https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&user=%D7%98%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%95+%D7%93%D7%90+%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%95&feedformat=atomחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2024-03-29T08:00:44Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.34.2https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=467395רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)2021-03-29T11:49:57Z<p>טאפרו דא פלאחו: /* פעולותיו */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=רבי מנחם מענדל שניאורסון<br />
|תמונה=[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|ללא מסגרת|250px]]<br />
|כינוי=אדמו"ר הצמח צדק<br />
|תיאור=האדמו"ר השלישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]<br />
|תאריך לידה=[[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]]<br />
|מקום לידה=[[ליאזנא]]<br />
|תאריך פטירה=[[י"ג ניסן תרכ"ו]]<br />
|מקום פטירה=[[ליובאוויטש]]<br />
|מקום פעילות=[[ליובאוויטש]]<br />
|תפקידים נוספים=<br />
|רבותיו=<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=<br />
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]<br />
}}<br />
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו"ר]] הצמח צדק|אחר=פירושים אחרים|ראו=[[צמח צדק (פירושונים)]]}}<br />
'''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' - '''ה[[אדמו"ר]] הצמח צדק''' הוא ה[[נשיא]] השלישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ב[[יום ראשון]], [[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]]{{הערה|שם=גירסאות|1=כך לפי הגירסה שהוכרעה. ראה:[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ד' עמ' רמ"ח, שיחת י"ב [[ניסן]] [[ש"ת]], שיחת שביעי של פסח ש"ת, [[שלשלת היחס]] - שבתחילת [[היום יום]] - [[תש"ג]] ועוד. לפי גירסה אחרת היה זה בשנת [[תקמ"ח]]. ראה: יומן [[אדמו"ר הריי"צ]] מיום [[ט' בתמוז]] [[תרנ"ח]], [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ב' עמ' קצ"ה, ושיחת [[אחרון של פסח]] [[תרצ"ה]]. גירסה נוספת אומרת שהיה זה בשנת [[תק"נ]] וראה בשיחת [[כ"ז בסיוון]] [[תש"ד]]. ראו ב[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=13246#p=122&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr=%u05E9%u05DE%u05D5%u05D0%u05DC%20%u05E7%u05E8%u05D0%u05D5%u05E1 הערת הרב [[שמואל קראוס]] בנושא].}} בעיר [[ליאזנא]], לרב [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] ו[[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה אלטשולר]]. [[הסתלק]] ביום [[י"ג בניסן]] [[תרכ"ו]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].<br />
<br />
מכונה 'צמח צדק' על שם ספרו {{קח|ספר|צמח צדק}}.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===לידתו וילדותו===<br />
ב[[יום ראשון]], [[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]]{{הערה|שם=גירסאות}} בעיר [[ליאזנא]], נולד רבי מנחם מענדל לאביו ר' [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] והרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] אלטשולער. הוריו קראו לו "מנחם מענדל" על שם רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]. בשנת [[תקנ"ג]] ביום [[ג' בתשרי]], בהיותו בן שלוש, נפטרה אמו וכבקשתה האחרונה, מנחם מענדל אומץ על ידי סבו, [[אדמו"ר הזקן]] שחבבו מאוד. מנחם מענדל היה ישן בחדרו של אדמו"ר הזקן, בסמוך לארון הקודש ומסתובב לצידו כל הזמן. עד חתונתו היה אדמו"ר הזקן מכסהו בטליתו, ב[[ברכת כוהנים]] של הימים-טובים ועד גיל תשע היה מכסהו ב[[תקיעת שופר]] של [[ראש השנה]]. ביום [[י"א בתשרי]] תקנ"ג הכניסו אדמו"ר הזקן ללמוד ב'[[חיידר]]'.<br />
<br />
בהיותו בגיל שמונה שנים הציע אדמו"ר הזקן לבנו [[אדמו"ר האמצעי]] לקחתו כחתן לבתו [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|הרבנית חיה מושקא]], אך אדמו"ר האמצעי היסס והראה לאביו מבעד לחלון כיצד הוא משחק עם כל הילדים במעשי ילדות. אדמו"ר הזקן ניגש אל החלון ורמז באצבע לנכדו להיכנס לחדר, כאשר מנחם מענדל נכנס הגיש לו גמרא, הורה לו לשנן בעל-פה דף עם [[רש"י]] ותוספות, תוך מחצית השעה, לשוב אל החדר ולחזור על כל מה שלמד. אדמו"ר האמצעי שהמתין בחדר הבחין לאחר כרבע שעה שהילד שוב משחק בחוץ עם חבריו, פנה אל אביו ואמר 'אפילו בקולך אין הוא שומע!'. אדמו"ר הזקן קרא לילד ונזף בו אך מנחם מענדל טען שהוא כבר למד והחל לחזור בעל-פה את הדף.<br />
<br />
כבר בשנת תקס"א (בהיותו בן 11) התחיל לכתוב חידושים בנגלה ובחסידות, מה ששמע מסביו ובנוסף ביאורים משלו. ישנו מאמר ד"ה 'עדות' (שנדפס בספר [[דרך אמונה]] שנכתב בשנת תקס"ב, לאחר הרבה שנים הוסיף הצמח צדק את סיומו, וכך הוא הודפס.<br />
<br />
עד גיל 13 עיקר לימודו היה בנגלה ולאחר גיל ה[[בר מצווה]] קבע [[אדמו"ר הזקן]] זמנים מיוחדים ללמוד עמו [[קבלה]] ו[[דא"ח]].<br />
<br />
===חתונתו===<br />
ביום [[ה' בכסלו]] שנת [[תקס"ד]]{{הערה| ב[[ספר המאמרים]] [[תקס"ד]] עמוד שמג, וב[[ליקוטי דיבורים]] מובא שהחתונה הייתה בתאריך [[ה' כסלו]] תקס"ד. וב[[שלשלת היחס]] שבתחילת ה[[היום יום]] מובא שהחתונה הייתה ב[[תקס"ג]].}}, בהיות אדמו"ר הצמח צדק בן ארבע עשרה שנה, התחתן בעיר [[ליאדי]] עם בת דודתו, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
בשנת [[תקס"ז]], כשלוש שנים לאחר נישואיהם, ביקש [[אדמו"ר הזקן]] מחיה מושקא שתביא לו מכתבי ה[[חסידות]] של בעלה. היא נענתה לבקשתו ובין הכתבים שהביאה לו היה מאמר "שורש מצוות התפילה"{{הערה|מודפס בספר [[דרך מצותיך|דרך מצותיך]]}}. כשראה אדמו"ר הזקן את חידושיו, קרא לאחיו [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]] ולרבי [[פינחס רייזס]] וביקשם שיענו "אמן" על ברכת "שהחיינו". הדבר נודע לחסידים שהחלו לכבד את הצמח צדק.<br />
<br />
כשנודע לצמח צדק שאשתו העבירה בניגוד לרצונו את הכתבים, אמר לה שיגרשה. הרבנית טענה להגנתה שהינה מחוייבת בכיבוד הסבא - אדמו"ר הזקן שגדול אפילו מכיבוד אב. הצמח צדק השיב כי עליו לעיין בדין וכיון שיש בליבו עליה, לא יוכל לדור עמה עד שיגמור את העיון. במשך מספר ימים הרבנית בכתה ללא הרף. לאחר חודשיים שהצמח צדק לא חזר בו, סיפרה על כך לאביה, [[אדמו"ר האמצעי]] ששוחח על העניין עם חתנו וכאשר נוכח לראות שדעתו תקיפה נכנס אל אדמו"ר הזקן ושטח בפניו את העניין.<br />
<br />
ב[[שבת]] [[פרשת מקץ]] לאחר ש[[אדמו"ר הזקן]] אמר בחדרו [[מאמר]] חסידות, המתין שכל הנוכחים יצאו מהחדר ופנה אל הצמח צדק ואמר לו כי שמע שיש לו עיון בדבר הלכה, אך כיוון שהוא נוגע בדבר ויקשה עליו לכוון לאמת, ברצונו לעיין יחד עמו ושתי נפשות אלוקיות יוכלו לגלות את אמיתות ה[[הלכה]]. לאחר העיון המשותף חזר בו הצמח צדק והצטער על שעלה בדעתו [[גירושין|לגרש]] את זוגתו. אדמו"ר הזקן הבטיח ללמוד עמו פעמיים בשבוע [[נגלה]], ושלוש פעמים בשבוע יחזור לפניו מאמרים שאמר בעבר וביאורי תורות שקיבל מרבותיו. לאחר מכן ברך אדמו"ר הזקן את הזוג כי יקוים בהם הכתוב "תטעי נטעך נעמנים... ביום נטעך תשגשגי ובבוקר זרעך תפריחי"{{הערה|ישעיה י"ז}} וביקשו שלא ישאר שום זכר של הקפדה על הרבנית ושישמח אותה ונאנח והוסיף: "נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש".<br />
<br />
לאחר חתונתו היה אדמו"ר הצמח צדק סמוך על שולחן חותנו, אדמו"ר האמצעי, וכיהן כראש ישיבה אצלו, כדי שלא להתפרנס מהתורה, רק מיגיע כפיו. את שלוש מאות הרובלים שקיבל ככספי נדוניה השקיע בפתיחת בית מלאכה לייצור חותמות שעווה (בהם השתמשו לחתום אגרות דואר) שישמש כמקור לפרנסתו. בעסק זה לקח את החסיד ר' נחמיה מדוברובנא כשותף. במהלך כל עבודתם היו השניים משוחחים בדברי תורה, לאחר כחודש שקעו השניים, באחד הלילות, בסוגיה עמוקה במיוחד והדוד בו נמצא חומר הגלם של הדבק החל לבעור ובקושי הצליחו להנצל מהמפעל שעלה באש. לאחר מכן החליט אדמו"ר הצמח צדק לעסוק בנגרות, אך בחצר הרבי העדיפו שלא יעסוק במלאכה ומינו אותו למלמד.<br />
<br />
בשנת [[תקס"ו]] מסר [[אדמו"ר הזקן]] לידיו ולידי דודו זקנו הרב [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]] את השאלות ההלכתיות המגיעות אליו, על מנת שיענו עליהם והוא יגיהם. בשנת [[תק"ע]] מסר אדמו"ר הזקן לידו ולידי דודו, הרב [[משה שניאורי]], את ההתעסקות בעניני הכלל.<br />
<br />
ב[[מלחמת נפוליאון]] כשאדמו"ר הזקן ברח מ[[ליאדי]], הצטרף אליו אדמו"ר הצמח צדק. בהמשך היה נוכח גם בשעת פטירת אדמו"ר הזקן{{הערה|ב[[דרך מצוותיך (ספר)|דרך מצוותיך]] נמצאים עניינים אותם שמע אדמו"ר הצמח צדק מ[[אדמו"ר הזקן]] בימים אלו}}. לאחר הסלקות אדמו"ר הזקן, משנת [[תקע"ד]] עד שנת [[תקפ"ז]], התבודד ולמד בהתמדה.<br />
<br />
==קבלת הנשיאות==<br />
{{ערך מורחב|קבלת הנשיאות של אדמו"ר הצמח צדק}}<br />
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר האמצעי]], ביום [[ט' כסלו תקפ"ח]], התקיימה אסיפה של זקני [[חסיד]]י חב"ד בה הוחלט למנות את חתנו של אדמו"ר האמצעי, רבי מנחם מענדל, שימלא את מקומו של חמיו בהנהגת [[חסידות חב"ד]]. החלטה זו התבססה על אמירתו של אדמו"ר האמצעי, כשביקש לעלות ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|היה זה בחודש [[תשרי]] שנת [[תקפ"ח]]. [[אדמו"ר האמצעי]] הגיע ל[[האדיטש]] והתפלל מספר פעמים על ציון אביו אדמו"ר הזקן. פעם אחת שהה בציון זמן רב, ואחר כך יצא משם כשפניו שוחקות ואמר: "פעלתי מאבי אדוני מורי ורבי שיפטרוני מהרבנות". החסידים חשבו כי כוונתו לעלות לארץ הקודש, שהרי כאמור אביו רבינו הזקן ביקש גם הוא לוותר על הנהגת החסידים כדי לעלות לארץ ישראל.}}, שאלו אותו החסידים ""כיצד רבינו יעזבנו כצאן ללא רועה?" השיבם אדמו"ר האמצעי "הלא עמכם חתני הרב הגאון רבי מנחם מענדל שיחיה. הוא יהיה לכם לרועה נאמן". החסידים התנגדו כמובן לרעיון ורק כאשר לאחר חודשיים, בדרך מ[[האדיטש]] ל[[ניעז'ין]], נפטר אדמו"ר האמצעי, הבינו החסידים את כוונתו. בנוסף לכך מצאו החסידים רמזים נוספים לרצונו של אדמו"ר האמצעי שדווקא חתנו יהיה ממלא מקומו.<br />
<br />
החלטת אסיפה זו פורסמה בכל ריכוזי חסידי חב"ד ב[[רוסיה]]. משלחת של גדולי וזקני החסידים ובהם רבי [[הלל מפאריטש]], רבי [[יצחק אייזיק מוויטבסק]], רבי [[יצחק משה מיאס]], רבי [[פרץ חן]] מצ'רניגוב ועוד, התייצבה בפני אדמו"ר הצמח צדק ומסרה לו את החלטת האסיפה, אולם [[הצמח צדק]] מיאן לקבל על עצמו את כתר הנשיאות. משלחות נוספות של חסידים באו והלכו, אך לכולם סירב רבי מנחם מענדל בתואנה כי כתר הנשיאות מגיע בדין לדודו הרב [[חיים אברהם שניאורי]], בנו של רבינו הזקן ואחיו של אדמו"ר האמצעי. כששמע רבי חיים אברהם את הדברים הללו, הוא עצמו הצטרף לאחת המשלחות והפציר ברבי מנחם מענדל שיקבל את הנשיאות, אך הוא עדיין עמד בסרובו.<br />
<br />
בחודש [[ניסן]] החליטו החסידים כי לקראת [[חג השבועות]] יבואו כל זקני החסידים ל[[ליובאוויטש]] ויטכסו עצה מה לעשות. כשבועיים לפני חג השבועות באו לליובאוויטש כמה מזקני החסידים, ביניהם; רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]], רבי הלל מפאריטש, רבי יצחק אייזיק מויטבסק והם קיימו אסיפה נוספת ושלחו משלחות אל אדמו"ר הצמח צדק, אך גם אלו לא עזרו. הוא המשיך להתחמק בטענה שיש לבחור ברבי חיים אברהם בנו של רבנו הזקן, או ברבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]], בנו של רבנו האמצעי, או ברבי [[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג (חתן אדמו"ר האמצעי)|אהרן מקרמנצ'וג]] מנכדיו של אדמו"ר הזקן{{הערה|לימים הפך רבי אהרן מקרמנצ'וג גם לחתנו של אדמו"ר האמצעי כאשר נישא בזיווג שלישי לחיה שרה, ביתו של אדמו"ר האמצעי}}.<br />
<br />
ביום שלישי, [[ג' סיון]] [[תקפ"ח]] באו שלושת גדולי החסידים: רבי [[פרץ חן]], רבי הלל מפאריטש ורבי יצחק אייזיק מהומיל, אל חדרו של אדמו"ר הצמח צדק והתחננו בפניו שיקבל על עצמו את הנשיאות. בסופו של דבר ניאות, אך בתנאי שלא יטרידוהו בשאלת עצות בענינים גשמיים. רבי הלל מפאריטש נענה ואמר: "חסידים רוצים לשמוע חסידות". כעבור זמן קצר נודע כי אדמו"ר הצמח צדק ייצא לבית הכנסת לומר חסידות. ואכן אדמו"ר הצמח צדק נכנס לבית המדרש שהיה מלא בחסידים, כשהוא לבוש ב[[בגד]]י לבן אותם ירש מסבו [[אדמו"ר הזקן]] והחל לומר מאמר [[דא"ח]] [[ד"ה]] "על שלושה דברים העולם עומד".<br />
<br />
בשעה שהתחיל לומר את המאמר, נזכר רבי יצחק אייזיק מהומיל כי בצעירותו שמע פעם את אדמו"ר הזקן חוזר מאמר זה, כשבאותה שעה שיחק בחדר הנכד, אדמו"ר הצמח צדק, והפריע לחסידים לשמוע. רבי יצחק אייזיק חשש שזה מפריע ואז לפתע עצר אדמו"ר הזקן את אמירת המאמר ואמר לו: "הנח לו, הנח לו, הוא רוצה לשמוע. הוא שומע, עוד תיווכח שהוא שומע!". כעת נזכר באותו מעמד ובמוחו חלף הרהור: "אכן זהו כח עליון, וה"צמח צדק" מראה את כוחותיו הכמוסים אשר חננו השם יתברך". עודנו מהרהר כך, הפסיק אדמו"ר הצמח צדק באמירת המאמר ופנה אל רבי יצחק אייזיק ואמר: "תחשדוני בדבר שאין בי? מה אעשה וסבי רבנו הזקן ציוה עלי לומר מאמר זה" ומיד המשיך באמירת המאמר. בכך התגלתה רוח קודשו ברבים. בסיום המאמר פתחו כל החסידים בשירה וליווהו לביתו בריקודים וב[[שמחה]] גדולה{{הערה|1=ראו בקישור דלקמן [https://toratchabad.com/כיצד-קיבל-רבינו-הצמח-צדק-את-עול-ההנהגה סקירה מפורטת עם פרטים נוספים], באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].}}.<br />
<br />
==פעולותיו==<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[גזירת הקנטוניסטים]], [[ועידת הרבנים תר"ג]], [[שצעדרין]]}}<br />
<br />
אדמו"ר הצמח צדק ייסד [[ישיבה גדולה]] ב[[ליובאוויטש]] ובשנים הראשונות לנשיאותו היה מוסר באופן קבוע שיעורים לאברכים המיוחדים בישיבה. בנו הרב [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]] היה ראש מגידי השיעורים וחתנו, הרב [[לוי יצחק זלמנוביץ']], היה מבוחני הישיבה.<br />
<br />
בתקופת "[[גזירת הקנטוניסטים]]" (- חטיפת ילדים יהודיים כדי שישרתו בצבא במשך עשרים וחמש שנים) היה אדמו"ר הצמח צדק שולח בחשאי אל כל הקהילות ששהו בהם חוטפים ודאג שיחרימו אותם ואת הקנטוניסטים היה מחזק שישמרו את ה[[תורה]] וה[[מצוות]] וכן היה דואג לפדות את הילדים שנחטפו. פעולות אלו היו כרוכים בסכנת מות, כי נחשבו למרידה במלכות.<br />
<br />
בשנת [[תקצ"ז]] הדפיס את ספרו [[תורה אור]]. בשנת [[תקצ"ח]], על פי בקשת חסידי חב"ד, ביקר ב[[מאהילוב]], [[מינסק]] ו[[וילנא]] וחזר דרך פלך [[ויטבסק]]. בנסיעתו זו נפגש גם עם גדולי ה[[מתנגד]]ים שהחלו לשאת ולתת איתו בשאלות הלכתיות. מסע זה השקיט את המחלוקת בין החסידים ל[[מתנגדים]]. בשנת [[תקצ"ט]] קנה אחוזה גדולה הכוללת אדמת זריעה ויער וייסד שם מושבה ליהודים עובדי אדמה ועזר להם גם במכשירי עבודה. בשנת [[תר"ג]] מינתה הממשלה ועד בן ארבעה אנשים מבאי-כח התושבים היהודים, לדון אודות החוקים השייכים אל היהודים ובפרט בנוגע לשאלת ה[[חינוך]] ואדמו"ר הצמח צדק נבחר להיות אחד מהם. במשך ההתאספות, שארכו חדשים אחדים, עמד על דעתו בשמירה על הדת והחינוך על טהרת הקדש. בזמני ההתאספות, נאסר עשרים ושניים פעמים בגין מחאותיו הנמרצות. בסופו של דבר נתמלאו דרישותיו. בשנת [[תר"ה]] הדפיס את הספר [[לקוטי תורה]] המכיל [[מאמר]]י [[אדמו"ר הזקן]] עם ביאורים והגהות שלו.<br />
<br />
אדמו"ר הצמח צדק גם ייסד בשנת [[תר"ד]] את ה[[עיירה]] [[שצעדרין]] והושיב בה כשלש מאות משפחות שכולן היו חסידי חב"ד, ובעקבות זה זכה להוקרה מהממשל הרוסי וקיבל את התואר 'אזרח נכבד לדורותיו'{{הערה|1=[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מסמכים_היסטוריים_תיק_קבלת_תואר_אזרח_נכבד_לדורותיו_81665.html המסמכים הרשמיים נחשפים] {{COL}}}}.<br />
<br />
[[אדמו"ר הצמח-צדק]] היה ידוע כמתיר [[עגונה|עגונות]], ועגונות רבות נשלחו אל [[ליובאוויטש]] כדי שיתיר אותם מעגינותם{{הערה|ראו מדור קבוע שהוקדש לסיפורי סביב נושא זה בגליון "[[האח]]" החל מגליון 31 ואילך}}.<br />
<br />
{{ערך מורחב|חשוב טוב יהיה טוב}}<br />
אדמו"ר הצמח צדק, טבע את הפתגם [[חשוב טוב יהיה טוב]], פתגם זה הוזכר פעמים רבות על ידי [[הרבי|האדמו"ר השביעי]] והפך לערך יסודי בחסידות חב"ד.<br />
<br />
==הסתלקותו==<br />
<br />
ב[[חודש כסלו]] שנת [[תר"כ]] חלה אדמו"ר הצמח צדק מאוד וכך היה חולה במשך יותר משש שנים. ב[[ערב שבת]] [[פרשת ויגש]] שנת [[תרכ"א]] לאחר שאשתו מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא]] [[הסתלקות|הסתלקה]], אמר לבנו, [[אדמו"ר המהר"ש]], כי נתקיימו דברי קודשו של [[אדמו"ר הזקן]] - עברו 54 שנים מאז נאנח ואמר לו "'''נד''' קציר ביום נחלה"{{הערה|הערך המספרי של המילה "נד" הוא 54}}. לאחר פטירת הרבנית הפסיק אדמו"ר הצמח צדק לקבל אנשים ל[[יחידות]].<br />
<br />
בערך ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרכ"ו]] החלו אצלו להופיע קשיים בדיבור. בחורף תרכ"ו שלח שליח למעזיבוז להניח פ"נ על קברו של הבעש"ט, אך השליח לא ביצע את שליחות, דבר שהחסיר 13 שנה מחייו של הצמח צדק{{הערה|כיון ש[[אדמו"ר הזקן]] ברכו באריכות ימים, ואריכות ימים אצל אדמו"ר הזקן היא לפחות של 90 שנה, והצמח צדק חי למעשה 77 שנה}}{{מקור|לכלל הסיפור ובמיוחד לטענה ש"אריכות ימים אצל אדמו"ר הזקן היא לפחות של 90 שנה"}}. בתחילת [[חודש ניסן]] תרכ"ו נחלש מאד והזמינו את הרופא של [[ליובאוויטש]] ואמר שאינו רואה דבר. למחרת נהיה המצב גרוע יותר והחסידים היו מבוהלים מאוד וכל היום אמרו [[תהלים]] והוסיפו לשמו את השם "מאיר". לקראת ערבו של [[י"ב בניסן]] [[תרכ"ו]] אמרו שהמצב השתפר, אבל אחר זמן קצר ראו שוב שאין תקווה. השמש ר' חיים בער הטה את אזנו לפיו של אדמו"ר הצמח צדק ושמע שאומר "למען ירבו ימיכם".<br />
<br />
בשעה אחד עשרה בלילה ראו שאין מה לעשות. מטתו עמדה באמצע החדר ומסביבו עמדו כל האנשים עם נרות דולקים. אדמו"ר הצמח צדק שכב ללא שום תנועה והביט על האנשים. באור ליום חמישי [[י"ג בניסן]] בשעה שתים עשרה וחצי בלילה נפטר ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].<br />
<br />
לאחר פטירתו אמר [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|דעו לכם כי אבא לא מת ומי שרוצה לבקש איזה בקשה יכול לבקש, גם אני בקשתי איזה בקשה}}{{הערה|1=גליון [[כרם חב"ד]], ניסן תשמ"ז, עמ' 68.}}.<br />
<br />
לאחר הסתלקותו אירע האירוע של [[התפצלות חסידות חב"ד]], בה התפצלו שלוש מבניו של הצ"צ והקימו חצרות שונים ברוח [[חב"ד]]. ממשיך דרכו של הצמח צמח בליובאוויטש היה בנו הצעיר [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
== תמונתו ==<br />
[[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העתק שהגיע מקאפוסט]]<br />
היה גוי שהכיר את אדמו"ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו"ר הצמח צדק לא הסכים. התחכם הצייר ובא ב[[שבת]] לבית אדמו"ר הצמח צדק, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. מסיבה זו נראה אדמו"ר הצמח צדק בציור ב[[בגד]]י שבת הלבנים, אשר אותם ירש מאדמו"ר הזקן. לאחר מכן כשראה אדמו"ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצוירה בשבת - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים{{הערה|מסופר שהטעות ארעה מכיון שכאשר הוא התבונן על פניו של הרבי הוא הלך ברחוב בעצימת עיניים כיון שלא רצה לשכוח את התמונה, ובאמצע הדרך הוא התנגש בעץ וזה בלבל אותו בטעויות האלו.}}: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו"ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שנייה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו"ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין. [[הרבי]] ציין פעם שטעות נוספת היא שאדמו"ר הצמח צדק מניח בציור את משקפיו על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר.<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ז]] שופץ הציור ותוקנו הטעויות ומאז הוא נפוץ בגירסתו המתוקנת.<br />
<br />
העתק של הציור התגלה בשנת [[תנש"א]] על ידי הספרן בערל לוין{{הערה|ראה מבית הגנזים מאת בערל לוין עמ' רנ"ז}} אצל אחד מצאצאי ה[[מהרי"ל מקאפוסט]] ב[[מוסקבה]] ופורסם לציבור.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"א]] גילה ר' [[יחיאל אופנר]] בעיזבון מרת הינדא גורביץ', נכדת הרבנית [[ביילא וולס]] בת [[אדמו"ר האמצעי]], ואחיינית של 2 מבני הצמח צדק, הייתה בת אחות אשתו הראשונה של [[המהרי"ן מניעז'ין]], בן הצמח צדק וכן אחיינית של הרב לוי יצחק זלמנוביץ' (אח אמה) שהתחתן אף הוא עם ביתו של הצמח צדק מרת דבורה לאה. העתק נוסף של הציור המקורי, ככל הנראה הקדום ביותר{{הערה|[https://chabad.info/special/635784/ תגלית: נחשף הציור הראשון שמיוחס לאדמו"ר הצמח צדק] {{אינפו}} [https://col.org.il/news/127876 ציור לא ידוע של הצמח צדק, ככל הנראה זה הקדום ביותר - נחשף] {{COL}} לקריאה נוספת: [[מנחם ברונפמן]], '''הציור שעבר בירושה''' כפר חב"ד גליון מס' 1885}},<br />
<br />
==משפחתו ותלמידיו==<br />
===משפחתו===<br />
לרבי מנחם מנדל היו שבעה בנים{{הערה|בספר [[לשמע אוזן]] (מדור הצמח צדק סיפור ט"ו) להרב [[שניאור זלמן דוכמן]] מובא של צמח צדק היה בן נוסף, בשם ירחמיאל, שנפטר בגיל צעיר, אך מלבד בלשמע אוזן לא מובא בשום מקום על בן של הצמח צדק בשם ירחמיאל.}}, ושתי בנות:<br />
<br />
'''בניו'''<br />
*בנו - רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]].<br />
*בנו - אדמו"ר [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)| המהרי"ל מקאפוסט]].<br />
*בנו - אדמו"ר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרחש"ז מליאדי]].<br />
*בנו - אדמו"ר [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ן מניעז'ין]].<br />
*בנו - אדמו"ר [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הריי"צ מאוורוטש]].<br />
*בנו - הרה"ק רבי [[יעקב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יעקב מארשא]].<br />
*בנו - אדמו"ר [[שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|המהר"ש]].<br />
<br />
'''בנותיו'''<br />
*בתו - הרבנית [[ראדע פריידא (בת אדמו"ר הצמח צדק)|ראדע פריידא שניאורסון]] אשת הרב [[שניאור (חתן אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור שניאורסון]].<br />
*בתו - הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הצמח צדק)|דבורה לאה זלמנסון]] אשת הרב [[לוי יצחק זלמנסון]].<br />
<br />
===מתלמידיו===<br />
* רבי [[הלל מפאריטש]]<br />
* רבי [[שניאור זלמן פרדקין]] מלובלין, בעל ה"תורת חסד"<br />
* רבי [[אברהם דוד לאוואוט]], בעל "שער הכולל"<br />
* רבי [[פרץ חן]]<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
*'''[[ספר צמח צדק|צמח צדק]]''' - [[שאלות ותשובות]] הלכתיות, פסקי דינים, וחידושים על ה[[תלמוד|ש"ס]]. שם הספר בא לרמז על שם המחבר (בכתיב המקובל בשפת ה[[יידיש]]) - "מנחם מענדל" ב[[גימטריה]] "צמח צדק".<br />
*'''[[דרך מצותיך]]''' - טעמי המצוות על-פי תורת החסידות.<br />
*'''ביאורי הזוהר'''- ביאור מאמרים מ[[ספר הזוהר]].<br />
*'''ספר החקירה - דרך אמונה''' - ספר פילוסופי-מחקרי בסגנון "[[מורה הנבוכים]]" של ה"[[רמב"ם]]", [[ספר העיקרים]], ועוד (הספר נכתב לערך בשנת תר"ג, שנה שבה הרבה הצמח צדק להתווכח עם אלה שניסו לשנות חוקים ברוסיה בנוגע לדת ישראל).<br />
*'''[[אור התורה (ספר)|אור התורה]]''' - ארבעים ושניים כרכים של ביאורי חסידות על התורה, מועדים ונ"ך ([[נביאים]] ו[[כתובים]]).<br />
*'''[[אור התורה|ספר הליקוטים]]''' - סדרה בת כמה עשרות כרכים, שבה לוקטו דברי תורתו לפי ערכים בסדר הא"ב.<br />
*'''אגרות קודש''' - תשעים מאגרותיו, מהדורה מבוארת עם מבוא, בעריכת הרב [[שלום דובער לוין|שלום בער לוין]] והרב [[יהושע מונדשיין]], הוצאה חדשה, קה"ת ברוקלין ה'תשע"ג.<br />
*'''יהל אור''' - על תהלים.<br />
<br />
==ניגוניו==<br />
[[קובץ:טוו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תווי ה[[ניגון ימין ה' רוממה|ניגון 'ימין ה' רוממה']] של אדמו"ר הצמח]]<br />
*[[ניגון אשרי איש]]<br />
*[[ניגון דביקות מיוחס לאדמו"ר הצמח צדק]]<br />
*[[ניגון דבקות (אדמו"ר הצמח צדק)|ניגון דבקות]]<br />
*[[ניגון הודיעני ה' קיצי]]<br />
*[[ניגון ימין ה' רוממה]]<br />
*[[ניגון כאיל תערוג (אדמו"ר הצמח צדק)|ניגון כאיל תערוג]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - אדמו"ר הצמח צדק''', הוצאת [[קה"ת]].<br />
* [[חיים מאיר הילמן]], '''[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]'''.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2020/04/02-04-2020-15-20-30-pnimiyut104.pdf לחיים ולברכה]''', לקט סיפורים על אדמו"ר הצמח צדק בתוך גיליון [[פנימיות (גיליון)|פנימיות]] ערב י"א ניסן ה'תש"פ<br />
<br />
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הצמח צדק}}<br />
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר האמצעי]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[ט' בכסלו]] [[תקפ"ח]] - [[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]]|הבא=[[אדמו"ר המהר"ש]]}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:שניאורסון, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר הצמח צדק|*]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|5]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%97%D7%9E%D7%A5&diff=467394מכירת חמץ2021-03-29T11:49:06Z<p>טאפרו דא פלאחו: /* מקור המנהג */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מכירת_חמץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מוכר את החמץ בשנת תשמ"ח]]<br />
'''מכירת חמץ''' היא מנהג [[הלכה|הלכתי]], שמטרתו מניעת איסור [[חמץ]] ב[[פסח]]. <br />
<br />
יהודי שיש ברשותו חמץ, חייב לבער אותו לפני פסח, ואסור שישאר אפילו מעט ממנו ברשותו. מכירתו ל[[גוי]] יכולה לפתור את הבעיה, שהרי בכך החמץ אינו עוד ברשותו של היהודי, ועל הגוי לא חל איסור זה.<br />
<br />
==מקור המנהג==<br />
מכירת חמץ הייתה נהוגה גם בימי חז"ל, אך הייתה זו מכירה כפשוטה. הגוי נתן את שווי החמץ ליהודי (ואולי בהנחה של "סוף עונה"), ובכך היהודי נפרד מהחמץ, ולא הוסיף לראותו עוד עד עולם. זוהי המכירה אותה אנו מוצאים בדברי חז"ל{{הערה|ריש פרק ב' בפסחים.}}:ב"ש וב"ה חולקים עד מתי מותר למכור את החמץ לנכרי. ב"ש סוברים שמותר רק באופן שהנכרי יְכַלֶה את החמץ עד עת התקדש החג, ואילו ב"ה מתירים למכור כל זמן שמותר לאכול. <br />
<br />
מקור נוסף למכירה בימי חז"ל{{הערה|פסחים יג, א.}}:"מעשה באדם אחד, שהפקיד דיסקיא מלאה חמץ אצל יוחנן חקוקאה, ונקבוה עכברי' והיה חמץ מבצבץ ויוצא. ובא לפני רבי: שעה ראשונה אמר לו המתן, שניה אמר לו המתן, שלישית אמר לו המתן, רביעית אמר לו המתן, חמישית אמר לו צא ומוכרה בשוק". מכאן אנו רואים שמכירת החמץ הייתה בשוק, באופן בו מוכרים כל דבר אחר{{הערה|יש בגמ' שם ב' אופנים איך ללמוד סיפור זה, האם המכירה הייתה ליהודי או לגוי. דברינו כאן הם לפי ההבנה הראשונית שהמכירה הייתה לגוי (יצויין, שלפי ההבנה שהמכירה הייתה ליהודי, יש שרצו להסיק שכבר בימי הגמ' הייתה נהוגה המכירה הכללית, שהרב מוכר לגוי את חמצם של כל בני הקהילה. וקשה מאוד לקבל סברא זו, ואכ"מ)}}, אך הייתה גם מכירה בה היה ברור מלכתחילה, שלאחר הפסח החמץ חוזר לרשות היהודי. מכירה זו לא הייתה באופן קבוע, אלא בשעת הדחק בלבד. וכך כתוב בתוספתא{{הערה|פסחים ב,ו}}: "ישראל ונכרי שהיו באין בספינה וחמץ ביד ישראל, הרי זה מוכרו לנכרי ונותנו במתנה, וחוזר ולוקח ממנו לאחר הפסח", ומזה משמע, שמלכתחילה ידעו המוכר והקונה שהחמץ עתיד להימכר חזרה ליהודי לאחר הפסח. ומסיימת התוספתא "ובלבד שיתנו לו במתנה גמורה", ולא תהיה זו מכירה על תנאי מלכתחילה. ונמצא, כי באופן כללי נהגו בימי חז"ל למכור את החמץ הנותר במכירה רגילה, אך בשעת הדחק, במקרה שללא המכירה לא יהיה מה לאכול לאחר הפסח, אז מכרו את החמץ באופן שידעו שעומדים לקנותו חזרה לאחר הפסח.<br />
<br />
==ערב קבלן==<br />
[[קובץ:מכירת_חמץ1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[אהרן יעקב שוויי]], מרבני שכונת [[קראון הייטס]], מוכר את החמץ לגוי]]<br />
[[אדמו"ר הזקן]], חידש שבכל מכירה חייב להיות יהודי נוסף - 'ערב קבלן', המקבל עליו אחריות שהגוי ישלם את כל שוויו של החמץ. זאת, לפי שיש ראשונים הסוברים, שאם המוכר אין לו כסף, לא תועיל המכירה כששילם הגוי הקונה רק מקדמה והיתרה נשארת עליו כחוב. ורבים מכל תפוצות ישראל נהגו כדבריו.<br />
<br />
בדורות האחרונים נהגו לעשות מכירה כללית, כאשר בני העיר מייפים את כוחו של הרב למכור את חמצם לגוי. ומצווה לזכות בזה כל יהודי, גם מי שאינו נזהר מחמץ בפסח, כדי לצמצם את איסור החמץ.<br />
<br />
מכיוון שבימים עברו היו כאלה שחלקו על עצם ענין המכירה, היו חסידים שהיו מוכרים בדווקא חמץ ממש, להראות שהמכירה הינה מכירה, וכן מסופר על [[הצמח צדק]] שהיה עושה הבדלה כל מוצאי חג הפסח על בירה, על מנת לפרסם שהוא סומך על מכירת החמץ שלו.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[קונטרס סדר מכירת חמץ]]<br />
* [[סדר מכירת חמץ לפי תקנת רבותינו]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.Kipa.co.il/passover/sell.asp מכירת חמץ]''' באתר כיפה<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=2049&CategoryID=450 מכירת חמץ אונליין]''' באתר [[צעירי חב"ד]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&#!g=1&url=article&id=75201 משולחן הבד"צ: מכירת חמץ - כיצד, למה ומדוע?] {{אינפו}}<br />
<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Butler%20-%20BM%20-%20Tishrei%205%2C%205778.pdf שטרות מכירת חמץ של רבותינו נשיאינו]'''<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{פסח}}<br />
<br />
[[קטגוריה:איסור חמץ]]</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%97%D7%9E%D7%A5&diff=467392מכירת חמץ2021-03-29T11:47:31Z<p>טאפרו דא פלאחו: /* ערב קבלן */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מכירת_חמץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מוכר את החמץ בשנת תשמ"ח]]<br />
'''מכירת חמץ''' היא מנהג [[הלכה|הלכתי]], שמטרתו מניעת איסור [[חמץ]] ב[[פסח]]. <br />
<br />
יהודי שיש ברשותו חמץ, חייב לבער אותו לפני פסח, ואסור שישאר אפילו מעט ממנו ברשותו. מכירתו ל[[גוי]] יכולה לפתור את הבעיה, שהרי בכך החמץ אינו עוד ברשותו של היהודי, ועל הגוי לא חל איסור זה.<br />
<br />
==מקור המנהג==<br />
מכירת חמץ הייתה נהוגה גם בימי חז"ל, אך הייתה זו מכירה כפשוטה. הגוי נתן את שווי החמץ ליהודי (ואולי בהנחה של "סוף עונה"), ובכך היהודי נפרד מהחמץ, ולא הוסיף לראותו עוד עד עולם. זוהי המכירה אותה אנו מוצאים בדברי חז"ל{{הערה|ריש פרק ב' בפסחים.}}:ב"ש וב"ה חולקים עד מתי מותר למכור את החמץ לנכרי. ב"ש סוברים שמותר רק באופן שהנכרי יְכַלֶה את החמץ עד עת התקדש החג, ואילו ב"ה מתירים למכור כל זמן שמותר לאכול. <br />
<br />
מקור נוסף למכירה בימי חז"ל{{הערה|פסחים יג, א.}}:"מעשה באדם אחד, שהפקיד דיסקיא מלאה חמץ אצל יוחנן חקוקאה, ונקבוה עכברי' והיה חמץ מבצבץ ויוצא. ובא לפני רבי: שעה ראשונה אמר לו המתן, שניה אמר לו המתן, שלישית אמר לו המתן, רביעית אמר לו המתן, חמישית אמר לו צא ומוכרה בשוק". מכאן אנו רואים שמכירת החמץ הייתה בשוק, באופן בו מוכרים כל דבר אחר{{הערה|יש בגמ' שם ב' אופנים איך ללמוד סיפור זה, האם המכירה הייתה ליהודי או לגוי. דברינו כאן הם לפי ההבנה הראשונית שהמכירה הייתה לגוי (יצויין, שלפי ההבנה שהמכירה הייתה ליהודי, יש שרצו להסיק שכבר בימי הגמ' הייתה נהוגה המכירה הכללית, שהרב מוכר לגוי את חמצם של כל בני הקהילה. וקשה מאוד לקבל סברא זו, ואכ"מ), אך הייתה גם מכירה בה היה ברור מלכתחילה, שלאחר הפסח החמץ חוזר לרשות היהודי. מכירה זו לא הייתה באופן קבוע, אלא בשעת הדחק בלבד. וכך כתוב בתוספתא{{הערה|פסחים ב,ו}}: "ישראל ונכרי שהיו באין בספינה וחמץ ביד ישראל, הרי זה מוכרו לנכרי ונותנו במתנה, וחוזר ולוקח ממנו לאחר הפסח", ומזה משמע, שמלכתחילה ידעו המוכר והקונה שהחמץ עתיד להימכר חזרה ליהודי לאחר הפסח. ומסיימת התוספתא "ובלבד שיתנו לו במתנה גמורה", ולא תהיה זו מכירה על תנאי מלכתחילה. ונמצא, כי באופן כללי נהגו בימי חז"ל למכור את החמץ הנותר במכירה רגילה, אך בשעת הדחק, במקרה שללא המכירה לא יהיה מה לאכול לאחר הפסח, אז מכרו את החמץ באופן שידעו שעומדים לקנותו חזרה לאחר הפסח.<br />
<br />
==ערב קבלן==<br />
[[קובץ:מכירת_חמץ1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[אהרן יעקב שוויי]], מרבני שכונת [[קראון הייטס]], מוכר את החמץ לגוי]]<br />
[[אדמו"ר הזקן]], חידש שבכל מכירה חייב להיות יהודי נוסף - 'ערב קבלן', המקבל עליו אחריות שהגוי ישלם את כל שוויו של החמץ. זאת, לפי שיש ראשונים הסוברים, שאם המוכר אין לו כסף, לא תועיל המכירה כששילם הגוי הקונה רק מקדמה והיתרה נשארת עליו כחוב. ורבים מכל תפוצות ישראל נהגו כדבריו.<br />
<br />
בדורות האחרונים נהגו לעשות מכירה כללית, כאשר בני העיר מייפים את כוחו של הרב למכור את חמצם לגוי. ומצווה לזכות בזה כל יהודי, גם מי שאינו נזהר מחמץ בפסח, כדי לצמצם את איסור החמץ.<br />
<br />
מכיוון שבימים עברו היו כאלה שחלקו על עצם ענין המכירה, היו חסידים שהיו מוכרים בדווקא חמץ ממש, להראות שהמכירה הינה מכירה, וכן מסופר על [[הצמח צדק]] שהיה עושה הבדלה כל מוצאי חג הפסח על בירה, על מנת לפרסם שהוא סומך על מכירת החמץ שלו.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[קונטרס סדר מכירת חמץ]]<br />
* [[סדר מכירת חמץ לפי תקנת רבותינו]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.Kipa.co.il/passover/sell.asp מכירת חמץ]''' באתר כיפה<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=2049&CategoryID=450 מכירת חמץ אונליין]''' באתר [[צעירי חב"ד]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&#!g=1&url=article&id=75201 משולחן הבד"צ: מכירת חמץ - כיצד, למה ומדוע?] {{אינפו}}<br />
<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Butler%20-%20BM%20-%20Tishrei%205%2C%205778.pdf שטרות מכירת חמץ של רבותינו נשיאינו]'''<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{פסח}}<br />
<br />
[[קטגוריה:איסור חמץ]]</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%97%D7%9E%D7%A5&diff=467391מכירת חמץ2021-03-29T11:46:59Z<p>טאפרו דא פלאחו: /* ערב קבלן */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מכירת_חמץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מוכר את החמץ בשנת תשמ"ח]]<br />
'''מכירת חמץ''' היא מנהג [[הלכה|הלכתי]], שמטרתו מניעת איסור [[חמץ]] ב[[פסח]]. <br />
<br />
יהודי שיש ברשותו חמץ, חייב לבער אותו לפני פסח, ואסור שישאר אפילו מעט ממנו ברשותו. מכירתו ל[[גוי]] יכולה לפתור את הבעיה, שהרי בכך החמץ אינו עוד ברשותו של היהודי, ועל הגוי לא חל איסור זה.<br />
<br />
==מקור המנהג==<br />
מכירת חמץ הייתה נהוגה גם בימי חז"ל, אך הייתה זו מכירה כפשוטה. הגוי נתן את שווי החמץ ליהודי (ואולי בהנחה של "סוף עונה"), ובכך היהודי נפרד מהחמץ, ולא הוסיף לראותו עוד עד עולם. זוהי המכירה אותה אנו מוצאים בדברי חז"ל{{הערה|ריש פרק ב' בפסחים.}}:ב"ש וב"ה חולקים עד מתי מותר למכור את החמץ לנכרי. ב"ש סוברים שמותר רק באופן שהנכרי יְכַלֶה את החמץ עד עת התקדש החג, ואילו ב"ה מתירים למכור כל זמן שמותר לאכול. <br />
<br />
מקור נוסף למכירה בימי חז"ל{{הערה|פסחים יג, א.}}:"מעשה באדם אחד, שהפקיד דיסקיא מלאה חמץ אצל יוחנן חקוקאה, ונקבוה עכברי' והיה חמץ מבצבץ ויוצא. ובא לפני רבי: שעה ראשונה אמר לו המתן, שניה אמר לו המתן, שלישית אמר לו המתן, רביעית אמר לו המתן, חמישית אמר לו צא ומוכרה בשוק". מכאן אנו רואים שמכירת החמץ הייתה בשוק, באופן בו מוכרים כל דבר אחר{{הערה|יש בגמ' שם ב' אופנים איך ללמוד סיפור זה, האם המכירה הייתה ליהודי או לגוי. דברינו כאן הם לפי ההבנה הראשונית שהמכירה הייתה לגוי (יצויין, שלפי ההבנה שהמכירה הייתה ליהודי, יש שרצו להסיק שכבר בימי הגמ' הייתה נהוגה המכירה הכללית, שהרב מוכר לגוי את חמצם של כל בני הקהילה. וקשה מאוד לקבל סברא זו, ואכ"מ), אך הייתה גם מכירה בה היה ברור מלכתחילה, שלאחר הפסח החמץ חוזר לרשות היהודי. מכירה זו לא הייתה באופן קבוע, אלא בשעת הדחק בלבד. וכך כתוב בתוספתא{{הערה|פסחים ב,ו}}: "ישראל ונכרי שהיו באין בספינה וחמץ ביד ישראל, הרי זה מוכרו לנכרי ונותנו במתנה, וחוזר ולוקח ממנו לאחר הפסח", ומזה משמע, שמלכתחילה ידעו המוכר והקונה שהחמץ עתיד להימכר חזרה ליהודי לאחר הפסח. ומסיימת התוספתא "ובלבד שיתנו לו במתנה גמורה", ולא תהיה זו מכירה על תנאי מלכתחילה. ונמצא, כי באופן כללי נהגו בימי חז"ל למכור את החמץ הנותר במכירה רגילה, אך בשעת הדחק, במקרה שללא המכירה לא יהיה מה לאכול לאחר הפסח, אז מכרו את החמץ באופן שידעו שעומדים לקנותו חזרה לאחר הפסח.<br />
<br />
==ערב קבלן==<br />
[[קובץ:מכירת_חמץ1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[אהרן יעקב שוויי]], מרבני שכונת [[קראון הייטס]], מוכר את החמץ לגוי]]<br />
[[אדמו"ר הזקן]], חידש שבכל מכירה חייב להיות יהודי נוסף - 'ערב קבלן', המקבל עליו אחריות שהגוי ישלם את כל שוויו של החמץ. זאת, לפי שיש ראשונים הסוברים, שאם המוכר אין לו כסף, לא תועיל המכירה כששילם הגוי הקונה רק מקדמה והיתרה נשארת עליו כחוב. ורבים מכל תפוצות ישראל נהגו כדבריו.<br />
<br />
בדורות האחרונים נהגו לעשות מכירה כללית, כאשר בני העיר מייפים את כוחו של הרב למכור את חמצם לגוי. ומצווה לזכות בזה כל יהודי, גם מי שאינו נזהר מחמץ בפסח, כדי לצמצם את איסור החמץ.<br />
<br />
מכיוון שבימים עברו היו כאלה שחלקו על עצם ענין המכירה, היו חסידים שהיו מוכרים בדווקא חמץ ממש, להראות שהמכירה הינה מכירה, וכן מסופר על הצ"צ שהיה עושה הבדלה כל מוצאי חג הפסח על בירה, על מנת לפרסם שהוא סומך על מכירת החמץ שלו.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[קונטרס סדר מכירת חמץ]]<br />
* [[סדר מכירת חמץ לפי תקנת רבותינו]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.Kipa.co.il/passover/sell.asp מכירת חמץ]''' באתר כיפה<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=2049&CategoryID=450 מכירת חמץ אונליין]''' באתר [[צעירי חב"ד]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&#!g=1&url=article&id=75201 משולחן הבד"צ: מכירת חמץ - כיצד, למה ומדוע?] {{אינפו}}<br />
<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Butler%20-%20BM%20-%20Tishrei%205%2C%205778.pdf שטרות מכירת חמץ של רבותינו נשיאינו]'''<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{פסח}}<br />
<br />
[[קטגוריה:איסור חמץ]]</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=467389ספר התולדות2021-03-29T11:45:33Z<p>טאפרו דא פלאחו: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ספר התולדות סט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סט ספר התולדות]]<br />
'''ספר התולדות''' היא סידרה הסוקרת את חייהם של [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]] ושל [[אדמו"רי חב"ד]] עד ל[[אדמו"ר הריי"צ]], כפי שתיעדו אדמו"רי חב"ד בעצמם ב[[שיחות]]יהם ו[[מכתב]]יהם ובעיקר אדמו"ר הריי"צ. את הסדרה ערך הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].<br />
<br />
==כתיבת הספר==<br />
היוזמה התחילה בשנות היו"דים כבשאותה תקופה כתב הרב גליצנשטיין מאמרים בביטאונים שונים. בתוך כך הוא קיבל מכתב מ[[הרבי]] ובו נשאל אם יוכל לסדר מחדש את הספר [[בית רבי]]. הרב גליצנשטיין נענה בחיוב והתחיל לכתוב על הבעש"ט. כשסיים העביר את כתב היד לרבי. עבודתו נשאה חן בעיני הרבי שכתב לו שיעשה כדוגמתו על כל ששת אדמו"רי חב"ד.<br />
<br />
במהלך עבודתו, הנחה הרבי את הרב גליצטינשטיין שיכלול בסדרה רק סיפורים שספרו אדמו"רי חב"ד בעצמם ולא מסיפורי החסידים. הרב גליצטינשטיין הסביר כי מסיבה זו אין ספר התולדות על חיי הרבי, היטת ולא הרחיב לספר על קורות חייו{{הערה|[[ועד תלמידי התמימים העולמי]], קובץ לחיזוק ההתקשרות גליון פ עמ' 6}}.<br />
<br />
במלאכת הכתיבה החל לפני יותר מחמישים שנה. הוא עבר על כל השיחות והאיגרות של האדמו"רים, תרגם וערך וסידר לפי פרקים. כל ספר הועבר אל הרבי לפני הדפסתו וקיבל את אישורו. הסדרה מופיעה בהוצאת [[קה"ת]] ומכילה ארבעה עשר כרכים.<br />
<br />
==ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש==<br />
[[קובץ:ספר התולדות.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ספר התולדות שערך [[הרבי]]]]<br />
בשנת תש"ז ערך הרבי בעצמו את ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש, על פי רשימות ושיחות אדמו"ר [[הריי"צ]].<br />
ר' שמואל קרקובסקי לקח על עצמו את הוצאת הדפסת הספר, ו[[הרבי]] כתב לו "גודל זכות פרסום הספר הנ"ל בוודאי אין צריך ביאור למר ולדכוותי'".<br />
<br />
כמו כן בספר רשימת מאמרי אדמו"ר מהר"ש.<br />
<br />
במשך השנים נתגלו עוד שיחות וזכרונות אודות הרבי [[מהר"ש]], וכשר' חנוך גליצנשטיין ערך את ספר תולדותיו של אדמו"ר מהר"ש, הוא התבסס על חיבורו של הרבי בתוספת השיחות שהגיעו לידיו אז.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*[http://hebrewbooks.org/40547 הכרך על אדמו"ר הזקן] {{הב}}<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15753&pgnum=1 הכרך על אדמו"ר מהר"ש] {{הב}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי חסידים]]<br />
[[קטגוריה:ספרי ביוגרפיה]]</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%93%D7%99_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F)&diff=467388רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)2021-03-29T11:38:06Z<p>טאפרו דא פלאחו: /* בליאדי */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=רבי שניאור זלמן ברוכוביץ'<br />
|תמונה=[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|ללא מסגרת|250px]]<br />
|כינוי=אדמו"ר הזקן, בעל התניא והשולחן ערוך<br />
|תיאור=מייסד [[חסידות חב"ד]]<br />
|תאריך לידה=[[י"ח באלול]] ה'[[תק"ה]]{{הערה|בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] מביא שנולד ב[[י"ז כסלו]] [[תק"ז]], או [[ט"ז]] [[כסלו]] [[תק"ח]], אבל על פי מסורת [[חב"ד]], נולד ב[[י"ח אלול]] [[תק"ה]]}}<br />
|מקום לידה=[[ליאזנא]]<br />
|תאריך פטירה=[[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]]<br />
|מקום פטירה=פיענא (קבור ב[[האדיטש]])<br />
|מקום פעילות=[[רוסיה]]<br />
|תפקידים נוספים=<br />
|רבותיו=[[המגיד ממעזריטש]]<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=[[תניא]] ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]<br />
|השתייכות=<br />
}}<br />
<br />
'''[[רבי]] שניאור זלמן ברוכוביץ'{{הערה|נקרא כך על שם אביו "ברוך", כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} מליאדי - האדמו"ר הזקן''' (במקור ב[[אידיש]] '''דעֶר אַלטעֶר רבי'''. מכונה גם "דער ליטוואק" ,'''הרב'''{{הערה|בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על אדמו"ר הזקן "הגאון הליטאי"}} המגיד מליוזנה או '''בעל התניא והשולחן ערוך'''{{הערה|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"בעל השולחן ערוך" - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}}) ([[י"ח באלול]] [[ה'תק"ה]] - [[כ"ד בטבת]] ה'[[תקע"ג]] ), הוא מייסדה של שיטת [[חסידות חב"ד]] וה[[אדמו"ר]] הראשון בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. חיבר את [[ספר התניא]], ספר היסוד של חסידות חב"ד וכתב את ה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|"שולחן ערוך הרב"]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===לידתו וילדותו===<br />
[[קובץ:אדמור הזקן - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שחזור צבעוני על פי [[ציור אדמו"ר הזקן]]]]<br />
הוריו של אדמו"ר הזקן, רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך פויזנר]] (מצאצאי [[המהר"ל מפראג]]{{הערה|1=ל[[מהר"ל מפראג]] היה בן יחיד - רבי בצלאל חריף שנולד בשנת ה'שט"ז ונפטר בשנת ה'ש"פ. בנו ר' שמואל היה ראש קהילת פראג ונפטר בשנת ה'תט"ו. בנו ר' יהודה ליב היה אב"ד בקהילת קאווילי. בנו ר' [[משה מפוזנא]] (מחבר הספר "קול יהודה" על ה[[שולחן ערוך]]). בנו ר' [[שניאור זלמן פוזנר]], סבו של אדמו"ר הזקן. בנו ר' [[ישראל ברוך פוזנר]] היה אביו של אדמו"ר הזקן. ראו גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&hilite=a49c5317-2495-4dab-af8b-bb8404ad75d1&st=משה+מפוזנא&pgnum=107 קובץ אור ישראל] מ[[חודש כסלו]] [[תשס"ד]] וקובץ "מאסף ישורון" [[ג' באלול]] [[תשנ"ז]] עמוד [[תרע"ט]].}}) ו[[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] נישאו ב[[יום שישי]] [[י"ז באלול]] שנת [[תק"ג]]. במשך כעשרה חדשים לא היו להם ילדים ובעצת רבי יצחק שאול, ידידו של רבי ברוך, נסעו הזוג לבקש את ברכת ה[[בעל שם טוב]]. בחודש [[מנחם אב]] שנת [[תק"ד]] הגיעו אל הבעל שם טוב והוא הבטיח להם שתוך שנה יהיה להם בן. רבי ברוך ורבקה נשארו קצת אצל הבעל שם טוב ובסעודת [[יום הולדת|יום ההולדת]] של הבעל שם טוב ב[[י"ח באלול]] פנה הבעל שם טוב לרבי ברוך ואמר לו: "למועד הזה ממש אתם חובקים בן". בדיוק שנה לאחר מכן, ביום רביעי י"ח ב[[אלול]] שנת [[תק"ה]] נולד שניאור זלמן, בעיירה קטנה ליד העיר ליאזנא.<br />
<br />
ב[[חודש אדר]] שנת [[תק"ה]] נסע ר' ברוך אל הבעש"ט לבשר לו שברכתו נתקיימה ואשתו נפקדה. הבעש"ט התעניין על זמן הפקידה וכששמע זאת, ציווה את ר' ברוך לחגור אבנט ולברך "שהחיינו" ללא שם ומלכות.<br />
אח"כ נתן לו הבעש"ט הוראות כיצד תנהג האשה בעת ההריון ואחר הלידה, וכן הזהירו שלא לספר לאף אחד שנולד לו בן ואם ישאלום על-כך, יאמרו באופן סתמי: ה' יעזור.<br />
<br />
ב[[יום הכיפורים]] שנת [[תק"ו]] נסע ר' ברוך אל הבעש"ט, וקיבל ממנו סדר איך להתנהג עם הילד. הבעש"ט הזהירו שלא לספר לאף אחד שנולד לו בן ולא על חכמותיו. בגיל שנה החל לדבר ובהיותו בן שנתיים הרגישו הוריו כי לילד יש זיכרון ותפיסה בלתי רגילים.<br />
<br />
בהגיעו לגיל שלוש (בשנת [[תק"ח]]) הביאו אותו הוריו ודודתו (אחות אביו - הרבנית דבורה לאה) אל הבעל שם טוב, ל[[מז'יבוז']]. הבעש"ט הניח לו את פיאותיו, בירכו [[ברכת כהנים]] והזהיר את הוריו שיחזרו לביתם מיד ושלא יספרו היכן היו. לשאלת הילד מי היה היהודי שגזז את שערותיו השיבה אמו שזהו היה "סבא".<br />
<br />
שניאור זלמן אובחן כילד מסודר בזמנים ובלימודים. ביום [[ט"ו בכסלו]] [[תק"י]] בגיל חמש התקבל ר' שניאור זלמן כאחד מחברי ה[[חברה קדישא]] בעיירה ליאזנא. בגיל שמונה כבר היה בקי בסידור "שער השמים" של ה[[של"ה]], והתנהג לפי הנהגות השל"ה. כמו כן, כתב פירוש על התורה שכלל את הפירושים של [[רש"י]], אבן עזרא ו[[רמב"ן]] אך לאחר שחלם שלוש פעמים כי רש"י, אבן עזרא ורמב"ן תובעים אותו לדין, שרף את הפירוש!<br />
<br />
בהיותו בן אחת עשרה החל בעסקנות כללית, ובגיל [[בר מצווה]] בשנת [[תקי"ח]] הוכתר בתארים גאון, רב תנא הוא ופליג. בגיל שמונה עשרה סיים ללמוד את ה[[תלמוד]] עם נושאי כליו ואת ספרי הראשונים והאחרונים.<br />
<br />
===נישואיו===<br />
כשהגיע אדמו"ר הזקן לפרקו - בהיותו בן ארבע עשרה - כבר יצא שמו בכל הסביבה כגאון.<br />
<br />
ר' [[יהודה לייב סגל]], שהיה אחד מעשירי ונכבדי העיר [[ויטבסק]], לקחו לחתן לבתו מרת [[סטערנא]].<br />
<br />
בתחילה קבעו את זמן ה[[חתונה]] ל[[חודש אלול]] [[תקי"ט]], אבל אביו של אדמו"ר הזקן - רבי ברוך נסע מביתו בתחילת חודש אלול ולכן דחו את החתונה.<br />
המחותן ר' [[יהודה לייב סגל]] דרש לערוך את החתונה בחורף [[תק"כ]], אבל רבי ברוך לא הסכים. אחרי [[חג הפסח]] נסע רבי ברוך שוב מביתו וחזר ב[[חודש תמוז]], ואז קבע את זמן החתונה ליום שישי, ערב שבת נחמו, [[י"ב במנחם אב]] תק"כ.<br />
<br />
לאחר החתונה, היה סמוך על שולחן חותנו רבי [[יהודה לייב סגל]] בויטבסק{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמוד 79}}.<br />
<br />
===במזריטש===<br />
למרות שהוא לא נפגש עם הבעש"ט למעט במועד גזיזת שערותיו בגיל 3, התבטא על הבעש"ט שהוא סבו הרוחני, "ר' [[ברוך ממז'יבוז]] הוא נכד גשמי לבעש"ט ואני נכד רוחני" ישנם שני אופנים להסביר משפט זה, או שהתכוון דרך מורו הראשון ר' [[יששכר בער מליובאוויטש]] שהיה תלמיד הבעש"ט, או דרך מורו העיקרי, [[המגיד ממזריטש]] שהיה גם מגדולי תלמידי הבעש"ט{{הערה|ספר הזכרונות בתחילתו}}.<br />
<br />
לאחר חג הפסח בשנת [[תקכ"ד]] החליט, בהסכמת אשתו, לנסוע ל[[מזריטש]] ללמוד אצל [[המגיד ממזריטש]]. שיקולו העיקרי היה, שבווילנה מלמדים כיצד ללמוד וזאת כבר ידע. במזריטש מלמדים כיצד [[עבודת התפילה|להתפלל]] וזאת טרם ידע.<br />
<br />
כשבא למזריטש ביקשו חסידיו לעשותו רבי, אך הוא סירב בטענה כי הינו צעיר. כשהחליט להישאר במזריטש גילה לו המגיד את דברי הבעש"ט - שהוא [[נשמה]] חדשה ד[[אצילות]] בהתלבשות בגופו בגילוי ועבודתו לגלות ולבאר את תורת הבעש"ט ב[[אהבת ה']] ו[[אהבת ישראל]] ולגלות את דרך [[חסידות חב"ד]], כי צריכים לאהוב [[יהודי]] מפני שהוא יהודי.<br />
<br />
בהיותו במזריטש למד בחברותא עם רבי [[אברהם המלאך]] (בנו של המגיד).<br />
<br />
בגיל עשרים וחמש החל בהוראת המגיד לחבר את השולחן ערוך הידוע בשם: "[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]" (או "שו"ע הרב").<br />
<br />
בשנת [[תקל"ד]] נסע יחד עם רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] אל [[הגאון מווילנה]], אך הוא לא קיבלם.<br />
<br />
==נשיא חסידות חב"ד==<br />
{{ערך מורחב|התייסדות חסידות חב"ד}}<br />
===הסתלקות המגיד ממזריטש===<br />
[[קובץ:ציון המגיד ממעזריטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון [[המגיד ממזריטש]], רבו של אדמו"ר הזקן]]<br />
{{ערך מורחב|אסיפות תלמידי המגיד}}<br />
ב[[י"ח בכסלו]] [[תקל"ג]], ביקש [[המגיד ממזריטש]] מתלמידו אדמו"ר הזקן שיעשה מה שביכולתו כדי שבנו רבי [[אברהם המלאך]] ימלא את מקומו ובאם הוא לא ירצה, שרבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ימלא את מקומו. למחרת, ביום [[י"ט בכסלו]] תקל"ג, הסתלק המגיד ותלמידיו הגדולים התפזרו לארצות שונות, בכדי להפיץ את תורת החסידות. רבי אברהם "המלאך" התגורר במדינת וואהלין ורבי מנחם מענדל מוויטבסק התגורר ברוסיה. אדמו"ר הזקן ושאר תלמידי המגיד, מסרו מיד כתב התקשרות לרבי אברהם המלאך, בנו של המגיד ממזריטש.<br />
<br />
באותם שנים הייתה ההתנגדות ל[[תורת החסידות]] בשיא תוקפה ובכדי להתגבר על המתנגדים היה דרוש איש איתן ברוחו שידע לעמוד מולם. לצורך כך ערכו אסיפה בראשות רבי [[אברהם המלאך]] והוחלט למנות ועד הנהגה והיו"ר שלו יהיה מוסמך לתת פקודות לכל מרכזי החסידים כפי שימצא לנכון לטובת התפשטות תנועת החסידות. כיו"ר נבחר אדמו"ר הזקן. בתפקיד זה היה אדמו"ר הזקן במשך שלוש שנים בהן נסע רבות על מנת לחזק את תלמידי המגיד, במקומותיהם.<br />
<br />
בשנת [[תקל"ו]] (1776) ייסד אדמו"ר הזקן את [[חדרים (תקופת אדמו"ר הזקן)|ה'חדרים']] בליאזנא לשם התקבצו אברכים צעירים מכל האיזור שהתמידו בלימוד התורה כפי ההדרכה והסדר שהתווה להם אדמו"ר הזקן. בתקופה זו, ככל הנראה, החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל את הגוון החב"די, שהלך והתחדד עם השנים. תוך תקופה קצרה התפרסם שבשיטת החסידות נולד זרם חדש - הזרם ה[[חב"ד]]י.<br />
<br />
בשנת תקל"ו נסע ר' מנחם מענדל מוויטבסק יחד עם שלוש מאות איש לארץ ישראל. אדמו"ר הזקן התלבט רבות האם להצטרף לנסיעה. בתחילה חשב שלא לנסוע בנימוק ש"על מי אוכל לעזוב את אנ"ש אחינו בני ישראל" וכן דברי המגיד על כך שהבעל שם טוב לא הצליח לעלות לארץ הקודש כי "יש [[נשמה|נשמות]] שצריכין דווקא ארץ ישראל ויש נשמות שצריכין דווקא חוץ לארץ"{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)]] חלק א' עמוד רב. במכתבו לרבי ישראל מפולוצק}}. ברגע האחרון, לאחר שרבי מנחם מענדל מויטבסק כבר יצא לדרכו, החליט כן להצטרף לנסיעה יחד עם כמה מתלמידיו. הם נסע למוהילוב שם התעכבה שיירתו של רבי מנחם מענדל והודיעו שהוא מבקש להצטרף לנסיעה. רבי מנחם מענדל וגדולי תלמידיו, ניסו לשכנעו שישאר ברוסיה הלבנה ויטול על עצמו את שרביט מנהיגות עדת החסידים. אך אדמו"ר הזקן לא הסכים. רק לאחר שמורו ורבו המגיד התגלה אליו ב[[חלום]] והורה לו להישאר ואדמו"ר הזקן הסתגר עם רבי מנחם מענדל בחדרו במשך שבוע שלם במשך שעות ארוכות מדי יום, החליט להישאר ברוסיה. לאחר שהשיירה המשיכה בדרכה לארץ ישראל, משם המשיך רבי מנחם מנדל להנהיג את החסידים, באמצעות מכתבים ו[[שד"ר]]ים שהגיעו תכופות מארץ ישראל לרוסיה. בזמן הזה הלך האדמ"ר הזקן לשהות במוהילוב.<br />
<br />
===המעבר לליאזנא===<br />
באותה תקופה הגיעו לאדמו"ר הזקן הצעות רבנות מהעיר ויטבסק ומליאזנא והוא בחר בליאזנא לאחר שהסכימו לתנאי של אדמו"ר הזקן שהם ידאגו לצרכים הכלכליים שלו, של שלושת אחיו ומשפחותיהם, של האברכים ותלמידי החדרים והחסידים האורחים שמגיעים מרוסיה וליטא. ב[[חודש אלול]] שנת [[תקל"ו]] יצא אדמו"ר הזקן לליאזנא וב[[חודש שבט]] שנת [[תקל"ח]] הגיע לליאזנא.<br />
<br />
באותם ימים כבר הנהיג אדמו"ר הזקן אלפי חסידים, אך עדיין לא נחשב ל"רבי" רשמי. השתוקקותם של חסידיו לדמות של '[[רבי]]' שיהיה לידם בגשמיות - הלכה והתעצמה, והם ביטאו את רצונם בפני רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]]. הוא הורה להם במכתב שלמרות היותם מקושרים עמו - הרי שרשאים הם לבקש תבונה וחיזוק מ"הצדיקים והחסידים הרבנים והשלמים.. שכל דבריהם כגחלי אש מועצות ודעת אלוקים", "גדולי העדה מפורסמים בתורה וביראת ה' הנמצאים עמהם במקומות מושבותם". הכוונה הייתה לצדיקים; רבי ישראל מפולוצק (ששהה באותה עת כשד"ר בארצם), רבי יששכר בער מליובאוויטש, "וכבוד הרב מו"ה שניאור זלמן (אדמו"ר הזקן) ד' ישמרם ויה' שמם לעולם. והחוט המשולש וכו'. אשר בע"ה בידם טובם. מרב טוב הגנוז והצפון. להאיר עיניהם ולהחיות, ועצם אמונה ופעולתם אמת".<br />
<br />
במכתב זה נתן רבי מנחם מענדל מוויטבסק את האישור לחסידיו ברוסיה, לשאול בעצתם ולהקשיב לדעתם. מצב זה נמשך תקופה מסויימת, כאשר רבי מענדל הוא המנהיג הבלתי מעורער, בעוד שלושת הצדיקים ממלאי מקומו בכל הנושא להוראת דרך ה' ובמתן עצה ותבונה בנושאים רוחניים שונים שעלו על הפרק. עם הזמן חש רבי מנחם מענדל כי למרות מאמציו לנהל את עדת החסידים מרחוק, הרי שיש מחסידיו שכבר החלו לבקש תורה מפי צדיקים שונים במזרח אירופה. היו מהם שדרשו להביא מ[[פולין]] את 'החוזה' מלובלין ולהעטירו בכתר המנהיגות על עדת החסידים ברוסיה.<br />
<br />
כשהבין רבי מענדל שהתופעה הולכת ומתרחבת - החליט למנות את אדמו"ר הזקן למנהיג החסידים ברוסיה.<br />
<br />
===ויכוחים עם המתנגדים לתורת החסידות===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הויכוח הגדול במינסק (תקמ"ג)]]}}<br />
בחמשת השנים בהן כיהן אדמו"ר הזקן כמסדר הכללי של תנועת החסידות מאז עלייתו של רבי מנחם מענדל מויטבסק לארץ הקודש ועד שנת [[תקמ"ג]], ערך מספר ויכוחים מול גדולי המתנגדים, כשלצורך כך נסע במיוחד למעוזיהם של המתנגדים ל[[תורת החסידות]] והוכיח להם את כוחם של החסידים בלימוד [[תורת הנגלה]], ואת צדקת דרכם ושיטתם.<br />
<br />
הויכוחים הידועים מבין ויכוחים אלו הינם '[[שקלוב#ויכוח שקלוב|ויכוח שקלוב]]' ו'[[הויכוח הגדול במינסק]]' שנערך בשנת [[תקמ"ג]], בעקבותיהם התקרבו מאות אברכים לתורת החסידות, ופחתה ההתנגדות האמיתית מצד גדולי התורה מעדת המתנגדים שנוכחו לדעת שמנהיג תנועת החסידות הוא גאון עצום ולמדן, וכי כל דרכיו מיוסדים על אמונת ה' מבלי כל סטיה מדרכי היהדות המסורתית, ונותרה רק ההתנגדות המפלגתית מצד הקיצוניים שבעדת המתנגדים, שלא היו מוכנים להשלים עם כך שאדמו"ר הזקן ניצח אותם בויכוחים בצורה מוחצת.<br />
<br />
===התמנותו לרבי===<br />
בשנת תקמ"ו שלח רבי מנחם מענדל מוויטבסק מכתב מיוחד לאדמו"ר הזקן{{הערה|בפתיחת המכתב מופיעים שבחים שלא נמצאו כדוגמתם בשאר מכתביו: "אור זרוע לצדיק הולך ואור, טל אורות טלו לישראל. יפרח כשושנה ושרשיו כלבנון, ממנו פרי נמצא, כל מוצאו מצא חיים ושלום, ה"ה כבוד אהובנו ידיד ה' וידיד נפשי רחימא דלבאי הרב המאור אור המופלא ואוצר נחמד בנוה חכם בעוז לאלהים זה סיני כק"ש מוהר"ר שניאור זלמן נ"י".}} בו הוא מודיע לו ודורש ממנו{{הערה|"ולא באתי כי אם בתוספת אהבתו במכתב יד עצמי להעיר צדקו ותורת אלהיו בלבו לא תמעד אשוריו. למה תאמר נסתרה דרכי מה' לפרנס את ישראל לאביהם שבשמים, להורות הדרך, ומי כמוהו מורה בכל מדינתם, כי נר מצוה ותורה אור והולך ואור עד נכון היום, ואינם צריכים לנביא וחוזה, כי לא נביא וחוזה אנכי, וה' אור לו. רק חזק ואמץ, בטח בה' ורעה אמונה, כי רועה נתנו ה'".}} שהגיע הזמן שיקבל על עצמו את הנהגת החסידים ברוסיה ושיהיה 'רבי' ושלא יתחמק מן המשימה המוטלת עליו ומבטיח לו ברכת הצלחה{{הערה|"לך בכוחך זה והושעת את ישראל להכביד עליהם עול תורה ומצוות. וממילא יקויים בהם כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ וכו'".}}. בהמשך המכתב הוא מתווה לו את דרכי ההנהגה על פיהם ינהיג את החסידים{{הערה|"ועיקר להרחיקם מנימוסי הגויים ומחוקותיהם הרחק מאד, ובל יטמאו בכל אלה קרינן ביה שהוא עיקר, והיא התחלת הטומאה והמשכת הקליפות, כמבואר במכתבי הארוך. אור חיים למעלה למשכילים. ולא הייתה כוונתי שילכו בגדולות ונפלאות מתאם, כי אם להרחיב את לב הקורא להתרחק מאד מטומאת הגוים".}}. באותה תקופה כבר היה אדמו"ר הזקן מנהיג לאלפי חסידים שהסתופפו בצילו וב'חדרים' שלו היו מאות תלמידים גאונים. למרות זאת הוא לא שש לקבל על עצמו את התואר '[[רבי]]', עם כל העול הכרוך בזה. במכתב תשובה כותב אדמ"ר הזקן (בשנת תקמ"ח, כארבעה חודשים לפני הסתלקות רבי מנחם מענדל) שנרעד מלשמוע את אשר הוא נמשח להנהיג את החסידים ברוסיה וכותב שכבד עליו התפקיד ולא יוכל לשאתו לבדו{{הערה|"ישא ברכה מאת ה'. העולה להר ה' והקם במקום קדשו הרי הוא כבוד קודש אדמו"ר נפשי קשורה בנפשו. איש אלקים וכו' וכו' מורינו ורבינו הרב ר' מנחם מענדיל שיחי' נצח בעיר הקודש טבריה תבנה ותכונן. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו כמשפט לאוהבי שמו.<br />
<br />
הנה שמעתי וחיל ורעדה אחזוני מקול הקורא דברי כבוד קדושתו יאיר נרו במכתבו לאנ"ש החביבים שיחיו נצח. שאותי בחר ומשח להיות לרועה נאמן ולמנהל ומורה צדק לצאן קדשים; יהפוך נא בזכותי מורנו ורבינו יאיר נרו כי אין ביכלתי. מי אנכי אשר עמס עלי המשא הקדושה הזאת איכה אשא לבדי.}}. יחד עם זאת לא רצה להמרות את פי רבו והוא הסכים לקבל את התפקיד בתנאי שיעלהו בזכרונו מדי יום ביומו ויברכו בכל הברכות{{הערה|אבל ל[ה]מרות חפץ קדשו גם כן לא אוכל, אשר על כן אך בזאת נאות לו אשר מדי יום ביומו יעלה אותי על זכרונו ולהעלותם איש על מחנה"ו ואיש על דגל"ו. ומיום זה והלאה שאקבל תשובת קדשו עם ברכותיו ברכת מורי"ם י"נ מן אז והלאה אשא על הכתף המשא הקדושה. ומי שהשלום שלו ישים עלינו שלום ו[[אהבה]] ואחוה וריעות ויהיה לבבם עם לבבי כאשר לבבי עם לבבם".}}. רבי מענדל'י מצידו שלח גם מכתבים לחסידים ברוסיה שיקבלו על עצמם את הנהגתו ונשיאותו של רבי שניאור זלמן. במכתב נוסף שכתב בשנת תקמ"ח, זמן קצר לפני [[הסתלקות]]ו הוא משגר את מכתבו האחרון בו הוא מכתיר את רבי שניאור זלמן למנהיג בלעדי ובלתי מעורער של עדת החסידים ברוסיה{{הערה|.. כולכם חייבין בכבודו, שהרי כמה יגיעות יגע וכתת רגליו הרחק נדוד נע ונד זמן טובא למען שמוע דברי אלקים חיים.. שהשליך נפשו אחר גוו לכתת רגליו לדרוש את ד', ונעשה עפר תחת רגלי צדיקים לשמוע דבר ד' היקר בעיניו".}}. בעקבות זאת קיבלו על עצמם קהל החסידים ברוסיה, את נשיאותו של אדמו"ר הזקן.<br />
<br />
רק לאחר חמש-עשרה שנה מהסתלקות הרב המגיד, קיבל אדמו"ר הזקן על עצמו להיות רבם ומנהיגם הרשמי של החסידים.<br />
<br />
==מלחמת אדמו"ר הזקן במשכילים==<br />
{{להשלים}}<br />
עד שנת [[תקכ"ד]] היה במדינות אירופה את [[ועד ארבע הארצות]] שייצג את היהדות מול השלטונות, אולם מאז ביטולו של ועד ארבע הארצות החלו כל מיני אנשים אשר נקראו [[משכילים]]{{הערה|שמייסדם היה מנדלסון}} החלו לפרוק עול תורה ומצוות ולהקל בקיומם.<br />
<br />
בשנת [[תקל"ו]] החלו להפיץ המשכילים את ספרותם ברבים, אדמו"ר הזקן החל מיד במלחמה נגדם, המשכילים היו מנגד שולחים שליחים שלהם לשלטונות ומשכנעים אותם לפעול לפי דרכם, אדמו"ר הזקן היה צריך לשלוח את חסידיו שיסכלו את מזימותיהם.<br />
<br />
בשנת [[תקנ"ב]] נשלח אחד מהמשכילים בשם [[שמעון הכופר]] שבא בשביל להתחזה ליהודי ירא שמיים ולקחת נערים וללמודם את ספרות המשכילים, אולם לבסוף אדמו"ר הזקן חשף אותו וגילה זאת לחסידיו ב[[וילנה]].<br />
<br />
==ספר התניא==<br />
[[קובץ:ספר התניא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת [[ספר התניא]]]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ספר התניא]]}}<br />
"ספר התניא" הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב"ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים העומדים בדרך.<br />
<br />
בשנת [[תקל"ב]] (1772) לאחר שיסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, הדריך אדמו"ר הזקן את חסידיו ב[[יחידות]], בענייני [[עבודת השם]]. הוראות אלו רשמו החסידים לעצמם ונלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד"מ]] כספר "[[תניא מהדורא קמא]]"{{הערה|בהוראת [[הרבי]]}}. בשנת [[תקל"ה]] (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את [[ספר התניא]] ובמשך עשרים שנה כתב אותו, עד לשנת [[תקנ"ה]] (1795) בו סיים את כתיבתו ואישר להעתיקו. ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים ממנו עם זיופי כפירה מכוונים. כשנודע הדבר לאדמו"ר הזקן החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד, בכדי למנוע זיופים נוספים. בשנת [[תקנ"ו]] (1797) שלח אדמו"ר הזקן את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]; ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. העותקים הראשונים מספר התניא הגיעו מבית הדפוס לאדמו"ר הזקן ביום [[כ"ו בכסלו]] [[תקנ"ז]].<br />
<br />
בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף מראשי החסידות, בעקבות האלמנט האינטלקטואלי שבו, אך לאחר שראו שהדבר הביא להוספה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.<br />
<br />
לספר התניא מספר כינויים; "לקוטי אמרים" - השם הרשמי אותו נתן אדמו"ר הזקן. "ספר של בינונים" - על שם מטרת הספר. "תניא" - על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר. "תורה שבכתב של תורת החסידות" - על שם הדיוק שבכל אות בספר, עד התורה שבכתב של [[נגלה]].<br />
<br />
ספר התניא מחולק לחמשה חלקים:<br />
#'''לקוטי אמרים''' - חלקו הראשון והעיקרי.<br />
#'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בנושא אחדות השם.<br />
#'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות.<br />
#'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושניים מכתבים מאדמו"ר הזקן.<br />
#'''קונטרס אחרון''' - ביאוריו של אדמו"ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים'.<br />
<br />
סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא על ידי אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל, בעקבות כך נוהגים גם לשנן את [[ספר התניא]] בעל פה. לספר גם השפעה מכרעת על האמונה היהודית ובעיקר בהסבר חידוש הבעש"ט בדבר ה[[השגחה פרטית]] של הקב"ה. כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' וחסידי חב"ד לומדים בו כל יום קטע, על פי תקנת אדמו"ר הריי"צ, ובמשך שנה מסיימים את כולו.<br />
<br />
במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו"ר חב"ד וחלקם על ידי חסידים. נכון להיום (תש"ע) הודפס התניא בלמעלה מחמשת אלפים מהדורות.<br />
<br />
==מאסריו==<br />
[[קובץ:מבצר פטרופבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבצר פטרופבלסקי]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן]], [[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן]]}}<br />
לאחר התמנותו הרשמית של אדמו"ר הזקן לנשיא [[חסידות חב"ד]] ופירסום שיטתו החדשה ב[[עבודת השם]], נתקל אדמו"ר הזקן בהתנגדויות רבות. מצד אחד ה[[מתנגדים]] ומצד שני ה[[תנועת ההשכלה|משכילים]]. בשנת [[תקנ"ט]] (1798) הלשינו המתנגדים על אדמו"ר הזקן שהוא אוסף כסף לטובת הטורקים ששלט אז בארץ, במטרה להפיל את הממשל הרוסי. מטרת אסיפת הכספים הייתה לחיזוק החסידים שבארץ. ביום [[כ"ד בתשרי]] אסר שלטון הצאר את אדמו"ר הזקן והוא נידון למוות כמורד במלכות. חמישים ושלושה יום ישב אדמו"ר הזקן במאסר במבצר הפטרופבלי שב[[פטרבורג]], כאשר לבסוף הצליח להוכיח את חפותו. ב[[יום שלישי]] [[י"ט בכסלו]] תקנ"ט לפנות ערב, שוחרר. בזמן שבאו לבשרו על שיחרורו אחז בתהלים בפסוק "פדה בשלום נפשי".<br />
<br />
יום צאתו לחירות, י"ט בכסלו, הפך ל"חג הגאולה" בקרב חסידי חב"ד והוא נחוג עד היום.<br />
<br />
מאסרו של [[אדמו"ר הזקן]] היה אמור להתרחש שנים רבות לפני כן, אך כשנודע מזה לר’ [[זוסיא מאניפולי]], אמר: זוסיא אינו רוצה. ולכן המאסר נדחה עד שנת [[תקנ"ט]]{{הערה|מובא בספר פדה בשלום עמוד 83}}.<br />
<br />
ב[[כ"ד בתשרי]] שנת [[תקס"א]] [[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן|נאסר אדמו"ר הזקן בשנית]], אך בתנאים טובים יותר. יחד עם זאת כתב האישום היה חמור יותר. ממאסר זה שוחרר ביום [[כ"ז בכסלו]] (נר שלישי של [[חנוכה]]) לגירסה אחת. לגירסה אחרת היה זה ביום [[כ"ט בכסלו]] (נר חמישי של חנוכה){{הערה|על שני התאריכים כותב [[הרבי]]: "ויש לומר דבשניהם היו עניני גאולה (גם כפשוטם)". ב[[כרם חב"ד]] פירסם הרב [[יהושע מונדשיין]] מסמכים מהם עולה שב[[כ"ז בכסלו]] יצא אדמו"ר הזקן מן הכלא למאסר בית וב[[כ"ט בכסלו]] שוחרר לחלוטין.}}.<br />
<br />
==בליאדי==<br />
לאחר מאסרו השני של אדמו"ר הזקן ביקשו השלטונות שהוא יגור בפטרבורג. החסידים שלא התגוררו באזור הצטערו מאוד על המרחק מרבם. באותה תקופה משל בפטרבורג הנסיך ליובאמירסקי שרצה לפגוש את אדמו"ר הזקן. אחד החסידים סיפר לנסיך בגדולת אדמו"ר הזקן, את ההערצה שחשים כלפיו אלפי אנשים ואת הצער של החסידים מהחלטת השלטונות שאדמו"ר הזקן יגור בפטרבורג.<br />
<br />
כשנפגשו ליובאמירסקי ואדמו"ר הזקן, אמר לו שאם יסכים להתיישב באחת מהעיירות שתחת חסותו, הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו"ר הזקן הסכים להתיישב בעיירה ליאדי והנסיך ציווה שיבנו בתים לאדמו"ר הזקן ולחסידיו.<br />
<br />
ב[[יום שישי]], ערב [[שבת]] נחמו, [[י"ד במנחם אב]] [[תקס"א]] הגיע אדמו"ר הזקן עם חמשת אלפים חסידים והתיישב בליאדי. מאז רווח לאדמו"ר הזקן ולחסידים מהמתנגדים והם חיו חיים של קורת רוח. עבודתו של אדמו"ר הזקן בעסקנות הכלל התפשטה בכל רחבי [[רוסיה]] הלבנה ו[[אוקראינה]] ובתקופה זו התווספו עשרות אלפי חסידים{{הערה|על פי [[קונטרס לימוד החסידות]] עמ' 12-13}}.<br />
<br />
==מלחמת נפוליאון==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת נפוליאון]]}}<br />
עם פרוץ [[מלחמת נפוליאון]] נגד הממלכה הרוסית, גילה אדמו"ר הזקן את דעתו בפני החסידים, שבמידה ונפוליאון יינצח, ייתכן מצב שבו יוקל ליהודים מבחינה גשמית, אך מבחינה רוחנית עלולה להתרבות המינות וההפקרות רח"ל. אשר על כן עשה אדמו"ר הזקן את כל אשר לאל ידו לסייע לצבא הרוסי, ומיד לאחר שצבאו של נפוליאון פלש לרוסיה ביום י"ד תמוז שנת [[תקע"ב]] (1812 למניינם) - שלח אדמו"ר הזקן כמה מהחסידים על מנת שייצאו לבצע משימות ריגול עבור הצבא הרוסי במפקדות הצבא הצרפתי (והמפורסם שבין החסידים שיצאו לרגל היה הרב [[משה מייזליש]]).<br />
<br />
אדמו"ר הזקן פנה באיגרת קודש אל כל היהודים ברוסיה וביקש מהם שיעמדו לעזר ושיסייעו לממשלה הרוסית בכספם, בעבודתם ובכל אשר להם. אדמו"ר הזקן סיים את איגרתו במשפט, וזה לשונו; "ואתם אל ירך לבבכם ואל תשימו לב להניצחונות הזמניות של השונא כי הניצחון הגמור יהיה על צד מלך רוסיא".<br />
<br />
אדמו"ר הזקן לא רצה לעזוב בתקופת המלחמה את מקום מגוריו בעיר ליאדי, וזאת לכל לראש בכדי שלא תיפול רוחם של יהודי רוסיה הלבנה. אולם כאשר צבא נפוליאון התקדם במהירות לעבר עירו ליאדי, ציווה אדמו"ר הזקן על כל התושבים היהודים לעזוב את העיר במהירות האפשרית, היה זה ביום השישי, [[כ"ט אב| כ"ט מנחם-אב]], ער"ח [[אלול]] שנת תקע"ב. אדמו"ר הזקן יחד עם בני ביתו ועימם כשלוש מאות משפחות חסידים עזבו בבהילות רבה את העיר ליאדי שהייתה נמצאת בסכנת פלישה מיידית של צבא נפוליאון.<br />
<br />
בטרם עזבו משפחות החסידים את בתיהם, ציווה עליהם אדמו"ר הזקן לקחת את כל כלי הבית עימם, את מיטותיהם ושולחנותיהם ואף את עמוד התפילה (סטענדער) הקבוע עקרו מהמקום. את כל הדברים הישנים הוא ציווה לשרוף. לאחר שכל החסידים עזבו את העיר וכבר עשו כברת דרך, ציווה עליהם אדמו"ר הזקן לחזור לעיר ליאדי ולבדוק אולי בכל זאת נותר איזה שהוא כלי או בגד, ואכן להפתעתם הרבה מצאו החסידים זוג נעלי-בית בלויים, אדמו"ר הזקן ציווה עליהם לשרוף את כל הבית שבו נמצאו הפריטים האלו.<br />
<br />
זמן קצר לאחר עזיבתו של אדמו"ר הזקן את העיר ליאדי הגיע לשם נפוליאון עצמו כשהוא מלווה באנשי חייל, הוא מיהר אל מקום ביתו של אדמו"ר הזקן, וכשראה שהבית עולה בלהבות הורה לחייליו לכבות את הדליקה, אבל מפאת גודלה של האש שהתפשטה במקום חייליו לא יכלו לגשת לבית. כאשר ראה נפוליאון כי מביתו של אדמו"ר הזקן לא יוכל להציל דבר, פנה לתושבי העיר ליאדי וביקש מהם שיביאו לו איזה דבר מאדמו"ר הזקן כדוגמת: מטבע, כלי מסויים וכדומה. נפוליאון הבטיח לשלם הון תועפות למי שיביא חפץ מסויים ששייך לאדמו"ר הזקן, אך הם לא מצאו דבר.<br />
<br />
במשך מאה וארבעים יום היו אדמו"ר הזקן ושלוש מאות המשפחות מטולטלים בדרך קשה כאשר הם מלווים באנשי צבא רוסיים, עד אשר הגיעו לכפר פייענא שם מצאו מרגוע לנפשם. כאשר הגיעו לכפר פייענא נתבשרו משפחות החסידים כי דבריו של אדמו"ר הזקן אכן נתקיימו ונתגשמו וצבאו של נפוליאון החל לנחול מפלות וכפי שכותב אדמו"ר האמצעי, וזה לשונו: "וב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] שמענו שהי' מפלה להשונא סמוך לקרסנא ומבריחים אותו ככלב, והיינו אך שמחים כי נתקיים הכל לא נפל דבר וחצי דבר..."<br />
<br />
כאשר אדמו"ר הזקן עזב את העיר ליאדי, העתיקה ממלכת חסידות חב"ד את בירתה מהעיר ליאדי למקום מושבה החדש בעיירה ליובאוויטש שבה התיישב לאחר כשנה [[אדמו"ר האמצעי]] בנו וממשיך דרכו.<br />
<br />
== הסתלקותו ==<br />
[[קובץ:אוהל אדמוהז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל אדמו"ר הזקן]] המשופץ ב[[האדיטש]] ([[תשנ"ד]])]]<br />
[[קובץ:פנים אוהל אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון אדמו"ר הזקן מבפנים]]<br />
ביום שישי [[ח' בטבת]] [[תקע"ג]] הגיע אדמו"ר הזקן לכפר פיענא{{הערה|1=[https://www.google.com.ua/maps/place/Peny,+Kurskaya+oblast',+רוסיה/@51.0693537,35.9543904,13z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x4128b695373d9355:0x70a7e22b3e35db6d מיקום הכפר] במפות גוגל, [https://ssl.panoramio.com/photo/46542781 תמונת הכפר ] באתר panoramio.com}}, שם נודע לו על חורבן [[רוסיה הלבנה]]{{הערה|ישנה גרסא שאף על כיבוש [[מוסקבה]] בידי נפוליון, ויש מכחישים.}}. ב[[יום חמישי]] [[כ"א בטבת]] שנת [[תקע"ג]] התפלל אדמו"ר הזקן את תפילת הערבית האחרונה שלו{{הערה|ראו בהרחבה אודות כל המאורעות סביב ההסתלקות בספר 'המסע האחרון' של הר' [[יהושע מונדשיין]] ובכתבה '''השבוע האחרון''', שבועון כפר חב"ד גליון 1891 עמוד 36.}}. בני אדמו"ר הזקן היו מספרים שתפילה זו הייתה "בדעה צלולה ומיושבת וב[[דביקות]] נפלאה". לפני [[הסתלקות]]ו אמר: "זה שיאחז ב"ידית" שלי אעשה לו טובה בעלמא דין ובעלמא דאתי"{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] [[תרצ"ט]], עמוד 338. בהמשך כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] ש"יש על פתגם זה שמונה פירושים מ[[אדמו"ר הצמח צדק]]" והוא מביא את אחד הפירושים.}}. עוד אמר{{הערה|מופיע ברשימה של אדמו"ר הריי"צ, ששמע מאביו, אדמו"ר הורש"ב}}: "ההעברה מעולם זה לעולם הבא הוא דבר נקל ואינו תלוי אלא בהמעביר, יש מי שהוא גוסס כמה זמן כנראה שהמעביר שלו הוא מהמתעוללים, יש מי שהוא גוסס רגעים אחדים כנראה שהמעביר שלו הוא מן השלוחים הטובים, והחייב את ההסתלקות מן ה[[גוף]] הוא תלוי מזמן החיים בגוף, ופירש הכתוב טוב מותי מחיי, שהטוב והחיים אחר המות הוא מחיי הגוף לפי אופן החיים בהיות ה[[נשמה]] בגוף, ומזה הוא התרגשותי. רגעים לפני [[הסתלקות]]ו כתב אדמור הזקן על פתקא: "נפש השפלה באמת לאמיתו בשרשה עבודתה היא תורה גשמית"{{הערה|[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]] חלק ג'-ד', ליקוט לב בסופו}}. אדמו"ר הזקן הורה לסגור את החדר בו הוא שוכב ושיכניסו רק מי שרוצה להתפלל, ובאם יזדמנו לשם שני אנשים יהודים המזלזלים ביהדותם - שישתדל בעל הבית להפחידם ולהחזירם בתשובה. בשכר זאת הבטיח הרבי אריכות ימים לבעל הבית (הגוי){{הערה|מרשימותיו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] - '[[מגדל עז]]' עמוד קעד-ה. משמו של ה[[שד"ר]] ר' יחיאל היילפרין שראה בפנקס העיר [[האדיטש]]. בספר [[שבחי הרב]] מוזכר שסגרו את החדר, אך לא ציון שהיה זה בציוויו של אדמו"ר הזקן.}}.<br />
<br />
ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות, [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]], מיד{{הערה|על פי אגרת אדמו"ר האמצעי, חורף תקע"ג. [[אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי)]] ע' רלד}} לאחר [[הבדלה]]{{הערה|בה הבדיל הרבי הזקן על [[קפה]].}}, בשעה 22:22 - הוא נפטר. כיון שלא היה בכפר פיענא בית קברות, הובילו אותו למחרת בעגלה{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]], קיץ ה'ש"ת' ע' 96.}} לעיירה [[האדיטש]] במרחק של כ300 ק"מ ששם היה בית עלמין יהודי{{הערה|במהלך המסע עמדה העגלה למנוחה ב[[פונדק]], ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף את העגלה. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.}}. מאוחר יותר נבנה על מקום הקבר [[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]]. כשהובילו את אדמו"ר הזקן לקבורה בהאדיטש, נעצרה העגלה באמצע הדרך והיה נראה שאדמו"ר הזקן הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד ואז הם שמו לב שחיה טמאה נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ואדמו"ר הזקן חזר לשכב כמקודם.<br />
<br />
לאחר הקבורה עבר [[אדמו"ר הצמח צדק]] לגור בהאדיטש, ליד הציון הקדוש.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|רבי דובער, האדמו"ר האמצעי]] - נישא לרבנית [[הרבנית שיינא|שיינא שניאורי]].<br />
*בנו [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|הרב חיים אברהם]].<br />
*בנו [[משה (בן אדמו"ר הזקן)|הרב משה]] - נישא למרת [[שפרה (כלת אדמו"ר הזקן)|שפרה שניאורי]] לבית ריבלין.<br />
*בתו [[הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית פריידא]] - נישאה לרב [[אליהו (חתן אדמו"ר הזקן)|אליהו קלוצקר]].<br />
