https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&user=%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&feedformat=atomחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2024-03-28T18:20:31Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.34.2https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%91%D7%97%D7%A8_%D7%AA%D7%A9%D7%98%22%D7%96&diff=482833אשרי תבחר תשט"ז2021-06-29T17:54:45Z<p>גאולה: </p>
<hr />
<div>{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}}<br />
'''אשרי תבחר תשט"ז''' הוא [[דיבור המתחיל]] של [[מאמר]] מאת [[הרבי]] הפותח במילות הפסוק "אשרי תבחר ותקרב" (פסוק זה נאמר במהלך הברית על ידי ה[[מוהל]]), ונהוג לחזור על מאמר זה ב[[ברית מילה]]. <br />
<br />
==אמירת המאמר והדפסתו==<br />
המאמר נאמר במקורו לרב [[אפרים אליעזר ילס]] בליל ה[[ברית]] של נכדו ב[[יחידות]] פרטית בחדרו של הרבי בחודש [[חשוון]] [[תשט"ז]].<br />
<br />
לאחר ה[[יחידות]] כתב הרב יאלעס את ראשי פרקים מהמאמר הטרי, ובהמשך נערך ונדפס המאמר ב[[ספר המאמרים]] [[תשט"ז]] (בהוצאת '[[ועד כתבי קודש]]').<br />
<br />
לקראת [[ח"י ניסן]] [[תנש"א]] בעת מלאות שמונים ותשע שנה לברית של [[הרבי]] נערך המאמר פעם נוספת באריכות, הוגה על ידי הרבי, ונדפס בקונטרס ח"י [[ניסן]] [[תנש"א]] לאחר מכן ונדפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ה'.<br />
<br />
==תוכן המאמר==<br />
המאמר פותח בפסוק "אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך נשבעה בטוב ביתך קדוש היכלך" שנאמר ע"י המוהל במהלך הברית ומבאר הרבי קשר הפסוק לברית ובהקדים שבפסוק נמנו ד' ענינים שני חצרות (חצריך לשון רבים)חצר שאינה מקורה וחצר מקורה ביתך והיכלך ומבאר הרבי שד' דרגות אלו יש באדם ובעולמות באדם הם בירור נפש הבהמית ששמירתה הוא ע''י חצר שאינה מקורה ונפש השכלית שדומה לעוף צריכה שמירה גדולה יותר חצר מקורה וזהו ענין הביטול בנפש הבהמית ושכלית וביתך והיכלך זהו ב' מדרגות בביטול בנפש האלוקית הכוחות של הנפש כפי שמתלבשות בנפש הבהמית והם בביטול היש וכפי שהם מצד עצמם ביטול במציאות וכן בעולמות שעשיה ויצירה הם מציאות הבריאה ועולם הבריאה הוא אפשרות הבריאה ועולם האצילות הוא דאין אפשרות לבריאה והחילוק הוא דבעולמות עשיה ויצירה הביטול ביטול היש ובעולמות עשיה ואצילות הביטול ביטול במציאות ולכן אומרים פסוק זה לפני הברית כי ברית מילה הוא המשכה שלמעלה מהשתלשלות ובכדי שתהיה המשכה שלמעלה מהשתלשלות צריך שהיה שלימות בהשתלשלות<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/3/24 המאמר בגרסת טקסט]''' באתר [[ספריית ליובאוויטש]]<br />
* [מפגש עם הנכד שלכבודו נאמר המאמר http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=96635]<br />
[[קטגוריה:מאמרי אדמו"ר שליט"א]]</div>גאולהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%91%D7%97%D7%A8_%D7%AA%D7%A9%D7%98%22%D7%96&diff=482832אשרי תבחר תשט"ז2021-06-29T17:54:28Z<p>גאולה: </p>
<hr />
<div>{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}}<br />
'''אשרי תבחר תשט"ז''' הוא [[דיבור המתחיל]] של [[מאמר]] מאת [[הרבי]] הפותח במילות הפסוק "אשרי תבחר ותקרב" (פסוק זה נאמר במהלך הברית על ידי ה[[מוהל]]), ונהוג לחזור על מאמר זה ב[[ברית מילה]]. <br />
<br />
==אמירת המאמר והדפסתו==<br />
המאמר נאמר במקורו לרב [[אפרים אליעזר ילס]] בליל ה[[ברית]] של נכדו ב[[יחידות]] פרטית בחדרו של הרבי בחודש [[חשוון]] [[תשט"ז]].<br />
<br />
לאחר ה[[יחידות]] כתב הרב יאלעס את ראשי פרקים מהמאמר הטרי, ובהמשך נערך ונדפס המאמר ב[[ספר המאמרים]] [[תשט"ז]] (בהוצאת '[[ועד כתבי קודש]]').<br />
<br />
לקראת [[ח"י ניסן]] [[תנש"א]] בעת מלאות שמונים ותשע שנה לברית של [[הרבי]] נערך המאמר פעם נוספת באריכות, הוגה על ידי הרבי, ונדפס בקונטרס ח"י [[ניסן]] [[תנש"א]] לאחר מכן ונדפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ה'.<br />
<br />
==תוכן המאמר==<br />
''המאמר פותח בפסוק "אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך נשבעה בטוב ביתך קדוש היכלך" שנאמר ע"י המוהל במהלך הברית ומבאר הרבי קשר הפסוק לברית ובהקדים שבפסוק נמנו ד' ענינים שני חצרות (חצריך לשון רבים)חצר שאינה מקורה וחצר מקורה ביתך והיכלך ומבאר הרבי שד' דרגות אלו יש באדם ובעולמות באדם הם בירור נפש הבהמית ששמירתה הוא ע''י חצר שאינה מקורה ונפש השכלית שדומה לעוף צריכה שמירה גדולה יותר חצר מקורה וזהו ענין הביטול בנפש הבהמית ושכלית וביתך והיכלך זהו ב' מדרגות בביטול בנפש האלוקית הכוחות של הנפש כפי שמתלבשות בנפש הבהמית והם בביטול היש וכפי שהם מצד עצמם ביטול במציאות וכן בעולמות שעשיה ויצירה הם מציאות הבריאה ועולם הבריאה הוא אפשרות הבריאה ועולם האצילות הוא דאין אפשרות לבריאה והחילוק הוא דבעולמות עשיה ויצירה הביטול ביטול היש ובעולמות עשיה ואצילות הביטול ביטול במציאות ולכן אומרים פסוק זה לפני הברית כי ברית מילה הוא המשכה שלמעלה מהשתלשלות ובכדי שתהיה המשכה שלמעלה מהשתלשלות צריך שהיה שלימות בהשתלשלות<br />
''==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/3/24 המאמר בגרסת טקסט]''' באתר [[ספריית ליובאוויטש]]<br />
* [מפגש עם הנכד שלכבודו נאמר המאמר http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=96635]<br />
