אינפו}}<br />
* [http://chabad.info/news/הרב-לנדא-מינה-את-בנו-הרב-יצחק-אייזיק-כממ/ הרב לנדא מינה את בנו הרב יצחק אייזיק כממשיך דרכו בכשרות] {{אינפו}}<br />
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=117402 פניו לאחדות: "השגחה אחת לחסידים וליטאים": ראיון עם הרב לנדא] {{COL}}<br />
*[https://chabad.info/beis-medrash/256108/ שואלין ודורשין: שיעור בהלכות פסח מהרב לנדא] - שיעור להאזנה {{אינפו}} {{שמע}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:לנדא, חיים יצחק אייזיק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]<br />
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"א]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=598903ירחמיאל גרשון אדלשטיין2023-05-30T10:32:38Z<p>מוישע זוכמיר: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=ירחמיאל גרשון אדלשטיין<br />
|כינוי=<br />
|תמונה=[[קובץ:גרשון אדלשטיין.jpg|ללא מסגרת|ממוזער]]<br />
|תיאור= הרב גרשון אדלשטיין<br />
|תפקידים נוספים=ראש ישיבת פוניבז'<br />
|תאריך לידה=[[ב' באייר]] [[תרפ"ג]]<br />
|תאריך פטירה=[[י' בסיוון]] [[תשפ"ג]]<br />
|מקום לידה=[[ברית המועצות]]<br />
|מקום פעילות=[[בני ברק]]<br />
<br />
|רבותיו=[[זלמן לייב אסטולין]], [[מרדכי אליהו שניאור]], [[משה אקסלרוד]]<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=<br />
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|מנהיג הציבור הליטאי]]<br />
}}<br />
הרב ''' ירחמיאל גרשון אדלשטיין''' (ב' אייר [[תרפ"ג]] - י' סיון [[תשפ"ג]]) היה מראשי [[ישיבת פוניבז']] הליטאית ומגדולי מנהיגי הציבור הליטאי.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד ב[[ב' אייר]] [[תרפ"ג]] לאביו הרב צבי יהודה ב[[ברית המועצות]], ולמד תורה מפי הרב [[זלמן לייב אסטולין]] כשבתמורה לכך אביו היה לומד עם הרב אסטולין. מאז היה מכנה את הרב אסטולין כמורו ורבו המובהק.<br />
<br />
כשאמו חלתה ב[[טיפוס]], נשלח עם אחיו הצעיר יעקב לדודתו, הרבנית רבקה צביה פז, בעיר [[קלימוביץ']], שם למדו תורה בסתר אצל הרב [[מרדכי אליהו שניאור|מרדכי אליהו ('מוניע') שניאור]] . כאשר עלה ל[[ארץ ישראל]] עם אחיו הרב [[יעקב אדלשטיין]], המשיכו לשמור על קשר עם רבותיהם החב"דיים במשך כל השנים. לאחר פטירתו של הרב שניאור הגיע יחד עם אחיו להשתתף בהלוויתו שנערכה ב[[כפר חב"ד]] וכעבור מספר ימים הגיעו שוב לכפר חב"ד לנחם את המשפחה האבלה.<br />
<br />
רב חב"די נוסף ממנו למד תורה וקיבל הדרכה הוא הרב [[משה אקסלרוד]] רב העיירה [[ז'לובין]] וסוראז' שברוסיה הלבנה ולאחר מכן רב העיר [[רמת גן]]. עד לפטירתו בתש"כ ועימו היה בקשר מיוחד עד שהתבטא באוזני בני משפחתו 'כי הוא שהעמידו על רגליו ברוחניות'.<br />
<br />
בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב יהושע זליג דיסקין וכך דרך חמיו נהיה קרוב משפחה של מספר חסידי חב"ד.<br />
אח חמיו הוא - הרב [[אהרן יעקב דיסקין]] - חסיד חב"ד. נכדו הוא הרב [[חיים שלמה דיסקין]], שליח הרבי ורב העיר [[קריית אתא]].<br />
אחות חמיו גיסא, אשת הרב [[ישעיהו מאטלין]] - חסיד חב"ד. בתם שצערע הייתה אשת הרב [[שמשון חריטונוב]].<br />
אחות חמיו תמר איטה, אשת הרב [[נפתלי גלוסקין]] - חסיד חב"ד. בנם הרב משה חיים גלוסקין הוא משגיח בישיבת חמד לצעירים.<br />
[[קובץ:הרב נפתולי אסטולין מוסר את הספר להרב גרשון אדלשטיין מראשי-ישיבת פונובז.jpg|ממוזער|הרב [[נפתלי אסטולין]] מגיש לרב אדלשטיין את הספר "גאון וחסיד" על אביו ר' [[זלמן לייב אסטולין]]]]<br />
לאחר נישואיו החל לשמש כר"מ בישיבת פוניבז'.<br />
<br />
בחודש [[אייר]] [[תש"ס]] החל הרב אדלשטיין באמירת שיעור כללי לתלמידי הישיבה, ובכך הפך למעשה לראש הישיבה, יחד עם הרב [[ברוך דב פוברסקי]].<br />
<br />
עם פטירתו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בשנת תשע"ח מונה לכהן כיו"ר מועצת גדולי התורה של מפלגת הציבור הליטאי [[דגל התורה]].<br />
<br />
החל מפטירתו של הרב [[חיים קנייבסקי]] בחודש אדר תשפ"ב, שימש כמנהיג הבולט והמשמעותי ביותר בציבור הליטאי בישראל.<br />
<br />
בליל חג השבועות תשפ"ג לקה באירוע לבבי ואושפז. לאחר מספר ימים בי' בסיוון תשפ"ג, לאחר החמרה במצבו הבריאותי, הלך לעולמו כשהוא בן מאה שנים.<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד==<br />
[[קובץ:אדלשטיין.jpg|ממוזער|עם רבני [[מרכז רבני אירופה]]]]<br />
למרות עבודתו בישיבת פונוביז' - בראשות מי שעמד בצד השני של המיתרס נגד ליובאוויטש - הרב אדלשטיין לא השתתף בהתקפות נגד ליובאוויטש ומצד שני גם לא נטל חלק באירועים חב"דיים רישמיים.<br />
<br />
כאשר למד ר' דוד אסטולין, בנו של הרב [[זלמן לייב אסטולין]], בישיבת פוניבז' נהג להפיץ בישיבה את חוברות ה[[לקוטי שיחות]]. ר' דוד שח באוזני אביו שיש מן התלמידים שמונעים ממנו את הפצת השיחות ואף משחיתים אותן. האב יצר קשר עם הרב אדלשטיין שנדהם מהדברים והחליט להיות נוכח בקרבת מקום בעת החלוקה השיחות הבאה. כשנחשף למעשי התלמידים נזף בהם נמרצות והודיע שמי שאינו מעוניין בלימוד השיחות יכול שלא לעשות זאת, אך קריעתם ומניעת חלוקתם מופרכת - ובכך אפשר את המשך הפצת השיחות בישיבתו {{הערה|[https://col.org.il/news/27885 מסכת הידידות בין הרב אסטולין לגדולי הליטאים: מה עשה הרב אדלשטיין כשראה תלמידים קורעים שיחות של הרבי?] באתר {{COL}}}}.<br />
<br />
[[קובץ:אליעזר ברוד אדלשטיין.jpg|ממוזער|הרב [[אליעזר ברוד]] אצל הרב אדלשטיין]]<br />
במשך השנים נפגש עם אישים חב"דיים שונים, כמו בשנת [[תש"ע]] עם משלחת של מרכז רבני אירופה בה נכחו שניים מרבני חב"ד{{הערה|[https://col.org.il/news/53705 ראשי ה'מרכז' נפגשו עם גדולי הליטאים והאדמו"רים] באתר {{COL}}}}, עם ר' בן ציון גגולה ודן עמו בגדרי [[נבואה]] בימינו ועל גדר ה[[נביא]] שחל ב[[הרבי|רבי]] (במהלך סבב ביקוריו אצל רבנים ומשפיעים), עם הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] הגיע לבקרו בניחום אבלים לאחר פטירת בנו ב[[תמוז]] [[תשע"ח]]{{הערה|[https://col.org.il/news/111800 תמונת הלילה: המקום ינחם אתכם] באתר {{חב"ד און ליין}}}}, עם הרב [[שלום מרדכי רובשקין]] בחודש [[אלול]] [[תשע"ח]] לאחר צאתו לחירות ממאסרו{{הערה|[https://col.org.il/news/112963 ר' שלום רובשקין בביקור אצל גדולי הרבנים וראשי הישיבות] באתר {{חב"ד און ליין}}}}, עם הרב [[אליעזר ברוד]] בחודש [[שבט]] [[תשפ"ב]] לרגל הוצאת ספרו החדש של הרב ברוד על הלכות תערובות{{הערה|[https://chabad.info/news/757741 '''הרב אליעזר ברוד בביקור אצל גדולי הרבנים בבני ברק'''] באתר {{חב"ד און ליין}}}}, עם הרב [[עזרא שוחט]] בחול המועד פסח [[תשפ"ב]] שקיבלו בביתו ודברו בלימוד{{הערה|[https://chabad.info/news/783934 '''ביקור חג רב רושם: הרב שוחט ביקר אצל הרבנים בבני ברק'''] באתר {{חב"ד אינפו}}}}, עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] שהגיע בפגישה מיוחדת יחד עם ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]] והרב [[מרדכי גולדשמיד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/108128 וידאו מהמעמד] באתר {{COL}}}}, ועוד רבים.<br />
<br />
כמו כן בחודש [[אדר]] [[תשע"ט]] קיבל בביתו את הנגיד החב"די ר' דודי פרקש עם בנו שהגיע לגיל מצוות, נכדו של הרב אסטולין. חתן הבר מצווה העניק לרב את הספר 'גאון וחסיד' על סבו שהודה לו על כך, וכתמורה העניק לחתן את ספרו של אבי 'הוד צבי' ובירכו לרגל ה[[בר מצווה]]. בחודש [[אלול]] [[תשפ"א]] קיבל בביתו את ר' ישראל אלינסון מ[[כפר חב"ד]], לרגל בר המצווה של נכדו עקב קרבתם המשפחתית. במעמד חזר חתן הבר מצווה [[מאמר חסידות]], כשהרב אדלשטיין האזין בצורה מיוחדת. לאחר מכן העניק לחתן הבר מצווה את ספרו 'דרכי החיזוק' עם הקדשה אישית<ref>[https://col.org.il/news/145743 '''כשהרב אדלשטיין האזין לחסידות מבן משפחתו החב"די'''] באתר {{חב"ד און ליין}}</ref>.<br />
<br />
בחודש [[שבט]] [[תשע"א]] השתתף באירוע הכשרה להוראה מקדמת בגמרא על פי "שיטת הרב וובר" מיסודו הרב [[ישעיהו וובר]], כשהוא נושא דברים בשבח השיטה מיוחדת ומעודד את האברכים שהשתלמו בה. הרב אדלשטיין ציין כי השיטה התפרסמה בשמה הטוב וזכתה להצלחה מרובה{{הערה|[https://col.org.il/news/59748 חסיד חב"ד ערך אירוע, גדולי הליטאים הגיעו לברך] באתר {{COL}}}}.<br />
<br />
בחודש [[תשרי]] [[תשע"ח]] במעמד [[הקפות שניות]] של תלמידי ישיבת פוניבז' בראשותו (ובראשות הרב [[ברוך דוב פוברסקי]] והרב אליעזר כהנמן) ניגנו תלמידי הישיבה את ניגון [[ד' בבות]] ואת הניגון [[צמאה לך נפשי]] שלימד הרבי{{הערה|[https://col.org.il/news/107086 במעמד ראשי הישיבה: 'צמאה לך נפשי' וד' בבות בפונביז'] באתר {{COL}}}}.<br />
<br />
לאחר פטירת הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] העניק את הסכמתו וברכתו למהלך מינוי בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרב העיר [[בני ברק]] כשלצידו יכהן הרב [[שבח צבי רוזנבלט]]<ref>[https://chabad.info/news/708016 '''תמיכה מלאה בהכשר רבני בני ברק'''] באתר {{חב"ד אינפו}}</ref>.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/145738 ברוך דיין האמת: בבני ברק נפטר הגאון הרב גרשון אדלשטיין]''' באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
{{סדרה|הקודם=[[חיים קנייבסקי]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]] - [[י' סיון]] [[תשפ"ג]]|הבא=}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אדלשטיין, ירחמיאל גרשון}}<br />
[[קטגוריה:רבני ליטא]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%99_%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8_%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%96.jpg&diff=598902קובץ:הרב נפתולי אסטולין מוסר את הספר להרב גרשון אדלשטיין מראשי-ישיבת פונובז.jpg2023-05-30T10:30:26Z<p>מוישע זוכמיר: </p>
<hr />
<div>הרב נפתולי אסטולין מוסר את הספר להרב גרשון אדלשטיין מראשי-ישיבת פונובז. אתר COL הישן. אין קרדיט</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%93%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F.jpg&diff=598901קובץ:אליעזר ברוד אדלשטיין.jpg2023-05-30T10:28:52Z<p>מוישע זוכמיר: </p>
<hr />
<div>הרב אליעזר ברוד אצל הרב אדלשטיין. מקור: חב"ד אינפו. אין קרדיט</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=598900ירחמיאל גרשון אדלשטיין2023-05-30T10:16:46Z<p>מוישע זוכמיר: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=ירחמיאל גרשון אדלשטיין<br />
|כינוי=<br />
|תמונה=[[קובץ:גרשון אדלשטיין.jpg|ללא מסגרת|ממוזער]]<br />
|תיאור= הרב גרשון אדלשטיין<br />
|תפקידים נוספים=ראש ישיבת פוניבז'<br />
|תאריך לידה=[[ב' באייר]] [[תרפ"ג]]<br />
|תאריך פטירה=[[י' בסיוון]] [[תשפ"ג]]<br />
|מקום לידה=[[ברית המועצות]]<br />
|מקום פעילות=[[בני ברק]]<br />
<br />
|רבותיו=[[זלמן לייב אסטולין]], [[מרדכי אליהו שניאור]], [[משה אקסלרוד]]<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=<br />
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|מנהיג הציבור הליטאי]]<br />
}}<br />
הרב ''' ירחמיאל גרשון אדלשטיין''' (ב' אייר [[תרפ"ג]] - י' סיון [[תשפ"ג]]) היה מראשי [[ישיבת פוניבז']] הליטאית ומגדולי מנהיגי הציבור הליטאי.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד ב[[ב' אייר]] [[תרפ"ג]] לאביו הרב צבי יהודה ב[[ברית המועצות]], ולמד תורה מפי הרב [[זלמן לייב אסטולין]] כשבתמורה לכך אביו היה לומד עם הרב אסטולין. מאז היה מכנה את הרב אסטולין כמורו ורבו המובהק.<br />
<br />
כשאמו חלתה ב[[טיפוס]], נשלח עם אחיו הצעיר יעקב לדודתו, הרבנית רבקה צביה פז, בעיר [[קלימוביץ']], שם למדו תורה בסתר אצל הרב [[מרדכי אליהו שניאור|מרדכי אליהו ('מוניע') שניאור]] . כאשר עלה ל[[ארץ ישראל]] עם אחיו הרב [[יעקב אדלשטיין]], המשיכו לשמור על קשר עם רבותיהם החב"דיים במשך כל השנים. לאחר פטירתו של הרב שניאור הגיע יחד עם אחיו להשתתף בהלוויתו שנערכה ב[[כפר חב"ד]] וכעבור מספר ימים הגיעו שוב לכפר חב"ד לנחם את המשפחה האבלה.<br />
<br />
רב חב"די נוסף ממנו למד תורה וקיבל הדרכה הוא הרב [[משה אקסלרוד]] רב העיירה [[ז'לובין]] וסוראז' שברוסיה הלבנה ולאחר מכן רב העיר [[רמת גן]]. עד לפטירתו בתש"כ ועימו היה בקשר מיוחד עד שהתבטא באוזני בני משפחתו 'כי הוא שהעמידו על רגליו ברוחניות'.<br />
<br />
בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב יהושע זליג דיסקין וכך דרך חמיו נהיה קרוב משפחה של מספר חסידי חב"ד.<br />
אח חמיו הוא - הרב [[אהרן יעקב דיסקין]] - חסיד חב"ד. נכדו הוא הרב [[חיים שלמה דיסקין]], שליח הרבי ורב העיר [[קריית אתא]].<br />
אחות חמיו גיסא, אשת הרב [[ישעיהו מאטלין]] - חסיד חב"ד. בתם שצערע הייתה אשת הרב [[שמשון חריטונוב]].<br />
אחות חמיו תמר איטה, אשת הרב [[נפתלי גלוסקין]] - חסיד חב"ד. בנם הרב משה חיים גלוסקין הוא משגיח בישיבת חמד לצעירים.<br />
<br />
לאחר נישואיו החל לשמש כר"מ בישיבת פוניבז'.<br />
<br />
בחודש [[אייר]] [[תש"ס]] החל הרב אדלשטיין באמירת שיעור כללי לתלמידי הישיבה, ובכך הפך למעשה לראש הישיבה, יחד עם הרב [[ברוך דב פוברסקי]].<br />
<br />
עם פטירתו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בשנת תשע"ח מונה לכהן כיו"ר מועצת גדולי התורה של מפלגת הציבור הליטאי [[דגל התורה]].<br />
<br />
החל מפטירתו של הרב [[חיים קנייבסקי]] בחודש אדר תשפ"ב, שימש כמנהיג הבולט והמשמעותי ביותר בציבור הליטאי בישראל.<br />
<br />
בליל חג השבועות תשפ"ג לקה באירוע לבבי ואושפז. לאחר מספר ימים בי' בסיוון תשפ"ג, לאחר החמרה במצבו הבריאותי, הלך לעולמו כשהוא בן מאה שנים.<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד==<br />
[[קובץ:אדלשטיין.jpg|ממוזער|עם רבני [[מרכז רבני אירופה]]]]<br />
למרות עבודתו בישיבת פונוביז' - בראשות מי שעמד בצד השני של המיתרס נגד ליובאוויטש - הרב אדלשטיין לא השתתף בהתקפות נגד ליובאוויטש ומצד שני גם לא נטל חלק באירועים חב"דיים רישמיים.<br />
<br />
כאשר למד ר' דוד אסטולין, בנו של הרב [[זלמן לייב אסטולין]], בישיבת פוניבז' נהג להפיץ בישיבה את חוברות ה[[לקוטי שיחות]]. ר' דוד שח באוזני אביו שיש מן התלמידים שמונעים ממנו את הפצת השיחות ואף משחיתים אותן. האב יצר קשר עם הרב אדלשטיין שנדהם מהדברים והחליט להיות נוכח בקרבת מקום בעת החלוקה השיחות הבאה. כשנחשף למעשי התלמידים נזף בהם נמרצות והודיע שמי שאינו מעוניין בלימוד השיחות יכול שלא לעשות זאת, אך קריעתם ומניעת חלוקתם מופרכת - ובכך אפשר את המשך הפצת השיחות בישיבתו {{מקור}}.<br />
<br />
במשך השנים נפגש עם אישים חב"דיים שונים, כמו בשנת [[תש"ע]] עם משלחת של מרכז רבני אירופה בה נכחו שניים מרבני חב"ד, עם ר' בן ציון גגולה ודן עמו בגדרי [[נבואה]] בימינו ועל גדר ה[[נביא]] שחל ב[[הרבי|רבי]] (במהלך סבב ביקוריו אצל רבנים ומשפיעים), עם הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] הגיע לבקרו בניחום אבלים לאחר פטירת בנו ב[[תמוז]] [[תשע"ח]]{{הערה|[https://col.org.il/news/111800 תמונת הלילה: המקום ינחם אתכם] באתר {{חב"ד און ליין}}}}, עם הרב [[שלום מרדכי רובשקין]] בחודש [[אלול]] [[תשע"ח]] לאחר צאתו לחירות ממאסרו{{הערה|[https://col.org.il/news/112963 ר' שלום רובשקין בביקור אצל גדולי הרבנים וראשי הישיבות] באתר {{חב"ד און ליין}}}}, עם הרב [[אליעזר ברוד]] בחודש [[שבט]] [[תשפ"ב]] לרגל הוצאת ספרו החדש של הרב ברוד על הלכות תערובות{{הערה|[https://chabad.info/news/757741 '''הרב אליעזר ברוד בביקור אצל גדולי הרבנים בבני ברק'''] באתר {{חב"ד און ליין}}}}, עם הרב [[עזרא שוחט]] בחול המועד פסח [[תשפ"ב]] שקיבלו בביתו ודברו בלימוד{{הערה|[https://chabad.info/news/783934 '''ביקור חג רב רושם: הרב שוחט ביקר אצל הרבנים בבני ברק'''] באתר {{חב"ד אינפו}}}}, ועוד רבים. כמו כן בחודש [[אדר]] [[תשע"ט]] קיבל בביתו את הנגיד החב"די ר' דודי פרקש עם בנו שהגיע לגיל מצוות, נכדו של הרב אסטולין. חתן הבר מצווה העניק לרב את הספר 'גאון וחסיד' על סבו שהודה לו על כך, וכתמורה העניק לחתן את ספרו של אבי 'הוד צבי' ובירכו לרגל ה[[בר מצווה]]. בחודש [[אלול]] [[תשפ"א]] קיבל בביתו את ר' ישראל אלינסון מ[[כפר חב"ד]], לרגל בר המצווה של נכדו עקב קרבתם המשפחתית. במעמד חזר חתן הבר מצווה [[מאמר חסידות]], כשהרב אדלשטיין האזין בצורה מיוחדת. לאחר מכן העניק לחתן הבר מצווה את ספרו 'דרכי החיזוק' עם הקדשה אישית<ref>[https://col.org.il/news/145743 '''כשהרב אדלשטיין האזין לחסידות מבן משפחתו החב"די'''] באתר {{חב"ד און ליין}}</ref>.<br />
<br />
בחודש [[שבט]] [[תשע"א]] השתתף באירוע הכשרה להוראה מקדמת בגמרא על פי "שיטת הרב וובר" מיסודו הרב [[ישעיהו וובר]], כשהוא נושא דברים בשבח השיטה מיוחדת ומעודד את האברכים שהשתלמו בה. הרב אדלשטיין ציין כי השיטה התפרסמה בשמה הטוב וזכתה להצלחה מרובה.<br />
<br />
בחודש [[תשרי]] [[תשע"ח]] במעמד [[הקפות שניות]] של תלמידי ישיבת פוניבז' בראשותו (ובראשות הרב [[ברוך דוב פוברסקי]] והרב אליעזר כהנמן) ניגנו תלמידי הישיבה את ניגון [[ד' בבות]] ואת הניגון [[צמאה לך נפשי]] שלימד הרבי.<br />
<br />
לאחר פטירת הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] העניק את הסכמתו וברכתו למהלך מינוי בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרב העיר [[בני ברק]] כשלצידו יכהן הרב [[שבח צבי רוזנבלט]]<ref>[https://chabad.info/news/708016 '''תמיכה מלאה בהכשר רבני בני ברק'''] באתר {{חב"ד אינפו}}</ref>.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*תגית '''[https://col.org.il/feed?keyword=גרשון+אדלשטיין גרשון אדלשטיין]''' באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
*'''[https://col.org.il/news/145738 ברוך דיין האמת: בבני ברק נפטר הגאון הרב גרשון אדלשטיין]''' באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
{{סדרה|הקודם=[[חיים קנייבסקי]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]] - [[י' סיון]] [[תשפ"ג]]|הבא=}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אדלשטיין, ירחמיאל גרשון}}<br />
[[קטגוריה:רבני ליטא]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=598899ירחמיאל גרשון אדלשטיין2023-05-30T10:01:59Z<p>מוישע זוכמיר: /* קשריו עם חב"ד */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=ירחמיאל גרשון אדלשטיין<br />
|כינוי=<br />
|תמונה=[[קובץ:גרשון אדלשטיין.jpg|ללא מסגרת|ממוזער]]<br />
|תיאור= הרב גרשון אדלשטיין<br />
|תפקידים נוספים=ראש ישיבת פוניבז'<br />
|תאריך לידה=[[ב' באייר]] [[תרפ"ג]]<br />
|תאריך פטירה=[[י' בסיוון]] [[תשפ"ג]]<br />
|מקום לידה=[[ברית המועצות]]<br />
|מקום פעילות=[[בני ברק]]<br />
<br />
|רבותיו=[[זלמן לייב אסטולין]], [[מרדכי אליהו שניאור]], [[משה אקסלרוד]]<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=<br />
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|מנהיג הציבור הליטאי]]<br />
}}<br />
הרב ''' ירחמיאל גרשון אדלשטיין''' (ב' אייר [[תרפ"ג]] - י' סיון [[תשפ"ג]]) היה מראשי [[ישיבת פוניבז']] הליטאית ומגדולי מנהיגי הציבור הליטאי.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד ב[[ב' אייר]] [[תרפ"ג]] לאביו הרב צבי יהודה ב[[ברית המועצות]], ולמד תורה מפי הרב [[זלמן לייב אסטולין]] כשבתמורה לכך אביו היה לומד עם הרב אסטולין. מאז היה מכנה את הרב אסטולין כמורו ורבו המובהק.<br />
<br />
כשאמו חלתה ב[[טיפוס]], נשלח עם אחיו הצעיר יעקב לדודתו, הרבנית רבקה צביה פז, בעיר [[קלימוביץ']], שם למדו תורה בסתר אצל הרב [[מרדכי אליהו שניאור|מרדכי אליהו ('מוניע') שניאור]] . כאשר עלה ל[[ארץ ישראל]] עם אחיו הרב [[יעקב אדלשטיין]], המשיכו לשמור על קשר עם רבותיהם החב"דיים במשך כל השנים. לאחר פטירתו של הרב שניאור הגיע יחד עם אחיו להשתתף בהלוויתו שנערכה ב[[כפר חב"ד]] וכעבור מספר ימים הגיעו שוב לכפר חב"ד לנחם את המשפחה האבלה.<br />
<br />
רב חב"די נוסף ממנו למד תורה וקיבל הדרכה הוא הרב [[משה אקסלרוד]] רב העיירה [[ז'לובין]] וסוראז' שברוסיה הלבנה ולאחר מכן רב העיר [[רמת גן]]. עד לפטירתו בתש"כ ועימו היה בקשר מיוחד עד שהתבטא באוזני בני משפחתו 'כי הוא שהעמידו על רגליו ברוחניות'.<br />
<br />
בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב יהושע זליג דיסקין וכך דרך חמיו נהיה קרוב משפחה של מספר חסידי חב"ד.<br />
אח חמיו הוא - הרב [[אהרן יעקב דיסקין]] - חסיד חב"ד. נכדו הוא הרב [[חיים שלמה דיסקין]], שליח הרבי ורב העיר [[קריית אתא]].<br />
אחות חמיו גיסא, אשת הרב [[ישעיהו מאטלין]] - חסיד חב"ד. בתם שצערע הייתה אשת הרב [[שמשון חריטונוב]].<br />
אחות חמיו תמר איטה, אשת הרב [[נפתלי גלוסקין]] - חסיד חב"ד. בנם הרב משה חיים גלוסקין הוא משגיח בישיבת חמד לצעירים.<br />
<br />
לאחר נישואיו החל לשמש כר"מ בישיבת פוניבז'.<br />
<br />
בחודש [[אייר]] [[תש"ס]] החל הרב אדלשטיין באמירת שיעור כללי לתלמידי הישיבה, ובכך הפך למעשה לראש הישיבה, יחד עם הרב [[ברוך דב פוברסקי]].<br />
<br />
עם פטירתו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בשנת תשע"ח מונה לכהן כיו"ר מועצת גדולי התורה של מפלגת הציבור הליטאי [[דגל התורה]].<br />
<br />
החל מפטירתו של הרב [[חיים קנייבסקי]] בחודש אדר תשפ"ב, שימש כמנהיג הבולט והמשמעותי ביותר בציבור הליטאי בישראל.<br />
<br />
בליל חג השבועות תשפ"ג לקה באירוע לבבי ואושפז. לאחר מספר ימים בי' בסיוון תשפ"ג, לאחר החמרה במצבו הבריאותי, הלך לעולמו כשהוא בן מאה שנים.<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד==<br />
[[קובץ:אדלשטיין.jpg|ממוזער|עם רבני [[מרכז רבני אירופה]]]]<br />
למרות עבודתו בישיבת פונוביז' - בראשות מי שעמד בצד השני של המיתרס נגד ליובאוויטש - הרב אדלשטיין לא השתתף בהתקפות נגד ליובאוויטש ומצד שני גם לא נטל חלק באירועים חב"דיים רישמיים.<br />
<br />
כאשר למד ר' דוד אסטולין, בנו של הרב [[זלמן לייב אסטולין]], בישיבת פוניבז' נהג להפיץ בישיבה את חוברות ה[[לקוטי שיחות]]. ר' דוד שח באוזני אביו שיש מן התלמידים שמונעים ממנו את הפצת השיחות ואף משחיתים אותן. האב יצר קשר עם הרב אדלשטיין שנדהם מהדברים והחליט להיות נוכח בקרבת מקום בעת החלוקה השיחות הבאה. כשנחשף למעשי התלמידים נזף בהם נמרצות והודיע שמי שאינו מעוניין בלימוד השיחות יכול שלא לעשות זאת, אך קריעתם ומניעת חלוקתם מופרכת - ובכך אפשר את המשך הפצת השיחות בישיבתו {{מקור}}.<br />
<br />
במשך השנים נפגש עם אישים חב"דיים שונים, כמו בשנת [[תש"ע]] עם משלחת של מרכז רבני אירופה בה נכחו שניים מרבני חב"ד, עם ר' בן ציון גגולה ודן עמו בגדרי [[נבואה]] בימינו ועל גדר ה[[נביא]] שחל ב[[הרבי|רבי]] (במהלך סבב ביקוריו אצל רבנים ומשפיעים), עם הרב [[שלום מרדכי רובשקין]] בחודש [[אלול]] [[תשע"ח]] לאחר צאתו לחירות ממאסרו, עם הרב [[אליעזר ברוד]] בחודש [[שבט]] [[תשפ"ב]] לרגל הוצאת ספרו החדש של הרב ברוד על הלכות תערובות{{הערה|[https://chabad.info/news/757741 '''הרב אליעזר ברוד בביקור אצל גדולי הרבנים בבני ברק'''] באתר {{חב"ד און ליין}}}}, עם הרב [[עזרא שוחט]] בחול המועד פסח [[תשפ"ב]] שקיבלו בביתו ודברו בלימוד{{הערה|[https://chabad.info/news/783934 '''ביקור חג רב רושם: הרב שוחט ביקר אצל הרבנים בבני ברק'''] באתר {{חב"ד אינפו}}}}, ועוד רבים. כמו כן בחודש [[אדר]] [[תשע"ט]] קיבל בביתו את הנגיד החב"די ר' דודי פרקש עם בנו שהגיע לגיל מצוות, נכדו של הרב אסטולין. חתן הבר מצווה העניק לרב את הספר 'גאון וחסיד' על סבו שהודה לו על כך, וכתמורה העניק לחתן את ספרו של אבי 'הוד צבי' ובירכו לרגל ה[[בר מצווה]]. בחודש [[אלול]] [[תשפ"א]] קיבל בביתו את ר' ישראל אלינסון מ[[כפר חב"ד]], לרגל בר המצווה של נכדו עקב קרבתם המשפחתית. במעמד חזר חתן הבר מצווה [[מאמר חסידות]], כשהרב אדלשטיין האזין בצורה מיוחדת. לאחר מכן העניק לחתן הבר מצווה את ספרו 'דרכי החיזוק' עם הקדשה אישית<ref>[https://col.org.il/news/145743 '''כשהרב אדלשטיין האזין לחסידות מבן משפחתו החב"די'''] באתר {{חב"ד און ליין}}</ref>.<br />
<br />
בחודש [[שבט]] [[תשע"א]] השתתף באירוע הכשרה להוראה מקדמת בגמרא על פי "שיטת הרב וובר" מיסודו הרב [[ישעיהו וובר]], כשהוא נושא דברים בשבח השיטה מיוחדת ומעודד את האברכים שהשתלמו בה. הרב אדלשטיין ציין כי השיטה התפרסמה בשמה הטוב וזכתה להצלחה מרובה.<br />
<br />
בחודש [[תשרי]] [[תשע"ח]] במעמד [[הקפות שניות]] של תלמידי ישיבת פוניבז' בראשותו (ובראשות הרב [[ברוך דוב פוברסקי]] והרב אליעזר כהנמן) ניגנו תלמידי הישיבה את ניגון [[ד' בבות]] ואת הניגון [[צמאה לך נפשי]] שלימד הרבי.<br />
<br />
לאחר פטירת הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] העניק את הסכמתו וברכתו למהלך מינוי בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרב העיר [[בני ברק]] כשלצידו יכהן הרב [[שבח צבי רוזנבלט]]<ref>[https://chabad.info/news/708016 '''תמיכה מלאה בהכשר רבני בני ברק'''] באתר {{חב"ד אינפו}}</ref>.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*תגית '''[https://col.org.il/feed?keyword=גרשון+אדלשטיין גרשון אדלשטיין]''' באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
*'''[https://col.org.il/news/145738 ברוך דיין האמת: בבני ברק נפטר הגאון הרב גרשון אדלשטיין]''' באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
{{סדרה|הקודם=[[חיים קנייבסקי]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]] - [[י' סיון]] [[תשפ"ג]]|הבא=}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אדלשטיין, ירחמיאל גרשון}}<br />
[[קטגוריה:רבני ליטא]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=598895ירחמיאל גרשון אדלשטיין2023-05-30T09:37:54Z<p>מוישע זוכמיר: /* קשריו עם חב"ד */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=ירחמיאל גרשון אדלשטיין<br />
|כינוי=<br />
|תמונה=[[קובץ:גרשון אדלשטיין.jpg|ללא מסגרת|ממוזער]]<br />
|תיאור= הרב גרשון אדלשטיין<br />
|תפקידים נוספים=ראש ישיבת פוניבז'<br />
|תאריך לידה=[[ב' באייר]] [[תרפ"ג]]<br />
|תאריך פטירה=[[י' בסיוון]] [[תשפ"ג]]<br />
|מקום לידה=[[ברית המועצות]]<br />
|מקום פעילות=[[בני ברק]]<br />
<br />
|רבותיו=[[זלמן לייב אסטולין]], [[מרדכי אליהו שניאור]], [[משה אקסלרוד]]<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=<br />
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|מנהיג הציבור הליטאי]]<br />
}}<br />
הרב ''' ירחמיאל גרשון אדלשטיין''' (ב' אייר [[תרפ"ג]] - י' סיון [[תשפ"ג]]) היה מראשי [[ישיבת פוניבז']] הליטאית ומגדולי מנהיגי הציבור הליטאי.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד ב[[ב' אייר]] [[תרפ"ג]] לאביו הרב צבי יהודה ב[[ברית המועצות]], ולמד תורה מפי הרב [[זלמן לייב אסטולין]] כשבתמורה לכך אביו לומד עם הרב אסטולין. מאז היה מכנה את הרב אסטולין כמורו ורבו המובהק.<br />
<br />
כשאמו חלתה ב[[טיפוס]], נשלח עם אחיו הצעיר יעקב לדודתו, הרבנית רבקה צביה פז, בעיר [[קלימוביץ']], שם למדו תורה בסתר אצל הרב [[מרדכי אליהו שניאור|מרדכי אליהו ('מוניע') שניאור]] . כאשר עלה ל[[ארץ ישראל]] עם אחיו הרב [[יעקב אדלשטיין]], המשיכו לשמור על קשר עם רבותיהם החב"דיים במשך כל השנים. לאחר פטירתו של הרב שניאור הגיע יחד עם אחיו להשתתף בהלוויתו שנערכה ב[[כפר חב"ד]] וכעבור מספר ימים הגיעו שוב לכפר חב"ד לנחם את המשפחה האבלה.<br />
