https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&user=%D7%90%D7%91%D7%99+%D7%9B%D7%94%D7%9F50&feedformat=atomחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2024-03-28T08:49:19Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.34.2https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%A8%22%D7%99&diff=150346האר"י2013-08-28T17:00:47Z<p>אבי כהן50: /* מקום קבורותו */</p>
<hr />
<div><br />
'''האר"י ז"ל''' - '''הא'''לוקי '''ר'''בי '''י'''צחק לוריא-אשכנזי. מגדולי חכמי הקבלה שחי בתקופתו של מרן רבי יוסף קארו. נולד בירושלים חי תקופה במצרים ואחרית ימיו היה בצפת. למד במצרים אצל רבי בצלאל אשכנזי (מחבר השיטה מקובצת). זכה לגילוי אליהו בגיל שלושים ושלש.<br />
<br />
== תולדותיו ==<br />
מקובל וממפיצי תורת הקבלה.<br />
רבי יצחק לוריא נולד בירושלים בשנת שצ"ד, בגיל שמונה נפטר אביו רבי שלמה, והוא ירד יחד עם אימו אל דודו במצרים, שם למד תורה אצל ה[[רדב"ז]], בגיל חמש עשרה נישא לבת דודו, במשך זמן ארוך התבודד.<br />
בגיל שלושים ואחד לאחר פטירת רבי [[משה קרודבירו]] נתגלה בצפת כצדיק וקדוש, והחל ללמד את תורת הקבלה בצפת, כשהוא מקים עשרות תלמידים המכונים גורי האר"י בין הבולטים שבהם היו: רבי [[חיים ויטאל]], רבי ישראל סרוג, ועוד רבים.<br />
<br />
האריז"ל נפטר ב[[ה' במנחם אב]] שנת של"ב, בהיותו בגיל שלושים ושלש ונקבר ב[[צפת]].<br />
<br />
== חידושו ופעולתו בעולם הקבלה ==<br />
האריז"ל הקים דרך בלימוד תורת הקבלה, כשהיא מכונה [[קבלת האריז"ל]], לעומת שיטת [[רבי משה קרודבירו]], בעל מחבר ספר [[פרדס רימונים]] ועוד.<br />
<br />
==תורתו==<br />
תורתו של האר"י נכתבה על ידי תלמידו המובהק רבי חיים ויטאל (מהרח"ו) בספרים הבאים: (נקראים "כתבי האר"י")<br />
*עץ חיים<br />
*שער הכוונות<br />
*שער מאמרי רשב"י<br />
*ליקוטי תורה<br />
*שער מאמרי רז"ל<br />
*מבוא שערים<br />
<br />
== האריז"ל בתורת חב"ד ==<br />
חסידות חב"ד, הבאה כהמשך ישיר לחסידות הכללית, הינה בעצם תנועה המתנהגת ע"פ הנהגותיו של האריז"ל, ומהווה המשך ישיר לתורתו. אך בעוד שהאר"י ז"ל היה עוסק רק עם תלמידיו בלימוד תורת הקבלה, וכמו כן היה זה רק לבעלי מדרגה, אך תורתו הייתה גבוהה מהשגת האנשים הפשוטים, ענינה של תורת החסידות הוא לגלות את העומק שבתורת הקבלה גם בקרב יהודים פשוטים שאינם מסוגלים להגיע לדרגות נעלות כתלמידי האריז"ל.<br />
<br />
בתורת חסידות חב"ד מובאים בנוסף על תורתו של האר"י, גם סיפורים רבים מחייו וממעשיו המהווים משלים ודוגמאות להסברת ענינים עמוקים בתורת החסידות. למשל, מוסבר בחסידות שעל מנת ש[[אור הקו]] יוכל להתלבש בנבראים זהו בהכרח ע"י צמצום באור עצמו, כמשל על כך מסופר אודות האר"י ז"ל שהיה צריך 'למצוא' בעצמו "צינור דק" על מנת להעביר מתורתו לתלמידיו.<br />
[[הרבי]] מקפיד לכנותו האר"י החי, או האריז"ל החי.<br />
<br />
==האריז"ל והגאולה==<br />
בספר הזהר נאמר "בהאי ספרך דילך יפקון מן גלותא ברחמין", כלומר שדווקא ע"י לימוד פנימיות התורה עתידים ישראל להגאל.<br />
<br />
מובן, א"כ, שאף תורת האר"י ז"ל ופעולתו בעולם הינם חלק מתהליך הגאולה.<br />
<br />
הרבי הסביר שתרגום הפסוק "ובני ישראל יוצאים ביד רמה", שהוא "ובני ישראל נפקו בריש גלי", רומז על שלבי הגאולה שעל ידי לימוד פנימיות התורה. דהיינו, המילה "בריש", היא ראשי התיבות של מגלי ומפרסמי פנימיות התורה. כאשר בין שאר האישים מונה הרבי אף את האר"י שראשי התיבות של שמו (רבי יצחק בן שלמה) הם אותיות של מילת "בריש".<br />
<br />
כמו כן מסופר, שביום שישי אחר חצות היה האר"י הולך עם תלמידיו, ושאל האר"י ז"ל את דעתם לנסוע לירוושלים לשבת, מהלך של שעות ארוכות. התלמידים, הסכימו שברצונם לנסוע יחד עם רבם לירושלים. אך חלקם ביקש לגשת ולשאול רשות מנשותיהם לפני הנסיעה, כששמע זאת האריז"ל אמר שבזאת הפסידו הם עת רצון להבאת הגאולה השלימה כי באם היו מתרצים כולם ללכת יחדיו לירושלים היתה אז ביאת גואל צדק.<br />
<br />
== פיוטיו ==<br />
בין השאר חיבר את הפיוטים [[אסדר לסעודתא]] ו[[אזמר בשבחין]] הנאמרים (גם למנהג חב"ד) בליל וביום שבת קודש, בפיוטים אלו נרמז שמו בראשי החרוזים כשהוא חותם "אני יצחק בן שלמה לוריא".<br />
<br />
==אתרי האר"י==<br />
באיזור בצפת קיימים שלש מוקדי כינוס יהודים שקשורים לאר"י: בית כנסת האר"י (האשכנזי והספרדי), מקוה האר"י וקבר האר"י.<br />
<br />
==== מקום קבורותו ====<br />
[[קובץ:רבי יצחק מצפת בעל האריזל.JPG|ממוזער|קבר האריז"ל]]<br />
מקום קבורתו בבית העלמין העתיק בצפת, לימין רבי [[שלמה אלקבץ]].<br />
<br />
כתב באהבת ציון "קבר [[האר"י]]... חקוק על האבן במראשותיו "ציון [[יצחק לוריא|הרב המקובל רבינו יצחק לוריא]]", וסד בסיד ובימינו אצלו קבור בנו רבי משה..." וכן כתב חבת ירושלים. <br />
<br />
במשך הדורות נוצר בלבול וצוין קברו במקום קבר בנו רבי משה.<br />
[[קובץ:רבי משה.JPG|ממוזער|קבר רבי משה בבית העלמין העתיק של צפת]]<br />
<br />
== ביקורו של [[הריי"צ]] ==<br />
<br />
ביום ה' אב תרפ"ט, בשעה שש ורבע, שעה קלה לפני השקיעה, הגיע הרבי למקום הציון של האר"י. מאות מתושבי העיר שנודע להם דבר בואו של הרבי, כבר המתינו לו במקום. הרבי ניגש בדחילו, אמר תפילה קצרה מתוך הסידור, ולאחר מכן נשא עיניו למרום, ובדבקות נפלאה עמד על מקומו דומם בלי תנועה כלשהי. פה ושם נשמעה מפיו בכייה חרישית ומרה שהמסה את לבות הנוכחים. רבים מהנוכחים געו בבכייה שהפרה את הדממה הגלילית הקסומה ששררה במקום. <br />
<br />
לאחר מכן ביקש הרבי, והגישו לו את חבילת הפנ"ים שהביא עמו, ובתום הקריאה הקיף את שלושת קברי הקדושים המקובלים [[האר"י]], [[הרמ"ק]] וקברו של רבי שלמה אלקבץ הטמונים בסמוך. הרבי הוסיף לפקוד את קברו של ה'בית יוסף' והמשיך לבדו למערת רבי משה אלשיך, שם שהה שעה קלה. "..ושם הייתי רק בעצמי .. ושם דיברתי בעל פה ובכיתי בכי רב", כותב אדמו"ר הריי"צ ביומנו<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47608 חב"ד אינפו]</REF>.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:לוריא, יצחק}}<br />
[[קטגוריה:אישים ביהדות]]<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%A8%22%D7%99&diff=150345האר"י2013-08-28T17:00:14Z<p>אבי כהן50: /* מקום קבורותו */</p>
<hr />
<div><br />
'''האר"י ז"ל''' - '''הא'''לוקי '''ר'''בי '''י'''צחק לוריא-אשכנזי. מגדולי חכמי הקבלה שחי בתקופתו של מרן רבי יוסף קארו. נולד בירושלים חי תקופה במצרים ואחרית ימיו היה בצפת. למד במצרים אצל רבי בצלאל אשכנזי (מחבר השיטה מקובצת). זכה לגילוי אליהו בגיל שלושים ושלש.<br />
<br />
== תולדותיו ==<br />
מקובל וממפיצי תורת הקבלה.<br />
רבי יצחק לוריא נולד בירושלים בשנת שצ"ד, בגיל שמונה נפטר אביו רבי שלמה, והוא ירד יחד עם אימו אל דודו במצרים, שם למד תורה אצל ה[[רדב"ז]], בגיל חמש עשרה נישא לבת דודו, במשך זמן ארוך התבודד.<br />
בגיל שלושים ואחד לאחר פטירת רבי [[משה קרודבירו]] נתגלה בצפת כצדיק וקדוש, והחל ללמד את תורת הקבלה בצפת, כשהוא מקים עשרות תלמידים המכונים גורי האר"י בין הבולטים שבהם היו: רבי [[חיים ויטאל]], רבי ישראל סרוג, ועוד רבים.<br />
<br />
האריז"ל נפטר ב[[ה' במנחם אב]] שנת של"ב, בהיותו בגיל שלושים ושלש ונקבר ב[[צפת]].<br />
<br />
== חידושו ופעולתו בעולם הקבלה ==<br />
האריז"ל הקים דרך בלימוד תורת הקבלה, כשהיא מכונה [[קבלת האריז"ל]], לעומת שיטת [[רבי משה קרודבירו]], בעל מחבר ספר [[פרדס רימונים]] ועוד.<br />
<br />
==תורתו==<br />
תורתו של האר"י נכתבה על ידי תלמידו המובהק רבי חיים ויטאל (מהרח"ו) בספרים הבאים: (נקראים "כתבי האר"י")<br />
*עץ חיים<br />
*שער הכוונות<br />
*שער מאמרי רשב"י<br />
*ליקוטי תורה<br />
*שער מאמרי רז"ל<br />
*מבוא שערים<br />
<br />
== האריז"ל בתורת חב"ד ==<br />
חסידות חב"ד, הבאה כהמשך ישיר לחסידות הכללית, הינה בעצם תנועה המתנהגת ע"פ הנהגותיו של האריז"ל, ומהווה המשך ישיר לתורתו. אך בעוד שהאר"י ז"ל היה עוסק רק עם תלמידיו בלימוד תורת הקבלה, וכמו כן היה זה רק לבעלי מדרגה, אך תורתו הייתה גבוהה מהשגת האנשים הפשוטים, ענינה של תורת החסידות הוא לגלות את העומק שבתורת הקבלה גם בקרב יהודים פשוטים שאינם מסוגלים להגיע לדרגות נעלות כתלמידי האריז"ל.<br />
<br />
בתורת חסידות חב"ד מובאים בנוסף על תורתו של האר"י, גם סיפורים רבים מחייו וממעשיו המהווים משלים ודוגמאות להסברת ענינים עמוקים בתורת החסידות. למשל, מוסבר בחסידות שעל מנת ש[[אור הקו]] יוכל להתלבש בנבראים זהו בהכרח ע"י צמצום באור עצמו, כמשל על כך מסופר אודות האר"י ז"ל שהיה צריך 'למצוא' בעצמו "צינור דק" על מנת להעביר מתורתו לתלמידיו.<br />
[[הרבי]] מקפיד לכנותו האר"י החי, או האריז"ל החי.<br />
<br />
==האריז"ל והגאולה==<br />
בספר הזהר נאמר "בהאי ספרך דילך יפקון מן גלותא ברחמין", כלומר שדווקא ע"י לימוד פנימיות התורה עתידים ישראל להגאל.<br />
<br />
מובן, א"כ, שאף תורת האר"י ז"ל ופעולתו בעולם הינם חלק מתהליך הגאולה.<br />
<br />
הרבי הסביר שתרגום הפסוק "ובני ישראל יוצאים ביד רמה", שהוא "ובני ישראל נפקו בריש גלי", רומז על שלבי הגאולה שעל ידי לימוד פנימיות התורה. דהיינו, המילה "בריש", היא ראשי התיבות של מגלי ומפרסמי פנימיות התורה. כאשר בין שאר האישים מונה הרבי אף את האר"י שראשי התיבות של שמו (רבי יצחק בן שלמה) הם אותיות של מילת "בריש".<br />
<br />
כמו כן מסופר, שביום שישי אחר חצות היה האר"י הולך עם תלמידיו, ושאל האר"י ז"ל את דעתם לנסוע לירוושלים לשבת, מהלך של שעות ארוכות. התלמידים, הסכימו שברצונם לנסוע יחד עם רבם לירושלים. אך חלקם ביקש לגשת ולשאול רשות מנשותיהם לפני הנסיעה, כששמע זאת האריז"ל אמר שבזאת הפסידו הם עת רצון להבאת הגאולה השלימה כי באם היו מתרצים כולם ללכת יחדיו לירושלים היתה אז ביאת גואל צדק.<br />
<br />
== פיוטיו ==<br />
בין השאר חיבר את הפיוטים [[אסדר לסעודתא]] ו[[אזמר בשבחין]] הנאמרים (גם למנהג חב"ד) בליל וביום שבת קודש, בפיוטים אלו נרמז שמו בראשי החרוזים כשהוא חותם "אני יצחק בן שלמה לוריא".<br />
<br />
==אתרי האר"י==<br />
באיזור בצפת קיימים שלש מוקדי כינוס יהודים שקשורים לאר"י: בית כנסת האר"י (האשכנזי והספרדי), מקוה האר"י וקבר האר"י.<br />
<br />
== מקום קבורותו ==<br />
[[קובץ:רבי יצחק מצפת בעל האריזל.JPG|ממוזער|קבר האריז"ל]]<br />
מקום קבורתו בבית העלמין העתיק בצפת, לימין רבי [[שלמה אלקבץ]].<br />
<br />
כתב באהבת ציון "קבר [[האר"י]]... חקוק על האבן במראשותיו "ציון [[יצחק לוריא|הרב המקובל רבינו יצחק לוריא]]", וסד בסיד ובימינו אצלו קבור בנו רבי משה..." וכן כתב חבת ירושלים. <br />
<br />
במשך הדורות נוצר בלבול וצוין קברו במקום קבר בנו רבי משה.<br />
[[קובץ:רבי משה.JPG|ממוזער|קבר רבי משה בבית העלמין העתיק של צפת]]<br />
<br />
== ביקורו של [[הריי"צ]] ==<br />
<br />
ביום ה' אב תרפ"ט, בשעה שש ורבע, שעה קלה לפני השקיעה, הגיע הרבי למקום הציון של האר"י. מאות מתושבי העיר שנודע להם דבר בואו של הרבי, כבר המתינו לו במקום. הרבי ניגש בדחילו, אמר תפילה קצרה מתוך הסידור, ולאחר מכן נשא עיניו למרום, ובדבקות נפלאה עמד על מקומו דומם בלי תנועה כלשהי. פה ושם נשמעה מפיו בכייה חרישית ומרה שהמסה את לבות הנוכחים. רבים מהנוכחים געו בבכייה שהפרה את הדממה הגלילית הקסומה ששררה במקום. <br />
<br />
לאחר מכן ביקש הרבי, והגישו לו את חבילת הפנ"ים שהביא עמו, ובתום הקריאה הקיף את שלושת קברי הקדושים המקובלים [[האר"י]], [[הרמ"ק]] וקברו של רבי שלמה אלקבץ הטמונים בסמוך. הרבי הוסיף לפקוד את קברו של ה'בית יוסף' והמשיך לבדו למערת רבי משה אלשיך, שם שהה שעה קלה. "..ושם הייתי רק בעצמי .. ושם דיברתי בעל פה ובכיתי בכי רב", כותב אדמו"ר הריי"צ ביומנו<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47608 חב"ד אינפו]</REF>.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:לוריא, יצחק}}<br />
[[קטגוריה:אישים ביהדות]]<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%A8%22%D7%99&diff=150344האר"י2013-08-28T16:57:38Z<p>אבי כהן50: </p>
<hr />
<div><br />
'''האר"י ז"ל''' - '''הא'''לוקי '''ר'''בי '''י'''צחק לוריא-אשכנזי. מגדולי חכמי הקבלה שחי בתקופתו של מרן רבי יוסף קארו. נולד בירושלים חי תקופה במצרים ואחרית ימיו היה בצפת. למד במצרים אצל רבי בצלאל אשכנזי (מחבר השיטה מקובצת). זכה לגילוי אליהו בגיל שלושים ושלש.<br />
<br />
== תולדותיו ==<br />
מקובל וממפיצי תורת הקבלה.<br />
רבי יצחק לוריא נולד בירושלים בשנת שצ"ד, בגיל שמונה נפטר אביו רבי שלמה, והוא ירד יחד עם אימו אל דודו במצרים, שם למד תורה אצל ה[[רדב"ז]], בגיל חמש עשרה נישא לבת דודו, במשך זמן ארוך התבודד.<br />
בגיל שלושים ואחד לאחר פטירת רבי [[משה קרודבירו]] נתגלה בצפת כצדיק וקדוש, והחל ללמד את תורת הקבלה בצפת, כשהוא מקים עשרות תלמידים המכונים גורי האר"י בין הבולטים שבהם היו: רבי [[חיים ויטאל]], רבי ישראל סרוג, ועוד רבים.<br />
<br />
האריז"ל נפטר ב[[ה' במנחם אב]] שנת של"ב, בהיותו בגיל שלושים ושלש ונקבר ב[[צפת]].<br />
<br />
== חידושו ופעולתו בעולם הקבלה ==<br />
האריז"ל הקים דרך בלימוד תורת הקבלה, כשהיא מכונה [[קבלת האריז"ל]], לעומת שיטת [[רבי משה קרודבירו]], בעל מחבר ספר [[פרדס רימונים]] ועוד.<br />
<br />
==תורתו==<br />
תורתו של האר"י נכתבה על ידי תלמידו המובהק רבי חיים ויטאל (מהרח"ו) בספרים הבאים: (נקראים "כתבי האר"י")<br />
*עץ חיים<br />
*שער הכוונות<br />
*שער מאמרי רשב"י<br />
*ליקוטי תורה<br />
*שער מאמרי רז"ל<br />
*מבוא שערים<br />
<br />
== האריז"ל בתורת חב"ד ==<br />
חסידות חב"ד, הבאה כהמשך ישיר לחסידות הכללית, הינה בעצם תנועה המתנהגת ע"פ הנהגותיו של האריז"ל, ומהווה המשך ישיר לתורתו. אך בעוד שהאר"י ז"ל היה עוסק רק עם תלמידיו בלימוד תורת הקבלה, וכמו כן היה זה רק לבעלי מדרגה, אך תורתו הייתה גבוהה מהשגת האנשים הפשוטים, ענינה של תורת החסידות הוא לגלות את העומק שבתורת הקבלה גם בקרב יהודים פשוטים שאינם מסוגלים להגיע לדרגות נעלות כתלמידי האריז"ל.<br />
<br />
בתורת חסידות חב"ד מובאים בנוסף על תורתו של האר"י, גם סיפורים רבים מחייו וממעשיו המהווים משלים ודוגמאות להסברת ענינים עמוקים בתורת החסידות. למשל, מוסבר בחסידות שעל מנת ש[[אור הקו]] יוכל להתלבש בנבראים זהו בהכרח ע"י צמצום באור עצמו, כמשל על כך מסופר אודות האר"י ז"ל שהיה צריך 'למצוא' בעצמו "צינור דק" על מנת להעביר מתורתו לתלמידיו.<br />
[[הרבי]] מקפיד לכנותו האר"י החי, או האריז"ל החי.<br />
<br />
==האריז"ל והגאולה==<br />
בספר הזהר נאמר "בהאי ספרך דילך יפקון מן גלותא ברחמין", כלומר שדווקא ע"י לימוד פנימיות התורה עתידים ישראל להגאל.<br />
<br />
מובן, א"כ, שאף תורת האר"י ז"ל ופעולתו בעולם הינם חלק מתהליך הגאולה.<br />
<br />
הרבי הסביר שתרגום הפסוק "ובני ישראל יוצאים ביד רמה", שהוא "ובני ישראל נפקו בריש גלי", רומז על שלבי הגאולה שעל ידי לימוד פנימיות התורה. דהיינו, המילה "בריש", היא ראשי התיבות של מגלי ומפרסמי פנימיות התורה. כאשר בין שאר האישים מונה הרבי אף את האר"י שראשי התיבות של שמו (רבי יצחק בן שלמה) הם אותיות של מילת "בריש".<br />
<br />
כמו כן מסופר, שביום שישי אחר חצות היה האר"י הולך עם תלמידיו, ושאל האר"י ז"ל את דעתם לנסוע לירוושלים לשבת, מהלך של שעות ארוכות. התלמידים, הסכימו שברצונם לנסוע יחד עם רבם לירושלים. אך חלקם ביקש לגשת ולשאול רשות מנשותיהם לפני הנסיעה, כששמע זאת האריז"ל אמר שבזאת הפסידו הם עת רצון להבאת הגאולה השלימה כי באם היו מתרצים כולם ללכת יחדיו לירושלים היתה אז ביאת גואל צדק.<br />
<br />
== פיוטיו ==<br />
בין השאר חיבר את הפיוטים [[אסדר לסעודתא]] ו[[אזמר בשבחין]] הנאמרים (גם למנהג חב"ד) בליל וביום שבת קודש, בפיוטים אלו נרמז שמו בראשי החרוזים כשהוא חותם "אני יצחק בן שלמה לוריא".<br />
<br />
==אתרי האר"י==<br />
באיזור בצפת קיימים שלש מוקדי כינוס יהודים שקשורים לאר"י: בית כנסת האר"י (האשכנזי והספרדי), מקוה האר"י וקבר האר"י.<br />
<br />
== מקום קבורותו ==<br />
[[קובץ:רבי יצחק מצפת בעל האריזל.JPG|ממוזער|קבר האריז"ל]]<br />
מקום קבורתו בצפת לימין רבי [[שלמה אלקבץ]],<br />
<br />
כתב באהבת ציון "קבר [[האר"י]]... חקוק על האבן במראשותיו "ציון [[יצחק לוריא|הרב המקובל רבינו יצחק לוריא]]", וסד בסיד ובימינו אצלו קבור בנו רבי משה..." וכן כתב חבת ירושלים. <br />
<br />
במשך הדורות נוצר בלבול וצוין קברו במקום קבר בנו רבי משה.<br />
[[קובץ:רבי משה.JPG|ממוזער|קבר רבי משה בבית העלמין העתיק של צפת]]<br />
לפי המקורות קבר האריז"ל, לימינו בנו ולשמאלו רבי [[שלמה אלקבץ]].<br />
<br />
<br />
<br />
== ביקורו של [[הריי"צ]] ==<br />
<br />
ביום ה' אב תרפ"ט, בשעה שש ורבע, שעה קלה לפני השקיעה, הגיע הרבי למקום הציון של האר"י. מאות מתושבי העיר שנודע להם דבר בואו של הרבי, כבר המתינו לו במקום. הרבי ניגש בדחילו, אמר תפילה קצרה מתוך הסידור, ולאחר מכן נשא עיניו למרום, ובדבקות נפלאה עמד על מקומו דומם בלי תנועה כלשהי. פה ושם נשמעה מפיו בכייה חרישית ומרה שהמסה את לבות הנוכחים. רבים מהנוכחים געו בבכייה שהפרה את הדממה הגלילית הקסומה ששררה במקום. <br />
<br />
לאחר מכן ביקש הרבי, והגישו לו את חבילת הפנ"ים שהביא עמו, ובתום הקריאה הקיף את שלושת קברי הקדושים המקובלים [[האר"י]], [[הרמ"ק]] וקברו של רבי שלמה אלקבץ הטמונים בסמוך. הרבי הוסיף לפקוד את קברו של ה'בית יוסף' והמשיך לבדו למערת רבי משה אלשיך, שם שהה שעה קלה. "..ושם הייתי רק בעצמי .. ושם דיברתי בעל פה ובכיתי בכי רב", כותב אדמו"ר הריי"צ ביומנו<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47608 חב"ד אינפו]</REF>.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:לוריא, יצחק}}<br />
[[קטגוריה:אישים ביהדות]]<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%22%D7%91&diff=150343תש"ב2013-08-28T16:54:14Z<p>אבי כהן50: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:תשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי והריי"צ, תש"ב]]<br />
==נפטרו==<br />
<br />
*[[ב' חשון]] - [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[קובנה]], הרב [[יהושע אייזיק ברוך]].<br />
*[[י"ג שבט]] - בבוקר שבת קודש פרשת בשלח - נפטרה [[הרבנית שטערנא שרה]], אשת [[אדמו"ר הרש"ב]] ואם [[אדמו"ר הריי"צ]]<br />
*[[י"ד באלול]] - מרת [[חיה מושקא הורנשטיין (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא הורנשטיין]], בתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], הובלה ל'כבשנים' במחנה ההשמדה טרבלינקה.<br />
<br />
==אירועים==<br />
<br />
===אדמו"ר הריי"צ===<br />
<br />
*[[ג' בחשוון]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] מייסד את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול| עם מכינות בעיר מונטריאול – קנדה]].<br />
<br />
*[[אדמו"ר הריי"צ]] מייסד את [[מרכז לעניני חינוך]]. <br />
<br />
*[[אדמו"ר הריי"צ]] מייסד את ישיבת [[אחי תמימים נוארק]], [[אחי תמימים וואוסטר]] ו[[אחי תמימים פיטסבורג]]. <br />
<br />
*[[אדמו"ר הריי"צ]] מיסד את הוצאת ספרים "[[קרני הוד תורה]]" – קהת – ליובאוויטש.<br />
<br />
*אדמו"ר הריי"צ מייסד את מוסדות "[[בית רבקה]]" – רשת של מוסדות חינוך לבנות, על שמה של [[הרבנית רבקה]]. <br />
<br />
*[[י"ג תשרי]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] הכריז על תחילת כתיבת [[ספר תורה של משיח]].<br />
<br />
*ב[[ב' אייר תש"ב]] החלה כתיבת ה[[ספר תורה של משיח|ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]]. זאת לאחר הכרזתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[שמחת תורה תש"ב]] על כתיבת הספר תורה.<br />
<br />
===אדמו"ר שליט"א===<br />
<br />
*[[הרבי]] נתמנה ע"י כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] בתור יו"ד ועד הפועל "[[מחנה ישראל]]", "[[מרכז לעניני חינוך]]" ו"[[הוצאת ספרים קה"ת]]".<br />
<br />
<br />
{{תש"א תש"נ}}<br />
<br />
{{תש"א}}</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=150342ישראל אריה לייב שניאורסון2013-08-28T16:50:01Z<p>אבי כהן50: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:ישראל_אריה_ליב.jpg|left|thumb|250px|קברו של ר' ישראל אריה לייב שניאורסון בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]]]ר' '''ישראל אריה לייב שניאורסון''' (או '''מרק גורארי''' כפי שכונה מאז יציאתו את ברית המועצות) היה אחיו של [[הרבי מליובאוויטש]]. נולד ב[[כ"א באייר]] [[תרס"ו]] לרבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ומרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] ב[[ניקולייב]] ונפטר ב[[י"ג באייר]] [[תשי"ב]] ליברפול [[אנגליה]]. בהוראת הרבי, ארונו הובא ל[[ארץ ישראל]] ונקבר בבית העלמין ב[[צפת]].<br />
<br />
==קורות חייו==<br />
===לידתו וילדותו===<br />
[[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גניה שניאורסון (במרכז) עם בתה, מרת [[דליה רויטמן]] (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל)]]<br />
ר' ישראל אריה לייב נולד ביום [[כ"א באייר]] שנת [[תרס"ו]]{{הערת שוליים|גרסאות נוספות לתאריך הלידה: [[כ"ח באייר]] [[תרס"ו]], [[ג' בסיוון]] [[תרס"ט]] ו[[ט"ז בסיוון]] [[תרס"ט]] (גירסה זו מופיעה בקובץ "[[י"ג אייר]] - ארבעים שנה").}} בעיר [[ניקולייב]], כבנם הצעיר של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ומרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. נקרא "ישראל אריה לייב" על שם דודו (אחי אמו), הרב ישראל לייב ינובסקי, שנפטר בצעירותו וסבה-רבה שלו, הרב ישראל לייב ינובסקי, ראש הישיבה ברומנובקה, [[חרסון]]{{הערת שוליים|[[תולדות לוי יצחק]], חלק ב' עמוד 395}}.<br />
<br />
בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה עמקן, בעל זכרון מעולה ולמדן מתמיד. בעיתון לילדים "[[האח (עיתון ילדים)|האח]]" שיצא באותה תקופה, מופיע שמו של ישראל אריה לייב יחד עם אחיו, [[הרבי]] ו[[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער]], כתורמים עבור בחורי ישיבת [[תומכי תמימים]]. כשהיה בן שלוש, כבר היה חוזר משניות בעל פה{{הערה|מפי הרב נחום גורלניק, שבהיותו בחור, בשנת [[תרע"ב]], הוזמן על ידי אביו של הרבי, הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], לבקר בביתו, שם ראה את ישראל אריה לייב רכון כשראשו בין זרועותיו מעל ספר ובכל שעת הביקור לא הרים את הראש. ר' נחום חשב שזה משחק ולבסוף התברר לו שהילד למד משניות.}}. פעמים רבות הייתה צריכה אימו לנתקו מהלימוד כדי שילך לאכול, לשתות וכדומה{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שאמו של ישראל אריה לייב, מרת חנה, קראה להראות לו את שקדנותו של בנה. היא קראה לו פעם ופעמיים והוא לא ענה גם לאחר שאמו נענעה אותו בשרוולו.}}. בהזדמנות מסויימת אמר עליו הרבי: "יש לו את הראש של [[אדמו"ר הצמח צדק]]"{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: "ער האט דעם צמח-צדק'ס קאפ".}}. תחילה למד הילד ב[[תלמוד תורה]] יחד עם ילדים נוספים ובשלב מסויים שכר אביו מלמד פרטי עבור ילדיו.<br />
<br />
בשנת [[תרע"ה]] אמר סבו של ר' ישראל אריה לייב, הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ש{{ציטוטון|יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי ב[[גמרא]] וב[[מדרש]] ויכול ללמוד היטב}}. אדמו"ר הרש"ב שאל: "כמה שנים יש לו?" והסב השיב: "בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם [[חג השבועות]] תשע שנים".<br />
<br />
===בחרותו===<br />
[[קובץ:מודעה ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה על עליה לציון מטעם ארגון [[התאחדות החסידים]] ([[אייר]] [[תשע"ב]])]]<br />
בתשעה הימים שמ[[ראש חודש]] [[אב]] ועד [[תשעה באב]] נהג לסיים בכל יום מסכת [[גמרא]] אותה למד בלילה שלפני כן{{הערה|מפי הרב שמחה גורודצקי שראה אותו לומד במשך כל לילה.}}. פעם התעורר דיון סוער בין בני המשפחה אודות המושגים [[מ"ה]] ו[[ב"ן]] ב[[קבלה]]. הוויכוח נמשך מספר חודשים, במהלכם אמר ישראל אריה לייב שכל הדיון הוא רק '''על''' המושגים מ"ה וב"ן, אבל [[מהות]] המ"ה וב"ן הם עניין אחר והוא נתן הסבר במושגים הללו על פי [[חקירה]]{{הערה|מפי אמו, מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]].}}.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ד]], לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] עבר להתגורר ב[[פטרבורג]], עבר לגור בעיר ובמשך תקופה התגורר אצל אדמו"ר הריי"צ, יחד עם אחיו. אדמו"ר הריי"צ קירבו מאוד והוא היה נכנס אליו מידי פעם ל[[יחידות]]. באחת היחידויות שאל את אדמו"ר הריי"צ שאלה ב[[תורת החסידות]] והוא נמנע מלתרץ לו אותה, באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית ולא שאל את שאלתו הקודמת ואדמו"ר הריי"צ פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו את שאלתו. ביציאתו מהיחידות הסביר ר' ישראל אריה לייב לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר' ולכן נמנע תחילה אדמו"ר הריי"צ מלענות לו{{הערת שוליים|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=14950 שני סיפורים לי"ג אייר] - מפי ר' [[יואל כהן]].}}.<br />
<br />
ר' אריה לייב התרועע עם [[חסידי חב"ד]] ב[[לנינגרד]] והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]]. בחורי הישיבה מאותה תקופה זוכרים שהוא היה בקיא בכל '[[המשך]]' [[תרס"ו]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. באותה תקופה גם נרשם ללימודים סדירים באוניברסיטה ובמקביל סייע לארגון החב"די "[[תפארת בחורים]]" לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים.<br />
<br />
בשנת [[תר"צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם "מרדכי גוראריה" שהיה בחור חב"די מ[[דנייפרופטרובסק]] שטבע בים. מאז ועד לסוף ימיו, כינה את עצמו בשם "מרק גוראריה". בהיותו בברלין חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערת שוליים|מפי [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)]]}}.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ"ג]]. באותה תקופה גם הכיר את אשתו לעתיד, מרת גניה רויטמן (נולדה ביום [[כ"ה באלול]] שנת [[תר"ע]] להירש מאיר ושרה מילגרם מ[[לודז']], שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז').<br />
<br />
באותה תקופה עבר ל[[פריז]] [[צרפת]] שם גר אחיו, הרבי. לאחר זמן קצר החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]] יחד עם גניה ולשם כך הם היו זקוקים למסמכים מגרמניה בה שהו קודם, אלא שבגרמניה היה כבר שלטון נאצי. גיסתם, הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], התנדבה במסירות נפש להגיע לגרמניה ומשם דאגה להשיג להם את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמודים 392-393}}. <br />
<br />
===בארץ ישראל===<br />
בשנת [[תרצ"ד]] עלו ל[[ארץ ישראל]] וגרו בעיר [[תל אביב]], שם עבד ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3) כשבמקביל, עבדה גניה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.<br />
<br />
ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ"ט]] נישאו הזוג שניאורסון-רויטמן.<br />
<br />
בתקופת שהותו בתל אביב היה ר' ישראל אריה לייב מגיע לעתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב"ד]] בתל אביב והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב[['חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]]. <br />
<br />
בשנת [[תש"ג]], כשהרבי הדפיס ה[[לוח היום יום]], הוא שלח עותק אחד לאחיו רבי ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: {{ציטוטון|אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה}}. בהזדמנות אחרת אמר על ה"היום יום": {{ציטוטון|תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!}}.<br />
<br />
ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש"ה]] נולדה להם בתם היחידה, [[דליה רויטמן|דליה]].<br />
<br />
ב[[חודש אייר]] שנת [[תש"י]], בעזרתו של מר [[שניאור זלמן שזר|שז"ר]] (שר החינוך, באותה תקופה), נסע ל[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו. ביום [[כ"א באייר]] הגיע ל[[לונדון]] והמשיך לאוניברסיטה בליברפול, שם השתלם בחשבון וחיבר מאמרים מדעיים.<br />
<br />
חיבורו המדעי על מתמטיקה נמסר ע"י כ"ק אדמו"ר (באחת ההתוועדויות דשנת [[תשל"ה]]) לפרופסור פסח רוזנבלום ממיניסוטה שיכין את זה לדפוס, ויצא לאור בדפוס.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
[[קובץ:עליה לקבר אח הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד עולים לקברו של ר' ישראל אריה לייב ביום-השנה ([[אייר]] [[תשס"ט]])]]<br />
[[קובץ:עליה לציון אח הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד]] ב[[צפת]] שעלו לקבר ר' ישראל אריה לייב.<BR>פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): {{ציטוטון|הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י"ג אייר רוב אנ"ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו תהלים ונתנו צדקה לרגלי היארצייט י"ג אייר}}. <BR>אחרי המילים "ביקש למסור", כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ות"ח ת"ח'''}}.<BR>בסיום הפתק כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ויה"ר שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בנ"י שי' "ותעשינה הכל"'''}}]]<br />
<br />
בתחילת [[חודש אייר]] שנת [[תשי"ב]], בעודו שוהה באנגליה, לקה בהתקף לב חמור ואושפז ב[[בית רפואה|בית הרפואה]]. כעבור שבוע, ביום [[י"ג באייר]] שנת [[תשי"ב]] נפטר, בהיותו בן ארבעים ושש שנה. ר' ישראל אריה לייב לא השאיר מי שיוכל להגיד אחריו קדיש ו[[הרבי]] היה אומר עליו קדישים בשלוש התפילות ביום השנה שלו.<br />
<br />
את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב"ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ"ה]].<br />
<br />
===העברת ארונו לארץ הקודש===<br />
לאחר פטירתו ביקש הרבי מחסידי חב"ד באנגליה ובהם הרב [[בן ציון שם טוב]] שישלחו את ארון אחיו ל[[ארץ ישראל]]. במקביל שלח הרבי מברק לחברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] שהתגוררו ב[[תל אביב]] שיקבלו את הארון שאמור להגיע לנמל חיפה ושיטפלו בקבורה. ביום ההגעה נסעו חברי אגו"ח לקבל את הארון ובהם: הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] ונהג המשאית [[ברוך גופין]]. אליהם הצטרפו גם כמה חסידי חב"ד מ[[כפר חב"ד]]. את הארון מברזל העביר מנוף מהאוניה למשאית ומשם נסעו לבית העלמין העתיק ב[[צפת]], שם כבר נכחו אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה. ומנין חסידי חב"ד.<br />
<br />
כמה ימים לאחר הקבורה, שלח הרבי מכתבי תודה לאלו שדאגו לכך, ביניהם: הרב יצחק דובוב, הרב בן ציון שם טוב, הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס אלטהויז.<br />
<br />
===עליה לקברו===<br />
החל משנת [[תש"ל]]{{הערת שוליים|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1680 ע"פ ההוראה שמסר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לר' [[אפרים וולף]]]}} עולים חסידי חב"ד לציונו של ר' ישראל אריה לייב ביום השנה. בשנת [[תשס"ה]] החל ארגון [[התאחדות החסידים]] לסדר גישה נוחה לעולים וכן מעמד תפילה מרכזי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61505 מעמד תפילה על קבר אח הרבי, בארגון "התאחדות החסידים" (אייר תשע"א)]{{תמונה}}}}.<br />
<br />
כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב"ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקבר של ר' ישראל אריה לייב, אמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]], ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן . . ויהי-רצון שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בני ישראל שיחיו "ותעשינה הכל"}}.<br />
<br />
===הנצחתו===<br />
לזכרו הוקם מכון ריא"ל (ראשי תיבות של שמו הפרטי), בניהולו של הרב פרופסור [[שמעון סילמן]], מומחה למתמטיקה וחבר הסגל המקצועי של אוניברסיטת טור קולג', בניו-יורק.<br />
<br />
הארגון מפעיל קרן מחקר מיוחדת, ומקיים מידי שנה כנס מדע יהודי, העוסק בביטוי המוחשי במגוון תחומי המדע להתרחשות תהליך ה[[גאולה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=53&article=257 דיווח מהכנס של שנת תש"ע] {{חב"ד בישראל}}}}.<br />
<br />
==מדברי הרבי על אחיו==<br />
בשנים [[תשמ"ה]], [[תשמ"ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו. בשנת [[תשנ"א]] ביאר הרבי ב[[שיחה]] את תוכן שמותיו ("ישראל", "אריה" ו"לייב") על פי [[תורת החסידות]] וההוראה ב[[עבודת השם]] הנלמדת מכך{{הערת שוליים|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]] [http://www.torah4blind.org/hebrew/dm02.pdf שיחת י"ג אייר ה'תנש"א]{{PDF}}.}}:<br />
<br />
*'''ישראל''' - ראשי התיבות של "'''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה" המקבילות לשישים ריבוא הנשמות שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.<br />
<br />
*'''אריה''' - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה' משנה כ'}}: "הוי . . גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים" - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.<br />
<br />
*'''לייב''' - תרגום לועזי של המילה "אריה" - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים [[גשמי]]ים ו[[חומרי]]ים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ב]] הודפס קובץ "י"ג אייר - ארבעים שנה" לרגל מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, בו רוכזו שיחותיו של הרבי שנאמרו בהקשר לאחיו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* '''אשתו''': גב' דבורה (גניה) (נטמנה בחלקת חב"ד החדשה בבית החיים בצפת).<br />
* '''בתו''': גב' [[דליה רויטמן]], היתה נשואה לאבנר רוטמן.<br />
*'''נכדיו''': אריאל רוטמן (נולד [[כ"ד באלול]] [[תשל"ה]]) ודניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל"ח]]).<br />
* '''אחיו''': ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[דליה רויטמן]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]'''.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו] - {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/images/notimage/46080_he_1.pdf קובץ 'י"ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות] - בהוצאת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=36100 פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי] - אתר COL<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68627 הדו"ח המפורט מקבורת אחיו של הרבי], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} על פי [[עבד אברהם אנכי]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_(%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%99)&diff=150291רבי יצחק (תלמיד רשב"י)2013-08-26T21:45:35Z<p>אבי כהן50: </p>
<hr />
<div>רבי '''יצחק דספר הזוהר''', תנא, בן הדור הרביעי, תלמידו של [[רבי שמעון בר יוחאי|רשב"י]]. <br />
<br />
נקבר בפתח חצר הרשב"י במירון, כאשר אדמו"ר הריי"צ, ביקר במירון, נכנס לבדו במערת רבי יצחק, שם נמצא אחר כך על ידי אחד החסידים רשום על הציון כתב יד קדשו של הריי"צ, בנוסח דלהלן: "התלמידים הלומדים במדינת רוסיא וכל ישראל סובלים מחסור בגוף ורוח".<br />
<br />
== אמרותיו ==<br />
{{ציטוטון|רבי יצחק הוה יתיב יומא חד אפתחא דרבי יהודה והוה עציב, נפיק רבי יהודה אשכחיה לתרעיה דהוה יתיב ועציב, אמר ליה מאן יומא דין משאר יומין, אמר ליה אתינא לגבך למבעי מינך תלת מלין, חד דכד תימא מלי דאורייתא ותדכר מאינון מלין דאנא אמינא, דתימא לון משמי בגין לאדכרא שמי, וחד דתזכי ליוסף ברי באורייתא, וחד דתיזיל לקברי כל ז' יומין ותבעי בעותיך עלי.}} (זוהר ח"א רי"ז א).<br />
<br />
[[קטגוריה:תנאים]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_(%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%99)&diff=150258רבי יצחק (תלמיד רשב"י)2013-08-26T13:32:07Z<p>אבי כהן50: </p>
<hr />
<div>'''רבי יצחק''', תנא, בן הדור הרביעי, תלמידו של [[רבי שמעון בר יוחאי|רבי שמעון]] [[יוחאי|בר יוחאי]]. <br />
<br />
== אמרותיו ==<br />
{{ציטוטון|רבי יצחק הוה יתיב יומא חד אפתחא דרבי יהודה והוה עציב, נפיק רבי יהודה אשכחיה לתרעיה דהוה יתיב ועציב, אמר ליה מאן יומא דין משאר יומין, אמר ליה אתינא לגבך למבעי מינך תלת מלין, חד דכד תימא מלי דאורייתא ותדכר מאינון מלין דאנא אמינא, דתימא לון משמי בגין לאדכרא שמי, וחד דתזכי ליוסף ברי באורייתא, וחד דתיזיל לקברי כל ז' יומין ותבעי בעותיך עלי. אמר ליה מנין לך, אמר ליה הא נשמתי אסתלקת מיני בכל ליליא, ולא אנהיר לי בחלמא כמה דהוה בקדמיתא, ועוד דכד אנא מצלינא ומטינא לשומע תפלה, אשגחנא בצולמא דילי בכותלא ולא חמינא ליה, ואמינא דהואיל דצולמא אתעבר ולא אתחזי. דהא כרוזא נפיק וכריז, דכתיב (תהלים לט ז) אך בצלם יתהלך איש, כל זמנא דצולמא דבר נש לא יתעבר מניה יתהלך איש, ורוחיה אתקיימא בגויה, אתעבר צולמא דבר נש ולא אתחזי, אתעבר מהאי עלמא, אמר ליה ומהכא, דכתיב (איוב ח ט) כי צל ימינו עלי ארץ, אמר ליה כל אלין מלין דאת בעי עבידנא, אבל בעינא (מעבר עמוד רי"ח) דבההוא עלמא תבריר דוכתאי גבך, כמה דהוינא בהאי עלמא, בכה רבי יצחק, ואמר במטו מינך דלא תתפרש מנאי כל אלין יומין. אזלו לגביה דרבי שמעון, אשכחוהו דהוה לעי באורייתא, זקיף עינוי רבי שמעון וחמא לרבי יצחק, וחמא למלאך המות דרהיט קמיה ורקיד קמיה, קם רבי שמעון אחיד בידיה דרבי יצחק, אמר גוזרנא מאן דרגיל למיעל יעול, ומאן דלא רגיל למיעאל לא ייעול, עאלו רבי יצחק ורבי יהודה, קטיר מלאך המות לבר, אשגח רבי שמעון וחמא דעד כען לא מטא עדנא, דהא עד תמניא שעתי דיומא הוה זמנא, אותביה קמי רבי שמעון והוה לעי ליה באורייתא, אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה, תיב אפתחא, ומה דתחמי לא תשתעי בהדיה, ואי יבעי למיעאל הכא אומי אומאה דלא ליעול. אמר רבי שמעון לרבי יצחק, חמית דיוקנא דאבוך יומא דא או לא, דהא תנינן בשעתא דבר נש אסתלק מעלמא, אבוי וקריבוי משתכחין תמן עמיה, וחמא לון ואשתמודע לון, וכל אינון דהוה מדוריה גבייהו בההוא עלמא בדרגא חד, כלהו מתכנשי ומשתכחי עמיה, ואזלין עם נשמתיה עד אתר דתשרי באתריה, אמר עד כען לא חמינא. אדהכי קם רבי שמעון ואמר, מארי דעלמא אשתמודע רבי יצחק לגבן, ומאינון שבעה עיינין דהכא הוא, הא אחידנא ביה והב לי, נפק קלא ואמר כורסייא (ס"א טסיסה) דמאריה, קריבא בגדפוי דרבי שמעון, הא דידך הוא, ועמך תייתיה בזמנא דתיעול למשרי בכורסיך, אמר רבי שמעון ודאי. אדהכי חמא רבי אלעזר דהוה אסתליק מלאך המות, ואמר לית קופטרא דטיפסא באתר דרבי שמעון בן יוחאי שכיח, אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה, עול הכא ואחיד ביה ברבי יצחק דהא חמינא ביה דמסתפי, עאל רבי אלעזר ואחיד ביה, ורבי שמעון אהדר אנפיה ולעי באורייתא}} (זוהר ח"א רי"ז א).<br />
<br />
== זהותו ==<br />
יש להבדיל, שרבי יצחק הנכחי אינו רבי יצחק נפחא.<br />
<br />
== מקום קבורתו ==<br />
מקום מנוחתו בפתח חצר רשב"י שבמירון:<br />
==== ביקורו של הריי"צ ====<br />
כאשר אדמו"ר הריי"צ, ביקר במירון, נכנס לבדו במערת רבי יצחק, שם נמצא אחר כך על ידי אחד החסידים רשום על הציון כתב יד קדשו של הריי"צ,<br />
<br />
בנוסח דלהלן: "התלמידים הלומדים במדינת רוסיא וכל ישראל סובלים מחסור בגוף ורוח".<br />
<br />
[[קטגוריה:תנאים]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_(%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%99)&diff=150255רבי יצחק (תלמיד רשב"י)2013-08-26T13:28:26Z<p>אבי כהן50: /* ביקורו של הריי"צ */</p>
<hr />
<div>'''רבי יצחק''', תנא, בן הדור הרביעי, תלמידו של [[רבי שמעון בר יוחאי|רבי שמעון]] [[יוחאי|בר יוחאי]]. <br />
<br />
== אמרותיו ==<br />
רבי יצחק הוה יתיב יומא חד אפתחא דרבי יהודה והוה עציב, נפיק רבי יהודה אשכחיה לתרעיה דהוה יתיב ועציב, אמר ליה מאן יומא דין משאר יומין, אמר ליה אתינא לגבך למבעי מינך תלת מלין, חד דכד תימא מלי דאורייתא ותדכר מאינון מלין דאנא אמינא, דתימא לון משמי בגין לאדכרא שמי, וחד דתזכי ליוסף ברי באורייתא, וחד דתיזיל לקברי כל ז' יומין ותבעי בעותיך עלי. אמר ליה מנין לך, אמר ליה הא נשמתי אסתלקת מיני בכל ליליא, ולא אנהיר לי בחלמא כמה דהוה בקדמיתא, ועוד דכד אנא מצלינא ומטינא לשומע תפלה, אשגחנא בצולמא דילי בכותלא ולא חמינא ליה, ואמינא דהואיל דצולמא אתעבר ולא אתחזי. דהא כרוזא נפיק וכריז, דכתיב (תהלים לט ז) אך בצלם יתהלך איש, כל זמנא דצולמא דבר נש לא יתעבר מניה יתהלך איש, ורוחיה אתקיימא בגויה, אתעבר צולמא דבר נש ולא אתחזי, אתעבר מהאי עלמא, אמר ליה ומהכא, דכתיב (איוב ח ט) כי צל ימינו עלי ארץ, אמר ליה כל אלין מלין דאת בעי עבידנא, אבל בעינא (מעבר עמוד רי"ח) דבההוא עלמא תבריר דוכתאי גבך, כמה דהוינא בהאי עלמא, בכה רבי יצחק, ואמר במטו מינך דלא תתפרש מנאי כל אלין יומין. אזלו לגביה דרבי שמעון, אשכחוהו דהוה לעי באורייתא, זקיף עינוי רבי שמעון וחמא לרבי יצחק, וחמא למלאך המות דרהיט קמיה ורקיד קמיה, קם רבי שמעון אחיד בידיה דרבי יצחק, אמר גוזרנא מאן דרגיל למיעל יעול, ומאן דלא רגיל למיעאל לא ייעול, עאלו רבי יצחק ורבי יהודה, קטיר מלאך המות לבר, אשגח רבי שמעון וחמא דעד כען לא מטא עדנא, דהא עד תמניא שעתי דיומא הוה זמנא, אותביה קמי רבי שמעון והוה לעי ליה באורייתא, אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה, תיב אפתחא, ומה דתחמי לא תשתעי בהדיה, ואי יבעי למיעאל הכא אומי אומאה דלא ליעול. אמר רבי שמעון לרבי יצחק, חמית דיוקנא דאבוך יומא דא או לא, דהא תנינן בשעתא דבר נש אסתלק מעלמא, אבוי וקריבוי משתכחין תמן עמיה, וחמא לון ואשתמודע לון, וכל אינון דהוה מדוריה גבייהו בההוא עלמא בדרגא חד, כלהו מתכנשי ומשתכחי עמיה, ואזלין עם נשמתיה עד אתר דתשרי באתריה, אמר עד כען לא חמינא. אדהכי קם רבי שמעון ואמר, מארי דעלמא אשתמודע רבי יצחק לגבן, ומאינון שבעה עיינין דהכא הוא, הא אחידנא ביה והב לי, נפק קלא ואמר כורסייא (ס"א טסיסה) דמאריה, קריבא בגדפוי דרבי שמעון, הא דידך הוא, ועמך תייתיה בזמנא דתיעול למשרי בכורסיך, אמר רבי שמעון ודאי. אדהכי חמא רבי אלעזר דהוה אסתליק מלאך המות, ואמר לית קופטרא דטיפסא באתר דרבי שמעון בן יוחאי שכיח, אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה, עול הכא ואחיד ביה ברבי יצחק דהא חמינא ביה דמסתפי, עאל רבי אלעזר ואחיד ביה, ורבי שמעון אהדר אנפיה ולעי באורייתא (זוהר ח"א רי"ז א).<br />
