https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&user=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%91&feedformat=atomחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2024-03-28T21:06:19Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.34.2https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%94&diff=561181צדקה2022-08-21T20:03:51Z<p>יצחק ב: /* קישורים חיצונים */ כפול</p>
<hr />
<div>[[קובץ:חלוקת מטבעות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] [[חלוקת מטבעות|מחלק מטבעות]] לילדים בעת כניסתו ל[[תפילת מוסף]] ב[[ראש חודש]], על מנת שיתנו אותם בתוך [[קופת צדקה]]]]<br />
[[קובץ:צדקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעניק מטבעות צדקה לילדים]]<br />
'''מצוות צדקה''' היא [[מצות עשה]] מן ה[[תורה]], לתת צדקה ל[[עני]] בכל פעם שיבקש ובנוסף לתרום ולגמול חסד עם כל נצרך. מצוה זו הינה מהחשובות והבסיסיות ביהדות, שבתורה ובדברי [[חז"ל]] הפליאו במעלתה ובחשיבותה.<br />
<br />
בדורנו, העמיד [[הרבי]] את מצות הצדקה במרכז כל אירוע ובכל הזדמנות, כאשר ייסד את [[מבצע צדקה]], וכן בעצמו [[חלוקת מטבעות|חילק מטבעות לצדקה]] ל[[ילדים]] בהזדמנויות רבות ולמבוגרים במסגרת [[חלוקת הדולרים]] המפורסמת. הרבי עורר במיוחד על חשיבותה ל[[הבאת הגאולה]], כדברי חז"ל שמצות הצדקה מקרבת את הגאולה.<br />
<br />
== תוכן המצווה ==<br />
שיעור המצווה, הוא לתת לכל הפחות מעשר מכספו של האדם למטרות צדקה וחסד{{הערה|כאשר האדם מרוויח את כספו מנדל"ן וכדומה, ולא ממשכורת חודשית, ההלכה היא שהאדם צריך לתת ראשית כל מעשר מהערך הכספי של הנכס, ולאחר מכן הוא צריך לתת מעשר על הרווחים בלבד.}}, והמהדר נותן חומש - עשרים אחוז.<br />
<br />
[[רבינו הזקן]] כותב{{הערה|1=[[לקוטי אמרים - פרק ל"ד]]}} שגם שאר היום כולו שעוסק במשא ומתן נהיה מכון לשבתו יתברך בנתינת הצדקה שנותן מיגיעו, מכיון שמצוות צדקה שהיא ממדותיו של [[הקב"ה]] מה הוא רחום וכו', וכמו שאיתא בתיקונים [[חסד]] דרועא ימינא.<br />
<br />
על אף שאינו נותן אלא חומש, מסביר [[אדמו"ר הזקן]] כי החומש מעלה עמו כל הארבע ידות לה', להיות מכון לשבתו יתברך, וכמאמר רז"ל שמצות צדקה שקולה כנגד כל ה[[קרבנות]], ובקרבנות היה כל החי עולה לה' על ידי [[בהמה]] אחת, וכל ה[[צומח]] על ידי עשרון סלת אחד בלול בשמן כו'.<br />
<br />
על אף שמלכתחילה המצווה אינה שייכת לנשים{{הערה|מצד זה שעל פי הלכה כל רכושם שייך לבעל.}}, הרבי מדגיש{{הערה|שיחת ח"י אלול תשכ"ב. נדפס בהוספות ללקוטי שיחות חלק ט' עמוד 346.}} שהמצווה שייכת להם אף יותר מאשר לגברים.<br />
<br />
===עבודת הצדקה===<br />
{{עריכה|פסקה=כן}}<br />
על הפסוק "ויקחו לי תרומה" כותב רש"י "לי לשמי", שנתינת הצדקה למשכן צריכה להיות לשם שמים ולא בשביל פניה אישית. והרבי שואל{{הערה|שערי צדקה עמ' קט.}}, מדוע כתוב "ויקחו" צריך לכאורה להיות כתוב ויתנו?<br />
<br />
עונה על כך הרבי שה' קבע בעולם שהעני יקבל את צרכיו דרך העשיר על מנת שיהיה צדקה וחסד בעולם ולכן 'העני' צריך לקבל את הצדקה עם כוונה שכעת הוא עושה את רצון ה' בקבלה של הצדקה מהעשיר כי כך ה' רוצה לשלוח לו את כספו.<br />
<br />
אדמו"ר הזקן{{הערה|תו"א סג, ב.}} מסביר את הבקשה בשמונה עשרה "מלך אוהב צדקה ומשפט" שכדי למנוע מהחיצונים לקבל יניקה מהמותרות זה ע"י שהאדם עושה משפט מה הוא צריך כדי להתקיים ואת השאר הוא נותן לצדקה ה' עושה משפט על הקליפות שלא יקבלו חיות מהמותרות.<br />
<br />
אדמו"ר הזקן מסביר{{הערה|תניא אגה"ק ס"ט.}} שעיקר העבודה בדורות הללו של עקבות משיחא היא עבודת הצדקה. ז"א שהיו דורות נעלים שהיו כנגד הראש כמו התנאים והאמוראים ולכן עיקר עסקם היה בתורה אך בדורות האחרונים והנמוכים שכנגד הרגליים העבודה היא במעשה ובפרט בנתינת צדקה.<br />
<br />
=== עשר בשביל שתתעשר ===<br />
בנוגע לצדקה אומרים חז"ל: "עשר בשביל שתתעשר". הרבי מייעץ לפונים אליו בענין פרנסה שנחלשה וכדו', להרבות בצדקה. לאחד שכתב לרבי בשנת [[תשי"ז]] בענין הפרנסה שאינה במיטבה, כותב לו הרבי שירבה בצדקה מתוך בטחון שזה יביא את הברכה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15897&hilite=d7a95085-ee1a-499c-97e1-17de56113066&st=%u05ea%u05e4%u05d9%u05dc%u05d9%u05df אגרות קודש מתורגמות ב' עמ' 405 (437)]}}. לאחד מהאדמו"רים שפנה אליו בעצה לכלל ישראל לחיזוק מצב הפרנסה שנחלש, מייעץ הרבי להתחזק בלימוד התורה ובצדקה.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1370 פנינים מחלוקת הדולרים 7, 49:50-51:50]}}<br />
<br />
=== מקרבת את הגאולה ===<br />
חז"ל אמרו{{הערה|שם=בב}} כי "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה". הרבי עורר על כך רבות וביקש שבשעת מתן הצדקה, לחשוב על המאמר חז"ל הנ"ל. המנהג של [[חלוקת הדולרים]] על ידי [[הרבי]] מדי יום ראשון, נועד, בעצם, עבור נתינת הדולר או תמורתו לצדקה. וזאת כדי שמספר גדול של יהודים יקיים את מצוות הצדקה, מה שיגרום למהר את ה[[גאולה]] השלימה{{מקור}}. <br />
<br />
כן התבטא גם הרבי בפירוש. ב[[י' שבט]] [[תשמ"ז]] אמר הרבי: כעת יחלקו דולרים, וכאמור כמה פעמים, שכאן אינו נוגע הכמות אלא לתת זו לצדקה וזה יקרב את ה[[גאולה]], גדולה צדקה שמקרבת את ה[[גאולה]] כפשוטה, גאולה השלימה והאמיתית על ידי משיח צדקנו.<br />
<br />
==לקיחת הלואה לצורך נתינת צדקה==<br />
ב[[ירושלמי]]{{מקור|מסכת?}} פ"ו ה"ה ישנה מחלוקת האם הגבאי צריך ללוות מעות לתת ל[[עני]], כאשר אין מעות בקופה של צדקה. הרבי אומר בשם הגאון רבי [[יוסף רוזין]] מרוגוטשוב, כי טעמו של מי שסובר שלא צריך ללוות מעות לצורך כך, הוא מפני שהוא סובר שהדבר אינו הגון, מכיון שבאופן שהמצווה כבר נתקיימה לפני נתינת הצדקה, וכגון באופן זה שבשעת נתינת הצדקה מצד הנותן כבר קיבל העני את מעותיו, באופן כזה אין מתקיימת המצווה, וכהלכה הפסוקה {{ציטוטון|האומר שיביא קרבן לזמן פלוני אם הביא קודם לא יצא}}{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]], חלק י"ט [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14942&hilite=06da8bcb-9293-42b1-8ff4-77457d16e0f7&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D עמ' 130.].}}<br />
<br />
==אצל אומות העולם==<br />
קיימת מחלוקת בין חכמים לרבן גמליאל{{הערה|שם=בב|[[מסכת בבא בתרא]], י ע"א.}} אודות חסד לאומים חטאת. חכמים סוברים שהגוים נותנים צדקה כדי להתגדל, שזוהי אריכות ימים לפירוש המהרש"א, דבר שאינו פסול כאשר מדובר בגוי שעביד לגרמיה, ואילו רבן גמליאל סובר שהם עושים זאת כדי להתייהר כלפי העני, שזוהי עבירה חמורה. חכמים סוברים שעיקר הצדקה הוא '''הכמות''' להחיות נפשות ביתו, ולכן עיקר הפגם הוא אם פוגם בכמות הצדקה, ונותן את הכמות לפי השכר שיקבל. מה שאין כן רבן גמליאל סובר שעיקר ענין הצדקה הוא האיכות, - מה הוא רחום אף אתה רחום, ולכן עיקר החטא הוא כאשר פוגם בכוונת הצדקה, ולמרות שהנותן צדקה שלא לשמה הוא צדיק גמור, אז במקום לפעול בעצמו ענין הזיכוך המידות "מאיר שניהם השם", כאן יש כוונה הפכית - שנותן כדי להתייהר{{הערה|ראה בערך [[כמות ואיכות]]}}{{הבהרה|אם מישהו יודע לפענח מה כתוב פה}}.<br />
<br />
הרמב"ם פוסק{{הערה|משנה תורה, זרעים, הלכות מתנות עניים פרק ח'.}}, ש[[גוי]] שנתן צדקה ל[[בית המקדש]] לא מקבלים ממנו. ואם נתן ל[[בית כנסת]], מקבלים ממנו ובלבד שלא יתכון ל[[עבודה זרה]]. גוי שנתן צדקה לעניים: אם הוא מקיים [[שבע מצוות בני נח]], מקבלים ממנו ונותנים אותה לעניי ישראל; ואם הוא [[עובדי כוכבים|עובד כוכבים]], נותנים אותה לעניי [[עובדי כוכבים]].<br />
<br />
==בלילה ובמוצאי שבת==<br />
בספרי המקובלים מובא{{הערה|ברכי יוסף יורה דעה ריש סימן רמז. שו"ת יביע אומר חלק ט' יורה דעה סימן טו.}} כי אין לתת צדקה בלילה. עם זאת למעשה נהוג לתת צדקה אף בלילה, כאשר יש סיבה מיוחדת כגון שנמצאים בסעודת חתונה, עני שמבקש וכדומה, אך אין נותנים בקביעות{{הערה|פעמים רבות הורה הרבי במכתבים ששיגר לאנשים לתת מספר מטבעות לצדקה לפני שחרית ולפני מנחה, אך מעולם לא נתן הוראה לתת לפני ערבית.}}.<br />
<br />
בצוואת רבי [[יהודה החסיד]] כתוב לא להוציא מעות ב[[מוצאי שבת]]{{הערה|ראה ספר חסידים סקכ"א.}}.<br />
<br />
במגבית צדקה שהתקיימה ב[[מוצאי שבת]] אמר הרבי, כי וודאי יהיו כאלו שירצו להתחשב בצוואת רבי יהודה החסיד, שלא לתת במוצאי שבת, ולכן סיפר מעשה:<br />
באחד ממוצאי השבתות בעת שהותו של הרבי בוינה, ניגש [[הרבי]] לקופת צדקה ושלשל לתוכה מעות. ניגש אליו אברך חשוב, והוכיחו שמובא בכתבי [[האריז"ל]]{{הערה|ראה נגיד ומצוה (ב[[תפילת שחרית]]). [[שער הכוונות]] ענין [[תפילת ערבית]] דרוש א'. פע"ח שט"ו פ"א.}} שנתינת צדקה היא ביום דווקא ולא בלילה. כאשר הגיע אל חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]] וסיפר לו על ה'פסק' שקיבל, אמר לו אדמו"ר הריי"צ: אותו אברך, מסתמא גם ביום אינו נותן צדקה. סיים הרבי: ישנם כאלו שנאחזים בענינים כגון אלו... הלוואי ויהיה זה הדבר היחיד שבו הוא עובר על כתבי האריז"ל וצוואת רבי יהודה החסיד.<br />
<br />
==קופת צדקה==<br />
{{ערך מורחב|קופת צדקה}}<br />
[[קובץ:קופה במטבח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קופת הצדקה הקבועה בקיר המטבח ב[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]] (תשמ"ט)]]<br />
'''קופת צדקה''' (מכונה באידיש: '''צדקה-פושקע''', ובכתבי [[רבותינו נשיאינו]]: '''שופר'''{{הערה|1=ראו לדוגמא: [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/921 אגרות קודש חלק ד' אגרת תתקכא]. לשון זו היא על יסוד הגמרא במסכת שבת לה, ב שרב יהודה היה אחראי על ה"שופר", וכפירוש רש"י והתוספות על המקום, שהיה זה שופר ששימש מעין קופת צדקה לצורכי ישיבת פומבדיתא.}}) היא חפץ יודאיקה נפוץ, הנועד לאיסוף כספי הצדקה, על מנת שיהיה אפשר לקיים את מצוות ה[[צדקה]] גם כאשר אין עני או גבאי צדקה מצוי בסביבה{{הערה|מכתב הרבי מתאריך י"ז כסלו תשי"ז. אגרות קודש חלק י"ג עמוד קצג.}}.<br />
<br />
הראשון שיזם את קופות הצדקה הביתיות היה [[אדמו"ר האמצעי]], עבור [[כולל חב"ד]], ומאז התפשטו קופות הצדקה בעולם כולו.<br />
<br />
כחלק מ[[מבצע צדקה]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ג עמוד 212.}}, עורר הרבי על קביעת קופות צדקה בכל בית ובכל מקום, ועל השימוש בקופה בכל הזדמנות אפשרית. הרבי הסביר כי עצם הימצאות הקופה מעורר על קיום המצווה{{הערה|לקוטי שיחות חלק י' עמוד 279.}}, ובפרט אצל ילדים, שקופת צדקה אישית שלהם תעורר אותם לקיום המצווה.<br />
<br />
הרבי הורה בהזדמנויות רבות להניח קופת צדקה במקומות רבים, כמו: בחדרי הילדים, במטבח, ברכב, בעסק ועוד ועוד.<br />
<br />
==קרן השנה==<br />
{{ערך מורחב|קרן השנה}}<br />
על פי הצעת והוראת הרבי, על מנת להבטיח את נתינת הצדקה מידי יום, יש להפריש מידי שנה בתחילת השנה סכום כסף לקרן מיוחדת, שתפריש עבור כל אחד מחברי הקרן מטבע יומית מידי יום לצדקה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ד]] עברה קרן השנה לפעול תחת [[קופת רבינו]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[מבצע צדקה]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''צדקה תרומם גוי''', פתגמים קצרים מדא"ח, שבועון כפר חב"ד גליון 1905 עמוד 12<br />
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [[התקשרות (שבועון)|התקשרות]] גיליון 1428, ניצוצי רבי עמ' 10 ואילך<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15780&hilite=f62fbfa1-9b9a-4f91-b563-0f72986ea8c3&st=%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%94 שערי צדקה]''', בהוצאת [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]] - לקט ביאורים ואמרות מהרבי בנושא צדקה<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=96 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 84 (עמ' 96)] - סבר פנים יפות, אם הוא חלק ממצוות הצדקה.<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/cat.php?id=%F4%F0%E9%F0%E9%ED%20%EE%E7%EC%E5%F7%E5%FA%20-%20WLCC מדור "פנינים מחלוקות הדולרים"]{{וידאו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64140 שיעור מהרב יקותיאל פרקש בנושא מעשר כספים]{{וידאו}} <br />
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1262365 צדקה: למה, כמה, מתי ואיפה?]''' {{בית חבד}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/133276 קריאתו של הרבי לנתינת צדקה]''', בהפקת [[JEM]] {{וידאו}}{{COL}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מצוות}}<br />
[[קטגוריה:מצוות]]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]<br />
[[קטגוריה:צדקה|*]]</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%9D&diff=560627שאול סילם2022-08-18T10:53:59Z<p>יצחק ב: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:16-02-2020-11-21-49-WhatsApp-Image-2020-02-16-at-12.51.02-768x512.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שאול סילם בטקס ההכתרה לרבנות קהילת חב"ד גילה]]<br />
<br />
הרב '''שאול סילם''' הוא רב קהילת חב"ד ב[[גילה]] שב[[ירושלים]], ראש ישיבת '[[דעת מנחם]]' ומשמש כאחד הרבנים המשיבים ב[[מכון הלכה חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד במו שבצרפת (45 ק"מ מ[[פריז]]) ב[[י"ז בניסן]] [[תשכ"ו]] לאביו ר' אליהו ולאמו מרת קלוד ג'וזפין יפה. גדל בפריז, שם שהה מגיל 6 עד גיל 17 שעלה ל[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
בעלייתו לארץ ישראל בשנת [[תשמ"ג]] התקבל לטכניון ב[[חיפה]], וסיים את לימודיו בהצטיינות בשנת [[תשמ"ח]], כמהנדס אוירונאוטיקה וחלל. הוריו עלו ארצה אחריו בשנת [[תשמ"ג]], והתגוררו מאז עלייתם ב[[גילה (ירושלים)|שכונת גילה]] שב[[ירושלים]]. <br />
<br />
בין השנים [[תשמ"ח]] ל[[תש"נ]] למד בישיבת בית אל שבבנימין. לאחר מכן התגייס ל[[צה"ל]] שם שירת כקצין בתפקיד פיתוח בתחום המחקר האווירודינמי. בעת שהותו בצבא, [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת רות ברכה כהן מירושלים. מאז נשואיו, נעשה הרב סילם לתלמידיהם של הרב [[משה וובר]], הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] והרב [[שמואל אלעזר הלפרין]].<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ג]], בסוף תקופת שירותו הסדיר, ביקש להשתחרר מצה"ל על מנת [[לימוד תורה|ללמוד תורה]]. לאחר מספר חודשים של שירות קבע בו התבקש לעשות חפיפה עם קצין שיחליפו, התקבלה בקשתו, ואחרי שקיבל על כך את ברכת הרבי באמצעות מזכירו הרב [[יהודה לייב גרונר|גרונר]], עברו הזוג להתגורר בבית אל, שם למד הרב סילם עד לשנת [[תש"ס]]. בשנת [[תשנ"ט]], הוסמך לרבנות (בתואר יורה-יורה) על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]], וכן קיבל תעודת מורה בכיר בהצטיינות ב[[תנ"ך]] ותורה שבעל פה ממכון ליפשיץ. <br />
<br />
בשנת [[תש"ס]], עבר הזוג עם ילדיהם שנולדו בבית אל, לירושלים, שכונת גילה, אז התחיל הרב סילם לימודי דיינות ב[[כולל]] אור חברון שב[[קריית ארבע]]. <br />
<br />
במשך כל השנים מאז סיום לימודיו בטכניון, עסק הרב סילם בהוראה וב[[חינוך]], במסגרות לעולים מ[[צרפת]]. כך היה במשך שנים רבות מורה לפיזיקה וכימיה והגיש תלמידים רבים לבגרות הצרפתית במקצועות אלה. בין המוסדות בהם לימד: ישיבת בית יהודה שבכפר מיימון, חוות הנוער הציוני בירושלים. במשך 11 שנה, שימש כמורה לפיזיקה, מתמטיקה, ולהבדיל כר"מ, בקריית נוער שבשכונת בית וגן, ירושלים. וכן שימש כמרצה ל[[חסידות]] ב"מכללה ירושלים" שבבית וגן, ירושלים.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ב]], ייסד הרב סילם את ישיבת דעת מנחם לתמימים דוברי צרפתית, ובשנת [[תשע"ח]] הוסיף למוסדותיו [[מכון סמיכה]], בו מכינים את התמימים למבחני היכל שלמה באיסור והיתר. ישיבת דעת מנחם ממוקמת בבנין מפואר בשכונת בית ישראל.<br />
<br />
משנת [[תש"ס]], שימש כרב קהילת חב"ד בשכונת גילה, והוכתר רשמית על ידי הקהילה בשנת [[תש"פ]]{{הערה|בנוכחות מרשימה של הרבנים הגאונים הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], הרב [[אברהם מיכאל הלפרין]], רבני שכונת גילה - הרב משה בן אבו והרב אליהו שלזינגר, ה[[מרא דאתרא]] ד[[כפר חב"ד]] - הרב [[מאיר אשכנזי]], הרב [[מיכאל אבישיד]], הרב [[יוסף יצחק סלונים]], והרב [[זלמן נוטיק]].}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
*בתו מרת אסתר יפה, נשואה לרב ראובן שאיוביץ<br />
*בתו מרת ברוריה חנה, נשואה לרב אליהו בן-עיון<br />
*בנו הרב אליהו סילם, נשוי למרת חיה מושקא לבית רוזנפלד<br />
*בתו מרת דבורה לאה, נשואה לרב רפאל גבאי<br />
*בנו אברהם נסים<br />
*בתו רבקה<br />
*בתו אלישבע שרה<br />
*בנו יוסף יצחק<br />
*בנו מנחם מענדל<br />
*בתו חיה מושקא<br />
*בתו מנוחה רחל<br />
*בתו מרב מוריה<br />
*בתו שיינא מזל<br />
<br />
==ספריו==<br />
* סוגיות באמונה<br />
* ספר "להבין את השמיטה" על הלכות שמיטה, בצרפתית.<br />
* "וכל מצוותיך אמת" - על [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], ירושלים תשע"ב, בהסכמת [[בד"צ קראון הייטס|חברי הבד"צ דקהילת קראון הייטס]], הרב עובדיה יוסף, ועוד.<br />
* "את ירושלים גילה", קיבוץ תורני עשיר, בהלכה ובחסידות, שיצא לקראת הכתרת הרב סילם לרב קהילת חב"ד בגילה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*מנחם זיגלבוים, '''גילה ועטרה בראש הקהילה''', לרגל התמנותו כרב קהילת חב"ד בגילה, בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 1202 עמוד 20, כ"ו שבט תש"פ<br />
*'''כשרב מורה הוראה מוסר שיעור בעניני גאולה ומשיח זה נשמע אחרת''', שבועון בית משיח גליון 1214 עמוד 24<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/special/581227/ שהחיינו: הרב סילם הוכתר לרב קהילת חב"ד בגילה]''', מעמד הכתרת הרב סילם לרב הקהילה בנוכחות רבנים, משפיעים ושלוחים ב{{חב"ד אינפו}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Shayevitz-Silem%20-%203%20Adar%202%205774.pdf דברי ימי אדמו"ר הזקן]''' נדפס כתשורה לנישואי בתו ג' אדר תשע"ד<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:סילם, שאול}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A9%D7%92%D7%97%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%AA&diff=542930השגחה פרטית2022-05-26T07:47:13Z<p>יצחק ב: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:עלה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[הבעל שם טוב]] לימד שההשגחה העליונה היא אפילו על עלה המתגלגל ברוח]]<br />
<br />
'''השגחת ה'''' (או '''ההשגחה העליונה''') הוא אחד הרעיונות המרכזיים ביהדות, הקובע כי [[הקב"ה]] משגיח על הבריאה אותה ברא. [[הבעל שם טוב]] ב[[תורת החסידות]] הוסיף והדגיש את רעיון "'''ההשגחה הפרטית'''", הקובע שהשגחת ה' על הבריאה היא על כל פרט ופרט; ובנוסף, שלכל פרט ופרט יש משמעות וחלק עיקרי הנוגע לתכלית הבריאה כולה.<br />
<br />
==שיטות הרמב"ם ואחרים==<br />
<br />
ביהדות ישנן שיטות שונות בפירושה של ההשגחה העליונה.<br />
<br />
ה[[רמב"ם]] בספרו הידוע "מורה הנבוכים"{{הערה|1=חלק שלישי פרקים י"ז וי"ח.}} סובר שהשגחה פרטית ישנה רק על מין האדם (להוציא את מיני הדומם, הצומח, והחי) וגם במין האדם גופא לא על כולו, אלא על האדם בעל השכל השלם, הדבוק באלוקות, וככל שדבקותו באלקות גדלה יותר, כן גדלה ההשגחה הפרטית עליו.<br />
<br />
אך ברשעים, כך אומר הרמב"ם, לא חלה ההשגחה הפרטית - בדיוק כמו ב[[דומם צומח חי מדבר|דומם צומח וחי]] - אלא רק השגחה כללית על כללות המין, שגורמת לכך שטבע העולם יתנהל כהרגלו, וכביכול מעצמו ללא התערבות פרטנית מלמעלה.<br />
<br />
לפי "ספר החינוך" חלה ההשגחה הפרטית על כללות המין האנושי, אך לא על דומם צומח וחי.<br />
<br />
מלשונו של "ספר החינוך" אנו למדים שבזמנו לא הייתה ידועה בעולם היהודי שיטה שסברה כי ההשגחה הפרטית חלה על כל פרט ופרט מהבריאה.<br />
<br />
גם לשיטות הסוברות שהשגחת ה' על הדומם-צומח-חי היא כללית - כאשר מדובר על פרט מפרטי הדומם-צומח-חי שיש לו יחס לאדם, מודים הם שישנה עליו השגחה פרטית. לדוגמה: אף שה' אינו משגיח על הדגים מי יחיה ומי ימות, משגיח הוא על האדם המתפרנס מהם, ולכן על דגים אלו תהיה השגחה פרטית. כך גם בנוגע לממונו של האדם שה' משגיח על כל פרט ממנו, אם ימות שורו או ישבר כדו{{הערה|1=שומר אמונים (לר"י אירגס) [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45212&st=&pgnum=121&hilite= סימן פא].}}.<br />
<br />
==שיטת תורת החסידות==<br />
<br />
מיסד ה[[חסידות הכללית]], מורנו ה[[בעל שם טוב]] הקדוש לימד וגילה כי ההשגחה הפרטית חלה על כל נברא ונברא, גם על עלה המתגלגל ברוח{{הערה|1=כתר שם טוב בהוספות [http://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/182.htm סימן קפב], [http://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/183.htm קפג].}}. על כך הוסיף [[אדמו"ר הזקן]] שההשגחה היא לא רק על המתרחש עצמו (ובמשל: גלגולי העלה), אלא גם על הגורמים לו (כגון האם העלה יתגלגל על ידי רוח או אדם העובר במקום).<br />
<br />
ההוכחה לכך מובאת מסיפור הגמרא{{הערה|חולין סג, א.}}:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[רבי יוחנן]] כי הוי חזי [כאשר היה רואה] שלך, אמר: "משפטיך תהום רבה".<br />
<br />
'''ופירש [[רש"י]]''': משפטיך אף בתהום רבה, שזמנתה שלך לשפוט ולעשות נקמתך בדגת הים להמית המזומנים למות}}<br />
<br />
מכאן מוכח, שהשגחת ה' ומשפטו היא על כל אחד מדגי הים, אם יחיה או ימות{{הערה|[[יהל אור]] על תהלים לו, ז. הובא בלקוטי שיחות חלק ז' ע' 63. חלק ט' ע' 181. חלק כ"ט ע' 290. חלק ל' דלהלן, סעיף ב'. ושם נסמן.}}.<br />
<br />
===כל פרט נוגע לתכלית הבריאה===<br />
בתורת החסידות מתבאר בעומק יותר חידושו של הבעל שם טוב, שלא רק שה' משגיח על כל פרט, אלא שלכל פרט יש משמעות וכוונה עמוקה בדרך להשלמת כוונת הבריאה כולה. ובלשונו של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ספר המאמרים תרצ"ו ע' 120. הובא ב[[תבנית:היום יום/כ"ח חשוון|היום יום כ"ח חשוון]].}}:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ועל דרך דוגמה הנה תנועת אחד הדשאים הצומח בעמקי יער או באחד ההרים הגבוהים או בעמקים היותר עמוקים אשר לא עבר שם איש, הנה לא זו בלבד דתנועת הדשא ההוא לימינו ולשמאלו לפנים ולאחור בכל משך ימי חייו הוא על פי השגחה פרטית, אשר הוא יתברך גזר אומר אשר דשא פרטי זה חיה יחיה חדשים ימים ושעות קצובות, ובמשך זה יסוב ויכוף לימינו ושמאלו לפניו ולאחוריו במספר כזה וכזה, אלא עוד זאת דתנועת הדשא הפרטי הלזה יש לו יחס כללי לכללות כונת הבריאה, דבצרוף ואחוד כל הפעולות הפרטים של הרבוי רבבות פרטים אין מספר שישנם בכל האלפים ורבבות מינים שישנם בהד' חלוקות דדומם צומח חי מדבר הנה נשלמה כונה העליונה בסוד הבריאה כולה}}<br />
<br />
הרבי מביא לכך דוגמה מכך שרואים אצל עקרת בית מוצלחת: לא רק שכל החפצים בביתה נמצאים בסדר ובתכנון מדוייק, אלא שלכל אחד מהם יש מטרה ותכלית עבור הנהגת הבית, ואין אף פריט חסר או מיותר{{הערה|שם=חל|1=לקוטי שיחות חלק ל', [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/lkus/30/8/1/index.htm שיחה א' לפרשת וישלח].}}.<br />
<br />
מהסבר זה מובן, שהחידוש של השגחה פרטית לפי הבעל שם טוב אינו רק לגבי דומם-צומח-חי אלא גם לגבי האדם. כי לפי ההסברים הקודמים, ההשגחה הפרטית על האדם היא מצד מעלתו, שהוא דוקא משלים את תכלית הבריאה; ולכן, ככל שהפרט השייך לאדם הוא נעלה יותר, ונוגע יותר לכוונת הבריאה - כך ההשגחה עליו תהיה גלויה יותר. אמנם לפי הבעל שם טוב, כל פרט ופרט נוגע לכללות הבריאה, ולכן ההשגחה היא על כל פרט הנוגע לאדם באותה מידה{{הערה|1= לקוטי שיחות חלק כ"ג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=&pgnum=179&hilite=שיחת יב-יג תמוז, סעיף יא].}}.<br />
<br />
===ההבדל בין ההשגחה על ישראל ושאר העולם===<br />
למרות שהבעל שם טוב גילה שההשגחה על כל פרט היא לא רק אצל [[בני ישראל]] אלא גם אצל [[אומות העולם]] ושאר עניני העולם, גם לפי שיטתו ישנה מעלה מיוחדת בהשגחה על ישראל.<br />
<br />
ההסבר לכך: אצל שאר הפרטים שבעולם, למרות שה' משגיח עליהם, הרי הם רק אמצעי לדבר אחר - בשביל ישראל. ולכן, ההשגחה על כל פרט היא בהתאם למעלתו, עד כמה הוא נוגע ועיקרי לכוונת הבריאה. אך אצל בני ישראל - שהם מטרת הבריאה ולא רק אמצעי - לכל פרט ישנה חשיבות שווה, וכל פרט שלהם נוגע לכוונת הבריאה{{הערה|שם=חל}}.<br />
<br />
==חידושו של הרבי בהבנת השיטות השונות==<br />
<br />
[[הרבי]] חידש ולימד כי שיטת [[הרמב"ם]] ושיטתו אינן סותרות זו לזו.<br />
<br />
הרבי לימד כי בהשגחה פרטית ישנם שני סוגים, השגחה פרטית חיצונית והשגחה פרטית פנימית.<br />
<br />
השגחה פרטית פנימית פירושה השגחה פרטית שההתערבות האלוקית בה בולטת לעין ואינה מכוסה בדרכו הרגילה של הטבע.<br />
<br />
הרבי מסביר שהרמב"ם וסיעתו דיברו על השגחה פרטית מסוג כזה, שאכן נמצאת רק בדבקים באלוקות ולא בשאר מין המדבר, הצומח, או החי.<br />
<br />
הסוג השני הוא השגחה פרטית חיצונית. הפירוש הוא, שההשגחה הפרטית הזו מלובשת בטבע, וההתערבות האלוקית בפרטים נעשית תוך התחשבות בחוקי הטבע ואי שידודם, ולכן אינה נראית כלל לעין אלא נראית כאילו הטבע מתנהל מעצמו.<br />
<br />
בהשגחה פרטית מסוג זה, אומר הרבי, דיבר הבעל שם טוב, ובסוג הזה מודה גם [[הרמב"ם]] לדברי הבעל שם טוב{{מקור}}.<br />
<br />
==ההשגחה הפרטית אינה בסתירה לאחדות==<br />
רעיון זה של השגחה פרטית מלמעלה על כל פרט ופרט, מעלה את השאלה כיצד ייתכן שה', שהוא [[אחדות פשוטה]], משגיח על ריבוי פרטים נפרדים ואף על פי כן אינו מתחלק ומשתנה על פי הפרטים שמשגיח עליהם. בגלל קושיא זו לא הצליחו הפילוסופים [[שיטת החקירה|החוקרים בשכל אנושי]] להשיג את ענין ההשגחה.<br />
<br />
[[אדמו"ר הזקן]] מבאר{{הערה|1=תורה אור וירא [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/4/14d.htm יד, ד ד"ה ארדה נא]. וראה גם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15999&st=&pgnum=187&hilite= מאמרי אדמו"ר האמצעי בראשית ע' קפד]. ועוד.}}, שהביאור לכך הוא בשתים: ידיעת ה' אינה כדעתנו, ולכן השגחתו על פרטי הנבראים אינה באופן שהוא מתלבש בתוכם כדי לדעת אותם, אלא הכל ידוע לו - כלשון חז"ל "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם". ובנוסף לכך, ישנה בחינה אלוקית היורדת ומתלבשת בתוך פרטי הנבראים ומשגיחה עליהם, והיא על ידי התלבשות ה[[אורות]] ב[[כלים]] שהם מחולקים לריבוי; אך אף על פי כן הם בטלים לאור המלובש בהם. ועל בחינה זו של הכלים נאמר{{הערה|זכריה ד, י.}} "עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ", וכן{{הערה|דה"ב טז, ט.}} "כי ה' עיניו משוטטות בכל הארץ".<br />
<br />
==ראו גם==<br />
[[אחדות השם]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
*ליקוטי-שיחות חלק ח' עמ' 277 ואילך.<br />
*ליקוטי-שיחות חלק י"ח שיחה ב' לפרשת קרח.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/images/update/395.pdf קונטרס ההשגחה האלוקית בעולם], [[ישבעם סגל]], [[תש"ע]]. {{אינפו}} {{PDF}}<br />
*הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]], '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3258891 מהי השגחה פרטית על פי תורת החסידות?]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בית חב"ד<br />
*[[נחום גרינוולד]], '''[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=79737 השגחה פרטית על פי שיטת הבעל שם טוב]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]<br />
*הרב עדין אבן ישראל, '''[https://toratchabad.com/%D7%94%D7%A9%D7%92%D7%97%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%95-%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%AA השגחה פרטית או כללית?]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]<br />
[[קטגוריה:אמונה וביטחון]]</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%9E%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%AA&diff=530338חלוקת מטבעות2022-03-22T14:58:47Z<p>יצחק ב: /* חלוקת מטבעות */</p>
<hr />
<div>{{לשכתב|סיבה=העתקה מיומן ללא עריכה}}<br />
[[קובץ:חלוקת מטבעות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק מטבעות לילדים בעת כניסתו ל[[תפילת מוסף]] ב[[ראש חודש]] ברכו אל מקומו ב[[זאל הגדול]]]]<br />
במשך שנות הנשיאות נהג [[הרבי]] לתת '''חלוקת מטבעות''' לילדים על מנת שייתנו אותם לצדקה. אירעו מספר פעמים בהן נערכה חלוקה מיוחדת באירועים מיוחדים נוסף על הזמנים הרגילים.<br />
<br />
==חלוקת מטבעות==<br />
בשנת [[תשל"ו]] עם ההכרזה על השנה כ"[[שנת החינוך]]" וייסוד [[מבצע חינוך]], החל הרבי לחלק לילדים מטבעות על מנת שייתנו אותם לצדקה. הרבי היה נותן אותם לילדים שעמדו בשביל הכניסה ל-[[770]], אלו שעמדו בלובי הבניין, וכאשר התפלל ב[[זאל הגדול]] חילק אותן לילדים שעמדו לאורך דרכו אל מקומו בזמן התפילה בקדמת [[בית הכנסת]] ובדרכו חזרה, או כשיצא מהמקווה.<br />
<br />
אירע פעם וכאשר נתן הרבי מטבע לילד בלובי הכניסה ל[[770]] והילד היה נמוך ולא הגיע לחור הכניסה ולהצליח לשלשל לתוך הקופה את המטבע, והרבי הרים אותו על מנת שיגיע אל חור הקופה. בעקבות כך, חתכו חור נמוך יותר גם בקדמת הקופה.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] של שנת [[תשמ"ג]] החל הרבי מדי יום, עם הגיעו ל-[[770]] מ[[פרזידנט 1304|ביתו]] בשעה עשר בבוקר, להיכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]], ולצאת כששקית מטבעות בידו ולחלק לילדים שעמדו בלובי 770 מטבע של {{מונחון|ניקל|מטבע אמריקאי ששויו חמשה סנטים}}, בחורף [[תשמ"ה]] הפכה החלוקה לנפוצה יותר, אך לא הייתה דבר קבוע ומוכר, וארכה עשר דקות בערך{{הערה|יש לציין את חלוקת [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ו]] ([[כ"ט אלול]] תשמ"ה) שערכה כחצי שעה}}.<br />
<br />
חלוקה זו הופסקה ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]], עם תחילתו הקבועה של מעמד [[חלוקת דולרים]] בכל יום ראשון.<br />
<br />
== ל"ג בעומר תש"נ ==<br />
[[קובץ:חלוקת_מטבעות_ל"ג_בעומר_תש"נ_צד_קדמי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|דוגמא מהמטבע]]<br />
ימים ספורים קודם [[ל"ג בעומר]], הורה [[הרבי]] להטביע מטבעות מיוחדות בתור "מזכרת" מ"[[תהלוכות ל"ג בעומר]] – [[תש"נ]]". בעת ה[[תהלוכה]] חילק הרבי את המטבעות (על ידי המדריכים וה[[טנקיסטים]]) לאנשים נשים וטף. על המטבע מופיע מצד אחד הטבעה של בנין [[770]] ומסביב המילים "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. שנת הארבעים. שנת נסים". ומהצד השני: ציור מדורת ל"ג בעומר, בציון התאריך "ל"ג בעומר ה'תש"נ" ב[[עברית]] ובאנגלית, ו"יום הילולא ד[[רשב"י]]".<br />
<br />
בחלוקה זו חולקו 30 חבילות של מטבעות, ובכל חבילה היו 89 מטבעות. סך הכל חולקו במעמד זה כ-2670 מטבעות.<br />
<br />
===הכנת המטבע===<br />
[[קובץ:הרבי מהמ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בעת תהלוכת ל"ג בעומר בשנת [[תש"נ]], מחלק לאחד המדריכים מטבעות עם הטבעה מיוחדת על מנת לחלקם לילדים]]<br />
ביום שני [[י"ג אייר]] [[תש"נ]], כאשר [[הרבי]] חזר מ[[האוהל]], אמר הרבי למזכיר ר' [[חיים יהודה קרינסקי]], שברצונו לחלק בשבוע הבא בעת התהלוכה מטבעות מיוחדות לילדים, שעליהם יהיו מוטבעים תמונות וכיתוביות הקשורים עם ל"ג בעומר.<br />
<br />
לאחר בירור אצל בתי חרושת המתעסקים בתחום זה בכל רחבי העולם, התברר למזכיר כי תהליך יצירת מטבע כזה אורך שבועות רבים של עבודה. לאחר חיפוש מייגע נמצאו שתי בתי חרושת שבעליהם מוכנים לנסות להשתדל בזה ולהכין את המטבעות הנדרשות עד יום ראשון, ל"ג בעומר.<br />
<br />
בית חרושת אחד ב[[מילאנו]] שבאיטליה היה מוכן להשתדל להכין את המטבעות בתוך יומיים, ואחר כך לשולחם ל[[ניו יורק]] במטוס ביום ראשון (יום התהלוכה). בית חרושת שני שנמצא בארצות הברית, בסמיכות מקום לניו-יורק, שהסכים לנסות, אך הביע ספק בהצלחת הדבר.<br />
<br />
המזכיר הכניס פתק לחדר הרבי בו העלה את שתי ההצעות האפשריות, ושאל את חוות דעתו. הרבי דחה את האפשרות הראשונה וכתב: "'''הרי זה לאחרי התחלת התהלוכה'''". והוסיף "'''וכשם שמקבל שכר על החקו"ד (= החקירה ודרישה) כך כו' ואשמתי שלא עוררתי על דרך זה (= על דבר זה) בזמן המתאים". על מה שכתב המזכיר בקשר להצעה השניה שהוא "מסופק אם יוכל לעשותן עד ל"ג בעומר'''" כתב הרבי: "'''בטח כדאי לשלם להנ"ל על הטרחא וכו''''".<br />
<br />
המזכיר נבהל מכך שהרבי מטיל על עצמו את ה'אשמה', והחל לפעול במרץ רב על מנת להצליח להביא את הענין לידי פועל.<br />
<br />
המאמצים נשאו פרי, וכבר ביום שישי המזכיר בישר לרבי שהמטבעות יהיו מוכנות ביום ראשון לפנות בוקר, ויגיעו ל-[[770]] עוד לפני שתתחיל התהלוכה. הרבי היה מאוד שבע רצון, וענה למזכיר: "'''תנוח דעתו בעניניו כמו שעשה בנוגע לי בהנ"ל'''".<br />
<br />
===מטבעות מזהב עבור הרבי===<br />
כשבועיים לאחר התהלוכה, בערב ראש חודש סיון כתב המזכיר לרבי, שבבית החרושת יצרו מטבע אחת מ[[זהב]] '''טהור''' באופן מיוחד עבור הרבי, ועוד ארבעים ואחת מטבעות מכסף (בקשר עם אותה שנה, שהייתה שנת הארבעים ואחת לנשיאות), והרבי ענה על כך: "'''נתקבל ותשואות חן'''", ועל התיבה "'''טהור'''" כתב הרבי: "שייך במיוחד לזמן מתן תורה ביראת ה' '''טהורה'''".<br />
<br />
== ל"ג בעומר תנש"א ==<br />
ב[[ל"ג בעומר]] של שנת [[תנש"א]] לא התקיימה תהלוכה{{הערה|1=התהלוכות מתקיימות רק כאשר בקביעות של הלוח העברי חל ל"ג בעומר ביום ראשון, שאז בתי הספר הממשלתיים נמצאים ביום חופש, ויש בידי הילדים אפשרות להשתתף בתהלוכה המתקיימת בשעות הבוקר. בשנת [[תנש"א]] חל ל"ג בעומר ביום חמישי, ולכן לא התקיימה תהלוכה.}} לאחר הכינוס ילדים שהתקיים באותו יום, חילק הרבי בבית הכנסת מטבע מיוחדת, עליה הוטבע מצידה האחד "[[ב' אייר]], [[תפארת שבתפארת]] ה'[[תנש"א]]", והטבעה של בנין [[770]] ומהעבר השני הוטבע הכיתוב "יום הולדת [[אדמו"ר מהר"ש]] [[ב' אייר]] [[תקצ"ד]] - [[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]]", ומסביב פתגמו המפורסם "[[לכתחילה אריבער|און איך זאג לכתחילה אריבער]]", וכן "[[שנת הצדי"ק]], שנת [[אראנו נפלאות]]". ובשיחה שאמר הרבי לפני הילדים - ביאר את הקשר בין ב' אייר לל"ג בעומר{{הערה|1=שחל תמיד בתאריך ח"י באייר, שבועיים וחצי לאחר ב' אייר.}}.<br />
<br />
===הכנת המטבעות===<br />
ביום ההולדת של [[אדמו"ר המהר"ש]] (ב' אייר) נסע הרבי ל[[האוהל|אוהל]] יחד עם נהגו הקבוע, ר' [[חיים יהודה קרינסקי]]. באמצע הדרך אמר הרבי למזכיר שידאג להכין מטבעות שתוכנם הוא ב' אייר, שיחולקו ב[[ל"ג בעומר]]. באמצע הנסיעה הרבי שאל - כביכול לעצמו - מה הקשר בין ב' אייר לל"ג בעומר? המזכיר ענה הסבר ששמע בעבר מפי הרבי בעצמו שגם ל"ג בעומר וגם ב' אייר ענינם הוא 'הוד שבהוד'{{הערה|1=כאשר מונים את הספירות מחג הפסח(בסדר עולה), ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלוש, ואילו כאשר מונים את הספירות מ[[חג השבועות]] (בסדר יורד), ב' אייר הוא היום השלושים ושלוש, וממילא ענינם של שתי הימים הוא 'הוד שבהוד', אלא של"ג בעומר הוא כאשר מונים 'מלמעלה למטה', וב' אייר הוא כאשר מונים 'מלמטה למעלה'.}}. הרבי הראה שביעות רצון מתשובתו, ואכן החלו להכין את המטבעות מבעוד מועד, והמטבעות הספיקו להגיע בזמן.<br />
<br />
הרבי הגיה את הנוסח שרצו להטביע, והורה שהמטבעות יהיו מונחות בתוך כיס מיוחד, ועליו מודפס "ל"ג בעומר".<br />
<br />
===חלוקת המטבע===<br />
בצידו האחד של המטבע הופיע הכיתוב: ב"ה - תפארת שבתפארת ה'תנש"א - ב' אייר - 5751 2 ) IYARב' אייר תנש"א) - ) HEADQUARTERSמרכז ליובאוויטש העולמי), ובצידו השני: און איך זאג לכתחילה אריבער - אדמו"ר מוהר"ש ב' אייר תקצ"ד - י"ג [[תשרי]] תרמ"ג - שנת הצדי"ק - שנת אראנו נפלאות.<br />
<br />
המטבע היה מונח בתוך שקית ניילון מהודקת לפיסת נייר שעליה הודפס "ל"ג בעומר ה'תנש"א".<br />
<br />
במשך החלוקה הרבי היה במצב רוח מרומם, וחייך לכמה וכמה מאלו שעברו לפניו לקבל מטבע. החלוקה ערכה כשלש וחצי שעות, ונמשכה עד שתיים-עשרה וחצי לערך. במהלכה, חילק אדמו"ר כשמונת-אלפים מטבעות!<br />
<br />
בסיום החלוקה, הכניס הרבי מטבע לדף האחרון בסידורו, אז הגיע עוד קהל, שטרם קיבל, והרבי נתן גם להם, והניח מטבע נוסף בסידורו. אחר כך יצא [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] כשמעודד את שירת "[[ניגון הנה מה טוב|הנה מה טוב]]" בחוזק.<br />
<br />
== [[דמי חנוכה]] ==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[דמי חנוכה]]}}<br />
<br />
ב[[ר"ח]] [[טבת]] [[תשנ"ב]] חילק [[הרבי]] לכל אחד ואחת מטבע של [[דולר]] בצירוף שטר של דולר בתור [[דמי חנוכה]] "חנוכה געלט" (בשקית מיוחדת עליו מודפס "[[חנוכה]] תשנ"ב").<br />
<br />
יצויין שהוראה זו באה בהמשך לחלוקת 'דמי החנוכה' לילדים (דולר רגיל ומטבע של 'דיים') ביום ראשון כ"ה כסלו, בתום הכינוס הגדול, [[חנוכה לייו]] - הסאטאלייט.<br />
<br />
בשעה שתיים-וחמישה יצא הרבי לחלוקת דמי חנוכה על פתח היכל קדשו, הרבי איחל לכל אחד מהעוברים ''' א פריילעכן חנוכה''' [=חנוכה שמחה].<br />
<br />
{{תבנית:במחיצת הרבי}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]<br />
[[קטגוריה:צדקה]]</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%91&diff=477719שקלוב2021-05-24T08:55:53Z<p>יצחק ב: /* ויכוח שקלוב */</p>
<hr />
<div>'''שְקְלוֹב''' (ב[[יידיש]]: '''שקלאָוו''', ברוסית: '''Шклов''') היא [[עיר]] קטנה ב[[מחוז מוהילב]] של [[בלארוס]]{{הערה|מדינה שהייתה תחת ממשלת [[רוסיה]], ולאחר התפרקות [[ברית המועצות]] קיבלה עצמאות}}, המונה כיום כ-17,000 נפש. העיר נמצאת על גבול [[רוסיה]]-[[פולין]], דבר שגרם להימצאותה בחזית קרבות רבים, כשהסובלים העיקריים היו תושבי העיר ה[[יהודי]]ם.<br />
<br />
== היסטוריית העיר ==<br />
בשנת תט"ז לערך נהרסה העיר על ידי הקוזאקים; ובשנת תס"ט היא נחרבה ונשדדה על ידי השוודים; בשנת [[תקע"ג]] פלש צבאו של נפוליאון לעיר ובזזהּ.<br />
<br />
שקלוב הייתה עיר ואם ביהדות מזרח אירופה. הייתה בה השפעה ניכרת של [[הגאון מווילנה]], וכמה מתלמידיו המובחרים הם ילידי העיר. כאשר החלו [[ההתנגדות לתורת החסידות|הרדיפות והחרמות נגד תנועת החסידות]], יצאו כרוזים רבים של רבני העיר ותלמידי החכמים שבה נגד החסידים.<br />
<br />
בעבר מרבית תושבי העיר היו יהודים, ובשנת [[תרס"ה]] הגיע מספר היהודים לכ-12,000 (88% מכלל תושבי העיר). בעיירה היו חיי קהילה יהודיים תוססים, ומסחר פעיל.<br />
<br />
במהלך [[מלחמת העולם השניה]] כבשו הנאצים את שקלוב, ורצחו כמעט את כל היהודים שהתגוררו שם באותה עת.<br />
<br />
== ביקורי אדמו"ר הזקן בשקלוב ==<br />
[[אדמו"ר הזקן]] ביקר מספר פעמים בעיר.<br />
<br />
הפעם הראשונה הידועה הייתה כש[[הרב המגיד]] שלח את אדמו"ר הזקן יחד עם ר' [[מנחם מנדל מהורודוק]] לשאת דרשה ב[[בית הכנסת]] "ש' גאונים'{{הערה|בית הכנסת נקרא כך על שם 300 (ש', בגימטריה) הגאונים שהיו מתפללים בו. מלבד אותם גאונים לא היה מורשה אף אדם להיכנס לבית הכנסת}} של ה[[מתנגדים]].<br />
<br />
אדמו"ר הזקן וההורודוקר הגיעו לבית הכנסת כגאונים שהגיעו מארץ רחוקה וברצונם לשאת 'פלפול' למדני בפני הגאונים. שמע הדרשה התפשט בעיירה, וכל גאוני שקלוב הגיעו לבית הכנסת.<br />
<br />
ההורדוקר נעמד על הבימה ושאל את הנוכחים האם ברצונם שהוא יקשה קושיה והם יתרצו, או שברצונם שהם יקשו קושיה והוא יתרץ. הגאונים החליטו ש'גדול כוח התרצן', ולכן הוא ישאל את השאלה והם יתרצו. ההורודוקר ציטט את מאמר [[חז"ל]] ב[[פרקי אבות]] ש"הלומד תורה לשמה זוכה שיגלו לו רזי תורה", ושאל: "אם אתם לומדים תורה לשמה, היכן הרזי תורה שגילו לכם?".<br />
<br />
בסיום הדברים יצא יחד עם אדמו"ר הזקן מבית הכנסת והלכו לביתו של אחד החסידים. מאותה דרשה התקרב ל[[תורת החסידות]] מה[[מתנגדים]] הגדולים, הרב הצדיק ר' [[חייקל מאמדור]].<br />
<br />
===ויכוח שקלוב===<br />
בין השנים [[תקל"ח]]-[[תק"מ]]{{הערה|על פי ספר השיחות [[אדמו"ר הריי"צ]] [[תרצ"ו]] עמוד 84. ואילו באגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק יד עמוד קסד מופיע שהיה זה בין השנים [[תקמ"ו]]-[[תקמ"ט]], וייתכן שהיו אלו שני ויכוחים שונים.}} ערך [[אדמו"ר הזקן]] ויכוח בשקלוב עם המתנגדים, ולאחר שניצח אותם בויכוח בלימוד, אמר להם: כאשר יודעים את הדברים שבתורה כמו שהם למעלה בעולמות העליונים, ממילא יודעים את פירוש הדברים גם למטה כמו שהם בעולם הזה.<br />
<br />
בעקבות ויכוח זה התקרבו כעשרה אברכים מוכשרים ל[[תורת החסידות]] והפכו לחסידי חב"ד (ביניהם ר' [[פנחס רייזס]], בנו של רב העיר), דבר שהעלה את חמת זעמם של המתנגדים, ובעקבות ויכוח זה נערך [[ויכוח מינסק|ויכוח נוסף במינסק]].<br />
<br />
===לאחר המאסר===<br />
פעם נוספת הייתה כשאדמו"ר הזקן השתחרר מ[[המאסר הראשון]], נכנס בטעות לביתו של ה[[מתנגד]] שהעליל עליו עלילת שווא. כשישב אדמו"ר הזקן בביתו, קילל אותו המתנגד קללות נמרצות, ובסיום האירוע כשיצא משם החל המתנגד לחשוב אודות דמותו של אדמו"ר הזקן. ה[[התבוננות]] בדמותו הביאה למהפך בגישתו, מה שגרם למאמציו בשחרור אדמו"ר הזקן מהמאסר השני. למאמציו הציב תנאי, שאדמו"ר הזקן יבקר שלושה מגדולי המתנגדים, אחד מהם היה, ר' [[יהושע צייטלין]], בשקלוב.<br />
<br />
== הקהילה החסידית ==<br />
למרות שהעיירה נחשבה כאחד ממעוזי ה[[מתנגדים]] היו בה חיי קהילה חסידיים, שמשכו אליהם גם מגדולי ה[[מתנגדים]] בעיר. מלבד [[חסידי חב"ד]] היו בעיירה חסידים נוספים, כמו חסידי <br />
<br />
בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] שימש כ[[משפיע]] הקהילה הרב [[אפרים שמחה מבינשקוביץ]]. <br />
<br />
משלהי תקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה רב עדת החסידים הרב חיים בן ר' שבתי דון יחיא (נולד בשנת [[ת"ר]] ונפטר בשנת [[תרע"ג]]).{{הערה|אודותיו, ראו אהלי שם גליון ד' עמוד יז.}}. <br />
<br />
בשנת תרס"ב קיבל לידיו את הרבנות בדריססה ובנו הרה"ג הרב יהודה לייב (י"ד [[אלול]] תרכ"ט - ו' מ"ח תש"ב) נתמנה על מקום אביו לרב עדת החסידים בשקלוב עד לשנת תרע"א שבה עבר לכהן ברבנות בעיר וויטקא. <br />
<br />
הרב האחרון ששימש כרבה של העיירה היה הרב מרדכי פיינשטיין, בתקופתו{{הערה|בסביבות שנת [[תר"צ]].}} הכריתו אנשי ה[[יבסקציה]] כל סממן יהודי בעיירה.<br />
<br />
== אישים מפורסמים מהעיירה ==<br />
'''חסידים:'''<br />
*רבי [[פנחס מקוריץ]].<br />
*[[פנחס רייזעס]].<br />
*[[בנימין קלעצקער]].<br />
*צבי הירש, (סב [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]], אשת [[אדמו"ר המהר"ש]]).<br />
*[[אפריים יצחק עפשטיין]].<br />
*[[אברהם שיינס]].<br />
*[[ישראל יפה (שקלוב)]].<br />
* [[שמעון מנשה חייקין]].<br />
*[[יוסף יהודה לייב משיוף]].<br />
*[[זלמן ריבלין]].<br />
*[[יוסף כלבו]].<br />
*[[שלמה פריידס]].<br />
*[[זלמן רייזעס]].<br />
*[[אהרון אלכסנדרוב]].<br />
<br />
'''מתנגדים:'''<br />
*[[נתן נטע נוטקין]]<br />
*[[יהושע צייטלין משקלוב|יהושע צייטלין]].<br />
*[[אברהם פרץ]].<br />
<br />
=== דמויות בקהילה החסידית ===<br />
*[[אפרים שמחה מבינשקוביץ]] - [[משפיע]] הקהילה, בהוראת [[אדמו"ר הזקן]].<br />
*[[חיים דון יחיא]] - רב עדת החסידים בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
== ספרים חסידיים שהודפסו בשקלוב ==<br />
בעיר שקלוב היו דפוסים יהודיים פעילים בהם הודפסו ספרים תורניים וספרי חסידות רבים. מספרי נשיאי חב"ד שהודפסו בה:<br />
<br />
* הלכות תלמוד תורה של [[אדמו"ר הזקן]] נדפס לראשונה בשקלוב בשנת [[תקנ"ד]].<br />
* לוח ברכת הנהנין נדפס לראשונה בשקלוב בשנת [[תקנ"ד]] ו[[תק"ס]]. <br />
*[[סידור אדמו"ר הזקן]] נדפס לראשונה בשנת [[תקס"ג]]. <br />
*[[ספר התניא]] - בשנת [[תקס"ו]]. מהדורה ששית בדפוס של ספר התניא, ומהדורה ראשונה בדפוס של [[אגרת התשובה]] מהדורה בתרא. בשנת [[תקע"ד]] נדפס שוב התניא בשקלוב (מס' ח ברשימת הדפוסים), ולראשונה נוסף בו חלק רביעי "[[אגרת הקודש]]" ו"[[קונטרס אחרון]]".<br />
*[[פוקח עוורים]] של [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
*[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] - בשנת [[תקע"ד]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]<br />
[[קטגוריה:מדפיסי ספרים]] <br />
{{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}}</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9D_(%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C)&diff=457269צבאות השם (ישראל)2021-02-12T04:51:04Z<p>יצחק ב: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:סמל צבאות השם PNG.png|שמאל|ממוזער|לוגו התנועה]]<br />
'''צבאות השם''' (ישראל) היא תנועת נוער חב"דית הפועלת בישראל. לתנועה כ-300 סניפים ברחבי הארץ{{הערה|ראה כדוגמא ערך [[סניף צבאות השם מגדל העמק]]}} המשמשים כמועדוני פעילות שבועיות לעשרות [[חיילי צבאות ה']], בנוסף, עשרות אלפי ילדים מנויים לתוכנית המשפחתית של צבאות ה', בהתאם לדרישות האוכלוסייה במקום. מרכז הארגון נמצא ב[[נצרת עילית]].<br />
<br />
התנועה היא חלק מארגון [[צבאות השם]] שייסד הרבי מליובאוויטש להחדרת מסרים יהודיים בקרב ילדי ישראל מכלל האוכלוסיות. הארגון בנוי על בסיס צבאי בו מחלקים דרגות והחניכים בו מכונים "חיילים". את הארגון בישראל הקים הרב [[דוד נחשון]]. הרבי התייחס רבות לארגון, הגיה את תכניו ואף שלח תקציב קבוע לארגון.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
[[קובץ:צבאות השם הארצי פסח מא.jpeg|ממוזער|250px|'פקודת מבצע', עלון שהופץ בישראל לקראת פסח [[תשמ"א]] (1981), שנת הקמתו של הארגון]]<br />
[[קובץ:Nayadot chabad.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בי"ד רבני חב"ד פוסק: צבאות השם הינה תנועה עצמאית תחת [[ניידות חב"ד בארץ הקודש|ניידות חב"ד]]]]<br />
<br />
==מחלקות ופעולות של הארגון==<br />
<br />
*'''מחלקת רישום''' - עידוד רישום חיילים לצבאות השם.<br />
*'''מרכז הכשרה והדרכה''' - הוצאת חוברות פעילות חודשיים וארגון כנסי הכשרה למדריכים בקייטנות וקעמפים ומנהלי סניפים ברחבי הארץ.<br />
*'''מחלקת מסלול הדרגות''' - אחראית על תיפקוד מסלול הדרגות של צבאות ה', בשנת [[תשע"ד]] הקימה מערכת טלפונית הנקראת "[[טלמסר צבאות ה']]" בה יכולים החיילים להתקדם בקלות במסלול הדרגות של צבאות ה'.<br />
*'''מרכז צבאות השם''' - הספקת ספרי קודש והפקת מוצרים מיוחדים לצרכי הסניפים.<br />
*'''חנות צבאות השם''' - מכירה ושליחה של מוצרי משיח, יהדות וצבאות ה' לכל רחבי הארץ, בנוסף ישנם חנויות צבאות השם ברחבי ארץ ישראל.<br />
*'''מחלקת המדיה''' - הפקת דיסקים וקלטות חינוכיים לילדים. עד עתה הונפקו: הבית המסתורי, מסיפורי רבותינו נשיאנו, שרגא ושמשון בשושן הבירה, המאסר והגאולה. דיסק לצפייה בשם הרפתקאה במצרים (בשיתוף עם [[ניצוצות של קדושה]]), שליחות באפריקה. הצגת המחזמר החסידי הראשון אורגנה אף היא על ידי צבאות השם. בשנת [[תשע"א]] יזם צבאות השם הקרנת הסרט [[מקום בטוח (סרט)|מקום בטוח]] (בשיתוף עם [[עולם ומלואו]] על ידי בתי חב"ד), בכנסי צבאות השם וכדומה. ביום צבאות ה' בשנת תשע"ו הוקרן סרט בשם מכתב ממקסיקו שהופק בשיתוף עם עולם ומלואו.<br />
<br />
===הוצאה לאור===<br />
====במחנה צבאות השם====<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[במחנה צבאות השם]]}}<br />
העלון השבועי של צבאות השם. נוסד על ידי התנועה בתשמ"ט ונקרא בשם "[[במחנה צבאות השם]]". העיתון יוצא לאור במספר מהדורות (לכלל ילדי ישראל ולילדי חב"ד{{הערה|מתפרסמת כמוסף ל[[שבועון בית משיח]].}}. העיתון קיבל מענות ועידודים מיוחדים מהרבי.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ד]] הוסיפה מחלקת ההוצאה לאור עלון לחיילי צבאות ה' בגילאים נמוכים יותר (0 -5) הנקרא "במחנה צבאות השם ג'וניור".<br />
בנוסף, מוציאה התנועה דף משימות ופקודות חודשיות לחיילי צבאות השם. יוצא לאור בשני מהדורות לילדי ישראל ולילדי חב"ד. הדף החל לצאת מיד עם הקמת הארגון בשנת תשמ"א.<br />
כן כל חייל שנרשם לתוכנית המשפחתית של צבאות ה' נכנס אוטומטית להגרלה דו חודשית ל[[טיסה לרבי]] ומקבל 'כרטיס חייל'.<br />
<br />
====תוכנית וידאו====<br />
[[קובץ:תוכנית הראלי.jpg|ממוזער|מתוך אחד הסרטים של "הראלי"]]<br />
החל משנת [[תשע"ב]] מפיק הארגון תוכנית וידאו חודשית לילדים הקרויה '[[ראלי (סרט)|ראלי]]', בעלת תכניים חסידים המועברים בצורה חוויתית ועלילתית לילדים. התוכנית מופצת לאלפי החיילים שרשומים לתוכנית המשפחתית.<br />
<br />
====ספרים====<br />
[[קובץ:בפקודת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כריכת הספר '[[בפקודת הרמטכ"ל]]', מבית 'צבאות השם' בארץ הקודש]]<br />
*'''במחנה צבאות השם'''.<br />
*'''[[דבר מלכות לנוער]]''' - 5 חלקים.<br />
*'''[[דבר מלכות לילדים]]''' - 5 חלקים.<br />
*'''גאולה יומית לילדים''' (הדפסה מחודשת של הספר 'בפקודת הרמטכ"ל').<br />
*'''עבודת התפילה'''.<br />
*'''מתקשרים'''.<br />
*'''צבאות השם'''.<br />
*'''12 הפסוקים'''.<br />
*'''[[בדרך תמים]]'''.<br />
*'''היינו כחולמים'''.<br />
*'''דרכו של חסיד'''.<br />
*'''חיים גאולה במעגל השנה''' - 2 חלקים.<br />
*'''הפסוקים שלי'''.<br />
*'''לה' הארץ ומלואה''' - 2 חלקים.<br />
*'''הצבא שלנו'''.<br />
*'''הסידור החסידי'''.<br />
*'''הגאולה''' - 2 חלקים.<br />
*'''ליובא'''.<br />
*'''א חסידישע קאפ''' - 2 חלקים.<br />
*'''ציור הגאולה'''.<br />
*'''כוחה של השרשרת'''.<br />
*'''הרועה הנאמן'''.<br />
סה"כ 34 ספרי [[צבאות השם]] בארץ הקודש.<br />
<br />
כמו כן יוצאים לאור על ידי המחלקה:<br />
'''מבצעים''': מזמן לזמן מתקיימים מבצעי חורף וקיץ לחיילי צבאות השם. בשנת [[תשע"ה]] הוציאה המחלקה את "אלבום המבצעים לחיילי צבאות השם בארצינו הקדושה" והשתתפו במבצע מאות חיילים מכל רחבי הארץ.<br />
<br />
'''חוברות פעילות''' למועדני צבאות השם: מידי חודש יוצאים לאור שני פורמטים של חוברות פעילות למועדוני צבאות השם במהדורה לילדי ישראל ולילדי חב"ד, בעונת מחנות הקיץ ומועדוני של"ה, יוצאים לאור חוברות עבודה מהודרות בפורמט צבעוני ועריכה מקצועית, עד כה הפיעו החוברות: 'מוצאים את האוצר!', 'מביאים את הגאולה', 'בונים את בית המקדש', 'חושפים את המטמון', 'ילדי הגאולה', 'בעקבות הרועה', 'כובשים את האי', 'סימני דרך'.<br />
<br />
'''ספרוני הילדים''' המחולקים ב[[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר]] של ילדי ישראל בסדרת נפלאות המשיח, ספורים מנשיא הדור יצאו עד כה: 'מי יגלה לי את הסוד', סודו של הכסא', 'התרופה שנצחה את הרופאים', 'לראות אמונה', 'המחאה ללא כיסוי', 'החמצה מכונת' 'נגד כל הסיכויים' 'על מה הסערה' 'מה שבטוח', 'אורו של עולם', 'הצלה במקסיקו', 'היהלום'{{הערה|1=[http://ih.chabad.info/upload/hayaalom/index.html#p=1 לדפדוף בספרון] {{אינפו}} ל' [[ניסן]] התשע"ד (30.04.2014)}}. לתהלוכות [[ל"ג בעומר]] מוציאה מחלקת ההוצאה לאור של צבאות ה' שלטים לתהלוכה, כובעים בהדפסה מיוחדת ועוד. <br />
<br />
תחת ההוצאה לאור של '''ספריית צבאות השם''' יצאו הספרים: "במחנה צבאות השם", סט כרכים המאגד את העיתונים משנות תשמ"ט-תשנ"ב, סדרת הספרים המצליחה [[דבר מלכות לנוער]] שהודפסה בשלושה מהדורות, סדרת הספרים [[דבר מלכות לילדים]], הספר "יום יום משיח וגאולה" המכיל 'פקודה' יומית מדברי הרבי להבאת [[הגאולה]] והודפס במספר מהדורת נוספות.<br />
<br />
בשנת תשע"א הוציא הארגון תקליטור [[טריוויה חסידית]] עם 3,500 שאלות על נושאים מגוונים בעולם החב"די<br />
<br />
===הסניפים===<br />
התנועה מפעילה כ-400 סניפים ברחבי הארץ, לבנים ובנות, לילדי חב"ד ולכל ילדי ישראל. <br />
הסניפים מתקיימים בכל עיר. תפקיד הסניף הוא לשמור על קשר בין החיילים למפקדיהם בסניף ובמפקדה הראשית, לסניף ישנה פעילות המתקיימת פעמיים בכל שבוע, במפגש משתתפים החניכים בלימוד חוויתי ובמשחק מאתגר המחדיר את התכנים, בסניף אף מתקיימים מבצעים מיוחדים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=84662] לדוגמא: מבצע הסניפים תשע"ה}}.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ו]] נפתחה תכנית לימודים מיוחדת בסניפי הבנים בשם '''חסידישע צייט''' (זמן חסידי), במסגרת זו נפגשים התלמידים פעמיים בשבוע ולומדים מערך שיעורים מסודר ומותאם לרמתם של הילדים מתוך חוברת ייעודית שיצאה לאור לשם כך על ידי מרכז ההוצאה לאור של צבאות ה'{{הערה|1='''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/11/19/498806259480.html ילדים מתפללים לגאולה בעבודה]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]].}}.<br />
מידי תקופה, נערך ערב הכשרה והדרכה לרכזי הסניפים.<br />
<br />
===הפקות===<br />
====יום צבאות השם====<br />
[[קובץ:יום צבאות השם עו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבבת חיילים ביום צבאות השם]]<br />
[[קובץ:יום צבאות השם.png|שמאל|ממוזער|250px|אלפי חיילים ביום צבאות ה']]<br />
החל משנת [[תשע"ב]] עורך הארגון לרגל יום הולדתו של הרבי ב[[י"א ניסן]] "יום צבאות השם". זהו כינוס ארצי בהשתתפות אלפי ילדים המשלב תכנים חסידיים וחוויות מהנות. בשנתיים הראשונות היה הכינוס מיועד לבנים בלבד, ובשנת [[תשע"ה]] נפתח הרישום גם לבנות, והשתתפו קרוב ל-6,000 ילדים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81523 יום צבאות ה' - גליון סיכום] {{אינפו}} כ"ח [[ניסן]] התשע"ד (28.04.2014)}}. בשנת [[תשע"ו]] נערך הכינוס בהיכל מנורה מבטחים - יד אליהו בתל אביב, בהשתתפות שיא של כעשרת אלפים חיילי וחיילות צבאות השם מרחבי הארץ.<br />
<br />
מקומות הכינוס:<br />
* [[תשע"ב]] - נאות קדומים<br />
* [[תשע"ג]] - פארק נחשונית <br />
* [[תשע"ה]] - היכל ארנה חולון<br />
* [[תשע"ו]] - היכל מנורה תל אביב<br />
* [[תשע"ז]] - היכל מנורה תל אביב<br />
* [[תשע"ח]] - היכל שלמה תל אביב<br />
* [[תשע"ט]] - היכל מנורה תל אביב<br />
* [[תש"פ]] - בעקבות מגבלות נגיף הקורונה, הכינוס נערך בשידור חי באתר צבאות ה'<br />
<br />
====שבת צבאות ה'====<br />
עד שנת [[תשע"ז]] התקיימה שבת צבאות ה' ארצית לכל הילדים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1503 קליפ וידאו המסכם את אירועי השבת] {{וידאו}} {{אינפו}}}}. החל משנת תשע"ז השבת מיועדת רק לחיילים שחברים בתוכנית '[[חסידישע צייט]]' ובהשתתפות כאלף חיילים{{הערה|1=[http://chabad.info/child/%D7%9E%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9C%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9D-%E2%80%A2-%D7%92%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%A0%D7%A7/ מכל הארץ לשבת צבאות השם] {{אינפו}}}}, בנוסף מתקיימות שבתות לבנות בהן משתתפות מידי שנה מעל לאלף בנות מכל רחבי הארץ. השבתות משולבות עם הועידה השנתית של חיילות צבאות ה', ובמהלכן מתקיימות הבחירות למועצת הארצית של התנועה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=58683 גלריה משבת צבאות ה' לבנות - טבת ה'תשע"א] {{תמונה}} {{אינפו}}}}. בשנת תשע"ח, התקיימה גם שבת לחברי תוכנית 'בדרך תמים' בהשתתפות 200 חיילים.<br />
<br />
====ערוץ אלף====<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ערוץ אלף]]}}<br />
[[קובץ:לוגו ערוץ אלף.png|ממוזער|לוגו 'ערוץ אלף']]<br />
אתר ובו מרוכזים כל סרטי [[ראלי (תכנית מולטימדיה)|תוכניות הראלי]], מופעי צבאות השם, קליפים, סדרות ועוד. המאגר כולל קרוב לאלף סרטי וידיאו שהופקו על ידי התנועה.<br />
האתר הוקם ב[[חודש מנחם אב]] [[תש"פ]] על ידי [[תנועת הנוער צבאות השם בארץ הקודש]].<br />
<br />
בכל חודש האתר מקבל אלפי צפיות.<br />
<br />
רק המשפחות הרשומות לתוכנית המשפחתית של צבאות השם יכולות לצפות בסרטי האתר.<br />
<br />
====מבצע דור דעה====<br />
מבצע שנתי קבוע נושא פרסים, המתקיים בשיתוף עם [[קרן דור דעה]] ו[[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח צדקנו]] בשלהי הקיץ, וכולל במסגרתו לימוד של חוברת לימודים עיונית הנערכת על ידי אנשי מקצוע, לימוד [[תניא]] ו[[משניות]] בעל פה.<br />
<br />
====גן ישראל - מחנה משיח====<br />
הוא מחנה מיוחד המתקיים ב[[חודש תשרי]] עבור חיילי צבאות ה' הבאים לשהות ב-770 בחודש החגים, באחריות צבאות ה' שדואגים למסגרת מסודרת, ומפעילה את [[קעמפ מחנה משיח]] בו משתתפים כ - 100 חיילי צבאות ה'.<br />
<br />
====תוכנית "חסידשע צייט"====<br />
זמן איכות בסניפי צבאות השם - תוכנית מיוחדת להצלחת הסניפים וכוללת: ספר לימוד ודפי עבודה, התוועדויות ביומי דפגרא, מלאכות יצירה ועוד.<br />
<br />
====רשת מחנות הקיץ====<br />
[[קובץ:רשת מחנות הקיץ.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סמל רשת מחנות הקיץ]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]}} רשת המאגדת תחתיה עשרות קייטנות וקעמפים ברחבי הארץ, בתוכה מחנה הקיץ '[[אורו של משיח]]' המונה את מספר החניכים הגדול בעולם - במחנות הקיץ החב"דיים, הרשת מחברת המנון ארצי, חומר לימודים מיוחד, תוכניות לקייטנה ו"יום צבאות השם" לילדי ה"רשת".<br />
<br />
===טלמסר צבאות ה'===<br />
כחלק ממערך הדרגות בארגון, הוקמה בשנת [[תשע"ד]] מערכת טלמסר שמספרה 079-9234-770. במערכת ניתן לבצע בין היתר:<br />
<br />
*פתירת שעשועונים ל"[[במחנה צבאות השם]]" לילדי ישראל ולילדי אנ"ש וקבלה אוטומטית של הנקודות למסלול הדרגות.<br />
*דיווח על קיום משימות מ"דף המשימות" החודשי.<br />
*פתירת שעשועונים ל"[[במחנה צבאות השם|במחנה צבאות השם ג'וניור]]".<br />
*שמיעת סיפור החודש.<br />
*שמיעת ניגון החודש.<br />
*דיווח על הפעלת פעילות.<br />
*תוספת ניקוד המתווספת על ידי ההורים על התנהגות טובה.<br />
*כנסים מיוחדים בטלמסר.<br />
*תא למבצעים וכדומה.<br />
<br />
===מקהלת צבאות השם ===<br />
[[מקהלת צבאות ה']] נוסדה בשנת [[תשע"ח]] במטרה להפיץ את בשורת הגאולה באמצעות השירים על ידי תנועת הנוער צבאות השם בארץ הקודש, בקשר עם [[צבאות ה' (ישראל)#שבת צבאות ה'|שבת צבאות ה']] הארצית המתקיימת מידי שנה לילדי הסניפים.<br />
<br />
המקהלה שרה בהופעות של יום צבאות ה', [[מטה משיח (ישראל)#מפעולות הארגון|המעמד הגדול]], עצרת גאולה ומשיח שבארגון [[האגודה למען הגאולה]], שבת צבאות ה' ועוד{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/ניגונים/469010/ הדיסק עומד לצאת] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
כמו כן, המקהלה מוציאה שירים לארגון [[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]{{הערה|[https://chabad.info/musicnews/518801/ ההמנון של רשת מחנות הקיץ להורדה] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
המקהלה בריכוזו של הרב יוסף יצחק בן ציון. על תוכן השירים וניהול המקהלה עומדים ה[[תמים|תמימים]] מנחם מענדל ששון, יצחק אהרון שארף, אברהם משה אורן, שניאור זלמן רחמים, חיים יהודה לוי. התלמידים המופיעים בה מגיעים מסניף צבאות השם ב[[צפת]].<br />
<br />
====תקליטורי המקהלה====<br />
מידי שנה בחודש ניסן מוציאה המקהלה דיסק עם שירי המקהלה שיצאו לאור השנה, את הדיסק מקבלים עשרות אלפי המשפחות החברות בתכנית המשפחתית של [[צבאות השם]]. <br />
<br />
ב[[חודש ניסן]] [[תשע"ט]] הוציאה את הדיסק הראשון שלה ובו 13 שירים: <br />
{{טורים|מספר=2 |תוכן= <br />
* המנון הסניפים<br />
* [https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/520097/ דבר מלכות]<br />
* פועל הנפלאות<br />
* wake up (=וויק אפ)<br />
* [https://chabad.info/video/musical-videos/שירי-גאולה-ומשיח-videos/478612/ כ"ח ניסן]<br />
* [https://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/387213/ הרבי הוא הכל]<br />
* סאם סאפאזשניק<br />
* [https://chabad.info/video/kids/oro/451107/ בטוחים בנבואה]<br />
* [https://chabad.info/video/kids/ניגונים/494637/ חדורים בחיות הנשיא]<br />
* מארש השליחות<br />
* [https://chabad.info/musicnews/398435/ אחת שאלתי]<br />
* [https://chabad.info/video/kids/ניגונים/467541/ כתיבה לרבי]<br />
* שמחה בטהרתה<br />
}}<br />
<br />
בחודש ניסן [[תש"פ]] הוציאה את הדיסק השני שלה{{הערה|[https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/591284/ דיסק חדש] {{אינפו}}}} ובו 10 שירים.<br />
<br />
{{טורים|מספר=2 |תוכן= <br />
* מצב גאולה<br />
* בידינו המפה<br />
* רגע ההתגלות<br />
* נכנס כעת ממש<br />
* צבאות השם<br />
* מתמסרים<br />
* מחרוזת הלל<br />
* [https://chabad.info/video/kids/tzh/592669/ רגעים עם הרבי]<br />
* לראות את מלכנו<br />
* א דאנק רבי<br />
}}<br />
<br />
<br />
*ב[[חודש תשרי]] [[תשפ"א]] הוציאה המקהלה סינגל [https://chabad.info/video/kids/tzh/624822/ 'מארש ארבעים שנה לצבאות השם'] לכבוד שנת הארבעים לצבאות השם. הקרנת הסינגל הייתה בכינוס חול המועד סוכות וציון ארבעים שנה ל[[צבאות השם]], הסינגל פורסם באתרי [[חב"ד]] ואף באתרים שאינם חב"דיים.<br />
*ב[[חודש שבט]] [[תשפ"א]] הוציאה המקהלה סינגל 'מתמקדים במטרה' שהופק בביצוע מוסיקלי מיוחד כחלק מהדיסק השלישי. הסינגל פורסם גם באתרים שאינם חב"דיים.<br />
<br />
==הנהלה==<br />
*הרב '''[[דוד נחשון]]''' - יושב ראש.<br />
*הרב לוי יצחק נחשון - מנהל כללי.<br />
<br />
=== צוות ===<br />
*הרב מנחם מענדל שטיינר - מנהל פרוייקטים.<br />
*הרב רפאל קורקוס - עורך את התוכנית החודשית ה'ראלי'.<br />
*הרב יוסף יצחק בן ציון - רכז תוכנית הסניפים ומנהל ההוצאה לאור.<br />
*הרב שלמה דקשטיין - רכז סניפי הבנים ומנהל 'מרכז הכשרה והדרכה'.<br />
*מנוחה רחל זקס - רכזת סניפי הבנות ומנהלת הפרסומים.<br />
<br />
===וועדה רוחנית===<br />
* הרב [[מאיר וילשנסקי]].<br />
* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] (לשעבר).<br />
* הרב [[מנחם מענדל הלפרין]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[צבאות השם]]<br />
*[[צבאות ה' (ניו יורק)]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*'''[https://th770.co.il/ אתר הבית]''' של 'צבאות השם' בישראל<br />
*'''[http://mcenter.co.il המרכז לחינוך ושליחות]''', חנות מקוונות<br />
* '''[http://www.sadna-jew.com חוויה של סדנה]''' סדנאות ויצירות סביב מעגל השנה היהודי <br />
<br />
===אודות===<br />
*'''[http://chabad.info/special/%D7%9B%D7%9A-%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%90%D7%AA-%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%94%D7%A7/ כך הקים הרבי את ארגון צבאות השם באה"ק]''' - ראיון עם הרב נחשון {{אינפו}}<br />
* [https://drive.google.com/file/d/1tTpzBXOUFIzswhExeFQWO1y0enKl4m2D/view?usp=drivesdk לקט מכתבים ששלח הרב דוד נחשון לרבי וקיבל ממנו בקשר לצבאות ה'], קובץ ויקה הלך לדרכו עמ' 10-15<br />
<br />
===הפקות===<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75188 חדש: צבאות השם גם לקטנטנים]<br />
*'''[http://www.chabad.info/images/notimage/81040_he_1.pdf חיילי צבאות ה' יוצאים ממצרים]''' - חוברת עבודה ולימוד לפגרת הפסח [[תשע"ד]] {{PDF}} {{אינפו}}<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82262 מי אנחנו? - מסע מרתק בעקבות צבאות השם'''] - חוברת לימוד במסגרת [[קרן דור דעה]] {{אינפו}} י"ג [[סיוון]] [[תשע"ד]] (11.06.2014)<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=18902 מבצע 'המצווה היומית' יוצא לדרך...]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74556 פורים אצל הרבי? זו ההזדמנות שלך ושל ילדיך!]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39264 ילדי אנ"ש ילמדו על הגאולה ויזכו בפרסים]<br />
*'''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?setlang=he#!g=1&url=article&id=84960 אלבום המבצעים כבש את חיילי צבאות ה']''' {{אינפו}}<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?setlang=he#!g=1&url=article&id=84662 סניפי צבאות השם נפתחים בתנופה]<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&cat=17 עלוני 'במחנה צבאות ה<nowiki>''</nowiki>]<br />
*[http://www.chabad.info/images/update/824.pdf דף משימות חודשי (סיון תשע"ג)]<br />
* [https://chabad.info/tag/%D7%9E%D7%A7%D7%94%D7%9C%D7%AA-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9D/ כתבות אודות המקהלה] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]<br />
[[קטגוריה:תנועות נוער]]<br />
[[קטגוריה:צבאות השם|*]]<br />
[[קטגוריה:ניידות חב"ד בארץ הקודש]]</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93_%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%90&diff=442987מצוות בטלות לעתיד לבוא2020-12-31T22:09:56Z<p>יצחק ב: קטג</p>
<hr />
<div>'''מצוות בטילות לעתיד לבוא''' היא טענה שנחלקו בה ה[[אמוראים]] בתלמוד. בקרב פוסקי ה[[הלכה]] התקבלה שיטת רבי יוחנן הסובר כי מצוות בטילות לעתיד, עם זאת התחבטו בביאורה רבים מגדולי ישראל הן במשמעות הביטול ויישובה עם הכלל היסודי [[נצחיות התורה|כי התורה והמצוות אינם בטלים לעולם]], הן עם הגדרת הזמן והסוג המדויק לביטולם של המצוות.<br />
<br />
[[תורת החסידות]] אף היא מתייחסת לעניין זה, ומבארת כי ה[[מצוות]] במהותם אינם בטלים לעולם. רק ישנם רבדים שונים במשמעות הביטול של המצוות, או ביטול יחסי בדרגת ה[[אלקות]] הנמשכת על ידי המצוות או ביטול הציווי ולא ביטול המצווה.<br />
<br />
==מקורה בדברי חז"ל==<br />
הסוגיה ב[[מסכת נידה]] דנה בנוגע ל[[בגד]] שהתערב בו [[כלאים]] עד שאי אפשר למוצאו, בהמשך לכך מביאה הגמרא מחלוקת בין [[רב יוחנן]] ו[[רב ינאי]] האם הותרה הלבשת בגד זה ל[[מת]]. טעמו של רבי יוחנן המתיר הוא משום שסובר שמצוות בטלות לעתיד לבוא, לעומתו רב ינאי אוסר. וזה לשון הגמרא:{{ציטוט|תוכן=תנו רבנן, בגד שאבד בו כלאים הרי זה לא ימכרנו לעובד כוכבים, ולא יעשנו מרדעת לחמור, אבל עושה ממנו תכריכין למת. אמר רב יוסף: זאת אומרת מצות בטלות לעתיד לבא. אמר ליה אביי, ואי תימא רב דימי: והא אמר רבי מני אמר רבי ינאי: לא שנו אלא לספדו אבל לקוברו אסור. אמר ליה: לאו איתמר עלה אמר ר' יוחנן אפילו לקוברו. ור' יוחנן לטעמיה דאמר ר' יוחנן: מאי דכתיב (תהלים, פח, ו): "בַּמֵּתִים חָפְשִׁי" כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות.|מרכאות=כן|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=37&daf=61b&format=text תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף סא, עמוד א.]}}<br />
<br />
הראב"ן והרוקח פסקו כרב ינאי שמצוות אינן בטלות לעתיד לבוא, וממילא אין לקבור מת עם [[בגד|בגדי]] כלאים. <br />
לעומתם פוסקים רבים פסקו כשיטת רב יוחנן שמצוות בטלות לעתיד לבוא, כך פסקו ה[[רמב"ם]] ([http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=6237 הלכות כלאים פרק י הלכה כה]) ה[[רא"ש]] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14311&st=&pgnum=168 הלכות כלאי בגדים סימן י]), הרשב"א, התוספות{{הערה|שם=תוספות}} והטור.{{הערה|1=צוינו בספר לב חיים למהר"ח פלאג'י [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1587&st=&pgnum=218 חלק א סימן לב], בדברי חכמים לבעל השדי חמ"ד (ראה בקישורים חיצוניים).}}<br />
<br />
==פרשנות בזמן הביטול ומהותו==<br />
התוספות{{הערה|שם=תוספות|נידה שם, דיבור המתחיל: "אמר רב יוסף".}} מפרשים שמצוות בטלות לעתיד לבוא כולל את הזמן לאחרי שיחיו המתים שיהיו פטורים מן המצוות. לעומתם, שיטת הרשב"א היא שהכוונה בלשון 'לעתיד לבוא' הוא לזמן המיתה בלבד, בטענה כי מצאנו כמה מקומות בש"ס שאפילו זמן סמוך וקצר מכונה אף הוא בלשון זו "לעתיד לבוא". ומבאר שכוונת רב יוחנן היא שאין החי מצווה על מצוות המת בשעה שהוא מת (ורב ינאי שחולק סובר שאדם מצווה להפריש את המת מאיסור, כגדול המצווה על הקטן להפרישו מלעשות מעשה אסור), אבל לאחרי שיחיו המתים אין חולק כי כל המצוות יחולו עליהם בכל תוקפם.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38058&st=&pgnum=115 חידושי הרשב"א נידה סא, א].}} <br />
וכן ביאר הריטב"א.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40876&st=&pgnum=96 בחידושיו לנדה שם].}} <br />
והר"ן בשמו.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14457&st=&pgnum=67 בחידושיו שם].}} וכן כתב הרב יצחק אברבנאל.{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19605&st=&pgnum=113 ישועות משיחו העיון הד פרק הד'].}} <br />
יש מדייקים שנימוקו של הרמב"ם בהיתר עשיית התכריכים מכלאים הוא "כי אין על המת מצווה" שהוא שיטת הרשב"א ממש.{{הערה|1= [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15013&st=&pgnum=362&hilite= הערות וביאורים], ברוקלין, תשס"ב,.}} (אולם הרבי מסביר כי ייתכן וגם הרמב"ם סובר כשיטת התוספות.{{הערה|1=קונטרס "הלכות של תורה שבע"פ שאינן בטלים לעולם" ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=39 ספר השיחות תשנ"ב ח"א ע' 31]) הערה 43).}}) <br />
וכביאור הרשב"א נקטו כמה אחרונים.{{הערה|1=ראה ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=5577&st=&pgnum=258 ברך את אברהם] לר' אברהם פאלג'י.}}{{הערה|שם=יפה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42119&st=&pgnum=97 יפה תואר לויקרא רבה יג , ג].}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9229&st=&pgnum=107 סדרי טהרה לנדה סא].}}<br />
<br />
בקשר לשיטה זו עולה הדיון האם דבריו של רב יוחנן שיהיה שינוי במעמד המצוות לעתיד עומדים בשיטה אחת עם דברי שמואל במסכת שבת: "אין בין עולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות בלבד".<br />
התוספות במסכת בבא בתרא{{הערה|עד, א דיבר המתחיל פסקי.}} מביאים את שיטת רבינו חיים כהן; כי שמואל ורב יוחנן חולקים זה עם זה. <br />
אולם הרמב"ם מחד גיסא פוסק כשמואל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=451 הלכות תשובה פרק ט הלכה ב]}} ומאידך גיסא פוסק כרב יוחנן שמותר לקבור את המת עם כלאים.<br />
