https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&user=%D7%93%D7%92%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&feedformat=atomחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2024-03-29T05:55:10Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.34.2https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=648988יצחק כדורי2023-12-23T22:06:30Z<p>דגלמשיח: /* הנצחת שמו בארץ ישראל */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=הרב כדורי<br />
|תמונה=הרב כדורי.jpg<br />
|כינוי= <br />
|תיאור=מימין [[הרבי]], משמאל הרב יצחק כדורי זקן המקובלים<br />
|תאריך לידה= תר"ן<br />
|מקום לידה=[[עיראק]]<br />
|תאריך פטירה=[[כ"ט בטבת]] תשס"ו<br />
|מקום פטירה=ישראל<br />
|מקום פעילות=ישראל<br />
|תפקידים נוספים= ראש ישיבה, מקובל, כורך ספרים<br />
|רבותיו= הרב [[יוסף חיים]]<br />
|תלמידיו= הרב יעקב עדס<br />
|חיבוריו=פתחי עולם<br />
|השתייכות= <br />
}}<br />
<br />
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע הנקרא '''ארבעת הנהרות''' שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל הרבי לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]]{{הערה|הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]].}}]]<br />
הרב '''יצחק כדורי''', כונה "'''זקן המקובלים'''" בדורו{{הערה|הרבה שנים כונה גם בשם '''חכם יצחק כורך''' על שם מקצועו ככורך ספרים וכן '''חכם יצחק הארוך''' על שם גובהו כמו כן נהג לחתום על ספריו ועל ספרים שכרך בשם '''היכינ"י''' ראשי תיבות ה'צעיר י'צחק כ'דורי י'איר נ'רו י'זרח}}, ([[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]] – [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] (1898–2006)), היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב יצחק כדורי נולד בבגדאד בעיראק כבנם בכורם של אביו ר' יחזקאל זאב דיבה ואמו מרת תוּפאחה. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]]{{הערה| פרט זה לא ברור. מקורביו טוענים שהרב כדורי פלט מפיו כך בפניהם והזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עין הרע.}} שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה.<br />
<br />
אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את ה[[בן איש חי]] שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ ישראל, חכמי ירושלים אמרו עליו "ארי עלה מבבל".<br />
<br />
עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידו בסיוע בנו הרב דוד (מאיר) כדורי על פי דרך [[האריז"ל]] מ[[צפת]], ועל פי דרך הרש"ש מירושלים הנקרא 'אור השמ"ש'.<br />
<br />
היה רגיל לברך את הפונה אליו בפסוקים אלו: "ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום{{הערה|שמואל א כה, ו}}... ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום"{{הערה|תהלים כט, יא.}}, כדברי חז"ל; אמר רבי שמעון בן חלפתא אין לך כלי שהוא מחזיק ברכה אלא שלום{{הערה|סוף משניות סדר טהרות, לפי נוסח הרמב"ם}}, עושה שלום ובורא את הכל{{הערה|נוסח תפילת שחרית בברכת יוצר אור.}}.<br />
<br />
==פטירתו והלוויתו==<br />
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונפטר במוצאי [[שבת קודש]] בליל [[כ"ט טבת]] ה'[[תשס"ו]]{{הערה|בבית הרפואה ביקור חולים בירושלים}} בהיותו בן מאה ושמונה שנים, ונטמן בליל ראש חודש שבט ב[[הר המנוחות]] שבירושלים.<br />
<br />
בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים, העדות והגילאים, ומכל הקשת הפוליטית. ערוצי התקשורת בישראל תיעדו את הלוויתו שגרמה קידוש השם גדול. בראש המספידים היו: הראשון לציון ר' [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון ר' [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון ר' [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון ר' [[שלמה משה עמאר]], ר' [[ראובן אלבז]], ועוד.<br />
==הנצחת שמו ב[[ארץ ישראל]]==<br />
על שמו של זקן המקובלים הרב יצחק כדורי 3 רחובות בשם "רחוב הרב יצחק כדורי" או "רחוב הרב כדורי" בערי [[ארץ ישראל]] בערים: [[אור יהודה]], בעיר הבירה [[ירושלים]], וב[[שדרות]].<br />
<br />
==חיים אישיים==<br />
הרב כדורי נישא לראשונה ב[[י"ב טבת]] [[תרפ"ז]]{{הערה|קרוב לגיל 40}} לרעייתו 'שרה שד'ירה' בת יחזקאל נקש{{הערה|על פי כתובתו הנמצאת בארכיון הספרדי}}, ממנה נולדו לו שני ילדים{{הערה|בתו רחל הנשואה לר' אליהו לוי, ובנו ר' דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק.}}<br />
<br />
לאחר פטירת אשתו ב[[י"ח באייר]] [[תשנ"ב]], נישא בשנית ב[[חודש כסלו]] [[תשנ"ד]] ל'דורית' לבית בן יהודה{{הערה|שהוריה עלו לארץ מהעיר [[קובנא]] עירו של רשכבה"ג רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]] רב העיר קובנא ב[[ליטא]] ומחבר הספר מעין יצחק}}, בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות עד לפטירתו.<br />
<br />
== קשריו עם הרבי ==<br />
רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים '''נחלת יצחק''' בירושלים, בקומה העליונה יחד עם '''בית הטבילה''' - '''מקוה טהרה''' בקומה התחתונה לטבול כל יום כמנהג ה[[חסידים]], וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שאורו משפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br />
<br />
הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלוויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] והרב [[שלום מזרחי שרעבי]] - הרש"ש שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה|הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול 'פתחי עולם' שהיה בכתב יד, ונדפס ב6 כרכים בשם 'קדושת יצחק' על ידי ישיבת 'נחלת יצחק' עם ביאוריו של הרב יעקב עדס}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[https://col.org.il/news/128756 ביקור הרב כדורי אצל הרבי]}}<br />
<br />
=== מוחה על כבוד החסידות ===<br />
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] ב[[ווילמסבורג]]: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל ה[[תניא]] וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן [[הרבי|אדמו"ר מליובאוויטש]] שליט"א".<br />
<br />
===פעילותו לזירוז הגאולה ===<br />
<br />
הרב חתם על פסק דין{{הערה|על פי בקשתו של [[הרבי]]}}, ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים{{הערה|הרב [[מאיר מאזוז]].}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ישראל אבוחצירא]]<br />
*[[שיח שרפי קודש]]<br />
*[[שמן ששון מחבריך]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*מנחם ברונפמן, '''המקובלים והרבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1926 עמוד 123<br />
<br />
;תולדות חייו:<br />
===קונטרסים===<br />
* קונטרס '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' - מאת הרב יואל שווארץ - רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]], הודפס ב[[ירושלים]].<br />
* קונטרס '''ארי במסתרים''' - בהוצאת העיתון 'יום ליום'{{הערה|ביטאונה של מפלגת ש"ס בזמנו (כיום שמו של השבועון 'הדרך').}}, הודפס בישראל, [[שבט]] [[תשס"ו]].<br />
** הרב [[יעקב עדס (דברי יעקב)|יעקב עדס]], [[הדרך (עיתון)|מגזין הדרך]], מוסף תור הזהב, גיליון 172<br />
* קונטרס '''פרקים מחיי הרב כדורי''' - מאת הרב עדס, הודפס בירושלים (צ"ב עמודים) תשס"ז.<br />
===ספרי ביוגרפיה===<br />
* ספר '''זקן המקובלים''' - מאת [[ישיבת נחלת יצחק]], בעריכת בנו [[הרב דוד כדורי]] ראש ישיבת נחלת יצחק, הודפס בירושלים, תשע"ו, בהוצאת ישיבת נחלת יצחק.<br />
** ספר '''זקן המקובלים''' - מאת הרב [[בניהו י. שמואלי]], הוצאת ישיבת נהר שלום, הודפס בירושלים.<br />
** ספר '''זקן המקובלים''' - מנוקד, מאת הרב [[אברהם אוחיון]], תשע"ח, הודפס בירושלים (60 עמודים).<br />
* ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' (חלק א) - הנהגות עובדות ושימוש חכמים ופרקים מחיי הרב יצחק כדורי הרב שמואל דארזי הרב שבתי אטון, מאת המחבר והעורך [[ר' אברהם סופר|אברהם סופר]] בהוצאת '[[יריד הספרים ירושלים]]' מוקדש לו פרק נרחב בענף 'כתר יצחק', הודפס בחודש טבת תשס"ז{{הערה|יצא לאור בשפות, עברית וצרפתית ובקרוב אי"ה באנגלית}}, הודפס בירושלים, חודש טבת תשס"ז.<br />
** ספר '''קדושת יצחק''' (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) 6 חלקים - עם ביאורים והערות מאת הרב יעקב עדס, הודפס בירושלים בהוצאת ישיבת 'נחלת יצחק'.<br />
* ספר '''ישועות יצחק''' - מאת הרב [[מאיר דוד מלכא]], הודפס בירושלים, בחודש טבת תש"ע{{הערה|נדפס ב[[אנגלית]], [[עברית]] ו[[צרפתית]].}}.<br />
** ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) - מאת [[הרב משה כהן]] רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הודפס בירושלים.<br />
** ספר '''הרב כדורי''' - מאת [[רחל לאה סופר]] (אשת הרב עזריה סופר) מ[[צפת]] ו[[מושב עלמה]], נערך הוגה וסודר להדפסה בצפת והודפס בירושלים בתשס"ז{{הערה|הוצאת הרב יששכר מאזוז עם ישיבת נחלת יצחק.}}.<br />
** ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) - מאת הרב [[תומר בסיס]], הודפס בירושלים.<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:כדורי, יצחק}}<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%A2%D7%99%22%D7%A9&diff=642206בני עי"ש2023-10-26T23:47:37Z<p>דגלמשיח: </p>
<hr />
<div>'''בני עי"ש''' היא מועצה מקומית במחוז המרכז בישראל, סמוך לכביש 40 דרומית לגדרה. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשמ"א]]. בצפון היא גובלת במועצה מקומית גדרה ובשאר הכיוונים במועצה אזורית באר טוביה, אשר שייכת למחוז הדרום.<br />
<br />
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לשנת [[תשפ"ג]], יש בבני עיש 6,791 תושבים.<br />
<br />
== בית חב"ד ביישוב ==<br />
<br />
את בית חב"ד בעיר מנהל הרב אהרן קרניאל, בנו של הרב [[רפאל עמוס קרניאל]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ג]] נבחר ליקיר היישוב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=94 חב"ד אינפו].}}. מזכיר המועצה המקומית, מר מאיר דהן, הקריא את נימוקי הוועדה לבחירה: <br />
<br />
:::''"הרב אהרן קרניאל גדל ב[[כפר חב"ד]] ולמד במוסדות [[חב"ד]], שם ספג את הערכים של [[אהבת ישראל]] וה[[תורה]] ומחויבות לקירוב לבבות ואהבת ישראל. בשנת [[תשנ"ג]] הטיל עליו הרבי את ה[[שליחות]] לעבור לבני עיי"ש ולהקים בה את [[בית חב"ד]] המקומי. ללא היסוס וללא כל תכנון מוקדם הגיע הרב לבני עיי"ש. בעבודתו הציבורית במסגרת שליחות הרבי, מגלה הרב קרניאל נכונות ומוכנות לסייע בכל נושא ציבורי או פרטי, והפך תוך זמן קצר לאחד מעמודי התווך במקום.<br />
<br />
:::''"הרב קרניאל פועל ביישוב ברוח חב"ד, רוח של קירוב לבבות בין אדם לחברו ובין אדם למקום. במילים פשוטות אומר הרב, כי מטרת שליחותו היא לעשות את היישוב ובסופו של דבר את העולם כולו למקום טוב יותר. המפעל הבולט ביותר של הרב קרניאל הינו, ביתו הפתוח ואזנו הקשובה בכל שעות היום והלילה לכל תושב הזקוק לסיוע - תואר '''יקיר העיר''' מוענק לרב קרניאל בזכות פועלו זה למעל תושבי היישוב."<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%A2%D7%99%22%D7%A9&diff=642205בני עי"ש2023-10-26T23:45:14Z<p>דגלמשיח: מספר תושבים</p>
<hr />
<div>'''בני עי"ש''' היא מועצה מקומית במחוז המרכז בישראל, סמוך לכביש 40 דרומית לגדרה. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשמ"א]]. בצפון היא גובלת במועצה מקומית גדרה ובשאר הכיוונים במועצה אזורית באר טוביה, אשר שייכת למחוז הדרום.<br />
<br />
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לשנת [[תשפ"ג]], יש בבני עיש 6,791 תושבים.<br />
<br />
== בית חב"ד בעיר ==<br />
<br />
את בית חב"ד בעיר מנהל הרב אהרן קרניאל, בנו של הרב [[רפאל עמוס קרניאל]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ג]] נבחר ליקיר היישוב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=94 חב"ד אינפו].}}. מזכיר המועצה המקומית, מר מאיר דהן, הקריא את נימוקי הוועדה לבחירה: <br />
<br />
:::''"הרב אהרן קרניאל גדל ב[[כפר חב"ד]] ולמד במוסדות [[חב"ד]], שם ספג את הערכים של [[אהבת ישראל]] וה[[תורה]] ומחויבות לקירוב לבבות ואהבת ישראל. בשנת [[תשנ"ג]] הטיל עליו הרבי את ה[[שליחות]] לעבור לבני עיי"ש ולהקים בה את [[בית חב"ד]] המקומי. ללא היסוס וללא כל תכנון מוקדם הגיע הרב לבני עיי"ש. בעבודתו הציבורית במסגרת שליחות הרבי, מגלה הרב קרניאל נכונות ומוכנות לסייע בכל נושא ציבורי או פרטי, והפך תוך זמן קצר לאחד מעמודי התווך במקום.<br />
<br />
:::''"הרב קרניאל פועל ביישוב ברוח חב"ד, רוח של קירוב לבבות בין אדם לחברו ובין אדם למקום. במילים פשוטות אומר הרב, כי מטרת שליחותו היא לעשות את היישוב ובסופו של דבר את העולם כולו למקום טוב יותר. המפעל הבולט ביותר של הרב קרניאל הינו, ביתו הפתוח ואזנו הקשובה בכל שעות היום והלילה לכל תושב הזקוק לסיוע - תואר '''יקיר העיר''' מוענק לרב קרניאל בזכות פועלו זה למעל תושבי היישוב."<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8_%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8&diff=641969ירון בר זוהר2023-10-25T22:58:07Z<p>דגלמשיח: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ירון בר זוהר שי'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ירון בר זוהר]]<br />
הרב '''ירון בר זוהר''' הוא [[שליח]] [[הרבי שליט"א]] ב[[חיפה]], מוכר בעיקר בשל פעילותו הגדולה ב[[פרסום משיח]] בכל רחבי הארץ.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נשא את בתו של הרב [[ראובן דונין]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ה]], יזם מחאות נגד [[תוכנית ההתנתקות]] וכינס ילדים בכמה איזורים שיתפללו לביטול הגזירה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=13784 ילדי חיפה זעקו לביטול הגזירה]}}.<br />
<br />
במשך עשרות שנים הוא מפרסם בעיתונות ובשלטים בצד הכבישים איחולים לקראת [[ראש השנה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=23418 שנה טובה מיוחדת לקוראי 'מעריב'], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=48817 ברכת הרבי בצמתים המרכזיות בארץ]}}<br />
<br />
נוהג מדי יום רביעי לעבור בקרונות רכבת ישראל ולחלק אלפי עלוני [[שיחת הגאולה|שיחות הגאולה]].<br />
<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
==מפיץ משיח==<br />
[[קובץ:קמפיין משיח באוטובוס.jpg|שמאל|ממוזער|קמפיין האוטובוסים שייסד הרב ירון בר זוהר]]<br />
החל משנת [[תשס"ג]] ארגן הרב ירון מספר פעמים קמפיין [[פרסום משיח]] על גבי אוטבוסים, הפרסום היה לכבוד יום הולדתו של הרבי ב[[י"א ניסן]] ו[[חג הגאולה של אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ג' תמוז]] ובקמפיינים אלו הודבקו בין אלף לאלפיים אוטובוסים ברחבי הארץ במדבקות משיח. באחת הפעמים, לאחר תביעה על פרסום תמונתו של הרבי, היה [[דידן נצח]] ובית המשפט התיר לרב ירון בר זוהר לפרסם משיח על האוטובוסים{{הערה|1=קישורים שונים בקשר לפרסום על אוטובוסים: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=45084 מאות אוטובוסים גוייסו לקמפיין חדש], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39465 החל קמפיין האוטובוסים הענק בארץ], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39181 ביום ראשון: קמפיין אוטובוסים ענק יעלה לאויר], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28276 "הסיפור שמאחורי האוטובוס"], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28207 קמפיין האוטובוסים הענק יצא לדרך / גלריה], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28255 קמפיין האוטובוסים / גלריה שניה], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=1284 המבצע שכבש את המדינה], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=1247 הוארך מבצע פרסום בשורת הגאולה בעשרה ימים], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=1180 נמשך פרסום בשורת הגאולה בחוצות ישראל], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=1109 שילוט על אוטובוסי אגד עם בשורת הגאולה]}}. בשנים הראשונות הפרסום כלל את תמונתו של הרבי עם הכיתוב "יחי המלך המשיח", לאחר מכן נוסף מספר פלאפון באמצעותו ניתן [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|לכתוב לרבי באגרות קודש]] ואף הוקם אתר מיוחד בו אנשים יוכלו ללמוד על ארבעה נושאים בעניני הגאולה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=11022 הפצת המעיינות: עוד פריצת דרך]}}. בהמשך לפרסום על האוטובוסים יצא בקמפיין "תורת החסידות - הדרך למשיח" דרכו העביר את המסר שצריך ללמוד חסידות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46852 קמפיין ענק: תורת החסידות - הדרך למשיח], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=11144 חסידי חב"ד נקראים ליטול חלק בקמפיין הארצי]}}.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ז]] הקימו הרב ירון בר זוהר והרב אילן חיון שלט משיח ענק בנתיבי איילון שזכה לפרסם משיח קנה מידה גדול בשל כמות הרכבים החולפת על פניו בכל יום, המוערכת בכ800 אלף רכבים ביום. השלט הוחלף מספר פעמים ופרסם את זהות המשיח בדרכים שונות, כשבתחתיתו נמצא מספר או כתובת של [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]].<br />
<br />
ב[[חודש מנחם אב]] [[תש"ע]] ייסד הרב ירון עלון חדש בשם "ימות המשיח"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=56295, עלון חדש רואה אור: ימות המשיח - חב"ד אינפו]}} העלון הביא קשרים של גדולי ישראל עם הרבי, את נבואותיו של הרבי ואת ה[[נס|ניסים]] שחולל. העלון יצר עניין רב וזכה לפרסום גדול ולהתעניינות רבה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ב]] פסק בג"ץ על איסור תליית שלטים בכביש עקב גרימה לתאונות ואחרי דין ודברים אישר את תליית השלט משיח בלבד כך ששלט זה הוא היחיד בכביש איילון{{הערה|1=קישורים שונים בקשר לשלט: [https://chabad.info/moshiach/299403/ בשפה ברורה: משיח المسيح Messiah мессия], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80792 בשנה השישית: בשורת הגאולה למאות אלפים], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74223 בשורת הגאולה למאות אלפים מידי יום], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73629 לאחר הסערה: השלט שנפל - יחודש], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62139 משיח באיילון: מסר חדש, עיצוב חדש וחשיפה כפולה], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60167 תמונת היום], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=43447 שלט "משיח" חדש לנהגים באיילון], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=35654 קמפיין משיח חדש - בתחנות הרדיו ובדרך איילון], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29428 קמפיין "משיח עושה ניסים" כבש את האיילון], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=38122 תמונת הרבי לא הוסרה; בג"ץ חזר מהפסיקה], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39474 התמונה של הרבי הצילה את הדוקטור ממוות], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39463 תמונת הרבי מעוררת סערה בתל אביב], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29428 קמפיין "משיח עושה ניסים" כבש את האיילון].}}.<br />
<br />
הוא אף פתח 'רדיו גאולה ומשיח' בו נמסרו שיעורים בעניני גאולה ומשיח ובשאר הזמנים הופעלו ברקע ניגוני חב"ד. בין מוסרי השיעורים היו הרב [[נפתלי דגן]].<br />
<br />
כיום הרב ירון בר זוהר עוסק בהפצת וחלוקת מדבקות, שלטים ו[[דגל משיח|דגלי משיח]] ולהדבקתם בכל רחבי הארץ.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
*בנו, ר' לוי יצחק בר זוהר<br />
*בנו, ר' שמואל בר זוהר<br />
*בנו, מנחם מענדל בר זוהר<br />
*בנו, ר' יהודה לייב בר זוהר<br />
*בנו, ר' שלום דב בער בר זוהר<br />
*חתנו, לוי קבקוב<br />
*חתנו, הרב יוסף יצחק גרומך, שליח [[הרבי שליט"א מלך המשיח]] לווליגמה, סרי לנקה <br />
*בנו , ראובן בר זוהר<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[פרסום משיח]]<br />
*[[דגל משיח]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* בית משיח גליון 413<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=20943 הושק השלב הרביעי בקמפיין ברכת משיח] {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=33297 חב"ד בישראל: מתגברים על החושך בהוספת אור] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}} <br />
{{מיון רגיל:בר זוהר, ירון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בחיפה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת דונין]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8_%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8&diff=641968ירון בר זוהר2023-10-25T22:57:03Z<p>דגלמשיח: /* משפחתו */חתנים</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ירון בר זוהר שי'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ירון בר זוהר]]<br />
הרב '''ירון בר זוהר''' הוא [[שליח]] [[הרבי שליט"א]] ב[[חיפה]], מוכר בעיקר בשל פעילותו הגדולה ב[[פרסום משיח]] בכל רחבי הארץ.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נשא את בתו של הרב [[ראובן דונין]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ה]], יזם מחאות נגד [[תוכנית ההתנתקות]] וכינס ילדים בכמה איזורים שיתפללו לביטול הגזירה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=13784 ילדי חיפה זעקו לביטול הגזירה]}}.<br />
<br />
במשך עשרות שנים הוא מפרסם בעיתונות ובשלטים בצד הכבישים איחולים לקראת [[ראש השנה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=23418 שנה טובה מיוחדת לקוראי 'מעריב'], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=48817 ברכת הרבי בצמתים המרכזיות בארץ]}}<br />
<br />
נוהג מדי יום רביעי לעבור בקרונות רכבת ישראל ולחלק אלפי עלוני [[שיחת הגאולה|שיחות הגאולה]].<br />
<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
==מפיץ משיח==<br />
[[קובץ:קמפיין משיח באוטובוס.jpg|שמאל|ממוזער|קמפיין האוטובוסים שייסד הרב ירון בר זוהר]]<br />
החל משנת [[תשס"ג]] ארגן הרב ירון מספר פעמים קמפיין [[פרסום משיח]] על גבי אוטבוסים, הפרסום היה לכבוד יום הולדתו של הרבי ב[[י"א ניסן]] ו[[חג הגאולה של אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ג' תמוז]] ובקמפיינים אלו הודבקו בין אלף לאלפיים אוטובוסים ברחבי הארץ במדבקות משיח. באחת הפעמים, לאחר תביעה על פרסום תמונתו של הרבי, היה [[דידן נצח]] ובית המשפט התיר לרב ירון בר זוהר לפרסם משיח על האוטובוסים{{הערה|1=קישורים שונים בקשר לפרסום על אוטובוסים: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=45084 מאות אוטובוסים גוייסו לקמפיין חדש], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39465 החל קמפיין האוטובוסים הענק בארץ], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39181 ביום ראשון: קמפיין אוטובוסים ענק יעלה לאויר], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28276 "הסיפור שמאחורי האוטובוס"], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28207 קמפיין האוטובוסים הענק יצא לדרך / גלריה], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28255 קמפיין האוטובוסים / גלריה שניה], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=1284 המבצע שכבש את המדינה], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=1247 הוארך מבצע פרסום בשורת הגאולה בעשרה ימים], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=1180 נמשך פרסום בשורת הגאולה בחוצות ישראל], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=1109 שילוט על אוטובוסי אגד עם בשורת הגאולה]}}. בשנים הראשונות הפרסום כלל את תמונתו של הרבי עם הכיתוב "יחי המלך המשיח", לאחר מכן נוסף מספר פלאפון באמצעותו ניתן [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|לכתוב לרבי באגרות קודש]] ואף הוקם אתר מיוחד בו אנשים יוכלו ללמוד על ארבעה נושאים בעניני הגאולה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=11022 הפצת המעיינות: עוד פריצת דרך]}}. בהמשך לפרסום על האוטובוסים יצא בקמפיין "תורת החסידות - הדרך למשיח" דרכו העביר את המסר שצריך ללמוד חסידות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46852 קמפיין ענק: תורת החסידות - הדרך למשיח], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=11144 חסידי חב"ד נקראים ליטול חלק בקמפיין הארצי]}}.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ז]] הקימו הרב ירון בר זוהר והרב אילן חיון שלט משיח ענק בנתיבי איילון שזכה לפרסם משיח קנה מידה גדול בשל כמות הרכבים החולפת על פניו בכל יום, המוערכת בכ800 אלף רכבים ביום. השלט הוחלף מספר פעמים ופרסם את זהות המשיח בדרכים שונות, כשבתחתיתו נמצא מספר או כתובת של [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]].<br />
<br />
ב[[חודש מנחם אב]] [[תש"ע]] ייסד הרב ירון עלון חדש בשם "ימות המשיח"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=56295, עלון חדש רואה אור: ימות המשיח - חב"ד אינפו]}} העלון הביא קשרים של גדולי ישראל עם הרבי, את נבואותיו של הרבי ואת ה[[נס|ניסים]] שחולל. העלון יצר עניין רב וזכה לפרסום גדול ולהתעניינות רבה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ב]] פסק בג"ץ על איסור תליית שלטים בכביש עקב גרימה לתאונות ואחרי דין ודברים אישר את תליית השלט משיח בלבד כך ששלט זה הוא היחיד בכביש איילון{{הערה|1=קישורים שונים בקשר לשלט: [https://chabad.info/moshiach/299403/ בשפה ברורה: משיח المسيح Messiah мессия], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80792 בשנה השישית: בשורת הגאולה למאות אלפים], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74223 בשורת הגאולה למאות אלפים מידי יום], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73629 לאחר הסערה: השלט שנפל - יחודש], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62139 משיח באיילון: מסר חדש, עיצוב חדש וחשיפה כפולה], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60167 תמונת היום], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=43447 שלט "משיח" חדש לנהגים באיילון], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=35654 קמפיין משיח חדש - בתחנות הרדיו ובדרך איילון], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29428 קמפיין "משיח עושה ניסים" כבש את האיילון], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=38122 תמונת הרבי לא הוסרה; בג"ץ חזר מהפסיקה], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39474 התמונה של הרבי הצילה את הדוקטור ממוות], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39463 תמונת הרבי מעוררת סערה בתל אביב], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29428 קמפיין "משיח עושה ניסים" כבש את האיילון].}}.<br />
<br />
הוא אף פתח 'רדיו גאולה ומשיח' בו נמסרו שיעורים בעניני גאולה ומשיח ובשאר הזמנים הופעלו ברקע ניגוני חב"ד. בין מוסרי השיעורים היו הרב [[נפתלי דגן]].<br />
<br />
כיום הרב ירון בר זוהר עוסק בהפצת וחלוקת מדבקות, שלטים ו[[דגל משיח|דגלי משיח]] ולהדבקתם בכל רחבי הארץ.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
*בנו, ר' לוי יצחק בר זוהר<br />
*בנו, ר' שמואל בר זוהר<br />
*בנו, מנחם מענדל בר זוהר<br />
*בנו, ר' יהודה לייב בר זוהר<br />
*בנו, ר' שלום דב בער בר זוהר<br />
*חתנו, לוי קבקוב<br />
*חתנו, הרב יוסף יצחק גרומך, שליח הרבי שליט"א מלך המשיח לווליגמה, סרי לנקה <br />
*בנו , ראובן בר זוהר<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[פרסום משיח]]<br />
*[[דגל משיח]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* בית משיח גליון 413<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=20943 הושק השלב הרביעי בקמפיין ברכת משיח] {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=33297 חב"ד בישראל: מתגברים על החושך בהוספת אור] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}} <br />
{{מיון רגיל:בר זוהר, ירון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בחיפה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת דונין]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=634750שכונה2023-09-18T22:22:19Z<p>דגלמשיח: /* רבני שכונות חב"דיים */הרב אייזנבך</p>
<hr />
<div>[[קובץ:קרית חבד צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קריית חב"ד צפת|קריית חב"ד]] ב[[צפת]]]]<br />
'''שכונה''' היא יחידת מגורים עירונית בעלת מאפיינים אחידים, חברתיים, ארכיטקטוניים וגאוגרפיים שגודלה יכול להשתנות מבניינים בודדים (כמו [[קריית חב"ד צפת|קריית חב"ד]] ב[[צפת]]) עד למספר רב של רחובות (כמו [[קראון הייטס]] ב[[ניו יורק]]).<br />
<br />
==מאפייני שכונה==<br />
למרבית השכונות יש תשתית מקומית משותפת, כמו [[חינוך|מוסדות חינוך]], מבני ציבור, וגנים ציבוריים. שכונות יכולות להתפתח כתוצאה מתכנון עירוני, או לגדול באופן טבעי. בשכונה בהם מתקבצת קבוצה אתנית מסויימת, יכולה להיווצר שכונה בעלת חתך מאפיין מסויים. לדוגמא: שכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]] היא בעלת מאפיין [[חב"ד]]י.<br />
<br />
עיר מורכבת לרוב ממספר שכונות (התלוי בגודלה), כאשר גודל השכונות יכול להשתנות בצורה משמעותית, כך למשל שכונות חשובות בערים גדולות מונות רבבות וגם מאות אלפים, בעוד ש[[קריית חב"ד צפת]] מכילה 3 בניינים.<br />
<br />
ב[[ארץ ישראל]] קיימים בערים יהודיות גדולות [[רב]]ני שכונות מטעם [[הרבנות הראשית]], שנמצאים מתחת לרבני העיר בהירככיה הרבנית ואחראים לטיפול הדתי בתושבי השכונה.<br />
<br />
== שכונות חב"דיות ==<br />
[[קובץ:נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שכונת [[נחלת הר חב"ד]] בימיה הראשונים]]<br />
ב[[ארץ ישראל|ישראל]] קיימים מספר שכונות חב"דיות רשמיות:<br />
* [[נחלת הר חב"ד]] ו[[נחלת מנחם]] ב[[קריית מלאכי]], <br />
*[[שיכון חב"ד (ירושלים)|שיכון חב"ד]] ב[[ירושלים]],<br />
* [[קריית חב"ד (צפת)|קריית חב"ד]] <br />
*[[גבעת שושנה]] ב[[צפת]]<br />
*[[שיכון חב"ד (לוד)|שיכון חב"ד]] ב[[לוד]] *[[שיכון חב"ד נתניה|שיכון חב"ד]] ב[[נתניה]].<br />
<br />
גם היישוב [[כפר חב"ד]] מחולק לשכונות, כדוגמת [[שכונת לוי יצחק]] א' וב', שכונת בנה ביתך, שכונת הרב ועוד.<br />
<br />
השכונה החב"דית הגדולה בעולם היא שכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]] עם קרוב ל-4,000 משפחות.<br />
<br />
=== הקמת שכונות על ידי הרבי ===<br />
{{ערכים מורחבים|ערכים= [[שיכון חב"ד בירושלים]], [[נחלת הר חב"ד]], [[קריית חב"ד צפת]]}}<br />
<br />
השכונה הראשונה ש[[הרבי]] הורה להקים הייתה [[שיכון חב"ד בירושלים]], בשנת [[תשי"ח]] הורה [[הרבי]] ל[[עזריאל זליג סלונים|רב סלונים]] להקים שכונה [[חב"ד]]ית ב[[ירושלים]]. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת [[אבן הפינה]], ולקראת [[ראש השנה]] [[תשכ"ב]] נכנסו הדיירים הראשונים.<br />
<br />
שכונה השניה, [[נחלת הר חב"ד]], התייסדה ב[[קריית מלאכי]]. ההקמה באה אחרי הוראה מהרבי לחפש שכונה ליישב בה עולים מ[[רוסיה]], ועסקני חב"ד בארץ הציעו את קריית מלאכי. ב[[כ"ג שבט]] [[תשכ"ט]] השיב הרבי תשובה חיובית. שם השכונה "נחלת הר חב"ד", בראשי תיבות "חנה", על שם [[הרבנית חנה]], אם הרבי.<br />
<br />
השכונה השלישית היא [[קריית חב"ד בצפת]], שנבנתה בשנת [[תשל"ג]] על ידי [[אריה לייב קפלן|הרב קפלן]]. בהוראת הרבי אסף הרב קפלן עשרה אברכים מה[[כולל]]ים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] ובנחלת הר חב"ד, וייסד איתם את הגרעין הראשון. כיום מתגוררים בצפת קרוב ל-800 משפחות חב"דיות. גודל השכונה המקורי הוא 3 בניינים גבוהים, המכיל קרוב ל-200 משפחות. עם התרחבות הקהילה נוספו ארבעה בניינים קטנים נוספים, וכיום השכונה מתפרשת על פני השכונות הסמוכות.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ג]], כשנתיים לאחר ש[[בית רומנו]] נגאל מידי ה[[ערבי]]ם, תוכנן להקים [[ישיבה גדולה]] [[חב"ד]]ית ב[[חברון]], וסביבה להקים שכונה חב"דית. בתחילה הראה הרבי כיוון חיובי להצעה, והחלו תוכניות מעשיות להקמת השכונה. התוכניות הוצגו בפני ראש הממשלה דאז, [[מנחם בגין]] ושר השיכון מר [[דוד לוי]] שהסכימו בעיקרון לתוכניות. אך בשלב מאוחר יותר הקפיא הרבי את התוכניות. במכתב ששלח הסביר כי למרות הרצון לחדש את היישוב החב"די בחברון, הוא לא מוכן לקחת על עצמו אחריות לשלוח לשם את חסידיו, היות והמצב הבטחוני העכשווי איננו מספיק בטוח. הרבי סיים את מכתבו בהבטחה, שברגע והמצב הביטחוני ישתנה ויתאפשר ליישב בחברון בלי סכנה בטחונית, תעלה התוכנית שוב.<br />
<br />
שכונות חב"דיות נוספות נוצרו כתוצאה מהתפתחות טבעית של הקהילה המקומית, כמו שכונת חב"ד ב[[רחובות]]{{הבהרה}}.<br />
<br />
== רבני שכונות חב"דיים ==<br />
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] - רב שיכון חב"ד בלוד.<br />
*הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] - רב קריית חב"ד בצפת.<br />
*הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - רב נחלת הר חב"ד, קריית מלאכי.<br />
*הרב [[פנחס אלטהויז]] - רב שכונה בחולון.<br />
*הרב [[מרדכי נחימובסקי]] - רב שכונה בחולון.<br />
*הרב [[מנחם וולפא]] - רב שיכון חב"ד ורב שכונת האירוסים, נתניה.<br />
*הרב יעקב נקי - רב שכונת יד התשעה, הרצליה.<br />
*הרב מאיר סוויסה - רב שכונה א', באר שבע<br />
*הרב [[שמעון אייזנבך]] - רב שכונת השחמון, אילת<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[כפר חב"ד]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus,%20Av%2017%205768.pdf נחלת הר חב"ד]''' - הוראות והדרכות [[מזכירות הרבי]], בקשר עם הקמת נחלת הר חב"ד ב[[קריית מלאכי]], תשס"ח. <br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קריית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט.<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Volf-Gevirtz%20-%20Kislev%2028,%205770.pdf ייסודו והתפתחותו של שיכון חב"ד בלוד]''', כפר חב"ד, תש"ע.<br />
<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=634748שכונה2023-09-18T22:09:33Z<p>דגלמשיח: /* רבני שכונות חב"דיים */הרב סוויסה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:קרית חבד צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קריית חב"ד צפת|קריית חב"ד]] ב[[צפת]]]]<br />
'''שכונה''' היא יחידת מגורים עירונית בעלת מאפיינים אחידים, חברתיים, ארכיטקטוניים וגאוגרפיים שגודלה יכול להשתנות מבניינים בודדים (כמו [[קריית חב"ד צפת|קריית חב"ד]] ב[[צפת]]) עד למספר רב של רחובות (כמו [[שיכון חב"ד לוד|שיכון חב"ד]] ב[[לוד]]).<br />
<br />
למרבית השכונות יש תשתית מקומית משותפת, כמו [[חינוך|מוסדות חינוך]], מבני ציבור, וגנים ציבוריים. שכונות יכולות להתפתח כתוצאה מתכנון עירוני, או לגדול באופן טבעי. בשכונה בהם מתקבצת קבוצה אתנית מסויימת, יכולה להיווצר שכונה בעלת חתך מאפיין מסויים. לדוגמא: שכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]] היא בעלת מאפיין [[חב"ד]]י.<br />
<br />
עיר מורכבת לרוב ממספר שכונות (התלוי בגודלה), כאשר גודל השכונות יכול להשתנות בצורה משמעותית, כך למשל [[שכונת כנען (צפת)|שכונת כנען]] מכילה אלפי תושבים בעוד ש[[קריית חב"ד צפת|קריית חב"ד]] (שנמצאת באותה עיר - [[צפת]]) מכילה 3 בניינים.<br />
<br />
ב[[ארץ ישראל]] קיימים בערים יהודיות גדולות [[רב]]ני שכונות מטעם [[הרבנות הראשית]], שנמצאים מתחת לרבני העיר בהירככיה הרבנית ואחראים לטיפול הדתי בתושבי השכונה.<br />
<br />
== שכונות חב"דיות ==<br />
[[קובץ:נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שכונת [[נחלת הר חב"ד]] בימיה הראשונים]]<br />
ב[[ארץ ישראל|ישראל]] קיימים מספר שכונות חב"דיות רשמיות, [[נחלת הר חב"ד]] ו[[נחלת מנחם]] ב[[קריית מלאכי]], [[שיכון חב"ד (ירושלים)|שיכון חב"ד]] ב[[ירושלים]], [[קריית חב"ד (צפת)|קריית חב"ד]] ו[[גבעת שושנה]] ב[[צפת]], [[שיכון חב"ד (לוד)|שיכון חב"ד]] ב[[לוד]] ו[[שיכון חב"ד נתניה|שיכון חב"ד]] ב[[נתניה]].<br />
<br />
גם היישוב [[כפר חב"ד]] מחולק לשכונות, כדוגמת [[שכונת לוי יצחק]] א' וב', שכונת בנה ביתך, שכונת הרב ועוד.<br />
<br />
השכונה החב"דית הגדולה בעולם היא שכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]] עם קרוב ל-4,000 משפחות.<br />
<br />
=== הקמת שכונות על ידי הרבי ===<br />
{{ערכים מורחבים|ערכים= [[שיכון חב"ד בירושלים]], [[נחלת הר חב"ד]], [[קריית חב"ד צפת]]}}<br />
<br />
השכונה הראשונה ש[[הרבי]] הורה להקים הייתה [[שיכון חב"ד בירושלים]], בשנת [[תשי"ח]] הורה [[הרבי]] ל[[עזריאל זליג סלונים|רב סלונים]] להקים שכונה [[חב"ד]]ית ב[[ירושלים]]. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת [[אבן הפינה]], ולקראת [[ראש השנה]] [[תשכ"ב]] נכנסו הדיירים הראשונים.<br />
<br />
השכונה השניה היא [[קריית חב"ד בצפת]], שנבנתה בשנת [[תשל"ג]] על ידי [[אריה לייב קפלן|הרב קפלן]]. בהוראת הרבי אסף הרב קפלן עשרה אברכים מה[[כולל]]ים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] ובנחלת הר חב"ד, וייסד איתם את הגרעין הראשון. כיום מתגוררים בצפת קרוב ל-800 משפחות חב"דיות. גודל השכונה המקורי הוא 3 בניינים גבוהים, המכיל קרוב ל-200 משפחות. עם התרחבות הקהילה נוספו ארבעה בניינים קטנים נוספים, וכיום השכונה מתפרשת על פני השכונות הסמוכות.<br />
<br />
שכונה נוספת, [[נחלת הר חב"ד]], התייסדה ב[[קריית מלאכי]]. ההקמה באה אחרי הוראה מהרבי לחפש שכונה ליישב בה עולים מ[[רוסיה]], ועסקני חב"ד בארץ הציעו את קריית מלאכי. ב[[כ"ג שבט]] [[תשכ"ט]] השיב הרבי תשובה חיובית. שם השכונה "נחלת הר חב"ד", בראשי תיבות "חנה", על שם [[הרבנית חנה]], אם הרבי.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ג]], כשנתיים לאחר ש[[בית רומנו]] נגאל מידי ה[[ערבי]]ם, תוכנן להקים [[ישיבה גדולה]] [[חב"ד]]ית ב[[חברון]], וסביבה להקים שכונה חב"דית. בתחילה הראה הרבי כיוון חיובי להצעה, והחלו תוכניות מעשיות להקמת השכונה. התוכניות הוצגו בפני ראש הממשלה דאז, [[מנחם בגין]] ושר השיכון מר [[דוד לוי]] שהסכימו בעיקרון לתוכניות. אך בשלב מאוחר יותר הקפיא הרבי את התוכניות. במכתב ששלח הסביר כי למרות הרצון לחדש את היישוב החב"די בחברון, הוא לא מוכן לקחת על עצמו אחריות לשלוח לשם את חסידיו, היות והמצב הבטחוני העכשווי איננו מספיק בטוח. הרבי סיים את מכתבו בהבטחה, שברגע והמצב הביטחוני ישתנה ויתאפשר ליישב בחברון בלי סכנה בטחונית, תעלה התוכנית שוב.<br />
<br />
שכונות חב"דיות נוספות נוצרו כתוצאה מהתפתחות טבעית של הקהילה המקומית, כמו שכונת חב"ד ב[[רחובות]].<br />
<br />
== רבני שכונות חב"דיים ==<br />
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] - רב שיכון חב"ד בלוד.<br />
*הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] - רב קריית חב"ד בצפת.<br />
*הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - רב נחלת הר חב"ד, קריית מלאכי.<br />
*הרב [[פנחס אלטהויז]] - רב שכונה בחולון.<br />
*הרב [[מרדכי נחימובסקי]] - רב שכונה בחולון.<br />
*הרב [[מנחם וולפא]] - רב שיכון חב"ד ורב שכונת האירוסים, נתניה.<br />
*הרב יעקב נקי - רב שכונת יד התשעה, הרצליה.<br />
*הרב מאיר סוויסה - רב שכונה א', באר שבע<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[כפר חב"ד]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus,%20Av%2017%205768.pdf נחלת הר חב"ד]''' - הוראות והדרכות [[מזכירות הרבי]], בקשר עם הקמת נחלת הר חב"ד ב[[קריית מלאכי]], תשס"ח. <br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קריית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט.<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Volf-Gevirtz%20-%20Kislev%2028,%205770.pdf ייסודו והתפתחותו של שיכון חב"ד בלוד]''', כפר חב"ד, תש"ע.<br />
<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=634747שניאור זלמן בלומנפלד2023-09-18T22:06:58Z<p>דגלמשיח: /* תולדות חיים */תיקון שגיאת כתיב</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שניאור זלמן בלומנפלד.jpg|ממוזער|250px|הרב שניאור זלמן (אורי) בלומנפלד]]<br />
הרב '''שניאור זלמן (אורי) בלומענפעלד''' ([[י"א תמוז]] [[תשכ"ג]] - [[כ"ד חשון]] [[תשפ"ב]]) שליח הרבי בלימה שבפרו, בדרום אמריקה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י"א תמוז]] [[תשכ"ג]] ב[[פאולו]] שב[[ברזיל]], לאביו הרב [[ירחמיאל בלומנפלד]], שכיהן כרב הראשי של הקהילה היהודית ב[[ריו דה ז'נירו]], ולאמו מרת אלטע דבורה, מהשלוחים הראשונים של הרבי בברזיל. נקרא על שמו של [[אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
גדל בשליחות בעיר [[ריו דה ז'נירו]] ולמד בבית הספר היהודי בר אילן עד הגיעו לגיל מצוות. בתקופה בה הגיע לגיל מצוות נסע ללמוד ב[[ישיבת מחנה ישראל]] בפטרופוליס.<br />
<br />
לקראת [[ל"ג בעומר]] [[תשל"ז]] הגיע לראשונה יחד עם אביו לרבי.<br />
<br />
ב[[יחידות]] הורה לו הרבי ללמוד ב[[תומכי תמימים]] שב[[מונטריאול]] [[קנדה]], שם למד עד חודש אייר [[תשמ"א]] שאז נסע ל[[ריו דה ז'נירו]] לשליחות במשך כשנה.<br />
<br />
ב[[חודש]] [[סיוון]] [[תשמ"ב]] החל ללמוד ב[[אהלי תורה]], בחודש [[אלול]] [[תשמ"ב]] נמנה על הקבוצה השניה של [[התלמידים השלוחים]] ששיגר הרבי ל[[תומכי תמימים קזבלנקה]], יחד עם הרב [[שניאור זלמן אליעזר אבצן]], אהרן לוי דייטש, [[יהושע דוד הכהן כהנוב]], שמעון מוצקין, יהושע מרוזוב, בנימין גרשון סרברנסקי ודניאל ירחמיאל קיי, (זאת בנוסף לחלק מהתלמידים השלוחים מהקבוצה הראשונה שנשארו לעוד שנה).<br />
<br />
לאור הוראת הרבי ב[[י"ט כסלו]] [[תשד"מ]] לחלק את הרמב"ם כמו חלוקת הש"ס, יזם בחודש שבט (זמן קבלת השיחה) חלוקה במרוקו, מראש החלוקה נקבעה שעל כל אחד לסיים עד [[י"א ניסן]] ובי"א ניסן הרבי ערך סיום בהתוועדות ואמר שזה לאור החלוקה שהתקיימה במדינה דאחינו בני ישראל הספרדים, בהמשך לכך באחרון של פסח וביחידות כללית עורר הרבי שוב אודות העניין שאז נקבע באופן רשמי השיעור הקבוע מידי יום.<br />
<br />
לאחר כשנתיים בחודש [[תשרי]] [[תשמ"ה]] חזר ללמוד ב770 עד חתונתו.<br />
<br />
זכה להביא את ניגון צבאות ה' של מרוקו, 'הרני מקבל', הושר בפני הרבי במספר הזדמנות ובין השאר ב[[כוס של ברכה]] מוצאי [[שמחת תורה]] [[תשמ"ה]].<br />
<br />
לאחר נישואיו בחודש סיוון [[תשמ"ז]] עם רעייתו מרת שטערנא שרה בת הרב [[משה שלמה סלונים]], התיישב בקראון הייטס עד לחודש מרחשון תשמ"ח.<br />
<br />
בזמן היותו חתן ניגש אל [[הרב]] [[חדקוב]] בכדי לבקש לצאת לשליחות ולפתוח את [[בית חב"ד]] [[ריו דה ז'נירו]] שעד אז לא היה קיים אלא רק פעילות [[חב"ד]], הדברים הוכנסו לרבי והרבי ענה במכתב ב[[ערב פסח]] תשובה שלילית, אז הוא שאל את הרבי להיכן לצאת והרבי ענה בכתי"ק 'שייך להמרכז לענייני חינוך וכן לעתיד לבוא', הדברים הובאו בפני המרכז והוצעו שלש הצעות - מקסיקו, קוסטה ריקה ופרו - והרבי בחר את [[פרו]] שם יפתח [[בית חב"ד]].<br />
<br />
בט"ז מרחשון [[תשמ"ח]] יצא לשליחות הרבי [[ללימה]] [[פרו]].<br />
<br />
מיד עם הגיעו לפרו החל בפעילות עניפה, עד אז עבור בני הקהילה יהדות הסתכמה בקדיש, יום כיפור וכדומה. <br />
<br />
כאשר הגיע לשבעה של הרבנית בשבט תשמ"ח הביא מכתבי ניחום לרבי מרבני ואישי הקהילה, שגריר ישראל ועוד.<br />
<br />
בתשמ"ט בהוראת הרבי נקנה הבניין הראשון של בית חב"ד, הרבי אף בחר את המיקום.<br />
<br />
בי"ג ניסן תש"נ בחלוקת דולרים ביום הבחירות לראש מדינת פרו, עבר בחלוקת דולרים וביקש מהרבי שיהיה לטובת הקהילה,(בתקופה ההיא שרר טרור בכל רחבי פרו שהפריע לסדר במדינה,) הרבי ברך שיהיה בשורות טובות ושיהיה מנוחת הנפש ומנוחת הגוף ואכן באותו יום תוצאות הבחירות יצאו באופן ניסי ולמעלה מדרך הטבע שאלברטו פוחימורי זכה, כתוצאה מעובדה זאת תוך פחות מ5 שנים פרו היית במצב תקין לחלוטין.<br />
<br />
כאשר שלח לרבי דיווח על פעילותו בעניני משיח ובשאלה מדוע משיח עוד לא מגיע, ענה הרבי על המילים "כלו כל הקיצין": {{ציטוטון|הרי כל זה '''טענותיי''' וחזרת הטענות אינם מענה כלל. אזכיר על הציון}}{{הערה|מ. פריד, [https://chabad.info/opinions/49510/ "יחי" – ההבדל הגדול…], ה' באייר ה'תשע"ה {{אינפו}}}}.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"א|תנש"א]] בשבת פרשת נשא כאשר הרבי ירד לסעודה שלישית בהפתעה זכה לקבל לידיו את הספל לנטילת ידים שבו השתמש הרבי.<br />
<br />
בתשנ"ו נחנך מקווה נשים מפואר.<br />
בד' תמוז תשס"ג נקנה המבנה השני של הבית וכך הפעילויות בכל התחומים עלו שלב.<br />
<br />
בשנת תשס"ו ניהל בעיר שליחותו מכון [[סמיכה לרבנות]] כאשר [[התלמידים השלוחים]] שהגיעו ללמוד הלכה, סייעו בזמנים הפנויים שלהם בפעילות המקומית.<br />
<br />
בתקופת הקורונה היה במשך תקופה לא קצרה המקור למענה היחיד לכל נושא לבני הקהילה בפרו בכלל ובלימה בפרט.<br />
<br />
פעל בשליחות הרבי בלימה שבפרו במשך שלושים וארבעה שנים וניהל קהילה פעילה, עד להסתלקותו בטרם עת בליל שבת פרשת חיי שרה, עקב התקף לב פתאומי, בגיל 58 בלבד, בליל [[כ"ד מר חשוון]] [[תשפ"ב]]. הידיעה על פטירתו הגיעה בעיצומו של [[כינוס השלוחים העולמי]].<br />
<br />
עם פטירתו, פרסם שגריר ישראל במדינה הודעת תנחומים המביעה הערכה על פועלו הרב{{הערה|1=[https://col.org.il/feed/p/6495 דיווח באתר COL].}}.<br />
<br />
את ניהול הבית חב"ד לקחה על עצמה רעייתו השליחה מרת שטערנא שרה.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בתו, מרת חיה מושקא (אשת ר' יעקב יוסף רסקין) – אורלנדו, פלורידה<br />
*בנו, הרה"ת מנחם מענדל בלומנפלד - ישראל<br />
*בתו, רייזה בלומנפלד – משלוחי הרבי, לימה, פרו<br />
*בתו, מרת רבקה (אשת ר' יצחק פבזנר) – משלוחי הרבי, לימה, פרו<br />
*בתו, מרת יהודית (אשת ר' מענדל קרליבך) – משלוחי הרבי, לימה, פרו<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''השליח שהפרה את פרו''', שבועון כפר חב"ד 1932 עמוד 51<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/327010/ ברכה שהטרוריסטים לא יצליחו]''', הרב בלומנפלד עובר לפני הרבי בחלוקת דולרים יחד עם אחד מהמקורבים בקהילתו {{וידפו}}<br />
*'''[https://drive.google.com/file/d/1GwYI2NjlTlC146VShtw8PgnUFm014JaK/view?usp=sharing אירוע שערך הרב בלומנפלד לרגל י"א ניסן תשנ"ב בפרו ונאומו במעמד]''', מתוך תכנית [[ואביטה נפלאות]] (21:08 ואילך).<br />
*'''[https://col.org.il/news/134722 הניגון החריג שהביא השליח הרב בלומנפלד לרבי]''', זכרונות הרב אייזנבך {{COL}}<br />
*'''[https://chabad.info/magazine/733888/ שלוחו כמותו]''', כתבה אודות קורות חייו של הרב בלומנפלד מתוך שבועון בית משיח {{אינפו}}<br />
*'''[https://anash.org/the-unknown-story-behind-the-takanas-harambam/ הסיפור הלא ידוע מאחורי תקנת הרמב"ם]''' {{אנש}} (אנגלית)<br />
*'''[https://anash.org/rabbi-yy-jacobson-remembers-his-friend-rabbi-uri-blumenfeld/ זכרונות מידידו הרב ג'ייקובסון]''' {{אנש}} (אנגלית)<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:בלומנפלד, שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:משפחת סלונים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ב]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בדרום אמריקה]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8&diff=634746ברוך מרדכי הסופר2023-09-18T21:56:57Z<p>דגלמשיח: מגורים ברחובות ולא בביתר</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מרדכי הסופר.png|250px|ממוזער|הרב מרדכי הסופר (תשס"ו)]]<br />
הרב '''ברוך מרדכי הסופר''' הוא מראשי מערכת [[כשרות הרב לנדא]], וחבר בקהילת חב"ד ב[[רחובות]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו הפרופסור ר' [[מיכאל הסופר]] ולאמו מרת עטרה. הוריו הפכו ליהודים שומרי תורה ומצוות ולחסידי חב"ד בעקבות התערבות שמיימית של הרבי ששלח את הרב [[חיים גוטניק]] שיפגוש בהם בדיוק בשלב בו התלבטו וביקשו סימן והוכחה לאמיתות היהדות.<br />
<br />
בשנות ילדותו עברה משפחתו ממקום למקום בשל עיסוקיהם השונים, והתגוררה בהובארט, קנברה, במלבורן ובמלזיה. בהיותו בגיל בר מצווה קבעו הוריו את מגוריהם במלבורן, ועל פי פסיקתו של הרב [[יצחק דוד גרונר]] נכנס ללמוד בבית הספר הממשלתי שבאותה תקופה היתה נהוגה בו למידה בהפרדה, בשונה מבית הספר היהודי שלמדו ללא הפרדה, ובשעות אחר הצהריים למד גמרא ויהדות אצל הרב [[שמעון שטילרמן]], מבוגרי [[תומכי תמימים בליובאוויטש]].<br />
<br />
מאז ה[[בר מצווה]] החל לשגר באופן קבוע מכתבים לרבי, וכה לכמה וכמה מענות קודש.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ב]] נכנס ללמוד בישיבה הגדולה במלבורן, אוסטרליה.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ט]] התחתן עם רעייתו דבורה גבריאל דיי'ס (דייטש), ובחג הפורים [[תשמ"א]] נסע לראשונה לרבי עם רעייתו ובנו.<br />
<br />
במשך קרוב לעשרים שנה לצד עבודתו והכשרתו האקדמאית, ניהל בית חב"ד מצליח במקום מגוריו.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]] עלה לארץ בעקבות בנו שלמד בישיבת [[צעירי השלוחים צפת]], וקבע את מגוריו ב[[ביתר]], וכעבור תקופה קצרה צורף על ידי הרב [[בנימין לרר]] למערכת הכשרות של הרב לנדא כמשגיח מן השורה באחד המפעלים, ובמשך הזמן קיבל עוד ועוד תפקידים עד שמונה לאחראי הראשי על תחום חומרי הגלם, כשלצורך תפקידו הוא רותם את נסיונו והכשרתו ככימכאי וכמבקר איכות מזון.<br />
<br />
זכה לקשר קרוב עם הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], וניהל יחד עמו מספר פרוייקטים עולמיים בנושאי כשרות, וכן עומד כיום בקשר קרוב עם הרבנים הנוכחיים של מערכת הכשרות הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] והרב שבח צבי רוזנבלט.<br />
<br />
רעיייתו מרת דבורה משמשת כזמרת נשים בארץ ובאוסטרליה, והוציאה נכון לשנת [[תשפ"ב]] ארבעה תקליטים.<br />
<br />
כיום מתגורר עם משפחתו ב[[רחובות]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, יונתן הסופר - משפיע ור"מ בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת]]<br />
*בנו, [[שניאור זלמן נחום הסופר]] ('דיסקרייב') - זמר וראפר בעל שם עולמי, ומהנדס בנייה במקצועו<br />
*בנו, בער הסופר – מאלף כלבים<br />
*בנו, צאלי הסופר – רואה חשבון<br />
*בנו, יואלי הסופר - איש בהיי טק<br />
*בתו, מרת גולדה קישון – זמרת ובעלת קייטרינג, קריית מלאכי<br />
*בתו, מרת מושקא קוגן – זמרת, ומשלוחי הרבי ברוסיה<br />
*בתו מרת חנה, רעיית הרב [[דודי כפלין]] – שלוחי הרבי בקוזומל מקסיקו<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''הרבי שומע מרחוק''', שבועון כפר חב"ד 1930 עמוד 30<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/16795 בעקבות הסערה]''' {{COL}}<br />
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=39187 מי היה הרב היחידי שלא אכל בועידת הכשרות?...]''' {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ"ג אייר תשפ"ג}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:הסופר, ברוך מרדכי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מלבורן]]<br />
[[קטגוריה:אישים ברחובות]]<br />
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]<br />
[[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%94&diff=634723אבולוציה2023-09-18T19:22:34Z<p>דגלמשיח: /* גיל העולם */הזמן שחלף מבריאת העולם</p>
<hr />
<div><span style="font-size: 90%; color: #555577;">ערך זה עוסק בתאוריית האבולוציה העוסקת בהתפתחות המינים, אך גם בנושאים קרובים כגון תאוריית האביוגנזה - העוסקת במקור החיים וכן בתאוריות אודות היווצרות היקום</span><br />
<br />
'''תאוריית ההתפתחות''', או בשמה האחר ה'''אבולוציה''', היא תאוריה שגויה הטוענת שהאוֹרְגָּנִיזְמִים בעולם התפתחו מיצורים בודדים ופשוטים למגוון הרחב והמורכב המוכר לנו כיום, באמצעות תהליכי שינוי גנטיים שנמשכו מליוני שנים. התאוריה אינה נכונה משום שהתורה מתארת כיצד ברא ה' את בעלי החיים השונים בצלמם ובדמותם, ומכיוון שהעולם קיים פחות מששת אלפי שנים. <br />
<br />
[[הרבי]] הסביר בהזדמנויות רבות, בעיקר ב[[אגרות קודש|מכתבים]], מדוע שיטה זו אינה תקפה, גם לא לפי ההנחות המקובלות בעולם המדע. <br />
<br />
==יסודות התאוריה==<br />
{{להשלים|סיבה=לשפר סגנון, חסר תיאור של תאוריית למארק (מופיע במכתבי הרבי), חסרים המניעים לתאוריה}}<br />
לאחר שהחוקר לינאוס יסד את תורת המיון, האופן בו מחולקים היצורים החיים בכדור הארץ לקטגוריות של מינים, סוגים וכו'{{הערה|ראוי לציין, שחלוקתו פעמים רבות אינה תואמת את ההגדרות התורניות.}}, יצא החוקר צ'רלס דרווין עם תאוריה הטוענת כי המינים התפתחו זה מזה, כשהבסיס לשיטתו היא "הברירה הטבעית".<br />
<br />
תאוריה זו התפתחה אצלו לאחר שהוא הסתובב באיי הארכיפלג, והוא ראה שם סוגים רבים של פרושים (שם של עוף), אך כל אחד מהם היה עם סוג שונה של מקור שהתאים לאכילת [[מזון]] שונה – חרקים, קקטוסים וזרעים. על יסוד זה הוא קבע, כי בכל משפחה המקור עבר הסתגלות לסוג ה[[מזון]] שלו, ואם כן, הרי שבכל מין, השורד הוא זה שמתאים למקום ולמצב שבו הוא נמצא, ולכן המינים שהתקיימו בעולם הם אלו שעברו השתנות בכל דור בהתאם למצב באופן הטוב ביותר, כאשר שאר המינים נכחדו.<br />
<br />
הכל החל עם היווצרותו של התא הראשון, אשר התרבה והכפיל את עצמו עד שנוצרו מספר תאים, והמשיך עד ליצירת זוחל ימי, והמשיך להתפתח ונהיה דג, והמשיך עד שהדג החל לצאת מהמים, ואחר כך נוצרו הזוחלים, ובהמשך הדינוזאורים והעופות, עד שלבסוף באה משפחת היונקים אשר התחלקה לכמה משפחות, ומהם משפחת הקופים, אשר אחד ממיניה נהפך לאחר גלגולים רבים להיות אדם.<br />
<br />
לאחר שהקשו על התאוריה, שאין די זמן להיווצרות המינים זה מזה, פיתחו שני חוקרים אמריקאים השלמה לתאוריה זו – את תאוריית שיווי המשקל המקוטע, לפיה היו שינויים פתאומיים וגדולים שעברו המינים, ולכן זה לקח פחות זמן.<br />
<br />
===המאובנים===<br />
עוד קודם לפרסום התאוריה, החלו למצוא במקומות שונים בכדור הארץ מאובנים (מאובן הוא יצור שבמשך תהליך ממושך התלוי בתנאי טבע מסוימים נהפך להיות כאבן, או שהוא הותיר את טביעת גופו באבן). <br />
<br />
על פי הטוענים לנכונות תאוריה זו, המאובנים היוו עדות מוחשית להתפתחות המינים. המינים שבהם ניכרת התפתחות זו ביותר הם הסוסים, אשר ניכרים שינויים בגודל ובאצבעות. וכן בציפורים שהתפתחו ממין קדמון הדומה במבנה גופו אליהם.<br />
<br />
==אבולוציה מכוונת==<br />
היו כמה בודדים, ומהם בעל התפארת ישראל, הראי"ה קוק{{הערה|אגרות הראי"ה, אגרת קיז.קלד. שמונה קבצים א' עמ' תקצד. אורות הקודש ב', תורת ההתפתחות, עמ' תקלז.}}{{הערה|הוא עצמו טען כי צריך לשנות כמה פרטים בתאוריה, לפני שמקבלים את כולה.}} והר' גדליה נדל{{הערה|ראה ב'שיעורי ר' גדליה' על פרשת בראשית.}} שטענו כי אין כל סתירה בין התאוריה לבין האמור בתורה. דהיינו, ש[[הקב"ה]] ברא תא אחד, והוא התפתח על פי רצונו במשך הזמן מתא לצמח, לדג, לבעל חי ועד לאדם.<br />
<br />
את "ששת ימי בראשית" הם פירשו: שכל יום פירושו תקופה. ועל כן, אין הכוונה ש[[הקב"ה]] ברא את העולם בשישה ימים כפשוטו, אלא שבמשך שישה תקופות שלקחו מליוני שנים התפתחו המינים, עד שלבסוף התפתח האדם. הסיפור בתורה מתחיל מהזמן שבו [[הקב"ה]] החדיר לאדם כי הוא יצור נעלה יותר משאר היצורים{{הערה|הר' נדל אף טוען כי האדם הראשון – אביהם של קין והבל איננו אביו של שת. בשונה מתלמידו ר' יצחק שילת - כותב הספר, שחלק עליו בהערה שם.}}.<br />
<br />
את שיטתם תומכים הם במאמרי חז"ל שונים, כמו למשל מאמר המדרש ש[[הקב"ה]] "היה בורא עולמות ומחריבן", וכן דברי המקובלים על "אדם קדמון", אשר יתפרש על המהומות שחלו בכדור הארץ, ועל האדם שקדם לאדם המודרני. הראי"ה אף טען שתאוריה זו מתאימה ביותר על פי שיטת ה[[קבלה]].<br />
<br />
==הסתירות לאבולוציה מהמדע==<br />
מלבד זאת שלמען האמת תאוריה זו איננה מתאימה עם היהדות, וכפי שיתבאר [[אבולוציה#הסתירות מהתורה|לקמן]], מכיון שהמדע איננו יכול לסתור עם האמור בתורה, גם על פי דרכו נמצאים כמה סתירות לתאוריה זו{{הערה|לא הובאו כאן כל הסתירות לתאוריה זו, אלא רק כמה עיקריות.}}.<br />
<br />
===אבולוציה - תאוריה ולא הוכחה===<br />
רעיון האבולוציה היא תאוריה. במחקר תופעות הטבע יש להבחין בהבדל שבין תאוריה לבין תופעה. התאוריה היא ניסיון אנשי המדע להסביר את המציאות הכוללת בתוכה מכלול תופעות, על התאוריה להסביר את מניעיהן וסבתן של התופעות וההתרחשויות ללא סתירות, לרוב פיתוחה של התאוריה נעשית עם התחשבות בהנחות רווחות ומידע על חוקי טבע. אולם אין בכוחם של החוקרים לקבוע כי תאוריה זו היא אכן ההסבר הנכון למציאות, התאוריה אינה מדע ניסיוני שניתן לראותה בעין, אלא באה 'להסביר' את מניעיהן וסיבתן של דברים הנראים לעין (אכן לעיתים תאוריות מתקבלות כאמיתות כמעט מוחלטות, להיותן מסבירות תופעות באופן מושלם ומדויק). <br />
<br />
אמתותה של תאוריה תלויה אם כן בניסוי השלכותיה וטענותיה ומחקר מדעי הכולל תצפית (אמפירי) לאישושה של התאוריה. כלומר, קבלתה של תאוריה כאמת תלויה אם ורק אם הטענות עליהם מתבססת התאוריה מוכחות יותר ופשוטות יותר להבנה במבחן חוקי הטבע. <br />
<br />
ובענייננו, תאוריית האבולוציה חסרה הוכחות וניסיונות אלו: <br />
*אין במדע עדות ניסיונית ולו אחת של התפתחות של מינים שונים זו מזו אחד מהשני, יתירה מכך גם הבסיס לתאוריית דרווין שכותב בספרו לשינויים שבמיני העופות מבוסס על אי אלו שינויים קלים באיזה איברים.<br />
:טענה מתחזקת בכך שקיימים בעלי חיים שאורך חייהם קצר וניתנים למעקב, ותנאי החיים שלהם ניתן לשינוי קיצוני, ועם זאת לא הצליחו המדענים לגלות בהם שינויים דרסטיים שנוצרו בהם כתוצאה מכך, עד ליצירת "מין" ממין אחר.<br />
*הניסיון לצייר שהתפתחות המינים כתוצאה משינויים בטבע שהיא תופעה פשוטה יותר להבנה מהתפתחות ישירה גם היא מוטעת, אין שום ראיה בטבע שהתפתחות של אדם ממולקולות של מין שונה לגמרי באמצעות שינויי אקלים, שהוא מובן יותר מהתפתחות ישירה לכל מין ומין בצורת אדם.<br />
<br />
===המצב האקולוגי===<br />
בתקופה ההתחלתית של "לידת" העולם, היו תנאי הטמפרטורה, הלחץ האטמוספרי, הרדיו אקטיביות וגורמים מהפכניים רבים אחרים, '''שונים לחלוטין''' מאלו הקיימים במצב הנוכחי של העולם. ועל כן, הוכחה מאופן המצאות החלקים כיום, אין בה משום הוכחה על התהליכים שעברו אז.<br />
<br />
בנוסף לכך, לפי תאוריות אלו, יצירת העולם התחילה בתהליך של התחברות אטומים בודדים או חלקיקי אטומים, והרי צבירתם והתגבשותם נעשתה בתהליכים מתוך שינויים '''בלתי מוכרים לחלוטין'''. <br />
<br />
היוצא מזה, שבנינה של תאוריה זו הוא רעוע יותר מכל התאוריות ה"מדעיות" הרופפות.<br />
<br />
===מבנה התא===<br />
אחד הפרופסורים לביולוגיה, בבואו לתאר את מורכבותו של התא, כותב: "כדי להבין את מציאות החיים כפי שהיא נפרשת בפנינו דרך הביולוגיה המולקולרית, עלינו להגדיל את התא פי אלפי מיליון עד להגיעו לקוטר של עשרים ק"מ שדומה לספינת אוויר ענקית גדולה דיה כדי לכסות עיר גדולה כמו לונדון או ניו יורק. אז נוכל לראות אובייקט בעל תכנון ומורכבות מסתגלת שאין שני לו. על פני שטח התא נראה מיליוני פתחים, כמו נמלים של ספינות חלל גדולות, הנפתחים ונסגרים כדי לאפשר לזרם מתמיד של חומרים לזרום פנימה והחוצה. אילו עמדנו להיכנס דרך אחד הפתחים, היינו מוצאים את עצמנו בעולם של טכנולוגיה עילאית ומורכבות מבלבלת...(מורכבות) שהינה מעבר לכושר היצירתי שלנו, מציאות שהינה האנטיתזה של מקריות, ושעולה בכל מובן שהוא על כל דבר שנוצר אי פעם על ידי האינטליגנציה האנושית..."<br />
;חלקי התא:<br />
#'''גרעין''' – כל האינפורמציה בנוגע לגוף האנושי מוצפנת כקוד מורכב במולקולת הדנ"א שבגרעין.<br />
#'''קרום התא''' –" הודות לחדירותו הבררנית, קרום התא מבצע את הברירה הסופית אילו מולקולות מורשה להיכנס ולצאת מהתא.<br />
#'''מיטוכונדריה''' – מקור האנרגיה העיקרי של התא. כאן ממוזגים כל מולקולות האט"פ הנחוצות לתפקודי הגוף.<br />
#'''רשת אנדופלסמית''' – בידוד והובלת חלבונים ומולקולות אחרות.<br />
#'''שערי קרום התא''' – סופגים חמצן וגלוקוזה ומרחיקים חומרים כגון חלבונים ואנזימים הממוזגים על ידי התא.<br />
כלומר, זהו הפך ההיגיון לומר שהתא נוצר מעצמו. וכפי שכתב על כך חוקר אחר: "הסיכוי שצורות חיים גבוהות יותר הופיעו באופן זה, הינו בר השוואה לסיכוי שסופת טורנדו שמשתוללת מעל מגרש גרוטאות תרכיב מטוס בואינג 747 מתוך החומרים שמצויים שם".<br />
<br />
===הסיכוי===<br />
אבני היסוד לכל תא הם החלבונים. כל מולקולה של חלבון חי מורכב מיותר מ-50 חלקיקים קטנים יותר של "חומצות אמיניות". באם סדרם או הרכבם של החומצות ישתנה ואפילו במעט, החלבון לא יוכל לשמש למאום.<br />
<br />
הרכבה זו של חלבונים לא יכולה להתרחש במקרה, וכמו שמובן בפשטות מכך שבחלבון בינוני ישנם בערך 290 חומצות אמיניות, מ-12 סוגים שונים של חומצות. מולקולה זו יכולה להיות מסודרת בריבוי עצום של אופנים – 10 בחזקת 300 (1 עם 300 אפסים), בכדי ליצר חלבון חי, ולא חסר תועלת או מזיק, יכולה להיות אך ורק דרך אחת להרכבתם.<br />
<br />
כל זה הוא לא כולל את יצירת הקשר בין החלבונים, אשר הוא בעצמו חסר סיכויים להתרחשות עצמית. ואין צורך לומר על התפתחותם ליצירת תא חי, ועד ליצירת בעל חיים.<br />
<br />
===גנטיקה===<br />
בגרעינו של כל תא נמצא הDNA, שבו נמצאים הקודים הגנטיים של כל מבנה גופו של היצור.<br />
<br />
וכאשר בדקו את הגנים של יצורים שעל פי דמיונם הינם בני משפחה משותפת, גילו בכמה מקומות שיש דמיון גנטי גדול יותר דווקא ליצורים שאינם נראים דומים.<br />
<br />
===מאובנים===<br />
הימצאם של מאובנים שונים, אינו גורם בהוכחת התאוריה, ואף סותר לה:<br />
1. על פי התאוריה צריכים להימצא ריבוי עצום של מינים ששימשו כיצור מעבר בין הים ליבשה.<br />
2. הממצאים לא גילו גרסאות ביניים למינים השונים, אלא שינויים פתאומיים של מינים.<br />
;שכבת הקמבריון<br />
שכבה זו, על פי התאוריה היא השכבה הראשונית של הקרקע שבה נמצאו מאובנים, ועל פי התארוך של המדענים היא בגיל של כמה מליוני שנים.<br />
<br />
בשכבה זו נמצאו ריבוי עצום של יצורים כחלזונות, טרילוביטים (סרטנים קדמוניים), ספוגים, תולעים, מדוזות, קיפודי ים, וחסרי חוליות מורכבים נוספים. בעלי חיים אלו הופיע באופן פתאומי ללא מציאת "אבות קדמוניים".<br />
<br />
בנוסף לכך, במאובן של "טרילוביט" מצאו כי עינו מורכבת ממילוני חלקיקים זעירים בדומה לחלת דבש. בריאה זו הופיעה כצורתה כבר אז.<br />
<br />
ממצאים אלו מוכיחים כי לאו דווקא שמינים התפתחו מהפשוט והפרימיטיבי אל המורכב.<br />
<br />
==הסתירות מהתורה==<br />
התורה קובעת כי [[אין מקרא יוצא מידי פשוטו]]{{הערה|שבת סג, א; יבמות כד, א}}, ועל פי [[פשוטו של מקרא]] כמו גם על פי דברי [[חז"ל]] כל המינים נבראו בצורתם.<br />
<br />
===פרשת הבריאה===<br />
התורה אומרת שביום השלישי נבראו כל הצמחים, ברביעי המאורות, בחמישי הדגים והעופות, ובשישי החיות והאדם. ובזה יש שני פרטים:<br />
#התורה מפרטת את '''סדר''' הנבראים{{הערה|ולא כתאוריה זו הטוענת כי הלווייתן (לא המקראי, אלא יונק ימי) התפתח מחיה יבשתית שירדה למים.}}.<br />
#התורה מספרת כי הארץ הוציאה כל מין '''בפני עצמו''', ולא שהתפתחו זה מזה.<br />
בנוסף לכך שכך הוא פשוטו של מקרא, יש גם סוגיה ב[[מסכת חולין]]{{הערה|דף ס.}} בה לומדת ה[[גמרא]] כך:<br />
# "אמר [[רבי יהושע בן לוי]]: כל מעשה בראשית בקומתן נבראו, בדעתן נבראו, בצביונם נבראו. שנאמר 'ויכולו השמים והארץ וכל צבאם', אל תקרי 'צבאם' אלא 'צביונם'". פירוש מאמר זה הוא, שבעלי החיים נבראו ב"צביונם", דהיינו בצורתם היעודה באופן מושלם{{הערה|רש"י.}}.<br />
#נאמר ב[[תהלים]]{{הערה|סט, לב.}} "ותיטב לה' משור פר מקרן מפריס". ומבארת הגמרא שהכוונה היא לשור שאותו הקריב [[אדם הראשון]] כ[[קרבן]] לה', [[שור]] זה לא היה כשאר השוורים שפרסותיהם באות קודם לקרניהם, כיוון שכאשר הוא נברא, הוא יצא מהאדמה, וכיוון שכך, קרניו קדמו לפרסותיו.<br />
#הגמרא מביאה את דרשתו של רבי חנינא בר פפא: בשעה שאמר [[הקב"ה]] "למינהו" באילנות, נשאו הדשאים קל וחומר בעצמן, ואמרו שאם רצונו של [[הקב"ה]] שהמינים יצאו בערבוביא, למה אמר "למינהו" באילנות? ועוד, יש כאן [[קל וחומר]]: הרי אילנות שאין דרכן לצאת בערבוביא, ובכל זאת, אמר [[הקב"ה]] "למינהו", אנו על אחת כמה וכמה. מיד כל אחד ואחד ממיני הדשאים יצא למינו. פתח '[[שר העולם]]' ואמר: "יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו".<br />
<br />
===שמירת שבת===<br />
בנוגע לשיטות הטוענות כי התורה יכולה להסכים עם תורת ההתפתחות, והכוונה ב"יום" היא למשך זמן, תקופה שיכולה להמשך אפילו מליוני שנים, יש כמה הוכחות שזה לא ייתכן, הראשונה היא משמירת השבת:<br />
<br />
אחת המצוות שנזכרו הכי הרבה בתורה היא [[מצוות השבת]]. למצווה זו ניתנו ב' טעמים: '''א'''. זכר ל[[מעשה בראשית]]. '''ב'''. זכר ל[[יציאת מצרים]]. <br />
<br />
בנוגע לטעם הראשון נאמר ב[[עשרת הדברות]]{{הערה|יתרו כ, יא.}}: {{ציטוטון|כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם, וינח ביום השביעי; על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו}}.<br />
<br />
מכיון שהיסוד לשמירת השבת הוא: שהיו ששה יממות של 24 שעות, שלאחריהן באה יממה שביעית בה שבת ה' ממלאכתו, לא ייתכן לפרש שהייתה זו תקופה, כיון שאם כן, בטל הטעם לשמירת היום השביעי.<br />
<br />
זאת לבד המוכח מדברי חז"ל שהיו אלו יממות של 24 שעות{{הערה|בבלי סנהדרין דף לח. פרקי דרבי אליעזר פרק ג והלאה. מדרש רבה פרשת בראשית.}}.<br />
<br />
===מקורות בקבלה===<br />
הטוענים להסכמת התורה, מגייסים לעזרתם ציטוטים ממדרשים כמו ש[[הקב"ה]] היה "בורא עולמות ומחריבן", וכן ממושגים כ"אדם קדמון". אמנם [[האריז"ל]] כבר ביאר וקבע, כי משמעות ציטטה זו היא בנוגע ל[[עולם התוהו]], אך לא על עולם גשמי כשלנו. ואם כן, אי אפשר להביא זאת כראיה.<br />
<br />
גם לגבי [[נ' אלפים יובלות|שבע השמיטות הקבליות]] המוזכרות בספר התמונה, שבכל אחת מהן 7,000 שנה, מבואר בחסידות שלפי האריז"ל השמיטה שלנו (שהיא השמיטה השניה - שכנגד ספירת הגבורה), היא השמיטה היחידה בה יש עולם גשמי{{הערה|תורה אור שמות נא, ד. ובמקורות נוספים - ראה בערך [[נ' אלפים יובלות]].}}.<br />
<br />
כמו כן בנוגע למושג "[[אדם קדמון]]" שהינו למעשה מושג [[קבלה|קבלי]] גבוה המתייחס לדרגה בה כל העולמות עמדו כביכול ב[[מחשבה]] אצל הבורא, אך כלל וכלל לא מדובר כאן על ברוא גשמי.<br />
<br />
===גיל העולם===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[גיל העולם]]}}<br />
על פי הספירה בה אנו משתמשים, אנו עומדים 5784 שנה מזמן '''בריאת העולם''', אך על פי שיטות אלו, זה רק מזמן שבו אדם הראשון נתוודע למהותו.<br />
<br />
===זנב===<br />
הוכחה נוספת שהובאה על ידי חוקרים למיניהם היא: מפני מה לאדם יש את עצם הזנב, ועד שישנם כאלו שהוא גם גודל אצלם? אלא מכאן הוכחה שהאדם התפתח מבעל חי שהיה לו זנב.<br />
<br />
מלבד ההוכחות דלעיל עד כמה מופרך שיווצר מין ממין שונה, הנה לדבר זה יש מקור מפורש ב[[מדרש]]{{הערה|בראשית רבה פרשה יד, י.}}: {{ציטוטון|ויהי האדם לנפש חיה. רבי יהודה אמר: מלמד שעשה לו עוקץ ({{=}}זנב) כחיה, וחזר ולקחו ממנו מפני כבודו}}. דהיינו, שאכן בעצם צריך להיות לאדם זנב, אבל בחסדי ה' הוסר הזנב מרובם ככולם של בני האדם.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרבי, [[שערי אמונה]], חלק הבריאה (עמ' רה והלאה), הוצאת [[היכל מנחם]].<br />
*הרבי, [[מורה לדור נבוך]] ג' חלקים, הוצאת ספריית כפר חב"ד.<br />
*פרופסור [[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף גינזבורג]], [[מה רבו מעשיך ה']].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
;מכתבים מהרבי<br />
* {{קישור חבד בישראל|63|1496|האבולוציה היא אמונה - לא מדע||{{תע|10/06/2010}}}}<br />
* {{קישור חבד בישראל|63|1517|דינוזארים, ייתכן שהיו||{{תע|10/07/2010}}}}<br />
* {{קישור חבד בישראל|63|2492|משימת החיים||{{תע|03/14/2011}}}}<br />
*הרבי, [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1748&CategoryID=1006 תורת ההתפתחות - ישן מאין], אתר צא"ח.<br />
*הרבי, [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1741&CategoryID=1006 המדע - הסתברות, התורה - אמת], אתר צא"ח.<br />
;שונות<br />
* {{קישור חבד בישראל|63|6064|אמונה תפלה||{{תע|11/12/2014}}}}<br />
* {{קישור חבד בישראל|63|3578|הבורא והבריאה||{{תע|11/03/2011}}}}<br />
* הרב ניסן דוד דובאוו, [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1086161 האם קיימת סתירה בין דת למדע?], אתר בית חב"ד.<br />
* {{קישור חבד בישראל|107|2739|מדע מתפתח לחזרה לאמונה||{{תע|04/22/2011}}}}<br />
* פרופ' משה טרופ, [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/258459 'האבולוציה – תאוריה מופרכת ובלתי מבוססת'] {{וידאו}} ערוץ 7.<br />