[[קטגוריה:מאמרי אדמו"ר שליט"א]]</div>גאולהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%91%D7%97%D7%A8_%D7%AA%D7%A9%D7%98%22%D7%96&diff=482830אשרי תבחר תשט"ז2021-06-29T17:53:34Z<p>גאולה: </p>
<hr />
<div>{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}}<br />
'''אשרי תבחר תשט"ז''' הוא [[דיבור המתחיל]] של [[מאמר]] מאת [[הרבי]] הפותח במילות הפסוק "אשרי תבחר ותקרב" (פסוק זה נאמר במהלך הברית על ידי ה[[מוהל]]), ונהוג לחזור על מאמר זה ב[[ברית מילה]]. <br />
<br />
==אמירת המאמר והדפסתו==<br />
המאמר נאמר במקורו לרב [[אפרים אליעזר ילס]] בליל ה[[ברית]] של נכדו ב[[יחידות]] פרטית בחדרו של הרבי בחודש [[חשוון]] [[תשט"ז]].<br />
<br />
לאחר ה[[יחידות]] כתב הרב יאלעס את ראשי פרקים מהמאמר הטרי, ובהמשך נערך ונדפס המאמר ב[[ספר המאמרים]] [[תשט"ז]] (בהוצאת '[[ועד כתבי קודש]]').<br />
<br />
לקראת [[ח"י ניסן]] [[תנש"א]] בעת מלאות שמונים ותשע שנה לברית של [[הרבי]] נערך המאמר פעם נוספת באריכות, הוגה על ידי הרבי, ונדפס בקונטרס ח"י [[ניסן]] [[תנש"א]] לאחר מכן ונדפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ה'.<br />
<br />
==תוכן המאמר==<br />
המאמר פותח בפסוק "אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך נשבעה בטוב ביתך קדוש היכלך" שנאמר ע"י המוהל במהלך הברית ומבאר הרבי קשר הפסוק לברית ובהקדים שבפסוק נמנו ד' ענינים שני חצרות (חצריך לשון רבים)חצר שאינה מקורה וחצר מקורה ביתך והיכלך ומבאר הרבי שד' דרגות אלו יש באדם ובעולמות באדם הם בירור נפש הבהמית ששמירתה הוא ע''י חצר שאינה מקורה ונפש השכלית שדומה לעוף צריכה שמירה גדולה יותר חצר מקורה וזהו ענין הביטול בנפש הבהמית ושכלית וביתך והיכלך זהו ב' מדרגות בביטול בנפש האלוקית הכוחות של הנפש כפי שמתלבשות בנפש הבהמית והם בביטול היש וכפי שהם מצד עצמם ביטול במציאות וכן בעולמות שעשיה ויצירה הם מציאות הבריאה ועולם הבריאה הוא אפשרות הבריאה ועולם האצילות הוא דאין אפשרות לבריאה והחילוק הוא דבעולמות עשיה ויצירה הביטול ביטול היש ובעולמות עשיה ואצילות הביטול ביטול במציאות ולכן אומרים פסוק זה לפני הברית כי ברית מילה הוא המשכה שלמעלה מהשתלשלות ובכדי שתהיה המשכה שלמעלה מהשתלשלות צריך שהיה שלימות בהשתלשלות<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/3/24 המאמר בגרסת טקסט]''' באתר [[ספריית ליובאוויטש]]<br />
* [מפגש עם הנכד שלכבודו נאמר המאמר http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=96635]<br />
[[קטגוריה:מאמרי אדמו"ר שליט"א]]</div>גאולהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=482821משתמש:גאולה2021-06-29T16:53:56Z<p>גאולה: </p>
<hr />
<div>{{תיבות משתמש|<br />
{{משתמש - אוהב תבניות}}{{משתמש - אוהב להתוועד}}{{משתמש - מצפה לגאולה}}{{משתמש - התגלות היום}}{{משתמש - ספר התורה לילדי ישראל}}{{משתמש - דף הבית חב"דפדיה}}{{משתמש - מגלה ענין בכתי"קים}}}}</div>גאולהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%AA%D7%9E%D7%A6%D7%90&diff=482820שיחה:החכמה מאין תמצא2021-06-29T16:52:53Z<p>גאולה: </p>
<hr />
<div>חסר ההסבר שיש בחינת חכמה שלמעלה מהשתלשלות (כמבואר בד''ה והחכמה מאין תמצא תשמ"ח)</div>גאולהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%AA%D7%9E%D7%A6%D7%90&diff=482819שיחה:החכמה מאין תמצא2021-06-29T16:52:33Z<p>גאולה: </p>
<hr />
<div>חסר ההסבר שיש בחינת חכמה שלמעלה מהשתלשלות (כמבואר בד''ה והחכמה מאין תמצא תשמ''ח)</div>גאולהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%AA%D7%9E%D7%A6%D7%90&diff=482817שיחה:החכמה מאין תמצא2021-06-29T16:51:48Z<p>גאולה: יצירת דף עם התוכן "חסר ההסבר שיש בחינת חכמה שלמעלה מהשתלשלות"</p>
<hr />
<div>חסר ההסבר שיש בחינת חכמה שלמעלה מהשתלשלות</div>גאולהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93&diff=305136נחום גולדשמיד2018-01-10T13:12:23Z<p>גאולה: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:ר' נחום גולדשמיד 1.jpg|left|thumb|500px|הרב גולדשמיד]]<br />
הרב '''נחום גולדשמיד''' ([[ ניסן]] [[תרס"ה]]-[[י"ג שבט]] [[תשל"ו]]) היה [[משכיל (תורת החסידות)|משכיל בחסידות]], העביר שיעורי חסידות להמונים - באמצעות [[התוועדות|התוועדויות]] ודרך ה[[רדיו]], שימש כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים]], ניהל את מוסד החינוך 'בית יעקב', היה חבר בועד [[אגודת חסידי חב"ד]], ועד [[עזרת אחים]] ומוסדות וארגונים נוספים שפעלו ב[[שליחות]] [[רבותינו נשיאינו]] ב[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב נחום גולדשמיד נולד ב[[ ניסן]] [[תרס"ה]] בעיר [[יקטרינוסלב]] לאביו רבי [[יצחק גולדשמיד]], [[שוחט]] ה[[עיירה]].<br />
<br />
משפחתם הייתה מקושרת מאוד לרב העיר - רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]], אביו של [[הרבי]]. בילדותו זכה ר' נחום ללמוד ב'חדר' על ספסל אחד עם [[הרבי]] ור' [[ישראל אריה לייב]].<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ג]] נסע ללמוד אצל [[הרבי הריי"ץ]] ב[[רוסטוב]], ובהיותו ב[[ישיבה]] קיבל רשות מיוחדת מהרבי הריי"ץ לחזור [[מאמר]]י חסידות בהתאם לרמת השומעים.<br />
<br />
ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] אמר שכדאית הייתה כל הקמת [[תומכי תמימים]] "בשביל נחומק'ה גולדשמיד"{{הערה|בהקדמה לביאורו לתניא בהוצאת בנו}}.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]], בתחילה התגורר בבלפוריה, אצל דודו הרב אפשטיין, אחרי תקופה המשיך לתל אביב, שם התרכזו חסידי חב"ד ששהו אז בארץ. בימים עסק במלאכת כפיים ובערב מסר שיעורי [[חסידות]]. ב[[תרצ"ז]] שודך לזוגתו מרת חיה דבורה גולדשמיד (בתו של ר' [[יחיאל צבי גוראריה]]), ששהתה אז ב[[ארץ הקודש]]. מיד לאחר השידוך, נסעה מרת גולדשמיד לועידת בנות אגודת ישראל שהתקיימה בקיץ [[תרצ"ז]] במארינבד, ומשם המשיכה ל[[ורשה]], שם התגוררה משפחתה, ור' נחום נותר ב[[ארץ הקודש]]. אחרי [[תשרי]] [[תרח"צ]] נסע גם הוא לוורשה. ב[[טבת]] [[תרח"צ]] התקיימה חתונתם, כשאת ה[[קידושין ונישואין|קידושין]] סידר דוד הכלה, רבי [[שמואל שלמה ליינר]] מ[[ראדזין]]. לאחת מסעודות ה[[שבע ברכות]], הגיע במפתיע [[הרבי הריי"צ]] ואף אמר במקום [[מאמר חסידות]]{{הערה|ד"ה אשר ברא ששון שומחה, נדפס בספר המאמרים [[תרח"צ]] ובתחילת הספר [[ביאורי הרנ"ג על התניא]].}}.<br />
<br />
יחד עם זוגתו ניהל במשך עשרים שנה את מוסדות חינוך "בית יעקב" וכן מוסדות ליתומות ניצולי [[שואה]].<br />
<br />
לרגלי ידיעותיו הרחבות בתורת החסידות, השקיע את מרצו בשיעורי [[דא"ח]] בסמינר [[בית רבקה כפר חב"ד]]. על פי הוראת הרבי פתח בשיעורי [[תניא]] ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]] באמצעות ה[[רדיו]], שהפכו אחר כך לספר [[ביאור הרנ"ג]].<br />
<br />
למרות מחלת הלב הקשה שתקפה אותו פעל ב[[מסירות נפש]] להפצת החסידות, וכמו כן נלחם בשנותיו האחרונות על גזרת [[מיהו יהודי]].<br />
<br />
ר' נחום נפטר ב[[י"ג שבט]] בשנת [[תשל"ו]] ומנוחתו כבוד ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*גיסו - הרב [[לוי פרסמן]]<br />
*בנו - ר' [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]]<br />
*חתנו - הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] - יו"ר [[יד לאחים]]<br />
*חתנו - ר' [[משה נוסבכר]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66557 לדמותו של חסיד: הרב נחום גולדשמיד], [[שבועון בית משיח]], י"ב שבט ה'תשע"ב.<br />
* [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%A2%D7%94_%E2%80%A2_38_%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%95_80400.html סודו של הרב נחום גולדשמיד], באתר [[col]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:גולדשמיד נחום}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד תל אביב: אישים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]</div>גאולהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93&diff=305135שיחה:נחום גולדשמיד2018-01-10T13:10:09Z<p>גאולה: </p>
<hr />
<div>האם היה הוא זה שלמד עם ר' ישראל ארי' לייב - אחיו של אדמו"ר שליט"א - תניא? לתשובתכם אצפה. [[משתמש:יואל|יואל]]<br />
:כן. הוא גם היה איתו בקשרי ידידות מאד גדולים. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]<br />
:::אז מדוע שלא יכתבו זאת בתוך הערך? [[משתמש:יואל|יואל]]<br />
::::אפשר לכתוב, אפ'חד לא אמר שלא. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]<br />
:: ניהל או עבד בבית יעקב? ניהל מוסד ליתומות?[[משתמש:פיני|פיני]] 02:14, 25 מאי 2009 (EDT)<br />
:::עבד בבית יעקב וניהל יחד עם [[חיה דבורה גולדשמיד|אשתו]] את המוסד ליתומות. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]<br />
::::איך קוראים למוסד ליתומות, באיזה שנים ניהלו? [[משתמש:פיני|פיני]] 04:25, 26 מאי 2009 (EDT)<br />
<br />
==בירור פרטים הקשורים לערך==<br />
אם הוא עלה לארץ הקודש בתרצ"ה, היכן התקיימה חתונתו, ואיך אדמו"ר הריי"צ הגיע לשם במפתיע? כמו כן לא ברור בכלל איפה הוא התגורר בארה"ק. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ב בתמוז ה'תשע"ג • 03:21, 20 ביוני 2013 (UTC)<br />
: בוצע. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
::יישר כח. עדיין נשארו לי פרטים לא ברורים: מתי חזר לארץ? היכן ניהל את המוסדות יחד עם זוגתו? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ג בתמוז ה'תשע"ג • 14:38, 21 ביוני 2013 (UTC)<br />
:::ראיתי שבמקום אחר כתוב שהוא התגורר בבני ברק, אבל לא ברור עדיין מתי הוא עלה. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ג בתמוז ה'תשע"ג • 15:41, 21 ביוני 2013 (UTC)<br />
הוא גר בתל אביב ואחר חתונתו של בנו עבר לבני ברק<br />
== בנוגע לאימרה של [[איצ'ה דער מתמיד]] ==<br />
<br />
ראיתי את זה גם בהקדמה להספר שעורי הרנ"ג על התניא באידש שיצא על ידי בנו--[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 17:43, 19 בינואר 2014 (UTC)</div>גאולהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%22%D7%93_%D7%91%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=304307כ"ד בכסלו2017-12-12T13:45:51Z<p>גאולה: </p>
<hr />
<div>{{חודש כסלו}}<br />
'''כ"ד בכסלו''' הוא היום העשרים וארבעה ב[[חודש כסלו]]. במוצאי יום זה מתחיל חג ה[[חנוכה]] ומדליקים בו נר אחד.<br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ג'ת"ח - הונחה אבן הפינה ל[[בית המקדש השני]] על ידי זרובבל ו[[יהושע]] ה[[כהן הגדול]].<br />
