https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&user=%D7%93.+%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%9F&feedformat=atomחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2024-03-28T09:33:34Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.34.2https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%90-%D7%9C_(%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F)&diff=661126שיחה:החיינו א-ל (ניגון)2024-02-16T13:23:28Z<p>ד. שטרן: /* "יש הטוענים" */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>== מישהו יודע? ==<br />
<br />
{{קובץ|שיר הגאולה המודיע}}<br />
האם אכן יש שחר למנהג המתואר בסוף הקטע המוסג"פ, שנכתב ע"י בנימין חינקיס בהמודיע של עש"ק האחרון -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 20:08, י"ט בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''<font size="1">(25 ביולי למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''<span style="color: indigo">יחי המלך המשיח!</span>'''<br />
:מוזר... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 20:37, 25 ביולי 2016 (UTC)<br />
::הלילה חשבתי שזו סתירה מיניה וביה. אם אכן מאמינים שהמקור הוא מאדמו"ר הריי"צ, איך אפשר לחשוב אפילו על אפשרות לשנות את השיר?! אלא או שהוא מתכוון שכך נהוג אצל הפוילישער'ס, ועליהם אין שאלות, או שאם אכן ימצא ביסוס להנהגה זו בין חסידי חב"ד, תהיה זו ההוכחה הטובה ביותר שבשעתו אף אחד לא חשב שזה מאדמו"ר הריי"צ. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 04:54, 26 ביולי 2016 (UTC)<br />
<br />
== מקור ==<br />
<br />
מה המקור שאדמו"ר הריי"צ עודד ניגון זה? מסבי שמעתי ההיפך הגמור... '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 04:33, 30 באוקטובר 2016 (UTC)<br />
<br />
:שמעתי מזושא פויזנר שי' שדעת הרבי לא הייתה נוחה מהניגון {{אנונימי}}<br />
<br />
::https://www.merkazato.co.il/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-6/ {{אנונימי}}<br />
<br />
== "יש הטוענים" ==<br />
<br />
לאור המקורות הרבים על שלילת הניגון, אולי אפשר לשקול לשנות את הניסוח "יש טוענים".<br />
ובכלל: האם יש מקורות אחרים לכך שניגנו את הניגון בנוכחות הרבי הריי"צ, *ללא* ההסתייגות האמורה? אם לא, אין מקום להביא כעובדה מוגמרת את שירת הניגון בנוכחות הרבי הריי"צ, אבל לפקפק בכך שהוא לא קיבל אותו. -- '''[[משתמש:ד. שטרן|<span style="color: darkgoldenrod">ד. שטרן &lowast;</span>]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|<span style="color: goldenrod">השמים מספרים</span>]]''' • 13:23, ז' באדר א', ה'תשפ"ד ''<font size="1">(16 בפבר' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%90-%D7%9C_(%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F)&diff=661125החיינו א-ל (ניגון)2024-02-16T13:20:06Z<p>ד. שטרן: /* פתיח */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שיר הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצלום השיר כפי שהופיע בגליון הראשון של [[בטאון הקריאה והקדושה]], בראשו נכתב: "ערב [[ראש השנה]] ה'תש"א; ערב יום הכפורים; ערב חג הסוכות; ואיה"ש ערב גאולת ישראל"]]<br />
הניגון '''החיינו א-ל''' הוא שיר-פיוט העוסק ב{{ה|גאולה העתידה}} שפורסם בגליון הראשון של בטאון [[הקריאה והקדושה]] שיצא לאור בהוראת והכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
באקרוסטיכון של השיר רמוזה הגאולה העתידה מהסוף להתחלה: "ביאת משיחנו בה'תש"ג אי"ה".<br />
<br />
למילים צורף לחן על ידי הרב [[ישראל דוד רוזנברג]] בעת לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]]. הלחן הושר בנוכחות [[אדמו"ר הריי"צ]] במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]], אך יש הטוענים שהוא לא נהנה מכך{{הערה|ר' [[יוסף יצחק לו]] סיפר בשם ר' [[מנחם מענדל בוימגרטן]], שראו על פני קדשו של הרבי הקודם שלא הי' שבע רצון מהניגון, ומאז לא שרו אותו שוב. כן סיפר גם ר' [[זושא פויזנר]].}}, ולא קיבל את הניגון{{הערה|ר' [[לוי גולדשטיין]] סיפר בשם אביו ר' [[יוסף גולדשטיין|יוסף]], כי בתום השירה ביקש הרבי הריי"צ: כעת נגנו ניגון משלנו ("איצט זינגט אונזער א ניגון").}}.<br />
<br />
==מילות השיר==<br />
{{ציטוט|תוכן={{ש}}<br />
'''ה'''חיינו א-ל עד מועד{{ש}}<br />
'''י'''תגלה עוזר וסועד{{ש}}{{ש}}<br />
'''א'''ריאל יקום כלביא{{ש}}<br />
'''ג'''אולתך לנו להביא{{ש}}<br />
'''ש'''בותנו להשיב לארץ{{ש}}<br />
'''ת'''ולדתו מבני פרץ{{ש}}{{ש}}<br />
'''ה'''וא מלך והוא משוח{{ש}}<br />
'''ב'''על זרוע וגם איש רוח{{ש}}<br />
'''ו'''הוא בא ועד קט יתעלה{{ש}}<br />
'''נ'''צחונו חיש יתגלה{{ש}}{{ש}}<br />
'''ח'''זקנו א-ל עד בואו{{ש}}<br />
'''י'''ום יחשוף גואל זרועו{{ש}}<br />
'''ש'''נזכה וכן נשיח{{ש}}<br />
'''מ'''חבלי המשיח{{ש}}{{ש}}<br />
'''ת'''קיפים ירדו דומה{{ש}}<br />
'''א'''ותנו השאיר לאומה{{ש}}<br />
'''י'''חיינו מיומיים{{ש}}<br />
'''ב'''שלישי נמצא חיים<br />
}}<br />
<br />
==ביאור השיר עם מקורות{{הערה|הביאור נועד להבנת מילות השיר, וייתכן שנפלו בו שגיאות, או שניתן להבין אותו גם באופנים נוספים.}}==<br />
'''החיינו א-ל עד מועד''' - תחיינו עד לבוא הגאולה, הקרויה בשם מועד{{הערה|תהלים קב, יד: "כי עת לחננה כי בא מועד".}},<br />
:כאשר '''יתגלה עוזר וסועד''' הוא מלך המשיח, המכונה בשם עוזר{{הערה|בברכות משה לשבט יהודה (דברים לג, ז) "ועזר מצריו תהיה". ובפירוש אור החיים על הפסוק: "פירוש שהגם שהרויח פרץ וזרח בכח מעשה תמר אף על פי כן עדיין לא האירה מלכות בית דוד. וכן בתהלים (קז, יב) "כשלו ואין עוזר".}},<br />
<br />
'''אריאל יקום כלביא''' - [[הקב"ה]] המכונה אריאל{{הערה|כמאמר חז"ל (פסיקתא רבתי, כז) שהחורבן הגיע על "שבטלו דבריו של אריאל".}}, יקום כאריה ויושיע אותנו{{הערה|על דרך לשון הפסוק: "הן עם כלביא יקום".}},<br />
:'''גאולתך לנו להביא''',<br />
<br />
'''שבותנו להשיב לארץ''' את גלותנו{{הערה|ראו במפרשי המקרא לתהלים (קכו, ד): "שובה ה' את שבותנו", שהוא מלשון שבי (מצודת ציון) וגלות (רד"ק).}} תשיב לארץ הקודש,<br />
:על ידי מלך המשיח ש'''תולדתו מבני פרץ''' בן יהודה{{הערה|כמאמר חז"ל שבשונה מכל התנ"ך שמופיע 'תולדת' בכתיב חסר, נאמר בפרץ "אלה תולדות פרץ" היות שממנו יצא מלך המשיח, וכן דרשו על הפסוק "עלה הפורץ לפניהם" שמלך המשיח מכונה בשם פורץ היות והוא מתולדותיו (פסיקתא זוטרתא, בראשית לח).}}<br />
<br />
'''הוא מלך והוא משוח''' שלכן הגואל נקרא בשם 'משיח', על שם המשיחה בשמן{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=&pgnum=212&hilite= לקו"ש חכ"ג ע' 197 הערה 59], שהשם "משיח" הוא על שם המשיחה.}}<br />
:'''בעל זרוע''' - המשיח יהיה בעל זרוע שהרי ילחם מלחמות ה' וכן יכפה את כל בני ישראל לקיים את המצוות{{הערה|כלשון הרמב"ם (הל' מלך המשיח פי"א ה"ד) "ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה". ובדומה לזה כתב לגבי מלך בכלל (שם פ"ד ה"י) שמגמתו ומחשבתו "לשבור זרוע הרשעים".}} '''וגם איש רוח''' - על משיח תנוח רוח ה' ויהיה במדריגות רוחניות גבוהות בנבואה וכו'{{הערה|בלשון הכתוב (ישעיה יא, ב) "ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה ו[[ספירת הגבורה|גבורה]] רוח דעת ויראת ה'".}}<br />
<br />
'''והוא בא, ועד קט יתעלה''' המשיח מגיע ויעלה בקרוב,<br />
:'''נצחונו חיש יתגלה''', נצחון המשיח על כל העמים יתגלה במהרה{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים פרק י"א הלכה ד': "אם עשה והצליח, ונצח כל האומות.. הרי זה משיח ודאי".}}<br />
<br />
בקשתנו: '''חזקנו א-ל עד בואו''' שעד בואו של משיח יחזקנו הקב"ה<br />
:עד אשר יגיע ה'''יום יחשוף גואל זרועו'''{{הערה|מטבע לשון זו שאולה מהפסוק שנאמר בנבואת הגאולה (ישעיה נב, י): "חשף ה' את זרוע קודשו".}}.<br />
<br />
בקשתנו תקוותנו ואמונתנו '''שנזכה וכן נשיח''' - שנזכה להיות באותו הזמן של ביאת המשיח ונשוחח על המאורעות שיתרחשו בקשר לזה, מאורעות שהתחלתם '''מחבלי המשיח'''{{הערה|גאולת עם ישראל משולה ללידה, וכמו שהאשה סובלת [[יסורים]] נוראיים בחבלי הלידה ברגעים האחרונים שקודם יציאת התינוק לאויר העולם, כך גם בני ישראל יעברו טלטלות קשות ונוראות בערב הגאולה, המכונים בספרות התורנית בשם 'חבלי משיח', על יסוד הפסוק בישעיה העוסק בנבואות הגאולה (כו, יז): "כמו הרה תקריב ללדת, תחיל תזעק בחבליה".}}, וכן מכך ש'''תקיפים'''{{הערה|ראה ברד"ק על תהלים (כב, יג): "סבבוני פרים - והוא [[משל]] לאויבים הדשנים והתקיפים והרשעים".}}, יאבדו מהעולם ו'''ירדו דומה'''{{הערה|וכמו שכתוב בתהלים (קטו, יז): "לא המתים יהללו.. ולא כל יורדי דומה", וכמו שפירשו מפרשי המקרא שהוא "מקום כריתות וארץ גזירה" (אבן עזרא), וכן "הקבר שהגוף בו כמו אבן" (רד"ק).}}.<br />
:ונזכה לספר כיצד מבין כל השבעים אומות רק '''אותנו השאיר לאומה'''<br />
<br />
וכאשר תבוא הגאולה '''יחיינו מיומיים'''{{הערה|כלשון הפסוק (הושע ו, ב): "יחיינו מיומיים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו".}}, שהם רמז לב' הגלויות שעברו עלינו ומשתי בתי המקדש שחרבו{{הערה|כפירוש רש"י על הפסוק.}}<br />
:ודווקא '''בשלישי''' שהיא הגאולה השלישית, '''נמצא חיים''' חיים אמיתיים וחיים נצחיים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://chabad.info/musicnews/שיר-הגאולה-של-הרבי-הרייצ/ שיר הגאולה להאזנה] {{אודיו}}{{אינפו}} מתוך מחזמר "להט החרב המתהפכת" של [[תלמוד תורה 'צבאות מנחם' קריית שמואל]]. מבוצע ע"י מ"מ פרלשטיין.<br />
*[https://chabad.info/musicnews/613167/ מתוך הפרויקט '''שולחן השבת שלנו''', מאת ר' שמחה פרידמן] {{אודיו}}{{אינפו}} ([http://chabadpedia.co.il/images/9/96/החיינו_קל_שמחה_פרידמן_מתוך_הפרוייקט_שולחן_השבת_שלנו.mp3 קובץ שמע]) {{צליל}}<br />
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2388270 מנגינת 'החיינו א-ל' בביצועו של ירון גרשובסקי] {{אודיו}} {{בית חבד}}<br />
*[https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/647721/ גיל עקיביוב מגיש: "החיינו א-ל" בביצוע מרגש] {{אינפו}}<br />
*[https://chabadpedia.co.il/images/c/c5/החיינו_קל.mp4 שיר הגאולה: הזמר בני פרידמן והחזן אריה הורוויץ שרים החיינו אל] {{וידאו}}<br />
<br />
{{מסורת הנגינה}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ניגוני גאולה ומשיח]]<br />
[[קטגוריה:ניגונים בלשון הקודש]]</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA&diff=655786שיחה:הר הבית2024-01-29T10:34:50Z<p>ד. שטרן: /* הערה 33 */</p>
<hr />
<div>למה לא אנציקלופדי? --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 16:16, 21 ביוני 2010 (UTC)<br />
:כי הוא ישר מדבר '''על''' הר הבית, בלי להסביר '''מהו''' הר הבית. וכן בהרבה ערכים. כדאי להתחיל להשקיע בהסברה ראשונית למושגים בתחילת הערך. להזכיר: המיזם נועד גם לאנשים שזו להם הפעם הראשונה שהם נפגשים במושגים המוזכרים. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 16:26, 21 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
== הערה 33 ==<br />
<br />
השיחות שמצויינות שם הן לא מוגהות והתקיימו בשבת/חג כך שאין מהם גם הקלטה.<br />
לבוא ולהגיד על סמך דיוק הזוי בשיחות האלו שהרבי מלך המשיח שינה את דעתו בנוגע להר הבית כשיש מכתב מפורש שבו הוא כותב ידו במעל זה פשע.<br />
:אני חושב שזה יותר מברור (עד כ"כ שאין אפילו צורך להתייחס לטענה) ששיחות של הרבי שליט"א מלך המשיח הם שיחות של הרבי שליט"א מלך המשיח לכל דבר ועניין אע"פ שהם לא יצאו כ"מוגה" ואע"פ שאין להם הקלטה.<br />
:מלכתחילה אני חושב שאין צורך כלל להגיב לטענה הזו. בכל אופן הגבתי כדי למנוע מלחמת עריכה. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:חלוקת דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:חלוקת דולרים|פינת החי]] * 03:07, ד' בתמוז, ה'תשע"ח ''<font size="1">(17 ביוני למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
אתה טועה ומטעה. לדייק בנושא של כרת על סמך זיכרון של בחורי פאקס א שיחה - כשהחוזרים עצמם מעידים שהם לא זכרו את כל השיחות משבת למוצ"ש - ופה זה מליל יום טוב למוצאי יום טוב - זה פשוט פשע ונבזות. השיחה של הרבי היא שיחה של הרבי - בהנחה שהרבי מלך המשיח שליט"א אכן אמר את הדברים. לא כל טעות הופכת להיות חלק מדבר קודשו - זה פשוט טמטום לטעון כך. מצד שני, למי ששם המשתמש שלו מוכיח שחכם גדול הוא כנראה שאי אפשר להסביר את זה. ואני כבר לא מדבר על השיחה מנשא נ"א - שעד לגילוי החדש של ה'שיחות קודש תשנ"א' איש לא הכיר את הביטוי הזה. וראה במענה שעל נוסחו אין חולק לגרשון סלומון (מופיע בהערה 34) שמשמע ממנו שלא ברור מהם המקומות המותרים. אין לי את הכח למלחמות עריכה - אבל את חובת המחאה שלי אני עושה פה - על דרך המחאה של הרבי מלך המשיח בהתוועדות על זה שאומרים בשמו דברים שהם היפך השולחן ערוך.<br />
:מסכים שאי אפשר לדייק משיחה בלתי מוגית כנגד כתב יד ברור ומפורש. ולהדגיש: כשיש שיחה בלתי מוגית שעוסקת בנושא מסויים, ברור שהיא קודש ותוכנה קודש. אבל כאן השיחה אינה עוסקת בנושא העליה להר הבית, אלא עניין זה מוזכר בה בדרך אגב במשפט אחד. והדיוק הוא במילים בודדות. זה בדיוק ההבדל בין מוגה לבלתי מוגה. לדעתי להסיר את הפסקה הנ"ל לגמרי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב בסיוון ה'תשפ"א 08:35, 23 במאי 2021 (UTC)<br />
::מצטרף לאנונימי ולשיע. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 10:17, י"ב בסיוון, ה'תשפ"א<br />
:::בעקבות הסרת ציטוטי השיחות הבלתי מוגהות בתואנה שאינן מגובות בסרט הקלטה, ראיתי נכון להביא ציטוט המתומלל מתוך סרט הקלטה. -- '''[[משתמש:ד. שטרן|<span style="color: darkgoldenrod">ד. שטרן &lowast;</span>]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|<span style="color: goldenrod">השמים מספרים</span>]]''' • 20:52, י"ח בשבט, ה'תשפ"ד ''<font size="1">(28 בינו' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''<br />
::::כמובן, אין בהבאת הציטוטים משום קביעת מסמרות בנושא האם שינה הרבי את דעתו או לאו, אלא הצגת העובדות כהווייתם, והקורא ישפוט לפי הוראות רבותיו -- '''[[משתמש:ד. שטרן|<span style="color: darkgoldenrod">ד. שטרן &lowast;</span>]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|<span style="color: goldenrod">השמים מספרים</span>]]''' • 21:06, י"ח בשבט, ה'תשפ"ד ''<font size="1">(28 בינו' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''<br />
:::::אינני מבין הקשר של השיחה לענייננו. בפשטות השיחה מדברת באופן של רבותא, מבחינה הלכתית תיאורטית. בשיחת עריוה"כ תשנ"ב נאמר בסגנון דומה, שגם המתפלל על הר הבית, וגם '''במקום הכי סמוך לקדש הקדשים''', אומר "מפני חטאינו גלינו מארצנו". אינני חושב שיש הו"א שישנו רב אורתודקסי המתיר להתפלל לפנים מן החיל כל עוד אין פרה אדומה, שתעשה ע"י המלך המשיח מהרה יגלה אכי"ר. המענה - אדרבה, לענ"ד (ובזהירות אומר שאין מצוי בתורת הרבי שיחלוק עלי) נראה ברור שהרבי מסביר מדוע יש להימנע, כי צריך לדעת ברור המקומות המותרים [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 02:57, י"ט בשבט, ה'תשפ"ד.<br />
::::::מבחינה תיאורטית, אין צורך להדגיש "באופן המותר כמובן מאליו". ומהדגשה זו משמע שמתייחס למציאות המתרחשת כיום. ועוד: שאינו ממשיך "שגם המתפלל בעזרה מכוין פניו להיכל" וכו' וכו' - שזו הרבותא היותר גדולה.<br />
::::::בנוסף, ישנם הציטוטים משנת תנש"א שדחוק מאד לומר שבשתי שיחות שונות, בהפרש של מעל חצי שנה, הוסיפו המניחים מדמיונם את המילים על מקומות המותרים בהר הבית. כך שבצירוף כל הציטוטים יחד לא נראה לי שיש מי שיחלוק על התיאור לפיו הרבי הזכיר את המתפללים בהר הבית בלי לשלול את מנהגם.<br />
::::::מבחינה הלכתית, מצויינת בערך דעתם של רוב ככל הרבנים, וברור גם מדברי הרבי עצמו שמדבר על מקומות מותרים ואופן המותר - משא"כ בשנים שלפנ"ז ששלל אפילו שקו"ט בנושא.<br />
::::::לגבי הציטוט מעיו"כ, אשמח שתביא ציטוט מדוייק. בספרים שלפנינו לא מצאתי בחפזי. -- '''[[משתמש:ד. שטרן|<span style="color: darkgoldenrod">ד. שטרן &lowast;</span>]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|<span style="color: goldenrod">השמים מספרים</span>]]''' • 10:32, י"ט בשבט, ה'תשפ"ד ''<font size="1">(29 בינו' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA&diff=655785שיחה:הר הבית2024-01-29T10:32:42Z<p>ד. שטרן: /* הערה 33 */</p>
<hr />
<div>למה לא אנציקלופדי? --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 16:16, 21 ביוני 2010 (UTC)<br />
:כי הוא ישר מדבר '''על''' הר הבית, בלי להסביר '''מהו''' הר הבית. וכן בהרבה ערכים. כדאי להתחיל להשקיע בהסברה ראשונית למושגים בתחילת הערך. להזכיר: המיזם נועד גם לאנשים שזו להם הפעם הראשונה שהם נפגשים במושגים המוזכרים. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 16:26, 21 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
== הערה 33 ==<br />
<br />
השיחות שמצויינות שם הן לא מוגהות והתקיימו בשבת/חג כך שאין מהם גם הקלטה.<br />
לבוא ולהגיד על סמך דיוק הזוי בשיחות האלו שהרבי מלך המשיח שינה את דעתו בנוגע להר הבית כשיש מכתב מפורש שבו הוא כותב ידו במעל זה פשע.<br />
:אני חושב שזה יותר מברור (עד כ"כ שאין אפילו צורך להתייחס לטענה) ששיחות של הרבי שליט"א מלך המשיח הם שיחות של הרבי שליט"א מלך המשיח לכל דבר ועניין אע"פ שהם לא יצאו כ"מוגה" ואע"פ שאין להם הקלטה.<br />
:מלכתחילה אני חושב שאין צורך כלל להגיב לטענה הזו. בכל אופן הגבתי כדי למנוע מלחמת עריכה. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:חלוקת דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:חלוקת דולרים|פינת החי]] * 03:07, ד' בתמוז, ה'תשע"ח ''<font size="1">(17 ביוני למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
אתה טועה ומטעה. לדייק בנושא של כרת על סמך זיכרון של בחורי פאקס א שיחה - כשהחוזרים עצמם מעידים שהם לא זכרו את כל השיחות משבת למוצ"ש - ופה זה מליל יום טוב למוצאי יום טוב - זה פשוט פשע ונבזות. השיחה של הרבי היא שיחה של הרבי - בהנחה שהרבי מלך המשיח שליט"א אכן אמר את הדברים. לא כל טעות הופכת להיות חלק מדבר קודשו - זה פשוט טמטום לטעון כך. מצד שני, למי ששם המשתמש שלו מוכיח שחכם גדול הוא כנראה שאי אפשר להסביר את זה. ואני כבר לא מדבר על השיחה מנשא נ"א - שעד לגילוי החדש של ה'שיחות קודש תשנ"א' איש לא הכיר את הביטוי הזה. וראה במענה שעל נוסחו אין חולק לגרשון סלומון (מופיע בהערה 34) שמשמע ממנו שלא ברור מהם המקומות המותרים. אין לי את הכח למלחמות עריכה - אבל את חובת המחאה שלי אני עושה פה - על דרך המחאה של הרבי מלך המשיח בהתוועדות על זה שאומרים בשמו דברים שהם היפך השולחן ערוך.<br />
:מסכים שאי אפשר לדייק משיחה בלתי מוגית כנגד כתב יד ברור ומפורש. ולהדגיש: כשיש שיחה בלתי מוגית שעוסקת בנושא מסויים, ברור שהיא קודש ותוכנה קודש. אבל כאן השיחה אינה עוסקת בנושא העליה להר הבית, אלא עניין זה מוזכר בה בדרך אגב במשפט אחד. והדיוק הוא במילים בודדות. זה בדיוק ההבדל בין מוגה לבלתי מוגה. לדעתי להסיר את הפסקה הנ"ל לגמרי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב בסיוון ה'תשפ"א 08:35, 23 במאי 2021 (UTC)<br />
::מצטרף לאנונימי ולשיע. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 10:17, י"ב בסיוון, ה'תשפ"א<br />
:::בעקבות הסרת ציטוטי השיחות הבלתי מוגהות בתואנה שאינן מגובות בסרט הקלטה, ראיתי נכון להביא ציטוט המתומלל מתוך סרט הקלטה. -- '''[[משתמש:ד. שטרן|<span style="color: darkgoldenrod">ד. שטרן &lowast;</span>]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|<span style="color: goldenrod">השמים מספרים</span>]]''' • 20:52, י"ח בשבט, ה'תשפ"ד ''<font size="1">(28 בינו' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''<br />
::::כמובן, אין בהבאת הציטוטים משום קביעת מסמרות בנושא האם שינה הרבי את דעתו או לאו, אלא הצגת העובדות כהווייתם, והקורא ישפוט לפי הוראות רבותיו -- '''[[משתמש:ד. שטרן|<span style="color: darkgoldenrod">ד. שטרן &lowast;</span>]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|<span style="color: goldenrod">השמים מספרים</span>]]''' • 21:06, י"ח בשבט, ה'תשפ"ד ''<font size="1">(28 בינו' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''<br />
:::::אינני מבין הקשר של השיחה לענייננו. בפשטות השיחה מדברת באופן של רבותא, מבחינה הלכתית תיאורטית. בשיחת עריוה"כ תשנ"ב נאמר בסגנון דומה, שגם המתפלל על הר הבית, וגם '''במקום הכי סמוך לקדש הקדשים''', אומר "מפני חטאינו גלינו מארצנו". אינני חושב שיש הו"א שישנו רב אורתודקסי המתיר להתפלל לפנים מן החיל כל עוד אין פרה אדומה, שתעשה ע"י המלך המשיח מהרה יגלה אכי"ר. המענה - אדרבה, לענ"ד (ובזהירות אומר שאין מצוי בתורת הרבי שיחלוק עלי) נראה ברור שהרבי מסביר מדוע יש להימנע, כי צריך לדעת ברור המקומות המותרים [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 02:57, י"ט בשבט, ה'תשפ"ד.<br />
::::::מבחינה תיאורטית, אין צורך להדגיש "באופן המותר כמובן מאליו". ומהדגשה זו משמע שמתייחס למציאות המתרחשת כיום.<br />
::::::בנוסף, ישנם הציטוטים משנת תנש"א שדחוק מאד לומר שבשתי שיחות שונות, בהפרש של מעל חצי שנה, הוסיפו המניחים מדמיונם את המילים על מקומות המותרים בהר הבית. כך שבצירוף כל הציטוטים יחד לא נראה לי שיש מי שיחלוק על התיאור לפיו הרבי הזכיר את המתפללים בהר הבית בלי לשלול את מנהגם.<br />
::::::מבחינה הלכתית, מצויינת בערך דעתם של רוב ככל הרבנים, וברור גם מדברי הרבי עצמו שמדבר על מקומות מותרים ואופן המותר - משא"כ בשנים שלפנ"ז ששלל אפילו שקו"ט בנושא.<br />
::::::לגבי הציטוט מעיו"כ, אשמח שתביא ציטוט מדוייק. בספרים שלפנינו לא מצאתי בחפזי. -- '''[[משתמש:ד. שטרן|<span style="color: darkgoldenrod">ד. שטרן &lowast;</span>]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|<span style="color: goldenrod">השמים מספרים</span>]]''' • 10:32, י"ט בשבט, ה'תשפ"ד ''<font size="1">(29 בינו' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA&diff=655660שיחה:הר הבית2024-01-28T21:06:22Z<p>ד. שטרן: /* הערה 33 */</p>
<hr />
<div>למה לא אנציקלופדי? --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 16:16, 21 ביוני 2010 (UTC)<br />
:כי הוא ישר מדבר '''על''' הר הבית, בלי להסביר '''מהו''' הר הבית. וכן בהרבה ערכים. כדאי להתחיל להשקיע בהסברה ראשונית למושגים בתחילת הערך. להזכיר: המיזם נועד גם לאנשים שזו להם הפעם הראשונה שהם נפגשים במושגים המוזכרים. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 16:26, 21 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
== הערה 33 ==<br />
<br />
השיחות שמצויינות שם הן לא מוגהות והתקיימו בשבת/חג כך שאין מהם גם הקלטה.<br />
לבוא ולהגיד על סמך דיוק הזוי בשיחות האלו שהרבי מלך המשיח שינה את דעתו בנוגע להר הבית כשיש מכתב מפורש שבו הוא כותב ידו במעל זה פשע.<br />
:אני חושב שזה יותר מברור (עד כ"כ שאין אפילו צורך להתייחס לטענה) ששיחות של הרבי שליט"א מלך המשיח הם שיחות של הרבי שליט"א מלך המשיח לכל דבר ועניין אע"פ שהם לא יצאו כ"מוגה" ואע"פ שאין להם הקלטה.<br />
:מלכתחילה אני חושב שאין צורך כלל להגיב לטענה הזו. בכל אופן הגבתי כדי למנוע מלחמת עריכה. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:חלוקת דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:חלוקת דולרים|פינת החי]] * 03:07, ד' בתמוז, ה'תשע"ח ''<font size="1">(17 ביוני למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
אתה טועה ומטעה. לדייק בנושא של כרת על סמך זיכרון של בחורי פאקס א שיחה - כשהחוזרים עצמם מעידים שהם לא זכרו את כל השיחות משבת למוצ"ש - ופה זה מליל יום טוב למוצאי יום טוב - זה פשוט פשע ונבזות. השיחה של הרבי היא שיחה של הרבי - בהנחה שהרבי מלך המשיח שליט"א אכן אמר את הדברים. לא כל טעות הופכת להיות חלק מדבר קודשו - זה פשוט טמטום לטעון כך. מצד שני, למי ששם המשתמש שלו מוכיח שחכם גדול הוא כנראה שאי אפשר להסביר את זה. ואני כבר לא מדבר על השיחה מנשא נ"א - שעד לגילוי החדש של ה'שיחות קודש תשנ"א' איש לא הכיר את הביטוי הזה. וראה במענה שעל נוסחו אין חולק לגרשון סלומון (מופיע בהערה 34) שמשמע ממנו שלא ברור מהם המקומות המותרים. אין לי את הכח למלחמות עריכה - אבל את חובת המחאה שלי אני עושה פה - על דרך המחאה של הרבי מלך המשיח בהתוועדות על זה שאומרים בשמו דברים שהם היפך השולחן ערוך.<br />
:מסכים שאי אפשר לדייק משיחה בלתי מוגית כנגד כתב יד ברור ומפורש. ולהדגיש: כשיש שיחה בלתי מוגית שעוסקת בנושא מסויים, ברור שהיא קודש ותוכנה קודש. אבל כאן השיחה אינה עוסקת בנושא העליה להר הבית, אלא עניין זה מוזכר בה בדרך אגב במשפט אחד. והדיוק הוא במילים בודדות. זה בדיוק ההבדל בין מוגה לבלתי מוגה. לדעתי להסיר את הפסקה הנ"ל לגמרי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב בסיוון ה'תשפ"א 08:35, 23 במאי 2021 (UTC)<br />
::מצטרף לאנונימי ולשיע. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 10:17, י"ב בסיוון, ה'תשפ"א<br />
:::בעקבות הסרת ציטוטי השיחות הבלתי מוגהות בתואנה שאינן מגובות בסרט הקלטה, ראיתי נכון להביא ציטוט המתומלל מתוך סרט הקלטה. -- '''[[משתמש:ד. שטרן|<span style="color: darkgoldenrod">ד. שטרן &lowast;</span>]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|<span style="color: goldenrod">השמים מספרים</span>]]''' • 20:52, י"ח בשבט, ה'תשפ"ד ''<font size="1">(28 בינו' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''<br />
::::כמובן, אין בהבאת הציטוטים משום קביעת מסמרות בנושא האם שינה הרבי את דעתו או לאו, אלא הצגת העובדות כהווייתם, והקורא ישפוט לפי הוראות רבותיו -- '''[[משתמש:ד. שטרן|<span style="color: darkgoldenrod">ד. שטרן &lowast;</span>]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|<span style="color: goldenrod">השמים מספרים</span>]]''' • 21:06, י"ח בשבט, ה'תשפ"ד ''<font size="1">(28 בינו' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA&diff=655659הר הבית2024-01-28T21:02:33Z<p>ד. שטרן: /* העלייה להר בימינו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הר הבית מעוצב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה מעובדת של הר הבית, במסגרת פרסומי חברת [[שפע ימים]]]]<br />
[[קובץ:הר הבית והכותל.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|מקום הר הבית ו[[הכותל המערבי]] כיום]]<br />
'''הר הבית''' (נקרא גם '''הר המוריה''') הוא הר בעיר [[ירושלים]] שעליו עמדו [[בית המקדש|בתי המקדש]] [[בית המקדש הראשון|הראשון]] ו[[בית המקדש השני|השני]], ושם גם עתיד להיבנות [[בית המקדש השלישי]]. באופן ספציפי, מוגדר "הר הבית" מתחם מוקף חומה על גבי ההר שבתוכו בית המקדש, שלו ישנם דינים מיוחדים, וקדושתו כ[[מחנה לויה]].<br />
<br />
עוד קודם בניין בית המקדש אירעו במקום זה מספר מאורעות חשובים בתולדות האנושות והיהדות, והוא שימש להקרבת [[קרבנות]] מאז [[בריאת העולם]] - החל מ[[אדם הראשון]] שנברא במקום זה והקריב שם קרבן, ממשיך ב[[קין]] ו[[הבל]], ו[[נח]] שהקריבו קרבנות במקום. כמו כן שם נערכה [[עקידת יצחק]]{{הערה|רמב"ם, הלכות בית הבחירה פרק ב הלכה ב.}}.<br />
<br />
==דיני הר הבית ומקורם==<br />
קדושת הר הבית חמורה יותר מקדושת ירושלים, ודינה כ[[מחנה לויה]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&daf=116b&format=pdf תלמוד בבלי זבחים קטז].}}. ומצד מצוות [[חיוב שילוח מן המחנה|שילוח מן המחנה]] חל איסור כניסה ל[[זבה|זבים ולזבות]] ל[[נדות]] ול[[יולדות]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37949&st=&pgnum=74 משנה כלים פרק א משנה ח].}} לכל שטח הר הבית. על פי דרשת חז"ל בפסוק "וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ"{{הערה|ספר במדבר ה, ב.}}. אולם הכניסה לטמאי-מת ולאינם יהודים מותרת עד החיל.<br />
<br />
הנכנס להר הבית חלה עליו [[מצוות מורא מקדש]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=41&perek=7&halocha=1&hilite= רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה א-ב.]}} ולכן אסור לו להכנס עם מנעליו ובמלבושים שאינם מכובדים או לירוק. כמו כן, הכניסה להר מותרת רק לצורך מצווה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=54&format=pdf משנה ברכות דף נד, א.].}}.<br />
<br />
סדר הליכה מיוחד היה בהר הבית - כל הנכנסים דרך השערים היו ממשיכים ופונים לצד ימין.{{הערה|"לבד מי שנכנס על שער שושן הבירה שאינו הולך על שער חולדה אלא על שער טדי" (פירוש המשניות לרמב"ם) ובפירוש הרא"ש (שם) כתב שהוא אם צריך למשהו בהר הבית (משמע שאם צריך להכנס לעזרה אינו צריך להקיף).}} חוץ מאבל ומנודה שהיו נכנסים ומקיפים לצד שמאל.<br />
אדם שהיה מקיף את הבית משמאל היה מקבל ברכות משאר העוברים, על פי הסיבה בגללה הוא מקיף כך: אם היה אבל היו אומרים לו "השוכן בבית הזה ינחמך". היה מנודה, היו אומרים לו: "השוכן בבית הזה יתן בלבם ויקרבוך" לדעת [[רבי מאיר]], אך ל[[רבי יוסי]] היו אומרים לו "השוכן בבית הזה יתן בלבך ותשמע לדברי חבירך ויקרבוך"{{הערה|1=מדות פרק ב' משנה ב.}}.<br />
בסיבת הדבר כתב בפירוש הרא"ש שהוא נלמד מהפסוק "שלשה פונים מזרחה"{{הערה|מלאכים-א ז.}} שכל הליכה צריכה להיעשות משמאל לימין{{הערה|פירוש הרא"ש שם.}}. ויש שכותבים{{הערה|ראה פירוש רמב"ם לעם הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה ג.}} שמהקשר ההלכות ברמב"ם משמע שהוא מצד דין מורא מקדש.<br />
<br />
==מבנה ההר==<br />
הר הבית היה שטח ריבועי גדול במעלה ההר בירושלים, וסביבו הייתה חומה היא הנקראת "חומת הר הבית". שטחו היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה.<br />
<br />
באמצעו משוך לצד צפונית מערבית היו [[עזרה|העזרות]] ([[עזרת נשים]], [[עזרת ישראל]] ו[[עזרת כהנים]]). כך שבדרום היה ריבוי שטח פנוי יחסית לשאר הצדדים, ובמזרחו יותר במערב והצפון. ולכן עיקר השימוש והלשכות היו בצידו הדרומי{{הערה|משנה תמיד פרק ב משנה א.}}.<br />
בתוך ההר בקירוב לעזרות הייתה חומת [[הסורג]] שלפנים ממנה היה שטח ה[[חיל]] ובתוכם המדרגות שמהם הכניסה לשערי העזרה.<br />
<br />
בקירוב לפתח הר הבית היה בית דין מלבד עוד שני בתי הדינים שהיו בפתח העזרה וב[[לשכת הגזית]]{{הערה|[[רמב"ם]] הלכות סנהדרין פ"א ה"ג}}.<br />
<br />
הר הבית היה מקורה{{הערה|[[רמב"ם]] הלכות בית הבחירה פרק ה' הלכה א'}}. אולם נראה מהפוסקים שהקרוי לא היה על גבי העזרות, וגם ההר עצמו לא כולו היה מקורה{{הערה|הערת הרבי, [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8527.htm אגרות קודש כרך כב אגרת ח'תקכז]. ויש מפרשים שהקירוי היה רק "סטיו לפנים מסטיו" כלשון הרמבם, כלומר - רק 2 שורות עמודים סביב.}}.<br />
<br />
===שעריו===<br />
[[קובץ:ציור שער הר הבית מערבי.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ציור של שער צדדי בצידו המערבי-דרומי של הר הבית (קשת רובינסון) - מהוספת הורדוס למבני הבית.]]<br />
חמשה שערים היו בחומת הר הבית{{הערה|שם=משנה א ג|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37948&st=&pgnum=311&hilite= משנה מידות פרק א משנה ג].}}.<br />
*'''שערי חולדה''', הם שני שערים מצד דרום. יש אומרים כי שמם חולדה ניתן להם על שם שהיו השערים המרכזיים להר הבית{{הערה|הצד הדרומי של ההר היה "עיקר תשמישו" (תמיד פרק ב' משנה א.) או בגלל שעיקר העיר ירושלים הייתה מצידה הדרומי של הבית (תפארת ישראל מדות פרק א משנה ג).}}, כחולדה המתגוררת ושכונת בתוך ובעיקר הבתים.{{הבהרה}}{{מקור}} ויש אומרים{{הערה|שם=רא"ש|רא"ש תמיד פ"א מ"ג.}}{{הערה|תוספות יום טוב מדות פרק א משנה ג.}} כי שם השער ניתן לו לפי שחולדה הנביאה הייתה יושבת בין שני שערים אלו, מכיון שלא הייתה יכולה לשבת בביתה מחשש [[איסור יחוד]]{{הערה|1=מגילה יד א.}}<br />
*'''שער קיפונוס''', היה השער המערבי של הר הבית, ושימש לכניסה ויציאה של הר הבית. שער זה היה שער קטן. ולפי שה[[שכינה]] במערב, היה השער הזה ראש לכל השערים, "קפי" הוא ראש בשפה היוונית{{הערה|שם=רא"ש}}. ויש אומרים שבלשון יון הוא "גן", וכונה כן על שם שמחוץ לשער זה היה גן ורדים{{הערה|תוספות יום טוב בשם שלטי גבורים מדות משנה א פרק ג.}}. או יש מפרשים שהוא מלשון מקיף-נס שמקום זה היה הקרוב ביותר לבית קודש הקדשים שבו היה עיקר גילוי שכינה ו[[מקום הארון אינו מן המידה]]{{הערה|מלאכת שלמה מדות פרק א משנה ג.}}.<br />
*'''שער טדי''' הוא השער הצפוני של הר הבית, מבנה השער היה שונה מכל השערים שבמקדש, שכולם היה להם משקופות, חוץ משער זה שהיה בצורה אלכסונית של שתי אבנים המונחים זה על זה באלכסון. באופן כללי לא השתמשו בו{{הערה|שם=משנה א ג}}{{הערה|ראה בפרשני המשנה שהוא שימש למי שרצה לצאת בהצנע (מלאכת שלמה, תפארת ישראל).}} ולשיטת [[רבי אליעזר בן יעקב]] היו ה[[כהנים]] שנטמאו בקרי יוצאים משער זה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37948&st=&pgnum=318 מדות פרק א משנה ט].}} יש אומרים שטדי מלשון גובה, והוא על שם גובה השער שנוצר מצורתו הייחודית. ישנה דעה אחרת כי "טדי" הוא לשון השתחוואה, ב' אבנים מוטות זה על זה נראים הם כמשתחווים זו לזו{{הערה|שם=רא"ש}}. יש מפרשים מלשון "צניעות" או מלשון "פיוט" ויש גורסים טרי{{הערה|ראה בכל זה תוספות יום טוב מדות פרק א משנה ג.}}.<br />
*'''שער שושן''', שער עליו היה מפוסל צורת העיר שושן הבירה{{הערה|שם=משנה א ג}}, כאשר נצטוו על ידי מלך פרס כשעלו מהגולה כדי שתהיה אימת המלך עליהם ולא ימרדו במלכות{{הערה|פירוש המשניות לרמב"ם - מדות פרק א משנה ג.}}. משם יצאו השורפים את [[פרה אדומה|הפרה]] להר הזיתים{{הערה|שם=משנה א ג}}.<br />
<br />
[כיום, ממצאים ארכיאולגים הראו כי היו שערים נוספים בעיקר בחומה המערבית, גם בספר [[יוסיפון]] ישנו תיעוד שונה במקצת מדברי חז"ל במשנה. ההסבר המקובל הוא כי חז"ל התייחסו למבנה הר הבית המקורי המתפרס על שטח של 500 אמה על 500 אמה ולחומותיו היו אכן השערים כדברי חז"ל במשנה. השטח המתוחם כיום גדול יותר ושונה בשעריו, זאת בשל הרחבותיו ושנויו של המלך [[הורדוס]] ששינה ובנה מחדש את החומה המערבית והדרומית של הר הבית{{הערה|ראה לדוגמה: איבשיץ אלחנן, [http://www.daat.ac.il/he-il/history/tkufot/mikdash2/eibeshitz-homat.htm "חומת הר הבית בבניין הורדוס"], סיני, גיליון צ"ג, 1983, באתר דעת.}}.]<br />
<br />
===בבית המקדש השלישי===<br />
בבית המקדש השלישי גודלו של הר הבית יהיה שלושת אלפי אמה על שלושת אלפי אמה. על פי הכתוב בנביאים, רוב שטחו יהיה ריק, כדי לבדל את בית המקדש משאר העיר.<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==עניינו בחסידות==<br />
הר הבית שלמטה מכוון כנגד השלב החיצוני והאחרון ביותר בבית המקדש שלמעלה - [[מלכות דאצילות]], וזהו מטרת החומה להבדיל ולהגביל את ההשפעה ממנה{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/maharyatz/maamarei/692/2/7/509.htm ספר המאמרים תרצ"ג עמוד תקס].}}. ועניין השערים שבה הם הפתחים שמהם נמשכות ההשפעות לעולם{{הערה|ראה ספר המאמרים תקס"ו [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/566a/15/index.htm חלק א עמוד קד].}}. ולכן היה על פתחו בית דין בכדי לברר שההשפעה תגיע רק למקומה הראוי ולא ינקו החיצונים{{הערה|אור התורה דברים חלק א [http://www.chabadlibrary.org/books/zz/oht/otd1/1/20/60.htm עמוד ס] ו[http://www.chabadlibrary.org/books/zz/oht/otd1/2/3/100.htm עמוד ק].}}.<br />
<br />
עניינים נוספים שמוסברים בחסידות בנוגע לשייכותו של הר הבית למלכות הם שטחו (500 אמה, שרומז [[חמש מאות#ת"ק - בחינת ההעלם (ים) שבמלכות|לעניין ההעלם שבמלכות]], [[פרוכת|שלוש עשרה הפרוכות שבו]] (שרומזות{{הערה|ד"ה והבדילה הפרוכת לכם שבתו"א פרשת לך לך.}} לשערי גן עדן), סנהדרין שבו (שרומזת גם [[סנהדרין (המערכת המשפטית)#בחסידות|לשורש היכל הזכות שבמלכות]]) ועוד.<br />
<br />
==העלייה להר בימינו==<br />
{{ערך מורחב|עליה להר הבית}}<br />
[[קובץ:כתב הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כתב ידו של הרבי נגד העלייה להר]]<br />
<br />
בקשר להעלאת רעיון העלייה לסדר היום הציבורי ובקשר לעלייה בפועל כתב הרבי בכתב יד קודשו: {{ציטוטון|פשוט אשר במצב הנוכחי בכל כיוצא בזה הנמשך עשיריות בשנים בכיון אחד, מימין (- אש דת למו) לשמאל - שהנני בכל התוקף נגד ההעל[א]ה על סדר היום [את] שאלת היתר העליה על הר הבית כי תיכף ומיד להתחלת השקלא וטריא בזה יעלו לשם כמה וכמה ולמקומות שאיסורן ודאי רחמנא ליצלן ומספרם ילך ויגדל רחמנא ליצלן. וכל האזהרות בזה (באם תבואנה) ילבו את היצרים ויוסיפו מספר העולים הנ"ל. וכל מי שיעשה בזה ופשיטא העולה בפועל יותר מעלית זקני ירושלים (תרתי משמע יראה שלם) ידו במעל עליית כל הנ"ל. ופשוט}}.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45887 מענה הרבי בנושא]}}.<br />
<br />
בהתוועדות מוצאי שבת [[פרשת ויצא]], [[ט' כסלו]], אור ל[[י' כסלו]] תשל"ח בעת שדיבר הרבי כנגד רצונם של הגורמים הנוגעים בדבר למסור את הר הבית הזכיר הרבי שדבריו אלו הם על אף {{ציטוטון|שהכניסה להר הבית אסור בהחלט ובלי שום ספק}}{{הערה|על פי האודיו מהשיחה - [https://drive.google.com/file/d/1mZRiRKE1BPNfYBJmh1q8nlR6Ib8GFgef/view?usp=sharing קונטרס דברי משיח ש"פ ויצא תשפ"ב] (ע' 36)}}.<br />
<br />
במכתב לרב יהודה מאיר גץ דורש הרבי לבטל את התוכניות לחפירות תחת הר הבית, כשהוא מוסיף בכתב יד קודשו בסיום הקטע הראשון של המכתב: {{ציטוטון|כולל ועיקר - שבטלה התכנית לחפור מתחת לבית המקדש מחילות וכו' ואפילו לספקן}}. ובסיום מכתבו כתב הרבי בכתיבת ידו: {{ציטוטון|לשמור על הקודש שלא יגעו בו ולא בספקו וספסק ספיקו, כי "ממי שהזהיר על המקדש" אתה מתיירא}}{{הערה|על פי [https://col.org.il/files/uploads/original/2021/07/60e421b23fd1f_1625563570.jpg צילום המכתב]}}.<br />
<br />
עם זאת, הביע הרבי את צערו מאופן השמירה על ההר מפני כניסת יהודים, ובלשונו: {{ציטוטון|יהודים "פראיים" מתעקשים שלא לאפשר כניסת יהודים לשם, עד באופן שמוציאים משם יהודים בעל כרחם וכו' וכו'}}. והתבטא כי בכך הם גרועים מהגויים - המודים בשייכות הר הבית לעם ישראל{{הערה|שיחת ט' כסלו מוצש"ק ויצא תשל"ט. ועל דרך זה בשיחת מוצש"ק חיי"ש תשל"ט ש"מעמידים חיל לכתחילה לא לאפשר כניסת יהודים למקום מקדשנו", ושבכך רואים עד כמה הוא החושך כפול ומכופל של הגלות}}.<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר, התייחס הרבי ליהודים השוהים ומתפללים במקומות המותרים בהר הבית מבלי לשלול את מנהגם{{הערה|ראה שיחת י"ב שבט תש"נ, בעת יחידות לאורחים (נדפס בהתוועדויות ח"ב ע' 243, להלן בתרגום מתוך סרט ההקלטה): "אלו הנמצאים בירושלים ונעמדים להתפלל, צריכים לכוון את פניהם למקום הר הקודש ובית המקדש, ומי שמתפלל - באופן המותר, כמובן מאליו - בהר הבית עצמו, צריך גם הוא לפנות לאותו המקום בהר הבית שזהו מקום בית המקדש" (וראה שיחות ליל ב' דחה"ס תנש"א וש"פ נשא תנש"א – בלתי מוגה).}}. אך הדגיש שבכדי לעלות לשם יש לדעת בבירור את גבולות המקומות המותרים{{הערה|גיליון "בית חיינו" גליון 99 ע' 21, תחת הכותרת "מענה לא' שכתב שעוסק בעניני בית המקדש וכו' ובסיום כתב שלפני נסיעתו לכאן ביקר במקומות הקדושים ובהר הבית במקומות המותרים": "על פי תוה"ק – הלימוד בהלכות בנין ביהמ"ק – מעלה עליו הכתוב כאילו משתתף בבנינו, ואין בזה הגבלות, משא"כ בעלי' בהר הבית – צ"ל ברור מקום המותר לעלי', אזכיר עה"צ להנ"ל"}}.<br />
<br />
במענה מחודש [[מנחם אב]] [[תנש"א]], לאחד שכתב שהוא שעוסק בעניני [[בית המקדש]] וכו' ובסיום מכתבו ציין שלפני נסיעתו לכאן ביקר במקומות הקדושים ובהר הבית במקומות המותרים, השיב הרבי: {{ציטוטון|"על פי תורתנו הקדושה – '''הלימוד''' בהלכות בנין בית המקדש – מעלה עליו הכתוב כאילו משתתף בבנינו, ואין בזה הגבלות, מה שאין כן בעליה בהר הבית – צריך להיות '''ברור''' מקום המותר לעליה, אזכיר על הציון להנ"ל}}.<br />
<br />
רבני חב"ד כמו גם רובם ככולם של הרבנים החרדים בני דורנו, פוסקים שאין לעלות כלל לשום חלק בהר הבית.<br />
{{בית המקדש}}<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[שערי העזרה]]<br />
*[[הכותל המערבי]]<br />
*[[בית המקדש]]<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://col.org.il/news/92764 מה אמר הרבי לפעיל "נאמני הר הבית"?], [https://col.org.il/news/126451 תגובת הרבי על הבקשה שיורה לחסידים לעלות לארץ ולהר הבית] - קטעי וידאו של גרשון סלומון מ"נאמני הר הבית" עובר אצל הרבי במהלך 'חלוקת דולרים' בכ"א חשון תש"נ ובכ"ד מנחם אב תנש"א {{חב"ד און ליין}}<br />
*הרב [[מאיר דוד דרוקמן]], [http://chabad.info/news/הרב-דרוקמן-אסור-לעלות-להר-הבית-ואסור-ל/ אסור לעלות להר הבית – ואסור לוותר על הר הבית], {{אינפו|}}.<br />
*הרב יעקב הורביץ, '''[https://col.org.il/news/120834 הר הבית - מדוע אסור לעלות אליו?]''' {{COL}} {{PDF}}<br />
*הרב מנדל בלאו, '''[https://anash.org/watch-the-temple-mount-in-jewish-hands/ הרצאת וידאו: מדוע אסור לעלות להר הבית?]''' {{אנש}} (אנגלית)<br />
*ר' מנחם ישראל, '''[https://chabad.info/blogs/800626/ סערת העליה להר הבית • טור דעה]''' {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{בית המקדש}}<br />
[[קטגוריה:הר הבית]]</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA&diff=655658הר הבית2024-01-28T20:57:08Z<p>ד. שטרן: /* העלייה להר בימינו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הר הבית מעוצב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה מעובדת של הר הבית, במסגרת פרסומי חברת [[שפע ימים]]]]<br />
[[קובץ:הר הבית והכותל.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|מקום הר הבית ו[[הכותל המערבי]] כיום]]<br />
'''הר הבית''' (נקרא גם '''הר המוריה''') הוא הר בעיר [[ירושלים]] שעליו עמדו [[בית המקדש|בתי המקדש]] [[בית המקדש הראשון|הראשון]] ו[[בית המקדש השני|השני]], ושם גם עתיד להיבנות [[בית המקדש השלישי]]. באופן ספציפי, מוגדר "הר הבית" מתחם מוקף חומה על גבי ההר שבתוכו בית המקדש, שלו ישנם דינים מיוחדים, וקדושתו כ[[מחנה לויה]].<br />
<br />
עוד קודם בניין בית המקדש אירעו במקום זה מספר מאורעות חשובים בתולדות האנושות והיהדות, והוא שימש להקרבת [[קרבנות]] מאז [[בריאת העולם]] - החל מ[[אדם הראשון]] שנברא במקום זה והקריב שם קרבן, ממשיך ב[[קין]] ו[[הבל]], ו[[נח]] שהקריבו קרבנות במקום. כמו כן שם נערכה [[עקידת יצחק]]{{הערה|רמב"ם, הלכות בית הבחירה פרק ב הלכה ב.}}.<br />
<br />
==דיני הר הבית ומקורם==<br />
קדושת הר הבית חמורה יותר מקדושת ירושלים, ודינה כ[[מחנה לויה]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&daf=116b&format=pdf תלמוד בבלי זבחים קטז].}}. ומצד מצוות [[חיוב שילוח מן המחנה|שילוח מן המחנה]] חל איסור כניסה ל[[זבה|זבים ולזבות]] ל[[נדות]] ול[[יולדות]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37949&st=&pgnum=74 משנה כלים פרק א משנה ח].}} לכל שטח הר הבית. על פי דרשת חז"ל בפסוק "וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ"{{הערה|ספר במדבר ה, ב.}}. אולם הכניסה לטמאי-מת ולאינם יהודים מותרת עד החיל.<br />
