https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&user=%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%A0%D7%A2%D7%9F+%D7%92%D7%9E%D7%95%22%D7%A9&feedformat=atomחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2024-03-28T15:23:04Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.34.2https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A1&diff=323344תומכי תמימים פוקונוס2019-08-06T00:01:01Z<p>לערנען גמו"ש: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים פוקונוס<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה סיגייט.jpg|ממוזער|]]<br />
|כתובית=בנין הישיבה במשכנה הראשון בסיגייט<br />
|אפיון=[[ישיבה גדולה]]<br />
|תאריך יסוד=[[חודש אלול]] [[תשע"ד]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=הרי פוקונוס במדינת פנסליבניה ב[[ארצות הברית]]<br />
|מייסד=הרב [[מנחם מנדל הנדל]]<br />
|ראש הישיבה=הרב מנחם מענדל קרסניאנסקי<br />
|[[משגיח]] ראשי=<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[שמריהו מטוסוב]]<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מספר תלמידים=20<br />
|ספר פלפולים=<br />
|קובץ הערות="כמים לים מכסים"<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:סיום_רמבם_סיגייט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[סיום הרמב"ם]] בהיכל הלימוד של הישיבה (תשע"ד)]]<br />
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] פוקונוס''' היא [[ישיבה גדולה]] בהרי הפנסליבניה ב[[ארצות הברית]], העומדת תחת הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים קווינס]] ומהווה כהמשך ל[[ישיבה קטנה|ישיבה הקטנה]].<br />
<br />
הישיבה נפתחה בשנת [[תשע"ד]] על ידי העסקן החסידי הרב [[מנחם מענדל הנדל]].<br />
<br />
תלמידי הישיבה מפעילים מערכת הוצאה לאור של קובצי חידושי תורה, היוצאים לאור תחת השם "כמים לים מכסים"{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/81163_he_1.pdf קובץ א' - י"א ניסן ה'תשע"ד] {{PDF}} {{אינפו}}}}. במשך השנים הופיע בקובצים סקירות נדירות מקיפות במיוחד על הנושאים: [[נשמה חדשה לעתיד לבוא]]. ה[[גניזה החרסונית]]. בנוסף הוציאו לאור קובץ מיוחד של ביאורים בשו"ע אדמו"ר הזקן הלכות חמץ.<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
עם סיום מחזור הלימודים של הכיתה הראשונה של ישיבת [[תומכי תמימים קווינס]] בשנת הלימודים תשע"ג, הכריזה ההנהלה הגשמית של הישיבה על פתיחת [[ישיבה גדולה]] חדשה עבור בוגרי הישיבה שתנוהל באותה רוח.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ד]] פתחה הישיבה את שעריה בשכונת [[סיגייט]] שב[[ברוקלין]], הנחשבת לאחת השכונות השקטות והרגועות בעיר [[ניו יורק]]. השכונה נבחרה בשל העובדה שהיא מנותקת משאון העיר, כפי ש[[הרבי]] סיפר במכתב לר' [[שלמה חיים קסלמן]]: {{ציטוטון|וכמה פעמים שמעתי מ[[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ]] על דבר ישיבת כרכים קשה, והפליג בהמעלה שהיתה ל[[תומכי תמימים ליובאוויטש|הישיבה בליובאוויטש]] ששם היתה הישיבה עיקר ושאר עניני העיר לא תפסו מקום כלל לבלבל את התלמידים הקטנים בדעה ואפילו לא הגדולים, מה שאין כן בניו-יארק וכו'}}.<br />
<br />
שנה לאחר מכן נרכש עבור הישיבה קומפלקס מבודד בהרי הפוקונוס שבמדינת פנסליבניה, ועם תחילת שנת הלימודים עברה הישיבה למשכנה הקבוע. באותה שנה הצטרף לצוות הישיבה הרב [[שמריהו מטוסוב]] ששימש עד אז כמחנך ב[[תלמוד תורה]] ב[[ברינואה]] שב[[צרפת]]. לקראת שנת תשע"ט הצטרף לצוות הישיבה הרב נומען.<br />
<br />
== צוות הישיבה ==<br />
*[[ראש ישיבה]] - הרב מנחם מענדל אייזנמאן.<br />
*[[משפיעים]] - הרב [[שמריהו מטוסוב]], הרב נומען.<br />
*מנהל רוחני - מנחם מענדל סילמאן.<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
{{מיון רגיל: פוקונוס}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית]]</div>לערנען גמו"שhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90&diff=321887חברותא2019-06-02T13:43:54Z<p>לערנען גמו"ש: </p>
<hr />
<div>{{בעריכה}}<br />
<br />
'''חַבְרוּתָא''' היא שיטת לימוד נפוצה בתרבות הישיבתית - יהודית שבה זוג-לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו. שיטת לימוד זו מקובלת בלימוד תורה, ובמיוחד בלימוד תלמוד. כמו כן, חברותא היא כינויו של כל אחד מזוג הלומדים; בן הזוג האחד הוא חברותא של בן זוגו.<br />
<br />
{{חלונית<br />
|תוכן = "האדם דומה לאבן. כשהיא עומדת בפני עצמה – אין היא מחוללת מאומה, אבל כשמקישים אבן באבן – יוצאים ניצוצות אש. זה כוחה של חברותא" <br />
|מקור = רבי מרדכי מלכוביץ<br />
}}<br />
<br />
הלימוד בחברותא מתבסס על אינטראקציות רצופות בין שני הלומדים, ובכך יחודה לעומת לימוד עצמי או לימוד פרונטאלי בכתה. לדעתם של מצדדי השיטה יש בה כדי להעצים את הלימוד, ולהגיע למה שמכונה בז'רגון הישיבתי "עמל תורה" כלומר מאמץ אינטלקטואלי בלימוד. הם גם סבורים שיש לה ערך לימודי וקוגניטיבי מאחר שיש משא ומתן בין שני לומדים. מושג ה"חברותא" הפך לאחד מההיבטים המרכזיים באתוס הישיבתי, למרות שלא היה קיים בישיבות ליטא הוותיקות ([[וולוז'ין]] [[טלז]]), שם לא למדו ב"חברותא" אלא ב[[יחידות]], תוך כדי השתתפות התלמידים ב"דיבור בלימוד" בקבוצות גדולות יותר ב[[בית המדרש]].<br />
<br />
===מקור השם===<br />
<br />
המילה חברותא מגיעה מן הארמית ופירושה "חברות".<br />
<br />
===דברי חכמים בשבח השיטה===<br />
<br />
יש הטוענים כי בדברי חז"ל מופיעה צורת הלימוד בחברותא לשבח, בעוד שלימוד יחידני מגונה. שני הצדדים מופיעים בתלמוד הבבלי במסכת תענית: "מה ברזל זה, אחד מחדד את חבירו - אף שני תלמידי חכמים מחדדין זה את זה בהלכה... למה נמשלו דברי תורה כאש, לומר לך: מה אש אינו דולק יחיד - אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי... חרב על שונאיהן של תלמידי חכמים (בלשון סגי נהור, כלומר על תלמידי החכמים עצמם) שעוסקין בד בבד (כלומר, לבד) בתורה, ולא עוד אלא שמטפשין (נהיים טפשים ולא-מחודדים)"[1]. עם זאת, קשה לומר שהכוונה דווקא ללימוד בצמדים כשיטה קבועה.<br />
<br />
לשון דומה מצויה בילקוט שמעוני: "אין סכין מתחדדת אלא בירכה של חברתה, כך אין תלמיד חכם משתבח אלא בחברו"[2]. יש מפרשים כך גם את מה שנאמר בפרקי אבות: "עשה לך רב וקנה לך חבר", כלומר לקנות חברותא ללמוד עמו[3]<br />
<br />
===בחירת חברותא===<br />
<br />
בדרך כלל אדם בוחר חברותא המתאים לו מבחינת קצב הלימוד, שיטת הלמידה וכן במאפיינים חיצוניים - גיל, שיוך דתי וכו'. בחירת החברותא אינה הדדית בצורה מלאה, מאחר שיש [[תלמידים]] הנחשבים מבוקשים יותר כ"חברותא". ישנם מוסדות בהם בחירת החברותא נעשית על ידי [[איש סגל]] ([[ר"מ]] או "[[משגיח]]"). הדבר נפוץ בישיבות לצעירים בגיל [[תיכון]], בהן המורים מעוניינים לאפשר קצב שונה של [[לימוד]] בתוך ה[[כיתה]], או לצרף תלמיד מתקדם לתלמיד מתקשה. גם בישיבות גבוהות מצרפים תלמיד מתחיל לתלמיד ותיק, המכונה "אילן" על מנת לתמוך בתהליך הסוציאליזציה לערכי הישיבה ולשיטות הלימוד בה.<br />
<br />
===תועלתה===<br />
<br />
הלימוד בחברותא עוזר לשיפור הזיכרון{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8369.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך כב ח'שסט.]}} וחידוד הדברים כיוון שברגע שאדם רוצה להעביר משהו בדיבור לחבירו עליו להשקיע בזה קצת [[מחשבה]] שזו גורמת שיתחדד ויתווסף אצלו ב[[זיכרון]]<br />
<br />
===במשנתו של הרבי===<br />
<br />
בלימוד לבד לעצמו, "קשה לפעול בעצמו חיות לעבעדיקייט" והעצה לזה היא הלימוד בחברותא, "בטח יוכל למצוא עתה במחנו חברותא בזה ויגעת ומצאת תאמין"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1435.htm אגרות קודש כרך ה אגרת א'תלה.]}}. ה"עצה היעוצה" להעדר סדר הוא "שתהי' ההסכמה וההחלטה בת קיימא כשמתקשרים בזה (מ'פארבינדט זיך) עם חבר וחברותא, שזה מעיק (מאכט איינג) שלא לקיים ההחלטה, כיון שעי"ז גורם אי נעימות לשני"{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7729.htm אגרות קודש כרך כ ז'תשכט.]}}. החברותא הוא הגורם המביא להצלחה המיוחלת{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6820.htm אגרות קודש כרך י"ח ו'תתכ.]}}. ובאמצעות כך מתקשר לנושא הנלמד יותר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3080.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך י ג'פ.]}}, והלימוד הוא "בר קיימא" ואינו ב"התבודדות"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4152a.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יב ד'קנב*.]}}. וזהו רק לטובת עצמו ולא אף אחד אחר, מכיון במבחן התוצאה הסופית יהיה שמח מיבול לימודו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4847.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יד ד'תתמז.]}}.<br />
<br />
===בחירת חברותא (2)===<br />
הלימוד בחברותא אינו רק ענין משותף ברמה הלימודית אלא "התאמה לא רק בידיעות ובכשרונות אלא גם בתכונות הנפש וכו'"{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7664.htm אגרות קודש כרך כ ז'תרסד.]}}. ובזה מתקיים "דיבוק חברים טובים" {{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2445.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך ח ב'תמה ועוד.]}}, שהוא אחד מהארבעים ושמונה דברים,{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3563.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יא ג'תקסג.]}} בה התורה נקנית{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3080.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך י ג'פ.]}}. אך גם במקרה של חברותא שיש לו כמה נקודות בלתי רצויות צריך לנסות להדגיש את המשותף והטוב שבזולת{{הערה|1=לדוגמא שאינו מאריך בתפילה וכדומה [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6653.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יח ו'תתכ.]}}, בנוסף צריך לנסות להשפיע עליו הן בדרכי התורה והמצות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/7/9/210.htm ספר השיחות — תרצ"א פורים תרצ"א עמוד 210.]}} והן ב'טוב' שבלימוד שיוכלו לדבר בענינים זכים ונעלים.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/6/3/40.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 ספר השיחות תרפ"ג י"ט כסלו תרפ"ג עמוד 40.]}}<br />
<br />
<br />
במסגרת של ישיבה או קהילה הרבי מפנה את מי שאין לו חברותות לההנהלה או לסמכות התורנית בקהילה זו {{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2445.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך ח ב'תמה.]}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4358.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יג ד'שנח.]}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5114.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יד ה'קיד /.]}}, והאחריות בזה רובצת על כתיפם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/21/8103.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך כא ח'קג.]}}. במסגרות כאלו הרבי מייעץ שעריכת החברותות מועילה יהיה באופן שסוג ב' (נחות יותר בהבנה) ילמד עם סוג א' וסוג ג' עם סוג ב'{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3749.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יא ג'תשמט.]}}.<br />
מצד סדרי הישיבה הוא "ההנהגה הכי נחוצה ללמוד בחברותא"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5001.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יד ה'א.]}}. "אם אין נמצא במחיצתו מי שיבין הלימוד כמותו, יהי' עכ"פ מי שלמטה הימנו, והרי נאמר ומתלמידי יותר מכולם"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/3974.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יב ג'תתקעד.]}}.<br />
===מי שאין לו חברותא===<br />
בנוגע למי שאין לו חברותא הרבי כותב: "ובהנוגע לפועל גם במקרה שלך, בנוסף לזה שבגיל כמו שלך אין העיקר החבר אלא ההתמדה והשקידה שלך, ואזי לא תצטרך לחפש חבר אלא החברים 'ירדפו' אחריך ללמוד איתך בחברותא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4477.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 על דרך זה ראה אגרות קודש כרך יג ד'תעז.]}}., וגם אם אפילו יקח זמן עד שתגיע למצב הזה ובנתיים אין זה נוח וקשה ללמוד בלי חבר, בכל זאת עליך לעשות זאת עם אנרגיה ולהיות בטוח שזה לזמן קצר לפי ערך.<br />
כל זה מדובר באם מה שכתבת הוא נכון במאה אחוז. אלא שכידוע "אדם קרוב אצל עצמו" ועל כן יש לצאת מתוך נקודת הנחה שיתכן שהמצב הוא אחרת, וכמו שכתוב "על כל פשעים תכסה אהבה" (אהבת עצמו), ולכן עליך להתבונן בכך שיתכן שבאם יהיה שינוי לטובה בעניינים שתלויים בך – יתוקן במילא הענין שעליו הינך כותב לפחות במידה מוגבלת". {{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1435.htm אג"ק כרך ט"ו עמ' שפב.]}}.<br />
<br />
ובמכתב אחר הרבי מנמק ומפרט: פשוט שאין להבטל ח"ו מתלמוד תורה, גם אם אין חבר, וכבר אמרו רז"ל שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה עליו נאמר אבוא אליך וברכתיך (אבות ג' ו'), ראה ג"כ אגרת הקדש לרבנו הזקן בעל התניא - פוסק בנסתר דתורה - והשולחן ערוך - פוסק בנגלה דתורה, סימן כ"ג{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3563.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יא ג'תקסג.]}}. באם לא יכול למצוא בשום פנים חברותא הרי "עכ"פ במקום לימוד תורה ברבים וכמו ישיבה ובית המדרש" {{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4127.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יב ד'קכז.]}}.<br />
<br />
גם אם יש רק "חברותא בלתי מתאימה, שזה ממעט גם בהצלחת הלימוד, בכל אופן גם אם אין חברותא מובן שמוכרח לימוד התורה"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5190.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יד ה'קצ.]}} בשאר ימי השבוע{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6164.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יז ו'קסד.]}}., ואין לך דבר העומד בפני הרצון{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5897a.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך טז ה'תתצז*.]}}.<br />
<br />
מי שיש לו כבר חברותא ולומדים בטוב אין כל סיבה לשנות לחברותא אחרת - כיון שמסתבר שהשינוי הוא רק לגריעותא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4706.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יג ד'תשו.]}}.<br />
===אברכים===<br />
<br />
הרבי מדגיש ש"גם לאחר" זמן שהותו של האברך בכולל "צ״ל [=צריך להיות] קביעות עיתים בתורה בחברותא{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/28/10952.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך כח י'תתקנב.]}} - ולכן לדור בעיר שיש שם אפשריות זו"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/28/10901.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך כח י'תתקא.] צילום גוף כתי"ק ראה כאן (ע' 2): [http://www.col.org.il/files/0.98328362836_1562239.pdf]}}. הרבי תבע לימוד בנגלה וחסידות בחברותא כל יום{{הערה|1=צילום גוף כתי"ק ראה כאן (ע' 5): [http://www.col.org.il/files/0.98328362836_1562239.pdf]}}. אף באם יש לו חברותא רק פעם אחת בשבוע צריך למצוא פתרון מהיר לכך אבל לכל הפחות צריך ללמוד ביחידות בשאר הימים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5897a.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך טז ה'תתצז*.]}}. באחת ההתוועדויות הרבי הורה שהבעלי-עסק שיש להם קביעות ללמוד בחברותא לכה"פ פעם בשבוע – יאמרו לחיים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/16/105.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשי"א.]}}.<br />
<br />
===דברים אשר הרבי כותב ללמוד בחברותא===<br />
חוץ מלימוד נגלה וחסידות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5264.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 ראה אגרות קודש ריי"ץ כרך יד ה'רסד.]}} בחברותא באופן כללי, ישנם דברים מוגדרים אשר יש ללמוד אותם בחברותא<br />
* הלכות הצריכות בתור הכנה לחיי נשואין{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1339.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך ה א'שלט.]}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6246.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יז ו'רמו.]}}.<br />
*גם נשים צריכים ללמוד בחברותא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5198.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 ראה לדוגמה אגרות קודש כרך יד ה'קצח.]}}, פעם פעמים בשבוע{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6164.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יז ו'קסד.]}}.<br />
*עיון והעמקה בעניני גאולה ומשיח {{הערה|1=[https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAYmxpWHRmdFZqaFk שיחת שבת פרשת תזריע מצורע תנש"א סעיף י"ג הערה 118 ובבלתי מוגה]}}<br />
==קישורים חיצונים ==<br />
*[http://www.col.org.il/files/0.98328362836_1562239.pdf קובץ תשובות ומענות בקשר ללימוד בכולל]<br />
*[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/22/205.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 על מה התבטא אדמו"ר הריי"ץ "אַ שיינע פיינע חברותא"]<br />
*[https://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%A3-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%9C%D7%91%D7%93-%D7%90%D7%95-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90/ הרב ברוין:מה עדיף: לימוד לבד או לימוד בחברותא?]<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}</div>לערנען גמו"שhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A1&diff=320682תומכי תמימים פוקונוס2019-05-01T17:17:39Z<p>לערנען גמו"ש: /* צוות הישיבה */</p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים פוקונוס<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה סיגייט.jpg|ממוזער|]]<br />
|כתובית=בנין הישיבה במשכנה הראשון בסיגייט<br />
|אפיון=[[ישיבה גדולה]]<br />
|תאריך יסוד=[[חודש אלול]] [[תשע"ד]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=הרי פוקונוס במדינת פנסליבניה ב[[ארצות הברית]]<br />
|מייסד=הרב [[מנחם מנדל הנדל]]<br />
|ראש הישיבה=הרב מנחם מענדל קרסניאנסקי<br />
|[[משגיח]] ראשי=<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[שמריהו מטוסוב]]<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מספר תלמידים=20<br />
|ספר פלפולים=<br />
|קובץ הערות="כמים לים מכסים"<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:סיום_רמבם_סיגייט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[סיום הרמב"ם]] בהיכל הלימוד של הישיבה (תשע"ד)]]<br />
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] פוקונוס''' היא [[ישיבה גדולה]] בהרי הפנסליבניה ב[[ארצות הברית]], העומדת תחת הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים קווינס]] ומהווה כהמשך ל[[ישיבה קטנה|ישיבה הקטנה]].<br />
<br />
הישיבה נפתחה בשנת [[תשע"ד]] על ידי העסקן החסידי הרב [[מנחם מענדל הנדל]].<br />
<br />
תלמידי הישיבה מפעילים מערכת הוצאה לאור של קובצי חידושי תורה, היוצאים לאור תחת השם "כמים לים מכסים"{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/81163_he_1.pdf קובץ א' - י"א ניסן ה'תשע"ד] {{PDF}} {{אינפו}}}}. ראוי לציין שבמשך השנים הופיע בקובצים סקירות נדירות מקיפות במיוחד על הנושאים: [[נשמה חדשה לעתיד לבוא]] ה[[גניזה החרסונית]] בנוסף הופיע קובץ מיוחד של ביאורים בשו"ע אדמו"ר הזקן הלכות חמץ.<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
עם סיום מחזור הלימודים של הכיתה הראשונה של ישיבת [[תומכי תמימים קווינס]] בשנת הלימודים תשע"ג, הכריזה ההנהלה הגשמית של הישיבה על פתיחת [[ישיבה גדולה]] חדשה עבור בוגרי הישיבה שתנוהל באותה רוח.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ד]] פתחה הישיבה את שעריה בשכונת [[סיגייט]] שב[[ברוקלין]], הנחשבת לאחת השכונות השקטות והרגועות בעיר [[ניו יורק]]. השכונה נבחרה בשל העובדה שהיא מנותקת משאון העיר, כפי ש[[הרבי]] סיפר במכתב לר' [[שלמה חיים קסלמן]]: {{ציטוטון|וכמה פעמים שמעתי מ[[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ]] על דבר ישיבת כרכים קשה, והפליג בהמעלה שהיתה ל[[תומכי תמימים ליובאוויטש|הישיבה בליובאוויטש]] ששם היתה הישיבה עיקר ושאר עניני העיר לא תפסו מקום כלל לבלבל את התלמידים הקטנים בדעה ואפילו לא הגדולים, מה שאין כן בניו-יארק וכו'}}.<br />