*ג'תט - חגי הנביא הצטווה לשאול את הכהנים אם הם זוכרים את דיני [[טומאה]] ו[[טהרה]].<br />
*ג'תט - נבואת חגי אל זרובבל בן שאתיאל "ושמתיך כחותם"{{הערת שוליים|חגי ב, כ-כג}}.<br />
*[[תרס"ה]] - רבי [[חיים חזקיהו מדיני]], רבה של [[חברון]] ומחבר ספר '[[שדי חמד]]', נפטר.<br />
<br />
==ימי חב"ד==<br />
===נפטרו===<br />
*[[תרפ"ו]] - הרב [[דוד צבי חן|דוד צבי (הרד"צ) חן]], מגדולי רבני חב"ד בתקופתם של [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]], רב העיר [[צ'רניגוב]], ו[[בעל שמועה]] חסידי{{הערה|על המצבה נכתב בטעות שנפטר בכ"ה.}}.<br />
*[[תשס"ח]] - הרב [[ניסן פינסון]], משלוחי הרבי ב[[מרוקו]] ותוניס.<br />
*[[תשע"ח]] הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] <br />
{{להיום יום|כ"ד|כסלו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ג כד]]<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש כסלו|ב כד]]</div>גאולהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=285627משתמש:גאולה2017-01-30T17:56:32Z<p>גאולה: </p>
<hr />
<div>{{תיבות משתמש|{{משתמש - שליח}}<br />
{{משתמש - אוהב תבניות}}{{משתמש - אוהב להתוועד}}{{משתמש - מצפה לגאולה}}{{משתמש - התגלות היום}}{{משתמש - ספר התורה לילדי ישראל}}{{משתמש - דף הבית חב"דפדיה}}{{משתמש - מגלה ענין בכתי"קים}}{{משתמש - נגלה}}}}</div>גאולהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=285626משתמש:גאולה2017-01-30T17:53:40Z<p>גאולה: </p>
<hr />
<div>{{תיבות משתמש|{{משתמש - שליח}}<br />
{{משתמש - אוהב תבניות}}{{משתמש - אוהב להתוועד}}{{משתמש - מצפה לגאולה}}{{משתמש - התגלות היום}}{{משתמש - ספר התורה לילדי ישראל}}{{משתמש - דף הבית חב"דפדיה}}{{משתמש - מקבל פנים}}{{משתמש - מגלה ענין בכתי"קים}}{{משתמש - נגלה}}}}</div>גאולהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=285625משתמש:גאולה2017-01-30T17:47:15Z<p>גאולה: </p>
<hr />
<div>{{תיבות משתמש|{{משתמש - שליח}}<br />
{{משתמש - אוהב תבניות}}{{משתמש - אוהב להתוועד}}{{משתמש - מצפה לגאולה}}}}</div>גאולהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=285624משתמש:גאולה2017-01-30T17:46:30Z<p>גאולה: </p>
<hr />
<div>{{תיבות משתמש|{{משתמש - שליח}}<br />
{{משתמש - אוהב תבניות}}{{משתמש - אוהב להתוועד}}}}</div>גאולהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=285623משתמש:גאולה2017-01-30T17:45:15Z<p>גאולה: </p>
<hr />
<div>{{תיבות משתמש|{{משתמש - שליח}}<br />
{{משתמש - אוהב תבניות}}}}</div>גאולהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=285622משתמש:גאולה2017-01-30T17:44:13Z<p>גאולה: </p>
<hr />
<div>{{תיבות משתמש|כאן יופיע כל התיבות משתמש שברצונך להציב}}<br />
{{משתמש - שליח}}<br />
{{משתמש - אוהב תבניות}}</div>גאולהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=285621משתמש:גאולה2017-01-30T17:41:02Z<p>גאולה: /* תיבות המשתמש */</p>
<hr />
<div><br />
{{משתמש - שליח}}<br />
{{משתמש - אוהב תבניות}}</div>גאולהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=285620משתמש:גאולה2017-01-30T17:40:05Z<p>גאולה: </p>
<hr />
<div>==תיבות המשתמש==<br />
{{משתמש - שליח}}<br />
{{משתמש - אוהב תבניות}}</div>גאולהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=285619משתמש:גאולה2017-01-30T17:39:21Z<p>גאולה: </p>
<hr />
<div>==תיבות המשתמש==<br />
{{משתמש - שליח}}</div>גאולהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=285612משתמש:גאולה2017-01-30T17:31:58Z<p>גאולה: </p>
<hr />
<div>{{משתמש - ספר התורה לילדי ישראל}}<br />
{{משתמש - אוהב להתוועד}}<br />
{{משתמש - אוהב גאומ"ש}}</div>גאולהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=285600משתמש:גאולה2017-01-30T17:31:32Z<p>גאולה: </p>
<hr />
<div>{{משתמש - ספר התורה לילדי ישראל}}<br />
{{משתמש - אוהב להתוועד}}<br />
{{משתמש - אוהב גאומ"ש}}<br />
{{משתמש -מצפה מתון}}</div>גאולהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=285593משתמש:גאולה2017-01-30T17:30:56Z<p>גאולה: </p>
<hr />
<div>{{משתמש - ספר התורה לילדי ישראל}}<br />
{{משתמש - אוהב להתוועד}}<br />
{{משתמש - אוהב גאומ"ש}}<br />
{{מדתמש -מצפה מתון}}</div>גאולהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=285589משתמש:גאולה2017-01-30T17:28:35Z<p>גאולה: </p>
<hr />
<div>{{משתמש - ספר התורה לילדי ישראל}}<br />
{{משתמש - אוהב להתוועד}}<br />
[[משתמש - מצפה מתון]]<br />
{{משתמש - אוהב גאומ"ש}}</div>גאולהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=285588משתמש:גאולה2017-01-30T17:26:32Z<p>גאולה: </p>
<hr />
<div>{{משתמש - ספר התורה לילדי ישראל}}<br />
{{משתמש - אוהב להתוועד}}<br />
<br />
{{משתמש - אוהב גאומ"ש}}</div>גאולהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=285585משתמש:גאולה2017-01-30T17:25:21Z<p>גאולה: </p>
<hr />
<div>{{משתמש - ספר התורה לילדי ישראל}}<br />
{{משתמש - אוהב להתוועד}}<br />
[[קילחיים.gif משתמש זה מצפה ומייחל שביום ג' בשבט ה'תשע"ז הרבי מליובאוויטש יתגלה!שור]]<br />
קטגוריה: <br />
{{משתמש - אוהב גאומ"ש}}</div>גאולהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=285582משתמש:גאולה2017-01-30T17:21:28Z<p>גאולה: </p>