<br />
הנכנס להר הבית חלה עליו [[מצוות מורא מקדש]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=41&perek=7&halocha=1&hilite= רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה א-ב.]}} ולכן אסור לו להכנס עם מנעליו ובמלבושים שאינם מכובדים או לירוק. כמו כן, הכניסה להר מותרת רק לצורך מצווה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=54&format=pdf משנה ברכות דף נד, א.].}}.<br />
<br />
סדר הליכה מיוחד היה בהר הבית - כל הנכנסים דרך השערים היו ממשיכים ופונים לצד ימין.{{הערה|"לבד מי שנכנס על שער שושן הבירה שאינו הולך על שער חולדה אלא על שער טדי" (פירוש המשניות לרמב"ם) ובפירוש הרא"ש (שם) כתב שהוא אם צריך למשהו בהר הבית (משמע שאם צריך להכנס לעזרה אינו צריך להקיף).}} חוץ מאבל ומנודה שהיו נכנסים ומקיפים לצד שמאל.<br />
אדם שהיה מקיף את הבית משמאל היה מקבל ברכות משאר העוברים, על פי הסיבה בגללה הוא מקיף כך: אם היה אבל היו אומרים לו "השוכן בבית הזה ינחמך". היה מנודה, היו אומרים לו: "השוכן בבית הזה יתן בלבם ויקרבוך" לדעת [[רבי מאיר]], אך ל[[רבי יוסי]] היו אומרים לו "השוכן בבית הזה יתן בלבך ותשמע לדברי חבירך ויקרבוך"{{הערה|1=מדות פרק ב' משנה ב.}}.<br />
בסיבת הדבר כתב בפירוש הרא"ש שהוא נלמד מהפסוק "שלשה פונים מזרחה"{{הערה|מלאכים-א ז.}} שכל הליכה צריכה להיעשות משמאל לימין{{הערה|פירוש הרא"ש שם.}}. ויש שכותבים{{הערה|ראה פירוש רמב"ם לעם הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה ג.}} שמהקשר ההלכות ברמב"ם משמע שהוא מצד דין מורא מקדש.<br />
<br />
==מבנה ההר==<br />
הר הבית היה שטח ריבועי גדול במעלה ההר בירושלים, וסביבו הייתה חומה היא הנקראת "חומת הר הבית". שטחו היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה.<br />
<br />
באמצעו משוך לצד צפונית מערבית היו [[עזרה|העזרות]] ([[עזרת נשים]], [[עזרת ישראל]] ו[[עזרת כהנים]]). כך שבדרום היה ריבוי שטח פנוי יחסית לשאר הצדדים, ובמזרחו יותר במערב והצפון. ולכן עיקר השימוש והלשכות היו בצידו הדרומי{{הערה|משנה תמיד פרק ב משנה א.}}.<br />
בתוך ההר בקירוב לעזרות הייתה חומת [[הסורג]] שלפנים ממנה היה שטח ה[[חיל]] ובתוכם המדרגות שמהם הכניסה לשערי העזרה.<br />
<br />
בקירוב לפתח הר הבית היה בית דין מלבד עוד שני בתי הדינים שהיו בפתח העזרה וב[[לשכת הגזית]]{{הערה|[[רמב"ם]] הלכות סנהדרין פ"א ה"ג}}.<br />
<br />
הר הבית היה מקורה{{הערה|[[רמב"ם]] הלכות בית הבחירה פרק ה' הלכה א'}}. אולם נראה מהפוסקים שהקרוי לא היה על גבי העזרות, וגם ההר עצמו לא כולו היה מקורה{{הערה|הערת הרבי, [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8527.htm אגרות קודש כרך כב אגרת ח'תקכז]. ויש מפרשים שהקירוי היה רק "סטיו לפנים מסטיו" כלשון הרמבם, כלומר - רק 2 שורות עמודים סביב.}}.<br />
<br />
===שעריו===<br />
[[קובץ:ציור שער הר הבית מערבי.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ציור של שער צדדי בצידו המערבי-דרומי של הר הבית (קשת רובינסון) - מהוספת הורדוס למבני הבית.]]<br />
חמשה שערים היו בחומת הר הבית{{הערה|שם=משנה א ג|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37948&st=&pgnum=311&hilite= משנה מידות פרק א משנה ג].}}.<br />
*'''שערי חולדה''', הם שני שערים מצד דרום. יש אומרים כי שמם חולדה ניתן להם על שם שהיו השערים המרכזיים להר הבית{{הערה|הצד הדרומי של ההר היה "עיקר תשמישו" (תמיד פרק ב' משנה א.) או בגלל שעיקר העיר ירושלים הייתה מצידה הדרומי של הבית (תפארת ישראל מדות פרק א משנה ג).}}, כחולדה המתגוררת ושכונת בתוך ובעיקר הבתים.{{הבהרה}}{{מקור}} ויש אומרים{{הערה|שם=רא"ש|רא"ש תמיד פ"א מ"ג.}}{{הערה|תוספות יום טוב מדות פרק א משנה ג.}} כי שם השער ניתן לו לפי שחולדה הנביאה הייתה יושבת בין שני שערים אלו, מכיון שלא הייתה יכולה לשבת בביתה מחשש [[איסור יחוד]]{{הערה|1=מגילה יד א.}}<br />
*'''שער קיפונוס''', היה השער המערבי של הר הבית, ושימש לכניסה ויציאה של הר הבית. שער זה היה שער קטן. ולפי שה[[שכינה]] במערב, היה השער הזה ראש לכל השערים, "קפי" הוא ראש בשפה היוונית{{הערה|שם=רא"ש}}. ויש אומרים שבלשון יון הוא "גן", וכונה כן על שם שמחוץ לשער זה היה גן ורדים{{הערה|תוספות יום טוב בשם שלטי גבורים מדות משנה א פרק ג.}}. או יש מפרשים שהוא מלשון מקיף-נס שמקום זה היה הקרוב ביותר לבית קודש הקדשים שבו היה עיקר גילוי שכינה ו[[מקום הארון אינו מן המידה]]{{הערה|מלאכת שלמה מדות פרק א משנה ג.}}.<br />
*'''שער טדי''' הוא השער הצפוני של הר הבית, מבנה השער היה שונה מכל השערים שבמקדש, שכולם היה להם משקופות, חוץ משער זה שהיה בצורה אלכסונית של שתי אבנים המונחים זה על זה באלכסון. באופן כללי לא השתמשו בו{{הערה|שם=משנה א ג}}{{הערה|ראה בפרשני המשנה שהוא שימש למי שרצה לצאת בהצנע (מלאכת שלמה, תפארת ישראל).}} ולשיטת [[רבי אליעזר בן יעקב]] היו ה[[כהנים]] שנטמאו בקרי יוצאים משער זה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37948&st=&pgnum=318 מדות פרק א משנה ט].}} יש אומרים שטדי מלשון גובה, והוא על שם גובה השער שנוצר מצורתו הייחודית. ישנה דעה אחרת כי "טדי" הוא לשון השתחוואה, ב' אבנים מוטות זה על זה נראים הם כמשתחווים זו לזו{{הערה|שם=רא"ש}}. יש מפרשים מלשון "צניעות" או מלשון "פיוט" ויש גורסים טרי{{הערה|ראה בכל זה תוספות יום טוב מדות פרק א משנה ג.}}.<br />
*'''שער שושן''', שער עליו היה מפוסל צורת העיר שושן הבירה{{הערה|שם=משנה א ג}}, כאשר נצטוו על ידי מלך פרס כשעלו מהגולה כדי שתהיה אימת המלך עליהם ולא ימרדו במלכות{{הערה|פירוש המשניות לרמב"ם - מדות פרק א משנה ג.}}. משם יצאו השורפים את [[פרה אדומה|הפרה]] להר הזיתים{{הערה|שם=משנה א ג}}.<br />
<br />
[כיום, ממצאים ארכיאולגים הראו כי היו שערים נוספים בעיקר בחומה המערבית, גם בספר [[יוסיפון]] ישנו תיעוד שונה במקצת מדברי חז"ל במשנה. ההסבר המקובל הוא כי חז"ל התייחסו למבנה הר הבית המקורי המתפרס על שטח של 500 אמה על 500 אמה ולחומותיו היו אכן השערים כדברי חז"ל במשנה. השטח המתוחם כיום גדול יותר ושונה בשעריו, זאת בשל הרחבותיו ושנויו של המלך [[הורדוס]] ששינה ובנה מחדש את החומה המערבית והדרומית של הר הבית{{הערה|ראה לדוגמה: איבשיץ אלחנן, [http://www.daat.ac.il/he-il/history/tkufot/mikdash2/eibeshitz-homat.htm "חומת הר הבית בבניין הורדוס"], סיני, גיליון צ"ג, 1983, באתר דעת.}}.]<br />
<br />
===בבית המקדש השלישי===<br />
בבית המקדש השלישי גודלו של הר הבית יהיה שלושת אלפי אמה על שלושת אלפי אמה. על פי הכתוב בנביאים, רוב שטחו יהיה ריק, כדי לבדל את בית המקדש משאר העיר.<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==עניינו בחסידות==<br />
הר הבית שלמטה מכוון כנגד השלב החיצוני והאחרון ביותר בבית המקדש שלמעלה - [[מלכות דאצילות]], וזהו מטרת החומה להבדיל ולהגביל את ההשפעה ממנה{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/maharyatz/maamarei/692/2/7/509.htm ספר המאמרים תרצ"ג עמוד תקס].}}. ועניין השערים שבה הם הפתחים שמהם נמשכות ההשפעות לעולם{{הערה|ראה ספר המאמרים תקס"ו [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/566a/15/index.htm חלק א עמוד קד].}}. ולכן היה על פתחו בית דין בכדי לברר שההשפעה תגיע רק למקומה הראוי ולא ינקו החיצונים{{הערה|אור התורה דברים חלק א [http://www.chabadlibrary.org/books/zz/oht/otd1/1/20/60.htm עמוד ס] ו[http://www.chabadlibrary.org/books/zz/oht/otd1/2/3/100.htm עמוד ק].}}.<br />
<br />
עניינים נוספים שמוסברים בחסידות בנוגע לשייכותו של הר הבית למלכות הם שטחו (500 אמה, שרומז [[חמש מאות#ת"ק - בחינת ההעלם (ים) שבמלכות|לעניין ההעלם שבמלכות]], [[פרוכת|שלוש עשרה הפרוכות שבו]] (שרומזות{{הערה|ד"ה והבדילה הפרוכת לכם שבתו"א פרשת לך לך.}} לשערי גן עדן), סנהדרין שבו (שרומזת גם [[סנהדרין (המערכת המשפטית)#בחסידות|לשורש היכל הזכות שבמלכות]]) ועוד.<br />
<br />
==העלייה להר בימינו==<br />
{{ערך מורחב|עליה להר הבית}}<br />
[[קובץ:כתב הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כתב ידו של הרבי נגד העלייה להר]]<br />
<br />
בקשר להעלאת רעיון העלייה לסדר היום הציבורי ובקשר לעלייה בפועל כתב הרבי בכתב יד קודשו: {{ציטוטון|פשוט אשר במצב הנוכחי בכל כיוצא בזה הנמשך עשיריות בשנים בכיון אחד, מימין (- אש דת למו) לשמאל - שהנני בכל התוקף נגד ההעל[א]ה על סדר היום [את] שאלת היתר העליה על הר הבית כי תיכף ומיד להתחלת השקלא וטריא בזה יעלו לשם כמה וכמה ולמקומות שאיסורן ודאי רחמנא ליצלן ומספרם ילך ויגדל רחמנא ליצלן. וכל האזהרות בזה (באם תבואנה) ילבו את היצרים ויוסיפו מספר העולים הנ"ל. וכל מי שיעשה בזה ופשיטא העולה בפועל יותר מעלית זקני ירושלים (תרתי משמע יראה שלם) ידו במעל עליית כל הנ"ל. ופשוט}}.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45887 מענה הרבי בנושא]}}.<br />
<br />
בהתוועדות מוצאי שבת [[פרשת ויצא]], [[ט' כסלו]], אור ל[[י' כסלו]] תשל"ח בעת שדיבר הרבי כנגד רצונם של הגורמים הנוגעים בדבר למסור את הר הבית הזכיר הרבי שדבריו אלו הם על אף {{ציטוטון|שהכניסה להר הבית אסור בהחלט ובלי שום ספק}}{{הערה|על פי האודיו מהשיחה - [https://drive.google.com/file/d/1mZRiRKE1BPNfYBJmh1q8nlR6Ib8GFgef/view?usp=sharing קונטרס דברי משיח ש"פ ויצא תשפ"ב] (ע' 36)}}.<br />
<br />
במכתב לרב יהודה מאיר גץ דורש הרבי לבטל את התוכניות לחפירות תחת הר הבית, כשהוא מוסיף בכתב יד קודשו בסיום הקטע הראשון של המכתב: {{ציטוטון|כולל ועיקר - שבטלה התכנית לחפור מתחת לבית המקדש מחילות וכו' ואפילו לספקן}}. ובסיום מכתבו כתב הרבי בכתיבת ידו: {{ציטוטון|לשמור על הקודש שלא יגעו בו ולא בספקו וספסק ספיקו, כי "ממי שהזהיר על המקדש" אתה מתיירא}}{{הערה|על פי [https://col.org.il/files/uploads/original/2021/07/60e421b23fd1f_1625563570.jpg צילום המכתב]}}.<br />
<br />
עם זאת, הביע הרבי את צערו מאופן השמירה על ההר מפני כניסת יהודים, ובלשונו: {{ציטוטון|יהודים "פראיים" מתעקשים שלא לאפשר כניסת יהודים לשם, עד באופן שמוציאים משם יהודים בעל כרחם וכו' וכו'}}. והתבטא כי בכך הם גרועים מהגויים - המודים בשייכות הר הבית לעם ישראל{{הערה|שיחת ט' כסלו מוצש"ק ויצא תשל"ט. ועל דרך זה בשיחת מוצש"ק חיי"ש תשל"ט ש"מעמידים חיל לכתחילה לא לאפשר כניסת יהודים למקום מקדשנו", ושבכך רואים עד כמה הוא החושך כפול ומכופל של הגלות}}.<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר, התייחס הרבי ליהודים השוהים ומתפללים במקומות המותרים בהר הבית מבלי לשלול את מנהגם{{הערה|ראה שיחת י"ב שבט תש"נ, בעת יחידות לאורחים (נדפס בהתוועדויות ח"ב ע' 243, מתוך סרט הקלטה): "וכן מי שמתפלל (באופן המותר, כמובן מאליו) בהר הבית עצמו, צריך גם לכוין [את פניו בעת התפילה] לאותו המקום בהר הבית שזהו מקום בית המקדש". (וראה שיחות ליל ב' דחה"ס תנש"א וש"פ נשא תנש"א – בלתי מוגה)}}. אך הדגיש שבכדי לעלות לשם יש לדעת בבירור את גבולות המקומות המותרים{{הערה|גיליון "בית חיינו" גליון 99 ע' 21, תחת הכותרת "מענה לא' שכתב שעוסק בעניני בית המקדש וכו' ובסיום כתב שלפני נסיעתו לכאן ביקר במקומות הקדושים ובהר הבית במקומות המותרים": "על פי תוה"ק – הלימוד בהלכות בנין ביהמ"ק – מעלה עליו הכתוב כאילו משתתף בבנינו, ואין בזה הגבלות, משא"כ בעלי' בהר הבית – צ"ל ברור מקום המותר לעלי', אזכיר עה"צ להנ"ל"}}.<br />
<br />
במענה מחודש [[מנחם אב]] [[תנש"א]], לאחד שכתב שהוא שעוסק בעניני [[בית המקדש]] וכו' ובסיום מכתבו ציין שלפני נסיעתו לכאן ביקר במקומות הקדושים ובהר הבית במקומות המותרים, השיב הרבי: {{ציטוטון|"על פי תורתנו הקדושה – '''הלימוד''' בהלכות בנין בית המקדש – מעלה עליו הכתוב כאילו משתתף בבנינו, ואין בזה הגבלות, מה שאין כן בעליה בהר הבית – צריך להיות '''ברור''' מקום המותר לעליה, אזכיר על הציון להנ"ל}}.<br />
<br />
רבני חב"ד כמו גם רובם ככולם של הרבנים החרדים בני דורנו, פוסקים שאין לעלות כלל לשום חלק בהר הבית.<br />
{{בית המקדש}}<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[שערי העזרה]]<br />
*[[הכותל המערבי]]<br />
*[[בית המקדש]]<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://col.org.il/news/92764 מה אמר הרבי לפעיל "נאמני הר הבית"?], [https://col.org.il/news/126451 תגובת הרבי על הבקשה שיורה לחסידים לעלות לארץ ולהר הבית] - קטעי וידאו של גרשון סלומון מ"נאמני הר הבית" עובר אצל הרבי במהלך 'חלוקת דולרים' בכ"א חשון תש"נ ובכ"ד מנחם אב תנש"א {{חב"ד און ליין}}<br />
*הרב [[מאיר דוד דרוקמן]], [http://chabad.info/news/הרב-דרוקמן-אסור-לעלות-להר-הבית-ואסור-ל/ אסור לעלות להר הבית – ואסור לוותר על הר הבית], {{אינפו|}}.<br />
*הרב יעקב הורביץ, '''[https://col.org.il/news/120834 הר הבית - מדוע אסור לעלות אליו?]''' {{COL}} {{PDF}}<br />
*הרב מנדל בלאו, '''[https://anash.org/watch-the-temple-mount-in-jewish-hands/ הרצאת וידאו: מדוע אסור לעלות להר הבית?]''' {{אנש}} (אנגלית)<br />
*ר' מנחם ישראל, '''[https://chabad.info/blogs/800626/ סערת העליה להר הבית • טור דעה]''' {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{בית המקדש}}<br />
[[קטגוריה:הר הבית]]</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA&diff=655657שיחה:הר הבית2024-01-28T20:52:20Z<p>ד. שטרן: /* הערה 33 */</p>
<hr />
<div>למה לא אנציקלופדי? --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 16:16, 21 ביוני 2010 (UTC)<br />
:כי הוא ישר מדבר '''על''' הר הבית, בלי להסביר '''מהו''' הר הבית. וכן בהרבה ערכים. כדאי להתחיל להשקיע בהסברה ראשונית למושגים בתחילת הערך. להזכיר: המיזם נועד גם לאנשים שזו להם הפעם הראשונה שהם נפגשים במושגים המוזכרים. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 16:26, 21 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
== הערה 33 ==<br />
<br />
השיחות שמצויינות שם הן לא מוגהות והתקיימו בשבת/חג כך שאין מהם גם הקלטה.<br />
לבוא ולהגיד על סמך דיוק הזוי בשיחות האלו שהרבי מלך המשיח שינה את דעתו בנוגע להר הבית כשיש מכתב מפורש שבו הוא כותב ידו במעל זה פשע.<br />
:אני חושב שזה יותר מברור (עד כ"כ שאין אפילו צורך להתייחס לטענה) ששיחות של הרבי שליט"א מלך המשיח הם שיחות של הרבי שליט"א מלך המשיח לכל דבר ועניין אע"פ שהם לא יצאו כ"מוגה" ואע"פ שאין להם הקלטה.<br />
:מלכתחילה אני חושב שאין צורך כלל להגיב לטענה הזו. בכל אופן הגבתי כדי למנוע מלחמת עריכה. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:חלוקת דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:חלוקת דולרים|פינת החי]] * 03:07, ד' בתמוז, ה'תשע"ח ''<font size="1">(17 ביוני למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
אתה טועה ומטעה. לדייק בנושא של כרת על סמך זיכרון של בחורי פאקס א שיחה - כשהחוזרים עצמם מעידים שהם לא זכרו את כל השיחות משבת למוצ"ש - ופה זה מליל יום טוב למוצאי יום טוב - זה פשוט פשע ונבזות. השיחה של הרבי היא שיחה של הרבי - בהנחה שהרבי מלך המשיח שליט"א אכן אמר את הדברים. לא כל טעות הופכת להיות חלק מדבר קודשו - זה פשוט טמטום לטעון כך. מצד שני, למי ששם המשתמש שלו מוכיח שחכם גדול הוא כנראה שאי אפשר להסביר את זה. ואני כבר לא מדבר על השיחה מנשא נ"א - שעד לגילוי החדש של ה'שיחות קודש תשנ"א' איש לא הכיר את הביטוי הזה. וראה במענה שעל נוסחו אין חולק לגרשון סלומון (מופיע בהערה 34) שמשמע ממנו שלא ברור מהם המקומות המותרים. אין לי את הכח למלחמות עריכה - אבל את חובת המחאה שלי אני עושה פה - על דרך המחאה של הרבי מלך המשיח בהתוועדות על זה שאומרים בשמו דברים שהם היפך השולחן ערוך.<br />
:מסכים שאי אפשר לדייק משיחה בלתי מוגית כנגד כתב יד ברור ומפורש. ולהדגיש: כשיש שיחה בלתי מוגית שעוסקת בנושא מסויים, ברור שהיא קודש ותוכנה קודש. אבל כאן השיחה אינה עוסקת בנושא העליה להר הבית, אלא עניין זה מוזכר בה בדרך אגב במשפט אחד. והדיוק הוא במילים בודדות. זה בדיוק ההבדל בין מוגה לבלתי מוגה. לדעתי להסיר את הפסקה הנ"ל לגמרי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב בסיוון ה'תשפ"א 08:35, 23 במאי 2021 (UTC)<br />
::מצטרף לאנונימי ולשיע. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 10:17, י"ב בסיוון, ה'תשפ"א<br />
:::בעקבות הסרת ציטוטי השיחות הבלתי מוגהות בתואנה שאינן מגובות בסרט הקלטה, ראיתי נכון להביא ציטוט המתומלל מתוך סרט הקלטה. -- '''[[משתמש:ד. שטרן|<span style="color: darkgoldenrod">ד. שטרן &lowast;</span>]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|<span style="color: goldenrod">השמים מספרים</span>]]''' • 20:52, י"ח בשבט, ה'תשפ"ד ''<font size="1">(28 בינו' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%22%D7%98_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=645942דבר מלכות י"ט כסלו2023-11-29T11:10:42Z<p>ד. שטרן: /* קישורים חיצוניים */ תיקון קישור</p>
<hr />
<div>{{ציטוט צף|ובפרט בימינו אלה – '''ימות המשיח''' – שבהם נמצאים עכשיו, וצריכים רק "לפתוח את העיניים", ואז רואים שנמצאת כבר הגאולה האמיתית והשלימה בפשטות, וכל בנ"י, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו", מוכנים בכל הפרטים ופרטי פרטים "לגשת ולהסב אל השולחן" ("צוגיין און זעצן זיך צום טיש"), שולחן ערוך בכל מטעמים ובכל טוב, החל מעניני הגאולה, לויתן ושור הבר ויין המשומר, ועוד ועיקר, "לדעת את ה'", "מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".}}<br />
'''דבר מלכות (מוצאי) י"ט - כ' כסלו''' הינה [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|מוצאי י"ט - כ' כסלו]] (אור לכ"א ב[[כסלו]]) [[תשנ"ב]], ב[[יחידות כללית]].<br />
<br />
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]].<br />
<br />
== יומן מהיחידות ==<br />
[[קובץ:כ כסלו תשנב ביחידות.jpg|250px|ממוזער|הרבי מלך המשיח באמירת השיחה, יחידות כללית מוצאי י"ט - כ' כסלו תשנ"ב]]<br />
הרבי מלך המשיח שליט"א נכנס ליחידות בביהכ"נ הגדול, ללא גארטעל, בשעה 8:13. לפני שנכנס למעלית סימן פעמיים לשלום.<br />
בכניסתו לביהכ"נ התיישב במקומו ליד שולחן היחידות (שהוצב כרגיל מע"ג בימה קטנה, ושלא כרגיל – הי' ללא מפה). הריל"ג הודיע שהנוכחים הם האורחים, ושאל הרבי מלך המשיח שליט"א: "{{מונחון|וואס|מה?}}"? ולאחר שהלה חזר על כך - הביט הרבי מלך המשיח שליט"א על הקהל ופתח בשיחה לאורחים (וגם לקבוצה מהתמימים השלוחים) שארכה 25 וחצי דקות{{הערה|דברי משיח תשנ"ב ח"ב ע' 384-385.}}.<br />
<br />
בהמשך עורר שההחלטות להוספה בפעולות טובות צריכות להיות בהתאם להוראות ימי חנוכה – באופן של "מהדרין מן המהדרין" ותוך השפעה על הזולת כהדלקת הנרות "על פתח ביתו מבחוץ". את השיחה סיים במילים: "מראה באצבעו ואומר הנה זה בא און זה אלקינו קוינו לו, און זה הוי' קוינו לו ויושיענו, כפליים לתושי', ותיכף ומיד ממש".<br />
<br />
לאחר החלוקה - בשעה 57:8 פתח בשיחה לקבוצת בני ובנות מצוה ומשפחותיהם שיחיו.<br />
<br />
השיחה ארכה כ-10 דקות, ואח"כ החלוקה. אח"כ הורה לריל"ג להניח את מעטפותיהם יחד עם שאר הפ"נים של חתני הבר מצוה. כל זה ארך דקה. בשעה 9:20 קירב הרבי מלך המשיח שליט"א את הרמקול, ופתח בשיחה לקבוצת חתנים וכלות שיחיו. השיחה ארכה 7 דקות לערך, ואחרי' שאל את הריל"ג אם אלו החתנים וכלות, וכשהשיב בחיוב, נטל בידו הק' שני דולרים (!) ונתן לכ"א באומרו: "בשעה טובה ומוצלחת". החלוקה לגברים ארכה דקה, והחלוקה לנשים ארכה ג"כ דקה, ובסיום הורה לריל"ג להניח את המעטפות של החתנים והכלות ביחד (בנפרד). שלשת השיחות היו (ברובן) בעיניים עצומות.<br />
<br />
טרם צאתו ביקש הרבי מלך המשיח שליט"א את חבילת הפ"נים, קם ממקומו באחזו את הסל והביט לעבר ארון הקודש כשאומר משהו בלחש, ובשעה 9:29 יצא מביהכ"נ. בדרכו הרים את עיניו הק' והביט לעבר השעון שבקיר הדרומי. בצאתו מהמעלית למעלה עודד את השירה{{הערה|דברי משיח תשנ"ב ח"ב ע' 387-388.}}.<br />
<br />
==תוכן השיחה==<br />
<br />
בשיחה מסביר הרבי שעניינו של חג הגאולה י"ט כסלו ("חג החגים") מודגש בפסוק "פדה בשלום נפשי כי ברבים היו עמדי", כדברי [[אדמו"ר הזקן]] במכתבו הידוע. פסוק זה אמרו דוד המלך על הניצחון במלחמותיו, בזכות הרבים שהיו בעזרתו והתפללו עליו. ונכלל בפסוק זה גם הניצחון של מלך המשיח ש"ילחם מלחמות ה'"{{הערה|וכן נוסף גם פירוש חז"ל: "אמר הקב"ה, כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הציבור, מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ובני מבין אומות העולם" שזהו פדיית השכינה ובני ישראל מהגלות.}}. יוצא מכך, שתוכנה של גאולת רבינו הזקן היא הפצת המעיינות חוצה שמקרבת ביאת משיח, ובמילא גם את הפדייה של הקב"ה ובני ישראל. "כי ברבים היו עמדי" פירושו, שישראל במעמד ומצב ד'רבים' גם כש"מפוזר ומפורד בין העמים" והיו "עמדי" עם דוד מלכא משיחא ועם הקב"ה, מצד בחינת היחידה, ניצוץ משיח, הקשורה עם יחידו של עולם, וע"י לימוד התורה, ובפרט פנימיות התורה, בחינת היחידה שבתורה, מגלים אחדותו של הקב"ה בעולם, ונעשה העניין ד"פדה בשלום נפשי" - בגאולה השלימה.<br />
<br />
והדגשה מיוחדת בשנת [[תשנ"ב]], מצד הקביעות ביום שלישי (ש"הוכפל בו כי טוב") - כמו י"ט כסלו המקורי, וכן בחלוקת התהילים, ובמעלתה במספר הימים הכי גדול, ריבוי ושלימות בכמות ובאיכות, והר"ת דשנה זו, תהא שנת נפלאות בכל, שהקב"ה מברך ומקבץ ומביא את כל בני ישראל יחד לבית המקדש וקודש הקדשים, שבו נמצאת אבן השתייה שממנה הושתת העולם.<br />
<br />
ובפרט בימינו אלה – '''ימות המשיח''' – שבהם נמצאים עכשיו, וצריכים רק לפתוח את העיניים לראות שנמצאת כבר הגאולה האמיתית והשלימה בפשטות, וכל בני ישראל מוכנים לגאולה.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* השיחה: '''[https://drive.google.com/file/d/0B6t2zW9zs378RFJXVHFkVzBLVzQ/view?usp=sharing&resourcekey=0-DyRr_bwpS9MpXBWHBltlPA מוגה (לשון הקודש)] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/1aMoTCAX1c9jhqQTlcsCI25tgG5V_btzhaybKMHi-CMU/edit?usp=drive_link גרסת טקסט] {{*}} [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2018/11/09-11-2018-01-17-25-Divrei-Moshiach-5752-vol.-2.pdf בלתי מוגה - שיחה ויומן (ע' 59)]'''<br />
<br />
{{שיחות הדבר מלכות}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:שיחות הדבר מלכות|י]]</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A4%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&diff=644062מפת התניא2023-11-12T15:49:41Z<p>ד. שטרן: /* היסטוריה */ קישורים פנימיים</p>
<hr />
<div>'''מפת התניא''' הינו פרוספקט המסכם בצורה ויזואלית את הרעיונות המרכזיים שבספר התניא, מתוך מטרה להקל על הבנת מהלך העניינים המבוארים בו.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
מאז שיצא לאור [[ספר התניא]], הוא הופץ ברחבי העולם באלפי מהדורות ובמליוני עותקים, ושלושים שנה בלבד לאחר שיצא לאור בפעם הראשונה, החלו אישים שונים לעסוק בביאור דברי [[אדמו"ר הזקן]] בספר, מתוך מטרה להקל על הלומד להבין את הרעיונות העמוקים.<br />
<br />
בשל התוכן הרב של הספר, נוצר מצב בו גם אצל המעיינים והמעמיקים בספר ויודעים אותו על בוריו, ישנה חוסר בהירות בנוגע למבנה הכללי של הספר וסדר הענינים המתבארים בו.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ה]] יצא לאור לראשונה 'מפת התניא' באנגלית, בעריכתו של הרב [[שת טאוב]], משלוחי הרבי בעיר מילוואקי שבויסקונסין, ארצות הברית.<br />
<br />
שנה לאחר מכן, בשנת [[תשס"ו]] תורגם הלוח ללשון הקודש על ידי הרב [[דוד אולידורט]] ויצא לאור על ידי הוצאת הספרים [[קה"ת]], ולקראת יריד החסידות 'צמאה' בשנת [[תשפ"א]] עבר הלוח עריכה מחודשת על ידי הרב [[מנחם ברוד]] והופץ במאות אלפי עותקים ברחבי ארץ הקודש כאשר צורף לערכות 'צמאהל'ה' שחולקו לקראת אירועי י"ט כסלו, ולבטאון שהופץ בריכוזים החרדיים.<br />
<br />
הלוח במהדורתו המחודשת נוסח בשפה קלילה יותר הפונה לציבור הרחב, ובמקומות רבים אף בוצע שינוי משמעותי בתוכן הכותרות, אך החלוקה והמבנה נותרו כפי שהיה בלוח המקורי.<br />
<br />
בלוח זה מוצגים פרקי התניא כהמשך רציף אחד, ומחולקים בצורה ויזואלית לקבוצות פרקים בעלי תוכן משותף זהה, כשכל קבוצת פרקים מתבססת על המבואר בפרקים שלפניה.<br />
<br />
הייחודיות והשוני במפה זו על פני פרוייקטים וקיצורים אחרים הוא ב-3 נקודות עיקריות:<br />
*החלוקה הפנימית של קבוצות הפרקים - לאיזה קבוצת פרקים משתייך כל פרק.<br />
*הכותרת שניתנת לכל פרק - מה הנקודה העיקרית המתבארת בו, וכיצד זה קשור למבנה הכללי של התניא.<br />
*הצורה הויזואלית שונה מפרוייקטים אחרים דוגמת [[תבנית:עץ תניא/ליקוטי אמרים כללי|עץ התניא]], בו מוצג מבנה התניא בצורה מדורגת כנושאים המשתלשלים ונמשכים זה מזה.<br />
<br />
==מבנה התניא על פי הלוח==<br />
===מהותו הרוחנית של יהודי (א-ח)===<br />
הגדרת מהותו הרוחנית של כל יהודי, שבתוכו שוכנות שתי הנפשות, הכוחות שלהן ודרכי ביטויין.<br />
*'''א - שתי נפשות'''<br />
*'''ב - הנפש האלוקית'''<br />
*'''ג - עשרה כוחות'''<br />
*'''ד - שלושה לבושים'''<br />
*'''ה - התורה: התאחדות עם הקב"ה'''<br />
*'''ו - מבנה הנפש הבהמית'''<br />
*'''ז - קליפת נוגה'''<br />
*'''ח - שלוש קליפות הטמאות'''<br />
<br />
===מלחמת הנפשות (ט-יז)===<br />
המלחמה המתמדת הנטושה בין 2 הנפשות עליהם נסובו קבוצת הפרקים הקודמת, ותוצאות המלחמה: האם האדם הוא במדריגת צדיק, בינוני או רשע.<br />
*'''ט - עיר קטנה'''<br />
*'''י - שתי מדרגות בצדיק'''<br />
*'''יא - שתי מדרגות ברשע'''<br />
*'''יב - הבינוני'''<br />
*'''יג - 'כרשע''''<br />
*'''יד - כל אחד יכול להיות בינוני'''<br />
*'''טו - שתי מדרגות בבינוני'''<br />
*'''טז - הכרה המעניקה שליטה'''<br />
*'''יז - בכוחנו לשלוח על המוח'''<br />
<br />
===גילוי האהבה המסותרת (יח-כה)===<br />
האהבה הטבעית לקב"ה שהורישו האבות לכל יהודי ויהודי, והדרך כיצד לעורר ולגלות אותה באמצעות ההתבוננות באחדות השם ופעולת החטא שמפריד את היהודי מהקב"ה, ובאמצעות כך להתגבר על היצר.<br />
*'''יח - אהבה מוסתרת וכח מסירת הנפש'''<br />
*'''יט - הפחד מלהיות נפרד מהקב"ה'''<br />
*'''כ - אחדות השם'''<br />
*'''כא - אין הסתר לגבי ה''''<br />
*'''כב - ישות ועבודה זרה'''<br />
*'''כג - אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד'''<br />
*'''כד - חטא ופירוד מהקב"ה'''<br />
*'''כה - גילוי הכוחות הפנימיים'''<br />
<br />
===התגברות על רגשות שליליים והשגה השמחחה (כו-לד)===<br />
מעלת הזריזות ב'מאבק' עם היצר, וההכרח הגמור להתגבר על הרגשות השליליית עמו עצבות וטמטום הלב המפריעים עלבודת השם והדרך לעורר שמחת אמיתית מתוך הכרה שהנפש היא עיקר האדם והזכות הנפלאה שיש ליהודי להשכין את השכינה בעולם.<br />
*'''כו - דחיית העצבות'''<br />
*'''כז - לא לדאוג מהרהורי עבירה'''<br />
*'''כח - להתעלם ולהתחזק'''<br />
*'''כט - טמטום הלב'''<br />
*'''ל - ענווה ושפלות'''<br />
*'''לא - בין מרירות לעצבות'''<br />
*(לב - מאמר המוסגר: דרך ישרה לאהבת ישראל)<br />
*'''לג - השמחה בתחלית האלוקית'''<br />
*'''לד - שמחת הנפש ובכי הגוף'''<br />
<br />
===תכלית בריאת האדם (לה-לז)===<br />
נוסף על השמחה שמביא לאדם ההתבוננות בתכלית בריאת נשמתו ושליחות בעולם (כפי שהתבאר בסוף קבוצת הפרקים הקודמת), מתווסף לו הכרה בתכלית כוונת הבריאה, לעשות לקב"ה דירה בתחתונים דווקא.<br />
*'''לה - מעלת המעשה'''<br />
*'''לו - דירה בתחתונים'''<br />
*'''לז - עבודה עכשיו, גילוי לעתיד'''<br />
<br />
===חשיבות הכוונה בלימוד התורה ובתפילה (לח-מ)===<br />
לאחר שהובהר בקבוצת הפרקים הקודמים מעלת המעשה, מדגיש אדמו"ר הזקן את הצד השני, הצורך והחשיבות של הכוונה והרגש בעת קיום המצוות.<br />
*'''לח - מעשה וכוונה: גוף ונשמה'''<br />
*'''לט - מדריגות בכוונה'''<br />
*'''מ - כנפי המצוות: אהבה ויראה'''<br />
<br />
===מהותו הרוחנית של יהודי (מא-נ)===<br />
האהבה והיראה כצורך חיוני לעצם קיום המצוות, ומדריגות שונות בהם כיסודות בעבודת ה',<br />
והדרך להשיג אותן.<br />
*'''מא - יראת ה' ואהבתו'''<br />
*'''מב - יראה בירושה ממשה רבינו'''<br />
*'''מג - שתי מדריגות באהבה וביראה'''<br />
*'''מד - עוד מדריגות באהבה'''<br />
*'''מה - רחמים על הנשמה'''<br />
*'''מו - כמים הפנים לפנים'''<br />
*'''מז - יציאת מצרים בכל יום'''<br />
*'''מח - מהאין סוף אל המוגבל'''<br />
*'''מט - גם האדם נדרש לצמצם'''<br />
*'''נ - אהבה כזהב: צימאון לדביקות'''<br />
<br />
===גילוי השראת השכינה בעולם (נא-נג)===<br />
לאחר שהתבאר בפרק האחרון בקבוצה הקודמת על הצמאון לגילוי השכינה בעולם, מבאר את <br />
משמעות השראת השכינה על ידי עבודת האדם, בעזרת המשל{{הערה|שהובא כבר בפרק לה.}} שה'שלהבת' של השראת השכינה נתפסת ב'פתילה' של הגוף על ידי ה'שמן' שהוא התורה<br />
והמצוות.<br />
*'''נא - השכינה בקודש הקודשים'''<br />
*'''נב - גילוי שכינה בתורה ומצוות'''<br />
*'''נג - שמן למאור'''<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[עץ התניא]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fc7ea830d555_1606937219.pdf מפת התניא מהדורת תשפ"א]''', בתוך מגזין מבית 'מעיינותיך' לקראת אירועי 'צמאה' {{PDF}}{{COL}}<br />
*'''[http://shturem.net/uploadfile/pdf/Tanya_Poster.pdf מפת התניא מהדורת תשס"ו]''' בעברית ובאנגלית {{PDF}}{{שטורעם}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי ביאורים על התניא]]</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%9C%D7%90_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=581954מבצע בית מלא ספרים2023-02-19T21:17:09Z<p>ד. שטרן: /* היסטורית המבצע */ היצמדות למקור</p>
<hr />
<div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br />
{{מבצעי הרבי}}<br />
'''מבצע בית מלא ספרים (יבנה וחכמיה)''' הוא אחד מ[[עשרת המבצעים]] עליהם הכריז הרבי, על המבצע הכריז הרבי בשנת תשל"ד.<br />
<br />
במסגרת המבצע עורר הרבי על כך שכל אחד צריך למלא את ביתו בספרי קודש.<br />
==מקור==<br />
המושג 'בית מלא ספרים' מופיע לראשונה במדרשים המתיחסים לטענות קרח על משה רבינו{{הערה|[[פרשת קרח]]}} בית מלא ספרים מהו שיהא חייב במזוזה.<br />
הרבי השתמש בלשון זו בהכרזת 'מבצע בית מלא ספרים' שמטרתו להפוך כל בית יהודי לבית מקדש ידי שימצאו בו לכל לראש, ספרי היסוד של היהדות ובהוספה של כמה שיותר ספרי קודש.<br />
מבצע זה הוא היחיד מבין עשרת המבצעים שאינו [[מצווה]] ואף אין לו מקור קדום.<br />
<br />
== היסטורית המבצע ==<br />
ב[[שיחה|שיחת]] שבת פרשת נשא [[תשל"ד]] הכריז [[הרבי]] על מבצע מיוחד, הקשור להרחבת "[[מבצע תורה]]" שיסד אז, והוא מבצע "בית מלא ספרים - יבנה וחכמיה", היינו שכל אחד ישתדל למלא את ביתו בספרי קודש וירבה בשיעורי [[תורה]].<br />
<br />
הרבי באר שבמילה "מלא" הכוונה כפשוטו, לשים ספרים בכל הקירות בבית בהם מותר לעשות זאת, ורק בשרותים ובחדר שינה זוגי להמנע מלשים ספרים.<br />
<br />
הרבי התבטא, כי מטרת קניית הספרים היא להשתמש וללמוד בהם בפועל, ולא להשאיר אותם מונחים בארון סגור ולהביט בהם מבעד לזכוכית...{{הערה|התוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמוד 1181.}}<br />
<br />
הוראה זו, היא בנוסף להוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] בנוגע לשלושת הספרים [[כתר שם טוב]], [[אור תורה]] ו[[תניא]]: "נחוץ ונכון הדבר, שיהיה לחסידים את שלושת הספרים ומטעמים ידועים, לא לכורכם בכרך אחד"{{הערה|התוועדות [[י"ב-י"ג תמוז]] [[תש"ט]].}}.<br />
<br />
בעקבות הנצחון ב[[משפט הספרים]] הדפיס הרבי את הספר "[[דרך אמונה (ספר קבלה)|דרך אמונה]]" לרב מאיר בן גבאי וצווה למכור אותו במחיר השווה לכל [[נפש]] וגם לימד בו בהתוועדויות. שנה לאחר מכן קרא הרבי לנצל יום סגולה זה להוספה בלימוד ובפרט ב[[שולחן ערוך]] שאז היה 500 שנה להדפסתה. כמו כן הורה להוסיף ברכישת ספרי קודש רבים, הן ל"בית מלא ספרים", והן לספריות ציבוריות, הן לילדים קטנים וכמובן גם לספרייה המרכזית של [[אגודת חסידי חב"ד]].<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ב]] הוסיף הרבי ואמר כי כל אחד יכול לתרום את חלקו לגאולת הספרים שנותרו בשבייה ב[[רוסיה]], "על ידי שכל אחד ואחד, מהאנשים, נשים וטף, יעשה עניין דוגמתו, על ידי שיכניס לביתו או בספרייה וכיוצא בזה ספרי (וכתבי) קודש חדשים, בהוספה על הספרים המצויים אצלו עד עתה ב"בית מלא ספרים" שלו".<br />
<br />
==ספרי הייסוד==<br />
במהלך השנים שם הרבי דגש על ספרי-קודש מסויימים כחובה<br />
שימצאו בכל בית יהודי: <br />
#[[חומש]]. <br />
#[[תהילים]].<br />
#[[סידור]] [[תפילה]].<br />
#ספרי [[הלכה|הלכות]].<br />
#[[תניא]]. <br />
<br />
בשיחה מסויימת הזכיר הרבי גם משניות או גמרא.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[בית מגורים]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''קה"ת''', 'מבצע בית מלא ספרים', עמוד 597<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://drive.google.com/file/d/1lMfmiLFIBIOSRe1CRFbjOB5j6Jl9daCn/view המקור התורני לחיוב של 'בית מלא ספרים']''', לקוטי שיחות חלק כ"ג שיחה א' לחג השבועות<br />
*מנדי קמינקר, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1071324 מדוע הבית שלכם מלא בספרי קודש?]''', טור המעודד רכישת ספרי קודש והשתתפות במבצע 'בית מלא ספרים' {{בית חבד}}<br />
*'''[http://www.col.org.il/files/0.70416991699_3028607.pdf בטאון פעילי חב"ד המוקדש לנושא 'בית מלא ספרים']''' {{COL}} {{PDF}}<br />
*[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?CategoryID=536&ArticleID=999 מבצע 'בית מלא ספרים'] באתר צעירי חב"ד<br />
*מנחם מענדל דורון, '''[http://hageula.com/uploads/source/11111/021/PN.pdf הכתר של עשרת המבצעים]''', בתוך [[בטאון 'הפנסאים']], ה' טבת תשע"ז<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:עשרת המבצעים]]</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%22%D7%95_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%98&diff=580569ט"ו בשבט2023-02-05T20:07:07Z<p>ד. שטרן: /* שם התאריך */</p>
<hr />
<div>{{חודש שבט}}<br />
'''ט"ו בשבט''' היום החמישה עשר ב[[חודש שבט]] וראש השנה לאילנות{{הערה|לדעת [[בית הלל]] וכך נפסק ב[[הלכה]].}}.<br />
<br />
==מנהגים==<br />
[[קובץ:הרבי בטו בשבט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהתוועדות חמישה עשר בשבט תשמ"ב]]<br />
בשנת [[תשמ"ז]] קרא [[הרבי]] לערוך כינוסים בט"ו בשבט לחיזוק והוספה ב[[תורה]], ב[[תפילה]] ובפרט להתחזק בהליכה באורחותיו של בעל ההילולא דיו"ד שבט - [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1= [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (32)]}}. הרבי ציין למנהג לאכול ביום זה חרובים (מלבד [[שבעת המינים]]), להם שייכות מיוחדת לניסים "כסיפור הגמרא על רבי [[חנינא בן דוסא]] שדי לו בקב חרובין מ[[ערב שבת]] לערב שבת, ובהמשך לזה מסופר על כמה וכמה ניסים שאירעו לו, בהיותו 'מלומד בניסים'"{{הערה|תלמוד בבלי, תענית כד, סוף עמוד ב'. ספר-השיחות תנש"א, חלק א' עמ' 300}}.<br />
<br />
ב[[יחידות כללית]] שנערכה בי"ג שבט תשמ"ז הרבי אמר שמנהג ישראל לאכול בט"ו בשבט פירות טעימים, ולברך לפחות על פרי אחד [[שהחיינו]]{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/מתחברים-יום-יום/מנהג-ישראל-לאכול-פירות-טעימים-בטו-בשב/ מנהג ישראל לאכול פירות טעימים בט"ו בשבט] {{וידפו}}}}, ובשיחה האחרונה לעת עתה ששמענו מהרבי בסמיכות לט"ו בשבט הזכיר הרבי את המנהג של אכילת פירות בכלל, ומפירות ארץ ישראל במיוחד{{הערה|דבר מלכות שבת פרשת בשלח תשנ"ב.}}.<br />
<br />
ישנם הנוהגים לומר בט"ו בשבט קטעים מ[[תנ"ך]] ומ[[ספר הזהר]]. הרבי כותב על כך: "לא ראיתי במדינותינו נוהגים כן"{{הערה|לקוטי-שיחות כרך לא עמ' 235}}.<br />
<br />
הרבי שולל את המנהג לטעת עצים בט"ו בשבט וכותב ש"זהו עניין חילוני לגמרי", ואין לערבו במנהגי שולחן ערוך. הרבי אף מציין לגמרא{{הערה|תמיד כט, ב}} שאומרת שאין בעצי סרק משום יישוב ארץ ישראל{{הערה|[https://chabad.info/blogs/447606/ נטיעה בט"ו בשבט מהי דעתו של הרבי]. {{אינפו}}}}.<br />
<br />
אין אומרים [[תחנון]] בט"ו בשבט, כמו כן ב[[י"ד שבט]] בתפילת מנחה אין אומרים תחנון{{הערה|היום יום י"ד וט"ו שבט.}}.<br />
<br />
===שם התאריך===<br />
יש הנמנעים, מסיבות שונות, מלומר "טוּ בשבט"{{הערה|מקובל בפי חסידים מפי השמועה שהרבי תיקן את אלו שאמרו כך, אך השמועה המאומתת היא בנוגע לחמשה עשר במנחם אב, כאשר הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] נכנס לרבי ליחידות קודם יום ההולדת שלו ואמר שיום ההולדת תהיה בט"ו באב והרבי שאל אותו שוב ושוב מתי היום הולדת עד שתיקן את עצמו ואמר: "חמשה עשר במנחם אב", ולטענתו אינו יודע האם הרבי תיקן אותו בגלל שלא אמר "חמשה עשר" או בגלל שלא אמר "מנחם אב".}}. בשיחות וכתבי הרבי, הלשון הרווחת היא "חמשה עשר בשבט", אך קיימים מספר אזכורים של היום כ"טו בשבט", או אף "Tu bishevat".{{הערה|במכתב באנגלית ששלח הרבי לר' [[זלמן יפה]], שהתגורר במנצ'סטר שבאנגליה, נכתב בתאריך: "Tu bishevat". '''[https://col.org.il/news/136042 האם אמנם הרבי לא השתמש בביטוי "ט"וּ בִּשְׁבָט"? • מיוחד]''' באתר [[חב"ד און ליין]].}}.<br />
<br />
==משמעותו הרוחנית של ראש השנה לאילן==<br />
במקומות רבים{{הערה|להלן נסמנו מראי מקומות חלקיים, רבים מהרעיונות מופיעים במובאות נוספות ולא צויינו כאן.}} מבאר הרבי את התוכן הרוחני של ראש השנה לאילן בנוגע לעבודת השם, זאת על יסוד דברי הפסוק "[[כי האדם עץ השדה]]"{{הערה|דברים כ, יט.}}:<br />
*טיפול בשתיל רך הוא בעל השפעה משמעותית על כל עתידו של העץ, כך גם השקעה בחינוך בגיל צעיר, משפיעה הרבה יותר מאשר בגיל מבוגר יותר{{הערה|ממכתב ד' שבט תשכ"ה.}}.<br />
*האילן מחולק בכללות לשלושה חלקים: א) השרש - נעלם מהעין, אך בו תלוי עיקר חיות האילן ורומז לאמונה, ב) גוף האילן - הרוב המכריע של האילן, רומז לקיום התורה ומצוות על ידי האדם, ג) הפירות - התכלית והשלימות שעבורו נברא האילן, ורומז להשפעת האדם על סביבתו וזיכוי הרבים{{הערה|ממכתב כ"ז שבט תש"ד.}}.<br />
*עיקר האחריות לגידולו של העץ היא על הגנן, הרומז לאנשים שהופקדו על חינוך הנוער - ההורים והמחנכים{{הערה|ממכתב י"א שבט תשכ"ה.}}.<br />
*כדי שהאילן יגדל כראוי, צריך להרחיק ממנו עשבים מזיקים, הרומזים לחברים רבים ובלתי הגונים, ולספק לו מים חיים - הרומזים לתורה, אין מים אלא תורה{{הערה|ממכתב ערב ט"ו שבט תשכ"ח.}}.<br />
*בשונה מחיטה ירקות וקטניות שמיועדים להשביע את האדם ורומזים לעבודה המוכרחת, הפירות אינם אלא לשם תענוג ועידון, ורומזים לעבודת השם מתוך תענוג, שהיא עבודה נעלית יותר, ואפילו ראיית אילנות נושאים פירות בלבד גורמת לתענוג{{הערה|לקוטי שיחות חלק ג', ט"ו שבט. ושם: עבודת השם מתוך תענוג היא עבודה מוכרחת הן בשל כך שאם לא ישתמשו בכח התענוג שבנפש לעבודת השם הוא ינוצל לענינים אחרים, וגם מכיון שאין זה מן הראוי שחלק מכוחות הנפש אינם משועבדים לעבודת השם. בנוסף, עבודת השם מתוך תענוג מוסיפה בהידור בקיום המצוות מתוך להט וחשק.}}.<br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*[[תקפ"ג]] - רבי חיים מרדכי מרגליות, מחבר 'שערי תשובה' על שולחן ערוך אורח חיים, נפטר.<br />
*[[תר"ח]] – הרב [[שלום הלפרין]], [[אדמו"ר]] מוסלוי, נכדו של [[רבי ישראל מרוז'ין]], נולד.<br />
*[[תרט"ז]] - רבי יעקב חי אלגז, רבה של נאבל - תוניסיה, נפטר.<br />
*[[תרכ"ה]] – הרב [[משה יהודה לייב פרידמן]] אדמו"ר מפשקאן, מייסד חסידות פשקאן, נינו של [[רבי ישראל מרוז'ין]], נולד.<br />
<br />
==ימי חב"ד==<br />
===אירועים===<br />
*[[תר"כ]] - החלה כתיבת [[ספר תורה]] לקראת לידתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], בעקבות חלומה של הרבנית [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]], אשת [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
*[[ת"ש]] - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]], נשלח לגלות ל[[ציאלי]] לרצות חמש שנות מאסר.<br />
*[[תש"ב]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] חזר מ[[שיקגו]] ל-[[770]] ב[[ניו יורק]] ללווית אמו הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], אשת [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
*[[תשל"א]] - [[הרבי]] מתוועד בט"ו בשבט בפעם הראשונה בתולדות [[חסידות חב"ד]], ויוצא בקריאה "[[מבצע תורה|לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה]]".<br />
*[[תשנ"ז]] - נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].<br />
*[[תשמ"ח]] - ה[[התוועדות]] האחרונה של הרבי בימות החול (למעט שיחות שהרבי ממשיך לומר בעומדו על הסטענדער בבימת התפילה).<br />
*[[תשס"ט]] - נפתח [[בית חב"ד]] למטייל הראשון במרכז אמריקה, באי קוזומל שבמקסיקו, על ידי השליחים הרב [[דודי כפלין]] והרב שלומי פלג.<br />
*[[תשע"א]] - הרב [[חיים שלמה דיסקין]] נבחר כרבה הראשי של [[קריית אתא]].<br />
<br />
===[[יום הולדת|נולדו]]===<br />
*[[תקמ"ח]] - ר' [[נחמיה מדוברובנה (חתן בן אדמו"ר הזקן)|נחמיה מדוברובנה]] הנקרא ר' נחמיה הלוי בירך גינזבורג, חתן בנו של [[אדמו"ר הזקן]] - ר' [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]].<br />
*[[תרפ"ז]] - הרב [[מנחם מענדל בוימגרטן]].<br />
*[[תש"ז]] - ר' [[פנחס נוישטט]], [[ר"מ]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] ב[[ראשון לציון]].<br />
<br />
===[[פטירה|נפטרו]]===<br />
*[[תרי"ב]] - ר' [[נחמיה מדוברובנה (חתן בן אדמו"ר הזקן)|נחמיה מדוברובנה]], הנקרא ר' נחמיה הלוי בירך גינזבורג, חתן בנו של [[אדמו"ר הזקן]] - ר' [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]].<br />
*[[תרט"ו]] - הרב [[דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הזקן)|דובער שניאורסון]], בנו של רבי [[חיים אברהם שניאורי]] ונכדו של אדמו"ר הזקן.<br />
*[[תשע"ט]] - הרב [[אברהם ליסון]], חסיד מקושר ועובד ה' [[בעל מנגן]] ומשפיע בבית הכנסת נחום יצחק ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
===במחיצת הרבי===<br />
לאורך השנים כאשר חל ט"ו בשבט ב[[שבת]], התוועד הרבי לכבוד התאריך, ההתוועדויות התקיימו בשנים: [[תשט"ז]], [[תש"כ]], [[תשכ"ב]], [[תשכ"ג]], [[תשכ"ו]], [[תשל"ו]], [[תש"מ]], [[תשמ"ג]], [[תשמ"ו]], [[תשמ"ז]], [[תשמ"ט]], [[תש"נ]].<br />
<br />
בפעם הראשונה שנערכה התוועדות בט"ו בשבט כשהוא חל בימות החול היה בשנת [[תשל"א]] (בין מנחה לערבית), ולאחר מכן התקיימו התוועדויות בהזדמנויות הבאות: מוצאי ט"ו בשבט [[תשל"ב]]; מוצאי ט"ו בשבט [[תשל"ד]]; מוצאי ט"ו בשבט [[תשל"ה]]; מוצאי ט"ו בשבט [[תשל"ז]]; מוצאי ט"ו בשבט [[תשל"ח]]; ליל ט"ו בשבט [[תשל"ט]]; ליל ט"ו בשבט [[תשמ"א]]; ליל ט"ו בשבט [[תשמ"ב]]; ליל ט"ו בשבט [[תשד"מ]]; ליל ט"ו בשבט [[תשמ"ה]]; ליל ט"ו בשבט [[תשמ"ח]] (ובשנים שלאחר מכן בתקופה שכבר לא התקיימו התוועדויות בימות החול, אמר הרבי שיחות ב: יום א' ט"ז שבט [[תשמ"ט]]; יום א' י"ד שבט [[תשנ"ב]] לפני חלוקת הדולרים; ליל ט"ו בשבט תשנ"ב (בזאל הקטן); מוצאי ט"ו בשבט תשנ"ב).<br />