<br />
== זהותו ==<br />
יש להבדיל, שרבי יצחק הנכחי אינו רבי יצחק נפחא.<br />
<br />
== מקום קבורתו ==<br />
מקום מנוחתו בפתח חצר רשב"י שבמירון:<br />
==== ביקורו של הריי"צ ====<br />
כאשר אדמו"ר הריי"צ, ביקר במירון, נכנס לבדו במערת רבי יצחק, שם נמצא אחר כך על ידי אחד החסידים רשום על הציון כתב יד קדשו של הריי"צ,<br />
<br />
בנוסח דלהלן: "התלמידים הלומדים במדינת רוסיא וכל ישראל סובלים מחסור בגוף ורוח".<br />
<br />
[[קטגוריה:תנאים]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_(%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%99)&diff=150254רבי יצחק (תלמיד רשב"י)2013-08-26T13:27:49Z<p>אבי כהן50: /* ביקורו של הרבי מליובאוויטש */</p>
<hr />
<div>'''רבי יצחק''', תנא, בן הדור הרביעי, תלמידו של [[רבי שמעון בר יוחאי|רבי שמעון]] [[יוחאי|בר יוחאי]]. <br />
<br />
== אמרותיו ==<br />
רבי יצחק הוה יתיב יומא חד אפתחא דרבי יהודה והוה עציב, נפיק רבי יהודה אשכחיה לתרעיה דהוה יתיב ועציב, אמר ליה מאן יומא דין משאר יומין, אמר ליה אתינא לגבך למבעי מינך תלת מלין, חד דכד תימא מלי דאורייתא ותדכר מאינון מלין דאנא אמינא, דתימא לון משמי בגין לאדכרא שמי, וחד דתזכי ליוסף ברי באורייתא, וחד דתיזיל לקברי כל ז' יומין ותבעי בעותיך עלי. אמר ליה מנין לך, אמר ליה הא נשמתי אסתלקת מיני בכל ליליא, ולא אנהיר לי בחלמא כמה דהוה בקדמיתא, ועוד דכד אנא מצלינא ומטינא לשומע תפלה, אשגחנא בצולמא דילי בכותלא ולא חמינא ליה, ואמינא דהואיל דצולמא אתעבר ולא אתחזי. דהא כרוזא נפיק וכריז, דכתיב (תהלים לט ז) אך בצלם יתהלך איש, כל זמנא דצולמא דבר נש לא יתעבר מניה יתהלך איש, ורוחיה אתקיימא בגויה, אתעבר צולמא דבר נש ולא אתחזי, אתעבר מהאי עלמא, אמר ליה ומהכא, דכתיב (איוב ח ט) כי צל ימינו עלי ארץ, אמר ליה כל אלין מלין דאת בעי עבידנא, אבל בעינא (מעבר עמוד רי"ח) דבההוא עלמא תבריר דוכתאי גבך, כמה דהוינא בהאי עלמא, בכה רבי יצחק, ואמר במטו מינך דלא תתפרש מנאי כל אלין יומין. אזלו לגביה דרבי שמעון, אשכחוהו דהוה לעי באורייתא, זקיף עינוי רבי שמעון וחמא לרבי יצחק, וחמא למלאך המות דרהיט קמיה ורקיד קמיה, קם רבי שמעון אחיד בידיה דרבי יצחק, אמר גוזרנא מאן דרגיל למיעל יעול, ומאן דלא רגיל למיעאל לא ייעול, עאלו רבי יצחק ורבי יהודה, קטיר מלאך המות לבר, אשגח רבי שמעון וחמא דעד כען לא מטא עדנא, דהא עד תמניא שעתי דיומא הוה זמנא, אותביה קמי רבי שמעון והוה לעי ליה באורייתא, אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה, תיב אפתחא, ומה דתחמי לא תשתעי בהדיה, ואי יבעי למיעאל הכא אומי אומאה דלא ליעול. אמר רבי שמעון לרבי יצחק, חמית דיוקנא דאבוך יומא דא או לא, דהא תנינן בשעתא דבר נש אסתלק מעלמא, אבוי וקריבוי משתכחין תמן עמיה, וחמא לון ואשתמודע לון, וכל אינון דהוה מדוריה גבייהו בההוא עלמא בדרגא חד, כלהו מתכנשי ומשתכחי עמיה, ואזלין עם נשמתיה עד אתר דתשרי באתריה, אמר עד כען לא חמינא. אדהכי קם רבי שמעון ואמר, מארי דעלמא אשתמודע רבי יצחק לגבן, ומאינון שבעה עיינין דהכא הוא, הא אחידנא ביה והב לי, נפק קלא ואמר כורסייא (ס"א טסיסה) דמאריה, קריבא בגדפוי דרבי שמעון, הא דידך הוא, ועמך תייתיה בזמנא דתיעול למשרי בכורסיך, אמר רבי שמעון ודאי. אדהכי חמא רבי אלעזר דהוה אסתליק מלאך המות, ואמר לית קופטרא דטיפסא באתר דרבי שמעון בן יוחאי שכיח, אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה, עול הכא ואחיד ביה ברבי יצחק דהא חמינא ביה דמסתפי, עאל רבי אלעזר ואחיד ביה, ורבי שמעון אהדר אנפיה ולעי באורייתא (זוהר ח"א רי"ז א).<br />
<br />
== זהותו ==<br />
יש להבדיל, שרבי יצחק הנכחי אינו רבי יצחק נפחא.<br />
<br />
== מקום קבורתו ==<br />
מקום מנוחתו בפתח חצר רשב"י שבמירון:<br />
==== ביקורו של הריי"צ ====<br />
כאשר אדמו"ר הריי"צ, ביקר במירון, נכנס לבדו במערת רבי יצחק, שם נמצא אחר כך על ידי אחד החסידים רשום על הציון כתב יד קדשו של הריי"צ,<br />
<br />
בנוסח דלהלן: "התלמידים הלומדים במדינת רוסיא וכל ישראל סובלים מחסור בגוף ורוח".</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_(%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%99)&diff=150253רבי יצחק (תלמיד רשב"י)2013-08-26T13:27:08Z<p>אבי כהן50: יצירת דף עם התוכן "'''רבי יצחק''', תנא, בן הדור הרביעי, תלמידו של רבי שמעון [[יוחאי|בר יוחאי..."</p>
<hr />
<div>'''רבי יצחק''', תנא, בן הדור הרביעי, תלמידו של [[רבי שמעון בר יוחאי|רבי שמעון]] [[יוחאי|בר יוחאי]]. <br />
<br />
== אמרותיו ==<br />
רבי יצחק הוה יתיב יומא חד אפתחא דרבי יהודה והוה עציב, נפיק רבי יהודה אשכחיה לתרעיה דהוה יתיב ועציב, אמר ליה מאן יומא דין משאר יומין, אמר ליה אתינא לגבך למבעי מינך תלת מלין, חד דכד תימא מלי דאורייתא ותדכר מאינון מלין דאנא אמינא, דתימא לון משמי בגין לאדכרא שמי, וחד דתזכי ליוסף ברי באורייתא, וחד דתיזיל לקברי כל ז' יומין ותבעי בעותיך עלי. אמר ליה מנין לך, אמר ליה הא נשמתי אסתלקת מיני בכל ליליא, ולא אנהיר לי בחלמא כמה דהוה בקדמיתא, ועוד דכד אנא מצלינא ומטינא לשומע תפלה, אשגחנא בצולמא דילי בכותלא ולא חמינא ליה, ואמינא דהואיל דצולמא אתעבר ולא אתחזי. דהא כרוזא נפיק וכריז, דכתיב (תהלים לט ז) אך בצלם יתהלך איש, כל זמנא דצולמא דבר נש לא יתעבר מניה יתהלך איש, ורוחיה אתקיימא בגויה, אתעבר צולמא דבר נש ולא אתחזי, אתעבר מהאי עלמא, אמר ליה ומהכא, דכתיב (איוב ח ט) כי צל ימינו עלי ארץ, אמר ליה כל אלין מלין דאת בעי עבידנא, אבל בעינא (מעבר עמוד רי"ח) דבההוא עלמא תבריר דוכתאי גבך, כמה דהוינא בהאי עלמא, בכה רבי יצחק, ואמר במטו מינך דלא תתפרש מנאי כל אלין יומין. אזלו לגביה דרבי שמעון, אשכחוהו דהוה לעי באורייתא, זקיף עינוי רבי שמעון וחמא לרבי יצחק, וחמא למלאך המות דרהיט קמיה ורקיד קמיה, קם רבי שמעון אחיד בידיה דרבי יצחק, אמר גוזרנא מאן דרגיל למיעל יעול, ומאן דלא רגיל למיעאל לא ייעול, עאלו רבי יצחק ורבי יהודה, קטיר מלאך המות לבר, אשגח רבי שמעון וחמא דעד כען לא מטא עדנא, דהא עד תמניא שעתי דיומא הוה זמנא, אותביה קמי רבי שמעון והוה לעי ליה באורייתא, אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה, תיב אפתחא, ומה דתחמי לא תשתעי בהדיה, ואי יבעי למיעאל הכא אומי אומאה דלא ליעול. אמר רבי שמעון לרבי יצחק, חמית דיוקנא דאבוך יומא דא או לא, דהא תנינן בשעתא דבר נש אסתלק מעלמא, אבוי וקריבוי משתכחין תמן עמיה, וחמא לון ואשתמודע לון, וכל אינון דהוה מדוריה גבייהו בההוא עלמא בדרגא חד, כלהו מתכנשי ומשתכחי עמיה, ואזלין עם נשמתיה עד אתר דתשרי באתריה, אמר עד כען לא חמינא. אדהכי קם רבי שמעון ואמר, מארי דעלמא אשתמודע רבי יצחק לגבן, ומאינון שבעה עיינין דהכא הוא, הא אחידנא ביה והב לי, נפק קלא ואמר כורסייא (ס"א טסיסה) דמאריה, קריבא בגדפוי דרבי שמעון, הא דידך הוא, ועמך תייתיה בזמנא דתיעול למשרי בכורסיך, אמר רבי שמעון ודאי. אדהכי חמא רבי אלעזר דהוה אסתליק מלאך המות, ואמר לית קופטרא דטיפסא באתר דרבי שמעון בן יוחאי שכיח, אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה, עול הכא ואחיד ביה ברבי יצחק דהא חמינא ביה דמסתפי, עאל רבי אלעזר ואחיד ביה, ורבי שמעון אהדר אנפיה ולעי באורייתא (זוהר ח"א רי"ז א).<br />
<br />
== זהותו ==<br />
יש להבדיל, שרבי יצחק הנכחי אינו רבי יצחק נפחא.<br />
<br />
== מקום קבורתו ==<br />
מקום מנוחתו בפתח חצר רשב"י שבמירון:<br />
==== ביקורו של הרבי מליובאוויטש ====<br />
כאשר אדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסאהן מליובאוויטש - הריי"צ, ביקר במירון, נכנס לבדו במערת רבי יצחק, שם נמצא אחר כך על ידי אחד החסידים רשום על הציון כתב יד קדשו של הריי"צ,<br />
<br />
בנוסח דלהלן: "התלמידים הלומדים במדינת רוסיא וכל ישראל סובלים מחסור בגוף ורוח".</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A0%D7%A4%D7%97%D7%90&diff=150252רבי יצחק נפחא2013-08-26T13:26:32Z<p>אבי כהן50: </p>
<hr />
<div>'''רבי יצחק נפחא''' הוא אחד מה[[אמוראים]] הראשונים שנקרא בשם זה, והיה תלמידו של [[רבי יוחנן]] שהיה נקרא "בר נפחא". הוא נחלק על רבי יוחנן בזהותו של ה[[מלאך]] שנתגלה ל[[אברהם אבינו]], לפי רבי יוחנן לילה שמו, כמוכח מהפסוק "ויחלק עליהם לילה", ואילו רבי יצחק סובר "שעשה עמו מעשה לילה"{{הערת שוליים|[[סנהדרין]] צו ע"א.}} באותה הזדמנות התבטא [[ריש לקיש]]: "טבא נפחא מדבר נפחא", כלומר טוב יותר מאמרו של רבי יצחק נפחא, מרבי יוחנן שנקרא "בר נפחא". <br />
<br />
הוא היה זקן מעט מ[[רבי אמי]] ו[[רבי אסי]], שהיו יונקים מתורתו{{הערת שוליים|ראה בבא קמא ס ע"ב.}}.<br />
<br />
אחד ממאמריו של רבי יצחק נפחא הוא{{הערת שוליים|מדרש רבה, בא פט"ו דף קל"א ע"ב ע"פ.}}: "משל למטרונא שהיתה מקטרגת למלך נתנה בפילקי (בבית הסוהר) והלך לו, היה ה[[מלך]] עמה בפילקי, אמרו לו מה איכפת לך, אמר להם כל הימים שאני עמה אינה נוטלת שם רע, כך נשתעבדו ישראל במצרים ונגלה הקב"ה עמהם שנא' אנכי ארד עמך כו', גלו ל[[בבל]] ונגלה עמהם שנא' למענכם שלחתי בבלה כו'". מכאן נלמד בספרי החסידות ענין גלות השכינה שעי"ז הוא הקיום של ישראל, וכמאמר חז"ל כבשה א' בין ע' זאבים והיא מתקיימת, והוא הקיום שלהם בגופם ובנפשם{{הערת שוליים|[[אדמו"ר מוהרש"ב]] המשך תער"ב ח"ב ש"פ נצבים, העת"ר א'קלח.}}. על פי הסבר של [[אדמו"ר מהר"ש]] הכוונה היא שעל ידי השראת קדושתו ית' עליהם הי' להם לשומר ולהגין שלא יבואו לידי עבירה{{הערת שוליים|[[תורת שמואל]] תר"ם ח"א מאמר מצה זו קיד.}}.<br />
<br />
===זיהוי עם רבי יצחק האמורא שבתלמוד הבבלי===<br />
לשיטת [[רש"י]] "רבי יצחק" שבכל התלמוד הוא רבי יצחק נפחא, ונקרא גם בשמות הבאים: "יצחק בן טבלא"; "יצחק בן חקלא"; "יצחק בן אלעא"; "יצחק בן אחא דשמעתא"; ו"יצחק בן פנחס".{{הערת שוליים|בפירושו לתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ד, א'.}}.<br />
<br />
לשיטת [[רשב"ם]] קיים חילוק בין דברי אגדה ודברי [[הלכה]] בתלמוד. חמשת הכינויים הללו מתייחסים לאמורא המוזכר ב[[אגדתא]] ששמו האמיתי הוא "יצחק בן פנחס", ואילו "רבי יצחק" המוזכר בהלכה בשמו האמיתי הוא "יצחק בן אחא".{{הערת שוליים|שם.}}.<br />
==זהותו==<br />
יש להבדיל בינו לבין תנא מהדורות הראשונים, שגם הוא נקרא בשם זה{{הערת שוליים|ערכי תנאים ואמוראים עמ' תרנ"ה.}}, ו[[רבי יהודה]] מצטט ממנו.<br />
<br />
ישנו מאמר של רבי יוחנן בר יצחק נפחא, שהראשונים{{הערת שוליים|רבינו יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר, רבו של הרוקח, מחבר הספר הנ"ל.}} מסתפקים אם הוא היה תנא או אמורא, ומשערים שככל הנראה מדובר בתנא, בנו של רבי יצחק נפחא זה{{הערת שוליים|שם.}} אם כי יש אומרים שהוא היה אביו של [[רבי יוחנן]]{{הערת שוליים|שנקרא פעמים רבות בש"ס בשם "בר נפחא".}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{אמוראים}} [[קטגוריה:אמוראים]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95&diff=150179שמואל שפירו2013-08-25T14:07:31Z<p>אבי כהן50: /* ביוגרפיה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:DSC03298-002.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שמואל שפירו בהופעה]]<br />
'''שמואל שפירו''' (בצרפתית: '''Shmuel Shapiro''') נולד (בשם '''שמואל רפאל שפירו''' ב-[[ג']] [[שבט]] [[ה'תשל"ד]], [[1974]]) לאביו הרב דוד נתן רב העיר [[קלרמון-פראן]], הוא זמר ומלחין [[חסיד חב"ד]] יליד [[צרפת]].<br />
<br />
== ביוגרפיה ==<br />
בגיל 9 עלה מ[[צרפת]] ל[[ישראל]] עם משפחתו, למד בישיבות החסידיות [[רחמסטריווקא]] ו[[ערלוי]], אימו מוסיקאית ומלחינה.<br />
<br />
את דרכו המוזיקלית החל כנער, כששימש סולן חצר לחסידות [[ערלוי]], באותם ימים התקרב ל[[מנחם מנדל שניאורסון|חסידות חב"ד]].<br />
<br />
למד [[מוסיקה]], [[פיתוח קול]] ו[[חזנות]], ב[[בית הספר]] של [[אלי יפה]] ו[[בנימין מונק]], ואצל מוסיקאים ו[[זמרי אופרה]] נוספים.<br />
<br />
לאחר נישואיו למד בכולל ובשנת ([[1994]]) הקים את תזמורת [[קול הנגינה]], עם ה[[אמנים]] [[דני ממן]], [[חיים קרישינבוים]] ועוד.<br />
<br />
התמחה כמרצה ביהדות שידר יהדות בשילוב שירה ואירוח אומנים ב[[רדיו]] [[קול הנשמה]] ושימש כ[[חזן]] [[בית הכנסת הגדול]] של [[מגדל העמק]]. <br />
<br />
לאחר כמה שנים עבר לגור ב[[צרפת]], ושימש כיועץ חינוכי בבתי הספר [[אוצר התורה]] ו[[שניאור]], ממשיך לקרב בעיקר [[בני נוער]] דרך שירתו, מתובלים במסרים של [[יהדות]]. <br />
<br />
כיום משמש כ[[חזן]] [[בית הכנסת הגדול]] [[אוהל אברהם]] (בצרפתית: '''Ohel avrham''') ב[[פריז]], ומשמש כמנצח ומעבד המקהלה של [[בית ספר למוסיקה|בית הספר למוסיקה]] [[ניגונית]], וממשיך ב[[קריירה]] המוזיקלית והחינוכית.<br />
<br />
רוב התכנים בשיריו לקוחים ממקורות יהודיים. ה[[שירים]] מבוצעים בכמה שפות, אך בעיקר ב[[עברית]], ידוע בכריזמה, ברגש, וביכולת ווקאלית מיוחדת.<br />
<br />
מופיע לצד זמרים מפורסמים כ[[אברהם פריד]], [[מרדכי בן דוד]], [[בני פרידמן]] ועוד.<br />
<br />
שפירו מתגורר ב[[רובע]] ה16 ב[[פריז]].<br />
<br />
== אלבומים מקוריים ==<br />
* כה אמר - סינגל (1995).<br />
* קל מסתתר - אוצרות שבת (2003).<br />
* אהבת ישראל - סינגל (2004).<br />
* המפתח - קליפ למען שחרורו של גלעד שליט (2011).<br />
* שאו מרום - אלבום הבכורה (2012).<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73436 אלבום בכורה לזמר שמואל שפירו ● להאזנה] {{אודיו}} {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3364 הזמרים החב"דיים בני פרידמן ושמואל שפירו מבצעים את הניגון המפורסם של "שיבנה בית המקדש"] {{וידיאו}} {{אינפו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:שפירו, שמואל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:זמרים חב"דים]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95&diff=150178שמואל שפירו2013-08-25T14:06:47Z<p>אבי כהן50: /* אלבומים מקוריים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:DSC03298-002.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שמואל שפירו בהופעה]]<br />
'''שמואל שפירו''' (בצרפתית: '''Shmuel Shapiro''') נולד (בשם '''שמואל רפאל שפירו''' ב-[[ג']] [[שבט]] [[ה'תשל"ד]], [[1974]]) לאביו הרב דוד נתן רב העיר [[קלרמון-פראן]], הוא זמר ומלחין [[חסיד חב"ד]] יליד [[צרפת]].<br />
<br />
== ביוגרפיה ==<br />
בגיל 9 עלה מ[[צרפת]] ל[[ישראל]] עם משפחתו, למד בישיבות החסידיות [[רחמסטריווקא]] ו[[ערלוי]], אימו מוסיקאית ומלחינה.<br />
<br />
את דרכו המוזיקלית החל כנער, כששימש סולן חצר לחסידות [[ערלוי]], באותם ימים התקרב ל[[מנחם מנדל שניאורסון|חסידות חב"ד]].<br />
<br />
למד [[מוסיקה]], [[פיתוח קול]] ו[[חזנות]], ב[[בית הספר]] של [[אלי יפה]] ו[[בנימין מונק]], ואצל מוסיקאים ו[[זמרי אופרה]] נוספים.<br />
<br />
לאחר נישואיו למד בכולל ובשנת ([[1994]]) הקים את תזמורת [[קול הנגינה]], עם ה[[אמנים]] [[דני ממן]], [[חיים קרישינבוים]] ועוד.<br />
<br />
התמחה כמרצה ביהדות שידר יהדות בשילוב שירה ואירוח אומנים ב[[רדיו]] [[קול הנשמה]] ושימש כ[[חזן]] [[בית הכנסת הגדול]] של [[מגדל העמק]]. <br />
<br />
לאחר כמה שנים עבר לגור ב[[צרפת]], ושימש כיועץ חינוכי בבתי הספר [[אוצר התורה]] ו[[שניאור]], ממשיך לקרב בעיקר [[בני נוער]] דרך שירתו, מתובלים במסרים של [[יהדות]]. <br />
<br />
כיום משמש כ[[חזן]] [[בית הכנסת הגדול]] [[אוהל אברהם]] (בצרפתית: '''Ohel avrham''') ב[[פריז]], ומשמש כמנצח ומעבד המקהלה של [[בית ספר למוסיקה|בית הספר למוסיקה]] [[ניגונית]], וממשיך ב[[קריירה]] המוזיקלית והחינוכית.<br />
<br />
רוב התכנים בשיריו לקוחים ממקורות יהודיים. ה[[שירים]] מבוצעים בכמה שפות, אך בעיקר ב[[עברית]], ידוע בכריזמה, ברגש, וביכולת ווקאלית מיוחדת.<br />
<br />
מופיע לצד זמרים מפורסמים כ[[אנריקו מסיאס]], [[אברהם פריד]], [[מרדכי בן דוד]], [[בני פרידמן]] ועוד.<br />
<br />
שפירו מתגורר ב[[רובע]] ה16 ב[[פריז]].<br />
<br />
== אלבומים מקוריים ==<br />
* כה אמר - סינגל (1995).<br />
* קל מסתתר - אוצרות שבת (2003).<br />
* אהבת ישראל - סינגל (2004).<br />
* המפתח - קליפ למען שחרורו של גלעד שליט (2011).<br />
* שאו מרום - אלבום הבכורה (2012).<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73436 אלבום בכורה לזמר שמואל שפירו ● להאזנה] {{אודיו}} {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3364 הזמרים החב"דיים בני פרידמן ושמואל שפירו מבצעים את הניגון המפורסם של "שיבנה בית המקדש"] {{וידיאו}} {{אינפו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:שפירו, שמואל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:זמרים חב"דים]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95&diff=150177שמואל שפירו2013-08-25T14:06:28Z<p>אבי כהן50: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:DSC03298-002.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שמואל שפירו בהופעה]]<br />
'''שמואל שפירו''' (בצרפתית: '''Shmuel Shapiro''') נולד (בשם '''שמואל רפאל שפירו''' ב-[[ג']] [[שבט]] [[ה'תשל"ד]], [[1974]]) לאביו הרב דוד נתן רב העיר [[קלרמון-פראן]], הוא זמר ומלחין [[חסיד חב"ד]] יליד [[צרפת]].<br />
<br />
== ביוגרפיה ==<br />
בגיל 9 עלה מ[[צרפת]] ל[[ישראל]] עם משפחתו, למד בישיבות החסידיות [[רחמסטריווקא]] ו[[ערלוי]], אימו מוסיקאית ומלחינה.<br />
<br />
את דרכו המוזיקלית החל כנער, כששימש סולן חצר לחסידות [[ערלוי]], באותם ימים התקרב ל[[מנחם מנדל שניאורסון|חסידות חב"ד]].<br />
<br />
למד [[מוסיקה]], [[פיתוח קול]] ו[[חזנות]], ב[[בית הספר]] של [[אלי יפה]] ו[[בנימין מונק]], ואצל מוסיקאים ו[[זמרי אופרה]] נוספים.<br />
<br />
לאחר נישואיו למד בכולל ובשנת ([[1994]]) הקים את תזמורת [[קול הנגינה]], עם ה[[אמנים]] [[דני ממן]], [[חיים קרישינבוים]] ועוד.<br />
<br />
התמחה כמרצה ביהדות שידר יהדות בשילוב שירה ואירוח אומנים ב[[רדיו]] [[קול הנשמה]] ושימש כ[[חזן]] [[בית הכנסת הגדול]] של [[מגדל העמק]]. <br />
<br />
לאחר כמה שנים עבר לגור ב[[צרפת]], ושימש כיועץ חינוכי בבתי הספר [[אוצר התורה]] ו[[שניאור]], ממשיך לקרב בעיקר [[בני נוער]] דרך שירתו, מתובלים במסרים של [[יהדות]]. <br />
<br />
כיום משמש כ[[חזן]] [[בית הכנסת הגדול]] [[אוהל אברהם]] (בצרפתית: '''Ohel avrham''') ב[[פריז]], ומשמש כמנצח ומעבד המקהלה של [[בית ספר למוסיקה|בית הספר למוסיקה]] [[ניגונית]], וממשיך ב[[קריירה]] המוזיקלית והחינוכית.<br />
<br />
רוב התכנים בשיריו לקוחים ממקורות יהודיים. ה[[שירים]] מבוצעים בכמה שפות, אך בעיקר ב[[עברית]], ידוע בכריזמה, ברגש, וביכולת ווקאלית מיוחדת.<br />
<br />
מופיע לצד זמרים מפורסמים כ[[אנריקו מסיאס]], [[אברהם פריד]], [[מרדכי בן דוד]], [[בני פרידמן]] ועוד.<br />
<br />
שפירו מתגורר ב[[רובע]] ה16 ב[[פריז]].<br />
<br />
== אלבומים מקוריים ==<br />
* כה אמר - סינגל (1995).<br />
* קל מסתתר - אוצרות שבת (2003).<br />
* אהבת ישראל - סינגל (2004]]).<br />
* המפתח - קליפ למען שחרורו של גלעד שליט (2011).<br />
* שאו מרום - אלבום הבכורה (2012]]).<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73436 אלבום בכורה לזמר שמואל שפירו ● להאזנה] {{אודיו}} {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3364 הזמרים החב"דיים בני פרידמן ושמואל שפירו מבצעים את הניגון המפורסם של "שיבנה בית המקדש"] {{וידיאו}} {{אינפו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:שפירו, שמואל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:זמרים חב"דים]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95&diff=150176שמואל שפירו2013-08-25T14:03:48Z<p>אבי כהן50: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:DSC03298-002.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שמואל שפירו בהופעה]]<br />
'''שמואל שפירו''' (בצרפתית: '''Shmuel Shapiro''') נולד (בשם '''שמואל רפאל שפירו''' ב-[[ג']] [[שבט]] [[ה'תשל"ד]], [[1974]]) לאביו הרב דוד נתן רב העיר [[קלרמון-פראן]], הוא זמר ומלחין [[חסיד חב"ד]] יליד [[צרפת]].<br />
<br />
== ביוגרפיה ==<br />
בגיל 9 עלה מ[[צרפת]] ל[[ישראל]] עם משפחתו, למד בישיבות החסידיות [[רחמסטריווקא]] ו[[ערלוי]], אימו מוסיקאית ומלחינה.<br />
<br />
את דרכו המוזיקלית החל כנער, כששימש סולן חצר לחסידות [[ערלוי]], באותם ימים התקרב ל[[מנחם מנדל שניאורסון|חסידות חב"ד]].<br />
<br />
למד [[מוסיקה]], [[פיתוח קול]] ו[[חזנות]], ב[[בית הספר]] של [[אלי יפה]] ו[[בנימין מונק]], ואצל מוסיקאים ו[[זמרי אופרה]] נוספים.<br />
<br />
לאחר נישואיו למד בכולל ובשנת ([[1994]]) הקים את תזמורת [[קול הנגינה]], עם ה[[אמנים]] [[דני ממן]], [[חיים קרישינבוים]] ועוד.<br />
<br />
התמחה כמרצה ביהדות שידר יהדות בשילוב שירה ואירוח אומנים ב[[רדיו]] [[קול הנשמה]] ושימש כ[[חזן]] [[בית הכנסת הגדול]] של [[מגדל העמק]]. <br />
<br />
לאחר כמה שנים עבר לגור ב[[צרפת]], ושימש כיועץ חינוכי בבתי הספר [[אוצר התורה]] ו[[שניאור]], ממשיך לקרב בעיקר [[בני נוער]] דרך שירתו, מתובלים במסרים של [[יהדות]]. <br />
<br />
כיום משמש כ[[חזן]] [[בית הכנסת הגדול]] [[אוהל אברהם]] (בצרפתית: '''Ohel avrham''') ב[[פריז]], ומשמש כמנצח ומעבד המקהלה של [[בית ספר למוסיקה|בית הספר למוסיקה]] [[ניגונית]], וממשיך ב[[קריירה]] המוזיקלית והחינוכית.<br />
<br />
רוב התכנים בשיריו לקוחים ממקורות יהודיים. ה[[שירים]] מבוצעים בכמה שפות, אך בעיקר ב[[עברית]], ידוע בכריזמה, ברגש, וביכולת ווקאלית מיוחדת.<br />
<br />
מופיע לצד זמרים מפורסמים כ[[אנריקו מסיאס]], [[אברהם פריד]], [[מרדכי בן דוד]], [[בני פרידמן]] ועוד.<br />
<br />
שפירו מתגורר ב[[רובע]] ה16 ב[[פריז]].<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73436 אלבום בכורה לזמר שמואל שפירו ● להאזנה] {{אודיו}} {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3364 הזמרים החב"דיים בני פרידמן ושמואל שפירו מבצעים את הניגון המפורסם של "שיבנה בית המקדש"] {{וידיאו}} {{אינפו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:שפירו, שמואל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:זמרים חב"דים]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95&diff=150175שמואל שפירו2013-08-25T14:03:23Z<p>אבי כהן50: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שמואל שפירו בהופעה בצרפת.png|שמאל|ממוזער|250px|ב[[הופעה]]]]<br />
[[קובץ:DSC03298-002.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שמואל שפירו בהופעה]]<br />
'''שמואל שפירו''' (בצרפתית: '''Shmuel Shapiro''') נולד (בשם '''שמואל רפאל שפירו''' ב-[[ג']] [[שבט]] [[ה'תשל"ד]], [[1974]]) לאביו הרב דוד נתן רב העיר [[קלרמון-פראן]], הוא זמר ומלחין [[חסיד חב"ד]] יליד [[צרפת]].<br />
<br />
== ביוגרפיה ==<br />
בגיל 9 עלה מ[[צרפת]] ל[[ישראל]] עם משפחתו, למד בישיבות החסידיות [[רחמסטריווקא]] ו[[ערלוי]], אימו מוסיקאית ומלחינה.<br />
<br />
את דרכו המוזיקלית החל כנער, כששימש סולן חצר לחסידות [[ערלוי]], באותם ימים התקרב ל[[מנחם מנדל שניאורסון|חסידות חב"ד]].<br />
<br />
למד [[מוסיקה]], [[פיתוח קול]] ו[[חזנות]], ב[[בית הספר]] של [[אלי יפה]] ו[[בנימין מונק]], ואצל מוסיקאים ו[[זמרי אופרה]] נוספים.<br />
<br />
לאחר נישואיו למד בכולל ובשנת ([[1994]]) הקים את תזמורת [[קול הנגינה]], עם ה[[אמנים]] [[דני ממן]], [[חיים קרישינבוים]] ועוד.<br />
<br />
התמחה כמרצה ביהדות שידר יהדות בשילוב שירה ואירוח אומנים ב[[רדיו]] [[קול הנשמה]] ושימש כ[[חזן]] [[בית הכנסת הגדול]] של [[מגדל העמק]]. <br />
<br />
לאחר כמה שנים עבר לגור ב[[צרפת]], ושימש כיועץ חינוכי בבתי הספר [[אוצר התורה]] ו[[שניאור]], ממשיך לקרב בעיקר [[בני נוער]] דרך שירתו, מתובלים במסרים של [[יהדות]]. <br />
<br />
כיום משמש כ[[חזן]] [[בית הכנסת הגדול]] [[אוהל אברהם]] (בצרפתית: '''Ohel avrham''') ב[[פריז]], ומשמש כמנצח ומעבד המקהלה של [[בית ספר למוסיקה|בית הספר למוסיקה]] [[ניגונית]], וממשיך ב[[קריירה]] המוזיקלית והחינוכית.<br />
<br />
רוב התכנים בשיריו לקוחים ממקורות יהודיים. ה[[שירים]] מבוצעים בכמה שפות, אך בעיקר ב[[עברית]], ידוע בכריזמה, ברגש, וביכולת ווקאלית מיוחדת.<br />
<br />
מופיע לצד זמרים מפורסמים כ[[אנריקו מסיאס]], [[אברהם פריד]], [[מרדכי בן דוד]], [[בני פרידמן]] ועוד.<br />
<br />
שפירו מתגורר ב[[רובע]] ה16 ב[[פריז]].<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73436 אלבום בכורה לזמר שמואל שפירו ● להאזנה] {{אודיו}} {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3364 הזמרים החב"דיים בני פרידמן ושמואל שפירו מבצעים את הניגון המפורסם של "שיבנה בית המקדש"] {{וידיאו}} {{אינפו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:שפירו, שמואל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:זמרים חב"דים]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95&diff=150174שמואל שפירו2013-08-25T14:01:20Z<p>אבי כהן50: /* ביוגרפיה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:DSC03298-002.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שמואל שפירו בהופעה]]<br />
<br />
'''שמואל שפירו''' ([[ה'תשל"ד]], 1974) הוא זמר ומלחין [[חסיד חב"ד]] יליד [[צרפת]].<br />
<br />
== ביוגרפיה ==<br />
בגיל 9 עלה מ[[צרפת]] ל[[ישראל]] עם משפחתו, למד בישיבות החסידיות [[רחמסטריווקא]] ו[[ערלוי]], אימו מוסיקאית ומלחינה.<br />
<br />
את דרכו המוזיקלית החל כנער, כששימש סולן חצר לחסידות [[ערלוי]], באותם ימים התקרב ל[[מנחם מנדל שניאורסון|חסידות חב"ד]].<br />
<br />
למד [[מוסיקה]], [[פיתוח קול]] ו[[חזנות]], ב[[בית הספר]] של [[אלי יפה]] ו[[בנימין מונק]], ואצל מוסיקאים ו[[זמרי אופרה]] נוספים.<br />
<br />
לאחר נישואיו למד בכולל ובשנת ([[1994]]) הקים את תזמורת [[קול הנגינה]], עם ה[[אמנים]] [[דני ממן]], [[חיים קרישינבוים]] ועוד.<br />
<br />
התמחה כמרצה ביהדות שידר יהדות בשילוב שירה ואירוח אומנים ב[[רדיו]] [[קול הנשמה]] ושימש כ[[חזן]] [[בית הכנסת הגדול]] של [[מגדל העמק]]. <br />
<br />
לאחר כמה שנים עבר לגור ב[[צרפת]], ושימש כיועץ חינוכי בבתי הספר [[אוצר התורה]] ו[[שניאור]], ממשיך לקרב בעיקר [[בני נוער]] דרך שירתו, מתובלים במסרים של [[יהדות]]. <br />
<br />
כיום משמש כ[[חזן]] [[בית הכנסת הגדול]] [[אוהל אברהם]] (בצרפתית: '''Ohel avrham''') ב[[פריז]], ומשמש כמנצח ומעבד המקהלה של [[בית ספר למוסיקה|בית הספר למוסיקה]] [[ניגונית]], וממשיך ב[[קריירה]] המוזיקלית והחינוכית.<br />
<br />
רוב התכנים בשיריו לקוחים ממקורות יהודיים. ה[[שירים]] מבוצעים בכמה שפות, אך בעיקר ב[[עברית]], ידוע בכריזמה, ברגש, וביכולת ווקאלית מיוחדת.<br />
<br />
מופיע לצד זמרים מפורסמים כ[[אנריקו מסיאס]], [[אברהם פריד]], [[מרדכי בן דוד]], [[בני פרידמן]] ועוד.<br />
<br />
שפירו מתגורר ב[[רובע]] ה16 ב[[פריז]].<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73436 אלבום בכורה לזמר שמואל שפירו ● להאזנה] {{אודיו}} {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3364 הזמרים החב"דיים בני פרידמן ושמואל שפירו מבצעים את הניגון המפורסם של "שיבנה בית המקדש"] {{וידיאו}} {{אינפו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:שפירו, שמואל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:זמרים חב"דים]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%A8%22%D7%99&diff=149769האר"י2013-08-15T20:23:13Z<p>אבי כהן50: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:רבינו יצחק לוריא אשכנזי.JPG|200px]]<br />
'''האר"י ז"ל''' - '''הא'''לוקי '''ר'''בי '''י'''צחק לוריא-אשכנזי. מגדולי חכמי הקבלה שחי בתקופתו של מרן רבי יוסף קארו. נולד בירושלים חי תקופה במצרים ואחרית ימיו היה בצפת. למד במצרים אצל רבי בצלאל אשכנזי (מחבר השיטה מקובצת). זכה לגילוי אליהו בגיל שלושים ושלש.<br />
<br />
== תולדותיו ==<br />
מקובל וממפיצי תורת הקבלה.<br />
רבי יצחק לוריא נולד בירושלים בשנת שצ"ד, בגיל שמונה נפטר אביו רבי שלמה, והוא ירד יחד עם אימו אל דודו במצרים, שם למד תורה אצל ה[[רדב"ז]], בגיל חמש עשרה נישא לבת דודו, במשך זמן ארוך התבודד.<br />
בגיל שלושים ואחד לאחר פטירת רבי [[משה קרודבירו]] נתגלה בצפת כצדיק וקדוש, והחל ללמד את תורת הקבלה בצפת, כשהוא מקים עשרות תלמידים המכונים גורי האר"י בין הבולטים שבהם היו: רבי [[חיים ויטאל]], רבי ישראל סרוג, ועוד רבים.<br />
<br />
האריז"ל נפטר ב[[ה' במנחם אב]] שנת של"ב, בהיותו בגיל שלושים ושלש ונקבר ב[[צפת]].<br />
<br />
== חידושו ופעולתו בעולם הקבלה ==<br />
האריז"ל הקים דרך בלימוד תורת הקבלה, כשהיא מכונה [[קבלת האריז"ל]], לעומת שיטת [[רבי משה קרודבירו]], בעל מחבר ספר [[פרדס רימונים]] ועוד.<br />
<br />
==תורתו==<br />
תורתו של האר"י נכתבה על ידי תלמידו המובהק רבי חיים ויטאל (מהרח"ו) בספרים הבאים: (נקראים "כתבי האר"י")<br />
*עץ חיים<br />
*שער הכוונות<br />
*שער מאמרי רשב"י<br />
*ליקוטי תורה<br />
*שער מאמרי רז"ל<br />
*מבוא שערים<br />
<br />
== האריז"ל בתורת חב"ד ==<br />
חסידות חב"ד, הבאה כהמשך ישיר לחסידות הכללית, הינה בעצם תנועה המתנהגת ע"פ הנהגותיו של האריז"ל, ומהווה המשך ישיר לתורתו. אך בעוד שהאר"י ז"ל היה עוסק רק עם תלמידיו בלימוד תורת הקבלה, וכמו כן היה זה רק לבעלי מדרגה, אך תורתו הייתה גבוהה מהשגת האנשים הפשוטים, ענינה של תורת החסידות הוא לגלות את העומק שבתורת הקבלה גם בקרב יהודים פשוטים שאינם מסוגלים להגיע לדרגות נעלות כתלמידי האריז"ל.<br />
<br />
בתורת חסידות חב"ד מובאים בנוסף על תורתו של האר"י, גם סיפורים רבים מחייו וממעשיו המהווים משלים ודוגמאות להסברת ענינים עמוקים בתורת החסידות. למשל, מוסבר בחסידות שעל מנת ש[[אור הקו]] יוכל להתלבש בנבראים זהו בהכרח ע"י צמצום באור עצמו, כמשל על כך מסופר אודות האר"י ז"ל שהיה צריך 'למצוא' בעצמו "צינור דק" על מנת להעביר מתורתו לתלמידיו.<br />
[[הרבי]] מקפיד לכנותו האר"י החי, או האריז"ל החי.<br />
<br />
==האריז"ל והגאולה==<br />
בספר הזהר נאמר "בהאי ספרך דילך יפקון מן גלותא ברחמין", כלומר שדווקא ע"י לימוד פנימיות התורה עתידים ישראל להגאל.<br />
<br />
מובן, א"כ, שאף תורת האר"י ז"ל ופעולתו בעולם הינם חלק מתהליך הגאולה.<br />
<br />
הרבי הסביר שתרגום הפסוק "ובני ישראל יוצאים ביד רמה", שהוא "ובני ישראל נפקו בריש גלי", רומז על שלבי הגאולה שעל ידי לימוד פנימיות התורה. דהיינו, המילה "בריש", היא ראשי התיבות של מגלי ומפרסמי פנימיות התורה. כאשר בין שאר האישים מונה הרבי אף את האר"י שראשי התיבות של שמו (רבי יצחק בן שלמה) הם אותיות של מילת "בריש".<br />
<br />
כמו כן מסופר, שביום שישי אחר חצות היה האר"י הולך עם תלמידיו, ושאל האר"י ז"ל את דעתם לנסוע לירוושלים לשבת, מהלך של שעות ארוכות. התלמידים, הסכימו שברצונם לנסוע יחד עם רבם לירושלים. אך חלקם ביקש לגשת ולשאול רשות מנשותיהם לפני הנסיעה, כששמע זאת האריז"ל אמר שבזאת הפסידו הם עת רצון להבאת הגאולה השלימה כי באם היו מתרצים כולם ללכת יחדיו לירושלים היתה אז ביאת גואל צדק.<br />
<br />
== פיוטיו ==<br />
בין השאר חיבר את הפיוטים [[אסדר לסעודתא]] ו[[אזמר בשבחין]] הנאמרים (גם למנהג חב"ד) בליל וביום שבת קודש, בפיוטים אלו נרמז שמו בראשי החרוזים כשהוא חותם "אני יצחק בן שלמה לוריא".<br />
<br />
==אתרי האר"י==<br />
באיזור בצפת קיימים שלש מוקדי כינוס יהודים שקשורים לאר"י: בית כנסת האר"י (האשכנזי והספרדי), מקוה האר"י וקבר האר"י.<br />
<br />
== מקום קבורותו ==<br />
[[קובץ:רבי יצחק מצפת בעל האריזל.JPG|ממוזער|קבר האריז"ל]]<br />
מקום קבורתו בצפת לימין רבי [[שלמה אלקבץ]],<br />
<br />
כתב באהבת ציון "קבר [[האר"י]]... חקוק על האבן במראשותיו "ציון [[יצחק לוריא|הרב המקובל רבינו יצחק לוריא]]", וסד בסיד ובימינו אצלו קבור בנו רבי משה..." וכן כתב חבת ירושלים. <br />
<br />
במשך הדורות נוצר בלבול וצוין קברו במקום קבר בנו רבי משה.<br />
[[קובץ:רבי משה.JPG|ממוזער|קבר רבי משה בבית העלמין העתיק של צפת]]<br />
לפי המקורות קבר האריז"ל, לימינו בנו ולשמאלו רבי [[שלמה אלקבץ]].<br />
<br />
<br />
<br />
== ביקורו של [[הריי"צ]] ==<br />
<br />
ביום ה' אב תרפ"ט, בשעה שש ורבע, שעה קלה לפני השקיעה, הגיע הרבי למקום הציון של האר"י. מאות מתושבי העיר שנודע להם דבר בואו של הרבי, כבר המתינו לו במקום. הרבי ניגש בדחילו, אמר תפילה קצרה מתוך הסידור, ולאחר מכן נשא עיניו למרום, ובדבקות נפלאה עמד על מקומו דומם בלי תנועה כלשהי. פה ושם נשמעה מפיו בכייה חרישית ומרה שהמסה את לבות הנוכחים. רבים מהנוכחים געו בבכייה שהפרה את הדממה הגלילית הקסומה ששררה במקום. <br />
<br />
לאחר מכן ביקש הרבי, והגישו לו את חבילת הפנ"ים שהביא עמו, ובתום הקריאה הקיף את שלושת קברי הקדושים המקובלים [[האר"י]], [[הרמ"ק]] וקברו של רבי שלמה אלקבץ הטמונים בסמוך. הרבי הוסיף לפקוד את קברו של ה'בית יוסף' והמשיך לבדו למערת רבי משה אלשיך, שם שהה שעה קלה. "..ושם הייתי רק בעצמי .. ושם דיברתי בעל פה ובכיתי בכי רב", כותב אדמו"ר הריי"צ ביומנו<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47608 חב"ד אינפו]</REF>.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:לוריא, יצחק}}<br />
[[קטגוריה:אישים ביהדות]]<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%A8%22%D7%99&diff=149768האר"י2013-08-15T20:22:33Z<p>אבי כהן50: /* קבר האר"י */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:ארי.jpg|left|thumb|250px|המקום שהתקבל בתפוצות ישראל כקברו של האריז"ל, ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[צפת]]]]<br />
'''האר"י ז"ל''' - '''הא'''לוקי '''ר'''בי '''י'''צחק לוריא-אשכנזי. מגדולי חכמי הקבלה שחי בתקופתו של מרן רבי יוסף קארו. נולד בירושלים חי תקופה במצרים ואחרית ימיו היה בצפת. למד במצרים אצל רבי בצלאל אשכנזי (מחבר השיטה מקובצת). זכה לגילוי אליהו בגיל שלושים ושלש.<br />
<br />
== תולדותיו ==<br />
מקובל וממפיצי תורת הקבלה.<br />
רבי יצחק לוריא נולד בירושלים בשנת שצ"ד, בגיל שמונה נפטר אביו רבי שלמה, והוא ירד יחד עם אימו אל דודו במצרים, שם למד תורה אצל ה[[רדב"ז]], בגיל חמש עשרה נישא לבת דודו, במשך זמן ארוך התבודד.<br />
בגיל שלושים ואחד לאחר פטירת רבי [[משה קרודבירו]] נתגלה בצפת כצדיק וקדוש, והחל ללמד את תורת הקבלה בצפת, כשהוא מקים עשרות תלמידים המכונים גורי האר"י בין הבולטים שבהם היו: רבי [[חיים ויטאל]], רבי ישראל סרוג, ועוד רבים.<br />
<br />
האריז"ל נפטר ב[[ה' במנחם אב]] שנת של"ב, בהיותו בגיל שלושים ושלש ונקבר ב[[צפת]].<br />
<br />
== חידושו ופעולתו בעולם הקבלה ==<br />
האריז"ל הקים דרך בלימוד תורת הקבלה, כשהיא מכונה [[קבלת האריז"ל]], לעומת שיטת [[רבי משה קרודבירו]], בעל מחבר ספר [[פרדס רימונים]] ועוד.<br />
<br />
==תורתו==<br />
תורתו של האר"י נכתבה על ידי תלמידו המובהק רבי חיים ויטאל (מהרח"ו) בספרים הבאים: (נקראים "כתבי האר"י")<br />
*עץ חיים<br />
*שער הכוונות<br />
*שער מאמרי רשב"י<br />
*ליקוטי תורה<br />
*שער מאמרי רז"ל<br />
*מבוא שערים<br />
<br />
== האריז"ל בתורת חב"ד ==<br />
חסידות חב"ד, הבאה כהמשך ישיר לחסידות הכללית, הינה בעצם תנועה המתנהגת ע"פ הנהגותיו של האריז"ל, ומהווה המשך ישיר לתורתו. אך בעוד שהאר"י ז"ל היה עוסק רק עם תלמידיו בלימוד תורת הקבלה, וכמו כן היה זה רק לבעלי מדרגה, אך תורתו הייתה גבוהה מהשגת האנשים הפשוטים, ענינה של תורת החסידות הוא לגלות את העומק שבתורת הקבלה גם בקרב יהודים פשוטים שאינם מסוגלים להגיע לדרגות נעלות כתלמידי האריז"ל.<br />
<br />
בתורת חסידות חב"ד מובאים בנוסף על תורתו של האר"י, גם סיפורים רבים מחייו וממעשיו המהווים משלים ודוגמאות להסברת ענינים עמוקים בתורת החסידות. למשל, מוסבר בחסידות שעל מנת ש[[אור הקו]] יוכל להתלבש בנבראים זהו בהכרח ע"י צמצום באור עצמו, כמשל על כך מסופר אודות האר"י ז"ל שהיה צריך 'למצוא' בעצמו "צינור דק" על מנת להעביר מתורתו לתלמידיו.<br />
[[הרבי]] מקפיד לכנותו האר"י החי, או האריז"ל החי.<br />
<br />
==האריז"ל והגאולה==<br />
בספר הזהר נאמר "בהאי ספרך דילך יפקון מן גלותא ברחמין", כלומר שדווקא ע"י לימוד פנימיות התורה עתידים ישראל להגאל.<br />
<br />
מובן, א"כ, שאף תורת האר"י ז"ל ופעולתו בעולם הינם חלק מתהליך הגאולה.<br />
<br />
הרבי הסביר שתרגום הפסוק "ובני ישראל יוצאים ביד רמה", שהוא "ובני ישראל נפקו בריש גלי", רומז על שלבי הגאולה שעל ידי לימוד פנימיות התורה. דהיינו, המילה "בריש", היא ראשי התיבות של מגלי ומפרסמי פנימיות התורה. כאשר בין שאר האישים מונה הרבי אף את האר"י שראשי התיבות של שמו (רבי יצחק בן שלמה) הם אותיות של מילת "בריש".<br />
<br />
כמו כן מסופר, שביום שישי אחר חצות היה האר"י הולך עם תלמידיו, ושאל האר"י ז"ל את דעתם לנסוע לירוושלים לשבת, מהלך של שעות ארוכות. התלמידים, הסכימו שברצונם לנסוע יחד עם רבם לירושלים. אך חלקם ביקש לגשת ולשאול רשות מנשותיהם לפני הנסיעה, כששמע זאת האריז"ל אמר שבזאת הפסידו הם עת רצון להבאת הגאולה השלימה כי באם היו מתרצים כולם ללכת יחדיו לירושלים היתה אז ביאת גואל צדק.<br />
<br />
== פיוטיו ==<br />
בין השאר חיבר את הפיוטים [[אסדר לסעודתא]] ו[[אזמר בשבחין]] הנאמרים (גם למנהג חב"ד) בליל וביום שבת קודש, בפיוטים אלו נרמז שמו בראשי החרוזים כשהוא חותם "אני יצחק בן שלמה לוריא".<br />
<br />
==אתרי האר"י==<br />
באיזור בצפת קיימים שלש מוקדי כינוס יהודים שקשורים לאר"י: בית כנסת האר"י (האשכנזי והספרדי), מקוה האר"י וקבר האר"י.<br />
<br />
== מקום קבורותו ==<br />
[[קובץ:רבי יצחק מצפת בעל האריזל.JPG|ממוזער|קבר האריז"ל]]<br />
מקום קבורתו בצפת לימין רבי [[שלמה אלקבץ]],<br />
<br />
כתב באהבת ציון "קבר [[האר"י]]... חקוק על האבן במראשותיו "ציון [[יצחק לוריא|הרב המקובל רבינו יצחק לוריא]]", וסד בסיד ובימינו אצלו קבור בנו רבי משה..." וכן כתב חבת ירושלים. <br />
<br />
במשך הדורות נוצר בלבול וצוין קברו במקום קבר בנו רבי משה.<br />
[[קובץ:רבי משה.JPG|ממוזער|קבר רבי משה בבית העלמין העתיק של צפת]]<br />
לפי המקורות קבר האריז"ל, לימינו בנו ולשמאלו רבי [[שלמה אלקבץ]].<br />
<br />
<br />
<br />
== ביקורו של [[הריי"צ]] ==<br />
<br />
ביום ה' אב תרפ"ט, בשעה שש ורבע, שעה קלה לפני השקיעה, הגיע הרבי למקום הציון של האר"י. מאות מתושבי העיר שנודע להם דבר בואו של הרבי, כבר המתינו לו במקום. הרבי ניגש בדחילו, אמר תפילה קצרה מתוך הסידור, ולאחר מכן נשא עיניו למרום, ובדבקות נפלאה עמד על מקומו דומם בלי תנועה כלשהי. פה ושם נשמעה מפיו בכייה חרישית ומרה שהמסה את לבות הנוכחים. רבים מהנוכחים געו בבכייה שהפרה את הדממה הגלילית הקסומה ששררה במקום. <br />
<br />
לאחר מכן ביקש הרבי, והגישו לו את חבילת הפנ"ים שהביא עמו, ובתום הקריאה הקיף את שלושת קברי הקדושים המקובלים [[האר"י]], [[הרמ"ק]] וקברו של רבי שלמה אלקבץ הטמונים בסמוך. הרבי הוסיף לפקוד את קברו של ה'בית יוסף' והמשיך לבדו למערת רבי משה אלשיך, שם שהה שעה קלה. "..ושם הייתי רק בעצמי .. ושם דיברתי בעל פה ובכיתי בכי רב", כותב אדמו"ר הריי"צ ביומנו<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47608 חב"ד אינפו]</REF>.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:לוריא, יצחק}}<br />
[[קטגוריה:אישים ביהדות]]<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9)&diff=149696רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)2013-08-14T06:43:36Z<p>אבי כהן50: /* תמונתו */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=רבי שמואל שניאורסון<br />
|תמונה=[[קובץ:תורת שמואל.jpg|250px]]<br />
|כינוי=אדמו"ר המהר"ש<br />
|תיאור=שער ספר [[לקוטי תורה תורת שמואל (ספר)|תורת שמואל]] של אדמו"ר המהר"ש<br />
|תאריך לידה=[[ב' אייר תקצ"ד]]<br />
|מקום לידה=[[ליובאוויטש]]<br />
|תאריך פטירה=[[י"ג תשרי תרמ"ג]]<br />
|מקום פטירה=ליובאוויטש<br />
|מקום פעילות=ליובאוויטש<br />
|תפקידים נוספים=<br />
|רבותיו=<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=<br />
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]<br />
}}<br />
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו"ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=דודו של [[אדמו"ר שליט"א]]|ראו=[[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)]]}}<br />
'''[[רבי]] שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - האדמו"ר המהר"ש''' הוא ה[[אדמו"ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] ומייסד שיטת [[לכתחילה אריבער]] (= מראש מלמעלה). [[יום הולדת|נולד]] ביום [[ב' באייר]] [[תקצ"ד]] בעיירה [[ליובאוויטש]] לרבי [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]]. נפטר ביום [[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ג]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביו.<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
===לידתו וילדותו===<br />
ביום [[ב' באייר]] [[ה'תקצ"ד]] בספירת תפארת שבתפארת ובמלאת מאה שנה לתתגלות הבעל שם טוב בעיירה [[ליובאוויטש]] שב[[רוסיה]], נולד ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|רעייתו]] בנם השביעי. ביום השמיני ציוה אדמו״ר הצ״צ להשכים בתפלת שחרית. בשעה העשירית כבר באו כל בני המשפחה ובראשם הרה״ק כ״ק הרב חיים אברהם בן רבנו הזקן. מכיון שהגיע קרוב לשתי שעות אחר חצות היום ואדמו״ר הצמת צדק עדיין סגור בהיכל קדשו התחילו הנאספים להתרגש. ויאמר הרה״ק הרב חיים אברהם: הוא עסוק עם מוזמנים הדורים ממני ( עד איז פארנומען מיט שענערע קרואים ווי מיר). ויאנח. כעבור עוד חצי שעה יצא הצ״צ מחדרו, פני קדשו צהובות בעיניים דומעות, ומטפחת אדומה בידו ויאמר: תברית יהיה היום. ויתמהמה שעה קלה וישב לחדרו. הרה״ק הרח״א עמד ממקומו, ניגש אל החלון, השעין ראשו על ידיו ויתעמק במתשבותיו, בני הצ״צ דברו בעניני תורה ודא״ח והתרגשות הקרואים הלכת וגדלה. הרבנית שלחה לברר מדוע מאחרים כל כך את הברית. ותצוה ללכת אל אישה אדמו״ר הצ״צ לחדרו לשאול את פיו, אבל הרה״ק הרב חיים אברהם עכב את שלותה. כעבור שעה השלישית יצא הצ״צ עוד הפעם מחדרו,<br />