<br />
רב חב"די נוסף ממנו למד תורה וקיבל הדרכה הוא הרב [[משה אקסלרוד]] רב העיירה [[ז'לובין]] וסוראז' שברוסיה הלבנה ולאחר מכן רב העיר [[רמת גן]]. עד לפטירתו בתש"כ ועימו היה בקשר מיוחד עד שהתבטא באוזני בני משפחתו 'כי הוא שהעמידו על רגליו ברוחניות'.<br />
<br />
בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב יהושע זליג דיסקין וכך דרך חמיו נהיה קרוב משפחה של מספר חסידי חב"ד.<br />
אח חמיו הוא - הרב [[אהרן יעקב דיסקין]] - חסיד חב"ד. נכדו הוא הרב [[חיים שלמה דיסקין]], שליח הרבי ורב העיר [[קריית אתא]].<br />
אחות חמיו גיסא, אשת הרב [[ישעיהו מאטלין]] - חסיד חב"ד. בתם שצערע הייתה אשת הרב [[שמשון חריטונוב]].<br />
אחות חמיו תמר איטה, אשת הרב [[נפתלי גלוסקין]] - חסיד חב"ד. בנם הרב משה חיים גלוסקין הוא משגיח בישיבת חמד לצעירים.<br />
<br />
לאחר נישואיו החל לשמש כר"מ בישיבת פוניבז'.<br />
<br />
בחודש [[אייר]] [[תש"ס]] החל הרב אדלשטיין באמירת שיעור כללי לתלמידי הישיבה, ובכך הפך למעשה לראש הישיבה, יחד עם הרב [[ברוך דב פוברסקי]].<br />
<br />
עם פטירתו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בשנת תשע"ח מונה לכהן כיו"ר מועצת גדולי התורה של מפלגת הציבור הליטאי [[דגל התורה]].<br />
<br />
החל מפטירתו של הרב [[חיים קנייבסקי]] בחודש אדר תשפ"ב, שימש כמנהיג הבולט והמשמעותי ביותר בציבור הליטאי בישראל.<br />
<br />
בליל חג השבועות תשפ"ג לקה באירוע לבבי ואושפז. לאחר מספר ימים בי' בסיוון תשפ"ג, לאחר החמרה במצבו הבריאותי, הלך לעולמו כשהוא בן מאה שנים.<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד==<br />
[[קובץ:אדלשטיין.jpg|ממוזער|עם רבני [[מרכז רבני אירופה]]]]<br />
למרות עבודתו בישיבת פונוביז' - בראשות מי שעמד בצד השני של המיתרס נגד ליובאוויטש - הרב אדלשטיין לא השתתף בהתקפות נגד ליובאוויטש ומצד שני גם לא נטל חלק באירועים חב"דיים רישמיים.<br />
<br />
כאשר למד ר' דוד אסטולין, בנו של הרב [[זלמן לייב אסטולין]], בישיבת פוניבז' נהג להפיץ בישיבה את חוברות ה[[לקוטי שיחות]]. ר' דוד שח באוזני אביו שיש מן התלמידים שמונעים ממנו את הפצת השיחות ואף משחיתים אותן. האב יצר קשר עם הרב אדלשטיין שנדהם מהדברים והחליט להיות נוכח בקרבת מקום בעת החלוקה השיחות הבאה. כשנחשף למעשי התלמידים נזף בהם נמרצות והודיע שמי שאינו מעוניין בלימוד השיחות יכול שלא לעשות זאת, אך קריעתם ומניעת חלוקתם מופרכת - ובכך אפשר את המשך הפצת השיחות בישיבתו {{מקור}}.<br />
<br />
במשך השנים נפגש עם אישים חב"דיים שונים, כמו בשנת [[תש"ע]] עם משלחת של מרכז רבני אירופה בה נכחו שניים מרבני חב"ד, עם ר' בן ציון גגולה ודן עמו בגדרי [[נבואה]] בימינו ועל גדר ה[[נביא]] שחל ב[[הרבי|רבי]] (במהלך סבב ביקוריו אצל רבנים ומשפיעים), עם הרב [[שלום מרדכי רובשקין]] בחודש [[אלול]] [[תשע"ח]] לאחר צאתו לחירות ממאסרו, עם הרב [[אליעזר ברוד]] בחודש [[שבט]] [[תשפ"ב]] לרגל הוצאת ספרו החדש של הרב ברוד על הלכות תערובות{{הערה|[https://chabad.info/news/757741/] '''הרב אליעזר ברוד בביקור אצל גדולי הרבנים בבני ברק''', באתר {{חב"ד און ליין}}}}, עם הרב [[עזרא שוחט]] בחול המועד פסח [[תשפ"ב]] שקיבלו בביתו ודברו בלימוד{{הערה|[https://chabad.info/news/783934/] '''ביקור חג רב רושם: הרב שוחט ביקר אצל הרבנים בבני ברק''' באתר {{חב"ד אינפו}}}}, ועוד רבים. כמו כן בחודש [[אדר]] [[תשע"ט]] קיבל בביתו את הנגיד החב"די ר' דודי פרקש עם בנו שהגיע לגיל מצוות, נכדו של הרב אסטולין. חתן הבר מצווה העניק לרב את הספר 'גאון וחסיד' על סבו שהודה לו על כך, וכתמורה העניק לחתן את ספרו של אבי 'הוד צבי' ובירכו לרגל ה[[בר מצווה]]. בחודש [[אלול]] [[תשפ"א]] קיבל בביתו את ר' ישראל אלינסון מ[[כפר חב"ד]], לרגל בר המצווה של נכדו עקב קרבתם המשפחתית. במעמד חזר חתן הבר מצווה [[מאמר חסידות]], כשהרב אדלשטיין האזין בצורה מיוחדת. לאחר מכן העניק לחתן הבר מצווה את ספרו 'דרכי החיזוק' עם הקדשה אישית{{הערה|[https://col.org.il/news/145743]'''כשהרב אדלשטיין האזין לחסידות מבן משפחתו החב"די''' באתר {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
בחודש [[שבט]] [[תשע"א]] השתתף באירוע הכשרה להוראה מקדמת בגמרא על פי "שיטת הרב וובר" מיסודו הרב [[ישעיהו וובר]], כשהוא נושא דברים בשבח השיטה מיוחדת ומעודד את האברכים שהשתלמו בה. הרב אדלשטיין ציין כי השיטה התפרסמה בשמה הטוב וזכתה להצלחה מרובה.<br />
<br />
בחודש [[תשרי]] [[תשע"ח]] במעמד [[הקפות שניות]] של תלמידי ישיבת פוניבז' בראשותו (ובראשות הרב [[ברוך דוב פוברסקי]] והרב אליעזר כהנמן) ניגנו תלמידי הישיבה את ניגון [[ד' בבות]] ואת הניגון [[צמאה לך נפשי]] שלימד הרבי.<br />
<br />
לאחר פטירת הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] העניק את הסכמתו וברכתו למהלך מינוי בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרב העיר [[בני ברק]] כשלצידו יכהן הרב [[שבח צבי רוזנבלט]]{{הערה|[https://chabad.info/news/708016/] ''תמיכה מלאה בהכשר רבני בני ברק''' באתר {{חב"ד אינפו}}}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*תגית '''[https://col.org.il/feed?keyword=גרשון+אדלשטיין גרשון אדלשטיין]''' באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
*'''[https://col.org.il/news/145738 ברוך דיין האמת: בבני ברק נפטר הגאון הרב גרשון אדלשטיין]''' באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
{{סדרה|הקודם=[[חיים קנייבסקי]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]] - [[י' סיון]] [[תשפ"ג]]|הבא=}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אדלשטיין, ירחמיאל גרשון}}<br />
[[קטגוריה:רבני ליטא]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=598894ירחמיאל גרשון אדלשטיין2023-05-30T09:37:44Z<p>מוישע זוכמיר: /* קשריו עם חב"ד */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=ירחמיאל גרשון אדלשטיין<br />
|כינוי=<br />
|תמונה=[[קובץ:גרשון אדלשטיין.jpg|ללא מסגרת|ממוזער]]<br />
|תיאור= הרב גרשון אדלשטיין<br />
|תפקידים נוספים=ראש ישיבת פוניבז'<br />
|תאריך לידה=[[ב' באייר]] [[תרפ"ג]]<br />
|תאריך פטירה=[[י' בסיוון]] [[תשפ"ג]]<br />
|מקום לידה=[[ברית המועצות]]<br />
|מקום פעילות=[[בני ברק]]<br />
<br />
|רבותיו=[[זלמן לייב אסטולין]], [[מרדכי אליהו שניאור]], [[משה אקסלרוד]]<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=<br />
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|מנהיג הציבור הליטאי]]<br />
}}<br />
הרב ''' ירחמיאל גרשון אדלשטיין''' (ב' אייר [[תרפ"ג]] - י' סיון [[תשפ"ג]]) היה מראשי [[ישיבת פוניבז']] הליטאית ומגדולי מנהיגי הציבור הליטאי.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד ב[[ב' אייר]] [[תרפ"ג]] לאביו הרב צבי יהודה ב[[ברית המועצות]], ולמד תורה מפי הרב [[זלמן לייב אסטולין]] כשבתמורה לכך אביו לומד עם הרב אסטולין. מאז היה מכנה את הרב אסטולין כמורו ורבו המובהק.<br />
<br />
כשאמו חלתה ב[[טיפוס]], נשלח עם אחיו הצעיר יעקב לדודתו, הרבנית רבקה צביה פז, בעיר [[קלימוביץ']], שם למדו תורה בסתר אצל הרב [[מרדכי אליהו שניאור|מרדכי אליהו ('מוניע') שניאור]] . כאשר עלה ל[[ארץ ישראל]] עם אחיו הרב [[יעקב אדלשטיין]], המשיכו לשמור על קשר עם רבותיהם החב"דיים במשך כל השנים. לאחר פטירתו של הרב שניאור הגיע יחד עם אחיו להשתתף בהלוויתו שנערכה ב[[כפר חב"ד]] וכעבור מספר ימים הגיעו שוב לכפר חב"ד לנחם את המשפחה האבלה.<br />
<br />
רב חב"די נוסף ממנו למד תורה וקיבל הדרכה הוא הרב [[משה אקסלרוד]] רב העיירה [[ז'לובין]] וסוראז' שברוסיה הלבנה ולאחר מכן רב העיר [[רמת גן]]. עד לפטירתו בתש"כ ועימו היה בקשר מיוחד עד שהתבטא באוזני בני משפחתו 'כי הוא שהעמידו על רגליו ברוחניות'.<br />
<br />
בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב יהושע זליג דיסקין וכך דרך חמיו נהיה קרוב משפחה של מספר חסידי חב"ד.<br />
אח חמיו הוא - הרב [[אהרן יעקב דיסקין]] - חסיד חב"ד. נכדו הוא הרב [[חיים שלמה דיסקין]], שליח הרבי ורב העיר [[קריית אתא]].<br />
אחות חמיו גיסא, אשת הרב [[ישעיהו מאטלין]] - חסיד חב"ד. בתם שצערע הייתה אשת הרב [[שמשון חריטונוב]].<br />
אחות חמיו תמר איטה, אשת הרב [[נפתלי גלוסקין]] - חסיד חב"ד. בנם הרב משה חיים גלוסקין הוא משגיח בישיבת חמד לצעירים.<br />
<br />
לאחר נישואיו החל לשמש כר"מ בישיבת פוניבז'.<br />
<br />
בחודש [[אייר]] [[תש"ס]] החל הרב אדלשטיין באמירת שיעור כללי לתלמידי הישיבה, ובכך הפך למעשה לראש הישיבה, יחד עם הרב [[ברוך דב פוברסקי]].<br />
<br />
עם פטירתו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בשנת תשע"ח מונה לכהן כיו"ר מועצת גדולי התורה של מפלגת הציבור הליטאי [[דגל התורה]].<br />
<br />
החל מפטירתו של הרב [[חיים קנייבסקי]] בחודש אדר תשפ"ב, שימש כמנהיג הבולט והמשמעותי ביותר בציבור הליטאי בישראל.<br />
<br />
בליל חג השבועות תשפ"ג לקה באירוע לבבי ואושפז. לאחר מספר ימים בי' בסיוון תשפ"ג, לאחר החמרה במצבו הבריאותי, הלך לעולמו כשהוא בן מאה שנים.<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד==<br />
[[קובץ:אדלשטיין.jpg|ממוזער|עם רבני [[מרכז רבני אירופה]]]]<br />
למרות עבודתו בישיבת פונוביז' - בראשות מי שעמד בצד השני של המיתרס נגד ליובאוויטש - הרב אדלשטיין לא השתתף בהתקפות נגד ליובאוויטש ומצד שני גם לא נטל חלק באירועים חב"דיים רישמיים.<br />
<br />
כאשר למד ר' דוד אסטולין, בנו של הרב [[זלמן לייב אסטולין]], בישיבת פוניבז' נהג להפיץ בישיבה את חוברות ה[[לקוטי שיחות]]. ר' דוד שח באוזני אביו שיש מן התלמידים שמונעים ממנו את הפצת השיחות ואף משחיתים אותן. האב יצר קשר עם הרב אדלשטיין שנדהם מהדברים והחליט להיות נוכח בקרבת מקום בעת החלוקה השיחות הבאה. כשנחשף למעשי התלמידים נזף בהם נמרצות והודיע שמי שאינו מעוניין בלימוד השיחות יכול שלא לעשות זאת, אך קריעתם ומניעת חלוקתם מופרכת - ובכך אפשר את המשך הפצת השיחות בישיבתו{{מקור}}.<br />
<br />
במשך השנים נפגש עם אישים חב"דיים שונים, כמו בשנת [[תש"ע]] עם משלחת של מרכז רבני אירופה בה נכחו שניים מרבני חב"ד, עם ר' בן ציון גגולה ודן עמו בגדרי [[נבואה]] בימינו ועל גדר ה[[נביא]] שחל ב[[הרבי|רבי]] (במהלך סבב ביקוריו אצל רבנים ומשפיעים), עם הרב [[שלום מרדכי רובשקין]] בחודש [[אלול]] [[תשע"ח]] לאחר צאתו לחירות ממאסרו, עם הרב [[אליעזר ברוד]] בחודש [[שבט]] [[תשפ"ב]] לרגל הוצאת ספרו החדש של הרב ברוד על הלכות תערובות{{הערה|[https://chabad.info/news/757741/] '''הרב אליעזר ברוד בביקור אצל גדולי הרבנים בבני ברק''', באתר {{חב"ד און ליין}}}}, עם הרב [[עזרא שוחט]] בחול המועד פסח [[תשפ"ב]] שקיבלו בביתו ודברו בלימוד{{הערה|[https://chabad.info/news/783934/] '''ביקור חג רב רושם: הרב שוחט ביקר אצל הרבנים בבני ברק''' באתר {{חב"ד אינפו}}}}, ועוד רבים. כמו כן בחודש [[אדר]] [[תשע"ט]] קיבל בביתו את הנגיד החב"די ר' דודי פרקש עם בנו שהגיע לגיל מצוות, נכדו של הרב אסטולין. חתן הבר מצווה העניק לרב את הספר 'גאון וחסיד' על סבו שהודה לו על כך, וכתמורה העניק לחתן את ספרו של אבי 'הוד צבי' ובירכו לרגל ה[[בר מצווה]]. בחודש [[אלול]] [[תשפ"א]] קיבל בביתו את ר' ישראל אלינסון מ[[כפר חב"ד]], לרגל בר המצווה של נכדו עקב קרבתם המשפחתית. במעמד חזר חתן הבר מצווה [[מאמר חסידות]], כשהרב אדלשטיין האזין בצורה מיוחדת. לאחר מכן העניק לחתן הבר מצווה את ספרו 'דרכי החיזוק' עם הקדשה אישית{{הערה|[https://col.org.il/news/145743]'''כשהרב אדלשטיין האזין לחסידות מבן משפחתו החב"די''' באתר {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
בחודש [[שבט]] [[תשע"א]] השתתף באירוע הכשרה להוראה מקדמת בגמרא על פי "שיטת הרב וובר" מיסודו הרב [[ישעיהו וובר]], כשהוא נושא דברים בשבח השיטה מיוחדת ומעודד את האברכים שהשתלמו בה. הרב אדלשטיין ציין כי השיטה התפרסמה בשמה הטוב וזכתה להצלחה מרובה.<br />
<br />
בחודש [[תשרי]] [[תשע"ח]] במעמד [[הקפות שניות]] של תלמידי ישיבת פוניבז' בראשותו (ובראשות הרב [[ברוך דוב פוברסקי]] והרב אליעזר כהנמן) ניגנו תלמידי הישיבה את ניגון [[ד' בבות]] ואת הניגון [[צמאה לך נפשי]] שלימד הרבי.<br />
<br />
לאחר פטירת הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] העניק את הסכמתו וברכתו למהלך מינוי בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרב העיר [[בני ברק]] כשלצידו יכהן הרב [[שבח צבי רוזנבלט]]{{הערה|[https://chabad.info/news/708016/] ''תמיכה מלאה בהכשר רבני בני ברק''' באתר {{חב"ד אינפו}}}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*תגית '''[https://col.org.il/feed?keyword=גרשון+אדלשטיין גרשון אדלשטיין]''' באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
*'''[https://col.org.il/news/145738 ברוך דיין האמת: בבני ברק נפטר הגאון הרב גרשון אדלשטיין]''' באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
{{סדרה|הקודם=[[חיים קנייבסקי]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]] - [[י' סיון]] [[תשפ"ג]]|הבא=}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אדלשטיין, ירחמיאל גרשון}}<br />
[[קטגוריה:רבני ליטא]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=598893ירחמיאל גרשון אדלשטיין2023-05-30T09:37:06Z<p>מוישע זוכמיר: /* קשריו עם חב"ד */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=ירחמיאל גרשון אדלשטיין<br />
|כינוי=<br />
|תמונה=[[קובץ:גרשון אדלשטיין.jpg|ללא מסגרת|ממוזער]]<br />
|תיאור= הרב גרשון אדלשטיין<br />
|תפקידים נוספים=ראש ישיבת פוניבז'<br />
|תאריך לידה=[[ב' באייר]] [[תרפ"ג]]<br />
|תאריך פטירה=[[י' בסיוון]] [[תשפ"ג]]<br />
|מקום לידה=[[ברית המועצות]]<br />
|מקום פעילות=[[בני ברק]]<br />
<br />
|רבותיו=[[זלמן לייב אסטולין]], [[מרדכי אליהו שניאור]], [[משה אקסלרוד]]<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=<br />
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|מנהיג הציבור הליטאי]]<br />
}}<br />
הרב ''' ירחמיאל גרשון אדלשטיין''' (ב' אייר [[תרפ"ג]] - י' סיון [[תשפ"ג]]) היה מראשי [[ישיבת פוניבז']] הליטאית ומגדולי מנהיגי הציבור הליטאי.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד ב[[ב' אייר]] [[תרפ"ג]] לאביו הרב צבי יהודה ב[[ברית המועצות]], ולמד תורה מפי הרב [[זלמן לייב אסטולין]] כשבתמורה לכך אביו לומד עם הרב אסטולין. מאז היה מכנה את הרב אסטולין כמורו ורבו המובהק.<br />
<br />
כשאמו חלתה ב[[טיפוס]], נשלח עם אחיו הצעיר יעקב לדודתו, הרבנית רבקה צביה פז, בעיר [[קלימוביץ']], שם למדו תורה בסתר אצל הרב [[מרדכי אליהו שניאור|מרדכי אליהו ('מוניע') שניאור]] . כאשר עלה ל[[ארץ ישראל]] עם אחיו הרב [[יעקב אדלשטיין]], המשיכו לשמור על קשר עם רבותיהם החב"דיים במשך כל השנים. לאחר פטירתו של הרב שניאור הגיע יחד עם אחיו להשתתף בהלוויתו שנערכה ב[[כפר חב"ד]] וכעבור מספר ימים הגיעו שוב לכפר חב"ד לנחם את המשפחה האבלה.<br />
<br />
רב חב"די נוסף ממנו למד תורה וקיבל הדרכה הוא הרב [[משה אקסלרוד]] רב העיירה [[ז'לובין]] וסוראז' שברוסיה הלבנה ולאחר מכן רב העיר [[רמת גן]]. עד לפטירתו בתש"כ ועימו היה בקשר מיוחד עד שהתבטא באוזני בני משפחתו 'כי הוא שהעמידו על רגליו ברוחניות'.<br />
<br />
בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב יהושע זליג דיסקין וכך דרך חמיו נהיה קרוב משפחה של מספר חסידי חב"ד.<br />
אח חמיו הוא - הרב [[אהרן יעקב דיסקין]] - חסיד חב"ד. נכדו הוא הרב [[חיים שלמה דיסקין]], שליח הרבי ורב העיר [[קריית אתא]].<br />
אחות חמיו גיסא, אשת הרב [[ישעיהו מאטלין]] - חסיד חב"ד. בתם שצערע הייתה אשת הרב [[שמשון חריטונוב]].<br />
אחות חמיו תמר איטה, אשת הרב [[נפתלי גלוסקין]] - חסיד חב"ד. בנם הרב משה חיים גלוסקין הוא משגיח בישיבת חמד לצעירים.<br />
<br />
לאחר נישואיו החל לשמש כר"מ בישיבת פוניבז'.<br />
<br />
בחודש [[אייר]] [[תש"ס]] החל הרב אדלשטיין באמירת שיעור כללי לתלמידי הישיבה, ובכך הפך למעשה לראש הישיבה, יחד עם הרב [[ברוך דב פוברסקי]].<br />
<br />
עם פטירתו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בשנת תשע"ח מונה לכהן כיו"ר מועצת גדולי התורה של מפלגת הציבור הליטאי [[דגל התורה]].<br />
<br />
החל מפטירתו של הרב [[חיים קנייבסקי]] בחודש אדר תשפ"ב, שימש כמנהיג הבולט והמשמעותי ביותר בציבור הליטאי בישראל.<br />
<br />
בליל חג השבועות תשפ"ג לקה באירוע לבבי ואושפז. לאחר מספר ימים בי' בסיוון תשפ"ג, לאחר החמרה במצבו הבריאותי, הלך לעולמו כשהוא בן מאה שנים.<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד==<br />
[[קובץ:אדלשטיין.jpg|ממוזער|עם רבני [[מרכז רבני אירופה]]]]<br />
למרות עבודתו בישיבת פונוביז' - בראשות מי שעמד בצד השני של המיתרס נגד ליובאוויטש - הרב אדלשטיין לא השתתף בהתקפות נגד ליובאוויטש ומצד שני גם לא נטל חלק באירועים חב"דיים רישמיים.<br />
<br />
כאשר למד ר' דוד אסטולין, בנו של הרב [[זלמן לייב אסטולין]], בישיבת פוניבז' נהג להפיץ בישיבה את חוברות ה[[לקוטי שיחות]]. ר' דוד שח באוזני אביו שיש מן התלמידים שמונעים ממנו את הפצת השיחות ואף משחיתים אותן. האב יצר קשר עם הרב אדלשטיין שנדהם מהדברים והחליט להיות נוכח בקרבת מקום בעת החלוקה השיחות הבאה. כשנחשף למעשי התלמידים נזף בהם נמרצות והודיע שמי שאינו מעוניין בלימוד השיחות יכול שלא לעשות זאת, אך קריעתם ומניעת חלוקתם מופרכת{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=27187 חב"ד אינפו]}} - ובכך אפשר את המשך הפצת השיחות בישיבתו.<br />
<br />
במשך השנים נפגש עם אישים חב"דיים שונים, כמו בשנת [[תש"ע]] עם משלחת של מרכז רבני אירופה בה נכחו שניים מרבני חב"ד, עם ר' בן ציון גגולה ודן עמו בגדרי [[נבואה]] בימינו ועל גדר ה[[נביא]] שחל ב[[הרבי|רבי]] (במהלך סבב ביקוריו אצל רבנים ומשפיעים), עם הרב [[שלום מרדכי רובשקין]] בחודש [[אלול]] [[תשע"ח]] לאחר צאתו לחירות ממאסרו, עם הרב [[אליעזר ברוד]] בחודש [[שבט]] [[תשפ"ב]] לרגל הוצאת ספרו החדש של הרב ברוד על הלכות תערובות{{הערה|[https://chabad.info/news/757741/] '''הרב אליעזר ברוד בביקור אצל גדולי הרבנים בבני ברק''', באתר {{חב"ד און ליין}}}}, עם הרב [[עזרא שוחט]] בחול המועד פסח [[תשפ"ב]] שקיבלו בביתו ודברו בלימוד{{הערה|[https://chabad.info/news/783934/] '''ביקור חג רב רושם: הרב שוחט ביקר אצל הרבנים בבני ברק''' באתר {{חב"ד אינפו}}}}, ועוד רבים. כמו כן בחודש [[אדר]] [[תשע"ט]] קיבל בביתו את הנגיד החב"די ר' דודי פרקש עם בנו שהגיע לגיל מצוות, נכדו של הרב אסטולין. חתן הבר מצווה העניק לרב את הספר 'גאון וחסיד' על סבו שהודה לו על כך, וכתמורה העניק לחתן את ספרו של אבי 'הוד צבי' ובירכו לרגל ה[[בר מצווה]]. בחודש [[אלול]] [[תשפ"א]] קיבל בביתו את ר' ישראל אלינסון מ[[כפר חב"ד]], לרגל בר המצווה של נכדו עקב קרבתם המשפחתית. במעמד חזר חתן הבר מצווה [[מאמר חסידות]], כשהרב אדלשטיין האזין בצורה מיוחדת. לאחר מכן העניק לחתן הבר מצווה את ספרו 'דרכי החיזוק' עם הקדשה אישית{{הערה|[https://col.org.il/news/145743]'''כשהרב אדלשטיין האזין לחסידות מבן משפחתו החב"די''' באתר {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
בחודש [[שבט]] [[תשע"א]] השתתף באירוע הכשרה להוראה מקדמת בגמרא על פי "שיטת הרב וובר" מיסודו הרב [[ישעיהו וובר]], כשהוא נושא דברים בשבח השיטה מיוחדת ומעודד את האברכים שהשתלמו בה. הרב אדלשטיין ציין כי השיטה התפרסמה בשמה הטוב וזכתה להצלחה מרובה.<br />
<br />
בחודש [[תשרי]] [[תשע"ח]] במעמד [[הקפות שניות]] של תלמידי ישיבת פוניבז' בראשותו (ובראשות הרב [[ברוך דוב פוברסקי]] והרב אליעזר כהנמן) ניגנו תלמידי הישיבה את ניגון [[ד' בבות]] ואת הניגון [[צמאה לך נפשי]] שלימד הרבי.<br />
<br />
לאחר פטירת הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] העניק את הסכמתו וברכתו למהלך מינוי בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרב העיר [[בני ברק]] כשלצידו יכהן הרב [[שבח צבי רוזנבלט]]{{הערה|[https://chabad.info/news/708016/] ''תמיכה מלאה בהכשר רבני בני ברק''' באתר {{חב"ד אינפו}}}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*תגית '''[https://col.org.il/feed?keyword=גרשון+אדלשטיין גרשון אדלשטיין]''' באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
*'''[https://col.org.il/news/145738 ברוך דיין האמת: בבני ברק נפטר הגאון הרב גרשון אדלשטיין]''' באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
{{סדרה|הקודם=[[חיים קנייבסקי]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]] - [[י' סיון]] [[תשפ"ג]]|הבא=}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אדלשטיין, ירחמיאל גרשון}}<br />
[[קטגוריה:רבני ליטא]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=598890ירחמיאל גרשון אדלשטיין2023-05-30T09:26:52Z<p>מוישע זוכמיר: /* קשריו עם חב"ד */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=ירחמיאל גרשון אדלשטיין<br />
|כינוי=<br />
|תמונה=[[קובץ:גרשון אדלשטיין.jpg|ללא מסגרת|ממוזער]]<br />
|תיאור= הרב גרשון אדלשטיין<br />
|תפקידים נוספים=ראש ישיבת פוניבז'<br />
|תאריך לידה=[[ב' באייר]] [[תרפ"ג]]<br />
|תאריך פטירה=[[י' בסיוון]] [[תשפ"ג]]<br />
|מקום לידה=[[ברית המועצות]]<br />
|מקום פעילות=[[בני ברק]]<br />
<br />
|רבותיו=[[זלמן לייב אסטולין]], [[מרדכי אליהו שניאור]], [[משה אקסלרוד]]<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=<br />
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|מנהיג הציבור הליטאי]]<br />
}}<br />
הרב ''' ירחמיאל גרשון אדלשטיין''' (ב' אייר [[תרפ"ג]] - י' סיון [[תשפ"ג]]) היה מראשי [[ישיבת פוניבז']] הליטאית ומגדולי מנהיגי הציבור הליטאי.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד ב[[ב' אייר]] [[תרפ"ג]] לאביו הרב צבי יהודה ב[[ברית המועצות]], ולמד תורה מפי הרב [[זלמן לייב אסטולין]] כשבתמורה לכך אביו לומד עם הרב אסטולין. מאז היה מכנה את הרב אסטולין כמורו ורבו המובהק.<br />
<br />
כשאמו חלתה ב[[טיפוס]], נשלח עם אחיו הצעיר יעקב לדודתו, הרבנית רבקה צביה פז, בעיר [[קלימוביץ']], שם למדו תורה בסתר אצל הרב [[מרדכי אליהו שניאור|מרדכי אליהו ('מוניע') שניאור]] . כאשר עלה ל[[ארץ ישראל]] עם אחיו הרב [[יעקב אדלשטיין]], המשיכו לשמור על קשר עם רבותיהם החב"דיים במשך כל השנים. לאחר פטירתו של הרב שניאור הגיע יחד עם אחיו להשתתף בהלוויתו שנערכה ב[[כפר חב"ד]] וכעבור מספר ימים הגיעו שוב לכפר חב"ד לנחם את המשפחה האבלה.<br />
<br />
רב חב"די נוסף ממנו למד תורה וקיבל הדרכה הוא הרב [[משה אקסלרוד]] רב העיירה [[ז'לובין]] וסוראז' שברוסיה הלבנה ולאחר מכן רב העיר [[רמת גן]]. עד לפטירתו בתש"כ ועימו היה בקשר מיוחד עד שהתבטא באוזני בני משפחתו 'כי הוא שהעמידו על רגליו ברוחניות'.<br />
<br />
בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב יהושע זליג דיסקין. מיד לאחר מכן נקרא לכהן כר"מ בישיבת פוניבז'.<br />
<br />
בחודש [[אייר]] [[תש"ס]] החל הרב אדלשטיין באמירת שיעור כללי לתלמידי הישיבה, ובכך הפך למעשה לראש הישיבה, יחד עם הרב [[ברוך דב פוברסקי]].<br />
<br />
עם פטירתו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בשנת תשע"ח מונה לכהן כיו"ר מועצת גדולי התורה של מפלגת הציבור הליטאי [[דגל התורה]].<br />
<br />
החל מפטירתו של הרב [[חיים קנייבסקי]] בחודש אדר תשפ"ב, שימש כמנהיג הבולט והמשמעותי ביותר בציבור הליטאי בישראל.<br />
<br />
בליל חג השבועות תשפ"ג לקה באירוע לבבי ואושפז. לאחר מספר ימים בי' בסיוון תשפ"ג, לאחר החמרה במצבו הבריאותי, הלך לעולמו כשהוא בן מאה שנים.<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד==<br />
[[קובץ:אדלשטיין.jpg|ממוזער|עם רבני [[מרכז רבני אירופה]]]]<br />
כשלמד ר' דוד אסטולין, בנו של הרב [[זלמן לייב אסטולין]], בישיבת פוניבז' נהג להפיץ בישיבה את חוברות ה[[לקוטי שיחות]]. ר' דוד שח באוזני אביו שיש מן התלמידים שמונעים ממנו את הפצת השיחות ואף משחיתים אותן. האב יצר קשר עם הרב אדלשטיין שנדהם מהדברים והחליט להיות נוכח בקרבת מקום בעת החלוקה השיחות הבאה. כשנחשף למעשי התלמידים נזף בהם נמרצות והודיע שמי שאינו מעוניין בלימוד השיחות יכול שלא לעשות זאת, אך קריעתם ומניעת חלוקתם מופרכת{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=27187 חב"ד אינפו]}} - ובכך אפשר את המשך הפצת השיחות בישיבתו.<br />
<br />
במשך השנים נפגש עם אישים חב"דיים שונים, כמו בשנת [[תש"ע]] עם משלחת של מרכז רבני אירופה בה נכחו שניים מרבני חב"ד, עם ר' בן ציון גגולה ודן עמו בגדרי [[נבואה]] בימינו ועל גדר ה[[נביא]] שחל ב[[הרבי|רבי]] (במהלך סבב ביקוריו אצל רבנים ומשפיעים), עם הרב [[שלום מרדכי רובשקין]] בחודש [[אלול]] [[תשע"ח]] לאחר צאתו לחירות ממאסרו, עם הרב [[אליעזר ברוד]] בחודש [[שבט]] [[תשפ"ב]] לרגל הוצאת ספרו החדש של הרב ברוד על הלכות תערובות{{הערה|[https://chabad.info/news/757741/] '''הרב אליעזר ברוד בביקור אצל גדולי הרבנים בבני ברק''', באתר {{חב"ד און ליין}}}}, עם הרב [[עזרא שוחט]] בחול המועד פסח [[תשפ"ב]] שקיבלו בביתו ודברו בלימוד{{הערה|[https://chabad.info/news/783934/] '''ביקור חג רב רושם: הרב שוחט ביקר אצל הרבנים בבני ברק''' באתר {{חב"ד אינפו}}}}, ועוד רבים. כמו כן בחודש [[אדר]] [[תשע"ט]] קיבל בביתו את הנגיד החב"די ר' דודי פרקש עם בנו שהגיע לגיל מצוות, נכדו של הרב אסטולין. חתן הבר מצווה העניק לרב את הספר 'גאון וחסיד' על סבו שהודה לו על כך, וכתמורה העניק לחתן את ספרו של אבי 'הוד צבי' ובירכו לרגל ה[[בר מצווה]].<br />
<br />
בחודש [[שבט]] [[תשע"א]] השתתף באירוע הכשרה להוראה מקדמת בגמרא על פי "שיטת הרב וובר" מיסודו הרב [[ישעיהו וובר]], כשהוא נושא דברים בשבח השיטה מיוחדת ומעודד את האברכים שהשתלמו בה. הרב אדלשטיין ציין כי השיטה התפרסמה בשמה הטוב וזכתה להצלחה מרובה.<br />
<br />
בחודש [[תשרי]] [[תשע"ח]] במעמד [[הקפות שניות]] של תלמידי ישיבת פוניבז' בראשותו (ובראשות הרב [[ברוך דוב פוברסקי]] והרב אליעזר כהנמן) ניגנו תלמידי הישיבה את ניגון [[ד' בבות]] ואת הניגון [[צמאה לך נפשי]] שלימד הרבי.<br />
<br />
לאחר פטירת הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] העניק את הסכמתו וברכתו למהלך מינוי בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרב העיר [[בני ברק]] כשלצידו יכהן הרב [[שבח צבי רוזנבלט]]{{הערה|[https://chabad.info/news/708016/] ''תמיכה מלאה בהכשר רבני בני ברק''' באתר {{חב"ד אינפו}}}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*תגית '''[https://col.org.il/feed?keyword=גרשון+אדלשטיין גרשון אדלשטיין]''' באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
*'''[https://col.org.il/news/145738 ברוך דיין האמת: בבני ברק נפטר הגאון הרב גרשון אדלשטיין]''' באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
{{סדרה|הקודם=[[חיים קנייבסקי]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]] - [[י' סיון]] [[תשפ"ג]]|הבא=}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אדלשטיין, ירחמיאל גרשון}}<br />
[[קטגוריה:רבני ליטא]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=598889ירחמיאל גרשון אדלשטיין2023-05-30T08:52:30Z<p>מוישע זוכמיר: /* קשריו עם חב"ד */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=ירחמיאל גרשון אדלשטיין<br />