<br />
שנה לאחר מכן נרכש עבור הישיבה קומפלקס מבודד בהרי הפוקונוס שבמדינת פנסליבניה, ועם תחילת שנת הלימודים עברה הישיבה למשכנה הקבוע. באותה שנה הצטרף לצוות הישיבה הרב [[שמריהו מטוסוב]] ששימש עד אז כמחנך ב[[תלמוד תורה]] ב[[ברינואה]] שב[[צרפת]]. לקראת שנת תשע"ט הצטרף לצוות הישיבה הרב נומען.<br />
<br />
== צוות הישיבה ==<br />
*[[ראש ישיבה]] - הרב מנחם מענדל אייזנמאן.<br />
*[[משפיעים]] - הרב [[שמריהו מטוסוב]], הרב נומען.<br />
*מנהל רוחני - מנחם מענדל סילמאן.<br />
*העסקן ר' [[מנחם מנדל הנדל]]<br />
<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
{{מיון רגיל: פוקונוס}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית]]</div>לערנען גמו"שhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A1&diff=320681תומכי תמימים פוקונוס2019-05-01T17:16:12Z<p>לערנען גמו"ש: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים פוקונוס<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה סיגייט.jpg|ממוזער|]]<br />
|כתובית=בנין הישיבה במשכנה הראשון בסיגייט<br />
|אפיון=[[ישיבה גדולה]]<br />
|תאריך יסוד=[[חודש אלול]] [[תשע"ד]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=הרי פוקונוס במדינת פנסליבניה ב[[ארצות הברית]]<br />
|מייסד=הרב [[מנחם מנדל הנדל]]<br />
|ראש הישיבה=הרב מנחם מענדל קרסניאנסקי<br />
|[[משגיח]] ראשי=<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[שמריהו מטוסוב]]<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מספר תלמידים=20<br />
|ספר פלפולים=<br />
|קובץ הערות="כמים לים מכסים"<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:סיום_רמבם_סיגייט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[סיום הרמב"ם]] בהיכל הלימוד של הישיבה (תשע"ד)]]<br />
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] פוקונוס''' היא [[ישיבה גדולה]] בהרי הפנסליבניה ב[[ארצות הברית]], העומדת תחת הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים קווינס]] ומהווה כהמשך ל[[ישיבה קטנה|ישיבה הקטנה]].<br />
<br />
הישיבה נפתחה בשנת [[תשע"ד]] על ידי העסקן החסידי הרב [[מנחם מענדל הנדל]].<br />
<br />
תלמידי הישיבה מפעילים מערכת הוצאה לאור של קובצי חידושי תורה, היוצאים לאור תחת השם "כמים לים מכסים"{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/81163_he_1.pdf קובץ א' - י"א ניסן ה'תשע"ד] {{PDF}} {{אינפו}}}}. ראוי לציין שבמשך השנים הופיע בקובצים סקירות נדירות מקיפות במיוחד על הנושאים: [[נשמה חדשה לעתיד לבוא]] ה[[גניזה החרסונית]] בנוסף הופיע קובץ מיוחד של ביאורים בשו"ע אדמו"ר הזקן הלכות חמץ.<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
עם סיום מחזור הלימודים של הכיתה הראשונה של ישיבת [[תומכי תמימים קווינס]] בשנת הלימודים תשע"ג, הכריזה ההנהלה הגשמית של הישיבה על פתיחת [[ישיבה גדולה]] חדשה עבור בוגרי הישיבה שתנוהל באותה רוח.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ד]] פתחה הישיבה את שעריה בשכונת [[סיגייט]] שב[[ברוקלין]], הנחשבת לאחת השכונות השקטות והרגועות בעיר [[ניו יורק]]. השכונה נבחרה בשל העובדה שהיא מנותקת משאון העיר, כפי ש[[הרבי]] סיפר במכתב לר' [[שלמה חיים קסלמן]]: {{ציטוטון|וכמה פעמים שמעתי מ[[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ]] על דבר ישיבת כרכים קשה, והפליג בהמעלה שהיתה ל[[תומכי תמימים ליובאוויטש|הישיבה בליובאוויטש]] ששם היתה הישיבה עיקר ושאר עניני העיר לא תפסו מקום כלל לבלבל את התלמידים הקטנים בדעה ואפילו לא הגדולים, מה שאין כן בניו-יארק וכו'}}.<br />
<br />
שנה לאחר מכן נרכש עבור הישיבה קומפלקס מבודד בהרי הפוקונוס שבמדינת פנסליבניה, ועם תחילת שנת הלימודים עברה הישיבה למשכנה הקבוע. באותה שנה הצטרף לצוות הישיבה הרב [[שמריהו מטוסוב]] ששימש עד אז כמחנך ב[[תלמוד תורה]] ב[[ברינואה]] שב[[צרפת]]. לקראת שנת תשע"ט הצטרף לצוות הישיבה הרב נומען.<br />
<br />
== צוות הישיבה ==<br />
*[[ראש ישיבה]] - הרב מנחם מענדל אייזנמאן.<br />
*[[משפיעים]] - הרב [[שמריהו מטוסוב]], הרב נומען.<br />
*מנהל רוחני - מנחם מענדל סילמאן.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
{{מיון רגיל: פוקונוס}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית]]</div>לערנען גמו"שhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A1&diff=320679תומכי תמימים פוקונוס2019-05-01T17:15:27Z<p>לערנען גמו"ש: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים פוקונוס<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה סיגייט.jpg|ממוזער|]]<br />
|כתובית=בנין הישיבה במשכנה הראשון בסיגייט<br />
|אפיון=[[ישיבה גדולה]]<br />
|תאריך יסוד=[[חודש אלול]] [[תשע"ד]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=הרי פוקונוס במדינת פנסליבניה ב[[ארצות הברית]]<br />
|מייסד=הרב [[מנחם מנדל הנדל]]<br />
|ראש הישיבה=הרב מנחם מענדל קרסניאנסקי<br />
|[[משגיח]] ראשי=<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[שמריהו מטוסוב]]<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מספר תלמידים=20<br />
|ספר פלפולים=<br />
|קובץ הערות="כמים לים מכסים"<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:סיום_רמבם_סיגייט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[סיום הרמב"ם]] בהיכל הלימוד של הישיבה (תשע"ד)]]<br />
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] פוקונוס''' היא [[ישיבה גדולה]] בהרי הפנסליבניה ב[[ארצות הברית]], העומדת תחת הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים קווינס]] ומהווה כהמשך ל[[ישיבה קטנה|ישיבה הקטנה]].<br />
<br />
הישיבה נפתחה בשנת [[תשע"ד]] על ידי העסקן החסידי הרב [[מנחם מענדל הנדל]].<br />
<br />
תלמידי הישיבה מפעילים מערכת הוצאה לאור של קובצי חידושי תורה, היוצאים לאור תחת השם "כמים לים מכסים"{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/81163_he_1.pdf קובץ א' - י"א ניסן ה'תשע"ד] {{PDF}} {{אינפו}}}}. ראוי לציין שבמשך השנים הופיע בקובצים סקירות נדירות מקיפות במיוחד על הנושאים: [נשמה חדשה לעתיד לבוא] ה[גניזה החרסונית] בנוסף הופיע קובץ מיוחד של ביאורים בשו"ע אדמו"ר הזקן הלכות חמץ.<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
עם סיום מחזור הלימודים של הכיתה הראשונה של ישיבת [[תומכי תמימים קווינס]] בשנת הלימודים תשע"ג, הכריזה ההנהלה הגשמית של הישיבה על פתיחת [[ישיבה גדולה]] חדשה עבור בוגרי הישיבה שתנוהל באותה רוח.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ד]] פתחה הישיבה את שעריה בשכונת [[סיגייט]] שב[[ברוקלין]], הנחשבת לאחת השכונות השקטות והרגועות בעיר [[ניו יורק]]. השכונה נבחרה בשל העובדה שהיא מנותקת משאון העיר, כפי ש[[הרבי]] סיפר במכתב לר' [[שלמה חיים קסלמן]]: {{ציטוטון|וכמה פעמים שמעתי מ[[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ]] על דבר ישיבת כרכים קשה, והפליג בהמעלה שהיתה ל[[תומכי תמימים ליובאוויטש|הישיבה בליובאוויטש]] ששם היתה הישיבה עיקר ושאר עניני העיר לא תפסו מקום כלל לבלבל את התלמידים הקטנים בדעה ואפילו לא הגדולים, מה שאין כן בניו-יארק וכו'}}.<br />
<br />
שנה לאחר מכן נרכש עבור הישיבה קומפלקס מבודד בהרי הפוקונוס שבמדינת פנסליבניה, ועם תחילת שנת הלימודים עברה הישיבה למשכנה הקבוע. באותה שנה הצטרף לצוות הישיבה הרב [[שמריהו מטוסוב]] ששימש עד אז כמחנך ב[[תלמוד תורה]] ב[[ברינואה]] שב[[צרפת]]. לקראת שנת תשע"ט הצטרף לצוות הישיבה הרב נומען.<br />
<br />
== צוות הישיבה ==<br />
*[[ראש ישיבה]] - הרב מנחם מענדל אייזנמאן.<br />
*[[משפיעים]] - הרב [[שמריהו מטוסוב]], הרב נומען.<br />
*מנהל רוחני - מנחם מענדל סילמאן.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
{{מיון רגיל: פוקונוס}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית]]</div>לערנען גמו"שhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A1&diff=320678תומכי תמימים פוקונוס2019-05-01T17:11:28Z<p>לערנען גמו"ש: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים פוקונוס<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה סיגייט.jpg|ממוזער|]]<br />
|כתובית=בנין הישיבה במשכנה הראשון בסיגייט<br />
|אפיון=[[ישיבה גדולה]]<br />
|תאריך יסוד=[[חודש אלול]] [[תשע"ד]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=הרי פוקונוס במדינת פנסליבניה ב[[ארצות הברית]]<br />
|מייסד=הרב [[מנחם מנדל הנדל]]<br />
|ראש הישיבה=הרב מנחם מענדל קרסניאנסקי<br />
|[[משגיח]] ראשי=<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[שמריהו מטוסוב]]<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מספר תלמידים=20<br />
|ספר פלפולים=<br />
|קובץ הערות="כמים לים מכסים"<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:סיום_רמבם_סיגייט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[סיום הרמב"ם]] בהיכל הלימוד של הישיבה (תשע"ד)]]<br />
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] פוקונוס''' היא [[ישיבה גדולה]] בהרי הפנסליבניה ב[[ארצות הברית]], העומדת תחת הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים קווינס]] ומהווה כהמשך ל[[ישיבה קטנה|ישיבה הקטנה]].<br />
<br />
הישיבה נפתחה בשנת [[תשע"ד]] על ידי העסקן החסידי הרב [[מנחם מענדל הנדל]].<br />
<br />
תלמידי הישיבה מפעילים מערכת הוצאה לאור של קובצי חידושי תורה, היוצאים לאור תחת השם "כמים לים מכסים"{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/81163_he_1.pdf קובץ א' - י"א ניסן ה'תשע"ד] {{PDF}} {{אינפו}}}}.<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
עם סיום מחזור הלימודים של הכיתה הראשונה של ישיבת [[תומכי תמימים קווינס]] בשנת הלימודים תשע"ג, הכריזה ההנהלה הגשמית של הישיבה על פתיחת [[ישיבה גדולה]] חדשה עבור בוגרי הישיבה שתנוהל באותה רוח.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ד]] פתחה הישיבה את שעריה בשכונת [[סיגייט]] שב[[ברוקלין]], הנחשבת לאחת השכונות השקטות והרגועות בעיר [[ניו יורק]]. השכונה נבחרה בשל העובדה שהיא מנותקת משאון העיר, כפי ש[[הרבי]] סיפר במכתב לר' [[שלמה חיים קסלמן]]: {{ציטוטון|וכמה פעמים שמעתי מ[[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ]] על דבר ישיבת כרכים קשה, והפליג בהמעלה שהיתה ל[[תומכי תמימים ליובאוויטש|הישיבה בליובאוויטש]] ששם היתה הישיבה עיקר ושאר עניני העיר לא תפסו מקום כלל לבלבל את התלמידים הקטנים בדעה ואפילו לא הגדולים, מה שאין כן בניו-יארק וכו'}}.<br />
<br />
שנה לאחר מכן נרכש עבור הישיבה קומפלקס מבודד בהרי הפוקונוס שבמדינת פנסליבניה, ועם תחילת שנת הלימודים עברה הישיבה למשכנה הקבוע. באותה שנה הצטרף לצוות הישיבה הרב [[שמריהו מטוסוב]] ששימש עד אז כמחנך ב[[תלמוד תורה]] ב[[ברינואה]] שב[[צרפת]]. לקראת שנת תשע"ט הצטרף לצוות הישיבה הרב נומען.<br />
<br />
== צוות הישיבה ==<br />
*[[ראש ישיבה]] - הרב מנחם מענדל אייזנמאן.<br />
*[[משפיעים]] - הרב [[שמריהו מטוסוב]], הרב נומען.<br />
*מנהל רוחני - מנחם מענדל סילמאן.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
{{מיון רגיל: פוקונוס}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית]]</div>לערנען גמו"שhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A1&diff=320675תומכי תמימים פוקונוס2019-05-01T17:09:57Z<p>לערנען גמו"ש: /* צוות הישיבה */</p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים פוקונוס<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה סיגייט.jpg|ממוזער|]]<br />
|כתובית=בנין הישיבה במשכנה הראשון בסיגייט<br />
|אפיון=[[ישיבה גדולה]]<br />
|תאריך יסוד=[[חודש אלול]] [[תשע"ד]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=הרי פוקונוס במדינת פנסליבניה ב[[ארצות הברית]]<br />
|מייסד=הרב [[מנחם מנדל הנדל]]<br />
|ראש הישיבה=הרב מנחם מענדל קרסניאנסקי<br />
|[[משגיח]] ראשי=<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[שמריהו מטוסוב]]<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מספר תלמידים=30<br />
|ספר פלפולים=<br />
|קובץ הערות="כמים לים מכסים"<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:סיום_רמבם_סיגייט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[סיום הרמב"ם]] בהיכל הלימוד של הישיבה (תשע"ד)]]<br />
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] פוקונוס''' היא [[ישיבה גדולה]] בהרי הפנסליבניה ב[[ארצות הברית]], העומדת תחת הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים קווינס]] ומהווה כהמשך ל[[ישיבה קטנה|ישיבה הקטנה]].<br />
<br />
הישיבה נפתחה בשנת [[תשע"ד]] על ידי העסקן החסידי הרב [[מנחם מענדל הנדל]].<br />
<br />
תלמידי הישיבה מפעילים מערכת הוצאה לאור של קובצי חידושי תורה, היוצאים לאור תחת השם "כמים לים מכסים"{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/81163_he_1.pdf קובץ א' - י"א ניסן ה'תשע"ד] {{PDF}} {{אינפו}}}}.<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
עם סיום מחזור הלימודים של הכיתה הראשונה של ישיבת [[תומכי תמימים קווינס]] בשנת הלימודים תשע"ג, הכריזה ההנהלה הגשמית של הישיבה על פתיחת [[ישיבה גדולה]] חדשה עבור בוגרי הישיבה שתנוהל באותה רוח.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ד]] פתחה הישיבה את שעריה בשכונת [[סיגייט]] שב[[ברוקלין]], הנחשבת לאחת השכונות השקטות והרגועות בעיר [[ניו יורק]]. השכונה נבחרה בשל העובדה שהיא מנותקת משאון העיר, כפי ש[[הרבי]] סיפר במכתב לר' [[שלמה חיים קסלמן]]: {{ציטוטון|וכמה פעמים שמעתי מ[[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ]] על דבר ישיבת כרכים קשה, והפליג בהמעלה שהיתה ל[[תומכי תמימים ליובאוויטש|הישיבה בליובאוויטש]] ששם היתה הישיבה עיקר ושאר עניני העיר לא תפסו מקום כלל לבלבל את התלמידים הקטנים בדעה ואפילו לא הגדולים, מה שאין כן בניו-יארק וכו'}}.<br />
<br />
שנה לאחר מכן נרכש עבור הישיבה קומפלקס מבודד בהרי הפוקונוס שבמדינת פנסליבניה, ועם תחילת שנת הלימודים עברה הישיבה למשכנה הקבוע. באותה שנה הצטרף לצוות הישיבה הרב [[שמריהו מטוסוב]] ששימש עד אז כמחנך ב[[תלמוד תורה]] ב[[ברינואה]] שב[[צרפת]]. לקראת שנת תשע"ט הצטרף לצוות הישיבה הרב נומען.<br />
<br />
== צוות הישיבה ==<br />
*[[ראש ישיבה]] - הרב מנחם מענדל אייזנמאן.<br />
*[[משפיעים]] - הרב [[שמריהו מטוסוב]], הרב נומען.<br />
*מנהל רוחני - מנחם מענדל סילמאן.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
{{מיון רגיל: פוקונוס}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית]]</div>לערנען גמו"שhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A1&diff=320674תומכי תמימים פוקונוס2019-05-01T17:08:47Z<p>לערנען גמו"ש: /* היסטוריה */</p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים פוקונוס<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה סיגייט.jpg|ממוזער|]]<br />
|כתובית=בנין הישיבה במשכנה הראשון בסיגייט<br />
|אפיון=[[ישיבה גדולה]]<br />
|תאריך יסוד=[[חודש אלול]] [[תשע"ד]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=הרי פוקונוס במדינת פנסליבניה ב[[ארצות הברית]]<br />
|מייסד=הרב [[מנחם מנדל הנדל]]<br />
|ראש הישיבה=הרב מנחם מענדל קרסניאנסקי<br />
|[[משגיח]] ראשי=<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[שמריהו מטוסוב]]<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מספר תלמידים=30<br />
|ספר פלפולים=<br />
|קובץ הערות="כמים לים מכסים"<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:סיום_רמבם_סיגייט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[סיום הרמב"ם]] בהיכל הלימוד של הישיבה (תשע"ד)]]<br />
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] פוקונוס''' היא [[ישיבה גדולה]] בהרי הפנסליבניה ב[[ארצות הברית]], העומדת תחת הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים קווינס]] ומהווה כהמשך ל[[ישיבה קטנה|ישיבה הקטנה]].<br />
<br />
הישיבה נפתחה בשנת [[תשע"ד]] על ידי העסקן החסידי הרב [[מנחם מענדל הנדל]].<br />
<br />
תלמידי הישיבה מפעילים מערכת הוצאה לאור של קובצי חידושי תורה, היוצאים לאור תחת השם "כמים לים מכסים"{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/81163_he_1.pdf קובץ א' - י"א ניסן ה'תשע"ד] {{PDF}} {{אינפו}}}}.<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
עם סיום מחזור הלימודים של הכיתה הראשונה של ישיבת [[תומכי תמימים קווינס]] בשנת הלימודים תשע"ג, הכריזה ההנהלה הגשמית של הישיבה על פתיחת [[ישיבה גדולה]] חדשה עבור בוגרי הישיבה שתנוהל באותה רוח.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ד]] פתחה הישיבה את שעריה בשכונת [[סיגייט]] שב[[ברוקלין]], הנחשבת לאחת השכונות השקטות והרגועות בעיר [[ניו יורק]]. השכונה נבחרה בשל העובדה שהיא מנותקת משאון העיר, כפי ש[[הרבי]] סיפר במכתב לר' [[שלמה חיים קסלמן]]: {{ציטוטון|וכמה פעמים שמעתי מ[[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ]] על דבר ישיבת כרכים קשה, והפליג בהמעלה שהיתה ל[[תומכי תמימים ליובאוויטש|הישיבה בליובאוויטש]] ששם היתה הישיבה עיקר ושאר עניני העיר לא תפסו מקום כלל לבלבל את התלמידים הקטנים בדעה ואפילו לא הגדולים, מה שאין כן בניו-יארק וכו'}}.<br />
<br />
שנה לאחר מכן נרכש עבור הישיבה קומפלקס מבודד בהרי הפוקונוס שבמדינת פנסליבניה, ועם תחילת שנת הלימודים עברה הישיבה למשכנה הקבוע. באותה שנה הצטרף לצוות הישיבה הרב [[שמריהו מטוסוב]] ששימש עד אז כמחנך ב[[תלמוד תורה]] ב[[ברינואה]] שב[[צרפת]]. לקראת שנת תשע"ט הצטרף לצוות הישיבה הרב נומען.<br />
<br />
== צוות הישיבה ==<br />
{{לעדכן}} <br />
*[[ראש ישיבה]] - הרב מנחם מענדל קרסניאנסקי.<br />
*[[משפיעים]] - הרב [[שמריהו מטוסוב]], הרב שמואל אבצן, הת' יוסף ליבעראוו.<br />
*מנהל רוחני - הרב מנחם מענדל מאיעסקי.<br />
*משגיח - הת' [[ישראל זלצמן]].<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
{{מיון רגיל: פוקונוס}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית]]</div>לערנען גמו"שhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A1&diff=320672שיחה:תומכי תמימים פוקונוס2019-05-01T17:05:59Z<p>לערנען גמו"ש: </p>
<hr />
<div>יש הרבה מה לעדכן כאן בערך. הישיבה עברה להרים וכו' [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 11:38, 6 בנובמבר 2014 (UTC)<br />
<br />
== משוב ==<br />
<br />
שתי תמונות מסיגייט, שום תמונה מפוקונוס - מקום משכן הישיבה בהווה{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/24.47.216.114|24.47.216.114]] 05:24, 4 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
== הוספה לערך ==<br />
אני רוצה להוסיף הרבה לערך קובצי הערות . . תמונות וכו' אבל אני צריך את ההרשאה להעלות את הנ"ל ואני מבקש מחברי המערכת שיאשרו הנ"ל --[[משתמש:לערנען גמו&#34;ש|לערנען גמו&#34;ש]] - [[שיחת משתמש:לערנען גמו&#34;ש|שיחה]], 18:05, כ"ו בניסן, ה'תשע"ט 18:05, 1 במאי 2019 (IST)</div>לערנען גמו"שhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A2%D7%93%D7%A0%D7%99&diff=320671שיחה:שמעון בעדני2019-05-01T16:55:52Z<p>לערנען גמו"ש: יצירת דף עם התוכן "אי"ה אמשיך לערוך את זה לקראת חג השבועות הבע"ל. מי שרוצה לתקן בינתים יכול כמובן . . --~~~~"</p>
<hr />
<div>אי"ה אמשיך לערוך את זה לקראת חג השבועות הבע"ל. מי שרוצה לתקן בינתים יכול כמובן . . --[[משתמש:לערנען גמו&#34;ש|לערנען גמו&#34;ש]] - [[שיחת משתמש:לערנען גמו&#34;ש|שיחה]], 17:55, כ"ו בניסן, ה'תשע"ט 17:55, 1 במאי 2019 (IST)</div>לערנען גמו"שhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%90&diff=320640שיחה:שלום דובער וולפא2019-04-30T11:03:19Z<p>לערנען גמו"ש: /* תגובת הרב מאזוז */</p>
<hr />
<div>האם מותר לכתוב רק שירות ותשבחות או גם ביקורת?<br />
<br />