בפנים צוהלות, ויאמר לקרואים אשר ייטיבו את לבם והברית יהי׳ היום, וישב לחדרו. בשעה הרביעית יצא בפעם השלישית ויאמר כי לא יתפללו מנחה ובקרוב יהי׳ הברית מילה. אחרי שעה קלה יצא מחדרו וילך לחדר היולדת לדבר אתה ע״ד קריאת שם הנולד וציוה להכין את הילד. וילך לה״מנין״ והתחיל סדר הברית. בתוך הסעודה שאל כ״ק מהרי״ק (הרב הקדוש רבי יהודא ליב מקאפוסט בנו של הצ״צ): על שם מי קראוהו, הרי במשפחתנו אינו מצוי שם זה, ולחש לעצמו, אולי על שמו של שמואל הנביא? ויענה אדמו״ר הצ״צ: "נאך אוואסער טרעגער אין פאלאצק" (על שמו של שואב מים בפולוצק) שקראוהו שמואל, כיוון שחכם עדיף מנביא.<br />
<br />
מספרים ע״ד הולדתו והברית מילה: אחרי השריפה בשנת תקצ״ב, אם כי ביתו של אדמו״ר הצמח צדק לא נגעה בו האש, הוחלט אשר יקנו כברת ארץ ויבנו עלי׳ בית גדול עם בית המדרש. האדון ליובאמירסקי נתן צו למנהל אחוזתו, אשר יתן מהיער שלו ככל הדרוש לבנין בית אדמו״ר קורות וקרשים, והאכרים יובילו את הקורות והבנאים יבנו בחנם. אדמו״ר הצמח צדק רצה לתנך את ביתו בתג השבועות, אמנם הרבנית אדיר חפצה הי׳ ללדת בדירה החדשה וכאשר אחזוה חבלי לידה הלכה לשם. בחדרי הבית, שלא השתמשו בו עדיין, היו מונחים הכלים של פסח ומהם המטה של עץ שעלי׳ נפו הקמח של שמורה. המנהג בימים ההם, אשר היו קונים מטת עץ לבנה חדשה, על ראשי כתלי׳ היו מניחים שני מוטות ארוכים ועליהם היו מוליכים הנפה אנה ואנה והקמח המנופה נופל בסדין הפרוש מלמטה. ולאחר הפסח היו משתמשים במטה לצרכי הבית. ויביאו קש ותבן ויציעו על המטה ותשכב שם. כשהודיעו להצמח צדק על דבר זה מיהר לבוא ויעמוד בחדר ופניו אל הכותל כל זמן הלידה.<br />
ויצו את בניו הרה״ק רבי ברוך שלום, רבי יחודה ליב ורבי חיים שניאור זלמן כי, באחד החדרים בביתו, יאמרו תהלים קאפ׳ (פרקים) א, ב, ג, ד, כ כא, כב, כג, כד, לג, מז, עב, פו, צ, צא, צב, צג, קד, קיב, קיג, כו' עד גמירא. ואת המילדת ציווה שתטבול קודם ש״תקבל את הולד״ ואשר תקבלו בתתיכת בד לבנה אשר הביא. <br />
<br />
<br />
בהיותו בן שבע למד אצל המלמד השני רבי פסח. הי׳ בקי בתורה וחלק גדול מנ״ך ולומד גמרא עם פירוש רש״י ותוספות מלוקטים ובעת שחקו עם חבריו הי׳ משנן תנ״ך בעל פה.<br />
נוהג הי׳ אדמו״ר הצ״צ לבחון אותו פעם בחדש אותו ואת חבריו ב״חדר״, אשר רובם היו מבני המשפחה, ואחר הבחינה הי׳ נותן להם מתנות כסף. אדמו״ר מהר״ש הי׳ מצרף סכומים אלו למה שהי׳ מקבל בכל יום שישי רובל אחד וקונה ספרים. פעם בעת הבחינה התפלא מלמדו על טוב ידיעותיו, ויאמר לו הצ״צ: "פאר תפארת שבתפארת איז דאם ניט קיין הפלאה" (בתרגום לעברית: על תפארת שבתפארת אין זו פליאה).<br />
<br />
בקיץ שנת תר״א כבר היה נוכח לשמוע מאמרי דא״ח מאביו. <br />
<br />
בשנת תר״ג באו לליובאוויטש הרבנים הגאונים רבי דוד לוריא מביחאוו, רבי נחמי׳ מדובראוונע, רבי יצחק אייזיק מויטבסק, רבי פרץ מבעשנקאוויטש ועוד, להתיעץ בעניני עסקנות הכלל. הרב דוד לוריא התפלפל עם מהר״ש בלימודו והמוהר״ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצ״צ סיפר לו ע״ד הוויכוח והנצחון, ויאמר הצ״צ: הברית מילה שלו הי׳ בתפארת שבנצח.<br />
<br />
בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' ולקח בשבילו מלמד מיוחד. <br />
<br />
בחודש אלול תר״ה בא מוכר ספרים לליובאוויטש. כ״ק אדמו״ר מהר״ש חפץ היה לקנות ספרים, ובהיות כי רוב מעותיו המקובצים היו אצל כ״ק אביו, בא אליו ויבקש ליתן לו מכספו סך שלושים רובל כסף. וישאלהו למה דרוש לך סכום גדול כזה. ויענה כי תפץ הוא לקנות ספרים. ויאמר לו הוד כ״ק אביו: "וועד קלאר פריער די ספרים וואס דו האסט" (בתרגום לעברית: תחילה תהי׳ בקי בספרים אשר יש לך מכבר). (וכנזכר לעיל אשר בכל עת הי׳ הוד כ״ק אדמו״ר מהר״ש קונה לו ספרים). ויענה הוד כ״ק אדמו״ר מהר״ש לכ״ק אביו: ואתה האם הנך בקי בכל הספרים שיש לך, ובכל זאת אתה קונה בכל שנה ושנה ספרים, וגם בבואך עתה מפטרבורג (מאסיפת הרבנים) הבאת עמך ספרים. ויען הוד כ״ק אביו אדמו״ר הצ״צ: קח איזה ספר שיהי׳ מן ארונות הספרים ונסני. וילך הוד כ״ק אדמו״ר מהר״ש ויקח הספר הראשון שבא לידו, והוא ספר המסלול. ויאמר לו הוד כ״ק אביו, כי זהו ספר של דקדוק כתוב בסדר מעולה ויקרא לפניו בעל פה מקומות אחדים מההקדמה ״מרצפת אבנים״ ומבפנים הספר הכל בלשונו ממש. ויעמיד ספר זה ויקח השני והוא ספר מסורת המסורות. ויאמר לו כי זהו ג״כ ספר של דקדוק, ואמר בעל פה לשון הספר. ויעמיד הספר ויקח את העומד אחריו ספר מסילות חכמה. ויאמר לו כי זהו ספר כללים בחכמת הקבלה, ואמר בעל פה לשון הספר במקום ששאלו. ויקח העומד אצלו ספר מסלת ישרים. ויאמר לו כי הוא ספר של מוסר והגיד לו בעל פה במקום ששאלו. ויקח ספר העומד אחריו מסעות רבי בנימין. וישאל את הוד כ״ק אביו בכמה מקומות, ובכולם השיב לו כאמור שם בדיוק שם המקום וכו'. ויתפלא הוד כ״ק אדמו״ר מהר״ש על זה במאד. וביותר הפליא אותו בבקיאותו בספרי הדקדוק. ויאמר לאביו הלא החסידים אינם מתפללים או קוראים בתורה בדקדוק, ויאמר לו הוד כ״ק אביו: תפלה לחוד וקריאה בתורה לחוד. תפילה עיקרה כוונה ועקימת שפתיו הוי מעשה ואינו נוגע כ״כ הדקדוק, מלבד בקריאת שמע, אבל קריאה בתורה צריכה דקדוק. וכ״ק אדמו״ר הגדול (רבנו הזקן) - אומר הצמח צדק - הי׳ מדקדק גם בטעמי הקריאה, ועל הרוב הי׳ קורא בעצמו. ואם הזדמן פעם שהיה אחר קורא הנה אם טעה בטעמי הנגינה הי׳ מצוה לחזור ולקרוא עוד הפעם הפסוק כולו. סוף דבר נתן לו הוד כ״ק אביו הרה״ק את הסכום אשר ביקש הוד כ״ק אדמו״ר מהר״ש מכספו, והוסיף לו עוד עשרה רובל כסף במתנה וקנה אז הרבה ספרים.<br />
<br />
בהיותו בן שתים עשרה שנה, הנה נוסף על לימודו, התמיד בלימוד משניות בעל פה. אביו למד אתו ג׳ פעמים בשבוע כתובים ואחיו הרה״ק הרב ברוך שלום, מלמדו טעמי הנגינה, דנביאים וכתובים כפי שקבלם מרבנו הזקן. אדמו"ר המהר"ש חונן בכשרונות וזכרון יוצאי דופן. היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות. לפני ה[[בר מצוה]] אמר לו אביו ללמוד [[משניות]] בעל פה. כשהגיע ליום הבר מצוה היה בקי בעל פה בכל ששת סדרי משנה וב[[ספר התניא]] באותיותיהם.<br />
<br />
בעקבות מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. אדמו"ר המהר"ש בנה מנורה בגובה אדם עם שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות. הוא היה [[סופר סת"ם]] וכתבו היה יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק [[מגילת אסתר]] שכתב בכתב ידו.<br />
<br />
===חתונתו===<br />
[[קובץ:אוהל אדמור הצמח צדק ואדמור מהרש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אוהל אדמו"ר המהר"ש בו קבור גם אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[תמונה:מהרש.jpg|left|thumb|250px|ציון אדמו"ר המהר"ש]]<br />
;נישואים ראשונים<br />
בשנת [[תר"ז]], כשאדמו"ר המהר"ש היה בן 14, התחתן עם מרת [[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|שטערנא שניאורסון]], בת אחיו רבי [[חיים שניאור זלמן (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]].<br />
<br />
החתונה נחגגה ב[[יום שישי]] פרשת נשא [[ח' בסיון]] [[תר"ח]]. בתוך ימי ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה וכעבור שלושה חודשים נפטרה. כדי להפיג את צערו של רבינו, ציווה אביו, [[אדמו"ר הצמח צדק]], לקבוע עבורו חדר בסמיכות לחדרו, כך שבכל עת שירצה יוכל להכנס אל [[גן עדן העליון|היכלו הקדוש]]. ואכן כך היה, וכאשר נכנס רבינו - הראה לו אביו כתבי יד קודש נפלאים, גם מאלה שלא הראה לשאר בניו. <br />
<br />
;נישואים שניים<br />
שנה לאחר מכן, פנתה [[הרבנית שיינא]], אשת כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]], לחתנה, כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, והציעה לשדך את הרבי מהר"ש עם אחת משתי נכדותיה היתומות גיטל ורבקה, בנות בתה שרה וחתנה ר' אהרן משקלאב. <br />
<br />
לשאלת הצמח צדק: הרי מציעים שידוך מהעיירה ליעפלי עם נדוניה בסך עשרים אלף רובל, ואילו עם השידוך הנ"ל - באיזה נדוניה יזכה החתן? השיבה הרבנית: הרי "אשת חבר כחבר" - אני מעניקה לחתן ארבעים שנה של אשת חבר! <br />
<br />
אדמו"ר הצמח צדק הסכים לעצתה, ומבין שתי הבנות בחר בבת הצעירה [[הרבנית רבקה]]. האחות הבכירה מרת גיטל מחלה לאחותה הצעירה והביעה את הסכמתה שתינשא לפניה. גם לה דאג הצמח צדק ובחר עבורה, מאוחר יותר, חתן טוב מ[[ניעזין]]. <br />
<br />
החתונה התקיימה בשנת [[תר"ט]]. ביום חופתו של כ"ק אדמו"ר מהר"ש, ציוהו אביו הצמח צדק ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר הייתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו. <br />
<br />
כשנוכחה הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה מים לרחוץ את ידיה, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מ[[אדמו"ר האמצעי|בעלי]] יחולו על ראשך! <br />
<br />
בעת החתונה היה הצמח צדק בחדווה גדולה ואמר הרבה [[דא"ח]].<br />
<br />
===עסקנות ציבורית לפני הנשיאות===<br />
בשנת [[תר"ח]] נסע אדמו"ר המהר"ש לעיר [[ויטבסק]] כדי להשתתף באסיפה כללית של עסקנים שבאו מ[[שקלוב]], [[וילנא]] ו[[פטרבורג]]. הוא שהה שם כשני שבועות וגם חזר שם [[מאמר]]י [[דא"ח]] ברבים. בשנת [[תרט"ו]] הורה לו אביו, אדמו"ר הצמח צדק, שיכנס באופן קבוע לעסקנות ציבורית. כמזכיר מינה את ר' שמואל ברין. בשנת [[תרי"ז]] נסע ל[[קייב]] ו[[פטרבורג]] בכדי לפעול למען יהודי רוסיה. באותה שנה אף עמד בקשר רצוף עם הרב אהרן, רבה של העיר ביליניץ, שגם היה נוסע לעתים תכופות לפטרבורג, בשליחות אדמו"ר הצמח צדק בעניינים ציבוריים. בשנת [[תרי"ח]] נסע שוב לקייב ופטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות. בנסיעה זו הצליח לבטל את הגירוש.<br />
<br />
בשנת [[תרי"ט]] נסע לגרמניה להתראות עם עסקני הציבור באירופה. בשנת [[תר"כ]], כשחזר מגרמניה, ארגן אסיפת של באי כח עסקני הכלל מחסידי חב"ד, [[וואהלין]], ממפלגת המשכילים ומבעלי המסחר, הרצה בפניהם את פגישותיו בחו"ל והציע תכנית עבודה להבא. לאחר זמן קצר הלשינו על הרב אהרן מביליניץ והוא נאסר בלווית פמליה של שוטרים חמושים שלקחוהו ל[[מוהילוב]]. אדמו"ר הצמח צדק מינה במקומו את ר' יצחק רובשוב ור' נתן בר' שלמה מנסזון, שהחלו לעבוד באופן חשאי מחשש הלשנות נוספות.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ה]] נסע אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג וביטל חוקים של הסנט שהגבילו את יהודי ליטא וזאמוט.<br />
<br />
==קבלת הנשיאות==<br />
<br />
כבר בתחילת שנת [[תרכ"ו]], חצי שנה לפני הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]], הורה לבנו אדמו"ר המהר"ש, שיאמר [[חסידות]] ברבים. במקביל, שלח אביו פתק לחסידים בו הוא כותב: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}} באותם ימים גם כתב אדמו"ר הצמח צדק מכתב לבנו, בו הוא מודיע לו שדברי החסידות שלו מוצאים חן בעיניו ומברכו ומסמיכו שימשיך לומר חסידות{{הערת שוליים|וזה לשון המתב:"לבני ידידי וחביבי הרב שמואל שי'. ראיתי דא"ח שלך והוטב בעיניי מאוד. השם יתברך יחזק לבך ושכלך להוסיף אומץ בתורתו ועבודתו וחזקת והיית לאיש. פתח פיך ויאירו דבריך . . חזק ואמץ לכתוב ולהגיד, ואני סומך אותך בסמיכה רבה. ולא תירא משום אדם. והשם יתברך יצליח לך ב[[גשמיות]] ו[[רוחניות]] ללמוד וללמד לשמור ולעשות. אביך הדורש שלומך וטובת [[אנ"ש]]. מנחם מנדל בן [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]]".}}. בהזדמנות נוספת אמר אדמו"ר הצמח צדק לבנו: "פך השמן הרוחני שמסר [[הבעל שם טוב]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[רבנו הזקן]] ל[[נשיא הדור|נשיאות]] לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך". נוסף לרמזים הללו, גם הכירו החסידים במעלותיו וסגולותיו הנדירות: [[חכמה]] על-טבעית ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]], ידיעות בחכמות תבל ובפרט בחכמת הרפואה. כמו כן ידע גם מלאכת יד והיה בקי בכמה שפות. <br />
<br />
ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] היו ששה בנים, ואדמו"ר המהר"ש היה הצעיר מביניהם. לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] היו כל בניו אומרים חסידות והיו אף כאלו שהעלו אותם על הכתב. ה[[חסידים]] שמעו את כולם וכל אחד בחר לו את האדמו"ר שלבו התקשר אליו, אך טרם הוחלט בין החסידים מי מהם הוא ה[[אדמו"ר]] שימלא את מקום אדמו"ר הצמח צדק. יתירה מזו, יחסית לשאר אחריו - הסתיר אדמו"ר המהר"ש את עצמו, והתנהג - כלפי חוץ - בצורה מודרנית, שהקשתה על החסידים להתחבר עם דרכו והנהגתו בקודש. <br />
<br />
באחד מלילות שבת אמר אדמו"ר המהר"ש [[מאמר]] חסידות{{הערת שוליים|[[ד"ה]] "אז ישיר גו' עלי באר".}}. למחרת, בבוקרו של יום השבת, חזר אחיו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]] על המאמר והוסיף חידוש משלו. במוצאי שבת חזר שוב אדמו"ר המהר"ש על המאמר בתוספת חידוש משלו. הדבר המשיך כך, כשכל אחד חוזר על המאמר ומוסיף חידוש משלו. ב[[יום שלישי]] בערב אמר אדמו"ר המהר"ש את המאמר בפעם החמישית ואז ניגש אליו אחיו הרב יהודה לייב ואמר לו: "הפעם אמר זאת [[אדמו"ר הצמח צדק|אבא]], וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד".<br />
<br />
בעקבות כך, ובשל רמזים נוספים מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] על חביבותו לבנו שמואל{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] היה אומר [[מאמר|מאמרים]] מיוחדים עבור בנו רבי שמואל. כמו כן, היה מכנה את בניו בתארים שונים: "הבעל הבית שלי", "הלמדן שלי", "החסיד שלי" ועוד. על הבן הצעיר, שמואל, היה אומר: "כולהו איתנהו ביה" (= כל המעלות יש בו).}}, הוחלט שאדמו"ר המהר"ש, צעיר הבנים, יחליף את אביו בהנהגת חסידות חב"ד והוא קבע את מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]].<br />
<br />
חסידים מכובדים הצטרפו למינויו של אדמו"ר המהר"ש. ר' [[יקותיאל ליעפלי]], שהיה מזקני החסידים מתקופת [[אדמו"ר הזקן]], החליט על פי מאמר החסידות שאמר אדמו"ר המהר"ש. ר' [[שמואל דובער מבוריסוב]] השיב לחסיד צעיר ש"לחלק בין הבנים של הרבי אין אנו יכולים מפני שכולם צדיקים, ולכן לא אוכל לומר לך. מה שכן אוכל לומר הוא, שאני אסע אל הבן הצעיר (אדמו"ר מהר"ש)". <br />
<br />
שאר אחיו של אדמו"ר המהר"ש עברו לגור בערים שונות ([[ליאדי]], [[קאפוסט]] ועוד) ושם פתחו מרכזים של חב"ד ואמרו [[דא"ח]] בפני שומעי לקחם.<br />
<br />
===עסקנות ציבורית לאחר הנשיאות===<br />
לאחר קבלתו את נשיאות חסידות חב"ד, המשיך אדמו"ר המהר"ש בפעילות ציבורית לטובת עם ישראל.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ח]] נסע ל[[צרפת]] לפגישה עם עסקנים. בשנת [[תרכ"ט]] סידר ועד קבוע בפטרבורג שיתעניין בענייני ציבור וידאג להגן על זכויות היהודים. בשנים [[תר"ל]]-[[תר"מ]] נסע פעמים רבות, ברוסיה ומחוצה לה בענייני עסקנות ציבוריים. בשנת [[תר"מ]] השתדל, תוך סכנת חיים, בהשקטת פוגרום "סופות בנגב" {{מקור}}. <br />
<br />
==הסתלקותו==<br />
בשנת [[תרמ"ב]] התגלתה אצלו מחלה קשה וביום [[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ג]] [[הסתלקות|הסתלק]], בהיותו בן ארבעים ושמונה וחצי. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביו, אדמו"ר הצמח צדק.<br />
<br />
==תמונתו==<br />
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"<br />
|-<br />
| [[תמונה:מיוחס למהר"ש.jpg|left|thumb|200px|תמונה משוערת של אדמו"ר המהר"ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש.]]<br />
| [[תמונה:מיוחס למהרש 3'.jpg|left|thumb|200px|"תמונת אדמו"ר המהר"ש" שפורסמה בעיתון "אלגמיינער ז'ורנאל". צויר ע"י ר' זלצמן שראה את הרבי מוהר"ש.]]<br />
| [[קובץ:MAHRACHE XX PD Photoshop.png|שמאל|ממוזער|250px|מחקר המגלה מה היא תמונת המהר"ש לפי תווי הפנים נראה שהתמונה שנמצאה אצל משפחת גינזבורג היא האמיתית.]]<br />
|}<br />
<br />
כיום לא ידוע לנו על תמונה ודאית של אדמו"ר המהר"ש ובמהלך ההיסטוריה היו שלושה תמונות המשוערות שהם תמונות של אדמו"ר המהר"ש:<br />
<br />
#תמונה הקיימת ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמה מסיבות שונות{{מקור}}.<br />
#בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסמה תמונה{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור.<br />
#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש עברה תמונה מדור לדור עם מסורה שבה נראה את אדמו"ר המהר"ש.<br />
<br />
[[הרבי]] התייחס ב[[שיחה]] לנושא התמונה של אדמו"ר המהר"ש:<br />
<br />
{{ציטוט|<br />
מרכאות=כן|<br />
מקור=[[י' בכסלו]] שנת [[תשמ"ד]]|<br />
תוכן=בנוגע ל[[אדמו"ר המהר"ש]], שגם ממנו אין תמונה (לפנינו, כי יש אומרים שנמצאה תמונתו אלא מפני סיבה לא נתפרסמה) - יש לומר על פי הידוע שדמות דיוקנו של [[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] הייתה דומה לדמות דיוקנו של אדמו"ר מהר"ש. וכסיפור הידוע אודות א' מזקני ה[[חסיד]]ים שראה עוד את אדמו"ר מהר"ש, שכאשר ראה בפעם הראשונה את תואר פני כ"ק מו"ח אדמו"ר - נתעלף. מפני שראה בו את תואר פני אדמו"ר מהר"ש. ולכן, בנוגע לאדמו"ר מהר"ש - יכול להיות בענין ד"כאילו בעל השמועה עומד כנגדו" (בכללות על-כל-פנים) בנוגע לדמות דיוקנו בפשטות.}}<br />
<br />
==מספריו==<br />
*'''[[לקוטי תורה - תורת שמואל (ספר)]]''' - מ[[מאמר]]יו וכתבי יד.<br />
*'''[[שו"ת אדמו"ר המהר"ש]]'''<br />
*'''[[אגרות קודש (אדמו"ר המהר"ש)]]'''<br />
<br />
==ניגוניו==<br />
*'''[[ניגון אשרי איש]]<br />
*'''[[ניגון שובו שובו]]<br />
*'''[[ניגונו של אדמו"ר המהר"ש]]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ב' אייר (מנהגים)]]<br />
*[[ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=96&lang=hebrew "ימי בראשית" של אדמו"ר מוהר"ש] - רשימת מ[[אדמו"ר הריי"צ]] על שנת [[תרכ"ו]] - [[אתר שטורעם]]<br />
* [http://www.moshiach.net/blind/hebrew/hhh15_17.htm#5 'המעשה הוא העיקר'] הוראות מהרבי ליום ב' אייר - אתר moshiach.net<br />
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=90 הרבי מספר סיפורים על אדמו"ר מהר"ש] {{שמע}} - {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=המהר"ש}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר המהר"ש}}<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|6]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA.png&diff=149695קובץ:מהרש השוואת התמונות.png2013-08-14T06:39:43Z<p>אבי כהן50: מחקר המגלה מה היא תמונת המהר"ש לפי תווי הפנים נראה שהתמונה שנמצאה אצל משפחת גינזבורג היא האמיתית.</p>
<hr />
<div>מחקר המגלה מה היא תמונת המהר"ש לפי תווי הפנים נראה שהתמונה שנמצאה אצל משפחת גינזבורג היא האמיתית.</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6)&diff=149686רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)2013-08-13T19:23:10Z<p>אבי כהן50: /* מאסריו */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו"ר]] השישי מ[[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=אדמו"ר הריי"צ מרצ'יצ'א, בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]|ראו=[[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]}}{{דמות<br />
|שם=רבי יוסף יצחק שניאורסון<br />
|תמונה=[[תמונה:אדמור הרייצ - תמונה קטנה.jpg|250px|אדמו"ר הריי"צ]]<br />
|כינוי=אדמו"ר הריי"צ<br />
|תיאור=האדמו"ר השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]<br />
|תאריך לידה=[[י"ב בתמוז]] [[תר"מ]]<br />
|מקום לידה=<br />
|תאריך פטירה=[[י' בשבט]] [[תש"י]]<br />
|מקום פטירה=[[ארצות הברית]]<br />
|מקום פעילות=[[רוסיה]] ו[[ניו יורק]]<br />
|תפקידים נוספים=<br />
|רבותיו=<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=<br />
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]<br />
}}<br />
'''[[רבי]] יוסף יצחק שניאורסון - ה[[אדמו"ר]] הריי"צ''' (בעגת חסידי חב"ד '''אדמו"ר הקודם''' ובמקור ב[[אידיש]] '''דער פריערדיקער רבי''') הוא ה[[אדמו"ר]] השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וחמיו של [[הרבי שליט"א]] מ[[ליובאוויטש]]. נולד ביום [[י"ב בתמוז]] שנת [[תר"מ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב|רבי שלום דובער]] (האדמו"ר הרש"ב) ו[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] שניאורסון. [[הסתלק]] ב[[יום השבת]], [[י' בשבט]] שנת [[תש"י]] ומנוחתו כבוד ב[[האוהל|אוהל]] ב[[בית עלמין|בית העלמין]] "מונטיפיורי" ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].<br />
<br />
==קורות חייו==<br />
[[קובץ:אדמור הרייצ בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ בצעירותו]]<br />
===לידתו===<br />
ביום [[י"ב תמוז תר"מ]], נולד רבי יוסף יצחק. היה זה לאחר שבשנת [[תרל"ה]] נישאו הוריו, אדמו"ר הרש"ב ומרת שטערנא שרה, ובמשך מספר שנים לא נפקדו בבנים. ב[[שמחת תורה]] שנת [[תר"מ]], כש[[אדמו"ר המהר"ש]] בירך בביתו את הנשים והבנות, שכח לברך את בנו וכלתו, דבר שגרם לכלתו צער רב. בסופו של דבר הוא בירך אותה, אך הדבר לא הפיג את צערה. היא נכנסה לחדרה כשהיא מהרהרת על כך שטרם נפקדה, על בדידותה ועל ששכחו לברך אותה. בעקבות כך פרצה בבכי ונרדמה. בחלומה ראתה איש נשוא פנים שנכנס לחדרה. לשאלתו מדוע היא בוכה, סיפרה את אשר מעיק עליה. האיש הבטיח לה שבאותה שנה יוולד לה בן בתנאי שתחלק שמונה עשר רובל לצדקה מכספה הפרטי. לאחר מכן יצא מהחדר ושב בלוויית שני אנשים וחזר בפניהם על התנאי. לאחר שהסכימו בירכו אותה ויצאו מהחדר. כשהתעוררה מרת שטערנא היא סיפרה לאביה, אדמו"ר המהר"ש, על חלומה. אדמו"ר המהר"ש אמר שהאיש היה אביו, [[אדמו"ר הצמח צדק]] והשניים שליוהו היו [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הזקן]]. <br />
<br />
כדי שמרת שטערנא שרה תוכל לקיים את בקשת האיש לתרום שמונה עשר רובל, נאלצה למכור את אחת משמלותיה ואת הכסף חילקה לצדקה ואכן כעבור תשעה חודשים נולד בנה היחיד, יוסף יצחק.<br />
<br />
ב[[י"ט בתמוז]] בשנת [[תר"מ]] הוכנס אדמו"ר הריי"צ בבריתו של אברהם אבינו. בשעת הברית בכה אדמו"ר הריי"צ וסבו, [[אדמו"ר המהר"ש]] אמר לו: "מדוע הינך בוכה? כשתגדל תהיה . . ותאמר חסידות בשפה ברורה". הרבי סיפר {{הערת שוליים|שיחה ב[[י' בשבט]] שנת [[תש"י]]}} ששמע מ[[חסיד]]ים שאדמו"ר המהר"ש אמר "כשתגדל תהיה רבי" וברשימות הרבי הוא השמיט את המילה "רבי".<br />
<br />
===ילדותו===<br />
בילדותו למד אדמו"ר הריי"צ אצל ר' [[שמואל בצלאל שעפטיל]]. בזמנו הפנוי בילה רבות עם סבתו, מרת [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]] ושמע ממנה סיפורים רבים על תולדות החסידות והחסידים. ביום [[י"א תמוז]] [[תרנ"א]], בהיותו בגיל אחת עשרה, הורה לו אביו שיתחיל להניח תפילין של רש"י עם ברכה (התפילין היו של אדמו"ר המהר"ש). בהוראת אביו, נעשתה פעולה זו מבלי שידעו על כך אנשים ולאחר שהיה מניח את התפילין היה הולך לבית הכנסת ומתפלל כרגיל. בגיל חמש עשרה הביאו אביו לאוהל של אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הצמח צדק ומינהו למזכירו בעסקנות ציבורית.<br />
<br />
===נישואיו===<br />
[[קובץ:הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ]]<br />
לקראת שידוכיו הוצעו לאדמו"ר הריי"צ שתי הצעות. אחת ממשפחה עשירה והאחרת ממשפחה מאוד ענייה, שאפילו את הוצאות החתונה לא היה באפשרותם להשיג. הרבנית רבקה סברה שיש להיענות להצעה העשירה, אך אדמו"ר הרש"ב ורעייתו העדיפו את המשפחה הענייה, שהייתה נינה של אדמו"ר הצמח צדק. לבסוף הוחלט שכמו שהיה בנישואי יצחק ורבקה שההורים אמרו "ונשאלה את פיה"{{מקור}}, גם כאן הם יציגו בפני אדמו"ר הריי"צ את שתי ההצעות ושיכריע בעצמו. אדמו"ר הריי"צ השיב: "הרי באותה פרשה עצמה נאמר "ולקחת אישה לבני ממשפחתי ומבית אבי"{{מקור}}. ואכן התנאים נחתמו בכ"ח בסיון [[תרנ"ו]] {{הערה| 1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2970 מדוע התאחרה חתונת הרבי ביותר משנה? - שטורעם]}}.<br />
<br />
ביום שישי פרשת תצא [[י"ג אלול תרנ"ז]], בהיותו בגיל 17, התקיימה החתונה בעיירה [[ליובאוויטש]]. ביום חתונתו חבש החתן שטריימל ובאותו מעמד אמר לו אביו שיברך שהחיינו. לאחר החופה הובילו אדמו"ר הרש"ב וקהל רב את החתן והכלה בשירה, אל האולם בו נערכה הסעודה. בדרך אמר אדמו"ר הרש"ב לבנו: "וחזקת והיית לאיש". הסעודה נערכה ב[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|הזאל הגדול]] שבליובאוויטש. בשעת הסעודה הסתובב אדמו"ר הרש"ב יחד עם שלושה חסידים (ר' [[מאיר מרדכי צ'רנין]], ר' [[יעקב קאפיל זליקסון]] ור' [[שלמה חיים קוטאין]]) לוודא שהמלצרים מחלקים אוכל לכולם ואדמו"ר הרש"ב לגם עם כל אחד '[[לחיים]]'. כמו כן, אמר אדמו"ר הרש"ב הרבה דרושי חסידות. לאחר החתונה התגוררו הזוג בחדר שנבנה סמוך לדירת אדמו"ר הרש"ב.<br />
<br />
בסעודת השבע ברכות, ביום ראשון [[ט"ו אלול תרנ"ז]], הודיע אדמו"ר הרש"ב על החלטתו לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים]] בה ילמדו [[נגלה]] ו[[חסידות]].<br />
<br />
===מנהל תומכי תמימים===<br />
מיד לאחר השבע ברכות של אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע אדמו"ר הרש"ב על פתיחת ישיבת תומכי תמימים, מונה אדמו"ר הריי"צ למנהלה בפועל. ביום [[י"ד באייר]] [[תרס"ב]] הלשינו לממשלה שבישיבה נמצאים בחורים המשתמטים מהצבא באמצעות שוחד. בעקבות ההלשנה נאסר אדמו"ר הריי"צ בשנית. על מאסר זה כתב אדמו"ר הריי"צ ביומנו: {{ציטוטון|בלתי נעימה היתה לי ישיבה זו, אבל שום מורא לא הרגשתי. לפנות ערב נקראתי לבוא אל חדר פקידי הבולשת ושם אמרו לי: החקירה עוד לא נגמרה, אבל לפי שבעבודת החקירה ודרישה במשך היום לא נמצא עדיין חומר מהעיד נגדך, על כן הנך חפשי ותוכל לילך לביתך ואם תדרש יקראו לך}}.<br />
<br />
ביום [[כ"ג באייר]], לאחר שלא נמצאו ראיות מפלילות, שוחרר אדמו"ר הריי"צ ושוטר שהגיע לביתו הודיע לו כי הינו חף מכל פשע. בשנת [[תרס"ו]] לאחר שמספר צעירים יהודים התנפלו על שוטרים, שוב נאסר בתור עירבון עבור היהודים המורדים.<br />
<br />
בשנת [[תרע"ג]] היה חבר בוועדת הרבנים שסייעו בהגנה משפטית למנחם בייליס, בפרשיית עלילת הדם.<br />
<br />
==קבלת הנשיאות==<br />
ביום [[ב' ניסן תר"פ]], הסתלק אדמו"ר הרש"ב שהיה אביו של אדמו"ר הריי"צ ובצוואתו כתב שימנו את בנו יחידו, ר' יוסף יצחק, לממלא מקומו בהנהגת חסידות חב"ד ובראש הנהלת [[ישיבת תומכי תמימים]]. בעקבות כך מינו חסידי חב"ד ביום ההסתלקות את אדמו"ר הריי"צ שימלא את מקום אביו. עוד הוא כתב בצוואה, שבנו יתעסק בחיזוק וביסוס הישיבה ויקים חדרים ושיעורים ללימוד החסידות בעיירות רוסיה. בנוסף לצוואה קיבל אדמו"ר הריי"צ גם פתק אישי מאביו בו היה כתוב: "תדבר דא"ח לפני ידידינו על יסודות נאמנים בדברי אבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע{{הערת שוליים|ראשי-תיבות: הקדושים זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא, נשמתו עדן}}, ותשתדל להסביר הדברים לזולתך בטוב טעם ודעת". את הפתק הראה אדמו"ר הריי"צ לחסידים לאחר הסתלקות אביו, אך לא הרשה להעתיקו. <br />
<br />
חשובי ונכבדי החסידים כתבו מכתבי עידוד לחסידים שברוסיה ובתוך הדברים שילבו את תוכן הפתק. במקביל, החלו קהילות ליובאוויטש ברחבי ברית המועצות לשלוח כתבי התקשרות עליהם חתמו החסידים ובהם ביקשו את אדמו"ר הריי"צ לקבל על עצמו את נשיאות חסידות חב"ד. אדמו"ר הריי"צ אכן קיבל על עצמו מיד את עול הנשיאות. כבר בשבת פרשת צו, היום האחרון לשבעה, אחר תפילת מנחה, אמר מאמר דא"ח{{הערת שוליים|[[מאמר]] [[דא"ח]] [[ד"ה]] "ראשית גויים [[עמלק]]"}}, מה שמהווה אות לתחילת כהונה בפועל כנשיא.<br />
<br />
בשנת האבילות נהג אדמו"ר הריי"צ כפי שנהג אביו אחר הסתלקות אדמו"ר מהר"ש; הסתגר בחדר היחידות של אביו ואת עיתותיו הקדיש ללימוד. באותה תקופה גם נחלה במחלה קשה עד שהיתה סכנה לחייו. במקביל החל לפעול כדי לחזק את עדת התמימים והחסידים. הוא כתב מכתבים כלליים בהם ביכה את הסתלקותו של אביו ומאידך עודד וניחם את כולם. <br />
<br />
אותן שנים היו קשות במיוחד, שכן באותו זמן החלו הקומוניסטים ליישם את שיטתם ב[[ברית המועצות]] והחלו לסגור את מוסדות הדת ולאסור כל פעילות דתית. אדמו"ר הריי"צ חיזק את החסידים שמצידם היו מוכנים למסור נפשם לקיום הוראותיו. השלטון ברוסיה לא הניח לאדמו"ר הריי"צ מנוח אף בשנה הראשונה להסתלקת אביו (שנת האבל) וכבר בחודש תמוז תר"פ נלקח לחקירה בה איימו עליו באקדח. בתום שנת האבל החל אדמו"ר הריי"צ לערוך פעילות רבה בקרב החסידים ובקרב יהודי רוסיה בכלל, לליבוי הזיקה היהדות תחת הדיכוי הקומוניסטי{{הערת שוליים|ב[[לוח היום יום]] נכתב על ידי הרבי על פועלו של אדמו"ר הריי"צ בשנת [[תרפ"א]]: "מסדר עבודת הכלל בהחזקת היהדות והתורה במדינת רוסיה".}}.<br />
<br />
==מאסריו==<br />
===המאסר הראשון===<br />
כשהיה אדמו"ר הריי"צ צעיר, הלך פעם בשוק לבקר את סבתו מרת [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]]. בדרך ראה כיצד שוטר-זוטר (אורדניק) קופץ על ה[[חסיד]] ר' דוד הקצב, מכה אותו וסוטר לו עד שדם רב זב מחוטמו. אדמו"ר הריי"צ קפץ על הגוי, דחף אותו וצעק לעברו בכעס: 'שיכור, מנוול'. השוטר התנפל על אדמו"ר הריי"צ והכה בו נמרצות, גרר אותו בכוח לתחנת המשטרה, שם הוכנס לחדר המעצר. חמש שעות ישב שם עד שהשוטר שהכניס אותו לשם נכנס לתא והתנצל. באמצע נכנס מר מרדכי זילברבורד, שהיה מזכיר דודו של אדמו"ר הריי"צ - [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] ומסר פתק לידיו של המפקד שהורה לשחרר אותו מיד.<br />
<br />
===המאסר השני===<br />
ביום רביעי ז' אייר שנת תרס"ב, אדמו"ר הריי"צ היה אז בן עשרים ושתים ועמד בראש הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]]. יהודי לא דתי מגזע חסידי וואהלין בשם פרלמוטר סיפר לאדמו"ר הריי"צ שמר גיטלסון, המורה הראשי בבית הספר של 'חברת מפיצי ההשכלה', כועס מאוד על חסידי ליובאוויטש והרבי בראשם, בגלל מלחמתם במשכילים והוא הכין מכתב הלשנה למשרד החינוך ושר הפלך, בתואנה כי בישיבת 'תומכי תמימים' מעודדים את התלמידים להשתמט מעבודת הצבא על ידי זיופים ומעשים לא חוקיים. האשמה הופנתה למנהל הישיבה, בנו של הרבי (אדמו"ר הריי"צ). <br />
<br />
ביום שני י"ב אייר, נכנס שוטר בליווי שני אנשים לבושים אזרחית למשרדו של אדמו"ר הריי"צ. הם החלו לחקור אותו באופן כללי על סדרי הישיבה, על דאגתה לתלמידים, חוקיות סדרי הכספים בישיבה ועוד. אחר כך הם עברו לדבר על השתמטותם של תלמידי הישיבה מגיוס בצבא. החקירה הסתיימה כעבור שעה קלה, והשלושה הלכו לדרכם. <br />
<br />
למחרת, בשעה שמונה בערב, הגיעו למשרד הישיבה שוטר ואיש הבולשת וציוו על אדמו"ר הריי"צ להתלוות אליהם לתחנת המשטרה. אדמו"ר הריי"צ אמר להם כי הוא "אזרח נכבד לדורותיו" ומבקש שלא להטריד אותו בשעה מאוחרת כזו ומחר בבוקר בסביבות השעה תשע-עשר הוא יתייצב אצלם. לשאלת הבלש מי ערב שלא יברח בלילה, ענה אדמו"ר הריי"צ כי "שניאורסאהן אינו בורח. השניאורסאהנים אינם מוגי לב הבורחים, וגם אין להם שום עילה וסיבה להיות נמלטים". למחרת בבוקר התייצב אדמו"ר הריי"צ בתחנת המשטרה כפי שהתחייב. הוא הוכנס לחדר צדדי, שם כבר המתינו לו שלושה אנשים. אחד מהם היה הבלש ששהה אמש במשרדו. <br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ לא ענה לשאלותיהם לגבי כמה אנשים פיטר עד כה מעבודת הצבא וכמה שוחד הוא נותן לפקידי המשטרה כדי שיעלימו את פשעיו כנגד החוק. אחד השוטרים הוזעק למקום והוא הוליך את אדמו"ר הריי"צ לכלא. לפנות ערב נקרא אדמו"ר הריי"צ לבוא אל חדרי הבולשת, שם אמר לו הבכיר שבחבורה כי אמנם טרם הסתיימה החקירה, אולם בבדיקות שנעשו עד כה לא הוכחה אשמתו ועל כן הוא משוחרר לביתו.<br />
<br />
===המאסר השלישי===<br />
[[קובץ:בית הריי"צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבית בו התגורר אדמו"ר הריי"צ ב[[רוסטוב]] (קומה 3)]]<br />
<br />
ביום רביעי, [[ו' בטבת]] [[תרס"ו]], הגיע שליח מיוחד למעונו של אדמו"ר הריי"צ ובידו הזמנה לאדמו"ר הריי"צ, שעליו להתייצב בשעה עשר אצל ועדת החקירה בבית המשטרה העירונית. על טופס ההזמנה לא נכתב הסיבה מלבד הציון "לרגל עניין נחוץ ואחראי". לטופס גם נלוותה אזהרה ברורה: "העדר הגעתו של המוזמן כרוך בעונש מאסר שבוע ימים או בעונש אלף רובל כסף!". בשעה הנקובה התייצב אדמו"ר הריי"צ בבית המשטרה, בחדר חקירות. בראש צוות החוקרים ישב שר המחוז מר קובצקוב, שהכיר את אדמו"ר הריי"צ והוא הושיט לו ידו בברכת שלום לבבית ואף ערך היכרות בינו לבין קצין הבולשת הראשי.<br />
<br />
בועדת החקירה נאמר לו כי הוא נלקח כערבון בעקבות התפרעות של צעירים שהתרחשה ביום שישי שעבר בשוק של [[ליובאוויטש]]. הצעירים ברחו והמשטרה עושה כל אשר ביכולתה למצוא אותם ולהעמידם לדין. נאמר לאדמו"ר הריי"צ כי ברור לשלטון כי אין לו ולתלמידי הישיבה שום קשר למעשים, אבל הוא נלקח כעירבון, עד אשר הקהילה היהודית תסגיר את הצעירים המורדים למשפט המלוכה. אדמו"ר הריי"צ נלקח אל אחד החדרים תחת שמירה קפדנית. <br />
<br />
בשעה חמש בערב הורה שוטר לאדמו"ר הריי"צ שיתלווה אליו לחדר החקירות. החוקרים ישבו כמקודם והקריאו לאדמו"ר הריי"צ את החלטת ועדת החקירה: "לטובת החקירה על אודות מרד הצעירים בממשלה, מצאה ועדת החקירה צורך לאיים ולהפחיד את ראשי קהל היהודים, כדי שאלו יסגירו את הצעירים המורדים, ויוציאום ממקומות מחבואיהם. לחילופין, יוטלו עליהם קנסות עירבון בסך חמש-מאות רובל כסף בעד כל אחד מהצעירים המורדים. החלטה שניה: לאסור - למראה עיניים - את האדון שניאורסאהן בתור עירבון עבור היהודים המורדים. לפיכך קראנו את האדון שניאורסאהן וסיפרנו לו את החלטתנו - והוא הסכים עמנו. הננו מודים אפוא לאדון שניאורסאהן על כך שהואיל לסייע לנו בחקירה, וכעת הוא חופשי ללכת לביתו".<br />
<br />
על טופס ההחלטה התבקש אדמו"ר הריי"צ לחתום, אך הוא הודיע כי איננו חבר בועדת החקירה ועל כן אין לו זכות לחתום על הפרוטוקולים שלה ובנוגע אליו, אין זה נכון שהסכים להיאסר. פקיד הבולשת הביט עליו בעינים דוקרות ואמר: "אם אינך חפץ לחתום, מובן שהרשות היא בידכם; אולם דע לך, שאחרים מתייחסים להצעותינו באופן אחר מהתייחסותכם". אדמו"ר הריי"צ קם, אמר: "לילה טוב" והלך.<br />
<br />
===המאסר הרביעי===<br />
בחודש טבת תר"ע הלשין יהודי בשם ק.{{הערת שוליים|על פי תיעוד מתומצת של אדמו"ר הריי"צ על מאסרו זה.}} על אדמו"ר הריי"צ והוא נאסר בפטרגרד. כותב אדמו"ר הריי"צ על מאסר זה{{מקור}}: "מפני סיבות שונות שאי אפשר לגלותם, רק קטעים אחדים ורושמים כוללים, מה שאין בהם פגיעה בכבוד מי שהוא". <br />
<br />
===המאסר החמישי===<br />
בחודש שבט תרע"ו, בעקבות השתדלותו של אדמו"ר הריי"צ בהשגת חומר חוקי ודיני פטור מעבודת הצבא של בחורי ישיבות, נאסר אדמו"ר הריי"צ בפעם החמישית למשך מספר שעות בפטרגרד. במאסר זה הוא היה כבן שלושים ושש שנים.<br />
<br />
===המאסר השישי===<br />
[[קובץ:אדמור הרייצ מגיע לארהב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ בהגיעו לארצות הברית ([[אדר ב']] [[ת"ש]])]]<br />
בקיץ שנת תר"פ, אדמו"ר הריי"צ היה אז שליח ציבור בשנת האבלות על אביו אדמו"ר הרש"ב. באמצע התפילה נכנסו לבית הכנסת שלושה שוטרים, ניגשו אל עמוד התפילה והורו לאדמו"ר הריי"צ שיחלוץ את טליתו ותפיליו ושיבוא אחריהם. אדמו"ר הריי"צ השיב להם כי קודם עליו לסיים את התפילה וללמוד את המשניות שנהוג ללמוד לאחר התפילה, לעילוי נשמת הנפטר ורק אחר כך יתפנה אליהם. לאחר שסיים אדמו"ר הריי"צ את הקדיש האחרון שלאחר לימוד המשניות, פשט את טליתו ותפיליו והתלווה אל השוטרים שהקיפוהו; אחד מימין, אחד משמאל והשלישי הלך אחריו.<br />
<br />
כשהגיע ל"חצר-מוות", הוכנס אדמו"ר הריי"צ לאולם גדול. כחמישה-עשר אנשים, חברי "ועד מבקרי הדתות", ישבו שם סביב שולחן רחב ובראש השולחן ישבו שני הנכבדים שבהם. מול כל אחד מהיושבים היה מונח אקדח טעון. אדמו"ר הריי"צ הושב בסוף השולחן ולצידו נעמדו שלושת השומרים. הם פנו לאדמו"ר הריי"צ ואמרו לו שהם עסוקים בלבקר את דת ישראל והוא הוזמן כדי לפתור להם מספר שאלות בדת ישראל הקשורות עם תורת ה[[קבלה]] וה[[חסידות]]. אדמו"ר הריי"צ השיב להם ב[[אידיש]]: "כבר הודעתי בשתי הפעמים שהייתי קרוא אצלכם מלפנים, כי לא אזוז מהפרינציפים שלי; ועוד לא נולד האדם או אפילו שד שיזיז אותי מהפרינציפים שלי, אפילו זיז כלשהו"{{הערת שוליים|מופיע ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]]}}. אחד מהיושבים התפרץ והניף את אקדחו כלפי פניו של אדמו"ר הריי"צ כשהוא אומר: "'צעצוע' זה מסיר פרינציפים והוא מסוגל לפתוח את הפה גם לאילמים". על כך השיב לו אדמו"ר הריי"צ: "צעצוע זה עושה רושם רק על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנו, שיש לנו א-ל אחד ושני עולמות, צעצוע זה שאתם מראים לא רק שאינו מבהיל אלא גם לא עושה כל רושם". <br />
<br />
לאחר שיחה קצרה, החל דו שיח ממושך בין אדמו"ר הריי"צ לבין חוקריו. לשאלתם האם הוא מאמין בדת ישראל ומקיים מצוות מתוך ידיעה מוחלטת או מצד אמונה והרגל, השיב - מצד ידיעה מוחלטת. החוקרים ביקשו מאדמו"ר הריי"צ שישכנע אותם באמיתותה של הדת היהודית, ואם אפשר, שיביאם למצב מוסרי נעלה כפי שהרבי עצמו נמצא בו. אדמו"ר הריי"צ חייך וענה להם כי הוא מוכן למלא את משאלתם, אולם כמו שאדם פשוט שייפגש ברחוב עם אסטרונום ויבקש ממנו שילמד אותו את תורת האסטרונומיה, הרי ישיב לו שיבוא עימו אל בית מצפה הכוכבים ושם ילמדהו את חכמת הכוכבים ונתיבותיהם כדת וכראוי. כן אני אומר גם לכם, אם אתם חפצים לבוא לידי ידיעה מוחלטת בדת אלקים ותורתו, בואו אל בית ה’, הניחו תפילין, אכלו כשר, שמרו את השבת וכאשר יזדכך מוחכם ולבבכם, תוכלו להבין ענין מוסרי כדבעי ולאט לאט תעלו בשליבות השכל בדרך להכרה שכלית בדת אלקים ובתורתו. <br />
<br />
שעה ארוכה עוד נמשכה החקירה ולאחריה שוחרר אדמו"ר הריי"צ לביתו.<br />
<br />
===המאסר השביעי===<br />
[[תמונה:שפאלערקע.jpg|left|thumb|250px|בית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' בו היה אסור אדמו"ר הריי"צ]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ]]}}<br />
<br />
====רקע====<br />
בתחילת שנת תרפ"ד פעלו הקומוניסטים בכל דרך לניתוק העם היהודי מתורה ומצוות. אדמו"ר מוהריי"צ שהתגורר ברוסטוב, היה היחיד שהפריע להם בפעילות ונלחם בהם ללא מורא וללא פחד. באותה תקופה נסע אדמו"ר הריי"צ ל[[מוסקבה]] במטרה לארגן ולחזק את הפעילות היהודית שם. מנהלי הג.פ.או. של רוסטוב החליטו שהם אוסרים את אדמו"ר הריי"צ, כדי לשים קץ לפעילות היהודית ברוסטוב. הדבר נודע לחסידי חב"ד ולאחר משא ומתן עם עם ראשי הג.פ.או. הוסכם שאם אדמו"ר הריי"צ יעזוב את רוסטוב מרצונו הם לא יאסרו אותו. ביום [[כ"ג באייר]] בשנת [[תרפ"ד]], עזב אדמו"ר הריי"צ את [[רוסטוב]] ועבר לעיר [[פטרבורג]], שם הגביר יותר פעילותו הדתית.<br />
<br />
====המאסר====<br />
[[קובץ:ידיעה על מאסר הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סוכנות הידיעות היהודית JTA מדווחת על מעצר אדמו"ר הריי"צ.<br> תרגום הידיעה: "הרבי מליובאוויטש, הרבי המפורסם לבית שניאורסאהן, נעצר בעוון איסוף כספים לישיבתו. הישיבה של הרבי ידועה ומפורסמת בעולם ומוערכת כאחת הישיבות החשובות, והרבי בעצמו זוכה להערכה רבה. המעצר גרם לתסיסה רבה בעולם היהודי"]]<br />
כעבור שלוש שנים, ראו הקומוניסטים שפעילותו של אדמו"ר הריי"צ הולכת ומתרחב, החליטו שוב לשים לזה קץ ובחצות ליל רביעי, [[י"ד בסיון]] [[תרפ"ז]] פרצו אנשי הק.ג.ב. לביתו ולקחו אותו למאסר בבית הסוהר 'שׁפֹּלַרְקֶה'. הוא נחקר במשך שעות רבות ובסיום אמר לו אחד החוקרים: "בתוך 24 שעות תומת בירייה!". בעקבות לחץ בינלאומי ומאמצי ההצלה בשיתופם של הרב [[מרדכי דובין]] (חבר פרלמנט מלטבייה), ד"ר אוסקר קוהן (חבר הבונדסטאג הגרמני) וגב' פישקובה (יו"ר הצלב האדום הרוסי), הומר עונש המוות בגלות של עשר שנים באיי סלובקי. לאחר השתדלות הגב' פישקובה הוקל העונש לגלות של שלוש שנים בעיר קסטרמה. ביום [[ג' בתמוז]] [[תרפ"ז]] שוחרר אדמו"ר הריי"צ מהמאסר ונסע לקסטרמה.<br />
<br />
[[חסיד]]י חב"ד לא ידעו באותו זמן האם לחגוג את השחרור{{הערה|עדות ר' [[מענדל פוטרפס]].}} שטרם נודע שהיה זה המרה מעונש מוות. בשנת [[תשנ"ב]] כינה [[הרבי]] את יום זה 'אתחלתא דגאולה' פרטית וכללית{{הערה|[[דבר מלכות]] ג' תמוז.}} וביאר כי במידה מסוימת ליום זה מעלה על י"ב בתמוז, הן משום שהוא גאולה בהסתר, הנעלית יותר על גאולה בגלוי, והן משום שהוא פותח ומתחיל את תהליך י"ב תמוז{{הערה|ראה בס' [[שערי המועדים]] ל[[חודש תמוז]] בפרקו, ועוד.}}.<br />
<br />
הגב' פישקובה המשיכה לפעול לטובת אדמו"ר הריי"צ אצל ראשי השלטון הסובייטי וביום שלישי [[י"ב בתמוז]] [[תרפ"ז]] כשאדמו"ר הריי"צ הגיע להתייצבותו השבועית, בישר לו הפקיד כי אינו צריך להתייצב עוד היות והגיע פקודה לשחרור מלא. כיון שבאותו יום היה חג בקסטרמה, הנפיק המשרד את תעודת השחרור רק להמחרת. <br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ שהה מספר ימים בלנינגרד ובעקבות איום של היבסקציה והג.פ.או. לאסור שוב את אדמו"ר הריי"צ, הוא עבר לכפר מלחובקה. לאחר מאמצים רבים קיבל אדמו"ר הריי"צ אישור יציאה ללטביה וביום [[כ"ד בתשרי]] שנת [[תרפ"ח]] יצא מרוסיה עם משפחתו והתיישב בריגה, ולאחר זמן ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים גוסטינא]].<br />
<br />
==עסקנותו==<br />
[[קובץ:קול קורא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ, [[החפץ חיים]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]] בקול קורא לתענית ציבור עולמית למען יהדות רוסיה.]]<br />
כשהגיע אדמו"ר הריי"צ ל[[פולין]] הוא התחיל להתעסק בעסקנות ציבורית לטובת ה[[יהדות]] ובעיקר למען [[יהודי]] [[רוסיה]]. הוא גייס עבורם [[כסף]] ובמיוחד עבור [[קמחא דפסחא]]. הוא גם רתם לעסקנותו עשרות רבנים ואישי ציבור מ[[אירופה]], מ[[ארץ ישראל]] ומ[[ארצות הברית]] במהלך מסעותיו. בין הרבנים שעמדו לצידו היו הרב [[אליעזר סילבר]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5218&search=%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%90 אגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ, כרך י"ד אגרת ה'ריח].}}, הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]], הרב [[ישראל מאיר הכהן]], הרב ד"ר [[מאיר היילדסמר]], הרב [[אברהם יצחק קוק]] והרב [[יוסף חיים זוננפלד]]. וכן את השופט גד פרומקין ומר סם קרמר ועוד.<br />