|כינוי=<br />
|תמונה=[[קובץ:גרשון אדלשטיין.jpg|ללא מסגרת|ממוזער]]<br />
|תיאור= הרב גרשון אדלשטיין<br />
|תפקידים נוספים=ראש ישיבת פוניבז'<br />
|תאריך לידה=[[ב' באייר]] [[תרפ"ג]]<br />
|תאריך פטירה=[[י' בסיוון]] [[תשפ"ג]]<br />
|מקום לידה=[[ברית המועצות]]<br />
|מקום פעילות=[[בני ברק]]<br />
<br />
|רבותיו=[[זלמן לייב אסטולין]], [[מרדכי אליהו שניאור]], [[משה אקסלרוד]]<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=<br />
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|מנהיג הציבור הליטאי]]<br />
}}<br />
הרב ''' ירחמיאל גרשון אדלשטיין''' (ב' אייר [[תרפ"ג]] - י' סיון [[תשפ"ג]]) היה מראשי [[ישיבת פוניבז']] הליטאית ומגדולי מנהיגי הציבור הליטאי.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד ב[[ב' אייר]] [[תרפ"ג]] לאביו הרב צבי יהודה ב[[ברית המועצות]], ולמד תורה מפי הרב [[זלמן לייב אסטולין]] כשבתמורה לכך אביו לומד עם הרב אסטולין. מאז היה מכנה את הרב אסטולין כמורו ורבו המובהק.<br />
<br />
כשאמו חלתה ב[[טיפוס]], נשלח עם אחיו הצעיר יעקב לדודתו, הרבנית רבקה צביה פז, בעיר [[קלימוביץ']], שם למדו תורה בסתר אצל הרב [[מרדכי אליהו שניאור|מרדכי אליהו ('מוניע') שניאור]] . כאשר עלה ל[[ארץ ישראל]] עם אחיו הרב [[יעקב אדלשטיין]], המשיכו לשמור על קשר עם רבותיהם החב"דיים במשך כל השנים. לאחר פטירתו של הרב שניאור הגיע יחד עם אחיו להשתתף בהלוויתו שנערכה ב[[כפר חב"ד]] וכעבור מספר ימים הגיעו שוב לכפר חב"ד לנחם את המשפחה האבלה.<br />
<br />
רב חב"די נוסף ממנו למד תורה וקיבל הדרכה הוא הרב [[משה אקסלרוד]] רב העיירה [[ז'לובין]] וסוראז' שברוסיה הלבנה ולאחר מכן רב העיר [[רמת גן]]. עד לפטירתו בתש"כ ועימו היה בקשר מיוחד עד שהתבטא באוזני בני משפחתו 'כי הוא שהעמידו על רגליו ברוחניות'.<br />
<br />
בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב יהושע זליג דיסקין. מיד לאחר מכן נקרא לכהן כר"מ בישיבת פוניבז'.<br />
<br />
בחודש [[אייר]] [[תש"ס]] החל הרב אדלשטיין באמירת שיעור כללי לתלמידי הישיבה, ובכך הפך למעשה לראש הישיבה, יחד עם הרב [[ברוך דב פוברסקי]].<br />
<br />
עם פטירתו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בשנת תשע"ח מונה לכהן כיו"ר מועצת גדולי התורה של מפלגת הציבור הליטאי [[דגל התורה]].<br />
<br />
החל מפטירתו של הרב [[חיים קנייבסקי]] בחודש אדר תשפ"ב, שימש כמנהיג הבולט והמשמעותי ביותר בציבור הליטאי בישראל.<br />
<br />
בליל חג השבועות תשפ"ג לקה באירוע לבבי ואושפז. לאחר מספר ימים בי' בסיוון תשפ"ג, לאחר החמרה במצבו הבריאותי, הלך לעולמו כשהוא בן מאה שנים.<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד==<br />
[[קובץ:אדלשטיין.jpg|ממוזער|עם רבני [[מרכז רבני אירופה]]]]<br />
כשלמד ר' דוד אסטולין, בנו של הרב [[זלמן לייב אסטולין]], בישיבת פוניבז' נהג להפיץ בישיבה את חוברות ה[[לקוטי שיחות]]. ר' דוד שח באוזני אביו שיש מן התלמידים שמונעים ממנו את הפצת השיחות ואף משחיתים אותן. האב יצר קשר עם הרב אדלשטיין שנדהם מהדברים והחליט להיות נוכח בקרבת מקום בעת החלוקה השיחות הבאה. כשנחשף למעשי התלמידים נזף בהם נמרצות והודיע שמי שאינו מעוניין בלימוד השיחות יכול שלא לעשות זאת, אך קריעתם ומניעת חלוקתם מופרכת{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=27187 חב"ד אינפו]}} - ובכך אפשר את המשך הפצת השיחות בישיבתו.<br />
<br />
במשך השנים נפגש עם אישים חב"דיים שונים, כמו בשנת [[תש"ע]] עם משלחת של מרכז רבני אירופה בה נכחו שניים מרבני חב"ד{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=53705 חב"ד און ליין]}}, עם ר' בן ציון גגולה ודן עמו בגדרי [[נבואה]] בימינו ועל גדר ה[[נביא]] שחל ב[[הרבי|רבי]] (במהלך סבב ביקוריו אצל רבנים ומשפיעים), עם הרב [[שלום מרדכי רובשקין]] בחודש [[אלול]] [[תשע"ח]] לאחר צאתו לחירות ממאסרו, עם הרב [[עזרא שוחט]] בחול המועד פסח [[תשפ"ב]] שקיבלו בביתו ודברו בלימוד, עם הרב [[אליעזר ברוד]] בחודש [[שבט]] [[תשפ"ב]] לרגל הוצאת ספרו החדש של הרב ברוד על הלכות תערובות, כמו כן בחודש [[אדר]] [[תשע"ט]] קיבל בביתו את הנגיד החב"די ר' דודי פרקש עם בנו שהגיע לגיל מצוות, נכדו של הרב אסטולין. חתן הבר מצווה העניק לרב את הספר 'גאון וחסיד' על סבו שהודה לו על כך, וכתמורה העניק לחתן את ספרו של אבי 'הוד צבי' ובירכו לרגל ה[[בר מצווה]], ועוד.<br />
<br />
בחודש [[שבט]] [[תשע"א]] השתתף באירוע הכשרה להוראה מקדמת בגמרא על פי "שיטת הרב וובר" מיסודו הרב [[ישעיהו וובר]], כשהוא נושא דברים בשבח השיטה מיוחדת ומעודד את האברכים שהשתלמו בה. הרב אדלשטיין ציין כי השיטה התפרסמה בשמה הטוב וזכתה להצלחה מרובה.<br />
<br />
בחודש [[תשרי]] [[תשע"ח]] במעמד [[הקפות שניות]] של תלמידי ישיבת פוניבז' בראשותו (ובראשות הרב [[ברוך דוב פוברסקי]] והרב אליעזר כהנמן) ניגנו תלמידי הישיבה את ניגון [[ד' בבות]] ואת הניגון [[צמאה לך נפשי]] שלימד הרבי.<br />
<br />
לאחר פטירת הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] העניק את הסכמתו וברכתו למהלך מינוי בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרב העיר [[בני ברק]] כשלצידו יכהן הרב [[שבח צבי רוזנבלט]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*תגית '''[https://col.org.il/feed?keyword=גרשון+אדלשטיין גרשון אדלשטיין]''' באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
*'''[https://col.org.il/news/145738 ברוך דיין האמת: בבני ברק נפטר הגאון הרב גרשון אדלשטיין]''' באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
{{סדרה|הקודם=[[חיים קנייבסקי]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]] - [[י' סיון]] [[תשפ"ג]]|הבא=}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אדלשטיין, ירחמיאל גרשון}}<br />
[[קטגוריה:רבני ליטא]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=598888ירחמיאל גרשון אדלשטיין2023-05-30T08:47:16Z<p>מוישע זוכמיר: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=ירחמיאל גרשון אדלשטיין<br />
|כינוי=<br />
|תמונה=[[קובץ:גרשון אדלשטיין.jpg|ללא מסגרת|ממוזער]]<br />
|תיאור= הרב גרשון אדלשטיין<br />
|תפקידים נוספים=ראש ישיבת פוניבז'<br />
|תאריך לידה=[[ב' באייר]] [[תרפ"ג]]<br />
|תאריך פטירה=[[י' בסיוון]] [[תשפ"ג]]<br />
|מקום לידה=[[ברית המועצות]]<br />
|מקום פעילות=[[בני ברק]]<br />
<br />
|רבותיו=[[זלמן לייב אסטולין]], [[מרדכי אליהו שניאור]], [[משה אקסלרוד]]<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=<br />
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|מנהיג הציבור הליטאי]]<br />
}}<br />
הרב ''' ירחמיאל גרשון אדלשטיין''' (ב' אייר [[תרפ"ג]] - י' סיון [[תשפ"ג]]) היה מראשי [[ישיבת פוניבז']] הליטאית ומגדולי מנהיגי הציבור הליטאי.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד ב[[ב' אייר]] [[תרפ"ג]] לאביו הרב צבי יהודה ב[[ברית המועצות]], ולמד תורה מפי הרב [[זלמן לייב אסטולין]] כשבתמורה לכך אביו לומד עם הרב אסטולין. מאז היה מכנה את הרב אסטולין כמורו ורבו המובהק.<br />
<br />
כשאמו חלתה ב[[טיפוס]], נשלח עם אחיו הצעיר יעקב לדודתו, הרבנית רבקה צביה פז, בעיר [[קלימוביץ']], שם למדו תורה בסתר אצל הרב [[מרדכי אליהו שניאור|מרדכי אליהו ('מוניע') שניאור]] . כאשר עלה ל[[ארץ ישראל]] עם אחיו הרב [[יעקב אדלשטיין]], המשיכו לשמור על קשר עם רבותיהם החב"דיים במשך כל השנים. לאחר פטירתו של הרב שניאור הגיע יחד עם אחיו להשתתף בהלוויתו שנערכה ב[[כפר חב"ד]] וכעבור מספר ימים הגיעו שוב לכפר חב"ד לנחם את המשפחה האבלה.<br />
<br />
רב חב"די נוסף ממנו למד תורה וקיבל הדרכה הוא הרב [[משה אקסלרוד]] רב העיירה [[ז'לובין]] וסוראז' שברוסיה הלבנה ולאחר מכן רב העיר [[רמת גן]]. עד לפטירתו בתש"כ ועימו היה בקשר מיוחד עד שהתבטא באוזני בני משפחתו 'כי הוא שהעמידו על רגליו ברוחניות'.<br />
<br />
בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב יהושע זליג דיסקין. מיד לאחר מכן נקרא לכהן כר"מ בישיבת פוניבז'.<br />
<br />
בחודש [[אייר]] [[תש"ס]] החל הרב אדלשטיין באמירת שיעור כללי לתלמידי הישיבה, ובכך הפך למעשה לראש הישיבה, יחד עם הרב [[ברוך דב פוברסקי]].<br />
<br />
עם פטירתו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בשנת תשע"ח מונה לכהן כיו"ר מועצת גדולי התורה של מפלגת הציבור הליטאי [[דגל התורה]].<br />
<br />
החל מפטירתו של הרב [[חיים קנייבסקי]] בחודש אדר תשפ"ב, שימש כמנהיג הבולט והמשמעותי ביותר בציבור הליטאי בישראל.<br />
<br />
בליל חג השבועות תשפ"ג לקה באירוע לבבי ואושפז. לאחר מספר ימים בי' בסיוון תשפ"ג, לאחר החמרה במצבו הבריאותי, הלך לעולמו כשהוא בן מאה שנים.<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד==<br />
[[קובץ:אדלשטיין.jpg|ממוזער|עם רבני [[מרכז רבני אירופה]]]]<br />
כשלמד ר' דוד אסטולין, בנו של הרב [[זלמן לייב אסטולין]], בישיבת פוניבז' נהג להפיץ בישיבה את חוברות ה[[לקוטי שיחות]]. ר' דוד שח באוזני אביו שיש מן התלמידים שמונעים ממנו את הפצת השיחות ואף משחיתים אותן. האב יצר קשר עם הרב אדלשטיין שנדהם מהדברים והחליט להיות נוכח בקרבת מקום בעת החלוקה השיחות הבאה. כשנחשף למעשי התלמידים נזף בהם נמרצות והודיע שמי שאינו מעוניין בלימוד השיחות יכול שלא לעשות זאת, אך קריעתם ומניעת חלוקתם מופרכת{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=27187 חב"ד אינפו]}} - ובכך אפשר את המשך הפצת השיחות בישיבתו.<br />
<br />
במשך השנים נפגש עם אישים חב"דיים שונים, כמו בשנת [[תש"ע]] עם משלחת של מרכז רבני אירופה בה נכחו שניים מרבני חב"ד{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=53705 חב"ד און ליין]}}, עם ר' בן ציון גגולה ודן עמו בגדרי [[נבואה]] בימינו ועל גדר ה[[נביא]] שחל ב[[הרבי|רבי]] (במהלך סבב ביקוריו אצל רבנים ומשפיעים), עם הרב [[שלום מרדכי רובשקין]] בחודש [[אלול]] [[תשע"ח]] לאחר צאתו לחירות ממאסרו, עם הרב [[עזרא שוחט]] בחול המועד פסח [[תשפ"ב]] שקיבלו בביתו ודברו בלימוד, כמו כן בחודש [[אדר]] [[תשע"ט]] קיבל בביתו את הנגיד החב"די ר' דודי פרקש עם בנו שהגיע לגיל מצוות, נכדו של הרב אסטולין. חתן הבר מצווה העניק לרב את הספר 'גאון וחסיד' על סבו שהודה לו על כך, וכתמורה העניק לחתן את ספרו של אבי 'הוד צבי' ובירכו לרגל ה[[בר מצווה]], ועוד.<br />
<br />
בחודש [[שבט]] [[תשע"א]] השתתף באירוע הכשרה להוראה מקדמת בגמרא על פי "שיטת הרב וובר" מיסודו הרב [[ישעיהו וובר]], כשהוא נושא דברים בשבח השיטה מיוחדת ומעודד את האברכים שהשתלמו בה. הרב אדלשטיין ציין כי השיטה התפרסמה בשמה הטוב וזכתה להצלחה מרובה.<br />
<br />
בחודש [[תשרי]] [[תשע"ח]] במעמד [[הקפות שניות]] של תלמידי ישיבת פוניבז' בראשותו (ובראשות הרב [[ברוך דוב פוברסקי]] והרב אליעזר כהנמן) ניגנו תלמידי הישיבה את ניגון [[ד' בבות]] ואת הניגון [[צמאה לך נפשי]] שלימד הרבי.<br />
<br />
לאחר פטירת הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] העניק את הסכמתו וברכתו למהלך מינוי בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרב העיר [[בני ברק]] כשלצידו יכהן הרב [[שבח צבי רוזנבלט]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*תגית '''[https://col.org.il/feed?keyword=גרשון+אדלשטיין גרשון אדלשטיין]''' באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
*'''[https://col.org.il/news/145738 ברוך דיין האמת: בבני ברק נפטר הגאון הרב גרשון אדלשטיין]''' באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
{{סדרה|הקודם=[[חיים קנייבסקי]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]] - [[י' סיון]] [[תשפ"ג]]|הבא=}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אדלשטיין, ירחמיאל גרשון}}<br />
[[קטגוריה:רבני ליטא]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=598887ירחמיאל גרשון אדלשטיין2023-05-30T08:45:20Z<p>מוישע זוכמיר: /* קשריו עם חב"ד */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=ירחמיאל גרשון אדלשטיין<br />
|כינוי=<br />
|תמונה=[[קובץ:גרשון אדלשטיין.jpg|ללא מסגרת|ממוזער]]<br />
|תיאור= הרב גרשון אדלשטיין<br />
|תפקידים נוספים=ראש ישיבת פוניבז'<br />
|תאריך לידה=[[ב' באייר]] [[תרפ"ג]]<br />
|תאריך פטירה=[[י' בסיוון]] [[תשפ"ג]]<br />
|מקום לידה=[[ברית המועצות]]<br />
|מקום פעילות=[[בני ברק]]<br />
<br />
|רבותיו=[[זלמן לייב אסטולין]], [[מרדכי אליהו שניאור]], [[משה אקסלרוד]]<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=<br />
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|מנהיג הציבור הליטאי]]<br />
}}<br />
הרב ''' ירחמיאל גרשון אדלשטיין''' (ב' אייר [[תרפ"ג]] - י' סיון [[תשפ"ג]]) היה מראשי [[ישיבת פוניבז']] הליטאית ומגדולי מנהיגי הציבור הליטאי.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד ב[[ב' אייר]] [[תרפ"ג]] לאביו הרב צבי יהודה ב[[ברית המועצות]], ולמד תורה מפי הרב [[זלמן לייב אסטולין]] כשבתמורה לכך אביו לומד עם הרב אסטולין. מאז היה מכנה את הרב אסטולין כמורו ורבו המובהק.<br />
<br />
כשאמו חלתה ב[[טיפוס]], נשלח עם אחיו הצעיר יעקב לדודתו, הרבנית רבקה צביה פז, בעיר [[קלימוביץ']], שם למדו תורה בסתר אצל הרב [[מרדכי אליהו שניאור|מרדכי אליהו ('מוניע') שניאור]] . כאשר עלה ל[[ארץ ישראל]] עם אחיו הרב [[יעקב אדלשטיין]], המשיכו לשמור על קשר עם רבותיהם החב"דיים במשך כל השנים. לאחר פטירתו של הרב שניאור הגיע יחד עם אחיו להשתתף בהלוויתו שנערכה ב[[כפר חב"ד]] וכעבור מספר ימים הגיעו שוב לכפר חב"ד לנחם את המשפחה האבלה.<br />
<br />
רב חב"די נוסף ממנו למד תורה וקיבל הדרכה הוא הרב [[משה אקסלרוד]] רב העיירה [[ז'לובין]] וסוראז' שברוסיה הלבנה ולאחר מכן רב העיר [[רמת גן]]. עד לפטירתו בתש"כ ועימו היה בקשר מיוחד עד שהתבטא באוזני בני משפחתו 'כי הוא שהעמידו על רגליו ברוחניות'.<br />
<br />
בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב יהושע זליג דיסקין. מיד לאחר מכן נקרא לכהן כר"מ בישיבת פוניבז'.<br />
<br />
בחודש [[אייר]] [[תש"ס]] החל הרב אדלשטיין באמירת שיעור כללי לתלמידי הישיבה, ובכך הפך למעשה לראש הישיבה, יחד עם הרב [[ברוך דב פוברסקי]].<br />
<br />
עם פטירתו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בשנת תשע"ח מונה לכהן כיו"ר מועצת גדולי התורה של מפלגת הציבור הליטאי [[דגל התורה]].<br />
<br />
החל מפטירתו של הרב [[חיים קנייבסקי]] בחודש אדר תשפ"ב, שימש כמנהיג הבולט והמשמעותי ביותר בציבור הליטאי בישראל.<br />
<br />
בליל חג השבועות תשפ"ג לקה באירוע לבבי ואושפז. לאחר מספר ימים בי' בסיוון תשפ"ג, לאחר החמרה במצבו הבריאותי, הלך לעולמו כשהוא בן מאה שנים.<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד==<br />
[[קובץ:אדלשטיין.jpg|ממוזער|עם רבני [[מרכז רבני אירופה]]]]<br />
כשלמד ר' דוד אסטולין, בנו של הרב [[זלמן לייב אסטולין]], בישיבת פוניבז' נהג להפיץ בישיבה את חוברות ה[[לקוטי שיחות]]. ר' דוד שח באוזני אביו שיש מן התלמידים שמונעים ממנו את הפצת השיחות ואף משחיתים אותן. האב יצר קשר עם הרב אדלשטיין שנדהם מהדברים והחליט להיות נוכח בקרבת מקום בעת החלוקה השיחות הבאה. כשנחשף למעשי התלמידים נזף בהם נמרצות והודיע שמי שאינו מעוניין בלימוד השיחות יכול שלא לעשות זאת, אך קריעתם ומניעת חלוקתם מופרכת{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=27187 חב"ד אינפו]}} - ובכך אפשר את המשך הפצת השיחות בישיבתו.<br />
<br />
במשך השנים נפגש עם אישים חב"דיים שונים, כמו בשנת [[תש"ע]] עם משלחת של מרכז רבני אירופה בה נכחו שניים מרבני חב"ד{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=53705 חב"ד און ליין]}}, עם ר' בן ציון גגולה ודן עמו בגדרי [[נבואה]] בימינו ועל גדר ה[[נביא]] שחל ב[[הרבי|רבי]] (במהלך סבב ביקוריו אצל רבנים ומשפיעים), עם הרב [[שלום מרדכי רובשקין]] בחודש [[אלול]] [[תשע"ח]] לאחר צאתו לחירות ממאסרו, עם הרב [[עזרא שוחט]] בחול המועד פסח [[תשפ"ב]] שקיבלו בביתו ודברו בלימוד, כמו כן בחודש [[אדר]] [[תשע"ט]] קיבל בביתו את הנגיד החב"די ר' דודי פרקש עם בנו שהגיע לגיל מצוות, נכדו של הרב אסטולין. חתן הבר מצווה העניק לרב את הספר 'גאון וחסיד' על סבו שהודה לו על כך, וכתמורה העניק לחתן את ספרו של אבי 'הוד צבי' ובירכו לרגל ה[[בר מצווה]], ועוד.<br />
<br />
בחודש [[שבט]] [[תשע"א]] השתתף באירוע הכשרה להוראה מקדמת בגמרא על פי "שיטת הרב וובר" מיסודו הרב [[ישעיהו וובר]], כשהוא נושא דברים בשבח השיטה מיוחדת ומעודד את האברכים שהשתלמו בה. הרב אדלשטיין ציין כי השיטה התפרסמה בשמה הטוב וזכתה להצלחה מרובה.<br />
<br />
בחודש [[תשרי]] [[תשע"ח]] במעמד [[הקפות שניות]] של תלמידי ישיבת פוניבז' בראשותו (ובראשות הרב [[ברוך דוב פוברסקי]] והרב אליעזר כהנמן) ניגנו תלמידי הישיבה את ניגון [[ד' בבות]] ואת הניגון [[צמאה לך נפשי]] שלימד הרבי.<br />
<br />
לאחר פטירת הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] העניק את הסכמתו וברכתו למהלך מינוי בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרב העיר [[בני ברק]] כשלצידו יכהן הרב [[שבח צבי רוזנבלט]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*תגית '''[https://col.org.il/feed?keyword=גרשון+אדלשטיין גרשון אדלשטיין]''' באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
{{סדרה|הקודם=[[חיים קנייבסקי]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]] - [[י' סיון]] [[תשפ"ג]]|הבא=}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אדלשטיין, ירחמיאל גרשון}}<br />
[[קטגוריה:רבני ליטא]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=598886ירחמיאל גרשון אדלשטיין2023-05-30T08:37:44Z<p>מוישע זוכמיר: /* קשריו עם חב"ד */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=ירחמיאל גרשון אדלשטיין<br />
|כינוי=<br />
|תמונה=[[קובץ:גרשון אדלשטיין.jpg|ללא מסגרת|ממוזער]]<br />
|תיאור= הרב גרשון אדלשטיין<br />
|תפקידים נוספים=ראש ישיבת פוניבז'<br />
|תאריך לידה=[[ב' באייר]] [[תרפ"ג]]<br />
|תאריך פטירה=[[י' בסיוון]] [[תשפ"ג]]<br />
|מקום לידה=[[ברית המועצות]]<br />
|מקום פעילות=[[בני ברק]]<br />
<br />
|רבותיו=[[זלמן לייב אסטולין]], [[מרדכי אליהו שניאור]], [[משה אקסלרוד]]<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=<br />
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|מנהיג הציבור הליטאי]]<br />
}}<br />
הרב ''' ירחמיאל גרשון אדלשטיין''' (ב' אייר [[תרפ"ג]] - י' סיון [[תשפ"ג]]) היה מראשי [[ישיבת פוניבז']] הליטאית ומגדולי מנהיגי הציבור הליטאי.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד ב[[ב' אייר]] [[תרפ"ג]] לאביו הרב צבי יהודה ב[[ברית המועצות]], ולמד תורה מפי הרב [[זלמן לייב אסטולין]] כשבתמורה לכך אביו לומד עם הרב אסטולין. מאז היה מכנה את הרב אסטולין כמורו ורבו המובהק.<br />
<br />
כשאמו חלתה ב[[טיפוס]], נשלח עם אחיו הצעיר יעקב לדודתו, הרבנית רבקה צביה פז, בעיר [[קלימוביץ']], שם למדו תורה בסתר אצל הרב [[מרדכי אליהו שניאור|מרדכי אליהו ('מוניע') שניאור]] . כאשר עלה ל[[ארץ ישראל]] עם אחיו הרב [[יעקב אדלשטיין]], המשיכו לשמור על קשר עם רבותיהם החב"דיים במשך כל השנים. לאחר פטירתו של הרב שניאור הגיע יחד עם אחיו להשתתף בהלוויתו שנערכה ב[[כפר חב"ד]] וכעבור מספר ימים הגיעו שוב לכפר חב"ד לנחם את המשפחה האבלה.<br />
<br />
רב חב"די נוסף ממנו למד תורה וקיבל הדרכה הוא הרב [[משה אקסלרוד]] רב העיירה [[ז'לובין]] וסוראז' שברוסיה הלבנה ולאחר מכן רב העיר [[רמת גן]]. עד לפטירתו בתש"כ ועימו היה בקשר מיוחד עד שהתבטא באוזני בני משפחתו 'כי הוא שהעמידו על רגליו ברוחניות'.<br />
<br />
בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב יהושע זליג דיסקין. מיד לאחר מכן נקרא לכהן כר"מ בישיבת פוניבז'.<br />
<br />
בחודש [[אייר]] [[תש"ס]] החל הרב אדלשטיין באמירת שיעור כללי לתלמידי הישיבה, ובכך הפך למעשה לראש הישיבה, יחד עם הרב [[ברוך דב פוברסקי]].<br />
<br />
עם פטירתו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בשנת תשע"ח מונה לכהן כיו"ר מועצת גדולי התורה של מפלגת הציבור הליטאי [[דגל התורה]].<br />
<br />
החל מפטירתו של הרב [[חיים קנייבסקי]] בחודש אדר תשפ"ב, שימש כמנהיג הבולט והמשמעותי ביותר בציבור הליטאי בישראל.<br />
<br />
בליל חג השבועות תשפ"ג לקה באירוע לבבי ואושפז. לאחר מספר ימים בי' בסיוון תשפ"ג, לאחר החמרה במצבו הבריאותי, הלך לעולמו כשהוא בן מאה שנים.<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד==<br />
[[קובץ:אדלשטיין.jpg|ממוזער|עם רבני [[מרכז רבני אירופה]]]]<br />
כשלמד ר' דוד אסטולין, בנו של הרב [[זלמן לייב אסטולין]], בישיבת פוניבז' נהג להפיץ בישיבה את חוברות ה[[לקוטי שיחות]]. ר' דוד שח באוזני אביו שיש מן התלמידים שמונעים ממנו את הפצת השיחות ואף משחיתים אותן. האב יצר קשר עם הרב אדלשטיין שנדהם מהדברים והחליט להיות נוכח בקרבת מקום בעת החלוקה השיחות הבאה. כשנחשף למעשי התלמידים נזף בהם נמרצות והודיע שמי שאינו מעוניין בלימוד השיחות יכול שלא לעשות זאת, אך קריעתם ומניעת חלוקתם מופרכת{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=27187 חב"ד אינפו]}} - ובכך אפשר את המשך הפצת השיחות בישיבתו.<br />
<br />
בשנת [[תש"ע]] קיבל בביתו משלחת של מרכז רבני אירופה בה נכחו שניים מרבני חב"ד{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=53705 חב"ד און ליין]}}, כמו כן נפגש עם ר' בן ציון גגולה ודן עמו בגדרי [[נבואה]] בימינו, ועל גדר ה[[נביא]] שחל ב[[הרבי|רבי]].<br />
<br />
בחודש [[שבט]] [[תשע"א]] השתתף באירוע הכשרה בהוראה מקדמת בגמרא על פי "שיטת הרב וובר" מיסודו הרב [[ישעיהו וובר]], כשהוא נושא דברים בשבח השיטה מיוחדת ומעודד את האברכים שהשתלמו בה. הרב אדלשטיין ציין כי השיטה התפרסמה בשמה הטוב וזכתה להצלחה מרובה.<br />
<br />
בחודש [[תשרי]] [[תשע"ח]] במעמד [[הקפות שניות]] של תלמידי ישיבת פוניבז' בראשותו (ובראשות הרב [[ברוך דוב פוברסקי]] והרב אליעזר כהנמן) ניגנו תלמידי הישיבה את ניגון [[ד' בבות]] ואת הניגון [[צמאה לך נפשי]] שלימד הרבי.<br />
<br />
בחודש [[אלול]] [[תשע"ח]] קיבל בביתו את הרב [[שלום מרדכי רובשקין]] לאחר צאתו לחירות ממאסרו.<br />
<br />
בחודש [[אדר]] [[תשע"ט]] קיבל בביתו את הנגיד החב"די ר' דודי פרקש עם בנו שהגיע לגיל מצוות, נכדו של הרב אסטולין. חתן הבר מצווה העניק לרב את הספר 'גאון וחסיד' על סבו שהודה לו על כך, וכתמורה העניק לחתן את ספרו של אבי 'הוד צבי' ובירכו לרגל ה[[בר מצווה]].<br />
<br />
לאחר פטירת הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] העניק את הסכמתו וברכתו למהלך מינוי בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרב העיר [[בני ברק]] כשלצידו יכהן הרב [[שבח צבי רוזנבלט]].<br />
<br />
בחול המועד פסח [[תשפ"ב]] קיבל את הרב [[עזרא שוחט]] בביתו ודברו בלימוד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*תגית '''[https://col.org.il/feed?keyword=גרשון+אדלשטיין גרשון אדלשטיין]''' באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
{{סדרה|הקודם=[[חיים קנייבסקי]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]] - [[י' סיון]] [[תשפ"ג]]|הבא=}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אדלשטיין, ירחמיאל גרשון}}<br />
[[קטגוריה:רבני ליטא]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=598885ירחמיאל גרשון אדלשטיין2023-05-30T08:37:16Z<p>מוישע זוכמיר: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=ירחמיאל גרשון אדלשטיין<br />
|כינוי=<br />
|תמונה=[[קובץ:גרשון אדלשטיין.jpg|ללא מסגרת|ממוזער]]<br />
|תיאור= הרב גרשון אדלשטיין<br />
|תפקידים נוספים=ראש ישיבת פוניבז'<br />
|תאריך לידה=[[ב' באייר]] [[תרפ"ג]]<br />
|תאריך פטירה=[[י' בסיוון]] [[תשפ"ג]]<br />
|מקום לידה=[[ברית המועצות]]<br />
|מקום פעילות=[[בני ברק]]<br />
<br />
|רבותיו=[[זלמן לייב אסטולין]], [[מרדכי אליהו שניאור]], [[משה אקסלרוד]]<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=<br />
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|מנהיג הציבור הליטאי]]<br />
}}<br />
הרב ''' ירחמיאל גרשון אדלשטיין''' (ב' אייר [[תרפ"ג]] - י' סיון [[תשפ"ג]]) היה מראשי [[ישיבת פוניבז']] הליטאית ומגדולי מנהיגי הציבור הליטאי.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד ב[[ב' אייר]] [[תרפ"ג]] לאביו הרב צבי יהודה ב[[ברית המועצות]], ולמד תורה מפי הרב [[זלמן לייב אסטולין]] כשבתמורה לכך אביו לומד עם הרב אסטולין. מאז היה מכנה את הרב אסטולין כמורו ורבו המובהק.<br />
<br />
כשאמו חלתה ב[[טיפוס]], נשלח עם אחיו הצעיר יעקב לדודתו, הרבנית רבקה צביה פז, בעיר [[קלימוביץ']], שם למדו תורה בסתר אצל הרב [[מרדכי אליהו שניאור|מרדכי אליהו ('מוניע') שניאור]] . כאשר עלה ל[[ארץ ישראל]] עם אחיו הרב [[יעקב אדלשטיין]], המשיכו לשמור על קשר עם רבותיהם החב"דיים במשך כל השנים. לאחר פטירתו של הרב שניאור הגיע יחד עם אחיו להשתתף בהלוויתו שנערכה ב[[כפר חב"ד]] וכעבור מספר ימים הגיעו שוב לכפר חב"ד לנחם את המשפחה האבלה.<br />
<br />
רב חב"די נוסף ממנו למד תורה וקיבל הדרכה הוא הרב [[משה אקסלרוד]] רב העיירה [[ז'לובין]] וסוראז' שברוסיה הלבנה ולאחר מכן רב העיר [[רמת גן]]. עד לפטירתו בתש"כ ועימו היה בקשר מיוחד עד שהתבטא באוזני בני משפחתו 'כי הוא שהעמידו על רגליו ברוחניות'.<br />
<br />
בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב יהושע זליג דיסקין. מיד לאחר מכן נקרא לכהן כר"מ בישיבת פוניבז'.<br />
<br />
בחודש [[אייר]] [[תש"ס]] החל הרב אדלשטיין באמירת שיעור כללי לתלמידי הישיבה, ובכך הפך למעשה לראש הישיבה, יחד עם הרב [[ברוך דב פוברסקי]].<br />
<br />
עם פטירתו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בשנת תשע"ח מונה לכהן כיו"ר מועצת גדולי התורה של מפלגת הציבור הליטאי [[דגל התורה]].<br />
<br />
החל מפטירתו של הרב [[חיים קנייבסקי]] בחודש אדר תשפ"ב, שימש כמנהיג הבולט והמשמעותי ביותר בציבור הליטאי בישראל.<br />
<br />
בליל חג השבועות תשפ"ג לקה באירוע לבבי ואושפז. לאחר מספר ימים בי' בסיוון תשפ"ג, לאחר החמרה במצבו הבריאותי, הלך לעולמו כשהוא בן מאה שנים.<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד==<br />
[[קובץ:אדלשטיין.jpg|ממוזער|עם רבני מרכז רבני אירופה]]<br />
כשלמד ר' דוד אסטולין, בנו של הרב [[זלמן לייב אסטולין]], בישיבת פוניבז' נהג להפיץ בישיבה את חוברות ה[[לקוטי שיחות]]. ר' דוד שח באוזני אביו שיש מן התלמידים שמונעים ממנו את הפצת השיחות ואף משחיתים אותן. האב יצר קשר עם הרב אדלשטיין שנדהם מהדברים והחליט להיות נוכח בקרבת מקום בעת החלוקה השיחות הבאה. כשנחשף למעשי התלמידים נזף בהם נמרצות והודיע שמי שאינו מעוניין בלימוד השיחות יכול שלא לעשות זאת, אך קריעתם ומניעת חלוקתם מופרכת{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=27187 חב"ד אינפו]}} - ובכך אפשר את המשך הפצת השיחות בישיבתו.<br />
<br />
בשנת [[תש"ע]] קיבל בביתו משלחת של מרכז רבני אירופה בה נכחו שניים מרבני חב"ד{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=53705 חב"ד און ליין]}}, כמו כן נפגש עם ר' בן ציון גגולה ודן עמו בגדרי [[נבואה]] בימינו, ועל גדר ה[[נביא]] שחל ב[[הרבי|רבי]].<br />