מתאים לכתוב מה שקשור לערך באנציקלופדי'ה חב"דית. אם יש לך ספק, אתה יכול לשלוח את החומר שאתה מסתפק בנוגע אליו לכתובת הדוא"ל: infopedia770@gmail.com הצלחה רבה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:55, 10 יוני 2007 (EDT)<br />
<br />
==הוספת קישור למכתב של הרב וולפא==<br />
היכן ניתן להכניס קישור בתוך הערך למכתב של הרב וולפא שהתפרסם ב http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46509 (ובבית משיח)? [[משתמש:יואל|יואל]]<br />
:בקישורים חיצוניים. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 10:22, 26 מאי 2009 (EDT)<br />
<br />
==תמונה מכובדת==<br />
אני בטוח במאה אחוז כי ישנם תמונות חדשות ומעודכנות יותר של הרב וולפא. מכבודו של הרב ומכבוד חב"דפדיה לעדכן לתמונה חדשה יותר ואיכותית יותר. [[משתמש:יואל|יואל]]<br />
:התמונה שהוספת לדעתי פחות מכובדת מהקודמת. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]<br />
::"למה, כובע?" [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]<br />
:::אכן כן, [[שני מקיפים]]...[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]<br />
::::צדקת ממני. הכנסתי תמונה זו בשל היותה א) איכותית יותר ב) הוא "נראה רב"... [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]<br />
:::::נו..כדאי עכ"פ למצוא תמונה איכותית אבל שוב, עם כובע. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]] :::::::בדרך כלל הרב הנכבד לא עונד דגלון כך שמוזר לשים תמונה חד פעמית. 23:53, 25 ביולי 2016 (UTC)<br />
<br />
== מרחפת ==<br />
הרב וולפא הקים את ארגון מרחפת, שמטרתו הפצת תורתו של הרבי ברחבי העולם, בכללו 'שיחה פקס', כתיבת הנחות לשיחות ומאמרים, במסגרת הארגון הודפסו מכתבים שונים של הרבי ועוד, וקונטרסים שונים.<br />
כרגע זה מוכנס בגוף הערך הנוכחלי, אך צריך להופכו לערך בפני עצמו, עלו והצליחו<br />
<br />
::ערך מושקע כיאה לאישיות מוכבדת וידועה, יישר כח לעוסקים במלאכה. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 05:40, 23 במאי 2010 (UTC)<br />
:::ועדיין יש מה להרחיב. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 22:32, 23 במאי 2010 (UTC)<br />
:::: אכן מרחפת נהי' ערך נפרד אבל בגוף הערך על הרב וולפא לא מוזכר פעולותיו במרחפת? ועוד והוא עיקר כל עסקנותו מתחילה רק בתש"מ. מרחפת (לפי הערך) הוקמה בתשכ"ח. [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 20:14, 23 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
<br />
== התייחסות הרבי לספריו ==<br />
<br />
איפה אוכל לקרוא על התייחסות הרבי לחיבוריו בנושא זיהוי כמשיח? הערך מתעלם מכך --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 19:31, 13 באוקטובר 2010 (UTC)<br />
<br />
==הניסיון האחרון==<br />
שאלה: האם אמנם מטרת הקובץ "הניסיון האחרון" היא כמבואר בערך? האם אפשר להשיגו כיום? {{אנונימי}}<br />
:אכן. נסה להשיג אצל המחבר. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], י"ז באב ה'תשע"א 08:41, 17 באוגוסט 2011 (UTC)<br />
<br />
== שווער ==<br />
<br />
לא מוזכר בגוף הערך על השווער (חותן שלו)....• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 21:37, 7 באפריל 2014 (UTC)<br />
:מי זה? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 22:01, 7 באפריל 2014 (UTC)<br />
<br />
== חוששני שמשהו התבלבל... ==<br />
<br />
הספר 'מבשר טוב' הוא תשובות על שאלות ששאלו אותו אברכים ליטאים באמצעות מערכת נחייג ונשמע, בשונה מ'הניסיון האחרון'. {{אנונימי}}<br />
:תיקנתי תודה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז בסיוון ה'תשע"ד 15:15, 15 ביוני 2014 (UTC)<br />
<br />
== תגובת הרב מאזוז ==<br />
<br />
מישהו יודע?--[[מיוחד:תרומות/95.86.107.22|95.86.107.22]] 18:44, 29 באפריל 2019 (IST)<br />
== תגובת הרב מאזוז וקישור לספר לקט שכחת הפאה==<br />
ראה שמן ששון מחבריך בערכו ע"ז . .<br />
הנה קישור לספר לקט שכחת הפאה: [http://www.kaduri.net/_Uploads/dbsAttachedFiles/1(1).pdf]<br />
--[[משתמש:לערנען גמו&#34;ש|לערנען גמו&#34;ש]] - [[שיחת משתמש:לערנען גמו&#34;ש|שיחה]], 12:03, כ"ה בניסן, ה'תשע"ט 12:03, 30 באפריל 2019 (IST)</div>לערנען גמו"שhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%A0%D7%A2%D7%9F_%D7%92%D7%9E%D7%95%22%D7%A9/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=320629משתמש:לערנען גמו"ש/טיוטה2019-04-30T03:56:06Z<p>לערנען גמו"ש: </p>
<hr />
<div>{{בעריכה}}<br />
הרב שמעון בעדני (נולד בשנת ה'תרפ"ח, 1928) הוא ראש כולל תורה וחיים בבני ברק וחבר מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס.<br />
===תולדותיו===<br />
נולד בשכונת נחליאל בחדרה, בן הזקונים של דוד וחביבה בעדני, שעלו מתימן לארץ ישראל לאחר מלחמת העולם הראשונה. הוריו שכלו 6 ילדים מתוך עשרה.<br />
<br />
למד בישיבת נובהרדוק בחדרה ובהמשך עבר לישיבת בית יוסף-נובהרדוק בירושלים שם למד את דרך הלימוד האשכנזית, דרך הפלפול. בין היתר למד אצל המשגיח, בוגר ישיבת תומכי תמימים ר' [[אליעזר בן ציון ברוק]] לאחר כך עבר לישיבת פורת יוסף והיה לתלמידו של הרב עזרא עטייה שלימד אותו דרך הלימוד הספרדית המבוססת על הבנת דברי הראשונים לעומק, תוך תשומת לב ודקדוק בכל מלה. בשנת תשי"ג נבנתה בקטמון פנימייה לבחורי פורת יוסף שהתגוררו מחוץ לירושלים, והוא מונה לאחראי על הפנימייה. נישא לשולמית, אחייניתו של הרב שלום לופס. לאחר נישואיו, בגיל 31, מונה לר"מ בשיעור ג' ולאחד מראשי ישיבת פורת יוסף, לצד הרב ציון כהן (שיעור א', לימים ראש הישיבה הקטנה) והרב שלום כהן (שיעור ב'). בתקופה זו הפנימייה בקטמון הפכה לישיבה בפני עצמה, והוא מסר בה את השיעורים.<br />
לאחר תקופה עבר לבני ברק והקים את כולל תורה וחיים יחד עם הרב משה פרדו. הוא לומד בכולל מדי יום, ומוסר שיחת מוסר שבועית בו. עם זאת, עדיין שמר על קשר עם ישיבת פורת יוסף, והוא משמש בישיבה כחזן ביום כיפור בתפילות ערבית שחרית ונעילה. בשנת תשל"ג מונה לראש "מועצת חכמי התורה של בני ברק", לצד הרב מאיר מאזוז ועוד רבנים. המועצה פעלה בענייני מוסדות הספרדים בבני ברק.<br />
<br />
הוא עומד בנשיאות מספר מוסדות חינוך ולימוד, בהם ישיבת מאור יצחק בחשמונאים, בה הוא מוסר מדי שבוע שיחת מוסר. הוא יזם את הקמת הישיבה של קהילת "כתר תורה" במקסיקו, ותלמידו הרב חיים הררי הקים קהילה חרדית במקום.<br />
<br />
עם הקמת מפלגת ש"ס, בשנת 1984, נבחר כחבר מועצת חכמי התורה. הרב בעדני חבר בוועדת הכשרות של בד"צ בית יוסף.<br />
===יחסיו עם חב"ד===<br />
בראיון לעתון 'משפחה'{{הערה|1=גליון 1404 - י"ב ניסן תשע"ט. הבא להלן הוא מבוסס בריבוי על כתבה זו.}} דיבר רבות על חסידי חב"ד והתבטא בין היתר: "כמה פעמים הייתי בבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש. הייתי הולך להתפלל מנחה בבית המדרש של הרבי". "ראיתי אותו בתפילות אבל לא יצא לי לפגוש אותו באופן אישי. רצו לארגן פגישה אבל לא איסתעיא מילתא. מפליא לראות שחסידי חב"ד לא רק שלא נשברו" לאחר ג' תמוז - "אלא שהם ממשיכים לפעול מכוחו ביתר שאת, בכל העולם כולו. זה מעל לטבע".<br />
==מצפה לגאולה==<br />
לדבריו, הכח שנותנים משמים לשלוחים לקרב את עם ישראל הוא משום כח התורה שהבטיחה "שישראל יעשו תשובה בסוף גלותם". ההבטחה הזאת מתקיימת בדורנו - יהודים חוזרים בתשובה! אין הפירוש שפתאום כולם יחזרו בתשובה ברגע אחד, אלא שתהיה פעילות כמו חב"ד ועוד אירגוני קירוב. כל המהפכה נובעת מכח התורה. נראה שבשעה שיהיה ציבור משמעותי שיתקרב להשם יתברך - אז יבוא משיח.<br />
הרב בעדני סובר שהצפייה לגאולה טעון חיזוק וחייבים לחכות ולצפות יותר לביאת המשיח ולהפוך את הצפייה למעשית "המשיח בדרך ולכן יש ללמוד הלכות אלו כדי להיות מוכן". בעקבות האמונה העזה בביאת הגואל, יחד עם בנו ר דוד{{הערה|1=ראה [https://chabad.info/news/%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%93-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%A2%D7%93%D7%A0%D7%99-%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%9C/ שיעורו במרכז ממ"ש - חב"ד אינפו.][http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A2%D7%93%D7%A0%D7%99_%D7%99%D7%A9_%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A_111610.html פתיחת הכולל - חבד און ליין].}} הקים כולל ללימוד סדר 'טהרות' מתוך מטרה להתכונן לגאולה הקרובה שאז יחודשו דיני טהרה וטומאה וידעו אז את ההלכות. בנו ר' דוד אף הוציא חמשה ספרים על גדולים על הרמב"ם הלכות כלים.<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}</div>לערנען גמו"שhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%A0%D7%A2%D7%9F_%D7%92%D7%9E%D7%95%22%D7%A9/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=320626משתמש:לערנען גמו"ש/טיוטה2019-04-30T00:09:31Z<p>לערנען גמו"ש: </p>
<hr />
<div>{{בעריכה}}<br />
הרב שמעון בעדני (נולד בשנת ה'תרפ"ח, 1928) הוא ראש כולל תורה וחיים בבני ברק וחבר מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס.<br />
===תולדותיו===<br />
נולד בשכונת נחליאל בחדרה, בן הזקונים של דוד וחביבה בעדני, שעלו מתימן לארץ ישראל לאחר מלחמת העולם הראשונה. הוריו שכלו 6 ילדים מתוך עשרה.<br />
<br />
למד בישיבת נובהרדוק בחדרה ובהמשך עבר לישיבת בית יוסף-נובהרדוק בירושלים שם למד את דרך הלימוד האשכנזית, דרך הפלפול. בין היתר למד אצל המשגיח, בוגר ישיבת תומכי תמימים ר' [[אליעזר בן ציון ברוק]] לאחר כך עבר לישיבת פורת יוסף והיה לתלמידו של הרב עזרא עטייה שלימד אותו דרך הלימוד הספרדית המבוססת על הבנת דברי הראשונים לעומק, תוך תשומת לב ודקדוק בכל מלה. בשנת תשי"ג נבנתה בקטמון פנימייה לבחורי פורת יוסף שהתגוררו מחוץ לירושלים, והוא מונה לאחראי על הפנימייה. נישא לשולמית, אחייניתו של הרב שלום לופס. לאחר נישואיו, בגיל 31, מונה לר"מ בשיעור ג' ולאחד מראשי ישיבת פורת יוסף, לצד הרב ציון כהן (שיעור א', לימים ראש הישיבה הקטנה) והרב שלום כהן (שיעור ב'). בתקופה זו הפנימייה בקטמון הפכה לישיבה בפני עצמה, והוא מסר בה את השיעורים.<br />
לאחר תקופה עבר לבני ברק והקים את כולל תורה וחיים יחד עם הרב משה פרדו. הוא לומד בכולל מדי יום, ומוסר שיחת מוסר שבועית בו. עם זאת, עדיין שמר על קשר עם ישיבת פורת יוסף, והוא משמש בישיבה כחזן ביום כיפור בתפילות ערבית שחרית ונעילה. בשנת תשל"ג מונה לראש "מועצת חכמי התורה של בני ברק", לצד הרב מאיר מאזוז ועוד רבנים. המועצה פעלה בענייני מוסדות הספרדים בבני ברק.<br />
<br />
הוא עומד בנשיאות מספר מוסדות חינוך ולימוד, בהם ישיבת מאור יצחק בחשמונאים, בה הוא מוסר מדי שבוע שיחת מוסר. הוא יזם את הקמת הישיבה של קהילת "כתר תורה" במקסיקו, ותלמידו הרב חיים הררי הקים קהילה חרדית במקום.<br />
<br />
עם הקמת מפלגת ש"ס, בשנת 1984, נבחר כחבר מועצת חכמי התורה. הרב בעדני חבר בוועדת הכשרות של בד"צ בית יוסף.<br />
===יחסיו עם חב"ד===<br />
<br />
<br />
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A2%D7%93%D7%A0%D7%99<br />
<br />
http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A2%D7%93%D7%A0%D7%99_%D7%99%D7%A9_%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A_111610.html<br />
<br />
http://hageula.com/news/moshiach/18099.htm<br />
<br />
https://chabad.info/news/%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%93-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%A2%D7%93%D7%A0%D7%99-%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%9C/<br />
<br />
http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=80710<br />
<br />
http://mamesh.org/%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C-%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9F-%D7%94/</div>לערנען גמו"שhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90&diff=320595חברותא2019-04-29T14:17:06Z<p>לערנען גמו"ש: </p>
<hr />
<div>באמצע שלבי עריכה!<br />
===חברותא===<br />
<br />
לימוד בחַבְרוּתָא הוא שיטת לימוד הנפוצה היום בתרבות הישיבתית- יהודית שבה זוג-לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו. שיטת לימוד זו מקובלת בלימוד תורה, ובמיוחד בלימוד תלמוד.<br />
<br />
כמו כן, חברותא היא כינויו של כל אחד מזוג הלומדים; בן הזוג האחד הוא חברותא של בן זוגו.<br />
<br />
הלימוד בחברותא מתבסס על אינטראקציות רצופות בין שני הלומדים, ובכך יחודה לעומת לימוד עצמי או לימוד פרונטאלי בכתה. לדעתם של מצדדי השיטה יש בה כדי להעצים את הלימוד, ולהגיע למה שמכונה בז'רגון הישיבתי "עמל תורה" כלומר מאמץ אינטלקטואלי בלימוד. הם גם סבורים שיש לה ערך לימודי וקוגניטיבי מאחר שיש משא ומתן בין שני לומדים. מושג ה"חברותא" הפך לאחד מההיבטים המרכזיים באתוס הישיבתי, למרות שלא היה קיים בישיבות ליטא הוותיקות ([[וולוז'ין]] [[טלז]]), שם לא למדו ב"חברותא" אלא ב[[יחידות]], תוך כדי השתתפות התלמידים ב"דיבור בלימוד" בקבוצות גדולות יותר ב[[בית המדרש]].<br />
<br />
===מקור השם===<br />
<br />
המילה חברותא מגיעה מן הארמית ופירושה "חברות".<br />
<br />
===דברי חכמים בשבח השיטה===<br />
<br />
יש הטוענים כי בדברי חז"ל מופיעה צורת הלימוד בחברותא לשבח, בעוד שלימוד יחידני מגונה. שני הצדדים מופיעים בתלמוד הבבלי במסכת תענית: "מה ברזל זה, אחד מחדד את חבירו - אף שני תלמידי חכמים מחדדין זה את זה בהלכה... למה נמשלו דברי תורה כאש, לומר לך: מה אש אינו דולק יחיד - אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי... חרב על שונאיהן של תלמידי חכמים (בלשון סגי נהור, כלומר על תלמידי החכמים עצמם) שעוסקין בד בבד (כלומר, לבד) בתורה, ולא עוד אלא שמטפשין (נהיים טפשים ולא-מחודדים)"[1]. עם זאת, קשה לומר שהכוונה דווקא ללימוד בצמדים כשיטה קבועה.<br />
<br />
לשון דומה מצויה בילקוט שמעוני: "אין סכין מתחדדת אלא בירכה של חברתה, כך אין תלמיד חכם משתבח אלא בחברו"[2]. יש מפרשים כך גם את מה שנאמר בפרקי אבות: "עשה לך רב וקנה לך חבר", כלומר לקנות חברותא ללמוד עמו[3]<br />
<br />
===בחירת חברותא===<br />
<br />
בדרך כלל אדם בוחר חברותא המתאים לו מבחינת קצב הלימוד, שיטת הלמידה וכן במאפיינים חיצוניים - גיל, שיוך דתי וכו'. בחירת החברותא אינה הדדית בצורה מלאה, מאחר שיש [[תלמידים]] הנחשבים מבוקשים יותר כ"חברותא". ישנם מוסדות בהם בחירת החברותא נעשית על ידי [[איש סגל]] ([[ר"מ]] או "[[משגיח]]"). הדבר נפוץ בישיבות לצעירים בגיל [[תיכון]], בהן המורים מעוניינים לאפשר קצב שונה של [[לימוד]] בתוך ה[[כיתה]], או לצרף תלמיד מתקדם לתלמיד מתקשה. גם בישיבות גבוהות מצרפים תלמיד מתחיל לתלמיד ותיק, המכונה "אילן" על מנת לתמוך בתהליך הסוציאליזציה לערכי הישיבה ולשיטות הלימוד בה.<br />
<br />
===תועלתה===<br />
<br />
הלימוד בחברותא עוזר לשיפור הזיכרון{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8369.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך כב ח'שסט.]}} וחידוד הדברים כיוון שברגע שאדם רוצה להעביר משהו בדיבור לחבירו עליו להשקיע בזה קצת [[מחשבה]] שזו גורמת שיתחדד ויתווסף אצלו ב[[זיכרון]]<br />
<br />
===במשנתו של הרבי===<br />
<br />
בלימוד לבד לעצמו, "קשה לפעול בעצמו חיות לעבעדיקייט" והעצה לזה היא הלימוד בחברותא, "בטח יוכל למצוא עתה במחנו חברותא בזה ויגעת ומצאת תאמין"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1435.htm אגרות קודש כרך ה אגרת א'תלה.]}}. ה"עצה היעוצה" להעדר סדר הוא "שתהי' ההסכמה וההחלטה בת קיימא כשמתקשרים בזה (מ'פארבינדט זיך) עם חבר וחברותא, שזה מעיק (מאכט איינג) שלא לקיים ההחלטה, כיון שעי"ז גורם אי נעימות לשני"{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7729.htm אגרות קודש כרך כ ז'תשכט.]}}. החברותא הוא הגורם המביא להצלחה המיוחלת{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6820.htm אגרות קודש כרך י"ח ו'תתכ.]}}. ובאמצעות כך מתקשר לנושא הנלמד יותר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3080.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך י ג'פ.]}}, והלימוד הוא "בר קיימא" ואינו ב"התבודדות"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4152a.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יב ד'קנב*.]}}. וזהו רק לטובת עצמו ולא אף אחד אחר, מכיון במבחן התוצאה הסופית יהיה שמח מיבול לימודו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4847.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יד ד'תתמז.]}}.<br />
<br />
===בחירת חברותא (2)===<br />
הלימוד בחברותא אינו רק ענין משותף ברמה הלימודית אלא "התאמה לא רק בידיעות ובכשרונות אלא גם בתכונות הנפש וכו'"{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7664.htm אגרות קודש כרך כ ז'תרסד.]}}. ובזה מתקיים "דיבוק חברים טובים" {{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2445.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך ח ב'תמה ועוד.]}}, שהוא אחד מהארבעים ושמונה דברים,{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3563.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יא ג'תקסג.]}} בה התורה נקנית{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3080.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך י ג'פ.]}}. אך גם לחברותא שיש לו כמה נקודות בלתי רצויות צריך לנסות להדגיש את המשותף והטוב שבזולת{{הערה|1=לדוגמא שאינו מאריך בתפילה וכדומה [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6653.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יח ו'תתכ.]}}, בנוסף צריך לנסות להשפיע עליו הן בדרכי התורה והמצות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/7/9/210.htm ספר השיחות — תרצ"א פורים תרצ"א עמוד 210.]}} והן ב'טוב' שבלימוד שיוכלו לדבר בענינים זכים ונעלים.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/6/3/40.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 ספר השיחות תרפ"ג י"ט כסלו תרפ"ג עמוד 40.]}}<br />
<br />
<br />
במסגרת של ישיבה או קהילה הרבי מפנה את מי שאין לו חברותות לההנהלה או לסמכות התורנית בקהילה זו {{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2445.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך ח ב'תמה.]}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4358.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יג ד'שנח.]}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5114.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יד ה'קיד /.]}}, והאחריות בזה רובצת על כתיפם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/21/8103.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך כא ח'קג.]}}. במסגרות כאלו הרבי מייעץ שעריכת החברותות מועילה יהיה באופן שסוג ב' (נחות יותר בהבנה) ילמד עם סוג א' וסוג ג' עם סוג ב'{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3749.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יא ג'תשמט.]}}.<br />
מצד סדרי הישיבה הוא "ההנהגה הכי נחוצה ללמוד בחברותא"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5001.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יד ה'א.]}}. "אם אין נמצא במחיצתו מי שיבין הלימוד כמותו, יהי' עכ"פ מי שלמטה הימנו, והרי נאמר ומתלמידי יותר מכולם"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/3974.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יב ג'תתקעד.]}}.<br />
===מי שאין לו חברותא===<br />
בנוגע למי שאין לו חברותא הרבי כותב: "ובהנוגע לפועל גם במקרה שלך, בנוסף לזה שבגיל כמו שלך אין העיקר החבר אלא ההתמדה והשקידה שלך, ואזי לא תצטרך לחפש חבר אלא החברים 'ירדפו' אחריך ללמוד איתך בחברותא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4477.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 על דרך זה ראה אגרות קודש כרך יג ד'תעז.]}}., וגם אם אפילו יקח זמן עד שתגיע למצב הזה ובנתיים אין זה נוח וקשה ללמוד בלי חבר, בכל זאת עליך לעשות זאת עם אנרגיה ולהיות בטוח שזה לזמן קצר לפי ערך.<br />
כל זה מדובר באם מה שכתבת הוא נכון במאה אחוז. אלא שכידוע "אדם קרוב אצל עצמו" ועל כן יש לצאת מתוך נקודת הנחה שיתכן שהמצב הוא אחרת, וכמו שכתוב "על כל פשעים תכסה אהבה" (אהבת עצמו), ולכן עליך להתבונן בכך שיתכן שבאם יהיה שינוי לטובה בעניינים שתלויים בך – יתוקן במילא הענין שעליו הינך כותב לפחות במידה מוגבלת". {{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1435.htm אג"ק כרך ט"ו עמ' שפב.]}}.<br />