* אבולוציה במבחן - תורת ההתפתחות במבחנים מדעיים, ד"ר שלמה קאפח, הוצאת טקסט רץ, ירושלים תשע"ט<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תורה ומדע]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9D&diff=634635יעקב מרום2023-09-18T14:02:19Z<p>דגלמשיח: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>הרב '''יעקב מרום''' הוא מאנ"ש חסידי חב"ד ב[[בת ים]] ו[[שליח]] [[הרבי]] בווטה קנאל, [[הודו]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
יחד עם רעייתו מרת פסיה, התקרבו לחב"ד על ידי שלוחי הרבי ב[[בת ים]] והפכו לחסידים מן המניין.<br />
<br />
לאחר האסון הקשה של פטירת נכדתם - החיילת בצבאות ה' דבורה לאה גאולה גרומך, בת העשרה חודשים, בשנת [[תשע"ד]], החליטו הרב יעקב ורעייתו לצאת לשליחות ב[[הודו]] ובכך להמשיך את שליחותה.<br />
<br />
בהתחלה סייעו לשלוחים בסרי לנקה, ובהמשך בפאלולים, גואה שבדרום הודו. ובהמשך לקחו על עצמם את תפעול הבית חב"ד בווטה קנאל שבמדינת טאמיל נאדו שבדרום הודו.<br />
<br />
הבית חב"ד בווטה קנאל שוכן בכפר ציורי על צלע הר גבוה עם נוף בראשיתי, למקום מגיעים מטיילים ישראלים בעונת התיירות מאחרי חגי תשרי עד חג הפסח. המטיילים שוכרים להם במקום דירות ומתעכבים במקום כשבועיים שלושה בהם הם מבקרים בבית חב"ד המציע עזרה גשמית ורוחנית וכל יהודי.<br />
<br />
הבית חב"ד הוקם במקום על ידי הרב רן שמיר, והרב מרום ורעייתו פסי מתפעלים את המקום החל משנת [[תשע"ח]].<br />
<br />
העובדה שזוג מבוגר בשנות השבעים לחייהם נסעו להודו להפעיל בית חב"ד לצעירים ובכך ממשיכים את השליחות של נכדתם, תפסה כותרות בתקשורת הכללית ועשתה קידוש ה' עצום.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[יוסף מרום]] - ממקימי בית חב״ד אל נידו, [[פיליפינים]].<br />
*חתנו, הרב [[מוטי גרומך]] - שליח הרבי לקיוטו [[יפן]] ומייסד בית חב"ד בהאמפי, [[הודו]].<br />
*חתנו, הרב [[אריאל (אריק) לוזון]] - משלוחי הרבי ל[[בת ים]] ומשפיע ב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
*חתנו, הרב דניאל מגן - צפת, אה"ק<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://hageula.com/vid/general/19482.htm ערב שבת קודש בבית חב"ד וואטה, הודו] {{הגאולה}}<br />
*[http://hageula.com/news/moshiach/19164.htm הזוג מרום בשליחות בווראנסי] {{הגאולה}}<br />
*[https://chabad.info/news/879781/ הודו: השלוחים מאירים את העיר ואטה] {{אינפו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:מרום, יעקב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בהודו]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבת ים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]<br />
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%98%D7%94_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_-_%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94&diff=634595מטה משיח - נתניה2023-09-18T09:00:55Z<p>דגלמשיח: /* היווסדות */בוקס במקסיקו?</p>
<hr />
<div>{{מקורות|רמה=מחפש}}<br />
[[קובץ:סמל הארגון.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|סמל הארגון]]<br />
ארגון 'מטה משיח – נתניה' נוסד בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ה]], על ידי קבוצת תמימים בראשותו של ר' [[אלעזר פרץ]], על מנת להוסיף בפעילות להבאת הגאולה בעיר [[נתניה]].<br />
<br />
==היווסדות==<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ה]] החליטו מספר צעירים מקהילת חב"ד בנתניה, לפתוח ארגון שירים את קרן פרסום בשורת הגאולה וזהות הגואל בעיר. את הארגון הקימו בתחילה התמימים ר' [[אלעזר פרץ]] ויוני כהנא, כשמשך השנים הצטרפו לארגון פעילים נוספים; ביניהם השליח בבוקאס דל טורו שבפנמה הרב יריב קליין, הרב פנחס חבבו מנהל רשת הגנים 'באתי לגני' בעיר ועוד.<br />
<br />
במשך השנים התרחב הארגון לשכונות נוספות בעיר וכיום פעילי הארגון פועלים בקרב כלל האוכולוסייה.<br />
<br />
==פעילות==<br />
[[קובץ:06-08-2021-09-31-53-8-Large-768x512.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מאות ילדים בכנס בארגון [[מטה משיח נתניה]]]]<br />
פעילות הארגון הסדירה החלה בי' שבט תשנ"ה, עם הוצאתו של חומר הסברה, עלונים, וסטיקרים בנושא בשורת הגאולה. מאז המשיך המטה בפעילות עניפה שזכתה ברבות השנים להכרה רבה בכל רחבי העיר ובעיקר בציבור הדתי והחרדי בעיר המשתתף ונהנה מפעילות הארגון במעגל השנה.<br />
<br />
במהלך השנה הארגון מקיים פעילויות בחגי ומועדי ישראל כגון: מבצע סוכות, מבצע חנוכה במימדי ענק, פעילות פורים, מאפיית מצות, התוועדויות מרכזיות, תהלוכת ל"ג בעומר המרכזית לילדי הציבור התורני, ועוד.<br />
<br />
כמו כן הארגון מקיים פעילות ביומא דפגרא של חסידות חב"ד כגון: יריד ספרים ענק בה' טבת, הרצאות על בית המקדש בימי 'בין המצרים', התוועדויות בי"ט כסלו, י' שבט וג' תמוז. בנוסף, מדי שבוע מגיע טנק של [[ניידות חב"ד]] לפעילות עם הילדים בשכונות העיר.<br />
<br />
==עסקנות ציבורית==<br />
שרשרת רבני העיר בראשות הרב קלמן בר - הרב הראשי לנתניה, כמו גם הנהלת העיר בראשות ראש העירייה הגב' מרים פיירברג נוטלים חלק פעיל בפעולות השונות ובאירועי הארגון.<br />
<br />
לארגון קשר רציף עם רבני העיר וכן עם [[האדמו"ר מצאנז]], אשר מרכז החסידות שלו ממוקם בנתניה.<br />
<br />
כמו כן כלל רבני העיר מכל הגונים והעדות משתתפים בדרך קבע בפעילות הארגון, בכנסים ובהתוועדויות המוניות שמאורגנות ביומא דפגרא.<br />
<br />
==מרכז החסד==<br />
[[קובץ:13-04-2021-23-44-33-1-Large-768x511.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת סלי מזון לנזקקים לפני החגים]]<br />
הארגון מפעיל מרכז חסד בו נעזרות מאות משפחות לאורך כל ימות השנה{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/7103.html נתניה: 'מרכז החסד' יפתח בערב חגיגי בחג החנוכה]}}. בחורף מתקיימת חלוקת תנורים ושמיכות לנזקקים, לפני חג הפסח מחלקים מדי שנה קרוב ל-500 סלי מזון עמוסים בשפע כל טוב{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/593193/ צפו: כך קיבלו מאות משפחות בנתניה סיוע לחג למרות הקורונה], [https://www.chabad.fm/144/7544.html קמחא דפסחא בנתניה]}}, וכן מספר פעמים בשנה מקיים הארגון חלוקת זוגות תפילין לנערים יתומים ממשפחות מעוטות יכולת.<br />
<br />
==מוסדות==<br />
עיקר פעולות הארגון וההתוועדויות הקהילתיות מתקיימות בבית הכנסת [[מרכז ממ"ש]], שנוסד על ידי החסיד הרב [[אברהם טאוב]] וכיום מנהל את המקום בנו, רב בית הכנסת הרב [[יוסף יצחק טאוב]].<br />
בשנת [[תשע"ה]] פתחו המוסדות את רשת הגנים והמעונות "באתי לגני" שזכתה לתהודה רבה בעיר.<br />
<br />
בשנת תשפ"א נפתח בית כנסת 'בית משיח' בשכונת רמת אפרים' בעיר.<br />
<br />
הארגון מונה חלק נכבד בקהילת חב"ד הפרוסה בשכונות - מאות משפחות ואברכים מאנ"ש בעיר נתניה.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/news/coronavirus/595377 נתניה: רבני העיר מצטרפים ליוזמת ספר התורה הכללי]''' סקירה על מיזם מטה משיח בעקבות נגיף הקורונה באתר {{חב"ד אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%93&diff=634593ישראל ברוד2023-09-18T08:54:30Z<p>דגלמשיח: /* משפחתו */מקום שליחות</p>
<hr />
<div>הרב '''ישראל ברוד''' (יליד [[תשט"ו]]), הוא מנטור חב"די בעל ותק המשמש כיועץ ארגוני לשלוחים ומוסדות ברחבי הארץ והעולם, ומשפיע ב[[כפר חב"ד]]. שימש בעבר כמנהל [[שבועון כפר חב"ד]] ובמשך עשרות שנים עמד בראשות אגף הסניפים של [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ז' סיון]] [[תשט"ו]] בארצות הברית לאביו ר' [[יחזקאל ברוד]] ולאמו מרת טויבע.<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת פרדי בת ר' [[יצחק גאנזבורג]], ופתחו את בית חב"ד הראשום למדינת ניו ג'רזי בעיר טינק.<br />
לאחר 10 שנים עלו לארץ לקרית מלאכי - נחלת הר חב"ד, ולאחר ארבע שנים קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
עבד במשך עשרות שנים ב[[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]], והיה שותף בהובלת התנופה וההתפתחות של גיוס שלוחים והתאמת מקומות השליחות וסיוע בצעדיהם הראשונים, בתפקידו כמנהל אגף הסניפים.<br />
יזם בין היתר את כינוס השליחות הארצי ופעל לראשונה עם בני ובנות השלוחים תוך הקמת קעמפ צעירי השלוחים.<br />
<br />
גם לאחר פרישתו מצא"ח, המשיך לעסוק עם השלוחים, ורתם את כשרונו והנסיון שצבר על מנת לייעץ ולהדריך לשלוחים, בדגש על בניית קהילה, יצירת קשר אישי עם תורמים, גיוס כספים, ועבודה ארגונית מסודרת.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ט]] התבקש לקחת על עצמו את ניהול [[שבועון כפר חב"ד]], ועם סיומו של תהליך הבראה שנמשך שלוש שנים, פרש מניהול העיתון בחודש אייש תשע"ב לאחר שדאג לכיסוי חלק מחובות העיתון.<br />
<br />
כיום לצד עיסוקו כמנטור ויועץ אישי לשלוחים וארגונים בכל רחבי העולם ומסירת הרצאות, משמש כמשפיע ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
רעייתו פרדי שימשה במשך מספר שנים כעורך ראשית של מוסף הנשים המצורף לשבועון כפר חב"ד, ובהמשך לכך הוציאה לאור את הספר 'סיפור אישי : נשים מספרות על חיים חסידיים'.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' דב ברוד - משלוחי הרבי בחדרה<br />
*בנו, הרב [[חיים בנימין ברוד]] - משלוחי הרבי במקסיקו<br />
*בנו, ר' שמואל יונה ברוד<br />
*בנו, ר' רפאל נחמן ברוד - משלוחי הרבי בקרית ארבע<br />
*בנו, ר' מנחם מענדל ברוד - [[בית שמש]]<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן ברוד - משפיע בתות"ל רחובות<br />
*בנו, ר' יוסף ברוד - משלוחי הרבי לראשל"צ, מייסד ומנהל ארגון 'ישיבה בוחר'<br />
*בנו, ר' יהודה לייב ברוד -שליח [[הרבי שליט"א מלך המשיח]] אל סלבדור<br />
*בתו מרת חנה, רעיית הרב שניאור זלמן ירס - שלוחי הרבי ביהוד<br />
<br />
{{מיון רגיל:ברוד, ישראל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ברוד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גאנזבורג]]<br />
[[קטגוריה:משפחת כהן (2)]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%91%D7%9B%D7%A8&diff=612169מנחם מענדל בכר2023-07-14T02:08:14Z<p>דגלמשיח: רב שכונה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב מנחם בכר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם בכר]]<br />
הרב '''מנחם מענדל בכר''' (יליד [[תשנ"ג]]), הוא [[מדריך חתנים]] מוסמך, [[מסדר קידושין]], בעל כושר לרבנות שכונה, ו[[משפיע]] קהילת בית משיח רמת אפרים-נוף השרון שב[[נתניה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[באר שבע]] ב[[כ"ה כסלו]] [[תשנ"ג]] לאביו הרב [[רפאל בכר|רפאל]] ולאמו מרת חדווה.<br />
<br />
בין השנים [[תש"ס]]-[[תשס"ה]] למד בתלמוד תורה חב"ד בערד. בשנת [[תשס"ו]] למד במתיבתא חב"ד [[קרית גת]], שם המשיך את לימודיו ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה הקטנה]] עד שנת [[תשס"ט]]. <br />
<br />
בשנת [[תש"ע]] למד ב[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ישיבה הגדולה שבראשון לציון]]. בשנת [[תשע"ג]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים 770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]].<br />
<br />
בשנת [[תשע"ד]] יצא לשליחות בבית חב"ד שבלה פז, בוליביה, שבניהול השליח הרב [[יוסף יצחק קופצ'יק]].<br />
<br />
ב[[ב' ניסן]] [[תשע"ו]] התחתן ב[[בני ברק]] עם מרת עדן למשפחת ר' חיים ורחל לוי והתיישבו בעיר [[נתניה]].<br />
<br />
לאחר חתונתו נכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים רמת אביב#'כולל'|כולל שברמת אביב]], שם החל את לימודי [[היכל שלמה]].<br />
<br />
החל משנת [[תשע"ח]] משמש כ[[מדריך חתנים]], תחת [[מכון הלכה חב"ד]].<br />
<br />
בשנת [[תשפ"א]] מונה ל[[משפיע]] בית משיח רמת אפרים-נוף השרון נתניה.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"ג]] קיבל [[סמיכה לרבנות|תעודת רב שכונה]] מהרב הראשי לישראל הרב [[דוד לאו]].<br />
<br />
הרב מנחם עוסק בלימוד פרטני ב[[הלכה]], [[משנה]], [[גמרא]] והכנה ל[[בר מצווה]].<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/news/944217/ נתניה: שכונת נוף השרון צעדה לגאולה] {{אינפו}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אישים בנתניה]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ג]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשע"ג]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מדריכי חתנים]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93_%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%D7%99%D7%9D&diff=597098המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים2023-05-22T08:00:43Z<p>דגלמשיח: ארץ ישראל ולא מדינת ישראל רחמ"ל</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Mossad seal.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל המוסד]]<br />
'''המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים''', או בקיצור '''המוסד''', הוא אחד מגופי המודיעין של [[מדינת ישראל]], המופקד על איסוף מודיעין וביצוע מבצעים מחוץ לגבולות ארץ ישראל.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
<br />
המוסד הוקם בשנת ה'[[תש"י]] בידי [[דוד בן גוריון]], ובראשו עמד ראובן שילוח. בתחילה לא שימש המוסד כגוף ביצועי, והפך לכזה רק בשנת ה'[[תשי"א]].<br />
<br />
בשנת ה'[[תשט"ז]] החל המוסד להתעסק בהעלאת יהודים לארץ ישראל מ[[מרוקו]], אלג'יריה ותוניסיה.<br />
<br />
במהלך שנות קיומו ביצע המוסד מבצעים רבים, שהעלו את קרנו בעולם כולו, בהם לכידתו והבאתו למשפט של אדולף אייכמן וחיסולים רבים של מחבלים בכל ארצות העולם.<br />
<br />
==חב"ד והמוסד==<br />
<br />
המוסד נעזר פעמים רבות [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|ברבי]] [[שליחות|ובשלוחיו]] ברחבי העולם.<br />
<br />
בשנת ה'[[תשכ"ד]] נערכה עסקת חילופי אסירים בין [[ברית המועצות]] ל[[מדינת ישראל]]. במסגרת העסקה הוחלף סוכן המוסד עם מרגל סובייטי.<br />
<br />
הסוכן סבל עינויים במהלך השבי, ונשלח לטיפול רפואי אצל פרופסור דוב בייקי ב[[ארצות הברית]], אך המוסד לא הצליח למצוא מקום בו יתאכסן בזמן הטיפול.<br />
<br />
בעקבות כך פנה המוסד, דרך משרד החוץ, אל הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], שסידר לו דירה בסמיכות למרפאה. בנוסף, הפנה אותו הרב חודקוב, בהוראת הרבי, לפסיכולוג מומחה שיעזור בשיקומו{{הערה|1=[http://chabad.info/magazine/חשיפה-מרתקת-הרבי-דאג-למרגל-הישראלי/ הרבי דאג למרגל הישראלי], [[חב"ד אינפו]].}}.<br />
<br />
בשנת ה'[[תש"ע]] סייע [[בית חב"ד]] במלבורן בתפיסתו של סוכן המוסד בן זיגייר, שנחשד בפגיעה בבטחון מדינת ישראל{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=61831 בן זיגייר והקשר היהודי], [[שטורעם.נט]].}}.<br />
<br />
בשנת ה'[[תשע"ב]] חלה ראש המוסד מאיר דגן, ונאלץ לעבור השתלת כבד בבלרוס. במהלך שהותו שם נעזר רבות בבית חב"ד, ואף התגורר בביתו של שליח הרבי ב[[מינסק]], הרב [[שניאור זלמן דייטש]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=86565 בית חב"ד במינסק הפך להיות ביתי], [[שטורעם.נט]].}}.<br />
<br />
==הרבי והמוסד==<br />
<br />
הרבי עמד בקשר עם רבים מבכירי המוסד, ביניהם ראשי המוסד [[מאיר עמית]], [[אפרים הלוי]] ונחום אדמוני.<br />
<br />
הממונה על הקשר בין<br />
הרבי לאנשי המוסד<br />
היה המזכיר ר'<br />
[[בנימין קליין]].<br />
<br />
בנוסף, הרבי היה מעורב במספר פרשיות הקשורות למוסד:<br />
<br />
===פרשת יוסל'ה שוחמכר===<br />
{{ערך מורחב|פרשת יוסל'ה שוחמכר}}<br />
<br />
המוסד היה מעורב במציאתו של הילד יוסל'ה שוחמכר, שנחטף על ידי סבו במטרה להשאירו שומר תורה ומצוות.<br />
<br />
הפרשה החלה כאשר אביו של יוסל'ה שוחמכר, שהיה קומוניסט, רצה להוציאו מידי סבו, ר' [[נחמן שטראקס]], שחנכו בדרך התורה והמצוות.<br />
<br />
הסב סירב להשיב את הילד, והבריח אותו מהארץ. בעקבות כך הטיל [[דוד בן גוריון]] על המוסד למצוא את יוסל'ה שוחמכר, ולאחר מאמצים רבים הצליחו למצוא את יוסל'ה. כמו כן מצאו אנשי המוסד את דודו, ר' [[שלום שטראקס]], שהיה מעורב בפרשה, ועצרו אותו.<br />
<br />
הרבי היה מעורב רבות בפרשה, עד כי במהלך החיפושים אחר יוסל'ה הכריזו מספר עיתונים כי המפתחות למציאתו נמצאות בידי הרבי מליובאוויטש. במהלך הפרשה הרבי אף קיבל ליחידות את הגב' רות בן דוד, שעסקה בהברחתו של יוסל'ה מארץ ישראל.<br />
<br />
===פעילות המוסד ברוסיה===<br />
{{ערך מורחב|נתיב}}<br />
<br />
בשנת ה'[[תשי"ג]] הוקם אגף '[[נתיב]]' במוסד, שעסק בפעילות עם יהודי [[ברית המועצות]].<br />
<br />
האגף עסק בסיוע ליהודים בעליה ל[[ארץ ישראל]], ובהפצת תשמישי קדושה ברחבי [[רוסיה]]. בהתאם לכך, הפיץ האגף ספרי חסידות ברחבי ברית המועצות, ועבד רבות יחד עם חסידי חב"ד, הן מאחורי מסך הברזל, והן מחוצה לו.<br />
<br />
הרבי היה בקשר עם רבים מסוכני נתיב, שגם העבירו מכתבים מחסידים ברוסיה אל הרבי ובחזרה.<br />
<br />
בסוף שנות הכ"ף, העבירו סוכני נתיב לרבי סט חמישה חומשי תורה עם הערות של אביו, [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק]].<br />
<br />
האגף ערך גם הפגנות ברחבי ארצות הברית נגד מדיניות ברית המועצות, אך הרבי התנגד להם בתוקף, ואף פנה מספר פעמים לגורמים שונים כדי שיפסיקו.<br />
<br />
===העלייה מטוניס===<br />
<br />
בשנת ה'[[תשמ"ה]] הקים ארגון הטרור אש"ף את מפקדתו ב[[טוניס]]. לאחר סדרת פיגועים שערך אש"ף, הפציץ [[צה"ל]] את מפקדתו בטוניס.<br />
<br />
בעקבות כך, התעורר חשש במוסד כי אש"ף יעשה פיגועים בקרב יהודי טוניס, והחליט להעלותם לארץ ישראל.<br />
<br />
המוסד פנה לרב [[ניסן פינסון]], וביקש ממנו עזרה, אך הוא סירב ואמר כי הרבי הורה שלא לעזוב.<br />
<br />
המוסד שלח אל הרבי את [[אפרים הלוי]], בנסיון לשכנע את הרבי להסכים לעליית יהודי טוניס לארץ, אך הרבי אמר לו כי לא נשקפת סכנה ליהודים המתגוררים שם.<br />
<br />
לימים אמר אפרים הלוי כי הרבי צדק והמוסד טעה{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28328 הרבי צדק והמוסד טעה בקשר לטוניס], {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
* "'''הרבי והמוסד''' - פרקים עלומים בהיסטוריה של חב"ד", הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?id=14218&section=news| הרבי צדק ו'המוסד' טעה] {{שטורעם}}<br />
<br />
* [http://chabad.info/magazine/התקשרות-של-אהבה-מאחורי-מסך-הברזל/| התקשרות של אהבה מאחורי מסך הברזל] {{חב"ד אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]] [[קטגוריה:מוסדות וארגונים כללי]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%9B%D7%A8&diff=584907רפאל בכר2023-03-19T01:06:37Z<p>דגלמשיח: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:רפאל בכר..jpg|ממוזער| אצל הרבי במעמד כוס של ברכה - מוצאי שמחת תורה תשמ"ח (במרכז התמונה)]]<br />
הרב '''רפאל בכר''' (ידוע בכינוי: '''המלמד רפאל'''; יליד שנת [[תשכ"ו]], 1966) הוא [[מלמד]] ויוצר סדרת הדיסקים והספרים תחת השם '''המלמד רפאל'''.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:בכר.png|ממוזער|שמאל|הרב רפאל בכר, מתארח בתכנית הוידאו החודשית של [[צבאות השם ארץ הקודש]], ה'ראלי']]<br />
נולד ב[[ראשון לציון]] ב[[ב' אב]] [[תשכ"ו]] למשפחה שומרת מצוות. יותר מאוחר עברה המשפחה לבני ברק. את אהבתו לרבי ינק מאת אימו שסיפרה לו בהתלהבות על הרבי ופעולותיו, הדברים נשמרו בליבו הצעיר.<br />
<br />
בבחרותו למד בישיבות ליטאיות בבני ברק ו[[ירושלים]]. בשנת [[תשמ"ב]] השתתף בשיעורי [[תניא]] שנמסרו בישיבה, באותה שנה נכח בשידור חי של [[התוועדות עם הרבי]], בעקבות ה[[התוועדות]], בה דיבר הרבי אודות השפעה על הזולת, התעורר ליבו והחל החל לצאת בקביעות ל[[מבצע תפילין]] בתחנה המרכזית ב[[ירושלים]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ה]] החל ללמוד בישיבת חב"ד [[חח"ל צפת]] בהפצרתו ועידודו של הרב [[בנימין נחום זילברשטרום|בנימין זילברשטרום]], שבזכותו זכה גם לנסוע לראשונה ל[[בית חיינו]] באותה שנה. לקראת שנת הלימודים [[תשמ"ז]] נסע ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]] נשא לאישה את מרת חדווה והתיישב ב[[באר שבע]] שם החל לעסוק בחינוך, מתוך ידיעה שזוהי זכות נפלאה (א געוואלדיקע זכות).<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] לאור הוראת הרבי לייסד שיעורי תורה, פתח שיעור גמרא בעיר [[באר שבע]] ועדכן את הרבי בבשורה הטובה, על אף הדגשתו של הרבי שבעקבות העומס שיהיה צפוי לאחר השיחה לא כל חסיד יזכה למענה, בהפתעה רבה זכה לקבל מהרבי את המענה (ע"י שיחת טלפון): '''"ויהא בהצלחה רבה, והזמ"ג, שהשלהבת עולה מאלי' במנורת זהב טהור וכו'. אזכיר עה"צ"'''{{הערה|מענות קודש תש"נ מכתב רנ"ח}}" ברכה זו התבררה לאחר זמן כהושטת שרביט הזהב למסירות שיעורי תורה ואף היוותה השראה לעבודת הקדש שלו בחינוך ילדי ישראל.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] פתח הרב [[ניצן חלק]] את [[תלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע]] והמלמד רפאל זכה להיות ראשון המלמדים בו.<br />
<br />
בשנת [[תש"ע]] החל להוציא לאור דיסקים תוכניות שמע, בו הוא משלב סיפורים חסידיים בנושאי תולדות חב"ד, כאשר בין סיפור לסיפור שרה מקהלת ילדים שירים שכתב על הסיפורים בניגונים חב"דיים. הסיפורים והשירים נכתבו במשך תקופה ארוכה וזכו להצלחה רבה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]] החל להוציא חוברות לימוד ועבודה לתלמידים בנושאי גאולה ומשיח ותולדות חב"ד ונלמדו בתלמודי תורה ובתי ספר ברחבי הארץ.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ד]] נקרא אל הדגל לשמש כמחנך ב[[תלמוד תורה אור מנחם אופקים]]. באותה שנה החל, מתוך תחושת שליחות, בהוצאת ספרי ילדים בנושאי גאולה ומשיח אשר זכו להצלחה ופרסום רחב בקרב ילדי אנ"ש, בנוסף הספרים בעריכתו זכו לסיקור בכלי תקשורת שונים.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ח]] לאחר בקשת הרב [[ניצן חלק]] חזר המלמד רפאל לשמש כמחנך בכיתות הקטנות של [[תלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע]] ומשמש בתפקיד זה עד היום בהצלחה רבה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ט]] החל לכתוב על דמויות חסידיות חב"דיות בעלון [[פנימיות (גיליון)|פנימיות]] היוצא ע"י [[מרכז את"ה בארץ הקודש|מרכז את"ה]]. מאוחר יותר, קובצו כל הכתבות, יחד עם כתבות נוספות לספר 'דמות של חסיד'.<br />
<br />
==ספרים ודיסקים שיצר וכתב==<br />
במשך השנים כתב המלמד רפאל עשרות שירים. בשנת תשע'א החל להוציא לאור תוכניות שמע. כמו"כ החל להוציא ספרים לילדים.<br />
[[קובץ:ספרים בכר.jpeg|ממוזער|שמאל|ספרי המלמד רפאל]]<br />
{{טורים|<br />
===ספרים===<br />
*חתונה בפיג'מה?! <br />
*מתנה למלך המשיח (תשע"ד)<br />
*ריקוד הגאולה של דוד המלך (תשע"ה)<br />
*שמוליק והחברים פוגשים בעבדים (תשע"ו)<br />
*בנצי מחכה למשיח (תשע"ז)<br />
*ממקדש הגלות למקדש הגאולה (תשע"ח)<br />
*אורי מגלה מיהו המשיח (תשע"ט)<br />
*הפתעה מעולם אחר (תש"פ)<br />
*לו'יק זכה להיגאל (תשפ"א)<br />
===דיסקים===<br />
*רק בך רוצה אני (תשע"א)<br />
*עוד מעשה אחד קטן <br />
*רוצים להגאל (תשע"ב) <br />
*תניא (תשע"ג)<br />
*מתי תחשוב על עצמך?!<br />
*הרשב"צ<br />
*ר' יוסף בעל עגלה<br />
*ר' חנוך הענדל קוגעל<br />
*חומש בראשית - דיסק כפול<br />
===חוברות לימוד===<br />
*גואל אחרון - ביוגרפיה של [[הרבי]] לילדים<br />
*תניא קדישא - היכרות עם ספר היסוד של תורת החסידות<br />
*יפוצו מעיינותיך חוצה - סדרת שיעורים בחסידות לכיתות הנמוכות<br />
*מהרה יגלה - סדרת שיעורים ב[[גאולה ומשיח]]<br />
*ענייני גאולה ומשיח - חוברת עבודה לילדים - תשע"א<br />
*סיפור המאסר והגאולה - לילדים - תשע"ד<br />
*הנשיא השישי - ביוגרפיה על [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הרי"צ]] לילדים (תשפ"ב)}}<br />
*טיפת חיים חסידית - אמרה חסידית לצד הפעלה<br />
*כאילו אמרם דוד המלך - על מעלת חשיבות אמירת תהילים<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' '''אברהם בכר''' - קריית גת<br />
*בנו, ר' '''מנחם מענדל בכר''' - נתניה<br />
*בנו, ר' '''שניאור זלמן בכר''' - קרית מלאכי<br />
*בנו, ר' '''יהודה בכר''' - מזכרת בתיה<br />
* בנו, הת' '''יוסף יצחק בכר'''<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*מגזין [[דרך המלך]] אדר תשע"ז.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://col.org.il/news/48983 ילדי הת"ת בבאר שבע נפגשים גם בחופש] {{COL}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=%D7%94%D7%A8%D7%91+%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%9B%D7%A8&page=1&search=%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%9B%D7%A8 חדש: חוברת עבודה לילדים בנושאי גאומ"ש] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/magazine/646956/ הספרים שמביאים גאולה לילדים] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/642784/ ספרי המלמד רפאל] {{אינפו}}<br />
*[https://chabadshop.com/collections/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9E%D7%93-%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C ספרי המלמד רפאל באתר חב"ד שופ]<br />
*[https://chabad.info/news/167363/ גם בחופש: פעילות חינוכית לילדי התלמוד תורה באופקים] {{אינפו}}<br />
*[https://col.org.il/news/57204 הורים, איזו מוזיקה אתם משמיעים לילדים שלכם? ● מיוחד] {{COL}}<br />
{{מיון רגיל:בכר, רפאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבאר שבע]]<br />
[[קטגוריה:מלמדים]]<br />
[[קטגוריה:סופרים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ז]]<br />
<br />
==הערות שוליים==</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D&diff=584906בתי חב"ד בעולם2023-03-19T00:25:54Z<p>דגלמשיח: /* פיליפינים */הרב נוטיק</p>
<hr />
<div><div id="stub" style="background-color:#F2FFE5; border-color:#E5E5FF; border-style:double; border-width:2px; clear:both; padding-top:2px; padding-bottom:0px; padding-right:0px; margin:0.5em 0 0.5em 0;vertical-align:middle;"><CENTER>'''אתם יכולים לשפר את הדף הזה'''!{{ש}}'''הוסיפו מידע אנציקלופדי אמין מהידוע לכם על בתי חב"ד בעולם'''</CENTER></div><br />
<br />
[[קובץ:מרכז לעניני חינוך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל המרכז לענייני חינוך, הגוף הממונה על שליחי חב"ד ברחבי העולם]]<br />
'''בתי חב"ד בעולם''' הינם רשת של מרכזי תורה ויהדות, המפוזרים ברחבי העולם. בית חב"ד טיפוסי, מנוהל על ידי [[שליח]] [[הרבי]], ומטרתו לסייע ליהודים שבסביבתו, סיוע רוחני וגשמי. נכון לשנת [[תש"פ]] קיימים כ־5,000 שלוחים ברחבי העולם.<br />
<br />
==א==<br />
===[[אוסטריה]]===<br />
*'''[[וינה]]''' - הרב [[שניאור פלאץ]]<br />
*'''[[זלצבורג]]''' - הרב דוד נוסבאום<br />
<br />
===[[אוקראינה]]===<br />
*'''קייב''' - הרב [[משה ראובן אסמן]].<br />
*'''ז'יטומיר''' - מנהל: הרב שלמה וילהלם. הרב נחום תמרין.<br />
* '''ניקולייב''' - הרב [[שלום דובער גוטליב]]<br />
*'''דנייפרופטרובסק''' - הרב יוסי קמינצקי, הרב [[שמואל קמינצקי]].<br />
* '''אודסה''' - הרב [[אברהם וולף]].<br />
*'''ז'פרוז'ה''' - הרב נחום ערנטרוי<br />
*'''[[צ'רקאסי]]''' - הרב [[דב אקסלרוד]]<br />
*'''בלייה צ'רקוב''' - הרב מאיר [[הולצברג]]<br />
<br />
===[[אזרבייג'ן]]===<br />
*'''באקו''' - הרב שניאור סגל, הרב פסח מירוב, הרב מתי לואיס<br />
*'''קובה''' - הרב יונה רונן יעקובי<br />
<br />
===[[איטליה]]===<br />
* '''[[מילאנו]]''' - לשם הגיע השליח הראשון הרב [[גרשון מענדל גרליק]], וכיום מכהנים בה עשרות שלוחים<br />
* '''[[רומא]]''' - הרב יצחק חזן, הרב שלום קונרוטו והרב מנחם לאזאר<br />
* '''[[ונציה]]''' - הרב [[רחמים]] בנין והרב עמיחי ריבר. בעיר קיימת ישיבה ומדי שנה מגיעים תמימים על מנת לסייע בפעילות<br />
* '''בולניה''' - הרב דוד בורנשטיין<br />
* '''פירנצה''' - הרב לוי וולובסקי<br />
<br />
===אל סלבדור===<br />
*'''אל טונקו'''- הרב יהודה לייב הלוי ברוד <br />
===אקוודור===<br />
*'''קיטו''' - הרב [[תומר רותם]]<br />
<br />
===[[ארגנטינה]]===<br />
* '''איה–בלנקה''' - הרב [[משה פרידמן]]<br />
* '''[[בואנוס איירס]]''' - הרב [[צבי יחיאל גרונבלט]]<br />
* '''פלורס''' - בית חב"ד [[770]] בהנהלת הרב דוד פלוטקא<br />
* '''פלרמו-סוהו''' - הרב צבי ליפינסקי<br />
* '''פלרמו''' - הרב שלמה לוי<br />
* '''אולירוס''' - הרב יעקב בירמן<br />
* '''פוארטו-מאדרו''' - הרב [[חיים ברוך אוירכמן]]<br />
* '''סלטה''' - הרב רפאל הכהן טאוויל<br />
* '''קורדובה''' - הרב יוסי טורק<br />
<br />
===[[ארמניה]]===<br />
*'''ירוואן''' - הרב גרשון מאיר בורשטיין<br />
<br />
==ב==<br />
===[[בלארוס]]===<br />
*'''[[באברויסק]]''' - הרב שאול חבבו<br />
*'''[[בריסק]]''' - הרב חיים רבינוביץ<br />
*'''[[מוהילב]]''' - הרב מנחם מענדל אלפרוביץ<br />
<br />
===[[ברזיל]]===<br />
*'''ס. פאולו'''<br />
:*הרב [[שבתי אלפרין]], מנהל בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב [[יוסף יצחק אלפרין]], בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב [[יצחק משען]], מנהל בית הכנסת "בַּיִת" בשכונת היז'נופוליס<br />
:*הרב [[מרדכי זאיינץ]], רב בית הכנסת צעירי חב"ד<br />
:*הרב [[יוסף יצחק שילדקרויט]], מנהל בית חב"ד איטאים<br />
:*הרב [[יוסף דוד וויטמאן]], רב בית הכנסת בית יעקב<br />
:*הרב [[יעקב גרנשטט]], מנהל בית חב"ד בשכונת ברוקלין<br />
:*הרב [[ירחמיאל בלינוב]], רב בית הכנסת "חי מנחם" בשכונת היז'נופוליס<br />
:*הרב [[אריה ברוך בלוך]], בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב דוד גולדברג, מנהל בית חב"ד מורומבי<br />
:*הרב [[אריאל אנטבי]], מנהל בית חב"ד למטייל בשכונת סנטנה<br />
:*הרב [[עדי כפיף]], מנהל בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה<br />
:*הרב [[מנחם מענדל ניסלביץ']], בית חב"ד לקהילה הישראלית<br />
:*הרב נחמן סטולמן, מנהל בית חב"ד בעיר קאמפינייס<br />
:*הרב שמעון ברנד, בית חב"ד גרנדה ווינה, קוצ'יה<br />
*'''ריאו דה ז'נירו'''<br />
:*הרב יהושע בנימין גולדמן, בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב אילן סטיפלמן, מנהל בית חב"ד למטייל<br />
:*הרב אברהם צבי בויטנר<br />
:*הרב משה לזינסקי<br />
:*הרב יוסף שימעונוביץ', מנהל בית חב"ד בחה דה טיג'קה<br />
:*הרב חיים ברונר<br />
:*הרב מאיר רוזנברג<br />
*הרב לוי יצחק גולדמן<br />
*'''ברזיליה''' - הרב לייב רוזנברג<br />
*'''בליים''' - הרב ישראל זאגורי<br />
*'''פורטו אלגרי''' - הרב מענדל ליברוב. הרב שמואל בנימיני<br />
*'''קוריטיבה''' - הרב יוסף דוברבסקי<br />
*'''בלו הוריזונטה''' - הרב ניסים קטרי<br />
*'''סלבדור''' - הרב ישראל בוקיעט<br />
*'''רסיפה''' - הרב אלכסנדר מזרחי<br />
*'''מנאוס אמזונס''' - הרב אריה רייכמן<br />
*'''מורו דה ס. פאולו''' - הרב מנחם מענדל גרנשטט<br />
<br />
==ג==<br />
===[[גרמניה]]===<br />
* '''פרנקפורט''' - הרב [[שניאור זלמן גורביץ]]<br />
* '''אופנבך''' - הרב מנחם מענדל גורביץ<br />
* '''ברלין''' - הרב [[יהודה טייכטל]]<br />
* '''דיסלדורף''' - הרב חיים ברכהן<br />
* '''דרזדן''' - הרב שניאור הבלין<br />
* '''המבורג''' - הרב שלמה ביסטריצקי<br />
* '''הנובר''' - הרב [[בנימין וולף]]<br />
* '''ווירטמבורג''' - הרב זלמן טרבניק.<br />
* '''מינכן''' - הרב [[ישראל דיסקין]]<br />
* '''נירנברג''' - הרב אליעזר חיטריק<br />
* '''פוטסדם''' - הרב [[נחום פרסמן]]<br />
* '''קלן''' - הרב מנחם מענדל שטראקס<br />
* '''קרלסרוהה''' - הרב מרדכי מנדלסון<br />
<br />
==ד==<br />
===דובאי===<br />
*'''דובאי''' - הרב מנחם מענדל בלוי<br />
===[[דרום קוריאה]]===<br />
*'''סיאול''' - הרב [[אשר ליצמן]]<br />
<br />
==ה==<br />
===[[הודו]]===<br />
* '''אנג'ונה''' - הרב נחמן הולצברג (נ.י.). נשלחים למקום תמימים לעונת השליחות.<br />
* '''מומבאי''' - הוקם על ידי הרב [[גבריאל הולצברג]]. כיום מנהלו הרב [[ישראל קוזלובסקי]]<br />
* '''בנגלור''' - הרב צבי ריבקין<br />
* '''גואה''' - הרב [[רועי מרילי]]<br />
* '''דאראמסלה''' - הרב דרור משה שאול והרב אורי ציפורי<br />
* '''דלהי''' - הרב [[שמואל שארף]] והרב [[עקיבא סודרי]]. הוקם על ידי הרב [[נחמן נחמנסון]]<br />
* '''דרום דלהי''' - הרב [[שניאור קופצ'יק]]<br />
* '''ואראנסי''' - הרב [[שמואל יזהר]]<br />
* '''ווטה קנאל''' - הרב רן שמיר<br />
* '''לה, לדאק''' - הרב אוהד מרציאנו<br />
* '''מנאלי''' - הרב יעקב שץ והרב [[חזי נפרסטק]] (פתוח מתחילת [[ניסן]] עד אחרי ראש השנה)<br />
* '''פונה''' - הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]<br />
* '''פושקר''' - הרב [[שמשון גולדשטיין]]<br />
* '''קאסול''' - הרב [[דני וינדרבאום]] והרב [[יואל כפלין]]<br />
* '''קאסר דייוי''' - הרב טל רמות<br />
* '''קוצ'ין''' - הרב [[זלמן ברנשטיין]]<br />
* '''רישיקש''' - הרב זוהר דוד<br />
<br />
===[[הונג קונג]]===<br />
*'''יאיוו''' - הרב ישראל ליברמן<br />
==י==<br />
===[[יפן]]===<br />
* '''טוקיו''' - הרב [[בנימין אדרעי]]<br />
* '''קיוטו''' - הרב [[מרדכי גרומך]]<br />
<br />
===[[ישראל]]===<br />
{{ערך מורחב|בתי חב"ד בישראל}}<br />
==מ==<br />
===[[מקסיקו]]===<br />
* '''מקסיקו סיטי''' - הרב [[יוסף יצחק מייזליש]]<br />
* '''פלאיה''' - הרב [[חיים ברוד]] והרב ברוך קראוס<br />
* '''קוזומל''' - הרב [[דוד כפלין]] והרב שלמה פלג<br />
* ''' איסלה מוחרס ''' הרב מוטי כהן<br />
* '''ס. קריסטובל צ'יאפס''' - הרב אורן רז<br />
* '''פורטו אסקונדידו''' - הרב דני וינדרבאום<br />
<br />
===[[מיאנמר]]===<br />
* '''ינגון''' - הרב שניאור רייטפורט<br />
<br />
==נ==<br />
===[[ניו ג'רזי]]===<br />
*'''ניו ג'רזי''' - הרב [[יוסף צבי קרליבך]]<br />
<br />
===[[נפאל]]===<br />
*'''פוקרה''' - הרב [[חזקי ליפשיץ]]<br />
*'''קטמנדו''' - הרב חזקי ליפשיץ<br />
<br />
==ס==<br />
===[[סין]]===<br />
*'''[[שנחאי]]''' - הרב שלום גרינברג והרב שלמה אויזרת<br />
*'''בייג'ינג''' - הרב שמעון פרוינדליך<br />
*'''גואנג'ואו''' - הרב אלי רוזנברג.<br />
*'''קאולון''' - הרב איציק אייזנבך<br />
*'''צ'אנגדו''' - הרב דובי הנינג<br />
*'''טייפה''' - הרב שלמה טביב<br />
<br />
===[[סרביה]]===<br />
*'''בלגרד''' - הרב יהושע קמינצקי<br />
===ספרד===<br />
* '''ברצלונה''' - הרב [[דוד מנחם מענדל ליברזון]]<br />
* '''מדריד''' - הרב זלמן גולדשטיין<br />
* '''וולנסיה'''- הרב שלום דובער בינשטוק<br />
*'''איביזה''' - הרב מנחם מענדל אנגלסמן<br />
*'''גירונה''' - הרב אברהם יצחק רוזנברג<br />
<br />
===[[סינגפור]]===<br />
*'''סינגפור''' - הרב מרדכי אברג'ל, הרב נתנאל ריבני<br />
<br />
==פ==<br />
===[[פולין]]===<br />
*'''[[וורשא]]''' - הרב [[שלום דוב בער סטמבלר]]<br />
*'''[[קראקוב]]''' - הרב [[אליעזר גוראריה]], וה[[רב]] רפאל פופאק<br />
<br />
===[[פיליפינים]]===<br />
*'''מנילה''' -הרב [[יוסף יצחק לוי]]<br />
*'''קלארק''' - הרב שמואל יוסף לוזון<br />
*'''סבו''' - הרב ניר דוננפלד<br />
*'''אל נידו''' - הרב משה שמעון נוטיק<br />
*'''בורקאי''' - הרב מנחם מענדל אקסלרוד<br />
<br />
===[[פלורידה]]===<br />
*'''מיאמי''' - הרב [[אברהם קארף]]<br />
*'''וועסטאן''' - הרב ישראל שפאלטער<br />
<br />
===פרו===<br />
*'''קוסקו''' - הרב [[עופר קריפור]]<br />
<br />
==ק==<br />
=== [[קולומביה]]=== <br />
* ''' בוגוטה''' - הרב יהושע<br />
*''' ברנקיה''' - הרב יוסי ליברוב<br />
* ''' מדג'ין ''' - הרב לוי ונונו<br />
* ''' סלנטו''' - הרב שמואל הכהן פרידמן<br />
* ''' קרטחנה''' - הרב סעדיה גלויברמן<br />
<br />
===[[קזחסטן]]===<br />
* '''אלמא אטא''' - הרב [[ישעיה אלעזר כהן]], הרב [[אלחנן כהן]], הרב מרדכי הכהן והרב סעדיה ליברוב<br />
* '''פבלדאר''' - הרב שמעון אש<br />
* '''אוסט קמינגורסק''' - הרב אסף פיינשטיין<br />
* '''קרגנדה''' - הרב אשר תומרקין<br />
* '''קוסטנאי''' - הרב [[מנחם מענדל זלמנוב]]<br />
* '''נור סולטן''' - הרב שמואל קרנאוח<br />
* '''צ'מיקנט''' - הרב מרדכי מרוזוב<br />
<br />
===[[קירגיזסטן]]===<br />
*'''בישקק''' - הרב אריה רייכמן<br />
<br />
===[[קמבודיה]]===<br />
*'''פנום פן''' - הרב בנציון בוטמן, הרב אברהם מנחם גרשוני<br />
<br />
==[[דניה]]==<br />
*'''???''' - הרב שמאל נוטיק<br />
<br />
===[[קרואטיה]]===<br />
*'''זאגרב''' - הרב פנחס ירוחם פישל זקלס<br />
<br />
==ר==<br />
===[[רומניה]]===<br />
*[[בוקרשט]] - הרב [[נפתלי דייטש]], הרב [[יצחק רסקין]]<br />
*קלוז 'נאפוקה - הרב [[דוב בער אורגד]]<br />
===[[רוסיה]]===<br />
*'''אוליאנובסק''' - הרב יוסף מרוזוב<br />
*'''[[אומסק]]''' הרב [[אשר קריצבסקי]]<br />
*'''אופה''' - הרב דן קריצ'בסקי<br />
*'''אורנבורג''' - הרב גואל מייראס<br />
*'''[[אירקוצק]]''' - הרב אהרון ווגנר<br />
*'''אסטרחן''' - הרב [[בביאר מלמד]]<br />
*'''בירוביג'אן''' - הרב אליהו ריס<br />
*'''בנלצ'יק''' - הרב [[לוי שבת]]<br />
*'''בריאנסק''' - הרב מנחם מענדל זקלס<br />
*'''דרבנט''' - הרב עובדיה איסקוב<br />
*'''חברובסק''' - הרב יעקב סנטקוב, הרב אהרון מיאסקובסקי<br />
*'''טוגליאטי''' - הרב מאיר פישר<br />
*'''טומסק''' - הרב [[לוי קמינצקי]]<br />
*'''ליפצק''' - הרב שמולי שטיפל<br />
* '''[[מוסקבה]]''' - הרב [[ברל לזר|שלמה דובער פנחס לזר]]<br />
*'''[[מלחובקה]]''' - הרב משה תמרין, הרב זלמן קוסנסקו<br />
*'''מיתישצ'י''' - הרב [[לוי שבת]]<br />
*'''נובגורוד וליקי''' - הרב יעקב סומינסקי<br />
*'''[[נובוסבירסק]]''' - הרב [[שניאור זלמן זקלס]]<br />
*'''[[ניז'ני נובוגורוד]]''' - [[הרב שמעון ברגמן]]<br />
*'''סוצ'י''' - הרב שלום לזר<br />
*'''סטברופול''' - הרב אלכסנדר נסטרוב<br />
* '''[[סמולנסק]]''' - הרב לוי יצחק מונדשיין<br />
*'''[[סמרה]]''' - הרב [[שלמה דייטש]]<br />
*'''[[פטרבורג]]''' - הרב [[מנחם מענדל פבזנר]], הרב חיים טולוצ'ינסקי, הרב חיים שאול ברוק, הרב צבי פינסקי, הרב דניאל אש, הרב בן-ציון ליפסקר, הרב אלעזר גולדברג, הרב שמואל מנדלסון, הרב שמואל סאמינסקי והרב יהודה ברטוקוב<br />
*'''פרם''' - הרב [[שניאור זלמן דייטש]]<br />
*'''[[צ'ליאבינסק]]''' - הרב [[מאיר קירש]], הרב [[יחיאל לוויטין]]<br />
*'''קאזאן''' - הרב [[נחום יצחק גורליק]]<br />
*'''[[קוסטרומה]]''' - הרב ניסן מנדל רופו<br />
*'''קלינינגרד''' - הרב דוד שביק<br />
*'''קרסנויארסק''' - הרב בנימין ווגנר<br />
*'''[[רוסטוב]]''' - הרב [[שמואל סטולין]]<br />
<br />
==ת==<br />
===[[תאילנד]]===<br />
*'''בנגקוק''' - הרב [[נחמיה וילהלם]], הרב [[יוסף חיים קנטור]], הרב [[יוסף גולדברג (תאילנד)|יוסף גולדברג]], הרב דוד חדד, הרב משה חדד, הרב מנחם מענדל ונקרט<br />
*'''צ'יאנג מאי''' - הרב יוסף פיקל<br />
*'''קוסמוי''' - הרב מנחם מענדל גולדשמיד<br />
*'''פוקט''' - הרב שלום גליצנשטיין<br />
*'''פאי''' - הרב מנחם מענדל זאיאנץ<br />
*'''קופנגן''' - הרב דובער דיייטש<br />
<br />
[[קטגוריה:מיזמים]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D&diff=584905בתי חב"ד בעולם2023-03-19T00:23:52Z<p>דגלמשיח: /* א */אל סלבדור</p>
<hr />
<div><div id="stub" style="background-color:#F2FFE5; border-color:#E5E5FF; border-style:double; border-width:2px; clear:both; padding-top:2px; padding-bottom:0px; padding-right:0px; margin:0.5em 0 0.5em 0;vertical-align:middle;"><CENTER>'''אתם יכולים לשפר את הדף הזה'''!{{ש}}'''הוסיפו מידע אנציקלופדי אמין מהידוע לכם על בתי חב"ד בעולם'''</CENTER></div><br />
<br />
[[קובץ:מרכז לעניני חינוך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל המרכז לענייני חינוך, הגוף הממונה על שליחי חב"ד ברחבי העולם]]<br />
'''בתי חב"ד בעולם''' הינם רשת של מרכזי תורה ויהדות, המפוזרים ברחבי העולם. בית חב"ד טיפוסי, מנוהל על ידי [[שליח]] [[הרבי]], ומטרתו לסייע ליהודים שבסביבתו, סיוע רוחני וגשמי. נכון לשנת [[תש"פ]] קיימים כ־5,000 שלוחים ברחבי העולם.<br />
<br />
==א==<br />
===[[אוסטריה]]===<br />
*'''[[וינה]]''' - הרב [[שניאור פלאץ]]<br />
*'''[[זלצבורג]]''' - הרב דוד נוסבאום<br />
<br />
===[[אוקראינה]]===<br />
*'''קייב''' - הרב [[משה ראובן אסמן]].<br />
*'''ז'יטומיר''' - מנהל: הרב שלמה וילהלם. הרב נחום תמרין.<br />
* '''ניקולייב''' - הרב [[שלום דובער גוטליב]]<br />
*'''דנייפרופטרובסק''' - הרב יוסי קמינצקי, הרב [[שמואל קמינצקי]].<br />
* '''אודסה''' - הרב [[אברהם וולף]].<br />
*'''ז'פרוז'ה''' - הרב נחום ערנטרוי<br />
*'''[[צ'רקאסי]]''' - הרב [[דב אקסלרוד]]<br />
*'''בלייה צ'רקוב''' - הרב מאיר [[הולצברג]]<br />
<br />
===[[אזרבייג'ן]]===<br />
*'''באקו''' - הרב שניאור סגל, הרב פסח מירוב, הרב מתי לואיס<br />
*'''קובה''' - הרב יונה רונן יעקובי<br />
<br />
===[[איטליה]]===<br />
* '''[[מילאנו]]''' - לשם הגיע השליח הראשון הרב [[גרשון מענדל גרליק]], וכיום מכהנים בה עשרות שלוחים<br />
* '''[[רומא]]''' - הרב יצחק חזן, הרב שלום קונרוטו והרב מנחם לאזאר<br />
* '''[[ונציה]]''' - הרב [[רחמים]] בנין והרב עמיחי ריבר. בעיר קיימת ישיבה ומדי שנה מגיעים תמימים על מנת לסייע בפעילות<br />
* '''בולניה''' - הרב דוד בורנשטיין<br />
* '''פירנצה''' - הרב לוי וולובסקי<br />
<br />
===אל סלבדור===<br />
*'''אל טונקו'''- הרב יהודה לייב הלוי ברוד <br />
===אקוודור===<br />
*'''קיטו''' - הרב [[תומר רותם]]<br />
<br />
===[[ארגנטינה]]===<br />
* '''איה–בלנקה''' - הרב [[משה פרידמן]]<br />
* '''[[בואנוס איירס]]''' - הרב [[צבי יחיאל גרונבלט]]<br />
* '''פלורס''' - בית חב"ד [[770]] בהנהלת הרב דוד פלוטקא<br />
* '''פלרמו-סוהו''' - הרב צבי ליפינסקי<br />
* '''פלרמו''' - הרב שלמה לוי<br />
* '''אולירוס''' - הרב יעקב בירמן<br />
* '''פוארטו-מאדרו''' - הרב [[חיים ברוך אוירכמן]]<br />
* '''סלטה''' - הרב רפאל הכהן טאוויל<br />
* '''קורדובה''' - הרב יוסי טורק<br />
<br />
===[[ארמניה]]===<br />
*'''ירוואן''' - הרב גרשון מאיר בורשטיין<br />
<br />
==ב==<br />
===[[בלארוס]]===<br />
*'''[[באברויסק]]''' - הרב שאול חבבו<br />
*'''[[בריסק]]''' - הרב חיים רבינוביץ<br />
*'''[[מוהילב]]''' - הרב מנחם מענדל אלפרוביץ<br />
<br />
===[[ברזיל]]===<br />
*'''ס. פאולו'''<br />
:*הרב [[שבתי אלפרין]], מנהל בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב [[יוסף יצחק אלפרין]], בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב [[יצחק משען]], מנהל בית הכנסת "בַּיִת" בשכונת היז'נופוליס<br />
:*הרב [[מרדכי זאיינץ]], רב בית הכנסת צעירי חב"ד<br />
:*הרב [[יוסף יצחק שילדקרויט]], מנהל בית חב"ד איטאים<br />
:*הרב [[יוסף דוד וויטמאן]], רב בית הכנסת בית יעקב<br />
:*הרב [[יעקב גרנשטט]], מנהל בית חב"ד בשכונת ברוקלין<br />
:*הרב [[ירחמיאל בלינוב]], רב בית הכנסת "חי מנחם" בשכונת היז'נופוליס<br />
:*הרב [[אריה ברוך בלוך]], בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב דוד גולדברג, מנהל בית חב"ד מורומבי<br />
:*הרב [[אריאל אנטבי]], מנהל בית חב"ד למטייל בשכונת סנטנה<br />
:*הרב [[עדי כפיף]], מנהל בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה<br />
:*הרב [[מנחם מענדל ניסלביץ']], בית חב"ד לקהילה הישראלית<br />
:*הרב נחמן סטולמן, מנהל בית חב"ד בעיר קאמפינייס<br />
:*הרב שמעון ברנד, בית חב"ד גרנדה ווינה, קוצ'יה<br />
*'''ריאו דה ז'נירו'''<br />
:*הרב יהושע בנימין גולדמן, בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב אילן סטיפלמן, מנהל בית חב"ד למטייל<br />
:*הרב אברהם צבי בויטנר<br />
:*הרב משה לזינסקי<br />
:*הרב יוסף שימעונוביץ', מנהל בית חב"ד בחה דה טיג'קה<br />
:*הרב חיים ברונר<br />
:*הרב מאיר רוזנברג<br />
*הרב לוי יצחק גולדמן<br />
*'''ברזיליה''' - הרב לייב רוזנברג<br />
*'''בליים''' - הרב ישראל זאגורי<br />
*'''פורטו אלגרי''' - הרב מענדל ליברוב. הרב שמואל בנימיני<br />
*'''קוריטיבה''' - הרב יוסף דוברבסקי<br />
*'''בלו הוריזונטה''' - הרב ניסים קטרי<br />
*'''סלבדור''' - הרב ישראל בוקיעט<br />
*'''רסיפה''' - הרב אלכסנדר מזרחי<br />
*'''מנאוס אמזונס''' - הרב אריה רייכמן<br />
*'''מורו דה ס. פאולו''' - הרב מנחם מענדל גרנשטט<br />
<br />
==ג==<br />
===[[גרמניה]]===<br />
* '''פרנקפורט''' - הרב [[שניאור זלמן גורביץ]]<br />
* '''אופנבך''' - הרב מנחם מענדל גורביץ<br />
* '''ברלין''' - הרב [[יהודה טייכטל]]<br />
* '''דיסלדורף''' - הרב חיים ברכהן<br />
* '''דרזדן''' - הרב שניאור הבלין<br />
* '''המבורג''' - הרב שלמה ביסטריצקי<br />
* '''הנובר''' - הרב [[בנימין וולף]]<br />
* '''ווירטמבורג''' - הרב זלמן טרבניק.<br />
* '''מינכן''' - הרב [[ישראל דיסקין]]<br />
* '''נירנברג''' - הרב אליעזר חיטריק<br />
* '''פוטסדם''' - הרב [[נחום פרסמן]]<br />
* '''קלן''' - הרב מנחם מענדל שטראקס<br />
* '''קרלסרוהה''' - הרב מרדכי מנדלסון<br />
<br />
==ד==<br />
===דובאי===<br />
*'''דובאי''' - הרב מנחם מענדל בלוי<br />
===[[דרום קוריאה]]===<br />
*'''סיאול''' - הרב [[אשר ליצמן]]<br />
<br />
==ה==<br />
===[[הודו]]===<br />
* '''אנג'ונה''' - הרב נחמן הולצברג (נ.י.). נשלחים למקום תמימים לעונת השליחות.<br />
* '''מומבאי''' - הוקם על ידי הרב [[גבריאל הולצברג]]. כיום מנהלו הרב [[ישראל קוזלובסקי]]<br />
* '''בנגלור''' - הרב צבי ריבקין<br />
* '''גואה''' - הרב [[רועי מרילי]]<br />
* '''דאראמסלה''' - הרב דרור משה שאול והרב אורי ציפורי<br />
* '''דלהי''' - הרב [[שמואל שארף]] והרב [[עקיבא סודרי]]. הוקם על ידי הרב [[נחמן נחמנסון]]<br />
* '''דרום דלהי''' - הרב [[שניאור קופצ'יק]]<br />
* '''ואראנסי''' - הרב [[שמואל יזהר]]<br />
* '''ווטה קנאל''' - הרב רן שמיר<br />
* '''לה, לדאק''' - הרב אוהד מרציאנו<br />
* '''מנאלי''' - הרב יעקב שץ והרב [[חזי נפרסטק]] (פתוח מתחילת [[ניסן]] עד אחרי ראש השנה)<br />
* '''פונה''' - הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]<br />
* '''פושקר''' - הרב [[שמשון גולדשטיין]]<br />
* '''קאסול''' - הרב [[דני וינדרבאום]] והרב [[יואל כפלין]]<br />
* '''קאסר דייוי''' - הרב טל רמות<br />
* '''קוצ'ין''' - הרב [[זלמן ברנשטיין]]<br />
* '''רישיקש''' - הרב זוהר דוד<br />
<br />
===[[הונג קונג]]===<br />
*'''יאיוו''' - הרב ישראל ליברמן<br />
==י==<br />
===[[יפן]]===<br />
* '''טוקיו''' - הרב [[בנימין אדרעי]]<br />
* '''קיוטו''' - הרב [[מרדכי גרומך]]<br />
<br />
===[[ישראל]]===<br />
{{ערך מורחב|בתי חב"ד בישראל}}<br />
==מ==<br />
===[[מקסיקו]]===<br />
* '''מקסיקו סיטי''' - הרב [[יוסף יצחק מייזליש]]<br />
* '''פלאיה''' - הרב [[חיים ברוד]] והרב ברוך קראוס<br />
* '''קוזומל''' - הרב [[דוד כפלין]] והרב שלמה פלג<br />
* ''' איסלה מוחרס ''' הרב מוטי כהן<br />
* '''ס. קריסטובל צ'יאפס''' - הרב אורן רז<br />
* '''פורטו אסקונדידו''' - הרב דני וינדרבאום<br />
<br />
===[[מיאנמר]]===<br />
* '''ינגון''' - הרב שניאור רייטפורט<br />
<br />
==נ==<br />
===[[ניו ג'רזי]]===<br />
*'''ניו ג'רזי''' - הרב [[יוסף צבי קרליבך]]<br />
<br />
===[[נפאל]]===<br />
*'''פוקרה''' - הרב [[חזקי ליפשיץ]]<br />
*'''קטמנדו''' - הרב חזקי ליפשיץ<br />
<br />
==ס==<br />
===[[סין]]===<br />
*'''[[שנחאי]]''' - הרב שלום גרינברג והרב שלמה אויזרת<br />
*'''בייג'ינג''' - הרב שמעון פרוינדליך<br />
*'''גואנג'ואו''' - הרב אלי רוזנברג.<br />
*'''קאולון''' - הרב איציק אייזנבך<br />
*'''צ'אנגדו''' - הרב דובי הנינג<br />
*'''טייפה''' - הרב שלמה טביב<br />
<br />
===[[סרביה]]===<br />
*'''בלגרד''' - הרב יהושע קמינצקי<br />
===ספרד===<br />
* '''ברצלונה''' - הרב [[דוד מנחם מענדל ליברזון]]<br />
* '''מדריד''' - הרב זלמן גולדשטיין<br />
* '''וולנסיה'''- הרב שלום דובער בינשטוק<br />
*'''איביזה''' - הרב מנחם מענדל אנגלסמן<br />
*'''גירונה''' - הרב אברהם יצחק רוזנברג<br />
<br />
===[[סינגפור]]===<br />
*'''סינגפור''' - הרב מרדכי אברג'ל, הרב נתנאל ריבני<br />
<br />
==פ==<br />
===[[פולין]]===<br />
*'''[[וורשא]]''' - הרב [[שלום דוב בער סטמבלר]]<br />
*'''[[קראקוב]]''' - הרב [[אליעזר גוראריה]], וה[[רב]] רפאל פופאק<br />
<br />
===[[פיליפינים]]===<br />
*'''מנילה''' -הרב [[יוסף יצחק לוי]]<br />
*'''קלארק''' - הרב שמואל יוסף לוזון<br />
*'''סבו''' - הרב ניר דוננפלד<br />
*'''אל נידו''' - הרב יוסף מרום<br />
*'''בורקאי''' - הרב מנחם מענדל אקסלרוד<br />
<br />
===[[פלורידה]]===<br />
*'''מיאמי''' - הרב [[אברהם קארף]]<br />
*'''וועסטאן''' - הרב ישראל שפאלטער<br />
<br />
===פרו===<br />
*'''קוסקו''' - הרב [[עופר קריפור]]<br />
<br />
==ק==<br />
=== [[קולומביה]]=== <br />
* ''' בוגוטה''' - הרב יהושע<br />
*''' ברנקיה''' - הרב יוסי ליברוב<br />
* ''' מדג'ין ''' - הרב לוי ונונו<br />
* ''' סלנטו''' - הרב שמואל הכהן פרידמן<br />
* ''' קרטחנה''' - הרב סעדיה גלויברמן<br />
<br />
===[[קזחסטן]]===<br />
* '''אלמא אטא''' - הרב [[ישעיה אלעזר כהן]], הרב [[אלחנן כהן]], הרב מרדכי הכהן והרב סעדיה ליברוב<br />
* '''פבלדאר''' - הרב שמעון אש<br />
* '''אוסט קמינגורסק''' - הרב אסף פיינשטיין<br />
* '''קרגנדה''' - הרב אשר תומרקין<br />
* '''קוסטנאי''' - הרב [[מנחם מענדל זלמנוב]]<br />
* '''נור סולטן''' - הרב שמואל קרנאוח<br />
* '''צ'מיקנט''' - הרב מרדכי מרוזוב<br />
<br />
===[[קירגיזסטן]]===<br />
*'''בישקק''' - הרב אריה רייכמן<br />
<br />
===[[קמבודיה]]===<br />
*'''פנום פן''' - הרב בנציון בוטמן, הרב אברהם מנחם גרשוני<br />
<br />
==[[דניה]]==<br />
*'''???''' - הרב שמאל נוטיק<br />
<br />
===[[קרואטיה]]===<br />
*'''זאגרב''' - הרב פנחס ירוחם פישל זקלס<br />
<br />
==ר==<br />
===[[רומניה]]===<br />
*[[בוקרשט]] - הרב [[נפתלי דייטש]], הרב [[יצחק רסקין]]<br />
*קלוז 'נאפוקה - הרב [[דוב בער אורגד]]<br />
===[[רוסיה]]===<br />
*'''אוליאנובסק''' - הרב יוסף מרוזוב<br />
*'''[[אומסק]]''' הרב [[אשר קריצבסקי]]<br />
*'''אופה''' - הרב דן קריצ'בסקי<br />
*'''אורנבורג''' - הרב גואל מייראס<br />
*'''[[אירקוצק]]''' - הרב אהרון ווגנר<br />
*'''אסטרחן''' - הרב [[בביאר מלמד]]<br />
*'''בירוביג'אן''' - הרב אליהו ריס<br />
*'''בנלצ'יק''' - הרב [[לוי שבת]]<br />
*'''בריאנסק''' - הרב מנחם מענדל זקלס<br />
*'''דרבנט''' - הרב עובדיה איסקוב<br />
*'''חברובסק''' - הרב יעקב סנטקוב, הרב אהרון מיאסקובסקי<br />
*'''טוגליאטי''' - הרב מאיר פישר<br />
*'''טומסק''' - הרב [[לוי קמינצקי]]<br />
*'''ליפצק''' - הרב שמולי שטיפל<br />
* '''[[מוסקבה]]''' - הרב [[ברל לזר|שלמה דובער פנחס לזר]]<br />
*'''[[מלחובקה]]''' - הרב משה תמרין, הרב זלמן קוסנסקו<br />
*'''מיתישצ'י''' - הרב [[לוי שבת]]<br />
*'''נובגורוד וליקי''' - הרב יעקב סומינסקי<br />
*'''[[נובוסבירסק]]''' - הרב [[שניאור זלמן זקלס]]<br />
*'''[[ניז'ני נובוגורוד]]''' - [[הרב שמעון ברגמן]]<br />
*'''סוצ'י''' - הרב שלום לזר<br />
*'''סטברופול''' - הרב אלכסנדר נסטרוב<br />
* '''[[סמולנסק]]''' - הרב לוי יצחק מונדשיין<br />
*'''[[סמרה]]''' - הרב [[שלמה דייטש]]<br />
*'''[[פטרבורג]]''' - הרב [[מנחם מענדל פבזנר]], הרב חיים טולוצ'ינסקי, הרב חיים שאול ברוק, הרב צבי פינסקי, הרב דניאל אש, הרב בן-ציון ליפסקר, הרב אלעזר גולדברג, הרב שמואל מנדלסון, הרב שמואל סאמינסקי והרב יהודה ברטוקוב<br />
*'''פרם''' - הרב [[שניאור זלמן דייטש]]<br />
*'''[[צ'ליאבינסק]]''' - הרב [[מאיר קירש]], הרב [[יחיאל לוויטין]]<br />
*'''קאזאן''' - הרב [[נחום יצחק גורליק]]<br />
*'''[[קוסטרומה]]''' - הרב ניסן מנדל רופו<br />
*'''קלינינגרד''' - הרב דוד שביק<br />
*'''קרסנויארסק''' - הרב בנימין ווגנר<br />
*'''[[רוסטוב]]''' - הרב [[שמואל סטולין]]<br />
<br />
==ת==<br />
===[[תאילנד]]===<br />
*'''בנגקוק''' - הרב [[נחמיה וילהלם]], הרב [[יוסף חיים קנטור]], הרב [[יוסף גולדברג (תאילנד)|יוסף גולדברג]], הרב דוד חדד, הרב משה חדד, הרב מנחם מענדל ונקרט<br />
*'''צ'יאנג מאי''' - הרב יוסף פיקל<br />
*'''קוסמוי''' - הרב מנחם מענדל גולדשמיד<br />
*'''פוקט''' - הרב שלום גליצנשטיין<br />
*'''פאי''' - הרב מנחם מענדל זאיאנץ<br />
*'''קופנגן''' - הרב דובער דיייטש<br />
<br />
[[קטגוריה:מיזמים]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D&diff=584904בתי חב"ד בעולם2023-03-19T00:21:41Z<p>דגלמשיח: /* קולומביה */</p>
<hr />
<div><div id="stub" style="background-color:#F2FFE5; border-color:#E5E5FF; border-style:double; border-width:2px; clear:both; padding-top:2px; padding-bottom:0px; padding-right:0px; margin:0.5em 0 0.5em 0;vertical-align:middle;"><CENTER>'''אתם יכולים לשפר את הדף הזה'''!{{ש}}'''הוסיפו מידע אנציקלופדי אמין מהידוע לכם על בתי חב"ד בעולם'''</CENTER></div><br />
<br />
[[קובץ:מרכז לעניני חינוך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל המרכז לענייני חינוך, הגוף הממונה על שליחי חב"ד ברחבי העולם]]<br />
'''בתי חב"ד בעולם''' הינם רשת של מרכזי תורה ויהדות, המפוזרים ברחבי העולם. בית חב"ד טיפוסי, מנוהל על ידי [[שליח]] [[הרבי]], ומטרתו לסייע ליהודים שבסביבתו, סיוע רוחני וגשמי. נכון לשנת [[תש"פ]] קיימים כ־5,000 שלוחים ברחבי העולם.<br />
<br />
==א==<br />
===[[אוסטריה]]===<br />
*'''[[וינה]]''' - הרב [[שניאור פלאץ]]<br />
*'''[[זלצבורג]]''' - הרב דוד נוסבאום<br />
<br />
===[[אוקראינה]]===<br />
*'''קייב''' - הרב [[משה ראובן אסמן]].<br />
*'''ז'יטומיר''' - מנהל: הרב שלמה וילהלם. הרב נחום תמרין.<br />
* '''ניקולייב''' - הרב [[שלום דובער גוטליב]]<br />
*'''דנייפרופטרובסק''' - הרב יוסי קמינצקי, הרב [[שמואל קמינצקי]].<br />
* '''אודסה''' - הרב [[אברהם וולף]].<br />
*'''ז'פרוז'ה''' - הרב נחום ערנטרוי<br />
*'''[[צ'רקאסי]]''' - הרב [[דב אקסלרוד]]<br />
*'''בלייה צ'רקוב''' - הרב מאיר [[הולצברג]]<br />
<br />
===[[אזרבייג'ן]]===<br />
*'''באקו''' - הרב שניאור סגל, הרב פסח מירוב, הרב מתי לואיס<br />
*'''קובה''' - הרב יונה רונן יעקובי<br />
<br />
===[[איטליה]]===<br />
* '''[[מילאנו]]''' - לשם הגיע השליח הראשון הרב [[גרשון מענדל גרליק]], וכיום מכהנים בה עשרות שלוחים<br />
* '''[[רומא]]''' - הרב יצחק חזן, הרב שלום קונרוטו והרב מנחם לאזאר<br />
* '''[[ונציה]]''' - הרב [[רחמים]] בנין והרב עמיחי ריבר. בעיר קיימת ישיבה ומדי שנה מגיעים תמימים על מנת לסייע בפעילות<br />
* '''בולניה''' - הרב דוד בורנשטיין<br />
* '''פירנצה''' - הרב לוי וולובסקי<br />
<br />
===אקוודור===<br />
*'''קיטו''' - הרב [[תומר רותם]]<br />
<br />
===[[ארגנטינה]]===<br />
* '''איה–בלנקה''' - הרב [[משה פרידמן]]<br />
* '''[[בואנוס איירס]]''' - הרב [[צבי יחיאל גרונבלט]]<br />
* '''פלורס''' - בית חב"ד [[770]] בהנהלת הרב דוד פלוטקא<br />
* '''פלרמו-סוהו''' - הרב צבי ליפינסקי<br />
* '''פלרמו''' - הרב שלמה לוי<br />
* '''אולירוס''' - הרב יעקב בירמן<br />
* '''פוארטו-מאדרו''' - הרב [[חיים ברוך אוירכמן]]<br />
* '''סלטה''' - הרב רפאל הכהן טאוויל<br />
* '''קורדובה''' - הרב יוסי טורק<br />
<br />
===[[ארמניה]]===<br />
*'''ירוואן''' - הרב גרשון מאיר בורשטיין<br />
<br />
==ב==<br />
===[[בלארוס]]===<br />
*'''[[באברויסק]]''' - הרב שאול חבבו<br />
*'''[[בריסק]]''' - הרב חיים רבינוביץ<br />
*'''[[מוהילב]]''' - הרב מנחם מענדל אלפרוביץ<br />
<br />
===[[ברזיל]]===<br />
*'''ס. פאולו'''<br />
:*הרב [[שבתי אלפרין]], מנהל בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב [[יוסף יצחק אלפרין]], בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב [[יצחק משען]], מנהל בית הכנסת "בַּיִת" בשכונת היז'נופוליס<br />
:*הרב [[מרדכי זאיינץ]], רב בית הכנסת צעירי חב"ד<br />
:*הרב [[יוסף יצחק שילדקרויט]], מנהל בית חב"ד איטאים<br />
:*הרב [[יוסף דוד וויטמאן]], רב בית הכנסת בית יעקב<br />
:*הרב [[יעקב גרנשטט]], מנהל בית חב"ד בשכונת ברוקלין<br />
:*הרב [[ירחמיאל בלינוב]], רב בית הכנסת "חי מנחם" בשכונת היז'נופוליס<br />
:*הרב [[אריה ברוך בלוך]], בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב דוד גולדברג, מנהל בית חב"ד מורומבי<br />
:*הרב [[אריאל אנטבי]], מנהל בית חב"ד למטייל בשכונת סנטנה<br />
:*הרב [[עדי כפיף]], מנהל בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה<br />
:*הרב [[מנחם מענדל ניסלביץ']], בית חב"ד לקהילה הישראלית<br />
:*הרב נחמן סטולמן, מנהל בית חב"ד בעיר קאמפינייס<br />
:*הרב שמעון ברנד, בית חב"ד גרנדה ווינה, קוצ'יה<br />
*'''ריאו דה ז'נירו'''<br />
:*הרב יהושע בנימין גולדמן, בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב אילן סטיפלמן, מנהל בית חב"ד למטייל<br />
:*הרב אברהם צבי בויטנר<br />
:*הרב משה לזינסקי<br />
:*הרב יוסף שימעונוביץ', מנהל בית חב"ד בחה דה טיג'קה<br />
:*הרב חיים ברונר<br />
:*הרב מאיר רוזנברג<br />
*הרב לוי יצחק גולדמן<br />
*'''ברזיליה''' - הרב לייב רוזנברג<br />
*'''בליים''' - הרב ישראל זאגורי<br />
*'''פורטו אלגרי''' - הרב מענדל ליברוב. הרב שמואל בנימיני<br />
*'''קוריטיבה''' - הרב יוסף דוברבסקי<br />
*'''בלו הוריזונטה''' - הרב ניסים קטרי<br />
*'''סלבדור''' - הרב ישראל בוקיעט<br />
*'''רסיפה''' - הרב אלכסנדר מזרחי<br />
*'''מנאוס אמזונס''' - הרב אריה רייכמן<br />
*'''מורו דה ס. פאולו''' - הרב מנחם מענדל גרנשטט<br />
<br />
==ג==<br />
===[[גרמניה]]===<br />
* '''פרנקפורט''' - הרב [[שניאור זלמן גורביץ]]<br />
* '''אופנבך''' - הרב מנחם מענדל גורביץ<br />
* '''ברלין''' - הרב [[יהודה טייכטל]]<br />
* '''דיסלדורף''' - הרב חיים ברכהן<br />
* '''דרזדן''' - הרב שניאור הבלין<br />
* '''המבורג''' - הרב שלמה ביסטריצקי<br />
* '''הנובר''' - הרב [[בנימין וולף]]<br />
* '''ווירטמבורג''' - הרב זלמן טרבניק.<br />
* '''מינכן''' - הרב [[ישראל דיסקין]]<br />
* '''נירנברג''' - הרב אליעזר חיטריק<br />
* '''פוטסדם''' - הרב [[נחום פרסמן]]<br />
* '''קלן''' - הרב מנחם מענדל שטראקס<br />
* '''קרלסרוהה''' - הרב מרדכי מנדלסון<br />
<br />
==ד==<br />
===דובאי===<br />
*'''דובאי''' - הרב מנחם מענדל בלוי<br />
===[[דרום קוריאה]]===<br />
*'''סיאול''' - הרב [[אשר ליצמן]]<br />
<br />
==ה==<br />
===[[הודו]]===<br />
* '''אנג'ונה''' - הרב נחמן הולצברג (נ.י.). נשלחים למקום תמימים לעונת השליחות.<br />
* '''מומבאי''' - הוקם על ידי הרב [[גבריאל הולצברג]]. כיום מנהלו הרב [[ישראל קוזלובסקי]]<br />
* '''בנגלור''' - הרב צבי ריבקין<br />
* '''גואה''' - הרב [[רועי מרילי]]<br />
* '''דאראמסלה''' - הרב דרור משה שאול והרב אורי ציפורי<br />
* '''דלהי''' - הרב [[שמואל שארף]] והרב [[עקיבא סודרי]]. הוקם על ידי הרב [[נחמן נחמנסון]]<br />
* '''דרום דלהי''' - הרב [[שניאור קופצ'יק]]<br />
* '''ואראנסי''' - הרב [[שמואל יזהר]]<br />
* '''ווטה קנאל''' - הרב רן שמיר<br />
* '''לה, לדאק''' - הרב אוהד מרציאנו<br />
* '''מנאלי''' - הרב יעקב שץ והרב [[חזי נפרסטק]] (פתוח מתחילת [[ניסן]] עד אחרי ראש השנה)<br />
* '''פונה''' - הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]<br />
* '''פושקר''' - הרב [[שמשון גולדשטיין]]<br />
* '''קאסול''' - הרב [[דני וינדרבאום]] והרב [[יואל כפלין]]<br />
* '''קאסר דייוי''' - הרב טל רמות<br />
* '''קוצ'ין''' - הרב [[זלמן ברנשטיין]]<br />
* '''רישיקש''' - הרב זוהר דוד<br />
<br />
===[[הונג קונג]]===<br />
*'''יאיוו''' - הרב ישראל ליברמן<br />
==י==<br />
===[[יפן]]===<br />
* '''טוקיו''' - הרב [[בנימין אדרעי]]<br />
* '''קיוטו''' - הרב [[מרדכי גרומך]]<br />
<br />
===[[ישראל]]===<br />
{{ערך מורחב|בתי חב"ד בישראל}}<br />
==מ==<br />
===[[מקסיקו]]===<br />
* '''מקסיקו סיטי''' - הרב [[יוסף יצחק מייזליש]]<br />
* '''פלאיה''' - הרב [[חיים ברוד]] והרב ברוך קראוס<br />
* '''קוזומל''' - הרב [[דוד כפלין]] והרב שלמה פלג<br />
* ''' איסלה מוחרס ''' הרב מוטי כהן<br />
* '''ס. קריסטובל צ'יאפס''' - הרב אורן רז<br />
* '''פורטו אסקונדידו''' - הרב דני וינדרבאום<br />
<br />
===[[מיאנמר]]===<br />
* '''ינגון''' - הרב שניאור רייטפורט<br />
<br />
==נ==<br />
===[[ניו ג'רזי]]===<br />
*'''ניו ג'רזי''' - הרב [[יוסף צבי קרליבך]]<br />
<br />
===[[נפאל]]===<br />
*'''פוקרה''' - הרב [[חזקי ליפשיץ]]<br />
*'''קטמנדו''' - הרב חזקי ליפשיץ<br />
<br />
==ס==<br />
===[[סין]]===<br />
*'''[[שנחאי]]''' - הרב שלום גרינברג והרב שלמה אויזרת<br />
*'''בייג'ינג''' - הרב שמעון פרוינדליך<br />
*'''גואנג'ואו''' - הרב אלי רוזנברג.<br />
*'''קאולון''' - הרב איציק אייזנבך<br />
*'''צ'אנגדו''' - הרב דובי הנינג<br />
*'''טייפה''' - הרב שלמה טביב<br />
<br />
===[[סרביה]]===<br />
*'''בלגרד''' - הרב יהושע קמינצקי<br />
===ספרד===<br />
* '''ברצלונה''' - הרב [[דוד מנחם מענדל ליברזון]]<br />
* '''מדריד''' - הרב זלמן גולדשטיין<br />
* '''וולנסיה'''- הרב שלום דובער בינשטוק<br />
*'''איביזה''' - הרב מנחם מענדל אנגלסמן<br />
*'''גירונה''' - הרב אברהם יצחק רוזנברג<br />
<br />
===[[סינגפור]]===<br />
*'''סינגפור''' - הרב מרדכי אברג'ל, הרב נתנאל ריבני<br />
<br />
==פ==<br />
===[[פולין]]===<br />
*'''[[וורשא]]''' - הרב [[שלום דוב בער סטמבלר]]<br />
*'''[[קראקוב]]''' - הרב [[אליעזר גוראריה]], וה[[רב]] רפאל פופאק<br />
<br />
===[[פיליפינים]]===<br />
*'''מנילה''' -הרב [[יוסף יצחק לוי]]<br />
*'''קלארק''' - הרב שמואל יוסף לוזון<br />
*'''סבו''' - הרב ניר דוננפלד<br />
*'''אל נידו''' - הרב יוסף מרום<br />
*'''בורקאי''' - הרב מנחם מענדל אקסלרוד<br />
<br />
===[[פלורידה]]===<br />
*'''מיאמי''' - הרב [[אברהם קארף]]<br />
*'''וועסטאן''' - הרב ישראל שפאלטער<br />
<br />
===פרו===<br />
*'''קוסקו''' - הרב [[עופר קריפור]]<br />
<br />
==ק==<br />
=== [[קולומביה]]=== <br />
* ''' בוגוטה''' - הרב יהושע<br />
*''' ברנקיה''' - הרב יוסי ליברוב<br />
* ''' מדג'ין ''' - הרב לוי ונונו<br />
* ''' סלנטו''' - הרב שמואל הכהן פרידמן<br />
* ''' קרטחנה''' - הרב סעדיה גלויברמן<br />
<br />
===[[קזחסטן]]===<br />
* '''אלמא אטא''' - הרב [[ישעיה אלעזר כהן]], הרב [[אלחנן כהן]], הרב מרדכי הכהן והרב סעדיה ליברוב<br />
* '''פבלדאר''' - הרב שמעון אש<br />
* '''אוסט קמינגורסק''' - הרב אסף פיינשטיין<br />
* '''קרגנדה''' - הרב אשר תומרקין<br />
* '''קוסטנאי''' - הרב [[מנחם מענדל זלמנוב]]<br />
* '''נור סולטן''' - הרב שמואל קרנאוח<br />
* '''צ'מיקנט''' - הרב מרדכי מרוזוב<br />
<br />
===[[קירגיזסטן]]===<br />
*'''בישקק''' - הרב אריה רייכמן<br />
<br />
===[[קמבודיה]]===<br />
*'''פנום פן''' - הרב בנציון בוטמן, הרב אברהם מנחם גרשוני<br />
<br />
==[[דניה]]==<br />
*'''???''' - הרב שמאל נוטיק<br />
<br />
===[[קרואטיה]]===<br />
*'''זאגרב''' - הרב פנחס ירוחם פישל זקלס<br />
<br />
==ר==<br />
===[[רומניה]]===<br />
*[[בוקרשט]] - הרב [[נפתלי דייטש]], הרב [[יצחק רסקין]]<br />
*קלוז 'נאפוקה - הרב [[דוב בער אורגד]]<br />
===[[רוסיה]]===<br />
*'''אוליאנובסק''' - הרב יוסף מרוזוב<br />
*'''[[אומסק]]''' הרב [[אשר קריצבסקי]]<br />
*'''אופה''' - הרב דן קריצ'בסקי<br />
*'''אורנבורג''' - הרב גואל מייראס<br />
*'''[[אירקוצק]]''' - הרב אהרון ווגנר<br />
*'''אסטרחן''' - הרב [[בביאר מלמד]]<br />
*'''בירוביג'אן''' - הרב אליהו ריס<br />
*'''בנלצ'יק''' - הרב [[לוי שבת]]<br />
*'''בריאנסק''' - הרב מנחם מענדל זקלס<br />
*'''דרבנט''' - הרב עובדיה איסקוב<br />
*'''חברובסק''' - הרב יעקב סנטקוב, הרב אהרון מיאסקובסקי<br />
*'''טוגליאטי''' - הרב מאיר פישר<br />
*'''טומסק''' - הרב [[לוי קמינצקי]]<br />
*'''ליפצק''' - הרב שמולי שטיפל<br />
* '''[[מוסקבה]]''' - הרב [[ברל לזר|שלמה דובער פנחס לזר]]<br />
*'''[[מלחובקה]]''' - הרב משה תמרין, הרב זלמן קוסנסקו<br />
*'''מיתישצ'י''' - הרב [[לוי שבת]]<br />
*'''נובגורוד וליקי''' - הרב יעקב סומינסקי<br />
*'''[[נובוסבירסק]]''' - הרב [[שניאור זלמן זקלס]]<br />
*'''[[ניז'ני נובוגורוד]]''' - [[הרב שמעון ברגמן]]<br />
*'''סוצ'י''' - הרב שלום לזר<br />
*'''סטברופול''' - הרב אלכסנדר נסטרוב<br />
* '''[[סמולנסק]]''' - הרב לוי יצחק מונדשיין<br />
*'''[[סמרה]]''' - הרב [[שלמה דייטש]]<br />
*'''[[פטרבורג]]''' - הרב [[מנחם מענדל פבזנר]], הרב חיים טולוצ'ינסקי, הרב חיים שאול ברוק, הרב צבי פינסקי, הרב דניאל אש, הרב בן-ציון ליפסקר, הרב אלעזר גולדברג, הרב שמואל מנדלסון, הרב שמואל סאמינסקי והרב יהודה ברטוקוב<br />
*'''פרם''' - הרב [[שניאור זלמן דייטש]]<br />
*'''[[צ'ליאבינסק]]''' - הרב [[מאיר קירש]], הרב [[יחיאל לוויטין]]<br />
*'''קאזאן''' - הרב [[נחום יצחק גורליק]]<br />
*'''[[קוסטרומה]]''' - הרב ניסן מנדל רופו<br />
*'''קלינינגרד''' - הרב דוד שביק<br />
*'''קרסנויארסק''' - הרב בנימין ווגנר<br />
*'''[[רוסטוב]]''' - הרב [[שמואל סטולין]]<br />
<br />
==ת==<br />
===[[תאילנד]]===<br />
*'''בנגקוק''' - הרב [[נחמיה וילהלם]], הרב [[יוסף חיים קנטור]], הרב [[יוסף גולדברג (תאילנד)|יוסף גולדברג]], הרב דוד חדד, הרב משה חדד, הרב מנחם מענדל ונקרט<br />
*'''צ'יאנג מאי''' - הרב יוסף פיקל<br />
*'''קוסמוי''' - הרב מנחם מענדל גולדשמיד<br />
*'''פוקט''' - הרב שלום גליצנשטיין<br />
*'''פאי''' - הרב מנחם מענדל זאיאנץ<br />
*'''קופנגן''' - הרב דובער דיייטש<br />
<br />
[[קטגוריה:מיזמים]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D&diff=584903בתי חב"ד בעולם2023-03-19T00:21:14Z<p>דגלמשיח: /* קולומביה */ברנקייה</p>
<hr />
<div><div id="stub" style="background-color:#F2FFE5; border-color:#E5E5FF; border-style:double; border-width:2px; clear:both; padding-top:2px; padding-bottom:0px; padding-right:0px; margin:0.5em 0 0.5em 0;vertical-align:middle;"><CENTER>'''אתם יכולים לשפר את הדף הזה'''!{{ש}}'''הוסיפו מידע אנציקלופדי אמין מהידוע לכם על בתי חב"ד בעולם'''</CENTER></div><br />
<br />
[[קובץ:מרכז לעניני חינוך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל המרכז לענייני חינוך, הגוף הממונה על שליחי חב"ד ברחבי העולם]]<br />
'''בתי חב"ד בעולם''' הינם רשת של מרכזי תורה ויהדות, המפוזרים ברחבי העולם. בית חב"ד טיפוסי, מנוהל על ידי [[שליח]] [[הרבי]], ומטרתו לסייע ליהודים שבסביבתו, סיוע רוחני וגשמי. נכון לשנת [[תש"פ]] קיימים כ־5,000 שלוחים ברחבי העולם.<br />
<br />
==א==<br />
===[[אוסטריה]]===<br />
*'''[[וינה]]''' - הרב [[שניאור פלאץ]]<br />
*'''[[זלצבורג]]''' - הרב דוד נוסבאום<br />
<br />
===[[אוקראינה]]===<br />
*'''קייב''' - הרב [[משה ראובן אסמן]].<br />
*'''ז'יטומיר''' - מנהל: הרב שלמה וילהלם. הרב נחום תמרין.<br />
* '''ניקולייב''' - הרב [[שלום דובער גוטליב]]<br />
*'''דנייפרופטרובסק''' - הרב יוסי קמינצקי, הרב [[שמואל קמינצקי]].<br />
* '''אודסה''' - הרב [[אברהם וולף]].<br />
*'''ז'פרוז'ה''' - הרב נחום ערנטרוי<br />
*'''[[צ'רקאסי]]''' - הרב [[דב אקסלרוד]]<br />
*'''בלייה צ'רקוב''' - הרב מאיר [[הולצברג]]<br />
<br />
===[[אזרבייג'ן]]===<br />
*'''באקו''' - הרב שניאור סגל, הרב פסח מירוב, הרב מתי לואיס<br />
*'''קובה''' - הרב יונה רונן יעקובי<br />
<br />
===[[איטליה]]===<br />
* '''[[מילאנו]]''' - לשם הגיע השליח הראשון הרב [[גרשון מענדל גרליק]], וכיום מכהנים בה עשרות שלוחים<br />
* '''[[רומא]]''' - הרב יצחק חזן, הרב שלום קונרוטו והרב מנחם לאזאר<br />
* '''[[ונציה]]''' - הרב [[רחמים]] בנין והרב עמיחי ריבר. בעיר קיימת ישיבה ומדי שנה מגיעים תמימים על מנת לסייע בפעילות<br />
* '''בולניה''' - הרב דוד בורנשטיין<br />
* '''פירנצה''' - הרב לוי וולובסקי<br />
<br />
===אקוודור===<br />
*'''קיטו''' - הרב [[תומר רותם]]<br />
<br />
===[[ארגנטינה]]===<br />
* '''איה–בלנקה''' - הרב [[משה פרידמן]]<br />
* '''[[בואנוס איירס]]''' - הרב [[צבי יחיאל גרונבלט]]<br />
* '''פלורס''' - בית חב"ד [[770]] בהנהלת הרב דוד פלוטקא<br />
* '''פלרמו-סוהו''' - הרב צבי ליפינסקי<br />
* '''פלרמו''' - הרב שלמה לוי<br />
* '''אולירוס''' - הרב יעקב בירמן<br />
* '''פוארטו-מאדרו''' - הרב [[חיים ברוך אוירכמן]]<br />
* '''סלטה''' - הרב רפאל הכהן טאוויל<br />
* '''קורדובה''' - הרב יוסי טורק<br />
<br />
===[[ארמניה]]===<br />
*'''ירוואן''' - הרב גרשון מאיר בורשטיין<br />
<br />
==ב==<br />
===[[בלארוס]]===<br />