<br />
בחודש [[שבט]] [[תשע"א]] השתתף באירוע הכשרה בהוראה מקדמת בגמרא על פי "שיטת הרב וובר" מיסודו הרב [[ישעיהו וובר]], כשהוא נושא דברים בשבח השיטה מיוחדת ומעודד את האברכים שהשתלמו בה. הרב אדלשטיין ציין כי השיטה התפרסמה בשמה הטוב וזכתה להצלחה מרובה.<br />
<br />
בחודש [[תשרי]] [[תשע"ח]] במעמד [[הקפות שניות]] של תלמידי ישיבת פוניבז' בראשותו (ובראשות הרב [[ברוך דוב פוברסקי]] והרב אליעזר כהנמן) ניגנו תלמידי הישיבה את ניגון [[ד' בבות]] ואת הניגון [[צמאה לך נפשי]] שלימד הרבי.<br />
<br />
בחודש [[אלול]] [[תשע"ח]] קיבל בביתו את הרב [[שלום מרדכי רובשקין]] לאחר צאתו לחירות ממאסרו.<br />
<br />
בחודש [[אדר]] [[תשע"ט]] קיבל בביתו את הנגיד החב"די ר' דודי פרקש עם בנו שהגיע לגיל מצוות, נכדו של הרב אסטולין. חתן הבר מצווה העניק לרב את הספר 'גאון וחסיד' על סבו שהודה לו על כך, וכתמורה העניק לחתן את ספרו של אבי 'הוד צבי' ובירכו לרגל ה[[בר מצווה]].<br />
<br />
לאחר פטירת הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] העניק את הסכמתו וברכתו למהלך מינוי בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרב העיר [[בני ברק]] כשלצידו יכהן הרב [[שבח צבי רוזנבלט]].<br />
<br />
בחול המועד פסח [[תשפ"ב]] קיבל את הרב [[עזרא שוחט]] בביתו ודברו בלימוד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*תגית '''[https://col.org.il/feed?keyword=גרשון+אדלשטיין גרשון אדלשטיין]''' באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
{{סדרה|הקודם=[[חיים קנייבסקי]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]] - [[י' סיון]] [[תשפ"ג]]|הבא=}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אדלשטיין, ירחמיאל גרשון}}<br />
[[קטגוריה:רבני ליטא]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=598884ירחמיאל גרשון אדלשטיין2023-05-30T08:36:20Z<p>מוישע זוכמיר: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=ירחמיאל גרשון אדלשטיין<br />
|כינוי=<br />
|תמונה=[[קובץ:גרשון אדלשטיין.jpg|ללא מסגרת|ממוזער]]<br />
|תיאור= הרב גרשון אדלשטיין<br />
|תפקידים נוספים=ראש ישיבת פוניבז'<br />
|תאריך לידה=[[ב' באייר]] [[תרפ"ג]]<br />
|תאריך פטירה=[[י' בסיוון]] [[תשפ"ג]]<br />
|מקום לידה=[[ברית המועצות]]<br />
|מקום פעילות=[[בני ברק]]<br />
<br />
|רבותיו=[[זלמן לייב אסטולין]], [[מרדכי אליהו שניאור]], [[משה אקסלרוד]]<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=<br />
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|מנהיג הציבור הליטאי]]<br />
}}<br />
הרב ''' ירחמיאל גרשון אדלשטיין''' (ב' אייר [[תרפ"ג]] - י' סיון [[תשפ"ג]]) היה מראשי [[ישיבת פוניבז']] הליטאית ומגדולי מנהיגי הציבור הליטאי.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד ב[[ב' אייר]] [[תרפ"ג]] לאביו הרב צבי יהודה ב[[ברית המועצות]], ולמד תורה מפי הרב [[זלמן לייב אסטולין]] כשבתמורה לכך אביו לומד עם הרב אסטולין. מאז היה מכנה את הרב אסטולין כמורו ורבו המובהק.<br />
<br />
כשאמו חלתה ב[[טיפוס]], נשלח עם אחיו הצעיר יעקב לדודתו, הרבנית רבקה צביה פז, בעיר [[קלימוביץ']], שם למדו תורה בסתר אצל הרב [[מרדכי אליהו שניאור|מרדכי אליהו ('מוניע') שניאור]] . כאשר עלה ל[[ארץ ישראל]] עם אחיו הרב [[יעקב אדלשטיין]], המשיכו לשמור על קשר עם רבותיהם החב"דיים במשך כל השנים. לאחר פטירתו של הרב שניאור הגיע יחד עם אחיו להשתתף בהלוויתו שנערכה ב[[כפר חב"ד]] וכעבור מספר ימים הגיעו שוב לכפר חב"ד לנחם את המשפחה האבלה.<br />
<br />
רב חב"די נוסף ממנו למד תורה וקיבל הדרכה הוא הרב [[משה אקסלרוד]] רב העיירה [[ז'לובין]] וסוראז' שברוסיה הלבנה ולאחר מכן רב העיר [[רמת גן]]. עד לפטירתו בתש"כ ועימו היה בקשר מיוחד עד שהתבטא באוזני בני משפחתו 'כי הוא שהעמידו על רגליו ברוחניות'.<br />
<br />
בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב יהושע זליג דיסקין. מיד לאחר מכן נקרא לכהן כר"מ בישיבת פוניבז'.<br />
<br />
בחודש [[אייר]] [[תש"ס]] החל הרב אדלשטיין באמירת שיעור כללי לתלמידי הישיבה, ובכך הפך למעשה לראש הישיבה, יחד עם הרב [[ברוך דב פוברסקי]].<br />
<br />
עם פטירתו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בשנת תשע"ח מונה לכהן כיו"ר מועצת גדולי התורה של מפלגת הציבור הליטאי [[דגל התורה]].<br />
<br />
החל מפטירתו של הרב [[חיים קנייבסקי]] בחודש אדר תשפ"ב, שימש כמנהיג הבולט והמשמעותי ביותר בציבור הליטאי בישראל.<br />
<br />
בליל חג השבועות תשפ"ג לקה באירוע לבבי ואושפז. לאחר מספר ימים בי' בסיוון תשפ"ג, לאחר החמרה במצבו הבריאותי, הלך לעולמו כשהוא בן מאה שנים.<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד==<br />
[[קובץ:אדלשטיין.jpg|ממוזער|עם רבני מרכז רבני אירופה]]<br />
כשלמד ר' דוד אסטולין, בנו של הרב [[זלמן לייב אסטולין]], בישיבת פוניבז' נהג להפיץ בישיבה את חוברות ה[[לקוטי שיחות]]. ר' דוד שח באוזני אביו שיש מן התלמידים שמונעים ממנו את הפצת השיחות ואף משחיתים אותן. האב יצר קשר עם הרב אדלשטיין שנדהם מהדברים והחליט להיות נוכח בקרבת מקום בעת החלוקה השיחות הבאה. כשנחשף למעשי התלמידים נזף בהם נמרצות והודיע שמי שאינו מעוניין בלימוד השיחות יכול שלא לעשות זאת, אך קריעתם ומניעת חלוקתם מופרכת{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=27187 חב"ד אינפו]}} - ובכך אפשר את המשך הפצת השיחות בישיבתו.<br />
<br />
בשנת [[תש"ע]] קיבל בביתו משלחת של מרכז רבני אירופה בה נכחו שניים מרבני חב"ד{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=53705 חב"ד און ליין]}}, כמו כן נפגש עם ר' בן ציון גגולה ודן עמו בגדרי [[נבואה]] בימינו, ועל גדר ה[[נביא]] שחל ב[[הרבי|רבי]].<br />
<br />
בחודש [[שבט]] [[תשע"א]] השתתף באירוע הכשרה בהוראה מקדמת בגמרא על פי "שיטת הרב וובר" מיסודו הרב [[ישעיהו וובר]], כשהוא נושא דברים בשבח השיטה מיוחדת ומעודד את האברכים שהשתלמו בה. הרב אדלשטיין ציין כי השיטה התפרסמה בשמה הטוב וזכתה להצלחה מרובה.<br />
<br />
בחודש [[תשרי]] [[תשע"ח]] במעמד [[הקפות שניות]] של תלמידי ישיבת פוניבז' בראשותו (ובראשות הרב [[ברוך דוב פוברסקי]] והרב אליעזר כהנמן) ניגנו תלמידי הישיבה את ניגון [[ד' בבות]] ואת הניגון [[צמאה לך נפשי]] שלימד הרבי.<br />
<br />
בחודש [[אלול]] [[תשע"ח]] קיבל בביתו את הרב [[שלום מרדכי רובשקין]] לאחר צאתו לחירות ממאסרו.<br />
<br />
בחודש [[אדר]] [[תשע"ט]] קיבל בביתו את הנגיד החב"די ר' דודי פרקש עם בנו שהגיע לגיל מצוות, נכדו של הרב אסטולין. חתן הבר מצווה העניק לרב את הספר 'גאון וחסיד' על סבו שהודה לו על כך, וכתמורה העניק לחתן את ספרו של אבי 'הוד צבי' ובירכו לרגל ה[[בר מצווה]].<br />
<br />
לאחר פטירת הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] העניק את הסכמתו וברכתו למהלך מינוי בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרב העיר [[בני ברק]] כשלצידו יכהן הרב [[שבח צבי רוזנבלט]].<br />
<br />
בחול המועד פסח [[תשפ"ב]] קיבל את הרב [[עזרא שוחט]] בביתו ודברו בלימוד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*תגית '''[https://col.org.il/feed?keyword=גרשון+אדלשטיין גרשון אדלשטיין]''' באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
{{סדרה|הקודם=[[חיים קנייבסקי]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=החל לכהן ב[[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]]|הבא=}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אדלשטיין, ירחמיאל גרשון}}<br />
[[קטגוריה:רבני ליטא]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=598882חיים קנייבסקי2023-05-30T08:10:33Z<p>מוישע זוכמיר: /* עם חסידי חב"ד */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=הרב שמריהו יוסף חיים קנייבסקי<br />
|תמונה=[[קובץ:חיים קנייבסקי חדש.jpg|250px]]<br />
|תיאור=<br />
|תאריך לידה=[[ט"ו טבת]] [[תרפ"ח]]<br />
|מקום לידה= [[פינסק]], [[פולין]]<br />
|מקום פעילות=[[בני ברק]] [[ארץ ישראל]]<br />
|תאריך פטירה=[[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]]<br />
|תפקידים נוספים=<br />
|רבותיו=<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו= קיצור פסקי ה[[משנה ברורה]] ו[[החזון איש]], דרך אמונה, ועוד<br />
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]<br />
}}<br />
<br />
הרב '''שמריהו יוסף חיים קנייבסקי''' (מכונה '''ר' חיים''') (נולד ב-[[ט"ו בטבת]] [[תרפ"ח]] [[פינסק]] [[פולין]] - [[ט"ו באדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]] ב[[בני ברק]] [[ישראל]]) היה מהמנהיגים הרוחניים הבולטים בציבור החרדי-ליטאי, פוסק הלכה ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ט"ו בטבת]] [[תרפ"ח]] בפינסק, (אז ב[[פולין]]) כבנם הבכור של הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] ("הסטייפלר") ופעשא מרים, אחות ה[[חזון איש]]. אביו שימש [[סנדק]] בברית המילה שלו וקרא את שמו שמריהו יוסף חיים, על שם שני סביו, הרב שמריהו יוסף קרליץ רבה של קוסובה והרב חיים פרץ קנייבסקי. ב[[א' בניסן]] של שנת [[תרצ"ד]] עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב ב[[בני ברק]].<br />
<br />
למד ב"תלמוד תורה רבי עקיבא - מרכז" ובנוסף למד עם אביו את רוב מסכתות הש"ס. בגיל 10 נכנס ללמוד בישיבת תפארת ציון בבני ברק. לאחר 6 שנות לימוד בתפארת ציון עבר לישיבת בית יוסף, שם למד 'זמן' אחד, ומייד לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת לומז'ה ב[[פתח תקווה]], ובשנתו הראשונה שם סיים (בגיל 17) את כל הש"ס{{הערה|ומיני אז היה מסים כל שנה בערב פסח את כל ש"ס בבלי וירושלמי ורמב"ם ותנ"ך ועוד ועוד}} .<br />
<br />
ב[[ז' כסלו]] [[תשי"ב]] נשא לאישה את מרת בת שבע, בתו של הרב [[יוסף שלום אלישיב]], אז עבר לפתח תקווה למספר חודשים והמשיך ללמוד בישיבת לומז'ה. לאחר מכן עברו לבני ברק, שם החל ללמוד בכולל עטרת יוסף (שלימים נקרא כולל חזון איש), שם למד במשך עשרות שנים.<br />
<br />
הרב קנייבסקי היה נחשב בקיא בספרות התורנית, ובייחוד בספרות [[חז"ל]], כולל מדרשים קטנים שהעיסוק בהם אינו רווח. דרך לימודו מבוססת על בקיאות רחבה, השוואת המקורות וביאורם זה על פי זה. בקיאותו זו הקנתה לו את התואר '''מרן שר ה[[תורה]]''' שבו הוא מכונה בציבור החרדי.<br />
<br />
מאז פטירת חמיו הרב אלישיב גדלה מעורבותו של הרב קניבסקי בהנהגת הציבור הליטאי, והוא גיבה את מהלכיו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בהנהגת הציבור ולאחר פטירת הרב שטיינמן בשנת [[תשע"ח]] החל לשמש כמנהיג הציבור הליטאי.<br />
<br />
הרב קנייבסקי עמד בנשיאות מוסדות חינוך וארגוני צדקה ליטאיים רבים.<br />
<br />
קיבל בביתו מדי יום מאות פונים לעצה, ברכות ונתינת סגולות בתחומים שונים, דבר שהיווה חידוש עקב ההסתייגויות מהנהגה בדרך זו בציבור הליטאי בשנים קודמות. הרב קנייבסקי נהג לענות בתמציתיות על שאלות שהוא נשאל, הן פנים אל פנים והן דרך הדואר. הוא נתן הסכמות לספרים רבים שהובאו אליו לקריאה, בהלכה, במוסר או באגדה. הוא גם נהג להשתתף בכינוסי תפילה שנערכו על ידי מוסדות וארגונים שונים. כך גם חילק את יין הסיומים - יין שממנו שתו במעמד סיום הש"ס שערך מפעם לפעם.<br />
<br />
===פטירתו ומסע הלוויה===<br />
בבוקרו של יום שישי [[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] ("[[פורים דמוקפין]]") [[תשפ"ב]] התמוטט בביתו ולאחר ניסיונות החייאה שלא צלחו - נפטר בצהרי היום מ[[דום לב]] והוא בן 94{{הערה|[https://chabad.info/bdh/772545/ הלך לעולמו מנהיג הציבור הליטאי הרב חיים קנייבסקי] {{אינפו}}}}, הלוויתו נדחתה ליום ראשון [[י"ז באדר ב']] והתקיימה בעיר [[בני ברק]] בהשתתפות מאות אלפי משתתפים, והייתה אחת הלוויות הגדולות ביותר שהיתה אי פעם ב[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
===פסקיו===<br />
הרב קנייבסקי נטה כמעט תמיד לקו המחמיר, וגם בדברים שלא היו מוסכמים על כלל מנהיגי הציבור הליטאי, חוץ מפעמים בודדות בנושא עירובין, בהם פסק לטובת הצד המקל.<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד==<br />
[[קובץ:ספרים מוסד הרב קוק קנייבסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|מכתב ובו בקשת [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות הרבי]] להשגת [[ספר|ספריו]] של הרב קנייבסקי להרחבת ספריית ה[[מל"ח]]]]<br />
===עם רבותינו נשיאינו===<br />
במשך השנים פעל [[הרבי]] להרחבת ספריית ה[[מרכז לענייני חינוך]] אותה הקים בעצמו, ובשנת [[תשכ"ז]] נשלח מכתב מטעם [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות הרבי]] אל הרב [[עזריאל זליג סלונים]] בבקשה להשגת ספרים נוספים, ולאחר מכן צוין במפורש את ספרו של בנו של {{מונחון|יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר|כינוי לרב יעקב ישראל, אביו של ר' חיים, על שם העיר בה נולד - הורון-סטייפלא}}" המכיל מראי מקומות וציונים לרמב"ם (ראה תמונה), ספרו "קרית מלך". תקופה קצרה לאחר התפרסמות המכתב, פעל ר' [[אריה ארליך]] להבאת המכתב לפני ר' חיים, שהתרגש לראות את המכתב{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=103129 איך הגיב הגר"ח קנייבסקי על המכתב ממזכירות הרבי?] {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
[[הרבי]] במכתב משנת [[תשל"ה]] דן בגרסא מסוימת ב[[משנה תורה לרמב"ם]] ומציין שבספרו של הרב קנייבסקי, "קרית מלך"{{הערה|{{היברובוקס|הרב חיים קנייבסקי|'''קרית מלך'''|49930|עמ' ק"ס, מהדורה שלישית|עמוד=160}}.}}, נכתב על גירסא זו "דפוס ישן"{{הערה|[[:קובץ:קרית ספר.jpg|ליקוטי שיחות, חלק י"ב, עמ' 188.]]}}.<br />
<br />
בעת עריכת כרך ההשלמות לספר [[מראי מקומות לספר משנה תורה]], הורה [[הרבי]] לעבור בין גדולי התורה והחסידות ולבקש מהם סיוע במציאת מראי-מקומות לרמב"ם שעדיין לא הודפסו. בין היתר פנו אלו שפעלו בנושא בארץ אל ר' חיים וביקשו את עזרתו. ר' חיים התפעל מאוד מהספר ואמר כי "גנבו" לו את עבודתו בעריכת ספריו על הרמב"ם בהם שילב מראי-מקומות על הרמב"ם, והגיש לנציגי המערכת שני מראי מקומות על הרמב"ם שמצא על הרמב"ם מאז שהוציא את ספרו שעדיין לא הודפסו.<br />
<br />
יש המספרים{{הערה|הרב שלמה זלמן שניאורסון (מרבני ישיבת טשעבין בהווה) נכדו של הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]], המספר זאת בשם אחיו הרב שלמה זלמן שניאורסון ששמע זאת מסביהם בימי חולשתו.}} שב[[יחידות]] של [[הרבי]] עם הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] ב[[ד' אלול]] [[תשמ"ט]], שאלו הרבי מיד עם כניסתו מיהו הגאון מבני ברק הרב חיים קנייבסקי, הרב שניאורסון שהתפלא מניין התוודע הרבי להרב קנייבסקי, הביע את תמיהתו בקול, והרבי השיב: "ראיתי את ספרו על הרמב"ם - 'קרית מלך', והוא מבהיל על הרעיון!". כאשר הרב שניאורסון הבהיר לרבי שהרב קנייבסקי לא מתעסק בהנהגת הציבור כפי שהיה באותה העת, הביע הרבי את מורת רוחו מכך{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1gM9NU5XkJq0FY463Q9iK4rkM89W4BAkq/view המבשר תורני, פרשת שלח תשפ"א] (עמוד ה)}}. יש המסתפקים במהימנות סיפור זה.<br />
<br />
ב[[ספריית חב"ד ליובאוויטש]] נמצאת תמונה שלו כותב אות בספר התורה שנשלחה לרבי.<br />
<br />
ר' חיים צידד בדעתו של הרבי בנושאים שונים, כמו במעלת חבישת [[פאה נוכרית]] על פני מטפחת{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111842 נחשף מכתב של הרב קנייבסקי: פאה - עדיפה ממטפחת] {{חב"ד און ליין}}}}, עובדת [[לוחות הברית]] מרובעות{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/images/3/31/דעת_גדו%22י_על_צורת_הלוחות.jpg גליון ובאותו הזמן מס' 5 (סיון תשפ"א)].}} ו[[קני המנורה|היות קני המנורה ישרים]]{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/הרב-קנייבסקי-קני-המנורה-היו-באלכסון/ הרב קנייבסקי: קני המנורה היו באלכסון] {{חב"ד אינפו}}}}, כי סכומים שמוציאים על הפצת נרות שבת לאילו שאינן מדליקות נכללים בעניין של "הוצאות שבת חוזרות"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71333 הרב קנייבסקי מצטרף למבצע נש"ק] {{חב"ד אינפו}}}}, וכי נכון להביא ילדים לשמיעת [[עשרת הדיברות]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111187 הרב קנייבסקי: נכון לקחת ילדים קטנים לשמיעת עשרת הדברות] {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
אביו הסטייפלער בספר מכתביו "קריינא דאיגרתא" הקשה על שיטת [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ח]] בעניין 'המותר בפיך'. הרב [[שלום דובער וולפא]] חיבר ספר לתרץ את קושיית הסטייפלר. יש שכתבו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20799 כתבה בחב"ד אינפו]}} כי בנו, הרב קנייבסקי קיבל את הספר והודה לרב וולפא, ויש שפקפקו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=673 תגובות בשטורעם]}}.<br />
<br />
[[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|קריאת קודש "להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב" מאת אדמו"רים ורבנים, עליה חתום גם הרב קנייבסקי]]<br />
בחודש טבת של שנת תשע"ג חתם ר' חיים יחד עם רבנים ואדמו"רים נוספים רבים על קריאה ללימוד ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] (ראה תמונה){{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=73375 גדולי ישראל בקריאה: "ללמוד הלכות ת"ת בשו"ע אדמה"ז"] {{חב"ד און ליין}}}}. בשנת תשע"ז פורסם סרט וידאו של ר' חיים מאזין בהתרגשות לניגון אליו חוברו מילותיו של [[אדמו"ר הזקן]] בפרק מ"א [[ספר התניא]]: "והנה ה' נצב עליו ומלא כל הארץ כבודו"{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=102122 ההתרגשות של הגר"ח קנייבסקי] {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
בתקופת התפשטות [[נגיף הקורונה]], ענה לשאלה במה יש להתחזק לקראת [[הימים הנוראים]] כסגולה לבריאות, כי יש ללמוד בכל יום הלכות שמיטה ויובל בספר [[משנה תורה לרמב"ם]], בדומה ל[[תקנת לימוד הרמב"ם]]{{הערה|[[:קובץ:קריאה ללימוד רמבם.jpg|תמונת המענה]].}}.<br />
<br />
===עם חסידי חב"ד===<br />
[[קובץ:ר' יואל ור' חיים.jpg|ממוזער|הרב [[יואל כהן]] בביקורו אצל הרב קנייבסקי, יחד עם הרב [[מענדל וועכטער]] והרב [[משה שילת]]]]<br />
במשך השנים נפגש עם אישים חב"דיים שונים, כמו הרב [[גדליה אוברלנדר]] שהעניק לו את הספר 'ניצוצי אש' (אוסף אמרות לפי עניינים וערכי עבודת ה', מספרי [[אדמו"ר הזקן]]){{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=98607 בני-ברק: הרב קנייבסקי קיבל את הספר 'ניצוצי אש'] {{שטורעם}}}}, הרב [[יעקב גלויברמן]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=110861 תמונת הלילה ● בני ברק] {{חב"ד און ליין}}}}, הרב [[ישעיהו ובר]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=59748 חסיד חב"ד ערך אירוע, גדולי הליטאים הגיעו לברך] {{חב"ד און ליין}}}} הרב מאיר אליטוב, שהעניק לו ספר המנגיש מבאר מביאורי הרבי על [[מסכת בבא קמא]] המבוססים על הספר [[הדרנים על הרמב"ם והש"ס|הדרנים על הרמב"ם]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56579 הרב חיים קנייבסקי קיבל את "ספר ההדרנים של הרבי"] {{חב"ד און ליין}}}}, הרב [[אליהו צבי יעקובוביץ]]'{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56389 גדולי הליטאים נתנו הסכמה לספר שחיבר "תמים" מכפר-חב"ד] {{חב"ד און ליין}}}}, ועוד. לאחר שקיבל את ספרו של הרב [[שלום דובער וולפא]] "הרמב"ם השלם" על הלכות שבת, ציין כי הוא נהנה ממנו וש: "ניכר מזה עמלת ויגיעת התורה"{{הערה|[https://chabad.info/news/772861/ מכתבו של הרב קנייבסקי על "הרמב"ם השלם" של הרב וולפא] {{אינפו}}.}}.<br />
<br />
בחודש כסלו של שנת תשע"ב נפגש ר' חיים עם ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]] ועם ה[[משפיע]] הרב [[מענדל וועכטר]] בביתו. בסוף הביקור העניקו לו ר' יואל והרב וועכטר סט אוצרות לקוטי שיחות שבהוצאת ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=65715 ה'חוזר' של הרבי נפגש עם הרב חיים קנייבסקי ● חשיפה] {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
בחודש כסלו בשנת [[תשע"ג]] נסע ר' חיים ל[[ניחום אבלים]] וביקור חולים אצל ה[[שליח הרבי|שליח]] הרב [[שמואל שארף]] שנפצע מטיל שנשלח לישראל במבצע עמוד ענן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72749 אורח מפתיע: הרב חיים קנייבסקי ניחם את השליח] {{חב"ד אינפו}}}}.<br />
<br />
בקיץ [[תשע"ה]] נפגש עם הרב [[יעקב לנצ'נר]] במסגרת מבצע שינון בעל-פה לילדי המוסדות של ר' חיים, שנערך באמצעות מערכת 'ימות המשיח'. במהלך הפגישה העניק לו הרב לנצ'נר סט דבר מלכות - פיענוחים בהוצאת ממ"ש. לימים סיפר הרב לנצ'נר כי בעת שביקר לאחר תקופה בביתו של הרב קנייבסקי, סיפר לו אחד מבני הבית כי הרב קנייבסקי העביר את הסט לחדר בו הינו לומד, וכי מפעם לפעם נעה הסימניה בין הדפים - מה שהראה על לימודו המתמיד של הרב קנייבסקי בספר{{הערה|1=סופר מפי בעל המעשה הרב [[יעקב לנצ'נר]] בהתוועדות בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]]}}.<br />
<br />
בחודש כסלו של שנת תשע"ח ביקר השליח הרב [[בערל לאזאר]], רבה הראשי של רוסיה, בארץ ישראל, על מנת להשתתף בהתוועדות י"ט כסלו הגדולה שנערכה בבני ברק, אז נפגש עם הרב קנייבסקי והגיש לו במתנה את קונטרס [[עניינה של תורת החסידות]] וסט של [[ליקוטי תורה]] ו[[תורה אור]] המבוארים, בהוצאת [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], ור' חיים אמר שיעיין בספרים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=98026 צפו: הרב בערל לאזאר נפגש עם הרב קנייבסקי] {{שטורעם}}}}.<br />
<br />
בחודש סיוון בשנת תשע"ח כתב ר' חיים אות בספר תורה שנכתב לעילוי נשמת השלוחים [[גבי ורבקי הולצברג]], והוסיף כי זאת זכות לכתוב בספר שנכתב ונתרם לעילוי נשמת הקדושים שנרצחו בבית חב"ד{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111411 הגר"ח קנייבסקי כתב אות בספר התורה לע"נ הזוג הולצברג הי"ד] {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
====רבנות בני ברק====<br />
ב[[תשס"א]] הרב קנייבסקי היה מהרבנים שצירפו את חתימתם למכתב מחאה של חיים שאול קרליץ כנגד מינויו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר [[בני ברק]], כשבאותו מכתב תוקף קרליץ את חסידות חב"ד על זיהויו של [[הרבי כמלך המשיח]]. גם בזמן הקמת [[כשרות|הכשר]] "שארית ישראל" כנגד הכשרות של הרב לנדא, תמך ר' חיים ב"שארית ישראל" והתנגד לכשרות הרב לנדא בשונה מרבנים ליטאים אחרים שהתברר כי דעתם לא הייתה נוחה מהמחלוקת{{הערה|[https://www.kikar.co.il/312228.html מרן הגראי"ל שטיינמן חשף: "ה'חזון איש' אחז מהרב לנדא"], באתר כיכר השבת.}}.<br />
<br />
בחודש אדר ראשון תשס"ה נפגש הרב [[משה לנדא]] באופן מפתיע עם הרבנים המנהיגים את הציבור הליטאי, ובראשם הרב קנייבסקי{{הערה|[https://col.org.il/news/10308 מי עומד מאחרי פגישת הפיוס ההיסטורית?]}}, פגישות אלו היו מפתיעות ביותר, לאחר שנים ארוכות שהיו בעלות גוון של קשר שלילי ונתק, פגישות אלו היוו התחלה של פיוס בין ציבור החסידי לציבור הליטאי בעיר בני ברק, לאחר מכן נודע שבפגישות אלו סוכם{{מקור}}, שלאחר פטירתו של הרב משה ימונו רב חסידי ורב ליטאי לבני ברק כאשר הרב החסידי יהיה בנו הרב [[אייזיק לנדא]] והרב הליטאי הרב שבח רוזנבלט, וכך נעשה, אחר פטירת הרב משה לנדא בכ"ד אדר ב' תשע"ט, בכך היה הרב קנייבסקי שותף בעשיית שלום היסטורי בין החסידים והליטאים בבני ברק והקמת גוף כשרות משותף על כל הפלגים{{הערה|[https://chabad.info/news/708016/ לראשונה בהיסטוריה: כשרות חדשה בראשות רבני בני ברק]}}. ולאחר כשבועיים מיום התמנותם של הרבנים לנדא ורוזנבלט קיבל אותם בביתו יחד עם ראש העיר בני ברק הרב אברהם רובינשטיין וברכם, הדבר נתן אישור למינוי המאחד{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/471532/ תמונת הלילה]}}.<br />
[[קובץ:קנייבסקי לנדא.jpg|ממוזער|הרב קנייבסקי מקבל את הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] והרב [[שבח צבי רוזנבלט]] לאחר התמנותם לרבני העיר בני ברק]]<br />
<br />
===ציפייה למשיח===<br />
בשיחה שקיים עם מקורביו בעניין 'עיקרי האמונה', דובר על העיקר הי"ב - האמונה בביאת המשיח, ואחד הנוכחים ציין שאצל בני הישיבות הנושא כביכול שייך לחוגים אחרים ור' חיים הביע צער ואמר שמוכרח שהנושא יהיה יותר מוכר שיישבו וילמדו את הנושאים הקשורים לזה. הוא הזכיר של[[חפץ חיים]] היו שני נושאים עיקריים: שמירת הלשון והאמונה במשיח. ומשום מה מאחד עושים רעש גדול והשני מונח בקרן זווית. במענה לשאלת אחד הנוכחים מהי כוונתו, השיב: פשוט שיישבו וילמדו את הנושאים הקשורים לזה, ומזה יצאו ידי הגדר של העיקר הי"ב וגם העניין של 'מחכה לביאתו' שהרמב"ם כותב שמי שאינו מחכה הרי זה כופר ר"ל הרי אם ילמדו ממילא יחכו לביאתו{{הערה|הרב חיים קנייבסקי, [https://bshch.blogspot.com/2013/08/blog-post_6702.html צריך ללמוד על משיח ולחזק את הציפייה אליו].}}.<br />
<br />
לאחד ששאל האם זמנינו הוא זמן ביאת משיח, השיב: "כך אנחנו מאמינים, לזה אנחנו מצפים, אולי זה הזמן"{{הערה|"לקראת הגאולה", גיליון א', עמ' ח', [[מנחם אב]] [[תשע"ג]].}}. בהזדמנות נוספת ציין: "המשיח חי עמנו כיום, הגאולה מוכנה ומזומנת"{{הערה|[https://www.hidabroot.org/article/236901 הגר"ח קנייבסקי: "המשיח חי עמנו כיום. הגאולה מונה ומזומנת"] באתר הידברות.}}.<br />
<br />
==מספריו==<br />
* '''[http://hebrewbooks.org/49173 שונה הלכות]''' - קיצור פסקי ה[[משנה ברורה]] ו[[החזון איש]]<br />
* '''[http://hebrewbooks.org/49935 שערי אמונה]''' - ביאורים וחידושים על המשניות שבסדר זרעים<br />
* '''[http://hebrewbooks.org/49845 דרך אמונה]''' - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות זרעים בספר משנה תורה לרמב"ם, 5 כרכים<br />
* '''[http://hebrewbooks.org/51409 דרך חכמה]''' - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות קדשים בספר משנה תורה לרמב"ם<br />
* '''[http://hebrewbooks.org/49937 שקל הקודש]''' - פירוש על הלכות שקלים ועל הלכות קידוש החודש בספר משנה תורה<br />
* '''[http://hebrewbooks.org/49046 ארחות יושר]''' - דברי מוסר, מלוקטים בעיקר מדברי חז"ל, ראשונים ואחרונים<br />
* '''שיח השדה''' - [http://hebrewbooks.org/47700 חלק א'] ו[http://hebrewbooks.org/47701 חלק ב'] קונטרסים בנושאים שונים, בהם כתובת קעקע, כשרות חגבים, דברים המועילים לזיכרון ועוד. בחלקים כלולים גם קונטרסים שנדפסו בנפרד. חלק ג' הוא אוסף הערות על סדר הש"ס<br />
* '''[http://hebrewbooks.org/49918 נחל איתן]''' - על הלכות עגלה ערופה<br />
* '''[http://hebrewbooks.org/49911 טעמא דקרא]''' - חידושים על התנ"ך<br />
* '''[http://hebrewbooks.org/49930 קריית מלך]''' - ציוני מקורות על משנה תורה<br />
* '''[http://hebrewbooks.org/40560 בשער המלך]''' - בירורים וציונים על הקדמת הרמב"ם למשנה תורה. ספר זה נדפס גם כן כחלק משיח השדה, חלק א'<br />
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47701&pgnum=2 ישוב הדעת]''' - יישובים לקושיות שהניחם המהרש"א ב'ויש ליישב', נדפס כחלק משיח השדה, חלק ב'<br />
* ביאורים על המסכתות הקטנות, כגון אמת וצדק על מסכת גרים, מצרף ומטהר על מסכת כותים, קנין הגוף וקנין פירות על מסכת עבדים, ועוד<br />