<br />
ובמכתב אחר הרבי מנמק ומפרט:פשוט שאין להבטל ח"ו מתלמוד תורה, גם אם אין חבר, וכבר אמרו רז"ל שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה עליו נאמר אבוא אליך וברכתיך (אבות ג' ו'), ראה ג"כ אגרת הקדש לרבנו הזקן בעל התניא - פוסק בנסתר דתורה - והשולחן ערוך - פוסק בנגלה דתורה, סימן כ"ג{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3563.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יא ג'תקסג.]}}. באם לא יכול למצוא בשום פנים חברותא הרי "עכ"פ במקום לימוד תורה ברבים וכמו ישיבה ובית המדרש" {{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4127.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יב ד'קכז.]}}.<br />
<br />
גם אם יש רק "חברותא בלתי מתאימה, שזה ממעט גם בהצלחת הלימוד, בכל אופן גם אם אין חברותא מובן שמוכרח לימוד התורה"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5190.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יד ה'קצ.]}} בשאר ימי השבוע{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6164.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יז ו'קסד.]}}., ואין לך דבר העומד בפני הרצון{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5897a.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך טז ה'תתצז*.]}}.<br />
<br />
מי שיש לו כבר חברותא ולומדים בטוב אין כל סיבה לשנות לחברותא אחרת - כיון שמסתבר שהשינוי הוא רק לגריעותא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4706.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יג ד'תשו.]}}.<br />
===אברכים===<br />
<br />
הרבי מדגיש ש"גם לאחר" זמן שהותו של האברך בכולל "צ״ל [=צריך להיות] קביעות עיתים בתורה בחברותא{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/28/10952.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך כח י'תתקנב.]}} - ולכן לדור בעיר שיש שם אפשריות זו"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/28/10901.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך כח י'תתקא.] צילום גוף כתי"ק ראה כאן (ע' 2): [http://www.col.org.il/files/0.98328362836_1562239.pdf]}}. הרבי תבע לימוד בנגלה וחסידות בחברותא כל יום{{הערה|1=צילום גוף כתי"ק ראה כאן (ע' 5): [http://www.col.org.il/files/0.98328362836_1562239.pdf]}}. אף באם יש לו חברותא רק פעם אחת בשבוע צריך למצוא פתרון מהיר לכך אבל לכל הפחות צריך ללמוד ביחידות בשאר הימים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5897a.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך טז ה'תתצז*.]}}. באחת ההתוועדויות הרבי הורה שהבעלי-עסק שיש להם קביעות ללמוד בחברותא לכה"פ פעם בשבוע – יאמרו לחיים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/16/105.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשי"א.]}}.<br />
<br />
===דברים אשר הרבי כותב ללמוד בחברותא===<br />
חוץ מלימוד נגלה וחסידות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5264.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 ראה אגרות קודש ריי"ץ כרך יד ה'רסד.]}} בחברותא באופן כללי, ישנם דברים מוגדרים אשר יש ללמוד אותם בחברותא<br />
* הלכות הצריכות בתור הכנה לחיי נשואין{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1339.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך ה א'שלט.]}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6246.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יז ו'רמו.]}}.<br />
*גם נשים צריכים ללמוד בחברותא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5198.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 ראה לדוגמה אגרות קודש כרך יד ה'קצח.]}}, פעם פעמים בשבוע{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6164.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יז ו'קסד.]}}.<br />
*עיון והעמקה בעניני גאולה ומשיח {{הערה|1=[https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAYmxpWHRmdFZqaFk שיחת שבת פרשת תזריע מצורע תנש"א סעיף י"ג הערה 118 ובבלתי מוגה]}}<br />
==קישורים חיצונים ==<br />
*[http://www.col.org.il/files/0.98328362836_1562239.pdf קובץ תשובות ומענות בקשר ללימוד בכולל]<br />
*[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/22/205.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 על מה התבטא אדמו"ר הריי"ץ "אַ שיינע פיינע חברותא"]<br />
*[https://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%A3-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%9C%D7%91%D7%93-%D7%90%D7%95-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90/ הרב ברוין:מה עדיף: לימוד לבד או לימוד בחברותא?]<br />
{{הערות שוליים}}</div>לערנען גמו"שhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90&diff=320594חברותא2019-04-29T14:04:00Z<p>לערנען גמו"ש: </p>
<hr />
<div>באמצע שלבי עריכה!<br />
===חברותא===<br />
<br />
לימוד בחַבְרוּתָא הוא שיטת לימוד הנפוצה היום בתרבות הישיבתית- יהודית שבה זוג-לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו. שיטת לימוד זו מקובלת בלימוד תורה, ובמיוחד בלימוד תלמוד.<br />
<br />
כמו כן, חברותא היא כינויו של כל אחד מזוג הלומדים; בן הזוג האחד הוא חברותא של בן זוגו.<br />
<br />
הלימוד בחברותא מתבסס על אינטראקציות רצופות בין שני הלומדים, ובכך יחודה לעומת לימוד עצמי או לימוד פרונטאלי בכתה. לדעתם של מצדדי השיטה יש בה כדי להעצים את הלימוד, ולהגיע למה שמכונה בז'רגון הישיבתי "עמל תורה" כלומר מאמץ אינטלקטואלי בלימוד. הם גם סבורים שיש לה ערך לימודי וקוגניטיבי מאחר שיש משא ומתן בין שני לומדים. מושג ה"חברותא" הפך לאחד מההיבטים המרכזיים באתוס הישיבתי, למרות שלא היה קיים בישיבות ליטא הוותיקות ([[וולוז'ין]] [[טלז]]), שם לא למדו ב"חברותא" אלא ב[[יחידות]], תוך כדי השתתפות התלמידים ב"דיבור בלימוד" בקבוצות גדולות יותר ב[[בית המדרש]].<br />
<br />
===מקור השם===<br />
<br />
המילה חברותא מגיעה מן הארמית ופירושה "חברות".<br />
<br />
===דברי חכמים בשבח השיטה===<br />
<br />
יש הטוענים כי בדברי חז"ל מופיעה צורת הלימוד בחברותא לשבח, בעוד שלימוד יחידני מגונה. שני הצדדים מופיעים בתלמוד הבבלי במסכת תענית: "מה ברזל זה, אחד מחדד את חבירו - אף שני תלמידי חכמים מחדדין זה את זה בהלכה... למה נמשלו דברי תורה כאש, לומר לך: מה אש אינו דולק יחיד - אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי... חרב על שונאיהן של תלמידי חכמים (בלשון סגי נהור, כלומר על תלמידי החכמים עצמם) שעוסקין בד בבד (כלומר, לבד) בתורה, ולא עוד אלא שמטפשין (נהיים טפשים ולא-מחודדים)"[1]. עם זאת, קשה לומר שהכוונה דווקא ללימוד בצמדים כשיטה קבועה.<br />
<br />
לשון דומה מצויה בילקוט שמעוני: "אין סכין מתחדדת אלא בירכה של חברתה, כך אין תלמיד חכם משתבח אלא בחברו"[2]. יש מפרשים כך גם את מה שנאמר בפרקי אבות: "עשה לך רב וקנה לך חבר", כלומר לקנות חברותא ללמוד עמו[3]<br />
<br />
===בחירת חברותא===<br />
<br />
בדרך כלל אדם בוחר חברותא המתאים לו מבחינת קצב הלימוד, שיטת הלמידה וכן במאפיינים חיצוניים - גיל, שיוך דתי וכו'. בחירת החברותא אינה הדדית בצורה מלאה, מאחר שיש [[תלמידים]] הנחשבים מבוקשים יותר כ"חברותא". ישנם מוסדות בהם בחירת החברותא נעשית על ידי [[איש סגל]] ([[ר"מ]] או "[[משגיח]]"). הדבר נפוץ בישיבות לצעירים בגיל [[תיכון]], בהן המורים מעוניינים לאפשר קצב שונה של [[לימוד]] בתוך ה[[כיתה]], או לצרף תלמיד מתקדם לתלמיד מתקשה. גם בישיבות גבוהות מצרפים תלמיד מתחיל לתלמיד ותיק, המכונה "אילן" על מנת לתמוך בתהליך הסוציאליזציה לערכי הישיבה ולשיטות הלימוד בה.<br />
<br />
===תועלתה===<br />
<br />
הלימוד בחברותא עוזר לשיפור הזיכרון{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8369.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך כב ח'שסט.]}} וחידוד הדברים כיוון שברגע שאדם רוצה להעביר משהו בדיבור לחבירו עליו להשקיע בזה קצת [[מחשבה]] שזו גורמת שיתחדד ויתווסף אצלו ב[[זיכרון]]<br />
<br />
===במשנתו של הרבי===<br />
<br />
בלימוד לבד לעצמו, "קשה לפעול בעצמו חיות לעבעדיקייט" והעצה לזה היא הלימוד בחברותא, "בטח יוכל למצוא עתה במחנו חברותא בזה ויגעת ומצאת תאמין"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1435.htm אגרות קודש כרך ה אגרת א'תלה.]}}. ה"עצה היעוצה" להעדר סדר הוא "שתהי' ההסכמה וההחלטה בת קיימא כשמתקשרים בזה (מ'פארבינדט זיך) עם חבר וחברותא, שזה מעיק (מאכט איינג) שלא לקיים ההחלטה, כיון שעי"ז גורם אי נעימות לשני"{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7729.htm אגרות קודש כרך כ ז'תשכט.]}}. החברותא הוא הגורם המביא להצלחה המיוחלת{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6820.htm אגרות קודש כרך י"ח ו'תתכ.]}}. ובאמצעות כך מתקשר לנושא הנלמד יותר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3080.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך י ג'פ.]}}, והלימוד הוא "בר קיימא" ואינו ב"התבודדות"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4152a.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יב ד'קנב*.]}}. וזהו רק לטובת עצמו ולא אף אחד אחר, מכיון במבחן התוצאה הסופית יהיה שמח מיבול לימודו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4847.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יד ד'תתמז.]}}.<br />
<br />
===בחירת חברותא (2)===<br />
הלימוד בחברותא אינו רק ענין משותף ברמה הלימודית אלא "התאמה לא רק בידיעות ובכשרונות אלא גם בתכונות הנפש וכו'"{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7664.htm אגרות קודש כרך כ ז'תרסד.]}}. ובזה מתקיים "דיבוק חברים טובים" {{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2445.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך ח ב'תמה ועוד.]}}, שהוא אחד מהארבעים ושמונה דברים,{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3563.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יא ג'תקסג.]}} בה התורה נקנית{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3080.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך י ג'פ.]}}. אך גם לחברותא שיש לו כמה נקודות בלתי רצויות צריך לנסות להדגיש את המשותף והטוב שבזולת{{הערה|1=לדוגמא שאינו מאריך בתפילה וכדומה [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6653.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יח ו'תתכ.]}}, בנוסף צריך לנסות להשפיע עליו הן בדרכי התורה והמצות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/7/9/210.htm ספר השיחות — תרצ"א פורים תרצ"א עמוד 210.]}} והן ב'טוב' שבלימוד שיוכלו לדבר בענינים זכים ונעלים.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/6/3/40.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 ספר השיחות תרפ"ג י"ט כסלו תרפ"ג עמוד 40.]}}<br />
<br />
<br />
במסגרת של ישיבה או קהילה הרבי מפנה את מי שאין לו חברותות לההנהלה או לסמכות התורנית בקהילה זו {{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2445.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך ח ב'תמה.]}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4358.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יג ד'שנח.]}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5114.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יד ה'קיד /.]}}, והאחריות בזה רובצת על כתיפם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/21/8103.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך כא ח'קג.]}}. במסגרות כאלו הרבי מייעץ שעריכת החברותות מועילה יהיה באופן שסוג ב' (נחות יותר בהבנה) ילמד עם סוג א' וסוג ג' עם סוג ב'{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3749.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יא ג'תשמט.]}}.<br />
מצד סדרי הישיבה הוא "ההנהגה הכי נחוצה ללמוד בחברותא"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5001.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יד ה'א.]}}. "אם אין נמצא במחיצתו מי שיבין הלימוד כמותו, יהי' עכ"פ מי שלמטה הימנו, והרי נאמר ומתלמידי יותר מכולם"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/3974.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יב ג'תתקעד.]}}.<br />
===מי שאין לו חברותא===<br />
בנוגע למי שאין לו חברותא הרבי כותב: "ובהנוגע לפועל גם במקרה שלך, בנוסף לזה שבגיל כמו שלך אין העיקר החבר אלא ההתמדה והשקידה שלך, ואזי לא תצטרך לחפש חבר אלא החברים 'ירדפו' אחריך ללמוד איתך בחברותא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4477.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 על דרך זה ראה אגרות קודש כרך יג ד'תעז.]}}., וגם אם אפילו יקח זמן עד שתגיע למצב הזה ובנתיים אין זה נוח וקשה ללמוד בלי חבר, בכל זאת עליך לעשות זאת עם אנרגיה ולהיות בטוח שזה לזמן קצר לפי ערך.<br />
כל זה מדובר באם מה שכתבת הוא נכון במאה אחוז. אלא שכידוע "אדם קרוב אצל עצמו" ועל כן יש לצאת מתוך נקודת הנחה שיתכן שהמצב הוא אחרת, וכמו שכתוב "על כל פשעים תכסה אהבה" (אהבת עצמו), ולכן עליך להתבונן בכך שיתכן שבאם יהיה שינוי לטובה בעניינים שתלויים בך – יתוקן במילא הענין שעליו הינך כותב לפחות במידה מוגבלת". {{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1435.htm אג"ק כרך ט"ו עמ' שפב.]}}.<br />
<br />
ובמכתב אחר הרבי מנמק ומפרט:פשוט שאין להבטל ח"ו מתלמוד תורה, גם אם אין חבר, וכבר אמרו רז"ל שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה עליו נאמר אבוא אליך וברכתיך (אבות ג' ו'), ראה ג"כ אגרת הקדש לרבנו הזקן בעל התניא - פוסק בנסתר דתורה - והשולחן ערוך - פוסק בנגלה דתורה, סימן כ"ג{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3563.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יא ג'תקסג.]}}. באם לא יכול למצוא בשום פנים חברותא הרי "עכ"פ במקום לימוד תורה ברבים וכמו ישיבה ובית המדרש" {{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4127.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יב ד'קכז.]}}.<br />
<br />
גם אם יש רק "חברותא בלתי מתאימה, שזה ממעט גם בהצלחת הלימוד, בכל אופן גם אם אין חברותא מובן שמוכרח לימוד התורה"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5190.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יד ה'קצ.]}} בשאר ימי השבוע{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6164.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יז ו'קסד.]}}., ואין לך דבר העומד בפני הרצון{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5897a.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך טז ה'תתצז*.]}}.<br />
<br />
מי שיש לו כבר חברותא ולומדים בטוב אין כל סיבה לשנות לחברותא אחרת - כיון שמסתבר שהשינוי הוא רק לגריעותא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4706.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יג ד'תשו.]}}.<br />
===אברכים===<br />
<br />
הרבי מדגיש ש"גם לאחר" זמן שהותו של האברך בכולל "צ״ל [=צריך להיות] קביעות עיתים בתורה בחברותא{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/28/10952.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך כח י'תתקנב.]}} - ולכן לדור בעיר שיש שם אפשריות זו"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/28/10901.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך כח י'תתקא.] צילום גוף כתי"ק ראה כאן (ע' 2): [http://www.col.org.il/files/0.98328362836_1562239.pdf]}}. הרבי תבע לימוד בנגלה וחסידות בחברותא כל יום{{הערה|1=צילום גוף כתי"ק ראה כאן (ע' 5): [http://www.col.org.il/files/0.98328362836_1562239.pdf]}}. אף באם יש לו חברותא רק פעם אחת בשבוע צריך למצוא פתרון מהיר לכך אבל לכל הפחות צריך ללמוד ביחידות בשאר הימים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5897a.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך טז ה'תתצז*.]}}. באחת ההתוועדויות הרבי הורה שהבעלי-עסק שיש להם קביעות ללמוד בחברותא לכה"פ פעם בשבוע – יאמרו לחיים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/16/105.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשי"א.]}}.<br />
<br />
===דברים אשר הרבי כותב ללמוד בחברותא===<br />
חוץ מלימוד נגלה וחסידות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5264.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 ראה אגרות קודש ריי"ץ כרך יד ה'רסד.]}} בחברותא באופן כללי, ישנם דברים מוגדרים אשר יש ללמוד אותם בחברותא<br />
* הלכות הצריכות בתור הכנה לחיי נשואין{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1339.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך ה א'שלט.]}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6246.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יז ו'רמו.]}}.<br />
*גם נשים צריכים ללמוד בחברותא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5198.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 ראה לדוגמה אגרות קודש כרך יד ה'קצח.]}}, פעם פעמים בשבוע{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6164.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יז ו'קסד.]}}.<br />
*עיון והעמקה בעניני גאולה ומשיח {{הערה|1=[https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAYmxpWHRmdFZqaFk שיחת שבת פרשת תזריע מצורע תנש"א סעיף י"ג הערה 118 ובבלתי מוגה]}}<br />
==קישורים חיצונים ==<br />
*[http://www.col.org.il/files/0.98328362836_1562239.pdf קובץ תשובות ומענות בקשר ללימוד בכולל]<br />
*[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/22/205.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 על מה התבטא אדמו"ר הריי"ץ "אַ שיינע פיינע חברותא"]<br />
{{הערות שוליים}}</div>לערנען גמו"שhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90&diff=320593חברותא2019-04-29T13:54:50Z<p>לערנען גמו"ש: </p>
<hr />
<div>באמצע שלבי עריכה!<br />
===חברותא===<br />
<br />
לימוד בחַבְרוּתָא הוא שיטת לימוד הנפוצה היום בתרבות הישיבתית- יהודית שבה זוג-לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו. שיטת לימוד זו מקובלת בלימוד תורה, ובמיוחד בלימוד תלמוד.<br />
<br />
כמו כן, חברותא היא כינויו של כל אחד מזוג הלומדים; בן הזוג האחד הוא חברותא של בן זוגו.<br />
<br />
הלימוד בחברותא מתבסס על אינטראקציות רצופות בין שני הלומדים, ובכך יחודה לעומת לימוד עצמי או לימוד פרונטאלי בכתה. לדעתם של מצדדי השיטה יש בה כדי להעצים את הלימוד, ולהגיע למה שמכונה בז'רגון הישיבתי "עמל תורה" כלומר מאמץ אינטלקטואלי בלימוד. הם גם סבורים שיש לה ערך לימודי וקוגניטיבי מאחר שיש משא ומתן בין שני לומדים. מושג ה"חברותא" הפך לאחד מההיבטים המרכזיים באתוס הישיבתי, למרות שלא היה קיים בישיבות ליטא הוותיקות ([[וולוז'ין]] [[טלז]]), שם לא למדו ב"חברותא" אלא ב[[יחידות]], תוך כדי השתתפות התלמידים ב"דיבור בלימוד" בקבוצות גדולות יותר ב[[בית המדרש]].<br />
<br />
===מקור השם===<br />
<br />
המילה חברותא מגיעה מן הארמית ופירושה "חברות".<br />
<br />
===דברי חכמים בשבח השיטה===<br />
<br />
יש הטוענים כי בדברי חז"ל מופיעה צורת הלימוד בחברותא לשבח, בעוד שלימוד יחידני מגונה. שני הצדדים מופיעים בתלמוד הבבלי במסכת תענית: "מה ברזל זה, אחד מחדד את חבירו - אף שני תלמידי חכמים מחדדין זה את זה בהלכה... למה נמשלו דברי תורה כאש, לומר לך: מה אש אינו דולק יחיד - אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי... חרב על שונאיהן של תלמידי חכמים (בלשון סגי נהור, כלומר על תלמידי החכמים עצמם) שעוסקין בד בבד (כלומר, לבד) בתורה, ולא עוד אלא שמטפשין (נהיים טפשים ולא-מחודדים)"[1]. עם זאת, קשה לומר שהכוונה דווקא ללימוד בצמדים כשיטה קבועה.<br />
<br />
לשון דומה מצויה בילקוט שמעוני: "אין סכין מתחדדת אלא בירכה של חברתה, כך אין תלמיד חכם משתבח אלא בחברו"[2]. יש מפרשים כך גם את מה שנאמר בפרקי אבות: "עשה לך רב וקנה לך חבר", כלומר לקנות חברותא ללמוד עמו[3]<br />