*'''[[באברויסק]]''' - הרב שאול חבבו<br />
*'''[[בריסק]]''' - הרב חיים רבינוביץ<br />
*'''[[מוהילב]]''' - הרב מנחם מענדל אלפרוביץ<br />
<br />
===[[ברזיל]]===<br />
*'''ס. פאולו'''<br />
:*הרב [[שבתי אלפרין]], מנהל בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב [[יוסף יצחק אלפרין]], בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב [[יצחק משען]], מנהל בית הכנסת "בַּיִת" בשכונת היז'נופוליס<br />
:*הרב [[מרדכי זאיינץ]], רב בית הכנסת צעירי חב"ד<br />
:*הרב [[יוסף יצחק שילדקרויט]], מנהל בית חב"ד איטאים<br />
:*הרב [[יוסף דוד וויטמאן]], רב בית הכנסת בית יעקב<br />
:*הרב [[יעקב גרנשטט]], מנהל בית חב"ד בשכונת ברוקלין<br />
:*הרב [[ירחמיאל בלינוב]], רב בית הכנסת "חי מנחם" בשכונת היז'נופוליס<br />
:*הרב [[אריה ברוך בלוך]], בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב דוד גולדברג, מנהל בית חב"ד מורומבי<br />
:*הרב [[אריאל אנטבי]], מנהל בית חב"ד למטייל בשכונת סנטנה<br />
:*הרב [[עדי כפיף]], מנהל בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה<br />
:*הרב [[מנחם מענדל ניסלביץ']], בית חב"ד לקהילה הישראלית<br />
:*הרב נחמן סטולמן, מנהל בית חב"ד בעיר קאמפינייס<br />
:*הרב שמעון ברנד, בית חב"ד גרנדה ווינה, קוצ'יה<br />
*'''ריאו דה ז'נירו'''<br />
:*הרב יהושע בנימין גולדמן, בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב אילן סטיפלמן, מנהל בית חב"ד למטייל<br />
:*הרב אברהם צבי בויטנר<br />
:*הרב משה לזינסקי<br />
:*הרב יוסף שימעונוביץ', מנהל בית חב"ד בחה דה טיג'קה<br />
:*הרב חיים ברונר<br />
:*הרב מאיר רוזנברג<br />
*הרב לוי יצחק גולדמן<br />
*'''ברזיליה''' - הרב לייב רוזנברג<br />
*'''בליים''' - הרב ישראל זאגורי<br />
*'''פורטו אלגרי''' - הרב מענדל ליברוב. הרב שמואל בנימיני<br />
*'''קוריטיבה''' - הרב יוסף דוברבסקי<br />
*'''בלו הוריזונטה''' - הרב ניסים קטרי<br />
*'''סלבדור''' - הרב ישראל בוקיעט<br />
*'''רסיפה''' - הרב אלכסנדר מזרחי<br />
*'''מנאוס אמזונס''' - הרב אריה רייכמן<br />
*'''מורו דה ס. פאולו''' - הרב מנחם מענדל גרנשטט<br />
<br />
==ג==<br />
===[[גרמניה]]===<br />
* '''פרנקפורט''' - הרב [[שניאור זלמן גורביץ]]<br />
* '''אופנבך''' - הרב מנחם מענדל גורביץ<br />
* '''ברלין''' - הרב [[יהודה טייכטל]]<br />
* '''דיסלדורף''' - הרב חיים ברכהן<br />
* '''דרזדן''' - הרב שניאור הבלין<br />
* '''המבורג''' - הרב שלמה ביסטריצקי<br />
* '''הנובר''' - הרב [[בנימין וולף]]<br />
* '''ווירטמבורג''' - הרב זלמן טרבניק.<br />
* '''מינכן''' - הרב [[ישראל דיסקין]]<br />
* '''נירנברג''' - הרב אליעזר חיטריק<br />
* '''פוטסדם''' - הרב [[נחום פרסמן]]<br />
* '''קלן''' - הרב מנחם מענדל שטראקס<br />
* '''קרלסרוהה''' - הרב מרדכי מנדלסון<br />
<br />
==ד==<br />
===דובאי===<br />
*'''דובאי''' - הרב מנחם מענדל בלוי<br />
===[[דרום קוריאה]]===<br />
*'''סיאול''' - הרב [[אשר ליצמן]]<br />
<br />
==ה==<br />
===[[הודו]]===<br />
* '''אנג'ונה''' - הרב נחמן הולצברג (נ.י.). נשלחים למקום תמימים לעונת השליחות.<br />
* '''מומבאי''' - הוקם על ידי הרב [[גבריאל הולצברג]]. כיום מנהלו הרב [[ישראל קוזלובסקי]]<br />
* '''בנגלור''' - הרב צבי ריבקין<br />
* '''גואה''' - הרב [[רועי מרילי]]<br />
* '''דאראמסלה''' - הרב דרור משה שאול והרב אורי ציפורי<br />
* '''דלהי''' - הרב [[שמואל שארף]] והרב [[עקיבא סודרי]]. הוקם על ידי הרב [[נחמן נחמנסון]]<br />
* '''דרום דלהי''' - הרב [[שניאור קופצ'יק]]<br />
* '''ואראנסי''' - הרב [[שמואל יזהר]]<br />
* '''ווטה קנאל''' - הרב רן שמיר<br />
* '''לה, לדאק''' - הרב אוהד מרציאנו<br />
* '''מנאלי''' - הרב יעקב שץ והרב [[חזי נפרסטק]] (פתוח מתחילת [[ניסן]] עד אחרי ראש השנה)<br />
* '''פונה''' - הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]<br />
* '''פושקר''' - הרב [[שמשון גולדשטיין]]<br />
* '''קאסול''' - הרב [[דני וינדרבאום]] והרב [[יואל כפלין]]<br />
* '''קאסר דייוי''' - הרב טל רמות<br />
* '''קוצ'ין''' - הרב [[זלמן ברנשטיין]]<br />
* '''רישיקש''' - הרב זוהר דוד<br />
<br />
===[[הונג קונג]]===<br />
*'''יאיוו''' - הרב ישראל ליברמן<br />
==י==<br />
===[[יפן]]===<br />
* '''טוקיו''' - הרב [[בנימין אדרעי]]<br />
* '''קיוטו''' - הרב [[מרדכי גרומך]]<br />
<br />
===[[ישראל]]===<br />
{{ערך מורחב|בתי חב"ד בישראל}}<br />
==מ==<br />
===[[מקסיקו]]===<br />
* '''מקסיקו סיטי''' - הרב [[יוסף יצחק מייזליש]]<br />
* '''פלאיה''' - הרב [[חיים ברוד]] והרב ברוך קראוס<br />
* '''קוזומל''' - הרב [[דוד כפלין]] והרב שלמה פלג<br />
* ''' איסלה מוחרס ''' הרב מוטי כהן<br />
* '''ס. קריסטובל צ'יאפס''' - הרב אורן רז<br />
* '''פורטו אסקונדידו''' - הרב דני וינדרבאום<br />
<br />
===[[מיאנמר]]===<br />
* '''ינגון''' - הרב שניאור רייטפורט<br />
<br />
==נ==<br />
===[[ניו ג'רזי]]===<br />
*'''ניו ג'רזי''' - הרב [[יוסף צבי קרליבך]]<br />
<br />
===[[נפאל]]===<br />
*'''פוקרה''' - הרב [[חזקי ליפשיץ]]<br />
*'''קטמנדו''' - הרב חזקי ליפשיץ<br />
<br />
==ס==<br />
===[[סין]]===<br />
*'''[[שנחאי]]''' - הרב שלום גרינברג והרב שלמה אויזרת<br />
*'''בייג'ינג''' - הרב שמעון פרוינדליך<br />
*'''גואנג'ואו''' - הרב אלי רוזנברג.<br />
*'''קאולון''' - הרב איציק אייזנבך<br />
*'''צ'אנגדו''' - הרב דובי הנינג<br />
*'''טייפה''' - הרב שלמה טביב<br />
<br />
===[[סרביה]]===<br />
*'''בלגרד''' - הרב יהושע קמינצקי<br />
===ספרד===<br />
* '''ברצלונה''' - הרב [[דוד מנחם מענדל ליברזון]]<br />
* '''מדריד''' - הרב זלמן גולדשטיין<br />
* '''וולנסיה'''- הרב שלום דובער בינשטוק<br />
*'''איביזה''' - הרב מנחם מענדל אנגלסמן<br />
*'''גירונה''' - הרב אברהם יצחק רוזנברג<br />
<br />
===[[סינגפור]]===<br />
*'''סינגפור''' - הרב מרדכי אברג'ל, הרב נתנאל ריבני<br />
<br />
==פ==<br />
===[[פולין]]===<br />
*'''[[וורשא]]''' - הרב [[שלום דוב בער סטמבלר]]<br />
*'''[[קראקוב]]''' - הרב [[אליעזר גוראריה]], וה[[רב]] רפאל פופאק<br />
<br />
===[[פיליפינים]]===<br />
*'''מנילה''' -הרב [[יוסף יצחק לוי]]<br />
*'''קלארק''' - הרב שמואל יוסף לוזון<br />
*'''סבו''' - הרב ניר דוננפלד<br />
*'''אל נידו''' - הרב יוסף מרום<br />
*'''בורקאי''' - הרב מנחם מענדל אקסלרוד<br />
<br />
===[[פלורידה]]===<br />
*'''מיאמי''' - הרב [[אברהם קארף]]<br />
*'''וועסטאן''' - הרב ישראל שפאלטער<br />
<br />
===פרו===<br />
*'''קוסקו''' - הרב [[עופר קריפור]]<br />
<br />
==ק==<br />
=== [[קולומביה]]=== <br />
* ''' בוגוטה'''<br />
*''' ברנקיה''' - הרב יוסי ליברוב<br />
* ''' מדג'ין ''' - הרב לוי ונונו<br />
* ''' סלנטו''' - הרב שמואל הכהן פרידמן<br />
* ''' קרטחנה''' - הרב סעדיה גלויברמן<br />
<br />
===[[קזחסטן]]===<br />
* '''אלמא אטא''' - הרב [[ישעיה אלעזר כהן]], הרב [[אלחנן כהן]], הרב מרדכי הכהן והרב סעדיה ליברוב<br />
* '''פבלדאר''' - הרב שמעון אש<br />
* '''אוסט קמינגורסק''' - הרב אסף פיינשטיין<br />
* '''קרגנדה''' - הרב אשר תומרקין<br />
* '''קוסטנאי''' - הרב [[מנחם מענדל זלמנוב]]<br />
* '''נור סולטן''' - הרב שמואל קרנאוח<br />
* '''צ'מיקנט''' - הרב מרדכי מרוזוב<br />
<br />
===[[קירגיזסטן]]===<br />
*'''בישקק''' - הרב אריה רייכמן<br />
<br />
===[[קמבודיה]]===<br />
*'''פנום פן''' - הרב בנציון בוטמן, הרב אברהם מנחם גרשוני<br />
<br />
==[[דניה]]==<br />
*'''???''' - הרב שמאל נוטיק<br />
<br />
===[[קרואטיה]]===<br />
*'''זאגרב''' - הרב פנחס ירוחם פישל זקלס<br />
<br />
==ר==<br />
===[[רומניה]]===<br />
*[[בוקרשט]] - הרב [[נפתלי דייטש]], הרב [[יצחק רסקין]]<br />
*קלוז 'נאפוקה - הרב [[דוב בער אורגד]]<br />
===[[רוסיה]]===<br />
*'''אוליאנובסק''' - הרב יוסף מרוזוב<br />
*'''[[אומסק]]''' הרב [[אשר קריצבסקי]]<br />
*'''אופה''' - הרב דן קריצ'בסקי<br />
*'''אורנבורג''' - הרב גואל מייראס<br />
*'''[[אירקוצק]]''' - הרב אהרון ווגנר<br />
*'''אסטרחן''' - הרב [[בביאר מלמד]]<br />
*'''בירוביג'אן''' - הרב אליהו ריס<br />
*'''בנלצ'יק''' - הרב [[לוי שבת]]<br />
*'''בריאנסק''' - הרב מנחם מענדל זקלס<br />
*'''דרבנט''' - הרב עובדיה איסקוב<br />
*'''חברובסק''' - הרב יעקב סנטקוב, הרב אהרון מיאסקובסקי<br />
*'''טוגליאטי''' - הרב מאיר פישר<br />
*'''טומסק''' - הרב [[לוי קמינצקי]]<br />
*'''ליפצק''' - הרב שמולי שטיפל<br />
* '''[[מוסקבה]]''' - הרב [[ברל לזר|שלמה דובער פנחס לזר]]<br />
*'''[[מלחובקה]]''' - הרב משה תמרין, הרב זלמן קוסנסקו<br />
*'''מיתישצ'י''' - הרב [[לוי שבת]]<br />
*'''נובגורוד וליקי''' - הרב יעקב סומינסקי<br />
*'''[[נובוסבירסק]]''' - הרב [[שניאור זלמן זקלס]]<br />
*'''[[ניז'ני נובוגורוד]]''' - [[הרב שמעון ברגמן]]<br />
*'''סוצ'י''' - הרב שלום לזר<br />
*'''סטברופול''' - הרב אלכסנדר נסטרוב<br />
* '''[[סמולנסק]]''' - הרב לוי יצחק מונדשיין<br />
*'''[[סמרה]]''' - הרב [[שלמה דייטש]]<br />
*'''[[פטרבורג]]''' - הרב [[מנחם מענדל פבזנר]], הרב חיים טולוצ'ינסקי, הרב חיים שאול ברוק, הרב צבי פינסקי, הרב דניאל אש, הרב בן-ציון ליפסקר, הרב אלעזר גולדברג, הרב שמואל מנדלסון, הרב שמואל סאמינסקי והרב יהודה ברטוקוב<br />
*'''פרם''' - הרב [[שניאור זלמן דייטש]]<br />
*'''[[צ'ליאבינסק]]''' - הרב [[מאיר קירש]], הרב [[יחיאל לוויטין]]<br />
*'''קאזאן''' - הרב [[נחום יצחק גורליק]]<br />
*'''[[קוסטרומה]]''' - הרב ניסן מנדל רופו<br />
*'''קלינינגרד''' - הרב דוד שביק<br />
*'''קרסנויארסק''' - הרב בנימין ווגנר<br />
*'''[[רוסטוב]]''' - הרב [[שמואל סטולין]]<br />
<br />
==ת==<br />
===[[תאילנד]]===<br />
*'''בנגקוק''' - הרב [[נחמיה וילהלם]], הרב [[יוסף חיים קנטור]], הרב [[יוסף גולדברג (תאילנד)|יוסף גולדברג]], הרב דוד חדד, הרב משה חדד, הרב מנחם מענדל ונקרט<br />
*'''צ'יאנג מאי''' - הרב יוסף פיקל<br />
*'''קוסמוי''' - הרב מנחם מענדל גולדשמיד<br />
*'''פוקט''' - הרב שלום גליצנשטיין<br />
*'''פאי''' - הרב מנחם מענדל זאיאנץ<br />
*'''קופנגן''' - הרב דובער דיייטש<br />
<br />
[[קטגוריה:מיזמים]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D&diff=584902בתי חב"ד בעולם2023-03-19T00:19:56Z<p>דגלמשיח: /* קולומביה */קרטחנה</p>
<hr />
<div><div id="stub" style="background-color:#F2FFE5; border-color:#E5E5FF; border-style:double; border-width:2px; clear:both; padding-top:2px; padding-bottom:0px; padding-right:0px; margin:0.5em 0 0.5em 0;vertical-align:middle;"><CENTER>'''אתם יכולים לשפר את הדף הזה'''!{{ש}}'''הוסיפו מידע אנציקלופדי אמין מהידוע לכם על בתי חב"ד בעולם'''</CENTER></div><br />
<br />
[[קובץ:מרכז לעניני חינוך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל המרכז לענייני חינוך, הגוף הממונה על שליחי חב"ד ברחבי העולם]]<br />
'''בתי חב"ד בעולם''' הינם רשת של מרכזי תורה ויהדות, המפוזרים ברחבי העולם. בית חב"ד טיפוסי, מנוהל על ידי [[שליח]] [[הרבי]], ומטרתו לסייע ליהודים שבסביבתו, סיוע רוחני וגשמי. נכון לשנת [[תש"פ]] קיימים כ־5,000 שלוחים ברחבי העולם.<br />
<br />
==א==<br />
===[[אוסטריה]]===<br />
*'''[[וינה]]''' - הרב [[שניאור פלאץ]]<br />
*'''[[זלצבורג]]''' - הרב דוד נוסבאום<br />
<br />
===[[אוקראינה]]===<br />
*'''קייב''' - הרב [[משה ראובן אסמן]].<br />
*'''ז'יטומיר''' - מנהל: הרב שלמה וילהלם. הרב נחום תמרין.<br />
* '''ניקולייב''' - הרב [[שלום דובער גוטליב]]<br />
*'''דנייפרופטרובסק''' - הרב יוסי קמינצקי, הרב [[שמואל קמינצקי]].<br />
* '''אודסה''' - הרב [[אברהם וולף]].<br />
*'''ז'פרוז'ה''' - הרב נחום ערנטרוי<br />
*'''[[צ'רקאסי]]''' - הרב [[דב אקסלרוד]]<br />
*'''בלייה צ'רקוב''' - הרב מאיר [[הולצברג]]<br />
<br />
===[[אזרבייג'ן]]===<br />
*'''באקו''' - הרב שניאור סגל, הרב פסח מירוב, הרב מתי לואיס<br />
*'''קובה''' - הרב יונה רונן יעקובי<br />
<br />
===[[איטליה]]===<br />
* '''[[מילאנו]]''' - לשם הגיע השליח הראשון הרב [[גרשון מענדל גרליק]], וכיום מכהנים בה עשרות שלוחים<br />
* '''[[רומא]]''' - הרב יצחק חזן, הרב שלום קונרוטו והרב מנחם לאזאר<br />
* '''[[ונציה]]''' - הרב [[רחמים]] בנין והרב עמיחי ריבר. בעיר קיימת ישיבה ומדי שנה מגיעים תמימים על מנת לסייע בפעילות<br />
* '''בולניה''' - הרב דוד בורנשטיין<br />
* '''פירנצה''' - הרב לוי וולובסקי<br />
<br />
===אקוודור===<br />
*'''קיטו''' - הרב [[תומר רותם]]<br />
<br />
===[[ארגנטינה]]===<br />
* '''איה–בלנקה''' - הרב [[משה פרידמן]]<br />
* '''[[בואנוס איירס]]''' - הרב [[צבי יחיאל גרונבלט]]<br />
* '''פלורס''' - בית חב"ד [[770]] בהנהלת הרב דוד פלוטקא<br />
* '''פלרמו-סוהו''' - הרב צבי ליפינסקי<br />
* '''פלרמו''' - הרב שלמה לוי<br />
* '''אולירוס''' - הרב יעקב בירמן<br />
* '''פוארטו-מאדרו''' - הרב [[חיים ברוך אוירכמן]]<br />
* '''סלטה''' - הרב רפאל הכהן טאוויל<br />
* '''קורדובה''' - הרב יוסי טורק<br />
<br />
===[[ארמניה]]===<br />
*'''ירוואן''' - הרב גרשון מאיר בורשטיין<br />
<br />
==ב==<br />
===[[בלארוס]]===<br />
*'''[[באברויסק]]''' - הרב שאול חבבו<br />
*'''[[בריסק]]''' - הרב חיים רבינוביץ<br />
*'''[[מוהילב]]''' - הרב מנחם מענדל אלפרוביץ<br />
<br />
===[[ברזיל]]===<br />
*'''ס. פאולו'''<br />
:*הרב [[שבתי אלפרין]], מנהל בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב [[יוסף יצחק אלפרין]], בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב [[יצחק משען]], מנהל בית הכנסת "בַּיִת" בשכונת היז'נופוליס<br />
:*הרב [[מרדכי זאיינץ]], רב בית הכנסת צעירי חב"ד<br />
:*הרב [[יוסף יצחק שילדקרויט]], מנהל בית חב"ד איטאים<br />
:*הרב [[יוסף דוד וויטמאן]], רב בית הכנסת בית יעקב<br />
:*הרב [[יעקב גרנשטט]], מנהל בית חב"ד בשכונת ברוקלין<br />
:*הרב [[ירחמיאל בלינוב]], רב בית הכנסת "חי מנחם" בשכונת היז'נופוליס<br />
:*הרב [[אריה ברוך בלוך]], בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב דוד גולדברג, מנהל בית חב"ד מורומבי<br />
:*הרב [[אריאל אנטבי]], מנהל בית חב"ד למטייל בשכונת סנטנה<br />
:*הרב [[עדי כפיף]], מנהל בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה<br />
:*הרב [[מנחם מענדל ניסלביץ']], בית חב"ד לקהילה הישראלית<br />
:*הרב נחמן סטולמן, מנהל בית חב"ד בעיר קאמפינייס<br />
:*הרב שמעון ברנד, בית חב"ד גרנדה ווינה, קוצ'יה<br />
*'''ריאו דה ז'נירו'''<br />
:*הרב יהושע בנימין גולדמן, בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב אילן סטיפלמן, מנהל בית חב"ד למטייל<br />
:*הרב אברהם צבי בויטנר<br />
:*הרב משה לזינסקי<br />
:*הרב יוסף שימעונוביץ', מנהל בית חב"ד בחה דה טיג'קה<br />
:*הרב חיים ברונר<br />
:*הרב מאיר רוזנברג<br />
*הרב לוי יצחק גולדמן<br />
*'''ברזיליה''' - הרב לייב רוזנברג<br />
*'''בליים''' - הרב ישראל זאגורי<br />
*'''פורטו אלגרי''' - הרב מענדל ליברוב. הרב שמואל בנימיני<br />
*'''קוריטיבה''' - הרב יוסף דוברבסקי<br />
*'''בלו הוריזונטה''' - הרב ניסים קטרי<br />
*'''סלבדור''' - הרב ישראל בוקיעט<br />
*'''רסיפה''' - הרב אלכסנדר מזרחי<br />
*'''מנאוס אמזונס''' - הרב אריה רייכמן<br />
*'''מורו דה ס. פאולו''' - הרב מנחם מענדל גרנשטט<br />
<br />
==ג==<br />
===[[גרמניה]]===<br />
* '''פרנקפורט''' - הרב [[שניאור זלמן גורביץ]]<br />
* '''אופנבך''' - הרב מנחם מענדל גורביץ<br />
* '''ברלין''' - הרב [[יהודה טייכטל]]<br />
* '''דיסלדורף''' - הרב חיים ברכהן<br />
* '''דרזדן''' - הרב שניאור הבלין<br />
* '''המבורג''' - הרב שלמה ביסטריצקי<br />
* '''הנובר''' - הרב [[בנימין וולף]]<br />
* '''ווירטמבורג''' - הרב זלמן טרבניק.<br />
* '''מינכן''' - הרב [[ישראל דיסקין]]<br />
* '''נירנברג''' - הרב אליעזר חיטריק<br />
* '''פוטסדם''' - הרב [[נחום פרסמן]]<br />
* '''קלן''' - הרב מנחם מענדל שטראקס<br />
* '''קרלסרוהה''' - הרב מרדכי מנדלסון<br />
<br />
==ד==<br />
===דובאי===<br />
*'''דובאי''' - הרב מנחם מענדל בלוי<br />
===[[דרום קוריאה]]===<br />
*'''סיאול''' - הרב [[אשר ליצמן]]<br />
<br />
==ה==<br />
===[[הודו]]===<br />
* '''אנג'ונה''' - הרב נחמן הולצברג (נ.י.). נשלחים למקום תמימים לעונת השליחות.<br />
* '''מומבאי''' - הוקם על ידי הרב [[גבריאל הולצברג]]. כיום מנהלו הרב [[ישראל קוזלובסקי]]<br />
* '''בנגלור''' - הרב צבי ריבקין<br />
* '''גואה''' - הרב [[רועי מרילי]]<br />
* '''דאראמסלה''' - הרב דרור משה שאול והרב אורי ציפורי<br />
* '''דלהי''' - הרב [[שמואל שארף]] והרב [[עקיבא סודרי]]. הוקם על ידי הרב [[נחמן נחמנסון]]<br />
* '''דרום דלהי''' - הרב [[שניאור קופצ'יק]]<br />
* '''ואראנסי''' - הרב [[שמואל יזהר]]<br />
* '''ווטה קנאל''' - הרב רן שמיר<br />
* '''לה, לדאק''' - הרב אוהד מרציאנו<br />
* '''מנאלי''' - הרב יעקב שץ והרב [[חזי נפרסטק]] (פתוח מתחילת [[ניסן]] עד אחרי ראש השנה)<br />
* '''פונה''' - הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]<br />
* '''פושקר''' - הרב [[שמשון גולדשטיין]]<br />
* '''קאסול''' - הרב [[דני וינדרבאום]] והרב [[יואל כפלין]]<br />
* '''קאסר דייוי''' - הרב טל רמות<br />
* '''קוצ'ין''' - הרב [[זלמן ברנשטיין]]<br />
* '''רישיקש''' - הרב זוהר דוד<br />
<br />
===[[הונג קונג]]===<br />
*'''יאיוו''' - הרב ישראל ליברמן<br />
==י==<br />
===[[יפן]]===<br />
* '''טוקיו''' - הרב [[בנימין אדרעי]]<br />
* '''קיוטו''' - הרב [[מרדכי גרומך]]<br />
<br />
===[[ישראל]]===<br />
{{ערך מורחב|בתי חב"ד בישראל}}<br />
==מ==<br />
===[[מקסיקו]]===<br />
* '''מקסיקו סיטי''' - הרב [[יוסף יצחק מייזליש]]<br />
* '''פלאיה''' - הרב [[חיים ברוד]] והרב ברוך קראוס<br />
* '''קוזומל''' - הרב [[דוד כפלין]] והרב שלמה פלג<br />
* ''' איסלה מוחרס ''' הרב מוטי כהן<br />
* '''ס. קריסטובל צ'יאפס''' - הרב אורן רז<br />
* '''פורטו אסקונדידו''' - הרב דני וינדרבאום<br />
<br />
===[[מיאנמר]]===<br />
* '''ינגון''' - הרב שניאור רייטפורט<br />
<br />
==נ==<br />
===[[ניו ג'רזי]]===<br />
*'''ניו ג'רזי''' - הרב [[יוסף צבי קרליבך]]<br />
<br />
===[[נפאל]]===<br />
*'''פוקרה''' - הרב [[חזקי ליפשיץ]]<br />
*'''קטמנדו''' - הרב חזקי ליפשיץ<br />
<br />
==ס==<br />
===[[סין]]===<br />
*'''[[שנחאי]]''' - הרב שלום גרינברג והרב שלמה אויזרת<br />
*'''בייג'ינג''' - הרב שמעון פרוינדליך<br />
*'''גואנג'ואו''' - הרב אלי רוזנברג.<br />
*'''קאולון''' - הרב איציק אייזנבך<br />
*'''צ'אנגדו''' - הרב דובי הנינג<br />
*'''טייפה''' - הרב שלמה טביב<br />
<br />
===[[סרביה]]===<br />
*'''בלגרד''' - הרב יהושע קמינצקי<br />
===ספרד===<br />
* '''ברצלונה''' - הרב [[דוד מנחם מענדל ליברזון]]<br />
* '''מדריד''' - הרב זלמן גולדשטיין<br />
* '''וולנסיה'''- הרב שלום דובער בינשטוק<br />
*'''איביזה''' - הרב מנחם מענדל אנגלסמן<br />
*'''גירונה''' - הרב אברהם יצחק רוזנברג<br />
<br />
===[[סינגפור]]===<br />
*'''סינגפור''' - הרב מרדכי אברג'ל, הרב נתנאל ריבני<br />
<br />
==פ==<br />
===[[פולין]]===<br />
*'''[[וורשא]]''' - הרב [[שלום דוב בער סטמבלר]]<br />
*'''[[קראקוב]]''' - הרב [[אליעזר גוראריה]], וה[[רב]] רפאל פופאק<br />
<br />
===[[פיליפינים]]===<br />
*'''מנילה''' -הרב [[יוסף יצחק לוי]]<br />
*'''קלארק''' - הרב שמואל יוסף לוזון<br />
*'''סבו''' - הרב ניר דוננפלד<br />
*'''אל נידו''' - הרב יוסף מרום<br />
*'''בורקאי''' - הרב מנחם מענדל אקסלרוד<br />
<br />
===[[פלורידה]]===<br />
*'''מיאמי''' - הרב [[אברהם קארף]]<br />
*'''וועסטאן''' - הרב ישראל שפאלטער<br />
<br />
===פרו===<br />
*'''קוסקו''' - הרב [[עופר קריפור]]<br />
<br />
==ק==<br />
=== [[קולומביה]]=== <br />
* ''' בוגוטה'''<br />
* ''' מדג'ין ''' - הרב לוי ונונו<br />
* ''' סלנטו''' - הרב שמואל הכהן פרידמן<br />
* ''' קרטחנה''' - הרב סעדיה גלויברמן<br />
<br />
===[[קזחסטן]]===<br />
* '''אלמא אטא''' - הרב [[ישעיה אלעזר כהן]], הרב [[אלחנן כהן]], הרב מרדכי הכהן והרב סעדיה ליברוב<br />
* '''פבלדאר''' - הרב שמעון אש<br />
* '''אוסט קמינגורסק''' - הרב אסף פיינשטיין<br />
* '''קרגנדה''' - הרב אשר תומרקין<br />
* '''קוסטנאי''' - הרב [[מנחם מענדל זלמנוב]]<br />
* '''נור סולטן''' - הרב שמואל קרנאוח<br />
* '''צ'מיקנט''' - הרב מרדכי מרוזוב<br />
<br />
===[[קירגיזסטן]]===<br />
*'''בישקק''' - הרב אריה רייכמן<br />
<br />
===[[קמבודיה]]===<br />
*'''פנום פן''' - הרב בנציון בוטמן, הרב אברהם מנחם גרשוני<br />
<br />
==[[דניה]]==<br />
*'''???''' - הרב שמאל נוטיק<br />
<br />
===[[קרואטיה]]===<br />
*'''זאגרב''' - הרב פנחס ירוחם פישל זקלס<br />
<br />
==ר==<br />
===[[רומניה]]===<br />
*[[בוקרשט]] - הרב [[נפתלי דייטש]], הרב [[יצחק רסקין]]<br />
*קלוז 'נאפוקה - הרב [[דוב בער אורגד]]<br />
===[[רוסיה]]===<br />
*'''אוליאנובסק''' - הרב יוסף מרוזוב<br />
*'''[[אומסק]]''' הרב [[אשר קריצבסקי]]<br />
*'''אופה''' - הרב דן קריצ'בסקי<br />
*'''אורנבורג''' - הרב גואל מייראס<br />
*'''[[אירקוצק]]''' - הרב אהרון ווגנר<br />
*'''אסטרחן''' - הרב [[בביאר מלמד]]<br />
*'''בירוביג'אן''' - הרב אליהו ריס<br />
*'''בנלצ'יק''' - הרב [[לוי שבת]]<br />
*'''בריאנסק''' - הרב מנחם מענדל זקלס<br />
*'''דרבנט''' - הרב עובדיה איסקוב<br />
*'''חברובסק''' - הרב יעקב סנטקוב, הרב אהרון מיאסקובסקי<br />
*'''טוגליאטי''' - הרב מאיר פישר<br />
*'''טומסק''' - הרב [[לוי קמינצקי]]<br />
*'''ליפצק''' - הרב שמולי שטיפל<br />
* '''[[מוסקבה]]''' - הרב [[ברל לזר|שלמה דובער פנחס לזר]]<br />
*'''[[מלחובקה]]''' - הרב משה תמרין, הרב זלמן קוסנסקו<br />
*'''מיתישצ'י''' - הרב [[לוי שבת]]<br />
*'''נובגורוד וליקי''' - הרב יעקב סומינסקי<br />
*'''[[נובוסבירסק]]''' - הרב [[שניאור זלמן זקלס]]<br />
*'''[[ניז'ני נובוגורוד]]''' - [[הרב שמעון ברגמן]]<br />
*'''סוצ'י''' - הרב שלום לזר<br />
*'''סטברופול''' - הרב אלכסנדר נסטרוב<br />
* '''[[סמולנסק]]''' - הרב לוי יצחק מונדשיין<br />
*'''[[סמרה]]''' - הרב [[שלמה דייטש]]<br />
*'''[[פטרבורג]]''' - הרב [[מנחם מענדל פבזנר]], הרב חיים טולוצ'ינסקי, הרב חיים שאול ברוק, הרב צבי פינסקי, הרב דניאל אש, הרב בן-ציון ליפסקר, הרב אלעזר גולדברג, הרב שמואל מנדלסון, הרב שמואל סאמינסקי והרב יהודה ברטוקוב<br />
*'''פרם''' - הרב [[שניאור זלמן דייטש]]<br />
*'''[[צ'ליאבינסק]]''' - הרב [[מאיר קירש]], הרב [[יחיאל לוויטין]]<br />
*'''קאזאן''' - הרב [[נחום יצחק גורליק]]<br />
*'''[[קוסטרומה]]''' - הרב ניסן מנדל רופו<br />
*'''קלינינגרד''' - הרב דוד שביק<br />
*'''קרסנויארסק''' - הרב בנימין ווגנר<br />
*'''[[רוסטוב]]''' - הרב [[שמואל סטולין]]<br />
<br />
==ת==<br />
===[[תאילנד]]===<br />
*'''בנגקוק''' - הרב [[נחמיה וילהלם]], הרב [[יוסף חיים קנטור]], הרב [[יוסף גולדברג (תאילנד)|יוסף גולדברג]], הרב דוד חדד, הרב משה חדד, הרב מנחם מענדל ונקרט<br />
*'''צ'יאנג מאי''' - הרב יוסף פיקל<br />
*'''קוסמוי''' - הרב מנחם מענדל גולדשמיד<br />
*'''פוקט''' - הרב שלום גליצנשטיין<br />
*'''פאי''' - הרב מנחם מענדל זאיאנץ<br />
*'''קופנגן''' - הרב דובער דיייטש<br />
<br />
[[קטגוריה:מיזמים]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D&diff=584901בתי חב"ד בעולם2023-03-19T00:18:13Z<p>דגלמשיח: /* ק */הוספת קולומביא</p>
<hr />
<div><div id="stub" style="background-color:#F2FFE5; border-color:#E5E5FF; border-style:double; border-width:2px; clear:both; padding-top:2px; padding-bottom:0px; padding-right:0px; margin:0.5em 0 0.5em 0;vertical-align:middle;"><CENTER>'''אתם יכולים לשפר את הדף הזה'''!{{ש}}'''הוסיפו מידע אנציקלופדי אמין מהידוע לכם על בתי חב"ד בעולם'''</CENTER></div><br />
<br />
[[קובץ:מרכז לעניני חינוך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל המרכז לענייני חינוך, הגוף הממונה על שליחי חב"ד ברחבי העולם]]<br />
'''בתי חב"ד בעולם''' הינם רשת של מרכזי תורה ויהדות, המפוזרים ברחבי העולם. בית חב"ד טיפוסי, מנוהל על ידי [[שליח]] [[הרבי]], ומטרתו לסייע ליהודים שבסביבתו, סיוע רוחני וגשמי. נכון לשנת [[תש"פ]] קיימים כ־5,000 שלוחים ברחבי העולם.<br />
<br />
==א==<br />
===[[אוסטריה]]===<br />
*'''[[וינה]]''' - הרב [[שניאור פלאץ]]<br />
*'''[[זלצבורג]]''' - הרב דוד נוסבאום<br />
<br />
===[[אוקראינה]]===<br />
*'''קייב''' - הרב [[משה ראובן אסמן]].<br />
*'''ז'יטומיר''' - מנהל: הרב שלמה וילהלם. הרב נחום תמרין.<br />
* '''ניקולייב''' - הרב [[שלום דובער גוטליב]]<br />
*'''דנייפרופטרובסק''' - הרב יוסי קמינצקי, הרב [[שמואל קמינצקי]].<br />
* '''אודסה''' - הרב [[אברהם וולף]].<br />
*'''ז'פרוז'ה''' - הרב נחום ערנטרוי<br />
*'''[[צ'רקאסי]]''' - הרב [[דב אקסלרוד]]<br />
*'''בלייה צ'רקוב''' - הרב מאיר [[הולצברג]]<br />
<br />
===[[אזרבייג'ן]]===<br />
*'''באקו''' - הרב שניאור סגל, הרב פסח מירוב, הרב מתי לואיס<br />
*'''קובה''' - הרב יונה רונן יעקובי<br />
<br />
===[[איטליה]]===<br />
* '''[[מילאנו]]''' - לשם הגיע השליח הראשון הרב [[גרשון מענדל גרליק]], וכיום מכהנים בה עשרות שלוחים<br />
* '''[[רומא]]''' - הרב יצחק חזן, הרב שלום קונרוטו והרב מנחם לאזאר<br />
* '''[[ונציה]]''' - הרב [[רחמים]] בנין והרב עמיחי ריבר. בעיר קיימת ישיבה ומדי שנה מגיעים תמימים על מנת לסייע בפעילות<br />
* '''בולניה''' - הרב דוד בורנשטיין<br />
* '''פירנצה''' - הרב לוי וולובסקי<br />
<br />
===אקוודור===<br />
*'''קיטו''' - הרב [[תומר רותם]]<br />
<br />
===[[ארגנטינה]]===<br />
* '''איה–בלנקה''' - הרב [[משה פרידמן]]<br />
* '''[[בואנוס איירס]]''' - הרב [[צבי יחיאל גרונבלט]]<br />
* '''פלורס''' - בית חב"ד [[770]] בהנהלת הרב דוד פלוטקא<br />
* '''פלרמו-סוהו''' - הרב צבי ליפינסקי<br />
* '''פלרמו''' - הרב שלמה לוי<br />
* '''אולירוס''' - הרב יעקב בירמן<br />
* '''פוארטו-מאדרו''' - הרב [[חיים ברוך אוירכמן]]<br />
* '''סלטה''' - הרב רפאל הכהן טאוויל<br />
* '''קורדובה''' - הרב יוסי טורק<br />
<br />
===[[ארמניה]]===<br />
*'''ירוואן''' - הרב גרשון מאיר בורשטיין<br />
<br />
==ב==<br />
===[[בלארוס]]===<br />
*'''[[באברויסק]]''' - הרב שאול חבבו<br />
*'''[[בריסק]]''' - הרב חיים רבינוביץ<br />
*'''[[מוהילב]]''' - הרב מנחם מענדל אלפרוביץ<br />
<br />
===[[ברזיל]]===<br />
*'''ס. פאולו'''<br />
:*הרב [[שבתי אלפרין]], מנהל בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב [[יוסף יצחק אלפרין]], בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב [[יצחק משען]], מנהל בית הכנסת "בַּיִת" בשכונת היז'נופוליס<br />
:*הרב [[מרדכי זאיינץ]], רב בית הכנסת צעירי חב"ד<br />
:*הרב [[יוסף יצחק שילדקרויט]], מנהל בית חב"ד איטאים<br />
:*הרב [[יוסף דוד וויטמאן]], רב בית הכנסת בית יעקב<br />
:*הרב [[יעקב גרנשטט]], מנהל בית חב"ד בשכונת ברוקלין<br />
:*הרב [[ירחמיאל בלינוב]], רב בית הכנסת "חי מנחם" בשכונת היז'נופוליס<br />
:*הרב [[אריה ברוך בלוך]], בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב דוד גולדברג, מנהל בית חב"ד מורומבי<br />
:*הרב [[אריאל אנטבי]], מנהל בית חב"ד למטייל בשכונת סנטנה<br />
:*הרב [[עדי כפיף]], מנהל בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה<br />
:*הרב [[מנחם מענדל ניסלביץ']], בית חב"ד לקהילה הישראלית<br />
:*הרב נחמן סטולמן, מנהל בית חב"ד בעיר קאמפינייס<br />
:*הרב שמעון ברנד, בית חב"ד גרנדה ווינה, קוצ'יה<br />
*'''ריאו דה ז'נירו'''<br />
:*הרב יהושע בנימין גולדמן, בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב אילן סטיפלמן, מנהל בית חב"ד למטייל<br />
:*הרב אברהם צבי בויטנר<br />
:*הרב משה לזינסקי<br />
:*הרב יוסף שימעונוביץ', מנהל בית חב"ד בחה דה טיג'קה<br />
:*הרב חיים ברונר<br />
:*הרב מאיר רוזנברג<br />
*הרב לוי יצחק גולדמן<br />
*'''ברזיליה''' - הרב לייב רוזנברג<br />
*'''בליים''' - הרב ישראל זאגורי<br />
*'''פורטו אלגרי''' - הרב מענדל ליברוב. הרב שמואל בנימיני<br />
*'''קוריטיבה''' - הרב יוסף דוברבסקי<br />
*'''בלו הוריזונטה''' - הרב ניסים קטרי<br />
*'''סלבדור''' - הרב ישראל בוקיעט<br />
*'''רסיפה''' - הרב אלכסנדר מזרחי<br />
*'''מנאוס אמזונס''' - הרב אריה רייכמן<br />
*'''מורו דה ס. פאולו''' - הרב מנחם מענדל גרנשטט<br />
<br />
==ג==<br />
===[[גרמניה]]===<br />
* '''פרנקפורט''' - הרב [[שניאור זלמן גורביץ]]<br />
* '''אופנבך''' - הרב מנחם מענדל גורביץ<br />
* '''ברלין''' - הרב [[יהודה טייכטל]]<br />
* '''דיסלדורף''' - הרב חיים ברכהן<br />
* '''דרזדן''' - הרב שניאור הבלין<br />
* '''המבורג''' - הרב שלמה ביסטריצקי<br />
* '''הנובר''' - הרב [[בנימין וולף]]<br />
* '''ווירטמבורג''' - הרב זלמן טרבניק.<br />
* '''מינכן''' - הרב [[ישראל דיסקין]]<br />
* '''נירנברג''' - הרב אליעזר חיטריק<br />
* '''פוטסדם''' - הרב [[נחום פרסמן]]<br />
* '''קלן''' - הרב מנחם מענדל שטראקס<br />
* '''קרלסרוהה''' - הרב מרדכי מנדלסון<br />
<br />
==ד==<br />
===דובאי===<br />
*'''דובאי''' - הרב מנחם מענדל בלוי<br />
===[[דרום קוריאה]]===<br />
*'''סיאול''' - הרב [[אשר ליצמן]]<br />
<br />
==ה==<br />
===[[הודו]]===<br />
* '''אנג'ונה''' - הרב נחמן הולצברג (נ.י.). נשלחים למקום תמימים לעונת השליחות.<br />
* '''מומבאי''' - הוקם על ידי הרב [[גבריאל הולצברג]]. כיום מנהלו הרב [[ישראל קוזלובסקי]]<br />
* '''בנגלור''' - הרב צבי ריבקין<br />
* '''גואה''' - הרב [[רועי מרילי]]<br />
* '''דאראמסלה''' - הרב דרור משה שאול והרב אורי ציפורי<br />
* '''דלהי''' - הרב [[שמואל שארף]] והרב [[עקיבא סודרי]]. הוקם על ידי הרב [[נחמן נחמנסון]]<br />
* '''דרום דלהי''' - הרב [[שניאור קופצ'יק]]<br />
* '''ואראנסי''' - הרב [[שמואל יזהר]]<br />
* '''ווטה קנאל''' - הרב רן שמיר<br />
* '''לה, לדאק''' - הרב אוהד מרציאנו<br />
* '''מנאלי''' - הרב יעקב שץ והרב [[חזי נפרסטק]] (פתוח מתחילת [[ניסן]] עד אחרי ראש השנה)<br />
* '''פונה''' - הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]<br />
* '''פושקר''' - הרב [[שמשון גולדשטיין]]<br />
* '''קאסול''' - הרב [[דני וינדרבאום]] והרב [[יואל כפלין]]<br />
* '''קאסר דייוי''' - הרב טל רמות<br />
* '''קוצ'ין''' - הרב [[זלמן ברנשטיין]]<br />
* '''רישיקש''' - הרב זוהר דוד<br />
<br />
===[[הונג קונג]]===<br />
*'''יאיוו''' - הרב ישראל ליברמן<br />
==י==<br />
===[[יפן]]===<br />
* '''טוקיו''' - הרב [[בנימין אדרעי]]<br />
* '''קיוטו''' - הרב [[מרדכי גרומך]]<br />
<br />
===[[ישראל]]===<br />
{{ערך מורחב|בתי חב"ד בישראל}}<br />
==מ==<br />
===[[מקסיקו]]===<br />
* '''מקסיקו סיטי''' - הרב [[יוסף יצחק מייזליש]]<br />
* '''פלאיה''' - הרב [[חיים ברוד]] והרב ברוך קראוס<br />
* '''קוזומל''' - הרב [[דוד כפלין]] והרב שלמה פלג<br />
* ''' איסלה מוחרס ''' הרב מוטי כהן<br />
* '''ס. קריסטובל צ'יאפס''' - הרב אורן רז<br />
* '''פורטו אסקונדידו''' - הרב דני וינדרבאום<br />
<br />
===[[מיאנמר]]===<br />
* '''ינגון''' - הרב שניאור רייטפורט<br />
<br />
==נ==<br />
===[[ניו ג'רזי]]===<br />
*'''ניו ג'רזי''' - הרב [[יוסף צבי קרליבך]]<br />
<br />
===[[נפאל]]===<br />
*'''פוקרה''' - הרב [[חזקי ליפשיץ]]<br />
*'''קטמנדו''' - הרב חזקי ליפשיץ<br />
<br />
==ס==<br />
===[[סין]]===<br />
*'''[[שנחאי]]''' - הרב שלום גרינברג והרב שלמה אויזרת<br />
*'''בייג'ינג''' - הרב שמעון פרוינדליך<br />
*'''גואנג'ואו''' - הרב אלי רוזנברג.<br />
*'''קאולון''' - הרב איציק אייזנבך<br />
*'''צ'אנגדו''' - הרב דובי הנינג<br />
*'''טייפה''' - הרב שלמה טביב<br />
<br />
===[[סרביה]]===<br />
*'''בלגרד''' - הרב יהושע קמינצקי<br />
===ספרד===<br />
* '''ברצלונה''' - הרב [[דוד מנחם מענדל ליברזון]]<br />
* '''מדריד''' - הרב זלמן גולדשטיין<br />
* '''וולנסיה'''- הרב שלום דובער בינשטוק<br />
*'''איביזה''' - הרב מנחם מענדל אנגלסמן<br />
*'''גירונה''' - הרב אברהם יצחק רוזנברג<br />
<br />
===[[סינגפור]]===<br />
*'''סינגפור''' - הרב מרדכי אברג'ל, הרב נתנאל ריבני<br />
<br />
==פ==<br />
===[[פולין]]===<br />
*'''[[וורשא]]''' - הרב [[שלום דוב בער סטמבלר]]<br />
*'''[[קראקוב]]''' - הרב [[אליעזר גוראריה]], וה[[רב]] רפאל פופאק<br />
<br />
===[[פיליפינים]]===<br />
*'''מנילה''' -הרב [[יוסף יצחק לוי]]<br />
*'''קלארק''' - הרב שמואל יוסף לוזון<br />
*'''סבו''' - הרב ניר דוננפלד<br />
*'''אל נידו''' - הרב יוסף מרום<br />
*'''בורקאי''' - הרב מנחם מענדל אקסלרוד<br />
<br />
===[[פלורידה]]===<br />
*'''מיאמי''' - הרב [[אברהם קארף]]<br />
*'''וועסטאן''' - הרב ישראל שפאלטער<br />
<br />
===פרו===<br />
*'''קוסקו''' - הרב [[עופר קריפור]]<br />
<br />
==ק==<br />
=== [[קולומביה]]=== <br />
* ''' בוגוטה'''<br />
* ''' מדג'ין ''' - הרב לוי ונונו<br />
* ''' סלנטו''' - הרב שמואל הכהן פרידמן <br />
===[[קזחסטן]]===<br />
* '''אלמא אטא''' - הרב [[ישעיה אלעזר כהן]], הרב [[אלחנן כהן]], הרב מרדכי הכהן והרב סעדיה ליברוב<br />
* '''פבלדאר''' - הרב שמעון אש<br />
* '''אוסט קמינגורסק''' - הרב אסף פיינשטיין<br />
* '''קרגנדה''' - הרב אשר תומרקין<br />
* '''קוסטנאי''' - הרב [[מנחם מענדל זלמנוב]]<br />
* '''נור סולטן''' - הרב שמואל קרנאוח<br />
* '''צ'מיקנט''' - הרב מרדכי מרוזוב<br />
<br />
===[[קירגיזסטן]]===<br />
*'''בישקק''' - הרב אריה רייכמן<br />
<br />
===[[קמבודיה]]===<br />
*'''פנום פן''' - הרב בנציון בוטמן, הרב אברהם מנחם גרשוני<br />
<br />
==[[דניה]]==<br />
*'''???''' - הרב שמאל נוטיק<br />
<br />
===[[קרואטיה]]===<br />
*'''זאגרב''' - הרב פנחס ירוחם פישל זקלס<br />
<br />
==ר==<br />
===[[רומניה]]===<br />
*[[בוקרשט]] - הרב [[נפתלי דייטש]], הרב [[יצחק רסקין]]<br />
*קלוז 'נאפוקה - הרב [[דוב בער אורגד]]<br />
===[[רוסיה]]===<br />
*'''אוליאנובסק''' - הרב יוסף מרוזוב<br />
*'''[[אומסק]]''' הרב [[אשר קריצבסקי]]<br />
*'''אופה''' - הרב דן קריצ'בסקי<br />
*'''אורנבורג''' - הרב גואל מייראס<br />
*'''[[אירקוצק]]''' - הרב אהרון ווגנר<br />
*'''אסטרחן''' - הרב [[בביאר מלמד]]<br />
*'''בירוביג'אן''' - הרב אליהו ריס<br />
*'''בנלצ'יק''' - הרב [[לוי שבת]]<br />
*'''בריאנסק''' - הרב מנחם מענדל זקלס<br />
*'''דרבנט''' - הרב עובדיה איסקוב<br />
*'''חברובסק''' - הרב יעקב סנטקוב, הרב אהרון מיאסקובסקי<br />
*'''טוגליאטי''' - הרב מאיר פישר<br />
*'''טומסק''' - הרב [[לוי קמינצקי]]<br />
*'''ליפצק''' - הרב שמולי שטיפל<br />
* '''[[מוסקבה]]''' - הרב [[ברל לזר|שלמה דובער פנחס לזר]]<br />
*'''[[מלחובקה]]''' - הרב משה תמרין, הרב זלמן קוסנסקו<br />
*'''מיתישצ'י''' - הרב [[לוי שבת]]<br />
*'''נובגורוד וליקי''' - הרב יעקב סומינסקי<br />
*'''[[נובוסבירסק]]''' - הרב [[שניאור זלמן זקלס]]<br />
*'''[[ניז'ני נובוגורוד]]''' - [[הרב שמעון ברגמן]]<br />
*'''סוצ'י''' - הרב שלום לזר<br />
*'''סטברופול''' - הרב אלכסנדר נסטרוב<br />
* '''[[סמולנסק]]''' - הרב לוי יצחק מונדשיין<br />
*'''[[סמרה]]''' - הרב [[שלמה דייטש]]<br />
*'''[[פטרבורג]]''' - הרב [[מנחם מענדל פבזנר]], הרב חיים טולוצ'ינסקי, הרב חיים שאול ברוק, הרב צבי פינסקי, הרב דניאל אש, הרב בן-ציון ליפסקר, הרב אלעזר גולדברג, הרב שמואל מנדלסון, הרב שמואל סאמינסקי והרב יהודה ברטוקוב<br />
*'''פרם''' - הרב [[שניאור זלמן דייטש]]<br />
*'''[[צ'ליאבינסק]]''' - הרב [[מאיר קירש]], הרב [[יחיאל לוויטין]]<br />
*'''קאזאן''' - הרב [[נחום יצחק גורליק]]<br />
*'''[[קוסטרומה]]''' - הרב ניסן מנדל רופו<br />
*'''קלינינגרד''' - הרב דוד שביק<br />
*'''קרסנויארסק''' - הרב בנימין ווגנר<br />
*'''[[רוסטוב]]''' - הרב [[שמואל סטולין]]<br />
<br />
==ת==<br />
===[[תאילנד]]===<br />
*'''בנגקוק''' - הרב [[נחמיה וילהלם]], הרב [[יוסף חיים קנטור]], הרב [[יוסף גולדברג (תאילנד)|יוסף גולדברג]], הרב דוד חדד, הרב משה חדד, הרב מנחם מענדל ונקרט<br />
*'''צ'יאנג מאי''' - הרב יוסף פיקל<br />
*'''קוסמוי''' - הרב מנחם מענדל גולדשמיד<br />
*'''פוקט''' - הרב שלום גליצנשטיין<br />
*'''פאי''' - הרב מנחם מענדל זאיאנץ<br />
*'''קופנגן''' - הרב דובער דיייטש<br />
<br />
[[קטגוריה:מיזמים]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D&diff=584900בתי חב"ד בעולם2023-03-19T00:15:27Z<p>דגלמשיח: /* מקסיקו */הוספת פורטו אסקונדידו</p>
<hr />
<div><div id="stub" style="background-color:#F2FFE5; border-color:#E5E5FF; border-style:double; border-width:2px; clear:both; padding-top:2px; padding-bottom:0px; padding-right:0px; margin:0.5em 0 0.5em 0;vertical-align:middle;"><CENTER>'''אתם יכולים לשפר את הדף הזה'''!{{ש}}'''הוסיפו מידע אנציקלופדי אמין מהידוע לכם על בתי חב"ד בעולם'''</CENTER></div><br />
<br />
[[קובץ:מרכז לעניני חינוך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל המרכז לענייני חינוך, הגוף הממונה על שליחי חב"ד ברחבי העולם]]<br />
'''בתי חב"ד בעולם''' הינם רשת של מרכזי תורה ויהדות, המפוזרים ברחבי העולם. בית חב"ד טיפוסי, מנוהל על ידי [[שליח]] [[הרבי]], ומטרתו לסייע ליהודים שבסביבתו, סיוע רוחני וגשמי. נכון לשנת [[תש"פ]] קיימים כ־5,000 שלוחים ברחבי העולם.<br />
<br />
==א==<br />
===[[אוסטריה]]===<br />
*'''[[וינה]]''' - הרב [[שניאור פלאץ]]<br />
*'''[[זלצבורג]]''' - הרב דוד נוסבאום<br />
<br />
===[[אוקראינה]]===<br />
*'''קייב''' - הרב [[משה ראובן אסמן]].<br />
*'''ז'יטומיר''' - מנהל: הרב שלמה וילהלם. הרב נחום תמרין.<br />
* '''ניקולייב''' - הרב [[שלום דובער גוטליב]]<br />
*'''דנייפרופטרובסק''' - הרב יוסי קמינצקי, הרב [[שמואל קמינצקי]].<br />
* '''אודסה''' - הרב [[אברהם וולף]].<br />
*'''ז'פרוז'ה''' - הרב נחום ערנטרוי<br />
*'''[[צ'רקאסי]]''' - הרב [[דב אקסלרוד]]<br />
*'''בלייה צ'רקוב''' - הרב מאיר [[הולצברג]]<br />
<br />
===[[אזרבייג'ן]]===<br />
*'''באקו''' - הרב שניאור סגל, הרב פסח מירוב, הרב מתי לואיס<br />
*'''קובה''' - הרב יונה רונן יעקובי<br />
<br />
===[[איטליה]]===<br />
* '''[[מילאנו]]''' - לשם הגיע השליח הראשון הרב [[גרשון מענדל גרליק]], וכיום מכהנים בה עשרות שלוחים<br />
* '''[[רומא]]''' - הרב יצחק חזן, הרב שלום קונרוטו והרב מנחם לאזאר<br />
* '''[[ונציה]]''' - הרב [[רחמים]] בנין והרב עמיחי ריבר. בעיר קיימת ישיבה ומדי שנה מגיעים תמימים על מנת לסייע בפעילות<br />
* '''בולניה''' - הרב דוד בורנשטיין<br />
* '''פירנצה''' - הרב לוי וולובסקי<br />
<br />
===אקוודור===<br />
*'''קיטו''' - הרב [[תומר רותם]]<br />
<br />
===[[ארגנטינה]]===<br />
* '''איה–בלנקה''' - הרב [[משה פרידמן]]<br />
* '''[[בואנוס איירס]]''' - הרב [[צבי יחיאל גרונבלט]]<br />
* '''פלורס''' - בית חב"ד [[770]] בהנהלת הרב דוד פלוטקא<br />
* '''פלרמו-סוהו''' - הרב צבי ליפינסקי<br />
* '''פלרמו''' - הרב שלמה לוי<br />
* '''אולירוס''' - הרב יעקב בירמן<br />
* '''פוארטו-מאדרו''' - הרב [[חיים ברוך אוירכמן]]<br />
* '''סלטה''' - הרב רפאל הכהן טאוויל<br />
* '''קורדובה''' - הרב יוסי טורק<br />
<br />
===[[ארמניה]]===<br />
*'''ירוואן''' - הרב גרשון מאיר בורשטיין<br />
<br />
==ב==<br />
===[[בלארוס]]===<br />
*'''[[באברויסק]]''' - הרב שאול חבבו<br />
*'''[[בריסק]]''' - הרב חיים רבינוביץ<br />
*'''[[מוהילב]]''' - הרב מנחם מענדל אלפרוביץ<br />
<br />
===[[ברזיל]]===<br />
*'''ס. פאולו'''<br />
:*הרב [[שבתי אלפרין]], מנהל בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב [[יוסף יצחק אלפרין]], בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב [[יצחק משען]], מנהל בית הכנסת "בַּיִת" בשכונת היז'נופוליס<br />
:*הרב [[מרדכי זאיינץ]], רב בית הכנסת צעירי חב"ד<br />
:*הרב [[יוסף יצחק שילדקרויט]], מנהל בית חב"ד איטאים<br />
:*הרב [[יוסף דוד וויטמאן]], רב בית הכנסת בית יעקב<br />
:*הרב [[יעקב גרנשטט]], מנהל בית חב"ד בשכונת ברוקלין<br />
:*הרב [[ירחמיאל בלינוב]], רב בית הכנסת "חי מנחם" בשכונת היז'נופוליס<br />
:*הרב [[אריה ברוך בלוך]], בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב דוד גולדברג, מנהל בית חב"ד מורומבי<br />
:*הרב [[אריאל אנטבי]], מנהל בית חב"ד למטייל בשכונת סנטנה<br />
:*הרב [[עדי כפיף]], מנהל בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה<br />
:*הרב [[מנחם מענדל ניסלביץ']], בית חב"ד לקהילה הישראלית<br />
:*הרב נחמן סטולמן, מנהל בית חב"ד בעיר קאמפינייס<br />
:*הרב שמעון ברנד, בית חב"ד גרנדה ווינה, קוצ'יה<br />
*'''ריאו דה ז'נירו'''<br />
:*הרב יהושע בנימין גולדמן, בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב אילן סטיפלמן, מנהל בית חב"ד למטייל<br />
:*הרב אברהם צבי בויטנר<br />
:*הרב משה לזינסקי<br />
:*הרב יוסף שימעונוביץ', מנהל בית חב"ד בחה דה טיג'קה<br />
:*הרב חיים ברונר<br />
:*הרב מאיר רוזנברג<br />
*הרב לוי יצחק גולדמן<br />
*'''ברזיליה''' - הרב לייב רוזנברג<br />
*'''בליים''' - הרב ישראל זאגורי<br />
*'''פורטו אלגרי''' - הרב מענדל ליברוב. הרב שמואל בנימיני<br />
*'''קוריטיבה''' - הרב יוסף דוברבסקי<br />
*'''בלו הוריזונטה''' - הרב ניסים קטרי<br />
*'''סלבדור''' - הרב ישראל בוקיעט<br />
*'''רסיפה''' - הרב אלכסנדר מזרחי<br />
*'''מנאוס אמזונס''' - הרב אריה רייכמן<br />
*'''מורו דה ס. פאולו''' - הרב מנחם מענדל גרנשטט<br />
<br />
==ג==<br />
===[[גרמניה]]===<br />
* '''פרנקפורט''' - הרב [[שניאור זלמן גורביץ]]<br />
* '''אופנבך''' - הרב מנחם מענדל גורביץ<br />
* '''ברלין''' - הרב [[יהודה טייכטל]]<br />
* '''דיסלדורף''' - הרב חיים ברכהן<br />
* '''דרזדן''' - הרב שניאור הבלין<br />
* '''המבורג''' - הרב שלמה ביסטריצקי<br />
* '''הנובר''' - הרב [[בנימין וולף]]<br />
* '''ווירטמבורג''' - הרב זלמן טרבניק.<br />
* '''מינכן''' - הרב [[ישראל דיסקין]]<br />
* '''נירנברג''' - הרב אליעזר חיטריק<br />
* '''פוטסדם''' - הרב [[נחום פרסמן]]<br />
* '''קלן''' - הרב מנחם מענדל שטראקס<br />
* '''קרלסרוהה''' - הרב מרדכי מנדלסון<br />
<br />
==ד==<br />
===דובאי===<br />
*'''דובאי''' - הרב מנחם מענדל בלוי<br />
===[[דרום קוריאה]]===<br />
*'''סיאול''' - הרב [[אשר ליצמן]]<br />
<br />
==ה==<br />
===[[הודו]]===<br />
* '''אנג'ונה''' - הרב נחמן הולצברג (נ.י.). נשלחים למקום תמימים לעונת השליחות.<br />
* '''מומבאי''' - הוקם על ידי הרב [[גבריאל הולצברג]]. כיום מנהלו הרב [[ישראל קוזלובסקי]]<br />
* '''בנגלור''' - הרב צבי ריבקין<br />
* '''גואה''' - הרב [[רועי מרילי]]<br />
* '''דאראמסלה''' - הרב דרור משה שאול והרב אורי ציפורי<br />
* '''דלהי''' - הרב [[שמואל שארף]] והרב [[עקיבא סודרי]]. הוקם על ידי הרב [[נחמן נחמנסון]]<br />
* '''דרום דלהי''' - הרב [[שניאור קופצ'יק]]<br />
* '''ואראנסי''' - הרב [[שמואל יזהר]]<br />
* '''ווטה קנאל''' - הרב רן שמיר<br />
* '''לה, לדאק''' - הרב אוהד מרציאנו<br />
* '''מנאלי''' - הרב יעקב שץ והרב [[חזי נפרסטק]] (פתוח מתחילת [[ניסן]] עד אחרי ראש השנה)<br />
* '''פונה''' - הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]<br />
* '''פושקר''' - הרב [[שמשון גולדשטיין]]<br />
* '''קאסול''' - הרב [[דני וינדרבאום]] והרב [[יואל כפלין]]<br />
* '''קאסר דייוי''' - הרב טל רמות<br />
* '''קוצ'ין''' - הרב [[זלמן ברנשטיין]]<br />
* '''רישיקש''' - הרב זוהר דוד<br />
<br />
===[[הונג קונג]]===<br />
*'''יאיוו''' - הרב ישראל ליברמן<br />
==י==<br />
===[[יפן]]===<br />
* '''טוקיו''' - הרב [[בנימין אדרעי]]<br />
* '''קיוטו''' - הרב [[מרדכי גרומך]]<br />
<br />
===[[ישראל]]===<br />
{{ערך מורחב|בתי חב"ד בישראל}}<br />
==מ==<br />
===[[מקסיקו]]===<br />
* '''מקסיקו סיטי''' - הרב [[יוסף יצחק מייזליש]]<br />
* '''פלאיה''' - הרב [[חיים ברוד]] והרב ברוך קראוס<br />
* '''קוזומל''' - הרב [[דוד כפלין]] והרב שלמה פלג<br />
* ''' איסלה מוחרס ''' הרב מוטי כהן<br />
* '''ס. קריסטובל צ'יאפס''' - הרב אורן רז<br />
* '''פורטו אסקונדידו''' - הרב דני וינדרבאום<br />
<br />
===[[מיאנמר]]===<br />
* '''ינגון''' - הרב שניאור רייטפורט<br />
<br />
==נ==<br />
===[[ניו ג'רזי]]===<br />
*'''ניו ג'רזי''' - הרב [[יוסף צבי קרליבך]]<br />
<br />
===[[נפאל]]===<br />
*'''פוקרה''' - הרב [[חזקי ליפשיץ]]<br />
*'''קטמנדו''' - הרב חזקי ליפשיץ<br />
<br />
==ס==<br />
===[[סין]]===<br />
*'''[[שנחאי]]''' - הרב שלום גרינברג והרב שלמה אויזרת<br />
*'''בייג'ינג''' - הרב שמעון פרוינדליך<br />
*'''גואנג'ואו''' - הרב אלי רוזנברג.<br />
*'''קאולון''' - הרב איציק אייזנבך<br />
*'''צ'אנגדו''' - הרב דובי הנינג<br />
*'''טייפה''' - הרב שלמה טביב<br />
<br />
===[[סרביה]]===<br />
*'''בלגרד''' - הרב יהושע קמינצקי<br />
===ספרד===<br />
* '''ברצלונה''' - הרב [[דוד מנחם מענדל ליברזון]]<br />
* '''מדריד''' - הרב זלמן גולדשטיין<br />
* '''וולנסיה'''- הרב שלום דובער בינשטוק<br />
*'''איביזה''' - הרב מנחם מענדל אנגלסמן<br />
*'''גירונה''' - הרב אברהם יצחק רוזנברג<br />
<br />
===[[סינגפור]]===<br />
*'''סינגפור''' - הרב מרדכי אברג'ל, הרב נתנאל ריבני<br />
<br />
==פ==<br />
===[[פולין]]===<br />
*'''[[וורשא]]''' - הרב [[שלום דוב בער סטמבלר]]<br />
*'''[[קראקוב]]''' - הרב [[אליעזר גוראריה]], וה[[רב]] רפאל פופאק<br />
<br />
===[[פיליפינים]]===<br />
*'''מנילה''' -הרב [[יוסף יצחק לוי]]<br />
*'''קלארק''' - הרב שמואל יוסף לוזון<br />
*'''סבו''' - הרב ניר דוננפלד<br />
*'''אל נידו''' - הרב יוסף מרום<br />
*'''בורקאי''' - הרב מנחם מענדל אקסלרוד<br />
<br />
===[[פלורידה]]===<br />
*'''מיאמי''' - הרב [[אברהם קארף]]<br />
*'''וועסטאן''' - הרב ישראל שפאלטער<br />
<br />
===פרו===<br />
*'''קוסקו''' - הרב [[עופר קריפור]]<br />
<br />
==ק==<br />
===[[קזחסטן]]===<br />
* '''אלמא אטא''' - הרב [[ישעיה אלעזר כהן]], הרב [[אלחנן כהן]], הרב מרדכי הכהן והרב סעדיה ליברוב<br />
* '''פבלדאר''' - הרב שמעון אש<br />
* '''אוסט קמינגורסק''' - הרב אסף פיינשטיין<br />
* '''קרגנדה''' - הרב אשר תומרקין<br />
* '''קוסטנאי''' - הרב [[מנחם מענדל זלמנוב]]<br />
* '''נור סולטן''' - הרב שמואל קרנאוח<br />
* '''צ'מיקנט''' - הרב מרדכי מרוזוב<br />
<br />
===[[קירגיזסטן]]===<br />
*'''בישקק''' - הרב אריה רייכמן<br />
<br />
===[[קמבודיה]]===<br />
*'''פנום פן''' - הרב בנציון בוטמן, הרב אברהם מנחם גרשוני<br />
<br />
==[[דניה]]==<br />
*'''???''' - הרב שמאל נוטיק<br />
<br />
===[[קרואטיה]]===<br />
*'''זאגרב''' - הרב פנחס ירוחם פישל זקלס<br />
<br />
==ר==<br />
===[[רומניה]]===<br />
*[[בוקרשט]] - הרב [[נפתלי דייטש]], הרב [[יצחק רסקין]]<br />
*קלוז 'נאפוקה - הרב [[דוב בער אורגד]]<br />
===[[רוסיה]]===<br />
*'''אוליאנובסק''' - הרב יוסף מרוזוב<br />
*'''[[אומסק]]''' הרב [[אשר קריצבסקי]]<br />
*'''אופה''' - הרב דן קריצ'בסקי<br />
*'''אורנבורג''' - הרב גואל מייראס<br />
*'''[[אירקוצק]]''' - הרב אהרון ווגנר<br />
*'''אסטרחן''' - הרב [[בביאר מלמד]]<br />
*'''בירוביג'אן''' - הרב אליהו ריס<br />
*'''בנלצ'יק''' - הרב [[לוי שבת]]<br />
*'''בריאנסק''' - הרב מנחם מענדל זקלס<br />
*'''דרבנט''' - הרב עובדיה איסקוב<br />
*'''חברובסק''' - הרב יעקב סנטקוב, הרב אהרון מיאסקובסקי<br />
*'''טוגליאטי''' - הרב מאיר פישר<br />
*'''טומסק''' - הרב [[לוי קמינצקי]]<br />
*'''ליפצק''' - הרב שמולי שטיפל<br />
* '''[[מוסקבה]]''' - הרב [[ברל לזר|שלמה דובער פנחס לזר]]<br />
*'''[[מלחובקה]]''' - הרב משה תמרין, הרב זלמן קוסנסקו<br />
*'''מיתישצ'י''' - הרב [[לוי שבת]]<br />
*'''נובגורוד וליקי''' - הרב יעקב סומינסקי<br />
*'''[[נובוסבירסק]]''' - הרב [[שניאור זלמן זקלס]]<br />
*'''[[ניז'ני נובוגורוד]]''' - [[הרב שמעון ברגמן]]<br />
*'''סוצ'י''' - הרב שלום לזר<br />
*'''סטברופול''' - הרב אלכסנדר נסטרוב<br />
* '''[[סמולנסק]]''' - הרב לוי יצחק מונדשיין<br />
*'''[[סמרה]]''' - הרב [[שלמה דייטש]]<br />
*'''[[פטרבורג]]''' - הרב [[מנחם מענדל פבזנר]], הרב חיים טולוצ'ינסקי, הרב חיים שאול ברוק, הרב צבי פינסקי, הרב דניאל אש, הרב בן-ציון ליפסקר, הרב אלעזר גולדברג, הרב שמואל מנדלסון, הרב שמואל סאמינסקי והרב יהודה ברטוקוב<br />
*'''פרם''' - הרב [[שניאור זלמן דייטש]]<br />
*'''[[צ'ליאבינסק]]''' - הרב [[מאיר קירש]], הרב [[יחיאל לוויטין]]<br />
*'''קאזאן''' - הרב [[נחום יצחק גורליק]]<br />
*'''[[קוסטרומה]]''' - הרב ניסן מנדל רופו<br />
*'''קלינינגרד''' - הרב דוד שביק<br />
*'''קרסנויארסק''' - הרב בנימין ווגנר<br />
*'''[[רוסטוב]]''' - הרב [[שמואל סטולין]]<br />
<br />
==ת==<br />
===[[תאילנד]]===<br />
*'''בנגקוק''' - הרב [[נחמיה וילהלם]], הרב [[יוסף חיים קנטור]], הרב [[יוסף גולדברג (תאילנד)|יוסף גולדברג]], הרב דוד חדד, הרב משה חדד, הרב מנחם מענדל ונקרט<br />
*'''צ'יאנג מאי''' - הרב יוסף פיקל<br />
*'''קוסמוי''' - הרב מנחם מענדל גולדשמיד<br />
*'''פוקט''' - הרב שלום גליצנשטיין<br />
*'''פאי''' - הרב מנחם מענדל זאיאנץ<br />
*'''קופנגן''' - הרב דובער דיייטש<br />
<br />
[[קטגוריה:מיזמים]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D&diff=584899בתי חב"ד בעולם2023-03-19T00:13:18Z<p>דגלמשיח: /* מקסיקו */הוספת מקום ועריכת שמות</p>
<hr />
<div><div id="stub" style="background-color:#F2FFE5; border-color:#E5E5FF; border-style:double; border-width:2px; clear:both; padding-top:2px; padding-bottom:0px; padding-right:0px; margin:0.5em 0 0.5em 0;vertical-align:middle;"><CENTER>'''אתם יכולים לשפר את הדף הזה'''!{{ש}}'''הוסיפו מידע אנציקלופדי אמין מהידוע לכם על בתי חב"ד בעולם'''</CENTER></div><br />
<br />
[[קובץ:מרכז לעניני חינוך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל המרכז לענייני חינוך, הגוף הממונה על שליחי חב"ד ברחבי העולם]]<br />
'''בתי חב"ד בעולם''' הינם רשת של מרכזי תורה ויהדות, המפוזרים ברחבי העולם. בית חב"ד טיפוסי, מנוהל על ידי [[שליח]] [[הרבי]], ומטרתו לסייע ליהודים שבסביבתו, סיוע רוחני וגשמי. נכון לשנת [[תש"פ]] קיימים כ־5,000 שלוחים ברחבי העולם.<br />
<br />
==א==<br />
===[[אוסטריה]]===<br />
*'''[[וינה]]''' - הרב [[שניאור פלאץ]]<br />
*'''[[זלצבורג]]''' - הרב דוד נוסבאום<br />
<br />
===[[אוקראינה]]===<br />
*'''קייב''' - הרב [[משה ראובן אסמן]].<br />
*'''ז'יטומיר''' - מנהל: הרב שלמה וילהלם. הרב נחום תמרין.<br />
* '''ניקולייב''' - הרב [[שלום דובער גוטליב]]<br />
*'''דנייפרופטרובסק''' - הרב יוסי קמינצקי, הרב [[שמואל קמינצקי]].<br />
* '''אודסה''' - הרב [[אברהם וולף]].<br />
*'''ז'פרוז'ה''' - הרב נחום ערנטרוי<br />
*'''[[צ'רקאסי]]''' - הרב [[דב אקסלרוד]]<br />
*'''בלייה צ'רקוב''' - הרב מאיר [[הולצברג]]<br />
<br />
===[[אזרבייג'ן]]===<br />
*'''באקו''' - הרב שניאור סגל, הרב פסח מירוב, הרב מתי לואיס<br />
*'''קובה''' - הרב יונה רונן יעקובי<br />
<br />
===[[איטליה]]===<br />
* '''[[מילאנו]]''' - לשם הגיע השליח הראשון הרב [[גרשון מענדל גרליק]], וכיום מכהנים בה עשרות שלוחים<br />
* '''[[רומא]]''' - הרב יצחק חזן, הרב שלום קונרוטו והרב מנחם לאזאר<br />
* '''[[ונציה]]''' - הרב [[רחמים]] בנין והרב עמיחי ריבר. בעיר קיימת ישיבה ומדי שנה מגיעים תמימים על מנת לסייע בפעילות<br />
* '''בולניה''' - הרב דוד בורנשטיין<br />
* '''פירנצה''' - הרב לוי וולובסקי<br />
<br />
===אקוודור===<br />
*'''קיטו''' - הרב [[תומר רותם]]<br />
<br />
===[[ארגנטינה]]===<br />
* '''איה–בלנקה''' - הרב [[משה פרידמן]]<br />
* '''[[בואנוס איירס]]''' - הרב [[צבי יחיאל גרונבלט]]<br />
* '''פלורס''' - בית חב"ד [[770]] בהנהלת הרב דוד פלוטקא<br />
* '''פלרמו-סוהו''' - הרב צבי ליפינסקי<br />
* '''פלרמו''' - הרב שלמה לוי<br />
* '''אולירוס''' - הרב יעקב בירמן<br />
* '''פוארטו-מאדרו''' - הרב [[חיים ברוך אוירכמן]]<br />
* '''סלטה''' - הרב רפאל הכהן טאוויל<br />
* '''קורדובה''' - הרב יוסי טורק<br />
<br />
===[[ארמניה]]===<br />
*'''ירוואן''' - הרב גרשון מאיר בורשטיין<br />
<br />
==ב==<br />
===[[בלארוס]]===<br />
*'''[[באברויסק]]''' - הרב שאול חבבו<br />
*'''[[בריסק]]''' - הרב חיים רבינוביץ<br />
*'''[[מוהילב]]''' - הרב מנחם מענדל אלפרוביץ<br />
<br />
===[[ברזיל]]===<br />
*'''ס. פאולו'''<br />
:*הרב [[שבתי אלפרין]], מנהל בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב [[יוסף יצחק אלפרין]], בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב [[יצחק משען]], מנהל בית הכנסת "בַּיִת" בשכונת היז'נופוליס<br />
:*הרב [[מרדכי זאיינץ]], רב בית הכנסת צעירי חב"ד<br />
:*הרב [[יוסף יצחק שילדקרויט]], מנהל בית חב"ד איטאים<br />
:*הרב [[יוסף דוד וויטמאן]], רב בית הכנסת בית יעקב<br />
:*הרב [[יעקב גרנשטט]], מנהל בית חב"ד בשכונת ברוקלין<br />
:*הרב [[ירחמיאל בלינוב]], רב בית הכנסת "חי מנחם" בשכונת היז'נופוליס<br />
:*הרב [[אריה ברוך בלוך]], בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב דוד גולדברג, מנהל בית חב"ד מורומבי<br />
:*הרב [[אריאל אנטבי]], מנהל בית חב"ד למטייל בשכונת סנטנה<br />
:*הרב [[עדי כפיף]], מנהל בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה<br />
:*הרב [[מנחם מענדל ניסלביץ']], בית חב"ד לקהילה הישראלית<br />
:*הרב נחמן סטולמן, מנהל בית חב"ד בעיר קאמפינייס<br />
:*הרב שמעון ברנד, בית חב"ד גרנדה ווינה, קוצ'יה<br />
*'''ריאו דה ז'נירו'''<br />
:*הרב יהושע בנימין גולדמן, בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב אילן סטיפלמן, מנהל בית חב"ד למטייל<br />
:*הרב אברהם צבי בויטנר<br />
:*הרב משה לזינסקי<br />
:*הרב יוסף שימעונוביץ', מנהל בית חב"ד בחה דה טיג'קה<br />
:*הרב חיים ברונר<br />
:*הרב מאיר רוזנברג<br />
*הרב לוי יצחק גולדמן<br />
*'''ברזיליה''' - הרב לייב רוזנברג<br />
*'''בליים''' - הרב ישראל זאגורי<br />
*'''פורטו אלגרי''' - הרב מענדל ליברוב. הרב שמואל בנימיני<br />
*'''קוריטיבה''' - הרב יוסף דוברבסקי<br />
*'''בלו הוריזונטה''' - הרב ניסים קטרי<br />
*'''סלבדור''' - הרב ישראל בוקיעט<br />
*'''רסיפה''' - הרב אלכסנדר מזרחי<br />
*'''מנאוס אמזונס''' - הרב אריה רייכמן<br />
*'''מורו דה ס. פאולו''' - הרב מנחם מענדל גרנשטט<br />
<br />
==ג==<br />
===[[גרמניה]]===<br />
* '''פרנקפורט''' - הרב [[שניאור זלמן גורביץ]]<br />
* '''אופנבך''' - הרב מנחם מענדל גורביץ<br />
* '''ברלין''' - הרב [[יהודה טייכטל]]<br />
* '''דיסלדורף''' - הרב חיים ברכהן<br />
* '''דרזדן''' - הרב שניאור הבלין<br />
* '''המבורג''' - הרב שלמה ביסטריצקי<br />
* '''הנובר''' - הרב [[בנימין וולף]]<br />
* '''ווירטמבורג''' - הרב זלמן טרבניק.<br />
* '''מינכן''' - הרב [[ישראל דיסקין]]<br />
* '''נירנברג''' - הרב אליעזר חיטריק<br />
* '''פוטסדם''' - הרב [[נחום פרסמן]]<br />
* '''קלן''' - הרב מנחם מענדל שטראקס<br />
* '''קרלסרוהה''' - הרב מרדכי מנדלסון<br />
<br />
==ד==<br />
===דובאי===<br />
*'''דובאי''' - הרב מנחם מענדל בלוי<br />
===[[דרום קוריאה]]===<br />
*'''סיאול''' - הרב [[אשר ליצמן]]<br />
<br />
==ה==<br />
===[[הודו]]===<br />
* '''אנג'ונה''' - הרב נחמן הולצברג (נ.י.). נשלחים למקום תמימים לעונת השליחות.<br />
* '''מומבאי''' - הוקם על ידי הרב [[גבריאל הולצברג]]. כיום מנהלו הרב [[ישראל קוזלובסקי]]<br />
* '''בנגלור''' - הרב צבי ריבקין<br />
* '''גואה''' - הרב [[רועי מרילי]]<br />
* '''דאראמסלה''' - הרב דרור משה שאול והרב אורי ציפורי<br />
* '''דלהי''' - הרב [[שמואל שארף]] והרב [[עקיבא סודרי]]. הוקם על ידי הרב [[נחמן נחמנסון]]<br />
* '''דרום דלהי''' - הרב [[שניאור קופצ'יק]]<br />
* '''ואראנסי''' - הרב [[שמואל יזהר]]<br />
* '''ווטה קנאל''' - הרב רן שמיר<br />
* '''לה, לדאק''' - הרב אוהד מרציאנו<br />
* '''מנאלי''' - הרב יעקב שץ והרב [[חזי נפרסטק]] (פתוח מתחילת [[ניסן]] עד אחרי ראש השנה)<br />
* '''פונה''' - הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]<br />
* '''פושקר''' - הרב [[שמשון גולדשטיין]]<br />
* '''קאסול''' - הרב [[דני וינדרבאום]] והרב [[יואל כפלין]]<br />
* '''קאסר דייוי''' - הרב טל רמות<br />
* '''קוצ'ין''' - הרב [[זלמן ברנשטיין]]<br />
* '''רישיקש''' - הרב זוהר דוד<br />
<br />
===[[הונג קונג]]===<br />
*'''יאיוו''' - הרב ישראל ליברמן<br />
==י==<br />
===[[יפן]]===<br />
* '''טוקיו''' - הרב [[בנימין אדרעי]]<br />
* '''קיוטו''' - הרב [[מרדכי גרומך]]<br />
<br />
===[[ישראל]]===<br />
{{ערך מורחב|בתי חב"ד בישראל}}<br />
==מ==<br />
===[[מקסיקו]]===<br />
* '''מקסיקו סיטי''' - הרב [[יוסף יצחק מייזליש]]<br />
* '''פלאיה''' - הרב [[חיים ברוד]] והרב ברוך קראוס<br />
* '''קוזומל''' - הרב [[דוד כפלין]] והרב שלמה פלג<br />
* ''' איסלה מוחרס ''' הרב מוטי כהן<br />
* '''ס. קריסטובל צ'יאפס''' - הרב אורן רז<br />
<br />
===[[מיאנמר]]===<br />
* '''ינגון''' - הרב שניאור רייטפורט<br />
<br />
==נ==<br />
===[[ניו ג'רזי]]===<br />
*'''ניו ג'רזי''' - הרב [[יוסף צבי קרליבך]]<br />
<br />
===[[נפאל]]===<br />
*'''פוקרה''' - הרב [[חזקי ליפשיץ]]<br />
*'''קטמנדו''' - הרב חזקי ליפשיץ<br />
<br />
==ס==<br />
===[[סין]]===<br />
*'''[[שנחאי]]''' - הרב שלום גרינברג והרב שלמה אויזרת<br />
*'''בייג'ינג''' - הרב שמעון פרוינדליך<br />
*'''גואנג'ואו''' - הרב אלי רוזנברג.<br />
*'''קאולון''' - הרב איציק אייזנבך<br />
*'''צ'אנגדו''' - הרב דובי הנינג<br />
*'''טייפה''' - הרב שלמה טביב<br />
<br />
===[[סרביה]]===<br />
*'''בלגרד''' - הרב יהושע קמינצקי<br />
===ספרד===<br />
* '''ברצלונה''' - הרב [[דוד מנחם מענדל ליברזון]]<br />
* '''מדריד''' - הרב זלמן גולדשטיין<br />
* '''וולנסיה'''- הרב שלום דובער בינשטוק<br />
*'''איביזה''' - הרב מנחם מענדל אנגלסמן<br />
*'''גירונה''' - הרב אברהם יצחק רוזנברג<br />
<br />
===[[סינגפור]]===<br />
*'''סינגפור''' - הרב מרדכי אברג'ל, הרב נתנאל ריבני<br />
<br />
==פ==<br />
===[[פולין]]===<br />
*'''[[וורשא]]''' - הרב [[שלום דוב בער סטמבלר]]<br />
*'''[[קראקוב]]''' - הרב [[אליעזר גוראריה]], וה[[רב]] רפאל פופאק<br />
<br />
===[[פיליפינים]]===<br />
*'''מנילה''' -הרב [[יוסף יצחק לוי]]<br />
*'''קלארק''' - הרב שמואל יוסף לוזון<br />
*'''סבו''' - הרב ניר דוננפלד<br />
*'''אל נידו''' - הרב יוסף מרום<br />
*'''בורקאי''' - הרב מנחם מענדל אקסלרוד<br />
<br />
===[[פלורידה]]===<br />
*'''מיאמי''' - הרב [[אברהם קארף]]<br />
*'''וועסטאן''' - הרב ישראל שפאלטער<br />
<br />
===פרו===<br />
*'''קוסקו''' - הרב [[עופר קריפור]]<br />
<br />
==ק==<br />
===[[קזחסטן]]===<br />
* '''אלמא אטא''' - הרב [[ישעיה אלעזר כהן]], הרב [[אלחנן כהן]], הרב מרדכי הכהן והרב סעדיה ליברוב<br />
* '''פבלדאר''' - הרב שמעון אש<br />
* '''אוסט קמינגורסק''' - הרב אסף פיינשטיין<br />
* '''קרגנדה''' - הרב אשר תומרקין<br />
* '''קוסטנאי''' - הרב [[מנחם מענדל זלמנוב]]<br />
* '''נור סולטן''' - הרב שמואל קרנאוח<br />
* '''צ'מיקנט''' - הרב מרדכי מרוזוב<br />
<br />
===[[קירגיזסטן]]===<br />
*'''בישקק''' - הרב אריה רייכמן<br />
<br />
===[[קמבודיה]]===<br />
*'''פנום פן''' - הרב בנציון בוטמן, הרב אברהם מנחם גרשוני<br />
<br />
==[[דניה]]==<br />
*'''???''' - הרב שמאל נוטיק<br />
<br />
===[[קרואטיה]]===<br />
*'''זאגרב''' - הרב פנחס ירוחם פישל זקלס<br />
<br />
==ר==<br />
===[[רומניה]]===<br />
*[[בוקרשט]] - הרב [[נפתלי דייטש]], הרב [[יצחק רסקין]]<br />
*קלוז 'נאפוקה - הרב [[דוב בער אורגד]]<br />
===[[רוסיה]]===<br />
*'''אוליאנובסק''' - הרב יוסף מרוזוב<br />
*'''[[אומסק]]''' הרב [[אשר קריצבסקי]]<br />
*'''אופה''' - הרב דן קריצ'בסקי<br />
*'''אורנבורג''' - הרב גואל מייראס<br />
*'''[[אירקוצק]]''' - הרב אהרון ווגנר<br />
*'''אסטרחן''' - הרב [[בביאר מלמד]]<br />
*'''בירוביג'אן''' - הרב אליהו ריס<br />
*'''בנלצ'יק''' - הרב [[לוי שבת]]<br />
*'''בריאנסק''' - הרב מנחם מענדל זקלס<br />
*'''דרבנט''' - הרב עובדיה איסקוב<br />
*'''חברובסק''' - הרב יעקב סנטקוב, הרב אהרון מיאסקובסקי<br />
*'''טוגליאטי''' - הרב מאיר פישר<br />
*'''טומסק''' - הרב [[לוי קמינצקי]]<br />
*'''ליפצק''' - הרב שמולי שטיפל<br />
* '''[[מוסקבה]]''' - הרב [[ברל לזר|שלמה דובער פנחס לזר]]<br />
*'''[[מלחובקה]]''' - הרב משה תמרין, הרב זלמן קוסנסקו<br />
*'''מיתישצ'י''' - הרב [[לוי שבת]]<br />
*'''נובגורוד וליקי''' - הרב יעקב סומינסקי<br />
*'''[[נובוסבירסק]]''' - הרב [[שניאור זלמן זקלס]]<br />
*'''[[ניז'ני נובוגורוד]]''' - [[הרב שמעון ברגמן]]<br />
*'''סוצ'י''' - הרב שלום לזר<br />
*'''סטברופול''' - הרב אלכסנדר נסטרוב<br />
* '''[[סמולנסק]]''' - הרב לוי יצחק מונדשיין<br />
*'''[[סמרה]]''' - הרב [[שלמה דייטש]]<br />
*'''[[פטרבורג]]''' - הרב [[מנחם מענדל פבזנר]], הרב חיים טולוצ'ינסקי, הרב חיים שאול ברוק, הרב צבי פינסקי, הרב דניאל אש, הרב בן-ציון ליפסקר, הרב אלעזר גולדברג, הרב שמואל מנדלסון, הרב שמואל סאמינסקי והרב יהודה ברטוקוב<br />
*'''פרם''' - הרב [[שניאור זלמן דייטש]]<br />
*'''[[צ'ליאבינסק]]''' - הרב [[מאיר קירש]], הרב [[יחיאל לוויטין]]<br />
*'''קאזאן''' - הרב [[נחום יצחק גורליק]]<br />
*'''[[קוסטרומה]]''' - הרב ניסן מנדל רופו<br />
*'''קלינינגרד''' - הרב דוד שביק<br />
*'''קרסנויארסק''' - הרב בנימין ווגנר<br />
*'''[[רוסטוב]]''' - הרב [[שמואל סטולין]]<br />
<br />
==ת==<br />
===[[תאילנד]]===<br />
*'''בנגקוק''' - הרב [[נחמיה וילהלם]], הרב [[יוסף חיים קנטור]], הרב [[יוסף גולדברג (תאילנד)|יוסף גולדברג]], הרב דוד חדד, הרב משה חדד, הרב מנחם מענדל ונקרט<br />
*'''צ'יאנג מאי''' - הרב יוסף פיקל<br />
*'''קוסמוי''' - הרב מנחם מענדל גולדשמיד<br />
*'''פוקט''' - הרב שלום גליצנשטיין<br />
*'''פאי''' - הרב מנחם מענדל זאיאנץ<br />
*'''קופנגן''' - הרב דובער דיייטש<br />
<br />
[[קטגוריה:מיזמים]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D&diff=584898בתי חב"ד בעולם2023-03-19T00:11:24Z<p>דגלמשיח: /* מקסיקו */</p>
<hr />
<div><div id="stub" style="background-color:#F2FFE5; border-color:#E5E5FF; border-style:double; border-width:2px; clear:both; padding-top:2px; padding-bottom:0px; padding-right:0px; margin:0.5em 0 0.5em 0;vertical-align:middle;"><CENTER>'''אתם יכולים לשפר את הדף הזה'''!{{ש}}'''הוסיפו מידע אנציקלופדי אמין מהידוע לכם על בתי חב"ד בעולם'''</CENTER></div><br />
<br />
[[קובץ:מרכז לעניני חינוך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל המרכז לענייני חינוך, הגוף הממונה על שליחי חב"ד ברחבי העולם]]<br />
'''בתי חב"ד בעולם''' הינם רשת של מרכזי תורה ויהדות, המפוזרים ברחבי העולם. בית חב"ד טיפוסי, מנוהל על ידי [[שליח]] [[הרבי]], ומטרתו לסייע ליהודים שבסביבתו, סיוע רוחני וגשמי. נכון לשנת [[תש"פ]] קיימים כ־5,000 שלוחים ברחבי העולם.<br />
<br />
==א==<br />
===[[אוסטריה]]===<br />
*'''[[וינה]]''' - הרב [[שניאור פלאץ]]<br />
*'''[[זלצבורג]]''' - הרב דוד נוסבאום<br />
<br />
===[[אוקראינה]]===<br />
*'''קייב''' - הרב [[משה ראובן אסמן]].<br />
*'''ז'יטומיר''' - מנהל: הרב שלמה וילהלם. הרב נחום תמרין.<br />
* '''ניקולייב''' - הרב [[שלום דובער גוטליב]]<br />
*'''דנייפרופטרובסק''' - הרב יוסי קמינצקי, הרב [[שמואל קמינצקי]].<br />
* '''אודסה''' - הרב [[אברהם וולף]].<br />
*'''ז'פרוז'ה''' - הרב נחום ערנטרוי<br />
*'''[[צ'רקאסי]]''' - הרב [[דב אקסלרוד]]<br />
*'''בלייה צ'רקוב''' - הרב מאיר [[הולצברג]]<br />
<br />
===[[אזרבייג'ן]]===<br />
*'''באקו''' - הרב שניאור סגל, הרב פסח מירוב, הרב מתי לואיס<br />
*'''קובה''' - הרב יונה רונן יעקובי<br />
<br />
===[[איטליה]]===<br />
* '''[[מילאנו]]''' - לשם הגיע השליח הראשון הרב [[גרשון מענדל גרליק]], וכיום מכהנים בה עשרות שלוחים<br />
* '''[[רומא]]''' - הרב יצחק חזן, הרב שלום קונרוטו והרב מנחם לאזאר<br />
* '''[[ונציה]]''' - הרב [[רחמים]] בנין והרב עמיחי ריבר. בעיר קיימת ישיבה ומדי שנה מגיעים תמימים על מנת לסייע בפעילות<br />
* '''בולניה''' - הרב דוד בורנשטיין<br />
* '''פירנצה''' - הרב לוי וולובסקי<br />
<br />
===אקוודור===<br />
*'''קיטו''' - הרב [[תומר רותם]]<br />
<br />
===[[ארגנטינה]]===<br />
* '''איה–בלנקה''' - הרב [[משה פרידמן]]<br />
* '''[[בואנוס איירס]]''' - הרב [[צבי יחיאל גרונבלט]]<br />
* '''פלורס''' - בית חב"ד [[770]] בהנהלת הרב דוד פלוטקא<br />
* '''פלרמו-סוהו''' - הרב צבי ליפינסקי<br />
* '''פלרמו''' - הרב שלמה לוי<br />
* '''אולירוס''' - הרב יעקב בירמן<br />
* '''פוארטו-מאדרו''' - הרב [[חיים ברוך אוירכמן]]<br />
* '''סלטה''' - הרב רפאל הכהן טאוויל<br />
* '''קורדובה''' - הרב יוסי טורק<br />
<br />
===[[ארמניה]]===<br />
*'''ירוואן''' - הרב גרשון מאיר בורשטיין<br />
<br />
==ב==<br />
===[[בלארוס]]===<br />
*'''[[באברויסק]]''' - הרב שאול חבבו<br />
*'''[[בריסק]]''' - הרב חיים רבינוביץ<br />
*'''[[מוהילב]]''' - הרב מנחם מענדל אלפרוביץ<br />
<br />
===[[ברזיל]]===<br />
*'''ס. פאולו'''<br />
:*הרב [[שבתי אלפרין]], מנהל בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב [[יוסף יצחק אלפרין]], בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב [[יצחק משען]], מנהל בית הכנסת "בַּיִת" בשכונת היז'נופוליס<br />
:*הרב [[מרדכי זאיינץ]], רב בית הכנסת צעירי חב"ד<br />
:*הרב [[יוסף יצחק שילדקרויט]], מנהל בית חב"ד איטאים<br />
:*הרב [[יוסף דוד וויטמאן]], רב בית הכנסת בית יעקב<br />
:*הרב [[יעקב גרנשטט]], מנהל בית חב"ד בשכונת ברוקלין<br />
:*הרב [[ירחמיאל בלינוב]], רב בית הכנסת "חי מנחם" בשכונת היז'נופוליס<br />
:*הרב [[אריה ברוך בלוך]], בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב דוד גולדברג, מנהל בית חב"ד מורומבי<br />
:*הרב [[אריאל אנטבי]], מנהל בית חב"ד למטייל בשכונת סנטנה<br />
:*הרב [[עדי כפיף]], מנהל בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה<br />
:*הרב [[מנחם מענדל ניסלביץ']], בית חב"ד לקהילה הישראלית<br />
:*הרב נחמן סטולמן, מנהל בית חב"ד בעיר קאמפינייס<br />
:*הרב שמעון ברנד, בית חב"ד גרנדה ווינה, קוצ'יה<br />
*'''ריאו דה ז'נירו'''<br />
:*הרב יהושע בנימין גולדמן, בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב אילן סטיפלמן, מנהל בית חב"ד למטייל<br />
:*הרב אברהם צבי בויטנר<br />
:*הרב משה לזינסקי<br />
:*הרב יוסף שימעונוביץ', מנהל בית חב"ד בחה דה טיג'קה<br />
:*הרב חיים ברונר<br />
:*הרב מאיר רוזנברג<br />
*הרב לוי יצחק גולדמן<br />
*'''ברזיליה''' - הרב לייב רוזנברג<br />
*'''בליים''' - הרב ישראל זאגורי<br />
*'''פורטו אלגרי''' - הרב מענדל ליברוב. הרב שמואל בנימיני<br />
*'''קוריטיבה''' - הרב יוסף דוברבסקי<br />
*'''בלו הוריזונטה''' - הרב ניסים קטרי<br />
*'''סלבדור''' - הרב ישראל בוקיעט<br />
*'''רסיפה''' - הרב אלכסנדר מזרחי<br />
*'''מנאוס אמזונס''' - הרב אריה רייכמן<br />
*'''מורו דה ס. פאולו''' - הרב מנחם מענדל גרנשטט<br />
<br />
==ג==<br />
===[[גרמניה]]===<br />
* '''פרנקפורט''' - הרב [[שניאור זלמן גורביץ]]<br />
* '''אופנבך''' - הרב מנחם מענדל גורביץ<br />
* '''ברלין''' - הרב [[יהודה טייכטל]]<br />
* '''דיסלדורף''' - הרב חיים ברכהן<br />
* '''דרזדן''' - הרב שניאור הבלין<br />
* '''המבורג''' - הרב שלמה ביסטריצקי<br />
* '''הנובר''' - הרב [[בנימין וולף]]<br />
* '''ווירטמבורג''' - הרב זלמן טרבניק.<br />
* '''מינכן''' - הרב [[ישראל דיסקין]]<br />
* '''נירנברג''' - הרב אליעזר חיטריק<br />
* '''פוטסדם''' - הרב [[נחום פרסמן]]<br />
* '''קלן''' - הרב מנחם מענדל שטראקס<br />
* '''קרלסרוהה''' - הרב מרדכי מנדלסון<br />
<br />
==ד==<br />
===דובאי===<br />