*בתו [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]] - נישאה לרב [[אברהם (חתן אדמו"ר הזקן)|אברהם שיינעס]].<br />
*בתו [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]] - נישאה לרב [[שלום שכנא (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא אלטשולער]].<br />
<br />
==יחוסו==<br />
ייחוס אדה"ז מגיע ל[[מהר"ל מפראג]] שהוא עצמו מיוחס עד רב האי גאון בנו של [[רב שרירא גאון]] בנו של רב חנינא גאון שהם ממשפחת ראשי הגולה והנשיאים עד מלכי יהודה ודוד המלך{{הערה|1=ראה בזה גם [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63386 מאמר הרב שלום דובער וולפא]}}.<br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|ספר הזכרונות ו[[היום יום]] בתחילת [[שלשלת היחס]]}} שאדמו"ר הזקן היה בנו של רבי [[ישראל ברוך פוזנר]], בנו של רבי [[שניאור זלמן פוזנר]]{{הערה|1=ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=8 מבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן].}}, בנו של רבי [[משה מפוזנא]], בנו של רבי יהודה לייב, בנו של רבי שמואל חריף, בנו של רבי בצלאל חריף, בנו יחידו של המהר"ל מפראג.<br />
<br />
לפי הספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{הערה|פרק א'}} רבי [[משה מפוזנא]] (סב אביו של אדמו"ר הזקן) היה בנו של רבי יהודה מקוואלי{{הערה|בעל "קול יהודה" על [[שולחן ערוך אורח חיים]]}}, שהיה בנו של רבי משה, שהיה בנו של רבי צבי הירש, שהיה הבן של הגאון ר' יוסף יאסקי אב-בית-דין קהילת לובלין (ויש אומרים אב"ד קהילת לבוב), וחתנו של המהר"ל מפראג. אך בשנים האחרונות נכתבו מחקרים המסתפקים אם ניתן לבנות ייחוס למהר"ל דרך הרב יהודה מקוואלי{{הערה|1=לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא, ראה הערת הרב שלמה אנגלארד ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13611&pgnum=128 ספר אור ישראל, ל"ג, עמ' קכ"ח והלאה]; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&pgnum=102 שם, ל"ד, עמ' צ"ט והלאה].}}.<br />
[[קובץ:רבי_שניאור_זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציור אדמו"ר הזקן]]<br />
<br />
== תמונתו ==<br />
[[קובץ:לקוטי תורה דפוס ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף שער ההדפסה הראשונה של ה[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]], שנת [[תר"ח]]]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ציור אדמו"ר הזקן]]}}<br />
בשנת תקנ"ט, כשהיה אדמו"ר הזקן במאסר, הוא צויר על על ידי האדונים של [[פטרבורג]], בו הוא נראה כבשנותיו האמצעיים. דבר זה נודע על ידי חסיד ששמע, בשנת [[תרכ"ב]], את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר זאת לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
עדיין אינו ברור, האם התמונה המקורית צויירה בצבעים, או שמא בעופרת שחורה, כפי שהיא ידועה מן ההדפסים. הפריט הקדום ביותר הנשמר מהציור המקורי הוא טופס מההדפסה הראשונית של התמונה, בפורמט גדול. נעשתה על ידי ר' שמריה שניאורסון והיא שמורה כיום ב[[ספריית ליובאוויטש]].<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
*[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)]]<br />
*[[אמירה לנכרי (ספר)]]<br />
*[[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)]]<br />
*[[הלכות תלמוד תורה]]<br />
*[[לקוטי תורה (ספר)]]<br />
*[[מאה שערים (ספר)]]<br />
*[[ספר המאמרים (אדמו"ר הזקן)]]<br />
*[[סידור אדמו"ר הזקן]]<br />
*[[ספר התניא]]<br />
*[[פסקי הסידור]]<br />
*[[קונטרס הרב]]<br />
*[[שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן]]<br />
*[[שאלות ותשובות הרב]]<br />
*[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]<br />
*[[תורה אור (ספר)]]<br />
*[[בונה ירושלים]]<br />
*[[מאמרי אדמו"ר הזקן – הקצרים]]<br />
<br />
==חידושיו ותקנותיו==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
אדמו"ר הזקן היה פורץ דרך לא רק בתחום החסידות, אלא גם בתחום ההלכה והמנהג. מלבד השולחן ערוך שחיבר, הנהיג אדמו"ר הזקן מספר תקנות וחידושים:<br />
:*[[סידור אדמו"ר הזקן|נוסח התפילה]] - סידור השווה לכל נפש.<br />
:*[[סכינים מלוטשים]] - ליטוש סכיני השחיטה מב' צדדי הלהב.<br />
:*[[כתב אדמו"ר הזקן|כתב סת"ם]] - צורת [[אותיות]] חדשה המשלבת קבלה והלכה, כידוע הסיפור שהרב המגיד קרא לאדמו"ז ואמר לו שיש קיטרוג בשמים על כך שיש מחלוקת בין הנגלה והקבלה בנוגע לצורת הסת"ם וביקש ממנו לחבר כתב שיאחד בין הנגלה לקבלה. וכך נוצר הכתב והרב המגיד היה מרוצה מכך.<br />
:*[[חלוקת הש"ס]] - סיום הש"ס מידי שנה על ידי כל קהילה וקהילה מקהילות חב"ד.<br />
:*[[מקווה בשיטת אדמו"ר הזקן|תקנת המקוה]] - פתרון הלכתי המקל על הטבילה במעיין.<br />
:*[[מכירת חמץ בערב קבלן|ערב קבלן]] - מכירת החמץ לנכרי בערב הפסח באמצעות 'ערב קבלן'.<br />
:*[[קשר תפילין בשיטת אדמו"ר הזקן|קשר התפילין]] - שיטה מיוחדת בקשירת תפילין של ראש{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן כ"ז סעיף י"ז. וראה גם הסיפור על כך בלשמע אזן (מהדורת תשע"ו) עמוד 82.}} ותפילין של יד{{הערה|קצות השולחן סימן ח' סעיף ה' בהגהה.}}.<br />
<br />
==עשרת הניגונים==<br />
[[קובץ:ארבע בבות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תווי ה[[ניגון ארבע בבות]] מ[[ספר הניגונים]]]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[עשרת הניגונים]]}}<br />
מסורת בידי [[חסידי]] חב"ד שאדמו"ר הזקן חיבר בעצמו עשרה [[ניגונים מכוונים]] שסגולה מיוחדת להם - הבאת המנגן אותם להתעוררות תשובה ו[[דביקות]] ה[[נשמה]] באלקות. נוהגים לא לנגן [[ניגונים]] אלו באופן שגרתי כי-אם בעיתים מזומנים או בשעת הכושר. חמשה מתוך עשרת הניגונים אנו יודעים מה הם ושאר הניגונים מיוחסים אליו אך ספק אם הוא בעצמו חיברם.<br />
<br />
#[[אבינו מלכנו (ניגון)|אבינו מלכנו]]<br />
#[[אלי אתה (ניגון)|אלי אתה]]<br />
#[[ניגון ארבע בבות|ארבע בבות]]<br />
#[[בני היכלא (ניגון)|בני היכלא]]<br />
#[[כאיל תערוג (ניגון)|כאייל תערוג]]<br />
#[[לכה דודי (ניגון)|לכה דודי]]<br />
#[[ניגון דבקות ראש השנה (אדמו"ר הזקן)|ניגון דבקות ראש השנה]]<br />
#[[ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן)|ניגון דבקות שבת]]<br />
#[[צאינה וראינה (ניגון)|צאינה וראינה]]<br />
#[[קול דודי דופק (ניגון)|קול דודי]]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], '''מגילת חייו של הרב מליאדי''' - תיעוד מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן כפי שנכתב על ידי אשת [[אדמו"ר הרש"ב]] בצעירותה ונאבד במהלך השנים. בשנת [[ת"ש]] נמצאה על ידי אחיינה החורג, הרב שמשון דוב ירושלמסקי שמסרה ל[[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
*הרב [[חיים מאיר הילמן]], [[בית רבי (ספר)|'''בית רבי''']].<br />
*מרדכי טיטלבוים, '''הרב מלאדי ומפלגת חב"ד''', [[תר"ע]].<br />
*הרב [[חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]]''', אדמו"ר הזקן.<br />
*[[התמים (בית משיח)]] (מוסף ב[[שבועון בית משיח]]). סדרה על תלמידיו הגדולים.<br />
*הרב דב טברדוביץ', '''הלכתא כרב''' - ביאור על הלכות [[שבת]] לדעת אדמו"ר הזקן, מכפר-חב"ד.<br />
*ר' אברהם לוי, קונטרס '''כתב חב"ד''' - סקירה ודיוקים בכתב אדמו"ר הזקן. [[מגדל העמק]], [[טבת]] [[תשס"ט]].<br />
*'''הראשון''', הוצאת [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], [[תשע"ד]] - 2013.<br />
*[[נחום גרינוואלד]], [http://www.alysefer.com/הרב/ הרב], תשע"ה.<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*הרב [[שלמה יוסף זווין]], [http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1582 הרב בעל ה"תניא" - מפעלו הרוחני והספרותי של מייסד חסידות חב"ד, וציוני הדרך של חייו]<br />
*רות צוקר [http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1618 ניתוח גרפולוגי על כתב היד של אדמו"ר הזקן] - {{חב}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56570 מסמך היסטורי אודות מעורבתו של אדמו"ר הזקן במלחמת נפוליאון] - בטאון 'סגולה' - אתר col<br />
*[[מנחם זיגלבוים]] '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=71069 200 שנה ליציאת ליאדי תחת אש]''', '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=71197 המלך בשדה והרבי נודד בדרכים]''', [[שבועון בית משיח]], [[אלול]] [[תשע"ב]] - {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=106&article=1794 רבי שניאור זלמן מליאדי], ירחון [[שיחות לנוער]] - {{חב}}<br />
* ציון אדמו"ר הזקן באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@50.3549522,34.0072083,3a,75y,97.81h,89.45t/data=!3m6!1e1!3m4!1sK_93ZD9qskuoSAIrtPWVgg!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/50°21'16.3%22N+34°00'29.8%22E/@50.354523,34.0104677,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0?hl=iw מיקום]<br />
*שאול סילם, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Shayevitz-Silem%20-%203%20Adar%202%205774.pdf דברי ימי אדמו"ר הזקן]''' נדפס כתשורה לנישואי בתו ג' אדר תשע"ד<br />
* [[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/ראיון-עם-אדמור-הזקן/ ראיון מיוחד עם האדמו"ר הזקן – "תרגום" לעברית לטעימה מתשובותיו לחוקריו], [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]<br />
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3562034 6 סרטונים על אדמו"ר הזקן]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} קטעי מולטימדיה על אדמו"ר הזקן באתר בית חב"ד<br />
<br />
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הזקן}}<br />
{{סדרה|הקודם=[[המגיד ממזריטש]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[י"ט בכסלו]] [[תקל"ג]] - [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]]|הבא=[[אדמו"ר האמצעי]]}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר הזקן|*]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן|*]]<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|3]]<br />
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש|ש]]<br />
[[קטגוריה:מגידים|ש]]</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%9D/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%94&diff=453685חב"דפדיה:ערכים מומלצים/רשימת המתנה2021-02-06T20:00:56Z<p>טאפרו דא פלאחו: /* תמונות וציורי רבותינו נשיאנו */</p>
<hr />
<div>[[קטגוריה:חב"דפדיה - ערכים מומלצים]]<br />
{{חב"דפדיה:ערכים מומלצים/רשימת המתנה/פתיח}}<br />
=ערכים מועמדים=<br />
<br />
==[[תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]]==<br />
ערך ממצה מאוד.[[משתמש:חב"ד איז אקטיב|חב"ד איז אקטיב]] - [[שיחת משתמש:חב"ד איז אקטיב|שיחה]] כ"ח אב ה'תשע"ח 19:18, 9 באוגוסט 2018 (IST)<br />
:ערך יפה, אך דורש עריכה לשונית. חסר פתיח. ועוד. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 19:26, כ"ח באב ה'תשע"ח<br />
::נראה לי שעבר זמן מאז דברי {{א|קרייזי אבאוט משיח}}, ונראה לי שהערך אכן עומד בקירטריונים המתאימים, אי לכך ובהתאם לזאת, הנני {{בעד}}[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 14:21, ח' בסיוון, ה'תש"ף 14:21, 31 במאי 2020 (IST)<br />
:::נו? אפשר להתקדם?--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 13:32, י"א בתשרי, ה'תשפ"א 13:32, 29 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::::ושוב הנני מעורר על קידום הערך לשלבים הבאים.--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 20:00, כ"ד בשבט, ה'תשפ"א 20:00, 6 בפברואר 2021 (UTC)<br />
<br />
==[[כתיבה לרבי]]==<br />
{{בעד}}, אכן ראוי שהערך יהיה לערך מומלץ. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 11:45, ח' בסיוון, ה'תש"ף 11:45, 31 במאי 2020 (IST)<br />
: די {{בעד}} ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 17:13, 31 במאי 2020 (IST)<br />
::אני די נבוך לומר זאת, אך למרות שאני הוא זה שכתבתי את ערך זה והצעתיו להמלצה, מ"מ הייתי אומר שייתכן מאוד שהוא יעבור קודם עריכה אינציקלופדית (כעת הוא די סיפורי) כמו שכתב {{א|קרייזי אבאוט משיח}} שם בדף שיחה. וכעת אני {{נגד}}...--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 14:55, כ"ז בכסלו, ה'תשפ"א 14:55, 13 בדצמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
==[[חתונה]]==<br />
ערך די יפה, רק שצריך בו עוד עבודה כדי שיתממלץ. להפוך אותו ליותר אינציקלופדי וכו. <br />
<br />
{{חב"דפדים פעילים}}, איפה אתם? --[[משתמש:בובע מייסעס|בובע מייסעס]] - [[שיחת משתמש:בובע מייסעס|שיחה]], 02:12, י"ז בתשרי, ה'תשפ"א 02:12, 5 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
<br />
== [[הרבי]] ==<br />
<br />
ב"ה לאחר עבודה ראשונית, וחלק מתוכנית להמלצת כל ערכי רבו"נ, לדעתי הערך אכן צריך להיות מומלץ, נשמח להערות ותיקונים. מתייג את {{חב"דפדים פעילים}} {{א|חלוקת קונטרסים}}, {{א|שיע.ק}} ואת ידידי {{א|קרייזי אבאוט משיח}}, וכמובן את כל המשתמשים הוותיקים והטובים. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 10:05, כ"ג בשבט, ה'תשפ"א, 5 בפבר' למניינם.<br />
:מבלי להיכנס לפרטים הטכניים בערך, יש בעייה בכך ערך יהיה מומלץ, וזאת משום שכרגע הערך עשוי מהמון פסקאות, ומי שינסה לקבל בערך הזה את המידע על הרבי, לא יקבל כל כך משום שהערך מפנה אותו לערך אחר, כך שבמקרה הזה הערך על הרבי הוא לא ערך, הוא אוסף של המון ערכים שהתקבצו לערך אחד {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 19:47, 6 בפברואר 2021 (UTC)<br />
:יורשה לי להעלות טיעון הנראה לדעתי. בין הערכים המומלצים לא אמורים להיכלל הערכים על רבותינו נשיאינו, זאת מפני שהם '''ערכי יסוד'''. טווח הערכים המומלצים אמור להיות בין אלו שמעבר להם, העוסקים אודות תחומים ממוקדים וספציפים יותר (על מנת לחדד את הכוונה - כשם שהערך על האתר עצמו לא יהיה מומלץ). זו רק דעתי, ותן לחכם ויחכם עוד.--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 19:58, כ"ד בשבט, ה'תשפ"א 19:58, 6 בפברואר 2021 (UTC)</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%9D/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%94&diff=453684חב"דפדיה:ערכים מומלצים/רשימת המתנה2021-02-06T19:58:40Z<p>טאפרו דא פלאחו: /* הרבי */</p>
<hr />
<div>[[קטגוריה:חב"דפדיה - ערכים מומלצים]]<br />
{{חב"דפדיה:ערכים מומלצים/רשימת המתנה/פתיח}}<br />
=ערכים מועמדים=<br />
<br />
==[[תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]]==<br />
ערך ממצה מאוד.[[משתמש:חב"ד איז אקטיב|חב"ד איז אקטיב]] - [[שיחת משתמש:חב"ד איז אקטיב|שיחה]] כ"ח אב ה'תשע"ח 19:18, 9 באוגוסט 2018 (IST)<br />
:ערך יפה, אך דורש עריכה לשונית. חסר פתיח. ועוד. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 19:26, כ"ח באב ה'תשע"ח<br />
::נראה לי שעבר זמן מאז דברי {{א|קרייזי אבאוט משיח}}, ונראה לי שהערך אכן עומד בקירטריונים המתאימים, אי לכך ובהתאם לזאת, הנני {{בעד}}[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 14:21, ח' בסיוון, ה'תש"ף 14:21, 31 במאי 2020 (IST)<br />
:::נו? אפשר להתקדם?--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 13:32, י"א בתשרי, ה'תשפ"א 13:32, 29 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
==[[כתיבה לרבי]]==<br />
{{בעד}}, אכן ראוי שהערך יהיה לערך מומלץ. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 11:45, ח' בסיוון, ה'תש"ף 11:45, 31 במאי 2020 (IST)<br />
: די {{בעד}} ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 17:13, 31 במאי 2020 (IST)<br />
::אני די נבוך לומר זאת, אך למרות שאני הוא זה שכתבתי את ערך זה והצעתיו להמלצה, מ"מ הייתי אומר שייתכן מאוד שהוא יעבור קודם עריכה אינציקלופדית (כעת הוא די סיפורי) כמו שכתב {{א|קרייזי אבאוט משיח}} שם בדף שיחה. וכעת אני {{נגד}}...--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 14:55, כ"ז בכסלו, ה'תשפ"א 14:55, 13 בדצמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
==[[חתונה]]==<br />
ערך די יפה, רק שצריך בו עוד עבודה כדי שיתממלץ. להפוך אותו ליותר אינציקלופדי וכו. <br />
<br />
{{חב"דפדים פעילים}}, איפה אתם? --[[משתמש:בובע מייסעס|בובע מייסעס]] - [[שיחת משתמש:בובע מייסעס|שיחה]], 02:12, י"ז בתשרי, ה'תשפ"א 02:12, 5 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
<br />
== [[הרבי]] ==<br />
<br />
ב"ה לאחר עבודה ראשונית, וחלק מתוכנית להמלצת כל ערכי רבו"נ, לדעתי הערך אכן צריך להיות מומלץ, נשמח להערות ותיקונים. מתייג את {{חב"דפדים פעילים}} {{א|חלוקת קונטרסים}}, {{א|שיע.ק}} ואת ידידי {{א|קרייזי אבאוט משיח}}, וכמובן את כל המשתמשים הוותיקים והטובים. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 10:05, כ"ג בשבט, ה'תשפ"א, 5 בפבר' למניינם.<br />
:מבלי להיכנס לפרטים הטכניים בערך, יש בעייה בכך ערך יהיה מומלץ, וזאת משום שכרגע הערך עשוי מהמון פסקאות, ומי שינסה לקבל בערך הזה את המידע על הרבי, לא יקבל כל כך משום שהערך מפנה אותו לערך אחר, כך שבמקרה הזה הערך על הרבי הוא לא ערך, הוא אוסף של המון ערכים שהתקבצו לערך אחד {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 19:47, 6 בפברואר 2021 (UTC)<br />
:יורשה לי להעלות טיעון הנראה לדעתי. בין הערכים המומלצים לא אמורים להיכלל הערכים על רבותינו נשיאינו, זאת מפני שהם '''ערכי יסוד'''. טווח הערכים המומלצים אמור להיות בין אלו שמעבר להם, העוסקים אודות תחומים ממוקדים וספציפים יותר (על מנת לחדד את הכוונה - כשם שהערך על האתר עצמו לא יהיה מומלץ). זו רק דעתי, ותן לחכם ויחכם עוד.--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 19:58, כ"ד בשבט, ה'תשפ"א 19:58, 6 בפברואר 2021 (UTC)</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=453683משה לייב רודשטיין2021-02-06T19:51:48Z<p>טאפרו דא פלאחו: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:Rotshtein (Shifrin), Moshe Leib (Zusya).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה לייב רודשטיין (זושא שיפרין)]]<br />
[[קובץ:תשכא..jpg|ממוזער|[[הרבי]], תשכ"א. במעמד [[צאתכם לשלום]] לאורחים השבים לביתם מ[[נסיעה לרבי|נסיעתם לרבי]] ל[[חודש תשרי]]. מאחוריו עומד הרב רודשטיין]]<br />
הרב '''משה לייב רודשטיין''' ('''זושא שיפרין'''; [[תר"ס]]-[[ט' חשוון]] [[תשכ"ח]]) היה חבר ה[[מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א|מזכירות]] של [[הרבי הריי"צ]] ושל [[הרבי]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד כזושא שיפרין ב[[ליטא]] ולמד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. לאחר מלחמת העולם הראשונה ברח מרוסיה, במהלך בריחתו שינה את שמו ל"משה לייב רודשטיין", ועם שם זה נותר עד פטירתו. (בשנותיו האחרונות חתם לפעמים בשם 'זושא רודשטיין'{{מקור}}).<br />
<br />
כאשר יצא מ[[רוסיה]] עבר להתגורר ב[[ורשה]].<br />
<br />
==== מזכיר אדמו"ר הריי"צ ====<br />
בחודש [[שבט]] [[תרפ"ט]] נשלח כ[[שד"ר]] של [[הרבי הריי"צ]] לסובב בעיירות [[פולין]] ולאסוף כסף עבור [[מצה|מצות]] ל[[יהודי רוסיה]].<br />
<br />
כיהן כ[[מזכיר]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] - מחודש [[תמוז]] [[תרצ"ב]] - עד שנת [[תש"א]]. באותו זמן העתיק את רשימת אדמו"ר הריי"צ - [[דברי ימי הרבנית רבקה]]. מהעתקתו נדפסה הרשימה על ידי [[אוצר החסידים]] בשנת [[תשס"ב]]. בשנת [[תרצ"ט]] נמלט יחד עם אדמו"ר הריי"צ ל[[ריגא]].<br />
<br />
ביום י"ט [[אלול]] [[ת"ש]] נמלט יחד עם הרב [[שמואל זלמנוב]] והרב [[יצחק דוב אושפאל]] מ[[ריגא]] לעיר וולדיווסטוק שבמזרח [[רוסיה]], משם המשיכו ל[[יפן]]. ומשם המשיכו ל[[ארצות הברית]], שם הגיעו אל העיר ס. פרנציסקו, ממנה נסעו ברכבת עד לניו-יורק, לשם הגיעו בחודש [[חשוון]] [[תש"א]]. כאשר הגיעו, נתפרסמה על כך ידיעה חגיגית ב[[הקריאה והקדושה]]. כאשר הגיע ר' משה לייב לניו-יורק, זכה להיכנס ל[[יחידות]] אצל כ"ק אדמו"ר הריי"צ, ששמח מאוד לקבלו, והורה לו לנסוע ל[[שיקגו]] לשמש כמנהל אגודת חסידי חב"ד שיקגו ומנהל [[תומכי תמימים שיקגו]], ביחד עם הגאון ר' [[מאיר גרינברג]]. <br />
<br />
בשנת [[תש"ו]] חזר לשמש כמזכיר אדמו"ר הריי"צ. וליווה אותו בכל מסעותיו.{{הבהרה|איזה מסעות היו בתש''ו-תש''י?}} במסגרת עבודתו היה ממונה על הקלדת המכתבים.<br />
<br />
==== מזכיר הרבי ====<br />
לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הריי"צ ב[[י' שבט תש"י]] היה מחברי ועד ליובאוויטש שניהל את הפעולות להכתרת [[הרבי]].<br />
<br />
לאחר [[קבלת הנשיאות]] של הרבי ב[[י' שבט תשי"א]] שימש כמזכירו של [[הרבי]] - [[משב"ק]] וממונה על הקלדת המכתבים ב[[לשון הקודש]] יחד עם הרב [[שלום מענדל סימפסון]]. בתפקיד זה שימש עד פטירתו. <br />
<br />
בשנת [[תשי"א]] פעל רבות בשביל ש[[הרבי]] יתחיל [[מוגה|להגיה]] [[שיחה|שיחות]]{{מקור}}. הוא ייסד את [[ועד להפצת שיחות]]{{מקור}} ואת [[ועד להפצת חסידות]]. היה חבר [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ומזכיר [[ועד לבניין האוהל]].<br />
<br />
נפטר לאחר מחלה ב[[ט' חשוון]] [[תשכ"ח]], ונטמן בסמוך ל[[האוהל|אוהל הק']].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[שלום דובער לוין]], '''המזכיר ה"ר משה לייב רוטשטיין''', בתוך: [[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]], ניו יורק תשע"א, עמ' שנז-שנט.<br />
* [[מנחם זיגלבוים]], '''[[סיפורים מחדר הרבי]]''', [[תשס"ט]].<br />
* [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב"ד)|יוסף אשכנזי]], '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]] תשע"ג.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/121314 המזכיר הנאמן של הרבי שכמעט ולא יודעים אודותיו] {{*}} [https://col.org.il/news/121335 פרק ב']''' {{COL}}<br />
*'''מזכיר הרבי בתחפושת''', שבועון בית משיח י' אדר תש"פ עמוד 30<br />
<br />
{{נאמני בית רבינו}}<br />
{{מיון רגיל:רודשטיין, משה לייב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי ועד לבנין האוהל]]<br />
[[קטגוריה:אישים בורשה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר הריי"צ]]</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%A2%D7%94_%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=453681נסיעה לרבי2021-02-06T19:46:28Z<p>טאפרו דא פלאחו: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:נסיעה_לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים נוסעים לרבי. ציור: [[זלמן קליימן]]]]<br />
[[קובץ:טיסה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים נוסעים לרבי בשנים הראשונות לנשיאותו]]<br />
'''נסיעה לרבי''' היא אחת מדרכי ה[[התקשרות]] העיקריות של [[חסיד]] ל[[אדמו"ר|רבי]]. החסידים מייחסים לנסיעה חשיבות רבה והיא תופסת מקום מרכזי בהווי החסידי.<br />
<br />
==תוכן הנסיעה==<br />
[[קובץ:נוסעים לרבי2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נוסעים לרבי]]<br />
מנהג הנסיעה לרבי החל כבר בזמנו של [[הבעל שם טוב]], בדור הראשון של [[התייסדות תנועת החסידות]], והוא קבע אותה ל"חק בתוככי החסידים"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31619_441.pdf אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד תא].}}, כלשונו של [[הרבי הריי"צ]].<br />
<br />
הנסיעה לרבי נועדה לחזק את הקשר ה[[פנימיות|פנימי]] וה[[נפש]]י בין החסיד אל הרבי והיא אחת מדרכי ה[[התקשרות]]{{הערה|מלבד התוכן הסגולי שבנסיעה, גם מהפן ה[[הלכה|הלכתי]] ישנו חיוב על האדם להקביל את פני רבו ב[[יום טוב|חגי ישראל ובמועדיו]], אך דבר זה אינו חיוב ממשי ונוהגים להקל בו.}}.<br />
<br />
הרבי אף התבטא כי {{ציטוטון|"כאשר חסיד בא אל רבו - נעשה אצלו תכלית הביטול דמציאותו הקודמת, ונעשה בזה מציאות חדשה"}}{{הערה|משיחת שבת פרשת נשא תשמ"ח, מוגה. התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמוד 464.}}.<br />
<br />
החסידים מתייחסים אל הנסיעה לרבי כאל מצוות [[עליה לרגל]]{{הערה|התייחסות דומה מצד [[הרבי]] ניתן למצוא בשיחות ומכתבים שונים. לדוגמא: מכתב מ[[כ"ח תשרי]] [[תש"ח]] (הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק ב' עמוד רנו). [[שיחת קודש]] [[שבת]] [[פרשת נח]], [[ו' חשון]] [[תשמ"ז]] (נדפס בסדרת ה[[תורת מנחם התוועדויות|התוועדויות]] לשנה זו עמוד 465).}} ומשתדלים להגיע לבקר אצל הרבי לפחות פעם בשנה, על מנת לשאוב כוחות וחיות ל[[עבודת ה']] במשך השנה כולה{{הערה|[[פתגם חסידי|פתגם-צחות חסידי]] ידוע אומר: "רבי לא שנא - חייא מנין" - אם לא נמצאים אצל הרבי לפחות פעם בשנה, חיות מנין תהא?!".}}.<br />
<br />
הנסיעה כל כך חשובה אצל החסידים, עד שכאשר הוקם [[איגוד תלמידי התמימים]] ביוזמת והוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], אחת מתקנות היסוד בה היה מחוייב כל אחד מהחברים הייתה לבוא אל הרבי לפחות פעם בשנה.<br />
<br />
===אופן הנסיעה===<br />
מפאת החשיבות הרבה שהחסידים מייחסים לנסיעה לרבי, היו חסידים רבים שהקפידו להגיע לרבי בהליכה רגלית, כפי שהיו נוהגים בעליה לרגל בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים.<br />
<br />
החסידים הסבירו את מעשיהם, באמרם שאינם רוצים 'להתחלק' עם הסוס והעגלה בזכות שיש להם בנסיעה לרבי{{הערה|מסיפורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] אודות ר' שלמה המלמד מ[[נעוועל]], (הודפס ב[[אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]] עמודים רסט-רע).}}.<br />
<br />
==זמני הנסיעה==<br />
===חודש תשרי===<br />
[[קובץ:אורחים תשרי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפי אורחים גודשים את 770 באמירת [[סליחות]] ב[[חודש אלול]]]]<br />
לאורך הדורות, הזמן העיקרי בו נסעו החסידים אל הרבי היה לקראת חודש [[תשרי]], ב"ימי הסליחות והרחמים", על מנת להתחיל את השנה במקום הקדוש ביותר.<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא שהמקום הכי מתאים לחסיד לשהות בו ב[[ראש השנה]] הוא אצל הרבי, באמרו: {{ציטוטון|ווי איז דאס ניט אַ איד ראש-השנה אין ליובאוויטש, וואו דען זע אַנדערש}} [=כיצד זה שיהודי אינו ב[[ראש השנה]] ב[[ליובאוויטש]], היכן יימצא אחרת]?!{{הערה|[[ספר השיחות תורת שלום]] עמוד 188.}}.<br />
<br />
הרבי הביע קורת רוח רבה מהאורחים שנשארו עד ל[[ז' מר חשוון]], וכפי שהתבטא{{הערה|ב[[שיחת קודש]] [[שבת]] [[פרשת לך לך]] [[תשמ"ח]] (הודפס ב[[תורת מנחם התוועדויות|התוועדויות]] חלק א' עמוד 429).}}: {{ציטוטון|נתינת יישר-כח לכל האורחים שליט"א, אשר הרגש החסידי שלהם האיר בהם בגילוי.. שהיו כל משך חג הסוכות, ובמיוחד - גם המשכו עד שבעה במרחשון}}{{הערה|דבר זה הוא על יסוד המובא בגמרא, שהיהודים בארץ ישראל לא היו מתחילים לבקש על ירידת הגשמים עד לז' מר חשון, אז חזר אחרון העולים לרגל לבית המקדש - לביתו ולמקומו.}}.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשע"ג]], על פי הנתונים של ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]], מגיעים מידי שנה כחמשת אלפים אנשים, נשים וילדים לשהות ב[[חודש תשרי]] אצל [[הרבי]]. אורחים אלו שוהים במסגרות השונות{{הערה|הילדים שוהים במסגרת מיוחדת של '[[קעמפ מחנה משיח]]'.}}. רוב האורחים הינם בחורי ישיבות [[תומכי תמימים]] מרחבי העולם.<br />
<br />
===כינוס השלוחים===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[כינוס השלוחים העולמי]]}}<br />
[[קובץ:שלוחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התמונה הקבוצתית של אלפי השלוחים הנוסעים לרבי מידי שנה. ([[תשע"ג]])]]<br />
אלפי ה[[שלוחים]] הפזורים ברחבי העולם, עסוקים במשך כל ימות השנה ב[[עבודת השליחות]], הממלאת את זמנם ואינה מותירה להם זמן פנוי לנסיעה. הזמן העיקרי בו מתאפשרת להם הנסיעה, הוא בימי [[כינוס השלוחים העולמי]], המתקיים מידי שנה בסמיכות ל[[ראש חודש]] [[כסלו]].<br />
<br />
יחד עם השלוחים נוסעים גם מקורבים רבים, המבקרים אצל הרבי בימי הכינוס ומודרכים על ידי השליח.<br />
<br />
===י' שבט===<br />
לקראת יום הבהיר [[י"א שבט|י'-י"א שבט]], יום התחלת הנשיאות של הרבי, מגיעים רבים מ[[תמימים|תלמידי]] [[פורטל:ישיבות חב"ד|ישיבות חב"ד]] מרחבי יבשת [[אמריקה]] לשהות אצל הרבי. התמימים הבאים משתתפים בתוכניות מסודרות מטעם הנהלות הישיבות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74269 אלפי התמימים האורחים התכנסו ללימוד משותף ב-770] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
===כ"ב שבט===<br />
הזמן העיקרי (בנוסף לחודש תשרי) בו נוסעות לרבי נשי ובנות החסידים, הוא לקראת [[כ"ב שבט]], יום הסתלקותה של [[הרבנית חיה מושקא]], אשת הרבי.<br />
<br />
בזמן זה מתקיים כינוס השלוחות, לשלוחות הרבי ברחבי העולם. <br />
<br />
בכל שנה מגיעה מ[[ארץ הקודש]] קבוצה גדולה (שבמשך שנים רבות הייתה מאורגנת על ידי הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרון אליעזר צייטלין]], וכיום מנוהלת על ידי בנו), ובמקביל, פועל ארגון '[[בית מדרש לנשים]]' עם הקבוצות שמגיעות ל-[[770]] ומארגן כנסים והרצאות בהשתתפות משפיעים תושבי ה[[קראון הייטס|שכונה]].<br />
<br />
===חג השבועות===<br />
[[קובץ:חג המו"צים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבנים שהגיעו לרבי לרגל חג המו"צים בתמונה משותפת (לרשימת הרבנים לחצו על התמונה)]]<br />
[[חג השבועות]] הוא הזמן העיקרי בו נוסעים הרבנים החסידיים אל הרבי. הסיבה לכך היא כיון שבשאר מועדי השנה על הרבנים להישאר עם בני הקהילה ולשמש להם לעזר בספקות המתעוררות בעניני הלכה. בחג השבועות, בו אין מצוות מיוחדות ודינים סבוכים, מתאפשרת גם להם הנסיעה אל הרבי.<br />
<br />
בעקבות זאת, מכונה [[חג השבועות]] אצל החסידים בשם "חג המו"צים", על שם נסיעתם של ה"מורי-צדק" בקהילות אל הרבי{{הערה|פעמים רבות נוצלו התאספויותיהם של הרבנים החסידיים לכינוס אסיפות חשובות בעניני הנהגת החסידים ובענינים הקשורים עם עסקנות הכלל. ה[[בית דין צדק קראון הייטס|בית דין צדק]] של שכונת [[קראון הייטס]] מארגן מידי שנה קבלת פנים חגיגית לרבנים המגיעים ל[[חג השבועות]] אל הרבי.}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62065 הבית דין ב[[קראון הייטס]] ערך קבלת פנים לרבנים שהגיעו לרבי לחג השבועות] {{אינפו}}}}. הרבי גם ביאר כי הסיבה הפשוטה לכך שרבותינו נשיאינו היו אומרים [[מאמר|מאמרים]] עמוקים בחג השבועות, הוא משום שלחג זה היו באים הרבנים שלהם ישנה יכולת הבנה עמוקה יותר{{הערה|בשנת תשכ"ז}}.<br />
<br />
המנהג חודש בדורנו על ידי הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], בעת טיסתו לקראת חג השבועות בשנת [[תשל"ה]] כרב ראשון לאחר מינויו ל[[מורה הוראה]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
===הנסיעה בשאר מועדי השנה===<br />
חסידים הנוסעים בשאר ימות השנה, הינם חסידים בעלי משפחות שלא מתאפשר להם לנסוע בחודש החגים ולהותיר את משפחתם בבית, והם נוסעים באמצע השנה, שלא בהקשר עם תאריך מיוחד.<br />
<br />
כמו כן נוהגים חסידים רבים לנסוע יחד עם בניהם, על מנת לחגוג את בר המצוה שלהם אצל הרבי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/75241_he_1.pdf בר מצוה אצל המלך], מוסף [[שבועון בית משיח]], "במחנה צבאות ה'", י"א [[ניסן]] תשע"ג, עמוד 17. {{PDF}}}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3398 תיעוד מרתק: בר מצוה אצל הרבי] {{וידאו}} {{אינפו}}}}.<br />
<br />
חסידים מספרים, שכאשר ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפאס]] נשאל מתי הוא הזמן הטוב ביותר לנסיעה לרבי, השיב שהמענה תלוי באיזו תקופה בשנה נשאלת השאלה. אם השאלה נשאלת בחודש כסלו, אזי חודש כסלו הוא הזמן הראוי ביותר לנסיעה לרבי, ובאם השאלה נשאלת בחודש תמוז, אזי [[חודש תמוז]] הוא הזמן הטוב ביותר, וכך בכל חודש מחדשי השנה.<br />
<br />
==ההכנות לנסיעה==<br />
[[קובץ:מפארט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קובץ הכנה]] לנסיעה לרבי, [[תשרי]] [[תשע"ה]]]]<br />
על אף שהנסיעה לרבי מועילה בכל אופן שתהיה, הרבי מעורר שכדאי להגיע רק לאחר הכנה רוחנית ראויה, הכוללת את ביצוע שליחותו והוראותיו של נשיא הדור, וכאשר הנסיעה באה לאחר הכנה הראויה, אזי לא רק שהוא עצמו נוסע, אלא שיחד עמו נוסעים כל אלו שהיה בקשר עמם והוסיף אצלם בעניני חינוך ויראת שמים{{הערה|אגרות קודש חלק ט"ז אגרת ו'יד.}}.<br />
<br />
לקראת [[הצ'רטר הראשון]] שארגנו החסידים לנסיעה לרבי, שלח הרבי מכתב מפורט{{הערה|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק יד, עמוד 246.}} בו כתב אודות ההכנות הנדרשות לנסיעה לרבי.<br />
<br />
במכתב זה מורה הרבי לנוסעים, להוסיף בלימוד [[תורת החסידות]] ובפרט בלימוד מאמרי הרבי אליו נוסעים, להוסיף בנתינת ה[[צדקה]] למוסדות השייכים לרבי ולבקר קודם הנסיעה בחוגים שאינם קשורים אל הרבי, ולקשר אותם לרבי באמצעות דברי התעוררות מתורתו של הרבי. בעת הנסיעה עצמה, הורה הרבי לנוסעים ללמוד יחד את שלשת השיעורים של חומש [[תהלים]] ותניא, ולהוסיף שיעור בתורתו של הרבי.<br />
<br />
במקומות אחרים, מורה הרבי לנוסעים לערוך [[התוועדות]] בקהילתם קודם הנסיעה{{הערה|כפי ההוראה שנדפסה ב[[לוח היום יום]] י' אדר שני, בנוגע לכל נסיעה ממקום מדורו, ובהוספה - כהכנה לנסיעה לרבי.}}, לפני היציאה מחצר הרבי חזרה למקום השליחות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_16075_71.pdf התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 74].}} ולאחר החזרה מחצר הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=205 התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 208, מוגה].}}.<br />
<br />
==פעולת הנסיעה==<br />
[[קובץ:פאנאנדערפאקן גוכי''ק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''בתוכן כתבו - יבקש ה[[משפיע]] שי' שלו שיבארוהו [[פתגם חסידי|פתגם נשיאינו]] - שלאחרי תשרי צריך פאַנאַנדערפאַקן''' [= לפרוק] '''את החבילה שקיפלו בתשרי וכו'''' (מענה הרבי לרב [[שלום דובער וולפא]])]]בקשר עם הנסיעה והשהות אצל הרבי, ישנו הביטוי "אפילו מהקירות אפשר לקבל"{{הערה|מיחידות הרב [[יצחק הנדל]] אצל ה[[אדמו"ר הריי"צ]] - נדפסה בתשורה מחתונת מטוסוב - הנדל, אלול תשע"ו.}}, כלומר שגם עצם השהות ב-770 פועלת.<br />
<br />
יחד עם זאת, התבטא הרבי באחת ההתוועדויות{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/6/10 שיחת שבת פרשת פנחס, י"ג תמוז תשי"ב].}} שבדיוק כפי שחולה המבקר אצל רופא, לא מספיק שהוא מקשיב בסבלנות לדברי הרופא, נוטל את ה"מרשם" ורוכש את סמי המרפא, אלא שמשאיר את התרופה על השולחן, היות וזה לא יעזור אלא אם יכניס את סמי הרפואה לתוך פיו, כך גם ברוחניות, לא מספיק להוציא כסף, טירחא וזמן לבוא אל הרבי (הרופא הרוחני), להקשיב אל דברי הרבי, ואפילו למלא את ההוראות שצוה לו הרבי; כדי להתרפא – בהכרח להכניס את הענינים וההוראות שמקבל מהרבי לתוכיותו ופנימיותו, שיתאחדו עמו.<br />
<br />
כמו כן כתב הרבי לאחד מהשבים מחצרות קודשנו{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]].}} שכדי לנצל כראוי את הכוחות שקיפלו{{הערה|בשונה מהפיענוח המקובל "פאנאנדערפאקן את החבילה שקיבלו בחודש תשרי", הפיענוח המדוייק הוא<br />
"שקיפלו", כלומר שיש צורך 'לקפל' ו'לארוז' את הכוחות, והן לא מגיעים בדרך ממילא.}}, יש להתייעץ עם ה[[משפיע]].<br />
<br />
==ניגוני חב"ד הקשורים לנסיעה==<br />
[[קובץ:נוסעים לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים נוסעים לרבי. ציור: [[יחיאל אופנר]]]]<br />
הנסיעה לרבי תפסה תמיד מקום חשוב בהווי החסידי, ולאורך הדורות חיברו החסידים [[ניגונים]] שונים בקשר עם הנסיעה לרבי והחזרה מהרבי.<br />
<br />
===תקעו בחודש===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[נאשי קראמקי]]}}<br />
חסידי [[אדמו"ר האמצעי]] חיברו ניגון געגועים שנקרא בשם 'נאשי קראמקי', בו מודגש התוכן של נסיעת החסידים לרבי, כאשר בחזרתם הם מביאים 'סחורה' - [[מאמר|מאמרי חסידות]] ששמעו אצל הרבי.<br />
<br />
בסיומו של הניגון, שרים את המילים "תקעו בחודש", "בחודש השביעי" ו"שובה ישראל". אלו פסוקים החוזרים על עצמם פעמים רבות בפתיחת ה[[מאמר|מאמרים]] הקשורים ל[[חודש תשרי]] וזוהי ה"סחורה" אותה הביאו עמם החסידים מהנסיעה.<br />
[[קובץ:עולים לרגל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שני חסידים בדרכם לרבי. ציור: ויקטור ברינדץ']]<br />
<br />
===טייערע ברידער===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[טייערע ברידער (ניגון)|טייערע ברידער]]}}<br />
ניגון זה נוהגים החסידים לשיר קודם פרידתם בדרך מחצרו של הרבי חזרה אל מקום מגוריהם. תוכנו הוא, שהחסידים מבטיחים זה לזה, שאף על פי שעכשיו הם נפרדים האחד מזולתו, הרי שזוהי פרידה קצרה, רק עד לפעם הבאה בה יגיעו אל הרבי ויפגשו שוב.<br />
<br />
===נייע זשוריצי כלאפצ'י===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ניע זשוריצי כלאפצ'י]]}}<br />
גם ניגון זה חובר על ידי חסידי אדמו"ר האמצעי. [[אדמו"ר הרש"ב]] ביאר את משמעות מילות הניגון, שאצל החסידים הנסיעה לרבי היא כמו 'פונדק דרכים' באמצע הדרך, בו נחים ומחליפים כוחות ולוקחים כח להמשך הדרך. כך גם בעבודת ה', צריכים מידי פעם לנסוע לרבי, על מנת לקבל כח להמשיך ה'נסיעה' בדרך של עבודת ה'{{הערה|הרבי ביאר ענין זה בהרחבה בשיחת שבת פרשת ויצא, ט' כסלו תשי"א. נדפס ב[[תורת מנחם]] עמוד 106 ואילך.}}<br />
<br />
==הוראות והגבלות על הנסיעה==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[תקנות ליאזנא]]}}<br />
בתקופות מסויימות לאורך השנים, הטילו רבותינו נשיאינו הגבלות שונות על הנסיעה לרבי והתנו את הנסיעה בפרטים שונים.<br />
<br />
בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] התרבו הנוסעים לרבי, וכדי לא להעמיס עליו את העבודה פרסמו זקני החסידים הגבלות שונות על הנסיעה, שקיבלו את אישורו של אדמו"ר הזקן.<br />
<br />
אצל הרבי{{הערה|להרחבה ראו מקבץ מענות של הרבי בנוגע לזה בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] ערב חג הסוכות תשע"ז, "התנאים של הרבי לנסיעה לתשרי".}}, ההגבלות הידועות כהוראה כללית על הגעת חסיד לרבי, הינם כאשר תיגרם פגיעה במקום השליחות של הנוסע כתוצאה מהנסיעה, או נסיעה שלוקחים לצרכה הלוואה מבלי לדעת מהיכן יהיה ניתן להחזיר את כספי ההלוואה{{הערה|"במה שכותב אודות נסיעה לכאן, מובן שבמה דברים אמורים - באם יש מוצא לכסף, אבל פשוט שאין מקום להכנס בחובות". ממכתב הרבי לרב [[איצ'קה גאנזבורג]], נדפס בספר [[חייל בשירות הרבי (ספר)|חייל בשירות הרבי]] עמוד 187.}}.<br />
<br />
בנוגע לקבוצות מקורבים, התנה הרבי את הנסיעה בכך שיסדרו מראש לחברי הקבוצה אש"ל מלא, ושיהיה להם איזה-שהוא סדר בלימוד התורה בזמן שהותם בחצר הרבי, וכן שיהיה מישהו שיתעסק עמהם וידאג להם בתקופת הנסיעה, והנוסעים יבטיחו מראש שעל ידי זה יתווסף אצלם בעניני תורה ומצוות{{הערה|1=[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/9/16/031959753649.html תנאי הנסיעה לרבי בתשרי] בתוך שבועון בית משיח.}}.<br />
<br />
במקרה מסויים הורה הרבי לאדם שביטל את תכנית הנסיעה שלו בהוראת הרבי, שיתן תמורת זאת מעשר מדמי הנסיעה לצדקה, וכן הורה כך במקרה נוסף לאשה שהתייעצה עם איזה חברה לטוס, והורה להפריש את הסכום לצדקה קודם הנסיעה{{הערה|שם=תשורה סימפסון|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Simpson-Sorkin%20-%20RC%20Kislev%205777.pdf תשורה מנישואי משפחת סימפסון].}}.<br />
<br />
=== לא להוסיף על החובות הכספיים ===<br />
מספר פעמים כתב הרבי לחסידים שביקשו לבקרו, שלא להכנס לחובות כספיים בשל כך. לדוגמה:<br />
{{ציטוטון|נבהלתי לכתבו איך "השיג" הכסף להוצאות נסיעתו לכאן. ואיני רואה כל הצדקה כלל לרצונו להוסיף בהוצאות נסיעות בני ביתו שיחיו לכאן. ויבטל נסיעתם לכאן. ומחשבתו רצויה ודי בכך. ואין להוסיף על החובות עוד. אזכיר {{מונחון|עה"צ|ראשי תיבות: על הציון}}}}{{הערה|{{קישור שטורעם|29450|news|"נבהלתי לכתבו איך "השיג" הכסף להוצאות נסיעתו"|א' שליח|י"א באלול תשס"ח}}}}.<br />
<br />
===קבוצות מקורבים===<br />
בנוגע לנסיעת מקורבים לחצר הרבי, התנה הרבי את הנסיעה בכך שיהיה ממונה שיתעסק עמם במשך ימי שהותם בחצרות קודשנו, המקורבים הנוסעים מתחייבים ומבטיחים שעל ידי הנסיעה יתוסף אצלם בשמירה מעשית של תורה ומצוות, לא יכנסו על ידי הנסיעה לחובות גדולים, ויהיו להם תנאי אכילה ושינה גשמיים ראויים, ויהיה להם סדר מסויים בלימוד במשך ימי שהותם אצל הרבי{{הערה|שם=תשורה סימפסון}}.<br />
<br />
===נסיעת ילדים צעירים===<br />
באופן כללי, ההוראה מהרבי הייתה לא לשלוח ילדים קטנים לביקור בחצר הרבי ללא הוריהם. כך לדוגמא כאשר הרב [[אברהם דונין]] רצה לשלוח את בנותיו לחצר הרבי כשהיו פחות מגיל עשר, קיבל מהרבי תשובה: {{ציטוטון|במקום הנ"ל יבקרו איתן על יד {{ה|כותל המערבי}} פעם אחת בימי הסליחות ופעם אחת ב[[חול המועד]] [[סוכות]]}}{{הערה|1=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A0%D7%9C_%D7%99%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95_%D7%90%D7%AA%D7%9F_%D7%A2%D7%99_%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%93_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_83015.html כתב יד קודש: במקום הנ"ל יבקרו איתן על יד הכותל המערבי] {{COL}} כ"ז [[אייר]] [[תשע"ד]] (27.05.2014)}}.<br />
<br />
===חברת התעופה===<br />
פעמים רבות הביע הרבי את דעתו כי במידת האפשר יש לנסוע דווקא עם חברת התעופה 'אל על' שהינה בבעלות יהודית, וזאת על יסוד דרשת חז"ל על הפסוק 'או קנה מיד עמיתך', שישנה עדיפות הלכתית לפרנס דווקא יהודים{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|26291|הרבי כתב: "לעלות תמיד אל-על"||כ' טבת תשס"ז}}}}, אך בעקבות חילולי השבת על ידי החברה בשנת [[תשס"ז]], התפתח פולמוס בין רבני חב"ד עם הוראה זו עומדת בתוקפה, וחלקם פסקו כי אין להמשיך ולטוס עם חברה זו{{הערה|1={{קישור שטורעם|11583|news|"אין לטוס באל-על"|מערכת שטורעם|ז' בטבת תשס"ז}}}}.<br />
<br />
במקרה אחר כאשר מישהי פנתה אל הרבי בהתייעצות עם איזה חברה כדאי לה לנסוע, השיב לה הרבי לטוס עם חברה שיש לה כמה שפחות עצירות ביניים{{הערה|שם=תשורה סימפסון}}.<br />
<br />
===נסיעה על פי חוק===<br />
חסיד שהיה אצל הרבי ונסע לארץ הקודש, כתב לרבי שברצונו לנסוע חזרה לרבי, כתב לו הרבי שהנסיעה צריכה צריכה להיות על פי חוק{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1ucNQlbuZ8FG9llqfX6N_v_9CuP2b6Vjm/view?usp=drivesdk מענות קודש תש"נ מענה כד ומענה קי].}}.<br />
<br />
==הגרלות על נסיעה לרבי==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ועדת ההגרלה]]}}<br />
היו שנים, בעיקר בשנות הקומוניזם ברוסיה, בהן לרוב החסידים לא היו האמצעים הכספיים הדרושים לצורך הנסיעה לרבי. אז הונהג לאסוף כסף מהחסידים ולערוך עמו הגרלה בה יזכה אחד החסידים בנסיעה{{הערה|בספר "[[מאחורי מסך הברזל]]" מספר החסיד ר' [[רפאל נחמן כהן]] על זכייתו בגורל בעודו שוהה במחנה עבודה אליו הוגלה}}.<br />
<br />
גם בשנים הראשונות לנשיאות הרבי מצבם הכספי של החסידים ב[[ארץ הקודש]] לא אפשר להם לממן לעצמם כרטיס טיסה שלם, והם נהגו לאסוף ביניהם סכום של כרטיס, אותו הגרילו בין המשתתפים.<br />
<br />
הרבי עודד מאוד הגרלות מסוג זה ואף העניק יחס מיוחד לזוכה בגורל, שבמשך שהותו זכה [[עלייה לתורה|לעלות לתורה]] בנוכחות הרבי, לעמוד על יד הרבי בשעת ה[[תקיעת שופר|תקיעות]], לקבל מהרבי בקבוק [[משקה]] בשביל [[התוועדות|התוועדויות]] בארץ הקודש וכן השתתפות כספית בהוצאות הנסיעה והשהות בחצר הרבי.<br />
<br />
הרבי הסביר, כי למרות שרק אחד מהמשתתפים בהגרלה זוכה לנסוע בפועל, הרי נחשב גם לשאר המשתתפים בהגרלה כאילו הם עצמם נוסעים לרבי{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק י' עמוד רסג.}}{{הערה|"הזוכה יתחשב כשלוחם של כל המשתתפים, אשר שלוחו של אדם כמותו, ובמילא בנסיעתו של הזוכה הרי, במדה ידועה, כל אחד ואחד מהם נוסע". (מכתב הרבי מכ"ה טבת תשט"ו).}}.<br />
<br />
במהלך השנים הטיסות הוזלו והאפשרות הכספית לטיסה הלכה וגבהה, ועדת ההגרלה שהוקמה בשנת [[תשי"ג]] הפסיקה את פעולתה וההגרלות נערכות על ידי ארגונים מקומיים בריכוזי חב"ד השונים.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ז]] יזם ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] הגרלה חודשית בין אנ"ש בארץ הקודש, במטרה לזכות את אנ"ש בנסיעה חודשית לרבי על ידי השתתפותם במימון הכרטיס של הזוכה בגורל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76364] הזוכה בגורל בפעם ה-81 {{אינפו}}.}}.<br />
<br />
==עידוד הנסיעה==<br />
[[קובץ:עידוד הנסיעה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פוסטר לעידוד הנסיעה לרבי בהפקת ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]]]<br />
החל משנת [[תשנ"ז]] פועל ארגון [[את"ה העולמי]], בשיתוף עם ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]], לעידוד הנסיעה לרבי וליצירת אפשרות כספית לנסיעה של תלמידי התמימים באמצעות מסלול לימודים וקבלת מלגות, שקיבל מאוחר יותר את השם "[[קרן דור דעה]]", בחסות הרב [[שלום בער דרייזין]].<br />
<br />
כמו כן דואגים הארגונים להכנה ראויה של הנוסעים, באמצעות חלוקת חוברות הכנה מיוחדות הכוללות פתגמים ו[[סיפורי חסידים]] הקשורים לנסיעה.<br />
<br />
בשונה מפעילותם של הארגונים הנזכרים, הפונה בעיקר אל ה[[תמימים]], ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח צדקנו]] פועל לעידוד הנסיעה בקהילות חב"ד ברחבי הארץ, באמצעות הפצת פוסטרים ועלוני תוכן ועל ידי עריכת הגרלה חודשית בין אנ"ש.<br />
<br />
[[קובץ:פורקים_החבילות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] ארצית לאורחים השבים מ-[[770]] ביוזמת [[האגודה למען הגאולה]]]]<br />
כמו כן מארגן ארגון [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] מידי שנה [[התוועדות]] 'קבלת פנים' לאורחים שחזרו מהשהות ב[[חודש תשרי]] אצל הרבי, תחת הכותרת "פורקים את החבילות"{{הערה|1=[http://w.chabad.info/index.php?url=article_he&id=72541 כינוס עוצמתי של 'בואכם לשלום'] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
במענה מיוחד וחריף שכתב הרבי לר' [[זלמן יפה]], הורה לו הרבי כי על אף הלהט שלו להשפיע על כמה שיותר אנשים לנסוע לבקר בחצר הרבי, אין זו הדרך הנכונה ללחוץ על אנשים שיסכימו לנסוע בעל כרחם אם הם לא רוצים זאת מצד עצמם, היות ואין בכך כל תועלת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/27/10343 אגרות קודש חלק כז אגרת י'שמג], מכתב מתאריך ה' אדר תשל"ב.}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[הצ'רטר הראשון]]<br />
*[[ועדת ההגרלה]]<br />
*[[770]]<br />
*[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]<br />
*[[תקנות ליאזנא]]<br />
*[[מטוס]]<br />
*[[צאתכם לשלום]]<br />
*[[הגבלות בנסיעה לרבי]]<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''הזמן שנמצא כאן יפעל''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1890 עמוד 40<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://chabad.info/files/pdf/noseim%20larabi.pdf חוברת הכנה לנסיעה לרבי]''' בהוצאת [[את"ה העולמי]] {{אינפו}}<br />
*'''[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3160 המסע לליובאוויטש]''' - וידאו מיוחד על [[חודש תשרי]] אצל הרבי בשנת [[תשע"ג]] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=31318 תעמולה מאסיבית לנסיעה לרבי] {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2579 יחיאל אופנר מציג: תצוגת ציורי הנסיעה לרבי] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=31518 זקני החסידים מספרים על הנסיעה הראשונה שלהם לרבי] {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/hagrala/ רישום און ליין להגרלה החודשית של התאחדות החסידים] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=48594 בתשרי צריך להיות אצל הרבי!] - מאמר דעה של הרב [[זלמן לנדא]] {{אינפו}}<br />
* ישראל יצחק זלמנוב, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77983 "כי טיסה" לראש בני ישראל] - סקירה על הנסיעה לרבי, מתוך מגזין 'בדרך המלך' {{אינפו}}<br />
*הרב [[מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2855&CategoryID=830 הנסיעות לבית חיינו]''' במדור 'ניצוצי רבי' ב[[שבועון התקשרות]] גליון 610<br />
* הרב יהושע דובראווסקי, {{קישור חבד אינפו|82382|הצעירים בליובאוויטש אחרי ג' תמוז}}, יט [[סיוון]] התשע"ד (17.06.2014)<br />
*{{קישור שטורעם|90685|news|חתימה על התחייבות לקראת נסיעה לרבי ● יין ישן וטוב|הרב משה מרינובסקי|ה' באלול תשע"ו}}<br />
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/09/07-09-2018-05-46-12-03-master.pdf שנתיים, אך לא בדיוק]''', בתוך גליון 'קידמנוך תחילה' בהוצאת ועד חיילי בית דוד עמוד 58, תשרי תשע"ט<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15281&CategoryID=2404 הלכות והליכות - נסיעה לרבי]''', הנחיות הלכתיות לנסיעה לרבי בתוך גליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]], מאת מוקד הלכה חב"ד שעל ידי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]<br />
*'''[https://col.org.il/news/128442 הרבי הביט בי, התחלתי לרעוד]''' {{אודיו}}{{COL}} הרב [[אברהם מייזליש]] מספר על טיסת הצ'רטר הראשונה לרבי<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[http://www.col.org.il/pics/inbox/7711995_1664088.pdf 'לבקר בהיכלו'] קובץ בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] - COL.<br />
*{{היברובוקס דף|אור החסידות|זכרונותיו של רבי אברהם דוב בער מבאברויסק מנסיעתו לליובאוויטש בתור ילד|31597||235}}<br />
*'''60 שנה לצ'רטר הראשון''', שבועון בית משיח גליון 1230 עמוד 40<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
{{ערך מומלץ}}<br />
[[קטגוריה:רבי וחסיד]]<br />
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br />
[[קטגוריה:נסיעה לרבי]]</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%94&diff=453669תקנת המשקה2021-02-06T19:29:34Z<p>טאפרו דא פלאחו: </p>
<hr />
<div>{{תקנות הרבי|}}<br />
[[קובץ:משקה.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציורהמתאר את חג ה[[פורים]] ב[[כפר חב"ד]], בו נראים חסידים לאחר שתיית כמות גדולה של משקה. ציור: זלמן קליינמן]]<br />
'''תקנת המשקה''', (או '''גזירת המשקה''', מכונה בעיקר '''הַגְזֵירֶה''' <small>(במלעיל)</small>) היא תקנה שתיקן הרבי להגבלת כמות שתיית ה[[משקה]] בקרב חסידי חב"ד. בש"פ שמיני, [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] [[תשכ"ג]], יצא הרבי בתקנה לכלל אנ"ש, ובפרט לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לבחורי הישיבות, למעט בשתיית המשקה. יש התולים זאת במאורע בלתי רצוי שהתרחש כתוצאה משתיית ה[[משקה]] יתר על המדה באותה תקופה, ויש הטוענים שהגזירה הגיעה ב[[אתערותא דלעילא]] ובלי כל קשר לאף אחד מהחסידים.{{הערה|גם לפני כן העיר הרבי כמה פעמים אודות הגבלה זו ראה לדוגמה שיחת פורים [[תשי"ט]] (אודות בחורים) אמנם לא תיקן 'תקנה' בזה. ותמיד היה מצטט את דברי [[הרבי הריי"צ]] בריבוי מקומות{{מקור}} נגד שתיית המשקה.}}<br />
<br />
במשך השנים הזכיר [[הרבי]] את "הגבלת המשקה" שוב ושוב, ואף פעמים דיבר בחריפות{{הערה|1=ראה משיחת שבת פרשת נשא [[תשכ"ח]] - שיחות קודש [[תשכ"ח]] חלק ב' (".. הרי הוא כזה שוטה שלא יודע איפה הוא אוחז בעולם שאין שוטה יותר גדול מזה שאוחז עצמו לחכם.. וכשיודעים שהוא חב"ד'ניק הרי הוא ממאיס את כל חב"ד!"). משיחת שבת פרשת דברים [[תש"מ]] (".. ודווקא אז כשהוא לא שותה, הוא בחור טוב ותמים טוב"). משיחת שבת פרשת כי תשא תשד"מ - [[תורת מנחם]] תשד"מ חלק ב' עמ' 1087 ואילך (".. אין זו חלוקת וודקה, שבא פלוני ואומר "ז'יד, דאַוואַי וודקה".. - אינני מחלק "וודקה", אינני רוצה ואין לי כל שייכות עם "וודקה" ח"ו"). משיחת שבת פרשת ויק"פ [[תשמ"ח]] - [[תורת מנחם]] [[תשמ"ח]] חלק ב' עמ' 459 ("אלו שמבינים שעדיין לא אמרו "לחיים" כדבעי - יאמרו עוד הפעם "לחיים", ומתוך שמחה וטוב לבב, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, אבל, כמובן, בהגבלות הידועות, באופן של ד"ידע" דוקא, ובהדגשה יתירה - כראוי לדרך [[חסידות חב"ד]] ([[חכמה]] [[בינה]] דעת)". משיחת שבת פרשת תצא [[תשמ"ח]] - [[תורת מנחם]] [[תשמ"ח]] חלק ד' עמ' 273 (ופשיטא, שאין הכוונה לשמחה על ידי שתיית כוסית ועוד כוסית כו', עד למצב של שיכרות - כי, "שיכור" אינו "חסיד", ועל אחת כמה וכמה חב"ד'ניק, שאצלו מודגש יותר ענין של ההבנה וההשגה, ויתירה מזה: "שכרות" - שייכת ללוט") ועוד.}}. על הזהירות הנדרשת מהשתייה יתר על המידה.<br />
==פרטי התקנה==<br />
א. התקנה היא לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לתלמידי התמימים. ועל כלל אנ"ש בכלל למעט בשתיית משקה{{הערה|1=ש"פ שמיני תשכ"ג, שיחות קודש [[תשכ"ג]] עמ' 282-3.}}.<br />
<br />
ב. ההגבלה היא לאמירת ארבע פעמים [[לחיים]]. (בשנים הראשונות הייתה ההגבלה על שלש פעמים בלבד, אבל החל מסוף שנות המ"מים הראשונים שינה זאת הרבי לארבע){{הערה|1=ההגבלה דג' כוסיות מוזכר בשיחות: שבת פרשת שמיני (מבה"ח אייר) תשכ"ג. פורים, שבת פרשת בלק (י"ז תמוז) תשכ"ד. שבת פרשת שמיני (מבה"ח ניסן), י"ב תמוז תשכ"ה. שבת פרשת נח תשכ"ז. יום ב' דחה"ש תשכ"ח. שבת פרשת דברים תש"מ.<br />
וההגבלה דד' כוסיות מוזכר בשיחות: ליל י"ג ניסן, שבת פרשת שמיני (מבה"ח אייר) תשמ"ב. שבת פרשת בלק תשד"מ. שבת פרשת מקץ תשמ"ה. ליל י"ב טבת תשמ"ז. אחרון של פסח תשמ"ח.<br />
(ברשימה (בלתי מוגה) מיחידות מא' התמימים מליל ט"ז טבת תשל"ח כתוב: "ג' ד' כוסיות".) בשאר השיחות מזכיר הרבי את הגבלת המשקה בתור "ההגבלה הידועה".<br />
ויש לברר מהו דינו של הכוסית הנוספת שהוסיף הרבי במשך השנים, האם הוא נכלל בה"רביעית", או שהוא הוספה לה"רביעית", דהיינו שמותר לשתות קצת יותר מרביעית.}}.<br />
<br />
ג. החשבון של ארבע פעמים היא דוקא על כוסיות קטנות באופן שכולן יחד עולים רק למידת "רביעית"{{הערה|1=ש"פ שמיני תשכ"ג, שיחות קודש [[תשכ"ג]] עמ' 282-3. י"ב תמוז [[תשכ"ה]] שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב. שיחת אור לי"ב טבת [[תשמ"ז]] תורת מנחם [[תשמ"ז]] חלק ב' עמ' 246-7, ועוד.}}.<br />
<br />
ד. החשבון של ארבע פעמים היא רק לאחד שלא ישתכר מזה, אבל אם יש חשש שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה אז אסור לשתות אפילו מדה קטנה{{הערה|1=ראה בשיחת י"א [[ניסן]] [[תשמ"ח]] - התוועדויות [[תשמ"ח]] חלק ג' עמ' 38 בהערה 19 (".. ופשיטא - בהגבלות הידועות (ד' כוסיות, וכוסיות קטנות, וגם זה - לאו כל מוחא סביל כו'), ואין להאריך בדבר הפשוט ומובן גם לקטנים בשכל"). וראה שם משיחת אחרון של פסח - עמ' 173 ("ופשיטא - באופן של זהירות משכרות, ח"ו, היפך הציווי והיפך הרצוי כו', על ידי זה שיקח כוסות שלפי ערכו, או שישתה רוב כוס, וכיוצא בזה"). וכן במכתב הנ"ל מיום כ' מ"ח [[תשי"ח]] ("וכל אחד ואחד באופן המתאים אליו, ז. א. באם יש חשש ומורא שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה, גם במדה זה אסור ענין השתי'").}}.<br />
<br />
ה. אסור לקדש על משקה, כי אם על יין (או על הפת), וגם בשעה שעושים קידוש על יין, אסור לשתות עד סוף הכוס, לא יותר מרוב כוס - (חוץ מארבע כוסות של פסח שאותם צריך לשתות כוס שלימה){{הערה|1=בנוגע לקידוש על משקה ראה ממכתב מאדר שני [[תשכ"ג]] (נדפס ב'יגדיל תורה' חלק ג' עמ' 1232 (ומשם ל'שערי הלכה ומנהג' חלק א' עמ' רסו)): ".. כן נבהלתי להסברא [להשמועה (כך נדפס בתשו"ב בשו"ע קה"ת [[תשמ"ז]] עמ' 132)] לקדש על יי"ש. ועל כל פנים לקדש את שתיית היי"ש היפך הגמור מציווי מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו. ובוודאי תיכף לקבלת מכ' זה ינקטו באמצעים הכי מוחלטים לתיקון כ"ז. ויבש"ט בזה בחוזר. פשוט שכל הנ"ל מכוון לכל אחד ואחד מהם שנהגו כנ"ל.."<br />
על דרך זה אמר ביחידות (בליל ב' אדר תשכ"ג) לרעז"ס: ".. תראה שהצעירים לא יעשו קידוש [והבדלה] על משקה" (שיחות קודש [[תשכ"ג]] עמ' 403). על דרך זה גם אמר לרשנ"ז הלוי דוכמאן (בשמיני עצרת תשכ"ט) לאחרי שהודיע שקידש על משקה: "זהו דבר נכון ("א גלייכע זאך"), הרי עתה שמיני עצרת! [והוסיף:] הרי אתם כבר בגיל למעלה מארבעים, ויש להבהיר זאת, שכן, לולא זה - הם הרי יעשו כולם תיכף קידוש על משקה.}}.<br />
<br />
ו. היין של הקידוש (של [[שבת]] או של [[יום טוב]]) אינו חלק מחשבון הארבע פעמים{{הערה|1='''אם מדובר אודות [[התוועדות]] שקשורה עם קדוש של שבת או של יום טוב, אזי הקידוש הוא ענין בפ"ע, ולא נוגע לשלשת הכוסות''' י"ב תמוז [[תשכ"ה]] שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב.}}.<br />
<br />
ז. ההגבלה עומדת כל השנה ללא יוצא מן הכלל, כולל [[שמחת תורה]]{{הערה|1=י"ב תמוז [[תשכ"ה]] שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב.}}.<br />
<br />
ח. היתר השתיה (אפילו רק ארבע פעמים) היא לא בכל הזמנים, כי אם בשמחה של מצוה (ובתנאי שאין דרך אחרת לפעול את השמחה){{הערה|1=שיחת אור לי"ב טבת [[תשמ"ז]] תורת מנחם [[תשמ"ז]] חלק ב' עמ' 246-7.}}.<br />
<br />
ט. במקרה של ספק - אין להיכנס לספיקות אלא יש להחמיר ופשוט לא לשתות.<br />
<br />
י. בנוגע למצות שתיית רביעית יין ביום טוב, אפשר לצאת ידי חובה בשתיית יין-הקידוש{{הערה|1=שיחות קודש [[תשל"א]] חלק ב' עמ' 87 (ומשם ל'שערי הלכה ומנהג' חלק ה' עמ' סח').}}.<br />
<br />
י"א. חייבים לשמור לא רק על עצמו אלא גם על השני{{הערה|1=שבת פרשת נח [[תשכ"ז]] - שיחת קודש תשכ"ז. על דרך זה אמר בשיחת שבת פרשת בלק (ז' תמוז) תשד"מ ([[תורת מנחם]] תשד"מ חלק ג' עמ' 2122): ".. ואם ישנו מישהו שכבר עושה "משהו" - הנה במוצאי יום טוב שולח מכתב ל"770" ומודיע שאירע כך וכך, ומכיון שהוא לא יכול לעשות מאומה בנידון, לכן מודיע את העובדות! - אילו לא היית יכול לעשות מאומה בנידון - לא היו מראים לך כל זה, ומכיון שבהשגחה פרטית ראית זאת, הרי זה סימן שתפקידך להעמיד תלמיד זה על דרך האמת, ולא להסתפק במשלוח "מכתב"! ואין צריך להאריך בדבר המבהיל".}}.<br />
<br />
==חומרת התקנה==<br />
התבטאויות שונות של הרבי.<br />
<br />
א. ביקש שאלה שאינם שומרים על תקנת המשקה שלא ישתתפו ב[[תהלוכה]], ושלא יסעו ל[[שליחות]] מטעם ה[[מל"ח]] בחודשי הקיץ{{הערה|1=יחידות לחברי המזכירות והנהלת צא"ח ב' [[סיוון]] תשכ"ח.}}.<br />
<br />
ב. "לא נוגעים כל התירוצים ואמתלאות שעונים, שיש ענינים יותר גדולים שלא צייתו, צריכים לדעת שזה לא דבר קטן, ואדרבה, זה יכול להיות אבן הבוחן אם אוחז ב"קליאמקע" או לא"{{הערה|1=יום ב' דחה"ש [[תשכ"ח]] - שיחות קודש ה'תשכ"ח ח"ב.}}.<br />
<br />
ג. "ההיתרים הם לגמרי לא מקובלים"{{הערה|1=ליל ט"ו שבט תשל"ט שיחות קודש ה'תשל"ט.}}, ובפרט שזהו "היפך הכוונה והרצון לגמרי של רבותינו נשיאינו"{{הערה|1=[[זאת חנוכה]] תשל"ט שיחות קודש ה'תשל"ט.}}. ואם כן "מדוע צריך להדחף לעשות היפך מרצון רבותינו נשיאנו"{{הערה|1=ש"פ שמיני [[תשמ"א]] שיחות קודש ה'תשמ"א.}}. וישנם כאלה ש"חושבים להיות 'שפיץ חב"ד' כשיודעים שהנהגה זו היא היפך הוראת נשיא דורנו"{{הערה|1=התוועדויות ה'תשד"מ חלק ג' שבת פרשת בלק.}}.<br />
<br />
ד. פעם אמר כי שתייה יתר מן המידה פוגעת בפעולות ה[[מבצעים]]{{הערה|1=מיומן ר' ל. בראנען ט"ז טבת ה'תשל"ח.}}. "וכשיודעים שהוא חב"ד'ניק הרי הוא ממאיס את כל חב"ד!"{{הערה|1=תרגום משיחת שבת פרשת נשא [[תשכ"ח]] - שיחות קודש ה'תשכ"ח ח"ב.}}.<br />
<br />
ה. "מה שחושב שמגביר את [[נפש האלוקית]] על [[נפש הבהמית]] - הרי זה פיתוי היצר וההיפך הוא הנכון"{{הערה|1=יום ב' דחה"ש [[תשכ"ח]] - שיחות קודש ה'תשכ"ח ח"ב.}}.<br />
<br />
ו. באם נעשה שינוי הוא רק לחומרה{{הערה|1=ש"פ דברים [[תש"מ]] שיחות קודש ה'תש"מ.}}.<br />
<br />
ז. כמו כן התבטא פעם כי השתייה יתר מן המידה גורם עגמת נפש{{הערה|1=מיומן ר' ל. בראנען ט"ז טבת ה'תשל"ח.}}.<br />
<br />
== החילוק בין דורנו זה לדורות קודמים ==<br />
<br />
במכתבו מ[[ח' כסלו]] [[תשי"ג]] כותב [[הרבי]]{{הערה|לר' [[פרץ מוצקין]] מ[[מונטריאול]], עוד קודם ייסוד התקנה בתשכ"ג.}}: "מה שכותב על ענין המשקה . . כנראה שלא מסר הנ"ל את הנימוקים, והוא אשר לדעתי הנה מצד שני ענינים נשתנה המצב מאז, שהיה מנהג רווח ענין שתיית המשקה בשופי, א) כי ניתנו כבר הכחות לאנ"ש, על ידי רוב המאמרים הקלים והשיחות בענינים של הסברה והבנה לפעול על השומעים מבלי שיהיו זקוקים למשקה בשופי, ודי מספיק גם המעט שבזה. ב) כיון שבזמן האחרון ביחוד נדרש מאתנו בהדגשה יתירה הענין דהפצת המעיינות חוצה, הנה עלול ענין השופי דמשקה לבלבל לזה ביותר, מה שלא הי' נוגע כ"כ כשהפצתה הייתה מצוי' בהד' אמות של החסידים ואנ"ש בלבד. ונסתייעתי לסעיף א' ממה ששמעתי פעם מכ"ק מו"ח אדמו"ר בריגא שאמר "{{מונחון|איך בין איצטער|כעת, מצבי הוא}} (והכוונה בל' איצטער לא הייתה על אותה השעה בלבד אלא על אותן השנים מאז שהתחיל למעט בלקיחת משקה) {{מונחון|ווי נאך א ביסל משקה|כמו אחרי מעט משקה}}", ואף שהטעם החיצוני הי' אז מפני שהרופאים ציוו לו למעט במשקה, אבל כמובן זהו טעם בחיצוניות ובמילא מתקבל הוא רק לחיצונים ולא בתוככי אנ"ש היודעים אז חסידות מאנט פנימיות, ובטח זהו הוראה ג"כ על הענין בכלל אשר ע"פ הידוע דגופא בתר רישא גריר הנה החסידים נגררים אחרי נשיאנו כ"ק מו"ח אדמו"ר, שהענין שאמר שהוא עתה כמו נאך א ביסל משקה, הרי זוהי הוראה לכל החסידים ונתינת היכולת ג"כ להיות במצב כזה"{{הערה|אגרות קודש חלק ז ע' נט. בהמשך המכתב מוסיף הרבי שבשלב זה (בשנת תשי"ג) אין בהימנעות מהמשקה "ענין של איסור ופקודה", אבל לאחמ"כ הגיעה (בשנת תשכ"ג) התקנה המפורשת.}}.<br />
<br />
==היתר השתיה==<br />
א. בנוגע לאלה שהגיעו מ[[רוסיה]] אמר הרבי: '''אלה שבאו מ[[רוסיה]] - זה חלק מהדברים שהביאו משם ולא בנקל לבא בטרוניא. אבל מחדש אין צורך בזה וא"צ לשתות בקבוקים שלמים, מספיק כמה כוסיות'''{{הערה|1=מיחידות הרב אוריאל צימער - ימי מלך חלק ג' עמ' 954.}}.<br />
<br />
ב. הרבי התיר את השתיה יתר מן המידה ב'קידוש' בליל [[שמיני עצרת]] בסוכתו של הרב [[שלום ישעיה דייטש]], שב[[קראון הייטס]]. (לאחר פטירתו המשיך בנו הרב [[זלמן יהודה דייטש]] לערוך ה'קידוש', וכיום ממשיך את הקידוש בנו ר' אברהם משה דייטש){{הערה|1=http://www.algemeiner.com/generic.asp?id=2101.}}.<br />
<br />
===משפיעים===<br />
גם בנוגע למשפיעים מתחת לגיל ארבעים, אסר הרבי את השתיה מעל לרביעית, על אף הטענה כביכול הדבר מסייע להם בהשפעה ומגביר את עניני הנפש האלוקית:<br />
<br />
א. "מפיתוי היצר, כמובן, ובמילא – אין העצה לשמוע לפיתוי (שעל-ידי-זה יתגבר עוד יותר, ובמכל-שכן שלא יניח להתוועד באיזה פיתוי אחר, או גם בלא פיתוי), אלא הפכו"{{הערה|שם=תשורה מוזיקנט|[[תשורה]] לנישואי משפחות מוזיקנט-וולף, כפר-חב"ד, ל"ג בעומר תשס"ב, עמוד 52.}}.<br />
<br />
ב. נבהלתי לשמוע, ובצנעה – גרוע מבפרהסיא{{הערה|שם=תשורה מוזיקנט|}}.<br />
<br />
==פורים==<br />
<br />
בהמשך להשיחה משבת פרשת שמיני [[תשכ"ג]] אמר הרבי כי בנוגע ל[[פורים]] הוא אינו מתערב, ולכן אינו מביע דיעה ליום זה. למעשה, בפורים הראשון אחר החל תקנת "הגבלת המשקה" - ב[[התוועדות]] פורים [[תשכ"ד]]{{הערה|1=שיחות קודש [[תשכ"ד]] עמ' 231.}}. אמר הרבי, שבאותו יום ו"במסיבה זו" בטלה ההגבלה של שלוש כוסות.<br />
<br />
מאוחר יותר, ב[[התוועדות]] [[י"ב תמוז]] [[תשכ"ה]]{{הערה|1=י"ב תמוז [[תשכ"ה]] שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב.}}. הוסיף ותיקן כי הגבלת המשקה הוא גם בפורים. וכמובן שמאז, היה שתיית משקה יותר מההגבלה בפורים, חמורה ומופרכת לגמרי כמו בשאר ימות השנה. איסור השתייה היה ידוע לכולם ולא היה מקום לחשוב ולחפש התירים. אדרבה הייתה מפורסמת שיטת הרבי כי ה"חייב אדם לבסומי" של הבחורים הוא ביינה של תורה{{הערה|1=ראה: שיחות קודש [[תש"ל]] חלק א' עמ' 658. שיחת אחרון של פסח [[תשמ"א]] - שיחות קודש [[תשמ"א]] חלק ג' ("אפשר לעשות זאת ברוחניות: שיחזור בעל פה ד' מאמרי חסידות או ד' ענינים ב"יינה של תורה", שבזה אין כל חשש. וכיון שעל ידי זה יהיה בוודאי בריא ברוחניות, יהיה בריא בגשמיות"). י"ב תמוז [[תשמ"ז]] - התוועדויות [[תשמ"ז]] חלק ד' ("ובאם רוצים לשתות יין באופן של למע' מהגבלות - שיוסיפו ב[[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]], פנימיות התורה, הנקראת "יין" ("יינה של תורה"), ושההתמסרות בהלימוד ("אריינוואַרפן זיך") תהי' בהוספה עד לאופן שלמעלה ממדידה והגבלה"). וכן אמר פעם לא' מהתמימים ביחידות שביקש היתר לשתות יותר מהשיעור בטענה שזה יעזור לו בעבודותו הרוחנית: "מדוע לעשות זאת על ידי כאלו דברים גשמיים וחומריים, אפשר לעשות זאת על ידי [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] בשופי" (מפי ה[[משפיע]] הרב שלום חריטונוב) ועוד.}}.<br />
בכמה מהשנים ביקש הרבי שא' מתוך הקהל "יוציא ידי חובה" עד דלא ידע את כל הקהל הקדוש [ואותו א' הי' שותה כמובן למעלה מהגבלה, ע"פ הוראתו המפורשת של הרבי - כו"כ כוסות שלמים בזה אחר זה].<br />
<br />
===האיסור===<br />
הרבי אף הדגיש שוב ושוב במשך השנים כי הגבלת המשקה עומד בתקפה גם בפורים.<br />
<br />
א. ב[[שבת]] פרשת פרה [[תש"ל]] אמר כי אפשר להשלים עדיין את החיוב של "עד דלא ידע", אבל הדגיש שלא יהיה זה מהבחורים{{הערה|1=שיחות קודש [[תש"ל]] חלק א' עמ' 657-8.}}.<br />
<br />
ב. בפורים [[תשל"א]] אחר שביקש שמישהו "ימסור נפשו" לקיים "עד דלא ידע", אמר: "ההצעה ד"לא ידע" יקיימו אחד, שתים, שלוש - אבל לא מהבחורים - כאמור ["הגבלת המשקה"] במקומה עומדת"{{הערה|1=שיחות קודש [[תשל"א]] חלק א' עמ' 576.}}.<br />
<br />
ג. בכ"ז [[סיון]] [[תשל"ז]] אמר לא' התמימים ביחידות ששאל: א) תיקון על ענין שתיית משקה יותר מהשיעור בפורים ובשמחת תורה, ב) האם "הגבלת המשקה" היא גם בנוגע לפורים: '''בנוגע לשאלתך אודות התקנה של המשקה - הנה ידוע שהתקנה בתקפה, כולל פורים ושמחת תורה. היות וכתבת שאתה עברת על התקנה, הרי התיקון לזה הוא, להשתדל להשפיע על שניים או יותר, שעדיין אינם אוחזים מהתקנה - שיקיימו את התקנה''''{{הערה|1=היכל מנחם' חלק ג' עמ' רנח, וכן בשיחות קודש תשל"ז ח"ב.}}.<br />
<br />
ד. בפורים [[תשמ"ב]] אמר: '''מן הראוי שה"ציבור" כולו יבחר מישהו שימסור נפשו (בכח) ויקיים את החיוב ד"עד דלא ידע" בפועל, ועל ידי זה יוציא י"ח את הציבור כולו. כנראה יהיו כאלו שירצו להתיר לעצמם לשתות יותר מד' פעמים - ולכן, חוזרים ומדגישים שאין הכוונה אליהם!'''{{הערה|1=התוועדויות [[תשמ"ב]] חלק ב' עמ' 975.}}.<br />
<br />
ה. ב[[שבת]] פרשת תצוה [[תש"נ]] אמר: '''אלא גם בנוגע להתוועדויות במשך המעת לעת דפורים, מתוך שמחה באופן ד"עד דלא ידע", אבל, עם ההגבלות כו', ובפרט בנוגע לתלמידים'''{{הערה|1=התוועדויות תש"נ חלק ב' עמ' 372 בההשלמת לשיחה הנ"ל.}}.<br />
<br />
ו. ב[[יחידות]] באחד השנים אמר לה[[תמים]] דורון אייזנמן (כיום [[שליח]] במירטל ביטש, דרום קרוליינה) כי הגבלת המשקה עומדת בתוקפה הן ב[[פורים]] והן [[בשמחת תורה]], וכן היה עוד כמה פעמים.<br />
<br />
===ההיתר===<br />
[[קובץ:הרבי מחלק משקה ברחוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק 'משקה' רגע לפני שנכנס למכונית ברחוב [[איסטרן פארקווי]], ב[[חג הפורים]] [[תשכ"ו]]]]<br />
אולם היה ארבע שנים שהרבי צוה שבפורים צריך להיות "עד דלא ידע" כפשוטו, ולומר "לחיים" ללא הגבלות{{הערה|1=להעיר אשר היה פעם נוספת שהרבי ציוה שיקיימו "עד דלא ידע", היה זה בש"פ כי תשא תשמ"ה, הרבי אמר שאלו שעדיין לא קיימו "עד דלא ידע" בפורים יוכלים להשלים זאת ב[[שבת]] (אחר כך דיבר על אנשים מסוימים וציום לקיים "עד דלא ידע").}}.<br />
<br />
א. פורים [[תשכ"ו]] - צוה לרוקן את כל הבקבוקים שהי' אז ב-[[770]], והכריז כי "כל הפושט יד נותנים לו"!{{הערה|1=ובעצם גם אז לא ביטל הרבי את ההגבלה על אלו שפחות מגיל ארבעים. הרבי מזג משקה, אבל לכל אחד רק מעט, כמו שנותן בכוס של ברכה, ומי שקיבל כבר לא קבל שוב.}}.<br />
<br />
ב. פורים [[תשל"ט]] - צוה לשתות כמה פעמים, והוסיף כי "כל המרבה הרי זה משובח"! <br />
<br />
ג. פורים [[תשמ"א]] - אמר לנצל את הזמן לומר לחיים ללא הגבלות{{הערה|1=פורים היה ביום שישי עש"ק פרשה צו, אחר [[מנחה]] נכנס הרבי שוב - באופן פתאומי - לזאל למעלה ואמר מאמר [[דא"ח]] ד"ה "ליהודים הייתה אורה". רק מתי מעט היו נוכחים בשעת מעשה, כי כולם היו באמצע מבצעים, לאחר המאמר אמר הרבי לחיים על כוס יין והורה לנוכחים: לנצל את הזמן לומר לחיים בלי הגבלות.}}.<br />
<br />
ד. פורים [[תשמ"ט]] - אמר לקיים "עד דלא ידע" כפשוטו מבלי לחפש "היתירים" ו"פשרות"{{הערה|1=בשיחת פורים [[תשמ"ט]] אמר: "יש להמשיך עתה בעניני הפורים - על כל פנים בענין שכולם יוכלים להשתתף בו בנקל, ללא הבהרות כו' ("קיין באווארעניש").. ועל דרך זה בענין השמחה, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, "עד דלא ידע".. מקיים הציווי "לבסומי כו' עד דלא ידע" כפשוטו (מבלי לחפש "היתירים" ו"פשרות" וכיוצא בזה), ואשרי חלקו וגדול זכותו, ויהי רצון שממנו יראו וכן יעשו". (כן ראה שם משיחת שבת פרשת תצוה (ערב פורים קטן) עמ' 355, ושם משיחת שבת פרשת ויקהל (פ' שקלים) מבה"ח אדר ב' עמ' 387 מוגה, ובעמ' 391 בהשלמות).}}.<br />
<br />
===המסקנה===<br />
<br />
מלבד שנים אלו, לא ידוע על איזה היתר מפורש - שיוריד את התקנה '''המפורשת''' - בנוגע לפורים.<br />
<br />
בשיחת ליל ג' דסליחות [[תנש"א]]{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תנש"א]] חלק ד' עמ' 298.}} אמר: '''ובוודאי יחליטו גם לערוך (עוד בלילה זה) "א שטורעמדיקן פאַרבריינגען", וה[[התוועדות]] תהי' דוקא בשמחה גדולה, ועד למעמד ומצב ד"עד דלא ידע" (על כל פנים אצל אחד מהמתוועדים, והוא יוציא בזה את כל המשתתפים) - אם כי עם ההגבלות כו', שהרי סוף סוף אין זה פורים ("ס'איז דאָך פאָרט ניט פורים")...'''.<br />
<br />
ישנם [[משפיע]]ים הטוענים כי בזה שהדגיש כי "היום [ליל ג' דסליחות] אסור השתיה כי הרי סוף סוף אין זה פורים" שבעצם בזה הוריד הרבי את הגבלת המשקה בפורים. לעומת זאת<br />
אומרים משפיעים רבים כי אין זה ראיה כלל להיתר כל שהוא, ואשר לכן איסור השתיה יתר מהמידה אסור גם בפורים. וכמובן אשר על כל אחד לשאול את ה[[משפיע]] שלו בנידון זה.<br />
<br />
כדאי להוסיף קטע ממכתב מיום כ"ג אדר [[תשי"ז]] "אודות ניצול ימי הפורים בענינים הכללים וגם באופן חסידותי, כי מרוב הטומלעניש עלול שישכחו כלה, אז מען דארף אמאל א חסידשע התועדות כפשוטו ומובן ופשוט שאין זה נוגע כלל בריבוי השתי' ח"ו וכמדובר בהתועדות הפורים דשנה זו, שהחיוב דבסומי בפוריא עד דלא ידע אפשר שתספיק טפה אחת ובלבד שתבוא באופן שתפעול להעמיד את עצמו למע' מהטעם ודעת שלו וכנראה גם במוחש, אז ווען מען וויל אויף א אמת איז גענוג איין טראפען ואם ח"ו עס איז ניט אזוי העלפט ניט אפילו א פעסיל (חבית)"){{הערה|1=נדפס ב[[אגרות קודש]] חלק י"ד עמ' תקיח-ט. על דרך זה ראה בשיחת מוצאי ט"ו מנ"א [[תשמ"ט]] –[[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]] חלק ב' ("וכמדובר כמ"פ שהדבר תלוי ברצונו - שבאם רוצה באמת לא נוגע כמות המשקה (כרצון [[נפש הבהמית]] שלו שרוצה יותר ממה שמקבל), וגם על ידי כמות קטנה אפשר לפעול ענין השמחה".}}.<br />
<br />
==שמחת תורה==<br />
<br />
בשמחת תורה, ההגבלה במקומה עומדת. אמנם, אירע והרבי הורה לקיים את ההוראה בהתאם ל"מנהג המדינה" במדה כפולה ("דאבל ריישאנס"), דהיינו אמירת "לחיים" שמונה פעמים (על שתי רביעיות של 'משקה'){{הערה|1=שיחת [[שמחת תורה]] [[תש"ל]] - תורת מנחם חנ"ח עמ' 163.}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[משקה]].<br />
*[[משקה המשמח (קובץ)]].<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/f/fd/%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%97.pdf משקה המשמח]''', ליקוט מקיף על שתיית [[משקה]] ותקנת המשקה<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36697 דיון מרתק ועיון בשיחות הקודש בנוגע להנהגה בחג הפורים]<br />
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64558 לשמור על גזירת ה'משקה'] - פסק דין של חברי [[בית דין צדק קראון הייטס]] לקראת [[שמחת תורה]] תשע"ב<br />
* [http://www.chabad.info/images/update/665.pdf גזירת המשקה] שו"ת מאת הרב יהודה ליב נחמנסון {{PDF}} {{אינפו}}<br />
<br />
{{פורים}}<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br />
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]<br />
[[קטגוריה:פורים]]</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%99_%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9F&diff=453665אליהו בקשי דורון2021-02-06T19:24:55Z<p>טאפרו דא פלאחו: /* קשריו עם חב"ד */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=הרב אליהו בקשי דורון<br />
|תמונה=[[קובץ:הרב אליהו בקשי דורון.png]]<br />
|תאריך פטירה=[[י"ט אייר]] [[תש"פ]]<br />
|מקום לידה=[[ירושלים]], [[ארץ ישראל]]<br />
|תפקידים נוספים=[[הרב הראשי לישראל]] ורב ראשי של הערים [[בת ים]] ו[[חיפה]]<br />
}}<br />
<br />
הרב '''אליהו בקשי דורון''' ([[תש"א]] - [[י"ט בניסן]] [[תש"פ]]) היה הראשון לציון ו[[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הספרדי בין השנים [[תשנ"ג]]-[[תשס"ג]]. בעברו כיהן כרב ראשי בערים [[בת ים]] ו[[חיפה]]. בהמשך עסק בעסקנות ציבורית וכיהן כנשיא ארגוני חסד רבים, וכיו"ר מוסדות 'בנין אב' ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בירושלים בשנת [[תש"א]] ובצעירותו למד בישיבות 'הדרום' ו'חברון'. לאחר נישואיו עם בתו של הרב שלום לופס רבה הראשי של [[עכו]], למד בכולל 'קול יעקב' ובהמשך הפך לאחד מתלמידיו המובהקים של הרב [[עובדיה יוסף]].<br />
<br />
את קריירת הרבנות שלו החל בשנת [[תש"ל]] כאשר מונה לרב שכונה ב[[בת ים]], ובהמשך התקדם בסולם הרבנות עד שהתמנה כרבה הראשי של [[חיפה]] שם כיהן כרבה הראשי של העיר במשך שמונה עשרה שנים.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ג]] התמודד על תפקיד הרב הראשי, אך לבסוף הפסיד למתמודד המתחרה הרב [[מרדכי אליהו]].<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ג]] התמודד שוב מול הרב [[חיים דוד הלוי]], ובפעם הזאת ניצח בעקבות תמיכת רבו הרב עובדיה יוסף.<br />
<br />
נפטר במרכז הרפואי שערי צדק לאחר שלקה בנגיף קורונה במהלך [[מגפה#מגפת הקורונה|מגפת הקורונה]], והוא בן 79 שנים.<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד==<br />
{{לשכתב|פסקה=כן|סיבה=הפסקה עשויה מציטוטים}}<br />
[[קובץ:הרב בקשי דורון בספריית חב''ד.png|ממוזער|הרב בקשי דורון בביקור ב[[ספריית חב"ד]]. לצידו נראה הספרן הרב [[שלום דובער לוין]]]]<br />