<br />
הכסף שנאסף הועבר לרוסיה עבור החזקת 'חדרים' וישיבות וכן עבור תמיכת [[רב|רבנים]]-[[תמים|תמימים]] ששהו אז בעיירותיהם והפיצו [[יהדות]]. מחלקה מיוחדת הייתה עבור הקמת [[מקווה|מקוואות]] [[טהרה]] ב[[ברית המועצות]]. אדמו"ר הריי"צ גם ארגן עצרות [[תפילה]] והכריז מספר פעמים על [[תענית ציבור]] עולמית למען יהודי רוסיה.<br />
<br />
הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[חיים ליברמן]] היו אלו שריכזו את הפעילות עבור אדמו"ר הריי"צ בפולין. כשהוא הגיע לארצות הברית ריכז את מאמצי גיוס הכספים הרב [[ישראל ג'ייקובסון]].<br />
<br />
==מסעותיו==<br />
<br />
===ביקורו בארץ בישראל===<br />
ביום [[ב' במנחם אב]] שנת [[תרפ"ט]] הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקור ב[[ארץ ישראל]]. מטרת הביקר הייתה, להשתטח על קברי [[צדיק]]ים שבארץ, במקום ההשתטחות על קברי [[אדמו"רי חב"ד]] שנבצר ממנו{{הערת שוליים|ממכתב אדמו"ר הריי"צ: "רגיל הייתי בארץ מולדתי, לבקר מזמן לזמן בהיכלי קודש ציוני אבות קדושים, הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, לשאת רינה ותפילה בהתעוררות [[רחמים]] רבים בעדנו ובעד כל תלמידנו ואנשי שלומנו בתוך כלל אחינו בני ישראל שיחיו. בזמן הזה הנני מושלל היכולת לנסוע לארץ מולדתי, והחלטתי בעזרתו יתברך לעשות מסעי זה לארץ הקודש תבוא ותבנה במהרה בימינו אמן לבקר במקומות הקודש . . והנני בזה להודיעם אשר בעזרתו ית', אעשה מסעי עם חתני הרב ר' [[שמריהו גוראריה|שמריהו שיחיה גוראריה]] ביום ג' [[כ"ב תמוז]] דרך בראנדיזי על הספינה ההולכת ביום א' לאלכסנדריא, זמן התעכבותנו באה"ק תובב"א, הנני חושב במשך כשני שבועות".}}. מיד בהגיעו לארץ ישראל נסע ל[[ירושלים]] ומשם המשיך לקברי צדיקים ברחבי הארץ.<br />
<br />
אחד מהמקומות אליהם שם ביקר אדמו"ר הריי"צ היה [[חברון]], שבהגיעו לשם התקבל על ידי התושבים היהודיים והתאכסן בבית מלון מחוץ לעיר. כשיצא מהבית מלון ליוו אותו התושבים בשיירה דרך הכביש החיצוני אל מערת המכפלה. בעזרת החסיד הרב אליעזר דן סלונים, שהיה מנהל בנק אפ"ק והיו לו קשרים בשלטון הערבי בחברון, הושג אישור כניסה מיוחד עבור אדמו"ר הריי"צ ושלושה מלווים. כשהשיירה הגיע ל"שער יעקב" (משם הייתה הכניסה אסורה ליהודים) קיבלו אותם משלחת מנכבדי הערבים ונתנו למורשי הכניסה{{הערה|הושגו שבעה רשיונות עבור: אדמו"ר הריי"צ, חתנו הרב [[שמריהו גוראריה]], הרב [[יעקב יוסף סלונים]] - רבה של חברון, הרב אליעזר דן סלונים, הרב ישראל ויצחק דבורץ והרב ש"ז קלונסקי.}} סוליות עור ושרוכים, כדי שלא יצטרכו לחלוץ את הנעליים בכניסה, כמנהגם. בכניסה למערה הלך אדמו"ר הריי"צ בראש ומלוויו, היהודים והערבים, מאחור. נכבדי הערבים הסבירו לאדמו"ר הריי"צ על המקום והקברים. הביקור היה מרגש במיוחד ושקט{{הערה|על פי יומנו של הרב ש"ז קלונסקי, שהיה מהמלווים.}}. כשהגיעו ל"שער אברהם" ירדו במדרגות, עד למדרגה השביעית (שהיתה מותרת ליהודים) ויצאו. בהמשך ביקר אדמו"ר הריי"צ גם בקהילת חב"ד שבחברון.<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ ביקר גם בערי ישראל; [[עפולה]], [[טבריה]], [[צפת]], [[מירון]], חברון, [[תל אביב]], [[בני ברק]] ו[[פתח תקוה]].<br />
<br />
ביום [[ט"ז במנחם אב]] [[תרפ"ט]] סיים את הביקור ונערך טקס פרידה שהחל ב[[תל אביב]], משם יצאו ללוות את אדמו"ר הריי"צ 15 אוטובוסים לכיוון תחנת הרכבת בלוד, שם התאספו כחמש מאות איש מרחבי הארץ באולם מיוחד שהעמידה הנהלת הרכבת עבור אדמו"ר הריי"צ והמלווים. כשהגיע הרכבת עלה אדמו"ר הריי"צ על מדרגות הרכבת ופנה אל הקהל ואמר:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=<br />
|תוכן=אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר [[הלכה]], ובאשר אין הזמן גרמא לדבר מסרתי בזה [[מאמר]] ארוך - [[ד"ה]] אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה. <br />
}}<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ נסע ברכבת מלוד יחד עם קבוצה מרבני ומזקני חב"ד שליוו אותו עד לתחנת הרכבת ב[[רחובות]], משם יצא ברכבת נוספת למצרים בדרכו לביקור ב[[ארצות הברית]].<br />
<br />
===ביקורו בארצות הברית===<br />
ביום [[י"ב באלול]] שנת [[תרפ"ט]] הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקור בארצות הברית. המונים ובראשם רבנים ועסקנים, קיבלו את פניו בנמל עם בואו. מהנמל נסע אדמו"ר הריי"צ לביתו של הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]], מראשי [[אגודת חסידי חב"ד]]. בהמשך עבר לבית מרווח יותר שנשכר עבורו. במהלך שהותו בארצות הברית, ביקר אדמו"ר הריי"צ, בין היתר, במלוואקי, [[בולטימור]], [[שיקאגו]], [[דטרויט]], [[סנט לואיס]] ו[[ניו יורק]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69362 אדמו"ר הריי"צ והרש"ג בעת ביקורם בארה"ב בשנת תרפ"ט-תר"צ יחד עם המושל של מרילנד דאז, אלברט ריטשי]{{תמונה}}}}. ביקורו הסתיים ביום [[כ"א בתמוז]] [[תר"צ]]. <br />
<br />
ביקור זה מכונה "ביקור תר"צ" ובמהלכו, חיזק הרבי הריי"צ את יהדות ארצות הברית, וחסידי חב"ד בפרט.<br />
<br />
===במלחמת העולם השניה===<br />
[[קובץ:עיתון קול ישראל על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השבועון החרדי 'קול ישראל' מדווח "האדמו"ר מליובאוויטש בריא ושלם" (גיליון מ[[ד' בכסלו]] שנת [[ת"ש]]]]<br />
[[קובץ:קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים ([[אדמו"ר שליט"א]] נראה עומד בצד ימין). [[תש"ט]]]]בשנת [[תרצ"ג]] עבר אדמו"ר הריי"צ מריגה ל[[וורשה]] (פולין) ובשנת [[תרצ"ה]], בעקבות מצבו הבריאותו ועצת הרופאים, עבר לעיירה [[אטוואצק]]. בשנת [[תרצ"ט]], מספר ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה, הוא עזב את [[אטווצק]] וחזר לוורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את וורשה, שהה בביתו של הרב [[יחיאל צבי גוראריה]]. באותה תקופה התפרסמו ידיעות, שהתבססו על שמועות, שהנאצים תפסו את אדמו"ר הריי"צ והוציאוהו להורג. כמובן שהיה זה טעות ומיד הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש"כבוד-קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בריא ושלם"{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61242 האדמו"ר בוורשא שלם ובריא] - {{אינפו}}.}}<br />
<br />
ב[[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] בארצות הברית פעלו כל הזמן בניסיונות להבריח את אדמו"ר הריי"צ מתחומה של פולין. הם יצרו קשר עם אישים במימשל האמריקאי שפנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס שפעל למען הברחתו של אדמו"ר הריי"צ. למרות המצב המסוכן ביקש אדמו"ר הריי"צ שיחד איתו יצאו עשרים איש נוספים, מלבד בני משפחתו. ביום [[ב' בטבת]] [[ת"ש]] - הוברח אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו מ[[פולין]], יחד עם עשרים אנשים, דרך ברלין אל ריגה. כעבור שלושה ימים, ביום [[ה' בטבת]] הם הגיעו ל[[ריגא]] וביום [[כ"ד אדר ת"ש]] הם עזבו את ריגה ועברו לשטוקהולם (שבדיה).<br />
<br />
ביום שעזב אדמו"ר הריי"צ את ריגה, הוא כתב מכתב כללי עבור חסידי חב"ד שבכל אירופה:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]]<br />
|תוכן=אל ידידינו אנ"ש אשר באה"ק ת"ו ובמדינות אירופא ד' עליהם יחיו . . על פי גזירת ההשגחה העליונה יתברך כאמור מד' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ הנני נוסע בעזרת-השם-יתברך צלחה עם בני-ביתי שליט"א לארצות הברית יגן-עליה-אלוקים. האהבה וההתקשרות אין להם הפסק מחיצות וגבולי מדינות ונסיעתי זו תהי בעיני צמודי לבבי ואהבי נפשי ידידנו אנ"ש שי' ותלמידי התמימים, ומחבבי תורה ושומרי מצוה, ה' עליהם יחיו, כאלו הנני רק מעתיק מגורי מעיר לעיר במדינה גופא, כי גם בנסעי הנני - בעזה"י ובזכות הוד כ"ק אבותי רבותי הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע - אתכם עמכם כאשר עד כה באהבה עצמית שאין לה הפסק ובאה ברגש כמים הפנים לפנים.<br />
}}<br />
<br />
ביום [[כ"ה אדר ת"ש]] נסעו משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליגו באוניית "דרטינגהלם" ל[[ארצות הברית]].<br />
<br />
==ארצות הברית==<br />
[[קובץ:הרבי באוהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בכניסה ל[[האוהל|אוהל]] שבנבנה על קברו של אדמו"ר הריי"צ]]<br />
ביום שני, ליל [[ט' באדר ב']] שנת [[ת"ש]], לאחר שנים עשר ימי הפלגה, הגיע אדמו"ר הריי"צ באוניה "דרטינגהלם", יחד עם רעייתו מרת [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]] ואימו מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], לנמל בארצות הברית (ברחוב וועסט 57 ב[[ניו יורק]], רציף 97). כיוון שהחוק בארצות הברית באותה תקופה לא הרשתה לנוסעים שבאו אחרי השעה 4 אחר הצהריים לרדת מהסיפון, נאלצו הנוסעים להמתין עד למחר בבוקר.<br />
<br />
ביום שלישי הגיעו אלפי חסידים לקבל את פניו של אדמו"ר הריי"צ כשהוא יצא מהאוניה הכריז הקהל "שלום עליכם" וחלק אף בירך "ברכת שהחיינו". בין מקבלי פניו היו משלחות מהארגונים היהודים בארצות הברית ואף ראש העיר שלח נציג לקבל את פני אדמו"ר הריי"צ. לאחר קבלת פנים קצרה באולם הנמל, יצא אדמו"ר הריי"צ אל מלון 'גרייסטון' ב[[מנהטן]], שם השתכן בתקופה הראשונה לשהותו בארצות הברית. בבואו למלון נערכה קבלת פנים נוספת, הפעם במתכונת מצומצמת יותר, באמצעה הכריז לפתע אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|יש לי העונג לפרסם ההחלטה שנתקבלה באסיפה המיוחדת של יחידי סגולה [[אנ"ש]] יחיו, שהתקיימה לפני כמה שעות, שבבית הכנסת "עונג שבת" תיפתח מחר בעזרת-השם-יתברך "ישיבת [[תומכי תמימים]] ליובאוויטש" באמריקה!}}. הוא לא הסתפק בהכרזה וביקש את עזרתם של הנוכחים: {{ציטוטון|אני מקווה להשם-יתברך שהרבנים הגאונים, מוסדות התורה ותומכי תורה ביראת שמים יחד עם ידידיי אהוביי אנ"ש ה' עליהם יחיו בראש, יבואו לעזרתי בהמשכת עבודתי בהרבצת התורה ויראת שמים ובעבודת הכלל}}.<br />
<br />
ביום [[י"ב באב]] ת"ש נרכש בניין [[770 איסטרן פארקווי]] בשכונת [[קראון הייטס]], שישמש מקום מגורים לרבי ובית כנסת. כעבור כחודש, ביום [[י"ט אלול ת"ש|י"ט אלול]], נכנס אדמו"ר הריי"צ לגור בבניין. ביום [[כ"א אלול ת"ש]] נערכה חנוכת הבית.<br />
<br />
בחודש תמוז בשנת [[תש"א]] הקים אדמו"ר הריי"צ את [[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)]] במטרה "לעורר את חסידי חב"ד שבארץ ישראל שיסדרו לימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בלימוד ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות ואהבת ריעים".<br />
<br />
ביום [[כ"ג בתשרי]] [[תש"ב]], בהתוועדות שקודם ההקפות בליל [[שמחת תורה]], הכריז אדמו"ר הריי"צ על כתיבת [[ספר תורה של משיח]]. ביום [[ב' אייר תש"ב]] החלה הכתיבה כשכל ההוצאות הם מחשבונו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ. כספי התרומות שהתקבלו עבור ספר התורה הועברו לקופת ה[[מרכז לענייני חינוך]]. כתיבת ספר התורה נעצרה בשלב כלשהו ורק כעבור עשרים ושמונה שנים, ביום [[ט' שבט]] ה'[[תש"ל]], נערך סיום והכנסת ספר התורה ב-770 ביוזמת הרבי.<br />
<br />
בעשר השנים בהם חי אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, עד להסתלקותו, עסק בהקמת ישיבות [[תומכי תמימים]] ו[[אחי תמימים]] בארצות הברית, אירופה וארץ הקודש. ביום [[כ"א באייר]] [[תש"ט]] ייסד את היישוב [[כפר חב"ד]] ומספר חודשים קודם התיישבו חסידי חב"ד בפאתי העיר לוד. כמו כן עזר לפליטי אנ"ש להגיע למקומות מגורים קבועים, בארצות הברית, ישראל ומדינות רבות אחרות. <br />
<br />
בהתוועדויותיו של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, נהגו החסידים לנגן את [[ניגון הבינוני]] שחיבר החסיד ר' [[אהרון חריטונוב]]{{מקור}}.<br />
<br />
===קבלת האזרחות===<br />
[[קובץ:סלון אדמו"ר הריי"צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלון דירת אדמו"ר הריי"צ בקומה השניה ב-[[770]]. במקום זה ערך [[הרבי]] סעודות חג, גם לאחר פטירת אדמו"ר הריי"צ.]]<br />
ביום חמישי [[ט"ז באדר]] שנת [[תש"ט]] הגיעה לביתו של אדמו"ר הריי"צ משלחת מיוחדת מטעם ממשלת ארצות הברית, על מנת להעניק לו אזרחות אמריקאית. קדם לכך חקיקת חוק מיוחד שיאפשר להעניק אזרחות לאדם בביתו, מבלי שיצטרך להופיע במשרדי הממשלה{{הערת שוליים|לימים אמר [[הרבי]] ב[[שיחה]]: "ב'קונגרס' חוקקו חוק מיוחד כדי שכבוד-קדושת מורי-וחמי אדמו"ר יוכל לקבל האזרחות בביתו, שכן כאשר נשיא הדור נצרך למשהו, נחקקים חוקים מיוחדים לשם כך".}}.<br />
<br />
המשלחת התקבלה בחדרו של אדמו"ר הריי"צ כשהוא לבוש בבגדי משי וחבוש בשטריימל. תחילה אמר אדמו"ר הריי"צ [[שיחה]] קצרה לרגל המעמד, בה הבהיר כי ה[[השגחה הפרטית]] הובילה אותו דווקא לכאן, כי ממקום זה, מארצות הברית, ראוי שתתנהל [[הפצת היהדות]] ו[[הפצת תורת החסידות]]. אחרי השיחה חתם אדמו"ר הריי"צ על המסמכים והביע את אמונו למדינה, באמצעות הרמת יד, והאזרחות ניתנה. בסיום, נפרד אדמו"ר הריי"צ מחברי המשלחת בחיוך ובלחיצת יד. את הפגישה ליווה חתנו (כיום [[אדמו"ר שליט"א]]) ועזר בנדרש.<br />
<br />
באותה הזדמנות קיבלה אזרחות גם רעייתו של אדמו"ר הריי"צ, מרת [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]] וחתנו, [[הרבי]].<br />
<br />
==הסתלקותו==<br />
אדמו"ר הריי"צ סבל יסורים רבים במהלך חייו והחל משנת [[תר"צ]], כתוצאה ממחלה קשה, גברו ייסוריו והליכתו ודיבורו היו קשים עליו. ביום [[י' שבט תש"י]], בשבת פרשת בא בשעה שמונה בבוקר, הסתלק. למחרת, ביום ראשון י"א שבט, התקיימה ההלוויה ועשרות אלפי אנשים ליוו את ארונו בדרכו ל[[בית עלמין|בית העלמין]] 'מונטיפיורי' ברובע קווינס שבניו יורק. על קברו בנו [[האוהל|אוהל]] מיוחד, שהלך והשתפץ במהלך השנים.<br />
<br />
לאחר ההסתלקות שלח [[אדמו"ר שליט"א]] שלוחים ל[[מרוקו]], לייסד מוסדות תורניים תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], על שם אדמו"ר הריי"צ. בשנת [[תשי"ב]] הורה הרבי לר' [[זושא וילימובסקי]] לייסד בארץ ישראל רשת דומה למה שהקימו במרוקו בשם [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]]. במהלך השנים נקראים מוסדות רבים על שמו של אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
ביום [[י' בשבט]] נוהגים חסידי חב"ד, על פי מכתב בקשה מ[[הרבי]], לנהוג במנהגים מיוחדים{{הערת שוליים|ממכתב הרבי לקראת יום ההילולא הראשון ב[[י' בשבט]] [[תשי"א]].}}.<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
[[קובץ:ספרי הרבי רייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|סדרת המאמרים של אדמו"ר הריי"צ]]]]<br />
אדמו"ר הריי"צ הרבה לכתוב ולתעד את אשר שמע מאביו, מבני משפחתו ומחסידים מבוגרים. חלק מהם כתבם כ"רשימות" וחלק בסגנון סיפורי כגון "ספר הזכרונות" ועוד.<br />
*[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]]<br />
*[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]]<br />
*[[ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר הזכרונות]]<br />
*[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]]<br />
*קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]]<br />
*[[דברי ימי החוזרים]]<br />
*[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)|התייסדות אגודת ישראל]]<br />
*[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]]<br />
*[[קונטרס כללי החינוך וההדרכה]]<br />
*[[קונטרס תורת החסידות]] - ביאור קצר וברור על [[מהות]] חכמת תורת החסידות והכרח ה[[תפילה]], מהותה ותוכן פעולתה. יצא לאור לראשונה בשנת [[תש"ו]].<br />
*[[קונטרס לימוד החסידות]] - אודות החיוב והיכולת של כל אחד בלימוד [[תורת החסידות]]. קונטרס זה הוא מעין המשך ומילוי ל"קונטרס תורת החסידות"{{הערת שוליים|על פי דברי [[הרבי]] בהקדמת לקונטרס}}.<br />
*'''קובץ מכתבים על אמירת תהילים''' - בעניין מעלת אמירת תהילים. נדפס כהוספה ל[[פירוש "יהל אור" על ספר תהילים|תהלים אהל יוסף יצחק]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[האוהל]]<br />
*[[הרבי והקצין הגרמני (סרט)]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''[[ספר התולדות]]''' - אדמו"ר הריי"צ, [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].<br />
*'''רבותינו נשיאינו''' - אדמו"ר הריי"צ.<br />
*'''[[הנסיך השישי]]''' - [[מנחם זיגלבוים]].<br />
*'''[[מסע הרבי לארץ הקודש]]''' - [[דוד זאב רוטנברג]], הוצאת [[אש"ל - כפר חב"ד]], [[תשנ"ז]].<br />
*'''[[אלבום במסתרים]]''' - הוצאת [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]] [[תשע"ג]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
===קורות חיים===<br />
;ילדות<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55573 "נשמה ירדה בליובאוויטש", סיפור לידתו של אדמו"ר הריי"צ]<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3329 סדרה המתעדת את ילדותו] - [[שבועון בית משיח]].<br />
;נישואין<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63882 סקירה על נישואיו של אדמו"ר הריי"צ] - מאת [[מנחם זיגלבוים]]<br />
;בתקופת ה[[שואה]]<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61345 נס ההצלה מאירופה הבוערת] - מאת [[זלמן רודרמן]]<br />
*[http://www.chabad.info/images/notimage/51996_he_1.pdf מניצולים למצילים] מצגת מאת שניאור זלמן ברגר {{תמונה}} - {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1855 מאמציו להצלת אדמו"רים בימי השואה] - שבועון בית משיח.<br />
;הביקור בארץ הקודש<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3312 "קול ישראל" מדווח על ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל] - שבועון בית משיח.<br />
*[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43978&st=&pgnum=1&hilite= דער ליובאוויטשער רבי] ב[[יידיש]]<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47608 סקירת הביקור בעיתון בית משיח].<br />
*אהוד עין גיל, [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=6739 עשרה ימים לפני הטבח], עיתון הארץ.<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=6945 דיבת הארץ - עיתון משפחה בכתבה על הביקור].<br />
;הסתלקות<br />
*הלל זלצמן, [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66504 זכרונות מיו"ד שבט תש"י], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}<br />
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74211 פתאום, בבוקר יום השבת... ● תיאור ההסתלקות]''', [[שבועון בית משיח]], מתוך הספר "אִסְתַּלַּק יְקָרָא", ט שבט התשע"ג (20.01.2013)<br />
<br />
===שונות===<br />
;ספריו<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15697&pgnum=1 ספר המאמרים - תרפ"ח] - אתר היברו-בוקס<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15799&st=&pgnum=1&hilite= ספר המאמרים - אידיש] - אתר היברו-בוקס.<br />
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/maamarei ספרי המאמרים] שנת תרפ"ט וכן תרצ"ב-תרצ"ג, <br />
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos ספר השיחות] מהשנים תר"פ-תרפ"ז, תרפ"ח-תרצ"א, תש"ו-ה'שי"ת, פורמט טקסט - אתר ספריית חב"ד<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15658&st=&pgnum=1&hilite= 'קונטרס תורת החסידות'] - אתר היברו בוקס.<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15656&st=&pgnum=1&hilite= 'קונטרס לימוד החסידות'] - אתר היברו בוקס.<br />
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/haskala קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה] - אתר ספריית חב"ד.<br />
*אגרות קודש הכרכים בפורמט PDF באתר היברו בוקס: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&pgnum=1 כרך א'] ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&pgnum=1 כרך ב'] - (תרפ"ח-תרצ"ג) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&pgnum=1 כרך ג'] - (תמוז תרצ"ג-תרצ"ו) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&pgnum=1 כרך ד'] - (תרצ"ז-תרצ"ט) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&pgnum=1 כרך ה'] - (ת"ש-תש"א) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31606&pgnum=1 כרך ו'] - (תש"ב) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&pgnum=1 כרך ז'] - (תש"ג) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&pgnum=1 כרך ח'] - (תש"ד-תש"ה) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&pgnum=1 כרך ט'] - (תש"ו-תש"ח) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&pgnum=1 כרך י'] - (תש"ט-תש"י וחסרי תאריך) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&pgnum=1 כרך י"א] - (מילואים, תר"ס-תרצ"ט) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&pgnum=1 כרך י"ב] - (מילואים, ת"ש-תש"י ומפתח לכרכים א'-י"ב) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&pgnum=1 כרך י"ג] - (מילואים, תרס"א-תש"י) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31620&pgnum=1 כרך י"ד] - (מילואים) <br />
<br />
;תמונות<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=14165 גלריית תמונות מאדמו"ר הריי"צ] - {{אינפו}}.<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44285 גלריה תמונות מקבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ]{{תמונה}} - {{אינפו}}.<br />
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76590 גלריית תמונות נדירות מהרבי הריי"צ] {{אינפו}}<br />
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9B%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6_%D7%A0%D7%A2_%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_76361.html גלריית תמונות] באתר [col]<br />
<br />
;סיפורים<br />
*נתן אברהם, [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66535 כשהרבי הריי"צ הופיע בחלום לילדה בת 11] [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הריי"צ}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}}<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|8]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ|*]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6)&diff=149685רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)2013-08-13T19:22:26Z<p>אבי כהן50: /* ביקורו בארצות הברית */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו"ר]] השישי מ[[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=אדמו"ר הריי"צ מרצ'יצ'א, בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]|ראו=[[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]}}{{דמות<br />
|שם=רבי יוסף יצחק שניאורסון<br />
|תמונה=[[תמונה:אדמור הרייצ - תמונה קטנה.jpg|250px|אדמו"ר הריי"צ]]<br />
|כינוי=אדמו"ר הריי"צ<br />
|תיאור=האדמו"ר השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]<br />
|תאריך לידה=[[י"ב בתמוז]] [[תר"מ]]<br />
|מקום לידה=<br />
|תאריך פטירה=[[י' בשבט]] [[תש"י]]<br />
|מקום פטירה=[[ארצות הברית]]<br />
|מקום פעילות=[[רוסיה]] ו[[ניו יורק]]<br />
|תפקידים נוספים=<br />
|רבותיו=<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=<br />
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]<br />
}}<br />
'''[[רבי]] יוסף יצחק שניאורסון - ה[[אדמו"ר]] הריי"צ''' (בעגת חסידי חב"ד '''אדמו"ר הקודם''' ובמקור ב[[אידיש]] '''דער פריערדיקער רבי''') הוא ה[[אדמו"ר]] השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וחמיו של [[הרבי שליט"א]] מ[[ליובאוויטש]]. נולד ביום [[י"ב בתמוז]] שנת [[תר"מ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב|רבי שלום דובער]] (האדמו"ר הרש"ב) ו[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] שניאורסון. [[הסתלק]] ב[[יום השבת]], [[י' בשבט]] שנת [[תש"י]] ומנוחתו כבוד ב[[האוהל|אוהל]] ב[[בית עלמין|בית העלמין]] "מונטיפיורי" ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].<br />
<br />
==קורות חייו==<br />
[[קובץ:אדמור הרייצ בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ בצעירותו]]<br />
===לידתו===<br />
ביום [[י"ב תמוז תר"מ]], נולד רבי יוסף יצחק. היה זה לאחר שבשנת [[תרל"ה]] נישאו הוריו, אדמו"ר הרש"ב ומרת שטערנא שרה, ובמשך מספר שנים לא נפקדו בבנים. ב[[שמחת תורה]] שנת [[תר"מ]], כש[[אדמו"ר המהר"ש]] בירך בביתו את הנשים והבנות, שכח לברך את בנו וכלתו, דבר שגרם לכלתו צער רב. בסופו של דבר הוא בירך אותה, אך הדבר לא הפיג את צערה. היא נכנסה לחדרה כשהיא מהרהרת על כך שטרם נפקדה, על בדידותה ועל ששכחו לברך אותה. בעקבות כך פרצה בבכי ונרדמה. בחלומה ראתה איש נשוא פנים שנכנס לחדרה. לשאלתו מדוע היא בוכה, סיפרה את אשר מעיק עליה. האיש הבטיח לה שבאותה שנה יוולד לה בן בתנאי שתחלק שמונה עשר רובל לצדקה מכספה הפרטי. לאחר מכן יצא מהחדר ושב בלוויית שני אנשים וחזר בפניהם על התנאי. לאחר שהסכימו בירכו אותה ויצאו מהחדר. כשהתעוררה מרת שטערנא היא סיפרה לאביה, אדמו"ר המהר"ש, על חלומה. אדמו"ר המהר"ש אמר שהאיש היה אביו, [[אדמו"ר הצמח צדק]] והשניים שליוהו היו [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הזקן]]. <br />
<br />
כדי שמרת שטערנא שרה תוכל לקיים את בקשת האיש לתרום שמונה עשר רובל, נאלצה למכור את אחת משמלותיה ואת הכסף חילקה לצדקה ואכן כעבור תשעה חודשים נולד בנה היחיד, יוסף יצחק.<br />
<br />
ב[[י"ט בתמוז]] בשנת [[תר"מ]] הוכנס אדמו"ר הריי"צ בבריתו של אברהם אבינו. בשעת הברית בכה אדמו"ר הריי"צ וסבו, [[אדמו"ר המהר"ש]] אמר לו: "מדוע הינך בוכה? כשתגדל תהיה . . ותאמר חסידות בשפה ברורה". הרבי סיפר {{הערת שוליים|שיחה ב[[י' בשבט]] שנת [[תש"י]]}} ששמע מ[[חסיד]]ים שאדמו"ר המהר"ש אמר "כשתגדל תהיה רבי" וברשימות הרבי הוא השמיט את המילה "רבי".<br />
<br />
===ילדותו===<br />
בילדותו למד אדמו"ר הריי"צ אצל ר' [[שמואל בצלאל שעפטיל]]. בזמנו הפנוי בילה רבות עם סבתו, מרת [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]] ושמע ממנה סיפורים רבים על תולדות החסידות והחסידים. ביום [[י"א תמוז]] [[תרנ"א]], בהיותו בגיל אחת עשרה, הורה לו אביו שיתחיל להניח תפילין של רש"י עם ברכה (התפילין היו של אדמו"ר המהר"ש). בהוראת אביו, נעשתה פעולה זו מבלי שידעו על כך אנשים ולאחר שהיה מניח את התפילין היה הולך לבית הכנסת ומתפלל כרגיל. בגיל חמש עשרה הביאו אביו לאוהל של אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הצמח צדק ומינהו למזכירו בעסקנות ציבורית.<br />
<br />
===נישואיו===<br />
[[קובץ:הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ]]<br />
לקראת שידוכיו הוצעו לאדמו"ר הריי"צ שתי הצעות. אחת ממשפחה עשירה והאחרת ממשפחה מאוד ענייה, שאפילו את הוצאות החתונה לא היה באפשרותם להשיג. הרבנית רבקה סברה שיש להיענות להצעה העשירה, אך אדמו"ר הרש"ב ורעייתו העדיפו את המשפחה הענייה, שהייתה נינה של אדמו"ר הצמח צדק. לבסוף הוחלט שכמו שהיה בנישואי יצחק ורבקה שההורים אמרו "ונשאלה את פיה"{{מקור}}, גם כאן הם יציגו בפני אדמו"ר הריי"צ את שתי ההצעות ושיכריע בעצמו. אדמו"ר הריי"צ השיב: "הרי באותה פרשה עצמה נאמר "ולקחת אישה לבני ממשפחתי ומבית אבי"{{מקור}}. ואכן התנאים נחתמו בכ"ח בסיון [[תרנ"ו]] {{הערה| 1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2970 מדוע התאחרה חתונת הרבי ביותר משנה? - שטורעם]}}.<br />
<br />
ביום שישי פרשת תצא [[י"ג אלול תרנ"ז]], בהיותו בגיל 17, התקיימה החתונה בעיירה [[ליובאוויטש]]. ביום חתונתו חבש החתן שטריימל ובאותו מעמד אמר לו אביו שיברך שהחיינו. לאחר החופה הובילו אדמו"ר הרש"ב וקהל רב את החתן והכלה בשירה, אל האולם בו נערכה הסעודה. בדרך אמר אדמו"ר הרש"ב לבנו: "וחזקת והיית לאיש". הסעודה נערכה ב[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|הזאל הגדול]] שבליובאוויטש. בשעת הסעודה הסתובב אדמו"ר הרש"ב יחד עם שלושה חסידים (ר' [[מאיר מרדכי צ'רנין]], ר' [[יעקב קאפיל זליקסון]] ור' [[שלמה חיים קוטאין]]) לוודא שהמלצרים מחלקים אוכל לכולם ואדמו"ר הרש"ב לגם עם כל אחד '[[לחיים]]'. כמו כן, אמר אדמו"ר הרש"ב הרבה דרושי חסידות. לאחר החתונה התגוררו הזוג בחדר שנבנה סמוך לדירת אדמו"ר הרש"ב.<br />
<br />
בסעודת השבע ברכות, ביום ראשון [[ט"ו אלול תרנ"ז]], הודיע אדמו"ר הרש"ב על החלטתו לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים]] בה ילמדו [[נגלה]] ו[[חסידות]].<br />
<br />
===מנהל תומכי תמימים===<br />
מיד לאחר השבע ברכות של אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע אדמו"ר הרש"ב על פתיחת ישיבת תומכי תמימים, מונה אדמו"ר הריי"צ למנהלה בפועל. ביום [[י"ד באייר]] [[תרס"ב]] הלשינו לממשלה שבישיבה נמצאים בחורים המשתמטים מהצבא באמצעות שוחד. בעקבות ההלשנה נאסר אדמו"ר הריי"צ בשנית. על מאסר זה כתב אדמו"ר הריי"צ ביומנו: {{ציטוטון|בלתי נעימה היתה לי ישיבה זו, אבל שום מורא לא הרגשתי. לפנות ערב נקראתי לבוא אל חדר פקידי הבולשת ושם אמרו לי: החקירה עוד לא נגמרה, אבל לפי שבעבודת החקירה ודרישה במשך היום לא נמצא עדיין חומר מהעיד נגדך, על כן הנך חפשי ותוכל לילך לביתך ואם תדרש יקראו לך}}.<br />
<br />
ביום [[כ"ג באייר]], לאחר שלא נמצאו ראיות מפלילות, שוחרר אדמו"ר הריי"צ ושוטר שהגיע לביתו הודיע לו כי הינו חף מכל פשע. בשנת [[תרס"ו]] לאחר שמספר צעירים יהודים התנפלו על שוטרים, שוב נאסר בתור עירבון עבור היהודים המורדים.<br />
<br />
בשנת [[תרע"ג]] היה חבר בוועדת הרבנים שסייעו בהגנה משפטית למנחם בייליס, בפרשיית עלילת הדם.<br />
<br />
==קבלת הנשיאות==<br />
ביום [[ב' ניסן תר"פ]], הסתלק אדמו"ר הרש"ב שהיה אביו של אדמו"ר הריי"צ ובצוואתו כתב שימנו את בנו יחידו, ר' יוסף יצחק, לממלא מקומו בהנהגת חסידות חב"ד ובראש הנהלת [[ישיבת תומכי תמימים]]. בעקבות כך מינו חסידי חב"ד ביום ההסתלקות את אדמו"ר הריי"צ שימלא את מקום אביו. עוד הוא כתב בצוואה, שבנו יתעסק בחיזוק וביסוס הישיבה ויקים חדרים ושיעורים ללימוד החסידות בעיירות רוסיה. בנוסף לצוואה קיבל אדמו"ר הריי"צ גם פתק אישי מאביו בו היה כתוב: "תדבר דא"ח לפני ידידינו על יסודות נאמנים בדברי אבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע{{הערת שוליים|ראשי-תיבות: הקדושים זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא, נשמתו עדן}}, ותשתדל להסביר הדברים לזולתך בטוב טעם ודעת". את הפתק הראה אדמו"ר הריי"צ לחסידים לאחר הסתלקות אביו, אך לא הרשה להעתיקו. <br />
<br />
חשובי ונכבדי החסידים כתבו מכתבי עידוד לחסידים שברוסיה ובתוך הדברים שילבו את תוכן הפתק. במקביל, החלו קהילות ליובאוויטש ברחבי ברית המועצות לשלוח כתבי התקשרות עליהם חתמו החסידים ובהם ביקשו את אדמו"ר הריי"צ לקבל על עצמו את נשיאות חסידות חב"ד. אדמו"ר הריי"צ אכן קיבל על עצמו מיד את עול הנשיאות. כבר בשבת פרשת צו, היום האחרון לשבעה, אחר תפילת מנחה, אמר מאמר דא"ח{{הערת שוליים|[[מאמר]] [[דא"ח]] [[ד"ה]] "ראשית גויים [[עמלק]]"}}, מה שמהווה אות לתחילת כהונה בפועל כנשיא.<br />
<br />
בשנת האבילות נהג אדמו"ר הריי"צ כפי שנהג אביו אחר הסתלקות אדמו"ר מהר"ש; הסתגר בחדר היחידות של אביו ואת עיתותיו הקדיש ללימוד. באותה תקופה גם נחלה במחלה קשה עד שהיתה סכנה לחייו. במקביל החל לפעול כדי לחזק את עדת התמימים והחסידים. הוא כתב מכתבים כלליים בהם ביכה את הסתלקותו של אביו ומאידך עודד וניחם את כולם. <br />
<br />
אותן שנים היו קשות במיוחד, שכן באותו זמן החלו הקומוניסטים ליישם את שיטתם ב[[ברית המועצות]] והחלו לסגור את מוסדות הדת ולאסור כל פעילות דתית. אדמו"ר הריי"צ חיזק את החסידים שמצידם היו מוכנים למסור נפשם לקיום הוראותיו. השלטון ברוסיה לא הניח לאדמו"ר הריי"צ מנוח אף בשנה הראשונה להסתלקת אביו (שנת האבל) וכבר בחודש תמוז תר"פ נלקח לחקירה בה איימו עליו באקדח. בתום שנת האבל החל אדמו"ר הריי"צ לערוך פעילות רבה בקרב החסידים ובקרב יהודי רוסיה בכלל, לליבוי הזיקה היהדות תחת הדיכוי הקומוניסטי{{הערת שוליים|ב[[לוח היום יום]] נכתב על ידי הרבי על פועלו של אדמו"ר הריי"צ בשנת [[תרפ"א]]: "מסדר עבודת הכלל בהחזקת היהדות והתורה במדינת רוסיה".}}.<br />
<br />
==מאסריו==<br />
[[קובץ:הריי"צ בחוץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק גדול ממאסריו, רשם אדמו"ר הריי"צ ביומנו. אדמו"ר הריי"צ באחת מכתיבותיו]]<br />
===המאסר הראשון===<br />
כשהיה אדמו"ר הריי"צ צעיר, הלך פעם בשוק לבקר את סבתו מרת [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]]. בדרך ראה כיצד שוטר-זוטר (אורדניק) קופץ על ה[[חסיד]] ר' דוד הקצב, מכה אותו וסוטר לו עד שדם רב זב מחוטמו. אדמו"ר הריי"צ קפץ על הגוי, דחף אותו וצעק לעברו בכעס: 'שיכור, מנוול'. השוטר התנפל על אדמו"ר הריי"צ והכה בו נמרצות, גרר אותו בכוח לתחנת המשטרה, שם הוכנס לחדר המעצר. חמש שעות ישב שם עד שהשוטר שהכניס אותו לשם נכנס לתא והתנצל. באמצע נכנס מר מרדכי זילברבורד, שהיה מזכיר דודו של אדמו"ר הריי"צ - [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] ומסר פתק לידיו של המפקד שהורה לשחרר אותו מיד.<br />
<br />
===המאסר השני===<br />
ביום רביעי ז' אייר שנת תרס"ב, אדמו"ר הריי"צ היה אז בן עשרים ושתים ועמד בראש הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]]. יהודי לא דתי מגזע חסידי וואהלין בשם פרלמוטר סיפר לאדמו"ר הריי"צ שמר גיטלסון, המורה הראשי בבית הספר של 'חברת מפיצי ההשכלה', כועס מאוד על חסידי ליובאוויטש והרבי בראשם, בגלל מלחמתם במשכילים והוא הכין מכתב הלשנה למשרד החינוך ושר הפלך, בתואנה כי בישיבת 'תומכי תמימים' מעודדים את התלמידים להשתמט מעבודת הצבא על ידי זיופים ומעשים לא חוקיים. האשמה הופנתה למנהל הישיבה, בנו של הרבי (אדמו"ר הריי"צ). <br />
<br />
ביום שני י"ב אייר, נכנס שוטר בליווי שני אנשים לבושים אזרחית למשרדו של אדמו"ר הריי"צ. הם החלו לחקור אותו באופן כללי על סדרי הישיבה, על דאגתה לתלמידים, חוקיות סדרי הכספים בישיבה ועוד. אחר כך הם עברו לדבר על השתמטותם של תלמידי הישיבה מגיוס בצבא. החקירה הסתיימה כעבור שעה קלה, והשלושה הלכו לדרכם. <br />
<br />
למחרת, בשעה שמונה בערב, הגיעו למשרד הישיבה שוטר ואיש הבולשת וציוו על אדמו"ר הריי"צ להתלוות אליהם לתחנת המשטרה. אדמו"ר הריי"צ אמר להם כי הוא "אזרח נכבד לדורותיו" ומבקש שלא להטריד אותו בשעה מאוחרת כזו ומחר בבוקר בסביבות השעה תשע-עשר הוא יתייצב אצלם. לשאלת הבלש מי ערב שלא יברח בלילה, ענה אדמו"ר הריי"צ כי "שניאורסאהן אינו בורח. השניאורסאהנים אינם מוגי לב הבורחים, וגם אין להם שום עילה וסיבה להיות נמלטים". למחרת בבוקר התייצב אדמו"ר הריי"צ בתחנת המשטרה כפי שהתחייב. הוא הוכנס לחדר צדדי, שם כבר המתינו לו שלושה אנשים. אחד מהם היה הבלש ששהה אמש במשרדו. <br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ לא ענה לשאלותיהם לגבי כמה אנשים פיטר עד כה מעבודת הצבא וכמה שוחד הוא נותן לפקידי המשטרה כדי שיעלימו את פשעיו כנגד החוק. אחד השוטרים הוזעק למקום והוא הוליך את אדמו"ר הריי"צ לכלא. לפנות ערב נקרא אדמו"ר הריי"צ לבוא אל חדרי הבולשת, שם אמר לו הבכיר שבחבורה כי אמנם טרם הסתיימה החקירה, אולם בבדיקות שנעשו עד כה לא הוכחה אשמתו ועל כן הוא משוחרר לביתו.<br />
<br />
===המאסר השלישי===<br />
[[קובץ:בית הריי"צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבית בו התגורר אדמו"ר הריי"צ ב[[רוסטוב]] (קומה 3)]]<br />
<br />
ביום רביעי, [[ו' בטבת]] [[תרס"ו]], הגיע שליח מיוחד למעונו של אדמו"ר הריי"צ ובידו הזמנה לאדמו"ר הריי"צ, שעליו להתייצב בשעה עשר אצל ועדת החקירה בבית המשטרה העירונית. על טופס ההזמנה לא נכתב הסיבה מלבד הציון "לרגל עניין נחוץ ואחראי". לטופס גם נלוותה אזהרה ברורה: "העדר הגעתו של המוזמן כרוך בעונש מאסר שבוע ימים או בעונש אלף רובל כסף!". בשעה הנקובה התייצב אדמו"ר הריי"צ בבית המשטרה, בחדר חקירות. בראש צוות החוקרים ישב שר המחוז מר קובצקוב, שהכיר את אדמו"ר הריי"צ והוא הושיט לו ידו בברכת שלום לבבית ואף ערך היכרות בינו לבין קצין הבולשת הראשי.<br />
<br />
בועדת החקירה נאמר לו כי הוא נלקח כערבון בעקבות התפרעות של צעירים שהתרחשה ביום שישי שעבר בשוק של [[ליובאוויטש]]. הצעירים ברחו והמשטרה עושה כל אשר ביכולתה למצוא אותם ולהעמידם לדין. נאמר לאדמו"ר הריי"צ כי ברור לשלטון כי אין לו ולתלמידי הישיבה שום קשר למעשים, אבל הוא נלקח כעירבון, עד אשר הקהילה היהודית תסגיר את הצעירים המורדים למשפט המלוכה. אדמו"ר הריי"צ נלקח אל אחד החדרים תחת שמירה קפדנית. <br />
<br />
בשעה חמש בערב הורה שוטר לאדמו"ר הריי"צ שיתלווה אליו לחדר החקירות. החוקרים ישבו כמקודם והקריאו לאדמו"ר הריי"צ את החלטת ועדת החקירה: "לטובת החקירה על אודות מרד הצעירים בממשלה, מצאה ועדת החקירה צורך לאיים ולהפחיד את ראשי קהל היהודים, כדי שאלו יסגירו את הצעירים המורדים, ויוציאום ממקומות מחבואיהם. לחילופין, יוטלו עליהם קנסות עירבון בסך חמש-מאות רובל כסף בעד כל אחד מהצעירים המורדים. החלטה שניה: לאסור - למראה עיניים - את האדון שניאורסאהן בתור עירבון עבור היהודים המורדים. לפיכך קראנו את האדון שניאורסאהן וסיפרנו לו את החלטתנו - והוא הסכים עמנו. הננו מודים אפוא לאדון שניאורסאהן על כך שהואיל לסייע לנו בחקירה, וכעת הוא חופשי ללכת לביתו".<br />
<br />
על טופס ההחלטה התבקש אדמו"ר הריי"צ לחתום, אך הוא הודיע כי איננו חבר בועדת החקירה ועל כן אין לו זכות לחתום על הפרוטוקולים שלה ובנוגע אליו, אין זה נכון שהסכים להיאסר. פקיד הבולשת הביט עליו בעינים דוקרות ואמר: "אם אינך חפץ לחתום, מובן שהרשות היא בידכם; אולם דע לך, שאחרים מתייחסים להצעותינו באופן אחר מהתייחסותכם". אדמו"ר הריי"צ קם, אמר: "לילה טוב" והלך.<br />
<br />
===המאסר הרביעי===<br />
בחודש טבת תר"ע הלשין יהודי בשם ק.{{הערת שוליים|על פי תיעוד מתומצת של אדמו"ר הריי"צ על מאסרו זה.}} על אדמו"ר הריי"צ והוא נאסר בפטרגרד. כותב אדמו"ר הריי"צ על מאסר זה{{מקור}}: "מפני סיבות שונות שאי אפשר לגלותם, רק קטעים אחדים ורושמים כוללים, מה שאין בהם פגיעה בכבוד מי שהוא". <br />
<br />
===המאסר החמישי===<br />
בחודש שבט תרע"ו, בעקבות השתדלותו של אדמו"ר הריי"צ בהשגת חומר חוקי ודיני פטור מעבודת הצבא של בחורי ישיבות, נאסר אדמו"ר הריי"צ בפעם החמישית למשך מספר שעות בפטרגרד. במאסר זה הוא היה כבן שלושים ושש שנים.<br />
<br />
===המאסר השישי===<br />
[[קובץ:אדמור הרייצ מגיע לארהב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ בהגיעו לארצות הברית ([[אדר ב']] [[ת"ש]])]]<br />
בקיץ שנת תר"פ, אדמו"ר הריי"צ היה אז שליח ציבור בשנת האבלות על אביו אדמו"ר הרש"ב. באמצע התפילה נכנסו לבית הכנסת שלושה שוטרים, ניגשו אל עמוד התפילה והורו לאדמו"ר הריי"צ שיחלוץ את טליתו ותפיליו ושיבוא אחריהם. אדמו"ר הריי"צ השיב להם כי קודם עליו לסיים את התפילה וללמוד את המשניות שנהוג ללמוד לאחר התפילה, לעילוי נשמת הנפטר ורק אחר כך יתפנה אליהם. לאחר שסיים אדמו"ר הריי"צ את הקדיש האחרון שלאחר לימוד המשניות, פשט את טליתו ותפיליו והתלווה אל השוטרים שהקיפוהו; אחד מימין, אחד משמאל והשלישי הלך אחריו.<br />
<br />
כשהגיע ל"חצר-מוות", הוכנס אדמו"ר הריי"צ לאולם גדול. כחמישה-עשר אנשים, חברי "ועד מבקרי הדתות", ישבו שם סביב שולחן רחב ובראש השולחן ישבו שני הנכבדים שבהם. מול כל אחד מהיושבים היה מונח אקדח טעון. אדמו"ר הריי"צ הושב בסוף השולחן ולצידו נעמדו שלושת השומרים. הם פנו לאדמו"ר הריי"צ ואמרו לו שהם עסוקים בלבקר את דת ישראל והוא הוזמן כדי לפתור להם מספר שאלות בדת ישראל הקשורות עם תורת ה[[קבלה]] וה[[חסידות]]. אדמו"ר הריי"צ השיב להם ב[[אידיש]]: "כבר הודעתי בשתי הפעמים שהייתי קרוא אצלכם מלפנים, כי לא אזוז מהפרינציפים שלי; ועוד לא נולד האדם או אפילו שד שיזיז אותי מהפרינציפים שלי, אפילו זיז כלשהו"{{הערת שוליים|מופיע ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]]}}. אחד מהיושבים התפרץ והניף את אקדחו כלפי פניו של אדמו"ר הריי"צ כשהוא אומר: "'צעצוע' זה מסיר פרינציפים והוא מסוגל לפתוח את הפה גם לאילמים". על כך השיב לו אדמו"ר הריי"צ: "צעצוע זה עושה רושם רק על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנו, שיש לנו א-ל אחד ושני עולמות, צעצוע זה שאתם מראים לא רק שאינו מבהיל אלא גם לא עושה כל רושם". <br />
<br />
לאחר שיחה קצרה, החל דו שיח ממושך בין אדמו"ר הריי"צ לבין חוקריו. לשאלתם האם הוא מאמין בדת ישראל ומקיים מצוות מתוך ידיעה מוחלטת או מצד אמונה והרגל, השיב - מצד ידיעה מוחלטת. החוקרים ביקשו מאדמו"ר הריי"צ שישכנע אותם באמיתותה של הדת היהודית, ואם אפשר, שיביאם למצב מוסרי נעלה כפי שהרבי עצמו נמצא בו. אדמו"ר הריי"צ חייך וענה להם כי הוא מוכן למלא את משאלתם, אולם כמו שאדם פשוט שייפגש ברחוב עם אסטרונום ויבקש ממנו שילמד אותו את תורת האסטרונומיה, הרי ישיב לו שיבוא עימו אל בית מצפה הכוכבים ושם ילמדהו את חכמת הכוכבים ונתיבותיהם כדת וכראוי. כן אני אומר גם לכם, אם אתם חפצים לבוא לידי ידיעה מוחלטת בדת אלקים ותורתו, בואו אל בית ה’, הניחו תפילין, אכלו כשר, שמרו את השבת וכאשר יזדכך מוחכם ולבבכם, תוכלו להבין ענין מוסרי כדבעי ולאט לאט תעלו בשליבות השכל בדרך להכרה שכלית בדת אלקים ובתורתו. <br />
<br />
שעה ארוכה עוד נמשכה החקירה ולאחריה שוחרר אדמו"ר הריי"צ לביתו.<br />
<br />
===המאסר השביעי===<br />
[[תמונה:שפאלערקע.jpg|left|thumb|250px|בית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' בו היה אסור אדמו"ר הריי"צ]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ]]}}<br />
<br />
====רקע====<br />