*'''דובאי''' - הרב מנחם מענדל בלוי<br />
===[[דרום קוריאה]]===<br />
*'''סיאול''' - הרב [[אשר ליצמן]]<br />
<br />
==ה==<br />
===[[הודו]]===<br />
* '''אנג'ונה''' - הרב נחמן הולצברג (נ.י.). נשלחים למקום תמימים לעונת השליחות.<br />
* '''מומבאי''' - הוקם על ידי הרב [[גבריאל הולצברג]]. כיום מנהלו הרב [[ישראל קוזלובסקי]]<br />
* '''בנגלור''' - הרב צבי ריבקין<br />
* '''גואה''' - הרב [[רועי מרילי]]<br />
* '''דאראמסלה''' - הרב דרור משה שאול והרב אורי ציפורי<br />
* '''דלהי''' - הרב [[שמואל שארף]] והרב [[עקיבא סודרי]]. הוקם על ידי הרב [[נחמן נחמנסון]]<br />
* '''דרום דלהי''' - הרב [[שניאור קופצ'יק]]<br />
* '''ואראנסי''' - הרב [[שמואל יזהר]]<br />
* '''ווטה קנאל''' - הרב רן שמיר<br />
* '''לה, לדאק''' - הרב אוהד מרציאנו<br />
* '''מנאלי''' - הרב יעקב שץ והרב [[חזי נפרסטק]] (פתוח מתחילת [[ניסן]] עד אחרי ראש השנה)<br />
* '''פונה''' - הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]<br />
* '''פושקר''' - הרב [[שמשון גולדשטיין]]<br />
* '''קאסול''' - הרב [[דני וינדרבאום]] והרב [[יואל כפלין]]<br />
* '''קאסר דייוי''' - הרב טל רמות<br />
* '''קוצ'ין''' - הרב [[זלמן ברנשטיין]]<br />
* '''רישיקש''' - הרב זוהר דוד<br />
<br />
===[[הונג קונג]]===<br />
*'''יאיוו''' - הרב ישראל ליברמן<br />
==י==<br />
===[[יפן]]===<br />
* '''טוקיו''' - הרב [[בנימין אדרעי]]<br />
* '''קיוטו''' - הרב [[מרדכי גרומך]]<br />
<br />
===[[ישראל]]===<br />
{{ערך מורחב|בתי חב"ד בישראל}}<br />
==מ==<br />
===[[מקסיקו]]===<br />
* '''מקסיקו סיטי''' - הרב [[יוסף יצחק מייזליש]]<br />
* '''גואטמלה''' - הרב שמואל אברהם<br />
* '''פלאיה''' - הרב [[חיים ברוד]]<br />
* '''קוזומל''' - הרב [[דוד כפלין]] והרב שלמה פלג<br />
* '''ס. קריסטובל צ'יאפס''' - הרב אורן רז<br />
<br />
===[[מיאנמר]]===<br />
* '''ינגון''' - הרב שניאור רייטפורט<br />
<br />
==נ==<br />
===[[ניו ג'רזי]]===<br />
*'''ניו ג'רזי''' - הרב [[יוסף צבי קרליבך]]<br />
<br />
===[[נפאל]]===<br />
*'''פוקרה''' - הרב [[חזקי ליפשיץ]]<br />
*'''קטמנדו''' - הרב חזקי ליפשיץ<br />
<br />
==ס==<br />
===[[סין]]===<br />
*'''[[שנחאי]]''' - הרב שלום גרינברג והרב שלמה אויזרת<br />
*'''בייג'ינג''' - הרב שמעון פרוינדליך<br />
*'''גואנג'ואו''' - הרב אלי רוזנברג.<br />
*'''קאולון''' - הרב איציק אייזנבך<br />
*'''צ'אנגדו''' - הרב דובי הנינג<br />
*'''טייפה''' - הרב שלמה טביב<br />
<br />
===[[סרביה]]===<br />
*'''בלגרד''' - הרב יהושע קמינצקי<br />
===ספרד===<br />
* '''ברצלונה''' - הרב [[דוד מנחם מענדל ליברזון]]<br />
* '''מדריד''' - הרב זלמן גולדשטיין<br />
* '''וולנסיה'''- הרב שלום דובער בינשטוק<br />
*'''איביזה''' - הרב מנחם מענדל אנגלסמן<br />
*'''גירונה''' - הרב אברהם יצחק רוזנברג<br />
<br />
===[[סינגפור]]===<br />
*'''סינגפור''' - הרב מרדכי אברג'ל, הרב נתנאל ריבני<br />
<br />
==פ==<br />
===[[פולין]]===<br />
*'''[[וורשא]]''' - הרב [[שלום דוב בער סטמבלר]]<br />
*'''[[קראקוב]]''' - הרב [[אליעזר גוראריה]], וה[[רב]] רפאל פופאק<br />
<br />
===[[פיליפינים]]===<br />
*'''מנילה''' -הרב [[יוסף יצחק לוי]]<br />
*'''קלארק''' - הרב שמואל יוסף לוזון<br />
*'''סבו''' - הרב ניר דוננפלד<br />
*'''אל נידו''' - הרב יוסף מרום<br />
*'''בורקאי''' - הרב מנחם מענדל אקסלרוד<br />
<br />
===[[פלורידה]]===<br />
*'''מיאמי''' - הרב [[אברהם קארף]]<br />
*'''וועסטאן''' - הרב ישראל שפאלטער<br />
<br />
===פרו===<br />
*'''קוסקו''' - הרב [[עופר קריפור]]<br />
<br />
==ק==<br />
===[[קזחסטן]]===<br />
* '''אלמא אטא''' - הרב [[ישעיה אלעזר כהן]], הרב [[אלחנן כהן]], הרב מרדכי הכהן והרב סעדיה ליברוב<br />
* '''פבלדאר''' - הרב שמעון אש<br />
* '''אוסט קמינגורסק''' - הרב אסף פיינשטיין<br />
* '''קרגנדה''' - הרב אשר תומרקין<br />
* '''קוסטנאי''' - הרב [[מנחם מענדל זלמנוב]]<br />
* '''נור סולטן''' - הרב שמואל קרנאוח<br />
* '''צ'מיקנט''' - הרב מרדכי מרוזוב<br />
<br />
===[[קירגיזסטן]]===<br />
*'''בישקק''' - הרב אריה רייכמן<br />
<br />
===[[קמבודיה]]===<br />
*'''פנום פן''' - הרב בנציון בוטמן, הרב אברהם מנחם גרשוני<br />
<br />
==[[דניה]]==<br />
*'''???''' - הרב שמאל נוטיק<br />
<br />
===[[קרואטיה]]===<br />
*'''זאגרב''' - הרב פנחס ירוחם פישל זקלס<br />
<br />
==ר==<br />
===[[רומניה]]===<br />
*[[בוקרשט]] - הרב [[נפתלי דייטש]], הרב [[יצחק רסקין]]<br />
*קלוז 'נאפוקה - הרב [[דוב בער אורגד]]<br />
===[[רוסיה]]===<br />
*'''אוליאנובסק''' - הרב יוסף מרוזוב<br />
*'''[[אומסק]]''' הרב [[אשר קריצבסקי]]<br />
*'''אופה''' - הרב דן קריצ'בסקי<br />
*'''אורנבורג''' - הרב גואל מייראס<br />
*'''[[אירקוצק]]''' - הרב אהרון ווגנר<br />
*'''אסטרחן''' - הרב [[בביאר מלמד]]<br />
*'''בירוביג'אן''' - הרב אליהו ריס<br />
*'''בנלצ'יק''' - הרב [[לוי שבת]]<br />
*'''בריאנסק''' - הרב מנחם מענדל זקלס<br />
*'''דרבנט''' - הרב עובדיה איסקוב<br />
*'''חברובסק''' - הרב יעקב סנטקוב, הרב אהרון מיאסקובסקי<br />
*'''טוגליאטי''' - הרב מאיר פישר<br />
*'''טומסק''' - הרב [[לוי קמינצקי]]<br />
*'''ליפצק''' - הרב שמולי שטיפל<br />
* '''[[מוסקבה]]''' - הרב [[ברל לזר|שלמה דובער פנחס לזר]]<br />
*'''[[מלחובקה]]''' - הרב משה תמרין, הרב זלמן קוסנסקו<br />
*'''מיתישצ'י''' - הרב [[לוי שבת]]<br />
*'''נובגורוד וליקי''' - הרב יעקב סומינסקי<br />
*'''[[נובוסבירסק]]''' - הרב [[שניאור זלמן זקלס]]<br />
*'''[[ניז'ני נובוגורוד]]''' - [[הרב שמעון ברגמן]]<br />
*'''סוצ'י''' - הרב שלום לזר<br />
*'''סטברופול''' - הרב אלכסנדר נסטרוב<br />
* '''[[סמולנסק]]''' - הרב לוי יצחק מונדשיין<br />
*'''[[סמרה]]''' - הרב [[שלמה דייטש]]<br />
*'''[[פטרבורג]]''' - הרב [[מנחם מענדל פבזנר]], הרב חיים טולוצ'ינסקי, הרב חיים שאול ברוק, הרב צבי פינסקי, הרב דניאל אש, הרב בן-ציון ליפסקר, הרב אלעזר גולדברג, הרב שמואל מנדלסון, הרב שמואל סאמינסקי והרב יהודה ברטוקוב<br />
*'''פרם''' - הרב [[שניאור זלמן דייטש]]<br />
*'''[[צ'ליאבינסק]]''' - הרב [[מאיר קירש]], הרב [[יחיאל לוויטין]]<br />
*'''קאזאן''' - הרב [[נחום יצחק גורליק]]<br />
*'''[[קוסטרומה]]''' - הרב ניסן מנדל רופו<br />
*'''קלינינגרד''' - הרב דוד שביק<br />
*'''קרסנויארסק''' - הרב בנימין ווגנר<br />
*'''[[רוסטוב]]''' - הרב [[שמואל סטולין]]<br />
<br />
==ת==<br />
===[[תאילנד]]===<br />
*'''בנגקוק''' - הרב [[נחמיה וילהלם]], הרב [[יוסף חיים קנטור]], הרב [[יוסף גולדברג (תאילנד)|יוסף גולדברג]], הרב דוד חדד, הרב משה חדד, הרב מנחם מענדל ונקרט<br />
*'''צ'יאנג מאי''' - הרב יוסף פיקל<br />
*'''קוסמוי''' - הרב מנחם מענדל גולדשמיד<br />
*'''פוקט''' - הרב שלום גליצנשטיין<br />
*'''פאי''' - הרב מנחם מענדל זאיאנץ<br />
*'''קופנגן''' - הרב דובער דיייטש<br />
<br />
[[קטגוריה:מיזמים]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%95%D7%93%D7%95&diff=584897הודו2023-03-19T00:05:39Z<p>דגלמשיח: /* בתי חב"ד בהודו */עדכון שמות</p>
<hr />
<div>[[קובץ:חב"ד בהודו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת בתי חב"ד בהודו]]<br />
'''הודו''' היא מדינה בדרום אסיה החולשת על רוב תת היבשת ההודית. הודו היא המדינה השביעית בגודלה בעולם בשטחה והשנייה בעולם בגודל אוכלוסייתה (לאחר סין), המונה יותר ממיליארד נפש הדוברים למעלה ממאה שפות שונות. בהודו ישנם כעשרים [[בית חב"ד|בתי חב"ד]], חלקם פועלים באופן תמידי וחלקם בהתאם לעונות התיירות במקום.<br />
<br />
==יהדות הודו==<br />
יהדות הודו היא אחת הקהילות היהודיות הגדולות ביותר מבין קהילות אסיה.<br />
<br />
יהודי הודו מונים כיום כ-5,000 איש בלבד (כמחציתם בבומביי, כ-1500 בטהנה, 300 בפונה, ורק עשרות בודדות בקוצ'ין, כלכתא וניו דלהי) עד לפני מספר עשורים מנו יהודי הודו כשלש רבבות.<br />
<br />
המקצועות המסורתיים של יהודי הודו היו בתעשיית השמן, עברו לתעשייה קלה והצטרפו לכוחות הביטחון והממשלה ואף הגיעו לעמדות גבוהות. יהודים השתתפו בתנועת השחרור של המדינה. עם קבלת עצמאות הודו והקמת מדינת ישראל בשנת 1948 היגרו חלק מבני הקהילה לישראל וחלקם לממלכה המאוחדת, רק מיעוט נשאר בהודו.<br />
<br />
בתשל"א הרבי שלח את הרב [[יצחק דוד גרונר]] להודו לעזור לקהילה בבומביי וכלכותא.<br />
<br />
הקהילה היהודית בבומביי נעזרת בגופים שונים המנסים לעזור לקהילה ולתמוך בה בהמשך דרכה. היום פועלים בהודו והגלילות כ-18 בתי חב"ד.<br />
<br />
הודו היא מוקד לתיירות מכל העולם. בכל שנה מגיעים להודו כ-5.08 מיליון תיירים, שחלק גדול הם ישראלים (יש אף מקומות שהרבה שלטים בשפת העברית).<br />
<br />
==הודו בדברי הרבי==<br />
השם הודו הוא מלשון הודיה ומלשון "הוד והדר" הרבי מסביר ששמות המדינות מראים על אופיים ותכונותיהם של האנשי המקום. על כן הודו מראה על אנשים בעלי תכונות טובות{{הערה|[[התוועדויות]] תשד"מ.}}.<br />
<br />
במכתב שכתב [[הרבי]] למר [[זלמן שז"ר]]{{הערה|[[כ"ז אלול]] [[תשי"ז]]}}, ציין הרבי, שהמנוחה אליה שואפים [[בני ישראל]] להגיע, היא לא כאותה מנוחה שחווים אנשי הודו "... ולא כמנוחת ה[[נפש]] של בני הודו להבדיל, שהיא הפסק ושביתה, אלא מנוחה אליה שואפים [[בני ישראל]] שהיא עליה מחיל אל חיל אל שלימות הטוב והיופי".<br />
<br />
==איגוד השלוחים בהודו==<br />
{{ערך מורחב|איגוד בתי חב"ד בהודו}}<br />
'''איגוד השלוחים בהודו''' מאגד את כל [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ו[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] במדינת [[הודו]]. הארגון תומך כספית לשלוחים חדשים המעוניינים לפתוח בית חב"ד חדש במדינה. <br />
<br />
מידי שנה מקיים הארגון כינוס לכל השלוחים הפועלים במדינה.<br />
<br />
==בתי חב"ד בהודו==<br />
[[קובץ:שליחי הודו.jpg|שמאל|ממוזער|350px|השלוחים להודו בחזית [[770]]]]<br />
<br />
כיום פועלים בהודו 20 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] הפועלים במקום בעיקר עם ישראלים ותיירים ממקומות שונים בעולם.<br />
<br />
* אנג'ונה - הרב [[נחמן הולצברג]], נשלחים למקום תמימים לעונת השליחות. <br />
* [[בומביי]] - הוקם על ידי הרב [[גבריאל הולצברג]]. כיום, הרב [[ישראל קוזלובסקי]].<br />
* בנגלור - הרב צבי ריבקין.<br />
* פאלולם, גואה - הרב [[רועי מרילי]].<br />
* ניו דלהי - הרב [[שמואל שארף]] והרב [[עקיבא סודרי]]. הוקם על ידי הרב [[נחמן נחמנסון]].<br />
* דרום דלהי - הרב [[שניאור זלמן קופצ'יק]]. <br />
* דרמקוט, דאראמסלה - הרב דרור משה שאול.<br />
* באגסו, דאראמסלה - הרב אורי ציפורי.<br />
* האמפי, וירופפור גאדי - נפתח על ידי הרב [[מרדכי גרומך]]. הגיע למקום בשנת [[תש"ע]].<br />
* ואראנסי - הרב [[שמואל יזהר]].<br />
* ווטה קאנאל - הרב רן שמיר. הרב [[יעקב מרום]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45564 כתבה בעיתון "הארץ" על בית חב"ד בווטה-קאנאל] - {{אינפו}}}}.<br />
* טאנה - הרב חיים אורי בלוי.<br />
* מנאלי - הרב [[חזי נפרסטק]] והרב שניאור פוגאטש. בעבר הרב יעקב שץ (פתוח מתחילת [[ניסן]] עד אחרי ראש השנה) כיום נמצא הרב חגי מגן.<br />
* פונה - הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]].<br />
* פושקר - הרב [[שמשון גולדשטיין]].<br />
* קאסול - הרב [[יואל כפלין]].<br />
* קוצ'ין - הרב [[זלמן ברנשטיין]]. הגיע למקום בשנת [[תש"ע]].<br />
* קאסר דייוי, אלמורה - הרב טל רמות.<br />
* רישיקש - הרב זוהר דוד.<br />
* לה, לדאק - הרב אוהד מרציאנו.<br />
<br />
==התמודדות השלוחים עם הטרור==<br />
=== בית חב"ד מומבאי===<br />
[[קובץ:הולצברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלוחים הרב [[גבריאל ורבקה הולצברג]]]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[בית חב"ד מומבאי]]}}<br />
בשנת [[תשס"ד]] הגיעו למומבאי הזוג הולצברג, במטרה לפתוח "בית חב"ד" בעיר, שאכן החל לפעול מיד עם הגיעם. הפעילות הקיפה את היהודים הפוקדים את מומבאי לענייני מסחר וטיולים, לצד תושבים יהודים הגרים במקום. בשנת [[תשס"ח]] עבר ה'בית חב"ד' לבית נורמן, מבנה רחב ידיים בן חמש קומות, בו יש בית כנסת, [[מקווה]], ספריה תורנית וחדרי אירוח.<br />
<br />
הפעילות הייתה אינטנסיבית במיוחד, ומידי יום ביומו, השתתפו קבוצות גדולות של יהודים בפעילויות מגוונות, כמו שיעורי תורה, סעודות כשרות ואירועים בחגים. <br />
<br />
ב[[יום רביעי]], כ"ח [[חשוון]] [[תשס"ט]], פרצו טרוריסטים - מוסלמים קיצוניים - לבית חב"ד מומבאי שהוקמה בעיר בשנת [[תשס"ד]] ותפסו את השלוחים, הרב [[גבריאל הולצברג]] ורעייתו [[רבקה הולצברג]] והאורחים שהיו בבית, כבני ערובה. הטרוריסטים שהו בבית עד ל[[יום שישי]] [[א' בכסלו|ר"ח]] [[כסלו]], אז נהרגו על ידי יחידת קומנדו של צבא הודו. במהלך היומיים בהם שהו הטרוריסטים בבנין, נרצחו השלוחים - הרב גבריאל הולצברג ורעייתו רבקה, ועוד יהודים ששהו במקום: ר' בן-ציון קרומן, ר' לייבוש טייטלבאום, יוכבד אורפז ונורמה שוורצבלט-רבינוביץ'. <br />
<br />
בנם של השלוחים, הילד [[משה צבי הולצברג]], ניצל על ידי המטפלת שלו, סנדרה סמואל (תושבת המקום) שברחה איתו מהבית ביום השני לשהות הטרוריסטים במקום, ובכך הצילה את חייו.<br />
<br />
===פיגוע ליד בית חב"ד בפונה===<br />
[[קובץ:קופציק עיתון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיתונות מדווחת על הפיגוע ליד בית חב"ד. בתמונה: שני נציגים של השגרירות האמריקאית בעיר מומבאי בשיחה עם הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]]]<br />
ב[[כ"ט בשבט]] [[תש"ע]] (מוצאי שבת) היה פיגוע בעיר פונה שבהודו ממש בסמוך לבית חב"ד בנהלותו של הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]], הפיגוע אירע במקום הנקרא "מאפייה גרמנית", תשעה בני אדם נהרגו ו33 בני אדם נפצעו (לא היו נפגעים יהודים).<br />
<br />
ראש ממשלת מדינת מהרסטה שבהודו גילה זמן מה לאחר מכן כי תוצאות חקירת הפיגוע שהתקיים בג'רמן בייקרי שבפונה מוכיחות כי בית חב"ד הסמוך היה מטרת הפיגוע רח"ל. ראש הממשלה אמר כי הפיגוע הינו המשך ישיר לסדרת הפיגועים במומבאי, כאשר אז הצליחו המחבלים ימ"ש לפגוע בבית חב"ד, אלא שהאבטחה הכבדה סביב בית חב"ד בפונה, אילצה את המחבלים לבצע את זממם בקרבת מקום, כשראו שלא יוכלו להתקרב לבית חב"ד המוגן.<br />
<br />
===מבצע עמוד ענן===<br />
בשנת [[תשע"ג]] יצא [[צה"ל]] במבצע צבאי רחב היקף נגד החמאס ב[[עזה]], דבר שהוביל לירי קטיושות על ערים בדרום הארץ. שלוחי חב"ד בדלהי הרב שמואל ומירה שארף שהיו בביקור בארץ בפגרת החורף, התארחו ב[[קריית מלאכי]], ונפגעו מפגיעה ישירה של טיל, האישה נפטרה מיד, ושאר בני המשפחה נפגעו קשה. פגיעה זו התרחשה ב[[ר"ח כסלו]], יום השנה הרביעי לפיגוע בבומבי.<br />
<br />
מייד לאחר שהתעורר מהניתוח שעבר, הודיע הרב שארף שבכוונתו לחזור ולנהל את בית חב"ד בהודו, כשבמשך תקופה זו החליף אותו הרב עקיבא סודרי. תשעה חודשים לאחרי הפגיעה, אחרי שהתאושש מהרסיס שפגע בראשו, חזר לדלהי על מנת להכין את המקום לקראת חזרתו המלאה וזכה לקבלת פנים חמה ואוהדת של הקהילה המקומית והמטיילים{{הערה|1=[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=77407 תיעוד בלעדי: 9 חודשים אחרי הטיל השליח חוזר להודו] ג' [[אלול]] ה'תשע"ג (09.08.2013) {{אינפו}}}}.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
;אתרי הבית<br />
*[http://www.chabadofindia.com/ אתר בתי חב"ד בהודו - עברית].<br />
*[http://www.chabadhampi.com אתר בית חב"ד האמפי]<br />
<br />
;שונות<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=24313 הרבי בתשובות על יהדותם של שבט בני המנשה] {{אינפו}}<br />
;סיקור תקשורתי<br />
* [http://chabad.info/tag/%D7%94%D7%95%D7%93%D7%95 ידיעות וכתבות] תחת התגית 'הודו' {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42350 סרט על בתי חב"ד הודו {{אינפו}}]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61250 כינוס השלוחים באסיה [[תשע"א]] - [[יפן]] {{אינפו}}]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61287 ערוץ 7 מדווח מכינוס השלוחים באסיה [[תשע"א]] {{אינפו}}]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60183 תמונות מהקמתו של מרכז חב"ד בכפר מנאלי {{אינפו}}]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=51405 'ידיעות אמריקה' על שליחות נוסח הודו {{אינפו}}]<br />
* נתן אברהם, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64908 בית חב"ד קוצ'ין]''', [[שבועון בית משיח]], י"ג חשון התשע"ב (10.11.2011)<br />
* מטייל ישראלי, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78591 בית חב"ד אל מול האשראם] בלוג שליחות כ"ו חשון התשע"ד (30.10.2013)<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80094 כך זה התחיל: חב"ד בהודו לפני 20 שנה], באתר [[חב"ד אינפו]] <br />
* ישי והילה פרידמן, '''[http://chabadpedia.co.il/images/c/cc/%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf שליחות לכל החיים]''', כתבה בעיתון 'שביעי', י"ב אב [[תשע"ד]] {{PDF}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:יבשת אסיה]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%95%D7%93%D7%95&diff=584896הודו2023-03-19T00:03:51Z<p>דגלמשיח: /* בתי חב"ד בהודו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:חב"ד בהודו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת בתי חב"ד בהודו]]<br />
'''הודו''' היא מדינה בדרום אסיה החולשת על רוב תת היבשת ההודית. הודו היא המדינה השביעית בגודלה בעולם בשטחה והשנייה בעולם בגודל אוכלוסייתה (לאחר סין), המונה יותר ממיליארד נפש הדוברים למעלה ממאה שפות שונות. בהודו ישנם כעשרים [[בית חב"ד|בתי חב"ד]], חלקם פועלים באופן תמידי וחלקם בהתאם לעונות התיירות במקום.<br />
<br />
==יהדות הודו==<br />
יהדות הודו היא אחת הקהילות היהודיות הגדולות ביותר מבין קהילות אסיה.<br />
<br />
יהודי הודו מונים כיום כ-5,000 איש בלבד (כמחציתם בבומביי, כ-1500 בטהנה, 300 בפונה, ורק עשרות בודדות בקוצ'ין, כלכתא וניו דלהי) עד לפני מספר עשורים מנו יהודי הודו כשלש רבבות.<br />
<br />
המקצועות המסורתיים של יהודי הודו היו בתעשיית השמן, עברו לתעשייה קלה והצטרפו לכוחות הביטחון והממשלה ואף הגיעו לעמדות גבוהות. יהודים השתתפו בתנועת השחרור של המדינה. עם קבלת עצמאות הודו והקמת מדינת ישראל בשנת 1948 היגרו חלק מבני הקהילה לישראל וחלקם לממלכה המאוחדת, רק מיעוט נשאר בהודו.<br />
<br />
בתשל"א הרבי שלח את הרב [[יצחק דוד גרונר]] להודו לעזור לקהילה בבומביי וכלכותא.<br />
<br />
הקהילה היהודית בבומביי נעזרת בגופים שונים המנסים לעזור לקהילה ולתמוך בה בהמשך דרכה. היום פועלים בהודו והגלילות כ-18 בתי חב"ד.<br />
<br />
הודו היא מוקד לתיירות מכל העולם. בכל שנה מגיעים להודו כ-5.08 מיליון תיירים, שחלק גדול הם ישראלים (יש אף מקומות שהרבה שלטים בשפת העברית).<br />
<br />
==הודו בדברי הרבי==<br />
השם הודו הוא מלשון הודיה ומלשון "הוד והדר" הרבי מסביר ששמות המדינות מראים על אופיים ותכונותיהם של האנשי המקום. על כן הודו מראה על אנשים בעלי תכונות טובות{{הערה|[[התוועדויות]] תשד"מ.}}.<br />
<br />
במכתב שכתב [[הרבי]] למר [[זלמן שז"ר]]{{הערה|[[כ"ז אלול]] [[תשי"ז]]}}, ציין הרבי, שהמנוחה אליה שואפים [[בני ישראל]] להגיע, היא לא כאותה מנוחה שחווים אנשי הודו "... ולא כמנוחת ה[[נפש]] של בני הודו להבדיל, שהיא הפסק ושביתה, אלא מנוחה אליה שואפים [[בני ישראל]] שהיא עליה מחיל אל חיל אל שלימות הטוב והיופי".<br />
<br />
==איגוד השלוחים בהודו==<br />
{{ערך מורחב|איגוד בתי חב"ד בהודו}}<br />
'''איגוד השלוחים בהודו''' מאגד את כל [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ו[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] במדינת [[הודו]]. הארגון תומך כספית לשלוחים חדשים המעוניינים לפתוח בית חב"ד חדש במדינה. <br />
<br />
מידי שנה מקיים הארגון כינוס לכל השלוחים הפועלים במדינה.<br />
<br />
==בתי חב"ד בהודו==<br />
[[קובץ:שליחי הודו.jpg|שמאל|ממוזער|350px|השלוחים להודו בחזית [[770]]]]<br />
<br />
כיום פועלים בהודו 20 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] הפועלים במקום בעיקר עם ישראלים ותיירים ממקומות שונים בעולם.<br />
<br />
* אנג'ונה - הרב [[נחמן הולצברג]], נשלחים למקום תמימים לעונת השליחות. <br />
* [[בומביי]] - הוקם על ידי הרב [[גבריאל הולצברג]]. כיום, הרב [[ישראל קוזלובסקי]].<br />
* בנגלור - הרב צבי ריבקין.<br />
* פאלולם, גואה - הרב [[רועי מרילי]].<br />
* ניו דלהי - הרב [[שמואל שארף]] והרב [[עקיבא סודרי]]. הוקם על ידי הרב [[נחמן נחמנסון]].<br />
* דרום דלהי - הרב [[שניאור זלמן קופצ'יק]]. <br />
* דרמקוט, דאראמסלה - הרב דרור משה שאול.<br />
* באגסו, דאראמסלה - הרב אורי ציפורי.<br />
* האמפי, וירופפור גאדי - הרב [[מרדכי גרומך]]. הגיע למקום בשנת [[תש"ע]].<br />
* ואראנסי - הרב [[שמואל יזהר]].<br />
* ווטה קאנאל - הרב רן שמיר. הרב [[יעקב מרום]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45564 כתבה בעיתון "הארץ" על בית חב"ד בווטה-קאנאל] - {{אינפו}}}}.<br />
* טאנה - הרב חיים אורי בלוי.<br />
* מנאלי - הרב [[חזי נפרסטק]] והרב שניאור פוגאטש. בעבר הרב יעקב שץ (פתוח מתחילת [[ניסן]] עד אחרי ראש השנה) כיום נמצא הרב חגי מגן.<br />
* פונה - הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]].<br />
* פושקר - הרב [[שמשון גולדשטיין]].<br />
* קאסול - הרב [[דני וינדרבאום]] והרב [[יואל כפלין]].<br />
* קוצ'ין - הרב [[זלמן ברנשטיין]]. הגיע למקום בשנת [[תש"ע]].<br />
* קאסר דייוי, אלמורה - הרב טל רמות.<br />
* רישיקש - הרב זוהר דוד.<br />
* לה, לדאק - הרב אוהד מרציאנו.<br />
<br />
==התמודדות השלוחים עם הטרור==<br />
=== בית חב"ד מומבאי===<br />
[[קובץ:הולצברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלוחים הרב [[גבריאל ורבקה הולצברג]]]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[בית חב"ד מומבאי]]}}<br />
בשנת [[תשס"ד]] הגיעו למומבאי הזוג הולצברג, במטרה לפתוח "בית חב"ד" בעיר, שאכן החל לפעול מיד עם הגיעם. הפעילות הקיפה את היהודים הפוקדים את מומבאי לענייני מסחר וטיולים, לצד תושבים יהודים הגרים במקום. בשנת [[תשס"ח]] עבר ה'בית חב"ד' לבית נורמן, מבנה רחב ידיים בן חמש קומות, בו יש בית כנסת, [[מקווה]], ספריה תורנית וחדרי אירוח.<br />
<br />
הפעילות הייתה אינטנסיבית במיוחד, ומידי יום ביומו, השתתפו קבוצות גדולות של יהודים בפעילויות מגוונות, כמו שיעורי תורה, סעודות כשרות ואירועים בחגים. <br />
<br />
ב[[יום רביעי]], כ"ח [[חשוון]] [[תשס"ט]], פרצו טרוריסטים - מוסלמים קיצוניים - לבית חב"ד מומבאי שהוקמה בעיר בשנת [[תשס"ד]] ותפסו את השלוחים, הרב [[גבריאל הולצברג]] ורעייתו [[רבקה הולצברג]] והאורחים שהיו בבית, כבני ערובה. הטרוריסטים שהו בבית עד ל[[יום שישי]] [[א' בכסלו|ר"ח]] [[כסלו]], אז נהרגו על ידי יחידת קומנדו של צבא הודו. במהלך היומיים בהם שהו הטרוריסטים בבנין, נרצחו השלוחים - הרב גבריאל הולצברג ורעייתו רבקה, ועוד יהודים ששהו במקום: ר' בן-ציון קרומן, ר' לייבוש טייטלבאום, יוכבד אורפז ונורמה שוורצבלט-רבינוביץ'. <br />
<br />
בנם של השלוחים, הילד [[משה צבי הולצברג]], ניצל על ידי המטפלת שלו, סנדרה סמואל (תושבת המקום) שברחה איתו מהבית ביום השני לשהות הטרוריסטים במקום, ובכך הצילה את חייו.<br />
<br />
===פיגוע ליד בית חב"ד בפונה===<br />
[[קובץ:קופציק עיתון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיתונות מדווחת על הפיגוע ליד בית חב"ד. בתמונה: שני נציגים של השגרירות האמריקאית בעיר מומבאי בשיחה עם הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]]]<br />
ב[[כ"ט בשבט]] [[תש"ע]] (מוצאי שבת) היה פיגוע בעיר פונה שבהודו ממש בסמוך לבית חב"ד בנהלותו של הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]], הפיגוע אירע במקום הנקרא "מאפייה גרמנית", תשעה בני אדם נהרגו ו33 בני אדם נפצעו (לא היו נפגעים יהודים).<br />
<br />
ראש ממשלת מדינת מהרסטה שבהודו גילה זמן מה לאחר מכן כי תוצאות חקירת הפיגוע שהתקיים בג'רמן בייקרי שבפונה מוכיחות כי בית חב"ד הסמוך היה מטרת הפיגוע רח"ל. ראש הממשלה אמר כי הפיגוע הינו המשך ישיר לסדרת הפיגועים במומבאי, כאשר אז הצליחו המחבלים ימ"ש לפגוע בבית חב"ד, אלא שהאבטחה הכבדה סביב בית חב"ד בפונה, אילצה את המחבלים לבצע את זממם בקרבת מקום, כשראו שלא יוכלו להתקרב לבית חב"ד המוגן.<br />
<br />
===מבצע עמוד ענן===<br />
בשנת [[תשע"ג]] יצא [[צה"ל]] במבצע צבאי רחב היקף נגד החמאס ב[[עזה]], דבר שהוביל לירי קטיושות על ערים בדרום הארץ. שלוחי חב"ד בדלהי הרב שמואל ומירה שארף שהיו בביקור בארץ בפגרת החורף, התארחו ב[[קריית מלאכי]], ונפגעו מפגיעה ישירה של טיל, האישה נפטרה מיד, ושאר בני המשפחה נפגעו קשה. פגיעה זו התרחשה ב[[ר"ח כסלו]], יום השנה הרביעי לפיגוע בבומבי.<br />
<br />
מייד לאחר שהתעורר מהניתוח שעבר, הודיע הרב שארף שבכוונתו לחזור ולנהל את בית חב"ד בהודו, כשבמשך תקופה זו החליף אותו הרב עקיבא סודרי. תשעה חודשים לאחרי הפגיעה, אחרי שהתאושש מהרסיס שפגע בראשו, חזר לדלהי על מנת להכין את המקום לקראת חזרתו המלאה וזכה לקבלת פנים חמה ואוהדת של הקהילה המקומית והמטיילים{{הערה|1=[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=77407 תיעוד בלעדי: 9 חודשים אחרי הטיל השליח חוזר להודו] ג' [[אלול]] ה'תשע"ג (09.08.2013) {{אינפו}}}}.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
;אתרי הבית<br />
*[http://www.chabadofindia.com/ אתר בתי חב"ד בהודו - עברית].<br />
*[http://www.chabadhampi.com אתר בית חב"ד האמפי]<br />
<br />
;שונות<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=24313 הרבי בתשובות על יהדותם של שבט בני המנשה] {{אינפו}}<br />
;סיקור תקשורתי<br />
* [http://chabad.info/tag/%D7%94%D7%95%D7%93%D7%95 ידיעות וכתבות] תחת התגית 'הודו' {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42350 סרט על בתי חב"ד הודו {{אינפו}}]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61250 כינוס השלוחים באסיה [[תשע"א]] - [[יפן]] {{אינפו}}]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61287 ערוץ 7 מדווח מכינוס השלוחים באסיה [[תשע"א]] {{אינפו}}]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60183 תמונות מהקמתו של מרכז חב"ד בכפר מנאלי {{אינפו}}]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=51405 'ידיעות אמריקה' על שליחות נוסח הודו {{אינפו}}]<br />
* נתן אברהם, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64908 בית חב"ד קוצ'ין]''', [[שבועון בית משיח]], י"ג חשון התשע"ב (10.11.2011)<br />
* מטייל ישראלי, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78591 בית חב"ד אל מול האשראם] בלוג שליחות כ"ו חשון התשע"ד (30.10.2013)<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80094 כך זה התחיל: חב"ד בהודו לפני 20 שנה], באתר [[חב"ד אינפו]] <br />
* ישי והילה פרידמן, '''[http://chabadpedia.co.il/images/c/cc/%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf שליחות לכל החיים]''', כתבה בעיתון 'שביעי', י"ב אב [[תשע"ד]] {{PDF}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:יבשת אסיה]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%90%D7%A8%D7%93&diff=584895רוני ארד2023-03-19T00:01:27Z<p>דגלמשיח: /* תולדות חיים */עדכון</p>
<hr />
<div>[[קובץ:רוני ארד.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב רוני ארד]]<br />
הרב '''רון (רוני) ארד''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] למטייל בעיירות החוף של [[סרי לנקה]], היקדואה וארוגם-ביי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד למשפחה שומרת מסורת ולאחר סיום מסלול לימודיו ושירותו הצבאי התקרב לחב"ד, חזר בתשובה, ונכנס ללמוד ב[[ישיבת חב"ד רמת אביב|ישיבת חב"ד ברמת אביב]].<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת נעמי, בשנת [[תשע"ה]] יצאו ב[[שליחות]] [[הרבי]] לחופי [[סרי לנקה]], זאת לאחר ש[[כתיבה לרבי|כתבו לרבי]] באמצעות ה[[אגרות קודש]] וקיבלו ברכה.<br />
<br />
הבית חב"ד פעיל חצי שנה בעיירת החוף היקדואה ובחצי שנה השניה בצידו השני של האי סרי לנקה בארוגם-ביי, לפי עונת התיירות, והוא הבית חב"ד הנודד מהיחידים בעולם.<br />
<br />
בהיקדואה שכרו השלוחים ושיפצו בניין רחב ידיים בן שלוש קומות במקום מרכזי באי והפכו אותו למגדלור יהודי חסידי. המטיילים הרבים שמגיעים לאי בבואם בשעריו נחשפים לפעילות המתקיימת בו. המבנה כולל [[בית כנסת]], חדרי אירוח, אולם התכנסויות, מסעדה בכשרות מהודרת, וכן דירה המשמשת את השלוחים וה[[תמים|תמימים]] שבאים לסייע.<br />
<br />
בארוגם ביי פועלים השלוחים במבנה הנמצא למרגלות החוף ובו כעשרה חדרי אירוח ומסעדה כשרה המאכילה מדי יום כ-70 מטיילים ישראלים מזון כשר למהדרין.<br />
<br />
בחג הפסח [[תשע"ט]] ארעו שרשרת פיגועים בסרי לנקה, שגבו מאות הרוגים ופצועים. הפיגועים היו מכוונים למרכזים דתיים שונים, ובחסדי שמיים לא נפגעו בתי חב"ד או יהודים{{הערה|[https://chabad.info/news/475553/ חשש בבתי חב"ד בסרי לנקה: "נתגבר את האבטחה"] י"ז ניסן תשע"ט, ערוץ 7 - חב"ד אינפו.}}.<br />
<br />
התראות ממוקדות על פיגועי טרור, אילצו עצירה זמנית של פעילות הבית חב"ד, עד שהשלוחים בסרי לנקה והרב ארד בפרט, ניהלו קמפיין מוצלח בו רתמו אנשי עסקים ומטיילים רבים על מנת לתגבר את האבטחה סביב הבתי חב"ד במדינה{{הערה|[https://chabad.info/news/554469/ בחופי סרי-לנקה לא נותנים לטרור לנצח] י"ב כסלו תש"פ, חב"ד אינפו.}}.<br />
<br />
בית חב״ד היקדואה עובד כיום מעיירת הגלישה ווליגמה ומנוהל ע"י השליח יוסף יצחק גרומך<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* '''[https://chabad.info/magazine/369155/ גולשים ליהדות בחופי סרי לנקה]''' - ראיון עם הרב רוני ארד בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] {{בית משיח}}<br />
* '''[https://drive.google.com/file/d/1d_peVIvDFLFlVUGIkyYmBgNvUhJdLOKl/view?usp=sharing חופי סרילנקה, ארוגם ביי והיקדואה]''', מוסף 'עולם חדש' של [[עיתון הגאולה]] גליון 44 עמ' 20–21<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל: ארד, רוני}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באסיה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חב"ד רמת אביב]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=584892תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)2023-03-18T23:36:17Z<p>דגלמשיח: /* מבנה הישיבה */מיקום</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה שנפתחה ב-[[תשס"ו]]|אחר=ישיבת אחי תמימים ראשון לציון (תשי"ב - תשס"ה)|ראו=[[אחי תמימים ראשון לציון]]}}<br />
{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים ליובאוויטש, ראשון לציון<br />
|תמונה=ראשלצ ברבאק.jpg<br />
|כתובית=מבנה הישיבה בו שוכנת הפנימייה (עד לחודש [[אדר]] [[תשפ"ג]] אף הזאל והחדר אוכל)<br />
|אפיון= ישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשס"ו]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=קריית קאליב ראשון לציון.<br />
|ראש הישיבה=הרב [[שמעון ויצהנדלר|שמעון וייצהנדלר]]<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מספר תלמידים=כ-45<br />
|ספר פלפולים=<br />
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש]], מגזין החייל.<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:התוועדות יט כסלו תשעא ישיבת ראשון לציון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[י"ט בכסלו]] [[תשע"א]] בישיבה. נואם: ה[[משפיע]] הרב [[אברהם מייזליש]]]]<br />
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] ב[[ראשון לציון]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנוסדה בשנת [[תשס"ו]] על ידי הרב יואל רוזן ובראשה עומד הרב שמעון ויצהנדלר והיא מישיבות חב"ד הבודדות שמצהירה לאי לימוד ליב"ה ואינה רשומה במוסדות המדינה.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
<br />
הישיבה הוקמה בשנת [[תשס"ו]] על ידי הרב [[שי הרמתי]], הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[שמעון וויצהנדלר]] והרב מנחם קעניג. בעת הקמתה היא נועדה עבור בחורים מישיבות תיכוניות ומישיבות ההסדר, שעדיין לא בשלו התנאים להשתלב בישיבת [[תומכי תמימים]] ותיקה. בשנת [[תש"ע]] נפתחה הישיבה גם ל[[תמימים]] מבתים [[חב"ד]]יים המונים כיום את תלמידי הישיבה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ב]] נפתחה בישיבה מסגרת של [[מכון סמיכה]], בראשה עומד הרב [[אלחנן רקובר]] מירושלים, אשר מוסר גם שיעורים בענייני הלכה ומנהג מדי שבוע לתלמידי הישיבה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] הוכנס [[ספר תורה]], ובשנת [[תשע"ד]] [[הדפסת התניא|הודפס ספר התניא]] בהיכל הישיבה.<br />
<br />
לקראת מעבר הישיבה לשנת הלימודים [[תשפ"א]] ערכה הישיבה קמפיין התרמה.<br />
<br />
נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-50 תלמידים.<br />
<br />
== מבנה הישיבה ==<br />
בתקופת הקמתה על ידי הרב יואל רוזן הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול ברחוב פינסקר. בשנת [[תשס"ט]] עברה למזרח העיר (שיכון המזרח) לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות ל[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה]] החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב{{הערה|על קריית קאליב היה מענה מהרבי לישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] (לפני שעברה ל[[כפר חב"ד]]) לשאלתם בדבר מיקום הישיבה בקריית קאליב: "עוד חזון למועד".}}. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת. בחודש [[אדר]] [[תשפ"ג]] עברו החדר אוכל וזאל הישיבה למבנה חדש ברחוב טיבוביץ בעיר. (המבנה בו שוכנת אף ה[[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|ישיבה קטנה]]) הנמצא במרחק קצר מהמבנה הוותיק, בעוד הפנימייה נשארה במקומה.<br />
<br />
==מפעולות הישיבה==<br />
[[קובץ:החייל.png|שמאל|ממוזער|250px|ספר החייל]]<br />
הישיבה גדולה בראשון לציון מתאפיינת בעיקר בפעילויות אותם מארגנים תלמידיה, מהם נתן למנות:<br />
*'''[[פרסום משיח]]''' - בכל יום יוצאים ה[[תמימים]] למבצע [[פרסום משיח]] על ידי תליית [[דגל משיח|דגלים]] והדבקת פוסטרים (על חשבון זמנם הפנוי ומחוץ לסדרים).<br />
*'''[[לכשיפוצו מעיינותיך (ארגון)|יפוצו מעיינותיך]]''' - מדי [[ליל שישי]] מתארגנים מספר קבוצות של תמימים שמחלקים עלונים לשבת (בעיקר גיליונות [[אחרית הימים (גיליון)|אחרית הימים]] ו[[שיחת הגאולה]]) ברחבי הארץ.<br />
*'''[[מבצע קידוש]]''' - מדי [[ליל שבת]] יוצאים מספר תמימים מהישיבה לזכות יהודים בשמיעת [[קידוש]] (עניין שעודד הרב [[זלמן נוטיק]]).<br />
*'''[[הקהלת קהילות]]''' - התמימים בישיבה הולכים מידי שבת להקהלת קהילות בעשרות בתי כנסת (בעיקר בראשון לציון ובת ים).<br />
לומדים [[חסידות]] עם אברכים שאינם חב"דיים ב[[חברותא]] ובאופן ווירטואלי.<br />
*מידי שבוע עולה סרטון לרשת ובו תימצות ה[[דבר מלכות]] השבועי.<br />
* מידי יום מפיצים התמימים חומר על הגאולה בצמתי הכבישים.<br />
* בליל שישי מתקיימת [[התוועדות חסידית|התוועדות]] רחוב במקומות מרכזיים בראשון לציון והסביבה.<br />
* שיעורים בישיבות - מידי שבוע מגיעים התמימים לישיבות לא חב"דיות באזור ולומדים איתם את הדבר מלכות.<br />
<br />
== הוצאה לאור ==<br />
החל מחודש [[אייר]] [[תשע"ח]] החל לצאת לאור על ידי תלמידי וצוות הישיבה גיליון 'החייל' הכולל כתבות תורניות בנושאים הנלמדים בישיבה וכתבות השקפה חסידיות, הגיליון נקרא בשם 'החייל' על שם המדור המרכזי בגיליון, המספר את סיפורו של תמים בדור השביעי ומבוסס על דמויות ומקרים שאירעו בישיבה לאורך השנים, בשנת [[תשפ"א]] לוקט המדור לספר. מיד לאחר סיום כתיבת פרק החייל החלו בכתיבת חלקו השני של הספר שנקרא בשם "הלמדן" המבוסס גם הוא על אירועים שאירעו בישיבה.<br />
<br />
בנוסף לכך מזמן לזמן מוציאה הישיבה לאור קובץ מפרשים המלקט את המפרשים העוסקים בסוגיות הנלמדות בישיבה מסוכמים ומבוארים על ידי רבני הישיבה. האחראי להוצאת הקובץ הוא הרב [[יוסף יצחק רוך]] ר"מ ומשפיע בישיבה. כמו כן בשנת תשפ"א החל לצאת קובץ מפרשים לסדרי הלכה.<br />
<br />
לקראת [[י' שבט]] [[תשפ"ב]] הוציאה הישיבה ספר [[הערות התמימים ואנ"ש]] (290 עמודים) ובו מאמרים עם פיענוחים, קובץ 'אוצרות' ובו פירושים של רבותינו נשיאנו על [[מסכת שבת]] שנלמדת בשנה זו בכלל ישיבות תות"ל בעולם, והערות של התמימים ורבני הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/755599/ תות"ל ראשל"צ: מנחת עשיר – קובץ הערות לכבוד י' שבט] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
== צוות הישיבה ==<br />
[[קובץ:שמעון וייצהנדלר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה הרב וויצהנדלר]]<br />
*[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] [[ר"מ]] ש"ב ומשפיע ש"ג- [[הרב]] [[שמעון ויצהנדלר]].<br />
*מנכ"ל הישיבה - הרב אלירן שלום.<br />
;[[משפיע]]ים:<br />
*הרב ישראל קופצ'יק - משפיע שיעור ג'<br />
*הרב [[לב לייבמן]] - משפיע שיעור ב'<br />
*הרב [[בן ציון פרישמן|חיים אלתר בן ציון פרישמן]] משפיע שיעור ב'<br />
*הרב [[חיים משה אלפרוביץ' (כפר חב"ד)|חיים משה אלפרוביץ']] - משפיע שיעור א'<br />
<br />
;[[ר"מ|רמי"ם]]:<br />
*הרב יוסף יצחק רוך - ר"מ ומשפיע שיעור א'<br />
*הרב [[חיים טל]] - ר"מ שיעור א'<br />
*הרב [[אלחנן רקובר]] - ר"מ שיעור ג'.<br />
<br />
;[[נו"נ]]:<br />
*הרב [[שמואל מרדכי נוטיק]]<br />
*הרב ירחמיאל רוך<br />
*הרב מאיר כהן<br />
*הרב [[יעקב לנצ'נר]]<br />
*הרב [[לוי יוסף יצחק קראוס]]<br />
*הרב מנחם מענדל קעניג<br />
<br />
;[[משגיח]]ים:<br />
*הרב אליעזר יוסף חי קלנגל (משגיח ראשי)<br />
*הרב אביחי פנחס רוטשילד<br />
<br />
===צוות הישיבה בעבר===<br />
*הרב [[שי הרמתי]] - [[ראש הישיבה]] (תשס"ו - תשס"ט).<br />
*הרב יואל חיים רוזן - מנכ"ל הישיבה (תשס"ו - תשע"ח).<br />
*הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] - ר"מ ומשפיע.<br />
*הרב [[ינון ששון]] משגיח ומשפיע (תשע"א - תשע"ט).<br />
*הרב [[אברהם בן ציון מייזליש]] - [[משפיע]] ראשי (תשע"א - תשע"ה).<br />
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - משפיע ראשי (תשע"ה - תשע"ט).<br />
*הרב [[זלמן נוטיק|זלמן ניסן פנחס נוטיק]] - [[משפיע]] ראשי (תשע"ט - תשפ"א).<br />
<br />
== הישיבה הקטנה ==<br />
{{ערך מורחב|תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)}}<br />
לקראת שנת הלימודים תשפ"א קיבלה הנהלת הישיבה הגדולה כמה מכתבים מהרבי שליט"א מלך המשיח על הרחבת הישיבה, ובהתאם לכך הוחלט להקים גם [[ישיבה קטנה ראשון לציון|ישיבה קטנה בעיר]] כסניף של הישיבה הגדולה, לצוות ההרכב הראשוני של הישיבה התמנה הרב זלמן פלדמן כמנהל רוחני, הרב לוי דורון והרב שלום דובער טאלער כמשפיעים, הרב מנחם קעניג כיועץ חינוכי והרב חי קלנגל כמשגיח.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://totrashlats.com/ אתר בו מופיעים שיעורים מרבני הישיבה]<br />
* [https://drive.google.com/drive/folders/1F-6pbw2LhJEEz03oesAn9N6rlCJm7hNA תקיית 'גוגל דרייב' המכילה את גליונות 'החייל' שיו"ל על ידי הישיבה] {{PDF}}<br />
* [https://drive.google.com/file/d/1ug5Ub-mfXgQ7T8pBLeMcj6dKq1SqWsO0/view קובץ הערות התמימים ואנש, י' שבט תשפ"ב] {{PDF}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
{{מיון רגיל: ראשון לציון}}<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים ראשון לציון|*]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%A1&diff=446277שמואל קראוס2021-01-13T21:50:55Z<p>דגלמשיח: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:קראוס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל קראוס עומד לצידו של [[אהרון יעקב שווי|הרב שוויי]]]]<br />
ר' '''שמואל קראוס''' (יליד שנת [[תשכ"ח]], 1967) הינו מזכיר ה[[בית דין צדק קראון הייטס|בית דין צדק]] ב[[שכונה|שכונת]] [[קראון הייטס]], והוא חוקר והיסטוריון חב"די.<br />
<br />
כהיסטוריון חשף בעבר פרשיות רבות בהיסטוריה החב"דית, בעיקר בתקופת ה[[עיירה]] ליובאוויטש והתפתחות חב"ד ב[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ל' כסלו]] [[תשכ"ח]] ב[[תל אביב]] לאביו ר' [[נפתלי קראוס]] ואימו מרת בתיה, בתו של ר' [[שמואל זלמנוב (קורסקר)|שמואל זלמנוב]].<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. בחודש [[אלול]] [[תנש"א]] התחתן עם בתו של הרב [[יעקב צבי הולצמן]], שנתיים לאחר חתונתו עבר ל[[אנטוורפן]] [[בלגיה]] ובשנים הבאות עבר להתגורר בקראון הייטס. <br />
<br />
החל מהקמת ה[[שבועון בית משיח]], כתב בו מאמרים באורח תדיר, שם פרסם בהמשכים מאמרים העוסקים בדברי ימי חסידות [[חב"ד]], האדמו"רים וה[[חסיד]]ים, וכן רשימות מחקריות המפענחות ומאירות מסתורין של מסמכים וספרים בלתי ידועים, ובהם: ה[[עיירה]] ליובאוויטש, השריפות בליובאוויטש, וכן על התפתחות חב"ד בארץ הקודש, ועוד.<br />
<br />
הקדיש מאמרים רבים, בכדי להוכיח עובדות היסטוריות, ולעיתים נכתבו שבוע אחר שבוע מאמרי תגובה, בהם ענה למאמרים שהתפרסמו בבמות אחרות, ותקפו את קביעותיו ההיסטוריות. מלבד זאת, נהג במאמריו להביא תיקונים רבים ומפורטים למאמרים קודמים שלו.<br />
<br />
בשנים האחרונות הפסיק לפרסם מאמרים עקב כהונתו כמזכירו של הרב [[אהרון יעקב שווי]] מרבני [[קראון הייטס]] ושימוש ה[[בית דין צדק קראון הייטס|בית דין]] ב[[שכונה|שכונת]] [[קראון הייטס]]. <br />
<br />
== ספריו ==<br />
[[קובץ:מנהג ומקורו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת החוברת]]<br />
<br />
===ספרים שכתב===<br />
*'''זכרון שמואל''' - תולדות חייו של ר' [[שמואל זלמנוב (קורסקר)|שמואל זלמנוב]], [[תשמ"ח]].<br />
*'''[[נשיא וחסיד]]''' - קשרי [[רבותינו נשיאינו]] ובמיוחד של [[הרבי]] עם [[שניאור זלמן שז"ר]] ומשפחתו, [[תשנ"ט]].<br />
*'''ר' שילם''' - על החסיד ר' [[משולם ידידיה קוראטין]], [[תש"ס]].<br />
*'''מנהג ומקורו''': חלק א' - '''סעודת [[פורים]] שחל בערב שבת''' - מקורות הלכתיים והנהגות [[אדמו"רי חב"ד]] במשך השנים ועוד. מהדורה ראשונה יצא לקראת [[פורים]] תשס"ה. מהדורה נוספת לקראת [[פורים]] [[תשס"ח]]. חלק ב' - '''זמן שריפת חמץ בערב פסח שחל בשבת'''. יצא לאור לקראת ערב פסח תשס"ח.<br />
<br />
===ספרים שערך===<br />
*'''רשימת ענינים וסיפורים''' של [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], סב [[הרבי]].<br />
*'''[[דברי ימי הרבנית רבקה]]''' - תולדות חיה של הרבנית רבקה אשת אדמו"ר מהר"ש, [[קה"ת]], [[תשס"ג]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* בנו, ר' לוי יוסף יצחק קראוס<br />
* בנו, ר' מנחם מענדל קראוס<br />
* בנו, ר' ברוך שניאור זלמן קראוס<br />
* בנו, [[הת']] שלום בער קראוס<br />
{{חברי בד"צ קראון הייטס}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:קראוס, שמואל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=445677נחמן יוסף טברסקי2021-01-12T23:41:32Z<p>דגלמשיח: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:נחמן יוסף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נחמן יוסף טווערסקי ב[[התוועדות]] ([[כ"ד טבת]] [[תשע"ז]], [[770]])]]<br />
רבי '''נחמן יוסף טברסקי''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1954) הוא חסיד חב"ד המכהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] ו[[משפיע]] בשכונת [[קראון הייטס]], ונחשב לאיש חינוך מצליח ו[[בעל שמועה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ט אדר|כ"ט אדר ראשון]] [[תשי"ד]] לאביו כ"ק ה[[אדמו"ר]] רבי [[ישראל מרדכי טברסקי]] מ[[רחמסטריבקא]] ולאמו הרבנית מרת שרה גרינא.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ב]] נתקרב ל[[חסידות חב"ד]] והתחבב על ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] ובשנת [[תשל"ג]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]]. בתקופת לימודו בישיבה התעסק גם בהנחת השיחות של שיחות קודש ועד הנחות התמימים.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו אסתר, בתו של הרב [[משה אשכנזי]] ונכדת הרב [[אליעזר קרסיק]], רבני קהילת חב"ד ב[[תל אביב]]. לאחר נישואיו למד שנתיים ב[[מזכירות אדמו"ר שליט"א#כולל אברכים|כולל מנחם]] - שעל ידי [[מזכירות כ"ק אדמו"ר]] [[שליט"א]]. בשנת [[תשל"ט]] יצא ל[[שליחות]] ל[[דטרויט]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4622&st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=784&hilite=a57e92e0-8b17-4da7-877d-9dc4e8a5ef87 שיחות קודש תשל"ט חלק ג' (784)].}}. בתקופה מאוחרת יותר שימש כחבר ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].<br />
<br />
כיום הוא מתגורר ב[[קראון הייטס]] ומשמש כרב ו[[משפיע]] בקהילת [[בית הכנסת]] 'בית מנחם מענדל' (ברחוב לפרץ) ב[[קראון הייטס]], שרבים נוהרים לשמוע אותו בהתוועדויות ביומי דפגרא. וכן כר"מ בשיעור א' מתיבתא של ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] והוא ידוע כבעל גישה מיוחדת להנחלת לימוד הגמרא מתוך תענוג.<br />
<br />
נוהג לנסוע ל[[חג השבועות]] ל[[מז'יבוז']] שם נפגש עם רבים שאינם חסידי חב"ד ומתוועד ביום [[הסתלקות]] [[הבעל שם טוב]] שחל ביום הראשון של חג השבועות. ב[[התוועדות]] זו משתתף קהל גדול שאינו מחסידי חב"ד אשר מגלה עניין רב בדברי חסידות הנאמרים וביחוד בשיחות של הרבי.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[חיים אליעזר טברסקי]] - חבר מערכת [[ועד הנחות בלה"ק]]<br />
*בנו, ר' [[דוד מאיר טברסקי]]<br />
*בנו, ר' [[שניאור זלמן טברסקי]]<br />
*חתנו, ר' [[יחיאל וויזער]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/1/1/699029286411.html סוד חינוך הילדים ושלימות הבית (חלק א')]''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/1/7/243073294580.html רגע לפני השריפה (חלק ב')]''', {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גליונות 955-956, י"א טבת תשע"ה<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=60165 סאטמר עם חבד ?!]<br />
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2749371/jewish/-.htm סיפור על הרבי]<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=12216 סיפורים על הרבי]<br />
<br />
;וידאו:<br />
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%a8%d7%a6%d7%90%d7%95%d7%aa/56473/ הרצאה מקיפה: מדוע אין הלכות חינוך בשולחן ערוך?]''' {{וידפו}}<br />
*'''[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3744 כיצד נגרום לילד לאהוב את הבית?]''' הרצאה חינוכית מאת הרב טברסקי {{וידפו}} ד' אדר ראשון [[תשע"ד]] (05.02.2014)<br />
*'''[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3914 יסודות החינוך]''' הרצאה מרתקת מאת הרב טברסקי {{וידפו}} כ"ה [[אייר]] [[תשע"ד]] (25.05.2014)<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:טברסקי, נחמן יוסף}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תורה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת טברסקי]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]<br />
[[קטגוריה:בעלי שמועה]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99&diff=445675נתן אשכנזי2021-01-12T23:25:18Z<p>דגלמשיח: /* תולדות חיים */מה שגרם לו, במקום שגרם לא
(מי כתב פה?)</p>
<hr />
<div>[[קובץ:נותקע אשכנזי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשכנזי]]<br />
ר' '''נתן (נות'קה) אשכנזי''' ([[תש"ו]]-[[ט"ו סיון]] [[תשס"ה]]) היה [[בעל תפילה]] ו[[שוחט ובודק]] תושב [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תש"ו]] ב[[תל אביב]], לרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת חב"ד בתל אביב ולאמו הרבנית [[דבורה אשכנזי]] ונקרא על שם סבו מצד אמו הרב [[נתן גוראריה]].<br />
<br />
בהיותו בן שלוש, שמע נפילת טיל במלחמת ב[[מלחמת השחרור]], מה שגרם לו לקבל הלם ולאבד את יכולת הדיבור ולאחר שקיבל את ברכת אדמו"ר הריי"צ, נרפא לחלוטין{{הערה|[https://col.org.il/news/39000 מדוע ניטל כח הדיבור מר' נתן אשכנזי ע"ה?] {{COL}} {{וידאו}}}}<br />
<br />
בילדותו גדל בתל אביב שם כיהנו סבו ואביו ברבנות הקהילה, בעוד הוא סופג את הלחלוחית החסידית מזקני החסידים שהתפללו ב[[בית הכנסת נחלת בנימין]], וכן רכש מהם את הבקיאות בנוסח התפילה החב"די השורשי, אותו שמע מפי קרוב משפחתו, ר' [[נחום גולדשמיד]] שהיה נוהג לעבור לפני העמוד.<br />
<br />
בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וכבר בהיותו בחור לערך בשנת [[תשכ"ה]] החל לשמש כ[[בעל תפילה]], תפקיד בו כיהן עד לפטירתו בטרם עת, כשליח ציבור בימים הנוראים ב[[בית כנסת 'המרכזי']] ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חנה בת ר' [[זלמן סודקביץ']] התיישב ב[[כפר חב"ד]] והחל לעסוק לפרנסתו כ[[שוחט ובודק]], ובמקביל המשיך לעסוק בחזנות.<br />
<br />
עיסוקו בחזנות לא הצטמצם רק לימים הנוראים, ולאורך כל השנה היה שומע קטעי חזנות, וקטעי תפילה שונים, וכן היה משתדל להקליט בעלי תפילה ובעלי מנגנים חב"דיים דוגמת ר' [[פיניע אלטהויז]], ר' בערל לוין, <br />
<br />
בחודש סיון תשס"ה שהה באורגוואי כחלק מעבודתו כ[[שוחט ובודק]], וכאשר הגיעה אליו במפתיע השמועה על פטירתה הפתאומית של אמו הרבנית [[דבורה אשכנזי]] שהייתה בדרכה לבר-המצווה של נינה בכפר-חב"ד, התמוטט ונפטר במקום, ב[[ט"ז בסיוון]] [[תשס"ה]]{{הערה|ה[[יארצייט]] מצוין ביום [[ט"ו סיוון]] מכיוון שבעת פטירתו שהה באורגווואי}}.<br />
<br />
נטמן ב[[בית העלמין]] ב[[טבריה]] בסמיכות לבני משפחתו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב אליעזר אשכנזי – משלוחי הרבי ב[[תאילנד]]<br />
*בנו, ר' יוסף אשכנזי - כפר חב"ד<br />
*בנו, ר' מאיר אשכנזי - כפר חב"ד<br />
*בתו מרת לאה וישצקי - כפר חב"ד<br />
*בתו, מרת טויבע ליבא, אשת הרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)|זאב דב הלפרין]] - אלעד<br />
*בנו, ר' מנחם מענדל אשכנזי – כפר חב"ד<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[https://col.org.il/news/125132 לרגל היארצייט: וידאו מיוחד על דמותו של הרב נתן אשכנזי ז"ל] {{col}} ט"ו סיון תש"פ<br />
*{{קישור חבד און ליין|99954|בעל התפילה ר' נתן (נות'קע) אשכנזי: "ונתנה תוקף"||כ"ט אלול תשע"ו}}<br />
*[https://col.org.il/news/85402 סודו של בעל התפילה] {{COL}} כ"ח אלול ה'תשע"ד<br />
*[https://col.org.il/news/120929 ר' נתן אשכנזי ז"ל עם ה'נוסח' של תפילות יום כיפור • האזינו] {{COL}}{{אודיו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אשכנזי, נתן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בטבריה]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תפילה]]<br />
[[קטגוריה:שוחטים]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%92%D7%99_%D7%97%D7%9F_%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=445673חוגי חן למשנת חב"ד2021-01-12T23:11:23Z<p>דגלמשיח: /* השתשלשלות השיעור */</p>
<hr />
<div>{{לעריכה}}<br />
'''"חוגי חן" למשנת חב"ד'''. הינו שיעור חסידות בתורת החסידות בעיקר בתורתו של [[אדמו"ר הזקן]] מאז שנות היו"דס בירושלים. ברוב שנותיו נמסר השיעור על ידי הרב [[עדין אבן ישראל]].<br />
[[קובץ:עדין ושזר.jpg|ממוזער|הרב עדין אבן ישראל ומר זלמן שזר.]]<br />
==השתשלשלות השיעור==<br />
בבית{{הערה|ראה ספר אבני חן עמוד 344. פרק שלושים ואחת, ובפרק עשרים ותשע.}} הרב [[אברהם חן]], בשכונת רחביה בירושלים, היה שיעור חסידות שבועי, ובין המשתתפים בו היה מר זלמן שז"ר ועוד משמנה וסלתה של ירושלים.<br />
<br />
לאחר פטירתו ביום כיפור תשי"ח החליטו ידידיו מוקרי זכרו להמשיך את השיעור בביתו, בשם "'''חוגי חן במשנת חב"ד'''".<br />
<br />
כאשר את מקומו של הרב חן בשיעור החליף [[הרב זוין]].<br />
<br />
[[קובץ:שזר חן.jpg|ממוזער|הרב [[אברהם חן]], עם ידידו מר [[זלמן שזר]].]]<br />
המגיד שיעור הראשון{{הערה|מכונה במבוא ל[[ספר הק"ן]] כ"מרונו הראשון בחגנו". }} היה הרב הראש ישיבה בתורת אמת, הרב [[משה אריה לייב שפירא]], לעיתים מסר הרב [[אברהם חן]] אחריו מסר השיעור [[הרב זוין]]{{הערה|ככה מצויין בסקירה על השיעור במרכז למד את עמי של הרב [[עדין אבן ישראל]], ובעטד מקומות}}, ואחריו הרב [[עדין אבן ישראל]].<br />
<br />
המוסרי שיעור היו מידידיו ותלמידו של הרב חן.<br />
<br />
בעשרות שונות קיומו, עוסק השיעור בלימוד של תורת חב"ד, מן הספרים היסודיים ביותר של תורה זו – [[ספר התניא]], [[ליקוטי תורה]], [[דרך מצוותיך]] [[מאמרי אדמו"ר הזקן (ספר)|מאמרי אדמו"ר הזקן]], וכיום ב[[סידור עם דא"ח]].<br />
<br />
בין המשתתפים הבולטים בחוג ניתן היה למצוא את מר [[זלמן שז"ר]] - נשיאה השלישי של מדינת ישראל - שהשתתף בשיעור גם בעת כהונתו, הפרופסור שמואל הוגו ברמן, מלומדים ואישי ציבור נוספים. במסגרת השיעור אף יצא לאור ספר הק"ן, המוקדש ל150 שנה לפטירתו של האדמו"ר הזקן.<br />
<br />
השיעור פנה לשמנה וסולתה של הציבור בישראל באותם ימים – אישי ציבור ואינטלקטואלים. השיעור התקיים בביתו של הרב חן ברחביה.<br />
<br />
===סקירה בעיתון "דבר"===<br />
השפעת השיעור ואישיותו המיוחד של הרב [[אברהם חן]], שהייתה לו השפעה רבה אף על חוגי שמאל בארץ, הביאה שהעיתון של "ההסתדרות הכללית" כתב ידיעה על האוירה בכללות בבית הרב חן, ובמיוחד על השיעור:<br />
<br />
"בקרן רחוב רמב"ן בירושלים עומד ביתו של הרב אברהם חן, איש חב"ד, בעיתות עונג שבת בימי חג ומועד ביל שמחת תורה. יאזין הלך לקול זמר חסידי העולה מן הבית, זמר חרשי בכסופים, חצות ואחר חצות ולפנות שחר ובין זמר לזמר יסלסל הרב בסוד דברי תורה, יתעלה בסוד אומה, עולם ואדם. <br />
<br />
כתרי מחשבה נארגים משפט ורעיון הכל מסביב לנקודה אחת, לחשבון הנפש. <br />
<br />
מי אמר שלמלים אין ממש, שערטילאיות הן, יסור לבית ויאיר עניו! המובים הם בני חוגים שונים, ציבור מגוון, לא רק רבנים וישישים, וחסדים ופרחי רבנים, גם צעירי ישיבות אקמאים, שופטים, וסופרים ומן פרופסורים".<br />
<br />
===מיקום השיעור===<br />
השיעור שהחל בביתו של הרב חן, נדד עם השנים למקומות רבים. ביניהם – בית הסטודנט בשכונת טלביה, בית הכנסת "הצבי ישראל" שבאותה שכונה (שם נמסר השיעור במשך שנים רבות) וגם בביתו של הנשיא המדינה מר [[זלמן שז"ר]].<br />
<br />
בשנת תש"ע לערך כנפתח מרכז שטיינזלץ בשכונת נחלאות – והשיעור השבועי – בא אל המנוחה ואל הנחלה.<br />
<br />
==הרבי והשיעור==<br />
הרבי מאוד התערב והתענין בשיעור. ובהמשכו אחרי פטירת הרב חן<br />
<br />
מכתב מיוחד<ref>אגרות קודש חלק ט"ז אגרת ה'תתקפח</ref> שלח הרבי לאלמנה הרבנית לאה חן, בי"ד טבת תשי"ח, להודות לה על המשך השיעור של בעלה באותה המתוכנת שהיה בחייו.<br />
<br />
בתשי"ט אנו מוצאים את שז"ר מתייעץ עם הרבי על השיעור, כפי שנמצא באגרת של הרבי מיום י"א אדר א', תשי"ט<br />
<br />
"בשאלתו בהנוגע ללימוד התניא, אולי המענה שלי כבר מאורח, אבל לדעתי מכמה טעמים נכון להמשיך, גם בשאר חלקי התניא, אגרת התושבה, ואגרת הקדש.<br />
בשנת תשכ"ד נועץ שז"ר ברבי בטלפון בנוגע לחומר ללימוד בשיעור{{הערה|ראה ספר [[אבני חן]] פרק כ"ט.}}. <br />
<br />
בתחילת שנת תש"כ שז"ר שלח מברק בשאלה מה ילמדו, הרבי השיב באגרת מיום כ"ב חשון{{הערה|אגרות קודש אגרת ז'פד https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7084.htm}}:<br />
<br />
בנועם קבלתי המברק של כ', ועונה לו במכתב מהיר דחוף, ולא במברק כדי שיהי' ברור יותר, וחושבני שההבדל בימים אחדים לא מעלה ולא מוריד.<br />
<br />
שואלים מה ילמדו בהמשך לסיום התניא.<br />
<br />
לדעתי - מהנכון שימשיכו בלימוד ס' '''תורה אור''', ומהטעמים שבזה גם זה שהמקריא או המרצה לפני החוג ימצא ביאורים על המאמרים שבס' תורה אור, בפרט הראשונים, בס' '''תורת חיים''' לאדמו"ר האמצעי, ועל חלק מהמאמרים גם בס' '''אור התורה''' לאדמו"ר הצמח צדק לקו"ת לג"פ, וכמובא בהערות וציונים בסוף ס' תורה אור, הוצאת קה"ת, הנשלח לכ' בחבילה בפ"ע.<br />
<br />
וארשה לי להוסיף על פי מאמר הידוע של חכמינו ז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, שיהי רצון שיקויים זה גם בלימודם האמור.<br />
===[[ספר הק"ן]]===<br />
[[קובץ:ספר הקן03.jpg|ממוזער|[[ספר הק"ן]] יוצא לאור על ידי "חוגי חן" למשנת חב"ד.]]<br />
לרגל{{הערה|ראה: https://chabad.info/magazine/612692/}} שנת המאה וחמישים להסתלקות אדמו"ר הזקן בשנת תשכ"ג, מר זלמן שזר יזם להוציא ספר מאמרים מחקריים אודות אדמו"ר הזקן ומר שזר כתב על ההצעה לרבי ובאגרת מחנוכה תשכ"ג, השיב הרבי כי היוזמה גורמת לשביעות רצון, אך הרבי מסתייג וכותב כי מקוה כי כל המאמרים שיופיעו בקובץ יהיו מתאימים לגמרי לתורתו של רבנו הזקן, ואם כך יהיה הדבר, יוכל להביע את דעתו הגלויה כי שבע רצון מכך.<br />
<br />
שזר הגה רעיון להוציא את הקובץ באמצעות משתתפי "חוגי חן" למשנת חב"ד. <br />
<br />
הרב עדין המגיד שיעור של חוגי חן הופקד על מלאכת עריכת הקובץ הייחודי בו כתבו אישים חשובים, אך מפני סיבות שונות הוצאת הקובץ נדחתה שש שנים, ולרגל הילולת אדמו"ר הזקן כ"ד טבת בשנת תשכ"ט יצא הקובץ בשם "ספר הקן" ובו 170 עמודים. הקובץ נפתח בדברי הקדמה של שזר.<br />
<br />
==סגנון השיעור==<br />
[[קובץ:שמואל זלמנוב - חוגי חן.jpg|ממוזער|דו"ח מאת הרב [[שמואל זלמנוב]] על אופן השיעור "חוגי חן", על ידי הרב [[עדין אבן ישראל]] בבית [[זלמן שזר]].]]<br />
הרב שמואל זלמנוב כתב דו"ח לרבי על השתתפות בשיעור בי"ד כסלו תשכ"ה על פי בקשת מר [[זלמן שז"ר]]:<br />
למראה עיני מחזה שלא הורגתי לראות, מסיבי לשולחן גדול בהסאלאן ישבו כעשרים איש מעלי מדע מפורסמים ותוכם הפרוסמם הוגה בערגמאן ועוד וסיפרי חב"ד פתוחים לפניהם (ספר מאמרי אדמו"ר הזקן שיצא לאור באחרונה) ומר עדין שטיינזאלץ יושב בראש השולחן ולמד עמהם מאמר עמוק בעינן שבירת הכלים וכו', מר שזר ישב בראשה שולחן מן הצד וכלום שומעים מקישיבים ברמציניות וגם מתוכחים עם המרציא וכנראה יש להם כבר קצת ידיעה בעניני חב"ד. <br />
<br />
האברך מר עדין שטיזלץ עטור זקן פיאות ארוכים בלי שום סלסול בשערו) יש לו פה מפיק מרגליות ומסביר הענינים בטוב טעם ודעת שכלי.<br />
<br />
אופן הלימוד אינו כפי הנהוג בין אנ"ש ויותר עושה רושם מהרצאת מדעית, ומביא ראיות ודוגמאות גם מספרי מדע ולא בכל פעם קולע על השערה והכוונה לפי דעתי, אבל בכללות <br />
בשים לב לסוג האנשים השומעים הוא מסביר העינים באופן מצוין. <br />
<br />
הרבה מהשומעים רושמים לעצמם בעפרון מה שלומדים ושומעים- מאכען זיך נטיצען כמו בעל הרצאה וכו'.<br />
<br />
אחר הלימוד כשעה שעה וחצי, כיבודו המסובים בתה ומשקה ומזונות.<br />
<br />
מר שזר התערב איזה פעמים בהויכוחים בהבנה העניינם וכו', עכ"פ יש בשיעור לימוד כזה משום חידוש גדול ובטח מקרב לבבות לחסידות.<br />
<br />
==מגידי שיעור==<br />
*הרב [[משה אריה לייב שפירא]]<br />
*הרב [[אברהם חן]]{{הערה|לפי כמה מקורות משמע שבתחילה מסר את השיעור הרב שפירא, ואח"כ הרב חן.}}<br />
*הרב [[שלמה יוסף זוין]]<br />
*הרב [[עדין אבן ישראל]]<br />
<br />
==משתתפים מפורסמים==<br />
<br />
*מר זלמן שזר<br />
*פרופסור שמואל הוגו ברגמן{{הערה|פרופ' שמואל הוגו ברגמן היה פילוסוף ישראלי יליד פראג, מאנשי הרוח הבולטים של הציונות, והרקטור הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים.}}<br />
*המשוררת [[זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]]<br />
*הסופרת-משוררת מרים ילן-שטקליס (מגזע משפחת וילנסקי החב"דית)<br />
*בכירי משרד הבריאות.<br />
==שיר על השיעור==<br />
[[קובץ:זלדא על עדין.jpg|ממוזער|המשוררת [[זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]] כתבה שיר שבו היא מתארת את השיעור ואת מוסרו הרב [[עדין אבן ישראל]].]]<br />
המשוררת [[זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]] אף כתבה שיר על השיעור זלדה אל ידידתה המחנכת והסופרת רחל לרר:<br />
<br />
{{ציטוט|גרשיים=כן|תוכן=איזה שפע איזה עושר ואיזו רעננות. האיש הצעיר שאני שומעת מפיו על ספר 'התניא' יש לו זקן זהב שדומה לכריזנטמה מתולתלת ורוחנית. פתאום הם נראו לי הפרחים הללו כפסוקים בוערים מספר הקבלה.}}<br />
<br />
שטיינזלץ עם זקן הכריזנטמה / שושנים שעלים לה כתומים<br />
{{הערות שוליים}}</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%92%D7%99_%D7%97%D7%9F_%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=445672חוגי חן למשנת חב"ד2021-01-12T23:09:39Z<p>דגלמשיח: /* השתשלשלות השיעור */שמנה וסלתה (ולא סלטה)</p>
<hr />
<div>{{לעריכה}}<br />
'''"חוגי חן" למשנת חב"ד'''. הינו שיעור חסידות בתורת החסידות בעיקר בתורתו של [[אדמו"ר הזקן]] מאז שנות היו"דס בירושלים. ברוב שנותיו נמסר השיעור על ידי הרב [[עדין אבן ישראל]].<br />
[[קובץ:עדין ושזר.jpg|ממוזער|הרב עדין אבן ישראל ומר זלמן שזר.]]<br />
==השתשלשלות השיעור==<br />
בבית{{הערה|ראה ספר אבני חן עמוד 344. פרק שלושים ואחת, ובפרק עשרים ותשע.}} הרב [[אברהם חן]], בשכונת רחביה בירושלים, היה שיעור חסידות שבועי, ובין המשתתפים בו היה מר זלמן שז"ר ועוד משמנה וסלתה של ירושלים.<br />
<br />
לאחר פטירות ביום כיפור תשי"ח החליטו ידידיו מוקרי זכרו להמשיך את השיעור בביתו, בשם "'''חוגי חן במשנת חב"ד'''".<br />
<br />
כאשר את מקומו של הרב חן בשיעור החליף [[הרב זוין]].<br />
<br />
[[קובץ:שזר חן.jpg|ממוזער|הרב [[אברהם חן]], עם ידידו מר [[זלמן שזר]].]]<br />
המגיד שיעור הראשון{{הערה|מכונה במבוא ל[[ספר הק"ן]] כ"מרונו הראשון בחגנו". }} היה הרב הראש ישיבה בתורת אמת, הרב [[משה אריה לייב שפירא]], לעיתים מסר הרב [[אברהם חן]] אחריו מסר השיעור [[הרב זוין]]{{הערה|ככה מצויין בסקירה על השיעור במרכז למד את עמי של הרב [[עדין אבן ישראל]], ובעטד מקומות}}, ואחריו הרב [[עדין אבן ישראל]].<br />
<br />
המוסרי שיעור היו מידידיו ותלמידו של הרב חן.<br />
<br />
בעשרות שונות קיומו, עוסק השיעור בלימוד של תורת חב"ד, מן הספרים היסודיים ביותר של תורה זו – [[ספר התניא]], [[ליקוטי תורה]], [[דרך מצוותיך]] [[מאמרי אדמו"ר הזקן (ספר)|מאמרי אדמו"ר הזקן]], וכיום ב[[סידור עם דא"ח]].<br />
<br />
בין המשתתפים הבולטים בחוג ניתן היה למצוא את מר [[זלמן שז"ר]] - נשיאה השלישי של מדינת ישראל - שהשתתף בשיעור גם בעת כהונתו, הפרופסור שמואל הוגו ברמן, מלומדים ואישי ציבור נוספים. במסגרת השיעור אף יצא לאור ספר הק"ן, המוקדש ל150 שנה לפטירתו של האדמו"ר הזקן.<br />
<br />
השיעור פנה לשמנה וסולתה של הציבור בישראל באותם ימים – אישי ציבור ואינטלקטואלים. השיעור התקיים בביתו של הרב חן ברחביה.<br />
<br />
===סקירה בעיתון "דבר"===<br />
השפעת השיעור ואישיותו המיוחד של הרב [[אברהם חן]], שהייתה לו השפעה רבה אף על חוגי שמאל בארץ, הביאה שהעיתון של "ההסתדרות הכללית" כתב ידיעה על האוירה בכללות בבית הרב חן, ובמיוחד על השיעור:<br />
<br />
"בקרן רחוב רמב"ן בירושלים עומד ביתו של הרב אברהם חן, איש חב"ד, בעיתות עונג שבת בימי חג ומועד ביל שמחת תורה. יאזין הלך לקול זמר חסידי העולה מן הבית, זמר חרשי בכסופים, חצות ואחר חצות ולפנות שחר ובין זמר לזמר יסלסל הרב בסוד דברי תורה, יתעלה בסוד אומה, עולם ואדם. <br />
<br />
כתרי מחשבה נארגים משפט ורעיון הכל מסביב לנקודה אחת, לחשבון הנפש. <br />
<br />
מי אמר שלמלים אין ממש, שערטילאיות הן, יסור לבית ויאיר עניו! המובים הם בני חוגים שונים, ציבור מגוון, לא רק רבנים וישישים, וחסדים ופרחי רבנים, גם צעירי ישיבות אקמאים, שופטים, וסופרים ומן פרופסורים".<br />
<br />
===מיקום השיעור===<br />
השיעור שהחל בביתו של הרב חן, נדד עם השנים למקומות רבים. ביניהם – בית הסטודנט בשכונת טלביה, בית הכנסת "הצבי ישראל" שבאותה שכונה (שם נמסר השיעור במשך שנים רבות) וגם בביתו של הנשיא המדינה מר [[זלמן שז"ר]].<br />
<br />
בשנת תש"ע לערך כנפתח מרכז שטיינזלץ בשכונת נחלאות – והשיעור השבועי – בא אל המנוחה ואל הנחלה.<br />
<br />
==הרבי והשיעור==<br />
הרבי מאוד התערב והתענין בשיעור. ובהמשכו אחרי פטירת הרב חן<br />
<br />
מכתב מיוחד<ref>אגרות קודש חלק ט"ז אגרת ה'תתקפח</ref> שלח הרבי לאלמנה הרבנית לאה חן, בי"ד טבת תשי"ח, להודות לה על המשך השיעור של בעלה באותה המתוכנת שהיה בחייו.<br />
<br />
בתשי"ט אנו מוצאים את שז"ר מתייעץ עם הרבי על השיעור, כפי שנמצא באגרת של הרבי מיום י"א אדר א', תשי"ט<br />
<br />
"בשאלתו בהנוגע ללימוד התניא, אולי המענה שלי כבר מאורח, אבל לדעתי מכמה טעמים נכון להמשיך, גם בשאר חלקי התניא, אגרת התושבה, ואגרת הקדש.<br />
בשנת תשכ"ד נועץ שז"ר ברבי בטלפון בנוגע לחומר ללימוד בשיעור{{הערה|ראה ספר [[אבני חן]] פרק כ"ט.}}. <br />
<br />
בתחילת שנת תש"כ שז"ר שלח מברק בשאלה מה ילמדו, הרבי השיב באגרת מיום כ"ב חשון{{הערה|אגרות קודש אגרת ז'פד https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7084.htm}}:<br />
<br />
בנועם קבלתי המברק של כ', ועונה לו במכתב מהיר דחוף, ולא במברק כדי שיהי' ברור יותר, וחושבני שההבדל בימים אחדים לא מעלה ולא מוריד.<br />
<br />
שואלים מה ילמדו בהמשך לסיום התניא.<br />
<br />
לדעתי - מהנכון שימשיכו בלימוד ס' '''תורה אור''', ומהטעמים שבזה גם זה שהמקריא או המרצה לפני החוג ימצא ביאורים על המאמרים שבס' תורה אור, בפרט הראשונים, בס' '''תורת חיים''' לאדמו"ר האמצעי, ועל חלק מהמאמרים גם בס' '''אור התורה''' לאדמו"ר הצמח צדק לקו"ת לג"פ, וכמובא בהערות וציונים בסוף ס' תורה אור, הוצאת קה"ת, הנשלח לכ' בחבילה בפ"ע.<br />
<br />
וארשה לי להוסיף על פי מאמר הידוע של חכמינו ז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, שיהי רצון שיקויים זה גם בלימודם האמור.<br />
===[[ספר הק"ן]]===<br />
[[קובץ:ספר הקן03.jpg|ממוזער|[[ספר הק"ן]] יוצא לאור על ידי "חוגי חן" למשנת חב"ד.]]<br />
לרגל{{הערה|ראה: https://chabad.info/magazine/612692/}} שנת המאה וחמישים להסתלקות אדמו"ר הזקן בשנת תשכ"ג, מר זלמן שזר יזם להוציא ספר מאמרים מחקריים אודות אדמו"ר הזקן ומר שזר כתב על ההצעה לרבי ובאגרת מחנוכה תשכ"ג, השיב הרבי כי היוזמה גורמת לשביעות רצון, אך הרבי מסתייג וכותב כי מקוה כי כל המאמרים שיופיעו בקובץ יהיו מתאימים לגמרי לתורתו של רבנו הזקן, ואם כך יהיה הדבר, יוכל להביע את דעתו הגלויה כי שבע רצון מכך.<br />
<br />
שזר הגה רעיון להוציא את הקובץ באמצעות משתתפי "חוגי חן" למשנת חב"ד. <br />
<br />
הרב עדין המגיד שיעור של חוגי חן הופקד על מלאכת עריכת הקובץ הייחודי בו כתבו אישים חשובים, אך מפני סיבות שונות הוצאת הקובץ נדחתה שש שנים, ולרגל הילולת אדמו"ר הזקן כ"ד טבת בשנת תשכ"ט יצא הקובץ בשם "ספר הקן" ובו 170 עמודים. הקובץ נפתח בדברי הקדמה של שזר.<br />
<br />
==סגנון השיעור==<br />
[[קובץ:שמואל זלמנוב - חוגי חן.jpg|ממוזער|דו"ח מאת הרב [[שמואל זלמנוב]] על אופן השיעור "חוגי חן", על ידי הרב [[עדין אבן ישראל]] בבית [[זלמן שזר]].]]<br />
הרב שמואל זלמנוב כתב דו"ח לרבי על השתתפות בשיעור בי"ד כסלו תשכ"ה על פי בקשת מר [[זלמן שז"ר]]:<br />
למראה עיני מחזה שלא הורגתי לראות, מסיבי לשולחן גדול בהסאלאן ישבו כעשרים איש מעלי מדע מפורסמים ותוכם הפרוסמם הוגה בערגמאן ועוד וסיפרי חב"ד פתוחים לפניהם (ספר מאמרי אדמו"ר הזקן שיצא לאור באחרונה) ומר עדין שטיינזאלץ יושב בראש השולחן ולמד עמהם מאמר עמוק בעינן שבירת הכלים וכו', מר שזר ישב בראשה שולחן מן הצד וכלום שומעים מקישיבים ברמציניות וגם מתוכחים עם המרציא וכנראה יש להם כבר קצת ידיעה בעניני חב"ד. <br />
<br />
האברך מר עדין שטיזלץ עטור זקן פיאות ארוכים בלי שום סלסול בשערו) יש לו פה מפיק מרגליות ומסביר הענינים בטוב טעם ודעת שכלי.<br />
<br />
אופן הלימוד אינו כפי הנהוג בין אנ"ש ויותר עושה רושם מהרצאת מדעית, ומביא ראיות ודוגמאות גם מספרי מדע ולא בכל פעם קולע על השערה והכוונה לפי דעתי, אבל בכללות <br />
בשים לב לסוג האנשים השומעים הוא מסביר העינים באופן מצוין. <br />
<br />
הרבה מהשומעים רושמים לעצמם בעפרון מה שלומדים ושומעים- מאכען זיך נטיצען כמו בעל הרצאה וכו'.<br />
<br />
אחר הלימוד כשעה שעה וחצי, כיבודו המסובים בתה ומשקה ומזונות.<br />
<br />
מר שזר התערב איזה פעמים בהויכוחים בהבנה העניינם וכו', עכ"פ יש בשיעור לימוד כזה משום חידוש גדול ובטח מקרב לבבות לחסידות.<br />
<br />
==מגידי שיעור==<br />
*הרב [[משה אריה לייב שפירא]]<br />
*הרב [[אברהם חן]]{{הערה|לפי כמה מקורות משמע שבתחילה מסר את השיעור הרב שפירא, ואח"כ הרב חן.}}<br />
*הרב [[שלמה יוסף זוין]]<br />
*הרב [[עדין אבן ישראל]]<br />
<br />
==משתתפים מפורסמים==<br />
<br />
*מר זלמן שזר<br />
*פרופסור שמואל הוגו ברגמן{{הערה|פרופ' שמואל הוגו ברגמן היה פילוסוף ישראלי יליד פראג, מאנשי הרוח הבולטים של הציונות, והרקטור הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים.}}<br />
*המשוררת [[זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]]<br />