יש מוכיחים מכאן עוד ראיה לכך שהרמב"ם סובר כשיטת הרשב"א שביטול המצוות אינו אלא בשעת המיתה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1643&st=&pgnum=297 שו"ת אור לי השמטות קמג, ד].}} אלא שבאמת יש מחלקים בין [[ימות המשיח#ב' תקופות|שני התקופות]] של ימות המשיח, שביטולם של המצוות יהיה רק לאחרי שיחיו המתים ואילו דברי שמואל מתייחסים לתקופה הראשונה. (ראה להלן בפסקה "זמן הביטול"). <br />
יש מבארים כי דברי שמואל וחולקיו אינם בקשר לקיום המצוות, ודבריהם מתייחסים רק בקשר למצב העולם האם יתרחשו שינויים בטבע.{{מקור|ראה רש"י שם שהכוונה לעשירות ועניות וכו'}}<br />
<br />
===זמן הביטול===<br />
היעב"ץ מוכיח שזמן ביטול המצוות יהיה ב[[תחיית המתים]] (ולא מייד אחרי [[ימות המשיח#שתי תקופות|ביאת המשיח]]), ומסתמך על כך שבכמה מסוגיות הש"ס מוכח שגם לאחרי ביאת המשיח יקיימו מצוות. כמו לדוגמה: מחששו של רבן יוחנן בן זכאי שאסר אכילת [[חדש]] בזמן הגלות כל יום [[ט"ז בניסן]] מחשש שיטעו מצד ההרגל בעת שיבנה בית המקדש. מוכח שגם לאחרי ביאת המשיח ובניין המקדש יחולו כל חובת המצוות.{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37956&st=&pgnum=178&hilite= הגהות יעב"ץ ראש השנה ל, א.]}} כשיטה זו כתב גם [[אדמו"ר הזקן]] במכתבו המודפס ב[[ספר התניא]].{{הערה|אגרת הקודש סימן כו.}}{{הערה|וכך כתב גם בנחלת בנימין שם.}} יש שרצו ליישב הסתירה בין שיטתו זו של רב יוחנן לשיטתו במסכת סנהדרין (המובאת להלן, שלעתיד יתנו [[תרומות]] [[אהרון הכהן]]), על פי הביאור{{הערה|1=כוונתם העיקרית היא ליישב קושיית רש"י במסכת סנהדרין המקשה "עולם הבא אין בו לא אכילה ולא ושתייה" ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=17&format=text ברכות יז, א]) ואיך יתנו תרומות ומעשרות?}} כי זמן תחיית אהרן תהיה בתחילת ימות המשיח לפני תחיית המתים של כל ישראל, ובזמן זה עדיין ישמרו וקיימו כל המצוות כולם.{{הערה|1=הרב יעקב עטטלינגר, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14415&st=&pgnum=154 ערוך לנר, סנהדרין דף צ, א].}} וביטול המצוות יהיה רק בתחיית המתים.{{הערה|שם=שד"ח|שדי חמ"ד מערכת מ' סעיף ריח.}}<br />
<br />
אולם ישנם ראשונים שמשמע מדבריהם שזמן הביטול יהיה כבר בימות המשיח; הרמב"ן בפירושו על התורה{{הערה|דברים ל, ו.}} מבאר שעל ימות המשיח אמרו חז"ל{{הערה|שבת קנא, ב.}}: "וְהִגִּיעוּ שָׁנִים, אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין-לִי בָהֶם חֵפֶץ (קהלת יב, א), אלו ימי המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה". ויש שסוברים שזו היא גם לדעת רש"י שמפרש שזכות וחובה הם עניות ועשירות.{{הערה|שם=שד"ח}} ולשיטה זו בהכרח שסוברים כשיטת רב אחא בירושלמי{{הערה|מעשר שני פרק ה הלכה ב.}} שבנין הבית לעתיד תהיה לפני ימות המשיח, ולכן גזר רב יוחנן על איסור יום הנף.{{הערה|שם=שד"ח}}{{הערה|שלא כפי ההלכה הפסוקה ברמב"ם (הלכות מלכים פרק י.) שבנין המקדש יהיה לאחרי ביאת המשיח.}}<br />
הרבי כותב שיש לומר בשיטת הרמב"ן "דלפעמים גם משך זמן דתחיית המתים נקרא בשם ימות המשיח ובזה מדבר, ודוחק"{{הערה|שם=אגרת הקודש חלק ב|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&st=&pgnum=95&hilite= אגרות קודש חלק ב (אגרת ר), עמוד סט].}}.<br />
<br />
ישנם מדרשים שונים המייעדים על תקופות בהם יותרו מצוות מסויימות כ[[עתיד חזיר להטהר|איסור חזיר]] או איסור [[נדה]] וכדומה, הרבי מסביר על יסוד המבואר לעיל שהביטול של כל המצוות יהיו לאחרי תחיית המתים, כי מדרשים אלו מתארים את התקופה שלפני תחיית המתים אחרי ביאת המשיח, תקופה שקיום המצוות יהיה בשלימות ואם זאת יותרו חלק מהמצוות.{{הערה|אגרות קודש ([http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/507.htm תקז]), חלק ג' ע' קנג.}}<br />
<br />
===משמעות הביטול===<br />
במשך הדורות עסקו גדולי ישראל בפרשנות לאמרה זו והשלכותיה, בדבריהם עוררו על כמה וכמה נקודות הדרושות ביאור בדבריו של רב יוחנן. שיטתו זו של רבי יוחנן עומדת על פניו בסתירה למבואר בירושלמי{{הערה|1=[http://www.mechon-mamre.org/b/r/r2a01.htm מגילה פרק א הלכה ה]}}: "ר' יוחנן אמר הנביאים והכתובים עתידין ליבטל, וחמשה סיפרי תורה אינן עתידין ליבטל.. רבי שמעון בן לקיש אמר: אף מגילת אסתר והלכות אינן עתידין ליבטל..[שנאמר] (חבקוק ג) הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ". והרמב"ם הביא דין זה להלכה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=21&perek=2&halocha=18&hilite= סוף הלכות מגילה].}}:"(וכ)הלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם". <br />
<br />
רבים מה[[אחרונים]] העירו, ששיטתו זו של רב יוחנן סותרת לכאורה לדעתו המובאת במסכת סנהדרין, כי המקור ל[[תחיית המתים]] מהתורה הוא מהפסוק{{הערה|קרח יח, כח.}}: "וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן". ש[[אהרן הכהן]] עתיד לקום לתחייה ויקבל [[תרומה|תרומות]] ו[[מעשר]]ות{{הערה|1=[[מסכת סנהדרין]] דף צ' עמוד ב'}}.<br />
<br />
כמו כן עוררו{{הערה|שם=יפה}}, ששיטה זו עומדת לכאורה בסתירה לנצחיות התורה כלל וכלשון הרמב"ם:{{ציטוט|תוכן=דבר ברור ומפורש בתורה שהיא מצוה עומדת לעולם ולעולמי עולמים אין לה לא שינוי ולא גרעון ולא תוספת שנאמר (דברים יג, א): "אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ."...הא למדת שכל דברי תורה מצווין אנו לעשותן עד עולם. וכן הוא אומר חוקת עולם לדורותיכם.|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=1&hilchos=1&perek=9&hilite= הלכות יסודי התורה פרק ט הלכה א].}}<br />
<br />
גם לדעה המסבירה (שיטת התוספות) את דעת רב יוחנן שמצוות בטלות כוונתו באמת לביטול לאחרי התחייה, ישנם מגוון דעות לאופי הביטול ומשמעותו:<br />
<br />
יש האומרים שגם לדעה שמצוות בטלים לעתיד רק מצוות לא תעשה יבטלו, אולם מצוות עשה קיימים לעד. והסברם הוא שמכיוון שלעתיד יתקיים היעוד של "וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ"{{הערה|זכריה יג, ב.}} ממילא יתבטלו הקליפות, ושוב לא יהיה צורך במצוות לא תעשה{{הערה|שהרי כל עניינם הוא מניעת המשכת חיות ל[[סטרא אחרא]] ומניעת הגבלת המכת האלוקות לעולם. [[אדמו"ר הרש"ב]], [[קונטרס ומעיין]] [http://chabadlibrary.org/books/maharshab/umayon/7/2.htm מאמר ז' סוף פרק ב'], [http://chabadlibrary.org/books/maharshab/umayon/7/3.htm שם פרק ג']}}, אלא רק במצוות עשה. בכך מיישבים הם את הסתירה בדברי רב יוחנן שלעתיד יתנו תרומות לאהרן הכהן.{{הערה|1=ספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44992&st=&pgnum=166&hilite= נחלת בנימין מצווה ס]. וכן כתב בשער החצר דף לא.}} אולם רבו החולקים על שיטה זו השדי חמד מציין כי התוספות חולקים על דעה זו ועוד רבים מן האחרונים.<br />
<br />
===נצחיות התורה===<br />
שיטה זו של רב יוחנן גוררת עמה דיון נוסף אודות הסתירה שבינה לכלל של נצחיות התורה, אכן לדעת הרשב"א שביטולם הוא רק בזמן המיתה אין בדעת רב יוחנן סתירה, אולם לדעת התוספות שגם לאחרי תחיית המתים יבטלו המצוות לכאורה הוא בסתירה לנצחיות התורה.<br />
ומסיבה זו הכריע היפה תואר כהרשב"א, והוסיף שגם המצוות שיבטלו יהיו רק לשעה ולזמנם בלבד.<br />
<br />
המהר"ץ חיות כתב שגם לשיטת התוספות שיבטלו בזמן התחייה יהיה זה "רק ברגע התחייה, אמנם מיד לאחרי זה פשיטא דיחזור לאיסורו".{{הערה|1=הגהות מהר"ץ חיות במסכת נדה שם ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14311&st=&pgnum=237 בש"ס וילנא נדפס בסוף המסכת]).}}<br />
<br />
רבי [[אלחנן בונים וסרמן|אלחנן וסרמן]] הסביר זאת בשני אופנים: התורה אכן תישאר כפי שניתנה, אך כשם שישנם מצבים מסויימים בהם התורה פוטרת את האדם מהמצוות{{הערה|[[פיקוח נפש]] וכדומה}} כך ביטול המשיח נכתב בתורה כבר בנתינתה - ומשום כך ביטול המצוות הוא אחד מדיני התורה. הסבר נוסף הוא, שכפי שמת פטור בזמן מיתתו מן המצוות{{הערה|1="מאי דכתיב (תהלים, פח, ו): "בַּמֵּתִים חָפְשִׁי"? כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות" [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=37&daf=61b&format=text תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף סא, עמוד א.]}} - כך גם אם יקום המת לתחייה ישאר בפטור זה, וכך גם בימות המשיח לא יתבטלו המצוות אלא המתים יהיו פטורים מכך - ולכן דין זה נאמר כהיתר לקבירת מת בתכריכי כלאיים - כיוון שהפטור מהמצוות יהיה רק למת{{הערה|רבי אלחנן וסרמן, 'קובץ שיעורים' חלק ב' סימן כ"ט}}.<br />
<br />
בחסידות מוסבר שביטול זה אינו ביטול וסיום אלא ביטול והעדר תפיסת מקום. והכוונה בזה הוא לגילוי האלוקי הנמשך על ידי קיום המצוות בזמן הזה, שלעתיד לבוא יהיה חסר משמעות כביכול, משום שהמשכת האור על ידי המצות עכשיו הוא באין ערוך לגבי דרגת האלקות שעתידה להימשך על ידי המצות לעתיד.{{הערה|אדמו"ר הרש"ב, [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/3/1/1278.htm המשך תער"ב חלק א עמוד א'רעט].}} ומהסיבות לכך, המצוות בזמן הזה מלובשים ב[[יש]] הגשמי שחיותו בזמן הזה הוא מ[[קליפת נוגה]], ולכן ההמשכה שעל ידם הוא מדרגה נמוכה באלקות, ולעתיד שיאיר בכללות העולם אור אלוקי נעלה בכלל, הגילוי שפועלים עתה על ידי מצוות הגשמיים יאבד את חשיבותו. אולם האמור הוא רק בנוגע לאור הנמשך על ידי קיום המצוות אבל האור הנמשך על ידי לימוד הלכות התורה לא יתבטל, כפי שאמרו חז"ל שהם נצחיים וקיימים לעולם. משום שהגילוי שישנו בעצם ההלכה נעלה יותר מההמשכה שעל ידי המצוות מעשיות, לפי שההלכה עצמה היא הרצון האלוקי עצמו שלמעלה מהגילוי שיהיה לעתיד.{{הערה|[[אדמו"ר האמצעי]], [[פירוש המילות]] [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/pirush/54/93b.htm צג, ב].}}{{הערה|ראה גם [http://www.chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/639b/2/3/573.htm ספר המאמרים תרל"ט חלק ב עמוד תקע"ג].}} <br />
{{ש}}אולם המצוות שמקיימים עתה אם כי אינם נחשבים כלפי הגילוי לעתיד, הם משמשים הכנה להמשכת הגילוי העצום שיאיר לעתיד, לפי שבאמת אין בכח מעשיו של האדם להמשיך אור נעלה זה, ומעשיו הם רק כלי והכנה לכך.{{הערה|[[מהר"ש]], [http://www.chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/633a/1/40/291.htm ספר המאמרים תרל"ג חלק א עמוד רצא].}} <br />
<br />
אמנם ביאורים אלו הם לפי סברת הרשב"א שמצוות בטלות בפועל הוא רק בזמן המיתה ולא לאחריה.{{הערה|אדמו"ר הזקן, [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/33/59d.htm לקוטי תורה דרושים לראש השנה נט, ד].}}{{הערה|1= הרבי, קונטרס [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=38 "הלכות..שאינן בטלים" הערה 35].}} אלא שחסידות מוסיפה לשיטה זו שעל אף שאינם בטלות בפועל ההמשכה שעל ידם אינה תופסת מקום. הרבי מסביר כי זהו גם שיטתו של האדמו"ר הזקן שכותב ב[[תניא - פרק ל"ו|תניא פרק לו]] שתחיית המתים הוא חלק מהזמן של קיום המצוות, וביטולם באופן מוחלט יהיה רק באלף השביעי{{הערה|אגרת הקודש חלק ב שם, וכפי שמתבאר בלקוטי שיחות חלק כ"ד ע' 93 הערה 50 (ולהעיר, שלפי זה מחדש שגם לדעת הרשב"א סוף סוף יבטלו המצוות באלף השביעי). וראה גם שיחת ש"פ עקב תשמ"ט הערה 31 בשולי הגליון.}}.<br />
<br />
ביאור נוסף מובא בחסידות כי ביטול המצוות מעשיות לעתיד הוא משום שכל מטרת ה[[מצוות מעשיות]] הוא לצורך הבירור, ואז לאחרי הבירור שוב לא יהיה עניין במצוות.{{הערה|[[אדמו"ר האמצעי]], [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/11/97c.htm שערי תשובה חלק ב' פרק לב] (המשמעות קצת שיבטלו לגמרי - כשיטת התוספות, אמנם בכמה מקומות (ראה מאמר "איכה" עת"ר בעניין כמצוות רצונך) שיש את במצוות עניין שלא לצורך בירור).}}{{הערה|שם=אגרת הקודש חלק ב}}<br />
<br />
גם לשיטה שהציווי יתבטל (שיטת התוספות) מסביר הרבי שאין הכוונה שהמצווה עצמה תתבטל, שהרי ההלכות של תורה שבעל פה אינן בטלים לעולם וזאת משום שבעצם הרצון להיותו רצון של הקב"ה לא שייך שינוי, שכשם שבו לא שייך שינוי כן גם ברצונו העצמי לא שייך שינוי, וביטול המצוות משמעותן ביטול '''הציווי''' ולא ביטול ה'''מצווה''', (ביטול הציווי אינו מהווה שינוי בו משום שהרצון בציווי האו חיצוניות הרצון) ואדרבה בזמן ההוא יעשו האדם והעולם חדורים ברצון ה' עד שההתאחדות עמה תהיה עד כדי כך שלא יהיה שייך ציווי כי אם בדרך ממילא יתקיימו בהם המצוות מצד התאחדותם עם הרצון העליון (ועל דרך העניין של [[אבן מקיר תזעק]]). ובניגוד לזמן הגלות שבו קיום המצוות היא על ידי הציווי לאדם והמצווה היא מציאות נוספת על האדם שעליו לקיימה, לעתיד לבוא יהיו האדם והמצווה מציאות אחת.{{הערה|הרבי, קונטרס "הלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלים לעולם".}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[עתיד חזיר להטהר]]<br />
* [[ביטול המועדים לעתיד לבוא]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* הרב חיים חזקיהו מדיני - '''דברי חכמים''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43671&st=&pgnum=79 אות נ"ג], '''שדי חמד כללים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14145&st=&pgnum=306 מערכת מ אות ריח], שו"ת '''אור לי'''. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1643&st=&pgnum=297 השמטות דף קמד, ג]<br />
* [[הרבי]], קונטרס '''"[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=35 הלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלים לעולם]"''', תשרי תשנ"ב.<br />
* הרב [[סימון ג'ייקובסון]], [http://chabad.info/moshiach/%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%A3-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90-%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93-%D7%9C%D7%91%D7%95/ שיעור בענין מצוות בטלות לעתיד לבוא] {{אינפו}}<br />
* [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=344 האם נמשיך לעתיד לבוא לקיים את כל המצוות?] {{חב"ד בישראל|}}<br />
* [https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?606398& מצוות בטלות לעתיד לבוא] גליון המבשר תורני, גיליון מספר 396, עמודים ד-ה<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
{{גאולה ומשיח}}<br />
[[קטגוריה:התורה והמצוות לעתיד לבוא]]</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=442983מלך המשיח2020-12-31T22:07:30Z<p>יצחק ב: קטג</p>
<hr />
<div>{{מפנה|משיח|משמעות אחרת|משיח (פירושונים)}}<br />
'''מלך המשיח''' הוא מלך ישראל שעתיד למלוך על ישראל באחרית הימים ולממש את נבואות הנביאים אודות [[הגאולה האמיתית והשלימה]]. מלך המשיח הינו נצר למשפחת [[דוד המלך]], שראוי במעלותיו, חכמתו וצדקתו למלאות את תפקיד המשיח. משיבחר על ידי [[הקב"ה]] להיות המשיח תתגלה בו נשמת המשיח, ימלוך על ישראל, יכוף אותם על קיום התורה והמצוות, ילחם למען קיום רצון הבורא בעולם וישלוט על כל באי עולם, יבנה את [[בית המקדש השלישי]], יקבץ את היהודים מכל העולם להביאם לארץ ישראל, יתקן את העולם לגילויים אלוקיים ויביא את כל באי העולם לדעת את [[הקב"ה]] באופן הכי רחב ומעמיק.<br />
<br />
האמונה בביאת המלך המשיח היא אמונה עיקרית ב[[תורה]]; נבואות רבות נאמרו אודותיו. במשך הדורות מייחלים בני ישראל לביאתו, כמה וכמה תפילות תיקנו חז"ל על ביאתו. <br />
<br />
חסידי [[חב"ד]] מאמינים כי מלך המשיח הוא [[הרבי|הרבי מליובאוויטש]], והוא עתיד להתגלות ולגאול את ישראל. בקיץ [[תשנ"א]] נכתב [[פסק דין שהרבי מלך המשיח|פסק דין]] עליו חתומים רבנים ומורי הוראה הקובע כי [[גדרו ההלכתי של הרבי כמלך המשיח|הרבי מתאים]] להגדרות המשיח. במשך השנים הגיע מספר הרבנים החתומים עליו ללמעלה משלוש מאות.<br />
<br />
==במקורות==<br />
מלך המשיח הוא מהאישים המדוברים ביותר במקרא ובתלמוד בדברי ימי ישראל. על אישיותו, מלכותו, ביאתו והתגלותו מובאים תיאורים ונבואות רבים, החל מנבואת יעקב אבינו משה רבינו עד לנבואות הנביאים האחרונים. הגמרא במקומות רבים דנה אודותיו ופרטי פעולותיו גם הראשונים כהרמב"ם מקדיש פרק שלם בספרו ההלכתי לתיאור אישיותו ואופן התגלותו בנוסף לאגרות הרבים שכתב בנושא זה. במשך מאות השנים דנו בתיאורים אלו שבמקרא ובגמרא רבים מגדולי ישראל ונכתבו אודותיו בספרים רבים. <br />
===בתורה===<br />
התורה מעידה שעתיד [[הקב"ה]] להוציא ולגאול את בני ישראל מגלותם ולהשיבם לארצם:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְשָׁב ה' אֱלֹקיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹקיךָ, שָׁמָּה. אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם--מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹקיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹקיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ--וִירִשְׁתָּהּ; וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיךָ. |מקור=דברים ל, ג-ה}}<br />
פשטות לשון הפסוק אין במשמעותו שגאולה זו תיעשה על ידי המשיח{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 272 הערה 16 שבמשנה תורה לרמב"ם (הלכות מלכים פרק יא הלכה א) משמע שמפסוק זה למדים גם פרט זה וראה לקוטי שיחות חלק לד עמוד 114}} אמנם בנבואת משה רבינו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 274 בהערה.}} בפרשת בלעם התנבא, שבעתיד יקום מלך שינהיג את עם ישראל וישלוט על כל העמים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל-בְּנֵי-שֵׁת. וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל.|מקור=במדבר כד, יז-יח}} <br />
<br />
פסוק זה דרשו אותו חז"ל{{הערה|1=ראה פירוש רבינו בחיי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38019&st=&pgnum=210&hilite= על הפסוק] שמביא כן בשם המדרש. וכן כתב [[הרמב"ן]] בספר הגאולה שער א בשם רבותינו וראה מדרש אגדה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33178&st=&pgnum=143 על פסוק זה]}} על שני המשיחים שיעמדו לעם ישראל: [[דוד המלך]] ומלך המשיח, כשכל קטע מהפסוק חלקו הראשון מנבא אודות דוד המלך וחלקו השני על מלך המשיח. ישנם מפרשים שפרשו את כל הפסוק כנבואה על מלך המשיח.{{הערה|ראה תנחומא ישן ו. וראה ירושלמי תענית ד, ה. וראה דברים רבה א, יז.}}{{הערה|תרגום יונתן, [[רמב"ן]] בפירושו על התורה ובספר הגאולה, רשב"ם על הפסוק}} אמנם יש שפירשו כולו על דוד המלך.{{הערה|אבן עזרא על הפסוק (נראה לשיטתו שאין בתורה נבואה על '''מלך'' המשיח ורק בנביאים.)}} גם [[רש"י]] מפרש הפסוקים על דוד המלך, אמנם לדבריו הפסוק בהמשך "וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר" הוא נבואה על מלך המשיח.<br />
ויש שפירשו שפסוק זה הוא נבואה על הגאולה העתידה בכלל ולא על אישיותו של מלך המשיח.{{הערה|חזקוני ספורנו ועוד}}<br />
<br />
מפסוק זה הסיק [[הרמב"ם]] בספרו ההלכתי [[משנה תורה]] שהכופר באישיותו של מלך המשיח (למרות שמאמין בגאולה בכללה) הוא חולק על דברי התורה ונבואתו של משה רבינו והרי הוא כופר ואפיקורס. (אמנם הוסיף להוכיח גם מהפסוק "ושב ה' אלוקיך את שבותך" משום שיעוד הגאולה מפורשת בה בניגוד לנבואת פרשת בלעם שנכתבה ברמז ונדרשת ב[[תורה שבעל פה]]).{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ד עמוד 114}}<br />
<br />
מקור נוסף נמצא בתורה{{הערה|בראשית מט, י.}}<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו, עַד כִּי-יָבֹא שִׁילֹה, וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים.}}<br />
פסוק זה פירשו רוב המפרשים שהכוונה בפסוק על מלך המשיח שיהיה נצר לדוד המלך שהוא משבט [[יהודה]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37457&st=&pgnum=270 בראשית רבה צ"ט י] רש"י, רמב"ן, תרגום אונקלוס, על הפסוק ועוד.}}<br />
<br />
(אמנם [[הרמב"ם]] לא הביא פסוק זה לפי שאין עניינו ללקט כל פסוקי התורה ובחר בפסוק "אראנו ולא עתה וגו'" שבו הנבואה אודות המשיח כי בו מרומז בנוסף להופעתו גם מאפייני אישיותו תפקידו ופועלו של המשיח בהנהגת העם ואומות העולם{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק לד עמוד 115 הערה 11}}<br />
<br />
===בנביאים===<br />
אמנם דברי הנביאים "מלאים מדבר זה"{{הערה|לשון [[הרמב"ם]] הלכות מלכים פרק יא הלכה א'}} - פסוקים רבים בדבריהם מנבאים את הגאולה העתידה ואת קיומה על ידי מלך המשיח. אחד המקומות הבולטים לכך שבו מתואר אישיותו ופעולתיו הוא בנבואת הנביא ישעיהו: <br />
{{ציטוט|תוכן=וְיָצָא חֹטֶר, מִגֵּזַע יִשָׁי; וְנֵצֶר, מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. וְנָחָה עָלָיו, רוּחַ ה'--רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת, וְיִרְאַת ה'. וַהֲרִיחוֹ, בְּיִרְאַת ה'; וְלֹא-לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט, וְלֹא-לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ. וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים, וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי-אָרֶץ; וְהִכָּה-אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו, וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע. וְהָיָה צֶדֶק, אֵזוֹר מָתְנָיו; וְהָאֱמוּנָה, אֵזוֹר חֲלָצָיו...וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא, שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים, אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ; וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ, כָּבוֹד.|מקור=ישעיהו י"א פסוקים א'-ה' ו-י'.|מרכאות=כן}}. <br />
<br />
גם בנבואות הנביא ירמיהו מוצאים אנו נבואה מפורשת עליו:<br />
{{ציטוט|תוכן=הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם-ה', וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק; וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ. בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה, וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח; וְזֶה-שְּׁמוֹ אֲשֶׁר-יִקְרְאוֹ, ה' צִדְקֵנוּ. |מקור=ירמיהו כ"ג ה.|מרכאות=כן}}<br />
<br />
===בדברי חז"ל===<br />
במקומות רבים בדברי חז"ל נמצאים תיאורים אודות המשיח הן על שמותיו{{הערה|סנהדרין צח, ב}} מעלותיו{{מקור}} זמן ביאתו{{מקור}} ועוד.(ראה בכל זה להלן)<br />
====קיסר ופלגי קיסר====<br />
{{להשלים|פי' הראשונים}}<br />
התייחסות מעניינת נמצא בדברי חז"ל למלך המשיח העתיד למלוך על ישראל{{הערה|סנהדרין צח עמוד ב}}:{{ציטוט|תוכן='''אמר רב יהודה אמר רב עתיד [[הקדוש ברוך הוא]] להעמיד להם דוד אחר, שנאמר''' (ירמיה ל, ט) '''"וְעָבְדוּ אֵת ה' אֱלֹקיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם" הֵקים לא נאמר אלא אקים.''' (ומקשה הגמרא:)'''אמר ליה רב פפא לאביי והכתיב''' (יחזקאל לז, כה.) '''וְדָוִד עַבְדִּי, נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם? '''( - משמע שדוד המלך בעצמו ימלוך עליהם ולא אחר? מתרצת הגמרא:) '''כגון קיסר ופלגי קיסר.''' (מלך ושני לו. כן דוד החדש - מלך, כדכתיב ודוד מלכם אשר אקים. ודוד המלך - שני לו, כדכתיב: נשיא להם ולא כתוב מלך. - [[רש"י]]).}}<br />
<br />
הפירוש הפשוט בדברי רב יהודה בשם רב הוא שמלך המשיח אינו דוד המלך. אולם גם דוד המלך יקום לתחייה ויהיה בזמן הגאולה. והוא יהיה שני למשיח כעין סגן שלו.<br />
<br />
הרבי מבאר שהן "קיסר" והן "פלגי קיסר" שניהם תיאורים המתארים את המלך המשיח עצמו. ותוכנו הוא, שבמלכותו של המשיח יהיו תכונות נוספות מחודשות לגמרי ביחס למלכותו של דוד המלך. ועל שם אותם הפרטים המיוחדים שיהיו במלך המשיח הוא נקרא 'קיסר'. ועל שם אותם הפרטים שבו הוא "ממשיך" את מלכותו של דוד המלך נקרא המשיח פלגי קיסר.{{הערה|ראה ערך [[מלכותו של מלך המשיח]] בפרטי ההנהגה של מלך המשיח יותר מדוד המלך.}}{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ה שיחת פרשת ויגש (ג)}}<br />
<br />
====שיטת רבי הלל====<br />
בגמרא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37969&st=&pgnum=208 סנהדרין צט, א]}} מובאת שיטת התנא רבי הלל שטען "אין משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיהו" הגמרא מביאה את דברי התנא רבי יוסף שהתרעם על דבריו ביותר ואמר: "שרא ליה מריה" (ימחול לו [[הקב"ה]] שאמר דברים אשר לא כן - פירוש רש"י) <br />
<br />
נחלקו פרשני התלמוד בפירוש דברי רבי הלל: [[רש"י]] מפרש את דבריו ש"אין משיח": "אלא [[הקב"ה]] ימלוך בעצמו ויגאלם לבדו" לדעת [[רש"י]] לא ביטל רבי הלל את הגאולה כי אם טען שהיא לא תעשה על ידי המשיח. ואינו סתירה לפסוקים זאת משום שטען שהנבואה אודות המשיח כבר התקיימה במלך חזקיהו.{{הערה|ספר העיקרים בתחילתו.}}<br />
ולפי זה יש שביארו את דברי רבי הלל בצורה חיובית שמכיוון שזכו ישראל ליעודים הגשמיים בימי חזקיהו ממילא בזמן הגאולה יחיו המתים ומיד "כבוד ה' יראה עליהם".{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14458&st=&pgnum=167 חידושי הר"ן סנהדרין שם]. הובא בלקוטי שיחות שם.}} אולם יש מה[[ראשונים]]{{הערה|1= ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14764&st=&pgnum=172 חידושי יד רמ"ה בגמ' שם]}} שביארו את דברי רבי הלל שכוונתו לשלול את הגאולה עצמה שלא יזכו בה כלל. דעה נוספת יש בזה, שלא עלתה על דעתו של רבי הלל שאין 'משיח' כי אם שמשיח שעתיד לבוא, לא יבוא בזכות ישראל לפי שרבי הלל טען שישראל אבדו זכויותיהם בזמן המלך חזקיהו. והוא יבוא רק מצד שיגיע זמן הגאולה.{{הערה|דעת אברבנאל בראש אמנה פרק הארבע עשר.}}<br />
<br />
אמנם כל זה הוא דיון בפשט הגמרא אמנם להלכה לא נפסק כדברי רבי הלל שהוא דעת יחיד, וכבר פסק [[הרמב"ם]] שכל מי שאינו מאמין בו או שאינו מחכה לביאתו הוא כופר ואפיקורס.{{הערה|והסכימו כל הפוסקים (אף שדנו אם הוא עיקר בפני עצמו) ראה להלן 'האמונה במשיח'.}}<br />
<br />
==שמותיו==<br />
המשיח נקרא בשם "משיח"{{הערה|עי' פסחים ה א; מגילה יב א; סנהדרין צח ב ועוד בכמ"ק.}} או "[[מלך המשיח]]"{{הערה|עי' ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד; מדרש רבה על שיר השירים פ"ב ז; [[רמב"ם]] מלכים פי"א ה"א ועוד.}}, או "משיח בן דוד"{{הערה|עי' סוכה נב ב ועוד, ועי"ש שהוזכר גם [[משיח בן יוסף]] שיבא לפני [[משיח בן דוד]], וכ"ה בכמה מדרשים. ועי' ליקוט כל מאמרי חז"ל וד' הראשונים והאחרונים, על מציאותו ופעולותיו של [[משיח בן יוסף]], בהקדמה לס' קול התור, בהתקופה הגדולה להרמ"מ כשר, עמ' תכא - תלא.}}, או "בן דוד" סתם{{הערה|עי' ערובין מג א; יבמות סב א; [[סנהדרין]] צח א; נדה יג ב; [[רש"י]] [[סנהדרין]] צז א ד"ה ושני אלפים, עי"ש בגמרא על שנות העולם, וברש"י שם ד"ה ושני אלפים, שלאחר ב' אלפים תורה דין הוא שיבא משיח כו'}} <br />
===מקור המונח משיח===<br />
המילה "משיח" מקורה מן השורש מ. ש. ח, שמשמעותו משיחת אדם ב[[שמן המשחה]], כביטוי לכניסתו לתפקיד רם מעלה{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] חלק א' עמ' 201.}}. כך נקרא ב[[תורה]]{{הערה|ויקרא פרק ד, ג}} [[כהן גדול|הכהן הגדול]] "הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ", מפני שהוא "הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ"{{הערה|במדבר פרק לה, כה}}. במקרא מתוארת גם משיחתם בשמן של מלכים, כמו [[שאול]], [[דוד]] ו[[שלמה]], ולפיכך דוד מכנה את [[שאול]] "מְשִׁיחַ ה'"{{הערה|שמואל א כד, ו}}, ואף דוד עצמו מכונה פעמים רבות "משיח". בהשאלה, נאמר הכינוי "משיח" גם על הנשלח על ידי ה' לתפקיד כלשהו, כמו [[כורש]] מלך [[ממלכת פרס|פרס]]{{הערה|ישעיהו פרק מה, א}}: "כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ", כביטוי לכך שמלכותו זכתה לסיוע שמיימי כדי להשיב את עם ישראל לארצו ולכונן את [[בית המקדש השני]]{{הערה|כדברי הפסוק הקודם (פרק מד פסוק כח): "הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם, וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד".}}. גם הנביא ישעיהו עצמו "נמשח" במובן זה{{הערה|ישעיהו סא, א}}.<br />
ה[[אברבנאל]] מוסיף כי משיח [[ראשי תיבות]]: מנחם, שילה, חנינא וינון - שמותיו העיקריים של משיח{{הערה|[[דון יצחק אברבנאל]] בספרו 'ישועות משיחו', ב, ג'.}}.<br />
[[אדמו"ר הזקן]] אמר כי משיח פירושו: 'מ' שיח'; בפירוש אמרה זו נאמרו כמה ביאורים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ד]] עמ' 110.}}.<br />
<br />
===שאר שמותיו===<br />
שמו של משיח נברא קודם [[:קטגוריה:בריאת העולם|בריאת העולם]]{{הערה|[[פרקי דרבי אליעזר]] פרק ג'.}}, "וסימנך: בראשי"ת - בראשונה ראה תורה אף שם ינון{{הערה|[[אגרא דכלא]], צירופי בראשית.}}". המדרש{{הערה|מדרש חסירות ויתירות, בראשית, י"ד.}} מספר כי הוא נקרא בשם לפני שנולד, ובמקום אחר{{הערה|מדרש שלושה וארבעה, א' מ"ח.}} כתוב ששמו יתחדש לעתיד לבוא. עוד מובא{{הערה|ילקוט הראובני בראשית א' ב'.}}, כי שמו חקוק על אבן יקרה שנמצאת על-גבי ה[[מזבח]] ועל [[אבן השתיה]].<br />
<br />
במקורות מופיעים שמות וכינויים נוספים ל[[משיח]]{{הערה|חלקם נתבאר בספר [[נצח ישראל]] ל[[המהר"ל]].}}: בר נפלי, חיורא דבית רבי, חנינא, ינון, שילה, אבי עד{{הערה|[[הרמב"ם]] ב[[אגרת תימן]].}}, אליהו, אפריים, גיבור, דוד, זורבבל, חיים, חליא, יוסף, ילד, יצחק, נהירא, נחש, פלא, צמח, צדק, ינון, חנינא, שילה, יוסף יצחק{{הערה|"ואנן (חסידים) נעני' אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאנו, ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) - יוסף שמו, שנאמר "יוסיף אדנ-י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", יצחק שמו, שנאמר "אז ימלא שחוק פינו". (שיחת שבת פרשת תזו"מ [[תנש"א]] הערה 67).}}, מנחם{{הערה|פ"י דסנהדרין. בדפוסים של [[תלמוד בבלי]] שבידנו מופיע השם "(מנחם) בן חזקיה", אבל במקומות אחרים (ירושלמי, ואיכ"ר שנסמנו להלן) מופיע 'מנחם' סתם, וייתכן שזוהי הוספת המדפיס (דבר מלכות לפרשת תזו"מ שוה"ג להע' 67)}} מענדל{{הערה|"מנחם מענדל, '''שמו של משיח צדקנו וכינוי השם'''" - ספה"ש תנש"א חלק א' עמ' 14.}}.<br />
<br />
==דרגת נשמתו==<br />
על דרגתו דרשו חז"ל את הפסוק{{הערה|ישעיה נב, יג.}}: "הנה ישכיל עבדי ירום ונשיא וגבה מאוד" שיש ברוממות זו חמש דרגות, שהוא מרומם מ[[אברהם אבינו]], מנושא מ[[משה רבינו]] וגבוה מ[[מלאכי השרת]]{{הערה|מדרש תנחומא, תולדות פרק יד, וכן נוסחה דומה בילקוט שמעוני זכריה, פרק ד, רמז תקעא}}. "וגבה מא"ד" [[אותיות]] אדם שהוא יהיה מנושא מאדם הראשון.{{הערה|דרך מצוותיך מינוי מלך. ועוד}} ועל נשמתו אמר דוד המלך{{הערה|תהלים כא, ה.}} "חיים שאל ממך נתת לו", שחייו - נשמתו, אתה בעצמך - האין סוף בעצמו - נתת לו. (מה שאין כן [[נשמה|נשמות]] של צדיקים אחרים על אף רוממותם אינם מאור אין סוף בעצמו כי אם מספירות (חכמה, מלכות וכיוצא בזה)). <br />
<br />
דרגת נשמתו הגבוהה באה לידי ביטוי הן באישיותו (חכמתו), במלכותו, בלימודו והשפעתו לעם ישראל.<br />
<br />
====שורש נשמתו למעלה====<br />
בשורש נשמתו נאמרו כמה וכמה דרגות זו למעלה מזו:<br />
*שורש נשמתו הוא מפנימיות [[עתיק יומין]] - פנימיות הכתר{{הערה|שער האמונה פרק נו.}} ושרשו למעלה מחכמה עילאה, שזהו שכתוב{{הערה|בראשית א, ב.}} "ורוח אלוקים מרחפת על פני המים" ודרשו חז"ל{{מקור}}: "זה רוחו של מלך המשיח" שרוחו גבוהה "'''על''' פני המים" מעל דרגת החכמה (לפני התחלקותה על ידי הרקיע).{{הערה|שם=אמצעי ויקרא}}<br />
*שורשו מ[[הוד]] ד[[עתיק]] שדווקא בספירת הוד מתגלה עומק ו[[פנימיות עתיק]] (מלכות דאין סוף).{{הערה|סידור עם [[דא"ח]] שער ה[[ל"ג בעומר]] ד"ה להבין שרשי הדברים (ושם בשם ה[[משנת חסידים]]{{מקור}}).}}<br />
<br />
*בשונה מנשמת המלכים כ[[דוד המלך]] ששרשם ב[[מלכות דאצילות]] שרש מלכותו היא מ[[אדם קדמון|מלכות דא"ק]].{{הערה|דרך מצוותיך מצוות מינוי מלך.}}<br />
<br />
*ומשיח יהיה מרכבה למלכות דאין סוף ממש שלפני הצמצום. ויקבל מ[[חכמה]] ד[[מלכות דאין סוף]] (שהוא למעלה מכל סדר השתלשלות - [[משפיע]] ו[[מקבל]] ולכן על ידו יושפע השפעה שווה לכל ישראל ש"לא ילמדו איש את רעהו כי כולם ידעו אותי"){{הערה|שם=אמצעי ויקרא}}<br />
<br />
מובא{{הערה|ר' [[הלל מפאריטש]], [[פלח הרימון]] על [[חומש ויקרא]] דף תק"ה.}} כי בנשמת [[משיח]] מאירה בחינתו של [[אדם הראשון]] קודם שחטא ב[[חטא עץ הדעת]], וב[[גאולה]] תאיר הארה רוחנית זו לכל [[יהודי]]. אמנם בריבוי מקומות מובא שבאמת במשיח יאיר דרגה גבוהה יותר (וכנזכר לעיל) מדרגת [[אדם הראשון]] שלפני החטא (שלכן אד"ם ראשי תיבות אדם דוד משיח על פי סדר אמנם על משיח נאמר מא"ד בסדר [[אותיות]] שמורה על גילוי ללא הגבלות).{{הערה|ראה לדוגמא מאמר דיבור המחיל [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/19/165.htm איכה תשל"א].}}<br />
<br />
====יחידה====<br />
{{להשלים}}<br />
נשמתו של משיח היא (הבחינה הנעלית מבין חמש הדרגות שבכל נשמה), בחינת [[יחידה הכללית]] של [[עם ישראל]]{{הערה|רמ"ז לזח"ג רס, ב (נדפס במקדש מלך קצ, ב). ל"ת להאריז"ל עה"פ (בראשית ה, כב) ויתהלך חנוך. ועוד.}}, הכוללת ממילא את כל [[נשמה|נשמות ישראל]] - מצד בחינת 'יחידה' שבנשמתו של כל יהודי.<br />
ובכח זה, יש לו את היכולת לגאול את כל [[עם ישראל]]{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 522.}}.{{הערה|ראה גם ב[[קונטרס עניינה של תורת החסידות]], משיחת [[י"ט כסלו]] [[תשכ"ו]], אות ה' ואילך.}},<br />
נשמתו היא [[נשמה כללית]], ש[[ניצוץ משיח|ניצוץ]] ממנה קיים אצל כל [[יהודי]].<br />
<br />
בעומק יותר עניינו של משיח הוא [[עצם הנשמה]] שלמעלה אפילו מדרגת היחידה לפי שגם דרגת היחידה היא דרגה ותואר ועניינו של משיח הוא העצם שלמעלה משמות ותוארים.{{הבהרה|יש להרחיב על פי הביאור שם בשיחה מה הכוונה בזה.}}{{הערה|שיחת שבת פרשת תולדות תשנ"ב.}}<br />
<br />
==מאפייני אישיותו==<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
===מאפיינים פיזיים===<br />
על הפסוק "חכלילי [[עיניים]] מיין" - אומר ה'תרגום יונתן': "כמה יאין עינוהי דמשיח" - כמה יפות ה[[עיניים]] של המשיח.<br />
<br />
===חכמתו===<br />
על מלך המשיח נאמר{{הערה|ישעיהו יא, ב}} "ונחה עליו רוח ה', רוח [[חכמה]] ו[[בינה]].. רוח דעת ו[[יראת ה']]", [[הרמב"ם]] כותב{{הערה|הלכות תשובה ט, ב}} כי מלך המשיח "בעל [[חכמה]] יהיה יתר מ[[שלמה]]" עליו נאמר{{הערה|מלכים א' ה, יא}} "ויחכם מכל אדם". <br />
וכן הנביא מתארו: "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאוד" דרגת חכמתו היא מדרגת החכמה שבאין סוף שלפני ה[[צמצום]] וה[[פרסא]] (משאין כן חכמת משה ושלמה שהוא מדרגות שלאחרי ההבדלה והצמצום){{הערה|שם=אמצעי ויקרא|מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] ויקרא א, עמוד קצ"ה.}}<br />
<br />
(בנוסף לגדולתו בתורה, בקי הוא גם בשאר חכמות העולם.{{מקור}})<br />
<br />
===יחוסו===<br />
למלך המשיח יחוס מכובד{{הערה|[[ילקוט מעם לועז]], [[תהלים]], ח"א, עמ' רע"ג.}}, הוא מזרע [[יהודה]]{{הערה|ילקוט שמעוני, ויחי, מ"ט, ק"ס.}} ו[[תמר]]{{הערה|בראשית רבה, פ"ה, א.}}, [[מנשה]]{{הערה|במדבר רבה, י"ד, א'}} ו[[דן]]{{הערה|ילקוט שם.}}, הוא צאצא ל[[נחשון בן עמינדב]], ל[[רות]], אשת נינו, ולעמה מואב{{הערה|במדב"ר שם, נצח ישראל פל"ב, [[מסכת סנהדרין]], צ"ג, ב'.}}, [[דוד]]{{הערה|רמב:ם הלכות מלך המשיח פי"א.}} ו[[שלמה המלך]]{{הערה|על פי פירוש ה[[משניות]] לפ' חלק, אלא שיחוסו לשלמה אינו מוכרח - עיין בארוכה קובץ הערות התמימים ואנ"ש, [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], [[אדר]] [[תשס"ג]] - ברשימתו של התמים מנחם מענדל פלדמן.}}, ו[[זורבבל בן שאלתיאל]]{{הערה|מצו"ד, חגי, כב, כ"ג.}}.<br />
<br />
[מצד יחוסו לדוד ושלמה, יהיו אצלו שתי העניינים: עניין 'דוד' - מלכות, ועניין 'שלמה' - שלום.]<br />
<br />
בספרות התורנית נידונה השאלה האם משיח צריך להיות מזרע [[דוד המלך]] מזכרים או מנקבות; [[יעמוד מלך מבית דוד#בן אחר בן|באחרונים משמע]] שמוכרח שיהיה דווקא בן אחר בן{{הערה|[http://jedwabny.narod.ru/letters/Hebrew/Kanevsky1.html ליקוט בעניין] במכתבי שואל לר' [[חיים קנייבסקי]].}}; אמנם ישנם חולקים וסוברים שאפשר ויהיה מנקיבות{{הערה|בארוכה ראה קובץ הערות התמימים ואנ"ש הנ"ל.}}.<br />
<br />
[[הרמב"ם]] כותב{{הערה|פירוש ה[[משניות]] הקדמה לפ' חלק, [[אגרת תימן]] פ"ג, [[ספר המצוות]] מצווה ל"ת שס"ב, ועוד.}} שמשיח מוכרח להיות מזרע דוד ומזרע שלמה; הוא מתבסס עה"פ{{הערה|ש"ב, פ"ז, פס' י"ב.}} (בנוגע לשלמה): "וכוננתי את כס מלכותו עד עולם".<br />
<br />
בשאלה זו ישנה גם-כן פולמוס רחב{{הערה|ראה באריכות קובץ הערות הנ"ל, ובס' שערי ישיבה ח"ה.}}. לשיטת הסובר שמשיח הינו דווקא בן אחרי בן, פשוט שמשיח הוא גם מזרע שלמה, דהרי לא נשתייר מבניו הזכרים ד[[דוד]] אלא [[יואש]] - שהוא מזרע שלמה{{הערה|[[ימות המשיח בהלכה]] במקומו.}}, לשיטה שמשיח יכול להיות גם מנקבות הרי אינו מוכרח שמשיח מזרע שלמה.<br />
<br />
מדברי הרבי{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חכ"ה עמ' 112, ובשיחת פ' אמור ה'תנש"א}} משמע שלמסקנה משיח מוכרח להיות (גם) מזרע [[שלמה]].<br />
<br />
===ענווה===<br />
אחת המעלות הבולטות במלך המשיח היא ה[[ענווה]]; למרות שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד [[תורה]] עם [[האבות]] ו[[משה רבינו]], עם כל זה יהיה בתכלית ה[[ענווה]] וה[[ביטול]] ללמוד גם עם אנשים פשוטים{{הערה|על פי [[היום יום]] ל[[תבנית:היום יום/א' מנחם-אב|א' אב]], ועוד.}}. זו גם משמעותה הפנימי של תיאור ביאתו של משיח כ"עני ורוכב על חמור"{{הערה|זכריה ט, ט. וראה סנהדרין צח, א.}} שיחד עם זה שיהיה בתכלית התוקף וההתנשאות יהיה אצלו תנועת ה[[ענווה]] והביטול כעני ורוכב על חמור.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&st=&pgnum=234 התוועדויות [[תשד"מ]] חלק ג עמוד 1618].}}{{הערה|בנוגע לאיך שיהיה בפועל שייך שני אופנים, כמבואר בגמרא סנהדרין שם (וראה בשיחה שבזמננו בוודאי יהיה עם ענני שמיא).}}<br />
<br />
===מלכות===<br />
משיח הוא מזרע דוד המלך, והוא מאותם שיש להם ממשלה בזמן הגלות כ[[רבינו הקדוש]].{{הערה|מהרש"א סנהדרין צ"ח ב.}} והוא לפי שתכונת המלכות שלו היא תכונה עצמית בו ועוד קודם להתגלותו כמלך המשיח יש בו כבר תכונת המלכות.{{הערה|וראה {{קישור אוצר 770|45|320|B|התוועדויות שנת [[תשנ"ב]] כרך א' [[תשרי]] - כסלו}} שיחת שבת פרשת תולדות תשנ"ב, שלכן כש"יעמוד מלך" מתגלה בזה "עצם" מציאותו - מלך בעצם. וראה להלן בפנים.}}<br />
<br />
===נבואה===<br />
בנוגע למעלת הנבואה של מלך המשיח, ישנם ב[[חז"ל]] מדרשים חלוקים. בצורה מפורשת הגדיר זאת הרמב"ם שמעלת משיח צדקנו תהיה מעולה ממעלת הנביאים, זולת משה רבנו שיהיה למעלה ממשיח{{הערה|אגרת תימן לרמב"ם.}}.<br />
<br />
לעומתו סוברים אחרים וביניהם הרבי כי מעלת מלך המשיח תהיה יתרה אף על מעלת משה רבנו{{הערה|על פי מדרש תנחומא תולדות סימן יד.}}. <br />
<br />
יש דעה נוספת, שאף שמלך המשיח ירום ממשה בממשלה וגדולה, כי ישב על כסא ה', אולם במעלה והשגת הנבואה גדול משה ממלך המשיח{{הערה|עקידת יצחק לפרשת וישב; ענף יוסף אברבנאל ישעיה נב.}}.<br />
<br />
==הנהגתו==<br />
==="מלך" המשיח===<br />
{{ערך מורחב|מלכותו של מלך המשיח}}<br />
מפסוקי התורה ונבואת הנביאים למדים שהמשיח יהיה מלך. מלכותו הוא עיקר מציאותו (עד שעצם מציאותו של משיח היא רוממות מלכותו ואינו רק תכונה או תואר שמתכנה בה) משום שעל פי ה[[הלכה]] משמעות ביאת המשיח הוא לא רק יעוד טוב בלבד, אלא זמן בו תממש בפועל נצחיות התורה וקיומה בשלימות על ידי שתחזור המלכות לישראל.{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק|לקוטי שיחות חלק י"ח עמוד 182 שיחה לפרשת בלק}} מלכותו תהיה בשיא השלמות בכל התחומים <br />
<br />
גם השפעתו בעבודת ה' של העם תהיה לאין ערוך לפי גודל מעלתו שלכן ביטול העם כלפיו תהיה במידה הגדולה ביותר ויפעל גם ב[[נשמה|נשמות]] הגבוהות ביותר ביטול ויראת שמים.{{הערה|תורת מנחם [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת בראשית]] תשמ"ב}}<br />
<br />
המשיח [[בחזקת משיח#יעמוד מלך מבית דוד|יכהן כמלך]] כבר בזמן הגלות עוד קודם הגאולה בפועל בזמן המוגדר כ[[בחזקת משיח|חזקת משיח]].{{הערה|שם=מלך גלות 1|תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"א]] חלק ג עמוד 159 הערה 66 על פי [[הרמב"ם]] הלכות מלכים פרק יא}} מלכות זו לא תהיה על פי בית דין ולא על פי נביא{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמוד 361 בהערה.}} וגם לא תהיה על ידי משיחה בשמן. אלא תהיה על ידי שיקבלו ישראל מלכותו עליהם ואת עצמם לעבדים אליו.{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק ח' שם וראה לקוטי שיחות חלק כג עמוד 105 ובשולי הגליון שמשמעות שם שחיסרון יש בזה שאינו מלך על ידי נביא ובית דין. ועל כל פנים דין מלך יש רק או על ידי נביא או על ידי קבלת מלכותו על ידי כל ישראל (או רובו) ראה רדב"ז הלכות מלכים הלכות מלכים פרק ג הלכה ח' וראה לקוטי שיחות חלק טז עמוד 304 ולקוטי שיחות חלק כא עמוד 196. (באגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א עמוד שי שלא יהיה לו דין מלך עד לאחרי קיבוץ הגלויות ובהכרח שגדר מלך יהיה קודם כהרמב"ם, שימלוך בחלק מישראל שיהיו בטלים אמנם דין "מלך ישראל" יהיה בקיבוץ גלויות שיקבלו כולם מלכותו).}}<br />
<br />
===בונה המקדש===<br />
{{ערך מורחב|בית המקדש השלישי}}<br />
בבניין בית מקדש השלישי ישנן מדרשות חז"ל מחולקות. במקומות שונים{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח בין המצרים (שיחה אחרונה) וראה [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] תשל"ט המצויין שם}} נאמר שירד בנוי מהשמים. ובמקומות אחרים{{מקור}} כתוב שיבנה על ידי העם. הרמב"ם{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים פרק י"א.}} פוסק שחלק מפעולותיו של המשיח (שהוא גם חלק מפרטי הזיהוי מי הוא המשיח) הוא בנין בית המקדש.<br />
<br />
בניין המקדש הוא חלק מגדריו ההלכתיים של מלך המשיח לפי שבזה מביא שלמות בקיום המצוות, במצוות התלויות בבניין המקדש כמצוות הקורבנות וכדומה.{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}<br />
<br />
בנין המקדש קודם לקיבוץ הגלויות.{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הרש"ב]] חלק א' מכתב ק"ל}}<br />
<br />
===ומקבץ נדחי ישראל===<br />
{{ערך מורחב|קיבוץ גלויות}}<br />
מלך המשיח עתיד להחזיר את כל בני ישראל מקצווי תבל על אדמתם.{{הערה|רמב"ם פרק יא מהלכות מלכים, וראה מדרש רבה שיר השירים על הפסוק השבעתי אתכם, חולין דף סג ע"א ("אשרקה להם ואקבצם" קודם אשרקה - ביאת המשיח ואחר כך ואקבצם) ספר הזהר - שמות דף ט ע"א.}} ועל שם זה נקרא{{הערה|במדבר כד, יז}} "כוכב".{{הערה|רמב"ן שם.}} פעולה זו תעשה דווקא לאחרי בנין בית המקדש.<br />
<br />
עיקר ביאת המשיח יתרחש דווקא לאחרי קיבוץ הגלויות לפי: שעיקר '''מלכותו''' תחל דווקא לאחרי קיבוץ גלויות כשבני ישראל על אדמתם ויהיו תחת סמכותו וימלוך עליהם ועל העולם כולו. (וכן בעצם המלכות שדווקא לאחרי הפעולות אלו מתגלה מלכותו העצמית{{הערה|לקוטי שיחות חלק כז ראה לעיל בפנים הערך.}}). גם ה'''גלויים''' האלוקיים שיאירו על ידו יהיו דווקא לאחרי קיבוץ גלויות לפי שתוכן הקיבוץ הוא גמר ושלימות עבודת הבירורים וכשיושלם העבודה יאיר גילוי נעלה יותר על ידי משיח.{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב עמוד שי.}}<br />
<br />
בגדרי ההלכה קיבוץ הגלויות על ידי המשיח הוא השלב הסופי בביאת המשיח{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים פרק יא}} לפי שענינו הוא להביא שלמות בקיום המצוות (כנ"ל) ועל ידי קיבוץ הגלויות יתקיימו כל המצוות שחיובם רק בשעה שכל ישראל על אדמתם כ[[שמיטה]] ו[[יובל]]ות.{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}<br />
<br />
===מחזיר המשפטים===<br />
{{להשלים}}<br />
הרמב"ם כותב "שחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם" דבר זה יעשה על ידי מלך המשיח, שמלכי בית דוד יושבים ודנים את ישראל.{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים פרק ב הלכה ה.}} ומתפקידיו של המלך לעשות משפט.{{הערה|ראה רמב"ם הלכות מלכים סוף פרק ד ורמב"ם הלכות סנהדרין פרק ב הלכה ה.}}<br />
<br />
לדעת הרדב"ז בנוסף לזה שיחזיר המשפטים במשפטיו יסמוך בית דין ויקים סנהדרין שידונו בכל דיני התורה בד מיתות וכיוצא בזה.{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}. אך הרבי מעיר{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט' עמ' 105 הערה 74}}שמדברי [[הרמב"ם]] בפירוש המשנה נראה שחידוש הסנהדרין יהיה לפני ביאת המשיח.<br />
<br />
==="רב" - מלמד תורה===<br />
{{ערך מורחב|תורתו של משיח}}<br />
בנוסף להיותו "מלך" המשיח יהיה גם רב שילמד תורה עם כל [[עם ישראל]] וכדברי הרמב"ם{{הערה|רמב"ם הלכות תשובה פרק ט הלכה ב.}}:{{ציטוט|תוכן=שֶׁאוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּעֲמֹד מִזֶּרַע דָּוִד בַּעַל חָכְמָה יִהְיֶה יֶתֶר מִשְּׁלֹמֹה. וְנָבִיא גָּדוֹל הוּא קָרוֹב לְמשֶׁה רַבֵּנוּ. וּלְפִיכָךְ יְלַמֵּד כָּל הָעָם וְיוֹרֶה אוֹתָם דֶּרֶךְ ה'. וְיָבוֹאוּ כָּל הַגּוֹיִם לְשָׁמְעוֹ.}}<br />
ועל ידי משיח תתגלה שורש התורה כפי שהוא למעלה משרש האצילות - [[חכמה סתימאה]] והוא פנימיות וסודות וצפונות וטעמי התורה. <br />
משיח שיגלה את התורה כפי שהיא בשרשה בעצמות המאציל יגלה אותה באופן של ראיה כלשון הפסוק{{מקור}}: "והיו עינך רואות את מורך" ובזה יגלה את עצם התורה שיתגלה לכל ישראל בשווה ממש שלכן אחד היעודים הוא ש"לא ילמדו איש את רעהו כי כולם ידעו אותי"<br />
(וגם ענין זה שייך לזה שמשיח הוא "מלך" שלימודו עם העם הוא לא על ידי דעת והשגה כי אם בראיה "באור פני מלך").{{הערה|ראה בכל זה בספר שער אמונה ל[[אדמו"ר האמצעי]] פרקים נ"ו עד ס"א.}} על ידי לימוד באופן זה יוכל ללמד את כל ישראל כולם.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/13/139&search=%d7%9e%d7%9c%d7%9a+%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97 [[תורת מנחם]] חלק ט"ז עמ' 139].}}.<br />
<br />
גילוי זה יהיה על ידי מלך המשיח לפי ששרש נשמת משיח הוא מפנימיות [[עתיק יומין]] מ[[עצמות]] המאציל. אולם יחד עם זה שהוא ישפיע לבני ישראל דעת ותורה הוא עצמו יהיה גבוה מהם מפני "לו בעצמו יתגלה הרבה יותר לאין קץ ותכלית ממה שיוכל הוא לגלות לעם" ומצד זה הוא יהיה מלך עליהם ומרומם מהם.{{הערה|דרך מצוותיך מצוות מינוי מלך.}}<br />
<br />
על שם תפקיד ופעולה זו מתואר המשיח בשם "[[נשיא]]" ובתואר "רב" ונקרא אף "רועה" ומטעם זה מתייחסת נשיאותו לדוד המלך לפי שבדוד המלך דווקא האירה המלכות באופן פנימי.<br />
<br />
אך פעולה זו אינה עיקר עניינו{{הערה|אלא עניין ה[[מלכות]]. [[שיחה|שיחת]] [[שבת בראשית]] [[תשמ"ב]], התוועדויות חלק ב' עמ' 292}}.<br />
משום שעיקר ענינו הוא "מלך" ואף על פי כן לאחרי שיסיים תפקידו כמלך "לשבור זרוע הרשעים" ול"תקן העולם" עיקר פעולתו תהיה ללמד תורה את כל העם ואז יהיה עיקר ענינו{{הערה|גם אז יהיה עיקר עניינו "מלך" מצד השפעותיו בביטול העם (כדלעיל מלך על פי החסידות). (לקוטי שיחות חלק לה עמוד 210 הערה 36).}} ללמד תורה את כל העם.{{הערה|לקוטי שיחות חלק לה עמוד 210.}}{{הערה|ראה שפר השיחות תש"נ חלק א עמוד 222 הערה 107.}}<br />
<br />
==ביאתו וסדר התגלותו==<br />
===משיח בזמן הגלות===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[משיח שבכל דור]]}}<br />
משיח הינו ילוד אישה הנמצא בזמן ומקום הגלות וסובל מהגלות וכשמגיע הזמן הרי הוא מתגלה אל בני ישראל ומולך עליהם וגואלם (כדלהלן). הגמרא{{הערה|אריכות וסיפור בזה - ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד.}} מתארת שכבר ב[[תשעה באב]] במהלך חורבן [[בית המקדש]], נולד הצדיק הראשון בעל הפוטנציאל המשיחי, (זמן עיבורו החל בתאריך תחילת המצור על [[ירושלים]] [[עשרה בטבת]]{{הערה|ספר השיחות [[תשנ"ב]] חלק א' עמ' 230.}}). הכוונה בלידה זו הוא למצב בו מוכן המשיח ל[[התגלות]], ולגאול את עם ישראל.{{הערה|שם חלק ב' עמ' 744 הערה 93; וראה תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"א]] חלק ד עמוד 134 הע' 93}}{{הערה|וראה בספר נצח ישראל למהר"ל פרק כ"ו מבאר ביאור הלידה (שאינה לידה גשמית רק) שאז נעשה ראוי העולם למשיח עיי"ש וראה בספר ישועות משיחו העיון השני פרק א.}}<br />
<br />
רבי עובדיה מברטנורא בפירושו למגילת רות{{מקור|?.}} כותב: "בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל". ובשו"ת [[חתם סופר]]{{הערה|חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.}}: "ומיום שחרב [[בית המקדש]] מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו, ואז יערה עליו רוחו של משיח הטמון וגנוז למעלה עד בואו". ב'פרי צדיק' לרבי צדוק הכהן מלובלין{{הערה|פרשת דברים, אות י"ג.}} כתוב: "בכל דור יש [[נפש]] אחת שראויה להיות משיח אם יהיה הדור זכאי".<br />
<br />
===התגלותו===<br />
{{ערך מורחב|ערכים=[[בחזקת משיח]], [[משיח ודאי]]}}<br />
הרמב"ם בפסקיו{{הערה|בשונה משאר התיאורים המובאים בשאר המקורות שאינם פסק הלכה שאינם בהכרח שיהיו בפועל פסקי ההלכה שברמב"ם ואין חולק בהכרח שכך יהיה.{{מקור}}}} מתאר את אופן התגלותו של המשיח וזיהויו על ידי העם. לפי תיאורו יהיו שני שלבים בהופעתו: בתחילה יהיו בו סימנים ראשוניים למלכותו, התאמתו לנתונים הבסיסיים הנדרשים ממנו בשלב זה הרי הוא "בחזקת משיח". אמנם במצב זה הוא עדיין אינו 'משיח' לפי שפעולות אלו הם פעולות של כל מלכי ישראל. רק לאחר מכן, עם השלמת תפקידיו של המשיח, יתברר כי הוא "משיח בוודאי" שגאל את ישראל.<br />
<br />
ההבדל בשלבים אלו הוא לא רק ביחס לפעולות שלו, אלא גם בעיקר באישיותו שלו שעיקר מעלתו כמלך המשיח יהיה דווקא לאחרי השלב השני כשיהיה משיח ודאי.{{הערה|אגרות קודש הרש"ב חלק א עמוד שי.}}{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 281 הערה 66.}}<br />
שתי שלבים אלו שבמלך המשיח הם על דרך שני התקופות שבימות המשיח תקופה הראשונה שבה לא יהיה שינוי במנהגו של עולם ועניינה תיקון העולם. ותקופה השנייה שבה יהיו שינויים ועליה בקדושה עצמה. כך גם שני השלבים במלך המשיח בחזקת משיח - עניינו תיקון העולם. ובשלב השני - משיח ודאי - עניינו בגאולה עצמה בנית המקדש וכו'{{הערה|ספר השיחות תש"נ חלק א עמוד 222 הערה107}}<br />
<br />
הרמב"ם קובע שבשום שלב לא יצטרך לעשות אותות ומופתים ושינוי הטבע בכדי להוכיח את משיחיותו, והסיבה לזה - כפי שהרבי מבאר בדבריו - היות והמשיח תוכנו שלימות התורה לכן הסימנים לזהותו הם בפעולותיו בתחום זה להביא שלימות בקיום התורה.{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}{{הבהרה|בשיחה יש הרחבה בזה וכנראה יש עוד פרטים ודיוקים בזה, גם יש חולקים לכאורה על [[הרמב"ם]] והוא עצמו באגרת תימן יל"ע בזה.}} <br />
<br />
לפי המדרש{{הערה|במדבר רבה יא, ג.}} אמונת העם במלך המשיח בעת התגלותו לא תהיה בהכרח שוויונית עד שיהיו שיאמינו בו ו"הוא אוכל שרשי רתמים ועלי מלוחים. וכל מי שאינו הולך אחריו, הוא הולך ומשלים לאומות-העולם" ובמדרש אחר מסופר{{הערה|ילקוט שמעוני על ישעיה רמז תצט.}} שבעת התגלותו מכריז מלך המשיח ואומר "ואם אין אתם מאמינים, ראו באורי שזרח עליכם". <br />
<br />
במדרשים תיאורים רבים אודות אופן התגלותו, מיד עם הגיעו יפתח מלך המשיח ב'שלום'{{הערה|תוספות יום טוב בסוף [[מסכת עוקצין]]}}, וכל [[עם ישראל]] יענה לו 'שלום עליכם'. בנוסף לכך, מלך המשיח יאמר שירה לפני [[הקדוש ברוך הוא]]{{הערה|מדרש תהלים.}}, יוריד את ה[[מן]] ויעלה את ה[[מים]] מה[[באר]] - כמו [[משה רבינו]], הגואל הראשון{{הערה|קהלת רבה, א, ט, א.}}.<br />
<br />
מלך המשיח יתקן את [[אומות העולם]] [[עבודת השם|לעבוד את ה']] ביחד, שנאמר{{הערה|צפני' ג', ט'.}}: "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד".<br />
<br />
בהשפעתו של המשיח ישנם שני שלבים: שלב הראשון, הוא באופן של מלחמה וניצחון יכוף כל ישראל לחיזוק התורה והמצוות, ילחם באומות וינצחם - באופן של שליטה. שלב השני הוא ישפיע אלוקות, יבנה [[בית המקדש]] וישפיע על האומות, עד שאומות העולם יבואו מעצמם ויכירו בה'.{{הערה|משיחת [[הרבי]] [[ליקוטי שיחות]] חלק י"א ע' 283}}<br />
<br />
==חיים נצחיים==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[חיים נצחיים במלך המשיח]]}}<br />
<br />
ל[[מלך המשיח]] יש [[חיים נצחיים]], הרמב"ן{{הערה|כתבי [[הרמב"ן]] חלק א' עמ' שכ"ה.}} כותב כי הוא יאריך ימים "לעדי עולם", "לעולם לא ימות"{{הערה|ברכת שמואל עה"ת, [[חומש בראשית]], פ"ב פ' סט"ז.}}, ואף "לא יטעום טעם מיתה"{{הערה|אוצר ה[[מדרש]]ים (אייזנשטיין), ב, י'.}}, כיוון ש"[[הקדוש ברוך הוא]] משקהו כוס סם של חיים"{{הערה|מדרש "אותיות ד[[רבי עקיבא]]" חלק א' ד"ה 'דבר אחר'.}}.<br />
<br />
בתורת מוסברת הסיבה לחייו הנצחיים, כיוון שחיי [[משיח בן דוד]] מגיעים מ"[[אין סוף]]", לעומת חיי [[משיח בן יוסף]], שאינם נצחיים{{הערה|[[תורת חיים]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], [[פרשת ויחי]] דף ק"ו}}, ו[[דוד מלכא משיחא]], שחייו שאולים מ[[אדם הראשון]]{{הערה|ומה שנאמר "דוד מלך ישראל חי וקיים" אין הכוונה על [[דוד המלך]] כי אם על נינו, מלך המשיח. [[מאמרי אדמו"ר הזקן]] - [[נביאים]], [[ד"ה]] "לםרבה המשרה ושלום אין קץ".}}.<br />
<br />
בתלמוד{{הערה|[[מסכת סוכה]], נ"ב.).}} מובא שלפני גילוי [[משיח בן דוד]] שואלו [[הקדוש ברוך הוא]]: "מה אתה מבקש?", והוא עונה: "איני מבקש ממך אלא חיים", עונה לו הקב"ה: "חייך נצחיים", שכבר התנבא עליך סבך, [[דוד המלך]]{{הערה|[[תהלים]], כ"א, ה'}}: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימי עולם ועד".<br />
<br />
==האמונה במשיח==<br />
{{ערך מורחב|האמונה בביאת המשיח}}<br />
האמונה בביאת המשיח (ובגאולה השלימה{{הערה|1=הפסוק הראשון שהביא [[הרמב"ם]] בספרו בהלכות מלכים הוא: "ושב ה' אלקיך, ואחר כך מוסיף, "ואף בפרשת בלעם נבא בשני ה'משיחים'" זה שהביא שני הפסוקים הוא לפי שהפסוק הראשון מדבר בגאולה עצמה (והוא כתוב בה במפורש ולא דרשת חז"ל) והפסוק השני מוכיח שהגאולה תהיה על ידי מלך המשיח דווקא ומזה מוכח ששני פרטים באמונה א. גאולה ב.מלך המשיח. - {{קישור אוצר 770|107|114|B|לקוטי שיחות כרך ל"ד דברים עמוד 114}} וראה {{קישור אוצר 770|99|272|B|לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר עמוד 272 ובהערה 16 -17|שיחת הרבי}}}}) היא חובה על כל אחד מישראל.<br />
אמונה זו כוללת גם את האמונה שביאתו מציאותית בכל רגע' כלומר שהאמונה היא לא רק שהוא יבוא אי פעם כי אם גם לחכות לה בכל עת{{הערה|שם=רמ|רמב"ם פרק י"א מהלכות מלכים ומלחמותיהם}}. וכפי שמבארו [[הרמב"ם]] בפירושו על המשניות{{הערה|סנהדרין פרק י' - 'היסוד השנים עשר'}}שבנוסף לזה "שיאמין ויאמת שיבוא" גם "לא יחשוב שיתאחר" שלא יעשה חשבונות שיביאו אותו להרחיק זמן ביאת המשיח. שמכיוון שלא נקצב לביאתו זמן זו ראיה שיכולה להיות תמיד בין בזמן קרוב ובין בזמן רחוק.{{הערה|בית אלקים למבי"ט [http://www.daat.ac.il/daat/vl/betelo/betelo17.pdf שער היסודות פרק חמישים]}} ולכן חלק מהאמונה היא להאמין שהוא יכול לבוא בכל עת. ולצפות לביאתו בכל עת מתוך [[בטחון]] גמור בביאתו המידית.{{הערה|1= שו"ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח] וראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך].}}{{הערה|1=בכמה משיחותיו של הרבי לומד כפשוטו שחלק מהחיוב להאמין הוא לחכות ברגש הלב ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&st=&pgnum=148 ליקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 163]. (אף שלכאורה יקשה מה שייך "עיקר" ברגש הלב).}} באחד משיחותיו מבאר הרבי שרוב ישראל אינם שייכים לפעול בעצמם צפייה לגאולה בשל היעודים הרוחניים לכן חז"ל מאריכים אודות היעודים הגשמיים בכדי שיתעוררו בצפייה לגאולה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ז שיחה לפרשת בחוקתי בהערה.}}<br />
===מעיקרי הדת===<br />
הכופר באמונה זו הרי הוא כופר בתורה ובנותנה ובכל הנביאים שהתנבאו בזה{{הערה|האם דינו רק כופר או גם אפיקורס ראה {{קישור אוצר 770|99|274|B|לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר}} וראה בלקוטי שיחות חלק ל"ד שם שע"כ גם אפיקורס יש לו שהרי מפרש חלק ממצוות ה' שלא כפשוטן עיי"ש}} הרמב"ם{{הערה|שם=רמ}} מבאר שהאמונה במשיח היא מיסודי הדת והוא אחד מ[[י"ג עיקרים]].<br />
<br />
הרבי מבאר - שטעמו של [[הרמב"ם]] הוא על פי הגדרתו שלו את המלך המשיח - שביאת המשיח אינו רק יעוד טוב שייעדו ה' לבוא לעם ישראל, אלא הוא גדר בנצחיות התורה כנ"ל (שעתידה להתקיים בשלמותה) לכן הוא פרט נוסף בעיקרי הדת שהתורה נצחית.{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}<br />
<br />
==הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}}<br />
בדורנו, רבים מאמינים כי [[הרבי מליובאוויטש]] הוא הוא המלך המשיח עליו הבטיחה התורה. אמונה זו, מסתמכת בין השאר על שיחותיו הק' של [[הרבי]] בעצמו, לדוגמה: 'המשיח הוא ממלא מקומו של [[אדמו"ר הריי"צ]]'{{הערה|שיחות קודש - תשנ"ב, חלק א' עמ' 318, משיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב.}}. 'מלך המשיח פועל בעולם ורואים את פעולותיו'{{הערה|שיחות קודש שבת פרשת משפטים}}. 'הרבי הוא נשיא הדור ונביא הדור, והדברים אודות הגאולה שירדה לעולם, הנם דברי נבואה שנתנבא בהם הוא בעצמו'{{הערה|שיחות קודש פרשת שופטים}}. כך גם ישנם ביטויים שונים של הרבי אודות חמיו (אשר הרבי הנו ממלא-מקומו) כי בדורנו, הראוי להיות משיח הוא "נשיא דורנו"{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/person/2642.html ובדורנו - נשיא דורנו], צילום כתי"ק באתר 'הגאולה'.}}.<br />
<br />
הרבי מוגדר כמלך המשיח העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות.<br />
<br />
עם תחילת התגלות המשיח, עליו הכריז הרבי בתשנ"א, קיבלה האמונה ביטוי פומבי והרבי אף אפשר לפרסמה, תוך שמעודד את שירת החסידים: {{יחי}}.<br />
<br />
== ראה גם ==<br />
* [[גאולה]]<br />
* [[מלך]]<br />
* [[צפייה לגאולה]]<br />
* [[ניצוץ משיח]]<br />
*[[משיח בן יוסף]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*שמואל אלכסנדר סנדר וילשנסקי ומיכאל פרידמן, '''[[מלך המשיח (ספר)|מלך המשיח]]''' - ליקוט בנושא "אישיותו של מלך המשיח", מכון אורו של משיח צפת, [[תשנ"ו]].<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
=== בספרות התורנית ===<br />
* [[מהר"ל מפראג]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42854&st=&pgnum=5 ספרו נצח ישראל חלק ב]''' - מלך המשיח מעלתו זמנו הופעתו שיכותו לדוד המלך, גלות וגאולה ועוד.<br />
<br />
===ספרי חסידות===<br />
* [[אדמו"ר האמצעי]] '''[http://chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/2/88b.htm שער אמונה - פרק נה -סא]''' - ילמד תורה: דרגתו, אופנו, ועוד.<br />
* [[אדמו"ר האמצעי]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15955&st=&pgnum=196 מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] - ויקרא א עמוד קצג ואילך]''' - דרגת נשמתו, חכמתו, השפעתו בכלל ישראל בידיעת ה' ובהנהגתו.<br />
* [[הצמח צדק]] '''[http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/46/110b.htm דרך מצוותיך - מצוות מינוי מלך פרק ג]''' - גדר מלכותו של מלך המשיח.<br />
* [[אדמו"ר הרש"ב]] '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=361 אגרות קודש - חלק א' אגרת קל]''' - סדר הגאולה משיח בנין המקדש קיבוץ גלויות ועוד.<br />
* [[הרבי]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14941&st=&pgnum=280 לקוטי שיחות חלק יח - שיחה פרשת בלק (ב)]''' - גדרו ההלכתי של מלך המשיח. (אידיש)<br />
* [[הרבי]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&st=&pgnum=218 לקוטי שיחות חלק לה - שיחה לפרשת ויגש (ג)]''' - קיסר ופלגי קיסר במלכותו של מלך המשיח.<br />
* [[הרבי]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14957&st=&pgnum=126 לקוטי שיחות חלק לד - שיחה לפרשת שופטים (ג)]''' - האמונה בביאת המשיח וודאותה.<br />
<br />
===מאמרים שונים===<br />
* הרב [[גרשון אבצן]], '''[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=864 האם משיח יכול לבוא מן המתים?]''' {{אינפו}}<br />
* הרב שלום דובער וולף, סקירה תורנית: '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76428 משיח שבכל דור] {{אינפו}}<br />
*הרב [[יואל כהן]] - '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=477| האמונה בביאת המשיח]''' {{שטורעם}}<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
<br />
{{תבנית:גאולה ומשיח}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מלך המשיח|*]]</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99&diff=442816שניאור זלמן אשכנזי2020-12-31T14:36:30Z<p>יצחק ב: /* הקמות פרוייקטים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב אשכזנימעודכן.png|ממוזער|הרב שניאור אשכנזי]]<br />
הרב '''שניאור זלמן אשכנזי''' (יליד שנת [[תש"מ]] - 1980), הוא [[שליח|שליח הרבי]] ורב בית הכנסת המרכזי ב[[ראשון לציון]], מנהל [[כולל]] '[[משכן מנחם]]' בעיר, ועורך סדרת 'בסוד הפרשה'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:15-12-2019-15-32-00-DSC02451-758x361.jpg|ממוזער|הרב אשכנזי בהתוועדות]]<br />
[[קובץ:15-12-2019-15-31-52-DSC02439-758x457.jpg|ממוזער]]<br />
הרב אשכנזי נולד ב[[כ"א אדר]] [[תש"מ]] לרבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ולאימו הרבנית סימה כדור שמיני ל[[אדמו"ר הזקן]]. את שנות ילדותו עשה במוסדות הלימוד החב"דיים המקומיים, ולאחריהם המשיך את לימודיו בישיבות חב"ד ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ס]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה היה חבר מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] והיה חבר במערכת הוצאה לאור של הספר 'מבית חיינו'{{הערה|כרך א'}} הכולל חידושי תורה של רבנים ותלמידי הישיבה.<br />
<br />
במהלך שנות לימודיו בישיבות נודע הרב אשכנזי בלימוד מתוך שקידה והתמדה גדולה והיה לו קשר חם עם צוותי הישיבה שראו בו כנועד לגדלות.<br />
<br />
עם סיום שנת ה'קבוצה' החל לעסוק בלימודי [[הלכה|הלכות]] '[[סמיכה|יורה דעה]]', ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך להוראה]] על ידי רבני חב"ד.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ג]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה, בתו של הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]] רב קהילת חב"ד ב[[ראשון לציון]], כשבחתונה נוטלים חלק אישי ציבור רבים וחשובי הרבנים בארץ, ביניהם הרבנים הראשיים הרב [[ישראל מאיר לאו]], [[שלמה משה עמאר]] ו[[יונה מצגר]].<br />
<br />
לאחר חתונתו, קבע את מגוריו יחד עם רעייתו ב[[ראשון לציון]], והצטרף לצוות [[שליח|שלוחי הרבי]] בעיר. לרב אשכנזי 7 ילדים.<br />
<br />
== הקמות פרוייקטים==<br />
עם הקמתו של פרוייקט 'בסוד הפרשה' בחסות ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] ובניהול בית חב"ד ב[[באר שבע]], התמנה הרב אשכנזי לעורך הראשי של הפרוייקט.<br />
<br />
בקיץ של שנת [[תשע"ג]] פרסם את ספרו 'ארץ ושמים'{{הערה|1=[http://www.shturem.net/images/news/65269_news_12082013_3623.pdf לצפיה בפרקים הראשונים של הספר] {{PDF}} - אתר שטורעם.}} המבוסס על משנתו של הרבי, והפיץ אותו דרך סוכנות הספרים הארצית 'ידיעות ספרים'. תוך ימים ספורים זינק הספר לראש רשימת רבי המכר בישראל{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php#!g=1&url=article&id=77578 הספר 'ארץ ושמים' מטפס לצמרת רבי המכר בישראל] {{אינפו}} ט"ו [[אלול]] תשע"ג.}}, נמכר בעשרות אלפי עותקים, וזכה לחשיפה רחבה בכלי התקשורת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77901 טובי שפיגל ב'גלי ישראל'] ● [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77849 ידידיה מאיר ב'רדיו כל חי'] ● [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77542 קובי אריאלי ב'גלי צה"ל'] ● [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77422 תשדירי רדיו פרסומיים ביוזמת 'ידיעות ספרים'].}}.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ג]] התמנה לרב בית הכנסת המרכזי בראשון לציון, והוכתר בטקס חגיגי בהשתתפותו של הרב הראשי הרב [[דוד ברוך לאו]], אביו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], שליח הרבי בעיר הרב [[יצחק גרוזמן]], ואישים נוספים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77688 דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.<br />
<br />
שיעוריו של הרב אשכנזי בשיחות הרבי על פרשת השבוע הנמסרים ב[[כולל]] '[[משכן מנחם]]', מוסרטים בוידאו על ידי אתר [[יהדות TV]] ומתפרסמים בו, באתר [[col]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/homepage.rtx?cat=113 שיעורי הרב אשכנזי] באתר {{חב"ד און ליין}}}} ובאתר בית חב"ד. לשיעור השבועי מקשיבים עשרות אלפי אנשים כל שבוע.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ח]] הופק דיסק המכיל את שיעוריו על [[פרשת השבוע|פרשיות השבוע]] שנמסרו בשנת [[תשע"ו]] כ[[תשורה]] ל[[בר מצוה|בר המצווה]] של בנו.<br />
<br />
==ספרים שערך==<br />
<br />
*'''עידן השוקולד''' - מדריך לחינוך ילדים, ברוח חכמת היהדות וגישתו של הרבי.<br />
*'''14 כוסות תה בשבוע''' - מדריך ליחסים בין אישיים במשפחה ובעבודה, ברוח חכמת היהדות וגישתו של הרבי.<br />
*'''ארץ ושמיים''' - רעיונות ממשנתו של הרבי מליובאוויטש, ידיעות ספרים, תשע"ג.<br />
*'''מה שלמדתי מהרבי''' - אלבום הפורס את משנתו של הרבי בכל תחומי החיים, משולב בתמונות וסיפורים מעוררי השראה מהרבי.<br />
*עורך שותף, '''חומש קול מנחם''' - מכון 'קול מנחם', תשס"ח-תשע"ב.<br />
*עורך שותף, '''שערי תפילה ומנהג''' מאת אביו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], תשע"ד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3875078 לומדים עם הרב שניאור אשכנזי]''', אתר הבית הכולל הרצאות דרשות סרטונים עיוניים פתגמים ומשלים פרי יצירתו (בתוך אתר בית חב"ד)<br />
*'''[http://www.col.org.il/homepage.rtx?cat=113 שיעורי הרב אשכנזי]''' נמסרים ב[[כולל]] '[[משכן מנחם]]' שבראשותו, מצולמים ונערכים על ידי אתר [[יהדות TV]] מובאים באתר {{חב"ד און ליין}}<br />
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/ivrit/832861931563.html מה רע בלשון הרע?]''' - שיעור חסידות עם הרב אשכנזי {{וידאו}} - אתר [[שבועון בית משיח]]<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77445 לקריאה: פרקים ראשונים מהספר 'ארץ ושמים']''' פרקים ראשונים מתוך ספרו 'ארץ ושמים'{{אינפו}}<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9943&CategoryID=1783 'לחבר ארץ ושמיים']''' מדור 'חיים יהודיים' בעלון [[שיחת השבוע]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אשכנזי, שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
<br />
[[קטגוריה:קבוצה תש"ס]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בראשון לציון]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בראשון לציון]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99&diff=442812שניאור זלמן אשכנזי2020-12-31T14:34:39Z<p>יצחק ב: /* ספרים שערך */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב אשכזנימעודכן.png|ממוזער|הרב שניאור אשכנזי]]<br />
הרב '''שניאור זלמן אשכנזי''' (יליד שנת [[תש"מ]] - 1980), הוא [[שליח|שליח הרבי]] ורב בית הכנסת המרכזי ב[[ראשון לציון]], מנהל [[כולל]] '[[משכן מנחם]]' בעיר, ועורך סדרת 'בסוד הפרשה'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:15-12-2019-15-32-00-DSC02451-758x361.jpg|ממוזער|הרב אשכנזי בהתוועדות]]<br />
[[קובץ:15-12-2019-15-31-52-DSC02439-758x457.jpg|ממוזער]]<br />
הרב אשכנזי נולד ב[[כ"א אדר]] [[תש"מ]] לרבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ולאימו הרבנית סימה כדור שמיני ל[[אדמו"ר הזקן]]. את שנות ילדותו עשה במוסדות הלימוד החב"דיים המקומיים, ולאחריהם המשיך את לימודיו בישיבות חב"ד ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ס]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה היה חבר מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] והיה חבר במערכת הוצאה לאור של הספר 'מבית חיינו'{{הערה|כרך א'}} הכולל חידושי תורה של רבנים ותלמידי הישיבה.<br />
<br />
במהלך שנות לימודיו בישיבות נודע הרב אשכנזי בלימוד מתוך שקידה והתמדה גדולה והיה לו קשר חם עם צוותי הישיבה שראו בו כנועד לגדלות.<br />
<br />
עם סיום שנת ה'קבוצה' החל לעסוק בלימודי [[הלכה|הלכות]] '[[סמיכה|יורה דעה]]', ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך להוראה]] על ידי רבני חב"ד.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ג]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה, בתו של הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]] רב קהילת חב"ד ב[[ראשון לציון]], כשבחתונה נוטלים חלק אישי ציבור רבים וחשובי הרבנים בארץ, ביניהם הרבנים הראשיים הרב [[ישראל מאיר לאו]], [[שלמה משה עמאר]] ו[[יונה מצגר]].<br />
<br />
לאחר חתונתו, קבע את מגוריו יחד עם רעייתו ב[[ראשון לציון]], והצטרף לצוות [[שליח|שלוחי הרבי]] בעיר. לרב אשכנזי 7 ילדים.<br />
<br />
== הקמות פרוייקטים==<br />
עם הקמתו של פרוייקט 'בסוד הפרשה' בחסות ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] ובניהול בית חב"ד ב[[באר שבע]], התמנה הרב אשכנזי לעורך הראשי של הפרוייקט.<br />
<br />
בקיץ של שנת [[תשע"ג]] פרסם את ספרו 'ארץ ושמים'{{הערה|1=[http://www.shturem.net/images/news/65269_news_12082013_3623.pdf לצפיה בפרקים הראשונים של הספר] {{PDF}} - אתר שטורעם.}} המבוסס על משנתו של הרבי, והפיץ אותו דרך סוכנות הספרים הארצית 'ידיעות ספרים'. תוך ימים ספורים זינק הספר לראש רשימת רבי המכר בישראל{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php#!g=1&url=article&id=77578 הספר 'ארץ ושמים' מטפס לצמרת רבי המכר בישראל] {{אינפו}} ט"ו [[אלול]] תשע"ג.}}, נמכר בעשרות אלפי עותקים, וזכה לחשיפה רחבה בכלי התקשורת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77901 טובי שפיגל ב'גלי ישראל'] ● [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77849 ידידיה מאיר ב'רדיו כל חי'] ● [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77542 קובי אריאלי ב'גלי צה"ל'] ● [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77422 תשדירי רדיו פרסומיים ביוזמת 'ידיעות ספרים'].}}.<br />