<br />
===בחירת חברותא===<br />
<br />
בדרך כלל אדם בוחר חברותא המתאים לו מבחינת קצב הלימוד, שיטת הלמידה וכן במאפיינים חיצוניים - גיל, שיוך דתי וכו'. בחירת החברותא אינה הדדית בצורה מלאה, מאחר שיש [[תלמידים]] הנחשבים מבוקשים יותר כ"חברותא". ישנם מוסדות בהם בחירת החברותא נעשית על ידי [[איש סגל]] ([[ר"מ]] או "[[משגיח]]"). הדבר נפוץ בישיבות לצעירים בגיל [[תיכון]], בהן המורים מעוניינים לאפשר קצב שונה של [[לימוד]] בתוך ה[[כיתה]], או לצרף תלמיד מתקדם לתלמיד מתקשה. גם בישיבות גבוהות מצרפים תלמיד מתחיל לתלמיד ותיק, המכונה "אילן" על מנת לתמוך בתהליך הסוציאליזציה לערכי הישיבה ולשיטות הלימוד בה.<br />
<br />
===תועלתה===<br />
<br />
הלימוד בחברותא עוזר לשיפור הזיכרון{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8369.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך כב ח'שסט.]}} וחידוד הדברים כיוון שברגע שאדם רוצה להעביר משהו בדיבור לחבירו עליו להשקיע בזה קצת [[מחשבה]] שזו גורמת שיתחדד ויתווסף אצלו ב[[זיכרון]]<br />
<br />
===במשנתו של הרבי===<br />
<br />
בלימוד לבד לעצמו, "קשה לפעול בעצמו חיות לעבעדיקייט" והעצה לזה היא הלימוד בחברותא, "בטח יוכל למצוא עתה במחנו חברותא בזה ויגעת ומצאת תאמין"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1435.htm אגרות קודש כרך ה אגרת א'תלה.]}}. ה"עצה היעוצה" להעדר סדר הוא "שתהי' ההסכמה וההחלטה בת קיימא כשמתקשרים בזה (מ'פארבינדט זיך) עם חבר וחברותא, שזה מעיק (מאכט איינג) שלא לקיים ההחלטה, כיון שעי"ז גורם אי נעימות לשני"{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7729.htm אגרות קודש כרך כ ז'תשכט.]}}. החברותא הוא הגורם המביא להצלחה המיוחלת{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6820.htm אגרות קודש כרך י"ח ו'תתכ.]}}. ובאמצעות כך מתקשר לנושא הנלמד יותר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3080.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך י ג'פ.]}}, והלימוד הוא "בר קיימא" ואינו ב"התבודדות"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4152a.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יב ד'קנב*.]}}. וזהו רק לטובת עצמו ולא אף אחד אחר, מכיון במבחן התוצאה הסופית יהיה שמח מיבול לימודו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4847.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יד ד'תתמז.]}}.<br />
<br />
===בחירת חברותא (2)===<br />
הלימוד בחברותא אינו רק ענין משותף ברמה הלימודית אלא "התאמה לא רק בידיעות ובכשרונות אלא גם בתכונות הנפש וכו'"{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7664.htm אגרות קודש כרך כ ז'תרסד.]}}. ובזה מתקיים "דיבוק חברים טובים" {{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2445.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך ח ב'תמה ועוד.]}}, שהוא אחד מהארבעים ושמונה דברים,{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3563.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יא ג'תקסג.]}} בה התורה נקנית{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3080.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך י ג'פ.]}}. אך גם לחברותא שיש לו כמה נקודות בלתי רצויות צריך לנסות להדגיש את המשותף והטוב שבזולת{{הערה|1=לדוגמא שאינו מאריך בתפילה וכדומה [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6653.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יח ו'תתכ.]}}, בנוסף צריך לנסות להשפיע עליו הן בדרכי התורה והמצות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/7/9/210.htm ספר השיחות — תרצ"א פורים תרצ"א עמוד 210.]}} והן ב'טוב' שבלימוד שיוכלו לדבר בענינים זכים ונעלים.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/6/3/40.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 ספר השיחות תרפ"ג י"ט כסלו תרפ"ג עמוד 40.]}}<br />
<br />
<br />
במסגרת של ישיבה או קהילה הרבי מפנה את מי שאין לו חברותות לההנהלה או לסמכות התורנית בקהילה זו {{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2445.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך ח ב'תמה.]}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4358.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יג ד'שנח.]}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5114.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יד ה'קיד /.]}}, והאחריות בזה רובצת על כתיפם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/21/8103.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך כא ח'קג.]}}. במסגרות כאלו הרבי מייעץ שעריכת החברותות מועילה יהיה באופן שסוג ב' (נחות יותר בהבנה) ילמד עם סוג א' וסוג ג' עם סוג ב'{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3749.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יא ג'תשמט.]}}.<br />
מצד סדרי הישיבה הוא "ההנהגה הכי נחוצה ללמוד בחברותא"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5001.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יד ה'א.]}}. "אם אין נמצא במחיצתו מי שיבין הלימוד כמותו, יהי' עכ"פ מי שלמטה הימנו, והרי נאמר ומתלמידי יותר מכולם"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/3974.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יב ג'תתקעד.]}}.<br />
===מי שאין לו חברותא===<br />
בנוגע למי שאין לו חברותא הרבי כותב: "ובהנוגע לפועל גם במקרה שלך, בנוסף לזה שבגיל כמו שלך אין העיקר החבר אלא ההתמדה והשקידה שלך, ואזי לא תצטרך לחפש חבר אלא החברים 'ירדפו' אחריך ללמוד איתך בחברותא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4477.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 על דרך זה ראה אגרות קודש כרך יג ד'תעז.]}}., וגם אם אפילו יקח זמן עד שתגיע למצב הזה ובנתיים אין זה נוח וקשה ללמוד בלי חבר, בכל זאת עליך לעשות זאת עם אנרגיה ולהיות בטוח שזה לזמן קצר לפי ערך.<br />
כל זה מדובר באם מה שכתבת הוא נכון במאה אחוז. אלא שכידוע "אדם קרוב אצל עצמו" ועל כן יש לצאת מתוך נקודת הנחה שיתכן שהמצב הוא אחרת, וכמו שכתוב "על כל פשעים תכסה אהבה" (אהבת עצמו), ולכן עליך להתבונן בכך שיתכן שבאם יהיה שינוי לטובה בעניינים שתלויים בך – יתוקן במילא הענין שעליו הינך כותב לפחות במידה מוגבלת". {{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1435.htm אג"ק כרך ט"ו עמ' שפב.]}}.<br />
<br />
ובמכתב אחר הרבי מנמק ומפרט:פשוט שאין להבטל ח"ו מתלמוד תורה, גם אם אין חבר, וכבר אמרו רז"ל שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה עליו נאמר אבוא אליך וברכתיך (אבות ג' ו'), ראה ג"כ אגרת הקדש לרבנו הזקן בעל התניא - פוסק בנסתר דתורה - והשולחן ערוך - פוסק בנגלה דתורה, סימן כ"ג{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3563.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יא ג'תקסג.]}}. באם לא יכול למצוא בשום פנים חברותא הרי "עכ"פ במקום לימוד תורה ברבים וכמו ישיבה ובית המדרש" {{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4127.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יב ד'קכז.]}}.<br />
<br />
גם אם יש רק "חברותא בלתי מתאימה, שזה ממעט גם בהצלחת הלימוד, בכל אופן גם אם אין חברותא מובן שמוכרח לימוד התורה"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5190.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יד ה'קצ.]}} בשאר ימי השבוע{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6164.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יז ו'קסד.]}}., ואין לך דבר העומד בפני הרצון{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5897a.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך טז ה'תתצז*.]}}.<br />
<br />
מי שיש לו כבר חברותא ולומדים בטוב אין כל סיבה לשנות לחברותא אחרת - כיון שמסתבר שהשינוי הוא רק לגריעותא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4706.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יג ד'תשו.]}}.<br />
===אברכים===<br />
<br />
הרבי מדגיש ש"גם לאחר" זמן שהותו של האברך בכולל "צ״ל [=צריך להיות] קביעות עיתים בתורה בחברותא{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/28/10952.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך כח י'תתקנב.]}} - ולכן לדור בעיר שיש שם אפשריות זו"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/28/10901.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך כח י'תתקא.] צילום גוף כתי"ק ראה כאן (ע' 2): [http://www.col.org.il/files/0.98328362836_1562239.pdf]}}. הרבי תבע לימוד בנגלה וחסידות בחברותא כל יום{{הערה|1=צילום גוף כתי"ק ראה כאן (ע' 5): [http://www.col.org.il/files/0.98328362836_1562239.pdf]}}. אף באם יש לו חברותא רק פעם אחת בשבוע צריך למצוא פתרון מהיר לכך אבל לכל הפחות צריך ללמוד ביחידות בשאר הימים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5897a.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך טז ה'תתצז*.]}}. באחת ההתוועדויות הרבי הורה שהבעלי-עסק שיש להם קביעות ללמוד בחברותא לכה"פ פעם בשבוע – יאמרו לחיים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/16/105.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשי"א.]}}.<br />
<br />
===דברים אשר הרבי כותב ללמוד בחברותא===<br />
חוץ מלימוד נגלה וחסידות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5264.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 ראה אגרות קודש ריי"ץ כרך יד ה'רסד.]}} בחברותא באופן כללי, ישנם דברים מוגדרים אשר יש ללמוד אותם בחברותא<br />
* הלכות הצריכות בתור הכנה לחיי נשואין{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1339.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך ה א'שלט.]}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6246.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יז ו'רמו.]}}.<br />
*גם נשים צריכים ללמוד בחברותא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5198.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 ראה לדוגמה אגרות קודש כרך יד ה'קצח.]}}, פעם פעמים בשבוע{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6164.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יז ו'קסד.]}}.<br />
==קישורים חיצונים ==<br />
*[http://www.col.org.il/files/0.98328362836_1562239.pdf קובץ תשובות ומענות בקשר ללימוד בכולל]<br />
*[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/22/205.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 על מה התבטא אדמו"ר הריי"ץ "אַ שיינע פיינע חברותא"]<br />
{{הערות שוליים}}</div>לערנען גמו"שhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90&diff=320589חברותא2019-04-29T13:48:06Z<p>לערנען גמו"ש: </p>
<hr />
<div>באמצע שלבי עריכה!<br />
===חברותא===<br />
<br />
לימוד בחַבְרוּתָא הוא שיטת לימוד הנפוצה היום בתרבות הישיבתית- יהודית שבה זוג-לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו. שיטת לימוד זו מקובלת בלימוד תורה, ובמיוחד בלימוד תלמוד.<br />
<br />
כמו כן, חברותא היא כינויו של כל אחד מזוג הלומדים; בן הזוג האחד הוא חברותא של בן זוגו.<br />
<br />
הלימוד בחברותא מתבסס על אינטראקציות רצופות בין שני הלומדים, ובכך יחודה לעומת לימוד עצמי או לימוד פרונטאלי בכתה. לדעתם של מצדדי השיטה יש בה כדי להעצים את הלימוד, ולהגיע למה שמכונה בז'רגון הישיבתי "עמל תורה" כלומר מאמץ אינטלקטואלי בלימוד. הם גם סבורים שיש לה ערך לימודי וקוגניטיבי מאחר שיש משא ומתן בין שני לומדים. מושג ה"חברותא" הפך לאחד מההיבטים המרכזיים באתוס הישיבתי, למרות שלא היה קיים בישיבות ליטא הוותיקות ([[וולוז'ין]] [[טלז]]), שם לא למדו ב"חברותא" אלא ב[[יחידות]], תוך כדי השתתפות התלמידים ב"דיבור בלימוד" בקבוצות גדולות יותר ב[[בית המדרש]].<br />
<br />
===מקור השם===<br />
<br />
המילה חברותא מגיעה מן הארמית ופירושה "חברות".<br />
<br />
===דברי חכמים בשבח השיטה===<br />
<br />
יש הטוענים כי בדברי חז"ל מופיעה צורת הלימוד בחברותא לשבח, בעוד שלימוד יחידני מגונה. שני הצדדים מופיעים בתלמוד הבבלי במסכת תענית: "מה ברזל זה, אחד מחדד את חבירו - אף שני תלמידי חכמים מחדדין זה את זה בהלכה... למה נמשלו דברי תורה כאש, לומר לך: מה אש אינו דולק יחיד - אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי... חרב על שונאיהן של תלמידי חכמים (בלשון סגי נהור, כלומר על תלמידי החכמים עצמם) שעוסקין בד בבד (כלומר, לבד) בתורה, ולא עוד אלא שמטפשין (נהיים טפשים ולא-מחודדים)"[1]. עם זאת, קשה לומר שהכוונה דווקא ללימוד בצמדים כשיטה קבועה.<br />
<br />
לשון דומה מצויה בילקוט שמעוני: "אין סכין מתחדדת אלא בירכה של חברתה, כך אין תלמיד חכם משתבח אלא בחברו"[2]. יש מפרשים כך גם את מה שנאמר בפרקי אבות: "עשה לך רב וקנה לך חבר", כלומר לקנות חברותא ללמוד עמו[3]<br />
<br />
===בחירת חברותא===<br />
<br />
בדרך כלל אדם בוחר חברותא המתאים לו מבחינת קצב הלימוד, שיטת הלמידה וכן במאפיינים חיצוניים - גיל, שיוך דתי וכו'. בחירת החברותא אינה הדדית בצורה מלאה, מאחר שיש [[תלמידים]] הנחשבים מבוקשים יותר כ"חברותא". ישנם מוסדות בהם בחירת החברותא נעשית על ידי [[איש סגל]] ([[ר"מ]] או "[[משגיח]]"). הדבר נפוץ בישיבות לצעירים בגיל [[תיכון]], בהן המורים מעוניינים לאפשר קצב שונה של [[לימוד]] בתוך ה[[כיתה]], או לצרף תלמיד מתקדם לתלמיד מתקשה. גם בישיבות גבוהות מצרפים תלמיד מתחיל לתלמיד ותיק, המכונה "אילן" על מנת לתמוך בתהליך הסוציאליזציה לערכי הישיבה ולשיטות הלימוד בה.<br />
<br />
===תועלתה===<br />
<br />
הלימוד בחברותא עוזר לשיפור הזיכרון{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8369.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך כב ח'שסט.]}} וחידוד הדברים כיוון שברגע שאדם רוצה להעביר משהו בדיבור לחבירו עליו להשקיע בזה קצת [[מחשבה]] שזו גורמת שיתחדד ויתווסף אצלו ב[[זיכרון]]<br />
<br />
===במשנתו של הרבי===<br />
<br />
בלימוד לבד לעצמו, "קשה לפעול בעצמו חיות לעבעדיקייט" והעצה לזה היא הלימוד בחברותא, "בטח יוכל למצוא עתה במחנו חברותא בזה ויגעת ומצאת תאמין"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1435.htm אגרות קודש כרך ה אגרת א'תלה.]}}. ה"עצה היעוצה" להעדר סדר הוא "שתהי' ההסכמה וההחלטה בת קיימא כשמתקשרים בזה (מ'פארבינדט זיך) עם חבר וחברותא, שזה מעיק (מאכט איינג) שלא לקיים ההחלטה, כיון שעי"ז גורם אי נעימות לשני"{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7729.htm אגרות קודש כרך כ ז'תשכט.]}}. החברותא הוא הגורם המביא להצלחה המיוחלת{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6820.htm אגרות קודש כרך י"ח ו'תתכ.]}}. ובאמצעות כך מתקשר לנושא הנלמד יותר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3080.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך י ג'פ.]}}, והלימוד הוא "בר קיימא" ואינו ב"התבודדות"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4152a.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יב ד'קנב*.]}}. וזהו רק לטובת עצמו ולא אף אחד אחר, מכיון במבחן התוצאה הסופית יהיה שמח מיבול לימודו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4847.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יד ד'תתמז.]}}.<br />
<br />
===בחירת חברותא (2)===<br />
הלימוד בחברותא אינו רק ענין משותף ברמה הלימודית אלא "התאמה לא רק בידיעות ובכשרונות אלא גם בתכונות הנפש וכו'"{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7664.htm אגרות קודש כרך כ ז'תרסד.]}}. ובזה מתקיים "דיבוק חברים טובים" {{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2445.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך ח ב'תמה ועוד.]}}, שהוא אחד מהארבעים ושמונה דברים,{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3563.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יא ג'תקסג.]}} בה התורה נקנית{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3080.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך י ג'פ.]}}. אך גם לחברותא שיש לו כמה נקודות בלתי רצויות צריך לנסות להדגיש את המשותף והטוב שבזולת{{הערה|1=לדוגמא שאינו מאריך בתפילה וכדומה [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6653.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יח ו'תתכ.]}}, בנוסף צריך לנסות להשפיע עליו הן בדרכי התורה והמצות[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/7/9/210.htm ספר השיחות — תרצ"א פורים תרצ"א עמוד 210.]}} והן ב'טוב' שבלימוד שיוכלו לדבר בענינים זכים ונעלים.[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/6/3/40.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 ספר השיחות תרפ"ג י"ט כסלו תרפ"ג עמוד 40.]}}<br />
<br />
<br />
במסגרת של ישיבה או קהילה הרבי מפנה את מי שאין לו חברותות לההנהלה או לסמכות התורנית בקהילה זו {{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2445.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך ח ב'תמה.]}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4358.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יג ד'שנח.]}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5114.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יד ה'קיד /.]}}, והאחריות בזה רובצת על כתיפם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/21/8103.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך כא ח'קג<br />
.]}}. במסגרות כאלו הרבי מייעץ שעריכת החברותות מועילה יהיה באופן שסוג ב' (נחות יותר בהבנה) ילמד עם סוג א' וסוג ג' עם סוג ב'{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3749.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יא ג'תשמט.]}}.<br />
מצד סדרי הישיבה הוא "ההנהגה הכי נחוצה ללמוד בחברותא"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5001.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יד ה'א.]}}. "אם אין נמצא במחיצתו מי שיבין הלימוד כמותו, יהי' עכ"פ מי שלמטה הימנו, והרי נאמר ומתלמידי יותר מכולם"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/3974.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יב ג'תתקעד.]}}.<br />
===מי שאין לו חברותא===<br />
בנוגע למי שאין לו חברותא הרבי כותב: "ובהנוגע לפועל גם במקרה שלך, בנוסף לזה שבגיל כמו שלך אין העיקר החבר אלא ההתמדה והשקידה שלך, ואזי לא תצטרך לחפש חבר אלא החברים 'ירדפו' אחריך ללמוד איתך בחברותא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4477.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 על דרך זה ראה אגרות קודש כרך יג ד'תעז.]}}., וגם אם אפילו יקח זמן עד שתגיע למצב הזה ובנתיים אין זה נוח וקשה ללמוד בלי חבר, בכל זאת עליך לעשות זאת עם אנרגיה ולהיות בטוח שזה לזמן קצר לפי ערך.<br />
כל זה מדובר באם מה שכתבת הוא נכון במאה אחוז. אלא שכידוע "אדם קרוב אצל עצמו" ועל כן יש לצאת מתוך נקודת הנחה שיתכן שהמצב הוא אחרת, וכמו שכתוב "על כל פשעים תכסה אהבה" (אהבת עצמו), ולכן עליך להתבונן בכך שיתכן שבאם יהיה שינוי לטובה בעניינים שתלויים בך – יתוקן במילא הענין שעליו הינך כותב לפחות במידה מוגבלת". {{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1435.htm אג"ק כרך ט"ו עמ' שפב.]}}.<br />
<br />
ובמכתב אחר הרבי מנמק ומפרט:פשוט שאין להבטל ח"ו מתלמוד תורה, גם אם אין חבר, וכבר אמרו רז"ל שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה עליו נאמר אבוא אליך וברכתיך (אבות ג' ו'), ראה ג"כ אגרת הקדש לרבנו הזקן בעל התניא - פוסק בנסתר דתורה - והשולחן ערוך - פוסק בנגלה דתורה, סימן כ"ג{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3563.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יא ג'תקסג.]}}. באם לא יכול למצוא בשום פנים חברותא הרי "עכ"פ במקום לימוד תורה ברבים וכמו ישיבה ובית המדרש" {{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4127.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יב ד'קכז.]}}.<br />
<br />