*הסופרת-משוררת מרים ילן-שטקליס (מגזע משפחת וילנסקי החב"דית)<br />
*בכירי משרד הבריאות.<br />
==שיר על השיעור==<br />
[[קובץ:זלדא על עדין.jpg|ממוזער|המשוררת [[זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]] כתבה שיר שבו היא מתארת את השיעור ואת מוסרו הרב [[עדין אבן ישראל]].]]<br />
המשוררת [[זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]] אף כתבה שיר על השיעור זלדה אל ידידתה המחנכת והסופרת רחל לרר:<br />
<br />
{{ציטוט|גרשיים=כן|תוכן=איזה שפע איזה עושר ואיזו רעננות. האיש הצעיר שאני שומעת מפיו על ספר 'התניא' יש לו זקן זהב שדומה לכריזנטמה מתולתלת ורוחנית. פתאום הם נראו לי הפרחים הללו כפסוקים בוערים מספר הקבלה.}}<br />
<br />
שטיינזלץ עם זקן הכריזנטמה / שושנים שעלים לה כתומים<br />
{{הערות שוליים}}</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=438514יעקב ישראל קנייבסקי2020-12-17T00:35:01Z<p>דגלמשיח: /* עמידה בפרץ נגד המלחמה בחסידות */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=יעקב ישראל קנייבסקי<br />
|כינוי= הסטייפלר<br />
|תמונה=[[קובץ:קנייבסקי.jpg|ללא מסגרת|ממוזער]]<br />
|תיאור= <br />
|תאריך לידה=[[ט' בתמוז]] [[תרנ"ט]]<br />
|מקום לידה= הורנסטייפל, אוקראינה<br />
|תאריך פטירה= [[כ"ג באב]] [[תשמ"ה]]<br />
|מקום פטירה= בני ברק<br />
|מקום פעילות=[[ליטא]]<br />
|תפקידים נוספים= <br />
|רבותיו= <br />
|תלמידיו= <br />
|חיבוריו= קהילות יעקב, קריינא דאיגרתא<br />
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]<br />
}}<br />
הרב '''יעקב ישראל קנייבסקי''' (מכונה '''הסטייפלר''') ([[ט' בתמוז]] [[תרנ"ט]] - [[כ"ג באב]] [[תשמ"ה]]) כיהן כראש ישיבת נובהרדוק בפינסק וב[[בני ברק]] וממנהיגי הציבור הליטאי-[[מתנגד]]י ב[[ארץ הקודש]], יחסיו עם [[חסידות חב"ד]] ו[[הרבי]] היו מורכבים.<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
<br />
הסטייפלר נולד ב[[עיירה]] הורון-סטייפלא בשנת [[תרנ"ט]] לאביו ה[[חסיד]] ר' חיים פרץ קנייבסקי, חסידו של ה[[אדמו"ר]] רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורונסטפייל)|מרדכי דב טווערסקי-שניאורסאהן מסטייפלא]], שהיה נכדו של [[אדמו"ר האמצעי]] ובנו של ר' [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]]. הוא נקרא ע"ש מייסד השושלת, רבי [[יעקב ישראל מטשערקאס]], בנו של ר' [[מרדכי מטשרנוביל]] וחתנו של [[אדמו"ר האמצעי]], בעל בתו [[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)]]. ר' מרדכי היה הסנדק שלו.{{הערה|את הערכתו לשורשיו החסידיים ניתן ללמוד מהסיפור הבא: "הרה"ג והרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] ראש ישיבת "כוכב מיעקב" טשיבין סיפר בשם בעל ה"קהילות יעקב"' שנקרא על שמו של רי"י: בהיות אבותיו תושבי העיר הורנסטייפל ונמנו על חסידיו שכל ה[[יראת שמים]] שיש לו הוא בגלל שאביו היה לומד עמו בילדותו כל בוקר מתוך הספר "עמק תפילה" [להרי"י מטשערקאס]." (תולדותיהם של צדיקים דף י'). הוא נהג ללמוד מידי שב"ק בספה"ק נועם אלימלך כשראשו חבוש שטריימל שהיה של הרה"ק מטשערקאס, וישנה גם תמונה שלו בשטריימל. הוא גם מביא בכתביו מעניני החסידות. בנו הגר"ח שליט"א העיד שאביו היה הוגה ב'''כל''' ספרי החסידות.}}.<br />
<br />
בהיותו בן שש נפטר עליו אביו, וכעבור שנתיים, שלחה אותו אמו מרת ברכה קנייבסקי לישיבת נובהרדוק, מישיבות [[תנועת המוסר]] למרות היותו מבית [[חסיד]]י, כיוון שבסביבתם לא הייתה ישיבה חסידית.<br />
<br />
הוא גדל ב[[תורה]] וב[[עבודת ה']] ועד מהרה יצא לו שם של 'עילוי', ומונה על ידי ה'סבא' מנובהרדוק לשמש כראש ישיבה בכמה מסניפי הישיבה. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] גוייס לצבא הקומוניסטי, שם שמר ב[[מסירות נפש]] על ה[[יהדות]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1200 מאמר בנושא מאת החוקר החב"די הרב יהושע מונדשיין ובו מביע תמיהות רבות על סיפורי המסי"נ הללו]}}.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ה]] פירסם את חיבורו הראשון שעורר רעש בעולם התורני{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] גל' 205}} קונטרס חידושי תורה בשם: 'שערי תבונה', בראש ספרו זה הופיעו הסכמות של גדולי חכמי ה[[חסידות]] - רבי [[יחיאל מאיר מאוסטרובצה]] והגה"ח ר' [[מנחם זמבא]], וכן של ר' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]].<br />
<br />
שנה לאחר הוצאת הקונטרס ראה ה[[חזון איש]] את הקונטרס והתפעל ממחברו. כאשר בירר אודות המחבר, הובהר לו כי הינו רווק, ומרוב התפעלות דאג החזו"א לשדך את אחותו עם הרב קנייבסקי.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[בני ברק]] שם עמד בראש ישיבת נובהרדוק. שמו נודע כמרביץ תורה וכגאון גדול, והיה ממנהיגי הציבור הליטאי.<br />
<br />
נפטר בליל [[שבת קודש]], כ"ג [[מנחם אב]] [[תשמ"ה]].<br />
<br />
==קשריו עם חסידות חב"ד==<br />
===אות בספר התורה - תש"ב===<br />
[[קובץ:אות בסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שמו של הסטייפלר מופיע ברשימת רוכשי האותיות המוצגת ב[[ספריית חב"ד]].]]<br />
<br />
בשנת [[תש"ב]] רכש הסטייפלער שתי אותיות ב[[ספר תורה של משיח]]. אחד לעצמו והשני, ככל הנראה, לרעייתו. שמו הופיע ברשימת הקונים עליה היה אחראי ב[[ארץ הקודש]], הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]. כיום מוצג הדף עם שם הסטייפלער ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].<br />
<br />
===ירא שמיים===<br />
<br />
בטרם צאתו של הרב [[אוריאל צימר]] לארץ הקודש בראשית קיץ [[תשט"ז]] הטיל עליו [[הרבי]] ב[[יחידות]] בת כמה שעות שורה של הוראות לביצוע באה"ק, רובן בהקשר ל[[הפצת המעיינות]] ב[[הציבור החרדי]]. בין השאר אמר לו הרבי "יש ל[[חזון איש]] גיס (הסטייפלר) שאומרים עליו שהוא [[יראת שמים|ירא שמים]] וכדאי לסור אליו להשפיע עליו ללמוד [[חסידות]]". הביקור לא יצא אל הפועל מסיבות צדדיות{{הערה|עדות מקורבו של הרב צימר, הרב [[טוביה בלוי]], [[פרד"ס חב"ד]] גליון 14 עמ' 165 בהערה.}}.<br />
<br />
===אות בספר התורה של משיח - תש"ל===<br />
<br />
גם בשנת [[תש"ל]] קנה הסטייפלר אות ב[[ספר תורה של משיח]].<br />
<br />
היה זה בחודש [[שבט]]. על מנת לסיים את הספר, יצאו ה[[תמימים]] לזכות [[יהודי]]ם בקניית אותיות. ב[[בני ברק]] החתימו התמימים [[קלונימוס קופצ'יק]] ו[[אליהו אריה פרידמן]]. הם סבבו בין בתי כנסת וגדולי תורה.<br />
<br />
כשעברו ליד בית הסטייפלר ברח' רשב"ם, הציע פרידמן להיכנס אליו. עקב ידיעה שהתפרסמה בימים ההם שראש ישיבה בפוניבז' טען כי עניין הס"ת שייך ל[[עבודה זרה]], והלה היה מידידיו הטובים ביותר של הסטייפלר חשש קופצ'יק שגם הסטייפלר מחזיק בדעותיו, אך פרידמן התעקש, והם עלו, ודפקו בדלת. הרבנית פתחה את הדלת, והם נכנסו לסלון.<br />
<br />
הסטייפלר היה כבד שמיעה והפניה אליו נעשתה בכתב. הוא סימן להם בשאלה: "מה רצונכם?" והם כתבו לו על דף נייר: "היות ומסיימים ס"ת של משיח ברצוננו לזכות אותו באות" הוא ענה שאין ברצונו להשתתף, כי ידוע על מספר פעמים שגדולי ישראל דיברו על הקץ וקם כנגדם גדול בישראל ונשבע שמשיח לא יבוא באותו קץ, והנימוק לשבועה היה, כי אם ח"ו יגיע התאריך ומשיח לא יבוא ח"ו, שלא תיגרם חלישות באמונה כי יתלו את אי-ביאת המשיח בכך שהצדיק נשבע שלא יבוא". <br />
<br />
הם ענו לו בכתב: "כאן לא מדובר בתאריך שיתגלה המשיח - אלא בתאריך שבו עומדים לסיים את כתיבת ספר-התורה שאיתו יצאו לקראת המשיח, אלא שהליצנים שברחוב אומרים שהכוונה לקץ". <br />
<br />
הסטייפלר נעמד על רגליו ואמר: "אתם [[חסיד]]ים של [[הרבי]] שלכם ואתם חייבים לשמוע בקולו ואם הרבי הוא ה[[משיח]] גם אני ארוץ אחריו, אבל בגלל הסיבה שאמרתי קודם, אני לא משתתף". השניים איחלו לו ערב טוב ופנו לצאת מהבית.<br />
<br />
כאשר יצאו לחדר המדרגות יצא אחריהם הסטייפלר ואמר: "כתיבת ס"ת היא מצווה חשובה מאוד, ובמיוחד ס"ת שמשתתפים בו כל כך הרבה יהודים, ולכן אני מבקש מאתנו שתזכו לי בפרוטה משלכם". המטבע הובא לסטייפלר, ושמו נוסף לרשימה{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=52100#full עדות הרב קופצ'יק], שליחו של [[הרבי מלך המשיח]] ב[[חדרה]].}}.<br />
<br />
במקום אחר{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] גליון מס' 205.}} מסופר, כי בהזדמנות זו נעמד על רגליו לכבודו של [[הרבי]].<br />
<br />
===למען חוק 'מיהו יהודי'===<br />
<br />
בזמן המאבק על [[מיהו יהודי]] חתם הסטייפלר, יחד עם מאות גדולי תורה, על כרוז למען המאבק{{הערה|קובץ 'בית מנחם' עמ' 16.}}.<br />
<br />
===עמידה בפרץ נגד המלחמה בחסידות===<br />
[[קובץ:מחאת המנגדים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מחאה נגד התהלוכות עליה חתום גם הסטייפלער]]<br />
בימים הסוערים כש'רב' מסוים בציבור הליטאי וראשי הציבור הליטאי, באמצעות העיתון 'יתד נאמן' אשר התייסד על ידי ראש ישיבת פונוביז' והסטייפלער, נלחמו ב[[חסידות]] וב[[רבי]], הרב [[טוביה בלוי]] עמד כנגדם והחזיר מלחמה שערה.<br />
<br />
לאחר שנים העיד הרב בלוי: "מחרחרי הריב ניסו לנצל את שמו למלחמה ב[[חסידות]] אך הוא נשאר נאמן לחסידות וברוב המקרים אף סיכל את מזימותיהם בעמדו בתוקף על סירובו להצטרף למעשים אלו".<br />
<br />
פעם אחת חרג ממנהגו וחתם יחד עם ראש ישיבת פוניבז' על כרוז נגד [[תהלוכת ל"ג בעומר]] - בשנת [[תש"מ]]. עם זאת, יש מבני משפחתו{{הערה|נכדו הרב ברים.}} הטוענים כי קריאה זו לא הייתה על דעתו.<br />
<br />
===הקפדה על מנהג חסידי===<br />
היה מקפיד על המנהג החסידי לאכול [[מצה]] ב[[פסח שני]] על אף ש[[הגר"א]] לא נהג כן וגיסו ה[[חזון איש]] שלל זאת ואף קבע שיש בזה חשש של בל תוסיף{{הערה|אורחות רבינו}}<br />
<br />
===מכתבו אודות תפילה על דעת הבעש"ט והצמח צדק===<br />
באחד ממכתביו הנדפס בספרו קריינא דאיגרתא שח על בחור חסיד חב"ד שהתמודד עם מחשבות זרות ונהג לערוך לפני התפילה מסירת מודעה שמתפלל על דעת האריז"ל וכו' עד הבעש"ט והצ"צ, כשבשעת התפילה עצמה כיוון להתפלל "בהתחברות צדיק המפורסם" כשככל הנראה הנראה הכוונה ל[[רבי]]. הסטייפלער מסיים את תיאור המעשה באומרו שהאריך בסיפורו כדי שיוכל ללמוד מזה מי שמתמודד עם בעיה דומה וזה לשון המכתב:<br />
<br />
"למעלת כבוד ידידי... קבלתי מכתבו... הדעת נותנת שכל אלו המחשבות הבלתי טהורות... אין בהם ממש: היה לי ג"כ עסק עם בחור יקר אחד אשר נתבלבל במחשבות עבודה זרה רחמנא ליצלן כו', ונתברר שהועיל לו מאד כשעשה לפני התפילה מסירת מודעה שהוא מתפלל על דעת האריז"ל והט"ז והש"ך והמגן אברהם '''וזה שטיפלתי עמו הי' חסיד ואמר גם כן על דעת הבעל שם טוב והצמח צדק ואחר כך בשעת התפילה התכוון שהוא מתפלל בהתחברות צדיק מפורסם'''... ונודע לי שזה הועיל לו לגמרי כמעט להתפלל בלי מחשבות רעות... גם הבחור שעסקתי עמו הוא כהיום אברך יקר ומוצל מכל הרהורים תודה לשם יתברך, ונתרפא לגמרי כפי הנראה מדבריו... הארכתי בזה כי אולי יהי' זה להצלתו..."{{הערה|קריינא דאגרתא עמ' קסא - ב}}.<br />
<br />
===עם הגרא"ח נאה===<br />
<br />
בתקופת הפולמוס ההלכתי בין גיסו, [[החזון איש]], לבין הגאון הרב [[אברהם חיים נאה]], תקף הסטייפלער את דברי הרב נאה בכדי להגן על שיעורי גיסו ואף הוציא לאור מספר קונטרסים לתקוף את שיעורים אלו. במסגרת הפולמוס אף הוציא הסטייפלער קונטרס בשם "שיעורין דאורייתא" ובו ציטוטים מסולפים מהספר "שיעורין של תורה" של ר חיים נאה. ר' חיים נאה טען כי הסטייפלער מזייף שוב ושוב את דבריו. לאחר מכן הסטייפלער עצמו הודה שלא עיין במקורות המדברים בנושאי השיעורים, ועל כך יצא הקצף של ר' חיים נאה.<br />
<br />
הרב נאה כתב כמה קונטרסים ומכתבים חריפים ביותר להשיב לו. וקונטרס אחד גנז, ועל כך מסופר: הרב נאה החל לכתוב תשובותיו והשגותיו{{הערה|חלק-שני לקונטרס "אבני צדק" שנדפס בסוף-ספר "שיעור מקוה"}} להשיב על חיבורו של הסטייפלר כשהוא סותר ותוקף בחריפות את השגותיו בעניין השיעורים. לאחר גמר העבודה כשרצה הרב [[ברוך נאה]] להכניסו לדפוס, לא הסכים הגרא"ח בשום פנים ואופן להדפיסו ואף קרעו לקרעים וגנזו, כשהוא מתבטא לבנו ר' ברוך ואומר: "כי מה שכותבים בעידנא דריתחא אין להדפיסו"{{הערה|הרב ישראל נאה, המבשר, מוסף תורני, כ' תמוז [[תשס"ט]].}}.<br />
<br />
כמו כן התנגד הסטייפלר לתקנת ה[[מקווה]] [[בור על גבי בור]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|הרב [[לוי יצחק הלפרין]], ראש 'המכון המדעי-טכנולוגי להלכה' מספר כי בנו, ר' חיים תומך בתקנה}}.<br />
<br />
===עם החסיד ר' זלמן לייב אסטולין===<br />
<br />
הגאון ה[[חסיד]] ר' [[זלמן לייב אסטולין]] היה מתפלל תקופה מסוימת בבית הכנסת של הסטייפלער. בתקופה זו, נוכח הסטייפלער לעמוד על גדולתו בתורה, והיה מחבבו ומקרבו ביותר. לא פעם היה ניגש אליו אחר התפילה לדבר עימו בלימוד. בכלל, כשהיה ר' זלמן לייב ניגש אל הסטייפלער, היה האחרון נעמד לכבודו, והיו מתווכחים מי ישב ראשון. כך כיבדו זה את זה, והיו משוחחים בקביעות בדברי תורה. מכרי הרב קנייבסקי מספרים שהסטייפלער נהנה מאוד מחברתו, וביניהם נוצרה קביעות בלימוד. מדי כמה ימים היו מעלים סוגיות שונות שהיו דנים בהן בלהט. <br />
<br />
אף את בר-המצוה של בנו דוד-אליהו, כיבד הסטייפעלער בנוכחותו, ואף העניק לחתן הבר-מצווה דורון דרשה{{הערה|ספר [[גאון וחסיד]].}}.<br />
<br />
==='המותר בפיך'===<br />
בספרו 'קריינא דאיגרתא' מקשה הסטייפלער על שיטת [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ח]] בעניין 'המותר בפיך'. הרב [[שלום דובער וולפא]] חיבר ספר לתרץ את קושיית הסטייפלר. יש שכתבו{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20799 כתבה בחב"ד אינפו]}} כי בנו, הגאון ר' [[חיים קנייבסקי]] קיבל את הספר והודה לרב וולפא, ויש שפקפקו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=673 תגובות בשטורעם]}}.<br />
<br />
===ציפיה לביאת המשיח===<br />
<br />
הסטייפלר ציפה כל ימיו לביאת המשיח, מלבד קניית האות ב[[ספר תורה של משיח]], התבטא מספר פעמים: "אנו קרובים מאד לביאת המשיח". בנו ר' [[חיים קנייבסקי]] אף התבטא כי "לאבא היה מעיל מיוחד לביאת משיח"{{הערה|1=ראה: [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=53556 יוזמה חדשה: עשיית מנוי לקרבן פסח], [[חב"ד אינפו]].}}.<br />
<br />
===לוחות הברית===<br />
<br />
בשנת [[תשמ"א]] יצא [[הרבי]] בקריאה לשינוי ציורי [[לוחות הברית]] מעגולות למרובעות, על יסוד ה[[גמרא]] ב[[מסכת בבא בתרא]] ועוד. הסטייפלר נשאל על הדבר, והשיב שהרבי צודק ובבית מדרשו 'לדרמן' שינו את הלוחות למרובעות{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=2247 חב"ד אינפו]}}. עמיתו, מראשי ישיבת פוניבז' כתב לר' [[יחזקאל סופר]] כי לדעתו הלוחות צריכות להיות עגולות, אבל עקב הוראת הסטייפלר גם הוא תומך בתיקון ציורי הלוחות{{הערה|המכתב נדפס בחוברת 'על חטא העיגול' מהדורת [[תש"ע]].}}.<br />
<br />
==ספריו==<br />
<br />
*שערי תבונה<br />
<br />
*קריינא דאגרתא<br />
<br />
*קהילות יעקב<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו הגאון ר' [[חיים קנייבסקי]].<br />
*בתו הרבנית יוספה ברזם{{הערה|תלמידתו של ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]]}}.<br />
*בתו הרבנית אהובה ברמן רעייתו של הרב מרדכי שלמה ברמן, שלמד בצעירותו בתלמוד תורה וישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]{{הערה|שם למד בחברותא עם ר' [[יואל כהן]]}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
{{מיון רגיל:קנייבסקי יעקב ישראל}}<br />
[[קטגוריה:רבני ליטא]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%94&diff=438154איטליה2020-12-16T02:29:51Z<p>דגלמשיח: /* שלוחים ובתי חב"ד במדינה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:770 איטליה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית חב"ד במילאנו בדמות [[770]]]]<br />
'''איטליה''' היא מדינה בדרום אירופה, מצפון תחומה על ידי הרי האלפים, והיא גובלת בצרפת, בשווייץ, ובאוסטריה. בצפון מרכז המדינה נמצאת המדינה הזעירה סן מרינו, ובמרכז המדינה, בירתה רומא.<br />
<br />
==שלוחים ובתי חב"ד במדינה==<br />
במדינה עשרות שלוחים, הפועלים במספר ערים. להלן רשימה חלקית:<br />
<br />
*'''[[מילאנו]]:''' לשם הגיע השליח הראשון הרב [[גרשון מענדל גרליק]], וכיום מכהנים בה עשרות שלוחים. <br />
*'''[[רומא]]''': השליח הראשי הרב יצחק חזן ולצידו שלוחים נוספים.<br />
*'''ונציה''': השלוחים: הרב רחמים בנין, הרב עמיחי ריבר, בעיר קיימת ישיבה ומכון סמיכה ומדי שנה מגיעים תמימים על מנת לסייע בפעילות.<br />
*'''בולניה''': השליח הרב דוד בורנשטיין.<br />
*'''פירנצה''': השליח הרב לוי וולובסקי.<br />
*'''טריאסטה''': השליח הרב אריאל יצחק חדד.<br />
*'''ג'נובה''': השליח הרב אליעזר חזן.<br />
*'''ורונה''': השליח הרב יוסף יצחק לביא.<br />
<br />
{{מדינות אירופה}}<br />
[[קטגוריה:איטליה|*]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%92%D7%A5&diff=438153מאיר יהודה גץ2020-12-16T02:07:45Z<p>דגלמשיח: /* קשריו עם הרבי */שתי הזדמנויות (לא שני)</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מאיר יהודה גץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר יהודה גץ]]<br />
הרב '''מאיר יהודה גץ''' ([[ט"ו באב]] ה'[[תרפ"ד]] - [[כ"ג באלול]] ה'[[תשנ"ה]]) היה רב הכותל והמקומות הקדושים וראש ישיבת המקובלים בית אל.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
הרב גץ נולד ב[[ט"ו באב]] ה'[[תרפ"ד]] ב[[תוניס]]. במהלך מלחמת העולם השניה למד בישיבת כסא רחמים והוסמך לרבנות. בגיל שמונה עשרה כיהן כרב אזורי בצפון מערב [[תוניסיה]].<br />
<br />
בשנת ה'תש"ט על ל[[ארץ ישראל]] והתיישב במושב כרם בן זמרה, בו כיהן כרב. בשנת ה'[[תשכ"ח]] עבר לגור בירושלים, ומונה על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]] כרב הכותל והמקומות הקדושים בירושלים. בשנת ה'[[תשנ"ב]] הורחב תפקידו לרב המקומות הקדושים בארץ ישראל.<br />
<br />
בשנת ה'[[תשל"ג]] הקים מחדש את ישיבת המקובלים בית אל, ועמד בראשה.<br />
<br />
ב[[כ"ג באלול]] ה'[[תשנ"ה]] נפטר הרב גץ, ונקבר ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==קשריו עם הרבי==<br />
<br />
בי"ב תמוז ה'[[תשל"ו]] אישר הרב גץ להעביר ב[[מרכז שידורי חב"ד|שידור חי]] את ה[[התוועדות]] של הרבי אל רחבת הכותל. השידור עורר זעם רב בחוגי ה[[מתנגדים]]. בעקבות כך שלח הרבי מכתב מיוחד אל הרב גץ, בו עודד אותו ובירך אותו שיצליח בתפקידו בלי מניעות ועיכובים. בהמשך הפך הרב גץ את השידור לרשמי יותר, והוא הועבר בתוך האולם הפנימי של הכותל.<br />
<br />
הרב גץ הקפיד להתייעץ עם הרבי בשאלות רבות שעלו בקשר לכותל המערבי.<br />
<br />
בהזדמנות מסוימת העלה הרב גץ הצעה שהובאה בפניו, לצפות את אבני הכותל בחומר המונע חדירת מים. הרבי שלל את העניין לחלוטין, וההצעה ירדה מן הפרק.<br />
<br />
בשתי הזדמנויות שונות, בשנת ה'[[תשל"ו]] ובשנת ה'[[תשמ"א]], שאל הרב גץ את הרבי אודות חפירות ארכיאולוגיות ב[[הר הבית]], אך הרבי השיב לו כי אסור בשום פנים לחפור בהר.<br />
<br />
בשנת ה'תש"מ העביר הרבי שלושה דולרים לרב גץ באמצעות שליח.<br />
<br />
לאחר חניכת מנהרות הכותל, שלח הרב גץ את מפתחותיהם לרבי.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
* '''רב הכותל המערבי''' [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 56.<br />
* '''הרבי מזהיר נגד הנסיונות לחפור מתחת להר הבית''', [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 306.<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=הרב [[יוסף משה שכטר]]|הבא=הרב [[שמואל בן ציון רבינוביץ']]|רשימה=[[הכותל המערבי|רב הכותל]]}}<br />
<br />
[[קטגוריה:רבנים]] [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%95%D7%97%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%A1%D7%A0%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=436362כוחה של סנגוריה2020-12-09T02:07:37Z<p>דגלמשיח: דרמטית ולא דרמתית</p>
<hr />
<div>[[קובץ:סניגוריה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער מהדורת מכון אהלי שם]]<br />
הספר '''כוחה של סנגוריה''' מסקר את סיפור ההלשנה על [[חסידי חב"ד]] בעיר [[סטרדוב]], עלילה שהביאה למאסר רב העיר, הרב [[זלמן ניימרק]] יחד עם עשרות חסידים נוספים, וקטרוג על [[חסידות חב"ד]] כולה.<br />
<br />
חקירות המשטרה הגיעו עד לביתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], שרצו לאסור גם אותו. ב[[שיחת קודש]] שנשא [[הרבי]]{{הערה|ב[[שיחת קודש|שיחת]] [[שבת]] [[פרשת שמות]].}} בשנת [[תשכ"ב]] דיבר על כך שעניין המאסר היה אצל כל [[רבותינו נשיאנו]], ואצל [[אדמו"ר המהר"ש]] היה זה באופן שהחליפו אחר - אחד הרבנים שישב במקומו{{הערה|ה[[מניחים]] שהגישו את השיחה לדפוס הוסיפו בהערה מראה מקום המפנה למקום בו מדובר על מאסרו של הרב ניימרק.}}.<br />
<br />
במשפט שנארך בתום שנתיים של מאסר וחקירות אינטנסיביות זוכה הרב ניימרק לחלוטין כשהאסורים האחרים נאשמו בסעיפים קלים.<br />
<br />
בעיר סטרדוב הייתה ההלשנה קשה ביותר, ותושביה החסידים התקשו להתאושש ממנה גם לאחר המשפט בו יצא הצדק לאור. הרב ניימרק עזב את העיר כמו רבים מהנאשמים האחרים, ורק לאחר 20 שנה מינו בני הקהילה רב אחר תחתיו.<br />
<br />
את הספר כתב פרופסור [[פישל שניאורסון]] לאחר מחקר בן מספר שנים אצל זקני החסידים מאותה תקופה, ביניהם אביו הרב [[שניאור זלמן שניאורסון]] רב העיר אז, נינו של הרב ניימרק, אברהם יעקב ניימרק.<br />
<br />
הספר נכתב בצורה דרמטית כשהסופר מוסיף אישים ומאורעות מדומים "המשקפים את התקופה המדוברת על ייחודה ההיסטורי והתרבותי"{{הערה|מהפרולוג}}.<br />
<br />
הספר הודפס ב[[תל אביב]] שנת [[ה'תשכ"ז]]<br />
<br />
== מהדורות הספר ==<br />
הספר יצא לראשונה ב[[תל אביב]] בשנת [[ה'תשכ"ז]] (1967) עם מבוא מאת אהרן צייטלין, סופר וידיד המחבר. לאחר שאזל מהשוק קרוב ל-40 שנה הודפס במהדורה חדשה בשנת [[תשע"א]] בהוצאת [[מכון אוהלי שם]].<br />
<br />
במהדורה החדשה יש מבוא מורחב המסקר בקצרה את מאורעות העלילה עם תולדות חייו של הרב ניימרק עם מסמכים ותמונות.<br />
<br />
בסוף הספר מובאת ההתכתבות בין העסקנים לרבי המהר"ש, מתוך אלבום "מבית הגנזים" וארכיון [[ספריית חב"ד ליובאוויטש]].<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[משפט סטרדוב]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:משפט סטרדוב|*]]<br />
[[קטגוריה:ספרי פישל שניאורסון]]<br />
[[קטגוריה: ספרי היסטוריה חב"דית]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=436361התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)2020-12-09T01:47:43Z<p>דגלמשיח: /* אדמו"רי חב"ד בתקופת הפיצול */הפיצול במקום ההפיצול</p>
<hr />
<div>{{הפיצול בחב"ד|<br />
|שם=התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)<br />
|תמונה=[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|250px|]]<br />
|כתובית=[[אדמו"ר הצמח צדק]], הפיצול החל לאחר הסתלקותו<br />
|תאריך התחלה=ניסן [[תרכ"ו]], לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר [[הצמח צדק]]<br />
|תאריך סיום=[[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]], הסתלקות אחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבוברויסק<br />
|משך הפיצול=[[חסידות קאפוסט]] - 57 שנים{{ש}}[[חסידות ליאדי]] 43 שנים {{ש}}[[חסידות ניעז'ין]] - 15 שנים<br />
|ענפים שקמו=[[חסידות חב"ד - קאפוסט|חסידות קאפוסט]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ליאדי|חסידות ליאדי]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ניעז'ין|חסידות ניעז'ין]]<br />
|חב"ד הרשמית=חב"ד ליובאוויטש בנשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]]<br />
|מייסדי הענפים=[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]]{{ש}}[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]]{{ש}}[[חב"ד ניעז'ין|ניעז'ין]] - רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]]<br />
|אירועים משמעותיים=פרישת [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] ו[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] בשנת [[תרע"ב]] מ[[כולל חב"ד]] והקמת [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד}} {{*}} קפידה בשעתו מרבותינו נשיאנו על הלומדים בספרי קאפוסט{{הערה|שם=קפידה|הקפידה הייתה נכונה רק לזמן הפיצול, אך נכון להיום בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] אין קפידא ואפשר ללמוד בספריהם.}}<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|חסידי אדמו"ר הצמח צדק (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
|חסידי קאפוסט (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידי קאפוסט|חסידי קאפוסט]]<br />
}}<br />
'''התפצלות חסידות חב"ד''' הוא מהלך בו התפצלו כמה ענפים מ[[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]]. הפיצול הביא להקמה של שלשה ענפים חדשים בנוסף על [[חב"ד ליובאוויטש]]: [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ניעז'ין]] ו[[חב"ד ליאדי]]. מקימי הענפים השונים היו שלושה מבני אדמו"ר הצמח צדק, אחיו של [[אדמו"ר המהר"ש]]: [[המהרי"ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן מליאדי]] ורבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח מניעז'ין]]. ממשיך דרכו של הצמח צדק ב[[ליובאוויטש]] היה הבן הצעיר - [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
במהלך השנים חזרו רוב חסידי הענפים הללו לחב"ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר סופית בשנת [[תרפ"ג]], לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]], שהיה אדמו"ר בעיר בוברויסק, נפטר ובני משפחתו לא רצו להמשיך אותו בנשיאות. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], חלק קטן מחסידיו עזבו את חב"ד או את דרך החסידות בכלל.<br />
<br />
==רקע==<br />
<br />
לאדמו"ר [[הצמח צדק]] היו שבעה בנים{{הערה|ראה ספר התולדות אדמו"ר הצמח צדק, עמ' 228 ואילך, פרק "משפחתו".}}: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]]{{הערה|כונה הרב"ש, לאחר הפיצול התקשר לאדמו"ר המהר"ש.}}, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]]{{הערה|כונה המהרי"ל, ייסד את ענף [[חב"ד קאפוסט]].}}, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]]{{הערה|כונה הרחש"ז, ייסד את ענף [[חב"ד ליאדי]].}}, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]]{{הערה|כונה המהרי"ן, ייסד את ענף [[חב"ד ניעז'ין]].}}, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]]{{הערה|כונה הריי"ץ, כיהן כאדמו"ר בעיירה אוורוטש בסגנון חצרות טשערנוביל עוד בחיי אביו הצמח צדק.}}, רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]]{{הערה|כונה רבי יעקב מאורשה, נפטר עוד בחיי אביו [[הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"ז]].}}, ורבי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|שמואל]] - ([[אדמו"ר המהר"ש]]){{הערה|ממלא מקום אביו בליובאוויטש.}}.<br />
<br />
בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר ביקשו ממנו [[חסיד]]ים, בנוסף על מאמרי אביהם הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו{{הערה|ראה היכל הבעש"ט חלק ט"ז, עמ' קס"ח, וראה פירוט על-כך ברשימות תרכ"ו של [[אדמו"ר הריי"צ]].}}. בשונה משאר האחים, לא היה [[אדמו"ר המהר"ש]] מקבל את פניהם של רוב החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית{{הערה|שם=תרכ"ו}}, אך היה חוזר לעיתים דברי תורה בפני [[הרשב"ץ]] והרב [[שמואל דובער מבוריסוב]]{{הערה|[[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] תרצ"ז, עמ' 195}}. בשנותיו האחרונות של אדמו"ר [[הצמח צדק]] הוא נהג לשלוח את בניו לחזור מאמרי חסידות בעיירות השונות, היו חסידים שהיו מקושרים מאד למהרי"ל בנו של הצ"צ, עד כדי כך שהיו מעיזים לבקש מאדמו"ר הצ"צ שישלח להם דווקא את המהרי"ל{{הערה|כך סיפר הרב [[פרץ חן (צ'רניגוב)]] וכן היה בעוד עיירות - ראה היכל הבעש"ט חלק ט"ז, עמ' קס"א.}}.<br />
<br />
בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו"רות בסגנון [[חסידי פולין]] בעיירה אוורוטש{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז - עמ' קמ"ו ואילך.}}, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים אליו. האח השישי רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] נפטר בחיי אביו, בערך בשנת [[תקצ"ז]]{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ו עמ' קט"ו.}}.<br />
<br />
בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מסביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]. היות ובשנים קודמות יצא סבו אדמו"ר הצ"צ למסעות בקרב חסידיו בעיירות הקטנות, בהם אמר לפניהם חסידות, הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שיבקשו מאדמו"ר הצמח צדק שישלח אליהם את אחד מבניו שיחזור להם חסידות, בטענה שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן הרב שהיא ערכה והעלויות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו ויחזור חסידות{{הערה|שם=תרכ"ו}}. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבין הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה, וכשהמהרי"ל קיבל את פניות החסידים שיבוא לחזור בעיירתם [[דא"ח]] הלך בתום לב לעיירות אלה, ולא ידע שהכל נעשה בעקבות תעמולתו של בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון|שלמה זלמן]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}. <br />
<br />
לפועל החליט הצמח צדק לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}.{{הערה|שמועות וסיפורים [[תשל"ד]], עמ' 57}}כחלק מהתעמולה של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בקשו החסידים ב[[צ'רניגוב]] מר' [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן]] שיבקש מאדמו"ר [[הצמח צדק]] שישלח את בנו [[המהרי"ל]] לעירם כדי שיחזור להם [[דא"ח]], בתחילה ר' פרץ חן לא רצה לכתוב מפורשות, אלא לכתוב שישלח את אחד מבניו, אך לאחר הפצרותיהם של החסידים ב[[צ'רניגוב]] שיפרש שכוונתם היא דווקא על [[המהרי"ל]] הוא כתב כך, וכאשר ר' [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן]] הגיע ל[[ליובאויטש]] מתח על-כך אדמו"ר [[הצמח צדק]] ביקורת ואמר לו {{ציטוטון|{{מונחון|וואס זיינען זיי בעלי-בתים אויף מיינע קינדער וועמען צו שיקן|מי הם בעלי הבית על ילדיי למי לשלוח}}}}. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ב]], הורה הצמח צדק לבנו הרבי המהר"ש להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב אליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב"ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}.<br />
<br />
{{ציטוט-צף|סדר המסע לקיעוו <small>[קייב]</small> הי' דרך כמה עיירות מאנ"ש שהתעכב בהם רק כשעות אחדות, ובכל מקום עברו הי' חוזר דא"ח כפי אשר הבטיח לכ"ק אביו הרה"ק אשר ציוהו לחזור דא"ח וגם לקבל אנשים. אמנם את זאת – לקבל אנשים – לא קיים. ונסיעתו זו עשתה כנפיים, עד כי בבואו לקיעוו <small>[קייב]</small> הייתה לו קבלת פנים מהודרה <small>[מהודרת]</small> מכל נכבדי העדה כמעט בלי הבדל מפלגה. לא מיבעי ממפלגת החסידים ויראי אלקים, אלא גם המשכילים הנלהבים באו לקבל פניו. ובמשך ימי שבתו בקיעוו כעשרה ימים, הייתה העיר והסביבה מליאה ברגש נפלא במינו, ורבים מהחסידים מצערניגעוו, פלטאוע, חערסאן, ניעזין, לובען, ראמען באו לקיעוו. אך חוק שם לו לבלי לקבל ביחידות, רק הי' יוצא אל הנאספים לשוחח עמהם שעה קלה. וכמעט אשר בכל יום בשעה השביעית אחר הצהרים הי' אומר דא"ח כחצי שעה או כג' רבעי שעה. ורבו המתאוננים על אשר אינו מקבל על יחידות.|[[רשימות תרכ"ו]] של [[אדמו"ר הריי"צ]]|}}<br />
בשנת [[תרכ"ג]] נסע הרבי המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת הרבי הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל קייב. בדרכו עבר בעיירות רבות בהן התגוררו חסידים, וקיים בהן את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. הרבי המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגו עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות, אך אז נתגלה לכלל החסידים בקיאותו הרבה של [[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[נגלה]] וב[[חסידות]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ו]], שוב הורה לו אביו אדמו"ר [[הצמח צדק]] לחזור [[חסידות]]. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|שם=תרכ"ו|מבוסס על 'רשימת תרכ"ו' שכתב [[הרבי הריי"צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]], וכן ב[[רשימות היומן]], חוברת קמ, עמ' 4. מ'יומן' שנת [[תרצ"ג]]}}.<br />
<br />
במקביל ה[[צמח צדק]] נהג לחזור בין השנים [[תר"י]] לשנת [[תרכ"ד]] מאמרים מיוחדים לפני [[אדמו"ר המהר"ש]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|שם=ספר התולדות 37|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 37}}. וגם כאשר חלה ושכב במיטתו כדי לנוח, המשיך הצמח צדק לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו עובדות מיוחדות על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=ספר התולדות 35|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 35}}. וכן אדמו"ר [[הצמח צדק]] היה נוהג לכתוב ל[[אדמו"ר המהר"ש]] [[פ"נ]] לעיתים{{הערה|שם=פ"נ|ספר [[קיצור תולדות חב"ד]], עמ' 167 למטה}}.<br />
<br />
אך אדמו"ר הצמח צדק גם קירב קירובים מיוחדים את בנו השני, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] והורה לו להגיד תורות ברבים, וכשראה אותו אדמו"ר הצמח צדק אומר מאמרי חסידות ברבים אמר עליו שהוא {{ציטוטון|נאה דורש נאה מקיים}}{{הערה|שם=היכל|על פי [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 156 - 160}}. וכן הצ"צ הורה לו להדריך ולתת עצות בעבודת ה' לחסידי חב"ד{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 141}}, והוא אף התיר למהרי"ל להיות נוכח בחדר בשעה שהיה מקבל אנשים ל[[יחידות]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' קצ"ז}}, כמו כן הצ"צ היה מרבה להתייעץ עם המהרי"ל בשאלות שצצו לו, בין השאר בנושא זיווגו השני של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|דברי ימי הרבנית רבקה עמ' מ'}}. הצמח צדק רצה לעקור מ[[ליובאוויטש]] עקב קפידה שלו על ה'בעלי בתים' שם, ובשידולו של בנו המהרי"ל נשאר לבסוף בליובאוויטש{{הערה|שם=היכל|}}. הצמח צדק אף היה מכנה אותו בשם {{ציטוטון|מיין גוטער ייד}} ("יהודי טוב" - היה כינוי לאדמו"ר){{הערה|ביחובסקי, עמ' קמ"ב}}. ובערב [[ראש השנה]] הצמח צדק נהג לכתוב [[פ"נ]] לבנו המהרי"ל{{הערה|שם=היכל|}}. אך כאמור אדמו"ר [[הצמח צדק]] היה נוהג לכתוב [[פ"נ|פני"ם]] גם לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=פ"נ}}.<br />
<br />
==הצוואות, פסק הבית דין והפיצול==<br />
[[קובץ:מכתב הצמח צדק למהרש.png|שמאל|ממוזער|250px|מכתב שכתב הצמח צדק לבנו, אדמו"ר המהר"ש בו כותב את רצונו שינהיג את עדת החסידים]]<br />
[[הצמח צדק]] בתחילה כתב צוואה יחודית בה נכתב דרך מעניינת שרצה בתחילה כיצד ימשיכו את ההנהגה אחריו; שכל בניו יאמרו חסידות וינהיגו את האדמורו"ת יחדיו, אך נתן משקל רב יותר למהרי"ל ולרבי מהר"ש שינהיגו ביחד את הבית הכנסת בליובאוויטש{{הערה|נדפס באגרות קודש הצמח צדק. }}. אך לאחר מכן נכדו רבי שלמה זלמן שניארסון בן המהרי"ל, עשה תעמולה לגבי אביו ואז הצמח צדק הרחיק את המהרי"ל מההנהגה ובמקביל קירב את הרבי המהר"ש. <br />
<br />
[[הצמח צדק]] אמר לבנו [[הרבי המהר"ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש"ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו"ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"י עמ' 163}}. כמו כן [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ"ו]] הוא השאיר כמה פתקים המיועד לחסידים באחד מהם כתב על [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 36. [[אוצר סיפורי חב"ד]], חלק ח', עמ' 32. 'אורות אמונים' עמ' ד'. [[קיצור תולדות חב"ד]] עמ' 167, ועוד.}}.<br />
{{חלונית <br />
|כותרת = הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]<br />
|תוכן = {{ציטוטון|הלא בעזה"י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו"ר ז"ל נבג"מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ"ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, ונכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי"ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|שם=המכתב|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 המכתב התפרסם] בקובץ "אגרות בעל תורת חסד"}}. <br />
|מקור = <br />
}}<br />
ב[[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. כבר בימי השבעה, ביום הראשון של פסח, וביתר שאת לאחר שנגמר השבעה, החלו חסידי [[המהרי"ל]] לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק, כמו כן באו ל[[ליובאוויטש]] מחרחרי ריב והייתה מחלוקת עצומה בעניין יורשו העתידי של [[הצמח צדק]]. ב[[בית רבי]] כתב מה קרה כשחזר [[המהרי"ל]] מ[[קרמנצ'וג]]{{הערה|היה שם כחלק ממסעו להפצת [[דא"ח]] בקרב [[חסידי חב"ד]]}} ל[[ליובאוויטש]] לשבת שבעה על אביו [[הצמח צדק]]: {{ציטוטון|ובבואו לביתו מצא העיר כמרקחה מתבערת המחלוקת שהתעוררה ולא יכלו להשקיטה בשום אופן}}{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'}}. <br />
<br />
במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.<br />
<br />
בזמן [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] היה בנו [[המהרי"ל]] בעיירה [[קרמנצ'וג]]{{הערה|שם=דברים|[[רשימות דברים]] חלק ב' דף פ"ה}}, והוא תכנן לשבות שם את [[חג הפסח]]. וכשהתקבלה הידיעה בדבר הסתלקותו של [[הצמח צדק]] ל[[קרמנצ'וג]] ביקשו ממנו החסידים שימלא את מקום אביו, [[המהרי"ל]] ענה להם שקודם הוא רוצה ללכת ל[[ליובאוויטש]] ולשבת עם אחיו, בין האחים הוא הזכיר גם את [[אדמו"ר המהר"ש]] והחסידים אמרו לו על כך בזלזול "גם הוא מסכת"?! [[המהרי"ל]] ענה להם {{ציטוטון|בכבוד והוקרה, בודאי שהוא מסכת, ועוד איזה מסכת!}}{{הערה|שם=דברים}} לימים המהרי"ל כתב על לכתו ל[[ליובאוויטש]] באיגרת ששלח לגיסו ר' זלמן וויליז, וזה לשון האיגרת: {{ציטוטון|ידוע לכל שבקרמנצ'וג בחזירתי בכל העיירות שדברו עמי לקבל על עצמי השבתי לכולם שאיני רוצה בשום שינוי שם חדש כלל מכמו שהוא מקודם רק התנהג כמו שהיה בחיים חיותו לחזור דא"ח כו'}}{{הערה|ראה היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' קס"ח.}}. <br />
<br />
אך חסידיו של [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאופוסט]], בנו השני של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות{{הערה|ראה ספר ספריית ליובאוויטש פרק ד' עמ' ל"ו-ל"ז}}, ובעקבות המחלוקת שהתעוררה המהרי"ל כתב מכתב לגיסו רבי זלמן בו כתב שצריך לעשות בין האחים דין תורה כדי ליישב את המחלוקת ביניהם{{הערה|ראה [[רשימות הרב"ש]] עמ' מ"ה ועמ' ס"ח, וכן ספר 'עדה ומדינה' עמ' 130}}.<br />
<br />
ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ויכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]{{הערה|[[הרבי הצמח צדק]] אמר עליו ש{{ציטוטון|אפשר לסמוך על הפסק שלו}}}} ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|ראה [[רשימות היומן]] חוברות ק"מ, אגרת בעל תורת חסד אגרת ל"ד}}. הדיינים ציוו על כל הבנים להגיד [[מאמר חסידות]], וכששמעו את מאמר החסידות שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]] הבית דין קבע ש[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא זה שימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת נשיאות חב"ד{{הערה|שם=א|ספר התולדות עמ' 37, היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 172}}.<br />
<br />
החלטת בית הדין נבעה בין השאר גם בשל הבקיאות של [[הרבי המהר"ש]] ב[[נגלה]]{{הערה|שם=א}}, למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה ב[[נגלה]] שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו כל כך צעיר, [[הרבי המהר"ש]] ענה לו ע"כ ש{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ|ספר השיחות]] תש"ח עמ' 35}}, ומהצגת ראיות חותכות להערכתו הגדולה של הצמח צדק אליו שתועדה אף בכתב ידו של הצמח צדק, בן היתר בפתק שכתב זמן קצר לפני [[הסתלקות|הסתלקותו]] שהיה ממוען אל ה[[חסידים]], בו נכתב: {{ציטוטון|אליו{{הערה|אל [[אדמו"ר המהר"ש]]}} תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|אוצר סיפורי חב"ד חלק ח' עמ' 32}}.<br />
<br />
לימים כתב החסיד הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]], בו הוא כותב על היסורים שסבל בעקבות כך שפסק ש[[אדמו"ר המהר"ש]] ימלא את מקום אביו{{הערה|שם=המכתב|}}.<br />
<br />
לאחר פרסום הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ונקשר ל[[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון מס' 10 עמ' 8}}. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. הייתה טענה על [[המהרי"ל]] ובנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] שהם אחראים למחלוקת{{הערה|היכל הבעש"ט, ט"ז, 169 - 170}}, וזה אחד מהסיבות שהמהרי"ל עזב אחר כך את [[ליובאוויטש]] ועבר עם חסידיו לעיירה [[קאפוסט]]{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק י'}}. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נשאר כשנתיים בעיירה [[ליובאוויטש]], ולאחריהם נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נשאר גם הוא כמה שנים ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|שם=ליאדי|היכל הבעש"ט, חלק י"ח עמ' ק"ג}} ולאחריהם נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ליאדי]]. ובן זקוניו של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לגור בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך משם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפי פסק הבית דין.<br />
<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] הציע לאחיו להישאר ב[[ליובאוויטש]] ולחלק ביניהם את אמירת החסידות בשבתות, אומנם קבוצת חסידים הובילה את [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] ל[[קאפוסט]], טרם נסיעתו [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] אמר ל[[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|{{מונחון|אן עבירה א ברודער|זוהי עבירה כלפי אחי}}}}{{הערה|מפי הרב [[יעקב לנדא]], [[אוצר החסידים (ספר)]]}}.<br />
<br />
==חב"ד ליובאוויטש והפיצול==<br />
[[קובץ:זכרון הפסק דין.png|שמאל|ממוזער|250px|הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] על הפסק דין שבו פסק לטובת [[אדמו"ר המהר"ש]] שהוא זה שימשיך את [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]]]]<br />
[[חב"ד ליובאוויטש]] כאמור היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, על פי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ספר התולדות 37}}. <br />
<br />
בחצי השנה הראשונה, חב"ד ליובאוויטש הייתה קטנה יחסית ו[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] הייתה ענף גדול. אך לאחר חצי שנה מפטירת הצמח צדק, בעת פטירת [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]] מקאפוסט חזרו חלק גדול מחסידיו לליובאוויטש, ולאחר פטירת בנו רבי שלמה זלמן חזרו עוד חלק נכבד מחסידי [[חב"ד קאפוסט]] לליובאוויטש. המהפך העיקרי בגדלה של ליובאוויטש התרחש עם התמנותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] לרבי ואז נרשמה הגירה גדולה של חסידים מכל הענפים לליובאוויטש, ובכך נהפכה חב"ד ליובאוויטש לחצר גדולה אף יותר מקאפוסט{{הערה|על פי ספר "אישים וקהילות" (צינוביץ, משה) עמ' 451}}. <br />
<br />
כאשר נודע לחסיד ר' [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן שמע ר' יקותיאל מאמר חסידות מכל האחים, וכששמע את מאמר החסידות של [[אדמו"ר המהר"ש]] בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו"ר המהר"ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} .<br />
<br />
החסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מה יהיה עם החסידים{{הערה|בהתכוונו למספרם המועט של חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], שכאמור בזמן זה הייתה ליובאוויטש קטנה}}, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}{{מקור}}. ואכן לאחר חצי שנה (לאחר עלותו של הרבי מהר"ש לנשיאות) ב[[חודש חשון]] שנת [[תרכ"ז]] נפטר [[המהרי"ל מקאפוסט]] והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
עד שנת [[תרפ"ג]] נכחדו ענפיה השונים של חב"ד וכך כל שאר רוב חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==הענפים שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש==<br />
שלושה מבני הצמח צדק פתחו ענפים חדשים ונהגו באדמו"רות כל אחד בעיירה אחרת. שלושת הענפים שקמו בעקבות כך הם:<br />
<br />
===חב"ד קאפוסט===<br />
{{ערך מורחב|חסידות קאפוסט}}<br />
[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של [[המהרי"ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]]]<br />
מייסד הענף היה [[המהרי"ל מקאפוסט]] בהשתדלות בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] (השתדל להקים חצר עוד בחיי הצמח צדק).<br />
<br />
לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך בנו הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]] יזם ודחף שהחסידים יחפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לעיירה קאפוסט, ושם נהג [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] כאדמו"ר זמן קצר. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}.<br />
<br />
בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצמח צדק שהסכים לנהוג באדמו"רות, והוא אף ראה את פני [[אדמו"ר הזקן]] נהרו אליו מרבית [[חסידי חב"ד]], והענף החסידית [[חב"ד קאפוסט]] הייתה בתחילה הענף הגדול ביותר ב[[חסידות חב"ד]]. בעת חגי תשרי של שנת [[תרכ"ז]] התאספו בחצרו של [[המהרי"ל]] רבבות חסידים מקושרים בכמות גדולה שאף לא הייתה כמוה שנים רבות, אף לא אצל [[הצמח צדק]]{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ו עמ' 173, [[הקריאה והקדושה]] חשון [[תש"ב]]}}<br />
<br />
המהרי"ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה[[מגן אבות]], לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].<br />
<br />
הענף התקיים במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]], ולאחר שנפטר אחרון האדמו"רים של הענף חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
===חב"ד ליאדי===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ליאדי}}<br />
מייסד הענף היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].<br />
<br />
בתחילה אחרי [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נשאר בעיירה [[ליובאוויטש]] במשך כשנתיים{{הערה|שם=ליאדי}}, ובשנת [[תרכ"ח]] כשרצה לעקור מ[[ליובאוויטש]] באו אליו חסידים מ[[ליאדי]] ובשקו ממנו שיתיישב בעיירתם ויחזיר עטרה ליושנה{{הערה|ראה היכל הבעש"ט עמ' ק"ד}}. וכאשר נסע לעיירה [[ליאדי]] בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו"רות ויהיה להם לרבי, ואכן רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר {{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}{{הערה|שם=ליאדי ב'|ראה היכל הבעש"ט, חלק י"ח עמ' ק"ג - ק"ד, ועוד..}}. עד שהגיע ל[[ליאדי]] הייתה העיירה חריבה ושוממה, וכשהגיע ל[[ליאדי]] החיה מחדש את העיירה והחזיר עטרה ליושנה{{הערה|[[בית רבי]] חלק א', פרק כ"ג}}. <br />
<br />
עוד לפני שאדמו"ר [[הצמח צדק]] [[הסתלקות|הסתלק]] היו חסידים שנקשרו ל[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]], כגון החסיד ר' [[מרדכי יואל דוכמן]] מהאמלי, אחיו ר' זלמן דוכמן מקארמה, ועוד. וכשהגיע לליאדי ופתח את חצרו נהרו אליו עוד רבים מגדולי תלמידיו של [[הצמח צדק]], ביניהם ר"ז מדיסנא שהיה ממשפחת [[הגר"א]] ולאחר מכן נהיה חסיד של [[הצמח צדק]] ונקשר לבנו [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז מליאדי]]{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג', פרק י'}}, החסיד ר' רפאל נחמן מנאווע שהיה עוד חסיד של [[אדמו"ר האמצעי]], ועוד עשרות חסידים גדולים וחשובים{{הערה|שם=ליאדי ב'}}. <br />
<br />
עם פטירתו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] נהרו מאות מחסדיו לליובאוויטש, ומקצתם נקשרו ל[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|רחש"ז]] שהתגורר עדיין בעיירה [[ליובאוויטש]], כאשר אליו נקשרו בין השאר החסידים ר' משה ישראל מדריסא (בנו של ר' [[מרדכי מליעפלי]]), ר' מרדכי מקאמיל שהיה מתלמידי [[הצמח צדק]], ועוד{{הערה|שם=ליאדי ב'}}.<br />
<br />
חסידות [[חב"ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, במשך ארבעים ושלוש שנה, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה "סירטשין ליאדי". לאחר שנפטרו האדמו"רים חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[חב"ד ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב"ד קאפוסט]]. לאחר פטירתם חזרו חלק גדול מחסידיהם לחב"ד ליובאוויטש.<br />
<br />
===חב"ד ניעז'ין===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ניעז'ין}}<br />
מייסד הענף היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בנו של [[הצמח צדק]].<br />
<br />
הענף התקיימה במשך כחמש עשרה שנה, משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב"ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.<br />
<br />
==אדמו"רי חב"ד בתקופת הפיצול==<br />
השנים מציינות את שנות כהונת האדמו"ר או הענף<br />
{| class="wikitable" border="1"<br />
! ענף !! בני הצמח צדק !! נכדי הצמח צדק !! שנות הענף !! הערות<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד קאפוסט]]''' || מייסד הענף - [[המהרי"ל מקאפוסט|המהרי"ל]] (ניסן [[תרכ"ו]] - חשון [[תרכ"ז]]) || {{*}}בנו: רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] (קאפוסט, [[תרכ"ז]] - [[תר"ס]]) {{שורה אחת|{{*}}בנו: רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] (רצ'יצ'ה, [[תרמ"ג]] - [[תרס"ט]])}}{{ש}}{{*}}בנו: רבי [[שמריה נח שניאורסון]] (בברויסק, [[תר"ס]] - [[תרפ"ג]]) || [[תרכ"ו]] - [[תרפ"ג]]{{ש}}(57 שנים) || בשנים תרכ"ו - תרמ"ג התקיים בענף חצר אחת (קאפוסט), בשנים תרמ"ג - תר"ס התקיימו במקביל החצרות בקאפוסט ורצ'יצ'ה, בשנים תר"ס - תרס"ט התקיימו במקביל החצרות ברצ'יצ'ה ובברויסק ובשנים תרס"ט - תרפ"ג התקיימה שוב חצר אחת (בברויסק).<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ליאדי]]''' || מייסד הענף - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שנ"ז]] ([[תרכ"ז]] - [[תר"מ]]) || {{*}}בנו: רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (ליאדי, [[תר"מ]] - [[תר"ע]]){{ש}}{{שורה אחת|{{*}}חתנו: רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק גוטרמן]] (סיראטשין, [[תר"מ]] - [[תרס"ה]])}} || [[תרכ"ז]] - [[תר"ע]]{{ש}}(43 שנים) || רבי יצחק דובער ורבי לוי יצחק כיהנו במקביל בחצרות נפרדות.<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ניעז'ין]]''' || מייסד הענף - [[ישראל נח שניאורסון|המהרי"ן]] {{ללא גלישה|([[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]])}} || {{יישור טקסט|מרכז|בני המהרי"ן סרבו להתמנות כאדמו"רים והענף חדל מלהתקיים}} || {{שורה אחת|[[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]]{{ש}}(15 שנים)}} || נכדתו של המהרי"ן היא [[הרבנית נחמה דינה]] רעייתו של [[הרבי הריי"צ]].<br />
|-<br />
! colspan="5" style="border-bottom: 1px solid #aaaaaa; border-top: 1px solid #aaaaaa;" | השוואה לחב"ד ליובאוויטש<br />
|-<br />
|'''{{שורה אחת|[[חב"ד ליובאוויטש]]}}''' || ממשיכו של הצמח צדק בליובאוויטש - [[אדמו"ר המהר"ש]] ([[תרכ"ו]] - [[תרמ"ג]]) || {{*}}בנו: רבי שלום דובער שניאורסון - [[אדמו"ר הרש"ב]] ([[תרמ"ג]] - [[תר"פ]]) || {{טקסט מוקטן|התקיימה לאורך כל תקופת הפיצול}} || בשנת [[תרפ"ג]] - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ|הרבי הריי"צ]], הסתיימה תקופת הפיצול. רוב החסידים מהענפים המקבילים חזרו לליובאוויטש.<br />
|}<br />
<br />
==מרכזי הענפים שהתפצלו==<br />
[[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]] - עיירתו של [[אדמו"ר המהר"ש]] ומרכז חסידי חב"ד מאז ועד היום. במרכז המפה נתן לראות את חצר רבותינו נשיאנו]]<br />
בזמן ההתפצלות כל אחד מהבנים נסע עם חסידיו לעיירה אחרת שם ריכז את החצר שלו, ועל שם העיירה שבה קבע את מגוריו נקראה גם הענף שהקים{{הערה|[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]], [[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] בעיירה [[ליאדי]], ו[[חב"ד ניעז'ין|חסידי ניעז'ין]] בעיירה [[ניעז'ין]]}}. במקביל בכל העיירות הללו התקיימו אף קומץ [[חסידי חב"ד]] מענפים אחרים (כדוגמת החסיד ר' [[שמעון אהרן ייאכיל]] שהיה חסיד ליובאוויטש והתגורר בעיירה [[בוברויסק]] שהשתייכה ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]).<br />
<br />
בשנת [[תר"ס]] כשהאדמו"ר מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] [[הסתלקות|הסתלק]] שני אחיו היו אדמו"רים, כל אחד בעיר אחרת. רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[רציצא]] ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[בברויסק]]. כך של[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] היו שני ריכוזים בתקופות שונות: הריכוז הגדול בעיירה [[קאפוסט]], ולאחריו בעיר [[בברויסק]], וכן חלק מרכזי היו בעיירה [[רציצא]]{{הערה|הריכוז ב[[רציצא]] היה במקביל ל[[קאפוסט]] ול[[בברויסק]]}}.<br />
<br />
כך גם ב[[חב"ד ליאדי|ליאדי]], כשבשנת [[תרמ"ג]] [[הסתלקות|הסתלק]] מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], מיד לאחר הסתלקותו חסידות [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] התפצלה בין בנו לחתנו. בנו המשיך להנהיג את החסידים ב[[ליאדי]], וחתנו, רבי [[לוי יצחק גוטרמן]] עבר עם חסידיו לעיירה [[סיראטשין]] משם הנהיג את החצר שלו.<br />
<br />
==בתי כנסת וקהילות חב"ד בתקופת הפיצול==<br />
[[קובץ:ביהכ חבד דאקשיץ.png|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד המרכזי ב[[דוקשיץ]] בו התקיימו מניין ל[[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] ולחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:תומכי תמימים ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]]]]<br />
[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]] שהשתייך לחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:אוהל יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] לומדים ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת אהל יצחק]] ב[[ירושלים]], בית הכנסת שהשתייך בעבר ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]]]<br />
בעיר [[סטרדוב]] שבפלך צ'רגינוב ב[[רוסיה]] התקיימה קהילה חב"דית גדולה, ועוד בימי [[אדמו"ר הצמח צדק]] כשהוא שלח את בניו לומר [[דא"ח]] בעיירות השונות בקשו החסידים ב[[סטרדוב]] שדווקא [[המהרי"ל]] יבוא אליהם{{הערה|שם=היכל|}}. ולאחר פטירת [[הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] רוב חסידי חב"ד בעיר קבלו על עצמם את נשיאותו של [[המהרי"ל]] מקאפוסט, וחלקם את של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] מליאדי. רק מקצת החסידים קבלו על עצמם את נשיאותם של [[אדמו"ר המהר"ש]] ורבי [[ישראל נח שניאורסון]]. בהקשר לביקוריו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] בעיר סיפר אחד מנכדיו{{הערה|ספר 'כחה של סנגוריה' עמ' 73}} שהעיר הייתה חביבה מאוד על מהרי"ל ונהג לבקר בה פעמים רבות. אך כש[[המהרי"ל]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[חודש חשון]] [[תרכ"ז]] חזרו רוב החסידים לחסידות ליובאוויטש וקבלו על עצמם את הנהגתו של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|כוחה של סניגוריה, עמ' 141 ו142}}.<br />
<br />
גם בעיר [[מוהילוב]] היו ל[[מהרי"ל מקאפוסט]] מאות חסידים. בין החסידים הנלהבים ביותר שלו היה ידידו הגביר ר' בעריל ליב שאצלו [[המהרי"ל]] היה מתאכסן כשהגיע לעיר. עוד חסיד גדול היה ר' שמעון אהרן שהיה שייך למשפחת [[מתנגדים]] מיוחסת, וכשראה את [[המהרי"ל]] נהפך להיות [[חסיד]] נלהב שלו, והיה [[מקושר]] אליו בכל נפשו, ו[[המהרי"ל]] מצידו כבדו מאוד ואף התיישב לאכול עימו בביתו לעיתים. כשהגיע המהרי"ל ל[[מוהילוב]] היו כל עשירי העיר - שברובם היו מתנגדים באים לקבל את פניו ויושבים לשמוע את תורתו{{הערה|שם=חסיד|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 166}}. אך עם זאת היו בעיר גם קהילת ליובאוויטש קטנה, וכותב הזכרון הזה על בואו של המהרי"ל לעיר היה בעצמו חסיד ליובאוויטש{{הערה|שם=חסיד|}}.<br />
<br />
בעיירה קראוטה היה ריכוז חב"די גדול שרובם ככולם נמנו על חסידיו של [[המהרי"ל מקאפוסט]]. כשהתקבלה בקראוטה הידיעה על [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נכנסה העיירה כולה למשבר, ואחד מגדולי חסידי [[הצמח צדק]] שקראו לו ר' בער זעק שזה לא יתכן ושלא שייך שיהיה מישהו שיוכל להחליף את [[הצמח צדק]], ובזמן הזה החלו לבוא לעיירה שמועות על גדולתו של [[המהרי"ל]] (כנראה כחלק מהתעמולה של אנשי קאפוסט שרצו ש[[המהרי"ל]] ימלא את מקום [[הצמח צדק]]) ואותו ר' בער הלך ל[[ליובאוויטש]]{{הערה|זה היה עוד בזמן בו המהרי"ל היה בליובאוויטש, כנראה בשבעה של הצמח צדק}} כדי לבדוק אם השמועות נכונות, לאחר ארבע שבועות חזר ר' בער לעיירה וכולו היה מלא בשמחה והודיע להם שהוא שייך לר' לייב (כינוי ל[[המהרי"ל]]), שבת לאחר מכן מאות חסידים מהעיירה הגיעו לעיירה [[קאפוסט]] כדי לשמוע את [[המהרי"ל]] ובמהרה נהיו חסידים שלו{{הערה|על פי היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 176}}.<br />
<br />
ב[[ליאזנה]] כיהן כרב העיירה הרב אהרן לוין, שהיה עוד חסיד של [[אדמו"ר הזקן]]. וכשנסתלק [[הצמח צדק]] נהיה מקושר לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]].<br />
<br />
גם בעיירה לאחוביץ שבפלך פולטובה היו ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] רוב, כאשר רצה אחד מהחסידים להתמנות לרב העיירה היה זקוק להסכמתו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[בברויסק]]{{הערה|שם=י"ז}}. כמו כן גם בעיירה רודניא שהייתה סמוכה מאוד ל[[ליובאוויטש]] היו רוב חסידי חב"ד מקושרים לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בעיירה פאלאצק בפלך ויטבסק היו רוב החסידים [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], אך למרות זאת רב העיר היה חסיד ליובאוויטש, דבר שאילץ אותו לעזוב את העיר לאחר מכן{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בעיירה ברז'ניגובאטה רובם ככולם של [[חסידי חב"ד]] היו חסידי ליובאוויטש, ורק מקצתם חסידי קאפוסט{{הערה|יראת ה' אוצרו, עמ' 22}}.<br />
<br />
ב[[פולוצק]] היו רוב החסידים [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] אך למרות זאת חסידי קאפסוט בפולוצק חבבו את אנשי ליובאוויטש ולא היה מחלוקת ביניהם. בהקשר לכך מסופר שאנשי קאפוסט בעיירה בקשו מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שישלח עבורם משפיע, בתחילה אדמו"ר הריי"צ שלח להם חסיד שלא הצליח להסתדר אתם כי דרך ליובוויטש שונה מקאפסוט, ולאחר שאנשי קאפוסט כתבו על-כך ל[[אדמו"ר הריי"צ]] הוא שלח את המשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] שיכהן כמשפיע בעירם באמרו ש{{ציטוטון|חסיד פלוני אינו מצליח להסתדר עם חסידי קאפוסט, אבל אתה הרי טיפוס אוהב שלום ובוודאי תוכל להסתדר איתם}}{{הערה|נוסך אחר (מפי זכרונו של ר' [[יהושע מונדשיין]]): {{ציטוטון|אתה נח לבריות, ואתה תסדר איתם}}}}{{הערה|המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן, עמ' 29}}.<br />
<br />
קהילת חב"ד ב[[ורשה]] יוסדה על-ידי חסידי ליובאוויטש שברחו מרוסיה בעקבות "גירוש מוסקבה" שבו הצאר הורה לגרש את היהודים מהעיר [[מוסקבה]] שב[[רוסיה]]. לאחר הגזירה קבוצה של עשרות משפחות חשובות מחסידי ליובאוויטש עברה לעיר [[ורשה]] שב[[פולין]] שהייתה מרכז יהודי חשוב בימים ההם, הקהילה החב"דית התפחתה ומנתה מאות משפחות חב"דיות חסידי ליובאוויטש. ובשנת [[תרפ"א]] ייסדו כמה ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] את ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].<br />
<br />
בעיירה [[דוקשיץ]] שב[[וילנה]] התקיימה קהילת חב"דית גדולה וותיקה, כאשר בבית כנסת חב"ד המרכזי בעיירה התקיימו מספר מניינים, בניהם מניין לחסידי ליובאוויטש ומניין לחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]]{{הערה|1=ניסן גורדון, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3041 זכרונות מלאי געגועים מה"חב"דניצע של דוקשיץ"] {{שטורעם}}}}.<br />
<br />
ב[[ריגא]] התקיימה קהילה גדולה של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] מכל הענפים, הקהילה החב"דית הגדולה ביותר ב[[ריגא]] הייתה של [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] והשנייה של ליובאוויטש. ר' [[אברהם גודין]] מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גילון 899 עמ' 74}} שעד לשנת [[תרל"ח]] היה לחסידים בריגא [[בית כנסת]] אחד ובו שני מניינים, ובשנת [[תרל"ח]] הסכימו שלטונות [[לטביה]] להרחיב את בניין בית הכנסת של ה[[חסידים]] כך שיוכל להחיל עוד מניין בחדר נפרד, ומאז התקיים בבניין בית הכנסת החסידי בריגא שלושה מניינים חב"דים מרכזיים: במניין הראשון היו מתפללים כל [[חסידי חב"ד]] מכל הענפים, ה[[מניין]] השני היה שייך לליובאוויטש, והמניין השלישי (שהיה המניין הגדול מבין המניינים) היה שייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]. כמו כן כשעבר החסיד הגביר ר' [[ישעיה ברלין]] מליובאוויטש ל[[ריגא]] ייסד בעיר עוד מניין לחסידי ליובאוויטש{{הערה|ליובאוויץ' ומלחמותיה (עבודת גמר של איליא לוריא) פרק 1.3 – על פי מסמכים שבארכיון}}.<br />
<br />
בעיר [[דווינסק]] שב[[לטביה]] הייתה קהילה חב"דית גדולה ומגוונת, שרובה נמנו על חסידיהם של אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|ראה ספר [[מגדל עוז]] עמ' פ"ט, וכן [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ה]] עמ' 29}}. ר' חיים אבא ווייל מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גליון 918 עמ' 38}} שבעיר התקיימו עשרות מניינים של [[חסידי חב"ד]]. מתפללי בית הכנסת בו התפלל ר' חיים היו חלקם חסידי ליובאוויטש, חלקם חסידי קאפסוט, וחלקם הסתובבו בין [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] לליובאוויטש וקבלו חסידות משני הענפים, כאלה היו הרבה חסידים בעיר, אך רוב החסידים ב[[דווינסק]] היו [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]{{הערה|שם=י"ז|ראה קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלק י"ז עמ' 140 - 142}}. אחד הרבנים החב"דים הבולטים בעיר הוא [[הרוגוצ'ובר]] שהיה [[חב"ד קאפוסט|חסיד קאפוסט]] אך גם מקושר לרבותינו נשיאנו בליובאוויטש.<br />
<br />
בעיר גרייבא שבבמחוז קורלאנד ב[[לטביה]] הקים החסיד ר' רפאל יאווער (סבו של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]]) שטיבל חב"די שהשתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ואף מדי פעם היה מגיע ר' [[יחזקאל יאנווער]] - החוזר של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" להתוועד עם היהודים והיה חוזר ליהודי העיר חסידות על דרך קאפסוט{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בית כנסת חב"ד המיתולוגי [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|אהל יצחק]] בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] השתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ו[[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הצמח צדק]] ב[[ירושלים]] השתייך לחסידי ליובאוויטש.<br />
<br />
==היחסים בין ליובאוויטש לענפים שהתפצלו==<br />
[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק - קאפוסט, שמאחוריו רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]]{{הערה|ע"פ אחת הגרסאות}}. בהוראתו חסידיו וחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] פרשו מ[[כולל חב"ד]] והקימו את [[כולל חב"ד המיוחד]]]]<br />
===יחסי ליובאוויטש עם חב"ד קאפוסט===<br />
היחסים בין ליובאוויטש וקאפוסט היו מלווים במתיחות גדולה משנת הקמת הענף, ובמיוחד לאחר ש[[המהרי"ל]] הסתלק.<br />
<br />
[[חסידי חב"ד]] ליובאוויטש הקפידו במשך תקופת הפיצול שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|שם=המלך}}. באחת הפעמים כשראה [[אדמו"ר הרש"ב]] [[חסיד]] מעיין בספר [[דרך מצוותיך]] הוא נטל ממנו את הספר{{הערה|שם=י"ז}}. כן גם חסידי קאפוסט שרפו ספרי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש{{הערה|קובץ דורות ראשונים עמוד 19}}.<br />
<br />
באחת הפעמים הגיע חסיד קאפוסט לאדמו"ר המהר"ש ועשה לו סימן של זלזול, בתגובה הסתכל עליו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואותו חסיד נהיה משותק כל ימיו, לא הועילו כל התחנונים של המשפחה החסיד נשאר משותק כל ימיו{{הערה|שם=קובץ דורות ראשונים|ראה קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפוסט" עמ' 17}}.<br />
<br />
אחד מחסידי קאפוסט באחת הפעמים קילל את [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הרש"ב]] בתגובה אמר שהוא לא יקבל אותו, מאוחר יותר שנפטר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] הגיע אותו חסיד ל[[ליובאוויטש]] לקבל עליו את עול [[אדמו"ר הרש"ב]], אולם [[אדמו"ר הרש"ב]] לא הסכים לקבלו והצהיר שעד שאותו חסיד לא יעזוב את [[ליובאוויטש]] הוא לא יגיד [[מאמר|חסידות]], בעקבות כך עזב אותו חסיד את [[ליובאוויטש]] ועלה ל[[ארץ הקודש]].{{מקור}}<br />
<br />
על אף המחלוקת הורה [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרל"ב]] ל[[שמריהו נח שניאורסון]] להתמנות לרב החסידים בבברויסק. היו מ[[אנ"ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; [[אדמו"ר המהר"ש]] הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]], קה"ת, תשס"ו, עמ' רפח}}.<br />
<br />
לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] הלכו חסידי ליובאוויטש ל[[ווילנא]] כדי להדפיס את ספרו [[לקוטי תורה לג' פרשיות]], [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] ששמעו על-כך רצו לעשות תחבולה ולהחליף את המאמרים שנכתבו שם על-ידי [[אדמו"ר המהר"ש]] במאמרים של אדמו"ר [[הצמח צדק]] המיוסדים על אותם פסוקים, ובכך "להוכיח" ש[[אדמו"ר המהר"ש]] לא חידש כלום כביכול אלא רק חזר על מאמריו של אביו. ואכן השלוחים שבאו לוילנא כדי להדפיס את הספר לא שמו לב לכך שהדפים שהיו בידיהם ובם מאמריו של [[אדמו"ר המהר"ש]] הוחלפו במאמריו של אדמו"ר [[הצמח צדק]], וכך הם הדפיסו את ה[[לקוטי תורה לג' פרשיות]] בתחילה. וכשהביאו את הספר ל[[ליובאוויטש]] והוא החל להתפרסם עשו מכך [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] רעש גדול, בטענם שזה חיקוי למאמריו של [[הצמח צדק]] והספר הופסק להתפרסם למספר שנים{{הערה|[[המלך במסיבו]], עמ' ע"ט, ועמ' פ"ב}}.<br />
<br />
ב[[שמחת תורה]] [[תרע"א]] התבטא [[אדמו"ר הרש"ב]] שאין במאמריו של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] שום חידוש{{הערה|רשימות הרב"ש ע' כד.}}, ושהחסידות בקאפוסט היא "ללא יסודות כלל"{{הערה|שם ע' סט.}}. לעומת זאת, רבי שלמה זלמן שיבח את אדמו"ר הרש"ב שהוא ירא שמים גדול{{הערה|רשימות הרב"ש ע' כו.}}.<br />
<br />
מאורע משמעותי היה בשנת [[תרע"ב]], כאשר חסידי קאפוסט וחסידי ליאדי באר ישראל פרשו מ[[כולל חב"ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ופתחו כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד|[[ישראל ג'ייקובסון]], זכרון לבני ישראל, עמוד ל"ג, הערה ס"ד. נדפס בתשנ"ו}}. יש לציין שכאשר ביקר הרבי הריי"צ בארץ בשנת [[תרפ"ט]], שלוש שנים לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] [[הסתלקות|הסתלק]] והפיצול הסתיים באופן רשמי, קיבלו על עצמם אנשי [[כולל חב"ד המיוחד]] באופן רשמי את נשיאות אדמו"ר הריי"צ על הכולל.<br />
<br />
===יחסי ליובאוויטש עם חב"ד ליאדי===<br />
בתחילה היו היסים בין ליובאוויטש ל[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] מהודקים וקרובים זה לזה, במיוחד במהלך נשיאותו של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]]. אך לאחר שהרחש"ז [[הסתלקות|הסתלק]] והענף [[חב"ד ליאדי]] נחלק בין חתנו ולבין בנו השתפרו היחסים בין ליאדי ו[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], ובמקביל היחסים התקררו עם ליובאוויטש{{הערה|שם=המיוחד}}{{הערה|כאמור הסדק הכי גדול ביחסים היה ההצטרפות של [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] לקאפוסט במאבקה נגד ליובאוויטש ב[[כולל חב"ד]].}}.<br />