<br />
לאחר קריירת שליחות מצליחה, התמנה ב[[חודש אלול]] [[תשע"ג]] כרב הראשי של בית הכנסת המרכזי בראשון לציון, והוכתר בטקס חגיגי בהשתתפותו של הרב הראשי הרב [[דוד ברוך לאו]], אביו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], שליח הרבי בעיר הרב [[יצחק גרוזמן]], ואישים נוספים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77688 דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.<br />
<br />
שיעוריו של הרב אשכנזי בשיחות הרבי על פרשת השבוע הנמסרים ב[[כולל]] '[[משכן מנחם]]', מוסרטים בוידאו על ידי אתר [[יהדות TV]] ומתפרסמים בו, באתר [[col]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/homepage.rtx?cat=113 שיעורי הרב אשכנזי] באתר {{חב"ד און ליין}}}} ובאתר בית חב"ד. לשיעור השבועי מקשיבים עשרות אלפי אנשים כל שבוע.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ח]] הופק דיסק המכיל את שיעוריו על [[פרשת השבוע|פרשיות השבוע]] שנמסרו בשנת [[תשע"ו]] כ[[תשורה]] ל[[בר מצוה|בר המצווה]] של בנו.<br />
<br />
==ספרים שערך==<br />
<br />
*'''עידן השוקולד''' - מדריך לחינוך ילדים, ברוח חכמת היהדות וגישתו של הרבי.<br />
*'''14 כוסות תה בשבוע''' - מדריך ליחסים בין אישיים במשפחה ובעבודה, ברוח חכמת היהדות וגישתו של הרבי.<br />
*'''ארץ ושמיים''' - רעיונות ממשנתו של הרבי מליובאוויטש, ידיעות ספרים, תשע"ג.<br />
*'''מה שלמדתי מהרבי''' - אלבום הפורס את משנתו של הרבי בכל תחומי החיים, משולב בתמונות וסיפורים מעוררי השראה מהרבי.<br />
*עורך שותף, '''חומש קול מנחם''' - מכון 'קול מנחם', תשס"ח-תשע"ב.<br />
*עורך שותף, '''שערי תפילה ומנהג''' מאת אביו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], תשע"ד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3875078 לומדים עם הרב שניאור אשכנזי]''', אתר הבית הכולל הרצאות דרשות סרטונים עיוניים פתגמים ומשלים פרי יצירתו (בתוך אתר בית חב"ד)<br />
*'''[http://www.col.org.il/homepage.rtx?cat=113 שיעורי הרב אשכנזי]''' נמסרים ב[[כולל]] '[[משכן מנחם]]' שבראשותו, מצולמים ונערכים על ידי אתר [[יהדות TV]] מובאים באתר {{חב"ד און ליין}}<br />
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/ivrit/832861931563.html מה רע בלשון הרע?]''' - שיעור חסידות עם הרב אשכנזי {{וידאו}} - אתר [[שבועון בית משיח]]<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77445 לקריאה: פרקים ראשונים מהספר 'ארץ ושמים']''' פרקים ראשונים מתוך ספרו 'ארץ ושמים'{{אינפו}}<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9943&CategoryID=1783 'לחבר ארץ ושמיים']''' מדור 'חיים יהודיים' בעלון [[שיחת השבוע]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אשכנזי, שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
<br />
[[קטגוריה:קבוצה תש"ס]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בראשון לציון]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בראשון לציון]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%91&diff=440987משתמש:יצחק ב2020-12-23T15:22:32Z<p>יצחק ב: </p>
<hr />
<div><br />
חב"דפדיה - מרחב הידע האינסופי... אם כבר לבזבז (ליתר דיוק, לנצל) את הזמן, אז כאן...<br />
<br />
נרשמתי בכ"ה אדר ב' תשע"א ומתשע"ד בעיקר מתגעגע...<br />
<br />
<br />
==תרומתי הצנועה למיזם האדיר==<br />
'''ערכים חדשים או עריכות משמעותיות:'''<br />
<br />
<br />
'''הערך שבשבילו היה שווה את כל השעות כאן..:'''<br />
*[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]<br />
<br />
'''גאולה ומשיח:'''<br />
*[[עיר מקלט]]<br />
*[[סיום עבודת הגלות]]<br />
*[[טעימה מהגאולה בדורנו]]<br />
*[[מלחמת גוג ומגוג]]<br />
*[[אבן מקיר תזעק]]<br />
*[[משיח שבכל דור]]<br />
*[[קץ הגלות]]<br />
*[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]<br />
*[[גאולה]]<br />
*[[אוירו של משיח]]<br />
*[[נשיא הדור]]<br />
<br />
'''הרבי:'''<br />
*[[ספרי הרבי מליובאוויטש]]<br />
*[[פעולותיו של הרבי מליובאוויטש בסדר כרונולוגי]]<br />
<br />
'''היסטוריה:'''<br />
*[[חורבן ליובאוויטש]]<br />
*[[אוסף שניאורסון]]<br />
*[[מפתח העיר]]<br />
*[[מלחמת יום הכיפורים]]<br />
<br />
'''אישים, אתרים ומוסדות:'''<br />
*[[אליעזר ברוד]]<br />
*[[חיים זאב בומזר]]<br />
*[[קריית גת]]<br />
*[[קרית היובל (ירושלים)]]<br />
*[[קריית מלאכי]]<br />
*[[טבריה]]<br />
*[[תלמוד תורה נער ישראל גילה]]<br />
*[[גילה (ירושלים)]]<br />
*[[לוד]]<br />
*[[מוסדות אור מנחם (צפת)]]<br />
*[[ישראל מאיר לאו]]<br />
*[[הר סיני]]<br />
*[[חברון]]<br />
<br />
'''הלכה ומנהג:'''<br />
*[[דמי חנוכה]]<br />
*[[יום טוב שני של גלויות]]<br />
*[[ימי התשלומין]]<br />
*[[מתן תורה]]<br />
*[[שלושת ימי ההגבלה]]<br />
*[[שבועות]]<br />
<br />
'''שונות:'''<br />
*[[עיתון]]<br />
*[[ניגון דידן נצח]]<br />
<br />
'''תבניות:'''<br />
*[[תבנית:עץ אדמו"רי חב"ד]]<br />
*[[תבנית:שלשלת יחוס המשיח]]<br />
*[[תבנית:גלריה משיח]]<br />
*[[תבנית:גלריה צה"ל]]<br />
*[[תבנית:גלריה מפתח העיר]]</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=418992קטגוריה:תהלים2020-10-11T18:39:38Z<p>יצחק ב: </p>
<hr />
<div>קטגוריה זאת כוללת את כל הערכים על מזמורי תהילים<br />
<br />
[[קטגוריה:יהדות]]<br />
[[קטגוריה:תנ"ך]]<br />
[[קטגוריה:פסוקים במבט החסידות]]</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_-_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=413069קטגוריה:מכון הלכה - חב"ד2020-09-30T12:51:14Z<p>יצחק ב: </p>
<hr />
<div>[[קטגוריה:בתי דין]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד]]</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%D7%A0%D7%A7_%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%9D&diff=335071טנק מבצעים2020-05-06T23:37:57Z<p>יצחק ב: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:סמל - טנקים.JPG|שמאל|ממוזער|200px|סמל ארגון 'ניידות חב"ד' בארץ הקודש]]<br />
[[קובץ:הטנקים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הטנקים ב[[ארץ הקודש]]]]<br />
'''טנק מבצעים''' או '''ניידות חב"ד''' (באגלית: Mitzvah tank - טנק המצוות) הינו כינוי לכלי רכב המשמש את חסידי חב"ד לצורך הפצת יהדות, '[[עשרת המבצעים|עשרת מבצעי הרבי מליובאוויטש]]' ו[[בשורת הגאולה]]. <br />
<br />
הטנקים הרשמיים, הינם קראוון על גלגלים שמעוצב מבפנים כ[[בית חב"ד]] והוא כולל ארונות ספרים, מקומות ישיבה ללימוד והתוועדות, מסכים לצפיה בוידאו מ[[הרבי]] ועוד. על הטנק קבוע רמקול המשדר מוסיקה חסידית עליזה. דפנות הטנק מקושטות באיורים וסיסמאות כגון: "הנח [[תפילין]] בכל יום חול"; "הכתובת לכל עניין יהודי" [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו]] וכדומה.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
[[תמונה:טנק.jpg|left|thumb|250px|מלחמת של"ג. בשדה התעופה בביירות טנק מבצעים לצד טנק [[צה"ל]]]]<br />
[[קובץ:הרבי טנק חדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] יוצא מרכבו ונכנס ל-[[770]], כאשר ברקע חונה טנק חדש המצטרף לניידות ב[[ארץ הקודש]] ([[תשמ"א]])]]<br />
ב[[חודש סיון]] [[תשל"ד]] לאחר הטבח הנורא בו נהרגו כ"ב מילדי תיכון מצפת, שהיו במהלך טיול במעלות ו[[ח' סיוון תשל"ד (תאונה)|התאונה בה נהרגו ארבעה חסידים]] ליד [[כפר חב"ד]], הרעיש [[הרבי]] שבוע אחר שבוע אודות החשיבות של חמשת ה[[מבצעים | מבצעי המצוות]]: [[מבצע תפילין]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע לימוד תורה]], [[מבצע בית מלא ספרים]] ו[[מבצע צדקה]].<br />
<br />
[[אנ"ש]] וה[[תמימים]] פעלו ועסקו במבצעי המצוות עוד ועוד, אבל הרבי דרש יותר.<br />
<br />
הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] ארגנו אסיפה בהשתתפותם של אברכי [[אנ"ש]]. באסיפה דנו איך ניתן להגשים את רצונו של הרבי והציעו כמה הצעות. בין שאר ההצעות החליטו לקיים אסיפה גם בשבוע הבא.<br />
<br />
כשהכניסו את הדו"ח מהאסיפה לרבי, כתב הרבי מענה: "הרי עד אז יכולת ואפשר למבצעים שליט"א לכבוש נ.י. וסביבותיה ובדרכי נועם ושלום".<br />
<br />
כמה מהתמימים ב-[[770]] ששמעו מהמענה, החליטו לעשות מעשה בכדי להגשים את רצונו הק' של [[הרבי]]. הם שכרו שתי משאיות, העמיסו עליהם שולחנות וספסלים מ-[[770]], ויצאו לדרך. המשאיות פיזרו את ה[[תמימים]] בפינות רחוב, שם הם עסקו ב'[[מבצע תפילין]]' ושאר ה[[מבצעים]]. בסיום המבצעים אספו המשאיות את התמימים בחזרה.<br />
<br />
כשחזרו באותו היום בהצלחה גדולה החליטו לנצל את המשאיות עצמן גם כן להפצה על ידי שיעלו עליהם אנשים להניח תפילין, וכן לשים עליהן שלטים ומוזיקה. ואכן, למחרת נסעו כשהמשאיות מעוטרות בשלטים ומהרמקולים בוקעת מוזיקה חסידית.<br />
<br />
באותו הלילה קודם שהרבי נסע לביתו, הביט במשך זמן על המשאיות שחנו ליד 770, ולאחר מכן בנסיעה אמר לנהגו שאלה הם הטנקים נגד ה[[התבוללות]]. וכך בעצם ניתן להם השם 'טנקים'.<br />
כשחזר נהגו של הרבי ל-770, הוא סיפר לתמימים את ששמע מהרבי ונעשה מזה רעש גדול. כבר למחרת יצאו הבחורים עם עשר משאיות שניצבו בפינות הרחוב.<br />
<br />
עם השנים, החליפו קרוואנים ניידים את המשאיות, ואלו צוידו בארונות, בסידורי תפילה ובמקומות ישיבה נוחים לשיחה או להשתתפות בשיעור יהדות קצר. עם זאת, הרעיון התפעולי של המשאית או הקרוואן היה ונותר זהה: צא ועזור ליהודי לקיים עוד מצווה.<br />
<br />
לאחר מכן דיבר הרבי בשיחה בקשר ל'טנקים', ואמר שטנ"ק זה ר"ת "[[טהרות]], [[נזיקין]], [[קדשים]]" (=שלשה מתוך ששה סדרי משנה).<br />
<br />
החל מ[[ח"י אלול]] באותה שנה, הנהיג הרבי בסיום כל [[התוועדות]] בימות החול [[חלוקת דולרים]] ל[[צדקה]]. הזוכים לעבור ולקבל את הדולרים מהרבי היו ה'טנקיסטים', וכל אחד מהם קיבל חבילה שאותה חילק לשאר הקהל.<br />
<br />
==ניידות חב"ד בארץ הקודש==<br />
[[תמונה: טנק מבצעים.jpg|left|thumb|250px|טנק המבצעים בפעולה - צולם בטכניקת HDR על ידי משה קולטון]]<br />
בהמשך התפשטה תופעה זו גם לארץ הקודש על ידי שלוחי קודש של הרבי ל[[ארץ הקודש]] בשנת תשל"ו. הרב [[זמרוני ציק]] עשה את הטנק המבצעים הראשון בארץ ישראל (שהתחיל עם רכב רגיל ועליו רמקולים ובתוכו כמה ספרי קודש). הרב [[דוד נחשון]], כיום יו"ר ניידות חב"ד באה"ק, הביא לארץ במשך השנים עשרים טנקי מבצעים הפועלים ברחבי הארץ, בישובים ובערים הגדולות.<br />
<br />
פעילות עניפה, ערכו הטנקים בתקופות של מלחמות - 'שלום הגליל', 'מלחמת לבנון' הראשונה והשניה ומבצע 'עופרת יצוקה'. בחג ה[[חנוכה]], נוסעים הטנקים בשיירה ארוכה במרכז הארץ, לכל טנק נצמד גרר עם חנוכיה גדולה ומרשימה, על מנת לפרסם לעוברים ושבים על הניסים. בשנת [[תש"ע]] חזרו הטנקים לפעול ברחבי הארץ. בשעות אחר הצהריים מפעילים הטנקים מועדוני צבאות ה' בקיבוצים תחת [[צבאות ה']] הארצי. בשנת [[תשע"ד]] נרשמה פעילות שיא של "ניידות חב"ד באה"ק" במסגרת מבצע "צוק איתן" בו הוקם גם [[חפ"ק חב"ד]] ואף יצא גליון מסכם על פעילות זו. <br />
[[קובץ:טנקים נג.jpg|left|thumb|250px|שיירת הטנקים ב[[חנוכה]] [[תשנ"ג]] בסיסמת '[[ברוך הבא מלך המשיח]]']]<br />
<br />
===מחלקות בארגון===<br />
*תנועת הנוער '[[צבאות ה' (ישראל)|צבאות השם]]' בארץ הקודש{{הערה|1=[http://tzivoshashem.net האתר הרישמי]}}<br />
*'חוויה של סדנא' - סדנאות ויצירות סביב מעגל השנה היהודי{{הערה|1=[http://sadna-jew.com האתר]}}<br />
*'מרפדי' - מרכז לעזרי למידה רב תוכניים ברוח היהדות{{הערה|1=[http://marpady.co.il אתר המרכז]}}<br />
*'המרכז לחינוך ושליחות'{{הערה|1=[https://chabadshop.com/collections/%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA האתר הרישמי]}}<br />
<br />
===מגזין חדשות===<br />
[[תמונה:טנק 2.jpg|left|thumb|250px|אחד הגליונות]]<br />
ניידות חב"ד בארץ ישראל מפיק מידי פעם מגזין "חדשות טנק המבצעים" המכיל את החדשות של ניידות חב"ד בארץ הקודש וצבאות השם בארץ הקודש, בצירוף מידע בנושא יהדות. העיתון נוסד בשנת [[תשמ"ו]] על ידי העיתונאי א. זהר מ[[חיפה]] ובשנת [[תשנ"ו]] הופסקה הופעתו. בשנת [[תשס"ח]] החל להופיע מחדש.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] החל העיתון '[[עולמות (מגזין)|עולמות]]' לצאת על ידי הניידות (לאחר הפסקה קצרה).<br />
<br />
===הנהלה===<br />
*הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר ניידות חב"ד באה"ק.<br />
*הרב [[שלמה מרגליות]] - מנהל כללי.<br />
*הרב משה נחשון - אחראי צוות הטנקים.<br />
*הרב משה כ"ץ - ראש צוות הטנקים.<br />
;חברי הנהלה<br />
*הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - חבר הנהלה.<br />
*הרב שמואל עיזאגווי - חבר הנהלה.<br />
*הרב [[אבי טאוב]] - חבר הנהלה.<br />
*הרב [[משה זלמנוב]] - חבר הנהלה.<br />
;נהגי טנקים<br />
*הרב ישראל בוקובזה<br />
*הרב יאיר שניידר<br />
*הרב רפאל קורקוס<br />
*הרב ישראל אופן<br />
*הרב לוי אבלסקי<br />
*הרב ישראל קליינמן<br />
;הצוות בעבר<br />
*הרב [[שמריה הראל]] - קצין המבצעים (בעבר).<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*ידיעות וכתבות תחת התגית ''''ניידות חב"ד'''' באתר {{אינפו}} - [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%F0%E9%E9%E3%E5%FA%20%E7%E1%22%E3 באתר הישן] {{*}} [http://chabad.info/tag/%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%93/ באתר החדש]<br />
*[[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2322&CategoryID=752 טנק המבצעים]''', בתוך [[שבועון התקשרות]] גליון 582<br />
*מ. פריד, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79180 ברוך הבא מלך המשיח]''' - סקירה מקיפה ומרתקת על שיירת הטנקים לקבלת פני משיח {{בית משיח}} בתוך שבועון בית משיח - {{אינפו|}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75021 weapons of peace] - סיפורו של טנק המבצעים {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56286 'הקאמבק של הטנק'] בעיתון מעריב - {{אינפו}}<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=44532 גלגולו של טנק] ברדיו קול חי - {{אינפו}}<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61158 הניו יורק טיימס מציג: סליחה, אתה יהודי?] כתבת וידאו על שיירת הטנקים שכבשה את ניו יורק בי"א [[ניסן]] תשע"א{{וידאו}} - {{אינפו}}<br />
*'''[4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2019/10/02-10-2019-13-46-00-Musaf-Rosh-Hashana-LR-1.pdf יוליכנו בטנקים לארצנו]''', בתוך מגזין 'תשרי בליובאוויטש' גליון א', תשרי תש"פ עמוד 14<br />
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/Kislev-5780-Preview.pdf "Are You a Tankist"?...]''', בתוך מגזין 'דערהער' כסלו תש"פ (באנגלית)<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:הפצת המעיינות]]<br />
[[קטגוריה:ניידות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:תחבורה]]</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%90_%D7%9E%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%A0%D7%90&diff=335068רעיא מהימנא2020-05-06T23:32:51Z<p>יצחק ב: הפניה לדף נשיא הדור</p>
<hr />
<div>#הפניה [[נשיא הדור]]</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9&diff=335066שומרי בית המקדש2020-05-06T23:27:50Z<p>יצחק ב: /* לקראיה נוספת */</p>
<hr />
<div>'''שומרי בית המקדש''', היו [[כהנים]] ו[[לוים]] ששמרו ועמדו בשערי [[בית המקדש]], לקיים מצוות שמירה על שערי בית המקדש.<br />
<br />
==טעם השמירה==<br />
שמירה זו אינה משום חישוב גניבה, שהרי "אין (מתנהגים ב) עניות במקום עשירות" ובזיון הוא לבית המקדש שצריך לשמור עליו מפני גניבות, אלא גזירת הכתוב הוא שנאמר "ושמרו" את משמרת ה', וגם כבוד [[בית המקדש]] הוא שלא יסיחו דעתם ממנו לא ביום ולא בלילה, כמו שכתוב{{הערה|1= מלכים ב' פרק יא.}} ושמרו את משמרת הבית.{{הערה|1= הרא"ש בתחילת [[מסכת תמיד]].}}<br />
<br />
חובת השמירה מוזכרת הן בתחילת מסכת מידות והן בתחילת מסכת תמיד, הרבי אומר על כך, שזה מורה שהשמירה בבית המקדש היא גם מצד החפצא - שהבית צריך להיות שמור; וגם מצד הגברא - שהכהנים צריכים לשמור.<br />
<br />
== מקומות השמירה ==<br />
הכהנים שמרו בשלושה מקומות: [[בית אבטינס]], [[בית הניצוץ]] ו[[בית המוקד]].<br />
<br />
הלוים שמרו בעשרים ואחת מקומות:<br />
*חמשה - בחמשה שערי הר הבית.<br />
*ארבעה על ארבעת פינות הר הבית - מבפנים.<br />
*חמשה - על חמשת שערי [[העזרה]].<br />
*ארבעה - על ארבע פינות העזרה - מבפנים.<br />
*שלושה שומרים נוספים ב[[לשכת הקרבן]], [[לשכת הפרוכת]] ו[[בית הכפורת]].<br />
<br />
== שמירה על השמירה ==<br />
[[איש הר הבית]] היה מחזר על כל משמר ומשמר, ואבוקות דולקין לפניו, וכל משמר שרואה השומר שאינו עומד ושומר אומר לו איש הר הבית: שלום עליך.<br />
<br />
במקרה שניכר שהשומר נרדם על משמרתו, חובט אותו איש הר הבית במקלו, ורשות היה לו לשרוף את בגדיו במקרה כזה.<br />
<br />
כאשר היו שומעים את הקולות, היו כל השומעים בהר הבית אומרים זה לזה: הידעתם מה קול בעזרה? זה קול של בן לוי שנרדם על משמרתו, ולכן לוקה ממקלו של איש הר הבית, ובגדיו נשרפים. כתוצאה מכך היו שאר השומרים נזהרים לשמור ביתר שאת ולא להירדם למען הרבות כבוד השם.<br />
<br />
== בזמן הזה ==<br />
מצוות שמירת [[בית המקדש]] היא מצוות עשה, שיש הסוברים שנוהגת גם בזמן הזה.<br />
<br />
לאחרי חורבן בית המקדש, כאשר בני ישראל הוגלו ל[[גלות]] תחת שעבוד מלכיות הגויים - הרי מצות שמירת המקדש קשורה עם סכנת נפשות, ו[[פיקוח נפש]] דוחה כל התורה כולה, כולל המצוה דשמירת המקדש. וכיון דאידחי אידחי גם בזמן שאין זה [[פיקוח נפש]] ממש). <br />
<br />
ויתירה מזו: הסכנה בפועל מאומות העולם היא במשך כל זמן הגלות, והמדובר הוא לא רק בזמן החורבן ובדורות בגלות, כאשר [[ארץ ישראל]] היתה תחת ממשלת צוררי יהודים ר"ל, אלא אפילו כאשר שלטה שם מלכות של חסד. <br />
<br />
ואפילו כאשר [[יד ישראל תקיפה]], ועושים הסכם שלום עם הגויים, הרי כל זמן שנמצאים בגלות, נמצאים תחת שעבוד מלכיות של אומות העולם, עד [[ביאת המשיח]] כאשר יתבטל [[שעבוד מלכיות]], וכלל הוא בידינו ו"הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב", וכך הרי זה נמשך במשך כל הדורות, אב מוריש לבנו, ובפרט שהוא מחנכו בדרך זה, והילדים גם רואים ולומדים מהנהגת אבותיהם. <br />
<br />
ולכן מובן, שאפילו במלכות של חסד ואפילו כאשר יד ישראל תקיפה ויש הסכם שלום, הרי הגויים בכלל הנם בחזקת סכנה, ואי אפשר לדעת מה יהיה מחר, לאחר זמן וכיו"ב, נוסף על זה - שאפילו אם זוהי מלכות של חסד אמיתית והסכם שלום אמיתי, הרי זה בנוגע לכללות העם, ואי אפשר לדעת בודאות מה יעשו יחידים, ר"ל.<br />
<br />
ומשום טעם [[פיקוח נפש]], (אפילו ספק פקוח נפש), הדוחה כל התורה כולה, לא קיימו במשך הדורות בגלות את מצות שמירת המקדש(אפילו לפי הסברא הנ"ל שה מצוה שייכת גם בזמן הזה), על ידי הצבת שומרים מפני כבוד המקדש.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=247&hilite=[[ספר השיחות]] תש"נ חלק ב' עמוד 405]}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[מסכת מדות]], פרק א' משנה א, ב.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{הר הבית}}<br />
[[קטגוריה:הר הבית]]</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%99%D7%A2.%D7%A7&diff=330176שיחת משתמש:שיע.ק2020-03-25T20:15:42Z<p>יצחק ב: /* תבנית:עץ אדמו"רי חב"ד */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>{{/פתיח}}<br />
<!--ב"ה. שלום וברוכים הבאים. אם ברצונכם לכתוב לי הודעה, נא כיתבו אותה מתחת לשורה זו--><br />
<br />
== בקשות קלות ==<br />
שלום וברכה, באופן שיטתי הדף על חב"ד עפולה משוכתב באופן שמעלים עובדות ומוסדות קיימים.[[מיוחד:תרומות/5.29.126.218|5.29.126.218]] 20:30, 23 במרץ 2019 (UTC)<br />
<br />
מי יכול לשנות לי את השם משתמש?--משיח בכיכר!!!!!!!!! 15:52, 23 באוקטובר 2018 (IST)<br />
<br />
שם הערך "[[מנחם מענדל פרידמן]] - רמת אביב" אינו שמיש כבר שלוש שנים, מאחר והוא משפיע בישי"ק פתח תקווה, לטיפולך לשנות את שם הערך.--[[משתמש:מוישע זוכמיר|מוישע זוכמיר]] - [[שיחת משתמש:מוישע זוכמיר|שיחה]] 19:59, 20 באוקטובר 2018 (IST)<br />
יחי המלך. אחרי שפניתי אליך בענין ההרשאה להעלות תמונות. ראיתי שנתת לי הרשאה - אבל כנראה זו לא ההרשאה הנכונה, מכיון שאיני רואה אפשרות להעלות תמונות כלל. מקווה שתטפל בזאת --[[משתמש:מוישע זוכמיר|מוישע זוכמיר]] - [[שיחת משתמש:מוישע זוכמיר|שיחה]] 22:30, 2 באוגוסט 2018 (IST)<br />
<br />
לאחר בקשת המחילה על ההטרדה באמצע ההכנות ליא"נ וחגה"פ:<br />
#האם תוכל לסכם את הדיון [[חב"דפדיה:אולם דיונים#קרובי משפחה]] ולהעביר את מסקנותיו אל דפי המדיניות?<br />
#האם תוכל להעיף מבט לשאלתי - בנושא החשוב שישנה מהותית את חלון הראווה של חב"דפדיה - [[שיחת תבנית:תמונה שבועית#לחדש את עידכון התמונה בקלות|בדיון זה]]. יישר כח! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:34, ב' בניסן ה'תשע"ז<br />
:בשבוע הבא בעז"ה. יחי --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בניסן ה'תשע"ז 14:42, 30 במרץ 2017 (UTC)<br />
::כנראה מפאת טרדות חה"פ וכו' נשמט מזכרונך. לא רציתי להלחיץ וגם עכשיו לא, רק לוודא שלא יתקיים "הואיל ונדחה ידחה", במיוחד בנושא התמונה הנבחרת (שאני היחיד שמעדכנה - וכשלא הייתי כאן נשארה זמן ארוך אותה תמונה). ייש"כ. • [[משתמש:קעראוועלט]]קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:54, כ"ד בניסן ה'תשע"ז<br />
תודה על התזכורת. בעז"ה יהיה בעדיפות כאן. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בניסן ה'תשע"ז 23:09, 20 באפריל 2017 (UTC)<br />
:::{{א|קרייזי אבאוט משיח|קרייזי}}, בהצתה מאוחרת אענה שהעברתי לאולם בקשה לסכם הדיון על קרובים, כי התקשיתי קצת להבין מה היה רוב הדעות בכל סעיף, ואשמח אם מישהו (אולי אתה) יסכם ואז אכניס למדיניות. עניין התמונה סודר ב"ה.<br />
::::#לא תוייגתי כי לא חתמת.<br />
::::#הדף "מדיניות וכללי כתיבה" נעול אף למשתמשים ולכן אינני יכול לערוך שם. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:09, י"ט באדר ה'תשע"ח<br />
::::ביצעתי את בקשתך בדף [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים#בני משפחה]]. אם אתה רוצה אתה יכול להעביר למקום אחר. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:19, י"ט באדר ה'תשע"ח<br />
<br />
ב"ה יחי המלך המשיח!!!<br />
תודה רבה על העזרה, אבל רציתי לשאול שאלה קטנה, איך עושים תיבות משתמש?--[[משתמש:18|18]] - [[שיחת משתמש:18|שיחה]] 14:09, 3 באפריל 2018 (IST)<br />
<br />
== סוגריים ==<br />
<br />
על מנת להוסיף למדיניות את מסקנת [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 19#סוגריים בשמות ערכים|הדיון על הסוגריים]], פתחתי את הדף [[חב"דפדיה:מתן שם לערך]] והכנסתי שם את המסקנה. עכשיו צריך רק ליישם את המסקנה ולמחוק המון סוגריים מיותרים: כל הערכים שיש בהם סוגריים "(בחסידות)", חצי מהערכים שיש בהם סוגריים "(ספר)", ועוד ועוד. זו עבודה רצינית למפעילי המערכת... אבל בשביל זה פתחת את הדיון, לא? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:53, כ"ז בסיוון ה'תשע"ז<br />
:אני עושה זאת כל אימת שפוגש בערך כזה. אך כל משתמש ותיק יכול להעביר דף, או שאני טועה? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בתמוז ה'תשע"ז 13:29, 25 ביוני 2017 (UTC)<br />
::משתמש ותיק יכול להעביר דף. אבל אם הדף כבר קיים (כמו העברה מ[[אור התורה (ספר)]] ל[[אור התורה]]), צריך למחוק קודם את הדף הקודם שאליו רוצים להעביר, ואת זה משתמש רגיל לא יכול לעשות.<br />
::ברובם ככולם של ערכי הסוגריים הערך קיים בשתי השמות ווצריך למחוק, ולכן רק מפעיל יכול. ואם זה "כל אימת שאתה פוגש", התרצה שאפגיש אותך עם כמה, או שאתה עסוק מידי?... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:50, ב' בתמוז ה'תשע"ז<br />
:::אם כבר אני מדבר עם כבודו: מה לדעתך עלי לעשות כדי לטפל באמור [[שיחה:עמוד ראשי#מחטף?|כאן]]? הדיון הזה חשוב לי מכדי שאתן לו לשקוע כמו כל הדיונים כאן, ולאידך אין לי כח להכנס כל יום כדי לעקוב אחריו. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:53, ב' בתמוז ה'תשע"ז<br />
<br />
== מספר הערות ==<br />
<br />
א.בהמשך לאתמול - יישר כוח עצום, ותוכל עכשיו להשוות בין הערך [[משתמש:קער אַ וועלט היינט!/תמונות וציורי רבותינו נשיאנו|תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]] ו[[הרש"ג]] לפני ואחרי ולראות הבדל עצום. כך, לעניות דעתי, צריך להראות כל ערך ארוך - מה[[תניא]] ועד ערכים על רביים (אגב, כאן אולי המקום לציין שמתאים להעלות את [http://chabad.info/news/%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%95-%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA/ תמונת התניא בערבית], ואולי למצוא גם תמונה מתאימה יותר לתמונה הראשית בערך ה[[תניא]]). ב. לגבי קובץ מפת ליובאוויטש (המופיע בערך על העיירה) - הנה לפני כמה שבועות התפרסמה בבית משיח התמונה בצבע (כבמקור), ואולי זה הזמן לפרוץ את החומות ולא להסתפק רק בתמונות מאינפו ופרוטל... ג. אך מזינים 'תקציר עריכה'? ד.בנוגע להכרעתך בשיחת [[אליהו בעל שם]] - הרי צריך למחוק את כל פסקת "יצירת הגולם" - שנעשתה ע"י אליהו בעל שם מחלם... ה.מהו עניין הציפור המתעופפת בדף המשתמש שלך?... ו.אם תוכל להוסיף תמונת כתובת הרבי בכתב ידו של אדמו"ר הריי"צ מ[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85029 כאן].--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 17:01, 25 בספטמבר 2017 (UTC)<br />
<br />
==הודעה חשובה==<br />
בעברי על השינויים האחרונים ראיתי שהיו כמה וכמה עריכות בערכי משפחת זלמנוב ואבלסקי, אין לי אפשרות כרגע לבדוק אותם, אולם אני מקווה שמישהו בודק את העניין (לדעתי יש לחסום את הערכים ההם לאנונימים). למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ"פ, לחיים!!! '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:19, 19 באוקטובר 2017 (UTC)<br />
:{{א|שף ויתיב}}, יש מצב שאתה עושה רשימה של הערכים האלו? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז באדר ה'תשע"ח 05:55, 4 במרץ 2018 (UTC)<br />
<br />
== הסתרה ==<br />
<br />
האם אתה יודע איך מסתירים גרסאות מדף השינויים אחרונים ומהסטוריית הערכים בגרסא החדשה? --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' י"ט באדר ה'תשע"ח, למניינם 08:39, 6 במרץ 2018 (UTC)<br />
:באמת רציתי לבקשך למחוק את הגירסה של המשתמש האחרון שמחקת. עכשיו אני מבין ששמת לב לזה. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 12:21, 6 במרץ 2018 (UTC)<br />
<br />
== תיבת ציטוט ==<br />
<br />
שלום שיע, מה שלומך? יש כאן אפשרות להוסיף פיסקה של ציטוט בצד העמוד (כמו שיש כאן [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%91_%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9E%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%A9])?<br />
--[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ה באדר ה'תשע"ח 09:42, 12 במרץ 2018 (UTC)<br />
:זה הכוונה? [[:תבנית:חלונית]]. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 12:25, 12 במרץ 2018 (UTC)<br />
::כן. תודה! --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ה באדר ה'תשע"ח 13:10, 12 במרץ 2018 (UTC)<br />
<br />
== שך ==<br />
<br />
למה אתם לא כותבים ערך על '''[[אליעזר מנחם מן שך]] מה בגלל שהוא לא היה חבדניק אז לא כותבים עליו ערך הוא היה רב והיה לו קשר עם הרבי לא משנה באיזה צד חיובי או שלילי [[משתמש:חחח|חחח]] - [[שיחת משתמש:חחח|שיחה]] 16:47, 3 באפריל 2018 (IST)<br />
:דעתי האישית היא שאין ליצור ערך כזה כיון שאיני רואה איזו תועלת יכולה לצמוח מכך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בניסן ה'תשע"ח 14:12, 4 באפריל 2018 (IST)<br />
:אחרי הכול היה לו קשר עם חב"ד אז למה לא לכתוב אותו???--[[משתמש:הרב שך|הרב שך]] - [[שיחת משתמש:הרב שך|שיחה]] 10:15, 5 באפריל 2018 (IST)<br />
:ומה הקשר "דעתי האישית" לי יש דעה שכן צריך לכתוב רני שואל אותך באופן אחר האים זה מתאים לערך או לא אני חושב שלכל מי שיש לו קשר עם חב"ד והוא היה דמות מפורסמת ראוי לערך!!! וזה לא קשור דעה אישית מה הדעה של '''חב"דפדיה''' ולא שלך!!! [[משתמש:הרב שך|הרב שך]] - [[שיחת משתמש:הרב שך|שיחה]] 10:19, 5 באפריל 2018 (IST)<br />
::את דעתי האישית התכוונתי לכתוב כתוספת לעיקר הדברים. רק כעת אני שם לב שלא כתבתי משום מה ואכתוב כעת: כבד את המקום ותקבל יחס הולם. כל עוד אתה משתמש בשמות משתמש פרובוקטיביים, אתה מלמד על מידת רצינותך. <br />
::קח בחשבון שמה שלוקח לך לעשות בדקה או בעשר דקות אני מוחק ומשחזר בשניה. <br />
::אציין עוד שניתן לזהות את מיקומך לפי כתובת האיי פיי שלך, והתנהגותך עשויה להוביל אותנו לנקוט בצעדים חריפים כגון פניה לספק האינטרנט שלך שיחסום אותך ו/או פניה למשטרה. אתה יכול ללמוד על מקרים שקרו בעבר [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%AA%D7%94#%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%92%D7%A9%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A0%D7%92%D7%93%D7%9D|כאן] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בניסן ה'תשע"ח 14:25, 8 באפריל 2018 (IST)<br />
<br />
שיע ק. החסיד! אין עליך<br />
<br />
== שלום ==<br />
<br />
בהמשך לשיחתנו באימייל, נרשמתי מחדש לאתר חב"דפדיה. - שלום - מנהל, סגן מנהל ראשי.<br />
<br />
אגב זכור לי כמה ערכים שהיו קיימים כאן בעבר, ומשום מה איני מוצאם, למשל על רבי [[חיים קריזווירט]] (עיין שמן ששון מחבריך) ועל רבי [[דוד פוברסקי]]. יש לך מושג מה קורה כאן? [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]] 08:51, 20 באפריל 2018 (IST)<br />
:החזרתי ההרשאות. לגבי הערכים, יכול להיות שהם נכתבו בתקופה הקרובה לשדרוג שבוצע כאן? כי בשדרוג נמחקו לצערנו עריכות שבוצעו תקופה מסוימת קודם השדרוג (לא זוכר בדיוק) --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באייר ה'תשע"ח 11:19, 20 באפריל 2018 (IST)<br />
מסתבר שבשדרוג השני נמחקו העריכות שהיו אחרי השדרוג הראשון--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - {{#בחר:קצר2<br />
|ארוך=במקרה הצורך, תוכלו ליצור איתי קשר במייל על ידי לחיצה {{קישור מייל|chabadped@gmail.com|כאן}}<br />
|קצר1=ניתן ליצור איתי קשר ב{{קישור מייל|chabadped@gmail.com|מייל}}<br />
|קצר2={{קישור מייל|chabadped@gmail.com|מייל}}<br />
|#default=<br />
}}. כעת,ז' באייר ה'תשע"ח, 16:52 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''<br />
<br />
== משחית סדרתי? ==<br />
<br />
[[משתמש:הרש"ב מלכיאלי]] השחית את הערך [[אורו של משיח (קעמפ)]] בפעם השניה (הסרת כל תוכן מהדף). שחזרתי את ההשחתה וכן שמתי לו תבנית אזהרה בדף שיחה. ולא באתי אלא להעיר [[מיוחד:תרומות/63.143.240.191|63.143.240.191]] 17:31, 20 באפריל 2018 (IST)<br />
:יש"כ. הוא גם תרם מעט תרומות קטנות מועילות אך אם יחזור על כך יחסם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' באייר ה'תשע"ח 19:24, 21 באפריל 2018 (IST)<br />
<br />
== תודה רבה ==<br />
<br />
אני מודה לך שהסרת את החסימה בע"ה אני אתרום לחבדפדיה כמה שאוכל תודה. [[מיוחד:תרומות/185.46.76.18|185.46.76.18]] 13:47, 4 במאי 2018 (IST)<br />
<br />
== הרב ישראל אריה לייב ==<br />
<br />
שלום לך אשמח שתיכנס ל[[שיחה:ישראל אריה לייב שניאורסון]] שם כתבתי ג' טענות בנוגע לתאריך לידתו ואני חושב שכדאי באמת לשנות את תאריך לידתו לתאריך האמיתי והמדויק תודה.--[[משתמש:עולם|עולם]] - [[שיחת משתמש:עולם|שיחה]] 13:53, 4 במאי 2018 (IST)<br />
:הגבתי שם, באיחור... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו באדר ב' ה'תשע"ט 16:59, 2 באפריל 2019 (IST)<br />
<br />
== משחית סדרתי! ==<br />
<br />
לתשומת ליבך היום הרש"ב מלכיאלי ממשיך בהשחתותיו החוזרות ונשנות ואני נאלץ כעת לשחזר את עריכותיו, אשמח אם תוכל לדאוג לענין כמו שדובר בדף השיחה שלך בפסקה 'משחית סדרתי?'--[[מיוחד:תרומות/212.76.96.160|212.76.96.160]] 14:05, 30 ביולי 2018 (IST)<br />
:נחסם, תודה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באב ה'תשע"ח 10:40, 31 ביולי 2018 (IST)<br />
== עזרה ==<br />
יחי המלך המשיח. שלום שיע. אני צריך את עזרתך. אני צריך חומר כתוב וערוך על בית חב"ד גוש קטיף לצורך עריכת תשורה.<br />
אגב, ישנם תמונות רבות שחסרות בערכים רבים, ואפשר בקלות להעלותן מהרשת. וכן ישנן תמונות שגויות (כמו בערך [[אברהם דוד מרוזוב]]) שמצויונות על שם אדם אחר. אשמח לקבל הרשאה להעלאת תמונות לשם המטרה הנ"ל. יחי המלך המשיח. {{שכח|מוישע זוכמיר}}<br />
:עניתי בדף שיחתך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באב ה'תשע"ח 10:59, 31 ביולי 2018 (IST)<br />
<br />
== מה השעה? ==<br />
<br />
כבר הערתי [[חב"דפדיה:בקשות ממפעילים|לפני מספר ימים]] על השעה הלא נכונה המופיעה באתר, שכן השעה הנכונה כעת היא 14:12! [[משתמש:ליובאוויטשער|ליובאוויטשער]] • [[שיחת משתמש:ליובאוויטשער|שיחה]] • י"ט באב ה'תשע"ח • 12:13, 31 ביולי 2018 (IST)<br />
:כברירת מחדל, השעון של חב"דפדיה הוא GMT, כלומר מפגר בשעתיים משעון ישראל (המכונה בלע"ז [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A5%27 שעון גריניץ']. ניתן לשנות את ברירת המחדל ב[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%AA#mw-prefsection-rendering העדפות] תחת הכותרת הפרש זמנים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באב ה'תשע"ח 13:02, 31 ביולי 2018 (IST)<br />
::'''יישר כח!''' אך למה זה כך? [[משתמש:ליובאוויטשער|ליובאוויטשער]] • [[שיחת משתמש:ליובאוויטשער|שיחה]] • י"ט באב ה'תשע"ח • 13:13, 31 ביולי 2018 (IST)<br />
:::כי התוכנה שלנו, נבנתה על ידי קרן ויקיפדיה, שהיא ארגון עולמי שעדיין לא מודע לכך שמרכז העולם עומד להיות תיכף ומיד בירושלים (כמובן לאחר ש-770 יגיע לשם) --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' באב ה'תשע"ח 10:24, 1 באוגוסט 2018 (IST)<br />
<br />
== חיים ריבקין ==<br />
<br />
עשיתי דף על ר' חיים ריבקין מכפר חב"ד ואני לא יודע בדיוק מה עושים בעניין של הכותרות,זה נמצא בקטגוריה חסידים מתקופת הרבי, בקיצור צריך לטפל בזה ואני צריך לקבל הרשאה על תמונה שלו<br />
ללא זכויות יוצרים <br />
כותרת הדף היא משתמש:שמיילך/טיוטה<br />
:ראשית ישר כח על תרומתך למיזם. העברתי את זה למרחב הראשי בערך [[חיים ריבקין]]. ונתתי לך הרשאות להעלאת תמונות. בהצלחה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד באלול ה'תשע"ח 22:31, 4 בספטמבר 2018 (IST)<br />
<br />
== אם אפשר ==<br />
<br />
את תוכל בבקשה להחליף לי את השם ל "משיח בכיכר"???--משיח בכיכר!!!!!!!!! 13:58, 4 בספטמבר 2018 (IST)<br />
:שלום רב, שם המשתמש 'משיח בכיכר' כבר תפוס. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד באלול ה'תשע"ח 22:27, 4 בספטמבר 2018 <br />
<br />
==זכויות יוצרים==<br />
בדף ברוך גופין צריך הרשאה לתמונה עם זכויות יוצרים סי או אל<br />
:לא זכיתי להבין כוונתך, אם כוונתך שאתה רוצה להעלות תמונה מCOL, עדיף שלא, אבל אפשרי אם אתה מציין את המקור. ראה גם ב [[חב"דפדיה:זכויות יוצרים#תמונות שמקורם באתרי אינטרנט]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א באדר א' ה'תשע"ט 21:03, 26 בפברואר 2019 (UTC)<br />
<br />
== שלום רב! ==<br />
<br />
באם ניתן לרוקן את הדף [[:קטגוריה:דפים מועמדים למחיקה|הזה]], וכן את הדף [[:קטגוריה:למחיקה מהירה|הזה]].<br />
<br />
בברכה. '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''<br />
:טיפלתי. תודה על הפניית תשומת ליבי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ז באדר ב' ה'תשע"ט 21:05, 3 באפריל 2019 (IST)<br />
<br />
==הרשאה==<br />
אוכל לקבל הרשאה להעלאת תמונות?<br />
<br />
--[[משתמש:נבחר|הפוך עולמות להתגלות!!!]] - [[שיחת משתמש:נבחר|שיחה]], 19:28, ו' בניסן, ה'תשע"ט 19:28, 11 באפריל 2019 (IST)<br />
:רוב שלומות, קיבלת, בהצלחה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' בניסן ה'תשע"ט 12:49, 12 באפריל 2019 (IST)<br />
::תודה, אך קיבלתי הרשאה שונה בה לא ניתן להעלות תמונות. המערכת כתבה שבכדי לקבל הרשאה יש להיות בקטגוריית משתמש ותיק או מפעיל מערכת.--[[משתמש:נבחר|הפוך עולמות להתגלות!!!]] - [[שיחת משתמש:נבחר|שיחה]], 20:24, ט' בניסן, ה'תשע"ט 20:24, 14 באפריל 2019 (IST)<br />
:::הורדה ההרשאה הקודמת אך עדיין לא ניתן להעלות תמונות.--[[משתמש:נבחר|הפוך עולמות להתגלות!!!]] - [[שיחת משתמש:נבחר|שיחה]], 15:52, י"ג בניסן, ה'תשע"ט 15:52, 18 באפריל 2019 (IST)<br />
::::{{א|נבחר}}, הרשאה להעלאת תמונות ניתנת אוטומטית אחר 4 ימים ו50 עריכות. אין אפשרות טכנית לזרז. אתה יכול לשלוח לי במייל ואעלה בינתיים.--'''[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] ● [[מיוחד:שליחת דואר למשתמש/Men770|מייל]]. כעת,י"ד בניסן ה'תשע"ט, 11:53 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''<br />
:::::{{א|Men770}} תודה, שכחתי את זה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו בניסן ה'תשע"ט 23:21, 20 באפריל 2019 (IST)<br />
<br />
== מנטר ==<br />
<br />
יש מצב לתת לי הרשאות של מנטר?<br />
<br />
פשוט אני ממילא עושה את זה, ואם אוכל לראות איזה עריכות מסומנות כנבדקו/לא נבדקו, זה יקל עלי מאוד את העבודה. '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 02:22, 9 במאי 2019 (IST)<br />
:ניסתי לתת לך, אבל אני מקבל הודעת שגיאה. אולי המתכנת היקר שלנו יוכל לעזור בזה. {{א|Men770}}, ניסיתי אח"כ לשנות הרשאות אצלי ועבר ללא בעיות, ניסתי לשנות את ההרשאות של שף ויתיב לקבוצות אחרות והתקבלה הודעת שגיאה לכל אחד מסוגי ההרשאות שניסיתי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' באייר ה'תשע"ט 22:15, 13 במאי 2019 (IST)<br />
::{{א|שיע.ק}} {{א|שף ויתיב}}, הבעייה טופלה. זו הייתה בעייה במייל שחוזרת מידי פעם.--'''[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] ● [[מיוחד:שליחת דואר למשתמש/Men770|מייל]]. כעת,ט' באייר ה'תשע"ט, 17:27 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''<br />
:::תודה רבה! --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' באייר ה'תשע"ט 08:43, 15 במאי 2019 (IST)<br />
<br />
== מערכת העלאת תמונות ==<br />
<br />
כפי ששמת לב כנראה מערכת ההעלאת התמונות מסובכת מאוד בחב"דפדיה.<br />
<br />
בעיה ששמתי לב אליה היא למשל העלאת תמונה בשעה שכבר היתה קיימת תמונה כזאת ונמחקה. המערכת פשוט לא נותנת אפשרות להעלות את התמונה והאפשרות היחידה היא "לוותר".<br />
<br />
בנוסף איני רואה אפשרות לשלב תמונה קיימת בתוך הערכים, ולחיצה על האייקון נותנת רק אפשרות להעלות תמונה חדשה. <br />
[[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 11:57, כ"ט באייר, ה'תשע"ט 11:57, 3 ביוני 2019 (IST)<br />
:עליכם השלם, מערכת התמונות אכן מורכבת אך ניתן ללמוד להשתמש בה בזמן קצר יחסית, ובכל מקרה כרגע זה לא בידינו לשנותה. לגבי הבעיה שהעלית, הפיתרון הוא פשוט, לשנות את שם התמונה. יש"כ על תרומותייך ובהצלחה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בסיוון ה'תשע"ט 18:32, 6 ביוני 2019 (IST)<br />
::הפיתרון אינו בר קיימא, מכיון שהמערכת מזהה את התמונה לפי תוכנה (אל תשאל אותי איך..) ולא לפי השם. את העצה שאמרת ניסיתי ולא עלתה בידי. --[[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 19:48, ג' בסיוון, ה'תשע"ט 19:48, 6 ביוני 2019 (IST)<br />
:::תרצה לשלוח אלי את התמונה במייל שאבדוק את זה? הכתובת היא shia.wik@ג'ימייל נקודה קום --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בסיוון ה'תשע"ט 22:26, 9 ביוני 2019 (IST)<br />
<br />
== חסימה ==<br />
<br />
נא לחסום משחית אנונימי מספר 31.168.141.20 הוא פותח סתם ערכים וא"א לשחזר אותם.<br />
:תודה להבא כדאי לשלוח לי מייל, shia.wik@ ג'ימייל נקודה קום. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בחשוון ה'תש"ף 18:29, 4 בנובמבר 2019 (UTC)<br />
<br />
== לא ראיתי ==<br />
<br />
לא ראיתי שהדף של הבקשות פעיל, אז אם יש אופציה לבקש ממך ישירות להכניס את הקישור [www.ravdori.co.il/stories/%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93-%D7%95%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8-%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F-%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F/ הזה] לערך על [[אהרן הלפרין]]? [[מיוחד:תרומות/112.119.169.181|112.119.169.181]] 10:04, 11 בדצמבר 2019 (UTC)<br />
:טופל. הצלחה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג בכסלו ה'תש"ף 18:02, 11 בדצמבר 2019 (UTC)<br />
<br />
== אתרים ==<br />
<br />
יישר כח על ההתייחסות.<br />
אתר זה: sites.google.com/site/bokss2 – בערך [[ספרי הרבי מליובאוויטש]];<br />
בקשר לאתר השני (s3.wasabisys.com) – לא ברור לי מהותו, אבל ברשימת ספרי רש"ב לוין (כאן: https://www.chabadlibrary.org/books/pdf/), לחיצה על רוב הספרים מובילה לאתר זה, וקישורים אלו פעילים. [[משתמש:א.ב. קיסר|א.ב. קיסר]] - [[שיחת משתמש:א.ב. קיסר|שיחה]], 00:35, כ"ח בכסלו, ה'תש"ף 00:35, 26 בדצמבר 2019 (UTC)<br />
<br />
==הרשאה==<br />
יחי המלך. יש"כ על הטיפול בבקשתי על ההרשאה להעלאת תמונות, אבל כפי מה הבנתי לא נתת לי את ההרשאה הנכונה, איני יכול להעלות תמונות. אשמח שתטפל בזה. [[מוישע זוכמיר]]<br />
<br />
== ריענון לא יזיק ==<br />
<br />
בהמשך לבקשת שינוי השם שכתבתי ב[[חב"דפדיה:בקשות ממפעילים]], חשבתי שמא לא יזיק איזה ריענון קטן של ביקור מפעיל שימחק את כל ערכי הזבל שב[[:קטגוריה:למחיקה מהירה|מחיקה מהירה]], ב[[:קטגוריה:דפים מועמדים למחיקה|מחיקה]], וגם ב[[:קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים שיש להבהיר את מעמדם|חשיבות]] יש הרבה שצריכים מחיקה (או שהתבנית מונחת עליהם שנתיים ואין קול ואין עונה, ולא יתעורר דיון, אז צריך להחליט למחוק את הערך או את התבנית). -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:04, כ"ב באדר ה'תש"ף<br />
:תודה על הפניה, יטופל בהמשך הערב בעז"ה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באדר ה'תש"ף 17:26, 21 במרץ 2020 (UTC)<br />
::#?<br />
::#בהערה 9 בערך [[הידורים וחומרות בפסח]] יש קישור שצריך להכניס, הבעיה שאפילו ב[[חב"דפדיה:בקשות ממפעיל מערכת|חב"דפדיה:בקשות ממפעיל מערכת]] הוא לא נותן לי להכניס אותו. מדובר בקובץ שנמצא [https://chabad.info/beis-medrash/470688/ בכתבה זו] בלינק "להורדת הקובץ". אודה לך אם תוכל ללחוץ על הלינק הנ"ל ולהכניסו כקישור בהערה 9 הנ"ל. תודה מראש. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 12:52, כ"ו באדר ה'תש"ף<br />
<br />
== [[תבנית:עץ אדמו"רי חב"ד]] ==<br />
<br />
[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A2%D7%A5_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=prev&oldid=318228 מאז העריכה הזו שלך] התבנית השתבשה, יש סיבה לזה? או לחזור לגירסא הקודמת? --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 20:15, 25 במרץ 2020 (UTC)</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A0%D7%99_%D7%A9%D7%A9%D7%95%D7%9F&diff=329781שיחת משתמש:מני ששון2020-03-23T12:11:55Z<p>יצחק ב: יצירת דף עם התוכן "{{בה}} --~~~~"</p>
<hr />
<div>{{בה}}<br />
--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 12:11, 23 במרץ 2020 (UTC)</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9A_(%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA)&diff=325809שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)2019-12-03T12:17:13Z<p>יצחק ב: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי= רב שכונה ב[[אילת]]|אחר=סבו, הרב שמעון בן ציון|ראו=[[שמעון בן-ציון אייזנבך]]}}<br />
[[קובץ:שמעון אייזנבך ורהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בשמחה משפחתית לצידו של ראש העיר]]<br />
[[קובץ:שלוחים אילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתמונה קבוצית של שלוחי הרבי בעיר על רקע בית חב"ד (שני משמאל), לצידו של [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[יצחק יוסף]]]] <br />
הרב '''שמעון בן ציון אייזנבך''' (יליד שנת [[תשכ"ג]], 1964) הוא רב שכונת השחמון ב[[אילת]] והשליח הרבי לעיר אילת.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בלימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] (משמאל) בעת ביקורו של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]]]<br />
[[קובץ:שמעון אייזנבך ישן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם מקורבים בחצר [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]]]]<br />
נולד ב[[שיכון חב"ד בירושלים]] ב[[כ"ד אלול]] [[תשכ"ג]] לאביו הרה"ג [[צבי אייזנבך]] ונקרא על שם סבו הרה"ג [[שמעון בן ציון אייזנבך]]. מצד סבתו הוא מתייחס למשפחת הילפרין - סלונים המעטירה ול{{ה|רבנית מנוחה רחל}}, כצאצא של [[אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
את שנותיו בישיבה גדולה עשה בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] למד אצל הרב החסיד ר' מענדל פוטרפס ובשנת [[תש"מ]] זכה בגורל שנערך על [[נסיעה לרבי]] ובמהלך הביקור בחצר הרבי זכה להיכנס ל[[יחידות]] פרטית בחדרו של הרבי, בה איחל לו הרבי: "תשפיע על חבריך המשתתפים בגורל שיהיו אמת’ע חסידים, און אמת’ע יראי שמים" [= תשפיע על חבריך שיהיו חסידים אמיתיים ויראי שמים אמיתיים].<br />
בשנת [[תשמ"ב]] יצא לשליחות בישיבת תות"ל קרית גת יחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה התבקש לסייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי{{הבהרה|ע"י מי נתבקש?, מה המקור לכך?}}. לאחר נישואיו עם מרת לאה בת הרב [[שמואל יהודה וינפלד]] (לימים מנהלת בית ספר חב"ד אילת ואחראית נשי ובנות חב"ד) שאל את הרבי מה עליו לעשות והרבי הורה לו להיכנס ללמוד ב[[כולל]] במשך שנתיים. עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי [[שליח הרבי]] ב[[אילת]] הרב [[ישראל גליצנשטיין]] להצטרף לשלוחי הרבי בעיר. המענה שהתקבל מהרבי - היה שעליו להיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודש, ולאחר התייעצות עם המשפיעים ר' [[מענדל פוטרפס]] ור’ [[זאב וולף קסלמן]] התקבלה ההחלטה לצאת לשליחות'.<br />
<br />
===פעילות ציבורית===<br />
[[File:הרב_אייזנבך_בשיחה_עם_הרב_יצחק_יוסף_2017-01-22_22-12.jpg|thumbnail|הרב אייזנבך בשיחה עם הרב [[יצחק יוסף]]]]<br />
<br />
במהלך השנים מונה ע"י רב העיר הרב הכט למנהל מוסדות חב"ד בעיר. ולאחר כמה שנים, הוקמה שכונת השחמון באילת, אז נבחר כרבה של השכונה החדשה, ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם תושבי המקום.<br />
<br />
הרב אייזנבך אהוד על ידי תושבי העיר, ולקראת יום הולדתו החמישים ארגנו בני הקהילה מסיבת הפתעה לכבודו בה השתתף גם ראש העיר{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=78243 ראש העיר בסוכת הרב אייזנבך לכבוד יום הולדתו] {{שטורעם}} כ"א [[תשרי]] תשע"ד.}}.<br />
<br />
לרב אייזנבך קאך גדול בלימוד הרמב"ם והוא תמיד הולך עם ספר הרמב"ם ביד כהוראת הרבי שכל חסידי חב"ד שיתמידו בלימוד הרמב"ם.<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''אביסל יידישקייט''' - יהדות על קצה המזלג. אוסף כתבות שפורסמו בעתון המקומי, אילת תשנ"ב<br />
*'''תרי"ג מצות''' - ספר לימוד לילדים המביא את עיקרי המצוות, בהוצאת מפעל תרי"ג מצות של [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]], [[ירושלים]] תש"נ<br />
*'''עיקרי החשבונות''' - ביאור להלכות קידוש החודש ללומדי [[הרמב"ם]] היומי, בהוצאת בית חב"ד אילת, תשס"ח<br />
"בזאת תבחנו"-מבחנים על הרמב"ם המשיך את צוואת אביו זצ"ל<br />
<br />
==משפחתו ==<br />
* בנו, השליח הרב מנחם מענדל, [[אילת]]<br />
*בנו , התמים' שניאור, [[אילת]]<br />
<br />
חתניו<br />
* ר' חיים זקלס [[משפיע]] בישיבת תות"ל ב[[אלעד]]<br />
* ר' אליעזר זוננפלד [[ר"מ]] בישיבת תות"ל באלעד <br />
* ר' לוי יצחק גרליצקי שליח הרבי בתל אביב <br />
* השליח ר' מנחם מענדל אשכנזי, אילת<br />
* גיסו הרב [[יוחנן בוטמן]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/25/319157206195.html מבתי אונגרין לאילת]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] לרגל חג השבועות<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אייזנבך, שמעון בן ציון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד אילת: אישים]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ג]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=325734זלמן טוביה אבלסקי2019-12-02T17:33:01Z<p>יצחק ב: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=ר' זלמן טובי' אבלסקי<br />
|תמונה=[[קובץ:אבלסקי.jpg|250px]]<br />
|כינוי=הרב אבלסקי<br />
|תיאור= השליח והרב הראשי למדינת מולדובה<br />
מלפנים: שליח [[אדמו"ר הריי"צ]] לרומניה, <br />
חבר הנהלות רשת אוהלי יוסף יצחק וצעירי חב"ד בארץ הקודש, <br />
ראשון השלוחים לעיר קרית גת.<br />
|תאריך לידה=[[כ"ו אדר]] א' [[תרפ"ז]]<br />
|מקום לידה=בעיר [[מוסקבה]] ב[[רוסיה]]<br />
|תאריך פטירה=[[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]]<br />
|מקום פטירה=קישינב, [[מולדובה]]<br />
|מקום פעילות=רוסיה, גרמניה, רומניה, ארץ הקודש, מולדובה<br />
|תפקידים נוספים=נשיא פדרציית הקהילות, שגריר הרבי לרומניה<br />
|רבותיו= הרבי מליובאוויטש, 'הבוידער רב', הרב אברהם אליהו פלאטקין, הרב ניסן נמנוב, הרב זלמן שמעון דבורקין<br />
<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו="תולדות המהר"ל" ו"תולדות בעל התניא"<br />
|השתייכות= חב"ד<br />
}}<br />
[[קובץ:זלמן אבלסקי ואדמור מסקולען.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב זלמן אבלסקי עם ה[[אדמו"ר]] מ[[סקולען]] ([[אייר]] [[תשע"א]])]]<br />
הרב '''זלמן טוביה הכהן אבלסקי''' ([[תרפ"ז]]-[[תשע"ד]]) כיהן כ[[שליח]] [[הרבי]] ו[[רב]]ה הראשי של [[מולדובה]] ונשיא פדרציית הקהילות היהודיות במולדובה. בצעירותו שימש כשליח [[אדמו"ר הריי"צ]] לרומניה, חבר הנהלת וממייסדי [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] חבר הנהלת [[צעירי חב"ד]] בארץ הקודש, וראשון השלוחים לעיר [[קרית גת]]. מונה על-ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על מדינת רומניה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב זלמן אבלסקי נולד לאביו הרב [[שמריהו אבלסקי|שמריהו]] ולאמו מרת נחמה רחל (בתו של הרב [[ישעיה זושא שובאוו]], ה'בוידער רב') בשנת [[תרפ"ז]] ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]], ולמד בישיבות [[תומכי תמימים]] מחתרתיות. לאחר שיצא מ[[רוסיה]] למד ב[[תומכי תמימים פאקינג]]. <br />
<br />
נשא את מרת לאה (לבית הורביץ).<br />
<br />
===בשליחות הריי"צ ברומניה===<br />
<br />
במהלך שהותו בישיבה בפאקינג קיבל הוראה מאדמו"ר הריי"צ לצאת בשליחות סודית לרומניה במטרה לסייע משם ליציאתם של יהודי רוסיה. שליחות זו הייתה כרוכה בסיכון רב והרבה מאד [[מסירות נפש]], בתנאים הקשים ביותר של [[רוסיה הקומוניסטית]]. זמן רב חיפשו אחריו השלטונות הסובייטים, ובניסים גדולים יצא משם בשלום.<br />
<br />
===בחצר סקולען===<br />
במשך זמן שליחותו ברומניה, ניהל אף את בית הילדים של חסידות סקולען בתקופות הקשות, והביא רבים מהם ל[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]].<br />
<br />
[[אליעזר זוסיא פורטוגל מסקולען|האדמו"ר מסקולען]] חיבב מאוד את "ר' זלמן דער ליובאוויטשער", כפי שכינה אותו, והטיל עליו משימות קשות הדורשות אחריות רבה, כגון אפיית [[מצות]] לכל היהודים וילדי בית היתומים, ניקוי ספריית האדמו"ר לקראת [[חג הפסח]], ועוד. בנוסף ל[[הפצת היהדות]] וה[[חסידות]] ושליחויות חשאיות מורכבות ומסוכנות.<br />
<br />
לבקשת האדמו"ר למד ר' זלמן עם בנו של האדמו"ר, רבי ישראל אברהם פרטיגול, גמרא ומפרשים. באותו זמן גם התעסקו יחד בהצלת אחינו בני ישראל. לימים מילא בנו את מקום אביו בהנהגת חסידות סקולען והיה לידיד חב"ד. <br />
<br />
[[הרבי]] התייחס לשליחות זו ב[[יחידות]] לבנו של האדמו"ר (האדמו"ר הנוכחי) רבי ישראל אברהם פרטיגול, ואמר: "בודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין [[ליובאוויטש]] וסקולען בפעולות שנעשו במדינה ההיא".<br />
<br />
בשנת תשע"א, ביקר האדמו"ר ב[[מוסדות חב"ד]] [[מולדובה]].<br />
<br />
==בעל הבית של מדינת רומניה==<br />
ב[[חג הסוכות]] [[תשל"א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי חג הסוכות, החל מהיום הראשון של החג, ועד לשמחת תורה.<br />
<br />
במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר אומות העולם מתאספים, צריכים גם יהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בעניני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.<br />
<br />
ב[[שמיני עצרת]] של אותה שנה בעת ה[[הקפות|הקפה]] הרביעית, [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|הקים הרבי]] "או"ם" משלו, בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על-פי תורה.<br />
<br />
הרב אבלסקי זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי כ"בעל הבית" על מדינת רומניה.<br />
<br />
חסידים משערים כי מינויו של הרב אבלסקי הוא בעקבות שליחות אדמו"ר הריי"צ ברומניה הקומוניסטית. <br />
הרבי מינה אותו ל"שגריר" רומניה למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות, והרבי ביקש מבנו הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] שיגיד לחיים בתור נציגו.<br />
<br />
==פעילות בארץ הקודש==<br />
<br />
בשנת [[תש"י]] נסע ל[[ארץ הקודש]]. בעקבות נסיעתו לארץ שלח הרבי מכתב ל[[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|אגודת חסידי חב"ד]] בו ביקש שידאגו לצרכיו בארץ. מיד כשהגיע לארץ החל לעבוד בארגון [[יד לאחים|הפעילים]] והתמנה לחבר הנהלת [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ו[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
===ממקימי ומייסדי ה'רשת'===<br />
ר' זלמן עזר להקמת רשת אהלי יוסף יצחק, תוך שהוא מנצל את קשריו במשרדי הממשלה, ועם מפקחים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות.<br />
<br />
במהלך השנים [[תשי"ב]]-[[תשי"ט]] שימש ר' זלמן כמנהל בבתי הספר שהקימה הנהלת הרשת ברחבי הארץ: זרנוגה, יפו וכפר סבא.<br />
<br />
מקומות אלו שימשו כמעברות בהם שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן ומארצות נוספות. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.<br />
<br />
על עבודותו בבתי הספר של הרשת, כתב לו הרבי מכתב מיוחד וציין את עבודותו כעבודת עבד נאמן.<br />
<br />
===שליח ומייסד קהילת חב"ד בקרית גת===<br />
בשנת [[תשי"ט]] יצא, בהוראת הרבי, ל[[שליח]]ות ב[[קרית גת]], ויסד בה קהילה ומוסדות חב"ד.<br />
<br />
גולת הכותרת של פעילותו היתה יסוד בית ספר חב"די וניהולו במשך עשרות שנים. בית הספר בהנהלתו זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, ובשיאו למדו בו שבע מאות תלמידים. בבית הספר פיתח הרב אבלסקי שיטה בשם "חינוך חברתי" שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת הרבי "עבודה בכוח עצמו". בנוסף לכך ייסד מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר.<br />
<br />
לאחר שהתגבשה קהילה חב"דית בעיר, הקים ר' זלמן את בית כנסת חב"ד המרכזי הראשון שם שימש כרב ו[[משפיע]].<br />
<br />
בשנת תשכ"ז הוקמה [[תומכי תמימים קרית גת|ישיבה]] בעיר, והרב אבלסקי שימש בה כחבר הנהלה, ומשפיע.<br />
<br />
הרב אבלסקי גם יזם את ליל הסדר הציבורי הראשון בארץ הקודש שנערך בקרית גת.<br />
<br />
===בכוח המשלח מברך יהודים===<br />
ב[[חודש שבט]] בשנת [[תשמ"ז]] במעמד [[חלוקת דולרים]], כשעבר הרב אבלסקי אמר לו [[הרבי]], "ברך יהודים, ואני אברכם". מאז החל להעניק ברכות, ויהודים רבים בכל מרחבי תבל מספרים על ניסים ונפלאות מברכותיו.<br />
<br />
===פעילות מטעם ארגון חמ"ה=== <br />
לאחר עליית יהודי ברית המועצות ארצה, ארגן הרב אבלסקי, יחד עם ארגון [[חמ"ה]], כינוסים ארציים ליהודים דוברי רוסית.<br />
<br />
==השליחות במולדובה==<br />
בקיץ [[תשמ"ט]] פנו אליו אנשי [[עזרת אחים]] וביקשוהו לנסוע לשליחות ל[[קישינב]] ו[[מולדובה]]. לאחר שהרבי נתן את הסכמתו וברכתו הוא נסע לשם. בשנת [[תשנ"ב]] כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לחבר בוועד ההנהלה.<br />
<br />
מכיוון שבזמן שבו הם נסעו לשם עדיין היה שלטון הקומוניסטים, היה זה מסוכן עבורו לשהות שם, אך הוא לא התפעל מכך ובטח בברכת הרבי, ופעל באופן גלוי ומלא.<br />
<br />
בראשית שנת [[תש"נ]] הוא פתח ישיבה, וכאשר ר' [[משה סלונים]] דיווח לרבי, ושאל באיזה שם לקרוא לישיבה האם 'אחי תמימים' או 'תומכי תמימים'? ענה הרבי: ויקרא שמה בישראל "ישיבת 'תומכי תמימים', ברכה והצלחה".<br />
<br />
===תהלוכת ל"ג בעומר - תש"נ===<br />
בשנת [[תש"נ]] הוא קיים [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ברחובה הראשי של העיר קישינב. דבר שהיווה תקדים, כיוון שעד אז הכינוסים נערכו בבתי הכנסת בשקט. ללא אישורים יצאו וצעדו ברחובה של עיר, כשהשלטונות לא יודעים כיצד להתמודד עם זה. לאחר מכן הוא כתב דו"ח מפורט לרבי, ונענה ש"נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה". בשנה שלאחר מכן - [[תשנ"א]] - החלו להתקיים תהלוכות [[ל"ג בעומר]] גם בעירים נוספות במדינות חבר העמים.<br />
<br />
===רב ראשי למולדובה===<br />
בט"ו בשבט ה'תשנ"א הוא התמנה להיות הרב הראשי במולדובה, בטקס ממלכתי נעשתה ההכתרה. במעמד נכחו ראש ממשלת הרפובליקה של מולדובה מר מירטשא דרוק, נציג משרד הדתות במדינה מר בורגין, נציג משרד החינוך מר וולאד קוביאקאוו וראשי הקהילות היהודיות מרחבי מולדובה, שבחרו בו, וכן נציגי קהילות ממקומות אחרים בברית המועצות.<br />
<br />
כחלק מפעולותיו כרב ראשי פעל לקריאת הרחוב בו נמצא בית הכנסת "רחוב חב"ד ליובאוויטש".<br />
<br />
===פעילות חב"ד ליובאוויטש מולדובה===<br />
{{ערך מורחב|מולדובה}}<br />
במהלך שנותיו במולדובה פיתח הרב אבעלסקי את הפעילות במדינה, והקים מוסדות רבים, בהם ישיבת תומכי תמימים, כולל, בתי ספר, גנים ועוד, כמו גם בתי חב"ד בערים נוספות.<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
*'''חוברות ופעולות'' - חוברות עבודה וערכות פעולה לבתי הספר של הרשת [[עברית]], [[תש"כ-תשמ"א]].<br />
*'''בת הש"ך'' - סיפור מופלא על בתו של השפתי כהן [[רוסית]], [[תשנ"א]].<br />
*'''ופרצת - הרבי מליובאוויטש'' - על מפעל השליחות של הרבי [[רוסית]], [[תשנ"ב]].<br />
*'''תולדות המהר"ל'' - סיפור תולדות המהר"ל מפראג [[רוסית]], [[תשנ"ד]].<br />
*'''משיח'' - זהות משיח - הרבי מליובאוויטש - על פי מקורת התורה [[עברית]] ו[[רוסית]], [[תשס"ח]].<br />
*'''אלטער רבי'' - תולדות ה[[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא [[רוסית]], [[תשע"ב]].<br />
<br />
==פטירתו==<br />
ביום שישי [[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]] היה צריך לעבור ניתוח והרופאים הודיעו לו כי אין ביכולתם להבטיח לו שיצליח להתעורר מההרדמה. הרב אבלסקי ניגש לשאול את הרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], וכך נפטר בדעה צלולה כשספר האגרות קודש בידיו.<br />
<br />
מסע הלוויתו החל במוצאי [[שבת קודש]] במקום שליחותו בקישינב מולדובה והמשיך ביום ראשון בארץ הקודש מ[[770 כפר חב"ד|770 בכפר חב"ד]], כשהוא עוצר ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]] ומשם המשיך לירושלים ונטמן בחלקת חב"ד שבהר הזיתים, ושם מנוחתו כבוד.<br />
<br />
==הנצחה==<br />
בחלוף ימי השבעה נערך בקישינב ערב קבלת פנים לבנו וממשיך דרכו הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]], והחלטות טובות בהתחזקות בשמירת תורה ומצוות לזכרו{{הערה|1={{קישור חבד אינפו|82874|מולדובה: ערב התעוררות וקבלת פנים לשליח החדש||{{תע|07/15/2014}}}}}}. <br />
<br />
ביום ה'שלושים' ובימים הסמוכים לו אורגנו כנסי זיכרון ועצרות התעוררות שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב<br />
ובבית הכנסת המרכזי בבכפר חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83158]}}. <br />
אירועים נוספים נערכו בבית הכנסת דישיבת הבוכרים בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי בקרית גת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83190]}}, ובבית הכנסת המרכזי בנצרת עילית{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83222]}}, בנוסף להתוועדויות חסידים ברחבי תבל, בהשתתפות בני משפחתו, תלמידיו, ועוד.<br />
באירועים חולקה חוברת בשם "וידום אהרון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83180]}}" ובה מכתבי ניחומים ופעולות שנעשו לזכותו עד לימי השלושים, בריכוז נכדו, הרב מנחם מענדל זלמנוב, ממשיך דרכו בשליחות הרבי.<br />
<br />
==פעולות לזכרו==<br />
* '''קרן ספרי קודש''' - עבור הקהילות היהודיות במולדובה וברחבי תבל.<br />
* '''דיי קעמפ''' [[גן ישראל מגדל העמק]] שפועל על ידי נכדיו למשפחת זלמנוב הוקדש השנה לעילוי נשמתו.<br />
* '''בית מדרש ע"ש הרז"א''' - בית מדרש ע"ש הרב זלמן אבלסקי, תוכנית לימודית בתורה בחסידות ובגאולה ומשיח, מוקם בימים אלו לסטודנטים הישראלים הלמדים במולדובה בעבר ובהווה, מתוך התאמה לסטודנטים בכל רחבי תבל.<br />
* '''חסיד בחזית''' - ביום השלושים של הרב אבלסקי יצא לאור קונטרס "חסיד בחזית" - קיצור מתולדות חייו של השליח, אשר חולק בנוסף לחוברת "וידום אהרון", באירועי השלושים שנערכו בבבית הכנסת הגדול בקישינב, בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד, בבית הכנסת דישיבת הבוכרים בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי בקרית גת, ובבית הכנסת המרכזי בנצרת עילית, בעריכת השליח הרב מענדי זלמנוב, נכדו של הרב הראשי למולדובה.<br />
* '''ספר תורה''' - כתיבת [[ספר תורה]] לזכות נשמתו.<br />
*בשנים האחרונות נערכו מעמדי תפילה מרכזיים ביום היארצייט בכ"ט סיון בהר הזיתים ירושלים, במעמד בני משפחתו, תלמידיו ומוקרי זכרו. כמו כן פעולות החלטות טובות בקרב יוצאי מדינות חבר העמים ומולדובה בארץ ובעולם, והתועדויות חסידים ברחבי תבל ובארץ הקודש, הבולטים מביניהם נערכו ב770, ירושלים, קישינב ומולדובה, כפר חב"ד, קרית גת, נצרת עילית, בית שמש ומגדל העמק ועוד.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
;בניו<br />
*הרב שמריהו אבלסקי - "ביקור חולים", [[בורו פארק]].<br />
*הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - ממשיך דרכו של אביו, השליח והרב הראשי למולדובה.<br />
*הרב [[משה אבלסקי]] - חבר הנהלת עזרת אחים ליהדות מולדובה.<br />
*הרב [[ישעיה זושא אבלסקי]] - מנהל [[עזרת אחים]] ליהדות קישינב ומולדובה.<br />
<br />
;חתניו<br />
*הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר [[צבאות השם בארץ הקודש]] ו[[ניידות חב"ד באה"ק]], [[נצרת עילית]].<br />
*הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] - מנהל [[בית חב"ד]] בשדה התעופה בן גוריון וחבר [[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], [[כפר חב"ד]].<br />
*הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי הרבי למגדל העמק, חבר הנהלת הישיבה ב[[נצרת עילית]], מפקח ויועץ כשרותי.<br />
<br />
;נכדיו<br />
*הרב [[מנחם מענדל זלמנוב]] - שליח הרבי לקוסטנאי, קזחסטן.<br />
*הרב שמואל זלמנוב - שליח הרבי, רכז פעולות עזרת אחים חב"ד ליובאוויטש במולדובה.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2349 טייערע ברידער!] - דברי הרב אבלסקי '''[[בית משיח]]''' גליון 530 {{לפ|}}<br />
*דובער פישמן, {{קישור חבד אינפו|72574|הרב זלמן אבלסקי: לשאת את המסר בגאון|{{תע|11/08/2012}}}} - מתוך שבועון '''[[בית משיח]]''' גליון 530.<br />
*{{קישור חבד אינפו|85615|התשורה "שליחות בחזית" ● להורדה||{{תע|01/04/2015}}}}<br />
{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:אבלסקי, זלמן טוביה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]<br />
[[קטגוריה:רבני מדינות]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]<br />
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:מנכ"לי רשת אוהלי יוסף יצחק]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]<br />
[[קטגוריה:משפחת שובאוו]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=325733זלמן טוביה אבלסקי2019-12-02T17:32:45Z<p>יצחק ב: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=ר' זלמן טובי' אבלסקי<br />
|תמונה=[[קובץ:אבלסקי.jpg|250px]]<br />
|כינוי=הרב אבלסקי<br />
|תיאור= השליח והרב הראשי למדינת מולדובה<br />
מלפנים: שליח [[אדמו"ר הריי"צ]] לרומניה, <br />
חבר הנהלות רשת אוהלי יוסף יצחק וצעירי חב"ד בארץ הקודש, <br />
ראשון השלוחים לעיר קרית גת.<br />
|תאריך לידה=[[כ"ו אדר]] א' [[תרפ"ז]]<br />
|מקום לידה=בעיר [[מוסקבה]] ב[[רוסיה]]<br />
|תאריך פטירה=[[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]]<br />
|מקום פטירה=קישינב, [[מולדובה]]<br />
|מקום פעילות=רוסיה, גרמניה, רומניה, ארץ הקודש, מולדובה<br />
|תפקידים נוספים=נשיא פדרציית הקהילות, שגריר הרבי לרומניה<br />
|רבותיו= הרבי מליובאוויטש, 'הבוידער רב', הרב אברהם אליהו פלאטקין, הרב ניסן נמנוב, הרב זלמן שמעון דבורקין<br />
<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו="תולדות המהר"ל" ו"תולדות בעל התניא"<br />
|השתייכות= חב"ד<br />
}}<br />
[[קובץ:זלמן אבלסקי ואדמור מסקולען.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב זלמן אבלסקי עם ה[[אדמו"ר]] מ[[סקולען]] ([[אייר]] [[תשע"א]])]]<br />
הרב '''זלמן טוביה הכהן אבלסקי''' ([[תרפ"ז]]-[[תשע"ד]]) כיהן כ[[שליח]] [[הרבי]] ו[[רב]]ה הראשי של [[מולדובה]] ונשיא פדרציית הקהילות היהודיות במולדובה. בצעירותו שימש כשליח [[אדמו"ר הריי"צ]] לרומניה, חבר הנהלת וממייסדי [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] חבר הנהלת [[צעירי חב"ד]] בארץ הקודש, וראשון השלוחים לעיר [[קרית גת]]. מונה על-ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על מדינת רומניה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב זלמן אבלסקי נולד לאביו הרב [[שמריהו אבלסקי|שמריהו]] ולאמו מרת נחמה רחל (בתו של הרב [[ישעיה זושא שובאוו]], ה'בוידער רב') בשנת [[תרפ"ז]] ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]], ולמד בישיבות [[תומכי תמימים]] מחתרתיות. לאחר שיצא מ[[רוסיה]] למד ב[[תומכי תמימים פאקינג]]. <br />
<br />
נשא את מרת לאה (לבית הורביץ).<br />
<br />
===בשליחות הריי"צ ברומניה===<br />
<br />
במהלך שהותו בישיבה בפאקינג קיבל הוראה מאדמו"ר הריי"צ לצאת בשליחות סודית לרומניה במטרה לסייע משם ליציאתם של יהודי רוסיה. שליחות זו הייתה כרוכה בסיכון רב והרבה מאד [[מסירות נפש]], בתנאים הקשים ביותר של [[רוסיה הקומוניסטית]]. זמן רב חיפשו אחריו השלטונות הסובייטים, ובניסים גדולים יצא משם בשלום.<br />
<br />
===בחצר סקולען===<br />
במשך זמן שליחותו ברומניה, ניהל אף את בית הילדים של חסידות סקולען בתקופות הקשות, והביא רבים מהם ל[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]].<br />
<br />
[[אליעזר זוסיא פורטוגל מסקולען|האדמו"ר מסקולען]] חיבב מאוד את "ר' זלמן דער ליובאוויטשער", כפי שכינה אותו, והטיל עליו משימות קשות הדורשות אחריות רבה, כגון אפיית [[מצות]] לכל היהודים וילדי בית היתומים, ניקוי ספריית האדמו"ר לקראת [[חג הפסח]], ועוד. בנוסף ל[[הפצת היהדות]] וה[[חסידות]] ושליחויות חשאיות מורכבות ומסוכנות.<br />
<br />
לבקשת האדמו"ר למד ר' זלמן עם בנו של האדמו"ר, רבי ישראל אברהם פרטיגול, גמרא ומפרשים. באותו זמן גם התעסקו יחד בהצלת אחינו בני ישראל. לימים מילא בנו את מקום אביו בהנהגת חסידות סקולען והיה לידיד חב"ד. <br />
<br />
[[הרבי]] התייחס לשליחות זו ב[[יחידות]] לבנו של האדמו"ר (האדמו"ר הנוכחי) רבי ישראל אברהם פרטיגול, ואמר: "בודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין [[ליובאוויטש]] וסקולען בפעולות שנעשו במדינה ההיא".<br />
<br />
בשנת תשע"א, ביקר האדמו"ר ב[[מוסדות חב"ד]] [[מולדובה]].<br />
<br />
==בעל הבית של מדינת רומניה==<br />
ב[[חג הסוכות]] [[תשל"א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי חג הסוכות, החל מהיום הראשון של החג, ועד לשמחת תורה.<br />
<br />
במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר אומות העולם מתאספים, צריכים גם יהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בעניני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.<br />
<br />
ב[[שמיני עצרת]] של אותה שנה בעת ה[[הקפות|הקפה]] הרביעית, [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|הקים הרבי]] "או"ם" משלו, בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על-פי תורה.<br />