הרב בקשי דורון נחשב לידיד חב"ד והשתתף בכינוסי חב"ד רבים. <br />
<br />
על תקופת כהונתו ב[[בת ים]] סיפר: {{ציטוטון|אני זוכר את הימים שהייתי רב בבת ים והגיע אז לעיר הרב [[זמרוני ציק]] מנהל [[בית חב"ד]] בבת ים. הוא עשה שם המון. עד היום אני שומע על פעולותיו בבת ים}}{{הערה|בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 166}}. <br />
<br />
בהכנסת [[ספר תורה הכללי]] ב[[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ב]] הששתף הרב באירוע כשהוא אוחז בידיו ב[[ספר תורה]].<br />
<br />
ב[[תשמ"ב]] פרסם מאמר מיוחד בחוברת 'הדר הכרמל' שיצאה לאור "לכבודו של גאון ישראל כ"ק מרן אדמו"ר מנחם מנדל שניאורסאהן שליט"א מליובאוויטש בהגיעו לגבורות שמונים שנה לאורך ימים ושנים טובות"{{הערה|לשון כריכת החוברת}} על גדלותו של הרבי תחת הכותרת "כוחה של תורה" בו ביאור בטוב טעם שהשלימות המיוחדת בה ניחן הרבי מגיעה מלימוד תורה לשמה וכמאמר המשנה{{הערה|אבות פרק ו, א}} ש"על ידי זה זוכה לדברים הרבה"{{הערה|המאמר נדפס אף ב[[כפר חב"ד (שבועון)]] גליון 378}}. בפתיחת המאמר סוקר בהערצה את מעלותיו של הרבי ואלו דבריו:<br />
<br />
{{ציטוטון|כל השומע שמעו של כ"ק האדמו"ר שליט"א עומד ומשתאה על גודל אישיותו וידיעותיו, השפעתו ופעליו, מלבד יראת הכבוד והרוממות שמקרינה דמותו, יש בה כדי ללמד מה היא גדלות, מה היא שלימות ומה כוחה של תורה. במושגי אנוש, קשה להבין כיצד אדם המוגבל בכוח וזמן יכול להגיע להיקף ידיעות כה רחב, כיצד יחיד יכול להנהיג ברמה מנגנון כה גדול של עשייה. כיצד אחד יכול להשפיע על הכלל, ועל כל פרט מרבבות אלפי ישראל בעצה תושייה וגבורה. קל וחומר שקשה להבין, כיצד כל אלה משתלבים ומתגלמים באדם אחד המוכר כצדיק, חסיד ועניו בכל דרכיו. אכן, אדם במגבלותיו וכושרו הטבעי אינו מסוגל להגיע לשיאים אלה ושלימות זו. רק בכוחות יוצאים מגדר הרגיל אפשר להגיע לשלימות שאינה מוגבלת}}.<br />
<br />
בימי [[בין המיצרים]] [[תשמ"ג]] חתם על ה{{ציטוטון|מחאה על פגיעה בעדה קדושה - מחאה וקריאה נמרצת}} שנכתבה בקשר לפגיעות בחסידי חב"ד שהפיצו את לימוד [[תורת החסידות]] בשכונת [[וויליאמסבורג]] בה נכתב (בין השאר) {{ציטוטון|אנו מצטרפים בזה למחאתם הגדולה של גדולי התורה והיראה.. על הפשע הנתעב שביצעו אנשים רעים וחטאים שפגעו והכו קשות חכמי תורה וגדולים ביראה ותורה, והשחיתו זקנם רחמנא ליצלן, הכל בשל הרבצת תורת חסידות חב"ד, והצטרפות לעדה קדושה של חסידי חב"ד, שמאז יסודה על ידי רבינו הגדול האלוקי בעל התניא והשולחן ערוך זכותו יגן עלינו אמן ועד לנשיאותו הקדושה של הגאון וצדיק דורנו לוחם מלחמת השי"ת כבוד קדושת שם תפארתו מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, מהווים אלפים ורבבות חסידיה, חלוץ ההולך לפני המחנה, בתורה וביראה ובמסירות נפש על שמירת קדשי ישראל והפצת דבר ה' בעולם}}.<br />
<br />
ב[[תשמ"ה]] העניק ל[[שבועון כפר חב"ד]] ראיון ארוך בו גולל את מסכת הקשרים העניפה בינו לחסידות חב"ד והרבי. הוא קבע בפסקנות שהרבי הוא המכריע בענייני הגיורים ואין ספק שדעתו תהיה מקובלת על כולם ללא יוצא מן הכלל. הוא קרא בראיון לפעול ב[[מבצעים]] בכלל וב[[מבצע תפילין]] להפצת התורה והיהדות בדרכה של חב"ד ללא מפלגתיות כשהוא מביע את תקוותו הרבה "לראות את ש"ס כתנועה נוסח חב"ד". עוד אמר הרב:<br />
<br />
{{ציטוטון|מי שקשור בעשייה חייב להיות קשור עם חב"ד. לא ניתן שלא להיתקל בחב"ד. פוגשים [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] חב"דיים, מזדמנים לכינוסים ומשתתפים בפעולות השונות. שיהיו ברוכים. הם פועלים הרבה מאוד. ב"ה יש לי קשר של עשייה עם פעילי חב"ד. יש באיזור גם הרבה רבנים חסידי חב"ד ואנו קשורים יחדיו. בשנים האחרונות נוצר קשר הלכתי ביני לבין חסידי חב"ד. לא אחת עונה הרבי שליט"א לשואלים בעניין זה או אחר כי ישאלו מורה הוראה בעדתם. רבים מהאיזור שקיבלו תשובות כאלה מופנים אליי, במיוחד בבעיות הכשורות ביחסי משפחה וכדומה}}.<br />
<br />
עוד סיפר באותו ראיון שקבלת מכתב הרבי החתום בחתימת יד קודשו ובו מברכו לרגל נישואי בתו עם הרב אברהם סמאג'ה{{הערה|רבה של שכונת רמת שלמה בירושלים}} {{ציטוטון|הייתה עבורנו שמחה וזכות מיוחדת}}.<br />
<br />
באותה השנה השתתף בסיום הרמב"ם ב[[חיפה]] וב[[קריית אתא]] ונשא דברי ברכה נלהבים כשהוא מעלה על נס את מפעליו של הרבי ותקנת לימוד הרמב"ם בפרט וקרא לכל יהודי להצטרף לתקנת לימוד הרמב"ם.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]] עת נערך כינוס [[שלוחי הרבי]] ב[[ארץ הקודש]] ב[[אילת]] הגיע במיוחד כדי לכבד את המעמד כשבמהלכו נשא דברים נפלאים על גדלותו של הרבי ועל עניינם של [[השלוחים]] ואלו היו דבריו: {{ציטוטון|זכה דורנו לאש הקודש היוקדת בקרבו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. אש שכולה רצופה אהבה ויראת ה'. אש שיסודה בחסד ודאגה לכלל ישראל. מי שמסתופף בצילה ומתחמם לאורה יודע את גודל ערכה וכוחה. אבל אש בלא להבה אינה מגיעה למרחוק. אתם השלוחים - הלהבה. אתם מביאים את האור למרחוק ומחממים את בית ישראל בבחינת 'ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה'}}.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ז]] ביקר בישיבת חב"ד בלונדון ומסר בה שיעור מעמיק כשהוא מציין את ההצלחה המיוחדת של הישיבה עליה שמע{{הערה|[https://col.org.il/news/29340 ביקורו בישיבת תומכי תמימים לונדון]}}.<br />
<br />
[[תשע"ב]] התוועד בכינוס שנערך לקראת [[ג' תמוז]] ב[[ראשון לציון]].<br />
<br />
===התבטאויות על חב"ד===<br />
*{{ציטוטון|זכיתי להשתתף במספר הדלקות מרכזיות של נרות [[חנוכה]] על ידי חסידי חב"ד בארץ ובעולם. יישר כוחם על קידוש ה' הגדול שנעשה בפעילות זו}}<br />
*{{ציטוטון|חב"ד זוכים לעשות את הפרסומי ניסא הגדול ביותר, ואשרי חלקם וגדולה זכותם שזכו להאיר את העולם כולו באור הנפלא של היהדות}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=2160 'פרסומי ניסא' זה חב"ד] {{שטורעם}}}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', חלק א<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/special/602631/. כוחה של תורה - מאמרו על גדלותו של הרבי - {{אינפו}}] <br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=2160 'פרסומי ניסא' זה חב"ד] {{שטורעם}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|87813|פנים חדשות באו לכאן ● בנימין ליפקין||ב' שבט תשע"ה}}<br />
<br />
{{הערות שוליים|}}<br />
{{סדרה|הקודם=הרב [[מרדכי אליהו]]|הבא=הרב [[שלמה משה עמאר]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=[[א' ניסן]] [[תשנ"ג]] - [[כ"ט אדר]] [[תשס"ג]]}}<br />
[[קטגוריה:ראשונים לציון|בקשי דורון אליהו]]<br />
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%99_%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%91%27%27%D7%93.png&diff=453664קובץ:הרב בקשי דורון בספריית חב''ד.png2021-02-06T19:16:23Z<p>טאפרו דא פלאחו: מבית הגנזים</p>
<hr />
<div>== תקציר ==<br />
מבית הגנזים</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=JEM&diff=453663JEM2021-02-06T19:14:25Z<p>טאפרו דא פלאחו: /* רקע ויסוד הארגון */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:סמל JEM.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סמל החברה]]<br />
<br />
חברת '''jem''' (ראשי תיבות של '''Jewish Educational Media''', בתרגום ל[[עברית]]: '''מדיה חינוכית יהודית'''), הינה אחת מחברות המדיה החב"דיות המובילות, אשר פועלת תחת ה[[מרכז לעניני חינוך]], ומפיקה לאורך כל השנה מגזין וידאו שבועי, ותכניות צפיה מיוחדות ומרשימות. הדיסקים היוצאים לאור על ידי החברה, ידועים ברמת העריכה הגבוהה שלהם, ובהשקעה הרבה ותשומת הלב המרובה לכל פרט ופרט.<br />
<br />
==רקע ויסוד הארגון==<br />
[[קובץ:מאניס פרידמן2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[מאניס פרידמן]] בעבודתו כמתרגם בזמן אמת בתרגום סימולטני [[התוועדות]] של הרבי בחדר הפעילות של חברת[JEM ששידרה את ההתוועדיות)]]<br />
[[קובץ:אלקנה שמוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[אלקנה שמוטקין]], מנכ"ל jem]]<br />
כבר מראשית נשיאותו של הרבי נעשו פעולות רבים לתיעוד ההתוועדויות ושיחותיו של הרבי. שיחותיו של הרבי שנאמרו בימות החול הוקלטו ותועדו. בשנת [[תש"ל]] ב[[י' שבט הגדול]] הוקמה החברה [[WLCC]] על ידי הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] על ידה הוקמו מוקדים ברחבי העולם אליהם היו משודרים שיחותיו של הרבי בשידור טלפוני. בנוסף לכך, חלקים מתפילותיו והתוועדויותיו של הרבי הוסרטו לעיתים על ידי עיתונאים שונים. הפעם הראשונה בה הוסרטה [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שלימה הייתה ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשל"א, אז הוצב מסריט על ידי ה[[מזכיר]] הרב [[חיים יהודה קרינסקי]]. <br />
<br />
בשנת [[תש"מ]], הוסרטו חלקים מהתוועדות י' שבט על ידי אנשי הטלוויזיה האמריקאית, שעמדו בקשר עם הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] מתוקף תפקידו כדובר ה[[מרכז לעניני חינוך]], והוא מצידו שלח את בנו ר' [[הלל דוד קרינסקי]] לסייע להם. ר' הלל דוד שמר את התשדיר הסופי, ורצה להכניס אותה לרבי באמצעות אביו, אך הרבי ביקש שאף הוא עצמו יכנס, ולאחר מכן שאל אותו האם עושה משהו כדי לסייע יותר בענין.<br />
<br />
הדברים התחברו לו עם רעיון שהוצע לו מוקדם יותר על ידי אחד מידידיו לדאוג לשידור התוועדויותיו של הרבי בזמן אמת למוקדי הקהילות החב"דיות.<br />
<br />
ההתוועדות הראשונה ששודרה הייתה ב[[ו' תשרי]] [[תשמ"א]] אולם היא שודרה למקום אחד בלבד בארצות הברית עצמה ללוס אנג'לס שב[[קליפורניה]]. אומנם כבר בהתוועדות המרכזית הבאה ([[י"ט כסלו]]) כבר שודרה בכל רחבי ארצות הברית. ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ב]] שודרה ההתוועדות לראשונה ל[[אנגליה]] אולם עקב העלות הגבוהה השידור הופסק לאחר שלש שעות כשהרבי באמצע ההתוועדות. שנה לאחר מכן ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ג]] שודרה לראשונה ההתוועדות גם ל[[ארץ ישראל]] במוקדים שונים, (בניני האומה ב [[ירושלים]], וב[[כפר חב"ד]] ושנים לאחר מכן גם ב[[נחלת הר חב"ד]] וב[[חיפה]]). בשנת [[תשמ"ח]] הפסיק הרבי להתוועד בימות החול ומני אז פסקו גם השידורים. אולם אלו חזרו בשנת תש"נ בעת ה"[[חנוכה לייוו]]" - כינוס ילדים בינלאומי בשידור-חי, בה נראו וראו זה את זה כל המוקדים מרחבי העולם ([[770]], [[ירושלים]], [[מוסקבה]], [[אוסטרליה]], [[פריז]], [[דרום אפריקה]] ועוד) בו זמנית.<br />
<br />
עם התרחבות הפעילות והשידורים הקים הרב קרינסקי בשיתוף עם גיסו הרב [[יוסף ברוך פרידמן]] את חברת JEM, ובשנת [[תשנ"ו]] הצטרף לפעילות החברה הרב [[אלקנה שמוטקין]], שתוך שנים ספורות פיתח את פעילות החברה בתחומים רבים והתמנה למנהל החברה.<br />
<br />
למטרות פעילות החברה הוקצתה משרד בבניין המשרדים הסמוך ל[[770]] בה הוקם אולפן, מרכזיית טלפונים, ומשרד. כיום החברה עוסקת באיסוף שימור ותיעוד של כל המדיה הקיימת מהרבי, עובדים בה כארבעים אנשים במשרה מלאה, והיא נמצאת תחת הנהלת ה[[מרכז לעניני חינוך]], ומפיצה בקרב קהלים רחבים את תורתו ומשנתו של [[הרבי]]{{הערה|תחיינו גליון 4, "פני מלך חיים" עמודים 40-48.}}.<br />
<br />
המערכת ממוקמת כיום בשכונת [[קראון הייטס]], בראש הסניף בארץ ישראל עומד הרב [[זושא וולף]].<br />
<br />
==מגזין שבועי==<br />
<br />
[[קובץ:מגזין תורת חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת המגזין בגירסתו האנגלית]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[תורת חיים (מגזין וידאו)]]}}<br />
<br />
הפרוייקט המרכזי של החברה, הינו הפקה קבועה של תוכנית וידאו שבועית בשם "תורת חיים" (באנגלית:Living Torah), המחולקת למספר חלקים:<br />
<br />
*עיקרה של התוכנית, הוא קטע משיחת קודש של [[הרבי]] באורך של כמה דקות, הקשור עם פרשת השבוע או עם אירועים הקשורים עם התאריך בלוח העברי, בעל לקח מעשי לחיי היום-יום.<br />
*עין בעין - מפגשים פרטיים של אישים שונים במעמד [[חלוקת הדולרים]] הקבועה מידי יום ראשון, או בהזדמנויות דומות כגון [[יחידות]] לחברי [[קרן ידידי מחנה ישראל|קרן הפיתוח של מחנה ישראל]] וכדומה. מפגשים אלו יוצרים פסיפס אנושי של אנשים מכל קצות הקשת, החל מרבנים, אנשי ממשל, תורמים, ו'עמך ישראל', העוברים לפני הרבי לקבלת עצה וברכה.<br />
*רגע מיוחד - קטע וידאו מאירועים מיוחדים במחיצת הרבי, כגון [[כינוסי ילדים]], תפילות, תהלוכת ל"ג בעומר, עידוד השירה ועוד.<br />
*מפגשים אישיים - ראיון אישי עם אישים חשובים מכל רחבי העולם, המספרים בהתפעמות גלויה על היכרותם עם הרבי, על ראייתו הרחבה, ועל המופתים המתגלגלים מתחת לשולחן{{הערה|פרוייקט זה החל בשנת [[תשס"ו]], והחליף את המדור הקודם בו הוקרן מידי שבוע קטע וידאו ממקום מסויים ברחבי הגלובוס, בו צופים בקביעות במגזין.}}.<br />
<br />
לאחר הגהה קפדנית ורמת גימור גבוהה, התכניות נאגדות יחד בתקליטור DVD חודשי, נמכרות בחנויות יודאיקה בכל רחבי העולם, ונשלחות בדואר לאלפי מנויים קבועים. התכניות מתורגמות לחמש שפות באמצעות כתוביות על המסך.<br />
<br />
העורך הראשי של התוכנית הוא המנכ"ל של החברה, הרב [[אלקנה שמוטקין]], ותחתיו עובדים עשרות עורכים ובעלי מקצוע.<br />
<br />
הפרוייקט החל בשנת [[תשס"א]]. נכון לשנת [[תש"פ]], יצאו במסגרת התוכנית למעלה מ-400 דיסקים, הכוללים כ-1200 תוכניות שבועיות.<br />
<br />
לרגל [[י' שבט]] [[תש"פ]], החלה החברה בהפקה חדשה, ובה מדי שבוע יוצא מגזין וידאו הנשלח באימייל{{הערה|ולא בדואר כפי שהיה עד אז.}} בה החברה מגישה את התייחסותו של הרבי על נושאים / עם אישים שונים. בחודשים הראשונים של התוכנית, נתנה החברה אפשרות לצפות בה באתר החברה. פרוייקט זה הועלה למשך שנה בלבד, לרגל שנת השבעים לנשיאותו של הרבי.<br />
<br />
התוכנית מתורגמת ל-6 שפות שונות, ומופצת ברחבי העולם.<br />
<br />
==פרוייקטים==<br />
===שימור הארכיונים===<br />
<br />
בנוסף להפקות הוידאו, החברה לקחה על עצמה כמטרה וכערך עליון לשמר את ארכיון התמונות האודיו והוידאו של [[חסידות חב"ד]] בכלל, והתוועדויותיו של הרבי בפרט.<br />
<br />
לצורך כך, [[מרכז שידורי חב"ד#העברת הבעלות|רכשה החברה]] את ארכיון צילומי הוידאו של ר' [[חיים ברוך הלברשטאם]] (מ[[מרכז שידורי חב"ד|wlcc]]){{הערה|ר' חיים ברוך צילם בקביעות את כל חלוקות הדולרים של הרבי.}}, וצילומי התמונות של ר' [[לוי יצחק פריידין]], ושל ר' [[יוסי מלמד]].<br />
<br />
מלאכת השימור החלה בשנת [[תשס"ז]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24985 דיווח באתר col].}}, ובשנת [[תש"ע]], קיבלה החברה בתרומה את ארכיון ההקלטות של הרב יוסי גולדשטיין.<br />
<br />
עלות השימור והשחזור של החומר, והעברתו מחומרים מתכלים אל ארכיוני המחשב ברמה האיכותית הגבוהה ביותר, נערכת במאות אלפי דולרים. לכן, בשנת תשס"ח, פנתה החברה אל כלל חסידי חב"ד ברחבי תבל, לעזור במימון ההוצאות הרבות הכרוכות בכך, כאשר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] מגבה את קריאתם, ומורה כי ניתן להשתמש לצורך כך בכספי מעשרות.<br />
<br />
===המפגש שלי===<br />
<br />
[[קובץ:Jem_פרוייקט_מפגשים_עם_הרבי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|עלון המזמין את אנ"ש ברחבי תבל להצטרף לפרוייקט]]<br />
<br />
עם חלוף השנים והתעכבותה של הגאולה האמיתית והשלימה, נוצר צורך לשמר את זיכרונותיהם האישיים של הדור המבוגר של חסידי חב"ד, שזכו בעצמם ל[[יחידות|יחידויות]] ולאפיזודות אישיות עם הרבי - דברים שעל-דרך הרוב אינם מתועדים מכלי ראשון.<br />
<br />
לצורך כך, הוקם אגף מיוחד בראשות הרב יחיאל קייגען, המפקח על עשרות צוותי ראיון וצילום, המסתובבים בכל רחבי העולם, ומראיינים מאות אנשים, בהם רבנים, אישי ממשל, אנשי עסקים, חסידים ועוד.<br />
<br />
עד היום נאספו במסגרת הפרוייקט אלפי שעות של צילום איכותי וכ-1400 ראיונות, המתעד במיהמנות מירבית עדויות אישיות מכלי ראשון, השופכים אור על ריבוי פרטים עלומים בתולדות ליובאוויטש, ופותחים צוהר נוסף לפועלו העצום של הרבי.<br />
<br />
חלק מהשימוש בראיונות אלו, הוא לצורך המדור 'מפגשים אישיים' שבמגזין השבועי 'תורת חיים' שהחברה מפיקה, כמו גם בהפקות נוספות כגון 'אמונה ובטחון', 'שנים ראשונות' ועוד.<br />
<br />
===אשרינו===<br />
<br />
בין השאר, החברה פתחה גם ארכיון מיוחד בשם "אשרינו", בו יש אוסף מיוחד של כל ההקלטות של הרבי שהגיעו לידי החברה, בצורה מסודרת, מחולקים לפי תאריכים. הארכיון כולל בין השאר גם התוועדויות רבות ויחידויות שהוקלטו.<br />
<br />
===הארכיון החי===<br />
<br />
לחברה גם ארכיון נדיר של עשרות אלפי תמונות של הרבי, אותן החברה סרקה בצורה איכותית ביותר, עם תוכנת חיפוש לפי תאריכים ולפי נושאים.<br />
<br />
הארכיון חנמי, אבל במרכזה של כל תמונה מופיע סמל החברה, ניתנת אפשרות לקנות את התמונה, ואז היא מתקבלת ללא הסמל.<br />
<br />
מדי פעם משחררת החברה גלריה של כמה מאות תמונות חדשות, שסריקתן הושלמה.<br />
<br />
===הפקות נוספות===<br />
<br />
במשך השנים הפיקה החברה עוד הרבה הפקות מיוחדות, שיצאו לאור:<br />
<br />
*'''שנים ראשונות''' - סדרת תיעוד ייחודית, המנסה לשרטט קווים לפועלו ולאורח חייו הצנוע של הרבי בשנותיו הצעירות, קודם שהוכתר בכתר השביעי של שושלת [[חסידות חב"ד]], והסתיר את גדולתו בתורה ובחסידות בצניעות מופלגה. הוידאו מורכב בעיקר מראיונות עם אישים שנפגשו עם הרבי במהלך שנים אלו, ומתמונות נדירות שהגיעו לידינו. הסדרה כוללת ארבעה חלקים, ומתורגמת לשש שפות.<br />
*'''רגישות''' - האכפתיות של הרבי ותשומת הלב ל"דברים הקטנים". 'רגישות' מציג את הסיפורים הפשוטים, אך המדהימים, של אלה שחשו באכפתיות ובתשומת לב לצרכים הקטנים ביותר שלהם מצידו של הרבי.<br />
*'''Joy (שמחה)''' - קטעי שיחות מהרבי על מעלתה וחשיבותה של השמחה, בצירוף קטעי וידאו בהם נצפים חסידים במהלך ריקודים ושירה שמחה.<br />
*'''אמריקה אינה שונה''' - קטעי וידאו תיעודיים מ[[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
*'''פארבריינגענ'ס''' - סדרה הכוללת עשרות [[התוועדות|התוועדויות]] באורך מלא עם כיתוביות ותרגומים. ההתוועדויות יוצאות בעיקר לקראת ימי חג ומועד. <br />
*'''[[ארץ ישראל]]''' - קטעי שיחות מהרבי בדבר חשיבותה ומעלתה של ארץ ישראל.<br />
*'''אמונה ובטחון''' - סדרת ראיונות אישיים עם בכירי ממשל בארץ-הקודש, שזכו לקבל הדרכות מפורטות מהרבי בנוגע לתחום עבודתם בהנהגת המדינה ובמערכה הצבאית.<br />
*'''[[דידן נצח]]''' - וידאו המקיף המגולל את [[פרשת הספרים|פרשיית גניבת הספרים]] מ[[ספריית ליובאוויטש]], המאמצים המשפטיים והכספיים להשבתם של הספרים, ועד לסיומו המוצלח של הסיפור, בניצחון משפטי מלא ובחזרתם של הספרים לספרייה בה' טבת תשמ"ז.<br />
*'''ברכת החמה''' - תיעוד מעמד [[ברכת החמה]] במחיצת הרבי בשנת [[תשמ"א]] (מאורע המתרחש אחת ל-28 שנה).<br />
*'''[[תשרי]] עם הרבי''' - הפקה איכותית המעבירה את התחושות ואת הרגעים המיוחדים ב[[חודש תשרי]] אצל הרבי, החל מ[[התרת נדרים]], [[ברכת הבנים]], ימי השמחה בחג הסוכות, ועוד. ב' חלקים.<br />
*'''תפילה עם הרבי''' - וידאו באורך מלא מתפילתו של הרבי לפני העמוד, בו ניתן לראות את הנהגותיו הקדושות, וממש 'להתפלל עם הרבי'.<br />
*'''הפסוקים שלי''' - ילדי ישראל מכריזים לפני הרבי את [[י"ב הפסוקים]], ב[[כינוסי ילדים]], ובמהלך [[פאראד|תהלוכות ל"ג בעומר]].<br />
*'''הרבי שלי''' - ספר מיוחד שיצא ב[[אנגלית]] וב[[עברית]], ובו תמלולים של ארבעים ושניים אישים חשובים המספרים על הקשר שלהם עם [[הרבי]], האישים המרואיינים בספר מגווונים מאד, וכוללים רבנים, אישי ציבור, מנהלי מוסדות ובעלי תפקידים בכירים.<br />
<br />
===התוועדויות של הרבי===<br />
<br />
במשך השנים הוציאה החברה דיסקים של התוועדויות שלמות עם הרבי, והם נמכרו בצורה בודדת על ידי החברה. החברה הוציאה גם כמה סרטי וידאו מ[[ראלי]] לילדים עם הרבי.<br />
<br />
===הוצאה לאור=== <br />
{{ערך מורחב|הסיפור שלי (גיליון)}}<br />
בשנת [[תשע"ג]] החלה החברה להפיץ מידי שבוע עלון ב[[אנגלית]] בו התפרסם ראיון וידאו משוכתב מתוך פרוייקט [[jem#המפגש שלי|המפגש שלי]], בו מופיע סיפור אישי עם הרבי מכלי ראשון מפי בעל המעשה עצמו. בשנת [[תשע"ה]] החלה הפצת העלון גם בשפה העברית{{הערה|הפצת העלון בארץ היא על ידי [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|ארגון צעירי אגודת חב"ד]].}}.<br />
<br />
בעלון זה מופיע גם מדור 'השבוע לפני' בו מופיעים ציוני דרך (בלתי ידועים כ"כ) בהיסטוריה החב"דית שאירעו בתאריכים החלים בימי השבוע החופפים למועד פרסום העלון.<br />
לקראת חודש תשרי ה'תשע"ז הפיקה החברה ספר מקיף בשפה האנגלית אודות חודש [[תשרי]] אצל הרבי.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] הוציאה את הספר (ב[[אנגלית]]) "שנים הראשונות" (early years) בו מתועד כל הנעשה עם הרבי במהלך השנים הראשונות שקודם הנשיאות, תרס"ב - תרפ"ט, אלו השנים הפחות מפורסמות וידועות, זאת בעיקר ממצד העובדה שהרבי לא היה בשנים אלו באזור מרכז החסידות. הספר מבוסס על מידע מוכח וחומר מחקרי כגון מסמכים, מכתבים תמונות וכדומה.<br />
<br />
==צוות המכון==<br />
<br />
;הנהלה<br />
*מייסד - הרב הלל דוד קרינסקי.<br />
*מנהל - הרב [[אלקנה שמוטקין]].<br />
*מנהל סניף ישראל - הרב [[זושא וולף]].<br />
*מנכ"ל מחקר ופיתוח - הרב יצחק צאפ.<br />
*חברי הנהלה - הרב מנחם מענדל דערען, הרב יחיאל קייגען.<br />
*אחראי על תכנית 'המפגש שלי' - הרב יחיאל קייגען.<br />
<br />
;צוות התרגום:<br />
*[[עברית]] - הרב [[משה מרינובסקי]].<br />
*[[אנגלית]] - הרב [[מאניס פרידמן]].<br />
<br />
==ביקורת==<br />
יש המבקרים את פעילות חברת jem, בכך שהחברה משמיטה במכוון ובאופן עקבי את קטעי הוידאו בהם נראה הרבי מעודד את שירת החסידים "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]", וכן קטעי שיחות (במיוחד משנות [[תנש"א]] ו[[תשנ"ב]]) בנושאי [[בשורת הגאולה]] ו[[חיים נצחיים במלך המשיח|חייו הנצחיים]] של [[מלך המשיח]]{{הערה|1=ראה [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55417 דוגמה] באתר {{אינפו}}}}.<br />
<br />
אחת הטענות נגד החברה היא שבהפקות שלה ישנם השמטות מכוונות, שנועדו 'לייפות' כביכול את הרבי, באמצעות הסרת קטעים בהם נראה הרבי משתעל חוזר על מילה וכיוצא בזה{{הערה|1=לדוגמה, באחת התוכניות התפרסם קטע וידאו בו מנגן הרבי את ה[[ניגון]] '[[צמאה לך נפשי (ניגון)|צמאה לך נפשי]]' כשהשניות בהם הרבי משתעל, כפי שנראה בהסרטה המקורית - הושמטו.<br />
<br />
דוגמה נוספת: בוידאו מ[[חלוקת דולרים]] הידועה בו שואל כתב ה-cnn את הרבי "מה המסר שלך לעולם" - השמיטו ב-jem את המילים הראשונות "אני הדפסתי", [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=61331 ובוידאו שבעריכתם] תשובת הרבי מתחילה במילים "זה הודפס בכל העיתונים".}} המבקרים טוענים שהיות וכל תנועה ותנועה של הרבי הינה קודש קדשים{{הערה|ראה לוח היום-יום י"ד טבת: "תנועת [[צדיק]] ומכל שכן ראיה או שמיעת קול - צריך לפעול שלא יישכח לעד". וראה עוד בערך [[שריקה]].}}, יש להביט על כל תנועה של הרבי כעל פעולה מכוונת וקדושה.<br />
<br />
מנגד, טענת החברה היא שתכנית הוידאו נועדה להפצה גם בקרב אנשים שאינם נמנים על חסידי חב"ד ופרסום קטעי וידאו שכאלו עלול לפגום ביחס הקהל הרחב לתדמיתו של הרבי.<br />
<br />
צעד נוסף של החברה שעורר ביקורת, היה תביעה של חברת jem מאתר הווידאו הפופלרי YouTube להשמיט סרטוני וידאו על הרבי, הכוללים חומרים שנרכשו על-ידם - צעד שעורר ביקורת מצד הקהל על כך שהדבר נוגד למוטו של החברה שמטרתה הינה הפצת דמותו של הרבי. לעומת זאת עלה טיעון נגדי, שההכנסות של החברה נמוכות מכדי שיאפשרו לתת לאחרים להפיץ חומרים שהם עבדו עליהם - ללא תשלום, היות ובצורה כזו לא תוכל להמשיך את פעילותה.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
<br />
*[[לראות את מלכנו]]<br />
*[[ועד לצייר פני הרב]]<br />
*[[רבי דרייב]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
*'''פני מלך חיים - סיפורו של מוסד jem''', מ[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=96549 מגזין 'תחיינו' גליון 4] י"א [[ניסן]] [[תשע"ו]] עמוד 40<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
*[http://www.jem.co.il אתר הבית] (בעברית)<br />
*[http://home.jemedia.org אתר הבית] (באנגלית)<br />
*{{קישור שטורעם|86268|news|המספרים שעשו את 2015 • JEM מסכמים שנה|מערכת שטורעם|כ"ג באדר א' תשע"ו}}<br />
*{{קישור שטורעם|86402|news|השבוע ב'החייל': סיפורה של חברת המדיה החבדי"ת|מערכת שטורעם|ל' באדר א' תשע"ו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%A1_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=453662מאניס פרידמן2021-02-06T19:13:15Z<p>טאפרו דא פלאחו: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מאניס פרידמן1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאניס פרידמן (תשס"ט)]]<br />
הרב '''מאניס פרידמן''' ('''מנחם מאניש פרידמן''', יליד שנת [[תש"ו]]) הוא מרצה מבוקש לעניני יהדות, פילוסוף וסופר. בעבר נמנה על שלוחי הרבי ב[[מיניסוטה]], וכיהן כמייסד ומנהל מכון 'בית חנה' המקומי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:מאניס פרידמן2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרידמן בעבודתו כמתרגם בזמן אמת ב[[התוועדות]] של הרבי בחדר הפעילות של חברת [[JEM]] ששידרה את ההתוועדיות)]]<br />
נולד בשנת [[תש"ו]] כבן בכור לאביו הרב [[יעקב משה פרידמן]] ולאמו מרת מרים צימל ב[[פראג]] שבצ'כוסלובקיה. בגיל 5 היגרה משפחתו ל[[ארצות הברית]] וקבעה את מגוריה ב[[קראון הייטס]] בסמיכות לביתה של [[הרבנית חנה]] אמו של [[הרבי]].<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], שם גם הוסמך לרבנות בשנת [[תשכ"ט]].<br />
<br />
לאחר נישואיו החל לפעול בשליחות הרבי ב[[מיניסוטה]] ובשנת [[תשל"א]] ייסד את מכון 'בית חנה' ללימודי יהדות לנשים ונערות [[בעל תשובה|חוזרות בתשובה]], והיה בכך לחלוץ פורץ דרך, בעקבותיו הוקמו מכונים דומים במקומות נוספים בעולם.<br />
<br />
בין השנים [[תשמ"ד]]-[[תש"נ]] שימש כמתרגם סימולטני בהתוועדויות של [[הרבי]] ששודרו בערוצי הטלוויזיה, וכן שימש כמתרגם עבור פרוייקטים יהודיים שונים.<br />
<br />
עם השנים הפכו שיעורי היהדות של הרב פרידמן לפופולריים, והוא החל להיענות להזמנות בכל רחבי העולם ולערוך הרצאות בעניני יהדות מסביב לגלובוס.<br />
<br />
היה מראשוני הרבנים שהחלו לענות תשובות בעניני יהדות באתרי האינטרנט.<br />
<br />
במקביל לעיסוקו החינוכי ולהרצאות, משמש הרב פרידמן כמתרגם ראשי במחלקה ה[[אנגלית]] במערכת ההוצאה לאור של [[קה"ת]], וכן עבור חברת המדיה החב"דית [[JEM]].<br />
<br />
נחשב להוגה ופילוסוף יהודי רב השפעה, אך רעיונותיו פורסמו בעיקר בהרצאות ובמאמרים מזדמנים בבמות שונות ולא רוכזו והודפסו בספר.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ז]] עלה לרשת אתר המרכז מאמרים פרי הגותו, הרצאות וידאו ושמע, ועוד. באתר ניתן גם לרכוש דיסקים וכותרים שיצאו לאור על ידי הרב פרידמן.<br />
<br />
בשנים האחרונות עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]].<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
*'''Doesn't Anyone Blush Anymore?''' - צניעות, ואומנות הנישואין.<br />
*'''מדריך מעשי לכוחות ההצלה לטיפול בנפגעים יהודיים''' - יצא לאור בעקבות אסונות הטבע הגדולים שאירעו בשנים [[תשס"ד]]-[[תשס"ה]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
לר' מאניס ורעייתו 14 ילדים<br />
<br />
* בנו, ר' [[בן ציון (בני) פרידמן]] - זמר חסידי, תושב [[קראון הייטס]]<br />
*אחיו, ר' [[אברהם פריד]] - זמר חסידי, תושב קראון הייטס.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [www.chinuchtime.com האתר שלו]<br />
{{מיון רגיל:פרידמן, מאניס}}<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גורדון]]</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%95&diff=453661תמונות וציורי רבותינו נשיאנו2021-02-06T19:10:06Z<p>טאפרו דא פלאחו: /* עידוד הרבי לצלמים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:עידוד.jpg|שמאל|ממוזער|300px|צלמים מצלמים את [[הרבי]] מעודד את השירה]]<br />
ל'''[[תמונה|תמונות]] וציורי [[רבותינו נשיאנו]]''' ישנה חשיבות גדולה בחסידות חב"ד עקב המעלה הגדולה ב[[ציור פני הרב]], שניתן לקיימה גם על ידי תמונה.<br />
<br />
לחלק מ[[רבותינו נשיאנו]], אדמו"רי חב"ד, ישנם '''ציורים או תמונות''' שהגיעו לידינו: [[אדמו"ר הזקן]], [[הצמח צדק]], [[הרבי הרש"ב]], [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]]. מ[[הרבי המהר"ש]] אין ציור או תמונה ברורים (ישנם ציורים המיוחסים לו), אולם ניתן לצייר את פניו על ידי הידיעה שהיה דומה מאוד לנכדו, הרבי הריי"צ. מ[[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]] ומ[[אדמו"ר האמצעי]] אין אפילו השערה לגבי תואר פניהם.<br />
<br />
באופן כללי התנגדו רבותינו נשיאינו לצילומם דמותם או לציורם בטענה שאין זה העיקר ב[[חב"ד]], אך אישרו זאת כאשר לדבר הייתה השפעה על [[הפצת המעיינות]] או פרנסתו של הצלם.<br />
<br />
==ציור פני הרב==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ציור פני הרב]]}}<br />
'''ציור פני הרב''' היא אחת מדרכי ההתקשרות לרבי, כאשר החסיד אינו עומד בפני רבו. "ציור פניו" מתבצע על ידי עוררות הזיכרון או תמונה{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67], שיחת ש"פ ראה תשמ"ו.}}. לציור פני הרב ישנם מעלות וסגולות רבות:להתקשרות{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67]}} נתינת כח ללכת בדרכי התורה והמצוות{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' ע' פא}}, לפחדים{{הערה|1= אגרות קודש חלק י"א עמוד קס"ב, אגרות קודש חלק י"ב עמוד רס"ו}} ולעורר את המחשבה אף על המצולם בתמונה{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' עמ' קנ"ד.}}.<br />
<br />
===הכבוד הדרוש לתמונות רבותינו נשיאינו===<br />
במענה למנהל מוסד שהדפיס דף ובראשו תמונת הרבי הריי"צ, ולצידה תמונת שני נשים שסייעו רבות למוסד על מנת לתת אותו להם כציון לשבח על תרומתן, ענה לו הרבי: {{ציטוטון|באם רוצה לתת אות הצטיינות למרת פלונית ופלונית תחיינה - האומנם ''ברשותו'' זו על ידי הדפסת תמונה שלהם דוקא ביחד ביחד עם תמונת כ"ק מו"ח אדמו"ר? כמה עניינים מבהילים כבר ראיתי - אבל מודה אני אשר ענין זה ראשון "במעלה" ביניהם. בוודאי תכף ומיד יבער מן העולם עמוד זה. כיון שאין ביכולתי להשתתף באחריות הנהגה שבשביל פרסום לא עוצרים אפילו מדברים כנהנזכר לעיל - יסיר את שמי מכל ניירי המכתבים, חוברות וכו'. באם לעצתי ישמע - יקבל עליו תענית לאחד הימים הקרובים, ויסע לציון הקדוש ויבקש מחילה וסליחה וכפרה על הנזכר לעיל, ויקבע לימוד במאמרי כ"ק מו"ח אדמו"ר בכל יום - עד ראש השנה הבא עלינו לטובה (כמובן בלי נדר) באם מי שהוא השתתף איתו בפעולה האמורה - מובן שגם אליו שייך כל זה}}{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8/ מענות נדירים ביותר בכתי"ק נחשפים בתשורה מרתקת] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
כאשר הוצע להנפיק בול ובו תמונת [[אדמו"ר הזקן]], שלל [[הרבי]] את הרעיון היות וטבעו של בול הוא שהמעטפה עליה הוא מודבק מתגלגלת, בנוסף לכך שמכים על הבול{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15924&st=&pgnum=246&hilite= חלק י"ח ע' רכ"ו]}}.<br />
<br />
==ציור הבעל שם טוב==<br />
[[קובץ:לא הבעש''ט.jpg|שמאל|ממוזער|220px|התמונה אשר בטעות מייחסים אליו]]<br />
בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת ל[[בעל שם טוב]], אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה){{הערה|מפי ר' יעקב כ"ץ, שכך אמר הרבי בליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשכ"ו]] במהלך סעודת החג בבית אדמו"ר הריי"צ ('[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}.}}.<br />
כיום הוכח שאכן תמונה זו היא מהבעל שם מלונדון (בתחילה רב בגרמניה כדברי הרבי) ר' חיים שמואל יעקב פאלק (תס"ח-תקמ"ב) שנחשד על ידי ר יעקב עמדין בשבתאות{{הערה|ראה ויקפדיה ערך Baal Shem of London}}.<br />
ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה{{הערה|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר דמויות גדולי החסידות (נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש"ה]] עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}, ישנם סיבות נוספות. אולם העיקרית שבהן היא משום ש[[אדמו"ר מוהריי"צ]] אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשכ"ו]] עמ' 621.}}.<br />
<br />
נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורת ניכרו בזקנו של הבעל שם טוב [[י"ג תיקוני דיקנא]], שאינם מופיעים בתמונה המפורסמת{{הערה|התיקונים: הפאות, לחי העליון ולחי התחתון. הסנטר, מעליו ומתחתיו. החלק העולה מהחזה, השפם ושני המקומות התפוחים בלחיים (שבהם לא גודל שער).[[ליקוטי שיחות]], כרך י"ט, עמ' 531.}}.<br />
<br />
==תמונת [[המגיד ממזריטש|המגיד]]==<br />
הרבי אמר{{הערה|1= ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}} כי אין תמונה מהמגיד.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר הזקן]]==<br />
{{ערך מורחב|תמונת אדמו"ר הזקן}}<br />
[[קובץ:רבי_שניאור_זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציור אדמו"ר הזקן]]<br />
כשנסעו [[אדמו"ר המהר"ש]] ור' אהרן בליניטשער ל[[פטרבורג]] בשנת [[תרט"ו]] כשלוחי [[אדמו"ר הצמח צדק]] לועידה מטעם הממשלה לצורכי הכלל{{הערה|1=הועידה הייתה מטעם הממשלה ואדמו"ר הצמח צדק חוייב להגיע, אך בשל מצב בריאותו הותר לו לשלוח שני נציגים בשמו.}}, נפגשו גם עם עוזרו של סגן שר הפנים, שביקש להיפגש עם אדמו"ר המהר"ש. במהלך הפגישה עוזר הסגן לצייר את אדמו"ר המהר"ש{{הערה|תמונה זו כנראה אינה בידינו כעת, כי הציורים של אדמו"ר המהר"ש נראים מתקופה מאוחרת יותר, ולא בצעירותו (שנת תרט"ו אז היה כבן עשרים).}}, באומרו שכשרון הציור עבר לו עוד מאביו – שגם לו היה כשרון ציור, והשאיר לו אוסף גדול של ציורים, ביניהם ציור של אחד מגדולי הרבנים היהודים{{הערה|1=במבצר פטרופבלסקי ישנה תערוכה של בובות שעווה של אנשים חשובים שנעצרו במקום, ותחת בובת אדמו"ר הזקן מופיע הכיתוב "הרב הגדול ביותר של היהודים"}} שנאשם בבגידה. סבו היה חוקרו הראשי, והורה אז לציירו. לאחר סיום המשפט, ציור זה עבר בירושה לאותו אדון. אדמו"ר המהר"ש ביקש לראות את הציור, והתפלא לראות ציור של אדם שניכרה על פניו יראת שמים, ותחיתיו כיתוב ובו שם אדמו"ר הזקן ושם אביו ([[ישראל ברוך פוזנר|ר' ברוך]]) מהעיר ליאוזנה, ושנת [[תקנ"ט]] (1798 למניינם), הזמן בו ישב אדמו"ר הזקן במאסר הראשון בפטרבורג.<br />
<br />
כאשר חזר [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[ליובאוויטש]], סיפר על כך לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]]. אדמו"ר הצמח צדק רצה מאוד לראות את הציור, וכאשר נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג בשנת [[תרי"ט]] הורה לו אדמו"ר הצמח צדק שישתדל למצוא את האדון שברשותו הציור – ולקנותו בעד אלף אלף רובל או לתת לצייר מומחה להעתיקו. אדמו"ר המהר"ש התעכב חודש בפטרבורג, אך לא מצא את האדון. כשחזר לליובוויטש, הצטער אדמו"ר הצמח צדק מאוד מכך שלא נמצאה התמונה.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"א]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש ואחיו - [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרב חיים שניאור זלמן]] לפטרבורג, שם נפגשו עם פרופסור בשם ברטזן, שסיפר להם כי ראה את הציור אצל האדון, שגר בעבר בפטרבורג אך עבר דירה. אדמו"ר המהר"ש והחש"ז בקשו ממנו ליידע אותם להיכן עבר, וכעבור כמה חודשים שלח להם את הכתובת.<br />
<br />
בקיץ של שנת [[תרכ"ב]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג יחד עם ר' ישראל חייקין, שם הצליח אדמו"ר המהר"ש לסכם עם האדון להשאיל לו את הציור למשך חודש, בערבון של עשרת אלפים רובל. ר' ישראל שמר על התמונה בחבילה סגורה במהלך הדרך (הוא גם החזיר את הציור לפטרבורג).<br />
<br />
במהלך השבועיים בהם הייתה התמונה בליובאוויטש, נהג אדמו"ר הצמח צדק (בימי החול) לסגור את דלתות חדרו, לבוש בבגדי וב[[שטריימל]] של שבת וחגור ב[[גרטל|אבנט]], העמיד את הציור על שולחנו, והביט בו שעה ארוכה.<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ח]] פורסם העתק מהתמונה, והאדון שברשותו הייתה התמונה אישר כי ההעתק מותאם בדיוק לתמונה המקורית. כך גם [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]] (שהייתה מיחידי הסגולה שהותר להם להביט בציור באישור הצמח צדק) העידה כי ההעתק מדויק.<br />
<br />
הרב שמואל הלוי מאזינקר סיפר לאדמו"ר הריי"צ כי שמע בשנת [[תרכ"ב]] את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בזו הלשון: {{ציטוטון|הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים}}. ר' שמואל הוסיף שכעבור כמה שנים [[תרכ"ד]]-[[תרכ"ה]], כבר התפרסם בין החסידים, שאחד מהאדונים החשובים בפטרבורג צייר את [[אדמו"ר הזקן]] בזמן שישב בבית האסורים{{הערה|1=מזכרונות אדמו"ר הריי"צ שנדפסו ב'[[התמים]]' חוברת שמנית, עמודים ה'-י"ז (מובא גם ב"ספר התולדות – אדמו"ר הזקן" חלק ד' עמוד 1151 והילך}}.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר האמצעי]]==<br />
אדמו"ר האמצעי הוא היחיד מבין [[נשיאי חב"ד]] שאין לו שום תמונה או ציור, ולא ידוע תואר פניו המדוייק{{הערה|1=ב '[[רשימות היומן]]' מובא כי היה מעט יותר נמוך מאדמו"ר הזקן (שהיה גבוה מאוד), וצבע שערותיו היה בלונדי כצבע שערותיו של אדמו"ר הזקן. רשימות היומן עמ' שפד (הובא גם [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4411&CategoryID=1094 כאן])}}. הרבי התבטא כי '''"איז אפילו אין פאנטאזיה אויך ניטא"''' {{כתב קטן|גם בדמיון אין בנמצא}}"'''{{הערה|1= ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}}<br />
<br />
באחת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הזכיר [[הרבי]] את הוראת [[חז"ל]]{{הערה|ירושלמי שבת פרק א הלכה ה.}} שבעת לימוד התורה "יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו", והסביר שאצל כל רבותינו נשיאנו אפשר לקיים זאת על ידי ש[[ציור פני הרב|מציירים בדמיון את תואר פניו]] על ידי תמונה שיש מהם; אך גם אצל אדמו"ר האמצעי אין חסרון בעניין, מכיוון שצדיקים מכניסים עצמם בתוך תורתם (וכעין מה שאמרו חז"ל{{הערה|שבת קה, א.}} לגבי [[הקב"ה]] שהכניס את עצמותו ב[[תורה]]), ועל ידי התבוננות בתורתו ובפרט באופן של [[ראיה]] (שבתורת אדמו"ר האמצעי בנקל יותר להגיע לזה), שייך שיהיה בעל השמועה עומדכנגדו. (ועד שיהיה לא רק "'''כאילו''' עומד כנגדו", אלא בעל השמועה עומד כנגדו '''ממש'''!).{{הערה|1=שיחת ליל י' כסלו תשמ"ד ( [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 539]). [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/635679/ רבי יומי: לצייר את בעל הגאולה].}}<br />
[[קובץ:צמח צדק אופנר.jpg|ימין|ממוזער|160px|העתק שהתגלה בתשפ"א]]<br />
[[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|180px|העתק שהגיע מקאפוסט]]<br />
<br />
== תמונת [[הרבי הצמח צדק]] ==<br />
היה צייר גוי{{הערה|1=הרבי העיר שהצייר היה גוי. הנחה בלתי מוגת בספר 'תוכן קצר' תש"נ עמ' 257}} שהכיר את אדמו"ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו"ר הצמח צדק לא הסכים{{הערה|1=ראה [[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:תואר פני קודשו... של הצמח צדק (שיש אומרים שנעשה לא בידיעתו)...}}. התחכם הצייר ובא ב[[שבת]] לבית אדמו"ר הצמח צדק בזמן שאמר [[מאמר חסידות]] כשעניו היו עצומות כך שלא יכל לראותו, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. (מסיבה זו נראה אדמו"ר הצמח צדק בציור ב[[בגד|בגדי]] שבת הלבנים, אשר אותם ירש מאדמו"ר הזקן.) לאחר מכן כשראה אדמו"ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצוירה ב[[שבת]] - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים{{הערה|מסופר שהטעות ארעה מכיון שכאשר הוא התבונן על פניו של הרבי הוא הלך ברחוב בעצימת עיניים כיון שלא רצה לשכוח את התמונה, ובאמצע הדרך הוא התנגש בעץ וזה בלבל אותו בטעויות האלו.}}: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו"ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שנייה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו"ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין. [[הרבי]] ציין פעם שטעות נוספת היא שאדמו"ר הצמח צדק מניח בציור את משקפיו על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר{{הערה|ספר "זיכרון להרב ברוק" עמוד 113: "מספרים שאת תמונתו של ה"צמח צדק" צייר גוי שהיה נוכח בשעה שהצמח צדק אמר חסידות והצייר ישב במקום ממנו יכול היה להתבונן בו היטב ובזיכרונו חרת את דמות דיוקנו של הצמח צדק וכך יצא מהאולם כשעיניו עצומות והגיע לביתו, ולמרות שבדרכו קבל מכה מעמוד עץ נשארה עדיין בזיכרונו דמותו של הצמח צדק שאותה העלה על גבי הניר."}}.<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ז]] שופץ הציור ותוקנו הטעויות ומאז הוא נפוץ בגירסתו המתוקנת.<br />
<br />
העתק שהיה תלוי בבית רבי [[שלמה זלמן מקאפוסט]], התגלה בשנת [[תנש"א]] על ידי הספרן [[בערל לוין]]{{הערה|1=ראה [[מבית הגנזים]] מאת [[בערל לוין]] [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mbhg-h.pdf עמוד רנ"ז]}} אצל אחד מניניו, ב[[מוסקבה]] ששלח עותק ממנו ל'[[ספריית ליובאוויטש]]' ופורסם לציבור.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"א]] גילה ר' [[יחיאל אופנר]] בעיזבון מרת הינדא גורביץ', נכדת הרבנית [[ביילא וולס]] בת [[אדמו"ר האמצעי]], ואחייניתו, בת אחות אשתו של [[המהרי"ן מניעז'ין]], בן הצמח צדק. העתק נוסף של הציור המקורי, הקדום ביותר, שככל הנראה צויר לבקשת המהרי"ן עצמו, ההעתק צויר כנראה לאחר פטירת הצ"צ, בציור תוקן הבגד והצד הימני מונח על הצד השמאלי, והספר הפך לספר עברי, ואף נרשם עליו "[[ספר צמח צדק|צמח צדק]]", מתחת לציור נרשם באותיות סת"ם (ב[[כתב אדמו"ר הזקן]]) {{ציטוטון|הא לכם תמונה אמיתית של אדמו"ר הרב הצדיק ר' מנחם מענדיל זצ"ל מליבאוויץ}}{{הערה|[https://chabad.info/special/635784/ תגלית: נחשף הציור הראשון שמיוחס לאדמו"ר הצמח צדק] {{אינפו}} [https://col.org.il/news/127876 ציור לא ידוע של הצמח צדק, ככל הנראה זה הקדום ביותר - נחשף] {{COL}} לקריאה נוספת: [[מנחם ברונפמן]], '''הציור שעבר בירושה''' כפר חב"ד גליון מס' 1885}}.<br />
<br />
==ציורי [[אדמו"ר המהר"ש]]==<br />
לא ידוע לנו על ציור ודאי של [[אדמו"ר המהר"ש]], אך קיימים כשלושה ציורים המשוערים כציור פני אדמו"ר המהר"ש:<br />
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"<br />
|-<br />
| [[קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|ציור משוער של אדמו"ר המהר"ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש}}]]<br />
| [[קובץ:מיוחס למהרש 3'.jpg|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|"תואר פני אדמו"ר המהר"ש" שפורסמה בעיתון "[[אלגמיינער ז'ורנאל]]", שצויירה על ידי ר' זלצמן שששמע מאנשים שראו את המהר"ש}}]]<br />
| [[קובץ:אדמור_הרייצ_תרפז.png|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|תמונת [[אדמו"ר הריי"צ]] הדומה לציור השני של אדמו"ר המהר"ש}}]]<br />
| [[קובץ:מהרש השוואת התמונות.png|שמאל|ממוזער|200px|{{כתב קטן|חלק ממחקר המגלה מה היא ציור פני [[המהר"ש]] לפי תווי הפנים נראה שהציור שבידי משפחת גינזבורג יותר מדוייק}}]]<br />
|}<br />
#ציור הקיים ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות{{הערה|כך השמועה אומרת, אמנם ע"פ דברי הרבי למניחים שהובאו בהמשך, לכאורה יש לומר שזה לא נכון.}}.<br />
#בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור, ואומרים שצויירה על ידי ר' זלצמן שששמע מאנשים שראו את הרבי מוהר"ש. תמונה זו בעלת דמיון רב לתמונה של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], מה שמתאים לסיפור על [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] (ראה בהמשך), שנעשה שנתיים בלבדד לאחר מכן - בשנת [[תרפ"ט]] <br />
#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו"ר המהר"ש]] עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו"ר המהר"ש.<br />
<br />
על פי המקובל צורת פניו של הרבי מהר"ש היו כצורת פני הרבי הריי"צ. הדבר מבוסס על סיפור שסיפר הרבי הריי"צ{{הערה|שיחת יום ב' דראש השנה תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג חלק א עמוד 31. ועוד}} והרבי חזר וסיפרו פעמים רבות.<br />
<br />
{{ציטוט|<br />
מרכאות=כן|<br />
מקור= [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=439 י"ב תמוז תשמ"ה - התוועדויות תשמ"ה חלק ד' עמוד 2456]|<br />
תוכן=בעת היות [[ריי"צ|בעל הגאולה]] בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו"ר מהר"ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!<br />
כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו"ר המוהר"ש...<br />
<br />
את אדמו"ר המהר"ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו"ר המהר"ש התעלף מיד!}}.<br />
<br />
בעקבות כך אמר הרבי כי [[ציור פני הרב|ציור פני הרבי המהר"ש]] היא על ידי ציור פני הרבי הריי"צ{{הערה|1=[[י' כסלו]] [[תשד"מ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 539]}}.<br />
<br />
כאשר כתבו המניחים של שיחות הרבי, שיש תמונה של הרבי מהר"ש אך אינה מפורסמת הוסיף הרבי ש"יש אומרים", היינו שלא קיבל את ההנחה שיש תמונה.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר הרש"ב]]==<br />
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"<br />
|-<br />
| [[קובץ:תמונת אדמור הרשב.png|שמאל|ממוזער|200px|תמונת אדמו"ר הרש"ב מ[[תר"פ]] לצד תמונה שנמצאה ב[[תש"פ]]]]<br />
| [[קובץ:ציור הרש''ב.png|שמאל|ממוזער|200px|הציור המוגה]]<br />
|}<br />
הרבי הרש"ב הקפיד שלא יצלמו אותו. כשהלך הרבי הרש"ב ב[[ראש השנה]] [[תרס"ו]] ל'[[תשליך]]' על שפת הנהר כמנהגו, הוא הבחין בשני גויים בעלי האחוזה "ביעלא נאר" הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] ששטו בסירה על הנהר כשבידם מצלמה, וניסו לצלם את הרבי הרש"ב וכל העומדים באמירת התשליך על שפת הנהר, מה שגם לרבי הרש"ב צער, ומאז לא הלך עוד לתשליך על שפת הנהר{{הערה|1="בעת התשליך אירע דבר אשר ציער את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [=אבי אדוני-מורי-ורבי הרב הקדוש (הרש"ב)] לשעה, כי בעת שעמד אאמו"ר הרה"ק על חוף הנהר ובידי קדשו הסידור ובתוך כך עברה סירה קטנה בריחוק של עשרים וחמשה צעדים והיושבים בסירה – שני אחים אדוני האחוזה ביעלא נאר הסמוכה לליובאוויטש – הי[ה] להם מכונת צילום וצילמו את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ואת כל הקהל העומדים על שפת הנהר..." מרשימת [[הרבי הריי"צ]] ממוצאי ראש-השנה תרס"ו, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6197&CategoryID=1322 מובא כאן]}}{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך ב' ע' רסה: "בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה (מצלמה) ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנ"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להבין".}}.<br />
<br />
בשנת [[תרע"ט]] תכנן הרבי הרש"ב לנסוע מ[[רוסטוב]] לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר וב[[ראש השנה]] התפלל בבית הכנסת של הרבי הרש"ב שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לרבי הרש"ב שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב.<br />
<br />
לצורך הנפקת הויזה צילמו את הרבי הרש"ב. הצילום בוצע ב[[תשעה באב]] של אותה שנה{{הערה|הרב [[אלישיב קפלון]], [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 1851 עמוד 67}}. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא הרבי הרש"ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה. [[אדמו"ר הרש"ב]] נשאר ברוסטוב{{הערה|שם=הרש"ב 2|1=הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב'[[התוועדויות]]' [[תש"נ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=72&hilite= כרך ב עמ' 50 הערה 67] וב[[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו"}}{{הערה|אוצר החסידים ארץ הקודש}}.<br />
<br />
[[הרבנית חיה מושקא]] העירה כמה פעמים כי התמונה אינה מתארת את פני אדמו"ר הרש"ב האמתיים. כששמע זאת הרב [[נחום יצחק קפלן]] צייר את תואר פני הרבי הרש"ב על פי הנחיית הרב [[אברהם דרייזין]] כש[[שטריימל]] לראשו, ולאחר הגהות הרבנית{{הערה|כי העיניים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היו הרבה יותר חריפות, וכן צבע הזקן היה בהיר יותר, והידיים עדינות יותר}} - הביעה הרבנית את שביעות רצונה{{הערה|כפר חב"ד' גיליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21), ציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342.}}<br />
<br />
בשנת [[תש"פ]] התגלתה תמונה חדשה, עליה כתוב "'''רבי שלום דובער שניאורסון מוסקבה תרס"ח מאי (אייר)'''". אמנם אדמו"ר הרש"ב היה במוסקבה באייר תרס"ח, אולם יש עדיין המפקפקים באמינות התמונה ומייחסים אותה ליהודי אחר באותו שם או לבן דודו של הרש"ב רבי [[שלום דובער מרציצה]].{{הערה|[https://chabad.info/special/%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%90%D7%94%D7%9F-%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94/ התמונה] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==תמונת [[הרבי הריי"צ]]==<br />
[[קובץ:ציור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|220px|התמונה שהרבי התבטא עליה: '''לא ראיתי דוגמתה''']]<br />
[[קובץ: קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|220px|אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים]]<br />
הרבי הריי"צ העניק לנכדו [[בערי גוראריה]] מצלמה במתנה, כשהוא צירף לה שטר של דולר, באומרו "זכור את מורשת אבתך, ואת מלחמתם להחזקת הדת!" (כוונתו הייתה למערכות שניהלו [[רבותינו נשיאינו]] לחיזור מצבה של היהדות, ופרט מלחמתו של הרבי הריי"צ בקומוניסטים). במצלמה זו צלם בערי פעמים רבות את הרבי הריי"צ. בקיץ של שנת [[תש"פ]] המצלמה נמכרה במכירה פומבית.<br />
<br />
===הציור משנת [[תר"פ]]===<br />
בקיץ של שנת תנש"א נשלח לרבי ציור צורת פניו של אדמו"ר הריי"צ משנת תר"פ. הרבי הודה לשולח, והעיר שכנראה נעשה הציור מתוך זיכרון, ושנהנה במיוחד מכיוון שלא זכה לראות תמונות מתקופה זו בחייו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: לא ראיתי דוגמתה] {{אינפו}}}}<br />
<br />
===צילום הריי"צ בעת מאסרו בבית הסוהר שפלורקה===<br />
[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|בעת שהות]] הרבי הריי"צ בבית הסוהר 'שפלורקה', נהג אדמו"ר הריי"צ להתפלל ב'עבודה' והתבוננות יותר מהרגלו. באחד מהשבתות הראשונות לשהותו בכלא, נכנסו מספר סוהרים לתאו בשביל לצלמו, שכן הנוהג אז היה כי מכל אסיר נלקחות תמונות משני זוויות. כשהגיעו הסוהרים והמצלמה בידיהם, היה אדמו"ר הריי"צ באמצע [[תפילת שחרית]] של [[שבת]], ונכנס לתוך דבקות ו[[התבוננות]], כש[[טלית]] כסתה את פניו. הסוהרים נסו לעורר את תשומת ליבו של הרבי לבואם ונוכחותם, אך לא הצליחו ועזבו את התא.<br />
<br />
מאוחר יותר, חזרו הסוהרים. אדמו"ר הריי"צ עדין אחז באמצע התפילה, אך הטלית כבר לא כיסתה את פניו. כשהבחין הרבי בסוהרים העומדים בתא ואיתם בכל ציוד הצילום – הניף את ידו בתנועת ביטול, שהפחידה את הסוהרים שנהבלו ועזבו את התא. לאחר זמן מה, חזרו הסוהרים לתא הרבי, וניסו לאמר לו כי הוא חייב להצטלם, אך הרבי הריי"צ הסביר להם כי אסור לו להצטלם בשבת, והסוהרים עזבו את התא.<br />
במוצאי שבת, חזרו הסוהרים לתאו של הרבי, והרבי הסכים להצטלם. הרבי התיישב כשה[[כיפה]] ל[[ראש|ראשו]], וסידר את הבגד ה[[ציצית]] כך שיראו גם הציציות האחוריות, ואמר להסוהרים כי עתה יכולים הם לצלם.<br />
הסוהרים ניסו להסביר לרבי כי בתמונה לא שייך שייראו הכיפה והציצית, אך הרבי אמר להם כי אם רוצים הם לצלמו – יהיו צריכים הם לעשות זאת דווקא כך. ואכן, כך צולם{{הערה|1=התוועדות י"ב י"ג תמוז תשי"א – תורת מנחם – [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25035&st=&pgnum=193 חלק ג', תשי"א, חלק ב' - עמוד 195], התוועדות י"ב י"ג תמוז תשכ"א – [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25063&st=&pgnum=141 חלק ל"א, תשכ"א - חלק ג', עמוד 119]}}<br />
<br />
===התמונה עם הרב אליעזר סילבר===<br />
ישנה תמונה מפורסמת בה נראים הרבי הריי"צ והרב [[אליעזר סילבר]] צועדים ביחד. הרב סילבר עצמו סיפר לרב [[עזריאל זעליג שארפשטיין]] רב קהילת חב"ד חב"ד בסינסנטי, את ההיסטוריה של התמונה הזו: כאשר הלך עם הרבי הריי"צ פגש אותם צלם וביקשם לעמוד רגע בכדי שיוכל לעשות תמונה. הרב סילבר לא רצה, אולם הרבי אמר לו: "אויב א איד האט הנאה דערפון, דארף מען איהם צוליב טאן" ("אם ליהודי (הצלם) יש הנאה מכך, צריך לעשות זאת בכדי להנות אותו").<br />
<br />
הרב שארפשטיין מספר, כי לאחר שקיבל הרב סילבר את התמונה מהצלם, הדפיס מזה כמה מאות עותקים, והיה מחלק את התמונה לכל מי שהיה לו קשר עמו. פעם חילק שקיות ל[[ט"ו בשבט]] לכל ילדי ה"חדר" ב[[סינסינטי]], והכניס בכל שקית את התמונה איך שהוא צועד עם אדמו"ר הריי"צ{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8.jpg התמונה]}}.<br />
<br />
===קבלת האזרחות===<br />
קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ הייתה מאורע היסטורי, שכן חוקקו חוק מיוחד עבור הרבי בכדי שיקבל את האזרחות בביתו ולא בבית המשפט. הרבי דאג להזמין לאירוע שני צלמים, וביקש שיעמדו משני צדי השולחן (בכדי שהאירוע ייקלט משני הזוויות), והעיר לצלמים שיוודאו שגובה ה"פלאש" לא גבוהה מדי, בכדי שלא להבזיק בעיניו הק' של אדמו"ר הריי"צ. האירוע גם הוסרט בסרט צבעונית, דבר נדיר ואף יקר בימים ההם.<br />
<br />
===יחס הרבי לתמונות הרבי הריי"צ===<br />
הרב [[משה גרונר]] היה אספן תמונות של הרבי הריי"צ, ובכל פעם שהיה מגיע לרבי היה מעניק לרבי תמונה. כשהיה מקבל הרבי את התמונה לידיו, היו פניו מרצינות, ושואל מתי ואיפה צולמה התמונה – ולאחר מכן כותב בעיפרון מאחורי התמונה את פרטי התמונה, ומעודד את ר' משה להמשיך.<br />
באחת ההזדמניות, כשהביא ר' משה לרבי תמונה מהלווית אדמו"ר הריי"צ, קם הרבי ממקומו, הרכיב משקפיים והתקרב לחלון, והביט בתמונה בריכוז רב ודמעות זלגו מעיניו. לאחר מכן שאל הרבי אם יש תמונות נוספות מההלוויה, וכשענה ר' משה שיחפש, והרבי שאל אם ישנה תמונה של הארון מורד לקבורה{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]}}.<br />
<br />
הרבי התייחס פעמים רבות להתבוננות בתמונת הרבי הריי"צ והשפעתה. ומהם; שקיום השליחות היא בכח ה[[ראיה]] ולא רק תוצאה מלימוד שבדרגת [[שמיעה]]{{הערה|פרשת ראה תשמ"ו. (התוועדויות תשמ"ו חלק ד עמוד 311). ועוד}}.<br />
<br />
==צילום [[הרבי]]==<br />
[[קובץ:הרבי מכסה פניו.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הרבי מסתיר את פניו בסידור]]<br />
[[קובץ:תמונת הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|220px|התמונה היחידה של הרבי שהייתה ב[[ביתו של הרבי|ביתו]], בעת [[מסדר קידושין|סידור הקידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]]]<br />
<br />
===י' שבט תש"ל===<br />
בשנים הראשונות התנגד הרבי לכך שיצלמו אותו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]], ותמונות ווידיואים שצולמו אז נעשו בחשאי. רק לקראת התוועדות [[י' שבט תש"ל]] נתן הרבי אישור רשמי לצלם [[יצחק ברז]] לצלם את המעמד, והוא ניצל את ההזדמנות וצילם ללא הרף. כמה חסידים שהבחינו בו ניסו לגעור בו אך הרבי הורה להניח לו. הוא גם התייצב בהתוועדות שנערכה במוצאי שבת, ובאמצע אחד הניגונים אמר הרבי בחיוך (ומיד הקהל הפסיק בשירה): "פאר יעדר פיקטשער וואס ער וועט נעמען, וועט ער דארפן זאגן נאכאמאל לחיים. דברים שאין להם סוף, ער האלט אין איין נעמען פיקטשערס" [על כל תמונה שהוא לוקח הוא יצטרך לומר לחיים שוב. (מה)דברים שאין להם סוף, הוא לא מפסיק לקחת תמונות]. כאשר שמע הרבי כי בסך הכול צולמו כמאה עשרים תמונות הפטיר: "חשבתי שיצלם שתיים-שלוש תמונות ולא מאה עשרים..."{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52549 יו"ד שבט הגדול ● יומן מרתק] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
===צילום הרבי בחתונות===<br />
כאשר הצלם הארי (צבי ראובן) טיינר רצה לצלם את הרבי במהלך החתונות וסידור הקדושין – היה הרבי מסתיר את פניו{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד ל' (וצויין שם לתמונות בעמודים 50, 17): "פעמים רבות בתקופת השנים תש"ג-תש"י, בעת שצילמוהו, נהג הרבי בכוונה לסובב את ראשו הצידה או להסתיר את פניו הקדושות מעין המצלמה".}}. כאשר התלונן הארי שזה פוגע בפרנסתו{{הערה|1=סדר העבודה אצלו היה שעל כל תמונה שמצאה חן בעייני לקוחותיו היה מקבל 8 סנט.}}, הרבי הפסיק להסתיר את פניו, אך ניכר שלא הייתה דעתו נוחה מכך. מאז נזהר הארי לצלם רק תמונה אחת. כאשר דחקו בחסידים באחת מהחתונות לצלם את הרבי תמונות נוספות, צילם הארי שלוש תמונות והתכונן לצלם את הרבעית, כשהבחין בכך הרבי העיר כי נראה לו ששלוש תמונות זה מספיק, ומאז נהיה הסדר שהארי צילם שלוש תמונות{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 95: "בעוזבו את החופה - של הרה"ח ר' שמעון-אהרון סימפסון שהתקיימה בג' ניסן תשי"א - הביט במבט חודר לעבר הצלם מר טריינער - בהמשך לתנאי שסוכם אתו בחתונת הרי"ל פויזנער" [כנראה, לא לצלם יותר מדי].}}.<br />
<br />
בשנת תשי"ד כאשר עבר הרבי לערוך את החופות ב[[השלאש|חצר 770]] בלבד, קיבל הארי מסר מהמזכירות שמורשה לצלם רק תמונה אחת{{הערה|1=ראה ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 210 מסופר אודות נישואי ר' יהושע-זעליג כצמאן עם מרת שרה רבקה (חאנין): "ראוי לציין כי בעקבות הוראת רבינו באותה תקופה לאפשר לצלם תחת החופה רק תמונה אחת בלבד ממנו, 'הידר' החתן ולא נתן לצלם כלל בעת החופה".}}.<br />
<br />
כשהעיר מאוחר יותר שתמונה אחת לא מספיקה, הותר לו שוב לצלם שלוש תמונות{{הערה|1=ושם (עמוד 221) אודות נישואי ר' מרדכי זאיאנץ (ב' טבת תשי"ז): "אולם בתנאי שלא יעשו יותר משלוש תמונות, ומה טוב - שתיים". החתן הבין שהמנורות של הצלמים מפריעות לרבי ולכן הזמין חברה להסריט את האירוע וכשיצא הרבי לחופה והבחין בכך, חייך חיוך קל.}}. באחת החופות, כאשר רצה הצלם לצלם תמונה רבעית של הרבי בלובי, הסתיר הרבי את פניו בסידור (ראה תמונה){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80288 מדוע כיסה הרבי את פניו בסידור?]{{אינפו}}}}.<br />
<br />
כשהראה הרב [[בערל יוניק]] את אלבום [[קבלת פנים (חתונה)#השתתפויות הרבי במעמד|חתונתו]] ל[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|רבנית]], התרשמה הרבנית מתמונתו של הרבי עומד מול [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חדוקוב]] שהקריא את ה[[כתובה]], ובקשה ממנה העתק, אותו הניחה על שידה ב[[פרזידנט 1304#קומה השניה|ספריית הרבי]] ש[[פרזידנט 1304|בביתו]]. תמונה זו הייתה תמונתו היחידה של הרבי בביתו{{הערה|חוץ ממנה היו רק עוד שתי תמונות של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[פרזידנט1304#קומה השניה|חדר]] [[שינה|השינה]]. בית משיח גילון 508}}. הרבנית אף סיפרה כי היא אינה מניחה למנקה שעבדה בביתם של הרבי והרבנית לנקות את התמונה, והיא מקפידה לנקות אותה בעצמה.<br />
<br />
===שאלות הרבי מצלמים אודות לימוד באותו היום===<br />
בשנים הראשונות, היה ידוע שהרבי מתנגד לצילום תמונותיו, ולכן לא היה מי שיעיז לצלם את הרבי – משום שידעו שהרבי מתנגד לכך, ולכן היו נשלחים ילדים לצלם את הרבי. כאשר היה הרבי מבחין בילד מצלמו – היה מבקש ממנו את המצלמה{{הערה|הרבי לא היה מחזיר את המצלמה, אלא לוקחה לחדרו, ומדבר עם הנהלת הישיבה, שתעשה מבחן לילד על הלימוד, ואם ידע קיבל חזרה את המצלמה.}}. כאשר גילה הרבי את הרב גרשון שוסטרמן (כילד) מתכונן לצלמו בצאתו מסידור הקדושין, שאל אותו הרבי אם המלמד שלו מרוצה ממנו, והוסיף "האם חסידות בשבילך היא צילום ואיסוף תמונות?"{{הערה|1=ראה שיחת הרבי בהמשך}}. הרבי פנה למנהל התלמוד תורה בו למד ר' גרשון – הרב טננבוים – וביקש שיבחנו על החומר שלומד בכיתתו, ואם לא יצליח במבחן – ייאלץ הרב טננבוים להחרים לו את המצלמה. למחרת הוזמן ר' גרשון למבחן של כרבע שעה בחדר הרב טננבוים, בסיומו הושבה לו המצלמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/lemaan/6/31.htm?q=%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%99%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA למען ידעו בנים יוולדו פרק ה].}}.<br />
<br />
כאשר הגיע צלם חב"די לתעד את מעמד '[[חלוקת כוס של ברכה|כוס של ברכה]]', שאל אותו הרבי אם למד תורה באותו יום. ר' [[לוי יצחק פריידין]] שעמד בסמוך, אמר "רבי, הוא בסדר" ענה הרבי: "אני בעצמי ראיתי אותו משוחח באמצע [[קריאת התורה]]".<br />
<br />
כך גם באחת מהתועדיות ח"י אלול בהם השתתף צלם, שאל אותו הרבי אם למד באותו היום את [[שיעורים יומיים#תניא|שיעור התניא]] של אותו היום. הצלם נדהם, והרבי הסתובב אל ר' [[יואל כהן]] ושאל אותו אם הצלם למד תניא היום, ואם לא – שר' יואל ילמד איתו. כשלא מצא ר' יואל [[תניא]], השאיל לו הרבי את חוברת התניא שלו{{הערה|1=באותו זמן היה מודפס התניא בחוברות בפורמט מוקטן}}.<br />
<br />
התייחסות פומבית הייתה בסופו של דבר ב[[התוועדות]] [[כ' בחשוון| כ'מר חשון]] [[תשד"מ]] בה דיבר הרבי בכאב על כך שישנם כאלה שסוברים ש"[[חסידות]]" הינה "צילום תמונות", וציטט את דברי [[אדמו"ר הרש"ב]] - "ליגט נישט אין חיצוניות"<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ישנם כאלה החושבים שענין ה"חסידות" מתבטא בזה שעומדים עם "מצלמה" וללא הרף לוקחים תמונות – איך הולכים, איך עומדים, איך עושים תנועה מסויימת וכו', ועושים זאת פעם אחת, פעם שניה, פעם שלשית וכו'! וביניהם – בחורי ישיבה שיכולים לשבת וללמוד חסידות! <br />
פניתי בעבר לאחד מהם ושאלתי אותו אם כבר למד תניא ביום זה – [הדבר היה בזמן המנחה – קרוב לסיום היום!...] נוסף על מה שעומד ומצלם? ולא הבין כלל מה רוצים ממנו! מהי השייכות בין לקיחת תמונה ללימוד התורה?! – הוא עסוק בדבר הכי חשוב – צילום תמונות. ופתאום שואלים אותו אם כבר למד תניא במשך היום – דבר שיכל לעשות קודם או אחר כך, בשעה שאין יום ואין לילה! – זוהי הרי שאלה "שלא בדרי דאונה" לפי הבנתו! <br />
{{ש}}מנין באה אצלו "הבנה" כזו – מכיון ש"אין פוצה פה וצפצף"! לא מתעסקים להסביר (לעצמו או לבחור) ולעורר שבעל יום ההולדת תבע ללא הרף "ליגט נישט אין חיצוניות"!? והמדובר אודות "חיצוניות" של ''"חסידות"''! אבל "חיצוניות" של "צילומים" – לא היה לעולמים!... <br />
{{ש}}ישנם כאלה שאצלם זה עניין של "פרנסה"; ישנם יחידים שעושים זאת לשם "הפצה" – היינו, השימוש ב"לווין", סרטים תמונות כו' הוא לצורך הפצת החסידות; אבל מלבד עניינים אלו – צריכים לדעת שישנה הוראת כ"ק אדמו"ר נ"ע – שרצונו "פנימיות" ולא "חצוניות"!|מקור=התוועדות כ' מר חשון תשד"מ. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=490 תורת מנחם תשד"מ חלק א' עמוד 485 ואילך]}} כפי הנראה בדבריו התייחס הרבי לאירוע שהתרחש כמה שנים קודם לכן ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תשל"ח]] בו עמדו שני בחורים בסמיכות לרבי וצילמו.{{הערה|1=[http://yomanim.com/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%97_-_%22%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%22_(%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9)#.D7.99.D7.95.D7.9D_.D7.97.D7.9E.D7.99.D7.A9.D7.99.2C_.D7.99.22.D7.96_.D7.AA.D7.A9.D7.A8.D7.99.2C_.D7.90.27_.D7.93.D7.97.D7.95.D7.94.D7.9E.22.D7.A1 יומן שיחות קודש (החדש) תשל"ח. באתר יומנים].}}<br />
<br />
===עידוד הרבי לצלמים===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[WLCC]], [[JEM]]}}<br />
למרות היחס החריף שרכש הרבי לעסוקים בצילום בצורה לא ראויה, רכש הרבי יחס של חיבה לצלמים שצילומיהם נועדו למטרת הוספה ב[[הפצת המעיינות]] ופרסום של [[חסידות חב"ד]] ו[[תורת חסידות חב"ד|תורתה]].<br />
<br />
אחד הצלמים הבולטים היה [[לוי יצחק פריידין]]. הוא טס לרבי לראשונה לקראת חודש תשרי של שנת תשל"ו, ומאז נהג להגיע לרבי ל[[חודש תשרי]] של כל שנה כשהוא מקפיד לתעד את ההתרחשיות המיוחדות בחודש החגים בעידודו של הרבי, כשלא אחת כאשר צילם את הרבי בעת יציאתו של הרבי מ[[ביתו של הרבי|ביתו]], הזמין אותו הרבי להצטרף אליו לנסיעה אל [[770]]. לאחר חזרתו לארץ היה מקיים תערוכות בהן המציג את התמונות שצילם, והקרנות ברחבי הארץ של קטעי ווידיאו מיוחדים שתיעד במהלך החודש.<br />
<br />
בנוסף, במשך השנים פעל גם כן הרב [[חיים ברוך הלברשטאם]] בתיעוד החיים והאירועים במחיצת הרבי במסגרת ארגדון '[[מרכז שידורי חב"ד]]' שהקים, בצילום חלוקות שונות כמו [[חלוקת דולרים]] ו[[חלוקת קונטרסים|קונטרסים]] בווידיאו ובתמונות שהיה יכול העובר בחלוקה לרכוש לאחר המעמד. הוא עסק גם בהקלטת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדיות הרבי]] ובשנים המאוחרות יותר - בתיעודן בווידיאו ושידורן ב[[טלוויזיה]]), ובשנים בהן התפלל הרבי ב[[זאל הגדול]] את שלושת תפילות היום במחיצת החסידים והרבה באמירת [[שיחה|שיחות]] ו[[חלוקת דולרים]] לאחריהן - תיעד אותן במצלמה ייחודית שהייתה קבועה ומכוונת אל מקומו של הרבי.<br />
<br />
החל מהתוועדות י"ט כסלו תשל"א, התחיל להתקיים תיעוד ווידיאו מלא מהתוועדיות הרבי. בעקבות היקף הפרסום שגרם שידור קטעים נרחבים מההתוועדות הגדולה שהתקיימה בי' שבט תש"מ ב[[טלוויזיה]], ביקש הרבי מהרב הלל דוד קרינסקי שיידאג לפתח את העיסוק בעניין. בעקבות כך, בהתוועדות שקיים הרבי לקראת יום פטירת [[הרבנית חנה|אמו]] בו' תשרי תשמ"א התקיים שידור ההתוועדות אל לוס אנג'לס . בעקבות ההצלחה בשידור זה, דאג הרב קרינסקי לשידור ההתוועדות שקיים הרבי לכבוד [[י"ט כסלו]] באותה השנה בערוצי הטלוויזיה בכל רחבי [[ארצות הברית]]. במהלך השידורים היה צורך בתרגום סימולטני לאנגלית לתועלת אלו שלא הבינו את שפת ה[[אידיש]] בה אמר הרבי את ה[[שיחה|שיחות]], שבוצע על ידי הרב [[מאניס פרידמן]].<br />
<br />
מאז התקיימו שידורים אלו בקביעות בערוצי הטלוויזיה בארצות הברית בתאריכים: [[י"ט כסלו]], [[י' שבט]], [[י"א ניסן]], [[י"ב תמוז]] ו[[כ' מנחם אב]]. על מנת לתפעל את כל מערך השידורים, הוקמה חברת '[[מדיה חינוכית יהודית]]'. בהמשך, יעדי השידורים הורחבו ל[[ארץ ישראל]], [[אנגליה]], ועוד.<br />
<br />
מאז שידרה החברה אירועים נוספים במחיצת הרבי כמו [[הפאראד]] ו[[חנוכה לייוו]]{{הערה|ראה סקירה נרחבת על חברת ג'ם בגליון תחיינו מס' 4 עמוד 40 ואילך}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[תמונה]]<br />
*[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)#תמונתו|תמונת אביו של הרבי רבי לוי יצחק]]<br />
*[[:קטגוריה:צלמי החצר|קטגוריה המרכזת צלמים שעסקו בצילום הרבי]]<br />
*[[JEM]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44285 קבלת האזרחות {{*}} גלריה מיוחדת] גלריית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: '''לא ראיתי כדוגמתה'''] האיור משנת [[תר"פ]] {{אינפו}}<br />
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] ליקוט מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].<br />
* [http://www.zadikim.org/index.asp?catID=16576&siteLan שתי תמונות, זיוף אחד] מאמר באתר "אוהלי צדיקים" מתוך גליון [[המבשר]] בנושא זיוף תמונת הבעל שם טוב.<br />
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=484&ArticleID=1146&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות וציורים] –אודות צילום הרבי בשנים הראשונות, מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80426 יחס הרבי לצילום תמונותיו {{*}} סקירה מרתקת] {{בית משיח}}<br />
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/08-10-2019-17-18-39-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9-Copy.pdf אור פני מלך חיים]''', סקירה על יחסם של רבותינו נשיאינו לצילום תמונותיהם - חלק ראשון, בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' תשרי ה'תש"פ עמוד 39<br />
*הרב [[שמעון אייזנבך]], '''[https://col.org.il/news/128540 קצת סדר: האם הרבי היה שבע רצון מצירוף תמונתו לפרסומים שונים?]''' {{col}}<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד]]</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A&diff=453580שנת החינוך2021-02-05T09:51:06Z<p>טאפרו דא פלאחו: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מנשר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המנשר שחולק על ידי צא"ח]]<br />
שנת [[תשל"ו]] הוכרזה על ידי [[הרבי]] כ'''שנת ה[[חינוך]]''', מתוך מטרה לנצל אותה למינוף וחיזוק החינוך היהודי שניתן ל[[ילדים]]. באותה שנה ייסד הרבי את [[מבצע חינוך]].<br />
<br />
==ההכרזה על השנה==<br />
בעיצומה של השנה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת אחרי מות, הכריז הרבי על השנה כ"שנת החינוך", שתנוצל להשפעה נרחבת לטובת חינוך יהודי כשר לכל ילד וילדה מילדי ישראל.<br />
<br />
הרבי הורה לעורר וועדות שיידאגו לפעול במימוש המטרה, להגברת הרישום ל[[מחנות קיץ]], ולדאגה לסביבה יהודית לילד כבר בשעה שנולד - שיהיו בחדרו חפצי קדושה כמו [[מבצע בית מלא ספרים|ספרי קודש]] ו[[קופת צדקה]].<br />
<br />
הרבי הגיה את עיקרי הדברים ודרכי הפעולה, שהודפסו במכתב שנשלח מטעם [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]] לעסקני חב"ד ברחבי העולם?{{הערה|1=[http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9517&CategoryID=1734 תמליל מהמכתב]}}<br />
==פעולות שננקטו==<br />
על אף שבאותה שנה [[ל"ג בעומר]] חל שלא ביום ראשון, חרג הרבי ממנהגו ולמרות זאת השתתף ב[[תהלוכת ל"ג בעומר#הפאראד|פאראד]]. באותה הכריז הרבי על [[שנים עשר הפסוקים]] לילדי ישראל - על ששת הראשונים ב[[שבת מברכים]] של [[חודש אייר]], וששת האחרונים - בעת הפאראד ב[[ל"ג בעומר]].<br />
<br />
בארץ הקודש, קיבלו כל העולים לציונו של [[רבי שמעון בר יוחאי]] במירון מנשר ובו קריאתו של הרבי להוסיף בשנה זו במודעות אודות חובת ונחיצות החינוך היהודי הכשר, ופעולה משותפת לטובת השפעה על הציבור הרחב לחנך ילדיהם בחינוך יהודי וכשר.<br />
<br />
כחלק מפעולות השנה, החל הרבי [[חלוקת מטבעות|לחלק מטבעות]] לילדים על מנת שייתנו אותם ל[[צדקה]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[מבצע חינוך]]<br />
*[[שנים עשר הפסוקים]]<br />
*[[צבאות השם]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9517&CategoryID=1734 שנת החינוך חלק א'], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9535&CategoryID=1736 שנת החינוך חלק ב'] - [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] גיליונות 978-979<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{קצרמר}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%90_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=453569הרבנית חיה מושקא שניאורסון2021-02-05T09:42:55Z<p>טאפרו דא פלאחו: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>{{מפנה|הרבנית חיה מושקא|הרבנית חיה מושקא (פירושונים)}}<br />
[[קובץ:חיה_מושקא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית חיה מושקא שניאורסון]]הרבנית '''חיה מושקא שניאורסון''' ([[כ"ה אדר תרס"א]] - [[כ"ב בשבט תשמ"ח]]) (10 בפברואר 1988)) היא בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ואשתו של [[הרבי]].<br />
<br />
==תולדות חייה==<br />
נולדה ביום [[שבת קודש]] [[כ"ה אדר תרס"א]] ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] ול[[הרבנית נחמה דינה]], ב[[עיירה]] בבינוביץ' הסמוכה ל[[ליובאוויטש]]. הסבא [[הרבי הרש"ב]] ששהה באותה עת בחו"ל שלח מברק לבנו בו הורה לקרוא את שמה [[חיה מושקא (שם)|חיה מושקא]], על שם [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|אשת אדמו"ר הצמח צדק]] ששני הוריה הם ניניו של [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
גרה בבית הוריה עד חתונתה, בתחילה ב[[ליובאוויטש]], בשנת [[תרע"ו]] עברו ל[[רוסטוב]]{{הערה|הוריה עברו לרוסטוב, עקב מלחמת העולם הראשונה, יחד עם [[הרבי הרש"ב]] והרבנית [[שטערנה שרה]]}}, בשנת [[תרפ"ד]] ל[[לנינגרד]]{{הערה|כאשר היה על [[הרבי הריי"צ]] לעזוב את רוסטוב, בגלל ה[[ג.פ.או.]] שרצו לאסור אותו. הוא נסע לשבועיים כדי לדאוג לעצמו לדירה יחד עם בתו הרבנית חיה מושקא, ואח"כ העביר גם את שאר בני ביתו.}} ובשנת [[תרפ"ח]] עברו ל[[ריגא]]{{הערה|לאחר שרבי הריי"צ שוחרר ממאסרו ויצא מרוסיה.}}.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ז]], כשנאסר אביה, הייתה הראשונה שהודיעה זאת למיועד להיות חתנה, הרבי, שהפיץ הלאה את הידיעה. לאחר שיצא גזר דינו של אביה לגלות ב[[קוסטרמה]], נסעה עמו מלנינגרד לקוסטרמה, וכאשר הודיעו על שחרורו, הייתה הראשונה למסור את בשורת הגאולה בטלפון מקוסטרמה לדירת אביה בלנינגרד.<br />
<br />
===חתונתה===<br />
{{ערך מורחב|חתונת הרבי והרבנית}}<br />
<br />
ב[[ו' כסלו]] [[תרפ"ט]] נערכו קישורי התנאים של הרבנית עם [[הרבי]] בעיר [[ריגא]]{{הערה|החתונה הייתה צריכה להיות מיד לאחר היציאה מרוסיה, אבל בגלל שרצו שהוריו של החתן (רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] והרבנית [[חנה שניאורסון]]) שעדיין לא יצאו מרוסיה ישתתפו בחתונה, דחו אותה. אמנם לאחר שראו שהם לא יצאו בקרוב ערכו את החתונה בלעדיהם.}}.<br />
<br />
ביום [[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]] נישאה הרבנית לרבי בעיר [[ורשה]] שב[[פולין]], ו[[מסדר הקידושין]] היה אביה - הרבי הריי"צ. ה"[[קבלת פנים]]" החלה בשעה 17:00 ושומרים מיוחדים אפשרו את הכניסה לישיבת [[תומכי תמימים ווארשה]] בה התקיימה החתונה, רק לבעלי כרטיס כניסה.<br />
<br />
על השולחן בו ישב החתן, הסבו [[אדמו"ר|אדמו"רים]] רבנים וראשי קהל מכל רחבי פולין. לאחר שהרבי הריי"צ אמר את ה[[מאמר]] "לכה דודי לקראת כלה" נערכה החופה בחצר הישיבה, בה הצטופפו למעלה מ-5,000 איש. <br />
<br />
השושבינים היו: [[הרבי הריי"צ]] ורעייתו [[הרבנית נחמה דינה]], הרב [[משה הורנשטיין (דוד אדמו"ר הריי"צ)|משה הורנשטיין]] ורעייתו [[הרבנית חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית חיה מושקא]]. במהלך הסעודה חולקה [[תשורה]] למשתתפים, צילום [[כתב יד]] קודש של [[אדמו"ר הזקן]] בצירוף הסבר בכתב יד קודשו של אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