<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז מליאדי]] חבבו מאוד זה את זה. הקרבה המיוחדת ביניהם התחילה כאשר [[הצמח צדק]] שידך בין [[אדמו"ר המהר"ש]] ולבן בתו של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]], ה[[חתונה]] נערכה ברוב פאר והדר ובין המוזמנים היה החסיד ר' [[הלל מפאריטש]], כשראה ר' הלל את [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] אמר לו בבדיחות {{ציטוטון|איך אתם משתדכים עם מחותן שאינכם מכירים?}} כששמע זאת אדמו"ר [[הצמח צדק]] אמר לר' הלל {{ציטוטון|הוא גם לא מכיר את החתן...}}{{הערה|[[לקוטי סיפורים]], עמ' קי"ב}}. אך במהלך ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה ונפטרה. אך גם כ[[אדמו"ר המהר"ש]] [[נישואים|נישא]] ל[[רבנית רבקה]] הקשר ביניהם לא הפסיק{{הערה|שם=ליאדי ג'|היכל הבעש"ט, חלק י"ח, עמ', קי"ח - ק"כ}}.<br />
<br />
כמו כן לפני חגיגת ה[[בר מצווה]] של [[אדמו"ר הרש"ב]], אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] שלח אותו ביחד עם אחיו ר' זלמן אהרן לקבל ברכה מ[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] ב[[ליאדי]] ולשמוע ממנו מאמרי חסידות{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 135}}.<br />
<br />
בהקשר לכך אחד מילידי [[ליאדי]] סיפר שהרחש"ז מליאדי היה נוהג לעלות פעם בשנה לציונו של [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]], ובכל פעם שהיה מגיע לעיירה היה נפגש עם [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ליאדי ג'}}, ולפני [[הסתלקות|הסתלקותו]] של הרחש"ז [[אדמו"ר המהר"ש]] שלח את בניו [[אדמו"ר הרש"ב]] ור' זלמן אהרן לשמוע ממנו חסידות, ולמרות חוליו וחולשתו הרחש"ז התיישב במיטתו ואמר בפניהם מאמר ד"ה "כרע שכב כארי"{{הערה|[[בית רבי]] - אידיש עמ' 183}}.<br />
<br />
עוד סיפור שממחיש את קרבתה של ליאדי לליובאוויטש בשנים הראשונות סיפר החסיד ר' רפאל קימין, שפעם בא מעיירתו ביעשינקאוויטש אל [[אדמו"ר המהר"ש]] בעניין שהטריד אותו, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] לא התייחס לשאלותיו אלא אמר לו {{ציטוטון|מדוע אין אביך ר' יהודה יוסף מתמנה לרב בביעשינקאוויטש?}} הדבר הפליא אותו מכיון שבעיירה היה כבר רב אחר, ואמר זאת ל[[אדמו"ר המהר"ש]], אדמו"ר המהר"ש מצידו אמר לו ללכת להתייעץ עם אחיו [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז מליאדי]]. ר' רפאל הלך אל הרחש"ז ודבר אתו בדבר שהטריד אותו, אך הרחש"ז כמו [[אדמו"ר המהר"ש]] לא התייחס לדבריו ושאל אותה שאלה "מדוע אין אביך מתמנה כרב בביעשינקאוויטש"? ר' רפאל העיד שהדבר הפליא אותו שבעתיים, הן השאלה התמוהה והן רוח הקודש השורה בין האחים מ[[ליובאוויטש]] ו[[ליאדי]]. וכשחזר לעיירתו הרב הקודם נפטר כעבור מספר ימים ואביו החליף את מקומו, אז הבין את שאלתם של הרחש"ז ו[[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|היכל הבעש"ט חלק י"ח עמ' קי"ח קי"ט. וכן ב[[שמועות וסיפורים]]}}.<br />
<br />
==ניסיונות ליישוב המחלוקת==<br />
{{חלונית<br />
|כותרת =האגרת שכתב רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בשם אביו [[המהרי"ל]] ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]<br />
|תוכן ={{ציטוטון|צוויתי מכאאמו"ר שליט"א לכתוב לאנ"ש שיחי' בקשה עצומה מלב ונפש חפצה לגבור עצמם בכל עוז, שלא יתקוטטו עם צד השני כלל ועיקר, ובפרט לפני החג הבע"ל כי מי יודע מה שיוכל ליצמח מזה ואף אם ישמעו דברים קשים כגידים לא יטו אוזן כלל וזהו לטובתינו ברוחניות וגשמיות בלי ספק, וכמו"כ לשאר מקומות ימחלו להעתיק זאת ולשלוח לטשערניגוב ולקאמין}}<br />
|מקור = היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 171, בשם כת"י שנמצא<br />
}}<br />
ניסיונות ליישוב המחלוקת מצינו כמעט אצל כל בני [[הצמח צדק]], בימי השבעה על הצ"צ בחודש ניסן [[תרכ"ו]] כשהגיע [[המהרי"ל]] ל[[ליובאוויטש]] ראה שכל העיירה מלאה במחרחרי ריב ויש מחלוקת גדולה מאוד, הוא ניסה לדבר עם הצדדים וליישב את המחלוקת אך לא הצליח{{הערה|שם=כתר א'|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 170}}, לאחר שראה המהרי"ל שהוא לא מצליח הוא הציע כאמור שיעשו דין תורה בין הבנים, וכשזכה [[אדמו"ר המהר"ש]] תכנן לנסוע עם חסידיו לעיירה [[ליאדי]]{{הערה|אז [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] התגורר בעיירה [[ליובאוויטש]] ולא פתח עדיין את חצרו}}, וכשחשש שמא הדבר יעורר עוד יותר מחלוקת קבע את מגוריו ב[[קאפוסט]]{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' קע"ב קע"ג}}. <br />
<br />
כדי לנסות שלא להרבות את המחלוקת שיגר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] אגרת {{גודל|2|(ראה האגרת בחלונית בצד שמאל)}} בשם אביו המהרי"ל ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בה קרא להם שלא לעורר מהומות ולא להכנס למחלוקות מיותרות{{הערה|שם=כתר א'|}}.<br />
<br />
כאשר [[הסתלקות|הסתלק]] [[המהרי"ל]] מקאפוסט, שיגר [[אדמו"ר המהר"ש]] מכתב לבנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]], במכתב קרא אדמו"ר המהר"ש לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב"ד{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 37}}.<br />
<br />
כמו כן כשנת [[תר"מ]] כאשר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז מליאדי]] נחלה בא אליו [[אדמו"ר המהר"ש]] כדי לבקרו ולהתפלל עליו, וכן הביא איתו רופא מומחה שיבדוק את הרחש"ז (מכאן רואים את גודל החשיבות והכבוד שיחס [[אדמו"ר המהר"ש]] לאחיו למרות המחלוקת ביניהם) כמה ימים לאחר מכן ב[[ד' טבת]] [[הסתלקות|הסתלק]] [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] מליאדי{{הערה|על פי היכל הבעש"ט חלק י"ח, עמ' קי"ט, וכן [[בית רבי]] - אידיש עמ' 183}}.<br />
<br />
לפני ש[[הסתלקות|הסתלק]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" הוא שלח [[פ"נ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שיקרא על ציון [[הצמח צדק]], וכשחזר מהציון היה נראה שהוא מוטרד ועצוב, כשראתה זאת [[הרבנית רבקה]] היא שאלה אותו מדוע פניו נפולות, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ענה לה שמיד כשהדליק את הנר לזכות רבי שלמה זלמן הוא כבה. ואכן זמן קצר לאחר מכן הסתלק רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' רכ"ו}}.<br />
<br />
[[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן מקאפוסט]] העיר באחת הפעמים על הערה של [[אדמו"ר המהר"ש]] על הספר [[תורה אור]], הדבר גרם לויכוח חריף בינו לבין החסיד ר' [[דן תומרקין]] שהגן על עמדתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] הצטער אחרי זה שלא בא להגן על עמדתו של אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואמר שהחסידים לא נתנו לו להגיב מחשש שהדבר יגרום לחידוש המחלוקת בין החסידיות{{הערה|"המלך במסיבו" חלק ב' עמוד רפד}}.<br />
<br />
==יחס רבותינו נשיאנו לענפים השונים==<br />
[[קובץ:בזפלוב שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שמואל בזפלוב]], שעקב היותו מקושר לליובאוויטש סירב לרשת את מקומו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק באדמו"ריות, ובפועל החליפו רק ברבנות]]<br />
בזמן הפיצול היה בליובאוויטש יחס ביקורתי כלפי הענפים השונים בחב"ד, אך כיום דבר זה השתנה. [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי החשיבו את אדמו"רי הענפים השונים בחב"ד כחלק מאדמו"רי חב"ד, אך כענפים שונים{{הערה|ראה ב[[היום יום]] שם מגדיר הרבי את כל האדמו"רים הללו בתואר "אדמו"ר" וכן בקובץ [[יגדלי תורה]] שבו הורה הרבי לשים את רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] מליאדי במדור "רבותינו נשיאנו" (ראה פר "עבודת הקודש" עמוד כ"ג)}}.<br />
<br />
כמו כן באחת השיחות{{הערה|שיחת ליל [[הושענא רבא]] [[תשנ"ב]]}} הצביע הרבי על כך ש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה נוהג לכתוב על בניו ונכדיו השונים של [[הצמח צדק]] את התואר "אדמו"ר", ומכך לומדים שכל יהודי יכול להיות אדמו"ר.<br />
<br />
כאשר ערכו את [[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הכניסו העורכים מדבריו של רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (המהרי"ד) מ[[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]] במדור "חסידים הראשונים", וכשהביאו את הקובץ לפני הרבי ל[[הגהה]] הורה הרבי להעביר את זה למדור "רבותינו נשיאנו", אך בהפסק שלוש נקודות בינו לבין אדמו"ר הרש"ב{{הערה|[[שלום דובער לוין]], ספר "עבודת הקודש" עמ' כ"ג}}.<br />
<br />
ב[[תל אביב]] התגורר נכדו של [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] שהיה לו כתבי קודש של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ר' [[בנימין גורודצקי]] רצה להעניקם ל[[הרבי]], ואותו נכד התנה זאת בהדפסת ספרי [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] על ידי [[חב"ד]], [[הרבי]] אישר זאת. כאשר הרב [[שאול דובער זיסלין]] שמע שספרו של האדמו"ר מבברויסק שמן למאור הודפס ב[[כפר חב"ד]] הוא הלך לר' [[פנחס אלטהויז]] ושאל: 'הייתכן?', כאשר ר' פיניע אמר לו שזה באישור הרבי, נרגע הרב זיסלין{{הערה|מפי הרב אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]}}.<br />
<br />
כאשר [[הרבי]] בא לנחם את [[הרש"ג]] בב[[כ"ה תשרי]] [[תש"ל]] אחרי פטירת אמו, נרשמו חילופי דברים בינו לבין הרש"ג בהקשר לספר "מגן אבות" של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בין השאר הרש"ג שאל את הרבי אם הרבי עיין בספר "מגן אבות" והרבי השיב בחיוב. הרש"ג הוסיף ואמר שבתחילה חשש מלעיין בספר זה מכיון שידוע שיש קפידה על הלומדים בספרי קאפוסט, אך כששמע מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שהספר "מגן אבות" מיוסד על מאמרי [[הצמח צדק]] הוא נרגע והחל לעיין בספר. בהמשך השיחה הרבי הוסיף וציין שבזמן הפיצול אף היה איסור וקפידה על הלומדים בספר [[דרך מצוותיך]] של [[הצמח צדק]] למרות שרק ההקדמה נכתבה על ידי חסיד קאפוסט, אך הרבי ציין שאז הייתה זו הוראת שעה בלבד{{הערה|שם=המלך|המלך במסיבו בעריכת ר' משה מרדכי לאופר - הוצאת קה"ת, עמ' ס"ז ואילך}}{{הערה|היכל הבעש"ט חלק י"ז, עמ' קמ"ג}}.<br />
<br />
==סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש==<br />
במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב"ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנעלם היה של [[חב"ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידיו ל[[חב"ד קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב"ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס"ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. הענף החסידי סירטשין ליאדי שרד זמן קצר ממש, ורוב חסידי סירטשין ליאדי עברו לחב"ד ליובאוויטש. ולאחר שהגיע הקץ על חסידות ליאדי רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר חמש עשרה שנה ו[[חב"ד ניעז'ין]] נסגרה. לאחר ארבעים ושלוש שנה [[חב"ד ליאדי]] נסגרה. במשך שתים עשרה שנה נשאר רק ענף [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] מיתר הענפים. יש לציין שבתקופה האחרונה קאפוסט על חצרותיה הייתה מאוד קטנה בעוד שליובאוויטש הייתה גדולה מאוד. <br />
<br />
בשנת [[תרפ"ג]] כשהאדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט הסתלק ולא השאיר אחריו בנים חיים - מכיון ששני בניו ר' זלמן ור' מנחם מענדל נפטרו עוד בחייו{{הערה|שם=ברוך|ספר "תולדות ברוך מרדכי" עמ' 11 - 112}}, אז הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו"ר במקומו{{הערה|ראה ספר כתבי הרח"א ביחובסקי עמוד ק"נ ואילך}}, אולם הם סירבו, תושבי בבוירסק בקשו מחתן ביתו של רבי שמריהו נח, הרב [[שמואל בזפלוב]] אולם הוא סירב לקבל את עול האדמו"רת עקב היותו מקורב לאדמו"רי חב"ד - ליובאוויטש וכיהן רק כרב העיר עד שנרצח ב[[שואה]]{{הערה|שם=ברוך}}. בעקבות כך רוב [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] וחזרו לליובאוויטש.<br />
<br />
==חסידות אוורוטש ==<br />
{{ערך מורחב|חסידות אוורוטש}}<br />
בן נוסף של אדמו"ר הצמח צדק, האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]] (ה"צ'רקאסר"), עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש, בשנת תרי"ט. אך החסידות התנהלה בסגנון [[חסידות צ'רנוביל|חסידויות צ'רנוביל]] ולא בדרכה של חסידות חב"ד{{הערה|1= ציטוט מ[[בית רבי (ספר)]], חלק ג', דף ט"ו, עמוד א': {{ציטוטון|אח"כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין}} ובחלק ג' עמוד ט"ו: {{ציטוטון|הנהגת רבנותו הי' כדרך רבני פולין}} {{!}} מ[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12184&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה כסלו תש"ה]: {{ציטוטון|כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי"ט הכריחו כ"ק חותנו אדמו"ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר' יעקב ישראל מטשערקאסס.. לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ"ק אדמו"ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמו"ר ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל..}}. אדמו"ר הריי"צ מונה את רבי יוסף יצחק כאחד מבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] שישבו על כסאו במקומות שונים לאחר פטירתם אביהם ([[הקריאה והקדושה]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12182&st=&pgnum=7 תשרי תש"ה, מדור "זכרון זכות אבות - י"ג תשרי"]) כמו כן הוא מכונה בשלשלת היחס בתואר "כ"ק אדמו"ר".}}{{הערה|שם=כדרך_פולין|1=אם כי בפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב"ד. ראה למשל: [[בית רבי (ספר)]], עמוד קכ"ג: "הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב"ד"}}. <br />
<br />
את מקומו של רבי יוסף יצחק לאחר פטירתו מילא בנו האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]{{הערה|1=לגבי נחום דובער שניאורסון כתוב ב[[בית רבי (ספר)]], חלק ג' דף ט"ו עמוד ב': {{ציטוטון|שמילא מקומו אחריו}} (אחרי אביו בהנגת חסידות ארווטש כדרך צ'רנוביל ולא בדרך חב"ד). וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12149&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה טבת תש"ב]: {{ציטוטון|בנו השלישי וממלא מקום אביו באוורוטש כ"ק אדמו"ר חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מוהר"ר נחום דובער בן הוד כ"ק אדמו"ר הגאון חסידא ופרישא כ"ק שם תפארתו מרנא ר' יוסף יצחק.. נולד בשנת תר"ב בעיר ליובאוויטש והוא בן הזקונים לאביו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ודור חמישי לנשיאי טשערנוביל בעיר אוורוטש פלך זיטומיר}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל ד. אדמור הרה"ק מוהריי"צ}}}}.<br />
<br />
יש לציין שבמשפחת בית הרב היו צאצאים נוספים [[שושלת צ'רקס|שפתחו חצרות נוספות]], כדרך חסידות [[טשרנוביל]]. והם [[חסידות טומושפול]] ו[[חסידות הורנסטייפל]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חב"ד קאפוסט]]<br />
*[[חב"ד ליאדי]]<br />
*[[חב"ד ניעז'ין]]<br />
*[[שושלת צ'רקס]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפוסט"<br />
*[[עמרם בלוי]], קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלקים ט"ו, י"ז, וי"ח{{הבהרה|צריך הפניה לעמודים וכותרות המאמרים}}<br />
*ספר [[כוחה של סנגוריה]]{{הבהרה|עמודים? לא כל הספר עוסק בפיצול}}<br />
* [[רשימות תרכ"ו]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/16-10-2016-07-21-28-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%93-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf קובץ "ליובאוויטש שבליובאוויטש"] עמ' 18 ואילך<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ערך מובחר}}<br />
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חצרות חב"ד]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=436028התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)2020-12-08T00:36:42Z<p>דגלמשיח: /* רקע */א' יתרה במילה 'דווקא'</p>
<hr />
<div>{{הפיצול בחב"ד|<br />
|שם=התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)<br />
|תמונה=[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|250px|]]<br />
|כתובית=[[אדמו"ר הצמח צדק]], הפיצול החל לאחר הסתלקותו<br />
|תאריך התחלה=ניסן [[תרכ"ו]], לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר [[הצמח צדק]]<br />
|תאריך סיום=[[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]], הסתלקות אחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבוברויסק<br />
|משך הפיצול=[[חסידות קאפוסט]] - 57 שנים{{ש}}[[חסידות ליאדי]] 43 שנים {{ש}}[[חסידות ניעז'ין]] - 15 שנים<br />
|ענפים שקמו=[[חסידות חב"ד - קאפוסט|חסידות קאפוסט]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ליאדי|חסידות ליאדי]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ניעז'ין|חסידות ניעז'ין]]<br />
|חב"ד הרשמית=חב"ד ליובאוויטש בנשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]]<br />
|מייסדי הענפים=[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]]{{ש}}[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]]{{ש}}[[חב"ד ניעז'ין|ניעז'ין]] - רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]]<br />
|אירועים משמעותיים=פרישת [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] ו[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] בשנת [[תרע"ב]] מ[[כולל חב"ד]] והקמת [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד}} {{*}} קפידה בשעתו מרבותינו נשיאנו על הלומדים בספרי קאפוסט{{הערה|שם=קפידה|הקפידה הייתה נכונה רק לזמן הפיצול, אך נכון להיום בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] אין קפידא ואפשר ללמוד בספריהם.}}<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|חסידי אדמו"ר הצמח צדק (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
|חסידי קאפוסט (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידי קאפוסט|חסידי קאפוסט]]<br />
}}<br />
'''התפצלות חסידות חב"ד''' הוא מהלך בו התפצלו כמה ענפים מ[[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]]. הפיצול הביא להקמה של שלשה ענפים חדשים בנוסף על [[חב"ד ליובאוויטש]]: [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ניעז'ין]] ו[[חב"ד ליאדי]]. מקימי הענפים השונים היו שלושה מבני אדמו"ר הצמח צדק, אחיו של [[אדמו"ר המהר"ש]]: [[המהרי"ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן מליאדי]] ורבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח מניעז'ין]]. ממשיך דרכו של הצמח צדק ב[[ליובאוויטש]] היה הבן הצעיר - [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
במהלך השנים חזרו רוב חסידי הענפים הללו לחב"ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר סופית בשנת [[תרפ"ג]], לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]], שהיה אדמו"ר בעיר בוברויסק, נפטר ובני משפחתו לא רצו להמשיך אותו בנשיאות. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], חלק קטן מחסידיו עזבו את חב"ד או את דרך החסידות בכלל.<br />
<br />
==רקע==<br />
<br />
לאדמו"ר [[הצמח צדק]] היו שבעה בנים{{הערה|ראה ספר התולדות אדמו"ר הצמח צדק, עמ' 228 ואילך, פרק "משפחתו".}}: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]]{{הערה|כונה הרב"ש, לאחר הפיצול התקשר לאדמו"ר המהר"ש.}}, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]]{{הערה|כונה המהרי"ל, ייסד את ענף [[חב"ד קאפוסט]].}}, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]]{{הערה|כונה הרחש"ז, ייסד את ענף [[חב"ד ליאדי]].}}, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]]{{הערה|כונה המהרי"ן, ייסד את ענף [[חב"ד ניעז'ין]].}}, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]]{{הערה|כונה הריי"ץ, כיהן כאדמו"ר בעיירה אוורוטש בסגנון חצרות טשערנוביל עוד בחיי אביו הצמח צדק.}}, רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]]{{הערה|כונה רבי יעקב מאורשה, נפטר עוד בחיי אביו [[הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"ז]].}}, ורבי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|שמואל]] - ([[אדמו"ר המהר"ש]]){{הערה|ממלא מקום אביו בליובאוויטש.}}.<br />
<br />
בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר ביקשו ממנו [[חסיד]]ים, בנוסף על מאמרי אביהם הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו{{הערה|ראה היכל הבעש"ט חלק ט"ז, עמ' קס"ח, וראה פירוט על-כך ברשימות תרכ"ו של [[אדמו"ר הריי"צ]].}}. בשונה משאר האחים, לא היה [[אדמו"ר המהר"ש]] מקבל את פניהם של רוב החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית{{הערה|שם=תרכ"ו}}, אך היה חוזר לעיתים דברי תורה בפני [[הרשב"ץ]] והרב [[שמואל דובער מבוריסוב]]{{הערה|[[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] תרצ"ז, עמ' 195}}. בשנותיו האחרונות של אדמו"ר [[הצמח צדק]] הוא נהג לשלוח את בניו לחזור מאמרי חסידות בעיירות השונות, היו חסידים שהיו מקושרים מאד למהרי"ל בנו של הצ"צ, עד כדי כך שהיו מעיזים לבקש מאדמו"ר הצ"צ שישלח להם דווקא את המהרי"ל{{הערה|כך סיפר הרב [[פרץ חן (צ'רניגוב)]] וכן היה בעוד עיירות - ראה היכל הבעש"ט חלק ט"ז, עמ' קס"א.}}.<br />
<br />
בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו"רות בסגנון [[חסידי פולין]] בעיירה אוורוטש{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז - עמ' קמ"ו ואילך.}}, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים אליו. האח השישי רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] נפטר בחיי אביו, בערך בשנת [[תקצ"ז]]{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ו עמ' קט"ו.}}.<br />
<br />
בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מסביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]. היות ובשנים קודמות יצא סבו אדמו"ר הצ"צ למסעות בקרב חסידיו בעיירות הקטנות, בהם אמר לפניהם חסידות, הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שיבקשו מאדמו"ר הצמח צדק שישלח אליהם את אחד מבניו שיחזור להם חסידות, בטענה שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן הרב שהיא ערכה והעלויות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו ויחזור חסידות{{הערה|שם=תרכ"ו}}. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבין הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה, וכשהמהרי"ל קיבל את פניות החסידים שיבוא לחזור בעיירתם [[דא"ח]] הלך בתום לב לעיירות אלה, ולא ידע שהכל נעשה בעקבות תעמולתו של בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון|שלמה זלמן]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}. <br />
<br />
לפועל החליט הצמח צדק לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}.{{הערה|שמועות וסיפורים [[תשל"ד]], עמ' 57}}כחלק מהתעמולה של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בקשו החסידים ב[[צ'רניגוב]] מר' [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן]] שיבקש מאדמו"ר [[הצמח צדק]] שישלח את בנו [[המהרי"ל]] לעירם כדי שיחזור להם [[דא"ח]], בתחילה ר' פרץ חן לא רצה לכתוב מפורשות, אלא לכתוב שישלח את אחד מבניו, אך לאחר הפצרותיהם של החסידים ב[[צ'רניגוב]] שיפרש שכוונתם היא דווקא על [[המהרי"ל]] הוא כתב כך, וכאשר ר' [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן]] הגיע ל[[ליובאויטש]] מתח על-כך אדמו"ר [[הצמח צדק]] ביקורת ואמר לו {{ציטוטון|{{מונחון|וואס זיינען זיי בעלי-בתים אויף מיינע קינדער וועמען צו שיקן|מי הם בעלי הבית על ילדיי למי לשלוח}}}}. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ב]], הורה הצמח צדק לבנו הרבי המהר"ש להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב אליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב"ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}.<br />
<br />
{{ציטוט-צף|סדר המסע לקיעוו <small>[קייב]</small> הי' דרך כמה עיירות מאנ"ש שהתעכב בהם רק כשעות אחדות, ובכל מקום עברו הי' חוזר דא"ח כפי אשר הבטיח לכ"ק אביו הרה"ק אשר ציוהו לחזור דא"ח וגם לקבל אנשים. אמנם את זאת – לקבל אנשים – לא קיים. ונסיעתו זו עשתה כנפיים, עד כי בבואו לקיעוו <small>[קייב]</small> הייתה לו קבלת פנים מהודרה <small>[מהודרת]</small> מכל נכבדי העדה כמעט בלי הבדל מפלגה. לא מיבעי ממפלגת החסידים ויראי אלקים, אלא גם המשכילים הנלהבים באו לקבל פניו. ובמשך ימי שבתו בקיעוו כעשרה ימים, הייתה העיר והסביבה מליאה ברגש נפלא במינו, ורבים מהחסידים מצערניגעוו, פלטאוע, חערסאן, ניעזין, לובען, ראמען באו לקיעוו. אך חוק שם לו לבלי לקבל ביחידות, רק הי' יוצא אל הנאספים לשוחח עמהם שעה קלה. וכמעט אשר בכל יום בשעה השביעית אחר הצהרים הי' אומר דא"ח כחצי שעה או כג' רבעי שעה. ורבו המתאוננים על אשר אינו מקבל על יחידות.|[[רשימות תרכ"ו]] של [[אדמו"ר הריי"צ]]|}}<br />
בשנת [[תרכ"ג]] נסע הרבי המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת הרבי הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל קייב. בדרכו עבר בעיירות רבות בהן התגוררו חסידים, וקיים בהן את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. הרבי המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגו עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות, אך אז נתגלה לכלל החסידים בקיאותו הרבה של [[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[נגלה]] וב[[חסידות]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ו]], שוב הורה לו אביו אדמו"ר [[הצמח צדק]] לחזור [[חסידות]]. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|שם=תרכ"ו|מבוסס על 'רשימת תרכ"ו' שכתב [[הרבי הריי"צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]], וכן ב[[רשימות היומן]], חוברת קמ, עמ' 4. מ'יומן' שנת [[תרצ"ג]]}}.<br />
<br />
במקביל ה[[צמח צדק]] נהג לחזור בין השנים [[תר"י]] לשנת [[תרכ"ד]] מאמרים מיוחדים לפני [[אדמו"ר המהר"ש]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|שם=ספר התולדות 37|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 37}}. וגם כאשר חלה ושכב במיטתו כדי לנוח, המשיך הצמח צדק לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו עובדות מיוחדות על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=ספר התולדות 35|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 35}}. וכן אדמו"ר [[הצמח צדק]] היה נוהג לכתוב ל[[אדמו"ר המהר"ש]] [[פ"נ]] לעיתים{{הערה|שם=פ"נ|ספר [[קיצור תולדות חב"ד]], עמ' 167 למטה}}.<br />
<br />
אך אדמו"ר הצמח צדק גם קירב קירובים מיוחדים את בנו השני, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] והורה לו להגיד תורות ברבים, וכשראה אותו אדמו"ר הצמח צדק אומר מאמרי חסידות ברבים אמר עליו שהוא {{ציטוטון|נאה דורש נאה מקיים}}{{הערה|שם=היכל|על פי [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 156 - 160}}. וכן הצ"צ הורה לו להדריך ולתת עצות בעבודת ה' לחסידי חב"ד{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 141}}, והוא אף התיר למהרי"ל להיות נוכח בחדר בשעה שהיה מקבל אנשים ל[[יחידות]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' קצ"ז}}, כמו כן הצ"צ היה מרבה להתייעץ עם המהרי"ל בשאלות שצצו לו, בין השאר בנושא זיווגו השני של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|דברי ימי הרבנית רבקה עמ' מ'}}. הצמח צדק רצה לעקור מ[[ליובאוויטש]] עקב קפידה שלו על ה'בעלי בתים' שם, ובשידולו של בנו המהרי"ל נשאר לבסוף בליובאוויטש{{הערה|שם=היכל|}}. הצמח צדק אף היה מכנה אותו בשם {{ציטוטון|מיין גוטער ייד}} ("יהודי טוב" - היה כינוי לאדמו"ר){{הערה|ביחובסקי, עמ' קמ"ב}}. ובערב [[ראש השנה]] הצמח צדק נהג לכתוב [[פ"נ]] לבנו המהרי"ל{{הערה|שם=היכל|}}. אך כאמור אדמו"ר [[הצמח צדק]] היה נוהג לכתוב [[פ"נ|פני"ם]] גם לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=פ"נ}}.<br />
<br />
==הצוואות, פסק הבית דין והפיצול==<br />
[[קובץ:מכתב הצמח צדק למהרש.png|שמאל|ממוזער|250px|מכתב שכתב הצמח צדק לבנו, אדמו"ר המהר"ש בו כותב את רצונו שינהיג את עדת החסידים]]<br />
[[הצמח צדק]] בתחילה כתב צוואה יחודית בה נכתב דרך מעניינת שרצה בתחילה כיצד ימשיכו את ההנהגה אחריו; שכל בניו יאמרו חסידות וינהיגו את האדמורו"ת יחדיו, אך נתן משקל רב יותר למהרי"ל ולרבי מהר"ש שינהיגו ביחד את הבית הכנסת בליובאוויטש{{הערה|נדפס באגרות קודש הצמח צדק. }}. אך לאחר מכן נכדו רבי שלמה זלמן שניארסון בן המהרי"ל, עשה תעמולה לגבי אביו ואז הצמח צדק הרחיק את המהרי"ל מההנהגה ובמקביל קירב את הרבי המהר"ש. <br />
<br />
[[הצמח צדק]] אמר לבנו [[הרבי המהר"ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש"ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו"ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"י עמ' 163}}. כמו כן [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ"ו]] הוא השאיר כמה פתקים המיועד לחסידים באחד מהם כתב על [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 36. [[אוצר סיפורי חב"ד]], חלק ח', עמ' 32. 'אורות אמונים' עמ' ד'. [[קיצור תולדות חב"ד]] עמ' 167, ועוד.}}.<br />
{{חלונית <br />
|כותרת = הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]<br />
|תוכן = {{ציטוטון|הלא בעזה"י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו"ר ז"ל נבג"מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ"ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, ונכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי"ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|שם=המכתב|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 המכתב התפרסם] בקובץ "אגרות בעל תורת חסד"}}. <br />
|מקור = <br />
}}<br />
ב[[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. כבר בימי השבעה, ביום הראשון של פסח, וביתר שאת לאחר שנגמר השבעה, החלו חסידי [[המהרי"ל]] לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק, כמו כן באו ל[[ליובאוויטש]] מחרחרי ריב והייתה מחלוקת עצומה בעניין יורשו העתידי של [[הצמח צדק]]. ב[[בית רבי]] כתב מה קרה כשחזר [[המהרי"ל]] מ[[קרמנצ'וג]]{{הערה|היה שם כחלק ממסעו להפצת [[דא"ח]] בקרב [[חסידי חב"ד]]}} ל[[ליובאוויטש]] לשבת שבעה על אביו [[הצמח צדק]]: {{ציטוטון|ובבואו לביתו מצא העיר כמרקחה מתבערת המחלוקת שהתעוררה ולא יכלו להשקיטה בשום אופן}}{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'}}. <br />
<br />
במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.<br />
<br />
בזמן [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] היה בנו [[המהרי"ל]] בעיירה [[קרמנצ'וג]]{{הערה|שם=דברים|[[רשימות דברים]] חלק ב' דף פ"ה}}, והוא תכנן לשבות שם את [[חג הפסח]]. וכשהתקבלה הידיעה בדבר הסתלקותו של [[הצמח צדק]] ל[[קרמנצ'וג]] ביקשו ממנו החסידים שימלא את מקום אביו, [[המהרי"ל]] ענה להם שקודם הוא רוצה ללכת ל[[ליובאוויטש]] ולשבת עם אחיו, בין האחים הוא הזכיר גם את [[אדמו"ר המהר"ש]] והחסידים אמרו לו על כך בזלזול "גם הוא מסכת"?! [[המהרי"ל]] ענה להם {{ציטוטון|בכבוד והוקרה, בודאי שהוא מסכת, ועוד איזה מסכת!}}{{הערה|שם=דברים}} לימים המהרי"ל כתב על לכתו ל[[ליובאוויטש]] באיגרת ששלח לגיסו ר' זלמן וויליז, וזה לשון האיגרת: {{ציטוטון|ידוע לכל שבקרמנצ'וג בחזירתי בכל העיירות שדברו עמי לקבל על עצמי השבתי לכולם שאיני רוצה בשום שינוי שם חדש כלל מכמו שהוא מקודם רק התנהג כמו שהיה בחיים חיותו לחזור דא"ח כו'}}{{הערה|ראה היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' קס"ח.}}. <br />
<br />
אך חסידיו של [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאופוסט]], בנו השני של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות{{הערה|ראה ספר ספריית ליובאוויטש פרק ד' עמ' ל"ו-ל"ז}}, ובעקבות המחלוקת שהתעוררה המהרי"ל כתב מכתב לגיסו רבי זלמן בו כתב שצריך לעשות בין האחים דין תורה כדי ליישב את המחלוקת ביניהם{{הערה|ראה [[רשימות הרב"ש]] עמ' מ"ה ועמ' ס"ח, וכן ספר 'עדה ומדינה' עמ' 130}}.<br />
<br />
ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ויכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]{{הערה|[[הרבי הצמח צדק]] אמר עליו ש{{ציטוטון|אפשר לסמוך על הפסק שלו}}}} ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|ראה [[רשימות היומן]] חוברות ק"מ, אגרת בעל תורת חסד אגרת ל"ד}}. הדיינים ציוו על כל הבנים להגיד [[מאמר חסידות]], וכששמעו את מאמר החסידות שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]] הבית דין קבע ש[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא זה שימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת נשיאות חב"ד{{הערה|שם=א|ספר התולדות עמ' 37, היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 172}}.<br />
<br />
החלטת בית הדין נבעה בין השאר גם בשל הבקיאות של [[הרבי המהר"ש]] ב[[נגלה]]{{הערה|שם=א}}, למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה ב[[נגלה]] שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו כל כך צעיר, [[הרבי המהר"ש]] ענה לו ע"כ ש{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ|ספר השיחות]] תש"ח עמ' 35}}, ומהצגת ראיות חותכות להערכתו הגדולה של הצמח צדק אליו שתועדה אף בכתב ידו של הצמח צדק, בן היתר בפתק שכתב זמן קצר לפני [[הסתלקות|הסתלקותו]] שהיה ממוען אל ה[[חסידים]], בו נכתב: {{ציטוטון|אליו{{הערה|אל [[אדמו"ר המהר"ש]]}} תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|אוצר סיפורי חב"ד חלק ח' עמ' 32}}.<br />
<br />
לימים כתב החסיד הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]], בו הוא כותב על היסורים שסבל בעקבות כך שפסק ש[[אדמו"ר המהר"ש]] ימלא את מקום אביו{{הערה|שם=המכתב|}}.<br />
<br />
לאחר פרסום הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ונקשר ל[[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון מס' 10 עמ' 8}}. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. הייתה טענה על [[המהרי"ל]] ובנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] שהם אחראים למחלוקת{{הערה|היכל הבעש"ט, ט"ז, 169 - 170}}, וזה אחד מהסיבות שהמהרי"ל עזב אחר כך את [[ליובאוויטש]] ועבר עם חסידיו לעיירה [[קאפוסט]]{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק י'}}. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נשאר כשנתיים בעיירה [[ליובאוויטש]], ולאחריהם נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נשאר גם הוא כמה שנים ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|שם=ליאדי|היכל הבעש"ט, חלק י"ח עמ' ק"ג}} ולאחריהם נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ליאדי]]. ובן זקוניו של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לגור בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך משם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפי פסק הבית דין.<br />
<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] הציע לאחיו להישאר ב[[ליובאוויטש]] ולחלק ביניהם את אמירת החסידות בשבתות, אומנם קבוצת חסידים הובילה את [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] ל[[קאפוסט]], טרם נסיעתו [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] אמר ל[[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|{{מונחון|אן עבירה א ברודער|זוהי עבירה כלפי אחי}}}}{{הערה|מפי הרב [[יעקב לנדא]], [[אוצר החסידים (ספר)]]}}.<br />
<br />
==חב"ד ליובאוויטש והפיצול==<br />
[[קובץ:זכרון הפסק דין.png|שמאל|ממוזער|250px|הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] על הפסק דין שבו פסק לטובת [[אדמו"ר המהר"ש]] שהוא זה שימשיך את [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]]]]<br />
[[חב"ד ליובאוויטש]] כאמור היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, על פי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ספר התולדות 37}}. <br />
<br />
בחצי השנה הראשונה, חב"ד ליובאוויטש הייתה קטנה יחסית ו[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] הייתה ענף גדול. אך לאחר חצי שנה מפטירת הצמח צדק, בעת פטירת [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]] מקאפוסט חזרו חלק גדול מחסידיו לליובאוויטש, ולאחר פטירת בנו רבי שלמה זלמן חזרו עוד חלק נכבד מחסידי [[חב"ד קאפוסט]] לליובאוויטש. המהפך העיקרי בגדלה של ליובאוויטש התרחש עם התמנותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] לרבי ואז נרשמה הגירה גדולה של חסידים מכל הענפים לליובאוויטש, ובכך נהפכה חב"ד ליובאוויטש לחצר גדולה אף יותר מקאפוסט{{הערה|על פי ספר "אישים וקהילות" (צינוביץ, משה) עמ' 451}}. <br />
<br />
כאשר נודע לחסיד ר' [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן שמע ר' יקותיאל מאמר חסידות מכל האחים, וכששמע את מאמר החסידות של [[אדמו"ר המהר"ש]] בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו"ר המהר"ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} .<br />
<br />
החסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מה יהיה עם החסידים{{הערה|בהתכוונו למספרם המועט של חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], שכאמור בזמן זה הייתה ליובאוויטש קטנה}}, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}{{מקור}}. ואכן לאחר חצי שנה (לאחר עלותו של הרבי מהר"ש לנשיאות) ב[[חודש חשון]] שנת [[תרכ"ז]] נפטר [[המהרי"ל מקאפוסט]] והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
עד שנת [[תרפ"ג]] נכחדו ענפיה השונים של חב"ד וכך כל שאר רוב חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==הענפים שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש==<br />
שלושה מבני הצמח צדק פתחו ענפים חדשים ונהגו באדמו"רות כל אחד בעיירה אחרת. שלושת הענפים שקמו בעקבות כך הם:<br />
<br />
===חב"ד קאפוסט===<br />
{{ערך מורחב|חסידות קאפוסט}}<br />
[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של [[המהרי"ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]]]<br />
מייסד הענף היה [[המהרי"ל מקאפוסט]] בהשתדלות בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] (השתדל להקים חצר עוד בחיי הצמח צדק).<br />
<br />
לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך בנו הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]] יזם ודחף שהחסידים יחפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לעיירה קאפוסט, ושם נהג [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] כאדמו"ר זמן קצר. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}.<br />
<br />
בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצמח צדק שהסכים לנהוג באדמו"רות, והוא אף ראה את פני [[אדמו"ר הזקן]] נהרו אליו מרבית [[חסידי חב"ד]], והענף החסידית [[חב"ד קאפוסט]] הייתה בתחילה הענף הגדול ביותר ב[[חסידות חב"ד]]. בעת חגי תשרי של שנת [[תרכ"ז]] התאספו בחצרו של [[המהרי"ל]] רבבות חסידים מקושרים בכמות גדולה שאף לא הייתה כמוה שנים רבות, אף לא אצל [[הצמח צדק]]{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ו עמ' 173, [[הקריאה והקדושה]] חשון [[תש"ב]]}}<br />
<br />
המהרי"ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה[[מגן אבות]], לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].<br />
<br />
הענף התקיים במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]], ולאחר שנפטר אחרון האדמו"רים של הענף חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
===חב"ד ליאדי===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ליאדי}}<br />
מייסד הענף היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].<br />
<br />
בתחילה אחרי [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נשאר בעיירה [[ליובאוויטש]] במשך כשנתיים{{הערה|שם=ליאדי}}, ובשנת [[תרכ"ח]] כשרצה לעקור מ[[ליובאוויטש]] באו אליו חסידים מ[[ליאדי]] ובשקו ממנו שיתיישב בעיירתם ויחזיר עטרה ליושנה{{הערה|ראה היכל הבעש"ט עמ' ק"ד}}. וכאשר נסע לעיירה [[ליאדי]] בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו"רות ויהיה להם לרבי, ואכן רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר {{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}{{הערה|שם=ליאדי ב'|ראה היכל הבעש"ט, חלק י"ח עמ' ק"ג - ק"ד, ועוד..}}. עד שהגיע ל[[ליאדי]] הייתה העיירה חריבה ושוממה, וכשהגיע ל[[ליאדי]] החיה מחדש את העיירה והחזיר עטרה ליושנה{{הערה|[[בית רבי]] חלק א', פרק כ"ג}}. <br />
<br />
עוד לפני שאדמו"ר [[הצמח צדק]] [[הסתלקות|הסתלק]] היו חסידים שנקשרו ל[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]], כגון החסיד ר' [[מרדכי יואל דוכמן]] מהאמלי, אחיו ר' זלמן דוכמן מקארמה, ועוד. וכשהגיע לליאדי ופתח את חצרו נהרו אליו עוד רבים מגדולי תלמידיו של [[הצמח צדק]], ביניהם ר"ז מדיסנא שהיה ממשפחת [[הגר"א]] ולאחר מכן נהיה חסיד של [[הצמח צדק]] ונקשר לבנו [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז מליאדי]]{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג', פרק י'}}, החסיד ר' רפאל נחמן מנאווע שהיה עוד חסיד של [[אדמו"ר האמצעי]], ועוד עשרות חסידים גדולים וחשובים{{הערה|שם=ליאדי ב'}}. <br />
<br />
עם פטירתו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] נהרו מאות מחסדיו לליובאוויטש, ומקצתם נקשרו ל[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|רחש"ז]] שהתגורר עדיין בעיירה [[ליובאוויטש]], כאשר אליו נקשרו בין השאר החסידים ר' משה ישראל מדריסא (בנו של ר' [[מרדכי מליעפלי]]), ר' מרדכי מקאמיל שהיה מתלמידי [[הצמח צדק]], ועוד{{הערה|שם=ליאדי ב'}}.<br />
<br />
חסידות [[חב"ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, במשך ארבעים ושלוש שנה, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה "סירטשין ליאדי". לאחר שנפטרו האדמו"רים חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[חב"ד ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב"ד קאפוסט]]. לאחר פטירתם חזרו חלק גדול מחסידיהם לחב"ד ליובאוויטש.<br />
<br />
===חב"ד ניעז'ין===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ניעז'ין}}<br />
מייסד הענף היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בנו של [[הצמח צדק]].<br />
<br />
הענף התקיימה במשך כחמש עשרה שנה, משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב"ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.<br />
<br />
==אדמו"רי חב"ד בתקופת הפיצול==<br />
השנים מציינות את שנות כהונת האדמו"ר או הענף<br />
{| class="wikitable" border="1"<br />
! ענף !! בני הצמח צדק !! נכדי הצמח צדק !! שנות הענף !! הערות<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד קאפוסט]]''' || מייסד הענף - [[המהרי"ל מקאפוסט|המהרי"ל]] (ניסן [[תרכ"ו]] - חשון [[תרכ"ז]]) || {{*}}בנו: רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] (קאפוסט, [[תרכ"ז]] - [[תר"ס]]) {{שורה אחת|{{*}}בנו: רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] (רצ'יצ'ה, [[תרמ"ג]] - [[תרס"ט]])}}{{ש}}{{*}}בנו: רבי [[שמריה נח שניאורסון]] (בברויסק, [[תר"ס]] - [[תרפ"ג]]) || [[תרכ"ו]] - [[תרפ"ג]]{{ש}}(57 שנים) || בשנים תרכ"ו - תרמ"ג התקיים בענף חצר אחת (קאפוסט), בשנים תרמ"ג - תר"ס התקיימו במקביל החצרות בקאפוסט ורצ'יצ'ה, בשנים תר"ס - תרס"ט התקיימו במקביל החצרות ברצ'יצ'ה ובברויסק ובשנים תרס"ט - תרפ"ג התקיימה שוב חצר אחת (בברויסק).<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ליאדי]]''' || מייסד הענף - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שנ"ז]] ([[תרכ"ז]] - [[תר"מ]]) || {{*}}בנו: רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (ליאדי, [[תר"מ]] - [[תר"ע]]){{ש}}{{שורה אחת|{{*}}חתנו: רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק גוטרמן]] (סיראטשין, [[תר"מ]] - [[תרס"ה]])}} || [[תרכ"ז]] - [[תר"ע]]{{ש}}(43 שנים) || רבי יצחק דובער ורבי לוי יצחק כיהנו במקביל בחצרות נפרדות.<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ניעז'ין]]''' || מייסד הענף - [[ישראל נח שניאורסון|המהרי"ן]] {{ללא גלישה|([[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]])}} || {{יישור טקסט|מרכז|בני המהרי"ן סרבו להתמנות כאדמו"רים והענף חדל מלהתקיים}} || {{שורה אחת|[[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]]{{ש}}(15 שנים)}} || נכדתו של המהרי"ן היא [[הרבנית נחמה דינה]] רעייתו של [[הרבי הריי"צ]].<br />
|-<br />
! colspan="5" style="border-bottom: 1px solid #aaaaaa; border-top: 1px solid #aaaaaa;" | השוואה לחב"ד ליובאוויטש<br />
|-<br />
|'''{{שורה אחת|[[חב"ד ליובאוויטש]]}}''' || ממשיכו של הצמח צדק בליובאוויטש - [[אדמו"ר המהר"ש]] ([[תרכ"ו]] - [[תרמ"ג]]) || {{*}}בנו: רבי שלום דובער שניאורסון - [[אדמו"ר הרש"ב]] ([[תרמ"ג]] - [[תר"פ]]) || {{טקסט מוקטן|התקיימה לאורך כל תקופת הפיצול}} || בשנת [[תרפ"ג]] - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ|הרבי הריי"צ]], הסתיימה תקופת ההפיצול. רוב החסידים מהענפים המקבילים חזרו לליובאוויטש.<br />
|}<br />
<br />
==מרכזי הענפים שהתפצלו==<br />
[[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]] - עיירתו של [[אדמו"ר המהר"ש]] ומרכז חסידי חב"ד מאז ועד היום. במרכז המפה נתן לראות את חצר רבותינו נשיאנו]]<br />
בזמן ההתפצלות כל אחד מהבנים נסע עם חסידיו לעיירה אחרת שם ריכז את החצר שלו, ועל שם העיירה שבה קבע את מגוריו נקראה גם הענף שהקים{{הערה|[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]], [[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] בעיירה [[ליאדי]], ו[[חב"ד ניעז'ין|חסידי ניעז'ין]] בעיירה [[ניעז'ין]]}}. במקביל בכל העיירות הללו התקיימו אף קומץ [[חסידי חב"ד]] מענפים אחרים (כדוגמת החסיד ר' [[שמעון אהרן ייאכיל]] שהיה חסיד ליובאוויטש והתגורר בעיירה [[בוברויסק]] שהשתייכה ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]).<br />
<br />
בשנת [[תר"ס]] כשהאדמו"ר מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] [[הסתלקות|הסתלק]] שני אחיו היו אדמו"רים, כל אחד בעיר אחרת. רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[רציצא]] ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[בברויסק]]. כך של[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] היו שני ריכוזים בתקופות שונות: הריכוז הגדול בעיירה [[קאפוסט]], ולאחריו בעיר [[בברויסק]], וכן חלק מרכזי היו בעיירה [[רציצא]]{{הערה|הריכוז ב[[רציצא]] היה במקביל ל[[קאפוסט]] ול[[בברויסק]]}}.<br />
<br />
כך גם ב[[חב"ד ליאדי|ליאדי]], כשבשנת [[תרמ"ג]] [[הסתלקות|הסתלק]] מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], מיד לאחר הסתלקותו חסידות [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] התפצלה בין בנו לחתנו. בנו המשיך להנהיג את החסידים ב[[ליאדי]], וחתנו, רבי [[לוי יצחק גוטרמן]] עבר עם חסידיו לעיירה [[סיראטשין]] משם הנהיג את החצר שלו.<br />
<br />
==בתי כנסת וקהילות חב"ד בתקופת הפיצול==<br />
[[קובץ:ביהכ חבד דאקשיץ.png|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד המרכזי ב[[דוקשיץ]] בו התקיימו מניין ל[[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] ולחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:תומכי תמימים ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]]]]<br />
[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]] שהשתייך לחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:אוהל יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] לומדים ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת אהל יצחק]] ב[[ירושלים]], בית הכנסת שהשתייך בעבר ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]]]<br />
בעיר [[סטרדוב]] שבפלך צ'רגינוב ב[[רוסיה]] התקיימה קהילה חב"דית גדולה, ועוד בימי [[אדמו"ר הצמח צדק]] כשהוא שלח את בניו לומר [[דא"ח]] בעיירות השונות בקשו החסידים ב[[סטרדוב]] שדווקא [[המהרי"ל]] יבוא אליהם{{הערה|שם=היכל|}}. ולאחר פטירת [[הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] רוב חסידי חב"ד בעיר קבלו על עצמם את נשיאותו של [[המהרי"ל]] מקאפוסט, וחלקם את של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] מליאדי. רק מקצת החסידים קבלו על עצמם את נשיאותם של [[אדמו"ר המהר"ש]] ורבי [[ישראל נח שניאורסון]]. בהקשר לביקוריו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] בעיר סיפר אחד מנכדיו{{הערה|ספר 'כחה של סנגוריה' עמ' 73}} שהעיר הייתה חביבה מאוד על מהרי"ל ונהג לבקר בה פעמים רבות. אך כש[[המהרי"ל]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[חודש חשון]] [[תרכ"ז]] חזרו רוב החסידים לחסידות ליובאוויטש וקבלו על עצמם את הנהגתו של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|כוחה של סניגוריה, עמ' 141 ו142}}.<br />
<br />
גם בעיר [[מוהילוב]] היו ל[[מהרי"ל מקאפוסט]] מאות חסידים. בין החסידים הנלהבים ביותר שלו היה ידידו הגביר ר' בעריל ליב שאצלו [[המהרי"ל]] היה מתאכסן כשהגיע לעיר. עוד חסיד גדול היה ר' שמעון אהרן שהיה שייך למשפחת [[מתנגדים]] מיוחסת, וכשראה את [[המהרי"ל]] נהפך להיות [[חסיד]] נלהב שלו, והיה [[מקושר]] אליו בכל נפשו, ו[[המהרי"ל]] מצידו כבדו מאוד ואף התיישב לאכול עימו בביתו לעיתים. כשהגיע המהרי"ל ל[[מוהילוב]] היו כל עשירי העיר - שברובם היו מתנגדים באים לקבל את פניו ויושבים לשמוע את תורתו{{הערה|שם=חסיד|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 166}}. אך עם זאת היו בעיר גם קהילת ליובאוויטש קטנה, וכותב הזכרון הזה על בואו של המהרי"ל לעיר היה בעצמו חסיד ליובאוויטש{{הערה|שם=חסיד|}}.<br />
<br />
בעיירה קראוטה היה ריכוז חב"די גדול שרובם ככולם נמנו על חסידיו של [[המהרי"ל מקאפוסט]]. כשהתקבלה בקראוטה הידיעה על [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נכנסה העיירה כולה למשבר, ואחד מגדולי חסידי [[הצמח צדק]] שקראו לו ר' בער זעק שזה לא יתכן ושלא שייך שיהיה מישהו שיוכל להחליף את [[הצמח צדק]], ובזמן הזה החלו לבוא לעיירה שמועות על גדולתו של [[המהרי"ל]] (כנראה כחלק מהתעמולה של אנשי קאפוסט שרצו ש[[המהרי"ל]] ימלא את מקום [[הצמח צדק]]) ואותו ר' בער הלך ל[[ליובאוויטש]]{{הערה|זה היה עוד בזמן בו המהרי"ל היה בליובאוויטש, כנראה בשבעה של הצמח צדק}} כדי לבדוק אם השמועות נכונות, לאחר ארבע שבועות חזר ר' בער לעיירה וכולו היה מלא בשמחה והודיע להם שהוא שייך לר' לייב (כינוי ל[[המהרי"ל]]), שבת לאחר מכן מאות חסידים מהעיירה הגיעו לעיירה [[קאפוסט]] כדי לשמוע את [[המהרי"ל]] ובמהרה נהיו חסידים שלו{{הערה|על פי היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 176}}.<br />
<br />
ב[[ליאזנה]] כיהן כרב העיירה הרב אהרן לוין, שהיה עוד חסיד של [[אדמו"ר הזקן]]. וכשנסתלק [[הצמח צדק]] נהיה מקושר לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]].<br />
<br />
גם בעיירה לאחוביץ שבפלך פולטובה היו ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] רוב, כאשר רצה אחד מהחסידים להתמנות לרב העיירה היה זקוק להסכמתו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[בברויסק]]{{הערה|שם=י"ז}}. כמו כן גם בעיירה רודניא שהייתה סמוכה מאוד ל[[ליובאוויטש]] היו רוב חסידי חב"ד מקושרים לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בעיירה פאלאצק בפלך ויטבסק היו רוב החסידים [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], אך למרות זאת רב העיר היה חסיד ליובאוויטש, דבר שאילץ אותו לעזוב את העיר לאחר מכן{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בעיירה ברז'ניגובאטה רובם ככולם של [[חסידי חב"ד]] היו חסידי ליובאוויטש, ורק מקצתם חסידי קאפוסט{{הערה|יראת ה' אוצרו, עמ' 22}}.<br />
<br />
ב[[פולוצק]] היו רוב החסידים [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] אך למרות זאת חסידי קאפסוט בפולוצק חבבו את אנשי ליובאוויטש ולא היה מחלוקת ביניהם. בהקשר לכך מסופר שאנשי קאפוסט בעיירה בקשו מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שישלח עבורם משפיע, בתחילה אדמו"ר הריי"צ שלח להם חסיד שלא הצליח להסתדר אתם כי דרך ליובוויטש שונה מקאפסוט, ולאחר שאנשי קאפוסט כתבו על-כך ל[[אדמו"ר הריי"צ]] הוא שלח את המשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] שיכהן כמשפיע בעירם באמרו ש{{ציטוטון|חסיד פלוני אינו מצליח להסתדר עם חסידי קאפוסט, אבל אתה הרי טיפוס אוהב שלום ובוודאי תוכל להסתדר איתם}}{{הערה|נוסך אחר (מפי זכרונו של ר' [[יהושע מונדשיין]]): {{ציטוטון|אתה נח לבריות, ואתה תסדר איתם}}}}{{הערה|המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן, עמ' 29}}.<br />
<br />
קהילת חב"ד ב[[ורשה]] יוסדה על-ידי חסידי ליובאוויטש שברחו מרוסיה בעקבות "גירוש מוסקבה" שבו הצאר הורה לגרש את היהודים מהעיר [[מוסקבה]] שב[[רוסיה]]. לאחר הגזירה קבוצה של עשרות משפחות חשובות מחסידי ליובאוויטש עברה לעיר [[ורשה]] שב[[פולין]] שהייתה מרכז יהודי חשוב בימים ההם, הקהילה החב"דית התפחתה ומנתה מאות משפחות חב"דיות חסידי ליובאוויטש. ובשנת [[תרפ"א]] ייסדו כמה ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] את ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].<br />
<br />
בעיירה [[דוקשיץ]] שב[[וילנה]] התקיימה קהילת חב"דית גדולה וותיקה, כאשר בבית כנסת חב"ד המרכזי בעיירה התקיימו מספר מניינים, בניהם מניין לחסידי ליובאוויטש ומניין לחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]]{{הערה|1=ניסן גורדון, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3041 זכרונות מלאי געגועים מה"חב"דניצע של דוקשיץ"] {{שטורעם}}}}.<br />
<br />
ב[[ריגא]] התקיימה קהילה גדולה של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] מכל הענפים, הקהילה החב"דית הגדולה ביותר ב[[ריגא]] הייתה של [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] והשנייה של ליובאוויטש. ר' [[אברהם גודין]] מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גילון 899 עמ' 74}} שעד לשנת [[תרל"ח]] היה לחסידים בריגא [[בית כנסת]] אחד ובו שני מניינים, ובשנת [[תרל"ח]] הסכימו שלטונות [[לטביה]] להרחיב את בניין בית הכנסת של ה[[חסידים]] כך שיוכל להחיל עוד מניין בחדר נפרד, ומאז התקיים בבניין בית הכנסת החסידי בריגא שלושה מניינים חב"דים מרכזיים: במניין הראשון היו מתפללים כל [[חסידי חב"ד]] מכל הענפים, ה[[מניין]] השני היה שייך לליובאוויטש, והמניין השלישי (שהיה המניין הגדול מבין המניינים) היה שייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]. כמו כן כשעבר החסיד הגביר ר' [[ישעיה ברלין]] מליובאוויטש ל[[ריגא]] ייסד בעיר עוד מניין לחסידי ליובאוויטש{{הערה|ליובאוויץ' ומלחמותיה (עבודת גמר של איליא לוריא) פרק 1.3 – על פי מסמכים שבארכיון}}.<br />
<br />
בעיר [[דווינסק]] שב[[לטביה]] הייתה קהילה חב"דית גדולה ומגוונת, שרובה נמנו על חסידיהם של אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|ראה ספר [[מגדל עוז]] עמ' פ"ט, וכן [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ה]] עמ' 29}}. ר' חיים אבא ווייל מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גליון 918 עמ' 38}} שבעיר התקיימו עשרות מניינים של [[חסידי חב"ד]]. מתפללי בית הכנסת בו התפלל ר' חיים היו חלקם חסידי ליובאוויטש, חלקם חסידי קאפסוט, וחלקם הסתובבו בין [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] לליובאוויטש וקבלו חסידות משני הענפים, כאלה היו הרבה חסידים בעיר, אך רוב החסידים ב[[דווינסק]] היו [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]{{הערה|שם=י"ז|ראה קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלק י"ז עמ' 140 - 142}}. אחד הרבנים החב"דים הבולטים בעיר הוא [[הרוגוצ'ובר]] שהיה [[חב"ד קאפוסט|חסיד קאפוסט]] אך גם מקושר לרבותינו נשיאנו בליובאוויטש.<br />
<br />
בעיר גרייבא שבבמחוז קורלאנד ב[[לטביה]] הקים החסיד ר' רפאל יאווער (סבו של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]]) שטיבל חב"די שהשתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ואף מדי פעם היה מגיע ר' [[יחזקאל יאנווער]] - החוזר של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" להתוועד עם היהודים והיה חוזר ליהודי העיר חסידות על דרך קאפסוט{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בית כנסת חב"ד המיתולוגי [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|אהל יצחק]] בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] השתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ו[[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הצמח צדק]] ב[[ירושלים]] השתייך לחסידי ליובאוויטש.<br />
<br />
==היחסים בין ליובאוויטש לענפים שהתפצלו==<br />
[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק - קאפוסט, שמאחוריו רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]]{{הערה|ע"פ אחת הגרסאות}}. בהוראתו חסידיו וחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] פרשו מ[[כולל חב"ד]] והקימו את [[כולל חב"ד המיוחד]]]]<br />
===יחסי ליובאוויטש עם חב"ד קאפוסט===<br />
היחסים בין ליובאוויטש וקאפוסט היו מלווים במתיחות גדולה משנת הקמת הענף, ובמיוחד לאחר ש[[המהרי"ל]] הסתלק.<br />
<br />
[[חסידי חב"ד]] ליובאוויטש הקפידו במשך תקופת הפיצול שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|שם=המלך}}. באחת הפעמים כשראה [[אדמו"ר הרש"ב]] [[חסיד]] מעיין בספר [[דרך מצוותיך]] הוא נטל ממנו את הספר{{הערה|שם=י"ז}}. כן גם חסידי קאפוסט שרפו ספרי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש{{הערה|קובץ דורות ראשונים עמוד 19}}.<br />
<br />
באחת הפעמים הגיע חסיד קאפוסט לאדמו"ר המהר"ש ועשה לו סימן של זלזול, בתגובה הסתכל עליו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואותו חסיד נהיה משותק כל ימיו, לא הועילו כל התחנונים של המשפחה החסיד נשאר משותק כל ימיו{{הערה|שם=קובץ דורות ראשונים|ראה קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפוסט" עמ' 17}}.<br />
<br />
אחד מחסידי קאפוסט באחת הפעמים קילל את [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הרש"ב]] בתגובה אמר שהוא לא יקבל אותו, מאוחר יותר שנפטר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] הגיע אותו חסיד ל[[ליובאוויטש]] לקבל עליו את עול [[אדמו"ר הרש"ב]], אולם [[אדמו"ר הרש"ב]] לא הסכים לקבלו והצהיר שעד שאותו חסיד לא יעזוב את [[ליובאוויטש]] הוא לא יגיד [[מאמר|חסידות]], בעקבות כך עזב אותו חסיד את [[ליובאוויטש]] ועלה ל[[ארץ הקודש]].{{מקור}}<br />
<br />
על אף המחלוקת הורה [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרל"ב]] ל[[שמריהו נח שניאורסון]] להתמנות לרב החסידים בבברויסק. היו מ[[אנ"ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; [[אדמו"ר המהר"ש]] הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]], קה"ת, תשס"ו, עמ' רפח}}.<br />
<br />
לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] הלכו חסידי ליובאוויטש ל[[ווילנא]] כדי להדפיס את ספרו [[לקוטי תורה לג' פרשיות]], [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] ששמעו על-כך רצו לעשות תחבולה ולהחליף את המאמרים שנכתבו שם על-ידי [[אדמו"ר המהר"ש]] במאמרים של אדמו"ר [[הצמח צדק]] המיוסדים על אותם פסוקים, ובכך "להוכיח" ש[[אדמו"ר המהר"ש]] לא חידש כלום כביכול אלא רק חזר על מאמריו של אביו. ואכן השלוחים שבאו לוילנא כדי להדפיס את הספר לא שמו לב לכך שהדפים שהיו בידיהם ובם מאמריו של [[אדמו"ר המהר"ש]] הוחלפו במאמריו של אדמו"ר [[הצמח צדק]], וכך הם הדפיסו את ה[[לקוטי תורה לג' פרשיות]] בתחילה. וכשהביאו את הספר ל[[ליובאוויטש]] והוא החל להתפרסם עשו מכך [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] רעש גדול, בטענם שזה חיקוי למאמריו של [[הצמח צדק]] והספר הופסק להתפרסם למספר שנים{{הערה|[[המלך במסיבו]], עמ' ע"ט, ועמ' פ"ב}}.<br />
<br />
ב[[שמחת תורה]] [[תרע"א]] התבטא [[אדמו"ר הרש"ב]] שאין במאמריו של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] שום חידוש{{הערה|רשימות הרב"ש ע' כד.}}, ושהחסידות בקאפוסט היא "ללא יסודות כלל"{{הערה|שם ע' סט.}}. לעומת זאת, רבי שלמה זלמן שיבח את אדמו"ר הרש"ב שהוא ירא שמים גדול{{הערה|רשימות הרב"ש ע' כו.}}.<br />
<br />
מאורע משמעותי היה בשנת [[תרע"ב]], כאשר חסידי קאפוסט וחסידי ליאדי באר ישראל פרשו מ[[כולל חב"ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ופתחו כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד|[[ישראל ג'ייקובסון]], זכרון לבני ישראל, עמוד ל"ג, הערה ס"ד. נדפס בתשנ"ו}}. יש לציין שכאשר ביקר הרבי הריי"צ בארץ בשנת [[תרפ"ט]], שלוש שנים לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] [[הסתלקות|הסתלק]] והפיצול הסתיים באופן רשמי, קיבלו על עצמם אנשי [[כולל חב"ד המיוחד]] באופן רשמי את נשיאות אדמו"ר הריי"צ על הכולל.<br />
<br />
===יחסי ליובאוויטש עם חב"ד ליאדי===<br />
בתחילה היו היסים בין ליובאוויטש ל[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] מהודקים וקרובים זה לזה, במיוחד במהלך נשיאותו של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]]. אך לאחר שהרחש"ז [[הסתלקות|הסתלק]] והענף [[חב"ד ליאדי]] נחלק בין חתנו ולבין בנו השתפרו היחסים בין ליאדי ו[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], ובמקביל היחסים התקררו עם ליובאוויטש{{הערה|שם=המיוחד}}{{הערה|כאמור הסדק הכי גדול ביחסים היה ההצטרפות של [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] לקאפוסט במאבקה נגד ליובאוויטש ב[[כולל חב"ד]].}}.<br />
<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז מליאדי]] חבבו מאוד זה את זה. הקרבה המיוחדת ביניהם התחילה כאשר [[הצמח צדק]] שידך בין [[אדמו"ר המהר"ש]] ולבן בתו של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]], ה[[חתונה]] נערכה ברוב פאר והדר ובין המוזמנים היה החסיד ר' [[הלל מפאריטש]], כשראה ר' הלל את [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] אמר לו בבדיחות {{ציטוטון|איך אתם משתדכים עם מחותן שאינכם מכירים?}} כששמע זאת אדמו"ר [[הצמח צדק]] אמר לר' הלל {{ציטוטון|הוא גם לא מכיר את החתן...}}{{הערה|[[לקוטי סיפורים]], עמ' קי"ב}}. אך במהלך ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה ונפטרה. אך גם כ[[אדמו"ר המהר"ש]] [[נישואים|נישא]] ל[[רבנית רבקה]] הקשר ביניהם לא הפסיק{{הערה|שם=ליאדי ג'|היכל הבעש"ט, חלק י"ח, עמ', קי"ח - ק"כ}}.<br />
<br />
כמו כן לפני חגיגת ה[[בר מצווה]] של [[אדמו"ר הרש"ב]], אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] שלח אותו ביחד עם אחיו ר' זלמן אהרן לקבל ברכה מ[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] ב[[ליאדי]] ולשמוע ממנו מאמרי חסידות{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 135}}.<br />
<br />
בהקשר לכך אחד מילידי [[ליאדי]] סיפר שהרחש"ז מליאדי היה נוהג לעלות פעם בשנה לציונו של [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]], ובכל פעם שהיה מגיע לעיירה היה נפגש עם [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ליאדי ג'}}, ולפני [[הסתלקות|הסתלקותו]] של הרחש"ז [[אדמו"ר המהר"ש]] שלח את בניו [[אדמו"ר הרש"ב]] ור' זלמן אהרן לשמוע ממנו חסידות, ולמרות חוליו וחולשתו הרחש"ז התיישב במיטתו ואמר בפניהם מאמר ד"ה "כרע שכב כארי"{{הערה|[[בית רבי]] - אידיש עמ' 183}}.<br />
<br />
עוד סיפור שממחיש את קרבתה של ליאדי לליובאוויטש בשנים הראשונות סיפר החסיד ר' רפאל קימין, שפעם בא מעיירתו ביעשינקאוויטש אל [[אדמו"ר המהר"ש]] בעניין שהטריד אותו, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] לא התייחס לשאלותיו אלא אמר לו {{ציטוטון|מדוע אין אביך ר' יהודה יוסף מתמנה לרב בביעשינקאוויטש?}} הדבר הפליא אותו מכיון שבעיירה היה כבר רב אחר, ואמר זאת ל[[אדמו"ר המהר"ש]], אדמו"ר המהר"ש מצידו אמר לו ללכת להתייעץ עם אחיו [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז מליאדי]]. ר' רפאל הלך אל הרחש"ז ודבר אתו בדבר שהטריד אותו, אך הרחש"ז כמו [[אדמו"ר המהר"ש]] לא התייחס לדבריו ושאל אותה שאלה "מדוע אין אביך מתמנה כרב בביעשינקאוויטש"? ר' רפאל העיד שהדבר הפליא אותו שבעתיים, הן השאלה התמוהה והן רוח הקודש השורה בין האחים מ[[ליובאוויטש]] ו[[ליאדי]]. וכשחזר לעיירתו הרב הקודם נפטר כעבור מספר ימים ואביו החליף את מקומו, אז הבין את שאלתם של הרחש"ז ו[[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|היכל הבעש"ט חלק י"ח עמ' קי"ח קי"ט. וכן ב[[שמועות וסיפורים]]}}.<br />
<br />
==ניסיונות ליישוב המחלוקת==<br />
{{חלונית<br />
|כותרת =האגרת שכתב רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בשם אביו [[המהרי"ל]] ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]<br />
|תוכן ={{ציטוטון|צוויתי מכאאמו"ר שליט"א לכתוב לאנ"ש שיחי' בקשה עצומה מלב ונפש חפצה לגבור עצמם בכל עוז, שלא יתקוטטו עם צד השני כלל ועיקר, ובפרט לפני החג הבע"ל כי מי יודע מה שיוכל ליצמח מזה ואף אם ישמעו דברים קשים כגידים לא יטו אוזן כלל וזהו לטובתינו ברוחניות וגשמיות בלי ספק, וכמו"כ לשאר מקומות ימחלו להעתיק זאת ולשלוח לטשערניגוב ולקאמין}}<br />
|מקור = היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 171, בשם כת"י שנמצא<br />
}}<br />
ניסיונות ליישוב המחלוקת מצינו כמעט אצל כל בני [[הצמח צדק]], בימי השבעה על הצ"צ בחודש ניסן [[תרכ"ו]] כשהגיע [[המהרי"ל]] ל[[ליובאוויטש]] ראה שכל העיירה מלאה במחרחרי ריב ויש מחלוקת גדולה מאוד, הוא ניסה לדבר עם הצדדים וליישב את המחלוקת אך לא הצליח{{הערה|שם=כתר א'|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 170}}, לאחר שראה המהרי"ל שהוא לא מצליח הוא הציע כאמור שיעשו דין תורה בין הבנים, וכשזכה [[אדמו"ר המהר"ש]] תכנן לנסוע עם חסידיו לעיירה [[ליאדי]]{{הערה|אז [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] התגורר בעיירה [[ליובאוויטש]] ולא פתח עדיין את חצרו}}, וכשחשש שמא הדבר יעורר עוד יותר מחלוקת קבע את מגוריו ב[[קאפוסט]]{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' קע"ב קע"ג}}. <br />
<br />
כדי לנסות שלא להרבות את המחלוקת שיגר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] אגרת {{גודל|2|(ראה האגרת בחלונית בצד שמאל)}} בשם אביו המהרי"ל ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בה קרא להם שלא לעורר מהומות ולא להכנס למחלוקות מיותרות{{הערה|שם=כתר א'|}}.<br />
<br />
כאשר [[הסתלקות|הסתלק]] [[המהרי"ל]] מקאפוסט, שיגר [[אדמו"ר המהר"ש]] מכתב לבנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]], במכתב קרא אדמו"ר המהר"ש לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב"ד{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 37}}.<br />
<br />
כמו כן כשנת [[תר"מ]] כאשר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז מליאדי]] נחלה בא אליו [[אדמו"ר המהר"ש]] כדי לבקרו ולהתפלל עליו, וכן הביא איתו רופא מומחה שיבדוק את הרחש"ז (מכאן רואים את גודל החשיבות והכבוד שיחס [[אדמו"ר המהר"ש]] לאחיו למרות המחלוקת ביניהם) כמה ימים לאחר מכן ב[[ד' טבת]] [[הסתלקות|הסתלק]] [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] מליאדי{{הערה|על פי היכל הבעש"ט חלק י"ח, עמ' קי"ט, וכן [[בית רבי]] - אידיש עמ' 183}}.<br />
<br />
לפני ש[[הסתלקות|הסתלק]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" הוא שלח [[פ"נ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שיקרא על ציון [[הצמח צדק]], וכשחזר מהציון היה נראה שהוא מוטרד ועצוב, כשראתה זאת [[הרבנית רבקה]] היא שאלה אותו מדוע פניו נפולות, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ענה לה שמיד כשהדליק את הנר לזכות רבי שלמה זלמן הוא כבה. ואכן זמן קצר לאחר מכן הסתלק רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' רכ"ו}}.<br />
<br />
[[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן מקאפוסט]] העיר באחת הפעמים על הערה של [[אדמו"ר המהר"ש]] על הספר [[תורה אור]], הדבר גרם לויכוח חריף בינו לבין החסיד ר' [[דן תומרקין]] שהגן על עמדתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] הצטער אחרי זה שלא בא להגן על עמדתו של אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואמר שהחסידים לא נתנו לו להגיב מחשש שהדבר יגרום לחידוש המחלוקת בין החסידיות{{הערה|"המלך במסיבו" חלק ב' עמוד רפד}}.<br />