* '''[http://hebrewbooks.org/49913 למכסה עתיק]''' - מקומות בתנ"ך שבהם הפסוק סתום וחז"ל פירשו את הכוונה. לספר זה יצאו גרסאות מורחבות על ידי מחברים שונים.<br />
* פירוש על התלמוד הירושלמי, בעריכת חתנו הרב זליג ברוורמן. הפירוש נדפס על גיליון התלמוד הירושלמי במהדורת 'עוז והדר' וכן במהדורה מיוחדת עם הירושלמי בלבד<br />
* '''[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?168788& דעת נוטה]''' - ליקוט תשובות הלכתיות לפי סדר המשנה ברורה, בתוספת הערות והבהרות מהרב קניבסקי וכן מראי מקומות לפוסקים אחרים שהוסיף צוות עורכים בראשות בנו הרב יצחק שאול. עד עתה יצאו שלושה חלקים, תשס"ט-תשע"ו. ההערכה היא שהסדרה תכלול כעשרה כרכים.<br />
* '''[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?28056& דרך שיחה]''' - שאלות במגוון נושאים על סדר פרשיות השבוע מאת תלמידו הרב אליהו מן (על פי שיחותיו עם הרב קניבסקי מדי סעודת ליל שבת), שני חלקים<br />
* '''כל משאלותיך''' - שאלות ותשובות במגוון רחב של נושאים, לפי סדר פרשיות השבוע, בני ברק תשע"ח<br />
* '''[http://hebrewbooks.org/52835 שמעה תפילתי]''' - ביאורים על סדר התפילות המבוססים על תשובותיו לצבי יברוב, בני ברק תשס"ח<br />
* '''בהיר בשחקים''' - ביאור על ספר הבהיר. כרך נוסף הוא הגהות על רזיאל המלאך, ספר נח וספר חנוך<br />
<br />
<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=[[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[כ"ד כסלו]] [[תשע"ח]] - [[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]]|הבא=[[גרשון אדלשטיין]]}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''מצפה באמת לביאת המשיח''', גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1304 ע' 24-26<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קנייבסקי חיים}}<br />
[[קטגוריה:רבני ליטא]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=598881ירחמיאל גרשון אדלשטיין2023-05-30T08:07:21Z<p>מוישע זוכמיר: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=ירחמיאל גרשון אדלשטיין<br />
|כינוי=<br />
|תמונה=[[קובץ:גרשון אדלשטיין.jpg|ללא מסגרת|ממוזער]]<br />
|תיאור= הרב גרשון אדלשטיין<br />
|תאריך לידה=[[ב' באייר]] [[תרפ"ג]]<br />
|תאריך פטירה=[[י' בסיוון]] [[תשפ"ג]]<br />
|מקום לידה= [[ברית המועצות]]<br />
|מקום פעילות=[[בני ברק]]<br />
|תפקידים נוספים= ראש ישיבת פונוביז'<br />
|רבותיו=<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=<br />
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]<br />
}}<br />
הרב ''' ירחמיאל גרשון אדלשטיין''' (ב' אייר [[תרפ"ג]] - י' סיון [[תשפ"ג]]) היה מראשי [[ישיבת פוניבז']] הליטאית ומגדולי מנהיגי הציבור הליטאי.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד ב[[ב' אייר]] [[תרפ"ג]] לאביו הרב צבי יהודה ב[[ברית המועצות]], ולמד תורה מפי הרב [[זלמן לייב אסטולין]] כשבתמורה לכך אביו לומד עם הרב אסטולין. מאז היה מכנה את הרב אסטולין כמורו ורבו המובהק.<br />
<br />
כשאמו חלתה ב[[טיפוס]], נשלח עם אחיו הצעיר יעקב לדודתו, הרבנית רבקה צביה פז, בעיר [[קלימוביץ']], שם למדו תורה בסתר אצל הרב [[מרדכי אליהו שניאור]] (מוניע). כאשר עלו ל[[ארץ ישראל]] הוא ואחיו הרב [[יעקב אדלשטיין]], המשיכו לשמור על קשר עם רבותיהם החב"דיים במשך כל השנים. לאחר פטירתו של הרב שניאור הגיע יחד עם אחיו להשתתף בהלוויתו שנערכה ב[[כפר חב"ד]] וכעבור מספר ימים הגיעו שוב לכפר חב"ד לנחם את המשפחה האבלה.<br />
<br />
רב חב"די נוסף ממנו למד תורה וקיבל הדרכה הוא הרב [[משה אקסלרוד]] רב העיירה [[ז'לובין]] וסוראז' שברוסיה הלבנה ואח"כ רב העיר [[רמת גן]] עד לפטירתו בתש"כ ועימו היה בקשר מיוחד עד שהתבטא באוזני בני משפחתו 'כי הוא שהעמידו על רגליו ברוחניות'.<br />
<br />
בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב יהושע זליג דיסקין. מיד לאחר מכן נקרא לכהן כר"מ בישיבת פונוביז'.<br />
<br />
בחודש [[אייר]] [[תש"ס]] החל הרב אדלשטיין באמירת שיעור כללי לתלמידי הישיבה, ובכך הפך למעשה לראש ישיבה, יחד עם הרב [[ברוך דב פוברסקי]].<br />
<br />
עם פטירתו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בשנת תשע"ח מונה לכהן כיו"ר מועצת גדולי התורה של מפלגת הציבור הליטאי.<br />
<br />
החל מפטירתו של הרב [[חיים קנייבסקי]] בחודש אדר תשפ"ב, שימש כמנהיג הבולט והמשמעותי ביותר בציבור הליטאי בישראל.<br />
<br />
בליל חג השבועות תשפ"ג לקה באירוע לבבי ואושפז. לאחר מספר ימים בי' בסיוון תשפ"ג, לאחר החמרה במצבו הבריאותי, הלך לעולמו כשהוא בן מאה שנים.<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד==<br />
[[קובץ:אדלשטיין.jpg|ממוזער|עם רבני מרכז רבני אירופה]]<br />
ר' דוד אסטולין שהיה תלמיד בישיבת פוניבז' נהג להפיץ בישיבה את חוברות ה[[לקוטי שיחות]] ושח באוזני אביו הרב [[זלמן אסטולין]] שיש מן התלמידים שמונעים ממנו את הפצת השיחות וקורעים אותם, האב יצר קשר עם הרב אדלשטיין שנדהם מהדברים והחליט להיות נוכח בקרבת מקום בעת החלוקה הבאה וכשנחשף למעשי התלמידים נזף בהם נמרצות והודיע שמי שלא מעוניין בלימוד השיחות יכול שלא לעשות זאת אך קריעתם ומניעת חלוקתם מופרכת{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=27187 חב"ד אינפו]}}.<br />
<br />
בשנת [[תש"ע]] קיבל בביתו משלחת של מרכז רבני אירופה בה נכחו שניים מרבני חב"ד{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=53705 חב"ד און ליין]}}, כמו כן נפגש עם ה[[תמים]] בן ציון גגולה ודן עמו בגדרי [[נבואה]] בימינו, והאם יכול [[הרבי]] להיות [[נביא]].<br />
<br />
בחודש [[שבט]] [[תשע"א]] השתתף באירוע הכשרה בהוראה מקדמת בגמרא על פי "שיטת הרב וובר" מיסודו הרב [[ישעיהו וובר]], כשהוא נושא דברים בשבח השיטה מיוחדת ומעודד את האברכים שהשתלמו בה. הרב אדלשטיין ציין כי השיטה התפרסמה בשמה הטוב וזכתה להצלחה מרובה.<br />
<br />
בחודש תשרי תשע"ח במעמד [[הקפות שניות]] של תלמידי ישיבת פוניבז' בראשותו (ובראשות הרב [[ברוך דוב פוברסקי]] והרב אליעזר כהנמן) ניגנו תלמידי הישיבה את ניגון [[ד' בבות]] ואת הניגון [[צמאה לך נפשי]] שלימד הרבי.<br />
<br />
בחודש [[אלול]] [[תשע"ח]] קיבל בביתו את הרב [[שלום מרדכי רובשקין]] לאחר צאתו לחירות ממאסרו.<br />
<br />
בחודש [[אדר]] [[תשע"ט]] קיבל בביתו את הנגיד החב"די ר' דודי פרקש עם בנו שהגיע לגיל מצוות והינו נכד של הרב אסטולין. חתן הבר מצווה העניק לו את הספר 'גאון וחסיד' על סבו שהודה לו על כך ובירכו לרגל ה[[בר מצווה]]. כתמורה העניק לחתן ספר של אביו 'הוד צבי'.<br />
<br />
לאחר פטירת הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] העניק את הסכמתו וברכתו למהלך של מינוי בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרבה של בני ברק כשלצידו יכהן הרב שבח צבי רוזנבלט.<br />
<br />
בחול המועד פסח תשפ"ב קיבל את הרב [[עזרא שוחט]] בביתו ודברו בלימוד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*תגית '''[https://col.org.il/feed?keyword=גרשון+אדלשטיין גרשון אדלשטיין]''' באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
{{סדרה|הקודם=[[חיים קנייבסקי]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=החל לכהן ב[[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]]|הבא=}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אדלשטיין, ירחמיאל גרשון}}<br />
[[קטגוריה:רבני ליטא]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%96%D7%A4%D7%98_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=597024קירשנזפט (פירושונים)2023-05-21T22:57:24Z<p>מוישע זוכמיר: </p>
<hr />
<div>{{פירושונים|<br />
*הרב [[יגאל קירשנזפט]] - שליח הרבי ליישוב ניצן וליישובי מגורשי גוש קטיף, בעבר שליח לישובי גוש קטיף.<br />
*הרב [[אריה קירשנזפט]] - משפיע בישיבת "דעת" רחובות, משפיע ב[[כפר חב"ד]]<br />
<br />
}}<br />
[[קטגוריה:משפחת קירשנזפט]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8&diff=582859משיח בכיכר2023-02-28T11:24:33Z<p>מוישע זוכמיר: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:משיח בכיכר לוגו.png|ממוזער|סמליל האירוע משיח בכיכר תשע"ח]]<br />
[[קובץ:משיח בכיכר בשנת תשע''ו.jpg|מעמד משיח בכיכר בשנת תשע"ו|ממוזער]]<br />
מעמד '''משיח בכיכר''' היה ארוע פומבי רב משתתפים בארגון [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] ברחבת כיכר מלכי ישראל [[תל אביב|בתל אביב]]. במהלך השנים המעמד התקיים פעמיים תחת השם משיח בכיכר בשנים [[תשע"ו]] [[תשע"ח|ותשע"ח]], ועוד פעם נוספת בשנת [[תשנ"ו]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
<br />
ארועי משיח בכיכר אורגנו על ידי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], לחיזוק האמונה ב[[בשורת הגאולה]] של [[הרבי שליט"א מלך המשיח]] ול[[זהותו של משיח|פרסום זהותו כמלך המשיח]].<br />
<br />
[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] מארגנת ארבעה כינוסים בשנה במרכז הארץ ([[ראשון לציון]], [[תל אביב]], [[בת ים]]) שבהם משתתפים על פי המארגנים כ-700–2,000 איש{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/100-רגעים-אלפים-בעצרת-גאולה-ומשיח-•-גלריי/ אלפים השתתפו בעצרת גאולה ומשיח לכבוד [[ג' בתמוז]]], חב"ד אינפו}}. האגודה עורכת גם כינוסים גדולים יותר{{הערה|[http://hageula.com/news/moshiach/15620.htm כינוס פעילים - משיח בכיכר], באתר הגאולה}}, ועל פי המארגנים בכינוסיה בכיכר רבין השתתפו כ-40,000 איש{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/180TywKXf7QA-jJECxfsVXjL1a6LTI-0J/view?usp=drivesdk מגזין פנסאים עמ' 10-27]{{PDF}}}}.<br />
<br />
==הכינוס הראשון==<br />
<br />
יו"ר 'האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה' - הרב [[זמרוני ציק]], הקים לקראת [[מצוות הקהל|שנת הקהל]] [[ה'תשנ"ה]] את 'ועד כינוסי הקהל הארצי' ותחת הוועד ארגן את הכינוס הראשון של משיח בכיכר מלכי ישראל (כיום 'כיכר רבין'){{הערה|[https://drive.google.com/file/d/17KBMh_6ZMl7Bw9nPKKbzYTdfHwW1O3uj/view?usp=drivesdk שיחת הגאולה גליונות 1197-1198]{{PDF}}}} בתאריך [[כ"ח בסיוון]]. בכינוס זה פורסם לראשונה בפומבי וידאו של [[הרבי]] מעודד את שירת 'יחי אדוננו' מ[[ט"ו אייר]] תנש"א {{הערה|[http://hageula.com/vid/malkeinu/15476.htm הרבי מעודד יחי בפעם הראשונה] - [[ט"ו באייר]] [[ה'תשנ"א]], באתר הגאולה{{וידאו}}}}. בין אלו שהביעו את תמיכתם לכינוס היו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], חה"כ [[רון נחמן]], פרופסור [[אבנר חי שאקי]], רה"ע מגדל העמק שאול עמור והרב [[שלום דובער וולפא]].<br />
<br />
==הכינוס השני==<br />
בשנת הקהל, [[ה'תשע"ו]], אורגן שוב כינוס בכיכר רבין. הכינוס התקיים בתאריך [[ד' בתמוז]] ותמכו בו עשרות רבנים שאף השתתפו במעמד בפועל{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/17vGS-3aoWGgaiakhInVMkVucLnb9VkxR/view?usp=drivesdk קריאת קודש להשתתף במעמד]}}. במעמד נאמו בין היתר חבר מועצת העיר ירושלים אריה קינג, מארגן הכינוס הרב [[זמרוני ציק]] ועוד. בחלק האומנותי של הערב הופיעו הזמרים [[אריאל זילבר]], מוטי שטיינמץ, יובל טייב ו[[אבי פיאמנטה]].<br />
<br />
בשנה זו כינוס זה פורסם בצורה יוצאת דופן. חלק מפרסום הכינוס התבצע על ידי [[התוועדות|התוועדויות]] ברחבי הארץ בהם הניע הרב [[זמרוני ציק]] את המשתתפים להשתתף בכינוס ולאחריהם התקיים כנס פעילים בו דנו אודות הכינוס{{הערה|[http://hageula.com/news/moshiach/15620.htm כנס פעילים - משיח בכיכר]}}. כמו כן נתלו בנתיבי איילון שלטי ענק שהזמינו את הקהל להשתתף במעמד ה[[מצוות הקהל|הקהל]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/180TywKXf7QA-jJECxfsVXjL1a6LTI-0J/view?usp=drivesdk גליון פנסאים עמ' 14]}} וכן פורסמו שלטי מדבקה על אוטובוסים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/18Gb4HS-TNP4Wv6STneNnws97GhN1_kOa/view?usp=drivesdk אוטובוס מודבק בפירסום העצרת]}}. הכינוס פורסם גם באתרים, במהדורות חדשותיות ובעיתונים מקומיים.<br />
<br />
==הכינוס השלישי==<br />
<br />
בשנת תשע"ח, בעקבות תשובה שקיבל [[זמרוני ציק|הרב זמרוני]] מ[[הרבי]] באמצעות ה[[אגרות קודש]], החליטה ה[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה|אגודה]] לערוך כינוס נוסף בכיכר רבין גם השנה{{הערה|לוי קליימן, [https://chabad.info/blogs/המשיח-ניצח-את-הגלות/ המשיח ניצח את הגלות]. חב"ד אינפו}}, אלא שבשונה מכל שנה הכינוס יתקיים ב[[י"ב תמוז|חג הגאולה י"ב בתמוז של אדמו"ר הריי"צ]] ויערך בו גם מעמד [[קידוש לבנה]] המוני. מאחר שתשובת הרבי התקבלה בחודש שבט - ההכנות לכינוס החלו מיד.<br />
<br />
ב[[כ"ז ניסן]] לאחר מכן לקה הרב ציק באירוע מוחי, וביום [[ט"ז בסיוון]] [[תשע"ח]] נפטר הרב ציק לאחר כחודש בו היה מללא הכרה וללא יכולת תפקוד. צוות האגודה המשיך בכל זאת לארגן את הכינוס, כאשר גם באירוע זה תמכו עשרות רבנים וביקשו להשתתף בו{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/רבני-חבד-ראשי-הישיבות-והמשפיעים-בקריא-2/ רבנים, ראשי ישיבות ומשפיעים בקריאת קודש], חב"ד אינפו}}.<br />
<br />
=== קודם הכינוס ===<br />
<br />
40 יום קודם הכינוס החלה האגודה בקמפיין פרסום והסברה מקיף לקראת המעמד בשם "השליחות היחידה", שכלל פרסום פתגם יומי בקשר לגאולה או לתאריך י"ב תמוז{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/משיח-בכיכר-קמפיין-הסברה-מיוחד-ברשת-לקר/ קמפיין הסברה מיוחד ברשת לקראת עצרת הענק]}}. שבועיים קודם הכינוס הוקם מטה התרמה תחת הסלוגן "כובשים את הכיכר" שפעל למשך יומיים בהם נאספו למעלה מ-600,000 שקל, כמו כן נפתחו מוקדי מכירת כרטיסי נסיעה להסעות מכל רחבי הארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/373597/ הצלחה היסטורית: חסידי חב"ד כבשו את הכיכר!], חב"ד אינפו}}.<br />
<br />
שבועות מספר לפני קיום המעמד הוגשה בקשה לעיריית [[תל אביב]] מטעם ארגוני זכויות ה[[נשים]] למניעת קיום האירוע שיועד להתקיים ב[[הפרדה]] מלאה.<br />
עיריית [[תל אביב]] פנתה למארגני הארוע, אשר אלו סרבו לענות לבקשתה ולבטל את המעמד המתוכנן. אשר על כן פנו ארגוני זכויות הנשים בעתירה ל[[בג"ץ]] על מנת שיפסוק על ביטול הארוע. ימים ספורים לפני התאריך המיועד, ביום [[ז' תמוז]] הודיעה עיירית תל אביב כי תאפשר לקיים את האירוע בהפרדה, אך "ללא מחיצה פיזית"{{הערה|[https://chabad.info/news/מארגני-כנס-משיח-בכיכר-בהודעה-רישמית-ל/ מארגני 'משיח בכיכר' בהודעה רשמית לתקשורת], באתר חב"ד אינפו}}.<br />
<br />
למחרת, הגישה [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה|האגודה]] עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים וכיממה אחת קודם האירוע נערך המשפט, במהלכו מתח השופט ביקורת כבידה על העירייה שאישרה תחילה את האירוע ולאחר מכן ביטלה אותו ופסק שמאחר והעירייה כבר נתנה את אישורה למעמד, האישור אינו ניתן לביטול. עיריית [[תל אביב]] הודיעה בעקבות זאת כי מעתה לא תאשר קיום אירועים בהפרדה. הפרשייה גרמה לסערה עזה בכל אגפי התקשורת{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/חבד-בראי-התקשורת/ערוץ-20-תושבי-תל-אביב-בעד-ההפרדה-•-צפו/ ערוץ 20: תושבי תל אביב בעד ההפרדה]. חב"ד אינפו}} ומארגני הכינוס רואיינו בכל מהדורות החדשות המובילות אותם ניצלו כמובן להפצת [[בשורת הגאולה]] ו[[זהות משיח|זהות הגואל]]{{הערה|הרב בן ציון פרישמן, [https://chabad.info/video/news-video/חבד-בראי-התקשורת/חי-וקים-ראיון-מורחב-על-משיח-בכיכר/ ראיון בערוץ 10 על משיח בכיכר], חב"ד אינפו}}{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/האזינו-מנחם-טוקר-מראיין-את-הרב-יצחק-רחי/ ראיון ברדיו קול חי: הקידוש לבנה הכי גדול בעולם. חב"ד אינפו]}}. כלל העיתונים ואתרי החדשות מכלל המגזרים פרסמו גם הם על קיום האירוע בנפרד, ובעקבות זאת פורסם האירוע מאוד.<br />
<br />
בנוסף לכלי התקשורת, הכינוס התפרסם על ידי הדבקת פרסומת על למעלה מ-100 מוניות שירות{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/בכל-רחבי-הארץ-משיח-בכיכר-על-גבי-מוניות/ בכל רחבי הארץ: משיח בכיכר על גבי מוניות הגאולה], חב"ד אינפו}} והדפסת מדבקות מיוחדות לשמשה האחורית של הרכב{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/גם-בתחבורה-ההכנות-למשיח-כיכר-בעיצומם/ גם בתחבורה: ההכנות למשיח בכיכר בעיצומם], חב"ד אינפו}} שכבשו את רכבי אנ"ש בכל רחבי הארץ.<br />
<br />
=== המעמד ===<br />
<br />
בסופו של דבר התקיים הארוע כמתוכנן, כשאליו נוספו משתתפים רבים שבאו רק בעזרת הפרסום הנרחב לו זכה המעמד בכלי התקשורת. גם את הכינוס עצמו תיעדו אמצעי התקשורת הרבים שנכחו במקום, ונאמו בו הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]]{{הערה|[http://hageula.com/news/moshiach/18673.htm נאום הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי], באתר הגאולה}}, ר' [[ברוך מרזל]] והשחקן עודד מנשה{{הערה|[http://hageula.com/news/moshiach/18674.htm משיח בכיכר: נאום אורח • עודד מנשה], באתר הגאולה}}. בחלק האומנותי של האירוע הופיעו הזמרים [[מנדי ג'רופי]]{{הערה|[http://hageula.com/vid/kinusim/18090.htm משיח בכיכר • צפו: מענדי ג'רופי בהופעה מלאה בעצרת הענק], באתר הגאולה}}, [[אריאל זילבר]], מקהלת [[צבאות השם]]{{הערה|[http://hageula.com/news/moshiach/18677.htm מקהלת צבאות ה' במשיח בכיכר], באתר הגאולה}}, מיילך קאהן ועוד{{הערה|[http://hageula.com/news/moshiach/18030.htm משיח בכיכר • רבבות חסידים ועמך בית ישראל בעצרת הענק >> הסיכום המלא], באתר הגאולה}}, ויעוד האירוע - פרסום [[בשורת הגאולה]] ו[[זהות משיח|זהות הגואל]] לאלפים, היה גדול.<br />
<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
'''הכינוס הראשון - תשנ"ה:'''<br />
<br />
*[https://www.chabad.fm/144/9278.html חב"ד מצדיעה לך זמרוני], באתר חב"ד אף אם<br />
<br />
'''הכינוס השני - תשע"ו:'''<br />
<br />
*[[משיח פרידמן]], [https://chabad.info/blogs/משיח-בכיכר-זו-רק-יריית-הפתיחה/ משיח בכיכר זו רק יריית הפתיחה], באתר חב"ד אינפו<br />
<br />
'''הכינוס השלישי - תשע"ח:'''<br />
<br />
*[[מיכאל בן ארי]], [https://chabad.info/blogs/אבא-לאן-נוסעים-•-החוויה-שלי-ממשיח-בככר/ החוויה שלי מהכיכר], באתר חב"ד אינפו<br />
*נעמה טוכפלד, [https://chabad.info/blogs/משיח-בכיכר-הקמפיין-החבדי-הגדול-בעולם/ הקמפיין החב"די המוצלח], באתר חב"ד אינפו<br />
*[[עמי מימון]], [https://chabad.info/news/קול-ברמה-על-הניצחון-הגדול-בבית-המשפט/ רדיו 'קול ברמה' מדווח על הניצחון הגדול בבית המשפט], באתר חב"ד אינפו<br />
*[https://www.hageula.com/search?s=%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97+%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8 משיח בכיכר באתר הגאולה]<br />
*[https://chabad.info/tag/%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8/ משיח בכיכר באתר חב"ד אינפו]<br />
<br />
=== הערות שולייים ===<br />
<br />
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]<br />
[[קטגוריה:האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8&diff=582858משיח בכיכר2023-02-28T11:24:16Z<p>מוישע זוכמיר: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:משיח בכיכר לוגו.png|ממוזער|סמליל האירוע משיח בכיכר תשע"ח]]<br />
[[קובץ:משיח בכיכר בשנת תשע''ו.jpg|מעמד משיח בכיכר בשנת תשע"ו|ממוזער]]<br />
מעמד '''משיח בכיכר''' היה ארוע פומבי רב משתתפים בארגון [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] ברחבת כיכר מלכי ישראל [[תל אביב|בתל אביב]]. במהלך השנים המעמד התקיים פעמיים תחת השם משיח בכיכר בשנים [[תשע"ו]] [[תשע"ח|ותשע"ח]], ועוד פעם נוספת בשנת [[תשנ"ו]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
<br />
ארועי משיח בכיכר אורגנו על ידי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], לחיזוק האמונה ב[[בשורת הגאולה]] של [[הרבי שליט"א מלך המשיח]] ול[[זהותו של משיח|פרסום זהותו כמלך המשיח]].<br />
<br />
[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] מארגנת ארבעה כינוסים בשנה במרכז הארץ ([[ראשון לציון]], [[תל אביב]], [[בת ים]]) שבהם משתתפים על פי המארגנים כ-700–2,000 איש{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/100-רגעים-אלפים-בעצרת-גאולה-ומשיח-•-גלריי/ אלפים השתתפו בעצרת גאולה ומשיח לכבוד [[ג' בתמוז]]], חב"ד אינפו}}. האגודה עורכת גם כינוסים גדולים יותר{{הערה|[http://hageula.com/news/moshiach/15620.htm כינוס פעילים - משיח בכיכר], באתר הגאולה}}, ועל פי המארגנים בכינוסיה בכיכר רבין השתתפו כ-40,000 איש{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/180TywKXf7QA-jJECxfsVXjL1a6LTI-0J/view?usp=drivesdk מגזין פנסאים עמ' 10-27]{{PDF}}}}.<br />
<br />
==הכינוס הראשון==<br />
<br />
יו"ר 'האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה' - הרב [[זמרוני ציק]], הקים לקראת [[מצוות הקהל|שנת הקהל]] [[ה'תשנ"ה]] את 'ועד כינוסי הקהל הארצי' ותחת הוועד ארגן את הכינוס הראשון של משיח בכיכר מלכי ישראל (כיום 'כיכר רבין'){{הערה|[https://drive.google.com/file/d/17KBMh_6ZMl7Bw9nPKKbzYTdfHwW1O3uj/view?usp=drivesdk שיחת הגאולה גליונות 1197-1198]{{PDF}}}} בתאריך [[כ"ח בסיוון]]. בכינוס זה פורסם לראשונה בפומבי וידאו של [[הרבי]] מעודד את שירת 'יחי אדוננו' מ[[ט"ו אייר]] תנש"א {{הערה|[http://hageula.com/vid/malkeinu/15476.htm הרבי מעודד יחי בפעם הראשונה] - [[ט"ו באייר]] [[ה'תשנ"א]], באתר הגאולה{{וידאו}}}}. בין אלו שהביעו את תמיכתם לכינוס היו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], חה"כ [[רון נחמן]], פרופסור [[אבנר חי שאקי]], רה"ע מגדל העמק שאול עמור והרב [[שלום דובער וולפא]].<br />
<br />
==הכינוס השני==<br />
בשנת הקהל, [[ה'תשע"ו]], אורגן שוב כינוס בכיכר רבין. הכינוס התקיים בתאריך [[ד' בתמוז]] ותמכו בו עשרות רבנים שאף השתתפו במעמד בפועל{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/17vGS-3aoWGgaiakhInVMkVucLnb9VkxR/view?usp=drivesdk קריאת קודש להשתתף במעמד]}}. במעמד נאמו בין היתר חבר מועצת העיר ירושלים אריה קינג, מארגן הכינוס הרב [[זמרוני ציק]] ועוד. בחלק האומנותי של הערב הופיעו הזמרים [[אריאל זילבר]], מוטי שטיינמץ, יובל טייב ו[[אבי פיאמנטה]].<br />
<br />
בשנה זו כינוס זה פורסם בצורה יוצאת דופן. חלק מפרסום הכינוס התבצע על ידי [[התוועדות|התוועדויות]] ברחבי הארץ בהם הניע הרב [[זמרוני ציק]] את המשתתפים להשתתף בכינוס ולאחריהם התקיים כנס פעילים בו דנו אודות הכינוס{{הערה|[http://hageula.com/news/moshiach/15620.htm כנס פעילים - משיח בכיכר]}}. כמו כן נתלו בנתיבי איילון שלטי ענק שהזמינו את הקהל להשתתף במעמד ה[[מצוות הקהל|הקהל]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/180TywKXf7QA-jJECxfsVXjL1a6LTI-0J/view?usp=drivesdk גליון פנסאים עמ' 14]}} וכן פורסמו שלטי מדבקה על אוטובוסים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/18Gb4HS-TNP4Wv6STneNnws97GhN1_kOa/view?usp=drivesdk אוטובוס מודבק בפירסום העצרת]}}. הכינוס פורסם גם באתרים, במהדורות חדשותיות ובעיתונים מקומיים.<br />
<br />
==הכינוס השלישי==<br />
<br />
בשנת תשע"ח, בעקבות תשובה שקיבל [[זמרוני ציק|הרב זמרוני]] מ[[הרבי]] באמצעות ה[[אגרות קודש]], החליטה ה[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה|אגודה]] לערוך כינוס נוסף בכיכר רבין גם השנה{{הערה|לוי קליימן, [https://chabad.info/blogs/המשיח-ניצח-את-הגלות/ המשיח ניצח את הגלות]. חב"ד אינפו}}, אלא שבשונה מכל שנה הכינוס יתקיים ב[[י"ב תמוז|חג הגאולה י"ב בתמוז של אדמו"ר הריי"צ]] ויערך בו גם מעמד [[קידוש לבנה]] המוני. מאחר שתשובת הרבי התקבלה בחודש שבט - ההכנות לכינוס החלו מיד.<br />
<br />
ב[[כ"ז ניסן]] לאחר מכן לקה הרב ציק באירוע מוחי, וביום [[ט"ז בסיוון]] [[תשע"ח]] נפטר הרב ציק לאחר כחודש בו היה מללא הכרה וללא יכולת תפקוד. צוות האגודה המשיך בכל זאת לארגן את הכינוס, כאשר גם באירוע זה תמכו עשרות רבנים וביקשו להשתתף בו{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/רבני-חבד-ראשי-הישיבות-והמשפיעים-בקריא-2/ רבנים, ראשי ישיבות ומשפיעים בקריאת קודש], חב"ד אינפו}}.<br />
<br />
=== קודם הכינוס ===<br />
<br />
40 יום קודם הכינוס החלה האגודה בקמפיין פרסום והסברה מקיף לקראת המעמד בשם "השליחות היחידה", שכלל פרסום פתגם יומי בקשר לגאולה או לתאריך י"ב תמוז{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/משיח-בכיכר-קמפיין-הסברה-מיוחד-ברשת-לקר/ קמפיין הסברה מיוחד ברשת לקראת עצרת הענק]}}. שבועיים קודם הכינוס הוקם מטה התרמה תחת הסלוגן "כובשים את הכיכר" שפעל למשך יומיים בהם נאספו למעלה מ-600,000 שקל, כמו כן נפתחו מוקדי מכירת כרטיסי נסיעה להסעות מכל רחבי הארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/373597/ הצלחה היסטורית: חסידי חב"ד כבשו את הכיכר!], חב"ד אינפו}}.<br />
<br />
שבועות מספר לפני קיום המעמד הוגשה בקשה לעיריית [[תל אביב]] מטעם ארגוני זכויות ה[[נשים]] למניעת קיום האירוע שיועד להתקיים ב[[הפרדה]] מלאה.<br />
עיריית [[תל אביב]] פנתה למארגני הארוע, אשר אלו סרבו לענות לבקשתה ולבטל את המעמד המתוכנן. אשר על כן פנו ארגוני זכויות הנשים בעתירה ל[[בג"ץ]] על מנת שיפסוק על ביטול הארוע. ימים ספורים לפני התאריך המיועד, ביום [[ז' תמוז]] הודיעה עיירית תל אביב כי תאפשר לקיים את האירוע בהפרדה, אך "ללא מחיצה פיזית"{{הערה|[https://chabad.info/news/מארגני-כנס-משיח-בכיכר-בהודעה-רישמית-ל/ מארגני 'משיח בכיכר' בהודעה רשמית לתקשורת], באתר חב"ד אינפו}}.<br />
<br />
למחרת, הגישה [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה|האגודה]] עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים וכיממה אחת קודם האירוע נערך המשפט, במהלכו מתח השופט ביקורת כבידה על העירייה שאישרה תחילה את האירוע ולאחר מכן ביטלה אותו ופסק שמאחר והעירייה כבר נתנה את אישורה למעמד, האישור אינו ניתן לביטול. עיריית [[תל אביב]] הודיעה בעקבות זאת כי מעתה לא תאשר קיום אירועים בהפרדה. הפרשייה גרמה לסערה עזה בכל אגפי התקשורת{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/חבד-בראי-התקשורת/ערוץ-20-תושבי-תל-אביב-בעד-ההפרדה-•-צפו/ ערוץ 20: תושבי תל אביב בעד ההפרדה]. חב"ד אינפו}} ומארגני הכינוס רואיינו בכל מהדורות החדשות המובילות אותם ניצלו כמובן להפצת [[בשורת הגאולה]] ו[[זהות משיח|זהות הגואל]]{{הערה|הרב בן ציון פרישמן, [https://chabad.info/video/news-video/חבד-בראי-התקשורת/חי-וקים-ראיון-מורחב-על-משיח-בכיכר/ ראיון בערוץ 10 על משיח בכיכר], חב"ד אינפו}}{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/האזינו-מנחם-טוקר-מראיין-את-הרב-יצחק-רחי/ ראיון ברדיו קול חי: הקידוש לבנה הכי גדול בעולם. חב"ד אינפו]}}. כלל העיתונים ואתרי החדשות מכלל המגזרים פרסמו גם הם על קיום האירוע בנפרד, ובעקבות זאת פורסם האירוע מאוד.<br />
<br />
בנוסף לכלי התקשורת, הכינוס התפרסם על ידי הדבקת פרסומת על למעלה מ-100 מוניות שירות{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/בכל-רחבי-הארץ-משיח-בכיכר-על-גבי-מוניות/ בכל רחבי הארץ: משיח בכיכר על גבי מוניות הגאולה], חב"ד אינפו}} והדפסת מדבקות מיוחדות לשמשה האחורית של הרכב{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/גם-בתחבורה-ההכנות-למשיח-כיכר-בעיצומם/ גם בתחבורה: ההכנות למשיח בכיכר בעיצומם], חב"ד אינפו}} שכבשו את רכבי אנ"ש בכל רחבי הארץ.<br />