<br />
לכבוד ט"ו בשבט הוציא הרבי מאמרים מוגהים: ד"ה ארבעה ראשי שנים דט"ו בשבט [[תשל"א]] - קונטרס חמשה עשר בשבט [[תנש"א]]; ד"ה בחודש השלישי דט"ו בשבט [[תשל"ד]] (שיצא לאור בקונטרס כ"ב שבט [[תש"נ]]); ד"ה הנני ממטיר דט"ו בשבט [[תשל"ז]] (שיצא לאור בשעתו); ד"ה באתי לגני דט"ו בשבט [[תשל"ח]] (שיצא לאור בקונטרס כ"ב שבט [[תשמ"ט]])<br />
<br />
בנוסף, בשנת [[תשל"ד]] הרבי ערך ביקור ב"[[מכון חנה]]" לאחר ההתועדות; ובט"ו בשבט [[תנש"א]] חילק הרבי שטר של חמש דולר לכל אחד מאלו שעברו לפניו לאחר אמירת השיחה.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=231 ט"ו בשבט, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}<br />
*[[ועד חיילי בית דוד]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74341 קובץ ראש השנה לאילנות], ט"ו בשבט [[תשע"ג]] {{PDF}} - {{אינפו}}<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/472220 ט"ו בשבט מאמרים ומנהגים]''' - אתר בית חב"ד.<br />
* {{קישור שטורעם|78229|news|שייכות ט"ו בשבט ללימוד תורה בתענוג? הרב יואל כהן ■ שיעור|מערכת שטורעם}}<br />
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/12-02-2017-13-48-16-במחנה.pdf מעציץ עד לעץ]''', מגזין 'במחנה צבאות השם' שבט תשע"ז<br />
*הרב דוד אולדירוט, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/600ec8d5b0ebb_1611581653.pdf ראש השנה - על שום מה?]''', מגזין 'אור וחיות' שבט תשפ"א עמוד 3<br />
<br />
;וידאו:<br />
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/649947/ רבי לילדים: פירות ארץ ישראל • הוראות לחיים]''' {{וידפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/128956 "תערכי להם התוועדות, עם פירות טובים, וסיפורים טובים"]''' {{וידאו}}{{COL}}<br />
*{{קישור שטורעם|78221|news|"תני להן פירות טובים וספרי להן סיפורים טובים"|מערכת שטורעם|י"ד בשבט תשע"ה}}{{וידאו}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|94773|הרבי מחלק פירות ט"ו בשבט לילדים ● וידאו||י"ד שבט תשע"ז}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2982 טו בשבט תשלט - שיחה מהרבי]<br />
*[https://vod.smslarav.co.il/lecture/61c35d349dbd30d0fa19e84f חינוך ילדי ישראל לחמישה עשר בשבט - מאת הרב יוסף אברהם פיזם שליטא באתר מדיה הלכה ]<br />
*[https://vod.smslarav.co.il/lecture/605478af142c3773573a639d הלכות טו בשבט בעברית ובצרפתית - מאת הרב שאול סילם שליטא באתר מדיה הלכה ]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{להיום יום|ט"ו|שבט}}<br />
{{חגים ומועדים}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש שבט|ב יד1]]<br />
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A8%27_%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%98%D7%A9%D7%95%D7%91&diff=566918שיחה:ניגון לר' לוי יצחק מברדיטשוב2022-10-02T10:24:06Z<p>ד. שטרן: /* פתיח */</p>
<hr />
<div>אינני מצליח להעביר כי קיים הפניה, בכל אופן השם הנוכחי לערך דפוק. '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 16:13, 15 בינואר 2017 (UTC)<br />
:מה אתם מציעים? [[ניגון על חטא (ברדיטשוב)]]? --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' י"ז בטבת ה'תשע"ז, למניינם 18:03, 15 בינואר 2017 (UTC)<br />
::לכאורה פשוט שאין זה ניגון לרבי לוי יצחק, אלא ניגון שמספר עליו. והשם יכול להיות כמו בספר הניגונים (בתרגום): [[כאשר רבי לוי יצחק מברדיטשוב... (ניגון)]] -- '''[[משתמש:ד. שטרן|<span style="color: darkgoldenrod">ד. שטרן &lowast;</span>]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|<span style="color: goldenrod">השמים מספרים</span>]]''' • 10:24, ז' בתשרי, ה'תשפ"ג ''<font size="1">(2 באוק' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''<br />
<br />
== מקורות ==<br />
<br />
מה המקור לאמור בערך שרבי לוי יצחק היה מנגן ניגון זה? לכאורה אינו מסתבר כלל שישיר על עצמו כאלו מילים... -- '''[[משתמש:ד. שטרן|<span style="color: darkgoldenrod">ד. שטרן &lowast;</span>]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|<span style="color: goldenrod">השמים מספרים</span>]]''' • 10:21, ז' בתשרי, ה'תשפ"ג ''<font size="1">(2 באוק' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A8%27_%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%98%D7%A9%D7%95%D7%91&diff=566917שיחה:ניגון לר' לוי יצחק מברדיטשוב2022-10-02T10:21:59Z<p>ד. שטרן: /* מקורות */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>אינני מצליח להעביר כי קיים הפניה, בכל אופן השם הנוכחי לערך דפוק. '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 16:13, 15 בינואר 2017 (UTC)<br />
:מה אתם מציעים? [[ניגון על חטא (ברדיטשוב)]]? --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' י"ז בטבת ה'תשע"ז, למניינם 18:03, 15 בינואר 2017 (UTC)<br />
<br />
== מקורות ==<br />
<br />
מה המקור לאמור בערך שרבי לוי יצחק היה מנגן ניגון זה? לכאורה אינו מסתבר כלל שישיר על עצמו כאלו מילים... -- '''[[משתמש:ד. שטרן|<span style="color: darkgoldenrod">ד. שטרן &lowast;</span>]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|<span style="color: goldenrod">השמים מספרים</span>]]''' • 10:21, ז' בתשרי, ה'תשפ"ג ''<font size="1">(2 באוק' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=565829מאיר שלמה ינובסקי2022-09-20T09:00:22Z<p>ד. שטרן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:רמש ינובסקי.jpg|ממוזער|250px|הרב מאיר שלמה ינובסקי]]<br />
הרב '''מאיר שלמה הלוי{{הערה|אירע וא' שאל אצל הרבי אם נערך לו פדיון הבן, וטעמו בצידו: מחד קיבל עדויות מיוצאי ניקולייב (ר' [[צמח גורביץ']] ור' [[שמשון חריטונוב]]) שרמ"ש היה לוי; בתעודת השחיטה של ר"ש זלמנוב חתום הרב ר' מנחם מענדל הלוי ינובסקי (כנראה אחי הרמ"ש); ישנו רב ב[[ארץ הקודש]] (המכשיר של כרמל מזרחי) בשם ינובסקי והוא לוי, אך אינו ברור אם יש לו שייכות לרמ"ש. ומאידך, במצבת הרבנית חנה לא נכתב שהוא לוי, וכן בהקדמה לספר קב נקי לא כתב הרבי שהוא לוי. וענהו הרבי שמאז (היינו מתשכ"ה) כבר נתברר שהיה לוי. [אגב, ב[[יחידות]] של ר' איסר קלובגאנט, ביקשו הרבי - שבדרכו לאוסטרליה, יעבור בארץ הקודש ויתעניין אצל קרובו ר' אברהם דוד ינובסקי אם רמ"ש היה לוי או לא, וענהו שאכן רמ"ש היה לוי].}} ינובסקי''' ([[תר"כ]] - [[כ"ג אלול]] [[תרצ"ג]]{{הערה|התאריכים ע"פ הספר 'שנים ראשונות'}}) היה רבה של העיר [[ניקולייב]] שב[[אוקראינה]], אביה של [[הרבנית חנה]] אמו של [[הרבי]]. בנם של הרה"ג [[ישראל לייב ינובסקי|ישראל ליב הלוי ינובסקי]] - ראש [[כולל חב"ד]] בעיר רומנובקה - והרבנית בילא רבקה, בתו של הרה"ג הרב [[אברהם דוד לאוואט]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תר"כ]] להוריו ישראל לייב הלוי וביילא רבקה ינובסקי.<br />
<br />
נשא לאשה את הרבנית [[רחל ינובסקי]] בת ר' [[יצחק פושניץ]], רבה של [[דוברינקה]] שעל ידי ניקולייב. לאחר חתונתו דר אצל אביו הגאון ישראל לייב בעיר רומנובקה, שם נולדה לו בתו הרבנית חנה שניאורסון, ביום [[כ"ח טבת]] [[תר"מ]].<br />
<br />
זמן מה לאחר חתונתו שהה אצל [[אדמו"ר מהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]] יותר מחצי שנה, והיה מה'[[יושבים]]' (זיצערס{{הערה|כך היה הסדר באותם ימים, מיד אחר החתונה היו נוסעים לרבי לתקופת מה}}) שישבו ולמדו תורה עד [[הסתלקות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרמ"ג]].<br />
<br />
לאחר שחזר מהרבי המוהר"ש, התגורר בבית סבו - הרב [[אברהם דוד לאוואט]] בעל '[[שער הכולל]]' רבה של [[ניקולייב]] - עד פטירתו (ב[[ח"י אלול]] [[תר"נ]]), והוא גידלו וחינכו כבן.<br />
<br />
ר' מאיר שלמה אף הסתופף בצילו של [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
אביו הרב [[ישראל לייב ינובסקי]] נפטר בשנת [[תרמ"ד]],<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ו]] נולד לו בנו יחידו, וקראו על שם אביו ישראל (ארי'ה) ליב, בתרס"א נפטר הבן ממחלת הטיפוס ל"ע. והדבר גרם לו כאב וצער גדול מאוד, עד אשר לא היה בכוחו לעסוק בשום דבר. עקב כך שלח לו [[אדמו"ר הרש"ב]] (בט' [[ניסן]] תרס"א) מכתב תנחומין{{הערה|[[אגרות קודש]] [[אדמו"ר הרש"ב]] חלק א' עמוד רנ"א}}.<br />
<br />
=== רב בעיר ניקולייב ===<br />
<br />
טרם פטירת סבו - הרב אברהם דוד לאווט - הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו ר' מאיר שלמה לממלא מקומו כרב העיר, (מכיוון שאביו הרה"ג ר' ישראל לייב נפטר צעיר לימים, בחיי חותנו), לאחר פטירת סבו ראשי הקהילה לא איחרו למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקולייב.<br />
<br />
==אודותו==<br />
<br />
הרב ר' מאיר שלמה היה גאון גדול ב[[נגלה]] וב[[חסידות]], אוהב שלום ובורח מן הכבוד, היה גם [[בעל מנגן]] נפלא, ובעל חוש גדול בנגינה. כשהיה מנגן - היו צלילי הניגון חודרים לתוך מעמקי הלב וגם לב אבן היה נמוח. ואף חיבר כמה מניגוני חב"ד, אחד מהם הוא הניגון "[[רחמנא דעני]]". (הניגונים מופיעים ב[[ספר הניגונים]] וחלקם הושרו בדיסק שיצא על ידי בן עירו שמואל בצלאל אלטהויז). וכן [[ניגון ר"ג]].<br />
<br />
רבי מאיר שלמה נתקף פעם בעצמו במחלת הטיפוס־מחלה שהפילה חללים רבים בתקופה ההיא שלא הצליחו למצוא לה את התרופה המתאימה. מכיון שכך ובכדי למנוע התפשטותה נוהגים היו השלטונות להוציא את החולים למחנה הסגר מבודד הרחק מהעיר באין תרופה למחלתן היו אומללים אלה מתפתלים ביסורהם עד צאת נשמתם ר"ל. פרט לרופא אשר היה מבקר אצלם אחת ליום ונותן להם תרופה להשקיט כאביהם. לא הייתה לאיש שום גישה אליהם. וכך היו נופחים את נשמותיהם בודדים וגלמודים בימיהם ושנותיהם האחרונות עלי אדמות. ככל השאר נלקח אף הוא - רבי מאיר שלמה למחנה ההסגר המרוחק מהעיר בודד ומבודד וחסר אונים. בהוודע הדבר לידידו הנאמן ר' [[אשר גרוסמן|אשר גראסמאן]]. מיהר למחנה ההסגר וספר [[תניא]] בידו, באין אפשרות להכנס לחדרו נעמד ר' אשר ליד הפתח. והחל לקרוא בקול רם את [[אגרת הקודש - סימן י"א|סימן יא באגרת הקודש]] הפותחת במילים "להשכילך בינה", באגרת זו מבואר כי אין רע יורד מלמעלה. ועל האדם לשמח בכל עת ושעה באמונתו בה' המטיב עמו בכל רגע וכו' והמאמין לא יחוש משום יסורין בעולם וכי הכל טוב בתכלית וכו'. בתום הקריאה עזב ר' אשר את המקום וחזר לביתו, כך חזר ונשנה המחזה במשך שלושים יום רצופים מדי יום ביומו היה יוצא מן העיר אל המחנה הסגור וקורא בקול רם את הפרק התניא הנ"ל, בסופו של דבר יצא מהחולי וסיפר שלאחר ששמע הפרק התניא הנ"ל הרגיש כי מצבו הולך ומשתפר, והרגשתו יותר טובה.<br />
<br />
==הסתלקותו==<br />
הסתלק ביום [[כ"ג באלול]] [[תרצ"ג]]{{הערה|מקובל היה לחשוב שנפטר בשנת [[תרצ"ז]] אולם לאחרונה התגלה שהסתלקותו הייתה בשנת תרצ"ג: ביומן מ[[חודש תשרי]] תרצ"ג, כותב הרבי אודות ניגון אדמו"ר מהר"ש ומקורו, ובתוך הדברים מזכיר "שלמדתיו מאא"ז שליט"א". ומזה שבתרצ"ג עדיין היה בחיים בעלמא דין. ובאגרת הרב ר' שמואל שניאורסאן (דודו של הרבי, שהיה גם הוא חתנו של הרב מאיר שלמה ינובסקי) שנתפרסמה ב"כפר חב"ד" (גליון 718, עמ' 112), מתאריך "ערב יום הכפורים תרצ"ד", נכתב: "הייתה לי אבדה גדולה, כי חותני הרה"ג [רבי מאיר שלמה] נפטר שבוע קודם ר"ה העבר, וחבל על דאבדין ולא משתכחין, והוא היה איש צדיק באמת, ה' ינחמנו בתוך אבלי ציון וירושלים, ויאמר לצרותינו די, וזכותו יגן<br />
עלינו ". מאגרת זו נתברר באופן מוחלט אשר שנת פטירת הרה"ג רמ"ש היא [[תרצ"ג]] (וכך גם נכתב בבית חיינו גליון 104 ע' 29). ועל פי זה יש לתקן גם בהספרים: תולדות לוי יצחק, ימי מלך, ימי חב"ד. ועוד).}} בניקולייב. לאחר הסתלקותו מילא את מקומו חתנו הרב [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)]] לרבה של ניקולייב.<br />
<br />
אשתו הרבנית [[רחל ינובסקי]] נרצחה על ידי הנאצים בשואה ב[[כ"ד תשרי]] [[תש"ב]].<br />
<br />
==נכדו הרבי==<br />
<br />
[[קובץ:ניקולייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביתו של הרב מאיר שלמה ינובסקי בניקולייב. בבית זה הכניסו את הרבי בבריתו של אאע"ע]]<br />
בהיות רבי לוי יצחק סמוך על שולחן חותנו, אז נולד בנו בכורו, [[הרבי]], בי"א [[ניסן]] שנת תרס"ב.<br />
<br />
ברית המילה התקיימה ביום ח"י [[ניסן]] ב' דחוה"מ פסח (שהוא גם יום ההולדת של אביו רלוי"צ) בבית זקנו ר' מאיר שלמה ינובסקי בעיר ניקולייב שבאוקראינה. [[ר' לוי'ק]] חגג באותו היום את יום הולדתו העשרים וארבע. רבים מיהודי ניקולייב השתתפו בשמחה גדולה זו, ושמעו דברי התורה מפי זקנו של הרך הנימול, ומפי אביו - רבי לוי יצחק - שדיבר באריכות על הקשר בין שני האירועים שהיו באותו היום. מסופר{{הערה|תולדות לוי"צ חלק ב' עמ' 337 וב"ימי מלך" חלק א' פרק ד'}} אשר בין המזומנים לסעודת ברית המילה היה החסיד ר' [[אשר גרוסמן|אשר גראסמאן]] [[שו"ב]] מעיר ניקוליוב. אך מאחר שהקפיד שלא לאכול מחוץ לביתו (כמנהג החסידים) לא טעם מאומה מן הסעודה שהוגשה. כשרבי מאיר שלמה שם ליבו להנהגתו של ר' אשר חלשה דעתו, ונענה לו: אשר! לאמיתו של דבר ראוי אתה לנזיפה כי אצלי מותר לך לאכול. אבל מה אעשה ואיני יכול לנזוף בך שכן הצלת פעם את חיי{{הערה|ראה לעיל}}.<br />
<br />
[[הרבי]] היה דר אצל זקנו בשנות ילדותו, כמה שבועות בסיום חדשי ה[[קיץ]], וזוגתו הרבנית מרת רחל, הייתה מטפלת בהרבי{{הערה|מתוך יומן שכתב הרבי בעצמו}}.<br />
<br />
[[הרבי]] לימד את אחד מניגוני סביו על המילים מהסליחות "[[רחמנא דעני]]", ביום [[שמחת תורה]] [[תש"כ]]{{הערה|לאחר ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הגיע הרה"ת ר' [[יהודה לייב ראסקין]] לבית הרבנית וניגן בפניה את הניגון, הרבנית זיהתה מיד, ואמרה שזה הניגון של האבא שלה}}.<br />
<br />
=== שמו - מאיר שלמה ===<br />
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פר' נצבים-וילך - כ"ג [[אלול]] - [[תשמ"ט]] ביאר הרבי באריכות את המשמעות של השם "מאיר שלמה":<br />
"... וכן מצינו בבעל ההילולא רבי מאיר שלמה, שמצד אחד היה במצב של הפלאה ורוממות בהיותו בין ה'יושבים' אצל אדמו"ר מוהר"ש, ולאידך גיסא היה מורה הוראה דניקולייב והצטרך להורות הלכה ולהשיא עצה אף בעניני מסחר, לבוא במגע-ומשא עם המלכות וכיוצא בזה.<br />
<br />
אלא ששני אלו לא היו אצלו בסתירה, אלא אדרבה, מעלתו בתור 'יושב' אצל אדמו"ר מוהר"ש נמשכה כל ימי חייו וכל עבודתו בהנהגת העיר הייתה מיוסדת וחדורה בכך שהיה 'יושב'."<br />
<br />
בכמה התוועדויות{{הערה|ראה התוועדויות [[תשמ"ו]] חלק ד' עמוד 438, התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ד' עמודים 350. 354. ועוד}} נוספות הזכיר הרבי את צירוף שמות סבו, ובהערה למכתב כללי{{הערה|ספר השיחות [[תנש"א]] חלק ב' עמוד 877}} מזכירו הרבי בתואר 'הרב הצדיק'.<br />
<br />
פעם פנה [[הרבי]] להרה"ת ר' [[דובער יוניק|מאיר שלמה יוניק]], הצביע לעברו ואמר בחיוך: מסתמא וויסטו אז דו ביסט א נאמען נאך מיין זיידען {תרגום חופשי: מסתמא הנך יודע שאתה נקרא על שם הסבא שלי}. כשהרבי אמר "מיין" {שלי} הרבי הצביע על עצמו.<br />
<br />
[[הרבי]] נוהג לומר אחריו "קדיש" ביום פטירת סבו.<br />
<br />
==תמונתו==<br />
[[קובץ:תמונה טעות על הרב יאנובסקי.jpg|ממוזער|250px|הפרסום בבית משיח על התמונה שהתגלתה כשגויה]]<br />
[[קובץ:הבהרה על התמונה.jpg|ממוזער|250px|הבהרה בעיתון בית משיח על פי עדות הרב שמשון חריטונוב, שהתמונה שהתפרסמה לא נכונה]]<br />
תמונתו של ר' מאיר שלמה{{הערה|מופיעה בראש הערך}} - נמצאה בדירת בתו [[הרבנית חנה]] שניאורסהאן לאחר פטירתה, והייתה למראה עיני הרבי בשנת [[תשכ"ו]]-[[תשכ"ז|ז]] ואז התבטא הרבי "דאס איז דער זיידע" (זהו הסבא).<br />
<br />
לאחר [[כ"ז אדר]] [[תשנ"ב]] - הראו לרבי שוב את התמונה, ושאלו באם ניתן להדפיסה, והרבי ענה בחיוב{{הערה|בשם הרב [[מיכאל אהרון זליגסון]].}}. התמונה נדפסה לראשונה בקובץ "[[צדיק למלך]]".<br />
<br />
===התמונה השגויה===<br />
ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|[https://drive.google.com/drive/u/0/folders/0B_UwzYOTIwDTUVlHQmsxREVGTHc?resourcekey=0-v_bbA6LVdb4z0gEnjuOjBA גיליון 457] עמ' 16.}} התפרסמה תמונה אחרת, אך לאחר שבוע התפרסמה הבהרה על פי עדות הרב [[שמשון חריטונוב]] שתמונה זו אינה תמונת הרב ינובסקי.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*'''אשתו''': הרבנית [[רחל ינובסקי]], בת הרב [[יצחק פושניץ]], רבה של דוברינקה.<br />
* '''בתו''': [[הרבנית חנה]], אשת ר' לוי יצחק שניאורסאהן רבה של יקרטינוסלב - אמו של [[הרבי]].<br />
*'''בנו''': ישראל ארי'ה לייב ינובסקי - נולד בשנת תרמ"ו ונפטר בגיל חמש עשרה מ[[מגפה|מחלת הטיפוס]].<br />
*'''בתו''': הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]] אשת הרה"ג הרב שמואל שניאורסאהן.<br />
*'''בתו''': מרת עטיל אשת ר' זלמן מאריאשין. בשנת [[תש"ב]] היא נמלטה לעיר אופה שב[[רוסיה]] ושם נפטרה.<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 85-89.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.scribd.com/doc/12803930/- קונטרס על פועלו וחייו של הרב ינובסקי], את"ה אהלי תורה.<br />
*[[ניגון ר"ג]] בספר הניגונים - [[וואלאך לר' מאיר שלמה ינובסקי]].<br />
* [https://col.org.il/news/133484 הגילוי מתברר כטעות: מי הוא ר' שלמה ינובסקי שבתמונה?], COL<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:ינובסקי, מאיר}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בניקולייב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ינובסקי]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בתקופת אדמו"ר הריי"צ|צ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"כ]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ג]]</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A8%D7%9E%D7%A9_%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99.jpg&diff=565828קובץ:רמש ינובסקי.jpg2022-09-20T08:59:47Z<p>ד. שטרן: </p>
<hr />
<div></div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=533951מנחם מענדל ויינר2022-04-11T13:45:22Z<p>ד. שטרן: תמונה</p>
<hr />
<div>{{קובץ|מענדי_ויינר|הרב מנחם מענדל ויינר בטקס ההכתרה|jpeg}}<br />
הרב '''מנחם מענדל ויינר''' (יליד שנת [[תשנ"א]], 1991) הוא רב קהילת חב"ד במרכז העיר [[בית שמש]], משלוחי הרבי בעיר, חבר מערכת [[מכון הלכה חב"ד]], ומחנך בתלמוד תורה חב"ד 'תורת אמת' בירושלים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[בית שמש]] ב[[כ"ח ניסן]] [[תשנ"א]] לאביו הרב [[אליעזר אליהו ויינר]] ולאמו מרת חנה, המשמשים כשלוחי הרבי בעיר.<br />
<br />
בצעירותו התחנך במוסדות חב"ד המקומיים ובישיבה גדולה למד בין השנים [[תשס"ט]]-[[תשע"א]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
לאחר שנת ה'קבוצה' נמנה על [[התלמידים השלוחים]] בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ובמקביל [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]], הרב [[שמואל אליהו]], הרב [[חיים שלום דייטש]], הרב [[אסף שמשון אנגלמן]] והרב [[צבי וייס]].<br />
<br />
במשך תקופה שימש כשליח בישיבת חב"ד בתל אביב, ובמקביל החל לשמש כעורך תוכן בפרסומי [[מכון הלכה חב"ד]] וצבר ידע רב בפסיקה הלכתית יישומית במכלול תחומי החיים.<br />
<br />
בחודש כסלו [[תשע"ז]] בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת מושקא בת הרב [[זלמן נוטיק]], ולאחר החתונה התיישב ב[[ירושלים]] ולמד ב[[כולל אברכים]].<br />
<br />
בתקופה זו המשיך בלימודי ההלכה והוסמך על ידי הרב [[דב טברדוביץ]] כמורה צדק בעניני [[טהרת המשפחה]].<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ט]] החל לשמש כמחנך בתלמוד תורה חב"ד של מוסדות 'תורת אמת' בירושלים, ובאותה שנה יצא לפעול בשליחות הרבי באחת משכונות העיר הותיקה בבית שמש.<br />
<br />
בחודש אדר שני [[תשפ"ב]] הוכתר על ידי תושבי קהילות חב"ד בעיר הותיקה לכהן כרב מורה הוראה של קהילות חב"ד במרכז העיר בית שמש{{הערה|[https://chabad.info/news/770534/ בית שמש: הרב מ"מ ויינר הוכתר לרב קהילת חב"ד מרכז העיר]. י' אדר ב' תשפ"ב. באתר [[חב"ד אינפו]].}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ויינר, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבית שמש]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ויינר]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"א]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשע"ב]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מכון הלכה - חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%99_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8.jpeg&diff=533950קובץ:מענדי ויינר.jpeg2022-04-11T13:40:49Z<p>ד. שטרן: https://chabad.info/news/770534/</p>
<hr />
<div>== תקציר ==<br />
https://chabad.info/news/770534/</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=516892חב"דפדיה:בקשות ממפעילים2022-01-20T22:50:28Z<p>ד. שטרן: /* ספאם */</p>
<hr />
<div>{{בקשות ממפעילים}}<br />
[[קטגוריה:חב"דפדיה - תחזוקה]]<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – אם מדובר בבקשה שאינה העברה או מחיקה, רשמו את בקשתכם תחת הכותרות שונות. --><br />
<br />
==שמות מוטעים==<br />
{{בקשות ממפעילים/העברה}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להעברת ערך. --><br />
<br />
==מחיקה==<br />
{{בקשות ממפעילים/מחיקה}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם למחיקת ערך. --><br />
<br />
== הגנה ==<br />
{{בקשות ממפעילים/הגנה}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להגנה על ערך. --><br />
<br />
==חסימות==<br />
{{בקשות ממפעילים/חסימה}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו או את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם לחסימת משתמש. --><br />
<br />
== ספאם ==<br />
{{בקשות ממפעילים/ספאם}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו והשורות שמעליה. – רשמו מתחת לשורה זו את בקשתכם להוספת אתר לרשימת הלבנה של מסנן הספאם. --><br />
<br />
*il.bidspirit.com<br />
<br />
צריך להחליט אם באמת מתאים או לא. לדעתי כן אבל אבין את מי שיאמר שלא.<br />
<br />
אם מחליטים שכן - להוסיף בכל המופעים את הקידומת שתהפוך את זה אכן לקישור. אם לא - תודיע לי בבקשה, וצריך לעבור בכל המופעים ולהחליט מה עושים איתם. אם מוחקים לגמרי או שמוחקים את הקישור ומשאירים את ההפניה, ואם כן צריך לראות איך לציין את המקור בלי הקישור, ואשמח לרעיון. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:10, ג' בטבת, ה'תשפ"ב 08:10, 7 בדצמבר 2021 (UTC)<br />
:{{א|שיע.ק}} (יש הרבה קישורים לשם) ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:39 • ג' בטבת ה'תשפ"ב<br />
::לדעתי ממש לא. מכיון שזה אתר מסחרי למטרות רווח ולא אתר מידע (וזה עצמו טעם לפגם אבל על זה עוד ניתן היה למחול), סביר שהמידע באתר יופיע רק כל עוד המכירה מתקיימת וברגע שהחפצים ימכרו הדף יעלם ואז נצטרך לעבור שוב ולתקן את כל הקישורים. אני מציע לפנות אליהם ולבקש את רשותם להציג את תמונות מהאתר שלהם באתר שלנו תוך מתן קרדיט אך ללא קישור, כך הם ירוויחו פרסומת ואנחנו נמנע מקישור לאתר שהוא גם מסחרי, וגם אין לנו ביטחון אילו תמונות ויצירות אומנות מוצגות בו. מישהו מתנדב לפנות אליהם? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בטבת ה'תשפ"ב 21:41, 8 בדצמבר 2021 (UTC)<br />
:::באתר מופיעים גם דברים שנמכרו. זה לא תמיד קישור לתמונות, ראה לדוגמה [[שאול שמעון דויטש]]. ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 11:39 • ה' בטבת ה'תשפ"ב<br />
::::מה נסגר ע"ז? {{משתמש:חב"דפדי פעיל/חתימה}} 11:47, ה' בשבט, ה'תשפ"ב ''<font size="1">(7 בינו' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
<br />
*/arh-uk.com/ די דחוף [[משתמש:חלוקת קונטרסים]] בבקשה<br />
::[https://arh-uk.com/ בוצע] ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:53 • ד' בשבט ה'תשפ"ב<br />
*//orchayalive.org.il/audio/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9C%D7%90-%D7%98%D7%95%D7%A2%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A5-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%9C%D7%A8%D7%92%D7%9C די דחוף [[משתמש:חלוקת קונטרסים]] בבקשה<br />
::בוצע ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:07 • י"ב בשבט ה'תשפ"ב<br />
<br />
*[ttp://www.cnl.org.il/index.asp אתר הבית של מוסדות חינוך לנער] להכניס בערך [[ישיבת חנוך לנער]]. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 19:39, י"ב בשבט, ה'תשפ"ב<br />
::[http://cnl.org.il/ בוצע] ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:32 • י"ד בשבט ה'תשפ"ב<br />
*www.nayadotchabad.co.il/75704.html די דחוף [[משתמש:חלוקת קונטרסים]] בבקשה<br />
::[https://www.nayadotchabad.co.il/ בוצע] ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:33 • י"ד בשבט ה'תשפ"ב<br />
* achot.co.il אחות התמימים בארץ הקודש {{שכח|חב"דפדי פעיל}}<br />
::בוצע ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:26 • י"ח בשבט ה'תשפ"ב<br />
<br />
ashreinu.page.link/rRU6<br />
אתר הקלטות משיחות הרבי,<br />
השתמשתי בערך [[אני מאמין]] -- '''[[משתמש:ד. שטרן|<span style="color: darkgoldenrod">ד. שטרן &lowast;</span>]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|<span style="color: goldenrod">השמים מספרים</span>]]''' • 22:50, י"ח בשבט, ה'תשפ"ב ''<font size="1">(20 בינו' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''<br />
<br />
==תקלות==<br />
<br />
==החלפת טקסט==</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%9F&diff=516890ניגון אני מאמין2022-01-20T22:46:23Z<p>ד. שטרן: /* שירת הניגון */</p>
<hr />
<div>'''ניגון אני מאמין''', הינו ניגון שנתחבר על ידי רבי עזריאל דוד פסטג, חסיד מודזיץ', חזן ומלחין בולט בוורשה שלפני מלחמת העולם השנייה, שנרצח בשואה. חיבר את הניגון בדרכו על קרונות הרכבת המובילים לטרבלינקה. רבי עזריאל הבטיח חצי מהעולם הבא שלו למי שיצליח להביא את הניגון לרבו, האדמו"ר ממודז'יץ שהתגורר אז ב[[ארצות הברית]], מתוך שני יהודים שהתנדבו וקפצו מן הרכבת אחת התרסק והשני הצליח להביא לאדמו"ר את הניגון.<br />
<br />
אמר אז האדמו"ר ממודז'יץ {{ציטוטון|עם ניגון זה צעדו יהודים אל משרפות הגזים, ועם הניגון הזה יצעדו היהודים לקבל את פני משיח צדקינו}}.<br />
<br />
מילות הניגון:{{ציטוט|תוכן=אני מאמין באמונה שלימה בביאת ה[[משיח]], ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא.|מרכאות=כן|מקור=עיקר הי"ב - מ"[[י"ג עיקרי האמונה]]}}<br />
<br />
== תוכן הניגון - [[מסירות נפש]] ==<br />
על ניגון זה אמר [[הרבי]]:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=בנוגע לניגונים, מחבבים את הניגונים של ה[[רביים]], דהיינו, ניגונים שהרביים חיברו בעצמם או שבחרו בהם וחבבום. ואף על פי כן, בוודאי יש חביבות מיוחדת גם לניגון זה, - ניגון שניגנו [[יהודים]] בשעה שהלכו למסור נפשם בפועל ממש על [[קידוש השם]], שכן, להיותם בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] יש בהם כח ה[[מסירות נפש|מסירת נפש]] שמצד [[עצם הנשמה|נקודת היהדות]], ועד כדי כך, שאף שידעו היטב להיכן מוליכים אותם, הלכו בתוקף ומתוך ניגון!<br />
וכשם שמצינו שחיטה אחת פוטרת את הכרי, היינו, שהחיטה נעשית קודש והיא בבחינת [[שליח ציבור]] עבור כל הכרי, כן הוא גם בנדון דידן, שעל ידי זה שיהודים הלכו למסור נפשם על קידוש השם עם ניגון זה, נתקדש הניגון, ולא עוד, אלא שעל ידי זה פעלו שכל אלו שינגנו ניגון זה, יתוסף אצלם כח וחוזק בענין המסירות נפש, ועל פי המבואר בתניא ש"קיום התורה ומצוותיה תלוי בזה שיזכור תמיד ענין מסירת נפשו לה' כו'" - הרי ניגון זה נותן כח וחיזוק בקיום התורה ומצוות.|מקור= [[תורת מנחם]] [[תשי"ד]] עמ' 242.}}<br />
<br />
==שירת הניגון==<br />
הניגון הושר פעמים רבות לפני הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]]. וכן שרים את הניגון בזמן כניסת [[הרבי]] ל[[פאראד]].{{הערה|[[מעשה מלך]] במעגל השנה י, ו.}}<br />
<br />
בהקלטות המפורסמות בהם נשמע הרבי מנגן את ה"אני מאמין", לא נשמעות המילים "ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא"{{הערה|1=לדוגמא: [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=202 אני מאמין] [[ניגוני התוועדות (סדרה)|ניגוני התוועדות]] 2.}}. יש שראו בכך השמטה מכוונת, מחוסר רצון לעסוק בעיכובה של התממשות האמונה. אולם עם השנים התגלו הקלטות בהם הרבי נשמע בבירור משורר גם את אותם המילים {{הערה|1=[ashreinu.page.link/rRU6 התוועדות יו"ד שבט תשכ"ב]}}. גם בשיחותיו ומכתביו אין הרבי נמנע מהזכרת מילים אלו, המיוסדות על דברי הנביא "אם יתמהמה חכה לו"{{הערה|ראה לדוגמא סיום שיחת כ"ה כסלו [[תשמ"א]] (מוגה), סיום [[התוועדות]] י"ב תמוז [[תשכ"ד]] (שם גם נשמע הקהל שר מילים אלו).}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*הרב לב לייבמן, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/7/27/231166239966.html ניגון ציפיה לגאולה]''', בתוך [[שבועון בית משיח]], ה' אב תשע"ז<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=202 הניגון] מושר על ידי [[הרבי]] {{אינפו}} {{שמע}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1773 הניגון] בביצועו של [[אברהם פריד]] {{שמע}} {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58077 בהופעה חיה] {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1778 הניגון] בביצועו של [[אבי פיאמנטה]] {{אינפו}} {{שמע}}<br />
*[http://ladaat.info/article.aspx?artid=24890 בן ציון שנקר מספר על ה'אני מאמין' ברכבת לטרבלינקה] "אתר לדעת"<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=516889עיקרי האמונה2022-01-20T22:44:27Z<p>ד. שטרן: /* נוסח "אני מאמין" */</p>
<hr />
<div>{{יג עיקרים}}<br />
'''עיקרי האמונה''' הם היסודות העיקריים ב[[אמונה]] ה[[יהדות|יהודית]]. כמה מה[[ראשונים]] דנו בנושא זה, וקבעו מהם האמונות העיקריות ביותר ביהדות, כל אחד לפי שיטתו ומניינו.<br />
<br />
המניין הנפוץ ביותר הוא י"ג עיקרי האמונה שקבע [[הרמב"ם]]{{הערה|פירושו על המשנה, בהקדמה לפרק עשירי ממסכת סנהדרין.}}, שהתקבל בתפוצות ישראל{{הערה|שם=כב}}, והעיקרים על פי שיטתו מבוארים במקומות רבים ב[[תורת החסידות]] ובתורת [[הרבי]]. כמה נוסחאות המבוססים על מניינו של הרמב"ם נקבעו בחלק מסידורי התפילה, כמו נוסח "אני מאמין" ופיוט "[[יגדל אלוקים חי (פיוט)|יגדל אלוקים חי]]".<br />
<br />
==מקורם==<br />
<br />
{{להשלים}}<br />
[[הרמב"ם]] מביא שישנם י"ג עיקרים בתורה שהם יסודות שעליהם מיוסדת הדת היהודית, והכופר בהם יוצא מכלל הדת{{הערה|ראה בסוף העיקרים.}}.<br />
יש שהביאו שכבר בימי האמוראים היה ידוע על קיומם של י"ג העיקרים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1839&st=&pgnum=293 שו"ת חתם סופר יורה דעה סי' שנ"ו.]}}.<br />
<br />
יש מהראשונים שמנו מניין עיקרים אחר. ויש שחלקו על קיומם של עיקרים בכלל, שהרי מכיון שה[[תורה מן השמים]] לכן הכופר אפילו בפרט הכי קטן ממנה כבר נחשב כופר{{הערה|1=שו"ת חתם סופר שם בשם המקובלים. [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&pgnum=124 שו"ת הרד"ז חלק א' סימן שדמ].}}. גם ה[[אברבנאל]] סובר כך וטוען שזו גם דעתו של הרמב"ם, ומה שהרמב"ם מנה עיקרים אינו שולל ששאר חלקי התורה הם עיקריים, אלא מיועדים עבור אלו שאינם בקיאים בתורה דים, ועבורם "בחר הרב מכל האמונות אותם הי"ג אמונות היותר כוללות, כדי ללמד אותם דרך קצרה אותם הדברים"{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32592&st=&pgnum=50 ראש אמנה, פרק כ"ג].}}. והרב [[יעקב בן חביב]] כתב שכוונת הרמב"ם בכתיבת העיקרים הייתה להילחם בדעות נפסדות שנפוצו בזמנו, אבל אחרי שהתפשטו העיקרים של הרמב"ם די בכך להסיר מכשול, ואין צורך לחקור מה נחשב לעיקר ומה לא{{הערה|1=פירושו ("הכותב") בעין יעקב ריש מסכת מגילה, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47607&st=&pgnum=54&hilite= בסוף הקטע].}}.<br />
<br />
[[הרבי]] אומר שהתפשט בתפוצות ישראל ונקבע מניין העיקרים כשיטת הרמב"ם{{הערה|שם=כב|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4589&st=&pgnum=399&hilite= שיחת י"א ניסן תשכ"ב].}}.<br />
<br />
==העיקרים==<br />
י"ג עיקרי האמונה שקבע הרמב"ם הם:<br />
:א. '''מציאות [[ה']]:''' שה' הוא מצוי, והוא היחידי המצוי בשלימות - כי כל שאר הנמצאים תלויים בקיומו, והוא אינו תלוי בקיומם.<br />
:ב. '''[[אחדות ה'|אחדותו]]:''' שה' הוא אחד ו[[אחדות פשוטה|אינו מורכב מחלקים]].<br />
:ג. '''[[שלילת הגשמות]] ממנו''': שאין לה' [[גוף]] ולא שייך בו שום מאורע [[גשמי]].<br />
:ד. '''הקדמות''': שה' הוא קדום ולא מחודש, לעומת שאר הדברים שאינם קדומים כי הוא המהווה אותם.<br />
:ה. '''היותו היחיד שראוי לעבדו''': שרק את ה' ראוי לעבוד, ולא שום מציאות אחרת, כי רק לו יש שלטון ו[[בחירה]] ולא לשאר הברואים (כמו [[מלאכים]], [[כוכבים]] וכדומה) - איסור [[עבודה זרה]].<br />
:ו. '''ה[[נבואה]]''': שיש בין [[אדם (מין)|בני האדם]] אנשים שלמים באישיותם ובחכמתם שיכולים לקבל את השפע האלוקי ולהתנבא.<br />
:ז. '''נבואת [[משה]]''': שמשה רבינו הוא מבחר המין האנושי, והוא הגדול במעלה מכל הנביאים שלפניו ואחריו.<br />
:ח. '''[[תורה מן השמים]]''': שכל ה[[תורה]] שבידינו - [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]] על כל פרטיה - ניתנה למשה מאת ה'.<br />
:ט. '''[[נצחיות התורה]]''': שהתורה לא תשתנה ולא תהיה בה תוספת וגרעון.<br />
:י. '''[[השגחה]]''': שה' משגיח ויודע את מעשי בני האדם.<br />
:יא. '''[[שכר ועונש]]''': שה' נותן [[שכר]] למקיימי רצונו ו[[עונש]] לעוברי רצונו.<br />
:יב. '''[[האמונה בביאת המשיח|ביאת המשיח]]''': ש[[מלך המשיח]] יבוא ויתקיימו בו הנבואות שנאמרו עליו (בעיקר זה כלול החיוב [[ציפיה לגאולה|לחכות למשיח]]).<br />
:יג. '''[[תחיית המתים]]'''.<br />
<br />
==נוסחאות המבוססות על העיקרים של הרמב"ם==<br />
{{חלונית|רוחב=36%|תוכן=<br />
{{ציטוט|תוכן= '''נוסח "אני מאמין"'''<br />
<br />
#אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים:<br />
#אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא יָחִיד וְאֵין יְחִידוּת כָּמוֹהוּ בְּשׁוּם פָּנִים. וְהוּא לְבַדּוֹ אֱלֹקינוּ. הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה:<br />
#אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ אֵינוֹ גוּף. וְלֹא יַשִּׂיגוּהוּ מַשִּׂיגֵי הַגּוּף. וְאֵין לוֹ שׁוּם דִּמְיוֹן כְּלָל:<br />
#אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן:<br />
#אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לוֹ לְבַדּוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל. וְאֵין רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל לְזוּלָתוֹ:<br />
#אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁכָּל דִּבְרֵי נְבִיאִים אֱמֶת:<br />
#אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁנְּבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיְתָה אֲמִתִּית. וְשֶׁהוּא הָיָה אָב לַנְּבִיאִים. לַקּוֹדְמִים לְפָנָיו וְלַבָּאִים אַחֲרָיו:<br />
#אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁכָּל הַתּוֹרָה הַמְּצוּיָה עַתָּה בְיָדֵינוּ הִיא הַנְּתוּנָה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם:<br />
#אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֹּאת הַתּוֹרָה לֹא תְהֵא מֻחְלֶפֶת וְלֹא תְהֵא תוֹרָה אַחֶרֶת מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ:<br />
#אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ יוֹדֵעַ כָּל מַעֲשֵׂה בְנֵי אָדָם וְכָל מַחְשְׁבוֹתָם. שֶׁנֶּאֱמַר הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם:<br />
#אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ גּוֹמֵל טוֹב לְשׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָיו וּמַעֲנִישׁ לְעוֹבְרֵי מִצְוֹתָיו:<br />
#אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ. וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ. עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא:<br />
#אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁתִּהְיֶה תְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּעֵת שֶׁיַעֲלֶה רָצוֹן מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְיִתְעַלֶּה זִכְרוֹ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים:}}}}<br />
===נוסח "אני מאמין"===<br />
<br />
על יסוד שלשה עשר העיקרים ישנו נוסח המפרט בקצרה כל אחד מעיקרי הדת ומודפס בסידורים, ונהגו רבים מישראל לאומרו. נוסח זה לא חובר על ידי [[הרמב"ם]] ואינו מופיע בספריו, למרות שהוא מבוסס על דברי [[הרמב"ם]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק ב' עמוד רפח.}}.<br />
<br />
בהקלטות המפורסמות בהם נשמע הרבי מנגן את ה"אני מאמין", לא נשמעות המילים "ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא"{{הערה|1=לדוגמא: [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=202 אני מאמין] [[ניגוני התוועדות (סדרה)|ניגוני התוועדות]] 2.}}. יש שראו בכך השמטה מכוונת, מחוסר רצון לעסוק בעיכובה של התממשות האמונה. אולם עם השנים התגלו הקלטות בהם הרבי נשמע בבירור משורר גם את אותם המילים {{הערה|1=ashreinu.page.link/rRU6 התוועדות יו"ד שבט תשכ"ב]}}. גם בשיחותיו ומכתביו אין הרבי נמנע מהזכרת מילים אלו, המיוסדות על דברי הנביא "אם יתמהמה חכה לו"{{הערה|ראה לדוגמא סיום שיחת כ"ה כסלו [[תשמ"א]] (מוגה), סיום [[התוועדות]] י"ב תמוז [[תשכ"ד]] (שם גם נשמע הקהל שר מילים אלו).}}.<br />
<br />
====אמירת "אני מאמין" בתפילה למנהג חב"ד====<br />
למנהג חב"ד אין אומרים את ה"אני מאמין" בנוסח התפילה, כיוון שלא הביא זאת [[אדה"ז]] [[סידור תורה אור|בסידורו]].<br />
הרבי{{הערה|[[אגרות קודש]] כרך י"ב עמ' י"ח}} מסביר "בדרך השערה" כמה טעמים לכך:<br />
#התפילה ענינה: א)שבח לה'. ב)בקשת צרכי האדם. ואני מאמין הוא לא אף אחד מסוגים אלו.<br />
#כל תוספת ולו הקטנה ביותר בתפילה צריכה ראיה ברורה ויסוד לכך (ראה שם אריכות בכך)<br />
#ולגבי י"ג העיקרים עצמם לא הובאו בסידור האריזל ובכמה מסידורי התפילה הראשונים וצ"ע מי תיקנו ראשון. ועוד זאת ידוע שכמה מגדולי ישראל לא הייתה נוחה דעתם לקבוע שחלק מהמצוות נקראו עיקרים והשאר לא וכן במניינם לא הכל מסכימים שהם י"ג וכו'...<br />
#מובא{{הערה|בס' משמרת שלום בשם הרה"צ ר"פ מקאריץ}} שסגולה לפרנסה לומר בכל יום [[פרשת המן]] וי"ג העיקרים. ופשוט שעניני סגולה במקום וזמן אחד, אינם ענין לנוסח התפילה של כלל ישראל בכל המקומות ובכל הזמנים.<br />
<br />
עם זאת, יש לציין את דברי הרבי שאי אמירת ה"אני מאמין" בדיבור אינה גורעת מכך שאומרים זאת '''במחשבה'''{{הערה|1=הובא ב[http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16255&CategoryID=2497 גליון התקשרות פרשת אמור ה'תש"פ].}}.<br />
<br />
===פיוט "יגדל"===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[יגדל אלוקים חי (פיוט)|יגדל אלוקים חי]]}}<br />
'''יגדל אלוקים חי''' הוא פיוט מסורתי שלא נודע מחברו, המיוסד על[י"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם. בפיוט 13 פסקאות, אחת לכל אחד מהעיקרים. פיוט זה מקובל בקהילות רבות בתפוצות ישראל כחלק אינטגרלי מנוסח התפילה. [[אדמו"ר הזקן]] השמיט אותו מה[[סידור אדמו"ר הזקן|סידור שלו]], והוא לא מקובל בנוסח חסידי חב"ד.<br />
<br />
עם זאת, ביטויים רבים מתוך הפיוט הובאו במקומות רבים בתורת החסידות, ואף ב[[ספר התניא]] עצמו{{הערה|פעמיים, פעם אחת בפרק כה: "ולא יחליף ולא ימיר דתו לעולמים" (לשון זו הובאה גם בהלכות תלמוד תורה פרק ב' הלכה ד'), ופעם אחת בפרק מב: "אין לו דמות הגוף" (לשון זו מובאת עוד מספר פעמים בשער היחוד והאמונה (פרק ב'), אגרת התשובה (פעמיים בפרק ד'), ובאגרת הקודש (סימן ה'), וכן בעוד אלפי מקומות בחסידות.}}, וכמה מתוכם אף התבארו בהרחבה{{הערה|בתיבות "ולא נערוך אליו קדושתו": תורה אור סב, ג. לקוטי תורה במדבר פא, ב. דברים ע, א. וכן בתיבות "אין לו דמות הגוף ולא גוף": אור התורה בראשית חלק ו' עמוד 2046, וכן ב[[לקוטי שיחות]] חלק ז' עמוד 89.}}.<br />
<br />
==העיקר השנים עשר - האמונה בביאת המשיח==<br />
{{ערך מורחב|האמונה בביאת המשיח}}<br />
האמונה בביאת המשיח (ובגאולה השלימה{{הערה|1=הפסוק הראשון שהביא [[הרמב"ם]] בספרו בהלכות מלכים הוא: "ושב ה' אלקיך את שבותך", ובהלכה הבאה מביא פסוק נוסף: "ואף בפרשת בלעם נבא בשני ה'משיחים'". הסיבה להבאת שני הפסוקים היא, כיון שהפסוק הראשון מדבר בגאולה עצמה (והוא כתוב בה במפורש ולא דרשת חז"ל), והפסוק השני מוכיח שהגאולה תהיה על ידי מלך המשיח דווקא. ומכאן, ששני פרטים באמונה: א. גאולה ב. מלך המשיח. - {{קישור אוצר 770|107|114|B|לקוטי שיחות כרך ל"ד דברים עמוד 114}} וראה {{קישור אוצר 770|99|272|B|לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר עמוד 272 ובהערה 16 -17|שיחת הרבי}}.}}) היא חובה על כל אחד מישראל.<br />
<br />
אמונה זו כוללת גם את האמונה שביאתו מציאותית בכל רגע, כלומר - שהאמונה היא לא רק שהוא יבוא אי פעם כי אם גם לחכות לה בכל עת{{הערה|שם=רמ|רמב"ם פרק י"א מהלכות מלכים ומלחמותיהם.}}. וכפי שמבאר [[הרמב"ם]] בפירושו על המשניות{{הערה|סנהדרין פרק י' - 'היסוד השנים עשר'.}}, שבנוסף לזה "שיאמין ויאמת שיבוא", גם "לא יחשוב שיתאחר" - שלא יעשה חשבונות שיביאו אותו להרחיק זמן ביאת המשיח. שמכיוון שלא נקצב לביאתו זמן זו ראיה שיכולה להיות תמיד בין בזמן קרוב ובין בזמן רחוק{{הערה|בית אלקים למבי"ט [http://www.daat.ac.il/daat/vl/betelo/betelo17.pdf שער היסודות פרק חמישים].}}. ולכן חלק מהאמונה היא להאמין שהוא יכול לבוא בכל עת. ולצפות לביאתו בכל עת מתוך [[בטחון]] גמור בביאתו המידית{{הערה|1= שו"ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח] וראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך].}}{{הערה|1=בכמה משיחותיו של הרבי לומד כפשוטו שחלק מהחיוב להאמין הוא לחכות ברגש הלב - ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&st=&pgnum=148 ליקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 163] (אף שלכאורה יקשה מה שייך "עיקר" ברגש הלב).}}. באחד משיחותיו מבאר הרבי שרוב ישראל אינם שייכים לפעול בעצמם צפייה לגאולה בשל היעודים הרוחניים, לכן חז"ל מאריכים אודות היעודים הגשמיים, בכדי שיתעוררו בצפייה לגאולה{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ז שיחה לפרשת בחוקתי בהערה.}}.<br />
===מעיקרי הדת===<br />