<br />
==יחס רבותינו נשיאנו לענפים השונים==<br />
[[קובץ:בזפלוב שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שמואל בזפלוב]], שעקב היותו מקושר לליובאוויטש סירב לרשת את מקומו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק באדמו"ריות, ובפועל החליפו רק ברבנות]]<br />
בזמן הפיצול היה בליובאוויטש יחס ביקורתי כלפי הענפים השונים בחב"ד, אך כיום דבר זה השתנה. [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי החשיבו את אדמו"רי הענפים השונים בחב"ד כחלק מאדמו"רי חב"ד, אך כענפים שונים{{הערה|ראה ב[[היום יום]] שם מגדיר הרבי את כל האדמו"רים הללו בתואר "אדמו"ר" וכן בקובץ [[יגדלי תורה]] שבו הורה הרבי לשים את רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] מליאדי במדור "רבותינו נשיאנו" (ראה פר "עבודת הקודש" עמוד כ"ג)}}.<br />
<br />
כמו כן באחת השיחות{{הערה|שיחת ליל [[הושענא רבא]] [[תשנ"ב]]}} הצביע הרבי על כך ש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה נוהג לכתוב על בניו ונכדיו השונים של [[הצמח צדק]] את התואר "אדמו"ר", ומכך לומדים שכל יהודי יכול להיות אדמו"ר.<br />
<br />
כאשר ערכו את [[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הכניסו העורכים מדבריו של רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (המהרי"ד) מ[[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]] במדור "חסידים הראשונים", וכשהביאו את הקובץ לפני הרבי ל[[הגהה]] הורה הרבי להעביר את זה למדור "רבותינו נשיאנו", אך בהפסק שלוש נקודות בינו לבין אדמו"ר הרש"ב{{הערה|[[שלום דובער לוין]], ספר "עבודת הקודש" עמ' כ"ג}}.<br />
<br />
ב[[תל אביב]] התגורר נכדו של [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] שהיה לו כתבי קודש של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ר' [[בנימין גורודצקי]] רצה להעניקם ל[[הרבי]], ואותו נכד התנה זאת בהדפסת ספרי [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] על ידי [[חב"ד]], [[הרבי]] אישר זאת. כאשר הרב [[שאול דובער זיסלין]] שמע שספרו של האדמו"ר מבברויסק שמן למאור הודפס ב[[כפר חב"ד]] הוא הלך לר' [[פנחס אלטהויז]] ושאל: 'הייתכן?', כאשר ר' פיניע אמר לו שזה באישור הרבי, נרגע הרב זיסלין{{הערה|מפי הרב אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]}}.<br />
<br />
כאשר [[הרבי]] בא לנחם את [[הרש"ג]] בב[[כ"ה תשרי]] [[תש"ל]] אחרי פטירת אמו, נרשמו חילופי דברים בינו לבין הרש"ג בהקשר לספר "מגן אבות" של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בין השאר הרש"ג שאל את הרבי אם הרבי עיין בספר "מגן אבות" והרבי השיב בחיוב. הרש"ג הוסיף ואמר שבתחילה חשש מלעיין בספר זה מכיון שידוע שיש קפידה על הלומדים בספרי קאפוסט, אך כששמע מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שהספר "מגן אבות" מיוסד על מאמרי [[הצמח צדק]] הוא נרגע והחל לעיין בספר. בהמשך השיחה הרבי הוסיף וציין שבזמן הפיצול אף היה איסור וקפידה על הלומדים בספר [[דרך מצוותיך]] של [[הצמח צדק]] למרות שרק ההקדמה נכתבה על ידי חסיד קאפוסט, אך הרבי ציין שאז הייתה זו הוראת שעה בלבד{{הערה|שם=המלך|המלך במסיבו בעריכת ר' משה מרדכי לאופר - הוצאת קה"ת, עמ' ס"ז ואילך}}{{הערה|היכל הבעש"ט חלק י"ז, עמ' קמ"ג}}.<br />
<br />
==סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש==<br />
במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב"ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנעלם היה של [[חב"ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידיו ל[[חב"ד קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב"ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס"ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. הענף החסידי סירטשין ליאדי שרד זמן קצר ממש, ורוב חסידי סירטשין ליאדי עברו לחב"ד ליובאוויטש. ולאחר שהגיע הקץ על חסידות ליאדי רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר חמש עשרה שנה ו[[חב"ד ניעז'ין]] נסגרה. לאחר ארבעים ושלוש שנה [[חב"ד ליאדי]] נסגרה. במשך שתים עשרה שנה נשאר רק ענף [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] מיתר הענפים. יש לציין שבתקופה האחרונה קאפוסט על חצרותיה הייתה מאוד קטנה בעוד שליובאוויטש הייתה גדולה מאוד. <br />
<br />
בשנת [[תרפ"ג]] כשהאדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט הסתלק ולא השאיר אחריו בנים חיים - מכיון ששני בניו ר' זלמן ור' מנחם מענדל נפטרו עוד בחייו{{הערה|שם=ברוך|ספר "תולדות ברוך מרדכי" עמ' 11 - 112}}, אז הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו"ר במקומו{{הערה|ראה ספר כתבי הרח"א ביחובסקי עמוד ק"נ ואילך}}, אולם הם סירבו, תושבי בבוירסק בקשו מחתן ביתו של רבי שמריהו נח, הרב [[שמואל בזפלוב]] אולם הוא סירב לקבל את עול האדמו"רת עקב היותו מקורב לאדמו"רי חב"ד - ליובאוויטש וכיהן רק כרב העיר עד שנרצח ב[[שואה]]{{הערה|שם=ברוך}}. בעקבות כך רוב [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] וחזרו לליובאוויטש.<br />
<br />
==חסידות אוורוטש ==<br />
{{ערך מורחב|חסידות אוורוטש}}<br />
בן נוסף של אדמו"ר הצמח צדק, האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]] (ה"צ'רקאסר"), עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש, בשנת תרי"ט. אך החסידות התנהלה בסגנון [[חסידות צ'רנוביל|חסידויות צ'רנוביל]] ולא בדרכה של חסידות חב"ד{{הערה|1= ציטוט מ[[בית רבי (ספר)]], חלק ג', דף ט"ו, עמוד א': {{ציטוטון|אח"כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין}} ובחלק ג' עמוד ט"ו: {{ציטוטון|הנהגת רבנותו הי' כדרך רבני פולין}} {{!}} מ[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12184&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה כסלו תש"ה]: {{ציטוטון|כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי"ט הכריחו כ"ק חותנו אדמו"ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר' יעקב ישראל מטשערקאסס.. לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ"ק אדמו"ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמו"ר ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל..}}. אדמו"ר הריי"צ מונה את רבי יוסף יצחק כאחד מבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] שישבו על כסאו במקומות שונים לאחר פטירתם אביהם ([[הקריאה והקדושה]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12182&st=&pgnum=7 תשרי תש"ה, מדור "זכרון זכות אבות - י"ג תשרי"]) כמו כן הוא מכונה בשלשלת היחס בתואר "כ"ק אדמו"ר".}}{{הערה|שם=כדרך_פולין|1=אם כי בפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב"ד. ראה למשל: [[בית רבי (ספר)]], עמוד קכ"ג: "הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב"ד"}}. <br />
<br />
את מקומו של רבי יוסף יצחק לאחר פטירתו מילא בנו האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]{{הערה|1=לגבי נחום דובער שניאורסון כתוב ב[[בית רבי (ספר)]], חלק ג' דף ט"ו עמוד ב': {{ציטוטון|שמילא מקומו אחריו}} (אחרי אביו בהנגת חסידות ארווטש כדרך צ'רנוביל ולא בדרך חב"ד). וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12149&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה טבת תש"ב]: {{ציטוטון|בנו השלישי וממלא מקום אביו באוורוטש כ"ק אדמו"ר חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מוהר"ר נחום דובער בן הוד כ"ק אדמו"ר הגאון חסידא ופרישא כ"ק שם תפארתו מרנא ר' יוסף יצחק.. נולד בשנת תר"ב בעיר ליובאוויטש והוא בן הזקונים לאביו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ודור חמישי לנשיאי טשערנוביל בעיר אוורוטש פלך זיטומיר}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל ד. אדמור הרה"ק מוהריי"צ}}}}.<br />
<br />
יש לציין שבמשפחת בית הרב היו צאצאים נוספים [[שושלת צ'רקס|שפתחו חצרות נוספות]], כדרך חסידות [[טשרנוביל]]. והם [[חסידות טומושפול]] ו[[חסידות הורנסטייפל]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חב"ד קאפוסט]]<br />
*[[חב"ד ליאדי]]<br />
*[[חב"ד ניעז'ין]]<br />
*[[שושלת צ'רקס]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפוסט"<br />
*[[עמרם בלוי]], קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלקים ט"ו, י"ז, וי"ח{{הבהרה|צריך הפניה לעמודים וכותרות המאמרים}}<br />
*ספר [[כוחה של סנגוריה]]{{הבהרה|עמודים? לא כל הספר עוסק בפיצול}}<br />
* [[רשימות תרכ"ו]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/16-10-2016-07-21-28-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%93-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf קובץ "ליובאוויטש שבליובאוויטש"] עמ' 18 ואילך<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ערך מובחר}}<br />
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חצרות חב"ד]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=436021כתיבה לרבי2020-12-08T00:11:16Z<p>דגלמשיח: /* פ"נ */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פדיון.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[הרבי]] קורא "[[פדיון נפש]]" ב[[האוהל|אוהל]] [[הרבי הריי"צ]]]]<br />
'''כתיבה לרבי''' אבן נדבך ויסוד חשוב בצורת ה[[התקשרות]] בין רבי ל[[חסיד]], בה מודיעים ל[[רבי]] על מצב הכותב ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]], מבשרים בשורות טובות, שואלים שאלות ואף מבקשים ברכות.<br />
<br />
==כתיבה לרבי==<br />
<br />
מאז קיבל הרבי על עצמו את [[קבלת הנשיאות של הרבי|עול הנשיאות]], נכתבו אל הרבי רבבות-רבבות מכתבים במגוון רחב של נושאים ותחומים, ממכתבים בענינים אישיים ביותר, ועד למכתבים העוסקים בנושאים צבוריים וכלל עולמיים. הרבי עצמו העיד: "קורא אני את כל המכתבים המתקבלים על שמי, וגם עונה עליהם בעצמי . . וכנהוג מימים ימימה ומדורות"{{הערה|[[ט"ו בשבט]] [[תשכ"א]].}}.<br />
<br />
ברבים ממכתביו מבקש הרבי ואף תובע שיכתבו אליו. הדבר ניכר מאד בהתבטאות השכיחה "לאחר הפסק ארוך - נתקבל מכתבו" ובביטויים נוספים.<br />
<br />
על בקשה זו חזר הרבי גם בהזדמנויות נוספות, ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] וב[[יחידות|יחידויות]] רבות.<br />
<br />
הרבי הבהיר שקריאת המכתבים איננה מכבידה עליו, ודרש לקבל מכתבים מפורטים{{הערה|{{ציטוטון|"בכל עת הנני שבע רצון לדעת מהנעשה עם אנ"ש יחיו, כי אם הידיעות טובות הנה אזי גורם זה קורת רוח ושמחה וגם אם חס ושלום להיפך, על כל פנים זה גופא - העמידה בקישור מכתבים - מחזק, און מאכט קלענער דעם געפיל פון עלנטקייט [= ומקטין את רגש הבדידות] ונמיכת הרוח. וידוע המבואר בכמה ספרים, שאף אם אי אפשר לעזור בגשמיות, הרי על כל פנים מחשבה טובה ואיחולים טובים של אחד מישראל לחברו ענין הוא"}}. מכתב מ[[כ"ח מנחם אב]] [[תש"י]].}}. ב[[קבוצת השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)|ביקור השלוחים]] בארץ הקודש בשנת [[תשט"ז]], אמרו הללו לאישיות מסוימת כי קריאת מכתבים איננה מכבידה על הרבי, הרבי מאשר זאת: {{ציטוטון|"ובוודאי צדקו השלוחים אשר אין מכתבים מכבידים עליי, והלוואי שנזכה בתוככי כלל ישראל שתוכן מכתב איש לרעהו יהיה משמח הן בגשמיות והן ברוחניות ובטוב הנראה והנגלה"}}{{הערה|[[י"ב חשון]] [[תשי"ז]].}}.<br />
<br />
מנגד, שלל הרבי בתקיפות כתיבת דו"חות שהכילו דברים שלא התרחשו במציאות{{הערה|{{ציטוטון|ישנם החושבים שלכל לראש יש להשתדל לכתוב אלי מכתבים, וכל המרבה הרי זה משובח - ללא כל נפקא מינה מיהו הכותב, מהו מעמדו ומצבו, על איזה ענין הוא כותב וכו' - העיקר הוא לכתוב מכתבים. ועד כדי כך, שכמה מהם מתייגעים למצוא ענינים לכתוב אודותם, ויתירה מזה - שמתייגעים להמציא דברים שאינם במציאות, אלא, שעושים מהם מציאות שיהיה להם על מה לכתוב... ועל ידי זה ידעו שהם אנשים חשובים...<br />
<br />
ולכן, יש צורך להבהיר שלפני שכותבים מכתב (למי שיהיה, אנשים נשים וטף), יחשבו פעם נוספת האם אמנם יש צורך בכתיבת מכתב זה, או שחבל על הזמן, הן זמנו של הכותב והן זמנו של המקבל. ואם יש ספק בדבר - הרי, במקום להקדיש שימת-לב טרחא וכו' לענין שיש בו ספק, מוטב להניח את הספק על הצד, ולעסוק בדבר ודאי - לקחת ספר וללמוד... [[נגלה]] או [[חסידות]], [[תניא]] וכיוצא בזה, ואם כבר למד ויודע הכל - יעסוק ב[[הפצת המעיינות חוצה]], או בשאר עניני תורה ומצוות}}. [[שיחה|שיחת]] יום ב' [[פרשת תולדות]] [[תשמ"ט]].}}.<br />
<br />
== אופן הכתיבה ==<br />
<br />
הכתיבה לרבי אינה דומה לכתיבת איש לרעהו. ביום בו כותב החסיד לרבי הוא [[טבילה במקווה|טובל במקוה]] לתוספת קדושה וטהרה, ומשתדל להתנהג ביום זה בהתאם.<br />
<br />
טרם הכתיבה לרבי נוהגים חסידים [[נטילת ידיים|ליטול את ידיהם]]. הכתיבה, כמובן, ב[[מגבעת|כובע]] וחליפה (הנשואים - אף בחגירת [[גארטל]]).<br />
<br />
חסידים משתדלים לכתוב לרבי בצורה מכובדת - זוהי הסיבה שכתיבת הפ"נ נעשית על גבי דף חלק ללא שורות, בעט ובכתב ברור.<br />
<br />
את הכתיבה מסיימים, בחתימת שם הכותב ושם אמו.<br />
<br />
מעניינת ביותר היא התייחסותו של הרבי למכתב שקיבל ותיבה אחת במכתב לא היתה ברורה דיה. הרבי הקיף בעיגול תיבה זו, וכתב: "1. לאחרי בקשת סליחה וכו' - כמו ש"לשון ברורה" מעלה היא גם כתב ברור כן הוא. 2. מהדברים שאין שמים לב עליהם כלל ולכלל: כתב יד כל נשיאי חב"ד הכי ברור ופשוט. 3. להעיר מלשון [[חז"ל]] (ובהלכה) כתב נאה, וצריך עיון הפירוש"{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ט עמ' 357.}}.<br />
<br />
התייחסות נוספת לצורת הכתיבה מצויה במכתב הבא: "כיון שכותב בכל מכתב כמה וכמה ענינים ביחד ונוסף על זה ריבוי שיטים בכל עמוד וכותב גם בין השיטים וממעל לשיטים, שכל זה מקשה העיון ולפעמים גם הקריאה, לכן גם המענה נדחה"{{הערה|[[כ"ט אייר]] [[תשט"ז]].}}.<br />
<br />
בין המכתבים ניתן למצוא גם התייחסות בנוגע לסגנון הכתיבה אשר "מובן . . שתמשיך לכתוב בסגנון וכו' שלה ולא דשל אחרים"{{הערה|'מקדש מלך' ח"ג עמ' קפח.}}.<br />
<br />
לפעמים ישנה מעלה דווקא כשהאדם כותב את שאלתו בעצמו, כיון שאז הוא מרגיש נוח יותר, ומפרט כל מה שעל ליבו. - כך ענה הרבי לשאלה שנשאל ב'[[יחידות]]' הנוגעת לקרוב משפחה של השואל: "הרי זה ענין שעליו לשאול בעצמו. יוועץ תחילה עם רעייתו, יציע כל הטעמים שיש לו בענין, הן החיוביים והן השליליים . . ושמא ישתנו דעותיהם בכלל ולאחר מכן יכתוב הכל לכאן, ואז יהיה אפשר לומר חוות דעת".<br />
<br />
כאשר על פני השואל עלתה ארשת תמיהה, המשיך הרבי: "אולי יש לו עוד טעמים שלא גילם לפניך, לחיוב או לשלילה? בכלל הרי טוב יותר כששואלים בכתב באמצעות אחר מאשר שואלים בעל פה על ידי אחר - בכתב על ידי אחר הרי לא גרע מהדואר, ואולי עוד יותר טוב, משא"כ בעל פה על ידי אחר - שהרי ככל שיפרטו, הרי תיתכן מציאות שיחסירו פרט שלא גילו לאזני השואל, ואילו האדם עצמו בכתבו, כותב הוא בכל הפרטים - לכן מוטב שיכתוב עם כל הפרטים, ואז נראה מה לענות"{{הערה|מ[[יחידות]] [[ניסן]] [[תשל"ד]] - 'התקשרות' גליון תקטז.}}.<br />
<br />
לא אחת מתייחס הרבי בתשובותיו לנכתב 'בין השיטין' במכתבו של הפונה - כמו, למשל, באגרת מ[[כ"ט תמוז]] [[תשי"ג]], "נהניתי ממה שבין השיטין של מכתבו ניכר...". וכן ב'יחידות' בשנת [[תשל"ו]]: "קיבלתי את כל מכתביך, קראתי אותם, וקראתי גם מה שכתבת בין השיטין..."{{הערה|'משבחי רבי' עמ' 100.}}.<br />
<br />
==סוגי הכתיבה השונים==<br />
ישנם אופנים שונים בכתיבה לרבי, ומהם:<br />
<br />
=== פ"נ ===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[פדיון נפש]]}}<br />
<br />
כתיבת 'פדיון נפש' נעשית בעיקר בזמנים מיוחדים, כדוגמת ערב [[ראש השנה]] ו[[יום הילולא|יום ההילולא]]. שלא כמו במכתב וכיוצא בזה, לפ"נ יש נוסח קבוע והוא: "פ"נ, לכ"ק [[אדמו"ר]] שליט"א [[מלך המשיח]], אנא לעורר רחמים רבים (יש שהוסיפו "ממקור הרחמים והחסדים האמיתים" או "ממקור הרחמים והסליחות" אולם הרבי הורה שלא לנהוג כן, כי אין זה מן הראוי לתת לרבי הסבר מפורט מאיפה להמשיך את ההמשכות {{הערה|[[תורת מנחם]] תש"י עמ' 34, ראה בספר ר' שלמה חיים ח"ב עמ' 665}} על [[נרנח"י]] של (השם הפרטי ושם האם)", ומוסיפים בקצרה בקשה לברכות מיוחדות.<br />
<br />
=== מכתב ===<br />
[[קובץ:בקשת ברכה.jpeg|ממוזער|טופס בקשת ברכה מהרבי בהפקת ה[[בית חב"ד]]]]<br />
המכתבים אל הרבי לא נשאו אופי מוגדר. שאלות בעניני [[תורה]], בריאות, [[חינוך]], [[עבודת התפילה]], פרנסה, [[שידוך]], מקום-מגורים, לימוד החסידות, מלחמת היצר ו[[עבודת ה']] - הם רק חלק מהתחומים בהם כתבו יהודים בדם ובתמצית ליבם, ושטחו את בעיותיהם ומצוקותיהם בפני הרבי.<br />
<br />
הצד השווה שבהם - כולם כותבים את שעל ליבם אל 'לב כל ישראל' - הרבי, זאת כיון שיודעים ומכירים ש"יש רבי בישראל, ואין הוא נכנס בהגבלות הטבע, והרוצה ללכת לבטח דרכו: במסחר, בהנהגת הבית, וכו' - לא ירים את ידו מבלי לשאול את פי הרבי{{הערה|[[ט"ו בשבט]] [[תש"ט]].}}.<br />
<br />
=== דו"ח ===<br />
<br />
בנוסף לכתיבת מכתבים, ישנה חשיבות מיוחדת בכתיבת דו"ח (דין-וחשבון).<br />
<br />
פעמים רבות הרבי ביקש שיכתבו לו דו"ח מפורט מכל פעולה - פרטית או כללית. הרבי תבע ממוסדות וארגונים גדולים, מ'[[שלוחים]]' ואפילו מאנשים פרטיים לדווח לו מכל פרט ופרט מהמתרחש אצלם.<br />
<br />
היו כאלו שהרבי הורה להם לכתוב לו פעם בחודש, בערב ראש חודש{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16532&CategoryID=2528 יחידות לרב אברהם שמואל לוין, גליון התקשרות פרשת עקב ה'תש"פ].}}.<br />
<br />
התבטאויות על הכתיבה "בקיצור הכי נמרץ" מצויות לרוב באגרותיו, והרבי מבקש עוד ועוד שיכתבו לו בפירוט ובהרחבה עד כדי כך ש"כל המפרט הרי זה משובח"{{הערה|[[כ"ו כסלו]] [[תשי"ט]].}}...<br />
<br />
=== בשורות טובות ו"צרות חסידים"===<br />
<br />
חסידים השתדלו תמיד להרבות בכתיבת בשורות טובות לרבי. מכתבים כאלו גורמים נחת רוח לרבי, כפי שניכר ממענותיו עליהם. לעיתים, כשחלף פרק זמן ללא בשורות טובות, קבל הרבי על חסרונם ותבע לחזור ולשלחם.<br />
<br />
באגרות רבות פונה הרבי ל[[חסידים]], ל[[תמים|תמימים]] ול[[מקושר|מקושרים]], ולאלו שעדיין אינם כאלה, בבקשה לבשר לו בשורות טובות, מהנעשה בלימוד ה[[נגלה]] ובלימוד ה[[חסידות]], בקביעת שיעורים וב[[הפצת המעיינות]], כך גם ב[[עבודת התפילה]] וכן בענינים הגשמיים - בשורות טובות ממצב הבריאות, שלום המשפחה וכו'.<br />
<br />
הרבי מעוניין לדעת הכל, כפי שניתן, אולי, ללמוד מהמכתב הבא, בו הרבי מפרט היטב מה כדאי לכתוב לו: "הפ"נ שלו נתקבל, וכבר קראתיו על ציון כ"ק אדמו"ר הכ"מ . . מה שם אמו? . . בטח יודיע בשורות טובות מהטבת מצבו בכלל ומצב בריאותו בפרט. אתענין לדעת סדר לימודו, היינו מה לומד, כמה שעות ביום וכו', וכן אם יש לו השפעה על חבריו בישיבה. וכן מענין אותי לדעת מצב בני משפחתו, איפה הם דרים, מעשיהם וכו'"{{הערה|'מקדש מלך' ח"ג עמ' קעג.}}.<br />
<br />
כמה פעמים התאונן הרבי בשיחותיו ובמכתביו על סוג החסידים המכונים "צרות-חסידים", "היינו כשאירע להם איזה מאורע לא טוב ח"ו, דערמאנען זיי זיך אויפן רבי'ן און אויף חסידות און מען שרייבט א פדיון [נזכרים הם ברבי ובחסידות וכותבים פדיון], וכאשר היתה הרווחה איש תחת גפנו ואיש תחת תאינתו כו'"{{הערה|[[ט' אלול]] [[תש"י]].}}.<br />
<br />
גם בשיחת שבת פרשת [[ויקהל-פקודי]] [[תשל"ה]] דיבר הרבי על "פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר שישנם "צרות חסידים", דבעת שטוב להם אין "באים", כשמטילים עליהם שליחות בהפצת המעיינות משתמטים כו' ורק כשנמצאים בעת צרה ר"ל באים בתביעה כו' שצריכים ל"[[מופת]]" - הנה במצב כזה אינם [[כלים]] ראויים להשתתפות [[משה]] וברכתו".<br />
<br />
דעתו של הרבי לא הייתה נוחה מסוג החסידים הללו, והוא תבע שוב ושוב לכתוב אליו בשורות טובות ומשמחות.<br />
<br />
== כתיבה - גם בעניני היפך הטוב ==<br />
<br />
על אף האמור לעיל - בנוגע לכתיבת בשורות טובות - ביקש הרבי שלא ימנעו מלכתוב לו גם ענינים של היפך הטוב, כיון ששלילת הכתיבה אליו בענינים אלו, עלולה לגרום לירידה חס ושלום, ולכן היא מעצת היצר:<br />
<br />
"במענה למכתבו . . שספק אצלם באם צריכים לכתוב גם על דבר המגרעות, ושהיו בזה וויכוחים חריפים.<br />
<br />
ולפלא גדול הספק בכגון דא, כיון שכמה פעמים כתבתי על דרך זה וביחוד לאחרי ההודעה שבלאו הכי ישנם מודיעים על דבר כל הנ"ל אלא שמאנשים מן הצד, ובמילא מגזימים וכו' שלכן התוצאות הפוכות הן מאשר תקות המצדדים להעדר כתיבה זו.<br />
<br />
ובעיקר תמיהתי היא, שהרי קבלנו מרבותינו הקדושים הוראה ברורה לבחון בכגון סברות כאלו, לדעת המקור ממנו באות, באם ישנו ספק בזה (נדפס ב[[היום יום]] [[כ"ג סיון]]) באם שעל ידי זה יתוסף או יוגרע בענינים המועילים למעשה ועבודה בפועל, והרי בלי ספק, אשר לכשיודע שאין מודיעים למקום פלוני על דבר מגרעות, יביא זה לא למיעוט הגרעון והחסרון אלא אדרבה וק"ל. ומה לנו יותר ברור ממאמר [[רז"ל]], הלואי שיהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם".<br />
<br />
הרבי מסיים את מכתבו באיחול שהכתיבה בעניינים אלו תתמעט מאליה:<br />
<br />
"ויהי רצון שכתיבה האמורה תהיה באופן דפוחת והולך, אבל לא מפני הסברא בלתי מתאימה האמורה, אלא מפני שהמגרעות וסיבתן תהיינה באופן דפוחת והולך עד שיעברו כליל, ועל דרך האמור באגרת הקודש{{הערה|סוף סימן כ"ו}}, יכתבו מכתבים מפורטים לא על דבר בירור בירורים כי אם על דבר הוספה באורות וכו' וק"ל . . בברכה לבשורות טובות בכל האמור"{{הערה|ממכתב [[כ"ה טבת]] [[תשי"ט]].}}.<br />
<br />
== התועלת שבכתיבה ==<br />
<br />
בנוסף להנהגה החסידותית הפשוטה - לכתוב לרבי על מנת לגרום לו נחת רוח, כמבואר לעיל בארוכה - הרי שיש בכתיבה מעלה נוספת.<br />
<br />
כאשר חסיד יודע שהוא צריך לכתוב מידי פעם לרבי - הרי זה פועל עליו שיתנהג כפי שצריך בכל ענייניו, וכפי שהרבי כותב "רואים שהידיעה שבמשך הזמן יכתבו על דבר הפעולות לפלוני - מביאה זה הוספה בפעולות אם בכמות או באיכות או בשניהם גם יחד"{{הערה|[[ט' אייר]] [[תשי"ט]].}}.<br />
<br />
== תשובות הרבי ==<br />
[[קובץ:התכתבות הרב הוטנר עם הרבי.png|ממוזער|אחד מסדרת המכתבים שכתב הרב [[יצחק הוטנר]] בשאלה אל [[הרבי]] בקשר ל[[הפולמוס ההלכתי סביב מבצע תפילין|פולמוס ההלכתי סביב מבצע תפילין]]. תשובת הרבי, כתובה סביב גוף שאלתו של הרב הוטנר כנוסח הוראה ל[[מזכירות|מזכיר]] שהיה אחראי על הקלדת המכתב]]<br />
<br />
בשנים הראשונות, ענה הרבי כמעט אל כל מכתב שהופנה אליו במכתב חזרה אל השולח. על עבודת כתיבת ועריכת המכתבים היה ממונה ה[[מזכירות|מזכיר]] הרב [[משה לייב רודשטיין]], שהיה מקליד את תוכן המכתבים שהרבי היה מכתיב לו. לאירועים: [[ברית מילה]], [[בר מצווה]] [[בת מצוה]] ו[[חתונה]], היה הרבי משיב בנוסח ברכה קבוע שהיה נשלח לכל מי שהודיע על קיומם של אירועים אלו (בין חסידי חב"ד נהוג לקרוא באירועים אלו גם כיום את הנוסח שהיה הרבי שולח לאירוע כזה).<br />
<br />
לאחר פטירתו של הרב רודשטיין בשנת [[תשכ"ח]] צומצם בהדרגה היקף השימוש במענה בצורה מכתב בעוד והשימוש ב[[מענות קודש]] ב[[כתב יד קודש|כתב ידו של הרבי]] הלך ונעשה רחב יותר, עד שלקראת שנות המ"מים כמעט ולא נשלחו מכתבים שאינם מברקי ברכה לחגים או איחולים לאירועים. גם המכתבים שכן נשלחו מאז פטירת הרב רודשטיין - לא היה הרבי מכתיב את נוסח המכתב ל[[מזכירות|מזכיר]] שהיה אחראי על הקלדתו, אלא היה כותב את נוסח התשובה על גבי מכתבו של השואל.<br />
<br />
הרבי הבהיר מספר פעמים, כי אין להמתין לקבלת תשובה ממנו בכתב או בטלפון, וכי הוא מודיע באופן כללי כי יזכיר את הפניות במכתבים ויתפלל עליהן ב[[אוהל]] ({{ציטוטון|אזכיר על הציון}}).<br />
<br />
===הוראות כלליות===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ידידים מבינים]]}}<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]] הורה הרבי שיש להימנע משאלות פרטיות, והפנה את השואלים לרבנים, 'ידידים מבינים' וכיוצא בזה כמו כן הרבי דיבר כמה וכמה פעמים בעת ההתוועדויות, שאין הזמן גרמא לענות ולאשר לכל אחד ואחת על המכתבים, והמענה על השאלות הוא בעת ההתוועדות וב'[[יחידות כללית]]'. הרבי נתן כמה כללים לשאלות מסויימות:<br />
<br />
{{ציטוט|מקור=שבת פרשת בשלח תשמ"ח|תוכן=המענה הכללי לשאלות רבים - ולדוגמה: בעניני רפואה - כעצת רופא מומחה (ומה טוב - שני רופאים מומחים, ואם יש חילוקי דעות - ישאלו שלישי ויעשו כדעת הרוב); בעניני פרנסה והסתדרות וכו' - כעצת ידידים מבינים; ובעניני עבודת ה' - הוראת המשנה 'עשה לך רב' וכיוצא בזה - לא זו בלבד שלא נגרע מאומה כשאין הזמן גרמא לענות לכל אחד ואחת בפרטיות וכוללים הפרט בהכלל, אלא אדרבה, על ידי זה נתוסף בו מעלת וכח הציבור.<br />
<br />
ולכן בענינים אלו וכיוצא בהם (משא"כ בענינים מיוחדים) אין צורך שכל אחד ואחד ישאל בפרטיות, וימתין למענה פרטי, אלא יש לנהוג ע"פ המענה הכללי, המיוסד על הוראת תורתנו, תורת אמת ותורת חיים. ובמילא, תהיה אפשרות להתפנות יותר לענינים המיוחדים הדורשים מענה מפורט}}{{הערה|וראה גם שיחת חמשה עשר בשבט, כ"א שבט וב' אדר תשמ"ח.}}.<br />
<br />
== כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש ==<br />
[[קובץ:אגרות קודש אדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת האגרות קודש מהרבי]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]}}<br />
<br />
כיום, ב[[נצחיות חייו של הרבי|תקופה שלאחר ג' תמוז]] בה לא רואים את הרבי, נוהגים ה[[חסיד|חסידים]] וה[[יהודי|יהודים]] לכתוב לרבי ולקבל את עצתו וברכתו, באמצעות ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], הכתיבה מתבצעת על ידי כתיבת הפ"נ, הבקשה או השאלה על דף חלק, [[ציור פני הרבי]] והכנסת המכתב לאחד מספרי ה"[[אגרות קודש]]". במכתביו של הרבי שבמקום האקראי בו הוכנס הדף, רואה הכותב את תשובת הרבי למכתבו. נהוג לקבל לפני הכתיבה לרבי [[החלטה טובה]].<br />
<br />
עם זאת, ישנם חסידים מעטים שאינם רואים הנהגה זו בעין יפה, וטוענים כי אין צורך להעניק לרבי שיטות איך לתת לחסידים תשובות למצוקותיהם והתלבטויותיהם{{מקור}}. חיזוק לטענה זו מוצאים הם במכתב מהתקופה שלאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], בה מורה הרבי לשלוח שאלה ל[[האוהל|ציון הרבי הריי"צ]], והרבי ימצא את הדרך לענות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/579.htm אגרות קודש חלק ג' אגרת תקעט].}}.<br />
<br />
כמו כן, ישנם המסתייגים משימוש רווח בספרי האגרות קודש לקבלת תשובות מהרבי, בטענה שהרבי בעצמו הפנה דברים אלו לשני רבנים, שני רופאים או שני יועצים לפי הצורך{{הערה|שיחת חמשה עשר בשבט, ועוד.}}, ולכן יש לכתוב בעיקר לצורך בקשת ברכה.<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[https://chabad.info/magazine/277909/ הרב אלימלך שחר והרב יעקב רייניץ מדברים על כתיבה לרבי]<br />
*[https://chabad.info/magazine/278155/ מהותו של חסיד - לכתוב לרבי]<br />
*ישראל יהודה, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31647 אנא לעורר רחמים רבים]''', מתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:התקשרות]]<br />
[[קטגוריה:רבי וחסיד]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=436018כתיבה לרבי2020-12-08T00:08:43Z<p>דגלמשיח: /* פ"נ */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פדיון.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[הרבי]] קורא "[[פדיון נפש]]" ב[[האוהל|אוהל]] [[הרבי הריי"צ]]]]<br />
'''כתיבה לרבי''' אבן נדבך ויסוד חשוב בצורת ה[[התקשרות]] בין רבי ל[[חסיד]], בה מודיעים ל[[רבי]] על מצב הכותב ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]], מבשרים בשורות טובות, שואלים שאלות ואף מבקשים ברכות.<br />
<br />
==כתיבה לרבי==<br />
<br />
מאז קיבל הרבי על עצמו את [[קבלת הנשיאות של הרבי|עול הנשיאות]], נכתבו אל הרבי רבבות-רבבות מכתבים במגוון רחב של נושאים ותחומים, ממכתבים בענינים אישיים ביותר, ועד למכתבים העוסקים בנושאים צבוריים וכלל עולמיים. הרבי עצמו העיד: "קורא אני את כל המכתבים המתקבלים על שמי, וגם עונה עליהם בעצמי . . וכנהוג מימים ימימה ומדורות"{{הערה|[[ט"ו בשבט]] [[תשכ"א]].}}.<br />
<br />
ברבים ממכתביו מבקש הרבי ואף תובע שיכתבו אליו. הדבר ניכר מאד בהתבטאות השכיחה "לאחר הפסק ארוך - נתקבל מכתבו" ובביטויים נוספים.<br />
<br />
על בקשה זו חזר הרבי גם בהזדמנויות נוספות, ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] וב[[יחידות|יחידויות]] רבות.<br />
<br />
הרבי הבהיר שקריאת המכתבים איננה מכבידה עליו, ודרש לקבל מכתבים מפורטים{{הערה|{{ציטוטון|"בכל עת הנני שבע רצון לדעת מהנעשה עם אנ"ש יחיו, כי אם הידיעות טובות הנה אזי גורם זה קורת רוח ושמחה וגם אם חס ושלום להיפך, על כל פנים זה גופא - העמידה בקישור מכתבים - מחזק, און מאכט קלענער דעם געפיל פון עלנטקייט [= ומקטין את רגש הבדידות] ונמיכת הרוח. וידוע המבואר בכמה ספרים, שאף אם אי אפשר לעזור בגשמיות, הרי על כל פנים מחשבה טובה ואיחולים טובים של אחד מישראל לחברו ענין הוא"}}. מכתב מ[[כ"ח מנחם אב]] [[תש"י]].}}. ב[[קבוצת השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)|ביקור השלוחים]] בארץ הקודש בשנת [[תשט"ז]], אמרו הללו לאישיות מסוימת כי קריאת מכתבים איננה מכבידה על הרבי, הרבי מאשר זאת: {{ציטוטון|"ובוודאי צדקו השלוחים אשר אין מכתבים מכבידים עליי, והלוואי שנזכה בתוככי כלל ישראל שתוכן מכתב איש לרעהו יהיה משמח הן בגשמיות והן ברוחניות ובטוב הנראה והנגלה"}}{{הערה|[[י"ב חשון]] [[תשי"ז]].}}.<br />
<br />
מנגד, שלל הרבי בתקיפות כתיבת דו"חות שהכילו דברים שלא התרחשו במציאות{{הערה|{{ציטוטון|ישנם החושבים שלכל לראש יש להשתדל לכתוב אלי מכתבים, וכל המרבה הרי זה משובח - ללא כל נפקא מינה מיהו הכותב, מהו מעמדו ומצבו, על איזה ענין הוא כותב וכו' - העיקר הוא לכתוב מכתבים. ועד כדי כך, שכמה מהם מתייגעים למצוא ענינים לכתוב אודותם, ויתירה מזה - שמתייגעים להמציא דברים שאינם במציאות, אלא, שעושים מהם מציאות שיהיה להם על מה לכתוב... ועל ידי זה ידעו שהם אנשים חשובים...<br />
<br />
ולכן, יש צורך להבהיר שלפני שכותבים מכתב (למי שיהיה, אנשים נשים וטף), יחשבו פעם נוספת האם אמנם יש צורך בכתיבת מכתב זה, או שחבל על הזמן, הן זמנו של הכותב והן זמנו של המקבל. ואם יש ספק בדבר - הרי, במקום להקדיש שימת-לב טרחא וכו' לענין שיש בו ספק, מוטב להניח את הספק על הצד, ולעסוק בדבר ודאי - לקחת ספר וללמוד... [[נגלה]] או [[חסידות]], [[תניא]] וכיוצא בזה, ואם כבר למד ויודע הכל - יעסוק ב[[הפצת המעיינות חוצה]], או בשאר עניני תורה ומצוות}}. [[שיחה|שיחת]] יום ב' [[פרשת תולדות]] [[תשמ"ט]].}}.<br />
<br />
== אופן הכתיבה ==<br />
<br />
הכתיבה לרבי אינה דומה לכתיבת איש לרעהו. ביום בו כותב החסיד לרבי הוא [[טבילה במקווה|טובל במקוה]] לתוספת קדושה וטהרה, ומשתדל להתנהג ביום זה בהתאם.<br />
<br />
טרם הכתיבה לרבי נוהגים חסידים [[נטילת ידיים|ליטול את ידיהם]]. הכתיבה, כמובן, ב[[מגבעת|כובע]] וחליפה (הנשואים - אף בחגירת [[גארטל]]).<br />
<br />
חסידים משתדלים לכתוב לרבי בצורה מכובדת - זוהי הסיבה שכתיבת הפ"נ נעשית על גבי דף חלק ללא שורות, בעט ובכתב ברור.<br />
<br />
את הכתיבה מסיימים, בחתימת שם הכותב ושם אמו.<br />
<br />
מעניינת ביותר היא התייחסותו של הרבי למכתב שקיבל ותיבה אחת במכתב לא היתה ברורה דיה. הרבי הקיף בעיגול תיבה זו, וכתב: "1. לאחרי בקשת סליחה וכו' - כמו ש"לשון ברורה" מעלה היא גם כתב ברור כן הוא. 2. מהדברים שאין שמים לב עליהם כלל ולכלל: כתב יד כל נשיאי חב"ד הכי ברור ופשוט. 3. להעיר מלשון [[חז"ל]] (ובהלכה) כתב נאה, וצריך עיון הפירוש"{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ט עמ' 357.}}.<br />
<br />
התייחסות נוספת לצורת הכתיבה מצויה במכתב הבא: "כיון שכותב בכל מכתב כמה וכמה ענינים ביחד ונוסף על זה ריבוי שיטים בכל עמוד וכותב גם בין השיטים וממעל לשיטים, שכל זה מקשה העיון ולפעמים גם הקריאה, לכן גם המענה נדחה"{{הערה|[[כ"ט אייר]] [[תשט"ז]].}}.<br />
<br />
בין המכתבים ניתן למצוא גם התייחסות בנוגע לסגנון הכתיבה אשר "מובן . . שתמשיך לכתוב בסגנון וכו' שלה ולא דשל אחרים"{{הערה|'מקדש מלך' ח"ג עמ' קפח.}}.<br />
<br />
לפעמים ישנה מעלה דווקא כשהאדם כותב את שאלתו בעצמו, כיון שאז הוא מרגיש נוח יותר, ומפרט כל מה שעל ליבו. - כך ענה הרבי לשאלה שנשאל ב'[[יחידות]]' הנוגעת לקרוב משפחה של השואל: "הרי זה ענין שעליו לשאול בעצמו. יוועץ תחילה עם רעייתו, יציע כל הטעמים שיש לו בענין, הן החיוביים והן השליליים . . ושמא ישתנו דעותיהם בכלל ולאחר מכן יכתוב הכל לכאן, ואז יהיה אפשר לומר חוות דעת".<br />
<br />
כאשר על פני השואל עלתה ארשת תמיהה, המשיך הרבי: "אולי יש לו עוד טעמים שלא גילם לפניך, לחיוב או לשלילה? בכלל הרי טוב יותר כששואלים בכתב באמצעות אחר מאשר שואלים בעל פה על ידי אחר - בכתב על ידי אחר הרי לא גרע מהדואר, ואולי עוד יותר טוב, משא"כ בעל פה על ידי אחר - שהרי ככל שיפרטו, הרי תיתכן מציאות שיחסירו פרט שלא גילו לאזני השואל, ואילו האדם עצמו בכתבו, כותב הוא בכל הפרטים - לכן מוטב שיכתוב עם כל הפרטים, ואז נראה מה לענות"{{הערה|מ[[יחידות]] [[ניסן]] [[תשל"ד]] - 'התקשרות' גליון תקטז.}}.<br />
<br />
לא אחת מתייחס הרבי בתשובותיו לנכתב 'בין השיטין' במכתבו של הפונה - כמו, למשל, באגרת מ[[כ"ט תמוז]] [[תשי"ג]], "נהניתי ממה שבין השיטין של מכתבו ניכר...". וכן ב'יחידות' בשנת [[תשל"ו]]: "קיבלתי את כל מכתביך, קראתי אותם, וקראתי גם מה שכתבת בין השיטין..."{{הערה|'משבחי רבי' עמ' 100.}}.<br />
<br />
==סוגי הכתיבה השונים==<br />
ישנם אופנים שונים בכתיבה לרבי, ומהם:<br />
<br />
=== פ"נ ===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[פדיון נפש]]}}<br />
<br />
כתיבת 'פדיון נפש' נעשית בעיקר בזמנים מיוחדים, כדוגמת ערב [[ראש השנה]] ו[[יום הילולא|יום ההילולא]]. שלא כמו במכתב וכיוצא בזה, לפ"נ יש נוסח קבוע והוא: "פ"נ, לכ"ק [[אדמו"ר]] שליט"א [[מלך המשיח]], אנא לעורר רחמים רבים (יש שהוסיפו "ממקור הרחמים והחסדים האמיתים" או "ממקור הרחמים והסליחות" אולם הרבי הורה שלא לנהוג כן, כי אין זה מן הראוי לתת לרבי הסבר מפורט מאיפה להמשיך את ההמשכות) על [[נרנח"י]] של (השם הפרטי ושם האם)", ומוסיפים בקצרה בקשה לברכות מיוחדות.<br />
<br />
=== מכתב ===<br />
[[קובץ:בקשת ברכה.jpeg|ממוזער|טופס בקשת ברכה מהרבי בהפקת ה[[בית חב"ד]]]]<br />
המכתבים אל הרבי לא נשאו אופי מוגדר. שאלות בעניני [[תורה]], בריאות, [[חינוך]], [[עבודת התפילה]], פרנסה, [[שידוך]], מקום-מגורים, לימוד החסידות, מלחמת היצר ו[[עבודת ה']] - הם רק חלק מהתחומים בהם כתבו יהודים בדם ובתמצית ליבם, ושטחו את בעיותיהם ומצוקותיהם בפני הרבי.<br />
<br />
הצד השווה שבהם - כולם כותבים את שעל ליבם אל 'לב כל ישראל' - הרבי, זאת כיון שיודעים ומכירים ש"יש רבי בישראל, ואין הוא נכנס בהגבלות הטבע, והרוצה ללכת לבטח דרכו: במסחר, בהנהגת הבית, וכו' - לא ירים את ידו מבלי לשאול את פי הרבי{{הערה|[[ט"ו בשבט]] [[תש"ט]].}}.<br />
<br />
=== דו"ח ===<br />
<br />
בנוסף לכתיבת מכתבים, ישנה חשיבות מיוחדת בכתיבת דו"ח (דין-וחשבון).<br />
<br />
פעמים רבות הרבי ביקש שיכתבו לו דו"ח מפורט מכל פעולה - פרטית או כללית. הרבי תבע ממוסדות וארגונים גדולים, מ'[[שלוחים]]' ואפילו מאנשים פרטיים לדווח לו מכל פרט ופרט מהמתרחש אצלם.<br />
<br />
היו כאלו שהרבי הורה להם לכתוב לו פעם בחודש, בערב ראש חודש{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16532&CategoryID=2528 יחידות לרב אברהם שמואל לוין, גליון התקשרות פרשת עקב ה'תש"פ].}}.<br />
<br />
התבטאויות על הכתיבה "בקיצור הכי נמרץ" מצויות לרוב באגרותיו, והרבי מבקש עוד ועוד שיכתבו לו בפירוט ובהרחבה עד כדי כך ש"כל המפרט הרי זה משובח"{{הערה|[[כ"ו כסלו]] [[תשי"ט]].}}...<br />
<br />
=== בשורות טובות ו"צרות חסידים"===<br />
<br />
חסידים השתדלו תמיד להרבות בכתיבת בשורות טובות לרבי. מכתבים כאלו גורמים נחת רוח לרבי, כפי שניכר ממענותיו עליהם. לעיתים, כשחלף פרק זמן ללא בשורות טובות, קבל הרבי על חסרונם ותבע לחזור ולשלחם.<br />
<br />
באגרות רבות פונה הרבי ל[[חסידים]], ל[[תמים|תמימים]] ול[[מקושר|מקושרים]], ולאלו שעדיין אינם כאלה, בבקשה לבשר לו בשורות טובות, מהנעשה בלימוד ה[[נגלה]] ובלימוד ה[[חסידות]], בקביעת שיעורים וב[[הפצת המעיינות]], כך גם ב[[עבודת התפילה]] וכן בענינים הגשמיים - בשורות טובות ממצב הבריאות, שלום המשפחה וכו'.<br />
<br />
הרבי מעוניין לדעת הכל, כפי שניתן, אולי, ללמוד מהמכתב הבא, בו הרבי מפרט היטב מה כדאי לכתוב לו: "הפ"נ שלו נתקבל, וכבר קראתיו על ציון כ"ק אדמו"ר הכ"מ . . מה שם אמו? . . בטח יודיע בשורות טובות מהטבת מצבו בכלל ומצב בריאותו בפרט. אתענין לדעת סדר לימודו, היינו מה לומד, כמה שעות ביום וכו', וכן אם יש לו השפעה על חבריו בישיבה. וכן מענין אותי לדעת מצב בני משפחתו, איפה הם דרים, מעשיהם וכו'"{{הערה|'מקדש מלך' ח"ג עמ' קעג.}}.<br />
<br />
כמה פעמים התאונן הרבי בשיחותיו ובמכתביו על סוג החסידים המכונים "צרות-חסידים", "היינו כשאירע להם איזה מאורע לא טוב ח"ו, דערמאנען זיי זיך אויפן רבי'ן און אויף חסידות און מען שרייבט א פדיון [נזכרים הם ברבי ובחסידות וכותבים פדיון], וכאשר היתה הרווחה איש תחת גפנו ואיש תחת תאינתו כו'"{{הערה|[[ט' אלול]] [[תש"י]].}}.<br />
<br />
גם בשיחת שבת פרשת [[ויקהל-פקודי]] [[תשל"ה]] דיבר הרבי על "פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר שישנם "צרות חסידים", דבעת שטוב להם אין "באים", כשמטילים עליהם שליחות בהפצת המעיינות משתמטים כו' ורק כשנמצאים בעת צרה ר"ל באים בתביעה כו' שצריכים ל"[[מופת]]" - הנה במצב כזה אינם [[כלים]] ראויים להשתתפות [[משה]] וברכתו".<br />
<br />
דעתו של הרבי לא הייתה נוחה מסוג החסידים הללו, והוא תבע שוב ושוב לכתוב אליו בשורות טובות ומשמחות.<br />
<br />
== כתיבה - גם בעניני היפך הטוב ==<br />
<br />
על אף האמור לעיל - בנוגע לכתיבת בשורות טובות - ביקש הרבי שלא ימנעו מלכתוב לו גם ענינים של היפך הטוב, כיון ששלילת הכתיבה אליו בענינים אלו, עלולה לגרום לירידה חס ושלום, ולכן היא מעצת היצר:<br />
<br />
"במענה למכתבו . . שספק אצלם באם צריכים לכתוב גם על דבר המגרעות, ושהיו בזה וויכוחים חריפים.<br />
<br />
ולפלא גדול הספק בכגון דא, כיון שכמה פעמים כתבתי על דרך זה וביחוד לאחרי ההודעה שבלאו הכי ישנם מודיעים על דבר כל הנ"ל אלא שמאנשים מן הצד, ובמילא מגזימים וכו' שלכן התוצאות הפוכות הן מאשר תקות המצדדים להעדר כתיבה זו.<br />
<br />
ובעיקר תמיהתי היא, שהרי קבלנו מרבותינו הקדושים הוראה ברורה לבחון בכגון סברות כאלו, לדעת המקור ממנו באות, באם ישנו ספק בזה (נדפס ב[[היום יום]] [[כ"ג סיון]]) באם שעל ידי זה יתוסף או יוגרע בענינים המועילים למעשה ועבודה בפועל, והרי בלי ספק, אשר לכשיודע שאין מודיעים למקום פלוני על דבר מגרעות, יביא זה לא למיעוט הגרעון והחסרון אלא אדרבה וק"ל. ומה לנו יותר ברור ממאמר [[רז"ל]], הלואי שיהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם".<br />
<br />
הרבי מסיים את מכתבו באיחול שהכתיבה בעניינים אלו תתמעט מאליה:<br />
<br />
"ויהי רצון שכתיבה האמורה תהיה באופן דפוחת והולך, אבל לא מפני הסברא בלתי מתאימה האמורה, אלא מפני שהמגרעות וסיבתן תהיינה באופן דפוחת והולך עד שיעברו כליל, ועל דרך האמור באגרת הקודש{{הערה|סוף סימן כ"ו}}, יכתבו מכתבים מפורטים לא על דבר בירור בירורים כי אם על דבר הוספה באורות וכו' וק"ל . . בברכה לבשורות טובות בכל האמור"{{הערה|ממכתב [[כ"ה טבת]] [[תשי"ט]].}}.<br />
<br />
== התועלת שבכתיבה ==<br />
<br />
בנוסף להנהגה החסידותית הפשוטה - לכתוב לרבי על מנת לגרום לו נחת רוח, כמבואר לעיל בארוכה - הרי שיש בכתיבה מעלה נוספת.<br />
<br />
כאשר חסיד יודע שהוא צריך לכתוב מידי פעם לרבי - הרי זה פועל עליו שיתנהג כפי שצריך בכל ענייניו, וכפי שהרבי כותב "רואים שהידיעה שבמשך הזמן יכתבו על דבר הפעולות לפלוני - מביאה זה הוספה בפעולות אם בכמות או באיכות או בשניהם גם יחד"{{הערה|[[ט' אייר]] [[תשי"ט]].}}.<br />
<br />
== תשובות הרבי ==<br />
[[קובץ:התכתבות הרב הוטנר עם הרבי.png|ממוזער|אחד מסדרת המכתבים שכתב הרב [[יצחק הוטנר]] בשאלה אל [[הרבי]] בקשר ל[[הפולמוס ההלכתי סביב מבצע תפילין|פולמוס ההלכתי סביב מבצע תפילין]]. תשובת הרבי, כתובה סביב גוף שאלתו של הרב הוטנר כנוסח הוראה ל[[מזכירות|מזכיר]] שהיה אחראי על הקלדת המכתב]]<br />
<br />
בשנים הראשונות, ענה הרבי כמעט אל כל מכתב שהופנה אליו במכתב חזרה אל השולח. על עבודת כתיבת ועריכת המכתבים היה ממונה ה[[מזכירות|מזכיר]] הרב [[משה לייב רודשטיין]], שהיה מקליד את תוכן המכתבים שהרבי היה מכתיב לו. לאירועים: [[ברית מילה]], [[בר מצווה]] [[בת מצוה]] ו[[חתונה]], היה הרבי משיב בנוסח ברכה קבוע שהיה נשלח לכל מי שהודיע על קיומם של אירועים אלו (בין חסידי חב"ד נהוג לקרוא באירועים אלו גם כיום את הנוסח שהיה הרבי שולח לאירוע כזה).<br />
<br />
לאחר פטירתו של הרב רודשטיין בשנת [[תשכ"ח]] צומצם בהדרגה היקף השימוש במענה בצורה מכתב בעוד והשימוש ב[[מענות קודש]] ב[[כתב יד קודש|כתב ידו של הרבי]] הלך ונעשה רחב יותר, עד שלקראת שנות המ"מים כמעט ולא נשלחו מכתבים שאינם מברקי ברכה לחגים או איחולים לאירועים. גם המכתבים שכן נשלחו מאז פטירת הרב רודשטיין - לא היה הרבי מכתיב את נוסח המכתב ל[[מזכירות|מזכיר]] שהיה אחראי על הקלדתו, אלא היה כותב את נוסח התשובה על גבי מכתבו של השואל.<br />
<br />
הרבי הבהיר מספר פעמים, כי אין להמתין לקבלת תשובה ממנו בכתב או בטלפון, וכי הוא מודיע באופן כללי כי יזכיר את הפניות במכתבים ויתפלל עליהן ב[[אוהל]] ({{ציטוטון|אזכיר על הציון}}).<br />
<br />
===הוראות כלליות===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ידידים מבינים]]}}<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]] הורה הרבי שיש להימנע משאלות פרטיות, והפנה את השואלים לרבנים, 'ידידים מבינים' וכיוצא בזה כמו כן הרבי דיבר כמה וכמה פעמים בעת ההתוועדויות, שאין הזמן גרמא לענות ולאשר לכל אחד ואחת על המכתבים, והמענה על השאלות הוא בעת ההתוועדות וב'[[יחידות כללית]]'. הרבי נתן כמה כללים לשאלות מסויימות:<br />
<br />
{{ציטוט|מקור=שבת פרשת בשלח תשמ"ח|תוכן=המענה הכללי לשאלות רבים - ולדוגמה: בעניני רפואה - כעצת רופא מומחה (ומה טוב - שני רופאים מומחים, ואם יש חילוקי דעות - ישאלו שלישי ויעשו כדעת הרוב); בעניני פרנסה והסתדרות וכו' - כעצת ידידים מבינים; ובעניני עבודת ה' - הוראת המשנה 'עשה לך רב' וכיוצא בזה - לא זו בלבד שלא נגרע מאומה כשאין הזמן גרמא לענות לכל אחד ואחת בפרטיות וכוללים הפרט בהכלל, אלא אדרבה, על ידי זה נתוסף בו מעלת וכח הציבור.<br />
<br />
ולכן בענינים אלו וכיוצא בהם (משא"כ בענינים מיוחדים) אין צורך שכל אחד ואחד ישאל בפרטיות, וימתין למענה פרטי, אלא יש לנהוג ע"פ המענה הכללי, המיוסד על הוראת תורתנו, תורת אמת ותורת חיים. ובמילא, תהיה אפשרות להתפנות יותר לענינים המיוחדים הדורשים מענה מפורט}}{{הערה|וראה גם שיחת חמשה עשר בשבט, כ"א שבט וב' אדר תשמ"ח.}}.<br />
<br />
== כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש ==<br />
[[קובץ:אגרות קודש אדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת האגרות קודש מהרבי]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]}}<br />
<br />
כיום, ב[[נצחיות חייו של הרבי|תקופה שלאחר ג' תמוז]] בה לא רואים את הרבי, נוהגים ה[[חסיד|חסידים]] וה[[יהודי|יהודים]] לכתוב לרבי ולקבל את עצתו וברכתו, באמצעות ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], הכתיבה מתבצעת על ידי כתיבת הפ"נ, הבקשה או השאלה על דף חלק, [[ציור פני הרבי]] והכנסת המכתב לאחד מספרי ה"[[אגרות קודש]]". במכתביו של הרבי שבמקום האקראי בו הוכנס הדף, רואה הכותב את תשובת הרבי למכתבו. נהוג לקבל לפני הכתיבה לרבי [[החלטה טובה]].<br />
<br />
עם זאת, ישנם חסידים מעטים שאינם רואים הנהגה זו בעין יפה, וטוענים כי אין צורך להעניק לרבי שיטות איך לתת לחסידים תשובות למצוקותיהם והתלבטויותיהם{{מקור}}. חיזוק לטענה זו מוצאים הם במכתב מהתקופה שלאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], בה מורה הרבי לשלוח שאלה ל[[האוהל|ציון הרבי הריי"צ]], והרבי ימצא את הדרך לענות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/579.htm אגרות קודש חלק ג' אגרת תקעט].}}.<br />
<br />
כמו כן, ישנם המסתייגים משימוש רווח בספרי האגרות קודש לקבלת תשובות מהרבי, בטענה שהרבי בעצמו הפנה דברים אלו לשני רבנים, שני רופאים או שני יועצים לפי הצורך{{הערה|שיחת חמשה עשר בשבט, ועוד.}}, ולכן יש לכתוב בעיקר לצורך בקשת ברכה.<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[https://chabad.info/magazine/277909/ הרב אלימלך שחר והרב יעקב רייניץ מדברים על כתיבה לרבי]<br />
*[https://chabad.info/magazine/278155/ מהותו של חסיד - לכתוב לרבי]<br />
*ישראל יהודה, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31647 אנא לעורר רחמים רבים]''', מתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:התקשרות]]<br />
[[קטגוריה:רבי וחסיד]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%A0%D7%A4%D7%A9&diff=436016פדיון נפש2020-12-08T00:04:22Z<p>דגלמשיח: /* נוסח כתיבת הפ"נ */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פדיון.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[הרבי]] קורא "פדיון נפש" ב[[האוהל|אוהל]] [[אדמו"ר הריי"צ]]]]<br />
'''פדיון נפש''' (נקרא בקיצור '''פ"נ''') הוא מכתב של [[חסיד]] ל[[רבי]] מפעם לפעם, לעורר רחמים על נפשו.<br />
<br />
==פ"נ==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[כתיבה לרבי]]}}<br />
<br />
פ"נ ([[ראשי תיבות]] של 'פדיון נפש') הינו מכתב בקשת ברכה מהחסיד אל הרבי. בלשון חסידי חב"ד מכתב זה נקרא 'פדיון נפש', ואילו אצל חסידים אחרים נקרא 'קוויטל'.<br />
<br />
הלשון 'פדיון נפש' נגזר מלשון 'פדיה' ו'חליפין'; כמו במצוות [[פדיון הבן]] ופדיון פטר חמור שמצוותם היא לתת לכהן תחליף לבן או - להבדיל - לחמור השייכים לכהן מדין תורה, כן העניין הוא בפ"נ. לפדות ולהחליף. אם ח"ו נגזר משהו בלתי רצוי על האדם - הרי שבקריאת הפ"נ על ידי שהצדיק - פודים ומהפכים את הרע לטוב.<br />
<br />
[[הרבי]] התבטא פעם בקשר למעלת הפ"נ הנכתב לחמיו, [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|[[אגרות קודש]] אד"ש חלק ד' ע' תכד.}}: {{ציטוטון|כ"ק מו"ח אדמו"ר יצא ממקומו גן עדן וילך אל בית דין של מעלה על מנת לבקש...}} היינו שבזכות הפ"נ, הצדיק מבקש כביכול מבית דין של מעלה לתקן ולשנות את דינו של כותב הפ"נ מרע לטוב.<br />
<br />
כתיבת 'פדיון נפש' נעשית בעיקר בזמנים מיוחדים, כדוגמת ערב [[ראש השנה]]{{הערה|החסיד הרב [[יחזקאל פייגין]], שהיה גם מזכירו של [[הרבי הריי"צ]], סיפר בעצמו, כי במשך כל ימות השנה חששו החסידים לשלוח פ"נים לרבי, שמא ייתפסו בקשר עם ה'שניאורסאהנים'. אולם ב[[חודש תשרי]] התעלו כולם מעל החשש, ושלחו פ"נים כדי להתברך: "ריבוי המכתבים המתקבלים בחודש תשרי, והעיקר מרוסיא, אשר כל השנה יראים, ובחודש זה גם המה כולם ישלחו פ"נ".}}, ויום ההילולא.<br />
<br />
לפ"נ ישנה גם משמעות נוספת והיא - ביטוי התקשרות של חסיד לרבי. כשחסיד כותב לרבי פ"נ הוא מעיד בכך על התקשרותו וקבלתו המוחלטת את מרות הרבי בנפש רוח ו[[נשמה]] ויותר מכך. מאידך - כשהרבי מקבל את הפ"נ וקורא אותו - זהו אות כי הרבי מקבל את החסיד כאחד ממקושריו, ו'פורש את חסותו' על החסיד.<br />
<br />
==כיצד כותבים==<br />
* נטילת ידיים טרם הכתיבה.<br />
* ראוי לכתוב דווקא לאחר התפילה, וזאת כדי להוסיף בזכויות.<br />
* לפני תחילת הכתיבה "מציירים (במחשבה) תואר פני הרב".<br />
* כתיבה בכתב ברור{{הערה|בקשת ה[[רבי]] מהנהלת ה[[ישיבה]] ב[[ארה"ק]] להעביר לתמימים, ראה [[ימי תמימים]] ח"ד עמ' 108}}.<br />
* לכתוב על צד אחד של הדף{{הערה|מקדש מלך א. עמ' 84}}.<br />
* לחתום בסוף את השם הפרטי ושם האם{{הערה|מקדש מלך א. עמ' 84}}.<br />
* נהוג לצרף דמי פדיון נפש (אותם היה הרבי מעביר ל[[מחנה ישראל]]).<br />
<br />
==נוסח כתיבת הפ"נ==<br />
בעבר היה נהוג בקרב חסידים לכתוב בתחילת הפ"נ את הנוסח '''אנא לעורר רחמים ממקור הרחמים ע"ד מכניסי רחמים כמו שכתוב בתשובת מהרי"ב''', אולם הרבי הורה שלא לנהוג כן, כי אין זה מן הראוי לתת לרבי הסבר מפורט מאיפה להמשיך את ההמשכות{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תש"י]] עמ' 34, ראה בספר ר' שלמה חיים ח"ב עמ' 665}}.<br />
<br />
הנוסח המקובל כיום הוא: '''פ"נ, לכ"ק [[אדמו"ר]] שליט"א [[מלך המשיח]], אנא לעורר [[רחמים]] רבים על [[נרנח"י]] של''' (השם הפרטי ושם האם), ומוסיפים בקצרה בקשה לברכות מיוחדות.<br />
<br />
אצל חסידים מקובל שלא לכתוב את המילה "אני" בנוסח הפ"נ אלא להתנסח בצורה אחרת, כי "אני" מסמל את היפך הביטול, וכל ענינו של ה[[כתיבה לרבי]] הוא ה[[התקשרות]] וה[[ביטול]] לרבי.<br />
<br />
בפ"נ כותבים הן בקשות גשמיות והן בקשות רוחניות. הרבי התייחס לכך בכמה התוועדויות.<br />
<br />
באחת מהן{{הערה|אחרון של פסח תש"י.}} אמר הרבי:<br />
<br />
"יש מקשין: מה שייך בכלל לבקש מהרבי, הרי זהו ענין של "ממוצע"?<br />
<br />
אחרים שואלים זאת בקשר לעניני יראת-שמים. - משולח אחד ("פון היינטיקע משולחים") היה נוהג שכאשר ביקשו למסור "פדיון" בקשר לענינים גשמיים - הי' לוקח, אך "פדיון" בנוגע לענינים רוחניים - לא היה לוקח, באמרו, שאפילו הקב"ה אינו עושה זאת, כמאמר "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". -<br />
<br />
והמענה על זה:<br />
<br />
כשם ש"ישראל אורייתא וקוב"ה כולא חד", היינו לא רק שישראל מתקשרים באורייתא ואורייתא בקוב"ה, אלא "חד" ממש, כך גם ההתקשרות בין חסידים לרבי, שאינה כשני דברים המתאחדים, אלא נעשים "כולא חד" ממש. והרבי אינו "ממוצע מפסיק" כי אם "ממוצע מחבר". ובמילא, אצל חסיד הוא והרבי והקב"ה - כולא חד".<br />
<br />
הרבי אף הורה לכתוב קבלת החלטה טובה בתור עשיית "כלי" והכנה לברכה.<br />
<br />
מאחר וישנם הוראות ומנהגים נוספים בכתיבת פ"נ, על כל אחד להתייעץ עם המשפיע שלו כיצד לנהוג.<br />
<br />
==מי בכוחו לקרוא פ"נ?==<br />
<br />
על מנת לקרוא פ"נ צריך 'לדעת' לקרוא פ"נ. רק בכוחם של צדיקים 'לקרוא' פ"נ. (מובן שאין הכוונה לקריאה גשמית של הטקסט הכתוב, אלא לעצם ההתקשרות עם נשמת המבקש והפעולה להמתיק את ענייניו בשורשם.) ישנם סיפורים מאדמו"רי [[פולין]] ש'לימדו' אדמו"רים אחרים לקרוא פני"ם ('קוויטל'), ובכך בעצם העבירו להם את שרביט ההנהגה.<br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא פעם, כי בקריאת פ"נ אפשר להיווכח אם החסיד טבל במקווה קודם לכן, ועל כן יש להזהר בזה. ועוד ביטוי: שבפ"נ קוראים לא רק מה שכתוב, אלא גם מה שלא נכתב בין השורות...<br />
<br />
בחסידות חב"ד היתה קריאת הפ"נ אחד מסימני המלוכה וההנהגה של הרבי (מלבד אמירת דא"ח). לכן, היה אחד מן ההפצרות של החסידים בממלא מקום היה לנסות להגיע בכל דרך לכך שהממלא מקום ייאות לקבל פני"ם. קבלת הפ"נ על ידי הרבי וקריאתו, היתה סימן מובהק לכך שהרבי מקבל על אחריותו את אותו חסיד בכל רבדי גופו ונפשו עד בחינת ה'יחידה' שבו, ומקבל את ענין התקשרותו של החסיד אליו כחסיד אל רבי. כשרבי החל לקבל פני"ם - היה זה אות וסימן מובהק כי הרבי בעצם קיבל עליו את עול הנשיאות, ובוודאי בהמשך יצא הדבר בגלוי לעין כל.<br />
<br />
לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הרש"ב, סירב בנו [[הרבי הריי"צ]] לקבל עליו את עול הנשיאות, ובכלל זה לקבל פני"ם. אמנם מדי פעם קיבל פני"ם, אך אמר במפורש שהוא רק שליח לקרא אותם באוהל אביו, ותו לא.<br />
<br />
== פדיון-נפש כללי ==<br />
[[קובץ:פנ כללי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חתימה על פ"נ כללי ב-[[770]]]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ערב ראש השנה#פדיון נפש כללי|פ"נ כללי בערב ראש השנה]]}}<br />
פדיון-נפש כללי" נכתב על ידי מספר חסידים יחד, למטרה משותפת. לראשונה כתבו חסידים פ"נ כללי בסוף [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר זקני ה[[חסיד]]ים ניגשו אל [[אדמו"ר הריי"צ]]) ונתנו לו [[פ"נ]] כללי עבור [[הרבי]] וביתו, ועבור [[יהודי|כלל ישראל]].<br />
<br />
בערב [[ראש השנה]] מידי שנה בשנה נכנסו זקני החסידים אל [[הרבי]] והגישו לו 'פ"נ כללי', ובו ביקשו "לעורר רחמים רבים על כללות [[בית חיינו]] ועל כ"ק [[אדמו"ר]] בעצמו..."<br />
<br />
==סגולת הפ"נ==<br />
[[אדמו"ר מוהר"ש]]<br />
אמר פעם לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]]: העולם סובר שלקיחת פדיון הוא דבר קשה ושייך רק לרבי, האמת היא שזה ביכולת כל יהודי, על ידי אמירת שבח על השני, אלא שזה צריך להיות מתוך [[אמת]]. מאות [[מלאכים]] מחכים ב[[ראש השנה]], ש[[יהודי]] יאמר שבח על השני, שכן ה[[מלאכים]] יודעים, ש[[הקב"ה]] מתאוה לשבחם של ישראל, לא לתפילתם של צדיקים, כי אם לשבחם של ישראל{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש"ד בלשון הקודש [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=150 עמוד ו].}}<br />
==ראו גם==<br />
*[[פ"נ כללי]]<br />
*[[כתיבה לרבי]]<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*ישראל יהודה, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31647 אנא לעורר רחמים רבים]''', מתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/09/25-09-2020-18-56-17-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%90-%D7%AA%D7%A7%D7%92.pdf הנהגת הרבי בקריאת פדיונות]''', בתוך קובץ הערות התמימים ואנ"ש תומכי תמימים המרכזית תשרי תשפ"א עמוד 20<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]<br />
[[קטגוריה:רבי וחסיד]]<br />
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%94_(%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%A4%D7%A8%D7%95)&diff=435873מרכז מנורה (דניפרו)2020-12-07T17:52:42Z<p>דגלמשיח: /* בית המלון */מרכז, במקום מרז</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מרכז מנורה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מרכז מנורה, בתחתית המבנה ניתן לראות את בית הכנסת ]]<br />
'''מרכז מנורה''' הוא מרכז יהודי הממוקם בעיר [[דנייפרופטרובסק]] ומשמש כ[[בית חב"ד]] והמרכז היהודי הגדול בעולם{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55863 בונים במרץ את המרכז היהודי הגדול בעולם {{חב"ד אינפו}}]}}. במרכז יש את משרדי קרן בוגלובוב, מוזיאון [[השואה|שואה]] מהגדולים בעולם, קניון למוצרים כשרים, מסעדות, אולם אירועים ענק, בית מלון, דירות מגורים לשלוחים תושבי העיר, בנק, סוכנות נסיעות, [[בית רפואה|מרכז רפואי]], ספריה, [[מקווה]] גדול, ו[[בית הכנסת שושנת הזהב|בית כנסת]]{{הערה|בית הכנסת המשמש את מרכז מנורה הוא [[בית הכנסת שושנת הזהב]]}} מפואר. המרכז בנוי משבעת בנינים שיוצרים צורה של [[מנורת המקדש|מנורה]], וע"ש זה נקרא הבניין "מרכז מנורה", שטח המרכז הוא 57,000 קמ"ר. המרכז נבנה על ידי השליח הראשי ורב העיר [[דנייפרופטרובסק]] ר' [[שמואל קמינצקי]]. <br />
==היסטוריית המבנה== <br />
[[קובץ:קטע ממוזיאון השואה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קטע ממוזיאון השואה ב[[מרכז מנורה]]]]<br />
<br />
לקראת שנת [[תשס"ז]] פנו אל הרב [[שמואל קמינצקי]] איילי ההון מר [[צבי בוגולובוב]] ושותפו מר [[איגור קולומויסקי]], והודיעו לו שהם רוצים לבנות משהו גדול למען תושביה היהודים של [[דנייפרופטרובסק]]. הרעיון הראשוני היה לממן בניית מוזיאון שואה גדול במקום מרכזי בעיר, אך ההצעה הזו נמוגה בעקבות חשש שהקמת המוזיאון תתפרש אצל תושביה הגויים של [[דנייפרופטרובסק]] כקריאת תיגר עליהם והדבר יעלה את האנטישמיות בעיר. <br />
<br />
אך לאחר שחשבו על כך הרב [[שמואל קמינצקי|קמינצקי]], [[צבי בוגולובוב]] ו[[איגור קולומויסקי]], הם החליטו שכן יבנו את מוזיאון השואה. אך לא במתכונתו הנוכחית, הרב קמינצקי הציע שיוסיפו למוזיאון מרכז יהודי גדול, בית חב"ד, משרדים, בית כנסת, מקווה, ואף בנק וסוכנות נסיעות שתוכל לשרת גם את תושבי העיר שאינם יהודים - ובכך גם ירד החשש מאנטישמיות, וגם יעלה המורל של יהודי העיר שניסו עד עתה להסתיר את יהדותם, וכשיבנה המרכז המפואר ירגישו גאים ביהדותם ולא ינסו עוד להסתיר את דתם.<br />
<br />
לאחר שההחלטה התקבלה הוחלט להקים את המרכז משבעה בניינים מחוברים זה לזה שיזכירו את צורת [[מנורת המקדש]]. המיקום שנבחר היה מסביב לבית הכנסת הההיסטורי "שושנת הזהב" הנמצא בסמוך לביתו של [[רבי לוי יצחק]] - אביו של [[הרבי שליט"א]]. את בניית המרכז היהודי שיכלול בתוכו מסעדות כשרות, קניונים למוצרים כשרים, מקווה וכו' מימן מר צבי הירש בוגלובוב, ואת מוזיאון השואה הגדול מימן שותפו מר איגור קלומויסקי.<br />
<br />
בחודש [[תמוז]], [[תשס"ח]] החלו החפירות להקמת המבנה{{הערה|[https://col.org.il/news/40005 הכתבה באתר {{COL}}]}}. ובא' ב[[חשוון]] [[תשע"ג]] נחנך המבנה{{הערה|[https://col.org.il/news/71659 גלריית סיכום של חנוכת המבנה מא' חשוון, ע"ג. {{COL}}]}}, בחנוכת הבית המפוארת השתתפו הרב הראשי לישראל הרב [[שלמה עמאר]], נשיא איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים ר' [[לוי לבייב]], סגן יו"ר ה[[מל"ח]] הרב [[משה קוטלרסקי]] , נציג ממשלת ישראל השר לענייני תפוצות [[יולי אדלשטיין]], וכן עשרות שגרירים ואנשים בכירים מצמרת השלטון [[אוקראינה|האוקראיני]].<br />
<br />
כיום נערכים באולם השמחות במבנה חתונותיהם של אנ"ש מ[[דנייפרופטרובס|דנייפר]] והסביבה, ומפאת יופיו וגודלו של אולם השמחות נערכים שם גם [[דינר|דינרים]] של הרבה ארגונים [[יהודי|יהודיים]] ברחבי העולם. כמו כן גם תושבי דנייפר שאינם [[יהודי|יהודיים]] משתמשים בבנקים, ב[[בית רפואה|מרכז הרפואי]], ובסוכנות הנסיעות שנמצאים במרכז מנורה בעקבות האמינות הרבה שמפגינים מוסדות אלה.<br />
<br />
==מבנה מרכז מנורה==<br />
[[קובץ:פנים שושנת הזהב.png|שמאל|ממוזער|פנים [[בית הכנסת שושנת הזהב]] במרכז מנורה]]<br />
מרכז מנורה הוא מבנה ענק המתפרס על פני מס' רחובות, בשטח של למעלה מ57,000 קמ"ר. המרכז בנוי משבעה בניינים בגדלים שונים המחוברים אחד לשני ויוצרים ביחד את צורת [[מנורת המקדש]], ועל-שם זה נקרא המרכז "מרכז '''מנורה'''". במבנים יש את משרדי קרן בוגולובוב, מוזיאון שואה מהגדולים מסוגו בעולם, מסעדות כשרות, קניונים לאוכל כשר, מלון, סוכנות נסיעות, [[מקווה]], [[בית כנסת]] מפואר, סוכנות נסיעות ומרכז רפואי המשמשים גם תושביה הלא יהודים של העיר [[דנייפר]].<br />
<br />
מיקום המרכז הוא על-יד ביתו של המקובל [[רבי לוי יצחק]] שניארסהן - אביו של [[הרבי]]. המרכז ממוקם במקום מרכזי בעיר דנייפר המשקיף על כל רחבי העיר, כך שבכל נקודה בעיר רואים את המרכז. דבר זה תוכנן כך מהתחלה כדי שאלפי היהודים הגרים בעיר ובסביבה יחזרו לחיק מחצבתם כאשר יראו את המבנה וירגישו גאים ביהדותם, ודבר זה אכן הוכיח את עצמו על-פי עדתו של ר' [[שמואל קמינצקי]] שבכל יום הוא פוגש בזכות זה בעוד ועוד יהודים.<br />
<br />
===בית הכנסת===<br />
{{ערך מורחב|בית הכנסת שושנת הזהב (דניפרו)}}<br />
בתחתית המבנה ממוקם בית הכנסת ההיסטורי [[בית כנסת שושנת הזהב|שושנת הזהב]]. בית הכנסת נוסד בשנת [[תק"ס]] ומאז פעל ברציפות עד ימי שלטון הקומוניסטים, הקומוניסטים הסבו את [[בית כנסת|בית הכנסת]] לבית חרושת לבגדים{{הערה|'המודיע' גליון מס' 10}}. וכך היה עד שהרב [[שמואל קמינצקי]] פעל להחזרת מבנה בית הכנסת לרשות הקהילה היהודית. לאחר מס' שנים עם בניית [[מרכז מנורה]] סונף בית הכנסת למרכז.<br />
[[קובץ:המקווה שבמרכז מנורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבור הענק במקווה שבמרכז מנורה]]<br />
<br />
הבית כנסת בנוי בצורה חדשנית ביותר. מבחוץ הוא מצופה בשיש לבן מיוחד בסגנון עתיק, אך מבפנים הוא בנוי בצורה חדשנית ביותר. מעל [[ארון קודש|ארון הקודש]] בבית הכנסת יש ששה קשתות שמסמלות כל אחת [[יום]] אחד בשבוע, ו[[ארון קודש|ארון הקודש]] מסמל את היום השביעי - [[שבת קודש]], הקשתות בנויות בצבעי שחור לבן להראות את השילוב של החדש והישן השורר בבית הכנסת. כמו כן גם ה[[בימה]] בנויה בצורת עגלה עם שתי גלגלים בשתי צדדיה כדי להזכיר איך חיו פעם היהודים בזמן שלפני ה[[מלחמת העולם השנייה|מלחמה]] ואיך היו מתקדמים בדרכים. אף הכסאות בנויות בסגנון מיוחד.<br />
<br />
כיום הבית כנסת משמש כבית הכנסת המרכזי של העיר [[דנייפר]] וההשערה היא שמדי יום מתפללים בו מעל ל300 מתפללים.<br />
<br />
===המקווה===<br />
יחד עם בית הכנסת הוחלט להקים במרכז גם [[מקווה]] גדול, המקווה ממוקם בסמוך ל[[בית הכנסת שושנת הזהב]].<br />
<br />
המקווה בנוי בסגנון מקוואות הרגיל גם בישראל, משובץ באבנים כחולות. בור המקווה הוא בור גדול מהרגיל, וזאת כדי שיוכל לשמש את כל תושביה היהודים של העיר [[דנייפרופטרובסק]].<br />
<br />
===מוזיאון השואה===<br />
[[קובץ:רחוב היהודים במוזיאון.png|שמאל|ממוזער|250px|רחוב היהודים במוזיאון השואה]]<br />
מוזיאון [[השואה]] במרכז מנורה הוא ממוזיאוני השואה הגדולים בעולם, ובכך הפך למעשה לסמל המסחרי של מרכז מנורה. את מימון הפרייקט של הקמת המוזיאון לכח על עצמו הנדיב מר איגור קלומויסקי.<br />
<br />
לכתחילה מרכז מנורה היה אמור להכיל רק את מוזיאון השואה. אך בעקבות חשש שהדבר יעלה את האנטישמיות בעיר הוחלט לצרף אל המוזיאון עוד דברים, כדוגמת מרכז קניות, סוכנות נסיעות, בית מלון ועוד. ובכך נרקם אט אט הרעיון לפתיחת מרכז מנורה{{הערה|ראה בהרחבה בפסקה [[מרכז מנורה (דניפרו)#היסטוריית המבנה|היסטוריית המבנה]]}}, כך שלמעשה המניע להקמת המרכז הינו מוזיאון השואה הממוקם בו.<br />
<br />
מוזיאון השואה כולל בתוכו מסדרון ענק בגודל של רחוב ממוצע הנקרא בשם "רח' היהודים", בחזית שני קירות המסדרון חרוטים מעל ל50 [[בית כנסת|בתי כנסת]] שהיו ממוקמים בעיר [[דנייפרופטרובסק]] לפני שהגיעו הנאצים לעיר והחריבו את כל בתי הכנסת. בחזיתות הקירות יש הנצחה מיוחדת לכל בית כנסת שהיה בעיר [[דניפרו]] על ידי הנצחת צורתו של חזית בית הכנסת בקיר, ולוח אבן המסביר איזה בית כנסת זה, היכן היה בזמן שלפני [[מלחמת העולם השנייה|המלחמה]] ובאיזה רח' נמצאים שרידיו כיום.<br />
<br />
===אולם השמחות===<br />
אולם השמחות הממוקם במרכז מנורה הוא מאולמות השמחות הגדולים ב[[דנייפרופטרובסק]] היכול להכיל מעל ל2,000 אנשים. אולם השמחות הוא מרהיב מגודלו וכמו רוב המבנים הממוקמים במרכז גם אולם השמחות בנוי בסגנון חדשני ביותר. <br />
[[קובץ:בית המלון שבמרכז מנורה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|בית המלון שבמרכז מנורה]]<br />
<br />
באולם השמחות שבמרכז מנורה נוהגים רוב [[אנ"ש]] תושבי העיר [[דנייפרופטרובסק]] לחגוג את שמחותיהם. בחתונות יהודיות יש אולם ענק הממוקם על גג אחד משבעת הבניינים המשמש כמקום ה[[חופה]], המקום משקיף על נוף העיר בנוף עוצר נשימה, הדבר הזה גם תוכנן כדי שגם היהודים שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה יקיימו את חתונותיהם בבניין, ועל ידי כך יחגגו חתונה כשרה כמסורת ישראל. בנוסף לכך גם תושביה הלא יהודים של [[דניפרו]] חוגגים מידי פעם באולם השמחות. ומפאת גודלו ויופיו של המקום האולם משמש גם לאירועים מפוארים אחרים כדוגמת ערבי התרמה, [[פארביינגענס]], ואף עוד אירועים משפחתיים אחרים.<br />
<br />
===בית המלון===<br />
במקום ממוקם אף בית מלון גדול, המחיר הרגיל שם עולה 250 ש"ח ללילה. והרבה מ[[אנ"ש]] ברחבי העולם המעוניינים לנפוש בעיר ילדותו של [[הרבי]] משתמשים בשירותי המלון שבמרכז מנורה.<br />
<br />
כמו כן מדי שנה ב[[חג הפסח]] ישנה נסיעה קבוצתית{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=86169 מרהיב: חדרי המלון של פסח חב"ד במנורה ה'תשע"ו {{שטורעם}}]}} המתארגנת לנסיעה בעיר [[דניפרו]], הנוסעים ישנים ואוכלים במלון שבמרכז מנורה הידוע באמינותו וב[[כשרות|כשרותו]] המהודרת. כמו כן בית המלון משמש גם נוסעים לא יהודים הבאים לנפוש ב[[אוקראינה]] וזאת בשל אמינותו הרבה של המלון הידועה גם אצל תושביה הלא יהודים של העיר.<br />
<br />
==מיקומו של מרכז מנורה==<br />
מרכז מנורה ממוקם במרכז העיר [[דנייפרופטרובסק]] באמצע רובע העסקים בעיר, דבר התורם למרכזיותו של המתחם, המרכז נבנה בצורה כזו שיוכלו לראותו בכל חלק ברחבי העיר ובכך לגרום לגאווה יהודית בלב תושביה היהודים של [[דניפרו]] בכלל, וכלל יהודי [[אוקראינה]] בכלל. בתחתית המבנה ממוקם [[בית הכנסת שושנת הזהב]] שנבנה עוד בשנת [[תק"ס]].<br />
<br />
כמו כן המבנה מתייחד בעיקר בכך שהוא ממוקם בצמוד לביתו של המקובל [[רבי לוי יצחק]] שניארסאהן, אביו של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[בית הכנסת שושנת הזהב]]<br />
*[[דנייפרופטרובסק]]<br />
*[[שמואל קמינצקי]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://col.org.il/news/80170 מה באמת יש בקומפלקס האדיר בדנייפרופטרובסק? ● תיעוד מהתחלת הבנייה {{COL}}]<br />
*[http://shturem.net/index.php?section=news&id=59437 הצצה מרהיבה אל "מנורה" ■ בואו לסייר בבניין {{שטורעם}}]<br />
*[https://col.org.il/news/72342 תיעוד מהמקווה הגדול במרכז מנורה. באתר {{COL}}]<br />
*[https://col.org.il/news/89248 תיעוד מסעודת משיח במלון שבמרכז מנורה. כתבה באתר {{COL}}]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]]<br />
[[קטגוריה:בתי חב"ד בעולם]]<br />
[[קטגוריה: מוסדות וארגונים באוקראינה]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%94_(%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%A4%D7%A8%D7%95)&diff=435871מרכז מנורה (דניפרו)2020-12-07T17:48:12Z<p>דגלמשיח: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מרכז מנורה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מרכז מנורה, בתחתית המבנה ניתן לראות את בית הכנסת ]]<br />
'''מרכז מנורה''' הוא מרכז יהודי הממוקם בעיר [[דנייפרופטרובסק]] ומשמש כ[[בית חב"ד]] והמרכז היהודי הגדול בעולם{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55863 בונים במרץ את המרכז היהודי הגדול בעולם {{חב"ד אינפו}}]}}. במרכז יש את משרדי קרן בוגלובוב, מוזיאון [[השואה|שואה]] מהגדולים בעולם, קניון למוצרים כשרים, מסעדות, אולם אירועים ענק, בית מלון, דירות מגורים לשלוחים תושבי העיר, בנק, סוכנות נסיעות, [[בית רפואה|מרכז רפואי]], ספריה, [[מקווה]] גדול, ו[[בית הכנסת שושנת הזהב|בית כנסת]]{{הערה|בית הכנסת המשמש את מרכז מנורה הוא [[בית הכנסת שושנת הזהב]]}} מפואר. המרכז בנוי משבעת בנינים שיוצרים צורה של [[מנורת המקדש|מנורה]], וע"ש זה נקרא הבניין "מרכז מנורה", שטח המרכז הוא 57,000 קמ"ר. המרכז נבנה על ידי השליח הראשי ורב העיר [[דנייפרופטרובסק]] ר' [[שמואל קמינצקי]]. <br />
==היסטוריית המבנה== <br />
[[קובץ:קטע ממוזיאון השואה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קטע ממוזיאון השואה ב[[מרכז מנורה]]]]<br />
<br />
לקראת שנת [[תשס"ז]] פנו אל הרב [[שמואל קמינצקי]] איילי ההון מר [[צבי בוגולובוב]] ושותפו מר [[איגור קולומויסקי]], והודיעו לו שהם רוצים לבנות משהו גדול למען תושביה היהודים של [[דנייפרופטרובסק]]. הרעיון הראשוני היה לממן בניית מוזיאון שואה גדול במקום מרכזי בעיר, אך ההצעה הזו נמוגה בעקבות חשש שהקמת המוזיאון תתפרש אצל תושביה הגויים של [[דנייפרופטרובסק]] כקריאת תיגר עליהם והדבר יעלה את האנטישמיות בעיר. <br />
<br />
אך לאחר שחשבו על כך הרב [[שמואל קמינצקי|קמינצקי]], [[צבי בוגולובוב]] ו[[איגור קולומויסקי]], הם החליטו שכן יבנו את מוזיאון השואה. אך לא במתכונתו הנוכחית, הרב קמינצקי הציע שיוסיפו למוזיאון מרכז יהודי גדול, בית חב"ד, משרדים, בית כנסת, מקווה, ואף בנק וסוכנות נסיעות שתוכל לשרת גם את תושבי העיר שאינם יהודים - ובכך גם ירד החשש מאנטישמיות, וגם יעלה המורל של יהודי העיר שניסו עד עתה להסתיר את יהדותם, וכשיבנה המרכז המפואר ירגישו גאים ביהדותם ולא ינסו עוד להסתיר את דתם.<br />
<br />
לאחר שההחלטה התקבלה הוחלט להקים את המרכז משבעה בניינים מחוברים זה לזה שיזכירו את צורת [[מנורת המקדש]]. המיקום שנבחר היה מסביב לבית הכנסת הההיסטורי "שושנת הזהב" הנמצא בסמוך לביתו של [[רבי לוי יצחק]] - אביו של [[הרבי שליט"א]]. את בניית המרכז היהודי שיכלול בתוכו מסעדות כשרות, קניונים למוצרים כשרים, מקווה וכו' מימן מר צבי הירש בוגלובוב, ואת מוזיאון השואה הגדול מימן שותפו מר איגור קלומויסקי.<br />
<br />
בחודש [[תמוז]], [[תשס"ח]] החלו החפירות להקמת המבנה{{הערה|[https://col.org.il/news/40005 הכתבה באתר {{COL}}]}}. ובא' ב[[חשוון]] [[תשע"ג]] נחנך המבנה{{הערה|[https://col.org.il/news/71659 גלריית סיכום של חנוכת המבנה מא' חשוון, ע"ג. {{COL}}]}}, בחנוכת הבית המפוארת השתתפו הרב הראשי לישראל הרב [[שלמה עמאר]], נשיא איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים ר' [[לוי לבייב]], סגן יו"ר ה[[מל"ח]] הרב [[משה קוטלרסקי]] , נציג ממשלת ישראל השר לענייני תפוצות [[יולי אדלשטיין]], וכן עשרות שגרירים ואנשים בכירים מצמרת השלטון [[אוקראינה|האוקראיני]].<br />
<br />
כיום נערכים באולם השמחות במבנה חתונותיהם של אנ"ש מ[[דנייפרופטרובס|דנייפר]] והסביבה, ומפאת יופיו וגודלו של אולם השמחות נערכים שם גם [[דינר|דינרים]] של הרבה ארגונים [[יהודי|יהודיים]] ברחבי העולם. כמו כן גם תושבי דנייפר שאינם [[יהודי|יהודיים]] משתמשים בבנקים, ב[[בית רפואה|מרכז הרפואי]], ובסוכנות הנסיעות שנמצאים במרכז מנורה בעקבות האמינות הרבה שמפגינים מוסדות אלה.<br />
<br />
==מבנה מרכז מנורה==<br />