גם אם יש רק "חברותא בלתי מתאימה, שזה ממעט גם בהצלחת הלימוד, בכל אופן גם אם אין חברותא מובן שמוכרח לימוד התורה"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5190.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יד ה'קצ.]}} בשאר ימי השבוע{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6164.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יז ו'קסד.]}}., ואין לך דבר העומד בפני הרצון{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5897a.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך טז ה'תתצז*.]}}.<br />
<br />
מי שיש לו כבר חברותא ולומדים בטוב אין כל סיבה לשנות לחברותא אחרת - כיון שמסתבר שהשינוי הוא רק לגריעותא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4706.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יג ד'תשו.]}}.<br />
===אברכים===<br />
<br />
הרבי מדגיש ש"גם לאחר" זמן שהותו של האברך בכולל "צ״ל [=צריך להיות] קביעות עיתים בתורה בחברותא{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/28/10952.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך כח י'תתקנב.]}} - ולכן לדור בעיר שיש שם אפשריות זו"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/28/10901.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך כח י'תתקא.] צילום גוף כתי"ק ראה כאן (ע' 2): [http://www.col.org.il/files/0.98328362836_1562239.pdf]}}. הרבי תבע לימוד בנגלה וחסידות בחברותא כל יום{{הערה|1=צילום גוף כתי"ק ראה כאן (ע' 5): [http://www.col.org.il/files/0.98328362836_1562239.pdf]}}. אף באם יש לו חברותא רק פעם אחת בשבוע צריך למצוא פתרון מהיר לכך אבל לכל הפחות צריך ללמוד ביחידות בשאר הימים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5897a.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך טז ה'תתצז*.]}}. באחת ההתוועדויות הרבי הורה שהבעלי-עסק שיש להם קביעות ללמוד בחברותא לכה"פ פעם בשבוע – יאמרו לחיים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/16/105.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשי"א.]}}.<br />
<br />
===דברים אשר הרבי כותב ללמוד בחברותא===<br />
חוץ מלימוד נגלה וחסידות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5264.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 ראה אגרות קודש ריי"ץ כרך יד ה'רסד.]}} בחברותא באופן כללי, ישנם דברים מוגדרים אשר יש ללמוד אותם בחברותא<br />
* הלכות הצריכות בתור הכנה לחיי נשואין{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1339.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך ה א'שלט.]}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6246.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יז ו'רמו.]}}.<br />
*גם נשים צריכים ללמוד בחברותא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5198.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 ראה לדוגמה אגרות קודש כרך יד ה'קצח.]}}, פעם פעמים בשבוע{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6164.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יז ו'קסד.]}}.<br />
==קישורים חיצונים ==<br />
*[http://www.col.org.il/files/0.98328362836_1562239.pdf קובץ תשובות ומענות בקשר ללימוד בכולל]<br />
[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/22/205.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 על מה התבטא אדמו"ר הריי"ץ "אַ שיינע פיינע חברותא"]<br />
{{הערות שוליים}}</div>לערנען גמו"שhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90&diff=320587חברותא2019-04-29T13:02:56Z<p>לערנען גמו"ש: </p>
<hr />
<div>באמצע שלבי עריכה!<br />
===חברותא===<br />
<br />
לימוד בחַבְרוּתָא הוא שיטת לימוד הנפוצה היום בתרבות הישיבתית- יהודית שבה זוג-לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו. שיטת לימוד זו מקובלת בלימוד תורה, ובמיוחד בלימוד תלמוד.<br />
<br />
כמו כן, חברותא היא כינויו של כל אחד מזוג הלומדים; בן הזוג האחד הוא חברותא של בן זוגו.<br />
<br />
הלימוד בחברותא מתבסס על אינטראקציות רצופות בין שני הלומדים, ובכך יחודה לעומת לימוד עצמי או לימוד פרונטאלי בכתה. לדעתם של מצדדי השיטה יש בה כדי להעצים את הלימוד, ולהגיע למה שמכונה בז'רגון הישיבתי "עמל תורה" כלומר מאמץ אינטלקטואלי בלימוד. הם גם סבורים שיש לה ערך לימודי וקוגניטיבי מאחר שיש משא ומתן בין שני לומדים. מושג ה"חברותא" הפך לאחד מההיבטים המרכזיים באתוס הישיבתי, למרות שלא היה קיים בישיבות ליטא הוותיקות ([[וולוז'ין]] [[טלז]]), שם לא למדו ב"חברותא" אלא ב[[יחידות]], תוך כדי השתתפות התלמידים ב"דיבור בלימוד" בקבוצות גדולות יותר ב[[בית המדרש]].<br />
<br />
===מקור השם===<br />
<br />
המילה חברותא מגיעה מן הארמית ופירושה "חברות".<br />
<br />
===דברי חכמים בשבח השיטה===<br />
<br />
יש הטוענים כי בדברי חז"ל מופיעה צורת הלימוד בחברותא לשבח, בעוד שלימוד יחידני מגונה. שני הצדדים מופיעים בתלמוד הבבלי במסכת תענית: "מה ברזל זה, אחד מחדד את חבירו - אף שני תלמידי חכמים מחדדין זה את זה בהלכה... למה נמשלו דברי תורה כאש, לומר לך: מה אש אינו דולק יחיד - אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי... חרב על שונאיהן של תלמידי חכמים (בלשון סגי נהור, כלומר על תלמידי החכמים עצמם) שעוסקין בד בבד (כלומר, לבד) בתורה, ולא עוד אלא שמטפשין (נהיים טפשים ולא-מחודדים)"[1]. עם זאת, קשה לומר שהכוונה דווקא ללימוד בצמדים כשיטה קבועה.<br />
<br />
לשון דומה מצויה בילקוט שמעוני: "אין סכין מתחדדת אלא בירכה של חברתה, כך אין תלמיד חכם משתבח אלא בחברו"[2]. יש מפרשים כך גם את מה שנאמר בפרקי אבות: "עשה לך רב וקנה לך חבר", כלומר לקנות חברותא ללמוד עמו[3]<br />
<br />
===בחירת חברותא===<br />
<br />
בדרך כלל אדם בוחר חברותא המתאים לו מבחינת קצב הלימוד, שיטת הלמידה וכן במאפיינים חיצוניים - גיל, שיוך דתי וכו'. בחירת החברותא אינה הדדית בצורה מלאה, מאחר שיש [[תלמידים]] הנחשבים מבוקשים יותר כ"חברותא". ישנם מוסדות בהם בחירת החברותא נעשית על ידי [[איש סגל]] ([[ר"מ]] או "[[משגיח]]"). הדבר נפוץ בישיבות לצעירים בגיל [[תיכון]], בהן המורים מעוניינים לאפשר קצב שונה של [[לימוד]] בתוך ה[[כיתה]], או לצרף תלמיד מתקדם לתלמיד מתקשה. גם בישיבות גבוהות מצרפים תלמיד מתחיל לתלמיד ותיק, המכונה "אילן" על מנת לתמוך בתהליך הסוציאליזציה לערכי הישיבה ולשיטות הלימוד בה.<br />
<br />
===תועלתה===<br />
<br />
הלימוד בחברותא עוזר לשיפור הזיכרון וחידוד הדברים כיוון שברגע שאדם רוצה להעביר משהו בדיבור לחבירו עליו להשקיע בזה קצת [[מחשבה]] שזו גורמת שיתחדד ויתווסף אצלו ב[[זיכרון]]<br />
<br />
===במשנתו של הרבי===<br />
<br />
בלימוד לבד לעצמו, "קשה לפעול בעצמו חיות לעבעדיקייט" והעצה לזה היא הלימוד בחברותא, "בטח יוכל למצוא עתה במחנו חברותא בזה ויגעת ומצאת תאמין"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1435.htm אגרות קודש כרך ה אגרת א'תלה.]}}. ה"עצה היעוצה" להעדר סדר הוא "שתהי' ההסכמה וההחלטה בת קיימא כשמתקשרים בזה (מ'פארבינדט זיך) עם חבר וחברותא, שזה מעיק (מאכט איינג) שלא לקיים ההחלטה, כיון שעי"ז גורם אי נעימות לשני"{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7729.htm אגרות קודש כרך כ ז'תשכט.]}}. החברותא הוא הגורם המביא להצלחה המיוחלת{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6820.htm אגרות קודש כרך י"ח ו'תתכ.]}}. ובאמצעות כך מתקשר לנושא הנלמד יותר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3080.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך י ג'פ.]}}, והלימוד הוא "בר קיימא" ואינו ב"התבודדות"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4152a.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יב ד'קנב*.]}}. וזהו רק לטובת עצמו ולא אף אחד אחר, מכיון במבחן התוצאה הסופית יהיה שמח מיבול לימודו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4847.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יד ד'תתמז.]}}.<br />
<br />
===בחירת חברותא (2)===<br />
הלימוד בחברותא אינו רק ענין משותף ברמה הלימודית אלא "התאמה לא רק בידיעות ובכשרונות אלא גם בתכונות הנפש וכו'"{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7664.htm אגרות קודש כרך כ ז'תרסד.]}}. ובזה מתקיים "דיבוק חברים טובים" {{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2445.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך ח ב'תמה ועוד.]}}, שהוא אחד מהארבעים ושמונה דברים,{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3563.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יא ג'תקסג.]}} בה התורה נקנית{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3080.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך י ג'פ.]}}. אך גם לחברותא שיש לו כמה נקודות בלתי רצויות צריך לנסות להדגיש את המשותף והטוב שבזולת{{הערה|1=לדוגמא שאינו מאריך בתפילה וכדומה [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6653.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יח ו'תתכ.]}}.<br />
<br />
במסגרת של ישיבה או קהילה הרבי מפנה את מי שאין לו חברותות לההנהלה או לסמכות התורנית בקהילה זו {{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2445.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך ח ב'תמה.]}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4358.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יג ד'שנח.]}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5114.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יד ה'קיד /.]}}. במסגרות כאלו הרבי מייעץ שעריכת החברותות מועילה יהיה באופן שסוג ב' (נחות יותר בהבנה) ילמד עם סוג א' וסוג ג' עם סוג ב'{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3749.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יא ג'תשמט.]}}.<br />
מצד סדרי הישיבה הוא "ההנהגה הכי נחוצה ללמוד בחברותא"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5001.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יד ה'א.]}}. "אם אין נמצא במחיצתו מי שיבין הלימוד כמותו, יהי' עכ"פ מי שלמטה הימנו, והרי נאמר ומתלמידי יותר מכולם"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/3974.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יב ג'תתקעד.]}}.<br />
===מי שאין לו חברותא===<br />
בנוגע למי שאין לו חברותא הרבי כותב: "ובהנוגע לפועל גם במקרה שלך, בנוסף לזה שבגיל כמו שלך אין העיקר החבר אלא ההתמדה והשקידה שלך, ואזי לא תצטרך לחפש חבר אלא החברים 'ירדפו' אחריך ללמוד איתך בחברותא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4477.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 על דרך זה ראה אגרות קודש כרך יג ד'תעז.]}}., וגם אם אפילו יקח זמן עד שתגיע למצב הזה ובנתיים אין זה נוח וקשה ללמוד בלי חבר, בכל זאת עליך לעשות זאת עם אנרגיה ולהיות בטוח שזה לזמן קצר לפי ערך.<br />
כל זה מדובר באם מה שכתבת הוא נכון במאה אחוז. אלא שכידוע "אדם קרוב אצל עצמו" ועל כן יש לצאת מתוך נקודת הנחה שיתכן שהמצב הוא אחרת, וכמו שכתוב "על כל פשעים תכסה אהבה" (אהבת עצמו), ולכן עליך להתבונן בכך שיתכן שבאם יהיה שינוי לטובה בעניינים שתלויים בך – יתוקן במילא הענין שעליו הינך כותב לפחות במידה מוגבלת". {{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1435.htm אג"ק כרך ט"ו עמ' שפב.]}}.<br />
<br />
ובמכתב אחר הרבי מנמק ומפרט:פשוט שאין להבטל ח"ו מתלמוד תורה, גם אם אין חבר, וכבר אמרו רז"ל שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה עליו נאמר אבוא אליך וברכתיך (אבות ג' ו'), ראה ג"כ אגרת הקדש לרבנו הזקן בעל התניא - פוסק בנסתר דתורה - והשולחן ערוך - פוסק בנגלה דתורה, סימן כ"ג{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3563.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יא ג'תקסג.]}}. באם לא יכול למצוא בשום פנים חברותא הרי "עכ"פ במקום לימוד תורה ברבים וכמו ישיבה ובית המדרש" {{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4127.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יב ד'קכז.]}}.<br />
<br />
גם אם יש רק "חברותא בלתי מתאימה, שזה ממעט גם בהצלחת הלימוד, בכל אופן גם אם אין חברותא מובן שמוכרח לימוד התורה"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5190.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יד ה'קצ.]}} בשאר ימי השבוע{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6164.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יז ו'קסד.]}}., ואין לך דבר העומד בפני הרצון{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5897a.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך טז ה'תתצז*.]}}.<br />
<br />
מי שיש לו כבר חברותא ולומדים בטוב אין כל סיבה לשנות לחברותא אחרת - כיון שמסתבר שהשינוי הוא רק לגריעותא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4706.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יג ד'תשו.]}}.<br />
===אברכים===<br />
<br />
הרבי מדגיש ש"גם לאחר" זמן שהותו של האברך בכולל "צ״ל [=צריך להיות] קביעות עיתים בתורה בחברותא - ולכן לדור בעיר שיש שם אפשריות זו". באם יש לו חברותא רק פעם אחת בשבוע צריך למצוא פתרון מהיר לכך אבל לכל הפחות צריך ללמוד ביחידות בשאר הימים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5897a.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך טז ה'תתצז*.]}}.<br />
<br />
===דברים אשר הרבי כותב ללמוד בחברותא===<br />
חוץ מלימוד נגלה וחסידות בחברותא באופן כללי, ישנם דברים מוגדרים אשר יש ללמוד אותם בחברותא<br />
* הלכות הצריכות בתור הכנה לחיי נשואין{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1339.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך ה א'שלט.]}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6246.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יז ו'רמו.]}}.<br />
*גם נשים צריכים ללמוד בחברותא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5198.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 ראה לדוגמה אגרות קודש כרך יד ה'קצח.]}}, פעם פעמים בשבוע{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6164.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יז ו'קסד.]}}.<br />
{{הערות שוליים}}</div>לערנען גמו"שhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90&diff=320585חברותא2019-04-29T12:17:14Z<p>לערנען גמו"ש: </p>
<hr />
<div>באמצע שלבי עריכה!<br />
===חברותא===<br />
<br />
לימוד בחַבְרוּתָא הוא שיטת לימוד הנפוצה היום בתרבות הישיבתית- יהודית שבה זוג-לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו. שיטת לימוד זו מקובלת בלימוד תורה, ובמיוחד בלימוד תלמוד.<br />
<br />
כמו כן, חברותא היא כינויו של כל אחד מזוג הלומדים; בן הזוג האחד הוא חברותא של בן זוגו.<br />
<br />
הלימוד בחברותא מתבסס על אינטראקציות רצופות בין שני הלומדים, ובכך יחודה לעומת לימוד עצמי או לימוד פרונטאלי בכתה. לדעתם של מצדדי השיטה יש בה כדי להעצים את הלימוד, ולהגיע למה שמכונה בז'רגון הישיבתי "עמל תורה" כלומר מאמץ אינטלקטואלי בלימוד. הם גם סבורים שיש לה ערך לימודי וקוגניטיבי מאחר שיש משא ומתן בין שני לומדים. מושג ה"חברותא" הפך לאחד מההיבטים המרכזיים באתוס הישיבתי, למרות שלא היה קיים בישיבות ליטא הוותיקות ([[וולוז'ין]] [[טלז]]), שם לא למדו ב"חברותא" אלא ב[[יחידות]], תוך כדי השתתפות התלמידים ב"דיבור בלימוד" בקבוצות גדולות יותר ב[[בית המדרש]].<br />
<br />
===מקור השם===<br />
<br />
המילה חברותא מגיעה מן הארמית ופירושה "חברות".<br />
<br />
===דברי חכמים בשבח השיטה===<br />
<br />
יש הטוענים כי בדברי חז"ל מופיעה צורת הלימוד בחברותא לשבח, בעוד שלימוד יחידני מגונה. שני הצדדים מופיעים בתלמוד הבבלי במסכת תענית: "מה ברזל זה, אחד מחדד את חבירו - אף שני תלמידי חכמים מחדדין זה את זה בהלכה... למה נמשלו דברי תורה כאש, לומר לך: מה אש אינו דולק יחיד - אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי... חרב על שונאיהן של תלמידי חכמים (בלשון סגי נהור, כלומר על תלמידי החכמים עצמם) שעוסקין בד בבד (כלומר, לבד) בתורה, ולא עוד אלא שמטפשין (נהיים טפשים ולא-מחודדים)"[1]. עם זאת, קשה לומר שהכוונה דווקא ללימוד בצמדים כשיטה קבועה.<br />
<br />
לשון דומה מצויה בילקוט שמעוני: "אין סכין מתחדדת אלא בירכה של חברתה, כך אין תלמיד חכם משתבח אלא בחברו"[2]. יש מפרשים כך גם את מה שנאמר בפרקי אבות: "עשה לך רב וקנה לך חבר", כלומר לקנות חברותא ללמוד עמו[3]<br />
<br />
===בחירת חברותא===<br />
<br />
בדרך כלל אדם בוחר חברותא המתאים לו מבחינת קצב הלימוד, שיטת הלמידה וכן במאפיינים חיצוניים - גיל, שיוך דתי וכו'. בחירת החברותא אינה הדדית בצורה מלאה, מאחר שיש [[תלמידים]] הנחשבים מבוקשים יותר כ"חברותא". ישנם מוסדות בהם בחירת החברותא נעשית על ידי [[איש סגל]] ([[ר"מ]] או "[[משגיח]]"). הדבר נפוץ בישיבות לצעירים בגיל [[תיכון]], בהן המורים מעוניינים לאפשר קצב שונה של [[לימוד]] בתוך ה[[כיתה]], או לצרף תלמיד מתקדם לתלמיד מתקשה. גם בישיבות גבוהות מצרפים תלמיד מתחיל לתלמיד ותיק, המכונה "אילן" על מנת לתמוך בתהליך הסוציאליזציה לערכי הישיבה ולשיטות הלימוד בה.<br />
<br />
===תועלתה===<br />
<br />
הלימוד בחברותא עוזר לשיפור הזיכרון וחידוד הדברים כיוון שברגע שאדם רוצה להעביר משהו בדיבור לחבירו עליו להשקיע בזה קצת [[מחשבה]] שזו גורמת שיתחדד ויתווסף אצלו ב[[זיכרון]]<br />
<br />
===במשנתו של הרבי===<br />
<br />
בלימוד לבד לעצמו, "קשה לפעול בעצמו חיות לעבעדיקייט" והעצה לזה היא הלימוד בחברותא, "בטח יוכל למצוא עתה במחנו חברותא בזה ויגעת ומצאת תאמין"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1435.htm אגרות קודש כרך ה אגרת א'תלה.]}}. ה"עצה היעוצה" להעדר סדר הוא "שתהי' ההסכמה וההחלטה בת קיימא כשמתקשרים בזה (מ'פארבינדט זיך) עם חבר וחברותא, שזה מעיק (מאכט איינג) שלא לקיים ההחלטה, כיון שעי"ז גורם אי נעימות לשני"{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7729.htm אגרות קודש כרך כ ז'תשכט.]}}. החברותא הוא הגורם המביא להצלחה המיוחלת{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6820.htm אגרות קודש כרך י"ח ו'תתכ.]}}. ובאמצעות כך מתקשר לנושא הנלמד יותר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3080.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך י ג'פ.]}}, והלימוד הוא "בר קיימא" ואינו ב"התבודדות"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4152a.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יב ד'קנב*.]}}.<br />
<br />
===בחירת חברותא (2)===<br />
הלימוד בחברותא אינו רק ענין משותף ברמה הלימודית אלא "התאמה לא רק בידיעות ובכשרונות אלא גם בתכונות הנפש וכו'"{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7664.htm אגרות קודש כרך כ ז'תרסד.]}}. ובזה מתקיים "דיבוק חברים טובים" {{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2445.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך ח ב'תמה ועוד.]}}, שהוא אחד מהארבעים ושמונה דברים,{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3563.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יא ג'תקסג.]}} בה התורה נקנית{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3080.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך י ג'פ.]}}.<br />
<br />
במסגרת של ישיבה או קהילה הרבי מפנה את מי שאין לו חברותות לההנהלה או לסמכות התורנית בקהילה זו {{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2445.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך ח ב'תמה.]}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4358.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יג ד'שנח.]}}. במסגרות כאלו הרבי מייעץ שעריכת החברותות מועילה יהיה באופן שסוג ב' (נחות יותר בהבנה) ילמד עם סוג א' וסוג ג' עם סוג ב'{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3749.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יא ג'תשמט.]}}.<br />