הכופר באמונה זו הרי הוא כופר בתורה ובנותנה, ובכל הנביאים שהתנבאו בזה{{הערה|האם דינו רק כופר או גם אפיקורס, ראה {{קישור אוצר 770|99|274|B|לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר}}. וראה בלקוטי שיחות חלק ל"ד שם, שבכל מקרה נחשב גם לאפיקורס, שהרי מפרש חלק ממצוות ה' שלא כפשוטן. עיי"ש.}}. הרמב"ם{{הערה|שם=רמ}} מבאר שהאמונה במשיח היא מיסודי הדת, והוא אחד מי"ג עיקרים.<br />
<br />
הרבי מבאר שטעמו של [[הרמב"ם]] הוא על פי הגדרתו שלו את המלך המשיח - שביאת המשיח אינו רק יעוד טוב שייעדו ה' לבוא לעם ישראל, אלא הוא גדר בנצחיות התורה, שתוכל להתקיים בשלימות אך ורק כשיבוא המשיח. לכן אמונה זו היא פרט נוסף בעיקרי הדת - להאמין בנצחיות התורה{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח עמוד 272.}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/rambam/hakdamat-2.htm#6 הטקסט המלא של י"ג העיקרים] באתר 'דעת'<br />
*[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1955&CategoryID=150 נוסחת הרב קאפח] באתר צעירי חב"ד<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אמונה וביטחון]]<br />
[[קטגוריה:י"ג עיקרי האמונה|*]]</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9F.%D7%91770.jpg&diff=482439שיחת קובץ:ישראל.אלפנביין.ב770.jpg2021-06-28T14:38:49Z<p>ד. שטרן: </p>
<hr />
<div>{{א|ד. שטרן}} הקובץ לא מוגן בזכויות יוצרים? --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:23, 28 ביוני 2021 (UTC)<br />
:כמדומני תמונה מרשתות חברתיות לא מוגנת עד שדורשים עליה זכויות -- '''[[משתמש:ד. שטרן|<span style="color: darkgoldenrod">ד. שטרן &lowast;</span>]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|<span style="color: goldenrod">השמים מספרים</span>]]''' • 14:38, י"ח בתמוז, ה'תשפ"א ''<font size="1">(28 ביוני למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=482438ישראל יהודה אלפנביין2021-06-28T14:36:54Z<p>ד. שטרן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ישראל אלפנביין2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל יהודה אלפנביין]]<br />
הרב '''ישראל יהודה אלפנביין''' (יליד שנת [[תשל"א]], 1971) הינו סופר חב"די, המכהן כ[[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ו[[רב]] ב[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] סמילנסקי ב[[נתניה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:ישראל.אלפנביין.ב770.חתוך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלפנביין מתוועד עם תלמידי ה[[קבוצה]] ב[[770]]]]<br />
הרב אלפנביין נולד ב[[י"ח תמוז]] [[תשל"א]] (1971) ב[[לוד]], לאביו הרב [[מרדכי צבי אלפנביין]] (חתנו של הרב [[שרגא מלך קפלן|מלך קפלן]]) ולאמו מרת שרה. בגיל 6.5 כבר נכנס ללמוד בכיתה ד' ב[[תלמוד תורה]] המקומי, שם למד אצל מחנכים חסידיים בעלי שם, דוגמת הרב [[שלום דובער קסלמן|בערל קסלמן]]. בינקותו הכיר רבים מחסידי חב"ד שעלו מ[[רוסיה]] והתגוררו ב[[שיכון חב"ד לוד|שיכון חב"ד]]. <br />
<br />
ל[[ישיבה]] נכנס בגיל 12 חרף גילו הצעיר. בתחילה למד בישיבת "היישוב החדש" ב[[תל אביב]], ולאחר מכן עבר ל[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תנש"א]] נסע ללמוד ב[[קבוצה]] ב[[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבה המרכזית ב-770]]. בשנת [[תשנ"ב]] נמנה על צוות ה'[[חוזרים]]' על ה[[שיחות]] של [[הרבי]]. ב[[קיץ]] [[תנש"א]] עבד במערכת [[גליון בית חיינו]] כאחראי על הכתיבה ועל השיחות וזכה לקבל ע"ז את ברכת הרבי (יחד עם שאר חברי המערכת באותה התקופה): "ילכו מחיל אל חיל גו'".<br />
<br />
בהגיעו לגיל חתונה [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת חנה, בת ר' [[ראובן שלמה שניאורסון]] מ[[ירושלים]], קבע את מגוריו ב[[נתניה]] והחל לכהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה|תומכי תמימים]] בעיר. בשנת [[תש"פ]] החל לשמש כ[[משפיע]] בישיבה בשיעור ב'.<br />
<br />
בעבר כתב בקביעות ב[[שבועון כפר חב"ד]] במספר מדורים, כמו: ראיון שבועי עם דמות ידועה, סקירה היסטורית על [[חסיד]] מסויים ומדור "סיפורי חסידים". תקופה מסוימת כתב מדור ליקוטים מ[[שיחות קודש]] על [[פרשת השבוע|פרשיות השבוע]]. כתבותיו מתפרסמים לעיתים תחת שמות העט: י. שנהב, י. יהודה וא. ישראל. בעבר כתב גם תחת השם "ישראל שנהב". <br />
<br />
החל משנת [[תשע"ג]] הופסקה כתיבתו לחלוטין בשבועון, אם כי מדורו סיפורי חסידים ממשיך להופיע במחזוריות, וכן מפעם לפעם מתפרסמות כתבות ישנות שלו. בשנת [[תשע"ז]] חזר לכתוב בקביעות בעיתון במדור "חיי רבי" בשנת תשע"ח החל לכתוב מדור נוסף בגיליון בשם 'והם יבוננהו' בו שו"ת עם משפיעי חב"ד שונים.<br />
<br />
לאחר פטירתו של הרב [[נתנאל דרייפוס]] התמנה (בשנת [[תשע"ג]]) למלא את מקומו כ[[רב]] ו[[משפיע]] [[בית כנסת]] [[חב"ד]] ברחוב סמילנסקי בנתניה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73642 הרב אלפנביין הוכתר כרב ביהכ"נ חב"ד במרכז נתניה].}}, ומאז הוא נושא בתפקיד זה בנוסף לתפקידו בישיבה.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' יחיאל אלפנביין - משגיח ומנהל סדרי חסידות ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה בקריית גת]]<br />
*חתנו, ר' אהרון קוביטשעק - [[שליח]] הרבי לשכונת אחוזת דניה ב[[חדרה]]<br />
<br />
==ספריו==<br />
הרב אלפנביין כתב וערך ספרים רבים, ומהם:<br />
*'''פניני הגאולה''' - ליקוט שיחות בענייני גאולה ומשיח.<br />
*'''אות בספר תורה''' - סקירה מקיפה אודות כתיבת ספר התורה של ילדי ישראל.<br />
*'''פארבריינגען''' - קטעי התוועדויות שונים ממשפיעי חב"ד בעבר ובהווה.<br />
*'''מורה לדור נבוך''' - מכתבים של הרבי ב{{קישור אם קיים|אנגלית}} מתורגמים ללשון הקודש (3 כרכים).<br />
*'''[[חסידים הראשונים]]''' (2 כרכים) - סיפורים על חסידים שונים, [[תשס"ד]]-[[תשס"ה]].<br />
*'''יראת ה' אוצרו''' - תולדות חייו של הרב [[יצחק הורביץ]] - הידוע בשם "איצ'ה דער מתמיד", הוצאת [[שבועון כפר חב"ד]] [[תשס"ו]].<br />
*'''סיפורים חסידיים''' - [[סיפורי חסידים]] מחולקים לפי נושאים.<br />
*'''הטרקטוריסט של הרבי''' (עורך-שותף) - תולדותיו של ר' [[ראובן דונין]], [[תשס"ט]].<br />
*'''ר' ניסן''' - תולדות חייו של ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]], [[תשע"ג]].<br />
*'''ה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן''' - על הרב [[שלמה חיים קסלמן]], [[תשע"ג]] (2 כרכים).<br />
*'''אתם שלום''' - תולדות חייו של החסיד ר' [[רפאל צמח חודיידטוב]], תשע"ו.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אלפנביין ישראל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים נתניה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תנש"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנתניה]]<br />
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"א]]</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=482429ישראל יהודה אלפנביין2021-06-28T14:28:04Z<p>ד. שטרן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ישראל אלפנביין2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל יהודה אלפנביין]]<br />
[[קובץ:ישראל.אלפנביין.ב770.חתוך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלפנביין מתוועד עם תלמידי ה[[קבוצה]] ב[[770]]]]<br />
הרב '''ישראל יהודה אלפנביין''' (יליד שנת [[תשל"א]], 1971) הינו סופר חב"די, המכהן כ[[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ו[[רב]] ב[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] סמילנסקי ב[[נתניה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב אלפנביין נולד ב[[י"ח תמוז]] [[תשל"א]] (1971) ב[[לוד]], לאביו הרב [[מרדכי צבי אלפנביין]] (חתנו של הרב [[שרגא מלך קפלן|מלך קפלן]]) ולאמו מרת שרה. בגיל 6.5 כבר נכנס ללמוד בכיתה ד' ב[[תלמוד תורה]] המקומי, שם למד אצל מחנכים חסידיים בעלי שם, דוגמת הרב [[שלום דובער קסלמן|בערל קסלמן]]. בינקותו הכיר רבים מחסידי חב"ד שעלו מ[[רוסיה]] והתגוררו ב[[שיכון חב"ד לוד|שיכון חב"ד]]. <br />
<br />
ל[[ישיבה]] נכנס בגיל 12 חרף גילו הצעיר. בתחילה למד בישיבת "היישוב החדש" ב[[תל אביב]], ולאחר מכן עבר ל[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תנש"א]] נסע ללמוד ב[[קבוצה]] ב[[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבה המרכזית ב-770]]. בשנת [[תשנ"ב]] נמנה על צוות ה'[[חוזרים]]' על ה[[שיחות]] של [[הרבי]]. ב[[קיץ]] [[תנש"א]] עבד במערכת [[גליון בית חיינו]] כאחראי על הכתיבה ועל השיחות וזכה לקבל ע"ז את ברכת הרבי (יחד עם שאר חברי המערכת באותה התקופה): "ילכו מחיל אל חיל גו'".<br />
<br />
בהגיעו לגיל חתונה [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת חנה, בת ר' [[ראובן שלמה שניאורסון]] מ[[ירושלים]], קבע את מגוריו ב[[נתניה]] והחל לכהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה|תומכי תמימים]] בעיר. בשנת [[תש"פ]] החל לשמש כ[[משפיע]] בישיבה בשיעור ב'.<br />
<br />
בעבר כתב בקביעות ב[[שבועון כפר חב"ד]] במספר מדורים, כמו: ראיון שבועי עם דמות ידועה, סקירה היסטורית על [[חסיד]] מסויים ומדור "סיפורי חסידים". תקופה מסוימת כתב מדור ליקוטים מ[[שיחות קודש]] על [[פרשת השבוע|פרשיות השבוע]]. כתבותיו מתפרסמים לעיתים תחת שמות העט: י. שנהב, י. יהודה וא. ישראל. בעבר כתב גם תחת השם "ישראל שנהב". <br />
<br />
החל משנת [[תשע"ג]] הופסקה כתיבתו לחלוטין בשבועון, אם כי מדורו סיפורי חסידים ממשיך להופיע במחזוריות, וכן מפעם לפעם מתפרסמות כתבות ישנות שלו. בשנת [[תשע"ז]] חזר לכתוב בקביעות בעיתון במדור "חיי רבי" בשנת תשע"ח החל לכתוב מדור נוסף בגיליון בשם 'והם יבוננהו' בו שו"ת עם משפיעי חב"ד שונים.<br />
<br />
לאחר פטירתו של הרב [[נתנאל דרייפוס]] התמנה (בשנת [[תשע"ג]]) למלא את מקומו כ[[רב]] ו[[משפיע]] [[בית כנסת]] [[חב"ד]] ברחוב סמילנסקי בנתניה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73642 הרב אלפנביין הוכתר כרב ביהכ"נ חב"ד במרכז נתניה].}}, ומאז הוא נושא בתפקיד זה בנוסף לתפקידו בישיבה.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' יחיאל אלפנביין - משגיח ומנהל סדרי חסידות ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה בקריית גת]]<br />
*חתנו, ר' אהרון קוביטשעק - [[שליח]] הרבי לשכונת אחוזת דניה ב[[חדרה]]<br />
<br />
==ספריו==<br />
הרב אלפנביין כתב וערך ספרים רבים, ומהם:<br />
*'''פניני הגאולה''' - ליקוט שיחות בענייני גאולה ומשיח.<br />
*'''אות בספר תורה''' - סקירה מקיפה אודות כתיבת ספר התורה של ילדי ישראל.<br />
*'''פארבריינגען''' - קטעי התוועדויות שונים ממשפיעי חב"ד בעבר ובהווה.<br />
*'''מורה לדור נבוך''' - מכתבים של הרבי ב{{קישור אם קיים|אנגלית}} מתורגמים ללשון הקודש (3 כרכים).<br />
*'''[[חסידים הראשונים]]''' (2 כרכים) - סיפורים על חסידים שונים, [[תשס"ד]]-[[תשס"ה]].<br />
*'''יראת ה' אוצרו''' - תולדות חייו של הרב [[יצחק הורביץ]] - הידוע בשם "איצ'ה דער מתמיד", הוצאת [[שבועון כפר חב"ד]] [[תשס"ו]].<br />
*'''סיפורים חסידיים''' - [[סיפורי חסידים]] מחולקים לפי נושאים.<br />
*'''הטרקטוריסט של הרבי''' (עורך-שותף) - תולדותיו של ר' [[ראובן דונין]], [[תשס"ט]].<br />
*'''ר' ניסן''' - תולדות חייו של ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]], [[תשע"ג]].<br />
*'''ה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן''' - על הרב [[שלמה חיים קסלמן]], [[תשע"ג]] (2 כרכים).<br />
*'''אתם שלום''' - תולדות חייו של החסיד ר' [[רפאל צמח חודיידטוב]], תשע"ו.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אלפנביין ישראל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים נתניה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תנש"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנתניה]]<br />
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"א]]</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9_(%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91)&diff=428857שיחה:צבי הירש (בן הבעל שם טוב)2020-11-04T11:00:13Z<p>ד. שטרן: /* האמנם ניהל חצר משלו? */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>== מיד לאחר מכן עבר לעיר פינסק ==<br />
<br />
לא מופיע כך בערך [[המגיד ממעזריטש|עליו]] צריך הבהרה בעניין.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 16:11, 17 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
<br />
== האמנם ניהל חצר משלו? ==<br />
<br />
בקישור [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13535&st=&pgnum=152 זה] אמנם מופיע שעבר לפינסק, אך מודגש שהיה צנוע ושלח את הבאים אליו אל ר' אהרן מקרלין. ורק לעיתים נדירות היה נאות לומר משהו מאביו. -- '''[[משתמש:ד. שטרן|<span style="color: darkgoldenrod">ד. שטרן &lowast;</span>]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|<span style="color: goldenrod">השמים מספרים</span>]]''' • 11:00, י"ז בחשוון, ה'תשפ"א ''<font size="1">(4 בנוב' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A7&diff=380340שיחה:סירטוק2020-08-12T15:40:39Z<p>ד. שטרן: /* הסבר חסר-מקור למנהג שסולף */</p>
<hr />
<div> <br />
'''סירטוק''' (או בשם אחר '''פְרָאק''') הוא בגד עליון מהודר, שארכו של עד למטה מהברך, בחלקו העליון הוא מסתיים בצווארון גבוה המתקפל לצדדים, הוא שסוע מאחור החל ממרכז הגב, ומעל השסע 2 כפתורים לקישוט.<br />
שייך לדף [[משתמש:קער אַ וועלט היינט!/לבוש חסידי]]. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 00:33, י"א באייר, ה'תש"ף 00:33, 5 במאי 2020 (IST)<br />
:רק להעיר, הכתיב הנכון הוא סורטוק או סיורטוק, ונהגה במלרע (כמנהג אנשי מדינתינו, דלא כמנהג אנשי אא"י). -- • '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:05, 5 במאי 2020 (IST)<br />
::רק להעיר מהדיון בדף השיחה של [[מנהג]], וכמובן שהשאלה היא לא רק איך אומרים, אלא איך לובשים... {{קריצה}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 10:43, י"א באייר, ה'תש"ף 10:43, 5 במאי 2020 (IST)<br />
:::רק להעיר, שאיני בטוח למה כוונתך, ורק להעיר שאם כוונתך שבפועל קוראים לזה במלרע אז רק להעיר שאינך צודק כי רק להעיר שישנו עולם מחוץ לארץ אוכלת יושביה...<br />
:::נ.ב. רק להעיר שיש בעיה מעצבנת עם תמונות באתר כאן (זה שיריים מה„תיקונים” שקרו בעקבות מתכנת חדש שהיה בזמני?) -- • '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 03:54, 7 במאי 2020 (IST)<br />
::::קח את הדברים בקלילות ובידידות: זמנך עדיין נמשך... לא התכוונתי למשהו עמוק, מלבד להעיר בשובבות שיש שאלה מה פירוש 'מנהג אנשי מדינתנו', מה קובע את המנהג? או שהתכוונת ל"אנשי מדינתנו מלפנים" בהתייחסות אחר אבי האם... מחוץ ל'ארץ אוכלת יושביה' יש את 'ארץ אשר תמיד עיני ה' אלוקיך בה', דבר שהתקיים בהידור על ידי עצומ"ה כפי שהעמיד עצמו בגוף, ודיו לעבד להיות כרבו - להתמקד במעלות שבכל יהודי וחסיד ולא בחסרונותיו, אף אם הוא דיב, ולא לחפש את האיפכא מסתברא שבכל דבר... באגב דאגב, היכן מקום מושבך איתן בזמנים אלו? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:28, י"ג באייר, ה'תש"ף 20:28, 7 במאי 2020 (IST)<br />
:::::מושבי איתן ב-770 תמיד כל הימים, וזוהי בל״נ עריכתי האחרונה בחבדפיליה. • '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:00, 14 ביוני 2020 (IST)<br />
<br />
== להוסיף ==<br />
<br />
הסיפור שהרבי הפך את הסירטוק (בעקבותיו התחוללה התקנה), המקור במאמרי אדמו"ר הרש"ב, והסיפור שהרבי הרש"ב הורה לרוש סירטוק משי בזהב וכו'.--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 16:12, ב' באב, ה'תש"ף 16:12, 23 ביולי 2020 (UTC)<br />
<br />
== שינוי ==<br />
<br />
אחד הערכים המרוחים ביותר באתר, צריך לדאוג ש: א. כל דבר יהיה כתוב רק פעם אחת. ב. שיהיה בערך רק דברים הנוגעים לסירטוק. לכובע ודומיו יש ערכים משלהם. ג. בלי יותר מדי מילות קישור ברצף - ללקט את התוכן ולזרוק את הרקע לתוכן. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 14:06 • ג' באב ה'תש"ף<br />
:בעז"ה אתפנה לכך במוצאי שבת. <span class="mw-userlink">[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]</span> • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 14:08, 24 ביולי 2020 (UTC)<br />
::כדי שיהיה לי יותר קל להבין אותך, אשמח אם תביא לי דוגמאות. <span class="mw-userlink">[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]</span> • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 14:08, 24 ביולי 2020 (UTC)<br />
:::למשל קטע 'בחסידות' יכול להיכנס בחצי אורך ממה שהוא ובמיוחד שהרבה ממנו כתוב ב'מבנה הסירטוק' שהרבה מזה נמצא בקטע הראשון של 'מנהגים מיוחדים'... אגב, לא נעים אבל יש הרבה שגיאות.. תעשה עוד הגהה, תודה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 04:52 • ה' באב ה'תש"ף<br />
<br />
== הרבי המהר"ש ==<br />
<br />
אף פעם לא זכיתי לראות הסבר בחסידות בעניין, ואני רואה שכתוב בערך שיש עשרות מאמרים מהרבי המהר"ש בעניין, אשמח שיהיה קישור לאחד מהם. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:12, ג' באב ה'תש"ף<br />
:אני עדיין לא מוצא את המאמרים, אבל בטוח ישד. זה על מעלת המשי.. אני בינתיים מחפש אך אם מישהו ימצא את המקורות אני ישמח אם הוא יכניס. <span class="mw-userlink">[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]</span> • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 15:01, 24 ביולי 2020 (UTC)<br />
::ציינתי לכך לעיל. עפ"י זכרוני מדובר על כך במאמר של אדמו"ר הרש"ב, בנוגע לבירור בשבת גם מ[[דומם]]. כמדוני שהרבי הזכיר זאת בעת ההוראה על לבישת סירטוק.--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 19:10, ד' באב, ה'תש"ף 19:10, 25 ביולי 2020 (UTC)<br />
::: צריך להיות ברור מה ההבדל בין צמר למשי... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 04:57, ה' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(26 ביולי למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 04:57, 26 ביולי 2020 (UTC)<br />
<br />
== תמימים ואברכים ==<br />
<br />
בקטע תחת הכותרת מנהגי חב"ד כתוב:"ותמימים ואברכים שעדיין לא נישאו". וכי יש אברכים שאינם נשואים?--[[משתמש:נרקיס|נרקיס]] - [[שיחת משתמש:נרקיס|שיחה]], 14:57, ג' באב, ה'תש"ף 14:57, 24 ביולי 2020 (UTC)<br />
:חחח! תוקן.. <span class="mw-userlink">[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]</span> • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 14:59, 24 ביולי 2020 (UTC)<br />
<br />
== להעיר. ==<br />
<br />
קראתי בעיתון כפר חב"ד מהעלונים הכי ראשונים (עלון 2 או 3) כתבה או ראיון של אדם חרדי בצרפת שאכל יחד עם הרבי בסוכה בשמיני עצרת (כי האשכנזים כבר סגרו את הסוכה.) והוא מספר שהרבי לבש בגד מיוחד. והרבי הסביר לו שבשבת ויום טוב "צריך ללבוש משי, לא משנה באיזה צורה".--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 14:17, י"ד באב, ה'תש"ף 14:17, 4 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:ישר כח על ההערה! יש לי את העלונים הראשונים של כפר חב"ד ואני יעיין בהם, ובעז"ה גם יוסיף את זה לערך.. <span class="mw-userlink">[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]</span> • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 14:18, 4 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
<br />
== הסבר חסר-מקור למנהג שסולף ==<br />
[[קובץ:מאורעות מיוחדים בשנת תשנ.png|ממוזער]]<br />
"מנהג מיוחד בנוגע ללבישת הסירטוק ניתן למצוא אצל הרבי. החל משנת תש"נ, בה החל הרבי ללכת עם סירטוק משי של שבת גם בימי חול, היה הרבי נוהג לחבוש על הסירטוק עוד מעיל או בגד. הסיבה לכך הייתה נעוצה בין השאר בכך שהסירטוק נועד לשבתות ולימים טובים ולא לימות החול, לכן הרבי נהג ללבוש על הסירטוק עוד מלבוש כדי לשמור את ייחודו לשבתות ולמועדים".<br />
<br />
אשמח לדעת מה מקור ההסבר הנ"ל, למיטב ידיעתי לבישת המעיל על הסירטוק לא החלה בשנת תש"נ (ואדרבה - בשנים אלו הרבי כמעט ולא יצא מ-770 כך שלא ידוע לי על פעם שהרבי אכן עשה זאת באותה תקופה), וכן לא נעשתה באופן גורף במשך כל השבת, אלא רק ביציאת הרבי לרחוב! והסיבה לא היתה בתור לבוש לשבת אלא אדרבה - לכסות ולהסתיר את המשי (זכור לי שזו הוראה מבעל ההילולא, אאל"ט). -- '''[[משתמש:ד. שטרן|<span style="color: darkgoldenrod">ד. שטרן &lowast;</span>]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|<span style="color: goldenrod">השמים מספרים</span>]]''' • 08:29, כ"א באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(11 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''<br />
:מבלי להתייחס למה שכתבת, {{א|ד. שטרן}}! התגעגענו! | נכתב בשעה 08:33 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ"א באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
::ראה בצילום המצו"ב.--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 08:49, כ"א באב, ה'תש"ף 08:49, 11 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::אם תוכל למקד מה בדיוק אפשר לראות בצילום? -- '''[[משתמש:ד. שטרן|<span style="color: darkgoldenrod">ד. שטרן &lowast;</span>]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|<span style="color: goldenrod">השמים מספרים</span>]]''' • 15:40, כ"ב באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(12 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A9_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99&diff=378982לבוש חסידי2020-08-11T08:30:45Z<p>ד. שטרן: /* סירטוק */ דיוק</p>
<hr />
<div>{{תבנית:בעבודה מתמשכת}}<br />
[[קובץ:שליח ציבור.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עומד כ[[שליח ציבור]] לבוש בלבושים חסידיים: חבוש ב[[מגבעת קנייטש]], לבוש [[סירטוק]] וחגור [[גרטל]]]]<br />
[[קובץ:ר מענדל תשרי נב.gif|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 1:'''ר' [[מענדל פוטרפס]] חבוש בקסקט שהיה נהוג ברוסיה]]<br />
[[קובץ:אדמור הרייצ בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 2:'''[[אדמו"ר הריי"צ]] בצעירותו, חבוש במגבעת קנייטש כששוליה כלפי מעלה]]<br />
[[קובץ:הנחת אבן הפינה.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 3:'''הרבי [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770|מניח את אבן הפינה להרחבת 770]], לבוש ב[[סירטוק]], חגור ב[[גארטל]] וחבוש ב[[מגבעת קנייטש]]. ניתן להחין בתמונה ב'משולש]]<br />
'''הלבוש החסידי''' הוא הלבוש הנהוג בין חסידי חב"ד. הוא שונה מהנהוג בין [[חסידי פולין]] וזהה יותר אל הנהוג בציבור הליטאי. הוא מורכב מחליפה קצרה בימות החול, וארוכה בשבת לאברכים נשואים, מגבעת קנייטש, ולאברכים נשואים גם [[גארטל]].<br />
<br />
במשך השנים פחות ניתן דגש בחסידות חב"ד על השמירה על סגנון הלבוש הקבוע, בעוד שעיקר ההשקעה הייתה על פנמיות החסיד והילוכו. עם זאת, הייתה זהירות שלא לשקוע ולהיות מונחים בהתחשבות באופנה. <br />
<br />
==הימנעות מלבישת בגדי האופנה==<br />
לפני חתונתו של ר' [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|נחום]] – נכדו של אדמו"ר הזקן, פנה אליו אדמו"ר הזקן ושאלו אם יסכים לקרוע את החלק היפה בפרווה שבדש מעיל המשי והעור בו אמור היה להיכנס לחופה. ר' נחום אמר שאינו מסכים ואינו רוצה בכך, גם כשהציע לו אדמו"ר הזקן ללמוד איתו בעבור כך, אך אדמו"ר הזקן אמר לו כי אם יסכים ייתן לו לזכות להיות ''''אתי עמי במחיצתי'''' בעולם הבא{{הערה|כלומר, שר' נחום יזכה להיות בעולם הבא במקום בו יישב שם אדמו"ר הזקן.}}. ר' נחום רצה להסכים, אך עדיין שאל אם עליו לעשות זאת מכיוון שרוצה באמת להחליף את המשי היקר בטלאי, או לעשות זאת ב'[[קבלת עול]]' מכיוון שאדמו"ר הזקן מצוה עליו לעשות כך. אדמו"ר הזקן אמר כי עליו לרצות זאת באמת של ה"יחידה", ור' נחום שתק – מכיוון שבאמת לא רצה לתפור תלאי במעיל. ביום החתונה, נכנס ר' נחום להתברך אצל אדמו"ר הזקן לפני החופה, ואז תלש לו אדמו"ר הזקן חלק מהצוארון והבטיח לו בעבור זה אריכות ימים. באחרית ימיו, קבע ר' נחום את מגוריו בהאדיטש – ליד ציון אדמו"ר הזקן – בכדי לכפר על כך שלא רצה בצעירותו לקרוע את הפרווה ולתפור את הטלאי באמת.{{ש}}<br />
הרבי סיפר את סיפור זה מספר פעמים{{הערה|1=תורת מנחם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25037&st=&pgnum=180&hilite= חלק ה' שנת תשי"ב חלק ב' עמוד 155], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25045&st=&pgnum=244&hilite= תורת מנחם חלק י"ג שנת תשט"ו חלק א', עמוד 244], ועוד. סיפור זה מופיע לראשונה ב[[ליקוטי דיבורים]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39163&st=&pgnum=30 חלק א' עמוד 24]}} והסביר כי בכל דור יש את ה'קליפה' והניסיונות שמתעוררים על ידיה, ואדמו"ר הזקן ראה כי בדור זה הולכת ומתחזקת ה'קליפה' והתאווה של הידור בבגדים מפוארים. מכיוון שכך, רצה אדמו"ר הזקן 'לשבור' ולבטל את הקליפה הזו על ידי קריעת החלק היפה שבמעיל המהודר, עד כדי כך שהבטיח בעבור כך 'אתי עמי במחיצתי'{{הערה|1=אמרה שמקורה במאמר [[שמואל הנביא]] ל[[שאול]] שיום למחרת ימות ויהיה "עימו", ומכך מדייקת ה[[גמרא]] כי "עימי" רומז ל"עימי במחיצתי" ([[מסכת ברכות]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=12b&format=pdf דף י"ב עמוד ב'])}}.<br />
<br />
כך גם בימי [[אדמו"ר המהר"ש]] החלה להתפשט האופנה כי בחליפה בנוסף לכיס בחלקה התחתון של החליפה, נתפר כיס גם בחלקה עליון, ובו נתחבה ממחטה. כשהבחין אדמו"ר המהר"ש באחד החסידים שהיה סוחר הולך בחליפה שכזו, שאל אותו הרבי מדוע עליו ללכת בחליפה המעוצבת כצו האופנה, והחסיד שאל בתגובה כי מה ההבדל אם ישנו כיס גם בחלק העליון של הליפה ומה החשש בכך. אדמו"ר המהר"ש אמר כי ההבדל הינו גדול, משום שישנו פתגם רווח כי "חסיד – עד הכיס...", ולכן אם הכיס הוא למטה – כפי שהיה עד אז – יש חלק גדו של החסיד, אך אם הכיס הוא למעלה – נשאר מהחסיד רק חלק קטן{{הערה|[[רשימות דברים]] חלק ב' עמוד פ"ג}}...<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא כי "כשנכנסים אלי ל[[יחידות]] ב"קורצע רעקל"{{הערה|חליפה קצרה, אז גם חסידי חב"ד שלפני הבר מצווה היו לובשים בגד עליון ארוך גם בימות החול, והליכה בחליפה קצרה נחשבה למודרנית ביותר}}, זו 'דקירה' עבורי"{{הערה|"אז מען קומט צו מיט אריין מיט א קורצע רעקל, גיט דאס מיר א שטאך" לקוטי סיפורים והתוועדיות עמוד 312}}.<br />
<br />
כך גם ישנו סיפור על עיירה חסידית מימי [[הצמח צדק]] שהדיחה [[שו"ב]] ממשרתו, כיוון שלבש ערדליים, שכן למרות שאין איסור בלבישת ערדליים, אלא שפשוט הדבר מראה על פנמיותו של האדם{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2834.htm חלק ט' עמוד רט"ז].}} עם זאת מסיפור זה הוכיח הרבי כי גם דברים שלא היו מקובלים בעבר ואף עוררו התנגדות - הרי שבדורנו ייתכן ובחלק מהדברים אין פסול בשימוש היום, שהרי אנו רואים כיום חסידים גדולים ההולכים עם ערדליים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/508.htm חלק ג' עמוד קנ"ד (בסעיף ה')], ובהוספת פרטים בנספח המכתבים ל[[לקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=430&hilite= חלק כ"ד, עמודים 416-417]: "אולי כוונתו למה מכניסים ענין הפוטוגרפיא לגבול ליובאוויטש. - ונזכר הנני ששמעתי מספרים של במהפנים העבירו [[שו"ב]] ממשמרתו ובצדק על שלבש קאלאשן [=ארדליים], ועתה גם זקני החסידים משתמשים בקאלאשן - וגם כן בצדק".}}<br />
<br />
מסופר כי כאשר נשאל הרבי באיזה דגם לבחור עבור משקפי הקריאה שלו, השיב "לא מהמודה הזו" (או "לא מהמודה האחרונה"){{הערה|קובץ אילנא דחיי}}.<br />
<br />
==לבושי [[חסידי פולין]]==<br />
בשנותיה הראשונות של [[חסידות חב"ד]], היה הלבוש הנהוג בין חסידי חב"ד לזה הנהוג בין [[חסידי פולין]] זהה. בעקבות גזירת הלבוש קוצר מעט המעיל העליון (הסירטוק) והחסידים חויבו לשנות את הכובע לקסקט. <br />
<br />
[[הרבי הרש"ב]] לעומת זאת דיבר אודות מעלת עניין החיצוניות של פולין שזהו עניין הלבושים, באמרו:"אני מיצר ודואג על שאין אנו דרים בפולין" וזהו מצד ה'פוילשע חיצוניות'{{הערה|רשימות היומן עמ' קע ראה גם [[ספר השיחות תרפ"ג]] סוף עמוד 46 ואילך}}.<br />
<br />
גם [[הרבי הריי"צ]] שיבח מאוד את מלבושי חסידי פולין שניכרים מאוד במלבושיהם היהודיים, ואמר שהלוואי והיה יכול להנהיג גם הוא מלבושים אלו בחב"ד{{הערה|רשימות תרצ"א}}.<br />
<br />
לחסידי פולין שהתקרבו לחסידות חב"ד שרצו להחליף את בגדיהם לסגנון הלבוש החב"די, הורה הרבי להמשיך ללבוש את הלבושים הללו{{מקור}}.<br />
<br />
==מגבעת==<br />
[[קובץ:א.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 4:'''אדמו"ר הרש"ב חבוש במגבעת המבורג, הנלבשת כיום בעיקר על ידי רבנים מהמגזר הליטאי וחסידי [[סאטמאר]]]]<br />
לא ידוע מה היה לפני כן, אך מנהג החסידים ברוסיה היה ללכת בקסקט – כובע בעל מצחייה{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה 1)'''}}. נוהג זה החל כאשר נגזרה 'גזרת הלבוש', בה חויבו ללכת כל היהודים בלבוש אחיד – בין היתר עם כובע ולו שוליים קדמיים, הקסקט. כאשר שמע זאת אדמו"ר הצמח צדק, אמר בתגובה כי גזרה זו היא מצד ה'קליפה', שמנסה למנוע את העניין של "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא כל אלה" – כלומר, הבטה בשמים ומתוך כך להגיע להתבוננות בגדלות השם ורוממותו. כששמעו זאת חסידי הצמח צדק, התחכמו בקיום הגזירה ולבשו את הקסקט כשהמצחיה מופנת אחורה –כלפי העורף{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&st=&pgnum=95 חלק י' עמוד 70]}}.<br />
<br />
בנוהג הנשיאות נהגו [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ|הריי"צ]] לחבוש מגבעת העשויה ממשי. עד להסתלקות הרבי הרש"ב היה הקמט בכובעו של הרבי הריי"צ בצורת משולש כפי שנהגו הסוחרים אז, ומאז שינה אותו לצורת עיגול כפי שהיה נהוג אצל הרבנים הזקנים באותה התקופה{{הערה|רשימות דברים עמוד 187}}.<br />
<br />
===מגבעת קנייטש===<br />
כיום נוהגים רוב חסידי חב"ד ללכת במגבעת קיפול המכונה "מגבעת קנייטש" על שם ה"קנייטש" - ה"קיפול" באידיש. מגבעת זו בנוייה כאשר יש משני צידיה קיפולים כלפי פנים ("עיניים"), ולאורך כיפתו של הכובע ישנו קמט לכל אורכו.{{ש}}<br />
יש אומרים כי חבישת מגבעת זאת הייתה לראשונה אצל אדמו"ר המהר"ש, שכאשר יצא למסעותיו היה לובש בגדי סוחרים מהודרים בכדי שלא יזוהה. מאוחר יותר לבש אותו גם [[אדמו"ר הריי"צ]] בצעירותו, ואף יש תמונה מכך {{כתב עילי|'''(ראה בתמונה 2)'''}}, אם כי הלכו במגבעת כששוליה למעלה.<br />
<br />
הנהגת החסידים ללכת במגבעת קנייטש החלה כאשר הרבי החל ללכת במגבעת, כששוליה הקדמיים היו משוכים כלפי מטה בצורה חדה, והקמט המרכזי בכיפתו של הכובע עמוק ורחב יותר, והוא בעל שלוש צלעות, מה שקיבל את הכינוי "משולש חב"ד" {{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה 3)'''}}. כשנשאל הרבי מדוע שולי המגבעת משוכים קדימה בצורה קיצונית המסתירה את עיניו, ענה הרבי כי '''"בשבילי די להביט בארבע אמות שלי..."''' {{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39413 לכבוד ג' תמוז: הרב יעקבסאן בתוכנית מיוחדת] {{חב"ד און ליין}} }}.<br />
<br />
===חבישת המגבעת כ'כיסוי שני'===<br />
חסידים נוהגים ללבוש את המגבעת בעיקר בשעת התפילה, כ'כיסוי שני' בנוסף ל[[כיפה]]{{הערה|1=הוספה ללקוטי שיחות [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&st=&pgnum=303 בחלק ט' דף 276] בשולי הגליון, וב[[ספר המנהגים]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=17 עמוד 9 בשולי הגליון], וראה [http://www.chabad.org.il/Questions/Index.asp?SubjectID=&RabbiID=&search=%EB%E5%E1%F2+%E1%FA%F4%E9%EC%E4&CategoryID=68 כאן] ו[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=532&ArticleID=1474&SearchParam=%E4%F9%EB%EC%E4 כאן]}}. מקור הדברים הם ככול הנראה בדברי הגמרא{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=138&format=pdf חולין קל"ח עמוד א']}} שכתבה כי תחת למצנפת של הכהן הגדול הייתה כיפת צמר, ובדברי הצמח צדק שבספרו "פסקי דינים לצמח צדק"{{הערה|1=פסקי דינים לצ"צ בתחילתו}} שכתב כי מנהג חסידים הראשונים היה לכסות את הראש בנוסף לכיפה שעל ראשם בכיסוי נוסף. כך גם כתבו ה'בית חדש'{{הערה|1=בית חדש על על [[אורח חיים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36258&st=&pgnum=6 סימן ח' סעיף א'], דיבור המתחיל [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36258&st=&pgnum=6 'ומכסה']}}, ה'טורי זהב'{{הערה|1=ט"ז(מגן אברהם) על [[אורח חיים]] סימן ח' סעיף ב' סעיף קטן ג':'''"ולעניות דעתי אדרבה בא רבינו להזהיר שיהיה נזהר כל כך בכיסוי הראש שאפילו בשעה שמעוטף בטלית של מצוה צריך שלא יזוז ממנו כיסוי של ראש"'''}} וה'[[משנה ברורה]]' {{הערה|1=[[משנה ברורה]] על [[אורח חיים]] סימן ח' סעיף ב' סעיף קטן ד':'''"שכיסוי זה מכניע לב האדם ומביאו לידי יראת שמים. ועיין בט"ז שדעתו נכון שלא יסיר הכובע (=כיפה) הקטן שעל ראשו בעת התפילה אף שהוא מכסה ראשו בטלית ג"כ"'''}} כי ראוי לנהוג שבנוסף לטלית אין להסיר את הכובע, משום שהדבר מוסיף ביראת שמים. סיבה נוספת היא, שכיוון שבתפילה יש לעמוד בצורה מכובדת, כפי שמתאים לעמוד בפני מלך או אדם חשוב – יש לחבוש גם כובע מעל הכיפה, משום שאין זה כבוד לעמוד לפני אדם חשוב כשכיפה בלבד לראשו{{הערה|1= משנה ברורה, אורח חיים [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=247 סימן צ"א סעיך קטן י"ב]:'''"ובזמננו צריך להשים בעת התפילה כובע כי אין דרך לעמוד כן לפני אנשים חשובים"'''}}.<br />
<br />
מוסבר בחסידות כי שני הכיסויים הם בחינת שני מקיפים מבחינת [[חיה]] ו[[יחידה]], ועל ידי קישור המקיפים שבנשמה עם מקיפים גשמיים (כיפה וכובע) מתוסף יותר בהמשכה ובגילוי של שני המקיפים שבנשמה{{הערה|1=[[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "צוהר תעשה לתיבה" תרפ"ג - ספר המאמרים תרפ"ג עמוד ק"מ, וכן בספר המאמרים תש"ז עמוד 185, [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=183&hilite= התוועדיות תשמ"ח חלק ד' עמוד 164]}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] נהג לישון עם שני כיפות (וייתכן שנהג כך לא רק בשעת השינה){{הערה|1=[[ימי בראשית]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=83 עמוד 67], וראה שם ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=91 עמוד 75] שהכיפה הפנימית ניתנה לרב [[ישראל ג'ייקובסון]] והחיצונית לרב [[שמואל לויטין]]}}.<br />
<br />
==גרטל==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[גרטל]]}}<br />
ה'''גַרְטְל''' (נקרא גם '''גאַרטל''' או '''אבנט'''){{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה ראשית ובתמונה 3)'''}} הינו פריט לבוש אותו נוהגים החסידים לחגור מסביב לבגדיהם במקביל מגובה המרפקים בשעת ה[[תפילה]] במטרה לחצוץ בין החלק העליון של ה[[גוף]] לחלקו התחתון. מקורו של המנהג הוא מה[[בגדי כהונה]], אותם היו לובשים הכהנים בשעת העבודה ב[[בית המקדש]]. הרבי הקפיד כי אורך שני קצוות בגארטל יגיע לקצוות הסירטוק.<br />
<br />
הרבי הרש"ב הורה בשלב מסוים לתמימים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]{{הערה|1=מלבד התמים [[יצחק הורביץ]], שכאשר הגיע ללמוד בישיבה הרבי הרש"ב הורה שלא יורו לו להוריד את הגרטל. שמועות וסיפורים חלק ג'. ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&pgnum=411 אגרות קודש חלק י' עמוד שצד].}}. אומנם הרבי הורה כי בעת כניסה ל[[יחידות]] יש לחגור גרטל, אך אין חובה שיהיה מעל החליפה ואפשר שיהיה גם תחתיה (וכן נהוג){{הערה|1=[[ימי בראשית]] עמוד 55 ו[[שיחות קודש קודם הנשיאות]] עמוד 138 הערה 2}}.<br />
<br />
==סירטוק==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[סירטוק]]}}<br />
בשונה מן {{מונחון|רעקל|המכונה גם קפוטה על שם הבגד השבתי}} החסידית – שהינה חליפה ארוכה העוברת את הברך בכ-10 סנטימטר לערך, ומן הקפוטה הנלבשת בשבת{{הערה|השונה מרעלק בכך שהיא עשויה ממשי שחוק ולא מבד רגיל, למרות שכיום לרוב מיוצרת הקפוטה מחומרים סינטטים}}, הסירטוק הוא החליפה הארוכה הנלבשת על ידי חסידי חב"ד בשבתות וחגים {{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה ראשית ובתמונה מספר 3)'''}}. הסירטוק קצר מהקפוטה הרגילה בעקבות 'גזירת הלבוש', אז גם נגזר כי על היהודים לקצר את בגדיהם.<br />
<br />
עם הסירטוק החלו חסידי חב"ד ללכת משנת [[תרצ"ד]] בעקבות [[גזירת הלבוש]] שגזר הצאר ניקלואי, אך לבוש זה היה שייך רק לחסידים, ורבותינו נשיאנו מתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיכו ללכת עם הקפוטה הארוכה והרחבה בימי חול, ובקפוטת משי [[לבנה]] בימות השבת ומועד. אך מאז שעלה [[אדמו"ר המהר"ש]] לנשיאות החל אף הוא ללכת כפי שהולכים החסידים, והחליף את מלבושיו מהקפוטה לסירטוק, וזאת בשל מצבו הבריאותי שאילץ אותו לנדוד בין העיירות השונות והוא לא חפף שיראו בו כרבי, ולכן התלבש כאחד הסוחרים.<br />
<br />
עד לנשיאותו של כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] נהגו החסידים ללכת בסירטוק בד, וסירטוק משי היה שייך רק לרביים, שאתו הם כלבו בשבתות ומועדים. אך בעקבות שיחותו שלך הרבי שבה אמר שצריך להחליף את סירטוק הבד בסירטוק משי החלו הרב מחסידי חב"ד ללבוש סירטוק משי. <br />
<br />
כיום יש חסידים הנוהגים ללכת כל השבוע בסירטוק, גם בימות החול ולא רק ב[[שבת]] ו[[מועד]], וזאת בשל הנהגתו של הרבי מאז שנת [[תש"נ]] ללכת עם בגד השבת (סירטוק משי) בכל ימות השבוע.<br />
<br />
==שטריימל==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[שטריימל]]}}<br />
[[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 5:''' [[אדמו"ר הצמח צדק]] חבוש בשטריימל ולבוש בבגדי השבת שקיבל בירושה מאדמו"ר הזקן]]<br />
[[קובץ:אדמור הרייץ.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 6:''' [[אדמו"ר הריי"צ]] חבוש בשטריימל המכונה כיום 'קופליק']]<br />
[[קובץ:מלצר.JPG|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 7:''' רבי [[איסר זלמן מלצר]] חבוש בספודיק]]<br />
[[קובץ:יהושע רוקח 2.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 8:''' רבי [[יהושע רוקח]] מ[[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה - בעלזא]] חבוש בשטריימל ולבוש בקפוטה מסוג 'קפטאן']]<br />
[[קובץ:מכירות תשלט.png|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 9:''' מכירת המצוות אצל הרבי ב[[מוצאי שבת|מוצאי]] [[שבת בראשית]], המוכר עומד מצד שמאל כששטריימל לראשו]]<br />
<br />
'''שְׁטְרַיְמְל''' (בעברית:'''מזנבת''', כלומר:בגד העשוי מזנב חיה) הוא כובע העשוי מזנב חיה (לרוב שועל), הנחשב ללבוש חסידי ונחשב כבגד שבתי הנלבש רק בשבתות, חגים ושמחות {{כתב עילי|'''(ראה דוגמאות בתמונות 9-8)'''}}. <br />
<br />
דומה לו הוא '''הקוֹלְפִּיק''', המשמש כמקביל לשטריימל{{הערה|הצר יותר מהשטריימל ובהיר יותר מהספודיק, ולאורכו פסים בהירים.}}, ונחבש בימי חול מיוחדים, כראשי חודש, צומות, ותאריכים חסידיים על ידי האדמו"ר{{הערה|אם כי [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר]] מ[[בעלז]] לובש ספודיק במקום הקופליק}}, ובשבתות וחגים על ידי בני ונכדי האדמו"ר שלא נישאו. <br />
<br />
מקביל לשטריימל ולקופליק הוא '''הספודיק''', הרחב יותר מהקופליק ובהיר יותר ממנו ומהשטריימל{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה מספר 8)'''}}, המקובל במקום השטריימל שלא נחבש בחצרות חסידיות שמקורן ב[[פולין]] כמו [[גור]], [[אשלג]], [[חסידות צ'ורטקוב|סוכטשוב]], ועוד. הוא נחבש במקומות אלו במקום השטריימל במסגרת פשרה של חסידי בעל ה"[[חידושי הרי"ם]]" מ[[גור]] עם ממשלת [[פולין]] בתקופת "גזירת הלבוש", להחליף את הלבוש היהודי (מכנסיים קצרים ושטריימל) ללבוש ה[[קוזאקים]] שהיה מורכב מספאדיק "גרבי קוזאקים" ו[[זקן]]{{הערה|את [[פיאות הראש|פאותיהם]] הם החלו להכניס מתחת ל[[כיפה]]}}.<br />
<br />
מקורו של השטריימל אינו ברור, אך אחת הדעות היא כי החל להיחבש על ידי תלמדי [[הבעל שם טוב]], שרצו לסמל בכך את בירור הניצוצות אף מהדבר הנמוך ביותר – זנב חיה טמאה{{הערה|ראה [[ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק א' עמוד 284, תיאור על אחד מתלמידי הבעל שם טוב מה'נסתרים' ש}}.<br />
<br />
===המנהג החב"די===<br />
<br />
מנהג חב"ד היה מאז ומעולם כשאר החצרות החסידיות. כך גם בציור [[הצמח צדק]]{{כתב עילי|'''(ראה תמונה 6)'''}} הוא נראה לבוש בבגדי השבת וחבוש בשטריימל שירש מ[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|השטריימל הינו נמוך וקצר ובעל כיפה גבוהה – כפי שהיה נהוג בימים ההם. עם השנים כיפת הקטיפה שבשטריימל התנמכה, השטריימל התרחב לצדדים וגבה ביותר.}}. מסופר על [[אדמו"ר האמצעי]] כי בכל יום כיפור היה יושב בין מנחה לנעילה (ולגירסה אחרת בין מוסף לנעילה), והיה תפוס במחשבות עד כדי כך שהיתה נוטפת זעה מקצהו העליון של השטריימל שלבש. אדמו"ר הרש"ב היה מספר זאת ומציין את גודל יגיעת המוח שהייתה לאדמו"ר האמצעי, עד שאי אפשר לשער מה היה נפעל על ידו באותה שעה{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15727&st=&pgnum=24 תש"ג, עמוד 14], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=895&ArticleID=3316&SearchParam=%F9%E8%F8%E9%E9%EE%EC ספר השיחות תרצ"ו עמוד 303]}}.{{ש}}<br />
אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר הרש"ב נזהרו ללבוש את השטריימל רק בליובאוויטש, בעקבות הוראתו של אדמו"ר המהר"ש לאדמו"ר הרש"ב לפני [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)#נישואין|חתונתו באוורוטש]] להיזהר וללבוש את השטריימל רק ב[[ליובאוויטש]]. כך שמאז שעזבו אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ את ליובאוויטש לא חבשו שוב שטריימל, עד לשבת החתן של הרבי, בה חזר אדמו"ר הריי"צ לחזור ולחבוש את השטריימל של אדמו"ר הרש"ב{{הערה|יומן הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], שנדפס כנספח לאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כרך ט"ו. מובא גם בספר "המופלא והמיוחד" עמוד ל"ז}}. סוג השטריימל שהיה נלבש על ידי אדמו"ר הריי"צ היה קופליק.<br />
<br />
מסופר כי במניין של [[אדמו"ר הזקן]] הייתה חובה על כל [[עלייה לתורה|עולה לתורה]] היה צריך לחבוש שטריימל בעלייתו, ולמי שלא היה שטריימל – היה מקבל לשם כך שטריימל שהיה מיוחד לכך מה[[גבאי]]. באחת הפעמים, כשלא מצר הגבאי את השטריימל, נתן לעולה את השטריימל של אדמו"ר הזקן. כשבא אדמו"ר הזקן לחבוש את הכובע בסוף התפילה, שאל את הגבאי אם משהוא חבש את השטריימל. כשסיפר לו הגבאי את המקרה, ביקש אדמו"ר הזקן לקרוא לכובען, וביקש ממנו לפרום את כל התפרים בשטריימל כך שיתפרק, ולאחר מכן לתפרו מחדש. בסיום העבודה, תלה הכובען את השטריימל לייבוש מעל האש, ושכח ממנו במשך כל הלילה. כשגילה בבוקר שהשטריימל נשרף והגיע להודיע על כך לאדמו"ר הזקן, עוד לפני שהתחיל לדבר על כך שאל אותו אדמו"ר הזקן עם הכובע נשרף, וכשענה הכובען שכך קרה ענה לו אדמו"ר הזקן שהדבר לא נורא{{הערה|רשימות דברים חלק עמוד א' עמוד ס"ה, מובא "[[סיפורי חסידים (ספר)|סיפורי חסידים]]" על התורה עמוד 237}}<br />