במקביל לחתונה שנערכה בריגא, נחגגה החתונה גם בעיר [[יקטרינוסלב]] אצל הורי החתן רבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] והרבנית [[חנה שניאורסון]].<br />
<br />
===לאחר חתונתה===<br />
לאחר החתונה התגוררו הרבי והרבנית ב[[ברלין]] אך בשנת [[תרצ"ג]] עברו ל[[פריז]] ולאחר כיבוש [[צרפת]] עברו לניצה.<br />
<br />
בשנים אלו שימשה מעין 'מזכירה זמנית' של אדמו"ר הריי"צ תפקיד אליו קיבלה ייפוי כח כבר בשנת [[תרפ"ה]], ניהלה קופת כספים וביצעה העברות של תמיכות כספיות על פי ההוראות שקיבלה מאביה, ואף חתמה על מכתבים של אביה{{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/650584/ כשהרבנית חיה מושקא שימשה כ"מזכירה זמנית" אצל הרבי הריי"צ], מתוך מחקר הרב ברגר שהתפרסם בשבועון בית משיח {{אינפו}}}}.<br />
<br />
עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], [[אדמו"ר הריי"צ]] פעל רבות להוציא את בתו וחתנו מאירופה הבוערת, ולאחר מאמצים וחודשים רבים אושרה ויזה אמריקנית עבורם, אותה קיבלו ב-[[כ' ניסן]] [[תש"א]] בקונסוליה האמריקנית שבמרסיי (צרפת).<br />
[[קובץ:הרעבעצין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי והרבנית]]<br />
<br />
לאחר מאמצים והשתדלויות רבות הגיעו הרבי והרבנית ל[[פורטוגל]], ושם עלו על ספינה שהפליגה ל[[ארצות הברית]].<br />
<br />
ב[[כ"ח סיון]] [[תש"א]], הגיעו על סיפונה של האנייה "סורפא פינטא" לארצות הברית - יום זה נקבע ליום חג ומועד על נס ההצלה של הרבי והרבנית. רק כעבור שלושה ימים בשעות הצהריים שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] לקרוא לרבי ולרבנית וביקשם להיכנס בנפרד.<br />
<br />
כאשר ב[[משפט הספרים]] שאל עורך הדין של הצד השני את הרבנית לדעתה בנוגע לשייכותם של ספרי אביה, השיבה הרבנית כי אביה והספרים שייכים לחסידים! משפט זה עזר לניצחון המשפט.<br />
<br />
בשנותיה האחרונות עסקה ב[[מבצע נרות שבת קודש]], וגם עסקה רבות במוסד [[תן יד]] להכנסת כלה.<br />
<br />
===הסתלקותה===<br />
<br />
[[קובץ:הלווית הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בהלווית הרבנית]]<br />
הרבנית חיה-מושקא נפטרה בכ"ב שבט ה'תשמ"ח לאחר מחלה קצרה.<br />
<br />
לאחר שחשה הרבנית שלא בטוב, הובהלה לבית-רפואה. בהגיעה למקום ביקשה כוס מים, בירכה עליה את ברכת "שהכל נהיה בדברו" והחזירה את נשמתה ליוצרה.<br />
<br />
את דרכה האחרונה, עשתה הרבנית בהלוויה ענקית המתאימה למלכה. למעלה מ-15 אלף איש ליוו אותה ובראשם טורי אופנועים משטרתיים, שהובילו את הלוויה ל[[בית עלמין|בית-העלמין]] בקווינס, שם נטמנה בסמיכות לאביה, [[הרבי הריי"צ]]. את נוסח המצבה ניסח הרבי בעצמו.<br />
<br />
מספרים, שבעת קבורתה התקרב [[הרבי]] לאנשי החברא קדישא ולחש להם משהו, ואנשים שעמדו יותר קרוב ראו ש[[הרבי]] אף נתן להם משהו. לאחר כמה זמן נתגלה הדבר: כמה שנים לפני מישהו הביא לרבנית טבעת מאחותה [[הרבנית שיינא]], והרבנית שמרה עליו מכל משמר כיון שזהו היה המזכרת היחידה מאחותה. ובעת קבורתה ביקש [[הרבי]] מאנשי החברא קדישא שיקברו את הטבעת יחד עם [[הרבנית חיה מושקא]].<br />
<br />
באותו יום, ייסד הרבי קרן על שמה [[קרן חמ"ש]] הממשיכה לפעול עד היום הזה ומסייעת לרבבות נשים בהשגת מטרות חינוכיות וחברתיות.<br />
<br />
בימים ובחודשים שלאחר הפטירה, הירבה הרבי לצטט את הפסוק "[[החי יתן אל לבו]]": פטירתו של אדם קרוב צריכה להביא לפעולות חיוביות - הליכה בדרכיו של הנפטר וייזום פעולות לעילוי נשמתו.<br />
<br />
לאחר שהרבי יצא בקריאה להקים מוסדות על שמה, הוקמה ב[[ירושלים]] בשנת [[תשמ"ט]] "[[מכללת אור חיה]]" - מרכז תורני לנשים, בו מתקיימים שיעורים בשפות שונות.<br />
<br />
כחודש לאחר הסתלקותה ב[[כ"ה אדר תרס"א|כ"ה אדר]] (יום הולדתה), הכריז הרבי על [[מבצע יום הולדת]] שמנהגיו התפרסמו בשעתו כשגולתו המנהג לערוך [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] עם החלטות טובות.<br />
<br />
הרבי ציין את יום זה כיום בו החלה תקופה חדשה בנשיאותו של נשיא דורנו, "שאוחזים כבר בסיום עבודת כל הבירורים, ואף כבר "[[צחצוח הכפתורים|צחצחו את הכפתורים]]" וכו', וצריכים רק להיות מוכנים לקבלת משיח צדקנו".<br />
<br />
==קרן חמ"ש==<br />
<br />
בעקבות פטירת הרבנית חיה מושקא ייסד הרבי קרן בשם [[קרן חמ"ש]] שתעסוק בסיוע כספי ל[[מצווה|מצוות]] ה[[נשים]] - [[הפרשת חלה]], [[נרות שבת]] ו[[טהרת המשפחה]]. הקרן עומדת תחת [[מחנה ישראל]] ותחת הנהלת הרב [[יהודה קרינסקי]].<br />
<br />
==אישיותה==<br />
<br />
הרבנית חיה מושקא, התאפיינה בפיקחות גדולה, [[צניעות]] עד הקצה האחרון, ועזרה בתחומים שונים לבעלה - הרבי. ידוע שגם הייתה מסייעת בהקראת מכתבים אשר קיבל הרבי.<br />
<br />
בהיותה אשתו של מנהיג שנערץ על ידי אלפים ואשה מלומדת וחכמה בזכות עצמה, הרבנית הייתה עשויה לזכות בכבוד מלכים, אך היא סלדה מפרסום והתרחקה מכל גינוני כבוד ולפיכך נודעו רק מעט מאוד פרטים על חיי היום-יום שלה, וכל ימיה התקיים אצלה "כל כבודה בת מלך פנימה". רק לאחר פטירתה, החלו מכריה לחשוף מעט מאישיותה המיוחדת.<br />
<br />
===משמעות שמה===<br />
<br />
[[קובץ:מצבת הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מצבת הרבנית ביום רביעי, [[כ"ב בשבט תשמ"ח]]]] <br />
'''חיה''' - מלשון חיים, שנלקחים ממקור החיים (עצמותו ית'), וממשיכים בבחינת הנשמה, עד שמגיעים לגוף כפשוטו, שזה מרומז באות ה' - ה' מוצאות הפה שנמשכים עד עשרה מאמרות. זה מרמז גם על כללות חיי הנשמה, וקשור בעיקר לחיות שמחיה את ה[[גוף]] בדרך התלבשות [[פנימי]]ת.<br />
<br />
'''מושקא''' - הוא שם בלועזית המרמז על מין בשמים, שזה שהשם הוא בלועזית מורה על בירור נעלה ביותר, וזה שהוא מין בשמים הכוונה על [[מקיף]] הנשמה שענינו הוא, כידוע, ריח.<br />
<br />
'''הגימטריא של שני השמות היא ע"ת (470)''' - שזה מורה על העתים הטובים, וגם על העתים שבגלוי אינם טוב, ועל ידי העבודה של "לא תחטא", גם הם נהפכים לטוב{{הערה|משיחות ש"פ יתרו, כ"ב שבט תש"נ; כ"ב שבט תשנ"ב}}.<br />
<br />
== מוסדות שהוקמו על שמה ==<br />
*[[מרכז חמ"ש להפצת המעיינות]] - רשת [[כולל|כוללים]] המפעילה 50 כוללים ברחבי הארץ<br />
*[[בית חיה מושקא קראון הייטס]]<br />
*מכללת [[אור חיה]] ירושלים<br />
*[[בית חיה מושקא (מגדל העמק)]]<br />
*סמינר חיה מושקא צפת<br />
*בית חיה חב"ד - בית הספר יסודי ותיכון חיפה והקריות<br />
*מוסדות מרכז "[[נפש חיה]]" חב"ד ליובאוויטש הקריות<br />
*בי"ס יסודי לבנות [[בית חיה]] חב"ד ליובאוויטש ביתר עילית<br />
*מעונות חיה - רשת מעונות יום שעל ידי כולל חב"ד<br />
*אור חיה בית הספר יסודי פתח תקווה<br />
*בית חיה מושקא גילה<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:בך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'בך יברך ישראל']]<br />
*הספר '''בך יברך [[ישראל]]''' (באנגלית: '''Through You, Israel Will Be Blessed''') בשפה ה[[אנגלית]]. מכיל את תולדות חייה, [[סיפור]]ים ואפיזודות על אשת [[הרבי]] וביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] - [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]]. הספר נלקט ונערך על ידי מלכה שוורץ. שם הספר נגזר מ[[שיחה|שיחותיו]]{{הערה|לדוגמה [[קונטרס בך יברך ישראל - תש"נ]], ועוד.}} של [[הרבי]] על תאריך פטירת הרבנית - [[כ"ב שבט תשמ"ח]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ד]].{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=27344 המבוא לספר (באנגלית)] {{אינפו}}}}.<br />
*'''הרבנית''', בהוצאת [[נשי ובנות חב"ד]] בארץ הקודש, בעריכת [[שלום מגידמן]]. שבט תשפ"א<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{היברובוקס|[[הרבי הריי"צ]]|'''אגרות קודש - חלק טו'''|58795|ברוקלין תשע"א}} - אגרות שכתב הרבי הריי"צ לרבנית ולבעלה [[הרבי]]<br />
*רבי דרייב: '''[https://chabad.info/beis-medrash/651124/ ארכיון כ"ב שבט עם הרבי]''' {{אינפו}}<br />
<br />
;וידאו<br />
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3727 יומן אירועים מקיף מאירועי כ"ב שבט] {{אינפו}}<br />
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35305 הלווית הרבנית]{{וידאו}} [[כ"ב שבט תשמ"ח]] - {{אינפו}}<br />
* [http://www.hageula.com/vid/malkeinu/3433.html קטעי וידאו נוספים מההלוויה]{{וידאו}} - אתר הגאולה <br />
* [http://www.hageula.com/calendar/shvat/3430.html יומן אירועים בשבוע שלאחר הפטירה: כ"ב - כ"ט שבט ה´תשמ"ח] - אתר הגאולה<br />
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3725 הרבנית חיה מושקא מספרת על אביה] {{אינפו}}<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69279 כ"ב שבט ה'תשמ"ח: המילים. הקולות. התמונות. לצפייה] באתר [[שטורעם. נט]] {{שטורעם}}<br />
*[http://chabad.info/video/news-video/%d7%97%d7%91%d7%93-%d7%91%d7%a8%d7%90%d7%99-%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%aa/%d7%a6%d7%a4%d7%95-%d7%93%d7%99%d7%95%d7%95%d7%97%d7%99-%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%9e%d7%94%d7%9c%d7%95%d7%95%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%a2%d7%94 דווחי התקשורת מההלויה] - {{אינפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/123157 הרבנית שהכרנו: שורת מקורבים מתראיינים לרגל כ"ב שבט]''' {{וידאו}}{{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/123179 מר [[בנימין נתניהו]] בניחום אבלים]''' {{וידאו}}{{COL}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/%d7%a8%d7%91%d7%99-%d7%9c%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%a7%d7%95%d6%b9%d7%a8%d6%b0%d7%90%d6%b4%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d6%b4%d7%99-%d7%97%d6%b7%d7%99%d6%bc%d6%b8%d7%94-%d7%9e%d7%95%d6%bc%d7%a9%d6%b0/ רבי לילדים: קוֹרְאִים לִי חַיָּה מוּשְׁקָא • מיוחד]''' {{וידפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/129112 שמה הראשון 'חיה' מלשון חיים, חיים זה דבר נצחי]''' {{וידפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/123351/ אומנות: ציור דמותה של הרבנית חיה מושקא]''' {{וידפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/documentary/651123/ אשת מלכות: מצגת תמונות מחייה]''' {{וידפו}}<br />
;קבצים<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/59460_he_1.pdf קובץ כ"ב שבט] [[שיחות]] סיפורים ומאמרים אודות הרבנית, בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] {{PDF}} - {{אינפו}}<br />
* '''[http://www.chabad.info/images/notimage/74459_he_1.pdf קובץ כ"ב שבט]''' - להילולא העשרים וחמש בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] (הופץ על ידי [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]])<br />
*{{קישור שטורעם|94012|news|כ"ב שבט: מבט מהרבי להסתלקות הרבנית ● להורדה|מערכת שטורעם|י"ח בשבט תשע"ז}}<br />
<br />
'''סיפורים אודות הרבנית'''<br />
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=9192/ "מזג האויר השתנה"] - {{אינפו}}<br />
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1113 בצילה של הרבנית הצדקנית] לקט סיפורים - [[שבועון בית משיח]] 452 - {{אינפו}}<br />
* נתן אברהם, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66507 זכרונות מהקודש פנימה], זיכרונותיו של הרב [[עמרם מלכא]] מ[[ראשון לציון]], [[שבועון בית משיח]] ט' שבט ה'תשע"ב - {{אינפו}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|88061|לקט התבטאויות מהרבי על הרבנית חיה מושקא נ"ע||י"ז שבט תשע"ה}}<br />
*'''[http://shturem.net/images/news/94191_news_23022017_64049.pdf הרבנית, הצדקנית]''' לקט סיפורים על הרבנית בתוך גליון 'החייל', חדר מנחם מוסקבה פרשת משפטים תשע"ז<br />
*'''[https://chabad.info/magazine/10-%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%97%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%95%d7%a9%d7%a7%d7%90-%d7%a2%d7%94/ 10 עובדות על הרבנית חיה מושקא ע"ה]''', בתוך שבועון בית משיח, ערב כ"ב שבט ה'תש"פ<br />
*הרב יוסף יצחק גרינברג, '''[https://col.org.il/news/123167 הסיפורים המדהימים על הרבנית]''' {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/129108 גילויים נדירים מתוך המגזין]''', ערב כ"ב שבט תשפ"א {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/129113 המשב"ק, המזכיר והמשפיע שיתפו בזיכרונות על הרבנית]''', כ"ב שבט תשפ"א {{COL}}{{וידאו}}<br />
<br />
'''טורים:'''<br />
*'''[https://col.org.il/news/123173 מה הקשר שלנו לרבנית? מה זה כ"ב שבט? • הרב שמוטקין]''' {{COL}}<br />
*זושא וולף, '''[https://col.org.il/news/129114 במפלגה של אבא]''', כ"ב שבט תשפ"א {{COL}}<br />
*יעקב חזן, '''[https://chabad.info/blogs/651093/ למהותו של כ"ב שבט בתורתו ובהגותו של הרבי]''', כ"ב שבט תשפ"א {{COL}}<br />
<br />
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ערך חסר}}<br />
[[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|7]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון חיה מושקא]]</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%90_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=453565הרבנית חיה מושקא שניאורסון2021-02-05T09:40:18Z<p>טאפרו דא פלאחו: /* הסתלקותה */</p>
<hr />
<div>{{מפנה|הרבנית חיה מושקא|הרבנית חיה מושקא (פירושונים)}}<br />
[[קובץ:חיה_מושקא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית חיה מושקא שניאורסון]]הרבנית '''חיה מושקא שניאורסון''' ([[כ"ה אדר תרס"א]] - [[כ"ב בשבט תשמ"ח]]) (10 בפברואר 1988)) היא בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ואשתו של [[הרבי]].<br />
<br />
==תולדות חייה==<br />
נולדה ביום [[שבת קודש]] [[כ"ה אדר תרס"א]] ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] ול[[הרבנית נחמה דינה]], ב[[עיירה]] בבינוביץ' הסמוכה ל[[ליובאוויטש]]. הסבא [[הרבי הרש"ב]] ששהה באותה עת בחו"ל שלח מברק לבנו בו הורה לקרוא את שמה [[חיה מושקא (שם)|חיה מושקא]], על שם [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|אשת אדמו"ר הצמח צדק]] ששני הוריה הם ניניו של [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
גרה בבית הוריה עד חתונתה, בתחילה ב[[ליובאוויטש]], בשנת [[תרע"ו]] עברו ל[[רוסטוב]]{{הערה|הוריה עברו לרוסטוב, עקב מלחמת העולם הראשונה, יחד עם [[הרבי הרש"ב]] והרבנית [[שטערנה שרה]]}}, בשנת [[תרפ"ד]] ל[[לנינגרד]]{{הערה|כאשר היה על [[הרבי הריי"צ]] לעזוב את רוסטוב, בגלל ה[[ג.פ.או.]] שרצו לאסור אותו. הוא נסע לשבועיים כדי לדאוג לעצמו לדירה יחד עם בתו הרבנית חיה מושקא, ואח"כ העביר גם את שאר בני ביתו.}} ובשנת [[תרפ"ח]] עברו ל[[ריגא]]{{הערה|לאחר שרבי הריי"צ שוחרר ממאסרו ויצא מרוסיה.}}.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ז]], כשנאסר אביה, הייתה הראשונה שהודיעה זאת למיועד להיות חתנה, הרבי, שהפיץ הלאה את הידיעה. לאחר שיצא גזר דינו של אביה לגלות ב[[קוסטרמה]], נסעה עמו מלנינגרד לקוסטרמה, וכאשר הודיעו על שחרורו, הייתה הראשונה למסור את בשורת הגאולה בטלפון מקוסטרמה לדירת אביה בלנינגרד.<br />
<br />
===חתונתה===<br />
{{ערך מורחב|חתונת הרבי והרבנית}}<br />
<br />
ב[[ו' כסלו]] [[תרפ"ט]] נערכו קישורי התנאים של הרבנית עם [[הרבי]] בעיר [[ריגא]]{{הערה|החתונה הייתה צריכה להיות מיד לאחר היציאה מרוסיה, אבל בגלל שרצו שהוריו של החתן (רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] והרבנית [[חנה שניאורסון]]) שעדיין לא יצאו מרוסיה ישתתפו בחתונה, דחו אותה. אמנם לאחר שראו שהם לא יצאו בקרוב ערכו את החתונה בלעדיהם.}}.<br />
<br />
ביום [[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]] נישאה הרבנית לרבי בעיר [[ורשה]] שב[[פולין]], ו[[מסדר הקידושין]] היה אביה - הרבי הריי"צ. ה"[[קבלת פנים]]" החלה בשעה 17:00 ושומרים מיוחדים אפשרו את הכניסה לישיבת [[תומכי תמימים ווארשה]] בה התקיימה החתונה, רק לבעלי כרטיס כניסה.<br />
<br />
על השולחן בו ישב החתן, הסבו [[אדמו"ר|אדמו"רים]] רבנים וראשי קהל מכל רחבי פולין. לאחר שהרבי הריי"צ אמר את ה[[מאמר]] "לכה דודי לקראת כלה" נערכה החופה בחצר הישיבה, בה הצטופפו למעלה מ-5,000 איש. <br />
<br />
השושבינים היו: [[הרבי הריי"צ]] ורעייתו [[הרבנית נחמה דינה]], הרב [[משה הורנשטיין (דוד אדמו"ר הריי"צ)|משה הורנשטיין]] ורעייתו [[הרבנית חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית חיה מושקא]]. במהלך הסעודה חולקה [[תשורה]] למשתתפים, צילום [[כתב יד]] קודש של [[אדמו"ר הזקן]] בצירוף הסבר בכתב יד קודשו של אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
במקביל לחתונה שנערכה בריגא, נחגגה החתונה גם בעיר [[יקטרינוסלב]] אצל הורי החתן רבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] והרבנית [[חנה שניאורסון]].<br />
<br />
===לאחר חתונתה===<br />
לאחר החתונה התגוררו הרבי והרבנית ב[[ברלין]] אך בשנת [[תרצ"ג]] עברו ל[[פריז]] ולאחר כיבוש [[צרפת]] עברו לניצה.<br />
<br />
בשנים אלו שימשה מעין 'מזכירה זמנית' של אדמו"ר הריי"צ תפקיד אליו קיבלה ייפוי כח כבר בשנת [[תרפ"ה]], ניהלה קופת כספים וביצעה העברות של תמיכות כספיות על פי ההוראות שקיבלה מאביה, ואף חתמה על מכתבים של אביה{{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/650584/ כשהרבנית חיה מושקא שימשה כ"מזכירה זמנית" אצל הרבי הריי"צ], מתוך מחקר הרב ברגר שהתפרסם בשבועון בית משיח {{אינפו}}}}.<br />
<br />
עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], [[אדמו"ר הריי"צ]] פעל רבות להוציא את בתו וחתנו מאירופה הבוערת, ולאחר מאמצים וחודשים רבים אושרה ויזה אמריקנית עבורם, אותה קיבלו ב-[[כ' ניסן]] [[תש"א]] בקונסוליה האמריקנית שבמרסיי (צרפת).<br />
[[קובץ:הרעבעצין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי והרבנית]]<br />
<br />
לאחר מאמצים והשתדלויות רבות הגיעו הרבי והרבנית ל[[פורטוגל]], ושם עלו על ספינה שהפליגה ל[[ארצות הברית]].<br />
<br />
ב[[כ"ח סיון]] [[תש"א]], הגיעו על סיפונה של האנייה "סורפא פינטא" לארצות הברית - יום זה נקבע ליום חג ומועד על נס ההצלה של הרבי והרבנית. רק כעבור שלושה ימים בשעות הצהריים שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] לקרוא לרבי ולרבנית וביקשם להיכנס בנפרד.<br />
<br />
כאשר ב[[משפט הספרים]] שאל עורך הדין של הצד השני את הרבנית לדעתה בנוגע לשייכותם של ספרי אביה, השיבה הרבנית כי אביה והספרים שייכים לחסידים! משפט זה עזר לניצחון המשפט.<br />
<br />
בשנותיה האחרונות עסקה ב[[מבצע נרות שבת קודש]], וגם עסקה רבות במוסד [[תן יד]] להכנסת כלה.<br />
<br />
===הסתלקותה===<br />
<br />
[[קובץ:הלווית הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בהלווית הרבנית]]<br />
הרבנית חיה-מושקא נפטרה בכ"ב שבט ה'תשמ"ח לאחר מחלה קצרה.<br />
<br />
לאחר שחשה הרבנית שלא בטוב, הובהלה לבית-רפואה. בהגיעה למקום ביקשה כוס מים, בירכה עליה את ברכת "שהכל נהיה בדברו" והחזירה את נשמתה ליוצרה.<br />
<br />
את דרכה האחרונה, עשתה הרבנית בהלוויה ענקית המתאימה למלכה. למעלה מ-15 אלף איש ליוו אותה ובראשם טורי אופנועים משטרתיים, שהובילו את הלוויה ל[[בית עלמין|בית-העלמין]] בקווינס, שם נטמנה בסמיכות לאביה, [[הרבי הריי"צ]]. את נוסח המצבה ניסח הרבי בעצמו.<br />
<br />
מספרים, שבעת קבורתה התקרב [[הרבי]] לאנשי החברא קדישא ולחש להם משהו, ואנשים שעמדו יותר קרוב ראו ש[[הרבי]] אף נתן להם משהו. לאחר כמה זמן נתגלה הדבר: כמה שנים לפני מישהו הביא לרבנית טבעת מאחותה [[הרבנית שיינא]], והרבנית שמרה עליו מכל משמר כיון שזהו היה המזכרת היחידה מאחותה. ובעת קבורתה ביקש [[הרבי]] מאנשי החברא קדישא שיקברו את הטבעת יחד עם [[הרבנית חיה מושקא]].<br />
<br />
באותו יום, ייסד הרבי קרן על שמה [[קרן חמ"ש]] הממשיכה לפעול עד היום הזה ומסייעת לרבבות נשים בהשגת מטרות חינוכיות וחברתיות.<br />
<br />
בימים ובחודשים שלאחר הפטירה, הירבה הרבי לצטט את הפסוק "[[החי יתן אל לבו]]": פטירתו של אדם קרוב צריכה להביא לפעולות חיוביות - הליכה בדרכיו של הנפטר וייזום פעולות לעילוי נשמתו.<br />
<br />
לאחר שהרבי יצא בקריאה להקים מוסדות על שמה, הוקמה ב[[ירושלים]] בשנת [[תשמ"ט]] "[[מכללת אור חיה]]" - מרכז תורני לנשים, בו מתקיימים שיעורים בשפות שונות.<br />
<br />
כחודש לאחר הסתלקותה ב[[כ"ה אדר תרס"א|כ"ה אדר]] (יום הולדתה), הכריז הרבי על [[מבצע יום הולדת]] שמנהגיו התפרסמו בשעתו כשגולתו המנהג לערוך [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] עם החלטות טובות.<br />
<br />
הרבי ציין את יום זה כיום בו החלה תקופה חדשה בנשיאותו של נשיא דורנו, "שאוחזים כבר בסיום עבודת כל הבירורים, ואף כבר "[[צחצוח הכפתורים|צחצחו את הכפתורים]]" וכו', וצריכים רק להיות מוכנים לקבלת משיח צדקנו".<br />
<br />
==קרן חמ"ש==<br />
<br />
בעקבות פטירת הרבנית חיה מושקא ייסד הרבי קרן בשם [[קרן חמ"ש]] שתעסוק בסיוע כספי ל[[מצווה|מצוות]] ה[[נשים]] - [[הפרשת חלה]], [[נרות שבת]] ו[[טהרת המשפחה]]. הקרן עומדת תחת [[מחנה ישראל]] ותחת הנהלת הרב [[יהודה קרינסקי]].<br />
<br />
==אישיותה==<br />
<br />
הרבנית חיה מושקא, התאפיינה בפיקחות גדולה, [[צניעות]] עד הקצה האחרון, ועזרה בתחומים שונים לבעלה - הרבי. ידוע שגם הייתה מסייעת בהקראת מכתבים אשר קיבל הרבי.<br />
<br />
בהיותה אשתו של מנהיג שנערץ על ידי אלפים ואשה מלומדת וחכמה בזכות עצמה, הרבנית הייתה עשויה לזכות בכבוד מלכים, אך היא סלדה מפרסום והתרחקה מכל גינוני כבוד ולפיכך נודעו רק מעט מאוד פרטים על חיי היום-יום שלה, וכל ימיה התקיים אצלה "כל כבודה בת מלך פנימה". רק לאחר פטירתה, החלו מכריה לחשוף מעט מאישיותה המיוחדת.<br />
<br />
===משמעות שמה===<br />
<br />
[[קובץ:מצבת הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מצבת הרבנית ביום רביעי, [[כ"ב בשבט תשמ"ח]]]] <br />
'''חיה''' - מלשון חיים, שנלקחים ממקור החיים (עצמותו ית'), וממשיכים בבחינת הנשמה, עד שמגיעים לגוף כפשוטו, שזה מרומז באות ה' - ה' מוצאות הפה שנמשכים עד עשרה מאמרות. זה מרמז גם על כללות חיי הנשמה, וקשור בעיקר לחיות שמחיה את ה[[גוף]] בדרך התלבשות [[פנימי]]ת.<br />
<br />
'''מושקא''' - הוא שם בלועזית המרמז על מין בשמים, שזה שהשם הוא בלועזית מורה על בירור נעלה ביותר, וזה שהוא מין בשמים הכוונה על [[מקיף]] הנשמה שענינו הוא, כידוע, ריח.<br />
<br />
'''הגימטריא של שני השמות היא ע"ת (470)''' - שזה מורה על העתים הטובים, וגם על העתים שבגלוי אינם טוב, ועל ידי העבודה של "לא תחטא", גם הם נהפכים לטוב{{הערה|משיחות ש"פ יתרו, כ"ב שבט תש"נ; כ"ב שבט תשנ"ב}}.<br />
<br />
== מוסדות שהוקמו על שמה ==<br />
*[[מרכז חמ"ש להפצת המעיינות]] - רשת [[כולל|כוללים]] המפעילה 50 כוללים ברחבי הארץ<br />
*[[בית חיה מושקא קראון הייטס]]<br />
*מכללת [[אור חיה]] ירושלים<br />
*[[בית חיה מושקא (מגדל העמק)]]<br />
*סמינר חיה מושקא צפת<br />
*בית חיה חב"ד - בית הספר יסודי ותיכון חיפה והקריות<br />
*מוסדות מרכז "[[נפש חיה]]" חב"ד ליובאוויטש הקריות<br />
*בי"ס יסודי לבנות [[בית חיה]] חב"ד ליובאוויטש ביתר עילית<br />
*מעונות חיה - רשת מעונות יום שעל ידי כולל חב"ד<br />
*אור חיה בית הספר יסודי פתח תקווה<br />
*בית חיה מושקא גילה<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:בך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'בך יברך ישראל']]<br />
*הספר '''בך יברך [[ישראל]]''' (באנגלית: '''Through You, Israel Will Be Blessed''') בשפה ה[[אנגלית]]. מכיל את תולדות חייה, [[סיפור]]ים ואפיזודות על אשת [[הרבי]] וביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] - [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]]. הספר נלקט ונערך על ידי מלכה שוורץ. שם הספר נגזר מ[[שיחה|שיחותיו]]{{הערה|לדוגמה [[קונטרס בך יברך ישראל - תש"נ]], ועוד.}} של [[הרבי]] על תאריך פטירת הרבנית - [[כ"ב שבט תשמ"ח]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ד]].{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=27344 המבוא לספר (באנגלית)] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{היברובוקס|[[הרבי הריי"צ]]|'''אגרות קודש - חלק טו'''|58795|ברוקלין תשע"א}} - אגרות שכתב הרבי הריי"צ לרבנית ולבעלה [[הרבי]]<br />
*רבי דרייב: '''[https://chabad.info/beis-medrash/651124/ ארכיון כ"ב שבט עם הרבי]''' {{אינפו}}<br />
<br />
;וידאו<br />
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3727 יומן אירועים מקיף מאירועי כ"ב שבט] {{אינפו}}<br />
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35305 הלווית הרבנית]{{וידאו}} [[כ"ב שבט תשמ"ח]] - {{אינפו}}<br />
* [http://www.hageula.com/vid/malkeinu/3433.html קטעי וידאו נוספים מההלוויה]{{וידאו}} - אתר הגאולה <br />
* [http://www.hageula.com/calendar/shvat/3430.html יומן אירועים בשבוע שלאחר הפטירה: כ"ב - כ"ט שבט ה´תשמ"ח] - אתר הגאולה<br />
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3725 הרבנית חיה מושקא מספרת על אביה] {{אינפו}}<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69279 כ"ב שבט ה'תשמ"ח: המילים. הקולות. התמונות. לצפייה] באתר [[שטורעם. נט]] {{שטורעם}}<br />
*[http://chabad.info/video/news-video/%d7%97%d7%91%d7%93-%d7%91%d7%a8%d7%90%d7%99-%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%aa/%d7%a6%d7%a4%d7%95-%d7%93%d7%99%d7%95%d7%95%d7%97%d7%99-%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%9e%d7%94%d7%9c%d7%95%d7%95%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%a2%d7%94 דווחי התקשורת מההלויה] - {{אינפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/123157 הרבנית שהכרנו: שורת מקורבים מתראיינים לרגל כ"ב שבט]''' {{וידאו}}{{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/123179 מר [[בנימין נתניהו]] בניחום אבלים]''' {{וידאו}}{{COL}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/%d7%a8%d7%91%d7%99-%d7%9c%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%a7%d7%95%d6%b9%d7%a8%d6%b0%d7%90%d6%b4%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d6%b4%d7%99-%d7%97%d6%b7%d7%99%d6%bc%d6%b8%d7%94-%d7%9e%d7%95%d6%bc%d7%a9%d6%b0/ רבי לילדים: קוֹרְאִים לִי חַיָּה מוּשְׁקָא • מיוחד]''' {{וידפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/129112 שמה הראשון 'חיה' מלשון חיים, חיים זה דבר נצחי]''' {{וידפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/123351/ אומנות: ציור דמותה של הרבנית חיה מושקא]''' {{וידפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/documentary/651123/ אשת מלכות: מצגת תמונות מחייה]''' {{וידפו}}<br />
;קבצים<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/59460_he_1.pdf קובץ כ"ב שבט] [[שיחות]] סיפורים ומאמרים אודות הרבנית, בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] {{PDF}} - {{אינפו}}<br />
* '''[http://www.chabad.info/images/notimage/74459_he_1.pdf קובץ כ"ב שבט]''' - להילולא העשרים וחמש בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] (הופץ על ידי [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]])<br />
*{{קישור שטורעם|94012|news|כ"ב שבט: מבט מהרבי להסתלקות הרבנית ● להורדה|מערכת שטורעם|י"ח בשבט תשע"ז}}<br />
<br />
'''סיפורים אודות הרבנית'''<br />
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=9192/ "מזג האויר השתנה"] - {{אינפו}}<br />
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1113 בצילה של הרבנית הצדקנית] לקט סיפורים - [[שבועון בית משיח]] 452 - {{אינפו}}<br />
* נתן אברהם, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66507 זכרונות מהקודש פנימה], זיכרונותיו של הרב [[עמרם מלכא]] מ[[ראשון לציון]], [[שבועון בית משיח]] ט' שבט ה'תשע"ב - {{אינפו}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|88061|לקט התבטאויות מהרבי על הרבנית חיה מושקא נ"ע||י"ז שבט תשע"ה}}<br />
*'''[http://shturem.net/images/news/94191_news_23022017_64049.pdf הרבנית, הצדקנית]''' לקט סיפורים על הרבנית בתוך גליון 'החייל', חדר מנחם מוסקבה פרשת משפטים תשע"ז<br />
*'''[https://chabad.info/magazine/10-%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%97%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%95%d7%a9%d7%a7%d7%90-%d7%a2%d7%94/ 10 עובדות על הרבנית חיה מושקא ע"ה]''', בתוך שבועון בית משיח, ערב כ"ב שבט ה'תש"פ<br />
*הרב יוסף יצחק גרינברג, '''[https://col.org.il/news/123167 הסיפורים המדהימים על הרבנית]''' {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/129108 גילויים נדירים מתוך המגזין]''', ערב כ"ב שבט תשפ"א {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/129113 המשב"ק, המזכיר והמשפיע שיתפו בזיכרונות על הרבנית]''', כ"ב שבט תשפ"א {{COL}}{{וידאו}}<br />
<br />
'''טורים:'''<br />
*'''[https://col.org.il/news/123173 מה הקשר שלנו לרבנית? מה זה כ"ב שבט? • הרב שמוטקין]''' {{COL}}<br />
*זושא וולף, '''[https://col.org.il/news/129114 במפלגה של אבא]''', כ"ב שבט תשפ"א {{COL}}<br />
*יעקב חזן, '''[https://chabad.info/blogs/651093/ למהותו של כ"ב שבט בתורתו ובהגותו של הרבי]''', כ"ב שבט תשפ"א {{COL}}<br />
<br />
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ערך חסר}}<br />
[[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|7]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון חיה מושקא]]</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A&diff=453564שנת החינוך2021-02-05T09:38:22Z<p>טאפרו דא פלאחו: /* ראו גם */</p>
<hr />
<div>{{איחוד|שנת החינוך|תשל"ו או מבצע חינוך|קישור לדיון (אופציונאלי)|סיבה=קצר מדי}}<br />
<br />
[[קובץ:מנשר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המנשר שחולק על ידי צא"ח]]<br />
שנת [[תשל"ו]] הוכרזה על ידי [[הרבי]] כ'''שנת ה[[חינוך]]''', מתוך מטרה לנצל אותה למינוף וחיזוק החינוך היהודי שניתן ל[[ילדים]]. באותה שנה ייסד הרבי את [[מבצע חינוך]].<br />
<br />
==פעולות שננקטו==<br />
על אף שבאותה שנה [[ל"ג בעומר]] חל שלא ביום ראשון, חרג הרבי ממנהגו ולמרות זאת השתתף ב[[תהלוכת ל"ג בעומר#הפאראד|פאראד]]. באותה הכריז הרבי על [[שנים עשר הפסוקים]] לילדי ישראל - על ששת הראשונים ב[[שבת מברכים]] של [[חודש אייר]], וששת האחרונים - בעת הפאראד ב[[ל"ג בעומר]].<br />
<br />
בארץ הקודש, קיבלו כל העולים לציונו של [[רבי שמעון בר יוחאי]] במירון מנשר ובו קריאתו של הרבי להוסיף בשנה זו במודעות אודות חובת ונחיצות החינוך היהודי הכשר, ופעולה משותפת לטובת השפעה על הציבור הרחב לחנך ילדיהם בחינוך יהודי וכשר.<br />
<br />
כחלק מפעולות השנה, החל הרבי [[חלוקת מטבעות|לחלק מטבעות]] לילדים על מנת שייתנו אותם ל[[צדקה]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[מבצע חינוך]]<br />
*[[שנים עשר הפסוקים]]<br />
*[[צבאות השם]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9517&CategoryID=1734 שנת החינוך חלק א'], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9535&CategoryID=1736 שנת החינוך חלק ב'] - [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] גיליונות 978-979<br />
<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A&diff=453563שנת החינוך2021-02-05T09:37:55Z<p>טאפרו דא פלאחו: </p>
<hr />
<div>{{איחוד|שנת החינוך|תשל"ו או מבצע חינוך|קישור לדיון (אופציונאלי)|סיבה=קצר מדי}}<br />
<br />
[[קובץ:מנשר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המנשר שחולק על ידי צא"ח]]<br />
שנת [[תשל"ו]] הוכרזה על ידי [[הרבי]] כ'''שנת ה[[חינוך]]''', מתוך מטרה לנצל אותה למינוף וחיזוק החינוך היהודי שניתן ל[[ילדים]]. באותה שנה ייסד הרבי את [[מבצע חינוך]].<br />
<br />
==פעולות שננקטו==<br />
על אף שבאותה שנה [[ל"ג בעומר]] חל שלא ביום ראשון, חרג הרבי ממנהגו ולמרות זאת השתתף ב[[תהלוכת ל"ג בעומר#הפאראד|פאראד]]. באותה הכריז הרבי על [[שנים עשר הפסוקים]] לילדי ישראל - על ששת הראשונים ב[[שבת מברכים]] של [[חודש אייר]], וששת האחרונים - בעת הפאראד ב[[ל"ג בעומר]].<br />
<br />
בארץ הקודש, קיבלו כל העולים לציונו של [[רבי שמעון בר יוחאי]] במירון מנשר ובו קריאתו של הרבי להוסיף בשנה זו במודעות אודות חובת ונחיצות החינוך היהודי הכשר, ופעולה משותפת לטובת השפעה על הציבור הרחב לחנך ילדיהם בחינוך יהודי וכשר.<br />
<br />
כחלק מפעולות השנה, החל הרבי [[חלוקת מטבעות|לחלק מטבעות]] לילדים על מנת שייתנו אותם ל[[צדקה]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[מבצע חינוך]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9517&CategoryID=1734 שנת החינוך חלק א'], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9535&CategoryID=1736 שנת החינוך חלק ב'] - [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] גיליונות 978-979<br />
<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%9E%D7%9F&diff=453453יוסף שלמה כהנמן2021-02-04T20:47:42Z<p>טאפרו דא פלאחו: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרבנים לנדא וואזנר וכהנמן.png|ממוזער|הרב כהנמן (משמאל). ננראים בתמונה (מימין לשמאל): הרב [[יעקב לנדא]] והרב [[שמואל וואזנר]]]]<br />
[[קובץ:הרבי עם הרב סילבר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מימין: ר' אליהו חיים קרליבך (חתן), [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|הרש"ז שניאורסאן]], [[הרש"ג]], הגרי"ש כהנמן, [[הרבי]], הג"ר [[אליעזר סילבר]]]]<br />
הגאון הרב '''יוסף שלמה כהנמן''', ידוע בכינוי הרב מפונוביז', ([[תרמ"ו]] - כ' ב[[אלול]] [[תשכ"ט]]), רב ה[[עיירה]] [[פונוביז']] וראש [[ישיבת פונוביז']] ממנהיגי הציבור הליטאי לאחר שנות [[השואה]].<br />
<br />
נולד בעיר קוהל, אשר בליטא. למד בישיבת טלז אצל הגאון הרב אליעזר גורדון והגאון הרב [[שמעון יהודה שקופ]]. לאחר מכן למד שנה בנובהרדוק ו-3 שנים בישיבת ראדין אצל [[החפץ חיים]].<br />
<br />
כיהן כרבה של ה[[עיירה]] [[פונוביז']] בליטא, שם התוודע ל[[ספר התניא]] באמצעות הרב ליסון ה[[משפיע]] החב"די ב[[עיירה]]. <br />
<br />
בשנת [[ת"ש]] נמלט מ[[ברית המועצות]] ל[[ארץ ישראל]]. בשנת [[תש"ה]] הקים את ישיבת פונוביז' הידועה על גבעת הישיבה ב[[בני ברק]].<br />
<br />
למרות שהיה רב ליטאי, הכניס לישיבתו בחורים חסידיים רבים, ואף עודדם. בישיבתו התקיימו חבורות חסידיות מדי ליל שישי.<br />
<br />
ב[[אלול]] [[תש"ט]] ביקר את אדמו"ר הריי"צ. הריי"צ כתב לו לאחר מכן מכתב תודה על ביקורו וברכה בנסיעתו לארץ הקודש.{{הערה|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&hilite=29bef473-af86-4e2a-bc8f-fab3d3ed9f7f&st=%u05db%u05d4%u05e0%u05de%u05df אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ, עמ' (272)].}}<br />
<br />
במכתב משנת [[תשי"ט]] מציין [[הרבי]] את קשריו הידידותיים עם חב"ד עוד לפני המלחמה, ואת חכמתו.{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=53693 מכתב משבט תשי"ג]}}<br />
<br />
היה לו קשר חם עם החסיד רבי [[זלמן לייב אסטולין]]. רבי יוסף שלמה נהנה היה לשוחח עמו בדברי תורה. מדי פעם היה הרב כהנמן שולח מונית להביאו למשרדו, שם היו משוחחים כמה שעות בדברי תורה, וכשסיימו היה דואג להשיבו לביתו. במשך הזמן הפגישה קיבלה קביעות, כאשר פעם בשבוע נפגשו להתפלפל בלימוד. <br />
<br />
בנוסף על השקו"ט בסוגיות הש"ס היה הרב ר' זלמן לייב אף חוזר בפניו מסיפוריו ומפניניו בפרשיות התורה, והרב כהנמן נהנה מאוד לשמוע זאת. פעם, כשאמר בפניו פירוש מסוים של [[החיד"א]]{{הערה|1=על הפסוק "וה' אמר המכסה אני מאברהם" הובא בספר החדש, בחלק הפירושים.}} שמח בדבריו כל כך, עד שקם ונשקו על ראשו.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=27187 מפי בנו רבי דוד אסטולין]}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבני ליטא|כהנמן יוסף שלמה]]</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90_%D7%95%D7%95%D7%90%D7%96%D7%A0%D7%A8_%D7%95%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%9E%D7%9F.png&diff=453452קובץ:הרבנים לנדא וואזנר וכהנמן.png2021-02-04T20:44:23Z<p>טאפרו דא פלאחו: </p>
<hr />
<div></div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=453450חיים זושא וילימובסקי2021-02-04T20:42:19Z<p>טאפרו דא פלאחו: </p>
<hr />
<div>{{עריכה}}<br />
[[קובץ:זושא_וילימובסקי.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ר' זושא בתנועת עידוד אופיינת ב[[מטוס]] בעיצומה של [[נסיעה לרבי]]]]<br />
<br />
הרב '''זושא וילימובסקי''' - (מכונה "'''הפרטיזן'''") - היה מראשי עסקני חב"ד, החל משנת [[תש"ט]] כאשר הקים את ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ועד לפטירתו בחג הסוכות [[תשמ"ז]].<br />
<br />
[[הרבי]] כינה את ר' זושא וילימובסקי - "מיין פרטיזן" (הפרטיזן שלי). ר' זושא עבד אכן כמו פרטיזן: הוא היה בכל מקום ובכל זמן שהיה נדרש, הגיח בהפתעה, היה בודק ומדווח לרבי, פועל בתחבולות ולא חת מפני איש והכל בכדי לעשות נחת רוח לרבי. כך היה בעת שפעל כפרטיזן ביערות כנגד הגרמנים ימ"ש, וכך בעת מילוי שליחותו בעולם הזה כפרטיזן של הרבי - ב[[הפצת המעיינות]] ופרסום זהות המשיח.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===צעירותו===<br />
[[קובץ:הפרטיזן במלחמת השחרור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעת מלחמת השחרור (במרכז התמונה - עם זקן מלא)]]<br />
הרב זושא וילימובסקי - נולד ביום [[ד' בניסן]] [[תרפ"ב]], לאביו הרב יוסף יצחק ולאמו הרבנית מריישא (מרים). אביו כיהן כרב העיר איזיום שברוסיה, ובשנת [[תרפ"ד]], בעת שר' זושא היה בן שנתיים, עברה המשפחה לפולין, שם התמנה אביו לרב ואב-בית-דין בעיר סלץ. <br />
<br />
בצעירותו למד בישיבות שבאיזור מגוריו. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר [[ברית המועצות]] כבשה את האיזור, נסגרו הישיבות ברחבי המדינה, והוא הבריח את הגבול ל[[ליטא]] שהייתה אז תחת ממשלה עצמאית, שם למד בישיבת ברנוביץ' בראשות הגאון הרב [[אלחנן וסרמן]]. בישיבה למד בחברותא עם ה[[חסיד]] ר' [[דוד גרשוביץ]]. דרכיהם של החברים הטובים נפגשו ונפרדו מספר פעמים, עד שהתיישבו שניהם ב[[כפר חב"ד]], כעבור שנים רבות. <br />
<br />
כאשר כבשו הגרמנים את [[ליטא]], נדדה הישיבה ממקום למקום עד שהגיעה ל[[עיירה]] סאמילישוק, שם התארחו התלמידים בבתי היהודים ב[[עיירה]]. ר' זושא מצא מקום מגורים בבית משפחה שהאישה הייתה תופרת מקצועית. <br />
<br />
כעבור זמן הגיע הידיעה לר' זושא שהנאצים באים לעיר, ר' זושא דאג ששמועה זאת תגיע לכל יהודי העיירה ולאחר מכן ברח גם הוא.<br />
<br />
===פרטיזן===<br />
בימי המלחמה נדד לביילורוסיה, שם הוכנס על ידי הנאצים לגטו לידא, וכעבור זמן הועבר למחנה עבודה סמוך. במחנה פגש את ר' [[דוד גרשוביץ]], וביחד הצליחו להימלט מהמחנה והצטרפו ליחידת הפרטיזנים (אוטריאד) בראשותו של המפקד טוביה ביילסקי. <br />
<br />
אוטריאד ביילסקי, הייתה יחידת פרטיזנים רשמית שהיוותה חלק ממערך הפרטיזנים בביילורוסיה, והיא כללה בתוכה גם משפחות רבות, ולא רק לוחמים כמו [[יחידות]] אחרות. בניגוד ל[[יחידות]] פרטיזניות אחרות, מטרתו הראשונה והחשובה של טוביה ביילסקי באוטריאד, לא הייתה מעשי נקם, אלא הצלת נפשות יהודיות מהגיטאות וממחנות העבודה. במשימה זו נטל חלק ר' זושא. <br />
<br />
הוא היה נכנס שוב ושוב אל הגטו, והבריח משם אנשים דרך תעלות הביוב. יחד עם פרטיזנים אחרים עסק במלאכה זו, עד שפעם אחת באה קבוצת פרטיזנים לגטו ונלכדה באקציית חיסול. למחרת רוכזו כל יהודי הגטו ונשלחו למחנה ההשמדה מיידנאק. רק מעטים הצליחו להימלט ברגע האחרון. <br />
<br />
רוב חברי יחידת הפרטיזנים של ביילסקי לא יצאו בדרך כלל למבצעים נגד הגרמנים, אלא למשימות שמירה והגנה, וכן לפשיטות על כפרים סמוכים כדי להביא מזון. ר' זושא, שהיה בחור ישיבה עד למלחמה, לא היה לוחם, אבל השתתף בפעולות הגנה ובפשיטות מזון. גם הלוחמים הבלתי מאמינים שהתחנכו על ברכי הקומוניזם, רחשו כבוד והערצה לזושא הצעיר, שהתחבב על כולם.<br />
<br />
===התקרבותו לחב"ד===<br />
<br />
מהמלחמה יצא ר' זושא כשהוא פצוע ירי ברגליו. מפצעים אלה סבל רבות במשך כמה שנים, עד שנתרפא. מידי יום היה מחליף תחבושות ברגליו; סימני ריקבון כבר ניכרו בהם. רק לאחר טיפול ממושך הגלידו הפצעים והרגליים הבריאו. <br />
<br />
לאחר תלאות ונדודים הגיע ר' זושא למחנה העקורים קרומונה שב[[איטליה]], שם התיידד עם החסיד ר' [[שניאור זלמן לוין]]. יחד הקימו במחנה בית כנסת, לטובת הפליטים הרבים, ור' זלמן הוא שקירבו לחסידות חב"ד. <br />
<br />
לאחר שעלה ארצה, נכנס ר' זושא ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] בהיותו בגיל 25 שנחשב מבוגר מאוד ביחס לשאר התלמידים בישיבה, והחל ללמוד חסידות בצורה מסודרת תחת הכוונתו של ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]]. באותם ימים קיבל הוראה מאדמו"ר הריי"צ ללמוד שחיטה, לאחר שגולל בפני הרבי את כל התלאות שפקדו אותו בשנות המלחמה. <br />
<br />
בשנת [[תש"ח]], כאשר החסיד ר' [[משה גוראריה]] מתל אביב שהה ב-[[770]], נקרא אל חתנא דבי נשיאה - [[הרבי]], והוא הראה לו פתק בכתב יד קודשו של חמיו אדמו"ר הריי"צ: "נא לברר מהותו של הבחור ז. ו." ר' משה היה מופתע, אבל מיד סיפר את כל הידוע לו על ר' זושא. מיד בתום דבריו עלה הרבי אל דירת אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
==עסקנות ציבורית==<br />
===מקים "תומכי תמימים" בלוד=== <br />
בתחילת חודש [[שבט]] [[תש"ט]], זמן קצר לאחר ששלוש-עשרה משפחות חב"דיות התיישבו בקצה העיר [[לוד]], סמוך לתחנת הרכבת, בשכונה שננטשה על ידי הערבים במהלך [[מלחמת השחרור]]. ר' זושא הבין כי חייבים להקים ישיבה עבור ילדי משפחות אלו ועבור משפחות חסידי חב"ד נוספות שעלו זה לא מכבר מברית המועצות. <br />
<br />
יום אחד הוא הגיע ללוד וראה בניין בן שלוש קומות ששימש בעבר כבית מלון קטן. הבניין היה סמוך לבתים בהם התיישבו המשפחות החב"דיות, ובעיניו זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. הוא לא התייעץ ולא תיכנן כיצד ומה לעשות; הוא פשוט נכנס לבניין, הביא עמו מנעול גדול, נעל את דלת הבניין וקבע עובדה - כאן תהיה ישיבת "תומכי תמימים".<br />
<br />
כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו באחד המבנים ליד תחנת הרכבת. לשאלתם מי נתן לו רשות להקים ישיבה בבניין שאינו שייך לו, ענה כי את האישור לכניסה קיבל מהמושל הצבאי. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וראו את נכונותו להביא את המסמך, וויתרו ואמרו לו כי אין צורך, והם מאמינים לו", ועזבו את המקום. <br />
<br />
כך נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא עם הקמתה בחסות [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ועל פי הוראות אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]].<br />
<br />
===ממייסדי ה'רשת'=== <br />
<br />
בשנים הראשונות שלאחר מלחמת השחרור, פעל ר' זושא בקרב העולים החדשים שהגיעו לארץ מרחבי תבל, וביקש להקים מוסד שיקלוט את ילדי העולים. על כך כתב לרבי, במכתב מפורט. <br />
<br />
ביום ה' ב[[תמוז]] [[תשי"א]] השיב לו הרבי על הצעתו - בהצעה אחרת להקים את "[[רשת אוהלי יוסף יצחק באה"ק]]": <br />
<br />
{{ציטוטון|בנוגע לשאלתו הפרטית, מה שמנהל עתה משא ומתן בעניין מוסד העומד תחת רשות מפלגה, הנה קצת פליאה בעיני, שהרי לכאורה הרי יכול להשקיע כוחותיו באופן שיהיה בד' אמות של חב"ד... כיון שנראה ממכתבו יש בידו לקחת חלק בראש ביסוד מוסדות חינוך וגם באופן שהאמצעים לזה נמצאים שם על אתר, וכמו במוסד שהוא שואל חוות דעתי עתה במכתבו זה, הנה כדאי הוא שיתעניין בהאפשרות לייסד שם (בארץ הקודש ת"ו) גם כן מוסדות שיכנסו ברשת המוסדות חינוך שיסדו במרוקו ונקראים על שם כ"ק מו"ח אדמו"ר אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש, אשר ברשת מוסדות חינוך אלו נמצאים מוסדות החל מלימוד אלף בית עד בית מדרש למורים ורבנים}}.<br />
<br />
הרבי העריך כל השנים את פעילותו הברוכה והנמרצת. אבל עסקנים ותיקים חששו מכך שבחור צעיר יעמוד בראש מוסדות חדשים שזה עתה קמים, למרות שחסידי חב"ד בארץ הקודש היוו ציבור קטן יחסית והמצב הכספי היה קשה, הרבי כותב לאחד מחשובי העסקנים את השורות הבאות: <br />
<br />
{{ציטוטון|בטח ידוע לכת"ר שהנני עומד בקישור מכתבים עם הרב וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ באמונה וכו' הרח"ז וילימובסקי, אשר כנראה הוא בעל מרץ…. וכבר קיבלתי ממנו איזה הצעות בעניין מוסדות חינוך בשם אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש}}.<br />
<br />
בהמשך המכתב כותב הרבי כי כדאי לנצל את מרצו הרב: {{ציטוטון|ובפרט שאין אנחנו עשירים כל כך באנשים בעלי מרץ ומחנכים}}.<br />
<br />
ר' זושא ניגש לעבודה, כאשר מידי זמן קיבל הוראות מהרבי כיצד לנהוג במוסד הנמצא בהקמה. חודשים ספורים מאז הגיעה ההוראה להקים את הרשת, וכבר נפתחו ארבע מחלקות בהם לימדו ילדים תורה בשעות אחר הצהרים.<br />
<br />
הרבי דרש בתוקף מכל עסקני חב"ד ובהם ר' זושא, להשיג אישור ממשלתי ל"זרם בלתי זרמי" עבור הרשת. באותם ימים היו בתי ספר שהשתייכו לזרם הממלכתי והיו לממלכתי דתי וכו', והרבי ביקש שבתי ספר חב"ד יוכרו כזרם בלתי זרמי, אלא שבמשרדים הנוגעים בדבר, שללו את הרעיון, עד שר' זושא בתיחכום רב, הצליח לקבל את האישורים המתאימים. כך נפרצה הדרך להקמת בתי הספר של הרשת. <br />
<br />
ובפתיחת שנת הלימודים תשי"ג, ארבע המחלקות של הרשת, הפכו לבתי ספר של ממש. <br />
<br />
בתקופה הראשונה היה ר' זושא מנהל ה'רשת', עד שהרב [[דוד חנזין]] מונה לתפקיד, ואילו ר' זושא המשיך לכהן כחבר הנהלת הרשת.<br />
<br />
בשנים הראשונות לפעילותו מלבד הקמת הישיבה בלוד, ייסד גם את ארגון [[נשי חב"ד|נשי חב"ד בארץ הקודש]], הפיץ ספרי חסידות והיה מהפעילים הבולטים במסגרת עבודת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי חב"ד]], והכול בהכוונת ובעידוד הרבי.<br />
<br />
===למען [[כפר חב"ד]]=== <br />
<br />
במשך השנים ראה הרבי בהרחבה ובביסוס ופיתוח של [[כפר חב"ד]] מטרה חשובה מאוד.<br />
<br />
ב[[חודש תשרי]] [[תשכ"א]], בעת שהיה לראשונה אצל הרבי, נכנס ל[[יחידות]] וסיפר אודות עבודתו הציבורית, ושאל את הרבי על אודות המשך דרכו. הרבי הורה לו להשקיע את עצמו בשני עניינים עיקריים, והראשון שבהם בתפקיד מזכיר [[ועד כפר חב"ד]]. זמן קצר לאחר ששב מ-[[770]], מונה למזכיר ועד כפר חב"ד, ובכך מומשה הוראת הרבי. הענין השני בו השקיע עצמו, היה ה'רשת'.<br />
<br />
==='מבקר'=== <br />
<br />
החל משלהי שנת תשי"א, ביקשו הרבי לכתוב על הנעשה במוסדות חב"ד בארץ הקודש עד לפרטי פרטים. במכתבים הרבים שקיבל מהרבי, מופיעה שוב ושוב דרישה ותביעה לכתוב כמה שיותר, בייחוד שיבח אותו הרבי על כתיבה אודות כפר חב"ד. <br />
<br />
יותר מ-25 שנה היה ר' זושא [[כתיבה לרבי|מדווח לרבי]] על כל מה שראה או שמע מהנעשה ב[[ארץ הקודש]], והכל על פי הוראות הרבי כאמור לעיל. במשך שנים רבות היה ר' זושא נוסע ברחבי הארץ, לארכה ולרחבה, בגין תפקידיו הרבים, ומה שהיה רואה ושומע - היה מדווח. <br />
<br />
מצב זה התחזק לאחר [[חודש שבט]] [[תשל"ז]], בעת כינוס של חסידי חב"ד שאורגן על ידי [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]], או אז התמנה ל'מבקר' רשמי, ומכיוון שכך החל במסעות מסודרים בכל רחבי הארץ, במטרה להגיע לכל מקום בו מתגוררים חסידי חב"ד, והיה מדווח לרבי על הנעשה. <br />
<br />
הוא היה עומד בצומת הכניסה לכפר חב"ד ומושיט ידיו ל"טרמפ" לרכב שיצא מכפר חב"ד. לכל מקום אליו היה נוסע בעל הרכב שעצר לו, היה מצטרף. לא היה משנה לו אם הלה נוסע לבאר שבע או לצפת, לעפולה או לירושלים... כך היה מסתובב בכל המקומות, שוהה בכל מקום כמה שעות או כמה ימים, כפי הנדרש, ובפרט במקומות בהם שהו שלוחים או חסידי חב"ד בכלל. <br />
<br />
בכל מקום היה ר' זושא מעודד את מי שצריך, דוחף לפעולה את מי שצריך, מסתובב במקום כמי שכל הזמן שבעולם עומד לרשותו, והוא כמו מחפש להעביר את זמנו. כך "רחרח" וידע היטב מה קורה בכל מקום. הוא עשה זאת באופן המיוחד לו, בצורה שאף אחד לא ידע מה הוא עושה, ואם יש בכלל איזו תכלית בעובדת בואו למקום. מי שהיה צריך לדעת - ידע. <br />
<br />
בשעות הפנויות היה יושב לעצמו וכותב בכתב גדול וצפוף על גיליונות גדולים של נייר. כששאלוהו מה הוא כותב, היה משיב: "סוד צבאי!" <br />
<br />
היו אז שהתבטאו עליו כי הוא "מרגל" של הרבי-הרמטכ"ל, והדוחו"ת היו דוחו"ת צבאיים מודיעיניים לכל דבר ועניין.<br />
<br />
===לימין השלוחים===<br />
<br />
"ר' זושא היה דואג לכל [[שליחות|שליח]], בכל מקום בארץ ישראל, גם אם היה מתגורר בפינה רחוקה. כאשר הצליח השליח להקים משהו, או לפעול עניין, קטן כגדול, היה מוצא לנכון לעודד אותו. העידוד לא מתבטא במילים טובות בלבד או בטפיחה על השכם, אלא בכך שר' זושא הטריח עצמו לעירו ולביתו של השליח, גם אם היה בקצה הארץ, והיה מעודדו וממריצו בהמשך עבודתו. <br />
<br />
מידי שנה בערב פסח, היה נוסע לחלק את המצות ששלח הרבי לארץ הקודש בין השלוחים. גם בשנותיו האחרונות נמנע מלמסור לשלוחים את המצות בסמיכות לרכב, ואמר שהוא עצמו חפץ להכניס את הברכה לבית.<br />
<br />
הרבי הורה לעסקני חב"ד לסייע למינוי רבנים חב"דיים לקבל תפקידי רבני ערים. מי שפעלו והצליחו בעניין, היו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ור' זושא, שעבדו בתיאום פעולה מלא. הם נסעו לערים שונות ודיברו עם עסקנים, גבאי בתי כנסת וראשי ערים מקומיים, כדי שאלו יפעלו למען מינויו של הרב שבדרך כלל פעל גם כשליח בעירו. בדרך כלל, לאחר שעבודתם הוכתרה בהצלחה והבחירה התקבלה, המשיכו לסייע לרב החדש והצעיר. <br />
<br />
קשר מיוחד שרר בין ר' זושא לבין הרב [[שלמה גורן]], שהיה אז הרב הראשי לישראל; כך הצליח ר' זושא לקבל 'כושר' לרב עיר עבור רבנים רבים, הליך שבדרך כלל נמשך שנים רבות.<br />
<br />
==הרבי מכנהו "פרטיזן"== <br />
<br />
[[קובץ:זושא_וילימובסקי2.jpg|שמאל|ממוזער|250px| משמח את הקהל ב'שמחת בית השואבה']]<br />
במשך שנים רבות הקפיד ר' זושא להגיע לרבי בכל חודש תשרי, עד שהפך להיות חלק מהאווירה. הוא למעשה שימש כראש הקבוצה הראשונה מארץ הקודש שהגיעה לרבי. לאחר כל תפילה החל לנגן [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגון]] שמח, והרבי עודדו. [[התוועדות עם הרבי|בהתוועדויות]] עמד מאחורי הרבי, והיה מעודד ומנווט את שירת החסידים; הוא גם היה ממונה על השיעורים לאורחים, ובשנים האחרונות היה חלק בלתי נפרד מ[[שמחת בית השואבה]] בעמדו על חבית גבוהה, מחלל בחליל ומשמח את המשתתפים. <br />
<br />
באחת השנים כתב ר' זושא לרבי, כי העבודה הרבה ב[[חודש תשרי]] מפיחה בו חיות מיוחדת לכל השנה כולה. <br />
<br />
אל הרבי הגיע לראשונה לקראת [[חודש תשרי]] תשכ"א. ב[[שבת]] שלפני [[ראש השנה]], בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]], במעמד קהל חסידים הזכיר הרבי את ר' זושא בתוארו הקדום "פרטיזן", בבארו את עבודת הפרטיזן: <br />
<br />
''"ישנו כאן יהודי שקוראים לו זושא וילימובסקי, והוא פרטיזן, ענינו של פרטיזן הוא שאינו מביט על דברים גדולים ולא על דברים קטנים אלא מבצע את ענייני המלוכה. כיון שנשארו עוד 20 או 21 עניינים שצריכים לבצע לקראת בוא המשיח, צריכים לעבוד באופן פרטיזני. זה אמנם לא מסודר אך זה על פי הכוונה".<br />
<br />
באותה התוועדות דיבר הרבי על חשיבות [[לימוד התורה]] בכלל, ועל ידי האורחים שבאו ל-770 בפרט. בהקשר לכך שאל הרבי את ר' זושא אם הוא מסכים להיות אחראי על ארגון השיעורים לאורחים. ר' זושא השיב בחיוב. הרבי הוסיף ושאל אם הוא צריך עוזרים, ור' זושא ענה בשלילה.<br />
<br />
הרבי נתן לר' זושא את הגביע שלו, ור' זושא שתה את היין שהיה בגביע והחזיר לרבי. לאחר מכן נתן לו הרבי את קערת המזונות שהייתה מונחת לפניו, ומיד חטפו החסידים את כל המזונות. ר' זושא הביט על הרבי מבלי שידע כיצד עליו לנהוג. הרבי הביט ימינה ושמאלה, וכעבור שניות חזרו כל המזונות לקערה. כשר' זושא החל ללכת בין הספסלים לעבר מקומו הקבוע, אמר לו הרבי: "תלך ישר, אני שומר עליך". <br />
<br />
זו הייתה הפעם הראשונה שהרבי כינהו פרטיזן. במשך השנים המשיך הרבי לכנותו בכינוי 'הפרטיזן' ו'מיין פרטיזן' [= הפרטיזן שלי]. פעמים אירע שהרבי לא ראה את ר' זושא בהתוועדויות, והרבי שאל "וואו איז מיין פרטיזן?" [= איפה הפרטיזן שלי?] כינוי זה דבק בו, והחסידים אף הם כינוהו על פה ועלי כתב: הפרטיזן. <br />
<br />
דרך פרטיזנית זו הייתה הדרך בה פעל כל העת. לא היו לו מקורות מימון, עובדים או עוזרים אישיים, אבל הוא פעל בכל המרץ, בכל מקום שהיו צריכים אותו, ונכח בכל מקום שידע שצריכים אותו - והכל בפשטות מבלי שנשא בתפקיד רשמי ומבלי שקיבל משכורת. בהרבה מקומות הוא זרע זרעים, ונתן לאחרים להמשיך לטפל בצמחים שיגדלו. כך היה בישיבה בלוד, דרך ה'רשת' וכלה בביסוס ופיתוח כפר חב"ד, והעזרה האגדית שלו לשלוחי הרבי בכל מקום שהם. <br />
<br />
מידת השמחה הייתה חלק בלתי נפרד ממנו. תמיד היה בידו בקבוק משקה, והוא רקד בכל עת מצוא. לפני הטיסה ובזמן הטיסה, בהתוועדויות ובסעודות של הכנסת אורחים, בהתוועדויות עמד מאחורי הרבי ומעודד ומנווט את השירה; בעת חלוקת 'כוס של ברכה' היה רוקד על מקומו במשך שעות ארוכות, מוחא כפיים בעוצמה ומעודד בתנועות ידיים אופייניות את השמחה מסביב.<br />
<br />
==פרסום משיח==<br />
[[קובץ:מכתב מיוחדPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המכתב המיוחד]]<br />
ר' זושא היה מתבטא כלפי הרבי תדיר במושגי מלכות, ובמכתביו לרבי היה פותח "לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א".<br />
<br />
ב[[י' שבט תש"ל]], לקראת מעמד סיום [[ספר התורה של משיח]], ניסח מכתב מיוחד עליו החתים את גדולי החסידים, בו כותב: <br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="כ"ק אדמו"ר המלך המשיח שליט"א<br />
<br />
מאחר שזכינו לסיום הספר תורה לקבלת פני משיח צדקינו, והרי הרבי מ[[מלכות בית דוד|בית דוד]] ו[[הוגה בתורה]] ו[[ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה|כופה כל ישראל לחזק בדקה]] ו[[לוחם מלחמת ה']] ועושה ומצליח וכמו שכבר שמענו מפיו הקדוש שכלו כל הקיצין ואין סוף להצרות שסובלים כלל ישראל. אנא לרחם ולבוא תיכף לגאלינו מהגלות המר ויוליכנו קוממיות לארצנו בחסד וברחמים".}}<br />
<br />
פעם התבטא: {{ציטוטון|למה צריכים משיח, והרי יש לנו רבי? אלא שהרבי רוצה משיח!... כשיבוא משיח, לא כולם יבינו בפעם אחת שמשיח בא, אלא בהדרגה. יהיו חלק שיכירו בשלב מסויים, ואחר כך עוד חלק, עד שכל העולם יכירו כי משיח בא. יש כאלו שכבר מכירים כי הרבי משיח, וזה חלק מהתגלותו של המשיח}}{{הערה|"הפרטיזן", עמ' 329.}}.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
<br />
ב[[ט"ז תשרי|יום טוב שני של חג הסוכות]] [[תשמ"ז]], נפטר ר' זושא בסוכה של [[אש"ל הכנסת אורחים]] שעל יד [[770]], לאחר חזרתו המוקדמת משמחת בית השואבה. בקשר למקום פטירתו, הזכירו החסידים את התבטאותו ביחס לרב [[חיים שמריהו גוראריה#פטירתו|שמריהו גוראריה]] שנפטר בתוך [[בית הכנסת]] ב[[770]], ליד [[הרבי]]: "אני לא אהיה מפונק כמוהו... אסתפק בחצר המלוכה"...<br />
מעניין לציין שבשנתו האחרונה עבר ר' זושא הפרטיזן אצל הרבי, והרבי 'התעלם' ממנו ולא בירך אותו בברכה זו. הוא אכן נפטר בעיצומו של חג הסוכות...<br />
<br />
==ספר הפרטיזן==<br />
יצא לאחרי פטירתו על ידי רשת אוהלי יוסף יצחק בעריכת הרב [[אורי בן שחר]] אשר מספר את תולדות חייו ופועלו ברשת אוהלי יוסף יצחק ועוד, בשנת [[תשס"ה]] יצא הספר בהרחבה בעריכת ר' [[שניאור זלמן ברגר]] ויצא לאור על ידי הרב [[לוי וילימובסקי]], בנו של ר' זושא,<br />
[[קובץ:הפרטיזן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר הפרטיזן]] בספר 384 עמודים והוא מכיל, בין היתר, מפועליו של של ר' זושא בהקמת ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], [[רשת אהלי יוסף יצחק|רשת אהלי יוסף יצחק]] ב[[ארץ הקודש]] וארגון [[נשי ובנות חב"ד]]. כמו כן מספרים רבנים ועסקנים כיצד סייע להם ר' זושא בדרכים 'פרטיזניות'. בספר עשרות מכתבים מהרבי אליו ופעולותיו למען שחרור שלום שטרקס. הספר יצא עד כה בשתי מהדורות.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אשתו, פייגא.<br />
* בנו ר' יעקב וילימובסקי.<br />
* בנו ר' [[יוסף יצחק וילימובסקי]] - מהצוות הגשמי ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]], ומשפיע הראשי בבית כנסת געצל שול.<br />
* בנו ר' [[לוי וילימובסקי]] - מנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br />
* בתו מרת מרים אשת ר' גרשון פריז, לוד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82581 פרטיזן במשימה להבאת הגאולה]''' - פרק מהספר הפרטיזן {{אינפו}}<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=23562 האדמו"ר מנדבורנא מספר על 'הפרטיזן'] באתר [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1614 כתבה על ר' זושא בבית משיח]<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1979 הפרטיזן מעורב בחנינת שולם שטרקס לנחת רוח הרבי]<br />
*[http://www.reshet.org.il/chinuch/arc1.asp?aid=439&catid=2 מסכל את סגירת בית ספר חב"ד בנס ציונה]<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24308 יוזם כינוסי השלוחים]<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=13649 [[עיתון הצופה]] על פטירת ר' זושא]<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64399 הפרטיזן]{{תמונה}}<br />
{{הערות שוליים|}}<br />
{{סדרה|הקודם= - |הבא=[[דוד חנזין]]|רשימה=[[רשת אוהלי יוסף יצחק|מנכ"ל רשת אוהלי יוסף יצחק]]|שנה= מייסד - תשי"א}}<br />
{{סדרה|הקודם= - |הבא=[[דבורה אשכנזי]]|רשימה=[[נשי חב"ד|יו"ר נשי חב"ד בארץ הקודש]]|שנה= מייסד - ?}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:וילימובסקי זושא}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]<br />
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת ברנוביץ']]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]]<br />
[[קטגוריה:מנכ"לי רשת אוהלי יוסף יצחק]]<br />
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%95&diff=453449תמונות וציורי רבותינו נשיאנו2021-02-04T20:40:57Z<p>טאפרו דא פלאחו: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:עידוד.jpg|שמאל|ממוזער|300px|צלמים מצלמים את [[הרבי]] מעודד את השירה]]<br />
ל'''[[תמונה|תמונות]] וציורי [[רבותינו נשיאנו]]''' ישנה חשיבות גדולה בחסידות חב"ד עקב המעלה הגדולה ב[[ציור פני הרב]], שניתן לקיימה גם על ידי תמונה.<br />
<br />
לחלק מ[[רבותינו נשיאנו]], אדמו"רי חב"ד, ישנם '''ציורים או תמונות''' שהגיעו לידינו: [[אדמו"ר הזקן]], [[הצמח צדק]], [[הרבי הרש"ב]], [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]]. מ[[הרבי המהר"ש]] אין ציור או תמונה ברורים (ישנם ציורים המיוחסים לו), אולם ניתן לצייר את פניו על ידי הידיעה שהיה דומה מאוד לנכדו, הרבי הריי"צ. מ[[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]] ומ[[אדמו"ר האמצעי]] אין אפילו השערה לגבי תואר פניהם.<br />
<br />
באופן כללי התנגדו רבותינו נשיאינו לצילומם דמותם או לציורם בטענה שאין זה העיקר ב[[חב"ד]], אך אישרו זאת כאשר לדבר הייתה השפעה על [[הפצת המעיינות]] או פרנסתו של הצלם.<br />
<br />
==ציור פני הרב==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ציור פני הרב]]}}<br />
'''ציור פני הרב''' היא אחת מדרכי ההתקשרות לרבי, כאשר החסיד אינו עומד בפני רבו. "ציור פניו" מתבצע על ידי עוררות הזיכרון או תמונה{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67], שיחת ש"פ ראה תשמ"ו.}}. לציור פני הרב ישנם מעלות וסגולות רבות:להתקשרות{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67]}} נתינת כח ללכת בדרכי התורה והמצוות{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' ע' פא}}, לפחדים{{הערה|1= אגרות קודש חלק י"א עמוד קס"ב, אגרות קודש חלק י"ב עמוד רס"ו}} ולעורר את המחשבה אף על המצולם בתמונה{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' עמ' קנ"ד.}}.<br />
<br />
===הכבוד הדרוש לתמונות רבותינו נשיאינו===<br />
במענה למנהל מוסד שהדפיס דף ובראשו תמונת הרבי הריי"צ, ולצידה תמונת שני נשים שסייעו רבות למוסד על מנת לתת אותו להם כציון לשבח על תרומתן, ענה לו הרבי: {{ציטוטון|באם רוצה לתת אות הצטיינות למרת פלונית ופלונית תחיינה - האומנם ''ברשותו'' זו על ידי הדפסת תמונה שלהם דוקא ביחד ביחד עם תמונת כ"ק מו"ח אדמו"ר? כמה עניינים מבהילים כבר ראיתי - אבל מודה אני אשר ענין זה ראשון "במעלה" ביניהם. בוודאי תכף ומיד יבער מן העולם עמוד זה. כיון שאין ביכולתי להשתתף באחריות הנהגה שבשביל פרסום לא עוצרים אפילו מדברים כנהנזכר לעיל - יסיר את שמי מכל ניירי המכתבים, חוברות וכו'. באם לעצתי ישמע - יקבל עליו תענית לאחד הימים הקרובים, ויסע לציון הקדוש ויבקש מחילה וסליחה וכפרה על הנזכר לעיל, ויקבע לימוד במאמרי כ"ק מו"ח אדמו"ר בכל יום - עד ראש השנה הבא עלינו לטובה (כמובן בלי נדר) באם מי שהוא השתתף איתו בפעולה האמורה - מובן שגם אליו שייך כל זה}}{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8/ מענות נדירים ביותר בכתי"ק נחשפים בתשורה מרתקת] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
כאשר הוצע להנפיק בול ובו תמונת [[אדמו"ר הזקן]], שלל [[הרבי]] את הרעיון היות וטבעו של בול הוא שהמעטפה עליה הוא מודבק מתגלגלת, בנוסף לכך שמכים על הבול{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15924&st=&pgnum=246&hilite= חלק י"ח ע' רכ"ו]}}.<br />
<br />
==ציור הבעל שם טוב==<br />
[[קובץ:לא הבעש''ט.jpg|שמאל|ממוזער|220px|התמונה אשר בטעות מייחסים אליו]]<br />
בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת ל[[בעל שם טוב]], אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה){{הערה|מפי ר' יעקב כ"ץ, שכך אמר הרבי בליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשכ"ו]] במהלך סעודת החג בבית אדמו"ר הריי"צ ('[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}.}}.<br />
כיום הוכח שאכן תמונה זו היא מהבעל שם מלונדון (בתחילה רב בגרמניה כדברי הרבי) ר' חיים שמואל יעקב פאלק (תס"ח-תקמ"ב) שנחשד על ידי ר יעקב עמדין בשבתאות{{הערה|ראה ויקפדיה ערך Baal Shem of London}}.<br />
ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה{{הערה|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר דמויות גדולי החסידות (נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש"ה]] עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}, ישנם סיבות נוספות. אולם העיקרית שבהן היא משום ש[[אדמו"ר מוהריי"צ]] אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשכ"ו]] עמ' 621.}}.<br />
<br />
נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורת ניכרו בזקנו של הבעל שם טוב [[י"ג תיקוני דיקנא]], שאינם מופיעים בתמונה המפורסמת{{הערה|התיקונים: הפאות, לחי העליון ולחי התחתון. הסנטר, מעליו ומתחתיו. החלק העולה מהחזה, השפם ושני המקומות התפוחים בלחיים (שבהם לא גודל שער).[[ליקוטי שיחות]], כרך י"ט, עמ' 531.}}.<br />
<br />
==תמונת [[המגיד ממזריטש|המגיד]]==<br />
הרבי אמר{{הערה|1= ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}} כי אין תמונה מהמגיד.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר הזקן]]==<br />
{{ערך מורחב|תמונת אדמו"ר הזקן}}<br />
[[קובץ:רבי_שניאור_זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציור אדמו"ר הזקן]]<br />
כשנסעו [[אדמו"ר המהר"ש]] ור' אהרן בליניטשער ל[[פטרבורג]] בשנת [[תרט"ו]] כשלוחי [[אדמו"ר הצמח צדק]] לועידה מטעם הממשלה לצורכי הכלל{{הערה|1=הועידה הייתה מטעם הממשלה ואדמו"ר הצמח צדק חוייב להגיע, אך בשל מצב בריאותו הותר לו לשלוח שני נציגים בשמו.}}, נפגשו גם עם עוזרו של סגן שר הפנים, שביקש להיפגש עם אדמו"ר המהר"ש. במהלך הפגישה עוזר הסגן לצייר את אדמו"ר המהר"ש{{הערה|תמונה זו כנראה אינה בידינו כעת, כי הציורים של אדמו"ר המהר"ש נראים מתקופה מאוחרת יותר, ולא בצעירותו (שנת תרט"ו אז היה כבן עשרים).}}, באומרו שכשרון הציור עבר לו עוד מאביו – שגם לו היה כשרון ציור, והשאיר לו אוסף גדול של ציורים, ביניהם ציור של אחד מגדולי הרבנים היהודים{{הערה|1=במבצר פטרופבלסקי ישנה תערוכה של בובות שעווה של אנשים חשובים שנעצרו במקום, ותחת בובת אדמו"ר הזקן מופיע הכיתוב "הרב הגדול ביותר של היהודים"}} שנאשם בבגידה. סבו היה חוקרו הראשי, והורה אז לציירו. לאחר סיום המשפט, ציור זה עבר בירושה לאותו אדון. אדמו"ר המהר"ש ביקש לראות את הציור, והתפלא לראות ציור של אדם שניכרה על פניו יראת שמים, ותחיתיו כיתוב ובו שם אדמו"ר הזקן ושם אביו ([[ישראל ברוך פוזנר|ר' ברוך]]) מהעיר ליאוזנה, ושנת [[תקנ"ט]] (1798 למניינם), הזמן בו ישב אדמו"ר הזקן במאסר הראשון בפטרבורג.<br />
<br />
כאשר חזר [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[ליובאוויטש]], סיפר על כך לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]]. אדמו"ר הצמח צדק רצה מאוד לראות את הציור, וכאשר נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג בשנת [[תרי"ט]] הורה לו אדמו"ר הצמח צדק שישתדל למצוא את האדון שברשותו הציור – ולקנותו בעד אלף אלף רובל או לתת לצייר מומחה להעתיקו. אדמו"ר המהר"ש התעכב חודש בפטרבורג, אך לא מצא את האדון. כשחזר לליובוויטש, הצטער אדמו"ר הצמח צדק מאוד מכך שלא נמצאה התמונה.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"א]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש ואחיו - [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרב חיים שניאור זלמן]] לפטרבורג, שם נפגשו עם פרופסור בשם ברטזן, שסיפר להם כי ראה את הציור אצל האדון, שגר בעבר בפטרבורג אך עבר דירה. אדמו"ר המהר"ש והחש"ז בקשו ממנו ליידע אותם להיכן עבר, וכעבור כמה חודשים שלח להם את הכתובת.<br />
<br />
בקיץ של שנת [[תרכ"ב]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג יחד עם ר' ישראל חייקין, שם הצליח אדמו"ר המהר"ש לסכם עם האדון להשאיל לו את הציור למשך חודש, בערבון של עשרת אלפים רובל. ר' ישראל שמר על התמונה בחבילה סגורה במהלך הדרך (הוא גם החזיר את הציור לפטרבורג).<br />
<br />
במהלך השבועיים בהם הייתה התמונה בליובאוויטש, נהג אדמו"ר הצמח צדק (בימי החול) לסגור את דלתות חדרו, לבוש בבגדי וב[[שטריימל]] של שבת וחגור ב[[גרטל|אבנט]], העמיד את הציור על שולחנו, והביט בו שעה ארוכה.<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ח]] פורסם העתק מהתמונה, והאדון שברשותו הייתה התמונה אישר כי ההעתק מותאם בדיוק לתמונה המקורית. כך גם [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]] (שהייתה מיחידי הסגולה שהותר להם להביט בציור באישור הצמח צדק) העידה כי ההעתק מדויק.<br />
<br />
הרב שמואל הלוי מאזינקר סיפר לאדמו"ר הריי"צ כי שמע בשנת [[תרכ"ב]] את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בזו הלשון: {{ציטוטון|הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים}}. ר' שמואל הוסיף שכעבור כמה שנים [[תרכ"ד]]-[[תרכ"ה]], כבר התפרסם בין החסידים, שאחד מהאדונים החשובים בפטרבורג צייר את [[אדמו"ר הזקן]] בזמן שישב בבית האסורים{{הערה|1=מזכרונות אדמו"ר הריי"צ שנדפסו ב'[[התמים]]' חוברת שמנית, עמודים ה'-י"ז (מובא גם ב"ספר התולדות – אדמו"ר הזקן" חלק ד' עמוד 1151 והילך}}.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר האמצעי]]==<br />
אדמו"ר האמצעי הוא היחיד מבין [[נשיאי חב"ד]] שאין לו שום תמונה או ציור, ולא ידוע תואר פניו המדוייק{{הערה|1=ב '[[רשימות היומן]]' מובא כי היה מעט יותר נמוך מאדמו"ר הזקן (שהיה גבוה מאוד), וצבע שערותיו היה בלונדי כצבע שערותיו של אדמו"ר הזקן. רשימות היומן עמ' שפד (הובא גם [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4411&CategoryID=1094 כאן])}}. הרבי התבטא כי '''"איז אפילו אין פאנטאזיה אויך ניטא"''' {{כתב קטן|גם בדמיון אין בנמצא}}"'''{{הערה|1= ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}}<br />
<br />
באחת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הזכיר [[הרבי]] את הוראת [[חז"ל]]{{הערה|ירושלמי שבת פרק א הלכה ה.}} שבעת לימוד התורה "יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו", והסביר שאצל כל רבותינו נשיאנו אפשר לקיים זאת על ידי ש[[ציור פני הרב|מציירים בדמיון את תואר פניו]] על ידי תמונה שיש מהם; אך גם אצל אדמו"ר האמצעי אין חסרון בעניין, מכיוון שצדיקים מכניסים עצמם בתוך תורתם (וכעין מה שאמרו חז"ל{{הערה|שבת קה, א.}} לגבי [[הקב"ה]] שהכניס את עצמותו ב[[תורה]]), ועל ידי התבוננות בתורתו ובפרט באופן של [[ראיה]] (שבתורת אדמו"ר האמצעי בנקל יותר להגיע לזה), שייך שיהיה בעל השמועה עומדכנגדו. (ועד שיהיה לא רק "'''כאילו''' עומד כנגדו", אלא בעל השמועה עומד כנגדו '''ממש'''!).{{הערה|1=שיחת ליל י' כסלו תשמ"ד ( [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 539]). [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/635679/ רבי יומי: לצייר את בעל הגאולה].}}<br />
[[קובץ:צמח צדק אופנר.jpg|ימין|ממוזער|160px|העתק שהתגלה בתשפ"א]]<br />
[[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|180px|העתק שהגיע מקאפוסט]]<br />
<br />
== תמונת [[הרבי הצמח צדק]] ==<br />
היה צייר גוי{{הערה|1=הרבי העיר שהצייר היה גוי. הנחה בלתי מוגת בספר 'תוכן קצר' תש"נ עמ' 257}} שהכיר את אדמו"ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו"ר הצמח צדק לא הסכים{{הערה|1=ראה [[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:תואר פני קודשו... של הצמח צדק (שיש אומרים שנעשה לא בידיעתו)...}}. התחכם הצייר ובא ב[[שבת]] לבית אדמו"ר הצמח צדק בזמן שאמר [[מאמר חסידות]] כשעניו היו עצומות כך שלא יכל לראותו, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. (מסיבה זו נראה אדמו"ר הצמח צדק בציור ב[[בגד|בגדי]] שבת הלבנים, אשר אותם ירש מאדמו"ר הזקן.) לאחר מכן כשראה אדמו"ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצוירה ב[[שבת]] - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים{{הערה|מסופר שהטעות ארעה מכיון שכאשר הוא התבונן על פניו של הרבי הוא הלך ברחוב בעצימת עיניים כיון שלא רצה לשכוח את התמונה, ובאמצע הדרך הוא התנגש בעץ וזה בלבל אותו בטעויות האלו.}}: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו"ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שנייה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו"ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין. [[הרבי]] ציין פעם שטעות נוספת היא שאדמו"ר הצמח צדק מניח בציור את משקפיו על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר{{הערה|ספר "זיכרון להרב ברוק" עמוד 113: "מספרים שאת תמונתו של ה"צמח צדק" צייר גוי שהיה נוכח בשעה שהצמח צדק אמר חסידות והצייר ישב במקום ממנו יכול היה להתבונן בו היטב ובזיכרונו חרת את דמות דיוקנו של הצמח צדק וכך יצא מהאולם כשעיניו עצומות והגיע לביתו, ולמרות שבדרכו קבל מכה מעמוד עץ נשארה עדיין בזיכרונו דמותו של הצמח צדק שאותה העלה על גבי הניר."}}.<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ז]] שופץ הציור ותוקנו הטעויות ומאז הוא נפוץ בגירסתו המתוקנת.<br />
<br />
העתק שהיה תלוי בבית רבי [[שלמה זלמן מקאפוסט]], התגלה בשנת [[תנש"א]] על ידי הספרן [[בערל לוין]]{{הערה|1=ראה [[מבית הגנזים]] מאת [[בערל לוין]] [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mbhg-h.pdf עמוד רנ"ז]}} אצל אחד מניניו, ב[[מוסקבה]] ששלח עותק ממנו ל'[[ספריית ליובאוויטש]]' ופורסם לציבור.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"א]] גילה ר' [[יחיאל אופנר]] בעיזבון מרת הינדא גורביץ', נכדת הרבנית [[ביילא וולס]] בת [[אדמו"ר האמצעי]], ואחייניתו, בת אחות אשתו של [[המהרי"ן מניעז'ין]], בן הצמח צדק. העתק נוסף של הציור המקורי, הקדום ביותר, שככל הנראה צויר לבקשת המהרי"ן עצמו, ההעתק צויר כנראה לאחר פטירת הצ"צ, בציור תוקן הבגד והצד הימני מונח על הצד השמאלי, והספר הפך לספר עברי, ואף נרשם עליו "[[ספר צמח צדק|צמח צדק]]", מתחת לציור נרשם באותיות סת"ם (ב[[כתב אדמו"ר הזקן]]) {{ציטוטון|הא לכם תמונה אמיתית של אדמו"ר הרב הצדיק ר' מנחם מענדיל זצ"ל מליבאוויץ}}{{הערה|[https://chabad.info/special/635784/ תגלית: נחשף הציור הראשון שמיוחס לאדמו"ר הצמח צדק] {{אינפו}} [https://col.org.il/news/127876 ציור לא ידוע של הצמח צדק, ככל הנראה זה הקדום ביותר - נחשף] {{COL}} לקריאה נוספת: [[מנחם ברונפמן]], '''הציור שעבר בירושה''' כפר חב"ד גליון מס' 1885}}.<br />
<br />
==ציורי [[אדמו"ר המהר"ש]]==<br />
לא ידוע לנו על ציור ודאי של [[אדמו"ר המהר"ש]], אך קיימים כשלושה ציורים המשוערים כציור פני אדמו"ר המהר"ש:<br />
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"<br />
|-<br />
| [[קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|ציור משוער של אדמו"ר המהר"ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש}}]]<br />
| [[קובץ:מיוחס למהרש 3'.jpg|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|"תואר פני אדמו"ר המהר"ש" שפורסמה בעיתון "[[אלגמיינער ז'ורנאל]]", שצויירה על ידי ר' זלצמן שששמע מאנשים שראו את המהר"ש}}]]<br />
| [[קובץ:אדמור_הרייצ_תרפז.png|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|תמונת [[אדמו"ר הריי"צ]] הדומה לציור השני של אדמו"ר המהר"ש}}]]<br />
| [[קובץ:מהרש השוואת התמונות.png|שמאל|ממוזער|200px|{{כתב קטן|חלק ממחקר המגלה מה היא ציור פני [[המהר"ש]] לפי תווי הפנים נראה שהציור שבידי משפחת גינזבורג יותר מדוייק}}]]<br />
|}<br />
#ציור הקיים ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות{{הערה|כך השמועה אומרת, אמנם ע"פ דברי הרבי למניחים שהובאו בהמשך, לכאורה יש לומר שזה לא נכון.}}.<br />
#בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור, ואומרים שצויירה על ידי ר' זלצמן שששמע מאנשים שראו את הרבי מוהר"ש. תמונה זו בעלת דמיון רב לתמונה של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], מה שמתאים לסיפור על [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] (ראה בהמשך), שנעשה שנתיים בלבדד לאחר מכן - בשנת [[תרפ"ט]] <br />