"אם אין נמצא במחיצתו מי שיבין הלימוד כמותו, יהי' עכ"פ מי שלמטה הימנו, והרי נאמר ומתלמידי יותר מכולם"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/3974.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יב ג'תתקעד.]}}.<br />
===מי שאין לו חברותא===<br />
בנוגע למי שאין לו חברותא הרבי כותב: "ובהנוגע לפועל גם במקרה שלך, בנוסף לזה שבגיל כמו שלך אין העיקר החבר אלא ההתמדה והשקידה שלך, ואזי לא תצטרך לחפש חבר אלא החברים 'ירדפו' אחריך ללמוד איתך בחברותא, וגם אם אפילו יקח זמן עד שתגיע למצב הזה ובנתיים אין זה נוח וקשה ללמוד בלי חבר, בכל זאת עליך לעשות זאת עם אנרגיה ולהיות בטוח שזה לזמן קצר לפי ערך.<br />
כל זה מדובר באם מה שכתבת הוא נכון במאה אחוז. אלא שכידוע "אדם קרוב אצל עצמו" ועל כן יש לצאת מתוך נקודת הנחה שיתכן שהמצב הוא אחרת, וכמו שכתוב "על כל פשעים תכסה אהבה" (אהבת עצמו), ולכן עליך להתבונן בכך שיתכן שבאם יהיה שינוי לטובה בעניינים שתלויים בך – יתוקן במילא הענין שעליו הינך כותב לפחות במידה מוגבלת". {{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1435.htm אג"ק כרך ט"ו עמ' שפב.]}}.<br />
<br />
ובמכתב אחר האבי מנמק ומפרט:פשוט שאין להבטל ח"ו מתלמוד תורה, גם אם אין חבר, וכבר אמרו רז"ל שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה עליו נאמר אבוא אליך וברכתיך (אבות ג' ו'), ראה ג"כ אגרת הקדש לרבנו הזקן בעל התניא - פוסק בנסתר דתורה - והשולחן ערוך - פוסק בנגלה דתורה, סימן כ"ג{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3563.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יא ג'תקסג.]}}. באם לא יכול למצוא בשום פנים חברותא הרי "עכ"פ במקום לימוד תורה ברבים וכמו ישיבה ובית המדרש" {{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4127.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יב ד'קכז.]}}.<br />
<br />
===אברכים===<br />
<br />
הרבי מדגיש ש"גם לאחר" זמן שהותו של האברך בכולל "צ״ל [=צריך להיות] קביעות עיתים בתורה בחברותא - ולכן לדור בעיר שיש שם אפשריות זו". <br />
<br />
===דברים אשר הרבי כותב ללמוד בחברותא===<br />
חוץ מלימוד נגלה וחסידות בחברותא באופן כללי, ישנם דברים מוגדרים אשר יש ללמוד אותם בחברותא<br />
* הלכות נדה {{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1339.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך ה א'שלט.]}}.</div>לערנען גמו"שhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90&diff=320583חברותא2019-04-29T11:48:13Z<p>לערנען גמו"ש: </p>
<hr />
<div>===חברותא===<br />
<br />
לימוד בחַבְרוּתָא הוא שיטת לימוד הנפוצה היום בתרבות הישיבתית- יהודית שבה זוג-לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו. שיטת לימוד זו מקובלת בלימוד תורה, ובמיוחד בלימוד תלמוד.<br />
<br />
כמו כן, חברותא היא כינויו של כל אחד מזוג הלומדים; בן הזוג האחד הוא חברותא של בן זוגו.<br />
<br />
הלימוד בחברותא מתבסס על אינטראקציות רצופות בין שני הלומדים, ובכך יחודה לעומת לימוד עצמי או לימוד פרונטאלי בכתה. לדעתם של מצדדי השיטה יש בה כדי להעצים את הלימוד, ולהגיע למה שמכונה בז'רגון הישיבתי "עמל תורה" כלומר מאמץ אינטלקטואלי בלימוד. הם גם סבורים שיש לה ערך לימודי וקוגניטיבי מאחר שיש משא ומתן בין שני לומדים. מושג ה"חברותא" הפך לאחד מההיבטים המרכזיים באתוס הישיבתי, למרות שלא היה קיים בישיבות ליטא הוותיקות ([[וולוז'ין]] [[טלז]]), שם לא למדו ב"חברותא" אלא ב[[יחידות]], תוך כדי השתתפות התלמידים ב"דיבור בלימוד" בקבוצות גדולות יותר ב[[בית המדרש]].<br />
<br />
===מקור השם===<br />
<br />
המילה חברותא מגיעה מן הארמית ופירושה "חברות".<br />
<br />
===דברי חכמים בשבח השיטה===<br />
<br />
יש הטוענים כי בדברי חז"ל מופיעה צורת הלימוד בחברותא לשבח, בעוד שלימוד יחידני מגונה. שני הצדדים מופיעים בתלמוד הבבלי במסכת תענית: "מה ברזל זה, אחד מחדד את חבירו - אף שני תלמידי חכמים מחדדין זה את זה בהלכה... למה נמשלו דברי תורה כאש, לומר לך: מה אש אינו דולק יחיד - אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי... חרב על שונאיהן של תלמידי חכמים (בלשון סגי נהור, כלומר על תלמידי החכמים עצמם) שעוסקין בד בבד (כלומר, לבד) בתורה, ולא עוד אלא שמטפשין (נהיים טפשים ולא-מחודדים)"[1]. עם זאת, קשה לומר שהכוונה דווקא ללימוד בצמדים כשיטה קבועה.<br />
<br />
לשון דומה מצויה בילקוט שמעוני: "אין סכין מתחדדת אלא בירכה של חברתה, כך אין תלמיד חכם משתבח אלא בחברו"[2]. יש מפרשים כך גם את מה שנאמר בפרקי אבות: "עשה לך רב וקנה לך חבר", כלומר לקנות חברותא ללמוד עמו[3]<br />
<br />
===בחירת חברותא===<br />
<br />
בדרך כלל אדם בוחר חברותא המתאים לו מבחינת קצב הלימוד, שיטת הלמידה וכן במאפיינים חיצוניים - גיל, שיוך דתי וכו'. בחירת החברותא אינה הדדית בצורה מלאה, מאחר שיש [[תלמידים]] הנחשבים מבוקשים יותר כ"חברותא". ישנם מוסדות בהם בחירת החברותא נעשית על ידי [[איש סגל]] ([[ר"מ]] או "[[משגיח]]"). הדבר נפוץ בישיבות לצעירים בגיל [[תיכון]], בהן המורים מעוניינים לאפשר קצב שונה של [[לימוד]] בתוך ה[[כיתה]], או לצרף תלמיד מתקדם לתלמיד מתקשה. גם בישיבות גבוהות מצרפים תלמיד מתחיל לתלמיד ותיק, המכונה "אילן" על מנת לתמוך בתהליך הסוציאליזציה לערכי הישיבה ולשיטות הלימוד בה.<br />
<br />
===תועלתה===<br />
<br />
הלימוד בחברותא עוזר לשיפור הזיכרון וחידוד הדברים כיוון שברגע שאדם רוצה להעביר משהו בדיבור לחבירו עליו להשקיע בזה קצת [[מחשבה]] שזו גורמת שיתחדד ויתווסף אצלו ב[[זיכרון]]<br />
<br />
===במשנתו של הרבי===<br />
<br />
בלימוד לבד לעצמו, "קשה לפעול בעצמו חיות לעבעדיקייט" והעצה לזה היא הלימוד בחברותא, "בטח יוכל למצוא עתה במחנו חברותא בזה ויגעת ומצאת תאמין"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1435.htm אגרות קודש כרך ה אגרת א'תלה.]}}. ה"עצה היעוצה" להעדר סדר הוא "שתהי' ההסכמה וההחלטה בת קיימא כשמתקשרים בזה (מ'פארבינדט זיך) עם חבר וחברותא, שזה מעיק (מאכט איינג) שלא לקיים ההחלטה, כיון שעי"ז גורם אי נעימות לשני"{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7729.htm אגרות קודש כרך כ ז'תשכט.]}}. החברותא הוא הגורם המביא להצלחה המיוחלת{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6820.htm אגרות קודש כרך י"ח ו'תתכ.]}}. ובאמצעות כך מתקשר לנושא הנלמד יותר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3080.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך י ג'פ.]}}.<br />
<br />
הלימוד בחברותא אינו רק ענין משותף ברמה הלימודית אלא "התאמה לא רק בידיעות ובכשרונות אלא גם בתכונות הנפש וכו'"{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7664.htm אגרות קודש כרך כ ז'תרסד.]}}. ובזה מתקיים "דיבוק חברים טובים" {{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2445.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך ח ב'תמה ועוד.]}}, שהוא אחד מהארבעים ושמונה דברים,{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3563.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יא ג'תקסג.]}} בה התורה נקנית{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3080.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך י ג'פ.]}}.<br />
<br />
במסגרת של ישיבה או קהילה הרבי מפנה את מי שאין לו חברותות לההנהלה או לסמכות התורנית בקהילה זו {{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2445.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך ח ב'תמה ועוד.]}}.<br />
===מי שאין לו חברותא===<br />
בנוגע למי שאין לו חברותא הרבי כותב: "ובהנוגע לפועל גם במקרה שלך, בנוסף לזה שבגיל כמו שלך אין העיקר החבר אלא ההתמדה והשקידה שלך, ואזי לא תצטרך לחפש חבר אלא החברים 'ירדפו' אחריך ללמוד איתך בחברותא, וגם אם אפילו יקח זמן עד שתגיע למצב הזה ובנתיים אין זה נוח וקשה ללמוד בלי חבר, בכל זאת עליך לעשות זאת עם אנרגיה ולהיות בטוח שזה לזמן קצר לפי ערך.<br />
כל זה מדובר באם מה שכתבת הוא נכון במאה אחוז. אלא שכידוע "אדם קרוב אצל עצמו" ועל כן יש לצאת מתוך נקודת הנחה שיתכן שהמצב הוא אחרת, וכמו שכתוב "על כל פשעים תכסה אהבה" (אהבת עצמו), ולכן עליך להתבונן בכך שיתכן שבאם יהיה שינוי לטובה בעניינים שתלויים בך – יתוקן במילא הענין שעליו הינך כותב לפחות במידה מוגבלת". {{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1435.htm אג"ק כרך ט"ו עמ' שפב.]}}.<br />
<br />
ובמכתב אחר האבי מנמק ומפרט:פשוט שאין להבטל ח"ו מתלמוד תורה, גם אם אין חבר, וכבר אמרו רז"ל שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה עליו נאמר אבוא אליך וברכתיך (אבות ג' ו'), ראה ג"כ אגרת הקדש לרבנו הזקן בעל התניא - פוסק בנסתר דתורה - והשולחן ערוך - פוסק בנגלה דתורה, סימן כ"ג.<br />
{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3563.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יא ג'תקסג.]}}<br />
===אברכים===<br />
<br />
הרבי מדגיש ש"גם לאחר" זמן שהותו של האברך בכולל "צ״ל [=צריך להיות] קביעות עיתים בתורה בחברותא - ולכן לדור בעיר שיש שם אפשריות זו". <br />
<br />
===דברים אשר הרבי כותב ללמוד בחברותא===<br />
חוץ מלימוד נגלה וחסידות בחברותא באופן כללי, ישנם דברים מוגדרים אשר יש ללמוד אותם בחברותא<br />
* הלכות נדה {{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1339.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך ה א'שלט.]}}.</div>לערנען גמו"שhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%A0%D7%A2%D7%9F_%D7%92%D7%9E%D7%95%22%D7%A9/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=320553משתמש:לערנען גמו"ש/טיוטה2019-04-29T03:57:51Z<p>לערנען גמו"ש: יצירת דף עם התוכן "שמעון בעדני https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A2%D7%93%D7%A0%D7%99 http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%9..."</p>
<hr />
<div>שמעון בעדני<br />
<br />
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A2%D7%93%D7%A0%D7%99<br />
<br />
http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A2%D7%93%D7%A0%D7%99_%D7%99%D7%A9_%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A_111610.html<br />
<br />
http://hageula.com/news/moshiach/18099.htm<br />
<br />
https://chabad.info/news/%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%93-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%A2%D7%93%D7%A0%D7%99-%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%9C/<br />
<br />
http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=80710<br />
<br />
http://mamesh.org/%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C-%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9F-%D7%94/</div>לערנען גמו"שhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3&diff=320552עובדיה יוסף2019-04-29T03:52:42Z<p>לערנען גמו"ש: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:עובדיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עובדיה יוסף]]<br />
הרב '''עובדיה יוסף''', ([[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]] - [[ג' חשוון]] [[תשע"ד]]) היה הראשון לציון ו[[הרב הראשי לישראל]] לשעבר, ממנהיגה ופוסקיה הבולטים של היהדות הספרדית בדורנו. מכונה '''מרן''' או '''מרן מלכא'''.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:כרב הראשי לישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תשמ"ב, [[הרב עובדיה]] כרב הראשי לישראל (מימין [[הרב]] [[שלמה גורן]])]]<br />
הרב עובדיה יוסף נולד ב[[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]] (23 בספטמבר 1920) בבגדאד לאביו ר' יעקב עובדיה ולאמו ג'ורג'יה. בשנת [[תרפ"ד]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[ירושלים]]. בנערותו למד ב[[ישיבת פורת יוסף]], שם התבלט בכישוריו הגאוניים.<br />
<br />
בשנת [[תש"ד]] [[נישואין|נשא]] את מרת מרגלית, בת ר' אברהם פטאל. בשנים [[תש"ה]]-[[תש"ז]] שימש כדיין בבית הדין של [[העדה החרדית]] הספרדית. בשנים [[תש"ז]]-[[תש"י]] שימש כאב בית דין ב[[מצרים]].<br />
<br />
עם חזרתו לארץ החל לשמש כדיין בבית הדין האזורי ב[[פתח תקווה]], בשנים [[תשכ"ה]]-[[תשכ"ח]] כיהן כדיין בביה"ד האזורי בירושלים, וב[[תשכ"ה]] היה לחבר בית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשכ"ט]] נבחר לכהן כרב ראשי ב[[תל אביב]].<br />
<br />
בחשוון [[תשל"ג]] נבחר ל[[הרבנות הראשית לישראל|רב הראשי הספרדי]], לצד [[שלמה גורן]] ששימש כרב הראשי האשכנזי. ב[[אייר]] [[תשמ"ג]] הסתיימה כהונתו כרב ראשי. בשנת [[תשד"מ]] ייסד את [[מפלגת ש"ס]] והיה למנהיגה הרוחני. עם השנים, בשל פסיקותיו הרבות כמו גם כוחו העסקני, היה למנהיג חלקים רבים בציבור הספרדי.<br />
<br />
===סוף ימיו===<br />
בשנותיו האחרונות הייתה בריאותו רופפת ולא יציבה, בחג הסוכות [[תשע"ד]] אושפז הרב יוסף בבית החולים הדסה עין כרם עקבות החמרה במצבו הבריאותי ומשפחתו הוסיפה לו את השם "חיים" כסגולה לאריכות ימים. בג' חשוון [[תשע"ד]] הלך הרב יוסף לבית עולמו.<br />
<br />
==עם חסידי חב"ד==<br />
[[קובץ:עם רבני חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף עם רבני חב"ד (תשע"ג)]]<br />
[[קובץ:עובדיה_יוסף_מילאנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בביקור במוסדות חב"ד במילאנו]]<br />
עוד בשנות צעירותו בא במגע עם [[חסיד]]י [[חב"ד]] והיה עמם בקשרים מצויינים. בין היתר, שלח את ילדיו לישיבת ערב ב[[שיכון חב"ד ירושלים|שיכון חב"ד בירושלים]] שנוהלה על ידי הרב [[נפתלי רוט]]{{הערה|1=מתוך [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79897 נאומו של בנו] [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] [[יצחק יוסף]] במעמד [[סיום הרמב"ם]] שבט [[תשע"ד]] {{וידאו}}}}, סייע רבות לפעולות [[מרכז הצלה לילדי ישראל]], בהנהלת הרבנים [[עזריאל זליג סלונים]]. בדרשתו השבועית ב[[מוצאי שבת]], המועברת בשידור חי למאות מוקדים בארץ ובעולם, שיבח מספר פעמים את פועלם של חסידי חב"ד.<br />
<br />
בספריו מזכיר תדיר את [[שו"ע הרב]], ה[[צמח צדק]], ואת ספרי הרב [[חיים נאה]]. כמו כן, בספר חזון עובדיה על הלכות שבת, בדין הפלגה בספינות הנהוגות על ידי יהודים, מביא את דבריו של הרבי, ומתארו כ"הגאון הצדיק מליובאויטש".<br />
<br />
חסידי חב"ד רבים יוחסו כמקורבים אליו, בדוגמת הרב [[שמעון אליטוב]] והרב [[שלום דובער וולפא]]. מספר פעמים אף פעל לקידומם של רבנים חסידי חב"ד לאיוש משרות רשמיות מטעם [[הרבנות הראשית]]{{הערה|1=כך היה כאשר הרב [[לוי ביסטריצקי]] התמודד לכהונת רב העיר [[צפת]]. ראו [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78309 ראיון עם הרב יצחק עידן במגזין 'לקראת שבת'].}}.<br />
<br />
===מכתב לרבי===<br />
[[קובץ:הרב עובדיה יוסף כותב לרבי מליובאוויטש.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הברכה אותו שיגר הרב יוסף אל הרבי בשנת תשל"ב]]<br />
לקראת [[י"א בניסן]] ה'[[תשל"ב]], יום ההולדת השבעים של [[הרבי]], שיגר הרב עובדיה מכתב מיוחד אל הרבי, ובו בירך אותו לקראת יום ההולדת:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=נדפס ב'ספר הברכות לשנת השבעים', הנמצא ב[[ספריית הרבי]]|תוכן= בעזה"י. ו' [[ניסן]] תשל"ב. תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.<br />
<br />
אל כבוד ידיד עליון וידיד נפשנו הרב הגאון הצדיק בנן של קדושים, אראלים ותרשישים. פאר הדור והדרו, עמוד הימני, פטיש החזק מזכה הרבים עמו עוז ותושיה ונהורא עמיה שרי כקש"ת כמהר"ר מנחם מענדל שניאורסון שליט"א, האדמו"ר מליובאוויטש, יאריך ה' ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק אמן.<br />
<br />
שמח לבי ויגל כבודי בשמעי כי הדרת גאונו הגיע לשיבה לאורך ימים טובים. ותאזרני שמחה. והנני מתכבד לברכו מקרב לב שעוד יזכה לאריכות ימים ושנים טובות בטוב ובנעימים, ולהמשיך בפעליו הכבירים והנשגבים. ויקויים בו: עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים.<br />
<br />
אשרי חלקו ומה נעים גורלו שזכה להיות ממצדיקי הרבים בדור יתום זה, אבל אין דור יתום שכבוד גאונו שרוי בתוכו, ועליו יומלץ: והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד.<br />
<br />
השי"ת יתן לו כח וחיל בריאות איתנה ונהורא מעליא חיים טובים ארוכים ומתוקנים, ועיני קדש תחזינה בביאת גואל צדק הן משיח לישראל, יגל יעקב ישמח ישראל אמן<br />
ואמן.<br />
<br />
בברכת חג כשר ושמח וכל טוב.<br />
וביקרא דאורייתא, הדורש שלום גאונו ותורתו כל הימים.}}.<br />
<br />
=== התייחסויות מהרבי ===<br />
א. הרבי מזכיר את הרב עובדיה בספרי לקוטי שיחות תחת התואר 'הגאון'. בשנת [[תשמ"ט]], לקראת פרשת שלח, יצא ליקוט מהרבי על הנהוג ב[[ציצית]], כפי ה[[ארי]] ועוד, בפנים או בחוץ וכל המסתעף. הרבי הביא בהערה בשיחה שם, את ספרו של הרב עובדיה יוסף, בלשון זה {{הערה|1=בשלהי הע' 3, נדפס ב[[ליקוטי שיחות]] חל"ג עמ' 95 ואילך.}}: {{ציטוטון|לכללות השאלה - ראה שו"ת יחוה דעת (להגר"ע שי' יוסף) חלק ב' ס"א ובס' שנסמנו שם}}. בהגהה השניה רצו המניחים להוציא הערה זו, בעקבות התבטאויות שונות של הרב עובדיה שלא תאמו את שיטת הרבי. כשיצא הליקוט לאור לקראת שבת פרשת שלח, ללא ההפניה לספרו של הרב יוסף, ביקש הרבי שלא להפיץ את הדפים שהודפסו, ולהדפיס את השיחה בשנית, עם ההפניה{{הערה|[[שמן ששון מחבריך]] ח"ב בערכו}}.<br />
<br />
=== הסכמה לספר [[יחי המלך]] ===<br />
[[קובץ:הסכמת הרב עובדיה יוסף לספר יחי המלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום הסכמת הרב יוסף לספר "יחי המלך" ובסופו האישור להדפסת ההסכמה גם לספר "יחי המלך המשיח"]]<br />
ביום כ"א חשון תשנ"ב, העניק הרב עובדיה הסכמה לספרו של הרב [[שלום בער וולפא]], [[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]], העוסק בביאור הלכות מלכים ב[[רמב"ם]]. כך כתב הרב עובדיה יוסף בהסכמה לספר המדובר: "הובאו לפני גליונות בחידושי תורה מהספר "יחי המלך" על [[הרמב"ם]] הלכות מלכים, מעשי ידי אומן, נטע נאמן, רב הפעלים לתורה ולתעודה, אוצר כלי חמדה", ועוד. ביום ג' חשון [[תשנ"ג]], אישר להדפיס את הסכמתו האמורה גם בספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]], בו מבואר כיצד מתקיימים דיני "ב[[חזקת משיח]]" בהרבי.<br />
<br />
===סיום הרמב"ם===<br />
ב[[י"א ניסן]] [[תשע"ב]] התקיים [[סיום הרמב"ם]] מרכזי ב[[ארץ הקודש]] (על ידי [[צעירי אגודת חב"ד]]), בשילוב ציון יום הולדתו של [[הרבי]]. הרב עובדיה, במפגש מיוחד עם רבני חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67802 הגר"ע יוסף: "אבוא בשמחה לסיום הרמב"ם.], {{אינפו}}}}, הבטיח את השתתפותו, בכפוף לאישור רופאו. בנוסף, הגדיר במהלך המפגש הרב עובדיה את הרבי כ"יחיד בדורו" ושלא קם כמוהו{{הערה|ביטוי שאמר אך ורק על הבבא סאלי ועל הרבי מליובאוויטש מלך המשיח.}}. לבסוף, בשל סיבה טכנית, לא הגיע הרב עובדיה לאירוע, אך שלח ביד בנו, הרב [[אברהם יוסף]]{{הערה|1=כיום רבה הספרדי של [[חולון]]}}, מכתב מיוחד, בו שיבח את [[תקנת לימוד הרמב"ם]] ואת מחוללה, הרבי.<br />
<br />
== חיכוכים ==<br />
בשנת [[תשל"ב]] הופעל לחץ פוליטי על ידי הרב ומקורביו לשנות את חוק בחירת הרבנים הראשיים, ולקבוע שכהונתם של הרבנים הראשיים תימשך עשר שנים בלבד, ולאחר מכן יצטרכו להתמודד בבחירות נוספות על מנת להמשיך בכהונתם, עד אז משרת רב ראשי הייתה לכל החיים. הרבי התנגד נחרצות לתהליך זה בו ניתן להדיח רב ראשי מכהן, והתבטא על כך כבר בשנת תשכ"א: {{ציטוטון|לא היתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בעלי בתים יסירו רב ממשרתו}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7474.htm אגרות קודש חלק כ', אגרת ז' תעד].}}. למרות התנגדותו של הרבי הצליח החוק לעבור בכנסת, והרבנים הוחלפו ברב [[שלמה גורן]] וברב עובדיה יוסף. <br />
בשנת [[תשע"ג]], הביע הרב יוסף את דעתו בעד שינוי החוק (זאת בעקבות "חוק עמאר" שביקשו בתנועת ש"ס להעביר, המאפשר לרב הראשי התמודדות לכהונה נוספת ואף ביקש מהרב מצגר שיתמודד שוב), והזכיר הרב את דעת הרבי בנושא{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76322 הרב עובדיה יוסף הפתיע: "רוצה שהרב מצגר ימשיך - כמו שפסק הרבי מליובאוויטש"]. כד [[סיוון]] התשע"ג (02.06.2013) {{אינפו}}.}}.<br />
<br />