<br />
הרבי לא לבש שטריימל, ויש לכך שני הסברים סותרים: הדעה הראשונה סוברת כי הרבי רצה ללבוש שטריימל - אך רק את השטריימל של אדמו"ר הריי"צ, אך כיוון שהרבנית [[חנה גוראריה]] עוד צידדה אז במינויו של בעלה –[[הרש"ג]] – לרבי, לא נתנה אותו לרבי וכך נשאר המצב כי הרבי לא חבש שטריימל. הדעה השנייה היא כי הרבי לא רצה כלל לחבוש שטריימל, בטענה כי "שטריימל הינו לבוש אדמו"רי", וכי היה זה פרט נוסף ביחסו של הרבי אל אדמו"ר הריי"צ כאל ממשיך הנשיאות גם לאחר הסתלקותו, למרות הפצרת הרב [[אפרים אליעזר ילס|אפרים ילס]] כי יחל לחבוש שטריימל{{הערה|1=הרב [[טוביה בלוי]], [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4806 גרטל, סירטוק, קנייטש] {{שטורעם}}}}. <br />
<br />
כשנכנס יהודי המשתייך לאחת מ[[גליציה#חצרות חסידיות שמקורם בגליציה|חצרות]] [[גליציה]], אמר לרבי כי אילו היה הרבי היה 'מסלק' את הכובע וחובש שטריימל, היו מצטרפים לחצרו אלפי חסידם. הרבי התחיל לצחוק בקול, ושאל אותו איזה יהודים היו נהיים חסידים שלו כתוצאה מהשטריימל, שצריכים שטריימל דווקא ולא כובע. החסיד ענה שיהיו אלו יהודים מכל הסוגים, והחל למנות סוגים רבים של חסידיות, באומרו כי אותם יהודים לא יסתדרו עם כך שבשבת יצטרכו ללכת עם כובע ולא עם שטריימל. ענה לו הרבי שאם מתכוון הוא ליהודים האלו, '''"מה רע בחסידות בהם הם נמצאים שצריכים הם להיות חסידים שלי דווקא? מה שאני רוצה לדעת זה כמה קיבוצניקים{{הערה|לגירסה אחרת התבטא הרבי: כמה נערים מ'השומר הצעיר' (תנועת נוער [[ציונות|ציונית]])}}יהיו חסידים שלו כתוצאה מכך שיסלק את המגבעת וילבש שטריימל!"'''{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39413 לכבוד ג' תמוז: הרב יעקבסאן בתוכנית מיוחדת] 16:12{{חב"ד און ליין}} }}.<br />
<br />
מנהג חסידי חב"ד הוא ש[[מכירת המצוות|מוכר העליות לחגי תשרי]] חובש באותה שעה שטריימל, ועל ידי כך נהיה "יהודי של שטריימל"...{{הערה|1=[[תורת מנחם ]][http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&st=&pgnum=336תשמ"ח חלק א', עמוד 339]}}{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה מספר 9)'''}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4806 גרטל, סירטוק, קנייטש] {{שטורעם}}<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=98785 הפקה חסידית לבר מצווה: "למה? כובע!" ● צפו] {{שטורעם}}<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
<br />
[[:קטגוריה:מושגי יסוד]]<br />
[[:קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A7&diff=378978שיחה:סירטוק2020-08-11T08:29:13Z<p>ד. שטרן: /* הסבר חסר-מקור למנהג שסולף */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div> <br />
'''סירטוק''' (או בשם אחר '''פְרָאק''') הוא בגד עליון מהודר, שארכו של עד למטה מהברך, בחלקו העליון הוא מסתיים בצווארון גבוה המתקפל לצדדים, הוא שסוע מאחור החל ממרכז הגב, ומעל השסע 2 כפתורים לקישוט.<br />
שייך לדף [[משתמש:קער אַ וועלט היינט!/לבוש חסידי]]. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 00:33, י"א באייר, ה'תש"ף 00:33, 5 במאי 2020 (IST)<br />
:רק להעיר, הכתיב הנכון הוא סורטוק או סיורטוק, ונהגה במלרע (כמנהג אנשי מדינתינו, דלא כמנהג אנשי אא"י). -- • '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:05, 5 במאי 2020 (IST)<br />
::רק להעיר מהדיון בדף השיחה של [[מנהג]], וכמובן שהשאלה היא לא רק איך אומרים, אלא איך לובשים... {{קריצה}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 10:43, י"א באייר, ה'תש"ף 10:43, 5 במאי 2020 (IST)<br />
:::רק להעיר, שאיני בטוח למה כוונתך, ורק להעיר שאם כוונתך שבפועל קוראים לזה במלרע אז רק להעיר שאינך צודק כי רק להעיר שישנו עולם מחוץ לארץ אוכלת יושביה...<br />
:::נ.ב. רק להעיר שיש בעיה מעצבנת עם תמונות באתר כאן (זה שיריים מה„תיקונים” שקרו בעקבות מתכנת חדש שהיה בזמני?) -- • '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 03:54, 7 במאי 2020 (IST)<br />
::::קח את הדברים בקלילות ובידידות: זמנך עדיין נמשך... לא התכוונתי למשהו עמוק, מלבד להעיר בשובבות שיש שאלה מה פירוש 'מנהג אנשי מדינתנו', מה קובע את המנהג? או שהתכוונת ל"אנשי מדינתנו מלפנים" בהתייחסות אחר אבי האם... מחוץ ל'ארץ אוכלת יושביה' יש את 'ארץ אשר תמיד עיני ה' אלוקיך בה', דבר שהתקיים בהידור על ידי עצומ"ה כפי שהעמיד עצמו בגוף, ודיו לעבד להיות כרבו - להתמקד במעלות שבכל יהודי וחסיד ולא בחסרונותיו, אף אם הוא דיב, ולא לחפש את האיפכא מסתברא שבכל דבר... באגב דאגב, היכן מקום מושבך איתן בזמנים אלו? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:28, י"ג באייר, ה'תש"ף 20:28, 7 במאי 2020 (IST)<br />
:::::מושבי איתן ב-770 תמיד כל הימים, וזוהי בל״נ עריכתי האחרונה בחבדפיליה. • '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:00, 14 ביוני 2020 (IST)<br />
<br />
== להוסיף ==<br />
<br />
הסיפור שהרבי הפך את הסירטוק (בעקבותיו התחוללה התקנה), המקור במאמרי אדמו"ר הרש"ב, והסיפור שהרבי הרש"ב הורה לרוש סירטוק משי בזהב וכו'.--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 16:12, ב' באב, ה'תש"ף 16:12, 23 ביולי 2020 (UTC)<br />
<br />
== שינוי ==<br />
<br />
אחד הערכים המרוחים ביותר באתר, צריך לדאוג ש: א. כל דבר יהיה כתוב רק פעם אחת. ב. שיהיה בערך רק דברים הנוגעים לסירטוק. לכובע ודומיו יש ערכים משלהם. ג. בלי יותר מדי מילות קישור ברצף - ללקט את התוכן ולזרוק את הרקע לתוכן. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 14:06 • ג' באב ה'תש"ף<br />
:בעז"ה אתפנה לכך במוצאי שבת. <span class="mw-userlink">[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]</span> • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 14:08, 24 ביולי 2020 (UTC)<br />
::כדי שיהיה לי יותר קל להבין אותך, אשמח אם תביא לי דוגמאות. <span class="mw-userlink">[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]</span> • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 14:08, 24 ביולי 2020 (UTC)<br />
:::למשל קטע 'בחסידות' יכול להיכנס בחצי אורך ממה שהוא ובמיוחד שהרבה ממנו כתוב ב'מבנה הסירטוק' שהרבה מזה נמצא בקטע הראשון של 'מנהגים מיוחדים'... אגב, לא נעים אבל יש הרבה שגיאות.. תעשה עוד הגהה, תודה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 04:52 • ה' באב ה'תש"ף<br />
<br />
== הרבי המהר"ש ==<br />
<br />
אף פעם לא זכיתי לראות הסבר בחסידות בעניין, ואני רואה שכתוב בערך שיש עשרות מאמרים מהרבי המהר"ש בעניין, אשמח שיהיה קישור לאחד מהם. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:12, ג' באב ה'תש"ף<br />
:אני עדיין לא מוצא את המאמרים, אבל בטוח ישד. זה על מעלת המשי.. אני בינתיים מחפש אך אם מישהו ימצא את המקורות אני ישמח אם הוא יכניס. <span class="mw-userlink">[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]</span> • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 15:01, 24 ביולי 2020 (UTC)<br />
::ציינתי לכך לעיל. עפ"י זכרוני מדובר על כך במאמר של אדמו"ר הרש"ב, בנוגע לבירור בשבת גם מ[[דומם]]. כמדוני שהרבי הזכיר זאת בעת ההוראה על לבישת סירטוק.--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 19:10, ד' באב, ה'תש"ף 19:10, 25 ביולי 2020 (UTC)<br />
::: צריך להיות ברור מה ההבדל בין צמר למשי... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 04:57, ה' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(26 ביולי למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 04:57, 26 ביולי 2020 (UTC)<br />
<br />
== תמימים ואברכים ==<br />
<br />
בקטע תחת הכותרת מנהגי חב"ד כתוב:"ותמימים ואברכים שעדיין לא נישאו". וכי יש אברכים שאינם נשואים?--[[משתמש:נרקיס|נרקיס]] - [[שיחת משתמש:נרקיס|שיחה]], 14:57, ג' באב, ה'תש"ף 14:57, 24 ביולי 2020 (UTC)<br />
:חחח! תוקן.. <span class="mw-userlink">[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]</span> • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 14:59, 24 ביולי 2020 (UTC)<br />
<br />
== להעיר. ==<br />
<br />
קראתי בעיתון כפר חב"ד מהעלונים הכי ראשונים (עלון 2 או 3) כתבה או ראיון של אדם חרדי בצרפת שאכל יחד עם הרבי בסוכה בשמיני עצרת (כי האשכנזים כבר סגרו את הסוכה.) והוא מספר שהרבי לבש בגד מיוחד. והרבי הסביר לו שבשבת ויום טוב "צריך ללבוש משי, לא משנה באיזה צורה".--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 14:17, י"ד באב, ה'תש"ף 14:17, 4 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:ישר כח על ההערה! יש לי את העלונים הראשונים של כפר חב"ד ואני יעיין בהם, ובעז"ה גם יוסיף את זה לערך.. <span class="mw-userlink">[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]</span> • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 14:18, 4 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
<br />
== הסבר חסר-מקור למנהג שסולף ==<br />
<br />
"מנהג מיוחד בנוגע ללבישת הסירטוק ניתן למצוא אצל הרבי. החל משנת תש"נ, בה החל הרבי ללכת עם סירטוק משי של שבת גם בימי חול, היה הרבי נוהג לחבוש על הסירטוק עוד מעיל או בגד. הסיבה לכך הייתה נעוצה בין השאר בכך שהסירטוק נועד לשבתות ולימים טובים ולא לימות החול, לכן הרבי נהג ללבוש על הסירטוק עוד מלבוש כדי לשמור את ייחודו לשבתות ולמועדים".<br />
<br />
אשמח לדעת מה מקור ההסבר הנ"ל, למיטב ידיעתי לבישת המעיל על הסירטוק לא החלה בשנת תש"נ (ואדרבה - בשנים אלו הרבי כמעט ולא יצא מ-770 כך שלא ידוע לי על פעם שהרבי אכן עשה זאת באותה תקופה), וכן לא נעשתה באופן גורף במשך כל השבת, אלא רק ביציאת הרבי לרחוב! והסיבה לא היתה בתור לבוש לשבת אלא אדרבה - לכסות ולהסתיר את המשי (זכור לי שזו הוראה מבעל ההילולא, אאל"ט). -- '''[[משתמש:ד. שטרן|<span style="color: darkgoldenrod">ד. שטרן &lowast;</span>]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|<span style="color: goldenrod">השמים מספרים</span>]]''' • 08:29, כ"א באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(11 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A9_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%94&diff=329667חומש תורה תמימה2020-03-20T09:02:27Z<p>ד. שטרן: /* הוראה ללמוד מתוך החומש */</p>
<hr />
<div>'''חומש תורה תמימה''', הוא לקט של מאמרי חז"ל על פסוקי התורה, בעריכת הרב [[ברוך אפשטיין|ברוך הלוי אפשטיין מפינסק]], עם פירוש פרי יצירתו על מאמרי חז"ל שליקט על פסוקי החומש.<br />
<br />
==היחס של רבותינו נשיאינו==<br />
===השימוש בחומש===<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] השתמש וכן [[הרבי]] משתמש בספר בשעת [[קריאת התורה]]. סביב שימושם בחומש התעורר פולמוס נרחב האם זה בגלל סיבות טכניות, או בשל הפירוש שערך הרב אפשטיין.<br />
<br />
רוב החוקרים, טוענים שהסיבה לכך הייתה בשל חלוקת העליות לקרואים כפי מנהג חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=300&ArticleID=131 הרב שלום בער בוטמן במדור 'בירורי הלכה ומנהג'] ב[[שבועון התקשרות]].}}, ולא מכיון שהגרסאות בניקוד ובטעמי המקרא שבחומש זה מדוייקות יותר, כשאחת ההוכחות לכך היא שהרבי השתמש בחומש זה רק בשעת קריאת התורה, ולא בשעת ה[[התוועדות]], אז השתמש בחומש מקראות גדולות בהוצאת 'חורב'.<br />
<br />
טענות נוספות שהועלו, היו שהשימוש של הרבי בחומש היה בגלל [[התקשרות]]ו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהשתמש בחומש זה, או בגלל עבודת הליקוט של מאמרי חז"ל, שמופיעים בסמיכות לפסוקים ומאפשרים עיון בדברי חז"ל תוך כדי הקריאה, {{הערה|1=הסימוכין לחוקרים המצדדים בטענה זו הינם דברי הרבי בספר השיחות [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 252, שיש ללמוד את פירושי חז"ל ב[[תורה שבעל פה]] על פסוקי מלאכת המשכן בתורה שבכתב מכיון ש"תורה בפירושה ניתנה", כשהרבי הציע במפורש את הלימוד מתוך חומש זה. ראו את דברי [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5376&CategoryID=1219 הרב ברוך דב לשס במדור 'בירורי הלכה ומנהג'] ב[[שבועון התקשרות]].}}.<br />
<br />
===הוראה ללמוד מתוך החומש===<br />
בשנת [[תשמ"ט]] הורה הרבי לחסידים ללמוד בשבועות בהם עוסקים במלאכת המשכן (פרשיות [[פרשת תרומה|תרומה]]-[[פרשת פקודי|פקודי]]) את מאמרי חז"ל הנוגעים לפסוקים הנלמדים. על מנת להקל את הלימוד, הרבי הציע ללמוד מתוך חומש 'תורה תמימה' (או מתוך חומש תורה שלימה) בו מרוכזים מאמרי חז"ל באופן שיטתי ומסודר{{הערה|ספר השיחות [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 253 הערה 95}}.<br />
<br />
גם לפירושים שכתב המחבר על מאמרי חז"ל שליקט, מציין הרבי בכתביו{{הערה|ראה אגרות קודש כרך ו' אגרת א'תשמ״ב, כרך ט״ז אגרת ו'פ״ד, כרך י״ח אגרת ז'כ״א, כרך כ״ח אגרת י'תתמ״ז. ליקוטי שיחות כרך ל״ב, הוספות עמ' 250.}}.<br />
<br />
===חלוקת החומש כפרס===<br />
למרות שהרבי לא נמנע מלהשתמש בחומש זה, ואף ציינו כדוגמא לפירוש שבו ניתן לקיים את הוראתו האמורה - יש המספרים כי כאשר חילקו את הספר בחלוקת פרסים באחד ממוסדות חב"ד, ביקש הרבי להוציא את הספר מרשימת הספרים המחולקים{{מקור}}{{הערה|ישנם המקשרים זאת לביקורת שהתעוררה על הפירוש שבחומש זה, ראה בהמשך הערך}}.<br />
<br />
==ביקורת==<br />
סביב המחבר ופירושו נמתחה ביקורת המתמקדת בעיקר בחוסר הדיוק שבליקוט מאמרי חז"ל. כשלטענת המבקרים הם מועתקים בספרו עם שיבושים רבים שלעיתים גורמים לשינוי מהותי בהבנת הדברים.<br />
<br />
יש הטוענים כי המחבר השתייך ל[[תנועת ההשכלה]], ושבפירושו הכניס במכוון סילופים בדברי חז"ל. חוקר חב"די אף קבע שאמינות ציטוטיו, אף מספרים הגלויים לכל - אינה ברת סמכא{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=785 מחקר בנושא] {{שטורעם}}}}. לעומתו חוקר אחר שאינו משתייך לחסידות חב"ד מצדד בגישתו של הרבי, שאינו שולל את הלימוד בפירוש התורה תמימה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49203&st=&pgnum=215 תגובה למחקר הנ"ל].}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרות תורנית]]</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%97%D7%9E%22%D7%A9_%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA&diff=329666מרכז חמ"ש להפצת המעיינות2020-03-20T08:48:21Z<p>ד. שטרן: /* היסטוריה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מרכז חמש.png|שמאל|ממוזער|150px|סמל המכון]]<br />
'''מרכז חמ"ש להפצת המעיינות''' הינה רשת [[כולל|כוללי-ערב]] ללימוד חסידות הפזורים ברחבי הארץ.<br />
<br />
הרשת פועלת בראשותו של הרב [[יוסף יצחק אופן]], מפעילה כ-50 סניפים בהם לומדים כ-1000 אברכים, ומפיקה באופן סדיר חוברות לימוד בנושאי חסידות עבור תלמידי רשת הכוללים.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
לאחר הסתלקות הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון]], עודד הרבי את חסידי חב"ד לפתוח מוסדות ולעשות פעולות מיוחדות לעילוי נשמתה, תחת השם חמ"ש - המכיל את ראשי התיבות של שמה. בהמשך להתעוררות זו כתב הרב [[יוסף יצחק אופן]] לרבי על רצונו לפתוח כולל מיוחד ללימוד החסידות, בצורה של לימוד עיוני ובאופן מסודר כמו בישיבות תומכי תמימים ברחבי העולם. תשובת הרבי היתה (שכולל) "זה שייך לתומכי תמימים".<br />
<br />
ברבות הימים הסביר הרב שהלימוד בכולל זה הוא כלימוד בישיבת [[תומכי תמימים]], והלומדים בו הם כ'תמימים' ממש על כל המעלות הידועות בכך. וכשאר ישיבות 'תומכי-תמימים', אף כולל זה מוגדר כתומכי תמימים ממש {{הערה|1=[http://chasidut.tv/nd2013/contents.asp?aid=81369 אתר חסידות TV]}}.<br />
<br />
הכולל פעל בתחילה תחת הנהלת מוסדות תורת אמת, ובשנת [[תשע"ה]] החלק להתפשט לערים נוספות, עם חבירתו של הנגיד ר' [[יצחק מיראלשווילי]] לתומכי הרעיון.<br />
<br />
עם התבססות הארגון, הועמד הרב שמואל אופן בראשותו.<br />
<br />
במשך השנים [[תשע"ו]]-[[תשע"ז]] הוקמו כחמישים סניפים לארגון בכל רחבי הארץ, במסגרתם אברכים מכל המגזרים והחוגים לומדים חסידות מידי יום במשך שעה וחצי.<br />
<br />
מידי תקופה מתקיימים מבחנים על חומר הלימוד, והאברכים מקבלים מלגות חודשית בהתאם למידת התמדתם בלימוד והצלחתם במבחנים.<br />
<br />
==הוצאה לאור==<br />
מידי מספר חודשים יוצאת לאור מטעם הרשת חוברת לימוד עיונית בה מלוקטים מאמרי חסידות הקשורים למועדים ולזמנים בתקופה זו, לצד ביאורי עזר להקלה על הלימוד.<br />
<br />
לקראת יום ההתרמה השנתי של הרשת, החל לצאת לאור בחודש טבת [[תשע"ח]] הגליון הראשון של הרשת בשם 'ומלאה הארץ', המהווה בטאון למחשבת החסידות.<br />
<br />
==סניפי המרכז==<br />
{{טורים|<br />
*אור יהודה<br />
*ביתר עילית<br />
*אילת<br />
*אלעד<br />
*אשדוד<br />
*בית שאן<br />
*בית שמש<br />
*ביתר-הדס<br />
*בני ברק<br />
*חיפה-אחוזה<br />
*חיפה-הדר<br />
*טבריה<br />
*יבניאל<br />
*יוקנעם<br />
*יצהר<br />
*ירושלים<br />
*כפר חב"ד<br />
*מגדל העמק - בהנהלת הרב שמואל לוינסון<br />
*נתניה<br />
*קרית ספר מודיעין עלית<br />
*מנחמיה<br />
*נהריה<br />
*נצרת עילית<br />
*עפולה - בהנהלת הרב שמואל קרץ<br />
*פתח תקוה<br />
*צפת<br />
*קרית ארבע-חברון<br />
*קרית גת<br />
*קרית מלאכי<br />
*קרית שמונה<br />
*רחובות<br />
*רכסים<br />
*רמת גן<br />
*תל ציון<br />
}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[wpc.66fc.go-live.co.il/0066FC/books/kovetz_02_03_04_5776.pdf חוברת לדוגמא]''' המופקת באופן סדיר על ידי המכון עבור חברי הכוללים<br />
*'''[http://www.col.org.il/files/0.30687688768_6675873.pdf מלאה הארץ - בטאון למחשבת החסידות, גליון 1]''', טבת תשע"ח<br />
<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:כוללים]]</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=325986עברית2019-12-06T11:01:52Z<p>ד. שטרן: /* היחס החרדי */ הוספת מקור</p>
<hr />
<div>'''עברית''' היא השפה המשמשת כשפת הדיבור הרשמית במדינת ישראל. היסודות שלה הינם על בסיס [[לשון הקודש]], אך חלו בה שינויים ותמורות על ידי "מחדשי" השפה העברית. בציבור החרדי ישנם רבים שהתנגדו לחידוש השפה בשל היותה ייצוג של הציונות שנלחמה בדת. אולם הרבי לא נמנע משימוש בה ואף עודד אותה.<br />
<br />
==מקורה==<br />
שם השפה "עברית", הוא במקורו כינוי ללשון הקודש. וכך היא מכונה גם בלשונו של רש"י{{מקור}}<br />
<br />
עם הקמת הרעיון ה[[ציונות|ציוני]] שבו עיקרו של עם הוא הלאומיות שבו, וממילא בכדי שעם ישראל יתחיל להיות עם "נורמאלי" הוא צריך מדינה ושפה, החלו גורמים ציוניים ל"החיות" את לשון הקודש, ולהתאימה לכללים שהם עצמם קבעו. אז החלו לדבר בלשון הקודש ביניהם ואף יצאו [[עיתונים]] בלה"ק, עיתונים בהם לא היה הרבה תכנים חרדיים.<br />
<br />
כחלק מהחדשנות שבה, נקבעה הגיית השפה בהברה שבין האשכנזית לספרדית - את ה"[[קמץ]]" אומרים כ"פתח", את ה"צירה" כ"סגול" וה"תיו" (הרפה) שנשמעת כ"סמך" שינו הם לכזו הנשמעת כ"טית". את ה"עין" וה"חית" לא עשו מהגרון. <br />
<br />
כן החלו הם להכניס מילים "מודרניות" אל תוך השפה.<br />
<br />
==היחס החרדי==<br />
עם הקמתה, יצאו בציבורים החרדיים נגד השימוש הגורף בלשון הקודש עבור צרכי חולין ואף למטה מזה.{{ציטוט-צף|...חלק מסוים מרשעי ישראל שהתאספו בארץ ישראל '''מחפשים לטמא את הנשמות היהודיות לטמא את קדושת הארץ, ''לטמא את לשון הקודש.''''' והתגברות הקליפה היא גדולה כל כך שהם מחפשים לינוק מן הקדושה באמצעות שמות של לשון הקודש, שהם קוראים למוסדות הרשע שלהם בהם הם משמדים ילדי ישראל, הם רוצים היו לא תהיה להכחיד את הניצוץ היהודי בילדי ישראל. בלשון הקודש שבה ברא הקב"ה את עולמו ונתן לנו את התורה, הם מדברים דברי חול ואיסור, מעלה אחת בכך שהוסיפו הרבה מילים חדשות עד שאין זה לשון הקודש, והלואי שהיו מוסיפים עוד יותר מילים, עד שלא ישאר בשפתם שום מילים של לשון הקודש, אז לא תהיה לקליפה יניקה מהקדושה. אלה שנמצאים כאן יכולים להיות שבעי רצון על שלא נמצאים שם בארעא דישראל הגלותי, שהאנשים היראים הגרים שם הם עבדים תחת ידי פריצי עמך...|מדברי [[אדמו"ר הריי"צ]], ספר השיחות תש"ג.}}<br />
<br />
כן יצאו נגד שימוש במילים קדושות, או בעלות משמעות הלכתית, עבור דברי חולין כמו: המילה "[[חשמל]]" שלאחת הדעות היא כינוי לאחד ממלאכי מעלה, הפכה להיות כינוי לכח האלקטרוני. ישנם הנמנעים מלהשתמש מסיבה זו להשתמש במילה "חשמל" במשמעות זו, אולם [[הרבי]] אינו נמנע מכך{{הערה|ראה ב[[אגרות קודש]] (חלק י"א ע' שנט), מענה לרב ישעיהו אשר זעליג מרגליות מירושלים, המתייחס למסופר בגמרא אודות תינוק שדרש בחשמל ויצאה אש ושרפתו: "במה שכתב אודות התיבה חשמל - שלא להשתמש בה וכו'. הנה צריך עיון גדול היסוד על זה. ומה שמצינו לגמרא חגיגה (ועיין גם-כן בפירוש רש"י יחזקאל א, כז) - הרי שם מדבר בהנוגע לעניין, לא בנוגע להתיבה, ובפרט על-פי המבואר בכמה מקומות בעץ-חיים, ובכלל בספרי הקבלה, שזהו שייך לקליפת נוגה, ועיין בעץ-חיים שער החשמל, ובמאמר כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק, נדפס בהוספות לתורה אור". וכך נוהג בפועל - ראה '''לדוגמא''' [[אגרות קודש]] חלק ח' אגרת ב'שמג}}.<br />
<br />
כאשר שאלו את [[הרבי הריי"צ]] אודות הלימוד בבית הספר לבנות בתל אביב, ענה כי יש להקפיד על הלימוד באידיש, והוסיף כי ב[[עברית]] אין כל קדושה והיא כשפת הגויים אשר מצפצפים ומלהגים בלשונם, ולמרות שיש בה טומאה שכן נוסדה על ידי פורקי עול, אך גם אינה גרועה משאר שפות של שאר האומות, שגם בהם יש טומאה. כאשר נשאל הרבי שאלה דומה, הורה כי יש לראות האם יש ילדים ספרדיים בכיתה אשר בבתיהם לא מדברים אידיש, וממילא יתקשו בלימודם ועל כן ילמדו בעברית.<br />
<br />
מצד שני, כותב [[הרבי הריי"צ]] באגרותיו, כי מכיון שהכניסו מילים זרות בשפת העברית, נמצא כי אין זה לשון הקודש, ואין חל עליה האיסור לדבר ב[[לשון הקודש]] דברי חול{{הערה|לקוטי דיבורים חלק ג' דף תיט.}}. בהזדמנות מסויימת{{הערה|בקשר לביטוי המילה "מקרר" בשפות השונות - שיחת ש"פ וישלח תשמ"ה סט"ז, התוועדויות תשמ"ה ח"ב עמוד 806}} ציטט זאת הרבי אך הוסיף ש"אעפ"כ ישנם כו"כ תיבות ששרשם מלשון הקודש" ולכן ניתן להתייחס אליה כ"לשון השייך וקרוב ללשון הקודש".<br />
<br />
<br />
פעם כאשר כתבו את ה[[ליקוט השבועי]] בעברית, כתב הרבי כי זה {{ציטוטון|לה"ק מוזר}}{{מקור}}. <br />
<br />
בשיחת קודש ב[[קיץ]] [[תשל"ד]] הסתייג הרבי מכך שמשתמשים במילים משפות זרות במקום להשתמש במילים עבריות{{הערה|אמרו אז שלצה"ל היה חסר מורל, והרבי העיר שהיה רצוי להשתמש במילה מצב רוח וכדומה.}}.<br />
<br />
כשנכנס ר' [[ישראל הבר]] עם בנו לרבי על [[יחידות]] ואמר משהו באנגלית, הרבי תמה על זה שילד הגדל בארץ הקודש מדבר לא בעברית{{הערה|יהדות מעבר להרי החושך.}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*מכתבי אדמו"ר הרש"ב נגד השפה העברית: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3122&st=&pgnum=50 חכמי ישראל בעש"ט עמוד כה] * [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&st=&pgnum=422&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"ב עמוד תתטז]<br />
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3593360#utm_medium=email&utm_source=מגזין_(עברית)&utm_campaign=he&utm_content=content איזו הברה נכונה? האשכנזית או הספרדית?]''' {{בית חבד}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{תבנית:שפות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:שפות]]</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%22%D7%A4&diff=324998תש"פ2019-11-12T11:37:23Z<p>ד. שטרן: </p>
<hr />
<div><br />
'''התש"פ''' (5780) היא שנת החמשת אלפים שבע מאות ושמונים לבריאת העולם, והחמישית משבע שנות מחזור השמיטה.<br />
<br />
קביעות שנה זו היא '''בש"ה'''{{הערה|אחד מתוך ארבעה עשר האפשרויות לסוגי קביעויות השנים.}}, היות והיא מתחילה ביום שני (ב), היא שלמה (ש) ועל כן יש בה 30 ימים בחשוון ו30 ימים בכסלו, וחג הפסח חל בשנה זו ביום חמישי (ה). שנה זו היא שנה פשוטה, אורכה 355 ימים שבהם 50 שבתות.<br />
<br />
שנה זו היא השנה הרביעית ממחזור קטן ש"ה (מחזור של 19 שנים).<br />
<br />
==אופן כתיבת השנה==<br />
לאור הדרכות הרבי בשנת [[תש"כ]], נהוג לציין את סימן השנה באות פשוטה דווקא - "תש"פ" ולא "תש"ף".<br />
<br />
==ראשי תיבות==<br />
ראשי התיבות המקובלים לשנה זאת, הם '''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''דות כדברי כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] בברכות לשנה החדשה (לפי סדר האותיות) "שנת פדות - הקשורה עם הפדות מהגלות", או לחילופין '''פ'''דותינו כדברי רבי [[זושא מאניפולי]] בסוף הסכמתו לתניא{{הערה|עיין שם.}}.<br />
<br />
==אירועים==<br />
* חסידי חב"ד מאמינים ומצפים שבשנה זאת יתגלה [[הרבי מליובאוויטש]] [[משיח צדקנו]] בפועל ממש ב[[גאולה האמיתית והשלימה]].<br />
<br />
==ציוני דרך==<br />
*שלושים שנה ליציאתו האחרונה של הרבי ל[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בשנת [[תש"נ]].<br />
*שלושים שנה להתממשות נבואת הרבי - התפרקות [[ברית המועצות]] ללא שפיכות דמים ונתינת אפשרות לקיים תורה ומצוות באופן גלוי וליציאה מגבולות רוסיה.<br />
*חמישים שנה לסיום כתיבת ה[[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] שהתחיל [[אדמו"ר הריי"צ]], ב[[י' שבט]] [[תש"ל]].<br />
*חמישים וחמש שנה להסתלקות אם הרבי, הרבנית חנה שניאורסון ע"ה.<br />
*חמישים שנה לתחילת מלחמתו הגלויה של הרבי נגד הגזירה האיומה של "[[מיהו יהודי]]".<br />
*שישים שנה להחלת שיעורי ה[[תניא]] ב[[רדיו]] והופעת תקליטי [[ניח"ח]] .<br />
*'''שבעים שנה להסתלקות [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י' שבט תש"י]] והחלת נשיאותו של [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח]].'''<br />
*שמונים שנה להגעת [[אדמו"ר הריי״צ]] לחצי הכדור התחתון - [[ארה״ב]] ב[[ט' אדר שני]] [[ת"ש]].<br />
*שמונים שנה לחנוכת הבית לבנין [[מרכז חב"ד העולמי - 770]] ב[[כ"א אלול ת"ש]].<br />
*'''מאה שנה לפטירת [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]] ב[[ב' ניסן תר"פ]] ולנשיאות [[אדמו"ר הריי"צ]].'''<br />
*'''מאה ארבעים שנה להולדת [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י"ב תמוז תר"מ]].'''<br />
<br />
==קביעויות==<br />
קביעות שנה זו היא באותה הקביעות שהיתה בשנים: תשי"ב, תשכ"ט, תשל"ב, תשל"ט.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://col.org.il/news/120433 השנה החדשה: תש"פ או תש"ף? • איגרת מיוחדת של הרבי] {{COL}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תנש"א}}<br />
{{תנש"א משיח}}</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%92%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=324107שיחה:יצחק גנזבורג2019-09-24T16:00:59Z<p>ד. שטרן: יצירת דף עם התוכן "==המים של הרבי== יוזמה שלו או של הרב לוי יצחק גינזבורג? ~~~"</p>
<hr />
<div>==המים של הרבי==<br />
יוזמה שלו או של הרב [[לוי יצחק גינזבורג]]? -- '''[[משתמש:ד. שטרן|<span style="color: darkgoldenrod">ד. שטרן &lowast;</span>]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|<span style="color: goldenrod">השמים מספרים</span>]]''' • 16:00, כ"ד באלול, ה'תשע"ט ''<font size="1">(24 בספט' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%90%D7%94%D7%9C_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_(%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D)&diff=323414בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)2019-08-10T21:18:43Z<p>ד. שטרן: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>{{מפנה|אהל יצחק|בית הכנסת של קהילת חסידי חב"ד ביפו|בית הכנסת אהל יצחק (יפו)}}<br />
[[קובץ:אהל יצחק התוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדות י"ט כסלו בהיכל בית הכנסת (תשע"ו)]]<br />
בית כנסת חב"ד '''אהל יצחק''' (ידוע גם בכינוי: '''בעל התניא שול''' על שם [[רחוב בעל התניא (ירושלים)|הרחוב בו הוא שוכן]]), הוא בית הכנסת של חסידי חב"ד בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]], והינו בית הכנסת החב"די העתיק ביותר בארץ ישראל{{הערה|קדמו לו [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית כנסת 'צמח צדק' בצפת]] ו[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת 'צמח צדק' בירושלים]], אך אף שבתי כנסת אלו שרדו את כל המאורעות לאורך השנים - במשך שנים רבות היו שוממים.}}.<br />
<br />
בית הכנסת מהווה מרכז להפצת מעיינות תורת [[חסידות חב"ד]], ומתקיימים בו התוועדויות ושיעורים ב[[תורת החסידות]] לאורך כל ימות השנה.<br />
<br />
==רקע היסטורי==<br />
בשנים הראשונות להתיישבותם של חסידי חב"ד בארץ ישראל, לאחר עלייתה של [[הרבנית מנוחה רחל]] וחסידי חב"ד נוספים, התרכזו חסידי חב"ד סביב מרכז הקהילה בחברון.<br />
<br />
רק בשנת [[תר"ט]] התיישבו לראשונה חסידי חב"ד ב[[ירושלים]], וחלקם קבעו את מגוריהם בשנת [[תרל"ה]] בשכונת מאה שערים שנוסדה אז והרחיבה את גבולות המגורים מחוץ לחומות העיר העתיקה.<br />
<br />
באותן שנים שלטה בשכונה החדשה קהילת הפרושים שהיתה מחלוצי הבונים בשכונה, וראשיה קבעו תקנות שונות על מנת לשמור על צביון השכונה ולמנוע מקהילות החסידים לקבוע יתד במקום, ובין התקנות שפורסמו אז היה האיסור לקיים מניין בנוסח חסידי.<br />
<br />
על אף האיסור, הפרצה הראשונה נעשתה כאשר נוסד מנין חסידי בדירה פרטית (המשמשת כיום כחנות הספרים 'שרייבר'), ולאחר מכן כאשר החסיד ר' [[ישראל שמעון שיין]] ייסד את בית הכנסת 'בית ברוך'{{הערה|בית הכנסת הראשון בשכונה שהתפללו בו בנוסח חסידי, נוסד בשנת [[תרמ"ו]].}}.<br />
<br />
==הקמת בית הכנסת==<br />
בשנת [[תרנ"ט]] הקימו חסידי חב"ד בראשות הרב [[ישראל שמעון שיין]] - מעשרת המתיישבים הראשונים בשכונה - את בית הכנסת שלהם באזור השוק של שכונת מאה שערים, בעזרתו של גביר יהודי בשם ר' יצחק מקניגסברג שבגרמניה שתרם את רוב הוצאות הבניה, ועל שמו נקרא בית הכנסת בשם 'אהל יצחק'.<br />
<br />
ברחוב בו שוכן בית הכנסת, התגוררו גם רבים מבני משפחת סלונים, צאצאי משפחת רבותינו נשיאינו.<br />
<br />
בשנים הראשונות לקיומו של בית הכנסת רוב המתפללים בו היו [[חסידות חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בעוד חסידי ליובאוויטש התרכזו ב[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] בעיר העתיקה.<br />
<br />
עם דעיכתה של חסידות קאפוסט, בעקבות פטירתם של האדמו"רים שניהלו את השושלת ביד רמה, לקח על עצמו הרב [[יהודה לייב סלונים]] את ניהול בית הכנסת ודאג לארגן בו שיעורים והתוועדויות ברוח [[חסידות חב"ד]] והפיח בו רוח חיים חסידית.<br />
<br />
בעקבות הפרעות של הערבים בשנים שקדמו לכינונה של מדינת ישראל, שכנה במשך תקופה ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] במבנה בית הכנסת{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח' אגרת ב'תנז: "אל ידידנו אנ"ש מתפללי בהכנ"ס חב"ד ב"מאה שערים".. בנועם קבלתי את המברקה שבה מודיעים לי על אודות מילוי בקשתי להכניס את ישיבת "תורת אמת" יצ"ו לבהכנ"ס".}}, הן משום שנחשב לבטוח יותר, והן משום שבאותה שעה לא היה עדיין לישיבה מבנה של קבע.<br />
<br />
לאורך מאה השנים האחרונות, מתקיימות בבית הכנסת ברציפות מידי יום שיעור קבוע ב[[משניות]] לעילוי נשמת נפטרים מכל רחבי העולם, וכן התוועדות מסורתית לרגל חג הגאולה י"ט כסלו שלאורך שנים ארוכות היה האירוע המרכזי של חסידי חב"ד בירושלים.<br />
<br />
==מראה בית הכנסת והשיפוצים שעבר==<br />
{{קובץ|אהל יצחק2|מזרח בית הכנסת (בהתוועדות)}}<br />
[[קובץ:תקרה אהל יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הציורים בתקרת בית הכנסת]]<br />
הכניסה לבית הכנסת מובילה למבואה שמשמאלה ישנה כניסה לחדר שני, ומולה כניסה נוספת לאולם בית הכנסת, אליו יורדים במספר מדרגות.<br />
<br />
החדר המרכזי של בית הכנסת משתרע על שטח של כמאה מטר רבוע, בעל תקרה גבוהה ומעוטרת בציורים של י"ב השבטים ובפסוק "הוי קל כנשר רץ כצבי וגיבור כארי".<br />
<br />
ריהוט בית הכנסת הינו עתיק ביותר, כולל הספספלים והספריות שחלקם בנויות בנישות מחופות בעץ בתוך קירות בית הכנסת ולמעט שיפוץ של חלונות בית הכנסת שנעשה בשנת תש"נ כמעט ולא בוצעו בו שינויים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]] התבקש האמן ר' יעקב וייסברג לחדש את הציורים על קירות בית הכנסת שהלכו ודהו, ובמהלך עבודתו מחק את דגלי ישראל שהיו מצוירים בין י"ב השבטים.<br />
<br />
ארון הקודש בקידמת בית הכנסת דומה לארונות הקודש בבתי הכנסת הסמוכים, והוא מעוצב עם עמודי אבן לבנים בשני צידיו, והוא מעוטר בגילופי עץ כהה, אך בשונה מהם לדמות לוחות הברית שבראשו אין ראשים עגולים, אלא מרובעים.<br />
<br />
==אירועים ופעילות בבית הכנסת==<br />
יומיים לאחר הסלקותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ב[[י"ב שבט]] [[תש"י]] התקיים בבית הכנסת כנס אבל במהלכו קרעו כל חסידי חב"ד בירושלים קריעה בבגדיהם, והרב [[אברהם חיים נאה]] בירך בבכי את ברכת 'דין האמת' ולאחריו נשא הרב זווין דברי הספד והתעוררות{{הערה|על פי דיווח בעיתונים 'הארץ' ו'המבשר'. נדפס ב'נודע בשיעורים' עמודים 328-329.}}.<br />
<br />
לאחר ה[[רצח בבית הספר למלאכה]] בשנת [[תשט"ז]] שלח הרבי [[השלוחים לארץ הקודש תשט"ז|קבוצת שלוחים]] לעודד את רוחם של חסידי חב"ד בארץ, ועל פי הוראת הרבי הקדישו השלוחים שבת אחת להתוועד ולהתפלל בבית כנסת זה.<br />
<br />
באותן שנים, התקיימה בבית הכנסת על ידי צעירי אגודת חב"ד בירושלים פעילות לילדים, בה השתתפו קבוצות מעורבות של ילדים מבני הישוב הישן יחד עם ילדים ממשפחות שאינם שומרות תורה ומצות, והרבי הורה לא להעדיף פעילות עם ילדי קבוצה אחת על חשבון ילדי הקבוצה השניה, ולא לוותר על אף אחד מהילדים ואדרבה להגדיל את הפעילות עם שני הקבוצות ככל האפשר{{הערה|אגרות קודש חי"א ע' שכה.}}.<br />
<br />
==שיפוץ בית הכנסת==<br />
בשנת [[תשע"ט]] עבר בית הכנסת שיפוץ מקיף.<br />
<br />
==דמויות בית הכנסת==<br />
את בית הכנסת פיארו לאורך השנים דמויות הוד מזקני חסידי חב"ד בירושלים וראשי המשפיעים והעסקנים של קהילת חב"ד בעיר:<br />
*הרב [[ישראל שמעון שיין]] - ממייסדי בית הכנסת וראש עדת חב"ד בשכונה<br />
*הרב [[אלתר שוחט-רבינוביץ]] - גבאי<br />
*הרב [[דוד צבי חן]] - רב בית הכנסת<br />
*הרב [[יהודה דב שיין]] - גבאי ועסקן<br />
*הרב [[שלמה יוסף זוין]] - רב בית הכנסת<br />
*הרב [[עזריאל זליג סלונים]] - [[משפיע]], עסקן, ומנהל [[כולל חב"ד]]<br />
*הרב [[יהודה לייב סלונים]] - גבאי ומנהל בית הכנסת במשך חמישים שנה<br />
*הרב [[חיים דב חיימסון]] - בעל תפילה<br />
*הרב [[אברהם משה קירשנבוים]] - בעל תפילה בעל קורא ובעל תוקע<br />
<br />
;משפיעים<br />
*הרב [[גרשון חן]]<br />
*הרב [[אברהם צבי כהן]]<br />
*הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] <br />
*הרב [[דוד גולדברג]] <br />
*הרב [[יהושע ליפקין]] - [[משפיע]] ובעל תפילה<br />
*הרב [[משה וובר]] <br />
*הרב [[משה יעקב פרבר]] <br />
*הרב [[יעקב הנקין]] <br />
*הרב [[יהודה לייב שפירא]] <br />
*הרב [[ניסן הורביץ]] <br />
*הרב [[פנחס לייבוש הרצל]] <br />
*הרב [[שמעון יעקובוביץ]] <br />
<br />
;מתפללים<br />
*רבי יצחק שבדרון<br />
*הרב [[חיים מנחם שלמה דרוק]]<br />
*הרב [[דוד חנזין]]{{הערה|בשנים שלפני חתונתו}}<br />
<br />
;בית הכנסת כיום<br />
*הרב [[זאב דב סלונים]] - רב בית הכנסת<br />
*הרב [[צבי חנון]] - גבאי ומנהל בית הכנסת<br />
*הרב [[יצחק בלאנק]] - משפיע<br />
*הרב [[דוד ברנד]] - משפיע<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[בית הכנסת אהל יצחק (יפו)]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*דב בהר"ן, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65989 בית חסידים הראשונים]''', סקירה על בית הכנסת במוסף 'המבשר - קהילות' טבת תשע"ב {{אינפו}}<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=58407 התוועדות י"ט כסלו בבית הכנסת בהשתתפות מזכירו של הרב הרב יהודה לייב גרונר]''' {{תמונה}} {{אינפו}} כ"ב כסלו התשע"א (29.11.2010)<br />
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=31081 'איכה' לאור הנרות]''' {{וידאו|}}{{COL|}} ([[מדיה:תשעה באב מאש.mpeg|לקובץ הוידיאו]])<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: מוסדות]]<br />
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]]</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A7&diff=321172עופר מיודובניק2019-05-19T10:41:29Z<p>ד. שטרן: תמונה</p>
<hr />
<div>[[תמונה:עופר.jpg|שמאל|thumb|250px|הרב עופר מיודובניק]]<br />
[[קובץ:עופר אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מיודובניק אצל [[הרבי]] ב[[חנוכה]] [[תשנ"ב]] (שלישי משמאל)]]<br />
[[הרב]] '''עופר מיודובניק''' משמש כ[[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. הושפע מחמיו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ומר' [[מענדל פוטרפס]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד להוריו שמעון וחיה מיודובניק ב[[ט' תמוז]] [[תשי"ח]] במשפחה שלא הקפידה על שמירת המצוות, כאחיינו של ראש ממשלת ישראל לשעבר [[אריאל שרון]]. בהיותו [[בחור]] פקד רבות את ביתו של ר' [[משה וובר]], מגדולי המחזירים בתשובה. התקרב ל[[חסידות חב"ד]] והחל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. לאחר מכן למד בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ועם סיום שנת השליחות נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], בחצרו של הרבי, שם למד במשך חצי שנה. לאחר מכן חזר לארץ, [[נישואין|נשא]] את מרת חיה דבורה בתו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], וקבע את מגוריו ב[[צפת]].<br />
<br />
עם הקמתה של ישיבת [[תומכי תמימים צפת]] בשנת [[תש"נ]] על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]], התבקש לעמוד בראשות הישיבה כשידידו הרב [[אייזיק לנדא]] ישמש כ[[משפיע]], בהוראת הרבי הוחלפו התפקידים והוא מונה כ[[משפיע]].<br />
<br />
לאחר סגירתה של הישיבה קטנה, התבקש לעבור לישיבה גדולה בעיר, והוא החל לכהן כ[[משפיע]] לתלמידי שיעור א', בעבר שימש כר"מ לתלמידי ש"ג.<br />
{{קובץ|הרב עופר ב770|הרב מיודובניק בשיחה אישית עם תלמיד}}<br />
שיטתו החינוכית הייחודית המתמקדת במתן יחס חם לתלמידים, גרמה לפרסום שמו בכל רחבי הארץ, ורבים מתלמידיו ממשיכים לשמור עמו על קשר קרוב גם לאחר שעוזבים את הישיבה, ומתייעצים עמו, ורבים מחסידי חב"ד נוהרים להשתתף ב[[התוועדות|התוועדויותיו]] שנודעו בסגנון הייחודי שלהם ובפרט בניגונים המנוגנים בהם ברוב רגש חסידי.<br />
<br />
הרב מיודובניק הושפע בעיקר מהרב [[מענדל פוטרפס]], וחמיו הרב [[שלמה מיידנצ'יק]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו:<br />
*מנחם מענדל מיודובניק.<br />
*[[יקותיאל יהודה מיודובניק]], ר"מ ו[[משפיע]] במכון התורני טכנולוגי של [[ישיבת חנוך לנער]], צפת.<br />
*שניאור זלמן מיודובניק.<br />
*לוי יצחק מיודובניק.<br />
;חתניו:<br />
* ר' שניאור זלמן שחר, [[משפיע]] בישיבת [[חנוך לנער]], צפת.<br />
* ר' אליהו דינרי, [[ראשון לציון]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* שלמה קוק, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79802 האחיינים החב"דניקים של אריק], עיתון בקהילה, {{אינפו}}<br />
*מנחם מענדל ערד, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81192 חמש דקות של תשומת לב]''', ראיון-[[התוועדות]] עם הרב מיודובניק בתוך מגזין '[[דרך המלך (מגזין)|דרך המלך]]' {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=36318 "ז"ך אד"ר" בכוונת המכוון: יש לנו משימה!], הרב עופר מיודובניק - {{אינפו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:מיודובניק, עופר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: אישים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת מיידנצ'יק]]</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8_%D7%91770.jpg&diff=321171קובץ:הרב עופר ב770.jpg2019-05-19T10:39:53Z<p>ד. שטרן: http://chabad.info/blogs/%d7%a8%d7%90%d7%94-%d7%94%d7%95%d7%96%d7%94%d7%a8%d7%aa-%e2%80%a2-%d7%9e-%d7%92%d7%a8%d7%95%d7%a1/</p>
<hr />
<div>http://chabad.info/blogs/%d7%a8%d7%90%d7%94-%d7%94%d7%95%d7%96%d7%94%d7%a8%d7%aa-%e2%80%a2-%d7%9e-%d7%92%d7%a8%d7%95%d7%a1/</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A7&diff=317495עופר מיודובניק2018-12-13T10:36:03Z<p>ד. שטרן: תמונה</p>
<hr />
<div>[[תמונה:עופר.jpg|שמאל|thumb|250px|הרב עופר מיודובניק]]<br />
[[קובץ:עופר אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מיודובניק אצל [[הרבי]] ב[[חנוכה]] [[תשנ"ב]] (שלישי משמאל)]]<br />
[[הרב]] '''עופר מיודובניק''' משמש כ[[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. הושפע מחמיו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ומר' [[מענדל פוטרפס]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד להוריו שמעון וחיה מיודובניק ב[[ט' תמוז]] [[תשי"ח]] במשפחה שלא הקפידה על שמירת המצוות, כאחיינו של ראש ממשלת ישראל לשעבר [[אריאל שרון]]. בהיותו [[בחור]] פקד רבות את ביתו של ר' [[משה וובר]], מגדולי המחזירים בתשובה. התקרב ל[[חסידות חב"ד]] והחל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. לאחר מכן למד בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ועם סיום שנת השליחות נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], בחצרו של הרבי, שם למד במשך חצי שנה. לאחר מכן חזר לארץ, [[נישואין|נשא]] את מרת חיה דבורה בתו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], וקבע את מגוריו ב[[צפת]].<br />
<br />
עם הקמתה של ישיבת [[תומכי תמימים צפת]] בשנת [[תש"נ]] על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]], התבקש לעמוד בראשות הישיבה כשידידו הרב [[אייזיק לנדא]] ישמש כ[[משפיע]], בהוראת הרבי הוחלפו התפקידים והוא מונה כ[[משפיע]].<br />
<br />
לאחר סגירתה של הישיבה קטנה, התבקש לעבור לישיבה גדולה בעיר, והוא החל לכהן כ[[משפיע]] לתלמידי שיעור א', בעבר שימש כר"מ לתלמידי ש"ג.<br />
<br />
שיטתו החינוכית הייחודית המתמקדת במתן יחס חם לתלמידים, גרמה לפרסום שמו בכל רחבי הארץ, ורבים מתלמידיו ממשיכים לשמור עמו על קשר קרוב גם לאחר שעוזבים את הישיבה, ומתייעצים עמו, ורבים מחסידי חב"ד נוהרים להשתתף ב[[התוועדות|התוועדויותיו]] שנודעו בסגנון הייחודי שלהם ובפרט בניגונים המנוגנים בהם ברוב רגש חסידי.<br />
<br />
הרב מיודובניק הושפע בעיקר מהרב [[מענדל פוטרפס]], וחמיו הרב [[שלמה מיידנצ'יק]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו:<br />
*מנחם מענדל מיודובניק.<br />
*[[יקותיאל יהודה מיודובניק]], ר"מ ו[[משפיע]] במכון התורני טכנולוגי של [[ישיבת חנוך לנער]], צפת.<br />