<br />
הרב אבלסקי זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי כ"בעל הבית" על מדינת רומניה.<br />
<br />
חסידים משערים כי מינויו של הרב אבלסקי הוא בעקבות שליחות אדמו"ר הריי"צ ברומניה הקומוניסטית. <br />
הרבי מינה אותו ל"שגריר" רומניה למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות, והרבי ביקש מבנו הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] שיגיד לחיים בתור נציגו.<br />
<br />
==פעילות בארץ הקודש==<br />
<br />
בשנת [[תש"י]] נסע ל[[ארץ הקודש]]. בעקבות נסיעתו לארץ שלח הרבי מכתב ל[[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|אגודת חסידי חב"ד]] בו ביקש שידאגו לצרכיו בארץ. מיד כשהגיע לארץ החל לעבוד בארגון [[יד לאחים|הפעילים]] והתמנה לחבר הנהלת [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ו[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
===ממקימי ומייסדי ה'רשת'===<br />
ר' זלמן עזר להקמת רשת אהלי יוסף יצחק, תוך שהוא מנצל את קשריו במשרדי הממשלה, ועם מפקחים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות.<br />
<br />
במהלך השנים [[תשי"ב]]-[[תשי"ט]] שימש ר' זלמן כמנהל בבתי הספר שהקימה הנהלת הרשת ברחבי הארץ: זרנוגה, יפו וכפר סבא.<br />
<br />
מקומות אלו שימשו כמעברות בהם שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן ומארצות נוספות. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.<br />
<br />
על עבודותו בבתי הספר של הרשת, כתב לו הרבי מכתב מיוחד וציין את עבודותו כעבודת עבד נאמן.<br />
<br />
===שליח ומייסד קהילת חב"ד בקרית גת===<br />
בשנת [[תשי"ט]] יצא, בהוראת הרבי, ל[[שליח]]ות ב[[קרית גת]], ויסד בה קהילה ומוסדות חב"ד.<br />
<br />
גולת הכותרת של פעילותו היתה יסוד בית ספר חב"די וניהולו במשך עשרות שנים. בית הספר בהנהלתו זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, ובשיאו למדו בו שבע מאות תלמידים. בבית הספר פיתח הרב אבלסקי שיטה בשם "חינוך חברתי" שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת הרבי "עבודה בכוח עצמו". בנוסף לכך ייסד מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר.<br />
<br />
לאחר שהתגבשה קהילה חב"דית בעיר, הקים ר' זלמן את בית כנסת חב"ד המרכזי הראשון שם שימש כרב ו[[משפיע]].<br />
<br />
בשנת תשכ"ז הוקמה [[תומכי תמימים קרית גת|ישיבה]] בעיר, והרב אבלסקי שימש בה כחבר הנהלה, ומשפיע.<br />
<br />
הרב אבלסקי גם יזם את ליל הסדר הציבורי הראשון בארץ הקודש שנערך בקרית גת.<br />
<br />
===בכוח המשלח מברך יהודים===<br />
ב[[חודש שבט]] בשנת [[תשמ"ז]] במעמד [[חלוקת דולרים]], כשעבר הרב אבלסקי אמר לו [[הרבי]], "ברך יהודים, ואני אברכם". מאז החל להעניק ברכות, ויהודים רבים בכל מרחבי תבל מספרים על ניסים ונפלאות מברכותיו.<br />
<br />
===פעילות מטעם ארגון חמ"ה=== <br />
לאחר עליית יהודי ברית המועצות ארצה, ארגן הרב אבלסקי, יחד עם ארגון [[חמ"ה]], כינוסים ארציים ליהודים דוברי רוסית.<br />
<br />
==השליחות במולדובה==<br />
בקיץ [[תשמ"ט]] פנו אליו אנשי [[עזרת אחים]] וביקשוהו לנסוע לשליחות ל[[קישינב]] ו[[מולדובה]]. לאחר שהרבי נתן את הסכמתו וברכתו הוא נסע לשם. בשנת [[תשנ"ב]] כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לחבר בוועד ההנהלה.<br />
<br />
מכיוון שבזמן שבו הם נסעו לשם עדיין היה שלטון הקומוניסטים, היה זה מסוכן עבורו לשהות שם, אך הוא לא התפעל מכך ובטח בברכת הרבי, ופעל באופן גלוי ומלא.<br />
<br />
בראשית שנת [[תש"נ]] הוא פתח ישיבה, וכאשר ר' [[משה סלונים]] דיווח לרבי, ושאל באיזה שם לקרוא לישיבה האם 'אחי תמימים' או 'תומכי תמימים'? ענה הרבי: ויקרא שמה בישראל "ישיבת 'תומכי תמימים', ברכה והצלחה".<br />
<br />
===תהלוכת ל"ג בעומר - תש"נ===<br />
בשנת [[תש"נ]] הוא קיים [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ברחובה הראשי של העיר קישינב. דבר שהיווה תקדים, כיוון שעד אז הכינוסים נערכו בבתי הכנסת בשקט. ללא אישורים יצאו וצעדו ברחובה של עיר, כשהשלטונות לא יודעים כיצד להתמודד עם זה. לאחר מכן הוא כתב דו"ח מפורט לרבי, ונענה ש"נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה". בשנה שלאחר מכן - [[תשנ"א]] - החלו להתקיים תהלוכות [[ל"ג בעומר]] גם בעירים נוספות במדינות חבר העמים.<br />
<br />
===רב ראשי למולדובה===<br />
בט"ו בשבט ה'תשנ"א הוא התמנה להיות הרב הראשי במולדובה, בטקס ממלכתי נעשתה ההכתרה. במעמד נכחו ראש ממשלת הרפובליקה של מולדובה מר מירטשא דרוק, נציג משרד הדתות במדינה מר בורגין, נציג משרד החינוך מר וולאד קוביאקאוו וראשי הקהילות היהודיות מרחבי מולדובה, שבחרו בו, וכן נציגי קהילות ממקומות אחרים בברית המועצות.<br />
<br />
כחלק מפעולותיו כרב ראשי פעל לקריאת הרחוב בו נמצא בית הכנסת "רחוב חב"ד ליובאוויטש".<br />
<br />
===פעילות חב"ד ליובאוויטש מולדובה===<br />
{{ערך מורחב|מולדובה}}<br />
במהלך שנותיו במולדובה פיתח הרב אבעלסקי את הפעילות במדינה, והקים מוסדות רבים, בהם ישיבת תומכי תמימים, כולל, בתי ספר, גנים ועוד, כמו גם בתי חב"ד בערים נוספות.<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
*'''חוברות ופעולות'' - חוברות עבודה וערכות פעולה לבתי הספר של הרשת [[עברית]], [[תש"כ-תשמ"א]].<br />
*'''בת הש"ך'' - סיפור מופלא על בתו של השפתי כהן [[רוסית]], [[תשנ"א]].<br />
*'''ופרצת - הרבי מליובאוויטש'' - על מפעל השליחות של הרבי [[רוסית]], [[תשנ"ב]].<br />
*'''תולדות המהר"ל'' - סיפור תולדות המהר"ל מפראג [[רוסית]], [[תשנ"ד]].<br />
*'''משיח'' - זהות משיח - הרבי מליובאוויטש - על פי מקורת התורה [[עברית]] ו[[רוסית]], [[תשס"ח]].<br />
*'''אלטער רבי'' - תולדות ה[[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא [[רוסית]], [[תשע"ב]].<br />
<br />
==פטירתו==<br />
ביום שישי [[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]] היה צריך לעבור ניתוח והרופאים הודיעו לו כי אין ביכולתם להבטיח לו שיצליח להתעורר מההרדמה. הרב אבלסקי ניגש לשאול את הרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], וכך נפטר בדעה צלולה כשספר האגרות קודש בידיו.<br />
<br />
מסע הלוויתו החל במוצאי [[שבת קודש]] במקום שליחותו בקישינב מולדובה והמשיך ביום ראשון בארץ הקודש מ[[770 כפר חב"ד|770 בכפר חב"ד]], כשהוא עוצר ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]] ומשם המשיך לירושלים ונטמן בחלקת חב"ד שבהר הזיתים, ושם מנוחתו כבוד.<br />
<br />
==הנצחה==<br />
בחלוף ימי השבעה נערך בקישינב ערב קבלת פנים לבנו וממשיך דרכו הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]], והחלטות טובות בהתחזקות בשמירת תורה ומצוות לזכרו{{הערה|1={{קישור חבד אינפו|82874|מולדובה: ערב התעוררות וקבלת פנים לשליח החדש||{{תע|07/15/2014}}}}}}. <br />
<br />
ביום ה'שלושים' ובימים הסמוכים לו אורגנו כנסי זיכרון ועצרות התעוררות שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב<br />
ובבית הכנסת המרכזי בבכפר חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83158]}}. <br />
אירועים נוספים נערכו בבית הכנסת דישיבת הבוכרים בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי בקרית גת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83190]}}, ובבית הכנסת המרכזי בנצרת עילית{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83222]}}, בנוסף להתוועדויות חסידים ברחבי תבל, בהשתתפות בני משפחתו, תלמידיו, ועוד.<br />
באירועים חולקה חוברת בשם "וידום אהרון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83180]}}" ובה מכתבי ניחומים ופעולות שנעשו לזכותו עד לימי השלושים, בריכוז נכדו, הרב מנחם מענדל זלמנוב, ממשיך דרכו בשליחות הרבי.<br />
<br />
==פעולות לזכרו==<br />
* '''קרן ספרי קודש''' - עבור הקהילות היהודיות במולדובה וברחבי תבל.<br />
* '''דיי קעמפ''' [[גן ישראל מגדל העמק]] שפועל על ידי נכדיו למשפחת זלמנוב הוקדש השנה לעילוי נשמתו.<br />
* '''בית מדרש ע"ש הרז"א''' - בית מדרש ע"ש הרב זלמן אבלסקי, תוכנית לימודית בתורה בחסידות ובגאולה ומשיח, מוקם בימים אלו לסטודנטים הישראלים הלמדים במולדובה בעבר ובהווה, מתוך התאמה לסטודנטים בכל רחבי תבל.<br />
* '''חסיד בחזית''' - ביום השלושים של הרב אבלסקי יצא לאור קונטרס "חסיד בחזית" - קיצור מתולדות חייו של השליח, אשר חולק בנוסף לחוברת "וידום אהרון", באירועי השלושים שנערכו בבבית הכנסת הגדול בקישינב, בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד, בבית הכנסת דישיבת הבוכרים בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי בקרית גת, ובבית הכנסת המרכזי בנצרת עילית, בעריכת השליח הרב מענדי זלמנוב, נכדו של הרב הראשי למולדובה.<br />
* '''ספר תורה''' - כתיבת [[ספר תורה]] לזכות נשמתו.<br />
*בשנים האחרונות נערכו מעמדי תפילה מרכזיים ביום היארצייט בכ"ט סיון בהר הזיתים ירושלים, במעמד בני משפחתו, תלמידיו ומוקרי זכרו. כמו כן פעולות החלטות טובות בקרב יוצאי מדינות חבר העמים ומולדובה בארץ ובעולם, והתועדויות חסידים ברחבי תבל ובארץ הקודש, הבולטים מביניהם נערכו ב770, ירושלים, קישינב ומולדובה, כפר חב"ד, קרית גת, נצרת עילית, בית שמש ומגדל העמק ועוד.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
;בניו<br />
*הרב שמריהו אבלסקי - "ביקור חולים", [[בורו פארק]].<br />
*הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - ממשיך דרכו של אביו, השליח והרב הראשי למולדובה.<br />
*הרב [[משה אבלסקי]] - חבר הנהלת עזרת אחים ליהדות מולדובה.<br />
*הרב [[ישעיה זושא אבלסקי]] - מנהל [[עזרת אחים]] ליהדות קישינב ומולדובה.<br />
<br />
;חתניו<br />
*הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר [[צבאות השם בארץ הקודש]] ו[[ניידות חב"ד באה"ק]], [[נצרת עילית]].<br />
*הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] - מנהל [[בית חב"ד]] בשדה התעופה בן גוריון וחבר [[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], [[כפר חב"ד]].<br />
*הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי הרבי למגדל העמק, חבר הנהלת הישיבה ב[[נצרת עילית]], מפקח ויועץ כשרותי.<br />
<br />
;נכדיו<br />
*הרב [[מנחם מענדל זלמנוב]] - שליח הרבי לקוסטנאי, קזחסטן.<br />
*הרב [[שמואל זלמנוב]] - שליח הרבי, רכז פעולות עזרת אחים חב"ד ליובאוויטש במולדובה.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2349 טייערע ברידער!] - דברי הרב אבלסקי '''[[בית משיח]]''' גליון 530 {{לפ|}}<br />
*דובער פישמן, {{קישור חבד אינפו|72574|הרב זלמן אבלסקי: לשאת את המסר בגאון|{{תע|11/08/2012}}}} - מתוך שבועון '''[[בית משיח]]''' גליון 530.<br />
*{{קישור חבד אינפו|85615|התשורה "שליחות בחזית" ● להורדה||{{תע|01/04/2015}}}}<br />
{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:אבלסקי, זלמן טוביה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]<br />
[[קטגוריה:רבני מדינות]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]<br />
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:מנכ"לי רשת אוהלי יוסף יצחק]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]<br />
[[קטגוריה:משפחת שובאוו]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9&diff=325492אלעזר ליפש2019-11-24T19:53:18Z<p>יצחק ב: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אלעזר ליפש.PNG|שמאל|ממוזער|250px|ר' אלעזר ליפש בשיעור ב[[בית מנחם]]]]<br />
[[קובץ:אלעזר ליפש2.png|ממוזער|הרב ליפש בצעירותו]]<br />
ר' '''אלעזר ליפש''' ([[תרפ"ט]], 1929 - [[כ"ו תשרי]] [[תש"פ]], 2019) היה תושב [[כפר חב"ד]] שעסק במסירת שיעורים קבועים לאוכלוסייה המקומית המבוגרת. בעבר שימש כ[[משפיע]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] ב[[ראשון לציון]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיר סווערש ב[[פולין]] ב[[כ"ג שבט]] [[תרפ"ט]] לר' [[יוסף יהודה ליפש|יוסף יהודה]] ועטיל{{הערה|אמו היתה דודתו של הרב כץ ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד, אחות אביו.}} ליפש, שהיו חסידים של האדמו"ר מראדזין, ר' יוסף מרדכי אלעזר, 'בעל התכלת'.<br />
<br />
בתקופת ה[[מלחמת העולם השניה|מלחמה]] ברחו מהנאצים ועברו לצידה הרוסי של הגבול (ל[[קזאן]]), ובקיץ תש"א שלח אותם סטלין עם כל היהודים הפולנים לאוראל שבסיביר, שם נפטר אימו ושם חגג את הבר מצוה שלו. בתש"ו יצאו מרוסיה, והגיעו ל[[פוקינג]] - שם נכנס הוא וכל אחיו ללמוד בישיבת תומכי תמימים (שנוסד לחסידי חב"ד שיצאו מרוסיה בבריחה הידועה עם העשאלונים) שם למד אצל ר' ישראל נעוולער, ונהפך לחסיד חב"ד. בשנת תש"ח עברו עם הרבה מחסידי חב"ד לפריז, שם למד אצל ר' ניסן בברינוא ובשנת תש"ט עברו ל[[ארץ ישראל]] בהוראתו של הרבי הריי"צ, אליה הגיע עם משפחתו בתאריך ד' ניסן. <br />
<br />
בהגיעם לארץ, והוא כבר כבן 20, נכנס ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] ב[[תל אביב]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]] ור' [[חיים שאול ברוק]]. כאשר ר' חיים שאול פתח את ישיבת אחי תמימים בראשון לציון הוא לקח אותו להיות הר"מ הראשון בישיבה, בעודו בחור.<br />
<br />
בשנת [[תשי"ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו רבקה, בתו של החסיד ר' [[יהודה שמוטקין]], וקבע את מגוריו ב[[בני ברק]]. בעקבות הוראה מהרבי, עבר בתשכ"א להתגורר בכפר חב"ד, שם התגורר עד לפטירתו.<br />
<br />
עוד בבחרותו בשנת [[תשי"ד]] הקים את סניף [[צעירי חב"ד]] ב[[בני ברק]] וניהלו במשך כמה שנים.<br />
<br />
בשנות הלמ"דים עבר לעבוד יחד עם חמיו בחנות תשמישי הקדושה שבבעלותו ברחוב אלנבי בתל אביב. בד בבד, החל למסור שיעורים קבועים ב[[הלכה]], [[גמרא]] ו[[חסידות]] ב[[בית הכנסת]] [[בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
הוא היה ה'זוכה בגורל' מתושבי כפר חב"ד לנסוע לרבי לתשרי תש"כ ותשכ"ה. <br />
<br />
נפטר בבוקר יום שישי [[כ"ו תשרי]] [[תש"פ]], והובא למנוחות עוד באותו יום בבית החיים באחיעזר, הסמוך לכפר חב"ד.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
;אחיו<br />
* ר' [[אורי עזרא ליפש]], עסקן חב"די, וממקימי [[רשת אוהלי יוסף יצחק]]<br />
* ר' [[צבי הירש ליפש]]<br />
* ר' ישעיהו ליפש (שעיה) כפר חב"ד<br />
* ר' [[יהושע (שייע) ליפש]]<br />
* ר' [[משה ליפש]], [[כפר חב"ד]]<br />
<br />
* מרת רחל גלזמן, אשת ר' [[שלום בער גלזמן]]<br />
<br />
;בניו<br />
* ר' [[יצחק ליפש]], [[שליח]] ומנהל סניף [[צא"ח]] ב[[צפת]].<br />
* ר' [[אורי מרדכי ליפש]], שליח ב[[בני ברק]].<br />
* ר' [[יוסף ליפש]] - [[שליח]] ומנהל [[בית חב"ד]] בקרית אליעזר, [[חיפה]].<br />
* ר' [[דובער משה ליפש]] - סופר סת"ם ב[[נצרת עלית]].<br />
<br />
;בנותיו<br />
* מרת חיענא זלצמן אשת ר' [[יוסף יצחק זלצמן]] שליח ורב קהילת יוצאי [[רוסיה]] ב[[טורונטו]], [[קנדה]].<br />
* מרת עטיל ברקוביץ' אשת ר' [[שלמה זלמן ברקוביץ']] שליח ורב קהילת חב"ד ב[[ראש פינה]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*ישראל לפידות, '''[http://www.scribd.com/doc/240303324/943 הזוכה בגורלות]''', סיפור חייו של הרב ליפש משולב בפרקי זכרונות מ[[הרבנית חנה]] {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 943 עמוד 44 ואילך <br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל: ליפש אלעזר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ליפש]]</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A4%D7%91%D7%96%D7%A0%D7%A8&diff=325491יצחק שלמה פבזנר2019-11-24T19:46:59Z<p>יצחק ב: /* משפחתו */ זה לא אותו אחד...</p>
<hr />
<div>הרב '''יצחק שלמה פבזנר''' ([[י"ז אדר]] [[תרפ"ט]]-[[י"ד אלול]] [[תשמ"ה]]) היה למדן חסיד חב"ד, תושב שכונת [[בית וגן]] ב[[ירושלים]], בוגר ישיבות תומכי תמימים ועורך המפתחות לסדרת הספרים [[שדי חמד (ספר)|שדי חמד]] בהוראת הרבי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י"ז אדר]] [[תרפ"ט]] ב[[מינסק]] לאביו הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] ואלטא .<br />
נקרא שמו על שם סבו הרב [[יצחק שלמה הילביץ']]<br />
בשבט [[תש"י]] היגר ל[[ארצות הברית]] עם מספר תמימים, וב[[ד' שבט]] נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] יחד עם השלושה שהגיעו איתו (ר' [[שלום מרוזוב]], ר' [[דובער יוניק]] ור' [[גדליה קארף]]), והיה אחד מהאחרונים שזכו להיכנס ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר הריי"צ לפני [[הסתלקות]]ו.<br />
<br />
עם הגעתו, נכנס ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] והתבלט עד מהרה כאחד מהבחורים השקדנים והלמדנים בישיבה, ובעקבות כך הטיל עליו הרבי לערוך יחד עם הרב [[שלום מענדל סימפסון]] את ה'מפתחות' לסדרת [[שדי חמד]] שהודפסה באותה שעה על ידי [[קה"ת]].<br />
<br />
נישא עם רעייתו מרת שושנה רייזל בת הרב שלום הורביץ, עלה לארץ הקודש ודר בשכונת בית וגן ב[[ירושלים]] עד לפטירתו בשבת "כי תצא" [[י"ד אלול]] [[תשמ"ה]], נטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אשתו מרת שושנה נפטרה כ' [[אייר]] [[תשע"ד]].<br />
*אחיו הרב [[הלל פבזנר]]<br />
*בנו הרב אברהם ברוך פבזנר ביתר <br />
*בנו הרב שלום דובער קראון הייטס<br />
*בנו הרב שניאור זלמן פבזנר מגדל העמק <br />
*בתו מרת יהודית קרביצקי (אשת הרב שמואל) קראון הייטס<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.col.org.il/pics/inbox/5959589_5130993.pdf ימים מקדם]''' - מכתבים ששלח לאחיו בתקופת לימודיו ב-770 {{PDF}}{{COL}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:פבזנר, יצחק שלמה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A2%D7%A5_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=323957שיחת תבנית:עץ אדמו"רי חב"ד2019-09-06T00:22:56Z<p>יצחק ב: </p>
<hr />
<div>לפחות נשות רבותינו זי"ע היו צריכות להיקרא 'הרבנית'. ---[[משיח]] נאו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]]''' - י"א באב ה'תשע"ג -<br />
:חובה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א באב ה'תשע"ג 21:05, 18 ביולי 2013 (UTC)<br />
::ויישר כוח גדול על ההשקעה! אני מתאר לעצמי כמה זמן זה לקח לך... • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א באב ה'תשע"ג 21:05, 18 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::אכן תבנית מדהימה. 2 שאלות. א. האם אפשר לסדר כך שהרביים יופיעו מימין לרבניות ולא משמאלם, זה לא מכובד לענ"ד. ב. מדוע בריבוע היוצא מ[[חיים אברהם שניאורי]], יש סימן ?, בערך עליו מצויינים שמות 2 בניו: הב ברוך שמואל שניאורסון (נכד אדמו"ר הזקן), הרב דובער שניאורסון. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בתשרי ה'תשע"ד 13:23, 8 בספטמבר 2013 (UTC)<br />
<br />
== בעיה בתבנית ==<br />
<br />
עוד מישהו רואה שורות מובלעות זו בתוך זו? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ח באייר ה'תשע"ד, למניינם 18:08, 18 במאי 2014 (UTC)<br />
:אצלי על חלק מהטקסט מופיעים קווים שחורים שמסתירים אותו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באייר ה'תשע"ד 11:45, 19 במאי 2014 (UTC)<br />
::צריך לבקש משנוזל שיסדר את זה. [[מיוחד:תרומות/24.228.94.152|24.228.94.152]] 12:41, 19 במאי 2014 (UTC)<br />
:::[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] ואני עם אותה בעיה--[[משתמש:שלמה חיים|שלימער]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|כל היום היא שיחתי]] [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] 13:09, 19 במאי 2014 (UTC)<br />
<br />
== צורת התבנית ==<br />
<br />
אני מציע לשנות את התבנית ההזויה הזו למשהו פשוט יותר, בלי צבעים, חיצים, הערות וביאורים, רק תיבה '''קטנה''' עם שמות. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 10:07, כ"ו באייר, ה'תשע"ט 10:07, 31 במאי 2019 (IST)<br />
<br />
== למה התבנית ניראת ככה?? ==</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=315862משה פרידמן2018-09-05T08:04:29Z<p>יצחק ב: הוספת תמונה</p>
<hr />
<div>{{קובץ|הרב משה פרידמן}}<br />
[[קובץ:משה פרידמן אצל הרבי.jpg|ממוזער|הרב פרידמן עובר ב[[חלוקת דולרים]] אצל הרבי מלך המשיח]]<br />
הרב '''משה פרידמן''' ([[ט"ו שבט]] [[תשי"ט]]-[[כ"ב תמוז]] [[תשע"ו]]) היה [[שליח]] [[הרבי]] בעיר באיה–בלנקה ב[[ארגנטינה]], תלמיד חכם בעל שיעור קומה, שנמנה על עורכי הספרים [[מראי מקומות לספר משנה תורה]] ו'[[ספר הליקוטים]]' של [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ט"ו שבט]] [[תשי"ט]] ב[[ירושלים]] לאביו ר' [[עקיבא יוסף פרידמן]] ולאמו מרת ציפורה (חנה פייגא).<br />
<br />
בילדותו היה משלושת התלמידים הראשונים ב[[תלמוד תורה תורת אמת (ירושלים)|תלמוד תורה תורת אמת]] שאיתם נוסד בית הספר, ובצעירותו למד במוסדות החינוך החב"דיים 'תורת אמת' בירושלים, ובעודו בחור נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] על מנת ללמוד בקרבת מקום לחצר הרבי ולזכות לשהות במחיצתו לעיתים קרובות.<br />
<br />
לאחר סיום מסלול לימודיו במוריסטון, נסע ל[[התלמידים השלוחים|שנת שליחות]] בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ב[[קנדה]], ולאחריה נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], כשבאותן שנים נטל חלק בעבודת העריכה בהוצאה לאור של '[[ספר הליקוטים]]' מ[[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
בחורף של שנת [[תשד"מ]] התחתן עם רעייתו מרת שרה, בתו של הרב [[יהודה לייב אלבסקי]] משלוחי הרבי לאוהיו, ולאחרי החתונה נכנס ללמוד ב[[כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי]] למשך שנה אחת, במהלכה התבקש לעמוד בראש צוות העריכה וההוצאה לאור של הספר 'מראי מקומות לרמב"ם' שהרבי הורה לחברי הכולל להוציא לאור.<br />
<br />
בעקבות בקשתו של שליח הרבי ב[[ארגנטינה]] הרב [[צבי גרינבלאט]], הצטרף בשנת [[תשמ"ה]] לשלוחי הרבי במדינה, ונשלח לשמש כרב הקהילה היהודית בעיר באיה–בלנקה בהסכמת וברכת הרבי, אך מיד עם הגעתו לעיר נדחה על ידי חברי הקהילה בשל אמונתו האדוקה, והוא התבסס במקום בעזרת מספר יהודים מחברי הקהילה שנחלצו לעזרתו.<br />
<br />
במהלך השנים הצליח להרחיב את פעילותו בעיר, רכש מבנה של קבע, וזכה לקרב עשרות יהודים ל[[תורת החסידות]] ולשמירת תורה ומצוות.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ה]] נצרך לעבור תהליך של השתלת ריאות, ועל אף מצבו הבריאותי המשיך לעסוק במרץ במפעל השליחות שהקים בעיר.<br />
<br />
בחורף של שנת [[תשע"ו]] התדרדר מצבו הבריאותי, ולאחר חצי שנה של אשפוז בבית הרפואה נפטר בדמי ימיו בגיל 57, ביום חמישי [[כ"ב תמוז]] [[תשע"ו]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, ר' יקותיאל דובער קלמנסון<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*משיח פרידמן, '''[http://chabad.info/magazine/%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%9F-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99-%D7%9E%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%90%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%9C%D7%A0%D7%A7%D7%94-%D7%A9%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%92/ השליח שקישר נשמות למשה שבדור]''' {{בית משיח}} {{אינפו}} בתוך [[שבועון בית משיח]] א' [[מנחם אב]] תשע"ו<br />
<br />
{{מיון רגיל:פרידמן, משה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארגנטינה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F_%D7%90%D7%A6%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99.jpg&diff=315861קובץ:משה פרידמן אצל הרבי.jpg2018-09-05T08:03:15Z<p>יצחק ב: </p>
<hr />
<div></div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%96%D7%A7_%D7%97%D7%96%D7%A7_%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%97%D7%96%D7%A7&diff=314096חזק חזק ונתחזק2018-07-22T12:03:50Z<p>יצחק ב: הפניה לדף שבת חזק</p>
<hr />
<div>#הפניה [[שבת חזק]]</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%9C%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%A7%D7%A8&diff=311644ברוך לבקיבקר2018-05-15T07:42:47Z<p>יצחק ב: </p>
<hr />
<div>{{קובץ|תואר=הרב}}<br />
הרב '''ברוך חיים לבקיבקר''' (יליד שנת [[תשי"ט]], 1958) הוא מחנך ב[[אור מנחם (צפת)|תלמוד תורה אור מנחם צפת]], רב קהילת חב"ד ושליח הרבי בשכונת מנחם בגין בעיר, ומרבני [[מכון הלכה - חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י"ד חשון]] [[תשי"ט]] לאביו הרב [[אברהם לבקיבקר]] ולאמו מרת חנה.<br />
<br />
בצעירותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ונמנה על קבוצת התלמידים הראשונה שנשלחה לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] בשנת [[תשל"ט]], ולקראת שנת הלימודים [[תשמ"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת שושנה בת ר' [[שלמה הניג]] מ[[ירושלים]], יצא לשליחות באילת שם פעל לצידו של הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] - שליח הרבי הראשון לעיר. בשלהי שנת [[תשנ"ה]] עבר להתגורר בשכונת רמת מנחם בגין ב[[צפת]], החל לפעול במקום כשליח הרבי, ועם התבססות קהילת חב"ד בשכונה - משמש כרב הקהילה ובית כנסת חב"ד. מחנך כיתה ח' - מכינה לישיבה - ב[[אור מנחם (צפת)|תלמוד תורה אור מנחם צפת]].<br />
<br />
בשנת [[תשע"ו]] הצטרף לרבני [[מכון הלכה - חב"ד]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''אחיו:'''<br />
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]]<br />
'''גיסו:'''<br />
*הרב [[יחזקאל מרקוביץ]]<br />
'''חתניו:'''<br />
*הרב אפריים ברנשטיין <br />
*הרב ישראל נחמן לרנר<br />
*הרב שניאור זלמן מישולובין<br />
*הרב שניאור זלמן מטוסוב<br />
<br />
{{מיון רגיל:לבקיבקר, ברוך}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בצפת]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לבקיבקר]]</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%9C%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%A7%D7%A8&diff=311643ברוך לבקיבקר2018-05-15T07:39:21Z<p>יצחק ב: /* תולדות חיים */ כבר לא...</p>
<hr />
<div>{{קובץ|תואר=הרב}}<br />
הרב '''ברוך חיים לבקיבקר''' (יליד שנת [[תשי"ט]], 1958) הוא מחנך ב[[אור מנחם (צפת)|תלמוד תורה אור מנחם צפת]], רב קהילת חב"ד ושליח הרבי בשכונת מנחם בגין בעיר, ומרבני [[מכון הלכה - חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י"ד חשון]] [[תשי"ט]] לאביו הרב [[אברהם לבקיבקר]] ולאמו מרת חנה.<br />
<br />
בצעירותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ונמנה על קבוצת התלמידים הראשונה שנשלחה לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] בשנת [[תשל"ט]], ולקראת שנת הלימודים [[תשמ"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת שושנה בת ר' [[שלמה הניג]] מ[[ירושלים]], יצא לשליחות באילת שם פעל לצידו של הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] - שליח הרבי הראשון לעיר. בשלהי שנת [[תשנ"ה]] עבר להתגורר בשכונת רמת מנחם בגין ב[[צפת]], החל לפעול במקום כשליח הרבי, ועם התבססות קהילת חב"ד בשכונה - משמש כרב הקהילה ובית כנסת חב"ד. מחנך כיתה ח' - מכינה לישיבה - ב[[אור מנחם (צפת)|תלמוד תורה אור מנחם צפת]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''אחיו:'''<br />
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]]<br />
'''גיסו:'''<br />
*הרב [[יחזקאל מרקוביץ]]<br />
'''חתניו:'''<br />
*הרב אפריים ברנשטיין <br />
*הרב ישראל נחמן לרנר<br />
*הרב שניאור זלמן מישולובין<br />
*הרב שניאור זלמן מטוסוב<br />
<br />
<br />
בשנת [[תשע"ו]] הצטרף לרבני [[מכון הלכה - חב"ד]].<br />
<br />
{{מיון רגיל:לבקיבקר, ברוך}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בצפת]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לבקיבקר]]</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%91%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=311194האמונה בביאת המשיח2018-05-09T10:13:57Z<p>יצחק ב: /* יסוד האמונה */</p>
<hr />
<div>ה'''אמונה במשיח''' הוא העיקר הי"ב מ[[י"ג עיקרים|שלשה עשר עיקרים]] שמנה [[הרמב"ם]] שעניינה להאמין ולחכות ל[[גאולה]] השלימה שתהיה על ידי [[משיח]].<br />
<br />
האמונה במשיח מיוסדת על מקורות רבים בתורה שלכן קבע [[הרמב"ם]] שהכופר בה הרי "כופר" משום שכופר בתורה ובנבואות כל הנביאים ובנצחיות התורה.<br />
<br />
==המצווה==<br />
האמונה בביאת המשיח (ובגאולה השלימה{{הערה|1=הפסוק הראשון שהביא [[הרמב"ם]] בספרו בהלכות מלכים הוא: "ושב ה' אלקיך, ואחר כך מוסיף, "ואף בפרשת בלעם נבא בשני ה'משיחים'" זה שהביא שני הפסוקים הוא לפי שהפסוק הראשון מדבר בגאולה עצמה (והוא כתוב בה במפורש ולא דרשת חז"ל) והפסוק השני מוכיח שהגאולה תהיה על ידי מלך המשיח דווקא ומזה מוכח ששני פרטים באמונה א. גאולה ב.מלך המשיח. - {{קישור אוצר 770|107|114|B|לקוטי שיחות כרך ל"ד דברים עמוד 114}} וראה {{קישור אוצר 770|99|272|B|לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר עמוד 272 ובהערה 16 -17|שיחת הרבי}}}}) היא חובה על כל אחד מישראל.<br />
<br />
האמונה בביאת המשיח כוללת לא רק את האמונה בביאתו לגאול את עם ישראל מגלותו כי אם האמונה במציאותו כמלך מבית דוד שיחזיר המלוכה והמשפטים לישראל וקיום המצוות יהיו בימיו בשלמותם.{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק|1= לקוטי שיחות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&st=&pgnum=280 חלק יח עמוד 272].}} ויתירה מזו שהיא כוללת גם את האמונה במצב העולם לעתיד שיאפשר את קיום המצוות בשלימות שלכן האריך [[הרמב"ם]] גם בזה.{{הערה|משנה תורה לרמב"ם הלכות מלכים פרק יב}}{{הערה|הדרן על [[הרמב"ם]] [[תשמ"ו]] - לקוטי שיחות חלק כז עמוד 255 וראה בהערה 35 שם ש"לחכות" הוא רק לשלימות התורה אמנם האמונה הוא גם למצב העולם}} <br />
<br />
===החיוב "לחכות"===<br />
{{ערך מורחב|צפייה לגאולה}}<br />
החיוב להאמין בביאת המשיח כולל גם את החיוב לחכות לה בכל עת וכלשון הרמב"ם:{{הערה|שם=רמ|רמב"ם פרק י"א מהלכות מלכים ומלחמותיהם}} '''"וכל מי שאינו מאמין בו או שאינו מחכה לביאתו"''' וכפי שמתבאר{{הערה|1= אמנם בכמה משיחותיו של הרבי לומד כפשוטו שחלק מהחיוב להאמין הוא לחכות ברגש הלב ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&st=&pgnum=148 ליקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 163]. (אף שלכאורה יקשה מה שייך "עיקר" ברגש הלב).}} חיוב ה"לחכות" הוא האמונה שביאתו מציאותית בכל רגע' כלומר שהאמונה היא לא רק שהוא יבוא אי פעם. כי אם גם לחכות לה בכל עת. וכפי שמבאר [[הרמב"ם]] בפירושו על המשניות{{הערה|סנהדרין פרק י' - 'היסוד השנים עשר'}}שבנוסף לזה "שיאמין ויאמת שיבוא" גם "לא יחשוב שיתאחר" שלא יעשה חשבונות שיביאו אותו להרחיק זמן ביאת המשיח. שמכיוון שלא נקצב לביאתו זמן זו ראיה שיכולה להיות תמיד בין בזמן קרוב ובין בזמן רחוק.{{הערה|בית אלקים למבי"ט [http://www.daat.ac.il/daat/vl/betelo/betelo17.pdf שער היסודות פרק חמישים]}} ולכן חלק מהאמונה היא להאמין שהוא יכול לבוא בכל עת. ויתירה מזו להיות ב[[בטחון]] גמור ולהאמין ולבטוח בביאתו המידית.{{הערה|1= שו"ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח] וראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך].}} <br />
<br />
ועל זה אמרו חז"ל{{הערה|סנהדרין צז, ב}}: "תפח רוחן של מחשבי קיצין", לפי שחשבונות אלו גורמים להרחיק את האמונה בביאתו, הן האמונה בכלל - שכשעובר הקץ שחישב ולפועל לא הגיע, הוא מאבד את האמונה.{{הערה|נראה שכן הוא כוונת [[רש"י]] על הגמרא. ויל"ע}} וכן מאבד את האמונה בביאתו בכל זמן - שמכוון שהגביל לביאתו זמן לא יאמין שיבוא קודם לזמן זה.{{הערה|פירוש ה[[משניות]] לרמב"ם שם וב'בית אלקים' שם}}<br />
<br />
==יסוד האמונה==<br />
יסודה של האמונה בביאת המשיח היא בפסוקי התורה ובנבואת משה רבינו וזה לשון הרמב"ם:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בּוֹ. אוֹ מִי שֶׁאֵינוֹ מְחַכֶּה לְבִיאָתוֹ. לֹא בִּשְׁאָר נְבִיאִים בִּלְבַד הוּא כּוֹפֵר. אֶלָּא '''בַּתּוֹרָה וּבְמשֶׁה רַבֵּנוּ'''. שֶׁהֲרֵי '''הַתּוֹרָה הֵעִידָה עָלָיו''' שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים ל-ג) וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ וְגוֹ' (דברים ל-ד), אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם וְגוֹ' (דברים ל-ה), וֶהֱבִיאֲךָ ה'. וְאֵלּוּ הַדְּבָרִים הַמְפֹרָשִׁים בַּתּוֹרָה הֵם כּוֹלְלִים כָּל הַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ עַל יְדֵי כָּל הַנְּבִיאִים. אַף בְּפָרָשַׁת בִּלְעָם נֶאֱמַר '''וְשָׁם נִבֵּא בִּשְׁנֵי הַמְּשִׁיחִים'''...אַף '''בְּעָרֵי מִקְלָט''' הוּא אוֹמֵר....אֲבָל בְּדִבְרֵי הַנְּבִיאִים אֵין הַדָּבָר צָרִיךְ רְאָיָה '''שֶׁכָּל הַסְּפָרִים מְלֵאִים בְּדָבָר זֶה'''.|מקור=משנה תורה לרמב"ם הלכות מלכים פרק י"א, א - ג.}}<br />
<br />
וישנם פוסקים הלומדים כי האמונה ב[[גאולה]] נלמד מהדיבור הראשון של [[עשרת הדברות]] "אָנֹכִי ה' אֱלֹקיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים" - "כך יש לנו להאמין ש[[הקדוש ברוך הוא|ה']] עתיד לקבץ אותנו ולהושיענו על ידי [[משיח צדקנו]]"{{הערה|סמ"ק מ"ע א'}}.<br />
<br />
ויוצא שהאמונה בביאת המשיח מיוסדת על נבואת הנביאים, על נבואת משה רבינו, על עדות התורה וכן היא חלק מ'מצוות' התורה. (מצוות [[ערי מקלט]] ששלימותה תהיה בביאת המשיח). <br />
זה שביאת המשיח נכתבה ונמסרה בכל אחד מהאופנים אלו הוא משום שתוקף ומעלה בכל אחת מהם, המעלה ב'''נבואת משה''' ובעדות התורה על נבואת הנביאים היא שהתאמתות נבואת הנביאים אצלנו היא על פי האותות והמופתים שעשו{{הערה|משנה תורה לרמב"ם פרק ח מהלכות יסודי התורה}} בשונה מהתורה ו[[משה רבינו]] שנבואתו התאמתה בהחלטיות אצל כל ישראל "שכל ישראל עדים" לנבואתו כשהם עצמם ראו אותו במתן תורה עולה ומדבר עם אלקים.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&st=&pgnum=288 לקוטי שיחות חלק יח עמוד 279 הערה 57]}}<br />
<br />
נבואת נביא מצד עצמה היא בעלת שינוי, כגון במקרה שישנם חטאים ביכולתם לגרום לביטול הנבואה (גם כשהנבואה נאמרה לציבור שאינה בטילה הרי זה רק גזירת ה' שלא תבטל כדי להבחין בין נביא אמת לשקר והנבואה מצד עצמה אינה נצחית) אבל דברי התורה אינם בטילים לפי שהתורה היא חכמתו של ה' שלמעלה מהזמן וכשם שהוא נצחי כך תורתו נצחית. ויעוד המשיח בנוסף לנבואתה הינה חלק מעדות ה'''תורה'''.<br />
אמנם יש חומרה בדברי '''נביא''' על התורה שהרי העובר על דברי הנביא חייב מיתה ללא שינוי בתוכן הנבואה. משאין כן בדברי התורה שישנם הבדלים בין עבירות חמורות לקלות והעונשים עליהם שונים.<br />
<br />
ביאת המשיח היא גם פרט ב'''מצוות''' התורה - הנצחיות שבמצוות היא החזקה ביותר, שכן בתורה אף שהיא נצחית (שלא כנבואה ש"מצד עצמה" שייך בה שינויים כנ"ל) עדיין מצאנו ששייך לפרש דברי התורה ברוחניות שלא כפשוטן. אמנם 'מצוות' התורה המפרשן שלא כפשוטן הרי הוא כופר ואפיקורס ולכן אדם הכופר בגאולה ומפרש את יעודי הגאולה שלא כפשוטן הרי הוא אפיקורס (שהרי מכחיש בזה את מצוות התורה להקצות ערי מקלט נוספים לעתיד לבוא).{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/34/8/3/index.htm לקוטי שיחות חלק לד עמוד 114 ואילך]}}<br />
<br />
בנוסף לאמונה מצד עדות התורה והנביאים, תוכנה של האמונה בגאולה היא האמונה בנצחיות התורה - שמאמין שיבוא זמן שקיום המצוות יהיה בשלמות מפני שנצחיות התורה היא לא רק שציוויה לא ישתנו, אלא שגם יגיע זמן שקיומה בפועל יהיה בשלימות.{{הערה|1=ראה[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&st=&pgnum=286 לקוטי שיחות חלק יח עמוד 277 סעיף ט ואילך].}}<br />
<br />
==מעיקרי הדת==<br />
הכופר באמונה זו הרי הוא כופר בתורה ובנותנה ובכל הנביאים שהתנבאו בזה{{הערה|האם דינו רק כופר או גם אפיקורס ראה {{קישור אוצר 770|99|274|B|לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר}} וראה בלקוטי שיחות חלק ל"ד שם שע"כ גם אפיקורס יש לו שהרי מפרש חלק ממצוות ה' שלא כפשוטן עיי"ש}} הרמב"ם{{הערה|שם=רמ}} מבאר שהאמונה במשיח היא מיסודי הדת והוא אחד מ[[י"ג עיקרים]] אמנם ישנם החולקים עליו{{הערה|שם=חתם סופר שנ"ו|1=שו"ת חת"ם סופר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1839&st=&pgnum=293 חלק יורה דעה סימן שנ"ו]}}{{הערה|שם=עיקרים|[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/ikarim/a1-2.htm#1 ספר העקרים בתחילתו].}} ולטענתם אין סיבה שאמונה זו תהיה יסוד הדת אף שגם הם מודים שהחולק עליה הוא "כופר" ככופר בשאר דברי התורה.<br />
<br />
יש שביארו{{הערה|שם=אבארבנל|1=ראש אמנה לאברבנאל פרק שלישי הספק החמישי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34946&st=&pgnum=42 ובפרק הארבע עשר]}} שיטתו של [[הרמב"ם]] בכמה אופנים:<br />
*א. ימות המשיח הוא פרט ב"[[שכר ועונש]]" שהוא אחד מי"ג העיקרים. <br />
*ב. היות והי"ג עיקרים עניינם לשלול הטוענים בראיות נגד ההשגחה העליונה בראותם צדיק שרע לו ורשע שטוב לו (קובלים על חוסר צדק) לכן באה העיקר השנים עשר (והשלש עשר - [[תחיית המתים]]) להשלים האמונה בהשגחה. <br />
*ג. היות והאמונה במשיח מיוסדת גם על פסוקי התורה גם נבואת משה רבינו וגם היא נבואת כל הנביאים לכן היא עיקר התורה שהכופר בה כופר ב'''כל''' התורה כולה.{{הערה|בחתם סופר שם טוען שבזה אינו עיקר בפני עצמו.}}<br />
*הרבי מבאר - שטעמו של [[הרמב"ם]] הוא על פי הגדרתו שלו את המלך המשיח - שביאת המשיח אינו רק יעוד טוב שייעדו ה' לבוא לעם ישראל, אלא הוא גדר בנצחיות התורה כאמור לעיל (שעתידה להתקיים בשלמותה) לכן הוא פרט נוסף בעיקרי הדת שהתורה נצחית.{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}<br />
<br />
====ראיה משיטת רבי הלל====<br />
טענתם של החולקים הוא מהשיטה של [[מלך המשיח#שיטת רבי הלל|רבי הלל]] ש"אין משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיה" ואף שאין ההלכה כמותו שחלקו עליו והסובר כן היום הוא כופר כדברי הרמב"ם, אמנם אם האמונה במשיח הוא עיקר התורה איך נמצא חולק על זה.{{הערה|שם=חתם סופר שנ"ו}} ואם החולק על מציאות המשיח דינו כ"כופר" איך צטטו את רבי הלל החולק על זה ועוד בתואר 'רבי'.{{הערה|שם=עיקרים}}<br />
<br />
אמנם טענתם היא רק לביאורים שכוונתו הייתה לשלול את ביאתו (ראה המתבאר בערך [[מלך המשיח#שיטת רבי הלל|מלך המשיח]]) אולם ישנם המבארים שגם לפירושים אלו, אף שטעותו הייתה בעיקרי הדת בכל אופן לא היה לו דין כופר מכיוון שטעותו הגיעה מתוך לימוד הפסוקים שטעה בדרשת הכתוב ממילא אנוס הוא. ולכן אין דינו כ"חולק" על עיקרי האמונה שהוא "כופר".{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1375&st=&pgnum=109 שו"ת הרדב"ז חלק ד תשובה א'רנח] וב[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/ikarim/a1-2.htm#1 עיקרים בתחילתו] והעיקרים עצמו חלק על זה וס"ל שאילו היה זה עיקר והוא אינו מאמין בו היה דינו ככופר. ובלקוטי שיחות חלק לד הערה 42 מציין שכמו"כ האומר שמשיח לא יבוא ח"ו מפני שגרם החטא שאינו כופר שהרי אינו חולק על הנבואה אמנם מצד גדר המצווה שבמשיח כופר הוא עיין שם.}}<br />
<br />
אמנם לפי המבארים דברי רבי הלל שלא עלתה על דעתו שאין 'משיח' כי אם שמשיח שעתיד לבוא, לא יבוא ב'זכות' ישראל שאבדו זכויותיהם בזמן חזקיהו אין כלל ראיה או קושיה מדבריו.{{הערה|שם=אבארבנל}}<br />
<br />
==במנין המצוות==<br />
האמונה בביאת המשיח אינה נמנית ב[[תרי"ג מצוות]]{{הערה|ראה ראש אמנה פרק ה הספק השלישי.}} על אף שהוא מהעיקרי הדת (ולכן לא כתבה [[הרמב"ם]] בהלכות יסודי התורה לפי שכתב רק את ה'מצוות' היסודיות בלבד ולא את שאר העיקרים שאינם מצוות).{{הערה|אלא שבעניין הנצחיות יש לה כל התוקף של נצחיות של מצווה שהרי היא חלק ממצות הרי מקלט - לקוטי שיחות חלק לד שם.}}<br />
<br />
וכמה ביאורים בזה:<br />
אברבנאל מבאר{{הערה|ראש אמנה סוף פרק הי"ט}} שכרוב העיקרים שנלמדו מפסוקי התורה וממילא חיוב האמונה בהם מוכרחת ועד שהם יסודי הדת יחד עם זאת היות ובתורה לא נכתבו בלשון אזהרה וציווי אינם נחשבים ל'מצווה'.<br />
<br />
ועל פי ביארו של [[הרמב"ם]] בגדרו של משיח הרי היא כעין מצווה כללית שכתב [[הרמב"ם]] בספר המצוות בכלל הרביעי "שאין למנות ציוויים הנוגעים לכל מצוות התורה כולה" כך גם משיח שעניינו נוגע לכל מצוות התורה שיביא לשלמות בקיום כל המצוות כולם ממילא אין למנותה ב[[תרי"ג מצוות]]{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}<br />
<br />
וביאור נוסף בזה שמכיוון שלאחרי ביאת המשיח שוב לא יהיה החיוב להאמין משום שהחיוב להאמין הוא רק בזמן הגלות.{{הערה|תורת מנחם -התוועדויות תשמ"ח חלק ד עמוד 33 הערה 95 (ולכאורה הוא על פי הכלל השלישי בספר המצוות לרמב"ם שאין למנות מצוות שאין נוהגות לדורות {{מקור}}).}}<br />
<br />
==הוכחות וחיזוק האמונה==<br />
הנבואה על ביאת המשיח נאמרה על ידי בלעם ונכתבה בתורה בנבואתו של משה רבינו וכלשונו של הרמב"ם: "וְשָׁם נִבֵּא בִּשְׁנֵי הַמְּשִׁיחִים. בַּמָּשִׁיחַ הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא דָּוִד שֶׁהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד צָרֵיהֶם. וּבַמָּשִׁיחַ הָאַחֲרוֹן שֶׁעוֹמֵד מִבָּנָיו שֶׁמּוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל [בָּאַחֲרוֹנָה]. וְשָׁם הוּא אוֹמֵר: 'אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה' זֶה דָּוִד. 'אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב' זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. 'דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב' זֶה דָּוִד. 'וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל' זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ..."<br />
בדבריו אלו מחזק [[הרמב"ם]] את תוקף האמונה במשיח שלאחרי שכותב שהתורה העידה בשני משיחים ומשיח הראשון הוא דוד כבר היה, הרי זה מחזק את האמונה בביאתו של משיח האחרון הוא מלך המשיח. מכיוון שמשיח הוא לא דבר 'חדש' וכבר היה לעולמים.{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח שם (ועל דרך מאמר הגמרא:(סנהדרין צא, א) "דלא הוו, חיי. דהוו חיי, לא כל שכן?!").}} וכן היות ושניהם נאמרו בנבואה אחת וכיוון שחצייה הראשון נתקיים בוודאי שחצייה השני אודות מלך המשיח יתקיים.{{הערה|קריית ספר לרמב"ם שם.}} <br />
<br />
באחד משיחותיו מבאר הרבי שרוב ישראל אינם שייכים לפעול בעצמם צפייה לגאולה בשל היעודים הרוחניים לכן חז"ל מאריכים אודות היעודים הגשמיים בכדי שיתעוררו בצפייה לגאולה{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ז שיחה לפרשת בחוקתי בהערה.}}.<br />
<br />
==ביאת משיח בשבת==<br />
בגמרא{{הערה|[[מסכת עירובין|עירובין]] מג, ב]].}} נאמר, כי הנודר להיות [[נזיר]] ביום שבו יבוא משיח - אסור לו לשתות [[יין]] לעולם, כיון שמשיח יכול לבוא ביום זה; אמנם, אם [[נדר]] ב[[שבת]] או [[יום טוב]] - מותר לו לשתות [[יין]] באותה שבת, ובשבתות הבאות נאסר. הסיבות לאי אפשרות ביאת המשיח ב[[שבת]] שנאמרו בגמרא הן:<br />
<br />
*כיון ש"כבר מובטח להן לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי ימים טובים, מפני הטורח (שמניחין צרכי שבת והולכין להקביל פניו - רש"י)". וכיון ש[[אליהו]] אינו יכול לבשר ב[[ערב שבת]] על ביאת המשיח, הרי שמשיח לא יכול לבוא למחרתו ביום השבת.<br />
*כיון שכדי לגאול את בני ישראל, מוכרח המשיח להגיע לבית הדין הגדול ב[[טבריה]], וזאת יוכל רק על ידי שיעבור מרחק גדול בדרך נס. וישנו ספק, האם ישנו איסור [[תחום שבת]] למעלה מעשרה טפחים או לא{{הערה|1=על פי ביאור הרבי בדברי הגמרא, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/2/288 אגרות קודש חלק ב' אגרת רפח].}}.<br />
<br />
ב[[רמב"ם]]{{הערה|הלכות נזירות ד, יא.}} כתב על פי הגמרא "שהדבר ספק אם יבוא ב[[שבת]] או ביום טוב, או לא יבוא"{{הערה|בצדדי הספק ביארו מפרשי [[הרמב"ם]] כמה אפשרויות, ועיקרן כנ"ל. ראה כסף משנה ולחם משנה שם.}}.<br />
<br />
אמנם, [[הרבי]]{{הערה|אגרת קודש הנ"ל.}} מבאר שלמרות זאת אומרים בנוסח "[[אני מאמין (נוסח)|אני מאמין]]" - "אחכה לו '''בכל יום''' שיבוא", כולל גם בשבתות וימים טובים. מכמה סיבות:<br />
<br />
*כיון שזהו ספק אם יבוא משיח ב[[שבת]] או לא, לכן נקבע הנוסח באופן שיתאים גם לאפשרות שיבוא; ובפרט שייתכן שכבר הגיע אליהו לבית דין הגדול ופתר את הספק לקולא{{הערה|1=ראה על דרך זה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15859&st=&pgnum=286&hilite= לקוטי שיחות חלק ע' ע' 272] ועוד - שכאשר יבוא משיח בזמן זה, בו אינו יכול לבוא, יתרץ כבר הוא את הקושיות על כך.}}.<br />
*כיון שבנוסח "אני מאמין" הכוונה היא לאו דוקא לביאת משיח המושלמת לכל ישראל, אלא על עצם הגאולה. ולכן ייתכנו שלבים שונים בהתחלת הגאולה, שלכל הדעות יכולים להיות ב[[שבת]] ויום טוב - כגון התגלות [[משיח בן יוסף]], או ביאת אליהו - ועליהם מדובר בנוסח "אני מאמין"{{הערה|ראה על דרך זה מה שכתב ה[[שפת אמת]] על ראש השנה י, ב.}}.<br />
*אף על פי שנאמר בגמרא שאין אליהו בא בערבי שבתות וימים טובים מפני הטורח - הרי לבני ישראל לא תהיה תרעומת אם אליהו יבוא גם בערב שבת, גם אם יפריע להכנת מאכלי השבת{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&st=&pgnum=174&hilite= שיחת י"ט טבת תשמ"ב], בביקור הרב [[פנחס מנחם אלתר]] מ[[גור]].}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[מלך המשיח]]<br />
* [[גאולה]]<br />
* [[צפייה לגאולה]]<br />
* [[תחיית המתים]]<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* רבי משה בן יוסף טרני - המבי"ט - בספרו''' 'בית אלקים' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14113&st=&pgnum=248 שער היסודות פרקים חמישים וחמישים ואחת ואילך]''' - ביאור והוכחות לאמונה.<br />
* [[הרבי]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14941&st=&pgnum=280 לקוטי שיחות חלק יח - שיחה פרשת בלק (ב)]''' - גדרו ההלכתי של מלך המשיח וגדר האמונה. (אידיש)<br />
* [[הרבי]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14957&st=&pgnum=126 לקוטי שיחות חלק לד - שיחה לפרשת שופטים (ג)]''' - האמונה בביאת המשיח וודאותה.<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
<br />
{{תבנית:גאולה ומשיח}}<br />
<br />
[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]<br />
[[קטגוריה:מלך המשיח]]</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%9B%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=306444הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח2018-02-25T11:00:56Z<p>יצחק ב: /* ע"פ תורת החסידות */ קטע לא ערוך ולא מובן וגם נראה לא קשור... מוריד לבניתיים עכ"פ</p>
<hr />
<div>{{מפנה|הרבי מלך המשיח|תולדות חייו של הרבי|הרבי מליובאוויטש}}<br />
[[תמונה:דבר מלכות.jpg|left|thumb|250px|הרבי מחזיק בידו חוברת "דבר מלכות" ובו שיחותיו. חסידים רואים בכך הסכמה ברורה של הרבי על היותו "מלך"]]<br />
'''[[הרבי מליובאוויטש]]''' מוגדר '''כ[[מלך המשיח]]''' העתיד [[גאולה|לגאול]] את [[עם ישראל]]. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים ב[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] [[הלכה|הלכתי]] המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא.<br />
<br />
החל מהשנים [[תשנ"א]]-[[תשנ"ב]], כאשר החלה התקופה המוגדרת על ידי הרבי כ"התגלות המשיח" והתחלת [[פעולות משיח בזמן הגלות|פעולתו בעולם]], החלה האמונה לקבל ביטוי פומבי בשירת "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו . . מלך המשיח לעולם ועד]]" אל מול הרבי. <br />
<br />
האמונה שהרבי משיח הפכה לפופולרית בעקבות קמפיינים פרסומיים באמצעים שונים, שהתפרסמו (וממשיכים להתפרסם) בעידוד הרבי. <br />
<br />
==זיהוי אדם כמשיח בהיסטוריה==<br />
{{ערך מורחב|משיח שבכל דור}}<br />
[[קובץ:חן כותב לרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החסיד ר' [[בערקע חן]] כותב לרבי בתואר 'מלך משיח'. ז' תמוז [[תשמ"ב]]]]<br />
בכל דור ישנו אדם הראוי להיות משיח ובאם הדור זכאי, יגאל הוא את עם ישראל מה[[גלות]] וכך כותב ה[[חתם סופר]]{{הערה|שו"ת [[חתם סופר]] חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.}}: {{ציטוטון|מיום שחרב בית המקדש, מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו ה' יתברך וישלחו.. ובעוונותינו כי רבו כבר כמה וכמה מתו ולא זכינו שיערה עליהם רוחו של משיח גם כי הם ראוים לכך, אבל הדור לא היה ראוי, אולם כשיגיע אם ירצה ה' יגלה אליו ה' כמו למשה בסנה וישלחהו}}. <br />
<br />
על בסיס זה, בכל דור חיפשו מיהו המשיח שבדור. אין בזיהוי זה להבטיח שהוא יהיה המשיח אשר יגאל את ישראל בפועל, אלא רק לומר שבאותו זמן הוא המתאים ביותר לגאול את ישראל באם אכן יזכו{{הערה|וכפי שדייקו רב ורב נחמן בלשונם ואמרו (סנהדרין צח, ב.) "אי מן חייא הוא", ופירש [[רש"י]] "אם משיח מאותן שחיין עכשיו", כדבר המוטל בספק. כיון שביאת הגאולה תלויה בזכותם של ישראל, ואם חלילה לא יזכו ותתעכב הגאולה, לא יהיה משיח מאותן שחיין עכשיו, אלא מהדורות הבאים לאחר מכן}}. הגמרא ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערה|צח, ב.}} מספרת על כך שתלמידי ה[[תנאים]] מצאו רמזים לכך שרבם הוא המשיח: {{ציטוטון|מה שמו? דבי רבי שילא אמרי שילה שמו, שנאמר עד כי יבא שילה. דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו, שנאמר יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו. דבי רבי חנינה אמר חנינה שמו, שנאמר אשר לא אתן לכם חנינה, ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו, שנאמר כי רחק ממני מנחם משיב נפשי... אמר רב נחמן אי מן חייא הוא כגון אנא, שנאמר והיה אדירו ממנו ומושלו מקרבו יצא. אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש}}.<br />
<br />
הרבי מדייק בלשונו של [[רש"י]] כי לא שהתלמידים דייקו כך, אלא שרבם דייק זאת לפניהם, באומרו אשר שמו של המשיח צריך להיות כך, וכך הוא שמו (לדוגמא; ר' ינאי אמר לתלמידיו כי משיח שמו 'ינאי' כי זה דומה ל'ינון'){{הערה|שולי הגליון הא' להערה 67 בשיחת שבת פרשת תזו"מ תנש"א.}}.<br />
<br />
על דרך זה לאורך הדורות ישנם ביטויים רבים בקשר לגדולי ישראל, שתלמידיהם ציפו לגאולה השלימה בימיהם ולהתגלותו של רבם כמלך המשיח{{הערה|דבריהם נלקטו בקונטרס '[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?141550& משיח שבכל דור]' ([[קראון הייטס]] תנש"א). וראה בספר 'מאוצר המלך' חלק א' עמ' 185 בנוגע לרמב"ם בדורו.}}. כן יש ביטויים של גדולי ישראל על עצמם, כי שמם הוא כשמו של משיח{{הערה|לדוגמא: ר' שכנא רבו של הרמ"א כתב על גליון הגמרא בסוגיא זו - משיח שכנא שמו שנאמר לשכנו תדרשו. וכן האור החיים כתב שמשיח 'חיים' שמו. (הובא בקונטרס הנ"ל).}}.<br />
<br />
עם התגלות החסידות באה אמונה{{הערה|"כל חסיד מאמין באמונה שלימה שהרבי שבדורו - בדוגמת נשיא דורנו - הוא הוא המשיח" (משיחת הרבי בליל ה' דחג הסוכות תשמ"ז)}} זאת בביטוי על [[נשיאי חב"ד]]. גם את האדמו"ר הקודם בחב"ד, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]], ראו כאדם הראוי להיות משיח{{הערה|1=[[נחום שמריהו ששונקין]], בספרו 'זכרונותי' פרק ל"א 'מלכות בית דוד'. נדפס גם בספר 'אוצר החסידים' - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69608 כך קבע רבינו הזקן את זהותו של משיח], והתבטאות מפיו של הרב [[ניסן נמנוב]] (נדפסה בסוף הספר 'ביאורי הרב ניסן על התניא'.}} וכך גם העיד הרבי על חותנו{{הערה|ראה כדוגמא שיחת שבת פרשת נשא תש"כ}}.<br />
<br />
בשונה מדורות קודמים, בהם האדם המזוהה כראוי להיות משיח, היה בספק האם דורו יהיה זכאי לכך, בדורנו, עם קבלת הנשיאות של הרבי ב[[י' שבט תשי"א]] נשא הרבי [[מאמר]] בו הודיע{{הערה|מאמר "באתי לגני" תשי"א}} כי בדורו תבוא הגאולה. במשך השנים חזר על כך פעמים רבות, תוך הדגשה: {{ציטוטון|דבר ברור הוא שדורנו זה הוא דור האחרון של הגלות, ודור הראשון של הגאולה}}{{הערה|שיחות שבת פרשת ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנ"א ה'תשמ"ח}}. ואף הודיע{{הערה|1=שיחת פרשת שמות [[תשנ"ב]] אות י"ד - [http://www.chabad.fm/63/5217.html השיחה בגרסת טקסט]}} שכבר ישנו מלך שהוא [[בחזקת משיח]]. בשנים מאוחרות יותר אף ציווה לפרסם זאת כנבואה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[שופטים]] תשנ"א}}. בהתבטאויות אלו, הגדיר הרבי את המשיח בדורנו כוודאי ולא רק כראוי.<br />
<br />
בשנת תשנ"ב, בשיחה ל[[שלוחים]] הסביר הרבי כי ה' כבר הורה לאותו משיח שבדור לצאת ולגאול את ישראל: {{ציטוטון|על פי הידוע ש"בכל דור ודור נולד א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל", "א' הראוי מצדקתו להיות גואל וכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו כו'", ועל פי הודעת מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, השליח היחיד שבדורנו, המשיח היחיד שבדורנו, שכבר סיימו את כל העבודה - הרי מובן, ש'''מתחיל להתקיים ה"שלח נא ביד תשלח'''{{הערה|1=ביטוי אותו אמר משה אל ה' כאשר ציווה אותו לצאת ולגאול את ישראל ממצרים}}", השליחות של [[הרבי הריי"צ|מו"ח אדמו"ר]]}}{{הערה|שיחת [[פרשת חיי שרה]] ה'תשנ"ב, סעיף י"ג}}.<br />
<br />
==גדרו ההלכתי==<br />
===סימני הרמב"ם===<br />
{{ערך מורחב|בחזקת משיח}}<br />
[[תמונה:ספר תורה של משיח.jpg|left|thumb|250px|הרבי מלובאוויטש. מלך מבית דוד]]<br />
[[הרמב"ם]] הינו הפוסק היחיד שהגדיר [[הלכה|הלכתית]] את תהליך ה[[גאולה]] והתגלות ה[[משיח]]. [[הרמב"ם]] קבע כי [[מלך המשיח]] הוא בהכרח אדם בשר ודם, ילוד אישה{{הערה|כך כותב גם [[האריז"ל]], שער הגלגולים פרק י"ג: "בוודאי משיח יהיה אדם [[צדיק]] נולד מאיש ואשה ויגדל בצדקתו עד קץ הימין"}}, הצאצא ל[[דוד]] המלך{{הערה|כפי הנאמר במפורש בדברי הנביאים: "ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה", ישעיהו י"א א}}.<br />
<br />
לשון הרמב"ם{{הערה|הלכות מלכים י"א א'}}: {{ציטוטון|ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי [[תורה שבכתב]] ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח: אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי. ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד: שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד}}.<br />
<br />
בשונה מ[[משיח שבכל דור]], שהוא רק ראוי להיות משיח, הגדר של 'בחזקת משיח' הוא שיש לו כבר דין משיח וכך צריכים להתייחס אליו. כאשר המשיח פועל להבאת הגאולה עוד בזמן הגלות, טרם שהצליח בפעולותיו וטרם שנצח במלחמותיו, הוא מוגדר עדיין כ"חזקת שהוא משיח". רק כאשר המשיח הצליח בפעולותיו וניצח במלחמותיו עד שהביא למצב של גאולה בפועל ובשלימות על ידי שבנה את [[בית המקדש]] וקיבץ נדחי ישראל, רק אז "הרי זה משיח בודאי".<br />
<br />
סימניו של 'בחזקת משיח' נועדו, על מנת שעוד בזמן הגלות יוכל עם ישראל לזהות את מלך המשיח. הרבי על פי סימנים אלו, מגלם בדמותו, באישיותו ובפעולותיו את דמותו של המשיח המתואר ברמב"ם{{הערה|1=ד"ר יעקב גוטליב, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46303 הרבי מממש את דגם המשיח על-פי הרמב"ם], ראיון בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]}}.<br />
<br />
כך גם אמר הרבי{{הערה|שיחת פרשת שמות תשנ"ב: "ישנו כבר ה"מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו.. ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמת ה'" - שאז "בחזקת שהוא משיח""}}, שבדורנו כבר ישנו אדם שהוא ב'חזקת משיח'.<br />
<br />
====• יעמוד מלך מבית דוד:====<br />
התואר מלך אינו במשמעות המלאה של המושג. מלך המשיח אינו מלך פוליטי{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]], תומת ישרים תנחם עמ' 86}} או מדיני{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]], יחי המלך המשיח עמ' קמו}}. וכן אינו מלך משוח, שהרי בזמן הגלות אין סנהדרין שתמנה מלך{{הערה|הרבי, לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361: על כרחך צריך לומר שאין הכוונה על פי בית דין של ע' ונביא, ועל דרך ראיית [[הרמב"ם]] "אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא אמר על בן כוזיבא המלך שהוא המלך המשיח" (ולא היה שם נביא וכו') - כי אם על דרך שכותב על בן כוזיבא המלך". וראה גם שיחת פרשת מסעי [[תשכ"ז]], שלבר-כוכבא היו את סימני המשיח, אף על פי שלא היה מלך בהגדרתו ההלכתית.}} אלא, הכוונה למנהיג היהודים הנוהג בפועל במנהגי המלך המנהיג את בני ישראל{{הערה|על דרך [[בן כוזיבא]], שרבי עקיבא ראהו כמלך המשיח על אף שלא מלך על ידי סנהדרין ונביא, כן אינו חייב למלוך על כל העם שהרי הוא מלך רק בארץ ישראל, בעוד שרוב העם כבר היה באותה העת מפוזר בין העמים בבבל ורומי וכו'. אך הוא מצדו נטל על עצמו את האחריות לכלל האומה ויצא למשימה כלל ישראלית לגרש את האויבים מארץ ישראל ולבנות בחזרה את המקדש}}. מלכותו זו היא המשך להיותו [[משיח שבכל דור|נשיא הדור]]{{הערה|כפי שמובן גם מדברי הגמרא שהדוגמאות למשיח שבדור הם [[רבינו הקדוש]], רבי יהודה מסדר ה[[משנה]], שהיה נשיא ה[[סנהדרין]], ורב נחמן שהיה מבית [[ראש הגולה]], וראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]] תשנ"ב: "מסתבר לומר שהוא הנשיא שבדור, כמו רבי יהודה הנשיא" (וראה [[דבר מלכות]] תולדות הערה 94)}}.<br />
<br />
על מלך זה להיות מזרעו של דוד{{הערה|רמב"ם, הלכות מלכים פרק א': "כיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות, והרי המלכות לו ולבניו הזכרים הכשרים עד עולם, שנאמר כסאך יהיה נכון עד עולם"}}, מכיון שמלכות דוד לא בטלה אפילו בזמן הגלות כפי שאומר [[הרמב"ם]] "לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם{{הערה|משנה תורה, הלכות מלכים פרק א'}}{{הערה|וכהבטחת התורה (ויחי מט, ו) שלעולם לא תפסק המלכות מזרע יהודה: "לא יסור שבט מיהודה.. עד כי יבוא שילה", "מלך המשיח שהמלוכה שלו". ודרשו חז"ל לשאלה במה מתבטאת מלכותו הנצחית של דוד בזמן הזה בה אין מלך בישראל, וביארו "אלו ראשי גליות שבבבל (ראה רמב"ם הלכות סנהדרין, "ראשי גולה שבבבל במקום מלך הם עומדין") ונשיא שבארץ ישראל" הממשיכים את מלכות דוד גם בזמן הגלות.<br />
<br />
וכך ביאר ה[[של"ה]] (פרשת ויחי) ש"בכל דור ודור לא ימנע אנשים חשובים מיהודה ואם אינם במלכות זה הם במלכות אחר... וכלל העניין שלא תפסוק מיהודה ממשלה, יהיה ממשלה גדולה או קטנה, ודבר זה יהיה נוהג עד שיבא משיח, ואז עליו יקהתו כל העמים וימלוך בכיפה עולמי עד"}}".<br />
<br />
סימן זה אינו רק יחוסו של משיח אלא מהותו העיקרית "להחזיר מלכות בית דוד"{{הערה|"מפשטות לשון [[הרמב"ם]] משמע שענין זה ("מלך מבית דוד") הוא (לא רק מצד ההבטחה ש"לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם", אלא) הגדר דמשיח" (הדרן על [[הרמב"ם]] תשמ"ו)}}{{הערה|1=ראה בהרחבה:[http://www.chabad.info/images/notimage/51851_he_3.pdf כתר מלכות] {{PDF}} עמ' 74}}.<br />
<br />
[[הרבי הרש"ב]] העיד על שלשלת נשיאי חב"ד שהם ממשיכי מלכות דוד{{הערה|שיחת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תער"ג}}: "חסידות תהי' עד משיח.. עלינו נאמר שלא יכבה נרו לעולם ועד".<br />
<br />
הרבי מיוחס לדוד המלך בן אחר בן וגם בן אחר בת{{הערה|1=הרב שלום דובער וולפא, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63386 הרבי מיוחס לדוד המלך: גם בן אחר בן וגם בן אחר בת]}}. כפי שהעיד הרבי בעצמו{{הערה|שיחת שבת פרשת שמות [[תשנ"ב]] סעיף י"ג}}: {{ציטוטון|[[רבותינו נשיאנו]], שהינם מיוחסים לבית דוד משבט יהודה}}.<br />
<br />
ב[[ט"ו אייר]] [[תשנ"א]] חילק הרבי קונטרס בשם "[[דבר מלכות]]" בו נדפסו ארבע משיחותיו ביאוריו ברמב"ם הלכות מלכים. חסידים ראו בכך רמז והסכמה לכך שהרבי עונה לתואר מלך.<br />
{{תבנית:שלשלת יחוס המשיח}}<br />
<br />
====• הוגה בתורה:====<br />
מעלתו הראשונה של משיח היא 'הוגה בתורה', שכן המשיח הינו בעל דמות תורנית ובכוח זה גואל את ישראל{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"א עמ' 8}}, בכח התורה גם מבטל את ידי עשו{{הערה|פרקי דרבי אליעזר סוף פרק ל"ב}}, על פי חז"ל דרגת ההוגה בתורה הנדרשת ממשיח הינה, שמחדש חידושים לאחר ש"גרסת התלמוד ופרושו שגורה לו בפיו{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה יט, א}}.<br />
<br />
כשהוכנס הספר [[היום יום]] להגהה אצל הרבי, הוסיף הרבי ברשימת הביוגרפיה שלו ביחס לילדותו: "לומד בשקידה עצומה ומצליח{{הערה|1=[[שלשלת היחס]], [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?27247& נדפס בספר היום יום, עמ' 21]}}".<br />
<br />
הרבי הוא אחד המורים והוגי הדעות הפוריים והמעמיקים ביותר בתולדות העם היהודי. ברבבות [[שיחה|שיחותיו]], באלפי [[מאמר|מאמריו]], באין ספור [[אגרות קודש|אגרותיו]] הוא מאיר את כל הנושאים הקשורים בעולמה של היהדות.<br />
<br />
היקף תורתו של הרבי חסר תקדים בספרות התורנית. משנתו משתרעת על כ-[[ספרי הרבי מליובאוויטש|300 ספרים]] שיצאו עד היום, המכילים: עיון ומחקר בכל תחומי הידע התורניים ב[[הלכה]], ב[[קבלה]], ב[[תורת הנגלה]] וב[[תורת החסידות]], פרקי הגות ו[[מחשבה]] ותשובות ועצות לשואלים וזאת בשילוב של כל חלקי התורה: פשט, רמז, דרוש וסוד. [[התוועדות|התוועדויותיו]] של הרבי לפני קהל חסידיו היו נמשכות לעיתים עד שבע ושמונה שעות. כל אותו הזמן שפע הרבי דברי תורה, הגות והדרכה, שכללו מאות ציטוטים מן המקורות. מעולם לא נזקק במהלך אותן ההתוועדויות לספר פתוח או לרישום כלשהו של הדברים בראשי פרקים.<br />
<br />
ספריו של הרבי נמצאים כיום בכל בית יהודי. צוותים של תלמידי חכמים במכונים שונים ברחבי תבל עוסקים בריכוז חידושיו של הרבי, וכך יוצאים-לאור עשרות ספרים שמגישים את תפיסתו של הרבי בנושאים שונים ומגוונים.<br />
<br />
====• עוסק במצוות כדוד אביו:====<br />
הדגש בסימן זה הוא על כך שמשיח אינו רק מקיים את מצוות התורה בשלימות ובהידור, אלא אף עוסק בהם{{הערה|ר"ן, מסכת סוכה כה, א}}, בטרחה והשקעה. וזאת כפי דוד, שהקדים תשובה ומעשים טובים{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}}.<br />
<br />
====יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה====<br />
[[קובץ:כינוס השלוחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"יכוף כל ישראל באמצעות שלוחיו", תמונה קבוצתית של [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ומנהלי [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ברחבי העולם במהלך [[כינוס השלוחים]]]]<br />
סימנו הנוסף של משיח, הוא בכך שיכפה את העם בקיום התורה והמצוות, כפיה זו אינה בכוח כי אם בדברים{{הערה|שגם נחשבת ככפיה. כתובות נג, א}}, בדרכי נועם{{הערה|הלכות ממרים ג: "בני אותן הטועים ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם ונולדו במינות וגדלו אותן עליו, הרי הן כתינוק שנשבה לבין הגוים וגדלוהו הגוים על דתם שהוא אנוס.. לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשוך אותם בדרכי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה, ולא ימהר אדם להרגן"}}, בהשפעה פנימית ויראה להם דרך האמת{{הערה|שיחת [[אחרון של פסח]] תשח"י: "הפירוש במה שכתב [[הרמב"ם]] "ויכוף כל ישראל כו'" הוא שמשיח לא יתפעל מאלו שיטענו שצריך לילך אחר רוב דעות ויש צורך בדמוקרטיה, ואילו הוא דיקטטור וכו'. כיון שישנה רק אמת אחת האמת דאלקות, שנמסרה לנו על ידי תומ"צ. וכל הטענות אודות "צדק ויושר" כביכול - אם הם נגד התורה, הרי הם נגד האמת, ונגד הצדק והיושר"}}. כן, אינו יעשה זאת בעצמו, כי אם על ידי שלוחיו{{הערה|נתבאר על ידי הרבי ביחידות, ה' [[מנחם אב]] [[תשכ"ז]] - [[צדי"ק למלך]] ח"ו עמ' 176, [[קונטרס יחי המלך]] גליון 300 - להרב [[שניאור חיים גוטניק]]}}.<br />
<br />
כפיית כל ישראל היא גם תיקון ל[[חורבן בית המקדש]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}}, מכיון שאחת מסיבות החורבן הוא שהשרים לא הוכיחו את החוטאים{{הערה|[[מסכת שבת]] קיט, ב}}.<br />
<br />
מלשון הרמב"ם, מבאר הרבי{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}} שהשפעת המשיח היא אף על הצדיקים{{הערה|"לילך בה" - היא על צדיקים שלא חטאו, ו"לחזק בדקה" - ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שעברו ופרצו}}. <br />
<br />
גם את סימן זה מגלם הרבי. מעולם לא נעמד מנהיג לישראל, אשר נעמד מול מצב של ירידה וחלישות ביהדות בעקבות ה[[שואה]], וביומו הראשון על כס הנשיאות הצהיר שמשימתו היא להפיץ יהדות בכל מקום ומקום, ומשימה זו היא הקו המרכזי של הנהגתו לאורך <br />
כל השנים, ונטל על עצמו את האחריות לדאוג לכל יהודי בכל קצוי תבל, באמצעות שלוחיו הקים את מפעל היהדות הגדול בעולם והגיע גם ליהודים הנידחים ועוררם לקיום תורה ומצוות, על ידי [[מבצעי המצוות]] אותם יזם. נוסף לכך, קיים הרבי את 'חיזוק בדקה', כאשר עורר והתריע רבות על עניינים הדורשים תיקון, כגון על שמירת [[שלימות העם]] במאבקו למען תיקון חוק [[מיהו יהודי]],[[שלימות הארץ]] ו[[שלימות התורה]].<br />
<br />
====• [[ילחם מלחמות ה']]:====<br />
[[קובץ:אובמה מצמצם את הנשק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דמיטרי מדבדב, נשיא רוסיה וברק אובמה נשיא ארה"ב (8 באפריל 2010) מחדשים את ההסכם 'סטארט' לצמצום הנשק גרעיני שנחתם ב1992, זאת בעקבות התחלת פעולת משיח בעולם]]<br />
הסימן האחרון אותו מביא הרמב"ם, הוא המלחמות אותם יערוך המשיח עוד בתקופת הגלות{{הערה|כמוכח מכך שעדיין יש מנגדים שאיתם צריך להלחם (שיחת פרשת חיי שרה תשנ"ב)}}.<br />
<br />
מטרת המלחמות הם "להרים את דת האמת ולמלאות העולם צדק{{הערה|רמב"ם, הלכות מלכים פרק ד' הלכה ד'}}{{הערה|מטרות אלו יושגו עוד בתקופת הגלות ואילו המטרה הנוספת "לשבור זרוע הרשעים" תעשה בגאולה (לקוטי שיחות חלק ט' עמ' 263)}}". אין הכרח שמלחמות אלו יערכו דווקא בזרוע. בדברי הנביאים וב[[מדרש]]ים אנו מוצאים תיאורים על עריכת המלחמות בשלום, באמצעות דיבור{{הערה|ישעיה י"א, ד: "והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע". ראה בפירוש מהר"י קרא לפסוק: "אומרים לו למשיח: מדינה פלונית מרדה בך! - אומר: יבוא גובאי ויאכלנה" (מתוך מדרש)}} וברוחניות{{הערה|כחזקיהו שניצח במלחמה על ידי תפלתו, מבלי שיצא למלחמה גשמית. מלכים-ב', יט, טו}}{{הערה|1=ההיסטוריון אריה מורגנשטרן [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54973 מספר על שליחות שהטיל עליו הרבי, בו הוא רואה את אופן מלחמות ה' שמנהל הרבי] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
על דורנו העיד הרבי {{ציטוטון|שכבר רואים בפועל איך שנפעל ה"וילחום מלחמת ה'" וינצח בכמה וכמה ענינים, ודוקא מתוך מלחמה של שלום}}. כוונת הרבי היתה להתפרקות הקומוניזם, באותה תקופה{{הערה|עוד קודם לכן, בפורים [[תשי"ג]] הרג הרבי את סטלין במהלך התוועדות, [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/529103 הסיפור המלא]}}, שנעשתה בלי מלחמה ושפיכות דמים, ומאז כל בני ישראל כמעט בכל מקום בעולם חפשיים לקיים תורה ומצוות כרצונם{{הערה|שיחת פרשת ויגש תשנ"ב}}.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ב]] חתמו רוסיה ו[[ארצות הברית]] על הסכם לצמצום הנשק הגרעיני והעברת הכספים למטרות חינוך וצדקה, את אירוע זה ייחס הרבי להתחלת פעולתו של משיח (הדר בניו יורק){{הערה|שיחת שבת פרשת שופטים תשנ"ב}}.<br />
<br />
===פסק דין===<br />
{{ערך מורחב|פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח}}<br />
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]<br />
[[קובץ:הפסק דין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין שנחתם בשנת תשנ"ח, חתום על ידי מאות רבנים]]<br />
בעקבות [[השיחה הידועה]] שאמר הרבי ב[[כ"ח ניסן]] [[תשנ"א]], בה הטיל את האחריות ל[[הבאת הגאולה]] על החסידים, התקיימה אסיפה דחופה לחסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]] ב[[מוצאי שבת]], [[ל' באייר]]. באסיפה זו הציע הרב [[שמואל פרומר]] לערוך פסק דין של רבנים על כך שהרבי הוא המשיח (בעקבות פסקים דומים שיזם הרבי פסקי דין של רבנים על כך שהגיע זמן הגאולה{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי"ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה]}}). ההצעה התקבלה ובאותו מעמד הכריז, מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[דוד חנזין]], בשם הרבנים שהרבי הוא מלך המשיח.<br />
<br />
באותו ערב רבה של [[כפר חב"ד]], הרב [[מרדכי אשכנזי]], כתב נוסח מלא של פסק הדין, ובימים הבאים הצטרפו רבנים נוספים שחתמו עליו: הרב [[יוסף אברהם הלר]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] והרב [[גדליה אקסלרוד]]. הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] נסעו במיוחד לחצר הרבי על מנת להגיש לו את הפסק, וביום שלישי [[ב' באייר]] הגישו לרבי את הפסק בצאתו מה[[מקווה]]. כשקיבל הרבי את הפסק, הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]]. לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]].<br />
<br />
בינתיים הצטרפו רבנים נוספים לפסק הדין, ונכתב נוסח נוסף, על ידי הרבנים שהגיעו אל הרבי ל[[חג השבועות]] באותה שנה. לאחר החג נשלחו ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב למדינות חבר העמים על מנת להקריא את פסק הדין ב[[אוהל (קבר הצדיק)|אהלי]] רבותינו נשיאנו: {{קח|אוהל |אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש}} ב[[ליובאוויטש]], {{קח|אוהל |אדמו"ר האמצעי}} ב[[ניעז'ין]], [[הבעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], {{קח|אוהל |אדמו"ר הזקן}} ב[[האדיטש]], {{קח|אוהל |אדמו"ר הרש"ב}} ב[[רוסטוב]] ואוהל [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]] ב[[אלמא אטא]]{{הערה|1=לקריאת יומן המסע והשתלשלות הדברים בקובץ [http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf העובדות שמאחורי הפסק] {{PDF}}}}. על נסיעה זו זכו לעידודים מהרבי.<br />