בתחילת שנת תרפ"ד פעלו הקומוניסטים בכל דרך לניתוק העם היהודי מתורה ומצוות. אדמו"ר מוהריי"צ שהתגורר ברוסטוב, היה היחיד שהפריע להם בפעילות ונלחם בהם ללא מורא וללא פחד. באותה תקופה נסע אדמו"ר הריי"צ ל[[מוסקבה]] במטרה לארגן ולחזק את הפעילות היהודית שם. מנהלי הג.פ.או. של רוסטוב החליטו שהם אוסרים את אדמו"ר הריי"צ, כדי לשים קץ לפעילות היהודית ברוסטוב. הדבר נודע לחסידי חב"ד ולאחר משא ומתן עם עם ראשי הג.פ.או. הוסכם שאם אדמו"ר הריי"צ יעזוב את רוסטוב מרצונו הם לא יאסרו אותו. ביום [[כ"ג באייר]] בשנת [[תרפ"ד]], עזב אדמו"ר הריי"צ את [[רוסטוב]] ועבר לעיר [[פטרבורג]], שם הגביר יותר פעילותו הדתית.<br />
<br />
====המאסר====<br />
[[קובץ:ידיעה על מאסר הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סוכנות הידיעות היהודית JTA מדווחת על מעצר אדמו"ר הריי"צ.<br> תרגום הידיעה: "הרבי מליובאוויטש, הרבי המפורסם לבית שניאורסאהן, נעצר בעוון איסוף כספים לישיבתו. הישיבה של הרבי ידועה ומפורסמת בעולם ומוערכת כאחת הישיבות החשובות, והרבי בעצמו זוכה להערכה רבה. המעצר גרם לתסיסה רבה בעולם היהודי"]]<br />
כעבור שלוש שנים, ראו הקומוניסטים שפעילותו של אדמו"ר הריי"צ הולכת ומתרחב, החליטו שוב לשים לזה קץ ובחצות ליל רביעי, [[י"ד בסיון]] [[תרפ"ז]] פרצו אנשי הק.ג.ב. לביתו ולקחו אותו למאסר בבית הסוהר 'שׁפֹּלַרְקֶה'. הוא נחקר במשך שעות רבות ובסיום אמר לו אחד החוקרים: "בתוך 24 שעות תומת בירייה!". בעקבות לחץ בינלאומי ומאמצי ההצלה בשיתופם של הרב [[מרדכי דובין]] (חבר פרלמנט מלטבייה), ד"ר אוסקר קוהן (חבר הבונדסטאג הגרמני) וגב' פישקובה (יו"ר הצלב האדום הרוסי), הומר עונש המוות בגלות של עשר שנים באיי סלובקי. לאחר השתדלות הגב' פישקובה הוקל העונש לגלות של שלוש שנים בעיר קסטרמה. ביום [[ג' בתמוז]] [[תרפ"ז]] שוחרר אדמו"ר הריי"צ מהמאסר ונסע לקסטרמה.<br />
<br />
[[חסיד]]י חב"ד לא ידעו באותו זמן האם לחגוג את השחרור{{הערה|עדות ר' [[מענדל פוטרפס]].}} שטרם נודע שהיה זה המרה מעונש מוות. בשנת [[תשנ"ב]] כינה [[הרבי]] את יום זה 'אתחלתא דגאולה' פרטית וכללית{{הערה|[[דבר מלכות]] ג' תמוז.}} וביאר כי במידה מסוימת ליום זה מעלה על י"ב בתמוז, הן משום שהוא גאולה בהסתר, הנעלית יותר על גאולה בגלוי, והן משום שהוא פותח ומתחיל את תהליך י"ב תמוז{{הערה|ראה בס' [[שערי המועדים]] ל[[חודש תמוז]] בפרקו, ועוד.}}.<br />
<br />
הגב' פישקובה המשיכה לפעול לטובת אדמו"ר הריי"צ אצל ראשי השלטון הסובייטי וביום שלישי [[י"ב בתמוז]] [[תרפ"ז]] כשאדמו"ר הריי"צ הגיע להתייצבותו השבועית, בישר לו הפקיד כי אינו צריך להתייצב עוד היות והגיע פקודה לשחרור מלא. כיון שבאותו יום היה חג בקסטרמה, הנפיק המשרד את תעודת השחרור רק להמחרת. <br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ שהה מספר ימים בלנינגרד ובעקבות איום של היבסקציה והג.פ.או. לאסור שוב את אדמו"ר הריי"צ, הוא עבר לכפר מלחובקה. לאחר מאמצים רבים קיבל אדמו"ר הריי"צ אישור יציאה ללטביה וביום [[כ"ד בתשרי]] שנת [[תרפ"ח]] יצא מרוסיה עם משפחתו והתיישב בריגה, ולאחר זמן ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים גוסטינא]].<br />
<br />
==עסקנותו==<br />
[[קובץ:קול קורא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ, [[החפץ חיים]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]] בקול קורא לתענית ציבור עולמית למען יהדות רוסיה.]]<br />
כשהגיע אדמו"ר הריי"צ ל[[פולין]] הוא התחיל להתעסק בעסקנות ציבורית לטובת ה[[יהדות]] ובעיקר למען [[יהודי]] [[רוסיה]]. הוא גייס עבורם [[כסף]] ובמיוחד עבור [[קמחא דפסחא]]. הוא גם רתם לעסקנותו עשרות רבנים ואישי ציבור מ[[אירופה]], מ[[ארץ ישראל]] ומ[[ארצות הברית]] במהלך מסעותיו. בין הרבנים שעמדו לצידו היו הרב [[אליעזר סילבר]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5218&search=%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%90 אגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ, כרך י"ד אגרת ה'ריח].}}, הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]], הרב [[ישראל מאיר הכהן]], הרב ד"ר [[מאיר היילדסמר]], הרב [[אברהם יצחק קוק]] והרב [[יוסף חיים זוננפלד]]. וכן את השופט גד פרומקין ומר סם קרמר ועוד.<br />
<br />
הכסף שנאסף הועבר לרוסיה עבור החזקת 'חדרים' וישיבות וכן עבור תמיכת [[רב|רבנים]]-[[תמים|תמימים]] ששהו אז בעיירותיהם והפיצו [[יהדות]]. מחלקה מיוחדת הייתה עבור הקמת [[מקווה|מקוואות]] [[טהרה]] ב[[ברית המועצות]]. אדמו"ר הריי"צ גם ארגן עצרות [[תפילה]] והכריז מספר פעמים על [[תענית ציבור]] עולמית למען יהודי רוסיה.<br />
<br />
הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[חיים ליברמן]] היו אלו שריכזו את הפעילות עבור אדמו"ר הריי"צ בפולין. כשהוא הגיע לארצות הברית ריכז את מאמצי גיוס הכספים הרב [[ישראל ג'ייקובסון]].<br />
<br />
==מסעותיו==<br />
<br />
===ביקורו בארץ בישראל===<br />
ביום [[ב' במנחם אב]] שנת [[תרפ"ט]] הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקור ב[[ארץ ישראל]]. מטרת הביקר הייתה, להשתטח על קברי [[צדיק]]ים שבארץ, במקום ההשתטחות על קברי [[אדמו"רי חב"ד]] שנבצר ממנו{{הערת שוליים|ממכתב אדמו"ר הריי"צ: "רגיל הייתי בארץ מולדתי, לבקר מזמן לזמן בהיכלי קודש ציוני אבות קדושים, הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, לשאת רינה ותפילה בהתעוררות [[רחמים]] רבים בעדנו ובעד כל תלמידנו ואנשי שלומנו בתוך כלל אחינו בני ישראל שיחיו. בזמן הזה הנני מושלל היכולת לנסוע לארץ מולדתי, והחלטתי בעזרתו יתברך לעשות מסעי זה לארץ הקודש תבוא ותבנה במהרה בימינו אמן לבקר במקומות הקודש . . והנני בזה להודיעם אשר בעזרתו ית', אעשה מסעי עם חתני הרב ר' [[שמריהו גוראריה|שמריהו שיחיה גוראריה]] ביום ג' [[כ"ב תמוז]] דרך בראנדיזי על הספינה ההולכת ביום א' לאלכסנדריא, זמן התעכבותנו באה"ק תובב"א, הנני חושב במשך כשני שבועות".}}. מיד בהגיעו לארץ ישראל נסע ל[[ירושלים]] ומשם המשיך לקברי צדיקים ברחבי הארץ.<br />
<br />
אחד מהמקומות אליהם שם ביקר אדמו"ר הריי"צ היה [[חברון]], שבהגיעו לשם התקבל על ידי התושבים היהודיים והתאכסן בבית מלון מחוץ לעיר. כשיצא מהבית מלון ליוו אותו התושבים בשיירה דרך הכביש החיצוני אל מערת המכפלה. בעזרת החסיד הרב אליעזר דן סלונים, שהיה מנהל בנק אפ"ק והיו לו קשרים בשלטון הערבי בחברון, הושג אישור כניסה מיוחד עבור אדמו"ר הריי"צ ושלושה מלווים. כשהשיירה הגיע ל"שער יעקב" (משם הייתה הכניסה אסורה ליהודים) קיבלו אותם משלחת מנכבדי הערבים ונתנו למורשי הכניסה{{הערה|הושגו שבעה רשיונות עבור: אדמו"ר הריי"צ, חתנו הרב [[שמריהו גוראריה]], הרב [[יעקב יוסף סלונים]] - רבה של חברון, הרב אליעזר דן סלונים, הרב ישראל ויצחק דבורץ והרב ש"ז קלונסקי.}} סוליות עור ושרוכים, כדי שלא יצטרכו לחלוץ את הנעליים בכניסה, כמנהגם. בכניסה למערה הלך אדמו"ר הריי"צ בראש ומלוויו, היהודים והערבים, מאחור. נכבדי הערבים הסבירו לאדמו"ר הריי"צ על המקום והקברים. הביקור היה מרגש במיוחד ושקט{{הערה|על פי יומנו של הרב ש"ז קלונסקי, שהיה מהמלווים.}}. כשהגיעו ל"שער אברהם" ירדו במדרגות, עד למדרגה השביעית (שהיתה מותרת ליהודים) ויצאו. בהמשך ביקר אדמו"ר הריי"צ גם בקהילת חב"ד שבחברון.<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ ביקר גם בערי ישראל; [[עפולה]], [[טבריה]], [[צפת]], [[מירון]], חברון, [[תל אביב]], [[בני ברק]] ו[[פתח תקוה]].<br />
<br />
ביום [[ט"ז במנחם אב]] [[תרפ"ט]] סיים את הביקור ונערך טקס פרידה שהחל ב[[תל אביב]], משם יצאו ללוות את אדמו"ר הריי"צ 15 אוטובוסים לכיוון תחנת הרכבת בלוד, שם התאספו כחמש מאות איש מרחבי הארץ באולם מיוחד שהעמידה הנהלת הרכבת עבור אדמו"ר הריי"צ והמלווים. כשהגיע הרכבת עלה אדמו"ר הריי"צ על מדרגות הרכבת ופנה אל הקהל ואמר:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=<br />
|תוכן=אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר [[הלכה]], ובאשר אין הזמן גרמא לדבר מסרתי בזה [[מאמר]] ארוך - [[ד"ה]] אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה. <br />
}}<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ נסע ברכבת מלוד יחד עם קבוצה מרבני ומזקני חב"ד שליוו אותו עד לתחנת הרכבת ב[[רחובות]], משם יצא ברכבת נוספת למצרים בדרכו לביקור ב[[ארצות הברית]].<br />
<br />
===ביקורו בארצות הברית===<br />
ביום [[י"ב באלול]] שנת [[תרפ"ט]] הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקור בארצות הברית. המונים ובראשם רבנים ועסקנים, קיבלו את פניו בנמל עם בואו. מהנמל נסע אדמו"ר הריי"צ לביתו של הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]], מראשי [[אגודת חסידי חב"ד]]. בהמשך עבר לבית מרווח יותר שנשכר עבורו. במהלך שהותו בארצות הברית, ביקר אדמו"ר הריי"צ, בין היתר, במלוואקי, [[בולטימור]], [[שיקאגו]], [[דטרויט]], [[סנט לואיס]] ו[[ניו יורק]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69362 אדמו"ר הריי"צ והרש"ג בעת ביקורם בארה"ב בשנת תרפ"ט-תר"צ יחד עם המושל של מרילנד דאז, אלברט ריטשי]{{תמונה}}}}. ביקורו הסתיים ביום [[כ"א בתמוז]] [[תר"צ]]. <br />
<br />
ביקור זה מכונה "ביקור תר"צ" ובמהלכו, חיזק הרבי הריי"צ את יהדות ארצות הברית, וחסידי חב"ד בפרט.<br />
<br />
===במלחמת העולם השניה===<br />
[[קובץ:עיתון קול ישראל על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השבועון החרדי 'קול ישראל' מדווח "האדמו"ר מליובאוויטש בריא ושלם" (גיליון מ[[ד' בכסלו]] שנת [[ת"ש]]]]<br />
[[קובץ:קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים ([[אדמו"ר שליט"א]] נראה עומד בצד ימין). [[תש"ט]]]]בשנת [[תרצ"ג]] עבר אדמו"ר הריי"צ מריגה ל[[וורשה]] (פולין) ובשנת [[תרצ"ה]], בעקבות מצבו הבריאותו ועצת הרופאים, עבר לעיירה [[אטוואצק]]. בשנת [[תרצ"ט]], מספר ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה, הוא עזב את [[אטווצק]] וחזר לוורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את וורשה, שהה בביתו של הרב [[יחיאל צבי גוראריה]]. באותה תקופה התפרסמו ידיעות, שהתבססו על שמועות, שהנאצים תפסו את אדמו"ר הריי"צ והוציאוהו להורג. כמובן שהיה זה טעות ומיד הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש"כבוד-קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בריא ושלם"{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61242 האדמו"ר בוורשא שלם ובריא] - {{אינפו}}.}}<br />
<br />
ב[[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] בארצות הברית פעלו כל הזמן בניסיונות להבריח את אדמו"ר הריי"צ מתחומה של פולין. הם יצרו קשר עם אישים במימשל האמריקאי שפנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס שפעל למען הברחתו של אדמו"ר הריי"צ. למרות המצב המסוכן ביקש אדמו"ר הריי"צ שיחד איתו יצאו עשרים איש נוספים, מלבד בני משפחתו. ביום [[ב' בטבת]] [[ת"ש]] - הוברח אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו מ[[פולין]], יחד עם עשרים אנשים, דרך ברלין אל ריגה. כעבור שלושה ימים, ביום [[ה' בטבת]] הם הגיעו ל[[ריגא]] וביום [[כ"ד אדר ת"ש]] הם עזבו את ריגה ועברו לשטוקהולם (שבדיה).<br />
<br />
ביום שעזב אדמו"ר הריי"צ את ריגה, הוא כתב מכתב כללי עבור חסידי חב"ד שבכל אירופה:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]]<br />
|תוכן=אל ידידינו אנ"ש אשר באה"ק ת"ו ובמדינות אירופא ד' עליהם יחיו . . על פי גזירת ההשגחה העליונה יתברך כאמור מד' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ הנני נוסע בעזרת-השם-יתברך צלחה עם בני-ביתי שליט"א לארצות הברית יגן-עליה-אלוקים. האהבה וההתקשרות אין להם הפסק מחיצות וגבולי מדינות ונסיעתי זו תהי בעיני צמודי לבבי ואהבי נפשי ידידנו אנ"ש שי' ותלמידי התמימים, ומחבבי תורה ושומרי מצוה, ה' עליהם יחיו, כאלו הנני רק מעתיק מגורי מעיר לעיר במדינה גופא, כי גם בנסעי הנני - בעזה"י ובזכות הוד כ"ק אבותי רבותי הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע - אתכם עמכם כאשר עד כה באהבה עצמית שאין לה הפסק ובאה ברגש כמים הפנים לפנים.<br />
}}<br />
<br />
ביום [[כ"ה אדר ת"ש]] נסעו משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליגו באוניית "דרטינגהלם" ל[[ארצות הברית]].<br />
<br />
==ארצות הברית==<br />
[[קובץ:הרבי באוהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בכניסה ל[[האוהל|אוהל]] שבנבנה על קברו של אדמו"ר הריי"צ]]<br />
ביום שני, ליל [[ט' באדר ב']] שנת [[ת"ש]], לאחר שנים עשר ימי הפלגה, הגיע אדמו"ר הריי"צ באוניה "דרטינגהלם", יחד עם רעייתו מרת [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]] ואימו מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], לנמל בארצות הברית (ברחוב וועסט 57 ב[[ניו יורק]], רציף 97). כיוון שהחוק בארצות הברית באותה תקופה לא הרשתה לנוסעים שבאו אחרי השעה 4 אחר הצהריים לרדת מהסיפון, נאלצו הנוסעים להמתין עד למחר בבוקר.<br />
<br />
ביום שלישי הגיעו אלפי חסידים לקבל את פניו של אדמו"ר הריי"צ כשהוא יצא מהאוניה הכריז הקהל "שלום עליכם" וחלק אף בירך "ברכת שהחיינו". בין מקבלי פניו היו משלחות מהארגונים היהודים בארצות הברית ואף ראש העיר שלח נציג לקבל את פני אדמו"ר הריי"צ. לאחר קבלת פנים קצרה באולם הנמל, יצא אדמו"ר הריי"צ אל מלון 'גרייסטון' ב[[מנהטן]], שם השתכן בתקופה הראשונה לשהותו בארצות הברית. בבואו למלון נערכה קבלת פנים נוספת, הפעם במתכונת מצומצמת יותר, באמצעה הכריז לפתע אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|יש לי העונג לפרסם ההחלטה שנתקבלה באסיפה המיוחדת של יחידי סגולה [[אנ"ש]] יחיו, שהתקיימה לפני כמה שעות, שבבית הכנסת "עונג שבת" תיפתח מחר בעזרת-השם-יתברך "ישיבת [[תומכי תמימים]] ליובאוויטש" באמריקה!}}. הוא לא הסתפק בהכרזה וביקש את עזרתם של הנוכחים: {{ציטוטון|אני מקווה להשם-יתברך שהרבנים הגאונים, מוסדות התורה ותומכי תורה ביראת שמים יחד עם ידידיי אהוביי אנ"ש ה' עליהם יחיו בראש, יבואו לעזרתי בהמשכת עבודתי בהרבצת התורה ויראת שמים ובעבודת הכלל}}.<br />
<br />
ביום [[י"ב באב]] ת"ש נרכש בניין [[770 איסטרן פארקווי]] בשכונת [[קראון הייטס]], שישמש מקום מגורים לרבי ובית כנסת. כעבור כחודש, ביום [[י"ט אלול ת"ש|י"ט אלול]], נכנס אדמו"ר הריי"צ לגור בבניין. ביום [[כ"א אלול ת"ש]] נערכה חנוכת הבית.<br />
<br />
בחודש תמוז בשנת [[תש"א]] הקים אדמו"ר הריי"צ את [[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)]] במטרה "לעורר את חסידי חב"ד שבארץ ישראל שיסדרו לימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בלימוד ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות ואהבת ריעים".<br />
<br />
ביום [[כ"ג בתשרי]] [[תש"ב]], בהתוועדות שקודם ההקפות בליל [[שמחת תורה]], הכריז אדמו"ר הריי"צ על כתיבת [[ספר תורה של משיח]]. ביום [[ב' אייר תש"ב]] החלה הכתיבה כשכל ההוצאות הם מחשבונו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ. כספי התרומות שהתקבלו עבור ספר התורה הועברו לקופת ה[[מרכז לענייני חינוך]]. כתיבת ספר התורה נעצרה בשלב כלשהו ורק כעבור עשרים ושמונה שנים, ביום [[ט' שבט]] ה'[[תש"ל]], נערך סיום והכנסת ספר התורה ב-770 ביוזמת הרבי.<br />
<br />
בעשר השנים בהם חי אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, עד להסתלקותו, עסק בהקמת ישיבות [[תומכי תמימים]] ו[[אחי תמימים]] בארצות הברית, אירופה וארץ הקודש. ביום [[כ"א באייר]] [[תש"ט]] ייסד את היישוב [[כפר חב"ד]] ומספר חודשים קודם התיישבו חסידי חב"ד בפאתי העיר לוד. כמו כן עזר לפליטי אנ"ש להגיע למקומות מגורים קבועים, בארצות הברית, ישראל ומדינות רבות אחרות. <br />
<br />
בהתוועדויותיו של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, נהגו החסידים לנגן את [[ניגון הבינוני]] שחיבר החסיד ר' [[אהרון חריטונוב]]{{מקור}}.<br />
<br />
===קבלת האזרחות===<br />
[[קובץ:סלון אדמו"ר הריי"צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלון דירת אדמו"ר הריי"צ בקומה השניה ב-[[770]]. במקום זה ערך [[הרבי]] סעודות חג, גם לאחר פטירת אדמו"ר הריי"צ.]]<br />
ביום חמישי [[ט"ז באדר]] שנת [[תש"ט]] הגיעה לביתו של אדמו"ר הריי"צ משלחת מיוחדת מטעם ממשלת ארצות הברית, על מנת להעניק לו אזרחות אמריקאית. קדם לכך חקיקת חוק מיוחד שיאפשר להעניק אזרחות לאדם בביתו, מבלי שיצטרך להופיע במשרדי הממשלה{{הערת שוליים|לימים אמר [[הרבי]] ב[[שיחה]]: "ב'קונגרס' חוקקו חוק מיוחד כדי שכבוד-קדושת מורי-וחמי אדמו"ר יוכל לקבל האזרחות בביתו, שכן כאשר נשיא הדור נצרך למשהו, נחקקים חוקים מיוחדים לשם כך".}}.<br />
<br />
המשלחת התקבלה בחדרו של אדמו"ר הריי"צ כשהוא לבוש בבגדי משי וחבוש בשטריימל. תחילה אמר אדמו"ר הריי"צ [[שיחה]] קצרה לרגל המעמד, בה הבהיר כי ה[[השגחה הפרטית]] הובילה אותו דווקא לכאן, כי ממקום זה, מארצות הברית, ראוי שתתנהל [[הפצת היהדות]] ו[[הפצת תורת החסידות]]. אחרי השיחה חתם אדמו"ר הריי"צ על המסמכים והביע את אמונו למדינה, באמצעות הרמת יד, והאזרחות ניתנה. בסיום, נפרד אדמו"ר הריי"צ מחברי המשלחת בחיוך ובלחיצת יד. את הפגישה ליווה חתנו (כיום [[אדמו"ר שליט"א]]) ועזר בנדרש.<br />
<br />
באותה הזדמנות קיבלה אזרחות גם רעייתו של אדמו"ר הריי"צ, מרת [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]] וחתנו, [[הרבי]].<br />
<br />
==הסתלקותו==<br />
אדמו"ר הריי"צ סבל יסורים רבים במהלך חייו והחל משנת [[תר"צ]], כתוצאה ממחלה קשה, גברו ייסוריו והליכתו ודיבורו היו קשים עליו. ביום [[י' שבט תש"י]], בשבת פרשת בא בשעה שמונה בבוקר, הסתלק. למחרת, ביום ראשון י"א שבט, התקיימה ההלוויה ועשרות אלפי אנשים ליוו את ארונו בדרכו ל[[בית עלמין|בית העלמין]] 'מונטיפיורי' ברובע קווינס שבניו יורק. על קברו בנו [[האוהל|אוהל]] מיוחד, שהלך והשתפץ במהלך השנים.<br />
<br />
לאחר ההסתלקות שלח [[אדמו"ר שליט"א]] שלוחים ל[[מרוקו]], לייסד מוסדות תורניים תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], על שם אדמו"ר הריי"צ. בשנת [[תשי"ב]] הורה הרבי לר' [[זושא וילימובסקי]] לייסד בארץ ישראל רשת דומה למה שהקימו במרוקו בשם [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]]. במהלך השנים נקראים מוסדות רבים על שמו של אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
ביום [[י' בשבט]] נוהגים חסידי חב"ד, על פי מכתב בקשה מ[[הרבי]], לנהוג במנהגים מיוחדים{{הערת שוליים|ממכתב הרבי לקראת יום ההילולא הראשון ב[[י' בשבט]] [[תשי"א]].}}.<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
[[קובץ:ספרי הרבי רייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|סדרת המאמרים של אדמו"ר הריי"צ]]]]<br />
אדמו"ר הריי"צ הרבה לכתוב ולתעד את אשר שמע מאביו, מבני משפחתו ומחסידים מבוגרים. חלק מהם כתבם כ"רשימות" וחלק בסגנון סיפורי כגון "ספר הזכרונות" ועוד.<br />
*[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]]<br />
*[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]]<br />
*[[ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר הזכרונות]]<br />
*[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]]<br />
*קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]]<br />
*[[דברי ימי החוזרים]]<br />
*[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)|התייסדות אגודת ישראל]]<br />
*[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]]<br />
*[[קונטרס כללי החינוך וההדרכה]]<br />
*[[קונטרס תורת החסידות]] - ביאור קצר וברור על [[מהות]] חכמת תורת החסידות והכרח ה[[תפילה]], מהותה ותוכן פעולתה. יצא לאור לראשונה בשנת [[תש"ו]].<br />
*[[קונטרס לימוד החסידות]] - אודות החיוב והיכולת של כל אחד בלימוד [[תורת החסידות]]. קונטרס זה הוא מעין המשך ומילוי ל"קונטרס תורת החסידות"{{הערת שוליים|על פי דברי [[הרבי]] בהקדמת לקונטרס}}.<br />
*'''קובץ מכתבים על אמירת תהילים''' - בעניין מעלת אמירת תהילים. נדפס כהוספה ל[[פירוש "יהל אור" על ספר תהילים|תהלים אהל יוסף יצחק]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[האוהל]]<br />
*[[הרבי והקצין הגרמני (סרט)]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''[[ספר התולדות]]''' - אדמו"ר הריי"צ, [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].<br />
*'''רבותינו נשיאינו''' - אדמו"ר הריי"צ.<br />
*'''[[הנסיך השישי]]''' - [[מנחם זיגלבוים]].<br />
*'''[[מסע הרבי לארץ הקודש]]''' - [[דוד זאב רוטנברג]], הוצאת [[אש"ל - כפר חב"ד]], [[תשנ"ז]].<br />
*'''[[אלבום במסתרים]]''' - הוצאת [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]] [[תשע"ג]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
===קורות חיים===<br />
;ילדות<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55573 "נשמה ירדה בליובאוויטש", סיפור לידתו של אדמו"ר הריי"צ]<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3329 סדרה המתעדת את ילדותו] - [[שבועון בית משיח]].<br />
;נישואין<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63882 סקירה על נישואיו של אדמו"ר הריי"צ] - מאת [[מנחם זיגלבוים]]<br />
;בתקופת ה[[שואה]]<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61345 נס ההצלה מאירופה הבוערת] - מאת [[זלמן רודרמן]]<br />
*[http://www.chabad.info/images/notimage/51996_he_1.pdf מניצולים למצילים] מצגת מאת שניאור זלמן ברגר {{תמונה}} - {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1855 מאמציו להצלת אדמו"רים בימי השואה] - שבועון בית משיח.<br />
;הביקור בארץ הקודש<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3312 "קול ישראל" מדווח על ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל] - שבועון בית משיח.<br />
*[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43978&st=&pgnum=1&hilite= דער ליובאוויטשער רבי] ב[[יידיש]]<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47608 סקירת הביקור בעיתון בית משיח].<br />
*אהוד עין גיל, [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=6739 עשרה ימים לפני הטבח], עיתון הארץ.<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=6945 דיבת הארץ - עיתון משפחה בכתבה על הביקור].<br />
;הסתלקות<br />
*הלל זלצמן, [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66504 זכרונות מיו"ד שבט תש"י], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}<br />
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74211 פתאום, בבוקר יום השבת... ● תיאור ההסתלקות]''', [[שבועון בית משיח]], מתוך הספר "אִסְתַּלַּק יְקָרָא", ט שבט התשע"ג (20.01.2013)<br />
<br />
===שונות===<br />
;ספריו<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15697&pgnum=1 ספר המאמרים - תרפ"ח] - אתר היברו-בוקס<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15799&st=&pgnum=1&hilite= ספר המאמרים - אידיש] - אתר היברו-בוקס.<br />
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/maamarei ספרי המאמרים] שנת תרפ"ט וכן תרצ"ב-תרצ"ג, <br />
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos ספר השיחות] מהשנים תר"פ-תרפ"ז, תרפ"ח-תרצ"א, תש"ו-ה'שי"ת, פורמט טקסט - אתר ספריית חב"ד<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15658&st=&pgnum=1&hilite= 'קונטרס תורת החסידות'] - אתר היברו בוקס.<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15656&st=&pgnum=1&hilite= 'קונטרס לימוד החסידות'] - אתר היברו בוקס.<br />
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/haskala קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה] - אתר ספריית חב"ד.<br />
*אגרות קודש הכרכים בפורמט PDF באתר היברו בוקס: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&pgnum=1 כרך א'] ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&pgnum=1 כרך ב'] - (תרפ"ח-תרצ"ג) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&pgnum=1 כרך ג'] - (תמוז תרצ"ג-תרצ"ו) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&pgnum=1 כרך ד'] - (תרצ"ז-תרצ"ט) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&pgnum=1 כרך ה'] - (ת"ש-תש"א) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31606&pgnum=1 כרך ו'] - (תש"ב) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&pgnum=1 כרך ז'] - (תש"ג) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&pgnum=1 כרך ח'] - (תש"ד-תש"ה) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&pgnum=1 כרך ט'] - (תש"ו-תש"ח) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&pgnum=1 כרך י'] - (תש"ט-תש"י וחסרי תאריך) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&pgnum=1 כרך י"א] - (מילואים, תר"ס-תרצ"ט) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&pgnum=1 כרך י"ב] - (מילואים, ת"ש-תש"י ומפתח לכרכים א'-י"ב) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&pgnum=1 כרך י"ג] - (מילואים, תרס"א-תש"י) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31620&pgnum=1 כרך י"ד] - (מילואים) <br />
<br />
;תמונות<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=14165 גלריית תמונות מאדמו"ר הריי"צ] - {{אינפו}}.<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44285 גלריה תמונות מקבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ]{{תמונה}} - {{אינפו}}.<br />
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76590 גלריית תמונות נדירות מהרבי הריי"צ] {{אינפו}}<br />
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9B%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6_%D7%A0%D7%A2_%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_76361.html גלריית תמונות] באתר [col]<br />
<br />
;סיפורים<br />
*נתן אברהם, [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66535 כשהרבי הריי"צ הופיע בחלום לילדה בת 11] [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הריי"צ}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}}<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|8]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ|*]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%9F_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F&diff=149681שיחה:רבי אלעזר בן רבי שמעון2013-08-13T14:55:02Z<p>אבי כהן50: </p>
<hr />
<div>== ציון רבי שמעון בן אלעזר ==<br />
למה לשים תמונה של ציון רבי '''שמעון''' בן אלעזר?--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 13:58, 12 באוגוסט 2013 (UTC)</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95&diff=149610שמואל שפירו2013-08-12T14:05:32Z<p>אבי כהן50: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:DSC03298-002.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שמואל שפירו בהופעה]]<br />
<br />
'''שמואל שפירו''' ([[ה'תשל"ד]], 1974) הוא זמר ומלחין [[חסיד חב"ד]] יליד [[צרפת]].<br />
<br />
== ביוגרפיה ==<br />
כנער שימש סולן חצר ב[[חסידות ערלוי]] והחל להתקרב ל[[חסידות חב"ד]].<br />
<br />
שימש כ[[חזן]] בכמה [[בית כנסת|בתי כנסת]] גדולים בעולם, כמו בית הכנסת הגדול ב[[מגדל העמק]] של [[יצחק דוד גרוסמן|הרב גרוסמן]], ובבית הכנסת הגדול "אוהל אברהם" ב[[פריז]].<br />
<br />
מופיע לצד זמרים מפורסמים כ[[אברהם פריד]], [[מרדכי בן דוד]], [[בני פרידמן]] ועוד.<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73436 אלבום בכורה לזמר שמואל שפירו ● להאזנה] {{אודיו}} {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3364 הזמרים החב"דיים בני פרידמן ושמואל שפירו מבצעים את הניגון המפורסם של "שיבנה בית המקדש"] {{וידיאו}} {{אינפו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:שפירו, שמואל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:זמרים חב"דים]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95&diff=149609שמואל שפירו2013-08-12T14:05:08Z<p>אבי כהן50: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:DSC03298-002.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שמואל שפירו בהופעה]]<br />
<br />
'''שמואל שפירו''' ([[ה'תשל"ד]], (1974)) הוא זמר ומלחין [[חסיד חב"ד]] יליד [[צרפת]].<br />
<br />
== ביוגרפיה ==<br />
כנער שימש סולן חצר ב[[חסידות ערלוי]] והחל להתקרב ל[[חסידות חב"ד]].<br />
<br />
שימש כ[[חזן]] בכמה [[בית כנסת|בתי כנסת]] גדולים בעולם, כמו בית הכנסת הגדול ב[[מגדל העמק]] של [[יצחק דוד גרוסמן|הרב גרוסמן]], ובבית הכנסת הגדול "אוהל אברהם" ב[[פריז]].<br />
<br />
מופיע לצד זמרים מפורסמים כ[[אברהם פריד]], [[מרדכי בן דוד]], [[בני פרידמן]] ועוד.<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73436 אלבום בכורה לזמר שמואל שפירו ● להאזנה] {{אודיו}} {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3364 הזמרים החב"דיים בני פרידמן ושמואל שפירו מבצעים את הניגון המפורסם של "שיבנה בית המקדש"] {{וידיאו}} {{אינפו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:שפירו, שמואל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:זמרים חב"דים]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%9F_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F&diff=149608שיחה:רבי אלעזר בן רבי שמעון2013-08-12T13:58:25Z<p>אבי כהן50: יצירת דף עם התוכן "== ציון רבי שמעון בן אלעזר == למה לשים תמונה של ציון רבי שמעון בן אלעזר?--~~~~"</p>
<hr />
<div>== ציון רבי שמעון בן אלעזר ==<br />
למה לשים תמונה של ציון רבי שמעון בן אלעזר?--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 13:58, 12 באוגוסט 2013 (UTC)</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_14&diff=149607שיחת משתמש:שלום/ארכיון 142013-08-12T13:54:19Z<p>אבי כהן50: </p>
<hr />
<div> {| style="float: left; width: 300px;"<br />
|-<br />
! class="usermessage" style="padding: 1em;" | {{מצב דף שיחה}}<br />
|}<br />
<br />
{{משתמש:שלום/תבנית ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 1|א]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 2|ב]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 3|ג]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 4|ד]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 5|ה]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 6|ו]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 7|ז]]}}<br />
<br />
== ריענון ==<br />
<br />
ראיתי שהדף ריק, אז החלטתי שאני חייב למלא אותו ב(לפחות קצת) מלל. כמו ששמת לב נכתבו שתי ערכים מתוך הקישורים האדומים שבראש דף השינויים האחרונים. יש את כבודו כח ורצון להחליף אותם? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ז בתמוז ה'תשע"ג • 15:36, 24 ביוני 2013 (UTC)<br />
:ושוב אטריד אותך, או שתחכה עד שאסיים להכחיל את כולם? {{קריצה}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ז בתמוז ה'תשע"ג • 06:11, 25 ביוני 2013 (UTC)<br />
::רבינו, תגוון קצת. ערכים עם קצת יותר צבע, שיהיה כיף לכתוב אותם... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ז בתמוז ה'תשע"ג •<br />
:::יישר כח על העדכון, אבל למה על ערכים שהתחלתי לעבוד עליהם... {{קריצה}} - אין לי בעיה עם העדכון כשלעצמו, רק שזה עלול לגרום לעבודה כפולה שמישהו אחר יתחיל לעבוד על אותו ערך שאני התחלתי. לא היתה לי ברירה אלא להעלות ערך באמצע עבודה. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ג באב ה'תשע"ג • 15:33, 30 ביולי 2013 (UTC)<br />
::::ביומיים האחרונים הרוח-קודש שלי נסתתרה. אקווה שלא ישנה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ד באב ה'תשע"ג, למניינם 02:26, 31 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::::כנראה שאתה לא מספיק בשמחה... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ד באב ה'תשע"ג • 02:32, 31 ביולי 2013 (UTC)<br />
::::::אגב, אם כבר עוסקים ב[[אברהם שפירא|ערך זה]], אולי תוכל להיכנס לקישור שבתחתית הדף, ולהעלות את תמונות של הרב שפירא ביחידות אצל הרבי מתוך אינפו? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ד באב ה'תשע"ג • 02:32, 31 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
== את עזרתך הדחופה בתבניות ==<br />
<br />
אם תוכל לעזור לי בתבניות של 'תמונות מומלצות (הרבי)'. צריך להוסיף לתבנית ניווט ערכי שנים, ושהקבצים יופיעו בדף החודש. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ג בתמוז ה'תשע"ג 11:33, 1 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
<br />
#האם אתה יודע [[משתמש:שנוזל/עמוד ראשי|למה התמונה זזה ימינה]] (בתיבה החדשה של תמונה היום) - כנראה הבעיה במקור ([[תבנית:עמוד ראשי/תיבה]], אך לא הצלחתי להבין איפה)? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ה בתמוז ה'תשע"ג 16:03, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
== הפניה ==<br />
<br />
מה הבעיה שהדפים האלו יהיו הפניה?<br />
:משהו מוזר, אני לא רואה בשינויים האחרונים את כל השינויים שעשיתי, כנראה שכשמוחקים דף, אז גם התרומות של הדף נמחקות--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 04:33, 2 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
== מדיה ויקי:Recentchangestext ==<br />
<br />
'מאבק רבותינו נשיאינו להשבת ספריית שניאורסון' לא אמור להיות ערך נפרד, אלא אמור להיות פיסקא בתוך [[אוסף שניאורסון]]. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ד בתמוז ה'תשע"ג • 23:39, 2 ביולי 2013 (UTC)<br />
:יישר כח על הערכים המרעננים... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ה בתמוז ה'תשע"ג • 00:41, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
::אגב, למה עיתון 'המבשר' ראוי להיכנס לערכי חב"דפדיה. עוד מעט גם יגיע פה מישהו שיסביר למה צריך לבחור ג' בקלפי... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ה בתמוז ה'תשע"ג • 00:42, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::אז שוב נדרש עדכון, ואחרי שישבתי על המחשב של שנוזל, אני מוכרח להודות שצריך לקצר את שורת הערכים החדשים כי השורה הזו קופצת במסכים צרים. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ב' באב ה'תשע"ג • 03:30, 9 ביולי 2013 (UTC)<br />
::::סתם כך, לפני אשרוב יש נקודה ורווח מיותרים, ובכלל, היה כדאי להחליף את "שמים * קול * פנימיות העולמות וחיצוניות העולמות"... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ג' באב ה'תשע"ג • 01:47, 10 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::::אגב, לאחרונה פחות רואים אותך, יש סיבה משמחת לכך, או שפשוט אתה רוצה להעציב אותנו בתשעת הימים אז אתה ממעט לבקר? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ג' באב ה'תשע"ג • 01:47, 10 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::::::השני. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ג' באב ה'תשע"ג, למניינם 02:38, 10 ביולי 2013 (UTC)<br />
::::::::ואתה גם בתענית דיבור... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ג' באב ה'תשע"ג • 11:06, 10 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::::::::כעת אני מבין מדוע [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F&curid=24981&diff=143842&oldid=143841 זכית] לתואר "המשתמש הלא נכון". אתה פשוט לא קולט מצבים נכון. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ג' באב ה'תשע"ג, למניינם 14:51, 10 ביולי 2013 (UTC)<br />
::::::::::תכל'ס, אתה קוצב את מילותיך כאילו אתה בתענית כתיבה... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ג' באב ה'תשע"ג • 15:17, 10 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
== עדכון בעץ הקטגוריות ==<br />
<br />
נא לעדכן כל קטגוריה חדשה שאתה פותח ב[[משתמש:שנוזל/עץ קטגוריות|עץ]]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ז בתמוז ה'תשע"ג 03:07, 5 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
== מודעות גוגל ==<br />
<br />
הייתה פרסומת שכתבה בערך כך: "מי היה המשיח? - הכל על רבנים..." והפנתה לדף שכותרתו "מה ידוע לך על [שמו של אותו האיש]?" <br />
<br />
אשלח לך באישי את הקישור. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 20:09, 13 ביולי 2013 (UTC)<br />
:{{טופל}} על ידי שיע --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ז' באב ה'תשע"ג, למניינם 19:54, 14 ביולי 2013 (UTC)<br />
::ב[[חב"דפדיה:פיתוח התשתית#הסרת הפרסומות|פיתוח התשתית]] כבר הוחלט להוריד את הקישור לחלוטין, מחכים למתכנת... • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ז' באב ה'תשע"ג 20:04, 14 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::הבעיה שהמתכנת עדיין אינו. אני אישית גם מסכים שיש איזה מישהו שכדאי שיתן לי עשר אלף דולר (הבעיה הקטנה: הוא אינו סובר כך). --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ז' באב ה'תשע"ג, למניינם 20:17, 14 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
== [[שיחת משתמש:שלום#עדכון בעץ הקטגוריות|אחזור על בקשתי]] ==<br />
[[:קטגוריה:מלמדים]]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ח' באב ה'תשע"ג 21:51, 15 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
== למה למחוק! ==<br />
<br />
הסיבה ששיחזרתי היא בגלל שאתה לא ציינת למה מחקת בתקציר העריכה. בדיוק בשביל זה הוא נועד. לי לא היתה גישה לאינפו באותו רגע, וממילא שיחזרתי עד שתסביר את עצמך כמו שכתבתי בתקציר: {{ציטוטון|שלום, למה למחוק?!}}. בתקווה להבנה ולשיפור דרכי העריכה שלך בעתיד. ההרשאות לא מאפשרות לך לחרוג מהכללים הנהוגים, ובטח שלא לתקוף לשווא כמו חיה פצועה. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י' באב ה'תשע"ג • 00:46, 17 ביולי 2013 (UTC)<br />
:אין חובה לציין תקציר עריכה. לא תקפתי חלילה אף אחד, וגם לא השתמשתי בהרשאות המ"מ. הצלחה רבה ומופלגה --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י' באב ה'תשע"ג, למניינם 01:44, 17 ביולי 2013 (UTC)<br />
::מבלי להיכנס למריבות, רק קצת הבנות. אין חובה לציין בתקציר עריכה, אבל זה דבר נורמלי, רצוי ומבוקש. לא קרה כלום אם לא ציינת, אבל זה פשוט עלול לגרור 'ביטולים'. תקציר עריכה חוסך המון, גם בעיות מסוג זה... • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י' באב ה'תשע"ג 20:11, 17 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::ומעמדו כ'מפעיל מערכת' לא הופך כל פעולה שלו לניצול.. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י' באב ה'תשע"ג 20:12, 17 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
== ארור מכה רעהו בסתר ==<br />
<br />
לשאלתך - [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA&diff=next&oldid=145502 כולם ראו]. אם דברי בדף המשתמש לא הובנו אבהיר אותם שוב: אף אחד לא אמור להיעלב כשאני כותב שלא ברצינות אבל כאשר אני מבקש לשמור על הכללים של חב"פדיה אני באמת מתכוון לבקש את זה. אני לא בתקן של חילוק פקודות אבל כשאין אף מפעיל מערכת אחר שדואג שהענינים כאן יתנהלו כנדרש (אין לי טענות, אני רק מסביר לך למה אתה מוציא דברים מהקשרם), אני יצחק ושנוזל עושים זאת מתוך הכרח ואכפתיות לחב"דפדיה, ואכהמ"ל בדבר המצער. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י' באב ה'תשע"ג • 00:54, 17 ביולי 2013 (UTC)<br />
:אגב, מעניין שאתה חושש עד קצה האחרון מ[[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 7##שימוש בכהן|שימוש בכהן]], אבל אתה לא חושש בכלל מ{{ציטוטון|ארור מכה רעהו בסתר}}... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י' באב ה'תשע"ג • 00:54, 17 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::הדברים נכתבו בגלוי ולא בסתר, כדי שכולם יראו. להורות למשתמשים אחרים מה לעשות בזמנם הפנוי, זה מעשה שאין לו הצדקה משום בחינה שהיא. זה שזה נעשה מעל גבי הויקי לא הופך את הדבר להגיוני יותר. תאר לעצמך שאני מוצא אותך ב770 ואומר: "הי, מה אתה תבזבז את הזמן? בזמן הזה היית יכול ל.. ול..". הדבר אינו מקובל, ואני תקוה (אך לא מאמין) שלא ישונה. ואבקש לא לנסות לערב אחרים. כבודו הוא היחיד שעושה את המעשה הפסול הזה. <br />
<br />
אני יודע (מנסיון בויקיפדיה) שדיונים כגון אלו, הנהפכים למרבה הצער לאישיים, עלולים לגזול זמן רב, ולכן לא אגיב יותר בל"נ על הדיון הזה (בדיוק מסיבה זו מחקתי את הדברים מלוח המודעות). אתה מוזמן לכתוב כאן את המילה האחרונה (או שלא) וכט"ס. למרבה הצער אין לי זמן לדיונים כאלו, שאינם משרים אוירה טובה וגם אינם מביאים תועלת לאיש. הצלחה רבה בכל הענינים ברו"ג --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י' באב ה'תשע"ג, למניינם 01:43, 17 ביולי 2013 (UTC)<br />
:אני לא מבין למה נפגעו מדברים של מה בכך. אז הוא כתב 'אתם מבזבזים את הזמן', ומה הביגדיל? גם אני חשבתי לכתוב את זה כמה וכמה פעמים, מה קרה, מה הוא כבר אמר? למה לקחת אישי, ולמה להיפגע מיציאות? והוא לא מבזבז את הזמן? אני לא מבין על מה המהומה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י' באב ה'תשע"ג 20:09, 17 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
<br />
== הסרת תמונה ==<br />
הסרתי את התמונה מהערך של [[רבי אלעזר ברשבי]] ונא לא להחזירה ולא להעבירה. בתודה מראש--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 13:54, 12 באוגוסט 2013 (UTC)</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%9F_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F&diff=149606רבי אלעזר בן רבי שמעון2013-08-12T13:17:02Z<p>אבי כהן50: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שמעון_שזורי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי שמעון בן אלעזר]]<br />
'''רבי אלעזר בן רבי שמעון''' היה מגדולי ה[[תנאים]], ומחכמי הזוהר, בנו של [[רבי שמעון בר יוחאי]].<br />
<br />