*שניאור זלמן מיודובניק.<br />
*לוי יצחק מיודובניק.<br />
;חתניו:<br />
* ר' שניאור זלמן שחר, [[משפיע]] בישיבת [[חנוך לנער]], צפת.<br />
* ר' אליהו דינרי, [[ראשון לציון]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* שלמה קוק, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79802 האחיינים החב"דניקים של אריק], עיתון בקהילה, {{אינפו}}<br />
*מנחם מענדל ערד, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81192 חמש דקות של תשומת לב]''', ראיון-[[התוועדות]] עם הרב מיודובניק בתוך מגזין '[[דרך המלך (מגזין)|דרך המלך]]' {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=36318 "ז"ך אד"ר" בכוונת המכוון: יש לנו משימה!], הרב עופר מיודובניק - {{אינפו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:מיודובניק, עופר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: אישים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת מיידנצ'יק]]</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8.jpg&diff=317494קובץ:עופר.jpg2018-12-13T10:34:43Z<p>ד. שטרן: http://chabad.info/news/%D7%97%D7%92-%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%92-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%A4%D7%90%D7%A8-%D7%95%D7%94%D7%93%D7%A8/</p>
<hr />
<div>http://chabad.info/news/%D7%97%D7%92-%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%92-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%A4%D7%90%D7%A8-%D7%95%D7%94%D7%93%D7%A8/</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%AA_(%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F)&diff=317322עולמות (מגזין)2018-11-29T09:47:05Z<p>ד. שטרן: /* ראיונות */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:עולמות.PNG|שמאל|ממוזער|250px|עמוד השער של המגזין הראשון, [[חודש ניסן]] [[תשע"ד]]]]<br />
מגזין '''עולמות''', הינו מגזין חודשי להפצת בשורת הגאולה המופץ באלפי עותקים ברחבי העולם. ופונה לציבור הרחב ומקורבי חב"ד, מלבד זאת מופיע העיתון בגירסה מקוונת באתר [[חב"ד אינפו]]. <br />
<br />
העיתון החל לצאת ב[[חודש ניסן]] [[תשע"ד]], ומטרתו הוגדרה בכותרת המשנה של שמו "עולמות - [[מחשבה]] יהודית ב[[ימות המשיח|עידן הגאולה]]". בגיליון מגוון כתבות, ראיונות, סיפורים, מאמרים, וטורים. מאחורי המיזם עומד [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח צדקנו]], ומעורבים בו אנשי מקצוע מהשורה הראשונה שיצאו מתוך נקודת הנחה שאין יהודי שלא נחשף ל[[בשורת הגאולה]] ו[[הרבי כמלך המשיח|הגואל]], אך עדיין חסר רבות בהסברת עניני הגאולה, זאת לצד הגברת המודעות לקיום מצוות והוספה במעשי חסד על מנת לזרז את בא הגאולה.<br />
<br />
כיום העיתון יוצא לאור על ידי '[[ניידות חב"ד בארץ הקודש]]'.<br />
==ערב השקה==<br />
בכ"ט [[אייר]] תשע"ד, נערך למגזין ערב השקה בבית העיתונאים בית סוקולוב. את הערב הנחה מר עודד מנסטר, שגולל את ספור חייו האישי. בין הדוברים היו: ר' [[עמי מימון]], שדרן; ר' [[מתי טוכפלד]], כתב פוליטי; השר גלעד ארדן; הרב [[אסף פרומר]], מהכותבים הבולטים של 'בית משיח'; הרב [[שמשון גולדשטיין]], שליח הרבי מלך המשיח שליט"א בפושקר, [[הודו]]; הרב אהליאב אבוטבול, מנהל '[[בית משיח]]' בישראל; הרב [[דוד נחשון]], יו"ר [[ניידות חב"ד]] וארגון [[צבאות השם (ישראל)]]; הרב שמואל הנדל, יו"ר [[מטה משיח]].<br />
<br />
== ראיונות ==<br />
במגזין התפרסמו ראיונות בלעדיים עם אישי ציבור, פוליטיקאים, אנשי אקדמיה, רופאים ויוצרים מהשורה הראשונה. ביניהם ניתן למנות:<br />
*'''רבנים:''' הרב [[ישראל מאיר לאו]] שליט"א, רבה של ת"א. הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] שליט"א, רבה של מגדל העמק וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל<br />
*'''אנשי ממשל:''' 'פרזידנט' מדינת ישראל [[ראובן ריבלין|ראובן (רובי) ריבלין]], ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]]{{הערה|1=הראיון עם בנימין נתניהו עורר הדים והגיע לתקשורת הישראלית [http://www.neshei.com/2014/04/11/%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A8%D7%94%D7%91-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%9C%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99/ כתבה בערוץ 2]}}; סגן ראש הממשלה אופיר אקוניס, השר וראש השב"כ לשעבר יעקב פרי, חבר הכנסת משה פייגלין, חברת הכנסת ציפי חוטובלי, ראש העיר נצרת עילית רונן פלוט<br />
*'''אנשי אקדמיה:''' ד"ר [[יחיאל הררי]], ד"ר יוסף גיל שחר<br />
*'''אמנים:''' [[עמיר בניון]], [[גילי שושן]], [[אריאל זילבר]], [[אברהם פריד]], יובל שם טוב (יובל המבולבל), רמי לוי, קובי אפללו, אילן דמרי, יהושוע לימוני, דוד דאור, [[דניאל זמיר]], [[דודו פישר]],<br />
*'''עיתונאים:''' צבי יחזקאלי, אלי ישראלי, קובי אריאלי, [[עמי מימון]], נתי רביץ<br />
<br />
==תפוצה== <br />
* במהלך שנת [[תשע"ד]] יצאה מערכת עולמות במבצע הפונה לכל אחד מאנ"ש לחתום מנוי חודשי לעשרה יהודים מקורבים, ולהשתתף בהגרלת ענק על [[טיסה לרבי]] לכל המשפחה (עד 5 כרטיסים). בסוף [[חודש אלול]] התקיימה ההגרלה, בה זכה הרב [[שמשון פיזם]] מנכ"ל ישיבת [[תות"ל קרית שמואל]] ב-5 כרטיסי טיסה לרבי.<br />
<br />
* למגזין תפוצה גדולה בכל הארץ.<br />
<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==מערכת מגזין עולמות==<br />
*מו"ל: [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]] - בסיוע [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]] <br />
*ניהול והפקה: אהליאב אבוטבול <br />
*עורכת ראשית: בלומה נחשון, יעל אמיתי <br />
*עורך משנה: שלום בער קרומבי<br />
*עיצוב קונספט: קובי שומר<br />
*עיצוב ועימוד: ארנון פרידמן <br />
*רכז מערכת: יוסי ברקוביץ' <br />
*כותבים: נדב כהן, שלום בער קרומבי, אהליאב אבוטבול, ישראל לפידות, חיים ברוק, שמוליק דיקשטיין, נתן אברהם, רבקי קמינקר ועוד.<br />
<br />
==מדורים== <br />
*'''עבודת הבירורים''' - טור נשי נכתב על ידי נעמה טוכפלד. <br />
*'''מכתב מהרבי''' - מכתבים של הרבי בנושאי החודשים והחגים.<br />
*'''נקודת נפגש''' - סיפורים מבתי חב"ד.<br />
*'''קרה באמת''' – סיפורי מופת מהרבי.<br />
*'''מבט אישי''' - חוויות אישיות בדרך לחסידות.<br />
*'''דבר המערכת''' - <br />
*'''על פרשת דרכים''' – מסע לתוך הנפש לאור תורת החסידות, נכתב על ידי הרב שלום בער קרומבי.<br />
*'''770 מילה עם''' – שליפות עם אומנים ואישי ציבור.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82131 סיקור ותמונות מערב ההשקה] {{אינפו}}<br />
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3933 נאומו של שר התקשורת גלעד ארדן] {{וידפו}}<br />
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3943 השאלה המכשילה: האם אתה משיחיסט?] נאומו של [[עמי מיימון]] {{וידפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%AA חב"ד אינפו תגית: עולמות] {{אינפו}}<br />
<br />
==המגזינים לצפיה אונליין==<br />
* [http://www.upload.chabad.info/Olamot%2001/index.html לצפיה אונליין במגזין הראשון - [[חודש ניסן]] תשע"ד] {{אינפו}}<br />
* [http://upload.chabad.info/Olamot%2002/index.html לצפיה אונליין במגזין ל[[חודש אייר]] תשע"ד] {{אינפו}}<br />
* [http://upload.chabad.info/Olamot%2003/index.html לצפיה אונליין במגזין ל[[חודש סיון]] תשע"ד] {{אינפו}}<br />
* [http://upload.chabad.info/Olamot%2004/index.html לצפיה אונליין במגזין ל[[חודש תמוז]] תשע"ד] {{אינפו}}<br />
* [http://upload.chabad.info/Olamot%2005/index.html לצפיה אונליין במגזין ל[[חודש אב]] תשע"ד] {{אינפו}}<br />
* [http://upload.chabad.info/Olamot%2006/index.html לצפיה אונליין במגזין ל[[חודש אלול]] תשע"ד] {{אינפו}}<br />
* [http://upload.chabad.info/Olamot%2007/index.html לצפיה אונליין במגזין ל[[חודש תשרי]] תשע"ה] {{אינפו}}<br />
* [http://upload.chabad.info/Olamot%2008/index.html לצפיה אונליין במגזין לחודש חשוון תשע"ה] {{אינפו}}<br />
* [http://upload.chabad.info/Olamot%2009/index.html לצפיה אונליין במגזין לחודש כסלו תשע"ה] {{אינפו}}<br />
* [http://upload.chabad.info/Olamot%2010/index.html לצפיה אונליין במגזין לחודש טבת תשע"ה] {{אינפו}}<br />
* [http://upload.chabad.info/Olamot11/index.html לצפיה אונליין במגזין ל[[חודש שבט]] תשע"ה] {{אינפו}}<br />
* [http://upload.chabad.info/Olamot%2012/index.html לצפיה אונליין במגזין ל[[חודש אדר]] תשע"ה] {{אינפו}}<br />
* [http://upload.chabad.info/Olamot%2013/index.html לצפיה אונליין במגזין ל[[חודש ניסן]] תשע"ה] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ניידות חב"ד בארץ הקודש]]</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93%D7%95_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A8&diff=317320דודו פישר2018-11-29T09:43:34Z<p>ד. שטרן: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>{{קובץ|דודו פישר|דודו פישר ב[[770]]}}<br />
'''דודו פישר''' (יליד שנת תשי"ב) הוא זמר, שחקן ו[[חזן]] המקורב לחסידות חב"ד.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י"ט חשון]] [[תשי"ב]] להוריו מיכאל ומרים פישר, ולמד בישיבת נחלים הסמוכה ל[[פתח תקווה]], עיר מגוריו.<br />
<br />
אימו נולדה בריגא בשנת [[תרצ"ב]], תוך סיכון רב ליולדת, בברכת [[הרבי הריי"צ]] שבישר לאחותה: "השם יתברך זאל אייך עלפין עס זאל זיין אלעס כשורה, און איר זאלט געבארין א געזונטע לעבעדיקע קינד" (השם יתברך יעזרך שהכל יהיה כשורה, ותלדי ילד חי ובריא). את צילום המכתב הוא נושא עמו לכל מקום בעולם.<br />
<br />
במשך שנים רבות שימש [[שליח ציבור|חזן]] בבתי כנסת גדולים ומרכזיים בארץ. בשנת [[תשמ"ז]] גילם את הדמות המרכזית במחזמר בינלאומי שהתארח ב[[ארץ ישראל]], ולאור הצלחתו התבקש להופיע גם ב[[ארצות הברית]] בתפקיד זה. בתחילה סירב לאור הקושי בשמירת שבת בתפקיד, אולם לאחר שקיבל הבטחה שההופעות תתקיימנה בימי החול בלבד, אישר את השתתפותו.<br />
<br />
כשהגיע לארצות הברית, התברר לו כי ההבטחה אינה ברת ביצוע, והחליט לבקש את ברכת [[הרבי]]. לשם כך, קיבל על עצמו [[סנדקאות]] בארגון [[ברית אברהם]], שזיכתה אותו לעבור יחד עם הנימול אצל הרבי. הרבי בירך אותו: "האלט זיך שטארק מיט אידישקייט, און אלץ וועט זיין בסדר" (אחוז חזק ביהדותך, והכל יסתדר). ואכן, היתה זו הפעם היחידה שהצליח להופיע בחו"ל מבלי לחלל את השבת.<br />
<br />
מאז צבר קריירה רבה כשחקן בהצגות וסרטים יהודיים חינוכיים.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ו]] התארח ב[[כינוס השלוחים העולמי]] ב[[770]], ובמעמד ה'באנקעט' שנערך ב[[מוצאי שבת קודש]], סיפר את סיפורו והרקיד את ה[[שלוחים]] ב[[ניגוני חב"ד]] ושירת [[יחי אדוננו]].<br />
<br />
בין דבריו בכינוס אמר: {{ציטוטון|זו פעם ראשונה שאני נמצא ב–770 באווירה הזאת של הצפיפות... כשאני חושב על מה שקרה כאן בשבת, אני נפעם. הרי אילו הייתי עומד בתור בבנק, ומישהו היה נותן לי ‘בום’ כזה — סביר להניח שהייתי מסתובב והוא היה חוטף… אבל רבותיי, אני רוצה לומר לכם: אתמול בלילה והיום בבוקר, כשהלכתי כאן ב–770 וקיבלתי את הדחיפות והמכות האלה, כל דחיפה הייתה כמו ליטוף של הרבי... החוויה שהייתה לי כאן השבת, הייתה מעל–ומעבר. אם כתוב במשנה ‘לא אמר אדם צר לי המקום שאלין בירושלים’, אני יכול לומר בפה מלא: לא אמר אדם צר לי המקום לבוא ל–770 ב[[שבת]] הזאת, שבת מברכים של כינוס השלוחים!}}<br />
<br />
בשנים האחרונות החל להתקרב לדרכי חסידות חב”ד וללימוד תורת החסידות, כשהוא לומד בחברותא קבועה עם הרב [[יוסף חיים גינזבורג]] מ[[רמת אביב]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/11/10/971879120785.html דודו פישר בכינוס השלוחים: "הרבי מלטף אותי"]''' בתוך [[שבועון בית משיח]], ר"ח כסלו תשע"ו {{בית משיח|}}<br />
* '''[http://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%9b%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%9d/%d7%94%d7%a8%d7%92%d7%a9%d7%aa%d7%99-%d7%a9%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%99-%d7%9e%d7%9c%d7%98%d7%a3-%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%99-%e2%80%a2-%d7%94%d7%a0%d7%90%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%90 הנאום המדובר של דודו פישר בבאנקעט • הוידאו המלא]''' {{וידפו|}}<br />
* '''[http://chabad.info/video/news-video/%d7%97%d7%91%d7%93-%d7%91%d7%a8%d7%90%d7%99-%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%aa/%d7%93%d7%95%d7%93%d7%95-%d7%a4%d7%99%d7%a9%d7%a8-%d7%91%d7%9b%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a1-%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%99-%d7%9e%d7%9c%d7%98%d7%a3-%d7%90%d7%95/ דודו פישר בכינוס השלוחים: "הרבי מלטף אותי"]''' - כתבת וידאו של ערוץ 7, באתר {{אינפו|}}<br />
* '''[http://chabad.info/news/%d7%9e%d7%94-%d7%a2%d7%a0%d7%94-%d7%93%d7%95%d7%93%d7%95-%d7%a4%d7%99%d7%a9%d7%a8-%d7%9c%d7%a9%d7%90%d7%9c%d7%94-%d7%90%d7%9d-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%97%d7%91%d7%93%d7%a0%d7%99%d7%a7-%d7%9e%d7%a9/ מה ענה דודו פישר לשאלה אם הוא חב"דניק משיחיסט?] {{אינפו}}<br />
{{מיון רגיל:פישר, דודו}}<br />
[[קטגוריה:זמרים]]<br />
[[קטגוריה:חזנים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת נחלים]]</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=316769ישראל יהודה אלפנביין2018-10-25T10:18:37Z<p>ד. שטרן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ישראל אלפנביין2.jpg|left|thumb|250px|הרב ישראל יהודה אלפנביין]]<br />
[[תמונה:ישראל יהודה אלפנביין.jpg|left|thumb|250px|]]<br />
הרב '''ישראל יהודה אלפנביין''' (יליד שנת [[תשל"א]], 1971) הינו סופר חב"די, המכהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ו[[רב]] ו[[משפיע]] ב[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] סמילנסקי ב[[נתניה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב אלפנביין נולד ב[[י"ח תמוז]] [[תשל"א]] (1971) ב[[לוד]], לאביו הרב [[מרדכי צבי אלפנביין]] (חתנו של הרב [[שרגא מלך קפלן|מלך קפלן]]) ולאמו מרת שרה. בגיל 6.5 כבר נכנס ללמוד בכיתה ד' ב[[תלמוד תורה]] המקומי, שם למד אצל מחנכים חסידיים בעלי שם, דוגמת [[שלום דובער קסלמן|בערל קסלמן]]. בינקותו הכיר רבים מחסידי חב"ד שעלו מ[[רוסיה]] והתגוררו ב[[שיכון חב"ד לוד|שיכון חב"ד]]. <br />
<br />
ל[[ישיבה]] נכנס בגיל 12 חרף גילו הצעיר. בתחילה למד בישיבת "היישוב החדש" ב[[תל אביב]], ולאחר מכן עבר ל[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תנש"א]] נסע ללמוד ב[[קבוצה]] ב[[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבה המרכזית ב-770]]. בשנת [[תשנ"ב]] נמנה על צוות ה'[[חוזרים]]' על ה[[שיחות]] של [[הרבי]]. במהלך שנת [[תשנ"א]] עבד במערכת שבועון 'בית חיינו' בעריכת תקציר ה'ליקוט' השבועי.<br />
<br />
בהגיעו לגיל חתונה [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת חנה, בת ר' [[ראובן שלמה שניאורסון]] מ[[ירושלים]], קבע את מגוריו ב[[נתניה]] והחל לכהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה|תומכי תמימים]] בעיר.<br />
<br />
בעבר כתב בקביעות ב[[שבועון כפר חב"ד]] במספר מדורים, כמו: ראיון שבועי עם דמות ידועה, סקירה היסטורית על [[חסיד]] מסויים ומדור "סיפורי חסידים". תקופה מסוימת כתב מדור ליקוטים מ[[שיחות קודש]] על [[פרשת השבוע|פרשיות השבוע]]. כתבותיו מתפרסמים לעתים תחת שמות העט: י. שנהב וא. ישראל. בעבר כתב גם תחת השם "ישראל שנהב". בשנים האחרונות עקב ארגון מחדש של השבועון, הוא כותב בתדירות נמוכה.<br />
<br />
החל משנת [[תשע"ג]] הופסקה כתיבתו לחלוטין בשבועון, אם כי מדורו סיפורי חסידים ממשיך להופיע במחזוריות, וכן מפעם לפעם מתפרסמות כתבות ישנות שלו. בשנת [[תשע"ז]] חזר לכתוב בקביעות בעיתון במדור "חיי רבי" בשנת תשע"ח החל לכתוב מדור נוסף בגיליון בשם 'והם יבוננהו' בו שו"ת עם משפיעי חב"ד שונים.<br />
<br />
לאחר פטירתו של הרב [[נתנאל דרייפוס]] התמנה (בשנת [[תשע"ג]]) למלא את מקומו כ[[רב]] ו[[משפיע]] [[בית כנסת]] [[חב"ד]] ברחוב סמילנסקי בנתניה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73642 הרב אלפנביין הוכתר כרב ביהכ"נ חב"ד במרכז נתניה].}}, ומאז הוא נושא בתפקיד זה בנוסף לתפקידו בישיבה.<br />
<br />
==ספריו==<br />
הרב אלפנביין כתב וערך ספרים רבים, ומהם:<br />
*'''פניני הגאולה''' - ליקוט שיחות בענייני גאולה ומשיח.<br />
*'''אות בספר תורה''' - סקירה מקיפה אודות כתיבת ספר התורה של ילדי ישראל.<br />
*'''פארבריינגען''' - קטעי התוועדויות שונים ממשפיעי חב"ד בעבר ובהווה.<br />
*'''מורה לדור נבוך''' - מכתבים של הרבי ב{{קישור אם קיים|אנגלית}} מתורגמים ללשון הקודש (3 כרכים).<br />
*'''[[חסידים הראשונים]]''' (2 כרכים) - סיפורים על חסידים שונים, [[תשס"ד]]-[[תשס"ה]].<br />
*'''יראת ה' אוצרו''' - תולדות חייו של הרב [[יצחק הורביץ]] - הידוע בשם "איצ'ה דער מתמיד", הוצאת [[שבועון כפר חב"ד]] [[תשס"ו]].<br />
*'''סיפורים חסידיים''' - [[סיפורי חסידים]] מחולקים לפי נושאים.<br />
*'''הטרקטוריסט של הרבי''' (עורך-שותף) - תולדותיו של ר' [[ראובן דונין]], [[תשס"ט]].<br />
*'''ר' ניסן''' - תולדות חייו של ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]], [[תשע"ג]].<br />
*'''ה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן''' - על הרב [[שלמה חיים קסלמן]], [[תשע"ג]] (2 כרכים).<br />
*'''אתם שלום''' - תולדות חייו של החסיד ר' [[רפאל צמח חודיידטוב]], תשע"ו.<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אלפנביין ישראל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים נתניה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"א]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד נתניה: אישים]]<br />
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9F2.jpg&diff=316768קובץ:ישראל אלפנביין2.jpg2018-10-25T10:17:54Z<p>ד. שטרן: http://chabad.info/simches/%D7%92%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%A0/</p>
<hr />
<div>http://chabad.info/simches/%D7%92%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%A0/</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%91_2.jpg&diff=309692קובץ:הר הבית מעוצב 2.jpg2018-04-16T21:44:10Z<p>ד. שטרן: תיקון הנחה שגויה לגבי זוית הצילום</p>
<hr />
<div>תמונה מעובדת של הר הבית, התמונה מתבססת על המסורת המרכזית בזיהוי מקום המקדש, כשהיא מציגה את בית המקדש בצידו המערבי בעוד צילום התמונה היא מצידו המזרחי של ההר.</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%9F&diff=289175המן2017-03-13T20:53:13Z<p>ד. שטרן: /* מחיית זכרו של המן */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מחיית המן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדים מוחים את המן בשעת [[קריאת המגילה]] ב-[[770]]]]<br />
'''המן הרשע''' היה צורר מזרע [[עמלק]] שביקש להשמיד את כל היהודים בתקופת [[אחשוורוש]], ובעקבות נס ההצלה חוגגים את [[חג הפורים]].<br />
<br />
==תולדותיו==<br />
נולד במשפחה בזויה לאמו אמתלאי בת עורבתי, מזרע אגג מלך עמלק אותו שיסף שאול.<br />
<br />
חז"ל מספרים כי לאחר חתונתו עם רעייתו זרש שימש בתפקיד בזוי כספר של כפר קרצום במשך עשרים ושתים שנה{{הערה|מסכת מגילה דף טז עמוד ב.}}.<br />
<br />
על אף מוצאו הנחות, הצליח להשתחל בין שרי המלך אחשורוש מלך פרס בשל גבהות רוחו וגאוותו והפך לאחד משרי הצבא שלו, וכשיצא למלחמה לצד מרדכי לא נהג בתבונה ובזבז את כל אספקת המזון, דבר שהביא לכך שבאמצע הדרך נגמר האוכל לגדוד שבפיקודו, ובשל כך הוזקק לבקש את טובתו של מרדכי שיתן לו מעט מהאספקה שלו, ומרדכי הסכים בתנאי שיכתוב לו כתב עבדות על הנעל{{הערה|רש"י למגילת אסתר ה, יג.}}.<br />
<br />
נמנה על שבעת יועצי המלך, ולאחר חטאה של [[ושתי]] שכנע את [[אחשורוש]] להרוג אותה ולהוציא הודעה לכל המדינות שתחת שליטתו שאסור לאשה להמרות את פי בעלה{{הערה|בכוונתו בעצה זו, אמרו חז"ל פירושים שונים: (א) כי רצה שהמלך יתחתן עם בתו. (ב) כי אשתו משלה בו ורצה שהמלך יוציא גזירה שהבעל הוא השולט בבית. (ג) רצה לנקום בושתי על שלא הזמינה את אשתו למשתה שעשתה (מדרש אסתר פרשה ד').}}.<br />
<br />
במהלך שנות גדולתו, צבר ממון רב עד שהיה עשיר כקורח, היות ששדד את כל אוצרות מלכי יהודה ואוצרות קודש הקודשים{{הערה|פרקי דרבי אליעזר פרק נ'.}}.<br />
<br />
ב[[מגילת אסתר]] מסופר כיצד אחשורוש רומם את מעמדו של המן ומינה לתפקיד השר הבכיר ביותר בממלכה, וציווה על כולם להשתחוות לו. חז"ל מוסיפים, שהסיבה לכך היתה על מנת שכולם ישתחוו לעבודה זרה הרקומה על בגדיו.<br />
<br />
===גזירת המן===<br />
בעקבות סירובו ש[[מרדכי היהודי]] להשתחוות להמן, התעוררה בו שנאת ישראל, והוא ביקש להשמיד את כל היהודים בעולם, ובכך הביא לגזירה האיומה ביותר בהיסטוריה היהודית, היות ואחשורוש משל בעולם כולו.<br />
<br />
לאחר שהצליח לשכנע את אחשורוש במזימתו, הטיל גורל באיזה חודש לקבוע את תאריך ביצוע ההוצאה להורג של העם היהודי, והגורל נפל על חודש אדר. המן שמח כי ידע שבחודש זה נפטר [[משה רבינו]] וחשב שזהו סימן למזל רע של עם ישראל, אך לא ידע שבאותו חודש משה רבינו גם נולד.<br />
<br />
כהתחלה למזימתו, החל לגזור על לימוד התורה אצל תינוקות של בית רבן, וזה היה עיקר הגזירה{{הערה|1=ילקוט שמעוני אסתר רמז תתרנז. הוזכר והתבאר ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/688-91/4/4 שיחת חג הפורים תרפ"ח].}}.<br />
<br />
ב[[י"ג ניסן]] שנת ג'תד הוציא המן אגרות לכל המדינות בו קבע את יום [[י"ג באדר]] בשנה שלאחר מכן להריגת היהודים. בעקבות פרסום הגזירה יצא המן במסע התעוררות והצליח להחזיר בתשובה את העם, ולשכנע את אסתר להפעיל את קשריה אצל המלך. לאחר צום של שלושה ימים, נכנס אסתר למלך וביקשה לקבוע סעודה משותפת איתו ועם המן, וכאשר המן יצא מחצר המלך ראה שוב את מרדכי שלא השתחווה לו והתייעם עם קרוביו מה ניתן לעשות עמו, והם ייעצו לו להכין עבורו עץ גבוה חמישים אמה{{הערה|והעץ היחיד בגודל זה היה עץ מתיבתו של נח שבנו פרשנדתא הביא כאשר היה הגמון (ילקוט שמעוני שמות פרק טו, רנו.}} ולבקש מהמלך לתלות אותו על העץ.<br />
<br />
===ביטול הגזירה והריגתו===<br />
[[קובץ:המן מוביל את מרדכי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור של המן מוביל את מרדכי על הסוס (מלכות וקסברגר)]]<br />
באופן ניסי, בדיוק בלילה בו רצה המן להיכנס לבקש את תלייתו של מרדכי, נזכר אחשוורוש בכך שמרדכי הציל את חייו, והחליט להעלות אותו לגדולה, ושאל את המן "מה לעשות לאיש אשר המלך חפץ ביקרו". המן טעה וחשב שאחשורוש מתכוון אליו, והציע להוביל את האיש שהמלך חפץ ביקרו ברחובות שושן, כשהוא רכוב על סוס ולבוש בבגדי מלכות ובעטרת זהב, ואחשורוש שראה בכך סימן לרצונו של המן לרשת את המלוכה, הורה להמן לעשות זאת בעצמו למרדכי.<br />
<br />
בפעם השניה בה השתתף המן במשתה המשותף עם אסתר ואחשורוש, אסתר ניצלה את ההזדמנות לבקש רחמים על בני ישראל, ובמענה לשאלתו של אחשורוש מי זומם להשמיד את העם שלה, השיבה אסתר כי זהו המן. הדברים שאחשורוש שמע גרמו לו לכעוס והוא יצא אל הגינה בחצר כדי לשאוף אויר ולהירגע, שם הוא ראה מלאכים בדמות בניו של המן שמשחיתים את עצי הגן, דבר שהוסיף על כעסו להמן, וכאשר חזר מהחצר וראה את המן נופל על המיטה של אסתר ומתחנן על נפשו, כעס עוד יותר.<br />
<br />
הסריס חרבונא{{הערה|בפרקי דרבי אליעזר פרק נ' מובא שהיה זה אליהו שנדמה כחרבונא.}} שהיה נוכח במקום, הזכיר לאחשורוש שהמן גם ביקש להרוג את מרדכי מיטיבו ולתלות אותו על העץ שהכין עבורו, ואז הורה אחשורוש לתלות את המן על העץ במקומו עוד באותו יום ב[[ט"ז בניסן]].<br />
<br />
בעקבות המהפך ביחסו של אחשורוש לעם היהודי, הוא ביטל את הגזירה ונתן רשות ליהודים לעמוד על נפשם והוריש למרדכי את בית המן. עושרו הרב וממונו של המן התחלק לשלושה חלקים: שליש למרדכי ואסתר, שליש לעמלי תורה, ושליש לבנין בית המקדש{{הערה|מדרש שוחר טוב מזמור כב.}}.<br />
<br />
חז"ל מונים את המן יחד עם רשעים נוספים שנתנו עינים במה שאינו ראוי להם, מה שביקשו לא ניתן להם ומה שבידם ניטל מהם{{הערה|מסכת סוטה, ט.}}.<br />
<br />
===בני המן===<br />
[[קובץ:443px-Haman's children.JPG|שמאל|ממוזער|150px|עשרת בני המן כפי שהם מופיעים ב[[מגילת אסתר]] בצורת אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה]]<br />
ב[[מגילת אסתר|מגילה]] מוזכרים עשרת בניו של המן שנתלו על העץ, וחז"ל קבעו שהיה זה כעונש על שכתבו שטנה על יהודי וירושלים - לבטל את בנין בית המקדש{{הערה|רש"י למגילת אסתר ט, י.}}.<br />
<br />
בנוסף לבנים אלו, נחלקו חז"ל כמה בנים היו לו: 40 בנים{{הערה|פרקי דרבי אליעזר פרק נ.}}, 100{{הערה|מדרש תהלים (בובר) מזמור כב, ב.}}, 30, 70, ו-208 בנים כמניין "'''ורב''' בניו"{{הערה|מסכת מגילה טו, ב.}}.<br />
<br />
במדרש מסופר שהייתה להמן גם בת, אותה רצה להשיא לאחשורוש לאחר הריגת ושתי, אך נעשה נס, ואחשורוש לא רצה בה בגלל הריח הרע שנדף ממנה, על אף יופיה. סופה של הבת היה בשעה שהמן הוביל את מרדכי על הסוס ברחובות שושן, טעתה ושפכה על אביה דלי של מי שופכין{{הערה|במסכת מגילה דף טז עמוד ב: "עציצא דבית הכסא".}} מתוך מחשבה שמרדכי הוא זה שמוביל את הסוס, התאבדה בקפיצה מהחלון.<br />
<br />
חז"ל מוסיפים כי "מבני בניו של המן הרשע למדו תורה בבני ברק"{{הערה|גיטין נז, ב.}}.<br />
<br />
==מחיית זכרו של המן==<br />
לזכר ביטול הגזירה, קבעו מרדכי ואסתר את [[חג הפורים]], בו מעלים על נס את ההצלה מגזירותיו של המן ומוחים את זכרו. מחייה זו היא חלק ממצוות עשה כללית יותר שהינה מצוה מדאורייתא - מחיית זכר עמלק, כמו שכתוב בפשת בשלח: "מחה אמחה את זכר עמלק"{{הערה|יז, יד. ובבעל הטורים שם: "'''מחה אמחה''' - גימטריא '''זה המן'''".}}.<br />
<br />
על פי המנהג, משמיעים רעשים בעת הזכרת שמו של המן ב[[מגילת אסתר|קריאת המגילה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=641&CategoryID=68 מקורות המנהג באתר צעירי חב"ד].}}, וישנם הסבורים כי השמעת הרעש השתלשלה מכתיבת השמות 'המן' ו'עמלק' על אבנים והכאתן זו בזו לצורך מחיקת השם{{הערה|ראו בספר המנהיג: "מנהג התינוקות בצרפת ופרובינצא לקחת חלוקי הנחל ולכתוב עליהם המן, ומקישין זו על זו כשהקורא מזכיר המן משום ושם רשעים ירקב..." (מהדורת יצחק רפאל עמ' רמב).}}.<br />
<br />
המנהג להכות את המן, הוביל ליצירתו של ה'רעשן', ככלי מיוחד להשמעת רעשן למחיית זכרו. צרנים שונים אף נהגו לשלב את דמותו של המן ברעשן, שמקבל 'מכה' מהחלק שמכה עליו ועושה רעש.<br />
<br />
שמו של המן מוזכר 54 פעמים במגילה, ועל פי מנהג חב"ד, אין להרעיש בכל פעם שמזכירים את שמו של המן אלא רק כאשר הוא מוזכר בצירוף תואר כל-שהוא (סך הכל שמונה פעמים לאורך המגילה). הרבי נוהג למחות את זכרו של המן בכל פעם שהוא מוזכר במגילה, באמצעות הכאה קלה בכף רגלו על הקרקע, ובהרמת הרגל כולה כאשר הוא מוזכר עם תואר{{הערה|וראו בהתוועדויות תשמ"ט חלק ב' עמוד 483: "בענינים מסויימים נעשה עיקר ה"שטורעם" על ידי הקטנים דוקא, כמו בהכאת המן, שאצל הגדולים (אנשים ונשים) נעשה ענין זה בעיקר במחשבה ובדיבור [ויש שלוקחים חלק גם במעשה, כפי שראינו אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שבהזכרת המן בתוספת תואר ("האגגי", "הרע" וכיוצא בזה) היה מכה ורוקע ברגליו הקדושות), ואילו עיקר הענין דהכאת המן על ידי רעשנים ושאר דרכים כיוצא בזה נעשה על ידי הקטנים דוקא".}}.<br />
<br />
אף שישנו חיוב מיוחד בחג הפורים למחות את זכרו של המן, אמר רבה{{הערה|מגילה דף ז'.}} על חיוב השכרות בפורים: "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".<br />
<br />
==אוזני המן==<br />
[[קובץ:אוזן המן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אוזני המן ביתיים]]<br />
המאפה המיוחד לחג הפורים הוא ה'אוזן המן', שהינו מאפה משולש העשוי מבצק פריך, הממולא בפרג או שוקולד, או מילוי מתוק אחר. ישנם המקשרים בין צורת הבצק לאזניו של המן כפי שהיו נראות לאחר שנתלה על העץ, אך בלשנים רבים טוענים כי מקור שמו של המאפה הוא מגרמניה, שם היא נקרא בשם "מוֹן-טאשֶה" (Mohntasche) שמשמעותו 'כיס פרג', אלא שעם השנים השתנה שמו של המאפה עד שקיבל את שמו הנוכחי.<br />
<br />
רבים נוהגים לצרף אוזני המן ל[[משלוח מנות|משלוחי מנות]], וכך נוהג גם הרבי. בנוסף, נוהג הרבי לאכול אוזן המן גם בשעת סעודת הפורים.<br />
<br />
== בחסידות ==<br />
בתורת החסידות מוסבר כי המן היה מזרע אגג ומרדכי מזרע שאול המלך, ומרדכי תיקן את חטאו של שאול שלא הרג את הגג ולא מחה את זכר עמלק.<br />
<br />
שרשו של המן בקדושה הוא ב[[עולם התהו]] עד שמכונה במדרש "חבר" של הקב"ה{{הערה|אור התורה מגלת אסתר עמוד ב'תכא ואילך.}}, וענינו של המן בקדושה הוא הגאווה שצריכה להיות לתלמיד חכם שמעטרת ומיפה אותו כמו שהמוץ מייפה את השיבולת, ועוזרת לו שלא ליתן שפע לחיצונים, אך בהשתלשלות המדרגות - הוא נפל לבחינת תכלית הגסות דקליפה{{הערה|אור התורה מגילת אסתר עמוד ב'שכ.}}.<br />
<br />
המן ועמלק - הם השורש של כל האומות, מקיף דקליפה, והוא בחינת תכלית הגסות והגבהת הרוח, שחץ וגאווה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/23/91b תורה אור מגילת אסתר, צא, ב].}}, ובשל כך רצה המן להגביה את עצמו לבחינת הגורל שלמעלה מהדעת, מקום שבו החושך והאור שווים כי בדרגה זו המצוות והעבירות לא נוגעות כי העולם לא תופס מקום לגביו, ומשם רצה המן להמשיך גזירה ואבדון על עם ישראל. מסיבה זו גם רצה לעשות עץ בגובה חמישים אמה שהוא עומק הרע, כנגד חמישים שערי בינה שהוא עומק הטוב, אך דווקא הגאווה שלו שניסה להידמות לקדושה - גרם למפלה שלו{{הערה|אור התורה מגלת אסתר ב'רפז.}}.<br />
<br />
מפלתו של המן היתה ביום השני של חג הפסח זמן הקרבת עומר שעורים, היות והמן הוא גבורות קשות ואפשר לברר אותם רק על ידי בירור קשה, שהוא ענינו של הקרבת השעורים שהם מאכל בהמה, וכן הענין של ספירת החמישים יום המתחיל בהקרבת העומק, דוחים ומבטלים את הרצון של המן להתלות ב'עץ גבוה חמישים אמה'{{הערה|אור התורה ביאורי הזוהר עמוד תתקלט. מגלת אסתר עמוד ב'שה.}}.<br />
<br />
רצונו של המן היה למנוע את ההשוואה כמו שאמר "וכל זה איננו שווה לי", והתיקון שלו היה שיצא ממנו רב שמואל בר שילת, שעסק בלימוד תינוקות שהגדול עוסק עם הקטן באותו נושא לימוד, וכן השם שלו הוא ראשי התיבות של "'''שיויתי''' ה' לנגדי תמיד"{{הערה|ליקוטי לוי יצחק, ליקוטים ואגרות עמוד רסז.}}.<br />
<br />
<br />
{{פורים}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:פורים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]<br />
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%96%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%92_%D7%A6%D7%99%D7%A7&diff=288513שיחה:זמרוני זליג ציק2017-03-03T13:28:50Z<p>ד. שטרן: /* פרשת הצומות */</p>
<hr />
<div>ערך קצר, לדמות רבת פעלים. חבל. פיני 17:54, 16 יולי 2009 (IDT)<br />
:יש דמויות הרבה יותר חשובות עם ערכים הרבה יותר דלים. וכדאי (כפי שכמדומני אמר כבר יואל) להתמקד יותר בעבר - ולא בחסידים מהווה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]<br />
::כוונתי היתה, שבאם מתמקדים - אזי יש להתמקד בערכים יותר מהותיים ומלאי תוכן מאשר הקמת ופירוק מוסדות וכדומה. אם נשים לב נראה שרוב הערכים של חסידים בימינו - מלאים בהקמות ופירוקים וחברותם בארגונים שונים, ועל כן, אם כבר כותבים על חסידים - כדאי יותר ועדיף יותר לכתוב על חסידים מהעבר.<br />
שונה הדבר בנידון דידן, שכן חסיד זה (ר' זמרוני שי' ציק) נזקפים לזכותו לא מעט '''פעולות כלל חב"דיים וארציים בענייני משיח וגאולה, ובמיוחד - שהוא עומד במסירות נפש בעניינים אלו''' למרות ההשמצות מבית וד"ל (לא שאני מסכים לחלוטין עם התנהגותו, אך בהחלט אני מעריך אותו ואת אמונתו ודביקותו במטרה), ועל כן צודק פיני שערך זה קצר מאוד לדמות רבת פעלים וחשובה זו, וחבל מאוד מאוד! [[משתמש:יואל|יואל]]<br />
<br />
== התואר 'רב' למבטל צומות?! ==<br />
לאחר פסק הרב אקסלרוד ולאור סירובו של ציק להכחיש את המיוחס לו, תוך התפתלויות משונות, הוא אינו ראוי יותר לתואר 'רב' (ולא שלפני זה היה ראוי, לאור מעשי הביזיון וחילול ה' שעשה בפבים ושאר מרעין בישין וכפי שמציין בעצמו במכתבו שהוא אינו רב). ועל כן יש למחוק את התואר רב ולהסירו מקטגוריית 'חסידי כ"ק אדמו"ר שליט"א'<br />
:הוא במפורש אמר שהוא לא ביטל צומות. אני לא יודע מה אתה רוצה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 11:53, 27 בינואר 2010 (UTC)<br />
::הוא אמר, אבל ישנם עדים שהוא אמר להם שהוא לא צם. אז לכל הפחות להוריד לדרגת ר'... (כמובאר בשיחה אודות אמרתי אפאהים וכו')<br />
<br />
::מצטרף במקצת לדברי האלמוני, ה'קו' של [[שבועון בית משיח]] ושל [[חב"ד אינפו]] - לא לדווח על פעולותיו. אנחנו עכ"פ לא צריכים לתת תארי כבוד. אגב, הוא לא קיבל סמיכה. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]<br />
<br />
:::לדעת ההלכה: '''להאמין''' - אסור בשום פנים ואופן עד שיתבר ב2 עדים כשרים ובבית דין לאחר חקירות ודרישות. - איסור גמור מהתורה להאמין לדברים אלו אפי' בלב.<br />
<br />
:::'''למיחש - מבעיא''' ולהסירו מהאתר.--[[משתמש:שלום|שלום]] 18:21, 27 בינואר 2010 (UTC)<br />
<br />
::::אין הבדל בין ר' להרב. זמרוני כתב שהוא מתייעץ עם רבנים ולכן, כפי שכתב ר' שלום, אין לנו לפסוק דין לגביו עד שיוברר העניין בבי"ד והוא הינו בחזקת כשרות (רמב"ם הלכות עדות פ"ב ה"ב). --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 18:58, 27 בינואר 2010 (UTC)<br />
:::::הרב אקסלרוד לא מספיק בשבילך? הוועדה הרוחנית בראשות הרב שווי לא מספיק לך? להאשיר לענ"ד (כמו שיהי' ערך על [[דוד פישר]]) אך כמובן שלא להכתירו בתארי כבוד. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]<br />
<br />
כמובן שהוועדה הרוחנית של חב"דפדיה - הרב שווי מכריע. אך מנין לי לדעת שזו היא החלטת הוועדה.--[[משתמש:שלום|שלום]] 21:04, 27 בינואר 2010 (UTC)<br />
:ר' שלום, הוועדה פסקה כי '''אין לדווח על פעילות ר' זמרוני''', ואני כוונתי לא אליך הייתה...[[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]<br />
::אם הרב אקסלרוד מספיק בשבילי או לא, זה עניין אישי שלי. כאן זה מיזם ציבורי וככזה הוא כפוף להרכב של שלושה, היינו בית דין מרבני חב"ד או לרב שהתקבל ע"י חברי המערכת כרב מנחה. ועיין עוד במה שכתבתי לעיל. באם תוכל להפנות אותי להחלטת הוועדה הנ"ל (שאגב, אינה שייכת לעניינינו עדיין) --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 21:10, 27 בינואר 2010 (UTC)<br />
:::החלטת חב"ד אינפו, '''שע"פ השמועה''' מגובה בהחלטת הרב שווי, תוכל לפנות במייל למערכת. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]<br />
::::כפי איך שאני מכיר את המערכת "ע"פ השמועה" זה בסופו של דבר המצאות ובכל אופן, שמועות, גם נכונות, לא מחייבות אותנו. ובכלל אין לנו זמן להתעסק עם שמועות. את התורה קיבלנו במסמך רישמי קבל עם ועדה.. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 21:19, 27 בינואר 2010 (UTC)<br />
<br />
שמועות ניט שמועות - יש לפנות לוועדה הרוחנית לקבל הוראות. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]<br />
:אדרבה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 21:28, 27 בינואר 2010 (UTC)<br />
<br />
::דווחתי שהוועדה הרוחנית החליטה על הפסקה בדיווח פעילויותיו. ואכן, אין אנו מדווחים על פעילויותיו. לא הוחלט על השמצה או הוקעתו רח"ל. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 19:27, 28 בינואר 2010 (UTC)<br />
:::ואין מה להוסיף בתארים. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]<br />
::::וגם לא להוריד. התואר רב מציין את היותו בראש קהילה וזה נכון כל עוד לא הוקא ע"י בית דין מוסמך לדבר. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 19:33, 28 בינואר 2010 (UTC)<br />
:::::רב, למיטב ידיעתי, הוא אדם שקיבל [[סמיכה לרבנות]]...[[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]<br />
::::::כפי שכתבת, סמיכה לרבנות זה סמיכה לשמש כרב, לא תנאי להיות רב. נוסף על כך, התואר רב משמש לא רק במובן של רב קהילה, זהו גם תואר-כינוי קדום בעם ישראל "ר'". --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 20:03, 28 בינואר 2010 (UTC)<br />
<br />
זמרוני ציק פרסם באתרו הגאולה שני מאמרים הקוראים רח"ל לבטל הצומות (מאמר של טוביה דורון ומרדכי סיבוני..) ולמעשה הוא מסביר שכיום כל אחד צריך לעשות מה שליבו חפץ ובשיטתו זו הפיל חללים רבים. ואת המאמרים הללו הוא פרסם לאחר הנידוי של הרב אקסלרוד. איך אדם כזה יכול להיכלל בתואר חסיד של הרבי שליט"א מלך המשיח? זה כואב נורא, אבל אדם כזה שמחנך יהודים לפריקת עול נוראה, אין לנו חלק ונחלה עימו.{{שכח|212.199.100.148}}<br />
<br />
חיים נהר, ע"פ הנ"ל לכאורה אין מקום לתואר "רב" (ובמיוחד שיש שמחפשים... וד"ל).--[[מיוחד:תרומות/95.86.87.54|95.86.87.54]] 08:45, 7 באפריל 2010 (UTC)<br />
:א. התואר "רב" משמעו אדם העומד בראש קהילה אורתודוכסית. כל זמן שהוא וקהילתו לא הוצאו מכלל היהדות החרדית (ח"ו), הם נחשבים לכאלו במלוא מובן המילה (למרות דבריו החריפים של אקסלרוד, שהוא דעת יחיד ובכלל לא בי"ד וגם יש רבנים החולקים עליו בנושא זה). ב. באם תוכל להביא קישורים למאמרים שהזכרת. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 09:38, 7 באפריל 2010 (UTC)<br />
<br />
התואר רב הוא בניגוד לקראי, כן הוא ע"פ ההיסטוריה הצרופה, לא מצאנו בחז"ל שום מקום שמכונה תלמיד חכם או פוסק בתור 'רב', התואר בא לציין את המקבל המסורת של התורה שבעל פה כנגד מי שאינו מקבלה. עד כאן לעובדות. עכשיו בנוגע לנידון הערך: בנוגע למקרה הספציפי של ביטול הצומות, יש לומר שהוא בגדר של 'קלא דלא פסיק', אך חלוש קצת כי הוא טוען שיש לו שונאים שמוציאים את הקול, אך נראה שיש בזה משהו: א. נאמן הר"ג אקסלרוד שאינו מוציא מכתב כה חמור אם לא שבירר היטב, אא"כ נאמר שהוא מצד [[שנאה]] כבושה על שהפסיק ז"ז ציק להתייעץ עימו (ע"פ הודאת בע"ד), ב. ז"ז ציק לא הכחיש ענין זה מכל וכל, ושני עדים כשרים העידו בפני שהוא גם לא שלל בפניהם ענין זה, רק הורה להתייעץ עם רב. שומו שמים! יהודי שואל יהודי אחר אם מותר שלא לצום, והוא עונה לו: א גוטע קשיא! משהו פה צ"ע ובירור.<br />
<br />
אולם מכיון שאי אפשר לברר, הרי צריך להעמיד בחזקה דמעיקרא, בבחינת כאן נמצא כאן היה, עד שיבוא אליהו או גדליהו או גואל צדק, במהרה--[[מיוחד:תרומות/98.116.31.70|98.116.31.70]] 19:23, 8 באפריל 2010 (UTC)<br />
<br />
==קישור שבור==<br />
הקישור החיצוני השלישי - שבור.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 14:03, 29 בינואר 2010 (UTC)<br />
:אצלי זה עובד. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 14:08, 29 בינואר 2010 (UTC)<br />
<br />
== קישורים ==<br />
<br />
מה לא ראוי בקישורי חב"דפד? רעלוואנטי הרבה יותר מקריאתו של הרשד"ב וואלפא. מפני קדושת ה[[חול המועד|מועד]], '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''<br />
:כיון שהערך עוסק בזימרוני ולא בצומות, אין זה מן הראוי להביא בערך על האדם את כל הפולמוס על הצומות. הגילוי דעת של וולפא מתייחס ישירות לגילוי דעת של זמרוני, ולכן דומני שזה כן מתאים שישאר בערך, לעומת שאר הקישורים שהתעוררו בעקבות הנושא, אך נגעו נוגעים בו ישירות. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 19:32, 6 באפריל 2010 (UTC)<br />
::כרוז הרבנים וכו' הרי כוון נגד זמרוני, כברור (אא"כ כוונתך שלא נגדו בפירוש?). בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''<br />
:::כל עוד ולא מופיע בגוף המכתב שמו של זמרוני, לא נוכל לדעת כלפי מי באמת מכוונים הדברים וכבר היו דברים מעולם. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 19:49, 6 באפריל 2010 (UTC)<br />
::::זה לא העניין ובאזני שמעתי מא' החותמים שהכוונה הייתה עליו. בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''<br />
:::::ובכל זאת, הזהירות צריכה להיות רבה, כל עוד והדברים לא מפורשים, כדאי שנימנע מלייחס זאת אליו. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:08, 6 באפריל 2010 (UTC)<br />
מיותר לדעתי, לאחר שהעיד החסיד, שבאוזניו שמע מהחותם, הלא דבר הוא?--[[מיוחד:תרומות/98.116.31.70|98.116.31.70]] 19:24, 8 באפריל 2010 (UTC)<br />
<br />
לצערי, המצב עם ז.צ. חמור הרבה יותר משחושבים. הוא נוטה לעקור מצוות נוספות בשגיונותיו וסטייתו מדת האמת. הדברים נאמרים על סמך עדויות עם אנשים עימם הא מדבר. וע"כ יש להוריד את האיש הזה בכלל מחבדפיה. כל הסיפור באיביזה ואוסטרליה ונשות קראון הייטס אלו תלמידיו בגוף ובנפש ר"ל. הדברים בדוקים ומגובים בעדויות. אל תשחקו ראש קטן כי זה יבוא אליכם אחרי זה בצורה קשה הרבה יותר.<br />
:דעתך חשובה מאוד, אך אנו מתחשבים לא רק בה, אלא גם בדעות של רבנים ואלה לא אמרו את מה שאתה אומר ולא הסיקו את מסקנותיך. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 12:41, 12 באפריל 2010 (UTC)<br />
<br />
למה אתה אומר שרבנים לא אמרו? הרי היה מכתב של הרב אקסלרוד שהוא דיין וגבה עדויות בעניין. כל רבני אנ"ש והמשפיעים מדירים את רגליהם ממנו, וגם אלו שהופיעו אצלו בטעות בי' שבט התחרטו ולא מגיעים אליו, ולא מדובר באנשים שחלילה שונאים אותו, אלא אדרבה, חסידים שחיבבו אותו ועזרו לו וראו בו שותף לדרך, אבל המציאות הקשה נאלצה לא לשתף עימו פעולה. והלוואי כולנו מחכים שיחזור בו ונוכל להמשיך להפיץ יחד את בשורת הגאולה והרבי שליט"א מלך המשיח. אבל לצערנו כל זמן שהאיש לא מתחרט ובאתרו מפורסם מאמרים לעקירת הצומות, אי אפשר להמשיך ככה.<br />
<br />
==תיקון טעות!==<br />
<br />
הרב ציק פירסם קטע וידאו בו הוא מתייחס לסערות האחרונות שעמד במרכזן. ראשית כל הוא מבהיר כי כפשוט כל ההנהגה של חסיד חייבת להיות אך ורק על פי השולחן ערוך, ורק כך נקבעת ההלכה הפשוטה. כל שאלה בהנהגה היום-יומית חייבת להפתר רק על ידי שאלה לרב מורה הוראה בפועל, ובראשם רבני הקהילות החב"דיות שבכל אתר ואתר. בהמשך לכך מבהיר הרב ציק כי הוא צם בכל ארבעת הצומות שקבעו חכמינו זכרונם לברכה, וכך הוא גם מורה לכל השואלים אותו כפשוט. <br />
<br />
[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1939 הוידאו]<br />
<br />
אישית אני חושב כי זה בושה להרב [[גדליה אקסלרוד]] שהוציא לשון הרע, וגרם לחילול השם ושינת חינם נורא!!!--[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 22:13, 30 במאי 2010 (UTC)<br />
:נא לא להגזים, זה לא בושה להרב אקסלורד, שהרי הוא עצמו סירב להכחיש את השמועות בתחילה, ובמכתב שהוציא כתב כי כל השמועות שהוא אוכל '''בפרהסיא''' הינם שקר וכזב, ומכלל לאו אתה שומע כן. זה בעיה שלו על שלא הבהיר את עצמו מיד, וגם עכשיו אי אפשר לדעת אם חזר בו או שלהד"מ, ואין זה עניננו העיקר שעמל כולם צדיקים, הרב אקסלורד וודאי שפעל לפי ההלכה, וכעת אנו רואים שגם זמרוני. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום י"ז בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 23:03, 30 במאי 2010 (UTC)<br />