#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו"ר המהר"ש]] עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו"ר המהר"ש.<br />
<br />
על פי המקובל צורת פניו של הרבי מהר"ש היו כצורת פני הרבי הריי"צ. הדבר מבוסס על סיפור שסיפר הרבי הריי"צ{{הערה|שיחת יום ב' דראש השנה תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג חלק א עמוד 31. ועוד}} והרבי חזר וסיפרו פעמים רבות.<br />
<br />
{{ציטוט|<br />
מרכאות=כן|<br />
מקור= [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=439 י"ב תמוז תשמ"ה - התוועדויות תשמ"ה חלק ד' עמוד 2456]|<br />
תוכן=בעת היות [[ריי"צ|בעל הגאולה]] בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו"ר מהר"ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!<br />
כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו"ר המוהר"ש...<br />
<br />
את אדמו"ר המהר"ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו"ר המהר"ש התעלף מיד!}}.<br />
<br />
בעקבות כך אמר הרבי כי [[ציור פני הרב|ציור פני הרבי המהר"ש]] היא על ידי ציור פני הרבי הריי"צ{{הערה|1=[[י' כסלו]] [[תשד"מ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 539]}}.<br />
<br />
כאשר כתבו המניחים של שיחות הרבי, שיש תמונה של הרבי מהר"ש אך אינה מפורסמת הוסיף הרבי ש"יש אומרים", היינו שלא קיבל את ההנחה שיש תמונה.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר הרש"ב]]==<br />
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"<br />
|-<br />
| [[קובץ:תמונת אדמור הרשב.png|שמאל|ממוזער|200px|תמונת אדמו"ר הרש"ב מ[[תר"פ]] לצד תמונה שנמצאה ב[[תש"פ]]]]<br />
| [[קובץ:ציור הרש''ב.png|שמאל|ממוזער|200px|הציור המוגה]]<br />
|}<br />
הרבי הרש"ב הקפיד שלא יצלמו אותו. כשהלך הרבי הרש"ב ב[[ראש השנה]] [[תרס"ו]] ל'[[תשליך]]' על שפת הנהר כמנהגו, הוא הבחין בשני גויים בעלי האחוזה "ביעלא נאר" הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] ששטו בסירה על הנהר כשבידם מצלמה, וניסו לצלם את הרבי הרש"ב וכל העומדים באמירת התשליך על שפת הנהר, מה שגם לרבי הרש"ב צער, ומאז לא הלך עוד לתשליך על שפת הנהר{{הערה|1="בעת התשליך אירע דבר אשר ציער את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [=אבי אדוני-מורי-ורבי הרב הקדוש (הרש"ב)] לשעה, כי בעת שעמד אאמו"ר הרה"ק על חוף הנהר ובידי קדשו הסידור ובתוך כך עברה סירה קטנה בריחוק של עשרים וחמשה צעדים והיושבים בסירה – שני אחים אדוני האחוזה ביעלא נאר הסמוכה לליובאוויטש – הי[ה] להם מכונת צילום וצילמו את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ואת כל הקהל העומדים על שפת הנהר..." מרשימת [[הרבי הריי"צ]] ממוצאי ראש-השנה תרס"ו, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6197&CategoryID=1322 מובא כאן]}}{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך ב' ע' רסה: "בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה (מצלמה) ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנ"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להבין".}}.<br />
<br />
בשנת [[תרע"ט]] תכנן הרבי הרש"ב לנסוע מ[[רוסטוב]] לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר וב[[ראש השנה]] התפלל בבית הכנסת של הרבי הרש"ב שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לרבי הרש"ב שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב.<br />
<br />
לצורך הנפקת הויזה צילמו את הרבי הרש"ב. הצילום בוצע ב[[תשעה באב]] של אותה שנה{{הערה|הרב [[אלישיב קפלון]], [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 1851 עמוד 67}}. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא הרבי הרש"ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה. [[אדמו"ר הרש"ב]] נשאר ברוסטוב{{הערה|שם=הרש"ב 2|1=הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב'[[התוועדויות]]' [[תש"נ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=72&hilite= כרך ב עמ' 50 הערה 67] וב[[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו"}}{{הערה|אוצר החסידים ארץ הקודש}}.<br />
<br />
[[הרבנית חיה מושקא]] העירה כמה פעמים כי התמונה אינה מתארת את פני אדמו"ר הרש"ב האמתיים. כששמע זאת הרב [[נחום יצחק קפלן]] צייר את תואר פני הרבי הרש"ב על פי הנחיית הרב [[אברהם דרייזין]] כש[[שטריימל]] לראשו, ולאחר הגהות הרבנית{{הערה|כי העיניים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היו הרבה יותר חריפות, וכן צבע הזקן היה בהיר יותר, והידיים עדינות יותר}} - הביעה הרבנית את שביעות רצונה{{הערה|כפר חב"ד' גיליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21), ציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342.}}<br />
<br />
בשנת [[תש"פ]] התגלתה תמונה חדשה, עליה כתוב "'''רבי שלום דובער שניאורסון מוסקבה תרס"ח מאי (אייר)'''". אמנם אדמו"ר הרש"ב היה במוסקבה באייר תרס"ח, אולם יש עדיין המפקפקים באמינות התמונה ומייחסים אותה ליהודי אחר באותו שם או לבן דודו של הרש"ב רבי [[שלום דובער מרציצה]].{{הערה|[https://chabad.info/special/%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%90%D7%94%D7%9F-%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94/ התמונה] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==תמונת [[הרבי הריי"צ]]==<br />
[[קובץ:ציור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|220px|התמונה שהרבי התבטא עליה: '''לא ראיתי דוגמתה''']]<br />
[[קובץ: קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|220px|אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים]]<br />
הרבי הריי"צ העניק לנכדו [[בערי גוראריה]] מצלמה במתנה, כשהוא צירף לה שטר של דולר, באומרו "זכור את מורשת אבתך, ואת מלחמתם להחזקת הדת!" (כוונתו הייתה למערכות שניהלו [[רבותינו נשיאינו]] לחיזור מצבה של היהדות, ופרט מלחמתו של הרבי הריי"צ בקומוניסטים). במצלמה זו צלם בערי פעמים רבות את הרבי הריי"צ. בקיץ של שנת [[תש"פ]] המצלמה נמכרה במכירה פומבית.<br />
<br />
===הציור משנת [[תר"פ]]===<br />
בקיץ של שנת תנש"א נשלח לרבי ציור צורת פניו של אדמו"ר הריי"צ משנת תר"פ. הרבי הודה לשולח, והעיר שכנראה נעשה הציור מתוך זיכרון, ושנהנה במיוחד מכיוון שלא זכה לראות תמונות מתקופה זו בחייו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: לא ראיתי דוגמתה] {{אינפו}}}}<br />
<br />
===צילום הריי"צ בעת מאסרו בבית הסוהר שפלורקה===<br />
[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|בעת שהות]] הרבי הריי"צ בבית הסוהר 'שפלורקה', נהג אדמו"ר הריי"צ להתפלל ב'עבודה' והתבוננות יותר מהרגלו. באחד מהשבתות הראשונות לשהותו בכלא, נכנסו מספר סוהרים לתאו בשביל לצלמו, שכן הנוהג אז היה כי מכל אסיר נלקחות תמונות משני זוויות. כשהגיעו הסוהרים והמצלמה בידיהם, היה אדמו"ר הריי"צ באמצע [[תפילת שחרית]] של [[שבת]], ונכנס לתוך דבקות ו[[התבוננות]], כש[[טלית]] כסתה את פניו. הסוהרים נסו לעורר את תשומת ליבו של הרבי לבואם ונוכחותם, אך לא הצליחו ועזבו את התא.<br />
<br />
מאוחר יותר, חזרו הסוהרים. אדמו"ר הריי"צ עדין אחז באמצע התפילה, אך הטלית כבר לא כיסתה את פניו. כשהבחין הרבי בסוהרים העומדים בתא ואיתם בכל ציוד הצילום – הניף את ידו בתנועת ביטול, שהפחידה את הסוהרים שנהבלו ועזבו את התא. לאחר זמן מה, חזרו הסוהרים לתא הרבי, וניסו לאמר לו כי הוא חייב להצטלם, אך הרבי הריי"צ הסביר להם כי אסור לו להצטלם בשבת, והסוהרים עזבו את התא.<br />
במוצאי שבת, חזרו הסוהרים לתאו של הרבי, והרבי הסכים להצטלם. הרבי התיישב כשה[[כיפה]] ל[[ראש|ראשו]], וסידר את הבגד ה[[ציצית]] כך שיראו גם הציציות האחוריות, ואמר להסוהרים כי עתה יכולים הם לצלם.<br />
הסוהרים ניסו להסביר לרבי כי בתמונה לא שייך שייראו הכיפה והציצית, אך הרבי אמר להם כי אם רוצים הם לצלמו – יהיו צריכים הם לעשות זאת דווקא כך. ואכן, כך צולם{{הערה|1=התוועדות י"ב י"ג תמוז תשי"א – תורת מנחם – [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25035&st=&pgnum=193 חלק ג', תשי"א, חלק ב' - עמוד 195], התוועדות י"ב י"ג תמוז תשכ"א – [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25063&st=&pgnum=141 חלק ל"א, תשכ"א - חלק ג', עמוד 119]}}<br />
<br />
===התמונה עם הרב אליעזר סילבר===<br />
ישנה תמונה מפורסמת בה נראים הרבי הריי"צ והרב [[אליעזר סילבר]] צועדים ביחד. הרב סילבר עצמו סיפר לרב [[עזריאל זעליג שארפשטיין]] רב קהילת חב"ד חב"ד בסינסנטי, את ההיסטוריה של התמונה הזו: כאשר הלך עם הרבי הריי"צ פגש אותם צלם וביקשם לעמוד רגע בכדי שיוכל לעשות תמונה. הרב סילבר לא רצה, אולם הרבי אמר לו: "אויב א איד האט הנאה דערפון, דארף מען איהם צוליב טאן" ("אם ליהודי (הצלם) יש הנאה מכך, צריך לעשות זאת בכדי להנות אותו").<br />
<br />
הרב שארפשטיין מספר, כי לאחר שקיבל הרב סילבר את התמונה מהצלם, הדפיס מזה כמה מאות עותקים, והיה מחלק את התמונה לכל מי שהיה לו קשר עמו. פעם חילק שקיות ל[[ט"ו בשבט]] לכל ילדי ה"חדר" ב[[סינסינטי]], והכניס בכל שקית את התמונה איך שהוא צועד עם אדמו"ר הריי"צ{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8.jpg התמונה]}}.<br />
<br />
===קבלת האזרחות===<br />
קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ הייתה מאורע היסטורי, שכן חוקקו חוק מיוחד עבור הרבי בכדי שיקבל את האזרחות בביתו ולא בבית המשפט. הרבי דאג להזמין לאירוע שני צלמים, וביקש שיעמדו משני צדי השולחן (בכדי שהאירוע ייקלט משני הזוויות), והעיר לצלמים שיוודאו שגובה ה"פלאש" לא גבוהה מדי, בכדי שלא להבזיק בעיניו הק' של אדמו"ר הריי"צ. האירוע גם הוסרט בסרט צבעונית, דבר נדיר ואף יקר בימים ההם.<br />
<br />
===יחס הרבי לתמונות הרבי הריי"צ===<br />
הרב [[משה גרונר]] היה אספן תמונות של הרבי הריי"צ, ובכל פעם שהיה מגיע לרבי היה מעניק לרבי תמונה. כשהיה מקבל הרבי את התמונה לידיו, היו פניו מרצינות, ושואל מתי ואיפה צולמה התמונה – ולאחר מכן כותב בעיפרון מאחורי התמונה את פרטי התמונה, ומעודד את ר' משה להמשיך.<br />
באחת ההזדמניות, כשהביא ר' משה לרבי תמונה מהלווית אדמו"ר הריי"צ, קם הרבי ממקומו, הרכיב משקפיים והתקרב לחלון, והביט בתמונה בריכוז רב ודמעות זלגו מעיניו. לאחר מכן שאל הרבי אם יש תמונות נוספות מההלוויה, וכשענה ר' משה שיחפש, והרבי שאל אם ישנה תמונה של הארון מורד לקבורה{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]}}.<br />
<br />
הרבי התייחס פעמים רבות להתבוננות בתמונת הרבי הריי"צ והשפעתה. ומהם; שקיום השליחות היא בכח ה[[ראיה]] ולא רק תוצאה מלימוד שבדרגת [[שמיעה]]{{הערה|פרשת ראה תשמ"ו. (התוועדויות תשמ"ו חלק ד עמוד 311). ועוד}}.<br />
<br />
==צילום [[הרבי]]==<br />
[[קובץ:הרבי מכסה פניו.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הרבי מסתיר את פניו בסידור]]<br />
[[קובץ:תמונת הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|220px|התמונה היחידה של הרבי שהייתה ב[[ביתו של הרבי|ביתו]], בעת [[מסדר קידושין|סידור הקידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]]]<br />
<br />
===י' שבט תש"ל===<br />
בשנים הראשונות התנגד הרבי לכך שיצלמו אותו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]], ותמונות ווידיואים שצולמו אז נעשו בחשאי. רק לקראת התוועדות [[י' שבט תש"ל]] נתן הרבי אישור רשמי לצלם [[יצחק ברז]] לצלם את המעמד, והוא ניצל את ההזדמנות וצילם ללא הרף. כמה חסידים שהבחינו בו ניסו לגעור בו אך הרבי הורה להניח לו. הוא גם התייצב בהתוועדות שנערכה במוצאי שבת, ובאמצע אחד הניגונים אמר הרבי בחיוך (ומיד הקהל הפסיק בשירה): "פאר יעדר פיקטשער וואס ער וועט נעמען, וועט ער דארפן זאגן נאכאמאל לחיים. דברים שאין להם סוף, ער האלט אין איין נעמען פיקטשערס" [על כל תמונה שהוא לוקח הוא יצטרך לומר לחיים שוב. (מה)דברים שאין להם סוף, הוא לא מפסיק לקחת תמונות]. כאשר שמע הרבי כי בסך הכול צולמו כמאה עשרים תמונות הפטיר: "חשבתי שיצלם שתיים-שלוש תמונות ולא מאה עשרים..."{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52549 יו"ד שבט הגדול ● יומן מרתק] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
===צילום הרבי בחתונות===<br />
כאשר הצלם הארי (צבי ראובן) טיינר רצה לצלם את הרבי במהלך החתונות וסידור הקדושין – היה הרבי מסתיר את פניו{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד ל' (וצויין שם לתמונות בעמודים 50, 17): "פעמים רבות בתקופת השנים תש"ג-תש"י, בעת שצילמוהו, נהג הרבי בכוונה לסובב את ראשו הצידה או להסתיר את פניו הקדושות מעין המצלמה".}}. כאשר התלונן הארי שזה פוגע בפרנסתו{{הערה|1=סדר העבודה אצלו היה שעל כל תמונה שמצאה חן בעייני לקוחותיו היה מקבל 8 סנט.}}, הרבי הפסיק להסתיר את פניו, אך ניכר שלא הייתה דעתו נוחה מכך. מאז נזהר הארי לצלם רק תמונה אחת. כאשר דחקו בחסידים באחת מהחתונות לצלם את הרבי תמונות נוספות, צילם הארי שלוש תמונות והתכונן לצלם את הרבעית, כשהבחין בכך הרבי העיר כי נראה לו ששלוש תמונות זה מספיק, ומאז נהיה הסדר שהארי צילם שלוש תמונות{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 95: "בעוזבו את החופה - של הרה"ח ר' שמעון-אהרון סימפסון שהתקיימה בג' ניסן תשי"א - הביט במבט חודר לעבר הצלם מר טריינער - בהמשך לתנאי שסוכם אתו בחתונת הרי"ל פויזנער" [כנראה, לא לצלם יותר מדי].}}.<br />
<br />
בשנת תשי"ד כאשר עבר הרבי לערוך את החופות ב[[השלאש|חצר 770]] בלבד, קיבל הארי מסר מהמזכירות שמורשה לצלם רק תמונה אחת{{הערה|1=ראה ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 210 מסופר אודות נישואי ר' יהושע-זעליג כצמאן עם מרת שרה רבקה (חאנין): "ראוי לציין כי בעקבות הוראת רבינו באותה תקופה לאפשר לצלם תחת החופה רק תמונה אחת בלבד ממנו, 'הידר' החתן ולא נתן לצלם כלל בעת החופה".}}.<br />
<br />
כשהעיר מאוחר יותר שתמונה אחת לא מספיקה, הותר לו שוב לצלם שלוש תמונות{{הערה|1=ושם (עמוד 221) אודות נישואי ר' מרדכי זאיאנץ (ב' טבת תשי"ז): "אולם בתנאי שלא יעשו יותר משלוש תמונות, ומה טוב - שתיים". החתן הבין שהמנורות של הצלמים מפריעות לרבי ולכן הזמין חברה להסריט את האירוע וכשיצא הרבי לחופה והבחין בכך, חייך חיוך קל.}}. באחת החופות, כאשר רצה הצלם לצלם תמונה רבעית של הרבי בלובי, הסתיר הרבי את פניו בסידור (ראה תמונה){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80288 מדוע כיסה הרבי את פניו בסידור?]{{אינפו}}}}.<br />
<br />
כשהראה הרב [[בערל יוניק]] את אלבום [[קבלת פנים (חתונה)#השתתפויות הרבי במעמד|חתונתו]] ל[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|רבנית]], התרשמה הרבנית מתמונתו של הרבי עומד מול [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חדוקוב]] שהקריא את ה[[כתובה]], ובקשה ממנה העתק, אותו הניחה על שידה ב[[פרזידנט 1304#קומה השניה|ספריית הרבי]] ש[[פרזידנט 1304|בביתו]]. תמונה זו הייתה תמונתו היחידה של הרבי בביתו{{הערה|חוץ ממנה היו רק עוד שתי תמונות של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[פרזידנט1304#קומה השניה|חדר]] [[שינה|השינה]]. בית משיח גילון 508}}. הרבנית אף סיפרה כי היא אינה מניחה למנקה שעבדה בביתם של הרבי והרבנית לנקות את התמונה, והיא מקפידה לנקות אותה בעצמה.<br />
<br />
===שאלות הרבי מצלמים אודות לימוד באותו היום===<br />
בשנים הראשונות, היה ידוע שהרבי מתנגד לצילום תמונותיו, ולכן לא היה מי שיעיז לצלם את הרבי – משום שידעו שהרבי מתנגד לכך, ולכן היו נשלחים ילדים לצלם את הרבי. כאשר היה הרבי מבחין בילד מצלמו – היה מבקש ממנו את המצלמה{{הערה|הרבי לא היה מחזיר את המצלמה, אלא לוקחה לחדרו, ומדבר עם הנהלת הישיבה, שתעשה מבחן לילד על הלימוד, ואם ידע קיבל חזרה את המצלמה.}}. כאשר גילה הרבי את הרב גרשון שוסטרמן (כילד) מתכונן לצלמו בצאתו מסידור הקדושין, שאל אותו הרבי אם המלמד שלו מרוצה ממנו, והוסיף "האם חסידות בשבילך היא צילום ואיסוף תמונות?"{{הערה|1=ראה שיחת הרבי בהמשך}}. הרבי פנה למנהל התלמוד תורה בו למד ר' גרשון – הרב טננבוים – וביקש שיבחנו על החומר שלומד בכיתתו, ואם לא יצליח במבחן – ייאלץ הרב טננבוים להחרים לו את המצלמה. למחרת הוזמן ר' גרשון למבחן של כרבע שעה בחדר הרב טננבוים, בסיומו הושבה לו המצלמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/lemaan/6/31.htm?q=%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%99%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA למען ידעו בנים יוולדו פרק ה].}}.<br />
<br />
כאשר הגיע צלם חב"די לתעד את מעמד '[[חלוקת כוס של ברכה|כוס של ברכה]]', שאל אותו הרבי אם למד תורה באותו יום. ר' [[לוי יצחק פריידין]] שעמד בסמוך, אמר "רבי, הוא בסדר" ענה הרבי: "אני בעצמי ראיתי אותו משוחח באמצע [[קריאת התורה]]".<br />
<br />
כך גם באחת מהתועדיות ח"י אלול בהם השתתף צלם, שאל אותו הרבי אם למד באותו היום את [[שיעורים יומיים#תניא|שיעור התניא]] של אותו היום. הצלם נדהם, והרבי הסתובב אל ר' [[יואל כהן]] ושאל אותו אם הצלם למד תניא היום, ואם לא – שר' יואל ילמד איתו. כשלא מצא ר' יואל [[תניא]], השאיל לו הרבי את חוברת התניא שלו{{הערה|1=באותו זמן היה מודפס התניא בחוברות בפורמט מוקטן}}.<br />
<br />
התייחסות פומבית הייתה בסופו של דבר ב[[התוועדות]] [[כ' בחשוון| כ'מר חשון]] [[תשד"מ]] בה דיבר הרבי בכאב על כך שישנם כאלה שסוברים ש"[[חסידות]]" הינה "צילום תמונות", וציטט את דברי [[אדמו"ר הרש"ב]] - "ליגט נישט אין חיצוניות"<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ישנם כאלה החושבים שענין ה"חסידות" מתבטא בזה שעומדים עם "מצלמה" וללא הרף לוקחים תמונות – איך הולכים, איך עומדים, איך עושים תנועה מסויימת וכו', ועושים זאת פעם אחת, פעם שניה, פעם שלשית וכו'! וביניהם – בחורי ישיבה שיכולים לשבת וללמוד חסידות! <br />
פניתי בעבר לאחד מהם ושאלתי אותו אם כבר למד תניא ביום זה – [הדבר היה בזמן המנחה – קרוב לסיום היום!...] נוסף על מה שעומד ומצלם? ולא הבין כלל מה רוצים ממנו! מהי השייכות בין לקיחת תמונה ללימוד התורה?! – הוא עסוק בדבר הכי חשוב – צילום תמונות. ופתאום שואלים אותו אם כבר למד תניא במשך היום – דבר שיכל לעשות קודם או אחר כך, בשעה שאין יום ואין לילה! – זוהי הרי שאלה "שלא בדרי דאונה" לפי הבנתו! <br />
{{ש}}מנין באה אצלו "הבנה" כזו – מכיון ש"אין פוצה פה וצפצף"! לא מתעסקים להסביר (לעצמו או לבחור) ולעורר שבעל יום ההולדת תבע ללא הרף "ליגט נישט אין חיצוניות"!? והמדובר אודות "חיצוניות" של ''"חסידות"''! אבל "חיצוניות" של "צילומים" – לא היה לעולמים!... <br />
{{ש}}ישנם כאלה שאצלם זה עניין של "פרנסה"; ישנם יחידים שעושים זאת לשם "הפצה" – היינו, השימוש ב"לווין", סרטים תמונות כו' הוא לצורך הפצת החסידות; אבל מלבד עניינים אלו – צריכים לדעת שישנה הוראת כ"ק אדמו"ר נ"ע – שרצונו "פנימיות" ולא "חצוניות"!|מקור=התוועדות כ' מר חשון תשד"מ. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=490 תורת מנחם תשד"מ חלק א' עמוד 485 ואילך]}} כפי הנראה בדבריו התייחס הרבי לאירוע שהתרחש כמה שנים קודם לכן ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תשל"ח]] בו עמדו שני בחורים בסמיכות לרבי וצילמו.{{הערה|1=[http://yomanim.com/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%97_-_%22%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%22_(%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9)#.D7.99.D7.95.D7.9D_.D7.97.D7.9E.D7.99.D7.A9.D7.99.2C_.D7.99.22.D7.96_.D7.AA.D7.A9.D7.A8.D7.99.2C_.D7.90.27_.D7.93.D7.97.D7.95.D7.94.D7.9E.22.D7.A1 יומן שיחות קודש (החדש) תשל"ח. באתר יומנים].}}<br />
<br />
===עידוד הרבי לצלמים===<br />
{{להשלים}}<br />
למרות היחס החריף שרכש הרבי לעסוקים בצילום בצורה לא ראויה, רכש הרבי יחס של חיבה לצלמים שצילומיהם נועדו למטרת הוספה ב[[הפצת המעיינות]] ופרסום של [[חסידות חב"ד]] ו[[תורת חסידות חב"ד|תורתה]].<br />
<br />
אחד הצלמים הבולטים היה [[לוי יצחק פריידין]]. הוא טס לרבי לראשונה לקראת חודש תשרי של שנת תשל"ו, ומאז נהג להגיע לרבי לחודש תשרי של כל שנה כשהוא מקפיד לתעד את הרגעים המיוחדים בעידודו של הרבי, כשלא אחת כאשר צילם את הרבי בעת יציאתו של הרבי מ[[ביתו של הרבי|ביתו]], הזמין אותו הרבי להצטרף אליו לנסיעה אל [[770]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[תמונה]]<br />
*[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)#תמונתו|תמונת אביו של הרבי רבי לוי יצחק]]<br />
*[[:קטגוריה:צלמי החצר|קטגוריה המרכזת צלמים שעסקו בצילום הרבי]]<br />
*[[JEM]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44285 קבלת האזרחות {{*}} גלריה מיוחדת] גלריית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: '''לא ראיתי כדוגמתה'''] האיור משנת [[תר"פ]] {{אינפו}}<br />
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] ליקוט מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].<br />
* [http://www.zadikim.org/index.asp?catID=16576&siteLan שתי תמונות, זיוף אחד] מאמר באתר "אוהלי צדיקים" מתוך גליון [[המבשר]] בנושא זיוף תמונת הבעל שם טוב.<br />
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=484&ArticleID=1146&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות וציורים] –אודות צילום הרבי בשנים הראשונות, מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80426 יחס הרבי לצילום תמונותיו {{*}} סקירה מרתקת] {{בית משיח}}<br />
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/08-10-2019-17-18-39-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9-Copy.pdf אור פני מלך חיים]''', סקירה על יחסם של רבותינו נשיאינו לצילום תמונותיהם - חלק ראשון, בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' תשרי ה'תש"פ עמוד 39<br />
*הרב [[שמעון אייזנבך]], '''[https://col.org.il/news/128540 קצת סדר: האם הרבי היה שבע רצון מצירוף תמונתו לפרסומים שונים?]''' {{col}}<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד]]</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%95&diff=453447תמונות וציורי רבותינו נשיאנו2021-02-04T20:39:15Z<p>טאפרו דא פלאחו: /* צילום הרבי */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:עידוד.jpg|שמאל|ממוזער|300px|צלמים מצלמים את [[הרבי]] מעודד את השירה]]<br />
ל'''[[תמונה|תמונות]] וציורי [[רבותינו נשיאנו]]''' ישנה חשיבות גדולה בחסידות חב"ד עקב המעלה הגדולה ב[[ציור פני הרב]], שניתן לקיימה גם על ידי תמונה.<br />
<br />
לחלק מ[[רבותינו נשיאנו]], אדמו"רי חב"ד, ישנם '''ציורים או תמונות''' שהגיעו לידינו: [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. מ[[אדמו"ר המהר"ש]] אין ציור או תמונה ברורים (ישנם ציורים המיוחסים לו), אולם ניתן לצייר את פניו על ידי הידיעה שהיה דומה מאוד לנכדו, אדמו"ר הריי"צ. מ[[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]] ומ[[אדמו"ר האמצעי]] אין אפילו השערה לגבי תואר פניהם.<br />
<br />
באופן כללי התנגדו רבותינו נשיאינו לצילומם דמותם או לציורם בטענה שאין זה העיקר ב[[חב"ד]], אך אישרו זאת כאשר לדבר הייתה השפעה על [[הפצת המעיינות]] או פרנסתו של הצלם.<br />
<br />
==ציור פני הרב==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ציור פני הרב]]}}<br />
'''ציור פני הרב''' היא אחת מדרכי ההתקשרות לרבי, כאשר החסיד אינו עומד בפני רבו. "ציור פניו" מתבצע על ידי עוררות הזיכרון או תמונה{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67], שיחת ש"פ ראה תשמ"ו.}}. לציור פני הרב ישנם מעלות וסגולות רבות:להתקשרות{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67]}} נתינת כח ללכת בדרכי התורה והמצוות{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' ע' פא}}, לפחדים{{הערה|1= אגרות קודש חלק י"א עמוד קס"ב, אגרות קודש חלק י"ב עמוד רס"ו}} ולעורר את המחשבה אף על המצולם בתמונה{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' עמ' קנ"ד.}}.<br />
<br />
===הכבוד הדרוש לתמונות רבותינו נשיאינו===<br />
במענה למנהל מוסד שהדפיס דף ובראשו תמונת הרבי הריי"צ, ולצידה תמונת שני נשים שסייעו רבות למוסד על מנת לתת אותו להם כציון לשבח על תרומתן, ענה לו הרבי: {{ציטוטון|באם רוצה לתת אות הצטיינות למרת פלונית ופלונית תחיינה - האומנם ''ברשותו'' זו על ידי הדפסת תמונה שלהם דוקא ביחד ביחד עם תמונת כ"ק מו"ח אדמו"ר? כמה עניינים מבהילים כבר ראיתי - אבל מודה אני אשר ענין זה ראשון "במעלה" ביניהם. בוודאי תכף ומיד יבער מן העולם עמוד זה. כיון שאין ביכולתי להשתתף באחריות הנהגה שבשביל פרסום לא עוצרים אפילו מדברים כנהנזכר לעיל - יסיר את שמי מכל ניירי המכתבים, חוברות וכו'. באם לעצתי ישמע - יקבל עליו תענית לאחד הימים הקרובים, ויסע לציון הקדוש ויבקש מחילה וסליחה וכפרה על הנזכר לעיל, ויקבע לימוד במאמרי כ"ק מו"ח אדמו"ר בכל יום - עד ראש השנה הבא עלינו לטובה (כמובן בלי נדר) באם מי שהוא השתתף איתו בפעולה האמורה - מובן שגם אליו שייך כל זה}}{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8/ מענות נדירים ביותר בכתי"ק נחשפים בתשורה מרתקת] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
כאשר הוצע להנפיק בול ובו תמונת [[אדמו"ר הזקן]], שלל [[הרבי]] את הרעיון היות וטבעו של בול הוא שהמעטפה עליה הוא מודבק מתגלגלת, בנוסף לכך שמכים על הבול{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15924&st=&pgnum=246&hilite= חלק י"ח ע' רכ"ו]}}.<br />
<br />
==ציור הבעל שם טוב==<br />
[[קובץ:לא הבעש''ט.jpg|שמאל|ממוזער|220px|התמונה אשר בטעות מייחסים אליו]]<br />
בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת ל[[בעל שם טוב]], אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה){{הערה|מפי ר' יעקב כ"ץ, שכך אמר הרבי בליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשכ"ו]] במהלך סעודת החג בבית אדמו"ר הריי"צ ('[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}.}}.<br />
כיום הוכח שאכן תמונה זו היא מהבעל שם מלונדון (בתחילה רב בגרמניה כדברי הרבי) ר' חיים שמואל יעקב פאלק (תס"ח-תקמ"ב) שנחשד על ידי ר יעקב עמדין בשבתאות{{הערה|ראה ויקפדיה ערך Baal Shem of London}}.<br />
ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה{{הערה|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר דמויות גדולי החסידות (נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש"ה]] עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}, ישנם סיבות נוספות. אולם העיקרית שבהן היא משום ש[[אדמו"ר מוהריי"צ]] אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשכ"ו]] עמ' 621.}}.<br />
<br />
נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורת ניכרו בזקנו של הבעל שם טוב [[י"ג תיקוני דיקנא]], שאינם מופיעים בתמונה המפורסמת{{הערה|התיקונים: הפאות, לחי העליון ולחי התחתון. הסנטר, מעליו ומתחתיו. החלק העולה מהחזה, השפם ושני המקומות התפוחים בלחיים (שבהם לא גודל שער).[[ליקוטי שיחות]], כרך י"ט, עמ' 531.}}.<br />
<br />
==תמונת [[המגיד ממזריטש|המגיד]]==<br />
הרבי אמר{{הערה|1= ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}} כי אין תמונה מהמגיד.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר הזקן]]==<br />
{{ערך מורחב|תמונת אדמו"ר הזקן}}<br />
[[קובץ:רבי_שניאור_זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציור אדמו"ר הזקן]]<br />
כשנסעו [[אדמו"ר המהר"ש]] ור' אהרן בליניטשער ל[[פטרבורג]] בשנת [[תרט"ו]] כשלוחי [[אדמו"ר הצמח צדק]] לועידה מטעם הממשלה לצורכי הכלל{{הערה|1=הועידה הייתה מטעם הממשלה ואדמו"ר הצמח צדק חוייב להגיע, אך בשל מצב בריאותו הותר לו לשלוח שני נציגים בשמו.}}, נפגשו גם עם עוזרו של סגן שר הפנים, שביקש להיפגש עם אדמו"ר המהר"ש. במהלך הפגישה עוזר הסגן לצייר את אדמו"ר המהר"ש{{הערה|תמונה זו כנראה אינה בידינו כעת, כי הציורים של אדמו"ר המהר"ש נראים מתקופה מאוחרת יותר, ולא בצעירותו (שנת תרט"ו אז היה כבן עשרים).}}, באומרו שכשרון הציור עבר לו עוד מאביו – שגם לו היה כשרון ציור, והשאיר לו אוסף גדול של ציורים, ביניהם ציור של אחד מגדולי הרבנים היהודים{{הערה|1=במבצר פטרופבלסקי ישנה תערוכה של בובות שעווה של אנשים חשובים שנעצרו במקום, ותחת בובת אדמו"ר הזקן מופיע הכיתוב "הרב הגדול ביותר של היהודים"}} שנאשם בבגידה. סבו היה חוקרו הראשי, והורה אז לציירו. לאחר סיום המשפט, ציור זה עבר בירושה לאותו אדון. אדמו"ר המהר"ש ביקש לראות את הציור, והתפלא לראות ציור של אדם שניכרה על פניו יראת שמים, ותחיתיו כיתוב ובו שם אדמו"ר הזקן ושם אביו ([[ישראל ברוך פוזנר|ר' ברוך]]) מהעיר ליאוזנה, ושנת [[תקנ"ט]] (1798 למניינם), הזמן בו ישב אדמו"ר הזקן במאסר הראשון בפטרבורג.<br />
<br />
כאשר חזר [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[ליובאוויטש]], סיפר על כך לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]]. אדמו"ר הצמח צדק רצה מאוד לראות את הציור, וכאשר נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג בשנת [[תרי"ט]] הורה לו אדמו"ר הצמח צדק שישתדל למצוא את האדון שברשותו הציור – ולקנותו בעד אלף אלף רובל או לתת לצייר מומחה להעתיקו. אדמו"ר המהר"ש התעכב חודש בפטרבורג, אך לא מצא את האדון. כשחזר לליובוויטש, הצטער אדמו"ר הצמח צדק מאוד מכך שלא נמצאה התמונה.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"א]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש ואחיו - [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרב חיים שניאור זלמן]] לפטרבורג, שם נפגשו עם פרופסור בשם ברטזן, שסיפר להם כי ראה את הציור אצל האדון, שגר בעבר בפטרבורג אך עבר דירה. אדמו"ר המהר"ש והחש"ז בקשו ממנו ליידע אותם להיכן עבר, וכעבור כמה חודשים שלח להם את הכתובת.<br />
<br />
בקיץ של שנת [[תרכ"ב]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג יחד עם ר' ישראל חייקין, שם הצליח אדמו"ר המהר"ש לסכם עם האדון להשאיל לו את הציור למשך חודש, בערבון של עשרת אלפים רובל. ר' ישראל שמר על התמונה בחבילה סגורה במהלך הדרך (הוא גם החזיר את הציור לפטרבורג).<br />
<br />
במהלך השבועיים בהם הייתה התמונה בליובאוויטש, נהג אדמו"ר הצמח צדק (בימי החול) לסגור את דלתות חדרו, לבוש בבגדי וב[[שטריימל]] של שבת וחגור ב[[גרטל|אבנט]], העמיד את הציור על שולחנו, והביט בו שעה ארוכה.<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ח]] פורסם העתק מהתמונה, והאדון שברשותו הייתה התמונה אישר כי ההעתק מותאם בדיוק לתמונה המקורית. כך גם [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]] (שהייתה מיחידי הסגולה שהותר להם להביט בציור באישור הצמח צדק) העידה כי ההעתק מדויק.<br />
<br />
הרב שמואל הלוי מאזינקר סיפר לאדמו"ר הריי"צ כי שמע בשנת [[תרכ"ב]] את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בזו הלשון: {{ציטוטון|הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים}}. ר' שמואל הוסיף שכעבור כמה שנים [[תרכ"ד]]-[[תרכ"ה]], כבר התפרסם בין החסידים, שאחד מהאדונים החשובים בפטרבורג צייר את [[אדמו"ר הזקן]] בזמן שישב בבית האסורים{{הערה|1=מזכרונות אדמו"ר הריי"צ שנדפסו ב'[[התמים]]' חוברת שמנית, עמודים ה'-י"ז (מובא גם ב"ספר התולדות – אדמו"ר הזקן" חלק ד' עמוד 1151 והילך}}.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר האמצעי]]==<br />
אדמו"ר האמצעי הוא היחיד מבין [[נשיאי חב"ד]] שאין לו שום תמונה או ציור, ולא ידוע תואר פניו המדוייק{{הערה|1=ב '[[רשימות היומן]]' מובא כי היה מעט יותר נמוך מאדמו"ר הזקן (שהיה גבוה מאוד), וצבע שערותיו היה בלונדי כצבע שערותיו של אדמו"ר הזקן. רשימות היומן עמ' שפד (הובא גם [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4411&CategoryID=1094 כאן])}}. הרבי התבטא כי '''"איז אפילו אין פאנטאזיה אויך ניטא"''' {{כתב קטן|גם בדמיון אין בנמצא}}"'''{{הערה|1= ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}}<br />
<br />
באחת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הזכיר [[הרבי]] את הוראת [[חז"ל]]{{הערה|ירושלמי שבת פרק א הלכה ה.}} שבעת לימוד התורה "יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו", והסביר שאצל כל רבותינו נשיאנו אפשר לקיים זאת על ידי ש[[ציור פני הרב|מציירים בדמיון את תואר פניו]] על ידי תמונה שיש מהם; אך גם אצל אדמו"ר האמצעי אין חסרון בעניין, מכיוון שצדיקים מכניסים עצמם בתוך תורתם (וכעין מה שאמרו חז"ל{{הערה|שבת קה, א.}} לגבי [[הקב"ה]] שהכניס את עצמותו ב[[תורה]]), ועל ידי התבוננות בתורתו ובפרט באופן של [[ראיה]] (שבתורת אדמו"ר האמצעי בנקל יותר להגיע לזה), שייך שיהיה בעל השמועה עומדכנגדו. (ועד שיהיה לא רק "'''כאילו''' עומד כנגדו", אלא בעל השמועה עומד כנגדו '''ממש'''!).{{הערה|1=שיחת ליל י' כסלו תשמ"ד ( [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 539]). [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/635679/ רבי יומי: לצייר את בעל הגאולה].}}<br />
[[קובץ:צמח צדק אופנר.jpg|ימין|ממוזער|160px|העתק שהתגלה בתשפ"א]]<br />
[[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|180px|העתק שהגיע מקאפוסט]]<br />
<br />
== תמונת [[הרבי הצמח צדק]] ==<br />
היה צייר גוי{{הערה|1=הרבי העיר שהצייר היה גוי. הנחה בלתי מוגת בספר 'תוכן קצר' תש"נ עמ' 257}} שהכיר את אדמו"ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו"ר הצמח צדק לא הסכים{{הערה|1=ראה [[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:תואר פני קודשו... של הצמח צדק (שיש אומרים שנעשה לא בידיעתו)...}}. התחכם הצייר ובא ב[[שבת]] לבית אדמו"ר הצמח צדק בזמן שאמר [[מאמר חסידות]] כשעניו היו עצומות כך שלא יכל לראותו, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. (מסיבה זו נראה אדמו"ר הצמח צדק בציור ב[[בגד|בגדי]] שבת הלבנים, אשר אותם ירש מאדמו"ר הזקן.) לאחר מכן כשראה אדמו"ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצוירה ב[[שבת]] - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים{{הערה|מסופר שהטעות ארעה מכיון שכאשר הוא התבונן על פניו של הרבי הוא הלך ברחוב בעצימת עיניים כיון שלא רצה לשכוח את התמונה, ובאמצע הדרך הוא התנגש בעץ וזה בלבל אותו בטעויות האלו.}}: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו"ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שנייה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו"ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין. [[הרבי]] ציין פעם שטעות נוספת היא שאדמו"ר הצמח צדק מניח בציור את משקפיו על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר{{הערה|ספר "זיכרון להרב ברוק" עמוד 113: "מספרים שאת תמונתו של ה"צמח צדק" צייר גוי שהיה נוכח בשעה שהצמח צדק אמר חסידות והצייר ישב במקום ממנו יכול היה להתבונן בו היטב ובזיכרונו חרת את דמות דיוקנו של הצמח צדק וכך יצא מהאולם כשעיניו עצומות והגיע לביתו, ולמרות שבדרכו קבל מכה מעמוד עץ נשארה עדיין בזיכרונו דמותו של הצמח צדק שאותה העלה על גבי הניר."}}.<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ז]] שופץ הציור ותוקנו הטעויות ומאז הוא נפוץ בגירסתו המתוקנת.<br />
<br />
העתק שהיה תלוי בבית רבי [[שלמה זלמן מקאפוסט]], התגלה בשנת [[תנש"א]] על ידי הספרן [[בערל לוין]]{{הערה|1=ראה [[מבית הגנזים]] מאת [[בערל לוין]] [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mbhg-h.pdf עמוד רנ"ז]}} אצל אחד מניניו, ב[[מוסקבה]] ששלח עותק ממנו ל'[[ספריית ליובאוויטש]]' ופורסם לציבור.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"א]] גילה ר' [[יחיאל אופנר]] בעיזבון מרת הינדא גורביץ', נכדת הרבנית [[ביילא וולס]] בת [[אדמו"ר האמצעי]], ואחייניתו, בת אחות אשתו של [[המהרי"ן מניעז'ין]], בן הצמח צדק. העתק נוסף של הציור המקורי, הקדום ביותר, שככל הנראה צויר לבקשת המהרי"ן עצמו, ההעתק צויר כנראה לאחר פטירת הצ"צ, בציור תוקן הבגד והצד הימני מונח על הצד השמאלי, והספר הפך לספר עברי, ואף נרשם עליו "[[ספר צמח צדק|צמח צדק]]", מתחת לציור נרשם באותיות סת"ם (ב[[כתב אדמו"ר הזקן]]) {{ציטוטון|הא לכם תמונה אמיתית של אדמו"ר הרב הצדיק ר' מנחם מענדיל זצ"ל מליבאוויץ}}{{הערה|[https://chabad.info/special/635784/ תגלית: נחשף הציור הראשון שמיוחס לאדמו"ר הצמח צדק] {{אינפו}} [https://col.org.il/news/127876 ציור לא ידוע של הצמח צדק, ככל הנראה זה הקדום ביותר - נחשף] {{COL}} לקריאה נוספת: [[מנחם ברונפמן]], '''הציור שעבר בירושה''' כפר חב"ד גליון מס' 1885}}.<br />
<br />
==ציורי [[אדמו"ר המהר"ש]]==<br />
לא ידוע לנו על ציור ודאי של [[אדמו"ר המהר"ש]], אך קיימים כשלושה ציורים המשוערים כציור פני אדמו"ר המהר"ש:<br />
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"<br />
|-<br />
| [[קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|ציור משוער של אדמו"ר המהר"ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש}}]]<br />
| [[קובץ:מיוחס למהרש 3'.jpg|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|"תואר פני אדמו"ר המהר"ש" שפורסמה בעיתון "[[אלגמיינער ז'ורנאל]]", שצויירה על ידי ר' זלצמן שששמע מאנשים שראו את המהר"ש}}]]<br />
| [[קובץ:אדמור_הרייצ_תרפז.png|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|תמונת [[אדמו"ר הריי"צ]] הדומה לציור השני של אדמו"ר המהר"ש}}]]<br />
| [[קובץ:מהרש השוואת התמונות.png|שמאל|ממוזער|200px|{{כתב קטן|חלק ממחקר המגלה מה היא ציור פני [[המהר"ש]] לפי תווי הפנים נראה שהציור שבידי משפחת גינזבורג יותר מדוייק}}]]<br />
|}<br />
#ציור הקיים ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות{{הערה|כך השמועה אומרת, אמנם ע"פ דברי הרבי למניחים שהובאו בהמשך, לכאורה יש לומר שזה לא נכון.}}.<br />
#בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור, ואומרים שצויירה על ידי ר' זלצמן שששמע מאנשים שראו את הרבי מוהר"ש. תמונה זו בעלת דמיון רב לתמונה של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], מה שמתאים לסיפור על [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] (ראה בהמשך), שנעשה שנתיים בלבדד לאחר מכן - בשנת [[תרפ"ט]] <br />
#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו"ר המהר"ש]] עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו"ר המהר"ש.<br />
<br />
על פי המקובל צורת פניו של הרבי מהר"ש היו כצורת פני הרבי הריי"צ. הדבר מבוסס על סיפור שסיפר הרבי הריי"צ{{הערה|שיחת יום ב' דראש השנה תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג חלק א עמוד 31. ועוד}} והרבי חזר וסיפרו פעמים רבות.<br />
<br />
{{ציטוט|<br />
מרכאות=כן|<br />
מקור= [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=439 י"ב תמוז תשמ"ה - התוועדויות תשמ"ה חלק ד' עמוד 2456]|<br />
תוכן=בעת היות [[ריי"צ|בעל הגאולה]] בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו"ר מהר"ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!<br />
כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו"ר המוהר"ש...<br />
<br />
את אדמו"ר המהר"ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו"ר המהר"ש התעלף מיד!}}.<br />
<br />
בעקבות כך אמר הרבי כי [[ציור פני הרב|ציור פני הרבי המהר"ש]] היא על ידי ציור פני הרבי הריי"צ{{הערה|1=[[י' כסלו]] [[תשד"מ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 539]}}.<br />
<br />
כאשר כתבו המניחים של שיחות הרבי, שיש תמונה של הרבי מהר"ש אך אינה מפורסמת הוסיף הרבי ש"יש אומרים", היינו שלא קיבל את ההנחה שיש תמונה.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר הרש"ב]]==<br />
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"<br />
|-<br />
| [[קובץ:תמונת אדמור הרשב.png|שמאל|ממוזער|200px|תמונת אדמו"ר הרש"ב מ[[תר"פ]] לצד תמונה שנמצאה ב[[תש"פ]]]]<br />
| [[קובץ:ציור הרש''ב.png|שמאל|ממוזער|200px|הציור המוגה]]<br />
|}<br />
הרבי הרש"ב הקפיד שלא יצלמו אותו. כשהלך הרבי הרש"ב ב[[ראש השנה]] [[תרס"ו]] ל'[[תשליך]]' על שפת הנהר כמנהגו, הוא הבחין בשני גויים בעלי האחוזה "ביעלא נאר" הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] ששטו בסירה על הנהר כשבידם מצלמה, וניסו לצלם את הרבי הרש"ב וכל העומדים באמירת התשליך על שפת הנהר, מה שגם לרבי הרש"ב צער, ומאז לא הלך עוד לתשליך על שפת הנהר{{הערה|1="בעת התשליך אירע דבר אשר ציער את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [=אבי אדוני-מורי-ורבי הרב הקדוש (הרש"ב)] לשעה, כי בעת שעמד אאמו"ר הרה"ק על חוף הנהר ובידי קדשו הסידור ובתוך כך עברה סירה קטנה בריחוק של עשרים וחמשה צעדים והיושבים בסירה – שני אחים אדוני האחוזה ביעלא נאר הסמוכה לליובאוויטש – הי[ה] להם מכונת צילום וצילמו את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ואת כל הקהל העומדים על שפת הנהר..." מרשימת [[הרבי הריי"צ]] ממוצאי ראש-השנה תרס"ו, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6197&CategoryID=1322 מובא כאן]}}{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך ב' ע' רסה: "בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה (מצלמה) ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנ"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להבין".}}.<br />
<br />
בשנת [[תרע"ט]] תכנן הרבי הרש"ב לנסוע מ[[רוסטוב]] לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר וב[[ראש השנה]] התפלל בבית הכנסת של הרבי הרש"ב שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לרבי הרש"ב שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב.<br />
<br />
לצורך הנפקת הויזה צילמו את הרבי הרש"ב. הצילום בוצע ב[[תשעה באב]] של אותה שנה{{הערה|הרב [[אלישיב קפלון]], [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 1851 עמוד 67}}. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא הרבי הרש"ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה. [[אדמו"ר הרש"ב]] נשאר ברוסטוב{{הערה|שם=הרש"ב 2|1=הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב'[[התוועדויות]]' [[תש"נ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=72&hilite= כרך ב עמ' 50 הערה 67] וב[[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו"}}{{הערה|אוצר החסידים ארץ הקודש}}.<br />
<br />
[[הרבנית חיה מושקא]] העירה כמה פעמים כי התמונה אינה מתארת את פני אדמו"ר הרש"ב האמתיים. כששמע זאת הרב [[נחום יצחק קפלן]] צייר את תואר פני הרבי הרש"ב על פי הנחיית הרב [[אברהם דרייזין]] כש[[שטריימל]] לראשו, ולאחר הגהות הרבנית{{הערה|כי העיניים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היו הרבה יותר חריפות, וכן צבע הזקן היה בהיר יותר, והידיים עדינות יותר}} - הביעה הרבנית את שביעות רצונה{{הערה|כפר חב"ד' גיליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21), ציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342.}}<br />
<br />
בשנת [[תש"פ]] התגלתה תמונה חדשה, עליה כתוב "'''רבי שלום דובער שניאורסון מוסקבה תרס"ח מאי (אייר)'''". אמנם אדמו"ר הרש"ב היה במוסקבה באייר תרס"ח, אולם יש עדיין המפקפקים באמינות התמונה ומייחסים אותה ליהודי אחר באותו שם או לבן דודו של הרש"ב רבי [[שלום דובער מרציצה]].{{הערה|[https://chabad.info/special/%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%90%D7%94%D7%9F-%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94/ התמונה] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==תמונת [[הרבי הריי"צ]]==<br />
[[קובץ:ציור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|220px|התמונה שהרבי התבטא עליה: '''לא ראיתי דוגמתה''']]<br />
[[קובץ: קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|220px|אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים]]<br />
הרבי הריי"צ העניק לנכדו [[בערי גוראריה]] מצלמה במתנה, כשהוא צירף לה שטר של דולר, באומרו "זכור את מורשת אבתך, ואת מלחמתם להחזקת הדת!" (כוונתו הייתה למערכות שניהלו [[רבותינו נשיאינו]] לחיזור מצבה של היהדות, ופרט מלחמתו של הרבי הריי"צ בקומוניסטים). במצלמה זו צלם בערי פעמים רבות את הרבי הריי"צ. בקיץ של שנת [[תש"פ]] המצלמה נמכרה במכירה פומבית.<br />
<br />
===הציור משנת [[תר"פ]]===<br />
בקיץ של שנת תנש"א נשלח לרבי ציור צורת פניו של אדמו"ר הריי"צ משנת תר"פ. הרבי הודה לשולח, והעיר שכנראה נעשה הציור מתוך זיכרון, ושנהנה במיוחד מכיוון שלא זכה לראות תמונות מתקופה זו בחייו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: לא ראיתי דוגמתה] {{אינפו}}}}<br />
<br />
===צילום הריי"צ בעת מאסרו בבית הסוהר שפלורקה===<br />
[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|בעת שהות]] הרבי הריי"צ בבית הסוהר 'שפלורקה', נהג אדמו"ר הריי"צ להתפלל ב'עבודה' והתבוננות יותר מהרגלו. באחד מהשבתות הראשונות לשהותו בכלא, נכנסו מספר סוהרים לתאו בשביל לצלמו, שכן הנוהג אז היה כי מכל אסיר נלקחות תמונות משני זוויות. כשהגיעו הסוהרים והמצלמה בידיהם, היה אדמו"ר הריי"צ באמצע [[תפילת שחרית]] של [[שבת]], ונכנס לתוך דבקות ו[[התבוננות]], כש[[טלית]] כסתה את פניו. הסוהרים נסו לעורר את תשומת ליבו של הרבי לבואם ונוכחותם, אך לא הצליחו ועזבו את התא.<br />
<br />
מאוחר יותר, חזרו הסוהרים. אדמו"ר הריי"צ עדין אחז באמצע התפילה, אך הטלית כבר לא כיסתה את פניו. כשהבחין הרבי בסוהרים העומדים בתא ואיתם בכל ציוד הצילום – הניף את ידו בתנועת ביטול, שהפחידה את הסוהרים שנהבלו ועזבו את התא. לאחר זמן מה, חזרו הסוהרים לתא הרבי, וניסו לאמר לו כי הוא חייב להצטלם, אך הרבי הריי"צ הסביר להם כי אסור לו להצטלם בשבת, והסוהרים עזבו את התא.<br />
במוצאי שבת, חזרו הסוהרים לתאו של הרבי, והרבי הסכים להצטלם. הרבי התיישב כשה[[כיפה]] ל[[ראש|ראשו]], וסידר את הבגד ה[[ציצית]] כך שיראו גם הציציות האחוריות, ואמר להסוהרים כי עתה יכולים הם לצלם.<br />
הסוהרים ניסו להסביר לרבי כי בתמונה לא שייך שייראו הכיפה והציצית, אך הרבי אמר להם כי אם רוצים הם לצלמו – יהיו צריכים הם לעשות זאת דווקא כך. ואכן, כך צולם{{הערה|1=התוועדות י"ב י"ג תמוז תשי"א – תורת מנחם – [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25035&st=&pgnum=193 חלק ג', תשי"א, חלק ב' - עמוד 195], התוועדות י"ב י"ג תמוז תשכ"א – [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25063&st=&pgnum=141 חלק ל"א, תשכ"א - חלק ג', עמוד 119]}}<br />
<br />
===התמונה עם הרב אליעזר סילבר===<br />
ישנה תמונה מפורסמת בה נראים הרבי הריי"צ והרב [[אליעזר סילבר]] צועדים ביחד. הרב סילבר עצמו סיפר לרב [[עזריאל זעליג שארפשטיין]] רב קהילת חב"ד חב"ד בסינסנטי, את ההיסטוריה של התמונה הזו: כאשר הלך עם הרבי הריי"צ פגש אותם צלם וביקשם לעמוד רגע בכדי שיוכל לעשות תמונה. הרב סילבר לא רצה, אולם הרבי אמר לו: "אויב א איד האט הנאה דערפון, דארף מען איהם צוליב טאן" ("אם ליהודי (הצלם) יש הנאה מכך, צריך לעשות זאת בכדי להנות אותו").<br />
<br />
הרב שארפשטיין מספר, כי לאחר שקיבל הרב סילבר את התמונה מהצלם, הדפיס מזה כמה מאות עותקים, והיה מחלק את התמונה לכל מי שהיה לו קשר עמו. פעם חילק שקיות ל[[ט"ו בשבט]] לכל ילדי ה"חדר" ב[[סינסינטי]], והכניס בכל שקית את התמונה איך שהוא צועד עם אדמו"ר הריי"צ{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8.jpg התמונה]}}.<br />
<br />
===קבלת האזרחות===<br />
קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ הייתה מאורע היסטורי, שכן חוקקו חוק מיוחד עבור הרבי בכדי שיקבל את האזרחות בביתו ולא בבית המשפט. הרבי דאג להזמין לאירוע שני צלמים, וביקש שיעמדו משני צדי השולחן (בכדי שהאירוע ייקלט משני הזוויות), והעיר לצלמים שיוודאו שגובה ה"פלאש" לא גבוהה מדי, בכדי שלא להבזיק בעיניו הק' של אדמו"ר הריי"צ. האירוע גם הוסרט בסרט צבעונית, דבר נדיר ואף יקר בימים ההם.<br />
<br />
===יחס הרבי לתמונות הרבי הריי"צ===<br />
הרב [[משה גרונר]] היה אספן תמונות של הרבי הריי"צ, ובכל פעם שהיה מגיע לרבי היה מעניק לרבי תמונה. כשהיה מקבל הרבי את התמונה לידיו, היו פניו מרצינות, ושואל מתי ואיפה צולמה התמונה – ולאחר מכן כותב בעיפרון מאחורי התמונה את פרטי התמונה, ומעודד את ר' משה להמשיך.<br />
באחת ההזדמניות, כשהביא ר' משה לרבי תמונה מהלווית אדמו"ר הריי"צ, קם הרבי ממקומו, הרכיב משקפיים והתקרב לחלון, והביט בתמונה בריכוז רב ודמעות זלגו מעיניו. לאחר מכן שאל הרבי אם יש תמונות נוספות מההלוויה, וכשענה ר' משה שיחפש, והרבי שאל אם ישנה תמונה של הארון מורד לקבורה{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]}}.<br />
<br />
הרבי התייחס פעמים רבות להתבוננות בתמונת הרבי הריי"צ והשפעתה. ומהם; שקיום השליחות היא בכח ה[[ראיה]] ולא רק תוצאה מלימוד שבדרגת [[שמיעה]]{{הערה|פרשת ראה תשמ"ו. (התוועדויות תשמ"ו חלק ד עמוד 311). ועוד}}.<br />
<br />
==צילום [[הרבי]]==<br />
[[קובץ:הרבי מכסה פניו.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הרבי מסתיר את פניו בסידור]]<br />
[[קובץ:תמונת הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|220px|התמונה היחידה של הרבי שהייתה ב[[ביתו של הרבי|ביתו]], בעת [[מסדר קידושין|סידור הקידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]]]<br />
<br />
===י' שבט תש"ל===<br />
בשנים הראשונות התנגד הרבי לכך שיצלמו אותו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]], ותמונות ווידיואים שצולמו אז נעשו בחשאי. רק לקראת התוועדות [[י' שבט תש"ל]] נתן הרבי אישור רשמי לצלם [[יצחק ברז]] לצלם את המעמד, והוא ניצל את ההזדמנות וצילם ללא הרף. כמה חסידים שהבחינו בו ניסו לגעור בו אך הרבי הורה להניח לו. הוא גם התייצב בהתוועדות שנערכה במוצאי שבת, ובאמצע אחד הניגונים אמר הרבי בחיוך (ומיד הקהל הפסיק בשירה): "פאר יעדר פיקטשער וואס ער וועט נעמען, וועט ער דארפן זאגן נאכאמאל לחיים. דברים שאין להם סוף, ער האלט אין איין נעמען פיקטשערס" [על כל תמונה שהוא לוקח הוא יצטרך לומר לחיים שוב. (מה)דברים שאין להם סוף, הוא לא מפסיק לקחת תמונות]. כאשר שמע הרבי כי בסך הכול צולמו כמאה עשרים תמונות הפטיר: "חשבתי שיצלם שתיים-שלוש תמונות ולא מאה עשרים..."{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52549 יו"ד שבט הגדול ● יומן מרתק] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
===צילום הרבי בחתונות===<br />
כאשר הצלם הארי (צבי ראובן) טיינר רצה לצלם את הרבי במהלך החתונות וסידור הקדושין – היה הרבי מסתיר את פניו{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד ל' (וצויין שם לתמונות בעמודים 50, 17): "פעמים רבות בתקופת השנים תש"ג-תש"י, בעת שצילמוהו, נהג הרבי בכוונה לסובב את ראשו הצידה או להסתיר את פניו הקדושות מעין המצלמה".}}. כאשר התלונן הארי שזה פוגע בפרנסתו{{הערה|1=סדר העבודה אצלו היה שעל כל תמונה שמצאה חן בעייני לקוחותיו היה מקבל 8 סנט.}}, הרבי הפסיק להסתיר את פניו, אך ניכר שלא הייתה דעתו נוחה מכך. מאז נזהר הארי לצלם רק תמונה אחת. כאשר דחקו בחסידים באחת מהחתונות לצלם את הרבי תמונות נוספות, צילם הארי שלוש תמונות והתכונן לצלם את הרבעית, כשהבחין בכך הרבי העיר כי נראה לו ששלוש תמונות זה מספיק, ומאז נהיה הסדר שהארי צילם שלוש תמונות{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 95: "בעוזבו את החופה - של הרה"ח ר' שמעון-אהרון סימפסון שהתקיימה בג' ניסן תשי"א - הביט במבט חודר לעבר הצלם מר טריינער - בהמשך לתנאי שסוכם אתו בחתונת הרי"ל פויזנער" [כנראה, לא לצלם יותר מדי].}}.<br />
<br />
בשנת תשי"ד כאשר עבר הרבי לערוך את החופות ב[[השלאש|חצר 770]] בלבד, קיבל הארי מסר מהמזכירות שמורשה לצלם רק תמונה אחת{{הערה|1=ראה ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 210 מסופר אודות נישואי ר' יהושע-זעליג כצמאן עם מרת שרה רבקה (חאנין): "ראוי לציין כי בעקבות הוראת רבינו באותה תקופה לאפשר לצלם תחת החופה רק תמונה אחת בלבד ממנו, 'הידר' החתן ולא נתן לצלם כלל בעת החופה".}}.<br />
<br />
כשהעיר מאוחר יותר שתמונה אחת לא מספיקה, הותר לו שוב לצלם שלוש תמונות{{הערה|1=ושם (עמוד 221) אודות נישואי ר' מרדכי זאיאנץ (ב' טבת תשי"ז): "אולם בתנאי שלא יעשו יותר משלוש תמונות, ומה טוב - שתיים". החתן הבין שהמנורות של הצלמים מפריעות לרבי ולכן הזמין חברה להסריט את האירוע וכשיצא הרבי לחופה והבחין בכך, חייך חיוך קל.}}. באחת החופות, כאשר רצה הצלם לצלם תמונה רבעית של הרבי בלובי, הסתיר הרבי את פניו בסידור (ראה תמונה){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80288 מדוע כיסה הרבי את פניו בסידור?]{{אינפו}}}}.<br />
<br />
כשהראה הרב [[בערל יוניק]] את אלבום [[קבלת פנים (חתונה)#השתתפויות הרבי במעמד|חתונתו]] ל[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|רבנית]], התרשמה הרבנית מתמונתו של הרבי עומד מול [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חדוקוב]] שהקריא את ה[[כתובה]], ובקשה ממנה העתק, אותו הניחה על שידה ב[[פרזידנט 1304#קומה השניה|ספריית הרבי]] ש[[פרזידנט 1304|בביתו]]. תמונה זו הייתה תמונתו היחידה של הרבי בביתו{{הערה|חוץ ממנה היו רק עוד שתי תמונות של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[פרזידנט1304#קומה השניה|חדר]] [[שינה|השינה]]. בית משיח גילון 508}}. הרבנית אף סיפרה כי היא אינה מניחה למנקה שעבדה בביתם של הרבי והרבנית לנקות את התמונה, והיא מקפידה לנקות אותה בעצמה.<br />
<br />
===שאלות הרבי מצלמים אודות לימוד באותו היום===<br />
בשנים הראשונות, היה ידוע שהרבי מתנגד לצילום תמונותיו, ולכן לא היה מי שיעיז לצלם את הרבי – משום שידעו שהרבי מתנגד לכך, ולכן היו נשלחים ילדים לצלם את הרבי. כאשר היה הרבי מבחין בילד מצלמו – היה מבקש ממנו את המצלמה{{הערה|הרבי לא היה מחזיר את המצלמה, אלא לוקחה לחדרו, ומדבר עם הנהלת הישיבה, שתעשה מבחן לילד על הלימוד, ואם ידע קיבל חזרה את המצלמה.}}. כאשר גילה הרבי את הרב גרשון שוסטרמן (כילד) מתכונן לצלמו בצאתו מסידור הקדושין, שאל אותו הרבי אם המלמד שלו מרוצה ממנו, והוסיף "האם חסידות בשבילך היא צילום ואיסוף תמונות?"{{הערה|1=ראה שיחת הרבי בהמשך}}. הרבי פנה למנהל התלמוד תורה בו למד ר' גרשון – הרב טננבוים – וביקש שיבחנו על החומר שלומד בכיתתו, ואם לא יצליח במבחן – ייאלץ הרב טננבוים להחרים לו את המצלמה. למחרת הוזמן ר' גרשון למבחן של כרבע שעה בחדר הרב טננבוים, בסיומו הושבה לו המצלמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/lemaan/6/31.htm?q=%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%99%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA למען ידעו בנים יוולדו פרק ה].}}.<br />
<br />
כאשר הגיע צלם חב"די לתעד את מעמד '[[חלוקת כוס של ברכה|כוס של ברכה]]', שאל אותו הרבי אם למד תורה באותו יום. ר' [[לוי יצחק פריידין]] שעמד בסמוך, אמר "רבי, הוא בסדר" ענה הרבי: "אני בעצמי ראיתי אותו משוחח באמצע [[קריאת התורה]]".<br />
<br />
כך גם באחת מהתועדיות ח"י אלול בהם השתתף צלם, שאל אותו הרבי אם למד באותו היום את [[שיעורים יומיים#תניא|שיעור התניא]] של אותו היום. הצלם נדהם, והרבי הסתובב אל ר' [[יואל כהן]] ושאל אותו אם הצלם למד תניא היום, ואם לא – שר' יואל ילמד איתו. כשלא מצא ר' יואל [[תניא]], השאיל לו הרבי את חוברת התניא שלו{{הערה|1=באותו זמן היה מודפס התניא בחוברות בפורמט מוקטן}}.<br />
<br />
התייחסות פומבית הייתה בסופו של דבר ב[[התוועדות]] [[כ' בחשוון| כ'מר חשון]] [[תשד"מ]] בה דיבר הרבי בכאב על כך שישנם כאלה שסוברים ש"[[חסידות]]" הינה "צילום תמונות", וציטט את דברי [[אדמו"ר הרש"ב]] - "ליגט נישט אין חיצוניות"<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ישנם כאלה החושבים שענין ה"חסידות" מתבטא בזה שעומדים עם "מצלמה" וללא הרף לוקחים תמונות – איך הולכים, איך עומדים, איך עושים תנועה מסויימת וכו', ועושים זאת פעם אחת, פעם שניה, פעם שלשית וכו'! וביניהם – בחורי ישיבה שיכולים לשבת וללמוד חסידות! <br />
פניתי בעבר לאחד מהם ושאלתי אותו אם כבר למד תניא ביום זה – [הדבר היה בזמן המנחה – קרוב לסיום היום!...] נוסף על מה שעומד ומצלם? ולא הבין כלל מה רוצים ממנו! מהי השייכות בין לקיחת תמונה ללימוד התורה?! – הוא עסוק בדבר הכי חשוב – צילום תמונות. ופתאום שואלים אותו אם כבר למד תניא במשך היום – דבר שיכל לעשות קודם או אחר כך, בשעה שאין יום ואין לילה! – זוהי הרי שאלה "שלא בדרי דאונה" לפי הבנתו! <br />
{{ש}}מנין באה אצלו "הבנה" כזו – מכיון ש"אין פוצה פה וצפצף"! לא מתעסקים להסביר (לעצמו או לבחור) ולעורר שבעל יום ההולדת תבע ללא הרף "ליגט נישט אין חיצוניות"!? והמדובר אודות "חיצוניות" של ''"חסידות"''! אבל "חיצוניות" של "צילומים" – לא היה לעולמים!... <br />
{{ש}}ישנם כאלה שאצלם זה עניין של "פרנסה"; ישנם יחידים שעושים זאת לשם "הפצה" – היינו, השימוש ב"לווין", סרטים תמונות כו' הוא לצורך הפצת החסידות; אבל מלבד עניינים אלו – צריכים לדעת שישנה הוראת כ"ק אדמו"ר נ"ע – שרצונו "פנימיות" ולא "חצוניות"!|מקור=התוועדות כ' מר חשון תשד"מ. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=490 תורת מנחם תשד"מ חלק א' עמוד 485 ואילך]}} כפי הנראה בדבריו התייחס הרבי לאירוע שהתרחש כמה שנים קודם לכן ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תשל"ח]] בו עמדו שני בחורים בסמיכות לרבי וצילמו.{{הערה|1=[http://yomanim.com/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%97_-_%22%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%22_(%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9)#.D7.99.D7.95.D7.9D_.D7.97.D7.9E.D7.99.D7.A9.D7.99.2C_.D7.99.22.D7.96_.D7.AA.D7.A9.D7.A8.D7.99.2C_.D7.90.27_.D7.93.D7.97.D7.95.D7.94.D7.9E.22.D7.A1 יומן שיחות קודש (החדש) תשל"ח. באתר יומנים].}}<br />
<br />
===עידוד הרבי לצלמים===<br />
{{להשלים}}<br />
למרות היחס החריף שרכש הרבי לעסוקים בצילום בצורה לא ראויה, רכש הרבי יחס של חיבה לצלמים שצילומיהם נועדו למטרת הוספה ב[[הפצת המעיינות]] ופרסום של [[חסידות חב"ד]] ו[[תורת חסידות חב"ד|תורתה]].<br />
<br />
אחד הצלמים הבולטים היה [[לוי יצחק פריידין]]. הוא טס לרבי לראשונה לקראת חודש תשרי של שנת תשל"ו, ומאז נהג להגיע לרבי לחודש תשרי של כל שנה כשהוא מקפיד לתעד את הרגעים המיוחדים בעידודו של הרבי, כשלא אחת כאשר צילם את הרבי בעת יציאתו של הרבי מ[[ביתו של הרבי|ביתו]], הזמין אותו הרבי להצטרף אליו לנסיעה אל [[770]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[תמונה]]<br />
*[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)#תמונתו|תמונת אביו של הרבי רבי לוי יצחק]]<br />
*[[:קטגוריה:צלמי החצר|קטגוריה המרכזת צלמים שעסקו בצילום הרבי]]<br />
*[[JEM]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44285 קבלת האזרחות {{*}} גלריה מיוחדת] גלריית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: '''לא ראיתי כדוגמתה'''] האיור משנת [[תר"פ]] {{אינפו}}<br />
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] ליקוט מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].<br />
* [http://www.zadikim.org/index.asp?catID=16576&siteLan שתי תמונות, זיוף אחד] מאמר באתר "אוהלי צדיקים" מתוך גליון [[המבשר]] בנושא זיוף תמונת הבעל שם טוב.<br />
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=484&ArticleID=1146&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות וציורים] –אודות צילום הרבי בשנים הראשונות, מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80426 יחס הרבי לצילום תמונותיו {{*}} סקירה מרתקת] {{בית משיח}}<br />
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/08-10-2019-17-18-39-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9-Copy.pdf אור פני מלך חיים]''', סקירה על יחסם של רבותינו נשיאינו לצילום תמונותיהם - חלק ראשון, בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' תשרי ה'תש"פ עמוד 39<br />
*הרב [[שמעון אייזנבך]], '''[https://col.org.il/news/128540 קצת סדר: האם הרבי היה שבע רצון מצירוף תמונתו לפרסומים שונים?]''' {{col}}<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד]]</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%95&diff=453446תמונות וציורי רבותינו נשיאנו2021-02-04T20:38:20Z<p>טאפרו דא פלאחו: /* צילום הרבי בחתונות */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:עידוד.jpg|שמאל|ממוזער|300px|צלמים מצלמים את [[הרבי]] מעודד את השירה]]<br />
ל'''[[תמונה|תמונות]] וציורי [[רבותינו נשיאנו]]''' ישנה חשיבות גדולה בחסידות חב"ד עקב המעלה הגדולה ב[[ציור פני הרב]], שניתן לקיימה גם על ידי תמונה.<br />
<br />
לחלק מ[[רבותינו נשיאנו]], אדמו"רי חב"ד, ישנם '''ציורים או תמונות''' שהגיעו לידינו: [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. מ[[אדמו"ר המהר"ש]] אין ציור או תמונה ברורים (ישנם ציורים המיוחסים לו), אולם ניתן לצייר את פניו על ידי הידיעה שהיה דומה מאוד לנכדו, אדמו"ר הריי"צ. מ[[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]] ומ[[אדמו"ר האמצעי]] אין אפילו השערה לגבי תואר פניהם.<br />
<br />
באופן כללי התנגדו רבותינו נשיאינו לצילומם דמותם או לציורם בטענה שאין זה העיקר ב[[חב"ד]], אך אישרו זאת כאשר לדבר הייתה השפעה על [[הפצת המעיינות]] או פרנסתו של הצלם.<br />
<br />
==ציור פני הרב==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ציור פני הרב]]}}<br />
'''ציור פני הרב''' היא אחת מדרכי ההתקשרות לרבי, כאשר החסיד אינו עומד בפני רבו. "ציור פניו" מתבצע על ידי עוררות הזיכרון או תמונה{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67], שיחת ש"פ ראה תשמ"ו.}}. לציור פני הרב ישנם מעלות וסגולות רבות:להתקשרות{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67]}} נתינת כח ללכת בדרכי התורה והמצוות{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' ע' פא}}, לפחדים{{הערה|1= אגרות קודש חלק י"א עמוד קס"ב, אגרות קודש חלק י"ב עמוד רס"ו}} ולעורר את המחשבה אף על המצולם בתמונה{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' עמ' קנ"ד.}}.<br />
<br />
===הכבוד הדרוש לתמונות רבותינו נשיאינו===<br />
במענה למנהל מוסד שהדפיס דף ובראשו תמונת הרבי הריי"צ, ולצידה תמונת שני נשים שסייעו רבות למוסד על מנת לתת אותו להם כציון לשבח על תרומתן, ענה לו הרבי: {{ציטוטון|באם רוצה לתת אות הצטיינות למרת פלונית ופלונית תחיינה - האומנם ''ברשותו'' זו על ידי הדפסת תמונה שלהם דוקא ביחד ביחד עם תמונת כ"ק מו"ח אדמו"ר? כמה עניינים מבהילים כבר ראיתי - אבל מודה אני אשר ענין זה ראשון "במעלה" ביניהם. בוודאי תכף ומיד יבער מן העולם עמוד זה. כיון שאין ביכולתי להשתתף באחריות הנהגה שבשביל פרסום לא עוצרים אפילו מדברים כנהנזכר לעיל - יסיר את שמי מכל ניירי המכתבים, חוברות וכו'. באם לעצתי ישמע - יקבל עליו תענית לאחד הימים הקרובים, ויסע לציון הקדוש ויבקש מחילה וסליחה וכפרה על הנזכר לעיל, ויקבע לימוד במאמרי כ"ק מו"ח אדמו"ר בכל יום - עד ראש השנה הבא עלינו לטובה (כמובן בלי נדר) באם מי שהוא השתתף איתו בפעולה האמורה - מובן שגם אליו שייך כל זה}}{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8/ מענות נדירים ביותר בכתי"ק נחשפים בתשורה מרתקת] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
כאשר הוצע להנפיק בול ובו תמונת [[אדמו"ר הזקן]], שלל [[הרבי]] את הרעיון היות וטבעו של בול הוא שהמעטפה עליה הוא מודבק מתגלגלת, בנוסף לכך שמכים על הבול{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15924&st=&pgnum=246&hilite= חלק י"ח ע' רכ"ו]}}.<br />
<br />
==ציור הבעל שם טוב==<br />
[[קובץ:לא הבעש''ט.jpg|שמאל|ממוזער|220px|התמונה אשר בטעות מייחסים אליו]]<br />
בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת ל[[בעל שם טוב]], אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה){{הערה|מפי ר' יעקב כ"ץ, שכך אמר הרבי בליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשכ"ו]] במהלך סעודת החג בבית אדמו"ר הריי"צ ('[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}.}}.<br />
כיום הוכח שאכן תמונה זו היא מהבעל שם מלונדון (בתחילה רב בגרמניה כדברי הרבי) ר' חיים שמואל יעקב פאלק (תס"ח-תקמ"ב) שנחשד על ידי ר יעקב עמדין בשבתאות{{הערה|ראה ויקפדיה ערך Baal Shem of London}}.<br />
ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה{{הערה|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר דמויות גדולי החסידות (נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש"ה]] עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}, ישנם סיבות נוספות. אולם העיקרית שבהן היא משום ש[[אדמו"ר מוהריי"צ]] אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשכ"ו]] עמ' 621.}}.<br />
<br />
נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורת ניכרו בזקנו של הבעל שם טוב [[י"ג תיקוני דיקנא]], שאינם מופיעים בתמונה המפורסמת{{הערה|התיקונים: הפאות, לחי העליון ולחי התחתון. הסנטר, מעליו ומתחתיו. החלק העולה מהחזה, השפם ושני המקומות התפוחים בלחיים (שבהם לא גודל שער).[[ליקוטי שיחות]], כרך י"ט, עמ' 531.}}.<br />
<br />
==תמונת [[המגיד ממזריטש|המגיד]]==<br />
הרבי אמר{{הערה|1= ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}} כי אין תמונה מהמגיד.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר הזקן]]==<br />
{{ערך מורחב|תמונת אדמו"ר הזקן}}<br />
[[קובץ:רבי_שניאור_זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציור אדמו"ר הזקן]]<br />
כשנסעו [[אדמו"ר המהר"ש]] ור' אהרן בליניטשער ל[[פטרבורג]] בשנת [[תרט"ו]] כשלוחי [[אדמו"ר הצמח צדק]] לועידה מטעם הממשלה לצורכי הכלל{{הערה|1=הועידה הייתה מטעם הממשלה ואדמו"ר הצמח צדק חוייב להגיע, אך בשל מצב בריאותו הותר לו לשלוח שני נציגים בשמו.}}, נפגשו גם עם עוזרו של סגן שר הפנים, שביקש להיפגש עם אדמו"ר המהר"ש. במהלך הפגישה עוזר הסגן לצייר את אדמו"ר המהר"ש{{הערה|תמונה זו כנראה אינה בידינו כעת, כי הציורים של אדמו"ר המהר"ש נראים מתקופה מאוחרת יותר, ולא בצעירותו (שנת תרט"ו אז היה כבן עשרים).}}, באומרו שכשרון הציור עבר לו עוד מאביו – שגם לו היה כשרון ציור, והשאיר לו אוסף גדול של ציורים, ביניהם ציור של אחד מגדולי הרבנים היהודים{{הערה|1=במבצר פטרופבלסקי ישנה תערוכה של בובות שעווה של אנשים חשובים שנעצרו במקום, ותחת בובת אדמו"ר הזקן מופיע הכיתוב "הרב הגדול ביותר של היהודים"}} שנאשם בבגידה. סבו היה חוקרו הראשי, והורה אז לציירו. לאחר סיום המשפט, ציור זה עבר בירושה לאותו אדון. אדמו"ר המהר"ש ביקש לראות את הציור, והתפלא לראות ציור של אדם שניכרה על פניו יראת שמים, ותחיתיו כיתוב ובו שם אדמו"ר הזקן ושם אביו ([[ישראל ברוך פוזנר|ר' ברוך]]) מהעיר ליאוזנה, ושנת [[תקנ"ט]] (1798 למניינם), הזמן בו ישב אדמו"ר הזקן במאסר הראשון בפטרבורג.<br />
<br />
כאשר חזר [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[ליובאוויטש]], סיפר על כך לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]]. אדמו"ר הצמח צדק רצה מאוד לראות את הציור, וכאשר נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג בשנת [[תרי"ט]] הורה לו אדמו"ר הצמח צדק שישתדל למצוא את האדון שברשותו הציור – ולקנותו בעד אלף אלף רובל או לתת לצייר מומחה להעתיקו. אדמו"ר המהר"ש התעכב חודש בפטרבורג, אך לא מצא את האדון. כשחזר לליובוויטש, הצטער אדמו"ר הצמח צדק מאוד מכך שלא נמצאה התמונה.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"א]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש ואחיו - [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרב חיים שניאור זלמן]] לפטרבורג, שם נפגשו עם פרופסור בשם ברטזן, שסיפר להם כי ראה את הציור אצל האדון, שגר בעבר בפטרבורג אך עבר דירה. אדמו"ר המהר"ש והחש"ז בקשו ממנו ליידע אותם להיכן עבר, וכעבור כמה חודשים שלח להם את הכתובת.<br />
<br />
בקיץ של שנת [[תרכ"ב]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג יחד עם ר' ישראל חייקין, שם הצליח אדמו"ר המהר"ש לסכם עם האדון להשאיל לו את הציור למשך חודש, בערבון של עשרת אלפים רובל. ר' ישראל שמר על התמונה בחבילה סגורה במהלך הדרך (הוא גם החזיר את הציור לפטרבורג).<br />
<br />
במהלך השבועיים בהם הייתה התמונה בליובאוויטש, נהג אדמו"ר הצמח צדק (בימי החול) לסגור את דלתות חדרו, לבוש בבגדי וב[[שטריימל]] של שבת וחגור ב[[גרטל|אבנט]], העמיד את הציור על שולחנו, והביט בו שעה ארוכה.<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ח]] פורסם העתק מהתמונה, והאדון שברשותו הייתה התמונה אישר כי ההעתק מותאם בדיוק לתמונה המקורית. כך גם [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]] (שהייתה מיחידי הסגולה שהותר להם להביט בציור באישור הצמח צדק) העידה כי ההעתק מדויק.<br />
<br />
הרב שמואל הלוי מאזינקר סיפר לאדמו"ר הריי"צ כי שמע בשנת [[תרכ"ב]] את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בזו הלשון: {{ציטוטון|הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים}}. ר' שמואל הוסיף שכעבור כמה שנים [[תרכ"ד]]-[[תרכ"ה]], כבר התפרסם בין החסידים, שאחד מהאדונים החשובים בפטרבורג צייר את [[אדמו"ר הזקן]] בזמן שישב בבית האסורים{{הערה|1=מזכרונות אדמו"ר הריי"צ שנדפסו ב'[[התמים]]' חוברת שמנית, עמודים ה'-י"ז (מובא גם ב"ספר התולדות – אדמו"ר הזקן" חלק ד' עמוד 1151 והילך}}.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר האמצעי]]==<br />
אדמו"ר האמצעי הוא היחיד מבין [[נשיאי חב"ד]] שאין לו שום תמונה או ציור, ולא ידוע תואר פניו המדוייק{{הערה|1=ב '[[רשימות היומן]]' מובא כי היה מעט יותר נמוך מאדמו"ר הזקן (שהיה גבוה מאוד), וצבע שערותיו היה בלונדי כצבע שערותיו של אדמו"ר הזקן. רשימות היומן עמ' שפד (הובא גם [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4411&CategoryID=1094 כאן])}}. הרבי התבטא כי '''"איז אפילו אין פאנטאזיה אויך ניטא"''' {{כתב קטן|גם בדמיון אין בנמצא}}"'''{{הערה|1= ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}}<br />
<br />
באחת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הזכיר [[הרבי]] את הוראת [[חז"ל]]{{הערה|ירושלמי שבת פרק א הלכה ה.}} שבעת לימוד התורה "יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו", והסביר שאצל כל רבותינו נשיאנו אפשר לקיים זאת על ידי ש[[ציור פני הרב|מציירים בדמיון את תואר פניו]] על ידי תמונה שיש מהם; אך גם אצל אדמו"ר האמצעי אין חסרון בעניין, מכיוון שצדיקים מכניסים עצמם בתוך תורתם (וכעין מה שאמרו חז"ל{{הערה|שבת קה, א.}} לגבי [[הקב"ה]] שהכניס את עצמותו ב[[תורה]]), ועל ידי התבוננות בתורתו ובפרט באופן של [[ראיה]] (שבתורת אדמו"ר האמצעי בנקל יותר להגיע לזה), שייך שיהיה בעל השמועה עומדכנגדו. (ועד שיהיה לא רק "'''כאילו''' עומד כנגדו", אלא בעל השמועה עומד כנגדו '''ממש'''!).{{הערה|1=שיחת ליל י' כסלו תשמ"ד ( [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 539]). [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/635679/ רבי יומי: לצייר את בעל הגאולה].}}<br />
[[קובץ:צמח צדק אופנר.jpg|ימין|ממוזער|160px|העתק שהתגלה בתשפ"א]]<br />
[[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|180px|העתק שהגיע מקאפוסט]]<br />
<br />
== תמונת [[הרבי הצמח צדק]] ==<br />
היה צייר גוי{{הערה|1=הרבי העיר שהצייר היה גוי. הנחה בלתי מוגת בספר 'תוכן קצר' תש"נ עמ' 257}} שהכיר את אדמו"ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו"ר הצמח צדק לא הסכים{{הערה|1=ראה [[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:תואר פני קודשו... של הצמח צדק (שיש אומרים שנעשה לא בידיעתו)...}}. התחכם הצייר ובא ב[[שבת]] לבית אדמו"ר הצמח צדק בזמן שאמר [[מאמר חסידות]] כשעניו היו עצומות כך שלא יכל לראותו, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. (מסיבה זו נראה אדמו"ר הצמח צדק בציור ב[[בגד|בגדי]] שבת הלבנים, אשר אותם ירש מאדמו"ר הזקן.) לאחר מכן כשראה אדמו"ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצוירה ב[[שבת]] - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים{{הערה|מסופר שהטעות ארעה מכיון שכאשר הוא התבונן על פניו של הרבי הוא הלך ברחוב בעצימת עיניים כיון שלא רצה לשכוח את התמונה, ובאמצע הדרך הוא התנגש בעץ וזה בלבל אותו בטעויות האלו.}}: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו"ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שנייה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו"ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין. [[הרבי]] ציין פעם שטעות נוספת היא שאדמו"ר הצמח צדק מניח בציור את משקפיו על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר{{הערה|ספר "זיכרון להרב ברוק" עמוד 113: "מספרים שאת תמונתו של ה"צמח צדק" צייר גוי שהיה נוכח בשעה שהצמח צדק אמר חסידות והצייר ישב במקום ממנו יכול היה להתבונן בו היטב ובזיכרונו חרת את דמות דיוקנו של הצמח צדק וכך יצא מהאולם כשעיניו עצומות והגיע לביתו, ולמרות שבדרכו קבל מכה מעמוד עץ נשארה עדיין בזיכרונו דמותו של הצמח צדק שאותה העלה על גבי הניר."}}.<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ז]] שופץ הציור ותוקנו הטעויות ומאז הוא נפוץ בגירסתו המתוקנת.<br />
<br />
העתק שהיה תלוי בבית רבי [[שלמה זלמן מקאפוסט]], התגלה בשנת [[תנש"א]] על ידי הספרן [[בערל לוין]]{{הערה|1=ראה [[מבית הגנזים]] מאת [[בערל לוין]] [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mbhg-h.pdf עמוד רנ"ז]}} אצל אחד מניניו, ב[[מוסקבה]] ששלח עותק ממנו ל'[[ספריית ליובאוויטש]]' ופורסם לציבור.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"א]] גילה ר' [[יחיאל אופנר]] בעיזבון מרת הינדא גורביץ', נכדת הרבנית [[ביילא וולס]] בת [[אדמו"ר האמצעי]], ואחייניתו, בת אחות אשתו של [[המהרי"ן מניעז'ין]], בן הצמח צדק. העתק נוסף של הציור המקורי, הקדום ביותר, שככל הנראה צויר לבקשת המהרי"ן עצמו, ההעתק צויר כנראה לאחר פטירת הצ"צ, בציור תוקן הבגד והצד הימני מונח על הצד השמאלי, והספר הפך לספר עברי, ואף נרשם עליו "[[ספר צמח צדק|צמח צדק]]", מתחת לציור נרשם באותיות סת"ם (ב[[כתב אדמו"ר הזקן]]) {{ציטוטון|הא לכם תמונה אמיתית של אדמו"ר הרב הצדיק ר' מנחם מענדיל זצ"ל מליבאוויץ}}{{הערה|[https://chabad.info/special/635784/ תגלית: נחשף הציור הראשון שמיוחס לאדמו"ר הצמח צדק] {{אינפו}} [https://col.org.il/news/127876 ציור לא ידוע של הצמח צדק, ככל הנראה זה הקדום ביותר - נחשף] {{COL}} לקריאה נוספת: [[מנחם ברונפמן]], '''הציור שעבר בירושה''' כפר חב"ד גליון מס' 1885}}.<br />