מסופר בגמרא כי הוא ביקש על עצמו בלילה לפני לכתו לישון, ש[[יסורים]] יבואו עליו, וההוצאות של ה[[רפואה]] עלו לו ממון רב. כאשר אשתו נתוודעה מכך שהוא מבקש שהיסורין יבואו אליו ושמעה אותו אומר כך, היא אמרה לו בתרעומת: כלית ממון של בית אבא, וברחה מביתו.<br />
<br />
באותה עת היתה ספינה בים שעמדה לטבוע, יושבי הספינה נדרו שאם ינצלו יביאו ממון רב לרבי אלעזר בן רבי שמעון. הם ניצלו, ואכן הביאו לו ממון רב, כך שגם הלאה לא היה חסר לו ממון ברווח{{הערת שוליים|1=[[ב"מ]] פד, ב.}}.<br />
<br />
מעשה זה מסביר הרבי{{הערת שוליים|1=[[תורת מנחם]] שנת [[תשי"ג]] ח"ב, שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'תשי"ג.}} שהוא היה מיחידי סגולה שעבודתם היתה באופן הבירור דתורה, וכמו [[רבי עקיבא]], ומלאכתם היתה נעשית ע"י אחרים – שזהו המעמד ומצב דלעתיד לבוא, כמ"ש{{הערת שוליים|1=ישעי' סא, ה. וראה [[ברכות]] לה, ב.}} "ועמדו זרים ורעו צאנכם" – שלא הוצרכו להתעסק בהדברים הגשמיים, אלא ע"י הפסק בתורה נעשה הדבר בדרך ממילא, כפי שמצינו בהעובדא דר"ע והמטרוניתא{{הערת שוליים|1=ראה [[נדרים]] נ, א ובפרש"י ור"נ.}}, והעובדא דרבי אלעזר בן רבי שמעון עם יורדי הספינה. והיינו, שעבודתם היתה באופן ד"עושין רצונו של מקום"{{הערת שוליים|ברכות שם.}}, שהמשיכו את בחינת הרצון שלמעלה מהשתלשלות, והמשכה זו היתה בבחי' המקום, היינו, ב[[סדר השתלשלות]].<br />
<br />
== מאמרותיו ==<br />
<br />
*הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר שנאמר אדיר במרום ה'{{הערת שוליים|פ"ב דביצה דט"ו סע"ב.}}. ופירש"י כלומר שאדר לשון קיום וחוזק ולכך נק' אדר{{הערת שוליים|ראה ביאורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[יהל אור]] על [[תהילים]] מזמור צג עמ' שמב}}.<br />
*האיש מצווה על [[מצוות פריה ורביה|פריה ורביה]] אבל לא ה[[אשה]]. מנא הני מילי. ומלאו את הארץ וכבשה, איש דרכו לכבוש ואין האשה דרכה לכבוש{{הערת שוליים|יבמות ס"ה ע"ב.}}.<br />
*כשם שמצווה על אדם לומר דבר הנשמע כך מצווה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע{{הערת שוליים|שם.}}.<br />
*מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום{{הערת שוליים|שם.}}.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תנאים}}<br />
[[קטגוריה:תנאים]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%9F&diff=149574רבי טרפון2013-08-11T12:38:34Z<p>אבי כהן50: </p>
<hr />
<div>ה[[תנא]] האלוקי רבי '''טרפון''' הכהן, היה חברם של ה[[תנאים]] [[רבי יוסי הגלילי]] ו[[רבי עקיבא בן יוסף]], אם כי ישנה דיעה שהוא היה רבו של רבי עקיבא. נקרא בפי חז"ל בשם "אביהם של כל ישראל" <REF>מס' [[מגילה]].</REF>. <br />
<br />
נמנה בדור השני לתנאים, הוא נולד בסוף ימי [[בית שני]], ורוב ימיו היו בתקופה שאחרי חורבנה. <br />
<br />
הוא היה מראשי החכמים בדורו, יחד עם חביריו התנאים [[רבי אלעזר בן עזריה]], [[רבי אליעזר]], [[רבן גמליאל]], ו[[רבי יהושע בן חנני]]א. <br />
<br />
הי' [[עושר|עשיר]] מופלג, וארוך [גבוה] בדורו,. הי' בזמן הבית, ולרוב נחלק עם התנאים [[רבי אליעזר]] "הגדול" בן הורקנוס, רבי יהושע בן חנניה, ותלמידם [[רבי עקיבא בן יוסף]].<br />
<br />
היה מראשי המדברים הזקנים, והוא הי' גם בזמן שהורידו את התנא רבן גמליאל דיבנה מהנשיאות <REF>עי' ברכות דף כ"ז ואילך.</REF>, והי' לו בן, רבי שמעון בן טרפון שמו וגם בת היתה לו.<br />
<br />
יש מחשיבים אותו כאחד מ[[עשרה הרוגי מלכות]].<br />
<br />
ציונו הק' שאושר על ידי גדולי עולם<REF>כהגה"ק רבי סלמאן מוצפי בעל ה'שפתי צדיקים', בעל ה'מסעות ארץ ישראל', בעל ה'יחוס אבות' זצ"ל ועוד.</REF> נמצא בין עיה"ק [[צפת]] ל[[מירון]], בדרך עפר משמאל למערת ה'אדרא' בראש ההר, ועץ גבוה מתנוסס ליד הציון ומחפה בענפיו עליו.<br />
<br />
== רבי טרפון באור החסידות ==<br />
<br />
השם "טרפון" זהו שם בלע"ז, לא ב[[לשון הקודש]], ועל כרחך שהוא הי' נקרא בשם זה, וכך הוא נקרא גם ב[[משנה]], משום שהשם קשור באופן עבודתו...<br />
<br />
"והנה, שמו של תנא{{הערת שוליים|וכיוצא בזה.}} בלשון הקודש מורה על סדר [[עבודה]] על דרך הרגיל, ב[[קדושה]]. ואילו שמו של תנא [וכיוצא בזה] בלע"ז, בלשון האומות, מורה על סדר עבודה שלא על דרך הרגיל, על דרך עבודת ה[[תשובה]], ההופכת את הלע"ז לקדושה, השם בלע"ז נהיה שמו של תנא האומר דברי תורה המובאים במשנה.<br />
<br />
וההסבר: שם בלשון הקודש אינו כולל בהכרח את העבודה של שינוי ה[[טבע]], בדוגמת הנהגתו של יהודי בד' אמות של קדושה, או העבודה של ה[[נשמה]] למעלה - שבהיותה במקומה האמיתי, מקום הקדושה, אין לדעת אם זוהי עבודה אמיתית, בכח עצמו בשינוי טבעה. מה שאין כן השם רבי טרפון מורה שעבודתו כוללת גם את הירידה למקום שאינו קדושה מצד עצמו, ושם עושים עבודה אמיתית, היפך הטבע, להפכו לקדושה.<br />
<br />
ענין זה גם בשם "טרפון" עצמו, "טרפון" הוא גם אותיות "טרף", על דרך "בנימין זאב יטרף" <REF>בראשית מ"ט, כ"ז.</REF>, המורה על עבודה של חטיפה בניגוד לרצון הנחטף <REF>ראה [[לקוטי שיחות]] חכ"ה עמ' 275.</REF>, שזוהי עבודה אמיתית, עד לשלימות בזה - עבודת התשובה, ש'חוטפים' את ניצות הקדושה המצויים ברשות הקליפה ומעלים אותם לקדושה. <REF>[[ספר השיחות]] [[תש"נ]] חלק ב' עמוד 511. [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15957&hilite=fb117607-6d9b-4deb-be61-363554c41e98&st=%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%9F&pgnum=344 התוועדויות תש"נ].</REF>.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תנאים}}<br />
[[קטגוריה:תנאים]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%90_%D7%91%D7%9F_%D7%97%D7%A8%D7%A9&diff=149573רבי מתיא בן חרש2013-08-11T12:37:25Z<p>אבי כהן50: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:רבי מתיא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האהן הקטן מעל קברו של רבי מתיא בן חרש]]<br />
ה[[תנא]] האלוקי '''רבי מתיא בן חרש''', היה תנא בדור העשירי ואחד עשר לתנאים, שהוא הדור השלישי והרביעי לחורבן [[בית שני]]. <br />
<br />
[[רבי אליעזר]] הגדול היה רבו{{הערת שוליים|יוחסין.}}, וכן [[רבי יאשיה]] ו[[רבי מאיר]]{{הערת שוליים|[[אבות דרבי נתן]] פרק א'.}}.<br />
<br />
הוא היה רבו של [[רבי אליעזר בן רבי יוסי]] שמסר כמה וכמה הלכות משמו{{הערת שוליים|סוף [[מסכת יומא]]}}.<br />
<br />
התגורר ברומי{{הערת שוליים|[[מעילה]] יז, עמוד א.}} שם גם הקים בית דין, שהתפרסם כבית דין מומחה בהוצאת הצדק לאור, עד שאמרו חז"ל{{הערת שוליים|סנהדרין לב, ב.}} {{ציטוטון|צדק צדק תרדוף הלך אחר ב"ד יפה אחר [[רבי אליעזר]] ל[[לוד]], אחר רבי מתיא בן חרש ל[[רומי]].}} כן הקים במקום [[ישיבה]]{{הערת שוליים|[[סנהדרין]] דף לב, עמוד ב' ו[[רש"י]] שם.}} שהתפרסמה כגדולה ביותר בימיו{{הערת שוליים|מגיד משנה, הלכות סנהדרין פרק ו'.}}.<br />
<br />
ב[[לקוטי שיחות]] חלק יז{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=14940&hilite=1f836893-59f8-4114-b116-c56c880f8005&st=%D7%91%D7%9F+%D7%97%D7%A8%D7%A9&pgnum=207 עמ' 194].}} דן [[הרבי]] בשאלתו של רבי מתיא המובאת ב[[מסכת יומא]]{{הערת שוליים|דף פו, עמוד א'.}}. <br />
<br />
באחת מההתוועדויות, ביאר הרבי את [[רש"י]] שמביא את מאמרו של ר' מתיא בן חרש אודות גאולת בני ישראל ממצרים, שהיו ערומים ממצוות והיו צריכים לדם פסח ודם מילה כדי שיהא בידם זכות קיום המצוות הללו. הרבי דיבר ברגש רב על אריכות הגלות האחרון, ובכה מאוד באומרו "הבן חמש למקרא נותר עם קושיא: כיצד ייתכן שיהודים עדיין נמצאים בגלות? כמה הוא השיעור לייגע את היהודים בגלות"?... <br />
<br />
רבי [[ישראל מרדכי טברסקי]] האדמו"ר מ[[חסידות רחמסטריבקא|רחמסטריבקא]] ששהה במקום, היה בהתרגשות גדולה למשמע הכמיהה העצומה של הרבי לגאולה השלימה, והכאב האמיתי שפרץ מלבו הטהור לנוכח המשך הגלות{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59229 חב"ד אינפו], על פי עדות רבי [[נחמן יוסף טברסקי]].}}.<br />
<br />
==שיתעסקו במצוות==<br />
רש"י מזכיר את מאמרו של רבי מתיא בפרשת בא, ומסביר שני סיבות לכך ש[[הקב"ה]] הביא להם דווקא ב[[י' בניסן|עשור לחודש]], א) כדי שיהיו להם שתי [[מצוות]] שיעמדו להם להגאל, דם [[פסח]] ודם [[מילה]]. ב) מפני שהיו שטופים ב[[עבודה זרה]], ובכך יהיו להם [[מצוות]] כדי להתעסק בהם.<br />
<br />
הרבי{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16076&hilite=4a00bb87-191a-4d78-ae6f-d8e111a7bb96&st=%D7%91%D7%9F+%D7%97%D7%A8%D7%A9&pgnum=129 חלק ט"ז].}} מסביר כי רש"י מזכיר את מאמרו [[בפרשת בא]] אודות כך שהקב"ה הביא להם דווקא בעשור לחודש, א)כדי שיהיו להם שתי מצוות להתעסק בהם. ב) מפני שהיו שטופים בעבודה זרה ויהיו להם מצוות כדי להתעסק בהם.<br />
<br />
הרבי מסביר כי בשניהם יש טעם ותירוץ לכך שלקיחת השה היה צריך להיות כבר מעשור לחודש, לפי הטעם הראשון שיהיו בידם זכויות, הטעם הוא כי כדי לקיים [[מצוות מילה]] יש לנוח שלושה ימים בהם אסור לצאת לדרך מפני הסכנה, ולפי הטעם השני ההדגש הוא שיהיה בידם הצאן כמה ימים כדי שיתעסקו בו.<br />
<br />
הרבי מקשה למה הרש"י מזכיר דווקא את שמו של רבי מתיא בן חרש ולא את שמו של התנא השני - [[רבי אליעזר הקפר]]. ובהדגש לשון רש"י "'''היה''' רבי מתיא בן חרש" אומר" משמע שמאמר זה היה רבי מתיא בן חרש אומר תמיד. כתוב בגמרא "הלך אחר רבי מתיא לרומי", ולכאורה קשה למה הקים את ישיבתו במקום מרוחק כזה שיהיו צריכים ללכת עד שם, ולא בארץ ישראל כאשר כל התנאים.<br />
<br />
ומסביר הרבי כי רבי מתיא בן חרש, שהיה משורשו של [[יוסף הצדיק]] - עבודת הבירורים{{הערת שוליים|[[סדר הדורות]] בערכו.}}, רצה שיהיה ברומי ישיבה של תורה כדי שיתעסקו בהם ישראל שבאותו מקום ויאיר להם חשכת הגלות, ובכך היה מנחם את תלמידיו.<br />
<br />
== אמרותיו ==<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הוי מקדים בשלום כל אדם, והוי זנב לאריות, ואל תהי ראש לשועלים|מקור=[[מסכת אבות]] פרק רביעי, משנה טו.}}.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תנאים}}<br />
[[קטגוריה: תנאים]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C&diff=149572חוני המעגל2013-08-11T12:36:23Z<p>אבי כהן50: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:חוני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה למערת קברו של חוני המעגל, סמוך לחצור הגלילית]]<br />
'''חוני המעגל''', היה [[תנא]] בזמנו של [[שמעון בן שטח]], שהיה ידוע בהסברתו המיוחדת ב[[תורה]]{{הערת שוליים|1=[[תענית]] כג, א.}} וב[[תפילה|תפילותיו]] המיוחדות.<br />
==כבן המתחטא לפני אביו==<br />
כאשר היתה בצורת קשה ב[[ארץ ישראל]], הוא עג עוגה והצהיר כי הוא לא יוצא ממנה עד שירדו גשמים. כאשר ירדו גשמי קללה גדולים ומזיקים, אמר חוני המעגל בתפילתו כי הוא ביקש דווקא על גשמי ברכה. הגשמים השתנו לגשמי ברכה, אך לא הפסיקו לרדת. כאשר הם הגיעו לגובה מוגזם, עד שהמים ב[[ירושלים]] מילאו את אבן הטוען, הוא התפלל שוב לקב"ה, והגשמים הפסיקו. בעקבות מעשה זה שלח לו אחד מהתנאים בדורו, "אלמלא חוני אתה גוזרני עליך נידוי, אבל מה אעשה שאתה מתחטא לפני [[הקדוש ברוך הוא]] כבן המתחטא לפני אביו".<br />
<br />
על פי רשימות [[אדמו"ר הצמח צדק]] ביאור הדבר הוא שתפילותיו היו משנים כביכול את רצון השי"ת, כבן האוחז את יד אביו ואינו נותן לו לעשות רצונו{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשד"מ]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16056&hilite=55cdfc17-ac28-4d66-a524-5242a2530a55&st=%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C&pgnum=62 חלק ד'].}}<br />
<br />
לפי [[תורת החסידות]], ההסבר לכך שירדו מלכתחילה הצפה של גשמים, היא מפני שהגשמים ירדו בהתאם למעלתו של חוני המעגל, אבל מצד המקבל - כלל ישראל, הם לא היו ראויים לכך{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16013&hilite=179619a2-4e71-4808-9d9a-945643e3743b&st=%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C&pgnum=447 התוועדויות תשמ"ג ח"ג].}}<br />
==ישן שבעים שנה==<br />
<br />
באשר להסתלקותו של חוני, קיימת מסורת המופיעה ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] (תענית כג, א), לפיה כאשר הלך חוני בדרך ראה אדם נוטע [[חרוב]], ושאל אותו מדוע הוא עושה כן, שכן החרוב יישא פרי רק בעוד שבעים שנה. האדם אמר שהוא נוטע את החרובים לדורות הבאים, והוסיף הזקן את האמרה המפורסמת:<br />
"כשם שנטעו אבותי לי, אטע אני לבני". ישב חוני, התנמנם והתעורר כעבור שבעים שנה. כאשר קם משנתו, מצא את נכדו של הזקן כשהוא לוקט מפירות החרוב. משנכנס ל[[בית המדרש]], תירץ חוני כל [[קושיא]] שעלתה בבית המדרש. אמרו החכמים שהמאמרים מיושבים וברורים משל היה פה חוני המעגל שהיה מיישב ומברר את הדברים בזמנו. כאשר אמר להם כי הוא חוני, איש לא האמין לו, ומרוב צער, התפלל חוני וביקש שימות, ואכן הוא מת. בעקבות כך, טבע [[רבא]] את האימרה "או חברותא או מיתותא". (או חבר או מיתה).<br />
<br />
הביאור בזה הוא, ששינתו לא היתה שינה כפשוטה, אלא נשמתו עלתה למעלה לשאוב לה חיים{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16052&hilite=efb975f3-0049-481d-964e-3fe16b3004d6&st=%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C&pgnum=569 הרבי] בשם פרקי דרבי אליעזר פרק ל"ד}}.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תנאים}}<br />
[[קטגוריה:תנאים]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9F_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%93%D7%A7&diff=149571רבי שמעון בן יהוצדק2013-08-11T12:35:22Z<p>אבי כהן50: </p>
<hr />
<div>'''רבי שמעון בן יהוצדק''' הוא תנא, יש אומרים שהיה בזמן [[רבי טרפון]]{{הערת שוליים|[[סדר הדורות]] בשם ספר יוחסין.}}, ויש אומרים שהיה רבו של רבי יוחנן{{הערת שוליים|שם וכמ"ש בתוס' נדה י, ב.}} ויש אומרים ששלושה בן יהוצדק היו{{הערת שוליים|שם, ו[[הרבי]] מסיים על כך: "ועדיין צ"ע".}}<br />
<br />
מובא ב'''ירושלמי'''{{הערת שוליים|[[מסכת סוכה]] פ"ה ה"ד.}} כי בן יהוצדק הוא היה משתבח בקפיצותיו שב[[שמחת בית השואבה]]. למרות שהיו שני בן יהוצדק{{הערת שוליים|תוס' ד"ה אמר רבי יוחנן נדה י, ב.}} ולכמה גירסאות רק אחד{{הערת שוליים|ראה [[סדר הדורות]].}} כאן משמע שמדובר בתנא רבי שמעון בן יהוצדק שהרי לא בא לסתום אלא לפרש ולכן ככל הנראה מדובר באותו תנא ידוע המוזכר במקומות אחרים.<br />
<br />
הרבי{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16025&hilite=4ba94696-33d9-42c0-8b23-8112b794d1a8&st=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%93%D7%A7&pgnum=286 חלק י"ז]. [[שיחות קודש]] [[תשל"א]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4603&hilite=073d7eeb-eca2-4a15-9405-e131bdc304e2&st=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%93%D7%A7&pgnum=166 ח"א].}} חוקר האם מדובר בעת שכבר היה ראש ישיבה ולימד תלמידים שלכן היה נקרא בשם "רבי"{{הערת שוליים|סנהדרין סא, ב.}}כנהוג ולפי זה המוסר השכל הוא שאף ראשי ישיבות צריכים לשמח עצמו, או שמדובר עוד בתחילת לימודו וכמובן מהלשון "בן יהוצדק" בלי הלשון "רבי".<br />
<br />
לכאורה יש להסיק כי מדובר עוד בתחילת לימודו כשעוד לא היה רבי ורק לָמַד בעצמו, וכדמשמע מהלשון "בן יהוצדק", אך לפי זה קשה לכאורה מה הלימוד בירושלמי שמובא אחר כך על רשב"ג והלל הזקן ששמחו עצמם, הרי הדברים קל וחומר שאף ראשי ישיבות צריכים לשמח עצמם, ופשיטא, ומה אחד שרק למד בעצמו צריך לשמח עצמו, וודאי אחד שזכה ללמוד וללמד, ולכן ברור שגם רבן שמעון בן גמליאל והלל הזקן שימחו את עצמם, ולמה מובא אודותם ששימחו עצמם ועל כרחך שמדובר כשהיה כבר רבי.<br />
<br />
אם כי לפי זה נשאלת השאלה למה אינו מוזכר בגמרא בשם [[רבי]]. הרבי מבאר על פי המובא ב[[מסכת ברכות]]{{הערת שוליים|לד, ב.}} כי [[רבי יוחנן בן זכאי]] אמר אודותיו "אילו הטיח בן זכאי בן ראשו כל היום כולו לא היו משגיחים בו וכו' מפני שאני דומה כשר לפני המלך והוא כעבד לפני המלך", וחזינן שכאשר תנאים רצו לדבר בשבח עצמם הם היו מזכירים את עצמם ללא התואר "רבי", כדי להורות על שלילת הגאווה שלא היו מתגאים בכך, ולכן מכיון שהוא היה משתבח עצמו בכך כמשמע מהלשון "משתבח בקפיצותיו", היה מזכיר את עצמו בלא תואר רבי וא, בלא תואר שמם, רק עם שם אביהם.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תנאים}}<br />
[[קטגוריה:תנאים]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%9F_%D7%92%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%93%D7%99%D7%91%D7%A0%D7%94&diff=149570רבן גמליאל דיבנה2013-08-11T12:34:28Z<p>אבי כהן50: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:קבר רבן גמליאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברו של רבן גמליאל, ביבנה.]]<br />
'''רבן גמליאל''' היה [[נשיא]] ישראל, [[תנא]], וצאצאו של [[הלל הזקן]]. הוא היה בנו של [[רבן שמעון בן גמליאל הזקן]] נשיא ישראל. למרות שתקופה מסוימת שימש בתפקיד הנשיאות [[רבן יוחנן בן זכאי]], לאחר שהרומאים שהרגו את [[רשב"ג]] הראשון אסרו על בנו להמשיך את הנשיאות, הוא מסר את הנשיאות לידי רבן גמליאל מיד כאשר הדבר התאפשר.<br />
<br />
כאשר בסוגיית תנורו של עכנאי [[רבי אליעזר]] לא קיבל את דעתם של הרוב, גם כעבור דיון ארוך וממושך, הוא גזר עליו חרם. אשתו של רבי אליעזר, אימא שלום, היתה שומרת עליו שלא יפול על פניו ב[[נפילת אפים]], מכיון שחששה מתוצאות איומות שיגרמו מתפילת נפילת אפים, ואכן כאשר פעם אחת לא השגיחה עליו מכיון שחשבה שהוא [[ראש חודש]], הוא נפל על פניו, ורבן גמליאל אחיה נפטר.<br />
<br />
==איכות וכמות==<br />
אחד משיטותיו היא המחלוקת הידועה האם שליח הציבור מוציא את הרבים ידי חובתם גם בתפילת לחש או לא, רבן גמליאל סבור שמוטב כי הש"ץ יוציא את הציבור ידי חובתן, בניגוד לדעתם של ששאר חכמי ישראל שסברו כי על כל אחד להתפלל בעצמו תפילת לחש.<br />
<br />
הרבי{{הערת שוליים|1= [[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] ח"א [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=8ef748ff-778e-49cb-bcfc-80dce30345b8&st=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%99%D7%A7&pgnum=183 עמ' מ'].}} תולה זאת במחלוקת הידועה אם איכות עדיפה או כמות, בעוד חכמים סברו שכמות עדיפה, ולכן עדיף שכל אחד יתפלל בעצמו מאשר אחד יתפלל בשביל כולם{{הערת שוליים|[[מסכת ראש השנה]] מ' ע"א.}}, סבר רבי גמליאל נשיא ישראל כי מוטב שאחד יתפלל וכולם יצאו עימו ידי חובתו, שתפילה כזו הנעשית בהשתתפות ובכוונת כל הציבור יש לו חשיבות גדולה יותר באיכותה, ואיכות עדיפה מכמות. לפי רבי גמליאל אותה תקנה שהציבור מוציא את הרבים ידי חובתן, נעשתה דווקא ענין של בדיעבד, לאותו שאינו בקי להתפלל בעצמו.<br />
===הודאה ממין הטענה===<br />
מחלוקת דומה יש גם ב[[מסכת שבועות]] {{הערת שוליים|לח, ב.}} כאשר אדם טוען את חבירו בחיטים והודה לו בשעורים, שלמרות שלשיטת חכמים הוא פטור, כי ההודאה אינה ממין הטענה ואין זה נחשב כמודה במקצת, סבור רבן גמליאל שהוא חייב שבועה כמודה במקצת. יסוד המחלוקת הוא שווה: מצד האיכות, אין חילוק בין חיטים לשעורים, ומכיון שהכל נכלל כטענה אחת, ומצד נפשו רואים אצלו נטייה של הודאה לתובע, הרי הוא מודה במקצת הטענה. אבל אם מתחשבים מצד הכמות וחיצוניות הדברים הרי שחיטים ושעורים הם שני טענות נפרדות.<br />
<br />
זו היא גם מחלוקת בין חכמים לרבן גמליאל{{הערת שוליים|[[מסכת בבא בתרא]], י ע"א.}} אודות חסד לאומים חטאת. חכמים סוברים שהגוים נותנים צדקה כדי להתגדל, שזוהי אריכות ימים לפירוש המהרש"א, דבר שאינו פסול כאשר מדובר בגוי שעביד לגרמיה, ואילו רבן גמליאל סובר שהם עושים זאת כדי להתייהר כלפי העני, שזוהי עבירה חמורה. חכמים סוברים שעיקר הצדקה הוא '''הכמות''' להחיות נפשות ביתו, ולכן עיקר הפגם הוא אם פוגם בכמות הצדקה, ונותן את הכמות לפי השכר שיקבל. מהשא"כ רבן גמלאל סובר שעיקר ענין הצדקה הוא האיכות, - מה הוא רחום אף אתה רחו, ולכן עיקר החטא הוא כאשר פוגם בכוונת הצדקה, ולמרות שהנותן צדקה שלא לשמה הוא צדיק גמור, אז במקום לפעול בעצמו ענין הזיכוך המידות "מאיר שניהם השם", כאן יש כוונה היכית - שנותן כדי להתייהר.<br />
<br />
===החידוש המשולש===<br />
עם זאת, החידוש שבכל המקומות נצרך, ולא היה די במקום אחד כדי לומר את החידוש. מכיון שצדקה הוא כידוע יותר ענין האיכות, עד שאמרו שמי שאיבד סלע ומצאה עני והתפרנס בה, מקבל המאבד שכר מכיון שלמעשה הופרש מממונו צדקה, ואילו בתפילה ההיפך, עיקר התפילה היא ענין פנימי - עבודה שבלב, ולכן החידוש כפול שבשניהם שייך מחלוקת של איכות וכמות. <br />
<br />
לעומת זאת, בטענו חיטים והודה לו בשעורים, גם כן קיים חידוש נפרד, שלמרות שמדובר בעניני רשות, שאז יש הו"א לומר שלא שייך ענינים של חשיבות איכות וכמות, וכמבואר במפרשים המסכת ביצה, שלמרתו שביצה שנולדה ביום טוב שלאחר השבת אסורה מכיון שהוכנה משבת ליום טוב ואין שבת מכיון ליום טוב, אין ביצה שנודלה ביום ראשון אסורה, למרות שהוכנה ביום טוב, מכיון שבסעודת חול לא שייך ענין "הכנה" כלל, ולכן החידוש הוא שגם אז יש ענין של איכות וכמות.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אביו [[רבן שמעון בן גמליאל הזקן]].<br />
*גיסו [[רבי אליעזר]], בעל אחותו אימא שלום.<br />
*בנו [[רבן שמעון בן גמליאל]] נשיא ישראל.<br />
*נכדו [[רבי יהודה הנשיא]].<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תנאים]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%90%D7%99&diff=149567רבי יהודה בן אלעאי2013-08-11T12:32:09Z<p>אבי כהן50: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:רבי יהודה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האהל על מערת קבורת רבי יהודה ומשפחתו.{{הערת שוליים|אביו נקבר בסמוך.}}]]<br />
רבי '''יהודה בר אלעאי'''{{הערת שוליים|אביו היה התנא [[רבי אלעאי]] הזקן.}} (או בר אלעי) היה [[תנא]] בדור הרביעי של תקופת התנאים (המחצית השנייה של [[המאה ה-2|המאה השנייה]] לספירה). רבי יהודה מוזכר במשנה יותר מכל תנא אחר.{{הערה|למעט, אולי, [[רבי מאיר]], אודותיו נאמר "סתם משנה - רבי מאיר".}} כאשר מוזכר ב[[משנה]] או ב[[ברייתא]] סתם "רבי יהודה" - הכוונה היא לרבי יהודה בר אלעאי.<br />
<br />
בתלמוד אומר [[רבי יוחנן]] כי "סתם [[ספרא]] - רבי יהודה"; משמע - כאשר בספרא נכתבה אמירה ללא ציון שם האומר - אמירה זו שייכת לרבי יהודה. אך [[רב שרירא גאון]] מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי יהודה, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי יהודה.{{הערה|1=[[איגרת רב שרירא גאון]], עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=102&hilite= 102]-[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=103&hilite= 103], מהדורת הרב [[בנימין מנשה לוין]], חיפה, [[ה'תרפ"א]].}}<br />
<br />
== בתורת החסידות ==<br />
בירושלמי {{הערת שוליים|1=[[מסכת שבת]] פ"ח ה"א, וראה [[נדרים]] מט, ב.}} מבואר על מטרוניתא אחת ששאלה את רבי יהודה מפני מה פניו צהובים ביותר, כמגדלי חזירים ומלוי בריבית, שהם עשירים ביותר ואין להם דאגות. וענה לה: חכמת אדם תאיר פניו. <br />
<br />
[[אדמו"ר הזקן]] מסביר זאת, כי אותיות התורה נקראים "בתים", והם הכלים "לחזות בנועם ה'" שהם האורות שבתוך הכלים.<br />
<br />
למרות שלמעלה הם כולם אחדות אחד והם אור אחד, למטה הם נפרדים זה מזה, אך היו תנאים כרבי יהודה בר' אלעאי, שהיו פניו צהובים מטוב לבו, מרוב השמחה והאורה שבתורה שבעל פה, מפני שהיו צדיקים מופלגים והיו להם הפנימית והאותיות מאוחדים זה בזה{{הערת שוליים|1=[[ליקוטי תורה]] פרשת מסעי צו ד.}}<br />
<br />
הרבי{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] ח"ב [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16052&hilite=c491541d-2c35-45f3-923c-68c2970d98dc&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=648 עמ' 1332].}} מקשה, לשם מה היו צריכים לספר על כך את עדות המטרוניתא, הרי תלמידיו בוודאי הבחינו בכך. הרבי מתרץ כי הגמרא מדגישה שחכמת האדם צריכה להאיר את פניו באופן כזה, שגם גוי יבחין בכך.{{הערת שוליים|אם כי אין מדובר בגוי מגושם המונח כל כולו בענינים גשמיים, כי אם גוי נמצא בדרגה נעלית יותר - מטרוניתא.}}<br />
<br />
== פסקיו ==<br />
לפי שיטת רבי יהודה שסובר שזמן בין השמשות נמשך י"ח דקות{{הערת שוליים|1=[[מסכת ברכות]], ב, ב.}}, בניגוד ל[[רבי יוסי]] שסובר שזמן בין השמשות הוא קצר מאוד וכהרף עין. להלכה אנו פוסקים כשניהם לחומרא, בכניסת השבת כרבי יהודה, וביציאתה כרבי יוסי{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הזקן]], [[פסקי הסידור]], סדר הכנסת שבת.}}.<br />
==משפחתו==<br />
*בנו '''רבי יוסי בן רבי יהודה''' מוזכר פעמים רבות במשניות.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תנאים]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%90_%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%A1%D7%90_%D7%90%D7%99%D7%A9_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%A0%D7%A0%D7%99%D7%90&diff=149566רבי חלפתא בן דוסא איש כפר חנניא2013-08-11T12:27:22Z<p>אבי כהן50: </p>
<hr />
<div>רבי '''חלפתא בן דוסא''' - איש כפר חנניא, היה [[תנא]] ומוזכר ב[[מסכת אבות]].<br />
<br />
שמו רומז על שלושת הסימנים של בני ישראל.<br />
<br />
'''חלפתא''' רומז על ענין ה[[בושה]], שעל זה נאמר ששלושה דברים תלמיד חכמים מחליפים דיבורם, ואחד מהם אם שואלי םאותו אם מסכתא פלונית סדורה בידך אם לא. ענין זה רמוז גם בלשון איש "'''כפר''' חנינא" שאינו מספר מעשיו לאנשים אחרים, כפר, שהוא בהצנע ולא כעיר שהוא בפרסום.<br />
<br />
'''חנינא''' רומז על הענין של [[גמילות חסדים]], לשון חן וחסד.<br />
<br />
'''דוסא''' מרמז על רחמנות כדאיתא בספרים שדוסא הוא לשון הדס שיש לו ריח ואין לו טעם {{הערת שוליים|ויקרא רבה פ"ל י"ב}}, כאשר שהוא לא יכול לעזור לחבירו, הוא משתתף בצערו ומשתתף בשמחתו, וכריח שאין בו ממש{{הערת שוליים|1=[[התועדויות]] [[תשמ"ז]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16017&hilite=4bcae8e7-3681-488f-bdd6-04fe4db96380&st=%D7%97%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%90&pgnum=550 ח"ג].}}<br />
<br />
== אמרותיו ==<br />
<br />
עשרה שיושבים ועוסקים בתורה שכינה שרויה ביניהם, שנאמר אלקים נצב בעדת א־ל. ומניו אפילו חמשה, שנאמר ואגודתו על ארץ יסדה. ומנין אפילו שלשה, שנאמר בקרב אלקים ישפוט. ומניו אפילו שנים, שנאמר אז נדברו יראי ה׳ איש אל רעהו ויקשב הי וישמע. ומנע אפילו אחד, שנאמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך{{הערת שוליים|1=פ"ג מ"ו. ראה [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16013&hilite=12b0f334-1d3a-4c0d-bf52-9a8612711e85&st=%D7%97%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%90&pgnum=386 ביאורי הרבי] בענין.}}.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תנאים}}<br />
[[קטגוריה:תנאים]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%94%D7%A7%D7%A4%D7%A8&diff=149565רבי אליעזר הקפר2013-08-11T12:25:17Z<p>אבי כהן50: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מערת קבורתם של התנאים רבי אלעזר הקפר ובנו בר קפרא בחורבת קברי שבגליל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מערת קבורתם של התנאים רבי אלעזר הקפר ובנו בר קפרא בחורבת קברים שבגליל]]<br />
<br />
'''רבי אליעזר הקפר''' היה מגדולי ה[[תנאים]], ואביו של התנא הידוע [[בר קפרא]]. הוא מקובל בשם רבי אלעזר הקפר, אך יש גורסים רבי אל'''י'''עזר, וכן נהוג בחסידות חב"ד{{הערת שוליים|1=ראה [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16076&hilite=b7ef519b-e917-48f6-abdd-4e600b57e8d8&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8+%D7%94%D7%A7%D7%A4%D7%A8 ליקוטי שיחות] בשם הרא"ם.}}.<br />
<br />
הוא אומר ש[[נזיר]] נקרא חוטא לפי שנדר עצמו מן היין. [[רש"י]] מזכירו בשמו על הפסוק "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש", ולאחר שמפרש "שלא נזהר מטומאת המת", מביא גם דעתו זו של רבי אלעזר הקפר, ומכאן שענין זה קשור לשמו, ובכך מוסבר למה אנו נזקקים גם לפשט השני. <br />
<br />
מסביר [[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ו]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4614&hilite=2a2ff3f7-31f7-414a-8881-b832ca8c061b&st=%u05d4%u05e7%u05e4%u05e8&pgnum=333 ח"ב].}}, כי רבי אלעזר הקפר אומר בפרקי אבות "על כרחך אתה חי ועל כרחך אתה מת". על מאמר זה לכאורה קשה: ממ"נ, איך הוא רצונו. וההסבר בזה הוא, שאכן כשיורד לעולם צריך להיות רצונו להשאר למעלה ששם כמובן טוב לו יותר. אבל לאחר שרואה שרצון השי"ת הוא שירד למטה, והרי [[הקב"ה]] הוא [[טוב]] ודרך הטוב להיטיב, על כרחך שזה ירידה לצורך עלייה.<br />
<br />
מסיבה זו סובר רבי אלעזר שהמצער עצמו מהיין נקרא חוטא, שכיון שרצון הבורא הוא שיהיה בזה ה[[עולם]], אין לו להתנתק מהעולם - "מה לי קטלא כולא ומה לי קטלא פלגא"{{הערת שוליים|ב"ק סה.}}, אלא להיות בזה העולם ושיהיה לו שייכות בעניני העולם, ולכן אם מצער עצמו מהיין נקרא חוטא. לפי רבי אלעזר, דווקא "הרואה סוטה בקלקולה", שאז רואה שאפשר להגיע דרך עניני עולם הזה לענינים של קלקול, וכמאמר ה[[בעש"ט]] שכל ענין שאדם רואה יש לו שייכות אליו.<br />
<br />
מאמרו זה של רבי אלעזר הקפר, מובא גם ב[[אגרת התשובה - פרק ג'|אגרת התשובה]], אודות האיסור להתענות בזמן הזה לאדם שזה מחליש אותו מ[[עבודת השם]].<br />
<br />
== מאמרותיו ==<br />
הקנאה והתאווה והכבוד, מוציאין את האדם מi העולם.{{הערת שוליים|1=[[מסכת אבות]], פרק ד' [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16091&hilite=73b9e323-85ab-4ab7-b66a-0b60de953032&st=%D7%94%D7%A7%D7%A4%D7%A8&pgnum=584 משנה כ"א].}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תנאים}}<br />
[[קטגוריה:תנאים]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%A0%D7%95%D7%A1&diff=149564רבי אליעזר בן הורקנוס2013-08-11T12:23:46Z<p>אבי כהן50: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ALIM0736.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קברו המדויק של רבי אליעזר בעלמא שבגליל]]<br />
{{פירוש נוסף|נוכחי=רבי אליעזר בן הורקנוס|אחר=תנא אחר|ראו=[[רבי אליעזר (פירושונים)]]}}<br />
'''רבי אליעזר בן הורקנוס''' - ב[[משנה]] וב[[תלמוד]] מוזכר בשם הסתמי '''רבי אליעזר''', או '''רבי אליעזר הגדול''' - מגדולי ה[[תנאים]] בדור השני, בתקופת חורבן [[בית שני]] ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של [[רבן יוחנן בן זכאי]], וכונה על ידו "בור סוד שאינו מאבד טיפה" כנראה בגלל הזיכרון הלימודי החזק שלו <ref>[[מסכת אבות]], [[אבות דרבי נתן]]</ref>. עמיתו של [[רבן גמליאל דיבנה]] (ואף בעלה של אחותו של רבן גמליאל, אימא שלום) ובר הפלוגתא של רבי [[יהושע בן חנניא]]<ref>[[מסכת אבות]], [[אבות דרבי נתן]]</ref>.<br />
<br />
==תורתו ==<br />
על פי המסופר ב[[פרקי דרבי אליעזר]], בגיל 28 החל רבי אליעזר להמשך ל[[לימוד התורה]], ובניגוד לרצון אביו הורקנוס שהיה איש [[עשירות|עשיר]] ובעל אדמות אך בור ו[[עם הארץ]].וי"א, להיפך, שהורקנוס היה אדם מכובד ות"ח, וסיבת התנגדותו למעשי לימודו של בנו, היתה, מפני שחשד שבנו הבור, רק מתחמק מהעבודה המוטלת עליו. הוא עזב את בית אביו והלך ל[[ירושלים]] בשביל להקדיש את עצמו ללימודי ה[[תורה]]. הוא נכנס לישיבה של [[רבן יוחנן בן זכאי]] ולמד בהתמדה, אף על פי שהיה צריך להתמודד עם עוני גדול (ללא תמיכה מאביו וללא מכר תומך). רבן יוחנן, שזיהה את חריצותו של רבי אליעזר ועמד על זכרונו המעולה, כינה אותו "בור סוד שאינו מאבד טיפה" <ref>[[מסכת אבות]]</ref>.<br />
<br />
== בתורת החסידות ==<br />
<br />
הוא היה מתלמידי [[בית שמאי]], ונקרא בכמה מקומות בש"ס "רבי אליעזר השמותי". סיבה אחרת לכינויו בשם זה, הוא משום ששימתוהו בעקבות מעשה מסוים, הנקרא בש"ס{{הערת שוליים|1=[[מסכת בבא מציעא]].}} בשם "תנור של עכנאי", בו לא נכנע לשיטת הרבים. אך יש המפריכים דיעה זו, שהרי כמו שבגנות בהמה טמאה לא דיבר הכתוב, על אחת כמה וכמה בגנות תנא קדוש זה, ולכן בהכרת שהסיבה לשמו זה הוא היותו תלמיד בית שמאי.<br />
<br />
הוא היה בר פלוגתא של עמיתו התנא הקדוש רבי יהושע, והם היו רבותיו של רבי עקיבא.<br />
<br />
הצדיק הראשון בעולם שנקרא בשם "אליעזר" היה [[אליעזר בן משה]], ועל פי [[תורת הקבלה]]{{הערת שוליים|1=לקוטי תורה ל[[האריז"ל]] פ' יתרו, עיי"ש.}} שורשו היה מבחינת הגבורות. <br />
<br />
בדומה לכך, גם התנא '''רבי אליעזר הגדול''' שנקרא בשם זה ועל שמו של אליעזר בן משה{{הערת שוליים|1=מדרש רבה [[פרשת חוקת]].}}, היה בבחינה זו, שהרי היה "שמותי - מתלמידי בית שמאי, ולכן דרשתו הראשונה בפרקי דרבי אליעזר {{הערת שוליים|ריש פרק ג.}} היא בפסוק "מי ימלל גבורות ה'". גם ההלכה הראשונה בה הוא דן ב[[משניות]] הוא המחמיר, וסובר שזמן [[קריאת שמע]] של שחרית הוא רק עד סוף האשמורה הראשונה, והמשנה מצטטת אותו בלשון "דברי רבי אליעזר, מכיון שדיבור הוא לשון קשה, ו"דברי" הוא גם בגימטריא [[גבורה]], ולעומת זאת בחכמים ורבן גמליאל המצוטטים שם הם מובאים בלשון אמירה שהיא רכה, - "וחכמים אומרים", "רבן גמליאל אומר".{{הערת שוליים|1= [[לקוטי לוי יצחק]] פרשת וירא [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&hilite=599ea5e5-5be5-4f77-8190-4c209cf7e8e4&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8+%D7%91%D7%9F+%D7%9E%D7%A9%D7%94&pgnum=71 עמ' סה].}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תנאים]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C&diff=149563אבא שאול2013-08-11T12:22:38Z<p>אבי כהן50: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:האבא שאול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבר המיוחס בטעות לאבא שאול, לפי [[האריז"ל]] הינו צדיק אחר, ולא אמר את שמו.]]<br />
'''אבא שאול''' היה [[תנא]] בן הדור האחד-עשר לתנאים שהוא הדור הרביעי לחורבן בית שני. בן דורו הצעיר של [[רבי עקיבא]].<br />
<br />
מסורות רבות המובאות בשמו ב[[תלמוד]] עוסקות ב[[בית המקדש]] ובעבודה שבו.<br />
<br />
היה גבוה מאוד בקומתו, ומתואר בתלמוד<ref>[[תלמוד בבלי|בבלי]], [[מסכת נידה|נידה]] סא ע"א.</ref> שהתנא [[רבי טרפון]] הגיע לגובה [[כתף|כתפו]].<br />
<br />
עבד לפרנסתו כקברן<ref>בבלי, [[נדה]] כד ע"ב.</ref> [לפי הקבלה וה'בן איש חי' מדובר בעבודה רוחנית, בה ניסה אבא שאול למגר את הטומאה בכמה דרכים, וקרא להם 'קבורה' שהוא מלשון לקבור את הסטרא אחרא].<br />
<br />
בהלכות [[ייבום]] החמיר אבא שאול, ודרש כוונה קדושה אצל היבם{{הערת שוליים|1=ראה להלן דברי [[הרבי]] ששורשו היה מבחינת יסוד, ואולי כאן הוא לשיטתו.}}:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אבא שאול אומר: הכונס את יבמתו לשם נוי, לשם אישות, לשם דבר אחר - כאילו פוגע בערוה, וקרוב בעיני להיות הוולד [[ממזר]]|מקור=בבלי, [[מסכת יבמות|יבמות]] קט ע"א}}<br />
<br />
אבא שאול גם סובר שבתקופתו לא ניתן למצוא יבם שכוונתו היא לשם המצווה, ולכן הוא מבטל לחלוטין את מצוות היבום, ומחליף אותה במצוות ה[[חליצה]].<br />
<br />
== אמרותיו ==<br />
כאשר חכמים מנו את אשר היה ב[[לשכות בית המקדש]], שכח [[רבי אליעזר בן יעקב]] מה היתה משמשת הלשכה הדרומית מזרחית, ואבא שאול אמר שבה היו נותנים [[יין]] ו[[שמן]] והיא היתה נקראת [[לשכת בית השמנים]]. כאשר רבי אליעזר בן יעקב שכח למה שמשה הלשכה הרביעית בעזרה, אמר אבא שאול לשכת [[כהן גדול]] היתה. על פי הסברו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] הוא אמר זאת לסגולה, שכן שמן זית היא סגולה לזכרון, וכן כהן גדול שהיא דרגה השווה לשמן, שכן כהן גדול נמשך בשמן.<br />
<br />
אבא שאול הוא ענין הזכרון, השם שאול רומז ל[[יסוד]], השם אבא רומז ל[[חכמה]], והשם אבא שאול היא בחינת יסוד אבא שביסוד, ולכן זכר מה היה בלשכות אלו. ושרשו היה ממנשה בן יוסף{{הערת שוליים|1=[[הרבי]] בשם [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=2190eb5a-adab-4b1a-800e-5bae0dd63fe6&st=%D7%90%D7%91%D7%90+%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C&pgnum=214 התוועדויות תשמ"ב].}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2711 אבא שאול], באנציקלופדיה דעת.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תנאים}}<br />
[[קטגוריה:תנאים]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C&diff=149562אבא שאול2013-08-11T12:21:52Z<p>אבי כהן50: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:האבא שאול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבר המיוחס בטעות לאבא שאול, לפי [[האריז"ל]] הינו צדיק אחר, ולא אמר את שמו.]]<br />
'''אבא שאול''' היה [[תנא]] בן הדור האחד-עשר לתנאים שהוא הדור הרביעי לחורבן בית שני. בן דורו הצעיר של [[רבי עקיבא]].<br />
<br />
מסורות רבות המובאות בשמו ב[[תלמוד]] עוסקות ב[[בית המקדש]] ובעבודה שבו.<br />
<br />
היה גבוה מאוד בקומתו, ומתואר בתלמוד<ref>[[תלמוד בבלי|בבלי]], [[מסכת נידה|נידה]] סא ע"א.</ref> שהתנא [[רבי טרפון]] הגיע לגובה [[כתף|כתפו]].<br />
<br />
עבד לפרנסתו כ[[קברן]]<ref>בבלי, [[נדה]] כד ע"ב.</ref> [לפי הקבלה וה'בן איש חי' מדובר בעבודה רוחנית, בה ניסה אבא שאול למגר את הטומאה בכמה דרכים, וקרא להם 'קבורה' שהוא מלשון לקבור את הסטרא אחרא].<br />
<br />
בהלכות [[ייבום]] החמיר אבא שאול, ודרש כוונה קדושה אצל היבם{{הערת שוליים|1=ראה להלן דברי [[הרבי]] ששורשו היה מבחינת יסוד, ואולי כאן הוא לשיטתו.}}:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אבא שאול אומר: הכונס את יבמתו לשם נוי, לשם אישות, לשם דבר אחר - כאילו פוגע בערוה, וקרוב בעיני להיות הוולד [[ממזר]]|מקור=בבלי, [[מסכת יבמות|יבמות]] קט ע"א}}<br />
<br />
אבא שאול גם סובר שבתקופתו לא ניתן למצוא יבם שכוונתו היא לשם המצווה, ולכן הוא מבטל לחלוטין את מצוות היבום, ומחליף אותה במצוות ה[[חליצה]].<br />
<br />
== אמרותיו ==<br />
כאשר חכמים מנו את אשר היה ב[[לשכות בית המקדש]], שכח [[רבי אליעזר בן יעקב]] מה היתה משמשת הלשכה הדרומית מזרחית, ואבא שאול אמר שבה היו נותנים [[יין]] ו[[שמן]] והיא היתה נקראת [[לשכת בית השמנים]]. כאשר רבי אליעזר בן יעקב שכח למה שמשה הלשכה הרביעית בעזרה, אמר אבא שאול לשכת [[כהן גדול]] היתה. על פי הסברו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] הוא אמר זאת לסגולה, שכן שמן זית היא סגולה לזכרון, וכן כהן גדול שהיא דרגה השווה לשמן, שכן כהן גדול נמשך בשמן.<br />
<br />
אבא שאול הוא ענין הזכרון, השם שאול רומז ל[[יסוד]], השם אבא רומז ל[[חכמה]], והשם אבא שאול היא בחינת יסוד אבא שביסוד, ולכן זכר מה היה בלשכות אלו. ושרשו היה ממנשה בן יוסף{{הערת שוליים|1=[[הרבי]] בשם [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=2190eb5a-adab-4b1a-800e-5bae0dd63fe6&st=%D7%90%D7%91%D7%90+%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C&pgnum=214 התוועדויות תשמ"ב].}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2711 אבא שאול], באנציקלופדיה דעת.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תנאים}}<br />
[[קטגוריה:תנאים]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%9F_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91&diff=149560רבי אליעזר בן יעקב2013-08-11T12:19:19Z<p>אבי כהן50: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:רבי אליעזר בן יעקב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האהל על מערת קברו של רבי אליעזר בן יעקב ותלמידיו]]<br />
[[קובץ:רבינו יעקב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי יעקב, אביו של רבי אליעזר]]<br />
'''רבי אליעזר בן יעקב''' הינו [[תנא]] המצוטט לעיתים רחוקות, אך ה[[הלכה]] היא כמותו בכל מקום.<br />
<br />
== תקופתו ==<br />
<br />
ישנן סתירות בנוגע לזמן היותו של תנא זה. ישנן הוכחות כי הוא היה תנא קדמון, שכן ב[[מסכת יבמות]]{{הערת שוליים|מט, ב.}} מצטט בן עזאי, מצאתי מגילת סתרים וכתוב בה משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי. ולא שייך לומר כן על תנא שחי, שכן לא ידוע על משנתו שתאמר לאחר זמן זה אם גם היא תהיה קב ונקי, ולכן מוכח שהוא היה לפני זמן היותו של בן עזאי שהיה מתלמידי רבי עקיבא{{הערת שוליים|ראה [[ב"ב]] קנח, ב.}}. הוכחה נוספת היא, מכיון שב[[מסכת מדות]] מובא בשמו שאמר, כי "פעם אחת מצאו את אחי אבא ישן ושרפו את כסותו", ומכאן שהוא היה בזמן בית המקדש, והיה עד למעשה זה. <br />
<br />
לעומת זאת ישנן הוכחות שהוא היה מתלמידי רבי עקיבא, שכן באבות הוא מצוטט יחד עם [[רבי יוחנן הסנדלר]] שהוא היה מתלמידי [[רבי עקיבא]], וכן [[באבות דרבי נתן]], כאשר איסי בן יהודה מצטט את מעלותיהם של תלמידי רבי עקיבא הוא מצטט אותו עימהם ואומר כי משנתו היא קב ונקי. ומכיון שרבי עקיבא היה כשבעים שנה לאחר החורבן וכנראה שהרי הוא היה מתומכיו של [[בר כוכבא]] שהיה בתקופה זו, וכן מהמעשה של [[עשרת הרוגי מלכות]] שהוא היה אחד מהם.<br />
<br />
היו שרצו לתרץ כי אמנם היו שני רבי אליעזר בן יעקב, אך תירוץ זה אינו מתאים לפי שיטתו של בעל [[סדר הדורות]]{{הערת שוליים|1=בערכו. הוא היה אדם גדול ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] מצטט ממנו.}} והגם שהיה אפשר לומר שהוא טעה בזמן זה, ךלא כן אפשר לומר על ה[[רמב"ם]], והוא מצטט רק רבי אליעזר בן יעקב אחד שהיה לפני החורבן.<br />
<br />
יש אפשרות לתרץ את הקושיא שהרמב"ם לא מצטט את כל שמותיהם של התנאים וה[[אמוראים]], רק את אלו הנוגעים להלכה ולמעשה לפי הכלל של הלכה כבתראי, ולכן הוא מצטט רק את אותו רבי אליעזר בן יעקב הראשון שהלכה כמותו בכל מקום, אבל לא את השני.<br />
<br />
ישנן קושיות על תירוץ זה, שכן גם ברבי אליעזר בן יעקב השני אנו מוצאים אמירות שמשנתו היא קב ונקי, וכן אומר איסי בן יהודה על אותו רבי אליעזר בן יעקב אותו הוא מונה כאחד מתלמידי רבי עקיבא{{הערת שוליים|1=[[הרבי]], [[שיחות קודש]] [[תשמ"א]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4628&hilite=922a0c51-a2ce-47cd-8f5d-5e6ef73b4e66&st=%D7%A7%D7%91+%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%99&pgnum=523 חלק א'.]}}.<br />