<br />
ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] נחתם פסק שלישי על ידי עשרות רבנים, בו נפסק שכמלך המשיח חלה על הרבי שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].<br />
<br />
בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] נחתם נוסח רביעי של הפסק, המבוסס בעיקר על שיחות הרבי אודות זהותו של משיח ו[[נבואת הגאולה]] שלו. לנוסח זה הצטרפו במשך השנים מאות רבנים, ורבנים חדשים מצטרפים אליו כל העת.<br />
<br />
<br />
==התייחסות הרבי==<br />
הרבי לא הכריז על עצמו כמשיח באופן הצהרתי. פעמים רבות כשהתבטא הרבי בנושאים אלו, היה אומר זאת בקשר ל[[יוסף יצחק שניאורסון|חותנו]] הרבי הקודם, כשכוונתו לומר זאת על עצמו{{הערה|1="כך נהג הרבי (=הקודם), כשהיה רוצה לספר משהו על עצמו היה מספר זאת על אביו" (שיחות קודש [[תשי"ב]] עמ' 137)}}.<br />
<br />
אולם בשיחותיו במשך השנים הביא לכך רמזים ברורים{{הערה|ד"ר יעקב גוטליב בספרו 'שכלתנות בלבוש חסידי' עמ' 174: "ואולם האמת צריכה להיאמר: העיון בכתבי רמ"מ מוביל למסקנה כי רמ"מ ראה עצמו כמי שעליו הטילה ההשגחה העליונה להביא את הגאולה... התבטאויותיו ורמיזותיו הברורות בשנותיו האחרונות, הן בבחינת "סופו מעיד על תחילתו".}}:<br />
<br />
*דוגמה אחת היא הערה בסוף [[שיחה]] שהוגהה על הרבי טרם פרסומה, ובה מופיעים [[ראשי תיבות]] של המילה 'מיד' תוך אזכור שמו כמשיח בהמשך לשמות אדמו"רי חב"ד הקודמים: {{ציטוטון|לפי סדר הקירבה אלינו משיח (מנחם שמו) [[יוסף יצחק שניאורסון|יוסף יצחק]] ו[[שלום דובער שניאורסון|דובער]]}}{{הערה|1=הערה לשיחת פרשת משפטים תשנ"ב, תורת מנחם - התוועדויות, [[תשנ"ב]] חלק ב, [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15987&st=&pgnum=306&hilite= עמוד 282 הערה מספר 148].}}<br />
<br />
*בשיחות אחרות מתעכב הרבי על דברי חז"ל{{הערה|סנהדרין צח, ב. "יש אומרים מנחם בן חזקיה שמו"}} שמשיח "מנחם שמו" (שמו הפרטי של הרבי הוא מנחם מענדל). ובכמה מקומות{{הערה|שיחת שבת פרשת תרומה תש"נ. וראה גם שיחת שבת פרשת האזינו תנש"א, "מנחם מענדל, שמו של משיח צדקנו וכינוי השם"}} מוסיף גם בנוגע לשמו השני מענדל, שהוא בגימטריא "צדק", ש"צדק" הוא שמו של משיח{{הערה|על פי הפסוק (ישעי' יא, ה) "והיה צדק אזור מתניו".}}.<br />
<br />
*הרבי גם רמז בכך שאמר שמספר הבית של הרבי, [[770]], הוא בגמטריא "בית משיח"{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] סעיף ז' הערה 92}} וכן אמר שההכרזה של משיח תבוא מחו"ל{{הערה|שיחת שבת פרשת חיי שרה סעיף י"ב הערה 108}}, זאת על פי דברי חז"ל{{הערה|הגמרא (סנהדרין צח) מספרת שמשיח נמצא ברומי, ובדורנו "פתחה של רומי", דהיינו המדינה הגדולה בעולם (גבורות ה' פרק י"ח), הוא באמריקה, שם יושב המלך המשיח ומצפה לגאולה. וכן מובא בשם המלבי"ם (רב"ב מקמניץ, קכ"ד) "שמשיח בהכרח שיבוא מאמריקה", וכן אמר בעל ה"דברי חיים" מצאנז (ספר ארצות החיים מכתב ו') "משיח יתגלה באמריקה"}}.<br />
<br />
==פרסום זהותו של הרבי כמשיח==<br />
[[קובץ:מנשר - הרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המנשר שהרב פריז פרסם]]<br />
[[תמונה:ברוך הבא.jpg|left|thumb|250px|סטיקר הקמפיין ברוך הבא מלך המשיח]]<br />
בנוסף ל[[נבואת הגאולה]] אותה ביקש הרבי{{הערה|שיחת פרשת שופטים תשנ"א: "ישנה ההוראה כנ"ל, שצריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב"ה]] בחר ומינה בעל-בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל וכל האנשים דדור זה, בכל עניני תורה ומצוות, ובנוגע לחיי והנהגות היום-יום הרגילים, גם ב"בכל דרכיך (דעהו)" ו"כל מעשיך (יהיו לשם שמים)", עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא".}} לפרסם, חסדי חב"ד רואים חשיבות גדולה בפרסום זהותו של הגואל. על אף שהרבי לא הורה זאת מפורשות, חסידים ראו בכך כמין הוראה סמויה{{הערה|1=הרב יחזקאל סופר, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47066 מכתב לידיד ש"החמיץ"]: "האם לא ברי לך, ידידי, שאחר הדברים האלה, לא יוכל מאן דהו להתנצל על העדר פעולתו בפרסום הכי גדול ש"המינוי דדוד מלכא משיחא כבר היה... צריכה להיות רק קבלת מלכותו על ידי העם" (ש"פ משפטים נ"א) בטענה: לא קיבלנו הוראה מפורשת מהרבי לפרסם, את מי צריכים לקבל עליהם כמלך המשיח? ואולי התכוון שיקבלו עליהם את מלכות דוד בן ישי הידוע מספר שמואל? התתאר לך את מבט הנזיפה הכפול ומכופל ביום ההוא?!}} וחשיבות רבה בכדי שהעם יוכל לקבל את מלכותו{{הערה|כפי שביקש הרבי בשיחה משבת פר' משפטים [[תשנ"א]] "המינוי דדוד מלכא משיחא הרי כבר היה כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו", '''צריכה רק להיות קבלת מלכותו''' על ידי העם וההתקשרות בין המלך והעם בשלימות הגילוי בגאולה האמיתית והשלימה".}} ועל מנת לזרז את הגאולה.<br />
<br />
כבר שנים רבות לפני שהחל הרבי לעסוק באופן מוגבר בפרסום משיח, חסידים רבים פנו אל הרבי במכתבים בתואר "מלך המשיח"{{הערה|1=כך לדוגמא כתב הרב [[שלום בער קסלמן]] (פירוט נרחב בנספח לספר על אביו ר' [[שלמה חיים קסלמן]] שיצא לאור בשנת [[תשע"ג]]), [[אברהם פריז]] (בספר שנדפס עליו נתפרסמו חלק ממכתביו לרבי הנושאים תוארים אלו, קטעי מכתבים נתפרסמו גם ב[http://www.beismoshiach.org/pdf/349/Mas349_B_1.pdf בית משיח גליון 349 עמוד 39]), ועוד.}}, הרבי קיבל מכתבים אלו ואף השיב אליהם.<br />
<br />
עם זאת, בשנים הראשונות התנגד הרבי לפרסום. יוזמת הפרסום הראשונה היתה בשנת [[תשכ"ה]], אז הפיץ הרב [[אברהם פריז]] כרוזים בהם נכתב: "בשמחה רבה יכולים אנו לבשר לכם כי הנה המלך המשיח... כבר נמצא עתה כאן איתנו, הנה הוא הרבי הקדוש מליובאוויטש". עוד לפני פרסום הכרוז דיווח על כך הרב פריז לרבי והרבי לא השיב. לאחר פרסום הכרוז, היה מי שהתלונן על כך, ושלח את אחד מעותקי הכרוז לרבי, הרבי ציווה מיד על המזכירות להבריק מברק בהול לר' אברהם להפסיק לאלתר את הפצת הכרוז: {{ציטוטון|נבהלנו ממכתבו, ובבקשה תיכף להפסיק הפצת המכתב והכרוז, ולאסוף ולשלוח להמזכירות את כל הנשארים עד אחד. ומטובו לאשר תיכף מילוי ההוראה האמורה. מזכירות}}{{הערה|1="אחד היה אברהם" עמ' 98. הרב [[משה סלונים]], בכתבתו "[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29506 פרקי הסטוריה]" (שנדפסה בספר [[והוא יגאלנו]]). הרב פריז כתב לאחר מכן לר' [[ישראל גורדון]] כי "העיקר היא העשייה, ואם אחר כך יאמרו לנו להפסיק, יש להפסיק מיד".}}.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ג]], פרסם ר' [[משה סלונים]] קובץ (במימונו של ר' [[זושא ריבקין]]), בו הסביר באריכות מדוע [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]]. הרבי דרש להפסיק את פרסום הקונטרס{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=127 איגרת לידיד" - הרב יהושע מונדשיין, תשנ"ב], המענה נדפס גם ב[[ימי תמימים]] חלק ו'}}.<br />
<br />
בשנת [[תשד"מ]] הכין הרב [[שלום דובער וולפא]] לדפוס את הספר "[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]", בו רמז ברורות כי הרבי הוא המלך המשיח. בקיץ של אותה שנה הורה הרבי בחריפות לעצור את הוצאת הספר{{הערה|הרבי התבטא ש"אם '''חס ושלום''' יעשה '''משהו''' בזה, ידע '''ברור''' שזהו '''מלחמה נגדי בפרט ובכלל'''" (מבשר טוב עמ' עב).}}. כמו כן, בליל יו"ט הראשון של [[חג הסוכות]] [[תשמ"ה]] שלל הרבי שוב את העיסוק בנושא זה, בהסבירו שתפקידנו הוא להראות דוגמא חיה של חסיד וכו', ואילו בעניין המלכת מלך המשיח יש לסמוך על הקב"ה.<br />
<br />
לאחר מכן, ב[[שבת]] פרשת [[בראשית]] דיבר הרבי בחריפות חסרת תקדים על כך שכתוצאה מפרסום זהות הגואל באים עניינים שליליים והרחקת יהודים מ[[לימוד החסידות]], ולכן אין לפרסם את זהות המשיח{{הערה|1=וכלשון הרבי לרב וולפא: "כתבי לא היה מפני חשש '''אולי''' וכו', כי אם מיוסד על '''המפורסם''' שאלפים ויותר הפסיקו ללמוד דא"ח ונלחמים בתורת הבעש"ט וכו' - ע"י הדיבור ופרסום הנ"ל '''לחוד'''".}}.<br />
<br />
החל מ[[תנש"א]] (1991), חסידים הבחינו בכך שהחלה "תקופה חדשה" ביחס הרבי לפרסום זהות משיח{{הערה|1=בדומה לשינוי הברור ביחסו של הרבי לפרסום בנושאי משיח בכלל - שהתבטא באישורו של הרבי לרב [[יונה אבצן]] להדפסת הספר [[מגולה לגאולה]], אותו שלל הרבי לפני כן {ראה [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=11267 אינפו]).}}. את האישור הראשון קיבל הרב [[זמרוני ציק]], מנהל בית חב"ד בבת ים. לאחר שיחת הרבי בחורף תנש"א, שאל הרב ציק את הרבי: {{ציטוטון|לאור דברי הרבי אודות "[[שנה שמלך המשיח נגלה בו]]" ו"ענוים הגיע זמן גאולתכם", שזו הכרזתו של מלך המשיח על פי המדרש - מבקש אני לאפשר לי לפרסם שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח.}}, על כך ענה לו הרבי: {{ציטוטון|כמדובר ב[[התוועדות]] בארוכה לפי ערך, אזכיר על [[האוהל|הציון]]}}{{הערה|נדפס בספר והוא יגאלנו עמ' 40}}. בהתוועדות אליה הפנה הרבי הזכיר הרבי את הכרזת מלך המשיח הנ"ל, וייחס אותה להכרזתו שלו בהתוועדויות באופן ברור{{הערה|1= ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15928&hilite=d3abaca9-c182-4f1b-8e0b-937d22845203&st=%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94&pgnum=338 שיחת ש"פ חיי שרה תנש"א סעיף יב, ובהערה 108].}}. מענה זה היה הפתח הראשון לסדרת מענות נוספות בהם אישר הרבי את הפרסום.<br />
<br />
בקיץ תנש"א שאל הרב וולפא את הרבי האם כעת אפשר להדפיס את ספרו. הפעם אישר הרבי את הדפסת הספר לאחר התייעצות עם ידידים מבינים, שימחקו קטעים העלולים להרחיק יהודים. לאחר שהספר עבר את הגהתם של שלושה מאנ"ש{{הערה|הרבנים [[מענדל ווכטר]], [[יצחק גולדברג]] ו[[מנחם ברוד]].}}, בתאריך [[י"ז חשון]] [[תשנ"ב]], ענה הרבי על הדפסת הספר: {{ציטוטון|נתקבל, תשואות חן, תשואות חן, מצורף בזה, שיוציא לאור, {{מונחון|שיחליפו במכורך|שידפיסו עם כריכה}} - ותשואות חן מראש. ויהא בהצלחה ולבשורות טובות, אזכיר על הציון לכל הנ"ל}}.<br />
<br />
בשנים תשנ"ב-[[תשנ"ד]] איפשר הרבי פעמים רבות פירסומים שזיהו אותו כמשיח, כאשר בדרך כלל התנה זאת בהסכמתם של שלוחי חב"ד המקומיים או הרב המקומי{{הערה|מענות כעין אלו קיבלו הרב [[נחמן ברנרד]] מדרום אפריקה והרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], [[מרא דאתרא|רב קהילת חב"ד]] ב[[לוד]].}}. לשלוחים שדיווחו כי עסקו בפרסום זהות הרבי ועידוד ל[[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]], ענה הרבי בעידוד והביע שביעות רצון מהפרסום. לאידך - במקומות מסויימים, שבהם התנגדו השלוחים או העוסקים בנושא לפירסום זה, הורה הרבי שאין לעסוק בנושא, או שאין חיוב בכך{{הערה|יש להעיר, כי הרב [[שניאור זלמן הרצל]] בספרו 'שליט"א - אמונת החסידים בדור השביעי', מסביר את התשובות הסותרות בכך שהרבי מיתן את המתונים ואישר לאלו החפצים בכך, על פי הכלל הידוע אצל רבותינו נשיאנו: 'כפי ששואלים כך עונים', היינו, שהתשובה ניתנת על פי דברי השואל. למי ששאל 'כיוון שהפרסום מזיק לעבודת השלוחים, האם להמשיך לפרסם', ענה הרבי שלא, ולאלו שביקשו את רשותו להמשיך ולפרסם - ענה הרבי שכן.}}.<br />
<br />
את התנגדותו הנחרצת של הרבי בעבר, אל מול אישור הפרסום בשנים האחרונות, הסביר [[חוזר|חוזרו]] של הרבי, הרב [[יואל כהן]]: {{ציטוטון|הציווי לא לומר על הרבי שליט"א שהוא זה שבקרוב יתגלה כמלך המשיח, נאמר מלכתחילה על מנת להשתנות. הרי הכל מודים שבקרוב ממש כאשר הרבי שליט"א יקבל הוראה ונתינת כח מאת [[הקב"ה]] להתגלות כמלך המשיח, לבנות [[בית המקדש]] ולקבץ נדחי ישראל - בודאי שאפשר יהיה לומר בפה מלא שהוא מלך המשיח, ומזה מובן שמלכתחילה הציווי הזה היה עתיד להשתנות}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=28818&lang=he ראיון] ב[[שבועון כפר חב"ד]], שבט תשנ"ג, גיליון 558, עמוד 15. וכן הוסיף: "אם הרבי היה מתכוין לשלול את עצם העניין, בוודאי היה אומר שהדבר עצמו לא נכון ולא היה נזקק להצביע על תוצאה בלתי רצויה שעלולה לצאת מזה..." אמנם, לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], חזר בו הרב כהן מדבריו (ראה כפ"ח גיליון 624 - מאמר 'טעינו').}}.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ג]] (1993) הוציא הרב וולפא את ספרו "[[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]]", כהמשך לספרו הקודם. בספר זה מוסבר כיצד סימני המשיח מתקיימים ברבי. הספר קיבל הסכמות מרבנים רבים, אף מחוץ לחב"ד, כגון: הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]] והרב [[מאיר מאזוז]]. הרבי אישר את תרגומם של פרקים מסויימים מתוך הספר לשפות אחרות, אך התנה זאת באישורם של הרבנים והשלוחים המקומיים.<br />
[[קובץ:ברוך הבא מלך המשיח3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלט "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" שנתלה ב[[770]] מול הרבי]]<br />
לקראת [[חנוכה]] תשנ"ג, יצאו [[ניידות חב"ד]] בקמפיין תחת הסלוגן "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" המלווה בתמונתו של הרבי. הקמפיין זכה לברכתו של [[הרבי]]{{הערה|1=ראה מכתב וועד רבני אנ"ש בה מאשרים את הקמפיין לאור ברכת הרבי. [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79175 הרבנים, העסקנים והשלוחים כותבים על שיירת הטנקים]{{תמונה}}}} וכיוון שכך, גם לעידודם של רבני חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/397.pdf מכתב הרב אשכנזי התומך בשיירה] {{PDF}} עמ' 15}} וקיבל הד תקשורתי נרחב.<br />
<br />
אחד מפוליגלים אלו עם הכיתוב 'ברוך הבא מלך המשיח', אף נתלה ב-[[770]] בשנת תשנ"ג, והיה למראה עיניו של [[הרבי]]. בשלט זה לא הופיעה תמונתו של הרבי, כפי המתאים להלכה האוסרת תליית תמונות בבית הכנסת{{הערה|טושו"ע או"ח סימן צ סכ"ג.}}. השלט נתלה בראשונה מול מקום מושבו הזמני של הרבי ב[[מרפסת]] ואחר כך הועבר לקיר הצפוני לשמאלו של הרבי.<br />
<br />
באותה שנה לקראת חודש [[מנחם אב]] אישר הרבי לראשונה, להוסיף את התואר 'מלך המשיח' לשמו בתוך הספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]] שיצא בהוצאת הספרים הרשמית של חב"ד, [[קה"ת]]{{הערה|1=[http://www.hageula.com/tishrey/video/8887.html הרבי מליובאוויטש אמר לכתוב עליו את התואר "מלך המשיח"]{{וידאו}} - עורך הספר הרב [[שלמה חיים בלומינג]] מספר את השתלשלות הסיפור.}}.<br />
<br />
במשך השנים ממשיכים חסידי חב"ד לפרסם את [[בשורת הגאולה]] עם דגש על זהותו של הגואל. בין היתר נוסדו הארגונים [[האגודה למען הגאולה]], [[מטה משיח]], [[ממ"ש]] ואחרים המתעסקים בהפצת הבשורה באמצעות קמפיינים, עלונים וכינוסים.<br />
<br />
====פירסום בעיתונים====<br />
בחודש [[טבת]] [[תשנ"ג]] יצא הרב [[יצחק שפרינגר]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75455 הרב שפרינגר: הרבי אישר לי לפרסם זהות הגואל].}}, במבצע פרסום זהותו של משיח, בקנה מידה עולמי. במסגרת המבצע, פרסם בעיתון ה"ניו-יורק טיימס" ובעיתונים נוספים, סידרת מודעות בהן התבשרו הקוראים כי הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח, וכדי לקבל את פניו עליהם לקבל את מלכותו ולהוסיף במעשים טובים. המודעות התפרסמו בשפות [[אנגלית]], [[יידיש]] ו[[לשון הקודש]].<br />
<br />
מספר עסקנים טענו כי פרסום בקנה מידה עולמי על ה[[אמונה]] כי הרבי הוא המשיח, עלול לגרום נזק לתדמית של [[חב"ד]], ולאור כך ביקשו מהרב שפרינגר לקבל אישור מפורש מהרבי לפרסום בעיתונות הכללית. אותם עסקנים טענו גם שפרסום עולמי חודר לתחומי פעילות של [[שלוחים]] אחרים שלאו דווקא חפצים בכך.<br />
<br />
לאחר שהמודעות היו מוכנות, הכניס אותם לרבי, כל מודעה בנפרד, והמזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]] הקריא לפני הרבי את תוכן המודעות, והרבי נתן את הסכמתו לפירסום.<br />
<br />
לשם הבהרת דעתו החיובית של הרבי על פרסום המודעות, ביקש ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] מ[[ועד רבני ליובאוויטש]] הכללי, שהרב גרונר יכתוב על דף תיאור מדוייק מהסכמתו של הרבי. הרב גרונר אכן כתב תיאור על אישור הפרסום שעורר הדים בקרב חסידי חב"ד.<br />
{| align=center<br />
|<gallery widths="150px" heights="200px" perrow="4"><br />
תמונה:Shpringer.jpg|המודעה שהדפיס הרב שפרינגר בעיתונות הישראלית באישור [[הרבי]]<br />
תמונה:springer - 2.jpg|המודעה שהדפיס בעיתונות האמריקאית באישור [[הרבי]]<br />
תמונה:משיח בעיתונות אנגלית.JPG|מודעה בשפה ה[[אנגלית]] שפורסמה בעיתון 'ניו יורק טיימס'<br />
תמונה:Maane_springer.jpeg|תגובתו החיובית של הרבי לפרסומים, בפתק שכתב המזכיר הרב [[לייבל גרונר|גרונר]]<br />
</gallery><br />
|}<br />
<br />
==קבלת המלכות==<br />
[[קובץ:קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב קבלת המלכות שהוגש לרבי, עליו חתמו 250 איש, ד' אייר תשנ"א]]<br />
[[קובץ:קבלת המלכות - מענה הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענה הרבי שנכתב על ידי המזכיר הרב גרונר]]<br />
[[קובץ:דוכן קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוכן לקבלת המלכות, מירון, תשס"ט]]<br />
===הרקע===<br />
בסוף זמן הגלות כשעומדים על [[סף הגאולה]], ישנו מצב של [[שינה]] במלך המשיח{{הערה|שיחת שבת פרשת וארא, סעיף ג'}} ועל ידי שהעם מקבלים עליהם את מלכותו של מלך המשיח הם מעוררים את התחדשות המלוכה שלו{{הערה|אור התורה לנ"ך חלק א' עמ' תעא-ב}}, העם לא בוחר את המלך{{הערה|כיון שהמינוי הוא מאת ה', כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו"}}, אך על העם לזהות את מלך המשיח עוד קודם הגאולה כבר בסוף זמן ה[[גלות]] ולקבל את מלכותו כמלך המשיח. הכוונה במצות מינוי מלך היא שעל ידי שהעם בטלים למלך, שהוא בטל בתכלית ל[[אלקות]], מתחזק בבני ישראל הביטול למלכות שמים{{הערה|[[דרך מצוותיך]], מצות מינוי מלך}}. <br />
<br />
בתאריך ב' ניסן [[תשמ"ח]] נשא הרבי שיחה בה הסביר, אשר קבלת מלכותו של מלך המשיח מתבטא בהכרזה "יחי המלך", שתוכנה היא ענין ההכתרה{{הערה|שיחת ב' ניסן [[תשמ"ח]] סעיפים ד'-ה'}}, הכרזה זו היתה במלכי בית דוד בעת הכתרתם{{הערה|מלכים א', א' לד-לט}} והוסיף הרבי{{הערה|שיחה הנ"ל סעיף יב, וראה הושע ב, ב שלאחרי שבני ישראל יתקבצו וימנו עליהם את מלך המשיח - אז יעלו מארצות הגולה}} שכשנסיים את הכרזה זו {{ציטוטון|בזריזות הכי גדולה הקשורה עם שמחה וחיות נזכה לזריזות אצל הקב"ה... לגאול את בני ישראל בזריזות הכי גדולה תיכף ומיד ממש}}. <br />
<br />
הקשר בין המלך לעם, נוסף על כך שהם מקבלים את חיותם מהמלך, מציאותו של המלך תלוי בעם: "[[אין מלך בלא עם]]"{{הערה|1=רבינו בחיי, פרשת וישב, לח, ל. שם ר"פ בלק. וראו גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25048&hilite=a74fe300-d5e1-4371-b8ad-d6906161185a&st=%D7%90%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%9C%D7%9A+%D7%91%D7%9C%D7%90+%D7%A2%D7%9D תורת מנחם.]}} ולכך ביטול זה של העם המתבטא בהכרזה זו, לא רק פועלת את התגלות המלוכה, אלא מוסיפה חיים בחיי המלך כפשוטו{{הערה|שיחת ב' ניסן [[תשמ"ח]] סעיפים ד'-ה'.}}.<br />
<br />
בשיחת שבת פרשת תולדות תשנ"ב, הסביר הרבי, שלאחר שה[[מציאות של משיח]] כבר ישנה, הכרזת "יחי המלך" מביאה לכך שיתגלה בפועל{{הערה|[http://www.chabad.info/images/notimage/57443_he_6.pdf השליחות היחידה] {{PDF}} עמ' 30}}: {{ציטוטון|ההפטרה דשבוע שעבר מסתיימת בהכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם".. שתוכנה של הכרזה זו הוא התגלות מציאותו דמלך המשיח. ועל ידי זה ולאחרי זה באה התגלותו לעין כל על ידי פעולותיו כו'}}.<br />
<br />
האופן העיקרי של קבלת המלכות הוא דווקא בדיבור, כפי שמסביר הרבי{{הערה|שיחת יום ב' דר"ה תשל"ז}}{{ציטוטון|מלכיות הוא ענין הדיבור, כיון שבנוגע לההכתרה לא נוגע הרי המחשבה, אלא העיקר הוא ענין הביטול, שזה מתבטא בענין הדיבור דוקא, שאומרים יחי המלך וכיו"ב}}.<br />
<br />
בשנת [[תש"ל]] בעקבות בקשת הרבי להקים 71 מוסדות חדשים, יזם הרב [[בן ציון שם טוב]] הצעה לפיה ילמדו חסידי חב"ד את מצוות מינוי מלך מתוך הספר [[דרך מצותיך]] זאת מכיוון "שכולנו מצפים ומחכים לרגע שנוכל לקיים את מצות "מינוי מלך", בקבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח, וכאשר נלמד זאת כולנו במיוחד ב[[י"א ניסן]], בוודאי יעורר הדבר למעלה ויגרום ויפעל שאכן נוכל לקיים זאת בפועל בהתגלות", הרבי הגיב בחריפות לההצעה {{ציטוטון|פשוט אין הזמן גרמא כלל וכלל לזה}}. כשראה הרב שם טוב את התשובה, שמח מאוד ואמר: {{ציטוטון|קודם כל, הרבי כותב שעתה אין הזמן גרמא לזה, ומזה מוכח שבעתיד אכן תבוא העת שכן יהיה הזמן גרמא לזה!}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/74196_he_1.pdf הרב לוי יצחק גינזבורג] עמ' 6: ועוד הוסיף הרב [[מענדל פוטרפס]] ואמר: אכן, מצינו שישנם דברים מסויימים אצל רבותינו נשיאינו שצריכים לבוא דוקא מלמטה, ואילו מצידם, "מלמעלה", אין הם מסכימים כלל בתחילה, ורק אחר כך אולי נותנים איזה שהוא רמז בלבד, ו"חסידים זיינען דאך קלוג" (=הרי הינם פקחים), ואם כן צריכים "לחטוף" כל שביב של גילוי כזה בשתי ידיים, ולנסות שוב ושוב עד שהדבר יתקבל}}.<br />
<br />
===הכרזת ושירת 'יחי אדוננו' בפני הרבי===<br />
[[תמונה:כינוס השלוחיםPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|כסלו תשנ"ד. שלוחי הרבי בחזית 770 עם שלט ה'יחי']]<br />
המשפט [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]], הפך בשנים האחרונות לסיסמת הדגל בחסידות חב"ד. הכרזה זאת מבטאת את קבלת מלכותו של הרבי על ידי מי שאומרה. ההכרזה נאמרה והושרה בפני הרבי פעמים רבות ואף קיבלה את עידודו.<br />
<br />
הפעם הראשונה בה הוכרזה בפני הרבי בנוסח המלא{{הערה|עד אז היו מכריזים בפני הרבי "יחי אדוננו מורנו ורבינו" בלבד}}, היה ב[[שבת]] פרשת [[תזריע-מצורע]], ו' אייר תשנ"א. לפני השבת הכניס הרב נחשון בקבוק [[משקה]] למזכירות הרבי, על מנת לקבלו מיד הרבי ב[[התוועדות]] ב[[שבת]] עצמה. במהלך ה[[התוועדות]] בשבת, קרא הרבי להרב נחשון לקבל את הבקבוק. הרב נחשון קיבל מהרבי את הבקבוק והכריז: כיוון שלאחרונה היו פסקי דינים על ידי רבנים ובתי דין בישראל שהגיע עת הגאולה, ולאחרונה ממש ישנם פסקי דינים שהרבי הוא מלך המשיח והוא צריך להתגלות ולגאול את עם ישראל, לכן אנחנו מקבלים עלינו בזאת את מלכותו של הרבי מלך המשיח, לעשות כל מה שיבקש מאיתנו במסירות נפש, ואנחנו כולנו מכריזים: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! הקהל היה בהתרגשות עצומה מהמעמד ההיסטורי וענה אחריו: יחי, יחי, יחי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf יומן מהשבת] {{PDF}} עמ' 16}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57766 העדכון לשלוחים] הרב גדליה שמטוב מעדכן את השלוחים בעולם על אירועי השבת}}.<br />
<br />
ב[[מוצאי שבת]] לפני תפילת ערבית, הכריזו זאת שוב בפני הרבי, כשהפעם הוצמד למילים [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|הלחן שהושר עד אז עם המילים: 'זאל שיין זיין די גאולה]], הרבי עודד את השירה.<br />
<br />
ביום שני ט"ו אייר [[תנש"א]] אחרי תפילת מנחה, הרבי חילק את הקונטרס [[דבר מלכות]], בסיום החלוקה החלו לשיר "יחי אדוננו" והרבי עודד בידו את השירה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 ט"ו אייר תשנ"א, הרבי מעודד את שירת ה"יחי"] - {{וידאו}}}}. גם אחרי [[תפילת ערבית]] באותו יום, כשיצא הרבי עודד את השיר הנ"ל בחוזק רב.<br />
<br />
בשנת תשנ"ג, יצא הרבי לעיתים להתראות עם חסידים דרך [[המרפסת]], בימים אלו שרו עשרות פעמים את השיר "יחי אדוננו" בפני הרבי ובכל פעם הרבי עודד את השירה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/cat.php?id=%F0%E6%EB%F8%E9%ED%20%E5%F0%F2%F9%E9%ED הרבי מעודד את שירת "יחי אדוננו בתשנ"ג]{{וידאו}} - עשרות סרטי וידאו של עידוד השירה בשנת תשנ"ג}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72586 יומן] ו[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 וידאו] מכינוס השלוחים [[תשנ"ג]] בו יצא הרבי לבאנקעט סיום הכינוס ועודד את שירת היחי}}.<br />
<br />
===התייחסות הרבי להחתמות===<br />
ב[[חודש אייר]] תשנ"א, בעקבות [[השיחה הידועה]] הוקם ב[[קראון הייטס]] [[המטה העולמי להבאת המשיח]], עם יסודו של ארגון התקיימה אסיפה ב[[770]], במהלכה חתמו 250 מחסידי חב"ד על טופס בו הם מקבלים את מלכותו של הרבי: <br />
{{ציטוט|תוכן=אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, הננו החתומים מטה מקבלים עלינו את עול מלכותו, של הרבי מלך המשיח ולעשות כל מה שירצה מאיתנו בכל מה שיבקש מאיתנו ובכל הענינים, ולעשות את כל זה במסירות נפש|מרכאות=כן}}<br />
<br />
למחרת האסיפה, [[ערב שבת]] פרשת תזריע מצורע, ו' אייר, הגיש הרב דוד נחשון את החתימות למזכיר הרב גרונר על מנת שיכניס אותם לרבי, לאחר זמן קצר יצאה התשובה:<br />
{{ציטוט|תוכן=נתקבל ותשואות חן, ותהא פעולה נמשכת ובהוספה והזמן גרמא, כנתינת כח דחכמינו זכרונם לברכה וברכתם דכל המוסיף מוסיפין לו, ובמיוחד ברכתו ד[[הקב"ה]] שתוספתו מרובה כו'. <br />
<br />
והזמן גרמא שבאים מ[[חודש ניסן]] והשפעתו ונכנסים ל[[חודש אייר]] (ר"ת [[האבות]] ורחל- רגל הד') כמפורש בכמה מקומות.<br />
<br />
בשנת ה(י') ת(הא) ש(נת) א(ראנו) נ(פלאות). אזכיר על ה[[האוהל|ציון]]".|מרכאות=כן}}<br />
<br />
* בח' אייר תנש"א כתב הרב דוד נחשון עם עוד כמה מחסידי חב"ד, שבאסיפה של למעלה מעשרה עסקנים ומשפיעים הוחלט להמשיך את החתמות 'קבלת המלכות'. על מכתב זה - שצורפו אליו עוד חתימות - השיב הרבי: "אזכיר על הציון ויבשר טוב".<br />
<br />
* בחודש כסלו תשנ"ב, השיב הרבי לרב דוד נחשון, על דו"ח מהחתמת אנשים על טופסי 'קבלת המלכות' ועל הרצאה שמסר בנושא "הרבי כמשיח" בערב מיוחד בו נכחו גם אישי ציבור: "ויקויים בהם מי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות וכו'. אזכיר על הציון".<br />
<br />
===פעילות הנשים===<br />
[[קובץ:נשים מגישות קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב' מר חשון תשנ"ב, נשי חב"ד מגישות לרבי קופסה ובה חתימות של נשים המקבלות את מלכותו של הרבי]]<br />
[[קובץ:תוף יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| אשה מגישה לרבי תוף עליו הכיתוב "{{יחי}}"]]<br />
בשנת [[תשנ"ב]] בחלוקת ה[[לעקאח]] ב[[הושענא רבה]], עברה לפני הרבי קבוצה של עשר נשים מנשות חב"ד, שהגישו לרבי מעטפה המכילה חתימות של נשים המקבלות עליהן את מלכותו של הרבי. דוברת המשלחת אמרה: "אנחנו כאן, מניין נשים "עם קשה עורף" מבקשות מהרבי שיתגלה לעין כל כמלך המשיח ויוציאנו מהגלות מיד". בתגובה, נתן הרבי דולר ואמר: {{ציטוטון|אמן, הצלחה רבה, בשורות טובות. בשביל המכתב, בשביל הפ"נ ובשביל השמות}}. בהמשך לכך, נערך בראש חודש [[מר חשוון]] כינוס מיוחד שמטרתו המוצהרת היא: לעורר את העם לקבלת מלכותו של הרבי, בפרט על ידי החתמות על ההצהרה לקבלת מלכותו. ההזמנה לאירוע, נשלחה לרבי שנתן את עידודו לכך {{הערה|על ההזמנה ענה הרבי: {{ציטוטון|אביא את המצורף בזה בעזרת השם על הציון. והזמן גרמא}} במכתב נוסף ששלחו, כתבו הנשים שהכינוס מתקיים בזכות ובעקבות העידוד שניתן מהרבי לכך בהושענא רבה. על מכתב זה, השיב הרבי: {{ציטוטון|ויהא בהצלחה רבה, והזמן גרמא והענינים, אזכיר על הציון}}}}. <br />
<br />
לאחר הכינוס, הכינו הנשים דו"ח מפורט, בו נכתבו הנושאים המרכזיים שנידונו במהלכו, ביניהם: הצורך לעורר את מידת המלכות של המלך על ידי קבלת המלכות, הכח המיוחד והחובה של נשי ישראל בהבאת הגאולה והחשיבות המיוחדת של המכתב והחתימות. על דו"ח זה השיב הרבי: {{ציטוטון|אזכיר על הציון עוד הפעם להמשך הצלחה רבה ונפלאה בכל מכל וכו'}}. למחרת הכינוס, ב[[חלוקת דולרים]], ניגשו קבוצת נשים והביאו לרבי קופסא ובתוכה טפסי חתימות קבלת המלכות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1436 נשות חב"ד מגישות טפסי קבלת המלכות לרבי]{{וידאו}}}}. דוברת הנציגות אמרה: "ברוך השם יש פעילות נפלאה במבצע 'ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם' - ומצאו, ומתפשט תחת נשי חב"ד, ובכל העולם כולו ולכל השלוחות, אנו מקבלות בזה, נשי ובנות חב"ד את פני משיח צדקנו, הרבי, ויוליכנו קוממיות לארצנו" הרבי השיב: {{ציטוטון|אמן}} (התבונן בקופסא, ואמר:) {{ציטוטון|זה בשבילי? בשורות טובות}}, (שוב התבונן בקופסא ובחתימות, והוסיף:) {{ציטוטון|בשביל כל הענינים צריך לשלם ל[[צדקה]] ותהיה הצלחה רבה, וללכת מחיל אל חיל עד שתלכו אל אלקים בציון בגאולה האמיתית והשלימה. ברכה והצלחה, הצלחה רבה}}.<br />
<br />
לקראת חודש [[טבת]], התקבלה ההחלטה בארגון [[נשי חב"ד]] ב[[קראון הייטס]] על עריכת כינוס לנשות השכונה והאיזור שיתקיים ב[[770]], תחת הכותרת "סעודת קבלת פנים למשיח צדקנו", עם שלבי התכנון, דיווחו בארגון על כך לרבי, שהשיב: {{ציטוטון|אזכיר על הציון והזמן גרמא והענינים ויהא בהצלחה רבה וכו'}}.<br />
<br />
מאוחר יותר התקבלה החלטה שלא להשאיר את האירוע במסגרת פנימית, אלא לפרסם אודותיו בעולם כולו. בעקבות כך הוחל בפרסום על כך הגיע מענה נוסף וברכה מיוחדת: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן ותהא פעולה נמשכת ובהוספה}}.<br />
<br />
בעיצומו של הערב, פנו נציגות הנשים במכתב לרבי, בשם כל המשתתפות בכינוס ב-770 וכל המשתתפות באמצעות השידור - בכל רחבי העולם ובשם כל בית ישראל שמוכן ומצפה ברגע זה להתגלות המלך. בין השאר, נכתב שם: "הוד מלכותו כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מלך המשיח, נשי ישראל בכלל ונשי חב"ד בפרט, מוכנות לקבל את פני משיח צדקנו ולשמוע את דברי כבוד קדושתו באופן של "תורה חדשה מאתי תצא" בסעודה שערכו לכבודו, ומתפללות שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה עם ענני שמיא וכו' תיכף ומיד ממ"ש" על מכתב זה השיב הרבי: {{ציטוטון|וכל המברך מתברך בברכתו של [[הקב"ה]] שתוספתו מרובה על העיקר, ובמיוחד ברכה מיוחדת בזמן מיוחד. אזכיר על הציון}}.<br />
<br />
במהלך הערב נעמדה הרבנית סימה אשכנזי מ[[כפר חב"ד]], והכריזה "{{יחי}}"{{הערה|לימים סיפרה שחששה שמא עשתה דבר שאינו לרצונו של הרבי. אך למחרת, כשעברה בחלוקת הדולרים וכן במענות שנתקבלו בימים שלאחרי, הסתבר שמעשה אמיץ זה, היה לרצון הרבי וסלל את הדרך לקבלת המלכות בשלימות}}.<br />
<br />
הרב [[חיים ברוך הלברשטאם]] מ[[מרכז שידורי חב"ד]] הכניס לרבי דו"ח על 129 נקודות בערים ומדינות ברחבי העולם, שהשתתפו בשידור חי בסעודת ה'[[מלוה מלכה]]', על כך השיב הרבי: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן על הנחת רוח שגרם וגורם, אזכיר על הציון}}{{הערה|1=צילום הדו"ח ומענה הרבי [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66313&search=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%94+%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99&page=1 20 שנה: העובדות והמענות של כנס קבלת המלכות] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
לאחר זמן, נשי חב"ד בלונדון, שלחו דו"ח לרבי ובו פירוט מפעולותיהן בלימוד ענייני משיח, בתשובה הורה הרבי לפעול בקשר ובתיאום עם נשי חב"ד שב[[קראון הייטס]] כשהרבי מדגיש במיוחד על הפעולה האחרונה: {{ציטוטון|נתקבל והמצורף בזה, ותשואות חן, ויהא בהצלחה רבה. ובטח עומדות בקשר עם נשי חב"ד תחיינה דכאן, לדעת על דבר חגיגתן כאן לאחרונה. אזכיר על הציון}}{{הערה|1=ראה בהרחבה את כל השתלשלות האירועים בקובץ [https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDI3NjU1ODcxMjk0NDg4NzE3NDABc05abkg4ZnVqa3dKATQBAXYy העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}} בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]]}}.<br />
<br />
===מעמד קבלת המלכות===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מעמד הסאטלייט]]}}<br />
[[קובץ:י' שבט תשנ"ג.jpg|200px|thumb|left|קריאת רבני חב"ד להשתתף במעמד ה'[[סאטלייט]]' (י' שב"ט תשנ"ג)]]<br />
[[קובץ:תשנג.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרבי במעמד]]<br />
לקראת [[י' שבט]] [[תשנ"ג]] התאספו כמה פעילים מ[[המטה העולמי להבאת המשיח]] ביניהם: הרב [[שמואל בוטמן]], הרב [[מנחם גערליצקי]], הרב [[יעקב שפריצער]], הרב [[משה רובשקין]], הרב יוסי פאריז והרב [[זושא זילברשטיין]] והחלו בארגון המעמד שבמרכזו קבל מלכותו של הרבי על ידי הכרזת 'יחי'. יחד עם הכינוס תוכנן לשלב גם את חגיגת סיום ציור, על ימות המשיח, שעורך הצייר מר [[מיכאל שוורץ]]. הציור שצויר, על פי בקשת הרבי מהצייר בעבר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1760 סיפורו של הציור]{{וידאו}}}}, הסתיים כבר בי"א ניסן בשנה הקודמת (תשנ"ב) אך עקב המאורעות נדחה, לקראת הכינוס ביקש מר שוורץ מהרבי לסיים זאת בי' שבט, והרבי השיב בחיוב. במשך השבוע הקודם לאירוע, הכניסו המארגנים את תוכנית הכינוס ובקשת ברכה, והרבי נענה בראשו לאות חיוב.<br />
<br />
בעקבות הפרסום, גורמים שונים בחב"ד החלו להצר את צעדי המארגנים{{הערה|1= הרב [[שמואל בוטמן]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21382 מאחרי הקלעים של קבלת המלכות] בראיון ל[[שבועון בית משיח]]}}, הרבנים שחששו מכך פרסמו אזהרה שלא לפרסם את האירוע בתקשורת, ביום חמישי ו' שבט, שלושה ימים לפני הכינוס שתוכנן ליום ראשון, הכניסו המארגנים, אל הרבי, את כל פרטי התוכנית, ביניהם: שידור ישיר מהמעמד לכל העולם באמצעות ה'לוין'. הרבי השיב ב'הסכמה וברכה' לתוכנית. בעקבות הסכמת הרבי לשידור המעמד, התכנסו הרבנים על מנת לבטל את הודעתם הקודמת, וכך כתבו: {{ציטוטון|הבהרה- לאור הסכמה וברכה מפורשת מאדמו"ר מלך המשיח שליט"א (ושנמסר על ידי המשב"ק הרב לייבל שי' גרונר) לעשות סאטעלייט (הוק-אפ) ביום ראשון ט' שבט בשעה 5:00 אחה"צ, הננו להודיע שאין לאחר דברי המלך כלום, (ובמילא הפתק שנמסר בשם ה[[בד"צ]] בנוגע להנ"ל בטל ומבוטל)}}. על החתום בשם בית הדין: הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]], הרב [[יצחק הענדל]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].<br />
<br />
הכינוס עצמו נפתח בשעה 5:00. לאחר קריאת פרקו של הרבי בתהילים על ידי הרב [[משה טלישבסקי]], פתח המנחה, הרב שמואל בוטמן בהסבר על המעמד. נאמו בערב: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], כנציג בית בהדין של [[קראון הייטס]]. הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], כנציג [[ועד רבני ליובאוויטש]] ו[[אגודת חסידי חב"ד]], אשר הסביר את טיבו של מעמד זה שאינו הכתרה, מכיון שההכתרה למלך המשיח נעשית על ידי ה', אלא קבלת המלכות מצד העם. בנוסף דיברו: הרב [[יצחק הנדל]], אשר הקריא את [[פסק דין]] שהרבי הוא [[מלך המשיח]], והרב [[יואל כהן]].<br />
<br />
תוך כדי המעמד יצא הרבי לבית הכנסת, שם נערך הכינוס, לתפילת ערבית, בסיום התפילה נכנס הרבי אל ה[[מרפסת]] ומשם צפה בסיום הציור על הצייר מר שוורץ. הרב גוראריה בירך את הרבי ואמר: "בזמן זה שבו הרבי קיבל על עצמו את הנשיאות... אנו מברכים את הרבי בברכה של 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד', כל הקהל הכריז יחד עמו שלוש פעמים 'יחי', ומיד החלו לנגן בשירת 'יחי'. הרבי הסתכל באותה עת לעבר הקהל ממול וכן סקר את בימת הצלמים. הניגון נמשך למעלה מ-8 דק' כשבסיומו סימן הרבי לסגירת הוילון{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34944 "מאות אלפים ראו ומליונים שמעו" ● יומן] {{אינפו}}}}.<br />
התקשורת בישראל ובעולם סיקרו את האירוע ועסקו בכך בימים שאחרי. בעת האירוע עצמו נכחו ב-770 למעלה מעשרים נציגים מרשתות הטלוויזיה הגדולות בעולם. ששידרו את האירוע בשידור חי וישיר. באותו ערב משחק ה"סופר-בול" השנתי נדחה בכמה שעות. ובינתיים שודר המעמד מ-770. כמות הצופים הגיעה לעשרות מליונים.<br />
{{תבנית:גלריה משיח}}<br />
<br />
==האמונה לאחר ג' בתמוז==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
ביום [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] התכסה הרבי מעינינו; עם זאת, על פי דבריו, מאמינים החסידים שהוא [[נצחיות חייו של הרבי|ממשיך לחיות בחיים נצחיים]]. בקרב חסידי חב"ד קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך הגאולה ומצפים לכך שהרבי יתגלה כמלך המשיח. בהקשר לכך מזכירים החסידים את דברי חז"ל{{הערה|רש"י, דניאל י"ב, י"ב}} "שעתיד משיחנו [[נכסה וחוזר ונגלה|להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה]]".<br />
<br />
ביום ו' תמוז תשנ"ד, נערכה אסיפה דחופה של כל רבני חב"ד בישראל, בה הוחלט להמשיך עם פירסום זהותו של משיח וכן הורו ל[[עיתון כפר חב"ד]] להמשיך ולפרסם בשער העיתון את הכרזת 'יחי' (העיתון התעלם מהוראה זו ובעקבות כך נפתח עיתון בית משיח){{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/originalsize/1048/104774.jpg צילום מכתב הרב ירוסלבסקי לאהרון דב הלפרין, עורך העיתון]}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2975 הרב יורקוביץ' מספר על אסיפת הרבנים אחרי ג' תמוז]{{וידאו}}}}{{הערה|הסיפור המלא נדפס בספר [[תומת ישרים תנחם]], של הרב [[שלום בער וולפא]].}}.<br />
<br />
הרב [[אהרן סולובייצ'יק]] פרסם לאחר ג' בתמוז מודעה בעיתון ג'ואיש פרס: "בקשר לאמונה של רבים מחסידי חב"ד... שהרבי יכול עדיין להיות משיח - לאור הגמרא בסנהדרין, הזוהר, האברבנאל, כתבי האריז"ל, השדי חמד ועוד מקורות - אני לא יכול לומר שהאמונה הזאת היא דבר שמחוץ לזרם האורתודוקסי"{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46089 צילום ממכתב שפורסם בעיתון ג'ואיש פרס] {{אינפו}}}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''יחי המלך המשיח''', הוצאת המחבר, [[תשנ"ב]] (1992)<br />
*הרב [[חיים ששון]], '''עתה ידעתי''', הוצאת המחבר, תש"ס (2000)<br />
*הרב [[יוסף יצחק מייזליש]], '''התקופה והגאולה''' - במשנתו של הרבי מילובאוויטש, בהוצאת [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], [[תשס"ה]] (2005).<br />
*משיח פרידמן, '''[[ימי בשורה]]''' - תיעוד אירועי התגלות מלך המשיח ובשורת הגאולה, [[אלול]] [[תשע"ג]] (09.2013) ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77955 העמודים הראשונים של הספר] {{תמונה}})<br />
* [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]], '''ענינו של משיח'''<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.info/images/notimage/44706_he_1.pdf סוגיות בגאולה - מלך המשיח] <br />
<br />
====גדרו ההלכתי====<br />
'''סימני הרמב"ם'''<br />
*[http://www.hageula.com/moshiach/person/3808.html סימני [[הרמב"ם]] על מלך המשיח]{{וידאו}} סרט וידאו המציג כיצד כל הסימנים הללו נתקיימו ברבי - אתר הגאולה<br />
*[http://www.hageula.com/study/books/2357.html ביאור פסק הדין "בחזקת שהוא משיח"] - אתר הגאולה<br />
*הרב שלום דובער וולף, [http://www.chabad.info/images/notimage/51851_he_3.pdf כתר מלכות] - סיכום וביאור שיטת הרבי בענין מלכות בית דוד והגאולה העתידה<br />
<br />
'''פסק דין'''<br />
*[http://chabad.info/files/pdf/psak.pdf פסק הדין] <br />
*[http://psakdin.net 'אתר פסק דין']<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'] - קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ"ד] ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
<br />
====פרסום האמונה====<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21467&search=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA%D7%95+%D7%A9%D7%9C+%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97+-+%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8,+%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8,+%D7%90%D7%95+%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%94%3F&page=1 פירסום זהותו של משיח - אסור, מותר, או מצווה] - רב שיח עם רבנים ומשפיעים {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2976 הרב חנזין: בשורת הגאולה והגואל לציבור]{{וידאו}}<br />
<br />
====קבלת המלכות====<br />
'''שיחות הרבי'''<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1430 שיחת] [[ב' ניסן תשמ"ח]] - בה מבואר תוכן ההכרזה "יחי המלך". {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37253 צילום קטע מהשיחה, כפי שהוגהה על ידי הרבי והודפסה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37264 שיעור בשיחת ב' ניסן תשמ"ח] מפי הרב [[שלמה מאיעסקי]] {{שמע}} {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/images/notimage/67977_he_5.pdf 'יחי המלך'] קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] הסוקר את מהות ההכרזה<br />
* [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-52-39-%D7%9C%D7%99%D7%9C-%D7%A9%D7%99%D7%A9%D7%99-%D7%91%D7%90-.14.pdf קובץ לימוד בענין 'קבלת המלכות'] בעריכת הרב [[שמריהו מטוסוב]] {{PDF}} {{אינפו}} י' שבט תשע"ז<br />
<br />
'''יחי אדוננו בעידודו של הרבי'''<br />
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67796 הכרזת "יחי המלך" בפני הרבי]{{וידאו}} - [[ד' בניסן]] [[תשמ"ח]] - {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 הרבי מעודד את שירת ה"יחי"] [[ט"ו אייר תנש"א]] - השירה הראשונה המתועדת {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 כינוס השלוחים תשנ"ג] - ה[[שלוחים]] שרים [[הרבי]] מעודד {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2111 כינוס השלוחים תשנ"ג] - הרבנים והשלוחים מכריזים בהתלהבות 'יחי אדוננו' {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3121 ונענע לנו בראשו - 20 שנה לקבלת המלכות] {{וידאו}}<br />
<br />
'''פעולות הנשים'''<br />
* [[ועד חיילי בית דוד - 770]], [http://www.chabad.info/images/notimage/72071_he_1.pdf קובץ העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}}, תיעוד מלא ומקיף על פעילותן של נשי חב"ד לקבלת המלכות - {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1436 מגישים לרבי חתימות 'קבלת המלכות'] ב' מר חשון תשנ"ב{{וידאו}} - {{אינפו}} <br />
<br />
'''מעמד קבלת המלכות - י' שבט תשנ"ג'''<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=17588 לקריאת יומן השידור משנת תשנ"ג] - {{אינפו}}<br />
* [https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDI3NjU1ODcxMjk0NDg4NzE3NDABc05abkg4ZnVqa3dKATQBAXYy העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}} - הסיפור המלא. בהוצאת "[[ועד חיילי בית דוד]]". <br />
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3307 הסאטלייט מי' שבט [[תשנ"ג]] • הוידאו המלא]{{וידאו}}<br />
<br />
'''שונות'''<br />
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?27712 יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד] {{PDF}}- ליקוט מעניינם בתורה המבארים את תוכן הענין של קבלת מלכותו של מלך המשיח המתבטא בהכרזה "יחי המלך".<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75094 "פעולת העם שמכריזים: יחי המלך!" ● סקירה] {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61251 המסמכים מוכיחים: הרבי אישר ועודד את "קבלת המלכות"]{{תמונה}} - {{אינפו}} <br />
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2338 הרב ברוד מסביר: החשיבות בחתימה על קבלת המלכות] [[חודש ניסן]] תשנ"ד{{וידאו}} - {{אינפו}} <br />
* [http://www.chabad.info/index2.php?url=article_he&id=60913 סגן רה"ע שיקאגו: מקבל את מלכותו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות] [[ניסן]] [[תשנ"ד]] ר' [[מענדל פוטרפס]] מכריז "יחי" {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1599 כנס התעוררות בכיכר מלכי ישראל] [[תשנ"ה]] הרב [[יונה מצגר]] מכריז "יחי" {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
<br />
====האמונה לאחר ג' תמוז====<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55295 בשורת הגאולה לאחר ג' תמוז] - ראיון עם הרב שימי גולדשטיין<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46509 הרב וולפא עונה לרב מנשה הקטן]<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|*]]<br />
[[קטגוריה:התגלות מלך המשיח]]</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%A3_%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9D_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=290312שיחה:סניף צבאות השם מגדל העמק2017-03-30T00:42:43Z<p>יצחק ב: /* הצבעה */</p>
<hr />
<div>האם הסניף במגדל העמק הוא כ"כ בולט ומרכזי בחסידות חב"ד, ואנכי לא ידעתי?! אף סניף באף קהילה בעולם לא זכה לערך. בנוסף, למיטב ידיעתי כמעט כל סניף צ"ה עושה שיעורי לימוד דבר מלכות, פעילויות, מבצעים; וכן בכל ת"ת חב"ד יש פעילות בהפסקות. לפענ"ד יש לכלול בערך [[מגדל העמק]], ואם מישהו חולק עלי, יתנדב נא בבקשה לפתוח ערכים על כל סניפי צ"ה (לפחות ה-20 הבולטים שבהם). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 23:44, 13 במרץ 2016 (UTC)<br />
:אתה מוזמן להוסיף ערכים על סניפים במקומות אחרים. ואם אתה שואל, אז בהחלט כן, בכל נקודת מבט, הסניף יוצא דופן הן בהיקף המשתתפים בו, והן בצורה שבה הוא פועל (מסדרים וכו'). נכון שגם הסניפים בצפת ובביתר ראויים לערך, אך זה לא גורע ממעלת הסניף. בדיוק כמו שלאחרונה עולות פה טענות על קרבתם של עורכים מסויימים לערכים מסויימים, ישנה תחושה שלעורכים מסויימים אחרים יש ענין להמעיט ולמחוק ערכים מסויימים שקשורים במשפחה מסויימת. אם הערך בפני עצמו זכאי להתייחסות, זה שיש ערכים נוספים שגם הם זכאים לא אמורה לגרום למחיקתו, ואדרבה, כל אחד שיכול להוסיף ערכים נוספים תבוא עליו הברכה, ובינתיים נוסיף באהבת ישראל ונביא את הגואל... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:03, 14 במרץ 2016 (UTC)<br />
::#אם כל סניף (או אפילו סניף אקטיבי במיוחד) זכאי לערך, גם כל בית כנסת חב"ד מרכזי קצת זכאי לערך - מתי התייסד, מיהם הגבאים, השיעורים וההתוועדויות המתקיימים בו וכו'... וכך גם ניתן לכתוב על כל סניף נשי חב"ד או את"ה בישיבה וכד', אם הוא פעיל קצת יותר מהרגיל... לכן לפענ"ד, גם אם הסניף יוצא דופן, הוא ראוי להכלל בערך העיר (וכך המדיניות כרגע בנוגע להרבה ארגונים חב"דיים פעילים וחשובים - כמו מטה משיח ב[[נתניה]], היכל מנחם והספריה החסידית ב[[ביתר]], ועוד ועוד). האם אתה חושב שיש לעשות שינוי מדיניות כללי?! זה דיון משמעותי בפ"ע, וכדאי לחשוב פעמיים ויותר.<br />
::#הענין השני הוא קצת רגיש ואני מושך ידי מלהתערב בו... זה באמת בעייתי לכאן ולכאן, שהרי המשפחה אכן בעלת חשיבות חב"דפדית, ומצד שני גם זכתה לערכים שיצאו מפרופורציה (כמו זה [[מנחם מענדל זלמנוב|שנמחק]] לפני כמה ימים). הבעיה היא שמי שמעורב בזה כותב מתוך זוית ראייתו הסובייקטיבית, ומי שלא מעורב לא יכול לכתוב כי הוא פשוט לא יודע..<br />
::#ומה שבטוח יפתור את הבעיות כולן, הוא שכולם יתמקדו בערכים עיקריים וחשובים. קדימה, [[מרדכי היהודי]] עדיין מחכה... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 00:09, 15 במרץ 2016 (UTC)<br />
:::::בהחלט! אני מחכה ליום שבו יהיה לי מספיק כח לכתוב על בית כנסת 'המרכזי' בכפ"ח, כמו גם על בתי הכנסת 'בעל התניא' ו'בית ישראל' בירושלים, וכל המרבה הרי זה משובח. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:13, 15 במרץ 2016 (UTC)<br />
::::::זה ענין עקרוני יותר: גם אם תכתוב על בתי הכנסת הנ"ל - האם אכן הם צריכים להיות נפרדים מהערך על העיר/קהילה? לפענ"ד, ערך על קהילה נורמלית כולל ממילא גם על ייסודה, בתי כנסת, בתי חב"ד וארגונים שונים הנכללים בה. רק אם המוסד גדול ומשמעותי כ"כ שהוא קובע ברכה לעצמו (כמו תלמוד תורה, ישיבה או מוסדות חריגים במיוחד) - אז הוא זכאי לערך נפרד. וזו המדיניות כרגע באופן כללי כפי שהזכרתי; ברור למשל ש[[770 (כפר חב"ד)|770]] לא צריך להכלל ב[[כפר חב"ד]], אבל 770 ברמה שלמה נכלל ב[[רמת שלמה]].<br />
::::::דרך אגב, ברגע הראשון חשבתי שה"בהחלט!" שלך הוא תגובה ל-3, ומה מאוד הצטערתי כשראיתי שהוא תגובה ל-1... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 00:23, 17 במרץ 2016 (UTC)<br />
:::::::אתה באמת חושב שהערך [[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]] ראוי להיכלל בערך על [[כפר חב"ד]]?!?!... תמהני... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:36, 17 במרץ 2016 (UTC)<br />
::::::::[[בית יצחק (נחלת הר חב"ד)|מוקדש באהבה]] בשמחה ובטוב לבב. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:55, 17 במרץ 2016 (UTC)<br />
::::::::::אני חושב שבלית רוב לאיחוד, יש להסיר את התבנית. מישהו מתנגד? '''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' א' בניסן ה'תשע"ז, למניינם 01:17, 28 במרץ 2017 (UTC)<br />
== הפלאות ==<br />
אני הולך לשנות כמה דברים בערך, ואבוא כאן לבאר את הדברים:<br />
#"אחד הסניפים המוצלחים ביותר" אינו תיאור אנציקלופדי.<br />
#פעילות זו היא בנוסף לפעילות בחורי הישיבה, וכאמור בערך [[מגדל העמק]].<br />
#מעולם לא הייתה השתתפות מלאה של בני העיר.<br />
#"והוקמה ועדת רבנים שתבקר את תכני הארגון" - לא מחקתי, אך מעניין אותי לדעת מי הם..<br />
בברכה <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 16:35, 4 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
<br />
== נפלאות ==<br />
1. מקובל.<br />
2. מהיכן יש לבחורים אישור לעשות פעילות מנוגדת לצבאות השם? ואולי הם '''בנוסף''' לפעילות הסניף!<br />
3. לא דובר מלכתחילה בהשתתפות מליאה של בני '''העיר''', אלא של ילדי '''הקהילה'''!<br />
4. כנראה שזה לא מתאים לדפי אינטרנט וכו'.. וד"ל...--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 22:30, 4 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
<br />
:2. הפעילות שהם עשו הייתה עוד קודם לסניף משפחת זלמנוב. והיו שנים שעשו ישיבת ערב וכיו"ב. עכ"פ בכל זמן לפי עניינו.<br />
:ונקודת מה שכתבתי היה - מלבד הפעילות בליל שבת.. אבל אם הבנת אחרת, כנראה שיש דברים בגו..<br />
:3. התכוונתי לבני '''הקהילה''', ואין להם השתתפות מליאה, ואיני רוצה להאריך בזה!<br />
:4. אם זה לא מתאים, אז גם לא מתאים להזכירם כלל, וראוי למחוק שורה זו!!! <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 17:57, 5 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
<br />
::2. זה לא משנה מה קודם, הם לא תחת התנועה הארצית! וזה לא סניף של משפחה מסוימת, אלא של ארגונו הקדוש של הרבי (בהנהלת הרב '''דוד נחשון'''). ו"צבאות השם" הם האחראים על חינוך הילדים אחר שעות הלימודים ובמילא הם העיקר ואין שום צורך להזכיר פעילות שהיא נגד ה"מוסדות" שהרבי קבע.<br />
::3. כל הנ"ל הוא במקטע '''"רקע"''' - סיפור הדברים שאירעו בעבר! וזו עובדה! ואיני רוצה להאריך בזה..!<br />
::4. ממש קשור... --[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 19:30, 10 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
<br />
== שם הערך ==<br />
<br />
אולי כדאי לקרוא לערך בשם "צבאות השם סניף מגדל העמק"? בנוסף לצורך מצד הערך לשנות את השם, גם מצד הקטגוריה כדאי לשנות. כשכל מוסד שהוא סניף כמו זה או כמו [[סניף קה"ת בארץ הקודש|זה]] מתחיל במילה סניף זה מפריע לחפש את הערך בקטגוריה. [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 09:16, 7 בדצמבר 2016 (UTC)<br />
:{{א|מחלק דולרים}} שים לב שישנם שתי אפשרויות להכליל ערך בקטגוריה לא על פי הא"ב של שמו: כשתכתוב בערך "צבאות ה' רעננה" <nowiki>[[קטגוריה:סניפי צ"ה|ר]]</nowiki>, או לחילופין שלפני הקטגוריות תוסיף שורה <nowiki>{{מיון רגיל|רעננה}}</nowiki> זה יופיע באות ר' ולא צ'. וכן על זה הדרך. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:25, ח' בכסלו ה'תשע"ז<br />
::תודה. סדרתי את זה. בכל אופן אני חושב שכדאי לשנות את השם. בברכת הגאולה השלמה * [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 08:25, ח' בכסלו, ה'תשע"ז ''<font size="1">(8 בדצמ' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
<br />
== יכה יוסי את יוסי ==<br />
<br />
היה כאן עכשיו מקרה קלאסי של 'יכה יוסי את יוסי' (או את אח של יוסי, לא מעניין אותי. ואולי בכלל בא להוכיח שיוסי אינו יוסי). עכ"פ אני {{מצטרף}} לדעתו של {{א|קרייזי אבאוט משיח|ידידי המשוגע}} אשר יש לכלול תוכן ערך זה בערך מגדל העמק. עדי בשחק שאין לי דבר נגד משפחת זלמנוב, זהותי אינה סוד וכל מי שמכיר אותי יוכל גם להעיד על כך, אולם חוששני שאם לא יפסיקו להטריד פה כן יהיה לי משהו נגדם. '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 14:07, 26 בינואר 2017 (UTC)<br />
:זה לא קשור בשום קשר למשפחה, רק להבהרה והצגת עובדות של ה"מוסדות" של אד"ש - [[צבאות השם]]!--[[משתמש:לוי בן חורין|לוי בן חורין]] - [[שיחת משתמש:לוי בן חורין|שיחה]] 14:11, 26 בינואר 2017 (UTC)<br />
::היטיב להסביר המשתמש 'להתראות' בתחילת הדיון, אם אינך יודע להסתכל...<br />
::כל עריכותיך קטנוניות ובלתי משמעותיות (מחיקת ארכיון, 'לשעבר', בדיקת היסטוריה ועוד..), חוששני שאתה זה שמנסה להטריד את שלוות העורכים בעיסוקיך בעריכות המראות על רמתך..--[[מיוחד:תרומות/5.102.254.210|5.102.254.210]] 18:25, 16 במרץ 2017 (UTC)<br />
:::גענוג!! מי ביקש ממך לארכב? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:18, י"ח באדר, ה'תשע"ז ''<font size="1">(16 במרץ למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
::::כנראה שאתה וחביריך עם עריכות מגוחכות וקטנוניות..<br />
::::הסבר על מה השארת את התבנית, לאחרי הדיון שתם (ראה ארכיון).--[[מיוחד:תרומות/5.102.254.210|5.102.254.210]] 20:24, 16 במרץ 2017 (UTC)<br />
:::::נהניתי לקרוא שכל עריכותיי מסתכמות במחיקת ארכיון ובבדיקת היסטוריה... '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 04:15, 17 במרץ 2017 (UTC)<br />
<br />
לא הבנתי כלל מדוע יש לאחד ערך זה עם הערך [[מגדל העמק]]?? לא ראיתי אפילו טעם אחד לכך בדיון..<br />
<br />
מישהו רוצה להסביר?--[[מיוחד:תרומות/141.226.174.2|141.226.174.2]] 18:27, 20 במרץ 2017 (UTC)<br />
<br />
כבר יותר מיום שהמשתמש [[מיוחד:תרומות/141.226.174.2|141.226.174.2]] שאל מדוע יש לאחד ואף אחד לא ענה. אז מדוע לאחד??--[[מיוחד:תרומות/37.46.38.157|37.46.38.157]] 16:25, 21 במרץ 2017 (UTC)<br />
::כמעט עבר יום שלם שעסקו בפיתוח חב"דפדיה ולא באובססיה סביב ערכי משנה. קצת סבלנות והרחבת הדעת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:05, 21 במרץ 2017 (UTC)<br />
<br />
:::הנני קורא לכל ידידיי לא להשיב לכל הטרולים האנונימים! '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:35, 21 במרץ 2017 (UTC)<br />
<br />
{{א|שלום}}, תסתכל בהמשך הדיון ותראה שיש רוב לאיחוד (מבין בעלי זכות הצבעה, לא כולל אנונימים). אא"כ אתה מצטרף למתנגדים ואז נצטרך לפתוח בהצבעה. '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 02:01, 28 במרץ 2017 (UTC)<br />
<br />
== הצבעה ==<br />
<br />
נשמח לשמוע את דעתם של המשתמשים הפעילים בנוגע להשארות ערך זה. אין זכות הצבעה למשתמשים בעלי עריכות מועטות, או לאנונימיים.<br />
<br />
*{{בעד}} איחוד הערך עם [[מגדל העמק]]. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 17:50, 28 במרץ 2017 (UTC)<br />
*{{בעד}} איחוד [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]] 18:10, 28 במרץ 2017 (UTC)<br />
*{{בעד}} איחוד (ואדגיש שאיחוד הכוונה '''לתמצת''' המלל המיותר דערך זה בשורות ספורות בערך הנ"ל). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:08, ב' בניסן ה'תשע"ז<br />
*{{בעד}}--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:32, 29 במרץ 2017 (UTC)<br />
*{{בעד}}--[[משתמש:ד.ר|יחי המלך המשיח ד.ר]] - [[שיחת משתמש:ד.ר|שיחה]] 15:27, 29 במרץ 2017 (UTC)<br />
::לכאורה אין לספור הצבעתם של משתמשים שאינם פעילים. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 19:47, 29 במרץ 2017 (UTC)<br />
:::דומני שכל המשתמשים דכאן פעילים, כמוכח מתרומותיהם. בנוסף, אני מבקקש להחליף את החתימה כנדרש ע"פ ההגיון האנושי וההשתתפות בחבריך המסכנים {{קריצה}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 00:19, ג' בניסן ה'תשע"ז<br />
*{{נגד}} איחוד. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ב' בניסן ה'תשע"ז, למניינם 03:20, 29 במרץ 2017 (UTC)<br />
*{{נגד}} איחוד--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] משיח בא בתאריך: [[ב' בניסן]] [[ה'תשע"ז]]<br />
:אגב, לא הבנתי מה פשר המענדל אשר {{א|שף ויתיב|ידידנו הנחמד}} החליט לנופף בו לפתע בלא סיבה. אם אתה רוצה להדגיש זאת, ביכלתך לכתוב 'הידעת' על הכתיב מנדל ומענדל, וכך להרוויח 2 ציפורים - פירסום המסר הבוער, ועידכון ההידעת {{קריצה}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:09, ב' בניסן ה'תשע"ז<br />
*{{נגד}} איחוד. זה כמו שתגידו לחבר את הערך על התלמוד תורה בערך של העיר. צבאות השם הוא מוסד שקובע ברכה לעצמו וראוי לערך נפרד. והלוואי ונזכה שבעוד ערים נזכה להתבססות והתרחבות נוספת של המוסד כדי שנוכל לכתוב ערך נפרד על כל סניף. בהצלחה! --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 00:42, 30 במרץ 2017 (UTC)</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94&diff=200943ועד סעודת שלמה2015-07-24T12:20:12Z<p>יצחק ב: תמונה</p>
<hr />
<div>[[תמונה:דד.jpg|left|thumb|220px|דוודים גדולים להרתחת התה והקפה ב'לשכה']]<br />
[[קובץ:סעודת שלמה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שבירת הצום בעזרת הוועד]]<br />
[[קובץ:הרבי עובר ליד ועד סעודת שלמה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי נכנסת לתפילת ערבית בסיום הצום ועובר בסמיכות לשולחן של ועד סעודת שלמה]]<br />
'''לשכת עושי חביתין''' או ‘הלשכה' - כפי שמכנים אותה בפשטות המוני החסידים הבאים ל-[[770]] - נמצאת מתחת לעזרת הנשים של איסטערן פארקווי, והיא ללא ספק אחד הנדבכים החשובים של 770. <br />
<br />
מאות אלפי איש נהנו עד היום משירותו הנאמן והמסור של "ועד סעודת שלמה" ב-770, אם במאכל ומשתה. ובכלל, קשה לדמיין כיום את 770 מבלי שירותה הנאמן והמסור של "לשכת עושי חביתין" כפי שרבים כינוה בחיבה על שם הלשכה שהיתה בבית המקדש. <br />
<br />
==סיפור הקמתה של ‘הלשכה'==<br />
<br />
לפני שנים לא היו ב-770 כל האמצעים לרווחת באי המקום. מלבד מספר ברזי מים, לא היה כלום. באחת ההתוועדויות [[הרבי]] אף דיבר על כך בחריפות, ובין הדברים אמר שאפילו מי שרוצה לשתות רק מים - אין לו כוס והוא נאלץ לשתותם מספל. <br />
<br />
בעקבות זאת, כדי לתקן את העניין, קנו הגבאים מכונה קטנה של תה שאפשר היה לקבל ממנה תה החל מהשעה תשע בבוקר. מובן שאין הקומץ משביע את הארי, ובפרט בימי תשרי שהמו באלפי חסידים שנתקבצו מכל רחבי העולם. <br />
<br />
במוצאי שבת כ"ף מנחם אב [[תשמ"ו]] קרה אסון בשכונה: ב-770 הסתובב אז יהודי צרפתי, ערירי ללא משפחה. הוא היה אדם מופנם ושקט; עבד במקומות שונים, ובזמנו הנותר הסתובב ב-770. באותו מוצאי שבת הוא נראה ב-770 בשעה שתים בלילה. שעה לאחר מכן, בשלוש לפנות בוקר, נמצאה גופתו ברחוב אולבני פינת מונטגומרי. <br />
<br />
התברר כי מישהו רצח אותו! עד היום לא יודעים מי עשה זאת ועל רקע מה. <br />
<br />
ב[[מוצאי שבת]] שלאחר האסון הזה, ארגן "[[מימוש]]" את אחת מהתוועדויותיו הרגילות. בין השאר ביקשו מהמרא דאתרא, הרה"ג [[יהודה קלמן מארלו]] ע"ה, לשאת דברים. <br />
<br />
כיוון שזכר האסון היה עדיין טרי וכואב, זה היה הנושא המרכזי בדבריו של הרב. הוא הזכיר את הכתוב באותה פרשה על הרוג שנמצא בדרך ולא ידוע מי רצחו, ועל כך אומר רש"י "ידינו לא שפכו את הדם הזה - לא הנחנוהו בלא לוויה". הרב מארלו אמר, שכדי לעשות תיקון לעניין הזה, כדאי שיתחילו לחלק בכל שבת אוכל ב-770 - "הייסע בעבלרך", כפי שכינה זאת. <br />
<br />
לאחר שהמרא דאתרא סיים את דבריו, ביקש המנחה מכל מי שביכולתו לקחת את הענין על עצמו, שייגש אליו. <br />
<br />
לקראת סיום ההתוועדות ניגש ר' יהודה בלסופסקי אל המנחה ואמר לו כי אם מישהו ייקח זאת על עצמו, הוא מוכן לסייע בכך. כשר' יהודה עמד לצאת מ-770 הוא עוד הספיק לשמוע את הכרזת הגבאי כי מי שמעונין לעזור בעניין, יפנה לר' יהודה בלסופסקי. <br />
<br />
אם לא די בכך, הרי כשהגיע למחרת ל-770, גילה כי זריזים ממנו כבר קבעו עבורו את העובדות, ומישהו תלה מודעה שר' יהודה מארגן גוף שיחלק אוכל. אותו אלמוני אף בחר את השם "ועד סעודת שלמה" על שמו של הקדוש הנרצח. <br />
<br />
כך אולץ ר' יהודה לקחת על עצמו את ניהול הלשכה, וזמן קצר לאחר מכן כתב על כך לרבי. <br />
<br />
==סיר הטשולנט הראשון==<br />
<br />
סיר הטשולנט הראשון הוכן לקראת שבת פרשת כי תצא תשמ"ו. כהכנה ראשונה ניגש ר' יהודה לחנות וקנה את הסיר הגדול ביותר שהיה ברשותם. ביום חמישי אחר הצהריים הכין טשולנט בביתו, ולקראת שבת העביר את הסיר ל-770, שם הניחו על פלטה ששמרה על חום הסיר עד שעת ההתוועדות של הרבי. בעת ההתוועדות חילק ר' יהודה מנות טשולנט למתפללים. זו לא היתה כמות שהספיקה לכולם, אבל היה בזה רק כדי לקיים את הענין. <br />
<br />
באותה שנה, הגיע ר' [[זושא וילמובסקי]] ל-770 כבר לשבת ח"י אלול. ר' זושא ור' יהודה היו בידידות, ולאחר השבת סיפר ר' זושא לר' יהודה כי כבר שנים רבות הוא מגיע ל-770, ובכל פעם הוא תופס מקום להתוועדות בשעה מוקדמת, ובשעת ההתוועדות הוא נהיה רעב וקשה לו להתרכז בדבריו של הרבי. "הפעם" מספר ר' זושא "קיבלתי ממישהו צלחת טשולנט לפני ההתוועדות, וזה ממש החיה אותי". ר' זושא לא ידע כי ר' יהודה הוא זה שהכין וחילק את הטשולנט. <br />
<br />
דבריו של ר' זושא המריצו את ר' יהודה לפתח את הלשכה. הוא ניגש לאחד מאנ"ש שהבין בענינים אלו, וסיפר לו את הסיפור עם ר' זושא. הלה שלח את ר' יהודה לאיסט-סייד במנהטן בבקשו שיקנה שם סיר גדול והוא ישלם זאת מכיסו. ר' יהודה אכן קנה סיר גדול וכמה כלים נלווים, וכך יכול היה לספק כמות רצינית של אוכל מידי שבת. <br />
<br />
במוצאי שמחת תורה תשמ"ז עבר ר' יהודה ב'[[כוס של ברכה]]'. הרבי מילא את כוסו ועשה תנועה בידו הקדושה. הוא הוסיף ונתן לר' יהודה בקבוק משקה ובירך ‘שיהיה בהצלחה רבה'. <br />
<br />
ר' יהודה לא הבין ועבר מלפני הקודש משתומם: מדוע נתן לו הרבי את בקבוק המשקה? מה אירע לאחרונה? רק לאחר מכן קלט כי זוהי בעצם תשובתו הק' של הרבי בנוגע למכתבו אודות ‘ועד סעודת שלמה' שהקים. <br />
<br />
בהמשך, קיבל ר' יהודה את האחריות גם על מכונת התה הקטנה, והוא החליפה במכונה גדולה וחדישה שעבדה תמיד בחלק המזרחי של 770 מתחת לעזרת נשים [[איסטערן פארקווי]]. כך הלכה הלשכה והתפתחה ורבים נהנו ממנה. <br />
<br />
עד לשנים האחרונות, אוחסנו כלי הלשכה בכל מיני פינות ב-770 מבלי שיהיה לזה מקום מסודר. לאחר שבנו והרחיבו את הכניסה החדשה ל-770 - הרחיבו ופתחו גם מתחת לעזרת נשים איסטערן פארקווי - ואז שיכנו את הלשכה בחדר מיוחד - שם הוא מקומה הנוכחי עד היום הזה. <br />
<br />
==דו"ח לרבי==<br />
<br />
ר' יהודה נהג להכניס לרבי דו"ח בכל פעם על פעילות הוועד. באחת הפעמים הכניס ר' יהודה דו"ח לרבי, והרבי הוציא שטר של 20$ ומענה קודש: "וגדול הזכות". <br />
<br />
בתשעה באב (נדחה) תנש"א דיבר הרבי שיחה לפני תפלת ערבית. בין הדברים הזכיר הרבי את הענין של ‘סעודת שלמה בשעתה'. כרגיל בכל סיום צום, חילקה הלשכה אוכל לקהל המתפללים. ר' יהודה ביקש מהגבאי הרב [[יהושע פינסון]] ע"ה שיכריז לאחר ערבית שכל הקהל מוזמן לשבור את הצום. <br />
<br />
ר' יהושע עמד אפוא לנוכח הקהל והכריז, בעוד הרבי עומד ומקשיב. כשהחל לומר את המילים ‘סעודת שלמה' תיקן אותו הרבי ואמר ‘סעודת שלמה בשעתה'.<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%93_%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94.jpg&diff=200942קובץ:הרבי עובר ליד ועד סעודת שלמה.jpg2015-07-24T12:19:08Z<p>יצחק ב: </p>
<hr />
<div></div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1&diff=193435קראון הייטס2015-02-11T18:24:22Z<p>יצחק ב: /* קישורים חיצונים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ: קראון הייטס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צומת רחובות "[[קינגסטון]]" ו"[[איסטרן פארקווי]]" בקראון הייטס ממבט אווירי ([[770]] נראה בשדירה הראשית מעבר לצומת, בצד שמאל)]]<br />
'''קראון הייטס''' (באנגלית: '''Crown Heights''') היא [[שכונה]] ברובע [[ברוקלין]] ב[[ניו יורק]] שב[[ארצות הברית]], ממוקמת מזרחית לפרוספקט פארק. הרחוב הראשי בשכונה הוא רחוב [[איסטרן פארקווי]].<br />
<br />
קראון הייטס הייתה בעבר אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו יורק. פעלו בה מאות [[בית כנסת|בתי כנסת]] עשרות [[מקווה|מקוואות]], [[ישיבה|ישיבות]] ומוסדות יהודיים אחרים. גם חצרות רבות של אדמו"רים היו בשכונה. אולם בתחילת {{קישור אם קיים|שנות הכ"פים}} החלה נהירה של אפריקאים-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת בריחה של יהודים רבים לשכונות אחרות, כמו [[בורו פארק]] ו[[ויליאמסבורג]]. השכונה התרוקנה ממרבית היהודים שהתגוררו בה, כשבמקביל קורא [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד|חסידיו]] שלא לעזוב את השכונה. הבריחה הגדולה גרמה להוזלת מחירי הדירות במחיר הפסד, מה שגרם לרבי לזעוק גם על הכסף היהודי שנשפך בלי חשבון. בהוראת הרבי נשארו חסידי חב"ד להתגורר בשכונה ולפעול להרחבתה שנית.<br />
<br />
גבולות השכונה הם - רח' פארק פלאייס בצפון, רוצ'סטר אוועניו במזרח, לינוקס סטריט בדרום, ורוג'ערס עוועניו במערב.<br />
<br />
בקראון הייטס גרים כיום, כעשרים אלף מחסידי חב"ד. לצידם אוכלוסייה של כמאה ושלושים אלף אפרו-אמריקאים.<br />
<br />
==מרכז חב"ד העולמי==<br />
[[תמונה:770 Eastern Parkway.jpg|left|thumb|250px|חזית בנין 770]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[770 איסטרן פארקווי]]}}<br />
בשנת ת"ש, בזמן שהרבי הריי"ץ התגורר בבית מלון בשכונת מנהטן, חיפשו מעון לבית רבינו מחוץ לניו יורק. הציעו אז לרבי הקודם וילה במתנה בעיר בולטימור, אך הרבי סירב באומרו "בתוך עמי אנכי יושב", לאחר חיפושים אחר בנין שיענה לכל הדרישות לבית רבי מצאו את בניין [[770]] [[איסטערן פארקווי]] שהיה קליניקה פרטית של רופא יהודי. הבניין התאים לכל הדרישות כיון שהייתה בו מעלית -דבר נדיר בבית פרטי באותם ימים. הבניין נקנה בשנת תר"צ בעלות $30,000, מאז ועד היום [[770]] משמש כמרכז חב"ד העולמי וכבית מדרשו של הרבי, שסביבו מתרכזים חיי השכונה ותנועת [[חב"ד]] בעולם כולו.<br />
<br />
==מהומות קראון הייטס==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מהומות קראון הייטס]]}}<br />
בשנת [[תנש"א]] התפתחו מהומות בין תושבי השכונה השחורים לבין החסידים, שזכו לכינוי "מהומות קראון הייטס" או "פוגרום קראון הייטס". <br />
<br />
בחודש [[אלול]] [[תנש"א]], רכב מפמלייתו של [[הרבי]], מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, עבר באור אדום או כתום, במהירות הנעה בין 40 ל-100 קמ"ש, על פי גרסאות שונות. הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר, ונהג הרכב הנפגע, שאיבד שליטה על רכבו, דרס ופצע שני ילדים שחורים, גבין ואנג'לה קטו, שניהם בני שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס יהודי פרטי (בשם "הצלה") הגיע למקום והשוטרים הורו לו לפנות את הנהג החסיד הפצוע. כמה דקות לאחר מכן הגיע אמבולנסים עירוניים לפנות את הילדים הקטנים, ושעות ספורות אחר כך מת הילד גבין מפצעיו.<br />
<br />
במשך ארבעה ימים מיום התאונה נחשפו יהודי השכונה לתקיפות מצד בני נוער ואספסוף זועם. באחד המקרים נדקר ונהרג בידי אספסוף יענקל רוזנבאום (29), סטודנט אוסטרלי, שעשה אז מחקר בני ישראל לקראת דוקטורט בהיסטוריה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות תוקפו, למריק נלסון. חבר מושבעים זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון.<br />
<br />
בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי. במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטה.<br />
<br />
==שכונת קראון הייטס בהסתכלות חסידית==<br />
[[קובץ: הבית של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביתו של [[הרבי]] ברחוב 'פרזידנט' ביום מושלג]]<br />
*'קראון הייטס' - בעברית 'מרומי/פנימיות הכתר'- שוכנת ב'שערי רומי' - בעיר [[ניו יורק]], רומא המודרנית של ימינו בפי אומות העולם. במדינת ניו יורק, שכינויה הרשמי הוא מדינת האימפריה/אמפייר סטייט. העיר ניו יורק היא מרכז העצבים הכלכלי והפוליטי האמריקאי (והבינלאומי) בפרוזדור הצפוני-מזרחי של ארה"ב, שטח הנמתח מוושינגטון די. סי. לבוסטון. ברובע ברוקלין ששמו הפחות מפורסם הוא 'קינגס' - רובע המלכים - כמו רובע 'קווינס' הסמוך.<br />
<br />
*ביתו של הרבי נמצא ברחוב פרזידנט (=הנשיא).<br />
<br />
*770 - שכדברי הרבי הוא גימטריא של 'בית משיח' - שוכן בפינת הרחובות 'איסטערן'-מזרחי, ו'קינגסטון'-אבן המלך.<br />
<br />
*770 - שכדברי הרבי הוא גם גימטריא של 'פרצת' ו'צרפת' שוכן ב[[איסטערן פארקווי]] ([[Eastern Parkway]]) הבנוי על פי דגם השאנז אליזה בפריז, בקצהו יש העתק של שער הניצחון הצרפתי והגנים הבוטאניים.<br />
<br />
*השכונות הסובבות אותה היו בשנים מסויימות מהנחשלות ביותר בעיר, סטטיסטית. אחד מסימניו של [[מלך המשיח]] הוא "יתיב ביני עניי".<br />
<br />
כשהגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לשכונה, היתה קראון הייטס שכונה מעורבת, יהודית ברובה, ובה יהודים מכל הסוגים ואף חצרות חסידיות שונות, אך בשנות ה50 המאוחרות עם הרחבתם של חוקי ה- (Social welfare (Section 8, Food Stamps etc שהרבי עזר וכיוון לכינון חלקם לעזרה לעניים, ניו יורק היתה לעיר הכדאית ביותר לנתמכי העזרה הציבורית, ואוכלוסיה זו, השחורה ברובה, הגרה ונהרה בהמוניה ממדינות הדרום ומרחבי ארה"ב לעיר ניו יורק, והתרכזה במספר שכונות ובהן קראון הייטס והיהודים החלו לעזוב את השכונה, מחוץ לחסידי חב"ד שכפי שאמר הרבי לא יעזבו את המקום שבו בחר אדמו"ר הריי"צ, ו'כאן ציווה ה' את הברכה'.<br />