<br />
==ציורי [[אדמו"ר המהר"ש]]==<br />
לא ידוע לנו על ציור ודאי של [[אדמו"ר המהר"ש]], אך קיימים כשלושה ציורים המשוערים כציור פני אדמו"ר המהר"ש:<br />
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"<br />
|-<br />
| [[קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|ציור משוער של אדמו"ר המהר"ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש}}]]<br />
| [[קובץ:מיוחס למהרש 3'.jpg|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|"תואר פני אדמו"ר המהר"ש" שפורסמה בעיתון "[[אלגמיינער ז'ורנאל]]", שצויירה על ידי ר' זלצמן שששמע מאנשים שראו את המהר"ש}}]]<br />
| [[קובץ:אדמור_הרייצ_תרפז.png|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|תמונת [[אדמו"ר הריי"צ]] הדומה לציור השני של אדמו"ר המהר"ש}}]]<br />
| [[קובץ:מהרש השוואת התמונות.png|שמאל|ממוזער|200px|{{כתב קטן|חלק ממחקר המגלה מה היא ציור פני [[המהר"ש]] לפי תווי הפנים נראה שהציור שבידי משפחת גינזבורג יותר מדוייק}}]]<br />
|}<br />
#ציור הקיים ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות{{הערה|כך השמועה אומרת, אמנם ע"פ דברי הרבי למניחים שהובאו בהמשך, לכאורה יש לומר שזה לא נכון.}}.<br />
#בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור, ואומרים שצויירה על ידי ר' זלצמן שששמע מאנשים שראו את הרבי מוהר"ש. תמונה זו בעלת דמיון רב לתמונה של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], מה שמתאים לסיפור על [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] (ראה בהמשך), שנעשה שנתיים בלבדד לאחר מכן - בשנת [[תרפ"ט]] <br />
#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו"ר המהר"ש]] עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו"ר המהר"ש.<br />
<br />
על פי המקובל צורת פניו של הרבי מהר"ש היו כצורת פני הרבי הריי"צ. הדבר מבוסס על סיפור שסיפר הרבי הריי"צ{{הערה|שיחת יום ב' דראש השנה תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג חלק א עמוד 31. ועוד}} והרבי חזר וסיפרו פעמים רבות.<br />
<br />
{{ציטוט|<br />
מרכאות=כן|<br />
מקור= [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=439 י"ב תמוז תשמ"ה - התוועדויות תשמ"ה חלק ד' עמוד 2456]|<br />
תוכן=בעת היות [[ריי"צ|בעל הגאולה]] בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו"ר מהר"ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!<br />
כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו"ר המוהר"ש...<br />
<br />
את אדמו"ר המהר"ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו"ר המהר"ש התעלף מיד!}}.<br />
<br />
בעקבות כך אמר הרבי כי [[ציור פני הרב|ציור פני הרבי המהר"ש]] היא על ידי ציור פני הרבי הריי"צ{{הערה|1=[[י' כסלו]] [[תשד"מ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 539]}}.<br />
<br />
כאשר כתבו המניחים של שיחות הרבי, שיש תמונה של הרבי מהר"ש אך אינה מפורסמת הוסיף הרבי ש"יש אומרים", היינו שלא קיבל את ההנחה שיש תמונה.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר הרש"ב]]==<br />
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"<br />
|-<br />
| [[קובץ:תמונת אדמור הרשב.png|שמאל|ממוזער|200px|תמונת אדמו"ר הרש"ב מ[[תר"פ]] לצד תמונה שנמצאה ב[[תש"פ]]]]<br />
| [[קובץ:ציור הרש''ב.png|שמאל|ממוזער|200px|הציור המוגה]]<br />
|}<br />
הרבי הרש"ב הקפיד שלא יצלמו אותו. כשהלך הרבי הרש"ב ב[[ראש השנה]] [[תרס"ו]] ל'[[תשליך]]' על שפת הנהר כמנהגו, הוא הבחין בשני גויים בעלי האחוזה "ביעלא נאר" הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] ששטו בסירה על הנהר כשבידם מצלמה, וניסו לצלם את הרבי הרש"ב וכל העומדים באמירת התשליך על שפת הנהר, מה שגם לרבי הרש"ב צער, ומאז לא הלך עוד לתשליך על שפת הנהר{{הערה|1="בעת התשליך אירע דבר אשר ציער את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [=אבי אדוני-מורי-ורבי הרב הקדוש (הרש"ב)] לשעה, כי בעת שעמד אאמו"ר הרה"ק על חוף הנהר ובידי קדשו הסידור ובתוך כך עברה סירה קטנה בריחוק של עשרים וחמשה צעדים והיושבים בסירה – שני אחים אדוני האחוזה ביעלא נאר הסמוכה לליובאוויטש – הי[ה] להם מכונת צילום וצילמו את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ואת כל הקהל העומדים על שפת הנהר..." מרשימת [[הרבי הריי"צ]] ממוצאי ראש-השנה תרס"ו, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6197&CategoryID=1322 מובא כאן]}}{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך ב' ע' רסה: "בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה (מצלמה) ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנ"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להבין".}}.<br />
<br />
בשנת [[תרע"ט]] תכנן הרבי הרש"ב לנסוע מ[[רוסטוב]] לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר וב[[ראש השנה]] התפלל בבית הכנסת של הרבי הרש"ב שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לרבי הרש"ב שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב.<br />
<br />
לצורך הנפקת הויזה צילמו את הרבי הרש"ב. הצילום בוצע ב[[תשעה באב]] של אותה שנה{{הערה|הרב [[אלישיב קפלון]], [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 1851 עמוד 67}}. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא הרבי הרש"ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה. [[אדמו"ר הרש"ב]] נשאר ברוסטוב{{הערה|שם=הרש"ב 2|1=הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב'[[התוועדויות]]' [[תש"נ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=72&hilite= כרך ב עמ' 50 הערה 67] וב[[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו"}}{{הערה|אוצר החסידים ארץ הקודש}}.<br />
<br />
[[הרבנית חיה מושקא]] העירה כמה פעמים כי התמונה אינה מתארת את פני אדמו"ר הרש"ב האמתיים. כששמע זאת הרב [[נחום יצחק קפלן]] צייר את תואר פני הרבי הרש"ב על פי הנחיית הרב [[אברהם דרייזין]] כש[[שטריימל]] לראשו, ולאחר הגהות הרבנית{{הערה|כי העיניים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היו הרבה יותר חריפות, וכן צבע הזקן היה בהיר יותר, והידיים עדינות יותר}} - הביעה הרבנית את שביעות רצונה{{הערה|כפר חב"ד' גיליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21), ציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342.}}<br />
<br />
בשנת [[תש"פ]] התגלתה תמונה חדשה, עליה כתוב "'''רבי שלום דובער שניאורסון מוסקבה תרס"ח מאי (אייר)'''". אמנם אדמו"ר הרש"ב היה במוסקבה באייר תרס"ח, אולם יש עדיין המפקפקים באמינות התמונה ומייחסים אותה ליהודי אחר באותו שם או לבן דודו של הרש"ב רבי [[שלום דובער מרציצה]].{{הערה|[https://chabad.info/special/%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%90%D7%94%D7%9F-%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94/ התמונה] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==תמונת [[הרבי הריי"צ]]==<br />
[[קובץ:ציור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|220px|התמונה שהרבי התבטא עליה: '''לא ראיתי דוגמתה''']]<br />
[[קובץ: קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|220px|אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים]]<br />
הרבי הריי"צ העניק לנכדו [[בערי גוראריה]] מצלמה במתנה, כשהוא צירף לה שטר של דולר, באומרו "זכור את מורשת אבתך, ואת מלחמתם להחזקת הדת!" (כוונתו הייתה למערכות שניהלו [[רבותינו נשיאינו]] לחיזור מצבה של היהדות, ופרט מלחמתו של הרבי הריי"צ בקומוניסטים). במצלמה זו צלם בערי פעמים רבות את הרבי הריי"צ. בקיץ של שנת [[תש"פ]] המצלמה נמכרה במכירה פומבית.<br />
<br />
===הציור משנת [[תר"פ]]===<br />
בקיץ של שנת תנש"א נשלח לרבי ציור צורת פניו של אדמו"ר הריי"צ משנת תר"פ. הרבי הודה לשולח, והעיר שכנראה נעשה הציור מתוך זיכרון, ושנהנה במיוחד מכיוון שלא זכה לראות תמונות מתקופה זו בחייו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: לא ראיתי דוגמתה] {{אינפו}}}}<br />
<br />
===צילום הריי"צ בעת מאסרו בבית הסוהר שפלורקה===<br />
[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|בעת שהות]] הרבי הריי"צ בבית הסוהר 'שפלורקה', נהג אדמו"ר הריי"צ להתפלל ב'עבודה' והתבוננות יותר מהרגלו. באחד מהשבתות הראשונות לשהותו בכלא, נכנסו מספר סוהרים לתאו בשביל לצלמו, שכן הנוהג אז היה כי מכל אסיר נלקחות תמונות משני זוויות. כשהגיעו הסוהרים והמצלמה בידיהם, היה אדמו"ר הריי"צ באמצע [[תפילת שחרית]] של [[שבת]], ונכנס לתוך דבקות ו[[התבוננות]], כש[[טלית]] כסתה את פניו. הסוהרים נסו לעורר את תשומת ליבו של הרבי לבואם ונוכחותם, אך לא הצליחו ועזבו את התא.<br />
<br />
מאוחר יותר, חזרו הסוהרים. אדמו"ר הריי"צ עדין אחז באמצע התפילה, אך הטלית כבר לא כיסתה את פניו. כשהבחין הרבי בסוהרים העומדים בתא ואיתם בכל ציוד הצילום – הניף את ידו בתנועת ביטול, שהפחידה את הסוהרים שנהבלו ועזבו את התא. לאחר זמן מה, חזרו הסוהרים לתא הרבי, וניסו לאמר לו כי הוא חייב להצטלם, אך הרבי הריי"צ הסביר להם כי אסור לו להצטלם בשבת, והסוהרים עזבו את התא.<br />
במוצאי שבת, חזרו הסוהרים לתאו של הרבי, והרבי הסכים להצטלם. הרבי התיישב כשה[[כיפה]] ל[[ראש|ראשו]], וסידר את הבגד ה[[ציצית]] כך שיראו גם הציציות האחוריות, ואמר להסוהרים כי עתה יכולים הם לצלם.<br />
הסוהרים ניסו להסביר לרבי כי בתמונה לא שייך שייראו הכיפה והציצית, אך הרבי אמר להם כי אם רוצים הם לצלמו – יהיו צריכים הם לעשות זאת דווקא כך. ואכן, כך צולם{{הערה|1=התוועדות י"ב י"ג תמוז תשי"א – תורת מנחם – [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25035&st=&pgnum=193 חלק ג', תשי"א, חלק ב' - עמוד 195], התוועדות י"ב י"ג תמוז תשכ"א – [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25063&st=&pgnum=141 חלק ל"א, תשכ"א - חלק ג', עמוד 119]}}<br />
<br />
===התמונה עם הרב אליעזר סילבר===<br />
ישנה תמונה מפורסמת בה נראים הרבי הריי"צ והרב [[אליעזר סילבר]] צועדים ביחד. הרב סילבר עצמו סיפר לרב [[עזריאל זעליג שארפשטיין]] רב קהילת חב"ד חב"ד בסינסנטי, את ההיסטוריה של התמונה הזו: כאשר הלך עם הרבי הריי"צ פגש אותם צלם וביקשם לעמוד רגע בכדי שיוכל לעשות תמונה. הרב סילבר לא רצה, אולם הרבי אמר לו: "אויב א איד האט הנאה דערפון, דארף מען איהם צוליב טאן" ("אם ליהודי (הצלם) יש הנאה מכך, צריך לעשות זאת בכדי להנות אותו").<br />
<br />
הרב שארפשטיין מספר, כי לאחר שקיבל הרב סילבר את התמונה מהצלם, הדפיס מזה כמה מאות עותקים, והיה מחלק את התמונה לכל מי שהיה לו קשר עמו. פעם חילק שקיות ל[[ט"ו בשבט]] לכל ילדי ה"חדר" ב[[סינסינטי]], והכניס בכל שקית את התמונה איך שהוא צועד עם אדמו"ר הריי"צ{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8.jpg התמונה]}}.<br />
<br />
===קבלת האזרחות===<br />
קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ הייתה מאורע היסטורי, שכן חוקקו חוק מיוחד עבור הרבי בכדי שיקבל את האזרחות בביתו ולא בבית המשפט. הרבי דאג להזמין לאירוע שני צלמים, וביקש שיעמדו משני צדי השולחן (בכדי שהאירוע ייקלט משני הזוויות), והעיר לצלמים שיוודאו שגובה ה"פלאש" לא גבוהה מדי, בכדי שלא להבזיק בעיניו הק' של אדמו"ר הריי"צ. האירוע גם הוסרט בסרט צבעונית, דבר נדיר ואף יקר בימים ההם.<br />
<br />
===יחס הרבי לתמונות הרבי הריי"צ===<br />
הרב [[משה גרונר]] היה אספן תמונות של הרבי הריי"צ, ובכל פעם שהיה מגיע לרבי היה מעניק לרבי תמונה. כשהיה מקבל הרבי את התמונה לידיו, היו פניו מרצינות, ושואל מתי ואיפה צולמה התמונה – ולאחר מכן כותב בעיפרון מאחורי התמונה את פרטי התמונה, ומעודד את ר' משה להמשיך.<br />
באחת ההזדמניות, כשהביא ר' משה לרבי תמונה מהלווית אדמו"ר הריי"צ, קם הרבי ממקומו, הרכיב משקפיים והתקרב לחלון, והביט בתמונה בריכוז רב ודמעות זלגו מעיניו. לאחר מכן שאל הרבי אם יש תמונות נוספות מההלוויה, וכשענה ר' משה שיחפש, והרבי שאל אם ישנה תמונה של הארון מורד לקבורה{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]}}.<br />
<br />
הרבי התייחס פעמים רבות להתבוננות בתמונת הרבי הריי"צ והשפעתה. ומהם; שקיום השליחות היא בכח ה[[ראיה]] ולא רק תוצאה מלימוד שבדרגת [[שמיעה]]{{הערה|פרשת ראה תשמ"ו. (התוועדויות תשמ"ו חלק ד עמוד 311). ועוד}}.<br />
<br />
==צילום [[הרבי]]==<br />
[[קובץ:הרבי מכסה פניו.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הרבי מסתיר את פניו בסידור]]<br />
[[קובץ:תמונת הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|220px|התמונה היחידה של הרבי שהייתה בבית של הרבי, בעת [[מסדר קידושין|סידור הקידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]]]<br />
<br />
===י' שבט תש"ל===<br />
בשנים הראשונות התנגד הרבי לכך שיצלמו אותו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]], ותמונות ווידיואים שצולמו אז נעשו בחשאי. רק לקראת התוועדות [[י' שבט תש"ל]] נתן הרבי אישור רשמי לצלם [[יצחק ברז]] לצלם את המעמד, והוא ניצל את ההזדמנות וצילם ללא הרף. כמה חסידים שהבחינו בו ניסו לגעור בו אך הרבי הורה להניח לו. הוא גם התייצב בהתוועדות שנערכה במוצאי שבת, ובאמצע אחד הניגונים אמר הרבי בחיוך (ומיד הקהל הפסיק בשירה): "פאר יעדר פיקטשער וואס ער וועט נעמען, וועט ער דארפן זאגן נאכאמאל לחיים. דברים שאין להם סוף, ער האלט אין איין נעמען פיקטשערס" [על כל תמונה שהוא לוקח הוא יצטרך לומר לחיים שוב. (מה)דברים שאין להם סוף, הוא לא מפסיק לקחת תמונות]. כאשר שמע הרבי כי בסך הכול צולמו כמאה עשרים תמונות הפטיר: "חשבתי שיצלם שתיים-שלוש תמונות ולא מאה עשרים..."{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52549 יו"ד שבט הגדול ● יומן מרתק] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
===צילום הרבי בחתונות===<br />
כאשר הצלם הארי (צבי ראובן) טיינר רצה לצלם את הרבי במהלך החתונות וסידור הקדושין – היה הרבי מסתיר את פניו{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד ל' (וצויין שם לתמונות בעמודים 50, 17): "פעמים רבות בתקופת השנים תש"ג-תש"י, בעת שצילמוהו, נהג הרבי בכוונה לסובב את ראשו הצידה או להסתיר את פניו הקדושות מעין המצלמה".}}. כאשר התלונן הארי שזה פוגע בפרנסתו{{הערה|1=סדר העבודה אצלו היה שעל כל תמונה שמצאה חן בעייני לקוחותיו היה מקבל 8 סנט.}}, הרבי הפסיק להסתיר את פניו, אך ניכר שלא הייתה דעתו נוחה מכך. מאז נזהר הארי לצלם רק תמונה אחת. כאשר דחקו בחסידים באחת מהחתונות לצלם את הרבי תמונות נוספות, צילם הארי שלוש תמונות והתכונן לצלם את הרבעית, כשהבחין בכך הרבי העיר כי נראה לו ששלוש תמונות זה מספיק, ומאז נהיה הסדר שהארי צילם שלוש תמונות{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 95: "בעוזבו את החופה - של הרה"ח ר' שמעון-אהרון סימפסון שהתקיימה בג' ניסן תשי"א - הביט במבט חודר לעבר הצלם מר טריינער - בהמשך לתנאי שסוכם אתו בחתונת הרי"ל פויזנער" [כנראה, לא לצלם יותר מדי].}}.<br />
<br />
בשנת תשי"ד כאשר עבר הרבי לערוך את החופות ב[[השלאש|חצר 770]] בלבד, קיבל הארי מסר מהמזכירות שמורשה לצלם רק תמונה אחת{{הערה|1=ראה ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 210 מסופר אודות נישואי ר' יהושע-זעליג כצמאן עם מרת שרה רבקה (חאנין): "ראוי לציין כי בעקבות הוראת רבינו באותה תקופה לאפשר לצלם תחת החופה רק תמונה אחת בלבד ממנו, 'הידר' החתן ולא נתן לצלם כלל בעת החופה".}}.<br />
<br />
כשהעיר מאוחר יותר שתמונה אחת לא מספיקה, הותר לו שוב לצלם שלוש תמונות{{הערה|1=ושם (עמוד 221) אודות נישואי ר' מרדכי זאיאנץ (ב' טבת תשי"ז): "אולם בתנאי שלא יעשו יותר משלוש תמונות, ומה טוב - שתיים". החתן הבין שהמנורות של הצלמים מפריעות לרבי ולכן הזמין חברה להסריט את האירוע וכשיצא הרבי לחופה והבחין בכך, חייך חיוך קל.}}. באחת החופות, כאשר רצה הצלם לצלם תמונה רבעית של הרבי בלובי, הסתיר הרבי את פניו בסידור (ראה תמונה){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80288 מדוע כיסה הרבי את פניו בסידור?]{{אינפו}}}}.<br />
<br />
כשהראה הרב [[בערל יוניק]] את אלבום [[קבלת פנים (חתונה)#השתתפויות הרבי במעמד|חתונתו]] ל[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|רבנית]], התרשמה הרבנית מתמונתו של הרבי עומד מול [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חדוקוב]] שהקריא את ה[[כתובה]], ובקשה ממנה העתק, אותו הניחה על שידה ב[[פרזידנט 1304#קומה השניה|ספריית הרבי]] ש[[פרזידנט 1304|בביתו]]. תמונה זו הייתה תמונתו היחידה של הרבי בביתו{{הערה|חוץ ממנה היו רק עוד שתי תמונות של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[פרזידנט1304#קומה השניה|חדר]] [[שינה|השינה]]. בית משיח גילון 508}}. הרבנית אף סיפרה כי היא אינה מניחה למנקה שעבדה בביתם של הרבי והרבנית לנקות את התמונה, והיא מקפידה לנקות אותה בעצמה.<br />
<br />
===שאלות הרבי מצלמים אודות לימוד באותו היום===<br />
בשנים הראשונות, היה ידוע שהרבי מתנגד לצילום תמונותיו, ולכן לא היה מי שיעיז לצלם את הרבי – משום שידעו שהרבי מתנגד לכך, ולכן היו נשלחים ילדים לצלם את הרבי. כאשר היה הרבי מבחין בילד מצלמו – היה מבקש ממנו את המצלמה{{הערה|הרבי לא היה מחזיר את המצלמה, אלא לוקחה לחדרו, ומדבר עם הנהלת הישיבה, שתעשה מבחן לילד על הלימוד, ואם ידע קיבל חזרה את המצלמה.}}. כאשר גילה הרבי את הרב גרשון שוסטרמן (כילד) מתכונן לצלמו בצאתו מסידור הקדושין, שאל אותו הרבי אם המלמד שלו מרוצה ממנו, והוסיף "האם חסידות בשבילך היא צילום ואיסוף תמונות?"{{הערה|1=ראה שיחת הרבי בהמשך}}. הרבי פנה למנהל התלמוד תורה בו למד ר' גרשון – הרב טננבוים – וביקש שיבחנו על החומר שלומד בכיתתו, ואם לא יצליח במבחן – ייאלץ הרב טננבוים להחרים לו את המצלמה. למחרת הוזמן ר' גרשון למבחן של כרבע שעה בחדר הרב טננבוים, בסיומו הושבה לו המצלמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/lemaan/6/31.htm?q=%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%99%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA למען ידעו בנים יוולדו פרק ה].}}.<br />
<br />
כאשר הגיע צלם חב"די לתעד את מעמד '[[חלוקת כוס של ברכה|כוס של ברכה]]', שאל אותו הרבי אם למד תורה באותו יום. ר' [[לוי יצחק פריידין]] שעמד בסמוך, אמר "רבי, הוא בסדר" ענה הרבי: "אני בעצמי ראיתי אותו משוחח באמצע [[קריאת התורה]]".<br />
<br />
כך גם באחת מהתועדיות ח"י אלול בהם השתתף צלם, שאל אותו הרבי אם למד באותו היום את [[שיעורים יומיים#תניא|שיעור התניא]] של אותו היום. הצלם נדהם, והרבי הסתובב אל ר' [[יואל כהן]] ושאל אותו אם הצלם למד תניא היום, ואם לא – שר' יואל ילמד איתו. כשלא מצא ר' יואל [[תניא]], השאיל לו הרבי את חוברת התניא שלו{{הערה|1=באותו זמן היה מודפס התניא בחוברות בפורמט מוקטן}}.<br />
<br />
התייחסות פומבית הייתה בסופו של דבר ב[[התוועדות]] [[כ' בחשוון| כ'מר חשון]] [[תשד"מ]] בה דיבר הרבי בכאב על כך שישנם כאלה שסוברים ש"[[חסידות]]" הינה "צילום תמונות", וציטט את דברי [[אדמו"ר הרש"ב]] - "ליגט נישט אין חיצוניות"<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ישנם כאלה החושבים שענין ה"חסידות" מתבטא בזה שעומדים עם "מצלמה" וללא הרף לוקחים תמונות – איך הולכים, איך עומדים, איך עושים תנועה מסויימת וכו', ועושים זאת פעם אחת, פעם שניה, פעם שלשית וכו'! וביניהם – בחורי ישיבה שיכולים לשבת וללמוד חסידות! <br />
פניתי בעבר לאחד מהם ושאלתי אותו אם כבר למד תניא ביום זה – [הדבר היה בזמן המנחה – קרוב לסיום היום!...] נוסף על מה שעומד ומצלם? ולא הבין כלל מה רוצים ממנו! מהי השייכות בין לקיחת תמונה ללימוד התורה?! – הוא עסוק בדבר הכי חשוב – צילום תמונות. ופתאום שואלים אותו אם כבר למד תניא במשך היום – דבר שיכל לעשות קודם או אחר כך, בשעה שאין יום ואין לילה! – זוהי הרי שאלה "שלא בדרי דאונה" לפי הבנתו! <br />
{{ש}}מנין באה אצלו "הבנה" כזו – מכיון ש"אין פוצה פה וצפצף"! לא מתעסקים להסביר (לעצמו או לבחור) ולעורר שבעל יום ההולדת תבע ללא הרף "ליגט נישט אין חיצוניות"!? והמדובר אודות "חיצוניות" של ''"חסידות"''! אבל "חיצוניות" של "צילומים" – לא היה לעולמים!... <br />
{{ש}}ישנם כאלה שאצלם זה עניין של "פרנסה"; ישנם יחידים שעושים זאת לשם "הפצה" – היינו, השימוש ב"לווין", סרטים תמונות כו' הוא לצורך הפצת החסידות; אבל מלבד עניינים אלו – צריכים לדעת שישנה הוראת כ"ק אדמו"ר נ"ע – שרצונו "פנימיות" ולא "חצוניות"!|מקור=התוועדות כ' מר חשון תשד"מ. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=490 תורת מנחם תשד"מ חלק א' עמוד 485 ואילך]}} כפי הנראה בדבריו התייחס הרבי לאירוע שהתרחש כמה שנים קודם לכן ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תשל"ח]] בו עמדו שני בחורים בסמיכות לרבי וצילמו.{{הערה|1=[http://yomanim.com/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%97_-_%22%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%22_(%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9)#.D7.99.D7.95.D7.9D_.D7.97.D7.9E.D7.99.D7.A9.D7.99.2C_.D7.99.22.D7.96_.D7.AA.D7.A9.D7.A8.D7.99.2C_.D7.90.27_.D7.93.D7.97.D7.95.D7.94.D7.9E.22.D7.A1 יומן שיחות קודש (החדש) תשל"ח. באתר יומנים].}}<br />
<br />
===עידוד הרבי לצלמים===<br />
{{להשלים}}<br />
למרות היחס החריף שרכש הרבי לעסוקים בצילום בצורה לא ראויה, רכש הרבי יחס של חיבה לצלמים שצילומיהם נועדו למטרת הוספה ב[[הפצת המעיינות]] ופרסום של [[חסידות חב"ד]] ו[[תורת חסידות חב"ד|תורתה]].<br />
<br />
אחד הצלמים הבולטים היה [[לוי יצחק פריידין]]. הוא טס לרבי לראשונה לקראת חודש תשרי של שנת תשל"ו, ומאז נהג להגיע לרבי לחודש תשרי של כל שנה כשהוא מקפיד לתעד את הרגעים המיוחדים בעידודו של הרבי, כשלא אחת כאשר צילם את הרבי בעת יציאתו של הרבי מ[[ביתו של הרבי|ביתו]], הזמין אותו הרבי להצטרף אליו לנסיעה אל [[770]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[תמונה]]<br />
*[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)#תמונתו|תמונת אביו של הרבי רבי לוי יצחק]]<br />
*[[:קטגוריה:צלמי החצר|קטגוריה המרכזת צלמים שעסקו בצילום הרבי]]<br />
*[[JEM]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44285 קבלת האזרחות {{*}} גלריה מיוחדת] גלריית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: '''לא ראיתי כדוגמתה'''] האיור משנת [[תר"פ]] {{אינפו}}<br />
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] ליקוט מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].<br />
* [http://www.zadikim.org/index.asp?catID=16576&siteLan שתי תמונות, זיוף אחד] מאמר באתר "אוהלי צדיקים" מתוך גליון [[המבשר]] בנושא זיוף תמונת הבעל שם טוב.<br />
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=484&ArticleID=1146&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות וציורים] –אודות צילום הרבי בשנים הראשונות, מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80426 יחס הרבי לצילום תמונותיו {{*}} סקירה מרתקת] {{בית משיח}}<br />
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/08-10-2019-17-18-39-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9-Copy.pdf אור פני מלך חיים]''', סקירה על יחסם של רבותינו נשיאינו לצילום תמונותיהם - חלק ראשון, בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' תשרי ה'תש"פ עמוד 39<br />
*הרב [[שמעון אייזנבך]], '''[https://col.org.il/news/128540 קצת סדר: האם הרבי היה שבע רצון מצירוף תמונתו לפרסומים שונים?]''' {{col}}<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד]]</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A&diff=453443שנת החינוך2021-02-04T20:36:12Z<p>טאפרו דא פלאחו: </p>
<hr />
<div>{{איחוד|שנת החינוך|תשל"ו או מבצע חינוך|קישור לדיון (אופציונאלי)|סיבה=קצר מדי}}<br />
<br />
[[קובץ:מנשר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המנשר שחולק על ידי צא"ח]]<br />
שנת [[תשל"ו]] הוכרזה על ידי [[הרבי]] כ'''שנת ה[[חינוך]]''', מתוך מטרה לנצל אותה למינוף וחיזוק החינוך היהודי שניתן ל[[ילדים]]. באותה שנה ייסד הרבי את [[מבצע חינוך]].<br />
<br />
באותה שנה [[ל"ג בעומר]] חל שלא ביום ראשון, ולמרות זאת השתתף הרבי ב[[תהלוכת ל"ג בעומר#הפאראד|פאראד]]. באותה השנה הכריז הרבי על [[שתים עשרה הפסוקים]] - ששת הראשונים ב[[שבת מברכים]] של [[חודש אייר]], וששת האחרונים - בעת הפאראד ב[[ל"ג בעומר]].<br />
<br />
בארץ הקודש, קיבלו כל העולים לציונו של [[רבי שמעון בר יוחאי]] במירון מנשר ובו קריאתו של הרבי להוסיף בשנה זו במודעות אודות חובת ונחיצות החינוך היהודי הכשר, ופעולה משותפת לטובת השפעה על הציבור הרחב לחנך ילדיהם בחינוך יהודי וכשר.<br />
<br />
כחלק מפעולות השנה, החל הרבי [[חלוקת מטבעות|לחלק מטבעות]] לילדים על מנת שייתנו אותם ל[[צדקה]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[מבצע חינוך]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9517&CategoryID=1734 שנת החינוך חלק א'], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9535&CategoryID=1736 שנת החינוך חלק ב'] - [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] גיליונות 978-979<br />
<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A&diff=453442שיחה:שנת החינוך2021-02-04T20:35:02Z<p>טאפרו דא פלאחו: </p>
<hr />
<div>חסר פירוט בעניין ההכרזה של הרבי על שנת החינוך--[[משתמש:משה מ.|מהתמימים ד770]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:משה מ.|א חסידישע פארבריינגען]] 05:57, 21 ביולי 2016 (UTC)<br />
<br />
== הפאראד ==<br />
<br />
הרבי לא השתתף באותה שנה בפאראד בגלל המאורע של היפך אהבת ישראל שארא בשכונה באותם ימים [[משתמש:משה כהן|מוישלה הכהן ~ לחיים חסידים!]] - [[שיחת משתמש:משה כהן|שיחה]], 20:03, כ"ב בשבט, ה'תשפ"א 20:03, 4 בפברואר 2021 (UTC)<br />
:מאורע זה אירע בשנת תשל"ג.--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 20:13, כ"ב בשבט, ה'תשפ"א 20:13, 4 בפברואר 2021 (UTC)<br />
<br />
==חשיבות==<br />
החשיבות ברורה ולדעתי במקרה זה הפיתרון אינו איחוד אלא הרחבת הערך.--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 20:35, כ"ב בשבט, ה'תשפ"א 20:35, 4 בפברואר 2021 (UTC)</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A&diff=453430שנת החינוך2021-02-04T20:13:50Z<p>טאפרו דא פלאחו: אירע בשנת תשל"ג</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מנשר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המנשר שחולק על ידי צא"ח]]<br />
שנת [[תשל"ו]] הוכרזה על ידי [[הרבי]] כ'''שנת ה[[חינוך]]''', מתוך מטרה לנצל אותה למינוף וחיזוק החינוך היהודי שניתן ל[[ילדים]]. באותה שנה ייסד הרבי את [[מבצע חינוך]].<br />
<br />
באותה שנה [[ל"ג בעומר]] חל שלא ביום ראשון, ולמרות זאת השתתף הרבי ב[[תהלוכת ל"ג בעומר#הפאראד|פאראד]]. באותו [[ל"ג בעומר]] ביקש הרבי מילדי ישראל לשנן את [[שנים עשר הפסוקים]] הידועים בעל פה.<br />
<br />
בארץ הקודש, קיבלו כל העולים לציונו של [[רבי שמעון בר יוחאי]] במירון מנשר ובו קריאתו של הרבי להוסיף בשנה זו במודעות אודות חובת ונחיצות החינוך היהודי הכשר, ופעולה משותפת לטובת השפעה על הציבור הרחב לחנך ילדיהם בחינוך יהודי וכשר.<br />
<br />
כחלק מפעולות השנה, החל הרבי [[חלוקת מטבעות|לחלק מטבעות]] לילדים על מנת שייתנו אותם ל[[צדקה]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[מבצע חינוך]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9517&CategoryID=1734 שנת החינוך חלק א'], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9535&CategoryID=1736 שנת החינוך חלק ב'] - [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] גיליונות 978-979<br />
<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A&diff=453429שיחה:שנת החינוך2021-02-04T20:13:19Z<p>טאפרו דא פלאחו: /* הפאראד */</p>
<hr />
<div>חסר פירוט בעניין ההכרזה של הרבי על שנת החינוך--[[משתמש:משה מ.|מהתמימים ד770]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:משה מ.|א חסידישע פארבריינגען]] 05:57, 21 ביולי 2016 (UTC)<br />
<br />
== הפאראד ==<br />
<br />
הרבי לא השתתף באותה שנה בפאראד בגלל המאורע של היפך אהבת ישראל שארא בשכונה באותם ימים [[משתמש:משה כהן|מוישלה הכהן ~ לחיים חסידים!]] - [[שיחת משתמש:משה כהן|שיחה]], 20:03, כ"ב בשבט, ה'תשפ"א 20:03, 4 בפברואר 2021 (UTC)<br />
:מאורע זה אירע בשנת תשל"ג.--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 20:13, כ"ב בשבט, ה'תשפ"א 20:13, 4 בפברואר 2021 (UTC)</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%A2%D7%9D_%D7%96%D7%95_%D7%99%D7%A6%D7%A8%D7%AA%D7%99_%D7%9C%D7%99&diff=453418משתמש:שמואל חיים/שיחת עם זו יצרתי לי2021-02-04T19:55:40Z<p>טאפרו דא פלאחו: מה הקשר?</p>
<hr />
<div>'''שיחת עם זו יצרת לי''' היה שיחה של [[הרבי]] בעקבות דבריו של אדם ליטאי שטען שיהודים שאינם שומרי תו"צ אינם נקראים יהודים.<br />
<br />
==שיחת הרבי==<br />
בשבת שאחרי פרשת שמות תש"נ , אחרי נאום שבוצע על ידי אחד מצוות ישיבת פונובי'ז שתקף יהודים שאינם שומרים תורה ומצוות, וטען שאינם נקראים יהודים., אמר הרבי שיחה , בו הגיב לדברים שדובר. בה זעק הרבי שאין לאותו אדם זכות ורשות ליטול מיהודי את השם "יהודי".<br />
<br />
==בעקבות השיחה==<br />
כמה זמן אחרי הורה הרבי לעיתון כפר חב"ד להכין עיתון מיוחד על נושא זה.<br />
<br />
בעיתון הובאו דבריהם של רבים מגדולי ישראל, את שיחותיו של הרבי ומאמרי חיזוק שהובאו כנגד דבריו של אותו איש.<br />
<br />
האדמו"ר [[פני מנחם מגור]] אמר על אותו עיתון של כפר חב"ד:<br />
{{ציטוט|תוכן=את העיתון של השבוע צריך להפיץ בכל בית יהודי. זכיתם להסיר קטרוג ולקדש שם שמיים, ובזכות זה נזכה כולנו למה שביקשו המוני יהודים לא מכבר בעשרה בטבת: אבינו מלכנו סתום פיות משטיננו ומקטרגינו|מרכאות=כן}}<br />
<br />
הרב [[מרדכי אליהו]] אמר שאין לאף אחד רשות ליטול מיהודי את השם יהודי, וגם אם כל הרבנים יגידו כך.<br />
==ראו גם==<br />
*[[מעלתן של ישראל]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* הרב [[אהרן דב הלפרין]], [https://col.org.il/news/59041 תגלית: גיליון "כפר חב"ד" שהוקדש לרב הליטאי מבני-ברק...], באתר [[חב"ד און ליין]], י"ט טבת ה'תשע"א {{COL}}<br />
{{קצרמר}}<br />
[[קטגוריה:מתנגדים]]<br />
[[קטגוריה:שיחות אדמו"ר שליט"א]]</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%95&diff=453416תמונות וציורי רבותינו נשיאנו2021-02-04T19:53:25Z<p>טאפרו דא פלאחו: /* צילום הרבי */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:עידוד.jpg|שמאל|ממוזער|300px|צלמים מצלמים את [[הרבי]] מעודד את השירה]]<br />
ל'''[[תמונה|תמונות]] וציורי [[רבותינו נשיאנו]]''' ישנה חשיבות גדולה בחסידות חב"ד עקב המעלה הגדולה ב[[ציור פני הרב]], שניתן לקיימה גם על ידי תמונה.<br />
<br />
לחלק מ[[רבותינו נשיאנו]], אדמו"רי חב"ד, ישנם '''ציורים או תמונות''' שהגיעו לידינו: [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. מ[[אדמו"ר המהר"ש]] אין ציור או תמונה ברורים (ישנם ציורים המיוחסים לו), אולם ניתן לצייר את פניו על ידי הידיעה שהיה דומה מאוד לנכדו, אדמו"ר הריי"צ. מ[[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]] ומ[[אדמו"ר האמצעי]] אין אפילו השערה לגבי תואר פניהם.<br />
<br />
באופן כללי התנגדו רבותינו נשיאינו לצילומם דמותם או לציורם בטענה שאין זה העיקר ב[[חב"ד]], אך אישרו זאת כאשר לדבר הייתה השפעה על [[הפצת המעיינות]] או פרנסתו של הצלם.<br />
<br />
==ציור פני הרב==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ציור פני הרב]]}}<br />
'''ציור פני הרב''' היא אחת מדרכי ההתקשרות לרבי, כאשר החסיד אינו עומד בפני רבו. "ציור פניו" מתבצע על ידי עוררות הזיכרון או תמונה{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67], שיחת ש"פ ראה תשמ"ו.}}. לציור פני הרב ישנם מעלות וסגולות רבות:להתקשרות{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67]}} נתינת כח ללכת בדרכי התורה והמצוות{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' ע' פא}}, לפחדים{{הערה|1= אגרות קודש חלק י"א עמוד קס"ב, אגרות קודש חלק י"ב עמוד רס"ו}} ולעורר את המחשבה אף על המצולם בתמונה{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' עמ' קנ"ד.}}.<br />
<br />
===הכבוד הדרוש לתמונות רבותינו נשיאינו===<br />
במענה למנהל מוסד שהדפיס דף ובראשו תמונת הרבי הריי"צ, ולצידה תמונת שני נשים שסייעו רבות למוסד על מנת לתת אותו להם כציון לשבח על תרומתן, ענה לו הרבי: {{ציטוטון|באם רוצה לתת אות הצטיינות למרת פלונית ופלונית תחיינה - האומנם ''ברשותו'' זו על ידי הדפסת תמונה שלהם דוקא ביחד ביחד עם תמונת כ"ק מו"ח אדמו"ר? כמה עניינים מבהילים כבר ראיתי - אבל מודה אני אשר ענין זה ראשון "במעלה" ביניהם. בוודאי תכף ומיד יבער מן העולם עמוד זה. כיון שאין ביכולתי להשתתף באחריות הנהגה שבשביל פרסום לא עוצרים אפילו מדברים כנהנזכר לעיל - יסיר את שמי מכל ניירי המכתבים, חוברות וכו'. באם לעצתי ישמע - יקבל עליו תענית לאחד הימים הקרובים, ויסע לציון הקדוש ויבקש מחילה וסליחה וכפרה על הנזכר לעיל, ויקבע לימוד במאמרי כ"ק מו"ח אדמו"ר בכל יום - עד ראש השנה הבא עלינו לטובה (כמובן בלי נדר) באם מי שהוא השתתף איתו בפעולה האמורה - מובן שגם אליו שייך כל זה}}{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8/ מענות נדירים ביותר בכתי"ק נחשפים בתשורה מרתקת] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
כאשר הוצע להנפיק בול ובו תמונת [[אדמו"ר הזקן]], שלל [[הרבי]] את הרעיון היות וטבעו של בול הוא שהמעטפה עליה הוא מודבק מתגלגלת, בנוסף לכך שמכים על הבול{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15924&st=&pgnum=246&hilite= חלק י"ח ע' רכ"ו]}}.<br />
<br />
==ציור הבעל שם טוב==<br />
[[קובץ:לא הבעש''ט.jpg|שמאל|ממוזער|220px|התמונה אשר בטעות מייחסים אליו]]<br />
בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת ל[[בעל שם טוב]], אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה){{הערה|מפי ר' יעקב כ"ץ, שכך אמר הרבי בליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשכ"ו]] במהלך סעודת החג בבית אדמו"ר הריי"צ ('[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}.}}.<br />
כיום הוכח שאכן תמונה זו היא מהבעל שם מלונדון (בתחילה רב בגרמניה כדברי הרבי) ר' חיים שמואל יעקב פאלק (תס"ח-תקמ"ב) שנחשד על ידי ר יעקב עמדין בשבתאות{{הערה|ראה ויקפדיה ערך Baal Shem of London}}.<br />
ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה{{הערה|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר דמויות גדולי החסידות (נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש"ה]] עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}, ישנם סיבות נוספות. אולם העיקרית שבהן היא משום ש[[אדמו"ר מוהריי"צ]] אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשכ"ו]] עמ' 621.}}.<br />
<br />
נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורת ניכרו בזקנו של הבעל שם טוב [[י"ג תיקוני דיקנא]], שאינם מופיעים בתמונה המפורסמת{{הערה|התיקונים: הפאות, לחי העליון ולחי התחתון. הסנטר, מעליו ומתחתיו. החלק העולה מהחזה, השפם ושני המקומות התפוחים בלחיים (שבהם לא גודל שער).[[ליקוטי שיחות]], כרך י"ט, עמ' 531.}}.<br />
<br />
==תמונת [[המגיד ממזריטש|המגיד]]==<br />
הרבי אמר{{הערה|1= ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}} כי אין תמונה מהמגיד.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר הזקן]]==<br />
{{ערך מורחב|תמונת אדמו"ר הזקן}}<br />
[[קובץ:רבי_שניאור_זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציור אדמו"ר הזקן]]<br />
כשנסעו [[אדמו"ר המהר"ש]] ור' אהרן בליניטשער ל[[פטרבורג]] בשנת [[תרט"ו]] כשלוחי [[אדמו"ר הצמח צדק]] לועידה מטעם הממשלה לצורכי הכלל{{הערה|1=הועידה הייתה מטעם הממשלה ואדמו"ר הצמח צדק חוייב להגיע, אך בשל מצב בריאותו הותר לו לשלוח שני נציגים בשמו.}}, נפגשו גם עם עוזרו של סגן שר הפנים, שביקש להיפגש עם אדמו"ר המהר"ש. במהלך הפגישה עוזר הסגן לצייר את אדמו"ר המהר"ש{{הערה|תמונה זו כנראה אינה בידינו כעת, כי הציורים של אדמו"ר המהר"ש נראים מתקופה מאוחרת יותר, ולא בצעירותו (שנת תרט"ו אז היה כבן עשרים).}}, באומרו שכשרון הציור עבר לו עוד מאביו – שגם לו היה כשרון ציור, והשאיר לו אוסף גדול של ציורים, ביניהם ציור של אחד מגדולי הרבנים היהודים{{הערה|1=במבצר פטרופבלסקי ישנה תערוכה של בובות שעווה של אנשים חשובים שנעצרו במקום, ותחת בובת אדמו"ר הזקן מופיע הכיתוב "הרב הגדול ביותר של היהודים"}} שנאשם בבגידה. סבו היה חוקרו הראשי, והורה אז לציירו. לאחר סיום המשפט, ציור זה עבר בירושה לאותו אדון. אדמו"ר המהר"ש ביקש לראות את הציור, והתפלא לראות ציור של אדם שניכרה על פניו יראת שמים, ותחיתיו כיתוב ובו שם אדמו"ר הזקן ושם אביו ([[ישראל ברוך פוזנר|ר' ברוך]]) מהעיר ליאוזנה, ושנת [[תקנ"ט]] (1798 למניינם), הזמן בו ישב אדמו"ר הזקן במאסר הראשון בפטרבורג.<br />
<br />
כאשר חזר [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[ליובאוויטש]], סיפר על כך לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]]. אדמו"ר הצמח צדק רצה מאוד לראות את הציור, וכאשר נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג בשנת [[תרי"ט]] הורה לו אדמו"ר הצמח צדק שישתדל למצוא את האדון שברשותו הציור – ולקנותו בעד אלף אלף רובל או לתת לצייר מומחה להעתיקו. אדמו"ר המהר"ש התעכב חודש בפטרבורג, אך לא מצא את האדון. כשחזר לליובוויטש, הצטער אדמו"ר הצמח צדק מאוד מכך שלא נמצאה התמונה.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"א]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש ואחיו - [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרב חיים שניאור זלמן]] לפטרבורג, שם נפגשו עם פרופסור בשם ברטזן, שסיפר להם כי ראה את הציור אצל האדון, שגר בעבר בפטרבורג אך עבר דירה. אדמו"ר המהר"ש והחש"ז בקשו ממנו ליידע אותם להיכן עבר, וכעבור כמה חודשים שלח להם את הכתובת.<br />
<br />
בקיץ של שנת [[תרכ"ב]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג יחד עם ר' ישראל חייקין, שם הצליח אדמו"ר המהר"ש לסכם עם האדון להשאיל לו את הציור למשך חודש, בערבון של עשרת אלפים רובל. ר' ישראל שמר על התמונה בחבילה סגורה במהלך הדרך (הוא גם החזיר את הציור לפטרבורג).<br />
<br />
במהלך השבועיים בהם הייתה התמונה בליובאוויטש, נהג אדמו"ר הצמח צדק (בימי החול) לסגור את דלתות חדרו, לבוש בבגדי וב[[שטריימל]] של שבת וחגור ב[[גרטל|אבנט]], העמיד את הציור על שולחנו, והביט בו שעה ארוכה.<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ח]] פורסם העתק מהתמונה, והאדון שברשותו הייתה התמונה אישר כי ההעתק מותאם בדיוק לתמונה המקורית. כך גם [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]] (שהייתה מיחידי הסגולה שהותר להם להביט בציור באישור הצמח צדק) העידה כי ההעתק מדויק.<br />
<br />
הרב שמואל הלוי מאזינקר סיפר לאדמו"ר הריי"צ כי שמע בשנת [[תרכ"ב]] את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בזו הלשון: {{ציטוטון|הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים}}. ר' שמואל הוסיף שכעבור כמה שנים [[תרכ"ד]]-[[תרכ"ה]], כבר התפרסם בין החסידים, שאחד מהאדונים החשובים בפטרבורג צייר את [[אדמו"ר הזקן]] בזמן שישב בבית האסורים{{הערה|1=מזכרונות אדמו"ר הריי"צ שנדפסו ב'[[התמים]]' חוברת שמנית, עמודים ה'-י"ז (מובא גם ב"ספר התולדות – אדמו"ר הזקן" חלק ד' עמוד 1151 והילך}}.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר האמצעי]]==<br />
אדמו"ר האמצעי הוא היחיד מבין [[נשיאי חב"ד]] שאין לו שום תמונה או ציור, ולא ידוע תואר פניו המדוייק{{הערה|1=ב '[[רשימות היומן]]' מובא כי היה מעט יותר נמוך מאדמו"ר הזקן (שהיה גבוה מאוד), וצבע שערותיו היה בלונדי כצבע שערותיו של אדמו"ר הזקן. רשימות היומן עמ' שפד (הובא גם [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4411&CategoryID=1094 כאן])}}. הרבי התבטא כי '''"איז אפילו אין פאנטאזיה אויך ניטא"''' {{כתב קטן|גם בדמיון אין בנמצא}}"'''{{הערה|1= ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}}<br />
<br />
באחת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הזכיר [[הרבי]] את הוראת [[חז"ל]]{{הערה|ירושלמי שבת פרק א הלכה ה.}} שבעת לימוד התורה "יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו", והסביר שאצל כל רבותינו נשיאנו אפשר לקיים זאת על ידי ש[[ציור פני הרב|מציירים בדמיון את תואר פניו]] על ידי תמונה שיש מהם; אך גם אצל אדמו"ר האמצעי אין חסרון בעניין, מכיוון שצדיקים מכניסים עצמם בתוך תורתם (וכעין מה שאמרו חז"ל{{הערה|שבת קה, א.}} לגבי [[הקב"ה]] שהכניס את עצמותו ב[[תורה]]), ועל ידי התבוננות בתורתו ובפרט באופן של [[ראיה]] (שבתורת אדמו"ר האמצעי בנקל יותר להגיע לזה), שייך שיהיה בעל השמועה עומדכנגדו. (ועד שיהיה לא רק "'''כאילו''' עומד כנגדו", אלא בעל השמועה עומד כנגדו '''ממש'''!).{{הערה|1=שיחת ליל י' כסלו תשמ"ד ( [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 539]). [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/635679/ רבי יומי: לצייר את בעל הגאולה].}}<br />
[[קובץ:צמח צדק אופנר.jpg|ימין|ממוזער|160px|העתק שהתגלה בתשפ"א]]<br />
[[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|180px|העתק שהגיע מקאפוסט]]<br />
<br />
== תמונת [[הרבי הצמח צדק]] ==<br />
היה צייר גוי{{הערה|1=הרבי העיר שהצייר היה גוי. הנחה בלתי מוגת בספר 'תוכן קצר' תש"נ עמ' 257}} שהכיר את אדמו"ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו"ר הצמח צדק לא הסכים{{הערה|1=ראה [[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:תואר פני קודשו... של הצמח צדק (שיש אומרים שנעשה לא בידיעתו)...}}. התחכם הצייר ובא ב[[שבת]] לבית אדמו"ר הצמח צדק בזמן שאמר [[מאמר חסידות]] כשעניו היו עצומות כך שלא יכל לראותו, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. (מסיבה זו נראה אדמו"ר הצמח צדק בציור ב[[בגד|בגדי]] שבת הלבנים, אשר אותם ירש מאדמו"ר הזקן.) לאחר מכן כשראה אדמו"ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצוירה ב[[שבת]] - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים{{הערה|מסופר שהטעות ארעה מכיון שכאשר הוא התבונן על פניו של הרבי הוא הלך ברחוב בעצימת עיניים כיון שלא רצה לשכוח את התמונה, ובאמצע הדרך הוא התנגש בעץ וזה בלבל אותו בטעויות האלו.}}: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו"ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שנייה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו"ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין. [[הרבי]] ציין פעם שטעות נוספת היא שאדמו"ר הצמח צדק מניח בציור את משקפיו על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר{{הערה|ספר "זיכרון להרב ברוק" עמוד 113: "מספרים שאת תמונתו של ה"צמח צדק" צייר גוי שהיה נוכח בשעה שהצמח צדק אמר חסידות והצייר ישב במקום ממנו יכול היה להתבונן בו היטב ובזיכרונו חרת את דמות דיוקנו של הצמח צדק וכך יצא מהאולם כשעיניו עצומות והגיע לביתו, ולמרות שבדרכו קבל מכה מעמוד עץ נשארה עדיין בזיכרונו דמותו של הצמח צדק שאותה העלה על גבי הניר."}}.<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ז]] שופץ הציור ותוקנו הטעויות ומאז הוא נפוץ בגירסתו המתוקנת.<br />
<br />
העתק שהיה תלוי בבית רבי [[שלמה זלמן מקאפוסט]], התגלה בשנת [[תנש"א]] על ידי הספרן [[בערל לוין]]{{הערה|1=ראה [[מבית הגנזים]] מאת [[בערל לוין]] [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mbhg-h.pdf עמוד רנ"ז]}} אצל אחד מניניו, ב[[מוסקבה]] ששלח עותק ממנו ל'[[ספריית ליובאוויטש]]' ופורסם לציבור.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"א]] גילה ר' [[יחיאל אופנר]] בעיזבון מרת הינדא גורביץ', נכדת הרבנית [[ביילא וולס]] בת [[אדמו"ר האמצעי]], ואחייניתו, בת אחות אשתו של [[המהרי"ן מניעז'ין]], בן הצמח צדק. העתק נוסף של הציור המקורי, הקדום ביותר, שככל הנראה צויר לבקשת המהרי"ן עצמו, ההעתק צויר כנראה לאחר פטירת הצ"צ, בציור תוקן הבגד והצד הימני מונח על הצד השמאלי, והספר הפך לספר עברי, ואף נרשם עליו "[[ספר צמח צדק|צמח צדק]]", מתחת לציור נרשם באותיות סת"ם (ב[[כתב אדמו"ר הזקן]]) {{ציטוטון|הא לכם תמונה אמיתית של אדמו"ר הרב הצדיק ר' מנחם מענדיל זצ"ל מליבאוויץ}}{{הערה|[https://chabad.info/special/635784/ תגלית: נחשף הציור הראשון שמיוחס לאדמו"ר הצמח צדק] {{אינפו}} [https://col.org.il/news/127876 ציור לא ידוע של הצמח צדק, ככל הנראה זה הקדום ביותר - נחשף] {{COL}} לקריאה נוספת: [[מנחם ברונפמן]], '''הציור שעבר בירושה''' כפר חב"ד גליון מס' 1885}}.<br />
<br />
==ציורי [[אדמו"ר המהר"ש]]==<br />
לא ידוע לנו על ציור ודאי של [[אדמו"ר המהר"ש]], אך קיימים כשלושה ציורים המשוערים כציור פני אדמו"ר המהר"ש:<br />
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"<br />
|-<br />
| [[קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|ציור משוער של אדמו"ר המהר"ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש}}]]<br />
| [[קובץ:מיוחס למהרש 3'.jpg|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|"תואר פני אדמו"ר המהר"ש" שפורסמה בעיתון "[[אלגמיינער ז'ורנאל]]", שצויירה על ידי ר' זלצמן שששמע מאנשים שראו את המהר"ש}}]]<br />
| [[קובץ:אדמור_הרייצ_תרפז.png|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|תמונת [[אדמו"ר הריי"צ]] הדומה לציור השני של אדמו"ר המהר"ש}}]]<br />
| [[קובץ:מהרש השוואת התמונות.png|שמאל|ממוזער|200px|{{כתב קטן|חלק ממחקר המגלה מה היא ציור פני [[המהר"ש]] לפי תווי הפנים נראה שהציור שבידי משפחת גינזבורג יותר מדוייק}}]]<br />
|}<br />
#ציור הקיים ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות{{הערה|כך השמועה אומרת, אמנם ע"פ דברי הרבי למניחים שהובאו בהמשך, לכאורה יש לומר שזה לא נכון.}}.<br />
#בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור, ואומרים שצויירה על ידי ר' זלצמן שששמע מאנשים שראו את הרבי מוהר"ש. תמונה זו בעלת דמיון רב לתמונה של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], מה שמתאים לסיפור על [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] (ראה בהמשך), שנעשה שנתיים בלבדד לאחר מכן - בשנת [[תרפ"ט]] <br />
#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו"ר המהר"ש]] עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו"ר המהר"ש.<br />
<br />
על פי המקובל צורת פניו של הרבי מהר"ש היו כצורת פני הרבי הריי"צ. הדבר מבוסס על סיפור שסיפר הרבי הריי"צ{{הערה|שיחת יום ב' דראש השנה תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג חלק א עמוד 31. ועוד}} והרבי חזר וסיפרו פעמים רבות.<br />
<br />
{{ציטוט|<br />
מרכאות=כן|<br />
מקור= [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=439 י"ב תמוז תשמ"ה - התוועדויות תשמ"ה חלק ד' עמוד 2456]|<br />
תוכן=בעת היות [[ריי"צ|בעל הגאולה]] בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו"ר מהר"ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!<br />
כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו"ר המוהר"ש...<br />
<br />
את אדמו"ר המהר"ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו"ר המהר"ש התעלף מיד!}}.<br />
<br />
בעקבות כך אמר הרבי כי [[ציור פני הרב|ציור פני הרבי המהר"ש]] היא על ידי ציור פני הרבי הריי"צ{{הערה|1=[[י' כסלו]] [[תשד"מ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 539]}}.<br />
<br />
כאשר כתבו המניחים של שיחות הרבי, שיש תמונה של הרבי מהר"ש אך אינה מפורסמת הוסיף הרבי ש"יש אומרים", היינו שלא קיבל את ההנחה שיש תמונה.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר הרש"ב]]==<br />
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"<br />
|-<br />
| [[קובץ:תמונת אדמור הרשב.png|שמאל|ממוזער|200px|תמונת אדמו"ר הרש"ב מ[[תר"פ]] לצד תמונה שנמצאה ב[[תש"פ]]]]<br />
| [[קובץ:ציור הרש''ב.png|שמאל|ממוזער|200px|הציור המוגה]]<br />
|}<br />
הרבי הרש"ב הקפיד שלא יצלמו אותו. כשהלך הרבי הרש"ב ב[[ראש השנה]] [[תרס"ו]] ל'[[תשליך]]' על שפת הנהר כמנהגו, הוא הבחין בשני גויים בעלי האחוזה "ביעלא נאר" הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] ששטו בסירה על הנהר כשבידם מצלמה, וניסו לצלם את הרבי הרש"ב וכל העומדים באמירת התשליך על שפת הנהר, מה שגם לרבי הרש"ב צער, ומאז לא הלך עוד לתשליך על שפת הנהר{{הערה|1="בעת התשליך אירע דבר אשר ציער את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [=אבי אדוני-מורי-ורבי הרב הקדוש (הרש"ב)] לשעה, כי בעת שעמד אאמו"ר הרה"ק על חוף הנהר ובידי קדשו הסידור ובתוך כך עברה סירה קטנה בריחוק של עשרים וחמשה צעדים והיושבים בסירה – שני אחים אדוני האחוזה ביעלא נאר הסמוכה לליובאוויטש – הי[ה] להם מכונת צילום וצילמו את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ואת כל הקהל העומדים על שפת הנהר..." מרשימת [[הרבי הריי"צ]] ממוצאי ראש-השנה תרס"ו, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6197&CategoryID=1322 מובא כאן]}}{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך ב' ע' רסה: "בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה (מצלמה) ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנ"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להבין".}}.<br />
<br />
בשנת [[תרע"ט]] תכנן הרבי הרש"ב לנסוע מ[[רוסטוב]] לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר וב[[ראש השנה]] התפלל בבית הכנסת של הרבי הרש"ב שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לרבי הרש"ב שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב.<br />
<br />
לצורך הנפקת הויזה צילמו את הרבי הרש"ב. הצילום בוצע ב[[תשעה באב]] של אותה שנה{{הערה|הרב [[אלישיב קפלון]], [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 1851 עמוד 67}}. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא הרבי הרש"ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה. [[אדמו"ר הרש"ב]] נשאר ברוסטוב{{הערה|שם=הרש"ב 2|1=הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב'[[התוועדויות]]' [[תש"נ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=72&hilite= כרך ב עמ' 50 הערה 67] וב[[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו"}}{{הערה|אוצר החסידים ארץ הקודש}}.<br />
<br />
[[הרבנית חיה מושקא]] העירה כמה פעמים כי התמונה אינה מתארת את פני אדמו"ר הרש"ב האמתיים. כששמע זאת הרב [[נחום יצחק קפלן]] צייר את תואר פני הרבי הרש"ב על פי הנחיית הרב [[אברהם דרייזין]] כש[[שטריימל]] לראשו, ולאחר הגהות הרבנית{{הערה|כי העיניים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היו הרבה יותר חריפות, וכן צבע הזקן היה בהיר יותר, והידיים עדינות יותר}} - הביעה הרבנית את שביעות רצונה{{הערה|כפר חב"ד' גיליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21), ציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342.}}<br />
<br />
בשנת [[תש"פ]] התגלתה תמונה חדשה, עליה כתוב "'''רבי שלום דובער שניאורסון מוסקבה תרס"ח מאי (אייר)'''". אמנם אדמו"ר הרש"ב היה במוסקבה באייר תרס"ח, אולם יש עדיין המפקפקים באמינות התמונה ומייחסים אותה ליהודי אחר באותו שם או לבן דודו של הרש"ב רבי [[שלום דובער מרציצה]].{{הערה|[https://chabad.info/special/%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%90%D7%94%D7%9F-%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94/ התמונה] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==תמונת [[הרבי הריי"צ]]==<br />
[[קובץ:ציור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|220px|התמונה שהרבי התבטא עליה: '''לא ראיתי דוגמתה''']]<br />
[[קובץ: קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|220px|אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים]]<br />
הרבי הריי"צ העניק לנכדו [[בערי גוראריה]] מצלמה במתנה, כשהוא צירף לה שטר של דולר, באומרו "זכור את מורשת אבתך, ואת מלחמתם להחזקת הדת!" (כוונתו הייתה למערכות שניהלו [[רבותינו נשיאינו]] לחיזור מצבה של היהדות, ופרט מלחמתו של הרבי הריי"צ בקומוניסטים). במצלמה זו צלם בערי פעמים רבות את הרבי הריי"צ. בקיץ של שנת [[תש"פ]] המצלמה נמכרה במכירה פומבית.<br />
<br />
===הציור משנת [[תר"פ]]===<br />
בקיץ של שנת תנש"א נשלח לרבי ציור צורת פניו של אדמו"ר הריי"צ משנת תר"פ. הרבי הודה לשולח, והעיר שכנראה נעשה הציור מתוך זיכרון, ושנהנה במיוחד מכיוון שלא זכה לראות תמונות מתקופה זו בחייו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: לא ראיתי דוגמתה] {{אינפו}}}}<br />
<br />
===צילום הריי"צ בעת מאסרו בבית הסוהר שפלורקה===<br />
[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|בעת שהות]] הרבי הריי"צ בבית הסוהר 'שפלורקה', נהג אדמו"ר הריי"צ להתפלל ב'עבודה' והתבוננות יותר מהרגלו. באחד מהשבתות הראשונות לשהותו בכלא, נכנסו מספר סוהרים לתאו בשביל לצלמו, שכן הנוהג אז היה כי מכל אסיר נלקחות תמונות משני זוויות. כשהגיעו הסוהרים והמצלמה בידיהם, היה אדמו"ר הריי"צ באמצע [[תפילת שחרית]] של [[שבת]], ונכנס לתוך דבקות ו[[התבוננות]], כש[[טלית]] כסתה את פניו. הסוהרים נסו לעורר את תשומת ליבו של הרבי לבואם ונוכחותם, אך לא הצליחו ועזבו את התא.<br />
<br />
מאוחר יותר, חזרו הסוהרים. אדמו"ר הריי"צ עדין אחז באמצע התפילה, אך הטלית כבר לא כיסתה את פניו. כשהבחין הרבי בסוהרים העומדים בתא ואיתם בכל ציוד הצילום – הניף את ידו בתנועת ביטול, שהפחידה את הסוהרים שנהבלו ועזבו את התא. לאחר זמן מה, חזרו הסוהרים לתא הרבי, וניסו לאמר לו כי הוא חייב להצטלם, אך הרבי הריי"צ הסביר להם כי אסור לו להצטלם בשבת, והסוהרים עזבו את התא.<br />
במוצאי שבת, חזרו הסוהרים לתאו של הרבי, והרבי הסכים להצטלם. הרבי התיישב כשה[[כיפה]] ל[[ראש|ראשו]], וסידר את הבגד ה[[ציצית]] כך שיראו גם הציציות האחוריות, ואמר להסוהרים כי עתה יכולים הם לצלם.<br />
הסוהרים ניסו להסביר לרבי כי בתמונה לא שייך שייראו הכיפה והציצית, אך הרבי אמר להם כי אם רוצים הם לצלמו – יהיו צריכים הם לעשות זאת דווקא כך. ואכן, כך צולם{{הערה|1=התוועדות י"ב י"ג תמוז תשי"א – תורת מנחם – [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25035&st=&pgnum=193 חלק ג', תשי"א, חלק ב' - עמוד 195], התוועדות י"ב י"ג תמוז תשכ"א – [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25063&st=&pgnum=141 חלק ל"א, תשכ"א - חלק ג', עמוד 119]}}<br />
<br />
===התמונה עם הרב אליעזר סילבר===<br />
ישנה תמונה מפורסמת בה נראים הרבי הריי"צ והרב [[אליעזר סילבר]] צועדים ביחד. הרב סילבר עצמו סיפר לרב [[עזריאל זעליג שארפשטיין]] רב קהילת חב"ד חב"ד בסינסנטי, את ההיסטוריה של התמונה הזו: כאשר הלך עם הרבי הריי"צ פגש אותם צלם וביקשם לעמוד רגע בכדי שיוכל לעשות תמונה. הרב סילבר לא רצה, אולם הרבי אמר לו: "אויב א איד האט הנאה דערפון, דארף מען איהם צוליב טאן" ("אם ליהודי (הצלם) יש הנאה מכך, צריך לעשות זאת בכדי להנות אותו").<br />
<br />
הרב שארפשטיין מספר, כי לאחר שקיבל הרב סילבר את התמונה מהצלם, הדפיס מזה כמה מאות עותקים, והיה מחלק את התמונה לכל מי שהיה לו קשר עמו. פעם חילק שקיות ל[[ט"ו בשבט]] לכל ילדי ה"חדר" ב[[סינסינטי]], והכניס בכל שקית את התמונה איך שהוא צועד עם אדמו"ר הריי"צ{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8.jpg התמונה]}}.<br />
<br />
===קבלת האזרחות===<br />
קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ הייתה מאורע היסטורי, שכן חוקקו חוק מיוחד עבור הרבי בכדי שיקבל את האזרחות בביתו ולא בבית המשפט. הרבי דאג להזמין לאירוע שני צלמים, וביקש שיעמדו משני צדי השולחן (בכדי שהאירוע ייקלט משני הזוויות), והעיר לצלמים שיוודאו שגובה ה"פלאש" לא גבוהה מדי, בכדי שלא להבזיק בעיניו הק' של אדמו"ר הריי"צ. האירוע גם הוסרט בסרט צבעונית, דבר נדיר ואף יקר בימים ההם.<br />
<br />
===יחס הרבי לתמונות הרבי הריי"צ===<br />
הרב [[משה גרונר]] היה אספן תמונות של הרבי הריי"צ, ובכל פעם שהיה מגיע לרבי היה מעניק לרבי תמונה. כשהיה מקבל הרבי את התמונה לידיו, היו פניו מרצינות, ושואל מתי ואיפה צולמה התמונה – ולאחר מכן כותב בעיפרון מאחורי התמונה את פרטי התמונה, ומעודד את ר' משה להמשיך.<br />
באחת ההזדמניות, כשהביא ר' משה לרבי תמונה מהלווית אדמו"ר הריי"צ, קם הרבי ממקומו, הרכיב משקפיים והתקרב לחלון, והביט בתמונה בריכוז רב ודמעות זלגו מעיניו. לאחר מכן שאל הרבי אם יש תמונות נוספות מההלוויה, וכשענה ר' משה שיחפש, והרבי שאל אם ישנה תמונה של הארון מורד לקבורה{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]}}.<br />
<br />
הרבי התייחס פעמים רבות להתבוננות בתמונת הרבי הריי"צ והשפעתה. ומהם; שקיום השליחות היא בכח ה[[ראיה]] ולא רק תוצאה מלימוד שבדרגת [[שמיעה]]{{הערה|פרשת ראה תשמ"ו. (התוועדויות תשמ"ו חלק ד עמוד 311). ועוד}}.<br />
<br />
==צילום [[הרבי]]==<br />
[[קובץ:הרבי מכסה פניו.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הרבי מסתיר את פניו בסידור]]<br />
[[קובץ:תמונת הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|220px|התמונה היחידה של הרבי שהייתה בבית של הרבי, בעת [[מסדר קידושין|סידור הקידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]]]<br />
<br />
===י' שבט תש"ל===<br />
בשנים הראשונות התנגד הרבי לכך שיצלמו אותו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]], ותמונות ווידיואים שצולמו אז נעשו בחשאי. רק לקראת התוועדות [[י' שבט תש"ל]] נתן הרבי אישור רשמי לצלם [[יצחק ברז]] לצלם את המעמד, והוא ניצל את ההזדמנות וצילם ללא הרף. כמה חסידים שהבחינו בו ניסו לגעור בו אך הרבי הורה להניח לו. הוא גם התייצב בהתוועדות שנערכה במוצאי שבת, ובאמצע אחד הניגונים אמר הרבי בחיוך (ומיד הקהל הפסיק בשירה): "פאר יעדר פיקטשער וואס ער וועט נעמען, וועט ער דארפן זאגן נאכאמאל לחיים. דברים שאין להם סוף, ער האלט אין איין נעמען פיקטשערס" [על כל תמונה שהוא לוקח הוא יצטרך לומר לחיים שוב. (מה)דברים שאין להם סוף, הוא לא מפסיק לקחת תמונות]. כאשר שמע הרבי כי בסך הכול צולמו כמאה עשרים תמונות הפטיר: "חשבתי שיצלם שתיים-שלוש תמונות ולא מאה עשרים..."{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52549 יו"ד שבט הגדול ● יומן מרתק] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
===צילום הרבי בחתונות===<br />
כאשר הצלם הארי (צבי ראובן) טיינר רצה לצלם את הרבי במהלך החתונות וסידור הקדושין – היה הרבי מסתיר את פניו{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד ל' (וצויין שם לתמונות בעמודים 50, 17): "פעמים רבות בתקופת השנים תש"ג-תש"י, בעת שצילמוהו, נהג הרבי בכוונה לסובב את ראשו הצידה או להסתיר את פניו הקדושות מעין המצלמה".}}. כאשר התלונן הארי שזה פוגע בפרנסתו{{הערה|1=סדר העבודה אצלו היה שעל כל תמונה שמצאה חן בעייני לקוחותיו היה מקבל 8 סנט.}}, הרבי הפסיק להסתיר את פניו, אך ניכר שלא הייתה דעתו נוחה מכך. מאז נזהר הארי לצלם רק תמונה אחת. כאשר דחקו בחסידים באחת מהחתונות לצלם את הרבי תמונות נוספות, צילם הארי שלוש תמונות והתכונן לצלם את הרבעית, כשהבחין בכך הרבי העיר כי נראה לו ששלוש תמונות זה מספיק, ומאז נהיה הסדר שהארי צילם שלוש תמונות{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 95: "בעוזבו את החופה - של הרה"ח ר' שמעון-אהרון סימפסון שהתקיימה בג' ניסן תשי"א - הביט במבט חודר לעבר הצלם מר טריינער - בהמשך לתנאי שסוכם אתו בחתונת הרי"ל פויזנער" [כנראה, לא לצלם יותר מדי].}}.<br />
<br />
בשנת תשי"ד כאשר עבר הרבי לערוך את החופות ב[[השלאש|חצר 770]] בלבד, קיבל הארי מסר מהמזכירות שמורשה לצלם רק תמונה אחת{{הערה|1=ראה ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 210 מסופר אודות נישואי ר' יהושע-זעליג הכהן כצמאן עם מרת שרה רבקה (חאנין): "ראוי לציין כי בעקבות הוראת רבינו באותה תקופה לאפשר לצלם תחת החופה רק תמונה אחת בלבד ממנו, 'הידר' החתן ולא נתן לצלם כלל בעת החופה".}}.<br />
<br />
כשהעיר מאוחר יותר שתמונה אחת לא מספיקה, הותר לו שוב לצלם שלוש תמונות{{הערה|1=ושם (עמוד 221) אודות נישואי ר' מרדכי זאיאנץ (ב' טבת תשי"ז): "אולם בתנאי שלא יעשו יותר משלוש תמונות, ומה טוב - שתיים". החתן הבין שהמנורות של הצלמים מפריעות לרבי ולכן הזמין חברה להסריט את האירוע וכשיצא הרבי לחופה והבחין בכך, חייך חיוך קל.}}. באחת החופות, כאשר רצה הצלם לצלם תמונה רבעית של הרבי בלובי, הסתיר הרבי את פניו הק' בסידור (ראה תמונה){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80288 מדוע כיסה הרבי את פניו בסידור?]{{אינפו}}}}.<br />
<br />
כשהראה הרב [[בערל יוניק]] את אלבום [[קבלת פנים (חתונה)#השתתפויות הרבי במעמד|חתונתו]] ל[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|רבנית]], התרשמה הרבנית מתמונתו של הרבי עומד מול [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חדוקוב]] שהקריא את ה[[כתובה]], ובקשה ממנה העתק, אותו הניחה על שידה ב[[פרזידנט 1304#קומה השניה|ספריית הרבי]] ש[[פרזידנט 1304|בביתו]]. תמונה זו הייתה תמונתו היחידה של הרבי בביתו{{הערה|חוץ ממנה היו רק עוד שתי תמונות של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[פרזידנט1304#קומה השניה|חדר]] [[שינה|השינה]]. בית משיח גילון 508}}. הרבנית אף סיפרה כי היא אינה מניחה למנקה שעבדה בביתם של הרבי והרבנית לנקות את התמונה, והיא מקפידה לנקות אותה בעצמה.<br />
<br />
===שאלות הרבי מצלמים אודות לימוד באותו היום===<br />
בשנים הראשונות, היה ידוע שהרבי מתנגד לצילום תמונותיו, ולכן לא היה מי שיעיז לצלם את הרבי – משום שידעו שהרבי מתנגד לכך, ולכן היו נשלחים ילדים לצלם את הרבי. כאשר היה הרבי מבחין בילד מצלמו – היה מבקש ממנו את המצלמה{{הערה|הרבי לא היה מחזיר את המצלמה, אלא לוקחה לחדרו, ומדבר עם הנהלת הישיבה, שתעשה מבחן לילד על הלימוד, ואם ידע קיבל חזרה את המצלמה.}}. כאשר גילה הרבי את הרב גרשון שוסטרמן (כילד) מתכונן לצלמו בצאתו מסידור הקדושין, שאל אותו הרבי אם המלמד שלו מרוצה ממנו, והוסיף "האם חסידות בשבילך היא צילום ואיסוף תמונות?"{{הערה|1=ראה שיחת הרבי בהמשך}}. הרבי פנה למנהל התלמוד תורה בו למד ר' גרשון – הרב טננבוים – וביקש שיבחנו על החומר שלומד בכיתתו, ואם לא יצליח במבחן – ייאלץ הרב טננבוים להחרים לו את המצלמה. למחרת הוזמן ר' גרשון למבחן של כרבע שעה בחדר הרב טננבוים, בסיומו הושבה לו המצלמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/lemaan/6/31.htm?q=%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%99%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA למען ידעו בנים יוולדו פרק ה].}}.<br />
<br />
כאשר הגיע צלם חב"די לתעד את מעמד '[[חלוקת כוס של ברכה|כוס של ברכה]]', שאל אותו הרבי אם למד תורה באותו יום. ר' [[לוי יצחק פריידין]] שעמד בסמוך, אמר "רבי, הוא בסדר" ענה הרבי: "אני בעצמי ראיתי אותו משוחח באמצע [[קריאת התורה]]".<br />
<br />
כך גם באחת מהתועדיות ח"י אלול בהם השתתף צלם, שאל אותו הרבי אם למד באותו היום את [[שיעורים יומיים#תניא|שיעור התניא]] של אותו היום. הצלם נדהם, והרבי הסתובב אל ר' [[יואל כהן]] ושאל אותו אם הצלם למד תניא היום, ואם לא – שר' יואל ילמד איתו. כשלא מצא ר' יואל [[תניא]], השאיל לו הרבי את חוברת התניא שלו{{הערה|1=באותו זמן היה מודפס התניא בחוברות בפורמט מוקטן}}.<br />
<br />
התייחסות פומבית הייתה בסופו של דבר ב[[התוועדות]] [[כ' בחשוון| כ'מר חשון]] [[תשד"מ]] בה דיבר הרבי בכאב על כך שישנם כאלה שסוברים ש"[[חסידות]]" הינה "צילום תמונות", וציטט את דברי [[אדמו"ר הרש"ב]] - "ליגט נישט אין חיצוניות"<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ישנם כאלה החושבים שענין ה"חסידות" מתבטא בזה שעומדים עם "מצלמה" וללא הרף לוקחים תמונות – איך הולכים, איך עומדים, איך עושים תנועה מסויימת וכו', ועושים זאת פעם אחת, פעם שניה, פעם שלשית וכו'! וביניהם – בחורי ישיבה שיכולים לשבת וללמוד חסידות! <br />
פניתי בעבר לאחד מהם ושאלתי אותו אם כבר למד תניא ביום זה – [הדבר היה בזמן המנחה – קרוב לסיום היום!...] נוסף על מה שעומד ומצלם? ולא הבין כלל מה רוצים ממנו! מהי השייכות בין לקיחת תמונה ללימוד התורה?! – הוא עסוק בדבר הכי חשוב – צילום תמונות. ופתאום שואלים אותו אם כבר למד תניא במשך היום – דבר שיכל לעשות קודם או אחר כך, בשעה שאין יום ואין לילה! – זוהי הרי שאלה "שלא בדרי דאונה" לפי הבנתו! <br />
{{ש}}מנין באה אצלו "הבנה" כזו – מכיון ש"אין פוצה פה וצפצף"! לא מתעסקים להסביר (לעצמו או לבחור) ולעורר שבעל יום ההולדת תבע ללא הרף "ליגט נישט אין חיצוניות"!? והמדובר אודות "חיצוניות" של ''"חסידות"''! אבל "חיצוניות" של "צילומים" – לא היה לעולמים!... <br />
{{ש}}ישנם כאלה שאצלם זה עניין של "פרנסה"; ישנם יחידים שעושים זאת לשם "הפצה" – היינו, השימוש ב"לווין", סרטים תמונות כו' הוא לצורך הפצת החסידות; אבל מלבד עניינים אלו – צריכים לדעת שישנה הוראת כ"ק אדמו"ר נ"ע – שרצונו "פנימיות" ולא "חצוניות"!|מקור=התוועדות כ' מר חשון תשד"מ. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=490 תורת מנחם תשד"מ חלק א' עמוד 485 ואילך]}} כפי הנראה בדבריו התייחס הרבי לאירוע שהתרחש כמה שנים קודם לכן ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תשל"ח]] בו עמדו שני בחורים בסמיכות לרבי וצילמו.{{הערה|1=[http://yomanim.com/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%97_-_%22%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%22_(%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9)#.D7.99.D7.95.D7.9D_.D7.97.D7.9E.D7.99.D7.A9.D7.99.2C_.D7.99.22.D7.96_.D7.AA.D7.A9.D7.A8.D7.99.2C_.D7.90.27_.D7.93.D7.97.D7.95.D7.94.D7.9E.22.D7.A1 יומן שיחות קודש (החדש) תשל"ח. באתר יומנים].}}<br />
<br />
===עידוד הרבי לצלמים===<br />
{{להשלים}}<br />
למרות היחס החריף שרכש הרבי לעסוקים בצליום בצורה לא ראויה, רכש הרבי יחס של חיבה לצלמים שצילומיהם נועדו למטרת הוספה ב[[הפצת המעיינות]] ופרסום של [[חסידות חב"ד]] ו[[תורת חסידות חב"ד|תורתה]].<br />
<br />
אחד הצלמים הבולטים היה [[לוי יצחק פריידין]]. הוא טס לרבי לראשונה לקראת חודש תשרי של שנת תשל"ו, ומאז נהג להגיע לרבי לחודש תשרי של כל שנה כשהוא מקפיד לתעד את הרגעים המיוחדים בעידודו של הרבי, כשלא אחת כאשר צילם את הרבי בעת יציאתו של הרבי מ[[ביתו של הרבי|ביתו]], הזמין אותו הרבי להצטרף אליו לנסיעה אל [[770]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[תמונה]]<br />
*[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)#תמונתו|תמונת אביו של הרבי רבי לוי יצחק]]<br />
*[[:קטגוריה:צלמי החצר|קטגוריה המרכזת צלמים שעסקו בצילום הרבי]]<br />
*[[JEM]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44285 קבלת האזרחות {{*}} גלריה מיוחדת] גלריית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: '''לא ראיתי כדוגמתה'''] האיור משנת [[תר"פ]] {{אינפו}}<br />
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] ליקוט מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].<br />
* [http://www.zadikim.org/index.asp?catID=16576&siteLan שתי תמונות, זיוף אחד] מאמר באתר "אוהלי צדיקים" מתוך גליון [[המבשר]] בנושא זיוף תמונת הבעל שם טוב.<br />
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=484&ArticleID=1146&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות וציורים] –אודות צילום הרבי בשנים הראשונות, מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80426 יחס הרבי לצילום תמונותיו {{*}} סקירה מרתקת] {{בית משיח}}<br />
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/08-10-2019-17-18-39-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9-Copy.pdf אור פני מלך חיים]''', סקירה על יחסם של רבותינו נשיאינו לצילום תמונותיהם - חלק ראשון, בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' תשרי ה'תש"פ עמוד 39<br />
*הרב [[שמעון אייזנבך]], '''[https://col.org.il/news/128540 קצת סדר: האם הרבי היה שבע רצון מצירוף תמונתו לפרסומים שונים?]''' {{col}}<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד]]</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90&diff=453406חתונת אדמו"ר שליט"א2021-02-04T19:22:05Z<p>טאפרו דא פלאחו: /* מעלת היום */</p>
<hr />
<div>{{תולדות הרבי|}}<br />
[[קובץ:כתובת הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שטר התנאים של [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]] בכתב ידו של [[אדמו"ר הריי"צ]]]]<br />
[[קובץ:המקום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המקום בו נערכה חתונת הרבי בורשה (מבנה [[תומכי תמימים ורשה|הישיבה המקורי]] נהרס ב[[מלחמת העולם השניה]])]]<br />
'''חתונת [[הרבי]]''' עם [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית חיה מושקא]] התקיימה ב[[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]], בעיר [[ורשה]] שב[[פולין]]. בחתונה השתתפו [[אדמו"ר|אדמו"רים]] ו[[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]] גדולים, והיא גרמה פרסום נרחב ל[[חסידות חב"ד]] ביהדות הפולנית ובעולם היהודי בכלל.<br />
<br />
==השידוך==<br />
[[קובץ:הקדשת מאיר שפירא על ספרו לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב [[מאיר שפירא]] על ספרו 'אור המאיר' אותו העניק לרבי כמתנת חתונה: {{ציטוטון|מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין, ביום החתונה ג' [[פרשת וישלח|וישלח]] [[תרפ"ט]] בעיר ו[[וארשא]] יצ"ו, מאת המחבר}}]]<br />
בשנת [[תרע"ט]] אמר [[הרבי הרש"ב]] לבנו, [[הרבי הריי"צ]], אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות [[הרבי|בנו של]] [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]"{{הערה|[[נישואי הנשיאים (ספר)]]}}. ביום שישי ערב [[שבת קודש]] פרשת תולדות, [[ג' בכסלו]] שנת [[תרפ"ט]] נערך באופן רשמי "קישורי התנאים" בין [[הרבי]] למרת [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערה|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את הרבי הריי"צ מה טיבו של חתן זה, השיבו בלשון הפסוק: "את בתי נתתי לאיש" והוסיף "הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".}}. ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]], ביום [[י"א בכסלו]], היה ה'[[שבת חתן]]' והוא עלה לתורה ("[[אופרופעניש]]") במנין של [[הרבי הריי"צ]]. לאחר ה[[תפילה]] התקיימה [[התוועדות]] עם [[אדמו"ר הריי"צ]], בו אמר [[מאמר]] [[ד"ה]] "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".<br />
<br />
==החתונה==<br />
[[קובץ:התשורה מחתונת הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום שני צידי התשורה שחולק בחתונה]]<br />
שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י"ד בכסלו]], התקיימה חגיגת ה[[נישואין]] של [[הרבי]] בחצר ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]]. [[מסדר הקידושין]] היה הרבי הריי"צ שגם אמר את כל שבע-הברכות בדביקות{{הערה|כשהרבי הריי"צ אמר את שבע הברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני [[אדמו"ר הרש"ב]] בהתפעלות: אוי, הרבי (כשכוונתו אל [[הרבי הרש"ב]]) הרי מסדר קידושין!}}. <br />
<br />
עדי הכתובה היו החסידים רבי [[דובער משה שמוטקין]] מורשה – מחסידי [[הרבי מהר"ש]] ומנכבדי חסידי חב"ד בפולין, ורבי מענדל קופערשטאק – רב מורה הוראה וחסיד ומקושר בכל לבו לרבי הריי"צ. את הכתובה קרא האדמו"ר מראדזין רבי מרדכי יוסף אלעזר. <br />
<br />
במהלך סעודת החתונה עבר הרבי הריי"צ משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק [[משקה]] ובירך את המסובים. במהלך החתונה שוחח הרבי עם הרב [[מנחם זעמבא]] והרב [[מאיר שפירא]]. האחרון הגיע למחרת החתונה להמשיך את שיחתו עם הרבי ואף העניק לו את ספרו "אור המאיר" עם הקדשה, כמתנת חתונה.<br />
<br />
סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי [[פולין]]). לאחר מכן רקדו הרבי הריי"צ והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב"די, והאדמו"רים נפרדו לשלום. <br />
===אירוע מקביל ביקטרינוסלב===<br />
הוריו של הרבי נבצרו מלהשתתף בחתונה עקב איסור יציאה מ[[רוסיה]] בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה{{הערה|1=תיאור האירוע נכתב ברשימותיה של אמו של הרבי - הרבנית חנה [http://www.chabad.info/images/notimage/65387_he_4.pdf רשימת זכרונות מהרבנית הצדקנית מרת חנה] (עמ' 15) {{PDF}}}}.<br />
<br />
===האירועים אחר החתונה===<br />
אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון ב[[ורשה]]. ביום שלמחרת החתונה העניק אדמו"ר הריי"צ לרבי את הספר [[סיפורים נוראים]] של החסיד רבי [[יעקב בכרך מקידאן]] ואמר לו שהיות והחתן בימים אלו טרוד ואין באפשרותו להתעמק בלימוד, ניתן לנצל את הזמן לקריאת [[סיפורי חסידים]].<br />
<br />
ביום חמישי [[ט"ז בכסלו]] חזרו הרבי והרבנית ל[[ריגא]] והתגוררו שם במשך כשני חודשים, וב[[י' שבט]] [[תרפ"ט]] עלו על הרכבת מלטביה לברלין וקבעו בה את מושבם.<br />
<br />
==מעלת היום==<br />
בשנת תשי"ד, בה צויינו חצי יובל שנים לחתונה, [[התוועדות עם הרבי|התוועד הרבי]] התוועדות פתאומית{{הערה|בעקבות בקשתה של אמו, [[הרבנית חנה]]. בצילא דמהימנותא קובץ ב'}}, בה סיפר על מנהגי הרבי הריי"צ ביום החתונה, כשהוא הוסיף והתבטא על היום על יום נישואיו:{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 משיחת שבת פרשת וישלח, י"ד כסלו תשי"ד]<br />