<br />
=== המעמד ===<br />
<br />
בסופו של דבר התקיים הארוע כמתוכנן, כשאליו נוספו משתתפים רבים שבאו רק בעזרת הפרסום הנרחב לו זכה המעמד בכלי התקשורת. גם את הכינוס עצמו תיעדו אמצעי התקשורת הרבים שנכחו במקום, ונאמו בו הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]]{{הערה|[http://hageula.com/news/moshiach/18673.htm נאום הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי], באתר הגאולה}}, ר' [[ברוך מרזל]] והשחקן עודד מנשה{{הערה|[http://hageula.com/news/moshiach/18674.htm משיח בכיכר: נאום אורח • עודד מנשה], באתר הגאולה}}. בחלק האומנותי של האירוע הופיעו הזמרים [[מנדי ג'רופי]]{{הערה|[http://hageula.com/vid/kinusim/18090.htm משיח בכיכר • צפו: מענדי ג'רופי בהופעה מלאה בעצרת הענק], באתר הגאולה}}, [[אריאל זילבר]], מקהלת [[צבאות השם]]{{הערה|[http://hageula.com/news/moshiach/18677.htm מקהלת צבאות ה' במשיח בכיכר], באתר הגאולה}}, מיילך קאהן ועוד{{הערה|[http://hageula.com/news/moshiach/18030.htm משיח בכיכר • רבבות חסידים ועמך בית ישראל בעצרת הענק >> הסיכום המלא], באתר הגאולה}}, ויעוד האירוע - פרסום [[בשורת הגאולה]] ו[[זהות משיח|זהות הגואל]] לאלפים, היה גדול.<br />
<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
'''הכינוס הראשון - תשנ"ה:'''<br />
<br />
*[https://www.chabad.fm/144/9278.html חב"ד מצדיעה לך זמרוני], באתר חב"ד אף אם<br />
<br />
'''הכינוס השני - תשע"ו:'''<br />
<br />
*משיח פרידמן, [https://chabad.info/blogs/משיח-בכיכר-זו-רק-יריית-הפתיחה/ משיח בכיכר זו רק יריית הפתיחה], באתר חב"ד אינפו<br />
<br />
'''הכינוס השלישי - תשע"ח:'''<br />
<br />
*[[מיכאל בן ארי]], [https://chabad.info/blogs/אבא-לאן-נוסעים-•-החוויה-שלי-ממשיח-בככר/ החוויה שלי מהכיכר], באתר חב"ד אינפו<br />
*נעמה טוכפלד, [https://chabad.info/blogs/משיח-בכיכר-הקמפיין-החבדי-הגדול-בעולם/ הקמפיין החב"די המוצלח], באתר חב"ד אינפו<br />
*[[עמי מימון]], [https://chabad.info/news/קול-ברמה-על-הניצחון-הגדול-בבית-המשפט/ רדיו 'קול ברמה' מדווח על הניצחון הגדול בבית המשפט], באתר חב"ד אינפו<br />
*[https://www.hageula.com/search?s=%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97+%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8 משיח בכיכר באתר הגאולה]<br />
*[https://chabad.info/tag/%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8/ משיח בכיכר באתר חב"ד אינפו]<br />
<br />
=== הערות שולייים ===<br />
<br />
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]<br />
[[קטגוריה:האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8&diff=582857משיח בכיכר2023-02-28T11:23:16Z<p>מוישע זוכמיר: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:משיח בכיכר לוגו.png|ממוזער|סמליל האירוע משיח בכיכר תשע"ח]]<br />
[[קובץ:משיח בכיכר בשנת תשע''ו.jpg|מעמד משיח בכיכר בשנת תשע"ו|ממוזער]]<br />
מעמד '''משיח בכיכר''' היה ארוע פומבי רב משתתפים בארגון [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] ברחבת כיכר מלכי ישראל [[תל אביב|בתל אביב]]. במהלך השנים המעמד התקיים פעמיים תחת השם משיח בכיכר בשנים [[תשע"ו]] [[תשע"ח|ותשע"ח]], ועוד פעם נוספת בשנת [[תשנ"ו]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
<br />
ארועי משיח בכיכר אורגנו על ידי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], לחיזוק האמונה ב[[בשורת הגאולה]] של [[הרבי שליט"א מלך המשיח]] ול[[זהותו של משיח|פרסום זהותו כמלך המשיח]].<br />
<br />
[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] מארגנת ארבעה כינוסים בשנה במרכז הארץ ([[ראשון לציון]], [[תל אביב]], [[בת ים]]) שבהם משתתפים על פי המארגנים כ-700–2,000 איש{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/100-רגעים-אלפים-בעצרת-גאולה-ומשיח-•-גלריי/ אלפים השתתפו בעצרת גאולה ומשיח לכבוד [[ג' בתמוז]]], חב"ד אינפו}}. האגודה עורכת גם כינוסים גדולים יותר{{הערה|[http://hageula.com/news/moshiach/15620.htm כינוס פעילים - משיח בכיכר], באתר הגאולה}}, ועל פי המארגנים בכינוסיה בכיכר רבין השתתפו כ-40,000 איש{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/180TywKXf7QA-jJECxfsVXjL1a6LTI-0J/view?usp=drivesdk מגזין פנסאים עמ' 10-27]{{PDF}}}}.<br />
<br />
==הכינוס הראשון==<br />
<br />
יו"ר 'האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה' - הרב [[זמרוני ציק]], הקים לקראת [[מצוות הקהל|שנת הקהל]] [[ה'תשנ"ה]] את 'ועד כינוסי הקהל הארצי' ותחת הוועד ארגן את הכינוס הראשון של משיח בכיכר מלכי ישראל (כיום 'כיכר רבין'){{הערה|[https://drive.google.com/file/d/17KBMh_6ZMl7Bw9nPKKbzYTdfHwW1O3uj/view?usp=drivesdk שיחת הגאולה גליונות 1197-1198]{{PDF}}}} בתאריך [[כ"ח בסיוון]]. בכינוס זה פורסם לראשונה בפומבי וידאו של [[הרבי]] מעודד את שירת 'יחי אדוננו' מ[[ט"ו אייר]] תנש"א {{הערה|[http://hageula.com/vid/malkeinu/15476.htm הרבי מעודד יחי בפעם הראשונה] - [[ט"ו באייר]] [[ה'תשנ"א]], באתר הגאולה{{וידאו}}}}. בין אלו שהביעו את תמיכתם לכינוס היו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], חה"כ [[רון נחמן]], פרופסור [[אבנר חי שאקי]], רה"ע מגדל העמק שאול עמור והרב [[שלום דובער וולפא]].<br />
<br />
==הכינוס השני==<br />
בשנת הקהל, [[ה'תשע"ו]], אורגן שוב כינוס בכיכר רבין. הכינוס התקיים בתאריך [[ד' בתמוז]] ותמכו בו עשרות רבנים שאף השתתפו במעמד בפועל{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/17vGS-3aoWGgaiakhInVMkVucLnb9VkxR/view?usp=drivesdk קריאת קודש להשתתף במעמד]}}. במעמד נאמו בין היתר חבר מועצת העיר ירושלים אריה קינג, מארגן הכינוס הרב [[זמרוני ציק]] ועוד. בחלק האומנותי של הערב הופיעו הזמרים [[אריאל זילבר]], מוטי שטיינמץ, יובל טייב ו[[אבי פיאמנטה]].<br />
<br />
בשנה זו כינוס זה פורסם בצורה יוצאת דופן. חלק מפרסום הכינוס התבצע על ידי [[התוועדות|התוועדויות]] ברחבי הארץ בהם הניע הרב [[זמרוני ציק]] את המשתתפים להשתתף בכינוס ולאחריהם התקיים כנס פעילים בו דנו אודות הכינוס{{הערה|[http://hageula.com/news/moshiach/15620.htm כנס פעילים - משיח בכיכר]}}. כמו כן נתלו בנתיבי איילון שלטי ענק שהזמינו את הקהל להשתתף במעמד ה[[מצוות הקהל|הקהל]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/180TywKXf7QA-jJECxfsVXjL1a6LTI-0J/view?usp=drivesdk גליון פנסאים עמ' 14]}} וכן פורסמו שלטי מדבקה על אוטובוסים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/18Gb4HS-TNP4Wv6STneNnws97GhN1_kOa/view?usp=drivesdk אוטובוס מודבק בפירסום העצרת]}}. הכינוס פורסם גם באתרים, במהדורות חדשותיות ובעיתונים מקומיים.<br />
<br />
==הכינוס השלישי==<br />
<br />
בשנת תשע"ח, בעקבות תשובה שקיבל [[זמרוני ציק|הרב זמרוני]] מ[[הרבי]] באמצעות ה[[אגרות קודש]], החליטה ה[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה|אגודה]] לערוך כינוס נוסף בכיכר רבין גם השנה{{הערה|לוי קליימן, [https://chabad.info/blogs/המשיח-ניצח-את-הגלות/ המשיח ניצח את הגלות]. חב"ד אינפו}}, אלא שבשונה מכל שנה הכינוס יתקיים ב[[י"ב תמוז|חג הגאולה י"ב בתמוז של אדמו"ר הריי"צ]] ויערך בו גם מעמד [[קידוש לבנה]] המוני. מאחר שתשובת הרבי התקבלה בחודש שבט - ההכנות לכינוס החלו מיד.<br />
<br />
ב[[כ"ז ניסן]] לאחר מכן לקה הרב ציק באירוע מוחי, וביום [[ט"ז בסיוון]] [[תשע"ח]] נפטר הרב ציק לאחר כחודש בו היה מללא הכרה וללא יכולת תפקוד. צוות האגודה המשיך בכל זאת לארגן את הכינוס, כאשר גם באירוע זה תמכו עשרות רבנים וביקשו להשתתף בו{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/רבני-חבד-ראשי-הישיבות-והמשפיעים-בקריא-2/ רבנים, ראשי ישיבות ומשפיעים בקריאת קודש], חב"ד אינפו}}.<br />
<br />
=== קודם הכינוס ===<br />
<br />
40 יום קודם הכינוס החלה האגודה בקמפיין פרסום והסברה מקיף לקראת המעמד בשם "השליחות היחידה", שכלל פרסום פתגם יומי בקשר לגאולה או לתאריך י"ב תמוז{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/משיח-בכיכר-קמפיין-הסברה-מיוחד-ברשת-לקר/ קמפיין הסברה מיוחד ברשת לקראת עצרת הענק]}}. שבועיים קודם הכינוס הוקם מטה התרמה תחת הסלוגן "כובשים את הכיכר" שפעל למשך יומיים בהם נאספו למעלה מ-600,000 שקל, כמו כן נפתחו מוקדי מכירת כרטיסי נסיעה להסעות מכל רחבי הארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/373597/ הצלחה היסטורית: חסידי חב"ד כבשו את הכיכר!], חב"ד אינפו}}.<br />
<br />
שבועות מספר לפני קיום המעמד הוגשה בקשה לעיריית [[תל אביב]] מטעם ארגוני זכויות ה[[נשים]] למניעת קיום האירוע שיועד להתקיים ב[[הפרדה]] מלאה.<br />
עיריית [[תל אביב]] פנתה למארגני הארוע, אשר אלו סרבו לענות לבקשתה ולבטל את המעמד המתוכנן. אשר על כן פנו ארגוני זכויות הנשים בעתירה ל[[בג"ץ]] על מנת שיפסוק על ביטול הארוע. ימים ספורים לפני התאריך המיועד, ביום [[ז' תמוז]] הודיעה עיירית תל אביב כי תאפשר לקיים את האירוע בהפרדה, אך "ללא מחיצה פיזית"{{הערה|[https://chabad.info/news/מארגני-כנס-משיח-בכיכר-בהודעה-רישמית-ל/ מארגני 'משיח בכיכר' בהודעה רשמית לתקשורת], באתר חב"ד אינפו}}.<br />
<br />
למחרת, הגישה [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה|האגודה]] עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים וכיממה אחת קודם האירוע נערך המשפט, במהלכו מתח השופט ביקורת כבידה על העירייה שאישרה תחילה את האירוע ולאחר מכן ביטלה אותו ופסק שמאחר והעירייה כבר נתנה את אישורה למעמד, האישור אינו ניתן לביטול. עיריית [[תל אביב]] הודיעה בעקבות זאת כי מעתה לא תאשר קיום אירועים בהפרדה. הפרשייה גרמה לסערה עזה בכל אגפי התקשורת{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/חבד-בראי-התקשורת/ערוץ-20-תושבי-תל-אביב-בעד-ההפרדה-•-צפו/ ערוץ 20: תושבי תל אביב בעד ההפרדה]. חב"ד אינפו}} ומארגני הכינוס רואיינו בכל מהדורות החדשות המובילות אותם ניצלו כמובן להפצת [[בשורת הגאולה]] ו[[זהות משיח|זהות הגואל]]{{הערה|הרב בן ציון פרישמן, [https://chabad.info/video/news-video/חבד-בראי-התקשורת/חי-וקים-ראיון-מורחב-על-משיח-בכיכר/ ראיון בערוץ 10 על משיח בכיכר], חב"ד אינפו}}{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/האזינו-מנחם-טוקר-מראיין-את-הרב-יצחק-רחי/ ראיון ברדיו קול חי: הקידוש לבנה הכי גדול בעולם. חב"ד אינפו]}}. כלל העיתונים ואתרי החדשות מכלל המגזרים פרסמו גם הם על קיום האירוע בנפרד, ובעקבות זאת פורסם האירוע מאוד.<br />
<br />
בנוסף לכלי התקשורת, הכינוס התפרסם על ידי הדבקת פרסומת על למעלה מ-100 מוניות שירות{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/בכל-רחבי-הארץ-משיח-בכיכר-על-גבי-מוניות/ בכל רחבי הארץ: משיח בכיכר על גבי מוניות הגאולה], חב"ד אינפו}} והדפסת מדבקות מיוחדות לשמשה האחורית של הרכב{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/גם-בתחבורה-ההכנות-למשיח-כיכר-בעיצומם/ גם בתחבורה: ההכנות למשיח בכיכר בעיצומם], חב"ד אינפו}} שכבשו את רכבי אנ"ש בכל רחבי הארץ.<br />
<br />
=== המעמד ===<br />
<br />
בסופו של דבר התקיים הארוע כמתוכנן, כשאליו נוספו משתתפים רבים שבאו רק בעזרת הפרסום הנרחב לו זכה המעמד בכלי התקשורת. גם את הכינוס עצמו תיעדו אמצעי התקשורת הרבים שנכחו במקום, ונאמו בו הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]]{{הערה|[http://hageula.com/news/moshiach/18673.htm נאום הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי], באתר הגאולה}}, ר' [[ברוך מרזל]] והשחקן עודד מנשה{{הערה|[http://hageula.com/news/moshiach/18674.htm משיח בכיכר: נאום אורח • עודד מנשה], באתר הגאולה}}. בחלק האומנותי של האירוע הופיעו הזמרים [[מנדי ג'רופי]]{{הערה|[http://hageula.com/vid/kinusim/18090.htm משיח בכיכר • צפו: מענדי ג'רופי בהופעה מלאה בעצרת הענק], באתר הגאולה}}, [[אריאל זילבר]], מקהלת [[צבאות השם]]{{הערה|[http://hageula.com/news/moshiach/18677.htm מקהלת צבאות ה' במשיח בכיכר], באתר הגאולה}}, מיילך קאהן ועוד{{הערה|[http://hageula.com/news/moshiach/18030.htm משיח בכיכר • רבבות חסידים ועמך בית ישראל בעצרת הענק >> הסיכום המלא], באתר הגאולה}}, ויעוד האירוע - פרסום [[בשורת הגאולה]] ו[[זהות משיח|זהות הגואל]] לאלפים, היה גדול.<br />
<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
'''הכינוס הראשון - תשנ"ה:'''<br />
<br />
*[https://www.chabad.fm/144/9278.html קולות מהמעמד בכיכר מלכי ישראל], באתר חב"ד אף אם<br />
<br />
'''הכינוס השני - תשע"ו:'''<br />
<br />
*משיח פרידמן, [https://chabad.info/blogs/משיח-בכיכר-זו-רק-יריית-הפתיחה/ משיח בכיכר זו רק יריית הפתיחה], באתר חב"ד אינפו<br />
<br />
'''הכינוס השלישי - תשע"ח:'''<br />
<br />
*[[מיכאל בן ארי]], [https://chabad.info/blogs/אבא-לאן-נוסעים-•-החוויה-שלי-ממשיח-בככר/ החוויה שלי מהכיכר], באתר חב"ד אינפו<br />
*נעמה טוכפלד, [https://chabad.info/blogs/משיח-בכיכר-הקמפיין-החבדי-הגדול-בעולם/ הקמפיין החב"די המוצלח], באתר חב"ד אינפו<br />
*[[עמי מימון]], [https://chabad.info/news/קול-ברמה-על-הניצחון-הגדול-בבית-המשפט/ רדיו 'קול ברמה' מדווח על הניצחון הגדול בבית המשפט], באתר חב"ד אינפו<br />
*[https://www.hageula.com/search?s=%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97+%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8 משיח בכיכר באתר הגאולה]<br />
*[https://chabad.info/tag/%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8/ משיח בכיכר באתר חב"ד אינפו]<br />
<br />
=== הערות שולייים ===<br />
<br />
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]<br />
[[קטגוריה:האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8&diff=582856משיח בכיכר2023-02-28T11:23:04Z<p>מוישע זוכמיר: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:משיח בכיכר לוגו.png|ממוזער|סמליל האירוע משיח בכיכר תשע"ח]]<br />
[[קובץ:משיח בכיכר בשנת תשע''ו.jpg|מעמד משיח בכיכר בשנת תשע"ו|ממוזער]]<br />
מעמד '''משיח בכיכר''' היה ארוע פומבי רב משתתפים בארגון [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] ברחבת כיכר מלכי ישראל [[תל אביב|בתל אביב]]. במהלך השנים המעמד התקיים פעמיים תחת השם משיח בכיכר בשנים [[תשע"ו]] [[תשע"ח|ותשע"ח]], ועוד פעם נוספת בשנת [[תשנ"ו]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
<br />
ארועי משיח בכיכר אורגנו על ידי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], לחיזוק האמונה ב[[בשורת הגאולה]] של [[הרבי שליט"א מלך המשיח]] ול[[זהותו של משיח|פרסום זהותו כמלך המשיח]].<br />
<br />
[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] מארגנת ארבעה כינוסים בשנה במרכז הארץ ([[ראשון לציון]], [[תל אביב]], [[בת ים]]) שבהם משתתפים על פי המארגנים כ-700–2,000 איש{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/100-רגעים-אלפים-בעצרת-גאולה-ומשיח-•-גלריי/ אלפים השתתפו בעצרת גאולה ומשיח לכבוד [[ג' בתמוז]]], חב"ד אינפו}}. האגודה עורכת גם כינוסים גדולים יותר{{הערה|[http://hageula.com/news/moshiach/15620.htm כינוס פעילים - משיח בכיכר], באתר הגאולה}}, ועל פי המארגנים בכינוסיה בכיכר רבין השתתפו כ-40,000 איש{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/180TywKXf7QA-jJECxfsVXjL1a6LTI-0J/view?usp=drivesdk מגזין פנסאים עמ' 10-27]{{PDF}}}}.<br />
<br />
==הכינוס הראשון==<br />
<br />
יו"ר 'האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה' - הרב [[זמרוני ציק]], הקים לקראת [[מצוות הקהל|שנת הקהל]] [[ה'תשנ"ה]] את 'ועד כינוסי הקהל הארצי' ותחת הוועד ארגן את הכינוס הראשון של משיח בכיכר מלכי ישראל (כיום 'כיכר רבין'){{הערה|[https://drive.google.com/file/d/17KBMh_6ZMl7Bw9nPKKbzYTdfHwW1O3uj/view?usp=drivesdk שיחת הגאולה גליונות 1197-1198]{{PDF}}}} בתאריך [[כ"ח בסיוון]]. בכינוס זה פורסם לראשונה בפומבי וידאו של [[הרבי]] מעודד את שירת 'יחי אדוננו' מ[[ט"ו אייר]] תנש"א {{הערה|[http://hageula.com/vid/malkeinu/15476.htm הרבי מעודד יחי בפעם הראשונה] - [[ט"ו באייר]] [[ה'תשנ"א]], באתר הגאולה{{וידאו}}}}. בין אלו שהביעו את תמיכתם לכינוס היו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], חה"כ [[רון נחמן]], פרופסור [[אבנר חי שאקי]], רה"ע מגדל העמק שאול עמור והרב [[שלום דובער וולפא]].<br />
<br />
==הכינוס השני==<br />
בשנת הקהל, [[ה'תשע"ו]], אורגן שוב כינוס בכיכר רבין. הכינוס התקיים בתאריך [[ד' בתמוז]] ותמכו בו עשרות רבנים שאף השתתפו במעמד בפועל{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/17vGS-3aoWGgaiakhInVMkVucLnb9VkxR/view?usp=drivesdk קריאת קודש להשתתף במעמד]}}. במעמד נאמו בין היתר חבר מועצת העיר ירושלים אריה קינג, מארגן הכינוס הרב [[זמרוני ציק]] ועוד. בחלק האומנותי של הערב הופיעו הזמרים [[אריאל זילבר]], מוטי שטיינמץ, יובל טייב ו[[אבי פיאמנטה]].<br />
<br />
בשנה זו כינוס זה פורסם בצורה יוצאת דופן. חלק מפרסום הכינוס התבצע על ידי [[התוועדות|התוועדויות]] ברחבי הארץ בהם הניע הרב [[זמרוני ציק]] את המשתתפים להשתתף בכינוס ולאחריהם התקיים כנס פעילים בו דנו אודות הכינוס{{הערה|[http://hageula.com/news/moshiach/15620.htm כנס פעילים - משיח בכיכר]}}. כמו כן נתלו בנתיבי איילון שלטי ענק שהזמינו את הקהל להשתתף במעמד ה[[מצוות הקהל|הקהל]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/180TywKXf7QA-jJECxfsVXjL1a6LTI-0J/view?usp=drivesdk גליון פנסאים עמ' 14]}} וכן פורסמו שלטי מדבקה על אוטובוסים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/18Gb4HS-TNP4Wv6STneNnws97GhN1_kOa/view?usp=drivesdk אוטובוס מודבק בפירסום העצרת]}}. הכינוס פורסם גם באתרים, במהדורות חדשותיות ובעיתונים מקומיים.<br />
<br />
==הכינוס השלישי==<br />
<br />
בשנת תשע"ח, בעקבות תשובה שקיבל [[זמרוני ציק|הרב זמרוני]] מ[[הרבי]] באמצעות ה[[אגרות קודש]], החליטה ה[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה|אגודה]] לערוך כינוס נוסף בכיכר רבין גם השנה{{הערה|לוי קליימן, [https://chabad.info/blogs/המשיח-ניצח-את-הגלות/ המשיח ניצח את הגלות]. חב"ד אינפו}}, אלא שבשונה מכל שנה הכינוס יתקיים ב[[י"ב תמוז|חג הגאולה י"ב בתמוז של אדמו"ר הריי"צ]] ויערך בו גם מעמד [[קידוש לבנה]] המוני. מאחר שתשובת הרבי התקבלה בחודש שבט - ההכנות לכינוס החלו מיד.<br />
<br />
ב[[כ"ז ניסן]] לאחר מכן לקה הרב ציק באירוע מוחי, וביום [[ט"ז בסיוון]] [[תשע"ח]] נפטר הרב ציק לאחר כחודש בו היה מללא הכרה וללא יכולת תפקוד. צוות האגודה המשיך בכל זאת לארגן את הכינוס, כאשר גם באירוע זה תמכו עשרות רבנים וביקשו להשתתף בו{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/רבני-חבד-ראשי-הישיבות-והמשפיעים-בקריא-2/ רבנים, ראשי ישיבות ומשפיעים בקריאת קודש], חב"ד אינפו}}.<br />
<br />
=== קודם הכינוס ===<br />
<br />
40 יום קודם הכינוס החלה האגודה בקמפיין פרסום והסברה מקיף לקראת המעמד בשם "השליחות היחידה", שכלל פרסום פתגם יומי בקשר לגאולה או לתאריך י"ב תמוז{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/משיח-בכיכר-קמפיין-הסברה-מיוחד-ברשת-לקר/ קמפיין הסברה מיוחד ברשת לקראת עצרת הענק]}}. שבועיים קודם הכינוס הוקם מטה התרמה תחת הסלוגן "כובשים את הכיכר" שפעל למשך יומיים בהם נאספו למעלה מ-600,000 שקל, כמו כן נפתחו מוקדי מכירת כרטיסי נסיעה להסעות מכל רחבי הארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/373597/ הצלחה היסטורית: חסידי חב"ד כבשו את הכיכר!], חב"ד אינפו}}.<br />
<br />
שבועות מספר לפני קיום המעמד הוגשה בקשה לעיריית [[תל אביב]] מטעם ארגוני זכויות ה[[נשים]] למניעת קיום האירוע שיועד להתקיים ב[[הפרדה]] מלאה.<br />
עיריית [[תל אביב]] פנתה למארגני הארוע, אשר אלו סרבו לענות לבקשתה ולבטל את המעמד המתוכנן. אשר על כן פנו ארגוני זכויות הנשים בעתירה ל[[בג"ץ]] על מנת שיפסוק על ביטול הארוע. ימים ספורים לפני התאריך המיועד, ביום [[ז' תמוז]] הודיעה עיירית תל אביב כי תאפשר לקיים את האירוע בהפרדה, אך "ללא מחיצה פיזית"{{הערה|[https://chabad.info/news/מארגני-כנס-משיח-בכיכר-בהודעה-רישמית-ל/ מארגני 'משיח בכיכר' בהודעה רשמית לתקשורת], באתר חב"ד אינפו}}.<br />
<br />
למחרת, הגישה [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה|האגודה]] עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים וכיממה אחת קודם האירוע נערך המשפט, במהלכו מתח השופט ביקורת כבידה על העירייה שאישרה תחילה את האירוע ולאחר מכן ביטלה אותו ופסק שמאחר והעירייה כבר נתנה את אישורה למעמד, האישור אינו ניתן לביטול. עיריית [[תל אביב]] הודיעה בעקבות זאת כי מעתה לא תאשר קיום אירועים בהפרדה. הפרשייה גרמה לסערה עזה בכל אגפי התקשורת{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/חבד-בראי-התקשורת/ערוץ-20-תושבי-תל-אביב-בעד-ההפרדה-•-צפו/ ערוץ 20: תושבי תל אביב בעד ההפרדה]. חב"ד אינפו}} ומארגני הכינוס רואיינו בכל מהדורות החדשות המובילות אותם ניצלו כמובן להפצת [[בשורת הגאולה]] ו[[זהות משיח|זהות הגואל]]{{הערה|הרב בן ציון פרישמן, [https://chabad.info/video/news-video/חבד-בראי-התקשורת/חי-וקים-ראיון-מורחב-על-משיח-בכיכר/ ראיון בערוץ 10 על משיח בכיכר], חב"ד אינפו}}{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/האזינו-מנחם-טוקר-מראיין-את-הרב-יצחק-רחי/ ראיון ברדיו קול חי: הקידוש לבנה הכי גדול בעולם. חב"ד אינפו]}}. כלל העיתונים ואתרי החדשות מכלל המגזרים פרסמו גם הם על קיום האירוע בנפרד, ובעקבות זאת פורסם האירוע מאוד.<br />
<br />
בנוסף לכלי התקשורת, הכינוס התפרסם על ידי הדבקת פרסומת על למעלה מ-100 מוניות שירות{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/בכל-רחבי-הארץ-משיח-בכיכר-על-גבי-מוניות/ בכל רחבי הארץ: משיח בכיכר על גבי מוניות הגאולה], חב"ד אינפו}} והדפסת מדבקות מיוחדות לשמשה האחורית של הרכב{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/גם-בתחבורה-ההכנות-למשיח-כיכר-בעיצומם/ גם בתחבורה: ההכנות למשיח בכיכר בעיצומם], חב"ד אינפו}} שכבשו את רכבי אנ"ש בכל רחבי הארץ.<br />
<br />
=== המעמד ===<br />
<br />
בסופו של דבר התקיים הארוע כמתוכנן, כשאליו נוספו משתתפים רבים שבאו רק בעזרת הפרסום הנרחב לו זכה המעמד בכלי התקשורת. גם את הכינוס עצמו תיעדו אמצעי התקשורת הרבים שנכחו במקום, ונאמו בו הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]]{{הערה|[http://hageula.com/news/moshiach/18673.htm נאום הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי], באתר הגאולה}}, ר' [[ברוך מרזל]] והשחקן עודד מנשה{{הערה|[http://hageula.com/news/moshiach/18674.htm משיח בכיכר: נאום אורח • עודד מנשה], באתר הגאולה}}. בחלק האומנותי של האירוע הופיעו הזמרים [[מנדי ג'רופי]]{{הערה|[http://hageula.com/vid/kinusim/18090.htm משיח בכיכר • צפו: מענדי ג'רופי בהופעה מלאה בעצרת הענק], באתר הגאולה}}, [[אריאל זילבר]], מקהלת [[צבאות השם]]{{הערה|[http://hageula.com/news/moshiach/18677.htm מקהלת צבאות ה' במשיח בכיכר], באתר הגאולה}}, מיילך קאהן ועוד{{הערה|[http://hageula.com/news/moshiach/18030.htm משיח בכיכר • רבבות חסידים ועמך בית ישראל בעצרת הענק >> הסיכום המלא], באתר הגאולה}}, ויעוד האירוע - פרסום [[בשורת הגאולה]] ו[[זהות משיח|זהות הגואל]] לאלפים, היה גדול.<br />
<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
'''הכינוס הראשון - תשנ"ה:'''<br />
<br />
*[https://www.chabad.fm/144/9278.html קולות מהמעמד בכיכר מלכי ישראל], באתר חב"ד אף אם<br />
<br />
'''הכינוס השני - תשע"ו:'''<br />
<br />
*משיח פרידמן, [https://chabad.info/blogs/משיח-בכיכר-זו-רק-יריית-הפתיחה/ משיח בכיכר זו רק ירית הפתיחה], באתר חב"ד אינפו<br />
<br />
'''הכינוס השלישי - תשע"ח:'''<br />
<br />
*[[מיכאל בן ארי]], [https://chabad.info/blogs/אבא-לאן-נוסעים-•-החוויה-שלי-ממשיח-בככר/ החוויה שלי מהכיכר], באתר חב"ד אינפו<br />
*נעמה טוכפלד, [https://chabad.info/blogs/משיח-בכיכר-הקמפיין-החבדי-הגדול-בעולם/ הקמפיין החב"די המוצלח], באתר חב"ד אינפו<br />
*[[עמי מימון]], [https://chabad.info/news/קול-ברמה-על-הניצחון-הגדול-בבית-המשפט/ רדיו 'קול ברמה' מדווח על הניצחון הגדול בבית המשפט], באתר חב"ד אינפו<br />
*[https://www.hageula.com/search?s=%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97+%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8 משיח בכיכר באתר הגאולה]<br />
*[https://chabad.info/tag/%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8/ משיח בכיכר באתר חב"ד אינפו]<br />
<br />
=== הערות שולייים ===<br />
<br />
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]<br />
[[קטגוריה:האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8&diff=582855שיחה:משיח בכיכר2023-02-28T11:22:01Z<p>מוישע זוכמיר: </p>
<hr />
<div>== הערך טעון הוספות רבות ==<br />
יחי המלך המשיח! יצרתי את הערך המיוחד, החשוב והנפלא הזה, הדרוש הוספות ושיפורים רבים. אנא עזרו! --[[משתמש:מוישע זוכמיר|מוישע זוכמיר]] - [[שיחת משתמש:מוישע זוכמיר|שיחה]], 05:06, ז' בשבט, ה'תשפ"ב 05:06, 9 בינואר 2022 (UTC)<br />
:אפשר להוסיף מכאן: https://he.wikipedia.org/wiki/משתמש:קער_א_וועלט/ארגז_חול<br />
<br />
== שיפוץ ==<br />
<br />
הערך שופר ושופץ משמעותית הודות לעבודה שהתחיל [[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] בקישור דלעיל, ממנו לקחתי את הקישורים ועל בסיסו הורחב הערך. ולו נתונה התודה. '''יחי המלך!''' --[[משתמש:מוישע זוכמיר|מוישע זוכמיר]] - [[שיחת משתמש:מוישע זוכמיר|שיחה]], 11:22, ז' באדר, ה'תשפ"ג 11:22, 28 בפברואר 2023 (UTC)</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8&diff=582854משיח בכיכר2023-02-28T11:19:21Z<p>מוישע זוכמיר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:משיח בכיכר לוגו.png|ממוזער|סמליל האירוע משיח בכיכר תשע"ח]]<br />
[[קובץ:משיח בכיכר בשנת תשע''ו.jpg|מעמד משיח בכיכר בשנת תשע"ו|ממוזער]]<br />
מעמד '''משיח בכיכר''' היה ארוע פומבי רב משתתפים בארגון [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] ברחבת כיכר מלכי ישראל [[תל אביב|בתל אביב]]. במהלך השנים המעמד התקיים פעמיים תחת השם משיח בכיכר בשנים [[תשע"ו]] [[תשע"ח|ותשע"ח]], ועוד פעם נוספת בשנת [[תשנ"ו]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
<br />
ארועי משיח בכיכר אורגנו על ידי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], לחיזוק האמונה ב[[בשורת הגאולה]] של [[הרבי שליט"א מלך המשיח]] ול[[זהותו של משיח|פרסום זהותו כמלך המשיח]].<br />
<br />