<hr />
<div>{{משתמש - ספר התורה לילדי ישראל}}<br />
{{משתמש - אוהב להתוועד}}<br />
<br />
{{משתמש - אוהב גאומ"ש}}</div>גאולהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A8%D7%A1%22%D7%94&diff=285581תרס"ה2017-01-30T17:12:06Z<p>גאולה: </p>
<hr />
<div>==נולדו==<br />
*[[ג' בכסלו]] - ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]], אחיו של [[הרבי]], נולד לרב [[לוי יצחק שניאורסון]] ו[[הרבנית חנה]].<br />
*[[סיון]] הרה''ח [[נחום גולדשמיד]]<br />
==נפטרו==<br />
<br />
*ב[[כ"ג בטבת]] נפטר [[אדמו"ר]] [[לוי יצחק מסיראטין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)]].<br />
<br />
==אירועים==<br />
<br />
*[[אדמו"ר הריי"צ]] משתתף באירגון המגבית לצרכי הפסח לאנשי חיל במזרח הרחוק.<br />
<br />
<br />
{{תרנ"א ת"ש}}<br />
<br />
{{תרנ"א}}</div>גאולהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A8%D7%A1%22%D7%94&diff=285580תרס"ה2017-01-30T17:11:50Z<p>גאולה: </p>
<hr />
<div>==נולדו==<br />
*[[ג' בכסלו]] - ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]], אחיו של [[הרבי]], נולד לרב [[לוי יצחק שניאורסון]] ו[[הרבנית חנה]].<br />
*[[סיון]]הרה''ח [[נחום גולדשמיד]]<br />
==נפטרו==<br />
<br />
*ב[[כ"ג בטבת]] נפטר [[אדמו"ר]] [[לוי יצחק מסיראטין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)]].<br />
<br />
==אירועים==<br />
<br />
*[[אדמו"ר הריי"צ]] משתתף באירגון המגבית לצרכי הפסח לאנשי חיל במזרח הרחוק.<br />
<br />
<br />
{{תרנ"א ת"ש}}<br />
<br />
{{תרנ"א}}</div>גאולהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%27_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&diff=285579ח' בניסן2017-01-30T17:08:14Z<p>גאולה: </p>
<hr />
<div>{{חודש ניסן}}<br />
'''ח' בניסן''' הוא היום השמיני ב[[חודש ניסן]].<br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ב'תמ"ט - גמליאל בן פדהצור, [[נשיא]] [[שבט מנשה]], הקריב [[קרבן]] לחנוכת ה[[משכן]].<br />
*[[תע"ב]] - רבי אליהו שפירא מפראג, מחבר הספרים 'אליהו רבא' ו'אליהו זוטא', נפטר.<br />
*[[תק"ס]] - רבי מרדכי מנשכיז נפטר.<br />
*[[תרצ"ב]] - רבי משה הלברשטאם, מורה צדק ודיין בבד"ץ של [[העדה החרדית]] בירושלים ומחשובי פוסקי ההלכה בזמנו, נולד.<br />
*[[תשל"ו]] - רבי אברהם אנגלרד, אב"ד דוברא וראש ישיבת [[באבוב]] ב[[בת ים]], נפטר.<br />
<br />
==ימי חב"ד==<br />
===אירועים===<br />
*[[תקל"ב]] - [[הגר"א מוילנא]] מוציא מכתב בו החרים את החסידים ופסק שמותר להרוג אותם<br />
<br />
<br />
===נפטרו===<br />
*[[תרצ"ח|תרח"צ]] - הסתיימה הוצאתם להורג של אחד עשר חסידים שהוצאו להורג במסגרת פשיטה שערך ה[[ק.ג.ב.]] הקרויה בפי החסידים '[[מאסר חסידים תרצ"ח]]'<br />
<br />
{{להיום יום|ח'|ניסן}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ז ח]]</div>גאולהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A3_%D7%A1%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=285502יוסיף סטלין2017-01-29T18:22:11Z<p>גאולה: removed Category:גויים using HotCat</p>
<hr />
<div>יוסף סטלין ([[כ"ב כסלו]] ה'[[תרל"ט]] - [[י"ד אדר]] ה'[[תשי"ג]]) היה מנהיגה השני [[ברית המועצות]]. ידוע בשל אכזריותו הרבה והרציחות ההמוניות שהנהיג.<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
<br />
נולד בעיר גורי שבגרוזיה.<br />
<br />
בשנת ה'[[תרנ"ט]] החל בפעילות [[קומוניזם|קומוניסטית]] מחתרתית, ותמך בשיטתו של ולדימיר לנין שיש לעשות הפיכה אלימה ב[[רוסיה]], כדי להעלות את המפלגה הקומוניסטית לשלטון.<br />
<br />
לאחר המהפכה הקומוניסטית, בה נטל חלק, נתמנה לחבר הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית, ועורך עיתון 'פראבדה'.<br />
<br />
בשנת ה'[[תרפ"ב]] מונה למזכיר הכללי של ברית המועצות, שהוא התפקיד הרם ביותר ברוסיה לאחר המנהיג - לנין.<br />
<br />
לאחר מותו של לנין בשנת ה'[[תרפ"ד]], מונו למלא את מקומו שלושה אנשים, ביניהם סטלין, אך עד שנת ה'[[תרפ"ח]] הצליח סטלין לבסס את מעמדו כמנהיג היחידי של ברית המועצות.<br />
<br />
===הטיהורים הגדולים===<br />
<br />
במהלך שנות כהונתו כמנהיג [[ברית המועצות]], הנהיג רציחות והגליות המוניות של מתנגדי השלטון הקומוניסטי, ובכללם רבים מחסידי חב"ד, ושל מתנגדיו הפוליטיים.<br />
<br />
מספרם הכולל של הנרצחים הגיע למיליוני בני אדם.<br />
<br />
את המאסרים והרציחות הוביל ראש הק.ג.ב. דאז, לברנטי בריה, שהוצא גם הוא להורג בתקופת שלטונו של מחליפו של סטלין, גאורגי מלנקוב.<br />
<br />
במהלך שנים אלו היו שלושה גלי מאסרים מרכזיים של חסידי חב"ד: בחודש אלול ה'[[תרצ"ה]], [[מאסר חסידים תרצ"ח|בחודש אדר ה'תרח"צ]] ובמהלך ה'[[תש"ח]].<br />
<br />
לאחר מותו הוקיע מחליפו, גאורגי מלנקוב, את שיטותיו האכזריות של סטלין, והעניק חנינה גורפת לעצורים הפוליטיים. במסגרת חנינה זו השתחררו חסידים רבים.<br />
<br />
===במלחמת העולם השנייה===<br />
<br />
בתחילת [[מלחמת העולם השנייה]] חתם סטלין על הסכם אי התקפה עם גרמניה הנאצית. הסכם זה ידוע בשם "הסכם ריבנטרופ - מולוטוב", על שם שרי החוץ של שתי המדינות.<br />
<br />