|תוכן=חתונה בכלל אצל כל איש פרטי — הוא עניין כללי. אבל אצלי — הרי על ידי החתונה הוכנסתי אחר כך בענינים כלליים כו'. <br />
:'''זה היום שבו קישרו אותי עמכם, ואתכם עמי, וביחד נתייגע ונביא את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]''', יעזור ה' יתברך שנראה פרי טוב בעמלינו.}}<br />
גם בשנת [[תשל"ט]] בה צוויין יובל שנים לחתונה, התוועד הרבי בפתאומיות בתאריך זה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''[[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]''' - ספר הסוקר את סיפור דברי ימי ה[[נישואין]] של רבותינו נשיאנו, מתוך המקורות החב"דיים ועל פי סיפורי חסידים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://teshura.com/Tamam-Rosenfeld%20-%20Kislev%2011%2C%205778.pdf היום שקישר אותי איתכם]''' - לקט שיחות ויומנים בקשר עם הציון של י"ד כסלו אצל הרבי לאורך השנים {{PDF}}{{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85029 החתונה של הדור השבעי]{{בית משיח}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=33502 יומן החתונה] {{אינפו}} (מובא בשלמות כנספח לאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט"ו)<br />
* [[שיחה|שיחת]] [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 "היום שקישר אותי עמכם"] {{PDF}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=42869 החתונה המלכותית], סקירה כללית של אירועי החתונה - על פי סדר האל"ף בי"ת.{{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול]{{בית משיח}}<br />
* {{קישור חבד אינפו|85029|שביבי אור מהחתונה המלכותית בי"ד כסלו||{{תע|12/04/2014}}}}<br />
* '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Junik-Levin%20-%20Elul%2010%2C%202016.pdf ימי שמחה]''', תדפיס מהספר 'נישואי הנשיאים' בתוך [[תשורה]] אלול תשע"ו<br />
*{{קישור שטורעם|92866|news|פרסום ראשון > השבע ברכות של הרבי בי"ט כסלו|מערכת שטורעם|כ' בכסלו תשע"ז}}<br />
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kfar%20Chabad%20-%20Yud%20Tes%20Kislev%205764.pdf סקירת מאורעות החתונה] בתוך תשורה לרגל יובל ה75<br />
*[https://col.org.il/news/127931 הייתי גם בחתונה וגם בשבת שבע ברכות של הרבי. זה מה שראיתי] עדותו של הרב [[אברהם גודין]] {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/127940 לקט הזדמנויות בהן הרבי מתייחס ליום חתונתו]''' {{וידאו}}{{COL}}<br />
*'''[https://anash.org/live-memories-of-the-rebbes-wedding/ זכרונותיו של הרב גוראריה מחתונת הרבי]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תולדות חייו של הרבי]]</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90&diff=453399חתונת אדמו"ר שליט"א2021-02-04T19:16:02Z<p>טאפרו דא פלאחו: /* החתונה */</p>
<hr />
<div>{{תולדות הרבי|}}<br />
[[קובץ:כתובת הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שטר התנאים של [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]] בכתב ידו של [[אדמו"ר הריי"צ]]]]<br />
[[קובץ:המקום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המקום בו נערכה חתונת הרבי בורשה (מבנה [[תומכי תמימים ורשה|הישיבה המקורי]] נהרס ב[[מלחמת העולם השניה]])]]<br />
'''חתונת [[הרבי]]''' עם [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית חיה מושקא]] התקיימה ב[[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]], בעיר [[ורשה]] שב[[פולין]]. בחתונה השתתפו [[אדמו"ר|אדמו"רים]] ו[[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]] גדולים, והיא גרמה פרסום נרחב ל[[חסידות חב"ד]] ביהדות הפולנית ובעולם היהודי בכלל.<br />
<br />
==השידוך==<br />
[[קובץ:הקדשת מאיר שפירא על ספרו לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב [[מאיר שפירא]] על ספרו 'אור המאיר' אותו העניק לרבי כמתנת חתונה: {{ציטוטון|מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין, ביום החתונה ג' [[פרשת וישלח|וישלח]] [[תרפ"ט]] בעיר ו[[וארשא]] יצ"ו, מאת המחבר}}]]<br />
בשנת [[תרע"ט]] אמר [[הרבי הרש"ב]] לבנו, [[הרבי הריי"צ]], אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות [[הרבי|בנו של]] [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]"{{הערה|[[נישואי הנשיאים (ספר)]]}}. ביום שישי ערב [[שבת קודש]] פרשת תולדות, [[ג' בכסלו]] שנת [[תרפ"ט]] נערך באופן רשמי "קישורי התנאים" בין [[הרבי]] למרת [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערה|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את הרבי הריי"צ מה טיבו של חתן זה, השיבו בלשון הפסוק: "את בתי נתתי לאיש" והוסיף "הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".}}. ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]], ביום [[י"א בכסלו]], היה ה'[[שבת חתן]]' והוא עלה לתורה ("[[אופרופעניש]]") במנין של [[הרבי הריי"צ]]. לאחר ה[[תפילה]] התקיימה [[התוועדות]] עם [[אדמו"ר הריי"צ]], בו אמר [[מאמר]] [[ד"ה]] "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".<br />
<br />
==החתונה==<br />
[[קובץ:התשורה מחתונת הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום שני צידי התשורה שחולק בחתונה]]<br />
שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י"ד בכסלו]], התקיימה חגיגת ה[[נישואין]] של [[הרבי]] בחצר ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]]. [[מסדר הקידושין]] היה הרבי הריי"צ שגם אמר את כל שבע-הברכות בדביקות{{הערה|כשהרבי הריי"צ אמר את שבע הברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני [[אדמו"ר הרש"ב]] בהתפעלות: אוי, הרבי (כשכוונתו אל [[הרבי הרש"ב]]) הרי מסדר קידושין!}}. <br />
<br />
עדי הכתובה היו החסידים רבי [[דובער משה שמוטקין]] מורשה – מחסידי [[הרבי מהר"ש]] ומנכבדי חסידי חב"ד בפולין, ורבי מענדל קופערשטאק – רב מורה הוראה וחסיד ומקושר בכל לבו לרבי הריי"צ. את הכתובה קרא האדמו"ר מראדזין רבי מרדכי יוסף אלעזר. <br />
<br />
במהלך סעודת החתונה עבר הרבי הריי"צ משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק [[משקה]] ובירך את המסובים. במהלך החתונה שוחח הרבי עם הרב [[מנחם זעמבא]] והרב [[מאיר שפירא]]. האחרון הגיע למחרת החתונה להמשיך את שיחתו עם הרבי ואף העניק לו את ספרו "אור המאיר" עם הקדשה, כמתנת חתונה.<br />
<br />
סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי [[פולין]]). לאחר מכן רקדו הרבי הריי"צ והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב"די, והאדמו"רים נפרדו לשלום. <br />
===אירוע מקביל ביקטרינוסלב===<br />
הוריו של הרבי נבצרו מלהשתתף בחתונה עקב איסור יציאה מ[[רוסיה]] בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה{{הערה|1=תיאור האירוע נכתב ברשימותיה של אמו של הרבי - הרבנית חנה [http://www.chabad.info/images/notimage/65387_he_4.pdf רשימת זכרונות מהרבנית הצדקנית מרת חנה] (עמ' 15) {{PDF}}}}.<br />
<br />
===האירועים אחר החתונה===<br />
אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון ב[[ורשה]]. ביום שלמחרת החתונה העניק אדמו"ר הריי"צ לרבי את הספר [[סיפורים נוראים]] של החסיד רבי [[יעקב בכרך מקידאן]] ואמר לו שהיות והחתן בימים אלו טרוד ואין באפשרותו להתעמק בלימוד, ניתן לנצל את הזמן לקריאת [[סיפורי חסידים]].<br />
<br />
ביום חמישי [[ט"ז בכסלו]] חזרו הרבי והרבנית ל[[ריגא]] והתגוררו שם במשך כשני חודשים, וב[[י' שבט]] [[תרפ"ט]] עלו על הרכבת מלטביה לברלין וקבעו בה את מושבם.<br />
<br />
==מעלת היום==<br />
על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 משיחת שבת פרשת וישלח, י"ד כסלו תשי"ד]<br />
|תוכן=חתונה בכלל אצל כל איש פרטי — הוא עניין כללי. אבל אצלי — הרי על ידי החתונה הוכנסתי אחר כך בענינים כלליים כו'. זה היום שבו קישרו אותי עמכם, ואתכם עמי, וביחד נתייגע ונביא את [[הגאולה האמיתית והשלימה]], יעזור ה' יתברך שנראה פרי טוב בעמלינו.}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''[[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]''' - ספר הסוקר את סיפור דברי ימי ה[[נישואין]] של רבותינו נשיאנו, מתוך המקורות החב"דיים ועל פי סיפורי חסידים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://teshura.com/Tamam-Rosenfeld%20-%20Kislev%2011%2C%205778.pdf היום שקישר אותי איתכם]''' - לקט שיחות ויומנים בקשר עם הציון של י"ד כסלו אצל הרבי לאורך השנים {{PDF}}{{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85029 החתונה של הדור השבעי]{{בית משיח}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=33502 יומן החתונה] {{אינפו}} (מובא בשלמות כנספח לאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט"ו)<br />
* [[שיחה|שיחת]] [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 "היום שקישר אותי עמכם"] {{PDF}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=42869 החתונה המלכותית], סקירה כללית של אירועי החתונה - על פי סדר האל"ף בי"ת.{{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול]{{בית משיח}}<br />
* {{קישור חבד אינפו|85029|שביבי אור מהחתונה המלכותית בי"ד כסלו||{{תע|12/04/2014}}}}<br />
* '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Junik-Levin%20-%20Elul%2010%2C%202016.pdf ימי שמחה]''', תדפיס מהספר 'נישואי הנשיאים' בתוך [[תשורה]] אלול תשע"ו<br />
*{{קישור שטורעם|92866|news|פרסום ראשון > השבע ברכות של הרבי בי"ט כסלו|מערכת שטורעם|כ' בכסלו תשע"ז}}<br />
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kfar%20Chabad%20-%20Yud%20Tes%20Kislev%205764.pdf סקירת מאורעות החתונה] בתוך תשורה לרגל יובל ה75<br />
*[https://col.org.il/news/127931 הייתי גם בחתונה וגם בשבת שבע ברכות של הרבי. זה מה שראיתי] עדותו של הרב [[אברהם גודין]] {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/127940 לקט הזדמנויות בהן הרבי מתייחס ליום חתונתו]''' {{וידאו}}{{COL}}<br />
*'''[https://anash.org/live-memories-of-the-rebbes-wedding/ זכרונותיו של הרב גוראריה מחתונת הרבי]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תולדות חייו של הרבי]]</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93/%D7%A7%D7%98%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/15&diff=453395פורטל:ניגוני חב"ד/קטעי הידעת?/152021-02-04T19:12:48Z<p>טאפרו דא פלאחו: יצירת דף עם התוכן "לקראת התוועדות שבת בראשית תשי"ז ביקש הרבי ממזכירו חיים מרדכי..."</p>
<hr />
<div>לקראת [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת בראשית]] [[תשי"ז]] ביקש [[הרבי]] ממזכירו [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חודקוב]] כי יימסור לרב [[אוריאל צימר]], שהיה בקי בשפות רבות ובעקבות כך גם שימש כמתורגמן ב[[או"ם]], כי ינגן את הניגון '''"[[האדרת והאמונה צו וועמען צו וועמען (ניגון)|האדרת והאמונה צו וועמען צו וועמען]]?"''' פעמים רבות ככל היותר.<br />
<br />
הרב צימער ניגן את הניגון בשש עשרה שפות: [[לשון הקודש]], ב[[אידיש]], [[אנגלית]], בצרפתית, [[רוסית]], גרמנית, בספרדית, בפורטוגזית, בצ'כית, בפולנית, ערבית, טורקית, איטלקית, הולנדית ובהונגרית.</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%95&diff=453393תמונות וציורי רבותינו נשיאנו2021-02-04T19:09:09Z<p>טאפרו דא פלאחו: /* תמונת הרבי הריי"צ */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:עידוד.jpg|שמאל|ממוזער|300px|צלמים מצלמים את [[הרבי]] מעודד את השירה]]<br />
ל'''[[תמונה|תמונות]] וציורי [[רבותינו נשיאנו]]''' ישנה חשיבות גדולה בחסידות חב"ד עקב המעלה הגדולה ב[[ציור פני הרב]], שניתן לקיימה גם על ידי תמונה.<br />
<br />
לחלק מ[[רבותינו נשיאנו]], אדמו"רי חב"ד, ישנם '''ציורים או תמונות''' שהגיעו לידינו: [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. מ[[אדמו"ר המהר"ש]] אין ציור או תמונה ברורים (ישנם ציורים המיוחסים לו), אולם ניתן לצייר את פניו על ידי הידיעה שהיה דומה מאוד לנכדו, אדמו"ר הריי"צ. מ[[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]] ומ[[אדמו"ר האמצעי]] אין אפילו השערה לגבי תואר פניהם.<br />
<br />
באופן כללי התנגדו רבותינו נשיאינו לצילומם דמותם או לציורם בטענה שאין זה העיקר ב[[חב"ד]], אך אישרו זאת כאשר לדבר הייתה השפעה על [[הפצת המעיינות]] או פרנסתו של הצלם.<br />
<br />
==ציור פני הרב==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ציור פני הרב]]}}<br />
'''ציור פני הרב''' היא אחת מדרכי ההתקשרות לרבי, כאשר החסיד אינו עומד בפני רבו. "ציור פניו" מתבצע על ידי עוררות הזיכרון או תמונה{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67], שיחת ש"פ ראה תשמ"ו.}}. לציור פני הרב ישנם מעלות וסגולות רבות:להתקשרות{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67]}} נתינת כח ללכת בדרכי התורה והמצוות{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' ע' פא}}, לפחדים{{הערה|1= אגרות קודש חלק י"א עמוד קס"ב, אגרות קודש חלק י"ב עמוד רס"ו}} ולעורר את המחשבה אף על המצולם בתמונה{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' עמ' קנ"ד.}}.<br />
<br />
===הכבוד הדרוש לתמונות רבותינו נשיאינו===<br />
במענה למנהל מוסד שהדפיס דף ובראשו תמונת הרבי הריי"צ, ולצידה תמונת שני נשים שסייעו רבות למוסד על מנת לתת אותו להם כציון לשבח על תרומתן, ענה לו הרבי: {{ציטוטון|באם רוצה לתת אות הצטיינות למרת פלונית ופלונית תחיינה - האומנם ''ברשותו'' זו על ידי הדפסת תמונה שלהם דוקא ביחד ביחד עם תמונת כ"ק מו"ח אדמו"ר? כמה עניינים מבהילים כבר ראיתי - אבל מודה אני אשר ענין זה ראשון "במעלה" ביניהם. בוודאי תכף ומיד יבער מן העולם עמוד זה. כיון שאין ביכולתי להשתתף באחריות הנהגה שבשביל פרסום לא עוצרים אפילו מדברים כנהנזכר לעיל - יסיר את שמי מכל ניירי המכתבים, חוברות וכו'. באם לעצתי ישמע - יקבל עליו תענית לאחד הימים הקרובים, ויסע לציון הקדוש ויבקש מחילה וסליחה וכפרה על הנזכר לעיל, ויקבע לימוד במאמרי כ"ק מו"ח אדמו"ר בכל יום - עד ראש השנה הבא עלינו לטובה (כמובן בלי נדר) באם מי שהוא השתתף איתו בפעולה האמורה - מובן שגם אליו שייך כל זה}}{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8/ מענות נדירים ביותר בכתי"ק נחשפים בתשורה מרתקת] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
כאשר הוצע להנפיק בול ובו תמונת [[אדמו"ר הזקן]], שלל [[הרבי]] את הרעיון היות וטבעו של בול הוא שהמעטפה עליה הוא מודבק מתגלגלת, בנוסף לכך שמכים על הבול{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15924&st=&pgnum=246&hilite= חלק י"ח ע' רכ"ו]}}.<br />
<br />
==ציור הבעל שם טוב==<br />
[[קובץ:לא הבעש''ט.jpg|שמאל|ממוזער|220px|התמונה אשר בטעות מייחסים אליו]]<br />
בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת ל[[בעל שם טוב]], אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה){{הערה|מפי ר' יעקב כ"ץ, שכך אמר הרבי בליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשכ"ו]] במהלך סעודת החג בבית אדמו"ר הריי"צ ('[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}.}}.<br />
כיום הוכח שאכן תמונה זו היא מהבעל שם מלונדון (בתחילה רב בגרמניה כדברי הרבי) ר' חיים שמואל יעקב פאלק (תס"ח-תקמ"ב) שנחשד על ידי ר יעקב עמדין בשבתאות{{הערה|ראה ויקפדיה ערך Baal Shem of London}}.<br />
ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה{{הערה|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר דמויות גדולי החסידות (נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש"ה]] עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}, ישנם סיבות נוספות. אולם העיקרית שבהן היא משום ש[[אדמו"ר מוהריי"צ]] אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשכ"ו]] עמ' 621.}}.<br />
<br />
נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורת ניכרו בזקנו של הבעל שם טוב [[י"ג תיקוני דיקנא]], שאינם מופיעים בתמונה המפורסמת{{הערה|התיקונים: הפאות, לחי העליון ולחי התחתון. הסנטר, מעליו ומתחתיו. החלק העולה מהחזה, השפם ושני המקומות התפוחים בלחיים (שבהם לא גודל שער).[[ליקוטי שיחות]], כרך י"ט, עמ' 531.}}.<br />
<br />
==תמונת [[המגיד ממזריטש|המגיד]]==<br />
הרבי אמר{{הערה|1= ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}} כי אין תמונה מהמגיד.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר הזקן]]==<br />
{{ערך מורחב|תמונת אדמו"ר הזקן}}<br />
[[קובץ:רבי_שניאור_זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציור אדמו"ר הזקן]]<br />
כשנסעו [[אדמו"ר המהר"ש]] ור' אהרן בליניטשער ל[[פטרבורג]] בשנת [[תרט"ו]] כשלוחי [[אדמו"ר הצמח צדק]] לועידה מטעם הממשלה לצורכי הכלל{{הערה|1=הועידה הייתה מטעם הממשלה ואדמו"ר הצמח צדק חוייב להגיע, אך בשל מצב בריאותו הותר לו לשלוח שני נציגים בשמו.}}, נפגשו גם עם עוזרו של סגן שר הפנים, שביקש להיפגש עם אדמו"ר המהר"ש. במהלך הפגישה עוזר הסגן לצייר את אדמו"ר המהר"ש{{הערה|תמונה זו כנראה אינה בידינו כעת, כי הציורים של אדמו"ר המהר"ש נראים מתקופה מאוחרת יותר, ולא בצעירותו (שנת תרט"ו אז היה כבן עשרים).}}, באומרו שכשרון הציור עבר לו עוד מאביו – שגם לו היה כשרון ציור, והשאיר לו אוסף גדול של ציורים, ביניהם ציור של אחד מגדולי הרבנים היהודים{{הערה|1=במבצר פטרופבלסקי ישנה תערוכה של בובות שעווה של אנשים חשובים שנעצרו במקום, ותחת בובת אדמו"ר הזקן מופיע הכיתוב "הרב הגדול ביותר של היהודים"}} שנאשם בבגידה. סבו היה חוקרו הראשי, והורה אז לציירו. לאחר סיום המשפט, ציור זה עבר בירושה לאותו אדון. אדמו"ר המהר"ש ביקש לראות את הציור, והתפלא לראות ציור של אדם שניכרה על פניו יראת שמים, ותחיתיו כיתוב ובו שם אדמו"ר הזקן ושם אביו ([[ישראל ברוך פוזנר|ר' ברוך]]) מהעיר ליאוזנה, ושנת [[תקנ"ט]] (1798 למניינם), הזמן בו ישב אדמו"ר הזקן במאסר הראשון בפטרבורג.<br />
<br />
כאשר חזר [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[ליובאוויטש]], סיפר על כך לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]]. אדמו"ר הצמח צדק רצה מאוד לראות את הציור, וכאשר נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג בשנת [[תרי"ט]] הורה לו אדמו"ר הצמח צדק שישתדל למצוא את האדון שברשותו הציור – ולקנותו בעד אלף אלף רובל או לתת לצייר מומחה להעתיקו. אדמו"ר המהר"ש התעכב חודש בפטרבורג, אך לא מצא את האדון. כשחזר לליובוויטש, הצטער אדמו"ר הצמח צדק מאוד מכך שלא נמצאה התמונה.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"א]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש ואחיו - [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרב חיים שניאור זלמן]] לפטרבורג, שם נפגשו עם פרופסור בשם ברטזן, שסיפר להם כי ראה את הציור אצל האדון, שגר בעבר בפטרבורג אך עבר דירה. אדמו"ר המהר"ש והחש"ז בקשו ממנו ליידע אותם להיכן עבר, וכעבור כמה חודשים שלח להם את הכתובת.<br />
<br />
בקיץ של שנת [[תרכ"ב]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג יחד עם ר' ישראל חייקין, שם הצליח אדמו"ר המהר"ש לסכם עם האדון להשאיל לו את הציור למשך חודש, בערבון של עשרת אלפים רובל. ר' ישראל שמר על התמונה בחבילה סגורה במהלך הדרך (הוא גם החזיר את הציור לפטרבורג).<br />
<br />
במהלך השבועיים בהם הייתה התמונה בליובאוויטש, נהג אדמו"ר הצמח צדק (בימי החול) לסגור את דלתות חדרו, לבוש בבגדי וב[[שטריימל]] של שבת וחגור ב[[גרטל|אבנט]], העמיד את הציור על שולחנו, והביט בו שעה ארוכה.<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ח]] פורסם העתק מהתמונה, והאדון שברשותו הייתה התמונה אישר כי ההעתק מותאם בדיוק לתמונה המקורית. כך גם [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]] (שהייתה מיחידי הסגולה שהותר להם להביט בציור באישור הצמח צדק) העידה כי ההעתק מדויק.<br />
<br />
הרב שמואל הלוי מאזינקר סיפר לאדמו"ר הריי"צ כי שמע בשנת [[תרכ"ב]] את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בזו הלשון: {{ציטוטון|הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים}}. ר' שמואל הוסיף שכעבור כמה שנים [[תרכ"ד]]-[[תרכ"ה]], כבר התפרסם בין החסידים, שאחד מהאדונים החשובים בפטרבורג צייר את [[אדמו"ר הזקן]] בזמן שישב בבית האסורים{{הערה|1=מזכרונות אדמו"ר הריי"צ שנדפסו ב'[[התמים]]' חוברת שמנית, עמודים ה'-י"ז (מובא גם ב"ספר התולדות – אדמו"ר הזקן" חלק ד' עמוד 1151 והילך}}.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר האמצעי]]==<br />
אדמו"ר האמצעי הוא היחיד מבין [[נשיאי חב"ד]] שאין לו שום תמונה או ציור, ולא ידוע תואר פניו המדוייק{{הערה|1=ב '[[רשימות היומן]]' מובא כי היה מעט יותר נמוך מאדמו"ר הזקן (שהיה גבוה מאוד), וצבע שערותיו היה בלונדי כצבע שערותיו של אדמו"ר הזקן. רשימות היומן עמ' שפד (הובא גם [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4411&CategoryID=1094 כאן])}}. הרבי התבטא כי '''"איז אפילו אין פאנטאזיה אויך ניטא"''' {{כתב קטן|גם בדמיון אין בנמצא}}"'''{{הערה|1= ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}}<br />
<br />
באחת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הזכיר [[הרבי]] את הוראת [[חז"ל]]{{הערה|ירושלמי שבת פרק א הלכה ה.}} שבעת לימוד התורה "יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו", והסביר שאצל כל רבותינו נשיאנו אפשר לקיים זאת על ידי ש[[ציור פני הרב|מציירים בדמיון את תואר פניו]] על ידי תמונה שיש מהם; אך גם אצל אדמו"ר האמצעי אין חסרון בעניין, מכיוון שצדיקים מכניסים עצמם בתוך תורתם (וכעין מה שאמרו חז"ל{{הערה|שבת קה, א.}} לגבי [[הקב"ה]] שהכניס את עצמותו ב[[תורה]]), ועל ידי התבוננות בתורתו ובפרט באופן של [[ראיה]] (שבתורת אדמו"ר האמצעי בנקל יותר להגיע לזה), שייך שיהיה בעל השמועה עומדכנגדו. (ועד שיהיה לא רק "'''כאילו''' עומד כנגדו", אלא בעל השמועה עומד כנגדו '''ממש'''!).{{הערה|1=שיחת ליל י' כסלו תשמ"ד ( [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 539]). [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/635679/ רבי יומי: לצייר את בעל הגאולה].}}<br />
[[קובץ:צמח צדק אופנר.jpg|ימין|ממוזער|160px|העתק שהתגלה בתשפ"א]]<br />
[[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|180px|העתק שהגיע מקאפוסט]]<br />
<br />
== תמונת [[הרבי הצמח צדק]] ==<br />
היה צייר גוי{{הערה|1=הרבי העיר שהצייר היה גוי. הנחה בלתי מוגת בספר 'תוכן קצר' תש"נ עמ' 257}} שהכיר את אדמו"ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו"ר הצמח צדק לא הסכים{{הערה|1=ראה [[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:תואר פני קודשו... של הצמח צדק (שיש אומרים שנעשה לא בידיעתו)...}}. התחכם הצייר ובא ב[[שבת]] לבית אדמו"ר הצמח צדק בזמן שאמר [[מאמר חסידות]] כשעניו היו עצומות כך שלא יכל לראותו, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. (מסיבה זו נראה אדמו"ר הצמח צדק בציור ב[[בגד|בגדי]] שבת הלבנים, אשר אותם ירש מאדמו"ר הזקן.) לאחר מכן כשראה אדמו"ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצוירה ב[[שבת]] - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים{{הערה|מסופר שהטעות ארעה מכיון שכאשר הוא התבונן על פניו של הרבי הוא הלך ברחוב בעצימת עיניים כיון שלא רצה לשכוח את התמונה, ובאמצע הדרך הוא התנגש בעץ וזה בלבל אותו בטעויות האלו.}}: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו"ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שנייה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו"ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין. [[הרבי]] ציין פעם שטעות נוספת היא שאדמו"ר הצמח צדק מניח בציור את משקפיו על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר{{הערה|ספר "זיכרון להרב ברוק" עמוד 113: "מספרים שאת תמונתו של ה"צמח צדק" צייר גוי שהיה נוכח בשעה שהצמח צדק אמר חסידות והצייר ישב במקום ממנו יכול היה להתבונן בו היטב ובזיכרונו חרת את דמות דיוקנו של הצמח צדק וכך יצא מהאולם כשעיניו עצומות והגיע לביתו, ולמרות שבדרכו קבל מכה מעמוד עץ נשארה עדיין בזיכרונו דמותו של הצמח צדק שאותה העלה על גבי הניר."}}.<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ז]] שופץ הציור ותוקנו הטעויות ומאז הוא נפוץ בגירסתו המתוקנת.<br />
<br />
העתק שהיה תלוי בבית רבי [[שלמה זלמן מקאפוסט]], התגלה בשנת [[תנש"א]] על ידי הספרן [[בערל לוין]]{{הערה|1=ראה [[מבית הגנזים]] מאת [[בערל לוין]] [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mbhg-h.pdf עמוד רנ"ז]}} אצל אחד מניניו, ב[[מוסקבה]] ששלח עותק ממנו ל'[[ספריית ליובאוויטש]]' ופורסם לציבור.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"א]] גילה ר' [[יחיאל אופנר]] בעיזבון מרת הינדא גורביץ', נכדת הרבנית [[ביילא וולס]] בת [[אדמו"ר האמצעי]], ואחייניתו, בת אחות אשתו של [[המהרי"ן מניעז'ין]], בן הצמח צדק. העתק נוסף של הציור המקורי, הקדום ביותר, שככל הנראה צויר לבקשת המהרי"ן עצמו, ההעתק צויר כנראה לאחר פטירת הצ"צ, בציור תוקן הבגד והצד הימני מונח על הצד השמאלי, והספר הפך לספר עברי, ואף נרשם עליו "[[ספר צמח צדק|צמח צדק]]", מתחת לציור נרשם באותיות סת"ם (ב[[כתב אדמו"ר הזקן]]) {{ציטוטון|הא לכם תמונה אמיתית של אדמו"ר הרב הצדיק ר' מנחם מענדיל זצ"ל מליבאוויץ}}{{הערה|[https://chabad.info/special/635784/ תגלית: נחשף הציור הראשון שמיוחס לאדמו"ר הצמח צדק] {{אינפו}} [https://col.org.il/news/127876 ציור לא ידוע של הצמח צדק, ככל הנראה זה הקדום ביותר - נחשף] {{COL}} לקריאה נוספת: [[מנחם ברונפמן]], '''הציור שעבר בירושה''' כפר חב"ד גליון מס' 1885}}.<br />
<br />
==ציורי [[אדמו"ר המהר"ש]]==<br />
לא ידוע לנו על ציור ודאי של [[אדמו"ר המהר"ש]], אך קיימים כשלושה ציורים המשוערים כציור פני אדמו"ר המהר"ש:<br />
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"<br />
|-<br />
| [[קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|ציור משוער של אדמו"ר המהר"ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש}}]]<br />
| [[קובץ:מיוחס למהרש 3'.jpg|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|"תואר פני אדמו"ר המהר"ש" שפורסמה בעיתון "[[אלגמיינער ז'ורנאל]]", שצויירה על ידי ר' זלצמן שששמע מאנשים שראו את המהר"ש}}]]<br />
| [[קובץ:אדמור_הרייצ_תרפז.png|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|תמונת [[אדמו"ר הריי"צ]] הדומה לציור השני של אדמו"ר המהר"ש}}]]<br />
| [[קובץ:מהרש השוואת התמונות.png|שמאל|ממוזער|200px|{{כתב קטן|חלק ממחקר המגלה מה היא ציור פני [[המהר"ש]] לפי תווי הפנים נראה שהציור שבידי משפחת גינזבורג יותר מדוייק}}]]<br />
|}<br />
#ציור הקיים ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות{{הערה|כך השמועה אומרת, אמנם ע"פ דברי הרבי למניחים שהובאו בהמשך, לכאורה יש לומר שזה לא נכון.}}.<br />
#בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור, ואומרים שצויירה על ידי ר' זלצמן שששמע מאנשים שראו את הרבי מוהר"ש. תמונה זו בעלת דמיון רב לתמונה של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], מה שמתאים לסיפור על [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] (ראה בהמשך), שנעשה שנתיים בלבדד לאחר מכן - בשנת [[תרפ"ט]] <br />
#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו"ר המהר"ש]] עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו"ר המהר"ש.<br />
<br />
על פי המקובל צורת פניו של הרבי מהר"ש היו כצורת פני הרבי הריי"צ. הדבר מבוסס על סיפור שסיפר הרבי הריי"צ{{הערה|שיחת יום ב' דראש השנה תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג חלק א עמוד 31. ועוד}} והרבי חזר וסיפרו פעמים רבות.<br />
<br />
{{ציטוט|<br />
מרכאות=כן|<br />
מקור= [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=439 י"ב תמוז תשמ"ה - התוועדויות תשמ"ה חלק ד' עמוד 2456]|<br />
תוכן=בעת היות [[ריי"צ|בעל הגאולה]] בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו"ר מהר"ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!<br />
כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו"ר המוהר"ש...<br />
<br />
את אדמו"ר המהר"ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו"ר המהר"ש התעלף מיד!}}.<br />
<br />
בעקבות כך אמר הרבי כי [[ציור פני הרב|ציור פני הרבי המהר"ש]] היא על ידי ציור פני הרבי הריי"צ{{הערה|1=[[י' כסלו]] [[תשד"מ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 539]}}.<br />
<br />
כאשר כתבו המניחים של שיחות הרבי, שיש תמונה של הרבי מהר"ש אך אינה מפורסמת הוסיף הרבי ש"יש אומרים", היינו שלא קיבל את ההנחה שיש תמונה.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר הרש"ב]]==<br />
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"<br />
|-<br />
| [[קובץ:תמונת אדמור הרשב.png|שמאל|ממוזער|200px|תמונת אדמו"ר הרש"ב מ[[תר"פ]] לצד תמונה שנמצאה ב[[תש"פ]]]]<br />
| [[קובץ:ציור הרש''ב.png|שמאל|ממוזער|200px|הציור המוגה]]<br />
|}<br />
הרבי הרש"ב הקפיד שלא יצלמו אותו. כשהלך הרבי הרש"ב ב[[ראש השנה]] [[תרס"ו]] ל'[[תשליך]]' על שפת הנהר כמנהגו, הוא הבחין בשני גויים בעלי האחוזה "ביעלא נאר" הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] ששטו בסירה על הנהר כשבידם מצלמה, וניסו לצלם את הרבי הרש"ב וכל העומדים באמירת התשליך על שפת הנהר, מה שגם לרבי הרש"ב צער, ומאז לא הלך עוד לתשליך על שפת הנהר{{הערה|1="בעת התשליך אירע דבר אשר ציער את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [=אבי אדוני-מורי-ורבי הרב הקדוש (הרש"ב)] לשעה, כי בעת שעמד אאמו"ר הרה"ק על חוף הנהר ובידי קדשו הסידור ובתוך כך עברה סירה קטנה בריחוק של עשרים וחמשה צעדים והיושבים בסירה – שני אחים אדוני האחוזה ביעלא נאר הסמוכה לליובאוויטש – הי[ה] להם מכונת צילום וצילמו את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ואת כל הקהל העומדים על שפת הנהר..." מרשימת [[הרבי הריי"צ]] ממוצאי ראש-השנה תרס"ו, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6197&CategoryID=1322 מובא כאן]}}{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך ב' ע' רסה: "בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה (מצלמה) ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנ"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להבין".}}.<br />
<br />
בשנת [[תרע"ט]] תכנן הרבי הרש"ב לנסוע מ[[רוסטוב]] לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר וב[[ראש השנה]] התפלל בבית הכנסת של הרבי הרש"ב שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לרבי הרש"ב שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב.<br />
<br />
לצורך הנפקת הויזה צילמו את הרבי הרש"ב. הצילום בוצע ב[[תשעה באב]] של אותה שנה{{הערה|הרב [[אלישיב קפלון]], [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 1851 עמוד 67}}. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא הרבי הרש"ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה. [[אדמו"ר הרש"ב]] נשאר ברוסטוב{{הערה|שם=הרש"ב 2|1=הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב'[[התוועדויות]]' [[תש"נ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=72&hilite= כרך ב עמ' 50 הערה 67] וב[[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו"}}{{הערה|אוצר החסידים ארץ הקודש}}.<br />
<br />
[[הרבנית חיה מושקא]] העירה כמה פעמים כי התמונה אינה מתארת את פני אדמו"ר הרש"ב האמתיים. כששמע זאת הרב [[נחום יצחק קפלן]] צייר את תואר פני הרבי הרש"ב על פי הנחיית הרב [[אברהם דרייזין]] כש[[שטריימל]] לראשו, ולאחר הגהות הרבנית{{הערה|כי העיניים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היו הרבה יותר חריפות, וכן צבע הזקן היה בהיר יותר, והידיים עדינות יותר}} - הביעה הרבנית את שביעות רצונה{{הערה|כפר חב"ד' גיליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21), ציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342.}}<br />
<br />
בשנת [[תש"פ]] התגלתה תמונה חדשה, עליה כתוב "'''רבי שלום דובער שניאורסון מוסקבה תרס"ח מאי (אייר)'''". אמנם אדמו"ר הרש"ב היה במוסקבה באייר תרס"ח, אולם יש עדיין המפקפקים באמינות התמונה ומייחסים אותה ליהודי אחר באותו שם או לבן דודו של הרש"ב רבי [[שלום דובער מרציצה]].{{הערה|[https://chabad.info/special/%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%90%D7%94%D7%9F-%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94/ התמונה] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==תמונת [[הרבי הריי"צ]]==<br />
[[קובץ:ציור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|220px|התמונה שהרבי התבטא עליה: '''לא ראיתי דוגמתה''']]<br />
[[קובץ: קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|220px|אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים]]<br />
הרבי הריי"צ העניק לנכדו [[בערי גוראריה]] מצלמה במתנה, כשהוא צירף לה שטר של דולר, באומרו "זכור את מורשת אבתך, ואת מלחמתם להחזקת הדת!" (כוונתו הייתה למערכות שניהלו [[רבותינו נשיאינו]] לחיזור מצבה של היהדות, ופרט מלחמתו של הרבי הריי"צ בקומוניסטים). במצלמה זו צלם בערי פעמים רבות את הרבי הריי"צ. בקיץ של שנת [[תש"פ]] המצלמה נמכרה במכירה פומבית.<br />
<br />
===הציור משנת [[תר"פ]]===<br />
בקיץ של שנת תנש"א נשלח לרבי ציור צורת פניו של אדמו"ר הריי"צ משנת תר"פ. הרבי הודה לשולח, והעיר שכנראה נעשה הציור מתוך זיכרון, ושנהנה במיוחד מכיוון שלא זכה לראות תמונות מתקופה זו בחייו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: לא ראיתי דוגמתה] {{אינפו}}}}<br />
<br />
===צילום הריי"צ בעת מאסרו בבית הסוהר שפלורקה===<br />
[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|בעת שהות]] הרבי הריי"צ בבית הסוהר 'שפלורקה', נהג אדמו"ר הריי"צ להתפלל ב'עבודה' והתבוננות יותר מהרגלו. באחד מהשבתות הראשונות לשהותו בכלא, נכנסו מספר סוהרים לתאו בשביל לצלמו, שכן הנוהג אז היה כי מכל אסיר נלקחות תמונות משני זוויות. כשהגיעו הסוהרים והמצלמה בידיהם, היה אדמו"ר הריי"צ באמצע [[תפילת שחרית]] של [[שבת]], ונכנס לתוך דבקות ו[[התבוננות]], כש[[טלית]] כסתה את פניו. הסוהרים נסו לעורר את תשומת ליבו של הרבי לבואם ונוכחותם, אך לא הצליחו ועזבו את התא.<br />
<br />
מאוחר יותר, חזרו הסוהרים. אדמו"ר הריי"צ עדין אחז באמצע התפילה, אך הטלית כבר לא כיסתה את פניו. כשהבחין הרבי בסוהרים העומדים בתא ואיתם בכל ציוד הצילום – הניף את ידו בתנועת ביטול, שהפחידה את הסוהרים שנהבלו ועזבו את התא. לאחר זמן מה, חזרו הסוהרים לתא הרבי, וניסו לאמר לו כי הוא חייב להצטלם, אך הרבי הריי"צ הסביר להם כי אסור לו להצטלם בשבת, והסוהרים עזבו את התא.<br />
במוצאי שבת, חזרו הסוהרים לתאו של הרבי, והרבי הסכים להצטלם. הרבי התיישב כשה[[כיפה]] ל[[ראש|ראשו]], וסידר את הבגד ה[[ציצית]] כך שיראו גם הציציות האחוריות, ואמר להסוהרים כי עתה יכולים הם לצלם.<br />
הסוהרים ניסו להסביר לרבי כי בתמונה לא שייך שייראו הכיפה והציצית, אך הרבי אמר להם כי אם רוצים הם לצלמו – יהיו צריכים הם לעשות זאת דווקא כך. ואכן, כך צולם{{הערה|1=התוועדות י"ב י"ג תמוז תשי"א – תורת מנחם – [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25035&st=&pgnum=193 חלק ג', תשי"א, חלק ב' - עמוד 195], התוועדות י"ב י"ג תמוז תשכ"א – [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25063&st=&pgnum=141 חלק ל"א, תשכ"א - חלק ג', עמוד 119]}}<br />
<br />
===התמונה עם הרב אליעזר סילבר===<br />
ישנה תמונה מפורסמת בה נראים הרבי הריי"צ והרב [[אליעזר סילבר]] צועדים ביחד. הרב סילבר עצמו סיפר לרב [[עזריאל זעליג שארפשטיין]] רב קהילת חב"ד חב"ד בסינסנטי, את ההיסטוריה של התמונה הזו: כאשר הלך עם הרבי הריי"צ פגש אותם צלם וביקשם לעמוד רגע בכדי שיוכל לעשות תמונה. הרב סילבר לא רצה, אולם הרבי אמר לו: "אויב א איד האט הנאה דערפון, דארף מען איהם צוליב טאן" ("אם ליהודי (הצלם) יש הנאה מכך, צריך לעשות זאת בכדי להנות אותו").<br />
<br />
הרב שארפשטיין מספר, כי לאחר שקיבל הרב סילבר את התמונה מהצלם, הדפיס מזה כמה מאות עותקים, והיה מחלק את התמונה לכל מי שהיה לו קשר עמו. פעם חילק שקיות ל[[ט"ו בשבט]] לכל ילדי ה"חדר" ב[[סינסינטי]], והכניס בכל שקית את התמונה איך שהוא צועד עם אדמו"ר הריי"צ{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8.jpg התמונה]}}.<br />
<br />
===קבלת האזרחות===<br />
קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ הייתה מאורע היסטורי, שכן חוקקו חוק מיוחד עבור הרבי בכדי שיקבל את האזרחות בביתו ולא בבית המשפט. הרבי דאג להזמין לאירוע שני צלמים, וביקש שיעמדו משני צדי השולחן (בכדי שהאירוע ייקלט משני הזוויות), והעיר לצלמים שיוודאו שגובה ה"פלאש" לא גבוהה מדי, בכדי שלא להבזיק בעיניו הק' של אדמו"ר הריי"צ. האירוע גם הוסרט בסרט צבעונית, דבר נדיר ואף יקר בימים ההם.<br />
<br />
===יחס הרבי לתמונות הרבי הריי"צ===<br />
הרב [[משה גרונר]] היה אספן תמונות של הרבי הריי"צ, ובכל פעם שהיה מגיע לרבי היה מעניק לרבי תמונה. כשהיה מקבל הרבי את התמונה לידיו, היו פניו מרצינות, ושואל מתי ואיפה צולמה התמונה – ולאחר מכן כותב בעיפרון מאחורי התמונה את פרטי התמונה, ומעודד את ר' משה להמשיך.<br />
באחת ההזדמניות, כשהביא ר' משה לרבי תמונה מהלווית אדמו"ר הריי"צ, קם הרבי ממקומו, הרכיב משקפיים והתקרב לחלון, והביט בתמונה בריכוז רב ודמעות זלגו מעיניו. לאחר מכן שאל הרבי אם יש תמונות נוספות מההלוויה, וכשענה ר' משה שיחפש, והרבי שאל אם ישנה תמונה של הארון מורד לקבורה{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]}}.<br />
<br />
הרבי התייחס פעמים רבות להתבוננות בתמונת הרבי הריי"צ והשפעתה. ומהם; שקיום השליחות היא בכח ה[[ראיה]] ולא רק תוצאה מלימוד שבדרגת [[שמיעה]]{{הערה|פרשת ראה תשמ"ו. (התוועדויות תשמ"ו חלק ד עמוד 311). ועוד}}.<br />
<br />
==צילום [[הרבי]]==<br />
[[קובץ:הרבי מכסה פניו.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הרבי מסתיר את פניו בסידור]]<br />
[[קובץ:תמונת הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|220px|התמונה היחידה של הרבי שהייתה בבית של הרבי, בעת [[מסדר קידושין|סידור הקידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]]]<br />
<br />
===י' שבט תש"ל===<br />
בשנים הראשונות התנגד הרבי לכך שיצלמו אותו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]], ותמונות ווידיואים שצולמו אז נעשו בחשאי. רק לקראת התוועדות [[י' שבט תש"ל]] נתן הרבי אישור רשמי לצלם [[יצחק ברז]] לצלם את המעמד, והוא ניצל את ההזדמנות וצילם ללא הרף. כמה חסידים שהבחינו בו ניסו לגעור בו אך הרבי הורה להניח לו. הוא גם התייצב בהתוועדות שנערכה במוצאי שבת, ובאמצע אחד הניגונים אמר הרבי בחיוך (ומיד הקהל הפסיק בשירה): "פאר יעדר פיקטשער וואס ער וועט נעמען, וועט ער דארפן זאגן נאכאמאל לחיים. דברים שאין להם סוף, ער האלט אין איין נעמען פיקטשערס" [על כל תמונה שהוא לוקח הוא יצטרך לומר לחיים שוב. (מה)דברים שאין להם סוף, הוא לא מפסיק לקחת תמונות]. כאשר שמע הרבי כי בסך הכול צולמו כמאה עשרים תמונות הפטיר: "חשבתי שיצלם שתיים-שלוש תמונות ולא מאה עשרים..."{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52549 יו"ד שבט הגדול ● יומן מרתק] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
===צילום הרבי בחתונות===<br />
כאשר הצלם הארי (צבי ראובן) טיינר רצה לצלם את הרבי במהלך החתונות וסידור הקדושין – היה הרבי מסתיר את פניו{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד ל' (וצויין שם לתמונות בעמודים 50, 17): "פעמים רבות בתקופת השנים תש"ג-תש"י, בעת שצילמוהו, נהג הרבי בכוונה לסובב את ראשו הצידה או להסתיר את פניו הקדושות מעין המצלמה".}}. כאשר התלונן הארי שזה פוגע בפרנסתו{{הערה|1=סדר העבודה אצלו היה שעל כל תמונה שמצאה חן בעייני לקוחותיו היה מקבל 8 סנט.}}, הרבי הפסיק להסתיר את פניו, אך ניכר שלא הייתה דעתו נוחה מכך. מאז נזהר הארי לצלם רק תמונה אחת. כאשר דחקו בחסידים באחת מהחתונות לצלם את הרבי תמונות נוספות, צילם הארי שלוש תמונות והתכונן לצלם את הרבעית, כשהבחין בכך הרבי העיר כי נראה לו ששלוש תמונות זה מספיק, ומאז נהיה הסדר שהארי צילם שלוש תמונות{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 95: "בעוזבו את החופה - של הרה"ח ר' שמעון-אהרון סימפסון שהתקיימה בג' ניסן תשי"א - הביט במבט חודר לעבר הצלם מר טריינער - בהמשך לתנאי שסוכם אתו בחתונת הרי"ל פויזנער" [כנראה, לא לצלם יותר מדי].}}.<br />
<br />
בשנת תשי"ד כאשר עבר הרבי לערוך את החופות ב[[השלאש|חצר 770]] בלבד, קיבל הארי מסר מהמזכירות שמורשה לצלם רק תמונה אחת{{הערה|1=ראה ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 210 מסופר אודות נישואי ר' יהושע-זעליג הכהן כצמאן עם מרת שרה רבקה (חאנין): "ראוי לציין כי בעקבות הוראת רבינו באותה תקופה לאפשר לצלם תחת החופה רק תמונה אחת בלבד ממנו, 'הידר' החתן ולא נתן לצלם כלל בעת החופה".}}.<br />
<br />
כשהעיר מאוחר יותר שתמונה אחת לא מספיקה, הותר לו שוב לצלם שלוש תמונות{{הערה|1=ושם (עמוד 221) אודות נישואי ר' מרדכי זאיאנץ (ב' טבת תשי"ז): "אולם בתנאי שלא יעשו יותר משלוש תמונות, ומה טוב - שתיים". החתן הבין שהמנורות של הצלמים מפריעות לרבי ולכן הזמין חברה להסריט את האירוע וכשיצא הרבי לחופה והבחין בכך, חייך חיוך קל.}}. באחת החופות, כאשר רצה הצלם לצלם תמונה רבעית של הרבי בלובי, הסתיר הרבי את פניו הק' בסידור (ראה תמונה){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80288 מדוע כיסה הרבי את פניו בסידור?]{{אינפו}}}}.<br />
<br />
כשהראה הרב [[בערל יוניק]] את אלבום [[קבלת פנים (חתונה)#השתתפויות הרבי במעמד|חתונתו]] ל[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|רבנית]], התרשמה הרבנית מתמונתו של הרבי עומד מול [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חדוקוב]] שהקריא את ה[[כתובה]], ובקשה ממנה העתק, אותו הניחה על שידה ב[[פרזידנט 1304#קומה השניה|ספריית הרבי]] ש[[פרזידנט 1304|בביתו]]. תמונה זו הייתה תמונתו היחידה של הרבי בביתו{{הערה|חוץ ממנה היו רק עוד שתי תמונות של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[פרזידנט1304#קומה השניה|חדר]] [[שינה|השינה]]. בית משיח גילון 508}}. הרבנית אף סיפרה כי היא אינה מניחה למנקה שעבדה בביתם של הרבי והרבנית לנקות את התמונה, והיא מקפידה לנקות אותה בעצמה.<br />
<br />
===שאלות הרבי מצלמים אודות לימוד באותו היום===<br />
בשנים הראשונות, היה ידוע שהרבי מתנגד לצילום תמונותיו, ולכן לא היה מי שיעיז לצלם את הרבי – משום שידעו שהרבי מתנגד לכך, ולכן היו נשלחים ילדים לצלם את הרבי. כאשר היה הרבי מבחין בילד מצלמו – היה מבקש ממנו את המצלמה{{הערה|הרבי לא היה מחזיר את המצלמה, אלא לוקחה לחדרו, ומדבר עם הנהלת הישיבה, שתעשה מבחן לילד על הלימוד, ואם ידע קיבל חזרה את המצלמה.}}. כאשר גילה הרבי את הרב גרשון שוסטרמן (כילד) מתכונן לצלמו בצאתו מסידור הקדושין, שאל אותו הרבי אם המלמד שלו מרוצה ממנו, והוסיף "האם חסידות בשבילך היא צילום ואיסוף תמונות?"{{הערה|1=ראה שיחת הרבי בהמשך}}. הרבי פנה למנהל התלמוד תורה בו למד ר' גרשון – הרב טננבוים – וביקש שיבחנו על החומר שלומד בכיתתו, ואם לא יצליח במבחן – ייאלץ הרב טננבוים להחרים לו את המצלמה. למחרת הוזמן ר' גרשון למבחן של כרבע שעה בחדר הרב טננבוים, בסיומו הושבה לו המצלמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/lemaan/6/31.htm?q=%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%99%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA למען ידעו בנים יוולדו פרק ה].}}.<br />
<br />
כאשר הגיע צלם חב"די לתעד את מעמד '[[חלוקת כוס של ברכה|כוס של ברכה]]', שאל אותו הרבי אם למד תורה באותו יום. ר' [[לוי יצחק פריידין]] שעמד בסמוך, אמר "רבי, הוא בסדר" ענה הרבי: "אני בעצמי ראיתי אותו משוחח באמצע [[קריאת התורה]]".<br />
<br />
כך גם באחת מהתועדיות ח"י אלול בהם השתתף צלם, שאל אותו הרבי אם למד באותו היום את [[שיעורים יומיים#תניא|שיעור התניא]] של אותו היום. הצלם נדהם, והרבי הסתובב אל ר' [[יואל כהן]] ושאל אותו אם הצלם למד תניא היום, ואם לא – שר' יואל ילמד איתו. כשלא מצא ר' יואל [[תניא]], השאיל לו הרבי את חוברת התניא שלו{{הערה|1=באותו זמן היה מודפס התניא בחוברות בפורמט מוקטן}}.<br />
<br />
התייחסות פומבית הייתה בסופו של דבר ב[[התוועדות]] [[כ' בחשוון| כ'מר חשון]] [[תשד"מ]] בה דיבר הרבי בכאב על כך שישנם כאלה שסוברים ש"[[חסידות]]" הינה "צילום תמונות", וציטט את דברי [[אדמו"ר הרש"ב]] - "ליגט נישט אין חיצוניות"<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ישנם כאלה החושבים שענין ה"חסידות" מתבטא בזה שעומדים עם "מצלמה" וללא הרף לוקחים תמונות – איך הולכים, איך עומדים, איך עושים תנועה מסויימת וכו', ועושים זאת פעם אחת, פעם שניה, פעם שלשית וכו'! וביניהם – בחורי ישיבה שיכולים לשבת וללמוד חסידות! <br />
פניתי בעבר לאחד מהם ושאלתי אותו אם כבר למד תניא ביום זה – [הדבר היה בזמן המנחה – קרוב לסיום היום!...] נוסף על מה שעומד ומצלם? ולא הבין כלל מה רוצים ממנו! מהי השייכות בין לקיחת תמונה ללימוד התורה?! – הוא עסוק בדבר הכי חשוב – צילום תמונות. ופתאום שואלים אותו אם כבר למד תניא במשך היום – דבר שיכל לעשות קודם או אחר כך, בשעה שאין יום ואין לילה! – זוהי הרי שאלה "שלא בדרי דאונה" לפי הבנתו! <br />
{{ש}}מנין באה אצלו "הבנה" כזו – מכיון ש"אין פוצה פה וצפצף"! לא מתעסקים להסביר (לעצמו או לבחור) ולעורר שבעל יום ההולדת תבע ללא הרף "ליגט נישט אין חיצוניות"!? והמדובר אודות "חיצוניות" של ''"חסידות"''! אבל "חיצוניות" של "צילומים" – לא היה לעולמים!... <br />
{{ש}}ישנם כאלה שאצלם זה עניין של "פרנסה"; ישנם יחידים שעושים זאת לשם "הפצה" – היינו, השימוש ב"לווין", סרטים תמונות כו' הוא לצורך הפצת החסידות; אבל מלבד עניינים אלו – צריכים לדעת שישנה הוראת כ"ק אדמו"ר נ"ע – שרצונו "פנימיות" ולא "חצוניות"!|מקור=התוועדות כ' מר חשון תשד"מ. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=490 תורת מנחם תשד"מ חלק א' עמוד 485 ואילך]}} כפי הנראה בדבריו התייחס הרבי לאירוע שהתרחש כמה שנים קודם לכן ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תשל"ח]] בו עמדו שני בחורים בסמיכות לרבי וצילמו.{{הערה|1=[http://yomanim.com/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%97_-_%22%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%22_(%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9)#.D7.99.D7.95.D7.9D_.D7.97.D7.9E.D7.99.D7.A9.D7.99.2C_.D7.99.22.D7.96_.D7.AA.D7.A9.D7.A8.D7.99.2C_.D7.90.27_.D7.93.D7.97.D7.95.D7.94.D7.9E.22.D7.A1 יומן שיחות קודש (החדש) תשל"ח. באתר יומנים].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[תמונה]]<br />
*[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)#תמונתו|תמונת אביו של הרבי רבי לוי יצחק]]<br />
*[[:קטגוריה:צלמי החצר|קטגוריה המרכזת צלמים שעסקו בצילום הרבי]]<br />
*[[JEM]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44285 קבלת האזרחות {{*}} גלריה מיוחדת] גלריית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: '''לא ראיתי כדוגמתה'''] האיור משנת [[תר"פ]] {{אינפו}}<br />
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] ליקוט מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].<br />
* [http://www.zadikim.org/index.asp?catID=16576&siteLan שתי תמונות, זיוף אחד] מאמר באתר "אוהלי צדיקים" מתוך גליון [[המבשר]] בנושא זיוף תמונת הבעל שם טוב.<br />
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=484&ArticleID=1146&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות וציורים] –אודות צילום הרבי בשנים הראשונות, מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80426 יחס הרבי לצילום תמונותיו {{*}} סקירה מרתקת] {{בית משיח}}<br />
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/08-10-2019-17-18-39-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9-Copy.pdf אור פני מלך חיים]''', סקירה על יחסם של רבותינו נשיאינו לצילום תמונותיהם - חלק ראשון, בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' תשרי ה'תש"פ עמוד 39<br />
*הרב [[שמעון אייזנבך]], '''[https://col.org.il/news/128540 קצת סדר: האם הרבי היה שבע רצון מצירוף תמונתו לפרסומים שונים?]''' {{col}}<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד]]</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=453366פורטל:ניגוני חב"ד2021-02-04T17:52:56Z<p>טאפרו דא פלאחו: </p>
<hr />
<div>{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|<big>פורטל ניגוני חב"ד</big>|{{שם הדף המלא}}/מבוא}}<br />
{{{{שם הדף המלא}}/מבוא}}<br />
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה|<big>פורטל ניגוני חב"ד</big>|{{שם הדף המלא}}/מבוא}}<br />
<br />
{| style="width: 100%; margin: auto;" cellpadding="4"<br />
|-valign="top"<br />
<!-- צד ימין --><br />
| style="width:49.5%; min-width: 350px;" |<br />
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|ניח"ח|{{שם הדף המלא}}/ניח"ח}}<br />
{{{{שם הדף המלא}}/ניח"ח}}<br />
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br />
<br />
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|ניגוני [[רבותינו נשיאנו]]|}}<br />
[[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הזקן|ניגוני אדמו"ר הזקן]] | [[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר האמצעי|ניגוני אדמו"ר האמצעי]] | [[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הצמח צדק|ניגוני אדמו"ר הצמח צדק]] | [[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר המהר"ש|ניגוני אדמו"ר המהר"ש]] | [[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הרש"ב|ניגוני אדמו"ר הרש"ב]] | [[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הריי"צ|ניגוני אדמו"ר הריי"צ]] | [[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר שליט"א|ניגוני אדמו"ר שליט"א]] <br />
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br />
<br />
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|בעלי מנגנים|{{שם הדף המלא}}/בעל מנגן}}<br />
{{פורטל:ניגוני חב"ד/בעל מנגן}}<br />
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br />
<br />
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|סוגי ניגונים|{{שם הדף המלא}}/סוגי ניגונים}}<br />
{{{{שם הדף המלא}}/סוגי ניגונים}}<br />
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br />
<br />
<!-- צד שמאל-->|<br />
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי|{{שם הדף המלא}}/מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי}}<br />
{{{{שם הדף המלא}}/מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי}}<br />
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br />
<br />
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|ניגונים על פרקי הרבי|{{שם הדף המלא}}/ניגונים על פרקי הרבי}}<br />
{{{{שם הדף המלא}}/ניגונים על פרקי הרבי}}<br />
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br />
<br />
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|תמונה נבחרת|{{שם הדף המלא}}/תמונה נבחרת}}<br />
{{פורטל:ניגוני חב"ד/תמונה נבחרת}}<br />
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br />
<br />
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|הידעת?|{{שם הדף המלא}}/הידעת?}}<br />
{{פורטל:ניגוני חב"ד/הידעת?}}<br />
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br />
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|[[:קטגוריה:ניגונים לפי תוכן מילולי|ניגונים לפי תוכן המילים]]|}}<br />
{{יישור טקסט|מרכז|[[:קטגוריה:ניגוני גאולה ומשיח|ניגוני גאולה ומשיח]] - [[:קטגוריה:ניגוני תפילה לימים נוראים|ניגוני תפילה לימים נוראים]] - [[:קטגוריה:ניגונים שחוברו לכבוד הרבי|ניגונים שחוברו לכבוד הרבי]] - [[:קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי|ניגונים על פרקי הרבי]] - [[:קטגוריה:ניגונים לפי שפות|ניגונים לפי שפות]]}}<br />
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br />
<br />
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|מעלת הנגינה|}}<br />
מקובל מרבותינו נשיאינו בשם [[אדמו"ר הצמח צדק]] ש"כל האומר שמועה" הרי זה רק "כאילו בעל השמועה עומד כנגדו", אך כאשר מנגנים ניגון, הרי זה בעל השמועה עצמו עומד כנגדו.<br />
<br />
וב[[תבנית:היום יום/כ"ב תמוז|היום יום כ"ב תמוז]]: "ניגון חסידי מחזק את התקוה והבטחון, מביא שמחה ומעמיד את הבית ואת בני הבית בקרן אורה".<br />
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br />
|}<br />
<br />
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|[[ספר הניגונים]]|}}<br />
{|<br />
|}<br />
<big><big>'''כרך א':'''</big></big><br />
<br />
[[ניגון א']] | [[ניגון ב']] | [[ניגון ג']] | [[ניגון ד']] | [[ניגון ה']] | [[ניגון ו']] | [[ניגון ז']] | [[ניגון ח']] | [[ניגון ט']] | [[ניגון י']] | [[ניגון י"א]] | [[ניגון י"ב]] | [[ניגון י"ג]] | [[ניגון י"ד]] | [[ניגון ט"ו]] | [[ניגון ט"ז]] | [[ניגון י"ז]] | [[ניגון י"ח]] | [[ניגון י"ט]] | [[ניגון כ']] | [[ניגון כ"א]] | [[ניגון כ"ב]] | [[ניגון כ"ג]] | [[ניגון כ"ד]] | [[ניגון כ"ה]] | [[ניגון כ"ו]] | [[ניגון כ"ז]] | [[ניגון כ"ח]] | [[ניגון כ"ט]] | [[ניגון ל']] | [[ניגון ל"א]] | [[ניגון ל"ב]] | [[ניגון ל"ג]] | [[ניגון ל"ד]] | [[ניגון ל"ה]] | [[ניגון ל"ו]] | [[ניגון ל"ז]] | [[ניגון ל"ח]] | [[ניגון ל"ט]] | [[ניגון מ']] | [[ניגון מ"א]] | [[ניגון מ"ב]] | [[ניגון מ"ג]] | [[ניגון מ"ד]] | [[ניגון מ"ה]] | [[ניגון מ"ו]] | [[ניגון מ"ז]] | [[ניגון מ"ח]] | [[ניגון מ"ט]] | [[ניגון נ']] | [[ניגון נ"א]] | [[ניגון נ"ב]] | [[ניגון נ"ג]] | [[ניגון נ"ד]] | [[ניגון נ"ה]] | [[ניגון נ"ו]] | [[ניגון נ"ז]] | [[ניגון נ"ח]] | [[ניגון נ"ט]] | [[ניגון ס']] | [[ניגון ס"א]] | [[ניגון ס"ב]] | [[ניגון ס"ג]] | [[ניגון ס"ד]] | [[ניגון ס"ה]] | [[ניגון ס"ו]] | [[ניגון ס"ז]] | [[ניגון ס"ח]] | [[ניגון ס"ט]] | [[ניגון ע']] | [[ניגון ע"א]] | [[ניגון ע"ב]] | [[ניגון ע"ג]] | [[ניגון ע"ד]] | [[ניגון ע"ה]] |[[ניגון ע"ו]] | [[ניגון ע"ז]] | [[ניגון ע"ח]] | [[ניגון ע"ט]] | [[ניגון פ']] | [[ניגון פ"א]] | [[ניגון פ"ב]] | [[ניגון פ"ג]] | [[ניגון פ"ד]] | [[ניגון פ"ה]] | [[ניגון פ"ו]] | [[ניגון פ"ז]] | [[ניגון פ"ח]] | [[ניגון פ"ט]] | [[ניגון צ']] | [[ניגון צ"א]] | [[ניגון צ"ב]] | [[ניגון צ"ג]] | [[ניגון צ"ד]] | [[ניגון צ"ה]] | [[ניגון צ"ו]] | [[ניגון צ"ז]] | [[ניגון צ"ח]] | [[ניגון צ"ט]] | [[ניגון ק']] | [[ניגון ק"א]] | [[ניגון ק"ב]] | [[ניגון ק"ג]] | [[ניגון ק"ד]] | [[ניגון ק"ה]] | [[ניגון ק"ו]] | [[ניגון ק"ז]] | [[ניגון ק"ח]] | [[ניגון ק"ט]] | [[ניגון ק"י]] | [[ניגון קי"א]] | [[ניגון קי"ב]] | [[ניגון קי"ג]] | [[ניגון קי"ד]] | [[ניגון קט"ו]] | [[ניגון קט"ז]] | [[ניגון קי"ז]] | [[ניגון קי"ח]] | [[ניגון קי"ט]] | [[ניגון ק"כ]] | [[ניגון קכ"א]] | [[ניגון קכ"ב]] | [[ניגון קכ"ג]] | [[ניגון קכ"ד]] | [[ניגון קכ"ה]] | [[ניגון קכ"ו]] | [[ניגון קכ"ז]] | [[ניגון קכ"ח]] | [[ניגון קכ"ט]] | [[ניגון ק"ל]] | [[ניגון קל"א]] | [[ניגון קל"ב]] | [[ניגון קל"ג]] | [[ניגון קל"ד]] | [[ניגון קל"ה]] | [[ניגון קל"ו]] | [[ניגון קל"ז]] | [[ניגון קל"ח]] | [[ניגון קל"ט]] | [[ניגון ק"מ]] | [[ניגון קמ"א]] | [[ניגון קמ"ב]] | [[ניגון קמ"ג]] | [[ניגון קמ"ד]] | [[ניגון קמ"ה]] | [[ניגון קמ"ו]] | [[ניגון קמ"ז]] | [[ניגון קמ"ח]] | [[ניגון קמ"ט]] | [[ניגון ק"נ]] | [[ניגון קנ"א]] | [[ניגון קנ"ב]] | [[ניגון קנ"ג]] | [[ניגון קנ"ד]] | [[ניגון קנ"ה]] | [[ניגון קנ"ו]] | [[ניגון קנ"ז]] | [[ניגון קנ"ח]] | [[ניגון קנ"ט]] | [[ניגון ק"ס]] | [[ניגון קס"א]] | [[ניגון קס"ב]] | [[ניגון קס"ג]] | [[ניגון קס"ד]] | [[ניגון קס"ה]] | [[ניגון קס"ו]] | [[ניגון קס"ז]] | [[ניגון קס"ח]] | [[ניגון קס"ט]] | [[ניגון ק"ע]] | [[ניגון קע"א]] | [[ניגון קע"ב]] | [[ניגון קע"ג]] | [[ניגון קע"ד]] | [[ניגון קע"ה]]<br />
<br />
<big><big>'''כרך ב':'''</big></big><br />
<br />
'''חלק א':''' [[ניגון קע"ו]] | [[ניגון קע"ז]] | [[ניגון קע"ח]] | [[ניגון קע"ט]] | [[ניגון ק"פ]] | [[ניגון קפ"א]] | [[ניגון קפ"ב]] | [[ניגון קפ"ג]] | [[ניגון קפ"ד]] | [[ניגון קפ"ה]] | [[ניגון קפ"ו]] | [[ניגון קפ"ז]] | [[ניגון קפ"ח]] | [[ניגון קפ"ט]] | [[ניגון ק"צ]] | [[ניגון קצ"א]] | [[ניגון קצ"ב]] | [[ניגון קצ"ג]] | [[ניגון קצ"ד]] | [[ניגון קצ"ד]] | [[ניגון קצ"ה]] | [[ניגון קצ"ו]] | [[ניגון קצ"ז]] | [[ניגון קצ"ח]] | [[ניגון קצ"ט]] | [[ניגון ר']] | [[ניגון ר"א]] | [[ניגון ר"ב]] | [[ניגון ר"ג]] | [[ניגון ר"ד]] | [[ניגון ר"ה]] | [[ניגון ר"ו]] | [[ניגון ר"ז]] | [[ניגון ר"ח]] | [[ניגון ר"ט]] | [[ניגון ר"י]]<br />
<br />
'''חלק ב':''' [[ניגון רי"א]] | [[ניגון רי"ב]] | [[ניגון רי"ג]] | [[ניגון רי"ד]] | [[ניגון רט"ו]] | [[ניגון רט"ז]] | [[ניגון רי"ז]] | [[ניגון רי"ח]] | [[ניגון רי"ט]] | [[ניגון ר"כ]] | [[ניגון רכ"א]] | [[ניגון רכ"ב]] | [[ניגון רכ"ג]] | [[ניגון רכ"ד]] | [[ניגון רכ"ה]] | [[ניגון רכ"ו]] | [[ניגון רכ"ז]] | [[ניגון רכ"ח]] | [[ניגון רכ"ט]] | [[ניגון ר"ל]] | [[ניגון רל"א]] | [[ניגון רל"ב]] | [[ניגון רל"ג]] | [[ניגון רל"ד]] | [[ניגון רל"ה]] | [[ניגון רל"ו]] | [[ניגון רל"ז]] | [[ניגון רל"ח]] | [[ניגון רל"ט]] | [[ניגון ר"מ]] | [[ניגון רמ"א]] | [[ניגון רמ"ב]] | [[ניגון רמ"ג]] | [[ניגון רמ"ד]] | [[ניגון רמ"ה]] | [[ניגון רמ"ו]] | [[ניגון רמ"ז]] | [[ניגון רמ"ח]] | [[ניגון רמ"ט]] | [[ניגון ר"נ]] | [[ניגון רנ"א]] | [[ניגון רנ"ב]] | [[ניגון רנ"ג]] | [[ניגון רנ"ד]] | [[ניגון רנ"ה]] | [[ניגון רנ"ו]] | [[ניגון רנ"ז]] | [[ניגון רנ"ח]] | [[ניגון רנ"ט]] | [[ניגון ר"ס]] | [[ניגון רס"א]] | [[ניגון רס"ב]] | [[ניגון רס"ג]] | [[ניגון רס"ד]] | [[ניגון רס"ה]] | [[ניגון רס"ו]] | [[ניגון רס"ז]] | [[ניגון רס"ח]] | [[ניגון רס"ט]] | [[ניגון ר"ע]] | [[ניגון רע"א]] | [[ניגון רע"ב]] | [[ניגון רע"ג]] | [[ניגון רע"ד]] | [[ניגון רע"ה]] |[[ניגון רע"ו]] | [[ניגון רע"ז]] | [[ניגון רע"ח]] | [[ניגון רע"ט]] | [[ניגון ר"פ]] | [[ניגון רפ"א]] | [[ניגון רפ"ב]] | [[ניגון רפ"ג]] | [[ניגון רפ"ד]] | [[ניגון רפ"ה]] | [[ניגון רפ"ו]] | [[ניגון רפ"ז]] | [[ניגון רפ"ח]] | [[ניגון רפ"ט]] | [[ניגון ר"צ]] | [[ניגון רצ"א]] | [[ניגון רצ"ב]] | [[ניגון רצ"ג]] | [[ניגון רצ"ד]] | [[ניגון רצ"ה]] | [[ניגון רצ"ו]] | [[ניגון רצ"ז]] | [[ניגון רצ"ח]] | [[ניגון רצ"ט]] | [[ניגון ש']] | [[ניגון ש"א]] | [[ניגון ש"ב]] | [[ניגון ש"ג]] | [[ניגון ש"ד]] | [[ניגון ש"ה]] | [[ניגון ש"ו]] | [[ניגון ש"ז]] | [[ניגון ש"ח]] | [[ניגון ש"ט]] | [[ניגון ש"י]] | [[ניגון שי"א]] | [[ניגון שי"ב]] | [[ניגון שי"ג]] | [[ניגון שי"ד]] | [[ניגון שט"ו]] | [[ניגון שט"ז]] | [[ניגון שי"ז]] | [[ניגון שי"ח]] | [[ניגון שי"ט]] | [[ניגון ש"כ]] | [[ניגון שכ"א]] | [[ניגון שכ"ב]] | [[ניגון שכ"ג]] | [[ניגון שכ"ד]] | [[ניגון שכ"ה]] | [[ניגון שכ"ו]] | [[ניגון שכ"ז]] | [[ניגון שכ"ח]] | [[ניגון שכ"ט]] | [[ניגון ש"ל]] | [[ניגון של"א]] | [[ניגון של"ב]] | [[ניגון של"ג]] | [[ניגון של"ד]] | [[ניגון של"ה]] | [[ניגון של"ו]] | [[ניגון של"ז]] | [[ניגון של"ח]] | [[ניגון של"ט]] | [[ניגון ש"מ]] | [[ניגון שמ"א]] | [[ניגון שמ"ב]] | [[ניגון שמ"ג]] | [[ניגון שמ"ד]] | [[ניגון שמ"ה]] | [[ניגון שמ"ו]] | [[ניגון שמ"ז]]<br />
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br />
{|<br />
|}<br />
{{פורטלים|צבע רקע=#88cc88}}<br />
[[קטגוריה:פורטלים|ניגוני]]</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%A0%D7%90_%D7%A2%D7%91%D7%93%D7%90&diff=453363שיחה:ניגון אנא עבדא2021-02-04T17:50:29Z<p>טאפרו דא פלאחו: /* קטגוריה */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>ניגון נלמד ע"פ הוראת כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] על ידי הרב [[שניאור זלמן טייבל]], ששמעו מאת הרב [[שמעון קלפר מניקאלייעב]] בעת ה[[התוועדות]] של יום ב' ב[[חג השבועות]] בשנת [[תשכ"ט]].<br />
<br />
ניגון זה הינו ניגון רכ"ב ב[[ספר הניגונים]].<br />
<br />
::'''המידע הנ"ל אינו ידוע לי לע"ע מקורו והקשרו לניגון [[אנא עבדא (ניגון)|אנא עבדא]]'''. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 07:29, 28 אוגוסט 2007 (EDT)<br />
<br />
רק עכשיו ראיתי את דף השיחה הזה. אכן ר' חיים, את הניגון לימד ר' זלמן טייבל מעל שולחן המלך בהוראתו של הרבי, ומאז הוא התקבל. וחילופי הדברים אז הלא הם כתובים ב"המלך במסיבו" ח"א. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]<br />
::ליתר דיוק. אד"ש הורה לרז"ט לנגן ניגון, בתחילה הוא לא הסכים, ואחרי שאד"ש הפציר בו ניאות לשיר, ושר ניגון זה, בשם ר' שמעון קלפר. אד"ש העיר אז שהוא הכיר את קלפר, והוא הי' [[יהודי]] חסידי. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]<br />
<br />
== קטגוריה ==<br />
<br />
למה הוא משוייך ל"ניגונים שנוגנו לפני הרבי" אם הוא ניגון חב"ד מצוי?--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 17:50, כ"ב בשבט, ה'תשפ"א 17:50, 4 בפברואר 2021 (UTC)</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93/%D7%A7%D7%98%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/11&diff=453360פורטל:ניגוני חב"ד/קטעי הידעת?/112021-02-04T17:45:50Z<p>טאפרו דא פלאחו: </p>
<hr />
<div>ניגונים רבים ב[[חב"ד]], הינם ניגונים שאותם אימץ [[הרבי]] ממקומות שונים, המפורסמים שבהם זה:'''[[האדרת והאמונה]], [[שאמיל]]'''. [[הרבי]] הסביר פעם שכאשר מעלים את הניגון לקדושה, זה גורם לשינוי הניגון (בנוגע לניגון [[האדרת והאמונה]]).</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93/%D7%A7%D7%98%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/14&diff=453351פורטל:ניגוני חב"ד/קטעי הידעת?/142021-02-04T17:14:58Z<p>טאפרו דא פלאחו: יצירת דף עם התוכן "מסופר כי ל'''רבי המהר"ש''' היו ניגנונים רבים שנהג לנגן בקביעות בזמנים שונים,..."</p>
<hr />
<div>מסופר כי ל'''[[הרבי המהר"ש|רבי המהר"ש]]''' היו ניגנונים רבים שנהג לנגן בקביעות בזמנים שונים, עד כדי כך שהיה לו ניגון קבוע לעת שלבש ביום שישי את בגדי ה[[שבת]], ניגון קבוע לעת שהיה פושטם ומחליפם בבגדי חול, ואפילו ניגון קבוע לזמן בו היה הולך לראות את [[נרות שבת|נרות השבת]] שהדליקה אשתו הרבנית.</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9)&diff=453348רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)2021-02-04T17:12:33Z<p>טאפרו דא פלאחו: למה זה צריך להיות בפתיח?</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=רבי שמואל שניאורסון<br />
|תמונה=[[קובץ:תורת שמואל.jpg|ללא מסגרת|250px]]<br />
|כינוי=אדמו"ר המהר"ש<br />
|תיאור=שער ספר [[לקוטי תורה תורת שמואל (ספר)|תורת שמואל]] של אדמו"ר המהר"ש<br />
|תאריך לידה=[[ב' אייר תקצ"ד]]<br />
|מקום לידה=[[ליובאוויטש]]<br />
|תאריך פטירה=[[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]]<br />
|מקום פטירה=ליובאוויטש<br />
|מקום פעילות=ליובאוויטש<br />
|תפקידים נוספים=<br />
|רבותיו=<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=<br />
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]<br />
}}<br />
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו"ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=אישיות אחרת|ראו=[[שמואל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br />
'''[[רבי]] שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - האדמו"ר המהר"ש''' ([[ב' באייר]] [[תקצ"ד]] - [[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ג]]) הוא ה[[אדמו"ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. {{מונחון|טבע|מטבע לשון}} את הפתגם והשיטה [[לכתחילה אריבער]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===לידתו===<br />
<br />
ביום [[ב' באייר]] [[ה'תקצ"ד]] (11 במאי 1834){{הערה|שלשלת היחס בהקדמה לספר [[היום יום]] אך ב[[היום יום]] של ב' אייר כתוב שנולד ב[[תקצ"ג]] ומוסבר שהלידה הייתה בתקצ"ד אך העיבור בתקצ"ג}} ביום המכוון{{הערה|על פי הכוונות שיש לכוון באמירת [[ספירת העומר]]}} כנגד ספירת "[[ספירת התפארת|תפארת]] שבתפארת" ובמלאת מאה שנה להתגלות ה[[בעל שם טוב]] בעיירה [[ליובאוויטש]] שב[[רוסיה]] כבן שביעי לרבי [[הצמח צדק]] והרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|רעייתו הרבנית חיה מושקא]].<br />
<br />
הלידה הייתה בביתו החדש של ה[[צמח צדק]] אשר טרם נכנס לגור בו, ונבנה לאחר השריפה הגדולה בשנת [[תקצ"ב]], על ידי אחד המושלים הסמוכים אשר בנה לו זאת ללא תשלום מצד הוקרתו לרבי, הרבי תכנן לחנוך את הבית לקראת חג השבועות, אך רצון הרבנית היה ללדת דווקא בבית החדש, לצורך הלידה השתמשה הרבנית במיטה חדשה שנועדה לצורך ניפוי הקמח ל[[מצות]]{{הערה|המנהג בימים ההם, אשר היו קונים מיטת עץ לבנה חדשה, על ראשי כתליה היו מניחים שני מוטות ארוכים ועליהם היו מוליכים הנפה אנה ואנה והקמח המנופה נופל בסדין הפרוש מלמטה. ולאחר הפסח היו משתמשים במיטה לצרכי הבית}} כל זמן הלידה עמד בעלה ה[[צמח צדק]] בחדר ופניו אל הקיר, וציווה על בניו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] ור' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)| המהרי"ל מקאפוסט]] ור' [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרחש"ז מליאדי]] שישבו באחד החדרים ויאמרו פרקי [[תהלים]] מסוימים{{הערה|פרקים: א, ב, ג, ד, כ כא, כב, כג, כד, לג, מז, עב, פו, צ, צא, צב, צג, קד, קיב, קיג, כו' עד הסוף}} למיילדת נתן הוראות מיוחדות בקשר ללידה, לטבול לפני שמקבלת את התינוק, ולהלבישו בחתיכת בד לבנה מיוחדת שהוא הביא לה.<br />
<br />
===הברית===<br />
ביום בו חלה הברית ציווה [[הצמח צדק]] להשכים לתפילת [[שחרית]], בשעה העשירית כבר באו כל בני המשפחה ובראשם הדוד ר' [[חיים אברהם שניאורי|חיים אברהם]] בן [[רבנו הזקן]]. כאשר כבר הגיע קרוב לשעה שתיים ו[[הצמח צדק]] עדיין היה סגור בחדרו התחילו הנאספים לדאוג, ר' חיים אברהם נאנח ואמר: "הוא עסוק עם מוזמנים יותר חשובים ממני". לאחר חצי שעה יצא הרבי מחדרו כשבידו מטפחת אדומה, בפנים צהובות ועיניים דומעות, ואמר: "הברית יהיה היום" ולאחר כמה רגעים נכנס שוב לחדרו הקדוש.<br />
<br />
בנתיים החסידים חיכו בדאגה, ר' חיים אברהם ניגש לחלון והשעין ראשו על ידיו ושקע בהרהורים, שאר בני ה[[צמח צדק]] נצלו את הזמן ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] משותף, הרבנית אשת הצמח צדק שלחה את אחד החסידים לברר אצל בעלה למה לא עושים את הברית, אך ר' חיים אברהם עצר אותו. לאחר השעה השלישית יצא הרבי שוב מהחדר ובפנים צוהלות אמר שוב שהברית יהיה היום ואמר לאורחים שייטיבו ליבם, בשעה ארבע יצא בפעם השלישית הרבי ואמר שלא יתפללו [[מנחה]] כי בקרוב מאד יתקיים הברית, ולאחר זמן מועט יצא לברית, כאשר בתחילה ניגש ליולדת לדבר איתה בקשר לשם שיינתן לרך הנולד.<br />
<br />
במהלך הסעודה שלאחר הברית שאל בן הצמח צדק, [[המהרי"ל]], על שם מי נקרא בשם זה, שכן במשפחת הצמח צדק לא היה מצוי שם כזה, ולחש לעצמו שאולי על שמו של שמואל הנביא? וענה לו הצמח צדק: "על שמו של שואב [[מים]] בפולוצק, שקראוהו שמואל, כיוון שחכם עדיף מנביא".<br />
<br />
===נעוריו=== <br />
היה אוהב מלאכה וגילוף. מסופר שבהיותו ילד כבן חמש פנה אליו אחד ה[[חסידים]] ואמר לו: אם תגיד לי איפה [[ה']] נמצא אתן לך אולר במתנה. השיב לו הילד: אם תמצא מקום שה' לא נמצא אתן לך אני אולר במתנה ה[[חסיד]] חייך ונתן ל[[רבי]] את האולר.<br />
<br />
בהיותו בן שבע למד אצל ה[[מלמד]] רבי פסח. היה בקי בתורה וחלק גדול מנ"ך ולומד [[גמרא]] עם [[פירוש רש"י]] ותוספות מלוקטים ובעת שחקו עם חבריו היה משנן תנ"ך בעל פה.<br />
נוהג היה אביו ה[[צמח צדק]] לבחון פעם בחדש אותו ואת חבריו ב"חדר", אשר רובם היו מבני המשפחה, ואחר הבחינה היה נותן להם כפרס, כמה מטבעות כסף, [[אדמו"ר מהר"ש]] היה מצרף סכומים אלו למה שהיה מקבל בכל יום שישי רובל אחד וקונה ספרים. פעם בעת הבחינה התפלא מלמדו על טוב ידיעותיו, ויאמר לו הצמח צדק: "על [[ספירת התפארת|תפארת]] שב[[ספירת התפארת|תפארת]] אין זו פליאה".<br />
בקיץ של שנת [[תר"א]] כבר היה נוכח בזמן אמירת [[מאמר]]י חסידות של אביו הרבי. <br />
<br />
בשנת [[תר"ג]] באו ל[[ליובאוויטש]] הרבנים [[דוד לוריא מביחאוו]] [[נחמיה מדוברובנה]] [[יצחק אייזיק אפשטיין]] [[פרץ מבעשנקאוויטש]] ועוד, בכדי להתייעץ עם הצמח צדק בעניני עסקנות הכלל. הרב [[דוד לוריא]] התפלפל עם [[המהר"ש]] בלימודו והמהר"ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצמח צדק סיפר לו על דבר הוויכוח והנצחון, ויאמר הצמח צדק: ה[[ברית מילה]] שלו היה ב[[ספירת התפארת|תפארת]] שבנצח.<br />
<br />
בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' עקב גאונותו ובקיאותו ולקח בשבילו [[מלמד]] מיוחד.<br />
<br />
בהיותו בן שתים עשרה שנה, החל להתמיד בלימוד [[משניות]] בעל פה בנוסף ללימודיו העיוניים. אביו למד איתו שלוש פעמים בשבוע [[כתובים]], ואחיו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] לימדו את טעמי הקריאה של נביאים וכתובים כפי שקבל מ[[רבנו הזקן]]. <br />
<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] חונן בכשרונות וזכרון יוצאי דופן. היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות. בגיל שלוש עשרה היה בקי בעל פה בכל ששה סדרי משנה וב[[ספר התניא]] באותיותיהם.<br />
<br />
בהוראת אביו נבחן וקיבל תעודות "[[סמיכה]]" מהרבנים [[יצחק אייזיק אפשטיין | אייזיק מהומיל]] [[שניאור זלמן פרדקין]], [[הלל מפאריטש]] ומהרי"א בהרד מויטעבסק.<br />
<br />
בעקבות מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. [[אדמו"ר המהר"ש]] בנה מנורה בגובה אדם עם שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות. הוא היה [[סופר סת"ם]] וכתבו היה יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק [[מגילת אסתר]] [[מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש|שכתב בכתב ידו]].<br />
<br />
==חתונתו==<br />
===נישואין ראשונים===<br />
בשנת [[תר"ז]], כש[[אדמו"ר המהר"ש]] היה בן 14, התחתן עם מרת [[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|שטערנא שניאורסון]], בת אחיו רבי [[חיים שניאור זלמן (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]].<br />
<br />
החתונה נחגגה ב[[יום שישי]] פרשת נשא [[ח' בסיון]] [[תר"ח]]. תוך כדי ימי ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה וכעבור שלושה חודשים נפטרה{{הערה|פטירתה הייתה בעקבות הקפידה של האח הבכור רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], שאף לו הייתה בת בגיל המתאים להשתדך עם אדמו"ר המהר"ש, ובעקבות פטירתה התעוררה קפידה גם על בתו של הרב"ש והיא נפטרה בדמי ימיה.}}. כדי להפיג את צערו של החתן, ציווה אביו [[הצמח צדק]], לקבוע עבורו חדר בסמיכות לחדרו, כך שבכל עת שירצה יוכל להכנס אל [[גן עדן העליון|היכלו הקדוש]]. ואכן כך היה, וכאשר נכנס, הראה לו אביו כתבי יד קודש נפלאים, מהאדמו"רים הקודמים, גם מאלה שלא הראה לשאר בניו. <br />
<br />
===נישואין שניים===<br />
שנה לאחר מכן, פנתה [[הרבנית שיינא]], אלמנת [[אדמו"ר האמצעי]], לחתנה, אדמו"ר הצמח צדק, והציעה לשדך את הרבי מהר"ש עם אחת משתי נכדותיה היתומות גיטל ורבקה, בנות בתה שרה וחתנה ר' [[אהרן משקלאב]]. <br />
<br />
לשאלת הצמח צדק: הרי מציעים שידוך מהעיירה ליעפלי עם נדוניה בסך עשרים אלף רובל, ואילו עם השידוך הנ"ל באיזה נדוניה יזכה החתן? השיבה הרבנית: הרי "אשת חבר כחבר" (לאשת תלמיד חכם יש חלק במעלות בעלה) ואני מעניקה לחתן ארבעים שנה של אשת חבר. <br />
<br />
אדמו"ר הצמח צדק הסכים לעצתה, ומבין שתי הבנות בחר בבת הצעירה [[הרבנית רבקה]]. האחות הבכירה מרת גיטל מחלה לאחותה הצעירה והביעה את הסכמתה שתינשא לפניה. גם לה דאג הצמח צדק ובחר עבורה, מאוחר יותר, חתן טוב - הרב למפרט מ[[נייז'ין]]. <br />
<br />
החתונה התקיימה בשנת [[תר"ט]]. {{הערה| לפי גירסה אחרת, התקיימה החתונה בתאריך [[י"א ניסן]] [[תר"י]]}} ביום חופתו של אדמו"ר המהר"ש, ציוהו אביו הצמח צדק ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר הייתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו. <br />
<br />
כשנוכחה הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה [[מים]] לרחוץ את ידיה, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: "יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מ[[אדמו"ר האמצעי|בעלי]] יחולו על ראשך". <br />
<br />
בעת החתונה היה הצמח צדק בחדווה גדולה ואמר הרבה מאמרי [[דא"ח]].<br />
<br />
ידוע ש[[אדמו"ר המהר"ש]] התנהג בעשירות.<br />
<br />
==עסקנות ציבורית לפני הנשיאות==<br />
<br />
בשנת [[תר"ח]] נסע [[אדמו"ר המהר"ש]] לעיר [[ויטבסק]] כדי להשתתף באסיפה כללית של עסקנים שבאו מ[[שקלוב]], [[וילנא]] ו[[פטרבורג]]. הוא שהה שם כשני שבועות וגם חזר שם [[מאמר]]י [[דא"ח]] ברבים. <br />
<br />
בשנת [[תרט"ו]] הורה לו אביו, אדמו"ר הצמח צדק, שיכנס באופן קבוע לעסקנות ציבורית. כמזכיר מינה את ר' שמואל ברין. <br />
<br />
בשנת [[תרי"ז]] נסע ל[[קייב]] ו[[פטרבורג]] בכדי לפעול למען יהודי רוסיה. באותה שנה אף עמד בקשר רצוף עם הרב אהרן, רבה של העיר ביליניץ, שגם היה נוסע לעיתים תכופות לפטרבורג, בשליחות [[אדמו"ר הצמח צדק]] בעניינים ציבוריים. <br />
<br />
בשנת [[תרי"ח]] נסע שוב לקייב ופטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות. בנסיעה זו הצליח לבטל את הגירוש.<br />
<br />