[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] מארגנת ארבעה כינוסים בשנה במרכז הארץ ([[ראשון לציון]], [[תל אביב]], [[בת ים]]) שבהם משתתפים על פי המארגנים כ-700–2,000 איש{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/100-רגעים-אלפים-בעצרת-גאולה-ומשיח-•-גלריי/ אלפים השתתפו בעצרת גאולה ומשיח לכבוד [[ג' בתמוז]]], חב"ד אינפו}}. האגודה עורכת גם כינוסים גדולים יותר{{הערה|[http://hageula.com/news/moshiach/15620.htm כינוס פעילים - משיח בכיכר], באתר הגאולה}}, ועל פי המארגנים בכינוסיה בכיכר רבין השתתפו כ-40,000 איש{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/180TywKXf7QA-jJECxfsVXjL1a6LTI-0J/view?usp=drivesdk מגזין פנסאים עמ' 10-27]{{PDF}}}}.<br />
<br />
==הכינוס הראשון==<br />
<br />
יו"ר 'האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה' - הרב [[זמרוני ציק]], הקים לקראת [[מצוות הקהל|שנת הקהל]] [[ה'תשנ"ה]] את 'ועד כינוסי הקהל הארצי' ותחת הוועד ארגן את הכינוס הראשון של משיח בכיכר מלכי ישראל (כיום 'כיכר רבין'){{הערה|[https://drive.google.com/file/d/17KBMh_6ZMl7Bw9nPKKbzYTdfHwW1O3uj/view?usp=drivesdk שיחת הגאולה גליונות 1197-1198]{{PDF}}}} בתאריך [[כ"ח בסיוון]]. בכינוס זה פורסם לראשונה בפומבי וידאו של [[הרבי]] מעודד את שירת 'יחי אדוננו' מ[[ט"ו אייר]] תנש"א {{הערה|[http://hageula.com/vid/malkeinu/15476.htm הרבי מעודד יחי בפעם הראשונה] - [[ט"ו באייר]] [[ה'תשנ"א]], באתר הגאולה{{וידאו}}}}. בין אלו שהביעו את תמיכתם לכינוס היו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], חה"כ [[רון נחמן]], פרופסור [[אבנר חי שאקי]], רה"ע מגדל העמק שאול עמור והרב [[שלום דובער וולפא]].<br />
<br />
==הכינוס השני==<br />
בשנת הקהל, [[ה'תשע"ו]], אורגן שוב כינוס בכיכר רבין. הכינוס התקיים בתאריך [[ד' בתמוז]] ותמכו בו עשרות רבנים שאף השתתפו במעמד בפועל{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/17vGS-3aoWGgaiakhInVMkVucLnb9VkxR/view?usp=drivesdk קריאת קודש להשתתף במעמד]}}. במעמד נאמו בין היתר חבר מועצת העיר ירושלים אריה קינג, מארגן הכינוס הרב [[זמרוני ציק]] ועוד. בחלק האומנותי של הערב הופיעו הזמרים [[אריאל זילבר]], מוטי שטיינמץ, יובל טייב ו[[אבי פיאמנטה]].<br />
<br />
בשנה זו כינוס זה פורסם בצורה יוצאת דופן. חלק מפרסום הכינוס התבצע על ידי [[התוועדות|התוועדויות]] ברחבי הארץ בהם הניע הרב [[זמרוני ציק]] את המשתתפים להשתתף בכינוס ולאחריהם התקיים כנס פעילים בו דנו אודות הכינוס{{הערה|[http://hageula.com/news/moshiach/15620.htm כנס פעילים - משיח בכיכר]}}. כמו כן נתלו בנתיבי איילון שלטי ענק שהזמינו את הקהל להשתתף במעמד ה[[מצוות הקהל|הקהל]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/180TywKXf7QA-jJECxfsVXjL1a6LTI-0J/view?usp=drivesdk גליון פנסאים עמ' 14]}} וכן פורסמו שלטי מדבקה על אוטובוסים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/18Gb4HS-TNP4Wv6STneNnws97GhN1_kOa/view?usp=drivesdk אוטובוס מודבק בפירסום העצרת]}}. הכינוס פורסם גם באתרים, במהדורות חדשותיות ובעיתונים מקומיים.<br />
<br />
==הכינוס השלישי==<br />
<br />
בשנת תשע"ח, בעקבות תשובה שקיבל [[זמרוני ציק|הרב זמרוני]] מ[[הרבי]] באמצעות ה[[אגרות קודש]], החליטה ה[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה|אגודה]] לערוך כינוס נוסף בכיכר רבין גם השנה{{הערה|לוי קליימן, [https://chabad.info/blogs/המשיח-ניצח-את-הגלות/ המשיח ניצח את הגלות]. חב"ד אינפו}}, אלא שבשונה מכל שנה הכינוס יתקיים ב[[י"ב תמוז|חג הגאולה י"ב בתמוז של אדמו"ר הריי"צ]] ויערך בו גם מעמד [[קידוש לבנה]] המוני. מאחר שתשובת הרבי התקבלה בחודש שבט - ההכנות לכינוס החלו מיד.<br />
<br />
ב[[כ"ז ניסן]] לאחר מכן לקה הרב ציק באירוע מוחי, וביום [[ט"ז בסיוון]] [[תשע"ח]] נפטר הרב ציק לאחר כחודש בו היה מללא הכרה וללא יכולת תפקוד. צוות האגודה המשיך בכל זאת לארגן את הכינוס, כאשר גם באירוע זה תמכו עשרות רבנים וביקשו להשתתף בו{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/רבני-חבד-ראשי-הישיבות-והמשפיעים-בקריא-2/ רבנים, ראשי ישיבות ומשפיעים בקריאת קודש], חב"ד אינפו}}.<br />
<br />
=== קודם הכינוס ===<br />
<br />
40 יום קודם הכינוס החלה האגודה בקמפיין פרסום והסברה מקיף לקראת המעמד בשם "השליחות היחידה", שכלל פרסום פתגם יומי בקשר לגאולה או לתאריך י"ב תמוז{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/משיח-בכיכר-קמפיין-הסברה-מיוחד-ברשת-לקר/ קמפיין הסברה מיוחד ברשת לקראת עצרת הענק]}}. שבועיים קודם הכינוס הוקם מטה התרמה תחת הסלוגן "כובשים את הכיכר" שפעל למשך יומיים בהם נאספו למעלה מ-600,000 שקל, כמו כן נפתחו מוקדי מכירת כרטיסי נסיעה להסעות מכל רחבי הארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/373597/ הצלחה היסטורית: חסידי חב"ד כבשו את הכיכר!], חב"ד אינפו}}.<br />
<br />
שבועות מספר לפני קיום המעמד הוגשה בקשה לעיריית [[תל אביב]] מטעם ארגוני זכויות ה[[נשים]] למניעת קיום האירוע שיועד להתקיים ב[[הפרדה]] מלאה.<br />
עיריית [[תל אביב]] פנתה למארגני הארוע, אשר אלו סרבו לענות לבקשתה ולבטל את המעמד המתוכנן. אשר על כן פנו ארגוני זכויות הנשים בעתירה ל[[בג"ץ]] על מנת שיפסוק על ביטול הארוע. ימים ספורים לפני התאריך המיועד, ביום [[ז' תמוז]] הודיעה עיירית תל אביב כי תאפשר לקיים את האירוע בהפרדה, אך "ללא מחיצה פיזית"{{הערה|[https://chabad.info/news/מארגני-כנס-משיח-בכיכר-בהודעה-רישמית-ל/ מארגני 'משיח בכיכר' בהודעה רשמית לתקשורת], באתר חב"ד אינפו}}.<br />
<br />
למחרת, הגישה [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה|האגודה]] עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים וכיממה אחת קודם האירוע נערך המשפט, במהלכו מתח השופט ביקורת כבידה על העירייה שאישרה תחילה את האירוע ולאחר מכן ביטלה אותו ופסק שמאחר והעירייה כבר נתנה את אישורה למעמד, האישור אינו ניתן לביטול. עיריית [[תל אביב]] הודיעה בעקבות זאת כי מעתה לא תאשר קיום אירועים בהפרדה. הפרשייה גרמה לסערה עזה בכל אגפי התקשורת{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/חבד-בראי-התקשורת/ערוץ-20-תושבי-תל-אביב-בעד-ההפרדה-•-צפו/ ערוץ 20: תושבי תל אביב בעד ההפרדה]. חב"ד אינפו}} ומארגני הכינוס רואיינו בכל מהדורות החדשות המובילות אותם ניצלו כמובן להפצת [[בשורת הגאולה]] ו[[זהות משיח|זהות הגואל]]{{הערה|הרב בן ציון פרישמן, [https://chabad.info/video/news-video/חבד-בראי-התקשורת/חי-וקים-ראיון-מורחב-על-משיח-בכיכר/ ראיון בערוץ 10 על משיח בכיכר], חב"ד אינפו}}{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/האזינו-מנחם-טוקר-מראיין-את-הרב-יצחק-רחי/ ראיון ברדיו קול חי: הקידוש לבנה הכי גדול בעולם. חב"ד אינפו]}}. כלל העיתונים ואתרי החדשות מכלל המגזרים פרסמו גם הם על קיום האירוע בנפרד, ובעקבות זאת פורסם האירוע מאוד.<br />
<br />
בנוסף לכלי התקשורת, הכינוס התפרסם על ידי הדבקת פרסומת על למעלה מ-100 מוניות שירות{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/בכל-רחבי-הארץ-משיח-בכיכר-על-גבי-מוניות/ בכל רחבי הארץ: משיח בכיכר על גבי מוניות הגאולה], חב"ד אינפו}} והדפסת מדבקות מיוחדות לשמשה האחורית של הרכב{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/גם-בתחבורה-ההכנות-למשיח-כיכר-בעיצומם/ גם בתחבורה: ההכנות למשיח בכיכר בעיצומם], חב"ד אינפו}} שכבשו את רכבי אנ"ש בכל רחבי הארץ.<br />
<br />
=== המעמד ===<br />
<br />
בסופו של דבר התקיים הארוע כמתוכנן, כשאליו נוספו משתתפים רבים שבאו רק בעזרת הפרסום הנרחב לו זכה המעמד בכלי התקשורת. גם את הכינוס עצמו תיעדו אמצעי התקשורת הרבים שנכחו במקום, ונאמו בו הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]]{{הערה|[http://hageula.com/news/moshiach/18673.htm נאום הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי], באתר הגאולה}}, ר' [[ברוך מרזל]] והשחקן עודד מנשה{{הערה|[http://hageula.com/news/moshiach/18674.htm משיח בכיכר: נאום אורח • עודד מנשה], באתר הגאולה}}. בחלק האומנותי של האירוע הופיעו הזמרים [[מנדי ג'רופי]]{{הערה|[http://hageula.com/vid/kinusim/18090.htm משיח בכיכר • צפו: מענדי ג'רופי בהופעה מלאה בעצרת הענק], באתר הגאולה}}, [[אריאל זילבר]], מקהלת [[צבאות השם]]{{הערה|[http://hageula.com/news/moshiach/18677.htm מקהלת צבאות ה' במשיח בכיכר], באתר הגאולה}}, מיילך קאהן ועוד{{הערה|[http://hageula.com/news/moshiach/18030.htm משיח בכיכר • רבבות חסידים ועמך בית ישראל בעצרת הענק >> הסיכום המלא], באתר הגאולה}}, ויעוד האירוע - פרסום [[בשורת הגאולה]] ו[[זהות משיח|זהות הגואל]] לאלפים, היה גדול.<br />
<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
'''הכינוס הראשון - תשנ"ה:'''<br />
<br />
*[https://www.chabad.fm/144/9278.html 50 קולות מהמעמד בכיכר מלכי ישראל], באתר חב"ד אף אם<br />
<br />
'''הכינוס השני - תשע"ו:'''<br />
<br />
*משיח פרידמן, [https://chabad.info/blogs/משיח-בכיכר-זו-רק-יריית-הפתיחה/ מאמר הגות], באתר חב"ד אינפו<br />
<br />
'''הכינוס השלישי - תשע"ח:'''<br />
<br />
*[[מיכאל בן ארי]], [https://chabad.info/blogs/אבא-לאן-נוסעים-•-החוויה-שלי-ממשיח-בככר/ החוויה שלי מהכיכר], באתר חב"ד אינפו<br />
*נעמה טוכפלד, [https://chabad.info/blogs/משיח-בכיכר-הקמפיין-החבדי-הגדול-בעולם/ הקמפיין החב"די המוצלח], באתר חב"ד אינפו<br />
*[[עמי מימון]], [https://chabad.info/news/קול-ברמה-על-הניצחון-הגדול-בבית-המשפט/ רדיו 'קול ברמה' מדווח על הניצחון הגדול בבית המשפט], באתר חב"ד אינפו<br />
*[https://www.hageula.com/search?s=%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97+%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8 משיח בכיכר באתר הגאולה]<br />
*[https://chabad.info/tag/%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8/ משיח בכיכר באתר חב"ד אינפו]<br />
<br />
=== הערות שולייים ===<br />
<br />
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]<br />
[[קטגוריה:האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9&diff=582845אשר קדוש2023-02-28T10:17:30Z<p>מוישע זוכמיר: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>הרב '''אשר מסעוד קדוש''' (נפטר בג' באדר ה'תשפ"ג) היה גבאי [[בית הכנסת]] לעולי מרוקו ב[[כפר חב"ד]], מניצולי [[הטבח בבית הספר למלאכה]] שארע בשנת [[תשט"ז]] ומחנך ידוע.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:אשר קדוש מספר לרב הרצוג על הפיגוע בכפר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אשר קדוש (מימין) מספר ל{{ה|רב הרצוג}} על הפיגוע]]<br />
קדוש נולד לאביו ר׳ שמעון קדוש בקזבלנקה במרוקו ועלה [[ארץ הקודש|ארצה]] לבדו בגיל צעיר, לאחר שהגיע למעון עולים 'עליית הנוער' ב[[ירושלים]] נסע ללמוד בבית הספר החקלאי של [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]] יחד עם עולים נוספים. חודשיים וחצי לאחר שנכנס ללמוד בבית הספר אירע [[הטבח בבית הספר למלאכה]] שביצעו חיילי הפדאיון והרגו חמישה תלמידים והמדריך - [[שמחה זילברשטרום]].<br />
<br />
בשעת הפיגוע עמד ר' אשר והתפלל "שמונה עשרה" בצמוד לכותל המזרח ובליטה קטנה בקיר מנעה מהכדורים לפגוע בו. המדריך [[שמחה זילברשטרום]] עמד סמוך אליו, נפגע מהירי והתמוטט עליו. רגעים אחר כך חיפש בעלטה את אחיו מאיר, ואז שם לב ששמיעתו נפגעה משריקות הכדורים.<br />
<br />
בגלל היותו התלמיד הבוגר בקבוצה, ביקש ממנו הרב [[ישעיה גופין]], מנהל בית הספר לנגרות, להוציא את התלמידים הבריאים דרך החלון ולהסתתר בחדרו בפנימיה. יחד איתו סחב גם שני פצועים אנוש, אברהם אלברט אדרי ומשה פרץ שמאוחר יותר נפטרו מפצעיהם. כשנכנסו לחדר חסמו את הכניסה במיטות וארונות מפחד המחבלים, וניסו להשתיק את הפצועים שגנחו מכאבים. גם כשהגיעו כוחות הביטחון פחדו לצאת, ורק כששמעו את אחד התלמידים קורא בשמם פינו את הכניסה.<br />
<br />
בשירותו ב[[צה"ל]] התנדב בחיל השריון, ולחם ב[[מלחמת ששת הימים]] ו[[מלחמת יום הכיפורים]] תחת פיקודו של [[אריק שרון]], מפקד האוגדה. בהפוגות שבין הקרבות היה מניח [[תפילין]] עם החיילים שלחמו לצידו.<br />
<br />
לאחר נישואיו שימש במשך שנים כמורה בתלמוד תורה של הרשת ביפו תחת הרב [[אורי בן שחר]] ואחרי הצהריים ב[[תלמוד תורה כפר חב"ד]]. מידי שנה היה לוקח את תלמידיו למקום הפיגוע ומשחזר לפניהם את המאורעות.<br />
<br />
במשך שנים היה ר' אשר גבאי [[בית הכנסת]] לעולי מרוקו בכפר חב"ד ומפעיל את שיעורי התורה במקום.<br />
<br />
בשנת [[תש"מ]] עבר אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת כוס של ברכה]] וקיבל בקבוק '[[משקה]]' לזכות קהילת בית הכנסת.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
*בנו ר' יוסי, פלורידה<br />
*בנו ר' אבי, לונדון<br />
*חתנו ר' [[יחזקאל חנונו]], כפר חב"ד<br />
*חתנו ר' שי רפאל, גבאי בית הכנסת רייטשיק שול כפר בחב"ד<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* מנחם גורן, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=484 הלילה הנורא ההוא]''', בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]].<br />
* משה בן חיים, [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%9E%D7%A9%D7%9A_%D7%91%D7%A8%D7%A6%D7%A3_58_%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%9C%D7%90_%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%94_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_83129.html השיעור שנמשך ברצף 58 שנה, ללא הפסקה] באתר [[חב"ד און ליין]] {{בםך}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: קדוש אשר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי בית הספר למלאכה]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9&diff=582844אשר קדוש2023-02-28T10:17:18Z<p>מוישע זוכמיר: </p>
<hr />
<div>הרב '''אשר מסעוד קדוש''' (נפטר בג' באדר ה'תשפ"ג) היה גבאי [[בית הכנסת]] לעולי מרוקו ב[[כפר חב"ד]], מניצולי [[הטבח בבית הספר למלאכה]] שארע בשנת [[תשט"ז]] ומחנך ידוע.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:אשר קדוש מספר לרב הרצוג על הפיגוע בכפר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אשר קדוש (מימין) מספר ל{{ה|רב הרצוג}} על הפיגוע]]<br />
קדוש נולד לאביו ר׳ שמעון קדוש בקזבלנקה במרוקו ועלה [[ארץ הקודש|ארצה]] לבדו בגיל צעיר, לאחר שהגיע למעון עולים 'עליית הנוער' ב[[ירושלים]] נסע ללמוד בבית הספר החקלאי של [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]] יחד עם עולים נוספים. חודשיים וחצי לאחר שנכנס ללמוד בבית הספר אירע [[הטבח בבית הספר למלאכה]] שביצעו חיילי הפדאיון והרגו חמישה תלמידים והמדריך - [[שמחה זילברשטרום]].<br />
<br />
בשעת הפיגוע עמד ר' אשר והתפלל "שמונה עשרה" בצמוד לכותל המזרח ובליטה קטנה בקיר מנעה מהכדורים לפגוע בו. המדריך [[שמחה זילברשטרום]] עמד סמוך אליו, נפגע מהירי והתמוטט עליו. רגעים אחר כך חיפש בעלטה את אחיו מאיר, ואז שם לב ששמיעתו נפגעה משריקות הכדורים.<br />
<br />
בגלל היותו התלמיד הבוגר בקבוצה, ביקש ממנו הרב [[ישעיה גופין]], מנהל בית הספר לנגרות, להוציא את התלמידים הבריאים דרך החלון ולהסתתר בחדרו בפנימיה. יחד איתו סחב גם שני פצועים אנוש, אברהם אלברט אדרי ומשה פרץ שמאוחר יותר נפטרו מפצעיהם. כשנכנסו לחדר חסמו את הכניסה במיטות וארונות מפחד המחבלים, וניסו להשתיק את הפצועים שגנחו מכאבים. גם כשהגיעו כוחות הביטחון פחדו לצאת, ורק כששמעו את אחד התלמידים קורא בשמם פינו את הכניסה.<br />
<br />
בשירותו ב[[צה"ל]] התנדב בחיל השריון, ולחם ב[[מלחמת ששת הימים]] ו[[מלחמת יום הכיפורים]] תחת פיקודו של [[אריק שרון]], מפקד האוגדה. בהפוגות שבין הקרבות היה מניח [[תפילין]] עם החיילים שלחמו לצידו.<br />
<br />
לאחר נישואיו שימש במשך שנים כמורה בתלמוד תורה של הרשת ביפו תחת הרב [[אורי בן שחר]] ואחרי הצהריים ב[[תלמוד תורה כפר חב"ד]]. מידי שנה היה לוקח את תלמידיו למקום הפיגוע ומשחזר לפניהם את המאורעות.<br />
<br />
במשך שנים היה ר' אשר גבאי [[בית הכנסת]] לעולי מרוקו בכפר חב"ד ומפעיל את שיעורי התורה במקום.<br />
<br />
בשנת [[תש"מ]] עבר אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת כוס של ברכה]] וקיבל בקבוק '[[משקה]]' לזכות קהילת בית הכנסת.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
*בנו ר' יוסי, פלורידה<br />
*בנו ר' אבי, לונדון<br />
*חתנו, ר' [[יחזקאל חנונו]], כפר חב"ד<br />
*חתנו ר' שי רפאל, גבאי בית הכנסת רייטשיק שול כפר בחב"ד<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* מנחם גורן, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=484 הלילה הנורא ההוא]''', בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]].<br />
* משה בן חיים, [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%9E%D7%A9%D7%9A_%D7%91%D7%A8%D7%A6%D7%A3_58_%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%9C%D7%90_%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%94_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_83129.html השיעור שנמשך ברצף 58 שנה, ללא הפסקה] באתר [[חב"ד און ליין]] {{בםך}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: קדוש אשר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי בית הספר למלאכה]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%A8&diff=559727חסידות סאטמר2022-08-09T18:56:02Z<p>מוישע זוכמיר: /* ראו גם */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:טיטלבום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי משה טייטלבוים]]<br />
[[קובץ:כפר חב"ד על וכטר וקארף.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער [[שבועון כפר חב"ד]] (גיליון 110) בו מדווח על הרב [[פנחס קארף]] והרב [[מנחם מענדל וכטר]] ([[אלול]] [[תשמ"ג]])]]<br />
<br />
'''חסידות סאטמר''' היא חצר הונגרית בסגנון חסידי שהפכה בארצות-הברית להיות מהגדולה שבחצרות, שמקורה בעיר 'סאטו מארה' שב[[רומניה]]. מייסדה היה הרב [[יואל טייטלבוים]] ואחריו הנהיג את החצר אחיינו, הרב [[משה טייטלבוים]], ששימש גם כנשיא [[העדה החרדית]]. לאחר פטירתו בשנת [[תשס"ו]] התפצלה החצר בין שני בניו, הרב [[אהרן טייטלבוים]] והרב [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]] (המכונה זלמן לייב). מרכזי החצר היום הם ב[[וויליאמסבורג]]. חסידי סאטמר גרים גם ב[[ארץ ישראל]], בעיקר ב[[ירושלים]] וב[[בני ברק]] (ב"שיכון סאטמר" בעיר, שבו מתגוררות כ-250 משפחות).<br />
<br />
==קשריהם עם חסידות חב"ד==<br />
רבי משה היה אצל [[הרבי]] בשנת [[תשי"ח]] כדי לבקשו להגן על סאטמר בעקבות מאבק בינם לבין ה[[ציונים]]. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הרבי הוא היחיד שדעתם תאמה במאה אחוז. הרבי אמר לו, כי אינו יוצא לפומבי משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אך מאחורי הפרגוד הוא אף פועל בעניין. ב[[התוועדות]] שנערכה לאחר מכן ב[[י"ב בתמוז]] הזכיר הרבי את העניין{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19635 חב"ד און ליין]}}.<br />
<br />
המשורר ר' [[צבי יאיר שטיינמץ]] שהיה ידידו של רבי משה מאז ילדותו, היה נפגש עם רבי משה בסוף שנות הלמ"ד (עוד בחיי רבי יואל מסאטמר) ונהג לכתוב לרבי לאחר מכן על הפגישות.<br />
<br />
במכתב משנת [[תשל"ז]] מספר ר' צבי יאיר על פגישה עם רבי משה, ומציין: "בתום השיחה הארוכה הדגיש, שהוא מלא הערצה למפעליו של כ"ק אד"ש ושליחיו בעשיית בעלי-תשובה... ושהוא יודע על מקוואות הטהרה בכל הקמפוסים ושהוא יצא להגן על ענייניו של כ"ק במיאמי, גם לחש באזני שהוא הציע לדודו הרב מסאטמער לפני כמה שנים לשתף פעולה עם כ"ק אד"ש בענייני חיזוק היהדות... אמר כי היה רוצה מאוד לשוחח עם כ"ק אם היה הדבר אפשר לו". <br />
<br />
בשולי מכתב משנת תשמ"ב הוא מציין שוב: "גם הרב משה טייטלבוים אמר לי באמת ואמונה, כי הוא מחסידי כ"ק אד"ש ומעריך את פעולותיו, וכי הפציר בדודו [= בעל 'ויואל משה'] לשיתוף פעולה בחיזוק עניני היהדות עם ליובאוויטש"{{הערה|התקשרות, גליון 783: ליובאוויטש בעיני גדולי רבני הונגריה.}}.<br />
<br />
==מחלוקתם ומעשיהם נגד חב"ד==<br />
בתקופת [[מבצע אנטבה]] היו חיכוכים בין [[חסידות חב"ד]] וסאטמר, סביב הגדרת המבצע. ב[[חודש טבת]] שנת [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132009 חסיד בוויליאמסבורג שהזהיר את חב"ד מראש על 'תכנוני' סאטמר] {{COL}}}} ופעם קשקשו חסידי סאטמר על [[האוהל]]. פרשיה כואבת נוספת היא כששני חסידי סאטמר הגיעו ל[[אוהל הרבי הריי"צ]] והביאו לשם פגר של 'דבר אחר'. הרבי אז זעק על עניין זה ואמר שחייהם בסכנה ותקוותם היחידה היא לסור שוב לאוהל ולבקש את מחילתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. אחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה, בעוד שהשני סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר{{מקור}}.<br />
<br />
בקיץ [[תשמ"ג]] הרב [[אברהם מענדל וכטר]] - חסיד סאטמר שהפך לחסיד חב"ד והשפיע גם על אחרים לעשות כמוהו- הוכה קשות על ידי בריונים מחסידי סאטמר, [[זקן|זקנו]] ו[[פיאות הראש|פיאותיו]] נגזזו, ולבסוף הושלך על ידם מחוסר [[בגד|בגדים]], לכביש סואן בלב גשר וויליאמסבורג. הרב [[פנחס קארף]] שמסר שיעור תניא ב[[ויליאמסבורג]], נגזז זקנו. מאורעות אלו עוררו סערה גדולה ביהדות החרדית ורבנים מכל החוגים חתמו על מחאות נגד המעשים. הרבי התייחס לכך בהתוועדות [[חג הגאולה י"ב תמוז]] באותה שנה, ומחה בחריפות נגד עושי המעשה (בקשרו זאת לאירועי [[מאסר אדמו"ר הריי"צ]] - שאפילו היהודים ש"שנו ופירשו" שהיו בין ה[[יבסקציה|יבסקים]] שאסרו וחקרו את [[הרבי הריי"צ]], לא העלו בדעתם אפילו לאיים לגעת בזקנו ופיאותיו), נגד הרבנים מאותו חוג שמגבים אותם בשתיקה, וכן נגד הרבנים שמחו נגדם במחאה מאולצת, רק לצאת ידי חובה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49906&st=&pgnum=48&hilite= התוועדויות תשמ"ג, ד, ע' 1752].}}.<br />
<br />
בעקבות אירועים אלו, הורו רבני חב"ד שלא לסמוך על מאכלים המיוצרים תחת הכשרות של חסידי סאטמר, וכן הרבי אמר שיש לחשוש האם לצרף למניין יהודים כאלו שאין להם בושת פנים לנהוג כך, היות ומסימני עם ישראל הוא "ביישנים רחמנים וגומלי חסדים".<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ה]], בעקבות דברי זלזול ו[[ליצנות]] שנכתבו ב[[עיתון]] "[[דער איד]]" שבהוצאת סאטמר כנגד לימוד [[הרמב"ם היומי]], [[מים אחרונים]] ונצחיות [[תורת החסידות]] ו[[הפצת המעיינות|הפצתה]], הורה הרבי שלא לקרוא בעיתון משום [[ביטול תורה]], [[ליצנות|מושב לצים]] וחשש לחלישות באמונה בתורת החסידות{{הערה|1={{ציטוטון|בהמשך למדובר לעיל אודות אלו שעושים "[[ליצנות]]" מלימוד [[הרמב"ם]] וכיוצא בו – יש צורך להבהיר ולהזהיר שלא יכנסו עמהם לוויכוחים כלל ועיקר, לא בכתב ובדפוס ולא בעל פה, ולא יהיה עסק עמהם כלל וכלל – "לא מהם ולא מהמונם"!<br />
<br />
ומה שמדובר אודותם – אין זה אלא מפני שבעוונותינו הרבים ישנם יהודים תמימים שמתפעלים ומתבלבלים מדבריהם, בחשבם: "למה עשה ה' ככה" שיכתבו דברים כאלה על ידי יהודי עטור ב[[זקן]] ו[[פיאות הראש|פאות]]?!{{ש}}<br />
כנראה שכחו שאותם יהודים עטורי [[זקן]] ו[[פיאות הראש|פאות]] – גזזו את זקנו ופאותיו של יהודים אחרים!<br />
<br />
ולכן, לא יהיה לאף אחד עסק עמהם – "לא מהם ולא מהמונם", ופשיטא שלא יקראו ה"עיתונים" שלהם , שכן נוסף על ה"[[ביטול תורה]]" שבדבר, יש בזה איסור גמור: "ובמושב לצים לא ישב"!<br />
<br />
ו"מצוה" גוררת "מצוה" - מדברי ליצנות לדברים שעלולים לגרום לחלישות באמונה ב[[תורת החסידות]], בין אם זו ה"סיסמא" ש"נשתכחה תורת [[הבעל שם טוב]]" או הטענה ש[[אדמו"ר הזקן]] כתב את דבריו עבור "[[אנ"ש|אנשי שלומנו]]" בלבד – דברים שהם '''שקר גמור!'''...<br />
<br />
ואף על פי כן בא אותו '''"מחוצף"''' וכותב ומדפיס '''דברי שקר!'''<br />
<br />
ולא עוד, אלא שמנסה לתלות עצמו באילן גדול, בה בשעה שאין כל יסוד לכך, ואדרבה, על ידי זה מושך את רבו למקום שבו הוא נמצא – "מגלין רבו עימו" – למקום הליצנות!<br />
<br />
ובכל אופן, מכיון שהקריאה ב"עיתונים" שלהם עלולה להביא לתוצאות בלתי רציות – הרי קריאה זו היא '''איסור גמור!'''}} [[תורת מנחם התוועדויות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=210 תשמ"ה חלק ד' עמוד 2227 והילך] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=202וראה שם עמוד 2219])(ההדגשות והגרשיים במקור)}}. כמו כן הזכיר הרבי שלא ילכו לבתי כנסת שלהם ולא ינסו לקרב אותם ו"יבוא בעל הכרם ויטול את כרמו".<br />
<br />
כיום התמעטו החיכוכים בין חב"ד וסטמר והאדמו"רים החדשים של סאטמר, רבי [[אהרן טייטלבום]] ורבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]], הינם ידידי חב"ד{{הערה|1=ראו גם [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 רבי יקותיאל יהודה טיילבוים בביקור אצל הרב משה יהודה לייב לנדא] - {{אינפו}}}}. כמו כן נערכים ביקורים של רבנים ועסקנים מחב"ד אצל אדמו"רי סאטמר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 הרב גרונר בניחום אבלים אצל רבי זלמן לייב טייטלבוים], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 משלחת חב"דית בניחום אבלים אצל רבי אהרן טייטלבוים] - {{אינפו}}.}}.<br />
<br />
בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]] ומרבני בית דין רבני חב"ד, כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר, בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.{{הערה|1=בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"ח אדר תש"ע.}}<br />
<br />
==רבי אהרן טייטלבוים==<br />
[[קובץ:אהרן טייטלבוים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בפגישה עם שלוחים של הרבי]]<br />
רבי '''אהרן טייטלבוים''' הוא האדמו"ר מסאטמר-קריית יואל ומכהן גם כרבה ו[[ראש ישיבה|כראש]] [[ישיבה|ישיבות]] סאטמר שבה.<br />
<br />
רבי אהרן טייטלבוים, מאדמו"רי סאטמר, נפגש ב[[חודש אייר]] בשנת [[תשס"ח]] עם שני שלוחים של הרבי בביתו בקריית יואל במונרו. הפגישה נמשכה כחצי שעה והשלוחים העניקו לאדמו"ר ספר בנושא [[גאולה ומשיח]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38133 השליח בפרינסטון, הרב דוד דובוב וראש מכון הסמיכה לרבנות במוריסטון, הרב חיים שפירא בפגישה עם האדמו"ר מסאטמר] - {{אינפו}}.}}. בשנת [[תשס"ט]], בעקבות [[הפיגוע בבית חב"ד מומבאי]], דיבר על מעלת מפעל השליחות של הרבי כשהוא מתבטא {{ציטוטון|בית חב"ד הוא מקום קדוש}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42890 האדמו"ר מסאטמר: "בית חב"ד הוא מקום קדוש"] - {{אינפו}}.}} ובעצמו גם ביקר במספר בתי חב"ד בעולם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44254 רבי אהרן יחד עם האדמו"ר מפאפא בבית חב"ד בפלאם ספרינגרס]. [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59484 רבי אהרן טיילבוים בבית חב"ד במרילנד] וכן ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59372 בפאלם ספרינקס, קליפורניה] -{{אינפו}}.}}.<br />
<br />
ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"ע]] נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים, ומשלחת רבני ועסקני חב"ד באו לנחמו. המשלחת הייתה בראשות המרא דאתרא וחבר ה[[בד"צ בקראון הייטס]], הרב [[אהרון יעקב שווי]] ומזכירו של [[הרבי]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] יחד עם שלוחים ועסקנים חב"דים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 חב"ד אינפו].}}.<br />
<br />