<br />
== מאמרותיו ==<br />
<br />
העושה [[מצוות|מצווה]] אחת קונה לו סניגור אחד, והעושה עבירה אחת קונה לו קטיגור אחד, [[תשובה]] ומעשים טובים כתריס מפני הפורענות <br />
{{הערת שוליים|1=[[מסכת אבות]],[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37970&hilite=84ff5452-8d6f-4551-a152-c40755e6eff2&st=%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%90+%D7%91%D7%9F+%D7%97%D7%A8%D7%A9&pgnum=539 פרק ד'].}}.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תנאים]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%9F_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91&diff=149559רבי אליעזר בן יעקב2013-08-11T12:18:06Z<p>אבי כהן50: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:רבי אליעזר בן יעקב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי אליעזר בן יעקב]]<br />
[[קובץ:רבינו יעקב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי יעקב, אביו של רבי אליעזר]]<br />
'''רבי אליעזר בן יעקב''' הינו [[תנא]] המצוטט לעיתים רחוקות, אך ה[[הלכה]] היא כמותו בכל מקום.<br />
<br />
== תקופתו ==<br />
<br />
ישנן סתירות בנוגע לזמן היותו של תנא זה. ישנן הוכחות כי הוא היה תנא קדמון, שכן ב[[מסכת יבמות]]{{הערת שוליים|מט, ב.}} מצטט בן עזאי, מצאתי מגילת סתרים וכתוב בה משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי. ולא שייך לומר כן על תנא שחי, שכן לא ידוע על משנתו שתאמר לאחר זמן זה אם גם היא תהיה קב ונקי, ולכן מוכח שהוא היה לפני זמן היותו של בן עזאי שהיה מתלמידי רבי עקיבא{{הערת שוליים|ראה [[ב"ב]] קנח, ב.}}. הוכחה נוספת היא, מכיון שב[[מסכת מדות]] מובא בשמו שאמר, כי "פעם אחת מצאו את אחי אבא ישן ושרפו את כסותו", ומכאן שהוא היה בזמן בית המקדש, והיה עד למעשה זה. <br />
<br />
לעומת זאת ישנן הוכחות שהוא היה מתלמידי רבי עקיבא, שכן באבות הוא מצוטט יחד עם [[רבי יוחנן הסנדלר]] שהוא היה מתלמידי [[רבי עקיבא]], וכן [[באבות דרבי נתן]], כאשר איסי בן יהודה מצטט את מעלותיהם של תלמידי רבי עקיבא הוא מצטט אותו עימהם ואומר כי משנתו היא קב ונקי. ומכיון שרבי עקיבא היה כשבעים שנה לאחר החורבן וכנראה שהרי הוא היה מתומכיו של [[בר כוכבא]] שהיה בתקופה זו, וכן מהמעשה של [[עשרת הרוגי מלכות]] שהוא היה אחד מהם.<br />
<br />
היו שרצו לתרץ כי אמנם היו שני רבי אליעזר בן יעקב, אך תירוץ זה אינו מתאים לפי שיטתו של בעל [[סדר הדורות]]{{הערת שוליים|1=בערכו. הוא היה אדם גדול ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] מצטט ממנו.}} והגם שהיה אפשר לומר שהוא טעה בזמן זה, ךלא כן אפשר לומר על ה[[רמב"ם]], והוא מצטט רק רבי אליעזר בן יעקב אחד שהיה לפני החורבן.<br />
<br />
יש אפשרות לתרץ את הקושיא שהרמב"ם לא מצטט את כל שמותיהם של התנאים וה[[אמוראים]], רק את אלו הנוגעים להלכה ולמעשה לפי הכלל של הלכה כבתראי, ולכן הוא מצטט רק את אותו רבי אליעזר בן יעקב הראשון שהלכה כמותו בכל מקום, אבל לא את השני.<br />
<br />
ישנן קושיות על תירוץ זה, שכן גם ברבי אליעזר בן יעקב השני אנו מוצאים אמירות שמשנתו היא קב ונקי, וכן אומר איסי בן יהודה על אותו רבי אליעזר בן יעקב אותו הוא מונה כאחד מתלמידי רבי עקיבא{{הערת שוליים|1=[[הרבי]], [[שיחות קודש]] [[תשמ"א]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4628&hilite=922a0c51-a2ce-47cd-8f5d-5e6ef73b4e66&st=%D7%A7%D7%91+%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%99&pgnum=523 חלק א'.]}}.<br />
<br />
== מאמרותיו ==<br />
<br />
העושה [[מצוות|מצווה]] אחת קונה לו סניגור אחד, והעושה עבירה אחת קונה לו קטיגור אחד, [[תשובה]] ומעשים טובים כתריס מפני הפורענות <br />
{{הערת שוליים|1=[[מסכת אבות]],[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37970&hilite=84ff5452-8d6f-4551-a152-c40755e6eff2&st=%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%90+%D7%91%D7%9F+%D7%97%D7%A8%D7%A9&pgnum=539 פרק ד'].}}.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תנאים]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A0%D7%90%D7%99%D7%9D&diff=149558תנאים2013-08-11T12:17:33Z<p>אבי כהן50: /* רבי אליעזר */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הבנין הבנוי על ציונו של התנא רבי מאיר בעל הנס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של התנא רבי מאיר בעל הנס]]<br />
[[קובץ:רבי יהודה בן בתירא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת התנא רבי יהודה בן בתירה (השני) במירון]]<br />
[[קובץ:יוסי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי יוסי בן זמרא במושב כרם בן זמרה]]<br />
[[קובץ:יוסי מפקיעין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון התנא רבי יוסי מפקיעין]]<br />
[[קובץ:ר שמעון שזורי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קבר התנא רבי שמעון שזורי בסאג'ור]]<br />
[[קובץ:רבי סיסאיי ובניו רבי לוי ורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונם של התנאים רבי סיסאיי ובניו, רבי לוי בר סיסאיי ור"י בר סיסאיי{{הערת שוליים|לא ברור שמו של הבן השני: יש המציעים שהוא יהודה בר סיסאיי המוזכר בירושלמי, או יעקב בר סיסאיי המוזכר אף הוא בירושלמי. היום רגילים העם לכנותו בשם "רבי יוסי", וזו טעות וודאית, כי לא מצינו במקורות שום בן לר' סיסאיי בשם ר' יוסי, אולם, יתכן שהכוונה ללא-אחר מאשר התנא-אמורא המפורסם, רבי יהושע בן לוי, שהי' בנו של רבי לוי בר סיסאיי, ובמשך השנים החליפו בין השם "יהושע" ל"יוסי", דבר שהיה שכיח בפרט אצל הערבים שנהגו לשמר קברים מעין אלו. אך, כמובן א"א לקבוע דבר זה כוודאי.}}]] <br />
ה'''תַּנָאִים''' היו חכמי התורה, ששנו את המשנה. המילה "תנא" משמעותה בארמית "שונה", הם שנו את ה[[משנה]], הם היו בזמן המקדש הראשון והשני. <br />
<br />
== רבי אליעזר ==<br />
'''רבי אליעזר בן הורקנוס''' - ב[[משנה]] וב[[תלמוד]] מוזכר בשם הסתמי '''רבי אליעזר''', או '''רבי אליעזר הגדול''' - מגדולי ה[[תנאים]] בדור השני, בתקופת חורבן [[בית שני]] ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של [[רבן יוחנן בן זכאי]], וכונה על ידו "בור סוד שאינו מאבד טיפה" כנראה בגלל הזיכרון הלימודי החזק שלו <ref>[[מסכת אבות]], [[אבות דרבי נתן]]</ref>. עמיתו של [[רבן גמליאל דיבנה]] (ואף בעלה של אחותו של רבן גמליאל, אימא שלום) ובר הפלוגתא של רבי [[יהושע בן חנניה]]<ref>[[מסכת אבות]], [[אבות דרבי נתן]]</ref>.<br />
<br />
על פי [[הרבי]], רבי אליעזר היה גדול ה[[תנאים]].<br />
<br />
{{ערך מורחב|רבי אליעזר}}<br />
<br />
==רבי אליעזר בן יעקב ==<br />
'''רבי אליעזר בן יעקב''' הינו [[תנא]] המצוטט לעיתים רחוקות, אך ה[[הלכה]] היא כמותו בכל מקום.<br />
<br />
ישנן סתירות בנוגע לזמן היותו של תנא זה.<br />
<br />
{{ערך מורחב|רבי אליעזר בן יעקב}}<br />
<br />
== רבי טרפון ==<br />
<br />
ה[[תנא]] האלוקי רבי '''טרפון''' הכהן, היה רבם של ה[[תנאים]] רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא בן יוסף. נקרא בפי חז"ל בשם "אביהם של כל ישראל" <REF>גמ' מס' [[מגילה]].</REF>. <br />
<br />
נמנה בדור השני לתנאים, הוא נולד בסוף ימי [[בית שני]], ורוב ימיו היו בתקופה שאחרי חורבנה. <br />
<br />
הוא היה מראשי החכמים בדורו, יחד עם חביריו התנאים רבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע בן חנניא. <br />
<br />
{{ערך מורחב|טרפון הכהן}}.'''<br />
== רבי עקיבא ==<br />
רבי עקיבא היה תלמידם של [[רבי אליעזר]] ו[[רבי יהושע]]. ידוע בכך שהתחיל ללמוד בגיל ארבעים, בעצתו של רעייתו רחל בתו של [[עשירות|העשיר]] [[גמילות חסדים|הגומל חסדים]] כלבא שבוע, שנקרא כך על שם שכל מי שנכנס לביתו ככלב היה יוצא כשהוא שבע.<br />
<br />
תלמידו המובהק היה [[רבי שמעון בר יוחאי]].<br />
<br />
{{ערך מורחב|רבי עקיבא}}<br />
<br />
== בן עזאי ==<br />
'''שמעון בן עזאי''', המכונה במקורות "בן עזאי", היה מן ה[[תנאים]] בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה.<br />
<br />
רבו היה כנראה ר' [[יהושע בן חנניה]], נחשב כתלמיד חבר ל[[רבי עקיבא]]<ref>[[בבא בתרא]] דף קנ"ח עמוד ב']], </ref>. בן עזאי הצטיין בשקידתו בלימוד התורה, ומסופר עליו כי לא נשא אישה בשל דבקותו ב[[לימוד תורה|לימוד התורה]]. מכונה ב[[משנה]] בכינוי בן עזאי, ללא התואר "[[רבי]]", היות שנפטר צעיר קודם שזכה ל[[סמיכה לרבנות|סמיכה]].<br />
<br />
{{ערך מורחב|בן עזאי}}<br />
<br />
== רבי יהודה ==<br />
<br />
'''רבי יהודה בר [[רבי אלעאי (תנא)|אילעאי]]''' (או בר אלעי) היה [[תנא]] בדור הרביעי של תקופת התנאים. רבי יהודה מוזכר במשנה יותר מכל תנא אחר.{{הערה|למעט, אולי, [[רבי מאיר]], אודותיו נאמר "סתם משנה - רבי מאיר".}} כאשר מוזכר ב[[משנה]] או ב[[ברייתא]] סתם "רבי יהודה" - הכוונה היא לרבי יהודה בר אלעאי.<br />
<br />
בתלמוד אומר [[רבי יוחנן]] כי "סתם [[ספרא]] - רבי יהודה"; משמע - כאשר בספרא נכתבה אמירה ללא ציון שם האומר - אמירה זו שייכת לרבי יהודה. אך [[רב שרירא גאון]] מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי יהודה, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי יהודה.{{הערה|1=[[איגרת רב שרירא גאון]], עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=102&hilite= 102]-[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=103&hilite= 103], מהדורת הרב [[בנימין מנשה לוין]], חיפה, [[ה'תרפ"א]].}}<br />
<br />
{{ערך מורחב|רבי יהודה}}<br />
== רבי יוסי ==<br />
<br />
'''רבי יוסי''' - ובשמו המלא: '''רבי יוסי בן חלפתא'''<ref>התנא שמופיע למעלה משלוש מאות פעמים ב[[משנה]], וכן ב[[תוספתא]], בשם הסתמי "רבי יוסי", הוא רבי יוסי בן חלפתא. [[רש"י]] לזבחים נח ע"ב, ד"ה "ורב שרביא אמר".</ref> - מגדולי ה[[תנאים]] בדור הרביעי. התגורר ב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]] שב[[הגליל|גליל]]. מגדולי תלמידיו של [[רבי עקיבא]], חברם של [[רבי יהודה]] ו[[רבי שמעון]] ורבו של [[רבי יהודה הנשיא]]. [[סמיכה לרבנות|נסמך]] בידי רבי [[יהודה בן בבא]] בתקופה שבה הטיל השלטון הרומאי איסור על הסמיכה. לו מיוחס החיבור 'סדר עולם', שעוסק בסדר הדורות ובמאורעות היסטוריים<ref>בבלי, יבמות פב ע"ב.</ref>.<br />
<br />
{{ערך מורחב|רבי יוסי}}<br />
== רבי מאיר ==<br />
'''רבי מאיר''' - מגדולי ה[[תנאים]] בדור הרביעי, ממנהיגי התקופה שאחרי מרד בר כוכבא. על פי מקור אגדי ב[[מסכת גיטין]] היה צאצא של נירון קיסר שהתגייר. בהתאם לכך, מקור אחר טוען כי שמו המקורי היה נהוראי, (או מישא - לגרסה אחרת), תרגום ארמי ל'מאיר', ונקרא מאיר היות ש'האיר עיני חכמים בהלכה'. אשתו ברוריה, בתו של רבי חנינא בן תרדיון, נחשבת לאישה חכמה ובקיאה בתורה.<br />
המשל מגיע מעומק [[החכמה]], ולכן רק חכמים המופלגים בחכמתם בצורה מיוחדת יכולים להאחז בחכמה זו ולמשול משלים. וכ[[שלמה המלך]], עליו נאמר שהיה חכם מכל האדם.<br />
<br />
כאשר נסתלק ה[[תנא]] [[רבי מאיר]], אמרו כי בטלו מושלי משלים, וזאת מפני שרבי מאיר לפי חכמתו העצומה היה ראוי לכך, אך כאשר נפטר לא היה בדורו עוד מי שראוי לכך{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר האמצעי]], [[דרך מצוותיך]], שורש מצוות ה[[תפילה]].}}.<br />
<br />
{{ערך מורחב|רבי מאיר}}<br />
<br />
== רבי יהודה הנשיא ורבי חייא ==<br />
<br />
רבי יהודה הנשיא היה מהתנאים האחרונים, שהיה נצר למשפחת הנשיאים מצאצאיו של בנות [[דוד המלך]], ונחשב לפי דברי הגמרא{{הערת שוליים|1=[[סנהדרין]] צח, ב.}} כמלך המשיח שבדורו. הוא סידר את כל המשניות המובחרות של כל התנאים שהיו לפניו, והכריע את ההלכה הפסוקה. <br />
<br />
{{ערך מורחב|רבי יהודה הנשיא}}<br />
<br />
תלמידו רבי חייא, סידר את הברייתות. לפעמים הוא נחשב גם כן לתנא, היכול לחלוק על תנאים אחרים.<REF>[[בבא מציעא]] ה, א.</REF> לפי שיטת רש"י<REF>[[נדה]] כו א.</REF> הוא מוגדר כתנא ואמורא.<br />
<br />
{{ערך מורחב|רבי חייא}}<br />
<br />
== רבי שמעון בן מנסיא ==<br />
'''רבי שמעון בן מנסיא''' תנא בדור החמישי, בן דורו של רבי יהודה הנשיא וחברו של רבי יוסי בן המשולם.<br />
<br />
נוהג היה לחלק את היום לשלושה: שליש לתורה, שליש לתפילה, שליש למלאכה. יחד עם רבי יוסי בן המשולם עמד רבי שמעון בן מנסיא בראש חבורה שנקראה "עדה קדושה. " במסכת ביצה מופיע שקלא וטריא בינו לבין רבי יהודה הנשיא: מה דינו של בכור תם של בהמה טהורה, שנפל לבור וחוששים שימות שם? שהרי בכור אין שוחטים לאחר חורבן הבית, אלא כאשר נפל בו מום. אמר רבי שמעון בן מנסיא אודות הנחש: חבל על משרת גדול שאבד מן העולם - הוא הנחש, שאלמלא נתקלל הנחש, היו מזדמנים לביתו של כל אחד ואחד מישראל שני נחשים טובים. את הנחש האחד היה משגר לצפון , ואת האחר לדרום, כדי להביא לו מיני אבנים טובות ומרגליות וכל כלים טובים{{הערת שוליים|1=[http://www.kotar.co.il/KotarApp/Index/Chapter.aspx?nBookID=20860004&nTocEntryID=20971661 מקומות הקדושים וקברי צדיקים בא"י].}}<br />
<br />
{{ערך מורחב|רבי שמעון בן מנסיא}}<br />
<br />
== רב ==<br />
<br />
אחיינו של רבי חייא, היה רב, שהיה גם תלמידו של רבי יהודה הנשיא. למרות שרב נחשב לאמורא, ולרוב אינו חולק על התנאים, ישנם מקרים בודדים בהם הגמרא אומרת כי כוחו גדול כשל תנא ויכול הוא לחלוק עליהם.<REF>[[כתובות]] ח, א.</REF>[[המהר"ל]]<REF>הליכות עולם.</REF> מסביר כי למרות שלתנא נחשב רק מי ששמו מוזכר במשנה, הכוונה היא שכוחו וחשיבותו היא כשל תנא. לפי שיטת הערוך<REF>ערך רב.</REF> רב אכן היה תנא, בדורם של תנאים רבים אחרים: לוי, בר קפרא, רבי שמעון בר רבי ורבי גמליאל בן רבי, וגם היה בכלל אמורא, שהרי היה חבירו של שמואל ובני דורו, ולכן נחשב הוא משניהם.<br />
<br />
{{ערך מורחב|רב (אמורא)|רב}}<br />
== משרות הלכה שונות ==<br />
<br />
בתקופת התנאים היתה מקובלת חלוקה של שלושה דרגות של כבוד התורה בין החכמים לפי משרתם בהוראת התורה. נשיא, אב בית דין, וחכם. כאשר הנשיא נכנס, כל העם עומדים ואין יושבים עד שאומר להם שבו. כשאב ב"ד נכנס עושים לו שורה אחת מכאן ושורה אחת מכאן עד שישב במקומו. כשחכם נכנס, אחד עומד ואחד יושב עד שישב במקומו. <br />
<br />
בזמן רבן שמעון בן גמליאל למשל, היתה החלוקה כך: רבן שמעון בן גמליאל נשיא, רבי מאיר חכם, רבי נתן אב"ד.<REF> [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=28&daf=13b&format=text הוריות יג, ב.]</REF><br />
<br />
[[הרבי]] מסביר כי נשיא הינו ראש החכמים כדוגמת משה רבינו<REF>רמב"ם בהלכות סנהדרין.</REF> ואב"ד היה מנהיג של ישראל, ואין זו סתירה כלל לכלל הידוע ש"דבר אחד לדור", מכיון שתורה ושררה הינם שני מיני סוגי שררה נפרדים ואינם סותרים כלל זה לזה<REF>[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ג, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&hilite=06ecb0a6-c6d6-4256-a553-885eeffb1a27&st=%D7%A8%D7%99%D7%A9+%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%90 עמ' 208 (193).]</REF>.<br />
<br />
== התנאים במשנת החסידות ==<br />
<br />
רוב<REF> [[מאה שערים]] ע' 78. מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים ע' תקלא ואילך.</REF> שורש נשמתם של התנאים הוא ב[[עולם הבריאה]]<REF> ראה הנסמן במגדל עוז ע' שסז-שסח.</REF>, כי שורשה של המשנה עצמה, הוא ביצירה<REF> תקוני זוהר בהקדמה (יד, א). ע"ח שער ק"נ פ"ה. שער המצוות וטעמי המצוות פ' ואתחנן. פרי עץ חיים שער הנהגת הלימוד.</REF> והתנא שהוא "בעל המשנה" הוא מדרגה גבוהה יותר, בבריאה.<br />
<br />
בדרך כלל המיקל שבתנאים שרשו מעולם העליון, ששם אין הפסד והיזק מיניקת ה[[חיצונים]] כל כך כמו למטה שמצטרכים לגדור ביותר, מסיבה זו אנו מוצאים שדווקא חשובי התנאים מקילים ביותר.<br />
<br />
אך למרות שורש נשמתם הגבוה, אין הלכה כמותם, שהרי לפי פסק ה[[תורה]] - אחרי רבים להטות<REF>משפטים כג, ב.</REF> ורוב הדור הינו מהעולם הנמוך יותר, ושם הלכה דבירורים באופן אחר. <br />
<br />
מסיבה זו, על פי רוב הנשמות הגבוהות והנעלים ביותר של התנאים אין הלכה כמותם, כמו רבי מאיר ורבי אליעזר ו[[רשב"י]],<REF> חוץ ממוקצה דהלכה כמותו.</REF> <br />
<br />
== מחלוקת תנאים ==<br />
<br />
פעמים רבות מוצאים אנו '''מחלוקת''' בין תנאים ואמוראים, במשנה או בגמרא. בכל מחלוקת, מוכרעת ההלכה על ידי התנאים או האמוראים שאחריהם.<br />
<br />
למרות זאת, אין הדיעה השניה מתבטלת על ידי ההכרעה, מכיון שההכרעה היא רק בעולם המעשה, אך בעולם ה[[מידות]] נשארת עדיין הדיעה. כדוגמא, גם כש[[תפארת]] מכריעה בין [[חסד]] ל[[גבורה]], אין זה אומר שהמידות התבטלו בעצם, אלא שזו היא הכרעה מעשית וזמנית.<br />
<br />
ואכן, לעתיד לבוא, תהיה ההלכה כ[[בית שמאי]], על אף שבעולם הזה הוכרעה ההלכה לרוב כבית הלל. {{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ד]] ח"ב [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&hilite=c5e37670-affb-4f00-90a0-b67e1bca7a0a&st=%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A עמ' 13, (168)].}}<br />
<br />
{{ערך מורחב|בית שמאי ובית הלל}}<br />
<br />
==עשרת הרוגי מלכות==<br />
עשרת מהתנאים, נהרגו על קידוש השם, על ידי המלכות, ומקובל כי הסיבה לכך היא מכיון שהם היו שקולים בדורם כנגד עשרת ה[[שבטים]] שמכרו את [[יוסף הצדיק]], ולכן הם נהרגו.<br />
<br />
מתנאים אלו היה רבי ישמעאל [[כהן גדול]], [[רבי עקיבא]] בן יוסף, [[רבן שמעון בן גמליאל]], [[רבי חנינא בן תרדיון]], [[רבי ישבב הסופר]], רבי [[חוצפית המתורגמן]] וי"א גם רבי [[חנינא סגן הכהנים]].<br />
<br />
{{ערך מורחב|עשרת הרוגי מלכות}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{דורות}}<br />
[[קטגוריה:תנאים]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A0%D7%90%D7%99%D7%9D&diff=149557תנאים2013-08-11T12:15:14Z<p>אבי כהן50: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הבנין הבנוי על ציונו של התנא רבי מאיר בעל הנס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של התנא רבי מאיר בעל הנס]]<br />
[[קובץ:רבי יהודה בן בתירא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת התנא רבי יהודה בן בתירה (השני) במירון]]<br />
[[קובץ:יוסי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי יוסי בן זמרא במושב כרם בן זמרה]]<br />
[[קובץ:יוסי מפקיעין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון התנא רבי יוסי מפקיעין]]<br />
[[קובץ:ר שמעון שזורי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קבר התנא רבי שמעון שזורי בסאג'ור]]<br />
[[קובץ:רבי סיסאיי ובניו רבי לוי ורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונם של התנאים רבי סיסאיי ובניו, רבי לוי בר סיסאיי ור"י בר סיסאיי{{הערת שוליים|לא ברור שמו של הבן השני: יש המציעים שהוא יהודה בר סיסאיי המוזכר בירושלמי, או יעקב בר סיסאיי המוזכר אף הוא בירושלמי. היום רגילים העם לכנותו בשם "רבי יוסי", וזו טעות וודאית, כי לא מצינו במקורות שום בן לר' סיסאיי בשם ר' יוסי, אולם, יתכן שהכוונה ללא-אחר מאשר התנא-אמורא המפורסם, רבי יהושע בן לוי, שהי' בנו של רבי לוי בר סיסאיי, ובמשך השנים החליפו בין השם "יהושע" ל"יוסי", דבר שהיה שכיח בפרט אצל הערבים שנהגו לשמר קברים מעין אלו. אך, כמובן א"א לקבוע דבר זה כוודאי.}}]] <br />
ה'''תַּנָאִים''' היו חכמי התורה, ששנו את המשנה. המילה "תנא" משמעותה בארמית "שונה", הם שנו את ה[[משנה]], הם היו בזמן המקדש הראשון והשני. <br />
<br />
== רבי אליעזר ==<br />
'''רבי אליעזר בן הורקנוס''' - ב[[משנה]] וב[[תלמוד]] מוזכר בשם הסתמי '''רבי אליעזר''', או '''רבי אליעזר הגדול''' - מגדולי ה[[תנאים]] בדור השני, בתקופת חורבן [[בית שני]] ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של [[רבן יוחנן בן זכאי]], וכונה על ידו "בור סוד שאינו מאבד טיפה" כנראה בגלל הזיכרון הלימודי החזק שלו <ref>[[מסכת אבות]], [[אבות דרבי נתן]]</ref>. עמיתו של [[רבן גמליאל דיבנה]] (ואף בעלה של אחותו של רבן גמליאל, אימא שלום) ובר הפלוגתא של רבי [[יהושע בן חנניה]]<ref>[[מסכת אבות]], [[אבות דרבי נתן]]</ref>.<br />
<br />
{{ערך מורחב|רבי אליעזר}}<br />
<br />
==רבי אליעזר בן יעקב ==<br />
'''רבי אליעזר בן יעקב''' הינו [[תנא]] המצוטט לעיתים רחוקות, אך ה[[הלכה]] היא כמותו בכל מקום.<br />
<br />
ישנן סתירות בנוגע לזמן היותו של תנא זה.<br />
<br />
{{ערך מורחב|רבי אליעזר בן יעקב}}<br />
<br />
== רבי טרפון ==<br />
<br />
ה[[תנא]] האלוקי רבי '''טרפון''' הכהן, היה רבם של ה[[תנאים]] רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא בן יוסף. נקרא בפי חז"ל בשם "אביהם של כל ישראל" <REF>גמ' מס' [[מגילה]].</REF>. <br />
<br />
נמנה בדור השני לתנאים, הוא נולד בסוף ימי [[בית שני]], ורוב ימיו היו בתקופה שאחרי חורבנה. <br />
<br />
הוא היה מראשי החכמים בדורו, יחד עם חביריו התנאים רבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע בן חנניא. <br />
<br />
{{ערך מורחב|טרפון הכהן}}.'''<br />
== רבי עקיבא ==<br />
רבי עקיבא היה תלמידם של [[רבי אליעזר]] ו[[רבי יהושע]]. ידוע בכך שהתחיל ללמוד בגיל ארבעים, בעצתו של רעייתו רחל בתו של [[עשירות|העשיר]] [[גמילות חסדים|הגומל חסדים]] כלבא שבוע, שנקרא כך על שם שכל מי שנכנס לביתו ככלב היה יוצא כשהוא שבע.<br />
<br />
תלמידו המובהק היה [[רבי שמעון בר יוחאי]].<br />
<br />
{{ערך מורחב|רבי עקיבא}}<br />
<br />
== בן עזאי ==<br />
'''שמעון בן עזאי''', המכונה במקורות "בן עזאי", היה מן ה[[תנאים]] בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה.<br />
<br />
רבו היה כנראה ר' [[יהושע בן חנניה]], נחשב כתלמיד חבר ל[[רבי עקיבא]]<ref>[[בבא בתרא]] דף קנ"ח עמוד ב']], </ref>. בן עזאי הצטיין בשקידתו בלימוד התורה, ומסופר עליו כי לא נשא אישה בשל דבקותו ב[[לימוד תורה|לימוד התורה]]. מכונה ב[[משנה]] בכינוי בן עזאי, ללא התואר "[[רבי]]", היות שנפטר צעיר קודם שזכה ל[[סמיכה לרבנות|סמיכה]].<br />
<br />
{{ערך מורחב|בן עזאי}}<br />
<br />
== רבי יהודה ==<br />
<br />
'''רבי יהודה בר [[רבי אלעאי (תנא)|אילעאי]]''' (או בר אלעי) היה [[תנא]] בדור הרביעי של תקופת התנאים. רבי יהודה מוזכר במשנה יותר מכל תנא אחר.{{הערה|למעט, אולי, [[רבי מאיר]], אודותיו נאמר "סתם משנה - רבי מאיר".}} כאשר מוזכר ב[[משנה]] או ב[[ברייתא]] סתם "רבי יהודה" - הכוונה היא לרבי יהודה בר אלעאי.<br />
<br />
בתלמוד אומר [[רבי יוחנן]] כי "סתם [[ספרא]] - רבי יהודה"; משמע - כאשר בספרא נכתבה אמירה ללא ציון שם האומר - אמירה זו שייכת לרבי יהודה. אך [[רב שרירא גאון]] מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי יהודה, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי יהודה.{{הערה|1=[[איגרת רב שרירא גאון]], עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=102&hilite= 102]-[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=103&hilite= 103], מהדורת הרב [[בנימין מנשה לוין]], חיפה, [[ה'תרפ"א]].}}<br />
<br />
{{ערך מורחב|רבי יהודה}}<br />
== רבי יוסי ==<br />
<br />
'''רבי יוסי''' - ובשמו המלא: '''רבי יוסי בן חלפתא'''<ref>התנא שמופיע למעלה משלוש מאות פעמים ב[[משנה]], וכן ב[[תוספתא]], בשם הסתמי "רבי יוסי", הוא רבי יוסי בן חלפתא. [[רש"י]] לזבחים נח ע"ב, ד"ה "ורב שרביא אמר".</ref> - מגדולי ה[[תנאים]] בדור הרביעי. התגורר ב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]] שב[[הגליל|גליל]]. מגדולי תלמידיו של [[רבי עקיבא]], חברם של [[רבי יהודה]] ו[[רבי שמעון]] ורבו של [[רבי יהודה הנשיא]]. [[סמיכה לרבנות|נסמך]] בידי רבי [[יהודה בן בבא]] בתקופה שבה הטיל השלטון הרומאי איסור על הסמיכה. לו מיוחס החיבור 'סדר עולם', שעוסק בסדר הדורות ובמאורעות היסטוריים<ref>בבלי, יבמות פב ע"ב.</ref>.<br />
<br />
{{ערך מורחב|רבי יוסי}}<br />
== רבי מאיר ==<br />
'''רבי מאיר''' - מגדולי ה[[תנאים]] בדור הרביעי, ממנהיגי התקופה שאחרי מרד בר כוכבא. על פי מקור אגדי ב[[מסכת גיטין]] היה צאצא של נירון קיסר שהתגייר. בהתאם לכך, מקור אחר טוען כי שמו המקורי היה נהוראי, (או מישא - לגרסה אחרת), תרגום ארמי ל'מאיר', ונקרא מאיר היות ש'האיר עיני חכמים בהלכה'. אשתו ברוריה, בתו של רבי חנינא בן תרדיון, נחשבת לאישה חכמה ובקיאה בתורה.<br />
המשל מגיע מעומק [[החכמה]], ולכן רק חכמים המופלגים בחכמתם בצורה מיוחדת יכולים להאחז בחכמה זו ולמשול משלים. וכ[[שלמה המלך]], עליו נאמר שהיה חכם מכל האדם.<br />
<br />
כאשר נסתלק ה[[תנא]] [[רבי מאיר]], אמרו כי בטלו מושלי משלים, וזאת מפני שרבי מאיר לפי חכמתו העצומה היה ראוי לכך, אך כאשר נפטר לא היה בדורו עוד מי שראוי לכך{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר האמצעי]], [[דרך מצוותיך]], שורש מצוות ה[[תפילה]].}}.<br />
<br />
{{ערך מורחב|רבי מאיר}}<br />
<br />
== רבי יהודה הנשיא ורבי חייא ==<br />
<br />
רבי יהודה הנשיא היה מהתנאים האחרונים, שהיה נצר למשפחת הנשיאים מצאצאיו של בנות [[דוד המלך]], ונחשב לפי דברי הגמרא{{הערת שוליים|1=[[סנהדרין]] צח, ב.}} כמלך המשיח שבדורו. הוא סידר את כל המשניות המובחרות של כל התנאים שהיו לפניו, והכריע את ההלכה הפסוקה. <br />
<br />
{{ערך מורחב|רבי יהודה הנשיא}}<br />
<br />
תלמידו רבי חייא, סידר את הברייתות. לפעמים הוא נחשב גם כן לתנא, היכול לחלוק על תנאים אחרים.<REF>[[בבא מציעא]] ה, א.</REF> לפי שיטת רש"י<REF>[[נדה]] כו א.</REF> הוא מוגדר כתנא ואמורא.<br />
<br />
{{ערך מורחב|רבי חייא}}<br />
<br />
== רבי שמעון בן מנסיא ==<br />
'''רבי שמעון בן מנסיא''' תנא בדור החמישי, בן דורו של רבי יהודה הנשיא וחברו של רבי יוסי בן המשולם.<br />
<br />
נוהג היה לחלק את היום לשלושה: שליש לתורה, שליש לתפילה, שליש למלאכה. יחד עם רבי יוסי בן המשולם עמד רבי שמעון בן מנסיא בראש חבורה שנקראה "עדה קדושה. " במסכת ביצה מופיע שקלא וטריא בינו לבין רבי יהודה הנשיא: מה דינו של בכור תם של בהמה טהורה, שנפל לבור וחוששים שימות שם? שהרי בכור אין שוחטים לאחר חורבן הבית, אלא כאשר נפל בו מום. אמר רבי שמעון בן מנסיא אודות הנחש: חבל על משרת גדול שאבד מן העולם - הוא הנחש, שאלמלא נתקלל הנחש, היו מזדמנים לביתו של כל אחד ואחד מישראל שני נחשים טובים. את הנחש האחד היה משגר לצפון , ואת האחר לדרום, כדי להביא לו מיני אבנים טובות ומרגליות וכל כלים טובים{{הערת שוליים|1=[http://www.kotar.co.il/KotarApp/Index/Chapter.aspx?nBookID=20860004&nTocEntryID=20971661 מקומות הקדושים וקברי צדיקים בא"י].}}<br />
<br />
{{ערך מורחב|רבי שמעון בן מנסיא}}<br />
<br />
== רב ==<br />
<br />
אחיינו של רבי חייא, היה רב, שהיה גם תלמידו של רבי יהודה הנשיא. למרות שרב נחשב לאמורא, ולרוב אינו חולק על התנאים, ישנם מקרים בודדים בהם הגמרא אומרת כי כוחו גדול כשל תנא ויכול הוא לחלוק עליהם.<REF>[[כתובות]] ח, א.</REF>[[המהר"ל]]<REF>הליכות עולם.</REF> מסביר כי למרות שלתנא נחשב רק מי ששמו מוזכר במשנה, הכוונה היא שכוחו וחשיבותו היא כשל תנא. לפי שיטת הערוך<REF>ערך רב.</REF> רב אכן היה תנא, בדורם של תנאים רבים אחרים: לוי, בר קפרא, רבי שמעון בר רבי ורבי גמליאל בן רבי, וגם היה בכלל אמורא, שהרי היה חבירו של שמואל ובני דורו, ולכן נחשב הוא משניהם.<br />
<br />
{{ערך מורחב|רב (אמורא)|רב}}<br />
== משרות הלכה שונות ==<br />
<br />
בתקופת התנאים היתה מקובלת חלוקה של שלושה דרגות של כבוד התורה בין החכמים לפי משרתם בהוראת התורה. נשיא, אב בית דין, וחכם. כאשר הנשיא נכנס, כל העם עומדים ואין יושבים עד שאומר להם שבו. כשאב ב"ד נכנס עושים לו שורה אחת מכאן ושורה אחת מכאן עד שישב במקומו. כשחכם נכנס, אחד עומד ואחד יושב עד שישב במקומו. <br />
<br />
בזמן רבן שמעון בן גמליאל למשל, היתה החלוקה כך: רבן שמעון בן גמליאל נשיא, רבי מאיר חכם, רבי נתן אב"ד.<REF> [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=28&daf=13b&format=text הוריות יג, ב.]</REF><br />
<br />
[[הרבי]] מסביר כי נשיא הינו ראש החכמים כדוגמת משה רבינו<REF>רמב"ם בהלכות סנהדרין.</REF> ואב"ד היה מנהיג של ישראל, ואין זו סתירה כלל לכלל הידוע ש"דבר אחד לדור", מכיון שתורה ושררה הינם שני מיני סוגי שררה נפרדים ואינם סותרים כלל זה לזה<REF>[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ג, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&hilite=06ecb0a6-c6d6-4256-a553-885eeffb1a27&st=%D7%A8%D7%99%D7%A9+%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%90 עמ' 208 (193).]</REF>.<br />
<br />
== התנאים במשנת החסידות ==<br />
<br />
רוב<REF> [[מאה שערים]] ע' 78. מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים ע' תקלא ואילך.</REF> שורש נשמתם של התנאים הוא ב[[עולם הבריאה]]<REF> ראה הנסמן במגדל עוז ע' שסז-שסח.</REF>, כי שורשה של המשנה עצמה, הוא ביצירה<REF> תקוני זוהר בהקדמה (יד, א). ע"ח שער ק"נ פ"ה. שער המצוות וטעמי המצוות פ' ואתחנן. פרי עץ חיים שער הנהגת הלימוד.</REF> והתנא שהוא "בעל המשנה" הוא מדרגה גבוהה יותר, בבריאה.<br />
<br />
בדרך כלל המיקל שבתנאים שרשו מעולם העליון, ששם אין הפסד והיזק מיניקת ה[[חיצונים]] כל כך כמו למטה שמצטרכים לגדור ביותר, מסיבה זו אנו מוצאים שדווקא חשובי התנאים מקילים ביותר.<br />
<br />
אך למרות שורש נשמתם הגבוה, אין הלכה כמותם, שהרי לפי פסק ה[[תורה]] - אחרי רבים להטות<REF>משפטים כג, ב.</REF> ורוב הדור הינו מהעולם הנמוך יותר, ושם הלכה דבירורים באופן אחר. <br />
<br />
מסיבה זו, על פי רוב הנשמות הגבוהות והנעלים ביותר של התנאים אין הלכה כמותם, כמו רבי מאיר ורבי אליעזר ו[[רשב"י]],<REF> חוץ ממוקצה דהלכה כמותו.</REF> <br />
<br />
== מחלוקת תנאים ==<br />
<br />
פעמים רבות מוצאים אנו '''מחלוקת''' בין תנאים ואמוראים, במשנה או בגמרא. בכל מחלוקת, מוכרעת ההלכה על ידי התנאים או האמוראים שאחריהם.<br />
<br />
למרות זאת, אין הדיעה השניה מתבטלת על ידי ההכרעה, מכיון שההכרעה היא רק בעולם המעשה, אך בעולם ה[[מידות]] נשארת עדיין הדיעה. כדוגמא, גם כש[[תפארת]] מכריעה בין [[חסד]] ל[[גבורה]], אין זה אומר שהמידות התבטלו בעצם, אלא שזו היא הכרעה מעשית וזמנית.<br />
<br />
ואכן, לעתיד לבוא, תהיה ההלכה כ[[בית שמאי]], על אף שבעולם הזה הוכרעה ההלכה לרוב כבית הלל. {{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ד]] ח"ב [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&hilite=c5e37670-affb-4f00-90a0-b67e1bca7a0a&st=%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A עמ' 13, (168)].}}<br />
<br />
{{ערך מורחב|בית שמאי ובית הלל}}<br />
<br />
==עשרת הרוגי מלכות==<br />
עשרת מהתנאים, נהרגו על קידוש השם, על ידי המלכות, ומקובל כי הסיבה לכך היא מכיון שהם היו שקולים בדורם כנגד עשרת ה[[שבטים]] שמכרו את [[יוסף הצדיק]], ולכן הם נהרגו.<br />
<br />
מתנאים אלו היה רבי ישמעאל [[כהן גדול]], [[רבי עקיבא]] בן יוסף, [[רבן שמעון בן גמליאל]], [[רבי חנינא בן תרדיון]], [[רבי ישבב הסופר]], רבי [[חוצפית המתורגמן]] וי"א גם רבי [[חנינא סגן הכהנים]].<br />
<br />
{{ערך מורחב|עשרת הרוגי מלכות}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{דורות}}<br />
[[קטגוריה:תנאים]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A0%D7%90%D7%99%D7%9D&diff=149556תנאים2013-08-11T12:13:17Z<p>אבי כהן50: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:רבי יהודה בן בתירא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת התנא רבי יהודה בן בתירה (השני) במירון]]<br />
[[קובץ:יוסי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי יוסי בן זמרא במושב כרם בן זמרה]]<br />
[[קובץ:יוסי מפקיעין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון התנא רבי יוסי מפקיעין]]<br />
[[קובץ:ר שמעון שזורי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קבר התנא רבי שמעון שזורי בסאג'ור]]<br />
[[קובץ:רבי סיסאיי ובניו רבי לוי ורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונם של התנאים רבי סיסאיי ובניו, רבי לוי בר סיסאיי ור"י בר סיסאיי{{הערת שוליים|לא ברור שמו של הבן השני: יש המציעים שהוא יהודה בר סיסאיי המוזכר בירושלמי, או יעקב בר סיסאיי המוזכר אף הוא בירושלמי. היום רגילים העם לכנותו בשם "רבי יוסי", וזו טעות וודאית, כי לא מצינו במקורות שום בן לר' סיסאיי בשם ר' יוסי, אולם, יתכן שהכוונה ללא-אחר מאשר התנא-אמורא המפורסם, רבי יהושע בן לוי, שהי' בנו של רבי לוי בר סיסאיי, ובמשך השנים החליפו בין השם "יהושע" ל"יוסי", דבר שהיה שכיח בפרט אצל הערבים שנהגו לשמר קברים מעין אלו. אך, כמובן א"א לקבוע דבר זה כוודאי.}}]] <br />
ה'''תַּנָאִים''' היו חכמי התורה, ששנו את המשנה. המילה "תנא" משמעותה בארמית "שונה", הם שנו את ה[[משנה]], הם היו בזמן המקדש הראשון והשני. <br />
<br />
== רבי אליעזר ==<br />
'''רבי אליעזר בן הורקנוס''' - ב[[משנה]] וב[[תלמוד]] מוזכר בשם הסתמי '''רבי אליעזר''', או '''רבי אליעזר הגדול''' - מגדולי ה[[תנאים]] בדור השני, בתקופת חורבן [[בית שני]] ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של [[רבן יוחנן בן זכאי]], וכונה על ידו "בור סוד שאינו מאבד טיפה" כנראה בגלל הזיכרון הלימודי החזק שלו <ref>[[מסכת אבות]], [[אבות דרבי נתן]]</ref>. עמיתו של [[רבן גמליאל דיבנה]] (ואף בעלה של אחותו של רבן גמליאל, אימא שלום) ובר הפלוגתא של רבי [[יהושע בן חנניה]]<ref>[[מסכת אבות]], [[אבות דרבי נתן]]</ref>.<br />
<br />
{{ערך מורחב|רבי אליעזר}}<br />
<br />
==רבי אליעזר בן יעקב ==<br />
'''רבי אליעזר בן יעקב''' הינו [[תנא]] המצוטט לעיתים רחוקות, אך ה[[הלכה]] היא כמותו בכל מקום.<br />
<br />
ישנן סתירות בנוגע לזמן היותו של תנא זה.<br />
<br />
{{ערך מורחב|רבי אליעזר בן יעקב}}<br />
<br />
== רבי טרפון ==<br />
<br />
ה[[תנא]] האלוקי רבי '''טרפון''' הכהן, היה רבם של ה[[תנאים]] רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא בן יוסף. נקרא בפי חז"ל בשם "אביהם של כל ישראל" <REF>גמ' מס' [[מגילה]].</REF>. <br />
<br />
נמנה בדור השני לתנאים, הוא נולד בסוף ימי [[בית שני]], ורוב ימיו היו בתקופה שאחרי חורבנה. <br />
<br />
הוא היה מראשי החכמים בדורו, יחד עם חביריו התנאים רבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע בן חנניא. <br />
<br />
{{ערך מורחב|טרפון הכהן}}.'''<br />
== רבי עקיבא ==<br />
רבי עקיבא היה תלמידם של [[רבי אליעזר]] ו[[רבי יהושע]]. ידוע בכך שהתחיל ללמוד בגיל ארבעים, בעצתו של רעייתו רחל בתו של [[עשירות|העשיר]] [[גמילות חסדים|הגומל חסדים]] כלבא שבוע, שנקרא כך על שם שכל מי שנכנס לביתו ככלב היה יוצא כשהוא שבע.<br />
<br />
תלמידו המובהק היה [[רבי שמעון בר יוחאי]].<br />
<br />
{{ערך מורחב|רבי עקיבא}}<br />
<br />
== בן עזאי ==<br />
'''שמעון בן עזאי''', המכונה במקורות "בן עזאי", היה מן ה[[תנאים]] בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה.<br />
<br />
רבו היה כנראה ר' [[יהושע בן חנניה]], נחשב כתלמיד חבר ל[[רבי עקיבא]]<ref>[[בבא בתרא]] דף קנ"ח עמוד ב']], </ref>. בן עזאי הצטיין בשקידתו בלימוד התורה, ומסופר עליו כי לא נשא אישה בשל דבקותו ב[[לימוד תורה|לימוד התורה]]. מכונה ב[[משנה]] בכינוי בן עזאי, ללא התואר "[[רבי]]", היות שנפטר צעיר קודם שזכה ל[[סמיכה לרבנות|סמיכה]].<br />
<br />
{{ערך מורחב|בן עזאי}}<br />
<br />
== רבי יהודה ==<br />
<br />
'''רבי יהודה בר [[רבי אלעאי (תנא)|אילעאי]]''' (או בר אלעי) היה [[תנא]] בדור הרביעי של תקופת התנאים. רבי יהודה מוזכר במשנה יותר מכל תנא אחר.{{הערה|למעט, אולי, [[רבי מאיר]], אודותיו נאמר "סתם משנה - רבי מאיר".}} כאשר מוזכר ב[[משנה]] או ב[[ברייתא]] סתם "רבי יהודה" - הכוונה היא לרבי יהודה בר אלעאי.<br />
<br />
בתלמוד אומר [[רבי יוחנן]] כי "סתם [[ספרא]] - רבי יהודה"; משמע - כאשר בספרא נכתבה אמירה ללא ציון שם האומר - אמירה זו שייכת לרבי יהודה. אך [[רב שרירא גאון]] מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי יהודה, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי יהודה.{{הערה|1=[[איגרת רב שרירא גאון]], עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=102&hilite= 102]-[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=103&hilite= 103], מהדורת הרב [[בנימין מנשה לוין]], חיפה, [[ה'תרפ"א]].}}<br />
<br />
{{ערך מורחב|רבי יהודה}}<br />
== רבי יוסי ==<br />
<br />
'''רבי יוסי''' - ובשמו המלא: '''רבי יוסי בן חלפתא'''<ref>התנא שמופיע למעלה משלוש מאות פעמים ב[[משנה]], וכן ב[[תוספתא]], בשם הסתמי "רבי יוסי", הוא רבי יוסי בן חלפתא. [[רש"י]] לזבחים נח ע"ב, ד"ה "ורב שרביא אמר".</ref> - מגדולי ה[[תנאים]] בדור הרביעי. התגורר ב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]] שב[[הגליל|גליל]]. מגדולי תלמידיו של [[רבי עקיבא]], חברם של [[רבי יהודה]] ו[[רבי שמעון]] ורבו של [[רבי יהודה הנשיא]]. [[סמיכה לרבנות|נסמך]] בידי רבי [[יהודה בן בבא]] בתקופה שבה הטיל השלטון הרומאי איסור על הסמיכה. לו מיוחס החיבור 'סדר עולם', שעוסק בסדר הדורות ובמאורעות היסטוריים<ref>בבלי, יבמות פב ע"ב.</ref>.<br />
<br />
{{ערך מורחב|רבי יוסי}}<br />
== רבי מאיר ==<br />
'''רבי מאיר''' - מגדולי ה[[תנאים]] בדור הרביעי, ממנהיגי התקופה שאחרי מרד בר כוכבא. על פי מקור אגדי ב[[מסכת גיטין]] היה צאצא של נירון קיסר שהתגייר. בהתאם לכך, מקור אחר טוען כי שמו המקורי היה נהוראי, (או מישא - לגרסה אחרת), תרגום ארמי ל'מאיר', ונקרא מאיר היות ש'האיר עיני חכמים בהלכה'. אשתו ברוריה, בתו של רבי חנינא בן תרדיון, נחשבת לאישה חכמה ובקיאה בתורה.<br />
המשל מגיע מעומק [[החכמה]], ולכן רק חכמים המופלגים בחכמתם בצורה מיוחדת יכולים להאחז בחכמה זו ולמשול משלים. וכ[[שלמה המלך]], עליו נאמר שהיה חכם מכל האדם.<br />
<br />
כאשר נסתלק ה[[תנא]] [[רבי מאיר]], אמרו כי בטלו מושלי משלים, וזאת מפני שרבי מאיר לפי חכמתו העצומה היה ראוי לכך, אך כאשר נפטר לא היה בדורו עוד מי שראוי לכך{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר האמצעי]], [[דרך מצוותיך]], שורש מצוות ה[[תפילה]].}}.<br />
<br />
{{ערך מורחב|רבי מאיר}}<br />
<br />
== רבי יהודה הנשיא ורבי חייא ==<br />
<br />
רבי יהודה הנשיא היה מהתנאים האחרונים, שהיה נצר למשפחת הנשיאים מצאצאיו של בנות [[דוד המלך]], ונחשב לפי דברי הגמרא{{הערת שוליים|1=[[סנהדרין]] צח, ב.}} כמלך המשיח שבדורו. הוא סידר את כל המשניות המובחרות של כל התנאים שהיו לפניו, והכריע את ההלכה הפסוקה. <br />
<br />
{{ערך מורחב|רבי יהודה הנשיא}}<br />
<br />
תלמידו רבי חייא, סידר את הברייתות. לפעמים הוא נחשב גם כן לתנא, היכול לחלוק על תנאים אחרים.<REF>[[בבא מציעא]] ה, א.</REF> לפי שיטת רש"י<REF>[[נדה]] כו א.</REF> הוא מוגדר כתנא ואמורא.<br />
<br />
{{ערך מורחב|רבי חייא}}<br />
<br />
== רבי שמעון בן מנסיא ==<br />
'''רבי שמעון בן מנסיא''' תנא בדור החמישי, בן דורו של רבי יהודה הנשיא וחברו של רבי יוסי בן המשולם.<br />
<br />
נוהג היה לחלק את היום לשלושה: שליש לתורה, שליש לתפילה, שליש למלאכה. יחד עם רבי יוסי בן המשולם עמד רבי שמעון בן מנסיא בראש חבורה שנקראה "עדה קדושה. " במסכת ביצה מופיע שקלא וטריא בינו לבין רבי יהודה הנשיא: מה דינו של בכור תם של בהמה טהורה, שנפל לבור וחוששים שימות שם? שהרי בכור אין שוחטים לאחר חורבן הבית, אלא כאשר נפל בו מום. אמר רבי שמעון בן מנסיא אודות הנחש: חבל על משרת גדול שאבד מן העולם - הוא הנחש, שאלמלא נתקלל הנחש, היו מזדמנים לביתו של כל אחד ואחד מישראל שני נחשים טובים. את הנחש האחד היה משגר לצפון , ואת האחר לדרום, כדי להביא לו מיני אבנים טובות ומרגליות וכל כלים טובים{{הערת שוליים|1=[http://www.kotar.co.il/KotarApp/Index/Chapter.aspx?nBookID=20860004&nTocEntryID=20971661 מקומות הקדושים וקברי צדיקים בא"י].}}<br />
<br />
{{ערך מורחב|רבי שמעון בן מנסיא}}<br />
<br />
== רב ==<br />
<br />
אחיינו של רבי חייא, היה רב, שהיה גם תלמידו של רבי יהודה הנשיא. למרות שרב נחשב לאמורא, ולרוב אינו חולק על התנאים, ישנם מקרים בודדים בהם הגמרא אומרת כי כוחו גדול כשל תנא ויכול הוא לחלוק עליהם.<REF>[[כתובות]] ח, א.</REF>[[המהר"ל]]<REF>הליכות עולם.</REF> מסביר כי למרות שלתנא נחשב רק מי ששמו מוזכר במשנה, הכוונה היא שכוחו וחשיבותו היא כשל תנא. לפי שיטת הערוך<REF>ערך רב.</REF> רב אכן היה תנא, בדורם של תנאים רבים אחרים: לוי, בר קפרא, רבי שמעון בר רבי ורבי גמליאל בן רבי, וגם היה בכלל אמורא, שהרי היה חבירו של שמואל ובני דורו, ולכן נחשב הוא משניהם.<br />
<br />
{{ערך מורחב|רב (אמורא)|רב}}<br />
== משרות הלכה שונות ==<br />
<br />
בתקופת התנאים היתה מקובלת חלוקה של שלושה דרגות של כבוד התורה בין החכמים לפי משרתם בהוראת התורה. נשיא, אב בית דין, וחכם. כאשר הנשיא נכנס, כל העם עומדים ואין יושבים עד שאומר להם שבו. כשאב ב"ד נכנס עושים לו שורה אחת מכאן ושורה אחת מכאן עד שישב במקומו. כשחכם נכנס, אחד עומד ואחד יושב עד שישב במקומו. <br />
<br />
בזמן רבן שמעון בן גמליאל למשל, היתה החלוקה כך: רבן שמעון בן גמליאל נשיא, רבי מאיר חכם, רבי נתן אב"ד.<REF> [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=28&daf=13b&format=text הוריות יג, ב.]</REF><br />
<br />
[[הרבי]] מסביר כי נשיא הינו ראש החכמים כדוגמת משה רבינו<REF>רמב"ם בהלכות סנהדרין.</REF> ואב"ד היה מנהיג של ישראל, ואין זו סתירה כלל לכלל הידוע ש"דבר אחד לדור", מכיון שתורה ושררה הינם שני מיני סוגי שררה נפרדים ואינם סותרים כלל זה לזה<REF>[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ג, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&hilite=06ecb0a6-c6d6-4256-a553-885eeffb1a27&st=%D7%A8%D7%99%D7%A9+%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%90 עמ' 208 (193).]</REF>.<br />
<br />
== התנאים במשנת החסידות ==<br />
<br />