<br />
==ארגונים ומוסדות ציבור בקראון הייטס==<br />
<br />
===בית דין===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[בית דין צדק קראון הייטס]]}}<br />
בשכונה קיים [[בית דין]] המורכב מרבניה הראשיים של השכונה שנבחרו על ידי התושבים. בית הדין מנהל את ענייניה הרוחניים של השכונה ומפעיל מערכת כשרות המכשירה מאות מוצרים ועשרות חנויות בשכונה וסביבותיה.<br />
<br />
===ועד הקהל===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ועד הקהל]]}}<br />
את תושבי השכונה מייצג [[ועד הקהל]] של השכונה המונה בין ארבעה לשבעה חברים. הוועד פועל לטובת הציבור באפיקים רבים, כגון: שמירה על קשר עם ראשי העיריה ועזרה בעת הצורך למוסדות ציבור וליחידים. טיפול בבעיות הגירה לתושבים חדשים וטיפול בבעיות כלליות של השכונה. הוועד גם התערב ועזר בהתפשטות מחלות מדבקות בשכונה בהנחיית ד"ר [[אליהו רוזן]].<br />
<br />
===ארגוני חסד===<br />
[[תמונה:אמבולנס הצלה.jpg|left|thumb|250px|אמבולנס הצלה על יד [[770]]]]<br />
*[[הצלה קראון הייטס|הצלה]] - המפעיל סניף עצמאי של הארגון שמרכזו בשכונת בורו פארק. ברשות המתנדבים בקראון הייטס יש שלושה אמבולנסים חדישים, אשר שתיים מהם חונים באופן קבוע בכביש השירות הצמוד ל770. את הארגון ייסד ומנהל הרב [[אברהם ביסטריצקי]].<br />
<br />
*[[שמירה קראון הייטס|שמירה]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, הארגון הוקם בשנת [[תשכ"א]] על ידי הרב שמואל סריג' בשם 'מכבים'. מאוחר יותר, בשנת [[תשל"ג]], החליף הארגון את שמו, ונכנס למסגרת ועד הקהל. הארגון מסייע גם בתאונות דרכים, קשישים וילדים אבודים ותיאום עם משטרת ניו-יורק בדרגי השטח. יו"ר הארגון כיום הוא ר' יצחק שוחט.<br />
<br />
*[[השומרים (קראון הייטס)|השומרים]] - ארגון מתנדבים שהוקם בשנת תש"ס על ידי משפחת הרשקופ כגוף מתנדבים מתחרה, הפועל במקביל לארגון ה'שמירה' ובמתכונת מצומצמת. בארגון זה חברים בעיקר צעירים חסרי הכשרה, ולאורך שנות פעילותו נרשמו חיכוכים רבים בינו לבין תושבי השכונה עקב התלהמות חסרת אחריות.<br />
<br />
*[[שפרה ופועה]] - העוזר ליולדות ולמשפחתם. <br />
<br />
*[[חסדי ברכה]] - הפועל עם משפחות וילדים במצוקה.<br />
<br />
*[[חברת ביקור חולים]] - המבקר מאושפזים יהודיים בבתי הרפואה בניו-יורק.<br />
<br />
*[[ידידי פליטי מזרח אירופה|פר"י]] - השומר על קשר עם משפחות יוצאי רוסיה.<br />
<br />
*[[אהבת חסד]] - העוזר בצרכים רפואיים. הארגון מטפל ביהודים דלי אמצעים הזקוקים לטיפול רפואי, ומתעסק גם בייעוץ והכוונה, זימון תורים, שירות מתורגמנים ואוכל כשר למאושפזים. הארגון גם מקיים מדי כמה חודשים ימי התרמת דם המוניים. <br />
<br />
===מוסדות חינוך===<br />
[[תמונה:אהלי תורה 2.jpg|left|thumb|250px|בנין ישיבת 'אהלי תורה']]<br />
[[קובץ:2אור מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין תלמוד תורה 'אור מנחם']]<br />
*[[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית]] - הישיבה המרכזית של חב"ד. התמימים בישיבה לומדים ומתפללים ב-[[770]]. הישיבה קמה ביום בוא [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית, שעות מספר לאחר שהגיע, כינס בבית המלון אסיפה ובה הכריז על הקמת הישיבה. ראש הישיבה הוא הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] שגם מעניק תעודת סמיכה לרבנות לתלמידי הישיבה שנבחנו אצלו.<br />
<br />
*[[אהלי תורה]] - רשת מוסדות אהלי תורה הם מוסד הלימודים הגדול ביותר בשכונה עם שלשה סניפים. הרשת מפעילה [[תלמוד תורה]] בו לומדים לימודי קודש בלבד. [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. רוב השלוחים בעולם הם בוגרי מוסדות אוהלי תורה. המוסד קם בשנת תשט"ו בעקבות [[התוועדות]] של [[הרבי]] בה הרבי התבטא שצריך להיות חינוך על טהרת הקודש ללא לימודי חול. מקים המוסד הוא הרב [[מיכאל טייטלבוים]] שגם ניהל אותו שנים רבות ב[[מסירות נפש]]. אחרי פטירתו התמנה הרב [[יוסף רוזנפלד]] למנהל המוסד. יו"ר ההנהלה הרוחנית הוא המשפיע הרב [[נחמן שפירא]] שמכהן גם כראש ה[[ועד להפצת שיחות]].<br />
<br />
''' מוסדות לבנים'''.<br />
<br />
*[[אוהלי תורה]] 647 איסטערן פארקווי.<br />
<br />
*[[הדר התורה]] 824 איסטערן פארקווי.<br />
<br />
*[[תלמוד תורה אור מנחם (ניו יורק)|אור מנחם]] 1737 פרזידנט.<br />
<br />
*חיידר אהלי יוסף יצחק 870 איסטערן פארקווי.<br />
<br />
*[[דרכי מנחם]] 438 רוטלאנד.<br />
<br />
*ישיבת וויען 620 מאפל.<br />
<br />
*[[ליובאוויטשער ישיבה (קראון הייטס)|ליובאוויטשער ישיבה]] 510 קראון סט.<br />
<br />
*[[חובבי תורה|תומכי תמימים - חובבי תורה]] 885 איסטערן פארקווי.<br />
<br />
'''מוסדות לבנות'''.<br />
<br />
*[[בית חיה מושקא קראון הייטס]] קארול.<br />
<br />
*[[בנות מנחם]] איסט ניו יורק.<br />
<br />
*[[בית רבקה]] לעפערץ וקראון.<br />
<br />
*[[מכון חנה]] קראון ופרזידנט.<br />
<br />
===מוסדות שליחות בקראון הייטס===<br />
<br />
*[[מרכז לעניני חינוך]] - גוף האחראי על כל פעילות ה'[[שליח|שלוחים]]' והפצת המעיינות העניפה של [[חב"ד]] בעולם. יו"ר הארגון הרשמי הוא [[הרבי]] שהתמנה על פי הוראתו של [[הרבי הריי"צ]]. המנהל הנוכחי הינו המזכיר הרב [[שלום מענדל סימפסון]].<br />
<br />
*[[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] - ארגון המאחד את כל שלוחי חב"ד בארצות הברית ומסייע להם. הארגון הוקם בשנת תשט"ו על ידי [[הרבי]]. יו"ר הארגון הוא הרב [[דוד רסקין]], כמנהל הארגון מכהן הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]].<br />
<br />
*[[מחנה ישראל]] - ארגון שהוקם על ידי הרבי הריי"צ ומטרתו להשפיע ולחזק יהודים בעניני התורה ומצוותיה. הארגון מפעיל את [[חברה משניות בעל פה]], [[חברת תהילים העולמית]] ומארגן מידי שנה את [[חלוקת הש"ס]] המרכזית ב[[י"ט כסלו]]. הארגון הוקם בשנת [[תש"א]]. בארגון חברים כל מי שרשם את עצמו. החברות בארגון היא ללא עלות כספית. כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להירשם. הרבי מינה מספר חברים לארגון, מהם נותר בחיים כיום רק ר' [[חיים יהודה קרינסקי]].<br />
<br />
===מוסדות נוספים הפועלים בשכונה===<br />
[[תמונה:מוזיאון צהPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|בנין מוזיאון צבאות ה']]<br />
*[[קה"ת]] - בית ההוצאה לאור המרכזי של חב"ד והוצאת ספרים היהודית הגדולה בעולם. שם הארגון הוא שנת [תק"ה], שנת הלידה של [[אדמו"ר הזקן]] מייסד חסידות חב"ד. ההוצאה קמה בשנת [תש"ב] על ידי הרבי הריי"צ. לקה"ת קיימים מספר סניפים בעולם, המוציאים את ספרי קה"ת במגוון שפות.<br />
<br />
*[[ספריית ליובאוויטש]] - ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. בספרייה מאוחסנים כ-250,000 ספרים, ביניהם ספרים עתיקים מאוד. [[כתבי יד קודש|כתבי יד]]. חפצי קודש מנשיאי חב"ד והחסידות הכללית, ארכיון של קטעי עיתונות הקשורים לחב"ד, ועוד. לספריה גם קיים אולם תצוגה, בו מוצגים פריטים מסויימים. הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' [[שלום בער לוין|שלום דובער לוין]].<br />
<br />
*[[אגודת חסידי חב"ד]] - גוף האמור לייצג את חב"ד, לרכז את ה[[שליח|שלוחים]] ולדאוג להרחבתה וביסוסה של ספריית ליובאוויטש. על פי תקנון האגודה, כל מספר שנים צריכים להיערך בחירות בקרב ראשי האגודה לתפקיד היו"ר, בשנים האחרונות לא נערכו בחירות.<br />
<br />
*[[מוזיאון צבאות השם]] - '''מוזיאון צבאות השם''' הינו מוזיאון ילדים גדול ומשוכלל. המוזיאון מיועד לילדים יהודים, והוא נמצא בשכונת [[קראון הייטס]] בברוקלין (Eastern Parkway), ומופעל על ידי ארגון הילדים [[צבאות השם]]. המוזיאון, המיועד לילדים יהודיים דוברי אנגלית, מצויד בכל מיטב המיכשור האלקטרוני החדיש, ומעניק את חוויית היהדות בצורה מהנה ומושכת.<br />
<br />
===בתי כנסת===<br />
{{טורים|מספר=2|תוכן=<br />
*'''[[770]] <br />
*'''בית הכנסת בית בנימין''' - ע"ש ר' [[בנימין לוין]] מ[[נעוול]] נוסד בט' [[אדר]] [[תש"ס]]. גבאי בית הכנסת הוא ר' [[לימא מינקוביץ']] 680 מונטגומרי.<br />
*'''[[בית שמואל]]''' - ע"ש הרה"ח ר' מולע ע"ה מוצ'קין. מנהל ביהכ"נ הוא ר' משה פינסון גבאי ר' דוד פרקש, במוזיאון צבאות השם בקומה שניה.<br />
*'''[[אגודת ישראל]]''' - ביהכ"נ תחת בעלותו של הנגיד החסידי ר' [[שלום בער דרייזין]] 465 קראון.<br />
*'''כתב סופר''' -אמפייר, רב ביהכ"נ הוא הרב [[ניסן מנגל]].<br />
*'''בית אליעזר יצחק''' מעל מקווה מאיר - ע"ש הרה"ח ר' [[אליעזר יצחק ליווי]]. מנהל ביהכ"נ הוא הרב [[דן יואל ליווי]] וכגבאי משמש הרב [[קלמן ויינפלד]].<br />
*בית הכנסת '''מנחם נחום''' קראון.<br />
*"אהבת אחים" -"'''אמפייר שטיבל'''" - בעבר שימש שם הרב [[ליפמאן שפירא]] כרב עד לפטירתו 489 אמפייר.<br />
*בית הכנסת "'''מייפל סטריט שול'''" 612 מייפל, הרב חיים פוגעלמן.<br />
*בית הכנסת '''שיין שול''' 390 קינגסטון, של הרב שיין.<br />
*בית הכנסת '''געצעל שול''' בבייסמנט של 1414 פרזידנט. ע"ש ר' געצל רובאשקין, גבאי הרב איזגווי.<br />
*בית הכנסת '''אנשי לובאוו קהל חסידים''' "באומגרטין שול" משפיע הרב [[יהודה לייב גרונר]] 1612 קארול.<br />
*בית הכנסת "'''רעים אהובים'''" 1614 קארול סט. הרב משה קליין.<br />
*בית הכנסת 'פרנקל'ס שול' 1699 פרזידנט, הרב משה ניסים וולובובסקי.<br />
*בית הכנסת "'''אנשי רובשוב'''" של ר' יונה גרלרנטר 691 קראון. <br />
*בית הכנסת "בית המדרש '''אהל נתן''' 580 קראון סטריט". <br />
*בית הכנסת '''דער שטיבל''' בשלום סנטר אלבני.<br />
*בית כנסת '''די שול''' 481 אלבני עוו. הרב לוי קפלן, גבאי לוי סיוואלד.<br />
*בית הכנסת "'''אליהו נחום'''" 672 לעפרץ, גבאי דוד רימלר.<br />
*בית הכנסת "'''בית לוי יצחק'''" שול.<br />
*בית הכנסת '''מעיינות''' הרב סילווער.<br />
*בית הכנסת '''בית מנחם מענדל''' 770 לעפרטס הרב [[נחמן יוסף טברסקי]].<br />
*בית הכנסת '''כולל מנחם''' 303 קינגסטון, הרב אברהם הלוי העלער.<br />
*בית הכנסת מעל 770 במשרדים.<br />
*בית הכנסת 770 בזאל הקטן.<br />
*בית הכנסת "'''עלייה שול'''" איסט ניו יורק עוו. הרב משה פייגלין.<br />
*בית הכנסת "'''בית רבקה'''" 310 קראון סטריט הרב משה בוגמילסקי.<br />
*בית הכנסת '''בית דוד''' 450 ניו יורק עוועניו "נוסח אשכנז" הרב דוד גרשון.<br />
*בית הכנסת מרוקאים מתחת לבית לוי יצחק הרב אבצן.<br />
*בית הכנסת מרוקאים "חזן יצחק ביטון" פרזידנט הרב טאבןפאור.<br />
*בית הכנסת ספרדים "נימני" הרב נימני עמפאייער.<br />
*בית הכנסת "'''נתן שול'''" עמפייר הרב חיים ישראל וילהלם.<br />
*בית הכנסת '''די בעשט''' אמפייר בולעווארד הרב שמואל קופרמאן.<br />
*בית הכנסת סט ג'ונס פראנקלין.<br />
*בית הכנסת "'''בית בנציון'''" -935 איסטערן פארקווי למטה (יאנג ישראל לשעבר). <br />
*בית הכנסת "'''מורפי שול'''" חובבי תורה למטה.<br />
*בית הכנסת '''אהל נתן''' אלבעני.<br />
*בית הכנסת "'''מרכז דוברי עברית'''" 845 איסטערן פארקווי הרב גבריאל אביכזר.<br />
*בית הכנסת "ברוקדל הוספיטאל" כניסה לשבת מרוטלאנד טשאפלין ר' מיכאל חזן.<br />
*בית הכנסת "'''בית שמשון'''" קינגסטון.<br />
*בית הכנסת '''אהבת ישראל''' נוסח 'קרליבך' 304 אלבני, הרב דנענבוים.<br />
*בית הכנסת '''ריינס שול''' בבנין אוהלי תורה טרוי, משפיע הרב שמואל בוטמן. <br />
*בית הכנסת טרוי עווניו ליד אוקיי.<br />
*בית הכנסת '''חברת ש"ס''' קינגסטן מונטגומרי. הרב מרדכי גורארי'.<br />
*בית הכנסת סט. ג'ונס ניו יורק בבייסמנט.<br />
*בית הכנסת '''משכן מנחם''' בקומה התחתית של מוזיאון צבאות השם, גבאי דוידוויץ.<br />
*בית הכנסת '''פרי''' ליוצאי ברית המועצות 1383 פרזידנט.<br />
*בית הכנסת בבייסמנט של ר' מענדל ''יוזביץ'''' בלינקולן סטריט.<br />
}}<br />
<br />
===היכלי לימוד===<br />
בשכונה מפוזרים מספר היכלי לימוד הפתוחים במשך כל שעות היממה ללימוד עבור התושבים. יוזמה זו מנוהלת על ידי ארגון [[יגדיל תורה (קראון הייטס)|יגדיל תורה]]<br />
*היכל הלימוד 'תפארת יצחק' - ב-574 אמפייר (בין קינגסטון וברוקלין)<br />
*היכל הלימוד 'אנשי משה' - רחוב לינקולן (בין סקנקטדי ויוטיקה)<br />
*בית המדרש 580 קראון.<br />
*'היכל הלימוד יגדיל תורה' 777 איסטערן פארקווי מול 770 בבייסמנט.<br />
<br />
===מקוואות טהרה===<br />
{{טורים|מספר=2|תוכן=<br />
;מקוואות גברים:<br />
*[[מקווה ישראל]] - 749 איסטערן פארקווי (בין קינגסטון לברוקלין). על שם ישראל דרייזין.<br />
*מקווה מאיר - 394 קינגסטון (בין קראון למונטגומרי). על שם מאיר ראבקין.<br />
*פרנקל'ס - 1699 פרזידנט (בין יוטיקה ורוג'רס).<br />
*לעפפערץ מקווה 672 לעפפערץ.<br />
*אמפייר שטיבל מקווה.<br />
*פישר'ס מקווה 770 מונגומרי.<br />
*טייטלבוים'ס מקווה 340 איסט 52.<br />
*קארול וסקנקטדי בביהכ"נ 'רעים אהובים'.<br />
<br />
;מקוואות פרטיים:<br />
*בבית הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].<br />
*בבית הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].<br />
*בבית ר' יעקב עלבערג.<br />
<br />
;מקוואות נשים:<br />
*1506 יוניון (פינת אולבני).<br />
*מי חיה מושקא [בבנייה] - טרוי פינת לפרץ.<br />
}}<br />
<br />
===עיתון===<br />
בשנת [[תשמ"ז]] החל לצאות עיתון בשם "קראון הייטס" במטרה לשמש שופר הסברה לועד הקהל. בפועל יצאו רק שני גליונות.<br />
<br />
==רחובות בשכונה==<br />
[[קובץ:איסטרן פארקווי פינת קינגסטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שילוט בצומת הרחובות [[איסטרן פארקווי]] ו[[קינגסטון]]]]<br />
{{ערכים מורחבים|ערך=[[איסטרן פארקווי]], [[קינגסטון]], [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], [[יוניון]]}}<br />
* '''אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי''' - היא השדרה המרכזית בשכונה, בה ממוקמים מספר מבנים מרכזיים ובראשם [[מרכז חב"ד העולמי - 770]]<br />
* '''קינגסטון''' - הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים ברחוב, לאורכו ממוקמים גם מוסדות וארגונים רבים, המשרתים את יהודי השכונה.<br />
* '''פרזידנט''' - ברחוב זה ממוקם [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] של [[הרבי]] וכן [[פרזידנט 1414|בניין הפנימיה]] של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]].<br />
* '''יוניון''' - רחוב צדדי ושקט בשכונה, ששימש לעיתים לצורכי חצר הרבי.<br />
<br />
==כלכלה ותחבורה==<br />
קראון הייטס מרושתת באמצעי תחבורה. תחנת הרכבת התחתית 'קינגסטון אווניו' נמצאת צמוד ל-770. תחנה נוספת נמצאת ברחוב פריזנדט. קווי אוטובוסים עוברים ברחובות השונים.<br />
<br />
==ערים תאומות==<br />
לקראון הייטס הסכם עיר תאומה עם [[כפר חב"ד]] ב[[ישראל]], ועם העיר [[מונטריאול]] שבקנדה.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=&id=79779&tag=%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1 עדכונים וחדשות מקראון הייטס] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}} <br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40279 מהומות קראון הייטס - גלריית תמונות] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=77984 לבקר בהיכלו > כל בתי-הכנסת בקראון-הייטס] {{בםך}}<br />
*[http://chabad.info/crown_heights/%D7%9B%D7%9A-%D7%96%D7%94-%D7%A0%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D/ תמונות נדירות: קראון הייטס, לפני 100 שנים] {{תמונה}}<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס|*]]<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארצות הברית]]</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1&diff=193434קראון הייטס2015-02-11T18:18:49Z<p>יצחק ב: /* קישורים חיצונים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ: קראון הייטס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צומת רחובות "[[קינגסטון]]" ו"[[איסטרן פארקווי]]" בקראון הייטס ממבט אווירי ([[770]] נראה בשדירה הראשית מעבר לצומת, בצד שמאל)]]<br />
'''קראון הייטס''' (באנגלית: '''Crown Heights''') היא [[שכונה]] ברובע [[ברוקלין]] ב[[ניו יורק]] שב[[ארצות הברית]], ממוקמת מזרחית לפרוספקט פארק. הרחוב הראשי בשכונה הוא רחוב [[איסטרן פארקווי]].<br />
<br />
קראון הייטס הייתה בעבר אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו יורק. פעלו בה מאות [[בית כנסת|בתי כנסת]] עשרות [[מקווה|מקוואות]], [[ישיבה|ישיבות]] ומוסדות יהודיים אחרים. גם חצרות רבות של אדמו"רים היו בשכונה. אולם בתחילת {{קישור אם קיים|שנות הכ"פים}} החלה נהירה של אפריקאים-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת בריחה של יהודים רבים לשכונות אחרות, כמו [[בורו פארק]] ו[[ויליאמסבורג]]. השכונה התרוקנה ממרבית היהודים שהתגוררו בה, כשבמקביל קורא [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד|חסידיו]] שלא לעזוב את השכונה. הבריחה הגדולה גרמה להוזלת מחירי הדירות במחיר הפסד, מה שגרם לרבי לזעוק גם על הכסף היהודי שנשפך בלי חשבון. בהוראת הרבי נשארו חסידי חב"ד להתגורר בשכונה ולפעול להרחבתה שנית.<br />
<br />
גבולות השכונה הם - רח' פארק פלאייס בצפון, רוצ'סטר אוועניו במזרח, לינוקס סטריט בדרום, ורוג'ערס עוועניו במערב.<br />
<br />
בקראון הייטס גרים כיום, כעשרים אלף מחסידי חב"ד. לצידם אוכלוסייה של כמאה ושלושים אלף אפרו-אמריקאים.<br />
<br />
==מרכז חב"ד העולמי==<br />
[[תמונה:770 Eastern Parkway.jpg|left|thumb|250px|חזית בנין 770]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[770 איסטרן פארקווי]]}}<br />
בשנת ת"ש, בזמן שהרבי הריי"ץ התגורר בבית מלון בשכונת מנהטן, חיפשו מעון לבית רבינו מחוץ לניו יורק. הציעו אז לרבי הקודם וילה במתנה בעיר בולטימור, אך הרבי סירב באומרו "בתוך עמי אנכי יושב", לאחר חיפושים אחר בנין שיענה לכל הדרישות לבית רבי מצאו את בניין [[770]] [[איסטערן פארקווי]] שהיה קליניקה פרטית של רופא יהודי. הבניין התאים לכל הדרישות כיון שהייתה בו מעלית -דבר נדיר בבית פרטי באותם ימים. הבניין נקנה בשנת תר"צ בעלות $30,000, מאז ועד היום [[770]] משמש כמרכז חב"ד העולמי וכבית מדרשו של הרבי, שסביבו מתרכזים חיי השכונה ותנועת [[חב"ד]] בעולם כולו.<br />
<br />
==מהומות קראון הייטס==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מהומות קראון הייטס]]}}<br />
בשנת [[תנש"א]] התפתחו מהומות בין תושבי השכונה השחורים לבין החסידים, שזכו לכינוי "מהומות קראון הייטס" או "פוגרום קראון הייטס". <br />
<br />
בחודש [[אלול]] [[תנש"א]], רכב מפמלייתו של [[הרבי]], מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, עבר באור אדום או כתום, במהירות הנעה בין 40 ל-100 קמ"ש, על פי גרסאות שונות. הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר, ונהג הרכב הנפגע, שאיבד שליטה על רכבו, דרס ופצע שני ילדים שחורים, גבין ואנג'לה קטו, שניהם בני שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס יהודי פרטי (בשם "הצלה") הגיע למקום והשוטרים הורו לו לפנות את הנהג החסיד הפצוע. כמה דקות לאחר מכן הגיע אמבולנסים עירוניים לפנות את הילדים הקטנים, ושעות ספורות אחר כך מת הילד גבין מפצעיו.<br />
<br />
במשך ארבעה ימים מיום התאונה נחשפו יהודי השכונה לתקיפות מצד בני נוער ואספסוף זועם. באחד המקרים נדקר ונהרג בידי אספסוף יענקל רוזנבאום (29), סטודנט אוסטרלי, שעשה אז מחקר בני ישראל לקראת דוקטורט בהיסטוריה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות תוקפו, למריק נלסון. חבר מושבעים זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון.<br />
<br />
בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי. במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטה.<br />
<br />
==שכונת קראון הייטס בהסתכלות חסידית==<br />
[[קובץ: הבית של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביתו של [[הרבי]] ברחוב 'פרזידנט' ביום מושלג]]<br />
*'קראון הייטס' - בעברית 'מרומי/פנימיות הכתר'- שוכנת ב'שערי רומי' - בעיר [[ניו יורק]], רומא המודרנית של ימינו בפי אומות העולם. במדינת ניו יורק, שכינויה הרשמי הוא מדינת האימפריה/אמפייר סטייט. העיר ניו יורק היא מרכז העצבים הכלכלי והפוליטי האמריקאי (והבינלאומי) בפרוזדור הצפוני-מזרחי של ארה"ב, שטח הנמתח מוושינגטון די. סי. לבוסטון. ברובע ברוקלין ששמו הפחות מפורסם הוא 'קינגס' - רובע המלכים - כמו רובע 'קווינס' הסמוך.<br />
<br />
*ביתו של הרבי נמצא ברחוב פרזידנט (=הנשיא).<br />
<br />
*770 - שכדברי הרבי הוא גימטריא של 'בית משיח' - שוכן בפינת הרחובות 'איסטערן'-מזרחי, ו'קינגסטון'-אבן המלך.<br />
<br />
*770 - שכדברי הרבי הוא גם גימטריא של 'פרצת' ו'צרפת' שוכן ב[[איסטערן פארקווי]] ([[Eastern Parkway]]) הבנוי על פי דגם השאנז אליזה בפריז, בקצהו יש העתק של שער הניצחון הצרפתי והגנים הבוטאניים.<br />
<br />
*השכונות הסובבות אותה היו בשנים מסויימות מהנחשלות ביותר בעיר, סטטיסטית. אחד מסימניו של [[מלך המשיח]] הוא "יתיב ביני עניי".<br />
<br />
כשהגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לשכונה, היתה קראון הייטס שכונה מעורבת, יהודית ברובה, ובה יהודים מכל הסוגים ואף חצרות חסידיות שונות, אך בשנות ה50 המאוחרות עם הרחבתם של חוקי ה- (Social welfare (Section 8, Food Stamps etc שהרבי עזר וכיוון לכינון חלקם לעזרה לעניים, ניו יורק היתה לעיר הכדאית ביותר לנתמכי העזרה הציבורית, ואוכלוסיה זו, השחורה ברובה, הגרה ונהרה בהמוניה ממדינות הדרום ומרחבי ארה"ב לעיר ניו יורק, והתרכזה במספר שכונות ובהן קראון הייטס והיהודים החלו לעזוב את השכונה, מחוץ לחסידי חב"ד שכפי שאמר הרבי לא יעזבו את המקום שבו בחר אדמו"ר הריי"צ, ו'כאן ציווה ה' את הברכה'.<br />
<br />
==ארגונים ומוסדות ציבור בקראון הייטס==<br />
<br />
===בית דין===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[בית דין צדק קראון הייטס]]}}<br />
בשכונה קיים [[בית דין]] המורכב מרבניה הראשיים של השכונה שנבחרו על ידי התושבים. בית הדין מנהל את ענייניה הרוחניים של השכונה ומפעיל מערכת כשרות המכשירה מאות מוצרים ועשרות חנויות בשכונה וסביבותיה.<br />
<br />
===ועד הקהל===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ועד הקהל]]}}<br />
את תושבי השכונה מייצג [[ועד הקהל]] של השכונה המונה בין ארבעה לשבעה חברים. הוועד פועל לטובת הציבור באפיקים רבים, כגון: שמירה על קשר עם ראשי העיריה ועזרה בעת הצורך למוסדות ציבור וליחידים. טיפול בבעיות הגירה לתושבים חדשים וטיפול בבעיות כלליות של השכונה. הוועד גם התערב ועזר בהתפשטות מחלות מדבקות בשכונה בהנחיית ד"ר [[אליהו רוזן]].<br />
<br />
===ארגוני חסד===<br />
[[תמונה:אמבולנס הצלה.jpg|left|thumb|250px|אמבולנס הצלה על יד [[770]]]]<br />
*[[הצלה קראון הייטס|הצלה]] - המפעיל סניף עצמאי של הארגון שמרכזו בשכונת בורו פארק. ברשות המתנדבים בקראון הייטס יש שלושה אמבולנסים חדישים, אשר שתיים מהם חונים באופן קבוע בכביש השירות הצמוד ל770. את הארגון ייסד ומנהל הרב [[אברהם ביסטריצקי]].<br />
<br />
*[[שמירה קראון הייטס|שמירה]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, הארגון הוקם בשנת [[תשכ"א]] על ידי הרב שמואל סריג' בשם 'מכבים'. מאוחר יותר, בשנת [[תשל"ג]], החליף הארגון את שמו, ונכנס למסגרת ועד הקהל. הארגון מסייע גם בתאונות דרכים, קשישים וילדים אבודים ותיאום עם משטרת ניו-יורק בדרגי השטח. יו"ר הארגון כיום הוא ר' יצחק שוחט.<br />
<br />
*[[השומרים (קראון הייטס)|השומרים]] - ארגון מתנדבים שהוקם בשנת תש"ס על ידי משפחת הרשקופ כגוף מתנדבים מתחרה, הפועל במקביל לארגון ה'שמירה' ובמתכונת מצומצמת. בארגון זה חברים בעיקר צעירים חסרי הכשרה, ולאורך שנות פעילותו נרשמו חיכוכים רבים בינו לבין תושבי השכונה עקב התלהמות חסרת אחריות.<br />
<br />
*[[שפרה ופועה]] - העוזר ליולדות ולמשפחתם. <br />
<br />
*[[חסדי ברכה]] - הפועל עם משפחות וילדים במצוקה.<br />
<br />
*[[חברת ביקור חולים]] - המבקר מאושפזים יהודיים בבתי הרפואה בניו-יורק.<br />
<br />
*[[ידידי פליטי מזרח אירופה|פר"י]] - השומר על קשר עם משפחות יוצאי רוסיה.<br />
<br />
*[[אהבת חסד]] - העוזר בצרכים רפואיים. הארגון מטפל ביהודים דלי אמצעים הזקוקים לטיפול רפואי, ומתעסק גם בייעוץ והכוונה, זימון תורים, שירות מתורגמנים ואוכל כשר למאושפזים. הארגון גם מקיים מדי כמה חודשים ימי התרמת דם המוניים. <br />
<br />
===מוסדות חינוך===<br />
[[תמונה:אהלי תורה 2.jpg|left|thumb|250px|בנין ישיבת 'אהלי תורה']]<br />
[[קובץ:2אור מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין תלמוד תורה 'אור מנחם']]<br />
*[[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית]] - הישיבה המרכזית של חב"ד. התמימים בישיבה לומדים ומתפללים ב-[[770]]. הישיבה קמה ביום בוא [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית, שעות מספר לאחר שהגיע, כינס בבית המלון אסיפה ובה הכריז על הקמת הישיבה. ראש הישיבה הוא הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] שגם מעניק תעודת סמיכה לרבנות לתלמידי הישיבה שנבחנו אצלו.<br />
<br />
*[[אהלי תורה]] - רשת מוסדות אהלי תורה הם מוסד הלימודים הגדול ביותר בשכונה עם שלשה סניפים. הרשת מפעילה [[תלמוד תורה]] בו לומדים לימודי קודש בלבד. [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. רוב השלוחים בעולם הם בוגרי מוסדות אוהלי תורה. המוסד קם בשנת תשט"ו בעקבות [[התוועדות]] של [[הרבי]] בה הרבי התבטא שצריך להיות חינוך על טהרת הקודש ללא לימודי חול. מקים המוסד הוא הרב [[מיכאל טייטלבוים]] שגם ניהל אותו שנים רבות ב[[מסירות נפש]]. אחרי פטירתו התמנה הרב [[יוסף רוזנפלד]] למנהל המוסד. יו"ר ההנהלה הרוחנית הוא המשפיע הרב [[נחמן שפירא]] שמכהן גם כראש ה[[ועד להפצת שיחות]].<br />
<br />
''' מוסדות לבנים'''.<br />
<br />
*[[אוהלי תורה]] 647 איסטערן פארקווי.<br />
<br />
*[[הדר התורה]] 824 איסטערן פארקווי.<br />
<br />
*[[תלמוד תורה אור מנחם (ניו יורק)|אור מנחם]] 1737 פרזידנט.<br />
<br />
*חיידר אהלי יוסף יצחק 870 איסטערן פארקווי.<br />
<br />
*[[דרכי מנחם]] 438 רוטלאנד.<br />
<br />
*ישיבת וויען 620 מאפל.<br />
<br />
*[[ליובאוויטשער ישיבה (קראון הייטס)|ליובאוויטשער ישיבה]] 510 קראון סט.<br />
<br />
*[[חובבי תורה|תומכי תמימים - חובבי תורה]] 885 איסטערן פארקווי.<br />
<br />
'''מוסדות לבנות'''.<br />
<br />
*[[בית חיה מושקא קראון הייטס]] קארול.<br />
<br />
*[[בנות מנחם]] איסט ניו יורק.<br />
<br />
*[[בית רבקה]] לעפערץ וקראון.<br />
<br />
*[[מכון חנה]] קראון ופרזידנט.<br />
<br />
===מוסדות שליחות בקראון הייטס===<br />
<br />
*[[מרכז לעניני חינוך]] - גוף האחראי על כל פעילות ה'[[שליח|שלוחים]]' והפצת המעיינות העניפה של [[חב"ד]] בעולם. יו"ר הארגון הרשמי הוא [[הרבי]] שהתמנה על פי הוראתו של [[הרבי הריי"צ]]. המנהל הנוכחי הינו המזכיר הרב [[שלום מענדל סימפסון]].<br />
<br />
*[[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] - ארגון המאחד את כל שלוחי חב"ד בארצות הברית ומסייע להם. הארגון הוקם בשנת תשט"ו על ידי [[הרבי]]. יו"ר הארגון הוא הרב [[דוד רסקין]], כמנהל הארגון מכהן הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]].<br />
<br />
*[[מחנה ישראל]] - ארגון שהוקם על ידי הרבי הריי"צ ומטרתו להשפיע ולחזק יהודים בעניני התורה ומצוותיה. הארגון מפעיל את [[חברה משניות בעל פה]], [[חברת תהילים העולמית]] ומארגן מידי שנה את [[חלוקת הש"ס]] המרכזית ב[[י"ט כסלו]]. הארגון הוקם בשנת [[תש"א]]. בארגון חברים כל מי שרשם את עצמו. החברות בארגון היא ללא עלות כספית. כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להירשם. הרבי מינה מספר חברים לארגון, מהם נותר בחיים כיום רק ר' [[חיים יהודה קרינסקי]].<br />
<br />
===מוסדות נוספים הפועלים בשכונה===<br />
[[תמונה:מוזיאון צהPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|בנין מוזיאון צבאות ה']]<br />
*[[קה"ת]] - בית ההוצאה לאור המרכזי של חב"ד והוצאת ספרים היהודית הגדולה בעולם. שם הארגון הוא שנת [תק"ה], שנת הלידה של [[אדמו"ר הזקן]] מייסד חסידות חב"ד. ההוצאה קמה בשנת [תש"ב] על ידי הרבי הריי"צ. לקה"ת קיימים מספר סניפים בעולם, המוציאים את ספרי קה"ת במגוון שפות.<br />
<br />
*[[ספריית ליובאוויטש]] - ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. בספרייה מאוחסנים כ-250,000 ספרים, ביניהם ספרים עתיקים מאוד. [[כתבי יד קודש|כתבי יד]]. חפצי קודש מנשיאי חב"ד והחסידות הכללית, ארכיון של קטעי עיתונות הקשורים לחב"ד, ועוד. לספריה גם קיים אולם תצוגה, בו מוצגים פריטים מסויימים. הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' [[שלום בער לוין|שלום דובער לוין]].<br />
<br />
*[[אגודת חסידי חב"ד]] - גוף האמור לייצג את חב"ד, לרכז את ה[[שליח|שלוחים]] ולדאוג להרחבתה וביסוסה של ספריית ליובאוויטש. על פי תקנון האגודה, כל מספר שנים צריכים להיערך בחירות בקרב ראשי האגודה לתפקיד היו"ר, בשנים האחרונות לא נערכו בחירות.<br />
<br />
*[[מוזיאון צבאות השם]] - '''מוזיאון צבאות השם''' הינו מוזיאון ילדים גדול ומשוכלל. המוזיאון מיועד לילדים יהודים, והוא נמצא בשכונת [[קראון הייטס]] בברוקלין (Eastern Parkway), ומופעל על ידי ארגון הילדים [[צבאות השם]]. המוזיאון, המיועד לילדים יהודיים דוברי אנגלית, מצויד בכל מיטב המיכשור האלקטרוני החדיש, ומעניק את חוויית היהדות בצורה מהנה ומושכת.<br />
<br />
===בתי כנסת===<br />
{{טורים|מספר=2|תוכן=<br />
*'''[[770]] <br />
*'''בית הכנסת בית בנימין''' - ע"ש ר' [[בנימין לוין]] מ[[נעוול]] נוסד בט' [[אדר]] [[תש"ס]]. גבאי בית הכנסת הוא ר' [[לימא מינקוביץ']] 680 מונטגומרי.<br />
*'''[[בית שמואל]]''' - ע"ש הרה"ח ר' מולע ע"ה מוצ'קין. מנהל ביהכ"נ הוא ר' משה פינסון גבאי ר' דוד פרקש, במוזיאון צבאות השם בקומה שניה.<br />
*'''[[אגודת ישראל]]''' - ביהכ"נ תחת בעלותו של הנגיד החסידי ר' [[שלום בער דרייזין]] 465 קראון.<br />
*'''כתב סופר''' -אמפייר, רב ביהכ"נ הוא הרב [[ניסן מנגל]].<br />
*'''בית אליעזר יצחק''' מעל מקווה מאיר - ע"ש הרה"ח ר' [[אליעזר יצחק ליווי]]. מנהל ביהכ"נ הוא הרב [[דן יואל ליווי]] וכגבאי משמש הרב [[קלמן ויינפלד]].<br />
*בית הכנסת '''מנחם נחום''' קראון.<br />
*"אהבת אחים" -"'''אמפייר שטיבל'''" - בעבר שימש שם הרב [[ליפמאן שפירא]] כרב עד לפטירתו 489 אמפייר.<br />
*בית הכנסת "'''מייפל סטריט שול'''" 612 מייפל, הרב חיים פוגעלמן.<br />
*בית הכנסת '''שיין שול''' 390 קינגסטון, של הרב שיין.<br />
*בית הכנסת '''געצעל שול''' בבייסמנט של 1414 פרזידנט. ע"ש ר' געצל רובאשקין, גבאי הרב איזגווי.<br />
*בית הכנסת '''אנשי לובאוו קהל חסידים''' "באומגרטין שול" משפיע הרב [[יהודה לייב גרונר]] 1612 קארול.<br />
*בית הכנסת "'''רעים אהובים'''" 1614 קארול סט. הרב משה קליין.<br />
*בית הכנסת 'פרנקל'ס שול' 1699 פרזידנט, הרב משה ניסים וולובובסקי.<br />
*בית הכנסת "'''אנשי רובשוב'''" של ר' יונה גרלרנטר 691 קראון. <br />
*בית הכנסת "בית המדרש '''אהל נתן''' 580 קראון סטריט". <br />
*בית הכנסת '''דער שטיבל''' בשלום סנטר אלבני.<br />
*בית כנסת '''די שול''' 481 אלבני עוו. הרב לוי קפלן, גבאי לוי סיוואלד.<br />
*בית הכנסת "'''אליהו נחום'''" 672 לעפרץ, גבאי דוד רימלר.<br />
*בית הכנסת "'''בית לוי יצחק'''" שול.<br />
*בית הכנסת '''מעיינות''' הרב סילווער.<br />
*בית הכנסת '''בית מנחם מענדל''' 770 לעפרטס הרב [[נחמן יוסף טברסקי]].<br />
*בית הכנסת '''כולל מנחם''' 303 קינגסטון, הרב אברהם הלוי העלער.<br />
*בית הכנסת מעל 770 במשרדים.<br />
*בית הכנסת 770 בזאל הקטן.<br />
*בית הכנסת "'''עלייה שול'''" איסט ניו יורק עוו. הרב משה פייגלין.<br />
*בית הכנסת "'''בית רבקה'''" 310 קראון סטריט הרב משה בוגמילסקי.<br />
*בית הכנסת '''בית דוד''' 450 ניו יורק עוועניו "נוסח אשכנז" הרב דוד גרשון.<br />
*בית הכנסת מרוקאים מתחת לבית לוי יצחק הרב אבצן.<br />
*בית הכנסת מרוקאים "חזן יצחק ביטון" פרזידנט הרב טאבןפאור.<br />
*בית הכנסת ספרדים "נימני" הרב נימני עמפאייער.<br />
*בית הכנסת "'''נתן שול'''" עמפייר הרב חיים ישראל וילהלם.<br />
*בית הכנסת '''די בעשט''' אמפייר בולעווארד הרב שמואל קופרמאן.<br />
*בית הכנסת סט ג'ונס פראנקלין.<br />
*בית הכנסת "'''בית בנציון'''" -935 איסטערן פארקווי למטה (יאנג ישראל לשעבר). <br />
*בית הכנסת "'''מורפי שול'''" חובבי תורה למטה.<br />
*בית הכנסת '''אהל נתן''' אלבעני.<br />
*בית הכנסת "'''מרכז דוברי עברית'''" 845 איסטערן פארקווי הרב גבריאל אביכזר.<br />
*בית הכנסת "ברוקדל הוספיטאל" כניסה לשבת מרוטלאנד טשאפלין ר' מיכאל חזן.<br />
*בית הכנסת "'''בית שמשון'''" קינגסטון.<br />
*בית הכנסת '''אהבת ישראל''' נוסח 'קרליבך' 304 אלבני, הרב דנענבוים.<br />
*בית הכנסת '''ריינס שול''' בבנין אוהלי תורה טרוי, משפיע הרב שמואל בוטמן. <br />
*בית הכנסת טרוי עווניו ליד אוקיי.<br />
*בית הכנסת '''חברת ש"ס''' קינגסטן מונטגומרי. הרב מרדכי גורארי'.<br />
*בית הכנסת סט. ג'ונס ניו יורק בבייסמנט.<br />
*בית הכנסת '''משכן מנחם''' בקומה התחתית של מוזיאון צבאות השם, גבאי דוידוויץ.<br />
*בית הכנסת '''פרי''' ליוצאי ברית המועצות 1383 פרזידנט.<br />
*בית הכנסת בבייסמנט של ר' מענדל ''יוזביץ'''' בלינקולן סטריט.<br />
}}<br />
<br />
===היכלי לימוד===<br />
בשכונה מפוזרים מספר היכלי לימוד הפתוחים במשך כל שעות היממה ללימוד עבור התושבים. יוזמה זו מנוהלת על ידי ארגון [[יגדיל תורה (קראון הייטס)|יגדיל תורה]]<br />
*היכל הלימוד 'תפארת יצחק' - ב-574 אמפייר (בין קינגסטון וברוקלין)<br />
*היכל הלימוד 'אנשי משה' - רחוב לינקולן (בין סקנקטדי ויוטיקה)<br />
*בית המדרש 580 קראון.<br />
*'היכל הלימוד יגדיל תורה' 777 איסטערן פארקווי מול 770 בבייסמנט.<br />
<br />
===מקוואות טהרה===<br />
{{טורים|מספר=2|תוכן=<br />
;מקוואות גברים:<br />
*[[מקווה ישראל]] - 749 איסטערן פארקווי (בין קינגסטון לברוקלין). על שם ישראל דרייזין.<br />
*מקווה מאיר - 394 קינגסטון (בין קראון למונטגומרי). על שם מאיר ראבקין.<br />
*פרנקל'ס - 1699 פרזידנט (בין יוטיקה ורוג'רס).<br />
*לעפפערץ מקווה 672 לעפפערץ.<br />
*אמפייר שטיבל מקווה.<br />
*פישר'ס מקווה 770 מונגומרי.<br />
*טייטלבוים'ס מקווה 340 איסט 52.<br />
*קארול וסקנקטדי בביהכ"נ 'רעים אהובים'.<br />
<br />
;מקוואות פרטיים:<br />
*בבית הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].<br />
*בבית הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].<br />
*בבית ר' יעקב עלבערג.<br />
<br />
;מקוואות נשים:<br />
*1506 יוניון (פינת אולבני).<br />
*מי חיה מושקא [בבנייה] - טרוי פינת לפרץ.<br />
}}<br />
<br />
===עיתון===<br />
בשנת [[תשמ"ז]] החל לצאות עיתון בשם "קראון הייטס" במטרה לשמש שופר הסברה לועד הקהל. בפועל יצאו רק שני גליונות.<br />
<br />
==רחובות בשכונה==<br />
[[קובץ:איסטרן פארקווי פינת קינגסטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שילוט בצומת הרחובות [[איסטרן פארקווי]] ו[[קינגסטון]]]]<br />
{{ערכים מורחבים|ערך=[[איסטרן פארקווי]], [[קינגסטון]], [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], [[יוניון]]}}<br />
* '''אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי''' - היא השדרה המרכזית בשכונה, בה ממוקמים מספר מבנים מרכזיים ובראשם [[מרכז חב"ד העולמי - 770]]<br />
* '''קינגסטון''' - הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים ברחוב, לאורכו ממוקמים גם מוסדות וארגונים רבים, המשרתים את יהודי השכונה.<br />
* '''פרזידנט''' - ברחוב זה ממוקם [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] של [[הרבי]] וכן [[פרזידנט 1414|בניין הפנימיה]] של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]].<br />
* '''יוניון''' - רחוב צדדי ושקט בשכונה, ששימש לעיתים לצורכי חצר הרבי.<br />
<br />
==כלכלה ותחבורה==<br />
קראון הייטס מרושתת באמצעי תחבורה. תחנת הרכבת התחתית 'קינגסטון אווניו' נמצאת צמוד ל-770. תחנה נוספת נמצאת ברחוב פריזנדט. קווי אוטובוסים עוברים ברחובות השונים.<br />
<br />
==ערים תאומות==<br />
לקראון הייטס הסכם עיר תאומה עם [[כפר חב"ד]] ב[[ישראל]], ועם העיר [[מונטריאול]] שבקנדה.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=&id=79779&tag=%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1 עדכונים וחדשות מקראון הייטס] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}} <br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40279 מהומות קראון הייטס - גלריית תמונות] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=77984 לבקר בהיכלו > כל בתי-הכנסת בקראון-הייטס] {{בםך}}<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=78339 תמונות נדירות: קראון הייטס, לפני 100 שנים] {{תמונה}}<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס|*]]<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארצות הברית]]</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%94&diff=193433תקנת המשקה2015-02-11T18:07:55Z<p>יצחק ב: אתה רציני לכתוב את זה?</p>
<hr />
<div>[[תמונה:משקה.jpg|left|thumb|300px|ציור: זלמן קליינמן]]<br />
'''תקנת המשקה''', היא תקנה שתיקן הרבי להגבלת כמות שתיית ה[[משקה]] בקרב חסידי חב"ד. בש"פ שמיני, [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] [[תשכ"ג]], יצא הרבי בתקנה לכלל אנ"ש, ובפרט לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לבחורי הישיבות, למעט בשתיית המשקה. יש התולים זאת במאורע בלתי רצוי שהתרחש כתוצאה משתיית ה[[משקה]] יתר על המדה באותה תקופה, ויש הטוענים שהגזירה הגיעה ב[[אתערותא דלעילא]] ובלי כל קשר לאף אחד מהחסידים.{{הערה|גם לפני כן העיר הרבי כמה פעמים אודות הגבלה זו ראה לדוגמה שיחת פורים תשי"ט (אודות בחורים) אמנם לא תיקן 'תקנה' בזה. ותמיד היה מצטט את דברי הרבי הריי"צ בריבוי מקומות{{מקור}} נגד שתיית המשקה.}}<br />
<br />
במשך השנים הזכיר [[הרבי]] את "הגבלת המשקה" שוב ושוב, ואף פעמים דיבר בחריפות<REF>ראה משיחת שבת פרשת נשא תשכ"ח - שיחות קודש תשכ"ח חלק ב' (".. הרי הוא כזה שוטה שלא יודע איפה הוא אוחז בעולם שאין שוטה יותר גדול מזה שאוחז עצמו לחכם.. וכשיודעים שהוא חב"ד'ניק הרי הוא ממאיס את כל חב"ד!"). משיחת שבת פרשת דברים תש"מ (".. ודווקא אז כשהוא לא שותה, הוא בחור טוב ותמים טוב"). משיחת שבת פרשת כי תשא תשד"מ - [[תורת מנחם]] תשד"מ חלק ב' עמ' 1087 ואילך (".. אין זו חלוקת וודקה, שבא פלוני ואומר "ז'יד, דאַוואַי וודקה".. - אינני מחלק "וודקה", אינני רוצה ואין לי כל שייכות עם "וודקה" ח"ו"). משיחת שבת פרשת ויק"פ תשמ"ח - [[תורת מנחם]] תשמ"ח חלק ב' עמ' 459 ("אלו שמבינים שעדיין לא אמרו "לחיים" כדבעי - יאמרו עוד הפעם "לחיים", ומתוך שמחה וטוב לבב, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, אבל, כמובן, בהגבלות הידועות, באופן של ד"ידע" דוקא, ובהדגשה יתירה - כראוי לדרך חסידות חב"ד (חכמה בינה דעת)". משיחת שבת פרשת תצא תשמ"ח - [[תורת מנחם]] תשמ"ח חלק ד' עמ' 273 (ופשיטא, שאין הכוונה לשמחה על ידי שתיית כוסית ועוד כוסית כו', עד למצב של שיכרות - כי, "שיכור" אינו "חסיד", ועל אחת כמה וכמה חב"ד'ניק, שאצלו מודגש יותר ענין של ההבנה וההשגה, ויתירה מזה: "שכרות" - שייכת ללוט") ועוד.</REF>. על הזהירות הנדרשת מהשתייה יתר על המידה.<br />
==פרטי התקנה==<br />
א. התקנה היא לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לתלמידי התמימים. ועל כלל אנ"ש בכלל למעט בשתיית משקה<REF>ש"פ שמיני תשכ"ג, שיחות קודש תשכ"ג עמ' 282-3.</REF>.<br />
<br />
ב. ההגבלה היא לאמירת ארבע פעמים [[לחיים]]. (בשנים הראשונות הייתה ההגבלה על שלש פעמים בלבד, אבל החל משנות המ"מים הראשונים שינה זאת הרבי לארבע)<REF>ההגבלה דג' כוסיות מוזכר בשיחות: שבת פרשת שמיני (מבה"ח אייר) תשכ"ג. פורים, שבת פרשת בלק (י"ז תמוז) תשכ"ד. שבת פרשת שמיני (מבה"ח ניסן), י"ב תמוז תשכ"ה. שבת פרשת נח תשכ"ז. יום ב' דחה"ש תשכ"ח. שבת פרשת דברים תש"מ.<br />
וההגבלה דד' כוסיות מוזכר בשיחות: ליל י"ג ניסן, שבת פרשת שמיני (מבה"ח אייר) תשמ"ב. שבת פרשת בלק תשד"מ. שבת פרשת מקץ תשמ"ה. ליל י"ב טבת תשמ"ז. אחרון של פסח תשמ"ח.<br />
(ברשימה (בלתי מוגה) מיחידות מא' התמימים מליל ט"ז טבת תשל"ח כתוב: "ג' ד' כוסיות".) בשאר השיחות מזכיר הרבי את הגבלת המשקה בתור "ההגבלה הידועה".<br />
ויש לברר מהו דינו של הכוסית הנוספת שהוסיף הרבי במשך השנים, האם הוא נכלל בה"רביעית", או שהוא הוספה לה"רביעית", דהיינו שמותר לשתות קצת יותר מרביעית.</REF>.<br />
<br />
ג. החשבון של ארבע פעמים היא דוקא על כוסיות קטנות באופן שכולן יחד עולים רק למידת "רביעית"<REF>ש"פ שמיני תשכ"ג, שיחות קודש תשכ"ג עמ' 282-3. י"ב תמוז תשכ"ה שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב. שיחת אור לי"ב טבת תשמ"ז תורת מנחם תשמ"ז חלק ב' עמ' 246-7, ועוד.</REF>.<br />
<br />
ד. החשבון של ארבע פעמים היא רק לאחד שלא ישתכר מזה, אבל אם יש חשש שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה אז אסור לשתות אפילו מדה קטנה<REF>ראה בשיחת י"א ניסן תשמ"ח - התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמ' 38 בהערה 19 (".. ופשיטא - בהגבלות הידועות (ד' כוסיות, וכוסיות קטנות, וגם זה - לאו כל מוחא סביל כו'), ואין להאריך בדבר הפשוט ומובן גם לקטנים בשכל"). וראה שם משיחת אחרון של פסח - עמ' 173 ("ופשיטא - באופן של זהירות משכרות, ח"ו, היפך הציווי והיפך הרצוי כו', על ידי זה שיקח כוסות שלפי ערכו, או שישתה רוב כוס, וכיו"ב"). וכן במכתב הנ"ל מיום כ' מ"ח תשי"ח ("וכל אחד ואחד באופן המתאים אליו, ז. א. באם יש חשש ומורא שישתכר אפי' במדה קטנה של משקה, גם במדה זה אסור ענין השתי'").</REF>.<br />
<br />
ה. אסור לקדש על משקה, כי אם על יין (או על הפת), וגם בשעה שעושים קידוש על יין, אסור לשתות עד סוף הכוס, לא יותר מרוב כוס - (חוץ מארבע כוסות של פסח שאותם צריך לשתות כוס שלימה)<REF>בנוגע לקידוש על משקה ראה ממכתב מאדר שני תשכ"ג (נדפס ב'יגדיל תורה' חלק ג' עמ' 1232 (ומשם ל'שערי הלכה ומנהג' חלק א' עמ' רסו)): ".. כן נבהלתי להסברא [להשמועה (כך נדפס בתשו"ב בשו"ע קה"ת תשמ"ז עמ' 132)] לקדש על יי"ש. ועכ"פ לקדש את שתיית היי"ש היפך הגמור מציווי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו. ובודאי תיכף לקבלת מכ' זה ינקטו באמצעים הכי מוחלטים לתיקון כ"ז. ויבש"ט בזה בחוזר. פשוט שכל הנ"ל מכוון לכל אחד ואחד מהם שנהגו כנ"ל..".<br />
עד"ז אמר ביחידות (בליל ב' אדר תשכ"ג) לרעז"ס: ".. תראה שהצעירים לא יעשו קידוש [והבדלה] על משקה" (שיחות קודש תשכ"ג עמ' 403). עד"ז גם אמר לרשנ"ז הלוי דוכמאן (בשמיני עצרת תשכ"ט) לאחרי שהודיע שקידש על משקה: "זהו דבר נכון ("א גלייכע זאך"), הרי עתה שמיני עצרת! [והוסיף:] הרי אתם כבר בגיל למעלה מארבעים, ויש להבהיר זאת, שכן, לולא זה - הם הרי יעשו כולם תיכף קידוש על משקה.</REF>.<br />
<br />
ו. היין של הקידוש (של [[שבת]] או של [[יום טוב]]) אינו חלק מחשבון הארבע פעמים. <REF>'''אם מדובר אודות התוועדות שקשורה עם קדוש של שבת או של יום טוב, אזי הקידוש הוא ענין בפ"ע, ולא נוגע לשלשת הכוסות''' י"ב תמוז תשכ"ה שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב.</REF>.<br />
<br />
ז. ההגבלה עומדת כל השנה ללא יוצא מן הכלל, כולל [[שמחת תורה]]<REF>י"ב תמוז תשכ"ה שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב.</REF>.<br />
<br />
ח. היתר השתיה (אפילו רק ארבע פעמים) היא לא בכל הזמנים, כי אם בשמחה של מצוה (ובתנאי שאין דרך אחרת לפעול את השמחה)<REF>שיחת אור לי"ב טבת תשמ"ז תורת מנחם תhמ"ז חלק ב' עמ' 246-7.</REF>.<br />
<br />
ט. במקרה של ספק - אין להיכנס לספיקות אלא יש להחמיר ופשוט לא לשתות.<br />
<br />
י. בנוגע למצות שתיית רביעית יין ביום טוב, אפשר לצאת ידי חובה בשתיית יין-הקידוש<REF>שיחות קודש תשל"א חלק ב' עמ' 87 (ומשם ל'שערי הלכה ומנהג' חלק ה' עמ' סח').</REF>.<br />
<br />
י"א. חייבים לשמור לא רק על עצמו אלא גם על השני<REF>שבת פרשת נח תשכ"ז - שיחת קודש תשכ"ז. עד"ז אמר בשיחת שבת פרשת בלק (ז' תמוז) תשד"מ ([[תורת מנחם]] תשד"מ חלק ג' עמ' 2122): ".. ואם ישנו מישהו שכבר עושה "משהו" - הנה במוצאי יום טוב שולח מכתב ל"770" ומודיע שאירע כך וכך, ומכיון שהוא לא יכול לעשות מאומה בנידון, לכן מודיע את העובדות! - אילו לא היית יכול לעשות מאומה בנידון - לא היו מראים לך כל זה, ומכיון שבהשגחה פרטית ראית זאת, הרי זה סימן שתפקידך להעמיד תלמיד זה על דרך האמת, ולא להסתפק במשלוח "מכתב"! ואין צריך להאריך בדבר המבהיל".</REF>.<br />
<br />
==חומר התקנה==<br />
התבטאויות שונות של הרבי.<br />
<br />
א. ביקש שאלה שאינם שומרים על תקנת המשקה שלא ישתתפו ב[[תהלוכה]], ושלא יסעו ל[[שליחות]] מטעם ה[[מל"ח]] בחודשי הקיץ<REF>יחידות לחברי המזכירות והנהלת צא"ח ב' סיון תשכ"ח.</REF>.<br />
<br />
ב. "לא נוגעים כל התירוצים ואמתלאות שעונים, שיש ענינים יותר גדולים שלא צייתו, צריכים לדעת שזה לא דבר קטן, ואדרבה, זה יכול להיות אבן הבוחן אם אוחז ב"קליאמקע" או לא"<REF>יום ב' דחה"ש תשכ"ח - שיחות קודש ה'תשכ"ח ח"ב.</REF>.<br />
<br />
ג. "ההיתרים הם לגמרי לא מקובלים"<REF>ליל ט"ו שבט תשל"ט שיחות קודש ה'תשל"ט.</REF>, ובפרט שזהו "היפך הכוונה והרצון לגמרי של רבותינו נשיאינו"<REF>זאת חנוכה תשל"ט שיחות קודש ה'תשל"ט.</REF>. ואם כן "מדוע צריך להדחף לעשות היפך מרצון רבותינו נשיאנו"<REF>ש"פ שמיני תשמ"א שיחות קודש ה'תשמ"א.</REF>. וישנם כאלה ש"חושבים להיות 'שפיץ חב"ד' כשיודעים שהנהגה זו היא היפך הוראת נשיא דורנו"<REF>התוועדויות ה'תשד"מ חלק ג' שבת פרשת בלק.</REF>.<br />
<br />
ד. פעם אמר כי השתיה יתר מן המידה מהרס פעולות ה[[מבצעים]]<REF>מיומן ר' ל. בראנען ט"ז טבת ה'תשל"ח.</REF>. "וכשיודעים שהוא חב"ד'ניק הרי הוא ממאיס את כל חב"ד!"<REF>תרגום משיחת שבת פרשת נשא תשכ"ח - שיחות קודש ה'תשכ"ח ח"ב.</REF>.<br />
<br />
ה. "מה שחושב שמגביר את [[נפש האלוקית]] על [[נפש הבהמית]] - הרי זה פיתוי היצר וההיפך הוא הנכון"<REF>יום ב' דחה"ש תשכ"ח - שיחות קודש ה'תשכ"ח ח"ב.</REF>.<br />
<br />
ו. באם נעשה שינוי הוא רק לחומרא<REF>ש"פ דברים תש"מ שיחות קודש ה'תש"מ.</REF>.<br />
<br />
ז. "אלה שאינם שומרים על התקנות בנוגע למשקה, אינם שלוחיי"<REF>יחידות לחברי המזכירות והנהלת צא"ח ב' סיון תשכ"ח.</REF>. כמו כן התבטא פעם כי השתיה יתר מן המידה גורם עגמת נפש<REF>מיומן ר' ל. בראנען ט"ז טבת ה'תשל"ח.</REF>.<br />
<br />
==היתר השתיה==<br />
א. בנוגע לאלה שהגיעו מ[[רוסיה]] אמר הרבי: '''אלה שבאו מרוסיה - זה חלק מהדברים שהביאו משם ולא בנקל לבא בטרוניא. אבל מחדש אין צורך בזה וא"צ לשתות בקבוקים שלמים, מספיק כמה כוסיות'''<REF>מיחידות הרה"ח ר' אוריאל צימער - ימי מלך חלק ג' עמ' 954.</REF>.<br />
<br />
ב. הרבי התיר את השתיה יתר מן המידה ב'קידוש' בליל [[שמיני עצרת]] בסוכתו של הרב [[שלום ישעיה דייטש]] ע"ה, שב[[קראון הייטס]]. (לאחר פטירתו המשיך בנו הרב [[זלמן יהודה דייטש]] ע"ה לערוך ה'קידוש', וכיום ממשיך את הקידוש בנו ר' אברהם משה דייטש) <REF>http://www.algemeiner.com/generic.asp?id=2101.</REF>.<br />
<br />
==פורים==<br />
<br />
בהמשך להשיחה משבת פרשת שמיני [[תשכ"ג]] אמר הרבי כי בנוגע ל[[פורים]] הוא אינו מתערב, ולכן אינו מביע דיעה ליום זה. למעשה, בפורים הראשון אחר החל תקנת "הגבלת המשקה" - בהתוועדות פורים [[תשכ"ד]] <REF>שיחות קודש תשכ"ד עמ' 231.</REF>. אמר הרבי, שבאותו יום ו"במסיבה זו" בטלה ההגבלה של שלוש כוסות.<br />
<br />
מאוחר יותר, ב[[התוועדות]] [[י"ב תמוז]] [[תשכ"ה]]<REF>י"ב תמוז תשכ"ה שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב.</REF>. הוסיף ותיקן כי הגבלת המשקה הוא גם בפורים. וכמובן שמאז, היה שתיית משקה יותר מההגבלה בפורים, חמורה ומופרכת לגמרי כמו בשאר ימות השנה. איסור השתייה היה ידוע לכולם ולא היה מקום לחשוב ולחפש התירים. אדרבה הייתה מפורסמת שיטת הרבי כי ה"חייב אדם לבסומי" של הבחורים הוא ביינה של תורה <REF>ראה: שיחות קודש תש"ל חלק א' עמ' 658. שיחת אחרון של פסח תשמ"א - שיחות קודש תשמ"א חלק ג' ("אפשר לעשות זאת ברוחניות: שיחזור בע"פ ד' מאמרי חסידות או ד' ענינים ב"יינה של תורה", שבזה אין כל חשש. וכיון שעל ידי זה יהי' בודאי בריא ברוחניות, יהי' בריא בגשמיות"). י"ב תמוז תשמ"ז - התוועדויות תשמ"ז חלק ד' ("ובאם רוצים לשתות יין באופן של למע' מהגבלות - שיוסיפו בלימוד תורת החסידות, פנימיות התורה, הנקראת "יין" ("יינה של תורה"), ושההתמסרות בהלימוד ("אריינוואַרפן זיך") תהי' בהוספה עד לאופן שלמעלה ממדידה והגבלה"). וכן אמר פעם לא' מהתמימים ביחידות שביקש היתר לשתות יותר מהשיעור בטענה שזה יעזור לו בעבודותו הרוחנית: "מדוע לעשות זאת על ידי כאלו דברים גשמיים וחומריים, אפשר לעשות זאת על ידי לימוד חסידות בשופי" (מפי המשפיע הרה"ח ר' שלום חריטונוב) ועוד.</REF>. (הגם שהיו כאלה שכן שתו יתר על המידה בפורים, אבל לא היה זה מצד היתר של הרבי)<br />
<br />
===האיסור===<br />
הרבי אף הדגיש שוב ושוב במשך השנים כי הגבלת המשקה עומד בתקפה גם בפורים.<br />
<br />
א. בשבת פרשת פרה [[תש"ל]] אמר כי אפשר להשלים עדיין את החיוב של "עד דלא ידע", אבל הדגיש שלא יהי' זה מהבחורים<REF>שיחות קודש תש"ל חלק א' עמ' 657-8.</REF>.<br />
<br />
ב. בפורים [[תשל"א]] אחר שביקש שמישהו "ימסור נפשו" לקיים "עד דלא ידע", אמר: "ההצעה ד"לא ידע" יקיימו אחד, שתים, שלוש - אבל לא מהבחורים - כאמור ["הגבלת המשקה"] במקומה עומדת" <REF>שיחות קודש תשל"א חלק א' עמ' 576.</REF>.<br />
<br />
ג. בכ"ז [[סיון]] [[תשל"ז]] אמר לא' התמימים ביחידות ששאל: א) תיקון על ענין שתיית משקה יותר מהשיעור בפורים ובשמחת תורה, ב) האם "הגבלת המשקה" היא גם בנוגע לפורים: '''בנוגע לשאלתך אודות התקנה של המשקה - הנה ידוע שהתקנה בתקפה, כולל פורים ושמחת תורה. היות וכתבת שאתה עברת על התקנה, הרי התיקון לזה הוא, להשתדל להשפיע על שניים או יותר, שעדיין אינם אוחזים מהתקנה - שיקיימו את התקנה''''<REF>היכל מנחם' חלק ג' עמ' רנח, וכן בשיחות קודש תשל"ז ח"ב.</REF>.<br />
<br />
ד. בפורים [[תשמ"ב]] אמר: '''מן הראוי שה"ציבור" כולו יבחר מישהו שימסור נפשו (בכח) ויקיים את החיוב ד"עד דלא ידע" בפועל, ועי"ז יוציא י"ח את הציבור כולו. כנראה יהיו כאלו שירצו להתיר לעצמם לשתות יותר מד' פעמים - ולכן, חוזרים ומדגישים שאין הכוונה אליהם!'''<REF>התוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמ' 975.</REF>.<br />
<br />
ה. בשבת פרשת תצוה [[תש"נ]] אמר: '''אלא גם בנוגע להתוועדויות במשך המעת לעת דפורים, מתוך שמחה באופן ד"עד דלא ידע", אבל, עם ההגבלות כו', ובפרט בנוגע לתלמידים''' <REF>התוועדויות תש"נ חלק ב' עמ' 372 בההשלמת לשיחה הנ"ל.</REF>.<br />
<br />
ו. ב[[יחידות]] באחד השנים אמר לה[[תמים]] דורון אייזנמן (כיום [[שליח]] במירטל ביטש, דרום קרוליינה) כי הגבלת המשקה עומדת בתוקפה הן ב[[פורים]] והן [[בשמחת תורה]], וכן היה עוד כמה פעמים.<br />
<br />
===ההיתר===<br />
אולם היה ארבע שנים שהרבי צוה שבפורים צריך להיות "עד דלא ידע" כפשוטו, ולומר "לחיים" ללא הגבלות<REF>להעיר אשר היה פעם נוספת שהרבי ציוה שיקיימו "עד דלא ידע", היה זה בש"פ כי תשא תשמ"ה, הרבי אמר שאלו שעדיין לא קיימו "עד דלא ידע" בפורים יוכלים להשלים זאת בשבת (אחר כך דיבר על אנשים מסוימים וציום לקיים "עד דלא ידע").</REF>.<br />
<br />
א. פורים [[תשכ"ו]] - צוה לרוקן את כל הבקבוקים שהי' אז ב-[[770]], והכריז כי "כל הפושט יד נותנים לו"! <REF>ובעצם גם אז לא ביטל הרבי את ההגבלה על אלו שפחות מגיל ארבעים. הרבי מזג משקה, אבל לכל אחד רק מעט, כמו שנותן בכוס של ברכה, ומי שקיבל כבר לא קבל שוב.</REF>.<br />
<br />
ב. פורים [[תשל"ט]] - צוה לשתות כמה פעמים, והוסיף כי "כל המרבה הרי זה משובח"! <br />
<br />
ג. פורים [[תשמ"א]] - אמר לנצל את הזמן לומר לחיים ללא הגבלות<REF>פורים היה ביום שישי עש"ק פ' צו, אחר מנחה נכנס הרבי שוב - באופן פתאומי - לזאל למעלה ואמר מאמר דא"ח ד"ה "ליהודים היתה אורה". רק מתי מעט היו נוכחים בשעת מעשה, כי כולם היו באמצע מבצעים, לאחר המאמר אמר הרבי לחיים על כוס יין והורה לנוכחים: לנצל את הזמן לומר לחיים בלי הגבלות.</REF>.<br />
<br />
ד. פורים [[תשמ"ט]] - אמר לקיים "עד דלא ידע" כפשוטו מבלי לחפש "היתירים" ו"פשרות"<REF>בשיחת פורים תשמ"ט אמר: "יש להמשיך עתה בעניני הפורים - עכ"פ בענין שכולם יוכלים להשתתף בו בנקל, ללא הבהרות כו' ("קיין באווארעניש").. ועד"ז בענין השמחה, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, "עד דלא ידע".. מקיים הציווי "לבסומי כו' עד דלא ידע" כפשוטו (מבלי לחפש "היתירים" ו"פשרות" וכיו"ב), ואשרי חלקו וגדול זכותו, ויה"ר שממנו יראו וכן יעשו". (כן ראה שם משיחת שבת פרשת תצוה (ערב פורים קטן) עמ' 355, ושם משיחת שבת פרשת ויקהל (פ' שקלים) מבה"ח אדר ב' עמ' 387 מוגה, ובעמ' 391 בהשלמות).</REF>.<br />
<br />
===המסקנה===<br />
<br />
מלבד שנים אלו, לא ידוע על איזה היתר מפורש - שיוריד את התקנה '''המפורשת''' - בנוגע לפורים.<br />
<br />
בשיחת ליל ג' דסליחות [[תנש"א]] <REF>[[תורת מנחם]] תנש"א חלק ד' עמ' 298.</REF> אמר: '''ובודאי יחליטו גם לערוך (עוד בלילה זה) "א שטורעמדיקן פאַרבריינגען", וההתוועדות תהי' דוקא בשמחה גדולה, ועד למעמד ומצב ד"עד דלא ידע" (עכ"פ אצל אחד מהמתוועדים, והוא יוציא בזה את כל המשתתפים) - אם כי עם ההגבלות כו', שהרי סוף סוף אין זה פורים ("ס'איז דאָך פאָרט ניט פורים")...'''.<br />
<br />
ישנם [[משפיע]]ים הטוענים כי בזה שהדגיש כי "היום [ליל ג' דסליחות] אסור השתיה כי הרי סוף סוף אין זה פורים" שבעצם בזה הוריד הרבי את הגבלת המשקה בפורים. אבל הרבה משפיעים אומרים כי אין זה ראיה כלל להיתר כל שהיא, ואשר לכן איסור השתיה יתר מהמידה אסור גם בפורים.<br />
<br />
כמובן אשר על כל אחד לשאול את ה[[משפיע]] שלו בנידן.<br />
<br />
כדאי להוסיף קטע ממכתב מיום כ"ג הרבי תשי"ז "אודות ניצול ימי הפורים בענינים הכללים וגם באופן חסידותי, כי מרוב הטומלעניש עלול שישכחו כלה, אז מען דארף אמאל א חסידשע התועדות כפשוטו ומובן ופשוט שאין זה נוגע כלל בריבוי השתי' ח"ו וכמדובר בהתועדות הפורים דשנה זו, שהחיוב דבסומי בפוריא עד דלא ידע אפשר שתספיק טפה אחת ובלבד שתבוא באופן שתפעול להעמיד את עצמו למע' מהטעם ודעת שלו וכנראה גם במוחש, אז ווען מען וויל אויף א אמת איז גענוג איין טראפען ואם ח"ו עס איז ניט אזוי העלפט ניט אפילו א פעסיל (חבית)")<REF>נדפס ב[[אגרות קודש]] חלק י"ד עמ' תקיח-ט. עד"ז ראה בשיחת מוצאי ט"ו מנ"א תשמ"ט –[[ספר השיחות]] תשמ"ט חלק ב' ("וכמדובר כמ"פ שהדבר תלוי ברצונו - שבאם רוצה באמת לא נוגע כמות המשקה (כרצון נה"ב שלו שרוצה יותר ממה שמקבל), וגם על ידי כמות קטנה אפשר לפעול ענין השמחה".</REF>.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[משקה]].<br />
*[[משקה המשמח (קובץ)]].<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=36697 דיון מרתק ועיון בשיחות הקודש בנוגע להנהגה בחג הפורים]<br />
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64558 לשמור על גזירת ה'משקה'] - פסק דין של חברי [[בית דין צדק קראון הייטס]] לקראת [[שמחת תורה]] תשע"ב<br />
* [http://www.chabad.info/images/update/665.pdf גזירת המשקה] שו"ת מאת הרב יהודה ליב נחמנסון {{PDF}} {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{פורים}}<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]<br />
[[קטגוריה:תקנות חב"ד]][[קטגוריה:פורים]]</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_14&diff=183210שיחת משתמש:שלום/ארכיון 142014-06-22T16:25:11Z<p>יצחק ב: /* התואר 'נשיא המדינה' */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div> {| style="float: left; width: 300px;"<br />
|-<br />
! class="usermessage" style="padding: 1em;" | {{מצב דף שיחה}}<br />
|}<br />
<br />
{{משתמש:שלום/תבנית ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 1|א]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 2|ב]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 3|ג]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 4|ד]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 5|ה]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 6|ו]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 7|ז]]}}<br />
<br />
== עמוד ראשי ==<br />
<br />
אחד"ש, רצתי להעיר בנוגע לעריכותך האחרונות בעמוד הראשי, הבעיה היא שכרגע זה נראה מאוד ילדותי. רצוי להחזיר את זה למצב הקודם. --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 21:46, 2 באוקטובר 2013 (UTC)<br />
: {{בוצע}} --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ד בחשוון ה'תשע"ד, למניינם 03:31, 28 באוקטובר 2013 (UTC)<br />
==הפניה==<br />
[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%94&curid=14133&diff=151638&oldid=56743 למה?] --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 16:31, 16 באוקטובר 2013 (UTC)<br />
:לפי חוקי הפדיה, הפניה אינה אמורה להפנות לקטגוריה. ובפרט שיש ערך מיוחד לזה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ב בחשוון ה'תשע"ד, למניינם 16:56, 16 באוקטובר 2013 (UTC)<br />
<br />
==איך?==<br />
איך יוצרים תיבות משתמש?--[[משתמש:שלמה חיים|שלימער]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|כל היום היא שיחתי]] 16:53, 23 בנובמבר 2013 (UTC)<br />
:תכנס לדף המשתמש שלי ותראה בעצמך איך עשיתי. מבחר תיבות משתמש ראה [[:קטגוריה:תיבות משתמש|כאן]] --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"א בכסלו ה'תשע"ד, למניינם 04:54, 24 בנובמבר 2013 (UTC)<br />
::וכעת אני רואה שכבר יש לך בדף המשתמש. אז מה בדיוק השאלה? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"א בכסלו ה'תשע"ד, למניינם 04:56, 24 בנובמבר 2013 (UTC)<br />
איך יוצרים אחת חדשה? זו השאלה--[[משתמש:שלמה חיים|שלימער]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|כל היום היא שיחתי]] 17:44, 24 בנובמבר 2013 (UTC)<br />
:נסה לחשוב לבד, על ידי התבוננות בתיבות המשתמש הקיימות כבר. אם לא תבין תוך יומיים אסביר לך בל"נ. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ב בכסלו ה'תשע"ד, למניינם 03:32, 25 בנובמבר 2013 (UTC)<br />
<br />
== הסרת ספאם ==<br />
<br />
נא לעזור לי בבקשתי בהסרת הכתובות בדף 'בקשות ממפעיל מערכת' מרשימת הספאם. בתודה מראש. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 20:58, 29 בדצמבר 2013 (UTC)<br />
:בוצע. כיכר השבת הוא אמנם אתר בעייתי מעט, אך בשביל לקשר לשם - לא נורא. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ז בטבת ה'תשע"ד, למניינם 02:27, 30 בדצמבר 2013 (UTC)<br />
::יישר כח. וכאן המקום לעורר ע"ד הכתובת הנוספת שמחכה שם לטיפולך המסור, ועל עדכון שורת הערכים החדשים שנוספו וערכים לכתיבה. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 17:58, 31 בדצמבר 2013 (UTC)<br />
:::עדכנתי את הכתובת, נא לתקן את הקישור בדף שלא הבנתי מה קרה בו. תכתוב כאן את שורת הערכים החדשים, ונעדכן. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח בטבת ה'תשע"ד, למניינם 19:37, 31 בדצמבר 2013 (UTC)<br />
::::א. פעם הבאה אפשר להפוך את התצוגה משמאל לימין (אפשר באמצעות צירוף המקשים shift+ctrl), ואז רואים יותר טוב מה קורה. ב. הערכים חדשים אפשריים: משה שילת, נתניה, שלמה משה עמאר, יהדות התורה והמדינה, גיל עקביוב.[[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 21:56, 31 בדצמבר 2013 (UTC)<br />
:::::{{בוצע}} תודה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט בטבת ה'תשע"ד, למניינם 01:26, 1 בינואר 2014 (UTC)<br />
::::::{{יישר כח}}[[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 01:36, 1 בינואר 2014 (UTC)<br />
<br />
== למחיקה ==<br />
לאן נעלמה התבנית [[תבנית:למחיקה|למחיקה]]? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשע"ד 02:17, 10 בינואר 2014 (UTC)<br />
:שיע מחק את [[תבנית:למחוק]] לפני כמה ימים. לא ברור לי למה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט' בשבט ה'תשע"ד, למניינם 13:55, 10 בינואר 2014 (UTC)<br />
<br />
== לתשומת לבך ==<br />
<br />
[[חב"דפדיה:לוח מודעות#הערך סרטיפיקט]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ח בשבט ה'תשע"ד 22:50, 19 בינואר 2014 (UTC)<br />
<br />
== מקורות ==<br />
<br />
כאשר מציינים מקור בגוף הערך ([http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%9F_%D7%A2%D7%93%D7%9F&curid=11034&diff=157462&oldid=141352 כמו שעשית כאן לדוגמא]), והמקור נמצא באופן מקוון על האינטרנט, כדאי מאוד מאוד לקשר ישירות לדף האינטרנט בספריית חב"ד, כדי שהמעיין יוכל למצוא ידיו ורגליו ולהרחיב את ידיעותיו, כי בלאו הכי, רוב הסיכויים שהמקור שציינת לא יסייע לו במאומה. יישר כח! [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 20:03, 5 בפברואר 2014 (UTC)<br />
:ציינתי את המקור מתוך הזכרון ולא מתוך עיון ברשת. מי שדוקא רוצה שיקשר (זה העמוד השני בתחילת הכרך). --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ה' באדר א' ה'תשע"ד, למניינם 21:38, 5 בפברואר 2014 (UTC)<br />
<br />
== הפניה מ'ספר הערכים' ==<br />
<br />
היות ש'[[ספר הערכים]]', הוא הכינוי המקובל ל[[ספר הערכים - חב"ד]]. מן הראוי לדעתי כן להפנות מזה אל זה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' באדר ב' ה'תשע"ד 19:48, 12 במרץ 2014 (UTC)<br />
<br />
== התגעגענו ==<br />
<br />
יישר כח על מחיקת הדפים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:17, 23 באפריל 2014 (UTC)<br />
<br />
== אם חיפשת ==<br />
<br />
ב[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח#ועדה מייעצת|בפיסקה הזו]] חלק מהמקפים רחבים וחלק קצרים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:55, 29 באפריל 2014 (UTC)<br />
<br />
== תמונה קימת ==<br />
בטעות העליתי תמונה קימת, מה עושים עכשיו--[[משתמש:שלמה חיים|שלימער]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|כל היום היא שיחתי]] [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] 15:57, 15 במאי 2014 (UTC)<br />
:מחקתי --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט"ו באייר ה'תשע"ד, למניינם 23:11, 15 במאי 2014 (UTC)<br />
::תודה--[[משתמש:שלמה חיים|שלימער]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|כל היום היא שיחתי]] [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] 09:26, 16 במאי 2014 (UTC)<br />
<br />
== אוף! ==<br />
<br />
אני הייתי מציע ש[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%9B%D7%9C%D7%91&diff=170896&oldid=125716 תסתכל בדף ההשוואות דלקמן] ותראה עד כמה זה נורא כשעושים החלפה קולקטיבית בלי הבחנה. בפשטות זה הרס מאות מופעים של קישורים חיצוניים ברחבי חב"דפדיה. עד עכשיו כשנתקלתי בזה חשבתי שזו טעות הקלדה של העורכים, אבל מסתבר כעת שבמחי החלפה אחת נהרסו כל הקישורים!!!! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 22:36, 22 במאי 2014 (UTC)<br />
:אני מתנצל. מתוך כל ההחלפות שבצעתי, (ושניתן לראות בגרסאות קודמות כי היו הרבה מאוד) זו היתה הפשלה הרצינית היחידה. (הפשלות האחרות היו ממש בודדות ותיקנתי אותם בעצמי). זה גרם לי עוגמת נפש רבה בשעת מעשה, ואני מתנצל. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ג באייר ה'תשע"ד, למניינם 03:23, 23 במאי 2014 (UTC)<br />
<br />
== אשמח לשמוע את הערותיו המחכימות ==<br />
<br />
לגבי עיצוב מחדש של העמוד הראשי.<br />
<br />
כרגע נמצא בדף הזה: [[משתמש:שנוזל/עמוד ראשי]]<br />
<br />
שתי סגנונות:<br />
*[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%9C/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&oldid=180181 הסגנון הישן. הדומה לויקיפדיה]<br />
*[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%9C/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&oldid=180329 עיצוב חדש]<br />
<br />
תראה בעניין מודעה ב[[חב"דפדיה:לוח מודעות#לקראת שיפור מראה העמוד הראשי]].<br />
<br />
בברכה, • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט באייר ה'תשע"ד 02:39, 29 במאי 2014 (UTC)<br />
:בעד כל שינוי והתרעננות, וזה גם יפה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט באייר ה'תשע"ד, למניינם 03:04, 29 במאי 2014 (UTC)<br />
::סליחה על ההתערבות, אבל הוא לא ביקש מחמאות אלא ביקורת. "אהוב את הביקורת '''כי היא''' תעמידך על הגובה האמיתי". [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 03:47, 29 במאי 2014 (UTC)<br />
<br />
::בעיקר אני מתכוין להדגיש כי אני מעדיף את העיצוב החדש. ביקורת לא מצאתי בעין לא מעמיקה ובעינים נעצמות של 12 בלילה, ואני לא אדם ביקורתי כ"כ. מצטער.'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט באייר ה'תשע"ד, למניינם 04:11, 29 במאי 2014 (UTC)<br />
:::לכאורה הוא ישמח לשמוע גם מחר. גם ככה עד שיסיים לתקן את כל ההערות שלי ייקח זמן. אגב, אשמח אם תתייחס למה שכתבתי באולם הדיונים בנוגע לגלישה ממכשירים ניידים טרפים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 04:21, 29 במאי 2014 (UTC)<br />
::::אשמח בביקורת בונה, לפרטי פרטים. כי שלי - שלכם. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט באייר ה'תשע"ד 12:07, 29 במאי 2014 (UTC)<br />
<br />
==בענין הערך שהוגן מפני השחתה [[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91]]==<br />
שלום לשלום, בדף השיחה שם ציינתי כי הערך כפי שהוא כעת, אינו מעודכן ואינו מאוזן. בדף המשתמש שלי כתבתי את הערך מחדש, ואודה לך אם תעבור על הדברים, בברכה [[משתמש:דרעי|דרעי]] - [[שיחת משתמש:דרעי|שיחה]] 02:24, 16 ביוני 2014 (UTC)<br />
:שלום וברכה. המקום לדיונים אודות הערך הוא בדף השיחה של הערך הנ"ל. שם תוכל להפנות לארגז החול שלך, ואז להכריע כפי דעת הרוב בקהילתנו הקדושה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ט בסיוון ה'תשע"ד, למניינם 04:44, 17 ביוני 2014 (UTC)<br />
:: אכן כך עשיתי לפני יומיים, והיום הוספתי שורה. אני לא משוכנע שזה במעקב אצל מישהו, מכיון שהפעלת הגנה על הערך, חשוב לי שאתה תעיר הערותיך על הדברים ותודיע לי כיצד לנהוג. [[משתמש:דרעי|דרעי]] - [[שיחת משתמש:דרעי|שיחה]] 07:05, 17 ביוני 2014 (UTC)<br />
::: שלום וברכה, עבר זמן נוסף וטרם קיבלתי כל תגובה, האם תוכל להנחות אותי מה אני אמור לעשות הלאה? [[משתמש:דרעי|דרעי]] - [[שיחת משתמש:דרעי|שיחה]] 06:56, 18 ביוני 2014 (UTC)<br />
::::::אני מסיר את ההגנה מעל הערך, ואתה מוזמן להעביר את המידע לערך, ואז שאר המשתמשים יוכלו לשנות ולהדיין על הכתוב. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' בסיוון ה'תשע"ד, למניינם 08:16, 18 ביוני 2014 (UTC)<br />
::::::: כעת מעלה את הדברים. [[משתמש:דרעי|דרעי]] - [[שיחת משתמש:דרעי|שיחה]] 18:01, 18 ביוני 2014 (UTC)<br />
<br />
== בוט ==<br />
<br />
כנראה שכחת לעשות דרך החשבון - כי זה מילא את כל השינויים האחרונים... - [[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]]<br />
:שים לב שמדובר סך הכל בחמש שש שינויים כפול 3, וזה לא ממלא כ"כ הרבה. לא היה שווה לי בשביל זה לצאת מהחשבון ולהכנס לחשבון בוט. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ב בסיוון ה'תשע"ד, למניינם 07:10, 20 ביוני 2014 (UTC)<br />
<br />
== התואר 'נשיא המדינה' ==<br />
<br />
ראיתי את שינויי שמות הערכים שעשית סביב התואר הנ"ל והתפלאתי על כך. בעבר היה דיון [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94 כאן] אודות כך והדיון עדיין לא הוכרע אז מדוע הינך משנה זאת?? --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 16:25, 22 ביוני 2014 (UTC)</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=175192אוירו של משיח2014-04-22T07:09:43Z<p>יצחק ב: </p>
<hr />
<div>'''אוירו של משיח''' הינו מושג על יסוד לשון חז"ל 'רוחו של [[מלך המשיח]]'{{הערה| על הפסוק (בראשית א, ב): "והארץ הייתה תוהו ובוהו, וחושך על פני תהום, ורוח אלוקים מרחפת על פני המים". דרשו חז"ל (בראשית רבה, ב, ד): "רוח אלוקים" - זה רוחו של מלך המשיח}}. רוח, היינו אויר. <br />
<br />
על פי המבואר ב[[חסידות]] [[אויר]] מבטא את עצם החיות, ולכן 'אוירו של משיח' משמעותו עצם מציאות משיח.<br />
<br />
בשלבי התגלותו של [[מלך המשיח]], ישנם שני שלבים: 1. אוירו של משיח. 2. [[אורו של משיח (מושג)|אורו של משיח]]. אוירו של משיח, רומז על עצם מציאותו של משיח, מכיון שאויר הוא הנותן את החיות לאדם, על כן אויר מורה על ה'עצם' ומהות הדבר עצמו. אורו של משיח מצביע על השלב השני בו המשיח מתחיל לפעול בעולם.<br />
<br />
'אוירו' של משיח נעלה יותר מ'אורו'{{הערה|שיחת הרבי, שבת פרשת תולדות תשנ"ב: {{ציטוטון|ויש לומר, ש"אויר (רוח) של משיח" הוא למעלה גם מ"אורו של משיח", כי, אור של משיח מורה על ההתגלות דמשיח על ידי פעולותיו (כמו "ילחם מלחמות ה'" עד ש"נצח", וכיו"ב), מה שאין כן אויר של משיח מורה על העצם (חיות) דמשיח, כלומר, התגלות מציאותו.. בתור מלך המשיח, ולאחרי התגלות מציאותו (אויר שבאין ערוך מאורו של משיח), מתחילה ההתגלות לעיני כל על ידי פעולותיו (אור של משיח)}}}}.<br />
<br />
על ידי שהעם [[קבלת המלכות|מקבל את המלכות]] של המשיח בהכרזת "[[יחי המלך]]", מביא את המשיח לשלב השני שיכול להתחיל לפעול בעולם{{הערה|שיחת הרבי הנ"ל: {{ציטוטון|ההפטרה דשבוע שעבר מסתיימת בהכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם".. שתוכנה של הכרזה זו הוא התגלות מציאותו דמלך המשיח. ועי"ז ואחרי זה באה התגלותו לעין כל על ידי פעולותיו כו'}}}}.<br />