ההסכם קבע שברית המועצות וגרמניה הנאצית לא יתקפו האחת את השניה, ויחלקו ביניהם את שטחי הכיבוש במזרח אירופה.<br />
<br />
למרות ההסכם, פלש צבא גרמניה ל[[רוסיה]] בשנת ה'[[תש"א]], והשתלט על חלקים נרחבים ממנה, עד שהובס בשנת ה'[[תש"ה]].<br />
<br />
סטלין השתמש במלחמה להאדרת שמו בקרב אזרחי ברית המועצות, ולהגדלת פולחן האישיות סביבו בתור "המושיע של ברית המועצות".<br />
<br />
===עלילת הרופאים===<br />
<br />
בשנת ה'[[תשי"ג]] התפרסמה ידיעה בברית המועצות על מעצרם של תשעה רופאים, ששה מתוכם יהודים, שתכננו להרעיל את ראשי השלטון הקומוניסטי, ובראשם סטלין.<br />
<br />
בעקבות [[עלילת הרופאים|עלילה]] זו החל גל של אירועים נגד יהודים ברחבי ברית המועצות.<br />
<br />
כחודש לאחר מותו של סטלין שוחררו הרופאים.<br />
<br />
===מותו===<br />
<br />
בסיום [[פורים תשי"ג|התוועדות חג הפורים ה'תשי"ג]] סיפר הרבי על הבחירות שהתקיימו לאחר נפילת הצאר ב[[רוסיה]], כאשר [[הרבי הרש"ב]] הורה ללכת לבחור. אחד החסידים הגיע לאסיפת בחירות, ושמע את הקהל צועק "הורה" (הידד), והחל גם הוא לצעוק "הוא-רע".<br />
<br />
בספרו זאת תיאר הרבי איך עשה בדיוק אותו חסיד - הוא עצם את עיניו, הרים את שתי ידיו כלפי מעלה והכריז שלוש פעמים "הוא-רע". לאחר מכן השעין הרבי את ראשו הקדוש על ידיו, וכעבור דקות ארוכות הרים הרבי את ראשו והחל באמירת [[מאמר]], השני לאותה [[התוועדות]]. <br />
<br />
כשבוע לאחר חג הפורים, הודיעו בכלי התקשורת של ברית המועצות שסטלין מת לפני שבוע משבץ.<br />
<br />
מספר שנים לאחר מותו הוקיע נשיא ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב את מעשיו האכזריים של סטלין.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
* אברהם רייניץ, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36749 שלוש פעמים "הוא-רע" שהצילו 3 מליון יהודים] - [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} <br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60355 שמחת פורים - מיתת 'המן שבדור' על-ידי 'מרדכי שבדור'] קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד - 770]] העוסק במותו של סטאלין ובפרשיות דומות אחרות{{PDF}} {{אינפו}}<br />
<br />
[[קטגוריה:רוסיה הקומוניסטית]]</div>גאולהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=229995מרדכי יוסף אלעזר ליינר2016-06-16T17:19:38Z<p>גאולה: /* פתיח */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ראדזין 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי מרדכי יוסף אלעזר מראדזין משמאל]]<br />
ה[[אדמו"ר]] רבי '''מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין''' הינו האדמו"ר הרביעי מ[[חסידות ראדזין]]. עמד בקשרים חמים עם [[חסידות חב"ד]].<br />
<br />
האדמו"ר נולד ביום כ"ז ב[[שבט]] [[תרל"ג]] בעיירה איז'ביצה, לאביו, ה[[אדמו"ר]] רבי [[גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין]], הידוע בשם "בעל התכלת" בשנת [[תרל"ג]].<br />
<br />
בד' [[טבת]] [[תרנ"א]] נפטר אביו, ור' מרדכי יוסף אלעזר הוכתר כאדמו"ר בראדזין.<br />
<br />
==נשיאותו ==<br />
===קשריו עם אדמו"ר הרש"ב===<br />
אחד ממעשיו הראשונים היה הגדלת רעיון חידוש ה[[תכלת]] של אביו, לצורך כך פנה במכתבים שונים לגדולי ישראל בדורו, במטרה לשכנע אותם בצדקת עניין ה[[תכלת]] בימינו, בין היתר, הוא שלח את ספרי אביו בעניין ל[[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] ענה לו במכתב<ref>[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] חלק [[א']] עמ' שנ[[ראשי תיבות|"]]א</ref>, בו הוא כותב כי אמנם מייסד העניין - אביו - הוא צדיק וקדוש אך "עם עצם העניין אין לי להסכים..." ומוכיח כי אין תכלת בימינו{{הערה|1=ראה גם מכתב הרבי, [[אגרות קודש]] כרך יז [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/17/6382&search=%D7%AA%D7%9B%D7%9C%D7%AA ו' שפ"ב]: {{ציטוטון|במש"כ על דבר חלזון ותכלת בהנוגע לפועל עתה בציצית, הרי ידוע אשר הרעישו על זה והתנגדו לזה, וגם על פי נגלה, גדולי עולם בעת יצא חידוש זה מראדזין. וגם כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) לא הסכים על החידוש בשו"א. ואין אתה תח"י מכתבו בזה. אבל זכורני שמביא שע"פ קבלה יהי' ענין התכלת רק לעת"ל. ואנו אין לנו אלא דברי כ"ק אדנ"ע.}}.}}{{הערה|סקירת הדיון בנושא זה - ראה "כפר חב"ד" גליון 400 (ער"ה תש"נ) ע' 29.}}.<br />
<br />
באסיפת רבנים שנערכה בשנים ההם, שבה השתתפו [[אדמו"ר הרש"ב]], רבי [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] והאדמו"ר מראדזין, הועלתה הצעה מסוימת בנוגע לרבנים. אדמו"ר הרש"ב התנגד להצעה, באומרו "מונח אצלי אחרת". האדמו"ר מגור פנה אליו: "הרבי מליובאוויטש, על זה אתם סומכים?". ענה לו הרבי "הרגלתי את גופי שיתנהג על פי השולחן ערוך, ומה שמונח אצלי שאין כן, הרי אין כן לפי השולחן ערוך". שאר הרבנים דרשו נימוק ענייני, אך האדמו"ר מראדזין אמר: "כיוון שאצל הרבי מליובאוויטש מונח כן, הרי שכן האמת".<br />
<br />
חתנו של האדמו"ר היה הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], בנו של הרב [[נתן גוראריה]]. הרב גוראריה היה [[חסיד]] [[חב"ד]], וכאשר הגיע לחצר ראדזין, ביקשו ממנו בני ביתו של האדמו"ר להטיל [[תכלת]] ב[[ציצית]]. הרב גוראריה, שידע את דעת [[אדמו"ר הרש"ב]] כי אין תכלת בימינו, סירב. הדבר הגיע לאוזני [[אדמו"ר הרש"ב]], שהורה לו להטיל תכלת בציצית מפני כבודו של האדמו"ר כי "אדם גדול הוא".<br />