רוב<REF> [[מאה שערים]] ע' 78. מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים ע' תקלא ואילך.</REF> שורש נשמתם של התנאים הוא ב[[עולם הבריאה]]<REF> ראה הנסמן במגדל עוז ע' שסז-שסח.</REF>, כי שורשה של המשנה עצמה, הוא ביצירה<REF> תקוני זוהר בהקדמה (יד, א). ע"ח שער ק"נ פ"ה. שער המצוות וטעמי המצוות פ' ואתחנן. פרי עץ חיים שער הנהגת הלימוד.</REF> והתנא שהוא "בעל המשנה" הוא מדרגה גבוהה יותר, בבריאה.<br />
<br />
בדרך כלל המיקל שבתנאים שרשו מעולם העליון, ששם אין הפסד והיזק מיניקת ה[[חיצונים]] כל כך כמו למטה שמצטרכים לגדור ביותר, מסיבה זו אנו מוצאים שדווקא חשובי התנאים מקילים ביותר.<br />
<br />
אך למרות שורש נשמתם הגבוה, אין הלכה כמותם, שהרי לפי פסק ה[[תורה]] - אחרי רבים להטות<REF>משפטים כג, ב.</REF> ורוב הדור הינו מהעולם הנמוך יותר, ושם הלכה דבירורים באופן אחר. <br />
<br />
מסיבה זו, על פי רוב הנשמות הגבוהות והנעלים ביותר של התנאים אין הלכה כמותם, כמו רבי מאיר ורבי אליעזר ו[[רשב"י]],<REF> חוץ ממוקצה דהלכה כמותו.</REF> <br />
<br />
== מחלוקת תנאים ==<br />
<br />
פעמים רבות מוצאים אנו '''מחלוקת''' בין תנאים ואמוראים, במשנה או בגמרא. בכל מחלוקת, מוכרעת ההלכה על ידי התנאים או האמוראים שאחריהם.<br />
<br />
למרות זאת, אין הדיעה השניה מתבטלת על ידי ההכרעה, מכיון שההכרעה היא רק בעולם המעשה, אך בעולם ה[[מידות]] נשארת עדיין הדיעה. כדוגמא, גם כש[[תפארת]] מכריעה בין [[חסד]] ל[[גבורה]], אין זה אומר שהמידות התבטלו בעצם, אלא שזו היא הכרעה מעשית וזמנית.<br />
<br />
ואכן, לעתיד לבוא, תהיה ההלכה כ[[בית שמאי]], על אף שבעולם הזה הוכרעה ההלכה לרוב כבית הלל. {{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ד]] ח"ב [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&hilite=c5e37670-affb-4f00-90a0-b67e1bca7a0a&st=%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A עמ' 13, (168)].}}<br />
<br />
{{ערך מורחב|בית שמאי ובית הלל}}<br />
<br />
==עשרת הרוגי מלכות==<br />
עשרת מהתנאים, נהרגו על קידוש השם, על ידי המלכות, ומקובל כי הסיבה לכך היא מכיון שהם היו שקולים בדורם כנגד עשרת ה[[שבטים]] שמכרו את [[יוסף הצדיק]], ולכן הם נהרגו.<br />
<br />
מתנאים אלו היה רבי ישמעאל [[כהן גדול]], [[רבי עקיבא]] בן יוסף, [[רבן שמעון בן גמליאל]], [[רבי חנינא בן תרדיון]], [[רבי ישבב הסופר]], רבי [[חוצפית המתורגמן]] וי"א גם רבי [[חנינא סגן הכהנים]].<br />
<br />
{{ערך מורחב|עשרת הרוגי מלכות}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{דורות}}<br />
[[קטגוריה:תנאים]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A9%22%D7%99&diff=149555רש"י2013-08-11T12:12:46Z<p>אבי כהן50: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:רשי.jpg|left|thumb|250px|ציור המיוחס לרש"י]]<br />
[[תמונה:רשי 2.jpg|left|thumb|250px|בית מדרשו של רשי בוורמיזא]]<br />
'''רבינו שלמה יצחקי''', הידוע בכינויו '''רש"י''', נולד לאביו רבי יצחק, בעיר טרואה (Troyes, 'טרויישׂ' בלשון הימים ההם) שבצפון צרפת קרוב לשנת ד' תתא. ונפטר בשנת ד'תתס"ה.<br />
<br />
פירושיו על התנ"ך ועל הש"ס נתפרסמו בכל תפוצות ישראל, אך בעיקר הפליאו גדולי הדורות את פירושו על התורה, עליו התבטא נכדו הרשב"ם: כפירושו על הש"ס אף אני אעשה, אך פירושו על התורה אין ביכולתי לעשות.<br />
<br />
== הפעולה הפנימית של לימוד רש"י על התורה ועל הש"ס ==<br />
<br />
[[אדמו"ר הזקן]] אמר פעם: פירוש [[רש"י]] אויף [[חמשה חומשי תורה|חומש]] איז יינה של [[תורה]], פותח ה[[לב]] ומגלה [[אהבה]] ו[[יראה]] [[עצמי]]ות, פירוש רש"י אויף [[גמרא]] איז פותח ה[[מוח]] ומגלה [[שכל]] עצמי. '''תרגום מ[[אידיש]]''': פירוש [[רש"י]] על [[חמשה חומשי תורה|חומש]] הוא יינה של [[תורה]], פותח ה[[לב]] ומגלה [[אהבה]] ו[[יראה]] [[עצמי]]ות, פירוש רש"י על [[גמרא]] פותח ה[[מוח]] ומגלה [[שכל]] עצמי.<REF>[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9B%22%D7%98_%D7%A9%D7%91%D7%98 היום יום, כ"ט שבט.]</REF><br />
<br />
הרבי העיד על עצמו: איך קָאך זעך דָאך בפירוש רש"י, שאמר על עצמו: אני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא.<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=0281c88c-ca4d-4ebb-8195-9656c74d9df3&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=689 התוועדויות תשמ"ה ח"א]</REF><br />
== כללי פירוש רש"י על התורה מ[[הרבי]] ==<br />
<br />
א. רש"י הינו פרשן ולא פסקן כידוע.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&st=&pgnum=228 לקוטי שיחות ח"ל עמ' 215 (עמ' 228)]</REF><br />
<br />
ב. אי אפשר לשאול סתירות לפירושו על הש"ס.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14933&st=&pgnum=51 ליקוטי שיחות חט"ו עמ' 38 (עמ' 49)]</REF><br />
<br />
ג. רש"י מזכיר בפירושו על התורה את מקור הפירוש הוא רק כשזה נוגע להבנת הפירוש.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14932&st=&pgnum=150&hilite= לקוטי שיחות ח"ט עמ' 122 (עמ' 150)]</REF><br />
<br />
ד. כאשר מזכיר רש"י שלוש פירושים שונים סימן הוא כי יש קושי מסוים שווה בשני הפירושים הראשונים.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=%D7%95%D7%94%D7%92%D7%99%D7%AA+%D7%91%D7%95&pgnum=53&hilite=06c7f35a-ba54-4d86-b833-0a3eae94111d לקוטי שיחות ח"ה בראשית עמ' 41 (עמ' 53)]</REF><br />
<br />
ה. כאשר אין רש"י מפרש כלל הרי זה סימן כי רש"י מבין כי דבר כזה מבין אף "בן חמש למקרא". אם היתה הסיבה לאי ידיעת רש"י את הפירוש, היה רש"י כותב "איני יודע".<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=%D7%95%D7%94%D7%92%D7%99%D7%AA+%D7%91%D7%95&pgnum=153&hilite=0378d1b7-4be8-47f9-b44b-ef6f98e4bc12 לקוטי שיחות ח"ה עמ' 141 (עמ' 153)]</REF><br />
<br />
== ראו גם == <br />
*[[ביאורים לפירוש רש"י]].<br />
*[[ביאורים לפירוש רש"י על התורה]]<br />
*[[כללי רש"י (ספר)]]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ראשונים]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://chabad.co.il/?template=article&topic=55&article=1206 תולדות חייו של רש"י] - אתר [[חב"ד בישראל (אתר)|חב"ד בישראל]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%90_%D7%94%D7%90&diff=149552בן הא הא2013-08-11T12:07:51Z<p>אבי כהן50: </p>
<hr />
<div>ה[[תנא]] האלוקי '''בן הא הא''' שלא נודע לנו שמו הפרטי, היה [[תנא]] קדמון בזמן [[הלל הזקן]]{{הערת שוליים|1=[[חגיגה]] דף ט', עמוד ב'.}}.<br />
<br />
מקור כינויו אינו ברור. בתוספות יום טוב{{הערת שוליים|1=[[אבות]] פרק ה', כב.}} הובאו שני פירושים: א. נקרא על שם אבותיו מפני שלא האריך ימים. ב. גר היה, וכדי להסתיר את זהותו ממלשינים נקרא על שם [[אברהם]] ו[[שרה]], הגרים הראשונים, שנתווסף ה' בשמותיהם, ועל שם זה נקרא: 'בן הא הא'. יש שאומרים שכך הי' שמות אביו{{הערת שוליים|ע' במד"ש בש' הר"י ב"נ ז"ל.}}.<br />
<br />
יכול להיות ששמו הפרטי היה יוחנן, כחבירו [[יוחנן בן בג בג]], וכמו שמצינו אצל בן עזאי ובן זומא, אך וודאי שאי אפשר לקבוע שום דבר בענין.<br />
<br />
רבינו [[חיים וויטאל]] מעיד בשם רבו [[האריז"ל]] שבן הא הא נקבר בדרך [[צפת]]-[[מירון]], באיזור עין זיתון [כיום באיזור צומת עין זיתים]{{הערה|לפי [[האריז"ל]] נקבר בצפת על אם הדרך וההכר הוא אבן קטנה ונמוכה. עד היום אין ידוע היכן קברו והיכן היתכוין [[האריז"ל]].}}, אך מפני חוסר בתיאור עדיין לא אותר מקום הציון הק'.<br />
<br />
על פי [[תורת החסידות]]{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אור התורה]]. מאמר אלה הדברים}} כשם שהשם [[בן הא הא]] רומז על ה"א הבחינות של [[יחידה חיה]] [[נפש]] [[רוח]] [[נשמה]]. כך גם השם בן בג בג רומז על כך, אלא שהוא רומז בנפרד הב' בחינות של חיה יחידה, והג' בחינות של נפש רוח נשמה{{הערת שוליים|ראה עוד ביאור [[אדמו"ר מהר"ש]] [[תורת שמואל]] תרל"ב ח"ב מאמרים עמ' תיא.}}.<br />
<br />
== אמרותיו ==<br />
*בן הא הא אומר לפום צערא אגרא.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תנאים]]</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%91%D7%99_%D7%9B%D7%94%D7%9F50&diff=148835משתמש:אבי כהן502013-08-05T18:41:33Z<p>אבי כהן50: /* ערכים שיצרתי */</p>
<hr />
<div><center><br />
== תכנית ==<br />
<big>כעת אני באמצע לעבוד על הקטגוריה: "[[תנאים]]".<br />
<br />
"'''ערך חדש ומיוחד'''", עתידי, על אחד מהצדיקים, קורות חייו וקשריו עם הרבי.<br />
<br />
== ערכים שיצרתי ==<br />
{{טורים|מספר=3|תוכן=<br />
*[[אבא יוסף הבנאי]]<br />
*[[יוסי ממילחייא]]<br />
*[[יעקב הלוי ממרויש]]<br />
*[[שמואל שפירו]]<br />
*[[רבי אילא]]<br />
*[[יוסי בן משולם]]<br />
*[[יוחאי אבי רשב"י]]<br />
*[[רבי עזריה]]<br />
*[[רב אדא סבא]]<br />
*[[אברהם גלנטי]]<br />
*[[שמואל בן רבי יוסי הגלילי]]<br />
*[[עוקבן בר נחמיה]]<br />
*[[זכריה בן הקצב]]<br />
}}</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%91%D7%99_%D7%9B%D7%94%D7%9F50&diff=148834שיחת משתמש:אבי כהן502013-08-05T18:41:07Z<p>אבי כהן50: /* קטגורות */</p>
<hr />
<div>{{בה}}<br />
--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 19:04, 13 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
== שמואל שפירו ==<br />
{{נמחק|שמואל שפירו}}<br />
<br />
מתקיים כעת דיון נוסף ב[[שיחה:שמואל שפירו|דף השיחה של הערך]]. נשמח אם תביע את דעתך שם. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ו' בתמוז ה'תשע"ג 00:43, 14 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
== לתשומת לבך ==<br />
<br />
'''1.''' כשברצונך ליצור ערך חדש והוא עדיין לא מוכן, תוכל לפתוח ארגז חול. לדוגמא: [[משתמש:אבי כהן50/ארגז חול]], או; [[משתמש:אבי כהן50/בני פרידמן]].<br />
<br />
בכל מצב, פתיחת ערך בלי מילה אחת זה ממש לא אפשרי. בתקווה להבנה.<br />
<br />
'''2.''' סגנון העריכה והערכים בחב"דפדיה שונה משאר הויקיפדיות הנמצאות ברשת. תוכל 'לטייל' קצת במרחבי הפדיה שלנו ולהכיר את הסגנון. בהתאם לכך עשיתי שינויים מפליגים בערך [[שמואל שפירו]], תוכל לראות שם. בברכה, • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ו' בתמוז ה'תשע"ג 18:54, 14 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
== מקורות ידידי ==<br />
<br />
כאשר הינך משנה ערכים ומוסיף בהם פרטים מהותיים הסותרים את הדברים שהיו כתובים קודם לכן, '''יש לציין מקורות''' באמצעות הערות שוליים. יש לזכור שזו אנציקלופדיה. בינתיים אני משחזר את מה שערכת, עד שתוסיף מקור מהימן. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י' בתמוז ה'תשע"ג • 13:51, 18 ביוני 2013 (UTC)<br />
:כמו כן, כאשר נמצאים בדף הערך עצמו, אין ענין לקשר קישור פנימי לאותו ערך. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י' בתמוז ה'תשע"ג • 13:54, 18 ביוני 2013 (UTC)<br />
::אגב, חבל שאינך חוזר לאחד משמות המשתמש הקודמים שלך. תרמת כאן הרבה וכדאי שיתייחסו אליך בהתאם, כתורם מועיל וחשוב. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בתמוז ה'תשע"ג, למניינם 05:43, 19 ביוני 2013 (UTC)<br />
:::אם הוא שכח את הסיסמא יש דרך למפעילי המערכת להחזיר לו אותה? או לשנות אותה בהתאם לבקשתו? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"א בתמוז ה'תשע"ג • 12:52, 19 ביוני 2013 (UTC)<br />
::::למפעיל לא. לביורוקרט - אם זה כמו בויקיפדיה, אז כן. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בתמוז ה'תשע"ג, למניינם 22:43, 19 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
==הרשאה== <br />
{{תבנית:הרשאות}}בהצלחה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 19:08, 19 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
== מוקרט ==<br />
<br />
שים לב לדיון כאן [[שיחה:מוקרט]]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א בתמוז ה'תשע"ג 20:58, 19 ביוני 2013 (UTC)<br />
{{נמחק|מוקרט}} --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 19:07, 1 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
== קצת בהירות בדברים ==<br />
<br />
שמחים אנו מאוד על פועלך הטוב ומאמציך לשיפור האתר הנפלא הזה: '''חב"דפדיה'''. נראה שהמשתמשים כאן שחוקים מעבודה, ולא נמנעים מלהעיר ולהאיר בלי סוף, גם לאלו שכוונתם טובה. אין כאן לאף אחד דבר נגד תרומותיך, אך הבן את השחיקה אותה עוברים כאן המשתמשים. קבל את הערותינו בהבנה ובשמחה, ואהוב את הביקורת כי היא תעמידך על הגובה האמיתי.<br />
<br />
בידידות, שנוזל. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א בתמוז ה'תשע"ג 21:00, 19 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
== נא ליצור עימי קשר במייל ==<br />
<br />
אני צריך ממך טובה --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ד בתמוז ה'תשע"ג, למניינם 19:57, 2 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
במה העניין--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 19:58, 2 ביולי 2013 (UTC)<br />
:ערכית ערכי תנאים ואמוראים --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ד בתמוז ה'תשע"ג, למניינם 19:59, 2 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
דרך אגב הכרת מישהו בעבר שכתב בחבדפדיה בשם '''מנוח''' זכור לך--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 20:07, 2 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
:וודאי, זה אתה שנרשמת בשם מנוח, ואח"כ ד"ח ודד"ח. ללא ספק . \'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ד בתמוז ה'תשע"ג, למניינם 20:10, 2 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
== ערכי התנאים ואמוראים ==<br />
<br />
#אין אפילו לא מקור אחד.<br />
#הם לא ערוכים בצורה מינימלית.<br />
#אין להם שמץ של קשר לחב"דפדיה.<br />
<br />
מה עניינם של כל אלה?! • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ד בתמוז ה'תשע"ג 23:39, 2 ביולי 2013 (UTC)<br />
:מצטרף לכהנ"ל. ערך בלי מקורות שאינו ערוך לא יכירנו מקומו בחב"דפדיתנו. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ד בתמוז ה'תשע"ג • 23:43, 2 ביולי 2013 (UTC)<br />
::לא הבנתי את פשר הדברים שאין מקורות כל הערכים עם מקורות, איזה ערך אין לו מקורות?--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 16:09, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::מה כל כך מסובך להבין? כשאתה מביא מימרא או ציטוט, אתה צריך לציין באופן מפורט את המיקום המדוייק בו הוא מופיע. לדוגמא <nowiki>{{הערה|תלמוד בבלי מסכת [[בבא בתרא]] כב, א.}}</nowiki>. זה מלבד העריכה שמוכרחים להקפיד עליה, וההשתדלות לקשר אותם לחב"ד, אם הם מובאים בשיחות הרבי וכדומה. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ה בתמוז ה'תשע"ג • 17:38, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
::::בלי קשר, מדוע אתה קורא לעצמך 'העורך משה' אם שמך הוא אבי? אם אתה רוצה לבלבל את האויב, דע לך שאנחנו לא אויבים אלא אוהבים... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ה בתמוז ה'תשע"ג • 17:38, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::::לא, רק שבאינציקלופדיות אחרות שמי כך, מפני שכבר היה כבר מישהו שקרוא לו כך פשוט!,<br />
::::::ולעניין אני חוזר ואומר שאני לא שמתי לב איפה לא כתבתי מקורות אנא תגיד לי על איזה ערך מדובר, ולעניין הקשר עם חב"ד אשתדל לקשר--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 17:47, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::::::א. כדאי תקפיד על הזחה בדפי השיחה. ב. תעקוב אחרי השינויים שאבצע עוד רגע בערך [[יוחאי אבי רשב"י]], ותבין את כוונתי. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ה בתמוז ה'תשע"ג • 17:50, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
:הבנתי את כוונתך תודה--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 18:32, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
'''באתי בהצעה רבתית''' - לא להעלות עשר ערכים ביום ולנסות לקשר אותם לחב"ד, אלא לעבוד אחד אחד. אחרת נאלץ לעשות משהו עם שלל הערכים האלה, זה לא הגיוני איך שהם נראים. יש אמנם עשרות ומאות ערכים שראויים למחיקה במרחבי הפדיה, אבל לפחות נמנע הוספת חדשים כאלה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ה בתמוז ה'תשע"ג 18:48, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
=== מקורות לערכים ===<br />
מאיפה העתקת את כל הטקסט? באם הערך מועתק בשלימותו ממקום כלשהוא (ויקיפדיה, לדוגמא), נראה לי שצריך לבצע 'מחיקה מהירה'. (אלא אם כן הוא מועתק מספר או אתר המתיר בפירוש העתקה - וגם אז זה לא ראוי, ולו בשביל שמה הטוב של חב"דפדיה) • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ה בתמוז ה'תשע"ג 18:51, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
:בסדר האם ראית את הערך [[אבא יוסף הבנאי]]?--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 18:53, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
::הוא משתפר.. תנו מחמאות! --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה בתמוז ה'תשע"ג, למניינם 19:41, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::אכן נראה שהכול תלוי בזמן ההשקעה. '''ברכות!''' • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ה בתמוז ה'תשע"ג 23:56, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
== זהירות!! ==<br />
<br />
העריכות האחרונות שלך נוגעות בחוט דק של השחתה בחב"דפדיה, ואסביר: באם משתמש כותב ערך חדש, על הערך לעמוד בקריטריונים הבסיסיים: 1.ערוך בצורה נאותה, מלווה במקורות 2. והוא העיקר בנוגע לעניננו: על הערך להיות קשר לחסידות חב"ד.<br />
<br />
בערכים האחרונים שהכנסת חסר את התנאים הנ"ל ובמיוחד את התנאי השני. במצב שכזה, שערכים רבים שאין להם שום קשר לחב"ד נכנסים בזה אחר זה - זהו '''זריעת הרס בחב"דפדיה''', לא פחות!!<br />
<br />
סליחה על המילים הקשות, אבל לענ"ד זה המצב. אשר על כן, אנא מכבודך, בפעם הבאה לפני שאתה מכניס ערך תעשה זאת בארגז החול הפרטי שלך, עד שזה ילבש צורה מינימלית. תודה! --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 20:03, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
:לא הבנתי לדעתך מה הבעיה בערכים שלי--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 21:11, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
::אין שום בעיה! ערכים טובים שללא ספק מוסיפים ידע רב. אך הבעיה היא שבמצב הנוכחי הם יכולים להכנס לויקפדיה ואין מקומם בחב"דפדיה מכיוון שכאן נכנסים רק ערכים שיש בהם קשר לחב"ד. מקווה שתקבל את דברי בהבנה וברוח טובה.--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 21:57, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
:::בסדר אבל יש עוד הרבה ערכים לא שלי של תנאים גם הם ימחקו--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 22:17, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
::::לענ"ד - כן.--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 22:18, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
:::::טוב אבל למשל ערך רבי [[יעקב הלוי ממרויש]] [[שו"ת מן השמים]] הבאתי קשר לחב"ד--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 22:20, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
::::::מהו הקשר, (לא מוזכר בערך), אולי כוונתך לשו"ת מן השמים? [[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]] 22:22, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
:::::::בדיוק יצרתי את הערך על בעל הספר שלא היה מקודם--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 22:24, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
::::::::אבל 1. הערך עליו לא מושלם. 2. לא את היצרת את הערך על ספרו.... [[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]] 22:29, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
== התעניינות ==<br />
<br />
האם קראת את התיבה הראשונה המופיע בדף זה, אותה הציבו לפניך עם הצטרפותך לתרום לחב"דפדיה? - אני חושב שכדאי שתחזור ותקרא אותה שוב, תפנים את הנאמר בה, ותשתדל ליישם. אבל אני רוצה שבעיקר תשים דגש על עיקר העיקרים שמופיע שם '''מטרתה של חב"דפדיה הינה הפצת תורת חסידים חב"ד'''! - לתשומת ליבך. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ה בתמוז ה'תשע"ג • 22:30, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
:כן אבל אני לא מבין יש הרבה ערכים מלפני הרבה זמן שקיימים על תנאים ולא נמחקו--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 22:44, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
::א. לא קיבלתי תשובה לשאלתי, קראת בעיון או לא?. ב. תכל'ס, אתה עושה את זה כי אתה חושב שכך מפיצים את מעיינות תורת החסידות, או בגלל שאתה מחפש מקום להתבטא? - זה שאחרים הוסיפו ערכים שונים ומשונים, לא הופך אותם לראויים לכך. אני לא בא כאן לקבוע מדיניות, אלא פונה אליך כחסיד אל חסיד, ומתאונן על כך שזמן שהיה יכול להיות מנוצל להפצת המעיינות מתבזבז להוספת ערכים ודיונים שאינם קשורים להפצת המעיינות, וזה חבל! • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ה בתמוז ה'תשע"ג • 22:48, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::אני מסכים איתך, אבל המינימום, התנאים, זה לא סתם ערכים ונראה לי שאני לא צריך לומר לך שהרבי מזכיר אין ספור פעם את התנאים הקדושים--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 22:53, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
::::שוב, אני לא בא לדון האם צריך שיהיה '''גם''' את זה. מקומו של דיון מעין זה הוא באולם הדיונים, (ולא נראה לי שכדאי לפתוח אותו כי ברור מראש מה תהיה התוצאה...), אבל השאלה היא למה להשקיע בדברים שחשיבותם מוטלת בספק, ולא להשקיע בדברים וודאיים שכולם רוצים בהם ומשקיעים בהם, וחשיבותם עולה לאין ערוך על ערכי התנאים (ושוב, במקום אחר אסביר למה, אבל עצם זה שאתה רואה שרוב המשתמשים מביעים את דעתם הנחרצצת נגד, כנראה שיש להם סיבה). להזכיר את [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/13/153.htm דברי הרבי הריי"צ] (ראה בקישור המצורף בהרחבה): {{ציטוטון|אף שמלאכת אפיית לחם היא "מלאכה הצריכה במאד", שאין העולם יכול להתקיים בלעדי' כו' – מ"מ, מי שמוכשר להיות "נוקב מרגליות" ונעשה "אופה לחם", אינו ממלא את תפקידו}}. בברכת חסידים • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ה בתמוז ה'תשע"ג • 22:59, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
:::::האם אוכל להמשיך בערכי התנאים אך אם קשרים לשיחות וכו'--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 23:01, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
::::::אכן ראוי ונחוץ. ערכים כאלו נדרשים בהחלט בחב"דפדיה, שהרי זוהי מטרתה. שים לב שהתלונות לא נסבו על כתיבת ערכים על תנאים, אלא על אופן עריכתם וקשרם הלקוי לחב"ד. כשתביא את שיחותיו של הרבי (או כל אדמו"ר חב"די אחר) או התבטאויותיו וכו' על אותם תנאים, או על תורתם זה יוסיף המון - '''וזוהי בדיוק מטרתנו!'''. אך שים לב, שעבודה מסוג זה היא קשה מאוד ולא מספיק לזרוק ציטוט משיחה של הרבי אלא יש צורך לבאר את השיחה, את הקשרה וכו'.<br />
::::::אך במצב הנוכחי, הייתי ממליץ לעצור מעט בשטף הערכים, לערוך את הקיימים ולקשר אותם לחב"ד. '''זה הכרחי!''' '''חזק ואמץ!''' • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו בתמוז ה'תשע"ג 00:03, 4 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::::::ולגבי הערכים הקיימים על תנאים - אתה צודק בהחלט, גם הם ראויים למחיקה במצבם הנוכחי (עכ"פ חלקם). אך כשיטת פעולה אנו לא נוקטים ב'מיזם מחיקת ערכים', אך בהחלט משתדלים, וביותר, למנוע אחרים. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו בתמוז ה'תשע"ג 00:03, 4 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
== נקודות ==<br />
<br />
אנא הקפד להוסיף נקודות בסיום כל קטע ובסיום כל הערת שוליים. [[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]] 13:30, 4 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
== קטגורות ==<br />
<br />
כבר יש קטגוריות לתנאים ואמוראים. אין טעם לקטגוריה חדשה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט באב ה'תשע"ג, למניינם 18:30, 5 באוגוסט 2013 (UTC)<br />
<br />
:תודה--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 18:31, 5 באוגוסט 2013 (UTC)<br />
<br />
::רבי עזריה היה חכם מתקופת התלמוד אבל לא היה תנא כאחיו וכבנו--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 18:33, 5 באוגוסט 2013 (UTC)<br />
:::כמדומה שכל החכמים מאותה תקופה נקראים "תנאים", לא? משה/ אבי/ מנוח/ כהן? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט באב ה'תשע"ג, למניינם 18:34, 5 באוגוסט 2013 (UTC)<br />
<br />
::::לא כל חכם בתלמוד נקרא תנא ודרך אגב יש הסבר שלם בספרי האחרונים על רבי עזריה - לא תנא למרות שיש דעה שכל אחד [לא כפשוטו] שמוזכר בתלמוד יכל להחיות מתים אך זה לא סותר שחייב להיות תנא--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 18:38, 5 באוגוסט 2013 (UTC)<br />
<br />
:::::ואם תוכל למחוק בינתים את הערך רב אישא אודה לך - מפני שאין שום קשר לחבד לערכים האחרים אני באמצע למצוא--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 18:41, 5 באוגוסט 2013 (UTC)</div>אבי כהן50https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%91%D7%99_%D7%9B%D7%94%D7%9F50&diff=148833שיחת משתמש:אבי כהן502013-08-05T18:38:08Z<p>אבי כהן50: /* קטגורות */</p>
<hr />
<div>{{בה}}<br />
--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 19:04, 13 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
== שמואל שפירו ==<br />
{{נמחק|שמואל שפירו}}<br />
<br />
מתקיים כעת דיון נוסף ב[[שיחה:שמואל שפירו|דף השיחה של הערך]]. נשמח אם תביע את דעתך שם. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ו' בתמוז ה'תשע"ג 00:43, 14 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
== לתשומת לבך ==<br />
<br />
'''1.''' כשברצונך ליצור ערך חדש והוא עדיין לא מוכן, תוכל לפתוח ארגז חול. לדוגמא: [[משתמש:אבי כהן50/ארגז חול]], או; [[משתמש:אבי כהן50/בני פרידמן]].<br />
<br />
בכל מצב, פתיחת ערך בלי מילה אחת זה ממש לא אפשרי. בתקווה להבנה.<br />
<br />
'''2.''' סגנון העריכה והערכים בחב"דפדיה שונה משאר הויקיפדיות הנמצאות ברשת. תוכל 'לטייל' קצת במרחבי הפדיה שלנו ולהכיר את הסגנון. בהתאם לכך עשיתי שינויים מפליגים בערך [[שמואל שפירו]], תוכל לראות שם. בברכה, • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ו' בתמוז ה'תשע"ג 18:54, 14 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
== מקורות ידידי ==<br />
<br />
כאשר הינך משנה ערכים ומוסיף בהם פרטים מהותיים הסותרים את הדברים שהיו כתובים קודם לכן, '''יש לציין מקורות''' באמצעות הערות שוליים. יש לזכור שזו אנציקלופדיה. בינתיים אני משחזר את מה שערכת, עד שתוסיף מקור מהימן. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י' בתמוז ה'תשע"ג • 13:51, 18 ביוני 2013 (UTC)<br />
:כמו כן, כאשר נמצאים בדף הערך עצמו, אין ענין לקשר קישור פנימי לאותו ערך. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י' בתמוז ה'תשע"ג • 13:54, 18 ביוני 2013 (UTC)<br />
::אגב, חבל שאינך חוזר לאחד משמות המשתמש הקודמים שלך. תרמת כאן הרבה וכדאי שיתייחסו אליך בהתאם, כתורם מועיל וחשוב. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בתמוז ה'תשע"ג, למניינם 05:43, 19 ביוני 2013 (UTC)<br />
:::אם הוא שכח את הסיסמא יש דרך למפעילי המערכת להחזיר לו אותה? או לשנות אותה בהתאם לבקשתו? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"א בתמוז ה'תשע"ג • 12:52, 19 ביוני 2013 (UTC)<br />
::::למפעיל לא. לביורוקרט - אם זה כמו בויקיפדיה, אז כן. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בתמוז ה'תשע"ג, למניינם 22:43, 19 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
==הרשאה== <br />
{{תבנית:הרשאות}}בהצלחה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 19:08, 19 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
== מוקרט ==<br />
<br />
שים לב לדיון כאן [[שיחה:מוקרט]]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א בתמוז ה'תשע"ג 20:58, 19 ביוני 2013 (UTC)<br />
{{נמחק|מוקרט}} --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 19:07, 1 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
== קצת בהירות בדברים ==<br />
<br />
שמחים אנו מאוד על פועלך הטוב ומאמציך לשיפור האתר הנפלא הזה: '''חב"דפדיה'''. נראה שהמשתמשים כאן שחוקים מעבודה, ולא נמנעים מלהעיר ולהאיר בלי סוף, גם לאלו שכוונתם טובה. אין כאן לאף אחד דבר נגד תרומותיך, אך הבן את השחיקה אותה עוברים כאן המשתמשים. קבל את הערותינו בהבנה ובשמחה, ואהוב את הביקורת כי היא תעמידך על הגובה האמיתי.<br />
<br />
בידידות, שנוזל. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א בתמוז ה'תשע"ג 21:00, 19 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
== נא ליצור עימי קשר במייל ==<br />
<br />
אני צריך ממך טובה --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ד בתמוז ה'תשע"ג, למניינם 19:57, 2 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
במה העניין--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 19:58, 2 ביולי 2013 (UTC)<br />
:ערכית ערכי תנאים ואמוראים --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ד בתמוז ה'תשע"ג, למניינם 19:59, 2 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
דרך אגב הכרת מישהו בעבר שכתב בחבדפדיה בשם '''מנוח''' זכור לך--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 20:07, 2 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
:וודאי, זה אתה שנרשמת בשם מנוח, ואח"כ ד"ח ודד"ח. ללא ספק . \'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ד בתמוז ה'תשע"ג, למניינם 20:10, 2 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
== ערכי התנאים ואמוראים ==<br />
<br />
#אין אפילו לא מקור אחד.<br />
#הם לא ערוכים בצורה מינימלית.<br />
#אין להם שמץ של קשר לחב"דפדיה.<br />
<br />
מה עניינם של כל אלה?! • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ד בתמוז ה'תשע"ג 23:39, 2 ביולי 2013 (UTC)<br />
:מצטרף לכהנ"ל. ערך בלי מקורות שאינו ערוך לא יכירנו מקומו בחב"דפדיתנו. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ד בתמוז ה'תשע"ג • 23:43, 2 ביולי 2013 (UTC)<br />
::לא הבנתי את פשר הדברים שאין מקורות כל הערכים עם מקורות, איזה ערך אין לו מקורות?--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 16:09, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::מה כל כך מסובך להבין? כשאתה מביא מימרא או ציטוט, אתה צריך לציין באופן מפורט את המיקום המדוייק בו הוא מופיע. לדוגמא <nowiki>{{הערה|תלמוד בבלי מסכת [[בבא בתרא]] כב, א.}}</nowiki>. זה מלבד העריכה שמוכרחים להקפיד עליה, וההשתדלות לקשר אותם לחב"ד, אם הם מובאים בשיחות הרבי וכדומה. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ה בתמוז ה'תשע"ג • 17:38, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
::::בלי קשר, מדוע אתה קורא לעצמך 'העורך משה' אם שמך הוא אבי? אם אתה רוצה לבלבל את האויב, דע לך שאנחנו לא אויבים אלא אוהבים... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ה בתמוז ה'תשע"ג • 17:38, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::::לא, רק שבאינציקלופדיות אחרות שמי כך, מפני שכבר היה כבר מישהו שקרוא לו כך פשוט!,<br />
::::::ולעניין אני חוזר ואומר שאני לא שמתי לב איפה לא כתבתי מקורות אנא תגיד לי על איזה ערך מדובר, ולעניין הקשר עם חב"ד אשתדל לקשר--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 17:47, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::::::א. כדאי תקפיד על הזחה בדפי השיחה. ב. תעקוב אחרי השינויים שאבצע עוד רגע בערך [[יוחאי אבי רשב"י]], ותבין את כוונתי. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ה בתמוז ה'תשע"ג • 17:50, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
:הבנתי את כוונתך תודה--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 18:32, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
'''באתי בהצעה רבתית''' - לא להעלות עשר ערכים ביום ולנסות לקשר אותם לחב"ד, אלא לעבוד אחד אחד. אחרת נאלץ לעשות משהו עם שלל הערכים האלה, זה לא הגיוני איך שהם נראים. יש אמנם עשרות ומאות ערכים שראויים למחיקה במרחבי הפדיה, אבל לפחות נמנע הוספת חדשים כאלה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ה בתמוז ה'תשע"ג 18:48, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
=== מקורות לערכים ===<br />
מאיפה העתקת את כל הטקסט? באם הערך מועתק בשלימותו ממקום כלשהוא (ויקיפדיה, לדוגמא), נראה לי שצריך לבצע 'מחיקה מהירה'. (אלא אם כן הוא מועתק מספר או אתר המתיר בפירוש העתקה - וגם אז זה לא ראוי, ולו בשביל שמה הטוב של חב"דפדיה) • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ה בתמוז ה'תשע"ג 18:51, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
:בסדר האם ראית את הערך [[אבא יוסף הבנאי]]?--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 18:53, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
::הוא משתפר.. תנו מחמאות! --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה בתמוז ה'תשע"ג, למניינם 19:41, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::אכן נראה שהכול תלוי בזמן ההשקעה. '''ברכות!''' • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ה בתמוז ה'תשע"ג 23:56, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
== זהירות!! ==<br />
<br />
העריכות האחרונות שלך נוגעות בחוט דק של השחתה בחב"דפדיה, ואסביר: באם משתמש כותב ערך חדש, על הערך לעמוד בקריטריונים הבסיסיים: 1.ערוך בצורה נאותה, מלווה במקורות 2. והוא העיקר בנוגע לעניננו: על הערך להיות קשר לחסידות חב"ד.<br />
<br />
בערכים האחרונים שהכנסת חסר את התנאים הנ"ל ובמיוחד את התנאי השני. במצב שכזה, שערכים רבים שאין להם שום קשר לחב"ד נכנסים בזה אחר זה - זהו '''זריעת הרס בחב"דפדיה''', לא פחות!!<br />
<br />
סליחה על המילים הקשות, אבל לענ"ד זה המצב. אשר על כן, אנא מכבודך, בפעם הבאה לפני שאתה מכניס ערך תעשה זאת בארגז החול הפרטי שלך, עד שזה ילבש צורה מינימלית. תודה! --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 20:03, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
:לא הבנתי לדעתך מה הבעיה בערכים שלי--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 21:11, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
::אין שום בעיה! ערכים טובים שללא ספק מוסיפים ידע רב. אך הבעיה היא שבמצב הנוכחי הם יכולים להכנס לויקפדיה ואין מקומם בחב"דפדיה מכיוון שכאן נכנסים רק ערכים שיש בהם קשר לחב"ד. מקווה שתקבל את דברי בהבנה וברוח טובה.--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 21:57, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
:::בסדר אבל יש עוד הרבה ערכים לא שלי של תנאים גם הם ימחקו--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 22:17, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
::::לענ"ד - כן.--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 22:18, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
:::::טוב אבל למשל ערך רבי [[יעקב הלוי ממרויש]] [[שו"ת מן השמים]] הבאתי קשר לחב"ד--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 22:20, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
::::::מהו הקשר, (לא מוזכר בערך), אולי כוונתך לשו"ת מן השמים? [[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]] 22:22, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
:::::::בדיוק יצרתי את הערך על בעל הספר שלא היה מקודם--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 22:24, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
::::::::אבל 1. הערך עליו לא מושלם. 2. לא את היצרת את הערך על ספרו.... [[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]] 22:29, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
== התעניינות ==<br />
<br />
האם קראת את התיבה הראשונה המופיע בדף זה, אותה הציבו לפניך עם הצטרפותך לתרום לחב"דפדיה? - אני חושב שכדאי שתחזור ותקרא אותה שוב, תפנים את הנאמר בה, ותשתדל ליישם. אבל אני רוצה שבעיקר תשים דגש על עיקר העיקרים שמופיע שם '''מטרתה של חב"דפדיה הינה הפצת תורת חסידים חב"ד'''! - לתשומת ליבך. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ה בתמוז ה'תשע"ג • 22:30, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
:כן אבל אני לא מבין יש הרבה ערכים מלפני הרבה זמן שקיימים על תנאים ולא נמחקו--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 22:44, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
::א. לא קיבלתי תשובה לשאלתי, קראת בעיון או לא?. ב. תכל'ס, אתה עושה את זה כי אתה חושב שכך מפיצים את מעיינות תורת החסידות, או בגלל שאתה מחפש מקום להתבטא? - זה שאחרים הוסיפו ערכים שונים ומשונים, לא הופך אותם לראויים לכך. אני לא בא כאן לקבוע מדיניות, אלא פונה אליך כחסיד אל חסיד, ומתאונן על כך שזמן שהיה יכול להיות מנוצל להפצת המעיינות מתבזבז להוספת ערכים ודיונים שאינם קשורים להפצת המעיינות, וזה חבל! • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ה בתמוז ה'תשע"ג • 22:48, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::אני מסכים איתך, אבל המינימום, התנאים, זה לא סתם ערכים ונראה לי שאני לא צריך לומר לך שהרבי מזכיר אין ספור פעם את התנאים הקדושים--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 22:53, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
::::שוב, אני לא בא לדון האם צריך שיהיה '''גם''' את זה. מקומו של דיון מעין זה הוא באולם הדיונים, (ולא נראה לי שכדאי לפתוח אותו כי ברור מראש מה תהיה התוצאה...), אבל השאלה היא למה להשקיע בדברים שחשיבותם מוטלת בספק, ולא להשקיע בדברים וודאיים שכולם רוצים בהם ומשקיעים בהם, וחשיבותם עולה לאין ערוך על ערכי התנאים (ושוב, במקום אחר אסביר למה, אבל עצם זה שאתה רואה שרוב המשתמשים מביעים את דעתם הנחרצצת נגד, כנראה שיש להם סיבה). להזכיר את [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/13/153.htm דברי הרבי הריי"צ] (ראה בקישור המצורף בהרחבה): {{ציטוטון|אף שמלאכת אפיית לחם היא "מלאכה הצריכה במאד", שאין העולם יכול להתקיים בלעדי' כו' – מ"מ, מי שמוכשר להיות "נוקב מרגליות" ונעשה "אופה לחם", אינו ממלא את תפקידו}}. בברכת חסידים • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ה בתמוז ה'תשע"ג • 22:59, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
:::::האם אוכל להמשיך בערכי התנאים אך אם קשרים לשיחות וכו'--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 23:01, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
::::::אכן ראוי ונחוץ. ערכים כאלו נדרשים בהחלט בחב"דפדיה, שהרי זוהי מטרתה. שים לב שהתלונות לא נסבו על כתיבת ערכים על תנאים, אלא על אופן עריכתם וקשרם הלקוי לחב"ד. כשתביא את שיחותיו של הרבי (או כל אדמו"ר חב"די אחר) או התבטאויותיו וכו' על אותם תנאים, או על תורתם זה יוסיף המון - '''וזוהי בדיוק מטרתנו!'''. אך שים לב, שעבודה מסוג זה היא קשה מאוד ולא מספיק לזרוק ציטוט משיחה של הרבי אלא יש צורך לבאר את השיחה, את הקשרה וכו'.<br />
::::::אך במצב הנוכחי, הייתי ממליץ לעצור מעט בשטף הערכים, לערוך את הקיימים ולקשר אותם לחב"ד. '''זה הכרחי!''' '''חזק ואמץ!''' • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו בתמוז ה'תשע"ג 00:03, 4 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::::::ולגבי הערכים הקיימים על תנאים - אתה צודק בהחלט, גם הם ראויים למחיקה במצבם הנוכחי (עכ"פ חלקם). אך כשיטת פעולה אנו לא נוקטים ב'מיזם מחיקת ערכים', אך בהחלט משתדלים, וביותר, למנוע אחרים. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו בתמוז ה'תשע"ג 00:03, 4 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
== נקודות ==<br />
<br />
אנא הקפד להוסיף נקודות בסיום כל קטע ובסיום כל הערת שוליים. [[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]] 13:30, 4 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
== קטגורות ==<br />
<br />
כבר יש קטגוריות לתנאים ואמוראים. אין טעם לקטגוריה חדשה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט באב ה'תשע"ג, למניינם 18:30, 5 באוגוסט 2013 (UTC)<br />
<br />
:תודה--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 18:31, 5 באוגוסט 2013 (UTC)<br />
<br />
רבי עזריה היה חכם מתקופת התלמוד אבל לא היה תנא כאחיו וכבנו--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 18:33, 5 באוגוסט 2013 (UTC)<br />
::כמדומה שכל החכמים מאותה תקופה נקראים "תנאים", לא? משה/ אבי/ מנוח/ כהן? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט באב ה'תשע"ג, למניינם 18:34, 5 באוגוסט 2013 (UTC)<br />
<br />
לא כל חכם בתלמוד נקרא תנא ודרך אגב יש הסבר שלם בספרי האחרונים על רבי עזריה - לא תנא למרות שיש דעה שכל אחד [לא כפשוטו] שמוזכר בתלמוד יכל להחיות מתים אך זה לא סותר שחייב להיות תנא--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 18:38, 5 באוגוסט 2013 (UTC)</div>אבי כהן50