<br />
==ראו גם== <br />
*[[אורו של משיח (מושג)|אורו של משיח]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מלך המשיח]]</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=175191אוירו של משיח2014-04-22T07:08:32Z<p>יצחק ב: </p>
<hr />
<div>'''אוירו של משיח''' הינו מושג על יסוד לשון חז"ל 'רוחו של [[מלך המשיח]]'{{הערה| על הפסוק (בראשית א, ב): "והארץ הייתה תוהו ובוהו, וחושך על פני תהום, ורוח אלוקים מרחפת על פני המים". דרשו חז"ל (בראשית רבה, ב, ד): "רוח אלוקים" - זה רוחו של מלך המשיח}}. רוח, היינו אויר. <br />
<br />
על פי המבואר ב[[חסידות]] [[אויר]] מבטא את עצם החיות, ולכן 'אוירו של משיח' משמעותו עצם מציאות משיח.<br />
<br />
בשלבי התגלותו של [[מלך המשיח]], ישנם שני שלבים: 1. אוירו של משיח. 2. [[אורו של משיח]]. אוירו של משיח, רומז על עצם מציאותו של משיח, מכיון שאויר הוא הנותן את החיות לאדם, על כן אויר מורה על ה'עצם' ומהות הדבר עצמו. אורו של משיח מצביע על השלב השני בו המשיח מתחיל לפעול בעולם.<br />
<br />
'אוירו' של משיח נעלה יותר מ'אורו'{{הערה|שיחת הרבי, שבת פרשת תולדות תשנ"ב: {{ציטוטון|ויש לומר, ש"אויר (רוח) של משיח" הוא למעלה גם מ"אורו של משיח", כי, אור של משיח מורה על ההתגלות דמשיח על ידי פעולותיו (כמו "ילחם מלחמות ה'" עד ש"נצח", וכיו"ב), מה שאין כן אויר של משיח מורה על העצם (חיות) דמשיח, כלומר, התגלות מציאותו.. בתור מלך המשיח, ולאחרי התגלות מציאותו (אויר שבאין ערוך מאורו של משיח), מתחילה ההתגלות לעיני כל על ידי פעולותיו (אור של משיח)}}}}.<br />
<br />
על ידי שהעם [[קבלת המלכות|מקבל את המלכות]] של המשיח בהכרזת "[[יחי המלך]]", מביא את המשיח לשלב השני שיכול להתחיל לפעול בעולם{{הערה|שיחת הרבי הנ"ל: {{ציטוטון|ההפטרה דשבוע שעבר מסתיימת בהכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם".. שתוכנה של הכרזה זו הוא התגלות מציאותו דמלך המשיח. ועי"ז ואחרי זה באה התגלותו לעין כל על ידי פעולותיו כו'}}}}.<br />
<br />
==ראו גם== <br />
*[[אורו של משיח (מושג)|אורו של משיח]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מלך המשיח]]</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%94&diff=173446ורשה2014-04-02T20:53:57Z<p>יצחק ב: /* ישיבת תומכי תמימים המרכזית */</p>
<hr />
<div>'''וורשה''' היא עיר הבירה של [[פולין]]. עד לפני מלחמת העולם השניה הייתה בירת ומרכז יהדות פולין, בה התקיימה גם קהילת חסידי חב"ד.<br />
<br />
==המניע להקמת הקהילה== <br />
קהילת חב"ד בוורשה הוקמה בעקבות 'גירוש מוסקבה', כאשר שלטונות [[רוסיה]] הורו בחורף [[תרנ"א]] לגרש את יהודי העיר, קבוצה מהמגורשים חסידי [[אדמו"ר הרש"ב]], התיישבה בוורשה ברית פולין שהייתה באותם ימים מרכז יהודי חשוב. הם הקימו בית כנסת חב"די בנוסח [[האר"י]] וניהלו קהילה חב"דית לכל דבר. זה היה הגרעין ממנו החלה לצמוח קהילה גדולה ומפוארת שמנתה מאות משפחות, שלימים נפוצו גם לערים נוספות בפולין, אבל הקהילה המרכזית נותרה בוורשה. על קהילה זו נמנו חסידים דגולים רבים ובהם רבנים, [[משפיע|משפיעים]], ואברכים בוגרי ישיבות '[[תומכי תמימים]]' בברית-המועצות ופולין.<br />
<br />
==ישיבת תומכי תמימים המרכזית==<br />
{{ערך מורחב|תומכי תמימים וורשה}}<br />
מחודש [[ניסן]] [[תרפ"א]] פעלה בוורשה גם [[תומכי תמימים וורשה|ישיבת תומכי תמימים]], אותה ניהלו הרב [[דובער משה שמוטקין]] והרב [[שרגא פייביש זלמנוב]] הי"ד.<br />
<br />
==וורשה בזמן השואה==<br />
בימי [[השואה]], רוב חסידי חב"ד בוורשה נספו. אך שרידים מעטים נותרו. <br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביא]]''', [[קה"ת]], [[תשע"א]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1873 קהילת חב"ד בוורשה מתוך שבועון בית משיח]<br />
<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד באירופה]]<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=173445רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)2014-04-02T20:53:04Z<p>יצחק ב: /* נישואיו */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br />
{{דמות<br />
|שם=רבי מנחם מנדל שניאורסון<br />
|כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]]<br />
|תמונה=[[תמונה:אדמו"ר שליט"א - תמונה קטנה.JPG|250px|]]<br />
|תיאור=ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]<br />
|תאריך לידה=[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]]<br />
|מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]<br />
|מקום פעילות=[[ארצות הברית]]<br />
|תפקידים נוספים=<br />
|רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו"ר הריי"צ]]<br />
|תלמידיו=[[חסידי חב"ד]] ברחבי העולם<br />
|חיבוריו=[[ליקוטי שיחות (ספר)|ליקוטי שיחות]] ועוד (ראה [[אדמו"ר שליט"א#חיבוריו|בהמשך]])<br />
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]<br />
}}<br />
'''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' (נכתב ב[[אידיש]] '''שניאורסאהן'''. מכונה '''אדמו"ר שליט"א''', '''הרבי מ[[לובביץ']]''', '''[[מלך המשיח]]''' או בקיצור '''הרבי''') הוא ה[[נשיא]] השביעי של [[חסידות חב"ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י"א בניסן]] שנת [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902) לרבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] וביום [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] התכסה מעינינו. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך ה[[גאולה]] ומצפים ש[[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|הרבי יתגלה כמלך המשיח]]{{הערת שוליים|זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי [[רש"י]] בסוף ספר דניאל (פרק י"ב פסוק י"ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]}}.<br />
<br />
==קורות חייו==<br />
===הולדתו וצעירותו===<br />
[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס"ד]])]]רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד ביום שישי, [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע רק כשהרבי הדפיס את ספרו הראשון [[לוח היום יום]] עם פתגמים לימות השנה. בפתגם של יום [[י"א בניסן]] נכתב: {{ציטוטון|ב[[יום הולדת|יום ההולדת]], על האדם להתבודד, ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תקון ו[[תשובה]] ישוב ויתקנם}}, דבר זה היה מעין רמז לחסידי חב"ד על יום הולדתו של הרבי}}, בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. אמו הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב, שהיה נכד של [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים|סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], היה נכדו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק. הרבי אם כן, דור שישי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]}}. ביום [[י"ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י"ח בניסן]] שנת [[תרל"ח]].}}. הילד נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
בשנת [[תרס"ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום.<br />
<br />
כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=<br />
|מקור=מכתב משנת [[תשט"ז]], למר יצחק בן צבי<br />
|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה - גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}<br />
<br />
בתקופת מלחמת העולם הראשונה ([[תרע"ד]]-[[תרע"ח]]), עמד הרבי לימין אביו בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]] שהגיעו בהמוניהם, בתקופת המלחמה, ל[[דנייפרופטרובסק]].<br />
<br />
בקיץ [[תרפ"ב]] ביקר הרבי ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]] ובאותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]<ref>[[היום יום]] מהדורת [[תשס"ט]].</ref>. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תרפ"ג]] נסע עם אחיו ל[[רוסטוב]] אל [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=באותה נסיעה השתתף בבריתו של הרב [[אברהם סקובלו]].}}.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ג]] הגיע לעיירת הנופש קיסלבודסק שם שהה עם [[אדמו"ר הריי"צ]] במשך זמן, לאחר מכן נסע עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רוסטוב]], שם שהה עימו במשך שבוע. <br />
<br />
החל משנת [[תרפ"ד]] נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של [[אדמו"ר הריי"צ]], מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה]] הסובייטית. באותה תקופה הגדירו [[אדמו"ר הריי"צ]] כ"שר ההשכלה" שלו{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ"ג]].}}. ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ה]] נסע שוב ל[[לנינגרד]] (בו שהה [[אדמו"ר הריי"צ]] באותן שנים עד צאתו מ[[רוסיה]]), שם נכנס מספר פעמים אל הגאון הרב [[יוסף רוז'ין]] (הגאון מרגצ'וב) וקיבל ממנו [[סמיכה]] לרבנות. מאז הרבי היה משגר אליו מכתבים ומקבל מענות. בשנת [[תרפ"ו]] נסע בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] לבקר בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]]. ב[[חודש חשון]] [[תרפ"ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אחר כך שהה ב[[לנינגרד]]. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ"ז]] [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|נאסר אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה [[הרבי הריי"צ]] ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם והחתן הרבי הוזמן אל [[אדמו"ר הריי"צ]] ובמשך ימים שוחח שעות ארוכות בכל יום עם [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרפ"ח]] ששה ב[[דנייפרופטרובסק]] ובאסרו [[חג הסוכות]] נסע עם אמו לקורסק ומשם ל[[לנינגרד]]. ביום א' פרשת [[בראשית]] עשה את דרכו ל[[ריגא]] שם שימש כמזכירו הפרטי של חותנו. בחודש [[חשון]] השתתף באסיפת [[ועד לחיזוק התורה והדת]] (שנתייסדה על ידי חתנו ב[[רוסיא]] והעבירה ל[[ריגא]]). בראש חודש [[טבת]] נסע ל[[ברלין]] עד [[חג הפסח]]. ובחודשי הקיץ נסע כמה פעמים לבולדורי לבקר את חותנו. בשנת [[תרפ"ט]] (1929) נסע ל[[ריגא]] ל[[חודש תשרי]].<br />
<br />
===נישואיו===<br />
{{ערך מורחב|חתונת אדמו"ר שליט"א}}<br />
[[קובץ:המקום.jpg|ימין|ממוזער|250px|המקום בו נערכה החתונה בוורשא (מבנה [[תומכי תמימים וורשא|הישיבה המקורי]] נהרס ב[[מלחמת העולם השניה]])]]<br />
[[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]<br />
בשנת [[תרע"ט]] אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] לבנו, [[אדמו"ר הריי"צ]], אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות בנו של [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]"{{הערת שוליים|[[נישואי הנשיאים (ספר)]]}}. ביום [[ו' בכסלו]] שנת [[תרפ"ט]] בא הרבי בקישורי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".}}. בשבת [[פרשת ויצא]], ביום [[י"א בכסלו]], היה ה'שבת חתן' והוא עלה לתורה ("אופרופעניש") במנין של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לאחר ה[[תפילה]] התקיימה [[התוועדות]] עם [[אדמו"ר הריי"צ]], בו אמר [[מאמר]] [[ד"ה]] "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".<br />
<br />
שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י"ד בכסלו]] [[תרפ"ט]], התקיימה חגיגת הנישואים בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. מסדר הקידושין היה [[אדמו"ר הריי"צ]] שגם אמר את כל שבע-הברכות בדביקות{{הערת שוליים|כשאדמו"ר הריי"צ אמר את שבע הברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני כ"ק אדמו"ר הרש"ב בהתפעלות: אוי, הרבי (אדמו"ר הרש"ב) הרי מסדר קידושין!}}. במהלך סעודת החתונה עבר [[אדמו"ר הריי"צ]] משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק [[משקה]] ובירך את המסובים. במהלך החתונה שוחח הרבי עם הרב [[מנחם זעמבא]] והרב [[מאיר שפירא]]. האחרון הגיע למחרת החתונה להמשיך את שיחתו עם הרבי ואף העניק לו את ספרו "אור המאיר" עם הקדשה, כמתנת חתונה.<br />
<br />
סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי [[פולין]]). לאחר מכן רקדו [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב"די והאדמו"רים נפרדו לשלום.<br />
<br />
על הוריו של הרבי נאסר לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה, בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.<br />
<br />
על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]] <ref>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם תשי"ד כרך א (י) עמ' 206. </ref><br />
|תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}<br />
<br />
אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון ב[[וורשא]] וביום חמישי [[ט"ז בכסלו]] חזרו ל[[ריגא]].<br />
<br />
לאחר חתונתו הטיל [[אדמו"ר הריי"צ]] על הרבי להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] וב[[ימי חב"ד]]. כמו כן, החל [[אדמו"ר הריי"צ]] להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני [[הנהגת החסידים]] והכלל.<br />
<br />
=== בברלין ופריז ===<br />
[[תמונה:הרבי צרפת.jpg|ימין|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ"ז]]]][[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]], [[תש"ב]]]]<br />
בשנת [[תרפ"ט]] עברו הרבי והרבנית לגור בברלין בירת [[גרמניה]]. באותה תקופה ביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] מהרבי שיחד עם אחיו ר' [[ישראל אריה לייב]], שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.<br />
<br />
ב[[חג הפורים]] שנת [[תרצ"ב]] יצא הרבי ל[[התוועדות|התוועד]] עם [[יהודי]]ם ברחוב בברלין ונעצר על ידי המשטרה המקומית בעוון "הפגנה בלתי חוקית". בעקבות התערבותו של הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] הסכימה המשטרה לשחרר אותו בערבות{{הערת שוליים|הרב חיים סימנט סיפר מפי הרב סולובייצ'יק.}}.<br />
<br />
במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ריגא]] וכן השתתף בחתונת גיסתו מרת [[שיינא הורנשטיין]], בעיר לנדורוב ב[[פולין]]. ב[[חודש תשרי]] [[תר"צ]] שהה ב[[ריגא]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] וב[[שמחת בית השואבה]], [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] התוועד עם ה[[חסידים]] שם. בשנת [[תרצ"ב]] נסע בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] לבקר את הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ובאותה שנה נפגש גם עם הרב [[ברוך בער לייבוביץ']]. בשנת [[תרצ"ג]] נפגש עם הרב [[חיים אלעזר שפירא]] (ממונקטש, בעל ה"מנחת אלעזר") והרב שמעון שקופ.<br />
<br />
ב[[ניסן]] [[תרצ"ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] של אותם שנים עזבו הרבי והרבנית את [[גרמניה]] והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון. ב[[פריז]] שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|כעדות הד"ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380.}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שישב באותה עת ב[[פולין]]. <br />
<br />
באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', את [[שיחה|שיחותיו]] ואגרותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ועוד{{הערת שוליים|הרבי מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'"}}. לצורך עריכת אגרותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]], נשלח על ידי אחד ממזכיריו של [[אדמו"ר הריי"צ]] העתק של כל האגרות שיש בתוכנן עניין לציבור. את האגרות סידר הרבי, צירף להן מפתח ובחר את האגרות שיודפסו בתוספת הגהותיו, הערות וציונים. <br />
<br />
בחודש תשרי [[תרצ"ה]] נסע לחמיו שהיה ב[[וורשא]] ומונה שם ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]] ומיד החל לבחון תלמידים שרצו להתקבל לישיבה. אך בגין היות הרבי אזרח [[רוסיה]], לא היו בידיו אשרות מתאימות לשהייה ב[[פולין]] ונאלץ לעזוב את המדינה וממילא הפסיק לנהל את הישיבה ב[[וורשא]].<br />
<br />
בשלהי חודש [[חשון]] נסע בשליחות חמיו לנחם את האדמו"ר מגור הרב [[אברהם מרדכי אלתר]] - בעל ה"אמרי אמת".<br />
<br />
בתקופת טרום [[השואה]], הגיעו רוב ההכנסות לפעילות הציבורית של [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[אגודת חב"ד בארצות הברית]]. העברת משלוחי הכספים מ[[ארצות הברית]] ל[[פריז]] וההפך, נעשה בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], דרך הרבי ששהה ב[[פריז]].<br />
<br />
מספר פעמים ביקר הרבי ב[[וורשה]] וב[[אוטווצק]] ובפורכטולסדרוף (וינה), מקומות מגוריו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. מאידך, [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר מספר פעמים ב[[פריז]], בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, חתם על כמה מאגרות [[אדמו"ר הריי"צ]] בשמו, פגש עמו רבנים חשובים, וביצע שליחויות חשובות.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ו]] מונה ליושב ראש הכבוד של קופת בחורים של ישיבות [[תומכי תמימים]]. בשנה זו נפגש עם הרב [[שבתאי הכהן רפופורט]] (בעל ה"שפתי כהנים") וביקר את האדמו"ר ר' [[אהרן רוקח]] מ[[בעלז]].<br />
<br />
בחודש [[כסלו]] [[ת"ש]] החלה [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]] עבור הרבי והרבנית. יהודי בשם מאיר ב. הרטון שהיה ממשפחה [[חב"ד]]ית, לקח תחת חסותו את הרבי והרבנית ואישר הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם ל[[ארצות הברית]] ("אפידייביט"). לאישור התמיכה צורף איזכור על עובדת היות הרבי מתחמה במקצוע הנדסת החשמל, שיקל עליו להתבסס ב[[ארצות הברית]]. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי ב[[פריז]]. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת ב[[ארצות הברית]], האם הקונסול האמריקאי ב[[פריז]] אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.<br />
<br />
באביב [[ת"ש]], ערב כניסת הנאצים ל[[פריז]], התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.<br />
<br />
בשנת [[ת"ש]], מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו ל[[צרפת]] והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), עזבו את העיר והלכו לתחנת הרכבת בפריז שם צבאו המונים על התחנה ורק בגין היות הרבי רשום בצבא ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום [[צרפת]], איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל [[חג השבועות]], הגיעו הרבי והרבנית לעיר ווישי. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון. <br />
<br />
בסוף קיץ [[ת"ש]] הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס (ניצה) שבדרום [[צרפת]], שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש"א]]. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם "רושאנבי" שהיה סמוך לתחנת רכבת. במלון שהיה מלא בפליטים היה בית כנסת. גם בניס ריחפה סכנה ומיעטו לצאת לרחוב, בפרט בימים שהשלטונות הכריזו עוצר.<br />
<br />
=== בדרך לארצות הברית ===<br />
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם [[אדמו"ר הריי"צ]]]]<br />
המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית. בעקבות אי תיאום בין הבקשות (תחילה תחת התואר 'מנהיג רוחני' ובניצה כ'מהנדס' וכעיתונאי{{הערת שוליים|הכוונה לעבודתו בגיליון [[התמים]]}}, הודיע הקונסול שהוא רואה את הבקשה כ'רגילה' ולא כ'מיוחדת' והאשרות עוכבו, למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.<br />
<br />
ביום [[י"ט בכסלו]] [[תש"א]] כתב אדמו"ר הריי"צ במברק לרבי כי אגודת חסידי חב"ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות. מכתב זה נועד להקל על הרבי את בקשת הויזה. זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי"צ והעסקנים. מאוחר יותר הועלתה אפשרות על פי העיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, כדמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים"{{הערת שוליים|קובץ "כ"ח סיון".}}. ב[[כ"ו באדר]] [[תש"א]] בישרו הרבי והרבנית במכתב אל אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' בניסן]] [[תש"א]] במרסיי. מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.<br />
<br />
לאחר קבלת הויזות היו צריכים להפליג לעיר ליסבון שבפורטוגל - שנותרה נייטרלית בכל שנות המלחמה - ומשם לארצות הברית. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה ו'ויזות מעבר' שגם הושגו בהתערבותו של אדמו"ר הריי"צ. כשהגיעו לפורטוגל, נתקלו בקשיים ברכישת כרטיסי הפלגה לניו-יורק, כיון שבאותם ימים ההפגלות האזרחיות היו מעטות. לעזרתם באו ר' לוי ורוחמה לאגאוויר הי"ד (הזוג לאגאוויר היו מחסידי חב"ד ששהו בצרפת וגם רצו להפליג מפורטוגל). וחתנם ר' מרדכי ביסטריצקי. האחרון, שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברת ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו. <br />
<br />
כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק. <br />
<br />
ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל אדמו"ר הריי"צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ"לאגאוויר" ל"שניאורסאהן". הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מאדמו"ר הריי"צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה). <br />
<br />
ביום [[י"ז בסיוון]] [[תש"א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל. מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.<br />
<br />
===בארצות הברית===<br />
[[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]]]]<br />
ב[[כ"ח בסיוון]] [[תש"א]], בשעת בוקר הטילה "סורפה פינטו" עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח אדמו"ר הריי"צ במיוחד עבורם. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]]. כמו כן הורה אדמו"ר הריי"צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.<br />
<br />
מיד עם הגעתו של הרבי ל[[ארה"ב]] התחיל לסייע לאדמו"ר הרי"צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[חסידות]]. בשנת [[תש"ב]] התמנה על [[אדמו"ר הריי"צ]] ליושב ראש מוסדות; [[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[הוצאת ספרים קה"ת]]. בשנת [[תש"ג]] מונה לעורך ראשי ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. <br />
<br />
ב[[כ"ה אדר]] [[תש"ז]] נסע לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כב' חודשים, וביום [[כ"ח סיון]] חזר לניו יורק ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ"ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל התקשרות לכ"ק אדמו"ר הריי"צ. <br />
<br />
בשנת [[תש"י]] התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו"ר הרי"צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש"י}}.<br />
<br />
==קבלת הנשיאות==<br />
[[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי"ב]]]]<br />
כשנודע על [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את "הרמ"ש"{{הערת שוליים|או הרמ"מ. ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"[[רבי]]"}} כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[770]]. חלק ממכתבי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.<br />
<br />
על אף הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ"נ|פ"נים]]. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על [[ציון]] [[אדמו"ר הריי"צ]], ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ליחידות. הראשון שהתקבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]] ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים. <br />
<br />
ביום טוב שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו"ר הריי"צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא"ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת". <br />
<br />
בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה "הוגה על ידי כ"ק שליט"א", הרבי תיקן זאת וכתב "ע"י הרמ"ש שליט"א" ובהגהה השני' מחק גם את זאת. <br />
<br />
בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים ובח"י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב יום הכיפורים חילק הרבי '[[לעקח]]' לזקני ה[[חסיד]]ים על פי בקשתם. <br />
<br />
בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם "יעמוד", ובלחש "אדוננו מורנו ורבנו", ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק'. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה"מרשות לחתן" בראשית קרא הרב [[אלתר דובער חסקינד]]. כשהגיע הלה לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי. <br />
<br />
בחודשים כסלו וטבת, ניתן היה למצוא רמזים בשיחות של הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן בולט. ב[[כ"ו בטבת]] פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב"ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו"ר הריי"צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ"ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה ב[[י' בשבט]] [[תשי"א]]. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום [[ג' בשבט]], פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב"ד על קבלת הנשיאות הצפויה. <br />
<br />
במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי"א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא"ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד"ה "[[באתי לגני]]", בהקדימו כי במאמר שניתן ל[[י' בשבט]] על ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר, נאמר וכו'.<br />
<br />
לאחר י' שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק' של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו{{הערת שוליים|חשוב להוסיף את דבריו של הרב [[יוסף וינברג]]: "חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני ה[[חסיד]]ים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]], שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה".}}.<br />
<br />
== פועלו והשפעתו ==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]]}}<br />
=== השפעתו בעולם היהודי ===<br />
הרבי החל להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת החסידות]] בסיסמה "ופרצת", הלקוחה מהפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"{{הערה|[[s:בראשית כח יד|בראשית כ"ח י"ד]]}}.<br />
<br />
הרבי קרא לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, גם על כל היהודים, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קרא לעזור כספית למי שאין בידם יכולת כלכלית לקנות את תשמישי המצוות.<br />
<br />
יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות החגים והוא עונתי. כך לדוגמה, יוזמים חסידי חב"ד: הדלקת נרות [[חנוכה]] בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, [[תהלוכות ל"ג בעומר]], דוכנים לנטילת [[לולב]] ב[[סוכות]], חלוקת [[מצה שמורה]] לקראת [[חג הפסח]], תקיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], לאלו שאינם מגיעים ל[[בית כנסת|בתי הכנסת]], קיום ארבע מצוות ה[[פורים]] ועוד.<br />
<br />
הדגיש את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי{{הערה|ראה לדוגמה: לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|[[אגרות קודש]] הרמ"מ]], חלק י"ח עמוד קע"ז.}}. ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274.}}<br />
<br />
פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה [[עשרת המבצעים]], הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן: אהבת ישראל, חינוך יהודי, [[לימוד תורה]], הנחת [[תפילין]], קביעת [[מזוזה|מזוזות]] כשרות, מתן [[צדקה]], החזקת ספרי קודש בבית, [[כשרות]] המזון, בערב [[שבת]] וחג הדלקת נרות שבת ויום טוב ו[[טהרת המשפחה]]{{הערה|[[ירמיהו ברנובר]], בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ"ג, עמוד 37.}}.<br />
<br />
בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב"ד להעמיד דוכני תפילין בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. [[נשי ובנות חב"ד]] פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב"ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.<br />
<br />
==== שלוחיו ברחבי העולם ====<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[בית חב"ד]]}}<br />
חמיו של הרבי, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] פעל לקרב יהודים ל[[תורה]] ול[[מצוות]], ושלח שלוחים למדינות שונות. בתקופתו של [[הריי"צ]] היה היקף הפעילות מצומצם למדי, ובתקופת הנהגתו של הרבי גדל מאוד היקף השלוחים והגיע לאלפים ברחבי העולם. <br />
<br />
מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו ל[[חזרה בתשובה]] של יהודים רבים, ב[[ישראל]] ומחוצה לה, בעיקר החל משנות ה-60. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים ל[[יהדות|דת]], בהתאם להשקפה החב"דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי{{הערה|1= [[היום יום]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hymym/2/27 כ"ז טבת], ספריית חב"ד.}}. כך למשל נפוצים בתי חב"ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1788 כולל חב"ד חנך בית תמחוי לניצולי שואה]}}. בתי חב"ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30263 השליח בקאסול מסייע לחלץ את גופת הישראלי]}}.<br />
כיום, מונה מפעל השליחות כ-4000 שלוחים ברחבי העולם, עליהם ממונה ה[[מרכז לענייני חינוך]].<br />
<br />
==== תקנת לימוד הרמב"ם היומי ====<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תקנת לימוד הרמב"ם]]}}<br />
בשנת [[תשמ"ד]] יזם הרבי את מפעל הרמב"ם היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של ה[[רמב"ם]] לשיעורי לימוד יומיים{{הערה|אודות התקנה, ראה שיחת הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ב, עמוד 271 ואילך}}. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב"ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל הי"ד החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב"ם שמסיימים פעם בשנה.<br />
<br />
=== השפעתו מחוץ לעולם היהודי ===<br />
==== שבע מצוות בני נח ====<br />
[[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון [[כפר חב"ד]] מ[[כ"ח בניסן]] [[תשמ"ט]] - "מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח"]]<br />
בשנות ה-80 קרא לפעול להנחלת [[שבע מצוות בני נח]] לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן. בהתבסס על פסיקת ה[[רמב"ם]]{{הערה|בספרו {{רמב"ם|שופטים|מלכים ומלחמות|ח|יג}}.}} כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג ש[[אומות העולם]] יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת.{{הערה|1= את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג ה[[פורים]] [[תשמ"ז]] שנדפסו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=611 כאן].}}<br />
<br />
הרבי ראה את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות כחלק מתהליך ההכנה לקראת ה[[גאולה]], שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה.<br />
<br />
בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא הצהיר הקונגרס של [[ארצות הברית]] על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.<br />
<br />
==== החינוך בקונגרס האמריקאי ====<br />
ב[[תשל"ח]] החליט הקונגרס של ארצות הברית להכריז על [[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, כ"יום החינוך והשיתוף" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור הנשיא ג'ימי קרטר מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז שנת 1978, "יום החינוך והשיתוף" של ארצות הברית מוכרז לפי התאריך העברי בו חל יום הולדתו של הרבי. נוהג זה נמשך גם לאחר פטירתו.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ט]] הוסיף הנשיא ברק אובמה להכרזה: "מעטים בלבד הבינו וקידמו את הרעיונות הללו בצורה יותר מוצלחת מאשר הרב מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, אשר הדגיש את חשיבותם של חינוך ואופי טוב. דרך ביסוס מוסדות החינוך והשירות הסוציאלי ברחבי המדינה והעולם, הרב שניאורסון ביקש להעצים צעירים ולהעניק השראה לאנשים בכל הגילאים. ביום הזה, אנו קוראים שוב את קריאתו"{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60994 הנשיא אובמה הכריז על י"א ניסן כ'יום החינוך']}}.<br />
<br />
==== רגע של שתיקה ====<br />
בשנת [[תשמ"ג]] קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם '[[רגע של שתיקה]]' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם. מכיון שללא הכרה בבורא עולם אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית.<br />
<br />
קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי טען מנגד שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוהים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הוא טען שבית הספר אינו צריך להתערב בתוכן ההתבוננות של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.<br />
<br />
בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא ארצות הברית רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.<br />
<br />
==תורתו ומשנתו==<br />
===ספריו===<br />
[[תמונה:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ספרי הרבי מליובאוויטש]]}}<br />
<br />
מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי. חלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך הופעותיו בציבור בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים.<br />
רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על-ידי ה[[חוזרים]] - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים [[שיחות קודש]] ולאחר-מכן תורגמו לעברית בסדרה [[תורת מנחם - התוועדויות]] (הסדרה עדיין לא הושלמה, עד היום הודפסו כ-80 חלקים), שיחות רבות עובדו, עברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[לקוטי שיחות]] (39 כרכים) וב[[ספר השיחות]] (12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומיים: ב[[חסידות]] ב[[קבלה]] ב[[גמרא]] ואף בפשוטו של פירוש [[רש"י]] על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, כאשר נוהג לקשר זאת לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם.<br />
<br />
[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]<br />
[[מאמרי חסידות]] שנשא הרבי הודפסו בספרים רבים וחלקם לוקטו ב[[ספר המאמרים - מלוקט]].<br />
<br />
איגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים [[אגרות קודש]] (הסידרה עדיין לא הושלמה ועד היום נדפסו כ-30 כרכים).<br />
<br />
==הרבי כמלך המשיח==<br />
[[קובץ:הפסק דין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}}<br />
הרבי מוגדר כ[[מלך המשיח]] העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות.<br />
<br />
עם תחילת התגלות המשיח עליו הכריז הרבי בתשנ"א, קיבלה האמונה ביטוי פומבי והרבי אף אפשר לפרסמה, תוך שמעודד את שירת החסידים: {{יחי}}, ביותר התחזקה קבלת מלכותו בשנים תשנ"ג - תשנ"ד, בהם יצא מידי יום ביומו לעודד את שירת החסידים.<br />
בשנים ההם אף אישר הרבי את פירסום זהותו כמלך המשיח בקנה מידה עולמי, כאשר אישר לחסיד איצ'ה שפרינגער להדפיס בעיתון "ניו יורק טיימס" מודעות ענק עם תמונתו הק' וההכרזה "יחי המלך המשיח", וכן ביו"ד שבט תשנ"ג אישר הרבי למטה להבאת המשיח בניו יורק לעשות שידור עולמי (סאטעלייט) בטעלעוויזיא שבו יראה איך מעודד הרבי את הכרזת הקודש "יחי אדונינו", ועוד רבות{{הערה|להרחבה, ראו בספר "והוא יגאלינו", ברוקלין תשנ"ד.}}.<br />
<br />
==ניגוניו==<br />
[[תמונה:התנועות של הרבי.jpg|left|thumb|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]<br />
במהלך השנים לימד ניגונים שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.<br />
<br />
#'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו"ר שליט"א)|אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י"ד בתמוז]] בשנת [[תשט"ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].<br />
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשח"י]]. זהו ניגון ישן מתקופת החסידים הראשונים, חציו הראשון על המילים מהתהלים: "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים". חציו השני שברוסית, מופנה ל[[יצר הרע]] ו[[הנפש הבהמית]]: שאינם מועילים ורק מחוללים בעיות. <br />
#'''[[ניגון אתה בחרתנו|אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ"א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערת שוליים|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.<br />
#'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו"ר שליט"א)|אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי בשמחת תורה בשנת [[תשכ"ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערת שוליים|מתוך פיוט "שיר הכבוד" הנהוג בקהילות אשכנז}}.<br />
#'''[[ניגון דרכך אלוקינו|דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל שמחת תורה לפנות בוקר בשנת [[תשט"ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.<br />
#'''[[ניגון האדרת והאמונה|האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט "האדרת והאמונה", בעת ההקפה הרביעית בליל שמחת תורה בשנת [[תשל"ד]].<br />
#'''[[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"ץ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל שמחת תורה אחרי הקפות בשנת [[תשכ"ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת "כתר" שחזרת הש"ץ של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].<br />
#'''[[ניגון והיא שעמדה|והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט"ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.<br />
#'''[[ניגון כי אנו עמך (א)|כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי"ז]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך פיוט בחזרת הש"ץ של תפלת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.<br />
#'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)|כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי על הפיוט המתחיל במילים "כי אנו עמך", ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ד]]. הרבי סיפר שניגון שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.<br />
#'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ"ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות "לחיים" ולנצל זאת לתועלת מעשית.<br />
#'''[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]''' - נגיון מהעיר [[ניקולייב]] שלימדו הרבי בשמחת תורה שנת [[תש"כ]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך ה"סליחות" שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.<br />
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו"ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ההתוועדות של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי"ד]]. מילות הניגון{{הערת שוליים|[[ספר תהלים]] פרק ס"ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.<br />
#'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי"ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו משל על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מהגוף ותחזור למקורה.<br />
<br />
===דיסקוגרפיה===<br />
{{להשלים}}<br />
תקליטים המוקדשים לניגוני הרבי:<br />
*'''תנועות הרבי מחב"ד''' - מכיל ארבע עשרה ניגונים של הרבי<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
;ביוגרפיה<br />
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב"ד]] [[תשנ"א]]. <br />
* פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מכון ממש]], תשס"ז.<br />
* אליעזר יהושע זקליקובסקי ויוסף יצחק גרינברג, '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש"י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי"א]], הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ב]].<br />
* ד"ר [[יחיאל הררי]], '''[[סודו של הרבי]]''', הוצאת ידיעות ספרים, [[תשע"ג]].<br />
<br />
;אלבומים<br />
* הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]], [[תשל"ז]].<br />
* [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ"ש|מ. מ. ש. הוצאה לאור]], [[תשס"ט]].<br />
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש"ל]] ו[[תשל"ב]].<br />
* זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה"ת]], [[תשנ"ג]].<br />
* זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום [[מקדש ישראל]]''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי הקידושין שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ח]].<br />
* [[שמואל קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב"ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ"ג]].<br />
<br />
;מחקרים<br />
* ד"ר [[יצחק קראוס]], "'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב"ד'''", הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס"ז]].<br />
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מ[[היהדות החרדית]], [[חולון]], [[תשנ"ה]] - [[תש"ע]].<br />
* הרב פרץ אוריאל בלוי, '''[[ממלכת התורה]] עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קרית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב"ש]], [[תשנ"ו]].<br />
;תורתו<br />
*[[סימון יעקובסון]], '''[[הדרך לחיים של משמעות]], חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ"ו]].<br />
*יעקב גוטליב, '''"שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של הרמב"ם במשנת חב"ד"''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס"ט]].<br />
*[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], "'''[[מה רבו מעשיך ה']]''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש", הוצאת [[שמי"ר]], [[תש"ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של '[[אמונה ומדע]]', [[כפר חב"ד]], [[תשל"ו]]).<br />
;שונות<br />
* הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב"ד אשדוד, [[תש"ס]].<br />
*הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].<br />
* יוסף אשכנזי, '''בקודש פנימה''', זיכרונותיו של המשב"ק הרב שלום בער גאנזבורג.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
;כללי<br />
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=67 מדור הרבי מליבאוויטש] - {{חב}}<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס]<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=17439 "הרבי חי וקיים" - אתר NRG, מתי טוכפלד]<br />
<br />
;היסטוריה<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר COL<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר "נישואי הנשיאים"<br />
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול] מתוך הספר "נישואי הנשיאים"<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3186 "ימי עברה וזעם"] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני.<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
<br />
;וידאו<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=videonew_he&mador=19&page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}}<br />
<br />
;תמונות<br />
*[http://www.portraitofaleader.org/ אתר המציג תמונות נדירות מהרבי] - אתר מכון אבנר{{תמונה}}<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=שליט"א}}<br />
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הריי"צ]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=מ[[י"א בניסן]] - [[תרס"ב]]|הבא=-}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|9]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א|*]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א|*]]<br />
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון מנחם מנדל]]</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90&diff=173444חתונת אדמו"ר שליט"א2014-04-02T20:48:32Z<p>יצחק ב: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:המקום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המקום בו נערכה חתונת הרבי בוורשה (מבנה [[תומכי תמימים וורשא|הישיבה המקורי]] נהרס ב[[מלחמת העולם השניה]])]]<br />
[[קובץ:הקדשת מאיר שפירא על ספרו לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב [[מאיר שפירא]] על ספרו 'אור המאיר' אותו העניק לרבי כמתנת חתונה: {{ציטוטון|מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין, ביום החתונה ג' [[פרשת וישלח|וישלח]] [[תרפ"ט]] בעיר ו[[וארשא]] יצ"ו, מאת המחבר}}]]<br />
'''חתונת הרבי מלובביץ'''' עם הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], נערכה ב[[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]], בעיר [[וורשה]]. <br />
<br />
==השידוך==<br />
בשנת [[תרע"ט]] אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] לבנו, [[אדמו"ר הריי"צ]], אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות בנו של [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]"{{הערת שוליים|[[נישואי הנשיאים (ספר)]]}}. ביום [[ו' בכסלו]] שנת [[תרפ"ט]] בא הרבי בקישורי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".}}. בשבת [[פרשת ויצא]], ביום [[י"א בכסלו]], היה ה'שבת חתן' והוא עלה לתורה ("אופרופעניש") במנין של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לאחר ה[[תפילה]] התקיימה [[התוועדות]] עם [[אדמו"ר הריי"צ]], בו אמר [[מאמר]] [[ד"ה]] "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".<br />
<br />
==החתונה==<br />
[[קובץ:התשורה מחתונת הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום שני צידי התשורה שחולק בחתונה]]<br />
שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י"ד בכסלו]], התקיימה חגיגת הנישואים בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. מסדר הקידושין היה [[אדמו"ר הריי"צ]] שגם אמר את כל שבע-הברכות בדביקות{{הערת שוליים|כשאדמו"ר הריי"צ אמר את שבע הברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני כ"ק אדמו"ר הרש"ב בהתפעלות: אוי, הרבי (אדמו"ר הרש"ב) הרי מסדר קידושין!}}. במהלך סעודת החתונה עבר [[אדמו"ר הריי"צ]] משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק [[משקה]] ובירך את המסובים. במהלך החתונה שוחח הרבי עם הרב [[מנחם זעמבא]] והרב [[מאיר שפירא]]. האחרון הגיע למחרת החתונה להמשיך את שיחתו עם הרבי ואף העניק לו את ספרו "אור המאיר" עם הקדשה, כמתנת חתונה.<br />
<br />
סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי [[פולין]]). לאחר מכן רקדו [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב"די, והאדמו"רים נפרדו לשלום. <br />
<br />
אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון ב[[וורשא]] וביום חמישי [[ט"ז בכסלו]] חזרו ל[[ריגא]].<br />
<br />
הוריו של הרבי נבצרו מלהשתתף בחתונה עקב איסור יציאה מ[[רוסיה]] בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה{{הערה| תיאור האירוע נכתב ברשימותיה של אמו של הרבי - הרבנית חנה [http://www.chabad.info/images/notimage/65387_he_4.pdf רשימת זכרונות מהרבנית הצדקנית מרת חנה ע"ה] (עמ' 15) {{PDF}}}}.<br />
<br />
==מעלת היום==<br />
על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]] <ref>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם תשי"ד כרך א (י) עמ' 206. </ref><br />
|תוכן=חתונה בכלל אצל כל איש פרטי — הוא עניין כללי. אבל אצלי — הרי על ידי החתונה הוכנסתי אחר כך בענינים כלליים כו'. זה היום שבו קישרו אותי עמכם, ואתכם עמי, וביחד נתייגע ונביא את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]), יעזור ה' יתברך שנראה פרי טוב בעמלינו.}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''[[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]''' - ספר הסוקר את סיפור דברי ימי הנישואין של רבותינו נשיאנו, מתוך המקורות החב"דיים ועל פי סיפורי חסידים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=33502 יומן החתונה]<br />
* [[שיחה|שיחת]] [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 "היום שקישר אותי עמכם"] {{PDF}}<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=42869 החתונה המלכותית], סקירה כללית של אירועי החתונה - על פי סדר האל"ף בי"ת.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90&diff=173443חתונת אדמו"ר שליט"א2014-04-02T20:38:49Z<p>יצחק ב: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:המקום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המקום בו נערכה חתונת הרבי בוורשה (מבנה [[תומכי תמימים וורשא|הישיבה המקורי]] נהרס ב[[מלחמת העולם השניה]])]]<br />
[[קובץ:הקדשת מאיר שפירא על ספרו לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב [[מאיר שפירא]] על ספרו 'אור המאיר' אותו העניק לרבי כמתנת חתונה: {{ציטוטון|מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין, ביום החתונה ג' [[פרשת וישלח|וישלח]] [[תרפ"ט]] בעיר ו[[וארשא]] יצ"ו, מאת המחבר}}]]<br />
'''חתונת הרבי מלובביץ'''' עם הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], נערכה ב[[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]], בעיר [[וורשה]]. <br />
<br />
==השידוך==<br />
בשנת [[תרע"ט]] אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] לבנו, [[אדמו"ר הריי"צ]], אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות בנו של [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]"{{הערת שוליים|[[נישואי הנשיאים (ספר)]]}}. ביום [[ו' בכסלו]] שנת [[תרפ"ט]] בא הרבי בקישורי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".}}. בשבת [[פרשת ויצא]], ביום [[י"א בכסלו]], היה ה'שבת חתן' והוא עלה לתורה ("אופרופעניש") במנין של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לאחר ה[[תפילה]] התקיימה [[התוועדות]] עם [[אדמו"ר הריי"צ]], בו אמר [[מאמר]] [[ד"ה]] "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".<br />
<br />
==החתונה==<br />
[[קובץ:התשורה מחתונת הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום שני צידי התשורה שחולק בחתונה]]<br />
שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י"ד בכסלו]], התקיימה חגיגת הנישואים בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. מסדר הקידושין היה [[אדמו"ר הריי"צ]] שגם אמר את כל שבע-הברכות בדביקות{{הערת שוליים|כשאדמו"ר הריי"צ אמר את שבע הברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני כ"ק אדמו"ר הרש"ב בהתפעלות: אוי, הרבי (אדמו"ר הרש"ב) הרי מסדר קידושין!}}. במהלך סעודת החתונה עבר [[אדמו"ר הריי"צ]] משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק [[משקה]] ובירך את המסובים. במהלך החתונה שוחח הרבי עם הרב [[מנחם זעמבא]] והרב [[מאיר שפירא]]. האחרון הגיע למחרת החתונה להמשיך את שיחתו עם הרבי ואף העניק לו את ספרו "אור המאיר" עם הקדשה, כמתנת חתונה.<br />
<br />
סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי [[פולין]]). לאחר מכן רקדו [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב"די, והאדמו"רים נפרדו לשלום. <br />
<br />
אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון ב[[וורשא]] וביום חמישי [[ט"ז בכסלו]] חזרו ל[[ריגא]].<br />
<br />
הוריו של הרבי נבצרו מלהשתתף בחתונה עקב איסור יציאה מ[[רוסיה]] בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה{{הערה| תיאור האירוע נכתב ברשימותיה של אמו של הרבי - הרבנית חנה [http://www.chabad.info/images/notimage/65387_he_4.pdf רשימת זכרונות מהרבנית הצדקנית מרת חנה ע"ה] (עמ' 15) {{PDF}}}}.<br />
<br />
==מעלת היום==<br />
על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]] <ref>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם תשי"ד כרך א (י) עמ' 206. </ref><br />
|תוכן=חתונה בכלל אצל כל איש פרטי — הוא עניין כללי. אבל אצלי — הרי על ידי החתונה הוכנסתי אחר כך בענינים כלליים כו'. זה היום שבו קישרו אותי עמכם, ואתכם עמי, וביחד נתייגע ונביא את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]), יעזור ה' יתברך שנראה פרי טוב בעמלינו.}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''[[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]''' - ספר הסוקר את סיפור דברי ימי הנישואין של רבותינו נשיאנו, מתוך המקורות החב"דיים ועל פי סיפורי חסידים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=33502 יומן החתונה]<br />
* [[שיחה|שיחת]] [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 "היום שקישר אותי עמכם"] {{PDF}}<br />
* הרב [[שניאור זלמן הרצל]], [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=900 החתונה המלכותית], מתוך הספר נישואי הנשיאים.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90&diff=173442חתונת אדמו"ר שליט"א2014-04-02T20:29:31Z<p>יצחק ב: /* לקריאה נוספת */ לא קשור</p>
<hr />
<div>[[קובץ:המקום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המקום בו נערכה חתונת הרבי בוורשה (מבנה [[תומכי תמימים וורשא|הישיבה המקורי]] נהרס ב[[מלחמת העולם השניה]])]]<br />
[[קובץ:הקדשת מאיר שפירא על ספרו לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב [[מאיר שפירא]] על ספרו 'אור המאיר' אותו העניק לרבי כמתנת חתונה: {{ציטוטון|מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין, ביום החתונה ג' [[פרשת וישלח|וישלח]] [[תרפ"ט]] בעיר ו[[וארשא]] יצ"ו, מאת המחבר}}]]<br />
'''חתונת הרבי מלובביץ'''' עם הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], נערכה ב[[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]], בעיר [[וורשה]]. <br />
<br />
==השידוך==<br />
בשנת [[תרע"ט]] אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] לבנו, [[אדמו"ר הריי"צ]], אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות בנו של [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]"{{הערת שוליים|[[נישואי הנשיאים (ספר)]]}}. ביום [[ו' בכסלו]] שנת [[תרפ"ט]] בא הרבי בקישורי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".}}. בשבת [[פרשת ויצא]], ביום [[י"א בכסלו]], היה ה'שבת חתן' והוא עלה לתורה ("אופרופעניש") במנין של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לאחר ה[[תפילה]] התקיימה [[התוועדות]] עם [[אדמו"ר הריי"צ]], בו אמר [[מאמר]] [[ד"ה]] "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".<br />
<br />
==החתונה==<br />
[[קובץ:התשורה מחתונת הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום שני צידי התשורה שחולק בחתונה]]<br />
שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י"ד בכסלו]], התקיימה חגיגת הנישואים בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. מסדר הקידושין היה [[אדמו"ר הריי"צ]] שגם אמר את כל שבע-הברכות בדביקות{{הערת שוליים|כשאדמו"ר הריי"צ אמר את שבע הברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני כ"ק אדמו"ר הרש"ב בהתפעלות: אוי, הרבי (אדמו"ר הרש"ב) הרי מסדר קידושין!}}. במהלך סעודת החתונה עבר [[אדמו"ר הריי"צ]] משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק [[משקה]] ובירך את המסובים. במהלך החתונה שוחח הרבי עם הרב [[מנחם זעמבא]] והרב [[מאיר שפירא]]. האחרון הגיע למחרת החתונה להמשיך את שיחתו עם הרבי ואף העניק לו את ספרו "אור המאיר" עם הקדשה, כמתנת חתונה.<br />
<br />
סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי [[פולין]]). לאחר מכן רקדו [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב"די, והאדמו"רים נפרדו לשלום. <br />
<br />
אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון ב[[וורשא]] וביום חמישי [[ט"ז בכסלו]] חזרו ל[[ריגא]].<br />
<br />
הוריו של הרבי נבצרו מלהשתתף בחתונה עקב איסור יציאה מ[[רוסיה]] בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה{{הערה| תיאור האירוע נכתב ברשימותיה של אמו של הרבי - הרבנית חנה [http://lahak.org/pdf2/RCHS/HE/RCHS-10.pdf רשימת זכרונות מהרבנית הצדקנית מרת חנה ע"ה ז"ל – חוברת י]{{PDF}}}}.<br />
<br />
==מעלת היום==<br />
על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]] <ref>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם תשי"ד כרך א (י) עמ' 206. </ref><br />
|תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''[[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]''' - ספר הסוקר את סיפור דברי ימי הנישואין של רבותינו נשיאנו, מתוך המקורות החב"דיים ועל פי סיפורי חסידים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [[שיחה|שיחת]] [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 "היום שקישר אותי עמכם"] {{PDF}}<br />
* [[ועד חיילי בית דוד - 770]], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65387 היום שקישר] קובץ י"ד כסלו תשע"ב. <br />
* הרב [[שניאור זלמן הרצל]], [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=900 החתונה המלכותית], מתוך הספר נישואי הנשיאים.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90&diff=173441חתונת אדמו"ר שליט"א2014-04-02T20:29:06Z<p>יצחק ב: /* החתונה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:המקום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המקום בו נערכה חתונת הרבי בוורשה (מבנה [[תומכי תמימים וורשא|הישיבה המקורי]] נהרס ב[[מלחמת העולם השניה]])]]<br />
[[קובץ:הקדשת מאיר שפירא על ספרו לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב [[מאיר שפירא]] על ספרו 'אור המאיר' אותו העניק לרבי כמתנת חתונה: {{ציטוטון|מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין, ביום החתונה ג' [[פרשת וישלח|וישלח]] [[תרפ"ט]] בעיר ו[[וארשא]] יצ"ו, מאת המחבר}}]]<br />
'''חתונת הרבי מלובביץ'''' עם הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], נערכה ב[[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]], בעיר [[וורשה]]. <br />
<br />
==השידוך==<br />
בשנת [[תרע"ט]] אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] לבנו, [[אדמו"ר הריי"צ]], אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות בנו של [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]"{{הערת שוליים|[[נישואי הנשיאים (ספר)]]}}. ביום [[ו' בכסלו]] שנת [[תרפ"ט]] בא הרבי בקישורי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".}}. בשבת [[פרשת ויצא]], ביום [[י"א בכסלו]], היה ה'שבת חתן' והוא עלה לתורה ("אופרופעניש") במנין של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לאחר ה[[תפילה]] התקיימה [[התוועדות]] עם [[אדמו"ר הריי"צ]], בו אמר [[מאמר]] [[ד"ה]] "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".<br />
<br />
==החתונה==<br />
[[קובץ:התשורה מחתונת הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום שני צידי התשורה שחולק בחתונה]]<br />
שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י"ד בכסלו]], התקיימה חגיגת הנישואים בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. מסדר הקידושין היה [[אדמו"ר הריי"צ]] שגם אמר את כל שבע-הברכות בדביקות{{הערת שוליים|כשאדמו"ר הריי"צ אמר את שבע הברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני כ"ק אדמו"ר הרש"ב בהתפעלות: אוי, הרבי (אדמו"ר הרש"ב) הרי מסדר קידושין!}}. במהלך סעודת החתונה עבר [[אדמו"ר הריי"צ]] משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק [[משקה]] ובירך את המסובים. במהלך החתונה שוחח הרבי עם הרב [[מנחם זעמבא]] והרב [[מאיר שפירא]]. האחרון הגיע למחרת החתונה להמשיך את שיחתו עם הרבי ואף העניק לו את ספרו "אור המאיר" עם הקדשה, כמתנת חתונה.<br />
<br />
סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי [[פולין]]). לאחר מכן רקדו [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב"די, והאדמו"רים נפרדו לשלום. <br />
<br />
אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון ב[[וורשא]] וביום חמישי [[ט"ז בכסלו]] חזרו ל[[ריגא]].<br />
<br />
הוריו של הרבי נבצרו מלהשתתף בחתונה עקב איסור יציאה מ[[רוסיה]] בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה{{הערה| תיאור האירוע נכתב ברשימותיה של אמו של הרבי - הרבנית חנה [http://lahak.org/pdf2/RCHS/HE/RCHS-10.pdf רשימת זכרונות מהרבנית הצדקנית מרת חנה ע"ה ז"ל – חוברת י]{{PDF}}}}.<br />
<br />
==מעלת היום==<br />
על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]] <ref>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם תשי"ד כרך א (י) עמ' 206. </ref><br />
|תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''[[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]''' - ספר הסוקר את סיפור דברי ימי הנישואין של רבותינו נשיאנו, מתוך המקורות החב"דיים ועל פי סיפורי חסידים.<br />
* '''תורת מנחם – דרושי חתונה''', קה"ת, [[תש"ס]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [[שיחה|שיחת]] [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 "היום שקישר אותי עמכם"] {{PDF}}<br />
* [[ועד חיילי בית דוד - 770]], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65387 היום שקישר] קובץ י"ד כסלו תשע"ב. <br />
* הרב [[שניאור זלמן הרצל]], [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=900 החתונה המלכותית], מתוך הספר נישואי הנשיאים.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90&diff=173440חתונת אדמו"ר שליט"א2014-04-02T20:28:33Z<p>יצחק ב: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:המקום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המקום בו נערכה חתונת הרבי בוורשה (מבנה [[תומכי תמימים וורשא|הישיבה המקורי]] נהרס ב[[מלחמת העולם השניה]])]]<br />
[[קובץ:הקדשת מאיר שפירא על ספרו לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב [[מאיר שפירא]] על ספרו 'אור המאיר' אותו העניק לרבי כמתנת חתונה: {{ציטוטון|מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין, ביום החתונה ג' [[פרשת וישלח|וישלח]] [[תרפ"ט]] בעיר ו[[וארשא]] יצ"ו, מאת המחבר}}]]<br />
'''חתונת הרבי מלובביץ'''' עם הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], נערכה ב[[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]], בעיר [[וורשה]]. <br />
<br />
==השידוך==<br />
בשנת [[תרע"ט]] אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] לבנו, [[אדמו"ר הריי"צ]], אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות בנו של [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]"{{הערת שוליים|[[נישואי הנשיאים (ספר)]]}}. ביום [[ו' בכסלו]] שנת [[תרפ"ט]] בא הרבי בקישורי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".}}. בשבת [[פרשת ויצא]], ביום [[י"א בכסלו]], היה ה'שבת חתן' והוא עלה לתורה ("אופרופעניש") במנין של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לאחר ה[[תפילה]] התקיימה [[התוועדות]] עם [[אדמו"ר הריי"צ]], בו אמר [[מאמר]] [[ד"ה]] "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".<br />
<br />
==החתונה==<br />
[[קובץ:התשורה מחתונת הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום שני צידי התשורה שחולק בחתונה]]<br />
שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י"ד בכסלו]], התקיימה חגיגת הנישואים בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. מסדר הקידושין היה [[אדמו"ר הריי"צ]] שגם אמר את כל שבע-הברכות בדביקות{{הערת שוליים|כשאדמו"ר הריי"צ אמר את שבע הברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני כ"ק אדמו"ר הרש"ב בהתפעלות: אוי, הרבי (אדמו"ר הרש"ב) הרי מסדר קידושין!}}. במהלך סעודת החתונה עבר [[אדמו"ר הריי"צ]] משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק [[משקה]] ובירך את המסובים. במהלך החתונה שוחח הרבי עם הרב [[מנחם זעמבא]] והרב [[מאיר שפירא]]. האחרון הגיע למחרת החתונה להמשיך את שיחתו עם הרבי ואף העניק לו את ספרו "אור המאיר" עם הקדשה, כמתנת חתונה.<br />
<br />
סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי [[פולין]]). לאחר מכן רקדו [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב"די, והאדמו"רים נפרדו לשלום. <br />
<br />
אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון ב[[וורשא]] וביום חמישי [[ט"ז בכסלו]] חזרו ל[[ריגא]].<br />
<br />
הוריו של הרבי נבצרו מלהשתתף בחתונה עקב איסור יציאה מ[[רוסיה]] בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה{{הערה| תיאור האירוע נכתב ברשימותיה של אמו של הרבי - הרבנית חנה [http://lahak.org/pdf2/RCHS/HE/RCHS-10.pdf רשימת זכרונות מהרבנית הצדקנית מרת חנה ע"ה ז"ל – חוברת י]}}.<br />
<br />
==מעלת היום==<br />
על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]] <ref>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם תשי"ד כרך א (י) עמ' 206. </ref><br />
|תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''[[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]''' - ספר הסוקר את סיפור דברי ימי הנישואין של רבותינו נשיאנו, מתוך המקורות החב"דיים ועל פי סיפורי חסידים.<br />
* '''תורת מנחם – דרושי חתונה''', קה"ת, [[תש"ס]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [[שיחה|שיחת]] [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 "היום שקישר אותי עמכם"] {{PDF}}<br />
* [[ועד חיילי בית דוד - 770]], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65387 היום שקישר] קובץ י"ד כסלו תשע"ב. <br />
* הרב [[שניאור זלמן הרצל]], [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=900 החתונה המלכותית], מתוך הספר נישואי הנשיאים.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1/%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90&diff=173438פורטל:קראון הייטס/מבוא2014-04-02T20:09:41Z<p>יצחק ב: </p>
<hr />
<div><table align=left><tr><td>[[קובץ:קראון הייטס ממעוף הציפור.jpg|none|300px|קראון הייטס ממעוף הציפור]]</td></tr></table><br />
'''[[קראון הייטס]]''' (באנגלית: '''Crown Heights''') היא [[שכונה]] ברובע ברוקלין ב[[ניו יורק]] שב[[ארצות הברית]], ממוקמת מזרחית לפרוספקט פארק. הרחוב הראשי בשכונה הוא רחוב [[איסטרן פארקווי]]. קראון הייטס היא קהילת חב"ד הגדולה בעולם עם מעל 2000 משפחות.<br />
<br />
בעבר הייתה השכונה אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו יורק. פעלו בה מאות [[בית כנסת|בתי כנסת]] עשרות [[מקווה|מקוואות]], [[ישיבה|ישיבות]] ומוסדות יהודיים אחרים. גם חצרות רבות של אדמו"רים היו בשכונה. אולם בתחית {{קישור אם קיים|שנות הכ"פים}} החלה נהירה של אפריקאים-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת בריחה של יהודים רבים לשכונות אחרות, כמו [[בורו פארק]] ו[[ויליאמסבורג]]. השכונה התרוקנה ממרבית היהודים שהתגוררו בה, כשבמקביל קורא [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד|חסידיו]] שלא לעזוב את השכונה. הבריחה הגדולה גרמה להוזלת מחירי הדירות במחיר הפסד, מה שגרם לרבי לזעוק גם על הכסף היהודי שנשפך בלי חשבון. בהוראת הרבי נשארו חסידי חב"ד להתגורר בשכונה ולפעול להרחבתה שנית.<br />
<br />
גבולות השכונה הם - רח' פארק פלאייס בצפון, רוצ'סטר אוועניו במזרח, ווינטרופ סטריט בדרום, ורוג'ערס עוועניו במערב.<br />
<br />
בקראון הייטס גרים כיום, כעשרים אלף מחסידי חב"ד. לצידם אוכלוסייה של כמאה ושלושים אלף אפרו-אמריקאים.</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1_%D7%9E%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A3_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8.jpg&diff=173437קובץ:קראון הייטס ממעוף הציפור.jpg2014-04-02T20:04:31Z<p>יצחק ב: http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76286
צילום: ישראל ברדוגו</p>
<hr />
<div>http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76286<br />
<br />
צילום: ישראל ברדוגו</div>יצחק בhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%9B%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=161416הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח2014-03-12T02:24:29Z<p>יצחק ב: ביטול גרסה 160551 של שלום (שיחה) זה חלק מציטוט</p>
<hr />
<div>{{מפנה|הרבי מלך המשיח|תולדות חייו של הרבי|הרבי מליובאוויטש}}<br />