כששמע במהלך ראיון כי המראיין{{הערה|בראיון לר' [[אריה ארליך]], בראיון לעיתון 'משפחה'. גליון מס' 1254}} מקורב ל[[ליובאוויטש]] אמר:"אגיד לך סוד -אני ליובאוויטשער אייניקל (היינו, [[ספר הצאצאים|צאצא]] ל[[אדמו"ר הזקן]])"<br />
<br />
==רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים==<br />
[[קובץ:גרונר אצל סאטמאר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[לייבל גרונר]] (עומד מימין) בניחום אבלים אצל האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה מסאטמר]]<br />
<br />
רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, מאדמו"רי סאטמר השתתף במספר התוועדויות של הרבי בשנים [[תשכ"ד]] ו[[תשכ"ה]]. גבאו של האדמו"ר העיד כי רבו עוסק בקביעות בספרי חב"ד, ולומד [[תניא]], [[ליקוטי תורה]] ו[[תורה אור]].<br />
<br />
ב[[חודש סיון]] שנת [[תשס"ט]] ביקר ב[[עיירה]] ווטרבורי בקונטיקט, שם נפגש עם השליח במקום, הרב יוסי אייזנבך שאף העניק לאדמו"ר [[ספר המאמרים (אדמו"ר הזקן)|ספר מאמרים מהאדמו"ר הזקן]] וכן מגילת ייחוסין בה נראה ייחוסו של האדמו"ר מסאטמר דור אחרי דור עד ל[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46612 חב"ד אינפו]}}.<br />
<br />
ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"ע]] נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי [[משה טייטלבוים]]. משלחת חבדי"ת בראשות הרב יהודה לייב גרונר מזכירו של הרבי ומספר מעסקני חב"ד הגיעה לנחמו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 חב"ד אינפו].}}.<br />
<br />
לאחרונה ביקש שיביאו לו בשביל חג הפסח יין שמיוצר על ידי חסידי ליובאוויטש דוקא {{דרוש מקור}}<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59372 האדמו"ר מסאטמר מדבר על אדמו"ר הזקן]{{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 האדמו"ר מסאטמר ביקר את הרב החב"די]{{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24543 האדמו"ר מסאטמר בביקור בביתו של הרב לנדא]{{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45166 האדמו"ר מסאטמר בספר הצאצאים של האדמו"ר הזקן]{{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55681 האדמו"ר מסאטמר במכתב עידוד לרובאשקין]{{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%95/ האדמו"ר ר' [[אהרן טייטלבוים|אהרן מסאטמר]] מתפעל מהתמימים ב[[פוסטוויל אייווה]]].<br />
*[http://chabad.info/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-317/ האדמו"ר ר' [[אהרן טייטלבוים|אהרן מסאטמר]] עורך '[[מבצעים]]' בבית חב"ד בפאלם ספרינג]{{אינפו}}<br />
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/12/31/322933771710.html המשלחת הסודית מסאטמר לליובאוויטש]{{בית משיח}}<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[יואל טייטלבוים]]<br />
*[[ויליאמסבורג]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{חצרות}}<br />
{{סדרה|הקודם=-האדמו"ר רבי [[משה טייטלבוים]] מסאטמר|רשימה=אדמו"רי [[סאטמר]]|שנה=?|הבא=-}}<br />
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי סאטמר|*]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%93%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=559726חסידות סדיגורה2022-08-09T18:54:08Z<p>מוישע זוכמיר: </p>
<hr />
<div>'''חסידות סדיגורה''' היא חצר חסידית מגזע [[חסידות רוז'ין]] שנוסדה בעיירה סדיגורה על ידי רבי [[ישראל מרוז'ין]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
<br />
רבי [[ישראל מרוז'ין]], מייסד השושלת, היה נינו של [[המגיד ממעזריטש]] בן אחר בן, ואף נשא את שם משפחתו - פרידמן.<br />
<br />
על פי המסורת, נשמעה אצל המגיד ממעזריטש בת קול שהכריזה את הפסוק "לא ימושו מפיך ומי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה'"{{מקור}}, ור' ישראל מרוזין ראה את עצמו (וכך גם בניו) כממשיכו של המגיד ממעזריטש, להיותו נכד בנו רבי [[אברהם המלאך]].<br />
<br />
במשך מספר שנים נהג באדמו"רות בעיירה רוז'ין, ולאחר מכן, עקב רדיפות הממשל, ברח מרוסיה ועבר להתגורר בעיירה סדיגורה שהשתייכה לממלכה האוסטרית.<br />
<br />
הרדיפות אחריו היו עקב ההלשנות שכביכול מרד בשלטון הצאר הרוסי, עקב הנהגתו ודרכו המיוחדת בלבישת בגדי מלכים ונהיגה בגינוני מלכות. את דרכו מיוחדת זו, ירשו גם בניו אחריו ועד היום נוהגים אדמור"י בית רוז'ין בהנהגות מלכותיות. לאחרי הסתלקותו אף התחוללה מחלוקת, שידועה כ[[מחלוקת צאנז-סדיגורה]], בן היתר עקב המשכתם של בניו להתנהג בדרכו המיוחדת.<br />
<br />
לאחר הסתלקותו של רבי [[ישראל מרוז'ין]] בג' בחשוון תרי"א, המשיכו מספר מבניו בהנהגה במקומות אחרים, אך את מילוי מקומו בסדיגורה המשיך בנו הבכור רבי שלום יוסף פרידמן, שלא האריך ימים ונפטר עשרה חודשים בלבד אחרי אביו.<br />
<br />
== שושלת החסידות ==<br />
=== הדור הראשון והשני ===<br />
<br />
לאחר פטירת רבי שלום יוסף החל לכהן בסדיגורה אחיו רבי אברהם יעקב פרידמן, בנו השני של [[רבי ישראל מרוז'ין]] המכונה בחסידות "האדמו"ר הזקן", שייסד ובסיס את החסידות בסדיגורה. רבי אברהם יעקב כיהן כאדמו"ר בסאדיגורא במשך 32 שנים, ונפטר בשנת תרמ"ג.<br />
<br />
אחריו כיהן כאדמו"ר מסדיגורה בנו רבי ישראל פרידמן, מחבר הספר "אור ישראל", שנפטר בשנת תרס"ז. אחיו, רבי יצחק פרידמאן, עבר לעיירה בויאן והקים שם את שושלת [[חסידות בויאן]].<br />
<br />
=== הדור השלישי ===<br />
{{ערך מורחב|אברהם יעקב פרידמן (השני)}}<br />
אחר פטירתו של רבי ישראל כיהנו באדמו"רות בניו:<br />
<br />
רבי אהרן פרידמן - בעל ה"קדושת אהרן", שרוב חסידי אביו נהרו אליו – אך הוא נפטר כשש שנים אחריו, בי"ט בתשרי תרע"ג.<br />
<br />
[[אברהם יעקב פרידמן (השני)|רבי אברהם יעקב פרידמן]] - בעל ה"אביר יעקב", שבסוף ימיו התגורר בתל אביב ונפטר בה' טבת ה'תשכ"א.<br />
<br />
רבי שלמה חיים פרידמן (מכונה "ר' שלמה'ניו") - שבזמן מלחמת העולם הראשונה עבר להתגורר בעיר ווינה והפסיק לכהן באדמו"רות, אלא העדיף לעסוק בעסקנות ציבורית למען הפליטים ובישוב ארץ-ישראל.<br />
<br />
=== הדור הרביעי והחמישי ===<br />
{{ערך מורחב|אברהם יעקב פרידמן (השלישי)}}<br />
<br />
לאחר פטירת רבי אהרן, מונה בנו יחידו רבי [[מרדכי שלום יוסף פרידמן]] - בהיותו בגיל 16 בלבד – לאדמו"ר מסדיגורא. בחודש אדר תרצ"ט עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. היה חבר ב[[מועצת גדולי התורה|מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל]], ודברי תורתו נדפסו בסדרת הספרים "כנסת מרדכי". נפטר בכ"ט ניסן תשל"ט.<br />
<br />
אחרי פטירתו כיהן בנו, רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|רבי אברהם יעקב פרידמן]] כאדמו"ר. מרבית שנותיו באדמו"רות כיהן בעיר תל-אביב, ואף זכה להוראות מיוחדות מהרבי בקשר לכך, אך בסוף ימיו העביר את מרכז החסידות לבני ברק והתגורר בדירה צמודה לבית המדרש. דברי תורתו רוכזו בספר "עקבי אבירים". נפטר בי"ט טבת תשע"ג.<br />
<br />
=== הדור השביעי ===<br />
{{ערך מורחב|ישראל משה פרידמן}}<br />
<br />
בנו היחיד של רבי אברהם יעקב רבי [[ישראל משה פרידמן]], שבחיי אביו כיהן כרב קהילת חסידי סדיגורה בלונדון, הוכתר לאדמו"ר אחרי פטירת אביו.<br />
<br />
הנהגתו של רבי ישראל משה היתה מעט שונה מאביו, שפנה רבות לכיוון הציבור הדתי-לאומי{{הערה|ואף כונה לא פעם "האדמו"ר של הכיפות הסרוגות".}} אלא התמקד בעיקר בהגדלת והרחבת מוסדות החסידות, בזה עסק כל ימי כאדמו"ר.<br />
<br />
לאחר שבע שנים בלבד מפטירת אביו, נפטר לאחר מחלה קשה בכ"א באב תש"פ.<br />
<br />
=== הדור השמיני ===<br />
{{ערך מורחב|יצחק יהושע העשיל פרידמן}}<br />
<br />
רבי [[ישראל משה פרידמן]] מינה בצוואתו לממשיך דרכו את בנו החמישי בן ה-24, רבי [[יצחק יהושע העשיל פרידמן]], לאדמו"ר תחתיו.<br />
<br />
לאחר פטירתו ב[[כ"א אב תש"פ]] החליטה הרבנית אשת האדמו"ר בהסכמת הבנים לאפשר לשניים נוספים מהבנים להתעטר בתואר אדמו"ר:<br />
<br />
בנו הגדול רבי מרדכי שלום יוסף, חתן האדמו"ר רבי נפתלי הורביץ מ[[חסידות בוסטון|בוסטון]], התמנה לאדמו"ר מסדיגורה-ירושלים, ובנו רבי אהרן דב בער לאדמו"ר מסדיגורה-לונדון{{הערה|כבר שימש כרב הקהילה בעיר, לאחר עלות אביו על כס האדמו"רות.}}.<br />
<br />
למרות זאת, רובם של החסידים נותרו במרכז החסידות שבבני ברק תחת הנהגת רבי [[יצחק יהושע העשיל]], כפי צוואת האדמו"ר.<br />
<br />
== קשרי החסידות עם חסידות חב"ד-ליובאוויטש ==<br />
<br />
במשך השנים שמרו כל אדמו"רי החסידות על קשר קרוב עם חסידות חב"ד ונשיאיה.<br />
<br />
עוד בדורות הראשונים, היה רבי [[ישראל מרוז'ין]] בקשרי ידידות חמים עם אדמו"ר ה[[צמח צדק]], שהיה מכנהו "דער הייליגער רוז'ינער (=הרוז'ינר הקדוש)", וכאשר נפטר אף קרע עליו קריעה{{מקור}}{{הערה|וראה בקובץ מכתבים שבסוף ספר תהילים - אהל יוסף יצחק, עמוד 203, אודות ה"אהבה גדולה וחיבה יתירה" שהיתה ביניהם.}}. ובקשר זה המשיכו גם צאצאיו האדמו"רים.<br />
<br />
האדמו"ר רבי [[אברהם יעקב פרידמן|אברהם יעקב]] בעל ה"עקבי אבירים" היה מספר פעמים ב[[יחידות]] אצל הרבי, עימו שוחח ממושכות על ענייני השעה והנהגה בארץ הקודש{{הערה|[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/553880/jewish/14-Teves-5744-Yechidus-Sadigerer-Rebbe.htm הקלטה מאחת היחידויות] {{שמע}}}}, ואכן הוכר שרבי אברהם יעקב נלחם רבות על ענייני [[שלימות הארץ]] בתוקף רב. כמו כן פעל רבות למען ה[[עשרת המבצעים|המבצעים]] של הרבי, ואף יצא בקריאה של חיבה אל כל יהודי באשר הוא להתחיל להניח [[תפילין]] בכל יום{{הערה|ראה- [https://col.org.il/news/22124 האדמו"ר מסדיגורה: "להשפיע על יהודים להניח תפילין"]}}. כמו כן סייע האדמו"ר עזר רבות ל[[מרכז רבני אירופה]] החב"די{{הערה|[https://col.org.il/news/53705 הרבנים נפגשו עם האדמו"ר] {{COL}.}}.<br />
<br />
בנו רבי [[ישראל משה פרידמן|ישראל משה]] היה אף הוא בקשרים עם הרבי ואף עבר מול פני הקודש במעמד [[חלוקת הדולרים]]. האדמו"ר ציין בכל עת את התפעלותו מ[[מפעל השליחות]] שהקים הרבי, ומ[[מסירות נפש|מסירות נפשם]] של ה[[שלוחים]] ברחבי העולם{{הערה|[https://col.org.il/news/69707 האדמו"ר בהתפעלות ממפעל השליחות] {{COL}}}}. כמו כן פעל רבי [[ישראל משה פרידמן|ישראל משה]] רבות למען שחרורו של האסיר החב"די ר' [[שלום מרדכי רובשקין]].<br />
<br />
ידועים קשריהם החמים של רבי [[יצחק יהושע העשיל פרידמן|יצחק יהושע העשיל]] ואחיו עם חסידות חב"ד, וכמסורת אבותיהם ממשיכים גם הם לכבד בנכחותם מעמדים חב"דיים שונים, כמו סיום הרמב"ם שנערך ע"י [[צעירי אגודת חב"ד|צאגו"ח]] ב[[י"ב תמוז]] ה'[[תשפ"א]]{{הערה|ראה: [https://col.org.il/news/131927 האדמו"רים הגיעו לחלוק כבוד למחולל תקנת לימוד הרמב"ם]}} בו השתתף רבי [[יצחק יהושע העשיל פרידמן|יצחק יהושע העשיל]], כאשר קודם לכן אירח בביתו משלחת [[בית דין רבני חב"ד|רבני חב"ד]] שהזמינוהו לסיום, ועוד.<br />
<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[https://col.org.il/news/126208 אבל בעולם החסידות - האדמו"ר מסדיגורה זצ"ל נפטר בגיל 65] {{חב"ד און ליין}}<br />
*[https://col.org.il/news/126299 משלחת רבני חב"ד ניחמה את בניו של האדמו"ר מסדיגורה] {{חב"ד און ליין}}<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{חצרות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%93%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=559725חסידות סדיגורה2022-08-09T18:53:36Z<p>מוישע זוכמיר: </p>
<hr />
<div>'''חסידות סדיגורה''' היא חצר חסידית מגזע [[חסידות רוז'ין]] שנוסדה בעיירה סדיגורה על ידי רבי [[ישראל מרוז'ין]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
<br />
רבי [[ישראל מרוז'ין]], מייסד השושלת, היה נינו של [[המגיד ממעזריטש]] בן אחר בן, ואף נשא את שם משפחתו - פרידמן.<br />
<br />
על פי המסורת, נשמעה אצל המגיד ממעזריטש בת קול שהכריזה את הפסוק "לא ימושו מפיך ומי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה'"{{מקור}}, ור' ישראל מרוזין ראה את עצמו (וכך גם בניו) כממשיכו של המגיד ממעזריטש, להיותו נכד בנו רבי [[אברהם המלאך]].<br />
<br />
במשך מספר שנים נהג באדמו"רות בעיירה רוז'ין, ולאחר מכן, עקב רדיפות הממשל, ברח מרוסיה ועבר להתגורר בעיירה סדיגורה שהשתייכה לממלכה האוסטרית.<br />
<br />
הרדיפות אחריו היו עקב ההלשנות שכביכול מרד בשלטון הצאר הרוסי, עקב הנהגתו ודרכו המיוחדת בלבישת בגדי מלכים ונהיגה בגינוני מלכות. את דרכו מיוחדת זו, ירשו גם בניו אחריו ועד היום נוהגים אדמור"י בית רוז'ין בהנהגות מלכותיות. לאחרי הסתלקותו אף התחוללה מחלוקת, שידועה כ[[מחלוקת צאנז-סדיגורה]], בן היתר עקב המשכתם של בניו להתנהג בדרכו המיוחדת.<br />
<br />
לאחר הסתלקותו של רבי [[ישראל מרוז'ין]] בג' בחשוון תרי"א, המשיכו מספר מבניו בהנהגה במקומות אחרים, אך את מילוי מקומו בסדיגורה המשיך בנו הבכור רבי שלום יוסף פרידמן, שלא האריך ימים ונפטר עשרה חודשים בלבד אחרי אביו.<br />
<br />
== שושלת החסידות ==<br />
=== הדור הראשון והשני ===<br />
<br />
לאחר פטירת רבי שלום יוסף החל לכהן בסדיגורה אחיו רבי אברהם יעקב פרידמן, בנו השני של [[רבי ישראל מרוז'ין]] המכונה בחסידות "האדמו"ר הזקן", שייסד ובסיס את החסידות בסדיגורה. רבי אברהם יעקב כיהן כאדמו"ר בסאדיגורא במשך 32 שנים, ונפטר בשנת תרמ"ג.<br />
<br />
אחריו כיהן כאדמו"ר מסדיגורה בנו רבי ישראל פרידמן, מחבר הספר "אור ישראל", שנפטר בשנת תרס"ז. אחיו, רבי יצחק פרידמאן, עבר לעיירה בויאן והקים שם את שושלת [[חסידות בויאן]].<br />
<br />
=== הדור השלישי ===<br />
{{ערך מורחב|אברהם יעקב פרידמן (השני)}}<br />
אחר פטירתו של רבי ישראל כיהנו באדמו"רות בניו:<br />
<br />
רבי אהרן פרידמן - בעל ה"קדושת אהרן", שרוב חסידי אביו נהרו אליו – אך הוא נפטר כשש שנים אחריו, בי"ט בתשרי תרע"ג.<br />
<br />
[[אברהם יעקב פרידמן (השני)|רבי אברהם יעקב פרידמן]] - בעל ה"אביר יעקב", שבסוף ימיו התגורר בתל אביב ונפטר בה' טבת ה'תשכ"א.<br />
<br />
רבי שלמה חיים פרידמן (מכונה "ר' שלמה'ניו") - שבזמן מלחמת העולם הראשונה עבר להתגורר בעיר ווינה והפסיק לכהן באדמו"רות, אלא העדיף לעסוק בעסקנות ציבורית למען הפליטים ובישוב ארץ-ישראל.<br />
<br />
=== הדור הרביעי והחמישי ===<br />
{{ערך מורחב|אברהם יעקב פרידמן (השלישי)}}<br />
<br />
לאחר פטירת רבי אהרן, מונה בנו יחידו רבי [[מרדכי שלום יוסף פרידמן]] - בהיותו בגיל 16 בלבד – לאדמו"ר מסדיגורא. בחודש אדר תרצ"ט עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. היה חבר ב[[מועצת גדולי התורה|מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל]], ודברי תורתו נדפסו בסדרת הספרים "כנסת מרדכי". נפטר בכ"ט ניסן תשל"ט.<br />
<br />
אחרי פטירתו כיהן בנו, רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|רבי אברהם יעקב פרידמן]] כאדמו"ר. מרבית שנותיו באדמו"רות כיהן בעיר תל-אביב, ואף זכה להוראות מיוחדות מהרבי בקשר לכך, אך בסוף ימיו העביר את מרכז החסידות לבני ברק והתגורר בדירה צמודה לבית המדרש. דברי תורתו רוכזו בספר "עקבי אבירים". נפטר בי"ט טבת תשע"ג.<br />
<br />
=== הדור השביעי ===<br />
{{ערך מורחב|ישראל משה פרידמן}}<br />
<br />
בנו היחיד של רבי אברהם יעקב רבי [[ישראל משה פרידמן]], שבחיי אביו כיהן כרב קהילת חסידי סדיגורה בלונדון, הוכתר לאדמו"ר אחרי פטירת אביו.<br />
<br />
הנהגתו של רבי ישראל משה היתה מעט שונה מאביו, שפנה רבות לכיוון הציבור הדתי-לאומי{{הערה|ואף כונה לא פעם "האדמו"ר של הכיפות הסרוגות".}} אלא התמקד בעיקר בהגדלת והרחבת מוסדות החסידות, בזה עסק כל ימי כאדמו"ר.<br />
<br />
לאחר שבע שנים בלבד מפטירת אביו, נפטר לאחר מחלה קשה בכ"א באב תש"פ.<br />
<br />
=== הדור השמיני ===<br />
{{ערך מורחב|יצחק יהושע העשיל פרידמן}}<br />
<br />
רבי [[ישראל משה פרידמן]] מינה בצוואתו לממשיך דרכו את בנו החמישי בן ה-24, רבי [[יצחק יהושע העשיל פרידמן]], לאדמו"ר תחתיו.<br />
<br />
לאחר פטירתו ב[[כ"א אב תש"פ]] החליטה הרבנית אשת האדמו"ר בהסכמת הבנים לאפשר לשניים נוספים מהבנים להתעטר בתואר אדמו"ר:<br />
<br />
בנו הגדול רבי מרדכי שלום יוסף, חתן האדמו"ר רבי נפתלי הורביץ מ[[חסידות בוסטון|בוסטון]], התמנה לאדמו"ר מסדיגורה-ירושלים, ובנו רבי אהרן דב בער לאדמו"ר מסדיגורה-לונדון{{הערה|כבר שימש כרב הקהילה בעיר, לאחר עלות אביו על כס האדמו"רות.}}.<br />
<br />
למרות זאת, רובם של החסידים נותרו במרכז החסידות שבבני ברק תחת הנהגת רבי [[יצחק יהושע העשיל]], כפי צוואת האדמו"ר.<br />
<br />
== קשרי החסידות עם חסידות חב"ד-ליובאוויטש ==<br />
<br />
במשך השנים שמרו כל אדמו"רי החסידות על קשר קרוב עם חסידות חב"ד ונשיאיה.<br />
<br />
עוד בדורות הראשונים, היה רבי [[ישראל מרוז'ין]] בקשרי ידידות חמים עם אדמו"ר ה[[צמח צדק]], שהיה מכנהו "דער הייליגער רוז'ינער (=הרוז'ינר הקדוש)", וכאשר נפטר אף קרע עליו קריעה{{מקור}}{{הערה|וראה בקובץ מכתבים שבסוף ספר תהילים - אהל יוסף יצחק, עמוד 203, אודות ה"אהבה גדולה וחיבה יתירה" שהיתה ביניהם.}}. ובקשר זה המשיכו גם צאצאיו האדמו"רים.<br />
<br />
האדמו"ר רבי [[אברהם יעקב פרידמן|אברהם יעקב]] בעל ה"עקבי אבירים" היה מספר פעמים ב[[יחידות]] אצל הרבי, עימו שוחח ממושכות על ענייני השעה והנהגה בארץ הקודש{{הערה|[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/553880/jewish/14-Teves-5744-Yechidus-Sadigerer-Rebbe.htm הקלטה מאחת היחידויות] {{שמע}}}}, ואכן הוכר שרבי אברהם יעקב נלחם רבות על ענייני [[שלימות הארץ]] בתוקף רב. כמו כן פעל רבות למען ה[[עשרת המבצעים|המבצעים]] של הרבי, ואף יצא בקריאה של חיבה אל כל יהודי באשר הוא להתחיל להניח [[תפילין]] בכל יום{{הערה|ראה- [https://col.org.il/news/22124 האדמו"ר מסדיגורה: "להשפיע על יהודים להניח תפילין"]}}. כמו כן סייע האדמו"ר עזר רבות ל[[מרכז רבני אירופה]] החב"די{{הערה|[https://col.org.il/news/53705 הרבנים נפגשו עם האדמו"ר] {{COL}.}}.<br />
<br />
בנו רבי [[ישראל משה פרידמן|ישראל משה]] היה אף הוא בקשרים עם הרבי ואף עבר מול פני הקודש במעמד [[חלוקת הדולרים]]. האדמו"ר ציין בכל עת את התפעלותו מ[[מפעל השליחות]] שהקים הרבי, ומ[[מסירות נפש|מסירות נפשם]] של ה[[שלוחים]] ברחבי העולם{{הערה|[https://col.org.il/news/69707 האדמו"ר בהתפעלות ממפעל השליחות] {{COL}}}}. כמו כן פעל רבי [[ישראל משה פרידמן|ישראל משה]] רבות למען שחרורו של האסיר החב"די ר' [[שלום מרדכי רובשקין]].<br />
<br />
ידועים קשריהם החמים של רבי [[יצחק יהושע העשיל פרידמן|יצחק יהושע העשיל]] ואחיו עם חסידות חב"ד, וכמסורת אבותיהם ממשיכים גם הם לכבד בנכחותם מעמדים חב"דיים שונים, כמו סיום הרמב"ם שנערך ע"י [[צעירי אגודת חב"ד|צאגו"ח]] ב[[י"ב תמוז]] ה'[[תשפ"א]]{{הערה|ראה: [https://col.org.il/news/131927 האדמו"רים הגיעו לחלוק כבוד למחולל תקנת לימוד הרמב"ם]}} בו השתתף רבי [[יצחק יהושע העשיל פרידמן|יצחק יהושע העשיל]], כאשר קודם לכן אירח בביתו משלחת [[בית דין רבני חב"ד|רבני חב"ד]] שהזמינוהו לסיום, ועוד.<br />
<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[https://col.org.il/news/126208 אבל בעולם החסידות - האדמו"ר מסדיגורה זצ"ל נפטר בגיל 65] {{חב"ד און ליין}}<br />
*[https://col.org.il/news/126299 משלחת רבני חב"ד ניחמה את בניו של האדמו"ר מסדיגורה] {{חב"ד און ליין}}<br />
<br />
{{חצרות}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>מוישע זוכמירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%93%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=559724חסידות סדיגורה2022-08-09T18:52:45Z<p>מוישע זוכמיר: </p>
<hr />
<div>'''חסידות סדיגורה''' היא חצר חסידית מגזע [[חסידות רוז'ין]] שנוסדה בעיירה סדיגורה על ידי רבי [[ישראל מרוז'ין]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
<br />
רבי [[ישראל מרוז'ין]], מייסד השושלת, היה נינו של [[המגיד ממעזריטש]] בן אחר בן, ואף נשא את שם משפחתו - פרידמן.<br />
<br />
על פי המסורת, נשמעה אצל המגיד ממעזריטש בת קול שהכריזה את הפסוק "לא ימושו מפיך ומי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה'"{{מקור}}, ור' ישראל מרוזין ראה את עצמו (וכך גם בניו) כממשיכו של המגיד ממעזריטש, להיותו נכד בנו רבי [[אברהם המלאך]].<br />
<br />
במשך מספר שנים נהג באדמו"רות בעיירה רוז'ין, ולאחר מכן, עקב רדיפות הממשל, ברח מרוסיה ועבר להתגורר בעיירה סדיגורה שהשתייכה לממלכה האוסטרית.<br />
<br />
הרדיפות אחריו היו עקב ההלשנות שכביכול מרד בשלטון הצאר הרוסי, עקב הנהגתו ודרכו המיוחדת בלבישת בגדי מלכים ונהיגה בגינוני מלכות. את דרכו מיוחדת זו, ירשו גם בניו אחריו ועד היום נוהגים אדמור"י בית רוז'ין בהנהגות מלכותיות. לאחרי הסתלקותו אף התחוללה מחלוקת, שידועה כ[[מחלוקת צאנז-סדיגורה]], בן היתר עקב המשכתם של בניו להתנהג בדרכו המיוחדת.<br />
<br />
לאחר הסתלקותו של רבי [[ישראל מרוז'ין]] בג' בחשוון תרי"א, המשיכו מספר מבניו בהנהגה במקומות אחרים, אך את מילוי מקומו בסדיגורה המשיך בנו הבכור רבי שלום יוסף פרידמן, שלא האריך ימים ונפטר עשרה חודשים בלבד אחרי אביו.<br />
<br />
== שושלת החסידות ==<br />
=== הדור הראשון והשני ===<br />
<br />
לאחר פטירת רבי שלום יוסף החל לכהן בסדיגורה אחיו רבי אברהם יעקב פרידמן, בנו השני של [[רבי ישראל מרוז'ין]] המכונה בחסידות "האדמו"ר הזקן", שייסד ובסיס את החסידות בסדיגורה. רבי אברהם יעקב כיהן כאדמו"ר בסאדיגורא במשך 32 שנים, ונפטר בשנת תרמ"ג.<br />
<br />
אחריו כיהן כאדמו"ר מסדיגורה בנו רבי ישראל פרידמן, מחבר הספר "אור ישראל", שנפטר בשנת תרס"ז. אחיו, רבי יצחק פרידמאן, עבר לעיירה בויאן והקים שם את שושלת [[חסידות בויאן]].<br />
<br />
=== הדור השלישי ===<br />
{{ערך מורחב|אברהם יעקב פרידמן (השני)}}<br />
אחר פטירתו של רבי ישראל כיהנו באדמו"רות בניו:<br />
<br />
רבי אהרן פרידמן - בעל ה"קדושת אהרן", שרוב חסידי אביו נהרו אליו – אך הוא נפטר כשש שנים אחריו, בי"ט בתשרי תרע"ג.<br />
<br />
[[אברהם יעקב פרידמן (השני)|רבי אברהם יעקב פרידמן]] - בעל ה"אביר יעקב", שבסוף ימיו התגורר בתל אביב ונפטר בה' טבת ה'תשכ"א.<br />
<br />
רבי שלמה חיים פרידמן (מכונה "ר' שלמה'ניו") - שבזמן מלחמת העולם הראשונה עבר להתגורר בעיר ווינה והפסיק לכהן באדמו"רות, אלא העדיף לעסוק בעסקנות ציבורית למען הפליטים ובישוב ארץ-ישראל.<br />
<br />
=== הדור הרביעי והחמישי ===<br />
{{ערך מורחב|אברהם יעקב פרידמן (השלישי)}}<br />
<br />
לאחר פטירת רבי אהרן, מונה בנו יחידו רבי [[מרדכי שלום יוסף פרידמן]] - בהיותו בגיל 16 בלבד – לאדמו"ר מסדיגורא. בחודש אדר תרצ"ט עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. היה חבר ב[[מועצת גדולי התורה|מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל]], ודברי תורתו נדפסו בסדרת הספרים "כנסת מרדכי". נפטר בכ"ט ניסן תשל"ט.<br />
<br />
אחרי פטירתו כיהן בנו, רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|רבי אברהם יעקב פרידמן]] כאדמו"ר. מרבית שנותיו באדמו"רות כיהן בעיר תל-אביב, ואף זכה להוראות מיוחדות מהרבי בקשר לכך, אך בסוף ימיו העביר את מרכז החסידות לבני ברק והתגורר בדירה צמודה לבית המדרש. דברי תורתו רוכזו בספר "עקבי אבירים". נפטר בי"ט טבת תשע"ג.<br />
<br />
=== הדור השביעי ===<br />
{{ערך מורחב|ישראל משה פרידמן}}<br />
<br />
בנו היחיד של רבי אברהם יעקב רבי [[ישראל משה פרידמן]], שבחיי אביו כיהן כרב קהילת חסידי סדיגורה בלונדון, הוכתר לאדמו"ר אחרי פטירת אביו.<br />
<br />
הנהגתו של רבי ישראל משה היתה מעט שונה מאביו, שפנה רבות לכיוון הציבור הדתי-לאומי{{הערה|ואף כונה לא פעם "האדמו"ר של הכיפות הסרוגות".}} אלא התמקד בעיקר בהגדלת והרחבת מוסדות החסידות, בזה עסק כל ימי כאדמו"ר.<br />
<br />
לאחר שבע שנים בלבד מפטירת אביו, נפטר לאחר מחלה קשה בכ"א באב תש"פ.<br />
<br />
=== הדור השמיני ===<br />
{{ערך מורחב|יצחק יהושע העשיל פרידמן}}<br />
<br />
רבי [[ישראל משה פרידמן]] מינה בצוואתו לממשיך דרכו את בנו החמישי בן ה-24, רבי [[יצחק יהושע העשיל פרידמן]], לאדמו"ר תחתיו.<br />
<br />
לאחר פטירתו ב[[כ"א אב תש"פ]] החליטה הרבנית אשת האדמו"ר בהסכמת הבנים לאפשר לשניים נוספים מהבנים להתעטר בתואר אדמו"ר:<br />
<br />
בנו הגדול רבי מרדכי שלום יוסף, חתן האדמו"ר רבי נפתלי הורביץ מ[[חסידות בוסטון|בוסטון]], התמנה לאדמו"ר מסדיגורה-ירושלים, ובנו רבי אהרן דב בער לאדמו"ר מסדיגורה-לונדון{{הערה|כבר שימש כרב הקהילה בעיר, לאחר עלות אביו על כס האדמו"רות.}}.<br />
<br />
למרות זאת, רובם של החסידים נותרו במרכז החסידות שבבני ברק תחת הנהגת רבי [[יצחק יהושע העשיל]], כפי צוואת האדמו"ר.<br />
<br />
== קשרי החסידות עם חסידות חב"ד-ליובאוויטש ==<br />
<br />
במשך השנים שמרו כל אדמו"רי החסידות על קשר קרוב עם חסידות חב"ד ונשיאיה.<br />
<br />
עוד בדורות הראשונים, היה רבי [[ישראל מרוז'ין]] בקשרי ידידות חמים עם אדמו"ר ה[[צמח צדק]], שהיה מכנהו "דער הייליגער רוז'ינער (=הרוז'ינר הקדוש)", וכאשר נפטר אף קרע עליו קריעה{{מקור}}{{הערה|וראה בקובץ מכתבים שבסוף ספר תהילים - אהל יוסף יצחק, עמוד 203, אודות ה"אהבה גדולה וחיבה יתירה" שהיתה ביניהם.}}. ובקשר זה המשיכו גם צאצאיו האדמו"רים.<br />
<br />
האדמו"ר רבי [[אברהם יעקב פרידמן|אברהם יעקב]] בעל ה"עקבי אבירים" היה מספר פעמים ב[[יחידות]] אצל הרבי, עימו שוחח ממושכות על ענייני השעה והנהגה בארץ הקודש{{הערה|[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/553880/jewish/14-Teves-5744-Yechidus-Sadigerer-Rebbe.htm הקלטה מאחת היחידויות]}}, ואכן הוכר שרבי אברהם יעקב נלחם רבות על ענייני [[שלימות הארץ]] בתוקף רב. כמו כן פעל רבות למען ה[[עשרת המבצעים|המבצעים]] של הרבי, ואף יצא בקריאה של חיבה אל כל יהודי באשר הוא להתחיל להניח [[תפילין]] בכל יום{{הערה|ראה- [https://col.org.il/news/22124 האדמו"ר מסדיגורה: "להשפיע על יהודים להניח תפילין"]}}. כמו כן סייע האדמו"ר עזר רבות ל[[מרכז רבני אירופה]] החב"די{{הערה|[https://col.org.il/news/53705 הרבנים נפגשו עם האדמו"ר] {{COL}.}}.<br />
<br />
בנו רבי [[ישראל משה פרידמן|ישראל משה]] היה אף הוא בקשרים עם הרבי ואף עבר מול פני הקודש במעמד [[חלוקת הדולרים]]. האדמו"ר ציין בכל עת את התפעלותו מ[[מפעל השליחות]] שהקים הרבי, ומ[[מסירות נפש|מסירות נפשם]] של ה[[שלוחים]] ברחבי העולם{{הערה|[https://col.org.il/news/69707 האדמו"ר בהתפעלות ממפעל השליחות] {{COL}}}}. כמו כן פעל רבי [[ישראל משה פרידמן|ישראל משה]] רבות למען שחרורו של האסיר החב"די ר' [[שלום מרדכי רובשקין]].<br />
<br />
ידועים קשריהם החמים של רבי [[יצחק יהושע העשיל פרידמן|יצחק יהושע העשיל]] ואחיו עם חסידות חב"ד, וכמסורת אבותיהם ממשיכים גם הם לכבד בנכחותם מעמדים חב"דיים שונים, כמו סיום הרמב"ם שנערך ע"י [[צעירי אגודת חב"ד|צאגו"ח]] ב[[י"ב תמוז]] ה'[[תשפ"א]]{{הערה|ראה: [https://col.org.il/news/131927 האדמו"רים הגיעו לחלוק כבוד למחולל תקנת לימוד הרמב"ם]}} בו השתתף רבי [[יצחק יהושע העשיל פרידמן|יצחק יהושע העשיל]], כאשר קודם לכן אירח בביתו משלחת [[בית דין רבני חב"ד|רבני חב"ד]] שהזמינוהו לסיום, ועוד.<br />
<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[https://col.org.il/news/126208 אבל בעולם החסידות - האדמו"ר מסדיגורה זצ"ל נפטר בגיל 65] {{חב"ד און ליין}}<br />
*[https://col.org.il/news/126299 משלחת רבני חב"ד ניחמה את בניו של האדמו"ר מסדיגורה] {{חב"ד און ליין}}<br />
<br />
{{חצרות}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>מוישע זוכמיר