<br />
עד [[מלחמת העולם הראשונה]] גר ב[[ראדזין]] - ולאחריה - ב[[ורשה]], בסמיכות לישיבת [[תומכי תמימים וורשה]].<br />
===קשריו עם אדמו"ר הריי"צ===<br />
בשנת [[תרפ"ז]], כאשר [[י"ב תמוז תרפ"ז|שוחרר]] [[אדמו"ר הריי"צ]] [[ט"ו סיון תרפ"ז|ממאסרו]], שלח לו האדמו"ר אגרת ברכה על הצלתו<ref>נחשפה על-ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] ופורסמה ב[[שבועון בית משיח]] גליון 214 - כ"ה תשרי תש"ס</ref>.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ט]] [[י"ד כסלו תרפ"ט|בעת חתונת]] [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח]] עם [[הרבנית חיה מושקא]], ה[[אדמו"ר]] מראדזין היה האדמו"ר היחיד שכובד בכיבוד בחתונה - קריאת הכתובה<ref>מסורת ראדזין מספרת כי האדמו"ר כובד בסידור קידושין, אלא שלא אסתייע מילתא</ref>. [[חסיד]]ים מספרים כי בעת שה[[אדמו"ר]] עזב את החתונה נראתה הבעת צער על פני הוד כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]<ref>קובץ [[תפארת ראדזין]] שבט [[תשמ"ט]] - מפי עדות אחד שנכח שם.</ref>.<br />
<br />
ה[[אדמו"ר]] [[הסתלקות|נסתלק]] ביום כ"ו [[שבט]] [[תרפ"ט]] בעיר [[ורשה]], ושם מנוחתו כבוד. לאחר פטירתו שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב תנחומים לבני משפחתו<ref>[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ט"ז</ref>, בו הוא מכנהו בשם "מחותני נשיא ישראל".<br />
<br />
== נוסח התפילה ==<br />
<br />
אדמו"רי ראדזין התפללו בסידור 'אור המאיר' שהיה נפוץ בפולין, והוא נוסח אר"י לפי אדמו"ר הזקן<ref>[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=208&lang=hebrew על פי עדותו של כ"ק האדמו"ר מראדזין הנוכחי]</ref>.<br />
==משפחתו==<br />
<br />
*בנו (מייסד ישיבת "[[סוד ישרים]]") ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] [[הי"ד]].<br />
<br />
*בתו מרת חוה גרומן. אשת הרב [[יעקב גרומן]] [[הי"ד]].<br />
<br />
*בתו מרת [[טויבע בינה (טאפצ'ע) גוראריה]] [[הי"ד]].<br />
<br />
*חתנו הרב החסיד [[יחיאל צבי גוראריה]] [[הי"ד]].<br />
<br />
*בתו הרבנית מרת שרה זלדה [[הי"ד]]. אשת ה[[אדמו"ר]] רבי [[אברהם ישכר אנגלרד מראדזין]].<br />
<br />
*בתו הדסה [[הי"ד]].<br />
<br />
==ספריו==<br />
<br />
*'''תפארת יוסף''' - דרשות ומאמרים על [[חודשי השנה]] ו[[פרשיות השבוע]], בעריכת הרב יעקב קארנבליט.<br />
<br />
==הערות==<br />
<br />
<references/><br />
<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי ראדזין|ליינר מרדכי יוסף אלעזר ראדזין]]<br />
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין]]|רשימה=שולשלת אדמו"רי [[ראדזין]]|שנה=[[כ"ז בשבט]] [[תרל"ג]] - [[כ"ו בשבט]] [[תרפ"ט]]|הבא=האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]]}}</div>גאולהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=229994מרדכי יוסף אלעזר ליינר2016-06-16T17:18:56Z<p>גאולה: /* פתיח */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ראדזין 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי מרדכי יוסף אלעזר מראדזין משמאל]]eyal20161@gmail.com<br />
ה[[אדמו"ר]] רבי '''מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין''' הינו האדמו"ר הרביעי מ[[חסידות ראדזין]]. עמד בקשרים חמים עם [[חסידות חב"ד]].<br />
<br />
האדמו"ר נולד ביום כ"ז ב[[שבט]] [[תרל"ג]] בעיירה איז'ביצה, לאביו, ה[[אדמו"ר]] רבי [[גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין]], הידוע בשם "בעל התכלת" בשנת [[תרל"ג]].<br />
<br />
בד' [[טבת]] [[תרנ"א]] נפטר אביו, ור' מרדכי יוסף אלעזר הוכתר כאדמו"ר בראדזין.<br />
<br />
==נשיאותו ==<br />
===קשריו עם אדמו"ר הרש"ב===<br />
אחד ממעשיו הראשונים היה הגדלת רעיון חידוש ה[[תכלת]] של אביו, לצורך כך פנה במכתבים שונים לגדולי ישראל בדורו, במטרה לשכנע אותם בצדקת עניין ה[[תכלת]] בימינו, בין היתר, הוא שלח את ספרי אביו בעניין ל[[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] ענה לו במכתב<ref>[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] חלק [[א']] עמ' שנ[[ראשי תיבות|"]]א</ref>, בו הוא כותב כי אמנם מייסד העניין - אביו - הוא צדיק וקדוש אך "עם עצם העניין אין לי להסכים..." ומוכיח כי אין תכלת בימינו{{הערה|1=ראה גם מכתב הרבי, [[אגרות קודש]] כרך יז [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/17/6382&search=%D7%AA%D7%9B%D7%9C%D7%AA ו' שפ"ב]: {{ציטוטון|במש"כ על דבר חלזון ותכלת בהנוגע לפועל עתה בציצית, הרי ידוע אשר הרעישו על זה והתנגדו לזה, וגם על פי נגלה, גדולי עולם בעת יצא חידוש זה מראדזין. וגם כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) לא הסכים על החידוש בשו"א. ואין אתה תח"י מכתבו בזה. אבל זכורני שמביא שע"פ קבלה יהי' ענין התכלת רק לעת"ל. ואנו אין לנו אלא דברי כ"ק אדנ"ע.}}.}}{{הערה|סקירת הדיון בנושא זה - ראה "כפר חב"ד" גליון 400 (ער"ה תש"נ) ע' 29.}}.<br />
<br />