בשנת [[תרי"ט]] נסע ל[[גרמניה]] להתראות עם עסקני הציבור באירופה. בשנת [[תר"כ]], כשחזר מגרמניה, ארגן אסיפה של באי כח עסקני הכלל מחסידי חב"ד, [[וואהלין]], ממפלגת המשכילים ומבעלי המסחר, הרצה בפניהם את פגישותיו בחו"ל והציע תכנית עבודה להבא. לאחר זמן קצר הלשינו על הרב אהרן מביליניץ והוא נאסר בלווית פמליה של שוטרים חמושים שלקחוהו ל[[מוהילוב]]. [[אדמו"ר הצמח צדק]] מינה במקומו את ר' יצחק רובשוב ור' נתן בר' שלמה מנסזון, שהחלו לעבוד באופן חשאי מחשש הלשנות נוספות.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ה]] נסע [[אדמו"ר המהר"ש]] לפטרבורג וביטל חוקים של הסנט שהגבילו את יהודי [[ליטא]] וזאמוט.<br />
<br />
==קבלת הנשיאות==<br />
{{ערך מורחב|התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)}}<br />
כבר בתחילת שנת [[תרכ"ו]], חצי שנה לפני [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]], הורה לבנו אדמו"ר המהר"ש, שיאמר [[חסידות]] ברבים. במקביל, הוציא אביו פתק לחסידים בו הוא כותב: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}} באותם ימים גם כתב [[אדמו"ר הצמח צדק]] מכתב לבנו, בו הוא מודיע לו שדברי החסידות שלו מוצאים חן בעיניו ומברכו ומסמיכו שימשיך לומר חסידות{{הערה|וזה לשון המכתב: "לבני ידידי וחביבי הרב שמואל שי'. ראיתי [[דא"ח]] שלך והוטב בעיניי מאוד. השם יתברך יחזק לבך ושכלך להוסיף אומץ בתורתו ועבודתו וחזקת והיית לאיש. פתח פיך ויאירו דבריך.. חזק ואמץ לכתוב ולהגיד, ואני סומך אותך בסמיכה רבה. ולא תירא משום אדם. והשם יתברך יצליח לך ב[[גשמיות]] ו[[רוחניות]] ללמוד וללמד לשמור ולעשות. אביך הדורש שלומך וטובת [[אנ"ש]]. מנחם מנדל בן [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]]".}}. בהזדמנות נוספת אמר [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבנו: "פך השמן הרוחני שמסר [[הבעל שם טוב]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[רבנו הזקן]] ל[[נשיא הדור|נשיאות]] לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך"{{הערה|ספר המאמרים תש"י, הוספות}}. <br />
<br />
נוסף לרמזים הללו, גם הכירו החסידים במעלותיו וסגולותיו הנדירות: [[חכמה]] על-טבעית ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]], ידיעות בחכמות תבל ובפרט בחכמת הרפואה. כמו כן ידע גם מלאכת יד והיה בקי בכמה שפות. <br />
<br />
ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] היו ששה בנים{{הערה|בן נוסף, הרה"ק [[יעקב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי יעקב]], נפטר בחיי אביו אדמו"ר הצ"צ.}}, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] היה הצעיר מביניהם. לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] היו כל בניו אומרים חסידות והיו אף כאלו שהעלו אותם על הכתב. ה[[חסידים]] שמעו את כולם וכל אחד בחר לו את האדמו"ר שלבו התקשר אליו, אך טרם הוחלט בין החסידים מי מהם הוא ה[[אדמו"ר]] שימלא את מקום אדמו"ר הצמח צדק. יתירה מזו, יחסית לשאר אחיו, הסתיר [[אדמו"ר המהר"ש]] את עצמו, והתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית, שהקשתה על החסידים להתחבר עם דרכו והנהגתו בקודש. <br />
<br />
באחד מלילות שבת אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] [[מאמר]] חסידות{{הערה|[[ד"ה]] "אז ישיר גו' עלי באר".}}. למחרת, בבוקרו של יום השבת, חזר אחיו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]] על המאמר והוסיף חידוש משלו. ב[[מוצאי שבת]] חזר שוב [[אדמו"ר המהר"ש]] על המאמר בתוספת חידוש משלו. הדבר המשיך כך, כשכל אחד חוזר על המאמר ומוסיף חידוש משלו. ב[[יום שלישי]] בערב אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר בפעם החמישית ואז ניגש אליו אחיו הרב יהודה לייב ואמר לו: "הפעם אמר זאת [[אדמו"ר הצמח צדק|אבא]], וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד".<br />
<br />
בעקבות כך, ובשל רמזים נוספים מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] על חביבותו לבנו שמואל{{הערה|1=[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] היה אומר [[מאמר|מאמרים]] מיוחדים עבור בנו רבי שמואל. כמו כן, היה מכנה את בניו בתארים שונים: "הבעל הבית שלי", "הלמדן שלי", "החסיד שלי" ועוד. על הבן הצעיר, שמואל, היה אומר: "כולהו איתנהו ביה" (= כל המעלות יש בו).}}, הוחלט שאדמו"ר המהר"ש, צעיר הבנים, יחליף את אביו בהנהגת [[חסידות חב"ד]] והוא קבע את מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]]. אך דבר זה לא עזר וארבעה מבניו השונים של [[הצמח צדק]] החלו לנהוג בנשיאות, דבר שהביא ל[[התפצלות חסידות חב"ד]].<br />
<br />
חסידים מכובדים הצטרפו למינויו של אדמו"ר המהר"ש. ר' [[יקותיאל ליעפלי]], שהיה מזקני החסידים מתקופת [[אדמו"ר הזקן]], החליט להצטרף למינוי על פי מאמר החסידות שאמר אדמו"ר המהר"ש. ר' [[שמואל דובער מבוריסוב]] השיב לחסיד צעיר ש"לחלק בין הבנים של הרבי אין אנו יכולים מפני שכולם צדיקים, ולכן לא אוכל לומר לך. מה שכן אוכל לומר הוא, שאני אסע אל הבן הצעיר (אדמו"ר מהר"ש)". <br />
<br />
שאר אחיו של [[אדמו"ר המהר"ש]] עברו לגור בערים שונות ([[ליאדי]], [[קאפוסט]] ועוד) ושם פתחו מרכזים של חב"ד ואמרו [[דא"ח]] בפני שומעי לקחם.<br />
<br />
===עסקנות ציבורית לאחר הנשיאות===<br />
לאחר קבלתו את נשיאות [[חסידות חב"ד]], המשיך [[אדמו"ר המהר"ש]] בפעילות ציבורית לטובת עם ישראל.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ח]] נסע ל[[צרפת]] לפגישה עם עסקנים. בשנת [[תרכ"ט]] סידר ועד קבוע בפטרבורג שיתעניין בענייני ציבור וידאג להגן על זכויות היהודים. בשנים [[תר"ל]]-[[תר"מ]] נסע פעמים רבות, ב[[רוסיה]] ומחוצה לה בענייני עסקנות ציבוריים. בשנת [[תר"מ]] השתדל, תוך סכנת חיים, בהשקטת פוגרום "סופות בנגב"{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמ' 13.}}.<br />
<br />
==לכתחילה אריבער==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[לכתחילה אריבער]]}}<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] טבע את הפתגם ולימד את השיטה של "לכתחילה אריבער" (אריבער - למעלה) בשל כך הוא מכונה על ידי [[הרבי]] בעל לכתחילה אריבער,<br />
וזהו לשונו{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק ה' (המתורגם) עמוד 1270}}<br />
:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=די וועלט זאגט אז מיא קאן ניט ארונטער דארף מען אריבער, און איך האלט אז מיא דארף לכתחילה אריבער, מיא דארף לכתחילה נעמען מיט שטארקייט ניט נתפעל ווערן פאר קיין זאך און דורך פיהרן דאס ואס מיא דארף, און אז מי נעמט זיך העלפט דער אייבערשטער. <br />
<br />
'''תרגום''' - העולם (רוב האנשים) סבור: כשלא יכולים ללכת מתחת צריכים לעבור מלמעלה, ואני סובר שמלכתחילה צריכים לעבור מלמעלה, לכתחילה צריכים לפעול בחוזקה, לא להתפעל מאף דבר, ולבצע מה שצריכים לבצע, וכאשר מתחילים כך, עוזר הקדוש ברוך הוא.}}<br />
<br />
תוכן הפתגם הוא, שהעולם טוען שדוקא כאשר לא מצליחים ללכת בדרך הרגילה, אזי צריכים לנסות ו'לדלג' על הקשיים, אבל אדמו"ר המהר"ש אמר, שלדעתו צריך ללכת מלכתחילה באופן של דילוג על כל הקשיים והמכשולים. "לכתחילה אריבער".<br />
<br />
הרבי מוסיף ואומר שהתנהגותו של אדמו"ר המהר"ש הייתה אכן באופן של "לכתחילה אריבער" שגם בגשמיות היה מתנהג בכבוד ובעשירות ושפע, ואף לניגון המיוחס לאדמו"ר המהר"ש נדבק הכינוי [[ניגון לכתחילה אריבער]].<br />
<br />
המושג "לכתחילה אריבער" מתייחס גם לאופן עבודת ה[[תשובה]]. בעבר התשובה הייתה מתוך מרירות ואז מגיעים לשמחה. ההבדל בין מרירות לעצבות: מרירות זה התבוננות בגדולת ה' וצער על הריחוק מאלוקות. מרירות זו תנועה של חיות שנובעת מתוך ביטול. לעומתה העצבות היא התבוננות בדרגה הנמוכה שלי ביחס למה שהייתי רוצה להיות. עצבות באה מתוך יישות ואגו. לכן עצבות עלולה להוביל לייאוש. בחסידות העצבות היא עבירה מדאורייתא. כיוון שקשה להבדיל בין עצבות למרירות, ועצבות היא מסוכנת מאד, לכן הרבי אומר שבדור שלנו כל רגע יקר, צריכים להביא את הגאולה, ו"אין לנו כוח לעבודת המרירות" וצריך להיות רק בקו של שמחה וגם אם נופלים ברוחניות לא ליפול לעצבות אלא להמשיך הלאה מתוך שמחה על הזכות לתקן והזכות לקיים מצוות שמחברות אותנו לה'.{{הערה|מתוך הספר "פארבריינגען - משפיעי חב"ד מתוועדים".}}.<br />
<br />
==[[הסתלקות]]ו==<br />
[[קובץ:מהרש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון אדמו"ר המהר"ש]]<br />
בשנת [[תרמ"ב]] התגלתה אצלו מחלה קשה וביום [[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ג]] (26 בספטמבר 1882) [[הסתלקות|הסתלק]], בהיותו בן ארבעים ושמונה וחצי. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביו, אדמו"ר הצמח צדק.<br />
<br />
==צורת קלסתר פניו וציורו==<br />
[[קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ציור משוער של אדמו"ר המהר"ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש.]]<br />
[[קובץ:מיוחס למהרש 3'.jpg|שמאל|ממוזער|150px|"תואר פני אדמו"ר המהר"ש" שפורסמה בעיתון "אלגמיינער ז'ורנאל". צויר על ידי ר' שמעון זלצמן שלא ראה את הרבי מהר"ש אלא צייר ע"פ תיאור אחיו ר' אברהם זלצמן שראה התמונה בביתו של הרבי רש"ב.]]<br />
לא ידוע על ציור ודאיי של [[אדמו"ר המהר"ש]], אך במהלך ההיסטוריה היו שלושה ציורים ששוערו כציור פני אדמו"ר המהר"ש:<br />
<br />
#ציור הקיים ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות{{מקור}}.<br />
#בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור.<br />
#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו"ר המהר"ש]] עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו"ר המהר"ש.<br />
<br />
על פי המקובל צורת פניו של אדמו"ר מהר"ש היו כצורת פני אדמו"ר הריי"צ. הדבר מבוסס על סיפור שסיפר אדמו"ר הריי"צ{{הערה|שיחת יום ב' דראש השנה תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג חלק א עמוד 31).}} ו[[הרבי]] חזר וסיפרו פעמים רבות{{הערה|בשיחת י"א תשרי תש"נ מדגיש הרבי שהדבר היה "לא באופן ניסי, אלא מכיון שבאמת היה דומה קלסתר הפנים לקלסתר הפנים".}}.<br />
<br />
{{ציטוט|<br />
מרכאות=כן|<br />
מקור= י"ב תמוז תשמ"ה - התוועדויות תשמ"ה חלק ד' עמוד 2456|<br />
תוכן=בעת היות [[ריי"צ|בעל הגאולה]] בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו"ר מהר"ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!<br />
כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו"ר המוהר"ש...<br />
את אדמו"ר המהר"ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו"ר המהר"ש התעלף מיד.}}<br />
<br />
==ילדיו==<br />
<br />
*ר' זלמן אהרון, - [[הרז"א]].<br />
*רבי שלום דובער, - [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
*ר' [[אברהם סנדר שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|אברהם סנדר]].<br />
*ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]]<br />
*הרבנית [[דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו"ר המהר"ש)|דבורה לאה]]<br />
*הרבנית [[חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא]]<br />
<br />
==מספריו==<br />
*'''[[לקוטי תורה - תורת שמואל]]'''<br />
*'''[[לקוטי תורה לג' פרשיות]]'''<br />
*'''[[שו"ת אדמו"ר המהר"ש]]'''<br />
*'''[[אגרות קודש (אדמו"ר המהר"ש)]]'''<br />
<br />
==ניגוניו==<br />
*'''[[ניגון אשרי איש]]<br />
*'''[[ניגון שובו שובו]]<br />
*'''[[ניגונו של אדמו"ר המהר"ש|ניגון אדמו"ר המהר"ש]]''' (לכתחילה אריבער)<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ב' באייר#מנהגים]]<br />
*[[ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*רות צוקר, '''[http://jewish-education.info/general/mehkar-grafologi/ ניתוח גרפולוגי של כתב יד אדמו"ר המהר"ש]''', באתר חינוך יהודי<br />
* '''[http:// www.moshiach.net/ blind / hebrew/hhh15_17 .htm#5 לקט הוראות מהרבי לב' אייר] - אתר moshiach.net<br />
*הרב וייצהנדלר, '''[http://hageula.com/uploads/source/11_11/027/web_panasaim_07.pdf צריכים משיח כפשוטו]''' לקט התייחסויות מהרבי בנוגע לקשר של אדמו"ר המהר"ש עם הגאולה, בתוך בטאון 'הפנסאים' גליון 7 עמ' 18 תשרי תשע"ז<br />
* {{קישור התקשרות צאח|667|1914|561|תמונות (וציורי) רבותינו נשיאינו|הרב מרדכי-מנשה לאופר}}<br />
*הרב שלום דובער קוביטשעק, '''[https://files.anash.org/uploads/2020/07/1181.pdf בני כ"ק אדמו"ר המהר"ש]''', גליון הערות וביאורים אהלי תורה תמוז תש"פ א'קפא עמוד 67<br />
<br />
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=המהר"ש}}<br />
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הצמח צדק]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[י"ג בניסן]] [[תרכ"ו]] - [[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ג]]|הבא=[[אדמו"ר הרש"ב]]}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר המהר"ש}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר המהר"ש|*]]<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|6]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב|ש]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש|ש]]</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9)&diff=453347רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)2021-02-04T17:11:12Z<p>טאפרו דא פלאחו: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=רבי שמואל שניאורסון<br />
|תמונה=[[קובץ:תורת שמואל.jpg|ללא מסגרת|250px]]<br />
|כינוי=אדמו"ר המהר"ש<br />
|תיאור=שער ספר [[לקוטי תורה תורת שמואל (ספר)|תורת שמואל]] של אדמו"ר המהר"ש<br />
|תאריך לידה=[[ב' אייר תקצ"ד]]<br />
|מקום לידה=[[ליובאוויטש]]<br />
|תאריך פטירה=[[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]]<br />
|מקום פטירה=ליובאוויטש<br />
|מקום פעילות=ליובאוויטש<br />
|תפקידים נוספים=<br />
|רבותיו=<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=<br />
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]<br />
}}<br />
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו"ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=אישיות אחרת|ראו=[[שמואל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br />
'''[[רבי]] שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - האדמו"ר המהר"ש''' ([[ב' באייר]] [[תקצ"ד]] - [[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ג]]) הוא ה[[אדמו"ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] בנו של [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]] {{מונחון|טבע|מטבע לשון}} את הפתגם והשיטה [[לכתחילה אריבער]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===לידתו===<br />
<br />
ביום [[ב' באייר]] [[ה'תקצ"ד]] (11 במאי 1834){{הערה|שלשלת היחס בהקדמה לספר [[היום יום]] אך ב[[היום יום]] של ב' אייר כתוב שנולד ב[[תקצ"ג]] ומוסבר שהלידה הייתה בתקצ"ד אך העיבור בתקצ"ג}} ביום המכוון{{הערה|על פי הכוונות שיש לכוון באמירת [[ספירת העומר]]}} כנגד ספירת "[[ספירת התפארת|תפארת]] שבתפארת" ובמלאת מאה שנה להתגלות ה[[בעל שם טוב]] בעיירה [[ליובאוויטש]] שב[[רוסיה]] כבן שביעי לרבי [[הצמח צדק]] והרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|רעייתו הרבנית חיה מושקא]].<br />
<br />
הלידה הייתה בביתו החדש של ה[[צמח צדק]] אשר טרם נכנס לגור בו, ונבנה לאחר השריפה הגדולה בשנת [[תקצ"ב]], על ידי אחד המושלים הסמוכים אשר בנה לו זאת ללא תשלום מצד הוקרתו לרבי, הרבי תכנן לחנוך את הבית לקראת חג השבועות, אך רצון הרבנית היה ללדת דווקא בבית החדש, לצורך הלידה השתמשה הרבנית במיטה חדשה שנועדה לצורך ניפוי הקמח ל[[מצות]]{{הערה|המנהג בימים ההם, אשר היו קונים מיטת עץ לבנה חדשה, על ראשי כתליה היו מניחים שני מוטות ארוכים ועליהם היו מוליכים הנפה אנה ואנה והקמח המנופה נופל בסדין הפרוש מלמטה. ולאחר הפסח היו משתמשים במיטה לצרכי הבית}} כל זמן הלידה עמד בעלה ה[[צמח צדק]] בחדר ופניו אל הקיר, וציווה על בניו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] ור' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)| המהרי"ל מקאפוסט]] ור' [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרחש"ז מליאדי]] שישבו באחד החדרים ויאמרו פרקי [[תהלים]] מסוימים{{הערה|פרקים: א, ב, ג, ד, כ כא, כב, כג, כד, לג, מז, עב, פו, צ, צא, צב, צג, קד, קיב, קיג, כו' עד הסוף}} למיילדת נתן הוראות מיוחדות בקשר ללידה, לטבול לפני שמקבלת את התינוק, ולהלבישו בחתיכת בד לבנה מיוחדת שהוא הביא לה.<br />
<br />
===הברית===<br />
ביום בו חלה הברית ציווה [[הצמח צדק]] להשכים לתפילת [[שחרית]], בשעה העשירית כבר באו כל בני המשפחה ובראשם הדוד ר' [[חיים אברהם שניאורי|חיים אברהם]] בן [[רבנו הזקן]]. כאשר כבר הגיע קרוב לשעה שתיים ו[[הצמח צדק]] עדיין היה סגור בחדרו התחילו הנאספים לדאוג, ר' חיים אברהם נאנח ואמר: "הוא עסוק עם מוזמנים יותר חשובים ממני". לאחר חצי שעה יצא הרבי מחדרו כשבידו מטפחת אדומה, בפנים צהובות ועיניים דומעות, ואמר: "הברית יהיה היום" ולאחר כמה רגעים נכנס שוב לחדרו הקדוש.<br />
<br />
בנתיים החסידים חיכו בדאגה, ר' חיים אברהם ניגש לחלון והשעין ראשו על ידיו ושקע בהרהורים, שאר בני ה[[צמח צדק]] נצלו את הזמן ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] משותף, הרבנית אשת הצמח צדק שלחה את אחד החסידים לברר אצל בעלה למה לא עושים את הברית, אך ר' חיים אברהם עצר אותו. לאחר השעה השלישית יצא הרבי שוב מהחדר ובפנים צוהלות אמר שוב שהברית יהיה היום ואמר לאורחים שייטיבו ליבם, בשעה ארבע יצא בפעם השלישית הרבי ואמר שלא יתפללו [[מנחה]] כי בקרוב מאד יתקיים הברית, ולאחר זמן מועט יצא לברית, כאשר בתחילה ניגש ליולדת לדבר איתה בקשר לשם שיינתן לרך הנולד.<br />
<br />
במהלך הסעודה שלאחר הברית שאל בן הצמח צדק, [[המהרי"ל]], על שם מי נקרא בשם זה, שכן במשפחת הצמח צדק לא היה מצוי שם כזה, ולחש לעצמו שאולי על שמו של שמואל הנביא? וענה לו הצמח צדק: "על שמו של שואב [[מים]] בפולוצק, שקראוהו שמואל, כיוון שחכם עדיף מנביא".<br />
<br />
===נעוריו=== <br />
היה אוהב מלאכה וגילוף. מסופר שבהיותו ילד כבן חמש פנה אליו אחד ה[[חסידים]] ואמר לו: אם תגיד לי איפה [[ה']] נמצא אתן לך אולר במתנה. השיב לו הילד: אם תמצא מקום שה' לא נמצא אתן לך אני אולר במתנה ה[[חסיד]] חייך ונתן ל[[רבי]] את האולר.<br />
<br />
בהיותו בן שבע למד אצל ה[[מלמד]] רבי פסח. היה בקי בתורה וחלק גדול מנ"ך ולומד [[גמרא]] עם [[פירוש רש"י]] ותוספות מלוקטים ובעת שחקו עם חבריו היה משנן תנ"ך בעל פה.<br />
נוהג היה אביו ה[[צמח צדק]] לבחון פעם בחדש אותו ואת חבריו ב"חדר", אשר רובם היו מבני המשפחה, ואחר הבחינה היה נותן להם כפרס, כמה מטבעות כסף, [[אדמו"ר מהר"ש]] היה מצרף סכומים אלו למה שהיה מקבל בכל יום שישי רובל אחד וקונה ספרים. פעם בעת הבחינה התפלא מלמדו על טוב ידיעותיו, ויאמר לו הצמח צדק: "על [[ספירת התפארת|תפארת]] שב[[ספירת התפארת|תפארת]] אין זו פליאה".<br />
בקיץ של שנת [[תר"א]] כבר היה נוכח בזמן אמירת [[מאמר]]י חסידות של אביו הרבי. <br />
<br />
בשנת [[תר"ג]] באו ל[[ליובאוויטש]] הרבנים [[דוד לוריא מביחאוו]] [[נחמיה מדוברובנה]] [[יצחק אייזיק אפשטיין]] [[פרץ מבעשנקאוויטש]] ועוד, בכדי להתייעץ עם הצמח צדק בעניני עסקנות הכלל. הרב [[דוד לוריא]] התפלפל עם [[המהר"ש]] בלימודו והמהר"ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצמח צדק סיפר לו על דבר הוויכוח והנצחון, ויאמר הצמח צדק: ה[[ברית מילה]] שלו היה ב[[ספירת התפארת|תפארת]] שבנצח.<br />
<br />
בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' עקב גאונותו ובקיאותו ולקח בשבילו [[מלמד]] מיוחד.<br />
<br />
בהיותו בן שתים עשרה שנה, החל להתמיד בלימוד [[משניות]] בעל פה בנוסף ללימודיו העיוניים. אביו למד איתו שלוש פעמים בשבוע [[כתובים]], ואחיו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] לימדו את טעמי הקריאה של נביאים וכתובים כפי שקבל מ[[רבנו הזקן]]. <br />
<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] חונן בכשרונות וזכרון יוצאי דופן. היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות. בגיל שלוש עשרה היה בקי בעל פה בכל ששה סדרי משנה וב[[ספר התניא]] באותיותיהם.<br />
<br />
בהוראת אביו נבחן וקיבל תעודות "[[סמיכה]]" מהרבנים [[יצחק אייזיק אפשטיין | אייזיק מהומיל]] [[שניאור זלמן פרדקין]], [[הלל מפאריטש]] ומהרי"א בהרד מויטעבסק.<br />
<br />
בעקבות מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. [[אדמו"ר המהר"ש]] בנה מנורה בגובה אדם עם שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות. הוא היה [[סופר סת"ם]] וכתבו היה יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק [[מגילת אסתר]] [[מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש|שכתב בכתב ידו]].<br />
<br />
==חתונתו==<br />
===נישואין ראשונים===<br />
בשנת [[תר"ז]], כש[[אדמו"ר המהר"ש]] היה בן 14, התחתן עם מרת [[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|שטערנא שניאורסון]], בת אחיו רבי [[חיים שניאור זלמן (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]].<br />
<br />
החתונה נחגגה ב[[יום שישי]] פרשת נשא [[ח' בסיון]] [[תר"ח]]. תוך כדי ימי ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה וכעבור שלושה חודשים נפטרה{{הערה|פטירתה הייתה בעקבות הקפידה של האח הבכור רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], שאף לו הייתה בת בגיל המתאים להשתדך עם אדמו"ר המהר"ש, ובעקבות פטירתה התעוררה קפידה גם על בתו של הרב"ש והיא נפטרה בדמי ימיה.}}. כדי להפיג את צערו של החתן, ציווה אביו [[הצמח צדק]], לקבוע עבורו חדר בסמיכות לחדרו, כך שבכל עת שירצה יוכל להכנס אל [[גן עדן העליון|היכלו הקדוש]]. ואכן כך היה, וכאשר נכנס, הראה לו אביו כתבי יד קודש נפלאים, מהאדמו"רים הקודמים, גם מאלה שלא הראה לשאר בניו. <br />
<br />
===נישואין שניים===<br />
שנה לאחר מכן, פנתה [[הרבנית שיינא]], אלמנת [[אדמו"ר האמצעי]], לחתנה, אדמו"ר הצמח צדק, והציעה לשדך את הרבי מהר"ש עם אחת משתי נכדותיה היתומות גיטל ורבקה, בנות בתה שרה וחתנה ר' [[אהרן משקלאב]]. <br />
<br />
לשאלת הצמח צדק: הרי מציעים שידוך מהעיירה ליעפלי עם נדוניה בסך עשרים אלף רובל, ואילו עם השידוך הנ"ל באיזה נדוניה יזכה החתן? השיבה הרבנית: הרי "אשת חבר כחבר" (לאשת תלמיד חכם יש חלק במעלות בעלה) ואני מעניקה לחתן ארבעים שנה של אשת חבר. <br />
<br />
אדמו"ר הצמח צדק הסכים לעצתה, ומבין שתי הבנות בחר בבת הצעירה [[הרבנית רבקה]]. האחות הבכירה מרת גיטל מחלה לאחותה הצעירה והביעה את הסכמתה שתינשא לפניה. גם לה דאג הצמח צדק ובחר עבורה, מאוחר יותר, חתן טוב - הרב למפרט מ[[נייז'ין]]. <br />
<br />
החתונה התקיימה בשנת [[תר"ט]]. {{הערה| לפי גירסה אחרת, התקיימה החתונה בתאריך [[י"א ניסן]] [[תר"י]]}} ביום חופתו של אדמו"ר המהר"ש, ציוהו אביו הצמח צדק ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר הייתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו. <br />
<br />
כשנוכחה הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה [[מים]] לרחוץ את ידיה, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: "יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מ[[אדמו"ר האמצעי|בעלי]] יחולו על ראשך". <br />
<br />
בעת החתונה היה הצמח צדק בחדווה גדולה ואמר הרבה מאמרי [[דא"ח]].<br />
<br />
ידוע ש[[אדמו"ר המהר"ש]] התנהג בעשירות.<br />
<br />
==עסקנות ציבורית לפני הנשיאות==<br />
<br />
בשנת [[תר"ח]] נסע [[אדמו"ר המהר"ש]] לעיר [[ויטבסק]] כדי להשתתף באסיפה כללית של עסקנים שבאו מ[[שקלוב]], [[וילנא]] ו[[פטרבורג]]. הוא שהה שם כשני שבועות וגם חזר שם [[מאמר]]י [[דא"ח]] ברבים. <br />
<br />
בשנת [[תרט"ו]] הורה לו אביו, אדמו"ר הצמח צדק, שיכנס באופן קבוע לעסקנות ציבורית. כמזכיר מינה את ר' שמואל ברין. <br />
<br />
בשנת [[תרי"ז]] נסע ל[[קייב]] ו[[פטרבורג]] בכדי לפעול למען יהודי רוסיה. באותה שנה אף עמד בקשר רצוף עם הרב אהרן, רבה של העיר ביליניץ, שגם היה נוסע לעיתים תכופות לפטרבורג, בשליחות [[אדמו"ר הצמח צדק]] בעניינים ציבוריים. <br />
<br />
בשנת [[תרי"ח]] נסע שוב לקייב ופטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות. בנסיעה זו הצליח לבטל את הגירוש.<br />
<br />
בשנת [[תרי"ט]] נסע ל[[גרמניה]] להתראות עם עסקני הציבור באירופה. בשנת [[תר"כ]], כשחזר מגרמניה, ארגן אסיפה של באי כח עסקני הכלל מחסידי חב"ד, [[וואהלין]], ממפלגת המשכילים ומבעלי המסחר, הרצה בפניהם את פגישותיו בחו"ל והציע תכנית עבודה להבא. לאחר זמן קצר הלשינו על הרב אהרן מביליניץ והוא נאסר בלווית פמליה של שוטרים חמושים שלקחוהו ל[[מוהילוב]]. [[אדמו"ר הצמח צדק]] מינה במקומו את ר' יצחק רובשוב ור' נתן בר' שלמה מנסזון, שהחלו לעבוד באופן חשאי מחשש הלשנות נוספות.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ה]] נסע [[אדמו"ר המהר"ש]] לפטרבורג וביטל חוקים של הסנט שהגבילו את יהודי [[ליטא]] וזאמוט.<br />
<br />
==קבלת הנשיאות==<br />
{{ערך מורחב|התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)}}<br />
כבר בתחילת שנת [[תרכ"ו]], חצי שנה לפני [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]], הורה לבנו אדמו"ר המהר"ש, שיאמר [[חסידות]] ברבים. במקביל, הוציא אביו פתק לחסידים בו הוא כותב: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}} באותם ימים גם כתב [[אדמו"ר הצמח צדק]] מכתב לבנו, בו הוא מודיע לו שדברי החסידות שלו מוצאים חן בעיניו ומברכו ומסמיכו שימשיך לומר חסידות{{הערה|וזה לשון המכתב: "לבני ידידי וחביבי הרב שמואל שי'. ראיתי [[דא"ח]] שלך והוטב בעיניי מאוד. השם יתברך יחזק לבך ושכלך להוסיף אומץ בתורתו ועבודתו וחזקת והיית לאיש. פתח פיך ויאירו דבריך.. חזק ואמץ לכתוב ולהגיד, ואני סומך אותך בסמיכה רבה. ולא תירא משום אדם. והשם יתברך יצליח לך ב[[גשמיות]] ו[[רוחניות]] ללמוד וללמד לשמור ולעשות. אביך הדורש שלומך וטובת [[אנ"ש]]. מנחם מנדל בן [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]]".}}. בהזדמנות נוספת אמר [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבנו: "פך השמן הרוחני שמסר [[הבעל שם טוב]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[רבנו הזקן]] ל[[נשיא הדור|נשיאות]] לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך"{{הערה|ספר המאמרים תש"י, הוספות}}. <br />
<br />
נוסף לרמזים הללו, גם הכירו החסידים במעלותיו וסגולותיו הנדירות: [[חכמה]] על-טבעית ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]], ידיעות בחכמות תבל ובפרט בחכמת הרפואה. כמו כן ידע גם מלאכת יד והיה בקי בכמה שפות. <br />
<br />
ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] היו ששה בנים{{הערה|בן נוסף, הרה"ק [[יעקב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי יעקב]], נפטר בחיי אביו אדמו"ר הצ"צ.}}, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] היה הצעיר מביניהם. לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] היו כל בניו אומרים חסידות והיו אף כאלו שהעלו אותם על הכתב. ה[[חסידים]] שמעו את כולם וכל אחד בחר לו את האדמו"ר שלבו התקשר אליו, אך טרם הוחלט בין החסידים מי מהם הוא ה[[אדמו"ר]] שימלא את מקום אדמו"ר הצמח צדק. יתירה מזו, יחסית לשאר אחיו, הסתיר [[אדמו"ר המהר"ש]] את עצמו, והתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית, שהקשתה על החסידים להתחבר עם דרכו והנהגתו בקודש. <br />
<br />
באחד מלילות שבת אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] [[מאמר]] חסידות{{הערה|[[ד"ה]] "אז ישיר גו' עלי באר".}}. למחרת, בבוקרו של יום השבת, חזר אחיו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]] על המאמר והוסיף חידוש משלו. ב[[מוצאי שבת]] חזר שוב [[אדמו"ר המהר"ש]] על המאמר בתוספת חידוש משלו. הדבר המשיך כך, כשכל אחד חוזר על המאמר ומוסיף חידוש משלו. ב[[יום שלישי]] בערב אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר בפעם החמישית ואז ניגש אליו אחיו הרב יהודה לייב ואמר לו: "הפעם אמר זאת [[אדמו"ר הצמח צדק|אבא]], וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד".<br />
<br />
בעקבות כך, ובשל רמזים נוספים מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] על חביבותו לבנו שמואל{{הערה|1=[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] היה אומר [[מאמר|מאמרים]] מיוחדים עבור בנו רבי שמואל. כמו כן, היה מכנה את בניו בתארים שונים: "הבעל הבית שלי", "הלמדן שלי", "החסיד שלי" ועוד. על הבן הצעיר, שמואל, היה אומר: "כולהו איתנהו ביה" (= כל המעלות יש בו).}}, הוחלט שאדמו"ר המהר"ש, צעיר הבנים, יחליף את אביו בהנהגת [[חסידות חב"ד]] והוא קבע את מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]]. אך דבר זה לא עזר וארבעה מבניו השונים של [[הצמח צדק]] החלו לנהוג בנשיאות, דבר שהביא ל[[התפצלות חסידות חב"ד]].<br />
<br />
חסידים מכובדים הצטרפו למינויו של אדמו"ר המהר"ש. ר' [[יקותיאל ליעפלי]], שהיה מזקני החסידים מתקופת [[אדמו"ר הזקן]], החליט להצטרף למינוי על פי מאמר החסידות שאמר אדמו"ר המהר"ש. ר' [[שמואל דובער מבוריסוב]] השיב לחסיד צעיר ש"לחלק בין הבנים של הרבי אין אנו יכולים מפני שכולם צדיקים, ולכן לא אוכל לומר לך. מה שכן אוכל לומר הוא, שאני אסע אל הבן הצעיר (אדמו"ר מהר"ש)". <br />
<br />
שאר אחיו של [[אדמו"ר המהר"ש]] עברו לגור בערים שונות ([[ליאדי]], [[קאפוסט]] ועוד) ושם פתחו מרכזים של חב"ד ואמרו [[דא"ח]] בפני שומעי לקחם.<br />
<br />
===עסקנות ציבורית לאחר הנשיאות===<br />
לאחר קבלתו את נשיאות [[חסידות חב"ד]], המשיך [[אדמו"ר המהר"ש]] בפעילות ציבורית לטובת עם ישראל.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ח]] נסע ל[[צרפת]] לפגישה עם עסקנים. בשנת [[תרכ"ט]] סידר ועד קבוע בפטרבורג שיתעניין בענייני ציבור וידאג להגן על זכויות היהודים. בשנים [[תר"ל]]-[[תר"מ]] נסע פעמים רבות, ב[[רוסיה]] ומחוצה לה בענייני עסקנות ציבוריים. בשנת [[תר"מ]] השתדל, תוך סכנת חיים, בהשקטת פוגרום "סופות בנגב"{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמ' 13.}}.<br />
<br />
==לכתחילה אריבער==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[לכתחילה אריבער]]}}<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] טבע את הפתגם ולימד את השיטה של "לכתחילה אריבער" (אריבער - למעלה) בשל כך הוא מכונה על ידי [[הרבי]] בעל לכתחילה אריבער,<br />
וזהו לשונו{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק ה' (המתורגם) עמוד 1270}}<br />
:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=די וועלט זאגט אז מיא קאן ניט ארונטער דארף מען אריבער, און איך האלט אז מיא דארף לכתחילה אריבער, מיא דארף לכתחילה נעמען מיט שטארקייט ניט נתפעל ווערן פאר קיין זאך און דורך פיהרן דאס ואס מיא דארף, און אז מי נעמט זיך העלפט דער אייבערשטער. <br />
<br />
'''תרגום''' - העולם (רוב האנשים) סבור: כשלא יכולים ללכת מתחת צריכים לעבור מלמעלה, ואני סובר שמלכתחילה צריכים לעבור מלמעלה, לכתחילה צריכים לפעול בחוזקה, לא להתפעל מאף דבר, ולבצע מה שצריכים לבצע, וכאשר מתחילים כך, עוזר הקדוש ברוך הוא.}}<br />
<br />
תוכן הפתגם הוא, שהעולם טוען שדוקא כאשר לא מצליחים ללכת בדרך הרגילה, אזי צריכים לנסות ו'לדלג' על הקשיים, אבל אדמו"ר המהר"ש אמר, שלדעתו צריך ללכת מלכתחילה באופן של דילוג על כל הקשיים והמכשולים. "לכתחילה אריבער".<br />
<br />
הרבי מוסיף ואומר שהתנהגותו של אדמו"ר המהר"ש הייתה אכן באופן של "לכתחילה אריבער" שגם בגשמיות היה מתנהג בכבוד ובעשירות ושפע, ואף לניגון המיוחס לאדמו"ר המהר"ש נדבק הכינוי [[ניגון לכתחילה אריבער]].<br />
<br />
המושג "לכתחילה אריבער" מתייחס גם לאופן עבודת ה[[תשובה]]. בעבר התשובה הייתה מתוך מרירות ואז מגיעים לשמחה. ההבדל בין מרירות לעצבות: מרירות זה התבוננות בגדולת ה' וצער על הריחוק מאלוקות. מרירות זו תנועה של חיות שנובעת מתוך ביטול. לעומתה העצבות היא התבוננות בדרגה הנמוכה שלי ביחס למה שהייתי רוצה להיות. עצבות באה מתוך יישות ואגו. לכן עצבות עלולה להוביל לייאוש. בחסידות העצבות היא עבירה מדאורייתא. כיוון שקשה להבדיל בין עצבות למרירות, ועצבות היא מסוכנת מאד, לכן הרבי אומר שבדור שלנו כל רגע יקר, צריכים להביא את הגאולה, ו"אין לנו כוח לעבודת המרירות" וצריך להיות רק בקו של שמחה וגם אם נופלים ברוחניות לא ליפול לעצבות אלא להמשיך הלאה מתוך שמחה על הזכות לתקן והזכות לקיים מצוות שמחברות אותנו לה'.{{הערה|מתוך הספר "פארבריינגען - משפיעי חב"ד מתוועדים".}}.<br />
<br />
==[[הסתלקות]]ו==<br />
[[קובץ:מהרש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון אדמו"ר המהר"ש]]<br />
בשנת [[תרמ"ב]] התגלתה אצלו מחלה קשה וביום [[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ג]] (26 בספטמבר 1882) [[הסתלקות|הסתלק]], בהיותו בן ארבעים ושמונה וחצי. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביו, אדמו"ר הצמח צדק.<br />
<br />
==צורת קלסתר פניו וציורו==<br />
[[קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ציור משוער של אדמו"ר המהר"ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש.]]<br />
[[קובץ:מיוחס למהרש 3'.jpg|שמאל|ממוזער|150px|"תואר פני אדמו"ר המהר"ש" שפורסמה בעיתון "אלגמיינער ז'ורנאל". צויר על ידי ר' שמעון זלצמן שלא ראה את הרבי מהר"ש אלא צייר ע"פ תיאור אחיו ר' אברהם זלצמן שראה התמונה בביתו של הרבי רש"ב.]]<br />
לא ידוע על ציור ודאיי של [[אדמו"ר המהר"ש]], אך במהלך ההיסטוריה היו שלושה ציורים ששוערו כציור פני אדמו"ר המהר"ש:<br />
<br />
#ציור הקיים ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות{{מקור}}.<br />
#בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור.<br />
#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו"ר המהר"ש]] עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו"ר המהר"ש.<br />
<br />
על פי המקובל צורת פניו של אדמו"ר מהר"ש היו כצורת פני אדמו"ר הריי"צ. הדבר מבוסס על סיפור שסיפר אדמו"ר הריי"צ{{הערה|שיחת יום ב' דראש השנה תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג חלק א עמוד 31).}} ו[[הרבי]] חזר וסיפרו פעמים רבות{{הערה|בשיחת י"א תשרי תש"נ מדגיש הרבי שהדבר היה "לא באופן ניסי, אלא מכיון שבאמת היה דומה קלסתר הפנים לקלסתר הפנים".}}.<br />
<br />
{{ציטוט|<br />
מרכאות=כן|<br />
מקור= י"ב תמוז תשמ"ה - התוועדויות תשמ"ה חלק ד' עמוד 2456|<br />
תוכן=בעת היות [[ריי"צ|בעל הגאולה]] בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו"ר מהר"ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!<br />
כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו"ר המוהר"ש...<br />
את אדמו"ר המהר"ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו"ר המהר"ש התעלף מיד.}}<br />
<br />
==ילדיו==<br />
<br />
*ר' זלמן אהרון, - [[הרז"א]].<br />
*רבי שלום דובער, - [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
*ר' [[אברהם סנדר שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|אברהם סנדר]].<br />
*ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]]<br />
*הרבנית [[דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו"ר המהר"ש)|דבורה לאה]]<br />
*הרבנית [[חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא]]<br />
<br />
==מספריו==<br />
*'''[[לקוטי תורה - תורת שמואל]]'''<br />
*'''[[לקוטי תורה לג' פרשיות]]'''<br />
*'''[[שו"ת אדמו"ר המהר"ש]]'''<br />
*'''[[אגרות קודש (אדמו"ר המהר"ש)]]'''<br />
<br />
==ניגוניו==<br />
*'''[[ניגון אשרי איש]]<br />
*'''[[ניגון שובו שובו]]<br />
*'''[[ניגונו של אדמו"ר המהר"ש|ניגון אדמו"ר המהר"ש]]''' (לכתחילה אריבער)<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ב' באייר#מנהגים]]<br />
*[[ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*רות צוקר, '''[http://jewish-education.info/general/mehkar-grafologi/ ניתוח גרפולוגי של כתב יד אדמו"ר המהר"ש]''', באתר חינוך יהודי<br />
* '''[http:// www.moshiach.net/ blind / hebrew/hhh15_17 .htm#5 לקט הוראות מהרבי לב' אייר] - אתר moshiach.net<br />
*הרב וייצהנדלר, '''[http://hageula.com/uploads/source/11_11/027/web_panasaim_07.pdf צריכים משיח כפשוטו]''' לקט התייחסויות מהרבי בנוגע לקשר של אדמו"ר המהר"ש עם הגאולה, בתוך בטאון 'הפנסאים' גליון 7 עמ' 18 תשרי תשע"ז<br />
* {{קישור התקשרות צאח|667|1914|561|תמונות (וציורי) רבותינו נשיאינו|הרב מרדכי-מנשה לאופר}}<br />
*הרב שלום דובער קוביטשעק, '''[https://files.anash.org/uploads/2020/07/1181.pdf בני כ"ק אדמו"ר המהר"ש]''', גליון הערות וביאורים אהלי תורה תמוז תש"פ א'קפא עמוד 67<br />
<br />
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=המהר"ש}}<br />
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הצמח צדק]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[י"ג בניסן]] [[תרכ"ו]] - [[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ג]]|הבא=[[אדמו"ר הרש"ב]]}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר המהר"ש}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר המהר"ש|*]]<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|6]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב|ש]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש|ש]]</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93/%D7%A7%D7%98%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/13&diff=453345פורטל:ניגוני חב"ד/קטעי הידעת?/132021-02-04T17:06:58Z<p>טאפרו דא פלאחו: </p>
<hr />
<div>עד שנת [[תשמ"א]], מידי שנה היו מלחינים לקראת [[י"א ניסן]] ניגון על [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|הפרק האישי של הרבי]] ב[[תהלים]]. בעקבות הצורך שנוצר עם השנים להכריע בין הניגונים הרבים שהולחנו, בשנת [[תשמ"ב]] הוקמה '''[[ועדת הניגונים ליובאוויטש]]''' שמטרתה לבחור את הניגון שיהיה על הפרק של [[הרבי]] מבין ההצעות המגוונות שהוגשו.</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93/%D7%A7%D7%98%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/10&diff=453344פורטל:ניגוני חב"ד/קטעי הידעת?/102021-02-04T17:05:45Z<p>טאפרו דא פלאחו: </p>
<hr />
<div>הניגון '''[[קול ביער]]''' מיוחס ל[[הסבא משפולי]], והוא משל לדיאולוג שבין [[עם ישראל]] ל[[קדוש ברוך הוא]] בזמן ה[[גלות]], בו מפציר הקדוש ברוך הוא בעם ישראל שישובו איליו. <br />
<br />
באחת מ[[התוועדות עם הרבי|מהתוועדויות הרבי]] החל הרב [[פרץ מוצקין]] להוסיף בית לניגון:{{ציטוטון|בני בני טענתכם אינה מועילה, כי על הכל מועיל תשובה}}, אולם [[הרבי]] לא היה מרוצה מתוספת זאת, היות והוא משאיר את עם ישראל ללא תשובה.</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D&diff=453343סיום הרמב"ם2021-02-04T17:02:00Z<p>טאפרו דא פלאחו: </p>
<hr />
<div>[[קובץ: סיום הרמבם בטבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום לימוד [[הרמב"ם]] על קברו ב[[טבריה]]]]<br />
'''סיום [[משנה תורה לרמב"ם]]''' הוא אירוע לציון סיום לימוד ספר משנה תורה של [[הרמב"ם]] באחד ממסלולי הלימוד אותם התווה הרבי, על מסלול שלושה פרקים ליום - אחת לשנה, על מסלול שלושה פרקים ליום - אחת לשלוש שנים.<br />
<br />
בנוסף לסייום על כל ספר משנה תורה כולו עם תום מחזור הלימוד, מקויימים סיומים גם עם סיום כל מקבץ הלכות שחילק הרמב"ם ובסיום כל אחד מארבעה עשר הספרים הכולל ספר משנה תורה.<br />
<br />
[[קובץ:סיום הרמבם.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יוסף הכט]] נואם בסיום [[הרמב"ם]] בבית הכנסת ב[[מצרים]]]]<br />
[[קובץ:סיום הרמבם העולמי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמבם העולמי]]<br />
[[קובץ:סיום הרמבם יד אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמב"ם ה-30 - כינוס ארצי ביד אליהו, תל אביב]]<br />
<br />
=='סיום [[הרמב"ם]] העולמי'==<br />
מידי שנה מתקיים בשכונת המלך 'קראון הייטס' מעמד סיום [[הרמב"ם]] העולמי, בהשתתפות גדולי הרבנים והאדמו"רים. הכינוס מאורגן על ידי הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]] מנהל צעירי אגודת חב"ד המרכזית. את השם 'סיום [[הרמב"ם]] העולמי' נתן הרבי.<br />
למארגן - הרב שמואל בוטמן, כתב הרבי: <br />
"אזכיר על הציון, להצלחה רבה ומופלגה, רבות מופתי בשמחת משנה תורה דשנת [[תש"נ]]". "נתן ה' בליבם".<br />
<br />
==סיום [[הרמב"ם]] בישראל==<br />
<br />
בשנת [[תשד"מ]] - לאחר הכרזת הרבי על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] יזם וביצע הרב [[לוי ביסטריצקי]] את סיומי [[הרמב"ם]] על ציון [[הרמב"ם]] ב[[טבריה]], ועד לשנתו האחרונה ערך את הסיומים על קבר הרמב"ם. כמו כן החל משנה זו נהג שבכל פעם שסיימו ללמוד הלכות מסוימות או ספר מסוים, לרדת עם מנין אנשים לקבר [[הרמב"ם]] בטבריה ולעשות שם את הסיום.<br />
<br />
כיום מידי שנה מתקיים הסיום במקום עצמו ולאחר-מכן ממשיך באחד האולמות בעיר. האירוע בארגון [[בית חב"ד טבריה]] ו[[צעירי אגודת חב"ד]].<br />
<br />
===מטה חגיגות הרמב"ם===<br />
בשנת [[תשמ"ה]], עם סיום המחזור הראשון של לימוד [[הרמב"ם]] היומי, נוסד "[[מטה חגיגות הרמב"ם]]" במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ ובראש הסיום המרכזי במעמד רבבות. בראש המטה עמדו הרב [[ישראל הלפרין]] והרב [[אריה לייב קפלן]] הרב [[זמרוני ציק]]. מטה זה, כשאר מוסדות חב"ד באותה תקופה בארץ הקודש, היה כפוף ל[[ארגון הגג]].<br />
<br />
לאחר סיום הרמב"ם בשנת תשמ"ח הרבי שלח דולרים לכל מי מאנ"ש שלא הצליח להיכנס לסיום.<br />
<br />
בשנת תשמ"ז ארגן הרב [[זמרוני ציק]] את חגיגת ה"סיום הרמב"ם" השלישי בארץ הקודש, שנערכה ב"בנייני האומה" בירושלים. מעמד בו השתתפו גדולי האדמו"רים וראשי הישיבות וזכה לברכתו של הרבי.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]] עברו תפקידי המטה ל"[[מטה הרמב"ם היומי]]", בניהולו של שליח הרבי בנתניה הרב [[נחום גולדשמיד]], הפועל תחת ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
==סיומי הלכות==<br />
[[קובץ:הרב ראפ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]] והרב [[מנחם נחום גרליצקי]] ב[[התוועדות]] סיום הלכות ברמב"ם ב-[[770]]]]<br />
הרבי עודד ועורר על קיומם של סיומי הלכות, בנוסף לאירוע חגיגי גדול בסיום מחזור הלימוד כולו.<br />
<br />
בשבועות תשמ"ט הייתה התוועדות פתאומית. באותה התוועדות ביקש הרבי שיערכו סיומי הרמב"ם על כל הלכות שגומרים ברמב"ם, ומאז העניק הרבי מידי שבוע בקבוק משקה להרב [[מנחם נחום גרליצקי]], העורך את סיומי הרמב"ם ב-[[770]] בתור השתתפות בסיומים, והוציא תשובות מעודדות על הדו"חות מהסיומים, וכן לקהילת אנ"ש בצפת שארגנה משלחות לסיומי ההלכות ברמב"ם על ציונו בטבריה.<br />
<br />
כמו כן, עודד הרבי את הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]] להעלות על גבי הכתב את תוכן הדברים שאמר בסיום הרמב"ם ב-770, ואף הוציא לאור שני כרכים בשם "תקות מנחם".<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[תקנת לימוד הרמב"ם]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5f0815ee02186_1594365422.pdf זכרו תורת משה]''' - מוסף מיוחד של העיתון 'המודיע' לרגל סיום מחזור הל"ט, י"ח תמוז ה'תש"פ<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=22490 סידרת ליקוטים מקיפה מהוראות הרבי בנוגע לסיומי הרמב"ם]''' - מתוך [[חב"ד אינפו]]<br />
<br />
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/20-10-2016-23-04-58-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%94-%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf ויוסיפו בעניני מנחם]''' סקירה על סיומי ההלכות בספר הרמב"ם ב-770 מארכיונו של [[מנחם גרליצקי]] {{PDF}} בתוך קובץ הוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשע"ז<br />
*'''[http://chabad.info/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%91%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96/ סיום המחזור הראשון ברמב"ם בתות"ל המרכזית]''' {{תמונה|}} - {{אינפו|}}<br />
;וידאו<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54305 סיום [[הרמב"ם]] נוגע לכל העולם]''' - {{וידפו|}}<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85162 הוידאו היומי: לערוך סיומי הרמב"ם בפאר והדר]''' - {{וידפו|}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/606184/ הרבי עורך את סיום הרמב"ם הראשון בהתוועדות י"א ניסן תשמ"ה]''' - {{וידפו}}<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67195 הרבי מודה למשתתפים בסיומי הרמב"ם ● וידאו]''' - {{וידפו|}}<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79835 החזן וויליאמס בשירו לסיום הרמב"ם ● וידאו]''' - {{וידפו|}}<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74567 מעמד הסיום על קבר הרמב"ם בטבריה ● וידאו]''' - {{וידפו|}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רמב"ם]]<br />
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br />
[[קטגוריה:תקנות חב"ד]]</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91%D7%9D.png&diff=453341קובץ:סיום הרמבם.png2021-02-04T16:59:59Z<p>טאפרו דא פלאחו: </p>
<hr />
<div></div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%AA_%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D&diff=453340תקנת לימוד הרמב"ם2021-02-04T16:54:35Z<p>טאפרו דא פלאחו: </p>
<hr />
<div><br />
{{תקנות הרבי|}}<br />
[[קובץ:הרבי עם רמבם לעם.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בפתח ה[[סוכה]] עם ספר [[הרמב"ם]] ב[[משנה תורה לרמב"ם#רמב"ם לעם|מהדורת "רמב"ם לעם"]] בידו]]<br />
'''תקנת לימוד הרמב"ם''' היא תקנה ללימוד יומי בספר [[משנה תורה לרמב"ם]]. [[הרבי]] ייסד את התקנה ב[[אחרון של פסח]] בשנת [[תשד"מ]]. מטרת התקנה היא, לאחד את עם ישראל בלימוד ספר משנה תורה המקיף את כל ה[[תורה שבעל פה]], גם את דיני התורה אשר אינם מקויימים כיום.<br />
<br />
==השתלשלות התקנה==<br />
[[קובץ:הרבי עם רמב"ם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם ספר הרמב"ם ברכבו]]<br />
[[קובץ:הרב וואזנר בסיום הרמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[רב|רבנים]] ו[[אדמו"ר|אדמו"רים]] ב[[סיום הרמב"ם]], [[תשע"ב]]. נראים יושבים על הבמה (משמאל לימין):הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרב וואזנר (נואם), [[יהושע רוקח|האדמו"ר]] מ[[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה-בעלז]], ?, ?, [[נחום בער ברייאר|האדמו"ר מבויאן]]]] <br />
<br />
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת [[וישב]], [[כ' כסלו]] [[תשד"מ]], אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר [[הרבי]] ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה ל[[חלוקת הש"ס]] בלימוד ספר [[משנה תורה]] לה[[רמב"ם]]. ההוראה לא יושמה מידית, אך [[התלמידים השלוחים]] ב[[ישיבת חב"ד קזבלנקה|בישיבת חב"ד בקזבלנקה]] שב[[מרוקו]], בה התגורר [[הרמב"ם]] מספר שנים, שלמדו את השיחה הזו, חילקו את כל ספר משנה תורה בין כלל הציבור התורני במרוקו, על מנת שיילמדו אותם בין [[י' שבט]] יום [[קבלת הנשיאות של הרבי]] עד ל[[יום הולדת|יום הולדתו]] של הרבי ב[[י"א ניסן]] ויום הולדתו של הרמב"ם ב[[י"ד ניסן]]. את "הלכות שלוחין ושותפין" לקחו התלמידים השלוחים בעצמם בקשר עם תפקידם כשלוחים של הרבי, ור' [[שלמה מטוסוב]], השליח הראשי ומנהל הישיבה, מסר להם שיעור בהלכות אלו. ב[[חודש אדר]] א' קבלו התמימים מכתב כללי-פרטי מ[[הרבי]] שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-חן מצד הרבי. המכתב פותח במילים: "המכתב הדו"ח והמצו"ב נתקבל ות"ח". <br />
<br />
בהתוועדות [[י"א ניסן]] [[תשד"מ]], ערך הרבי סיום על [[הרמב"ם]], אך לא קישר את הדבר במפורש לחלוקה שנעשתה במרוקו. אחד עשר יום לאחר מכן, בהתוועדות [[אחרון-של-פסח]] העלה הרבי שוב את היוזמה לחלוקה כללית של הרמב"ם, אך באופן כללי שהלימוד יהיה על פי הסדר וייגמר עד יום הולדתו של הרמב"ם בי"ד ניסן שנה לאחר מכן בשנת [[תשמ"ה]]. דברים ברוח זו אמר הרבי גם ב[[יחידות]] הכללית לאורחים שהתקיימה ימים ספורים לאחר חג הפסח, בה מיקד הרבי את מסלול הלימוד ללימוד שלושה פרקים בכל יום. הרבי הוסיף וציין שכאשר כולם ילמדו את כל ההלכות יפעל הדבר אחדות נפלאה והדבר יוביל למציאת שפה לימודית משותפת בין הלומדים שיוכלו להתפלפל ולחדש באותו עניין. <br />
<br />
בתחילה לא היה מושג ברור מאיפה להתחיל ואיך בדיוק לערוך את חלוקת השיעורים. חברי ה[[וועד להפצת שיחות]] ערכו את החלוקה (ב"פתח-דבר" למורה שיעור לרמב"ם כתוב שהרבי עשה את החלוקה) במסלול שלושת הפרקים והגישו לרבי את המורה שיעור להגהה ואישור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81512 פרסום ראשון: הגהות הרבי על המורה שיעור לרמב"ם] {{אינפו}} כ"ז [[ניסן]] התשע"ד (27.04.2014)}}.<br />
<br />
==מסלולי הלימוד==<br />
התקנה מחולקת לשלשה מסלולי לימוד:<br />
* '''שלשה פרקים ליום''' - סיום כל ספר משנה תורה תוך כאחד עשר חודשים (339 ימים).<br />
* '''פרק ליום''' - סיום כל ספר משנה תורה תוך כשנתיים ועשרה חודשים (1017 ימים).<br />
* '''לימוד [[ספר המצוות לרמב"ם]]''' (במסלול זה נלמדות בכל יום המצוות העוסקות בנושא הנלמד באותו היום במסלול של שלשה פרקים, והוא מסתיים במקביל אליו). מסלול זה מיועד לנשים וילדים.<br />
<br />
==זמן הלימוד==<br />
<br />
לגבי זמן הלימוד אומר הרבי{{הערה|שיחת ש"פ וארא תשמ"ט אות ו' - [[מוגה]]}} שמאחר והתורה היא למעלה מהזמן, ואף-על-פי-כן היא נמשכת ובאה בגדרי הזמן, שהרי חלק מסוים מהתורה שייך ליום זה דוקא, כמו, שיעור היומי ברמב"ם, ועל-דרך-זה כשיוצא-לאור ספר חדש בענין לימוד התורה, הרי מצד גודל החביבות דדבר חדש, יש ללמוד את אותו ענין על-כל-פנים בספר חדש זה.<br />
<br />
ובהערה שם הרבי מפרט את הזמן המדוייק (בנוסף לכך שאומרים אותו באותו היום) בו אומרים את הרמב"ם: יש להשתדל ללמוד את השיעורים היומיים במשך היום, ואם מאיזו סיבה לא הספיקו ללמדם במשך היום, יכולים וצריכים להשלימם בלילה עד חצות, ואם לא הספיקו להשלימם עד חצות, יכולים וצריכים להשלימם עד שיעלה עמוד השחר, כמו הקטר חלבים ואיברים ש"משתדלין להקטיר הכל ביום, חביבה מצוה בשעתה" ואם לא הספיק ביום - מצוותן עד שיעלה עמוד השחר והסיבה שאמרו חכמים עד חצות היא רק בכדי להרחיק את האדם מהעבירה.<br />
<br />
==מהדורות רמב"ם שיצאו בקשר לתקנה==<br />
[[קובץ:משנה תורה חזק.png|שמאל|ממוזער|250px|"רמב"ם השלם" שבהוצאת [[מכון חזק]]]]<br />
[[קובץ:ספר המצוות חזק.png|שמאל|ממוזער|250px|"ספר המצוות לרמב"ם" שבהוצאת [[מכון חזק]]]]<br />
בהקשר עם התקנה, יצאו כמה הוצאות של רמב"ם עם חלוקת ההלכות לפי סדר הלימוד.<br />
<br />
בהוצאות אלו מסומנים בעיקר כל השיעורים של שלושה פרקים בציון של שלוש כוכביות. והשיעורים של פרק אחד מסומנים בהקדמה, בחלוקת המצוות ובסדר התפילות. <br />
<br />
* רמב"ם בגודל קטן בשמונה כרכים עם כריכה קשה בהוצאת [[שי למורא]].<br />
* '''משנה תורה השלם''' בהוצאת [[חזק]], עם מורה שיעור, ביאורים רבים במקומות הנצרכים, מקורות לפסקי הרמב"ם וציונים לשינויים בפסיקת ה[[שולחן ערוך]] ונושאי כליו, ו"עיטורי מלך", הפניות לביאורי הרבי על הרמב"ם. בתחלת הספר בא מבוא נרחב בענין תולדות הרמב"ם, תקנת הרמב"ם ועוד, שנערך על-ידי הרב [[פרץ אוריאל בלוי]]<br />
* רמב"ם בכרך אחד בהוצאת [[מפעל משנה תורה]] בנוסח הרב [[יוסף קאפח]].<br />
* רמב"ם עם ביאור בהוצאת [[מפעל משנה תורה]], בעריכת הרב יוחאי מקבילי. נוסח הרב [[יוסף קאפח]].<br />
* רמב"ם עם ביאור בהוצאת מכון [[הרמב"ם]] השלם.<br />
* רמב"ם עם ביאור של הרב [[עדין אבן ישראל]], בהוצאת המכון שלו.<br />
* רמב"ם עם תרגום ל[[אנגלית]] בהוצאת מאזנים.<br />
*ספר המצוות לרמב"ם עם מורה שיעור - להקלת הלימוד ללומדים במסלול ספר המצוות לרמב"ם, בהוצאת [[מכון חזק]].<br />
<br />
כמו כן מודפס [[הרמב"ם]] בחוברת ה"דבר מלכות" בצירוף הלכה אחת לעיון. ביאורים אלו יצאו בשנת [[תשע"ד]] בשני כרכים. בחוברת "חיינו" נדפס פרק אחד עם תרגום לאנגלית.<br />
<br />
החל משנת תשע"ד הוקם מכון הרמב"ם המבואר והוא מוציא לאור רמב"ם בהיר מבואר ומפורש בצורה מקיפה ביותר. הביאור כולל ביאור משולב בדברי הרמב"ם עצמו וכן הערות תמציתיות. כמו כן מדור הלכה למעשה הסוקר בקיצור כל מקום שחולקים על הרמב"ם בשו"ע ונושאי כליו ואדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו ועד פוסקי זמננו. עוד כולל המהדורה בסוף כל ספר עיונים על כל פרק. המהדורה נקרא הרמב"ם המבואר מהדורת חיטריק. נכון לשנת [[תש"פ]] יצאו לאור מהסדרה 7 כרכים.<br />
<br />
החל משנת [[תשע"ה]] החל [[ועד תלמידי התמימים]] להוציא לאור חלק מהרמב"ם במסלול פרק אחד עם תרגום וביאור באנגלית.<br />
<br />
החל משנת [[תשע"ט]] החל הרב מאיר אליטוב להוציא את סדרת '''פרדס המלך''', המתעתדת להקיף את כל ביאורי [[הרבי]] על ספר הי"ד.<br />
<br />
==ארגונים לעידוד לימוד הרמב"ם היומי==<br />
לצד 'מטה הרמב"ם היומי' של חסידי חב"ד, הוקמו לאורך השנים מספר ארגונים ששמו לעצמם למטרה להפיץ את התקנה בקרב מעגלים רחבים יותר, ולפרסם ולעודד את הלימוד.<br />
<br />
===מטה הרמב"ם היומי===<br />
בשנת [[תשמ"ח]], עם סיום המחזור השלישי בלימוד [[הרמב"ם]] היומי וכהמשך לפעילות "מטה חגיגות הרמב"ם", נוסד "מטה [[הרמב"ם]] היומי" במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ - ובראשם הסיום המרכזי במעמד רבבות, ובמטרה להפיץ את בשורת תקנת לימוד הרמב"ם, על-ידי חלוקת ספרי רמב"ם ומורי שיעורים, עלוני הסברה בנושא, ועוד.<br />
<br />
המטה פועל תחת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]] ונוהל על ידי הרב [[נפתלי רוט]] והרב [[ישראל הלפרין]]. תקופה מסוימת היה גם הרב [[זמרוני ציק]] חבר במטה.<br />
<br />
כיום מנהל את המטה השליח הרב שלום דובער קוביטשעק והרב [[נחום גולדשמיד]].<br />
<br />
===הרמב"ם היומי - חמ"ד של תורה===<br />
[[קובץ:הרמבם היומי חמד של תורה.png|ממוזער|סמל הארגון 'הרמב"ם היומי - חמ"ד של תורה']]<br />
בשנת [[תשע"ב]] הוקם ארגון 'הרמב"ם היומי' בראשותו של הרב [[חיים סבתו]] בהנהלתו של המנכ"ל יגאל גולד ובשיתוף פעולה עם העסקן החב"די הרב [[משה שילת]]. בשנים הראשונות עסק הארגון בהכנסת תכנית לימוד הרמב"ם במסלול של פרק אחד ליום בתיכונים וחטיבות הביניים של זרם החינוך הממלכתי דתי, ובהקמת שיעורי רמב"ם יומיים בכל רחבי הארץ.<br />
<br />
הארגון העניק מעטפת רחבה של חוברות לימוד בחינם, שיעורים מוקלטים מפי הרב סבתו, בנק פרסומים, ועוד.<br />
<br />
כחלק מהפעולות להעצמת הלומדים והפיכת לימוד הרמב"ם לטרנד שיסחוף אחריו לומדים רבים, דאג הארגון לקיום מעמדי סיום המוניים, ופעולות דומות.<br />
<br />
במשך השנים הרחיב הארגון את פעילותו ונכון לשנת [[תש"פ]] לומדים במסגרת הארגון קרוב ל-100,000 לומדים מבני הציונות הדתית, רובם בני שכבת הגיל הצעיר.<br />
<br />
בין היוזמות הנוספות שהפיק הארגון:<br />
*'''מגזין לנשמה''' – מגזין נשים ללימוד תרי"ג המצוות לפי סדר הרמב"ם, הכולל מדורים עיוניים וטורים אישיים של ידוענים וסופרים העוסקים בהשלכות ומשמעויות שונות של המצוות הנלמדות.<br />
*'''מסע מצוה''' – חוברות לימוד יומיות המיועדת לתלמידות החמ"ד, כשלצד דברי הרמב"ם מופיעים טורים ומאמרים העוסקים בחינוך, אמונה, הלכה ועוד.<br />
*'''אביטה''' – חוברות בכתיבתם של צבי אייל, המנגיש את משמעות המצוות בצורה חדשנית ומעוררת.<br />
*'''מדיה''' - אפליקציה ללימוד הרמב"ם היומי, הכוללת לימוד עם פירוש הרב שטיינזלץ, שיעור מוקלט מאת הרב סבתו, סרטון לימוד הפרק היומי, תקציר הפרק הנלמד ועוד.<br />
<br />
===שיננא===<br />
[[קובץ:שיננא.png|ממוזער|מודעה מטעם ארגון שיננא לחיזוק לימוד הרמב"ם ב[[עיתון|עיתונות]] החרדית]]<br />
ארגון 'שיננא' הוקם לאורך מחזור הלימוד ה-39 בשנת [[תש"פ]] על ידי רבנים בולטים בציבור החרדי.<br />
<br />
לקראת פתיחת מחזור הלימוד המשותף החדש של כל שלושת המסלולים בחודש תמוז תש"פ, יצא המכון בתכנית לימודים סדורה על פי מסלול פרק אחד ליום נושאת פרסים לבחורים ואברכים, במהלכה יוכלו הלומדים להיבחן על חומר הלימוד באמצעות מערכת הטלפון, וחלוקה חינמית של הכרך הראשון של הרמב"ם לכל מי שיתחייב להצטרף למסלולי הלימוד.<br />
<br />
בין רבני המכון נמנים:<br />
*הרב [[חיים שמרלר]] - ראש ישיבות צאנז<br />
*הרב [[משה בראנדוספר]] - גאב"ד היכל הוראה, ומחבר שו"ת 'היכל הוראה'<br />
*הרב [[זושא הורביץ]] - אב"ד קהילות החסידים ב[[אלעד]]<br />
*הרב ציון כהן - רב העיר אור יהודה<br />
*הרב דוד קדוש - ר"מ בכולל חושן משפט 'דרכי תורה'<br />
<br />
==סיום הרמב"ם==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[סיום הרמב"ם]]}}<br />
[[קובץ:סיום רמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד סיום [[הרמב"ם]] באולם '[[אהלי תורה]]' שב[[קראון הייטס]]]]<br />
בתום מחזורי לימוד ה[[רמב"ם]], על פי תקנת הרבי, עורכים סיום במעמד קהל ועדה.<br />
<br />
=לקריאה נוספת==<br />
*'''משנה תורה''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1866 עמוד 42<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=22490 ליקוט הוראות מהרבי אודות סיום המרב"ם] {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=ctt_he השיעור היומי ברמב"ם] {{אינפו}}<br />
* [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1872 שיחת הרבי אודות עריכת סיומים] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
* אפליקציות עזר ללימוד השיעור היומי ברמב"ם למגוון מערכות הפעלה: [https://itunes.apple.com/us/app/dbr-mlkwt/id1019846869?ls=1&mt=8 אפל], [https://play.google.com/store/apps/details?id=com.ssa.dvarmalchus אנדרואיד], [http://jewishcontent.org/pda/ מערכות הפעלה מיושנות: BlackBerry, Palm, Pocket PC, Symbian] <br />
* הרב שלום בער וולף, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79836 הצעת דרך בלימוד [[הרמב"ם]] היומי] {{אינפו}} י"ג שבט התשע"ד (14.01.2014)<br />
*'''[http://shturem.net/uploadfile/Rambam5777.pdf קובץ סיום הרמב"ם]''' {{PDF}} בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] לקראת סיום מחזור הלימוד ברמב"ם, כ' תשרי תשע"ז<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/67185_he_3.pdf תקנת הרמב"ם]''' {{PDF}} בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]]<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54365 חזק ונתחזק!]''' חוברת בהוצאת [[מכון חזק]] אודות לימוד הרמב"ם וחשיבותו {{PDF}} {{אינפו}}<br />
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/a/ad/%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D.pdf סיום הרמב"ם]''' בהוצאת איגוד התלמידים השלוחים {{PDF}}<br />
*[http://chabadpedia.co.il/images/3/3e/%D7%A8%D7%9E%D7%91%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99.pdf עלון מידע] לציבור לומדי התורה על חשיבות לימוד הרמב"ם {{PDF}}<br />
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5f0815ee02186_1594365422.pdf זכרו תורת משה]''' - מוסף מיוחד של עיתון 'המודיע' לרגל סיום מחזור הל"ט, י"ח תמוז ה'תש"פ<br />
*'''[https://files.anash.org/uploads/2020/07/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91%D7%9D-%D7%9E%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A9%D7%A8.pdf דער הייליגער רמב"ם]''', מוסף 'המבשר' לרגל סיום מחזור הל"ט ברמב"ם, פרשת פנחס ה'תש"פ {{PDF}}<br />
*'''[https://anash.org/which-rambam-set-should-i-buy/ איזה רמב"ם כדאי לי לקנות?]''', סקירת ההוצאות השונות על הרמב"ם (אנגלית)<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]<br />
[[קטגוריה:לימוד התורה]]<br />
[[קטגוריה:רמב"ם]]</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D&diff=453339סיום הרמב"ם2021-02-04T16:54:11Z<p>טאפרו דא פלאחו: /* סיום הרמב"ם בישראל */</p>
<hr />
<div>[[קובץ: סיום הרמבם בטבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום לימוד [[הרמב"ם]] על קברו ב[[טבריה]]]]<br />
'''סיום [[משנה תורה לרמב"ם]]''' הוא אירוע לציון סיום לימוד ספר משנה תורה של [[הרמב"ם]] באחד ממסלולי הלימוד אותם התווה הרבי, על מסלול שלושה פרקים ליום - אחת לשנה, על מסלול שלושה פרקים ליום - אחת לשלוש שנים.<br />
<br />
בנוסף לסייום על כל ספר משנה תורה כולו עם תום מחזור הלימוד, מקויימים סיומים גם עם סיום כל מקבץ הלכות שחילק הרמב"ם ובסיום כל אחד מארבעה עשר הספרים הכולל ספר משנה תורה.<br />
<br />
[[קובץ:סיום_הרמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יוסף הכט]] נואם בסיום [[הרמב"ם]] בבית הכנסת ב[[מצרים]]]]<br />
[[קובץ:סיום הרמבם העולמי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמבם העולמי]]<br />
[[קובץ:סיום הרמבם יד אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמב"ם ה-30 - כינוס ארצי ביד אליהו, תל אביב]]<br />
<br />
=='סיום [[הרמב"ם]] העולמי'==<br />
מידי שנה מתקיים בשכונת המלך 'קראון הייטס' מעמד סיום [[הרמב"ם]] העולמי, בהשתתפות גדולי הרבנים והאדמו"רים. הכינוס מאורגן על ידי הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]] מנהל צעירי אגודת חב"ד המרכזית. את השם 'סיום [[הרמב"ם]] העולמי' נתן הרבי.<br />
למארגן - הרב שמואל בוטמן, כתב הרבי: <br />
"אזכיר על הציון, להצלחה רבה ומופלגה, רבות מופתי בשמחת משנה תורה דשנת [[תש"נ]]". "נתן ה' בליבם".<br />
<br />
==סיום [[הרמב"ם]] בישראל==<br />
<br />
בשנת [[תשד"מ]] - לאחר הכרזת הרבי על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] יזם וביצע הרב [[לוי ביסטריצקי]] את סיומי [[הרמב"ם]] על ציון [[הרמב"ם]] ב[[טבריה]], ועד לשנתו האחרונה ערך את הסיומים על קבר הרמב"ם. כמו כן החל משנה זו נהג שבכל פעם שסיימו ללמוד הלכות מסוימות או ספר מסוים, לרדת עם מנין אנשים לקבר [[הרמב"ם]] בטבריה ולעשות שם את הסיום.<br />
<br />
כיום מידי שנה מתקיים הסיום במקום עצמו ולאחר-מכן ממשיך באחד האולמות בעיר. האירוע בארגון [[בית חב"ד טבריה]] ו[[צעירי אגודת חב"ד]].<br />
<br />
===מטה חגיגות הרמב"ם===<br />
בשנת [[תשמ"ה]], עם סיום המחזור הראשון של לימוד [[הרמב"ם]] היומי, נוסד "[[מטה חגיגות הרמב"ם]]" במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ ובראש הסיום המרכזי במעמד רבבות. בראש המטה עמדו הרב [[ישראל הלפרין]] והרב [[אריה לייב קפלן]] הרב [[זמרוני ציק]]. מטה זה, כשאר מוסדות חב"ד באותה תקופה בארץ הקודש, היה כפוף ל[[ארגון הגג]].<br />
<br />
לאחר סיום הרמב"ם בשנת תשמ"ח הרבי שלח דולרים לכל מי מאנ"ש שלא הצליח להיכנס לסיום.<br />
<br />
בשנת תשמ"ז ארגן הרב [[זמרוני ציק]] את חגיגת ה"סיום הרמב"ם" השלישי בארץ הקודש, שנערכה ב"בנייני האומה" בירושלים. מעמד בו השתתפו גדולי האדמו"רים וראשי הישיבות וזכה לברכתו של הרבי.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]] עברו תפקידי המטה ל"[[מטה הרמב"ם היומי]]", בניהולו של שליח הרבי בנתניה הרב [[נחום גולדשמיד]], הפועל תחת ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
==סיומי הלכות==<br />
[[קובץ:הרב ראפ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]] והרב [[מנחם נחום גרליצקי]] ב[[התוועדות]] סיום הלכות ברמב"ם ב-[[770]]]]<br />
הרבי עודד ועורר על קיומם של סיומי הלכות, בנוסף לאירוע חגיגי גדול בסיום מחזור הלימוד כולו.<br />
<br />
בשבועות תשמ"ט הייתה התוועדות פתאומית. באותה התוועדות ביקש הרבי שיערכו סיומי הרמב"ם על כל הלכות שגומרים ברמב"ם, ומאז העניק הרבי מידי שבוע בקבוק משקה להרב [[מנחם נחום גרליצקי]], העורך את סיומי הרמב"ם ב-[[770]] בתור השתתפות בסיומים, והוציא תשובות מעודדות על הדו"חות מהסיומים, וכן לקהילת אנ"ש בצפת שארגנה משלחות לסיומי ההלכות ברמב"ם על ציונו בטבריה.<br />
<br />
כמו כן, עודד הרבי את הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]] להעלות על גבי הכתב את תוכן הדברים שאמר בסיום הרמב"ם ב-770, ואף הוציא לאור שני כרכים בשם "תקות מנחם".<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[תקנת לימוד הרמב"ם]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5f0815ee02186_1594365422.pdf זכרו תורת משה]''' - מוסף מיוחד של העיתון 'המודיע' לרגל סיום מחזור הל"ט, י"ח תמוז ה'תש"פ<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=22490 סידרת ליקוטים מקיפה מהוראות הרבי בנוגע לסיומי הרמב"ם]''' - מתוך [[חב"ד אינפו]]<br />
<br />
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/20-10-2016-23-04-58-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%94-%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf ויוסיפו בעניני מנחם]''' סקירה על סיומי ההלכות בספר הרמב"ם ב-770 מארכיונו של [[מנחם גרליצקי]] {{PDF}} בתוך קובץ הוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשע"ז<br />
*'''[http://chabad.info/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%91%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96/ סיום המחזור הראשון ברמב"ם בתות"ל המרכזית]''' {{תמונה|}} - {{אינפו|}}<br />
;וידאו<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54305 סיום [[הרמב"ם]] נוגע לכל העולם]''' - {{וידפו|}}<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85162 הוידאו היומי: לערוך סיומי הרמב"ם בפאר והדר]''' - {{וידפו|}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/606184/ הרבי עורך את סיום הרמב"ם הראשון בהתוועדות י"א ניסן תשמ"ה]''' - {{וידפו}}<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67195 הרבי מודה למשתתפים בסיומי הרמב"ם ● וידאו]''' - {{וידפו|}}<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79835 החזן וויליאמס בשירו לסיום הרמב"ם ● וידאו]''' - {{וידפו|}}<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74567 מעמד הסיום על קבר הרמב"ם בטבריה ● וידאו]''' - {{וידפו|}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רמב"ם]]<br />
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br />
[[קטגוריה:תקנות חב"ד]]</div>טאפרו דא פלאחוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%A0%D7%A4%D7%A9&diff=453326פדיון נפש2021-02-04T16:46:44Z<p>טאפרו דא פלאחו: /* נוסח כתיבת הפ"נ */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פדיון.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[הרבי]] קורא "פדיון נפש" ב[[האוהל|אוהל]] [[אדמו"ר הריי"צ]]]]<br />
'''פדיון נפש''' (נקרא בקיצור '''פ"נ''') הוא מכתב של [[חסיד]] ל[[רבי]] מפעם לפעם, לעורר רחמים על נפשו.<br />
<br />
==פ"נ==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[כתיבה לרבי]]}}<br />
<br />
פ"נ ([[ראשי תיבות]] של 'פדיון נפש') הינו מכתב בקשת ברכה מהחסיד אל הרבי. בלשון חסידי חב"ד מכתב זה נקרא 'פדיון נפש', ואילו אצל חסידים אחרים נקרא 'קוויטל'.<br />
<br />
הלשון 'פדיון נפש' נגזר מלשון 'פדיה' ו'חליפין'; כמו במצוות [[פדיון הבן]] ופדיון פטר חמור שמצוותם היא לתת לכהן תחליף לבן או - להבדיל - לחמור השייכים לכהן מדין תורה, כן העניין הוא בפ"נ. לפדות ולהחליף. אם ח"ו נגזר משהו בלתי רצוי על האדם - הרי שבקריאת הפ"נ על ידי שהצדיק - פודים ומהפכים את הרע לטוב.<br />
<br />
[[הרבי]] התבטא פעם בקשר למעלת הפ"נ הנכתב לחמיו, [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|[[אגרות קודש]] אד"ש חלק ד' ע' תכד.}}: {{ציטוטון|כ"ק מו"ח אדמו"ר יצא ממקומו גן עדן וילך אל בית דין של מעלה על מנת לבקש...}} היינו שבזכות הפ"נ, הצדיק מבקש כביכול מבית דין של מעלה לתקן ולשנות את דינו של כותב הפ"נ מרע לטוב.<br />
<br />
כתיבת 'פדיון נפש' נעשית בעיקר בזמנים מיוחדים, כדוגמת ערב [[ראש השנה]]{{הערה|החסיד הרב [[יחזקאל פייגין]], שהיה גם מזכירו של [[הרבי הריי"צ]], סיפר בעצמו, כי במשך כל ימות השנה חששו החסידים לשלוח פ"נים לרבי, שמא ייתפסו בקשר עם ה'שניאורסאהנים'. אולם ב[[חודש תשרי]] התעלו כולם מעל החשש, ושלחו פ"נים כדי להתברך: "ריבוי המכתבים המתקבלים בחודש תשרי, והעיקר מרוסיא, אשר כל השנה יראים, ובחודש זה גם המה כולם ישלחו פ"נ".}}, ויום ההילולא.<br />
<br />
לפ"נ ישנה גם משמעות נוספת והיא - ביטוי התקשרות של חסיד לרבי. כשחסיד כותב לרבי פ"נ הוא מעיד בכך על התקשרותו וקבלתו המוחלטת את מרות הרבי בנפש רוח ו[[נשמה]] ויותר מכך. מאידך - כשהרבי מקבל את הפ"נ וקורא אותו - זהו אות כי הרבי מקבל את החסיד כאחד ממקושריו, ו'פורש את חסותו' על החסיד.<br />
<br />
==כיצד כותבים==<br />
* נטילת ידיים טרם הכתיבה.<br />
* ראוי לכתוב דווקא לאחר התפילה, וזאת כדי להוסיף בזכויות.<br />
* לפני תחילת הכתיבה "מציירים (במחשבה) תואר פני הרב".<br />
* כתיבה בכתב ברור{{הערה|בקשת ה[[רבי]] מהנהלת ה[[ישיבה]] ב[[ארה"ק]] להעביר לתמימים, ראה [[ימי תמימים]] ח"ד עמ' 108}}.<br />
* לכתוב על צד אחד של הדף{{הערה|מקדש מלך א. עמ' 84}}.<br />
* לחתום בסוף את השם הפרטי ושם האם{{הערה|מקדש מלך א. עמ' 84}}.<br />
* נהוג לצרף דמי פדיון נפש (אותם היה הרבי מעביר ל[[מחנה ישראל]]).<br />
<br />
==נוסח כתיבת הפ"נ==<br />
בעבר היה נהוג בקרב חסידים לכתוב בתחילת הפ"נ את הנוסח '''אנא לעורר רחמים ממקור הרחמים ע"ד מכניסי רחמים כמו שכתוב בתשובת מהרי"ב''', אולם הרבי הורה שלא לנהוג כן, כי אין זה מן הראוי לתת לרבי הסבר מפורט מאיפה להמשיך את ההמשכות{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תש"י]] עמ' 34, ראה בספר ר' שלמה חיים ח"ב עמ' 665}}.<br />
<br />
הנוסח המקובל כיום הוא: '''פ"נ, לכ"ק [[אדמו"ר]] שליט"א [[מלך המשיח]], אנא לעורר [[רחמים]] רבים על [[נרנח"י]] של''' (השם הפרטי ושם האם), ומוסיפים בקצרה בקשה לברכות מיוחדות.<br />
<br />
אצל חסידים מקובל שלא לכתוב את המילה "אני" בנוסח הפ"נ אלא להתנסח בצורה אחרת, כי "אני" מסמל את היפך הביטול, וכל ענינו של ה[[כתיבה לרבי]] הוא ה[[התקשרות]] וה[[ביטול]] לרבי.<br />
<br />
בפ"נ כותבים הן בקשות גשמיות והן בקשות רוחניות. הרבי התייחס לכך בכמה התוועדויות.<br />
<br />
הרבי אף הורה לכתוב קבלת החלטה טובה בתור עשיית "כלי" והכנה לברכה.<br />
<br />
מאחר וישנם הוראות ומנהגים נוספים בכתיבת פ"נ, על כל אחד להתייעץ עם המשפיע שלו כיצד לנהוג.<br />
<br />
==מי בכוחו לקרוא פ"נ?==<br />
<br />
על מנת לקרוא פ"נ צריך 'לדעת' לקרוא פ"נ. רק בכוחם של צדיקים 'לקרוא' פ"נ. (מובן שאין הכוונה לקריאה גשמית של הטקסט הכתוב, אלא לעצם ההתקשרות עם נשמת המבקש והפעולה להמתיק את ענייניו בשורשם.) ישנם סיפורים מאדמו"רי [[פולין]] ש'לימדו' אדמו"רים אחרים לקרוא פני"ם ('קוויטל'), ובכך בעצם העבירו להם את שרביט ההנהגה.<br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא פעם, כי בקריאת פ"נ אפשר להיווכח אם החסיד טבל במקווה קודם לכן, ועל כן יש להזהר בזה. ועוד ביטוי: שבפ"נ קוראים לא רק מה שכתוב, אלא גם מה שלא נכתב בין השורות...<br />
<br />
בחסידות חב"ד הייתה קריאת הפ"נ אחד מסימני המלוכה וההנהגה של הרבי (מלבד אמירת דא"ח). לכן, היה אחד מן ההפצרות של החסידים בממלא מקום היה לנסות להגיע בכל דרך לכך שהממלא מקום ייאות לקבל פני"ם. קבלת הפ"נ על ידי הרבי וקריאתו, הייתה סימן מובהק לכך שהרבי מקבל על אחריותו את אותו חסיד בכל רבדי גופו ונפשו עד בחינת ה'יחידה' שבו, ומקבל את ענין התקשרותו של החסיד אליו כחסיד אל רבי. כשרבי החל לקבל פני"ם - היה זה אות וסימן מובהק כי הרבי בעצם קיבל עליו את עול הנשיאות, ובוודאי בהמשך יצא הדבר בגלוי לעין כל.<br />
<br />
לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הרש"ב, סירב בנו [[הרבי הריי"צ]] לקבל עליו את עול הנשיאות, ובכלל זה לקבל פני"ם. אמנם מדי פעם קיבל פני"ם, אך אמר במפורש שהוא רק שליח לקרא אותם באוהל אביו, ותו לא.<br />
<br />
== פדיון-נפש כללי ==<br />
[[קובץ:פנ כללי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חתימה על פ"נ כללי ב-[[770]]]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ערב ראש השנה#פדיון נפש כללי|פ"נ כללי בערב ראש השנה]]}}<br />
פדיון-נפש כללי" נכתב על ידי מספר חסידים יחד, למטרה משותפת. לראשונה כתבו חסידים פ"נ כללי בסוף [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר זקני ה[[חסיד]]ים ניגשו אל [[אדמו"ר הריי"צ]]) ונתנו לו [[פ"נ]] כללי עבור [[הרבי]] וביתו, ועבור [[יהודי|כלל ישראל]].<br />
<br />
בערב [[ראש השנה]] מידי שנה בשנה נכנסו זקני החסידים אל [[הרבי]] והגישו לו 'פ"נ כללי', ובו ביקשו "לעורר רחמים רבים על כללות [[בית חיינו]] ועל כ"ק [[אדמו"ר]] בעצמו..."<br />
<br />
בשונה מהפדיונות שהתקבלו על ידי הרבי במשך כל השנה אותם לקח הרבי עמו לציון של אדמו"ר הריי"צ, את הפדיונות של ערב ראש השנה שמר הרבי עד בדיקת חמץ, והיה שורף אותם יחד עם החמץ{{הערה|שבועון בית משיח ערב ראש השנה תשפ"א עמוד 56.}}.<br />
<br />
==סגולת הפ"נ==<br />
[[אדמו"ר מוהר"ש]]<br />
אמר פעם לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]]: העולם סובר שלקיחת פדיון הוא דבר קשה ושייך רק לרבי, האמת היא שזה ביכולת כל יהודי, על ידי אמירת שבח על השני, אלא שזה צריך להיות מתוך [[אמת]]. מאות [[מלאכים]] מחכים ב[[ראש השנה]], ש[[יהודי]] יאמר שבח על השני, שכן ה[[מלאכים]] יודעים, ש[[הקב"ה]] מתאוה לשבחם של ישראל, לא לתפילתם של צדיקים, כי אם לשבחם של ישראל{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש"ד בלשון הקודש [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=150 עמוד ו].}}<br />
==ראו גם==<br />
*[[פ"נ כללי]]<br />
*[[כתיבה לרבי]]<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*ישראל יהודה, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31647 אנא לעורר רחמים רבים]''', מתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/09/25-09-2020-18-56-17-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%90-%D7%AA%D7%A7%D7%92.pdf הנהגת הרבי בקריאת פדיונות]''', בתוך קובץ הערות התמימים ואנ"ש תומכי תמימים המרכזית תשרי תשפ"א עמוד 20<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]<br />
[[קטגוריה:רבי וחסיד]]<br />
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]</div>טאפרו דא פלאחו