כאשר תיקן הרבי את [[מבצע נרות שבת קודש]] שבמסגרתו כל בת מגיל חינוך תדליק נרות שבת, פסק הרב עובדיה לשומעי לקחו כי לדעת ה[[שלחן ערוך]], הדבר הינו ברכה לבטלה. ולכן אין להורות כן לספרדיות.<br />
<br />
בשנת תנש"א, היו גורמים שניסו לצרף את הגאון הרב עובדיה יוסף למחלוקת ולגרום לו שינקוט צד נגד החסידים. באותם ימים, לאחר שיצאו החוצה דברים שונים בשמו, קרא הגר"ע יוסף לרב [[שמעון אליטוב]] לביתו, וביקש ממנו שיכתוב לרבי בשמו מסר של הערכה, וכי יואיל להבהיר בשמו כי הדברים שנאמרו על ידו יצאו בשגגה לאחר שמאן דהו הטעה אותו בזדון, וכי הוא מצר על כך עד מאוד. הגר"ע יוסף אף נקב בשמו של הגורם המטעה, והוסיף כי הורה שהלה לא יוכל להיכנס עוד לביתו, לאחר שהכשילו בדבר נורא כל כך. הרב [[שמעון אליטוב]] כתב אז דו"ח לרבי, שבו פירט את תוכן דבריו של הגר"ע יוסף.{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Elituv-Vanfrog%20-%2014%20Menachem%20Av%205778.pdf תשורה 'כאשר ישא את האמן - אליטוב, תשע"ח עמוד 160.]}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו הרב [[יעקב יוסף]] היה מקורב ומקושר לרבי, שתמך רבות וסייע לפעולות הרבי וחב"ד, ומנכדיו לומדים ב[[מוסדות חב"ד]]. <br />
*בנו הרב [[יצחק יוסף]], ראש ישיבת חזון עובדיה, המכהן [[הרבנות הראשית לישראל|כרב הראשי לישראל]] החל מ[[י"ז מנחם אב]] [[תשע"ג]].<br />
*בנו הרב [[אברהם יוסף]], [[מרא דאתרא|רב העיר]] [[חולון]]. <br />
*בנו הרב דוד יוסף, רבה של שכונת הר נוף בירושלים.<br />
*בנו הרב משה יוסף, מנהל הכשרות של בד"צ בית יוסף.<br />
כל בניו עומדים בקשר הדוק עם חב"ד ומסייעים ל[[שלוחים]] במקומות שונים.<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''שו"ת יביע אומר''' - ספר השו"ת המרכזי של הרב יוסף (עשרה כרכים). בשנת [[תשס"ט]] יצא כרך מפתחות לכל החלקים.<br />
*'''שו"ת יחוה דעת''' - שאלות ותשובות שנשאל הרב בקול ישראל, ובסופו חידושים על [[מסכת הוריות]] (ששה כרכים).<br />
*'''חזון עובדיה''' - [[הגדה של פסח]], וסדרה העוסקת בהלכות המועדים, [[פרוזבול]], [[אבלות]], תרומה ו[[מעשרות]], והלכות [[שבת]]. (18 כרכים)<br />
*'''קול סיני''' - ספר ליקוטי הלכות שפורסם בירחון קול סיני.<br />
*'''לוית חן''' - על הלכות שבת על סדר [[שלחן ערוך|שו"ע]], שעיקרו השגות על ספר [[משנה ברורה]].<br />
*'''טהרת הבית''' - שלושה כרכים על הלכות נידה ו[[מקואות]].<br />
*'''מאור ישראל''' - שני כרכי פירושים על הש"ס, כולל ביאורים וחידושים על [[סדר מועד]] ו[[מסכת ברכות]].<br />
*'''מאור ישראל''' - טבעת המלך - על [[משנה תורה]] ל[[הרמב"ם]].<br />
*'''מאור ישראל''' - דרושים. קובץ דרשות למועדי השנה ולאירועים מסוימים.<br />
*'''הליכות עולם''' - הערות והשגות על ספר ההלכה "בן איש חי" של הרב יוסף חיים מבגדד (שמונה כרכים).<br />
*'''ענף עץ אבות''' - על [[פרקי אבות]].<br />
<br />
===ספרים אחרים===<br />
*'''[[כף החיים]]''' - הרב יוסף השלים את כתיבת הספר (חלק ב' [[יורה דעה]] מסימן קי"ט ואילך) על פי בקשת הסוחר החשוב '''משה סופר''' בנו של המחבר, הרב יעקב חיים סופר.<br />
*'''משא עובדיה''' - ספר שנערך ויצא לאור על ידי מוסד הרב קוק. הספר מכיל את נאומיו של הרב שנאמרו במשך ארבעים וחמש שנה, בכנסים שהיו במוסד הרב קוק.<br />
*'''פיתוחי חותם''' - ספר מפתחות על פי סדר השו"ע לכל ספרי הרב עובדיה יוסף שנתחבר על ידי בית המדרש הספרדי בניו יורק, כעת יצאו שני ספרים, אחד הלכות שבת ואחד הלכות איסור והיתר.<br />
*'''מעין אומר''' - סדרת ספרים ובהם תשובות קצרות לשאלות בעל פה. נכתבו על ידי מזכירו האישי במשך 22 שנה, הרב יהודה נקי, 13 כרכים.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''<br />
* '''[[בסוד שיח]]'''<br />
* '''[[מנחם משיב נפשי]]'''<br />
* '''[[נודע בשיעורים]]''' ע' 182.<br />
* '[[הרב אשכנזי]]' במפתח שמות בערכו<br />
==קישורים חיצונים ==<br />
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Elituv-Vanfrog%20-%2014%20Menachem%20Av%205778.pdf תשורה 'כאשר ישא את האמן - אליטוב, תשע"ח עמוד 160 ואילך - יחסי חב"ד והגר"ע.]<br />
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2897 הרב עובדיה יוסף בשיעורו השבועי: אנו רוצים משיח עכשיו!] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 הרב עובדיה יוסף מגן על שיעוריו] של הגאון ר' [[אברהם חיים נאה]] - וידאו מתוך [[חב"ד אינפו]] {{וידאו}}.<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?t=2202095&url=article_he&id=64946 הרב עובדיה יוסף]{{וידאו}} - דברי הספד על הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] וקריאה לתמיכה בארגון "[[יד לאחים]]"<br />
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%A9%D7%A3_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%A0%D7%A2%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_75681.html הרב עובדיה מספר מעשה מהרבי], [[חב"ד און ליין]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78320 גלריית תמונות מביקורו של הרב עובדיה יוסף במוסדות חב"ד במילאנו] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.shturem.net/images/news/66721_news_15102013_4568.pdf ידיד נפשי]''' - ידידות הגאונים הרב [[אברהם חיים נאה]] והרב עובדיה יוסף. [[חשוון]], [[תשע"ד]] {{PDF}} - שטורעם. נט<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=הרב [[יצחק ניסים]]|הבא=הרב [[מרדכי אליהו]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=[[ז' חשוון]] [[תשל"ג]] - [[א' ניסן]] [[תשמ"ג]]}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:ראשונים לציון|יוסף עובדיה]]</div>לערנען גמו"שhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3&diff=320551עובדיה יוסף2019-04-29T03:45:52Z<p>לערנען גמו"ש: /* חיכוכים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:עובדיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עובדיה יוסף]]<br />
הרב '''עובדיה יוסף''', ([[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]] - [[ג' חשוון]] [[תשע"ד]]) היה הראשון לציון ו[[הרב הראשי לישראל]] לשעבר, ממנהיגה ופוסקיה הבולטים של היהדות הספרדית בדורנו. מכונה '''מרן''' או '''מרן מלכא'''.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:כרב הראשי לישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תשמ"ב, [[הרב עובדיה]] כרב הראשי לישראל (מימין [[הרב]] [[שלמה גורן]])]]<br />
הרב עובדיה יוסף נולד ב[[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]] (23 בספטמבר 1920) בבגדאד לאביו ר' יעקב עובדיה ולאמו ג'ורג'יה. בשנת [[תרפ"ד]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[ירושלים]]. בנערותו למד ב[[ישיבת פורת יוסף]], שם התבלט בכישוריו הגאוניים.<br />
<br />
בשנת [[תש"ד]] [[נישואין|נשא]] את מרת מרגלית, בת ר' אברהם פטאל. בשנים [[תש"ה]]-[[תש"ז]] שימש כדיין בבית הדין של [[העדה החרדית]] הספרדית. בשנים [[תש"ז]]-[[תש"י]] שימש כאב בית דין ב[[מצרים]].<br />
<br />
עם חזרתו לארץ החל לשמש כדיין בבית הדין האזורי ב[[פתח תקווה]], בשנים [[תשכ"ה]]-[[תשכ"ח]] כיהן כדיין בביה"ד האזורי בירושלים, וב[[תשכ"ה]] היה לחבר בית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשכ"ט]] נבחר לכהן כרב ראשי ב[[תל אביב]].<br />
<br />
בחשוון [[תשל"ג]] נבחר ל[[הרבנות הראשית לישראל|רב הראשי הספרדי]], לצד [[שלמה גורן]] ששימש כרב הראשי האשכנזי. ב[[אייר]] [[תשמ"ג]] הסתיימה כהונתו כרב ראשי. בשנת [[תשד"מ]] ייסד את [[מפלגת ש"ס]] והיה למנהיגה הרוחני. עם השנים, בשל פסיקותיו הרבות כמו גם כוחו העסקני, היה למנהיג חלקים רבים בציבור הספרדי.<br />
<br />
===סוף ימיו===<br />
בשנותיו האחרונות הייתה בריאותו רופפת ולא יציבה, בחג הסוכות [[תשע"ד]] אושפז הרב יוסף בבית החולים הדסה עין כרם עקבות החמרה במצבו הבריאותי ומשפחתו הוסיפה לו את השם "חיים" כסגולה לאריכות ימים. בג' חשוון [[תשע"ד]] הלך הרב יוסף לבית עולמו.<br />
<br />
==עם חסידי חב"ד==<br />
[[קובץ:עם רבני חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף עם רבני חב"ד (תשע"ג)]]<br />
[[קובץ:עובדיה_יוסף_מילאנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בביקור במוסדות חב"ד במילאנו]]<br />
עוד בשנות צעירותו בא במגע עם [[חסיד]]י [[חב"ד]] והיה עמם בקשרים מצויינים. בין היתר, שלח את ילדיו לישיבת ערב ב[[שיכון חב"ד ירושלים|שיכון חב"ד בירושלים]] שנוהלה על ידי הרב [[נפתלי רוט]]{{הערה|1=מתוך [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79897 נאומו של בנו] [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] [[יצחק יוסף]] במעמד [[סיום הרמב"ם]] שבט [[תשע"ד]] {{וידאו}}}}, סייע רבות לפעולות [[מרכז הצלה לילדי ישראל]], בהנהלת הרבנים [[עזריאל זליג סלונים]]. בדרשתו השבועית ב[[מוצאי שבת]], המועברת בשידור חי למאות מוקדים בארץ ובעולם, שיבח מספר פעמים את פועלם של חסידי חב"ד.<br />
<br />
בספריו מזכיר תדיר את [[שו"ע הרב]], ה[[צמח צדק]], ואת ספרי הרב [[חיים נאה]]. כמו כן, בספר חזון עובדיה על הלכות שבת, בדין הפלגה בספינות הנהוגות על ידי יהודים, מביא את דבריו של הרבי, ומתארו כ"הגאון הצדיק מליובאויטש".<br />
<br />
חסידי חב"ד רבים יוחסו כמקורבים אליו, בדוגמת הרב [[שמעון אליטוב]] והרב [[שלום דובער וולפא]]. מספר פעמים אף פעל לקידומם של רבנים חסידי חב"ד לאיוש משרות רשמיות מטעם [[הרבנות הראשית]]{{הערה|1=כך היה כאשר הרב [[לוי ביסטריצקי]] התמודד לכהונת רב העיר [[צפת]]. ראו [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78309 ראיון עם הרב יצחק עידן במגזין 'לקראת שבת'].}}.<br />
<br />
===מכתב לרבי===<br />
[[קובץ:הרב עובדיה יוסף כותב לרבי מליובאוויטש.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הברכה אותו שיגר הרב יוסף אל הרבי בשנת תשל"ב]]<br />
לקראת [[י"א בניסן]] ה'[[תשל"ב]], יום ההולדת השבעים של [[הרבי]], שיגר הרב עובדיה מכתב מיוחד אל הרבי, ובו בירך אותו לקראת יום ההולדת:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=נדפס ב'ספר הברכות לשנת השבעים', הנמצא ב[[ספריית הרבי]]|תוכן= בעזה"י. ו' [[ניסן]] תשל"ב. תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.<br />
<br />
אל כבוד ידיד עליון וידיד נפשנו הרב הגאון הצדיק בנן של קדושים, אראלים ותרשישים. פאר הדור והדרו, עמוד הימני, פטיש החזק מזכה הרבים עמו עוז ותושיה ונהורא עמיה שרי כקש"ת כמהר"ר מנחם מענדל שניאורסון שליט"א, האדמו"ר מליובאוויטש, יאריך ה' ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק אמן.<br />
<br />
שמח לבי ויגל כבודי בשמעי כי הדרת גאונו הגיע לשיבה לאורך ימים טובים. ותאזרני שמחה. והנני מתכבד לברכו מקרב לב שעוד יזכה לאריכות ימים ושנים טובות בטוב ובנעימים, ולהמשיך בפעליו הכבירים והנשגבים. ויקויים בו: עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים.<br />
<br />
אשרי חלקו ומה נעים גורלו שזכה להיות ממצדיקי הרבים בדור יתום זה, אבל אין דור יתום שכבוד גאונו שרוי בתוכו, ועליו יומלץ: והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד.<br />
<br />
השי"ת יתן לו כח וחיל בריאות איתנה ונהורא מעליא חיים טובים ארוכים ומתוקנים, ועיני קדש תחזינה בביאת גואל צדק הן משיח לישראל, יגל יעקב ישמח ישראל אמן<br />
ואמן.<br />
<br />
בברכת חג כשר ושמח וכל טוב.<br />
וביקרא דאורייתא, הדורש שלום גאונו ותורתו כל הימים.}}.<br />
<br />
=== התייחסויות מהרבי ===<br />
א. הרבי מזכיר את הרב עובדיה בספרי לקוטי שיחות תחת התואר 'הגאון'. בשנת [[תשמ"ט]], לקראת פרשת שלח, יצא ליקוט מהרבי על הנהוג ב[[ציצית]], כפי ה[[ארי]] ועוד, בפנים או בחוץ וכל המסתעף. הרבי הביא בהערה בשיחה שם, את ספרו של הרב עובדיה יוסף, בלשון זה {{הערה|1=בשלהי הע' 3, נדפס ב[[ליקוטי שיחות]] חל"ג עמ' 95 ואילך.}}: {{ציטוטון|לכללות השאלה - ראה שו"ת יחוה דעת (להגר"ע שי' יוסף) חלק ב' ס"א ובס' שנסמנו שם}}. בהגהה השניה רצו המניחים להוציא הערה זו, בעקבות התבטאויות שונות של הרב עובדיה שלא תאמו את שיטת הרבי. כשיצא הליקוט לאור לקראת שבת פרשת שלח, ללא ההפניה לספרו של הרב יוסף, ביקש הרבי שלא להפיץ את הדפים שהודפסו, ולהדפיס את השיחה בשנית, עם ההפניה{{הערה|[[שמן ששון מחבריך]] ח"ב בערכו}}.<br />
<br />
=== הסכמה לספר [[יחי המלך]] ===<br />
[[קובץ:הסכמת הרב עובדיה יוסף לספר יחי המלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום הסכמת הרב יוסף לספר "יחי המלך" ובסופו האישור להדפסת ההסכמה גם לספר "יחי המלך המשיח"]]<br />
ביום כ"א חשון תשנ"ב, העניק הרב עובדיה הסכמה לספרו של הרב [[שלום בער וולפא]], [[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]], העוסק בביאור הלכות מלכים ב[[רמב"ם]]. כך כתב הרב עובדיה יוסף בהסכמה לספר המדובר: "הובאו לפני גליונות בחידושי תורה מהספר "יחי המלך" על [[הרמב"ם]] הלכות מלכים, מעשי ידי אומן, נטע נאמן, רב הפעלים לתורה ולתעודה, אוצר כלי חמדה", ועוד. ביום ג' חשון [[תשנ"ג]], אישר להדפיס את הסכמתו האמורה גם בספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]], בו מבואר כיצד מתקיימים דיני "ב[[חזקת משיח]]" בהרבי.<br />
<br />
===סיום הרמב"ם===<br />
ב[[י"א ניסן]] [[תשע"ב]] התקיים [[סיום הרמב"ם]] מרכזי ב[[ארץ הקודש]] (על ידי [[צעירי אגודת חב"ד]]), בשילוב ציון יום הולדתו של [[הרבי]]. הרב עובדיה, במפגש מיוחד עם רבני חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67802 הגר"ע יוסף: "אבוא בשמחה לסיום הרמב"ם.], {{אינפו}}}}, הבטיח את השתתפותו, בכפוף לאישור רופאו. בנוסף, הגדיר במהלך המפגש הרב עובדיה את הרבי כ"יחיד בדורו" ושלא קם כמוהו{{הערה|ביטוי שאמר אך ורק על הבבא סאלי ועל הרבי מליובאוויטש מלך המשיח.}}. לבסוף, בשל סיבה טכנית, לא הגיע הרב עובדיה לאירוע, אך שלח ביד בנו, הרב [[אברהם יוסף]]{{הערה|1=כיום רבה הספרדי של [[חולון]]}}, מכתב מיוחד, בו שיבח את [[תקנת לימוד הרמב"ם]] ואת מחוללה, הרבי.<br />
<br />
== חיכוכים ==<br />
בשנת [[תשל"ב]] הופעל לחץ פוליטי על ידי הרב ומקורביו לשנות את חוק בחירת הרבנים הראשיים, ולקבוע שכהונתם של הרבנים הראשיים תימשך עשר שנים בלבד, ולאחר מכן יצטרכו להתמודד בבחירות נוספות על מנת להמשיך בכהונתם, עד אז משרת רב ראשי הייתה לכל החיים. הרבי התנגד נחרצות לתהליך זה בו ניתן להדיח רב ראשי מכהן, והתבטא על כך כבר בשנת תשכ"א: {{ציטוטון|לא היתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בעלי בתים יסירו רב ממשרתו}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7474.htm אגרות קודש חלק כ', אגרת ז' תעד].}}. למרות התנגדותו של הרבי הצליח החוק לעבור בכנסת, והרבנים הוחלפו ברב [[שלמה גורן]] וברב עובדיה יוסף. <br />
בשנת [[תשע"ג]], הביע הרב יוסף את דעתו בעד שינוי החוק (זאת בעקבות "חוק עמאר" שביקשו בתנועת ש"ס להעביר, המאפשר לרב הראשי התמודדות לכהונה נוספת ואף ביקש מהרב מצגר שיתמודד שוב), והזכיר הרב את דעת הרבי בנושא{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76322 הרב עובדיה יוסף הפתיע: "רוצה שהרב מצגר ימשיך - כמו שפסק הרבי מליובאוויטש"]. כד [[סיוון]] התשע"ג (02.06.2013) {{אינפו}}.}}.<br />
<br />
כאשר תיקן הרבי את [[מבצע נרות שבת קודש]] שבמסגרתו כל בת מגיל חינוך תדליק נרות שבת, פסק הרב עובדיה לשומעי לקחו כי לדעת ה[[שלחן ערוך]], הדבר הינו ברכה לבטלה. ולכן אין להורות כן לספרדיות.<br />
<br />
בשנת תנש"א, היו גורמים שניסו לצרף את הגאון הרב עובדיה יוסף למחלוקת ולגרום לו שינקוט צד נגד החסידים. באותם ימים, לאחר שיצאו החוצה דברים שונים בשמו, קרא הגר"ע יוסף לרב [[שמעון אליטוב]] לביתו, וביקש ממנו שיכתוב לרבי בשמו מסר של הערכה, וכי יואיל להבהיר בשמו כי הדברים שנאמרו על ידו יצאו בשגגה לאחר שמאן דהו הטעה אותו בזדון, וכי הוא מצר על כך עד מאוד. הגר"ע יוסף אף נקב בשמו של הגורם המטעה, והוסיף כי הורה שהלה לא יוכל להיכנס עוד לביתו, לאחר שהכשילו בדבר נורא כל כך. הרב [[שמעון אליטוב]] כתב אז דו"ח לרבי, שבו פירט את תוכן דבריו של הגר"ע יוסף.{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Elituv-Vanfrog%20-%2014%20Menachem%20Av%205778.pdf תשורה 'כאשר ישא את האמן - אליטוב, תשע"ח עמוד 160]}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו הרב [[יעקב יוסף]] היה מקורב ומקושר לרבי, שתמך רבות וסייע לפעולות הרבי וחב"ד, ומנכדיו לומדים ב[[מוסדות חב"ד]]. <br />
*בנו הרב [[יצחק יוסף]], ראש ישיבת חזון עובדיה, המכהן [[הרבנות הראשית לישראל|כרב הראשי לישראל]] החל מ[[י"ז מנחם אב]] [[תשע"ג]].<br />
*בנו הרב [[אברהם יוסף]], [[מרא דאתרא|רב העיר]] [[חולון]]. <br />
*בנו הרב דוד יוסף, רבה של שכונת הר נוף בירושלים.<br />
*בנו הרב משה יוסף, מנהל הכשרות של בד"צ בית יוסף.<br />
כל בניו עומדים בקשר הדוק עם חב"ד ומסייעים ל[[שלוחים]] במקומות שונים.<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''שו"ת יביע אומר''' - ספר השו"ת המרכזי של הרב יוסף (עשרה כרכים). בשנת [[תשס"ט]] יצא כרך מפתחות לכל החלקים.<br />
*'''שו"ת יחוה דעת''' - שאלות ותשובות שנשאל הרב בקול ישראל, ובסופו חידושים על [[מסכת הוריות]] (ששה כרכים).<br />
*'''חזון עובדיה''' - [[הגדה של פסח]], וסדרה העוסקת בהלכות המועדים, [[פרוזבול]], [[אבלות]], תרומה ו[[מעשרות]], והלכות [[שבת]]. (18 כרכים)<br />
*'''קול סיני''' - ספר ליקוטי הלכות שפורסם בירחון קול סיני.<br />
*'''לוית חן''' - על הלכות שבת על סדר [[שלחן ערוך|שו"ע]], שעיקרו השגות על ספר [[משנה ברורה]].<br />
*'''טהרת הבית''' - שלושה כרכים על הלכות נידה ו[[מקואות]].<br />
*'''מאור ישראל''' - שני כרכי פירושים על הש"ס, כולל ביאורים וחידושים על [[סדר מועד]] ו[[מסכת ברכות]].<br />
*'''מאור ישראל''' - טבעת המלך - על [[משנה תורה]] ל[[הרמב"ם]].<br />
*'''מאור ישראל''' - דרושים. קובץ דרשות למועדי השנה ולאירועים מסוימים.<br />
*'''הליכות עולם''' - הערות והשגות על ספר ההלכה "בן איש חי" של הרב יוסף חיים מבגדד (שמונה כרכים).<br />
*'''ענף עץ אבות''' - על [[פרקי אבות]].<br />
<br />
===ספרים אחרים===<br />
*'''[[כף החיים]]''' - הרב יוסף השלים את כתיבת הספר (חלק ב' [[יורה דעה]] מסימן קי"ט ואילך) על פי בקשת הסוחר החשוב '''משה סופר''' בנו של המחבר, הרב יעקב חיים סופר.<br />
*'''משא עובדיה''' - ספר שנערך ויצא לאור על ידי מוסד הרב קוק. הספר מכיל את נאומיו של הרב שנאמרו במשך ארבעים וחמש שנה, בכנסים שהיו במוסד הרב קוק.<br />
*'''פיתוחי חותם''' - ספר מפתחות על פי סדר השו"ע לכל ספרי הרב עובדיה יוסף שנתחבר על ידי בית המדרש הספרדי בניו יורק, כעת יצאו שני ספרים, אחד הלכות שבת ואחד הלכות איסור והיתר.<br />
*'''מעין אומר''' - סדרת ספרים ובהם תשובות קצרות לשאלות בעל פה. נכתבו על ידי מזכירו האישי במשך 22 שנה, הרב יהודה נקי, 13 כרכים.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''<br />
* '''[[בסוד שיח]]'''<br />
* '''[[מנחם משיב נפשי]]'''<br />
* '''[[נודע בשיעורים]]''' ע' 182.<br />
<br />
==קישורים חיצונים ==<br />
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2897 הרב עובדיה יוסף בשיעורו השבועי: אנו רוצים משיח עכשיו!] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 הרב עובדיה יוסף מגן על שיעוריו] של הגאון ר' [[אברהם חיים נאה]] - וידאו מתוך [[חב"ד אינפו]] {{וידאו}}.<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?t=2202095&url=article_he&id=64946 הרב עובדיה יוסף]{{וידאו}} - דברי הספד על הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] וקריאה לתמיכה בארגון "[[יד לאחים]]"<br />
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%A9%D7%A3_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%A0%D7%A2%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_75681.html הרב עובדיה מספר מעשה מהרבי], [[חב"ד און ליין]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78320 גלריית תמונות מביקורו של הרב עובדיה יוסף במוסדות חב"ד במילאנו] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.shturem.net/images/news/66721_news_15102013_4568.pdf ידיד נפשי]''' - ידידות הגאונים הרב [[אברהם חיים נאה]] והרב עובדיה יוסף. [[חשוון]], [[תשע"ד]] {{PDF}} - שטורעם. נט<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=הרב [[יצחק ניסים]]|הבא=הרב [[מרדכי אליהו]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=[[ז' חשוון]] [[תשל"ג]] - [[א' ניסן]] [[תשמ"ג]]}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:ראשונים לציון|יוסף עובדיה]]</div>לערנען גמו"ש