::שמחתי להוסיף זאת לערך, יחד עם זאת, שמואל, כיון שזה לא פורסם באופן רשמי באתר הגאולה, כדאי שלא למהר להסיק מסקנות לשום כיוון. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 06:32, 31 במאי 2010 (UTC)<br />
:::חבר'ה להרגע. זמרוני במפורש קרא לבטל את הצומות, הן במרומז בנאום שלו בכנס י' שבט תש"ע, והן במפורש באתר שלו. יתירה מזה, הוא הודה בפני עדים כשרים שהוא אוכל בצומות. זה שכעת היה לו חלום בו הרבי הורה לו לצום ולפתע שינה את דעתו, לא עושה אותו צדיק, ובטח לא בושה לרב אקסלרוד. {{שכח|אנונימי}}<br />
::::למען ההגינות, נשמח מאוד באם תרכז כאן את החומר למען עדכן בערך. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 16:17, 31 במאי 2010 (UTC)<br />
:::::כנס לאתר שלו, תלך למדור הוידאו, ותראה את הוידאו היחיד שבו יש יותר מעשרים צפיות. זה הוידאו שבו הוא מדבר על זה שכדי להביא משיח אסור להסתכל בשו"ע, רח"ל עפ"ל. אח"כ תחפש באתר שלו את הכתבות היחידות שהיו להם יותר מעשרים צפיות, וזה הכתבה של סיבוני שמסביר למה להפסיק לצום, והכתבה של טוביה דורון כנ"ל. תצרף לזה את הלינק בחב"ד אינפו שהם כותבים ששמעו מעדים כשרים שהוא אמר שהוא אוכל בצומות, והרי לך התמונה המלאה. {{שכח|אנונימי}}<br />
::::::אז אדרבה, נראה כי הרב ציק חזר בו, ואם כן יש להוסיף את הפרטים בערך שלו--[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 20:32, 31 במאי 2010 (UTC)<br />
:::::::באת להתלוצץ? יש שם וידיאו שנצפה 2464 פעמים. אנא ממך, לטובת כולנו מצא והבא את קישור לווידיאו. המאמר של סיבוני - ילדותי. המאמר של דורון, אכן עוסק בערך. הוספתי אותו בהערת שוליים.--[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:44, 31 במאי 2010 (UTC)<br />
::::::::לא הגעתי להתנצל, אלא להבהיר כי בתחילה לא ידעתי כי הוא אמר בפירוש כי הוא אוכל, חשבתי כי זה הי' רק שמועה (ועפ"ז אמרתי כנ"ל). אבל כעת שהוברר לי כי הוא אמר בפירוש כי הוא אוכל, אז אדרבה, הרבנים עשו נכון (עד לידיעה הבא), וכל הכבוד לרבנים, וכמו"כ לרב זמרוני שחזר בו. --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 06:50, 1 ביוני 2010 (UTC)<br />
::התגובה של [[משתמש:חיים נהר|חיים]] "באת להתלוצץ" לא מכוונת אליך, אלא לכותב אנונימי שכתב לפניך, כפשוט. --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום י"ט בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 19:13, 1 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
== הרב? ==<br />
<br />
למרות שרוב הכותבים בחבדפדיה סבורים כי אין לקרוא לאדם זה בשם "רב", לא די בכך שהוא מכונה בשם "רב", המילה הראשונה בערך מקושרת לערך העוסק ב"מורה הוראה" ו"מורה דרך" בישראל, למרות שכידוע עם הארץ זה לא זכה לקבל מעולם כתב הוראה מאף רב, ואף לא מונה למנהיג ולמורה דרך! בושה! --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 16:13, 21 ביוני 2010 (UTC)<br />
:דבר ראשון עליך להוכיח את העובודת שכתבת. חוץ מזה שהתואר ר' משמעו גם אדם נשוי. תוכל להוסיף זאת בערך. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 16:28, 21 ביוני 2010 (UTC) <br />
::ההפך הוא הנכון. כדי לכתוב פרט בערך צריך מקור, ולפני שהוא יהיה מורה הוראה - דבר שגם הוא עצמו לא טוען, אי אפשר ואין שום תועלת בהפניה לערך העוסק במושג "רב" ולא "הרב", ובראשיתו כתוב: "ערך זה עוסק במורה הוראה בישראל"... --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 17:42, 21 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::שינתי שם. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 17:54, 21 ביוני 2010 (UTC)<br />
::::שינת רק את ה"לערך" ולא את תוכן הערך. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 17:56, 21 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::::הדיון כאן הוא על הערך הזה. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 17:57, 21 ביוני 2010 (UTC)<br />
::::::הערך [[רב]] עוסק ברב מורה הוראה, אני יצרתי אותו, וזהו תוכנו המפורש. תפתח ערך נוסף המדבר ב[[אנ"ש]] ובאברכים שנקראים בתואר "הרב", ותקשר אליו. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 18:00, 21 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::::::זה שיצרת את הערך זה לא מקנה לך בעלות על המושג, שמשמעו גם אדם נשוי. נשמח באם תוסיף זאת לערך (אגב, הסרתך את תבנית לעריכה שהצבתי בערך, גרמה כעת לבילבול. הערך רחוק מלהיות מושלם). --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 18:02, 21 ביוני 2010 (UTC)<br />
::::::::אני מבקש ברחמים לשים לב לחילוק הפשוט בין התואר "רב" אותו לא נהוג לכנות למי שלא רב, לבין התואר "הרב" אותו מכנים לכל יהודי חרדי נשוי. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 18:05, 21 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::::::::דומני שבערך רשום "הרב". --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 18:09, 21 ביוני 2010 (UTC)<br />
::::::::::ולכן לא מחקתי את המילה הזאת, רק את הקישור לערך [[רב]]. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 18:10, 21 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::::::::::בסדר לבינתיים, למרות שהערך אמור להכיל גם מידע על השימוש הרווח למושג "הרב". --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 18:14, 21 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
== הצבעה למחיקת הקטע 'פרשת הצומות' ==<br />
<br />
בימנו, לאחר שנרגעו הרוחות והדברים באו בהבהרה ברורה, ולאחר שהרבנים חזרו לתמוך בפעולותיו של הרב ציק, אני חושב שאין מקום לקטע הזה בחבדפדיה, מטרתנו היא להפיץ את מעיינות החסידות ולא להתעסק בלשון הרע ובלכלוכים, גם אם הם נכונים.<br />
<br />
אין זה מטרתנו ולא לשם כך משקיעים פה כותבים רבים את מרצם וזמנם, אם היו השלכות מעשיות לדברים היה עוד במה לדון, אבל כאן, לעניות דעתי, מדובר בלכלוך גרידא חסר ענין.<br />
<br />
לכן אני פותח הצבעה לשבוע עד יום חמישי הבא, מי בעד ומי נגד מחיקת הקטע הנ"ל וכן מחיקת הקטעים הלא רלוונטיים מהדף שיחה: (לאחמ"כ הערך יהיה בהתאם לתוצאות ההצבעה ולשנות זאת יצטרכו הצבעה נוספת). --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]'''<br />
:במקום זאת אולי כדאי לציין שהרבנים חזרו בהם מכל העניין. במיוחד לאור העובדה שאין בפסקה לכלוכים חסרי פשר וישנו מקור לכל משפט. <br />
:בכללות הערך מאוד חסר, תאריך לידה, באיזו ישיבה למד וכו'. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 12:42, 27 בספטמבר 2012 (IST)<br />
1. עדיין לא הוחלטו כללי ההצבעה. א) האם כל משתמש זכאי להצביע, גם משתמש שנרשם אתמול או משתמש שלא ערך 100 עריכות? כי אם כן, זה מאוד בעייתי.בשניה שמישהו ירצה או ירשם 10 פעמים ויכריע את ההצבעה. ב) האם ההכרעה תפול על חודו של קול (שזה יתכן 2 מול 3 משתמשים?) לא הגיוני. לא נראה לי שצריכים לערוך הצבעה על ההצבעה, נראה לי כי הנושא נתון לשיקולם של מפעילי המערכת (כדאי להפנות את תשומת לבם של שיע ק וחיים נהר. אני לא החלטתי עדיין בדקות אלו).<br />
2. בכל מקרה ברור צריך לפרסם באולם הדיונים ועדיף גם לכתוב לחיים נהר ולכמה קבועים בדף שיחתם. שימו לב גם שבכל מקרה השבוע הזה הוא מאוד בעייתי (יש בו ממש ימים בודדים שאינם ימי חג, וגם הם עמוסים מאוד). '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ב בתשרי ה'תשע"ג, למניינם 01:28, 28 בספטמבר 2012 (IST)<br />
:::בכלל לא נראה לי שאפשרי לעשות הצבעה ראויה לשמה בחב"דפדיה משום שאין כאן יותר מחמישה משתמשים פעילים. שנית הפסקה אינה "מלוכלכת" כמו שהיה בערכים על אחרים וישנו מקור לכל דבר כך שלדעתי עדיף שלא למחוק, אך אם זאת אני מעדיף להמנע מההצבעה. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 12:08, 28 בספטמבר 2012 (IST)<br />
::::1. אדרבה, אולי זה הזמן לקבוע מדניות להצבעות, עד שזה יקרה לא כל הצבעה צריך לפרסם באולם דיונים, אלא מי באמת עוקב אחרי הפעילות בחבדפדיה יוכל לראות ולהצביע, לכן גם משתמשים ותיקים שכרגע לא פעילים אין למה לחכות להם, בנוגע לתיזמון: נראה לי שאם לאחר שבוע מסגירת ההצבעה יבוא משתמש שיטען שלא יכל להצביע נחשב את התוצאות מחדש. 2.למרות שכל מילה מגיעה אם מקור עדיין זה הוצאת שם רע חסר תועלת. --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 15:42, 28 בספטמבר 2012 (IST)<br />
לענ"ד, אם מפעיל מערכת לא יחלוק עלי, ואם לא יהיו משתמשים רבים שיחלקו על דעתי, אלו הכללים:<br />
* א. יש לאפשר זכות הצבעה לכל משתמש שערך 100 עריכות לכה"פ ב20 ערכים {{גודל|1|לא כולל דפי שיחה, כמובן}}, מלבד העריכות של הערך הנתון במחלוקת שאינן נחשבות (לעיתים משתמש עורך / משחית שוב ושוב את הערך הקרוב ללבו באופן מגמתי, לא יתכן להחשיב עריכות אלו בחשבון בשעת ההצבעה). <br />
*ב. כמו כן חובה להודיע לפני ההצבעה באולם הדיונים על קיום ההצבעה, ואין לערוך אותה בזמני חגים. <br />
*ג. הכרעה תתבצע רק ברוב של שני משתמשים לפחות ומינימום של שלושה משתתפים בכלל ההצבעה. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ב בתשרי ה'תשע"ג, למניינם 16:32, 28 בספטמבר 2012 (IST)<br />
===הצבעה===<br />
<br />
(למי שיש טענות על צורת ההצבעה, וכן להוסיף דעה נוספת בענין מוזמן להגיב).<br />
<br />
'''בעד המחיקה:'''<br />
<br />
1. בעד. די להתעסק בשטויות! --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 10:37, 27 בספטמבר 2012 (IST)<br />
<br />
2. בעד. למה רק על הרב זמרוני כותבים כך ועל רבנים ומשפיעים אחרים לא כותבים דברים לא טובים עליהם '''אפילו על אהרונוב וקרנסקי לא כתובים כך!!!'''--[[משתמש:Abhtur770|abhtur770 - שיחת נפש]] - [[שיחת משתמש:Abhtur770|שיחה]] 04:43, 28 בספטמבר 2012 (IST)<br />
:לדעתי לא ניתן לאפשר זכות הצבעה למשתמש שאינו תורם לחב"דפדיה כמעט, וכל "תרומותיו" הם סביב הערך הזה (שבגללו נחסם על ידי חיים נהר לחצי שנה, וכעת על ידי אנכי הקטן לחצי שנה נוספת.) וראו מש"כ לעיל. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ב בתשרי ה'תשע"ג, למניינם 06:42, 28 בספטמבר 2012 (IST)<br />
'''נגד המחיקה:'''<br />
<br />
== חוסר אוביקטיביות ==<br />
<br />
למה לא כתוב שהאדם הזה עשה חילול שם השם ושם חב''ד נוראי וכמו כן הוחרם ע''י רבני חב''ד{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/87.68.54.32|87.68.54.32]] 12:32, 25 ביולי 2016 (UTC)<br />
:כי זה לא נכון!--[[משתמש:ד.ר|יחי המלך המשיח ד.ר]] - [[שיחת משתמש:ד.ר|שיחה]] 12:37, 25 ביולי 2016 (UTC)<br />
<br />
== תפילין ==<br />
<br />
בפסקה על הספר כתוב, 1. שזכה לשבחים רבים. 2. שהברסלבר '''אמר''' שיתן הסכמה. ובפועל 1. זה לא אנציקלופדי (בפרט ללא מקורות). 2. בפועל הוא נתן או לא?! <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 22:46, 24 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
:אכן פסקה לא אנציקלופדית בעליל. זה לא אתר שיווק. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:13, כ"א באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו<br />
::אולי היא מלמדת יותר על הקשר בינו לבין הברסלבר, ולא על הענין הספציפי של תפילין. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:14, 25 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
<br />
<br />
== פרשת הצומות ==<br />
<br />
אני חושב שלפחות יש לציין בהערה על 'פרשת הצומות'. לא יתכן להעלים עובדות שקרו.<br />
<br />
ניתן לכתוב על מה שיצאו נגדו ועל תגובתו.<br />
<br />
זו רק דעתי. מה דעתכם?--[[מיוחד:תרומות/31.210.180.124|31.210.180.124]] 15:12, 23 בפברואר 2017 (UTC)<br />
<br />
:צריך לציין את כל הפסקים שיצאו נגד הרב זמרוני ציק. אם אני זוכר טוב יש שלוש (על "ביבי טוב ליהודים", פרשת הפאבים ופרשת הצומות), ולהביא את מה שהוא ענה עליהם. [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]] 18:24, 23 בפברואר 2017 (UTC)<br />
<br />
::אנא ואנא, אל תעוררו מחדש נושאים ישנים שרק מעכירים את האוירה. כבר דנו בזה, הייתה הצבעה והתקבלה החלטה. אגב, השיקול העיקרי שאמור לעמוד מול עינינו בנושאים כאלו הוא מה יוסיף יותר בהפצת המעיינות. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 20:55, 23 בפברואר 2017 (UTC)<br />
<br />
:::ההצבעה הייתה שלא לכתוב על זה פרשייה שלמה וכו', אבל לציין (בהערות וכדו') מאורע שהגולש רוצה וצריך לדעת - ודאי שכן! (זה מינימום..)--[[מיוחד:תרומות/31.210.180.124|31.210.180.124]] 21:01, 23 בפברואר 2017 (UTC)<br />
::::הרב {{א|יוסי ג}}, מעניין אותי לדעת איך בדיוק כל הזבל שכתוב בערכים [[יוסף יצחק אהרונוב]] ו[[770]] ירבה בהפצת המעיינות. '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:39, 24 בפברואר 2017 (UTC)<br />
:::::[[מיוחד:תרומות/31.210.180.124|31.210.180.124]], מה עם הערך על קרוב משפחתך ר' [[דוד נחשון]], שגם בו חסר מידע על 'הוראת הרבי' אליו שלא להתעסק כלל בעניני משיח? ולהתרחק ממנו ומחבריו? (וכמובן להביא גם מה שהוא ענה על זה). -- '''[[משתמש:ד. שטרן|<span style="color: darkgoldenrod">ד. שטרן &lowast;</span>]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|<span style="color: goldenrod">השמים מספרים</span>]]''' • 20:53, כ"ט בשבט, ה'תשע"ז ''<font size="1">(25 בפבר' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''<br />
<br />
למר [[משתמש:ד. שטרן|<span style="color: darkgoldenrod">ד. שטרן &lowast;</span>]].<br />
<br />
א. כתוב על הוראות הרבי שלא להניח תפילין דר"ת וכו'.. (מה גם שאם זה נוגע לך - כתוב!) ב. זה המצאה של אדם שאמר זאת בשם הריל"ג (בענין נחשון וחבורתו). והכחיש זאת. ג. אתה מערב דברים לא קשורים. כל חסיד חב"ד שרוצה לדעת אם להשתתף בפעולות של ר' זימרוני - המידע צריך להיות מונגש בפניו!! הרבה יותר מאשר בערך של הרב אקסלרוד!!!--[[מיוחד:תרומות/31.210.180.124|31.210.180.124]] 09:51, 26 בפברואר 2017 (UTC)<br />
<br />
:שף, בקשר לאהרונוב - אני לחלוטין חושב שיש להסיר את המידע האישי שלא מכבד לא אותו ולא את הרבי. לגבי 770 אני פחות נחרץ, אם תטען שזה בגלל השקפותיי הפרטיות - אני לא אתווכח... --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 16:12, 26 בפברואר 2017 (UTC)<br />
<br />
----<br />
<br />
'''למעשה:''' מי רוצה לסגנן את עיקרי הפרשה?--[[מיוחד:תרומות/31.210.180.124|31.210.180.124]] 14:38, 2 במרץ 2017 (UTC)<br />
<br />
מצוטטים דבריו החמורים של הרב אקסלרוד אודות ר' זימרוני:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ידוע לי אישית, שהשקפתו בעניין האמונה ב'''אחדותו של ה'''' ית' '''יש בה מינות ואפיקורסות''', '''כהשקפתו של מר שמואל פרומר''', שהוא חבר קרוב שלו.}}<br />
<br />
ההדגשות אינם במקור.<br />
<br />
ובדף השיחה שבערך של מר [[שמואל פרומר]], נכתב שבערך של פרומר לא לכתוב כלל - כי במכתב של הרב אקסלרוד לא דובר עליו ישירות. משא"כ ר' זימרוני - '''עליו נכתב מכתב חמור שלם'''; ודאי שיש לכתוב!--[[מיוחד:תרומות/31.210.180.124|31.210.180.124]] 14:44, 2 במרץ 2017 (UTC)<br />
:אתה יכול לכתוב את זה גם בדף השיחה של [[משה זוכמיר]], הדברים לא יקבלו משנה תוקף אם תחזור עליהם בכל דף שיחה אפשרי. -- '''[[משתמש:ד. שטרן|<span style="color: darkgoldenrod">ד. שטרן &lowast;</span>]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|<span style="color: goldenrod">השמים מספרים</span>]]''' • 13:28, ה' באדר, ה'תשע"ז ''<font size="1">(3 במרץ למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''<br />
<br />
== עלון שיחת הגאולה ==<br />
<br />
-- המשך דיון מתקצירי עריכה -- <br />
ההשוואה היא לא נכונה, זה יותר כמו שיכתבו על אהרון דוב הלפרין, מענדי הנדל, שלום יעקב חזן וכדו' בערכם. ההשוואה לשלמה הלפרן, שרק כותב את דבר המערכת, וליוסף אברהם פיזם, שעלונו יוצא רק מספר פעמים בשנה, מוטעית. [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]] 20:37, 24 בפברואר 2017 (UTC)<br />
<br />
אתה מסביר לבד מדוע אין לכתוב זאת... בכל הערכים שהזכרת אכן לא מודגש על כך שהללו עורכי עיתון.<br />
<br />
בפרט, שעיתון זה יוצא במסגרת פעילות של ארגון שכבר יש לו קישור מורחב בערך (מקטע אחד בלבד לפני.!).--[[מיוחד:תרומות/31.210.180.124|31.210.180.124]] 19:57, 25 בפברואר 2017 (UTC)<br />
:אם מישהו אחר היה עורך העלון, והקשר היחיד לר' זמרוני היה שהוא יו"ר האגודה, היית צודק. אולם כאשר מדובר בפעולה ישירה שלו אין סיבה שלא למנות אותה בערך שלו רק מכיון שהעלון יוצא במסגרת האגודה. -- '''[[משתמש:ד. שטרן|<span style="color: darkgoldenrod">ד. שטרן &lowast;</span>]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|<span style="color: goldenrod">השמים מספרים</span>]]''' • 15:15, א' באדר, ה'תשע"ז ''<font size="1">(27 בפבר' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%9A&diff=288512שלמה קרליבך2017-03-03T13:22:53Z<p>ד. שטרן: ביטול השחתה של 31.154.81.28 (שיחה)</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה קרליבך1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה קרליבך נראה לומד מאמר של אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קובץ:שלמה קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה קרליבך עומד מימין הרבי ב[[התוועדות]] בשנת [[תשי"ב]]]]<br />
הרב '''שלמה קרליבך''' ([[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]] - [[ט"ז בחשוון]] [[תשנ"ה]]) היה מנהיג דתי, זמר ומלחין מפורסם. קירב יהודים רבים ליהדות, אך ספג ביקורת מ[[רב|רבנים]] ו[[אדמו"ר|אדמורי"ם]] רבים - ובראשם [[הרבי]] - על דרכו להקל באיסורי תורה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב שלמה קרליבך נולד (עם אחיו התאום ר' [[אליהו חיים קרליבך]]), ב[[ברלין]], [[גרמניה]] ב[[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]], לאביו ר' נפתלי, רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית, ולאמו פסיה. לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון, עזבה משפחתו את [[גרמניה]], ולאחר שהות קצרה בעיר באדן שליד וינה שב[[אוסטריה]], הגיעה ב-[[תרצ"ט]] ל[[ניו יורק]], שם התמנה אביו לרבה של קהילה מקומית ב[[מנהטן]]. ר' שלמה למד ב[[ישיבת "תורה ודעת"]], בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי ובאוניברסיטת קולומביה. הוא נחשב לעילוי יוצא דופן וכבר בגילו הצעיר (14) בלט בין תלמידי ישיבת תורה ודעת שהיו מבוגרים יותר. רבותיו, צפו לו עתיד מזהיר כתלמיד חכם ולמדן מן השורה הראשונה. בעת לימודיו [[סמיכה|הוסמך לרבנות]], התפרסם כזמר ומלחין, ואף התפרנס כ[[שליח ציבור|חזן]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]]. באותה תקופה התקרב יחד עם אחיו הרב [[אליהו חיים קרליבך]] ל[[חסידות חב"ד]].<br />
<br />
בראשית שנות היו"דים נשלח על ידי [[הרבי הריי"צ]] ולאחר מכן [[הרבי]], על מנת [[הפצת יהדות|להפיץ יהדות]] ו[[הפצת המעיינות|חסידות]] ברחבי [[ארצות הברית]]. במשך תקופה ממושכת פעל ב[[שליחות]] הרבי.<br />
<br />
אט אט, החל לאמץ לעצמו הנהגה של גמישות בעקרונות ה[[הלכה]], ופריצת גדרי ה[[צניעות]], ב[[מחשבה]] שכך יקל עליו להתחבר ללבבות היהודים ולקרבם ליהדות. שיטה זו הייתה רחוקה ואף מנוגדת משיטת הרבי, ולבסוף נותק הקשר בינו לחב"ד - והחל להפיץ יהדות בדרך משלו, כשהוא משתמש בשירה וניגון בגיטרה ככלי לסחוף את הקהל אחריו.<br />
<br />
קרליבך החל מסתובב ברחבי [[ארצות הברית]] - הוא הופיע במועדונים, ערך קונצרטים ונפגש עם זמרים אמריקאיים. הופעתו הפשטנית, כשהוא מגודל שער ומנגן בגיטרה, סגנון שיריו והתנהגותו הלבבית התקבלה באהדה על ידי יהודים רבים, בהם צעירים "היפים", והוא הצליח לסחוף אחריו קהל מעריצים גדול. אמנם בחוגים החרדיים (ובראשם [[חב"ד]], כדלקמן) נחשב שנוי במחלוקת, עקב דרכו לפרוץ את גדרי ההלכה.<br />
<br />
קרליבך הופיע גם ב[[ארץ ישראל]], שם חדר סגנון שירתו בעיקר בציבור [[הציונות הדתית|הדתי לאומי]]. בסוף שנות השלטון הקומוניסטי ותחילת [[התפרקות ברית המועצות]], הופיע גם שם.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ח]] הקימו נאמניו את היישוב "מבוא מודיעים"{{הערה|בשנת [[תשמ"ד|תשד"מ]], לאחר פטירתו של רבי מאיר קאליש - האדמו"ר מ[[אמשינוב]] - הוחלף שמו של היישוב ל"מאור מודיעים", אך שם זה לא התקבל בוועדת השמות של המדינה.}} על יד לטרון. קרליבך בנה שם את ביתו וחילק את זמנו בין המגורים במושב וביתו בארצות הברית.<br />
<br />
[[הרבי]] דחף את קרליבך להתחתן, ובהזדמנות מסויימת, כשעבר בחלוקת [[כוס של ברכה]] אמר לו הרבי שצריך להתחתן, והיה נראה על פניו של הרבי אי שביעות רצון. בגיל 48 התחתן עם מרת נעילה (גליק) מטורונטו. לבני הזוג נולדו שתי בנות - נשמה ונדרה.<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד==<br />
[[קובץ:האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים שלמה (שמאל) ואליהו חיים קרליבך (ימין)]]<br />
===עם אדמו"ר הריי"צ===<br />
בסביבות שנת [[תרצ"א]] כשאדמו"ר הריי"צ היה בווינה לצורכי רפואה, הביא ר' נפתלי קרליבך את שני ילדיו, התאומים שלמה ואליהו חיים קרליבך, לקבל ברכה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי אמר להם "שתהיו חסידישע יידן (חסידים), ולא תהיו ילדים נוסח [[גרמניה]], שתישנו עם [[טלית קטן]], ותעבדו את ה' ב[[שמחה]]", [[הרבי]] עמד באותה עת בפתח הדלת{{הערת שוליים|[http://www.havurahshirhadash.org/shlomoarticle15.html מתוך ראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997] Michael Lerner, "Practical wisdom from Shlomo Carlebach", Tikkun Magazine, Sept/Oct 1997, vol. 12, issue 5, pp. 53-56.}}.<br />
<br />
בשנת [[ת"ש]], עם הגעתו של האדמו"ר הריי"צ ל[[ניו יורק]], הגיע ר' נפתלי קרליבך עם שני בניו לקבל ברכה פעם נוספת, אדמו"ר הריי"צ אמר אז שהוא הכיר אותם מאז פגישתם האחרונה{{הערת שוליים|מסופר, כי כאשר הגיעו האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך ל[[אדמו"ר הריי"צ]], אמרו לו ב[[יחידות]] שהם רוצים לברך 'שהחיינו' על שזכו להכיר את ה[[חסידות]]. אדמו"ר הריי"צ שלל זאת מכל וכל, ולאחר שיצאו אמר לר' [[אליהו סימפסון]] כי הוא חושש שאצל האח השני - שלמה, תהיה זו ברכה לבטלה... (מפי השמועה). אולי יש רמז לשמועה באגרות קודש של [[הרבי הריי"צ]] שם הרבי עונה לאחים קרליבך שכתבו לו ברכת שהחיינו, ש"יהי רצון שלא תהא זו ברכה לבטלה"}}. קרליבך התחיל אז ללמוד בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, אך הוא נהג להגיע מהישיבה עם אחיו, אלי חיים ל-770, ולעיתים היו נשארים לכמה ימים, עד שאביהם היה דואג להחזירם. מצידם, תמיד ביקשו שינתן להם יום נוסף{{הערת שוליים|מתוך סרט על דמותו.}}.<br />
<br />
ב[[י"ט כסלו]] [[תש"י]] ביקש אדמו"ר הריי"צ משלמה קרליבך וחברו, זלמן שלומי שכטר{{הערת שוליים|יהודי שהתקרב לחב"ד בשנות הארבעים. הוסמך לרבנות בשנת [[תש"ז]] בעת לימודו ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]], בעל כשרון גדול ואישיות כריזמטית מושכת, הוציא ספרים רבים הבנויים על מודל החסידות. בתחילת שנות החמישים סטה ממסלול הדת ויצר לעצמו זרם חדש בדת. הוא נחשב מיוצרי הזרם ה'התחדשות יהודית'.}} לצאת לקמפוסים על מנת לקרב סטודנטים ליהדות ולחסידות. לקראת חג ה[[חנוכה]] באותה שנה, השניים ארגנו מסיבת [[חנוכה]] באונברסיטה בריינדס. הם הצתיידו ב-13 זוגות [[תפילין]] והתוועדו ושרו עם הסטודנטים במשך שעות{{הערת שוליים|יוטא הלברשטם-מנדלבום, הרבי מקרן הרחוב (תרגום מ[[אנגלית]] דוד הלל), תש"ע, הוצאת רשימו עמ' 23-35.}}{{הערת שוליים|Yaakov Ariel, "Hasidism in the Age of Aquarius: The House of Love and Prayer in San Francisco, 1967–1977," Religion and American Culture, Summer 2003, Vol. 13, no. 2, pp. 139–165.}}.<br />
<br />
בהזדמנות מסויימת, כששאלו את שלמה קרליבך מי הם הרבי'ס שלו, הוא ענה: הרבי בנגלה הוא פלוני בנגינה פלוני והרבי בחסידות הוא ה[[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
===עם הרבי===<br />
כבר לפני [[קבלת הנשיאות]] של [[הרבי]], כששלמה קרליבך היה מגיע מלייקווד ל-[[770]], היה נכנס לרבי ומדבר איתו בלימוד{{הערת שוליים|יש אומרים שהיה זה בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]].}}. הרבי רצה לדעת מה לומדים ב[[ישיבה]]. הרבי אף דחף אותו בשנת [[תשי"א]] לקבל [[סמיכה לרבנות]] בכדי שתהיה לו יותר השפעה, ואכן הוא הוסמך על ידי הרב [[יצחק הוטנר]], שהיה אז ראש ישיבת רבינו חיים ברלין.<br />
<br />
הרבי היה שולח אותו לתלמידי הישיבות, על מנת שידבר איתם בלימוד ובחסידות. הרבי אף דחף אותו לקרב את בני הנוער ליהדות. כששלמה הביע את רצונו לשבת וללמוד במקום מלאכת הקירוב, הגיב הרבי שיפסיק לחשוב כל-כך הרבה על עצמו. "הייתי אז ממש יד ימינו של הרבי" אמר קרליבך{{הערת שוליים|[http://www.havurahshirhadash.org/shlomoarticle15.html בראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997].}}. באותם שנים הביא ר' שלמה קבוצה גדולה של סטודנטים לרבי והרבי אף אמר שיחה מיוחדת בפניהם (תורת מנחם תשי"ד). <br />
<br />
הרב קרליבך סיפר בהזדמנות{{הערת שוליים|[http://www.havurahshirhadash.org/shlomoarticle15.html בראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997].}}: "כשהתחלתי לקרב יהודים, הייתי בבעיה, ודיברתי על כך עם הרבי. אמרתי לרבי כי יום אחד היה לי מאה אנשים שבאו ללמוד ולשיר איתי, אבל כשאמרתי להם שנשים וגברים חייבים לשבת בנפרד, איבדתי 90 אנשים, וכשאמרתי להם שנשים אינם יכולות לשיר, איבדתי עוד 9, אז האדם אחד שנשאר הרגיש אידיוט. אז במקום לבלות שעתיים עם אנשים שרצו לדעת משהו על היהדות, בזבזתי את הזמן שלי על אחד. הבה נניח כי זה מאוד חשוב כי גברים ונשים אסורים לשבת יחד. ובכל זאת, זה כמו מניקור ליהדות, מה שהופך את זה למשהו יפה, אבל אם האדם עובר התקף לב לא נותנים לו מניקור. ככה אני לא יכול לקרב יהודים!"<br />
<br />
"הרבי אז אמר לי כי הוא לא יכול לתת לי לעשות את זה בדרך שלי. אבל מצד השני הוא גם לא יכול לא לתת לי לא לעשות את זה בדרך שלי. לכן אם אני רוצה לעשות את זה לבד, שה' יהיה איתי. אז נפרדנו"... סיים הרב קרליבך.<br />
<br />
בהזדמנות אחרת סיפר, כי הוא בא לרבי וסיפר לו שבסיום אחת מהופעותיו כאשר לחץ את ידי הקהל, ניגשה אליו אשה וביקשה ללחוץ את ידו. שלמה הגיב כי אינו לוחץ ידי נשים. האשה נפגעה, והגיבה כי חשבה להתקרב ליהדות אבל בעקבות פגיעה זו היא חוזרת בה, ושוב לא תתקרב ליהדות.<br />
<br />
[[הרבי]] הגיב לשמע הסיפור, על-פי הכתוב ב[[משנה]]{{הערת שוליים|אבות א יב.}} "אהרן אוהב את הבריות '''ומקרבן לתורה'''". רואים מכך, כי אין לקרב את '''התורה''' אל '''הבריות''', על ידי כריתת חלקים "קטנים" כביכול מהתורה על מנת לצמצם את הפער בין הבריות ל[[תורה]]; במקרה כזה - אמר הרבי - אין הבריות מתקרבים לתורה כלל. תורה אשר איננה כמותה עם כל התרי"ג איברין ושס"ה גידין שבה; הכנעה גמורה ל[[תורה]] - אין זה תורה כלל. זה דבר טוב ויפה, נחמד מאוד אפילו; אבל אין זה תורה. לכן יש לאהוב את הבריות ולקרבן לתורה - לקרב '''אותם''' אל '''התורה'''. קרליבך אמר על כך כי "מאז נפרדו דרכינו... הבנתי כי דרכינו שונות"...{{הערה|מפי הרב [[יוסף יצחק פלטיאל]].}}.<br />
<br />
===יחס הרבי אליו===<br />
{{להשלים|נא להשלים אך ורק בליווי מקורות}}<br />
ברשימת [[חלוקת דולרים]] מכ"ו מרחשוון [[תשנ"ב]] מופיע כך:<br />
אשה אחת אמרה לרבי, שר' שלמה קרליבך שיחי' שולח דרישת שלום ומבקש ברכה עבורו ומשפחתו.<br />
הרבי: איפה הוא עכשיו?<br />
הנ"ל: הוא בטורונטו בדרך לוינה, ומשם לגרמניה ואחר כך לישראל, ויחזור בעוד שלושה שבועות.<br />
הרבי: מה השייכות שלך איתו?<br />
הנ"ל: אני חלק מבית הכנסת שלו "קהילת יעקב".<br />
הרבי: (דולר נוסף) לתת [[צדקה]] עבורו שיצליח בהפצת היהדות מתוך בריאות הנכונה ומתוך פרנסה טובה.<br />
<br />
===יחסו לליובאוויטש===<br />
לאחד ששאל אותו כי שמע שסילקו אותו מ[[ליובאוויטש]], ענה: "מען האט מיר ארויסגעווארפן, אבער איך האב זיך ניט ארויסגעווארפן" (חב"ד סילקו אותי, אבל אני מעולם לא הסתלקתי){{הערת שוליים|אמר זאת לר' [[נחמן הולצברג]] בעת שנפגש עמו ב[[ירושלים]] בשנת [[תשכ"א]].}}{{הערת שוליים|[http://www.col.org.il/pics/nf_43506_2180694.bmp בראיון עם עיתון 'שעה טובה' שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו].}}, כמו כן התבטא פעם כי 'ליובאוויטשער הייתי וליובאוויטשער אשאר!'{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=483&highlight=%F7%F8%EC%E9%E1%EA מפי אחד מחשובי אנ"ש].}}{{הערה|פעם התבטא: "אני תמיד ליד הרבי, הרבי ב770 ואני ב747 (ר' שלמה הרבה לסוע במטוסי בואינג 747 ברחבי העולם)}}.<br />
<br />
הוא מצידו המשיך לכבד את הרבי וחסידי חב"ד. כן המשיך ללמוד חסידות, מאמרים ושיחות של הרבי. כשהיה מגיע ל[[סינסינטי]] להופעה והיה נאלץ להשאר לשהות ב[[שבת]] בבית מלון (ללא מנין) היה מגיע ב[[ערב שבת]] ל[[בית חב"ד]] ולווה ספרים. תמיד היו אלו ספרי חסידות ולרוב היה זה אחד מספריו של הרבי, כמו [[ספר המאמרים]], ו[[לקוטי שיחות]]{{הערת שוליים|1=(מפי [[שליח]] הרבי ל[[סינסינטי]], הרב [[שלום בער קלמנסון]]).}}. בכיסו שכן מאמר ושיחה שיצאו אז, היו לו כל השיחות ומאמרים של הרבי עד האחרון שבאחרון. כמו-כן היה שולח את מושפעיו לבתי חב"ד בעולם{{הערת שוליים|בכתבה בעיתון 'הארץ' שבועיים לפני שנפטר אמר לאחד שנסע ללמוד חודשיים בנפאל, שלא ישכח שיש [[בית חב"ד]] בקטמנדו, והמשיך בחיוך: "אתה יודע כי כאשר קולומבוס גילה את אמריקה, הוא גילה כי חב"ד כבר היה שם?"...}}.<br />
<br />
בראיון עם עיתון 'שעה טובה' שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו התבטא על הרבי: {{ציטוטון|הרבי הנוכחי הוא גם כן גאון עצום ונורא. הרבי הוא גם עמוק וגם בקיא עד לב השמים. ממש כל מילה מהתורה מאירה לפני עיניו הקדושות}}{{הערת שוליים|[http://www.col.org.il/pics/nf_43506_2180694.bmp עיתון 'שעה טובה'].}}.<br />
<br />
פעם התבטא בכאב כשדיבר על מצב הנוער של היום: {{ציטוטון|איך זה שיותר אנשים מכירים יותר את מרטין לותר קינג מ[להבדיל] הרבי?}}{{הערת שוליים|1=[http://youtu.be/TSyUIgJihrk?t=2m38s]}}.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
[[קובץ:מצבתו של קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של שלמה קרליבך עליו נכתב "נאמן ביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש זיע"א"]]<br />
קרליבך נפטר ב[[ט"ז בחשוון]] [[תשנ"ה]] מהתקף לב, במטוס שהיה בעיצומה של המראה. בלילה שלפני הנסיעה ישב והתוועד במשך הלילה עם התמימים של ישיבת חב"ד ב[[מנצ'סטר]]{{הערת שוליים|מפי אחד התמימים שהשתתף בההתוועדות.}}.<br />
<br />
במסע הלוייתו שרו המלוים חלק מפזמוניו וניגוניו. קרליבך נפטר ללא פרוטה, למרות שהופעותיו הניבו לו פרנסה בשפע, כיוון שפיזר כספו ל[[צדקה]] ללא חישוב ביד נדיבה מעבר לרגיל, עד כדי שתלמידיו נאלצו לקבץ תרומות כדי לארגן את מסע הלוויתו.<br />
<br />
נטמן (למחרת, [[י"ז בחשוון]]) ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]. על מצבתו נכתב "נאמן ביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש זיע"א".<br />
<br />
==שירת קרליבך==<br />
שלמה קרליבך הוא בין האומנים הבולטים במוזיקה החסידית. שיריו התקבלו בציבור הדתי, ובמידה מסויימת - בציבור החרדי ואף בחב"ד. הם מושרים בבתי כנסיות מסביב לעולם. בין היתר, הלחין קרליבך מנגינות לקטעי תפילה שהתקבלו במקומות מסוימים והם ידועים כ"נוסח קרליבך".<br />
<br />
יש לציין שאחד המנגינות החבדיות, "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח אני מאמין, אידעלעך שרייט עד מתי...", הוא ממנגינתו של שלמה קרליבך על המילים 'מקימי מעפר דל', מנגינה שגם מורכבת על המילה "אידעלעך שרייט שבת" שבמשך השנים הפך ל"אידעלעך שרייט עד מתי".<br />
<br />
===ההסתייגות משמיעת שיריו===<br />
כאשר הרב שליאמע, המנהל בבית רבקה בצרפת, שאל את הרבי ב[[יחידות]] האם מותר לשמוע התקליטים של שלמה קרליבך? ענה הרבי (התוכן לא הלשון): הרי יש מספיק מוזיקה יהודית בלעדיו.<br />
<br />
כשרצו השלוחים ב[[אוסטרליה]] לארגן ערב עם מוזיקה יהודית, ביקש המזכיר חודקוב כמה וכמה פעמים לוודא שלא ישירו שם שירים של שלמה קרליבך{{הערת שוליים|[[ימי תמימים]].}}{{הערה|מפי השמועה מספרים שפעם החלו לשיר ניגון שלו ב-770 מול הרבי, והרבי אמר שהשיר 'לא מקדושה'}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50897 סיפור על יהודי שהביא שלמה קרליבך לרבי]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:קרליבך שלמה}}<br />
[[קטגוריה:זמרים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת לייקווד]]</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%D7%A0%D7%A7_%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%9D&diff=288256טנק מבצעים2017-02-27T15:20:19Z<p>ד. שטרן: זה לא ערך יחצנות לדוד נחשון</p>
<hr />
<div>[[תמונה:סמל - טנקים.JPG|שמאל|ממוזער|200px|סמל ארגון 'ניידות חב"ד' בארץ הקודש]]<br />
[[קובץ:הטנקים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הטנקים ב[[ארץ הקודש]]]]<br />
'''טנק מבצעים''' או '''ניידות חב"ד''' (באגלית: Mitzvah tank - טנק המצוות) הינו כינוי לכלי רכב המשמש את חסידי חב"ד לצורך הפצת יהדות, '[[עשרת המבצעים|עשרת מבצעי הרבי מליובאוויטש]]' ו[[בשורת הגאולה]]. <br />
<br />
הטנקים הרשמיים, הינם קראוון על גלגלים שמעוצב מבפנים כ[[בית חב"ד]] והוא כולל ארונות ספרים, מקומות ישיבה ללימוד והתוועדות, מסכים לצפיה בוידאו מהרב ועוד. על הטנק קבוע רמקול המשדר מוסיקה חסידית עליזה. דפנות הטנק מקושטות באיורים וסיסמאות כגון: "הנח [[תפילין]] בכל יום חול"; "הכתובת לכל עניין יהודי" [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו]] וכדומה.<br />
==היסטוריה==<br />
ב[[חודש סיון]] [[תשל"ד]] לאחר הטבח הנורא בו נהרגו כ"ב מילדי תיכון מצפת, שהיו במהלך טיול במעלות ו[[ז' סיון תשל"ד (תאונה)|התאונה]] ליד [[כפר חב"ד]], הרעיש [[הרבי]] שבוע אחר שבוע אודות החשיבות של חמשת ה[[מבצעים | מבצעי המצוות]]: [[מבצע תפילין]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע לימוד תורה]], [[מבצע בית מלא ספרים]] ו[[מבצע צדקה]].<br />
<br />
[[אנ"ש]] וה[[תמימים]] פעלו ועסקו במבצעי המצוות עוד ועוד, אבל הרבי דרש יותר.<br />
<br />
הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] ארגנו אסיפה בהשתתפותם של אברכי [[אנ"ש]]. באסיפה דנו איך ניתן להגשים את רצונו של הרבי והציעו כמה הצעות. בין שאר ההצעות החליטו לקיים אסיפה גם בשבוע הבא.<br />
<br />
כשהכניסו את הדו"ח מהאסיפה לרבי, כתב הרבי מענה (התוכן): "הרי היו יכולים לכבוש את ניו יורק וכל סביבותי'".<br />
<br />
כמה מהתמימים ב-[[770]] ששמעו מהמענה, החליטו לעשות מעשה בכדי להגשים את רצונו הק' של [[הרבי]]. הם שכרו שתי משאיות, העמיסו עליהם שולחנות וספסלים מ-[[770]], ויצאו לדרך. המשאיות פיזרו את ה[[תמימים]] בפינות רחוב, שם הם עסקו ב'[[מבצע תפילין]]' ושאר ה[[מבצעים]]. בסיום המבצעים אספו המשאיות את התמימים בחזרה.<br />
<br />
כשחזרו באותו היום בהצלחה גדולה החליטו לנצל את המשאיות עצמן גם כן להפצה על ידי שיעלו עליהם אנשים להניח תפילין, וכן לשים עליהן שלטים ומוזיקה. ואכן, למחרת נסעו כשהמשאיות מעוטרות בשלטים ומהרמקולים בוקעת מוזיקה חסידית.<br />
<br />
באותו הלילה קודם שהרבי נסע לביתו, הביט במשך זמן על המשאיות שחנו ליד 770, ולאחר מכן בנסיעה אמר לנהגו שאלה הם הטנקים נגד ה[[התבוללות]]. וכך בעצם ניתן להם השם 'טנקים'.<br />
<br />
כשחזר נהגו של הרבי ל-770, הוא סיפר לתמימים את ששמע מהרבי ונעשה מזה רעש גדול. כבר למחרת יצאו הבחורים עם עשרה משאיות שניצבו בפינות הרחוב.<br />
[[תמונה:טנק.jpg|left|thumb|250px|מלחמת של"ג. בשדה התעופה בביירות טנק מבצעים לצד טנק [[צה"ל]]]]<br />
עם השנים, החליפו קרוואנים ניידים את המשאיות, ואלו צוידו בארונות, בסידורי תפילה ובמקומות ישיבה נוחים לשיחה או להשתתפות בשיעור יהדות קצר. עם זאת, הרעיון התפעולי של המשאית או הקרוואן היה ונותר זהה: צא ועזור ליהודי לקיים עוד מצווה.<br />
<br />
לאחר מכן דיבר הרבי בשיחה בקשר ל'טנקים', ואמר שטנ"ק זה ר"ת "[[טהרה]], [[נזיקין]], [[קדשים]]" (=שלשה מתוך ששה סדרי משנה).<br />
<br />
==ניידות חב"ד בארץ הקודש==<br />
[[תמונה: טנק מבצעים.jpg|left|thumb|250px|טנק המבצעים בפעולה - צולם בטכניקת HDR על ידי משה קולטון]]<br />
בהמשך התפשטה תופעה זו גם לארץ הקודש על ידי שלוחי קודש של הרבי ל[[ארץ הקודש]] בשנת תשל"ו. הרב [[זמרוני ציק]] עשה את הטנק המבצעים הראשון בארץ ישראל (שהתחיל עם רכב רגיל ועליו רמקולים ובתוכו כמה ספרי קודש). הרב [[דוד נחשון]], כיום יו"ר ניידות חב"ד באה"ק, הביא לארץ במשך השנים עשרים טנקי מבצעים הפועלים ברחבי הארץ, בישובים ובערים הגדולות.<br />
<br />
פעילות עניפה, ערכו הטנקים בתקופות של מלחמות - 'שלום הגליל', 'מלחמת לבנון' הראשונה והשניה ומבצע 'עופרת יצוקה'. בחג ה[[חנוכה]], נוסעים הטנקים בשיירה ארוכה במרכז הארץ, לכל טנק נצמד גרר עם חנוכיה גדולה ומרשימה, על מנת לפרסם לעוברים ושבים על הניסים. בשנת [[תש"ע]] חזרו הטנקים לפעול ברחבי הארץ. בשעות אחר הצהריים מפעילים הטנקים מועדוני צבאות ה' בקיבוצים תחת [[צבאות ה']] הארצי. בשנת [[תשע"ד]] נרשמה פעילות שיא של "ניידות חב"ד באה"ק" במסגרת מבצע "צוק איתן" בו הוקם גם [[חפ"ק חב"ד]] ואף יצא גליון מסכם על פעילות זו. <br />
[[קובץ:טנקים נג.jpg|left|thumb|250px|שיירת הטנקים ב[[חנוכה]] [[תשנ"ג]] בסיסמת '[[ברוך הבא מלך המשיח]]']]<br />
===מגזין חדשות===<br />
[[תמונה:טנק 2.jpg|left|thumb|250px|אחד הגליונות]]<br />
ניידות חב"ד בארץ ישראל מפיק מידי פעם מגזין "חדשות טנק המבצעים" המכיל את החדשות של ניידות חב"ד בארץ הקודש וצבאות השם בארץ הקודש, בצירוף מידע בנושא יהדות. העיתון נוסד בשנת [[תשמ"ו]] על ידי העיתונאי א. זהר מ[[חיפה]] ובשנת [[תשנ"ו]] הופסקה הופעתו. בשנת [[תשס"ח]] החל להופיע מחדש.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] החל העיתון '[[עולמות (מגזין)|עולמות]]' לצאת על ידי הניידות (לאחר הפסקה קצרה).<br />
<br />
===הנהלה===<br />
*הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר ניידות חב"ד באה"ק.<br />
*הרב [[שלמה מרגליות]] - מנהל כללי.<br />
*הרב משה נחשון - אחראי צוות הטנקים.<br />
*הרב משה כ"ץ - ראש צוות הטנקים.<br />
;חברי הנהלה<br />
*הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - חבר הנהלה.<br />
*הרב שמואל עיזאגווי - חבר הנהלה.<br />
*הרב [[אבי טאוב]] - חבר הנהלה.<br />
*הרב [[משה זלמנוב]] - חבר הנהלה.<br />
;נהגי טנקים<br />
*הרב ישראל בוקובזה<br />
*הרב יאיר שניידר<br />
*הרב רפאל קורקוס<br />
*הרב ישראל אופן<br />
*הרב לוי אבלסקי<br />
*הרב ישראל קליינמן<br />
;הצוות בעבר<br />
*הרב [[שמריה הראל]] - קצין המבצעים (בעבר).<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*מ. פריד, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79180 ברוך הבא מלך המשיח]''' - סקירה מקיפה ומרתקת על שיירת הטנקים לקבלת פני משיח {{בית משיח}} בתוך שבועון בית משיח - {{אינפו|}}<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56286 'הקאמבק של הטנק'] בעיתון מעריב - {{אינפו}}<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=44532 גלגולו של טנק] ברדיו קול חי - {{אינפו}}<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61158 הניו יורק טיימס מציג: סליחה, אתה יהודי?] כתבת וידאו על שיירת הטנקים שכבשה את ניו יורק בי"א [[ניסן]] תשע"א{{וידאו}} - {{אינפו}}<br />
*דינר וגלריה לארבעה טנקים חדשים ([[אלול]] [[תשע"א]]): [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64163 גלריה מספר 1], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64197 גלריה מספר 2]{{תמונה}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%F0%E9%E9%E3%E5%FA%20%E7%E1%22%E3 חדשות ודיווחים מפעילות הטנקים בארץ ובעולם] - {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75021 weapons of peace] - סיפורו של טנק המבצעים {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2450 הרבי מקבל את מפתחות משרדי הטנקים] - {{וידיאו}} {{אינפו}}<br />
[[קטגוריה:הפצת המעיינות]]<br />
[[קטגוריה:ניידות חב"ד בארץ הקודש]]</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F&diff=288255שיחה:ישראל דוד נחשון2017-02-27T15:19:03Z<p>ד. שטרן: /* הרחבה */</p>
<hr />
<div>מדוע הדף נעול? - לכאורה יש הרבה מה להוסיף בו.<br />
:כנראה שהושחת פעם אחר פעם. שיחררתי באופטימיות. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 08:55, 11 בינואר 2010 (UTC)<br />
<br />
כדאי להכניס את התמונה שלו אצל הרבי יחד עם נתניהו [http://www.chabad.info/chabadpedia/images/5/5e/%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95.jpg] וכאן עוד תמונה שלו עם נתניהו מתשד"מ www.beit-chabad.net/contents.asp?aid=37291 - אז קירבו מאד ע"פ הוראת הרבי - [[simche]]<br />
:הכנסתי את התמונה הראשונה. ידוע לך, אגב, מאיזה שנה היא? התמונה השניה, לדעתי, כבר חוזרת על עצמה. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], י' בחשוון ה'תשע"א 14:13, 18 באוקטובר 2010 (UTC)<br />
<br />
== הרחבה ==<br />
<br />
מישהו רוצה לקחת יוזמה ולהרחיב ולעדכן את הערך?<br />
<br />
זה ערך על אדם שאפילו בויקיפדיה רוצים עליו ערך.. רק שחסר פרטים.<br />
<br />
{{ישר כוח|}} גדול מראש!--[[מיוחד:תרומות/31.210.180.124|31.210.180.124]] 14:32, 27 בפברואר 2017 (UTC)<br />
:אדרבה, נסה את כישוריך בויקיפדיה. נראה איך תתקבל שם הסובייקטיביות המשפחתית שלך. -- '''[[משתמש:ד. שטרן|<span style="color: darkgoldenrod">ד. שטרן &lowast;</span>]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|<span style="color: goldenrod">השמים מספרים</span>]]''' • 15:19, א' באדר, ה'תשע"ז ''<font size="1">(27 בפבר' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%96%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%92_%D7%A6%D7%99%D7%A7&diff=288253שיחה:זמרוני זליג ציק2017-02-27T15:15:43Z<p>ד. שטרן: /* עלון שיחת הגאולה */</p>
<hr />
<div>ערך קצר, לדמות רבת פעלים. חבל. פיני 17:54, 16 יולי 2009 (IDT)<br />
:יש דמויות הרבה יותר חשובות עם ערכים הרבה יותר דלים. וכדאי (כפי שכמדומני אמר כבר יואל) להתמקד יותר בעבר - ולא בחסידים מהווה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]<br />
::כוונתי היתה, שבאם מתמקדים - אזי יש להתמקד בערכים יותר מהותיים ומלאי תוכן מאשר הקמת ופירוק מוסדות וכדומה. אם נשים לב נראה שרוב הערכים של חסידים בימינו - מלאים בהקמות ופירוקים וחברותם בארגונים שונים, ועל כן, אם כבר כותבים על חסידים - כדאי יותר ועדיף יותר לכתוב על חסידים מהעבר.<br />