[[קובץ:פנים שושנת הזהב.png|שמאל|ממוזער|פנים [[בית הכנסת שושנת הזהב]] במרכז מנורה]]<br />
מרכז מנורה הוא מבנה ענק המתפרס על פני מס' רחובות, בשטח של למעלה מ57,000 קמ"ר. המרכז בנוי משבעה בניינים בגדלים שונים המחוברים אחד לשני ויוצרים ביחד את צורת [[מנורת המקדש]], ועל-שם זה נקרא המרכז "מרכז '''מנורה'''". במבנים יש את משרדי קרן בוגולובוב, מוזיאון שואה מהגדולים מסוגו בעולם, מסעדות כשרות, קניונים לאוכל כשר, מלון, סוכנות נסיעות, [[מקווה]], [[בית כנסת]] מפואר, סוכנות נסיעות ומרכז רפואי המשמשים גם תושביה הלא יהודים של העיר [[דנייפר]].<br />
<br />
מיקום המרכז הוא על-יד ביתו של המקובל [[רבי לוי יצחק]] שניארסהן - אביו של [[הרבי]]. המרכז ממוקם במקום מרכזי בעיר דנייפר המשקיף על כל רחבי העיר, כך שבכל נקודה בעיר רואים את המרכז. דבר זה תוכנן כך מהתחלה כדי שאלפי היהודים הגרים בעיר ובסביבה יחזרו לחיק מחצבתם כאשר יראו את המבנה וירגישו גאים ביהדותם, ודבר זה אכן הוכיח את עצמו על-פי עדתו של ר' [[שמואל קמינצקי]] שבכל יום הוא פוגש בזכות זה בעוד ועוד יהודים.<br />
<br />
===בית הכנסת===<br />
{{ערך מורחב|בית הכנסת שושנת הזהב (דניפרו)}}<br />
בתחתית המבנה ממוקם בית הכנסת ההיסטורי [[בית כנסת שושנת הזהב|שושנת הזהב]]. בית הכנסת נוסד בשנת [[תק"ס]] ומאז פעל ברציפות עד ימי שלטון הקומוניסטים, הקומוניסטים הסבו את [[בית כנסת|בית הכנסת]] לבית חרושת לבגדים{{הערה|'המודיע' גליון מס' 10}}. וכך היה עד שהרב [[שמואל קמינצקי]] פעל להחזרת מבנה בית הכנסת לרשות הקהילה היהודית. לאחר מס' שנים עם בניית [[מרכז מנורה]] סונף בית הכנסת למרכז.<br />
[[קובץ:המקווה שבמרכז מנורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבור הענק במקווה שבמרכז מנורה]]<br />
<br />
הבית כנסת בנוי בצורה חדשנית ביותר. מבחוץ הוא מצופה בשיש לבן מיוחד בסגנון עתיק, אך מבפנים הוא בנוי בצורה חדשנית ביותר. מעל [[ארון קודש|ארון הקודש]] בבית הכנסת יש ששה קשתות שמסמלות כל אחת [[יום]] אחד בשבוע, ו[[ארון קודש|ארון הקודש]] מסמל את היום השביעי - [[שבת קודש]], הקשתות בנויות בצבעי שחור לבן להראות את השילוב של החדש והישן השורר בבית הכנסת. כמו כן גם ה[[בימה]] בנויה בצורת עגלה עם שתי גלגלים בשתי צדדיה כדי להזכיר איך חיו פעם היהודים בזמן שלפני ה[[מלחמת העולם השנייה|מלחמה]] ואיך היו מתקדמים בדרכים. אף הכסאות בנויות בסגנון מיוחד.<br />
<br />
כיום הבית כנסת משמש כבית הכנסת המרכזי של העיר [[דנייפר]] וההשערה היא שמדי יום מתפללים בו מעל ל300 מתפללים.<br />
<br />
===המקווה===<br />
יחד עם בית הכנסת הוחלט להקים במרכז גם [[מקווה]] גדול, המקווה ממוקם בסמוך ל[[בית הכנסת שושנת הזהב]].<br />
<br />
המקווה בנוי בסגנון מקוואות הרגיל גם בישראל, משובץ באבנים כחולות. בור המקווה הוא בור גדול מהרגיל, וזאת כדי שיוכל לשמש את כל תושביה היהודים של העיר [[דנייפרופטרובסק]].<br />
<br />
===מוזיאון השואה===<br />
[[קובץ:רחוב היהודים במוזיאון.png|שמאל|ממוזער|250px|רחוב היהודים במוזיאון השואה]]<br />
מוזיאון [[השואה]] במרכז מנורה הוא ממוזיאוני השואה הגדולים בעולם, ובכך הפך למעשה לסמל המסחרי של מרכז מנורה. את מימון הפרייקט של הקמת המוזיאון לכח על עצמו הנדיב מר איגור קלומויסקי.<br />
<br />
לכתחילה מרכז מנורה היה אמור להכיל רק את מוזיאון השואה. אך בעקבות חשש שהדבר יעלה את האנטישמיות בעיר הוחלט לצרף אל המוזיאון עוד דברים, כדוגמת מרכז קניות, סוכנות נסיעות, בית מלון ועוד. ובכך נרקם אט אט הרעיון לפתיחת מרכז מנורה{{הערה|ראה בהרחבה בפסקה [[מרכז מנורה (דניפרו)#היסטוריית המבנה|היסטוריית המבנה]]}}, כך שלמעשה המניע להקמת המרכז הינו מוזיאון השואה הממוקם בו.<br />
<br />
מוזיאון השואה כולל בתוכו מסדרון ענק בגודל של רחוב ממוצע הנקרא בשם "רח' היהודים", בחזית שני קירות המסדרון חרוטים מעל ל50 [[בית כנסת|בתי כנסת]] שהיו ממוקמים בעיר [[דנייפרופטרובסק]] לפני שהגיעו הנאצים לעיר והחריבו את כל בתי הכנסת. בחזיתות הקירות יש הנצחה מיוחדת לכל בית כנסת שהיה בעיר [[דניפרו]] על ידי הנצחת צורתו של חזית בית הכנסת בקיר, ולוח אבן המסביר איזה בית כנסת זה, היכן היה בזמן שלפני [[מלחמת העולם השנייה|המלחמה]] ובאיזה רח' נמצאים שרידיו כיום.<br />
<br />
===אולם השמחות===<br />
אולם השמחות הממוקם במרכז מנורה הוא מאולמות השמחות הגדולים ב[[דנייפרופטרובסק]] היכול להכיל מעל ל2,000 אנשים. אולם השמחות הוא מרהיב מגודלו וכמו רוב המבנים הממוקמים במרכז גם אולם השמחות בנוי בסגנון חדשני ביותר. <br />
[[קובץ:בית המלון שבמרכז מנורה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|בית המלון שבמרכז מנורה]]<br />
<br />
באולם השמחות שבמרכז מנורה נוהגים רוב [[אנ"ש]] תושבי העיר [[דנייפרופטרובסק]] לחגוג את שמחותיהם. בחתונות יהודיות יש אולם ענק הממוקם על גג אחד משבעת הבניינים המשמש כמקום ה[[חופה]], המקום משקיף על נוף העיר בנוף עוצר נשימה, הדבר הזה גם תוכנן כדי שגם היהודים שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה יקיימו את חתונותיהם בבניין, ועל ידי כך יחגגו חתונה כשרה כמסורת ישראל. בנוסף לכך גם תושביה הלא יהודים של [[דניפרו]] חוגגים מידי פעם באולם השמחות. ומפאת גודלו ויופיו של המקום האולם משמש גם לאירועים מפוארים אחרים כדוגמת ערבי התרמה, [[פארביינגענס]], ואף עוד אירועים משפחתיים אחרים.<br />
<br />
===בית המלון===<br />
במקום ממוקם אף בית מלון גדול, המחיר הרגיל שם עולה 250 ש"ח ללילה. והרבה מ[[אנ"ש]] ברחבי העולם המעוניינים לנפוש בעיר ילדותו של [[הרבי]] משתמשים בשירותי המלון שבמרז מנורה.<br />
<br />
כמו כן מדי שנה ב[[חג הפסח]] ישנה נסיעה קבוצתית{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=86169 מרהיב: חדרי המלון של פסח חב"ד במנורה ה'תשע"ו {{שטורעם}}]}} המתארגנת לנסיעה בעיר [[דניפרו]], הנוסעים ישנים ואוכלים במלון שבמרכז מנורה הידוע באמינותו וב[[כשרות|כשרותו]] המהודרת. כמו כן בית המלון משמש גם נוסעים לא יהודים הבאים לנפוש ב[[אוקראינה]] וזאת בשל אמינותו הרבה של המלון הידועה גם אצל תושביה הלא יהודים של העיר.<br />
<br />
==מיקומו של מרכז מנורה==<br />
מרכז מנורה ממוקם במרכז העיר [[דנייפרופטרובסק]] באמצע רובע העסקים בעיר, דבר התורם למרכזיותו של המתחם, המרכז נבנה בצורה כזו שיוכלו לראותו בכל חלק ברחבי העיר ובכך לגרום לגאווה יהודית בלב תושביה היהודים של [[דניפרו]] בכלל, וכלל יהודי [[אוקראינה]] בכלל. בתחתית המבנה ממוקם [[בית הכנסת שושנת הזהב]] שנבנה עוד בשנת [[תק"ס]].<br />
<br />
כמו כן המבנה מתייחד בעיקר בכך שהוא ממוקם בצמוד לביתו של המקובל [[רבי לוי יצחק]] שניארסאהן, אביו של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[בית הכנסת שושנת הזהב]]<br />
*[[דנייפרופטרובסק]]<br />
*[[שמואל קמינצקי]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://col.org.il/news/80170 מה באמת יש בקומפלקס האדיר בדנייפרופטרובסק? ● תיעוד מהתחלת הבנייה {{COL}}]<br />
*[http://shturem.net/index.php?section=news&id=59437 הצצה מרהיבה אל "מנורה" ■ בואו לסייר בבניין {{שטורעם}}]<br />
*[https://col.org.il/news/72342 תיעוד מהמקווה הגדול במרכז מנורה. באתר {{COL}}]<br />
*[https://col.org.il/news/89248 תיעוד מסעודת משיח במלון שבמרכז מנורה. כתבה באתר {{COL}}]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]]<br />
[[קטגוריה:בתי חב"ד בעולם]]<br />
[[קטגוריה: מוסדות וארגונים באוקראינה]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%94_(%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%A4%D7%A8%D7%95)&diff=435870מרכז מנורה (דניפרו)2020-12-07T17:46:57Z<p>דגלמשיח: /* היסטוריית המבנה */שושנת הזהב, ולא יעקב</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מרכז מנורה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מרכז מנורה, בתחתית המבנה ניתן לראות את בית הכנסת ]]<br />
'''מרכז מנורה''' הוא מרכז יהודי הממוקם בעיר [[דנייפרופטרובסק]] ומשמש כ[[בית חב"ד]] והמרכז היהודי הגדול בעולם{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55863 בונים במרץ את המרכז היהודי הגדול בעולם {{חב"ד אינפו}}]}}. במרכז יש את משרדי קרן בוגלובוב, מוזיאון [[השואה|שואה]] מהגדולים בעולם, קניון למוצרים כשרים, מסעדות, אולם אירועים ענק, בית מלון, דירות מגורים לשלוחים תושבי העיר, בנק, סוכנות נסיעות, [[בית רפואה|מרכז רפואי]], ספריה, [[מקווה]] גדול, ו[[בית הכנסת שושנת הזהב|בית כנסת]]{{הערה|בית הכנסת המשמש את מרכז מנורה הוא [[בית הכנסת שושנת הזהב]]}} מפואר. המרכז בנוי משבעת בנינים שיוצרים צורה של [[מנורת המקדש|מנורה]], וע"ש זה נקרא הבניין "מרכז מנורה", שטח המרכז הוא 57,000 קמ"ר. המרכז נבנה על ידי השליח הראשי ורב העיר [[דנייפרופטרובסק]] ר' [[שמואל קמינצקי]]. <br />
==היסטוריית המבנה== <br />
[[קובץ:קטע ממוזיאון השואה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קטע ממוזיאון השואה ב[[מרכז מנורה]]]]<br />
<br />
לקראת שנת [[תשס"ז]] פנו אל הרב [[שמואל קמינצקי]] איילי ההון מר [[צבי בוגולובוב]] ושותפו מר [[איגור קולומויסקי]], והודיעו לו שהם רוצים לבנות משהו גדול למען תושביה היהודים של [[דנייפרופטרובסק]]. הרעיון הראשוני היה לממן בניית מוזיאון שואה גדול במקום מרכזי בעיר, אך ההצעה הזו נמוגה בעקבות חשש שהקמת המוזיאון תתפרש אצל תושביה הגויים של [[דנייפרופטרובסק]] כקריאת תיגר עליהם והדבר יעלה את האנטישמיות בעיר. <br />
<br />
אך לאחר שחשבו על כך הרב [[שמואל קמינצקי|קמינצקי]], [[צבי בוגולובוב]] ו[[איגור קולומויסקי]], הם החליטו שכן יבנו את מוזיאון השואה. אך לא במתכונתו הנוכחית, הרב קמינצקי הציע שיוסיפו למוזיאון מרכז יהודי גדול, בית חב"ד, משרדים, בית כנסת, מקווה, ואף בנק וסוכנות נסיעות שתוכל לשרת גם את תושבי העיר שאינם יהודים - ובכך גם ירד החשש מאנטישמיות, וגם יעלה המורל של יהודי העיר שניסו עד עתה להסתיר את יהדותם, וכשיבנה המרכז המפואר ירגישו גאים ביהדותם ולא ינסו עוד להסתיר את דתם.<br />
<br />
לאחר שההחלטה התקבלה הוחלט להקים את המרכז משבעה בניינים מחוברים זה לזה שיזכירו את צורת [[מנורת המקדש]]. המיקום שנבחר היה מסביב לבית הכנסת הההיסטורי "[[שושנת הזהב]]" הנמצא בסמוך לביתו של [[רבי לוי יצחק]] - אביו של [[הרבי שליט"א]]. את בניית המרכז היהודי שיכלול בתוכו מסעדות כשרות, קניונים למוצרים כשרים, מקווה וכו' מימן מר צבי הירש בוגלובוב, ואת מוזיאון השואה הגדול מימן שותפו מר איגור קלומויסקי.<br />
<br />
בחודש [[תמוז]], [[תשס"ח]] החלו החפירות להקמת המבנה{{הערה|[https://col.org.il/news/40005 הכתבה באתר {{COL}}]}}. ובא' ב[[חשוון]] [[תשע"ג]] נחנך המבנה{{הערה|[https://col.org.il/news/71659 גלריית סיכום של חנוכת המבנה מא' חשוון, ע"ג. {{COL}}]}}, בחנוכת הבית המפוארת השתתפו הרב הראשי לישראל הרב [[שלמה עמאר]], נשיא איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים ר' [[לוי לבייב]], סגן יו"ר ה[[מל"ח]] הרב [[משה קוטלרסקי]] , נציג ממשלת ישראל השר לענייני תפוצות [[יולי אדלשטיין]], וכן עשרות שגרירים ואנשים בכירים מצמרת השלטון [[אוקראינה|האוקראיני]].<br />
<br />
כיום נערכים באולם השמחות במבנה חתונותיהם של אנ"ש מ[[דנייפרופטרובס|דנייפר]] והסביבה, ומפאת יופיו וגודלו של אולם השמחות נערכים שם גם [[דינר|דינרים]] של הרבה ארגונים [[יהודי|יהודיים]] ברחבי העולם. כמו כן גם תושבי דנייפר שאינם [[יהודי|יהודיים]] משתמשים בבנקים, ב[[בית רפואה|מרכז הרפואי]], ובסוכנות הנסיעות שנמצאים במרכז מנורה בעקבות האמינות הרבה שמפגינים מוסדות אלה.<br />
<br />
==מבנה מרכז מנורה==<br />
[[קובץ:פנים שושנת הזהב.png|שמאל|ממוזער|פנים [[בית הכנסת שושנת הזהב]] במרכז מנורה]]<br />
מרכז מנורה הוא מבנה ענק המתפרס על פני מס' רחובות, בשטח של למעלה מ57,000 קמ"ר. המרכז בנוי משבעה בניינים בגדלים שונים המחוברים אחד לשני ויוצרים ביחד את צורת [[מנורת המקדש]], ועל-שם זה נקרא המרכז "מרכז '''מנורה'''". במבנים יש את משרדי קרן בוגולובוב, מוזיאון שואה מהגדולים מסוגו בעולם, מסעדות כשרות, קניונים לאוכל כשר, מלון, סוכנות נסיעות, [[מקווה]], [[בית כנסת]] מפואר, סוכנות נסיעות ומרכז רפואי המשמשים גם תושביה הלא יהודים של העיר [[דנייפר]].<br />
<br />
מיקום המרכז הוא על-יד ביתו של המקובל [[רבי לוי יצחק]] שניארסהן - אביו של [[הרבי]]. המרכז ממוקם במקום מרכזי בעיר דנייפר המשקיף על כל רחבי העיר, כך שבכל נקודה בעיר רואים את המרכז. דבר זה תוכנן כך מהתחלה כדי שאלפי היהודים הגרים בעיר ובסביבה יחזרו לחיק מחצבתם כאשר יראו את המבנה וירגישו גאים ביהדותם, ודבר זה אכן הוכיח את עצמו על-פי עדתו של ר' [[שמואל קמינצקי]] שבכל יום הוא פוגש בזכות זה בעוד ועוד יהודים.<br />
<br />
===בית הכנסת===<br />
{{ערך מורחב|בית הכנסת שושנת הזהב (דניפרו)}}<br />
בתחתית המבנה ממוקם בית הכנסת ההיסטורי [[בית כנסת שושנת הזהב|שושנת הזהב]]. בית הכנסת נוסד בשנת [[תק"ס]] ומאז פעל ברציפות עד ימי שלטון הקומוניסטים, הקומוניסטים הסבו את [[בית כנסת|בית הכנסת]] לבית חרושת לבגדים{{הערה|'המודיע' גליון מס' 10}}. וכך היה עד שהרב [[שמואל קמינצקי]] פעל להחזרת מבנה בית הכנסת לרשות הקהילה היהודית. לאחר מס' שנים עם בניית [[מרכז מנורה]] סונף בית הכנסת למרכז.<br />
[[קובץ:המקווה שבמרכז מנורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבור הענק במקווה שבמרכז מנורה]]<br />
<br />
הבית כנסת בנוי בצורה חדשנית ביותר. מבחוץ הוא מצופה בשיש לבן מיוחד בסגנון עתיק, אך מבפנים הוא בנוי בצורה חדשנית ביותר. מעל [[ארון קודש|ארון הקודש]] בבית הכנסת יש ששה קשתות שמסמלות כל אחת [[יום]] אחד בשבוע, ו[[ארון קודש|ארון הקודש]] מסמל את היום השביעי - [[שבת קודש]], הקשתות בנויות בצבעי שחור לבן להראות את השילוב של החדש והישן השורר בבית הכנסת. כמו כן גם ה[[בימה]] בנויה בצורת עגלה עם שתי גלגלים בשתי צדדיה כדי להזכיר איך חיו פעם היהודים בזמן שלפני ה[[מלחמת העולם השנייה|מלחמה]] ואיך היו מתקדמים בדרכים. אף הכסאות בנויות בסגנון מיוחד.<br />
<br />
כיום הבית כנסת משמש כבית הכנסת המרכזי של העיר [[דנייפר]] וההשערה היא שמדי יום מתפללים בו מעל ל300 מתפללים.<br />
<br />
===המקווה===<br />
יחד עם בית הכנסת הוחלט להקים במרכז גם [[מקווה]] גדול, המקווה ממוקם בסמוך ל[[בית הכנסת שושנת הזהב]].<br />
<br />
המקווה בנוי בסגנון מקוואות הרגיל גם בישראל, משובץ באבנים כחולות. בור המקווה הוא בור גדול מהרגיל, וזאת כדי שיוכל לשמש את כל תושביה היהודים של העיר [[דנייפרופטרובסק]].<br />
<br />
===מוזיאון השואה===<br />
[[קובץ:רחוב היהודים במוזיאון.png|שמאל|ממוזער|250px|רחוב היהודים במוזיאון השואה]]<br />
מוזיאון [[השואה]] במרכז מנורה הוא ממוזיאוני השואה הגדולים בעולם, ובכך הפך למעשה לסמל המסחרי של מרכז מנורה. את מימון הפרייקט של הקמת המוזיאון לכח על עצמו הנדיב מר איגור קלומויסקי.<br />
<br />
לכתחילה מרכז מנורה היה אמור להכיל רק את מוזיאון השואה. אך בעקבות חשש שהדבר יעלה את האנטישמיות בעיר הוחלט לצרף אל המוזיאון עוד דברים, כדוגמת מרכז קניות, סוכנות נסיעות, בית מלון ועוד. ובכך נרקם אט אט הרעיון לפתיחת מרכז מנורה{{הערה|ראה בהרחבה בפסקה [[מרכז מנורה (דניפרו)#היסטוריית המבנה|היסטוריית המבנה]]}}, כך שלמעשה המניע להקמת המרכז הינו מוזיאון השואה הממוקם בו.<br />
<br />
מוזיאון השואה כולל בתוכו מסדרון ענק בגודל של רחוב ממוצע הנקרא בשם "רח' היהודים", בחזית שני קירות המסדרון חרוטים מעל ל50 [[בית כנסת|בתי כנסת]] שהיו ממוקמים בעיר [[דנייפרופטרובסק]] לפני שהגיעו הנאצים לעיר והחריבו את כל בתי הכנסת. בחזיתות הקירות יש הנצחה מיוחדת לכל בית כנסת שהיה בעיר [[דניפרו]] על ידי הנצחת צורתו של חזית בית הכנסת בקיר, ולוח אבן המסביר איזה בית כנסת זה, היכן היה בזמן שלפני [[מלחמת העולם השנייה|המלחמה]] ובאיזה רח' נמצאים שרידיו כיום.<br />
<br />
===אולם השמחות===<br />
אולם השמחות הממוקם במרכז מנורה הוא מאולמות השמחות הגדולים ב[[דנייפרופטרובסק]] היכול להכיל מעל ל2,000 אנשים. אולם השמחות הוא מרהיב מגודלו וכמו רוב המבנים הממוקמים במרכז גם אולם השמחות בנוי בסגנון חדשני ביותר. <br />
[[קובץ:בית המלון שבמרכז מנורה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|בית המלון שבמרכז מנורה]]<br />
<br />
באולם השמחות שבמרכז מנורה נוהגים רוב [[אנ"ש]] תושבי העיר [[דנייפרופטרובסק]] לחגוג את שמחותיהם. בחתונות יהודיות יש אולם ענק הממוקם על גג אחד משבעת הבניינים המשמש כמקום ה[[חופה]], המקום משקיף על נוף העיר בנוף עוצר נשימה, הדבר הזה גם תוכנן כדי שגם היהודים שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה יקיימו את חתונותיהם בבניין, ועל ידי כך יחגגו חתונה כשרה כמסורת ישראל. בנוסף לכך גם תושביה הלא יהודים של [[דניפרו]] חוגגים מידי פעם באולם השמחות. ומפאת גודלו ויופיו של המקום האולם משמש גם לאירועים מפוארים אחרים כדוגמת ערבי התרמה, [[פארביינגענס]], ואף עוד אירועים משפחתיים אחרים.<br />
<br />
===בית המלון===<br />
במקום ממוקם אף בית מלון גדול, המחיר הרגיל שם עולה 250 ש"ח ללילה. והרבה מ[[אנ"ש]] ברחבי העולם המעוניינים לנפוש בעיר ילדותו של [[הרבי]] משתמשים בשירותי המלון שבמרז מנורה.<br />
<br />
כמו כן מדי שנה ב[[חג הפסח]] ישנה נסיעה קבוצתית{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=86169 מרהיב: חדרי המלון של פסח חב"ד במנורה ה'תשע"ו {{שטורעם}}]}} המתארגנת לנסיעה בעיר [[דניפרו]], הנוסעים ישנים ואוכלים במלון שבמרכז מנורה הידוע באמינותו וב[[כשרות|כשרותו]] המהודרת. כמו כן בית המלון משמש גם נוסעים לא יהודים הבאים לנפוש ב[[אוקראינה]] וזאת בשל אמינותו הרבה של המלון הידועה גם אצל תושביה הלא יהודים של העיר.<br />
<br />
==מיקומו של מרכז מנורה==<br />
מרכז מנורה ממוקם במרכז העיר [[דנייפרופטרובסק]] באמצע רובע העסקים בעיר, דבר התורם למרכזיותו של המתחם, המרכז נבנה בצורה כזו שיוכלו לראותו בכל חלק ברחבי העיר ובכך לגרום לגאווה יהודית בלב תושביה היהודים של [[דניפרו]] בכלל, וכלל יהודי [[אוקראינה]] בכלל. בתחתית המבנה ממוקם [[בית הכנסת שושנת הזהב]] שנבנה עוד בשנת [[תק"ס]].<br />
<br />
כמו כן המבנה מתייחד בעיקר בכך שהוא ממוקם בצמוד לביתו של המקובל [[רבי לוי יצחק]] שניארסאהן, אביו של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[בית הכנסת שושנת הזהב]]<br />
*[[דנייפרופטרובסק]]<br />
*[[שמואל קמינצקי]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://col.org.il/news/80170 מה באמת יש בקומפלקס האדיר בדנייפרופטרובסק? ● תיעוד מהתחלת הבנייה {{COL}}]<br />
*[http://shturem.net/index.php?section=news&id=59437 הצצה מרהיבה אל "מנורה" ■ בואו לסייר בבניין {{שטורעם}}]<br />
*[https://col.org.il/news/72342 תיעוד מהמקווה הגדול במרכז מנורה. באתר {{COL}}]<br />
*[https://col.org.il/news/89248 תיעוד מסעודת משיח במלון שבמרכז מנורה. כתבה באתר {{COL}}]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]]<br />
[[קטגוריה:בתי חב"ד בעולם]]<br />
[[קטגוריה: מוסדות וארגונים באוקראינה]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%94_(%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%A4%D7%A8%D7%95)&diff=435869מרכז מנורה (דניפרו)2020-12-07T17:45:24Z<p>דגלמשיח: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מרכז מנורה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מרכז מנורה, בתחתית המבנה ניתן לראות את בית הכנסת ]]<br />
'''מרכז מנורה''' הוא מרכז יהודי הממוקם בעיר [[דנייפרופטרובסק]] ומשמש כ[[בית חב"ד]] והמרכז היהודי הגדול בעולם{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55863 בונים במרץ את המרכז היהודי הגדול בעולם {{חב"ד אינפו}}]}}. במרכז יש את משרדי קרן בוגלובוב, מוזיאון [[השואה|שואה]] מהגדולים בעולם, קניון למוצרים כשרים, מסעדות, אולם אירועים ענק, בית מלון, דירות מגורים לשלוחים תושבי העיר, בנק, סוכנות נסיעות, [[בית רפואה|מרכז רפואי]], ספריה, [[מקווה]] גדול, ו[[בית הכנסת שושנת הזהב|בית כנסת]]{{הערה|בית הכנסת המשמש את מרכז מנורה הוא [[בית הכנסת שושנת הזהב]]}} מפואר. המרכז בנוי משבעת בנינים שיוצרים צורה של [[מנורת המקדש|מנורה]], וע"ש זה נקרא הבניין "מרכז מנורה", שטח המרכז הוא 57,000 קמ"ר. המרכז נבנה על ידי השליח הראשי ורב העיר [[דנייפרופטרובסק]] ר' [[שמואל קמינצקי]]. <br />
==היסטוריית המבנה== <br />
[[קובץ:קטע ממוזיאון השואה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קטע ממוזיאון השואה ב[[מרכז מנורה]]]]<br />
<br />
לקראת שנת [[תשס"ז]] פנו אל הרב [[שמואל קמינצקי]] איילי ההון מר [[צבי בוגולובוב]] ושותפו מר [[איגור קולומויסקי]], והודיעו לו שהם רוצים לבנות משהו גדול למען תושביה היהודים של [[דנייפרופטרובסק]]. הרעיון הראשוני היה לממן בניית מוזיאון שואה גדול במקום מרכזי בעיר, אך ההצעה הזו נמוגה בעקבות חשש שהקמת המוזיאון תתפרש אצל תושביה הגויים של [[דנייפרופטרובסק]] כקריאת תיגר עליהם והדבר יעלה את האנטישמיות בעיר. <br />
<br />
אך לאחר שחשבו על כך הרב [[שמואל קמינצקי|קמינצקי]], [[צבי בוגולובוב]] ו[[איגור קולומויסקי]], הם החליטו שכן יבנו את מוזיאון השואה. אך לא במתכונתו הנוכחית, הרב קמינצקי הציע שיוסיפו למוזיאון מרכז יהודי גדול, בית חב"ד, משרדים, בית כנסת, מקווה, ואף בנק וסוכנות נסיעות שתוכל לשרת גם את תושבי העיר שאינם יהודים - ובכך גם ירד החשש מאנטישמיות, וגם יעלה המורל של יהודי העיר שניסו עד עתה להסתיר את יהדותם, וכשיבנה המרכז המפואר ירגישו גאים ביהדותם ולא ינסו עוד להסתיר את דתם.<br />
<br />
לאחר שההחלטה התקבלה הוחלט להקים את המרכז משבעה בניינים מחוברים זה לזה שיזכירו את צורת [[מנורת המקדש]]. המיקום שנבחר היה מסביב לבית הכנסת הההיסטורי "[[שושנת יעקב]]" הנמצא בסמוך לביתו של [[רבי לוי יצחק]] - אביו של [[הרבי שליט"א]]. את בניית המרכז היהודי שיכלול בתוכו מסעדות כשרות, קניונים למוצרים כשרים, מקווה וכו' מימן מר צבי הירש בוגלובוב, ואת מוזיאון השואה הגדול מימן שותפו מר איגור קלומויסקי.<br />
<br />
בחודש [[תמוז]], [[תשס"ח]] החלו החפירות להקמת המבנה{{הערה|[https://col.org.il/news/40005 הכתבה באתר {{COL}}]}}. ובא' ב[[חשוון]] [[תשע"ג]] נחנך המבנה{{הערה|[https://col.org.il/news/71659 גלריית סיכום של חנוכת המבנה מא' חשוון, ע"ג. {{COL}}]}}, בחנוכת הבית המפוארת השתתפו הרב הראשי לישראל הרב [[שלמה עמאר]], נשיא איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים ר' [[לוי לבייב]], סגן יו"ר ה[[מל"ח]] הרב [[משה קוטלרסקי]] , נציג ממשלת ישראל השר לענייני תפוצות [[יולי אדלשטיין]], וכן עשרות שגרירים ואנשים בכירים מצמרת השלטון [[אוקראינה|האוקראיני]].<br />
<br />
כיום נערכים באולם השמחות במבנה חתונותיהם של אנ"ש מ[[דנייפרופטרובס|דנייפר]] והסביבה, ומפאת יופיו וגודלו של אולם השמחות נערכים שם גם [[דינר|דינרים]] של הרבה ארגונים [[יהודי|יהודיים]] ברחבי העולם. כמו כן גם תושבי דנייפר שאינם [[יהודי|יהודיים]] משתמשים בבנקים, ב[[בית רפואה|מרכז הרפואי]], ובסוכנות הנסיעות שנמצאים במרכז מנורה בעקבות האמינות הרבה שמפגינים מוסדות אלה.<br />
<br />
==מבנה מרכז מנורה==<br />
[[קובץ:פנים שושנת הזהב.png|שמאל|ממוזער|פנים [[בית הכנסת שושנת הזהב]] במרכז מנורה]]<br />
מרכז מנורה הוא מבנה ענק המתפרס על פני מס' רחובות, בשטח של למעלה מ57,000 קמ"ר. המרכז בנוי משבעה בניינים בגדלים שונים המחוברים אחד לשני ויוצרים ביחד את צורת [[מנורת המקדש]], ועל-שם זה נקרא המרכז "מרכז '''מנורה'''". במבנים יש את משרדי קרן בוגולובוב, מוזיאון שואה מהגדולים מסוגו בעולם, מסעדות כשרות, קניונים לאוכל כשר, מלון, סוכנות נסיעות, [[מקווה]], [[בית כנסת]] מפואר, סוכנות נסיעות ומרכז רפואי המשמשים גם תושביה הלא יהודים של העיר [[דנייפר]].<br />
<br />
מיקום המרכז הוא על-יד ביתו של המקובל [[רבי לוי יצחק]] שניארסהן - אביו של [[הרבי]]. המרכז ממוקם במקום מרכזי בעיר דנייפר המשקיף על כל רחבי העיר, כך שבכל נקודה בעיר רואים את המרכז. דבר זה תוכנן כך מהתחלה כדי שאלפי היהודים הגרים בעיר ובסביבה יחזרו לחיק מחצבתם כאשר יראו את המבנה וירגישו גאים ביהדותם, ודבר זה אכן הוכיח את עצמו על-פי עדתו של ר' [[שמואל קמינצקי]] שבכל יום הוא פוגש בזכות זה בעוד ועוד יהודים.<br />
<br />
===בית הכנסת===<br />
{{ערך מורחב|בית הכנסת שושנת הזהב (דניפרו)}}<br />
בתחתית המבנה ממוקם בית הכנסת ההיסטורי [[בית כנסת שושנת הזהב|שושנת הזהב]]. בית הכנסת נוסד בשנת [[תק"ס]] ומאז פעל ברציפות עד ימי שלטון הקומוניסטים, הקומוניסטים הסבו את [[בית כנסת|בית הכנסת]] לבית חרושת לבגדים{{הערה|'המודיע' גליון מס' 10}}. וכך היה עד שהרב [[שמואל קמינצקי]] פעל להחזרת מבנה בית הכנסת לרשות הקהילה היהודית. לאחר מס' שנים עם בניית [[מרכז מנורה]] סונף בית הכנסת למרכז.<br />
[[קובץ:המקווה שבמרכז מנורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבור הענק במקווה שבמרכז מנורה]]<br />
<br />
הבית כנסת בנוי בצורה חדשנית ביותר. מבחוץ הוא מצופה בשיש לבן מיוחד בסגנון עתיק, אך מבפנים הוא בנוי בצורה חדשנית ביותר. מעל [[ארון קודש|ארון הקודש]] בבית הכנסת יש ששה קשתות שמסמלות כל אחת [[יום]] אחד בשבוע, ו[[ארון קודש|ארון הקודש]] מסמל את היום השביעי - [[שבת קודש]], הקשתות בנויות בצבעי שחור לבן להראות את השילוב של החדש והישן השורר בבית הכנסת. כמו כן גם ה[[בימה]] בנויה בצורת עגלה עם שתי גלגלים בשתי צדדיה כדי להזכיר איך חיו פעם היהודים בזמן שלפני ה[[מלחמת העולם השנייה|מלחמה]] ואיך היו מתקדמים בדרכים. אף הכסאות בנויות בסגנון מיוחד.<br />
<br />
כיום הבית כנסת משמש כבית הכנסת המרכזי של העיר [[דנייפר]] וההשערה היא שמדי יום מתפללים בו מעל ל300 מתפללים.<br />
<br />
===המקווה===<br />
יחד עם בית הכנסת הוחלט להקים במרכז גם [[מקווה]] גדול, המקווה ממוקם בסמוך ל[[בית הכנסת שושנת הזהב]].<br />
<br />
המקווה בנוי בסגנון מקוואות הרגיל גם בישראל, משובץ באבנים כחולות. בור המקווה הוא בור גדול מהרגיל, וזאת כדי שיוכל לשמש את כל תושביה היהודים של העיר [[דנייפרופטרובסק]].<br />
<br />
===מוזיאון השואה===<br />
[[קובץ:רחוב היהודים במוזיאון.png|שמאל|ממוזער|250px|רחוב היהודים במוזיאון השואה]]<br />
מוזיאון [[השואה]] במרכז מנורה הוא ממוזיאוני השואה הגדולים בעולם, ובכך הפך למעשה לסמל המסחרי של מרכז מנורה. את מימון הפרייקט של הקמת המוזיאון לכח על עצמו הנדיב מר איגור קלומויסקי.<br />
<br />
לכתחילה מרכז מנורה היה אמור להכיל רק את מוזיאון השואה. אך בעקבות חשש שהדבר יעלה את האנטישמיות בעיר הוחלט לצרף אל המוזיאון עוד דברים, כדוגמת מרכז קניות, סוכנות נסיעות, בית מלון ועוד. ובכך נרקם אט אט הרעיון לפתיחת מרכז מנורה{{הערה|ראה בהרחבה בפסקה [[מרכז מנורה (דניפרו)#היסטוריית המבנה|היסטוריית המבנה]]}}, כך שלמעשה המניע להקמת המרכז הינו מוזיאון השואה הממוקם בו.<br />
<br />
מוזיאון השואה כולל בתוכו מסדרון ענק בגודל של רחוב ממוצע הנקרא בשם "רח' היהודים", בחזית שני קירות המסדרון חרוטים מעל ל50 [[בית כנסת|בתי כנסת]] שהיו ממוקמים בעיר [[דנייפרופטרובסק]] לפני שהגיעו הנאצים לעיר והחריבו את כל בתי הכנסת. בחזיתות הקירות יש הנצחה מיוחדת לכל בית כנסת שהיה בעיר [[דניפרו]] על ידי הנצחת צורתו של חזית בית הכנסת בקיר, ולוח אבן המסביר איזה בית כנסת זה, היכן היה בזמן שלפני [[מלחמת העולם השנייה|המלחמה]] ובאיזה רח' נמצאים שרידיו כיום.<br />
<br />
===אולם השמחות===<br />
אולם השמחות הממוקם במרכז מנורה הוא מאולמות השמחות הגדולים ב[[דנייפרופטרובסק]] היכול להכיל מעל ל2,000 אנשים. אולם השמחות הוא מרהיב מגודלו וכמו רוב המבנים הממוקמים במרכז גם אולם השמחות בנוי בסגנון חדשני ביותר. <br />
[[קובץ:בית המלון שבמרכז מנורה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|בית המלון שבמרכז מנורה]]<br />
<br />
באולם השמחות שבמרכז מנורה נוהגים רוב [[אנ"ש]] תושבי העיר [[דנייפרופטרובסק]] לחגוג את שמחותיהם. בחתונות יהודיות יש אולם ענק הממוקם על גג אחד משבעת הבניינים המשמש כמקום ה[[חופה]], המקום משקיף על נוף העיר בנוף עוצר נשימה, הדבר הזה גם תוכנן כדי שגם היהודים שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה יקיימו את חתונותיהם בבניין, ועל ידי כך יחגגו חתונה כשרה כמסורת ישראל. בנוסף לכך גם תושביה הלא יהודים של [[דניפרו]] חוגגים מידי פעם באולם השמחות. ומפאת גודלו ויופיו של המקום האולם משמש גם לאירועים מפוארים אחרים כדוגמת ערבי התרמה, [[פארביינגענס]], ואף עוד אירועים משפחתיים אחרים.<br />
<br />
===בית המלון===<br />
במקום ממוקם אף בית מלון גדול, המחיר הרגיל שם עולה 250 ש"ח ללילה. והרבה מ[[אנ"ש]] ברחבי העולם המעוניינים לנפוש בעיר ילדותו של [[הרבי]] משתמשים בשירותי המלון שבמרז מנורה.<br />
<br />
כמו כן מדי שנה ב[[חג הפסח]] ישנה נסיעה קבוצתית{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=86169 מרהיב: חדרי המלון של פסח חב"ד במנורה ה'תשע"ו {{שטורעם}}]}} המתארגנת לנסיעה בעיר [[דניפרו]], הנוסעים ישנים ואוכלים במלון שבמרכז מנורה הידוע באמינותו וב[[כשרות|כשרותו]] המהודרת. כמו כן בית המלון משמש גם נוסעים לא יהודים הבאים לנפוש ב[[אוקראינה]] וזאת בשל אמינותו הרבה של המלון הידועה גם אצל תושביה הלא יהודים של העיר.<br />
<br />
==מיקומו של מרכז מנורה==<br />
מרכז מנורה ממוקם במרכז העיר [[דנייפרופטרובסק]] באמצע רובע העסקים בעיר, דבר התורם למרכזיותו של המתחם, המרכז נבנה בצורה כזו שיוכלו לראותו בכל חלק ברחבי העיר ובכך לגרום לגאווה יהודית בלב תושביה היהודים של [[דניפרו]] בכלל, וכלל יהודי [[אוקראינה]] בכלל. בתחתית המבנה ממוקם [[בית הכנסת שושנת הזהב]] שנבנה עוד בשנת [[תק"ס]].<br />
<br />
כמו כן המבנה מתייחד בעיקר בכך שהוא ממוקם בצמוד לביתו של המקובל [[רבי לוי יצחק]] שניארסאהן, אביו של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[בית הכנסת שושנת הזהב]]<br />
*[[דנייפרופטרובסק]]<br />
*[[שמואל קמינצקי]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://col.org.il/news/80170 מה באמת יש בקומפלקס האדיר בדנייפרופטרובסק? ● תיעוד מהתחלת הבנייה {{COL}}]<br />
*[http://shturem.net/index.php?section=news&id=59437 הצצה מרהיבה אל "מנורה" ■ בואו לסייר בבניין {{שטורעם}}]<br />
*[https://col.org.il/news/72342 תיעוד מהמקווה הגדול במרכז מנורה. באתר {{COL}}]<br />
*[https://col.org.il/news/89248 תיעוד מסעודת משיח במלון שבמרכז מנורה. כתבה באתר {{COL}}]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]]<br />
[[קטגוריה:בתי חב"ד בעולם]]<br />
[[קטגוריה: מוסדות וארגונים באוקראינה]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%96%D7%94%D7%91_(%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%A4%D7%A8%D7%95)&diff=435868בית כנסת שושנת הזהב (דניפרו)2020-12-07T17:43:13Z<p>דגלמשיח: /* מבנה בית הכנסת */שגיאת כתיב (חמש ולא חמישה)</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שושנת הזהב, דנייפר.png|שמאל|ממוזער|[[בית הכנסת שושנת הזהב]] על רקע [[מרכז מנורה]] שלו הוא מסונף]]<br />
'''בית הכנסת שושנת הזהב''' הוא [[בית כנסת]] פעיל מאז הקמתו{{הערה|בית הכנסת לא היה פעיל מאז ברציפות, בזמן שלטון הקומוניזם הסבו את בית הכנסת למפעל בגדים}} בשנת [[תק"ס]], בית הכנסת משמש כבית כנסת המרכזי של העיר [[דנייפרופטרובסק]]. בעבר הוסב בית הכנסת למפעל בגדים וכך היה עד שר' [[שמואל קמינצקי]] פדה את [[בית כנסת|בית הכנסת]] ושיפצו. כיום הבית כנסת מסונף ל[[מרכז מנורה]] בעיר. בית הכנסת ממוקם בצמוד לביתו של המקובל [[רבי לוי יצחק שניאורסון]].<br />
<br />
==היסטוריית בית הכנסת==<br />
[[קובץ:בית הכנסת שושנת הזהב 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת שושנת הזהב]] לפני שיפוצו]]<br />
בית הכנסת שושנת הזהב הוקם בשנת [[תק"ס]], בימי הקמתו היה בית הכנסת הבית כנסת המרכזי ב[[דנייפר]] (אז [[יקטרינוסלב]]) בית הכנסת היה פעיל ברציפות עד ימי השלטון הקומוניסטי. <br />
<br />
מס' שנים לאחר עלייתם לשלטון ב[[רוסיה]] הקומוניסטים סגרו אותו, ובית הכנסת הוסב למפעל בגדים{{הערה|'המודיע' - גליון מס' 10, י"ג בטבת, תשע"ג}}, כך היה עד שר' [[שמואל קמינצקי]] רב העיר והשליח הראשי ל[[דנייפר]] הצליח לפדות{{הערה|ראה הערה קודמת}} את בית הכנסת ולהחזיר אותו ל[[יהדות|יהודי]] העיר.<br />
<br />
לאחר שהרב קמינצקי פדה את הבית כנסת החלו במקום עבודות שיפוץ נרחבות, במהלך פנים הבית כנסת שופץ ללא היכר ונבנה בסגנון חדשני{{הערה|ראה בהרחבה בפסקה [[בית הכנסת שושנת הזהב (דניפרו)#מבנה בית הכנסת|מבנה בית הכנסת]]}}, בעוד השלד החיצוני של בית הכנסת שופץ בסגנון יווני עתיק.<br />
<br />
לאחר שבשנת [[תשס"ח]] הוחלט על הקמת [[מרכז מנורה]], הוחלט שמרכז מנורה יבנה מעל בית הכנסת, ולאחר גמר העבודה בית הכנסת שושנת הזהב מסונף ל[[מרכז מנורה]].<br />
{{להשלים}}<br />
[[קובץ:פנים שושנת הזהב.png|שמאל|ממוזער|פנים [[בית הכנסת שושנת הזהב]]]]<br />
<br />
==מיקום בית הכנסת==<br />
בית הכנסת שושנת הזהב מתייחד בכך שהוא נמצא ממש בסמוך לביתו של המקובל [[רבי לוי יצחק]] - אביו של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]].<br />
<br />
בית הכנסת ממוקם במרכז העיר [[דניפרו]] כמרחק הליכה מנהר הדניפר. מיקומו המרכזי והעובדה שהוא מסונף ל[[מרכז מנורה]] תרמה לכך שהוא נהיה במהרה בית הכנסת המרכזי בעיר [[דנייפרופטרובסק]], ואף נהפך לסמל הבלתי רשמי של יהדות [[אוקראינה]].<br />
<br />
==בית הכנסת כיום==<br />
כיום, לאחר שהרב [[שמואל קמינצקי]] פדה את בית הכנסת והחזיר אותו לידי הקהילה היהודית, נהפך בית הכנסת המפואר לבית כנסת המרכזי בעיר [[דנייפרופטרובסק]], ומידי יום מתפללים בו מעל ל300 מתפללים. <br />
<br />
לאחר שהוחלט על בניית [[מרכז מנורה]] המיקום שנבחר לבניית המרכז היה בצמוד לבית הכנסת, והוחלט לצרף אותו למרכז כך שיהיה לחלק בלתי נפרד ממנו. ואכן לאחר גמר העבודות בית הכנסת שושנת הזהב מסונף ל[[מרכז מנורה]] ומשמש כבית כנסת של המרכז.<br />
<br />
כמו כן מפאת גודלו ויופיו של בית הכנסת מרבים לעשות בו [[פארבריינגען|פארבריינגענס]] ואירועים מפוארים אחרים.<br />
<br />
==מבנה בית הכנסת==<br />
[[קובץ:בית כנסת שושנת הזהב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבט מ[[עזרת נשים|עזרת הנשים]] בבית הכנסת]]<br />
בית הכנסת נבנה בצורה מאוד ייחודית, מבנהו החיצוני מצופה בשיש לבן ומעוצב בסגנון יווני עתיק, אך פנים הבית כנסת מעוצב בצורה חדשנית ביותר בסגנון ייחודי שאינו נפוץ בדרך-כלל בבתי כנסת רגילים.<br />
<br />
ארון הקודש הוא ארון גדול ומפואר, הארון מוקף בששה קשתות מפוארות, ששת הקשתות מכוונות כל אחת כלפי יום אחר בימי השבוע, וארון הקודש מכוון ליום שביעי - [[שבת קודש]]. <br />
<br />
אל ארון הקודש מובילות חמש מדרגות, המכוונות כנגד [[חמישה חומשי תורה]]. <br />
<br />
הבית כנסת נצבע בצבעי שחור ולבן כדי להדגיש את אופיו של בית הכנסת - שילוב בין ישן לחדש. ולשם כך אף הבימה נבנתה בסגנון מאוד ייחודי - אל הבימה מחוברים משתי צדדיה גלגלי כרכרה כדי להזכיר איך פעם היו היהודים מהלכים בדרכים.<br />
<br />
בבית הכנסת ממוקמים מעל 200 ממקומות ישיבה, (הערכה הרווחת היא שמדי יום מתפללים בבית כנסת מעל ל300 מתפללים).<br />
<br />
[[עזרת נשים|עזרת הנשים]] ממוקמת בצד האחורי של בית הכנסת, מיקום עזרת הנשים הוא קצת מעל עזרת הגברים.<br />
<br />
בית הכנסת בנוי מבחוץ בצורה מלבנית, אך מבפנים גובה בית הכנסת מפרס לגובה של שתי קומות, כאשר הגובה יורד ממרכז התקרה בבית כנסת במורת חצי עיגול לארבעת הצדדים האחרים, דבר היוצר מחזה מרהיב. <br />
בית הכנסת מסונף ל[[מרכז מנורה]], ואף מחובר לו. לכן בשני צדדי בית הכנסת יש כניסות ל[[מרכז מנורה]]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[מרכז מנורה]]<br />
*[[בית הכנסת ברוצקי (קייב)]]<br />
*[[דנייפרופטרובסק]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה: בתי כנסת חב"דים]]<br />
[[קטגוריה: מוסדות וארגונים באוקראינה]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94&diff=435789חנוכה2020-12-06T23:59:21Z<p>דגלמשיח: /* מנהגי החג */מחלק ולא חילק</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הדלקת נרות חנוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ליד החנוכיה ב[[770]]]]<br />
'''חג החנוכה''' נקבע על ידי [[חז"ל]] בזמן [[בית המקדש השני]], לזכר הניסים והישועות שעשה ה' בתקופת מלכות [[יוון]]: ניצחונם של החשמונאים ב[[מרד החשמונאים|מרד נגד היוונים]], חנוכתו מחדש של [[בית המקדש]] ו[[נס פך השמן]]. החג מצוין באמירת [[הלל]] והודאה וכן ב[[הדלקת נרות חנוכה]].<br />
<br />
החג נחוג בשמונת הימים מ[[כ"ה בכסלו]] עד [[ב' בטבת]] או [[ג' בטבת]]{{הערה|בהתאם לקביעותה של השנה: כאשר חודש כסלו הוא בן עשרים ותשעה ימים - מסתיים החג בג' בטבת, וכאשר הוא בן שלושים ימים - מסתיים בב' בטבת.}}.<br />
<br />
==רקע==<br />
סיפור החג התרחש בתקופת [[בית המקדש השני]], כאשר משלה מלכות [[יוון]]. בשנת ג'תר"י עלה לשלטון המלך אנטיוכוס ותחת שלטונו החלו רדיפות ו[[גזירות אנטיוכוס|גזירות כנגד התורה]], שבראשן חילול [[בית המקדש]] והפיכתו למוקד פולחן ל[[עבודה זרה]]. לאחר תקופת דיכוי פרץ [[מרד החשמונאים]] בניצוחו של מתתיהו בן יוחנן [[כהן גדול]] ולאחר מכן יהודה המכבי. ב{{קס|כ"ד| בכסלו}} או ב[[כ"ה בכסלו]]{{הערה|התאריך נתון במחלוקת בין המאירי והרמב"ם, ראה להן בפיסקה [[#האירוע העיקרי שלזכרו נקבע החג]].}} בשנת ג'תרכ"ב ניצחו החשמונאים את היוונים וטיהרו את בית המקדש, והוא נחנך ב[[כ"ה בכסלו]]. ביום זה התרחש גם [[נס פך השמן]], שבזכותו דלקה ה[[מנורה]] שמונה ימים באופן ניסי.<br />
<br />
==קביעת החג==<br />
הגמרא אומרת ש"לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה"{{הערה|שם=שבת|שבת כא, ב.}}.<br />
<br />
הרבי מבאר{{הערה|שיחת י"ב תמוז תשט"ז (התוועדויות חי"ז עמ' 48-50).}} בכמה אפשרויות את הסיבה שחכמים חיכו לשנה הבאה בכדי לקבוע את היום טוב:<br />
<br />
א. מכיוון שבפורים בני ישראל לא קיבלו על עצמם לחגוג אותו כמו שמרדכי (והסנהדרין) ביקש - שיהיה אסור גם בעשיית מלאכה, ולשנה הבאה שראו שבני ישראל קבלו על עצמם לחגוג "בהלל והודאה", הם קבעו את זה ליום טוב בזה.<br />
<br />
ב. מכיוון שמדובר על נצחון רוחני (ולא גשמי כבפורים), הם לא יכלו לקבוע יום טוב עד שתחלוף שנה והם יראו שהגזירה חלפה לגמרי, והאור שהאיר מהשמן פעל והחזיק מעמד בכל הציבור, אזי הם קבעו יום טוב "עד מלך המשיח".<br />
<br />
על הטעם שחג חנוכה מוזכר במשנה רק בדרך אגב ואילו עיקר המקור שלו הוא בגמרא דווקא{{הערה|למרות שבאופן ודאי הוא כבר נידון והוזכר בבתי המדרש של התנאים, שהרי רוב דברי המגרא מבוססים על ברייתות המובאות בגמרא במסכת שבת.}}, מופיעים מספר טעמים.<br />
<br />
הטעם העיקרי הוא שלדעת רבי יהודה הנשיא שהיה מסדר המשנה ומצאצאי מלכי בית דוד, מלכי בית חשמונאי נהגו שלא כהוגן בכך שהמשיכו להחזיק את המלוכה בידיהם לאחר הניצחון למרות שהמלוכה שייכת לזרע בית דוד, ולכן השמיט אותם.<br />
<br />
הסיבה הרוחנית לכך היא שהיוונים נלחמו דווקא נגד תורה שבעל פה, והיות שהגמרא היא עיקר תורה שבעל פה, לכן דווקא בה מופיע הניצחון על היוונים, ולכן גם הרגיל בנר חנוכה זוכה לבנים תלמידי חכמים - שיהיו בקיאים ב-36 המסכתות של הגמרא, כנגד 36 הנרות של נר חנוכה{{הערה|ליקוטי לוי יצחק - ליקוטים ואגרות עמוד תיח.}}.<br />
<br />
==מצוות החג==<br />
===הדלקת נרות===<br />
{{ערך מורחב|הדלקת נרות חנוכה}}<br />
[[קובץ: צרפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדלקת [[חנוכיה ציבורית]] למרגלות מגדל אייפל]]<br />
<br />
המצוה העיקרית בחג היא הדלקת נר בכל לילה מלילות החנוכה, לאחר [[שקיעת החמה]] (למעט ב[[ערב שבת]] בו מדליקים קודם שקיעת החמה). ההדלקה היא בבית, במקום הנראה כלפי חוץ, כגון בפתח הבית או בחלון הנראה אל רשות הרבים, מכיוון שמטרתה של ההדלקה היא לפרסם את הנס.<br />
<br />
מצות ההדלקה מתוארת בגמרא{{הערה|שם=שבת}} כך:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן='''מצות חנוכה''': נר איש וביתו.{{ש}}'''והמהדרין''': נר לכל אחד ואחד.{{ש}}'''והמהדרין מן המהדרין''': [[בית שמאי]] אומרים: יום ראשון מדליק שמונה, מכאן ואילך פוחת והולך. ו[[בית הלל]] אומרים: יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך.}}<br />
<br />
המנהג שהתקבל בתפוצות ישראל הוא שכולם נוהגים כ"מהדרין מן המהדרין", אך ישנם שני פירושים לכך. על פי ה[[רמ"א]], מנהג המהדרין מן המהדרין הוא שכל אחד מבני הבית החייבים במצוות מדליק וממצוות חינוך גם קטן המגיע לגיל חינוך מדליק{{הערה|רמ"א סימן תרע"ה סעיף ג'. משנה ברורה סימן תרע"ז ס"ק י"ג.}}. בעדות המזרח נהגו על פי פסקו של ה[[שולחן ערוך]], שכל בני הבית יוצאים ידי חובה בהדלקת בעל הבית{{הערה|1=באופן נדיר, בדין זה פסק הרמ"א כדעת [[הרמב"ם]] - הספרדי, והשולחן ערוך פסק כדעת [[בעלי התוספות]] הצרפתיים. ראה [[דבר מלכות]] שיחת ש"פ וישלח תשנ"ב [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=174&hilite= בשולי הגליון להערה 113].}}.<br />
<br />
===הלל והודאה===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[על הנסים (חנוכה)|על הנסים]]}}<br />
*בכל התפילות בימי חנוכה מוסיפים בתפילת ההודאה (תפילת [[מודים]] לפני התיבות "ועל כולם") את תפילת "[[ועל הניסים]]". וכן בברכה השניה ב[[ברכת המזון]], לפני התיבות "ועל הכל ה' אלקינו וכו'".<br />
*בכל יום מימי החנוכה לאחר [[תפילת שחרית]] אומרים [[הלל]] בברכה לפניו ולאחריו. <br />
<br />
====סעודות ושמחה בחג====<br />
פסק [[הרמב"ם]] שימי חנוכה הם "ימי [[שמחה]]", וכמובא גם להלכה ברמ"א, ש"יש קצת מצוה בריבוי סעודות", "ולענין מעשה מנהג קדום הוא להרבות בסעודה בימים אלו"{{מקור}}.<br />
<br />
אף שיש חילוקי דעות בזה, הרי מכיון שבמצות נרות חנוכה המנהג פשוט הוא להיות מהדרין מן המהדרין, מובן שכן צריך להיות בנוגע לשמחה בחנוכה - להדר בזה באופן דמהדרין מן המהדרין.<br />
[[קובץ:סופגניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סופגניית ענק בבייקרי [[כפר חב"ד]]]]<br />
==מנהגי החג==<br />
* '''[[דמי חנוכה]]''': דמי חנוכה הם מעות אותם נוהגים לתת לילדים בחג החנוכה על מנת לחנכם לצדקה. הרבי מחלק מעות לתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]] וכן הורה לתת משמו ל[[חיילי צה"ל]] בישראל. כמו כן הורה לכל המוסדות לתת מעות לתלמידיהם.<br />
<br />
* '''צדקה''': בימי החנוכה צריך להיות הוספה יתירה בענין הצדקה{{הבהרה|כמדומה שמובא משהו בסגנון בשו"ע יש להרחיב לפי"ז}}.<br />
<br />
*'''אכילת מאכלי חלב ושמן''': מנהג ישראל לאכול מאכלים עשויים בשמן, לזכר [[נס פך השמן]]{{הערה|הובא ב[[דבר מלכות]] שיחת ש"פ מקץ תשנ"ב הערה 26.}}. וכן מאכלי חלב וגבינה לזכר הנס שנעשה על ידי יהודית שהשקתה את המצביא היווני חלב{{הערה|1=ראה [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%9E%D7%90%D7%9B%D7%9C%D7%99_%D7%97%D7%9C%D7%91_%D7%91%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99_25611.html אכילת מאכלי חלב בחנוכה / מאמר תורני] {{COL|}}}}.<br />
<br />
==זאת חנוכה==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[זאת חנוכה]]}}<br />
"'''זאת חנוכה'''" הוא היום ה[[שמיני]] והאחרון של [[חג החנוכה]]. יום זה חל בתאריך [[ב' בטבת]] או [[ג' בטבת]]{{הערה|תלוי אם זו שנה שבה [[חודש כסלו]] מלא או חסר.}}.<br />
<br />
שמו של היום, "זאת חנוכה", הוא על פי הפרשה הנקראת ב[[קריאת התורה]] של יום זה: "זאת חנוכת המזבח"{{הערה|במדבר ז, פד-פח.}}. [[הרבי]] מבאר שבשם "זאת חנוכה" מרומז שיום זה משלים את שמונת ימי חנוכה{{הערה|מכיוון שהמילה "זאת" היא חלק מהשם של היום, משמע שלא מישהו מבחוץ אומר שעל ידי היום השמיני נשלמו כל ימי החנוכה, אלא הוא קורא ליום זה בעצמו "זאת חנוכה" (לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 243. עיין שם).}}, ומבטא את מעלת היום השמיני שהוא עיקר החנוכה{{הערה|שם=לקו"ש כ"ה|לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 243}}.<br />
<br />
===שבת חנוכה===<br />
*כשנותנים [[צדקה]] לעני בערב חנוכה שהוא [[ערב שבת]], יש להוסיף ב[[צדקה]] כדי צרכי שבת מיוחדת - שבת חנוכה. וכן לתת כל הדרוש עבור צרכי החנוכה{{הערה|שם=ערב נ|שיחת ליל ערב חנוכה תש"נ.}}.<br />
<br />
*גם בעבודה הרוחנית - להוסיף בלימוד ריבוי הענינים הנוספים מפני הצירוף דשבת וחנוכה (וכן הענינים הנוספים מפני קביעות ב' השבתות וקריאת ב' הפטרות){{הערה|שם=ערב נ}}.<br />
<br />
*כאשר [[כ"ד בכסלו]] יום הנצחון והצלה, חל בשבת - צריכה ה[[שמחה]] דחנוכה להיות גם בכ"ד, כי אז הניצחון של המלחמה הוא באופן שאין שום רושם של טרחה וצער{{הערה|שיחת ש"פ וישב תשמ"ט.}}. <br />
<br />
*כשמתחילים ימי החנוכה במוצאי [[שבת קודש]] הזמן המתאים לעורר אודות עניני חנוכה, הוא בערב שבת, כיון שמיד בצאת השבת מתחילים בפועל כל עניני חנוכה{{הערה|שם=כג מט|שיחת ליל כ"ג כסלו תשמ"ט.}}.<br />
<br />
*כמו כן בנוגע להכנת הנרות כל המקדים בזה הרי זה משובח שמכיוון שאי-אפשר להכינם ב[[שבת]] (וגם הכנות המותרים בשבת יש לחשוש ממוקצה על ידי תנועה כל שהיא) כדאי ונכון לעשותם בערב שבת{{הערה|שם=כג מט}}.<br />
<br />
==מבצע חנוכה והדלקות פומביות==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מבצע חנוכה]], [[חנוכיה ציבורית]]}}<br />
[[קובץ:יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבצע חנוכה עם חיילי [[צה"ל]] באיזור תעלת סואץ, בזמן [[מלחמת יום כיפור]]]]<br />
[[מבצע חנוכה]] הינו [[עשרת המבצעים|מבצע]] שתיקן [[הרבי]] על מנת לפרסם את נס החנוכה, ולדאוג שבכל בית ומקום ציבורי תודלק [[חנוכיה]]. במסגרת המבצע החלו חסידי חב"ד והשלוחים להדליק [[חנוכיה ציבורית|מנורות חנוכה מרכזיות]] בכל מקום בו נמצאים יהודים. כמו כן שלח הרבי את החסידים אל חיילי [[צה"ל]], מאושפזים בבתי רפואה, אסירים ועוד על מנת לוודא שכולם יקיימו את מצות ההדלקה. <br />
<br />
על מנת לפרסם את נס חנוכה באופן המקסימלי לכמה שיותר יהודים, החלה היוזמה להדלקת חנוכיה ציבורית על ידי [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]]. בהדלקה זו לא יוצאים ידי חובת המצוה, והיא נעשית למטרת פרסום הנס. החנוכיות הציבוריות התפשטו בעידוד הרבי לכל פינה ברחבי העולם, מהם במקומות בולטים כמו בבית הלבן, ליד מגדל אייפל ועוד.<br />
<br />
יוזמה נוספת שהומצאה על מנת לפרסם יותר את נס חנוכה, היא יצירת חנוכיות חשמליות אותם נוהגים רבים מחסידי חב"ד להניח על הרכב בימי חג החנוכה, וכן שיירות רכבים נושאי חנוכיות, שהבולטת ביניהם היא שיירת ה[[טנק מבצעים|טנקים]] על ידי '[[ניידות חב"ד בארץ הקודש]]'.<br />
<br />
==אצל רבותינו נשיאינו==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[לאטקעס אווענט]]}}<br />
אצל רבותינו נשיאינו [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר ה'צמח צדק']] נהוג היה לערוך [[התוועדות]] באחד מלילי חנוכה עם בני הבית, שהיה נקרא "[[לאטקעס אווענט]]" ([[ערב לביבות]]). בין ה[[סיפור חסידי|סיפורים]] שהיו מספרים בסעודה זו, היו סיפורים אשר בכל חנוכה היו משוחחים אודותם, אף שכבר סיפרו אותם בשנה העברה{{הערה|שם=יום יום|[[תבנית:היום יום/כ"ח בכסלו|היום יום כ"ח כסלו]].}}.<br />
<br />
===אצל אדמו"ר הזקן===<br />
[[אדמו"ר הזקן]] נגאל מ[[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן|מאסרו השני]] בחג החנוכה: לגירסא אחת, בנר שלישי - [[כ"ז בכסלו]]{{הערה|ספר התולדות - אדמו"ר הזקן ח"ג עמ' 746.}}; ולגירסא שניה, בנר חמישי - [[כ"ט בכסלו]]{{הערה|ספר השיחות תורת שלום עמ' 84.}}. במענה לסתירה הסביר הרבי: "בשניהם היו ענייני גאולה (גם כפשוטם)"{{הערה|לקוטי שיחות כרך כה עמ' 399 הערה 44.}}.<br />
<br />
===אצל אדמו"ר הרש"ב===<br />
בנר שני של חנוכה, [[כ"ו בכסלו]], נערכה [[ברית מילה|ברית המילה]] של [[הרבי הרש"ב]] לאחר שנדחתה.<br />
<br />
מנהגיו ב[[הדלקת נרות חנוכה|הדלקת הנרות]], כפי שהביא בנו [[הרבי הריי"צ]]: היה מדליק נרות חנוכה בביתה של אמו, [[הרבנית רבקה]]. וגם ב[[ערב שבת קודש]] היה מדליק שם נרות חנוכה, למרות שלא אכל ולא ישן שם{{הערה|שיחת ליל ש"ק פ' וישב כ"ו כסלו שבת חנוכה תש"ו, סעיף ב.}}. היה מדליק נרות חנוכה בין [[מנחה]] ל[[מעריב]], ולא היה מדייק בפתח שיהיה מדרום לצפון או ממזרח למערב. את נוסח "[[הנרות הללו]]" - היה אומר אחר הדלקת כל הנרות. היה יושב בסמוך לנרות חצי שעה - מלבד ערב שבת קודש, שבו לא היה מתעכב חצי שעה. היה מדייק שידלקו הנרות חמישים דקות לכל הפחות{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ה בכסלו|היום יום כ"ה כסלו]].}}. היה נוהג [[לימוד תורה|ללמוד תורה]] על יד נרות חנוכה (מבלי להשתמש באור הנרות עצמם, כמובן){{הערה|שיחת ליל ב' דחנוכה תשמ"ב.}}.<br />
<br />
נהג לתת [[דמי חנוכה]] בלילה הרביעי או החמישי{{הערה|שם=יום יום}}. נתן דמי חנוכה גם לנכדותיו{{הערה|שיחת נר ה' דחנוכה תש"ל (בלתי מוגה) בסופה.}}.<br />
<br />
===אצל אדמו"ר הריי"צ===<br />
בקונטרס חנוכה תשי"א, כתב הרבי שלעת עתה לא הצליח לברר את מנהגו בהדלקת הנרות - האם לקח פתילות חדשות מידי יום להדלקה, או שהשתמש בישנות. עם זאת, כמה שנים אחר כך{{הערה|שיחת שבת חנוכה תשט"ז.}} סיפר שמנהגו היה לקחת פתילות ישנות, וביאר זאת.<br />
<br />
היה נותן [[דמי חנוכה]] גם לבנותיו אחרי הנישואין, וגם לחתניו{{הערה|סה"ש תשמ"ח ח"א עמ' 163.}}.<br />
<br />
===אצל הרבי שליט"א מלך המשיח===<br />
====הדלקת הנרות====<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[חנוכיה#חנוכיית הרבי]]}}<br />
[[קובץ:חנוכי' - הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החנוכיה בה השתמש בדרך כלל הרבי]]<br />
<br />
הרבי נהג לערוך את [[הדלקת נרות חנוכה|הדלקת הנרות]] לבדו, ולא בנוכחות קהל. ב[[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי]], הרבי היה מדליק את החנוכיה בקומת הכניסה, בצידו הדרומי של סלון הבית, בדלת המפרידה בין הסלון לבין החדרון האחורי הקטן והמטבח. משנת תשמ"ט החל הרבי להדליק את החנוכיה ב[[חדר הרבי|חדרו הקדוש]] ב[[770]], הרבי פותח את דלת חדרו הקדוש - בחלל הפתח, ממול למזוזה, מוצב כסא עליו מונחת החנוכיה, בה הרבי מדליק. דלת חדרו של הרבי נותרת פתוחה כל משך הזמן הנדרש להדלקה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=228 שטורעם נט.], עם מספר תיקונים קלים, והובא (בלא ציון מקור) גם בקובץ 'חנוכה ה'תשע"א', בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים]].}}.<br />
<br />
הרבי נראה לציבור רק בשעת ההדלקה בבית הכנסת, אז בדרך כלל מאזין בסבר רציני להדלקה ולשירת [[ניגון הנרות הללו]], ובסיומו הוא מעודד את השירה בחלק השמח "על ניסיך".<br />
<br />
====דמי חנוכה====<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[דמי חנוכה#אצל הרבי|דמי חנוכה אצל הרבי]]}}<br />
החל מהשנים הראשונות לנשיאותו, נהג הרבי לחלק דמי חנוכה ל[[תמים|תלמידי]] [[הישיבה המרכזית 770|הישיבה המרכזית]] ב-[[770]], ש[[שמירת הסדרים|שמרו על סדרי הישיבה]]. הרבי לא אישר בשום אופן לתת לבחור שלא עמד בתנאים. כמו כן שלח הרבי דמי חנוכה בשמו לתמימים בישיבות תומכי תמימים ב[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר החל הרבי לשלוח דמי חנוכה לחיילי [[צה"ל]], באמצעות חסידי חב"ד שנסעו ל[[מבצע חנוכה]] בבסיסים הצבאיים.<br />
<br />
החל משנת [[תשמ"א]], כאשר התקיימו [[ראלי|כינוסים]] לחיילי [[צבאות ה']] ב-[[770]], חילק להם הרבי דמי חנוכה.<br />
<br />
בחלק מהשנים{{הערה|[[תשל"ח]], [[תשמ"ח]], [[תנש"א]], [[תשנ"ב]]{{הבהרה|האם היו עוד שנים?}}}} חילק הרבי דמי חנוכה לכל אחד ואחד, אנשים נשים וטף.<br />
<br />
====כינוס ילדים וסאטלייט====<br />
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[ראלי]], [[סאטלייט]]}}<br />
[[קובץ:הרבי בסאטלייט 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] צופה במסך השידור במעמד ה'חנוכה לייו' - נר שביעי של חנוכה, [[תנש"א]]]]<br />
<br />
מאז הקמתו של ארגון [[צבאות ה']] בשנת [[תשמ"א]], התקיים מידי שנה [[כינוס ילדים]] ב-[[770]] בהשתתפותו של הרבי. החל משנת [[תש"נ]] התקיים במהלך הכינוס [[סאטלייט]] - שידור לוויני שהתקיים בכמה מוקדים ברחבי העולם, כשבכל אחד מהם נעשית [[הדלקת נרות חנוכה]] וכולם זוכים להשתתף בכינוס עם הרבי ולשמוע את שיחתו.<br />
<br />
====כינוס זקנים====<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[תפארת זקנים לוי יצחק#כינוס עם הרבי|תפארת זקנים לוי יצחק]]}}<br />
מידי שנה בחג החנוכה התקיים כינוס לזקנים וזקנות המשתתפים בכוללים '[[תפארת זקנים לוי יצחק]]' ו'[[חכמת נשים]]', בהשתתפות הרבי שנשא שיחה עבורם. בשנת [[תשמ"ו]] התקיים הכינוס במשותף עם הילדים, והרבי התייחס בדבריו להוראה שיש ללמוד מכינוס משותף של ילדים עם זקנים.<br />
<br />
==חנוכה בתורת החסידות==<br />
=== מלחמת היוונים===<br />
המלחמה בין עם ישראל ל[[יוונים]] היתה מלחמה רוחנית - היוונים רצו להכניס בעם היהודי את תרבותם תרבות יון וזה תוכן המלחמה שהובילו בני חשמונאי נגד תרבות זו.<br />
<br />
תרבות יוון מסמלת את חכמת הפילוסופיה ולכן לא האמינו היוונים בחכמה התורה האלוקית שיסודה הוא האמונה באלוקים. ולכן על אף שהיוונים ידעו על מציאותו של ה' וידעו על כך שהוא נצחי הרי זה רק מפני שהוא מוכרח בשכל גם כן ולא מצד אמונה, וממילא כל מה שהוא רק אמונה לא האמינו בו כלל.<br />
ולכן כפרו היוונים בהשגחה העליונה ועבדו [[עבודה זרה]] לפי שבטענות שכליות לא הונח בשכלם כיצד הבורא המרומם ישגיח על נבראים שפלים כמו כן כפרו בכל [[מצוות]] התורה לפי שלא הבינו מה אכפת לבורא על קיום המצוות בעולם הגשמי השפל.<br />
<br />
באופן עמוק יותר: הפריע ליוונים '''אופן''' קיום המצוות, כלומר, גם היוונים הפילוסופים העריכו את ה[[תורה]] שהרי היא [[חכמה]] נפלאה, גם קיום המצוות לא הפריע להם שהרי במצוות ישנם טעמים הגיוניים שכליים, אפילו המצוות שהם [[חוקים]] שאין להם טעם גם לא כל כך הפריע ליוונים בהבנה שבטח מְצַווה המצווה יודע טעם לפי שהוא משכיל וחכם נפלא.<br />
אמנם היהודי לומד תורה מתוך תחושה וידיעה שלומד תורת ה' ומברך קודם ללימוד "נותן התורה" ולימודו מתוך הכרה שהעיקר הוא לא החכמה כי אם תורת ה', ואת המצוות היהודי מקיים מתוך [[קבלת עול]] ללא הבנה כלל - הוא אינו מחפש כלל להבין ומקיים אך ורק בגלל שכך ה' ציווה. בזה היוונים נלחמו הם לגמרי לא הסכימו שישנו משהו מעל ההיגיון והשכל. ולכן הכניסו את חכמתם בכדי לקרר את התחושה הזאת.<br />
<br />
דבר זה אף מרומז בתפילת ימי החנוכה ב"[[ועל הניסים]]" כשמתארים את מלחמת יוון בישראל אומרים שהם רצו "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" באופן כללי היוונים לא רצו לפגוע בבני ישראל עצמם כי אם בתורתם לפי של האמינו במצוות ובעומק יותר הפריע להם זה שיהודי לומד מתוך תחושה שהתורה היא "תורת'''ך'''" וכן בקיום המצוות הפריע להם שיהודי מקיים חוקים רק מפני שהם "'''רצונך'''" לכן רצו להשכיח את נותן התורה ולהעביר את היהודים מקיום המצוות מתוך קבלת עול גרידא.{{הערה|כל הנ"ל בריבוי מקומות ראה דרך מצוותיך מצות נר חנוכה דף עא עמוד ב לקוטי שיחות חלק ג עמוד 814 ואילך.}}<br />
<br />
===חג החנוכה===<br />
*'''דרגתו''': מבואר בספרי [[הקבלה]] שבחנוכה מאיר מדרגת [[הוד]] ד[[ז"א]], ועל ידי [[הדלקת נרות חנוכה]] מאירים אורות עליונים ביותר מ[[חכמה סתימאה]] שב[[כתר]]{{הערה|דרך מצוותיך מצוות נר חנוכה דף עא עמוד א}}.<br />
<br />
*'''קביעות ימי החג''': החג נקבע דווקא בחודש השלישי מימי החורף המבטא את החושך שהלילות מתארכים והימים מתקצרים{{הערה|ראה לקו"ש חלק טו שיחת טבת. שיחת שבת פרשת מקץ תשנ"ב}}.<br />
<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
===הוראות החג בעבודת ה'===<br />
*'''כוחות מיוחדים לחנך''': בימי החנוכה מלשון [[חינוך]] מקבלים כוחות מיוחדים לחנך, לחזק ולחדש את "הנר מצוה ותורה אור" עם כל "ה[[שטורעם]]" ותוספת כח הבאים עם ענין החינוך, ומסוגלים ביותר להוסיף בכל הפעולות דחינוך ילדי ישראל.<br />
<br />
* ''''הכנה להגאולה'''': הציווי וההוראה "עמדו הכן כולכם" בנוגע לרבים, ועד - כלל ישראל, שיש צורך בכמה ימים תהיה עיקר ההדגשה בימי החנוכה שהם שמונה ימים.{{הבהרה|יש להוסיף ביאור בזה}}<br />
<br />
*''''פעולה נמשכת'''': בימים שלאחרי חנוכה, יש להמשיך בקיום ההוראות והלימודים מימי החנוכה "הלוך ומוסיף" מיום ליום בכל עניני טוב וקדושה ולהמשיך בהוספות אלו במשך כל השנה.<br />
<br />
== חנוכה בתורת הנגלה ==<br />
בחג זה ישנה מצווה מיוחדת מדרבנן החל על כל יהודי ויהודיה, להדליק נר חנוכה כדי לפרסם את הנס לכל. המהדרין מדליקין נר לכל אחד ואחד מבני הבית, והמהדרין מן המהדרין מדליקין שמונה נרות בכל בית, באופן שביום הראשון מדליקין נר אחד, ביום השני שני נרות, ביום השלישי שלושה נרות כו' באופן של מוסיף והולך, עד שביום השמיני מדליק שמונה נרות.<br />
<br />
במצווה זו ישנם שני חיובים:{{הערה|ב"ח בהלכות חנוכה.}}<br />
א. חיוב ממוני - להדליק מממונו נר חנוכה.<br />
<br />
ב. חיוב הודאה על הנס - אותו ממלאים בעת הברכה השניה "שעשה ניסים לאבותינו".<br />
<br />
מי שנאנס ולא יכול לקיים את החיוב הראשון, כגון שאינו בביתו, אז כאשר רואה נר חנוכה, מברך את הברכה "שעשה ניסים לאבותינו", כך מקיים לכל הפחות את החלק השני של המצווה{{הערה|שולחן ערוך הלכות חנוכה.}}.<br />
<br />
=== האירוע העיקרי שלזכרו נקבע החג ===<br />
<br />
החג הוא לזכר שני ניסים עיקריים: א. ניצחון החשמונאים על היוונים באופן ניסי, על אף כמותם הקטנה של החשמונאים. ב. דליקת נר החנוכה באופן ניסי שמונה ימים, על אף שלא היה בפח אלא [[שמן]] ליום אחד{{הערה|שבת כא, ב.}}.<br />
<br />
ישנה שני מחלוקות בין הראשונים בנוגע לחג:<br />
<br />
א. אם נס המלחמה הסתיים ביום כ"ד או ביום כ"ה, לפי דעת המאירי המלחמה נסתיימה ביום כ"ד, ולפי דעת [[הרמב"ם]] המלחמה נסתיימה ביום כ"ה.<br />
<br />
ב. אם החג נקבע רק ל'''ימי הלל והודאה''', - שמחה רוחנית, או גם ל'''ימי שמחה''' - שמחה גשמית וגופנית. דעת המהר"ם מרוטנבורג כפי שמובאת ב[[בית יוסף]] ושכמותה נפסק להלכה בשולחן ערוך היא {{ציטוטון|שריבוי הסעודות שמרבים בהם הן סעודות הרשות, שלא קבעום אלא להלל ולהודאה ולא למשתה ושמחה}}. מאידך, הב"ל חולק על הבית יוסף, ואומר {{ציטוטון|מנהג זה שמרבים בו בסעודה כבר נהגו בו גדולי הדור הקדמונים, ומהרש"ל בביאורו לטור כתב גם כן דברמב"ם משמע '''דימי שמחה הן''', וכן כתב המרדכי הארוך עכ"ל, וז"ל מהר"ש מאוסטרייך דבחנוכה יש לנהוג שמחה ומשתה, וכן מוכח קצת ברמב"ם}}{{הערה|ראה שני הדיעות בהשלמה לשו"ע [[אדמו"ר הזקן]] (דברי נחמיה) סימן עת"ר ס"ג וש"נ.}}<br />
<br />
[[הרבי]] מקשר את שני המחלוקות זו בזו, ומסביר כי לפי הדיעה שנס המלחמה נסתיים ביום כ"ד{{הערה|מאירי שבת כא, ב.}}, אם כן עיקר הנס הוא לזכר נס פך השמן שהיה ביום כ"ה בכסלו, זה היא שמחה רוחנית שקיימו את מצוות הדלקת המנורה, על כן נקבע החג רק לימי הלל והודאה - שמחה רוחנית, וכמו שכתב "ומברכין על הגאולה '''ועל נס מציאת הפך'''".<br />
<br />
אך לפי הדיעה כי המלחמה נסתתימה ביום כ"ה אם כן החג הוא גם לזכר הניצחון שהיה ביום כ"ה{{הערה|רמב"ם הלכות חנוכה פ"ג ה"ב.}}, שזהו שמחה גשמית - ניצחון עם ישראל והצלתם, לכן נקבעת גם השמחה לשמחה{{הערה|1שם ה"ג.}} גשמית{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15868&st=&pgnum=33 שערי המועדים חנוכה עמ' מ' (עמ' 33)]}}.<br />
<br />
למסקנת הדברים הרבי חוזר בו ומוכיח מלשון [[אדמו"ר הזקן]] שכתב שבניגוד לחג הפסח שנקבע ביום הנס, חג החנוכה וחג הפורים נקבעו ביום המנוחה, שלכוו"ע החג הוא גם לזכר הנס, אלא שנחלקו אם העיקר הוא המלחמה הוא המנוחה שהיא ביום שאחריה.<br />
<br />
== ראה גם ==<br />
*[[מבצע חנוכה]]<br />
<br />
===ניגוני חב"ד לחג===<br />
*[[ניגון הנרות הללו]]<br />
*[[ניגון יוונים נקבצו]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
====סיפורים לחג====<br />
*[[סיפורו של חג - חג החנוכה]], [[מנחם זיגלבוים]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Granovetter-Jacobs%20-%20Kislev%2022%2C%205778.pdf חנוכה בליובאוויטש]''', יומני ושיחות חג החנוכה בליובאוויטש בשנים תשמ"ח-תשנ"ג<br />
<br />
====הלכות ומנהגים====<br />
*'''[https://www.torah4blind.org/hebrew/hhh4-5.htm המעשה הוא העיקר]''' - הוראות הרבי לחג החנוכה<br />
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11058&CategoryID=1910 '''קונטרס התקשרות'''] - הלכות ומנהגי חב"ד - חנוכה<br />
* '''מדריכים הלכתיים לחג החנוכה''': [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/12/18-12-2016-13-13-56-%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99-%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94.pdf מכון הלכה חב"ד], [http://chabad.info/beis-medrash/%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%9C%D7%97%D7%92-%D7%94%D7%97-2/ בד"צ קראון הייטס]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46444&st=&pgnum=33 '''נטעי גבריאל - הלכות חנוכה'''] הלכות חנוכה בצורה קלה ומבואר לפי מנהגי העדות והשיטות<br />
*הרב מאיר אשכנזי, '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/12/10-12-2017-13-44-12-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA.pdf הלכות חנוכה]''', תשע"ח {{PDF}}<br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=191 חג החנוכה הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}<br />
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/114550 '''חג החנוכה - מאמרים שירים סיפורים מתכונים'''] אתר חב"ד אורג<br />
<br />
====בחסידות====<br />
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/12/17-12-2017-14-18-12-%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94.pdf ליקוט כתבי יד קודש בעניני חג החנוכה מאת כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א]''' {{PDF}} {{אינפו}}<br />
*[http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/31/index.htm '''דרך מצוותיך -מצוות נר חנוכה'''] ביאור ה[[צמח צדק]] למצוות נר חנוכה על פי החסידות.<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15868&pgnum=1 שערי המועדים - חנוכה] - [[אתר היברובוקס]]<br />
*[[מנחם ברונפמן]] [http://www.alysefer.com/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C-%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%92-%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94/ '''יהדות שמעל השכל: חג חנוכה במשנתו של הרבי מליובאוויטש'''] - [http://www.alysefer.com/ '''באתר עלי-ספר''']<br />
*[[פעילי חב"ד]], '''[http://www.col.org.il/files/0.18650025002_568053.pdf קובץ נקודות ערוכות משיחות הרבי על חג החנוכה]''', חנוכה תשע"ז<br />
====מולטימדיה====<br />
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2600904 '''"איך מדליקים נרות חנוכה"'''] ערוץ יהדותון - [[אתר חב"ד אורג]]<br />
*{{קישור חבד וידפו|3233|"הנרות הללו" אצל הרבי ● וידאו}}<br />
*{{קישור חבד וידפו|2147|הילדים שרים 'הנרות הללו', הרבי מעודד ● וידאו}}<br />
*{{קישור חבד וידפו|804|לראות ולהיראות - שידור הלווין מתשנ"ב ● וידאו}}<br />
{{חנוכה}}<br />
{{חגים ומועדים}}<br />
{{הלכה}}<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חנוכה|*]]<br />
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div>דגלמשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=421028משה וישצקי2020-10-16T05:11:39Z<p>דגלמשיח: /* בעסקנות הכלל */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה וישצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[משפיע]] הרב משה וישצקי ב[[התוועדות]] חסידית]]<br />
הרב '''משה וישצקי''' (כונה בפי ידידיו: ''''ר' משה ויטעבסקער'''' על שם עיירת הולדתו, [[תרע"א]]-[[י"ג טבת]] [[תשמ"ו]]), מחסידי חב"ד שמסרו נפשת על הפצת יהדות ב[[רוסיה]] הקומוניסטית, ממשפיעי [[כפר חב"ד]], ומנהל רוחני ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרע"א]] בעיר [[ויטבסק]] לאביו הרב יצחק פנחס וישצקי ולאמו שרה פרומה.<br />
<br />
בילדותו למד ב'[[חיידר]]' המקומי ששוכן באחד מבתי הכנסת בעיר, ובהיותו בגיל 12 נסגר ה'חיידר' על ידי השלטונות הקומוניסטיים ובמשך שנתיים הוא נותר ללא מסגרת לימודית ונותר ללמוד עם [[מלמד]] פרטי בבית.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ה]] נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]], ובהמשך בעקבות רדיפותיהם של אנשי הבולשת נדד בין הסניפים השונים ברחבי [[רוסיה]], ביניהם גם למד במשך תקופה מסויימת בעיר [[יקטרינוסלב]] והתחבב על ידי אביו של [[הרבי]] ר' [[לוי יצחק שניאורסון]].<br />
<br />
===בעסקנות הכלל===<br />
כאשר הגיע במהלך נידודיו ל[[לנינגרד]] פגש בו ר' [[אלחנן דב מרוזוב]] וביקש ממנו חרף גילו הצעיר לקחת על עצמו לעמוד בראש ארגון [[תפארת בחורים]], ובמסגרת זו שימש כראש ישיבה והדריך עשרות בחורים צעירים בדרך החסידות.<br />
<br />
באותה תקופה בא בקשרי השידוכין עם רעייתו שימא חאשא{{הערה|נפטרה ב[[ט"ו סיון]] [[תשמ"ה]].}} בת החסיד ר' [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]], וזמן קצר לאחר החתונה הורה לו [[אדמו"ר הריי"צ]] לעבור להתגורר ב[[עיירה]] גורקי בה התגוררו הוריה של רעייתו, על מנת לפעול שם להפצת החסידות בין תושבי המקום.<br />
<br />
בעקבות פעילותו התקרבו רבים לדרכי החסידות, והחלו להשתתף באורח קבע בשיעורי החסידות המחתרתיים שקיים ר' משה בבית חותנו הרב רסקין, וב[[התוועדויות]] שהיו נערכות מעת לעת.<br />
<br />
לאחר 12 שנים של פעילות אינטנסיבית במהלכם הצליח לפעול רבות על בני המקום, ניסה בשנת [[תש"ו]] לצאת את גבולות רוסיה באמצעות הברחת גבולות במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', אך למרבה הצער פספס את ההזדמנות, והתיישב יחד עם משפחתו בצ'רנוביץ'.<br />
<br />
במהלך שנות מגוריו בצ'רנוביץ' עסק בליבוי הגחלת היהודית, ופעל בין השאר להקמת המקווה בעיר יחד עם ר' [[מענדל פוטרפס]] ובסיועו של ר' משה לייב גולדיס.<br />
<br />
בתש"ט ניסה עם עוד כמה חסידים שנשארו ברוסיה לנסות לברוח דרך רומניה ב[[היציאה מצ'רנוביץ']] אך ניסיון זה נכשל מה שהוביל למעצרו<br />
<br />
===המעצר===<br />
ב[[כ"ב אלול]] [[תש"ט]], נעצר על ידי שלטונות ה[[נ.ק.וו.ד.]] ולאחר מעצר ממושך של שנה החלו לחקור אותו ולענות אותו במטרה שיפליל חסידים נוספים, אך הוא עמד בגבורה בכל החקירות ולא גילה מאומה.<br />
<br />
כשהסתיימו החקירות, הוא נשלח לעשר שנות גלות אותן ריצה במחנה עבודה נידח ב[[קזחסטן]], וגם שם פעל להפצת יהדות וריכז סביבו קבוצת אסירים יהודים אותם לימד את קיום המצוות והדריך אותם כיצד יש לנהוג.<br />
<br />
עוד לפני שסיים לרצות את כל שנות הגלות שנגזרו אליו, שוחרר ממחנה העבודה ב[[י"ג ניסן]] [[תשי"ז]] והתאחד בחזרה עם בני משפחתו.<br />
<br />
===בארץ הקודש===<br />
במשך קרוב לעשר שנים נוספות נותר הרב וישצקי ברוסיה, עד שקיבל את ברכתו של [[הרבי]] להגשת בקשת אשרה ליציאה מרוסיה, וב[[ט' כסלו]] [[תשכ"ו]] הגיע עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
מייד עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] התבקש לכהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], אך בעקבות הוראת [[הרבי]] עזב משרה זו והתמנה כמנהל רוחני ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ובמקביל, היה עוסק גם בהשפעה על תושבי הכפר והתוועד לעיתים קרובות בבית הכנסת.<br />
<br />
בשנת [[תש"ל]] ב[[ערב חב"ד]] הגדול שנערך לרגל שנת העשרים לנשיאותו של הרבי בהיכל התרבות בתל אביב בהשתתפות 3,500 איש, לפני שהמקהלה החלה לנגן את הפיוט 'איש חסיד היה בלי [[מזון]] ובלי מחיה', הזמין המנחה ר' איצ'קה גאנזבורג את הרב וישצקי לעלות על הבמה, כדי להוכיח שלא רק ש'איש חסיד היה', אלא גם שאיש חסיד ישנו - חסיד שלמרות כל הקשיים ב[[רוסיה]] הצליח לשמור על אורח חיים יהודי מלא, והופעתו על הבימה הותירה רושם עז על המשתתפים.<br />
<br />
את תפקידו ב[[בית הספר למלאכה]] המשיך במסירות עד לפטירתו ב[[י"ג טב]]ת [[תשמ"ו]].<br />
<br />
נטמן ב[[בית העלמין בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[בן ציון וישצקי]]<br />
*בנו, הרב [[שלום בער וישצקי]] - ראש ישיבת [[הדר התורה]], קראון הייטס<br />
*בנו, הרב [[מיכל וישצקי]] - כפר חב"ד<br />
*בתו מרת דבוניא, אשת ר' [[מרדכי גורודצקי]]<br />
*בתו שרה (זקלס)<br />
*בנו הרב שלמה וישצקי-כפר חב"ד ע"ה<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קישור חבד און ליין|58925|"המשפיע" מסביר את תפקידו: "לחדור לכל נפש" ● האזינו||י"ג טבת תשע"א}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|102477|איך נדע מה יהיה כשמשיח יבוא?}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*מנחם זיגלבוים, '''חיים חסידיים''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 257 עמוד 42 ואילך<br />
*שניאור ברגר, '''ר' משה וויטבסקער''', תולדות חייו (פריז תשע"ט, 400 עמודים)<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:וישצקי, משה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים יקטרינוסלב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת וישצקי]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]</div>דגלמשיח