באסיפת רבנים שנערכה בשנים ההם, שבה השתתפו [[אדמו"ר הרש"ב]], רבי [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] והאדמו"ר מראדזין, הועלתה הצעה מסוימת בנוגע לרבנים. אדמו"ר הרש"ב התנגד להצעה, באומרו "מונח אצלי אחרת". האדמו"ר מגור פנה אליו: "הרבי מליובאוויטש, על זה אתם סומכים?". ענה לו הרבי "הרגלתי את גופי שיתנהג על פי השולחן ערוך, ומה שמונח אצלי שאין כן, הרי אין כן לפי השולחן ערוך". שאר הרבנים דרשו נימוק ענייני, אך האדמו"ר מראדזין אמר: "כיוון שאצל הרבי מליובאוויטש מונח כן, הרי שכן האמת".<br />
<br />
חתנו של האדמו"ר היה הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], בנו של הרב [[נתן גוראריה]]. הרב גוראריה היה [[חסיד]] [[חב"ד]], וכאשר הגיע לחצר ראדזין, ביקשו ממנו בני ביתו של האדמו"ר להטיל [[תכלת]] ב[[ציצית]]. הרב גוראריה, שידע את דעת [[אדמו"ר הרש"ב]] כי אין תכלת בימינו, סירב. הדבר הגיע לאוזני [[אדמו"ר הרש"ב]], שהורה לו להטיל תכלת בציצית מפני כבודו של האדמו"ר כי "אדם גדול הוא".<br />
<br />
עד [[מלחמת העולם הראשונה]] גר ב[[ראדזין]] - ולאחריה - ב[[ורשה]], בסמיכות לישיבת [[תומכי תמימים וורשה]].<br />
===קשריו עם אדמו"ר הריי"צ===<br />
בשנת [[תרפ"ז]], כאשר [[י"ב תמוז תרפ"ז|שוחרר]] [[אדמו"ר הריי"צ]] [[ט"ו סיון תרפ"ז|ממאסרו]], שלח לו האדמו"ר אגרת ברכה על הצלתו<ref>נחשפה על-ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] ופורסמה ב[[שבועון בית משיח]] גליון 214 - כ"ה תשרי תש"ס</ref>.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ט]] [[י"ד כסלו תרפ"ט|בעת חתונת]] [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח]] עם [[הרבנית חיה מושקא]], ה[[אדמו"ר]] מראדזין היה האדמו"ר היחיד שכובד בכיבוד בחתונה - קריאת הכתובה<ref>מסורת ראדזין מספרת כי האדמו"ר כובד בסידור קידושין, אלא שלא אסתייע מילתא</ref>. [[חסיד]]ים מספרים כי בעת שה[[אדמו"ר]] עזב את החתונה נראתה הבעת צער על פני הוד כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]<ref>קובץ [[תפארת ראדזין]] שבט [[תשמ"ט]] - מפי עדות אחד שנכח שם.</ref>.<br />
<br />
ה[[אדמו"ר]] [[הסתלקות|נסתלק]] ביום כ"ו [[שבט]] [[תרפ"ט]] בעיר [[ורשה]], ושם מנוחתו כבוד. לאחר פטירתו שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב תנחומים לבני משפחתו<ref>[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ט"ז</ref>, בו הוא מכנהו בשם "מחותני נשיא ישראל".<br />
<br />
== נוסח התפילה ==<br />
<br />
אדמו"רי ראדזין התפללו בסידור 'אור המאיר' שהיה נפוץ בפולין, והוא נוסח אר"י לפי אדמו"ר הזקן<ref>[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=208&lang=hebrew על פי עדותו של כ"ק האדמו"ר מראדזין הנוכחי]</ref>.<br />
==משפחתו==<br />
<br />
*בנו (מייסד ישיבת "[[סוד ישרים]]") ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] [[הי"ד]].<br />
<br />
*בתו מרת חוה גרומן. אשת הרב [[יעקב גרומן]] [[הי"ד]].<br />
<br />
*בתו מרת [[טויבע בינה (טאפצ'ע) גוראריה]] [[הי"ד]].<br />
<br />
*חתנו הרב החסיד [[יחיאל צבי גוראריה]] [[הי"ד]].<br />
<br />
*בתו הרבנית מרת שרה זלדה [[הי"ד]]. אשת ה[[אדמו"ר]] רבי [[אברהם ישכר אנגלרד מראדזין]].<br />
<br />
*בתו הדסה [[הי"ד]].<br />
<br />
==ספריו==<br />
<br />
*'''תפארת יוסף''' - דרשות ומאמרים על [[חודשי השנה]] ו[[פרשיות השבוע]], בעריכת הרב יעקב קארנבליט.<br />
<br />
==הערות==<br />
<br />
<references/><br />
<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי ראדזין|ליינר מרדכי יוסף אלעזר ראדזין]]<br />
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין]]|רשימה=שולשלת אדמו"רי [[ראדזין]]|שנה=[[כ"ז בשבט]] [[תרל"ג]] - [[כ"ו בשבט]] [[תרפ"ט]]|הבא=האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]]}}</div>גאולהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=214328משתמש:גאולה2016-03-02T15:42:26Z<p>גאולה: </p>
<hr />
<div>{{משתמש - ספר התורה לילדי ישראל}}<br />
{{משתמש - אוהב להתוועד}}<br />
{{משתמש - ארמון למלך המשיח}}<br />
{{משתמש - אוהב גאומ"ש}}</div>גאולהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=214327משתמש:גאולה2016-03-02T15:42:13Z<p>גאולה: </p>
<hr />
<div>מממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממ<br />
{{משתמש - ספר התורה לילדי ישראל}}<br />
{{משתמש - אוהב להתוועד}}<br />
{{משתמש - ארמון למלך המשיח}}<br />
{{משתמש - אוהב גאומ"ש}}</div>גאולהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=214326משתמש:גאולה2016-03-02T15:41:55Z<p>גאולה: </p>
<hr />
<div><br />
{{משתמש - ספר התורה לילדי ישראל}}<br />
{{משתמש - אוהב להתוועד}}<br />
{{משתמש - ארמון למלך המשיח}}<br />
{{משתמש - אוהב גאומ"ש}}</div>גאולהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=214325שיחת משתמש:גאולה2016-03-02T15:40:59Z<p>גאולה: יצירת דף עם התוכן "שלום"</p>
<hr />
<div>שלום</div>גאולהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=214324משתמש:גאולה2016-03-02T15:40:33Z<p>גאולה: </p>
<hr />
<div><br />
{{משתמש - ספר התורה לילדי ישראל}}</div>גאולהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=214323משתמש:גאולה2016-03-02T15:30:44Z<p>גאולה: יצירת דף עם התוכן "כיתוב תמונה"</p>
<hr />
<div>[[קובץ:PictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]]</div>גאולה