שונה הדבר בנידון דידן, שכן חסיד זה (ר' זמרוני שי' ציק) נזקפים לזכותו לא מעט '''פעולות כלל חב"דיים וארציים בענייני משיח וגאולה, ובמיוחד - שהוא עומד במסירות נפש בעניינים אלו''' למרות ההשמצות מבית וד"ל (לא שאני מסכים לחלוטין עם התנהגותו, אך בהחלט אני מעריך אותו ואת אמונתו ודביקותו במטרה), ועל כן צודק פיני שערך זה קצר מאוד לדמות רבת פעלים וחשובה זו, וחבל מאוד מאוד! [[משתמש:יואל|יואל]]<br />
<br />
== התואר 'רב' למבטל צומות?! ==<br />
לאחר פסק הרב אקסלרוד ולאור סירובו של ציק להכחיש את המיוחס לו, תוך התפתלויות משונות, הוא אינו ראוי יותר לתואר 'רב' (ולא שלפני זה היה ראוי, לאור מעשי הביזיון וחילול ה' שעשה בפבים ושאר מרעין בישין וכפי שמציין בעצמו במכתבו שהוא אינו רב). ועל כן יש למחוק את התואר רב ולהסירו מקטגוריית 'חסידי כ"ק אדמו"ר שליט"א'<br />
:הוא במפורש אמר שהוא לא ביטל צומות. אני לא יודע מה אתה רוצה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 11:53, 27 בינואר 2010 (UTC)<br />
::הוא אמר, אבל ישנם עדים שהוא אמר להם שהוא לא צם. אז לכל הפחות להוריד לדרגת ר'... (כמובאר בשיחה אודות אמרתי אפאהים וכו')<br />
<br />
::מצטרף במקצת לדברי האלמוני, ה'קו' של [[שבועון בית משיח]] ושל [[חב"ד אינפו]] - לא לדווח על פעולותיו. אנחנו עכ"פ לא צריכים לתת תארי כבוד. אגב, הוא לא קיבל סמיכה. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]<br />
<br />
:::לדעת ההלכה: '''להאמין''' - אסור בשום פנים ואופן עד שיתבר ב2 עדים כשרים ובבית דין לאחר חקירות ודרישות. - איסור גמור מהתורה להאמין לדברים אלו אפי' בלב.<br />
<br />
:::'''למיחש - מבעיא''' ולהסירו מהאתר.--[[משתמש:שלום|שלום]] 18:21, 27 בינואר 2010 (UTC)<br />
<br />
::::אין הבדל בין ר' להרב. זמרוני כתב שהוא מתייעץ עם רבנים ולכן, כפי שכתב ר' שלום, אין לנו לפסוק דין לגביו עד שיוברר העניין בבי"ד והוא הינו בחזקת כשרות (רמב"ם הלכות עדות פ"ב ה"ב). --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 18:58, 27 בינואר 2010 (UTC)<br />
:::::הרב אקסלרוד לא מספיק בשבילך? הוועדה הרוחנית בראשות הרב שווי לא מספיק לך? להאשיר לענ"ד (כמו שיהי' ערך על [[דוד פישר]]) אך כמובן שלא להכתירו בתארי כבוד. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]<br />
<br />
כמובן שהוועדה הרוחנית של חב"דפדיה - הרב שווי מכריע. אך מנין לי לדעת שזו היא החלטת הוועדה.--[[משתמש:שלום|שלום]] 21:04, 27 בינואר 2010 (UTC)<br />
:ר' שלום, הוועדה פסקה כי '''אין לדווח על פעילות ר' זמרוני''', ואני כוונתי לא אליך הייתה...[[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]<br />
::אם הרב אקסלרוד מספיק בשבילי או לא, זה עניין אישי שלי. כאן זה מיזם ציבורי וככזה הוא כפוף להרכב של שלושה, היינו בית דין מרבני חב"ד או לרב שהתקבל ע"י חברי המערכת כרב מנחה. ועיין עוד במה שכתבתי לעיל. באם תוכל להפנות אותי להחלטת הוועדה הנ"ל (שאגב, אינה שייכת לעניינינו עדיין) --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 21:10, 27 בינואר 2010 (UTC)<br />
:::החלטת חב"ד אינפו, '''שע"פ השמועה''' מגובה בהחלטת הרב שווי, תוכל לפנות במייל למערכת. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]<br />
::::כפי איך שאני מכיר את המערכת "ע"פ השמועה" זה בסופו של דבר המצאות ובכל אופן, שמועות, גם נכונות, לא מחייבות אותנו. ובכלל אין לנו זמן להתעסק עם שמועות. את התורה קיבלנו במסמך רישמי קבל עם ועדה.. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 21:19, 27 בינואר 2010 (UTC)<br />
<br />
שמועות ניט שמועות - יש לפנות לוועדה הרוחנית לקבל הוראות. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]<br />
:אדרבה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 21:28, 27 בינואר 2010 (UTC)<br />
<br />
::דווחתי שהוועדה הרוחנית החליטה על הפסקה בדיווח פעילויותיו. ואכן, אין אנו מדווחים על פעילויותיו. לא הוחלט על השמצה או הוקעתו רח"ל. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 19:27, 28 בינואר 2010 (UTC)<br />
:::ואין מה להוסיף בתארים. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]<br />
::::וגם לא להוריד. התואר רב מציין את היותו בראש קהילה וזה נכון כל עוד לא הוקא ע"י בית דין מוסמך לדבר. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 19:33, 28 בינואר 2010 (UTC)<br />
:::::רב, למיטב ידיעתי, הוא אדם שקיבל [[סמיכה לרבנות]]...[[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]<br />
::::::כפי שכתבת, סמיכה לרבנות זה סמיכה לשמש כרב, לא תנאי להיות רב. נוסף על כך, התואר רב משמש לא רק במובן של רב קהילה, זהו גם תואר-כינוי קדום בעם ישראל "ר'". --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 20:03, 28 בינואר 2010 (UTC)<br />
<br />
זמרוני ציק פרסם באתרו הגאולה שני מאמרים הקוראים רח"ל לבטל הצומות (מאמר של טוביה דורון ומרדכי סיבוני..) ולמעשה הוא מסביר שכיום כל אחד צריך לעשות מה שליבו חפץ ובשיטתו זו הפיל חללים רבים. ואת המאמרים הללו הוא פרסם לאחר הנידוי של הרב אקסלרוד. איך אדם כזה יכול להיכלל בתואר חסיד של הרבי שליט"א מלך המשיח? זה כואב נורא, אבל אדם כזה שמחנך יהודים לפריקת עול נוראה, אין לנו חלק ונחלה עימו.{{שכח|212.199.100.148}}<br />
<br />
חיים נהר, ע"פ הנ"ל לכאורה אין מקום לתואר "רב" (ובמיוחד שיש שמחפשים... וד"ל).--[[מיוחד:תרומות/95.86.87.54|95.86.87.54]] 08:45, 7 באפריל 2010 (UTC)<br />
:א. התואר "רב" משמעו אדם העומד בראש קהילה אורתודוכסית. כל זמן שהוא וקהילתו לא הוצאו מכלל היהדות החרדית (ח"ו), הם נחשבים לכאלו במלוא מובן המילה (למרות דבריו החריפים של אקסלרוד, שהוא דעת יחיד ובכלל לא בי"ד וגם יש רבנים החולקים עליו בנושא זה). ב. באם תוכל להביא קישורים למאמרים שהזכרת. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 09:38, 7 באפריל 2010 (UTC)<br />
<br />
התואר רב הוא בניגוד לקראי, כן הוא ע"פ ההיסטוריה הצרופה, לא מצאנו בחז"ל שום מקום שמכונה תלמיד חכם או פוסק בתור 'רב', התואר בא לציין את המקבל המסורת של התורה שבעל פה כנגד מי שאינו מקבלה. עד כאן לעובדות. עכשיו בנוגע לנידון הערך: בנוגע למקרה הספציפי של ביטול הצומות, יש לומר שהוא בגדר של 'קלא דלא פסיק', אך חלוש קצת כי הוא טוען שיש לו שונאים שמוציאים את הקול, אך נראה שיש בזה משהו: א. נאמן הר"ג אקסלרוד שאינו מוציא מכתב כה חמור אם לא שבירר היטב, אא"כ נאמר שהוא מצד [[שנאה]] כבושה על שהפסיק ז"ז ציק להתייעץ עימו (ע"פ הודאת בע"ד), ב. ז"ז ציק לא הכחיש ענין זה מכל וכל, ושני עדים כשרים העידו בפני שהוא גם לא שלל בפניהם ענין זה, רק הורה להתייעץ עם רב. שומו שמים! יהודי שואל יהודי אחר אם מותר שלא לצום, והוא עונה לו: א גוטע קשיא! משהו פה צ"ע ובירור.<br />
<br />
אולם מכיון שאי אפשר לברר, הרי צריך להעמיד בחזקה דמעיקרא, בבחינת כאן נמצא כאן היה, עד שיבוא אליהו או גדליהו או גואל צדק, במהרה--[[מיוחד:תרומות/98.116.31.70|98.116.31.70]] 19:23, 8 באפריל 2010 (UTC)<br />
<br />
==קישור שבור==<br />
הקישור החיצוני השלישי - שבור.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 14:03, 29 בינואר 2010 (UTC)<br />
:אצלי זה עובד. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 14:08, 29 בינואר 2010 (UTC)<br />
<br />
== קישורים ==<br />
<br />
מה לא ראוי בקישורי חב"דפד? רעלוואנטי הרבה יותר מקריאתו של הרשד"ב וואלפא. מפני קדושת ה[[חול המועד|מועד]], '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''<br />
:כיון שהערך עוסק בזימרוני ולא בצומות, אין זה מן הראוי להביא בערך על האדם את כל הפולמוס על הצומות. הגילוי דעת של וולפא מתייחס ישירות לגילוי דעת של זמרוני, ולכן דומני שזה כן מתאים שישאר בערך, לעומת שאר הקישורים שהתעוררו בעקבות הנושא, אך נגעו נוגעים בו ישירות. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 19:32, 6 באפריל 2010 (UTC)<br />
::כרוז הרבנים וכו' הרי כוון נגד זמרוני, כברור (אא"כ כוונתך שלא נגדו בפירוש?). בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''<br />
:::כל עוד ולא מופיע בגוף המכתב שמו של זמרוני, לא נוכל לדעת כלפי מי באמת מכוונים הדברים וכבר היו דברים מעולם. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 19:49, 6 באפריל 2010 (UTC)<br />
::::זה לא העניין ובאזני שמעתי מא' החותמים שהכוונה הייתה עליו. בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''<br />
:::::ובכל זאת, הזהירות צריכה להיות רבה, כל עוד והדברים לא מפורשים, כדאי שנימנע מלייחס זאת אליו. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:08, 6 באפריל 2010 (UTC)<br />
מיותר לדעתי, לאחר שהעיד החסיד, שבאוזניו שמע מהחותם, הלא דבר הוא?--[[מיוחד:תרומות/98.116.31.70|98.116.31.70]] 19:24, 8 באפריל 2010 (UTC)<br />
<br />
לצערי, המצב עם ז.צ. חמור הרבה יותר משחושבים. הוא נוטה לעקור מצוות נוספות בשגיונותיו וסטייתו מדת האמת. הדברים נאמרים על סמך עדויות עם אנשים עימם הא מדבר. וע"כ יש להוריד את האיש הזה בכלל מחבדפיה. כל הסיפור באיביזה ואוסטרליה ונשות קראון הייטס אלו תלמידיו בגוף ובנפש ר"ל. הדברים בדוקים ומגובים בעדויות. אל תשחקו ראש קטן כי זה יבוא אליכם אחרי זה בצורה קשה הרבה יותר.<br />
:דעתך חשובה מאוד, אך אנו מתחשבים לא רק בה, אלא גם בדעות של רבנים ואלה לא אמרו את מה שאתה אומר ולא הסיקו את מסקנותיך. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 12:41, 12 באפריל 2010 (UTC)<br />
<br />
למה אתה אומר שרבנים לא אמרו? הרי היה מכתב של הרב אקסלרוד שהוא דיין וגבה עדויות בעניין. כל רבני אנ"ש והמשפיעים מדירים את רגליהם ממנו, וגם אלו שהופיעו אצלו בטעות בי' שבט התחרטו ולא מגיעים אליו, ולא מדובר באנשים שחלילה שונאים אותו, אלא אדרבה, חסידים שחיבבו אותו ועזרו לו וראו בו שותף לדרך, אבל המציאות הקשה נאלצה לא לשתף עימו פעולה. והלוואי כולנו מחכים שיחזור בו ונוכל להמשיך להפיץ יחד את בשורת הגאולה והרבי שליט"א מלך המשיח. אבל לצערנו כל זמן שהאיש לא מתחרט ובאתרו מפורסם מאמרים לעקירת הצומות, אי אפשר להמשיך ככה.<br />
<br />
==תיקון טעות!==<br />
<br />
הרב ציק פירסם קטע וידאו בו הוא מתייחס לסערות האחרונות שעמד במרכזן. ראשית כל הוא מבהיר כי כפשוט כל ההנהגה של חסיד חייבת להיות אך ורק על פי השולחן ערוך, ורק כך נקבעת ההלכה הפשוטה. כל שאלה בהנהגה היום-יומית חייבת להפתר רק על ידי שאלה לרב מורה הוראה בפועל, ובראשם רבני הקהילות החב"דיות שבכל אתר ואתר. בהמשך לכך מבהיר הרב ציק כי הוא צם בכל ארבעת הצומות שקבעו חכמינו זכרונם לברכה, וכך הוא גם מורה לכל השואלים אותו כפשוט. <br />
<br />
[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1939 הוידאו]<br />
<br />
אישית אני חושב כי זה בושה להרב [[גדליה אקסלרוד]] שהוציא לשון הרע, וגרם לחילול השם ושינת חינם נורא!!!--[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 22:13, 30 במאי 2010 (UTC)<br />
:נא לא להגזים, זה לא בושה להרב אקסלורד, שהרי הוא עצמו סירב להכחיש את השמועות בתחילה, ובמכתב שהוציא כתב כי כל השמועות שהוא אוכל '''בפרהסיא''' הינם שקר וכזב, ומכלל לאו אתה שומע כן. זה בעיה שלו על שלא הבהיר את עצמו מיד, וגם עכשיו אי אפשר לדעת אם חזר בו או שלהד"מ, ואין זה עניננו העיקר שעמל כולם צדיקים, הרב אקסלורד וודאי שפעל לפי ההלכה, וכעת אנו רואים שגם זמרוני. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום י"ז בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 23:03, 30 במאי 2010 (UTC)<br />
::שמחתי להוסיף זאת לערך, יחד עם זאת, שמואל, כיון שזה לא פורסם באופן רשמי באתר הגאולה, כדאי שלא למהר להסיק מסקנות לשום כיוון. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 06:32, 31 במאי 2010 (UTC)<br />
:::חבר'ה להרגע. זמרוני במפורש קרא לבטל את הצומות, הן במרומז בנאום שלו בכנס י' שבט תש"ע, והן במפורש באתר שלו. יתירה מזה, הוא הודה בפני עדים כשרים שהוא אוכל בצומות. זה שכעת היה לו חלום בו הרבי הורה לו לצום ולפתע שינה את דעתו, לא עושה אותו צדיק, ובטח לא בושה לרב אקסלרוד. {{שכח|אנונימי}}<br />
::::למען ההגינות, נשמח מאוד באם תרכז כאן את החומר למען עדכן בערך. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 16:17, 31 במאי 2010 (UTC)<br />
:::::כנס לאתר שלו, תלך למדור הוידאו, ותראה את הוידאו היחיד שבו יש יותר מעשרים צפיות. זה הוידאו שבו הוא מדבר על זה שכדי להביא משיח אסור להסתכל בשו"ע, רח"ל עפ"ל. אח"כ תחפש באתר שלו את הכתבות היחידות שהיו להם יותר מעשרים צפיות, וזה הכתבה של סיבוני שמסביר למה להפסיק לצום, והכתבה של טוביה דורון כנ"ל. תצרף לזה את הלינק בחב"ד אינפו שהם כותבים ששמעו מעדים כשרים שהוא אמר שהוא אוכל בצומות, והרי לך התמונה המלאה. {{שכח|אנונימי}}<br />
::::::אז אדרבה, נראה כי הרב ציק חזר בו, ואם כן יש להוסיף את הפרטים בערך שלו--[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 20:32, 31 במאי 2010 (UTC)<br />
:::::::באת להתלוצץ? יש שם וידיאו שנצפה 2464 פעמים. אנא ממך, לטובת כולנו מצא והבא את קישור לווידיאו. המאמר של סיבוני - ילדותי. המאמר של דורון, אכן עוסק בערך. הוספתי אותו בהערת שוליים.--[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:44, 31 במאי 2010 (UTC)<br />
::::::::לא הגעתי להתנצל, אלא להבהיר כי בתחילה לא ידעתי כי הוא אמר בפירוש כי הוא אוכל, חשבתי כי זה הי' רק שמועה (ועפ"ז אמרתי כנ"ל). אבל כעת שהוברר לי כי הוא אמר בפירוש כי הוא אוכל, אז אדרבה, הרבנים עשו נכון (עד לידיעה הבא), וכל הכבוד לרבנים, וכמו"כ לרב זמרוני שחזר בו. --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 06:50, 1 ביוני 2010 (UTC)<br />
::התגובה של [[משתמש:חיים נהר|חיים]] "באת להתלוצץ" לא מכוונת אליך, אלא לכותב אנונימי שכתב לפניך, כפשוט. --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום י"ט בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 19:13, 1 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
== הרב? ==<br />
<br />
למרות שרוב הכותבים בחבדפדיה סבורים כי אין לקרוא לאדם זה בשם "רב", לא די בכך שהוא מכונה בשם "רב", המילה הראשונה בערך מקושרת לערך העוסק ב"מורה הוראה" ו"מורה דרך" בישראל, למרות שכידוע עם הארץ זה לא זכה לקבל מעולם כתב הוראה מאף רב, ואף לא מונה למנהיג ולמורה דרך! בושה! --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 16:13, 21 ביוני 2010 (UTC)<br />
:דבר ראשון עליך להוכיח את העובודת שכתבת. חוץ מזה שהתואר ר' משמעו גם אדם נשוי. תוכל להוסיף זאת בערך. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 16:28, 21 ביוני 2010 (UTC) <br />
::ההפך הוא הנכון. כדי לכתוב פרט בערך צריך מקור, ולפני שהוא יהיה מורה הוראה - דבר שגם הוא עצמו לא טוען, אי אפשר ואין שום תועלת בהפניה לערך העוסק במושג "רב" ולא "הרב", ובראשיתו כתוב: "ערך זה עוסק במורה הוראה בישראל"... --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 17:42, 21 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::שינתי שם. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 17:54, 21 ביוני 2010 (UTC)<br />
::::שינת רק את ה"לערך" ולא את תוכן הערך. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 17:56, 21 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::::הדיון כאן הוא על הערך הזה. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 17:57, 21 ביוני 2010 (UTC)<br />
::::::הערך [[רב]] עוסק ברב מורה הוראה, אני יצרתי אותו, וזהו תוכנו המפורש. תפתח ערך נוסף המדבר ב[[אנ"ש]] ובאברכים שנקראים בתואר "הרב", ותקשר אליו. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 18:00, 21 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::::::זה שיצרת את הערך זה לא מקנה לך בעלות על המושג, שמשמעו גם אדם נשוי. נשמח באם תוסיף זאת לערך (אגב, הסרתך את תבנית לעריכה שהצבתי בערך, גרמה כעת לבילבול. הערך רחוק מלהיות מושלם). --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 18:02, 21 ביוני 2010 (UTC)<br />
::::::::אני מבקש ברחמים לשים לב לחילוק הפשוט בין התואר "רב" אותו לא נהוג לכנות למי שלא רב, לבין התואר "הרב" אותו מכנים לכל יהודי חרדי נשוי. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 18:05, 21 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::::::::דומני שבערך רשום "הרב". --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 18:09, 21 ביוני 2010 (UTC)<br />
::::::::::ולכן לא מחקתי את המילה הזאת, רק את הקישור לערך [[רב]]. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 18:10, 21 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::::::::::בסדר לבינתיים, למרות שהערך אמור להכיל גם מידע על השימוש הרווח למושג "הרב". --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 18:14, 21 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
== הצבעה למחיקת הקטע 'פרשת הצומות' ==<br />
<br />
בימנו, לאחר שנרגעו הרוחות והדברים באו בהבהרה ברורה, ולאחר שהרבנים חזרו לתמוך בפעולותיו של הרב ציק, אני חושב שאין מקום לקטע הזה בחבדפדיה, מטרתנו היא להפיץ את מעיינות החסידות ולא להתעסק בלשון הרע ובלכלוכים, גם אם הם נכונים.<br />
<br />
אין זה מטרתנו ולא לשם כך משקיעים פה כותבים רבים את מרצם וזמנם, אם היו השלכות מעשיות לדברים היה עוד במה לדון, אבל כאן, לעניות דעתי, מדובר בלכלוך גרידא חסר ענין.<br />
<br />
לכן אני פותח הצבעה לשבוע עד יום חמישי הבא, מי בעד ומי נגד מחיקת הקטע הנ"ל וכן מחיקת הקטעים הלא רלוונטיים מהדף שיחה: (לאחמ"כ הערך יהיה בהתאם לתוצאות ההצבעה ולשנות זאת יצטרכו הצבעה נוספת). --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]'''<br />
:במקום זאת אולי כדאי לציין שהרבנים חזרו בהם מכל העניין. במיוחד לאור העובדה שאין בפסקה לכלוכים חסרי פשר וישנו מקור לכל משפט. <br />
:בכללות הערך מאוד חסר, תאריך לידה, באיזו ישיבה למד וכו'. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 12:42, 27 בספטמבר 2012 (IST)<br />
1. עדיין לא הוחלטו כללי ההצבעה. א) האם כל משתמש זכאי להצביע, גם משתמש שנרשם אתמול או משתמש שלא ערך 100 עריכות? כי אם כן, זה מאוד בעייתי.בשניה שמישהו ירצה או ירשם 10 פעמים ויכריע את ההצבעה. ב) האם ההכרעה תפול על חודו של קול (שזה יתכן 2 מול 3 משתמשים?) לא הגיוני. לא נראה לי שצריכים לערוך הצבעה על ההצבעה, נראה לי כי הנושא נתון לשיקולם של מפעילי המערכת (כדאי להפנות את תשומת לבם של שיע ק וחיים נהר. אני לא החלטתי עדיין בדקות אלו).<br />
2. בכל מקרה ברור צריך לפרסם באולם הדיונים ועדיף גם לכתוב לחיים נהר ולכמה קבועים בדף שיחתם. שימו לב גם שבכל מקרה השבוע הזה הוא מאוד בעייתי (יש בו ממש ימים בודדים שאינם ימי חג, וגם הם עמוסים מאוד). '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ב בתשרי ה'תשע"ג, למניינם 01:28, 28 בספטמבר 2012 (IST)<br />
:::בכלל לא נראה לי שאפשרי לעשות הצבעה ראויה לשמה בחב"דפדיה משום שאין כאן יותר מחמישה משתמשים פעילים. שנית הפסקה אינה "מלוכלכת" כמו שהיה בערכים על אחרים וישנו מקור לכל דבר כך שלדעתי עדיף שלא למחוק, אך אם זאת אני מעדיף להמנע מההצבעה. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 12:08, 28 בספטמבר 2012 (IST)<br />
::::1. אדרבה, אולי זה הזמן לקבוע מדניות להצבעות, עד שזה יקרה לא כל הצבעה צריך לפרסם באולם דיונים, אלא מי באמת עוקב אחרי הפעילות בחבדפדיה יוכל לראות ולהצביע, לכן גם משתמשים ותיקים שכרגע לא פעילים אין למה לחכות להם, בנוגע לתיזמון: נראה לי שאם לאחר שבוע מסגירת ההצבעה יבוא משתמש שיטען שלא יכל להצביע נחשב את התוצאות מחדש. 2.למרות שכל מילה מגיעה אם מקור עדיין זה הוצאת שם רע חסר תועלת. --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 15:42, 28 בספטמבר 2012 (IST)<br />
לענ"ד, אם מפעיל מערכת לא יחלוק עלי, ואם לא יהיו משתמשים רבים שיחלקו על דעתי, אלו הכללים:<br />
* א. יש לאפשר זכות הצבעה לכל משתמש שערך 100 עריכות לכה"פ ב20 ערכים {{גודל|1|לא כולל דפי שיחה, כמובן}}, מלבד העריכות של הערך הנתון במחלוקת שאינן נחשבות (לעיתים משתמש עורך / משחית שוב ושוב את הערך הקרוב ללבו באופן מגמתי, לא יתכן להחשיב עריכות אלו בחשבון בשעת ההצבעה). <br />
*ב. כמו כן חובה להודיע לפני ההצבעה באולם הדיונים על קיום ההצבעה, ואין לערוך אותה בזמני חגים. <br />
*ג. הכרעה תתבצע רק ברוב של שני משתמשים לפחות ומינימום של שלושה משתתפים בכלל ההצבעה. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ב בתשרי ה'תשע"ג, למניינם 16:32, 28 בספטמבר 2012 (IST)<br />
===הצבעה===<br />
<br />
(למי שיש טענות על צורת ההצבעה, וכן להוסיף דעה נוספת בענין מוזמן להגיב).<br />
<br />
'''בעד המחיקה:'''<br />
<br />
1. בעד. די להתעסק בשטויות! --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 10:37, 27 בספטמבר 2012 (IST)<br />
<br />
2. בעד. למה רק על הרב זמרוני כותבים כך ועל רבנים ומשפיעים אחרים לא כותבים דברים לא טובים עליהם '''אפילו על אהרונוב וקרנסקי לא כתובים כך!!!'''--[[משתמש:Abhtur770|abhtur770 - שיחת נפש]] - [[שיחת משתמש:Abhtur770|שיחה]] 04:43, 28 בספטמבר 2012 (IST)<br />
:לדעתי לא ניתן לאפשר זכות הצבעה למשתמש שאינו תורם לחב"דפדיה כמעט, וכל "תרומותיו" הם סביב הערך הזה (שבגללו נחסם על ידי חיים נהר לחצי שנה, וכעת על ידי אנכי הקטן לחצי שנה נוספת.) וראו מש"כ לעיל. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ב בתשרי ה'תשע"ג, למניינם 06:42, 28 בספטמבר 2012 (IST)<br />
'''נגד המחיקה:'''<br />
<br />
== חוסר אוביקטיביות ==<br />
<br />
למה לא כתוב שהאדם הזה עשה חילול שם השם ושם חב''ד נוראי וכמו כן הוחרם ע''י רבני חב''ד{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/87.68.54.32|87.68.54.32]] 12:32, 25 ביולי 2016 (UTC)<br />
:כי זה לא נכון!--[[משתמש:ד.ר|יחי המלך המשיח ד.ר]] - [[שיחת משתמש:ד.ר|שיחה]] 12:37, 25 ביולי 2016 (UTC)<br />
<br />
== תפילין ==<br />
<br />
בפסקה על הספר כתוב, 1. שזכה לשבחים רבים. 2. שהברסלבר '''אמר''' שיתן הסכמה. ובפועל 1. זה לא אנציקלופדי (בפרט ללא מקורות). 2. בפועל הוא נתן או לא?! <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 22:46, 24 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
:אכן פסקה לא אנציקלופדית בעליל. זה לא אתר שיווק. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:13, כ"א באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו<br />
::אולי היא מלמדת יותר על הקשר בינו לבין הברסלבר, ולא על הענין הספציפי של תפילין. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:14, 25 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
<br />
== פרשת הצומות ==<br />
<br />
אני חושב שלפחות יש לציין בהערה על 'פרשת הצומות'. לא יתכן להעלים עובדות שקרו.<br />
<br />
ניתן לכתוב על מה שיצאו נגדו ועל תגובתו.<br />
<br />
זו רק דעתי. מה דעתכם?--[[מיוחד:תרומות/31.210.180.124|31.210.180.124]] 15:12, 23 בפברואר 2017 (UTC)<br />
<br />
:צריך לציין את כל הפסקים שיצאו נגד הרב זמרוני ציק. אם אני זוכר טוב יש שלוש (על "ביבי טוב ליהודים", פרשת הפאבים ופרשת הצומות), ולהביא את מה שהוא ענה עליהם. [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]] 18:24, 23 בפברואר 2017 (UTC)<br />
<br />
::אנא ואנא, אל תעוררו מחדש נושאים ישנים שרק מעכירים את האוירה. כבר דנו בזה, הייתה הצבעה והתקבלה החלטה. אגב, השיקול העיקרי שאמור לעמוד מול עינינו בנושאים כאלו הוא מה יוסיף יותר בהפצת המעיינות. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 20:55, 23 בפברואר 2017 (UTC)<br />
<br />
:::ההצבעה הייתה שלא לכתוב על זה פרשייה שלמה וכו', אבל לציין (בהערות וכדו') מאורע שהגולש רוצה וצריך לדעת - ודאי שכן! (זה מינימום..)--[[מיוחד:תרומות/31.210.180.124|31.210.180.124]] 21:01, 23 בפברואר 2017 (UTC)<br />
::::הרב {{א|יוסי ג}}, מעניין אותי לדעת איך בדיוק כל הזבל שכתוב בערכים [[יוסף יצחק אהרונוב]] ו[[770]] ירבה בהפצת המעיינות. '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:39, 24 בפברואר 2017 (UTC)<br />
:::::[[מיוחד:תרומות/31.210.180.124|31.210.180.124]], מה עם הערך על קרוב משפחתך ר' [[דוד נחשון]], שגם בו חסר מידע על 'הוראת הרבי' אליו שלא להתעסק כלל בעניני משיח? ולהתרחק ממנו ומחבריו? (וכמובן להביא גם מה שהוא ענה על זה). -- '''[[משתמש:ד. שטרן|<span style="color: darkgoldenrod">ד. שטרן &lowast;</span>]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|<span style="color: goldenrod">השמים מספרים</span>]]''' • 20:53, כ"ט בשבט, ה'תשע"ז ''<font size="1">(25 בפבר' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''<br />
<br />
למר [[משתמש:ד. שטרן|<span style="color: darkgoldenrod">ד. שטרן &lowast;</span>]].<br />
<br />
א. כתוב על הוראות הרבי שלא להניח תפילין דר"ת וכו'.. (מה גם שאם זה נוגע לך - כתוב!) ב. זה המצאה של אדם שאמר זאת בשם הריל"ג (בענין נחשון וחבורתו). והכחיש זאת. ג. אתה מערב דברים לא קשורים. כל חסיד חב"ד שרוצה לדעת אם להשתתף בפעולות של ר' זימרוני - המידע צריך להיות מונגש בפניו!! הרבה יותר מאשר בערך של הרב אקסלרוד!!!--[[מיוחד:תרומות/31.210.180.124|31.210.180.124]] 09:51, 26 בפברואר 2017 (UTC)<br />
<br />
:שף, בקשר לאהרונוב - אני לחלוטין חושב שיש להסיר את המידע האישי שלא מכבד לא אותו ולא את הרבי. לגבי 770 אני פחות נחרץ, אם תטען שזה בגלל השקפותיי הפרטיות - אני לא אתווכח... --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 16:12, 26 בפברואר 2017 (UTC)<br />
<br />
== עלון שיחת הגאולה ==<br />
<br />
-- המשך דיון מתקצירי עריכה -- <br />
ההשוואה היא לא נכונה, זה יותר כמו שיכתבו על אהרון דוב הלפרין, מענדי הנדל, שלום יעקב חזן וכדו' בערכם. ההשוואה לשלמה הלפרן, שרק כותב את דבר המערכת, וליוסף אברהם פיזם, שעלונו יוצא רק מספר פעמים בשנה, מוטעית. [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]] 20:37, 24 בפברואר 2017 (UTC)<br />
<br />
אתה מסביר לבד מדוע אין לכתוב זאת... בכל הערכים שהזכרת אכן לא מודגש על כך שהללו עורכי עיתון.<br />
<br />
בפרט, שעיתון זה יוצא במסגרת פעילות של ארגון שכבר יש לו קישור מורחב בערך (מקטע אחד בלבד לפני.!).--[[מיוחד:תרומות/31.210.180.124|31.210.180.124]] 19:57, 25 בפברואר 2017 (UTC)<br />
:אם מישהו אחר היה עורך העלון, והקשר היחיד לר' זמרוני היה שהוא יו"ר האגודה, היית צודק. אולם כאשר מדובר בפעולה ישירה שלו אין סיבה שלא למנות אותה בערך שלו רק מכיון שהעלון יוצא במסגרת האגודה. -- '''[[משתמש:ד. שטרן|<span style="color: darkgoldenrod">ד. שטרן &lowast;</span>]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|<span style="color: goldenrod">השמים מספרים</span>]]''' • 15:15, א' באדר, ה'תשע"ז ''<font size="1">(27 בפבר' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''</div>ד. שטרןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%92_%D7%A6%D7%99%D7%A7&diff=288250זמרוני זליג ציק2017-02-27T15:13:33Z<p>ד. שטרן: הדיון לא הוכרע (ועריכה שרירותית היא לא דרך להכריע)</p>
<hr />
<div>[[קובץ:זמרוני ציק2.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב זמרוני ציק נואם בכנס 'משיח בכיכר']]<br />
<br />
הרב '''זמרוני זליג ציק''' הינו [[משפיע]], [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] בעיר [[בת ים]], יושב ראש [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], מראשי [[איגוד המשפיעים]], חבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]], ומהשלוחים והמשפיעים הבולטים בחסידות חב"ד.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ט חשון]] [[תש"ט]] לחיים וציפורה ציק, במשפחה המשתייכת לזרם המזרחי. כשהיה ילד חיפשו הוריו מסגרת קייטנה דתית, ושלחו אותו לקייטנה ב[[כפר חב"ד]]. בצעירותו למד בישיבה התיכונית "נחלים" וכן תקופה בישיבה הליטאית "ישיבת הנגב" בנתיבות של הרב יששכר מאיר.<br />
<br />
===התקרבותו לחסידות חב"ד===<br />
בשנת ה'[[תשכ"ז]] לערך גוייס ל[[צבא הגנה לישראל|צבא]], וכשהיה באמצע קורס מ"כים פרצה [[מלחמת ששת הימים]]. הרב ציק נשלח לחזית המצרית, שם הכיר את [[הרב]] אהרון טננבוים איש מילואים, ויחד למדו פרק מ[[ספר התניא]]. ההיכרות שנוצרה בינו לרב טננבוים הלכה והעמיקה, והוא הזמינו לשבת ב[[כפר חב"ד]]. באותה שבת ביקר הרב ציק ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה]] שם למד עם [[תלמידי התמימים]] מ[[תורת החסידות]], ונפשו נקשרה בתורה זו{{הערת שוליים|על פי ראיון עמו ב[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 611}}. מאז אותו ביקור, בכל שבת בה הורשה לצאת מהבסיס, היה מגיע לכפר חב"ד.<br />
<br />
במשך הזמן נפגש עם חייל מהמחלקה בוגר [[בית הספר למלאכה]], שהיה ברשותו [[חת"ת]]. יחד התחילו ללמוד [[ליקוטי שיחות]] של הרבי שחולקו ב[[בית הכנסת]].<br />
<br />
בשנת ה'[[תשכ"ח]] התחתן תוך כדי שירותו הצבאי, ועבר לגור ב[[בני ברק]] סמוך להורי אשתו. המעבר ל[[בני ברק]] היה מרובה בחששות, כיוון שכתב על כך לרבי ולא זכה לקבל מענה. כשידידו הרב אהרון טננבוים נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, שאל האם כדאי להשפיע עליו לעבור לכפר חב"ד. הרבי ענה ש{{ציטוטון|מכיוון שהוא התקרב זה עתה וגם זוגתו התקרבה, המעבר מהעיר לכפר עלול לפעול שבירה, ולכן לא כדאי להשפיע בכיוון זה}}<br />
<br />
הורי אשתו הכירו את הרב [[גדליה אקסלרוד]] מ[[רמת גן]], וזה הציע לו ללמוד חסידות בקביעות עם הרב [[מאיר בליז'ינסקי]]{{הערת שוליים|כשנפטר הרב בליז'ינסקי החל ללמוד אצל הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]].}}.<br />
<br />
===כמדריך בישיבת נחלים===<br />
בשנת ה'[[תשכ"ט]] סיים את שירותו הצבאי, והרב בא-גד, ראש ישיבת נחלים הציע לו לשמש כמדריך בישיבה. לאחר קבלת ברכתו של הרבי, החל לעבוד בישיבה. בנחלים פעל רבות עם בחורי הישיבה בדרך תורת החסידות, והשפיע על רבים מהם לנהוג במנהגי חסידים. הנהלת הישיבה לא ראתה בעין יפה את התקרבותם של הבחורים לחסידות חב"ד, ובסביבות [[חג הפסח]] בשנת ה'[[תש"ל]] התבקש לסיים את תפקידו.<br />
<br />
==אצל הרבי==<br />
באותה תקופה ידיד נעורים שלו מישיבת נחלים, הרב [[דוד נחשון]], הציע לו לנסוע לרבי, ומכיוון שבדיוק פוטר מהישיבה ניצל את הזמן ונסע לרבי בחודש [[אייר]]. כשהגיע ל-[[770]] כתב לרבי שברצונו לעבוד כדי לכסות את הוצאות הנסיעה, אך הרבי השיב לו {{ציטוטון|יעשה כעצת הנהלת הישיבה}}. ההנהלת הישבה ערכה "אסיפה" והחליטה שעל פי דברי הרבי הוא נכנס ללמוד ב"ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית]]" במסגרת ה"קבוצה" [[תשל"א]]. וכך מצא את עצמו תלמיד ב"קבוצה" לאחר חתונה בהוראת הרבי.<br />
<br />
===ביחידות הראשונה===<br />
הרב ציק רצה מאוד להיכנס ל[[יחידות]], אך מהמזכירות נמסר לו שעליו לחכות זמן רב. לאחר תקופה שהמתין והתור עדיין נותר רחוק כתב לרבי שרצונו עז להיכנס ליחידות, ואם אין אפשרות בזמן הרגיל הוא מבקש להיכנס שלא בזמן הרגיל. תשובת הרבי הייתה ש{{ציטוטון|הזמן הזה אינו מסוגל לזה ומה יועילנו?!}}.<br />
<br />
ב[[י"ג בתמוז]] הגיע תורו להיכנס ליחידות. טרם היכנסו לרבי הכין רשימת שאלות שהתפרשה על דפים רבים, והגיש למזכירות כדי שיכניסו לרבי. דקות לפני שנכנס ליחידות ניגש אליו [[תמים|בחור]] ודיבר איתו על האמונה ברבי כ[[משיח]], אז החליט הרב ציק שצריך לכתוב הכול בצורה אחרת ובסוף הדף החדש כתב כי מאחר שהרבי הוא משיח, הוא מתקשר ומתבטל לפניו כמשיח ומבקש ברכה.<br />
<br />
כשנכנס לרבי, הרבי שאלו באיזו שפה לדבר. הרב ציק ענה ש[[אידיש]] קשה לו, והרבי החל לדבר ב[[לשון הקודש]]. כשהגיש לרבי את דף השאלות החדש הרבי הגיב {{ציטוטון|הרי כבר כתבת}}. במהלך היחידות ענה לו הרבי על כל השאלות, מלבד שתי נושאים עליהם הרבי דילג. בסוף היחידות שאל את הרבי על שתי הנושאים והרבי השיב לו גם עליהם.<br />
<br />
כשיצא מהיחידות התיישב ל[[התוועדות|התוועד]] עם חבריו ה[[תמימים]], אז שם לב שאינו זוכר חלק מתשובותיו של הרבי אליו. בעצת חבר הכניס לרבי פתק בו כתב את התשובות אותם הוא זוכר, והשאיר מקום ריק לתשובות אותם שכח. כעבור זמן השיב לו הרבי את הפתק מלא.<br />
<br />
====חלק ממענות הרבי====<br />
חלק מהשאלות אותם שאל את הרבי:<br />
*האם להירשם ללימודים באוניברסיטת "בר אילן" למחשבת ישראל ופילוסופיה במטרה לחדור באמצעות הלימודים לבתי ספר בשביל להפיץ חסידות - '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|שאלת [[רב|רב מורה הוראה]]}}{{הערת שוליים|לאחר שחזר לארץ נסע הרב ציק ל[[הרב זוין|רב זוין]] שהיה "נשיא כבוד" של האוניברסיטה. הרב זוין ענה לו "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא מחשבת ישראל - מחשבת בר-אילן"...}}<br />
*האם למסור הרצאות בנושא "[[אמונה]] ו[[ידיעת השם|ידיעה]]". '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|אין זה פדגוגי כלל לגבי נושא שאינו ברור אצלו כל צרכו, יברר תחילה יותר את הנושא עם הרב מאיר בליז'ינסקי, ובינתיים ידבר על נושאים שכבר לימד בעבר}}.<br />
*במהלך השירות הצבאי, קיבל על עצמו [[צום|צומות]] רבים כהודאה ל[[הקב"ה|השם]] על הצלתו. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|מבואר ב[[תניא]] שאין עניין בצומות, אלא אותם צומות שקבעו לנו [[חז"ל]] כגון [[י"ז בתמוז]], אלא יפדה אותם ב[[צדקה]] ובתוספת [[יראת שמים]]}}.<br />
*באופן קירוב אחרים לחסידות חב"ד. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|אבל בדרכי נועם}}.<br />
*שאלה שהפנה בשם בחור שלמד בישיבת "נחלים", עד כמה יש להילחם על גידול [[זקן]] במשפחה ובישיבה. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|מה ש[[אסור]] על פי [[שולחן ערוך]] - הרי אסור, ומה ש[[מותר]] - יתייעץ ב[[משפיע]]}}.<br />
*בנוגע למקום מגורים בעתיד, '''ענה הרבי''' שהיות ויש להם דירה בקריית באבוב בבת ים ויש בה כמה שומרי [[מצוות]] עליהם לגור שם ולהוסיף ב[[הפצת המעיינות]].<br />
<br />
אחרי חודשיים מאז הגיע ל-770, הורה לו הרבי לחזור לארץ.<br />
<br />
==בבת ים==<br />
לאחר שחזר לארץ עבר בהוראת הרבי{{הערת שוליים|ראה לעיל במענות הרבי אליו במהלך היחידות.}} לקריית באבוב ב[[בת ים]], והחל לעבוד כמדריך בישיבת "אדרת" שפעלה במתכונת דומה לישיבת נחלים. גם שם פעל רבות בקרוב הנוער לחסידות חב"ד ובסוף השנה פוטר גם משם.<br />
<br />
לאחר שפוטר מ"אדרת" התחיל ללמד בכיתה ו' בבית ספר חב"ד בעיר, והשפיע רבות על הילדים לצאת ל"[[מבצעים]]" בחנויות הסביבה. לאחר שנה נסגר בית הספר ממחסור בתלמידים, בשל האוכלוסייה המבוגרת שהתגוררה באזור.<br />
<br />
===בית חב"ד הראשון===<br />
בקיץ ה'[[תשל"ד]] הציע לחבריו רעיון לפתוח ספריה, בה ימסרו שיעורי תורה ותפעל חנות לממכר [[תשמישי קדושה]]. בשנים אלו עדיין לא פעלו "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]" והרעיון היה חדש. בשל כך התקשר לרב {{קח|חיים מרדכי אייזיק|חודקוב}}, מזכירו של הרבי והציע את הרעיון.<br />
<br />
הרב חודקוב בירר מה מתוכנן לפעול בספריה, ובאיזה אופן, כשבמשך כל זמן השיחה היה על הקו הרבי בעצמו. הרב חודקוב התעניין האם הדבר ייעשה בפרסום וב[[שטורעם]] גדול, ואיך יגיעו לכמות גדולה של אנשים. הרב ציק הציע שיעברו בכל הקייטנות הפועלות בעיר ויפרסמו את [[עשרת המבצעים|חמשת המבצעים]]{{הערת שוליים|עד לשנת ה'[[תשל"ד]] היו רק חמישה מבצעי מצוות של הרבי.}}, והתקבל האישור.<br />
<br />
יש לציין שבפעם הראשונה בה התייחס הרבי במכתבים לבית חב"ד זה לבית חב"ד בת ים.<br />
<br />
מיד בפתיחת הספריה (בית חב"ד) הפיצו בעיר עלונים על [[מזוזה|בדיקת מזוזות]], חלוקת [[צדקה|קופות צדקה]] ועוד. בזמן קצר החלו להופיע בעיתונים המקומיים כתבות אוהדות על הפעילות.<br />
כיום ידועה העיר בשם עיר הגאולה בזכות פרסום שם זה ב[[שיחת הגאולה]].<br />
[[קובץ:ציק זמרוני - פנים.JPG|250px|thumb|left|הרב זמרוני ציק נואם ב[[התוועדות]] מרכזית לכבוד [[י"א בניסן]] ה'[[תשע"ג]]]]<br />
===אצל הרבי בפעם השנייה===<br />
בחודש [[אלול]] אותה שנה נסע בפעם השניה לרבי, וכשהגיע היה הרבי באמצע [[התוועדות]]. כשנכנס פנימה שאל הרבי האם הקבוצה שצריכה להגיע הערב כבר הגיעה, וכשנענה בחיוב שאל מי בקבוצה. אחרי שאמרו לרבי כמה שמות וביניהם את הרב ציק, שאל הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|איפה זמרוני? הוא כותב כל הזמן אודות מאות יהודים מכתבים, שיגיד [[לחיים]] עבורם ועל כוס גדולה. אינני מכירו בפנים - היכן הוא?}}. כשהצליח להתקרב לרבי ואמר לחיים על כוס גדולה, אמר הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|זה זמרוני? איני אחראי אם הוא לא ישכים מחר ל[[סליחות]]..}}<br />
<br />
באותה הזדמנות שהיה אצל הרבי גם נכנס ליחידות בפעם השנייה. במענה על שאלתו מה יהיה עיקר עיסוקו כעת, הפנה אותו הרבי לעסוק ב[[חינוך]].<br />
<br />
אחרי קרוב לשנתיים, בשנת ה'[[תשל"ז]] בהם התעסק בשעות הבוקר בחינוך ילדי ישראל, ביקש מהרבי רשות להשקיע את כל מרצו רק בעבודה בבית חב"ד, וקיבל ברכה.<br />
<br />
בשנת ה'[[תשל"ט]] פתח את ישיבת [[הדר התמימים בת ים]] שנועדה לצעירים בעלי תשובה, ופעלה עד שנת ה'[[תשמ"ב]].<br />
<br />
בחודש [[סיוון]] ה'[[תנש"א]] החל להוציא לאור את עיתון [[הגאולה האמיתית והשלימה (גיליון)|הגאולה האמיתית והשלימה]]. מטרת העיתון הייתה לקשר מאורעות שקורים בעולם, עם תהליך התגלותו ופעולתו של [[משיח]] בעולם. הדבר הגיע כתוצאה מ[[שיחות קודש|שיחות]] של הרבי בהם ביאר מאורעות מיוחדים שקרו בעולם, והראה כיצד הם חלק מפעולתו של משיח שהתחילה בעולם{{הערת שוליים|כדוגמת שיחת [[שבת]] [[פרשת משפטים]] - על החלטת [[האו"ם|אומות העולם]] לצמצם את כלי הנשק עבור הקצאת משאבים לטובת האנושות כולה.}}. באחת הפעמים לקח הרבי עותק מהעיתון אל ה[[אוהל הרבי הריי"צ|אוהל]].<br />
<br />
בסוף שנות הלמ"דים (שנות השבעים) קיבל הרב ציק מ[[הרבי]] את [[קונטרס אהבת ישראל]] - בתור [[משפיע]]. מאז משמש כ[[משפיע]] [[אנ"ש]] בבת ים וכ"[[עשה לך רב]]" של רבים.<br />
<br />
==פעולות נוספות==<br />
במשך השנים עמד לימין ר' [[ישראל לייבוב]] שעמד בראשות [[צא"ח]] ועזר לו בבעיות של כל מיני [[שלוחים]]{{מקור}}, כמו כן היה מחבר מערכת צא"ח באה"ק. בתשל"ו כשהגיעו השלוחים לאה"ק, שלח הרבי את חלק מהשלוחים ללמוד אצל הרב ציק "שליחות" (כך מעיד הרב יוחנן גואריה). וכן הקים את בית חב"ד חולון יחד עם הרב יוסק'ה לידר והרב לוי ווילמובסקי.<br />
<br />
חבר ב[[איגוד המשפיעים]] ב[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
===האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה===<br />
{{ערך מורחב|האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה}}<br />
האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה פועלת להגברת התודעה הציבורית לגאולה, ומטרתה לפעול את הבאת הגאולה. האגודה הוקמה על ידי הרב זמרוני זליג ציק, ומרכז האגודה הוא בעיר בת ים. האגודה מוציאה עלון שבועי, מפעילה אתר [[אינטרנט]] ומקיימת מספר כינוסים בשנה.<br />
<br />
<br />
===עלון שיחת הגאולה===<br />
<br />
[[קובץ:שיחת הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מעלוני 'שיחת הגאולה']]<br />
{{ערך מורחב|שיחת הגאולה}}<br />
<br />
שיחת הגאולה החל לצאת במתכונתו הנוכחית לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], כשקודם לכן הוא יצא כהבטאון הדו-שבועי [[גליון הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה האמיתית והשלימה]]. העלון מופץ ברחבי העולם על ידי תמימים ובתי חב"ד.<br />
<br />
==ארבע זוגות תפילין==<br />
{{ערך מורחב|תפילין של ימות המשיח}}<br />
<br />
ב[[התוועדות]] שבת נחמו [[תשמ"ט]], התייחס [[הרבי]] להנחת [[תפילין#ארבעה זוגות תפילין|ד' זוגות תפילין]] - [[רש"י]], [[ר"ת]], [[שמושא רבא]] ו[[ראב"ד]] - באמרו: "בנוגע ל[[זהב]] ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות [[תפילין]] מהודרים. ולא רק [[תפילין]] דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם [[תפילין]] ד[[ראב"ד]] ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין"{{הערת שוליים|התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ד', עמוד 147}}.<br />
<br />
הרב ציק נכח בהתוועדות, והבין שהרבי מעודד רכישת ד' זוגות תפילין והנחתם לכל יהודי. למחרת השבת, הוא כתב לרבי את הבנתו והעלה את רצונו להתחיל בהנחתם. הרבי ענה: "שייך לה[[משפיע]] שלו שי' שבארץ הקודש. אזכיר על הציון". הרב ציק ראה חידוש מיוחד בעצם מתן האישור שגם [[עשה לך רב|משפיע]] יכול להחליט בזה, בשונה מההנהגה בשנים קודמות - שרק הרבי עצמו אישר, בתנאים מסויימים, את הנחת זוגות [[תפילין]] אלו.<br />
<br />
לאחר שקיבל את אישורו של ה[[משפיע]] שלו - ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]] וקיבל על הדיווח ברכה נוספת מהרבי, החל להניח ד' זוגות {{הערת שוליים|[http://www.hageula.com/news/press/11759.html]}}.<br />
<br />
הרב ציק מתוועד רבות שכל אחד צריך להתחיל ולהניח ארבעה זוגות על פי השיחה, ומעודד בחורים מתקרבים להתחיל להניח [[תפילין]] דרבינו תם.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] תשע"ד, הוציא לאור את ספרו "תפילין של ימות המשיח" המדבר אודות מצוות התפילין בכלל והנחת ד' זוגות בפרט. תוך דגש על כך שהרבי נתן סמכות כיום למשפיעים להרשות את הנחת שאר הזוגות.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו בכורו, הרב [[חיים ציק]] - משליחי אדמו"ר מלך המשיח שליט"א לבת ים, מרצה בכיר, ו[[משפיע]] במדרשת ה"מימד הפנימי" לנשים ובנות.<br />
*בנו, ר' מאיר ציק.ירושלים<br />
*בנו, ר' לוי יצחק.כפר חב"ד<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן ציק.כפר חב"ד<br />
*חתנו, ר' ברוך יוסף בורושנסקי - קריית מלאכי.<br />
*חתנו, ר' אריה עמית - מנהל ארגון "[[ברית יוסף יצחק]]".<br />
*חתנו, ר' אבירז בן מתתיהו בת ים<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קישור VOD|zalig}}<br />
* יצחק ברנדלר, "שבועת אמונים לצבא המשיח באישון לילה" כתבה אודות הרב זמרוני ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 611, י"א [[ניסן]] תשנ"ד. עמודים: [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/1_001_904.jpg 1], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/2_002.jpg 2], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/3_189.jpg 3], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/4_177.jpg 4], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/5_001.jpg 5], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/6_123.jpg 6], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/7_882.jpg 7], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/8_211.jpg 8]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62630 אמונת חסידים בנצחיותו של נשיא הדור], הרב ציק בראיון לערוץ הרדיו 'קול חי'.{{שמע}} - {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ציק, זמרוני זליג}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בת ים: אישים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת נחלים]]</div>ד. שטרן