[[תמונה:דבר מלכות.jpg|left|thumb|250px|הרבי מחזיק בידו חוברת "דבר מלכות" ובו שיחותיו. חסידים רואים בכך הסכמה ברורה של הרבי על היותו "מלך"]]<br />
'''[[הרבי מליובאוויטש]]''' מוגדר '''כ[[מלך המשיח]]''' העתיד [[גאולה|לגאול]] את [[עם ישראל]]. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים ב[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] [[הלכה|הלכתי]] המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא.<br />
<br />
החל מהשנים [[תשנ"א]]-[[תשנ"ב]], כאשר החלה התקופה המוגדרת על ידי הרבי כ"התגלות המשיח" והתחלת [[פעולות משיח בזמן הגלות|פעולתו בעולם]], החלה האמונה לקבל ביטוי פומבי בשירת "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו . . מלך המשיח]]" למול הרבי. <br />
<br />
האמונה שהרבי משיח הפכה לפופולרית בעקבות קמפיינים פרסומיים באמצעים שונים, שהתפרסמו (וממשיכים להתפרסם) בעידוד הרבי. <br />
<br />
==זיהוי אדם כמשיח בהיסטוריה==<br />
{{ערך מורחב|משיח שבכל דור}}<br />
[[קובץ:חן כותב לרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החסיד ר' [[בערקע חן]] כותב לרבי בתואר 'מלך משיח'. ז' תמוז [[תשמ"ב]]]]<br />
בכל דור ישנו אדם הראוי להיות משיח ובאם הדור זכאי, יגאל הוא את עם ישראל מה[[גלות]] וכך כותב ה[[חתם סופר]]{{הערה|שו"ת [[חתם סופר]] חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.}}: {{ציטוטון|מיום שחרב בית המקדש, מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו ה' יתברך וישלחו . . ובעוונותינו כי רבו כבר כמה וכמה מתו ולא זכינו שיערה עליהם רוחו של משיח גם כי הם ראוים לכך, אבל הדור לא היה ראוי, אולם כשיגיע אם ירצה ה' יגלה אליו ה׳ כמו למשה בסנה וישלחהו}}. <br />
<br />
על בסיס זה, בכל דור חיפשו מיהו המשיח שבדור. אין בזיהוי זה להבטיח שהוא יהיה המשיח אשר יגאל את ישראל בפועל, אלא רק לומר שבאותו זמן הוא המתאים ביותר לגאול את ישראל באם אכן יזכו{{הערה|וכפי שדייקו רב ורב נחמן בלשונם ואמרו (סנהדרין צח,ב.) "אי מן חייא הוא", ופירש [[רש"י]] "אם משיח מאותן שחיין עכשיו", כדבר המוטל בספק. כיון שביאת הגאולה תלויה בזכותם של ישראל, ואם חלילה לא יזכו ותתעכב הגאולה, לא יהי' משיח מאותן שחיין עכשיו, אלא מהדורות הבאים לאחר מכן}}. הגמרא ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערה|צח, ב.}} מספרת על כך שתלמידי ה[[תנאים]] מצאו רמזים לכך שרבם הוא המשיח: {{ציטוטון|מה שמו? דבי רבי שילא אמרי שילה שמו, שנאמר עד כי יבא שילה. דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו, שנאמר יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו. דבי רבי חנינה אמר חנינה שמו, שנאמר אשר לא אתן לכם חנינה, ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו, שנאמר כי רחק ממני מנחם משיב נפשי. ..אמר רב נחמן אי מן חייא הוא כגון אנא, שנאמר והיה אדירו ממנו ומושלו מקרבו יצא. אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש}}.<br />
<br />
הרבי מדייק בלשונו של [[רש"י]] כי לא שהתלמידים דייקו כך, אלא שרבם דייק זאת לפניהם, באומרו אשר שמו של המשיח צריך להיות כך, וכך הוא שמו (לדוגמא; ר' ינאי אמר לתלמידיו כי משיח שמו 'ינאי' כי זה דומה ל'ינון'){{הערה|שולי הגליון הא' להערה 67 בשיחת ש"פ תזו"מ תנש"א.}}.<br />
<br />
על דרך זה לאורך הדורות ישנם ביטויים רבים בקשר לגדולי ישראל, שתלמידיהם ציפו לגאולה השלימה בימיהם ולהתגלותו של רבם כמלך המשיח{{הערה|דבריהם נלקטו בקונטרס '[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?141550& משיח שבכל דור]' (קראון הייטס תנש"א). וראה בספר 'מאוצר המלך' חלק א' עמ' 185 בנוגע לרמב"ם בדורו.}}. כן יש ביטויים של גדולי ישראל על עצמם, כי שמם הוא כשמו של משיח{{הערה|לדוגמא: ר' שכנא רבו של הרמ"א כתב על גליון הגמרא בסוגיא זו - משיח שכנא שמו שנאמר לשכנו תדרשו. וכן האור החיים כתב שמשיח 'חיים' שמו. (הובא בקונטרס הנ"ל).}}.<br />
<br />
עם התגלות החסידות באה אמונה{{הערה|"כל חסיד מאמין באמונה שלימה שהרבי שבדורו - בדוגמת נשיא דורנו - הוא הוא המשיח" (משיחת הרבי בליל ה' דחג הסוכות תשמ"ז)}} זאת בביטוי על [[נשיאי חב"ד]]. גם את האדמו"ר הקודם בחב"ד, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]], ראו כאדם הראוי להיות משיח{{הערה|1=[[נחום שמריהו ששונקין]], בספרו 'זכרונותי' פרק ל"א 'מלכות בית דוד'. נדפס גם בספר 'אוצר החסידים' - [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69608 כך קבע רבינו הזקן את זהותו של משיח], והתבטאות מפיו של הרב [[ניסן נמנוב]] (נדפסה בסוף הספר 'ביאורי הרב ניסן על התניא'.}} וכך גם העיד הרבי על חותנו{{הערה|ראה כדוגמא שיחת שבת פרשת נשא תש"כ}}.<br />
<br />
בשונה מדורות קודמים, בהם האדם המזוהה כראוי להיות משיח, היה בספק האם דורו יהיה זכאי לכך, בדורנו, עם קבלת הנשיאות של הרבי ב[[י' שבט תשי"א]] נשא הרבי [[מאמר]] בו הודיע{{הערה|מאמר "באתי לגני" תשי"א}} כי בדורו תבוא הגאולה. במשך השנים חזר על כך פעמים רבות, תוך הדגשה: {{ציטוטון|דבר ברור הוא שדורנו זה הוא דור האחרון של הגלות, ודור הראשון של הגאולה}}{{הערה|שיחות ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנ"א ה’תשמ"ח}}. ואף הודיע{{הערה|1=שיחת פרשת שמות תשנ"ב אות י"ד - [http://www.chabad.fm/63/5217.html השיחה בגרסת טקסט]}} שכבר ישנו מלך שהוא [[בחזקת משיח]]. בשנים מאוחרות יותר אף ציווה לפרסם זאת כנבואה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[שופטים]] תשנ"א}}. בהתבטאויות אלו, הגדיר הרבי את המשיח בדורנו כוודאי ולא רק כראוי.<br />
<br />
בשנת תשנ"ב, בשיחה ל[[שלוחים]] הסביר הרבי כי ה' כבר הורה לאותו משיח שבדור לצאת ולגאול את ישראל: {{ציטוטון|ע"פ הידוע ש"בכל דור ודור נולד א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל", "א' הראוי מצדקתו להיות גואל וכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו כו'", וע"פ הודעת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, השליח היחיד שבדורנו, המשיח היחיד שבדורנו, שכבר סיימו את כל העבודה – הרי מובן, ש'''מתחיל להתקיים ה"שלח נא ביד תשלח'''{{הערה|1=ביטוי אותו אמר משה אל ה' כאשר ציווה אותו לצאת ולגאול את ישראל ממצרים}}", השליחות של [[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]]}}{{הערה|שיחת [[פרשת חיי שרה]] ה'תשנ"ב, סעיף י"ג}}.<br />
<br />
==גדרו ההלכתי==<br />
===סימני הרמב"ם===<br />
{{ערך מורחב|בחזקת משיח}}<br />
[[תמונה:ספר תורה של משיח.jpg|left|thumb|250px|הרבי מלובאוויטש. מלך מבית דוד]]<br />
[[הרמב"ם]] הינו הפוסק היחיד שהגדיר [[הלכה|הלכתית]] את תהליך ה[[גאולה]] והתגלות ה[[משיח]]. הרמב"ם קבע כי [[מלך המשיח]] הוא בהכרח אדם בשר ודם, ילוד אישה{{הערה|כך כותב גם [[האריז"ל]], שער הגלגולים פרק י"ג: "בוודאי משיח יהיה אדם צדיק נולד מאיש ואשה ויגדל בצדקתו עד קץ הימין"}}, הצאצא ל[[דוד]] המלך{{הערה|כפי הנאמר במפורש בדברי הנביאים: "ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה", ישעיהו י"א א}}.<br />
<br />
לשון הרמב"ם{{הערה|הלכות מלכים י"א א'}}: {{ציטוטון|ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח: אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי. ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד: שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד}}.<br />
<br />
בשונה מ[[משיח שבכל דור]], שהוא רק ראוי להיות משיח, הגדר של 'בחזקת משיח' הוא שיש לו כבר דין משיח וכך צריכים להתייחס אליו. כאשר המשיח פועל להבאת הגאולה עוד בזמן הגלות, טרם שהצליח בפעולותיו וטרם שנצח במלחמותיו, הוא מוגדר עדיין כ"חזקת שהוא משיח". רק כאשר המשיח הצליח בפעולותיו וניצח במלחמותיו עד שהביא למצב של גאולה בפועל ובשלימות על ידי שבנה את בית המקדש וקיבץ נדחי ישראל, רק אז "הרי זה משיח בודאי".<br />
<br />
סימניו של 'בחזקת משיח' נועדו, על מנת שעוד בזמן הגלות יוכל עם ישראל לזהות את מלך המשיח. הרבי על פי סימנים אלו, מגלם בדמותו, באישיותו ובפעולותיו את דמותו של המשיח המתואר ברמב"ם{{הערה|1=ד"ר יעקב גוטליב, [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46303 הרבי מממש את דגם המשיח על-פי הרמב"ם], ראיון בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]}}.<br />
<br />
כך גם אמר הרבי{{הערה|שיחת פרשת שמות תשנ"ב: "ישנו כבר ה"מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו . . ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמת ה'" – שאז "בחזקת שהוא משיח""}}, שבדורנו כבר ישנו אדם שהוא ב'חזקת משיח'.<br />
<br />
====• [[יעמוד מלך מבית דוד]]:====<br />
התואר מלך אינו במשמעות המלאה של המושג. מלך המשיח אינו מלך פוליטי{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]], תומת ישרים תנחם עמ' 86}} או מדיני{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]], יחי המלך המשיח עמ' קמו}}. וכן אינו מלך משוח, שהרי בזמן הגלות אין סנהדרין שתמנה מלך{{הערה|הרבי, לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361: על כרחך צריך לומר שאין הכוונה על פי בית דין של ע' ונביא, ועל דרך ראיית הרמב"ם "אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא אמר על בן כוזיבא המלך שהוא המלך המשיח" (ולא הי' שם נביא וכו') – כי אם על דרך שכותב על בן כוזיבא המלך". וראה גם שיחת פרשת מסעי [[תשכ"ז]], שלבר-כוכבא היו את סימני המשיח, אף על פי שלא היה מלך בהגדרתו ההלכתית.}} אלא, הכוונה למנהיג היהדות{{הערה|על דרך בן כוזיבא, שרבי עקיבא ראהו כמלך המשיח, שמלך רק בארץ ישראל, בעוד שרוב העם כבר היה באותה העת מפוזר בין העמים בבבל ורומי וכו'. אך הוא מצדו נטל על עצמו את האחריות לכלל האומה ויצא למשימה כלל ישראלית לגרש את האויבים מארץ ישראל ולבנות בחזרה את המקדש}} בעל כח הנהגה על רבים מבני ישראל, [[נשיא הדור]]{{הערה|כפי שמובן גם מדברי הגמרא שהדוגמאות למשיח שבדור הם [[רבינו הקדוש]], רבי יהודה מסדר ה[[משנה]], שהיה נשיא ה[[סנהדרין]], ורב נחמן שהיה מבית [[ראש הגולה]], וראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]] תשנ"ב: "מסתבר לומר שהוא הנשיא שבדור, כמו רבי יהודה הנשיא"}}.<br />
<br />
על מלך זה להיות מזעו של דוד{{הערה|רמב"ם, הלכות מלכים פרק א': "כיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות, והרי המלכות לו ולבניו הזכרים הכשרים עד עולם, שנאמר כסאך יהיה נכון עד עולם"}}, מכיון שמלכות דוד לא בטלה אפילו בזמן הגלות כפי שאומר הרמב"ם "לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם{{הערה|משנה תורה, הלכות מלכים פרק א'}}{{הערה|וכהבטחת התורה (ויחי מט, ו) שלעולם לא תפסק המלכות מזרע יהודה: "לא יסור שבט מיהודה . . עד כי יבוא שילה", "מלך המשיח שהמלוכה שלו". ודרשו חז"ל לשאלה במה מתבטאת מלכותו הנצחית של דוד בזמן הזה בה אין מלך בישראל, וביארו "אלו ראשי גליות שבבבל (ראה רמב"ם הל' סנהדרין, "ראשי גולה שבבבל במקום מלך הם עומדין") ונשיא שבארץ ישראל" הממשיכים את מלכות דוד גם בזמן הגלות.<br />
<br />
וכך ביאר ה[[של"ה]] (פרשת ויחי) ש"בכל דור ודור לא ימנע אנשים חשובים מיהודה ואם אינם במלכות זה הם במלכות אחר... וכלל העניין שלא תפסוק מיהודה ממשלה, יהיה ממשלה גדולה או קטנה, ודבר זה יהיה נוהג עד שיבא משיח, ואז עליו יקהתו כל העמים וימלוך בכיפה עולמי עד"}}".<br />
<br />
סימן זה אינו רק יחוסו של משיח אלא מהותו העיקרית "להחזיר מלכות בית דוד"{{הערה|"מפשטות לשון הרמב"ם משמע שענין זה ("מלך מבית דוד") הוא (לא רק מצד ההבטחה ש"לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם", אלא) הגדר דמשיח" (הדרן על הרמב"ם תשמ"ו)}}{{הערה|1=ראה בהרחבה:[http://www.chabad.info/images/notimage/51851_he_3.pdf כתר מלכות] {{PDF}} עמ' 74}}.<br />
<br />
[[הרבי הרש"ב]] העיד על שלשלת נשיאי חב"ד שהם ממשיכי מלכות דוד{{הערה|שיחת י"ט כסלו תער"ג}}: "חסידות תהי' עד משיח . . עלינו נאמר שלא יכבה נרו לעולם ועד".<br />
<br />
הרבי מיוחס לדוד המלך בן אחר בן וגם בן אחר בת{{הערה|1=הרב שלום דובער וולפא, [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63386 הרבי מיוחס לדוד המלך: גם בן אחר בן וגם בן אחר בת]}}. כפי שהעיד הרבי בעצמו{{הערה|שיחת שבת פרשת שמות תשנ"ב סעיף י"ג}}: {{ציטוטון|[[רבותינו נשיאנו]], שהינם מיוחסים לבית דוד משבט יהודה}}.<br />
<br />
ב[[ט"ו אייר]] תשנ"א חילק הרבי קונטרס בשם "[[דבר מלכות]]" בו נדפסו ארבע משיחותיו ביאוריו ברמב"ם הלכות מלכים. חסידים ראו בכך רמז והסכמה לכך שהרבי עונה לתואר מלך.<br />
{{תבנית:שלשלת יחוס המשיח}}<br />
<br />
====• [[הוגה בתורה]]:====<br />
[[תמונה:הוגה בתורה.jpg|left|thumb|250px|תמונה נדירה. הרבי הוגה בתורה בחדרו ב-[[770]]]]<br />
מעלתו הראשונה של משיח היא 'הוגה בתורה', שכן המשיח הינו בעל דמות תורנית ובכוח זה גואל את ישראל{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"א עמ' 8}}, בכח התורה גם מבטל את ידי עשו{{הערה|פרקי דרבי אליעזר סוף פרק ל"ב}}, על פי חז"ל דרגת ההוגה בתורה הנדרשת ממשיח הינה, שמחדש חידושים לאחר ש"גרסת התלמוד ופרושו שגורה לו בפיו{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה יט, א}}.<br />
<br />
כשהוכנס הספר [[היום יום]] להגהה אצל הרבי, הוסיף הרבי ברשימת הביוגרפיה שלו ביחס לילדותו: "לומד בשקידה עצומה ומצליח{{הערה|1=[[שלשלת היחס]], [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?27247& נדפס בספר היום יום, עמ' 21]}}".<br />
<br />
הרבי הוא אחד המורים והוגי הדעות הפוריים והמעמיקים ביותר בתולדות העם היהודי. ברבבות [[שיחה|שיחותיו]], באלפי [[מאמר|מאמריו]], באין ספור [[אגרות קודש|אגרותיו]] הוא מאיר את כל הנושאים הקשורים בעולמה של היהדות.<br />
<br />
היקף תורתו של הרבי חסר תקדים בספרות התורנית. משנתו משתרעת על כ-[[ספרי הרבי מילובאוויטש|300 ספרים]] שיצאו עד היום, המכילים: עיון ומחקר בכל תחומי הידע התורניים ב[[הלכה]], ב[[קבלה]], ב[[תורת הנגלה]] וב[[תורת החסידות]], פרקי הגות ומחשבה ותשובות ועצות לשואלים וזאת בשילוב של כל חלקי התורה: פשט, רמז, דרוש וסוד. [[התוועדות|התוועדויותיו]] של הרבי לפני קהל חסידיו היו נמשכות לעיתים עד שבע ושמונה שעות. כל אותו הזמן שפע הרבי דברי תורה, הגות והדרכה, שכללו מאות ציטוטים מן המקורות. מעולם לא נזקק במהלך אותן ההתוועדויות לספר פתוח או לרישום כלשהו של הדברים בראשי פרקים.<br />
<br />
ספריו של הרבי נמצאים כיום בכל בית יהודי. צוותים של תלמידי חכמים במכונים שונים ברחבי תבל עוסקים בריכוז חידושיו של הרבי, וכך יוצאים-לאור עשרות ספרים שמגישים את תפיסתו של הרבי בנושאים שונים ומגוונים.<br />
<br />
====• [[עוסק במצוות כדוד אביו]]:====<br />
הדגש בסימן זה הוא על כך שמשיח אינו רק מקיים את מצוות התורה בשלימות ובהידור, אלא אף עוסק בהם{{הערה|ר"ן, מסכת סוכה כה, א}}, בטרחה והשקעה. וזאת כפי דוד, שהקדים תשובה ומעשים טובים{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}}.<br />
<br />
====• [[יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה]]:====<br />
[[קובץ:כינוס השלוחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"יכוף כל ישראל באמצעות שלוחיו", תמונה קבוצתית של [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ומנהלי [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ברחבי העולם במהלך [[כינוס השלוחים]]]]<br />
סימנו הנוסף של משיח, הוא בכך שיכפה את העם בקיום התורה והמצוות, כפיה זו אינה בכוח כי אם בדברים{{הערה|שגם נחשבת ככפיה. כתובות נג, א}}, בדרכי נועם{{הערה|הלכות ממרים ג: "בני אותן הטועים ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם ונולדו במינות וגדלו אותן עליו, הרי הן כתינוק שנשבה לבין הגוים וגדלוהו הגוים על דתם שהוא אנוס . . לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשוך אותם בדרכי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה, ולא ימהר אדם להרגן"}}, בהשפעה פנימית ויראה להם דרך האמת{{הערה|שיחת [[אחרון של פסח]] תשח"י: "הפירוש במה שכתב הרמב״ם ״ויכוף כל ישראל כו'״ הוא שמשיח לא יתפעל מאלו שיטענו שצריך לילך אחר רוב דעות ויש צורך בדמוקרטיה, ואילו הוא דיקטטור וכו'. כיון שישנה רק אמת אחת האמת דאלקות, שנמסרה לנו ע״י תומ״צ. וכל הטענות אודות "צדק ויושר״ כביכול – אם הם נגד התורה, הרי הם נגד האמת, ונגד הצדק והיושר"}}. כן, אינו יעשה זאת בעצמו, כי אם על ידי שלוחיו{{הערה|נתבאר ע"י הרבי ביחידות, ה' מנחם אב תשכ"ז - [[צדי"ק למלך]] ח"ו עמ' 176, [[קונטרס יחי המלך]] גליון 300 - להרב [[שניאור חיים גוטניק]]}}.<br />
<br />
כפיית כל ישראל היא גם תיקון ל[[חורבן בית המקדש]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}}, מכיון שאחת מסיבות החורבן הוא שהשרים לא הוכיחו את החוטאים{{הערה|מסכת שבת קיט, ב}}.<br />
<br />
מלשון הרמב"ם, מבאר הרבי{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}} שהשפעת המשיח היא אף על הצדיקים{{הערה|"לילך בה" - היא על צדיקים שלא חטאו, ו"לחזק בדקה" - לבעלי תשובה שעברו ופרצו}}. <br />
<br />
גם את סימן זה מגלם הרבי. מעולם לא נעמד מנהיג לישראל, אשר נעמד מול מצב של ירידה וחלישות ביהדות בעקבות ה[[שואה]], וביומו הראשון על כס הנשיאות הצהיר שמשימתו היא להפיץ יהדות בכל מקום ומקום, ומשימה זו היא הקו המרכזי של הנהגתו לאורך <br />
כל השנים, ונטל על עצמו את האחריות לדאוג לכל יהודי בכל קצוי תבל, באמצעות שלוחיו הקים את מפעל היהדות הגדול בעולם והגיע גם ליהודים הנידחים ועוררם לקיום תורה ומצוות, על ידי [[מבצעי המצוות]] אותם יזם. נוסף לכך, קיים הרבי את 'חיזוק בדקה', כאשר עורר והתריע רבות על עניינים הדורשים תיקון, כגון על שמירת [[שלימות העם]] במאבקו למען תיקון חוק [[מיהו יהודי]],[[שלימות הארץ]] ו[[שלימות התורה]].<br />
<br />
====• [[ילחם מלחמות ה']]:====<br />
[[קובץ:אובמה מצמצם את הנשק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דמיטרי מדבדב, נשיא רוסיה וברק אובמה נשיא ארה"ב (8 באפריל 2010) מחדשים את ההסכם 'סטארט' לצמצום הנשק גרעיני שנחתם ב1992, זאת בעקבות התחלת פעולת משיח בעולם]]<br />
הסימן האחרון אותו מביא הרמב"ם, הוא המלחמות אותם יערוך המשיח עוד בתקופת הגלות{{הערה|כמוכח מכך שעדיין יש מנגדים שאיתם צריך להלחם (שיחת פרשת חיי שרה תשנ"ב)}}.<br />
<br />
מטרת המלחמות הם "להרים את דת האמת ולמלאות העולם צדק{{הערה|רמב"ם, הלכות מלכים פרק ד' הלכה ד'}}{{הערה|מטרות אלו יושגו עוד בתקופת הגלות ואילו המטרה הנוספת "לשבור זרוע הרשעים" תעשה בגאולה (לקוטי שיחות חלק ט' עמ' 263)}}". אין הכרח שמלחמות אלו יערכו דווקא בזרוע. בדברי הנביאים וב[[מדרש]]ים אנו מוצאים תיאורים על עריכת המלחמות בשלום, באמצעות דיבור{{הערה|ישעיה י"א, ד: "והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע". ראה בפירוש מהר"י קרא לפסוק: "אומרים לו למשיח: מדינה פלונית מרדה בך! – אומר: יבוא גובאי ויאכלנה" (מתוך מדרש)}} וברוחניות{{הערה|כחזקיהו שניצח במלחמה על ידי תפלתו, מבלי שיצא למחמה גשמית. מלכים-ב', יט, טו}}{{הערה|1=ההיסטוריון אריה מורגנשטרן [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54973 מספר על שליחות שהטיל עליו הרבי, בו הוא רואה את אופן מלחמות ה' שמנהל הרבי] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
על דורנו העיד הרבי {{ציטוטון|שכבר רואים בפועל איך שנפעל ה"וילחום מלחמת ה'" וינצח בכמה וכמה ענינים, ודוקא מתוך מלחמה של שלום}}. כוונת הרבי היתה להתפרקות הקומוניזם, באותה תקופה{{הערה|עוד קודם לכן, בפורים תשי"ג הרג הרבי את סטלין במהלך התוועדות, [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/529103 הסיפור המלא]}}, שנעשתה בלי מלחמה ושפיכות דמים, ומאז כל בני ישראל כמעט בכל מקום בעולם חפשיים לקיים תורה ומצוות כרצונם{{הערה|שיחת פרשת ויגש תשנ"ב}}.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ב]] חתמו רוסיה וארצות הברית על הסכם לצמצום הנשק הגרעיני והעברת הכספים למטרות חינוך וצדקה, את אירוע זה ייחס הרבי להתחלת פעולתו של משיח (הדר בניו יורק){{הערה|שיחת שבת פרשת שופטים תשנ"ב}}.<br />
<br />
===פסק דין===<br />
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]<br />
====הפסק הראשון====<br />
בכ"ח ניסן תשנ"א, נשא הרבי שיחה שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו"{{הערה|[http://torah4blind.org/hebrew/dm54.pdf שיחת ליל כ"ח בניסן ה'תנש"א – ספר-השיחות תנש"א כרך ב עמ' 474] {{PDF}}}}{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=867"מחזה מאוים, מבהיל ומפחיד"] וידאו ויומן - {{אינפו}}}}. הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. במוצאי שבת ל’ אייר התכנסו חסידי חב"ד לאסיפה דחופה בכפר חב"ד. במהלך האסיפה הועלתה הצעה על ידי הרב [[שמואל פרומר]], לערוך פסק דין מהרבנים שהרבי משיח. רעיון הפסק לא היה חדש, בעבר הרבי עצמו יזם{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי"ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב מרדכי אליהו שהגיע זמן הגאולה}} ופנה רבנים, מורי הוראה, שיפסקו שהגיע זמן הגאולה. ההצעה התקבלה ובאותו מעמד הכריז, מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[דוד חנזין]], בשם הרבנים שהרבי הוא מלך המשיח. <br />
<br />
באותו ערב, רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[מרדכי אשכנזי]], כתב את הנוסח המלא של פסק הדין:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=מוצאי שבת קודש [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל’ דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א’ ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תשנ"א|שנת נפלאות אראנו]] <br />
<br />
אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, <br />
<br />
בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של כ”ק אדמו”ר שליט”א במשך למעלה מארבעים שנה, <br />
<br />
מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק כ”ק אדמו”ר שליט”א בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,<br />
<br />
בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של כ”ק אדמו”ר שליט”א בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה כ”ק אדמו”ר שליט”א תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}<br />
<br />
באותו לילה, הרב [[דוד]] נחשון ו[[אבי טאוב]] טסו לניו יורק, לחצר הרבי, על מנת להגיש לרבי את הפסק דין. למחרת בוקר, ב' אייר, נוספו ארבע חתימות נוספות של חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]] הרב יוסף אברהם העלער, הרב [[גרשון מענדל גרליק]], רבה של מילאנו, הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]], והרב [[גדליה אקסלרוד]] אב בית הדין בחיפה.<br />
<br />
הרב נחשון חיכה לרבי ליד המקווה{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[אוהל]], היה טובל לפני כן במקווה}} וכשהגיע הגיש לרבי את פסק הדין, הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]].<br />
<br />
לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס.<br />
<br />
====הפסק השני====<br />
[[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]<br />
[[קובץ:הפסק דין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]<br />
במוצאי [[חג השבועות]], התקיימה אסיפה של רבני חב"ד בעולם שהגיעו לניו יורק לחג, שם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות הרמב"ם וכך נכתב בין היתר: <br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=הרי ברור על פי דין תורת אמת שחל על כ”ק אדמו”ר שליט”א הלכה זו ד”בחזקת שהוא משיח”, שהרי נתקיימו בכ”ק אדמו”ר שליט”א כל התנאים המנויים ברמב”ם הנ”ל|מרכאות=כן}} <br />
<br />
הרבנים גם חתמו על כתב מינוי להרב נחשון ולטאוב שיסעו לקברי [[נשיאי חב"ד]] ברוסיה, להקריא את פסק הדין. ביום ראשון י”ג סיוון. במעמד [[חלוקת דולרים]] פנה הרבי מיוזמתו, לאבי טאוב, הגיש לו דולר נוסף ואמר: {{ציטוטון|ברכה והצלחה, זה עבור הנסיעה}} מיד למחרת ביום שני יצאה המשלחת למוסקבה משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על קברם של [[אדמו”ר הצמח צדק]] ו[[אדמו”ר המהר”ש]], במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו”ר האמצעי]] ב[[ניעז’ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]{{הערה|1=לקריאת יומן המסע והשתלשלות הדברים בקובץ [http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf העובדות שמאחורי הפסק] {{PDF}}}} ביום רביעי חזרה המשלחת ל770{{הערה|מספר הרב נחשון: כשהרבי יצא מתפילת ערבית, עבר לידנו ועשה בידו הק’ תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומייד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו, כאומר "כבר הספקתם?", ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברנו.}}. <br />
<br />
ביום ההילולא של [[האריז”ל]], ב[[ה' מנחם אב]], עלו על קברו בצפת מנין חסידים והקריאו את נוסח פסק הדין, על דו"ח שהוכנס לרבי על כך, ענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו’ והזמן גרמא וכו’ אזכיר על הציון}} ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]].<br />
<br />
בחורף תשנ"ב, לאחר חתימת הסכם לצמצום כלי הנשק בין רוסיה לארצות הברית{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68650 רוסיה וארה"ב: פירקנו את רוב הנשק הכימי והגרעיני]}}, בשיחה שנתן הרבי{{הערה|שבת [[פרשת משפטים]] תשנ"ב}}, ייחס את האירוע לכך שמשיח החל לפעול בעולם וזאת כתוצאה של פסק הדין שנתן לו את הכח:{{ציטוטון|רואים כבר (מעין ו) התחלת פעולתו של מלך המשיח על העמים... שהחלטת והכרזת מנהיגי אומות העולם בערב שבת פרשת משפטים על דבר מעמד ומצב ד"[[וכתתו חרבותם לאתים]]", היא כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן" ש"הנה זה (מלך המשיח) בא", ...הפסק דין של הרבנים ו[[מורה הוראה|מורי הוראה]] בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו'. בחזקת שהוא משיח" ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה משיח בוודאי" – פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם}}.<br />
<br />
לאחר כ"ז אדר תשנ"ב, ביקשו שוב הרבנים מהרב נחשון ומטאוב לנסוע קברי נשיאי חב"ד ברוסיה, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.<br />
<br />
====הפסק השלישי====<br />
<br />
הפסק השלישי נחתם על ידי חשובי הרבנים בראשות הרב [[פנחס הירשפרונג]] והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]]. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].<br />
<br />
====הפסק הרביעי====<br />
בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] התארגנו מספר רבנים ב[[ארץ הקודש]] וניסחו את פסק הדין מחדש ובו מופיע: {{ציטוטון|הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה – מבוסס על ההלכה שברמב"ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' – שכבוד קדושת אדמו"ר מלך המשיח יש לו דין נביא. ומפורש בשיחותיו הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא, ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד", וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'מלחמת ששת הימים' וב'מלחמת המפרץ' ועוד ועוד. ועל כן מחוייבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו, מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה – שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}.<br />
<br />
על הפסק חתומים מאות [[אדמו"ר|אדמו"רים]] רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים, בינהם: הרב [[אהרון יחיאל לייפער]], האדמו"ר מ[[נדבורנא]]. הרב [[אהרן הכהן רוזנפלד]], האדמו"ר מ[[פינסק קרלין]]. הרב [[אליהו שמואל שמרלר]], ראש ישיבות [[צאנז]] וחבר הנהלת 'מפעל הש"ס'. הרב [[יורם אברג'ל]], ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות. הרב [[יעקב יוסף]], רב גבעת משה וראש כולל חזון יעקב, בנו של הרב עובדיה יוסף. חכם [[רפאל אלאשוילי]], רב ראשי ליהודי יוצאי [[גרוזיה]]{{הערה|[http://www.chabad.info/files/pdf/psak.pdf רשימה מלאה של הרבנים] {{PDF}}}}.<br />
<br />
וגם רבני חב"ד מכל העולם, בינהם: הרב [[יצחק הענדל]], אב בית הדין ב[[מונטריאול]]. הרב [[יצחק גינזבורג]] וכן חתנו של ה[[בבא סאלי]], הרב [[ישר אדרעי]]. <br />
<br />
את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.<br />
<br />
==התייחסות הרבי==<br />
הרבי לא הכריז על עצמו כמשיח באופן הצהרתי. פעמים רבות כשהתבטא הרבי בנושאים אלו, היה אומר זאת בקשר ל[[יוסף יצחק שניאורסון|חותנו]] הרבי הקודם, כשכוונתו לומר זאת על עצמו{{הערה|1="כך נהג הרבי (=הקודם), כשהיה רוצה לספר משהו על עצמו היה מספר זאת על אביו" (שיחות קודש תשי"ב עמ' 137)}}.<br />
<br />
אולם בשיחותיו במשך השנים הביא לכך רמזים ברורים{{הערה|ד"ר יעקב גוטליב בספרו 'שכלתנות בלבוש חסידי' עמ' 174: "ואולם האמת צריכה להאימר: העיון בכתבי רמ"מ מוביל למסקנה כי רמ"מ ראה עצמו כמי שעליו הטילה ההשגחה העליונה להביא את הגאולה . . . התבטאויותיו ורמיזותיו הברורות בשנותיו האחרונות הן בבחינת "סופו מעיד על תחילתו"}}:<br />
<br />
*דוגמה אחת היא הערה בסוף [[שיחה]] שהוגהה על הרבי טרם פרסומה, ובה מופיעים [[ראשי תיבות]] של המילה 'מיד' תוך אזכור שמו כמשיח בהמשך לשמות אדמו"רי חב"ד הקודמים: {{ציטוטון|לפי סדר הקירבה אלינו משיח (מנחם שמו) [[יוסף יצחק שניאורסון|יוסף יצחק]] ו[[שלום דובער שניאורסון|דובער]]}}{{הערה|1=הערה לשיחת פרשת משפטים תשנ"ב, תורת מנחם - התוועדויות, תשנ"ב חלק ב, [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15987&st=&pgnum=306&hilite= עמוד 282 הערה מספר 148].}}<br />
<br />
*בשיחות אחרות מתעכב הרבי על דברי חז"ל{{הערה|סנהדרין צח, ב. "יש אומרים מנחם בן חזקיה שמו"}} שמשיח "מנחם שמו" (שמו הפרטי של הרבי הוא מנחם מענדל). ובכמה מקומות{{הערה|שיחת ש"פ תרומה תש"נ. וראה גם שיחת ש"פ האזינו תנש"א, "מנחם מענדל, שמו של משיח צדקנו וכינוי השם"}} מוסיף גם בנוגע לשמו השני מענדל, שהוא בגימטריא "צדק", ש"צדק" הוא שמו של משיח{{הערה|על פי הפסוק (ישעי' יא, ה) "והיה צדק אזור מתניו".}}.<br />
<br />
*הרבי גם רמז בכך שאמר שביתו של הרבי, [[770]], הוא בגמטריא "בית משיח"{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] סעיף ז' הערה 92}} וכן אמר שההכרזה של משיח תבוא מחו"ל{{הערה|שיחת שבת פרשת חיי שרה סעיף י"ב הערה 108}}, זאת על פי דברי חז"ל{{הערה|הגמרא (סנהדרין צח) מספרת שמשיח נמצא ברומי, ובדורנו "פתחה של רומי", דהיינו המדינה הגדולה בעולם (גבורות ה' פרק י"ח), הוא באמריקה, שם יושב המלך המשיח ומצפה לגאולה. וכן מובא בשם המלבי"ם (רב"ב מקמניץ, קכ"ד) "שמשיח בהכרח שיבוא מאמריקה", וכן אמר בעל ה"דברי חיים" מצאנז (ספר ארצות החיים מכתב ו') "משיח יתגלה באמריקה"}}.<br />
<br />
==פרסום זהותו של הרבי כמשיח==<br />
[[קובץ:מנשר - הרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המנשר שהרב פריז פרסם]]<br />
[[תמונה:ברוך הבא.jpg|left|thumb|250px|סטיקר הקמפיין ברוך הבא מלך המשיח]]<br />
בנוסף ל[[נבואת הגאולה]] אותה ביקש הרבי{{הערה|שיחת פרשת שופטים תשנ"א: "ישנה ההוראה כנ"ל, שצריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו שהקב"ה בחר ומינה בעל-בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהי' ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל וכל האנשים דדור זה, בכל עניני תורה ומצוות, ובנוגע לחיי והנהגות היום-יום הרגילים, גם ב"בכל דרכיך (דעהו)" ו"כל מעשיך (יהיו לשם שמים)", עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא".}} לפרסם, חסדי חב"ד רואים חשיבות גדולה בפרסום זהותו של הגואל. על אף שהרבי לא הורה זאת מפורשות, חסידים ראו בכך כמין הוראה סמויה{{הערה|1=הרב יחזקאל סופר, [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47066 מכתב לידיד ש"החמיץ"]: "האם לא ברי לך, ידידי, שאחר הדברים האלה, לא יוכל מאן דהו להתנצל על העדר פעולתו בפרסום הכי גדול ש"המינוי דדוד מלכא משיחא כבר היה. . .צריכה להיות רק קבלת מלכותו על ידי העם" (ש"פ משפטים נ"א) בטענה: לא קיבלנו הוראה מפורשת מהרבי לפרסם, את מי צריכים לקבל עליהם כמלך המשיח? ואולי התכוון שיקבלו עליהם את מלכות דוד בן ישי הידוע מספר שמואל? התתאר לך את מבט הנזיפה הכפול ומכופל ביום ההוא?!}} וחשיבות רבה בכדי שהעם יוכל לקבל את מלכותו{{הערה|כפי שביקש הרבי בשיחה משבת פר' משפטים תשנ"א "המינוי דדוד מלכא משיחא הרי כבר היה כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו", '''צריכה רק להיות קבלת מלכותו''' על ידי העם וההתקשרות בין המלך והעם בשלימות הגילוי בגאולה האמיתית והשלימה".}} ועל מנת לזרז את הגאולה{{הערה|כפי שאמר הרבי בשיחת ז"ך חשון תשמ"ט: "הזכרת שמו של משיח - "איש צמח שמו" - ממהרת ומזרזת עוד יותר את ביאת צמח, תיכף ומיד ממש".}}.<br />
<br />
כבר שנים רבות לפני שהחל הרבי לעסוק באופן מוגבר בפרסום משיח, חסידים רבים פנו אל הרבי במכתבים בתואר "מלך המשיח"{{הערה|1=כך לדוגמא כתב הרב [[שלום בער קסלמן]] (פירוט נרחב בנספח לספר על אביו ר' [[שלמה חיים קסלמן]] שיצא לאור בשנת [[תשע"ג]]), [[אברהם פריז]] (בספר שנדפס עליו נתפרסמו חלק ממכתביו לרבי הנושאים תוארים אלו, קטעי מכתבים נתפרסמו גם ב[http://www.beismoshiach.org/pdf/349/Mas349_B_1.pdf בית משיח גליון 349 עמוד 39]), ועוד.}}, הרבי קיבל מכתבים אלו ואף השיב אליהם.<br />
<br />
עם זאת, בשנים הראשונות התנגד הרבי לפרסום. יוזמת הפרסום הראשונה, היא משנת [[תשכ"ה]], אז הפיץ הרב [[אברהם פריז]] כרוזים בהם נכתב: "בשמחה רבה יכולים אנו לבשר לכם כי הנה המלך המשיח... כבר נמצא עתה כאן איתנו, הנה הוא הרבי הקדוש מליובאוויטש". עוד לפני פרסום הכרוז דיווח על כך הרב פריז לרבי והרבי לא השיב. לאחר פרסום הכרוז, מספר אנשים התלוננו בפני הרבי, אז ביקש הרבי להפסיק את החלוקה{{הערה|1=[[משה סלונים]], [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29506 פרקי הסטוריה], נדפס בספר [[והוא יגאלנו]].}}.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ג]] פרסם ר' [[משה סלונים]] קובץ (במימונו של ר' [[זושא ריבקין]]), בו הסביר באריכות מדוע [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]]. הרבי דרש להפסיק את פרסום הקונטרס{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=127 איגרת לידיד" - הרב יהושע מונדשיין, תשנ"ב], המענה נדפס גם ב[[ימי תמימים]] חלק ו'}}<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ד]] הכין הרב [[שלום דובער וולפא]] לדפוס את הספר [[יחי המלך (ספר)]], בו רמז ברורות כי הרבי הוא המלך המשיח. בקיץ של אותה שנה הורה הרבי בחריפות לעצור את הוצאת הספר. כמו כן, בשבת פרשת [[בראשית]] [[תשמ"ה]] דיבר הרבי בחריפות על כך שכתוצאה מפרסום זהות הגואל יכולים לבוא עניינים שליליים והרחקת יהודים מ[[לימוד החסידות]], ולכן אין לפרסם את זהות משיח.<br />
<br />
החל מ[[תשנ"א]] (1991) חסידים הבחינו בכך שהחלה "תקופה חדשה" ביחס הרבי לפרסום זהות משיח. את האישור הראשון קיבל הרב [[זמרוני ציק]], מנהל בית חב"ד בבת ים. לאחר שיחת הרבי בחורף תשנ"א, שאל הרב צ'יק את הרבי: {{ציטוטון|לאור דברי הרבי אודות "[[שנה שמלך המשיח נגלה בו]]" ו"ענוים הגיע זמן גאולתכם", שזו הכרזתו של מלך המשיח על פי המדרש - מבקש אני לאפשר לי לפרסם שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח.}}, על כך ענה לו הרבי: {{ציטוטון|כמדובר בהתוועדות בארוכה לפי ערך, אזכיר על ה[[ציון]]}}{{הערה|נדפס בספר והוא יגאלנו עמ' 40}}. מענה זה היה הפתח הראשון לסדרת מענות נוספות בהם אישר הרבי את הפרסום. <br />
<br />
בקיץ תשנ"א שאל הרב וולפא את הרבי האם אפשר שוב להדפיס את ספרו, הוראת הרבי הייתה אישור להדפסת הספר לאחר התייעצות עם ידידים מבינים, שימחקו קטעים העלולים להרחיק יהודים. לאחר שהספר עבר את הגהתם של שלושה מאנ"ש{{הערה|הרבנים [[מענדל ווכטר]], [[יצחק גולדברג]] ו[[מנחם ברוד]]}}, בתאריך י"ז חשון תשנ"ב, ענה הרבי על הדפסת הספר: {{ציטוטון|נתקבל, תשואות חן, תשואות חן, מצורף בזה, שיוציא לאור, שיחליפו במכורך{{הערה|היינו שידפיסו עם כריכה.}} - ותשואות חן מראש. ויהא בהצלחה ולבשורות טובות, אזכיר על הציון לכל הנ"ל}}.<br />
<br />
בדומה לזאת גם קיבל הרב [[יונה אבצן]] אישור להדפסת הספר [[מגולה לגאולה]], אותו שלל הרבי לפני כן{{הערה|1= [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=11267 הספר ש"יעורר מלחמה" מקבל אישור מהרבי] {{אינפו}}}}. <br />
<br />
התיחסותו של הרבי לפרסומים במהלך השנים [[תשנ"ב]] (1992) -[[תשנ"ד]] (1994) היו שונות, לרבים מה[[שלוחים]] אישר הרבי לפרסם את זהותו כמלך המשיח, אך התנה זאת בשיקול הדעת של "חב"ד של אתר" - הרבנים והשלוחים המקומיים{{הערה|מענות כעין אלו קיבלו הרב [[נחמן ברנרד]] מדרום אפריקה והרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], [[מרא דאתרא|רב קהילת חב"ד]] ב[[לוד]].}}. וכן לשלוחים שדיווחו כי עסקו בפרסום זהות הרבי ועידוד ל[[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]], ענה הרבי בעידוד והביע שביעות רצון מהפרסום. מאידך, ל[[שליח]] הרב דוד אליעזרי ענה הרבי בניד ראש כי אין עיקר עניינם של השלוחים כיום לפרסם כי הרבי הוא משיח{{הערה|הרב [[שניאור זלמן הרצל]] בספרו 'שליט"א - אמונת החסידים בדור השביעי', מסביר את התשובות הסותרות בכך שהרבי מיתן את המתונים ואישר לאלו החפצים בכך, על פי הכלל 'כפי ששואלים כך עונים', היינו, שהתשובה מתיחסת לפני השואל, מי ששאל 'כיוון שהפרסום מזיק לעבודת השלוחים, האם להמשיך לפרסם', ענה הרבי שלא, ואלו שביקשו את רשותו להמשיך ולפרסם - ענה הרבי שכן.}}.<br />
<br />
את התנגדותו הנחרצת של הרבי בעבר, אל מול אישור הפרסום בשנים האחרונות, הסביר [[חוזר|חוזרו]] של הרבי, הרב [[יואל כהן]]: {{ציטוטון|הציווי לא לומר על הרבי שליט"א שהוא זה שבקרוב יתגלה כמלך המשיח, נאמר מלכתחילה על מנת להשתנות. הרי הכל מודים שבקרוב ממש כאשר הרבי שליט"א יקבל הוראה ונתינת כח מאת הקב"ה להתגלות כמלך המשיח, לבנות בית המקדש ולקבץ נדחי ישראל - בודאי שאפשר יהיה לומר בפה מלא שהוא מלך המשיח, ומזה מובן שמלכתחילה הציווי הזה היה עתיד להשתנות}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=28818&lang=he ראיון] ב[[שבועון כפר חב"ד]], שבט תשנ"ג, גיליון 558, עמוד 15. וכן הוסיף: "אם הרבי היה מתכוין לשלול את עצם העניין, בוודאי היה אומר שהדבר עצמו לא נכון ולא היה נזקק להצביע על תוצאה בלתי רצויה שעלולה לצאת מזה..."}}.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ג]] (1993) הוציא הרב וולפא את ספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]] כהמשך לספרו הקודם, בספר זה מוסבר כיצד סימני המשיח מתקיימים ברבי. הספר קיבל הסכמות מרבנים רבים, אף מחוץ לחב"ד, כגון: הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]] והרב [[מאיר מאזוז]]. הרבי אישר את תרגומם של פרקים מסויימים מתוך הספר לשפות אחרות, אך התנה זאת באישורם של הרבנים והשלוחים המקומיים.<br />
<br />
[[קובץ:ברוך הבא מלך המשיח3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלט "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" שנתלה ב[[770]] מול הרבי]]<br />
לקראת [[חנוכה]] תשנ"ג, יצאו [[ניידות חב"ד]] בקמפיין תחת הסלוגן "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" המלווה בתמונתו של הרבי. הקמפיין זכה לברכתו של [[הרבי]]{{הערה|1=ראה מכתב וועד רבני אנ"ש בה מאשרים את הקמפיין לאור ברכת הרבי. [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79175 הרבנים, העסקנים והשלוחים כותבים על שיירת הטנקים]{{תמונה}}}} וכיוון שכך, גם לעידודם של רבני חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/397.pdf מכתב הרב אשכנזי התומך בשיירה] {{PDF}} עמ' 15}} וקיבל הד תקשורתי נרחב.<br />
<br />
אחד מפוליגלים אלו עם הכיתוב 'ברוך הבא מלך המשיח', אף נתלה ב-[[770]] בשנת תשנ"ג, והיה למראה עיניו של [[הרבי]]. בשלט זה לא הופיע תמונתו של הרבי, כפי המתאים להלכה האוסרת תליית תמונות בבית הכנסת{{הערה|טושו"ע או"ח סי' צ סכ"ג.}}. השלט נתלה בראשונה מול מקום מושבו הזמני של הרבי ב[[מרפסת]] ואחר כך הועבר לקיר הצפוני לשמאלו של הרבי.<br />
<br />
באותה שנה לקראת חודש [[מנחם אב]] אישר הרבי לראשונה, להוסיף את התואר 'מלך המשיח' לשמו בתוך הספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]] שיצא בהוצאת הספרים הרשמית של חב"ד, [[קה"ת]]{{הערה|1=[http://www.hageula.com/tishrey/video/8887.html הרבי מליובאוויטש אמר לכתוב עליו את התואר "מלך המשיח"]{{וידיאו}} - עורך הספר הרב [[שלמה חיים בלומינג]] מספר את השתלשלות הסיפור}}. <br />
<br />
במשך השנים ממשיכים חסידי חב"ד לפרסם את [[בשורת הגאולה]] עם דגש על זהותו של הגואל. בין היתר נוסדו הארגונים [[האגודה למען הגאולה]], [[מטה משיח]], [[ממ"ש]] ואחרים המתעסקים בהפצת הבשורה באמצעות קמפיינים, עלונים וכינוסים.<br />
<br />
====פירסום בעיתונים====<br />
בחודש [[טבת]] [[תשנ"ג]] יצא הרב [[יצחק שפרינגר]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75455 הרב שפרינגר: הרבי אישר לי לפרסם זהות הגואל].}}, במבצע פרסום זהותו של משיח, בקנה מידה עולמי. במסגרת המבצע, פרסם בעיתון ה"ניו-יורק טיימס" ובעיתונים נוספים, סידרת מודעות בהן התבשרו הקוראים כי הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח, וכדי לקבל את פניו עליהם לקבל את מלכותו ולהוסיף במעשים טובים. המודעות התפרסמו בשפות [[אנגלית]], [[יידיש]] ו[[לשון הקודש]].<br />
<br />
בעקבות מספר עסקנים שטענו כי פרסום בקנה מידה עולמי על ה[[אמונה]] כי הרבי הוא המשיח, עלול להיגרם נזק לתדמית של [[חב"ד]], ולאור כך ביקשו מהרב שפרינגר לקבל אישור מפורש מהרבי לפרסום בעיתונות הכללית. אותם עסקנים טענו גם שפרסום עולמי חודר לתחומי פעילות של [[שלוחים]] אחרים שלאו דווקא חפצים בכך.<br />
<br />
לאחר שהמודעות היו מוכנות, הכניס אותם לרבי, כל מודעה בנפרד, והמזכיר ר' [[לייבל גרונר]] הקריא לפני הרבי את תוכן המודעות, והרבי נתן את הסכמתו לפירסום.<br />
<br />
לשם הבהרת דעתו החיובית של הרבי על פרסום המודעות, ביקש ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] מ[[ועד רבני ליובאוויטש]] הכללי, שר' לייבל יכתוב על דף תיאור מדוייק מהסכמתו של הרבי. ר' לייבל אכן כתב תיאור על אישור הפרסום שעורר הדים בקרב חסידי חב"ד.<br />
{| align=center<br />
|<gallery widths="150px" heights="200px" perrow="3"><br />
תמונה:Shpringer.jpg|המודעה שהדפיס בעיתונות הישראלית באישור [[הרבי]]<br />
תמונה:springer - 2.jpg|המודעה שהדפיס בעיתונות האמריקאית באישור [[הרבי]]<br />
תמונה:Maane_springer.jpeg|כתב ידו של [[לייבל גרונר]], המביא את תשובתו של [[הרבי]]<br />
</gallery><br />
|}<br />
<br />
==קבלת המלכות==<br />
[[קובץ:קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב קבלת המלכות שהוגש לרבי, עליו חתמו 250 איש, ד' אייר תשנ"א]]<br />
[[קובץ:קבלת המלכות - מענה הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענה הרבי שנכתב על ידי המזכיר הרב גרונר]]<br />
[[קובץ:דוכן קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוכן לקבלת המלכות, מירון, תשס"ט]]<br />
===הרקע===<br />
בסוף זמן הגלות כשעומדים על סף הגאולה, ישנו מצב של שינה במלך המשיח{{הערה|שיחת שבת פרשת וארא, סעיף ג'}} ועל ידי שהעם מקבלים עליהם את מלכותו של מלך המשיח הם מעוררים את התחדשות המלוכה שלו{{הערה|אור התורה לנ"ך חלק א' עמ' תעא-ב}}, העם לא בוחר את המלך{{הערה|כיון שהמינוי הוא מאת ה', כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו"}}, אך על העם לזהות את מלך המשיח עוד קודם הגאולה כבר בסוף זמן ה[[גלות]] ולקבל את מלכותו כמלך המשיח. הכוונה במצות מינוי מלך היא שעל ידי שהעם בטלים למלך, שהוא בטל בתכלית ל[[אלקות]], מתחזק בבני ישראל הביטול למלכות שמים{{הערה|[[דרך מצוותיך]], מצות מינוי מלך}}. <br />
<br />
בתאריך ב' ניסן תשמ"ח נשא הרבי שיחה בה הסביר, אשר קבלת מלכותו של מלך המשיח מתבטא בהכרזה "יחי המלך", שתוכנה היא ענין ההכתרה{{הערה|שיחת ב' ניסן תשמ"ח סעיפים ד'-ה'}}, הכרזה זו היתה במלכי בית דוד בעת הכתרתם{{הערה|מלכים א', א' לד-לט}} והוסיף הרבי{{הערה|שיחה הנ"ל סעיף יב, וראה הושע ב,ב שלאחרי שבני ישראל יתקבצו וימנו עליהם את מלך המשיח - אז יעלו מארצות הגולה}} שכשנסיים את הכרזה זו {{ציטוטון|בזריזות הכי גדולה הקשורה עם שמחה וחיות נזכה לזריזות אצל הקב"ה...לגאול את בני ישראל בזריזות הכי גדולה תיכף ומיד ממש}}. <br />
<br />
הקשר בין המלך לעם, נוסף על כך שהם מקבלים את חיותם מהמלך, מציאותו של המלך תלוי בעם: "אין מלך בלא עם"{{הערה|1=רבינו בחיי, פרשת וישב, לח, ל. שם ר"פ בלק. וראה עוד [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25048&hilite=a74fe300-d5e1-4371-b8ad-d6906161185a&st=%D7%90%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%9C%D7%9A+%D7%91%D7%9C%D7%90+%D7%A2%D7%9D תורת מנחם.]}} ולכך ביטול זה של העם המתבטא בהכרזה זו, לא רק פועלת את התגלות המלוכה, אלא מוסיפה חיים בחיי המלך כפשוטו{{הערה|שיחת ב' ניסן תשמ"ח סעיפים ד'-ה'.}}.<br />
<br />
בשיחת ש"פ תולדות תשנ"ב, הסביר הרבי, שלאחר שה[[מציאות של משיח]] כבר ישנה, הכרזת "יחי המלך" מביאה לכך שיתגלה בפועל{{הערה|[http://www.chabad.info/images/notimage/57443_he_6.pdf השליחות היחידה] {{PDF}} עמ' 30}}: {{ציטוטון|ההפטרה דשבוע שעבר מסתיימת בהכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם" . . שתוכנה של הכרזה זו הוא התגלות מציאותו דמלך המשיח. ועל ידי זה ולאחרי זה באה התגלותו לעין כל ע"י פעולותיו כו'}}.<br />
<br />
האופן העיקרי של קבלת המלכות הוא דווקא בדיבור, כפי שמסביר הרבי{{הערה|שיחת יום ב' דר"ה תשל"ז}}{{ציטוטון|מלכיות הוא ענין הדיבור, כיון שבנוגע לההכתרה לא נוגע הרי המחשבה, אלא העיקר הוא ענין הביטול, שזה מתבטא בענין הדיבור דוקא, שאומרים יחי המלך וכיו"ב}}.<br />
<br />
בשנת [[תש"ל]] בעקבות בקשת הרבי להקים 71 מוסדות חדשים, יזם הרב [[בן ציון שם טוב]] הצעה לפיה ילמדו חסידי חב"ד את מצוות מינוי מלך מתוך הספר [[דרך מצותיך]] זאת מכיוון "שכולנו מצפים ומחכים לרגע שנוכל לקיים את מצות "מינוי מלך", בקבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח, וכאשר נלמד זאת כולנו במיוחד ב[[י"א ניסן]], בוודאי יעורר הדבר למעלה ויגרום ויפעל שאכן נוכל לקיים זאת בפועל בהתגלות", הרבי הגיב בחריפות לההצעה {{ציטוטון|פשוט אין הזמן גרמא כלל וכלל לזה}}. כשראה הרב שם טוב את התשובה, שמח מאוד ואמר: {{ציטוטון|קודם כל, הרבי כותב שעתה אין הזמן גרמא לזה, ומזה מוכח שבעתיד אכן תבוא העת שכן יהיה הזמן גרמא לזה!}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/74196_he_1.pdf הרב לוי יצחק גינזבורג] עמ' 6: ועוד הוסיף הרב [[מענדל פוטרפס]] ואמר: אכן, מצינו שישנם דברים מסויימים אצל רבותינו נשיאינו שצריכים לבוא דוקא מלמטה, ואילו מצידם, "מלמעלה", אין הם מסכימים כלל בתחילה, ורק אחר כך אולי נותנים איזה שהוא רמז בלבד, ו"חסידים זיינען דאך קלוג" (=הרי הינם פקחים), ואם כן צריכים "לחטוף" כל שביב של גילוי כזה בשתי ידיים, ולנסות שוב ושוב עד שהדבר יתקבל}}.<br />
<br />
===הכרזת ושירת 'יחי אדוננו' בפני הרבי===<br />
[[תמונה:כינוס השלוחיםPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|כסלו תשנ"ד. שלוחי הרבי בחזית 770 עם שלט ה'יחי']]<br />
המשפט [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]], הפך בשנים האחרונות לסיסמת הדגל בחסידות חב"ד. נוהגים לכתוב זאת בכל פרסום ורבים אף חובשים כיפה עליה מצוין משפט זה. הכרזה זאת מבטאת את קבלת מלכותו של הרבי על ידי מי שאומרה. ההכרזה נאמרה והושרה בפני הרבי פעמים רבות ואף קיבלה את עידודו.<br />
<br />
הפעם הראשונה בה הוכרזה בפני הרבי בנוסח המלא{{הערה|עד אז היו מכריזים בפני הרבי "יחי אדוננו מורנו ורבינו" בלבד}}, היה בשבת פרשת [[תזריע-מצורע]], ו' אייר תשנ"א. לפני השבת הכניס הרב נחשון בקבוק [[משקה]] למזכירות הרבי, על מנת לקבלו מיד הרבי ב[[התוועדות]] בשבת עצמה. במהלך ההתוועדות בשבת, קרא הרבי להרב נחשון לקבל את הבקבוק. הרב נחשון קיבל מהרבי את הבקבוק והכריז: כיוון שלאחרונה היו פסקי דינים ע"י רבנים ובתי דין בישראל שהגיע עת הגאולה, ולאחרונה ממש ישנם פסקי דינים שהרבי הוא מלך המשיח והוא צריך להתגלות ולגאול את עם ישראל, לכן אנחנו מקבלים עלינו בזאת את מלכותו של הרבי מלך המשיח, לעשות כל מה שיבקש מאיתנו במסירות נפש, ואנחנו כולנו מכריזים: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! הקהל היה בהתרגשות עצומה מהמעמד ההיסטורי וענה אחריו: יחי, יחי, יחי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf יומן מהשבת] {{PDF}} עמ' 16}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57766 העדכון לשלוחים] הרב גדליה שמטוב מעדכן את השלוחים בעולם על אירועי השבת}}.<br />
<br />
במוצאי שבת לפני תפילת ערבית, הכריזו זאת שוב בפני הרבי, שהפעם הוצמד למילים [[ניגון יחי אדוננו 1|לחן של ניגון חבד"י ישן]], הרבי עודד את השירה.<br />
<br />
ביום שני ט"ו אייר [[תנש"א]] אחרי תפילת מנחה, הרבי חילק את הקונטרס [[דבר מלכות]], בסיום החלוקה החלו לשיר "יחי אדוננו" והרבי עודד בידו את השירה{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 ט"ו אייר תשנ"א, הרבי מעודד את שירת ה"יחי"] - {{וידאו}}}}. גם אחרי תפילת ערבית באותו יום, כשיצא הרבי עודד את השיר הנ"ל בחוזק רב.<br />
<br />
בשנת תשנ"ג, יצא הרבי לעיתים להתראות עם חסידים דרך [[המרפסת]], בימים אלו שרו עשרות פעמים את השיר "יחי אדוננו" בפני הרבי ובכל פעם הרבי עודד את השירה{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/cat.php?id=%F0%E6%EB%F8%E9%ED%20%E5%F0%F2%F9%E9%ED הרבי מעודד את שירת "יחי אדוננו בתשנ"ג]{{וידיאו}} - עשרות סרטי וידיאו של עידוד השירה בשנת תשנ"ג}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72586 יומן] ו[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 וידיאו] מכינוס השלוחים תשנ"ג בו יצא הרבי לבאנקעט סיום הכינוס ועודד את שירת היחי}}.<br />
<br />
===התייחסות הרבי להחתמות===<br />
בחודש אייר תשנ"א, בעקבות [[השיחה הידועה]] הוקם בקראון הייטס [[המטה העולמי להבאת המשיח]], עם יסודו של ארגון התקיימה אסיפה ב[[770]], במהלכה חתמו 250 מחסידי חב"ד על טופס בו הם מקבלים את מלכותו של הרבי: <br />
{{ציטוט|תוכן=כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, הננו החתומים מטה מקבלים עלינו את עול מלכותו, של הרבי מלך המשיח ולעשות כל מה שירצה מאיתנו בכל מה שיבקש מאיתנו ובכל הענינים, ולעשות את כל זה במסירות נפש|מרכאות=כן}}<br />
<br />
למחרת האסיפה, ערב שבת פרשת תזריע מצורע, ו’ אייר, הגיש הרב דוד נחשון את החתימות למזכיר הרב גרונר על מנת שיכניס אותם לרבי, לאחר זמן קצר יצאה התשובה:<br />
{{ציטוט|תוכן=נתקבל ותשואות חן, ותהא פעולה נמשכת ובהוספה והזמן גרמא, כנתינת כח דחכמינו זכרונם לברכה וברכתם דכל המוסיף מוסיפין לו, ובמיוחד ברכתו דהקב"ה שתוספתו מרובה כו'. <br />
<br />
והזמן גרמא שבאים מחודש ניסן והשפעתו ונכנסים לחודש אייר (ר"ת האבות ורחל- רגל הד') כמפורש בכמה מקומות.<br />
<br />
בשנת ה(י’) ת(הא) ש(נת) א(ראנו) נ(פלאות). אזכיר על ה[[האוהל|ציון]]".|מרכאות=כן}}<br />
<br />
* בח' אייר תנש"א כתב הרב דוד נחשון עם עוד כמה מחסידי חב"ד, שבאסיפה של למעלה מעשרה עסקנים ומשפיעים הוחלט להמשיך את החתמות 'קבלת המלכות'. על מכתב זה - שצורפו אליו עוד חתימות - השיב הרבי: "אזכיר על הציון ויבשר טוב".<br />
<br />
* בחודש כסלו תשנ"ב, השיב הרבי לרב דוד נחשון, על דו"ח מהחתמת אנשים על טופסי 'קבלת המלכות' ועל הרצאה שמסר בנושא "הרבי כמשיח" בערב מיוחד בו נכחו גם אישי ציבור: "ויקויים בהם מי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות וכו'. אזכיר על הציון".<br />
<br />
===פעילות הנשים===<br />
[[קובץ:נשים מגישות קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב' מר חשון תשנ"ב, נשי חב"ד מגישות לרבי קופסה ובה חתימות של נשים המקבלות את מלכותו של הרבי]]<br />
[[קובץ:תוף יחיPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px| גברת ח. כהן מגישה לרבי תוף עליו הכיתוב "{{יחי}}"]]<br />
בשנת [[תשנ"ב]] בחלוקת ה[[לעקאח]] ב[[הושענא רבה]], עברה לפני הרבי קבוצה של עשר נשים מנשות חב"ד, שהגישו לרבי מעטפה המכילה חתימות של נשים המקבלות עליהן את מלכותו של הרבי. דוברת המשלחת אמרה: "אנחנו כאן, מניין נשים "עם קשה עורף" מבקשות מהרבי שיתגלה לעין כל כמלך המשיח ויוציאנו מהגלות מיד". בתגובה, נתן הרבי דולר ואמר: {{ציטוטון|אמן, הצלחה רבה, בשורות טובות. בשביל המכתב, בשביל הפ"נ ובשביל השמות}}. בהמשך לכך, נערך בראש חודש [[מר חשוון]] כינוס מיוחד שמטרתו המוצהרת היא: לעורר את העם לקבלת מלכותו של הרבי, בפרט על ידי החתמות על ההצהרה לקבלת מלכותו. ההזמנה לאירוע, נשלחה לרבי שנתן את עידודו לכך {{הערה|על ההזמנה ענה הרבי: {{ציטוטון|אביא את המצורף בזה בעזרת השם על הציון. והזמן גרמא}} במכתב נוסף ששלחו, כתבו הנשים שהכינוס מתקיים בזכות ובעקבות העידוד שניתן מהרבי לכך בהושענא רבה. על מכתב זה, השיב הרבי: {{ציטוטון|ויהא בהצלחה רבה, והזמן גרמא והענינים, אזכיר על הציון}}}}. <br />
<br />
לאחר הכינוס, הכינו הנשים דו"ח מפורט, בו נכתבו הנושאים המרכזיים שנידונו במהלכו, ביניהם: הצורך לעורר את מידת המלכות של המלך על ידי קבלת המלכות, הכח המיוחד והחובה של נשי ישראל בהבאת הגאולה והחשיבות המיוחדת של המכתב והחתימות. על דו"ח זה השיב הרבי: {{ציטוטון|אזכיר על הציון עוד הפעם להמשך הצלחה רבה ונפלאה בכל מכל וכו'}}. למחרת הכינוס, ב[[חלוקת דולרים]], ניגשו קבוצת נשים והביאו לרבי קופסא ובתוכה טפסי חתימות קבלת המלכות{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1436 נשות חב"ד מגישות טפסי קבלת המלכות לרבי]{{וידיאו}}}}. דוברת הנציגות אמרה: "ברוך השם יש פעילות נפלאה במבצע 'ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם' – ומצאו, ומתפשט תחת נשי חב"ד, ובכל העולם כולו ולכל השלוחות, אנו מקבלות בזה, נשי ובנות חב"ד את פני משיח צדקנו, כ"ק אדמו"ר שליט"א, ויוליכנו קוממיות לארצנו" הרבי השיב: {{ציטוטון|אמן}} (התבונן בקופסא, ואמר:) {{ציטוטון|זה בשבילי? בשורות טובות}}, (שוב התבונן בקופסא ובחתימות, והוסיף:) {{ציטוטון|בשביל כל הענינים צריך לשלם לצדקה ותהיה הצלחה רבה, וללכת מחיל אל חיל עד שתלכו אל אלקים בציון בגאולה האמיתית והשלימה. ברכה והצלחה, הצלחה רבה}}.<br />
<br />
לקראת חודש [[טבת]], התקבלה ההחלטה בארגון [[נשי חב"ד]] ב[[קראון הייטס]] על עריכת כינוס לנשות השכונה והאיזור שיתקיים ב[[770]], תחת הכותרת "סעודת קבלת פנים למשיח צדקנו", עם שלבי התכנון, דיווחו בארגון על כך לרבי, שהשיב: {{ציטוטון|אזכיר על הציון והזמן גרמא והענינים ויהא בהצלחה רבה וכו'}}.<br />
<br />
מאוחר יותר התקבלה החלטה שלא להשאיר את האירוע במסגרת פנימית, אלא לפרסם אודותיו בעולם כולו. בעקבות כך הוחל בפרסום על כך הגיע מענה נוסף וברכה מיוחדת: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן ותהא פעולה נמשכת ובהוספה}}.<br />
<br />
בעיצומו של הערב, פנו נציגות הנשים במכתב לרבי, בשם כל המשתתפות בכינוס ב-770 וכל המשתתפות באמצעות השידור – בכל רחבי העולם ובשם כל בית ישראל שמוכן ומצפה ברגע זה להתגלות המלך. בין השאר, נכתב שם: "הוד מלכותו כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מלך המשיח, נשי ישראל בכלל ונשי חב"ד בפרט, מוכנות לקבל את פני משיח צדקנו ולשמוע את דברי כבוד קדושתו באופן של "תורה חדשה מאתי תצא" בסעודה שערכו לכבודו, ומתפללות שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה עם ענני שמיא וכו' תיכף ומיד ממ"ש" על מכתב זה השיב הרבי: {{ציטוטון|וכל המברך מתברך בברכתו של הקב"ה שתוספתו מרובה על העיקר, ובמיוחד ברכה מיוחדת בזמן מיוחד. אזכיר על הציון}}.<br />
<br />
במהלך הערב נעמדה הרבנית סימה אשכנזי מ[[כפר חב"ד]], והכריזה "{{יחי}}"{{הערה|לימים סיפרה שחששה שמא עשתה דבר שאינו לרצונו של הרבי. אך למחרת, כשעברה בחלוקת הדולרים וכן במענות שנתקבלו בימים שלאחרי, הסתבר שמעשה אמיץ זה, היה לרצון הרבי וסלל את הדרך לקבלת המלכות בשלימות}}.<br />
<br />
הרב [[חיים ברוך הלברשטאם]] מ[[מרכז שידורי חב"ד]] הכניס לרבי דו"ח על 129 נקודות בערים ומדינות ברחבי העולם, שהשתתפו בשידור חי בסעודת ה'מלוה מלכה', על כך השיב הרבי: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן על הנחת רוח שגרם וגורם, אזכיר על הציון}}{{הערה|1=צילום הדו"ח ומענה הרבי [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66313&search=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%94+%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99&page=1 20 שנה: העובדות והמענות של כנס קבלת המלכות] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
לאחר זמן, נשי חב"ד בלונדון, שלחו דו"ח לרבי ובו פירוט מפעולותיהן בלימוד ענייני משיח, בתשובה הורה הרבי לפעול בקשר ובתיאום עם נשי חב"ד שב[[קראון הייטס]] כשהרבי מדגיש במיוחד על הפעולה האחרונה: {{ציטוטון|נתקבל והמצורף בזה ותשואות חן ויהא בהצלחה רבה ובטח עומדות בקשר עם נשי חב"ד תחיינה דכאן לדעת על דבר חגיגתן כאן לאחרונה. אזכיר על הציון}}{{הערה|1=ראה בהרחבה את כל השתלשלות האירועים בקובץ [https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDI3NjU1ODcxMjk0NDg4NzE3NDABc05abkg4ZnVqa3dKATQBAXYy העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}} בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]]}}.<br />
<br />
===מעמד קבלת המלכות===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מעמד הסאטלייט]]}}<br />
[[קובץ:י' שבט תשנ"ג.jpg|200px|thumb|left|קריאת רבני חב"ד להשתתף במעמד ה'[[סאטלייט]]' (י' שב"ט תשנ"ג)]]<br />
[[קובץ:תשנג.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרבי במעמד]]<br />
לקראת [[י' שבט]] [[תשנ"ג]] התאספו כמה פעילים מ[[המטה העולמי להבאת המשיח]] ביניהם: הרב [[שמואל בוטמן]], הרב [[מנחם גערליצקי]], הרב [[יעקב שפריצער]], הרב [[משה רובשקין]], הרב יוסי פאריז והרב [[זושא זילברשטיין]] והחלו בארגון המעמד שבמרכזו קבל מלכותו של הרבי על ידי הכרזת 'יחי'. יחד עם הכינוס תוכנן לשלב גם את חגיגת סיום ציור, על ימות המשיח, שעורך הצייר מר [[מיכאל שוורץ]]. הציור שצויר, על פי בקשת הרבי מהצייר בעבר{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1760 סיפורו של הציור]{{וידיאו}}}}, הסתיים כבר בי"א ניסן בשנה הקודמת (תשנ"ב) אך עקב המאורעות נדחה, לקראת הכינוס ביקש מר שוורץ מהרבי לסיים זאת בי' שבט, והרבי השיב בחיוב. במשך השבוע הקודם לאירוע, הכניסו המארגנים את תוכנית הכינוס ובקשת ברכה, והרבי נענה בראשו לאות חיוב.<br />
<br />
בעקבות הפרסום, גורמים שונים בחב"ד החלו להצר את צעדי המארגנים{{הערה|1= [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21382 הרב שמואל בוטמן בראיון ל"בית משיח"]}}, הרבנים שחששו מכך פרסמו אזהרה שלא לפרסם את האירוע בתקשורת, ביום חמישי ו' שבט, שלושה ימים לפני הכינוס שתוכנן ליום ראשון, הכניסו המארגנים, אל הרבי, את כל פרטי התוכנית, ביניהם: שידור ישיר מהמעמד לכל העולם באמצעות ה'לוין'. הרבי השיב ב'הסכמה וברכה' לתוכנית. בעקבות הסכמת הרבי לשידור המעמד, התכנסו הרבנים על מנת לבטל את הודעתם הקודמת, וכך כתבו: {{ציטוטון|הבהרה- לאור הסכמה וברכה מפורשת מכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א (ושנמסר ע"י המשב"ק הרב לייבל שי' גרונר) לעשות סאטעלייט (הוק-אפ) ביום ראשון ט' שבט בשעה 5:00 אחה"צ, הננו להודיע שאין לאחר דברי המלך כלום, (ובמילא הפתק שנמסר בשם ה[[בד"צ]] בנוגע להנ"ל בטל ומבוטל)}}. על החתום בשם בית הדין: הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]], הרב [[יצחק הענדל]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].<br />
<br />
הכינוס עצמו נפתח בשעה 5:00. לאחר קריאת פרקו של הרבי בתהילים על ידי הרב [[משה טלישבסקי]], פתח המנחה, הרב שמואל בוטמן בהסבר על המעמד. נאמו בערב: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], כנציג בית בהדין של [[קראון הייטס]]. הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], כנציג [[ועד רבני ליובאוויטש]] ו[[אגודת חסידי חב"ד]], אשר הסביר את טיבו של מעמד זה שאינו הכתרה, מכיון שההכתרה למלך המשיח נעשית ע"י ה', אלא קבלת המלכות מצד העם. בנוסף דיברו הרבנים: [[יצחק הנדל]], אשר הקריא את [[פסק דין]] שהרבי הוא [[מלך המשיח]]. הרב [[יואל כהן]].<br />
<br />
תוך כדי המעמד יצא הרבי לבית הכנסת, שם נערך הכינוס, לתפילת ערבית, בסיום התפילה נכנס הרבי אל ה[[מרפסת]] ומשם צפה בסיום הציור על הצייר מר שוורץ. הרב גוראריה בירך את הרבי ואמר: "בזמן זה שבו הרבי קיבל על עצמו את הנשיאות... אנו מברכים את הרבי בברכה של 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד', כל הקהל הכריז יחד עמו שלוש פעמים 'יחי', ומיד החלו לנגן בשירת 'יחי'. הרבי הסתכל באותה עת לעבר הקהל ממול וכן סקר את בימת הצלמים. הניגון נמשך למעלה מ-8 דק' כשבסיומו סימן הרבי לסגירת הוילון{{הערה|1= [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34944 "מאות אלפים ראו ומליונים שמעו" ● יומן] {{אינפו}}}}.<br />
התקשורת בישראל ובעולם סיקרו את האירוע ועסקו בכך בימים שאחרי. בעת האירוע עצמו נכחו ב-770 למעלה מעשרים נציגים מרשתות הטלוויזיה הגדולות בעולם. ששידרו את האירוע בשידור חי וישיר. באותו ערב משחק ה"סופר-בול" השנתי נדחה בכמה שעות. ובינתיים שודר המעמד מ-770. כמות הצופים הגיעה לעשרות מליונים.<br />
{{תבנית:גלריה משיח}}<br />
<br />
==האמונה לאחר ג' בתמוז==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
ביום ג' בתמוז שנת תשנ"ד התכסה הרבי מעינינו. בקרב חסידי חב"ד קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך הגאולה ומצפים לכך שהרבי יתגלה כמלך המשיח. בהקשר לכך מזכירים החסידים את דברי חז"ל{{הערה|רש"י, דניאל י"ב, י"ב}} "שעתיד משיחנו [[נכסה וחוזר ונגלה|להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה]]".<br />
<br />
ביום ו' תמוז תשנ"ד, נערכה אסיפה דחופה של כל רבני חב"ד בישראל, בה הוחלט להמשיך עם פירסום זהותו של משיח וכן הורו ל[[עיתון כפר חב"ד]] להמשיך ולפרסם בשער העיתון את הכרזת 'יחי'{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/originalsize/1048/104774.jpg צילום מכתב הרב ירוסלבסקי לאהרון דב הלפרין, עורך העיתון]}}{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2975 הרב יורקוביץ' מספר על אסיפת הרבנים אחרי ג' תמוז]{{וידיאו}}}}{{הערה|הסיפור המלא נדפס בספר [[תומת ישרים תנחם]], של הרב [[שלום בער וולפא]].}}.<br />
<br />
הרב אהרן סולובייצ'יק פרסם לאחר ג' בתמוז מודעה בעיתון ג'ואיש פרס: "בקשר לאמונה של רבים מחסידי חב”ד... שהרבי יכול עדיין להיות משיח - לאור הגמרא בסנהדרין, הזוהר, האברבנאל, כתבי האריז”ל, השדי חמד ועוד מקורות - אני לא יכול לומר שהאמונה הזאת היא דבר שמחוץ לזרם האורתודוקסי"{{הערה|1= [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46089 צילום ממכתב שפורסם בעיתון ג'ואיש פרס] {{אינפו}}}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''יחי המלך המשיח''', הוצאת המחבר, תשנ"ב (1992)<br />
*הרב [[חיים ששון]], '''עתה ידעתי''', הוצאת המחבר, תש"ס (2000)<br />
*הרב [[יוסף יצחק מייזליש]], '''התקופה והגאולה''' - במשנתו של הרבי מילובאוויטש, בהוצאת [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], תשס"ה (2005).<br />
*משיח פרידמן, '''[[ימי בשורה]]''' - תיעוד אירועי התגלות מלך המשיח ובשורת הגאולה, אלול תשע"ג (09.2013) ([http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77955 העמודים הראשונים של הספר] {{תמונה}})<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.info/images/notimage/44706_he_1.pdf סוגיות בגאולה - מלך המשיח] {{PDF}}<br />
<br />
====גדרו ההלכתי====<br />
'''סימני הרמב"ם'''<br />
*[http://www.hageula.com/moshiach/person/3808.html סימני הרמב"ם על מלך המשיח]{{וידאו}} סרט וידאו המציג כיצד כל הסימנים הללו נתקיימו ברבי - אתר הגאולה<br />
*[http://www.hageula.com/study/books/2357.html ביאור פסק הדין "בחזקת שהוא משיח"] - אתר הגאולה<br />
*הרב שלום דובער וולף, [http://www.chabad.info/images/notimage/51851_he_3.pdf כתר מלכות] {{PDF}} - סיכום וביאור שיטת הרבי בענין מלכות בית דוד והגאולה העתידה<br />
<br />
'''פסק דין'''<br />
*[http://chabad.info/files/pdf/psak.pdf פסק הדין] {{PDF}}<br />
*[http://psakdin.net 'אתר פסק דין']<br />
*[http://chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'] {{PDF}} - קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.<br />
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ"ד] המשפיע הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
<br />
====פרסום האמונה====<br />
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21467&search=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA%D7%95+%D7%A9%D7%9C+%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97+-+%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8,+%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8,+%D7%90%D7%95+%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%94%3F&page=1 פירסום זהותו של משיח - אסור, מותר, או מצווה] - רב שיח עם רבנים ומשפיעים {{אינפו}}<br />
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2976 הרב חנזין: בשורת הגאולה והגואל לציבור]{{וידיאו}}<br />
<br />
====קבלת המלכות====<br />
'''שיחות הרבי'''<br />
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1430 שיחת] [[ב' ניסן תשמ"ח]] - בה מבואר תוכן ההכרזה "יחי המלך". {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37253 צילום קטע מהשיחה, כפי שהוגהה על ידי הרבי והודפסה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37264 שיעור בשיחת ב' ניסן תשמ"ח] מפי הרב [[שלמה מאיעסקי]] {{שמע}} {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/images/notimage/67977_he_5.pdf 'יחי המלך'] {{PDF}} קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] הסוקר את מהות ההכרזה<br />
<br />
'''יחי אדוננו בעידודו של הרבי'''<br />
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67796 הכרזת "יחי המלך" בפני הרבי]{{וידאו}} - [[ד' בניסן]] [[תשמ"ח]] - {{אינפו}}<br />
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 הרבי מעודד את שירת ה"יחי"] [[ט"ו אייר תנש"א]] - השירה הראשונה המתועדת {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 כינוס השלוחים תשנ"ג] - ה[[שלוחים]] שרים [[הרבי]] מעודד {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2111 כינוס השלוחים תשנ"ג] - הרבנים והשלוחים מכריזים בהתלהבות 'יחי אדוננו' {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3121 ונענע לנו בראשו - 20 שנה לקבלת המלכות] {{וידאו}}<br />
<br />
'''פעולות הנשים'''<br />
* [[ועד חיילי בית דוד - 770]], [http://www.chabad.info/images/notimage/72071_he_1.pdf קובץ העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}}, תיעוד מלא ומקיף על פעילותן של נשי חב"ד לקבלת המלכות - {{אינפו}}<br />
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1436 מגישים לרבי חתימות 'קבלת המלכות'] ב' מר חשון תשנ"ב{{וידאו}} - {{אינפו}} <br />
<br />
'''מעמד קבלת המלכות - י' שבט תשנ"ג'''<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=17588 לקריאת יומן השידור משנת תשנ"ג] - {{אינפו}}<br />
* [https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDI3NjU1ODcxMjk0NDg4NzE3NDABc05abkg4ZnVqa3dKATQBAXYy העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}} - הסיפור המלא. בהוצאת "[[ועד חיילי בית דוד]]". <br />
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3307 הסאטלייט מי' שבט תשנ"ג • הוידאו המלא]{{וידאו}}<br />
<br />
'''שונות'''<br />
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?27712 יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד] {{PDF}}- ליקוט מעניינם בתורה המבארים את תוכן הענין של קבלת מלכותו של מלך המשיח המתבטא בהכרזה "יחי המלך".<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75094 "פעולת העם שמכריזים: יחי המלך!" ● סקירה] {{אינפו}}<br />
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61251 המסמכים מוכיחים: הרבי אישר ועודד את "קבלת המלכות"]{{תמונה}} - {{אינפו}} <br />
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2338 הרב ברוד מסביר: החשיבות בחתימה על קבלת המלכות] חודש ניסן תשנ"ד{{וידאו}} - {{אינפו}} <br />
* [http://www.chabad.info/index2.php?url=article_he&id=60913 סגן רה"ע שיקאגו: מקבל את מלכותו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br />
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות] [[ניסן]] [[תשנ"ד]] ר' [[מענדל פוטרפס]] מכריז "יחי" {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1599 כנס התעוררות בכיכר מלכי ישראל] [[תשנ"ה]] הרב [[יונה מצגר]] מכריז "יחי" {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
<br />
====האמונה לאחר ג' תמוז====<br />
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55295 בשורת הגאולה לאחר ג' תמוז] - ראיון עם הרב שימי גולדשטיין<br />
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46509 הרב וולפא עונה לרב מנשה הקטן]<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|*]]</div>יצחק ב